{
"language": "he",
"title": "Bamidbar Rabbah",
"versionSource": "http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01636.html",
"versionTitle": "Midrash Rabbah -- TE",
"status": "locked",
"priority": 3.0,
"license": "unknown",
"versionTitleInHebrew": "מדרש רבה - תורת אמת",
"actualLanguage": "he",
"languageFamilyName": "hebrew",
"isBaseText": true,
"isSource": true,
"isPrimary": true,
"direction": "rtl",
"heTitle": "במדבר רבה",
"categories": [
"Midrash",
"Aggadah",
"Midrash Rabbah"
],
"text": [
[
"וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי (במדבר א, א), זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים לו, ז): מִשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה, אָמַר רַבִּי מֵאִיר מָשַׁל אֶת הַצַּדִּיקִים בְּדִירָתָן וְאֶת הָרְשָׁעִים בְּדִירָתָן, מָשַׁל אֶת הַצַּדִּיקִים בְּדִירָתָן (יחזקאל לד, יד): בְּמִרְעֶה טּוֹב אֶרְעֶה אֹתָם וּבְהָרֵי מְרוֹם יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה נְוֵהֶם, וּמָשַׁל אֶת הָרְשָׁעִים בְּדִירָתָן (יחזקאל לא, טו): כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים בְּיוֹם רִדְתּוֹ שְׁאוֹלָה הֶאֱבַלְתִּי כִּסֵּתִי עָלָיו אֶת תְּהוֹם, בַּמֶּה רְשָׁעִים מִתְכַּסִּים כְּשֶׁהֵן יוֹרְדִין לַשְּׁאוֹל, בַּתְּהוֹם. חִזְקִיָּה בַּר רַבִּי חִיָּא אָמַר הַגִּיגִית הַזּוֹ בַּמֶּה מְכַסִּין אוֹתָהּ, בִּכְלִי חֶרֶס, מִמַּהִי בָהּ כְּשֵׁם שֶׁהִיא שֶׁל חֶרֶס כָּךְ מְכַסִּין אוֹתָהּ בִּכְלִי חֶרֶס, כָּךְ הֵן הָרְשָׁעִים, מַה כְּתִיב בָּהֶם (ישעיה כט, טו): וְהָיָה בְמַחְשָׁךְ מַעֲשֵׂיהֶם וַיֹּאמְרוּ מִי רֹאֵנוּ וּמִי יֹדְעֵנוּ, וּלְפִי שֶׁהֵן חֲשׁוּכִין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹרִידָן לִשְׁאוֹל שֶׁהִיא חֲשׁוּכָה וּמְכַסֶּה עֲלֵיהֶם אֶת הַתְּהוֹם שֶׁהוּא חשֶׁךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א, ב): וְחשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם, הֱוֵי (תהלים לו, ז): צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל, צְדָקָה שֶׁאַתָּה מֵבִיא עַל הָעוֹלָם מְפֻרְסֶמֶת כַּהָרִים הַלָּלוּ. (תהלים לו, ז): מִשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה, מִשְׁפָּט שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה בָּעוֹלָם הַזֶּה, תְּהוֹם רַבָּה, מָה הַתְּהוֹם בְּסֵתֶר אַף מִשְׁפָּט שֶׁאַתָּה מֵבִיא בְּסֵתֶר. כֵּיצַד, כֵּיוָן שֶׁחָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם, בְּתִשְׁעָה בְּאָב חָרְבָה, וּכְשֶׁמַּרְאֶה לִיחֶזְקֵאל הוּא מַרְאֶה לוֹ בְּאֶחָד בַּחֹדֶשׁ, לָמָּה, שֶׁלֹא לְפַרְסֵם בְּאֵי זֶה, יוֹם חָרְבָה, אֲבָל מִי שֶׁהוּא בָּא לְגַדֵּל יִשְׂרָאֵל, מְפַרְסֵם אֵי זֶה יוֹם, אֵי זֶה מָקוֹם, אֵי זֶה חֹדֶשׁ, אֵי זוֹ שָׁנָה, אֵי זוֹ אִפָּטֶיָאה, (במדבר א, א): לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר, מָה אָמַר לָהֶם (במדבר א, ב): שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.",
"דָּבָר אַחֵר, וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי, זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (ירמיה ב, לא): הַדּוֹר אַתֶּם רְאוּ דְבַר ה' הֲמִדְבָּר הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל אִם אֶרֶץ מַאְפֵּלְיָה וגו'. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, עַל שֶׁאֲמַרְתֶּם לְמשֶׁה (במדבר כא, ה): לָמָּה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם לָמוּת בַּמִּדְבָּר, וְכִי כַּמִּדְבָּר הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל, וְכִי כַּמִּדְבָּר עָשִׂיתִי עִמָּהֶם, בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁיָּצָא לַמִּדְבָּר, שֶׁמָּא מוֹצֵא הוּא שָׁם שַׁלְוָה כְּשֵׁם שֶׁהָיָה מוֹצֵא בַּפָּלָטִין, אוֹ אֲכִילָה אוֹ שְׁתִיָּה, וְאַתֶּם הֱיִיתֶם עֲבָדִים לְמִצְרַיִם, וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִשָּׁם, הִרְבַּצְתִּי אֶתְכֶם בַּסִּיגְמָטִין, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יג, יח): וַיַּסֵּב אֱלֹהִים אֶת הָעָם דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר, מַהוּ וַיַּסֵּב, שֶׁהִרְבִּיצָם כְּדַרְכֵי הַמְּלָכִים, רְבוּצִין עַל מִטּוֹתֵיהֶם, וְלֹא הֶעֱמַדְתִּי לָהֶם שְׁלשָׁה פַּדְגוֹגִין משֶׁה אַהֲרֹן וּמִרְיָם, שֶׁבִּזְכוּת משֶׁה הֱיִיתֶם אוֹכְלִים אֶת הַמָּן מַה שֶׁלֹא רָאוּ אָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ח, ג): וַיַּאֲכִלְךָ אֶת הַמָּן אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ וְלֹא יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ. וּבִזְכוּת אַהֲרֹן הִקַּפְתִּי אֶתְכֶם בְּעַנְּנֵי כָּבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קה, לט): פָּרַשׂ עָנָן לְמָסָךְ, וְכַמָּה עַנְנֵי כָּבוֹד הָיוּ מַקִּיפִין אֶת יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, רַבִּי הוֹשַׁעְיָה וְרַבִּי יֹאשִׁיָּה, רַבִּי יֹאשִׁיָּה אָמַר חֲמִשָּׁה, אַרְבָּעָה לְאַרְבַּע רוּחוֹת וְאֶחָד מְהַלֵּךְ לִפְנֵיהֶם. רַבִּי הוֹשַׁעְיָה אָמַר שִׁבְעָה, אַרְבָּעָה לְאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם, וְאֶחָד מִלְּמַעְלָן, וְאֶחָד מִלְּמַטָּן, וְאֶחָד שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ לִפְנֵיהֶם רָחוֹק שְׁלשֶׁת יָמִים, וְהָיָה מַכֶּה לִפְנֵיהֶם אֶת הַנְּחָשִׁים וְאֶת הָעַקְרַבִּים וְאֶת הַשְֹּׂרָפִים וְאֶת הַסְּלָעִים, וְאִם הָיָה מָקוֹם נָמוּךְ הָיָה מַגְבִּיהוֹ, וְאִם הָיָה מָקוֹם גָּבוֹהַּ הָיָה מַשְׁפִּילוֹ וְעוֹשֶׂה אוֹתָם מִישׁוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מ, ד): כָּל גֶּיא יִנָּשֵׂא וְכָל הַר וְגִבְעָה יִשְׁפָּלוּ. וְהַבְּאֵר בִּזְכוּת מִרְיָם, שֶׁאָמְרָה שִׁירָה עַל הַמַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו, כא): וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם שִׁירוּ לַה', וּבְמֵי בְּאֵר (במדבר כא, יז): אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה הַכֹּהֵן בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ מְדִינָה וְהוּא מְשַׁלֵּחַ בְּנֵי אָדָם גְּדוֹלִים לְתוֹכָהּ שֶׁיְהוּ נוֹשְׂאִים מַשֹּׂוֹאֵיהֶם וְעוֹשִׂים מִשְׁפְּטֵיהֶם, מִי צָרִיךְ לִהְיוֹת זָקוּק לִמְזוֹנוֹתֵיהֶם לֹא בְּנֵי מְדִינָה צְרִיכִין לִהְיוֹת זְקוּקִין לָהֶם, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא עָשָׂה כֵן אֶלָּא שָׁלַח לְמשֶׁה וּלְאַהֲרֹן וּלְמִרְיָם, שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ו, ד): וָאֶשְׁלַח לְפָנֶיךָ אֶת משֶׁה אַהֲרֹן וּמִרְיָם, וְאַף עַל פִּי כֵן בִּזְכוּתָן הָיוּ מִתְנַהֲגִין, הַמָּן בִּזְכוּת משֶׁה, תֵּדַע לָךְ שֶׁהוּא בִּזְכוּת משֶׁה, כֵּיוָן שֶׁנִּסְתַּלֵּק משֶׁה (יהושע ה, יב): וַיִּשְׁבֹּת הַמָּן מִמָּחֳרָת, וְעַנְּנֵי כָּבוֹד בִּזְכוּתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, מְנָא לָן, כֵּיוָן שֶׁנִּסְתַּלֵּק אַהֲרֹן מַה כְּתִיב (במדבר כא, ד): וַתִּקְצַר נֶפֶשׁ הָעָם בַּדָּרֶךְ, שֶׁהָיְתָה הַשֶּׁמֶשׁ קוֹפַחַת עֲלֵיהֶם. וְהַבְּאֵר בִּזְכוּת מִרְיָם, מַה כְּתִיב (במדבר כ, א): וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם וַתִּקָּבֵר שָׁם, וּמַה כְּתִיב אַחַר כָּךְ (במדבר כ, ב): וְלֹא הָיָה מַיִם לָעֵדָה, וְהֵיאַךְ הָיְתָה הַבְּאֵר עֲשׂוּיָה, סֶלַע, כְּמִין כַּוֶּרֶת הָיְתָה וּמִתְגַּלְגֶּלֶת וּבָאת עִמָּהֶם בַּמַּסָּעוֹת, וְכֵיוָן שֶׁהָיוּ הַדְּגָלִים חוֹנִים וְהַמִּשְׁכָּן עוֹמֵד, הָיָה אוֹתוֹ הַסֶּלַע בָּא וְיוֹשֵׁב לוֹ בַּחֲצַר אֹהֶל מוֹעֵד וְהַנְּשִׂיאִים בָּאִים וְעוֹמְדִים עַל גַּבָּיו וְאוֹמְרִים: עֲלִי בְאֵר, וְהָיְתָה עוֹלָה. וְאַחַר כָּךְ הֵבֵאתִי לָכֶם שַׂלְוִים. הֲמִדְבָּר הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁמָּא כַּמִּדְבָּר נָהַגְתִּי עִמָּכֶם, אֶלָּא אִם אֶרֶץ מַאְפֵּלְיָה, לֹא אֲנִי בְּיָדִי הָיִיתִי מֵאִיר לָכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יג, כא): וַה' הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם. דָּבָר אַחֵר, אִם אֶרֶץ מַאְפֵּלְיָה, מַהוּ מַאְפֵּלְיָה, שֶׁמָּא אָמַרְתִּי לָכֶם שֶׁאֲנִי מֵבִיא לָכֶם טוֹבָה וְהִלְקַשְׁתִּי אוֹתָהּ. וְאֵין מַאְפֵּלְיָה אֶלָּא הַלְקָשָׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ט, לב): וְהַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת לֹא נֻכּוּ כִּי אֲפִילֹת הֵנָּה, לֹא נָפַל דָּבָר מִמַּה שֶּׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁכֵּן אָמַר יְהוֹשֻׁעַ (יהושע כא, מג): לֹא נָפַל דָּבָר מִכֹּל הַדָּבָר הַטּוֹב אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל בֵּית יִשְׂרָאֵל הַכֹּל בָּא. (ירמיה ב, לא): מַדּוּעַ אָמְרוּ עַמִּי רַדְנוּ, מַהוּ רַדְנוּ לְשׁוֹן מִשְׁנָה הוּא (משנה תרומות י-ג): הָרוֹדֶה פַּת חַמָּה, אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁהַפַּת נִתְבַּשְׁלָה בַּתַּנּוּר וְנִטֶּלֶת מִמֶּנּוּ יְכוֹלָה הִיא לִקָּבַע בַּתַּנּוּר עוֹד, וְאָנוּ הָיִינוּ בְּיָדָם כִּבְתַנּוּר, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה לא, ט): וְתַנּוּר לוֹ בִּיְרוּשָׁלָיִם, וְהִגְלִיתָנוּ לְבָבֶל, וּמָה אַתְּ מְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ עוֹד. דָּבָר אַחֵר, (ירמיה ב, לא): מַדּוּעַ אָמְרוּ עַמִּי רַדְנוּ לוֹא נָבוֹא עוֹד אֵלֶיךָ, מַהוּ רַדְנוּ, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (מלכים א ה, ד): כִּי הוּא רֹדֶה בְּכָל עֵבֶר הַנָּהָר. אָמְרוּ לוֹ נִתַּצְתָּ לָנוּ אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְסִלַקְתָּ שְׁכִינָתְךָ מִמֶּנּוּ וּמָה אַתְּ מְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ וְלוֹא נָבוֹא עוֹד אֵלֶיךָ, אָמַר לָהֶם וּמִי יִתֵּן לִי וְהָיִיתִי בַּמִּדְבָּר עַכְשָׁו, הֵיכָן כָּל אוֹתָן הַנִּסִּים שֶׁעָשִׂיתִי לָכֶם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ירמיה ט, א): מִי יִתְּנֵנִי בַמִּדְבָּר מְלוֹן אֹרְחִים וְאֶעֶזְבָה אֶת עַמִּי וגו', הֵיכָן שֶׁהָיִיתִי מִתְקַלֵּס, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מב, יא): יִשְׂאוּ מִדְבָּר וְעָרָיו חֲצֵרִים תֵּשֵׁב קֵדָר יָרֹנּוּ ישְׁבֵי סֶלַע, לְנָשִׂיא שֶׁנִּכְנַס לִמְּדִינָה וְרָאוּ אוֹתוֹ בְּנֵי הַמְּדִינָה וּבָרְחוּ, נִכְנַס לַשְּׁנִיָה וּבָרְחוּ מִלְּפָנָיו, נִכְנַס לְעִיר חֲרֵבָה וְקִדְּמוּ אוֹתוֹ וְהָיוּ מְקַלְּסִין אוֹתוֹ, אָמַר הַנָּשִׂיא זוֹ הָעִיר טוֹבָה הִיא מִכָּל הַמְּדִינוֹת, כָּאן אֲנִי בּוֹנֶה כֵּס נָאֶה, כָּאן אֲנִי דָר. כָּךְ כְּשֶׁבָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַיָּם בָּרַח מִלְּפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיד, ג): הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס, וְכֵן (תהלים קיד, ד): הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים, בָּא בְּמִדְבַּר חָרְבָּה, קִדְּמָה אוֹתוֹ וְקִלְּסָה אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: יִשְׂאוּ מִדְבָּר וְעָרָיו חֲצֵרִים תֵּשֵׁב קֵדָר יָרֹנּוּ ישְׁבֵי סֶלַע, אָמַר זוֹ הָעִיר טוֹבָה לִי מִכָּל הַמְּדִינוֹת, בּוֹ אֲנִי בּוֹנֶה כְּנֵסִיָה וְדָר בְּתוֹכָהּ, הִתְחִילוּ שְׂמֵחִים שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דָּר בְּתוֹכָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה לה, א): יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר וְצִיָּה.",
"דָּבָר אַחֵר, וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי, עַד שֶׁלֹא עָמַד אֹהֶל מוֹעֵד דִּבֶּר עִמּוֹ בַּסְּנֶה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ג, ד): וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹהִים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה, וְאַחַר כָּךְ (שמות יב, א): וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר. וְדִבֵּר עִמּוֹ בְּמִדְיָן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ד, יט): וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה בְּמִדְיָן. וְדִבֵּר עִמּוֹ בְּסִינַי, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר א, א): וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי לֵאמֹר. וְכֵיוָן שֶׁעָמַד אֹהֶל מוֹעֵד אָמַר יָפָה הִיא הַצְּנִיעוּת, שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ו, ח): וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹהֶיךָ, הֲרֵי הוּא מְדַבֵּר עִמּוֹ בְּאֹהֶל מוֹעֵד. וְכֵן דָּוִד אָמַר (תהלים מה, יד): כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ. בַּת מֶלֶךְ זֶה משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה יט, ד): וְסִכַּרְתִּי אֶת מִצְרַיִם בְּיַד אֲדֹנִים קָשֶׁה, אֵלּוּ הֵן הַמַּכּוֹת שֶׁבָּאוּ עַל מִצְרַיִם, (ישעיה יט, ד): וּמֶלֶךְ עַז יִמְשָׁל בָּם, זֶה משֶׁה, שֶׁהָיָה מַלְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה שֶׁנִּקְרֵאת עֹז, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כט, יא): ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, לְפִיכָךְ: כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ, זֶה אַהֲרֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כח, יג): וְעָשִׂיתָ מִשְׁבְּצֹת זָהָב. מִיכָּן אָמְרוּ אִשָּׁה שֶׁהִיא מַצְנַעַת עַצְמָהּ אֲפִלּוּ הִיא יִשְׂרְאֵלִית רְאוּיָה הִיא שֶׁתִּנָּשֵׂא לְכֹהֵן וְתַעֲמִיד כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים, שֶׁנֶּאֱמַר: מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּךְ הוּא כְּבוֹדִי שֶׁאֱהֵא מְדַבֵּר מִלִּפְנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ז, פט): וּבְבֹא משֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, אִלּוּ הָיוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם יוֹדְעִים מָה הָיָה הַמִּקְדָּשׁ יָפֶה לָהֶם, קַסְטְרִיּוֹת הָיוּ מַקִּיפִים אוֹתוֹ כְּדֵי לְשָׁמְרוֹ, שֶׁהָיָה יָפֶה לָהֶם יוֹתֵר מִשֶּׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁכֵּן שְׁלֹמֹה סִדֵּר תְּפִלָּה (מלכים א ח, מא): וְגַם אֶל הַנָּכְרִי אֲשֶׁר לֹא מֵעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל הוּא, וּכְתִיב (מלכים א ח, מג): וְעָשִׂיתָ כְּכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא אֵלֶיךָ הַנָּכְרִי. אֲבָל כְּשֶׁהוּא בָּא אֵצֶל יִשְׂרָאֵל, מַה כְּתִיב (דברי הימים ב ו, ל): וְנָתַתָּה לָאִישׁ כְּכָל דְּרָכָיו אֲשֶׁר תֵּדַע אֶת לְבָבוֹ, אִם הָיָה רָאוּי לוֹ הָיָה נוֹתֵן לוֹ, וְאִם לָאו לֹא הָיָה נוֹתֵן לוֹ. וְלֹא תֹאמַר בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, אֶלָּא אִלּוּלֵי יִשְׂרָאֵל לֹא הָיָה מָטָר יוֹרֵד, וְלֹא הַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת, שֶׁבִּזְכוּתָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַרְוִיחַ בְּעוֹלָמוֹ, וְלָעוֹלָם הַבָּא אֻמּוֹת הָעוֹלָם רוֹאִין לְיִשְׂרָאֵל הֵיאךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִמָּהֶם, וְהֵן בָּאִין לְהִדָּבֵק לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה ח, כג): בַּיָּמִים הָהֵמָה אֲשֶׁר יַחֲזִיקוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מִכֹּל לְשֹׁנוֹת הַגּוֹיִם.",
"דָּבָר אַחֵר, וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי, זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (שיר השירים ז, ג): שָׁרְרֵךְ אַגַּן הַסַּהַר, מְדַבֵּר בַּסַּנְהֶדְּרִין שֶׁהָיְתָה נְתוּנָה בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית וְהִיא מְשׁוּלָה בַּשֹּׁרֶר, וְלָמָּה מְשׁוּלָה בַּשֹּׁרֶר אֶלָּא מָה הַשֹּׁרֶר הַזֶּה נָתוּן בְּאֶמְצַע הַגּוּף, כָּךְ סַנְהֶדְּרִין שֶׁל יִשְׂרָאֵל נְתוּנָה בְּאֶמְצָעוֹ שֶׁל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. (שיר השירים ז, ג): אַל יֶחְסַר הַמָּזֶג, מַהוּ אַל יֶחְסַר הַמָּזֶג, שֶׁלֹא הָיוּ חֲסֵרִים אֶחָד מִשְׁלָשְׁתָּן. אַל יֶחְסַר הַמָּזֶג, מִי שֶׁהוּא מוֹזֵג כָּרָאוּי מוֹזֵג שְׁלִישׁוֹ שֶׁל כּוֹס יַיִן וּשְׁנֵי חֲלָקִים מַיִם, כָּךְ הָיְתָה סַנְהֶדְּרִין יוֹשֶׁבֶת מִתָּמִיד הַשַּׁחַר עַד תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם וְלֹא הָיָה אֶחָד מֵהֶם נִפְנֶה לְצָרְכּוֹ, וּמָה הָיוּ עוֹשִׂים כְּשֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶם מְבַקֵּשׁ לָצֵאת, הָיָה סוֹפֵר, אִם הָיָה שָׁם עֶשְׂרִים וּשְׁלשָׁה הָיָה יוֹצֵא וְאִם לָאו לֹא הָיָה יוֹצֵא, לָמָּה, שֶׁכָּתוּב: אַל יֶחְסַר הַמָּזֶג, שֶׁלֹא הָיוּ חֲסֵרִים אֶחָד מִשְׁלָשְׁתָּן, לְפִיכָךְ אַל יֶחְסַר הַמָּזֶג. (שיר השירים ז, ג): בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים, נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל כַּעֲרֵמָה שֶׁל חִטִּים, מָה הַחִטִּים הַלָּלוּ נִכְנָסוֹת לָאוֹצָר בְּמִנְיַן, כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִהְיוּ יִשְׂרָאֵל נִמְנִים בְּכָל שָׁעָה, לְכָךְ נֶאֱמַר: בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים, אֲבָל הַתֶּבֶן וְהַקַּשׁ אֵינָן נִמְנִים וְלֹא נִמְדָדִין, כָּךְ אֻמּוֹת הָעוֹלָם נִמְשְׁלוּ כַּתֶּבֶן וְכַקַּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פג, יד): כְּקַשׁ לִפְנֵי רוּחַ, וְכֵן (עובדיה א, יח): וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ, לָמָּה, שֶׁאֵין לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֲנָיָה מֵהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מ, יז): כָּל הַגּוֹיִם כְּאַיִן נֶגְדוֹ, אֲבָל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֲנָיָה מֵהֶם, קוֹרִין שְׁמַע, מִתְפַּלְּלִין וּמְבָרְכִין שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּכָל יוֹם, לְפִיכָךְ נִמְנִים בְּכָל שָׁעָה, לְכָךְ נִמְשְׁלוּ כַּחִטִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים.",
"וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי, זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים קמז, כ): לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי, וְכֵן (תהלים קמח, יד): וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁנָּטַל אִשָּׁה רִאשׁוֹנָה וְלֹא כָתַב לָהּ כְּתֻבָּה, גֵּרְשָׁהּ וְלֹא כָתַב לָהּ גֵּט, כָּךְ לַשְּׁנִיָּה וְלַשְּׁלִישִׁית וְלֹא הָיָה כוֹתֵב לָהֶם כְּתֻבָּה וְלֹא גֵט, אֶלָּא מֶה עָשָׂה רָאָה עֲנִיָּה יְתוֹמָה בַּת אָבוֹת בִּקֵּשׁ לִטֹּל אוֹתָהּ, אָמַר לְשׁוֹשְׁבִינוֹ אַל תִּנְהַג בָּהּ כָּרִאשׁוֹנוֹת, זוֹ בַּת אָבוֹת הִיא, צְנוּעָה הִיא בְּמַעֲשֶׂיהָ וּכְשֵׁרָה, וּכְתֹב לָהּ כְּתֻבָּה בְּאֵי זֶה שָׁבוּעַ בְּאֵי זוֹ שָׁנָה בְּאֵי זֶה חֹדֶשׁ בְּכַמָּה בַּחֹדֶשׁ בְּאֵיזוֹ אִיפַּרְכְיָּא, כְּשֵׁם שֶׁכָּתוּב בְּאֶסְתֵּר (אסתר ב, טז): וַתִּלָּקַח אֶסְתֵּר אֶל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֶל בֵּית מַלְכוּתוֹ בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי הוּא חֹדֶשׁ טֵבֵת בִּשְׁנַת שֶׁבַע לְמַלְכוּתוֹ, כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּרָא לְדוֹר הַמַּבּוּל וְלֹא כָתַב אֵימָתַי בְּרָאָן, הֶעֱבִירָן מִן הָעוֹלָם וְלֹא כָּתַב אֵימָתַי הֶעֱבִירָן, אֶלָּא (בראשית ז, יא): בַּיּוֹם הַזֶּה נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה, וְכֵן לְדוֹר הַפְלָגָה וְכֵן לַמִּצְרִים לֹא הָיָה כוֹתֵב אֵימָתַי נִבְרְאוּ וְאֵימָתַי מֵתוּ, אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁעָמְדוּ יִשְׂרָאֵל אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה אֵינִי נוֹהֵג בְּאֵלּוּ כְּאוֹתָן הָרִאשׁוֹנִים, אֵלּוּ בְּנֵי אָבוֹת הֵם, בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, לֵךְ כְּתֹב לָהֶם בְּאֵיזֶה חֹדֶשׁ בְּכַמָּה בַּחֹדֶשׁ וּבְאֵיזוֹ שָׁנָה בְּאֵיזוֹ אִיפַּרְכִיָּא וּבְאֵיזֶה עִיר רוֹמַמְתִּי קַרְנָם וְנָתַתִּי לָהֶם תְּלוּי רֹאשׁ, לְכָךְ נֶאֱמַר: וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי, הֲרֵי אִיפַּרְכִיָּא. בְּאֹהֶל מוֹעֵד, הֲרֵי מְדִינָה. בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית, זוֹ שָׁנָה. בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, זֶה הַחֹדֶשׁ. בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, בְּכַמָּה בַּחֹדֶשׁ, הֲרֵי נִכְתְּבָא אוֹפָטֶיָאה, לָמָּה (במדבר א, ב): שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי, וּמֶה עָשָׂה, וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ.",
"דָּבָר אַחֵר, וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה, אַשְׁרָיו שֶׁל משֶׁה, שֶׁשִּׁשִּׁים רִבּוֹא עוֹמְדִים, וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִים וְהַזְּקֵנִים הַכֹּל עוֹמְדִים שָׁם, וּמִכֻּלָּם לֹא נִדְבַּר אֶלָּא עִם משֶׁה.",
"וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי (במדבר א, א), לָמָּה בְּמִדְבַּר סִינַי, מִכָּאן שָׁנוּ חֲכָמִים בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים נִתְּנָה הַתּוֹרָה, בָּאֵשׁ, וּבַמַּיִם, וּבַמִּדְבָּר. בָּאֵשׁ מִנַּיִן (שמות יט, יח): וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ וגו'. וּבַמַּיִם מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים ה, ד): גַּם שָׁמַיִם נָטָפוּ גַּם עָבִים נָטְפוּ מָיִם. וּבַמִּדְבָּר מִנַּיִן וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי, וְלָמָּה נִתְּנָה בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים הַלָּלוּ, אֶלָּא מָה אֵלּוּ חִנָּם לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם כָּךְ דִּבְרֵי תוֹרָה חִנָּם הֵם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נה, א): הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם, דָּבָר אַחֵר, וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי, אֶלָּא כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה עַצְמוֹ כַּמִּדְבָּר, הֶפְקֵר, אֵינוֹ יָכוֹל לִקְנוֹת אֶת הַחָכְמָה וְהַתּוֹרָה, לְכָךְ נֶאֱמַר: בְּמִדְבַּר סִינָי.",
"דָּבָר אַחֵר, וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי, שִׁשָּׁה שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לוֹ, הַר אֱלֹהִים, הַר בָּשָׁן, הַר גַּבְנֻנִּים, הַר מוֹרִיָה, הַר חוֹרֵב, הַר סִינַי. הַר אֱלֹהִים לָמָּה, שֶׁיָּשַׁב בּוֹ הָאֱלֹהִים בַּדִּין, שֶׁנֱּאֱמַר (שמות כא, א): וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים. הַר בָּשָׁן, שֶׁבָּא שָׁם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. הַר גַּבְנֻנִּים, הַר שֶׁפָּסַל כָּל הֶהָרִים, כְּשֵׁם שֶׁאַתָּה אוֹמֵר (ויקרא כא, כ): אוֹ גִּבֵּן אוֹ דַּק. הַר חָמַד, שֶׁחָמַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֵישֵׁב שָׁם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים סח, יז): הָהָר חָמַד אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹ. הַר חוֹרֵב, שֶׁעָלָיו נִשְׁמְטָה הֶחָרֶב, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כ, י): מוֹת יוּמַת הַנֹּאֵף וְהַנֹּאָפֶת, (במדבר לה, טז יח): מוֹת יוּמַת הָרֹצֵחַ. הַר סִינַי, שֶׁבּוֹ נִשְׂנְאוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְנָתַן לָהֶם אִיפּוֹפָסִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ס, יב): וְהַגּוֹיִם חָרֹב יֶחֱרָבוּ, אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן, וְהַגּוֹיִם מֵחוֹרֵב יֶחֱרָבוּ, שֶׁנָּטְלוּ אִיפּוֹפָסִים שֶׁלָּהֶם.",
"דָּבָר אַחֵר, וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי. אָמַר לוֹ (במדבר א, ב): שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל לֹא חִבַּבְתִּי בְּרִיָּה יוֹתֵר מִכֶּם, לְכָךְ נָתַתִּי לָכֶם תְּלוּי רֹאשׁ, וְדִמִּיתִי אֶתְכֶם לִי, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁיֵּשׁ לִי תְּלוּי רֹאשׁ עַל כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א כט, יא): לְךָ ה' הַגְּדֻלָּה, כָּךְ לָכֶם עָשִׂיתִי לִהְיוֹת לָכֶם תְּלוּי רֹאשׁ, לְכָךְ נֶאֱמַר: שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (תהלים קמח, יד): וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (דברים כח, א): וּנְתָנְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ.",
"וַיִּהְיוּ כָּל הַפְּקֻדִּים שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וגו' (במדבר א, מו), אַתְּ מוֹצֵא הַמִּנְיָן הַזֶּה שָׁוֶה לַמִּנְיָן שֶׁנִּמְנוּ יִשְׂרָאֵל בִּמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לח, כה): וְכֶסֶף פְּקוּדֵי הָעֵדָה וגו', וְהוּא הָיָה בְּשָׁנָה רִאשׁוֹנָה, שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁקִּבְּלוּ עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת מִיָּד עָלָה משֶׁה לְקַבֵּל הַלּוּחוֹת, וְחָטְאוּ עַל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, וּמִיָּד עָשׂוּ מִשְׁכָּן וְהוּקַם בְּאֶחָד בְּנִיסָן בְּשָׁנָה שְׁנִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות מ, יז): וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הוּקַם הַמִּשְׁכָּן, וְאֵימָתַי הָיָה הַמִּנְיָן הַזֶּה, בְּאֶחָד בְּאִיָּר בְּשָׁנָה שְׁנִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר א, יח): וְאֵת כָּל הָעֵדָה הִקְהִילוּ וגו', בְּאוֹתוֹ מִנְיָן שֶׁמְּנָאָן כְּשֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן כַּמָּה הָיוּ (שמות יב, לז): שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי הַגְּבָרִים לְבַד מִטָּף, וּכְשֶׁבָּא לִמְנוֹתָן בְּשָׁנָה שְׁנִיָּה בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי הוּא מוֹצֵא אוֹתָן יְתֵרִים שְׁלשֶׁת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים, וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִים אֵלּוּ הַיְתֵרִים אִם מוֹנֶה לָהֶם עֶשְׂרִים מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן שֶׁל שָׁנָה שְׁנִיָּה לִיצִיאָתָם מִמִּצְרַיִם, אוֹ מוֹנֶה לָהֶם עֶשְׂרִים מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁהוּא רֹאשׁ חֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי וְהִיא שָׁנָה רִאשׁוֹנָה לִיצִיאָתָם מִמִּצְרָיִם. צֵא וּלְמַד מִן הָאֲדָנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לח, כה כו): וְכֶסֶף פְּקוּדֵי הָעֵדָה מְאַת כִּכָּר וגו' בֶּקַע לַגֻּלְגֹּלֶת מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל וגו', אֵימָתַי הֵבִיאוּ הַשְּׁקָלִים מִמָּחֳרַת יוֹם הַכִּפּוּרִים, וְלִשְׁנֵי בְּקָרִים הֵבִיאוּ כָּל הַנְּדָבָה לִמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לו, ג): וְהֵם הֵבִיאוּ אֵלָיו עוֹד נְדָבָה וגו', וְאִם אַתָּה אוֹמֵר שֶׁלֹא מָנוּ לְאוֹתָן שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם שֶׁהָיוּ פָּחוֹת מִבֶּן עֶשְׂרִים לֹא מָנוּ לָהֶם עֶשְׂרִים שָׁנָה עַד חֹדֶשׁ נִיסָן שֶׁל שָׁנָה שְׁנִיָּה, אִם כֵּן אַתְּ מוֹצֵא בַּשְּׁקָלִים שְׁלשֶׁת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים שְׁקָלִים יְתֵרִים, אֶלָּא מַה יֵּשׁ לְךָ לוֹמַר מִתִּשְׁרֵי מָנוּ לָהֶם עֶשְׂרִים שֶׁהוּא רֹאשׁ הַשָּׁנָה לִבְרִיָּתוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן, וּלְכָךְ כָּלַל הַחֶשְׁבּוֹן כָּךְ, לְהוֹדִיעֵנוּ שֶׁהֲרֵי נִכְנְסוּ חֹדֶשׁ אֶחָד בְּשָׁנָה שְׁנִיָּה לְצֵאתָם מִמִּצְרַיִם וְלֹא נִתּוֹסְפוּ אוֹתָן שֶׁל עֶשְׂרִים שָׁנָה בְּמִנְיָנָם עַל אוֹתָן שֶׁנָּתְנוּ לְאַדְנֵי הַמִּשְׁכָּן, לוֹמַר לָךְ שֶׁאֵין מוֹנִין לָהֶן מִנִּיסָן אֶלָּא מִתִּשְׁרֵי.",
"וְהַלְוִיִּם לְמַטֵּה אֲבֹתָם וגו' (במדבר א, מז), בָּא הַכָּתוּב לוֹמַר לְפִי שֶׁלֹא אָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה בַּתְּחִלָּה שֶׁיִּמְנֶה שֵׁבֶט לֵוִי, שֶׁכֵּן אַתָּה מוֹצֵא שֶׁלֹא מָנָה נָשִׂיא לְשֵׁבֶט לֵוִי בְּשָׁעָה שֶׁמָּנָה נְשִׂיאֵי הַשְּׁבָטִים, אַף משֶׁה לֹא מְנָאוֹ שֶׁכָּךְ אָמַר משֶׁה אִלּוּ הָיָה חֶפְצוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאֶמְנֶנּוּ הָיָה אוֹמֵר לִי, לְכָךְ נֶאֱמַר: וְהַלְוִיִּם לְמַטֵּה אֲבֹתָם וגו' שֶׁלֹא רָצָה לִמְנוֹתָן. מִיָּד הָיָה משֶׁה עוֹמֵד תָּמֵהַּ לָמָּה לֹא צִוָּהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִמְנוֹת שִׁבְטוֹ, וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ אִם מוֹנֶה אִם לָאו, רָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא תָּמֵהַּ מִיָּד פֵּרַשׁ לוֹ לָמָּה לֹא צִוָּהוּ לִמְנוֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר א, מח מט): וַיְדַבֵּר ה' וגו' אַךְ אֶת מַטֵּה לֵוִי לֹא תִפְקֹד וגו', אָמַר רַבִּי פִּינְחָס בַּר אִידֵי, מַה כְּתִיב בְּרֹאשׁ הַסֵּפֶר (במדבר א, ב): שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, רוֹמֵם אֶת רֹאשׁ, גַּדֵּל אֶת רֹאשׁ, לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ, כְּאָדָם הָאוֹמֵר לַקּוֹסְטִינָר סַב רֵישֵׁיהּ דִּפְלַן, כָּךְ נָתַן רֶמֶז, לָמָּה שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ, שֶׁאִם יִזְכּוּ יַעֲלוּ לִגְדֻלָּה, כְּמָה דְּתֵימָא (בראשית מ, יג): יִשָֹּׂא פַרְעֹה אֶת רֹאשֶׁךָ וַהֲשִׁיבְךָ עַל כַּנֶּךָ, אִם לֹא יִזְכּוּ, יָמוּתוּ כֻּלָּם, כְּמָה דְּתֵימָא (בראשית מ, יט): יִשָֹּׂא פַרְעֹה אֶת רֹאשְׁךָ מֵעָלֶיךָ וְתָלָה אוֹתְךָ עַל עֵץ, וְהָיָה גָּלוּי לִפְנֵי הַמָּקוֹם שֶׁיָּמוּתוּ כֻּלָּם בַּמִּדְבָּר וְיִנָּטְלוּ רָאשֵׁיהֶן, לְפִיכָךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה: אַךְ אֶת מַטֵּה לֵוִי וגו' בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֵין אַתָּה מוֹנֶה אוֹתָן, אֲבָל לְעַצְמָן מְנֵה אוֹתָן, לָמָּה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם נִמְנֶה שֵׁבֶט לֵוִי עִם יִשְׂרָאֵל וּמִתְעָרֵב עִמָּהֶם יָבוֹא מַלְאַךְ הַמָּוֶת לַהֲרֹג אֶת יִשְׂרָאֵל וְהַגְּזֵרָה יוֹצֵאת עֲלֵיהֶם שֶׁלֹא יִכָּנְסוּ לָאָרֶץ אֶלָּא מֵתִים בַּמִּדְבָּר, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יד, כט): בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִפְּלוּ פִגְרֵיכֶם וְכָל פְּקֻדֵיכֶם לְכָל מִסְפַּרְכֶם, וְהוּא מוֹצֵא לְשִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי מְעֹרָב עִמָּהֶם וְהֵם מִתְעָרְבִים עִם יִשְׂרָאֵל לָמוּת, לְפִיכָךְ לֹא מָנָה אוֹתָן עִם יִשְׂרָאֵל אֶלָּא הִפְרִישָׁם בַּמִּנְיָן, וּלְכָךְ אַף בַּלָּשׁוֹן שֶׁכָּתוּב בָּהֶן בְּיִשְׂרָאֵל, שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ, לֹא נֶאֱמַר בָּהֶן אֶלָּא (במדבר ג, טו): פְּקֹד אֶת בְּנֵי לֵוִי.",
"דָּבָר אַחֵר, אַךְ אֶת מַטֵּה לֵוִי לֹא תִפְקֹד, לָמָּה לֹא נִמְנוּ עִם יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי פָּלָטְיָנִין הָיוּ, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁיֵּשׁ לוֹ לִגְיוֹנוֹת הַרְבֵּה וְאוֹמֵר לַפְּרוֹפָּסִיטוֹט לֵךְ מְנֵה אֶת הַלִּגְיוֹנוֹת חוּץ מִן הַלִּגְיוֹן הָעוֹמֵד לְפָנַי. לְפִיכָךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה: אַךְ אֶת מַטֵּה לֵוִי וגו' בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֵין אַתָּה מוֹנֶה אוֹתָן, אֲבָל לְעַצְמָן מְנֵה אוֹתָן, שֶׁאֵין שִׁבְחוֹ שֶׁל מֶלֶךְ שֶׁיִּמָּנֶה לִגְיוֹנוֹ עִם הַלִּגְיוֹנוֹת, לְפִיכָךְ נִמְנוּ יִשְׂרָאֵל לְעַצְמָן וְשֵׁבֶט לֵוִי לְעַצְמָן, וּמִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁמִּטַּעַם הַזֶּה אָמַר לוֹ, שֶׁכֵּן כְּתִיב אַחֲרָיו (במדבר א, נ): וְאַתָּה הַפְקֵד אֶת הַלְוִיִּם עַל מִשְׁכַּן הָעֵדֻת וגו'. בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה אַךְ אֶת מַטֵּה לֵוִי לֹא תִפְקֹד וגו', נִתְיָרֵא משֶׁה וְאָמַר שֶׁמָּא יֵשׁ פְּסוּל בְּשִׁבְטִי שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָפֵץ שֶׁאֶמְנֶנּוּ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה לֹא אָמַרְתִּי לְךָ כֵּן אֶלָּא לְהוֹצִיאָן מִן הַגְּזֵרָה שֶׁלֹא יָמוּתוּ עִמָּהֶם, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: וְאֶת רֹאשָׁם לֹא תִשָֹּׂא בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לָמָּה, שֶׁהַלְוִיִּם שֶׁלִּי הֵן (במדבר ג, יב מה): וְהָיוּ לִי הַלְוִיִּם, שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא מְקָרֵב אוֹתִי אֲנִי מְקָרְבוֹ, הֵם קֵרְבוּ עַצְמָן לִי, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, כו): וַיֹּאמֶר משֶׁה מִי לַה' אֵלָי וַיֵּאָסְפוּ אֵלָיו כָּל בְּנֵי לֵוִי, הֵן קֵרְבוּ אוֹתִי וַאֲנִי מְקָרְבָן, וְהָיוּ לִי הַלְוִיִּם. וְלֹא עוֹד אֶלָּא לְפִי שֶׁנִּמְצְאוּ עִמִּי נֶאֱמָנִים, שֶׁשָּׁמְרוּ אַזְהָרָתִי (שמות כ, ג): לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים וגו', לְפִיכָךְ הֵן רְאוּיִין שֶׁיִּהְיוּ נֶאֶמְנֵי בֵּיתִי. וְאַתָּה הַפְקֵד אֶת הַלְוִיִּם וגו', וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים קא, ו): עֵינַי בְּנֶאֶמְנֵי אֶרֶץ לָשֶׁבֶת עִמָּדִי, אַתְּ מוֹצֵא כָּל מִי שֶׁנִּבְדַּק בְּדָבָר, הַמָּקוֹם אֲהֵבוֹ לְעוֹלָם, שֶׁכֵּן אַתָּה מוֹצֵא בִּיהוֹשֻׁעַ שֶׁנִּבְדַּק בַּעֲמָלֵק וְעָשָׂה בּוֹ כַּתּוֹרָה וְכַמִּצְוָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יז, יג): וַיַּחֲלשׁ יְהוֹשֻׁעַ וגו' אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם מִשִּׁבְטְךָ אֲנִי מַעֲמִיד פּוֹרֵעַ לַעֲמָלֵק לְעוֹלָם, (שופטים ה, יד): מִנִּי אֶפְרַיִם שָׁרְשָׁם בַּעֲמָלֵק. שָׁאוּל שֶׁנִּבְדַּק וְלֹא נִמְצָא נָאֶה בְּפִקּוּדוֹ, אֶלָּא (שמואל א טו, ט): וַיַּחְמֹל שָׁאוּל וְהָעָם, הֶחֱזִירוֹ לְאַחוֹרָיו וְנִטְּלָה הֵימֶנּוּ מַלְכוּתוֹ, (שופטים ה, יד): אַחֲרֶיךָ בִנְיָמִין, וְאַף הַשֵּׁבֶט הַזֶּה בְּדַקְתִּיו וְנִמְצְאוּ שְׁמוּרִים וְנָתְנוּ נַפְשָׁם עַל קְדֻשַּׁת שְׁמִי, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, כז כח): שִׂימוּ אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ וגו' וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי לֵוִי כִּדְבַר משֶׁה וגו' (דברים לג, ט): הָאֹמֵר לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ וגו', אַף כָּן אֲנִי מְקָרְבָן וְעוֹשֶׂה אוֹתָן בְּנֵי פְּלָטִירִי וַאֲנִי מַאֲמִין קְדֻשָּׁתִי וְתַשְׁמִישׁ בֵּיתִי עֲלֵיהֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וְאַתָּה הַפְקֵד אֶת הַלְוִיִּם וגו', לָמָּה שֶׁהֵם נֶאֱמָנִים לִי. אַף בִּשְׁעַת פֵּרוּקוֹ וַהֲקָמָתוֹ אֵינִי חָפֵץ בַּאֲחֵרִים שֶׁיִּפְרְקוּהוּ וִיקִימוּהוּ אֶלָּא הֵם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר א, נא): וּבִנְסֹעַ הַמִּשְׁכָּן וגו', יָכוֹל הַמִּצְוָה עַל הַלְוִיִּם אֲבָל אִם עָשׂוּ יִשְׂרָאֵל רְשׁוּת, תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר א, נא): וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים קא, ג): עֲשׂה סֵטִים שָׂנֵאתִי וגו', אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁסָּטוּ מֵאַחֲרֵי הַמָּקוֹם וְעָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל וּשְׂנָאָן הַמָּקוֹם לִהְיוֹת גִּזְבָּרִין שֶׁלּוֹ, וְלֹא תֹאמַר שֶׁלֹא יִגְעוּ בוֹ יִשְׂרָאֵל בִּשְׁעַת מַסָּעוֹת אֶלָּא אַף בִּשְׁעַת הַמַּחֲנוֹת לֹא יִקְרְבוּ אֵלָיו אֶלָּא בְּנֵי לֵוִי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר א, נב נג): וְחָנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ עַל מַחֲנֵהוּ וגו' וְהַלְוִיִּם יַחֲנוּ סָבִיב לְמִשְׁכַּן הָעֵדֻת, וְלָמָּה אֲנִי מַזְהִירָן שֶׁיַּרְחִיקוּ יִשְׂרָאֵל עַצְמָן מִן הַמִּשְׁכָּן, כְּדֵי שֶׁלֹא יִהְיֶה קֶצֶף עֲלֵיהֶן, שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לְהִתְקָרֵב אֶצְלוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר א, נג): וְלֹא יִהְיֶה קֶצֶף עַל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲבָל הַלְוִיִּם הֵם יִשְׁמְרוּהוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר א, נג): וְשָׁמְרוּ הַלְוִיִּם אֶת מִשְׁמֶרֶת מִשְׁכַּן הָעֵדוּת, (במדבר א, נד): וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת משֶׁה כֵּן עָשׂוּ, שֶׁרִחֲקוּ עַצְמָן מִן הַמִּשְׁכָּן וְנָתְנוּ מָקוֹם לַלְוִיִּם לַחֲנוֹת סָבִיב לַמִּשְׁכָּן."
],
[
"וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר (במדבר ב, א), בִּשְׁמוֹנָה עָשָׂר מְקוֹמוֹת אַתָּה מוֹצֵא משֶׁה וְאַהֲרֹן שָׁוִים, כְּנֶגֶד שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה בְּרָכוֹת, שְׁלשָׁה אָבוֹת הָרִאשׁוֹנִים, מִשָּׁם אַתָּה מוֹצֵא קֶבַע שֶׁמִּתְפַּלְּלִים שָׁלשׁ פְּעָמִים בַּיּוֹם, אַבְרָהָם קָבַע תְּפִלַּת בֹּקֶר, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יט, כז): וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וגו', וְאֵין עֲמִידָה, אֶלָּא תְּפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קו, ל): וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל. יִצְחָק קָבַע תְּפִלַּת הַמִּנְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כד, סג): וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ, וְאֵין שִׂיחָה אֶלָּא תְּפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קכ, א): תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף וגו'. יַעֲקֹב קָבַע תְּפִלַּת הָעֶרֶב, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כח, יא): וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וגו', וְאֵין פְּגִיעָה אֶלָּא תְּפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ז, טז): וְאַתָּה אַל תִּתְפַּלֵּל בְּעַד הָעָם הַזֶּה וגו'. בִּשְׁמוֹנָה עָשָׂר מְקוֹמוֹת משֶׁה וְאַהֲרֹן מְזֻוָּגִין, רֶמֶז לִשְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה בְּרָכוֹת, כְּנֶגֶד שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה אַזְכָּרוֹת שֶׁכְּתוּבוֹת בִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל, (תהלים כט, א): וּבְמִזְמוֹר לְדָוִד הָבוּ לַה' בְּנֵי אֵלִים. שְׁלשָׁה אָבוֹת הִתְקִינוּ שֶׁמִּתְפַּלְּלִים שָׁלשׁ פְּעָמִים בַּיּוֹם וּמשֶׁה וְאַהֲרֹן, וּמִן הָאַזְכָּרוֹת הָאֵלּוּ לָמַדְנוּ לִשְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה בְּרָכוֹת.",
"אִישׁ עַל דִּגְלוֹ וגו' (במדבר ב, ב), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים כ, ו): נְרַנְנָה בִּישׁוּעָתֶךָ וּבְשֵׁם אֱלֹהֵינוּ נִדְגֹּל וגו', אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֲרֵי אָנוּ מְרַנְנִים בִּישׁוּעָתֶךָ, מַה שֶּׁעָשִׂיתָ לָנוּ בְּשִׁמְךָ נְרַנְנָה בִּישׁוּעָתֶךָ, (שמות יד, ל): וַיּוֹשַׁע ה' בַּיּוֹם הַהוּא אֶת יִשְׂרָאֵל, וַיִּוָּשַׁע כְּתִיב, כִּבְיָכוֹל יִשְׂרָאֵל נִגְאָלִים וּכְאִלּוּ הוּא נִגְאָל, וּבְשֵׁם אֱלֹהֵינוּ נִדְגֹּל, שֶׁקָּבַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁמוֹ בִּשְׁמֵנוּ וְעָשָׂה אוֹתָנוּ דְּגָלִים, שֶׁנֶּאֱמַר: אִישׁ עַל דִּגְלוֹ.",
"חִבָּה גְּדוֹלָה חִבְּבָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁעֲשָׂאָם דְּגָלִים כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, כְּדֵי שֶׁיִהְיוּ נִכָּרִין, וּמִנַּיִן שֶׁהוּא אַהֲבָה לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁכֵּן שְׁלֹמֹה אוֹמֵר (שיר השירים ב, ד): הֱבִיאַנִי אֶל בֵּית הַיָּיִן וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה, אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ מַה תַּלְמוּד לוֹמַר הֱבִיאַנִי אֶל בֵּית הַיָּיִן וגו', לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְעָשִׁיר שֶׁהָיָה לוֹ אוֹצָר מָלֵא יַיִן וְנִכְנַס לְבָדְקוֹ וּמְצָאוֹ כֻּלּוֹ חֹמֶץ, בָּא לָצֵאת מִתּוֹךְ הָאוֹצָר וּמָצָא חָבִית אַחַת יַיִן טוֹב, אָמַר חָבִית זוֹ עוֹמֶדֶת עָלַי כִּמְלֹא אוֹצָר. כָּךְ בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שִׁבְעִים אֻמּוֹת וּמִכֻּלָּם לֹא מָצָא הֲנָיָה אֶלָּא בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: הֱבִיאַנִי אֶל בֵּית הַיָּיִן, וּמִנַּיִן שֶׁיַּיִן עוֹלֶה שִׁבְעִים, י' עֲשָׂרָה, י' עֲשָׂרָה, נ' חֲמִשִּׁים, הֲרֵי שִׁבְעִים. וּמִכֻּלָּם וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר הֱבִיאַנִי אֶל בֵּית הַיָּין, לַמַּרְתֵּף הַגָּדוֹל שֶׁל יַיִן, זֶה סִינַי, וְלִמְדַנִי משֶׁה תּוֹרָה שֶׁהִיא נִדְרֶשֶׁת מ\"ט פָּנִים. וְדִגְל\"וֹ עָלַי אַהֲבָה, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בָּרִאשׁוֹנָה כָּל מִי שֶׁהָיָה מַרְאֶה אִיקוֹנִין שֶׁל מֶלֶךְ בָּאֶצְבַּע הָיָה נֶהֱרָג, וְהַתִּינוֹקוֹת הוֹלְכִים לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וּמַרְאִים אֶת הָאַזְכָּרוֹת בָּאֶצְבַּע, אָמַר הָאֱלֹהִים וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה, וְגוּדָלוֹ עָלַי אַהֲבָה. רַבִּי יִשָׂשכָר אוֹמֵר וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה, אֲפִלּוּ אָדָם יוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה וּמְדַלֵּג מֵהֲלָכָה לַהֲלָכָה וּמִפָּסוּק לְפָסוּק, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָבִיב הוּא עָלַי, וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה, וְדִלּוּגוֹ עָלַי אַהֲבָה. דָּבָר אַחֵר, וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יֵשׁ לָאֻמּוֹת דְּגָלִים וְאֵין חָבִיב עָלַי אֶלָּא דִגְלוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה. דָּבָר אַחֵר, הֱבִיאַנִי אֶל בֵּית הַיָּיִן, בְּשָׁעָה שֶׁנִּגְלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַר סִינַי יָרְדוּ עִמּוֹ כ\"ב רְבָבוֹת שֶׁל מַלְאָכִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים סח, יח): רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן, וְהָיוּ כֻלָּם עֲשׂוּיִם דְּגָלִים דְּגָלִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ה, י): דָּגוּל מֵרְבָבָה, כֵּיוָן שֶׁרָאוּ אוֹתָן יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם עֲשׂוּיִם דְּגָלִים דְּגָלִים, הִתְחִילוּ מִתְאַוִּים לִדְגָלִים, אָמְרוּ אַלְוַאי כָּךְ אָנוּ נַעֲשִׂים דְּגָלִים כְּמוֹתָן, לְכָךְ נֶאֱמַר: הֱבִיאַנִי אֶל בֵּית הַיָּיִן, זֶה סִינַי שֶׁנִּתְּנָה בּוֹ הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשְׁלָה בַּיַּיִן (משלי ט, ה): וּשְׁתוּ בְּיַיִן מָסָכְתִּי, הֱוֵי: אֶל בֵּית הַיָּיִן, זֶה סִינָי. וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה, אָמְרוּ אִלּוּלֵי הוּא מַגְדִּיל עָלַי אַהֲבָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים כ, ו): נְרַנְּנָה בִּישׁוּעָתֶךָ וגו', אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַה נִּתְאַוִּיתֶם לַעֲשׂוֹת דְּגָלִים, חַיֵּיכֶם שֶׁאֲנִי מְמַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵיכֶם, (תהלים כ, ו): יְמַלֵּא ה' כָּל מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ, מִיָּד הוֹדִיעַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹתָם לְיִשְׂרָאֵל וְאָמַר לְמשֶׁה לֵךְ עֲשֵׂה אוֹתָם דְּגָלִים כְּמוֹ שֶׁנִּתְאַוּוּ.",
"אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת (במדבר כ, ב), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שיר השירים ו, י): מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה וגו', קְדוֹשִׁים וּגְדוֹלִים הָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּדִגְלֵיהֶם וְכָל הָאֻמּוֹת מִסְתַּכְּלִין בָּהֶם וּתְמֵהִין וְאוֹמְרִים: מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה וגו', אוֹמְרִים לָהֶם הָאֻמּוֹת (שיר השירים ז, א): שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית, הִדָּבְקוּ לָנוּ, בּוֹאוּ אֶצְלֵנוּ וְאָנוּ עוֹשִׂין אֶתְכֶם שִׁלְטוֹנִים, הֶגְמוֹנִים, דֻּכָּסִין, אִפָּרְכִין, אִסְטְרַטְלִיטִין. (שיר השירים ז, א): שׁוּבִי שׁוּבִי וְנֶחֱזֶה בָּךְ, וְאֵין נֶחֱזֶה אֶלָּא שְׂרָרָה, שֶׁכֵּן אָמַר יִתְרוֹ לְמשֶׁה (שמות יח, כא): וְאַתָּה תֶחֱזֶה וגו'. שׁוּבִי שׁוּבִי וְנֶחֱזֶה בָּךְ, וְיִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים (שיר השירים ז, א): מַה תֶּחֱזוּ בַּשׁוּלַמִּית, מַה גְּדֻלָּה אַתֶּם נוֹתְנִים לָנוּ, שֶׁמָּא (שיר השירים ז, א): כִּמְחֹלַת הַמַּחֲנָיִם, שֶׁמָּא יְכוֹלִים אַתֶּם לַעֲשׂוֹת לָנוּ כַּגְּדֻלָּה. שֶׁעָשָׂה הָאֱלֹהִים בַּמִּדְבָּר, דֶּגֶל מַחֲנֵה יְהוּדָה, דֶּגֶל מַחֲנֵה רְאוּבֵן, דֶּגֶל מַחֲנֵה דָן, דֶּגֶל מַחֲנֵה אֶפְרַיִם, יְכוֹלִים אַתֶּם לַעֲשׂוֹת לָנוּ כָּךְ. מַה תֶּחֱזוּ בַּשּׁוּלַמִּית, מַה גְּדֻלָּה אַתֶּם נוֹתְנִים לָנוּ שֶׁמָּא כִּמְחֹלַת הַמַּחֲנָיִם, שֶׁמָּא יְכוֹלִים אַתֶּם לִתֵּן לָנוּ כַּגְדֻלָּה שֶׁעָשָׂה לָנוּ הָאֱלֹהִים בַּמִּדְבָּר, שֶׁהָיִינוּ חוֹטְאִים וְהוּא מוֹחֵל לָנוּ וְאוֹמֵר לָנוּ (דברים כג, טו): וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ. אַף בִּלְעָם הִבִּיט בָּהֶם וְיָצְאָה עֵינוֹ כְּנֶגְדָן שֶׁלֹא הָיָה יָכוֹל לִגַּע בָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כד, כ): וַיִּשָֹּׂא בִלְעָם אֶת עֵינָיו, אֵלּוּ הֵם הַדְּגָלִים, הִתְחִיל אוֹמֵר מִי יָכוֹל לִגַּע בִּבְנֵי אָדָם אֵלּוּ, מַכִּירִין אֶת אֲבוֹתֵיהֶם וְאֶת מִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כד, כ): שֹׁכֵן לִשְׁבָטָיו, מִיכָּן לָמַדְנוּ שֶׁהָיוּ הַדְּגָלִים גְּדֻלָּה וְגֶדֶר לְיִשְׂרָאֵל, לְכָךְ נֶאֱמַר: אִישׁ עַל דִּגְלוֹ.",
"דָּבָר אַחֵר, אִישׁ עַל דִּגְלוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שיר השירים ו, ד): יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי כְּתִרְצָה, שֶׁאֲנִי מִתְרַצֶּה לָכֶם. דָּבָר אַחֵר, כְּתִרְצָה, שֶׁאַתֶּם מִתְרַצִּים לִי. דָּבָר אַחֵר, כְּתִרְצָה, שֶׁאַתֶּם מִתְרַצִּים בַּקָּרְבָּנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא א, ד): וְנִרְצָה לוֹ לְכַפֵּר עָלָיו. (שיר השירים ו, ד): נָאוָה כִּיְרוּשָׁלָיִם, כְּאוֹתָן כִּתּוֹת שֶׁל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת שֶׁהֵם יְרֵאִים וּמֻשְׁלָמִים לִי. (שיר השירים ו, ד): אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת, וּבַמֶּה אַתֶּם כַּנִּדְגָּלוֹת, בַּדְּגָלִים שֶׁנָּתַתִּי לָכֶם. וְדָוִד רוֹאֶה וְאוֹמֵר (תהלים קמז, כ): לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי, אֶלָּא לְעַמּוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: אִישׁ עַל דִּגְלוֹ וגו'.",
"דָּבָר אַחֵר, אִישׁ עַל דִּגְלוֹ, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (דברים לב, י): יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר וגו', מְצִיאָה גְּדוֹלָה מָצָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ט, י): כַּעֲנָבִים בַּמִּדְבָּר מָצָאתִי יִשְׂרָאֵל, לְכָךְ יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר, מִדְבָּר הָיָה הָעוֹלָם עַד שֶׁלֹא יָצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם. (דברים לב, י): וּבְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁמֹן, תֹּהוּ וִילָלָה הָיָה הָעוֹלָם עַד שֶׁלֹא יָצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם וְעַד שֶׁלֹא קִבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה, לֹא עָשָׂה כֵן, אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם וְקִבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה, מַהוּ אוֹמֵר (דברים לב, י): יְסֹבְבֶנְהוּ יְבוֹנְנֵהוּ וגו', יְסֹבְבֶנְהוּ שֶׁהֵקִיפָן בְּעַנְנֵי כָּבוֹד, יְבוֹנְנֵהוּ שֶׁהֱבִינָם בְּדִבְרֵי תוֹרָה, יִצְרֶנְהוּ אַשְׁרֵי הָאָזְנַיִם שֶׁשָּׁמְעוּ. עַד הֵיכָן חִבְּבָן, עַד הֵיכָן שְׁמָרָן, עַד הֵיכָן נְצָרָן, כִּבְיָכוֹל עַד כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ, רְאֵה הֵיאַךְ שְׁמָרָן, עַד הֵיכָן שְׁמָרָן, הֵיאַךְ נְצָרָן, שֶׁאָמַר הָאֱלֹהִים לְמשֶׁה, משֶׁה אֱמֹר לָהֶם שֶׁיַּעֲשׂוּ מִשְׁכָּן בֵּינֵיהֶם, כִּבְיָכוֹל אֲנִי מַנִּיחַ אֶת הָעֶלְיוֹנִים וְיוֹרֵד וְשׁוֹכֵן בֵּינֵיהֶם, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁעָשָׂה אוֹתָם דְּגָלִים לִשְׁמוֹ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה עֲשֵׂה אוֹתָם דְּגָלִים לִשְׁמִי, לָמָּה, שֶׁהֵם בָּנַי, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יד, א): בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם, וְהֵם צִבְאוֹתַי, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמות ז, ד): וְהוֹצֵאתִי אֶת צִבְאֹתַי אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (במדבר ב, ג): דֶּגֶל מַחֲנֵה יְהוּדָה תֵּימָנָה לְצִבְאֹתָם, וּלְפִי שֶׁהֵן צִבְאוֹתַי אֶעֱשֶׂה אוֹתָם דְּגָלִים לִשְׁמִי, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: אִישׁ עַל דִּגְלוֹ.",
"בְאֹתֹת (במדבר ב, ב), סִימָנִין הָיוּ לְכָל נָשִׂיא וְנָשִׂיא מַפָּה וְצֶבַע עַל כָּל מַפָּה וּמַפָּה כַּצֶּבַע שֶׁל אֲבָנִים טוֹבוֹת שֶׁהָיוּ עַל לִבּוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, מֵהֶם לָמְדָה הַמַּלְכוּת לִהְיוֹת עוֹשִׂין מַפָּה וְצֶבַע לְכָל מַפָּה וּמַפָּה. כָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט נָשִׂיא שֶׁלּוֹ צֶבַע מַפָּה שֶׁלּוֹ דּוֹמֶה לַצֶּבַע שֶׁל אַבְנוֹ. רְאוּבֵן אַבְנוֹ אֹדֶם וּמַפָּה שֶׁלּוֹ צָבוּעַ אָדֹם וּמְצֻיָּר עָלָיו דּוּדָאִים. שִׁמְעוֹן פִּטְדָה וּמַפָּה שֶׁלּוֹ צָבוּעַ יָרֹק וּמְצֻיָּר עָלָיו שְׁכֶם. לֵוִי בָּרֶקֶת וּמַפָּה שֶׁלּוֹ צָבוּעַ שְׁלִישׁ לָבָן וּשְׁלִישׁ שָׁחֹר וּשְׁלִישׁ אָדֹם וּמְצֻיָּר עָלָיו אוּרִים וְתוּמִים. יְהוּדָה נֹפֶךְ וְצֶבַע מַפָּה שֶׁלּוֹ דְּמוּתוֹ כְּמִין שָׁמַיִם וּמְצֻיָּר עָלָיו אַרְיֵה. יִשָֹּׂשכָר סַפִּיר וּמַפָּה שֶׁלּוֹ צָבוּעַ שָׁחֹר דּוֹמֶה לְכָחֹל וּמְצֻיָּר עָלָיו שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עַל שֵׁם (דברי הימים א יב, לג): וּמִבְּנֵי יִשָֹּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים. זְבוּלוּן יַהֲלֹם וְצֶבַע מַפָּה שֶׁלּוֹ לְבָנָה וּמְצֻיָּר עָלָיו סְפִינָה עַל שֵׁם (בראשית מט, יג): זְבוּלֻן לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן. דָּן לֶשֶׁם וְצֶבַע מַפָּה שֶׁלּוֹ דּוֹמֶה לְסַפִּיר וּמְצֻיָּר עָלָיו נָחָשׁ עַל שֵׁם (בראשית מט, יז): יְהִי דָּן נָחָשׁ, גָּד שְׁבוֹ וְצֶבַע מַפָּה שֶׁלּוֹ לֹא לָבָן וְלֹא שָׁחֹר אֶלָּא מְעֹרָב שָׁחֹר וְלָבָן וּמְצֻיָּר עָלָיו מַחֲנֶה עַל שֵׁם (בראשית מט, יט): גָּד גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ. נַפְתָּלִי אַחְלָמָה וְצֶבַע מַפָּה שֶׁלּוֹ דּוֹמֶה לְיַיִן צָלוּל שֶׁאֵין אַדְמוּתוֹ עַזָּה וּמְצֻיָּר עָלָיו אַיָּלָה עַל שֵׁם (בראשית מט, כא): נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלֻחָה. אָשֵׁר תַּרְשִׁישׁ וְצֶבַע מַפָּה שֶׁלּוֹ דּוֹמֶה לְאֶבֶן יְקָרָה שֶׁמִּתְקַשְּׁטוֹת בּוֹ הַנָּשִׁים, וּמְצֻיָּר עָלָיו אִילָן זַיִת עַל שֵׁם (בראשית מט, כ): מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ, יוֹסֵף שֹׁהַם וְצֶבַע מַפָּה שֶׁלּוֹ שָׁחֹר עַד מְאֹד וּמְצֻיָּר לִשְׁנֵי נְשִׂיאִים אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה, מִצְרַיִם, עַל שֵׁם שֶׁהָיוּ תּוֹלְדוֹתָם בְּמִצְרַיִם. וְעַל מַפָּה שֶׁל אֶפְרַיִם הָיָה מְצֻיָּר שׁוֹר עַל שֵׁם (דברים לג, יז): בְּכוֹר שׁוֹרוֹ, זֶה יְהוֹשֻׁעַ שֶׁהָיָה מִשֵּׁבֶט אֶפְרַיִם, וְעַל מַפָּה שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה הָיָה מְצֻיָּר רְאֵם עַל שֵׁם (דברים לג, יז): וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו, עַל שֵׁם גִּדְעוֹן בֶּן יוֹאָשׁ שֶׁהָיָה מִשֵּׁבֶט מְנַשֶּׁה. בִּנְיָמִין יָשְׁפֵה וְצֶבַע מַפָּה שֶׁלּוֹ דּוֹמֶה לְכָל הַצְּבָעִים לִשְׁנֵים עָשָׂר הַצְּבָעִים וּמְצֻיָּר עָלָיו זְאֵב עַל שֵׁם (בראשית מט, כז): בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף, לְכָךְ נֶאֱמַר בְּאֹתֹת שֶׁסִּימָנִין הָיוּ לָהֶם לְכָל נָשִׂיא וְנָשִׂיא.",
"לְבֵית אֲבֹתָם (במדבר ב, ב), לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר אֶלָּא אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר לְבֵית אֲבֹתָם, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (איוב לו, ג): אֶשָֹּׂא דֵעִי לְמֵרָחוֹק וּלְפֹעֲלִי אֶתֵּן צֶדֶק, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה עֲשֵׂה אוֹתָם דְּגָלִים כְּמוֹ שֶׁנִּתְאַוּוּ, הִתְחִיל משֶׁה מֵצֵר, אָמַר עַכְשָׁו עֲתִידָה הַמַּחֲלֹקֶת לְהִנָּתֵן בֵּין הַשְּׁבָטִים, אִם אֲנִי אוֹמֵר לְשִׁבְטוֹ שֶׁל יְהוּדָה שֶׁיִּשְׁרֶה בַּמִּזְרָח וְהוּא אוֹמֵר אִי אֶפְשִׁי אֶלָּא בַּדָּרוֹם, וְכֵן רְאוּבֵן וְכֵן אֶפְרַיִם וְכֵן כָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט, מָה אֲנִי עוֹשֶׂה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא משֶׁה מָה אִכְפַּת לָךְ אֵין צְרִיכִין לָךְ, מֵעַצְמָן הֵן מַכִּירִין דִּירָתָן, אֶלָּא דְּיָתֵיקֵי יֵשׁ בְּיָדָן מִיַּעֲקֹב אֲבִיהֶם הֵיאַךְ לִשְׁרוֹת בַּדְּגָלִים, אֵינִי מְחַדֵּשׁ עֲלֵיהֶם, כְּבָר יֵשׁ לָהֶן טַכְסִיס מִיַּעֲקֹב אֲבִיהֶם כְּמוֹ שֶׁטָּעֲנוּ אוֹתוֹ וְהִקִּיפוּ אֶת מִטָּתוֹ כָּךְ יַקִּיפוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן, דְּאָמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא כֵּיוָן שֶׁבָּא אָבִינוּ יַעֲקֹב לִפָּטֵר מִן הָעוֹלָם קָרָא לְבָנָיו, דִּכְתִיב (בראשית מט, א): וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו וּבֵרְכָן וְצִוָּן עַל דַּרְכֵי הָאֱלֹהִים וְקִבְּלוּ עֲלֵיהֶם מַלְכוּת שָׁמַיִם, מִשֶּׁגָּמַר דְּבָרָיו אָמַר לָהֶם כְּשֶׁתִּטְלוּ אוֹתִי בְּיִרְאָה וּבְכָבוֹד לַוּוּ אוֹתִי וְלֹא יִגַּע אָדָם אַחֵר בְּמִטָּתִי וְלֹא אֶחָד מִן הַמִּצְרִיִּים וְלֹא אֶחָד מִבְּנֵיכֶם, מִפְּנֵי שֶׁאַתֶּם נְטַלְתֶּם מִבְּנוֹת כְּנָעַן, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (בראשית נ, יב): וַיַּעֲשׂוּ בָנָיו לוֹ כֵּן כַּאֲשֶׁר צִוָּם, בָּנָיו וְלֹא בְנֵי בָנָיו, (בראשית מט, יג): וַיִּשְׂאוּ אֹתוֹ בָנָיו, הֵיאַךְ צִוָּם, אֶלָּא אָמַר לָהֶם בָּנַי יְהוּדָה יִשָֹּׂשכָר וּזְבוּלוּן יִטְעֲנוּ מִטָּתִי מִן הַמִּזְרָח, רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן וְגָד יִטְעֲנוּ מִטָּתִי מִן הַדָּרוֹם, אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה וּבִנְיָמִין יִטְעֲנוּ מִן הַמַּעֲרָב, דָּן אָשֵׁר וְנַפְתָּלִי יִטְעֲנוּ מִן הַצָּפוֹן, יוֹסֵף אַל יִטְעַן שֶׁהוּא מֶלֶךְ וְאַתֶּם צְרִיכִין לַחְלֹק לוֹ כָּבוֹד, לֵוִי אַל יִטְעַן לָמָּה שֶׁהוּא טוֹעֵן אֶת הָאָרוֹן וּמִי שֶׁהוּא טוֹעֵן אֲרוֹנוֹ שֶׁל חֵי הָעוֹלָמִים אֵינוֹ טוֹעֵן אֲרוֹנוֹ שֶׁל מֵת, וְאִם עֲשִׂיתֶם וּטְעַנְתֶּם אֶת מִטָּתִי כְּשֵׁם שֶׁצִּוִּיתִי אֶתְכֶם, הָאֱלֹהִים עָתִיד לְהַשְׁרוֹת אֶתְכֶם דְּגָלִים. כֵּיוָן שֶׁנִּפְטַר טָעֲנוּ אוֹתוֹ כְּשֵׁם שֶׁצִּוָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּעֲשׂוּ בָנָיו לוֹ כֵּן כַּאֲשֶׁר צִוָּם, הֱוֵי (איוב לו, ג): אֶשָֹּׂא דֵעִי לְמֵרָחוֹק וּלְפֹעֲלִי אֶתֵּן צֶדֶק, שֶׁמִּיַּעֲקֹב הָיָה בָּהֶם דֵּעָה הֵיאַךְ יִשְׁרוּ דְגָלִים, וּלְפֹעֲלִי אֶתֵּן צֶדֶק, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁפָּעַל פְּעֻלּוֹת טוֹבוֹת עִם יִשְׂרָאֵל, וּכְדֵי לִתֵּן לָהֶם פְּעֻלָּה טוֹבָה שָׂכָר שֶׁקִּיְּמוּ מִצְוַת אֲבִיהֶם לֹא צִוָּם לַחֲנוֹת דְּגָלִים אֶלָּא כְּמִצְוַת אֲבִיהֶם, צֶדֶק עִמָּהֶם, שֶׁלֹא שִׁנָּה הַדָּבָר שֶׁלֹא לִתֵּן מַחֲלֹקֶת בֵּינֵיהֶם, לְכָךְ נֶאֱמַר: לְבֵית אֲבוֹתָם, כָּעִנְיָן שֶׁהִקִּיפוּ מִטַּת אֲבִיהֶם כֵּן יַחֲנוּ, הֱוֵי: לְבֵית אֲבֹתָם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.",
"מִנֶּגֶד סָבִיב לְאֹהֶל מוֹעֵד יַחֲנוּ (במדבר ב, ב), תְּנֵינַן תַּמָּן (גמרא עירובין מט-ב): הַשּׁוֹבֵת בַּדֶּרֶךְ עוֹשֶׂה לוֹ עֲגֻלּוֹת עַד אַרְבַּע אַמּוֹת, דִּבְרֵי רַבִּי חֲנִינָא, וּמְטַלְטֵל בְּתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת בַּשַּׁבָּת וְאוֹמֵר שְׁבִיתָתִי בִּמְקוֹמִי וְזוֹכֶה לוֹ מְקוֹמוֹ אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ וָרוּחַ, וְכַמָּה הֵם אַרְבַּע אַמּוֹת, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כְּדֵי שֶׁיִּטֹּל חֵפֶץ מִן מַרְגְּלוֹתָיו וְיִתְּנֶנּוּ בִּמְרַאשׁוֹתָיו. וְהַשּׁוֹבֵת בִּמְּדִינָה אֲפִלּוּ הִיא גְדוֹלָה כְּאַנְטוֹכְיָא מְהַלֵּךְ אֶת כֻּלָּהּ וְחוּצָה לָהּ אַלְפַּיִם אַמָּה. וְהַשּׁוֹבֵת בִּמְעָרָה אֲפִלּוּ הִיא כִּמְעָרַת צִדְקִיָּהוּ שֶׁהָיְתָה שְׁמוֹנָה עָשָׂר מִיל, מְהַלֵּךְ אֶת כֻּלָּהּ וְחוּצָה לָהּ אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ שֶׁיִּרְצֶה. וּמִנַּיִן סָמְכוּ תְּחוּמִין, מִן הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר לה, ה): וּמַדֹּתֶם מִחוּץ לָעִיר אֶת פְּאַת קֵדְמָה אַלְפַּיִם בָּאַמָּה וְאֶת פְּאַת נֶגֶב אַלְפַּיִם בָּאַמָּה וְאֶת פְּאַת יָם אַלְפַּיִם בָּאַמָּה וְאֵת פְּאַת צָפוֹן אַלְפַּיִם בָּאַמָּה וגו', וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בִּיהוֹשֻׁעַ כְּשֶׁהָלַךְ לְהַחֲרִיב אֶת יְרִיחוֹ אָמַר לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ עֲתִידִים אַתֶּם לַעֲשׂוֹת שָׁם אֶת הַשַּׁבָּת אַל תַּרְחִיקוּ מִן הָאָרוֹן יוֹתֵר מִן אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ, לָמָּה שֶׁתִּהְיוּ רַשָּׁאִין לָבוֹא לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הָאָרוֹן בַּשַּׁבָּת, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (יהושע ג, ד): אַךְ רָחוֹק יִהְיֶה בֵּינֵיכֶם וּבֵנָיו כְּאַלְפַּיִם אַמָּה בַּמִּדָּה. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא כְּשֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה שֶׁיַּשְׁרֶה יִשְׂרָאֵל דְּגָלִים אָמַר לוֹ הַשְׁרֵה אוֹתָם לְכָל רוּחַ רָחוֹק אַלְפַּיִם אַמָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: מִנֶּגֶד סָבִיב לְאֹהֶל מוֹעֵד יַחֲנוּ, מַהוּ מִנֶּגֶד אָמַר רַבִּי יִצְחָק בְּרִחוּק מִיל, שֶׁהֵם אַלְפַּיִם אַמָּה. וּמִנַּיִן דְּהַאי מִנֶּגֶד בְּרִחוּק מִיל הוּא, יַלְפִינַן מִנֶּגֶד מִנֶּגֶד, כְּתִיב הָכָא: מִנֶּגֶד סָבִיב לְאֹהֶל מוֹעֵד יַחֲנוּ, וּכְתִיב לְהַלָּן (בראשית כא, טז): וַתֵּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לָהּ מִנֶּגֶד הַרְחֵק כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת כִּי אָמְרָה אַל אֶרְאֶה בְּמוֹת הַיָּלֶד וַתֵּשֶׁב מִנֶּגֶד וַתִּשָֹּׂא אֶת קֹלָהּ וַתֵּבְךְּ, מַה לְּהַלָּן מִיל אַף כָּאן מִיל. וּמִנַּיִן דְּהַאי מִנֶּגֶד דְּאָמַר בְּהָגָר דְּהוּא מִיל, כְּתִיב הָכָא הַרְחֵק, וּכְתִיב לְהַלָּן רָחוֹק, אַךְ רָחוֹק יִהְיֶה בֵּינֵיכֶם וּבֵנָיו כְּאַלְפַּיִם אַמָּה בַּמִּדָּה, מַה לְּהַלָּן מִיל אַף כָּאן מִיל.",
"וְהַחֹנִים קֵדְמָה מִזְרָחָה דֶּגֶל מַחֲנֵה יְהוּדָה וגו' (במדבר ב, ג), הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (משלי ג, יט): ה' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ וגו', בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַרְבַּע רוּחוֹת לָעוֹלָם, מִזְרָח מַעֲרָב צָפוֹן וְדָרוֹם. מִזְרָח, מִשָּׁם הָאוֹר יוֹצֵא לָעוֹלָם. מַעֲרָב, אוֹצְרוֹת שֶׁלֶג וְאוֹצְרוֹת בָּרָד וְקוֹר וָחֹם יוֹצְאִין לָעוֹלָם. דָּרוֹם, טַלְלֵי בְּרָכָה וְגִשְׁמֵי בְּרָכָה יוֹצְאִין לָעוֹלָם. צָפוֹן, מִשָּׁם הַחשֶׁךְ יוֹצֵא לָעוֹלָם. וּכְשֵׁם שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם, כָּךְ סִבֵּב לַכִּסֵּא אַרְבַּע חַיּוֹת, וּלְמַעְלָה מִכֻּלָּם כִּסֵּא הַכָּבוֹד. וּכְנֶגְדָן סִדֵּר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַדְּגָלִים לְמשֶׁה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא משֶׁה מִזְרָח שֶׁמִּמֶּנּוּ אוֹר יוֹצֵא לָעוֹלָם, יִהְיֶה כְּנֶגְדוֹ יְהוּדָה שֶׁהוּא בַּעַל מְלוּכָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהַחֹנִים קֵדְמָה מִזְרָחָה דֶּגֶל מַחֲנֵה יְהוּדָה וגו'. וְעָלָיו שֵׁבֶט יִשָֹּׂשכָר שֶׁהוּא בַּעַל תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א יב, לג): וּמִבְּנֵי יִשָֹּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (במדבר ב, ה): וְהַחֹנִים עָלָיו מַטֵּה יִשָֹּׂשכָר וגו'. וְעָלָיו זְבוּלוּן שֶׁהוּא בַּעַל עֲשִׁירוּת, כְּמָה דִכְתִיב (בראשית מט, יג): זְבוּלֻן לְחוֹף יַמִּים וגו', וְכֵן הוּא אוֹמֵר (במדבר ב, ז): מַטֵּה זְבוּלֻן וגו'. (במדבר ב, ט): כָּל הַפְּקֻדִים לְמַחֲנֵה יְהוּדָה רִאשֹׁנָה יִסָּעוּ, שֶׁכֵּן הַתּוֹרָה נִקְרֵאת רֹאשׁ (משלי ח, כג): מֵעוֹלָם נִסַּכְתִּי מֵרֹאשׁ, וְאוֹמֵר (קהלת ז, יב): כִּי בְּצֵל הַחָכְמָה בְּצֵל הַכָּסֶף. וְאוֹמֵר (מיכה ב, יג): וַיַּעֲבֹר מַלְכָּם לִפְנֵיהֶם וַה' בְּרֹאשָׁם. אַתְּ מוֹצֵא בְּכָל מָקוֹם יְהוּדָה תְּחִלָּה לַחֲנָיָה, דֶּגֶל יְהוּדָה תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהַחֹנִים קֵדְמָה וגו', תְּחִלָּה לַנְּסִיעָה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ב, ט): רִאשֹׁנָה יִסָּעוּ. לַקָּרְבָּנוֹת יְהוּדָה תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ז, יב): וַיְהִי הַמַּקְרִיב וגו'. לַמִּלְחָמָה יְהוּדָה תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים א, א ב): מִי יַעֲלֶה לָנוּ אֶל הַכְּנַעֲנִי בַּתְּחִלָּה, וַיֹּאמֶר ה' יְהוּדָה יַעֲלֶה. וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (שופטים א כ, יח): וַיֹּאמֶר ה' יְהוּדָה יַעֲלֶה בַּתְּחִלָּה. וּכְשֶׁיָּבוֹא הַמְּבַשֵֹּׂר יְהוּדָה מִתְבַּשֵֹּׂר תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (נחום ב, א): עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵֹּׂר מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם חָגִי יְהוּדָה חַגַּיִךְ, הֲרֵי מִן הַמִּזְרָח. וְדָרוֹם טַלְלֵי בְּרָכָה וְגִשְׁמֵי בְּרָכָה יוֹצְאִין מִמֶּנּוּ לָעוֹלָם, יְהִי כְּנֶגְדוֹ שֵׁבֶט רְאוּבֵן שֶׁהוּא בַּעַל תְּשׁוּבָה, וּתְשׁוּבָה מִדָּה טוֹבָה, וְרַחֲמָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּאִים עַל הַבְּרִיּוֹת בְּשָׁעָה שֶׁהֵם עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר ב, י): דֶּגֶל מַחֲנֵה רְאוּבֵן תֵּימָנָה וגו'. וְעָלָיו גָּד שֶׁהוּא בַּעַל גְּדוּד, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מט, יט): גָּד גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ, רְאוּבֵן בַּתְּשׁוּבָה, וְגָד בַּגְּבוּרָה, וְשִׁמְעוֹן בָּאֶמְצַע לְכַפֵּר עָלָיו, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר ב, יב טז): וְהַחֹנִם עָלָיו מַטֵּה שִׁמְעוֹן וגו' וּמַטֵּה גָד וגו' כָּל הַפְּקֻדִים לְמַחֲנֵה רְאוּבֵן וגו' וּשְׁנִיִּם יִסָּעוּ, שֶׁהַתְּשׁוּבָה שְׁנִיָּה הִיא לַתּוֹרָה. לְאַחַר שֶׁהָיוּ נוֹסְעִים אֵלּוּ שְׁנֵי דְגָלִים הָיוּ הַלְוִיִּם נוֹסְעִים אֶת הַמִּשְׁכָּן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר ב, יז): וְנָסַע אֹהֶל מוֹעֵד מַחֲנֵה הַלְוִיִּם וגו'. מַעֲרָב אוֹצְרוֹת שֶׁלֶג וְאוֹצְרוֹת בָּרָד וְקוֹר וָחֹם, וּכְנֶגְדָן אֶפְרַיִם וּבִנְיָמִין וּמְנַשֶּׁה, וּמִי יַעֲמֹד לִפְנֵי שֶׁלֶג וּבָרָד, אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה וּבִנְיָמִין, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פ, ג): לִפְנֵי אֶפְרַיִם וּבִנְיָמִן וּמְנַשֶּׁה עוֹרְרָה אֶת גְּבוּרָתֶךָ, וּשְׁכִינָה לְעוֹלָם בַּמַּעֲרָב, בִּגְבוּל בִּנְיָמִין, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, יב): לְבִנְיָמִן אָמַר יְדִיד וגו', הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר ב, יח כד): דֶּגֶל מַחֲנֵה אֶפְרַיִם לְצִבְאֹתָם יָמָּה וגו' וְעָלָיו מַטֵּה מְנַשֶּׁה וגו' וּמַטֵּה בִנְיָמִן וְנָשִׂיא וגו' כָּל הַפְּקֻדִים לְמַחֲנֵה וגו' וּשְׁלִשִׁים יִסָּעוּ, נָאָה לַתּוֹרָה וְלַתְּשׁוּבָה, גְּבוּרָה, כְּדֵי שֶׁיִּתְגַּבֵּר אָדָם בַּתּוֹרָה וְיִתְגַּבֵּר עַל יִצְרוֹ. צָפוֹן, מִשָּׁם הַחשֶׁךְ יוֹצֵא לָעוֹלָם וּכְנֶגְדָּן שֵׁבֶט דָּן, לָמָּה, שֶׁהוּא הֶחְשִׁיךְ הָעוֹלָם בַּעֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁעָשָׂה יָרָבְעָם שְׁנֵי עֶגְלֵי זָהָב, וַעֲבוֹדָה זָרָה חשֶׁךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כט, טו): וְהָיָה בְמַחְשָׁךְ מַעֲשֵׂיהֶם, וְחָזַר יָרָבְעָם עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְלֹא קִבְּלוּ מִמֶּנּוּ אֶלָּא שֵׁבֶט דָּן, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א יב, כח כט): וַיִּוָּעַץ הַמֶּלֶךְ וַיַּעַשׂ שְׁנֵי עֶגְלֵי זָהָב וגו' וְאֶת הָאֶחָד נָתַן בְּדָן, וּלְכָךְ צִוָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיַּחֲנֶה דָן בַּצָּפוֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר ב, כה): דֶּגֶל מַחֲנֵה דָן צָפֹנָה וגו', וְעָלָיו שֵׁבֶט אָשֵׁר מֵאִיר עַל הַחשֶׁךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, כד): וּלְאָשֵׁר אָמַר בָּרוּךְ וגו' וְטֹבֵל בַּשֶּׁמֶן רַגְלוֹ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (במדבר ב, כז): וְהַחֹנִים עָלָיו מַטֵּה אָשֵׁר. וְעָלָיו נַפְתָּלִי שֶׁהוּא מָלֵא בְּרָכָה כְּדֵי לְפַרְנֵס, כְּמָה דִּכְתִיב (דברים לג, כג): נַפְתָּלִי שְׂבַע רָצוֹן וגו', וְכֵן הוּא אוֹמֵר (במדבר ב, כט לא): וּמַטֵּה נַפְתָּלִי וגו' כָּל הַפְּקֻדִים לְמַחֲנֵה דָן וגו' לָאַחֲרֹנָה יִסְעוּ לְדִגְלֵיהֶם, שֶׁכָּל מִי שֶׁעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה הוֹלֵךְ לְאָחוֹר וְלֹא לְפָנִים, לְכָךְ נֶאֱמַר (משלי ג, יט): ה' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה, כְּשֵׁם שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַרְבַּע רוּחוֹת וּכְנֶגְדָן אַרְבָּעָה דְּגָלִים, אַף כָּךְ סִבֵּב לְכִסְאוֹ אַרְבָּעָה מַלְאָכִים מִיכָאֵל וְגַבְרִיאֵל וְאוֹרִיאֵל וּרְפָאֵל. מִיכָאֵל בִּימִינוֹ כְּנֶגֶד רְאוּבֵן, לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ מִיכָאֵל, בְּשָׁעָה שֶׁעָבְרוּ יִשְׂרָאֵל בַּיָּם פָּתַח משֶׁה בַּשִּׁירָה (שמות טו, יא): מִי כָמוֹךָ וגו', מִשֶּׁסִּיֵּם אֶת הַתּוֹרָה אָמַר (דברים לג, כו): אֵין כָּאֵל יְשֻׁרוּן, מִי כָמוֹךָ, אֵין כָּאֵל, הֲרֵי מִיכָאֵל. אוּרִיאֵל מִשְֹּׂמֹאלוֹ כְּנֶגֶד דָּן שֶׁהוּא בַּצָּפוֹן, לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ אוּרִיאֵל בִּשְׁבִיל תּוֹרָה נְבִיאִים וּכְתוּבִים שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְכַפֵּר עָלָיו וּמֵאִיר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ס, א): קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ, וְדָוִד אָמַר (תהלים קיח, כז): אֵל ה' וַיָּאֶר לָנוּ, הֲרֵי אוּרִיאֵל. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (מיכה ז, ח): כִּי אֵשֵׁב בַּחשֶׁךְ ה' אוֹר לִי. גַּבְרִיאֵל מִלְּפָנָיו כְּנֶגֶד מַלְכוּת יְהוּדָה וּמשֶׁה וְאַהֲרֹן שֶׁהָיוּ בַּמִּזְרָח, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ גַּבְרִיאֵל, בִּיהוּדָה כְּתִיב (דברי הימים א ה, ב): כִּי יְהוּדָה גָּבַר בְּאֶחָיו וגו', וּבְמשֶׁה כְּתִיב (ויקרא א, א): וַיִּקְרָא אֶל משֶׁה, וּכְתִיב (ישעיה ט, ה): וַיִּקְרָא שְׁמוֹ פֶּלֶא יוֹעֵץ אֵל גִּבּוֹר, הֲרֵי גַבְרִיאֵל. רְפָאֵל, כְּנֶגֶד אֶפְרַיִם, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ רְפָאֵל, כְּדֵי לְרַפּאוֹת שִׁבְרוֹ שֶׁל יָרָבְעָם שֶׁיָּצָא מֵאֶפְרַיִם שֶׁהוּא בַּמַּעֲרָב (במדבר יב, יג): אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ, הֲרֵי רְפָאֵל.",
"אֵלֶּה פְּקוּדֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לְבֵית אֲבֹתָם וגו' (במדבר ב, לב), בַּעֲשָׂרָה מְקוֹמוֹת נִמְנוּ יִשְׂרָאֵל, אֶחָד בִּירִידָתָן לְמִצְרַיִם (דברים י, כב): בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ יָרְדוּ אֲבֹתֶיךָ וגו', וְאֶחָד בַּעֲלִיָּתָן (שמות יב, לז): וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מְרַעְמְסֵס סֻכֹּתָה כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי וגו', וְאֶחָד אַחַר מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל (שמות ל, יב): כִּי תִשָֹּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וגו', וּשְׁנַיִם בְּחֻמָּשׁ הַפְּקוּדִים, אֶחָד בַּדְּגָלִים וְאֶחָד בְּחִלּוּק הָאָרֶץ, וּשְׁנַיִם בִּימֵי שָׁאוּל (שמואל א טו, ד): וַיִּפְקְדֵם בַּטְּלָאִים, (שמואל א יא, ח): וַיִּפְקְדֵם בְּבָזֶק, כַּד אִינּוּן עֲתִירִין בְּאִלֵּין אִמְרַיָּה, וְכַד אִינוּן מִסְכֵּנִין בְּבִזְקַיָּה. וְאֶחָד בִּימֵי דָּוִד (שמואל ב כד, ט): וַיִּתֵּן יוֹאָב אֶת מִסְפַּר מִפְקַד הָעָם, אִם מִסְפַּר לָמָּה מִפְקַד וְאִם מִפְקַד לָמָּה מִסְפַּר, אֶלָּא עָשָׂה שְׁתֵּי אַנְפָּרִיאוֹת גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה, הַקְּטַנָּה הֶרְאָה לְדָוִד הַגְּדוֹלָה לֹא הֶרְאָה לוֹ, לְפִיכָךְ כָּתַב: אֶת מִסְפַּר מִפְקַד. וְאֶחָד בִּימֵי עֶזְרָא (עזרא ב, סד): כָּל הַקָּהָל כְּאֶחָד אַרְבַּע רִבּוֹא וגו', וְאֶחָד לֶעָתִיד לָבוֹא (ירמיה לג, יג): עֹד תַּעֲבֹרְנָה הַצֹּאן עַל יְדֵי מוֹנֶה.",
"אֵלֶּה פְּקוּדֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל וגו' (במדבר ב, לב), הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (הושע ב, א): וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם וגו'. וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים קיט, פט): לְעוֹלָם ה' דְּבָרְךָ נִצָּב בַּשָּׁמָיִם, מִפְּנֵי שֶׁהִבְטִיחַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אַבְרָהָם וּבָאֲתָה אוֹתָהּ הַבְטָחָה בְּשָׁעָה שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם, וְאֵימָתַי הִבְטִיחוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּשֶׁאָמַר לוֹ לָצֵאת מִבֵּית אָבִיו, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יב, א ב): לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וגו' וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָדוֹל וגו', אָמַר אַבְרָהָם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רִבּוֹן הָעוֹלָמִים כָּל מַה שֶּׁהִבְטַחְתָּ אוֹתִי מָה הֲנָאָה יֵשׁ לִי בָּהֶם שֶׁאֵין לִי בָּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית טו, ב): וַיֹּאמֶר אַבְרָם ה' אֱלֹהִים מַה תִּתֶּן לִי וגו', שֶׁאַבְרָהָם רוֹאֶה בַּמַּזָּל שֶׁאֵינוֹ עָתִיד לְהוֹלִיד בָּנִים, מֶה עָשָׂה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר רַבִּי סִימוֹן אָמַר רַבִּי חָנִין אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מְלַמֵּד שֶׁהֶעֱלָהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמַעְלָה מִכִּפַּת הָרָקִיעַ וְאָמַר לוֹ צֵא מִן אוֹתוֹ הַמַּזָּל שֶׁאַתָּה רוֹאֶה שֶׁאֵין אַתָּה עָתִיד לְהוֹלִיד מִמֶּנּוּ, אֲנִי מַרְאֶה לְךָ שֶׁאַתָּה מוֹלִיד, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טו, ה): וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה וַיֹּאמֶר הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וגו', אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַבִּי יִצְחָק אֵינוֹ אוֹמֵר הַבֶּט אֶלָּא שֶׁהוּא נָתוּן לְמַעְלָה, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פ, טו): הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה. (בראשית טו, ה): וַיֹּאמֶר לוֹ כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ, מַהוּ כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ, אָמַר רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמִי שֶׁיָּצָא לַדֶּרֶךְ וְהָלַךְ יוֹם הָרִאשׁוֹן וְיוֹם הַשֵּׁנִי וְיוֹם הַשְּׁלִישִׁי עַד עֲשָׂרָה יָמִים וְלֹא מָצָא לֹא עִיר וְלֹא פֻּנְדָק וְלֹא אִילָן וְלֹא מַיִם וְלֹא בְּרִיָּה, וְאַחַר שֶׁהָלַךְ עֲשָׂרָה יָמִים צָפָה אִילָן אֶחָד מֵרָחוֹק, אָמַר שֶׁמָּא יֵשׁ תַּחְתָּיו מַיִם, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ אֶצְלוֹ מְצָאוֹ עוֹמֵד עַל הַמַּעְיָן, כֵּיוָן שֶׁרָאָה אוֹתוֹ נַאֲתָן וּפֵרוֹתָיו מְתֻקָּנִים וַעֲנָפָיו נָאִין יָשַׁב לוֹ וְנִתְקָרֵר בְּצִלּוֹ וְאָכַל מִן פֵּרוֹתָיו, וְשָׁתָה מִן הַמַּעְיָן וְעָרַב לוֹ וְשָׁבָת נַפְשׁוֹ עָלָיו, כֵּיוָן שֶׁעָמַד לֵילֵךּ, אָמַר לָאִילָן מַה לִּי לְבָרֶכְךָ, וּמַה יֵּשׁ לִי לוֹמַר לְךָ, שֶׁיְּהֵא עֵצְךָ נָאֶה, נָאֶה הוּא, שֶׁיְּהֵא צִלְךָ נָאֶה, כְּבָר הוּא נָאֶה, שֶׁיִּהְיוּ עֲנָפֶיךָ נָאִים, נָאִים הֵם, שֶׁיְהוּ פֵּרוֹתֶיךָ מְתוּקִין, מְתוּקִים הֵם, שֶׁיְּהֵא מַעְיָן יוֹצֵא מִתַּחַת שָׁרְשְׁךָ, כְּבָר מַעְיָן יוֹצֵא מִתַּחַת שָׁרְשְׁךָ, שֶׁתְּהֵא עוֹמֵד בְּמָקוֹם חָבִיב, בְּמָקוֹם חָבִיב אַתָּה עוֹמֵד, מַה לִּי לְבָרֶכְךָ, אֶלָּא כָּל הַנְּטִיעוֹת הָעוֹמְדוֹת מִמְּךָ יִהְיוּ כְּמוֹתְךָ. כָּךְ כְּשֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָעוֹלָם עָמְדוּ עֶשְׂרִים דּוֹר וְלֹא הָיָה בָּהֶם תּוֹעֶלֶת וְלֹא עָמַד מֵהֶם צַדִּיק עַד אַחַר עֶשְׂרִים דּוֹר צָפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אַבְרָהָם שֶׁהָיָה נָתוּן בְּאֶרֶץ בָּבֶל שֶׁנִּקְרֵאת רְחוֹקָה, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב כ, יד): מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה וגו', וְאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תֹּאמַר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כֹּחַ לַעֲמֹד, כֵּיוָן שֶׁהִשְׁלִיכוּ אוֹתוֹ לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ וְקִדֵּשׁ שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְעָמַד בְּנִסְיוֹנוֹ, מִיָּד קֵרְבוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, בָּנָה לוֹ אֶת הַפֻּנְדָּק וְהָיָה זָן עוֹבְרִים וְשָׁבִים וְהָיָה מַכְנִיס אֶת הַבְּרִיוֹת תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, וְהוֹדִיעַ כְּבוֹדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּעוֹלָם, וְנָתַן שְׁמוֹ עַל שֵׁם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כַּמַּלְאָכִים, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַבְרָהָם, מַה יֵּשׁ לִי לוֹמַר לָךְ וּמַה יֵּשׁ לִי לְבָרֶכְךָ, שֶׁתְּהֵא שָׁלֵם, צַדִּיק לְפָנַי, אוֹ שֶׁתְּהֵא שָׂרָה אִשְׁתְּךָ צַדֶּקֶת לְפָנַי, צַדִּיק אַתָּה, שָׂרָה אִשְׁתְּךָ צַדֶּקֶת לְפָנַי, אוֹ שֶׁיִּהְיוּ כָּל בְּנֵי בֵיתְךָ צַדִּיקִים, צַדִּיקִים הֵם לְפָנַי, מַה יֵּשׁ לִי לְבָרֶכְךָ, אֶלָּא כָּל בָּנִים שֶׁעֲתִידִים לַעֲמֹד מִמְּךָ יִהְיוּ כְּמוֹתְךָ, מִנַּיִן, שֶׁכֵּן כְּתִיב: וַיֹּאמֶר לוֹ כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ. אַתְּ מוֹצֵא אַבְרָהָם שֶׁנִּתְבָּרֵךְ בַּכּוֹכָבִים, שֶׁנֶּאֱמַר: הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים וגו', וְיִצְחָק נִתְבָּרֵךְ בַּחוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כב, יז): כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ וגו', וְיַעֲקֹב נִתְבָּרֵךְ בַּעֲפַר הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כח, יד): וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ וגו', בִּרְכָתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם בָּאֲתָה בִּימֵי משֶׁה, שֶׁכֵּן כְּתִיב (דברים א, י): ה' אֱלֹהֵיכֶם הִרְבָּה אֶתְכֶם וְהִנְּכֶם הַיּוֹם וגו', וּבִרְכָתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב שֶׁנִּתְבָּרֵךְ כַּעֲפַר הָאָרֶץ, בָּאֲתָה בִּימֵי בִּלְעָם, שֶׁכֵּן כְּתִיב (במדבר כג, י): מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב, וּבִרְכָתוֹ שֶׁל יִצְחָק שֶׁנִּתְבָּרֵךְ בַּחוֹל, בָּאֲתָה בִּימֵי הוֹשֵׁעַ, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ב, א): וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר וְהָיָה בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יֵאָמֵר לָהֶם לֹא עַמִּי אַתֶּם יֵאָמֵר לָהֶם בְּנֵי אֵל חָי. וְהוֹאִיל דִּבְיִצְחָק כְּתִיב בֵּיהּ בִּרְכַּת הַחוֹל הָיָה נִצְרַךְ לוֹמַר וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִצְחָק, וְאֵינוֹ אוֹמֵר כֵּן אֶלָּא וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְלָמָּה, אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁיָּצָא יַעֲקֹב אָבִינוּ לֵילֵךְ לְפַדַּן אֲרָם מָסַר לוֹ יִצְחָק אֶת בִּרְכַּת הַחוֹל, כְּמָה שֶׁאָמַר לוֹ (בראשית כח, ד): וְיִתֶּן לְךָ אֶת בִּרְכַּת אַבְרָהָם, מַהוּ אֶת, אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא כָּךְ אָמַר לוֹ בְּרָכָה שֶׁנִּתְבָּרַכְנוּ אֲנִי וְאַבְרָהָם כְּאֶחָד (בראשית כב, יז): כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ, בְּרָכָה לָאָב בְּרָכָה לַבֵּן, (בראשית כב, יז): וְהַרְבָּה אַרְבֶּה, רְבִיָּה לָאָב רְבִיָּה לַבֵּן, (בראשית כב, יז): וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם, אֶת הַבְּרָכָה הַזּוֹ מָסַר יִצְחָק לְיַעֲקֹב, לְפִיכָךְ הוּא אוֹמֵר: וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם, הֱוֵי (תהלים קיט, פט): לְעוֹלָם ה' דְּבָרְךָ נִצָּב בַּשָּׁמָיִם.",
"דָּבָר אַחֵר, וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה הַכֹּהֵן בְּרַבִּי: וְהָיָה מִסְפַּר, הַסּוֹפֵר כְּמִסְפַּר הַתּוֹרָה נִתְבַּקֵּשׁ לָהֶם, שֶׁכָּךְ אָמַר לָהֶם עַל יְדֵי משֶׁה (דברים ז, יד): בָּרוּךְ תִּהְיֶה מִכָּל הָעַמִּים, הֱוֵי: וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם, מְשָׁלָן בֶּעָפָר מְשָׁלָן בַּכּוֹכָבִים, בָּעוֹלָם הַזֶּה הֵם מְשׁוּלִים בֶּעָפָר, מָה עֲפַר הָאָרֶץ עָשׂוּי דַּיִּשׁ לְכָל בָּאֵי עוֹלָם, כָּךְ יִשְׂרָאֵל עֲשׂוּיִם דַּיִּשׁ לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב יג, ז): כִּי אִבְּדָם מֶלֶךְ אֲרָם וַיְשִׂמֵם כֶּעָפָר לָדֻשׁ. דָּבָר אַחֵר, מָה עֲפַר הָאָרֶץ אִם אֵינוֹ נִמְצָא אֵין אָדָם מִתְקַיֵּם, אִם אֵין עָפָר אֵין אִילָנוֹת וְאֵין תְּבוּאָה, כָּךְ אִם אֵין יִשְׂרָאֵל אֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כב, יח): וְהִתְבָּרֲכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ. בָּעוֹלָם הַזֶּה הֵם מְשׁוּלִים בֶּעָפָר, לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ הֵם מְשׁוּלִים לְחוֹל הַיָּם, מַה דַּרְכּוֹ שֶׁל חוֹל מַקְהֶה שִׁנָּיו, כָּל יִשְׂרָאֵל לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ מְכַלִּין כָּל הָאֻמּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כד, יט): וְיֵרְדְּ מִיַּעֲקֹב וגו', וּכְתִיב (יחזקאל כה, יד): וְנָתַתִּי אֶת נִקְמָתִי בֶּאֱדוֹם בְּיַד עַמִּי יִשְׂרָאֵל. דָּבָר אַחֵר, לָמָּה מְשָׁלָן כַּחוֹל, מַה חוֹל אָדָם נוֹטֵל מִמֶּנּוּ מְלֹא קֻמְצוֹ וְנוֹתֵן לָעִסָּה אוֹ לְתוֹךְ הַתַּבְשִׁיל אֵין כָּל בְּרִיָּה יְכוֹלָה לְטָעֳמוֹ שֶׁהוּא מַקְּהֶה אֶת שִׁנָּיו, כָּךְ הֵם יִשְׂרָאֵל, כָּל מִי שֶׁהוּא בּוֹזְזָן אוֹ גּוֹזְלָן בָּעוֹלָם הַזֶּה, הוּא מַקְּהֶה אֶת שִׁנָּיו לֶעָתִיד לָבוֹא, לָמָּה, שֶׁהוּא קֹדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ב, ג): קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה' רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה כָּל אֹכְלָיו יֶאְשָׁמוּ רָעָה תָּבֹא עֲלֵיהֶם נְאֻם ה', וְכָל מִי שֶׁנּוֹגֵעַ בַּקֳּדָשִׁים חַיָּב מִיתָה. דָּבָר אַחֵר, כְּחוֹל הַיָּם, מַה דַּרְכּוֹ שֶׁל חוֹל אָדָם מַכְנִיסוֹ לָאוּר וּמוֹצִיאוֹ בּוּלִים וְעוֹשִׂין הֵימֶנּוּ כְּלִי זְכוּכִית, כָּךְ יִשְׂרָאֵל נִכְנָסִין לָאוּר וְיוֹצְאִין חַיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ג, כו): עַבְדוֹהִי דִי אֱלָהָא עִלָּאָה פֻּקוּ וֶאֱתוֹ וגו'. וְאַף לֶעָתִיד לָבוֹא הֵם נִכְנָסִין לַגֵּיהִנֹּם וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם נִכְנָסִין שָׁם, וְאִלּוּ הֵם נִכְנָסִין לְתוֹכָהּ וְאוֹבְדִים, וְיִשְׂרָאֵל יוֹצְאִין מִתּוֹכָהּ בְּשָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מג, ב): כִּי תֵלֵךְ בְּמוֹ אֵשׁ לֹא תִכָּוֶה, לָמָּה (ישעיה מא, יג): כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֶיךָ מַחֲזִיק יְמִינֶךָ לְכָךְ מוֹשְׁלָן כַּחוֹל. לֶעָתִיד לָבוֹא מְשָׁלָן כַּכּוֹכָבִים, מָה הַכּוֹכָבִים מַזְהִירִין בְּכָל הָרָקִיעַ כָּךְ הֵם מַזְהִירִין לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל יב, ג): וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ וּמַצְדִיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד. לָמָּה נִמְשְׁלוּ בַּכּוֹכָבִים וְלֹא בַּחַמָּה וְלֹא בַּלְּבָנָה, אֶלָּא אַבְרָהָם נִמְשַׁל בַּחַמָּה וְיִצְחָק בַּלְּבָנָה וְיַעֲקֹב בַּכּוֹכָבִים, לֶעָתִיד לָבוֹא הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה בּוֹשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כד, כג): וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה כִּי מָלַךְ ה' צְבָאוֹת בְּהַר צִיּוֹן וּבִיְרוּשָׁלָיִם וְנֶגֶד זְקֵנָיו כָּבוֹד, וְהַכּוֹכָבִים אֵינָם בּוֹשִׁים, כָּךְ אַבְרָהָם וְיִצְחָק פְּנֵיהֶם מִתְכַּרְכְּמוֹת. לֶעָתִיד לָבוֹא בִּשְׁבִיל בְּנֵיהֶם, אַבְרָהָם בִּשְׁבִיל יִשְׁמָעֵאל וּבְנֵי קְטוּרָה, יִצְחָק בִּשְׁבִיל עֵשָׂו וְאַלּוּפָיו, וְהַכּוֹכָבִים אֵין לָהֶם בּוּשָׁה. כָּךְ יַעֲקֹב אֵין לוֹ בּוּשָׁה שֶׁלֹא יֵבוֹשׁ: שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כט, כב): לֹא עַתָּה יֵבוֹשׁ יַעֲקֹב וְלֹא עַתָּה פָּנָיו יֶחֱוָרוּ, לָמָּה, (ישעיה כט, כג): כִּי בִרְאֹתוֹ יְלָדָיו מַעֲשֵׂי יָדַי וגו', שֶׁכֻּלָּם צַדִּיקִים (שיר השירים ד, ז): כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי. דָּבָר אַחֵר, מָה הַכּוֹכָבִים חוֹלְקִין כָּבוֹד זֶה לָזֶה וְשָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב כה, ב): עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, כָּךְ הֵם הַצַּדִּיקִים אוֹהֲבִים זֶה לָזֶה, כְּשֵׁם שֶׁהַכּוֹכָבִים אֵינָן מְרִיבִין זֶה עִם זֶה, כָּךְ הֵם הַצַּדִּיקִים. דָּבָר אַחֵר, מָה הַכּוֹכָבִים אֵינָן שׁוֹלְטִים אֶלָּא בַּלַּיְלָה, כָּךְ יִשְׂרָאֵל אֵינָן שׁוֹלְטִים אֶלָּא בַּלַּיְלָה מִפְּנֵי עֹל מַלְכוּת. דָּבָר אַחֵר, מָה הַכּוֹכָבִים יָכוֹל אֶחָד לִשְׂרֹף אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, כָּךְ הֵם הַצַּדִּיקִים כְּגוֹן אֵלִיָּהוּ שֶׁיָּרְדָה אֵשׁ בְּדִבּוּרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב א, י): אִם אִישׁ הָאֱלֹהִים אָנִי תֵּרֵד אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וְתֹאכַל אֹתְךָ וְאֶת חֲמִשֶּׁיךָ וַתֵּרֶד אֵשׁ אֱלֹהִים מִן הַשָּׁמַיִם וַתֹּאכַל אֹתוֹ וְאֶת חֲמֲשָּׁיו.",
"אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר (הושע ב, א), מִשֶּׁהוּא נוֹתֵן קִצְבָה (הושע ב, א): וְהָיָה מִסְפַּר, חוֹזֵר וְאוֹמֵר אֵין לָהֶם קִצְבָה, אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר. אֶלָּא שֶׁהֶרְאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהוֹשֵׁעַ כְּשֵׁם שֶׁהֶרְאָה לְאַבְרָהָם וְאָמַר לוֹ (בראשית טו, ה): הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים אִם תּוּכַל לִסְפֹּר אֹתָם, מָה הַדָּבָר הַזֶּה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים אִם תּוּכַל לִסְפֹּר, מִי שֶׁאָמַר וּסְפֹר חוֹזֵר וְאוֹמֵר אִם תּוּכַל לִסְפֹּר, לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁהֶרְאָה אוֹתוֹ תְּחִלָּה בְּמִסְפַּר אֶחָד, וְאַחַר כָּךְ שְׁנַיִם, וְאַחַר כָּךְ שְׁלשָׁה, וְאַחַר כָּךְ שְׁנֵים עָשָׂר, וְאַחַר כָּךְ שִׁבְעִים, וְאַחַר כָּךְ הֶרְאָה לוֹ מַזָּלוֹת שֶׁאֵין לָהֶם מִסְפָּר. וְלָמָּה הֶרְאָה אוֹתוֹ כָּךְ, סִימָן הֶרְאָה אוֹתוֹ שֶׁהוּא מַרְבֶּה אוֹתָן כָּךְ בָּעוֹלָם, הֶרְאָה אוֹתוֹ אֶחָד, שֶׁמִּתְּחִלָּה הוּא הָיָה יָחִיד בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לג, כד): אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם וַיִּירַשׁ אֶת הָאָרֶץ וַאֲנַחְנוּ רַבִּים לָנוּ נִתְּנָה הָאָרֶץ לְמוֹרָשָׁה, שֶׁהוּא בָּא לַחֲסוֹת תַּחַת כַּנְפֵי שָׁמַיִם תְּחִלָּה. חָזַר וְהֶרְאָה אוֹתוֹ שְׁנַיִם, אַבְרָהָם וְיִצְחָק, חָזַר וְהֶרְאָה אוֹתוֹ שְׁלשָׁה אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וְחָזַר וְהֶרְאָה אוֹתוֹ שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, וְאַחַר כָּךְ שִׁבְעִים כְּנֶגֶד שִׁבְעִים נֶפֶשׁ שֶׁיָּרְדוּ לְמִצְרַיִם, וְאַחַר כָּךְ הֶרְאָה אוֹתוֹ מַזָּלוֹת שֶׁאֵין לָהֶם מִסְפָּר, שֶׁיִּשְׂרָאֵל עֲתִידִין לִפְרוֹת וְלִרְבּוֹת בָּאַחֲרוֹנָה, שֶׁאֵין לָהֶם מִסְפָּר, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות א, ז): וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ. וְאַף לְהוֹשֵׁעַ שֶׁהֶרְאָהוּ בְּמִסְפָּר וְשֶׁלֹא בְּמִסְפָּר, שֶׁתְּחִלָּתָן הָיוּ בְּמִסְפָּר וְחָזְרוּ וְרָבוּ שֶׁלֹא בְּמִסְפָּר, לְכָךְ נֶאֱמַר: אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר וגו'. דָּבָר אַחֵר, בָּעוֹלָם הַזֶּה יֵשׁ לָהֶם מִסְפָּר, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ד, כז): וְנִשְׁאַרְתֶּם מְתֵי מִסְפָּר וגו', אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר.",
"וְהָיָה בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יֵאָמֵר לָהֶם וגו' (הושע ב, א), וְהֵיכָן נֶאֱמַר לָהֶם, כְּשֶׁעָשׂוּ אוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה קָרָא אוֹתָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַמּוֹ שֶׁל משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, ז): לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְךָ, מִיָּד חָגַר משֶׁה מָתְנָיו בִּתְפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, יא): וַיְחַל משֶׁה אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹהָיו וגו'. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁרָאָה אֶת אִשְׁתּוֹ מְנַשֶּׁקֶת לְסָרִיס, אָמַר לְשׁוֹשְׁבִינָהּ מְגָרְשָׁהּ אֲנִי, טוֹרְפָהּ אֲנִי, תֵּלֵךְ לְבֵית אָבִיהָ. אָמַר לוֹ לָמָּה, שֶׁמְצָאתִיהָ מְנַשֶּׁקֶת לְסָרִיס. אָמַר לוֹ עַכְשָׁו הִיא מַעֲמֶדֶת לְךָ בָּנִים נָאִים וְגִבּוֹרִים וְהֵם יוֹרְדִין עִמְךָ לַמִּלְחָמָה. אָמַר אֵין הֵימֶנּוּ תּוֹחֶלֶת, אֵין מוֹלִיד לִי, וְעַל דָּבָר שֶׁאֵין הֵימֶנּוּ הֲנָאָה אַתָּה כּוֹעֵס, כָּךְ (שמות לב, ז): לָמָּה ה' יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ וגו', אָמַר לוֹ משֶׁה זֶה הָעֵגֶל שֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל, עַכְשָׁו הוּא מְסַיְּעֶךָ הוּא מוֹרִיד גְּשָׁמִים וְאַתָּה מַפְרִיחַ טְלָלִים. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְכִי יֵשׁ בּוֹ תּוֹחֶלֶת. אָמַר לוֹ משֶׁה וְאִם אֵין בּוֹ מַמָּשׁ לָמָּה אַתָּה כּוֹעֵס, (שמות לב, יא יג): לָמָּה ה' יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ וגו' לָמָּה יֹאמְרוּ וגו' זְכֹר לְאַבְרָהָם וגו', מַה כְּתִיב אַחֲרָיו (שמות לב, יד): וַיִּנָּחֶם ה' עַל הָרָעָה וגו' שֶׁלּוֹ, הֱוֵי: וְהָיָה בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יֵאָמֵר לָהֶם וגו'. דָּבָר אַחֵר, וְהָיָה בִּמְקוֹם וגו', אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן (הושע א, ב ג): לֵךְ קַח לְךָ אֵשֶׁת זְנוּנִים וגו' וַיֵּלֶךְ וַיִּקַּח אֶת גֹּמֶר וגו' וְכָל הָעִנְיָן (הושע א, ט): קְרָא שְׁמוֹ לֹא עַמִּי כִּי אַתֶּם לֹא עַמִּי וגו', וְאַחַר כָּךְ (הושע ב, א): וְהָיָה בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יֵאָמֵר לָהֶם וגו', מָה אִם בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה כּוֹעֵס עֲלֵיהֶם כָּךְ הָיָה מְחַבְּבָן, בְּשָׁעָה שֶׁהוּא אוֹהֲבָן עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ שֶׁכָּעַס עַל אִשְׁתּוֹ אָמַר מְגַרְשָׁהּ אֲנִי וְאֵינִי חָס עַל בָּנֶיהָ, לֹא הִיא אִשְׁתִּי וְלֹא אֲנִי אִישָׁהּ, יָרַד לַשּׁוּק הָלַךְ לוֹ אֵצֶל הַזֶּהָבִי, אָמַר לוֹ עֲשֵׂה לְאִשְׁתִּי תַּכְשִׁיטִים שֶׁל זָהָב, הָלַךְ אוֹהֲבוֹ וּמָצָא לוֹ אֵצֶל הַזֶּהָבִי שֶׁעָשָׂה לְאִשְׁתּוֹ תַּכְשִׁיטִים, הָלַךְ וְאָמַר לִשְׁכֵנוֹתֶיהָ לֹא שְׁמַעְתֶּן שֶׁהַמֶּלֶךְ עוֹשֶׂה מְרִיבָה עִם אִשְׁתּוֹ וְהוּא אוֹמֵר לָהּ מְגַרְשָׁהּ אֲנִי, עַכְשָׁו רָאִיתִי אוֹתוֹ אֵצֶל הַזֶּהָבִי אוֹמֵר לוֹ עֲשֵׂה תַּכְשִׁיטִין לְאִשְׁתִּי. כָּךְ כְּשֶׁכָּעַס הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל יִשְׂרָאֵל אָמַר לְהוֹשֵׁעַ: קַח לְךָ אֵשֶׁת זְנוּנִים וגו', אֵינִי מְבַקְשָׁהּ (הושע ב, ב): זָנֹה תִזְנֶה הָאָרֶץ וגו', אֵינִי מְרַחֵם עָלֶיהָ (הושע ב, ו): קְרָא שְׁמָהּ לֹא רֻחָמָה, לֹא הִיא שֶׁלִּי וְלֹא אֲנִי שֶׁלָּהּ, (הושע א, ט): כִּי אַתֶּם לֹא עַמִּי וְאָנֹכִי לֹא אֶהְיֶה לָכֶם. אָמַר לָהֶם הוֹשֵׁעַ אֻמּוֹת הָעוֹלָם מָה אַתֶּם סְבוּרִים בִּשְׁבִיל שֶׁאָמַר לָהֶם הַדְּבָרִים הַלָּלוּ כִּי אַתֶּם לֹא עַמִּי, שֶׁהוּא כּוֹעֵס עֲלֵיהֶם, רְאוּ הֵיאַךְ הוּא אוֹמֵר לָהֶם, מַה כְּתִיב אַחֲרָיו, וְהָיָה בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יֵאָמֵר וגו', וְכֵן יְשַׁעְיָה אוֹמֵר (ישעיה א, ב): שִׁמְעוּ שָׁמַיִם וְהַאֲזִינִי אֶרֶץ וגו' (ישעיה א, ד): הוֹי גוֹי חֹטֵא, וּמַה כְּתִיב אַחֲרָיו (ישעיה א, יח): לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה, (ישעיה א, טז): רַחֲצוּ הִזַּכּוּ וגו'. לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְבֶן מֶלֶךְ שֶׁאָמַר לוֹ אָבִיו לֵךְ לְבֵית הַסֵּפֶר, הָלַךְ לוֹ לַשּׁוּק וְהָיָה מַתְחִיל מְשַׂחֵק עִם הַנְּעָרִים, יָדַע אָבִיו שֶׁלֹא הָלַךְ לְבֵית הַסֵּפֶר, מְקַלְּלוֹ וּמַשְׁמִיעוֹ דְּבָרִים רָעִים, אַחַר כָּךְ אָמַר לוֹ רְחַץ יָדֶיךָ וּבוֹא סְעֹד עִמִּי. כָּךְ יְשַׁעְיָה אָמַר (ישעיה א, ב): בָּנִים גִּדַּלְתִּי וגו', וּמִשֶּׁהוּא גוֹמֵר כָּל הָעִנְיָן מַהוּ אוֹמֵר (ישעיה א, יח): לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה וגו'. וְכֵן יִרְמְיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לוֹ (ירמיה א, יא): מָה אַתָּה רֹאֶה יִרְמְיָהוּ וָאֹמַר מַקֵּל שָׁקֵד וגו' (ירמיה א, יג יד): סִיר נָפוּחַ, מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה וְכָל הָעִנְיָן, וּמַה כְּתִיב אַחֲרָיו (ירמיה ב, ב ג): הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלָיִם וגו' קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל וגו'. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁנָּטַל אִשָׁה הָיָה אוֹמֵר אֵין נָאָה הֵימֶנָּהּ, אֵין מְשֻׁבַּחַת הֵימֶנָּהּ, אֵין מְיֻשֶּׁבֶת הֵימֶנָּהּ, נִכְנַס שׁוֹשְׁבִינָהּ לַבַּיִת רָאָה אוֹתָהּ מְנֻוֶּלֶת, הַבַּיִת אֵינָהּ מְכַוֶּנֶת, הַמִּטּוֹת אֵינָם מֻצָּעוֹת, אָמַר לָהּ שׁוֹשְׁבִינָהּ הַלְּוַאי אַתְּ שׁוֹמַעַת שֶׁהָיָה בַּעֲלֵיךָ מְשַׁבְּחֵיךְ לְתוֹךְ הַשּׁוּק אֵין אוֹתוֹ הַשֶּׁבַח מַעֲשִׂים הַלָּלוּ, אָמַר הַשּׁוֹשְׁבִין אִם כְּשֶׁהִיא מְנֻוֶּלֶת כָּךְ הוּא מְשַׁבְּחָהּ, אִלּוּ הָיְתָה מְתֻקֶּנֶת עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. כָּךְ דּוֹרוֹ שֶׁל יִרְמְיָה חוֹטְאִין וְהוּא אוֹמֵר לָהֶם (ירמיה ב, ב): זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ וגו', אָמַר לָהֶם יִרְמְיָה אַלְוַאי אַתֶּם שׁוֹמְעִין מָה הוּא אוֹמֵר עֲלֵיכֶם, הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלָיִם וגו' זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ וגו' קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל וגו', אָמַר אִם בְּשָׁעָה שֶׁהֵם חוֹטְאִים כָּךְ הוּא מְחַבְּבָם, כְּשֶׁהֵם עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. אַף כָּאן: כִּי אַתֶּם לֹא עַמִּי וגו', וּמַה כְּתִיב אַחֲרָיו: וְהָיָה בִּמְקוֹם וגו'.",
"דָּבָר אַחֵר, וְהָיָה בִּמְקוֹם וגו', הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שיר השירים ח, ז): מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה וגו', וְאוֹמֵר (שיר השירים ח, ז): אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת וגו', אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בִּשְׁתֵּי אֲהָבוֹת הַכָּתוּב הַזֶּה מְדַבֵּר, רֹאשׁוֹ מְדַבֵּר בְּאַהֲבָתוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁאִם יִתְכַּנְסוּ כָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם לִטֹּל אֶת הָאַהֲבָה שֶׁבֵּינוֹ לְבֵין יִשְׂרָאֵל אֵינָן יְכוֹלִין, שֶׁנֶּאֱמַר: מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה, וְאֵין מַיִם רַבִּים אֶלָּא אֻמּוֹת הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה יז, יב): הוֹי הֲמוֹן עַמִּים רַבִּים וגו'. (שיר השירים ח, ז): וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ, אֵלּוּ הֵם הַמְלָכִים וְהַשָֹּׂרִים שֶׁלָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ח, ז): וְלָכֵן הִנֵּה ה' מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם אֶת מֵי הַנָּהָר הָעֲצוּמִים וְהָרַבִּים וגו'. וְסוֹפוֹ מְדַבֵּר בְּאַהֲבָתוֹ שֶׁל תּוֹרָה, שֶׁאִם מִתְכַּנְסִין כָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם וְאוֹמְרִים אָנוּ מוֹכְרִים כָּל מָמוֹנֵינוּ וְעוֹשִׂים אֶת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲפִלּוּ אַתֶּם מוֹכְרִים אֶת מָמוֹנֵיכֶם לִקְנוֹת אֶת הַתּוֹרָה בִּזָּיוֹן הוּא עֲלֵיכֶם: אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ, בְּאֵיזוֹ אַהֲבָה בְּאַהֲבָתוֹ שֶׁל תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט, צז): מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ וגו', אָמְרוּ לוֹ לָמָּה אֵין אַתְּ מְקַבְּלֵנוּ, אוֹמַר לָהֶם שֶׁאַתֶּם חוֹטְאִים, אָמְרוּ לוֹ יִשְׂרָאֵל אֵינָם חוֹטְאִים, אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה מַה כְּתִיב אַחֲרָיו (שיר השירים ח, ח): אָחוֹת לָנוּ קְטַנָּה וגו', אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּשֵׁם שֶׁהַתִּינוֹקֶת הַזּוֹ כְּשֶׁהִיא קְטַנָּה וְהִיא חוֹטֵאת עַל אֲבוֹתֶיהָ אֵין אֲבוֹתֶיהָ מִתְרַעֲמִין עָלֶיהָ, לָמָּה, שֶׁהִיא קְטַנָּה, כָּךְ הֵם יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁהֵם חוֹטְאִים אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם, תֵּדַע לָךְ שֶׁהוּא כֵּן שֶׁכֵּן בִּימֵי הוֹשֵׁעַ הִכְעִיסוּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הִתְחִיל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְיָרְאָן (הושע ב, ו): כִּי בְנֵי זְנוּנִים וגו', (הושע ב, ד): כִּי הִיא לֹא אִשְׁתִּי וגו', (הושע א, ט): קְרָא שְׁמוֹ לֹא עַמִּי כִּי אַתֶּם לֹא עַמִּי, וְעַל שֶׁהוֹצִיא מִפִּיו לְשָׁעָה וְלֹא עָשָׂה אֶלָּא בִּשְׁבִיל לְהַחֲזִירָן לַמּוּטָב וְלֹא יָכוֹל לִסְבֹּל אֲפִלּוּ אַחַת אֶלָּא עַד שֶׁהָיָה בִּמְקוֹמוֹ חָזַר בּוֹ: וְהָיָה בִּמְקוֹם וגו', אָמַר רַבִּי יִצְחָק אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, אֲנִי רִאשׁוֹן לַטּוֹבָה וְאַחֲרוֹן לָרָעָה, רִאשׁוֹן לַטּוֹבָה (הושע ב, כה): וְאָמַרְתִּי לְלֹא עַמִּי עַמִּי אַתָּה, וְאַחַר כָּךְ: וְהוּא יֹאמַר אֱלֹהָי, אֲבָל בָּרָעָה אֲנִי אַחֲרוֹן (הושע א, ט): כִּי אַתֶּם לֹא עַמִּי, וְאַחַר כָּךְ (הושע א, ט): וְאָנֹכִי לֹא אֶהְיֶה לָכֶם. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בְּלֹא דַעַת סְבוּרִים מַה שֶּׁהוּא אוֹמֵר וְאָנֹכִי לֹא אֶהְיֶה לָכֶם, שֶׁהוּא אוֹמֵר שֶׁאֵינוֹ הוֹוֶה לָכֶם לֶאֱלוֹהַּ, לָאו, אֶלָּא מַהוּ וְאָנֹכִי לֹא אֶהְיֶה לָכֶם, אַף עַל פִּי שֶׁאַתֶּם לֹא עַמִּי, שֶׁתְּבַקְּשׁוּ לְהַפְרִישׁ מִמֶּנִּי, אֲנִי לֹא אֶהְיֶה לָכֶם, אֵין דַּעְתִּי מִשְׁתַּוֵּית עִמָּכֶם, אֶלָּא בְּעַל כָּרְחֲכֶם תִּהְיוּ עַמִּי, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (יחזקאל כ, לב): וְהָעוֹלָה עַל רוּחֲכֶם הָיוֹ לֹא תִהְיֶה אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים נִהְיֶה כַגּוֹיִם וגו', אֶלָּא מָה אֲנִי עוֹשֶׂה לָכֶם (יחזקאל כ, לג): חַי אָנִי נְאֻם ה' אֱלֹהִים אִם לֹא בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְחֵמָה שְׁפוּכָה אֶמְלוֹךְ עֲלֵיכֶם, הָא לָמַדְתָּ חִבָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַמָּקוֹם.",
"דָּבָר אַחֵר, (הושע ב, א): וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, רַבִּי אָבִין הַלֵּוִי בַּר רַבִּי פָּתַח (עזרא ח, לד): בְּמִסְפָּר בְּמִשְׁקָל לַכֹּל וגו', אָמַר רַבִּי אָבִין כָּל הַדְּבָרִים יֵשׁ לָהֶם מִדָּה, הַמַּיִם יֵשׁ לָהֶם מִדָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מ, יב): מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם, וְהַשָּׁמַיִם יֵשׁ לָהֶם מִדָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מ, יב): וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן, וְהֶעָפָר יֵשׁ לוֹ מִדָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מ, יב): וְכָל בַּשָּׁלִישׁ עֲפַר הָאָרֶץ, וְהֶהָרִים יֵשׁ לָהֶם מִדָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מ, יב): וְשָׁקַל בַּפֶּלֶס הָרִים, וְהַגְּבָעוֹת יֵשׁ לָהֶם מִדָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מ, יב): וּגְבָעוֹת בְּמֹאזְנָיִם. כָּל הַדְּבָרִים יֵשׁ לָהֶם מִדָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּמִסְפָּר בְּמִשְׁקָל לַכֹּל, וּמִי שֶׁאֵין לוֹ לֹא מִסְפָּר וְלֹא מִדָּה אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁאֵין לָהֶם מִסְפָּר וּמִדָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם, מָה חוֹל הַיָּם אֵין לוֹ מִדָּה, כָּךְ יִשְׂרָאֵל. לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְמִי שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ שָׁלשׁ אֻמָנִיּוֹת, זֶהָבִי וְיוֹצֵר וְזַגָּג, כָּל מִי שֶׁהָיָה מְחַבְּבוֹ הָיָה קוֹרֵא אוֹתוֹ בְּנוֹ שֶׁל זֶהָבִי, וְכָל מִי שֶׁהָיָה שׂוֹנְאוֹ הָיָה קוֹרֵא אוֹתוֹ שֶׁל יוֹצֵר, וְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ לֹא אוֹהֲבוֹ וְלֹא שׂוֹנְאוֹ הָיָה קוֹרֵא אוֹתוֹ שֶׁל זַגָּג, כָּךְ הָיָה משֶׁה מִפְּנֵי שֶׁהָיָה אוֹהֵב אֶת יִשְׂרָאֵל מָשַׁל אוֹתָן כַּכּוֹכָבִים, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים א, י): וְהִנְּכֶם הַיּוֹם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב, אֲבָל בִּלְעָם שֶׁהָיָה שׂוֹנֵא אוֹתָם מָשַׁל אוֹתָם כֶּעָפָר, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כג, י): מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב, אֲבָל הוֹשֵׁעַ שֶׁהָיָה בֵּינוֹנִי לֹא אוֹהֵב וְלֹא שׂוֹנֵא, מְשָׁלָן כַּחוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם. דָּבָר אַחֵר, כְּחוֹל הַיָּם, נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל בַּחוֹל וְהָאֻמּוֹת בַּסִּיד, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה לג, יב): וְהָיוּ עַמִּים מִשְׂרְפוֹת שִׂיד, אִם אֵין אַתָּה נוֹתֵן חוֹל בַּסִּיד אֵין לוֹ עֲמִידָה, כָּךְ אִם אֵין יִשְׂרָאֵל אֵין הָאֻמּוֹת יְכוֹלִים לַעֲמֹד, כָּךְ אַתָּה מוֹצֵא אִלּוּלֵי יוֹסֵף הָיוּ מִצְרִיִּים אֲבוּדִים בָּרָעָב, וְכֵן אִלּוּלֵי דָנִיֵּאל הָיוּ חַכִּימֵי בָּבֶל אֲבוּדִין. רַבִּי מְנַחְמָה בְּשֵׁם רַבִּי בֵּיבַי רַבִּי חִיָּא רַבָּה בְּשֵׁם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל כַּחוֹל מָה הַחוֹל הַזֶּה אַתָּה עוֹשֶׂה בּוֹ גוּמָא מִבָּעֶרֶב וּבְשַׁחֲרִית אַתָּה מוֹצֵא אוֹתָהּ שֶׁנִּתְמַלְּאָה, כָּךְ כָּל הָאֲלָפִים שֶׁחָסְרוּ יִשְׂרָאֵל בִּימֵי דָוִד אֵימָתַי נִתְמַלְּאוּ בִּימֵי שְׁלֹמֹה, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א ד, כ): יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל רַבִּים כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל הַיָּם לָרֹב. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בֶּן זִמְרָא כָּל זְמַן שֶׁנִּמְנוּ יִשְׂרָאֵל לְצֹרֶךְ לֹא חָסְרוּ, שֶׁלֹא לְצֹרֶךְ חָסְרוּ, וְאֵי זֶה זְמַן נִמְנוּ לְצֹרֶךְ, בִּימֵי משֶׁה, בַּדְּגָלִים, וּבְחִלּוּק הָאָרֶץ וְשֶׁלֹא לְצֹרֶךְ, בִּימֵי דָוִד.",
"אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר (הושע ב, א), אָמַר רַבִּי שִׂמְלָאי מַהוּ הַדָּבָר הַזֶּה מִי שֶׁהוּא אוֹמֵר שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מִסְפָּר הוּא חוֹזֵר וְאוֹמֵר לָהֶם שֶׁאֵין מִסְפָּר, לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר. אֶלָּא בִּזְּמַן שֶׁאֵין עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם יֵשׁ לָהֶם מִסְפָּר, שֶׁאֵין חֲסֵרִים מִמִּנְיַן שִׁשִּׁים רִבּוֹא, וְהָיָה מִסְפַּר. וּבִזְמַן שֶׁהֵם עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם אֵין לָהֶם מִסְפָּר, אֶלָּא אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר. דָּבָר אַחֵר, אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר, אָמַר רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, מִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, חוֹזֵר וְאוֹמֵר: אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר, אִם אֵין לָהֶם מִסְפָּר הֵיאַךְ יֵשׁ לָהֶם מִסְפָּר, כְּשֵׁם שֶׁהוּא אוֹמֵר (ויקרא כד, י): וַיֵּצֵא בֶּן אִשָּׁה יִשְׂרְאֵלִית וגו' (יהושע ז, יח): וַיִּלָּכֵד עָכָן בֶּן כַּרְמִי וגו' (במדבר כה, יד): וְשֵׁם אִישׁ יִשְׂרָאֵל הַמֻּכֶּה וגו' זִמְרִי בֶּן סָלוּא וגו', לָאֵלּוּ יֵשׁ מִסְפָּר, אֲבָל לַצַּדִּיקִים אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר.",
"אֵלֶּה פְּקוּדֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לְבֵית אֲבֹתָם (במדבר ב, לב), בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה חֲבִיבִין יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַמָּקוֹם, שֶׁהֲרֵי כָּתַב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חֶשְׁבּוֹן יִשְׂרָאֵל אַרְבַּע פְּעָמִים בַּדְּגָלִים, שְׁתֵּי פְּעָמִים בִּפְרָט וּשְׁתֵּי פְעָמִים בִּכְלָל, וְעוֹד מָנָה כָּל דֶּגֶל וְדֶגֶל בִּכְלָל וּפְרָט, לְהוֹדִיעַ כַּמָּה הָיוּ חֲבִיבִין לְפָנָיו, שֶׁהֵם הָיוּ צִבְאוֹתָיו וְרוֹצֶה לִמְנוֹתָן כָּל שָׁעָה, כְּאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ סְגֻלָּה חֲבִיבָה עָלָיו בְּיוֹתֵר וְהוּא מוֹנֶה וְחוֹזֵר וּמוֹנֶה עַד כַּמָּה פְּעָמִים, כְּדֵי שֶׁיֵּדַע חֶשְׁבּוֹנָהּ וְיִשְׂמַח בָּהּ עַל כָּל מִנְיָן וּמִנְיָן. כָּךְ הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׂמֵחַ בִּזְכִירַת מִנְיַן יִשְׂרָאֵל לוֹמַר כָּךְ צְבָאוֹת יֵשׁ לִי בְּעוֹלָמִי שֶׁעוֹשִׂין רְצוֹנִי וּמִתְנַחֵם בָּהֶם. (במדבר ב, לג): וְהַלְוִיִּם לֹא הָתְפָּקְדוּ וגו' כְּשֵׁם שֶׁאוֹמֵר בְּמִנְיַן יִשְׂרָאֵל (במדבר א, יט): כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת משֶׁה, שֶׁשִֹּׂמְחָה הָיְתָה לִפְנֵי הַמָּקוֹם, לְפִי שֶׁהַלְוִיִּם לֹא נִמְנוּ עִמָּהֶם כְּדֵי שֶׁלֹא יִכְלוּ עִמָּהֶם בַּגְּזֵרָה.",
"וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת משֶׁה (במדבר ב, לד), חֲבִיבִין הֵם הַדְּגָלִים לִפְנֵי הַמָּקוֹם שֶׁהֲרֵי כָּתַב בָּהֶן (במדבר ב, לג): כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת משֶׁה, כְּשֵׁם שֶׁכָּתוּב בִּמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, (במדבר ב, לד): כֵּן חָנוּ לְדִגְלֵיהֶם וְכֵן נָסָעוּ אִישׁ לְמִשְׁפְּחֹתָיו עַל בֵּית אֲבֹתָיו, מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁמִּיָּד הָיוּ יִשְׂרָאֵל זְרִיזִים לְקַיֵּם דִּבְרֵי הַמָּקוֹם בַּדְּגָלִים וְלֹא עִכְּבוּ לַעֲשׂוֹת. וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וגו', וְאַהֲרֹן הֵיכָן הָיָה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר רַבִּי נְחֶמְיָה וְרַבִּי לֵוִי בַּר חַיָּתָא בְּשֵׁם רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא כֵּיוָן שֶׁהָלַךְ אַהֲרֹן לְיַחֲסָן אָמְרוּ לוֹ יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁאַתָּה מְיַחֲסֵנוּ יַחֵס אֶלְעָזָר בִּנְךָ לְמִי הוּא נוֹשֵׂא לֹא לְבִתּוֹ שֶׁל פּוּטִיאֵל, דִּכְתִיב (שמות ו, כה): וְאֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן לָקַח לוֹ מִבְּנוֹת פּוּטִיאֵל לוֹ לְאִשָּׁה, כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהָיוּ מְזַלְזְלִין בּוֹ יִשְׂרָאֵל, הִקְדִּים כְּבוֹדוֹ שֶׁל אַהֲרֹן לִכְבוֹדוֹ שֶׁל משֶׁה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר ג, א): וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת אַהֲרֹן וּמשֶׁה.",
"כָּל מִי שֶׁהַמָּקוֹם מִתְעַסֵּק בּוֹ לְהַעֲמִיד מִמֶּנּוּ אֻמָּה אוֹ שַׁלְשֶׁלֶת יוּחֲסִין הָיָה הַמָּקוֹם מִתְעַסֵּק בּוֹ כָּעִנְיָן הַזֶּה לִכְתֹּב בּוֹ תּוֹלְדוֹת, שֶׁכֵּן אַתְּ מוֹצֵא שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה תּוֹלְדוֹת בַּכְּתוּבִים, הָרִאשׁוֹן (בראשית ב, ד): אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, (בראשית ה, א): זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם, (בראשית ו, ט): אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ, (בראשית י, א): וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת בְּנֵי נֹחַ, (בראשית יא, י): אֵלֶּה תּוֹלְדֹת שֵׁם, (בראשית יא, כז): וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת תֶּרַח (בראשית כה, יב) (בראשית כה, יט) (בראשית לו, א) (בראשית לז, ב): וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִשְׁמָעֵאל, יִצְחָק, עֵשָׂו, יַעֲקֹב, אֵלּוּ עֶשֶׂר תּוֹלָדוֹת נִתְעַסֵּק בָּהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְראוֹת עוֹלָם וּלְהַעֲמִיד אֻמּוֹת, וּשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם כָּתַב הַמָּקוֹם תּוֹלְדוֹתָם, אֶחָד לְשַׁלְשֶׁלֶת הַמַּלְכוּת, וְאֶחָד לְשַׁלְשֶׁלֶת הַכְּהֻנָּה, (רות ד, יח): וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת פָּרֶץ, לְהַעֲמִיד שַׁלְשֶׁלֶת הַמַּלְכוּת הֵימֶנּוּ, (במדבר ג, א): וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת אַהֲרֹן וּמשֶׁה, בִּשְׁבִיל שַׁלְשֶׁלֶת הַכְּהֻנָּה.",
"וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת אַהֲרֹן וּמשֶׁה (במדבר ג, א), וַהֲרֵי תּוֹלְדוֹתָיו שֶׁל משֶׁה לֹא נִתְבְּעוּ כָּאן וְלָמָּה נֶאֱמַר תּוֹלְדֹת אַהֲרֹן וּמשֶׁה, בִּשְׁבִיל כְּבוֹדוֹ שֶׁל משֶׁה שֶׁלֹא לְמַעֵט אֶת כְּבוֹדוֹ. (במדבר ג, ב ג): וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי אַהֲרֹן הַבְּכֹר נָדָב וגו' אֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים הַמְשֻׁחִים אֲשֶׁר מִלֵּא יָדָם לְכַהֵן, זוֹ הִיא שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁלֹא נִתְעַסֵּק הַכָּתוּב אֶלָּא בְּשַׁלְשֶׁלֶת הַכְּהֻנָּה.",
"וַיָּמָת נָדָב וַאֲבִיהוּא לִפְנֵי ה' (במדבר ג, ד), בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת נִכְתְּבָה מִיתַת נָדָב וַאֲבִיהוּא, מְלַמֵּד שֶׁהָיָה צַעַר לִפְנֵי הַמָּקוֹם עֲלֵיהֶם, שֶׁהָיוּ בְּנֵי אַהֲרֹן חֲבִיבִים, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ויקרא י, ג): בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ. (במדבר ג, ד): בְּהַקְרִבָם אֵשׁ זָרָה, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר עַל הַהַקְרָבָה מֵתוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּהַקְרִבָם אֵשׁ זָרָה, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר עַל הַקְּרִיבָה מֵתוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא טז, א): בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי ה', רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר אַף מִשּׁוּם הַקְרִיבָה. אֵשׁ זָרָה, לֹא מִן הַתָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם וְלֹא מִן תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר אֶלָּא אֵשׁ הֶדְיוֹטוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: אֵשׁ זָרָה. בַּר קַפָּרָא בְּשֵׁם רַבִּי יִרְמְיָה בַּר רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר בִּשְׁבִיל אַרְבָּעָה דְבָרִים מֵתוּ בָּנָיו שֶׁל אַהֲרֹן, עַל הַקְּרִיבָה וְעַל הַהַקְרָבָה וְעַל אֵשׁ זָרָה וגו' [כמו שכתוב למעלה בויקרא רבה בפרשה אחרי מות עד הרבה סיחים מתו ונעשו עורותיהן שטיחין על גבי אמותיהן].",
"בְּאַרְבָּעָה מְקוֹמוֹת הוּא מַזְכִּיר מִיתָתָן שֶׁל בְּנֵי אַהֲרֹן וּמַזְכִּיר סֻרְחָנָן, וְכָל כָּךְ לָמָּה, לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁלֹא הָיָה עָוֹן בְּיָדָם אֶלָּא זֶה בִּלְבָד. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי צֵא וּרְאֵה כַּמָּה הִיא קָשָׁה מִיתָתָן שֶׁל בְּנֵי אַהֲרֹן לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא מַזְכִּיר מִיתָתָן מַזְכִּיר סֻרְחָנָן, כָּל כָּךְ לָמָּה, כְּדֵי שֶׁלֹא יִתֵּן פִּתְחוֹן פֶּה לְבָאֵי עוֹלָם, שֶׁלֹא יְהוּ הַבְּרִיּוֹת אוֹמְרִים מַעֲשִׂים מְקֻלְקָלִים הָיָה לָהֶם בַּסֵּתֶר שֶׁעַל יְדֵי כֵן מֵתוּ. וַיָּמָת נָדָב וַאֲבִיהוּא לִפְנֵי ה', אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן וְכִי לִפְנֵי ה' מֵתוּ אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁקָּשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּשָׁעָה שֶׁבְּנֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים מִסְתַּלְּקִים בְּחַיֵיהֶם דַּאֲבִיהֶם. בְּהַקְרִבָם אֵשׁ זָרָה לִפְנֵי ה', רַבִּי יוֹחָנָן דְּיָפוֹ בְּעָא קוֹמֵי רַבִּי פִּינְחָס בַּר חָמָא בְּשֵׁם רַבִּי סִימוֹן, כָּאן אַתְּ אָמַר לִפְנֵי ה' לִפְנֵי ה' שְׁתֵּי פְּעָמִים, וּלְהַלָּן אַתְּ אָמַר (במדבר ג, ד): עַל פְּנֵי אַהֲרֹן אֲבִיהֶם, פַּעַם אֶחָת, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהוּא קָשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּפְלַיִם מֵאֲבִיהֶם.",
"בְּמִדְבַּר סִינַי (במדבר ג, ד), וְכִי בְּמִדְבַּר סִינַי מֵתוּ, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁמֵּהַר סִינַי נָטְלוּ אֵפּוֹפָסִין שֶׁלָּהֶם לְמִיתָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות כד, יא): וְאֶל אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁלַח יָדוֹ, אָמַר רַבִּי פִּינְחָס מִכָּאן שֶׁהָיוּ רְאוּיִן לְהַשְׁלָחַת יַד. אָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָא וְכִי קִילוֹרִין עָלְתָה עִמָּהֶם לְסִינַי, כְּמָה דְתֵימָא (שמות כד, יא): וַיֶּחֱזוּ אֶת הָאֱלֹהִים וַיֹאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁזָּנוּ עֵינֵיהֶם כְּלַפֵּי שְׁכִינָה, כְּאָדָם שֶׁמַּבִּיט בַּחֲבֵרוֹ מִתּוֹךְ מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֲכִילָה וַדָּאִית, דִּכְתִיב (משלי טז, טו): בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים, אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא מְלַמֵּד [על] שֶׁהֵגֵסוּ אֶת לִבָּן וְעָמְדוּ עַל רַגְלֵיהֶם וְזָנוּ עֵינֵיהֶם מִן הַשְּׁכִינָה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר משֶׁה לֹא זָן עֵינָיו מִן הַשְּׁכִינָה וְנֶהֱנָה מִן הַשְּׁכִינָה, לֹא זָן עֵינָיו מִן הַשְּׁכִינָה, דִּכְתִיב (שמות ג, ו): וַיַּסְתֵּר משֶׁה פָּנָיו כִּי יָרֵא מֵהַבִּיט אֶל הָאֱלֹהִים, וְנֶהֱנָה מִן הַשְּׁכִינָה, דִּכְתִיב (שמות לד, כט): וּמשֶׁה לֹא יָדַע כִּי קָרַן אוֹר פָּנָיו בְּדַבְּרוֹ אִתּוֹ, בִּשְׂכַר כִּי יָרֵא, (שמות לד, ל): וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו, בִּשְׂכַר מֵהַבִּיט (במדבר יב, ח): וּתְמֻנַת ה' יַבִּיט. נָדָב וַאֲבִיהוּא זָנוּ עֵינֵיהֶם מִן הַשְּׁכִינָה וְלֹא נֶהֱנוּ מִן הַשְּׁכִינָה, וְלָמָּה לֹא מֵתוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה מַשִֹּׂיא אֶת בִּתּוֹ וְנִמְצָא בַּשּׁוֹשְׁבִין שֶׁלָּהּ דָּבָר שֶׁל לוֹגְמֵיָא, אָמַר הַמֶּלֶךְ אִם אֲנִי הוֹרְגוֹ עַכְשָׁו הֲרֵינִי מְעַרְבֵּב שִׂמְחַת בִּתִּי, לְמָחָר שִׂמְחָתִי בָּאָה וּמוּטָב בְּשִׂמְחָתִי וְלֹא בְּשִׂמְחַת בִּתִּי. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם אֲנִי הוֹרֵג נָדָב וַאֲבִיהוּא עַכְשָׁו הֲרֵינִי מְעַרְבֵּב שִׂמְחַת תּוֹרָה, לְמָחָר שִׂמְחָתִי בָּאָה מוּטָב בְּשִׂמְחָתִי וְלֹא בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שיר השירים ג, יא): בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ, זֶה סִינַי, (שיר השירים ג, יא): וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ, זֶה אֹהֶל מוֹעֵד.",
"וּבָנִים לֹא הָיוּ לָהֶם וַיְכַהֵן אֶלְעָזָר (במדבר ג, ד), רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אַיְּבוּ בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא אִלּוּ הָיָה לָהֶם בָּנִים קוֹדְמִין לְאֶלְעָזָר וּלְאִיתָמָר, שֶׁכָּל הַקֹּדֶם לַנַּחֲלָה קֹדֶם בַּכָּבוֹד וּבִלְבָד שֶׁהוּא נוֹהֵג כְּמִנְהַג אֲבוֹתָיו. וַיְכַהֵן אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר עַל פְּנֵי אַהֲרֹן אֲבִיהֶם, רַבִּי יִצְחָק אָמַר בְּחַיָּיו רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא אָמַר בְּמוֹתוֹ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יִצְחָק דְּהוּא אָמַר בְּחַיָּיו, נֶאֱמַר כָּאן עַל פְּנֵי, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן עַל פְּנֵי, דִּכְתִיב (בראשית יא, כח): וַיָמָת הָרָן עַל פְּנֵי תֶּרַח אָבִיו, מַה עַל פְּנֵי הָאָמוּר לְהַלָּן בְּחַיָּיו, אַף עַל פְּנֵי הָאָמוּר כָּאן בְּחַיָּיו. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא דְּהוּא אָמַר בְּמוֹתוֹ, נֶאֱמַר כָּאן עַל פְּנֵי, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן עַל פְּנֵי (בראשית כג, ג): וַיָּקָם אַבְרָהָם מֵעַל פְּנֵי מֵתוֹ, מַה עַל פְּנֵי הָאָמוּר לְהַלָּן בְּמוֹתוֹ אַף עַל פְּנֵי הָאָמוּר כָּאן בְּמוֹתוֹ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יִצְחָק דְּהוּא אָמַר בְּחַיָּיו אֵרַע טֻמְאָה בְּאַהֲרֹן שִׁמֵּשׁ אֶלְעָזָר, אֵרַע טֻמְאָה בְּאֶלְעָזָר שִׁמֵּשׁ אִיתָמָר. מַעֲשֶׂה בְּשִׁמְעוֹן בֶּן קִמְחִית, שֶׁיָּצָא לְדַבֵּר עִם הַמֶּלֶךְ הָעַרְבִיִּים, וְנִתְּזָה צִנּוֹרָא שֶׁל רֹק מִפִּיו עַל בְּגָדָיו, וְטִמְּאוּהוּ, נִכְנָס יְהוּדָה אָחִיו וְשִׁמֵּשׁ תַּחְתָּיו בִּכְהֻנָּה גְּדוֹלָה, אוֹתוֹ הַיּוֹם רָאֲתָה אִמָּן שְׁנֵי בָּנֶיהָ כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים. אָמְרוּ חֲכָמִים שִׁבְעָה בָּנִים הָיוּ לְקִמְחִית וְכֻלָּן שִׁמְשׁוּ בִּכְהֻנָּה גְדוֹלָה. נִכְנְסוּ חֲכָמִים אֶצְלָה אָמְרוּ לָהּ מַה מַּעֲשִׂים טוֹבִים יֵשׁ בְּיָדֵךְ, אָמְרָה לָהֶם כָּךְ יַעַזְרוּ עָלַי אִם רָאוּ קוֹרוֹת בֵּיתִי שַׂעֲרוֹת רֹאשִׁי מִיָּמַי, אָמְרִין כָּל קִמְחָא קִמְחִין, וְקִמְחָא דְקִמְחִית קִמְחָהּ סֹלֶת, וְקָרְאוּ עָלֶיהָ הַפָּסוּק הַזֶּה (תהלים מה, יד): כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה וגו', וְעַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי חִיָּא דְּהוּא אָמַר בְּמוֹתוֹ, כְּשֶׁמֵּת אַהֲרֹן שִׁמֵּשׁ אֶלְעָזָר בְּנוֹ, כְּשֶׁמֵּת אֶלְעָזָר שִׁמֵּשׁ אִיתָמָר, לְכָךְ נֶאֱמַר: וַיְכַהֵן אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר עַל פְּנֵי אַהֲרֹן אֲבִיהֶם."
],
[
"הַקְרֵב אֶת מַטֵּה לֵוִי וגו' (במדבר ג, ו), הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים צב, יג יד): צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח וגו' שְׁתוּלִים בְּבֵית ה' וגו', צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח, מָה הַתָּמָר הַזּוֹ צִלָּהּ רָחוֹק, כָּךְ מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל צַדִּיקִים רָחוֹק מֵהֶם עַד לָעוֹלָם הַבָּא. מָה הַתָּמָר הַזּוֹ עוֹשָׂה תְּמָרִים רְטוּבִים, נִיקוֹלַוְוסִין, נוֹבְלוֹת, וְעוֹשָׂה סוֹלִין. כָּךְ הֵם יִשְׂרָאֵל יֵשׁ בָּהֶם בְּנֵי תּוֹרָה וְיֵשׁ בָּהֶם עַמֵּי הָאָרֶץ, וְיֵשׁ בָּהֶם בּוּרִים. מָה הַתְּמָרָה הַזּוֹ יֵשׁ בָּהֶם נוֹבְלוֹת שֶׁאֵינָן נִכְנָסוֹת לָאוֹצָר וְעוֹשָׂה תְּמָרִים וְהֵם נִכְנָסוֹת לָאוֹצָר, כָּךְ יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁהָיוּ בַּמִּדְבָּר מֵהֶם נִכְנְסוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מֵהֶם לֹא נִכְנְסוּ. מָה הַתְּמָרָה הַזּוֹ עוֹשֶׂה תְּמָרִים וְעוֹשָׂה קוֹצִים וְכָל מִי שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ לִגְבוֹת תְּמָרִים הַקּוֹצִים שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שׁוֹלְטִין בּוֹ, כָּךְ הֵם הַצַּדִּיקִים כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ מְשַׁמֵּר עַצְמוֹ מֵהֶם נְשִׁיכָתָן נְשִׁיכַת שׁוּעָל, וַעֲקִיצָתָן עֲקִיצַת עַקְרָב, וּלְחִישָׁתָן לְחִישַׁת שָׂרָף, וְאַף כָּל דִּבְרֵיהֶם כְּגַחֲלֵי אֵשׁ. דָּבָר אַחֵר, מַה תְּמָרָה זוֹ אֵין בָּהּ פְּסוֹלֶת אֶלָּא תְּמָרִים לַאֲכִילָה, לוּלָבִין לְהִלּוּל, חֲרָיוֹת לְסִכּוּךְ, סִיבִים לַחֲבָלִים, סַנְסַנִּים לַכְּבָרָה, שִׁפְעַת קוֹרוֹת לְקָרוֹת בָּהֶן אֶת הַבַּיִת. כָּךְ הֵם יִשְׂרָאֵל אֵין בָּהֶם פְּסֹלֶת אֶלָּא מֵהֶם בַּעֲלֵי מִקְרָא, מֵהֶם בַּעֲלֵי מִשְׁנָה, מֵהֶם בַּעֲלֵי אַגָּדָה, מֵהֶם בַּעֲלֵי מִצְווֹת, מֵהֶם בַּעֲלֵי צְדָקוֹת וְכָל הָעִנְיָן. דָּבָר אַחֵר, מַה תְּמָרָה זוֹ לִבָּהּ מְכֻוָּן לְמַעְלָה, כָּךְ יִשְׂרָאֵל לִבָּן מְכֻוָּן לַאֲבִיהֶן שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כה, טו): עֵינַי תָּמִיד אֶל ה' כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי. דָּבָר אַחֵר, מַה תְּמָרָה זוֹ יֵשׁ לָהּ תַּאֲוָה, כָּךְ צַדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם תַּאֲוָה, מַה תַּאֲוָתָם, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כו, ט): נַפְשִׁי אִוִּיתִךָ בַּלַּיְלָה אַף רוּחִי בְקִרְבִּי אֲשַׁחֲרֶךָּ כִּי כַּאֲשֶׁר מִשְׁפָּטֶיךָ לָאָרֶץ צֶדֶק לָמְדוּ ישְׁבֵי תֵבֵל. אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא מַעֲשֶׂה בִּתְמָרָה אַחַת שֶׁהָיְתָה עוֹמֶדֶת בְּחַמְתָן וְלֹא הָיְתָה עוֹשָׂה פֵּרוֹת, וְהָיוּ מַרְכִּיבִין אוֹתָהּ וְלֹא עָשְׂתָה פֵּרוֹת, אָמַר לָהֶם דִּקְלֵי תְּמָרָה הִיא רוֹאָה מִירִיחוֹ וְהִיא מִתְאַוָּה לָהּ בְּלִבָּהּ, וְהֵבִיאוּ מִמֶּנָּהּ וְהִרְכִּיבוּ אוֹתָהּ מִיָּד עָשְׂתָה פֵּרוֹת, כָּךְ כָּל תַּאֲוָתָן וְצִפּוּיָין שֶׁל צַדִּיקִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. מַה תְּמָרָה זוֹ אֵינָהּ עוֹשָׂה פָּחוֹת מִשְׁלשֶׁת אָנְבּוֹנִין, כָּךְ אֵין יִשְׂרָאֵל חֲסֵרִים מִשְּׁלשָׁה צַדִּיקִים בָּעוֹלָם כְּאַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שיר השירים ז, ט): אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה בְתָמָר אֹחֲזָה בְּסַנְסִנָּיו וְיִהְיוּ נָא שָׁדַיִךְ כְּאֶשְׁכְּלוֹת הַגֶּפֶן וְרֵיחַ אַפֵּךְ כַּתַּפּוּחִים. מַה תְּמָרָה זוֹ יֵשׁ בָּהּ לוּלָבִין לְהַלֵּל, וַחֲרָיוֹת לְסֻכָּה, אֲפִלּוּ הַסִּיב שֶׁלָהּ הוֹלֵךְ לְחִזּוּק וְעֵצָהּ לְהַדְלִיק, כָּךְ בְּיִשְׂרָאֵל צַדִּיקִים, יְשָׁרִים, חֲסִידִים, בְּנֵי תוֹרָה, אֲפִלּוּ סוּרֵיהֶן גּוֹמְלֵי חֶסֶד אִינוּן. אִי מָה הַתְּמָרָה אֵין עוֹשִׂין מִמֶּנָּהּ כֵּלִים כָּךְ הַצַּדִּיקִים, תַּלְמוּד לוֹמַר (תהלים צב, יג): כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה. אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא שָׁאַלְתִּי אוֹתָהּ לְרַב הוּנָא וְאָמַר הָיִינוּ בְּבָבֶל וְעוֹשִׂין מִמֶּנָּהּ כֵּלִים, שֻׁלְחָנוֹת וּמְנוֹרוֹת. אִי מָה הָאֶרֶז הַזֶּה אֵין עוֹשֶׂה פֵּרוֹת כָּךְ הַצַּדִּיקִים אֵין עוֹשִׂין פֵּרוֹת, תַּלְמוּד לוֹמַר: צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח, מַה הַתְּמָרָה עוֹשָׂה פֵּרוֹת כָּךְ הַצַּדִּיקִים עוֹשִׂים פֵּרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ג, י): אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב כִּי פְרִי מַעַלְלֵיהֶם יֹאכֵלוּ. מַה תְּמָרָה וְאֶרֶז כָּל מִי שֶׁהוּא עוֹלֶה לְרֹאשָׁם וְאֵינוֹ מְשַׁמֵּר אֶת עַצְמוֹ הוּא נוֹפֵל וָמֵת, כָּךְ כָּל מִי שֶׁהוּא בָּא וּמִזְדַּוֵּג לְיִשְׂרָאֵל סוֹף שֶׁהוּא נוֹטֵל אֶת שֶׁלּוֹ מִתַּחַת יְדֵיהֶם, תֵּדַע לָךְ שֶׁכֵּן שָׂרָה עַל יְדֵי שֶׁמְּשָׁכָהּ פַּרְעֹה לַיְלָה אַחַת לָקָה הוּא וּבֵיתוֹ בִּנְגָעִים, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יב, יז): וַיְנַגַּע ה' אֶת פַּרְעֹה וגו'. מַה תְּמָרָה וְאֶרֶז גְּדוֹלִים מִכָּל הָאִילָנוֹת, כָּךְ יִשְׂרָאֵל גְּדוֹלִים מִכָּל הָאֻמּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (אסתר ט, ד): כִּי גָדוֹל מָרְדְּכַי וגו', (שמואל ב ה, י), וַיֵּלֶךְ דָּוִד הָלוֹךְ וְגָדוֹל. מַה תְּמָרָה אִם נֶעֶקְרָה אֵין לָהּ חִלּוּפִים כָּךְ הֵם הַצַּדִּיקִים אֵין לָהֶם חִלּוּפִים בְּשָׁעָה שֶׁמֵּתִים, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב כח, יב): וְהַחָכְמָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא וְאֵי זֶה מְקוֹם בִּינָה. דָּבָר אַחֵר, צַדִּיק כַּתָּמָר וגו' מְדַבֵּר בְּשִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי, שֶׁהָיוּ צַדִּיקִים וְהִפְרִיחוּ מַעֲשִׂים טוֹבִים, בְּעֵת שֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל הָעֵגֶל, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, כו): וַיֵּאָסְפוּ אֵלָיו כָּל בְּנֵי לֵוִי, לְפִיכָךְ גִּדְּלָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּיִשְׂרָאֵל כָּאֶרֶז הַזֶּה שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ וְגָדוֹל בַּלְּבָנוֹן מִשְּׁאָר הָאִילָנוֹת, כָּךְ הֵם גְּדוֹלִים מִכָּל יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹא בָּחַר בְּכָל הַשְּׁבָטִים לַעֲמֹד בְּשִׁמּוּשׁוֹ אֶלָּא בְּנֵי לֵוִי בִּלְבָד, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים צב, יד): שְׁתוּלִים בְּבֵית ה', אָמַר רַבִּי חָנָן בֶּן פָּזִי עַד שֶׁהֵם שְׁתוּלִים הֵם בְּבֵית ה', אֵלּוּ הַתִּינוֹקוֹת שֶׁהֵם בְּבֵית הַסֵּפֶר. דָּבָר אַחֵר, שְׁתוּלִים בְּבֵית ה', שֶׁלֹא הָיוּ זָזִים מִבֵּית הַמִּדְרָשׁ לְעוֹלָם. בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵינוּ יַפְרִיחוּ, אֵלּוּ הַשִּׁירוֹת, תֵּדַע לָךְ שֶׁהוּא כֵּן, שֶׁנֶּאֱמַר: הַקְרֵב אֶת מַטֵּה לֵוִי וגו' וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמַרְתּוֹ וגו'.",
"דָּבָר אַחֵר, הַקְרֵב אֶת מַטֵּה לֵוִי וגו', הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים סה, ה): אַשְׁרֵי תִבְחַר וּתְקָרֵב, אַשְׁרֵי מִי שֶׁבְּחָרוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַף עַל פִּי שֶׁלֹא הִקְרִיבוֹ, וְאַשְׁרֵי אִישׁ שֶׁקֵּרְבוֹ אַף עַל פִּי שֶׁלֹא בְּחָרוֹ, וְאֵיזֶה זֶה שֶׁבְּחָרוֹ, זֶה אַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר (נחמיה ט, ז): אַתָּה הוּא ה' הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם, אֲבָל לֹא קֵרְבוֹ אֶלָּא הוּא קֵרַב אֶת עַצְמוֹ. יַעֲקֹב, בְּחָרוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלה, ד): כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ישעיה מא, ח): יַעֲקֹב אֲשֶׁר בְּחַרְתִּיךָ, אֲבָל לֹא קֵרְבוֹ אֶלָּא הוּא קֵרַב אֶת עַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כה, כז): וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם ישֵׁב אֹהָלִים. משֶׁה בְּחָרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קו, כג): לוּלֵי משֶׁה בְּחִירוֹ, אֲבָָל לֹא קֵרְבוֹ, אַשְׁרֵיהֶם אֵלּוּ שֶׁבְּחָרָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַף עַל פִּי שֶׁלֹא קֵרְבָם, בֹּא וּרְאֵה יִתְרוֹ קֵרְבוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲבָל לֹא בְּחָרוֹ, רָחָב הַזּוֹנָה קֵרְבָהּ אֲבָל לֹא בְּחָרָהּ, אַשְׁרֵיהֶם אֵלּוּ שֶׁקֵּרְבָן אַף עַל פִּי שֶׁלֹא בְּחָרָן. מַטְרוֹנָה שָׁאֲלָה לְרַבִּי יוֹסֵי אָמְרָה לֵיהּ אֱלָהֲכוֹן מַאן הוּא בָּעֵי מְקָרֵב, הֵבִיא לְפָנֶיהָ כַּלְכָּלָה שֶׁל תְּאֵנִים וְהָיְתָה בּוֹרֶרֶת יָפָה וּבוֹרֶרֶת וְאוֹכֶלֶת. אָמַר לָהּ אַתְּ יָדַעְתְּ לִבְרֹר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ לִבְרֹר, מַאן דְּהוּא חָמֵי עוֹבָדוֹי טָבִין הוּא בָּחַר בֵּיהּ וּמְקָרֵב לֵיהּ. רַבִּי נְחֶמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק לֹא כָּל הַקָּרוֹב קָרוֹב וְלֹא כָּל הָרָחוֹק רָחוֹק, יֵשׁ נִבְחָר וְנִדְחָה וְנִתְקָרֵב, יֵשׁ נִבְחָר וְנִדְחָה וְלֹא נִתְקָרֵב. אַהֲרֹן נִבְחַר (שמואל א ב, כח): וּבָחֹר אֹתוֹ מִכָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לִי לְכֹהֵן, וְנִדְחָה, (דברים ט, כ): וּבְאַהֲרֹן הִתְאַנַּף ה', וּכְתִיב (שמות כח, א): וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ, שָׁאוּל נִבְחַר (שמואל א י, כד): הַרְאִיתֶם אֲשֶׁר בָּחַר בּוֹ ה', וְנִדְחָה, (שמואל א טו, יא): נִחַמְתִּי כִּי הִמְלַכְתִּי אֶת שָׁאוּל וגו', וְלֹא נִתְקָרֵב, (שמואל א טז, א): וַאֲנִי מְאַסְתִּיו מִמְּלֹךְ עַל יִשְׂרָאֵל. דָּוִד נִבְחַר (תהלים עח, ע): וַיִּבְחַר בְּדָוִד עַבְדּוֹ, וְנִדְחָה, (שמואל ב טו, טז יז): וַיֵּצֵא הַמֶּלֶךְ וְכָל בֵּיתוֹ בְּרַגְלָיו וגו' וְכָל הָעָם בְּרַגְלָיו וַיַּעַמְדוּ בֵּית הַמֶּרְחָק, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר נִדּוּהוּ, אַף עַל פִּי כֵן קִבֵּל עָלָיו נִדּוּיוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמואל ב טו, ל): וְדָוִד עֹלֶה בְמַעֲלֵה הַזֵּיתִים עֹלֶה וּבוֹכֶה וְרֹאשׁ לוֹ חָפוּי, וְנִתְקָרֵב. אָמַר רַבִּי יוּדָן עִירָא הַיָּאִירִי רַבּוֹ שֶׁל דָּוִד קֵרְבוֹ, הוּא שֶׁדָּוִד אוֹמֵר (תהלים קיט, עט): יָשׁוּבוּ לִי יְרֵאֶיךָ וְיֹדְעֵי עֵדֹתֶיךָ, יֹדְעוֹ כְּתִיב, עִירָא הַיָּאִירִי הָיָה רַבּוֹ וְקֵרְבוֹ. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר שִׁשָּׁה הֵם שֶׁנִּבְחֲרוּ, כְּהֻנָּה, לְוִיָה, יִשְׂרָאֵל, מַלְכוּת בֵּית דָּוִד, יְרוּשָׁלַיִם, בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. כְּהֻנָּה מִנַּיִן, דִּכְתִיב (שמואל א ב, כח): וּבָחֹר אֹתוֹ מִכָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לִי לְכֹהֵן. לְוִיָה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יח, ה): כִּי בוֹ בָּחַר ה' אֱלֹהֶיךָ. יִשְרָאֵל מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ז, ו): בְּךָ בָּחַר ה' אֱלֹהֶיךָ. מַלְכוּת בֵּית דָּוִד מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עח, ע): וַיִּבְחַר בְּדָוִד עַבְדּוֹ. יְרוּשָׁלַיִם מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א יא, לב): הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי בָהּ. בֵּית הַמִּקְדָּשׁ מִנַיִן, דִּכְתִיב (דברי הימים ב ז, טז): בָּחַרְתִּי וְהִקְדַּשְׁתִּי אֶת הַבַּיִת הַזֶּה. אָמַר דָּוִד, אַשְׁרֵי מִי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּחַר בּוֹ וְאַשְׁרֵי מִי הוּא שֶׁקֵּרְבוֹ, וְאֵיזֶהוּ אַשְׁרֵי בְּכִפְלַיִם מִי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּחַר בּוֹ וְקֵרְבוֹ, וְאֵיזֶה זֶה, זֶה אַהֲרֹן וְלֵוִי, אַהֲרֹן מִנַּיִן שֶׁנֶּאֱמַר: וּבָחֹר אֹתוֹ מִכָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לִי לְכֹהֵן, וּמִנַּיִן שֶׁהִקְרִיבוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ. לֵוִי, בָּחַר בּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי בוֹ בָּחַר ה' אֱלֹהֶיךָ, וּמִנַּיִן שֶׁהִקְרִיבוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: הַקְרֵב אֶת מַטֵּה לֵוִי וְהַעֲמַדְתָּ, וַעֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר (תהלים סה, ה): אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ, כְּמָה דְתֵימָא (במדבר ג, ז): וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמַרְתּוֹ וְאֶת מִשְׁמֶרֶת כָּל הָעֵדָה וגו'. (תהלים סה, ה): נִשְׂבְּעָה בְּטוּב בֵּיתֶךָ, שֶׁהָיוּ אוֹכְלִים מִן הַמַּעְשְׂרוֹת שֶׁהָיוּ מְבִיאִים לַבַּיִת, כְּמָה דְתֵימָא (במדבר יח, כא): וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי כָּל מַעֲשֵׂר בְּיִשְׂרָאֵל לְנַחֲלָה וגו'.",
"וְהַעֲמַדְתָּ אֹתוֹ לִפְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן וְשֵׁרְתוּ אֹתוֹ (במדבר ג, ו), יְשָׁרְתוּהוּ בַּעֲבוֹדָתוֹ וִימַנֶּה מֵהֶם גִּזְבָּרִין וַאֲמַרְכְּלִין, וְשֵׁרְתוּ אֹתוֹ, עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר (תהלים קא, ו): עֵינַי בְּנֶאֶמְנֵי אֶרֶץ לָשֶׁבֶת עִמָּדִי הֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ תָּמִים הוּא יְשָׁרְתֵנִי וגו' (במדבר ג, ז ח): וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמַרְתּוֹ וגו' וְשָׁמְרוּ אֶת כָּל כְּלֵי אֹהֶל מוֹעֵד וגו', שֶׁהָיוּ חוֹנִים סָבִיב לַמִּשְׁכָּן וְהֵם הָיוּ נוֹשְׂאִין כֵּלָיו וְטוֹעֲנִין אוֹתָם, (במדבר ג, ט): וְנָתַתָּה אֶת הַלְוִיִּם לְאַהֲרֹן וגו', יָכוֹל יְשָׁרְתוּהוּ בַּעֲבוֹדָתוֹ, שֶׁיַּעֲשׂוּ לוֹ מְלַאכְתּוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר ג, יב): וַאֲנִי הִנֵּה לָקַחְתִּי וגו' לִי הַלְוִיִּם וגו' (במדבר יח, ו): נְתֻנִים לַה', לַשֵּׁם הֵם מְסוּרִים, לַכֹּהֲנִים וְלֹא לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ, שֶׁהָיוּ שׁוֹעֲרִים וּמְשׁוֹרְרִים וְשׁוֹמְרִין כָּל כְּלֵי אֹהֶל מוֹעֵד וְנוֹשְׂאִין אוֹתָם וְטוֹעֲנִים אוֹתָם, (במדבר ג, י): וְאֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו תִּפְקֹד וגו', כְּשֵׁם שֶׁנִּצְטַוּוּ הַלְוִיִּם כֵּן נִצְטַוּוּ הַכֹּהֲנִים עַל עֲבוֹדָתָם, וְכֻלָּם עַל יְדֵי משֶׁה, (במדבר ג, י): וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת, הֲרֵי זֶה עוֹנֶשׁ.",
"וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה לֵאמֹר, וַאֲנִי הִנֵּה לָקַחְתִּי וגו' (במדבר ג, יא יב), וַאֲנִי בְּשִׂמְחָה, הִנֵּה בְּרָצוֹן, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו רַבֵּנוּ, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר (בראשית ו, יז): וַאֲנִי הִנְּנִי מֵבִיא אֶת הַמַּבּוּל מַיִם, שׁוֹמֵעַ אֲנִי יֵשׁ שִׂמְחָה לִפְנֵי הַמָּקוֹם, אָמַר לָהֶם יֵשׁ שִׂמְחָה לִפְנֵי הַמָּקוֹם כְּשֶׁיֹּאבְדוּ מַכְעִיסָיו, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (משלי יא, י): בְּטוּב צַדִּיקִים תַּעֲלֹץ קִרְיָה וגו', וְאוֹמֵר (תהלים ג, ח): שִׁנֵּי רְשָׁעִים שִׁבַּרְתָּ וגו', וְאוֹמֵר (תהלים ג, ט): לַה' הַיְשׁוּעָה וגו', וְאוֹמֵר (תהלים י, טז): ה' מֶלֶךְ עוֹלָם וָעֶד אָבְדוּ וגו', וְאוֹמֵר (תהלים קד, לה): יִתַּמּוּ חַטָּאִים וגו', וְאוֹמֵר (משלי יא, י): וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: וַאֲנִי מוֹסִיף אֲנִי עַל חִבָּתָן, הִנֵּה בְּשִׂמְחָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמות ד, יד): וְגַם הִנֵּה הוּא יוֹצֵא לִקְרָאתֶךָ וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ. וְרַבָּנָן אָמְרֵי כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וַאֲנִי, כִּבְיָכוֹל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּבֵית דִּינוֹ, וּבִנְיַן אָב שֶׁבְּכֻלָּם (מלכים א כב, כג): וַה' דִּבֶּר עָלֶיךָ רָעָה.",
"תַּחַת כָּל בְּכוֹר פֶּטֶר רֶחֶם מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל (במדבר ג, יב), בַּתְּחִלָּה הָיְתָה הָעֲבוֹדָה בַּבְּכוֹרוֹת, וּלְפִי שֶׁקִּלְקְלוּ בָּעֵגֶל זָכוּ לְוִיִּם עַל שֶׁלֹא טָעוּ בָּעֵגֶל לִכָּנֵס תַּחְתֵּיהֶם, (במדבר ג, יג): כִּי לִי כָּל בְּכוֹר וגו' כְּמָה דְתֵימָא (שמות יג, ב): קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר וגו' (במדבר ג, יג): לִי יִהְיוּ אֲנִי ה', לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר (במדבר ג, יב): וַאֲנִי הִנֵּה לָקַחְתִּי אֶת הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תַּחַת כָּל בְּכוֹר, שׁוֹמֵעַ אֲנִי מֵהַיּוֹם הַהוּא וְאֵילָךְ לֹא יִהְיוּ הַבְּכוֹרוֹת קְדוֹשִׁים, תַּלְמוּד לוֹמַר: יִהְיוּ, מְלַמּד שֶׁהֵם צְרִיכִים פִּדְיוֹן.",
"בְּמִדְבַּר סִינַי לֵאמֹר (במדבר ג, יד), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים סח, ז): אֱלֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַף עַל פִּי שֶׁבְּנֵי אָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה הָיוּ יְחִידִים אֶלָּא הִפְרֵיתִי אוֹתָן וְהִרְבֵּיתִי אוֹתָן וַעֲשִׂיתִים בָּתִּים שֶׁיֵּשְׁבוּ בָּהֶן בָּעוֹלָם הַזֶּה, כֵּיצַד, דָּוִד הָיָה יְחִידִי וְעָשִׂיתִי אוֹתוֹ בַּיִת, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה כא, כב): בֵּית דָּוִד כֹּה אָמַר ה'. וְאַהֲרֹן הָיָה יְחִידִי וְעָשִׂיתִי אוֹתוֹ בַּיִת, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלה, כ): בֵּית הַלֵּוִי בָּרְכוּ אֶת ה' (תהלים קלה, יט): בֵּית אַהֲרֹן בָּרְכוּ אֶת ה'. וְאַף יִשְׂרָאֵל יְחִידִים הָיוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב ז, כג): וּמִי כְעַמְךָ כְּיִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ וגו', וְהִרְבָּה אוֹתָן הָאֱלֹהִים, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים א, י): ה' אֱלֹהֵיכֶם הִרְבָּה אֶתְכֶם וגו', הֱוֵי: מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה. דָּבָר אַחֵר, אֱלֹהִים מוֹשִׁיב וגו', שָׁאֲלָה מַטְרוֹנָה אַחַת לְרַבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲלַפְתָּא אָמְרָה לוֹ הַכֹּל מוֹדִים שֶׁבְּשֵׁשֶׁת יָמִים בָּרָא אֱלֹהִים אֶת הָעוֹלָם, מִשִּׁשָּׁה וּלְכָאן מַהוּ עוֹשֶׂה, אָמַר לָהּ מַעֲלֶה סֻלָּמוֹת וּמוֹרִיד סֻלָּמוֹת, פְּלוֹנִי שֶׁהָיָה עָשִׁיר יַעֲנִי וּפְלוֹנִי שֶׁהָיָה עָנִי יַעֲשִׁיר, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א ב, ז): ה' מוֹרִישׁ וּמַעֲשִׁיר וגו'. רַבִּי בֶּרֶכְיָה אוֹמֵר לֹא הֱשִׁיבָהּ כֵּן, אֶלָּא כָּךְ אָמַר לָהּ מְזַוֵּג בְּעוֹלָמוֹ זִוּוּגִים וְאוֹמֵר פְּלוֹנִי יִשָֹּׂא פְּלוֹנִית וּפְלוֹנִית תִּנָּשֵׂא לִפְלוֹנִי וּמוֹשִׁיבָן בְּבָתֵּיהֶן. אָמְרָה לוֹ יְכוֹלָה אֲנִי לְזַוֵּג אֶלֶף בְּיוֹם אֶחָד, שָׁתַק רַבִּי יוֹסֵי וְהָלַךְ לוֹ, מֶה עָשְׂתָה, הֵבִיאָה אֶלֶף עֲבָדִים וְאֶלֶף שְׁפָחוֹת וְזִוְּגָתַן זֶה לָזֶה, אָמְרָה לָהֶם פְּלוֹנִי יִשָֹּׂא פְּלוֹנִית וּפְלוֹנִית תִּנָּשֵׂא לִפְלוֹנִי, כֵּיוָן שֶׁנִּכְנְסוּ עִמָּהֶן בַּלַּיְלָה נָפְלָה קְטָטָה בֵּינֵיהֶן וְעָמְדוּ וְהִכּוּ אֵלּוּ אֶת אֵלּוּ, לַבֹּקֶר הָלְכוּ אֶצְלָהּ דֵּין רֵישֵׁיהּ פָּצוּעַ, וְדֵין יָדֵיהּ פָּצוּעַ. שָׁלְחָה בִּשְׁבִיל רַבִּי יוֹסֵי וְסִפְּרָה לוֹ הַמַּעֲשֶׂה, אָמַר לָהּ אִם הַדָּבָר הַזֶּה קַל הוּא בְּעֵינַיִךְ קָשֶׁה לִפְנֵי הַמָּקוֹם כִּקְרִיעַת יַם סוּף, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: אֱלֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה וגו', מַהוּ אֱלֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹשֵׁב וְדָן אוֹתָם וּמֵבִיא זֶה מִמָּקוֹם אֶחָד וְזֶה מִמָּקוֹם אַחֵר וּמוֹשִׁיבָן בְּבַיִת אֶחָד. מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת, שֶׁהוּא מוֹצִיאָן מִבָּתֵּיהֶם אֲסוּרִים בְּעַל כָּרְחָן וּמְזַוְּגָן. בַּכּוֹשָׁרוֹת, אִם אֵינָן זוֹכִין בּוֹכִין, וְאִם זָכוּ מְשׁוֹרְרִין. דָּבָר אַחֵר, אֱלֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה, שֶׁהוּא מְזַוֵּג לְכָל אֶחָד וְאֶחָד כְּמוֹתָן. דָּבָר אַחֵר, אֱלֹהִים מוֹשִׁיב, מִי שֶׁהוּא נוֹשֵׂא אִשָּׁה הֲגוּנָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה אוֹתָן בָּתִּים, וְאֵין יָחִיד אֶלָּא לָשׁוֹן גְּדֻלָּה, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית כו, י): כִּמְעַט שָׁכַב אַחַד הָעָם, וְאוֹמֵר (שמואל ב ז, כג): וּמִי כְעַמְךָ כְּיִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ, וְהוּא מוֹצִיא מֵהֶם בָּנִים בַּעֲלֵי תּוֹרָה, אוֹסְרִים וּמַכְשִׁירִים, הֱוֵי: מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת. (תהלים סח, ז): אַךְ סוֹרְרִים, אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ נוֹשֵׂא אִשָּׁה הֲגוּנָה לוֹ, יוֹצְאִין מֵהֶם בָּנִים עַמֵּי הָאָרֶץ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים סח, ז): שָׁכְנוּ צְחִיחָה, וְאֵין צְחִיחָה אֶלָּא לְשׁוֹן צָמָא, כְּמָה דְתֵימָא (ישעיה ה, יג): צִחֵה צָמָא, וּמַה שֶּׁאָמַר הַכָּתוּב: צְחִיחָה, שֶׁהֵן צְמֵאִים בְּלֹא תוֹרָה, הֵיךְ מָה דְתֵימָא (עמוס ח, יא): לֹא רָעֵב לַלֶּחֶם וְלֹא צָמֵא לַמַּיִם כִּי אִם לִשְׁמֹעַ אֶת דִּבְרֵי ה', דָּבָר אַחֵר, אֱלֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים, מִי הָיָה זֶה עַמְרָם וְיוֹכֶבֶד, בִּזְכוּת לְהוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהָיוּ מְשֻׁעְבָּדִים בְּמִצְרַיִם. מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זִוֵּג יוֹכֶבֶד לְעַמְרָם בִּכְדֵי שֶׁיַּעֲמֹד מֵהֶם גּוֹאֵל וְיִגְאַל יִשְׂרָאֵל. דָּבָר אַחֵר, אֱלֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁיָּרְדוּ יְחִידִים לְמִצְרַיִם בְּשִׁבְעִים נָפֶשׁ, וַעֲשָׂאָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּתִּים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות א, ז): וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וגו', מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת, עַל שֶׁהִרְחִיקוּ עַצְמָן מִן הַזְּנוּת הוֹצִיאָן מִמִּצְרַיִם, וְכֵן שְׁלֹמֹה אוֹמֵר (שיר השירים ד, יב): גַּן נָעוּל אֲחֹתִי כַלָּה וגו', גַּן נָעוּל, אֵלּוּ הַבְּתוּלוֹת, גַּל נָעוּל, אֵלּוּ נְשֵׁי הָאֲנָשִׁים, מַעְיָן חָתוּם, אֵלּוּ הַפְּנוּיוֹת. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּזְכוּתָם אֲנִי גוֹאֵל אֶת בָּנַי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב אַחֲרָיו (שיר השירים ד, יג): שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים, בִּזְכוּת כֵּן שְׁלָחַיִךְ (שמות יג, יג): וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה, הֱוֵי: בִּזְכוּת הַנָּשִׁים כְּשֵׁרוֹת יָצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, לְכָךְ נֶאֱמַר: מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת. דָּבָר אַחֵר, מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת, מַהוּ בַּכּוֹשָׁרוֹת, אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם לֹא יָצְאוּ אֶלָּא בַּכּוֹשָׁרוֹת, אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא לֹא הוֹצִיאָם אֶלָּא בְּחֹדֶשׁ כָּשֵׁר לָצֵאת, לֹא בְּתַמּוּז מִפְּנֵי הַשָּׁרָב, וְלֹא בְּטֵבֵת מִפְּנֵי הַצִּנָּה, אֶלָּא בְּנִיסָן שֶׁהוּא כָּשֵׁר לָצֵאת בּוֹ לַדֶּרֶךְ, לֹא חַמָּה קָשָׁה וְלֹא צִנָּה קָשָׁה, וְאִם תֹּאמַר תִּשְׁרֵי הֲרֵי יֵשׁ בּוֹ עוֹנוֹת גְּשָׁמִים, הֱוֵי: בַּכּוֹשָׁרוֹת. דָּבָר אַחֵר, בַּכּוֹשָׁרוֹת, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בַּכּוֹשָׁרוֹת, אוֹתָן שֶׁהָיוּ בּוֹכִין, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל וּמשֶׁה (שמות ב, ו): וְהִנֵּה נַעַר בֹּכֶה, וְכֵן (שמות ב, כג): וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וגו', הֲרֵי הֵם מְשׁוֹרְרִין עַכְשָׁו, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו, א): אָז יָשִׁיר משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, הֱוֵי: בַּכּוֹשָׁרוֹת. דָּבָר אַחֵר, בַּכּוֹשָׁרוֹת, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה בְּכִיָּה וְשִׁירָה יֵשׁ כָּאן, הַמִּצְרִיִּים בּוֹכִים מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ בְּזוּזִים, שֶׁבְּזָזוּם יִשְׂרָאֵל וְרִיקְנוּ בָּתֵּיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב, לו): וַיְנַצְּלוּ אֶת מִצְרָיִם, וְיִשְׂרָאֵל הָיוּ מְשׁוֹרְרִים, שֶׁהָיוּ טְעוּנִים בִּזַּת שׂוֹנְאֵיהֶם, הֱוֵי: בַּכּוֹשָׁרוֹת. דָּבָר אַחֵר, אֲדוֹנוֹ שֶׁל עֶבֶד בּוֹכֶה שֶׁבָּרַח עַבְדּוֹ לְפָנָיו, וְעֶבֶד מְשׁוֹרֵר שֶׁנִּפְנָה מִן הַשִּׁעְבּוּד, כָּךְ הַמִּצְרִיִּים בּוֹכִין שֶׁבָּרְחוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יד, ה): וַיֻּגַּד לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם כִּי בָרַח הָעָם, וְיִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים שִׁירָה שֶׁנִּפְנוּ מִן הַשִּׁעְבּוּד, הֱוֵי: בַּכּוֹשָׁרוֹת. דָּבָר אַחֵר, בְּאֵיזֶה זְכוּת יָצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, אָמַר רַבִּי חִילְפַיי בִּזְכוּת יַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר: בַּכּוֹשָׁרוֹת, שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר (הושע יב, ה): וַיָּשַׂר אֶל מַלְאָךְ וַיֻּכָל בָּכָה וַיִּתְחַנֶּן לוֹ. דָּבָר אַחֵר, בַּכּוֹשָׁרוֹת, רַבּוֹתֵינוּ אוֹמְרִים בִּזְכוּת הַנָּשִׁים, הָאִמָּהוֹת הַכְּשֵׁרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: בַּכּוֹשָׁרוֹת. בְּכִשְּׁרוֹן אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא בַּכּוֹשָׁרוֹת, בַּיָּפוֹת וּכְשֵׁרוֹת. דָּבָר אַחֵר, בַּכּוֹשָׁרוֹת, בִּזְכוּת הַכְּשֵׁרִים שֶׁהָיוּ בָּהֶם יָצְאוּ, וּמִי הָיוּ הַכְּשֵׁרִים שֶׁהָיוּ בָּהֶם, אֶלָּא זֶה שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים בְּמִצְרַיִם, שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי הָיוּ עוֹבְדִין לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמָלִין עַצְמָן, לְפִיכָךְ משֶׁה מְקַלְּסָן בְּסוֹף מִיתָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, ט): כִּי שָׁמְרוּ אִמְרָתֶךָ וּבְרִיתְךָ יִנְצֹרוּ, הֱוֵי: בִּזְכוּת הַכְּשֵׁרִים שֶׁבָּהֶם יָצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם. דָּבָר אַחֵר, בַּכּוֹשָׁרוֹת, בִּזְכוּת מַה יָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מִפְנֵי שֶׁצָּפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהֵם עֲתִידִין לַעֲשׂוֹת לוֹ מִשְׁכָּן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כט, מו): וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיהֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, עַל מְנָת (שמות כט, מו): לְשָׁכְנִי בְּתוֹכָם, הֱוֵי: לֹא יָצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם אֶלָּא בִּזְכוּת הַמִּשְׁכָּן. וְשִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי בִּזְכוּת מָה יָצְאוּ, שֶׁמָּא בִּזְכוּת אֹהֶל מוֹעֵד יָצְאוּ אַף הֵם, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, לֹא, אֶלָּא בִּזְכוּת עַצְמָן יָצְאוּ, לְפִיכָךְ כֵּיוָן שֶׁהוּא בָּא לִמְנוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל בְּרֹאשׁ הַסֵּפֶר הוּא מַזְכִּיר אֹהֶל מוֹעֵד וִיצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר א, א): וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד, מַזְכִּיר מִיָּד (במדבר א, א): לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁלֹא יָצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִצְרַיִם אֶלָּא בִּזְכוּת אֹהֶל מוֹעֵד, אֲבָל בְּנֵי לֵוִי שֶׁיָּצְאוּ בִּזְכוּת עַצְמָן, כֵּיוָן שֶׁהוּא בָּא לִמְנוֹתָן אֵינוֹ מַזְכִּיר בְּפָרָשָׁתָן לֹא אֹהֶל מוֹעֵד וְלֹא יְצִיאַת מִצְרַיִם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי לֵאמֹר.",
"פְּקֹד אֶת בְּנֵי לֵוִי (במדבר ג, טו), לְהַלָּן הוּא אוֹמֵר (במדבר א, מט): אַךְ אֶת מַטֵּה לֵוִי וגו', וְכָאן הוּא אוֹמֵר: פְּקֹד אֶת בְּנֵי לֵוִי, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר שָׁלוֹם לְטוֹבָתָן שֶׁל בְּנֵי לֵוִי לֹא נִמְנוּ עִם יִשְׂרָאֵל, שֶׁאַתְּ מוֹצֵא שֶׁיִּשְׂרָאֵל שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם לֹא נִכְנְסוּ לָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יד, כט): בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִפְּלוּ פִגְרֵיכֶם וגו', וְאִלּוּ נִמְנָה שֵׁבֶט לֵוִי עִמָּהֶם הָיוּ בַּגְּזֵרָה, שֶׁכָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (במדבר יד, כט): וְכָל פְּקֻדֵיכֶם לְכָל מִסְפַּרְכֶם מִבֶּן עֶשְׂרִים וגו', אֲבָל לֹא נִמְנוּ עִמָּהֶם וְנִכְנְסוּ לָאָרֶץ. וְלָמָּה זָכוּ שֶׁנִּכְנְסוּ כֻּלָּן לָאָרֶץ, לְפִי שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהָיוּ צַדִּיקִים בְּמִצְרַיִם כָּךְ הָיוּ צַדִּיקִים בַּמִּדְבָּר וְנָתְנוּ נַפְשָׁם עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאֵימָתַי עָשׂוּ כֵּן, בְּשָׁעָה שֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה, מַה כְּתִיב (שמות לב, כו): וַיַּעֲמֹד משֶׁה בְּשַׁעַר הַמַּחֲנֶה וגו', וּכְשֵׁם שֶׁעָמְדוּ בִּימֵי משֶׁה כָּךְ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בִּימֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיוּ מְלַמְּדִים יִשְׂרָאֵל שֶׁיַּעַבְדוּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע כד, לא): וַיַּעֲבֹד יִשְׂרָאֵל אֶת ה' כֹּל יְמֵי יְהוֹשֻׁעַ וגו', מִי הָיוּ הַזְּקֵנִים הַלָּלוּ, רַבִּי יְהוּדָה הַלֵּוִי בְּשֵׁם רַבּוֹתֵינוּ אָמַר אֵלּוּ הָיוּ בְּנֵי לֵוִי. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בֶּן רַבִּי חֶלְבּוֹ בְּשֵׁם אַבָּא סְמוּקְיָד אֶלְדָד וּמֵידָד הָיוּ, נִמְצֵאתָ אוֹמֵר שֶׁהֶאֱרִיכוּ יָמִים אַחַר יְהוֹשֻׁעַ. וּמִנַּיִן שֶׁנִּכְנַס שֵׁבֶט לֵוִי לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כו, סה): כִּי אָמַר ה' לָהֶם מוֹת יָמֻתוּ בַּמִּדְבָּר, אֵלּוּ הָיוּ יִשְׂרָאֵל, (במדבר כו, סה): וְלֹא נוֹתַר מֵהֶם אִישׁ כִּי אִם כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, מִן הַמַּשְׁמָע שֶׁל מִקְרָא אַתָּה שׁוֹמֵעַ שֶׁלֹא נִשְׁתַּיֵּיר אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל כִּי אִם כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה וִיהוֹשֻׁעַ, אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא אַתָּה קוֹרֵא וּמוֹצֵא שֶׁנִּכְנַס אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן וְעַל יָדוֹ נִתְחַלְּקָה הָאָרֶץ לְכָל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט מִבְּנֵיהֶן שֶׁל אוֹתָן שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע יט, נא): אֵלֶּה הַנְּחָלֹת אֲשֶׁר נִחֲלוּ אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וגו', מַהוּ כֵּן, שֶׁכֵּיוָן שֶׁאָמַר: וְלֹא נוֹתַר מֵהֶם אִישׁ כִּי אִם כָּלֵב וגו', וְאַתְּ מוֹצֵא שֶׁנִּשְׁתַּיֵּיר אֶלְעָזָר, אֶלָּא בָּא אֶלְעָזָר לְלַמֵּד עַל שִׁבְטוֹ, כְּשֵׁם שֶׁנִּכְנַס הוּא כֵּן נִכְנְסוּ הֵם, כְּהַהִיא דִּתְנֵינַן [ברייתא דרבי ישמעאל מדה ח]: כָּל דָּבָר שֶׁהָיָה בִּכְלָל וְיָצָא מִן הַכְּלָל לְלַמֵּד, לֹא לְלַמֵּד עַל עַצְמוֹ יָצָא אֶלָּא לְלַמֵּד עַל הַכְּלַל כֻּלּוֹ יָצָא, וְאַף אֶלְעָזָר הָיָה בִּכְלָלָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל בַּגְּזֵרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: מוֹת יָמֻתוּ בַּמִּדְבָּר, וְיָצָא מִכְּלָלָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל לְלַמֵּד, לֹא לְלַמֵּד עַל עַצְמוֹ יָצָא, אֶלָּא לְלַמֵּד עַל הַשֵּׁבֶט, אִם אַתָּה אוֹמֵר שֶׁלֹא נִכְנַס כָּל הַשֵּׁבֶט אַף אֶלְעָזָר לֹא נִכְנַס, וְאִם אַתְּ אוֹמֵר שֶׁנִּכְנַס, אַף כָּל הַשֵּׁבֶט נִכְנָס. אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא בַּר רַבִּי אַבָּא, אֲנִי שָׁאַלְתִּי וְלָמַדְתִּי אוֹתָהּ לִפְנֵי רַבִּי אַבָּא הוּנָא הַכֹּהֵן בַּר רַבִּי אָבִין וְאָמַרְתִּי לוֹ תֵּדַע לְךָ שֶׁנִּכְנְסוּ כָּל שֵׁבֶט לֵוִי לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתִּי לוֹ מִן הַמִּקְרָא: אֵלֶּה הַנְּחָלֹת אֲשֶׁר נִחֲלוּ אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וגו', וְאָמַר לִי כְּלוּם נִגְזְרָה הַגְּזֵרָה אֶלָּא עַל בְּנֵי עֶשְׂרִים שָׁנָה, נִמְצֵאתָ אוֹמֵר מִי שֶׁהָיָה פָּחוֹת מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה נִכְנַס, אֱמֹר שֶׁהָיָה אֶלְעָזָר פָּחוֹת מִבֶּן עֶשְׂרִים. וְאָמַרְתִּי לוֹ הֲרֵי אָנוּ מוֹצְאִים שֶׁהָיָה נָשׂוּי אִשָּׁה עַד שֶׁהוּא בְּמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ו, כה): וְאֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן לָקַח לוֹ מִבְּנוֹת פּוּטִיאֵל לוֹ לְאִשָּׁה, וְאָמַר לִי רַבִּי הוּנָא אוֹמֵר אֲנִי שֶׁהָיָה בֶּן עֶשֶׂר שָׁנִים, כְּלוּם הָיְתָה הַגְּזֵרָה אֶלָּא עַל בֶּן עֶשְׂרִים, וְאָמַרְתִּי לוֹ וַהֲרֵי הָיָה עַד שֶׁלֹא נִגְזְרָה גְזֵרָה מְשַׁמֵּשׁ בְּאֹהֶל מוֹעֵד, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ד, טז): וּפְקֻדַּת אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן וגו', וּמָצִינוּ שֶׁלֹא הָיָה רְשׁוּת לְאֶחָד מִן הַכֹּהֲנִים לִכָּנֵס וּלְשַׁמֵּשׁ בְּאֹהֶל מוֹעֵד אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה לוֹ בֶּן שְׁלשִׁים שָׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ד, לט): מִבֶּן שְׁלשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה וְעַד בֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה וגו', הֱוֵי נִמְצֵאנוּ לְמֵדִים שֶׁהָיָה אֶלְעָזָר עַד שֶׁלֹא נִגְזְרָה הַגְּזֵרָה בֶּן שְׁלשִׁים שָׁנָה אוֹ יוֹתֵר, מִיָּד הוֹדָה לוֹ רַבִּי הוּנָא לְרַבִּי תַּנְחוּמָא שֶׁנִּכְנְסוּ כָּל שֵׁבֶט לֵוִי לָאָרֶץ, לְפִיכָךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה הוֹאִיל שֶׁיִּשְׂרָאֵל אֵין נִכְנָסִין וְשִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי נִכְנָסִין, כְּשֶׁתָּבוֹא לִמְנוֹתָן עֲשֵׂה הֶפְרֵשׁ בֵּין יִשְׂרָאֵל לְבֵינֵיהֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר א, מט): אַךְ אֶת מַטֵּה לֵוִי לֹא תִפְקֹד וגו', אִי אַתָּה מוֹנֶה אוֹתָם עִם יִשְׂרָאֵל אֲבָל אַתָּה מוֹנֶה אוֹתָן לְעַצְמָן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר ג, טו): פְּקֹד אֶת בְּנֵי לֵוִי וגו'.",
"כָּל זָכָר (במדבר ג, טו), לָמָּה כָּל זָכָר, וְאֵינוֹ מַזְכִּיר כָּל נְקֵבָה, מִפְּנֵי שֶׁכְּבוֹדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹלֶה מִן הַזְּכָרִים, אָמַר דָּוִד (תהלים קכז, ג): הִנֵּה נַחֲלַת ה' בָּנִים שָׂכָר פְּרִי הַבָּטֶן, הִנֵּה נַחֲלַת ה' בָּנִים, אֵלּוּ הַזְּכָרִים, וְאִם בָּאוּ הַנְּקֵבוֹת אַף הֵן שָׂכָר. (במדבר קכז, ג): מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמַעְלָה תִּפְקְדֵם, לָמָּה מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמַעְלָה, וְכִי מִבֶּן חֹדֶשׁ יְכוֹלִים לִשְׁמֹר אֹהֶל מוֹעֵד, הֲרֵי הוּא עַצְמוֹ מְבַקֵּשׁ לְמִי שֶׁיִּשְׁמְרֶנּוּ, וְלָמָּה הוּא מוֹנֶה מִבֶּן חֹדֶשׁ. אָמַר רַבִּי הוּנָא הַכֹּהֵן בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר זְעֵירָא, בִּשְׁבִיל לִכְפֹּל לָהֶם שָׂכָר, לָמָּה, שֶׁאַתָּה מוֹצֵא שֶׁאֵינָן קְרֵבִים לְשָׁרֵת אֶלָּא מִבֶּן שְׁלשִׁים שָׁנָה, וְלָמָּה הוּא מוֹנֶה אוֹתָן מִבֶּן חֹדֶשׁ, אֶלָּא שֶׁיִּהְיוּ מְקַבְּלִים שָׂכָר וּבָאִים עַד שֶׁהֵם מִבֶּן חֹדֶשׁ. אָמַר רַבִּי הוּנָא הַכֹּהֵן אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר זְעֵירָא אַתְּ מוֹצֵא כָּתוּב בִּשְׁמוּאֵל (שמואל א ז, טו): וַיִּשְׁפֹּט שְׁמוּאֵל אֶת יִשְׂרָאֵל כֹּל יְמֵי חַיָּיו, וְכִי כָּל יְמֵי חַיָּיו שָׁפַט שְׁמוּאֵל אֶת יִשְׂרָאֵל, וַהֲרֵי כָּל יְמֵי חַיָּיו לֹא הָיוּ אֶלָּא חֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, וְאַתָּה מוֹצֵא שְׁתַּיִם שֶׁהָיָה יוֹנֵק, וְאַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיָה עֵלִי קַיָּם וְשׁוֹפֵט, בָּהֶם לֹא הָיָה שְׁמוּאֵל יָכוֹל לִשְׁפֹּט לִפְנֵי רַבּוֹ, וּשְׁתֵּי שָׁנִים שֶׁמָּלַךְ שָׁאוּל, הֲרֵי אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם, נִשְׁתַּיֵּיר שָׁם עוֹד עֶשֶׂר שָׁנִים, הֱוֵי לֹא נָשָׂא נְשׂוּאָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֶלָּא עֶשֶׂר שָׁנִים, וּכְתִיב: וַיִּשְׁפֹּט שְׁמוּאֵל אֶת יִשְׂרָאֵל כֹּל יְמֵי חַיָּיו, אֶלָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֲרֵינִי מַכְתִּיב עָלָיו כֹּל יְמֵי חַיָּיו, שֶׁיְקַבֵּל שָׂכָר כָּל יָמִים שֶׁהָיָה בָּעוֹלָם. וְאַף שֵׁבֶט לֵוִי אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה שֶׁיִּמְנֶה אוֹתָן מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמַעְלָה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה מִתְחַשֵּׁב לָהֶם עַד שֶׁהֵם מִבֶּן חֹדֶשׁ, הֱוֵי: מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמַעְלָה תִּפְקְדֵם. דָּבָר אַחֵר, מִבֶּן חֹדֶשׁ, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה הַלֵּוִי בַּר רַבִּי שָׁלוֹם, לָמוּד הוּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִהְיוֹת מוֹנֶה בַּשֵּׁבֶט הַזֶּה בְּכָל מָקוֹם עַד שֶׁהֵם קְטַנִּים, מִנַּיִן, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיַעֲקֹב שֶׁיֵּרֵד לְמִצְרַיִם אוֹתָהּ שָׁעָה סָפַר אֶת בָּנָיו, נִמְצְאוּ כֻּלָּם שִׁשִּׁים וְשִׁשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מו, כו): כָּל נֶפֶשׁ שִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ, וּשְׁנֵי בָּנָיו שֶׁל יוֹסֵף וְיוֹסֵף, הֲרֵי שִׁשִּׁים וְתִשְׁעָה, וְהוּא אוֹמֵר (בראשית מו, כז): כָּל הַנֶּפֶשׁ לְבֵית יַעֲקֹב הַבָּאָה מִצְרַיְמָה שִׁבְעִים, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן לָמוּד הוּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִמְנוֹת הַשֵּׁבֶט הַזֶּה עַד שֶׁהֵם בִּמְעֵי אִמָּן. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה הַכֹּהֵן בַּר רַבִּי הַשָֹּׂרָף הַזֶּה אֵינוֹ מַסְפִּיק לָצֵאת עַד שֶׁמְּסַפְּגִין אוֹתוֹ, כָּךְ יוֹכֶבֶד הָיְתָה אִמָּהּ מְעֻבֶּרֶת בָּהּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וְהָיְתָה בִּמְעֵי אִמָּהּ וְנִמְנְתָה עָלֶיהָ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ עַד שֶׁאִמָּהּ נִכְנֶסֶת לְפֶתַח מִצְרַיִם יָלְדָה אוֹתָהּ, לְפִיכָךְ נֶאֱמַר עָלֶיהָ (דברים י, כב): בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ יָרְדוּ אֲבֹתֶיךָ מִצְרָיְמָה, וְאַף מִבְּנֵי בָּנֶיהָ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: כָּל זָכָר מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמַעְלָה תִּפְקְדֵם, לָמָּה הוּא כֵן, לְפִי שֶׁהַשֵּׁבֶט הַזֶּה חָבִיב הוּא לְעוֹלָם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִכָּל הַשְּׁבָטִים לֹא נִבְחַר אֶלָּא הַשֵּׁבֶט הַזֶּה בִּלְבַד, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א ב, כח): וּבָחֹר אֹתוֹ מִכָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לִי לְכֹהֵן. אָמַר רַבִּי לֵוִי אַתְּ מוֹצֵא דְּבָרִים הַרְבֵּה בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּעוֹלָם וּבֵרַר לוֹ אֶחָד מֵהֶם, בָּרָא שִׁבְעָה יָמִים וּבָחַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּשַּׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ב, ג): וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ. בָּרָא שָׁנִים וּבֵרַר לוֹ אֶחָד מֵהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה, ב): וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה'. בָּרָא שָׁבֻעִים וּבֵרַר לוֹ אֶחָד מֵהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה, י): וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה. בָּרָא אֲרָצוֹת וּבֵרַר לוֹ אֶחָד מֵהֶם, אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יא, יב): תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ. וְכֵן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוֹרֵא אוֹתָהּ אַרְצוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (יואל ד, ב): וְאֶת אַרְצִי חִלֵּקוּ. בָּרָא רְקִיעִים וּבֵרַר לוֹ אֶחָד מֵהֶם, זֶה עֲרָבוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים סח, ה): סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת. בָּרָא אֻמּוֹת וּבֵרַר לוֹ אַחַת מֵהֶם, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יד, ב): וּבְךָ בָּחַר ה' לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה. בָּרָא שְׁבָטִים וּבֵרַר לוֹ אֶחָד מֵהֶם, זֶה שֵׁבֶט לֵוִי, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבָחֹר אֹתוֹ מִכָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל. לְפִיכָךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה שֶׁיִּפְקְדֵם מִבֶּן חֹדֶשׁ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְחַבְּבָן בְּיוֹתֵר. אֵיתִיבִין אִם טְעָמִים אֵלּוּ הָיָה צָרִיךְ לִמְנוֹתָן מִבֶּן יוֹם אֶחָד, אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לָמָּה צָרִיךְ לִמְנוֹתָם מִבֶּן חֹדֶשׁ, מִפְּנֵי שֶׁאֵין בֶּן יוֹם בֶּן קַיָּמָא אֲבָל בֶּן חֹדֶשׁ יָדוּעַ שֶׁהוּא בֶּן קַיָּמָא, לְפִיכָךְ מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמַעְלָה תִּפְקְדֵם. דָּבָר אַחֵר, לָמָּה נִמְנוּ מִבֶּן חֹדֶשׁ לְפִי שֶׁלֹא נִמְנוּ הַלְוִיִּם מִנְיָן הַזֶּה אֶלָּא לִפְדוֹת בְּכוֹרֵי יִשְׂרָאֵל, וּכְשֵׁם שֶׁהַבְּכוֹרִים נִפְדִים מִבֶּן חֹדֶשׁ כָּךְ הַלְוִיּם נִמְנוּ מִבֶּן חֹדֶשׁ.",
"וַיִּפְקֹד אֹתָם משֶׁה עַל פִּי ה' וגו' (במדבר ג, טז), אָמַר משֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתָּה אוֹמֵר לִי שֶׁאֶמְנֶה אוֹתָן מִבֶּן חֹדֶשׁ, יָכוֹל אֲנִי לִהְיוֹת מְחַזֵּר וּמְסַבֵּב בְּחַצְרוֹתֵיהֶם וּבְתוֹךְ בָּתֵּיהֶם וְלִסְפֹּר כָּל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁאַתְּ אוֹמֵר לִי: כָּל זָכָר מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמַעְלָה תִּפְקְדֵם, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתְּ עוֹשֶׂה שֶׁלָּךְ וַאֲנִי עוֹשֶׂה שֶׁלִּי. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה הַלֵּוִי בַּר רַבִּי שָׁלוֹם הָיָה משֶׁה הוֹלֵךְ וְעוֹמֵד לוֹ עַל פֶּתַח אָהֳלֵיהֶם וְהַשְּׁכִינָה מְקָרֶבֶת וְאוֹמֵר לוֹ חֲמִשָּׁה תִּינוֹקִים יֵשׁ בַּבַּיִת הַזֶּה, חֲמִשָּׁה תִּינוֹקִים יֵשׁ בָּאֹהֶל הַזֶּה, עֲשָׂרָה תִּינוֹקִים יֵשׁ בָּאֹהֶל הַזֶּה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר ג, טז): וַיִּפְקֹד אֹתָם משֶׁה עַל פִּי ה' וגו', כְּשֵׁם שֶׁהַשְּׁכִינָה אוֹמֶרֶת לוֹ.",
"וַיִּהְיוּ אֵלֶּה בְנֵי לֵוִי בִּשְׁמֹתָם וגו' (במדבר ג, יז), אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר: אֵלֶּה, פָּסַל אֶת הָרִאשׁוֹנִים, וְאֵלֶּה, מוֹסִיף עַל הָרִאשׁוֹנִים, כָּאן שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּהְיוּ אֵלֶּה בְנֵי לֵוִי בִּשְׁמֹתָם, מַה פָּסַל, פָּסַל בְּכוֹרֵי יִשְׂרָאֵל עַל שֶׁעָבְדוּ לָעֵגֶל. (במדבר ג, יח): וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי גֵרְשׁוֹן וגו', רְאֵה כַּמָּה חֲבִיבִין הַלְוִיִּם, שֶׁנִּתְעַסֵּק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּכָל מִשְׁפָּחוֹת שֶׁלָּהֶם לִמְנוֹת שְׁמוֹתָם, מַה שֶׁלֹא עָשָׂה כֵן בְּיִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי גֵרְשׁוֹן לְמִשְׁפְּחֹתָם וגו', וְכֵן (במדבר ג, יט): וּבְנֵי קְהָת וגו', וְכֵן (במדבר ג, כ): וּבְנֵי מְרָרִי לְמִשְׁפְּחֹתָם וגו', אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (תוספתא תענית ג, ב): אֵלּוּ שְׁמוֹנָה מִשְׁמָרוֹת שֶׁהִתְקִין משֶׁה מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַד שֶׁעָמַד דָּוִד וְעָשָׂה אוֹתָן עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לִכְהֻנָּה וּלְוִיָּה.",
"לְגֵרְשׁוֹן מִשְׁפַּחַת הַלִּבְנִי וגו' (במדבר ג, כא), לָמָּה צָרִיךְ לַחֲזֹר מִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם וַהֲלוֹא כְּבָר אֲמוּרִים לְמַעְלָה, לָמָּה צָרִיךְ הַכָּתוּב לְכָךְ, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר (במדבר ג, ב ד): וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי אַהֲרֹן הַבְּכֹר וגו' וַיָּמָת נָדָב וגו', אַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ לְאַהֲרֹן אַרְבָּעָה בָנִים לֹא הֶעֱמִידוּ מִשְׁפָּחוֹת אֶלָּא הַשְּׁנַיִם אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר, יָכוֹל אַף בַּלְוִיִּם כֵּן, אַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ לְגֵרְשׁוֹן שְׁנֵי בָנִים וְלִקְהָת אַרְבָּעָה בָנִים וְלִמְרָרִי שְׁנֵי בָנִים שֶׁמָּא לֹא הֶעֱמִידוּ כֻּלָּם מִשְׁפָּחוֹת, לְכָךְ חָזַר הַכָּתוּב כְּשֶׁבָּא לִמְנוֹת בְּנֵיהֶם גֵּרְשׁוֹן וּקְהָת וּמְרָרִי, חָשַׁב שֶׁהֶעֱמִידוּ כָּל בְּנֵיהֶם מִשְׁפָּחוֹת שֶׁהָיוּ כֻּלָּם צַדִּיקִים. חֲבִיבִין בְּנֵי לֵוִי שֶׁנִּתְעַסֵּק הַמָּקוֹם בְּכָל מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה מֵהֶן בְּמִנְיָנָם וּבִמְקוֹמָם וּבִנְשִׂיאֵיהֶם וּבַעֲבוֹדָתָן בַּמִּשְׁכָּן. בְּנֵי גֵרְשׁוֹן, מַהוּ אוֹמֵר (במדבר ג, כב): פְּקֻדֵיהֶם בְּמִסְפַּר כָּל זָכָר וגו', הֲרֵי שֶׁנִּתְעַסֵּק הַכָּתוּב בְּמִנְיַן בְּנֵי גֵרְשׁוֹן (במדבר ג, כג): מִשְׁפְּחֹת הַגֵּרְשֻׁנִּי אַחֲרֵי הַמִּשְׁכָּן יַחֲנוּ יָמָּה, הֲרֵי מְקוֹמָן, (במדבר ג, כד): וּנְשִׂיא בֵית אָב אֶלְיָסָף וגו', הֲרֵי נָשִׂיא שֶׁלָּהֶם, (במדבר ג, כה כו): וּמִשְׁמֶרֶת בְּנֵי גֵרְשׁוֹן וגו' וְקַלְעֵי הֶחָצֵר וגו', הֲרֵי עֲבוֹדָתָן בַּמִּשְׁכָּן. וְכֵן מוֹנֶה הַכָּתוּב בִּבְנֵי קְהָת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר ג, כז): וְלִקְהָת מִשְׁפַּחַת הָעַמְרָמִי וגו', הֲרֵי שֶׁהוֹדִיעַ הַכָּתוּב בִּבְנֵי קְהָת שֶׁהֶעֱמִידוּ כֻּלָּם מִשְׁפָּחוֹת, שֶׁלֹא נִתְכַּלָּה אֶחָד מֵהֶם, (במדבר ג, כח): בְּמִסְפַּר כָּל זָכָר וגו', הֲרֵי מִנְיָנָם. לָמָּה פֵּרַשׁ הַכָּתוּב בְּמִסְפַּר בְּנֵי קְהָת: שֹׁמְרֵי מִשְׁמֶרֶת הַקֹּדֶשׁ, מַה שֶׁלֹא נֶאֱמַר לֹא בְמִסְפַּר בְּנֵי גֵרְשׁוֹן וְלֹא בְמִסְפַּר בְּנֵי מְרָרִי, וְכִי בְּנֵי קְהָת מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמַעְלָה שׁוֹמְרִים מִשְׁמֶרֶת הַקֹּדֶשׁ, וַהֲלוֹא עַד שֶׁהָיָה בֶּן שְׁלשִׁים לֹא הָיָה כָּשֵׁר לָעֲבוֹדָה, לָמָּה עָשָׂה כֵן, לְפִי שֶׁהָיָה הָאָרוֹן מְכַלֶה בִּבְנֵי קְהָת וְהָיָה מְמַעֲטָן, שֶׁהָיָה מְקַצֵּר יְמֵיהֶם וְאַף עַל פִּי כֵן מֵחִבַּת הַקֹּדֶשׁ הָיוּ רָצִים בְּנֵי קְהָת אַחֲרָיו, לְפִיכָךְ הֶעֱלָה עֲלֵיהֶם שָׂכָר כְּאִלּוּ מִבֶּן חֹדֶשׁ נִכְנְסוּ לְשַׁמֵּשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בִּשְׁמוּאֵל הָרָמָתִי (שמואל א ז, טו): וַיִּשְׁפֹּט שְׁמוּאֵל אֶת יִשְׂרָאֵל כֹּל יְמֵי חַיָּיו, אַף הוּא הָיָה מִבְּנֵי קְהָת. (במדבר ג, כט): מִשְׁפְּחֹת בְּנֵי קְהָת יַחֲנוּ עַל יֶרֶךְ הַמִּשְׁכָּן תֵּימָנָה, הֲרֵי מְקוֹמָן, (במדבר ג, ל): וּנְשִׂיא בֵּית אָב וגו', הֲרֵי נָשִׂיא שֶׁלָּהֶם, (במדבר ג, לא): וּמִשְׁמַרְתָּם הָאָרֹן וגו', הֲרֵי עֲבוֹדָתָן בַּקֹּדֶשׁ, (במדבר ג, לב): וּנְשִׂיא נְשִׂיאֵי הַלֵּוִי וגו', לָמָּה חָשַׁב בִּבְנֵי קְהָת שְׁנֵי נְשִׂיאִים, לְפִי שֶׁמִּקְהָת יָצְאוּ כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם, מֵעַמְרָם יָצְאוּ משֶׁה וְאַהֲרֹן, בְּנֵי משֶׁה הָיוּ לְוִיִּם וּבְנֵי אַהֲרֹן כֹּהֲנִים, וּלְכָךְ חָשַׁב אֶלְעָזָר שֶׁהָיָה מִן הַכֹּהֲנִים וְהוּא הָיָה אֲמַרְכָּל עַל הַלְוִיִּם שֶׁל בְּנֵי קְהָת, וְגַם הוּא הָיָה נוֹשֵׂא מֵעֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ עִם בְּנֵי קְהָת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר ד, טז): וּפְקֻדַּת אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן וגו', וְלָמָּה לֹא חָשַׁב אִיתָמָר הֲלוֹא עַל יָדוֹ הָיְתָה מִשְׁמֶרֶת בְּנֵי גֵרְשׁוֹן וּבְנֵי מְרָרִי לָמָּה לֹא מְנָאוֹ עִמָּהֶם לְנָשִׂיא כְּמוֹ שֶׁמָּנָה אֶלְעָזָר לְנָשִׂיא עִם בְּנֵי קְהָת, לְפִי שֶׁאִיתָמָר לֹא הָיָה מְשֻׁתָּף בַּעֲבוֹדַת בְּנֵי גֵרְשׁוֹן וּבְנֵי מְרָרִי לְכָךְ לֹא מְנָאוֹ לְנָשִׂיא עִמָּהֶם, אֲבָל אֶלְעָזָר שֶׁהָיָה שֻׁתָּף בְּמַשָֹּׂאָן עִם בְּנֵי קְהָת, לְכָךְ מְנָאוֹ הַכָּתוּב לְנָשִׂיא עִמָּהֶם (במדבר ג, לג): לִמְרָרִי מִשְׁפַּחַת הַמַּחְלִי, הֲרֵי שֶׁמָּנָה הַכָּתוּב בִּבְנֵי מְרָרִי שֶׁלֹא מֵת אֶחָד מֵהֶן וְהֶעֱמִידוּ מִשְׁפָּחוֹת, (במדבר ג, לד): וּפְקֻדֵיהֶם בְּמִסְפַּר כָּל זָכָר וגו', הֲרֵי הוֹדִיעַ מִנְיָנָן, (במדבר ג, לה): וּנְשִׂיא בֵית אָב לְמִשְׁפְּחֹת מְרָרִי צוּרִיאֵל וגו', הֲרֵי נָשִׂיא שֶׁלָּהֶם, (במדבר ג, לה): עַל יֶרֶךְ הַמִּשְׁכָּן יַחֲנוּ צָפֹנָה, הֲרֵי מְקוֹמָם, (במדבר ג, לו): וּפְקֻדַּת מִשְׁמֶרֶת בְּנֵי מְרָרִי, הֲרֵי עֲבוֹדָתָן בַּמִּשְׁכָּן.",
"וְהַחֹנִים לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן קֵדְמָה (במדבר ג, לח), זָכָה קְהָת שֶׁהִקִּיפוּ בָּנָיו הַמִּשְׁכָּן מִשְׁנֵי רוּחוֹת, הֲרֵי נַעֲשׂוּ שֵׁבֶט לֵוִי אַרְבַּע מַחְלָקוֹת לְהַקִּיף אַרְבָּעָה רוּחוֹת הַמִּשְׁכָּן כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה דְּגָלִים, וּלְפִי מַעֲשֵׂיהֶם הָיוּ הַלְוִיִּם חוֹנִים לְאַרְבָּעָה רוּחוֹת כְּמוֹ שֶׁהָיוּ הַדְּגָלִים סְדוּרִים, הָא כֵיצַד, מַעֲרָב מִשָּׁם אוֹצְרוֹת שֶׁלֶג וְאוֹצְרוֹת בָּרָד וְקֹר וָחֹם, וּכְנֶגְדָן הָיוּ חוֹנִים דֶּגֶל אֶפְרַיִם וּבִנְיָמִין וּמְנַשֶּׁה שֶׁהָיוּ גִּבּוֹרִים, כְּדֵי לַעֲמֹד בְּכֻלָּם, וְכֵן הִשְׁרָה הַמָּקוֹם לְרוּחַ מַעֲרָב גֵּרְשׁוֹן שֶׁהָיָה עֲבוֹדָתוֹ בַּקֹּדֶשׁ (במדבר ג, כה): הָאֹהֶל מִכְסֵהוּ וּמָסָךְ, מִי יַעֲמֹד לִפְנֵי שֶׁלֶג וּבָרָד וְקֹר וָחֹם, אֹהֶל וּמִכְסֶה וּמָסָךְ, וּלְכָךְ נִקְרָא גֵּרְשׁוֹן, מִי יָגוּר נֶגֶד שֶׁלֶג וּבָרָד וְקֹר וָחֹם, מִי שֶׁהוּא חָזָק כַּשֵּׁן, וְאֵין שֵׁן אֶלָּא לָשׁוֹן חָזָק, כְּדִכְתִיב (שיר השירים ה, יד): מֵעָיו עֶשֶׁת שֵׁן. דָּרוֹם טַלְּלֵי בְּרָכָה וְגִשְׁמֵי בְּרָכָה יוֹצְאִין מִמֶּנּוּ לָעוֹלָם, וְשָׁם חוֹנִים דֶּגֶל רְאוּבֵן שֶׁהוּא בַּעַל תְּשׁוּבָה, שֶׁבִּזְכוּת הַתְּשׁוּבָה הַגְּשָׁמִים יוֹרְדִין, וְכֵן הִשְׁרָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאוֹתוֹ רוּחַ דָּרוֹם בְּנֵי קְהָת, שֶׁהָיוּ נוֹשְׂאִין הָאָרוֹן שֶׁבּוֹ הַתּוֹרָה, שֶׁאֵין הַגְּשָׁמִים תְּלוּיִים אֶלָּא עַל הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כו, ג ד): אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וגו' וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם וגו', (ויקרא כו, טו): וְאִם בְּחֻקֹּתַי תִּמְאָסוּ וגו' (ויקרא כו, יט): וְנָתַתִּי אֶת שְׁמֵיכֶם כַּבַּרְזֶל, וּלְכָךְ נִקְרָא קְהָת כְּמָה דְתֵימָא (קהלת י, י): אִם קֵהָה הַבַּרְזֶל, אִם רָאִיתָ שֶׁקָּהוּ הַשָּׁמַיִם מִלְּהוֹרִיד מָטָר וְנַעֲשׂוּ בַּרְזֶל, כְּמָה דְתֵימָא: וְנָתַתִּי אֶת שְׁמֵיכֶם כַּבַּרְזֶל, הֱוֵי יוֹדֵעַ בַּעֲבוּר עֹנֶשׁ הַתּוֹרָה שֶׁלֹא קִיְמוּ, דִּכְתִיב (קהלת י, י): וְהוּא לֹא פָנִים קִלְקַל, עַל שֶׁלֹא קִיְמוּ הַתּוֹרָה שֶׁנְּתָנָהּ לָהֶם פָּנִים בְּפָנִים, כְּמָה דְתֵימָא (דברים ה, ד): פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר ה' עִמָּכֶם וגו' וְקִלְקְלוּ מַעֲשֵׂיהֶם, הֱוֵי: קִלְקַל, צָפוֹן מִשָּׁם הַחשֶׁךְ יוֹצֵא לָעוֹלָם וְשָׁם הָיוּ חוֹנִים שֵׁבֶט דָּן שֶׁהָיוּ חשֶׁךְ בַּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁעָשָׂה יָרָבְעָם וְהִנִּיחַ בְּדָן, לְכָךְ הָיוּ חוֹנִים שָׁם בְּנֵי מְרָרִי שֶׁהָיְתָה עֲבוֹדָתָם הָעֵצִים (במדבר ג, לו). קַרְשֵׁי הַמִּשְׁכָּן וּבְרִיחָיו וְעַמֻּדָיו, כְּמָה דְתֵימָא (ירמיה י, ח): מוּסַר הֲבָלִים עֵץ הוּא, וּלְכָךְ נִקְרָא שְׁמוֹ מְרָרִי, עַל מֵרוּר. מִזְרָח מִשָּׁם הָאוֹר יוֹצֵא לָעוֹלָם וְשָׁם הָיוּ חוֹנִים דֶּגֶל יְהוּדָה שֶׁהָיוּ בַּעֲלֵי מְלוּכָה בַּעֲלֵי תּוֹרָה בַּעֲלֵי מִצְווֹת, לְכָךְ הָיוּ חוֹנִים שָׁם משֶׁה וְאַהֲרֹן וּבָנָיו שֶׁהָיוּ בַּעֲלֵי תּוֹרָה, בַּעֲלֵי מִצְווֹת, מְכַפְּרִים עַל יִשְׂרָאֵל בִּתְפִלָּתָם וּבְקָרְבָּנָם, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר אַשְׁרֵי צַדִּיק וְאַשְׁרֵי שְׁכֵנוֹ, אֵלּוּ שְׁבָטִים שֶׁהָיוּ סְמוּכִים לְמשֶׁה וּלְאַהֲרֹן, יְהוּדָה וְיִשָֹּׂשכָר וּזְבוּלוּן, הָיוּ כֻּלָּם גְּדוֹלִים בַּתּוֹרָה (בראשית מט, י): לֹא יָסוּר שֵׁבֶט וגו', (דברי הימים א יב, לג). וּמִבְּנֵי יִשָֹּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה וגו', (שופטים ה, יד): וּמִזְבוּלֻן משְׁכִים בְּשֵׁבֶט סֹפֵר, עַל שֶׁהָיוּ שְׁכֵנִים לַתּוֹרָה נַעֲשׂוּ כֻּלָּן בְּנֵי תּוֹרָה, וּשְׁלשָׁה שֶׁל דָּרוֹם שֶׁהָיוּ לְבַעֲלֵי מַחֲלֹקֶת סְמוּכִין, אָבְדוּ עִמָּהֶם, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר אוֹי לָרָשָׁע אוֹ לִשְׁכֵנוֹ, וּמִי הָיוּ בַּעֲלֵי מַחֲלֹקֶת (במדבר טז, א): קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת, וּלְפִי שֶׁהָיוּ סְמוּכִים לָהֶם רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן וְגָד, הָיוּ כֻּלָּם בַּעֲלֵי מַחֲלֹקֶת, שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר (במדבר טז, א): וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר וגו'. וְכֵן בְּנֵי גָד וּבְנֵי שִׁמְעוֹן אַף הֵם הָיוּ בַּעֲלֵי מְרִיבָה, (במדבר ג, לח): שֹׁמְרִים מִשְׁמֶרֶת הַמִּקְדָּשׁ לְמִשְׁמֶרֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הָיוּ שׁוֹמְרִים שֶׁלֹא יִכָּנְסוּ שָׁם יִשְׂרָאֵל, כָּל כָּךְ לָמָּה שֶׁאִם הָיוּ נִכְנָסִין לְשָׁם הָיוּ נֶעֱנָשִׁים מִיתָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר ג, לח): וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת.",
"כָּל פְּקוּדֵי הַלְוִיִּם אֲשֶׁר פָּקַד משֶׁה וְאַהֲרֹן (במדבר ג, לט), וָא\"ו שֶׁל וְאַהֲרֹן נָקוּד, עַל שֶׁלֹא הָיָה אֶחָד מִן הַמִּנְיָן. וְדִכְוָתָהּ (בראשית טז, ה): יִשְׁפֹּט ה' בֵּינִי וּבֵינֶיךָ, שֶׁלֹא אָמְרָה לוֹ אֶלָּא עַל הָגָר בִּלְבָד, וְיֵשׁ אוֹמְרִים עַל הַמַּטִּילִים מְרִיבָה בֵּינוֹ לְבֵינָהּ. וְדִכְוָתָהּ (בראשית יח, ט): וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אַיֵּה שָׂרָה, נָקוּד עַל אי\"ו שֶׁבְּאֵלָיו, שֶׁהָיוּ יוֹדְעִין הֵיכָן הִיא וּמְבַקְּרִים אַחֲרֶיהָ. וְדִכְוָתָהּ (בראשית יט, לג): וְלֹא יָדַע בְּשִׁכְבָהּ וּבְקוּמָהּ, נָקוּד עַל וא\"ו שֶׁבָּאֶמְצַע שֶׁל וּבְקוּמָהּ שֶׁל בְּכִירָה, בְּשִׁכְבָהּ לֹא יָדַע אֲבָל בְּקוּמָהּ יָדַע, וְדִכְוָתָהּ (בראשית לג, ד): וַיִּשָּׁקֵהוּ, נָקוּד עָלָיו עַל שֶׁלֹא נְשָׁקוֹ בְּכָל לִבּוֹ. וְדִכְוָתָהּ (בראשית לז, יב): וַיֵּלְכוּ אֶחָיו לִרְעוֹת אֶת, לָמָּה נָקוּד עַל אֶת, מְלַמֵּד שֶׁלֹא הָלְכוּ לִרְעוֹת אֶלָּא לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וּלְהִתְפַּתּוֹת. וְדִכְוָתָהּ (במדבר ט, י): אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה לָכֶם, נָקוּד עַל חֵי\"ת שֶׁל רְחֹקָה, מְלַמֵּד שֶׁלֹא הָיָה דֶרֶךְ רְחוֹקָה אֶלָּא מִן אַסְקֻפַּת הָעֲזָרָה וְלַחוּץ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֲפִלּוּ בְּדֶרֶךְ קְרוֹבָה וְהוּא טָמֵא לֹא הָיָה עוֹשֶׂה עִמָּהֶם אֶת הַפֶּסַח. וְדִכְוָתָהּ (במדבר כא, ל): וַנַּשִּׁים עַד נֹפַח אֲשֶׁר נָקוּד עַל רֵי\"שׁ שֶׁבַּאֲשֶׁר: שֶׁאַף מִלְּהַלָּן הָיָה כֵּן. וְיֵשׁ אוֹמְרִים מְלַמֵּד שֶׁלֹא הֶחֱרִיבוּ הָאֻמּוֹת אֶלָּא מְדִינוֹת. וְדִכְוָתָהּ (במדבר כח, כא): עִשָֹּׂרוֹן עִשָֹּׂרוֹן תַּעֲשֶׂה, נָקוּד עַל עִשָֹּׂרוֹן רִאשׁוֹן שֶׁל רִאשׁוֹן שֶׁל חַג, מְלַמֵּד שֶׁלֹא הָיָה שָׁם אֶלָּא עִשָֹּׂרוֹן אֶחָד בִּלְבָד. וְדִכְוָתָהּ (דברים כט, כח): הַנִּסְתָּרֹת לַה' אֱלֹהֵינוּ וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם, לָמָּה נָקוּד עַל לָנוּ וּלְבָנֵינוּ וְעַל עי\"ן שֶׁבְּעַד, אָמַר לָהֶם עֲשִׂיתֶם גְּלוּיִם אַף אֲנִי אוֹדִיעַ לָכֶם אֶת הַנִּסְתָּרוֹת. וְיֵשׁ אוֹמְרִים לָמָּה נָקוּד, אֶלָּא כָּךְ אָמַר עֶזְרָא אִם יָבוֹא אֵלִיָּהוּ וְיֹאמַר לָמָּה כָּתַבְתָּ אוֹתָן אוֹמַר לוֹ כְּבָר נִקַּדְתִּי עֲלֵיהֶם, וְאִם יֹאמַר לִי יָפֶה כָּתַבְתָּ כְּבָר אֶמְחֹק נְקֻדּוֹתֵיהֶן מֵעֲלֵיהֶן.",
"עַל פִּי ה' לְמִשְׁפְּחֹתָם כָּל זָכָר מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמַעְלָה שְׁנַיִם וְעֶשְׂרִים אָלֶף (במדבר ג, לט), אַתְּ מוֹצֵא שֵׁבֶט לֵוִי הָיוּ בַּפְּרָט עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף וּשְׁלשׁ מֵאוֹת, מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ אַרְבַּע מִשְׁפָּחוֹת, גֵּרְשׁוֹן וּקְהָת וּמְרָרִי וּמשֶׁה, וְאַתְּ קוֹרֵא כָּל מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ וּמְחַשֵּׁב אוֹתָהּ. (במדבר ג, כב): לְגֵרשׁוֹן שִׁבְעַת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת, (במדבר ג, כח): וְלִקְהָת שְׁמוֹנַת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת, (במדבר ג, לד): לִמְרָרִי שֵׁשֶׁת אֲלָפִים וּמָאתַיִם, וְהֵם עוֹלִים עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף וּשְׁלשׁ מֵאוֹת, וְכֵיוָן שֶׁהוּא כּוֹלֵל אֶת הַלְוִיִּם, הוּא עוֹשֶׂה אוֹתָם עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף, הַשְּׁלשׁ מֵאוֹת הֵיכָן, אֶלָּא אוֹתָם שֶׁהִזְכִּיר בַּפְּרָט, לְהוֹדִיעַ כַּמָּה הָיוּ בְּכָל מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה, וְאֵלּוּ שֶׁנִּכְלְלוּ עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף וְחִסֵּר מֵהֶן שְׁלשׁ מֵאוֹת, לָמָּה עָשָׂה כֵן, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁמְּנָאָן לְהַקִּישָׁן לִפְדּוֹת בְּכוֹרֵי יִשְׂרָאֵל, וּפִחֵת מֵהֶן שְׁלשׁ מֵאוֹת שֶׁהָיוּ בְּכוֹרוֹת שֶׁהָיוּ בַּלְּוִיִּם, שֶׁאֵין בְּכוֹר פּוֹדֶה בְּכוֹר, לְכָךְ הָיוּ בַּמִּשְׁפָּחוֹת עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף וּשְׁלשׁ מֵאוֹת, וּבַכְּלָל עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף, לִפְדוֹת בָּהֶן בְּכוֹרֵי יִשְׂרָאֵל."
],
[
"וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה פְּקֹד כָּל בְּכֹר זָכָר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וגו' (במדבר ג, מ), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה מג, ד): מֵאֲשֶׁר יָקַרְתָּ בְעֵינַי נִכְבַּדְתָּ וגו', אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיַעֲקֹב, יַעֲקֹב הַרְבֵּה אַתְּ יָקָר בְּעֵינַי שֶׁכִּבְיָכוֹל קָבַעְתִּי אִיקוֹנִים שֶׁלְךָ בְּכִסְאִי, וּבְשִׁמְךָ הַמַּלְאָכִים מְקַלְסִין אוֹתִי וְאוֹמְרִים (תהלים מא, יד): בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מֵהָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם, הֱוֵי: מֵאֲשֶׁר יָקַרְתָּ בְעֵינַי נִכְבַּדְתָּ וגו'. דָּבָר אַחֵר, מֵאֲשֶׁר יָקַרְתָּ בְעֵינַי נִכְבַּדְתָּ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיַעֲקֹב הַרְבֵּה יָקָר אַתְּ בְּעֵינַי, שֶׁכִּבְיָכוֹל אֲנִי וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת שֶׁלִּי יָצְאוּ לִקְרָאתְךָ בְּצֵאתְךָ לֵילֵךְ לְפַדַּן אֲרָם וּבְבִיאָתְךָ. בְּשָׁעָה שֶׁיָּצָאתָ מַה כְּתִיב (בראשית כח, י יג): וַיֵּצֵא יַעֲקֹב וגו' וַיִּפְגַע בַּמָּקוֹם וגו' וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם וגו' וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו וגו'. אָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָא אַשְׁרֵי יְלוּד אִשָּׁה שֶׁכָּךְ רָאָה הַמֶּלֶךְ וּפָמַלְיָא שֶׁלּוֹ נִצָּבִים עָלָיו וּמְשַׁמְּרִים אוֹתוֹ. וּמִנַּיִן בְּבִיאָתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לב, ב): וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וגו', הֲרֵי הַמַּלְאָכִים. הַשְּׁכִינָה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לה, ט): וַיֵּרָא אֱלֹהִים אֶל יַעֲקֹב עוֹד בְּבֹאוֹ וגו', הֱוֵי: מֵאֲשֶׁר יָקַרְתָּ בְעֵינַי נִכְבַּדְתָּ. דָּבָר אַחֵר, מֵאֲשֶׁר יָקַרְתָּ בְעֵינַי וגו', אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָקָר אַתְּ בְּעֵינַי, שֶׁלְּכָל אֻמּוֹת הָעוֹלָם לֹא נָתַתִּי מִנְיָן וּלְךָ נָתַתִּי מִנְיָן, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ גְּרָנוֹת הַרְבֵּה וְהָיוּ כֻּלָּם טִנּוֹפוֹת וּמְלֵאוֹת זוּנִים, וְלֹא דִּקְדֵּק בְּמִנְיָנָן, וְהָיָה לוֹ גֹּרֶן אַחַת רָאָה אוֹתָהּ נָאָה, אָמַר לְבֶן בֵּיתוֹ אוֹתָן הַגְּרָנוֹת טִנּוֹפוֹת וּמְלֵאוֹת זוּנִים לְפִיכָךְ אַל תְּדַקְדֵּק בְּמִנְיָנָם, אֲבָל זֶה דַּע כַּמָּה כּוֹרִים יֵשׁ בּוֹ, כַּמָּה שַׂקִּים, כַּמָּה מוֹדִיאוֹת יֵשׁ בּוֹ. כָּךְ הַמֶּלֶךְ זֶה מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְהַגֹּרֶן אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל (ישעיה כא, י): מְדֻשָׁתִי וּבֶן גָּרְנִי, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ירמיה ב, ג): קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה' רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה. וּבֶן בֵּיתוֹ זֶה משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יב, ז): לֹא כֵן עַבְדִּי משֶׁה בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים טִנּוֹפוֹת הֵן, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה לג, יב): וְהָיוּ עַמִּים מִשְׂרְפוֹת שִׂיד קוֹצִים כְּסוּחִים וגו', לְפִיכָךְ אַל תְּדַקְדֵּק בְּמִנְיָנָם, אֲבָל יִשְׂרָאֵל צַדִּיקִים הֵם, כֻּלָּם חִטִּים אַגּוּדֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ס, כא): וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שיר השירים ד, ז): כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ, לְכָךְ דַּקְדֵּק בְּמִנְיָנָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כָּךְ עָשָׂה משֶׁה מָנָה אוֹתָם כַּמָּה כּוֹרִין יֵשׁ בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר א, ב): שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כַּמָּה שַׂקִּים, (שיר השירים ב, ד): וּצְבָאוֹ וּפְקוּדֵיהֶם, כַּמָּה מִדּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: פְּקֹד כָּל זָכָר וגו'.",
"דָּבָר אַחֵר, פְּקֹד כָּל בְּכֹר זָכָר וגו', הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (שיר השירים ו, ח ט): שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת וגו' אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי וגו', מָשָׁל לְאָדָם שֶׁהָיָה לוֹ פְּרַגְמָטוֹטִין שֶׁל אֲבָנִים, שֶׁל זְכוּכִית, וְהָיָה מוֹצִיאָן לַשּׁוּק וְלֹא הָיָה מַבְחִין בַּמִּנְיָן, שֶׁלֹא הָיָה מוֹצִיאָן בְּמִנְיָן, וְנִכְנָס לְהַנִּיחָן וְלֹא הָיָה מַנִּיחָן בְּמִנְיָן, שֶׁלֹא הָיָה מַשְׁגִּיחַ עֲלֵיהֶם שֶׁהָיוּ שֶׁל זְכוּכִית, וְהָיָה לוֹ פְּרַגְמָטֵיס אַחַת שֶׁל מַרְגָּלִיּוֹת נָאוֹת וְהָיָה נוֹטְלָהּ וּמוֹצִיאָהּ בְּמִנְיָן וּמַנִּיחָהּ בְּמִנְיָן. כָּךְ כִּבְיָכוֹל אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם לֹא נָתַתִּי מִנְיָן, לָמָּה, שֶׁאֵין חֲשׁוּבִין לְפָנַי כְּלוּם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מ, יז): כָּל הַגּוֹיִם כְּאַיִן נֶגְדוֹ. אֲבָל אַתֶּם בָּנַי, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים מו, ג): הָעֲמֻסִים מִנִּי בֶטֶן וגו', לְכָךְ מוֹנֶה אֶתְכֶם בְּכָל שָׁעָה, לְכָךְ נֶאֱמַר: פְּקֹד כָּל בְּכֹר זָכָר, הֱוֵי: שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת וגו' אַחַת הִיא יוֹנָתִי, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל.",
"מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמָעְלָה (במדבר ג, מ), תְּנֵינַן תַּמָּן (תוספתא שבת טז, ד): תִּינוֹק שֶׁנּוֹלַד לִשְׁמוֹנָה חֳדָשִׁים אֵין מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת וְאֵין חוֹתְכִין אֶת טִבּוּרוֹ וְאֵין מְטַלְטְלִין אוֹתוֹ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, אֶלָּא אִמּוֹ גּוֹחֶנֶת עָלָיו וּמְנִיקָתוֹ, וְהַמְטַלְטְלוֹ בַּשַּׁבָּת כִּמְטַלְטֵל אֶבֶן בַּשַּׁבָּת, בֶּן שִׁבְעָה וְסָפֵק שֶׁהוּא בֶּן שְׁמוֹנָה, אֵין מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת וְאֵין חוֹתְכִין אֶת טִבּוּרוֹ וְאֵין טוֹמְנִין שִׁלְיָתוֹ וְאֵין מְטַלְטְלִין אוֹתוֹ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וְאִם דָּבָר בָּרִי שֶׁהוּא בֶּן שִׁבְעָה חַי, מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת וְחוֹתְכִין טִבּוּרוֹ וְטוֹמְנִין שִׁלְיָתוֹ כְּדֵי שֶׁלֹא יִצְטַנֵּן הַוָּלָד וּמְטַלְטְלִין אוֹתוֹ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. לָמָּה מְחַלְּלִין אֶת הַשַּׁבָּת עַל הַנּוֹלָד בֶּן שִׁבְעָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא שֶׁל חַיִּים, אֲבָל הַנּוֹלָד לִשְׁמוֹנָה לֹא כָּלוּ חֳדָשָׁיו וְאֵינוֹ שֶׁל חַיִּים לְפִיכָךְ אֵין מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת. שָׁאֲלוּ לְרַבִּי אַבָּהוּ מִנַּיִן לְנוֹלָד בֶּן שִׁבְעָה שֶׁהוּא חַי, אָמַר לְהוּ מִדִּידְכוֹן אֲנָא מַמְטֵי לְכוֹן, זיט\"א איפט\"א איט\"א אוכט\"י, וְאֵיזֶהוּ בֶּן שְׁמוֹנָה כָּל שֶׁאֵין צִפָּרְנָיו וּשְׂעָרָיו גְּמוּרִים. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר כָּל שֶׁאֵינוֹ חַי שְׁלשִׁים יוֹם לֹא כָּלוּ לוֹ חֳדָשָׁיו אֲבָל נֵפֶל הוּא, לָמָּה, סָמְכָה דַעְתּוֹ שֶׁל רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל לִדְבַר תּוֹרָה, שֶׁלֹא צִוָּה הַמָּקוֹם לִמְנוֹת הַבְּכוֹרִים כְּדֵי לִפְדוֹתָן אֶלָּא אַחַר שְׁלשִׁים יוֹם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר ג, מ): פְּקֹד כָּל בְּכֹר וגו' וְשָׂא אֶת מִסְפַּר שְׁמֹתָם, נָתַן לָהֶם תְּלוּי רֹאשׁ, לְפִי שֶׁהַבְּכוֹרִים חַיָּבִין מִיתָה בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל.",
"דָּבָר אַחֵר, פְּקֹד כָּל בְּכֹר זָכָר, יֵשׁ פְּקִידָה לַבְּכוֹרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: פְּקֹד כָּל בְּכֹר זָכָר, יֵשׁ פְּקִידָה לַבָּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א ב, כא): כִּי פָקַד ה' אֶת חַנָּה וַתַּהַר וַתֵּלֶד שְׁלשָׁה בָנִים וּשְׁתֵּי בָנוֹת, יֵשׁ פְּקִידָה לַשְּׁמִירָה (איוב י, יב): וּפְקֻדָּתְךָ שָׁמְרָה רוּחִי, וְיֵשׁ פְּקִידָה שֶׁל שָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ס, יז): וְשַׂמְתִּי פְקֻדָּתֵךְ שָׁלוֹם.",
"וְלָקַחְתָּ אֶת הַלְוִיִּם לִי (במדבר ג, מא), שֶׁיִּהְיוּ לְקוּחִים לִשְׁמִי (במדבר ג, מא): אֲנִי ה', נֶאֱמָן אֲנִי לְשַׁלֵּם שָׂכָר טוֹב עַל שֶׁהֵם לְקוּחִים לִשְׁמִי. (במדבר ג, מא): תַּחַת כָּל בְּכֹר בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, לְפִי שֶׁהַבְּכוֹרוֹת שֶׁלִּי הֵם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ח, יז): כִּי לִי כָל בְּכוֹר בְּיוֹם הַכֹּתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וגו', אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּשְׁבִיל חִבָּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל שִׁנִּיתִי סִדְרוֹ שֶׁל עוֹלָם, בְּאֵיזֶה צַד כָּתַבְתִּי בַּתּוֹרָה שֶׁיְהֵא חֲמוֹר נִפְדֶה בְּשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לד, כ): וּפֶטֶר חֲמוֹר תִּפְדֶה בְשֶׂה, אֲנִי לֹא עָשִׂיתִי כֵן אֶלָּא פָּדִיתִי שֶׂה בַּחֲמוֹר, הַמִּצְרִיִים שֶׁנִּקְרְאוּ חֲמוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל כג, כ): אֲשֶׁר בְּשַׂר חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם, וְיִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ שֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה נ, יז): שֶׂה פְזוּרָה יִשְׂרָאֵל, וְהָרַגְתִּי בְּכוֹרֵיהֶם, וְהִקְדַּשְׁתִּי בְּכוֹרֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי לִי כָל בְּכוֹר בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּיוֹם הַכֹּתִי כָל בְּכוֹר וגו' (במדבר ג, מא): וְאֵת בֶּהֱמַת הַלְּוִיִם תַּחַת כָּל בְּכוֹר בְּבֶהֱמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁכֵּן אַתְּ מוֹצֵא שֶׁהָרַג הַמָּקוֹם בְּכוֹרֵי בֶּהֱמַת מִצְרַיִם וְהִצִּיל בַּהֲמוֹת יִשְׂרָאֵל, וּלְכָךְ הִקְדִּישׁ לִשְׁמוֹ בְּכוֹרֵי בַּהֲמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: כִּי לִי כָל בְּכוֹר בְּיוֹם הַכֹּתִי כָל בְּכוֹר וגו'.",
"וַיִּפְקֹד משֶׁה כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֹתוֹ אֶת כָּל בְּכוֹר בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל (במדבר ג, מב), אַתְּ מוֹצֵא בְּמִנְיַן הַלְוִיִּם נֶאֱמַר בּוֹ: עַל פִּי ה', שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ג, טז): וַיִּפְקֹד אֹתָם משֶׁה עַל פִּי ה', מְלַמֵּד שֶׁהַשְּׁכִינָה אוֹמֶרֶת לוֹ כָּךְ תִּינוֹקוֹת לְוִיִּם יֵשׁ בַּבַּיִת הַזֶּה, לָמָּה שֶׁהוּא מְקָרְבָן לַעֲבוֹדָתוֹ, אֲבָל בְּמִנְיַן הַבְּכוֹרוֹת שֶׁהוּא מוֹצִיאָן מֵעֲבוֹדָתָן לֹא נִשְׁתַּתֵּף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּמִּנְיָן שֶׁלָּהֶם, לְכָךְ לֹא נֶאֱמַר בָּהֶם: עַל פִּי ה'. דָּבָר אַחֵר, הַלְוִיִּם, שֶׁהָיוּ צַדִּיקִים וְלֹא נִשְׁתַּתְּפוּ בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל וּמָסְרוּ עַצְמָן עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, כו): וַיֹּאמֶר מִי לַה' אֵלַי וַיֵּאָסְפוּ אֵלָיו כָּל בְּנֵי לֵוִי, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֵם נִשְׁתַּתְּפוּ לִי אַף אֲנִי אֶשְׁתַּתֵּף לָהֶם לִמְנוֹתָן בְּעַצְמִי וּבִכְבוֹדִי, אֲבָל הַבְּכוֹרוֹת הֵם רִחֲקוּ עַצְמָן מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהֵם הִקְרִיבוּ לִפְנֵי הָעֵגֶל, לְכָךְ רִחַק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִן מִנְיָנָם.",
"וַיְהִי כָל בְּכוֹר זָכָר בְּמִסְפַּר שֵׁמֹת מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמַעְלָה וגו' (במדבר ג, מג), הֲרֵי שֶׁהָיוּ יְתֵרִים הַבְּכוֹרוֹת עַל הַלְוִיִּם מָאתַיִם וְשִׁבְעִים וּשְׁלשָׁה, כֵּיוָן שֶׁרָאָה משֶׁה כֵּן לֹא יָדַע מַה לַּעֲשׂוֹת, אָמַר משֶׁה אָמַר לִי הַמָּקוֹם שֶׁאֶמְנֶה הַלְוִיִּם וְאֶמְנֶה בְּכוֹרֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶקַח הַלְוִיִּם לִשְׁמוֹ תַּחַת בְּכוֹרֵי יִשְׂרָאֵל, וַהֲרֵי יֵשׁ בִּבְכוֹרֵי יִשְׂרָאֵל יְתֵרִים עַל הַלְוִיִּם מָאתַיִם וְשִׁבְעִים וּשְׁלשָׁה, וְעַכְשָׁו מָה אֶעֱשֶׂה לִבְכוֹרֵי יִשְׂרָאֵל הַיְתֵרִים עַל הַלְוִיִּם, מִיָּד קָפַץ הַדִּבּוּר עַל משֶׁה וְהוֹרָהוּ מַה לַּעֲשׂוֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר ג, מד): וַיְדַבֵּר ה' וגו'.",
"קַח אֶת הַלְוִים וגו' (במדבר ג, מה), אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ לָמָּה צִוָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִפְדוֹת בְּכוֹרֵי יִשְׂרָאֵל בַּלְּוִיִּם, שֶׁבַּתְּחִלָּה הָיוּ הַבְּכוֹרוֹת מְשַׁמְּשִׁין עַד שֶׁלֹא עָמַד שֵׁבֶט לֵוִי, כְּמָה שֶׁשָּׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ (גמרא זבחים קיב-ב): עַד שֶׁלֹא הוּקַם הַמִּשְׁכָּן הָיוּ הַבָּמוֹת מֻתָּרוֹת וַעֲבוֹדָה בַּבְּכוֹרוֹת, וּמִשֶּׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן נֶאֶסְרוּ הַבָּמוֹת וַעֲבוֹדָה בַּכֹּהֲנִים, וְתֵדַע לָךְ שֶׁהָיוּ הַבְּכוֹרוֹת מַקְרִיבִים עַד שֶׁלֹא עָמַד שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי, טֹל מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם, אָדָם הָרִאשׁוֹן הָיָה בְּכוֹרוֹ שֶׁל עוֹלָם וְכֵיוָן שֶׁקֵּרַב קָרְבָּנוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים סט, לב): וְתִיטַב לַה' מִשּׁוֹר פָּר מַקְרִן מַפְרִיס, לָבַשׁ בִּגְדֵי כְּהֻנָּה גְדוֹלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ג, כא): וַיַּעַשׂ ה' אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם, בִּגְדֵי שֶׁבַח הָיוּ, וְהָיוּ הַבְּכוֹרוֹת מִשְׁתַּמְּשִׁין בָּהֶם, כֵּיוָן שֶׁמֵּת אָדָם מְסָרָן לְשֵׁת, שֵׁת מְסָרָן לִמְתוּשֶׁלַח, כֵּיוָן שֶׁמֵּת מְתוּשֶׁלַח מְסָרָן לְנֹחַ, עָמַד נֹחַ וְהִקְרִיב קָרְבָּן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ח, כ): וַיִּקַּח מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה וגו', מֵת נֹחַ וּמְסָרָן לְשֵׁם, וְכִי שֵׁם הָיָה בְּכוֹר וַהֲלוֹא יֶפֶת הָיָה בְּכוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית י, כא): אֲחִי יֶפֶת הַגָּדוֹל, וּמִפְּנֵי מָה מְסָרָן לְשֵׁם מִפְּנֵי שֶׁצָּפָה נֹחַ שַׁלְשֶׁלֶת הָאָבוֹת עוֹמֶדֶת מִמֶּנּוּ. וְתֵדַע לְךָ שֶׁשֵּׁם הָיָה מַקְרִיב שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יד, יח): וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם וגו', וְכִי כְּהֻנָּה לוֹ נִתְּנָה וַהֲלוֹא לֹא נִתְּנָה כְּהֻנָּה אֶלָּא מִשֶּׁעָמַד אַהֲרֹן, מַהוּ שֶׁהוּא אוֹמֵר כָּאן: וְהוּא כֹהֵן, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה מַקְרִיב כַּכֹּהֲנִים. מֵת שֵׁם וּמְסָרָהּ לְאַבְרָהָם, וְכִי אַבְרָהָם הָיָה בְּכוֹר, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהָיָה צַדִּיק נִמְסְרָה לוֹ הַבְּכוֹרָה וְהִקְרִיב, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כב, יג): וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ. מֵת אַבְרָהָם וּמְסָרָהּ לְיִצְחָק, עָמַד יִצְחָק וּמְסָרָהּ לְיַעֲקֹב, וְכִי יַעֲקֹב בְּכוֹר הָיָה, אֶלָּא שֶׁאַתְּ מוֹצֵא שֶׁנְּטָלָהּ יַעֲקֹב מִן עֵשָׂו בְּעָרְמָה, אָמַר לוֹ (בראשית כה, לא): מִכְרָה כַיּוֹם אֶת בְּכֹרָתְךָ לִי, אַתְּ סָבוּר שֶׁמָּא עַל חִנָּם אָמַר יַעֲקֹב לְעֵשָׂו שֶׁהוּא יִמְכֹּר לוֹ אֶת הַבְּכוֹרָה לָאו, אֶלָּא שֶׁהָיָה יַעֲקֹב מְבַקֵּשׁ לְהַקְרִיב וְלֹא הָיָה יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁלֹא הָיָה בְּכוֹר, אָמַר עֵשָׂו מָה אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִן הַבְּכוֹרָה הַזֹּאת, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כה, לב): הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת וגו', בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְנַבֵּא עָלָיו יְחֶזְקֵאל וְאָמַר לוֹ (יחזקאל לה, ו): אִם לֹא דָם שָׂנֵאתָ וְדָם יִרְדֳּפֶךָ, וְכִי שׂוֹנֵא הָיָה עֵשָׂו אֶת הַדָּם הֲרֵי כַּמָּה צַדִּיקִים הָרַג הֲרֵי כַּמָּה חֲסִידִים הָרַג וְהוּא אוֹמֵר: אִם לֹא דָם שָׂנֵאתָ וְדָם יִרְדֳּפֶךָ, אֶלָּא אָמַר לוֹ אִם לֹא דַּם הַקָּרְבָּן שָׂנֵאתָ, שֶׁהָיָה בְּכוֹר וְהַבְּכוֹרוֹת מַקְרִיבִין, לְפִיכָךְ וְדָם יִרְדֳּפֶךָ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה כֵּיוָן שֶׁלָּקַח יַעֲקֹב אֶת הַבְּכוֹרָה הִתְחִיל מַקְרִיב, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לה, א): וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל יַעֲקֹב קוּם עֲלֵה בֵית אֵל וגו' וַעֲשֵׂה שָׁם מִזְבֵּחַ וגו', וְכֵן בְּשָׁעָה שֶׁהִקְרִיב משֶׁה בְּסִינַי הַבְּכוֹרוֹת הֵן הִקְרִיבוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כד, ה): וַיִּשְׁלַח אֶת נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וגו', מַהוּ נַעֲרֵי, הַבַּחוּרִין שֶׁבַּבְּכוֹרוֹת, וַיַּעֲלוּ עֹלֹת, הָא לָמַדְתָּ שֶׁלֹא הָיָה אָדָם מַקְרִיב אֶלָּא הַבְּכוֹרוֹת, וְכֵיוָן שֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל אוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה, אָמְרוּ יָבוֹאוּ הַבְּכוֹרוֹת וְיַקְרִיבוּ קָרְבָּנוֹת לְפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, ו): וַיַּשְׁכִּימוּ מִמָּחֳרָת וַיַּעֲלוּ עֹלֹת וַיַּגִּשׁוּ שְׁלָמִים, אָמַר לָהֶם הָאֱלֹהִים אֲנִי נָתַתִּי פְּרוֹקוֹפִּי לַבְּכוֹרוֹת, וְעָשִׂיתִי אוֹתָן גְּדוֹלִים בָּעוֹלָם, וְכָפְרוּ בִּי וְעָמְדוּ וְהִקְרִיבוּ לִפְנֵי הָעֵגֶל, הֲרֵי אֲנִי מוֹצִיא אֶת הַבְּכוֹרוֹת וּמַכְנִיס אֶת בְּנֵי לֵוִי, לְפִיכָךְ אָמַר הָאֱלֹהִים לְמשֶׁה שֶׁיִּמְנֶה אוֹתָן, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ג, טו): פְּקֹד אֶת בְּנֵי לֵוִי. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה הַלֵּוִי מִי לְחָשְׁךָ שֶׁהוֹצִיא הָאֱלֹהִים אֶת הַבְּכוֹרוֹת מִן הַקָּרְבָּן וְהִכְנִיס אֶת בְּנֵי לֵוִי, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ג, מה): קַח אֶת הַלְוִיִּם, תַּחַת מִי, תַּחַת כָּל בְּכוֹר בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶת בֶּהֱמַת הַלְוִיִּם תַּחַת בְּהֶמְתָּם וְהָיוּ לִי הַלְוִיִּם אֲנִי ה', אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְטַרְפְּסִיטֵיס שֶׁל מְדִינָה שֶׁנִּמְצָא אַחֲרָיו דָּבָר שֶׁל זֵיטֵמָא, יָדַע הַמֶּלֶךְ וְאָמַר לָאִפַּרְכּוֹס שֶׁלּוֹ הוֹצֵא אוֹתוֹ וְהַכְנֵס אַחֵר תַּחְתָּיו, אַף עַל פִּי כֵן נִמְצָא אוֹתוֹ הַשֻּׁלְּחָנִי חַיָּב קְטַבְלִיטוֹן, אָמַר הַמֶּלֶךְ מִי שֶׁיּוֹרֵשׁ מְקוֹמוֹ יִפְרַע עָלָיו מַה שֶּׁהוּא חַיָּב. כָּךְ הַבְּכוֹרוֹת הָיוּ גְּדוֹלִים בָּעוֹלָם וְעָמְדוּ וְהִקְרִיבוּ לִפְנֵי הָעֵגֶל, אָמַר הָאֱלֹהִים יֵצְאוּ הַבְּכוֹרוֹת וְיִכָּנְסוּ בְּנֵי לֵוִי, אַף עַל פִּי כֵן הָיוּ הַבְּכוֹרוֹת חַיָּבִין כְּלָיָה, אָמַר הָאֱלֹהִים יָבוֹאוּ בְּנֵי לֵוִי וְיִפְדוּ אוֹתָן, לְפִיכָךְ אַתָּה מוֹצֵא הַלְוִיִּם פּוֹדִין אֶת הַבְּכוֹרוֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: קַח אֶת הַלְוִיִּם וגו'. וְאֶת בֶּהֱמַת הַלְוִיִּם תַּחַת בְּהֶמְתָּם, כִּי פְּטוּרִים כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם לִפְדוֹת בְּכוֹרֵיהֶם מִבְּכוֹר אָדָם וּמִבְּכוֹר חֲמוֹר דְּאִתְקַשׁ לִבְכוֹר אָדָם, דִּכְתִיב (במדבר יח, טו): אַךְ פָּדֹה תִּפְדֶּה וגו' וְאֵת בְּכוֹר הַבְּהֵמָה הַטְּמֵאָה תִּפְדֶּה, אֲבָל מִבְּכוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה לֹא, אֶלָּא קָדוֹשׁ הוּא. מַהוּ וְהָיוּ לִי הַלְוִיִּם אֲנִי ה', נֶאֱמָן אֲנִי לְשַׁלֵּם לָהֶם שָׂכָר טוֹב עַל שֶׁקִּדְּשׁוּ שְׁמִי בָּעֵגֶל.",
"וְאֵת פְּדוּיֵי הַשְּׁלשָׁה וגו' (במדבר ג, מו), אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ וְכִי הַבְּכוֹרוֹת הָיוּ עוֹדְפִין עַל הַלְוִיִּם, שֶׁהוּא אוֹמֵר: הָעֹדְפִים עַל הַלְוִיִּם, וַהֲרֵי מִן הַחֶשְׁבּוֹן הַלְוִיִּם הָיוּ עוֹדְפִים עַל הַבְּכוֹרוֹת, שֶׁאַתְּ מוֹצֵא שֵׁבֶט לֵוִי הָיוּ בַּפְּרָט עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף וּשְׁלשׁ מֵאוֹת מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ אַרְבַּע מִשְׁפָּחוֹת: גֵּרְשׁוֹן, קְהָת, וּמְרָרִי וּמשֶׁה, וְאַתְּ קוֹרֵא כָּל מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ וּמְחַשֵּׁב אוֹתָהּ, וְכֵן אַרְבַּעְתָּן הֵן עוֹלוֹת עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף וּשְׁלשׁ מֵאוֹת, וּבְכוֹרוֹת אַתְּ מוֹצֵא עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶֶף וּמָאתַיִם וְשִׁבְעִים וּשְׁלשָׁה, הֲרֵי שֶׁהָיוּ הַלְוִיִּם עוֹדְפִים עַל הַבְּכוֹרוֹת עֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה, וְהוּא אוֹמֵר בַּבְּכוֹרוֹת: הָעֹדְפִים עַל הַלְוִיִּם. אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף שֶׁל בְּכוֹרוֹת וּמָאתַיִם וְשִׁבְעִים וּשְׁלשָׁה וְכֻלָּהַם הָיוּ בְּכוֹרוֹת, אֲבָל בַּלְוִיִּם הָיוּ שָׁם שְׁלשׁ מֵאוֹת בְּכוֹרוֹת, שֶׁלְּכָךְ הוֹצִיא בִּפְרָטָם עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף וּשְׁלשׁ מֵאוֹת וּבִכְלָל עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף וְלֹא יוֹתֵר, נִמְצֵאתָ אַתָּה אוֹמֵר בַּמִּנְיָן לֹא הָיוּ עוֹדְפִים הַבְּכוֹרוֹת עַל הַלְוִיִּם, אֲבָל בַּבְּכוֹרוֹת הָיוּ עוֹדְפִים עֲלֵיהֶם, הוֹצִיא מֵהֶן הַבְּכוֹרוֹת, שֶׁאֵין בְּכוֹר פּוֹדֶה בְּכוֹר, וְהָיוּ שְׁלשׁ מֵאוֹת בְּכוֹרִים, נִמְצְאוּ בְּכוֹרֵי יִשְׂרָאֵל עוֹדְפִים עַל הַלְוִיִּם מָאתַיִם וְשִׁבְעִים וּשְׁלשָׁה. וְזוֹ שְׁאֵלָה שָׁאַל הוֹנְגְּטִים הֶגְמוֹן לְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, אָמַר לוֹ משֶׁה רַבְּכֶם אוֹ גַּנָּב הָיָה אוֹ לֹא הָיָה יוֹדֵעַ לַחְשֹׁב, אָמַר לוֹ לָמָּה, אָמַר לוֹ הוֹנְגְּטִים מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף בְּכוֹרוֹת וְעוֹד מָאתַיִם וְשִׁבְעִים וּשְׁלשָׁה, וְצִוָּה הַמָּקוֹם שֶׁיִּפְדוּ הַלְוִיִּם בַּבְּכוֹרוֹת, תֵּן עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף שֶׁל לְוִיִּם כְּנֶגֶד עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף בְּכוֹרוֹת, וְעוֹד נִמְצְאוּ בַּלְוִיִּם יְתֵרִים עַל עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף שְׁלשׁ מֵאוֹת, כְּמוֹ שֶׁהוּא מְחַשֵּׁב בְּמִנְיַן רִאשׁוֹן בִּפְרָטָן, מִפְּנֵי מָה אוֹתָן שְׁלשׁ מֵאוֹת לְוִיִּם הַיְתֵרִים לֹא פָּדוּ אוֹתָן מָאתַיִם וְשִׁבְעִים וּשְׁלשָׁה בְּכוֹרוֹת הָעוֹדְפִין עַל עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף בְּכוֹרוֹת שֶׁאָנוּ מוֹצְאִין שֶׁאוֹתָן מָאתַיִם וְשִׁבְעִים וּשְׁלשָׁה נוֹתְנִין חֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה סְלָעִים. וְעוֹד מִפְּנֵי מָה כְּשֶׁכָּלַל מִנְיַן הַלְוִיִּם בַּסּוֹף, מִפְּנֵי מָה פִּחֵת מֵהֶן שְׁלשׁ מֵאוֹת מִן מִנְיַן הָרִאשׁוֹן, הֱוֵי לֹא גָּנַב אוֹתָן מִן הַחֶשְׁבּוֹן אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּתְּנוּ אוֹתָן מָאתַיִם וְשִׁבְעִים וּשְׁלשָׁה בְּכוֹרוֹת חֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה סְלָעִים לְאַהֲרֹן אָחִיו, אוֹ שֶׁמָּא לֹא הָיָה יוֹדֵעַ לַחֲשֹׁב. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹחָנָן לֹא גַּנָּב הָיָה, וְיוֹדֵעַ הָיָה לַחֲשֹׁב, וְדָבָר אֶחָד לָחַשׁ לִי לוֹמַר לָךְ, אָמַר לוֹ אֱמֹר, אָמַר לוֹ רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, יוֹדֵעַ אַתְּ לִקְרוֹת אֲבָל אֵין אַתְּ יוֹדֵעַ לִדְרשׁ, אָמַר אוֹתָן עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף שֶׁל לְוִיִּם פּוֹדִין לְעֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף שֶׁל בְּכוֹרוֹת, נִשְׁתַּיְּרוּ בַּלְוִיִּם עוֹד שְׁלשׁ מֵאוֹת בְּכוֹרוֹת עוֹד מָאתַיִם וְשִׁבְעִים וּשְׁלשָׁה, וְהָיוּ אוֹתָן שְׁלשׁ מֵאוֹת שֶׁבַּלְוִיִּם בְּכוֹרוֹת וְאֵין בְּכוֹר פּוֹדֶה בְּכוֹר, לְפִיכָךְ מִשֶּׁמָּנָה אוֹתָן גְּנָבָן, מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ בְּכוֹרוֹת, מִיָּד נִסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ.",
"וְלָקַחְתָּ חֲמֵשֶׁת חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים וגו' (במדבר ג, מז), אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתֶּם מְכַרְתֶּם בְּכוֹרָהּ שֶׁל רָחֵל, זֶה יוֹסֵף (בראשית לז, כח). בְּעֶשְׂרִים כֶּסֶף, שֶׁהֵם חֲמִשָׁה שְׁקָלִים, לְפִיכָךְ יִהְיֶה כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִכֶּם פּוֹדֶה בְּנוֹ הַבְּכוֹר חֲמִשָּׁה סְלָעִים בְּמָנֶה צוֹרִי. (במדבר ג, מח): וְנָתַתָּה הַכֶּסֶף לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו פְּדוּיֵי הָעֹדְפִים בָּהֶם, כְּשֵׁם שֶׁנִּתְּנוּ הַלְוִיִּם לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו, דִּכְתִיב (במדבר ג, ט): וְנָתַתָּה אֶת הַלְוִיִּם לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו נְתוּנִם נְתוּנִם הֵמָּה לוֹ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כָּךְ נִתַּן לוֹ כֶּסֶף הַפִּדְיוֹן שֶׁהָיָה בִּמְקוֹם לְוִיִּם. (במדבר ג, מט): וַיִקַּח משֶׁה אֵת כֶּסֶף הַפִּדְיוֹם וגו', כֵּיצַד עָשָׂה לָהֶם, רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כָּךְ עָשָׂה כָּתַב עַל עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף פְּתָקִין לֵוִי לֵוִי וְנָתַן בְּקַלְפֵּי, וְעוֹד עַל מָאתַיִם וְשִׁבְעִים וּשְׁלשָׁה פְּתָקִין כָּתַב חֲמִשָּׁה סְלָעִים חֲמִשָּׁה סְלָעִים וְנָתַן בְּקַלְפֵּי וְעֵרְבָן, וְהָיָה אָבִיו שֶׁל בְּכוֹר פּוֹשֵׁט יָדוֹ בַּקַּלְפֵּי אִם עָלָה בְּיָדוֹ פֶּתֶק כְּתָב בֶּן לֵוִי, הָיָה אוֹמֵר לוֹ כְּבָר פְּדָאֲךָ בֶּן לֵוִי, וּמִי שֶׁעָלָה בְּיָדוֹ פֶּתֶק שֶׁל חֲמִשָּׁה סְלָעִים הָיָה משֶׁה אוֹמֵר לוֹ תֵּן חֲמִשָּׁה סְלָעִים שֶׁאַתָּה חַיָּב, וְכֵן עָשׂוּ כֻלָּם. וְרַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר אִם כֵּן יָכוֹל הוּא לָדוּן עִמּוֹ וְלוֹמַר לוֹ לֹא הֵימָךְ לוֹמַר לִתֵּן חֲמִשָּׁה סְלָעִים הֲרֵי נִתְמַצּוּ כָּל הַפְּתָקִין שֶׁכָּתוּב עֲלֵיהֶן לֵוִי לֵוִי, אִם אֲנִי נוֹתֵן יָדִי מָה עוֹלֶה בְּיָדִי לֹא פְּתָקִין שֶׁל חֲמִשָּׁה סְלָעִים, מִי אוֹמֵר לִי שֶׁאִם הָיָה שָׁם פֶּתֶק שֶׁל לֵוִי לֵוִי שֶׁלֹא זָכִיתִי בּוֹ, אֶלָּא כָּךְ עָשָׂה כָּתַב עַל עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף וּמָאתַיִם וְשִׁבְעִים וּשְׁלשָׁה פְּתָקִין לֵוִי לֵוִי, וְעַל מָאתַים וְשִׁבְעִים וּשְׁלשָׁה חֲמִשָּׁה סְלָעִים, בָּאוּ וְנָתְנוּ יָדָן וּמִי שֶׁהָיָה עוֹלֶה בְּיָדוֹ חֲמִשָּׁה סְלָעִים, אִם הָיָה בָּא לוֹמַר לוֹ כְּלוּם, הָיָה מְשִׁיבוֹ משֶׁה, אִלּוּ זָכִיתָ לֹא הָיָה שָׁם פֶּתֶק לֵוִי לֵוִי, אֶלָּא שֶׁאַתְּ חַיָּב מִן הַשָּׁמַיִם, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה נוֹתֵן.",
"מֵאֵת בְּכוֹר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָקַח אֶת הַכֶּסֶף חֲמִשָּׁה וְשִׁשִּׁים וּשְׁלשׁ מֵאוֹת וָאֶלֶף בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ (במדבר ג, נ), מְלַמֵּד שֶׁלֹא כְּשִׁקְלֵי הֶדְיוֹט שִׁקְלֵי הַקֹּדֶשׁ, שִׁקְלֵי הֶדְיוֹט אִם שׁוֹקֵל אֶחָד אֶחָד חוֹזֵר וְשׁוֹקֵל כֻּלָּן כְּאֶחָד אוֹ יוֹסִיף אוֹ יִגְרַע, אֲבָל שִׁקְלֵי הַקֹּדֶשׁ יְשָׁרִים, שְׁקָלָן כָּל אֶחָד וְאֶחָד וְחָזַר וּשְׁקָלָן כֻּלָּן כְּאֶחָד, לֹא רִבָּה וְלֹא מִעֵט. (במדבר ג, נא): וַיִּתֵּן משֶׁה אֶת כֶּסֶף הַפְּדֻיִם וגו', מְלַמֵּד שֶׁלֹא נָתַן לָהֶם עַד שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תֵּן לָהֶם. (במדבר ג, נא): כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת משֶׁה, נָתַן מֶחֱצָה לְאַהֲרֹן וּמֶחֱצָה לְבָנָיו, כְּשֵׁם שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (במדבר ג, מח): וְנָתַתָּה הַכֶּסֶף לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו, שָׁקוּל אַהֲרֹן כְּנֶגֶד בָּנָיו.",
"וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר (במדבר ד, א), לְפִי שֶׁכָּל מַעֲשֵׂה הַפָּרָשָׁה בְּאַהֲרֹן, הֵבִיא אֶת אַהֲרֹן לִכְלַל דִּבּוּר, שֶׁזֶּה כְּלַל שֶׁכָּל זְמַן שֶׁדִּבּוּר לַכֹּהֲנִים מַעֲשֶׂה לַכֹּהֲנִים. (במדבר ד, ב): נָשׂא אֶת רֹאשׁ וגו', אֵינוֹ אוֹמֵר פְּקֹד, אֶלָּא נָשׂא אֶת רֹאשׁ, לְשׁוֹן נְשִׂיאוּת, כְּשֶׁנִּמְנוּ לְהִתְמַנּוֹת עַל מְלֶאכֶת הַקֹּדֶשׁ קִבְּלוּ נְשִׂיאוּת. (במדבר ד, א): מִתּוֹךְ בְּנֵי לֵוִי, שֶׁמִּכָּל בְּנֵי לֵוִי לֹא חֲשׁוּבִים כִּבְנֵי קְהָת, וּמֵהֶם כֹּהֲנִים וּלְוִיִם, וּלְפִי שֶׁהָיוּ חֲשׁוּבִים, וְעוֹד שֶׁעֲבוֹדָתָן הָיְתָה קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, לְפִיכָךְ נִמְנוּ תְּחִלָּה, שֶׁאַתְּ מוֹצֵא כְּשֶׁמְנָאָן מִבֶּן חֹדֶשׁ לִפְדוֹת הַבְּכוֹרִים נִמְנוּ דֶּרֶךְ תּוֹלְדוֹתָם, גֵּרְשׁוֹן תְּחִלָּה וְאַחַר קְהָת וְאַחַר מְרָרִי, אֲבָל כָּאן שֶׁמְנָאָן לְמַנּוֹתָן עַל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ, לְפִי חֲשִׁיבוּת עֲבוֹדָתָן מְנָאָן, קְהָת, לְפִי שֶׁהָיָה מְמֻנֶּה עַל הָאָרוֹן וְעַל קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים, זָכָה לִמָּנוֹת תְּחִלָּה, וְאַחֲרָיו גֵּרְשׁוֹן, שֶׁהָיָה בְּכוֹר וְהָיָה מְמֻנֶּה עַל הַיְרִיעוֹת וְעַל אֹהֶל מוֹעֵד, וְאַחֲרָיו מְרָרִי שֶׁהָיָה מְמֻנֶּה עַל הַקְּרָשִׁים וְעַל הַבְּרִיחִים וְעַל הָעַמּוּדִים וְעַל הָאֲדָנִים וְעַל הַיְתֵדוֹת. (במדבר ד, ג): מִבֶּן שְׁלשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה וגו', וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (במדבר ח, כד): מִבֶּן חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים שָׁנָה, כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְּתוּבִים הַלָּלוּ, מִבֶּן חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים לְתַלְמוּד, מִבֶּן שְׁלשִׁים לַעֲבוֹדָה. (במדבר ד, ד): זֹאת עֲבֹדַת בְּנֵי קְהָת וגו', לְפִי שֶׁזָּכָה קְהָת שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ אַהֲרֹן שֶׁהָיָה קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, לְכָךְ זָכוּ בָנָיו לִהְיוֹת עֲבוֹדָתָן קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים.",
"וּבָא אַהֲרֹן וּבָנָיו בִּנְסֹעַ הַמַּחֲנֶה וגו', אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה בְּשָׁעָה שֶׁיִּהְיוּ מְפָרְקִין אֶת הַמִּשְׁכָּן לֹא יִהְיוּ בְּנֵי קְהָת מְפָרְקִין אֶת הַפָּרֹכֶת מִפְּנֵי הָאָרֹן אֶלָּא יִהְיוּ בְּנֵי אַהֲרֹן נִכְנָסִין וְהֵן מְפָרְקִין אוֹתָם מִפְּנֵי שֶׁהֵם כֹּהֲנִים. וְשָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ (משנה מדות א-א): הַכֹּהֲנִים שׁוֹמְרִים מִבִּפְנִים וְהַלְוִיִּם מִבַּחוּץ, מְחִצַּת הַכֹּהֲנִים גְּדוֹלָה מִמְּחִצַּת הַלְוִיִּם, וּמָה הָיוּ בְּנֵי אַהֲרֹן עוֹשִׂין כְּשֶׁהָיוּ מוֹרִידִים אֶת הַפָּרֹכֶת, אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר רַבִּי חֲנִינָא כָּךְ הָיוּ קוֹנְטָסִין גְּדוֹלִים וְצִינוֹרוֹת שֶׁל זָהָב בְּרָאשֵׁיהֶן, וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁל בַּרְזֶל, וְהָיוּ מַגְבִּיהִין אֶת הַפָּרוֹכֶת בַּקּוֹנְטָסִין וּפוֹרְקִין אֶת הַקּוֹרְקָסִין, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא הָיוּ מַשְׁפִּילִין אוֹתָה בְּבַת אַחַת, כְּדֵי שֶׁלֹא יִרְאוּ הָאָרוֹן, אֶלָּא מַשְׁפִּילִין קִמְעָה קִמְעָה עַד שֶׁיּוֹרִידוּהָ וְכִסּוּ אֶת הָאָרוֹן, מִנַּיִן שֶׁכֵּן הָאֱלֹהִים אוֹמֵר לְמשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבָא אַהֲרֹן וּבָנָיו וגו'. אָמְרוּ הַפָּרֹכֶת הָיְתָה דוֹמָה לְוִילוֹן וְעָבְיָהּ טֶפַח, וְעַל שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם נִימִין נֶאֱרֶגֶת וְעַל כָּל נִימָא וְנִימָא עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה חוּטִין, וּשְׁלשׁ מֵאוֹת כֹּהֲנִים מַטְבִּילִין אוֹתָהּ, וּשְׁנֵי כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים נוֹשְׂאִים אוֹתָהּ בְּקוֹנְטָסִין מִפְּנֵי הָאָרוֹן, וְאַחַר כָּךְ נוֹתְנִין עָלָיו כְּסוּי עוֹר תַּחַשׁ, שֶׁלֹא יֵרָאֶה בָּאָרוֹן כְּלוּם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר ד, ו): וְנָתְנוּ עָלָיו כְּסוּי עוֹר תַּחַשׁ וגו'. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר חָבִיב מַעֲשֶׂה הָאָרוֹן כְּכִסֵּא הַכָּבוֹד שֶׁל מַעְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו, יז): מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ, שֶׁהַמִּקְדָּשׁ מְכֻוָּן כְּנֶגֶד בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְהָאָרוֹן כְּנֶגֶד הַכִּסֵּא, עָשָׂה לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ כַּפֹּרֶת, כַּשְֹּׂרָפִים שֶׁהֵם עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ. עָשָׂה בוֹ שְׁנֵי כְּרוּבִים שֶׁהֵם חֲבִיבִים כְּנֶגֶד שָׁמַיִם וָאָרֶץ, שֶׁהָיָה בָּהֶם מוֹשָׁבוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כה, יט): כְּרוּב אֶחָד מִקָּצָה מִזֶּה וגו', וּכְשֵׁם שֶׁהַשָּׁמַיִם פּוֹתֵחַ אֶת אוֹצָרוֹ לָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כח, יב): יִפְתַּח ה' לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם, כָּךְ הַשְּׁכִינָה נְתוּנָה לְמַעְלָה מִשְּׁנֵי כְּרוּבִים, שֶׁנְּתוּנִין מִזֶּה וּמִזֶּה הֵם מְכֻוָּנִים זֶה לָזֶה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כה, כ): וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו, כְּנֶגֶד כִּסֵּא הַכָּבוֹד שֶׁמְּכֻוָּן כְּנֶגֶד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים נ, ב): מִצִּיּוֹן מִכְלַל יֹפִי אֱלֹהִים הוֹפִיעַ. וְאַף בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ נוֹסְעִים לֹא הָיוּ פּוֹרְסִין עָלָיו לֹא בֶּגֶד אַרְגָּמָן וְלֹא תּוֹלַעַת שָׁנִי אֶלָּא בֶגֶד כְּלִיל תְּכֵלֶת, לָמָּה, שֶׁהַתְּכֵלֶת דּוֹמָה לַיָּם, וְיָם דּוֹמֶה לָרָקִיעַ, וְרָקִיעַ דּוֹמֶה לְכִסֵּא הַכָּבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל א, כו): וּמִמַּעַל לָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל רֹאשָׁם כְּמַרְאֵה אֶבֶן סַפִּיר וגו', לְלַמֶּדְךָ שֶׁהָאָרוֹן הָיָה דּוֹמֶה לְכִסֵּא הַכָּבוֹד, וּלְכָךְ נֶאֱמַר בּוֹ: כְּלִיל תְּכֵלֶת, שֶׁכֻּלּוֹ הָיָה דוֹמֶה לוֹ, וּלְפִי שֶׁהָאָרוֹן דּוֹמֶה לוֹ לְכָךְ הָיָה הַבֶּגֶד תְּכֵלֶת מִלְּמַעְלָה, פָּנָיו כְּנֶגֶד הָרָקִיעַ הַדּוֹמֶה לוֹ, מַה שֶּׁאֵין אַתְּ מוֹצֵא בִּשְׁאָר כֵּלִים שֶׁיִּהְיוּ בֶּגֶד תְּכֵלֶת מִלְּמַעְלָה, אֶלָּא בֶּגֶד תְּכֵלֶת מִלְּמַטָּה וּכְסוּי עוֹר תַּחַשׁ מִלְּמַעְלָה, אֲבָל בָּאָרוֹן כְּסוּי עוֹר תַּחַשׁ מִלְּמַטָּה וּבֶגֶד תְּכֵלֶת מִלְּמַעְלָה. וְעוֹד בָּאָרוֹן נֶאֱמַר בּוֹ: כְּלִיל תְּכֵלֶת, מַה שֶׁלֹא נֶאֱמַר בְּכֻלָּם כְּלִיל תְּכֵלֶת, לָמָּה, שֶׁהוּא חָשׁוּב מִכָּל כְּלֵי הַמִּשְׁכָּן. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר (משנה אבות ד-יג): שְׁלשָׁה כְּתָרִים הֵם, כֶּתֶר תּוֹרָה, וְכֶתֶר כְּהֻנָּה, וְכֶתֶר מַלְכוּת, וְכֶתֶר שֵׁם טוֹב עוֹלֶה עַל גַּבֵּיהֶן. מַעֲשֵׂה הָאָרוֹן כְּנֶגֶד בַּעֲלֵי תּוֹרָה, שֶׁהֵם סְפוּנִים, שֶׁלְּכָךְ כָּתַב: מִלְּמַעְלָה, שֶׁכָּל הַזּוֹכֶה לְתוֹרָה כְּאִלּוּ זוֹכֶה לְמַלְכוּת וּכְהֻנָּה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (משלי ח, טו): בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ וגו'.",
"מַעֲשֵׂה הַשֻּׁלְחָן כְּנֶגֶד מַלְכוּת בֵּית דָּוִד, שֶׁהַשֻּׁלְחָן מְכַסִּין בַּתְּכֵלֶת כְּנֶגֶד דָּוִד שֶׁהָיָה צַדִּיק וְכָרַת לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּרִית מַלְכוּת לוֹ וּלְבָנָיו, וּלְכָךְ הִפְרִישׁ כֵּלָיו מִמֶּנּוּ וְכִסָּם בְּתוֹלַעַת שָׁנִי, שֶׁעַל יְדֵי חֵטְא בָּנָיו נֶחְלְקָה מַלְכוּת, וּלְכָךְ הָיָה הוּא וְכֵלָיו בִּכְסוּי אֶחָד, שֶׁבַּסּוֹף מַלְכוּת חוֹזֶרֶת לָהֶם כְּבַתְּחִלָּה, (במדבר ד, ז): וְעַל שֻׁלְחַן הַפָּנִים יִפְרְשׂוּ בֶּגֶד תְּכֵלֶת, עַל כָּל כֵּלִים הָעוֹמְדִים בַּהֵיכָל הָיוּ פּוֹרְשִׂים בֶּגֶד תְּכֵלֶת, מִפְּנֵי שֶׁהַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה שָׁם דּוּגְמַת מְקוֹם שְׁכִינָתוֹ שֶׁל מַעְלָה הַדּוֹמֶה לַתְּכֵלֶת. בְּאֵיזֶה צַד הָיוּ עוֹשִׂין, הָיוּ נוֹתְנִים עַל גּוּפוֹ שֶׁל שֻׁלְחָן בֶּגֶד תְּכֵלֶת לְהַבְדִּיל בֵּינוֹ וּבֵין כֵּלָיו, וְאַחַר כָּךְ נוֹתְנִין כֵּלָיו עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ד, ז): וְנָתְנוּ עָלָיו אֶת הַקְּעָרֹת וגו', הַקְּעָרֹת אֵלּוּ דְּפוּסִין, שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין אֶת לֶחֶם הַפָּנִים בִּדְפוּס וְאוֹפִין אוֹתוֹ בַּתַּנּוּר בִּדְּפוּס, וּכְשֶׁהָיוּ מוֹצִיאִין מִן הַתַּנּוּר הָיוּ מַחֲזִירִין אוֹתוֹ לִדְּפוּס שֶׁלֹא יִשָּׁבֵר הַלֶּחֶם. שְׁלשָׁה דְּפוּסִין הָיוּ שָׁם, אֶחָד לַתַּנּוּר וְאֶחָד לַבָּצֵק וְאֶחָד שֶׁהוּא רוֹדֶה, נוֹתְנִין לִדְּפוּס כְּדֵי שֶׁלֹא יְקַלְקְלוּ אֶת הַלֶּחֶם. אֶת הַכַּפּוֹת, אֵלּוּ בָזִיכֵי לְבוֹנָה שֶׁהָיוּ נוֹתְנִין עַל גַּבֵּי הַמַּעֲרָכוֹת, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (ויקרא כד, ז): וְנָתַתָּ עַל הַמַּעֲרֶכֶת לְבֹנָה זַכָּה, (תוספתא מנחות יא, א): הָא בְּאֵי צַד מְסַדְּרִין לֶחֶם הַפָּנִים, נוֹתֵן שֵׁשׁ חַלּוֹת לְסֵדֶר זֶה וְשֵׁשׁ חַלּוֹת לְסֵדֶר זֶה, אִם נָתַן שְׁמוֹנֶה חַלּוֹת לְסֵדֶר זֶה וְאַרְבַּע חַלּוֹת לְסֵדֶר זֶה, אוֹ שֶׁעָשָׂה שְׁלשָׁה סְדָרִים שֶׁל אַרְבַּע אַרְבַּע, לֹא עָשָׂה כְּלוּם. עָשָׂה שְׁנֵי סְדָרִים שֶׁל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה, רַבִּי אוֹמֵר רוֹאִין אֶת הָעֶלְיוֹנוֹת כְּאִלּוּ אֵינָן וְהַתַּחְתּוֹנוֹת כְּשֵׁרוֹת. (ויקרא כד, ט): בְּאֵי צַד מַסְדִּירִים אֶת הַבָּזִיכִין, נוֹתֵן בָּזִיךְ אֶחָד עַל גַּבֵּי סֵדֶר זֶה, וּבָזִיךְ אֶחָד עַל גַּבֵּי סֵדֶר זֶה, אִם נָתַן בָּזִיכִין בְּלֹא לְבוֹנָה אוֹ לְבוֹנָה בְּלֹא בָּזִיכִין, אוֹ שֶׁהָיָה דָבָר חוֹצֵץ בֵּין הַבָּזִיכִין לַלֶחֶם וּבֵין הַלֶּחֶם לַשֻׁלְחָן, הֲרֵי אֵלּוּ פְּסוּלִין. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר בְּתוֹךְ שְׁנֵי טְפָחִים שֶׁבֵּין סֵדֶר לַחֲבֵרוֹ הָיָה נוֹתְנָן, וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם וְנָתַתָּ עַל הַמַּעֲרֶכֶת לְבֹנָה זַכָּה, שֶׁהִיא כֻּלָּה סְמוּכָה לַמַּעֲרָכָה, וְאֶת הַמְּנַקִּיֹּת, אֵלּוּ הַקָּנִים, עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנָה קָנִים שֶׁל זָהָב חֲלוּלִין מְקַבְּלִין טֻמְאָה הָיוּ שָׁם, אַרְבָּעָה עָשָׂר לְסֵדֶר זֶה וְאַרְבָּעָה עָשָׂר לְסֵדֶר זֶה, נִכְנָס בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְשׁוֹמְטָן וְנוֹתְנָן לְאָרְכּוֹ שֶׁל שֻׁלְחָן (ויקרא כד, ה): כָּל הַכֵּלִים שֶׁהָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ אָרְכָּן לְאָרְכּוֹ שֶׁל בַּיִת, חוּץ מִן הָאָרוֹן שֶׁהָיָה אָרְכּוֹ נָתוּן כְּנֶגֶד רָחְבּוֹ שֶׁל בַּיִת, כָּךְ הָיוּ בַּדָּיו נְתוּנִין כָּךְ הָיָה נֻטֵּל. (ויקרא כד, י): כֵּיצַד מַסְדִּירִין אַחַר שַׁבָּת הָיָה נִכְנָס מַגְבִּיהַּ רֹאשָׁהּ שֶׁל חַלָּה וְנוֹתֵן קָנֶה תַּחְתֶּיהָ, מַגְבִּיהַּ רֹאשָׁהּ הָאַחֵר וְנוֹתֵן קָנֶה תַּחְתֶּיהָ וְאֶחָד בָּאֶמְצַע, שְׁלשָׁה תַּחַת כָּל חַלָּה וְחַלָּה וּשְׁנַיִם תַּחַת הָעֶלְיוֹנָה שֶׁאֵין עָלֶיהָ מַשֹּׂוֹי, וְהַתַּחְתּוֹנָה נְתוּנָה עַל טָהֳרוֹ שֶׁל שֻׁלְחָן, וְלָמָּה הָיוּ נוֹתְנִין קָנִים בֵּינֵיהֶם, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁלֹט הָרוּחַ בָּהֶם וְלֹא יִתְעַפֵּשׁ הַלֶּחֶם, וְלָמָּה הָיוּ הַקָּנִים עֲשׂוּיִם כַּחֲצִי קָנֶה חָלוּל, כְּדֵי שֶׁלֹא יִתְיַקְרוּ עַל הַלֶּחֶם, וּלְכָךְ כְּתִיב בַּצִּוּוּי (שמות כה, כט): וּמְנַקִּיֹּתָיו אֲשֶׁר יֻסַּךְ בָּהֵן, שֶׁהָיוּ מַעֲמִידִין הַלֶּחֶם כְּמִין סֻכָּה, שֶׁכָּל חַלָּה וְחַלָּה נַעֲשֵׂית סֻכָּה לָזוֹ שֶׁהִיא תַּחְתֶּיהָ. וְאֵת קְשׂוֹת הַנָּסֶךְ, אֵלּוּ סְנִיפִין, (תוספתא מנחות ג): אַרְבָּעָה סְנִיפִין שֶׁל זָהָב עוֹשִׂין לוֹ, וְקַרְנַיִם הָיוּ שָׁם שֶׁבָּהֶן סוֹמְכִין אֶת הַחַלָּה הַתַּחְתּוֹנָה, שְׁנַיִם לְסֵדֶר זֶה וּשְׁנַיִם לְסֵדֶר זֶה, מִפְּנֵי שֶׁהַחַלּוֹת דּוֹמוֹת לִסְפִינָה, כְּדֵי שֶׁלֹא תְּהֵא רוֹקֶדֶת, וְהָיוּ הַסְּנִיפִין כְּנֶגֶד הַלֶּחֶם כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ הַסְּנִיפִין מַגְבִּיהִים אֶת הַלֶּחֶם מֵעַל גַּבֵּי הַשֻׁלְחָן, וּמַהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: קְשׂוֹת הַנָּסֶךְ, שֶׁאַף הֵם הָיוּ מַעֲמִידִין רָאשֵׁי הַחַלּוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת לְמַעְלָה שֶׁלֹא הָיוּ נוֹגְעִין בַּשֻּׁלְחָן וְהָיוּ מְסַכּוֹת עַל הַשֻּׁלְחָן, אֲבָל אֶמְצָעִית שֶׁל חַלָּה תַּחְתּוֹנָה נוֹגַעַת בַּשֻּׁלְחָן, לְפִי שֶׁחַלָּה עֲשׂוּיָה כְּמִין סְפִינָה רוֹקֶדֶת, חַדָּה מִלְּמַטָּה וְנָסְבָה וְרָחֲבָה מִלְּמַעְלָה. (במדבר ד, ז): וְלֶחֶם הַתָּמִיד עָלָיו יִהְיֶה, מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁאַף בִּשְׁעַת מַסָּעוֹת הָיָה עָלָיו לֶחֶם, (במדבר ד, ח): וּפָרְשׂוּ עֲלֵיהֶם בֶּגֶד תּוֹלַעַת שָׁנִי, עַל הַכֵּלִים וְעַל הַלֶּחֶם, וְאַחַר כָּךְ הָיוּ מְכַסִּין הַשֻּׁלְחָן וְכָל הַכֵּלִים אֲשֶׁר עָלָיו בִּכְסוּי עוֹר תַּחַשׁ, וְהָיוּ מְשִׂימִין בַּדָּיו לִשָֹּׂא אוֹתוֹ בָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ד, ח): וְכִסּוּ אֹתוֹ בְּמִכְסֵה עוֹר תָּחַשׁ וְשָׂמוּ אֶת בַּדָּיו.",
"וְלָקְחוּ בֶּגֶד תְּכֵלֶת וְכִסּוּ אֶת מְנֹרַת הַמָּאוֹר (במדבר ד, ט), אַף הַמְּנוֹרָה לְפִי שֶׁעוֹמֶדֶת בַּהֵיכָל, הִיא וְכָל כֵּלֶיהָ הַנִּכְנָסִים לְשָׁם הָיוּ מְכַסִּים בְּבֶגֶד תְּכֵלֶת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וְלָקְחוּ בֶּגֶד תְּכֵלֶת וְכִסּוּ וגו', בַּמְּנוֹרָה לֹא הָיָה מַפְרִישׁ בֵּינָהּ לְכֵלֶיהָ. וְאַחַר כָּךְ הָיוּ מְכַסִּין אוֹתָהּ וְאֶת כָּל כֵּלֶיהָ בְּמִכְסֵה עוֹר תַּחַשׁ, וְהָיוּ נוֹתְנִין אוֹתָהּ עַל הַמּוֹט, לְפִי שֶׁלֹא הָיוּ שָׁם בַּדִּים שֶׁיִּשְׂאוּ אוֹתָהּ בָּהֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר ד, ו): וְנָתְנוּ אֹתָהּ וְאֶת כָּל כֵּלֶיהָ וגו'.",
"וְעַל מִזְבַּח הַזָּהָב יִפְרְשׂוּ בֶּגֶד תְּכֵלֶת (במדבר ד, יא), אַף מִזְבַּח הַזָּהָב לְפִי שֶׁהָיָה עוֹמֵד בַּהֵיכָל הָיוּ מְכַסִּין אוֹתוֹ בְּבֶגֶד תְּכֵלֶת תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ כִּסּוּהוּ בְּמִכְסֵה עוֹר תַּחַשׁ וְשָׂמוּ בַדָּיו לִטֹּל בָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ד, יא): וְכִסּוּ אֹתוֹ בְּמִכְסֵה וגו', אֲבָל כֵּלָיו לֹא הָיוּ נוֹתְנִין עִמּוֹ אֶלָּא לְבַד הָיוּ נוֹתְנִין אוֹתָם עַל בֶּגֶד תְּכֵלֶת וּמְכַסִּין אוֹתָן בְּמִכְסֵה עוֹר תַּחַשׁ וְהָיוּ נוֹתְנִין אוֹתָם עַל הַמּוֹט כְּדֵי לִטְּלָן עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ד, יב): כָּל כְּלֵי הַשָּׁרֵת אֲשֶׁר יְשָׁרְתוּ וגו', מָה הָיוּ כֵּלָיו, כַּף וּמַחְתָּה, כַּף לִקְטֹרֶת סַמִּים וּמַחְתָּה לְהַכְנִיס בָּהּ גֶּחָלִים, הָיָה מַנִּיחַ הַמַּחְתָּה שֶׁל גֶּחָלִים עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ וּמְעָרֶה הַקְּטֹרֶת שֶׁבַּכַּף לְתוֹכָהּ עַל גַּבֵּי הַגֶּחָלִים, זֶה הָיָה מִזְבַּח הַזָּהָב.",
"מִזְבַּח הַנְּחשֶׁת שֶׁהָיָה עוֹמֵד בֶּחָצֵר, הָיוּ מְסִירִין אֶת הַדֶּשֶׁן מֵעָלָיו וְהָיוּ פּוֹרְשִׂים עָלָיו בֶּגֶד אַרְגָּמָן לְהַבְדִּיל בֵּינוֹ וּבֵין כֵּלָיו הַנְּתוּנִין עָלָיו, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר ד, יג): וְדִשְׁנוּ אֶת הַמִּזְבֵּחַ וּפָרְשׂוּ עָלָיו בֶּגֶד אַרְגָּמָן. מִזְבַּח הָעוֹלָה, לְפִי שֶׁלֹא הָיָה בִּפְנִים לֹא הָיוּ מְכַסִּין אוֹתוֹ בַּתְּכֵלֶת אֶלָּא בָּאַרְגָּמָן, לָמָּה בָּאַרְגָּמָן, שֶׁהוּא הָיָה אוֹרֵג אֶת יִשְׂרָאֵל מִן הַחֵטְא, שֶׁעָלָיו הָיוּ מַקְרִיבִין תְּמִידִין בְּכָל יוֹם וְחַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת וְעוֹלוֹת וּשְׁלָמִים. וְאַחַר שֶׁהָיוּ מְכַסִּין אוֹתוֹ נוֹתְנִין עָלָיו כֵּלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ד, יד): וְנָתְנוּ עָלָיו אֶת כָּל כֵּלָיו אֲשֶׁר יְשָׁרְתוּ וגו'. (תורת כהנים צו, י): תָּנוּ (ויקרא ו, ו): אֵשׁ תָּמִיד, אַף בַּשַּׁבָּת אַף בְּטֻמְאָה, (ויקרא ו, ו): לֹא תִכְבֶּה, אַף בַּמַּסָּעוֹת, מָה הָיוּ עוֹשִׂין לָהּ, כּוֹפִין עָלֶיהָ פְּסַכְתֵּר, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אַף בִּשְׁעַת מַסָּעוֹת הָיוּ מְדַשְּׁנִין אוֹתָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְדִשְׁנוּ אֶת הַמִּזְבֵּחַ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה נִיחָא, שֶׁלְּכָךְ לֹא הִזְכִּיר פְּסַכְתֵּר עִם כְּלֵי הַמִּזְבֵּחַ בַּמַּסָּעוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ד, יד): אֶת הַמַּחְתֹּת וְאֶת הַמִּזְלָגֹת וְאֶת הַיָּעִים וְאֶת הַמִּזְרָקֹת, וְאֵינוֹ מַזְכִּיר סִירוֹת, לָמָּה, שֶׁעַל גַּבֵּי הָאֵשׁ הָיוּ כּוֹפִין אוֹתָהּ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן (במדבר ד, יד): כֹּל כְּלֵי הַמִּזְבֵּחַ, לְרַבּוֹת אֶת הַסִּירוֹת. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן וְדִשְׁנוּ אֶת הַמִּזְבֵּחַ, נִיחָא, עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה הָיוּ מְדַשְּׁנִין אוֹתוֹ וְהָיוּ מַנִּיחִין שָׁם אֵשׁ וְחוֹזְרִין וְכוֹפִין עָלָיו פְּסַכְתֵּר כְּדֵי שֶׁלֹא תִכְבֶּה. וְאַף עַל פִּי שֶׁהָיָה הֶפְרֵשׁ בֵּין כֵּלִים הַנִּתָּנִין בִּפְנִים לַכֵּלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ לְעִנְיַן בֶּגֶד תְּכֵלֶת, אֲבָל לְעִנְיַן עוֹר תַּחַשׁ אֵלּוּ וְאֵלּוּ שָׁוִין, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ד, יד): וּפָרְשׂוּ עָלָיו כְּסוּי עוֹר תַּחַשׁ וְשָׂמוּ בַדָּיו.",
"מָה רָאָה הַמָּקוֹם לְצַוֹּתָן כָּךְ, אָרוֹן תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ שֻׁלְּחָן וְאַחֲרָיו מְנוֹרָה וְאַחֲרָיו מִזְבַּח הַזָּהָב וְאַחֲרָיו מִזְבַּח הָעוֹלָה, אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ פֵּרוּקָן בִּשְׁעַת מַסָּעוֹת כַּעֲמִידָתָן בִּשְׁעַת חֲנָיוֹת. מַסָּעוֹת, מַה בִּשְׁעַת הֲקָמַת מִשְׁכָּן אָרוֹן תְּחִלָּה, דִּכְתִיב (שמות מ, כא): וַיָּבֵא אֶת הָאָרֹן וגו', וְאַחַר כָּךְ (שמות מ, כב): וַיִּתֵּן אֶת הַשֻּׁלְחָן, וְאַחַר כָּךְ (שמות מ, כד): וַיָּשֶׂם אֶת הַמְּנֹוֹרָה וגו', וְאַחַר כָּךְ (שמות מ, כו): וַיָּשֶׂם אֶת מִזְבַּח הַזָּהָב וגו', וְאַחַר כָּךְ (שמות מ, כט): וְאֶת מִזְבַּח הָעֹלָה וגו'. אַף בִּשְׁעַת פְּרִיקָתָן אָרוֹן תְּחִלָּה וְאַחֲרָיו שֻׁלְחָן וְאַחֲרָיו מְנוֹרָה וְאַחֲרָיו מִזְבַּח הַזָּהָב וְאַחֲרָיו מִזְבַּח הָעוֹלָה. (במדבר ד, טו): וְכִלָּה אַהֲרֹן וּבָנָיו לְכַסֹּת אֶת הַקֹּדֶשׁ, זֶה הָאָרוֹן, (במדבר ד, טו): וְאֶת כָּל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ, אֵלּוּ שֻׁלְחָן וּמְנוֹרָה וּשְׁנֵי מִזְבְּחוֹת וְכָל כְּלֵיהֶן, (במדבר ד, טו): בִּנְסֹעַ הַמַּחֲנֶה, לֹא הָיוּ כֵן אֶלָּא בִּשְׁעַת מַסָּעוֹת.",
"וְאַחֲרֵי כֵן יָבֹאוּ בְנֵי קְהָת לָשֵׂאת וגו' (במדבר ד, טו), אָמַר משֶׁה לִפְנֵי הָאֱלֹהִים, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם דָּמָן שֶׁל בְּנֵי קְהָת אָסוּר וְדָמָן שֶׁל בְּנֵי אַהֲרֹן מֻתָּר. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָאו, אֶלָּא אַהֲרֹן קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א כג, יג): וַיִּבָּדֵל אַהֲרֹן לְהַקְדִּישׁוֹ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, וְאָרוֹן קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, וְאֵן קֹדֶשׁ קָדָשִׁים מַזִּיק לְקֹדֶשׁ קָדָשִׁים. אֲבָל בְּנֵי קְהָת אֵינָם קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, וְאָרוֹן וְכָל כֵּלִים הַנְּתוּנִים בִּפְנִים קֹדֶשׁ קָדָשִׁים וְהֵם מַזִּיקִים לָהֶם, לְכָךְ יִתְּנוּ בְּנֵי אַהֲרֹן דַּעְתָּן שֶׁלֹא יָמוּתוּ בְּנֵי קְהָת. (במדבר ד, טו): אֵלֶּה מַשָֹּׂא בְנֵי קְהָת בְּאֹהֶל מוֹעֵד, אֵלֶּה בְמַשָֹּׂא וְאֵין שְׁאָר כֵּלִים בְּמַשָֹּׂא אֶלָּא בַּעֲגָלוֹת, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (במדבר ז, ט): וְלִבְנֵי קְהָת לֹא נָתָן כִּי עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ וגו'.",
"וּפְקֻדַּת אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן וגו' (במדבר ד, טז), הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (משלי כה, ו): אַל תִּתְהַדַּר לִפְנֵי מֶלֶךְ וּבִמְקוֹם גְּדֹלִים אַל תַּעֲמֹד, אִם לִפְנֵי מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם צָרִיךְ אָדָם לִנְהֹג שִׁפְלוּת בְּעַצְמוֹ, קַל וָחֹמֶר לִפְנֵי הַמָּקוֹם, וּתְנֵינַן (משנה אבות ה-כ): הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר וְקַל כַּנֶּשֶׁר וְרָץ כַּצְּבִי וְגִבּוֹר כָּאֲרִי לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִיךָ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין גַּאֲוָה לִפְנֵי הַמָּקוֹם. אֵלִיָּהוּ אוֹמֵר (תנא דבי אליהו רבה יג): כָּל הַמַּרְבֶּה כְּבוֹד שָׁמַיִם וּמְמַעֵט כְּבוֹד עַצְמוֹ, כְּבוֹד שָׁמַיִם מִתְרַבֶּה וּכְבוֹדוֹ מִתְרַבֶּה, וְכָל הַמְמַעֵט כְּבוֹד שָׁמַיִם וּמַרְבֶּה כְּבוֹד עַצְמוֹ, כְּבוֹד שָׁמַיִם בִּמְקוֹמוֹ וּכְבוֹדוֹ מִתְמָעֵט. מַעֲשֶׂה בְּאִישׁ אֶחָד שֶׁהָיָה עוֹמֵד בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וּבְנוֹ עוֹמֵד כְּנֶגְדוֹ, וְכָל הָעָם עוֹנִים אַחַר הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה הַלְלוּיָה, וּבְנוֹ עוֹנֶה דְּבָרִים שֶׁל תִּפְלוּת, אָמְרוּ לוֹ רְאֵה בִּנְךָ שֶׁהוּא עוֹנֶה דְּבָרִים שֶׁל תִּפְלוּת, אָמַר לָהֶם וּמָה אֶעֱשֶׂה לוֹ תִּינוֹק הוּא, יְשַׂחֵק. שׁוּב לְמָחָר עָשָׂה כְּאוֹתוֹ עִנְיָן וְכָל הָעָם עוֹנִין אַחַר הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה אָמֵן הַלְלוּיָה, וּבְנוֹ עוֹנֶה דְּבָרִים שֶׁל תִּפְלוּת, אָמְרוּ לוֹ רְאֵה בִּנְךָ שֶׁהוּא עוֹנֶה דְּבָרִים שֶׁל תִּפְלוּת, אָמַר לָהֶם וּמָה אֶעֱשֶׂה לוֹ תִּינוֹק הוּא, יְשַׂחֵק. כָּל אוֹתָן שְׁמוֹנַת יְמֵי הֶחָג עָנָה בְּנוֹ דְּבָרִים שֶׁל תִּפְלוּת, וְלֹא אָמַר לוֹ כָּל דָּבָר, וְלֹא יָצָאת אוֹתָהּ הַשָּׁנָה וְלֹא שָׁנְתָה וְלֹא שִׁלְשָׁה עַד שֶׁמֵּת אוֹתוֹ הָאִישׁ וּמֵתָה אִשְׁתּוֹ וּמֵת בְּנוֹ וּבֶן בְּנוֹ וְיָצְאוּ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה נְפָשׁוֹת מִתּוֹךְ בֵּיתוֹ, וְלֹא נִשְׁתַּיֵּר לוֹ אֶלָּא זוּג אֶחָד שֶׁל בְּנֵי אָדָם, אֶחָד חִגֵּר וְסוּמָא וְאֶחָד שׁוֹטֶה וְרָשָׁע. שׁוּב מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד, שֶׁהָיָה מִתְחָרֵט שֶׁלֹא קָרָא וְלֹא שָׁנָה, פַּעַם אַחַת הָיָה עוֹמֵד בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה לִקְדֻשַּׁת הַשֵּׁם הִגְבִּיהַּ אֶת קוֹלוֹ וְאָמַר (ישעיהו ו, ג): קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ ה' צְבָאוֹת, אָמְרוּ לוֹ מָה רָאִיתָ שֶׁהִגְבַּהְתָּ קוֹלְךָ, אָמַר לָהֶם לֹא זָכִיתִי לֹא לְמִקְרָא וְלֹא לְמִשְׁנָה וְעַכְשָׁו שֶׁנִּתְּנָה לִי רְשׁוּת לֹא אַגְבִּיהַּ אֶת קוֹלִי וְתָשׁוּב נַפְשִׁי עָלַי, וְלֹא יָצָאת אוֹתָהּ הַשָּׁנָה וְלֹא שָׁנְתָה וְלֹא שִׁלְשָׁה עַד שֶׁעָלָה אוֹתוֹ הָאִישׁ מִבָּבֶל לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וַעֲשָׂאוּהוּ שַׂר הַחַיִל שֶׁל קֵיסָר וּמִנּוּהוּ רֹאשׁ עַל כָּל בִּירָנִיּוֹת שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְנָתְנוּ לוֹ מָקוֹם וּבָנָה עִיר וְיָשַׁב שָׁם, וְקָרְאוּ לוֹ קִילוֹנַי, לוֹ וּלְבָנָיו וְלִבְנֵי בָנָיו עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת, מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁלֹא יִנְהַג אָדָם גַּאֲוָה לִפְנֵי הַמָּקוֹם שֶׁכָּל הַמִּתְגָּאֶה לְפָנָיו מִתְבַּזֶּה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמואל א ב, ל): כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד וּבֹזַי יֵקָלוּ. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּדָוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹא נָהַג עַצְמוֹ בְּגַאֲוָה לִפְנֵי הַמָּקוֹם, אֶלָּא בִּזָּה עַצְמוֹ לְפָנָיו כְּהֶדְיוֹט לְהַרְבּוֹת כְּבוֹדוֹ שֶׁל מָקוֹם, אֵימָתַי בְּשָׁעָה שֶׁהֶעֱלָה הָאָרוֹן מִבֵּית אֲבִינָדָב אֲשֶׁר בַּגִּבְעָה לַהֲבִיאוֹ לִירוּשָׁלַיִם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמואל ב ו, א): וַיֹּסֶף עוֹד דָּוִד אֶת כָּל בָּחוּר בְּיִשְׂרָאֵל שְׁלשִׁים אָלֶף, אָמַר דָּוִד אֵינִי מַעֲלֶה אֶת הָאָרוֹן בַּחֲשַׁאי, מִיָּד נִתְיָעֵץ עִם שָׂרֵי הָאֲלָפִים וְהַמֵּאוֹת שֶׁיִּשְׁלְחוּ בְּכָל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּתְקַבְּצוּ אֲלֵיהֶם וְיֵלְכוּ לְהַעֲלוֹת הָאָרוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א יג, א): וַיִּוָּעֵץ דָּוִיד עִם שָׂרֵי הָאֲלָפִים וְהַמֵּאוֹת לְכָל נָגִיד, (דברי הימים א יג, ב ג): וַיֹּאמֶר דָּוִיד לְכֹל קְהַל יִשְׂרָאֵל אִם עֲלֵיכֶם טוֹב וּמִן ה' אֱלֹהֵינוּ וגו' וְיִקָּבְצוּ אֵלֵינוּ, וְנָסֵבָּה אֶת אֲרוֹן אֱלֹהֵינוּ אֵלֵינוּ וגו', מִיָּד אָמְרוּ לוֹ כֻּלָּם עֲשֵׂה כְּמוֹ שֶׁאַתָּה חָפֵץ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א יג, ד): וַיֹּאמְרוּ כָל הַקָּהָל לַעֲשׂוֹת כֵּן כִּי יָשַׁר הַדָּבָר בְּעֵינֵי כָל הָעָם, מִיָּד שָׁלַח וְקִבֵּץ כָּל יִשְׂרָאֵל שֶׁבְּכָל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א יג, ה): וַיַּקְהֵל דָּוִיד אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל מִן שִׁיחוֹר מִצְרַיִם וְעַד לְבוֹא חֲמָת לְהָבִיא אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים מִקִּרְיַת יְעָרִים. כַּמָּה זְקֵנִים מִנָּה דָּוִד שָׁם, אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בֶּן אֶלְעָזָר וְרַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא תִּשְׁעִים אֶלֶף זְקֵנִים מִנָּה דָּוִד בְּיוֹם אֶחָד וְלֹא מִנָּה אֶת אֲחִיתֹפֶל עִמָּהֶם וְקִדְּשָׁן שֶׁיִּהְיוּ עוֹשִׂין דְּרָגוֹן לְפָנָיו, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיֹּסֶף עוֹד דָּוִד אֶת כָּל בָּחוּר בְּיִשְׂרָאֵל שְׁלשִׁים אָלֶף, וַיּוֹסֶף תְּלָתִין אַלְפִין, עוֹד שְׁלשִׁים אָלֶף. וּפְשׁוּטֵיהּ דִּקְרָיָה שְׁלשִׁים אַלְפִין, הֲרֵי תִּשְׁעִים אַלְפִין, מִיָּד הָלְכוּ לַגִּבְעָה לְהַעֲלוֹת מִשָּׁם הָאָרוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב ג, ב): וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ דָּוִד וְכָל הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ מִבַּעֲלֵי יְהוּדָה וגו', וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (דברי הימים א יג, ו ז): וַיַּעַל דָּוִיד וְכָל יִשְׂרָאֵל בַּעֲלָתָה אֶל קִרְיַת יְעָרִים אֲשֶׁר לִיהוּדָה לְהַעֲלוֹת מִשָּׁם אֵת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים ה' יוֹשֵׁב הַכְּרוּבִים אֲשֶׁר נִקְרָא שֵׁם וגו'. וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ דָּוִד וְכָל הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ מִבַּעֲלֵי יְהוּדָה וגו', כֵּיצַד יִתְקַיְימוּ שְׁנֵי כְּתוּבִים הַלָּלוּ, כָּל יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ לְבַעֲלָתָה שֶׁהִיא קִרְיַת יְעָרִים וְהִמְתִּינוּ שָׁם עַל הָאָרוֹן עַד שֶׁיְבִיאוּהוּ מִן הַגִּבְעָה, אֲבָל דָּוִד וְהַזְּקֵנִים קָמוּ מִבַּעֲלֵי יְהוּדָה הִיא בַּעֲלָתָה הִיא קִרְיַת יְעָרִים וְהָלְכוּ נֶגֶד הָאָרוֹן לַגִּבְעָה לַהֲבִיאוֹ מִן הַגִּבְעָה לְקִרְיַת יְעָרִים הִיא בַּעֲלָתָה, וּמִבַּעֲלָתָה יַעֲלוּהוּ כָּל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ עַד יְרוּשָׁלַיִם. וְיֵשׁ אוֹמְרִים בַּתְּחִלָּה נִמְלְכוּ שֶׁלֹא יֵלְכוּ אֶלָּא עַד בַּעֲלָתָה, וְיִשְׁלַח מִשָּׁם עַד בֵּית אֲבִינָדָב אֲשֶׁר בַּגִּבְעָה לְהַעֲלוֹת מִשָּׁם אֲרוֹן הָאֱלֹהִים עַד קִרְיַת יְעָרִים, וּמִשָּׁם יַעֲלוּ כֻּלָּם עִמּוֹ לִירוּשָׁלַיִם, כֵּיוָן שֶׁהָיָה שָׁם אָמַר לָהֶם אֵין כְּבוֹדוֹ שֶׁל אָרוֹן שֶׁיָּבוֹא בִּיחִידִים אֶלָּא נֵלֵךְ כֻּלָּנוּ לְשָׁם, לְכָךְ כְּתִיב: וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ דָּוִד וְכָל הָעָם וגו', לָמָּה לֹא הָלַךְ בַּתְּחִלָּה אֶלָּא בַּעֲלָתָה שֶׁהִיא קִרְיַת יְעָרִים, לְפִי שֶׁהַגִּבְעָה וְקִרְיַת יְעָרִים בְּבַת אַחַת הָיוּ יוֹשְׁבִים, שֶׁשָּׁם הָיוּ יוֹשְׁבִין הַגִּבְעוֹנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע ט, יז): וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיָּבֹאוּ אֶל עָרֵיהֶם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וְעָרֵיהֶם גִּבְעוֹן וְהַכְּפִירָה וּבְאֵרוֹת וְקִרְיַת יְעָרִים, וְנָפְלָה קִרְיַת יְעָרִים בְּחֵלֶק יְהוּדָה, שֶׁכֵּן הוּא מוֹנָהּ בְּחֵלֶק נַחֲלָתוֹ (יהושע טו, ס): קִרְיַת בַּעַל הִיא קִרְיַת יְעָרִים, וְהִיא הָיְתָה גְּבוּל בֵּין יְהוּדָה וּבִנְיָמִין, שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר בִּגְבוּל אֶרֶץ בִּנְיָמִין (יהושע יח, יד): וְהָיוּ תֹצְאֹתָיו אֶל קִרְיַת בַּעַל הִיא קִרְיַת יְעָרִים עִיר בְּנֵי יְהוּדָה וגו', אֲבָל הַגִּבְעָה שֶׁשָּׁם הָיָה הָאָרוֹן הָיָה בִּגְבוּל בִּנְיָמִין, שֶׁכֵּן כְּתִיב בְּעָרֵי בִּנְיָמִין (יהושע יח, כה כו): גִּבְעוֹן וְהָרָמָּה וּבְאֵרוֹת, וְהַמִּצְפֶּה וְהַכְּפִירָה וְהַמֹּצָה, וּלְכָךְ בָּאוּ בַּתְּחִלָּה עַד קִרְיַת יְעָרִים שֶׁהִיא גְּבוּל בֵּין יְהוּדָה לְבִנְיָמִין, וְאַחַר הָלְכוּ לְגִבְעוֹן (שמואל ב ו, ב): אֲשֶׁר נִקְרָא שֵׁם שֵׁם ה' צְבָאוֹת, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי מְלַמֵּד שֶׁהַשֵּׁם וְכָל כִּנּוּיָו מֻנָּחִין בָּאָרוֹן. רַב הוּנָא אָמַר מְלַמֵּד שֶׁהַלּוּחוֹת וְשִׁבְרֵי לוּחוֹת מֻנָּחִין בָּאָרוֹן. (שמואל ב ו, ג): וַיַּרְכִּבוּ אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וגו' לֹא נָשְׂאוּ כַּתּוֹרָה, שֶׁהֲרֵי כְּתִיב (במדבר ז, ט): וְלִבְנֵי קְהָת לֹא נָתָן וגו', מִפְּנֵי מָה נֶעֱנַשׁ שֶׁנִּתְעַלֵּם הַמִּקְרָא מֵעֵינָיו, מִפְּנֵי שֶׁקָּרָא לְדִבְרֵי תוֹרָה זְמִירוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט, נד): זְמִרוֹת הָיוּ לִי חֻקֶּיךָ וגו', אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דִּבְרֵי תוֹרָה שֶׁכָּתוּב בָּהֶן (משלי כג, ה): הֲתָעִיף עֵינֶיךָ בּוֹ וְאֵינֶנּוּ, אַתָּה קוֹרֵא אוֹתָן זְמִירוֹת, הֲרֵי אֲנִי מַכְשִׁילְךָ בְּדָבָר שֶׁאֲפִלּוּ תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן יוֹדְעִין אוֹתָן, וְלִבְנֵי קְהָת לֹא נָתָן וגו' וְאִיהוּ אַתְיֵיהּ בַּעֲגָלָה. וְהָיָה אֲרוֹנָא טָעֵין כַּהֲנַיָא לְרוּמָא וְטָרֵיף לוֹן לְאַרְעָא, טָעֵין כַּהֲנַיָא לְרוּמָא וְטָרֵיף לוֹן לְאַרְעָא. שְׁלַח דָּוִד וְאַיְיתֵי לַאֲחִיתֹפֶל אֲמַר לֵיהּ לֵית אַתְּ אָמַר לִי מַה נַּעֲבֵד לְדֵין אֲרוֹנָא דְּהוּא טָעֵין כַּהֲנַיָא לְרוּמָא וְטָרֵיף לוֹן לְאַרְעָא וְטָעֵין כַּהֲנַיָא לְרוּמָא וְטָרֵיף לוֹן לְאַרְעָא. אֲמַר לֵיהּ שְׁלַח שְׁאֵיל לְאִינוּן חַכִּימַיָא דְּמַנִּיתָה. אֲמַר דָּוִד מַאן דְּיָדַע לִמְקִמְתֵיהּ וְלָא קָם לֵיהּ יְהֵא סוֹפָא מִתְחַנְקָא. אָמַר לוֹ דְּבַח קוֹמֵי וְהוּא קָאֵים. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַאֲחִיתֹפֶל מִלָּה דְּמֵינוֹקַיָא אָמְרִין בִּכְנִשְׁתָּא בְּכָל יוֹם לָא אֲמַרְתְּ לֵיהּ, וְלִבְנֵי קְהָת לֹא נָתָן וגו', וְדָא רַבְּתָא אֲמַרְתְּ לֵיהּ דְּבַח קוֹמֵי וְקָאֵים, וּלְכָךְ הָיָה זוֹבֵחַ כְּשֶׁהֶעֱלָהוּ בַּשְּׁנִיָה שֶׁלֹא יָבוֹא לִידֵי כָךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב ו, יג): וַיְהִי כִּי צָעֲדוּ וגו', וַיְהִי עֻזָּא וְאַחְיוֹ נוֹהֲגִין אֶת הָעֲגָלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב ו, ג): וַיִּשָֹּׂאֻהוּ מִבֵּית אֲבִינָדָב וגו', עֻזָּא מֵאַחֲרָיו וְאַחְיוֹ לְפָנָיו, (שמואל ב ו, ד): וַיִּשָֹּׂאֻהוּ מִבֵּית אֲבִינָדָב אֲשֶׁר בַּגִּבְעָה וגו', מַהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: וַיִּשָֹּׂאֻהוּ מִבֵּית אֲבִינָדָב וגו', מַה נָּשְׂאוּ עִמּוֹ, אַרְגָּז שֶׁשִּׁגְרוּ פְּלִשְׁתִּים דּוֹרוֹן לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁעָלָיו סֵפֶר תּוֹרָה מֻנָּח, כְּהַהִיא דִּתְנֵינָן (ירושלמי שקלים א-א): אָרוֹן שֶׁעָשָׂה משֶׁה (שמות כה, י): אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי רָחְבּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי קוֹמָתוֹ, בְּאַמָּה בַּת שִׁשָּׁה טְפָחִים. וְהַלּוּחוֹת אָרְכָּן שִׁשָּׁה, וְרָחְבָּן שִׁשָּׁה, וְעָבְיָן שְׁלשָׁה, מֻנָּחוֹת לְאָרְכּוֹ שֶׁל אָרוֹן, וְכַמָּה לוּחוֹת אוֹכְלוֹת, שְׁנֵים עָשָׂר טְפָחִים. וְנִשְׁתַּיְירוּ שָׁם שְׁלשָׁה טְפָחִים, צֵא מֵהֶם טֶפַח, חֶצְיוֹ לְכֹתֶל זֶה וְחֶצְיוֹ לְכֹתֶל זֶה, נִשְׁתַּיְּרוּ שָׁם שְׁנֵי טְפָחִים שֶׁבָּהֶם סֵפֶר תּוֹרָה מֻנָּח, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א ח, ט): אֵין בָּאָרוֹן רַק שְׁנֵי לֻחוֹת וגו', אֵין רַק, אֵין מִעוּט אַחַר מִעוּט אֶלָּא לְרַבּוֹת, סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁמֻּנָּח בָּאָרוֹן. פִּרְנַסְתָּ אָרוֹן לְאָרְכּוֹ בּוֹא וּפַרְנֵס אָרוֹן לְרָחְבּוֹ, כַּמָּה לוּחוֹת אוֹכְלוֹת בָּאָרוֹן שִׁשָּׁה טְפָחִים, נִשְׁתַּיְּרוּ שָׁם שְׁלשָׁה טְפָחִים, צֵא מֵהֶן טֶפַח חֶצְיוֹ לְכֹתֶל זֶה וְחֶצְיוֹ לְכֹתֶל זֶה, נִשְׁתַּיְּרוּ שָׁם שְׁנֵי טְפָחִים שֶׁלֹא יְהֵא סֵפֶר תּוֹרָה נִכְנָס וְיוֹצֵא בְּדֹחַק, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בְּאַמָּה בַּת חֲמִשָּׁה טְפָחִים, וְהַלּוּחוֹת אָרְכָּן שִׁשָּׁה וְרָחְבָּן שִׁשָּׁה וְעָבְיָן שְׁלשָׁה, וּמֻנָּחוֹת לְאָרְכּוֹ שֶׁל אָרוֹן, כַּמָּה לוּחוֹת אוֹכְלוֹת בָּאָרוֹן שְׁנֵים עָשָׂר טְפָחִים, נִשְׁתַּיֵּר שָׁם חֲצִי טֶפַח, אֶצְבַּע וּמֶחֱצָה לְכֹתֶל זֶה וְאֶצְבַּע וּמֶחֱצָה לְכֹתֶל זֶה. פִּרְנַסְתָּ אָרוֹן לְאָרְכּוֹ צֵא וּפַרְנֵס אָרוֹן לְרָחְבּוֹ, כַּמָּה לוּחוֹת אוֹכְלוֹת בָּאָרוֹן שִׁשָּׁה טְפָחִים, נִשְׁתַּיְּרוּ שָׁם טֶפַח וּמֶחֱצָה, צֵא מֵהֶם חֲצִי טֶפַח אֶצְבַּע וּמֶחֱצָה לְכֹתֶל זֶה וְאֶצְבַּע וּמֶחֱצָה לְכֹתֶל זֶה, נִשְׁתַּיֵּר שָׁם טֶפַח שֶׁבּוֹ הָעַמּוּדִים עוֹמְדִין, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ג, ט י): אַפִּרְיוֹן עָשָׂה לוֹ הַמֶּלֶךְ וגו' עַמּוּדָיו עָשָׂה כֶסֶף וגו', וְאַרְגָּז שֶׁשִּׁגְּרוּ פְּלִשְׁתִּים דּוֹרוֹן לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מֻנָּח בְּצִדּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א ו, ח): וְאֵת כְּלֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר הֲשֵׁבֹתֶם לוֹ אָשָׁם תָּשִׂימוּ בָאַרְגַּז מִצִּדּוֹ וּשְׁלַחְתֶּם אֹתוֹ וְהָלָךְ, וְעָלָיו סֵפֶר תּוֹרָה מֻנָח, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לא, כו): לָקֹחַ אֵת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה, בְּצִדּוֹ הָיָה מֻנָּח וְלֹא בְּתוֹכוֹ, וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם אֵין בָּאָרוֹן רַק שְׁנֵי לֻחוֹת, לְרַבּוֹת שִׁבְרֵי לוּחוֹת שֶׁמֻּנָּחִין בָּאָרוֹן, לְפִי שֶׁהַלּוּחוֹת הַשְּׁלֵמוֹת וְלוּחוֹת הַשְּׁבוּרוֹת עַל צִדֵּיהֶן הָיוּ מֻנָּחוֹת בָּאָרוֹן, לְפִי שֶׁלֹא הָיוּ עָבוֹת אֶלָּא שְׁלשָׁה טְפָחִים, אֲבָל קֹדֶם שֶׁהָיָה הָאַרְגָּז דַּף אֶחָד הָיָה יוֹצֵא מִן הָאָרוֹן וְעָלָיו הָיָה סֵפֶר תּוֹרָה מֻנָּח, לְכָךְ כְּתִיב: וַיִּשָֹּׂאֻהוּ מִבֵּית אֲבִינָדָב, זֶה הָיָה הָאַרְגָּז שֶׁעָלָיו סֵפֶר תּוֹרָה מֻנָּח וְהָיָה עוֹמֵד מִצַד אֲרוֹן בְּרִית ה'. (שמואל ב ו, ד): וְאַחְיוֹ הֹלֵךְ לִפְנֵי הָאָרוֹן, מִכָּאן אָמְרוּ אַחְיוֹ הוֹלֵךְ לְפָנָיו, כֵּיוָן שֶׁהֶעֱלוּ אוֹתוֹ הָיוּ תִּשְׁעִים אֶלֶף זְקֵנִים מְהַלְּכִין לְפָנָיו וְהַכֹּהֲנִים טוֹעֲנִין בּוֹ וְהַלְוִיִּם מְנַגְנִין וְכָל יִשְׂרָאֵל מְשַׂחֲקִין, מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לוּלָב, מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ תֹּף וּכְלֵי שִׁיר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמואל ב ו, ה): וְדָוִד וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל מְשַׂחֲקִים לִפְנֵי ה' וגו', זֶה לוּלָב שֶׁאָדָם מְנַעֲנֵעַ בּוֹ. (שמואל ב ו, ו): וַיָּבֹאוּ עַד גֹּרֶן נָכוֹן, כְּתִיב (דברי הימים א יג, ט): כִּידֹן, וּכְתִיב: נָכוֹן, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן (גמרא סוטה לה-ב): בַּתְּחִלָּה כִּידֹן, וּלְבַסּוֹף נָכוֹן. (שמואל ב ו, ז): וַיִּשְׁלַח עֻזָּה אֶל אֲרוֹן הָאֱלֹהִים, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָאָרוֹן נוֹשְׂאָיו נָשָׂא עַצְמוֹ לֹא כָּל שֶׁכֵּן, דִּכְתִיב (יהושע ד, יא): וַיְהִי כַּאֲשֶׁר תַּם כָּל הָעָם לַעֲבוֹר וַיַּעֲבֹר אֲרוֹן ה' וְהַכֹּהֲנִים לִפְנֵי הָעָם, נָשָׂא אָרוֹן נוֹשְׂאָיו וְעָבַר. (שמואל ב ו, ז): כִּי שָׁמְטוּ הַבָּקָר, לָמָּה שָׁמְטוּ, שֶׁהָיוּ מוֹלִיכִין אוֹתוֹ שֶׁלֹא כַתּוֹרָה, שֶׁהֵן הָיוּ צְרִיכִים לְהוֹלִיכוֹ בַּכָּתֵף וּטְעָנוּהוּ בַּעֲגָלָה וְהָלַךְ לוֹ לְעַצְמוֹ, (שמואל ב ו, ז): וַיִּחַר אַף ה' בְּעֻזָּה וַיַּכֵּהוּ שָׁם הָאֱלֹהִים עַל הַשַּׁל, מַהוּ עַל הַשַּׁל, רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי אֶלְעָזָר, חַד אָמַר עַל עִסְקֵי שָׁלוּ, וְחַד אָמַר שֶׁעָשָׂה צְרָכָיו בְּפָנָיו. (שמואל ב ו, ז): וַיָּמָת שָׁם עִם אֲרוֹן הָאֱלֹהִים, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן עֻזָּא בָּא לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: עִם אֲרוֹן הָאֱלֹהִים, מַה אָרוֹן קַיָּם לָעוֹלָם הַבָּא אַף עֻזָּא בָּא לָעוֹלָם הַבָּא. (שמואל ב ו, ח): וַיִּחַר לְדָוִד עַל אֲשֶׁר פָּרַץ ה' וגו', מַהוּ וַיִּחַר, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר שֶׁנִּשְׁתַּנּוּ פָּנָיו כַּחֲרָרָה, מַה טַּעַם, דְּלָא כְתִיב בֵּיהּ אַף. מִיָּד נִתְיָרֵא דָּוִד לַהֲבִיאוֹ אֶצְלוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב ו, ט): וַיִּרָא דָוִד אֶת ה' בַּיּוֹם הַהוּא וַיֹּאמֶר אֵיךְ יָבוֹא אֵלַי אֲרוֹן ה'. מֶה עָשָׂה דָוִד הִטָּהוּ בֵּית עוֹבֵד אֱדוֹם לַעֲמֹד שָׁם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב ו, י): וְלֹא אָבָה דָּוִד לְהָסִיר אֵלָיו אֶת אֲרוֹן ה' וגו' וַיַּטֵּהוּ דָוִד בֵּית עֹבֵד אֱדֹם הַגִּתִּי. לֵוִי הָיָה עוֹבֵד אֱדוֹם הַגִּתִּי, שֶׁכֵּן מְיַחֲסוֹ עִם הַלְוִיִּם, וְעוֹבֵד אֱדוֹם וְאֶחָיו שִׁשִּׁים וּשְׁנַיִם. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ עֹבֵד, עַל יְדֵי שֶׁעָבַד לִפְנֵי ה' כָּרָאוּי. אֱדֹם, שֶׁהֶאְדִּים פְּנֵי דָוִד, הוּא הָיָה מִתְיָרֵא מִפְּנֵי הָאָרוֹן שֶׁלֹא יְמִיתֶנוּ, וְהוּא עוֹבֵד לְפָנָיו וּבֵרְכוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. הַגִּתִּי, שֶׁהָיָה מִגַּת. כְּשֶׁחָזַר דָּוִד לִירוּשָׁלַיִם בָּא אֲחִיתֹפֶל וְאָמַר לוֹ: דָּוִד, לֹא הָיָה לְךָ לִלְמֹד מִפָּסוּק קָטָן שֶׁהַתִּינוֹקוֹת קוֹרְאִין (במדבר ז, ט): וְלִבְנֵי קְהָת לֹא נָתָן וגו', הַלְוִיִּם נוֹשְׂאִים אֶת הָאָרוֹן וְאֵין הַכֹּהֲנִים נוֹשְׂאִים אֶת הָאָרוֹן. בַּכָּתֵף הֵם נוֹשְׂאִים אֶת הָאָרוֹן וְלֹא עַל עֲגָלָה. וּמִנַּיִן שֶׁכֵּן הוּא, שֶׁכֵּן אַתְּ מוֹצֵא כְּשֶׁהֶעֱלָהוּ בַּשְּׁנִיָה לֹא הָיָה שָׁם כֹּהֵן וְלֹא עֲגָלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א טו, ב): אָז אָמַר דָּוִיד לֹא לָשֵׂאת אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים כִּי אִם הַלְוִיִּם, וּכְתִיב (דברי הימים א טו, טו): וַיִּשְֹּׂאוּ בְנֵי הַלְוִיִּם אֵת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים. (שמואל ב ו, יא): וַיֵּשֶׁב אֲרוֹן ה' בֵּית עֹבֵד אֱדֹם הַגִּתִּי, אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שְׁנֵי דְבָרִים הָיוּ קְדוֹשִׁים וּגְדוֹלִים, וְכִסְּבוּרִין בְּנֵי אָדָם שֶׁהֵם קָשִׁים, וּכְדֵי שֶׁלֹא לְהוֹצִיא לַעַז עֲלֵיהֶם כָּתַב בָּהֶן דָּבָר גָּדוֹל שֶׁל שֶׁבַח וּבְרָכָה, וְאֵלּוּ הֵן: קְטֹרֶת וְאָרוֹן. קְטֹרֶת שֶׁלֹא יֹאמַר אָדָם קָשֶׁה הוּא הַקְּטֹרֶת, עַל יָדוֹ מֵתוּ נָדָב וַאֲבִיהוּא, וְעַל יָדוֹ נִשְׂרְפוּ עֲדַת קֹרַח, וְעַל יָדוֹ נִצְטָרַע עֻזִּיָּהוּ, לְכָךְ כָּתַב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲלָה גְדוֹלָה בַּקְּטֹרֶת שֶׁנִּצְּלוּ יִשְׂרָאֵל עַל יָדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יז, יב יג): וַיִּקַּח אַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר משֶׁה וַיָּרָץ אֶל תּוֹךְ הַקָּהָל וגו'. אָרוֹן, שֶׁלֹא יֹאמַר אָדָם קָשֶׁה הוּא הָאָרוֹן, הוּא הִכָּה בַּפְּלִשְׁתִּים, הוּא הָרַג בְּאַנְשֵׁי בֵּית שֶׁמֶשׁ, הוא הָרַג לְעֻזָּא, לְכָךְ כָּתַב בּוֹ בְּרָכָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב ו, יא): וַיֵּשֶׁב אֲרוֹן ה' וגו', לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין קְטֹרֶת וְאָרוֹן הוֹרְגִין אֶלָּא עֲוֹנוֹת הוֹרְגִין. בַּמֶּה בֵּרַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בֵּית עוֹבֵד אֱדוֹם, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר בְּבָנִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברי הימים א כו, ד ה): וּלְעֹבֵד אֱדֹם בָּנִים שְׁמַעְיָה הַבְּכוֹר וגו' יוֹאָח הַשְּׁלִשִׁי וְשָׂכָר הָרְבִיעִי וּנְתַנְאֵל וגו' פְּעֻלְּתַי הַשְּׁמִינִי. בְּעוֹן קוֹמֵי רַבִּי יוֹחָנָן מַהוּ פְּעֻלְּתַי, אָמַר לָהֶם עַל שֶׁפָּעַל פְּעֻלָּה גְדוֹלָה בַּתּוֹרָה, מַה פְּעֻלָּה גְדוֹלָה פָּעַל שֶׁהָיָה מַדְלִיק לִפְנֵי הָאָרוֹן נֵר אֶחָד שַׁחֲרִית וְנֵר אֶחָד עַרְבִית. רַבִּי יוֹסֵי עֲבַד לָהּ אַפְטָרָה מַה אִם הָאָרוֹן שֶׁלֹא אָכַל וְשָׁתָה וְלֹא מִתְכַּבֵּד אֶלָּא בִּשְׁבִיל שְׁנֵי לוּחוֹת שֶׁהָיוּ בּוֹ זָכָה בֵּית עוֹבֵד אֱדוֹם שֶׁיִּתְבָּרֵךְ בִּזְכוּתוֹ, מִי שֶׁקִּבֵּל חֲכָמִים וְתַלְמִידִים בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה וְעַל מִטּוֹת כְּבוּדוֹת, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיְשַׁלֵּם לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׂכָרוֹ. אָמְרוּ עַל עוֹבֵד אֱדוֹם שְׁמוֹנָה בָּנִים הָיוּ לוֹ וּשְׁמוֹנֶה כַּלּוֹת הָיוּ לוֹ וְכָל חֲדָא וַחֲדָא מִנְּהוֹן יָלְדָה תְּרֵין בְּיַרְחָא, הָא כֵיצַד, הָיְתָה טְמֵאָה שִׁבְעָה וּטְהוֹרָה שִׁבְעָה וְיוֹלֶדֶת, טְמֵאָה שִׁבְעָה וּטְהוֹרָה שִׁבְעָה וְיוֹלֶדֶת, שִׁית עֲשַׂר לְכָל יְרַח, לִתְלָתָא יַרְחִין הֲרֵי אַרְבְּעִין וּתְמַנְיָא. וּבְנֵי שְׁמַעְיָה שִׁשָּׁה, דִּכְתִיב (דברי הימים א כו, ו ז): וְלִשְׁמַעְיָה בְנוֹ נוֹלַד בָּנִים וגו' בְּנֵי שְׁמַעְיָה עָתְנִי וגו', הָא חַמְשִׁין וְאַרְבַּע, תְּמַנְיָא דִידֵיהּ, דִּכְתִיב: וּלְעֹבֵד אֱדֹם בָּנִים וגו' הָא שִׁתִּין וּתְרֵין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברי הימים א כו, ח): כָּל אֵלֶּה מִבְּנֵי עֹבֵד אֱדֹם הֵמָה וּבְנֵיהֶם וַאֲחֵיהֶם אִישׁ חַיִל בַּכֹּחַ לַעֲבֹדָה שִׁשִּׁים וּשְׁנַיִם לְעֹבֵד אֱדֹם, הֱוֵי (דברי הימים א כו, ה): כִּי בֵרְכוֹ אֱלֹהִים, לְכָךְ נֶאֱמַר (דברי הימים א יג, יד): וַיְבָרֶךְ ה' אֶת בֵּית עֹבֵד אֱדֹם וגו'. שָׁמַע דָּוִד לְסוֹף שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים שֶׁבֵּרַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְעוֹבֵד אֱדוֹם וּלְבֵיתוֹ, קִבֵּץ זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְהַשָֹּׂרִים וְשָׂרֵי הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם לְהַעֲלוֹת אֶת הָאָרוֹן בְּשִׂמְחָה גְדוֹלָה, דִּכְתִיב (שמואל ב ו, יב): וַיֻּגַּד לַמֶּלֶךְ דָּוִד לֵאמֹר בֵּרַךְ ה' אֶת בֵּית עֹבֵד אֱדֹם וגו', וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (דברי הימים א טו, כה): וַיְהִי דָוִיד וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וגו', מִי הֶעֱלוּהוּ הַלְוִיִּם הֶעֱלוּהוּ, וְכֵיוָן שֶׁרָאָה דָוִד שֶׁהֶעֱלוּהוּ הַלְוִיִּם וְלֹא נִזּוֹקוּ, כְּמָה שֶׁאָמַר לֵיהּ אֲחִיתֹפֶל, הוֹסִיף עוֹד וְזָבַח לְפָנָיו כְּמוֹ שֶׁאָמַר אֲחִיתֹפֶל בָּרִאשׁוֹנָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברי הימים א טו, כה): וַיְהִי בֶּעְזֹר הָאֱלֹהִים אֶת הַלְוִיִּם וגו', כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: וַיִּזְבְּחוּ שִׁבְעָה פָּרִים וְשִׁבְעָה אֵילִים, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (שמואל ב ז, יג): וַיְהִי כִּי צָעֲדוּ וגו' שִׁשָּׁה צְעָדִים וַיִּזְבַּח שׁוֹר וּמְרִיא. רַבִּי חֲנִינָא וְרַבִּי מָנָא (גמרא ירושלמי סנהדרין י-ב): חַד אֲמַר עַל כָּל צְעִידָה וּצְעִידָה שׁוֹר וּמְרִיא, וּבַסּוֹף שִׁבְעָה פָּרִים וְשִׁבְעָה אֵילִים, וְחַד אֲמַר עַל כָּל צְעִידָה וּצְעִידָה שִׁבְעָה פָּרִים וְשִׁבְעָה אֵילִים, וּבַסּוֹף שׁוֹר וּמְרִיא, רַבָּנָן אָמְרֵי מִקְרָא חַד פָּרֵשׁ לַחֲבֵרוֹ, עַל כָּל שִׁבְעָה פְּסִיעוֹת שִׁבְעָה פָּרִים וְשִׁבְעָה אֵילִים. רַב פָּפָּא בַּר שְׁמוּאֵל אָמַר (גמרא סוטה לה-ב): עַל כָּל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שׁוֹר וּמְרִיא, עַל כָּל שֵׁשׁ פְּסִיעוֹת שִׁבְעָה פָּרִים וְשִׁבְעָה אֵילִים. אָמַר לוֹ רַב חִסְדָּא אִם כֵּן מִלֵּאתָ אֶת כָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בָּמוֹת, אֶלָּא עַל כָּל שֵׁשׁ פְּסִיעוֹת שׁוֹר וּמְרִיא, עַל כָּל שִׁשָּׁה סְדָרִים שֶׁל שֵׁשׁ שֵׁשׁ פְּסִיעוֹת שִׁבְעָה פָּרִים וְשִׁבְעָה אֵילִים. (שמואל ב ז, יד): וְדָוִד מְכַרְכֵּר בְּכָל עֹז לִפְנֵי ה' וגו'. בּוֹא וּרְאֵה, כַּמָּה בִּזָּה דָּוִד עַצְמוֹ לִכְבוֹדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הָיָה לוֹ לְדָוִד לִהְיוֹת מְהַלֵּךְ לְפָנָיו סְתָם כְּמֶלֶךְ לָבוּשׁ כְּלֵי מַלְכוּתוֹ, לָאו אֶלָּא לָבַשׁ כֵּלִים נָאִים לִכְבוֹד הָאָרוֹן, וּמְשַׂחֵק לְפָנָיו מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לוֹמַר, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א טו, כז): וְדָוִיד מְכֻרְבָּל בִּמְעִיל בּוּץ וְכָל הַלְוִיִּם הַנֹּשְׂאִים אֶת הָאָרוֹן וגו', וּכְתִיב: וְדָוִד מְכַרְכֵּר בְּכָל עֹז לִפְנֵי ה', מַהוּ בְּכָל עֹז, בְּכָל כֹּחוֹ, מַהוּ מְכַרְכֵּר, שֶׁהָיָה מַקִּישׁ יָדָיו זוֹ עַל זוֹ וְטוֹפֵחַ וְאוֹמֵר כִּירִי רָם, וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל מְרִיעִים וְתוֹקְעִים בַּשּׁוֹפָרוֹת וּבַחֲצוֹצְרוֹת וְכָל כְּלֵי שִׁיר, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב ו, טו): וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל מַעֲלִים אֶת אֲרוֹן ה' בִּתְרוּעָה וּבְקוֹל שׁוֹפָר, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (דברי הימים א טו, כח): וְכָל יִשְׂרָאֵל מַעֲלִים אֶת אֲרוֹן בְּרִית ה' וגו', כֵּיוָן שֶׁבָּאוּ לִירוּשָׁלַיִם הָיוּ כָּל הַנָּשִׁים מְצִיצוֹת עַל דָּוִד מִן הַגַּגּוֹת וּמִן הַחַלּוֹנוֹת וְרָאוּ אוֹתוֹ מְרַקֵּד וּמְשַׂחֵק וְלֹא הָיָה אִכְפַּת לוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמואל ב ו, טז): וְהָיָה אֲרוֹן ה' בָּא עִיר דָּוִד וגו', הֲרֵי לְךָ שֶׁאִשְׁתּוֹ נִשְׁקְפָה עָלָיו, וּמִנַּיִן שֶׁכָּל נְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם כֵּן, שֶׁכֵּן הִיא אוֹמֶרֶת לוֹ (שמואל ב ו, כ): מַה נִּכְבַּד הַיּוֹם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר נִגְלָה הַיּוֹם לְעֵינֵי אַמְהוֹת עֲבָדָיו. (שמואל ב ו, טז): וַתֵּרֶא אֶת הַמֶּלֶךְ דָּוִד מְפַזֵּז וּמְכַרְכֵּר וגו', כֵּיוָן שֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ מֵשִׂים עַצְמוֹ כְּהֶדְיוֹט, נִתְבַּזָה בְּעֵינֶיהָ. מַהוּ מְפַזֵּז וּמְכַרְכֵּר, הָאֵיךְ הָיָה עוֹשֶׂה, אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ הָיָה לָבוּשׁ בִּגְדֵי זָהָב סְנוּנִין דּוֹמִין לְפָז, וְהָיָה מַכֶּה בְּיָדָיו זוֹ עַל גַּב זוֹ וְטוֹפֵחַ, כֵּיוָן שֶׁהָיָה מְכַרְכֵּר כִּירִי רָם, הָיָה מְפַזֵּז, מַהוּ מְפַזֵּז, שֶׁהָיָה הַזָּהָב הַמְסֻנָּן שֶׁהָיָה עָלָיו קוֹלוֹ פּוֹזֵז, יָכוֹל לֹא הָיָה דָוִד עוֹשֶׂה יוֹתֵר מִזּוֹ, לָאו, אֶלָּא הוֹפֵךְ אַסְפֵּירָס וּמְשַׁוֵּיר לְפָנָיו, שֶׁכֵּן כְּתִיב בְּמָקוֹם אַחֵר (דברי הימים א טו, כט): וַתֵּרֶא אֶת הַמֶּלֶךְ דָּוִיד מְרַקֵּד וּמְשַׂחֵק וגו', וְהָיוּ כָּל הַנָּשִׁים מְצִיצוֹת עָלָיו מִן הַגַּגּוֹת וּמִן הַחַלּוֹנוֹת וְלֹא אִכְפַּת לוֹ, וּמֵהֵיכָן אַתְּ לָמֵד שֶׁהָיָה דָוִד הוֹפֵךְ אַסְפִּירָס וּמְשַׁוֵּיר, שֶׁכֵּן אַתְּ מוֹצֵא כֵּיוָן שֶׁהִכְנִיסוּהוּ לְעִיר דָּוִד הִצִּיגוּהוּ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר הֵכִין לוֹ דָּוִד וְהֶעֱלָה עוֹלוֹת לְפָנָיו הוּא וְיִשְׂרָאֵל, שֶׁכֵּן כְּתִיב (שמואל ב ו, יז): וַיָּבִאוּ אֶת אֲרוֹן ה' וַיַּצִּגוּ אֹתוֹ וגו'. תַּמָן כְּתִיב (דברי הימים א טז, א): וַיַּקְרִיבוּ עוֹלוֹת וּשְׁלָמִים לִפְנֵי הָאֱלֹהִים, אַחַר שֶׁכִּלָּה לְהַעֲלוֹת בֵּרַךְ כָּל הָעָם עַל שֶׁכִּבְּדוּ אֶת הָאָרוֹן וְנָתַן לְכֻלָּם מַתָּנוֹת מֵרֹב שִׂמְחָתוֹ בָּאָרוֹן וְלַנָּשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב ו, יח יט): וַיְכַל דָּוִד מֵהַעֲלוֹת הָעוֹלָה וְהַשְּׁלָמִים וגו' וַיְחַלֵּק לְכָל הָעָם לְכָל הֲמוֹן יִשְׂרָאֵל וגו', מַהוּ אֶשְׁפָּר אֶחָד מִשִּׁשָּׁה בַּפָּר, אֲשִׁישָׁה, אֶחָד מִשִּׁשָּׁה בָּאֵיפָה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים אֲשִׁישָׁה, גַרְבָּא דְחַמְרָא, כְּמָה דְתֵימָא (הושע ג, א): וְאֹהֲבֵי אֲשִׁישֵׁי עֲנָבִים. לְאַחַר שֶׁנִּפְטְרוּ כָּל יִשְׂרָאֵל מִמֶּנּוּ, נִפְנָה לְבָרֵךְ אֶת בֵּיתוֹ וּלְשַׂמְחָהּ מֵרֹב שִׂמְחַת הָאָרוֹן, יָצָאת מִיכַל לִקְרָאתוֹ וּבִזַּתְהוּ עַל שֶׁבִּזָּה עַצְמוֹ לִכְבוֹד הָאָרוֹן לְעֵינֵי הַנָּשִׁים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמואל ב ו, כ): וַיָּשָׁב דָּוִד לְבָרֵךְ אֶת בֵּיתוֹ וגו', לֹא הִנִּיחַתּוּ לִכָּנֵס לְתוֹךְ הַבַּיִת אֶלָּא יָצָאת לַחוּץ וְהָיְתָה מְקַפַּחְתּוֹ בִּדְבָרִים, וַתֹּאמֶר מַה נִּכְבַּד הַיּוֹם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר נִגְלָה הַיּוֹם לְעֵינֵי אַמְהוֹת עֲבָדָיו, מִכָּאן אַתְּ לָמֵד שֶׁהָיָה הוֹפֵךְ אַסְפֵּירָס וּמְשַׁוֵּיר, שֶׁכֵּן הִיא אוֹמֶרֶת לוֹ: אֲשֶׁר נִגְלָה הַיּוֹם, הִתְחִילָה עוֹשָׂה מְרִיבָה כְּנֶגְדוֹ מְבַקֶּשֶׁת לֶאֱכֹל פָּנָיו, אָמְרָה לוֹ אִם רָאִיתָ כְּבוֹדְךָ מַה נִּכְבַּד הַיּוֹם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, עַכְשָׁו הוֹדַעְתָּ שֶׁאַתְּ מֶלֶךְ, אֲשֶׁר נִגְלָה הַיּוֹם, הַלְוַי בִּצְנִיעוּת, אֶלָּא לְעֵינֵי אַמְהוֹת עֲבָדָיו, וְאֵלּוּ הֵן נְשֵׁי יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא קוֹרְאָה אֶתְהֶן אֲמָהוֹת, כְּהִגָּלוֹת נִגְלוֹת אַחַד הָרֵקִים, אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא הָרֵיק שֶׁבָּרֵיקִים זֶה אַרְכֵיסְטֵס שֶׁאֵין רֵיקָם הֵימֶנּוּ מִכָּל מִצְוָה, כָּךְ הָיָה דָוִד מְרַקֵד לִפְנֵי הָאָרוֹן, אָמְרָה לוֹ הַיּוֹם נִגְלָה כְּבוֹדוֹ שֶׁל בֵּית אַבָּא, בּוֹא וּרְאֵה מַה בֵּינְךָ לְבֵין בֵּית אַבָּא, כָּל בֵּית אָבִי הָיוּ צְנוּעִים וּקְדוֹשִׁים, אָמְרוּ עָלָיו עַל בֵּית שָׁאוּל שֶׁלֹא נִרְאָה מֵהֶם לֹא עָקֵב וְלֹא גּוּדָל מִימֵיהֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמואל א כד, ג): וַיָּבֹא אֶל גִּדְרוֹת הַצֹּאן עַל הַדֶּרֶךְ וְשָׁם מְעָרָה וַיָּבֹא שָׁאוּל וגו', מַהוּ וַיָּבֹא אֶל גִּדְרוֹת הַצֹּאן, רַבִּי אָבִין בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר נִכְנַס לוֹ לְדִיר הַצֹּאן גָּדֵר לִפְנִים מִגָּדֵר. וַיָּבֹא שָׁאוּל לְהָסֵךְ אֶת רַגְלָיו, עָשָׂה עַצְמוֹ כַּסֻּכָּה עָטוּף פְּעַלְיוֹנִים וְיָשַׁב לְבֵית הַכִּסֵּא, וַהֲוָה חָמֵי לֵיהּ מְשֻׁלְשָׁל צִיבְחָר וּמְסַלֵּק צִיבְחָר, מְשֻׁלְשָׁל צִיבְחָר וּמְסַלֵּק צִיבְחָר, אָמַר דָּוִד לֵית אָרִיךְ מַנְגַע בְּהָא גּוּפָא צְנִיעָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב דְּהוּא אֲמַר לֵיהּ (שמואל א כד, י): הִנֵּה הַיּוֹם הַזֶּה רָאוּ עֵינֶיךָ אֵת אֲשֶׁר נְתָנְךָ ה' הַיּוֹם בְּיָדִי בַּמְעָרָה וְאָמַר לַהֲרָגְךָ וַתָּחָס עָלֶיךָ, וָאָחוּס עָלֶיךָ אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא וַתָּחָס עָלֶיךָ, צְנִיעוּתְךָ חָסָה עָלֶיךָ, וְכָךְ אָמְרָה לוֹ מִיכַל, שֶׁל בֵּית אַבָּא הָיוּ צְנוּעִין כָּל כָּךְ וְאַתְּ עוֹמֵד וּמְגַלֶּה לְבוּשְׁךָ כְּאַחַד הָרֵיקִים. כֵּיוָן שֶׁגָּמְרָה דְבָרֶיהָ אָמַר לָהּ, וְכִי לִפְנֵי מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שִׂחַקְתִּי וְלֹא לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְלָכִים שִׂחַקְתִּי אֲשֶׁר בָּחַר בִּי מֵאָבִיךְ וּמִכָּל בֵּיתוֹ, וְאִלּוּ הָיָה אָבִיךְ צַדִּיק יוֹתֵר מִמֶּנִּי הָיָה הָאֱלֹהִים בּוֹחֵר בִּי וּפוֹסֵל בְּבֵית אָבִיךְ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמואל ב ו, כא): וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל מִיכַל לִפְנֵי ה' וגו', אָמַר לָהּ אָבִיךְ הָיָה מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל בִּלְבָד, אֲנִי נָגִיד עַל יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: עַל עַם ה', זֶה שֵׁבֶט יְהוּדָה. עַל יִשְׂרָאֵל, אֵלּוּ שְׁאָר שְׁבָטִים. דָּבָר אַחֵר, אָמַר לָהּ שֶׁל בֵּית אָבִיךְ הָיוּ מְבַקְּשִׁין כְּבוֹד עַצְמָן וּמַנִּיחִין כְּבוֹד שָׁמַיִם, וַאֲנִי אֵינִי עוֹשֶׂה כֵּן אֶלָּא מַנִּיחַ כְּבוֹד עַצְמִי וּמְבַקֵּשׁ כְּבוֹד שָׁמַיִם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמואל ב ו, כב): וּנְקַתִי עוֹד מִזֹּאת, וְאַל תֹּאמְרִי שֶׁהָיִיתִי שָׁפָל בְּעֵינֵי אֲחֵרִים וְלֹא נִבְזֶה בִּפְנֵי עַצְמִי, תַּלְמוּד לוֹמַר (שמואל ב ו, כב): וְהָיִיתִי שָׁפָל בְּעֵינָי (שמואל ב ו, כב): וְעִם הָאֲמָהוֹת אֲשֶׁר אָמַרְתְּ עִמָּם אִכָּבֵדָה, אָמַר לָהּ אוֹתָן בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁצָּוַחְתְּ אוֹתָן אֲמָהוֹת, אֵינָן אֲמָהוֹת אֶלָּא אִמָּהוֹת, לְוַאי יְהֵא לִי חֵלֶק עִמָּהֶם לֶעָתִיד לָבוֹא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וְעִם הָאֲמָהוֹת אֲשֶׁר אָמַרְתְּ, לְוַאי עִמָּם אִכָּבֵדָה. וּלְפִי שֶׁאָמְרָה מִיכַל כֵּן נֶעֶנְשָׁה, שֶׁכֵּן כְּתִיב אַחֲרָיו (שמואל ב ו, כג): וּלְמִיכַל בַּת שָׁאוּל לֹא הָיָה לָהּ יָלֶד עַד יוֹם מוֹתָהּ, וְהָא כְתִיב (דברי הימים א ג, ג): יִתְרְעָם לְעֶגְלָה אִשְׁתּוֹ, שֶׁגָּעֲתָה כְּעֶגְלָה וָמֵתָה, הַיְנוּ דִּכְתִיב: עַד יוֹם מוֹתָהּ, הָא בְּיוֹם מוֹתָהּ הָיָה לָהּ. אֵין לְךָ אָדָם בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁבִּזָּה עַצְמוֹ עַל הַמִּצְווֹת יוֹתֵר מִדָּוִד, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב דְּהוּא אָמַר לִפְנֵי אֱלֹהִים (תהלים קלא, א): ה' לֹא גָּבַהּ לִבִּי, בְּשָׁעָה שֶׁמְשָׁחַנִּי שְׁמוּאֵל לְמֶלֶךְ, (תהלים קלא, א): וְלֹא רָמוּ עֵינַי, בְּשָׁעָה שֶׁהָרַגְתִּי אֶת גָּלְיַת, (תהלים קלא, א): וְלֹא הִלַּכְתִּי בִּגְדֹלוֹת, בְּשָׁעָה שֶׁהֶחֱזִירוּנִי לְמַלְכוּתִי, וּבְנִפְלָאוֹת מִמֶּנִּי, בְּשָׁעָה שֶׁהֶעֱלֵתִי אֶת הָאָרוֹן, (תהלים קלא, ב): אִם לֹא שִׁוִּיתִי וְדוֹמַמְתִּי נַפְשִׁי כְּגָמֻל עֲלֵי אִמּוֹ, כְּשֵׁם שֶׁהַתִּינוֹק הַזֶּה אֵינוֹ מִתְבַּיֵּשׁ לְהִתְגַּלּוֹת לִפְנֵי אִמּוֹ, כָּךְ שִׁוִּיתִי נַפְשִׁי לְפָנֶיךָ שֶׁלֹא נִתְבַּיַּשְׁתִּי לְהִתְבַּזּוֹת לְפָנֶיךָ לִכְבוֹדְךָ, (תהלים קלא, ב): כַּגָּמֻל עָלַי נַפְשִׁי, כְּהֵן יָנוֹקָא דְּנָפֵק מִמְּעֵי דְאִמֵּיהּ וְאֵין בּוֹ רוּחַ גַּסָּה לִינוֹק מִשְּׁדֵי אִמּוֹ, כֵּן הֲוַת נַפְשִׁי עָלַי, שֶׁאֵינִי מִתְבַּיֵּשׁ לִלְמֹד תּוֹרָה אֲפִלּוּ מִקְּטַנֵּי יִשְׂרָאֵל. אָמַר רַבִּי אֲדָא בַּר רַבִּי חֲנִינָא אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה שִׁוִּיתָ עַצְמְךָ לַגָּמוּל, חַיֶּיךָ כְּשֵׁם שֶׁאֵין לַתִּינוֹק הַזֶּה עֲווֹנוֹת, כָּךְ אֵין לְךָ עֲווֹנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב יב, יג): גַּם ה' הֶעֱבִיר חַטָּאתְךָ לֹא תָמוּת, מִכָּאן אַתְּ לָמֵד שֶׁאֵין אָדָם רַשַּׁאי לִנְהֹג גַּאֲוָה לִפְנֵי הַמָּקוֹם, אֶלָּא צָרִיךְ לְהִתְבַּזּוֹת עַל כְּבוֹדוֹ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה הַלֵּוִי בַּר רַבִּי שָׁלוֹם אֵין מַעֲשָׂיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּמַעֲשֵׂה בָּשָׂר וָדָם, לָמָּה, עָבֵיד מָגֵירָס שֶׁל בָּשָׂר וָדָם יֵשׁ לוֹ כֵּלִים נָאִים בְּשָׁעָה שֶׁהוּא יוֹצֵא לַשּׁוּק הוּא לוֹבְשָׁם, אֲבָל בְּשָׁעָה שֶׁהוּא עוֹמֵד לְבַשֵּׁל פּוֹשֵׁט אֶת הַיָּפִים וְלוֹבֵשׁ מְקֹרָעִים וְזוֹסְטֵא, וְעוֹד בְּשָׁעָה שֶׁהוּא גוֹרֵף אֶת הַכִּירַיִם וְאֶת הַתַּנּוּר הוּא לוֹבֵשׁ רָעִים מֵהֶם, אֲבָל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּשָׁעָה שֶׁכֹּהֵן גּוֹרֵף אֶת הַמִּזְבֵּחַ וּמְדַשְּׁנוֹ הָיָה לוֹבֵשׁ כֵּלִים מְעֻלִּים, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ו, ג): וְלָבַשׁ הַכֹּהֵן מִדּוֹ בַד וגו', בִּשְׁבִיל וְהֵרִים אֶת הַדֶּשֶׁן, לָמָּה כֵן, אֶלָּא לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁאֵין גַּאֲוָה לִפְנֵי הַמָּקוֹם. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן שֶׁהָיָה נוֹהֵג בְּשִׁפְלוּת לִפְנֵי הַמָּקוֹם, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אֶלְעָזָר הָיָה דּוּךְ דּוּכָנִין נָשִׂיא עַל הַנְּשִׂיאִים, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ג, לב): וּנְשִׂיא נְשִׂיאֵי הַלֵּוִי אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן וגו', רְאֵה שְׂרָרָה שֶׁהָיְתָה בְּיָדוֹ וְאַתְּ סָבוּר מִפְּנֵי שֶׁהָיָה אָדָם גָּדוֹל הָיָה נוֹתֵן לַאֲחֵרִים שֶׁיִּטְעֲנוּ אֶת הַכֵּלִים שֶׁהָיָה עָשׂוּי לִטְעֹן אוֹתָם, לָאו, אֶלָּא הוּא עַצְמוֹ הָיָה טוֹעֵן, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ד, טז): וּפְקֻדַּת אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן וגו', וְהֵיאַךְ הָיָה טָעוּן כָּל אֵלּוּ, אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ כֵּן הָיָה טוֹעֵן, שֶׁמֶן הַמָּאוֹר בִּימִינוֹ, וּקְטֹרֶת הַסַּמִּים בִּשְׂמֹאלוֹ, וּמִנְחַת הַתָּמִיד שֶׁל יוֹם תְּלוּיָה בִּזְרוֹעוֹ, בֵּין הָעַרְבַּיִם הֵיכָן הָיָה נָתוּן, אָמַר רַבִּי אַחָא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי כְּמִין צְלוֹחִית קְטַנָּה הָיָה תּוֹלֶה בַּאֲפֻנְדָּתוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה חָגוּר מָתְנָיו בְּזֵינוֹ כְּעֶבֶד לִפְנֵי קוֹנוֹ, לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁאֵין גַּאֲוָה לִפְנֵי הָאֱלֹהִים, (במדבר ד, טז): פְּקֻדַּת כָּל הַמִּשְׁכָּן וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ בְּקֹדֶשׁ וּבְכֵלָיו, שֶׁעַל יָדוֹ הָיָה נוֹתֵן לָהֶם הָאָרוֹן וְהַשֻּׁלְחָן וְהַמְּנוֹרָה וְהַמִּזְבְּחוֹת וְכָל כְּלֵיהֶם, כְּמָה דְתֵימָא (במדבר ג, לא לב): וּמִשְׁמַרְתָּם הָאָרֹן וגו' וּנְשִׂיא נְשִׂיאֵי הַלֵּוִי אֶלְעָזָר וגו'."
],
[
"אַל תַּכְרִיתוּ אֶת שֵׁבֶט מִשְׁפְּחֹת הַקְּהָתִי מִתּוֹךְ הַלְוִיִּם (במדבר ד, יח), הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים לג, יח יט): הִנֵּה עֵין ה' אֶל יְרֵאָיו לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ, לְהַצִּיל מִמָּוֶת נַפְשָׁם וּלְחַיּוֹתָם בָּרָעָב. הִנֵּה עֵין ה' אֶל יְרֵאָיו וגו', זֶה שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי, שֶׁהֵם יוֹשְׁבִים וּמְקַוִּים לְחַסְדּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְכִי כָּל הַבְּרִיּוֹת אֵינָן מְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֶלָּא בְּיוֹתֵר שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי שֶׁלֹא נָטְלוּ חֵלֶק בָּאָרֶץ, אֶלָּא יוֹשְׁבִים וּמִתְפַּלְּלִים שֶׁתַּעֲשֶׂה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל פֵּרוֹתֶיהָ כְּדֵי שֶׁיִּטְלוּ מַעְשְׂרוֹתֵיהֶם, שֶׁאֵין לָהֶם כְּלוּם בָּעוֹלָם אֶלָּא חַסְדּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֱוֵי: לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ. לְהַצִּיל מִמָּוֶת נַפְשָׁם, מִן מִיתָה עַצְמָהּ, וּלְחַיּוֹתָם בָּרָעָב, אֵלּוּ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה שֶׁנִּתְּנוּ לְשֵׁבֶט לֵוִי, עֶשֶׂר בַּמִּקְדָּשׁ, וְעֶשֶׂר בַּגְּבוּלִין, וְאַרְבַּע בִּירוּשָׁלַיִם, הֱוֵי: וּלְחַיּוֹתָם בָּרָעָב. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פְּדָת מֵאֵיזוֹ מִיתָה הָיוּ נִצּוֹלִים, אִם מִמִּיתָה שֶׁל עוֹלָם, הֲרֵי אֵין בְּרִיָּה שֶׁאֵין מֵתָה, מַהוּ לְהַצִּיל מִמָּוֶת נַפְשָׁם, אֶלָּא מִמִּיתַת הָאָרוֹן, כֵּיצַד, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פְּדָת בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בֶּן זִמְרָא בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל נוֹסְעִין הָיוּ שְׁנֵי נִיצוֹצִין שֶׁל אֵשׁ יוֹצְאִין מִתּוֹךְ שְׁנֵי בַּדָּיו שֶׁל אָרוֹן כְּדֵי לִפְגֹּעַ שׂוֹנְאֵיהֶם, וּמִנַּיִן, שֶׁכֵּן משֶׁה אוֹמֵר לְיִשְׂרָאֵל מָה אַתֶם מִתְיָרְאִין מִן בְּנֵי עֲנָק וְכִי קָשִׁים הֵם מֵאוֹתָן שֶׁהָיוּ בָּאִים כְּנֶגְדֵנוּ וְהָיָה הָאָרוֹן שׂוֹרְפָן, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (דברים ט, ג): וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ הוּא הָעֹבֵר לְפָנֶיךָ וגו', מִכָּאן אַתָּה דוֹרֵשׁ שֶׁהָיוּ שְׁנֵי נִיצוֹצִין מְקַדְּמִין לִפְנֵיהֶם, אָמַר לָהֶם (דברים ט, ג): הוּא יַשְׁמִידֵם וְהוּא יַכְנִיעֵם לְפָנֶיךָ, וְכֵיוָן שֶׁהָיוּ הַנִּיצוֹצִין יוֹצְאִין הָיְתָה הָאֵשׁ שָׁפָה בְּטוֹעֲנֵי הָאָרוֹן וְהָיוּ נִשְׂרָפִים וּמִתְמַעֲטִין. וּמִנַּיִן שֶׁהָיוּ שֵׁבֶט קְהָת מְמֻעָט, אֶלָּא אַתָּה מוֹצֵא שָׁלשׁ מִשְׁפָּחוֹת הָיוּ טוֹעֲנִין כָּל כְּלֵי הַמִּשְׁכָּן, גֵּרְשׁוֹן טוֹעֵן כָּל כְּלֵי הָאֲרִיגָה, יְרִיעוֹת, פָּרֹכֶת, הַמָּסָךְ וְהַקְּלָעִים. וּמִשְׁפַּחַת קְהָת הָיוּ טוֹעֲנִין הָאָרוֹן וְהַשֻּׁלְחָן וְהַמְּנוֹרָה וְהַמִּזְבְּחוֹת וּכְלֵי הַקֹּדֶשׁ. וּמְרָרִי טוֹעֵן הַקְּרָשִׁים וְהַבְּרִיחִים וְהָעַמּוּדִים וְהָאֲדָנִים. וְאַתְּ מוֹצֵא שֶׁהָיוּ נִמְנִים אַרְבַּע מִשְׁפָּחוֹת הַלָּלוּ מִבֶּן חֹדֶשׁ וּמִבֶּן שְׁלשִׁים שָׁנָה, וְכֵיוָן שֶׁהוּא מוֹנֶה אֶת הַגֵּרְשֻׁנִּי מִבֶּן חֹדֶשׁ הוּא מוֹנֶה אוֹתָם (במדבר ג, כב): שִׁבְעַת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת, וְחוֹזֵר וּמוֹנֶה אוֹתָן מִבֶּן שְׁלשִׁים שָׁנָה וּמוֹצֵא אוֹתָן (במדבר ד, מ): אַלְפַּיִם וְשֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלשִׁים, הֲרֵי שֶׁהָיוּ מֵאָה וּשְׁלשִׁים יוֹתֵר עַל שְׁלִישׁ. וְכֵן מְרָרִי מוֹנֶה אוֹתָם מִבֶּן חֹדֶשׁ וְעוֹלֶה מִנְיָנָן (במדבר ג, לד): שֵׁשֶׁת אֲלָפִים וּמָאתָיִם, וְכֵיון שֶׁהוּא מְיַחֲסָן מִבֶּן שְׁלשִׁים שָׁנָה הוּא מוֹצֵא אוֹתָן (במדבר ד, מד): שְׁלשֶׁת אֲלָפִים וּמָאתָיִם, הֲרֵי שֶׁהָיוּ מֵאָה יוֹתֵר עַל חֶצְיָן. אֲבָל מִשְׁפַּחַת קְהָת אַתְּ מוֹצֵא אוֹתָן מְרֻבִּין מִכָּל הַמִּשְׁפָּחוֹת, כִּי מִבֶּן חֹדֶשׁ הוּא מוֹנֶה אוֹתָן וּמוֹצֵא אוֹתָן (במדבר ג, כח): שְׁמוֹנַת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת, וְכֵיוָן שֶׁהוּא בָּא מִבֶּן שְׁלשִׁים שָׁנָה, הוּא מוֹצְאָן (במדבר ד, לו): אַלְפַּיִם שְׁבַע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים, הֲרֵי שֶׁהָיוּ אֲפִלּוּ פָּחוֹת מִשְׁלִישִׁיתָן מֵאָה וְשִׁבְעָה עָשָׂר, לָמָּה כֵן, אֶלָּא כְּשֵׁם שֶׁאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פְּדָת בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בֶּן זִמְרָא מִתּוֹךְ שֶׁהָיְתָה הָאֵשׁ יוֹצֵאת וְשָׁפָה בְּטוֹעֲנֵי הָאָרוֹן הָיוּ מִתְמַעֲטִין. וְהָיוּ כָּל אֶחָד וְאֶחָד רָצִין, זֶה נוֹטֵל אֶת הַשֻּׁלְחָן וְזֶה נוֹטֵל אֶת הַמְּנוֹרָה וְזֶה נוֹטֵל אֶת הַמִּזְבְּחוֹת, וּבוֹרְחִים מִן הָאָרוֹן, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה מַזִּיקָן, וְהָיָה הָאָרוֹן כְּאִלּוּ מִתְבַּזֶּה, וְהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כּוֹעֵס עֲלֵיהֶם וְשׁוּב הָיוּ מִתְכַּלִּין, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה מָה אֲנִי הוֹרֵג בְּנֵי קְהָת, אִם יִטְעֲנוּ הֲרֵי מִתְמַעֲטִין וְאִם לֹא יִטְעֲנוּ הֲרֵי כַּעַס עֲלֵיהֶם, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה וּלְאַהֲרֹן עֲשׂוּ לָהֶם תַּקָּנָה לִבְנֵי קְהָת כְּדֵי שֶׁלֹא יִכָּרְתוּ מִן הָעוֹלָם, שֶׁלֹא יְהוּ מַנִּיחִין וּבוֹרְחִין, אַל תַּכְרִיתוּ אֶת שֵׁבֶט וגו', אֶלָּא יָבוֹא אַהֲרֹן וּבָנָיו (במדבר ד, יט): וְשָׂמוּ אוֹתָם אִישׁ אִישׁ עַל עֲבֹדָתוֹ וְאֶל מַשָֹּׂאוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹא יוּכְלוּ לְהִתְחַלֵּף מֵעֲבוֹדָה לַעֲבוֹדָה וּמִמַּשָֹּׂא לְמַשָֹּׂא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר ד, יט): וְזֹאת עֲשׂוּ לָהֶם וְחָיוּ וגו', רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר חַס וְשָׁלוֹם לֹא הָיוּ בְּנֵי קְהָת מַנִּיחִין אֶת הָאָרוֹן וְרָצִין לַשֻׁלְּחָן וּמְנוֹרָה, אֶלָּא אַף עַל פִּי שֶׁמִּתְמַעֲטִין הָיוּ נוֹתְנִין נַפְשָׁם עַל הָאָרוֹן, וְאִם כֵּן לָמָּה הָיָה מַזְהִיר עֲלֵיהֶם אַל תַּכְרִיתוּ אֶת שֵׁבֶט וגו', אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ יוֹדְעִין שֶׁכָּל מִי שֶׁטּוֹעֵן בָּאָרוֹן שְׂכָרוֹ מְרֻבָּה וְהָיוּ מַנִּיחִין אֶת הַשֻּׁלְחָן וְהַמְּנוֹרָה וְהַמִּזְבְּחוֹת וְכֻלָּן רָצִין לָאָרוֹן לִטֹּל שָׂכָר, וּמִתּוֹךְ כָּךְ הָיָה זֶה מֵרִיב וְאוֹמֵר אֲנִי טוֹעֵן כָּאן, וְזֶה מֵרִיב וְאוֹמֵר אֲנִי טוֹעֵן כָּאן, וּמִתּוֹךְ כָּךְ הָיוּ נוֹהֲגִין בְּקַלּוּת רֹאשׁ וְהָיְתָה הַשְּׁכִינָה פּוֹגַעַת בָּהֶם, אָמַר הָאֱלֹהִים לְמשֶׁה עֲשֵׂה לָהֶם תַּקָנָה כְּדֵי שֶׁלֹא יִתְכַּלּוּ מִן הָעוֹלָם, אַל תַּכְרִיתוּ וגו', אֶלָּא יְסַדְּרוּ אוֹתָם עַל עֲבוֹדָתָם וְעַל מַשָֹּׂאָם שֶׁלֹא יָרִיבוּ זֶה עִם זֶה, עָשָׂה לָהֶם משֶׁה תַּקָּנָה, אֶלָּא שֶׁהָיוּ מְרִיבִין זֶה כְּנֶגֶד זֶה, זֶה אוֹמֵר אֲנִי טוֹעֵן בָּאָרוֹן וְזֶה אוֹמֵר לָאו אֶלָּא אֲנִי טוֹעֵן, וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ אֶחָד מַהוּ קָבוּעַ לוֹ, מַהוּ מַשָֹּׂאוֹ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהָיוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו נִכְנָסִין וְנוֹתְנִים לְכָל אֶחָד וְאֶחָד טְעוּנוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: אַהֲרֹן וּבָנָיו יָבֹאוּ וְשָׂמוּ אוֹתָם וגו'.",
"דָּבָר אַחֵר, אַל תַּכְרִיתוּ וגו', הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (משלי כב, כב): אַל תִּגְזָל דָּל כִּי דַל הוּא וגו', אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ בַּמֶּה הַכָּתוּב מְדַבֵּר אִם הוּא דַל, מַהוּ גוֹזֵל לוֹ, אֶלָּא לֹא דִּבֵּר אֶלָּא בְּמַתְּנוֹת עֲנִיִּים שֶׁהוּא חַיָּב לִתֵּן לָהֶם מִן הַתּוֹרָה לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה וּמַעְשַׂר עָנִי, וְהִזְהִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹא יִגְזֹל אָדָם מֵהֶם מַתָּנוֹת הָרְאוּיוֹת לִתֵּן לָהֶם, כִּי דַל הוּא, דַּי לוֹ עֲנִיּוּתוֹ, לֹא דַיּוֹ לֶעָשִׁיר שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּרֶוַח וְעָנִי בְצַעַר, אֶלָּא אַף גּוֹזֵל מִמֶּנּוּ מַה שֶּׁנָּתַן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. (משלי כב, כב): וְאַל תְּדַכֵּא עָנִי בַשָּׁעַר וגו', כְּמָה דְתֵימָא (שמות כג, ו): לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט וגו', וְאוֹמֵר (שמות כב, כא): כָּל אַלְמָנָה וגו' (משלי כב, כג): כִּי ה' יָרִיב רִיבָם וְקָבַע אֶת קֹבְעֵיהֶם נָפֶשׁ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמות כב, כב כג): אִם עַנֵּה תְעַנֶּה אֹתוֹ וגו' וְחָרָה אַפִּי וְהָרַגְתִּי וגו'. דָּבָר אַחֵר, אַל תִּגְזָּל, מְדַבֵּר בְּשִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי, לָמָּה קוֹרֵא אוֹתָן דַּלִּים שֶׁהָיוּ דַּלִּים בַּמִּנְיָן מִכָּל הַשְּׁבָטִים, אֵין לְךָ בְּכָל הַשְּׁבָטִים פָּחוּת בַּמִּנְיָן כִּמְנַשֶּׁה, שֶׁלֹא עָלָה מִנְיָנָם אֶלָּא (במדבר א, לה): שְׁלשִׁים וּשְׁנַיִם אֶלֶף וּמָאתָיִם, וְהֵם הָיוּ מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וְעַד בֶּן שִׁשִּׁים חוּץ מֵאוֹתָן שֶׁהָיוּ מִבֶּן חֹדֶשׁ וְעַד עֶשְׂרִים, וְחוּץ מִן אוֹתָן שֶׁהָיוּ מִן שִׁשִּׁים שָׁנָה וָמַעְלָה, אֲבָל כָּל שֵׁבֶט לֵוִי לֹא הָיוּ מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמַעְלָה אֶלָּא (במדבר ג, כב לד): עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף וּשְׁלשׁ מֵאוֹת וְאַהֲרֹן וּבָנָיו, לָמָּה שֶׁהָיוּ סְמוּכִים לַקֹּדֶשׁ וְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ נִזְהָר כָּרָאוּי מִדַּת הַדִּין פּוֹגַעַת בָּהֶן, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, הֵם שׁוֹמְרִים מִשְׁמֶרֶת הַקֹּדֶשׁ כְּדֵי שֶׁלֹא תִּזֹּקוּ וְהֵם מִתְדַּלְדְּלִים בִּשְׁבִילְכֶם, אַל תִּגְזְלוּ מֵהֶם הַמַּתָּנוֹת שֶׁנָּתַתִּי לָהֶם, כִּי דַל הוּא, וְעוֹד שֶׁהֵם דַּלִּים מִנַּחֲלָה שֶׁלֹא נָטְלוּ עִמָּכֶם חֵלֶק בָּאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע יג, לג): וּלְשֵׁבֶט הַלֵּוִי לֹא נָתַן משֶׁה נַחֲלָה, (במדבר יח, כא כג): וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי כָּל מַעֲשֵׂר בְּיִשְׂרָאֵל לְנַחֲלָה וגו' וְלֹא יִקְרְבוּ עוֹד וגו' וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא אֶת עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד וגו'. וְאַל תְּדַכֵּא עָנִי בַשָּׁעַר, כְּמָה דְתֵימָא (דברים כו, יב): כִּי תְכַלֶּה לַעְשֵׂר אֶת כָּל מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ וגו', שֶׁאִם עָשִׂיתָ כֵּן כִּי ה' יָרִיב רִיבָם וגו' אַל תִּגְזָל דָּל, מְדַבֵּר בִּבְנֵי קְהָת, לָמָּה קוֹרֵא אוֹתָן דָּל, שֶׁהָיוּ מִשֵּׁבֶט לֵוִי שֶׁלֹא נָטְלוּ חֵלֶק בָּאָרֶץ.",
"דָּבָר אַחֵר, אַל תַּכְרִיתוּ וגו', הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מלכים ב יד, כז): וְלֹא דִבֶּר ה' לִמְחוֹת אֶת שֵׁם יִשְׂרָאֵל מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם, אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבַקֵּשׁ שֶׁיָּמוּת אֶחָד מֵהֶם, רְאֵה מַה כְּתִיב (ישעיה נו, ג): וְאַל יֹאמַר בֶּן הַנֵּכָר וגו', וּמַה עַל בֶּן נֵכָר אָמַרְתִּי שֶׁלֹא לְפָסְלוֹ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם בָּנַי, הֱוֵי: וְלֹא דִּבֶּר ה' לִמְחוֹת וגו'. וְכֵן הַגִּבְעוֹנִים שֶׁהָיוּ גֵּרִים גְּרוּרִים וְלֹא הָיוּ גֵּרֵי אֱמֶת אֶלָּא מִן הַיִּרְאָה נִתְגַּיְּרוּ קִבַּלְתִּי אוֹתָם, וְעַל שֶׁבִּקֵּשׁ שָׁאוּל לְהִזְדַּקֵּק לָהֶם וְהָרַג הַכֹּהֲנִים שֶׁהָיוּ מַסְפִּיקִין מְזוֹנוֹתָן, הֲרַגְתִּיו. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵבֵאתִי שָׁלשׁ שָׁנִים רָעָב בִּשְׁבִילָם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב כא, א): וַיְהִי רָעָב בִּימֵי דָוִד וגו', וּמַה אִם לַגִּבְעוֹנִים שֶׁבָּאוּ אֶצְלְכֶם לֹא פָסַלְתִּי, לְבָנַי אֲנִי פּוֹסֵל, הֱוֵי: וְלֹא דִּבֶּר ה' לִמְחוֹת וגו', וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה לַלְוִיִּם שֶׁהֵם מְשָׁרְתִים לְפָנַי, הֱוֵי: אַל תַּכְרִיתוּ. אַל תַּכְרִיתוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (נחום א, ז): טוֹב ה' לְמָעוֹז בְּיוֹם צָרָה, אֵין מִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּמִדַת בָּשָׂר וָדָם, מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁמָּרְדָה עָלָיו מְדִינָה, הוּא עוֹשֶׂה בָהּ אַנְדְּרוֹלוֹמוּסְיָא וְהוֹרֵג הַטּוֹבִים עִם הָרָעִים, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן, בְּשָׁעָה שֶׁהַדּוֹר מַכְעִיס לְפָנָיו הוּא מְמַלֵּט הַצַּדִּיקִים וּמְאַבֵּד לָרְשָׁעִים, חָטָא דּוֹר אֱנוֹשׁ אִבֵּד אוֹתָם, הִצִּיל לַחֲנוֹךְ (בראשית ה, כד): וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ, לָמָּה (נחום א, ז): בְּיוֹם צָרָה וְיֹדֵעַ חֹסֵי בוֹ. דּוֹר הַמַּבּוּל הִכְעִיסוּ וְאִבְּדָן וְהִצִּיל לְנֹחַ (בראשית ו, ח): וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה', הֱוֵי: בְּיוֹם צָרָה וְיֹדֵעַ חֹסֵי בוֹ. סְדוֹמִיִּים הִכְעִיסוּ וְאִבְּדָם וְהִצִּיל לוֹט, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יט, כט): וַיְהִי בְּשַׁחֵת ה' אֶת עָרֵי הַכִּכָּר וגו', הֱוֵי: בְּיוֹם צָרָה וְיֹדֵעַ חֹסֵי בוֹ. הֵבִיא חשֶׁךְ עַל הַמִּצְרִיִּים (שמות י, כג): וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר, הֱוֵי: בְּיוֹם צָרָה וְיֹדֵעַ חֹסֵי בוֹ, יָצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם בָּאוּ לַמִּדְבָּר עָשׂוּ אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה חוּץ מִשִּׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, כו): מִי לַה' אֵלָי וַיֵּאָסְפוּ אֵלָיו כָּל בְּנֵי לֵוִי, מִיָּד עָמַד משֶׁה וְהָרַג לַחוֹטְאִים עַל יְדֵי שֵׁבֶט לֵוִי, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, כח): וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי לֵוִי כִּדְבַר משֶׁה, וְנָגַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֵׂי מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל וְלֹא נָגַף שֵׁבֶט לֵוִי, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, לה): וַיִּגֹּף ה' וגו', הֱוֵי: בְּיוֹם צָרָה וְיֹדֵעַ חֹסֵי בוֹ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֵׁבֶט לֵוִי חָסוּ בִּי וְקִדְשׁוּ שְׁמִי בָּעֵגֶל, הַדִין הוּא שֶׁאֵדַע אוֹתָם לְטוֹב וְאַצִּילֵם מִצָּרָה, לְפִיכָךְ הִזְהִיר לְמשֶׁה וּלְאַהֲרֹן עַל בְּנֵי קְהָת שֶׁהָיוּ לְוִיִּם שֶׁלֹא יִתְכַּלּוּ בְּמַעֲשֵׂה הָאָרוֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: אַל תַּכְרִיתוּ וגו'.",
"דָּבָר אַחֵר, אַל תַּכְרִיתוּ וגו'. מַה כְּתִיב לְמַעְלָה (במדבר ד, יז): וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן, אָמַר רַבִּי לֵוִי מָה עִסְקוֹ שֶׁל אַהֲרֹן נִזְכָּר כָּאן, אֶלָּא שֶׁהוּא נוֹתֵן רֶמֶז לִבְנֵי קְהָת וְאוֹמֵר לָהֶם תְּנוּ דַּעְתְּכֶם שֶׁלֹא לִנְהֹג בְּקַלּוּת רֹאשׁ וּלְהִכָּנֵס אֵצֶל הָאָרוֹן, אִם נְהַגְתֶּם בּוֹ בְּקַלּוּת רֹאשׁ, לִמְּדוּ מִבְּנֵי אַהֲרֹן. אָמַר, בְּנֵי אַהֲרֹן, בִּשְׁבִיל שֶׁנִּכְנְסוּ שֶׁלֹא בִּרְשׁוּת מַה כָּתוּב בָּהֶן (ויקרא י, ב): וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל אוֹתָם, אַף אַתֶּם תְּנוּ דַּעְתְּכֶם שֶׁלֹא יַגִּיעַ לָכֶם כְּשֵׁם שֶׁהִגִּיעַ לִבְנֵי אַהֲרֹן. לְפִיכָךְ הוּא כָּתַב: וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן, וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ לָמָּה כְּתִיב כָּאן אַהֲרֹן, לְפִי שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁנִּצְטַוּוּ בְּנֵי קְהָת עַל מַשָֹּׂא הָאָרוֹן נִתְיָרְאוּ, הִתְחִילוּ צוֹוְחִין עַל משֶׁה וְאוֹמְרִים הֲרֵי אָנוּ מֵתִים כְּשֵׁם שֶׁמֵּתוּ בְּנֵי אַהֲרֹן, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה כְּשֵׁם שֶׁעָשִׂיתִי תַּקָּנָה לְאַהֲרֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא טז, ג): בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן וגו', כָּךְ לְמִשְׁפְּחוֹת הַקְּהָתִי אֶעֱשֶׂה לָהֶם תַּקָּנָה שֶׁלֹא יָמוּתוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: אַל תַּכְרִיתוּ וגו' וְזֹאת עֲשׂוּ לָהֶם. וְאַל תִּתְמַהּ עַל זוֹ שֶׁעָשָׂה לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תַּקָּנָה שֶׁלֹא יָמוּתוּ, שֶׁאַף בָּרְשָׁעִים מָצִינוּ שֶׁעָשָׂה לָהֶם תַּקָּנָה שֶׁלֹא יָמוּתוּ, בְּשָׁעָה שֶׁפֵּרַשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה שְׁלשִׁים וָשֵׁשׁ כְּרִיתוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה אָמַר משֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רִבּוֹן הָעוֹלָמִים אִם יֶחֱטָא אָדָם בָּהֶן כָּךְ הוּא נִטְרָד, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִלְקוּ אַרְבָּעִים וְיֵצְאוּ יְדֵי כְּרִיתָתָן, וְזוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ (גמרא מכות כג-א): כָּל חַיָּבֵי כְּרִיתוֹת שֶׁלָּקוּ נִפְטָרִין מִידֵי כְּרִיתָתָן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כה, ג): וְנִקְלָה אָחִיךָ לְעֵינֶיךָ, כֵּיוָן שֶׁלָּקָה הֲרֵי הוּא אָחִיךָ, דִּבְרֵי רַבִּי חֲנַנְיָה בֶּן גַּמְלִיאֵל. וּמָה הָעוֹבֵר עֲבֵרָה אַחַת נַפְשׁוֹ נִטֶּלֶת עָלֶיהָ, הָעוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁתִּנָּתֵן לוֹ נַפְשׁוֹ. וְלָמָּה חִיְּבַתּוּ תּוֹרָה לִתֵּן לוֹ מַלְקוֹת אַרְבָּעִים, לְפִי שֶׁעָבַר עַל הַתּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה לְאַרְבָּעִים יוֹם, וְגָרַם מִיתָה לְעַצְמוֹ שֶׁנּוֹצָר בְּאַרְבָּעִים יוֹם, יִלְקֶה אַרְבָּעִים וְיֵצֵא יְדֵי עָנְשׁוֹ. כְּשֵׁם שֶׁנַּעֲשָׂה לְאָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁחָטָא וְנִתְחַיֵּב מִיתָה וְנִלְקָה אַרְבָּעִים, שֶׁנִּתְקַלֵּל הָעוֹלָם בְּחֶטְאוֹ אַרְבָּעִים קְלָלוֹת, עֶשֶׂר לְאָדָם, וְעֶשֶׂר לְחַוָּה, וְעֶשֶׂר לַנָּחָשׁ וְעֶשֶׂר עַל הָאָרֶץ, וְהֶאֱרִיךְ לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ב, יז): כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת, וְהוּא חָיָה תְּשַׁע מֵאוֹת וּשְׁלשִׁים שָׁנָה וְלֹא גָּמַר יוֹמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אִם לָרְשָׁעִים עָשָׂה תַּקָּנָה קַל וָחוֹמֶר לַצַּדִּיקִים, הֱוֵי: אַל תַּכְרִיתוּ וגו'.",
"רַבִּי אַבָּא בַּר אַיְּבוּ אָמַר דַּי הוּא שֶׁאֵינוֹ מַזְכִּיר כָּאן אֶלָא עַל הַמִּשְׁפָּחָה בִּלְבָד, לָמָּה הוּא מַזְכִּיר לְכָל הַשֵּׁבֶט, שֶׁהֲרֵי הוּא אוֹמֵר (במדבר ד, יח): אֶת שֵׁבֶט מִשְׁפְּחֹת הַקְּהָתִי, אֶלָּא שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (ישעיה מו, י): מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית, וּמַקְדִּים דְּבָרִים שֶׁלֹא נַעֲשׂוּ, צָפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁקֹּרַח עוֹמֵד מִמִּשְׁפְּחוֹת קְהָת וְחוֹלֵק עַל משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טז, א): וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת וגו', וּמשֶׁה עָתִיד לְבַקֵּשׁ לִפְנֵי הָה' שֶׁתִּבְלַע הָאָרֶץ אוֹתָן, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תֵּן דַּעְתְּךָ (במדבר יז, ה): זִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא יִקְרַב אִישׁ זָר וגו', חָסֵר קְרָיָה כְּלוּם, מַהוּ לוֹ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה לוֹ אֲנִי שׁוֹמֵעַ אֲבָל לְכָל הַשֵּׁבֶט אֵינִי שׁוֹמֵעַ לָךְ, לְכָךְ נֶאֱמַר: אַל תַּכְרִיתוּ וגו'.",
"הַקְּהָתִי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה מח, ט): לְמַעַן שְׁמִי אַאֲרִיךְ אַפִּי וּתְהִלָּתִי אֶחֱטָם לָךְ לְבִלְתִּי הַכְרִיתֶךָ, מְדַבֵּר בְּיִשְׂרָאֵל. לְמַעַן שְׁמִי אַאֲרִיךְ אַפִּי, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּחֵד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁמוֹ עֲלֵיהֶם (שמות כ, ב): אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ וְשִׁתֵּף שְׁמוֹ בִּשְׁמָם, יִשְׂרָאֵל, וּלְכָךְ הֶאֱרִיךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַפּוֹ עִם יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹא טְרָדָם וְגָבָה מֵהֶם קִמְעָה קִמְעָה בַּגָּלוּת כְּדֵי לְנַקּוֹתָם, וְלֹא בִּקֵּשׁ לִמְחוֹתָם שֶׁלֹא יִתְחַלֵּל שְׁמוֹ בָּהֶם. שֶׁכֵּן מָצִינוּ כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם מָרְדוּ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְרָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְכַלּוֹתָם שָׁם, וְהֶאֱרִיךְ אַפּוֹ עִמָּהֶם לְמַעַן שְׁמוֹ וְלֹא עָשָׂה כְּמָה דְתֵימָא (יחזקאל כ, ח ט): וָאֹמַר לִשְׁפֹּךְ חֲמָתִי עֲלֵיהֶם לְכַלּוֹת אַפִּי בָּהֶם בְּתוֹךְ אֶרֶץ מִצְרָיִם, וָאַעַשׂ לְמַעַן שְׁמִי לְבִלְתִּי הֵחֵל לְעֵינֵי הַגּוֹיִם וגו'. וְכֵן כְּשֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר מָרְדוּ בּוֹ וּבִקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְכַלּוֹתָם וְהֶאֱרִיךְ אַפּוֹ עִמָּהֶם לְמַעַן שְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל כ, יג): וָאֹמַר לִשְׁפֹּךְ חֲמָתִי עֲלֵיהֶם וגו'. וְכֵן בְּנֵי דוֹר הַמִּדְבָּר מָרְדוּ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּבִקֵּשׁ לְכַלּוֹתָם וְהֶאֱרִיךְ אַפּוֹ עִמָּהֶם לְמַעַן שְׁמוֹ, וְנִשְׁבַּע שֶׁיִּפָּרַע עִמָּהֶם בְּשִׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת, אֲבָל לֹא עָשָׂה כָּלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל כ, כא כג): וָאֹמַר לִשְׁפֹּךְ חֲמָתִי וגו' וַהֲשִׁיבֹתִי אֶת יָדִי וגו' (יחזקאל כ, כג): גַם אֲנִי נָשָׂאתִי אֶת יָדִי וגו'. וּתְהִלָּתִי אֶחֱטָם לָךְ, כְּדֵי שֶׁלֹא יִתְחַלֵּל שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּהֶם יָבִיא לָהֶם קֵץ הַגְּאֻלָּה הֶחָתוּם, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לו, כג כד): וְקִדַּשְׁתִּי אֶת שְׁמִי הַגָּדוֹל הַמְחֻלָּל בַּגּוֹיִם וגו' וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם מִן הַגּוֹיִם וגו'. דָּבָר אַחֵר, וּתְהִלָּתִי אֶחֱטָם לָךְ, לְפִי שֶׁיִּשְׂרָאֵל נִבְרְאוּ לוֹמַר תְּהִלָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּמָה דְתֵימָא (ישעיה מג, כא): עַם זוּ יָצַרְתִּי וגו', לְכָךְ כְּדֵי שֶׁיִּתְהַלֵּל שְׁמוֹ בָּהֶם, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חוֹתְמָהּ לְטוֹבָה, כְּמָה דְתֵימָא (שיר השירים ח, ו): שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ וְהִיא גָרְמָה לָהֶם שֶׁלֹא נִכְרְתוּ בַּגָּלוּת, הֱוֵי: לְבִלְתִּי הַכְרִיתֶךָ. דָּבָר אַחֵר, לְמַעַן שְׁמִי אַאֲרִיךְ אַפִּי, מְדַבֵּר בַּקְּהָתִים, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ בֵּן וְנִדְבַּק לְלִסְטִים וְנִתְפְּשׂוּ וְנִתְפַּשׂ בְּנוֹ עִמָּהֶם, אָמַר הַמֶּלֶךְ מָה אֶעֱשֶׂה, אֶהֱרֹג אֶת הַלִּסְטִים אִי אֶפְשָׁר שֶׁהֲרֵי בְּנִי עִמָּהֶם, בִּשְׁבִיל בְּנִי הֲרֵינִי מְפַנֶּה אוֹתָם עַכְשָׁו. וְכָךְ הָיוּ הַלְוִיִּם נוֹשְׂאִים הַמִּשְׁכָּן וְהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַבִּיט בְּקֹרַח וּבַעֲדָתוֹ שֶׁעֲתִידִין לַחְלֹק עַל משֶׁה וְעַל אַהֲרֹן, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָה אֶעֱשֶׂה לְאֵלּוּ, לַהֲרֹג אוֹתָם עַכְשָׁו אִי אֶפְשָׁר, שֶׁהֲרֵי מְעֹרָבִים הֵם עִם הָאֲחֵרִים צַדִּיקִים, וּכְדֵי שֶׁלֹא יִפְגַּע בְּכֻלָּם מִדַּת הַדִּין לָקַח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חֲצִי שְׁמוֹ וְנָתַן עָלָיו יָהּ, שֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָלָיו הַקְּהָתִי, ה\"א מִתְּחִלָּה וְיוּ\"ד בַּסּוֹף הֲרֵי יָהּ, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת עֲלֵיהֶם מִשְׁמֶרֶת עַד יָבוֹא יוֹמָם, הֱוֵי: לְמַעַן שְׁמִי אַאֲרִיךְ אַפִּי וגו', לְכָךְ כְּתִיב הַקְּהָתִי כָּאן.",
"וְזֹאת עֲשׂוּ לָהֶם וְחָיוּ וְלֹא יָמֻתוּ וגו' (במדבר ד, יט), וְזֹאת עֲשׂוּ לָהֶם, כְּשֵׁם שֶׁכָּתַב בְּאַהֲרֹן זֹאת (ויקרא טז, ג): בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן וגו', אַף כָּאן כְּתִיב זֹאת, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה תַּקָּנָה לְאַהֲרֹן כֵּן עָשָׂה לָהֶם, וְחָיוּ וְלֹא יָמֻתוּ וגו', אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲשׂוּ לָהֶם תַּקָּנָה לִבְנֵי קְהָת שֶׁיִּחְיוּ וְלֹא יָמֻתוּ בְּגִשְׁתָּם אֶל הָאָרוֹן, שֶׁאִלּוּלֵי הֵם לֹא הָיוּ יִשְׂרָאֵל קַיָּמִים, לָמָּה שֶׁאַרְבַּע מִשְׁפָּחוֹת הַלָּלוּ, גֵּרְשׁוֹן וּקְהָת וּמְרָרִי וְאַהֲרֹן וּבָנָיו, מַקִּיפִין אֶת אֹהֶל מוֹעֵד, שֶׁאִם נִטְנְפוּ יִשְׂרָאֵל בְּדָבָר וְהַפֻּרְעָנוּת בָּאָה לָצֵאת מֵאֹהֶל מוֹעֵד מִפְּנֵי הַשְּׁכִינָה, מִיָּד בְּנֵי קְהָת שֶׁהֵם שְׁרוּיִים אֵצֶל אֹהֶל מוֹעֵד עוֹמְדִים וְכָלִים אוֹתָהּ שֶׁלֹא תֵצֵא עֲלֵיהֶם, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר א, נג): וְהַלְוִיִּם יַחֲנוּ סָבִיב וגו'. אָמַר רַבִּי פִּינְחָס הַכֹּהֵן בַּר חָמָא וְאִם אֵין אַתְּ לָמֵד מִכָּאן יֵשׁ לְךָ מֵהֵיכָן לִלְמֹד, בְּשָׁעָה שֶׁחָלַק קֹרַח עַל משֶׁה בָּא מַלְאַךְ הַמָּוֶת לָצֵאת עַל יִשְׂרָאֵל וּלְחַבֵּל אוֹתָם, וְאִלּוּ יָצָא הָרַג אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל, וְהָיָה משֶׁה שָׁרוּי אֵצֶל אֹהֶל מוֹעֵד שֶׁהָיָה מִבְּנֵי קְהָת, וְהִרְגִּישׁ בּוֹ שֶׁמְּבַקֵּשׁ לָצֵאת עַל יִשְׂרָאֵל, מִיָּד אָמַר לְאַהֲרֹן (במדבר יז, יא): קַח אֶת הַמַּחְתָּה וְתֶן עָלֶיהָ אֵשׁ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ וגו' וְכַפֵּר עֲלֵיהֶם, מְהֵרָה וּבְדִלּוּג זַרֵז עַצְמְךָ, מָה אַתָּה עוֹמֵד וּמִשְׁתָּהֶה, (במדבר יז, יא): הוֹלֵךְ מְהֵרָה אֶל הָעֵדָה, אָמַר לוֹ אַהֲרֹן מָרִי מָה רָאִיתָ, אָמַר לוֹ רָאִיתִי לְמַלְאַךְ הַמָּוֶת שֶׁיָּצָא לִנְגֹף לְשׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל (במדבר יז, יא): כִּי יָצָא הַקֶּצֶף מִלִּפְנֵי ה'. נִמְצֵאתָ לָמֵד שֶׁהַלְוִיִּם הָיוּ כָּלִין אֶת הַפֻּרְעָנֻיּוֹת, וּמֵהֶן בְּנֵי קְהָת שֶׁנּוֹשְׂאֵי אָרוֹן הָיוּ, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֵם מִצְטַעֲרִים עִם יִשְׂרָאֵל כָּל הַצַּעַר הַזֶּה, וְאֵין אַתֶּם עוֹשִׂים לָהֶם תַּקָּנָה.",
"וְזֹאת עֲשׂוּ לָהֶם וְחָיוּ וְלֹא יָמֻתוּ, מָה רָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַזְהִיר עַל מִשְׁפְּחוֹת הַקְּהָתִי יוֹתֵר מִשְּׁאָר הַמִּשְׁפָּחוֹת, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בְּרַבִּי יִצְחָק, יֵשׁ דָּבָר מְעֻלֶּה בְּשֵׁבֶט לֵוִי וּבְמִשְׁפְּחוֹת קְהָת מַה שֶּׁאֵין בְּכָל יִשְׂרָאֵל, כֵּיצַד, כָּל הַשְּׁבָטִים לֹא אִכְפַּת לָהֶם בִּכְלֵי בֵּית הַמִּשְׁכָּן, אֲבָל שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי טוֹעֲנִין בִּכְלֵי הַמִּשְׁכָּן, מִי שֶׁהוּא טוֹעֵן בַּקְּרָשִׁים, מִי שֶׁהוּא טוֹעֵן בַּבְּרִיחִים, מִי שֶׁהוּא טוֹעֵן בָּאֲדָנִים, כָּךְ הָיוּ בְּנֵי מְרָרִי טוֹעֲנִין, וּמִשְׁפְּחוֹת בְּנֵי גֵרְשׁוֹן טוֹעֲנִין כָּל כְּלֵי הָאֲרִיגָה, וּמִשְׁפְּחוֹת בְּנֵי קְהָת בָּאָרוֹן. דָּבָר אַחֵר, כַּמָּה הָיָה שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי מְעֻלֶּה מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁיִּשְׂרָאֵל הָיוּ מְהַלְּכִין לְבוּשִׁים סַנְדָּלִים, אֲבָל שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי שֶׁהָיוּ טוֹעֲנִין בִּכְלֵי הַמִּשְׁכָּן הָיוּ מְהַלְּכִין יְחֵפִים, הֲרֵי לָמַדְנוּ שֶׁהָיָה שֵׁבֶט לֵוִי מְעֻלֶּה מִכָּל הַשְּׁבָטִים, וּמְעֻלִּין בְּשֵׁבֶט לֵוִי מִשְׁפַּחַת קְהָת, שֶׁהָיָה בֶּן לֵוִי נוֹתֵן מַשָֹּׂאוֹ אוֹ הַקְּרָשִׁים אוֹ הַבְּרִיחִים אוֹ הָאֲדָנִים אוֹ כָּל דָּבָר עַל הָעֲגָלוֹת, אֲבָל מִשְׁפְּחוֹת קְהָת הָיוּ טוֹעֲנִין בְּכִתְפֵיהֶם, שֶׁלֹא הָיָה לָהֶם רְשׁוּת לִתֵּן הָאָרוֹן עַל הָעֲגָלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ז, ט): וְלִבְנֵי קְהָת לֹא נָתָן וגו'. וְעוֹד בְּדָבָר אֶחָד הָיוּ מְעֻלִּים מִכָּל הַלְוִיִּם, שֶׁכָּל הַלְוִיִּם הָיוּ טוֹעֲנִין בִּכְלֵי הַמִּשְׁכָּן, וְהָיוּ מְהַלְּכִין כְּדַרְכָּן וּפְנֵיהֶם כְּנֶגֶד הַדֶּרֶךְ, אֲבָל בְּנֵי קְהָת הָיוּ מְהַלְּכִין אֲחוֹרֵיהֶם וּפְנֵיהֶם לָאָרוֹן, כְּדֵי שֶׁלֹא לִתֵּן אָחוֹר לָאָרוֹן, הֱוֵי נִמְצֵאתָ אוֹמֵר, אַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ גְּדוֹלִים מִן שְׁאָר הַמִּשְׁפָּחוֹת וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר מִן יִשְׂרָאֵל, לֹא הָיְתָה רוּחָן גַּסָּה עֲלֵיהֶן אֶלָּא מְשֻׁעְבָּדִין לִפְנֵי הָאָרוֹן, לָמָּה כֵן, לְפִי שֶׁאֵין גְּדֻלָּה לִפְנֵי הָאֱלֹהִים. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר אַף עַל פִּי שֶׁהָיְתָה מִשְׁפַּחַת קְהָת פָּלָאטְיָנִי, אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁהָיוּ בָּאִין לִטְעֹן אֶת הָאָרוֹן הָיוּ טוֹעֲנִין בּוֹ כַּעֲבָדִים, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַתּוֹרָה הִיא חַיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ג, יח): עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וגו' (משלי ד, כב): כִּי חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא, וּבְנֵי קְהָת מַחֲזִיקִים בַּתּוֹרָה שֶׁהִיא חַיִּים, זֶה הָאָרוֹן שֶׁנּוֹשְׂאִין שֶׁבּוֹ הַתּוֹרָה, בְּדִין הוּא שֶׁיִּחְיוּ וְלֹא יָמוּתוּ, הֱוֵי: וְחָיוּ וְלֹא יָמֻתוּ וגו'.",
"אַהֲרֹן וּבָנָיו יָבֹאוּ וְשָׂמוּ אוֹתָם וגו' (במדבר ד, יט), מִיכָּן הָיָה רַבִּי שְׁמוּאֵל בְּרַבִּי נַחְמָן אוֹמֵר מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ בְּנֵי קְהָת יוֹדְעִין שֶׁכָּל מִי שֶׁטּוֹעֵן בָּאָרוֹן שְׂכָרוֹ מְרֻבֶּה וְהָיוּ מַנִּיחִין הַשֻּׁלְחָן וְהַמְּנוֹרָה וְהַמִּזְבְּחוֹת וכו' כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב לְמַעְלָה עַד אַהֲרֹן וּבָנָיו יָבֹאוּ וגו'. (במדבר ד, כ): וְלֹא יָבֹאוּ לִרְאוֹת כְּבַלַּע וגו', אָמַר רַבִּי יְהוּדָה הַלֵּוִי בְּרַבִּי שָׁלוֹם רוֹצֶה אַתָּה לִלְמֹד בְּאֵיזֶה עִנְיַן מֵתִין בְּנֵי קְהָת, צֵא וּלְמַד מִן הַמִּקְרָא הַזֶּה, וְלֹא יָבֹאוּ לִרְאוֹת כְּבַלַע וגו', מְלַמֵּד כְּשֶׁהָיוּ בָּאִין לִטְעוֹן אֶת הָאָרוֹן הָיוּ מְפָרְקִין אֶת הַפָּרֹכֶת מִפָּנָיו וְהָיוּ זָנִים עֵינֵיהֶם מִן הָאָרוֹן לְפִיכָךְ הָיוּ מִתְכַּלִּים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לג, כ): כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי, וְהֵיאַךְ עָשָׂה לָהֶם משֶׁה תַּקָּנָה, אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ מְפָרְקִין אֶת הַמִּשְׁכָּן לֹא יִהְיוּ בְּנֵי קְהָת מְפָרְקִין אֶת הַפָּרֹכֶת מִפְּנֵי הָאָרוֹן, אֶלָּא יִהְיוּ בְּנֵי אַהֲרֹן נִכְנָסִין וּמְפָרְקִין אוֹתָהּ מִפְּנֵי שֶׁהֵם כֹּהֲנִים, וִיכַסּוּ אֶת הָאָרוֹן וְכֵן הַשֻּׁלְחָן וְכֵן כָּל הַכֵּלִים הַנִּזְכָּרִים לוֹ, וּבָזֶה יִהְיֶה לָהֶם תַּקָּנָה שֶׁלֹא יָמוּתוּ אִם אֵינָם מִסְתַּכְּלִין בָּאָרוֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וְלֹא יָבֹאוּ לִרְאוֹת כְּבַלַע וגו', זֶה הָאָרוֹן אִם עוֹשִׂין כֵּן. מַהוּ כְּבַלַע, אָמַר רַבִּי לֵוִי אִם רוֹאִין בָּאָרוֹן כְּבַלַּע הַזֶּה שֶׁהוּא נוֹפֵל מִן הָעַיִן, מִיָּד הֵם מֵתִים. תֵּדַע מֵאַנְשֵׁי בֵּית שֶׁמֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א ו, יט): וַיַּךְ בְּאַנְשֵׁי בֵית שֶׁמֶשׁ כִּי רָאוּ בַּאֲרוֹן ה' וַיַּךְ בָּעָם וגו', מַהוּ כִּי רָאוּ בַּאֲרוֹן ה', רַבִּי אַבָּהוּ וְרַבִּי אֶלְעָזָר חַד אָמַר קוֹצְרִים וּמִשְׁתַּחֲוִים הָיוּ, וְחַד אָמַר מְדַבְּרִים דְּבָרִים יְתֵרִים הָיוּ, מָה אָמְרוּ, מַאן אַמְרִיךְ דְּאִמַּרִית וּמַאן פִּיְסָךְ דְּאִפַּיַּסְתְּ. רַבִּי לֵוִי אָמַר נִכְפְּפָה הַיְרִיעָה שֶׁעַל הָאָרוֹן וְרָאוּ בוֹ, אִיתָא חֲמֵי כַּמָּה תַּקָּלָה גְדוֹלָה הָיָה לָהֶם עַל כֵּן, שֶׁכֵּן כְּתִיב (שמואל א ו, יט): וַיַּךְ בָּעָם שִׁבְעִים אִישׁ חֲמִשִּׁים אֶלֶף אִישׁ, רַבִּי אַבָּהוּ וְרַבִּי אֶלְעָזָר חַד אֲמַר שִׁבְעִים אִישׁ הָיוּ וְכָל אֶחָד וְאֶחָד שָׁקוּל כַּחֲמִשִּׁים אֶלֶף אִישׁ. וְחַד אָמַר חֲמִשִּׁים אֶלֶף הָיוּ כָּל אֶחָד וְאֶחָד שָׁקוּל כְּשִׁבְעִים סַנְהֶדְּרִין. רַבִּי חֲנִינָא וְרַבִּי מוֹנָה חַד אֲמַר שִׁבְעִים אִישׁ זוֹ סַנְהֶדְּרִין, וַחֲמִשִּׁים אֶלֶף אִישׁ שֶׁהָיוּ שְׁקוּלִין כְּנֶגֶד חֲמִשִּׁים אֶלֶף אִישׁ, וְחַד אֲמַר שִׁבְעִים אִישׁ אֵלּוּ סַנְהֶדְּרִין וַחֲמִשִּׁים אֶלֶף אִישׁ מֵעַם הָאָרֶץ. אֵלִיָּהוּ אוֹמֵר נִתְקַבְּצוּ וְיָצְאוּ לַמִּלְחָמָה וְנָפְלוּ מֵהֶם חֲמִשִּׁים אֶלֶף אִישׁ וְנָפְלָה כַּת סַנְהֶדְּרֵי גְדוֹלָה עִמָּהֶם, מִי הָרַג אוֹתָם הֱוֵי לֹא הָרַג אוֹתָם אֶלָּא אַנְשֵׁי בֵּית שֶׁמֶשׁ עַל שֶׁרָאוּ בָּאָרוֹן, לְכָךְ הִזְהִיר בְּנֵי קְהָת וְלֹא יָבֹאוּ לִרְאוֹת וגו', אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּשֵׁם שֶׁעָשִׂיתִי לִבְנֵי קְהָת עַל שֶׁהָיוּ יְרֵאִים אוֹתִי כִּבַּדְתִּים וְחָלַקְתִּי לָהֶם כָּבוֹד וְהִזְהַרְתִּי עֲלֵיהֶם לְהַצִּיל מִמָּוֶת נַפְשָׁם, כָּךְ כָּל מִי שֶׁהוּא מִתְיָרֵא מִמֶּנִּי אֲנִי מְכַבְּדוֹ וְאֵינִי מַכְרִית שְׁמוֹ מִן הָעוֹלָם, מִמִּי אַתְּ לָמֵד מִבְּנֵי יוֹנָדָב בֶּן רֵכָב, עַל יְדֵי שֶׁעָשׂוּ רְצוֹנִי מַה כְּתִיב בָּהֶם (ירמיה לה, יט): לֹא יִכָּרֵת אִישׁ לְיוֹנָדָב בֶּן רֵכָב עֹמֵד לְפָנַי כָּל הַיָּמִים, וּמָה אִם אוֹתָן שֶׁהֵם גֵּרִים כָּךְ עָשִׂיתִי לָהֶם, לְיִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם בְּנֵי אוֹהֲבִי בְּנֵי יְדִידִי עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה כְּשֶׁהֵם עוֹשִׂים רְצוֹנִי שֶׁהֵם עוֹמְדִים לְפָנַי כָּל הַיָּמִים, שֶׁנֶּאֱמר (ישעיה מח, יח יט): לוּא הִקְשַׁבְתָּ לְמִצְוֹתָי וַיְהִי כַנָּהָר שְׁלוֹמֶךָ', וְאוֹמֵר (דברים ד, ד): וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְכֶם הַיּוֹם."
],
[
"נָשׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי גֵרְשׁוֹן וגו' (במדבר ד, כב), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי ג, טו): יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים וְכָל חֲפָצֶיךָ לֹא יִשְׁווּ בָהּ, תְּנֵינַן תַּמָּן (תוספתא הוריות ב, ח): חָכָם קוֹדֵם לְמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, מֵת חָכָם אֵין לָנוּ כַּיּוֹצֵא בּוֹ, מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל שֶׁמֵּת כָּל יִשְׂרָאֵל רְאוּיִן לְמַלְכוּת. הַמֶּלֶךְ קוֹדֵם לְכֹהֵן גָּדוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א א, לג): וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לָהֶם קְחוּ עִמָּכֶם אֶת עַבְדֵי אֲדֹנֵיכֶם וגו'. כֹּהֵן גָּדוֹל קוֹדֵם לְנָבִיא, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א א, לד): וּמָשַׁח אֹתוֹ שָׁם צָדוֹק הַכֹּהֵן וְנָתָן הַנָּבִיא, צָדוֹק קוֹדֵם לְנָתָן. רַבִּי הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא אָמַר (ירושלמי הוריות ג-ה): נָבִיא כּוֹפֵף יָדָיו וְרַגְלָיו וְיוֹשֵׁב לוֹ לִפְנֵי כֹּהֵן, מַה טַעַם, דִּכְתִיב (זכריה ג, ח): שְׁמַע נָא יְהוֹשֻׁעַ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וגו', יָכוֹל בְּנֵי אָדָם הֶדְיוֹטוֹת הָיוּ, תַּלְמוּד לוֹמַר (זכריה ג, ח): כִּי אַנְשֵׁי מוֹפֵת הֵמָּה, וְאֵין מוֹפֵת אֶלָּא נְבוּאָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יג, ב): וְנָתַן אֵלֶיךָ אוֹת אוֹ מוֹפֵת. מָשׁוּחַ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה קוֹדֵם לִמְרֻבֶּה בְּגָדִים. נָבִיא קוֹדֵם לִמְשׁוּחַ מִלְחָמָה, מְשׁוּחַ מִלְחָמָה קוֹדֵם לִסְגָן, סְגָן קוֹדֵם לְרֹאשׁ מִשְׁמָר, רֹאשׁ מִשְׁמָר קוֹדֵם לְרֹאשׁ בֵּית אָב, רֹאשׁ בֵּית אָב קוֹדֵם לַאֲמַרְכָּל, אֲמַרְכָּל קוֹדֵם לְגִזְבָּר, גִּזְבָּר קוֹדֵם לְכֹהֵן הֶדְיוֹט, כֹּהֵן הֶדְיוֹט קוֹדֵם לְלֵוִי, לֵוִי קוֹדֵם לְיִשְׂרָאֵל, יִשְׂרָאֵל לְמַמְזֵר, מַמְזֵר לְנָתִין, נָתִין לְגֵר, גֵּר לְעֶבֶד מְשֻׁחְרָר, אֵימָתַי בִּזְמַן שֶׁכֻּלָּן שָׁוִין אֲבָל אִם הָיָה מַמְזֵר תַּלְמִיד חָכָם קוֹדֵם לְכֹהֵן גָּדוֹל עַם הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים, סָבְרִין מֵימַר לִפְדוּת, לְהַחֲיוֹת וְלִכְסוּת, הָא לִישִׁיבָה לָא, אָמַר רַבִּי אָבִין אַף לִישִׁיבָה, מַה טַּעַם יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים, אֲפִלּוּ מִזֶּה שֶׁהוּא נִכְנַס לִפְנַי וְלִפְנִים. דָּבָר אַחֵר, יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים, מְדַבֵּר בִּקְהָת וְגֵרְשׁוֹן, אַף עַל פִּי שֶׁגֵּרְשׁוֹן בְּכוֹר וּמָצִינוּ שֶׁבְּכָל מָקוֹם חָלַק הַכָּתוּב כָּבוֹד לַבְּכוֹר, לְפִי שֶׁהָיָה קְהָת טוֹעֵן הָאָרוֹן שֶׁשָּׁם הַתּוֹרָה הִקְדִּימוֹ הַכָּתוּב לְגֵרְשׁוֹן, שֶׁבַּתְּחִלָּה אָמַר (במדבר ד, ב): נָשׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי קְהָת, וְאַחַר כָּךְ אוֹמֵר: נָשׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי גֵרְשׁוֹן וגו', הֱוֵי: יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים, מִבְּכוֹר שֶׁיָּצָא רִאשׁוֹן, וְאֵין פְּנִינִים אֶלָּא תְּחִלָּה, כְּמָה דְּתֵימָא (רות ד, ז): וְזֹאת לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל.",
"נָשׂא אֶת רֹאשׁ וגו', הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב לו, ז): לֹא יִגְרַע מִצַּדִּיק עֵינָיו וגו', אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹנֵעַ דּוּגְמָא דִּידְהוּ, לְפִי שֶׁמָּצִינוּ שֶׁיַּעֲקֹב חָמַד אֶת הַבְּכוֹרָה לְשֵׁם שָׁמַיִם כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהַקְרִיב, וּלְקָחָהּ מֵעֵשָׂו בְּדָמִים, וְהִסְכִּים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִמּוֹ, וּקְרָאוֹ (שמות ד, כב): בְּנִי בְּכֹרִי, וְנָתַן גְּדֻלָּה לַבְּכוֹרִים שֶׁיַּקְרִיבוּ לְפָנָיו, הֱוֵי: לֹא יִגְרַע מִצַּדִּיק עֵינָיו, וְאֵין עֵינָיו אֶלָּא תַּחְתָּיו, כְּמָה דְתֵימָא (ויקרא יג, ה): וְהִנֵּה הַנֶּגַע עָמַד בְּעֵינָיו. וּמַהוּ תַּחְתָּיו, אֵלּוּ בָּנָיו, כְּמָה דְתֵימָא (תהלים מה, יז): תַּחַת אֲבֹתֶיךָ יִהְיוּ בָנֶיךָ, (איוב לו, ז): וְאֶת מְלָכִים לַכִּסֵּא, שֶׁחָלַק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּבוֹד לַבְּכוֹרִים וְלָהֶם רָאוּי מַלְכוּת לִטֹּל, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב כא, ג): וְאֶת הַמַּמְלָכָה נָתַן לִיהוֹרָם כִּי הוּא הַבְּכוֹר. וְכֵן בְּדָוִד הוּא אוֹמֵר (תהלים פט, כח): אַף אָנִי בְּכוֹר אֶתְּנֵהוּ עֶלְיוֹן לְמַלְכֵי אָרֶץ, הֱוֵי: וְאֶת מְלָכִים לַכִּסֵּא (איוב לו, ז): וַיּשִׁיבֵם לָנֶצַח, שֶׁהֵם הָיוּ רְאוּיִם לִטֹּל הַכְּהֻנָּה וּמַה שֶּׁהַלְוִיִּם עוֹשִׂים אִלּוּלֵי לֹא חָטְאוּ בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, שֶׁבַּתְּחִלָּה הָיוּ הַבְּכוֹרִים מַקְרִיבִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כד, ה): וַיִּשְׁלַח אֶת נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲלוּ עֹלֹת וגו', וְכֵן יַעֲקֹב אוֹמֵר לִרְאוּבֵן (בראשית מט, ג): רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה וגו' שְׂאֵת זוֹ כְּהֻנָּה, כְּמָה דְתֵימָא (ויקרא ט, כב): וַיִּשָֹּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָיו אֶל הָעָם וַיְבָרֲכֵם. עָז זוֹ מַלְכוּת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א ב, י): וְיִתֶּן עֹז לְמַלְכּוֹ, שֶׁאִלּוּלֵי לֹא סָרַח רְאוּבֵן בְּמַעֲשֵׂה בִּלְהָה הָיָה רָאוּי לִטֹּל כְּהֻנָּה וּמַלְכוּת, לְפִי שֶׁהָיָה בְּכוֹר, וּמִנַּיִן אַף לַעֲבוֹדַת הַלְוִיִּם הָיָה רְאוּיִין, שֶׁכֵּן אַתְּ מוֹצֵא שֶׁנִּכְנְסוּ פְּשׁוּטֵי הַלְוִיִּם תַּחַת בְּכוֹרֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ג, מא): וְלָקַחְתָּ אֶת הַלְוִיִּם לִי אֲנִי ה' תַּחַת כָּל בְּכֹר בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל וגו', הֱוֵי: וַיּשִׁיבֵם לָנֶצַח, זוֹ הִיא הַלְוִיָּה שֶׁהָיוּ רְאוּיִן הַבְּכוֹרִים לִטֹּל, כְּמָה דְתֵימָא (דברי הימים א כג, ג ד): וַיִּסָּפְרוּ הַלְוִיִּם מִבֶּן שְׁלשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה וגו' מֵאֵלֶּה, (עזרא ג, ח): לְנַצֵּחַ עַל מְלֶאכֶת בֵּית ה' וגו', וְעַל שֵׁבֶט הַלֵּוִי אָמַר הַכָּתוּב (תהלים קא, ו): עֵינַי בְּנֶאֶמְנֵי אֶרֶץ לָשֶׁבֶת עִמָּדִי, הֱוֵי: וַיּשִׁיבֵם לָנֶצַח, (איוב לו, ז): וַיִּגְבָּהוּ, מִי גָרַם לָהֶם לַבְּכוֹרִים שֶׁאִבְּדוּ הַכָּבוֹד הַזֶּה, עַל שֶׁנִּתְגַבְּהוּ בְּעַצְמָם וְעָבְדוּ לִפְנֵי הָעֵגֶל, לְפִיכָךְ (איוב לו, ח): וְאִם אֲסוּרִים בַּזִּקִּים, שֶׁנֶּאֶסְרוּ מִלְּהַקְרִיב דָּבָר הַנַּעֲשָׂה בָּאֵשׁ, וְאֵין זִקִּים אֶלָּא אֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נ, יא): הֵן כֻּלְּכֶם קֹדְחֵי אֵשׁ וגו', שֶׁהֵם צְרִיכִים לִפְדוֹת עַצְמָם כָּל אֶחָד וְאֶחָד בַּחֲמִשָּׁה שְׁקָלִים כֶּסֶף וְלִתֵּן לַלְוִיִּם. הֲרֵי מָצִינוּ בִּבְכוֹרֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁיָּרְדוּ מִגְדֻלָּתָם עַל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, אֲבָל בְּכוֹרֵי הַלְוִיִּם שֶׁלֹא טָעוּ בָּעֵגֶל נִתְּנָה הַכְּהֻנָּה לְאַהֲרֹן שֶׁהָיָה בְּכוֹר, וּשְׁאָר בְּכוֹרֵי הַלְוִיִּם לֹא הֻצְרְכוּ לְפִדְיוֹן וְלֹא לְכַפָּרָה, וְזָכוּ לַלְוִיִּם עִם אֲחֵיהֶם. וְאִם לְחָשְׁךָ אָדָם וַהֲלוֹא גֵּרְשׁוֹן הָיָה בְּכוֹר לָמָּה הִקְדִּים הַכָּתוּב לִקְהָת לִנְשִׂיאַת רֹאשׁ וְאַחַר מָנָה לְגֵרְשׁוֹן, אַף אַתָּה אֱמָר לוֹ לְפִי שֶׁקְּהָת הָיָה מִטּוֹעֲנֵי הָאָרוֹן שֶׁהוּא קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים וְיָצָא מִמֶּנּוּ אַהֲרֹן הַכֹּהֵן שֶׁהוּא קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, וְגֵרְשׁוֹן הָיָה קֹדֶשׁ, לְכָךְ הִקְדִּימוֹ הַכָּתוּב לִקְהָת. וּמִנַּיִן אַתְּ לָמֵד שֶׁגֵּרְשׁוֹן לֹא אִבֵּד גְּדֻלָּתוֹ לְפִי שֶׁהָיָה בְּכוֹר, שֶׁכֵּן אַתְּ מוֹצֵא כְּשֵׁם שֶׁאָמוּר בִּקְהָת (במדבר ד, ב): נָשׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי קְהָת, כָּךְ אָמוּר בְּגֵרְשׁוֹן: נָשׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי גֵרְשׁוֹן. וּמַהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: גַּם הֵם, שֶׁלֹא תֹאמַר שֶׁלְּכָךְ מָנָה בְּנֵי גֵּרְשׁוֹן שְׁנִיִּים שֶׁהֵם פְּחוּתִים מִבְּנֵי קְהָת, לָאו, אֶלָּא כְּתִיב גַּם הֵם, שֶׁאַף בְּנֵי גֵּרְשׁוֹן כַּיּוֹצֵא בָּהֶם שֶׁל בְּנֵי קְהָת. אֶלָּא שֶׁהִקְדִּימוֹ הַכָּתוּב כָּאן בִּשְׁבִיל כְּבוֹד הַתּוֹרָה, אֲבָל בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים הִקְדִּים לְגֵרְשׁוֹן תְּחִלָּה לִקְהָת.",
"לְבֵית אֲבֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם (במדבר ד, כב), לְבֵית אָבוֹת עָשָׂה לוֹ מִשְׁפָּחוֹת וְלֹא לְבֵית אִמּוֹתָם, שֶׁאִם נָשְׂאוּ בְּנֵי גֵרְשׁוֹן מִבְּנוֹת קְהָת אוֹ מִבְּנוֹת מְרָרִי יִקָּרְאוּ בְּנֵיהֶם עַל שֵׁם מִשְׁפְּחוֹת גֵּרְשׁוֹן, אֲבָל אִם מִשְׁאָר מִשְׁפָּחוֹת נָשְׂאוּ מִבְּנוֹת גֵּרְשׁוֹן, הָיוּ בְּנֵיהֶם נִקְרָאִין עַל שֵׁם שְׁאָר הַמִּשְׁפָּחוֹת. (במדבר ד, כג): מִבֶּן שְׁלשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה וגו', תָּנֵי (תוספתא שקלים ג, טז): כֹּהֵן גָּדוֹל אֵין נִכְנָס לָעֲזָרָה לָעֲבוֹדָה אֶלָּא אִם כֵּן נִמְשַׁח שִׁבְעָה וְנִתְרַבָּה שִׁבְעָה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹא נִמְשַׁח שִׁבְעָה וְנִתְרַבָּה שִׁבְעָה וְעָבַד, עֲבוֹדָתוֹ כְּשֵׁרָה. כֹּהֵן הֶדְיוֹט אֵין נִכְנָס לָעֲזָרָה לָעֲבוֹדָה אֶלָּא אִם כֵּן הֵבִיא עֲשִׂירִית הָאֵיפָה מִשֶּׁלּוֹ וְעוֹבְדָהּ בְּיָדוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹא הֵבִיא עֲשִׂירִית הָאֵיפָה מִשֶּׁלּוֹ וְעוֹבְדָהּ בְּיָדוֹ וְעָבַד, עֲבוֹדָתוֹ כְּשֵׁרָה. בֶּן לֵוִי אֵין נִכְנָס לָעֲזָרָה לָעֲבוֹדָה אֶלָּא אִם כֵּן לָמַד חָמֵשׁ שָׁנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ח, כד): זֹאת אֲשֶׁר לַלְוִיִּם מִבֶּן חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים שָׁנָה, וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: מִבֶּן שְׁלשִׁים שָׁנָה, אִם נֶאֱמַר: מִבֶּן חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים לָמָּה נֶאֱמַר: מִבֶּן שְׁלשִׁים, וְאִם נֶאֱמַר: מִבֶּן שְׁלשִׁים לָמָּה נֶאֱמַר: מִבֶּן חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים, אֶלָּא, כָּל אוֹתָן שָׁנִים שֶׁמִּבֶּן חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים וְעַד בֶּן שְׁלשִׁים הָיָה לָמֵד, מִכָּאן וָאֵילָךְ מְקָרְבִין אוֹתוֹ לָעֲבוֹדָה. מִכָּאן אָמְרוּ כָּל שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה סִימָן בְּרָכָה בְּמִשְׁנָתוֹ בְּתוֹךְ חָמֵשׁ שָׁנִים, שׁוּב אֵינוֹ רוֹאֶה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר שָׁלשׁ שָׁנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל א, ה): וּלְגַדְּלָם שָׁנִים שָׁלוֹשׁ. זָקֵן אֵין מוֹשִׁיבִין אוֹתוֹ בַּגָּזִית אֶלָּא אִם כֵּן נַעֲשָׂה דַיָּן בְּעִירוֹ, מִשֶּׁנַּעֲשָׂה דַיָּן בְּעִירוֹ מַעֲלִין וּמוֹשִׁיבִין אוֹתוֹ בְּהַר הַבַּיִת, מִשָּׁם מַעֲלִין וּמוֹשִׁיבִין אוֹתוֹ בַּחֵיל, מִשָּׁם מַעֲלִין וּמוֹשִׁיבִין אוֹתוֹ בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית. (במדבר ד, כג): כָּל הַבָּא לִצְבֹא צָבָא, שֶׁהָיוּ שׁוֹעֲרִים. (במדבר ד, כג): לַעֲבֹד עֲבֹדָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד, שֶׁהָיוּ מְשׁוֹרְרִים. (במדבר ד, כד): זֹאת עֲבֹדַת מִשְׁפְּחֹת הַגֵּרְשֻׁנִּי, וְלֹא אַחֶרֶת, מְלַמֵּד שֶׁבְּנֵי גֵרְשׁוֹן הָיוּ אֲסוּרִין לִכָּנֵס לַעֲבוֹדַת בְּנֵי מְרָרִי בְּקַרְשֵׁי הַמִּשְׁכָּן וּבְרִיחָיו וְעַמּוּדָיו וַאֲדָנָיו. (במדבר ד, כד): לַעֲבֹד וּלְמַשָֹּׂא, שֶׁבְּעֵת שֶׁהָיוּ מְקִימִין הַמִּשְׁכָּן הֵם הָיוּ פּוֹרְשִׂין יְרִיעוֹת בְּמִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד, וְכָל מַה שֶּׁהָיָה מְמֻנֶּה תַּחַת יָדָם הָיוּ מְקִימִין, וּבְעֵת שֶׁהָיוּ פּוֹרְקִין הַמִּשְׁכָּן הֵם הָיוּ טוֹעֲנִין אוֹתוֹ עַל הָעֲגָלוֹת. (במדבר ד, כה): וּמִכְסֵה הַתַּחַשׁ אֲשֶׁר עָלָיו מִלְמָעְלָה, כְּמַשְׁמָעוֹ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אוֹמֵר הָיָה רַבִּי מֵאִיר תַּחַשׁ שֶׁהָיָה בִּימֵי משֶׁה בְּרִיָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ הָיְתָה וְלֹא הִכִּירוּ בָּהּ חֲכָמִים שֶׁבְּאוֹתוֹ הַדּוֹר אִם מִין חַיָּה הוּא אוֹ מִין בְּהֵמָה הוּא, וְקֶרֶן אַחַת הָיְתָה לָהּ בְּמִצְחָהּ, וּלְפִי שָׁעָה נִזְדַּמֵּן לוֹ לְמשֶׁה, וְנַעֲשָׂה מִמֶּנָּהּ מִשְׁכָּן, וְנִגְנְזָה. מִדְּקָאָמַר קֶרֶן אַחַת הָיְתָה לָהּ בְּמִצְחָהּ, מִזֶּה לָמַדְנוּ שֶׁטְּהוֹרָה הָיְתָהּ. (במדבר ד, כה): וְאֶת מָסַךְ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, כְּמָה דְתֵימָא (שמות כו, לו): וְעָשִׂיתָ מָסָךְ לְפֶתַח וגו' (במדבר ד, כו): וְאֵת קַלְעֵי הֶחָצֵר, אֵלּוּ קְלָעִים שֶׁעָשׂוּ סָבִיב לַחָצֵר, כְּמָה דְתֵימָא (שמות כז, ט טו): וְעָשִׂיתָ אֵת חֲצַר וגו' וְכֵן לִפְאַת צָפוֹן וגו' וְרֹחַב הֶחָצֵר וגו' וַחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה קְלָעִים וגו' וְלַכָּתֵף הַשֵּׁנִית וגו' (במדבר ד, כו): וְאֶת מָסַךְ פֶּתַח שַׁעַר וגו', כְּמָה דְתֵימָא (שמות כז, טז): וּלְשַׁעַר הֶחָצֵר וגו' (במדבר ד, כו): אֲשֶׁר עַל הַמִּשְׁכָּן וְעַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב. תָּנֵי מִזְבַּח הָעוֹלָה אָרְכּוֹ חָמֵשׁ אַמּוֹת וְרָחְבּוֹ חָמֵשׁ אַמּוֹת וְגָבְהוֹ שָׁלשׁ אַמּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כז, א): וְעָשִׂיתָ אֶת הַמִּזְבֵּחַ (שמות לח, א): מִזְבַּח הָעֹלָה וגו', דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כז, א): חָמֵשׁ אַמּוֹת אֹרֶךְ וְחָמֵשׁ אַמּוֹת רֹחַב, אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁהוּא רָבוּעַ, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר (שמות כז, א): רָבוּעַ יִהְיֶה, אֶלָּא מֻפְנֶה לְהַקִּישׁ לָדוּן מִמֶּנּוּ גְּזֵרָה שָׁוָה, נֶאֱמַר כָּאן רָבוּעַ, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן רָבוּעַ, מָה רָבוּעַ הָאָמוּר לְהַלָּן גָּבְהוֹ שְׁנַיִם בְּרָחְבּוֹ, אַף כָּאן גָּבְהוֹ שְׁנַיִם בְּרָחְבּוֹ. אָמַר לוֹ רַבִּי מֵאִיר אִם כִּדְבָרֶיךָ נִמְצָא גּוֹבַהּ מִזְבֵּחַ מִן הַקְלָעִים חָמֵשׁ אַמּוֹת. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי וַהֲלוֹא כְּבָר נֶאֱמַר (במדבר ד, כו): וְקַלְעֵי הֶחָצֵר סָבִיב וגו', מַה מִּשְׁכָּן עֶשֶׂר אַמּוֹת אַף מִזְבֵּחַ עֶשֶׂר אַמּוֹת. (במדבר ד, כו): וְאֵת מֵיתְרֵיהֶם, אֵלּוּ הַמֵּיתָרִים, מַה הָיוּ עוֹשִׂין בָּהֶם, הָיוּ מְקַפְּלִין הַיְרִיעוֹת וְהַקְּלָעִים וְהָיוּ אוֹסְרִים אוֹתָם בָּהֶם וּמַנִּיחִים אוֹתָם עַל הָעֲגָלוֹת, (במדבר ד, כו): וְאֶת כָּל כְּלֵי עֲבֹדָתָם, אֵלּוּ קַרְסֵי זָהָב וְאֵלּוּ קַרְסֵי נְחשֶׁת שֶׁהָיוּ מְחַבְּרִים בָּהֶם הַיְרִיעוֹת. (במדבר ד, כו): וְאֵת כָּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה לָהֶם וְעָבָדוּ, כָּל מַה שֶּׁהָיָה נַעֲשָׂה לְכָל הַכֵּלִים יִהְיוּ בְּנֵי גֵרְשׁוֹן עוֹשִים. (במדבר ד, כז): עַל פִּי אַהֲרֹן וּבָנָיו תִּהְיֶה לָהֶם וגו', זוֹ הִיא שֶׁאָמְרוּ שֶׁחָלַק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּבוֹד לַבְּכוֹר, כְּשֵׁם שֶׁעֲבוֹדַת בְּנֵי קְהָת הָיְתָה עַל פִּי אַהֲרֹן וּבָנָיו, כְּמָה דְתֵימָא (במדבר ד, יט): אַהֲרֹן וּבָנָיו יָבֹאוּ וְשָׂמוּ אוֹתָם אִישׁ אִישׁ וגו', כֵּן עֲבוֹדַת בְּנֵי גֵּרְשׁוֹן הָיְתָה עַל פִּי אַהֲרֹן וּבָנָיו, אֲבָל בִּבְנֵי מְרָרִי לֹא נֶאֱמַר בּוֹ עַל פִּי אַהֲרֹן וּבָנָיו. (במדבר ד, כז): וּפְקַדְתֶּם עֲלֵיהֶם בְּמִשְׁמֶרֶת אֵת כָּל מַשָֹּׂאָם, הֵבִיא הַכָּתוּב משֶׁה עִמָּהֶם שֶׁיִּהְיוּ מְצַוִּים עֲלֵיהֶם, שֶׁיִּהְיוּ שׁוֹמְרִים עַל כָּל מַה שֶּׁנּוֹשְׂאִים. (במדבר ד, כח): זֹאת עֲבֹדַת מִשְׁפְּחֹת בְּנֵי הַגֵּרְשֻׁנִּי וגו', בַּתְּחִלָּה שָׂמוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו וּמשֶׁה עִמָּהֶם לִבְנֵי גֵרְשׁוֹן עַל עֲבוֹדָתָם וְעַל מַשָֹּׂאָם וְעַל מִשְׁמַרְתָּם, מִכָּאן וָאֵילָךְ עֲבוֹדָתָם וּמִשְׁמַרְתָּם הָיְתָה בְּיַד אִיתָמָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן.",
"בְּנֵי מְרָרִי לְמִשְׁפְּחֹתָם (במדבר ד, כט), בִּבְנֵי קְהָת וּבְנֵי גֵרְשׁוֹן נֶאֱמַר בָּהֶן נְשִׂיאוּת רֹאשׁ, שֶׁחָלַק לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּבוֹד, לִקְהָת בַּעֲבוּר כְּבוֹד הָאָרוֹן, וּלְגֵרְשׁוֹן עַל שֶׁהָיָה בְּכוֹר, אֲבָל בִּבְנֵי מְרָרִי שֶׁלֹא הָיוּ אֶלָּא בְּנֵי פָּשׁוּט, וַעֲבוֹדַת מַשָֹּׂאָם לֹא הָיָה אֶלָּא קְרָשִׁים וּבְרִיחִים וְעַמּוּדִים וַאֲדָנִים, לֹא נֶאֱמַר בָּהֶם: נָשׂא אֶת רֹאשׁ. (במדבר ד, כט): לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם תִּפְקֹד אֹתָם, לָמָּה נֶאֱמַר בִּבְנֵי קְהָת וּבְנֵי מְרָרִי לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם, הִקְדִּים מִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם, וּבְגֵרְשׁוֹן הִקְדִּים לְבֵית אֲבֹתָם, וְאַחַר אָמַר: לְמִשְׁפְּחֹתָם. לְפִי שֶׁנְּשִׂיאוּת רֹאשׁ שֶׁל בְּנֵי גֵרְשׁוֹן בָּאָה מִבֵּית אָב שֶׁלָּהֶם, אֲבָל נְשִׂיאוּת רֹאשׁ שֶׁל בְּנֵי קְהָת אֵינָהּ תְּלוּיָה בְּבֵית אָבוֹת שֶׁלָּהֶם כִּי אִם בִּנְשִׂיאַת הָאָרוֹן, וְכֵן בְּנֵי מְרָרִי לֹא הָיוּ כִּי אִם מִבֵּית אָב פָּשׁוּט, לְכָךְ הִקְדִּים מִשְׁפָּחוֹת לְבֵית אָבוֹת. (במדבר ד, לא): וְזֹאת מִשְׁמֶרֶת מַשָֹּׂאָם וגו', זֹאת וְלֹא אַחֶרֶת, מְלַמֵּד שֶׁבְּנֵי מְרָרִי אֲסוּרִין לִשְׁמֹר וְלַעֲבֹד מַה שֶּׁבְּנֵי גֵרְשׁוֹן שׁוֹמְרִים וְנוֹשְׂאִים וְעוֹבְדִים. (במדבר ד, לא): קַרְשֵׁי הַמִּשְׁכָּן, אֵלּוּ אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה קְרָשִׁים שֶׁל מִשְׁכָּן, (במדבר ד, לא): וּבְרִיחָיו, אֵלּוּ חֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּרִיחִים וְהַבְּרִיחַ הַתִּיכוֹן, (במדבר ד, לא): וְעַמּוּדָיו, אֵלּוּ אַרְבָּעָה עַמּוּדֵי שִׁטִּים שֶׁפּוֹרְסִים עֲלֵיהֶם הַפָּרֹכֶת, וַחֲמִשָּׁה עַמּוּדֵי שִׁטִּים שֶׁפּוֹרְסִים עֲלֵיהֶם הַמָּסָךְ שֶׁל פֶּתַח הָאֹהֶל, (במדבר ד, לא): וַאֲדָנָיו, אֵלּוּ אַדְנֵי הַקְּרָשִׁים וְאַדְנֵי הָעַמּוּדִים שֶׁהָיוּ מֵאָה וַחֲמִשָּׁה אֲדָנִים, (במדבר ד, לב): וְעַמּוּדֵי הֶחָצֵר סָבִיב, אֵלּוּ חֲמִשִּׁים וְשִׁשָּׁה עַמּוּדִים שֶׁהָיוּ עוֹמְדִים סְבִיב הֶחָצֵר שֶׁעֲלֵיהֶם פּוֹרְסִים הַקְּלָעִים, (במדבר ד, לב): וְאַדְנֵיהֶם, אֵלּוּ חֲמִשִּׁים וְשִׁשָּׁה אֲדָנִים שֶׁבָּהֶם הָיוּ מַעֲמִידִין הָעַמּוּדִין וְאַרְבָּעָה עַמּוּדִים וְאַרְבָּעָה אֲדָנִים שֶׁהָיוּ פּוֹרְסִין עֲלֵיהֶם מָסַךְ שַׁעַר הֶחָצֵר, (במדבר ד, לב): וִיתֵדֹתָם, אֵלּוּ יִתְדוֹת הַמִּשְׁכָּן וְיִתְדוֹת הֶחָצֵר שֶׁל נְחשֶׁת שֶׁהָיוּ נוֹעֲצִים בָּאָרֶץ סָבִיב שֶׁלֹא יַפִּיל הָרוּחַ לַקְּלָעִים, (במדבר ד, לב): וּמֵיתְרֵיהֶם לְכָל כְּלֵיהֶם וּלְכֹל עֲבֹדָתָם, שֶׁבָּהֶם הָיוּ מַעֲמִידִים הַקְּלָעִים עִם הַיְתֵדוֹת וּבָהֶם אוֹסְרִים הָעַמּוּדִים וְהַבְּרִיחִים וְטוֹעֲנִים עַל הָעֲגָלוֹת שֶׁלֹא יִפְּלוּ לָאָרֶץ, אֲבָל לַקְּרָשִׁים הָיוּ עוֹשִׂים אֲטַבֵּי שֶׁל בַּרְזֶל שֶׁבָּהֶם מַחֲזִיקִים הַקְּרָשִׁים שֶׁלֹא יִפְּלוּ מֵעַל הָעֲגָלוֹת. (במדבר ד, לב): וּבְשֵׁמֹת תִּפְקְדוּ אֶת כְּלֵי מִשְׁמֶרֶת מַשָֹּׂאָם, הִזְהִירָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּהְיוּ מַפְקִידִים כָּל הַלְוִיִּם אִישׁ אִישׁ עַל עֲבוֹדָתוֹ וְעַל מַשָֹּׂאוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹא יָבוֹאוּ לִידֵי מַחְלֹקֶת, וְכָךְ הָיוּ עוֹשִׂין אִישׁ פְּלוֹנִי לֵוִי יִטְעֹן קְרָשִׁים, אִישׁ פְּלוֹנִי לֵוִי יִטְעֹן בְּרִיחִים, אִישׁ פְּלוֹנִי לֵוִי יִטְעֹן עַמּוּדִים, וְכֵן כָּל כְּלִי וָכֶלִי. (במדבר ד, לג): זֹאת עֲבֹדַת מִשְׁפְּחֹת בְּנֵי מְרָרִי וגו', בְּנֵי מְרָרִי, עַל שֶׁלֹא הָיָה נְשִׂיאָתָם מִבֵּית אָב שֶׁלָּהֶם, לְכָךְ לֹא נֶאֱמַר: עַל פִּי אַהֲרֹן וּבָנָיו תִּהְיֶה, כְּשֵׁם שֶׁנֶּאֱמַר בִּבְנֵי גֵרְשׁוֹן (במדבר ד, כז): אֶלָּא כָּל מַעֲשֵׂיהֶם הָיְתָה בְּיַד אִיתָמָר, מְלַמֵּד שֶׁהָיָה אִיתָמָר נוֹטֵל כָּל הַכֵּלִים וְנוֹתְנָם לִבְנֵי מְרָרִי וְכֵן לִבְנֵי גֵרְשׁוֹן וְהָיָה מַעֲמִידָם עַל עֲבוֹדָתָם וְעַל מִשְׁמַרְתָּם.",
"וַיִּפְקֹד משֶׁה וְאַהֲרֹן (במדבר ד, לד), מִיָּד עָשׂוּ משֶׁה וְאַהֲרֹן וּפָקְדוּ אֶת בְּנֵי הַקְּהָתִי תְּחִלָּה כְּשֵׁם שֶׁאָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמִנַּיִן שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִשְׁנֵיהֶם שֶׁיִּפְקְדוּ אוֹתָם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ד, א ב): וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר, נָשׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי קְהָת. מִפְּנֵי מָה נֶאֱמַר דִּבּוּר בִּקְהָת וּבְגֵרְשׁוֹן מַה שֶׁלֹא נֶאֱמַר בִּמְרָרִי, כְּדֵי לַחְלֹק כָּבוֹד לְגֵרְשׁוֹן עַל שֶׁהָיָה בְּכוֹר וּלְהַקִּישׁוֹ לִקְהָת. לָמָּה לֹא נֶאֱמַר וְאֶל אַהֲרֹן, בְּדִבּוּר פָּרָשַׁת בְּנֵי גֵרְשׁוֹן כְּשֵׁם שֶׁנֶּאֱמַר בְּפָרָשַׁת בְּנֵי קְהָת, לְפִי שֶׁאַהֲרֹן מְמֻעָט הוּא מִכָּל הַדִּבְּרוֹת שֶׁנֶּאֶמְרוּ לְמשֶׁה, שֶׁלֹא דִּבְּרָה שְׁכִינָה עִם אַהֲרֹן, וְלָמָּה יֵשׁ מְקוֹמוֹת הַרְבֵּה שֶׁכָּתַב בָּהֶן אַהֲרֹן, לֹא שֶׁהָיָה הַדִּבּוּר עִם אַהֲרֹן אֶלָּא כָּל פָּרָשָׁה שֶׁהָיָה אַהֲרֹן צָרִיךְ לָהּ כְּתִיב בָּהּ אַהֲרֹן לֵאמֹר, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לְמשֶׁה כְּדֵי שֶׁיֹּאמַר לְאַהֲרֹן, לְכָךְ נִכְתַּב אַהֲרֹן בְּדִבּוּר בְּנֵי קְהָת, לְפִי שֶׁכָּל מַשָֹּׂא בְּנֵי קְהָת וְכָל עֲבוֹדָתָם הָיוּ נוֹתְנִים לָהֶם אַהֲרֹן וּבָנָיו, שֶׁהֵם לֹא הָיוּ רַשָּׁאִין לִגַּע בָּאָרוֹן וּבְכָל הַכֵּלִים עַד שֶׁאַהֲרֹן וּבָנָיו הָיוּ מְכַסִּים אוֹתָם, כְּמָה דְתֵימָא (במדבר ד, טו): וְכִלָּה אַהֲרֹן וּבָנָיו לְכַסֹּת אֶת הַקֹּדֶשׁ וגו', לְכָךְ כְּתִיב בְּדִבּוּר פָּרָשַׁת בְּנֵי קְהָת אַהֲרֹן, שֶׁהוּא הָיָה מְצֻוֶּה עַל עֲבוֹדָתָם וְעַל מַשָֹּׂאָם, אֲבָל בִּבְנֵי גֵרְשׁוֹן אֵין אַתְּ מוֹצֵא שֶׁיַּעֲשֶׂה שָׁם אַהֲרֹן כְּלוּם, אֶלָּא עַל פִּיו הָיוּ עוֹשִׂין בְּנֵי גֵרְשׁוֹן כָּל מַה שֶּׁהָיוּ עוֹשִׂין, וּמַעֲשֵׂיהֶם בְּיַד אִיתָמָר, שֶׁהוּא הָיָה נוֹתֵן לְכָל אֶחָד וְאֶחָד עֲבוֹדָתוֹ וּמַשָֹּׂאוֹ, לְכָךְ לֹא נִכְתַּב אַהֲרֹן בְּדִבּוּר פָּרָשַׁת בְּנֵי גֵרְשׁוֹן.",
"וּנְשִׂיאֵי הָעֵדָה אֶת בְּנֵי הַקְּהָתִי וגו' (במדבר ד, לד), מַה צָּרִיךְ נְשִׂיאִים כָּאן, וַהֲלוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא אָמַר לוֹ לְמשֶׁה שֶׁיִּהְיוּ נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ בְּמִנְיַן הַלְּוִיִם, לָמָּה עָשָׂה כֵן, אֶלָּא כָּךְ אָמַר משֶׁה, אַחַר שֶׁהַנְּשִׂיאִים הָיוּ עִמִּי בְּמִנְיַן כָּל יִשְׂרָאֵל, כְּמָה דְּתֵימָא (במדבר א, ד): וְאִתְּכֶם יִהְיוּ וגו', לֹא אֶעֱשֶׂה לָהֶם חֲלִישׁוּת דַּעַת וְאוֹלִיכֵם עִמִּי לְמִנְיַן הַלְוִיִּם, וּמִנַּיִן שֶׁכֵּן הוּא, אַתָּה מוֹצֵא אַחַר מִנְיַן יִשְׂרָאֵל כְּתִיב (במדבר א, מד): אֵלֶּה הַפְּקֻדִים אֲשֶׁר פָּקַד וגו', אֲבָל אַחַר מִנְיַן הַלְוִיִּם אֵין אַתְּ מוֹצֵא שֶׁיַּזְכִּיר שָׁם נְשִׂיאִים אֶלָּא (במדבר ד, לז) (במדבר ד, מא) (במדבר ד, מו): אֲשֶׁר פָּקַד משֶׁה וְאַהֲרֹן, לְלַמֶּדְךָ שֶׁנְּשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל לֹא מָנוּ הַלְוִיִּם עַל פִּי הַדִּבּוּר, אֶלָּא משֶׁה הוֹלִיכָם עִמּוֹ כְּדֵי לַחְלֹק לָהֶם כָּבוֹד.",
"מִבֶּן שְׁלשִׁים וגו' (במדבר ד, לה), מִכָּאן אָמְרוּ (משנה אבות ה-כא): בֶּן שְׁלשִׁים לַכֹּחַ. (במדבר ד, לו): וַיִּהְיוּ פְקֻדֵיהֶם לְמִשְׁפְּחֹתָם וגו', זוֹ הִיא שֶׁאָמְרוּ שֶׁהָאָרוֹן הָיָה הוֹרֵג בִּבְנֵי קְהָת, שֶׁכְּשֶׁמְנָאָם מִבֶּן חֹדֶשׁ הָיוּ שְׁמוֹנַת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת, וּכְשֶׁמְּנָאָן מִבֶּן שְׁלשִׁים שָׁנָה לֹא נִמְצְאוּ שְׁלִישׁ. (במדבר ד, לז): אֵלֶּה פְקוּדֵי מִשְׁפְּחֹת הַקְּהָתִי וגו', זוֹ הִיא שֶׁאָמְרוּ שֶׁהַנְּשִׂיאִים לֹא מָנוּ עִמָּהֶם מִפִּי הַדִּבּוּר, שֶׁאֵין מַזְכִּיר כָּאן נְשִׂיאִים. (במדבר ד, לז): עַל פִּי ה' בְּיַד משֶׁה וְאַהֲרֹן, הֵם עָשׂוּ עַל פִּי ה' כְּשֵׁם שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה שֶׁיִּמְנֶה אַהֲרֹן עִמּוֹ בִּבְנֵי קְהָת, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ד, א ב): וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר, נָשׂא אֶת רֹאשׁ וגו', לְכָךְ נֶאֱמַר בְּיַד משֶׁה, שֶׁמּשֶׁה אָמַר לְאַהֲרֹן, לְפִי שֶׁאַהֲרֹן נִתְמָעֵט מִכָּל הַדִּבְּרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁנֶּאֶמְרוּ לְמשֶׁה.",
"וּפְקוּדֵי בְּנֵי גֵרְשׁוֹן וגו' (במדבר ד, לח), כְּשֵׁם שֶׁמָּנָה לִבְנֵי קְהָת עַל פִּי ה' כָּךְ מָנָה לִבְנֵי גֵרְשׁוֹן. (במדבר ד, לט): מִבֶּן שְׁלשִׁים שָׁנָה וגו', בְּאֹהֶל מוֹעֵד הָיוּ פְּסוּלִים מֵחֲמִשִּׁים שָׁנָה וּלְהַלָּן, אֲבָל מִשֶּׁנִּכְנְסוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לֹא הָיוּ נִפְסָלִים אֶלָּא בַּקּוֹל. (במדבר ד, מ): וַיִּהְיוּ פְּקֻדֵיהֶם וגו', זוֹ הִיא שֶׁאָמְרוּ שֶׁבְּנֵי גֵרְשׁוֹן לְפִי שֶׁלֹא הָיוּ מִטּוֹעֲנֵי הָאָרוֹן לְפִיכָךְ לֹא חָסְרוּ מִמִּנְיַן הָרִאשׁוֹן שְׁנֵי שְׁלִישִׁים אֶלָּא הָיוּ מֵאָה וּשְׁלשִׁים יוֹתֵר מִשְּׁלִישׁ. (במדבר ד, מא): אֵלֶּה פְקוּדֵי מִשְׁפְּחוֹת וגו', לָמָּה לֹא נֶאֱמַר בְּמִנְיַן הַקְּהָתִים בְּנֵי קְהָת, וּכְתִיב בָּהֶן הַקְּהָתִי כְּשֵׁם שֶׁאָמוּר בִּבְנֵי גֵּרְשׁוֹן וּבְנֵי מְרָרִי, לְפִי שֶׁמִּנְיָנָם הָיָה לְשֵׁם טְעִינַת הָאָרוֹן צֵרַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁמוֹ עִמָּהֶם כְּדֵי שֶׁלֹא יִכְלוּ, ה\"א בְּרֹאשׁוֹ וְיו\"ד בְּסוֹפוֹ הֲרֵי יָ\"הּ, לוֹמַר יָ\"הּ יַצִּילֵם מִמִּיתָה, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (תהלים לג, יט): לְהַצִּיל מִמָּוֶת נַפְשָׁם. (במדבר ד, לח): אֲשֶׁר פָּקַד משֶׁה וְאַהֲרֹן עַל פִּי ה', לָמָּה לֹא נֶאֱמַר בְּמִנְיַן בְּנֵי גֵרְשׁוֹן בְּיַד משֶׁה, כְּשֵׁם שֶׁאָמוּר בְּמִנְיַן בְּנֵי קְהָת, לְפִי שֶׁבִּבְנֵי קְהָת אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה שֶׁיִּמְנֶה אַהֲרֹן עִם משֶׁה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִזְכִּיר לְאַהֲרֹן בְּרֹאשׁ הַמִּנְיָן עַל דַּעַת כֵּן שֶׁיִּמְנֶה כָּל הַלְוִיִּם עִם משֶׁה, אֲבָל משֶׁה מִשֶּׁשָּׁמַע שֶׁבְּמִנְיַן בְּנֵי קְהָת הִזְכִּיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַהֲרֹן וְלֹא הִזְכִּירוֹ עוֹד, לֹא בְּמִנְיַן בְּנֵי גֵרְשׁוֹן וְלֹא בְּמִנְיַן בְּנֵי מְרָרִי, חָשַׁב משֶׁה בְּדַעְתּוֹ וְאָמַר לְכָךְ אָמַר לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּמְנֶה אַהֲרֹן עִמִּי לִבְנֵי קְהָת, מִפְּנֵי שֶׁעַל יָדוֹ נַעֲשֵׂית כָּל מַשָֹּׂאָם וְכָל עֲבוֹדָתָם, אֲבָל עֲבוֹדַת בְּנֵי גֵרְשׁוֹן וּבְנֵי מְרָרִי שֶׁאֵינָהּ נַעֲשֵׂית עַל יָדוֹ, אֵינוֹ רוֹצֶה שֶׁיִּמְנֶה עִמִּי, לְכָךְ אָמַר לוֹ לְאַהֲרֹן שֶׁיִּמְנֶה בְּנֵי קְהָת עִמּוֹ בְּשֵׁם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּלְכָךְ כְּתִיב בְּמִנְיַן בְּנֵי קְהָת (במדבר ד, לז): עַל פִּי ה' בְּיַד משֶׁה, אֲבָל כְּשֶׁבָּא לִמְנוֹת בְּנֵי גֵרְשׁוֹן לֹא אָמַר לוֹ משֶׁה לְאַהֲרֹן בְּשֵׁם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּמְנֶה בְּנֵי גֵרְשׁוֹן עִמּוֹ, אֶלָּא חָלַק לוֹ כָּבוֹד, לְפִי שֶׁהָיָה אָחִיו הַגָּדוֹל וְהוֹלִיכוֹ עִמּוֹ וְצֵרְפוֹ עִמּוֹ לַמִּנְיָן, לְכָךְ לֹא נֶאֱמַר בְּיַד משֶׁה, אַף עַל פִּי שֶׁבְּדַעְתּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה שֶׁיִּמְנֶה אַהֲרֹן עִמּוֹ כָּל הַלְוִיִּם, וּלְדַעַת כֵּן הִזְכִּיר אַהֲרֹן בְּרֹאשׁ הַמִּנְיָן, לְפִי שֶׁלֹא אָמַר לוֹ משֶׁה לְאַהֲרֹן שֶׁיִּמְנֶה בְּנֵי גֵרְשׁוֹן עִמּוֹ בְּשֵׁם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חִסֵּר כָּאן בְּיַד משֶׁה.",
"וּפְקוּדֵי מִשְׁפְּחֹת וגו' (במדבר ד, מב), מִפְּנֵי מָה נֶאֱמַר בִּבְנֵי מְרָרִי בְּמִנְיַן מִשְׁפְּחֹת וְלֹא בִּבְנֵי קְהָת וְלֹא בִּבְנֵי גֵרְשׁוֹן, לְפִי שֶׁבְּנֵי מְרָרִי הָיוּ מְרֻבִּין לַעֲבוֹדָה, שֶׁהִרְבּוּ מִשְׁפָּחוֹת, שֶׁהָיוּ שֵׁשֶּׁת אֲלָפִים וּשְׁתֵּי מֵאוֹת, נִתְרַבּוּ מִבֶּן שְׁלשִׁים מֵאָה יוֹתֵר עַל מֶחֱצָה מִבֶּן חֹדֶשׁ, שֶׁכֵּן אַתְּ מוֹצֵא מִבֶּן חֹדֶשׁ עָלָה מִסְפָּרָם שֵׁשֶּׁת אֲלָפִים וּשְׁתֵּי מֵאוֹת, וּמִבֶּן שְׁלשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה עָלָה מִסְפָּרָם שְׁלשֶׁת אֲלָפִים וּמָאתַיִם, מֵאָה יוֹתֵר מִמַּחֲצִית. אֲבָל בִּבְנֵי קְהָת לֹא נֶאֱמַר מִשְׁפְּחוֹת בְּנֵי קְהָת, שֶׁמִּבֶּן שְׁלשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה לֹא נִמְצְאוּ שְׁלִישׁ מֵאוֹתָן שֶׁנִּסְפְּרוּ מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמַעְלָה, וְכֵן בִּבְנֵי גֵרְשׁוֹן לֹא נֶאֱמַר וּפְקוּדֵי מִשְׁפְּחֹת, שֶׁאַף הֵם לֹא הִגִּיעוּ לַחֲצִי אוֹתָם שֶׁהָיוּ מִבֶּן שְׁלשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה, לְפִי שֶׁמִּבֶּן חֹדֶשׁ וָמַעְלָה הָיוּ שִׁבְעַת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת, וּמִבֶּן שְׁלשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה, לֹא הָיוּ כִּי אִם שְׁנֵי אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלשִׁים. (במדבר ד, מג): מִבֶּן שְׁלשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה וגו', מִבֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה וָמַעְלָה הָיוּ פָּסוּל לַעֲמֹד בַּמִּשְׁכָּן לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדָה, שֶׁלֹא הָיוּ יְכוֹלִים לוֹמַר שִׁירָה, אֲבָל מֵחֲמִשִּׁים שָׁנָה וָמַעְלָה חוֹזֵר הָיָה לִנְעִילַת שְׁעָרִים. (במדבר ד, מד): וַיִּהְיוּ פְקֻדֵיהֶם לְמִשְׁפְּחֹתָם שְׁלשֶׁת אֲלָפִים וּמָאתָיִם, זוֹ הִיא שֶׁאָמְרוּ לְפִי שֶׁנִּתְרַבּוּ בְּאֻכְלוּסָא רְאוּיִן לַעֲבוֹדָה, נֶאֱמַר בָּהֶן מִשְׁפְּחֹת. (במדבר ד, מה): אֵלֶּה פְקוּדֵי מִשְׁפְּחֹת וגו', לָמָּה נֶאֱמַר בִּבְנֵי מְרָרִי בְּיַד משֶׁה, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹא אָמַר לוֹ משֶׁה לְאַהֲרֹן בְּשֵׁם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּמְנֶה בְּנֵי גֵרְשׁוֹן, לְפִיכָךְ כְּשֶׁבָּא לִמְנוֹת בְּנֵי מְרָרִי אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה לֵךְ אֱמֹר לוֹ לְאַהֲרֹן בִּשְׁמִי שֶׁיִּמְנֶה בְּנֵי מְרָרִי עִמּוֹ, לְכָךְ נֶאֱמַר: בְּיַד משֶׁה.",
"כָּל הַפְּקֻדִים אֲשֶׁר פָּקַד משֶׁה וגו' (במדבר ד, מו), מֵאַחַר שֶׁחָשַׁב הַלְוִיִּם מִשְׁפַּחַת בְּנֵי קְהָת לְבַד וּמִשְׁפַּחַת בְּנֵי גֵּרְשׁוֹן לְבַד וּמִשְׁפַּחַת בְּנֵי מְרָרִי לְבַד, חָזַר וְכָלַל מִנְיָנָם בְּיַחַד, לְהַגִּיד שֶׁכֻּלָּם שְׁקוּלִים לִפְנֵי הַמָּקוֹם בַּחִבָּה. (במדבר ד, מז): מִבֶּן שְׁלשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה וְעַד בֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה כָּל הַבָּא לַעֲבֹד עֲבֹדַת עֲבֹדָה וַעֲבֹדַת וגו', תָּנֵי הַשִּׁיר מְעַכֵּב אֶת הַקָּרְבָּן דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵינוֹ מְעַכֵּב. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר טַעֲמֵיהּ דְּרַבִּי מֵאִיר מֵהַאי קְרָא (במדבר ח, יט): וָאֶתְּנָה אֶת הַלְוִיִּם נְתֻנִים וגו' לְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וגו', מַה כַּפָּרָה מְעַכֶּבֶת אַף שִׁירָה מְעַכֶּבֶת. וְרַבָּנָן מוֹקְמִין מֵהַאי קְרָא מַה כַּפָּרָה בַּיּוֹם אַף שִׁירָה בַּיּוֹם. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל מִנַּיִן לְעִקַּר שִׁירָה מִן הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יח, ז): וְשֵׁרֵת בְּשֵׁם ה', אֵיזֶהוּ שֵׁרוּת שֶׁבְּשֵׁם ה', הֱוֵי אוֹמֵר זוֹ שִׁירָה. רַבִּי יִצְחָק אָמַר מֵהָכָא (תהלים פא, ג): שְׂאוּ זִמְרָה וּתְנוּ תֹף כִּנּוֹר נָעִים עִם נָבֶל. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר מֵהָכָא (ישעיה כד, יד): הֵמָּה יִשְׂאוּ קוֹלָם יָרֹנּוּ בִּגְאוֹן ה' וגו'. תָּנֵי (במדבר ז, ט): וְלִבְנֵי קְהָת לֹא נָתָן כִּי עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ עֲלֵיהֶם בַּכָּתֵף יִשָֹּׂאוּ, מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר בַּכָּתֵף, אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁיִּשָֹּׂאוּ, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר יִשָֹּׂאוּ, אֵין יִשָֹּׂאוּ אֶלָּא לְשׁוֹן שִׁירָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: שְׂאוּ זִמְרָה וּתְנוּ תֹף וגו', וְאוֹמֵר: יִשְׂאוּ קוֹלָם יָרֹנּוּ. חֲנַנְיָה בֶּן אַחִי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אָמַר מֵהָכָא (שמות יט, יט): משֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל, עַל עִסְקֵי קוֹל. רַבִּי אַסָּא אָמַר מֵהָכָא (דברי הימים ב ה, יג): וַיְהִי כְאֶחָד לַמְחַצְּרִים וְלַמְשֹׁרְרִים לְהַשְׁמִיעַ קוֹל אֶחָד. רַבִּי יוֹנָתָן אָמַר מֵהָכָא (במדבר יח, ג): וְלֹא יָמֻתוּ גַּם הֵם גַם אַתֶּם, מָה אַתֶּם בַּעֲבוֹדַת מִזְבֵּחַ אַף הֵם בַּעֲבוֹדַת מִזְבֵּחַ. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר מֵהָכָא (במדבר ד, מז): לַעֲבֹד עֲבֹדַת עֲבֹדָה, אֵיזוֹ הִיא עֲבוֹדָה שֶׁצְּרִיכָה עֲבוֹדָה, הֱוֵי אוֹמֵר זוֹ שִׁירָה.",
"וַיִּהְיוּ פְּקֻדֵיהֶם שְׁמֹנַת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וּשְׁמֹנִים (במדבר ד, מח), זוֹ הִיא שֶׁאָמְרוּ מְנָאָם בִּפְרַט מְנָאָם בִּכְלַל, כְּאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֲפָצִים נָאִים וּמְשֻׁבָּחִין וַחֲבִיבִין עָלָיו בְּיוֹתֵר, מוֹנֶה אוֹתָם בִּפְרָט וְחוֹזֵר וּמוֹנֶה אוֹתָם בִּכְלָל, מִתּוֹךְ שֶׁשָֹּׂמֵחַ בְּרִבּוּי מִנְיָנָם, כֵּן צִוָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִכְתֹּב מִנְיַן הַלְוִיִּם בִּפְרָט וּכְלָל, לְפִי שֶׁהָיוּ בְּנֵי בֵיתוֹ וּכְשֵׁרִים וַחֲבִיבִים עָלָיו בְּיוֹתֵר. (במדבר ד, מט): עַל פִּי ה' פָּקַד אוֹתָם בְּיַד משֶׁה, הֲרֵי זֶה אָמוּר כְּנֶגֶד בְּנֵי קְהָת שֶׁאַהֲרֹן מְנָאָם לִבְנֵי קְהָת וְאָמַר פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי יִשְׂאוּ אֶת הָאָרוֹן, פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי יִשְׂאוּ אֶת הַמִּזְבֵּחַ, וְכֵן כָּל כְּלֵי קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, כְּשֵׁם שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה שֶׁיַּעֲשֶׂה אַהֲרֹן, כֵּן עָשָׂה אַהֲרֹן, הֱוֵי: בְּיַד משֶׁה. וּמִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁבַּעֲבוֹדַת בְּנֵי קְהָת הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁכֵּן כְּתִיב (במדבר ד, מט): אִישׁ אִישׁ עַל עֲבֹדָתוֹ וְעַל מַשָֹּׂאוֹ. וְכֵן אָמוּר בִּבְנֵי קְהָת, (במדבר ד, יט): אַהֲרֹן וּבָנָיו יָבֹאוּ וְשָׂמוּ אוֹתָם אִישׁ אִישׁ עַל עֲבֹדָתוֹ וְאֶל מַשָֹּׂאוֹ. (במדבר ד, מט): וּפְקֻדָיו אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת משֶׁה, הֲרֵי זֶה אָמוּר כְּנֶגֶד בְּנֵי גֵרְשׁוֹן וּבְנֵי מְרָרִי שֶׁצִּוָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה שֶׁעַל פִּיו תִּהְיֶה עֲבוֹדָתָם עִם אָחִיו אַהֲרֹן. בִּבְנֵי גֵרְשׁוֹן כְּתִיב (במדבר ד, כז): וּפְקַדְתֶּם עֲלֵהֶם בְּמִשְׁמֶרֶת אֵת כָּל מַשָֹּׂאָם, הֲרֵי משֶׁה עִמָּהֶם, וּבִבְנֵי מְרָרִי כְּתִיב (במדבר ד, לב): וּבְשֵׁמֹת תִּפְקְדוּ אֶת כְּלֵי מִשְׁמֶרֶת מַשָֹּׂאָם, הֵבִיא משֶׁה, לְכָךְ כְּתִיב: וּפְקֻדָיו אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת משֶׁה, שֶׁמָּנָה משֶׁה וְאָמַר פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי שֶׁל בְּנֵי גֵרְשׁוֹן יִשְׂאוּ אֶת הַיְרִיעוֹת, פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי יִשְׂאוּ אֶת אֹהֶל מוֹעֵד, וְכֵן כָּל כְּלֵי עֲבוֹדָתָם, מַשָֹּׂא שֶׁל בְּנֵי גֵרְשׁוֹן הָיָה מְמַנֶּה לָהֶם בְּמִנְיָן, וְכֵן מָנָה משֶׁה וְאָמַר פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי שֶׁל בְּנֵי מְרָרִי יִשְׂאוּ אֶת הַקְּרָשִׁים, פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי שֶׁל בְּנֵי מְרָרִי יִשְׂאוּ אֶת הַבְּרִיחִים, וְכֵן עָשָׂה לְכָל כְּלֵי עֲבוֹדַת מַשָֹּׂא בְּנֵי מְרָרִי, שֶׁמִּנָּה אוֹתָם בְּמִנְיָן עַל עֲבוֹדָתָם, הֱוֵי: אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת משֶׁה, שֶׁמּשֶׁה נִצְטַוָּה עַל שְׁתֵּי הַמִּשְׁפָּחוֹת הַלָּלוּ, בְּנֵי גֵרְשׁוֹן וּבְנֵי מְרָרִי, שֶׁהוּא יְצַוֵּם הֵיאַךְ יִשְֹּׂאוּ וְהֵיאַךְ יִשְׁמְרוּ מַה שֶּׁתַּחַת יְדֵיהֶם, הֱוֵי: אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת משֶׁה."
],
[
"צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה וגו' (במדבר ה, ב), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי כה, ד): הָגוֹ סִיגִים מִכָּסֶף וַיֵּצֵא לַצֹּרֵף כֶּלִי, אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא בַּר רַבִּי אַבָּא מַהוּ הָגוֹ סִיגִים מִכָּסֶף, כָּל זְמַן שֶׁהַפְּסֹלֶת הַזּוֹ בַּכֶּסֶף אֵינוֹ מַרְאֶה יָפְיוֹ, לֹא עָשָׂה אֶלָּא נִסְתַּנְּנָה הַפְּסֹלֶת מִמֶּנּוּ, מִיָּד הוּא מַרְאֶה שִׁבְחוֹ. הָגוֹ סִיגִים מִכָּסֶף, אַחַר כָּךְ וַיֵּצֵא לַצֹּרֵף כֶּלִי, כֵּיצַד בְּשָׁעָה שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם הָיוּ כָּל רֻבָּן בַּעֲלֵי מוּמִין, לָמָּה מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ יְגֵעִים בַּטִּיט וּבַלְּבֵנִים וְעוֹלִים לְרֹאשׁ הַבִּנְיָן וּמִי שֶׁהוּא בּוֹנֶה עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ עוֹלִין לְרָאשֵׁי הַדָּמוֹסִין, אוֹ הָאֶבֶן נוֹפֶלֶת וְקוֹטַעַת יָדוֹ, אוֹ הַקּוֹרָה אוֹ הַטִּיט נִכְנָס בְּעֵינָיו וְהוּא נִסְמָא. וְהָיוּ בַּעֲלֵי מוּמִין, כֵּיוָן שֶׁבָּאוּ לְמִדְבַּר סִינַי אָמַר הָאֱלֹהִים כָּךְ הוּא כְּבוֹדָהּ שֶׁל תּוֹרָה שֶׁאֶתֵּן אוֹתָהּ לְדוֹר בַּעֲלֵי מוּמִין, וְאִם אַמְתִּין עַד שֶׁיַּעַמְדוּ אֲחֵרִים הֲרֵי אֲנִי מַשְׁהֶא בְּמַתַּן תּוֹרָה, מֶה עָשָׂה הָאֱלֹהִים, אָמַר לַמַּלְאָכִים שֶׁיֵּרְדוּ אֵצֶל יִשְׂרָאֵל וִירַפְּאוּ אוֹתָן, וְתֵדַע לְךָ שֶׁכֵּן, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה אָמַר רַבִּי סִימוֹן מִנַּיִן שֶׁלֹא הָיָה בָּהֶן חִגְרִין, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יט, יז): וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר, וְאֵין נִצָּב אֶלָּא עַל רַגְלָיו. מִנַּיִן שֶׁלֹא הָיָה בָּהֶן גִּדְמִין, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כד, ז): כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה. וּמִנַּיִן שֶׁלֹא הָיָה בָּהֶן חֵרְשִׁין, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות): וְנִשְׁמַע. וּמִנַּיִן שֶׁלֹא הָיָה בָּהֶן סוּמִין, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ, טו): וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת. וּמִנַיִן שֶׁלֹא הָיָה בָּהֶן אִלְמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יט, ח): וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם, נִמְצֵאתָ אוֹמֵר שֶׁהֲרֵי נִתְרַפְּאוּ כֻּלָּן. וְאִם אֵין אַתָּה לָמֵד מִכָּאן יֵשׁ לְךָ לִלְמֹד מִמָּקוֹם אַחֵר, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו, כו): כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם וגו', הֲרֵי לְךָ שֶׁנִּתְרַפְּאוּ, אֲבָל כֵּיוָן שֶׁעָשׂוּ אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה שֶׁל עֵגֶל חָזְרוּ לְמוּמָן וְנַעֲשׂוּ זָבִין וּמְצֹרָעִין, שֶׁכֵּן משֶׁה רוֹאֶה אוֹתָן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, כה): וַיַּרְא משֶׁה אֶת הָעָם כִּי פָרֻעַ הוּא, וְאֵין פָּרוּעַ אֶלָּא לְשׁוֹן צָרוּעַ, כְּמָה דְתֵימָא (ויקרא יג, מה): וְהַצָּרוּעַ אֲשֶׁר בּוֹ הַנֶּגַע וגו' וְרֹאשׁוֹ יִהְיֶה פָרוּעַ וגו'. אָמַר הָאֱלֹהִים לְמשֶׁה עַד שֶׁלֹא עֲשִׂיתֶם אֶת הַמִּשְׁכָּן הָיִיתִי מְגַלְגֵּל בַּדְּבָרִים וְהָיוּ הַזָּבִים וְהַמְצֹרָעִים מְעֹרָבִים עִמָּכֶם, עַכְשָׁו שֶׁעֲשִׂיתֶם אֶת הַמִּשְׁכָּן וַאֲנִי מַשְׁרֶה שְׁכִינָתִי בֵּינֵיכֶם, הַפְרִישׁוּ אוֹתָם מִכֶּם, וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכֹל טָמֵא לָנֶפֶשׁ, בִּשְׁבִיל מַה, (במדבר ה, ג): וְלֹא יְטַמְּאוּ אֶת מַחֲנֵיהֶם אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁכֵן בְּתוֹכָם.",
"וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וגו', לָמָּה נִסְמְכָה פָּרָשַׁת מְצֹרָעִים לְפָרָשַׁת הַלְוִיִּם, אַתְּ מוֹצֵא יִשְׂרָאֵל וְהַלְוִיִּם קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם מַלְכוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּסִינַי, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יט, ח): וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם יַחְדָּו, לְסוֹף אַרְבָּעִים יוֹם מָרְדוּ יִשְׂרָאֵל בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (שמות לב, ח): וְעָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה וגו' וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, אֲבָל הַלְוִיִּם נִמְצְאוּ מֻשְׁלָמִים עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, כו): וַיַּעֲמֹד משֶׁה בְּשַׁעַר הַמַּחֲנֶה וגו', אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (שמואל א ב, ל): כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד וּבֹזַי יֵקָלוּ, בְּנֵי לֵוִי שֶׁכִּבְּדוּנִי שֶׁלֹא כָּפְרוּ בִּי, לָהֶם אֲנִי מְכַבֵּד, אֲבָל יִשְׂרָאֵל שֶׁבִּזּוּנִי, שֶׁאֲנִי הֶעֱלֵיתִי אוֹתָם מִמִּצְרַיִם וְהֵם אָמְרוּ לָעֵגֶל שֶׁהוּא הֶעֱלָם, בְּדִין הוּא שֶׁיֵּקַלּוּ. מַה כָּבוֹד כִּבֵּד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַלְוִיִּם, שֶׁלְּקָחָם לְחֶלְקוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ג, יב): וַאֲנִי הִנֵּה לָקַחְתִּי אֶת הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וגו', וְכֵיוָן שֶׁבָּא לִמְנוֹתָם לַעֲמֹד בְּשִׁמּוּשׁוֹ, הוּא בְּעַצְמוֹ מְנָאָם, וּמִנַּיִן שֶׁכֵּן הוּא, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר רַבִּי שִׁמְעוֹן כְּתִיב לְמַעְלָה מִן פָּרָשַׁת מְצֹרָעִים (במדבר ד, מט): עַל פִּי ה' פָּקַד אוֹתָם בְּיַד משֶׁה, וְאוֹמֵר (במדבר ד, מט): וּפְקֻדָיו אֲשֶׁר צִוָּה ה', וּכְתִיב בְּרֹאשׁ הָעִנְיָן (במדבר ד, לו): וַיִּהְיוּ פְקֻדֵיהֶם, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר רַבִּי שִׁמְעוֹן הֵיאַךְ יִמְצָא הַדּוֹרֵשׁ יָדָיו בֵּין פְּקֻדָיו לִפְקֻדֵיהֶם, אִם פְּקֻדָיו לָמָּה פְּקֻדֵיהֶם, אֶלָּא פְּקֻדֵיהֶם מַה שֶּׁמָּנוּ משֶׁה וְאַהֲרֹן, וּפְקֻדָיו מַה שֶּׁמָּנָה הָאֱלֹהִים, וְלָמָּה מְנָאָם הָאֱלֹהִים, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹא יֹאמַר אָדָם וְכִי משֶׁה וְאַהֲרֹן הָיוּ יְכוֹלִים לִמְנוֹת כָּל אוֹתָן הָאֻכְלוּסִין, אָמַר הָאֱלֹהִים אִם הִרְהַרְתָּ אַחֲרֵיהֶם כְּאִלּוּ אַחֲרַי אַתָּה מְהַרְהֵר, לְכָךְ כָּתַב: וּפְקֻדָיו וּפְקֻדֵיהֶם, וְהֵיאַךְ מְנָאָם משֶׁה, אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לוֹ לְמשֶׁה בְּמִשְׁפַּחַת פְּלוֹנִי כָּךְ וְכָךְ, עַד שֶׁמָּנָה אוֹתָן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: עַל פִּי ה' פָּקַד אוֹתָם בְּיַד משֶׁה, לְכָךְ כְּשֶׁמְּנָאָם משֶׁה מִבֶּן חֹדֶשׁ עַל פִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְנָאָם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ג, לט): כָּל פְּקוּדֵי הַלְוִיִּם וגו', אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה הַכֹּהֵן כָּךְ אַתְּ סָבוּר שֶׁהָיָה משֶׁה הוֹלֵךְ וְנִכְנַס לְאָהֳלוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד לִרְאוֹת כַּמָּה בָּנִים הָיוּ לוֹ, לָאו, אֶלָּא אָמַר הָאֱלֹהִים לְמשֶׁה יֵשׁ בְּאָהֳלוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי שְׁנַיִם וּבְאָהֳלוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי שְׁלשָׁה, עַד שֶׁמָּנָה אוֹתָן, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: עַל פִּי ה', הֱוֵי כָּבוֹד גָּדוֹל חָלַק לָהֶם שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ מְנָאָם, אֲבָל בְּמִנְיַן יִשְׂרָאֵל אֵין אַתְּ מוֹצֵא עַל פִּי ה', לְפִי שֶׁהֵם לֹא כִּבְּדוּהוּ אַף הוּא לֹא כִּבְּדָם. וְכֵן כְּשֶׁבָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹת מִשְׁכָּן קֵרַב הַלְוִיִּם לְשִׁמּוּשׁוֹ, כְּשֵׁם שֶׁאָמַר בַּפָּרָשָׁה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַלְוִיִּם שֶׁכִּבְּדוּנִי יִהְיוּ אֶצְלִי אֲבָל אוֹתָן שֶׁטָּעוּ בָּעֵגֶל הֵם יִלְקוּ בְּצָרַעַת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, כה): וַיַּרְא משֶׁה אֶת הָעָם כִּי פָרֻעַ הוּא, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים קא, ג): עֲשׂה סֵטִים שָׂנֵאתִי וגו'.",
"וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וגו' (במדבר ה, ב), אַתְּ מוֹצֵא מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם יֵשׁ לוֹ פְּרוֹפָּסִיטִין, אַף הָאֱלֹהִים יֵשׁ לוֹ פְּרָפּוֹסִיטִין, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר א, ב): שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וגו', מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם יֵשׁ לוֹ דֻּכָּסִין, אַף הָאֱלֹהִים יֵשׁ לוֹ דֻּכָּסִין, (במדבר ג, לב): וּנְשִׂיא נְשִׂיאֵי הַלֵּוִי וגו', אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי דּוּךְ דּוּכָנִין הָיָה, מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם מְחַלֵּק דּוֹנָטִיבָא לְלִגְיוֹנוֹתָיו, הָאֱלֹהִים מְחַלֵּק דּוֹנָטִיבָא, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טז, ד): הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם. מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם מְחַלֵּק כֵּלִים וּבֶסְטִיָא לְאִסְרַטְיוֹטוֹת שֶׁלּוֹ, וְאַף הָאֱלֹהִים כֵּן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ח, ד): שִׂמְלָתְךָ לֹא בָלְתָה וגו'. מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם יֵשׁ לוֹ סְפֶקוּלָא, וְאַף הָאֱלֹהִים יֵשׁ לוֹ סְפֶקוּלָא, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כ, י): מוֹת יוּמַת הַנֹּאֵף וְהַנֹּאָפֶת. מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם יֵשׁ לוֹ קָטָרִיקָס, אַף הָאֱלֹהִים יֵשׁ לוֹ קָטָרִיקָס, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כב, יט): וְעָנְשׁוּ אֹתוֹ מֵאָה כֶסֶף. מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם יֵשׁ לוֹ קָטָפוֹרָס, אַף הָאֱלֹהִים יֵשׁ לוֹ קָטָפוֹרָס, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כה, ג): אַרְבָּעִים יַכֶּנּוּ לֹא יֹסִיף. מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם יֵשׁ לוֹ מֶטָלוֹן שֶׁל טֵרוּדִין, אַף הָאֱלֹהִים יֵשׁ לוֹ מֶטָלוֹן שֶׁל טֵרוּדִין, שֶׁנֶּאֱמַר: וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וגו'.",
"וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה וגו', מֵהֵיכָן בָּאת עֲלֵיהֶם הַצָּרָעַת, רַבִּי יְהוּדָה בַּר רַבִּי סִימוֹן אָמַר מִן מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, וְרַבּוֹתֵינוּ אוֹמְרִים מִן הַמִּתְאוֹנְנִים, לְדַעַת רַבּוֹתֵינוּ מִן הַמִּתְאוֹנְנִים בָּאת עֲלֵיהֶם הַצָּרָעַת, כֵּיצַד, בְּשָׁעָה שֶׁהוֹרִיד לָהֶם הָאֱלֹהִים אֶת הַמָּן עָשָׂה לָהֶם אֱלֹהִים כַּמָּה נִסִּים, אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (גמרא יומא עה-ב): לֹא הָיוּ נִצְרָכִין לְהִפָּנוֹת כְּדֶרֶךְ בְּנֵי אָדָם, לָמָּה כֵן, אֶלָּא אָמַר הָאֱלֹהִים יִהְיוּ בָנַי נִצְרָכִין לְהִפָּנוֹת וְהֵיאַךְ הִכְתַּבְתִּי עֲלֵיהֶם שֶׁהֵם אֱלֹהִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פב, ו): אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם, אֶלָּא כְּשֵׁם שֶׁאֵין הַמַּלְאָכִים צְרִיכִין לְדָבָר זֶה, אַף הֵן לֹא יִצָּרְכוּ לְדָבָר זֶה עוֹד. דָּבָר אַחֵר, אָמַר הָאֱלֹהִים הָאֻמּוֹת אוֹכְלִין וְנִצְרָכִין וְהֵיאַךְ אֲנִי נוֹתֵן הֶפְרֵשׁ בֵּין בָּנַי לְבֵין הָאֻמּוֹת, לְפִיכָךְ לֹא הָיוּ נִצְרָכִין. מֶה עָשׂוּ, בַּטּוֹבָה שֶׁעָשָׂה לָהֶם הָאֱלֹהִים הִתְחִילוּ אוֹמְרִים לֵיצָנוּת עָלָיו, אוֹמֵר זֶה לָזֶה אִי אַתָּה שׁוֹמֵעַ שִׁמְעוֹן אָחִי, וְזֶה אוֹמֵר מָה אַתָּה אוֹמֵר רְאוּבֵן אָחִי, אָמַר לוֹ בְּחַיֶּיךָ רָאִיתָ בְּיָמֶיךָ אָדָם נוֹתֵן חִטִּים בָּרֵחַיִם וְאֵינָן נִטְחָנוֹת וְיוֹרְדוֹת, אַף אָנוּ אוֹכְלִין אֶת הַמָּן וְאֵינוֹ יוֹרֵד. אָמַר לוֹ חֲבֵרוֹ מִתְיָרֵא אֲנִי שֶׁלְּיוֹם אַחֲרוֹן תִּנָּפַח כְּרֵסִי וְתִבָּקַע, מִפְּנֵי שֶׁאֵין אָנוּ מוֹצִיאִין אוֹתוֹ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר הָאֱלֹהִים לְמשֶׁה אֵינִי יָכוֹל לִסְבֹּל וְלִכְבּשׁ (במדבר יד, יא): עַד אָנָה יְנַאֲצֻנִי וגו', וְעַד אָנָה לֹא יַאֲמִינוּ בִי בְּכָל נִפְלְאוֹתָי אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה עִמּוֹ אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא אֶעֱשֶׂה בְּקִרְבּוֹ, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי כַּמָּה אוֹתוֹת וְנִפְלָאוֹת עָשִׂיתִי בְּקִרְבֵּיהֶן וְהֵן מְנַאֲצִין אוֹתִי, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא א, יג): וְהַקֶּרֶב וְהַכְּרָעַיִם וגו', וּמִנַּיִן שֶׁלֹא הָיָה יוֹצֵא מֵהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עח, כה): לֶחֶם אַבִּירִים אָכַל אִישׁ, אַל תְּהִי קוֹרֵא אַבִּירִים אֶלָּא לֶחֶם אֵיבָרִים, לֶחֶם שֶׁהוּא נִמּוֹחַ בְּאֵיבְרֵיהֶם, אַף עַל פִּי כֵן לָמַד משֶׁה סָנֵיגוֹרְיָא עֲלֵיהֶם וְחָזַר בּוֹ אֱלֹהִים מִן הָרָעָה, וְאַחַר כָּךְ אָמְרוּ זֶה לָזֶה יִהְיוּ זְכוּרִין אוֹתָן הַיָּמִים שֶׁהָיִינוּ בְּמִצְרַיִם בְּשָׁעָה שֶׁהָיִינוּ מְבַשְּׁלִין קְדֵרוֹת קְדֵרוֹת שֶׁל בָּשָׂר וְיוֹשְׁבִין וְאוֹכְלִין פַּכְּסָמִין, וּפוֹתִין בְּתוֹךְ הַזּוֹם שֶׁל בָּשָׂר, לְוַאי מַתְנוּ שָׁם וְלֹא הוֹצִיאָנוּ הָאֱלֹהִים מִשָּׁם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טז, ג): מִי יִתֵּן מוּתֵנוּ בְּיַד ה' בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּשִׁבְתֵּנוּ וגו', וְעַכְשָׁו אֵין לָנוּ אֶלָּא הַמָּן הַזֶּה בִּלְבָד בָּעֶרֶב כֵּן בַּבֹּקֶר כֵּן בַּחוֹל כֵּן בַּשַּׁבָּת, עָשָׂה אָדָם יוֹם טוֹב אֵין לוֹ לֶאֱכֹל אֶלָּא מָן, עָשָׂה יוֹם רָע אֵין לוֹ לֶאֱכֹל אֶלָּא מָן, הֲרֵי נְפָשׁוֹת יְבֵשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יא, ו): וְעַתָּה נַפְשֵׁנוּ יְבֵשָׁה אֵין כֹּל וגו'. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי וְכִי בָּשָׂר הָיוּ מְבַקְּשִׁין, וַהֲלוֹא כָּל מַעֲדַנֵּי עוֹלָם טוֹעֲמִין בַּמָּן, כָּל מִי שֶׁהָיָה מִתְאַוֶּה בָּשָׂר הָיָה טוֹעֲמוֹ, וְכָל מִי שֶׁהָיָה מִתְאַוֶּה דָּגָה הָיָה טוֹעֲמוֹ, מִי שֶׁהָיָה מִתְאַוֶּה תַּרְנְגוֹל אוֹ פַּסְיוֹן אוֹ טַוָּס כָּךְ הָיָה טוֹעֵם, כָּל מַה שֶּׁהָיָה מְבַקֵּשׁ, וְלָמָּה מִתְרַעֲמִים, אֶלָּא שֶׁהָיוּ מְבַקְּשִׁים עֲלִילָה הֵיאַךְ לַחֲזֹר לְמִצְרַיִם, וְאַף עַל פִּי כֵן אָמַר הָאֱלֹהִים לְמשֶׁה מָה הֵם מְבַקְּשִׁים, בָּשָׂר, אֱמֹר לָהֶם שֶׁאֲנִי אֶתֵּן לָהֶם בָּשָׂר, וְאֵין אַתֶּם אוֹכְלִים מִמֶּנּוּ יוֹם אֶחָד בִּלְבָד אוֹ יוֹמַיִם, אֶלָּא חֹדֶשׁ יָמִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר יא, יט כ): לֹא יוֹם אֶחָד תֹּאכְלוּן וגו' עַד חֹדֶשׁ יָמִים, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נָתַן לָהֶם הָאֱלֹהִים בָּשָׂר, כָּל מִי שֶׁלֹא נִתְרַעֵם לִפְנֵי הָאֱלֹהִים הָיָה אוֹכְלוֹ וְנֶהֱנֶה מִמֶּנּוּ, וּמִי שֶׁהָיָה מְנַאֵץ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים, הָיָה אוֹכְלוֹ וְהָיָה בּוֹדְקוֹ וְיוֹצֵא מֵאַפּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יא, כ): עַד אֲשֶׁר יֵצֵא מֵאַפְּכֶם וגו'. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אוֹמֵר לְאַסְכְּרָא. רַבִּי הוּנָא הַכֹּהֵן בַּר אָבִין בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רַבּוֹתֵינוּ שֶׁבַּגּוֹלָה אוֹמֵר לְזָרָא וּלְבוּטְנָא. רַבִּי אֶבְיָתָר אוֹמֵר מַאי לְזָרָא לְקַרְדָא, אוֹ שֶׁאֶהְיֶה נוֹתֵן דּוּרָא בְּמֵעֵיהֶן. רַבִּי אַיְּבוּ בַּר נַגָּרִי אוֹמֵר וְהָיָה לָכֶם לְאַזְהָרָה, שֶׁמִּיכָּן וָאֵילָךְ יַזְהִירוּ לָהֶם. רַבִּי יְהוּדָה בַּר רַבִּי סִימוֹן אָמַר מַה וְהָיָה לָכֶם לְזָרָא, שֶׁנַּעֲשׂוּ כֻּלָּם זָרִים, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כב, יג): וְכָל זָר לֹא יֹאכַל בּוֹ, כָּךְ כָּל מִי שֶׁנִּאֵץ לֵאלֹהִים נַעֲשָׂה זָר, וְהֵיאַךְ נַעֲשָׂה זָר, אֶלָּא שֶׁבָּאת עֲלֵיהֶם הַצָּרָעַת, אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים לָמָּה הֵם נִאֲצוּ אוֹתִי הֲרֵי הֵם זָרִים מִן הַקָּהָל, וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וגו', וְעַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה בַּר רַבִּי סִימוֹן דְּאָמַר מִן מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל בָּאת עֲלֵיהֶם הַצָּרָעַת, מַפִּיק לֵיהּ מֵהַאי קְרָא (ישעיה יז, יא): בְּיוֹם נִטְעֵךְ תְּשַׂגְשֵׂגִי וגו'. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ אַחַר אַרְבָּעִים יוֹם שֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה עָשׂוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הָעֵגֶל, מִנַּיִן, שֶׁכֵּן אַתָּה מוֹצֵא שֶׁהָאֱלֹהִים רָמַז לְמשֶׁה עַל כָּךְ, אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים משֶׁה אֵין אַתְּ רוֹאֶה לְיִשְׂרָאֵל הֵיכָן הֵם עוֹמְדִים וְאוֹמְרִים (שמות כד, ח): כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע, חַיֶּיךָ בִּכְזָבִים הֵם עוֹמְדִים, אֵינָם מֻשְׁלָמִים לִי אֶלָּא אַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יט, ו): וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וגו', חָסֵר מִקְרָא כְּלוּם לִי, למ\"ד שְׁלשִׁים, יו\"ד עֲשָׂרָה, הֲרֵי אַרְבָּעִים. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אֶחָד מֵהֶם הָיָה אוֹמֵר עֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה יָמִים הָיוּ יִשְׂרָאֵל מֻשְׁלָמִין, וְחַד מִנְהוֹן הָיָה אוֹמֵר אַחַד עָשָׂר יוֹם הָיוּ יִשְׂרָאֵל מֻשְׁלָמִין, וְתַרְוֵיהוֹן מֵחַד קְרָא, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים א, ב): אַחַד עָשָׂר יוֹם מֵחֹרֵב וגו', אֶחָד מֵהֶן אוֹמֵר מַהוּ אַחַד עָשָׂר, אָמַר לָהֶם משֶׁה, לֹא עֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה יוֹם הֱיִיתֶם מֻשְׁלָמִין לֵאלֹהִים, וְאַחַד עָשָׂר אַחֲרוֹנִים הֱיִיתֶם מִתְחַשְּׁבִין הֵיאַךְ לַעֲשׂוֹת אֶת הָעֵגֶל, שֶׁנֶּאֱמַר: אַחַד עָשָׂר יוֹם. וַחֲבֵרוֹ אוֹמֵר אַחַד עָשָׂר יוֹם, הָיוּ מֻשְׁלָמִים לֵאלֹהִים וְעֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה הָיוּ מִתְחַשְּׁבִין הֵיאַךְ לַעֲשׂוֹת אֶת הָעֵגֶל. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא אוֹמֵר יוֹם אֶחָד הָיוּ מֻשְׁלָמִין, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ד, י): יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר לֹא כְדִבְרֵי אֵלּוּ וְלֹא כְדִבְרֵי אֵלּוּ, אֶלָּא אֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים (שמות כד, ח): כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע, הָיוּ אוֹמְרִים בְּפִיהֶם אֶחָד וּבְלִבָּם אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עח, לו לז): וַיְפַתּוּהוּ בְּפִיהֶם וּבִלְשׁוֹנָם יְכַזְּבוּ לוֹ וְלִבָּם לֹא נָכוֹן עִמּוֹ, הֲרֵי אֲפִלּוּ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁהָיוּ עוֹמְדִים לִפְנֵי הַר סִינַי לֹא הָיָה לִבָּם נָכוֹן לְבוֹרְאָם, הוּא שֶׁיְּשַׁעְיָה אוֹמֵר לָהֶם: בְּיוֹם נִטְעֵךְ תְּשַׂגְשֵׂגִי, אָמַר לָהֶם הָאֱלֹהִים בְּיוֹם שֶׁבִּקַּשְׁתִּי לַעֲשׂוֹת אֶתְכֶם נְטִיעָה לִשְׁמִי עֲשִׂיתֶם סִיגִים, הֱוֵי: בְּיוֹם נִטְעֵךְ תְּשַׂגְשֵׂגִי. מַהוּ (ישעיה יז, יא): וּבַבֹּקֶר זַרְעֵךְ תַּפְרִיחִי, רַבִּי חָמָא וְרַבִּי חֲנִינָא וְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, חַד מִנְּהוֹן אָמַר לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ גִּנָה אַחַת מְלֵאָה בִּכְרוּב נָאֶה וּמְשֻׁבָּח, נִכְנַס לְתוֹכָהּ בֵּין הָעַרְבַּיִם וְרָאָה אוֹתָהּ, וְאָמַר מַה נָּאֶה וּמְשֻׁבָּח, לַבֹּקֶר אֲנִי מוֹכֵר אוֹתָהּ לַתַּגָּרִין וַאֲמַלֵּא כִּיסִי זְהוּבִים. בַּבֹּקֶר נִכְנַס לִרְאוֹתָהּ וּמָצָא אוֹתָהּ שֶׁהִפְרִיגָה, אָמַר לָהּ תִּפַּח רוּחֵךְ, בָּעֶרֶב הָיִית נָאָה וּמְשֻׁבַּחַת וּבַבֹּקֶר הֲרֵי הִפְרַגְתְּ. כָּךְ אָמַר הָאֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל: וּבַבֹּקֶר זַרְעֵךְ תַּפְרִיחִי. וַחֲבֵרוֹ אוֹמֵר לְמִי שֶׁהָיָה לוֹ שָׂדֶה שֶׁל פִּשְׁתָּן נִכְנָס לְתוֹכָהּ בָּעֶרֶב וְהָיְתָה נָאָה, בָּא לְהִכָּנֵס בַּבֹּקֶר וּמְצָאָהּ שֶׁנַּעֲשָׂה גִבְעוֹלִין, כָּךְ אָמַר לָהֶם אֱלֹהִים וּבַבֹּקֶר זַרְעֵךְ תַּפְרִיחִי. (ישעיה יז, יא): בְּיוֹם נַחֲלָה, בַּיּוֹם שֶׁסָּבַרְתִּי לַעֲשׂוֹתְכֶם נַחֲלָה לִשְׁמִי לֹא קִיַּמְתֶּם מַלְכוּתִי עֲלֵיכֶם. וּכְאֵב אָנוּשׁ, בּוֹאוּ וְקַבְּלוּ אֶת הַצָּרָעַת. וְלָמָּה קוֹרֵא אוֹתָהּ וּכְאֵב אָנוּשׁ, לְשׁוֹן גֶּבֶר, מִפְּנֵי שֶׁהִיא מַכָּה הַגְּבַרְתָּנִית. דָּבָר אַחֵר, וּכְאֵב אָנוּשׁ, שֶׁהִיא מְנַתֶּשֶׁת אֶת הַגּוּף שֶׁהִיא נִכְנֶסֶת בּוֹ, לְפִיכָךְ אָמַר הָאֱלֹהִים לְמשֶׁה הַפְרֵשׁ הַמְצֹרָעִים שֶׁבֵּינֵיהֶם שֶׁהֵם עָשׂוּ אוֹתָהּ הַמַּעֲשֶׂה, וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וגו'.",
"מִכָּאן אָמַר רַבִּי יְהוּדָה הַלֵּוִי בַּר רַבִּי שָׁלוֹם עַל אַחַד עָשָׂר דְבָרִים הַצָּרַעַת בָּאָה, עַל קִלְלַת הַשֵּׁם, וְעַל גִּלּוּי עֲרָיוֹת, וְעַל שְׁפִיכוּת דָּמִים, וְעַל הָאוֹמֵר עַל חֲבֵרוֹ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ בּוֹ, וְעַל גַּסּוּת הָרוּחַ, וְעַל הַנִּכְנָס בִּתְחוּם שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, וְעַל לְשׁוֹן שֶׁקֶר, וְעַל הַגְּנֵבוֹת, וְעַל שְׁבוּעַת שֶׁקֶר, וְעַל הַמְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם, וְעַל עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים. רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר עַל עַיִן רָעָה. וְרַבּוֹתֵינוּ אוֹמְרִים עַל מִי שֶׁמְּנַאֵץ בְּדִבְרֵי תוֹרָה. וְעַל דַּעְתַּיְהוּ דְּרַבָּנָן דְּאָמְרִין עַל מִי שֶׁמְּנַאֵץ בְּדִבְרֵי תוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ה, כד): לָכֵן כֶּאֱכֹל קַשׁ לְשׁוֹן אֵשׁ וגו' וּפִרְחָם כָּאָבָק יַעֲלֶה, זֶה צָרָעַת, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יג, יב): וְאִם פָּרוֹחַ תִּפְרַח הַצָּרַעַת, מַהוּ כָּאָבָק יַעֲלֶה, כְּאוֹתוֹ פִּיחַ כִּבְשָׁן שֶׁזָּרַק משֶׁה הַשָּׁמָיְמָה (שמות ט, ט): וְהָיָה לְאָבָק עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרָיִם, וּמִמֶּנּוּ לָקוּ הַמִּצְרִים בִּשְׁחִין אֲבַעְבּוּעוֹת פּוֹרֵחַ בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יִצְחָק דְּאָמַר עַל עַיִן הָרָע, כְּשֶׁאָדָם צַר עַיִן וְאֵינוֹ מַשְׁאִיל אֶת כֵּלָיו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשַׁלֵּחַ צָרַעַת בְּבֵיתוֹ וּמוֹצִיא כֵּלָיו לַחוּץ וְהַבְּרִיוֹת אוֹמְרִים פְּלוֹנִי שֶׁלֹא הָיָה מַשְׁאִיל כֵּלָיו וְאוֹמֵר שֶׁלֹא הָיוּ לוֹ כֵּלִים, הֲרֵי שֶׁהָיוּ לוֹ כֵּלִים, וְעָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר (איוב כ, כח): יִגֶל יְבוּל בֵּיתוֹ. וְעַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה הַלֵּוִי דְּאָמַר עַל קִלְלַת הַשֵּׁם, מַפִּיק לֵיהּ מִגָּלְיָת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א יז, לו): כִּי חֵרֵף מַעַרְכֹת אֱלֹהִים חַיִים, מַה כְּתִיב בּוֹ (שמואל א יז, מו): הַיּוֹם הַזֶּה יְסַגֶּרְךָ ה' בְּיָדִי, וְאֵין יְסַגֶּרְךָ אֶלָּא הַצָּרָעַת, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יג, ה): וְהִסְגִּירוֹ הַכֹּהֵן. וְעַל גִּלּוּי עֲרָיוֹת מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ג, יז): וְשִׂפַּח ה' קָדְקֹד בְּנוֹת צִיּוֹן, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פְּדָת אֵין וְסִפַּח אֶלָּא הַצָּרָעַת, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יג, ב): שְׂאֵת אוֹ סַפַּחַת וגו'. וְעַל שְׁפִיכוּת דָּמִים, מִקַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ד, טו): וַיָּשֶׂם ה' לְקַיִן אוֹת, אָמַר רַבִּי נְחֶמְיָה זוֹ הַצָּרָעַת, נֶאֱמַר כָּאן אוֹת, וְנֶאֱמַר בְּחִזְקִיָּהוּ (מלכים ב כ, ח): אוֹת, מָה אוֹת הָאָמוּר בְּחִזְקִיָּהוּ שְׁחִין, אַף כָּאן שְׁחִין. וְאִם אֵין אַתְּ לָמֵד לְמַד מִיּוֹאָב שֶׁשָּׁפַךְ דָּמִים, מַה כְּתִיב בּוֹ (שמואל ב ג, כט): וְאַל יִכָּרֵת מִבֵּית יוֹאָב זָב וּמְצֹרָע. וְעַל הָאוֹמֵר דָּבָר לַחֲבֵרוֹ שֶׁאֵינוֹ בּוֹ, זֶה משֶׁה, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים שֶׁיֵּלֵךְ אֵצֶל יִשְׂרָאֵל, אָמַר לוֹ רִבּוֹנִי וַהֲרֵי אֵינָן מַאֲמִינִין אוֹתִי, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ד, א): וְהֵן לֹא יַאֲמִינוּ לִי וגו', אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים הָא משֶׁה כְּבָר אַתְּ יוֹדֵעַ שֶׁאֵינָן מַאֲמִינִין אוֹתָךְ, מַאֲמִינִין בְּנֵי מַאֲמִינִין הֵם, אָמַרְתָּ לִי: וְהֵן לֹא יַאֲמִינוּ לִי וגו' (שמות ד, ו): הָבֵא נָא יָדְךָ בְּחֵיקֵךָ וגו', מִיָּד (שמות ד, ו): וַיּוֹצִאָהּ וְהִנֵּה יָדוֹ מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג. וְעַל גַּסּוּת הָרוּחַ זֶה נַעֲמָן, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב ה, א): וְנַעֲמָן שַׂר צְבָא מֶלֶךְ אֲרָם הָיָה אִישׁ גָּדוֹל, מַהוּ גָּדוֹל, שֶׁהָיְתָה רוּחוֹ גַּסָּה מִפְּנֵי שֶׁהָיָה גִּבּוֹר חַיִל, וְעַל יְדֵי כָךְ נִצְטָרַע. וְעַל הַנִּכְנָס בִּתְחוּם שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, זֶה עֻזִּיָהוּ, שֶׁבִּקֵּשׁ לְהִכָּנֵס בִּתְחוּם הַכְּהֻנָּה, וּמַה כְּתִיב בּוֹ (דברי הימים ב כו, יט): וְהַצָּרַעַת זָרְחָה בְמִצְחוֹ. וְעַל לְשׁוֹן שֶׁקֶר, זוֹ מִרְיָם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יב, יט): וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמשֶׁה, וּמַה כְּתִיב אַחֲרָיו (במדבר יב, י): וַיִּפֶן אַהֲרֹן אֶל מִרְיָם וְהִנֵּה מְצֹרָעַת. וְעַל הַגְּנֵבוֹת וְעַל שְׁבוּעַת שֶׁקֶר, דִּכְתִיב (זכריה ה, ד): וּבָאָה אֶל בֵּית הַגַּנָּב וְאֶל בֵּית הַנִּשְׁבָּע בִּשְׁמִי לַשָּׁקֶר וגו', אֵיזוֹ הִיא מַכָּה שֶׁהִיא מְכַלָּה אֶת הָעֵצִים וְאֶת הָאֲבָנִים, הֱוֵי אוֹמֵר זוֹ הַצָּרָעַת, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יד, מה): וְנָתַץ אֶת הַבַּיִת אֶת אֲבָנָיו וְאֶת עֵצָיו וגו'. וְעַל הַמְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם, זֶה גֵּיחֲזִי שֶׁרָץ אַחַר נַעֲמָן לִטֹּל מִמֶּנּוּ מָמוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב ה, כא): וַיִּרְדֹּף גֵּיחֲזִי אַחֲרֵי נַעֲמָן וגו'. אֱלִישָׁע קִדֵּשׁ שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹא רָצָה לִטֹּל מִנַּעֲמָן כְּלוּם, וְגֵיחֲזִי רָדַף אַחֲרָיו וְנִשְׁבַּע לוֹ לַשֶּׁקֶר שֶׁשָּׁלַח אֶצְלוֹ שֶׁיִּשְׁלַח לוֹ מָמוֹן, נִמְצָא זֶה מְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם מַה שֶּׁקִּדֵּשׁ אֱלִישָׁע, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְגֵיחֲזִי רָשָׁע אַתָּה אָמַרְתָּ (מלכים ב ה, כ): חַי ה' כִּי אִם רַצְתִּי אַחֲרָיו וְלָקַחְתִּי מֵאִתּוֹ מְאוּמָה, נִשְׁבַּעְתָּ בִּשְׁמִי כְּדֵי לְחַלְּלוֹ, חַיֶּיךָ מְאוּמָה אָמַרְתָּ וּמוּמוֹ אַתָּה נוֹטֵל, (מלכים ב ה, כז): וְצָרַעַת נַעֲמָן תִּדְבַּק בְּךָ. וְעַל עֲבוֹדָה זָרָה, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁעָשׂוּ אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה נַעֲשׂוּ מְצֹרָעִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, כה): וַיַּרְא משֶׁה אֶת הָעָם כִּי פָרֻעַ הוּא, וְאוֹמֵר (ישעיה יז, יא): וּכְאֵב אָנוּשׁ, לְפִיכָךְ אָמַר אֱלֹהִים לְמשֶׁה הַפְרֵשׁ הַמְצֹרָעִים שֶׁבֵּינֵיכֶם מִמַּחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם עָשׂוּ אוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ.",
"אָמַר רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי (ספרי נשא א): בֹּא וּרְאֵה מַה כֹּחַ עֲבֵרָה קָשֶׁה, שֶׁעַד שֶׁלֹא פָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם בַּעֲבֵרָה לֹא הָיוּ בָּהֶן זָבִין וּמְצֹרָעִים, מִשֶּׁפָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם בַּעֲבֵרָה הָיוּ בָּהֶן זָבִין וּמְצֹרָעִין. לְפִי דַּרְכֵּנוּ לָמַדְנוּ שֶׁשְׁלשָׁה דְבָרִים אֵלּוּ אֵרְעוּ בּוֹ בַּיּוֹם.",
"צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (במדבר ה, ב): (גמרא קידושין כט-א): כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר צִוּוּי הַצִּוּוּי מִיָּד בִּשְׁעַת הַמַּעֲשֶׂה וְנוֹהֵג לַדּוֹרוֹת, (ספרי נשא א): רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר אֵין צִוּוי בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא זֵרוּז, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ג, כח): וְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְחַזְקֵהוּ, לְפִי דַּרְכֵּנוּ לָמַדְנוּ שֶׁאֵין מְחַזְּקִין אֶלָּא הַמְּחֻזָּקִין, וְאֵין מְזָרְזִין אֶלָּא הַמְזֹרָזִין. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אוֹמֵר אֵין צִוּוּי בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא חֶסְרוֹן כִּיס, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כד, ב): צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ, צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִישַׁלְּחוּ, (במדבר לה, ב): צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנָתְנוּ לַלְוִיִּם, (במדבר כח, ב): צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אֶת קָרְבָּנִי, הָא אֵין צִוּוּי בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא חֶסְרוֹן כִּיס, חוּץ מֵאַחַת, וְאֵי זֶה זֶה (במדבר לד, ב): צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי אַתֶּם בָּאִים אֶל הָאָרֶץ כְּנָעַן, תְּיַחֵס לְעִנְיַן חִלּוּק הָאָרֶץ. רַבִּי אוֹמֵר אֵין צִוּוּי בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא אַזְהָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ב, טז יז): וַיְצַו אֱלֹהִים עַל הָאָדָם וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע.",
"וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה (במדבר ה, ב), מִמַּחֲנֵה שְׁכִינָה, מְלַמֵּד שֶׁמְּצֹרָעִים וּטְמֵאֵי מֵתִים מִשְׁתַּלְּחִים מִשָּׁם. צָרוּעַ זֶה מֻסְגָּר, כָּל צָרוּעַ זֶה מֻחְלָט, זָב זֶה זָב גָּמוּר, כָּל זָב לְרַבּוֹת זָב שְׁתֵּי רְאִיּוֹת, וְכָל זָב לְרַבּוֹת זָב רְאִיָּה אַחַת, טָמֵא לָנָפֶשׁ זֶה אָדָם שֶׁהוּא יָכוֹל לְהִשְׁתַּלֵּחַ, כֹל טָמֵא לְרַבּוֹת כֵּלִים הַנּוֹגְעִים בְּמֵת, וְכֹל טָמֵא לְרַבּוֹת כֵּלִים הַנּוֹגְעִים בְּשֶׁרֶץ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: טָמֵא לָנָפֶשׁ זֶה אָדָם וְכֵלִים הַנּוֹגְעִים, כֹל טָמֵא לְרַבּוֹת הַנּוֹגְעִים בְּשֶׁרֶץ. (במדבר ה, ג): מִזָּכָר עַד נְקֵבָה בְּכָל אָדָם הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בַּלְוִיִּם נוֹשְׂאֵי אָרוֹן, תַּלְמוּד לוֹמַר: מִזָּכָר עַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ, בְּכָל אָדָם הַכָּתוּב מְדַבֵּר: מִזָּכָר עַד נְקֵבָה, אֶחָד גְּדוֹלִים וְאֶחָד קְטַנִּים בְּמַשְׁמַע. מִזָּכָר טְבוּל יוֹם, עַד נְקֵבָה לְרַבּוֹת מְחֻסַּר כַּפָּרָה. (במדבר ה, ג): וְלֹא יְטַמְאוּ אֶת מַחֲנֵיהֶם, יָכוֹל כֻּלָּם יִשְׁתַּלְחוּ חוּץ לְמַחֲנֶה אַחַת, אָמַרְתָּ: צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה, רִבָּה כָּאן מַחֲנֶה אַחַת, (במדבר ה, ג): אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם, רִבָּה כָּאן שְׁתֵּי מַחֲנוֹת, (במדבר ה, ג): וְלֹא יְטַמְאוּ אֶת מַחֲנֵיהֶם, רִבָּה כָּאן שָׁלשׁ מַחֲנוֹת. מִכָּאן אָמְרוּ (תוספתא כלים בבא קמא פרק א, י): שָׁלשׁ מַחֲנוֹת הֵן: מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, וּמַחֲנֵה לְוִיָּה, וּמַחֲנֵה שְׁכִינָה. מִפֶּתַח יְרוּשָׁלַיִם וְעַד הַר הַבַּיִת, מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל. מִפֶּתַח הַר הַבַּיִת וְעַד הָעֲזָרָה, מַחֲנֵה לְוִיָּה. מִפֶּתַח הָעֲזָרָה וְלִפְנִים, מַחֲנֵה שְׁכִינָה. יָכוֹל כֻּלָּם יִשְׁתַּלְּחוּ לְמָקוֹם אֶחָד, תַּלְמוּד לוֹמַר בַּמְּצֹרָע (ויקרא יג, מו): בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ, כָּל שֶׁהַזָּב מְטַמֵּא מְצֹרָע מְטַמֵּא, חָמוּר מְצֹרָע שֶׁמְטַמֵּא בְּבִיאָה. כָּל שֶׁטָּמֵא מֵת מְטַמֵּא הַזָּב מְטַמֵּא, חָמוּר הַזָּב שֶׁהוּא מְטַמֵּא תַּחַת אֶבֶן מְסָמָא. כָּל שֶׁטְּבוּל יוֹם מְטַמֵּא טְמֵא מֵת מְטַמֵּא, חָמוּר טְמֵא מֵת שֶׁהוּא מְטַמֵּא אֶת הָאָדָם. כָּל שֶׁמְחֻסַּר כִּפּוּרִים פּוֹסֵל טְבוּל יוֹם פּוֹסֵל, חָמוּר טְבוּל יוֹם שֶׁהוּא פּוֹסֵל אֶת הַתְּרוּמָה. מִכָּאן נָתְנוּ חֲכָמִים מְחִצּוֹת וְאָמְרוּ (משנה כלים א-ו): עֶשֶׂר קְדֻשּׁוֹת הֵן: אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מְקֻדֶּשֶׁת מִכָּל הָאֲרָצוֹת, וּמָה הִיא קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁמְבִיאִין מִמֶּנָּהּ הָעֹמֶר וְהַבִּכּוּרִים וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּכָל הָאֲרָצוֹת. אֶרֶץ כְּנַעַן מְקֻדֶּשֶׁת מֵעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, אֶרֶץ כְּנַעַן כְּשֵׁרָה לְבֵית שְׁכִינָה וְאֵין עֵבֶר הַיַּרְדֵּן כָּשֵׁר לְבֵית שְׁכִינָה. עִיר חוֹמָה מְקֻדֶּשֶׁת מִן הָאָרֶץ, שֶׁמְּצֹרָעִים הוֹלְכִים בְּכָל הָאָרֶץ וְאֵינָם הוֹלְכִים בְּעָרֵי חוֹמָה. יְרוּשָׁלַיִם מְקֻדֶּשֶׁת מֵעָרֵי חוֹמָה, שֶׁקֳּדָשִׁים קַלִּים וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי נֶאֱכָלִין בִּירוּשָׁלַיִם וְאֵינָן נֶאֱכָלִים בְּעָרֵי חוֹמָה. הַר הַבַּיִת מְקֻדָּשׁ מִירוּשָׁלַיִם, שֶׁזָּבִים וְזָבוֹת נִכְנָסִים בִּירוּשָׁלַיִם וְאֵין נִכְנָסִים בְּהַר הַבַּיִת. הַחֵיל מְקֻדָּשׁ מֵהַר הַבַּיִת, שֶׁנָּכְרִים וּטְמֵא מֵת נִכְנָסִין לְהַר הַבַּיִת וְאֵין נִכְנָסִין לַחֵיל. עֶזְרַת הַנָּשִׁים מְקֻדֶּשֶׁת הֵימֶנּוּ שֶׁאֵין טְבוּל יוֹם נִכְנַס לְשָׁם וְאֵין חַיָּבִים עָלָיו חַטָּאת. עֶזְרַת יִשְׂרָאֵל מְקֻדֶּשֶׁת הֵימֶנָּה שֶׁמְחֻסְּרֵי כִּפּוּרִים נִכְנָסִין לְעֶזְרַת הַנָּשִׁים וְאֵין נִכְנָסִים לְעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל. יִשְׂרָאֵל מְעֹרָבִין שֶׁמֶשׁ, נִכְנָסִים לְעֶזְרַת כֹּהֲנִים בְּרוֹחַב אַחַת עֶשְׂרֵה אַמָּה עַל אֹרֶךְ מֵאָה וּשְׁלשִׁים וְחָמֵשׁ, אֲבָל לֹא הָיוּ עוֹמְדִין עַל הַדּוּכָן, וְהַלְוִיִּם הָיוּ עוֹמְדִים עַל הַדּוּכָן אֲבָל לֹא הָיוּ נִכְנָסִים מִכָּן וְלִפְנִים, וּבַעֲלֵי מוּמִין כֹּהֲנִים וּפְרוּעֵי רֹאשׁ וּשְׁתוּיֵי יַיִן הָיוּ נִכְנָסִין מִכָּן וְלִפְנִים אֲבָל לֹא הָיוּ נִכְנָסִין בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ, וְלֹא לָאוּלָם וְלֹא לַהֵיכָל וְלֹא לִסְבִיבוֹת הַמִּזְבֵּחַ אַרְבַּע אַמּוֹת, וּשְׁאָר כֹּהֲנִים נִכְנָסִין לָאוּלָם וְלַהֵיכָל וְלִסְבִיבוֹת הַמִּזְבֵּחַ אַרְבַּע אַמּוֹת, אֲבָל לֹא הָיוּ נִכְנָסִין לְבֵית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים, וְכֹהֵן גָּדוֹל הָיָה נִכְנָס לְבֵית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים אַרְבַּע פְּעָמִים בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּחֲמִשָּׁה דְבָרִים בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ שָׁוֶה לַהֵיכָל, שֶׁאֵין פְּרוּעַ רֹאשׁ וּשְׁתוּי יַיִן וְשֶׁלֹא רְחוּץ יָדַיִם וְרַגְלַיִם נִכְנָסִין לְשָׁם, וּכְדֶרֶךְ שֶׁהֵם פּוֹרְשִׁים מִן הַהֵיכָל בִּשְׁעַת הַקְטָרָה כָּךְ הָיוּ פּוֹרְשִׁין מִבֵּין הָאוּלָם בִּשְׁעַת הַקְטָרָה, הֱוֵי מַה מַּעֲלָה בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ וְלַהֵיכָל, אֶלָּא שֶׁבֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ נִכְנָסִין לַעֲבוֹדָה וְשֶׁלֹא לַעֲבוֹדָה, וְלַהֵיכָל אֵין נִכְנָסִין אֶלָּא לַעֲבוֹדָה בִּלְבָד. וּכְשֵׁם שֶׁהָיוּ בַּמִּדְבָּר שָׁלשׁ מַחֲנוֹת, מַחֲנֵה שְׁכִינָה, מַחֲנֵה לְוִיָּה, מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, כָּךְ הָיוּ בִּירוּשָׁלַיִם, מִפֶּתַח יְרוּשָׁלַיִם וְעַד פֶּתַח הַר הַבַּיִת, מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל. מִפֶּתַח הַר הַבַּיִת וְעַד שַׁעַר נִיקָנוֹר, מַחֲנֵה לְוִיָּה. מִשַּׁעַר נִיקָנוֹר וְלִפְנִים, מַחֲנֵה שְׁכִינָה. וְהֵן הֵן קְלָעִים שֶׁבַּמִּדְבָּר. וּבִשְׁעַת מַסָּעוֹת אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם קְדֻשָּׁה וְאֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶם מִשּׁוּם טֻמְאָה. (במדבר ה, ג): וְלֹא יְטַמְאוּ אֶת מַחֲנֵיהֶם, לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר (במדבר ה, ב): וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה, שׁוֹמֵעַ אֲנִי לֹא יִגְעוּ לֹא בָּאָרוֹן וְלֹא בַּנּוֹשְׂאִין אֲבָל יַקְצוּ לָהֶם מָקוֹם בִּפְנֵי עַצְמָן, תַּלְמוּד לוֹמַר: וְלֹא יְטַמְאוּ אֶת מַחֲנֵיהֶם. (במדבר ה, ג): אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁכֵן בְּתוֹכָם, חֲבִיבִין הֵן יִשְׂרָאֵל שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֵן טְמֵאִין שְׁכִינָה בֵּינֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא טז, טז): הַשֹּׁכֵן אִתָּם בְּתוֹךְ טֻמְאֹתָם, וְאוֹמֵר: וְלֹא יְטַמְּאוּ אֶת מַחֲנֵיהֶם, וְאוֹמֵר (במדבר לה, לד): וְלֹא תְטַמֵּא אֶת הָאָרֶץ וגו'.",
"וַיַּעֲשׂוּ כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיְשַׁלְּחוּ אוֹתָם אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה (במדבר ה, ד), לְהוֹדִיעַ שִׁבְחָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁאָמַר לָהֶם משֶׁה כֵּן עָשׂוּ, (במדבר ה, ד): כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל משֶׁה כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אֵין בְּמַשְׁמַע אֶלָּא הַמְשַׁלְּחִים לֹא הֻצְרְכוּ, וּמִנַּיִן אַף הַמִּשְׁתַּלְּחִים לֹא הֻצְרְכוּ, תַּלְמוּד לוֹמַר: כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל משֶׁה כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מֵעַצְמָן, לֹא הֻצְרְכוּ שֶׁיַּעֲשִׂיאוּם [את] משֶׁה וְ[את] אַהֲרֹן.",
"דָּבָר אַחֵר, צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, רַבָּנָן פָּתְרִין קְרָיָה בַּגָּלוּת, צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, עַל שֶׁעָבְרוּ יִשְׂרָאֵל עַל הַמִּצְווֹת נִתְחַיְּבוּ שִׁלּוּחַ, זֶה גָּלוּת, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה, אֵין וִישַׁלְחוּ אֶלָּא לְשׁוֹן גָּלוּת, כְּמָה דְתֵימָא (ירמיה טו, א): שַׁלַּח מֵעַל פָּנַי וְיֵצֵאוּ. מִן הַמַּחֲנֶה, זוֹ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם הַשְּׁכִינָה חוֹנָה. כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכֹל טָמֵא לָנֶפֶשׁ, רָמַז לָהֶם שֶׁאִם יַעַבְרוּ יִשְׂרָאֵל עַל שָׁלשׁ עֲבֵרוֹת הַלָּלוּ: עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, וְגִלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, יִתְחַיְּבוּ גָּלוּת. צָרוּעַ, זוֹ עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, מַה מְּצֹרָע מְטַמֵּא בְּבִיאָה, אַף עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים מְטַמֵּא בְּבִיאָה. זָב, זוֹ גִּלּוּי עֲרָיוֹת, שֶׁאֵלּוּ וְאֵלּוּ מְטַמְּאִין עַל יְדֵי שִׁכְבַת זֶרַע. טָמֵא לָנָפֶשׁ, אֵלּוּ שׁוֹפְכֵי דָמִים, שֶׁהֵן מְטַמְאִין עַצְמָן וּמְטַמְּאִין הָאָרֶץ בִּשְׁפִיכוּת דָּמִים. וּתְנֵינַן כֵּן (משנה אבות ה-יב): גָּלוּת בָּא לָעוֹלָם עַל עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וְעַל גִּלּוּי עֲרָיוֹת וְעַל שְׁפִיכוּת דָּמִים וְעַל שְׁמִטַּת הָאָרֶץ. עַל עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים כֵּיצַד, הוּא אוֹמֵר (ויקרא כו, ל): וְהִשְׁמַדְתִּי אֶת בָּמֹתֵיכֶם וגו', וּכְתִיב (ויקרא כו, לג): וְאֶתְכֶם אֱזָרֶה בַגּוֹיִם וגו', אָמַר לָהֶם הַמָּקוֹם לְיִשְׂרָאֵל, הוֹאִיל וְאַתֶּם רוֹצִים בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים אַף אֲנִי אַגְלֶה אֶתְכֶם לְמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, לְכָךְ וְהִשְׁמַדְתִּי אֶת בָּמֹתֵיכֶם. וְעַל גִּלּוּי עֲרָיוֹת כֵּיצַד, אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי רַבִּי יוֹסֵי כָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל פְּרוּצִין בַּעֲרָיוֹת שְׁכִינָה מִסְתַּלֶּקֶת מֵהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כג, טו): וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךָ. וְעַל שְׁפִיכוּת דָּמִים כֵּיצַד, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר לה, לג): וְלֹא תַחֲנִיפוּ אֶת הָאָרֶץ וגו', מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁשְּׁפִיכוּת דָּמִים מְטַמֵּא אֶת הָאָרֶץ וּמִסְתַּלֶּקֶת הַשְּׁכִינָה, וּמִפְּנֵי שְׁפִיכוּת דָּמִים חָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְגָלוּ יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצָם. וּדְבָרִים הַלָּלוּ הָיוּ בְּמִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן וּלְכָךְ גָּלוּ וְחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן תּוֹרְתָא (גמרא יומא ט-ב): מִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן מִפְּנֵי מָה חָרַב, מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ בָּהּ שְׁלשָׁה דְּבָרִים: עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים: וְגִלּוּי עֲרָיוֹת: וּשְׁפִיכוּת דָּמִים. עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים דִּכְתִיב (ישעיה כח, כ): כִּי קָצַר הַמַּצָּע מֵהִשְׂתָּרֵעַ וגו', אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן קָצַר מַצָּע זוֹ מִלְּהִשְׂתָּרֵר עָלָיו שְׁנֵי רֵעִים כְּאֶחָד, (ישעיה כח, כ): וְהַמַּסֵּכָה צָרָה כְּהִתְכַּנֵּס, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי כִּי מָטֵי רַבִּי יוֹנָתָן לְהַאי קְרָא בָּכֵי, אָמַר מַאן דִּכְתִיב בֵּיהּ (תהלים לג, ז): כֹּנֵס כַּנֵּד מֵי הַיָּם, תֵּעָשֶׂה לוֹ מַסֵּכָה צָרָה. גִּלּוּי עֲרָיוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ג, טז): וַיֹּאמֶר ה' יַעַן כִּי גָבְהוּ בְּנוֹת צִיּוֹן וגו'. שְׁפִיכוּת דָּמִים, דִּכְתִיב (מלכים ב כא, טז): וְגַם דָּם נָקִי שָׁפַךְ מְנַשֶּׁה הַרְבֵּה מְאֹד וגו', וּלְפִיכָךְ הֵבִיא עֲלֵיהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁלשׁ פֻּרְעָנֻיּוֹת כְּנֶגֶד שָׁלשׁ עֲבֵרוֹת שֶׁבְּיָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ג, יב): לָכֵן בִּגְלַלְכֶם צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ וגו', וְהַשִּׁלּוּחַ הַזֶּה אָמוּר בְּגָלוּת בָּבֶל. (במדבר ה, ג): מִזָּכָר עַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ, הֲרֵי זֶה אָמוּר כְּנֶגֶד גָּלוּת מָדַי, שֶׁהָלְכוּ מִבָּבֶל לְמָדַי, וּלְפִי שֶׁלֹא יָצְאוּ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁגָּלוּ לְמָדַי לְכָךְ לֹא נֶאֱמַר כָּאן מַחֲנֶה, וְלָמָּה כְתִיב בְּגָלוּת מָדַי מִזָּכָר עַד נְקֵבָה, רָמַז לָהֶם שֶׁעֲתִידָה מַלְכוּת מָדַי לִגְזֹר עֲלֵיהֶם גְּזֵרוֹת מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה, שֶׁנֶּאֱמַר (אסתר ג, יג): וְנִשְׁלוֹחַ סְפָרִים בְּיַד הָרָצִים אֶל כָּל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ לְהַשְׁמִיד וגו'. (במדבר ה, ג): אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם, הֲרֵי זֶה אָמוּר כְּנֶגֶד גָּלוּת אֱדוֹם שֶׁהֶחֱרִיבוּ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְהִגְלוּ אֶת יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצָם. וְלָמָּה סָמַךְ גָּלוּת אֱדוֹם אֵצֶל גָּלוּת בָּבֶל, לְפִי שֶׁכְּשֵׁם שֶׁבָּבֶל חָרַב הַמִּקְדָּשׁ וְהִגְלָה יִשְׂרָאֵל, כָּךְ עָשׂוּ אֱדוֹמִיִּים, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים קלז, ח): בַּת בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה, הַכָּתוּב קוֹרֵא לֶאֱדוֹם בַּת בָּבֶל, וְאַף עַל פִּי שֶׁגָּלוּת מָדַי מַבְדִּיל בֵּינֵיהֶם בַּמִּקְרָא, לֹא עָשָׂה הַכָּתוּב כֵּן אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁגָּלוּת מָדַי לֹא בָּא אֶלָּא מִכֹּחַ גָּלוּת בָּבֶל, שֶׁכְּשֶׁגָּלוּ לְמָדַי מִבָּבֶל יָצָאוּ. (במדבר ה, ג): וְלֹא יְטַמְּאוּ אֶת מַחֲנֵיהֶם, הֲרֵי זֶה אָמוּר כְּנֶגֶד שִׁעְבּוּד יָוָן, וּלְכָךְ לֹא נֶאֱמַר בָּזֶה שִׁלּוּחַ שֶׁלֹא הִגְלוּם מֵאַרְצָם, וּלְכָךְ נֶאֱמַר בָּזֶה טֻמְאָה שֶׁטִּמְאוּ יְוָנִים אֶת הַהֵיכָל בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁלָּהֶם. (במדבר ה, ג): אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁכֵן בְּתוֹכָם, רָמַז לָהֶם שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁגָּלוּ שְׁכִינָה עִמָּהֶם. תָּנֵי, רַבִּי נָתָן אוֹמֵר חֲבִיבִין יִשְׂרָאֵל שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁגָּלוּ שְׁכִינָה עִמָּהֶם, גָּלוּ לְמִצְרַיִם, שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א ב, כז): הֲנִגְלֹה נִגְלֵיתִי אֶל בֵּית אָבִיךָ וגו'. גָּלוּ לְבָבֶל, שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מג, יד): לְמַעַנְכֶם שִׁלַּחְתִּי בָבֶלָה וגו'. גָּלוּ לְעֵילָם, שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה מט, לח): וְשַׂמְתִּי כִסְאִי בְּעֵילָם. גָּלוּ לֶאֱדוֹם, שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סג, א): מִי זֶה בָּא מֵאֱדוֹם. וּכְשֶׁהֵן פְּזוּרִין, שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ל, ג): וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וגו', וְהֵשִׁיב לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא וְשָׁב, וְאוֹמֵר (שיר השירים ד, ח): אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה וגו'. (במדבר ה, ד): וַיַּעֲשׂוּ כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיְשַׁלְּחוּ אוֹתָם אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, כֵּיוָן שֶׁחָטְאוּ, גָּלוּ. (במדבר ה, ד): כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל משֶׁה כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מַה דִּבֶּר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, שֶׁאִם יַעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה בַּמַּלְכֻיּוֹת שֶׁיִּהְיוּ שָׁם, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַבְּצָם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ל, א ו): וְהָיָה כִי יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה וגו' וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ וגו' וּמָל ה' אֱלֹהֶיךָ וגו'. כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁעֲתִידִין יִשְׂרָאֵל שֶׁיַּעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים וְהֵם נִגְאָלִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ל, טו): בְּשׁוּבָה וָנַחַת תִּוָּשֵׁעוּן. וּכְשֵׁם שֶׁמְצֹרָע וְזָב וּטְמֵא נֶפֶשׁ לֹא יִטְהֲרוּ לְעוֹלָם עַד שֶׁיָּבוֹאוּ בְּמַיִם טְהוֹרִים, כָּךְ עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִזְרֹק עֲלֵיהֶם מַיִם טְהוֹרִים וּלְטַהֲרָם, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לו, כה): וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם וגו'."
],
[
"אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל חַטֹּאת וגו' (במדבר ה, ו), רַבִּי אַבָּהוּ אוֹמֵר (הושע יד, ח): יָשֻׁבוּ ישְׁבֵי בְצִלּוֹ, אֵלּוּ הַגֵּרִים שֶׁהֵם בָּאִים וְחָסִים בְּצִלּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, (הושע יד, ח): יְחַיּוּ דָּגָן, בַּתַּלְמוּד, (הושע יד, ח): וְיִפְרְחוּ כַגָּפֶן, בָּאַגָּדָה, (הושע יד, ח): זִכְרוֹ כְּיֵין לְבָנוֹן, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָבִיב עָלַי שְׁמוֹתָן שֶׁל גֵּרִים כְּיֵין נֶסֶךְ שֶׁהוּא מִתְנַסֵּךְ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְלָמָּה הוּא קוֹרֵא אוֹתוֹ לְבָנוֹן, שֶׁמַּלְבִּין עֲווֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל כַּשֶּׁלֶג, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה א, יח): אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים וגו'. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אוֹמֵר שֶׁכָּל הַלְּבָבוֹת שְׂמֵחִים בּוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים מח, ג): יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ. וְרַבָּנָן אָמְרֵי עַל שֵׁם (מלכים א ט, ג): וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם כָּל הַיָּמִים. דָּבָר אַחֵר, יְחַיּוּ דָּגָן, יֵעָשׂוּ עִקָּר הֵם כְּיִשְׂרָאֵל, כְּמָה דְתֵימָא (זכריה ט, יז): דָּגָן בַּחוּרִים. וְיִפְרְחוּ כַגָּפֶן, כְּיִשְׂרָאֵל, כְּמָה דְתֵימָא (תהלים פ, ט): גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ, וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא כְּשֵׁם שֶׁכְּתוּבָה פָּרָשָׁה בַּתּוֹרָה בֵּין יִשְׂרָאֵל לַחֲבֵרוֹ אִם מוֹעֵל בּוֹ שֶׁהוּא חַיָּב קָרְבָּן, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ה, כא): נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וּמָעֲלָה וגו', כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּתַב פָּרָשָׁה בַּתּוֹרָה בֵּין יִשְׂרָאֵל לַגֵּרִים, שֶׁאִם גּוֹזֵל אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל לַגֵּר, דִּינוֹ כְּגוֹזֵל מִיִּשְׂרָאֵל. אַתְּ מוֹצֵא בָּזֶה כָּתַב חֵטְא, כִּי תֶחֱטָא, וּבְגוֹזֵל הַגֵּר כְּתִיב: מִכָּל חַטֹּאת הָאָדָם. בָּזֶה כְּתִיב: וּמָעֲלָה מַעַל בַּה', וּבָזֶה כְּתִיב (במדבר ה, ו): לִמְעֹל מַעַל בַּה'. בָּזֶה כְּתִיב (ויקרא ה, כג): וְהָיָה כִּי יֶחֱטָא וְאָשֵׁם, וּבַגֵּר כְּתִיב (במדבר ה, ו): וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא. בָּזֶה כְּתִיב (ויקרא ה, כד): וְשִׁלַּם אֹתוֹ בְּרֹאשׁוֹ, וּבַגֵּר כְּתִיב (במדבר ה, ז): וְהֵשִׁיב אֶת אֲשָׁמוֹ בְּרֹאשׁוֹ. בָּזֶה כְּתִיב (ויקרא ה, כד): וַחֲמִשִׁתָיו יוֹסֵף עָלָיו, וּבַגֵּר כְּתִיב (במדבר ה, ז): וַחֲמִישִׁתוֹ יֹסֵף עָלָיו. בָּזֶה כְּתִיב (ויקרא ה, כה): וְאֶת אֲשָׁמוֹ יָבִיא לַה', וּבְגוֹזֵל הַגֵּר כְּתִיב (במדבר ה, ח): מִלְּבַד אֵיל הַכִּפֻּרִים. הָא לָמַדְנוּ שֶׁהַגֵּרִים עִקָּר הֵם כְּיִשְׂרָאֵל, הֱוֵי: יְחַיּוּ דָּגָן וְיִפְרְחוּ.",
"אִישׁ אוֹ אִשָּׁה וגו', הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים קמו, ח ט): ה' אֹהֵב צַדִּיקִים וגו', כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (משלי ח, יז): אֲנִי אֹהֲבַי אֵהָב, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמואל א ב, ל): כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד, הֵם אוֹהֲבִים אוֹתִי וְאַף אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָם. וְלָמָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹהֵב צַדִּיקִים, שֶׁאֵינָן נַחֲלָה, אֵינָם מִשְׁפָּחָה, אַתְּ מוֹצֵא הַכֹּהֲנִים בֵּית אָב הֵם, הַלְוִיִּם בֵּית אָב הֵם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלה, יט כ): בֵּית אַהֲרֹן בָּרְכוּ אֶת ה', בֵּית הַלֵּוִי בָּרְכוּ אֶת ה', אִם מְבַקֵּשׁ אָדָם לִהְיוֹת כֹּהֵן אֵינוֹ יָכוֹל, לִהְיוֹת לֵוִי אֵינוֹ יָכוֹל, לָמָּה, שֶׁלֹא הָיָה אָבִיו לֹא כֹּהֵן וְלֹא לֵוִי, אֲבָל אִם מְבַקֵּשׁ אָדָם לִהְיוֹת צַדִּיק, אֲפִלּוּ גּוֹי יָכוֹל הוּא, שֶׁאֵינוֹ בֵּית אָב, לְכָךְ הוּא אוֹמֵר (תהלים קלה, כ): יִרְאֵי ה' בָּרְכוּ אֶת ה', בֵּית יִרְאֵי ה' לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא יִרְאֵי ה', אֵינָן בֵּית אָב אֶלָּא מֵעַצְמָם נִתְנַדְּבוּ וְאָהֲבוּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְפִיכָךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹהֲבָם, לְכָךְ נֶאֱמַר, ה' אֹהֵב צַדִּיקִים וגו', הַרְבֵּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹהֵב אֶת הַגֵּרִים, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ שֶׁהָיְתָה לוֹ צֹאן, וְהָיְתָה יוֹצֵאת בַּשָֹּׂדֶה וְנִכְנֶסֶת בָּעֶרֶב, כֵּן בְּכָל יוֹם, פַּעַם אֶחָד נִכְנַס צְבִי אֶחָד עִם הַצֹּאן הָלַךְ לוֹ אֵצֶל הָעִזִּים הָיָה רוֹעֶה עִמָּהֶם, נִכְנְסָה הַצֹּאן לַדִּיר, נִכְנַס עִמָּהֶם, יָצָאת לִרְעוֹת יָצָא עִמָּהֶם, אָמְרוּ לַמֶּלֶךְ הַצְּבִי הַזֶּה נִלְוֶה עִם הַצֹּאן, וְהוּא רוֹעֶה עִמָּהֶם, כָּל יוֹם וָיוֹם יוֹצֵא עִמָּהֶם וְנִכְנָס עִמָּהֶם, הָיָה הַמֶּלֶךְ אוֹהֲבוֹ, בִּזְּמַן שֶׁהוּא יוֹצֵא לַשָֹּׂדֶה הָיָה מְפַקֵּד מִרְעֶה יָפֶה לִרְצוֹנוֹ, לֹא יַכֶּה אָדָם אוֹתוֹ הִזָּהֲרוּ בּוֹ, וְאַף כְּשֶׁהוּא נִכְנָס עִם הַצֹּאן הָיָה אוֹמֵר לָהֶם תְּנוּ לוֹ וְיִשְׁתֶּה, וְהָיָה אוֹהֲבוֹ הַרְבֵּה, אָמְרוּ לוֹ מָרִי כַּמָּה תְּיָשִׁים יֵשׁ לָךְ כַּמָּה כְּבָשִׂים יֵשׁ לָךְ כַמָּה גְּדָיִים יֵשׁ לָךְ, וְאֵין אַתּ מַזְהִירֵנוּ, וְעַל הַצְּבִי הַזֶּה בְּכָל יוֹם וָיוֹם אַתְּ מְצַוֵּנוּ. אָמַר לָהֶם הַמֶּלֶךְ, הַצֹּאן רוֹצָה וְלֹא רוֹצָה, כָּךְ הִיא דַּרְכָּהּ לִרְעוֹת בַּשָֹּׂדֶה כָּל הַיּוֹם וְלָעֶרֶב לָבוֹא לִישֹׁן בְּתוֹךְ הַדִּיר, הַצְּבָיִים בַּמִּדְבָּר הֵם יְשֵׁנִים, אֵין דַּרְכָּם לִכָּנֵס לְיִשּׁוּב בְּנֵי אָדָם, לֹא נַחֲזִיק טוֹבָה לָזֶה שֶׁהִנִּיחַ כָּל הַמִּדְבָּר הָרָחָב הַגָּדוֹל בִּמְקוֹם כָּל הַחַיּוֹת וּבָא וְעָמַד בֶּחָצֵר. כָּךְ אֵין אָנוּ צְרִיכִין לְהַחֲזִיק טוֹבָה לַגֵּר שֶׁהִנִּיחַ מִשְׁפַּחְתּוֹ וּבֵית אָבִיו וְהִנִּיחַ אֻמָּתוֹ וְכָל אֻמּוֹת הָעוֹלָם וּבָא לוֹ אֶצְלֵנוּ. לָכֵן הִרְבָּה עָלָיו שְׁמִירָה, שֶׁהִזְהִיר אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּשְׁמְרוּ עַצְמָם מֵהֶם שֶׁלֹא יַזִּיקוּ לָהֶם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (דברים י, יט): וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר, (שמות כב, כ): וְגֵר לֹא תוֹנֶה וגו', וּכְשֵׁם שֶׁחִיְּבָה תּוֹרָה לַגֹּזֵל לַחֲבֵרוֹ תַּשְׁלוּם מָמוֹן וְקָרְבַּן אֵיל הַכִּפֻּרִים, כֵּן חִיְּבָה תּוֹרָה לַגֹּזֵל אֶת הַגֵּר לְשַׁלֵּם לוֹ מָמוֹנוֹ, וְיָבִיא קָרְבַּן אֵיל הַכִּפֻּרִים, שֶׁכֵּן כְּתִיב: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אוֹ אִשָּׁה, וְהַפָּרָשָׁה הַזּוֹ בְּגוֹזֵל הַגֵּר אֲמוּרָה, דִּכְתִיב (תהלים קמו, ט): ה' שֹׁמֵר אֶת גֵּרִים, שֶׁהִרְבָּה בִּשְׁמִירָתָם כְּדֵי שֶׁלֹא יַחְזְרוּ לְסוּרָן. חֲבִיבִין הַגֵּרִים שֶׁבְּכָל מָקוֹם הַכָּתוּב מַקִּישׁ אוֹתָם כְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מא, ח): וְאַתָּה יִשְׂרָאֵל עַבְדִּי יַעֲקֹב וגו', נֶאֶמְרָה אַהֲבָה בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי א, ב): אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר ה', וְנֶאֶמְרָה אַהֲבָה בַּגֵּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים י, יח): וְאֹהֵב גֵּר לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה, נִקְרְאוּ יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה, נה): כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים, נִקְרְאוּ גֵּרִים עֲבָדִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כו, יג): מִהְיֹת לָהֶם עֲבָדִים, נֶאֱמַר רָצוֹן בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כח, לח): וְהָיָה עַל מִצְחוֹ תָּמִיד לְרָצוֹן וגו', וְנֶאֱמַר רָצוֹן בַּגֵּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נו, ז): עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי וגו'. נֶאֱמַר שֵׁרוּת בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סא, ו): וְאַתֶּם כֹּהֲנֵי ה' תִּקָּרֵאוּ וגו', וְנֶאֱמַר שֵׁרוּת בַּגֵּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נו, ו): וּבְנֵי הַנֵּכָר הַנִּלְוִים וגו'. נֶאֱמַר שְׁמִירָה בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קכא, ה): ה' שֹׁמְרֶךָ וגו', נֶאֱמַר שְׁמִירָה בַּגֵּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קמו, ט): ה' שֹׁמֵר אֶת גֵּרִים. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּאַרְבַּע כִּתּוֹת הָעוֹמְדוֹת לִפְנֵי הַמָּקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מד, ה): זֶה יֹאמַר לַה' אָנִי וגו', זֶה יֹאמַר לַה' אָנִי, הֲרֵי כֻּלּוֹ לַמָּקוֹם לֹא נִתְעָרֵב בּוֹ חֵטְא, (ישעיה מד, ה): וְזֶה יִקְרָא בְשֵׁם יַעֲקֹב, אֵלּוּ גֵּרֵי צֶדֶק, (ישעיה מד, ה): וְזֶה יִכְתֹּב יָדוֹ לַה', אֵלּוּ בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה, (ישעיה מד, ה): וּבְשֵׁם יִשְׂרָאֵל יְכַנֶּה, אֵלּוּ יִרְאֵי שָׁמַיִם. הָא לָמַדְנוּ שֶׁהַגֵּרִים הֲרֵי הֵם כְּיִשְׂרָאֵל, וּלְכָךְ נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ אִישׁ אוֹ אִשָּׁה וגו'.",
"הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמואל א ב, ל): כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד וּבֹזַי יֵקָלוּ, תָּנֵי רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר כָּל הַמְכַבֵּד אֶת הַתּוֹרָה גּוּפוֹ מְכֻבָּד עַל הַבְּרִיּוֹת וְכָל הַמְּבַזֶּה אֶת הַתּוֹרָה גּוּפוֹ מְבֻזֶּה עַל הַבְּרִיוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד וגו'. דָּבָר אַחֵר, כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד, זֶה פַּרְעֹה, שֶׁנָּהַג כָּבוֹד בְּמִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם וְיָצָא בְּרֹאשׁ פָּמַלְיָא שֶׁלּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יד, י): וּפַרְעֹה הִקְרִיב וגו', אָמְרוּ לוֹ עֲבָדָיו אֲדוֹנֵנוּ כָּל הַמְלָכִים אֵינָם יוֹצְאִים אֶלָּא לְאַחַר פָּמַלְיָא שֶׁלָּהֶם, אַתָּה מִפְּנֵי מָה אַתָּה יוֹצֵא בְּרֹאשׁ פָּמַלְיָא שֶׁלְּךָ, אָמַר לָהֶם וְכִי לִפְנֵי בָּשָׂר וָדָם אֲנִי הוֹלֵךְ, הֲרֵינִי הוֹלֵךְ לְהַקְבִּיל פְּנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְפִיכָךְ נָהַג הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בּוֹ כָּבוֹד וְלֹא נִפְרַע מִמֶּנּוּ אֶלָּא הוּא בְּעַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים א, ט): לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה וגו'. וּבֹזַי יֵקָלוּ, זֶה סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב יט, כג): בְּיַד מַלְאָכֶיךָ חֵרַפְתָּ ה' וגו', לְפִיכָךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹהֵג בּוֹ בִּזָּיוֹן וְלֹא נִפְרַע מִמֶּנּוּ אֶלָּא עַל יְדֵי מַלְאָךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב יט, לה): וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה' וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר וגו'. דָּבָר אַחֵר, כִּי מְכַבְּדַי וגו', מְדַבֵּר בַּגֵּרִים, הֵם מְכַבְּדִים לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁמַּנִּיחִים מַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים וּבָאִים וְחָסִים תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְכַבְּדָם, לְלַמֶּדְךָ שֶׁכָּל הַמְּיַשֵּׁר אָרְחוֹתָיו הוּא מְכַבֵּד לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים נ, כג): זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי, וְאוֹמֵר (ירמיה יג, טו): תְּנוּ לַה' אֱלֹהֵיכֶם כָּבוֹד בְּטֶרֶם יַחְשִׁךְ וגו'. וּבֹזַי יֵקָלוּ, אֵלֶּה הָרְשָׁעִים, שֶׁהֲרֵי סָרִים מֵאַחֲרֵי הַמָּקוֹם, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵקִלָּם, מִי הָיוּ שֶׁבִּזּוּ הַמָּקוֹם, אֵלּוּ עוֹבְדֵי הָעֵגֶל, מַה בִּזּוּי עָשָׂה לָהֶם שֶׁלָּקוּ בַּצָּרַעַת וּבַזִּיבוּת וְשִׁלְּחָם מִן הַמַּחֲנֶה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ה, ב): וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה וגו', מַה כָּבוֹד עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַגֵּרִים, שֶׁאַחַר פָּרָשַׁת שִׁלּוּחַ טְמֵאִים כְּתִיב פָּרָשַׁת אַזְהָרַת גֵּרִים, לְלַמֶּדְךָ לַחוֹטְאִים מִיִּשְׂרָאֵל הִרְחִיק הַמָּקוֹם, וְלַגֵּרִים הַבָּאִים לִשְׁמוֹ קֵרַב הַמָּקוֹם, שֶׁעָשָׂה דִּינָם חָמוּר כְּדִין יִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּל הַגּוֹזֵל לָהֶם כְּאִלּוּ גּוֹזֵל לְיִשְׂרָאֵל, הֱוֵי: כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד.",
"אִישׁ אוֹ אִשָּׁה וגו', הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים קלח, ד): יוֹדוּךָ ה' כָּל מַלְכֵי אָרֶץ כִּי שָׁמְעוּ אִמְרֵי פִיךָ, אָמַר רַבִּי פִּינְחָס שְׁנֵי דְּבָרִים שָׁמְעוּ מַלְכֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְעָמְדוּ מִכִּסְאוֹתָם וְהוֹדוּ, בְּשָׁעָה שֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל וְאָמַר (שמות כ, ב): אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ, אָמְרוּ מַלְכֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם זֶה כָּמוֹנוּ אוֹמֵר, אֵיזֶה מֶלֶךְ רוֹצֶה שֶׁיְהֵא אַחֵר מַכְּחִישׁ, וְכֵן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר (שמות כ, ג): לֹא יִהְיֶה לְךָ, אָמְרוּ, אֵי זֶה מֶלֶךְ רוֹצֶה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ שֻׁתָּף וְכֵן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר (שמות כ, ז): לֹא תִשָֹּׂא, אָמְרוּ, אֵי זֶה מֶלֶךְ רוֹצֶה שֶׁיִּהְיוּ נִשְׁבָּעִים בּוֹ וּמְשַׁקְּרִים וְכֵן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר (שמות כ, ח): זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת, אָמְרוּ, אֵי זֶה מֶלֶךְ רוֹצֶה שֶׁלֹא יִהְיוּ הַבְּרִיוֹת מְכַבְּדִים אֶת יוֹם שֶׁשָּׁבַת, אֲבָל בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר (שמות כ, יב): כַּבֵּד, אָמְרוּ בַּנִּימוֹסוֹת שֶׁלָּנוּ כָּל מִי שֶׁמַּכְתִּיב אֶת עַצְמוֹ סֶגְרוֹן לַמֶּלֶךְ, הוּא כּוֹפֵר בַּאֲבוֹתָיו, וְזֶה מַכְרִיז וְאוֹמֵר: כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ, עָמְדוּ מִכִּסְאוֹתָם וְהוֹדוּ לוֹ. בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (ויקרא ה, טז): וְאֵת אֲשֶׁר חָטָא מִן הַקֹּדֶשׁ יְשַׁלֵּם, אָמְרוּ בַּנִּימוֹסוֹת שֶׁלָּנוּ כָּל דְּאָכֵיל צִנּוֹרָא מִן קֵיסָר יָהֵב בֵּיהּ סַכִּין דְּפַדָּן, וְזֶה מַכְרִיז וְאוֹמֵר: וְאֵת אֲשֶׁר חָטָא מִן הַקֹּדֶשׁ יְשַׁלֵּם, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֶחְמִיר בְּהֶדְיוֹט יוֹתֵר מִגָּבוֹהַּ, שֶׁבְּגָבוֹהַּ כְּתִיב (ויקרא ה, טו): נֶפֶשׁ כִּי תִמְעֹל מַעַל וגו', וּבְהֶדְיוֹט כְּתִיב (ויקרא ה, כא): נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וגו', עֲשָׂאוֹ כַּמֵּזִיד, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁבָּזֶה הִקְדִּים מְעִילָה לַחֵטְא, וּבָזֶה הִקְדִּים חֵטְא לַמְּעִילָה. וְלֹא עוֹד לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא אֲפִלּוּ בְּגוֹזֵל הַגֵּר כֵּן, מִי הוּא אֱלוֹהַּ כָּזֶה הָאוֹהֵב אֶת אוֹהֲבָיו וּמְקָרֵב רְחוֹקִים כַּקְּרוֹבִים הַבָּאִים לִשְׁמוֹ, עָמְדוּ מִכִּסְאוֹתָם וְהוֹדוּ לוֹ. וְלֹא תֹאמַר בְּגֵרֵי הַצֶּדֶק שֶׁנִּתְגַּיְרוּ לְשֵׁם שָׁמַיִם קֵרַב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֶלָּא אֲפִלּוּ אוֹתָן שֶׁנִּתְגַּיְּרוּ שֶׁלֹא לְשֵׁם שָׁמַיִם, מָצִינוּ שֶׁתָּבַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֶלְבּוֹנָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמואל ב כא, א): וַיְהִי רָעָב בִּימֵי דָוִד וגו', מַהוּ (שמואל ב כא, א): שָׁנָה אַחֲרֵי שָׁנָה, מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ שָׁלשׁ שָׁנִים רְצוּפוֹת, כְּשֶׁרָאָה דָּוִד שֶׁהִתְחִיל הָרָעָב לָבוֹא בְּיָמָיו, אָמַר בַּעֲוֹן חֲמִשָּׁה דְּבָרִים הַגְּשָׁמִים אֵינָן יוֹרְדִין, בַּעֲוֹן עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, וּמְגַלֵּי עֲרָיוֹת, וְשׁוֹפְכֵי דָמִים, וּפוֹסְקֵי צְדָקָה בָּרַבִּים וְאֵינָן נוֹתְנִין, וּבַעֲוֹן שֶׁאֵינָן נוֹתְנִין מַעַשְׂרוֹתֵיהֶם כְּתִקְּנָן. בַּעֲוֹן עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יא, טז): הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה וגו', וְאוֹמֵר (דברים יא, יז): וְחָרָה אַף ה' בָּכֶם וגו'. בַּעֲוֹן מְגַלֵי עֲרָיוֹת מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ג, ב): וַתַּחֲנִיפִי הָאָרֶץ בִּזְנוּתַיִּךְ וגו', וְאוֹמֵר (ירמיה ג, ג): וַיִּמָּנְעוּ רְבִבִים וּמַלְקוֹשׁ וגו'. בַּעֲוֹן שׁוֹפְכֵי דָמִים מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר לה, לג): כִּי הַדָּם הוּא יַחֲנִיף אֶת הָאָרֶץ, כִּי הַדָּם הוּא יַחַן אַף עַל הָאָרֶץ. בַּעֲוֹן פּוֹסְקֵי צְדָקָה בָּרַבִּים וְאֵינָן נוֹתְנִין מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כה, יד): נְשִׂיאִים וְרוּחַ וְגֶשֶׁם אָיִן, לָמָּה (משלי כה, יד): אִישׁ מִתְהַלֵּל בְּמַתַּת שָׁקֶר. בַּעֲוֹן שֶׁאֵין נוֹתְנִין מַעְשְׂרוֹתֵיהֶן כְּתִקְּנָן מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ג, י): הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר וגו'. שָׁנָה רִאשׁוֹנָה הִתְחִיל דָּוִד לְהוֹכִיחַ דּוֹרוֹ בְּעֵת הָרֶגֶל וְאָמַר לָהֶן שֶׁמָּא יֵשׁ בָּכֶם בְּנֵי אָדָם שֶׁהֵן עוֹבְדִים עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁאֵין הַשָּׁמַיִם נֶעֱצָרִים מֵהוֹרִיד טַל וּמָטָר, אֶלָּא בְּעָוֹן זֶה יָצְאוּ וּבִקְּשׁוּ וְלֹא מָצְאוּ. שָׁנָה שְׁנִיָּה אָמַר לָהֶם שֶׁמָּא גִּלּוּי עֲרָיוֹת יֵשׁ בָּכֶם, שֶׁאֵין הַשָּׁמַיִם נֶעֱצָרִים אֶלָּא מִפְּנֵי כָּךְ, יָצְאוּ וּבִקְּשׁוּ וְלֹא מָצְאוּ. שָׁנָה שְׁלִישִׁית אָמַר לָהֶם שֶׁמָּא שׁוֹפְכֵי דָמִים אוֹ פּוֹסְקֵי צְדָקָה בָּרַבִּים וְאֵינָן נוֹתְנִין יֵשׁ בָּכֶם, אוֹ מוֹנְעֵי הַמַּעַשְׂרוֹת יֵשׁ בָּכֶם, שֶׁאֵין הַגְּשָׁמִים נֶעֱצָרִים אֶלָּא עֲלֵיהֶם, יָצְאוּ וּבִקְּשׁוּ וְלֹא מָצְאוּ, מִכָּאן וָאֵילָךְ אָמַר דָּוִד אֵין הַדָּבָר תָּלוּי אֶלָּא בִּי, הִתְחִיל שׁוֹאֵל בָּאוּרִים וְתֻמִּים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמואל ב כא, א): וַיְבַקֵּשׁ דָּוִד אֶת פְּנֵי ה', אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ שֶׁשָּׁאַל בָּאוּרִים וְתֻמִּים. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר טַעֲמֵיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אַתְיָא פְּנֵי פְּנֵי, כְּתִיב הָכָא: וַיְבַקֵּשׁ דָּוִד אֶת פְּנֵי ה', וּכְתִיב הָתָם (במדבר כז, כא): וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן יַעֲמֹד וְשָׁאַל לוֹ וגו', אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דָּוִד מֻצָּל אַתָּה אֶלָּא עַל שָׁאוּל וְעַל בֵּית הַדָּמִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמואל ב כא, כ): וַיֹּאמֶר ה' אֶל שָׁאוּל וְאֶל בֵּית הַדָּמִים וגו', עַל שָׁאוּל, שֶׁלֹא עֲשִׂיתֶם עִמּוֹ חֶסֶד וְלֹא נִסְפַּד כַּהֲלָכָה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דָּוִד אֵינוֹ שָׁאוּל שֶׁנִּמְשַׁח בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, אֵינוֹ שָׁאוּל שֶׁבְּיָמָיו לֹא נַעֲשָׂה עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים בְּיִשְׂרָאֵל, אֵינוֹ שָׁאוּל שֶׁחֶלְקוֹ עִם שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא, וְאַתָּה בָּאָרֶץ וְהוּא בְּחוּצָה לָאָרֶץ, וְאֶל בֵּית הַדָּמִים עַל אֲשֶׁר הֵמִית אֶת הַגִּבְעֹנִים, וְהֵיכָן מָצִינוּ שֶׁהֵמִית גִּבְעוֹנִים, אֶלָּא מִתּוֹךְ שֶׁהָרַג נוֹב עִיר הַכֹּהֲנִים שֶׁהָיוּ מַסְפִּיקִין לָהֶם מַיִם וּמָזוֹן, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ הֲרָגָן. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר כְּתִיב (צפניה ב, ג): בַּקְּשׁוּ אֶת ה' כָּל עַנְוֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר מִשְׁפָּטוֹ פָּעָלוּ, מַהוּ אֲשֶׁר מִשְׁפָּטוֹ פָּעָלוּ, שֶׁהוּא עוֹשֶׂה מִשְׁפָּטוֹ וּפָעֳלוֹ כְּאַחַת, אַתְּ מוֹצֵא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תּוֹבֵעַ מִשְׁפָּטָן שֶׁל גִּבְעוֹנִים מִן שָׁאוּל וְזוֹכֵר פְּעֻלָּתוֹ שֶׁל שָׁאוּל לְשַׁלֵּם לוֹ שָׂכָר טוֹב, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר דָּוִד וְכִי בִּשְׁבִיל הַגֵּרִים הַלָּלוּ עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְעַמּוֹ כֵּן, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם תַּרְחִיק אֶת הָרְחוֹקִים סוֹפְךָ לְרַחֵק אֶת הַקְּרוֹבִים, צֵא וּלְמַד מִיהוֹשֻׁעַ רַבָּךְ שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָמְרוּ הַגִּבְעוֹנִים (יהושע י, ו): עֲלֵה אֵלֵינוּ מְהֵרָה וְהוֹשִׁיעָה לָנוּ וְעָזְרֵנוּ, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר יְהוֹשֻׁעַ וְכִי בִּשְׁבִיל הַגֵּרִים הַלָּלוּ אָנוּ מַטְרִיחִים עַל הַצִּבּוּר. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְהוֹשֻׁעַ אִם תַּרְחִיק אֶת הָרְחוֹקִים סוֹפְךָ לְרַחֵק אֶת הַקְּרוֹבִים, צֵא וּלְמַד מֵהֵיכָן הוּא מַטָּעֲךָ לֹא מִן הַגֵרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מו, כ): וַיִּוָּלֵד לְיוֹסֵף בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וגו', וּכְתִיב (במדבר יג, ח): לְמַטֵּה אֶפְרָיִם הוֹשֵׁעַ בִּן נוּן, מִיָּד (שמואל ב כא, ב): וַיִּקְרָא הַמֶּלֶךְ לַגִּבְעֹנִים וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם וְהַגִּבְעֹנִים וגו', מַה שֶּׁאָמַר הַכָּתוּב: וְהַגִּבְעֹנִים לֹא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה, וְכִי מָה עִנְיָן זֶה לָזֶה, אֶלָּא כָּךְ אָמַר הַכָּתוּב לְפִי שֶׁקָּרָא דָּוִד לַגִּבְעֹנִים וְאָמַר אֲלֵיהֶם מַה שֶּׁאָמַר וְלֹא קִבְּלוּ מִמֶּנּוּ, לְכָךְ וְהַגִּבְעֹנִים לֹא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה, שֶׁעָמַד דָּוִד וְרִחֲקָן שֶׁלֹא יָבוֹאוּ בַּקָּהָל, וְזוֹ הִיא שֶׁשָּׁנִינוּ (גמרא יבמות עט-א): שֶׁנְּתִינִים אֲסוּרִים לָבוֹא בַּקָּהָל, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר דָּוִד שָׁלשׁ מַתָּנוֹת נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, רַחֲמָנִין וּבַיְשָׁנִין וְגוֹמְלֵי חֲסָדִים. רַחֲמָנִין, דִּכְתִיב (דברים יג, יח): וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים וְרִחַמְךָ וְהִרְבֶּךָ. בַּיְשָׁנִים, דִּכְתִיב (שמות כ, יז): וּבַעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פְּנֵיכֶם לְבִלְתִּי תֶחֱטָאוּ, זֶה סִימָן לַבַּיְשָׁן שֶׁאֵינוֹ חוֹטֵא, וְכָל מִי שֶׁאֵין לוֹ בּשֶׁת פָּנִים דָּבָר בָּרִי שֶׁלֹא עָמְדוּ אֲבוֹתָיו עַל הַר סִינַי וגו'. גּוֹמְלֵי חֲסָדִים מִנַּיִן, דִּכְתִיב (בראשית יח, יט): לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ וגו', וּכְתִיב (דברים ז, יב): וְשָׁמַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד, וְאֵלּוּ אֵין בָּהֶם אֶחָד מֵאֵלֶּה, מִיָּד עָמַד וְרִחֲקָן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וְהַגִּבְעוֹנִים לֹא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה, אֵין רְאוּיִן אֵלֶּה לְהִתְעָרֵב עִמָּהֶם אַף עַל פִּי שֶׁגֵּרִים הֵם לֹא עָמְדוּ אֲבוֹתֵיהֶם עַל הַר סִינַי, כִּי עַל שֵׁם כְּנַעֲנִים מִתְחַשְּׁבִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמואל ב כא, ב): כִּי אִם מִיֶּתֶר הָאֱמֹרִי. מַה כְּתִיב בָּהֶם (דברים ז, ג): וְלֹא תִתְחַתֵּן בָּם וגו', אַף אֵלּוּ כְּמוֹתָן אֵינָן רְאוּיִן לִדָּבֵק בְּיִשְׂרָאֵל. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (יהושע ט, ז): וַיֹּאמֶר אִישׁ יִשְׂרָאֵל אֶל הַחִוִּי וגו', וְכָאן קָרֵי לֵיהּ אֱמוֹרִי, אֶלָּא מִן הָאֱמוֹרִי הָיוּ וְלָמָּה קוֹרֵא אוֹתָן חִוִּי, עַל שֶׁעָשׂוּ מַעֲשֵׂה חִוִּי, מַעֲשֵׂה נָחָשׁ. הַנָּחָשׁ אָמַר יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁאָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (בראשית ב, יז): כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת, אֶלָּא הֲרֵינִי הוֹלֵךְ וּמְרַמֶּה בָּהֶם וְהֵם אוֹכְלִין וְנֶעֱנָשִׁים וַאֲנִי יוֹרֵשׁ אֶת הָאָרֶץ לְעַצְמִי, כָּךְ עָשׂוּ הַגִּבְעוֹנִים, אָמְרוּ יוֹדְעִים אָנוּ שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל (דברים כ, יז): כִּי הַחֲרֵם תַּחֲרִימֵם הַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וגו' (דברים ז, ב): לֹא תִכְרֹת לָהֶם בְּרִית וגו', אֶלָּא הֲרֵי אָנוּ הוֹלְכִין וּמְרַמִּין בָּהֶם וְהֵם כּוֹרְתִים אִתָּנוּ בְּרִית, מַה נַּפְשָׁךְ, יַהַרְגוּ אוֹתָנוּ יַעַבְרוּ עַל הַשְּׁבוּעָה, יְקַיְּמוּ אוֹתָנוּ עוֹבְרִים עַל הַגְּזֵרָה, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ נֶעֱנָשִׁים וְאָנוּ יוֹרְשִׁין אֶת הָאָרֶץ לְעַצְמֵנוּ, לְפִיכָךְ כְּשֶׁרָאָה יְהוֹשֻׁעַ כֵּן, אָמַר לָהֶם (יהושע ט, כב): לָמָּה רִמִּיתֶם אֹתָנוּ וגו', אָמַר לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ אַתֶּם עֲשִׂיתֶם מַעֲשֵׂה נָחָשׁ לְפִיכָךְ תִּטְלּוּ שְׂכָרוֹ שֶׁל נָחָשׁ. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אֵרֲרָן כְּנָחָשׁ, דִּכְתִיב (יהושע ט, כג): וְעַתָּה אֲרוּרִים אַתֶּם, כְּשֵׁם שֶׁכָּתוּב בַּנָּחָשׁ (בראשית ג, יד): אָרוּר אַתָּה מִכָּל הַבְּהֵמָה, מַהוּ (שמואל ב כא, ב): וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נִשְׁבְּעוּ לָהֶם, אָמַר דָּוִד בְּעֵת שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל נִשְׁבְּעוּ לָהֶם תָּלוּ הַדָּבָר בִּי, שֶׁאִם אֶחְפֹּץ לְרַחֲקָן וּלְקָרְבָן הָרְשׁוּת בְּיָדִי, הֲרֵינִי מְרַחֲקָן. וּמִנַּיִן שֶׁתָּלוּ הַדָּבָר בְּדָוִד, דִּכְתִיב (יהושע ט, כז): וַיִּתְּנֵם יְהוֹשֻׁעַ בַּיּוֹם הַהוּא חֹטְבֵי עֵצִים וְשֹׁאֲבֵי מַיִם וגו', אָמַר רַבִּי אַמֵּי בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אַחַר שֶׁאָמַר (יהושע ט, כז): לָעֵדָה וּלְמִזְבַּח ה', מַה צֹּרֶךְ לוֹמַר (יהושע ט, כז): אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר, אֶלָּא תְּלָאוֹ יְהוֹשֻׁעַ בְּדָוִד, אָמַר אֲנִי אֵינִי לֹא מְקָרְבָן וְלֹא מְרַחֲקָן, אֶלָּא מִי שֶׁהוּא עָתִיד לִבְנוֹת בֵּית הַבְּחִירָה, אִם רָאֲתָה דַּעְתּוֹ לְקָרֵב יְקָרֵב, לְרַחֵק יְרַחֵק, וְכֵיוָן שֶׁבָּא דָּוִד וְרָאָה שֶׁהָיוּ אַכְזָרִים רִחֲקָן, אַף עֶזְרָא רִחֲקָן, דִּכְתִיב (נחמיה יא, כא): וְהַנְּתִינִים ישְׁבִים בָּעֹפֶל וגו'. אַף לֶעָתִיד לָבוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְרַחֲקָן, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל מח, יט): וְהָעֹבֵד הָעִיר יַעַבְדוּהוּ מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, יְאַבְּדוּהוּ מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, (שמואל ב כא, ב): וַיְבַקֵּשׁ שָׁאוּל לְהַכֹּתָם, אַף עַל פִּי שֶׁלֹא הִכָּם נִתְאַכְזְרוּ עָלָיו, לְלַמֶּדְךָ שֶׁלֹא עַל חִנָּם רִחֲקָן דָּוִד (שמואל ב כא, ב): בְּקַנֹּאתוֹ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹא כָּעַס עֲלֵיהֶם שָׁאוּל אֶלָּא בִּשְׁבִיל קִנְאָה שֶׁהָיָה לוֹ עַל יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה וְלֹא עָשָׂה בִּשְׁבִיל שִׂנְאָה שֶׁהָיָה שׂוֹנְאָם, וְלֹא רִחֲמוּ עַל בָּנָיו. מַה הִיא הַקִּנְאָה, שֶׁלֹא הָיוּ מְגַלִּים לוֹ הֵיכָן דָּוִד מִתְחַבֵּא, מִיָּד שָׁלַח דָּוִד וְקָרָא לָהֶם מַה לָּכֶם וּלְבֵית שָׁאוּל, אֲמַרוּן לֵיהּ עַל שֶׁפָּסַק מְזוֹנֵנוּ וְעַל שֶׁהֵמִית מִמֶּנּוּ שִׁבְעָה אֲנָשִׁים, שְׁנֵי חוֹטְבֵי עֵצִים, וּשְׁנֵי שׁוֹאֲבֵי מַיִם, וְחַזָּן, וְסוֹפֵר, וְשַׁמָּשׁ. אֲמַר לוֹן וּמָה אַתּוּן בָּעֲיִן כַּדּוּן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמואל ב כא, ג): וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל הַגִּבְעֹנִים מָה אֶעֱשֶׂה לָכֶם וּבַמָּה אֲכַפֵּר וּבָרְכוּ אֶת נַחֲלַת ה', אָמַר לָהֶם מָה הֲנָיָה לֶהֱוֵי לְכוֹן אִם תִּקְטְלוּן מִן בֵּית שָׁאוּל נַפְשָׁא, אֶלָּא אִמְרוּ לִי מַה תַּקָנָה אֶעֱשֶׂה לָכֶם שֶׁאַתֶּם מִתְפַּיְסִין וְכַמָּה כֶּסֶף וְזָהָב אֶתֵּן לָכֶם כֹּפֶר נַפְשְׁכֶם, וּבַמָּה אֲכַפֵּר, כְּמָה דְתֵימָא (שמות כא, ל): אִם כֹּפֶר יוּשַׁת עָלָיו וְנָתַן פִּדְיֹן נַפְשׁוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּפְסֹק הָרָעָב, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וּבָרְכוּ אֶת נַחֲלַת ה', וּכְמָה דְתֵימָא (בראשית מז, ז): וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב אֶת פַּרְעֹה, שֶׁבֵּרֲכוֹ שֶׁיִּכְלֶה הָרָעָב. (שמואל ב כא, ד): וַיֹּאמְרוּ לוֹ הַגִּבְעֹנִים אֵין לָנוּ כֶּסֶף וְזָהָב עִם שָׁאוּל וְעִם בֵּיתוֹ, לִי כְתִיב לָנוּ קְרִי, לָמָּה כֵן, אָמַר לָהֶם דָּוִד, מָה הֲנָיָה לְכוֹן דְּאִנּוּן מִתְקַטְלִין, סְבוּ לְכוֹן כֶּסֶף וְזָהָב. אָמְרוּ לוֹ אֵין אָנוּ מְבַקְּשִׁין כֶּסֶף וְזָהָב עִם שָׁאוּל וְעִם בְּנֵי בֵיתוֹ, לֹא הָיָה לָנוּ חַיָּב מָמוֹן שֶׁמָּמוֹן נִטֹּל מִמֶּנּוּ, אֶלָּא נְפָשׁוֹת חַיָּב לָנוּ, וּנְפָשׁוֹת אָנוּ מְבַקְּשִׁין. אָמַר דָּוִד דִּלְמָא דְּאִנּוּן בָּהֲתִין פַּלְגוֹן מִן פַּלְגוֹן, נְסַב כָּל חַד וְחַד מִנְּהוֹן וַהֲוָה מְפַיֵּס לֵיהּ, קֳבֵל גַּרְמֵיהּ, וְהוּא אֲמַר לֵיהּ מָה הֲנָיָה לָךְ וְאִינוּן מִתְקַטְּלִין סַב לָךְ מָמוֹן, וְהוּא אֲמַר לֵיהּ: אֵין לִי כֶסֶף וְזָהָב עִם שָׁאוּל וְעִם בֵּיתוֹ, וְאֵין לָנוּ לַחֲזֹר עַל אֲחֵרִים אֶלָּא עָלָיו, שֶׁעֲבָדָיו לֹא רָצוּ לִשְׁלוֹחַ יָד בַּכֹּהֲנִים וְלֹא בָּנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א כב, יז): וְלֹא אָבוּ עַבְדֵּי הַמֶּלֶךְ לִשְׁלוֹחַ אֶת יָדָם לִפְגֹּעַ בְּכֹהֲנֵי ה', הֱוֵי (שמואל ב כא, ד): וְאֵין לָנוּ אִישׁ לְהָמִית בְּיִשְׂרָאֵל. כֵּיוָן שֶׁרָאָה דָּוִד שֶׁלֹא קִבְּלוּ מִמֶּנּוּ, אָמַר לָהֶם מָה אַתֶּם אוֹמְרִים אֲנִי עוֹשֶׂה לָכֶם, אִם נְפָשׁוֹת אַתֶּם מְבַקְּשִׁים אֲנִי אֶעֱשֶׂה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמואל ב כא, ד): וַיֹּאמֶר מָה אַתֶּם אֹמְרִים אֶעֱשֶׂה לָכֶם, כֵּיוָן שֶׁאָמַר לָהֶם דָּוִד כֵּן, אָמְרוּ לוֹ אֵין אָנוּ מְבַקְּשִׁים לִפְרֹעַ לוֹ כְּכָל מִדָּתוֹ, הוּא כִּלָּנוּ וְחָשַׁב לְהַשְׁמִידֵנוּ שֶׁלֹא יִהְיֶה לָנוּ עֲמִידָה בְּכָל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל, אֵין אָנוּ מְבַקְּשִׁין מִכָּל בָּנָיו אֶלָּא שִׁבְעָה, כְּנֶגֶד הַשִּׁבְעָה אֲשֶׁר הֲרָגָם מִמֶּנּוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמואל ב כא, ה): וַיֹּאמְרוּ אֶל הַמֶּלֶךְ הָאִישׁ אֲשֶׁר כִּלָּנוּ וַאֲשֶׁר דִּמָּה לָנוּ וגו', אֲשֶׁר כִּלָּנוּ שֶׁבַע אוֹתִיּוֹת הֵן, כְּנֶגֶד שֶׁבַע נְפָשׁוֹת שֶׁהָרַג מֵהֶם, לְפִיכָךְ (שמואל ב כא, ו): יֻתַּן לָנוּ שִׁבְעָה אֲנָשִׁים מִבָּנָיו וְהוֹקַעֲנוּם לַה' בְּגִבְעַת שָׁאוּל בְּחִיר ה' וגו', כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּ כָּל הָעוֹלָם וְיִתְיָרְאוּ וְלֹא יוֹסִיפוּ עוֹד לְהָרַע לַגֵּרִים, לְכָךְ כְּתִיב לַה', שֶׁהוּא צִוָּה לְהֵיטִיב לַגֵּרִים, וְהוּא הֵרַע לָהֶם, לָמָּה בְּגִבְעַת שָׁאוּל, כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ אִם לַמֶּלֶךְ לֹא נָשָׂא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פָּנִים קַל וָחֹמֶר לָהֶדְיוֹטִים. בְּחִיר ה', אֶתְמְהָה, הֵם מְקַטְרְגִים עָלָיו, וְקָרְיִין לֵיהּ בְּחִיר ה'. אֶלָּא הֵם אָמְרוּ: בְּגִבְעַת שָׁאוּל, יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה: בְּחִיר ה'. כֵּיוָן שֶׁרָאָה דָּוִד צָרָתוֹ צָרָה, הִתְחִיל אוֹמֵר לָהֶם אֲנִי אֶתֵּן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמואל ב כא, ו): וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֲנִי אֶתֵּן, (שמואל ב כא, ז): וַיַּחְמֹל הַמֶּלֶךְ עַל מְפִיבשֶׁת בֶּן יְהוֹנָתָן וגו', עַל שֶׁהָיָה אָדָם גָּדוֹל בַּתּוֹרָה נָתַן דָּוִד עֵינָיו בּוֹ לְהַצִּילוֹ מִיָּדָם, אָמַר דָּוִד הֲרֵינִי מַעֲבִירָן לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ, וְכָל מִי שֶׁהַמִּזְבֵּחַ קוֹלְטוֹ הֲרֵי הוּא שֶׁלּוֹ, וְהֶעֱבִירָן לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ, וְנִתְפַּלֵּל עָלָיו וְהָלַךְ הַמִּזְבֵּחַ וּקְלָטוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים נז, ג): אֶקְרָא לֵאלֹהִים עֶלְיוֹן לָאֵל גֹּמֵר עָלָי, שֶׁהִסְכִּים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם דָּוִד. (שמואל ב כא, ח): וַיִּקַּח הַמֶּלֶךְ אֶת שְׁנֵי בְּנֵי רִצְפָּה בַת אַיָּה אֲשֶׁר יָלְדָה לְשָׁאוּל וגו', וְהָכְתִיב (שמואל ב ו, כג): וּלְמִיכַל בַּת שָׁאוּל לֹא הָיָה לָהּ יָלֶד עַד יוֹם מוֹתָהּ, וּמֵרַב הֵיכָן הִיא, אֱמֹר מֵעַתָּה בְּנֵי מֵרַב הָיוּ וְגִדְּלָתַם מִיכַל וְנִקְרְאוּ עַל שְׁמָהּ. (שמואל ב כא, ט): וַיִּתְּנֵם בְּיַד הַגִּבְעֹנִים וַיֹּקִיעֻם בָּהָר לִפְנֵי ה' וַיִּפְּלוּ שְׁבַעְתָּם יָחַד, שְׁבַעְתָּם כְּתִיב חָסֵר יו\"ד, זֶה מְפִיבשֶׁת בֶּן יוֹנָתָן שֶׁנִּצַּל, שֶׁהָיָה חָסֵר מִן הַשִּׁבְעָה. (שמואל ב כא, ט): וְהֵמָּה הֻמְתוּ בִּימֵי קָצִיר בָּרִאשֹׁנִים בִּתְחִלַּת קְצִיר שְׂעֹרִים, מְלַמֵּד שֶׁהוּמְתוּ בְּשִׁשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן, יוֹם שֶׁהָיוּ מַקְרִיבִים אֶת הָעוֹמֶר. (שמואל ב כא, י): וַתִּקַּח רִצְפָּה בַת אַיָּה אֶת הַשַֹּׂק וַתַּטֵּהוּ לָהּ אֶל הַצּוּר, מַהוּ אֶל הַצּוּר, אָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָא שֶׁהָיְתָה אוֹמֶרֶת (דברים לב, ד): הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ. (שמואל ב כא, י): מִתְּחִלַּת קָצִיר עַד נִתַּךְ מַיִם עֲלֵיהֶם מִן הַשָּׁמָיִם, רַבִּי אַחָא בַּר זְבִינָא אָמַר בְּשֵׁם רַבִּי הוֹשַׁעְיָא גָּדוֹל הוּא קִדּוּשׁ הַשֵּׁם מֵחִלּוּל הַשֵּׁם, בְּחִלּוּל הַשֵּׁם כְּתִיב (דברים כא, כג): לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ, וּבְקִדּוּשׁ הַשֵּׁם כְּתִיב: מִתְּחִלַת קָצִיר עַד נִתַּךְ מַיִם עֲלֵיהֶם מִן הַשָּׁמָיִם, מְלַמֵּד שֶׁעָמְדוּ תְּלוּיִם מִשִׁשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן עַד שִׁבְעָה עָשָׂר בְּמַרְחֶשְׁוָן. וְהָכְתִיב (דברים כד, טז): לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים, וּבָנִים מֵתוּ בַּעֲוֹן אֲבִיהֶם, אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן מוּטָב שֶׁתֵּעָקֵר אוֹת אַחַת מִן הַתּוֹרָה וְאַל יִתְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם בְּפַרְהֶסְיָא, וְהָיוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם אוֹמְרִים תּוֹרָתָן שֶׁל אֵלּוּ פְּלַסְטוֹן הִיא, כָּתוּב בְּתוֹרָתָן: לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ, וְאֵלּוּ תְּלוּיִם שִׁבְעָה חֳדָשִׁים. כָּתוּב בְּתוֹרָתָן אֵין דָּנִים שְׁנַיִם בְּיוֹם אֶחָד, וְאֵלוּ שְׁבַעְתָּם יָחַד. כָּתוּב בַּתּוֹרָה: לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים, וְאֵלּוּ מֵתִים בַּעֲוֹן אֲבוֹתָם. וְהָיוּ שׁוֹאֲלִים עֲלֵיהֶם מֶה חָטְאוּ אֵלּוּ שֶׁנִּשְׁתַּנֵּית מִדַּת הַדִּין, וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים לָהֶם אֲבוֹתֵיהֶם שֶׁל אֵלּוּ פָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם בְּגֵרִים גְּרוּרִים, אָמְרוּ לָהֶם וְכִי מַה טִּיבָן, אָמְרוּ לָהֶם אֵלּוּ הַגֵּרִים שֶׁנִּתְגַּיְּרוּ בִּימֵי יְהוֹשֻׁעַ. אָמְרוּ לָהֶם וְכִי בִּשְׁבִיל הַגֵּרִים הַגְּרוּרִים הָאֲרוּרִים הַלָּלוּ עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְעַמּוֹ כֵן, מַה בִּבְנֵי מְלָכִים כֵּן בְּהֶדְיוֹטוֹת עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, מָה אִם אֵלּוּ שֶׁלֹא נִתְגַּיְּרוּ לְשֵׁם שָׁמַיִם רְאוּ הֵיאַךְ תָּבַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת דָּמָן, הַמִּתְגַּיֵּר לְשֵׁם שָׁמַיִם עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, וַדַּאי אֵין אֱלוֹהַּ כֵּאלֹהֵיהֶם וְאֵין אֻמָּה כְּאֻמָּתָם, וְאֵין לָנוּ לִדָּבֵק אֶלָּא בְּאֻמָּה זוֹ שֶׁאֱלֹהֶיהָ גָּדוֹל מִכָּל אֱלֹהִים. מִיָּד נִתְגַּיְּרוּ הַרְבֵּה גֵרִים מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה מֵאָה וַחֲמִשִּׁים אֶלֶף, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב ב, טז): וַיִסְפֹּר שְׁלֹמֹה כָּל הָאֲנָשִׁים הַגֵּירִים אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַסְּפָר אֲשֶׁר סְפָרָם דָּוִיד אָבִיו וַיִּמָּצְאוּ מֵאָה וַחֲמִשִּׁים אֶלֶף וּשְׁלשֶׁת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת. מֵהֶם עָשָׂה שְׁלֹמֹה שִׁבְעִים אֶלֶף נוֹשֵׂא סַבָּל, וּשְׁמוֹנִים אֶלֶף חוֹצֵב בָּהָר, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב ב, א): וַיִּסְפֹּר שְׁלֹמֹה שִׁבְעִים אֶלֶף אִישׁ סַבָּל וגו'. וְכָל כָּךְ לָמָּה לְהוֹדִיעַ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוּא מְקָרֵב אֶת הָרְחוֹקִים, וְסָמַךְ לָרְחוֹקִים כַּקְּרוֹבִים, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמַּקְדִּים שָׁלוֹם לָרְחוֹקִים מִן הַקְּרוֹבִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נז, יט): שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב, הֱוֵי: עַד נִתַּךְ מַיִם עֲלֵיהֶם מִן הַשָּׁמָיִם. מַהוּ (שמואל ב כא, י): וְלֹא נָתְנָה עוֹף הַשָּׁמַיִם לָנוּחַ עֲלֵיהֶם, בּוֹא וּרְאֵה הַחֶסֶד שֶׁעָשְׂתָה רִצְפָּה בַת אַיָּה עִמָּהֶם, שֶׁהָיְתָה שׁוֹמַרְתָּם בַּיּוֹם מֵעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַלַּיְלָה מֵחַיַּת הַשָֹּׂדֶה שִׁבְעָה חֳדָשִׁים, וְאַף עַל פִּי שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְדָוִד עַל שָׁאוּל שֶׁלֹא נִסְפַּד כַּהֲלָכָה וְהוּא נִקְבַּר בְּחוּצָה לָאָרֶץ, הָיָה דָּוִד מִתְעַצֵּל בְּהֶסְפֵּדוֹ, שֶׁאָמַר שָׁאוּל כְּבָר עָבְרוּ עָלָיו תְּרֵיסַר יַרְחֵי שַׁתָּא וְלָא אָרְחֵיהּ לְאַסְפּוּדֵיהּ, כֵּיוָן שֶׁהִגִּידוּ לוֹ מַעֲשִׂים שֶׁל רִצְפָּה בַת אַיָּה, נָשָׂא קַל וָחֹמֶר בְּעַצְמוֹ, וְאָמַר: מַה זּוֹ שֶׁהִיא אִשָּׁה כָּךְ עָשְׂתָה לִגְמִילוּת חֲסָדִים, אֲנִי שֶׁאֲנִי מֶלֶךְ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, מִיָּד הָלַךְ לִגְמֹל חֶסֶד עִמָּהֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמואל ב כא, יא): וַיֻּגַּד לְדָוִד אֵת אֲשֶׁר עָשְׂתָה וגו', (שמואל ב כא, יב יג): וַיֵּלֶךְ דָּוִד וַיִּקַּח אֶת עַצְמוֹת שָׁאוּל וגו' וַיַּעַל מִשָּׁם אֶת עַצְמוֹת שָׁאוּל וגו'. מֶה עָשָׂה דָּוִד, עָמַד וְכִנֵּס כָּל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וּגְדוֹלֵיהֶם, וְעָבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן וּבָאוּ לְיָבֵישׁ גִּלְעָד, וּמָצְאוּ אֶת עַצְמוֹת שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן בְּנוֹ וְנָתְנוּ אוֹתָם בְּתוֹךְ אֲרוֹן הַמֵּת וְעָבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב כא, יד): וַיִּקְבְּרוּ אֶת עַצְמוֹת שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן בְּנוֹ וגו', מַהוּ (שמואל ב כא, יד): בְּצֵלָע בְּקֶבֶר קִישׁ אָבִיו, מְלַמֵּד שֶׁהֱבִיאוּהוּ לִגְבוּל יְרוּשָׁלַיִם וּקְבָרוּהוּ שָׁם, וְצֵלָע הִיא בְּצַד יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע יח, כח): וְצֵלַע הָאֶלֶף וְהַיְבוּסִי הִיא יְרוּשָׁלָיִם וגו'. (שמואל ב כא, יד): וַיַּעֲשׂוּ כֹּל אֲשֶׁר צִוָּה הַמֶּלֶךְ, וּמַה צִּוָּה הַמֶּלֶךְ, צִוָּה לִהְיוֹת מַעֲבִירִים אֲרוֹנוֹ שֶׁל שָׁאוּל בְּכָל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט וְהָיָה הַשֵּׁבֶט שֶׁהָיָה נִכְנַס בּוֹ אֲרוֹנוֹ שֶׁל שָׁאוּל יוֹצְאִים הֵם וּנְשֵׁיהֶם וּבְנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם וְגוֹמְלִים חֶסֶד עִם שָׁאוּל וּבָנָיו, כְּדֵי שֶׁיֵּצְאוּ כָּל יִשְׂרָאֵל יְדֵי חוֹבָתָן בִּגְמִילוּת חֲסָדִים, עַד שֶׁבָּאוּ לְאֶרֶץ אֲחֻזָּתוֹ לִגְבוּל יְרוּשָׁלַיִם, וְכֵיוָן שֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁגָּמְלוּ לוֹ כָּל יִשְׂרָאֵל חֶסֶד וְעָשׂוּ דִּינָם שֶׁל גִּבְעוֹנִים, מִיָּד נִתְמַלֵּא רַחֲמִים וְנָתַן מָטָר עַל הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב כא, יד): וַיֵּעָתֵר אֱלֹהִים לָאָרֶץ אַחֲרֵי כֵן, הָא לָמַדְנוּ כַּמָּה קֵרַב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָרְחוֹקִים, אֲפִלּוּ שֶׁנִּתְגַּיְּרוּ שֶׁלֹא לְשֵׁם שָׁמַיִם, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר עַל גֵּרֵי הַצֶּדֶק, הֱוֵי: יוֹדוּךָ ה' כָּל מַלְכֵי אָרֶץ וגו'.",
"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (במדבר ה, ו), תָּנֵי דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל מִתְוַדִּים, וְאֵין מִתְוַדִּים לֹא עַל יְדֵי גּוֹיִם וְלֹא עַל יְדֵי תּוֹשָׁבִים. (במדבר ה, ו): אִישׁ אוֹ אִשָּׁה, לְהַשְׁווֹת אִשָּׁה לָאִישׁ בְּכָל חַטָּאת וּנְזָקִין שֶׁבַּתּוֹרָה. (במדבר ה, ו): כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל חַטֹּאת הָאָדָם, לָמָּה נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר (ויקרא ה, כא): נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וגו', אֲבָל בְּגוֹזֵל הַגֵּר לֹא שָׁמַעְנוּ בְּכָל הַתּוֹרָה, לְכָךְ נֶאֱמַר: אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל חַטֹּאת הָאָדָם, בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל גּוֹזֵל הַגֵּר וְנִשְׁבַּע לוֹ, שֶׁיְּשַׁלֵּם קֶרֶן וְחֹמֶשׁ לַכֹּהֲנִים וְאָשָׁם לַמִּזְבֵּחַ, זוֹ מִדָּה בַּתּוֹרָה כָּל פָּרָשָׁה שֶׁנֶּאֶמְרָה בְּמָקוֹם אֶחָד וְחִסַּר בָּהּ דָּבָר אֶחָד וְחָזַר וּשְׁנָאָהּ בְּמָקוֹם אַחֵר, לֹא שְׁנָאָהּ אֶלָּא עַל שֶׁחִסַּר דָּבָר אֶחָד. כִּי יַעֲשׂוּ, שֶׁחָשְׁבוּ לַעֲשׂוֹת וְלֹא עָשׂוּ, לְלַמֶּדְךָ שֶׁמַּעֲשֶׂה שֶׁמְחַשֵּׁב אָדָם לַחֲטוֹא כְּמוֹעֵל בַּמָּקוֹם. מִכָּל חַטֹּאת הָאָדָם, מִמַּה שֶׁבֵּינוֹ לְבֵין חֲבֵרוֹ עַל הַגְּנֵבוֹת וְעַל הַגְּזֵלוֹת וְעַל לָשׁוֹן הָרָע. (במדבר ה, כא): לִמְעֹל מַעַל בַּה', לְרַבּוֹת הַנִּשְׁבַּע בַּשֵּׁם לַשֶּׁקֶר וְהַמְּקַלֵּל. דָּבָר אַחֵר, מִכָּל חַטֹּאת הָאָדָם לִמְעֹל מַעַל בַּה', לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר (ויקרא ה, כא כב): נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וגו' אוֹ מָצָא אֲבֵדָה, אֵין לִי אֶלָּא בַּמְּשַׁקֵּר בָּאֵלּוּ מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ מְשַׁקֵּר בַּמָּקוֹם, בִּשְׁאָר כָּל דָּבָר מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר: כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל חַטֹּאת הָאָדָם לִמְעֹל מַעַל בַּה' וגו'. לִמְעֹל מַעַל, אֵין מְעִילָה בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא שִׁקּוּר, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (דברי הימים א ה, כה): וַיִּמְעֲלוּ בֵּאלֹהֵי אֲבֹתֵיהֶם, וְאוֹמֵר (יהושע ז, א): וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מַעַל בַּחֵרֶם, וְאוֹמֵר (דברי הימים א י, יג): וַיָּמָת שָׁאוּל בְּמַעֲלוֹ אֲשֶׁר מָעַל, וְאוֹמֵר בְּעֻזִּיָּה (דברי הימים ב כו, יח): צֵא מִן הַמִּקְדָּשׁ כִּי מָעַלְתָּ, וְאוֹמֵר (במדבר ה, יב): וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל, (במדבר ה, ו): וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא, מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר בְּגוֹזֵל אֶת הַגֵּר וְנִשְׁבַּע לוֹ וְהָלַךְ לְהָבִיא אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הָאָשָׁם וְלֹא הִסְפִּיק לְהָבִיא עַד שֶׁמֵּת, שֶׁיִּהְיוּ הַיּוֹרְשִׁים פְּטוּרִים, תַּלְמוּד לוֹמַר: וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא, אוֹ כְּשֵׁם שֶׁפְּטוּרִים מִן הָאָשָׁם כָּךְ הֵם פְּטוּרִים מִן הַקֶּרֶן, תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר ה, ז): וְנָתַן לַאֲשֶׁר אָשַׁם לוֹ. וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא, הַכֹּל בְּמַשְׁמַע הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַגֵּרִים בְּמַשְׁמַע, מַשְׁמַע מֵבִיא אֶת אֵלּוּ וּמֵבִיא אֶת הַקָּטָן, אָמַרְתָּ, מָה אִם עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים הַחֲמוּרָה פָּטַר בָּהּ אֶת הַקָּטָן, קַל וָחֹמֶר לְכָל מִצְווֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. (במדבר ה, ו ז): וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא, וְהִתְוַדּוּ, לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר (ויקרא ה, ה): וְהִתְוַדָּה אֲשֶׁר חָטָא עָלֶיהָ, אֵין לִי אֶלָּא חַטָּאת שֶׁטְעוּנָה וִדּוּי, אָשָׁם מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר: וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא וְהִתְוַדּוּ. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר בָּנָה אָב לְכָל הַמֵּתִים שֶׁטְּעוּנִין וִדּוּי, אֵין בְּמַשְׁמַע וִדּוּי אֶלָּא בָּאָרֶץ, וּמִנַּיִן אַף בַּגָּלוּת וִדּוּי, אָמַרְתָּ (ויקרא כו, מ): וְהִתְוַדּוּ אֶת עֲוֹנָם וְאֶת עֲוֹן אֲבֹתָם וגו', וְכֵן דָּנִיֵּאל אוֹמֵר (דניאל ט, ז): לְךָ ה' הַצְּדָקָה וגו', מִפְּנֵי מָה, כִּי (דניאל ט, ח): חָטָאנוּ לָךְ. (במדבר ה, ז): וְהִתְוַדּוּ אֶת חַטָּאתָם, אֲשֶׁר עָשׂוּ, וְלֹא עַל מַה שֶּׁעָשָׂה אָבִיו, שֶׁאִם אָמַר לוֹ תֵּן פִּקָּדוֹן שֶׁהִפְקַדְתִּי אֵצֶל אָבִיךָ, וְהוּא אוֹמֵר לֹא נָתַתָּ פִּקָּדוֹן, מַשְׁבִּיעַנִי וְאָמַר אָמֵן, וּלְאַחַר מִכָּאן נִזְכָּר, שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא חַיָּב, תַּלְמוּד לוֹמַר: וְהִתְוַדּוּ אֶת חַטָּאתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ, וְלֹא עַל מַה שֶּׁעָשָׂה אָבִיו. (במדבר ה, ז): וְהֵשִׁיב אֶת אֲשָׁמוֹ בְּרֹאשׁוֹ, לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר (ויקרא ה, כד): וְשִׁלַּם אֹתוֹ בְּרֹאשׁוֹ, אֵין לִי אֶלָּא עִקַּר דָּמִים, חֹמֶשׁ מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר: וְהֵשִׁיב אֶת אֲשָׁמוֹ בְּרֹאשׁוֹ וַחֲמִישִׁתוֹ. בְּרֹאשׁוֹ וַחֲמִישִׁתוֹ יֹסֵף, כְּשֶׁהוּא בְּרֹאשׁוֹ מְבִיאִים חֹמֶשׁ וְאָשָׁם וְאֵין מְבִיאִים עַל תַּשְׁלוּמֵי כֵּפֶל וְתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה חֹמֶשׁ וְאָשָׁם. וַחֲמִישִׁתוֹ יֹסֵף עָלָיו, שֶׁיְהֵא הוּא וְחֻמְשׁוֹ חֲמִשָּׁה. (במדבר ה, ז): וְנָתַן לַאֲשֶׁר אָשַׁם לוֹ, לְמִי שֶׁנִּגְזַל מִשֶּׁלּוֹ. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר הֲרֵי שֶׁהָיָה הַנִּגְזָל חַיָּב מָנֶה לַחֲבֵרוֹ וּבָא בְּבֵית דִּין וְלֹא הִסְפִּיק לִתְּנוֹ עַד שֶׁנִּמְצָא בַּעַל חוֹב שֶׁל נִגְזָל, מִנַּיִן שֶׁמּוֹצִיאִין מִן יְדֵי הַגַּזְלָן וְנוֹתְנִין לְבַעַל חוֹב שֶׁל נִגְזָל, תַּלְמוּד לוֹמַר: וְנָתַן לַאֲשֶׁר אָשַׁם לוֹ, מִכָּל מָקוֹם. (במדבר ה, ח): וְאִם אֵין לָאִישׁ גֹּאֵל, אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ אִשָּׁה מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר ה, ח): לְהָשִׁיב הָאָשָׁם אֵלָיו, (במדבר ה, ח): הָאָשָׁם הַמּוּשָׁב לַה' לַכֹּהֵן, בַּכֶּסֶף הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בָּאָשָׁם, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר (במדבר ה, ח): מִלְּבַד אֵיל הַכִּפֻּרִים, הֲרֵי אָשָׁם אָמוּר, הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר: הָאָשָׁם הַמּוּשָׁב לַה', בַּכֶּסֶף הַכָּתוּב מְדַבֵּר. הָאָשָׁם זֶה הַקֶּרֶן, הַמּוּשָׁב זֶה הַחֹמֶשׁ, לַה' לְאָסְרוֹ לַזָּרִים. אוֹ יָכוֹל מְקֻדָּשׁ, תַּלְמוּד לוֹמַר: לַכֹּהֵן, קְנָאוֹ הַשֵּׁם וּנְתָנוֹ לַכֹּהֲנִים, לַכֹּהֵן שֶׁבְּאַנְשֵׁי מִשְׁמָר. מִלְּבַד אֵיל הַכִּפּוּרִים, מִכָּאן אָמְרוּ (גמרא בבא קמא ק-א): מִשְׁמֶרֶת שֶׁזָּכְתָה בַּכֶּסֶף זָכְתָה בָּאַיִל. בְּאֵיזֶה אַיִל הַכָּתוּב מְדַבֵּר, בְּאַיִל הָאָמוּר לְהַלָּן בַּמְּכַחֵשׁ בַּפִּקָּדוֹן וּבַגָּזֵל. (ויקרא ה, כה): וְאֶת אֲשָׁמוֹ יָבִיא לַה' אַיִל תָּמִים מִן הַצֹּאן וגו'. (במדבר ה, ח): אֲשֶׁר יְכַפֶּר, צָרִיךְ שֶׁיַּקְדִּים כֶּסֶף לָאַיִל. (במדבר ה, ח): בּוֹ, פְּרַט לְאַיִל שֶׁמֵּת. (במדבר ה, ח): עָלָיו, הָיָה רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר הֲרֵי שֶׁגָּזַל אֶת חֲבֵרוֹ וְנִשְׁבַּע לוֹ וְנָתַן הַכֶּסֶף לְאַנְשֵׁי מִשְׁמָר וְהָלַךְ לְהָבִיא אֶת הָאָשָׁם וְלֹא הִסְפִּיק לְהָבִיא עַד שֶׁמֵּת, מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁיּוֹרְשָׁיו פְּטוּרִים לְהָבִיא אֵיל הַכִּפּוּרִים בִּמְקוֹמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: אֲשֶׁר יְכַפֶּר בּוֹ עָלָיו, יָצָא זֶה שֶׁכִּפְּרָה לוֹ נַפְשׁוֹ.",
"וְכָל תְּרוּמָה (במדבר ה, ט), מַגִּיד הַכָּתוּב עַל הַתְּרוּמָה שֶׁהִיא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל. (במדבר ה, ט): לְכָל קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל, רִבָּה קָדָשִׁים אֲחֵרִים סְתוּמִין שֶׁאֵין מְפֹרָשִׁין בָּעִנְיָן הַזֶּה שֶׁהֵם לַכֹּהֲנִים וְאֵין בָּהֶם לַשֵּׁם כְּלוּם, כְּשֵׁם שֶׁאָמוּר (במדבר ה, ח): הַמּוּשָׁב, עַל גֶּזֶל הַגֵּר, וְאֶתְמְהָה, מָה אֲנִי מַרְבֶּה הַחַלָּה וְהַחֳרָמִים וְהָעוֹרוֹת וְהַבְּכוֹרוֹת, פִּדְיוֹן הַבֵּן וּפִדְיוֹן פֶּטֶר חֲמוֹר. (במדבר ה, ט): אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר וְכִי תְּרוּמָה מַקְרִיבִין, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר: אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר (שמות כג, יט): רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי וגו', אֲבָל לֹא שָׁמַעְנוּ מַה יַּעֲשֶׂה לָהֶם, תַּלְמוּד לוֹמַר: אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה, בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הַבִּכּוּרִים שֶׁיִּהְיוּ נְתוּנִין כֻּלָּם לַכֹּהֲנִים.",
"וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ (במדבר ה, י), לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר (במדבר יח, יט): כֹּל תְּרוּמֹת הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יָרִימוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וגו', שׁוֹמֵעַ אֲנִי יִטְּלוּ בִּזְרֹעַ, תַּלְמוּד לוֹמַר: וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ, מַגִּיד שֶׁטּוֹבַת קֳדָשִׁים לְבַעֲלֵיהֶן. וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ, קָדְשֵׁי יִשְׂרָאֵל לְיִשְׂרָאֵל, מַעְשַׂר כַּסְפּוֹ מַעְשַׂר בְּהֶמְתּוֹ וּשְׁלָמִים וְנֶטַע רְבָעִי וְתוֹדָה וּפִסְחוֹ, קָדְשֵׁי כֹּהֵן לַכֹּהֵן, חַטָּאתוֹ וַאֲשָׁמוֹ מַעְשְׂרוֹ וּבְכוֹרוֹ. (במדבר ה, י): אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה, לְפִי שֶׁאָמְרוּ מִשְׁמֶרֶת שֶׁזָּכְתָה בַּכֶּסֶף זָכְתָה בָּאַיִל, הֲרֵי מִי שֶׁנָּתַן כֶּסֶף לַכֹּהֵן וְלֹא הִסְפִּיק לְהָבִיא אֶת הָאַיִל עַד שֶׁמֵּת הָאִישׁ, יָכוֹל יִטֹּל הַכֶּסֶף מִכֹּהֵן וְיַחֲזִיר לְיוֹרְשֵׁי הָאִישׁ, תַּלְמוּד לוֹמַר: אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר רַבִּי שִׁמְעוֹן, זוֹ הָיְתָה מִשְׁנַת רַבִּי עֲקִיבָא עַד שֶׁלֹא בָּא מִזֵּיפִירִין, מִשֶּׁבָּא מִזֵּיפִירִין אָמַר מַה לִּי בֵּין יְהוֹיָרִיב נוֹטֵל אֶת הַכֶּסֶף בֵּין יְדַעְיָה נוֹטֵל אֶת הַכֶּסֶף, הֲרֵי שֶׁנָּתַן כֶּסֶף לִיהוֹיָרִיב וְלֹא הִסְפִּיק לְהָבִיא אֶת הָאַיִל עַד שֶׁנִּכְנַס יְדַעְיָה, יָכוֹל יִטֹּל הַכֶּסֶף מִיהוֹיָרִיב וְיִתֵּן לִידַעְיָה, אָמַר: אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה. אָמַרְתָּ מַתְּנַת אִישׁ מַתָּנָה וְאֵין מַתְּנַת קָטָן מַתָּנָה, אֵין לִי אֶלָּא מַתְּנַת אִישׁ וּמִנַּיִן אַתְּ מַרְבֶּה מַתְּנַת אִשָּׁה וְיוֹרְשֵׁי קָטָן, אָמַרְתָּ וְאִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה. וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ, הֲרֵי שֶׁמָּדַד לַכֹּהֵן בָּאָרֶץ וְנִתּוֹסְפוּ אֲחֵרִים עֲלֵיהֶם יָכוֹל קוֹרֵא אֲנִי עָלָיו וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ, תַּלְמוּד לוֹמַר: אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה, אוֹ יָכוֹל אֲפִלּוּ מָדַד לוֹ בַּקֻּפָּה וְנִתּוֹסְפוּ אֲחֵרִים יָכוֹל קוֹרֵא אֲנִי עָלָיו אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה, תַּלְמוּד לוֹמַר: וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר (גמרא בכורות מט-א): הֲרֵי שֶׁפָּדָה בְּנוֹ בְּתוֹךְ שְׁלשִׁים יוֹם וָמֵת, יָכוֹל קוֹרֵא אֲנִי עָלָיו אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה, תַּלְמוּד לוֹמַר: וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ, לְאַחַר שְׁלשִׁים יוֹם אֵין מוֹצִיאִין מִיַּד כֹּהֵן, וְקוֹרֵא אֲנִי עָלָיו וְאִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה.",
"דָּבָר אַחֵר, וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ, מַה כָּתוּב לְמַעְלָה (במדבר ה, ט): וְכָל תְּרוּמָה לְכָל קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל וגו', אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל מִי שֶׁיִּתֵּן תְּרוּמָה וְקָדָשִׁים לַכֹּהֵן כָּרָאוּי, יִזְכֶּה שֶׁיַּשִֹּׂיא בְּנוֹתָיו לַכְּהֻנָּה וְיִהְיֶה זַרְעוֹ אוֹכֵל בַּקֳּדָשִׁים, וְעַל זֶה נֶאֱמַר: וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ, שֶׁזַּרְעוֹ יִהְיֶה אוֹכֵל קָדָשִׁים בִּזְכוּת תְּרוּמָה וּמַעְשְׂרוֹת וְהַקֳּדָשִׁים שֶׁנָּתַן לַכֹּהֵן בְּעַיִן יָפָה.",
"דָּבָר אַחֵר, וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים קכח, א): אַשְׁרֵי כָּל יְרֵא ה' הַהֹלֵךְ בִּדְרָכָיו, אֵינוֹ אוֹמֵר אַשְׁרֵי יִשְׂרָאֵל, אַשְׁרֵי כֹּהֲנִים, אַשְׁרֵי לְוִיִּם, אֶלָּא אַשְׁרֵי כָּל יְרֵא ה', אֵלּוּ הַגֵּרִים שֶׁהֵם יִרְאֵי ה', שֶׁהֵם בְּאַשְׁרֵי, כְּשֵׁם שֶׁנֶּאֱמַר בְּיִשְׂרָאֵל (דברים לג, כט): אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל, לְכָךְ נֶאֱמַר בָּהֶם: אַשְׁרֵי כָּל יְרֵא ה', וּבְאֵיזֶה גֵר אָמוּר אַשְׁרֵי, בְּגֵר שֶׁהוּא גֵּר צֶדֶק לֹא בַּכּוּתִיִּים הַלָּלוּ שֶׁכָּתוּב בָּהֶם (מלכים ב יז, לג): אֶת ה' הָיוּ יְרֵאִים וְאֶת אֱלֹהֵיהֶם הָיוּ עֹבְדִים, אֶלָּא בְּגֵר שֶׁהוּא יָרֵא מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהוֹלֵךְ בִּדְרָכָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: הַהֹלֵךְ בִּדְרָכָיו. (תהלים קכח, ב): יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל, זֶה הַגֵּר, שֶׁאֵין לוֹ זְכוּת אָבוֹת, וּכְדֵי שֶׁלֹא יֹאמַר אוֹי לִי שֶׁאֵין לִי זְכוּת אָבוֹת, כָּל מַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁאֲסַגֵּל אֵין לִי שָׂכָר אֶלָּא בָּעוֹלָם הַזֶּה, לְכָךְ הַכָּתוּב מְבַשֵֹּׂר לַגֵּרִים שֶׁבִּזְכוּת עַצְמוֹ יֹאכַל בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל, אֵלּוּ מַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁיָּגַע בָּעוֹלָם הַזֶּה, כְּמָה דְתֵימָא (איוב ג, יז): וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ, וְאוֹמֵר (קהלת ט, י): כֹּל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ לַעֲשׂוֹת בְּכֹחֲךָ עֲשֵׂה וגו', וּמַה שְֹּׂכָרוֹ (תהלים קכח, ב): אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ, אַשְׁרֶיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְטוֹב לָךְ, לָעוֹלָם הַבָּא, (תהלים קכח, ג): אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָה, אַף עַל פִּי שֶׁאִשְׁתּוֹ נִתְגַּיְּרָה עִמּוֹ וְאֵינָהּ מִבְּנוֹת יִשְׂרָאֵל, הֲרֵי הִיא כִּבְנוֹת יִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פ, ט): גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ. פֹּרִיָּה, שֶׁהִיא טוֹעֶנֶת פֵּרוֹת וְלֹא כְּגֶפֶן בּוֹקֵק, שֶׁהִיא זוֹכָה לְבָנִים. (תהלים קכח, ג): בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ, בִּזְּמַן שֶׁהִיא נוֹהֶגֶת בְּעַצְמָהּ דַּת יְהוּדִית, שֶׁהִיא צְנוּעָה, זוֹכָה שֶׁיּוֹצְאִין מִמֶּנָּה בָּנִים בַּעֲלֵי מִקְרָא בַּעֲלֵי מִשְׁנָה בַּעֲלֵי מַעֲשִׂים טוֹבִים, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים קכח, ג): בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים, מָה הַזַּיִת הַזֶּה זֵיתִים לַאֲכִילָה, זֵיתִים לְיַבֵּשׁ, וְזֵיתִים לְשֶׁמֶן, וְשַׁמְּנוֹ דוֹלֵק יָפֶה מִכָּל הַשְּׁמָנִים, וְאֵין עָלָיו נוֹשְׁרִין לֹא בִּימוֹת הַחַמָּה וְלֹא בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, כָּךְ בָּאִים בְּנֵי הַגֵּרִים, מֵהֶם בַּעֲלֵי מִקְרָא, מֵהֶם בַּעֲלֵי מִשְׁנָה, מֵהֶם בַּעֲלֵי מַשָֹּׂא וּמַתָּן, מֵהֶן חֲכָמִים, מֵהֶם נְבוֹנִים וּמֵהֶם יוֹדְעֵי דָּבָר בְּעִתּוֹ, וְיֵשׁ לָהֶם זֶרַע קַיָּם לְעוֹלָם. (תהלים קכח, ג): סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ, שֶׁלְּבָנֶיךָ יַעֲמֹד זְכוּתְךָ, שֶׁמִּשֻׁלְחָנְךָ יִזְכּוּ בָנֶיךָ לְמַעֲלוֹת גְּדוֹלוֹת, (תהלים קכח, ד): הִנֵּה כִּי כֵן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא ה', שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּאַבְרָהָם וְשָׂרָה שֶׁהָיוּ גֵּרִים, וְהָיָה אַבְרָהָם יָרֵא ה' הוּא נִתְבָּרֵךְ בָּעִנְיָן הַזֶּה, וְכֵן יִתְבָּרְכוּ כָּל הַגֵּרִים שֶׁיִּנְהֲגוּ כְּמִנְהָגָם. (תהלים קכח, ה): יְבָרֶכְךָ ה' מִצִּיּוֹן, מְלַמֵּד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבָרְכָם מִמָּקוֹם שֶׁהוּא מְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל. וּמִנַּיִן שֶׁהַבְּרָכוֹת יוֹצְאוֹת מִצִּיּוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלג, ג): כְּטַל חֶרְמוֹן שֶׁיֹּרֵד עַל הַרְרֵי צִיּוֹן וגו', וְאוֹמֵר (תהלים קכח, ה): יְבָרֶכְךָ ה' מִצִּיּוֹן וגו' וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלָיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ, שֶׁיִּזְכּוּ לִרְאוֹת בְּטוּב יְרוּשָׁלַיִם לֶעָתִיד לָבוֹא. (תהלים קכח, ו): וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל, וְכִי בִּשְׁבִיל שֶׁיִּרְאֶה הַגֵּר בָּנִים לְבָנָיו יָבוֹא שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא בְּגֵר צֶדֶק הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁזּוֹכֶה שֶׁמַּשִֹּׂיא בִּתּוֹ לְכֹהֵן וְזוֹכֶה וְעוֹמְדִים מִבָּנֶיהָ, שֶׁהֵם בְּנֵי בָנָיו, כֹּהֲנִים שֶׁמְבָרְכִין אֶת יִשְׂרָאֵל וְאוֹמְרִים (במדבר ו, כד כו): יְבָרֶכְךָ וגו', יָאֵר ה' וגו', יִשָֹּׂא ה' וגו', לְכָךְ נֶאֱמַר: שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל. כְּשֵׁם שֶׁמָּצִינוּ בְּרָחָב הַזּוֹנָה עַל שֶׁהִכְנִיסָה אֶת הַמְרַגְּלִים לְבֵיתָהּ וּמִלְּטָה אוֹתָם הֶעֱלָה עָלֶיהָ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּאִלּוּ עִמּוֹ עָשְׂתָה וְנָתַן לָהּ שְׂכָרָהּ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (יהושע ב, ד): וַתִּקַּח הָאִשָּׁה אֶת שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים, וַתִּצְפְּנֵם אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא (יהושע ב, ד): וַתִּצְפְּנוֹ. וּמַה שָֹּׂכָר נָטְלָה, שֶׁנִּשְׂאוּ מִבְּנוֹתֶיהָ לַכְּהֻנָּה וְיָלְדוּ בָנִים שֶׁהָיוּ עוֹמְדִים וּמְשַׁמְּשִׁים עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְהָיוּ נִכְנָסִין לַמִּקְדָּשׁ וּמְבָרְכִין אֶת יִשְׂרָאֵל בַּשֵּׁם הַמְּפֹרָשׁ, וְאֵלּוּ הֵן: בָּרוּךְ בֵּן נֵרִיָה וּשְׂרָיָה בֶּן מַחְסֵיָה, וְיִרְמְיָה בֶּן חִלְקִיָּה, וַחֲנַמְאֵל בֶּן שַׁלֻּם. הֲרֵי לָמַדְנוּ שֶׁאֵין הַכָּתוּב מְדַבֵּר אֶלָּא בְּגֵרֵי הַצֶּדֶק, לְכָךְ נֶאֱמַר: וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל. וְכֵן רָמַז משֶׁה בַּתּוֹרָה כֵּן, שֶׁאַחַר פָּרָשַׁת גֶּזֶל הַגֵּר, כְּתִיב: וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ, לוֹמַר שֶׁגֵּר שֶׁמִּתְגַּיֵּר לְשֵׁם שָׁמַיִם זוֹכֶה שֶׁיּוֹצְאִים מִבָּנָיו בָּנִים שֶׁיִּהְיוּ הַקֳּדָשִׁים שֶׁלָּהֶם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (דברים י, יח): וְאֹהֵב גֵּר לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה. עֲקִילַס הַגֵּר נִכְנַס אֵצֶל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אָמַר לוֹ הֲרֵי כָּל שִׁבְחוֹ שֶׁל גֵּר וְאֹהֵב גֵּר לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה, אָמַר לוֹ וְכִי קַלָּה הִיא בְּעֵינֶיךָ דָּבָר שֶׁנִּתְחַבֵּט עָלָיו אוֹתוֹ זָקֵן (בראשית כח, כ): וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבּוֹשׁ, וּבָא זֶה וְהוֹשִׁיטָהּ לוֹ בְּקָנֶה, נִכְנַס אֵצֶל רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הִתְחִיל מְנַחֲמוֹ בִּדְבָרִים, לֶחֶם זוֹ תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ט, ה): לְכוּ לַחְמוּ בְלַחְמִי. שִׂמְלָה זוֹ טַלִּית, זָכָה אָדָם לְתוֹרָה זָכָה לְמִצְווֹת, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמַּשִֹּׂיאִין בְּנוֹתֵיהֶם לַכְּהֻנָּה וְיִהְיוּ בְּנֵי בְנֵיהֶם מַקְרִיבִים עוֹלוֹת עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. לֶחֶם זֶה לֶחֶם הַפָּנִים, וְשִׂמְלָה אֵלּוּ בִּגְדֵי כְּהֻנָּה גְדוֹלָה. הֲרֵי בַּמִּקְדָּשׁ, בַּגְּבוּלִים מִנַּיִן, לֶחֶם זוֹ חַלָּה, וְשִׂמְלָה זוֹ רֵאשִׁית הַגֵּז, לְכָךְ נֶאֱמַר: וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ בְּפָרָשַׁת הַגֵּר."
],
[
"אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ וגו' (במדבר ה, יב), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברים לב, יח): צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי וגו', צוּר יְלָדְךָ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב כד, טו): וְעֵין נֹאֵף שָׁמְרָה נֶשֶׁף וגו', הַנּוֹאֵף אוֹמֵר אֵין בְּרִיָה יוֹדַעַת בִּי, לְפִי שֶׁכָּל מַעֲשָׂיו אֵינָן אֶלָּא בַּחשֶׁךְ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (משלי ז, ח ט): עֹבֵר בַּשּׁוּק אֵצֶל פִּנָהּ וְדֶרֶךְ בֵּיתָהּ יִצְעָד, בְּנֶשֶׁף בְּעֶרֶב יוֹם בְּאִישׁוֹן לַיְלָה וַאֲפֵלָה, הוּא סָבוּר לְפִי שֶׁעוֹשֶׂה מַעֲשָׂיו בַּחשֶׁךְ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא יֵדַע בּוֹ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ישעיה כט, טו): הוֹי הַמַּעֲמִיקִים מֵה' לַסְתִּר עֵצָה וְהָיָה בְמַחְשָׁךְ מַעֲשֵׂיהֶם וַיֹּאמְרוּ מִי רֹאֵנוּ וּמִי יֹדְעֵנוּ, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ כָּל עוֹבְרֵי עֲבֵרָה הֵם חוֹשְׁבִים שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא יִרְאֶה בְּמַעֲשֵׂיהֶם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (איוב כב, יב טו): הֲלֹא אֱלוֹהַּ גֹּבַהּ שָׁמָיִם וּרְאֵה רֹאשׁ כּוֹכָבִים כִּי רָמוּ, וְאָמַרְתָּ מַה יָּדַע אֵל וגו' עָבִים סֵתֶר לוֹ וְלֹא יִרְאֶה וגו' הַאֹרַח עוֹלָם תִּשְׁמוֹר וגו', וְכֵן הוּא אוֹמֵר: וְעֵין נֹאֵף שָׁמְרָה נֶשֶׁף לֵאמֹר לֹא תְשׁוּרֵנִי עָיִן. אֵינוֹ אוֹמֵר לֹא יִרְאַנִי אָדָם, אֶלָּא לֹא תְשׁוּרֵנִי עָיִן, לֹא עַיִן שֶׁל מַטָּה וְלֹא עַיִן שֶׁל מַעְלָה. מַהוּ (איוב כד, טו): וְסֵתֶר פָּנִים יָשִׂים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא יוֹשֵׁב סֵתֶר, יָשִׂים פָּנִים שֶׁל נוֹאֵף בְּאוֹתוֹ הָעֻבָּר, לְפִי שֶׁהַנּוֹאֵף וְהַנּוֹאֶפֶת רוֹצִין שֶׁלֹא תִתְעַבֵּר אֶלָּא שֶׁיַּעֲשׂוּ תַּאֲוָתָן בִּלְבָד, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְפַרְסְמָן בָּעוֹלָם כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ הַבְּרִיוֹת וְיֹאמְרוּ פָּנִים שֶׁל זֶה הֵם פְּנֵי הַנּוֹאֵף, שֶׁצָּר צוּרַת הָעֻבָּר בִּדְמוּת הַנּוֹאֵף, הֱוֵי: וְסֵתֶר פָּנִים יָשִׂים. וּלְפִיכָךְ נִקְרָא זִמָּה, לְפִי שֶׁהֵן כּוֹפְרִין שְׁנֵיהֶם וְאוֹמְרִים לֹא עָבַרְנוּ עֲבֵרָה, וְהַבְּרִיּוֹת אוֹמְרִים אִם כֵּן זֶה מַהוּ, וְלֹא תֹאמַר בִּזְמַן שֶׁהִיא מִתְעַבֶּרֶת מִן הַנּוֹאֵף אוֹתָהּ שָׁעָה דּוֹמָה צוּרַת הַוָּלָד לְצוּרַף הַנּוֹאֵף, אֶלָּא אֲפִלּוּ הִיא מְעֻבֶּרֶת מִבַּעֲלָהּ וּבָא עָלֶיהָ הַנּוֹאֵף, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְהַפֵּךְ צוּרַת הַוָּלָד לְצוּרַת הַנּוֹאֵף, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (דברים לב, יח): צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי, אָמַר רַבִּי יִצְחָק הַנּוֹאֵף הַזֶּה כִּבְיָכוֹל מְרַשֵּׁל כֹּחַ הַשְּׁכִינָה, כֵּיצַד הָעֻבָּר שֶׁהִיא מִתְעַבֶּרֶת מִן הָאִישׁ, צָר צוּרָתוֹ בְּתוֹךְ אַרְבָּעִים יוֹם, לְאַחַר אַרְבָּעִים יוֹם הַנּוֹאֵף בָּא עָלֶיהָ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹמֵד וְתוֹהֶה, וְאוֹמֵר, שֶׁל מִי אָצוּר שֶׁל צוּרַת הַבַּעַל אוֹ שֶׁל צוּרַת הַנּוֹאֵף, כִּבְיָכוֹל צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי, יו\"ד שֶׁל תֶּשִׁי זְעִירָה, תַּשׁ יְדֵי הַצַּיָּר. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְצַיָּר שֶׁהָיָה צָר אִיקוֹנִין שֶׁל מֶלֶךְ בָּא לִגְמֹר הַפַּרְצוּף אָמְרוּ לוֹ מֵת הַמֶּלֶךְ וְעָמַד מֶלֶךְ אַחֵר, כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע הַצַּיָּר כָּךְ, נִתְרַשְּׁלוּ יָדָיו, הִתְחִיל אוֹמֵר מָה אֶעֱשֶׂה מֵאֵלּוּ הַסַּמְּמָנִין, אִם אָצוּר אוֹתוֹ בְּצוּרַת הַמֶּלֶךְ הָרִאשׁוֹן אוֹ בְּצוּרַת הַשֵּׁנִי, הִתְחִיל תָּמֵהַּ. כָּךְ, הָאִישׁ מְשַׁמֵּשׁ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צָר צוּרַת הָעֻבָּר בִּדְמוּת אָבִיו, חָזַר הַנּוֹאֵף וּבָא עָלֶיהָ הֲרֵי נִתְעָרְבוּ הַסַּמְמָנִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (הושע ד, ב): אָלֹה וְכַחֵשׁ וְרָצֹחַ וְגָנֹב וְנָאֹף פָּרָצוּ וְדָמִים בְּדָמִים נָגָעוּ. מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּבְיָכוֹל חָזַר וְהָפַךְ אֶת הַצּוּרָה שֶׁצָּר בַּתְּחִלָּה בִּדְמוּת הָאִישׁ לִדְמוּת הַנּוֹאֵף, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: ותֶר פָּנִים יָשִׂים, הֱוֵי: צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי וַתִּשְׁכַּח אֵל מְחֹלְלֶךָ. מָשָׁל לְאַרְכִיטֶקְטוֹן קָטָאדִיקוֹס עַל אוֹתָהּ מְדִינָה, הִתְחִילוּ בְּנֵי הַמְדִינָה מַטְמִינִים כַּסְפָּם וּזְהָבָם לְתוֹךְ הַמַּטְמוֹנִים, אָמַר לָהֶם הָאַרְכִיטֶקְטוֹן אֲנִי בָּנִיתִי אֶת הַמְּדִינָה וַאֲנִי עָשִׂיתִי אֶת הַמַּטְמוֹנִים, מִמֶּנִּי אַתֶּם מַטְמִינִים. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַמְנָאֲפִים, מִמֶּנִּי אַתֶּם מַסְתִּירִים אֶת עַצְמְכֶם, וַהֲלוֹא אֲנִי הוּא שֶׁבָּרָאתִי אֶת הַלְּבָבוֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה יז, י): אֲנִי ה' חֹקֵר לֵב בֹּחֵן כְּלָיוֹת וגו', לְכָךְ נֶאֱמַר: וַתִּשְׁכַּח אֵל מְחֹלְלֶךָ, אֲנִי בָּרָאתִי אֶתְכֶם וְעָשִׂיתִי אֶתְכֶם מְחִלִּים מְחִלִּים אֵלּוּ הַלְּבָבוֹת וְהַכְּלָיוֹת, וְאַתֶּם שׁוֹכְחִין אוֹתִי וּמְשַׁקְּרִין בִּי כִּי אֵינִי רוֹאֶה וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַעֲשֵׂיכֶם. וְכֵן רָמַז משֶׁה דָּבָר זֶה בְּפָרָשַׁת סוֹטָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר ה, יב): אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ וגו'.",
"לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר אֶלָּא, אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר: אִישׁ אִישׁ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהִיא מְשַׁמֶּשֶׁת לְאֶחָד, אַף עַל פִּי כֵן לִשְׁנַיִם הִיא זְקוּקָה שֶׁהִיא כּוֹפֶרֶת בִּשְׁנַיִם, הָאֶחָד כְּשֶׁהִיא מְזַנָּה הִיא כּוֹפֶרֶת בְּאִישָׁהּ, שֶׁהִפְקִיד גּוּפוֹ אֶצְלָהּ לְשָׁמְרוֹ. וְהָאֶחָד, שֶׁהִיא כּוֹפֶרֶת בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁצִּוָּה אוֹתָהּ (שמות כ, יג): לֹא תִנְאָף, וְאוֹמֵר (ויקרא כ, י): מוֹת יוּמַת הַנֹּאֵף וְהַנֹּאָפֶת. וּמִנַּיִן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִקְרָא אִישׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו, ג): ה' אִישׁ מִלְחָמָה וגו', וּלְכָךְ כְּתִיב בַּסּוֹטָה: וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל, לְפִי שֶׁהִיא כּוֹפֶרֶת בַּפִּקָּדוֹן, כְּמָה דְתֵימָא (ויקרא ה, כא): נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וּמָעֲלָה מַעַל בַּה' וְכִחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ וגו', וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר, מַה מָּמוֹן הַקַּל כָּל הַכּוֹפֵר בַּפִּקָּדוֹן כְּאִלּוּ כּוֹפֵר בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר וּמָעֲלָה מַעַל בַּה' וְכִחֵשׁ, הַכּוֹפֵר בְּפִקָּדוֹן הַגּוּף עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁכָּל הַכּוֹפֵר בּוֹ כְּאִלּוּ כּוֹפֵר בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְכָךְ נֶאֱמַר: אִישׁ אִישׁ, עַל שֶׁהִיא כּוֹפֶרֶת בִּשְׁנֵי אִישִׁים, בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנִּקְרָא אִישׁ, וּבְבַעֲלָהּ שֶׁהוּא אִישׁ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (משלי ב, יז): הַעֹזֶבֶת אַלּוּף נְעוּרֶיהָ וְאֶת בְּרִית אֱלֹהֶיהָ שָׁכֵחָה. דָּבָר אַחֵר, אִישׁ אִישׁ, לִמְּדָה אוֹתְךָ הַתּוֹרָה שֶׁתְּהֵא וַתְּרָן בְּתוֹךְ בֵּיתֶךָ, נִשְׁפַּךְ יַיִן הֱוֵי וַתְּרָן (משלי ח, כא): לְהַנְחִיל וגו', וְכֵן שַׁמְנָךְ, (משלי ח, כא): וְאֹצְרֹתֵיהֶם אֲמַלֵּא. נִקְרַע כְּסוּתְךָ (תהלים כ, ו): יְמַלֵּא ה' כָּל מִשְׁאֲלוֹתֶךָ, אֲבָל אִם שָׁמַעְתָּ דָּבָר עַל אִשְׁתְּךָ קוּם כַּגֶּבֶר, לְמִי שֶׁגֶּבֶר אַתְּ הֱוֵי גֶּבֶר, לְכָךְ נֶאֱמַר: אִישׁ אִישׁ.",
"דָּבָר אַחֵר, אִישׁ אִישׁ, הֱוֵי שָׁוֵי לִבְנֵי אֱינָשָׁא, מַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה אַחַת שֶׁנִּזְדַּקֵּק לָהּ אָדָם אֶחָד, וְאָמְרָה לֵיהּ לְאֵיזֶה מָקוֹם תֵּלֵךְ, מֶה עָשְׂתָה הָאִשָּׁה הָלְכָה וְאָמְרָה לְאִשְׁתּוֹ, וְהָלְכָה אִשְׁתּוֹ לְאוֹתוֹ מָקוֹם וְנִזְקַק לָהּ. אַחַר כָּךְ תּוֹהֶה בּוֹ וּבִקֵּשׁ לָמוּת, אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ מִפִּתְּךָ אָכַלְתָּ וּבְכוֹסְךָ שָׁתִיתָ, אֶלָּא מִי גָּרַם לְךָ שֶׁאַתְּ גַס רוּחַ, הֱוֵי שָׁוֶה לִבְנֵי אָדָם.",
"דָּבָר אַחֵר, אִישׁ אִישׁ, הַרְבֵּה פּוֹרְשִׁין לַיָּם וְרֻבָּן חוֹזְרִין, יְחִידִים הֵם שֶׁהוֹלְכִים וְלֹא חוֹזְרִין, כָּךְ הַרְבֵּה נוֹטְלִים נָשִׁים רֻבָּן מַצְלִיחִין וִיחִידִים נִכְשָׁלִים (קהלת ז, כו): וְחוֹטֵא יִלָּכֶד בָּהּ.",
"דָּבָר אַחֵר, אִישׁ אִישׁ, מַה כְּתִיב לְמַעְלָה (במדבר ה, ב): וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וגו', אָמַר רַבִּי תַּנְחוּם בַּר חֲנִילָאי לָמָּה נִכְתְּבָה פָּרָשַׁת מְצֹרָע לְמַעְלָן וְאַחֲרֶיהָ פָּרָשָׁה סוֹטָה, מָשָׁל לַחֲמוֹרָה שֶׁהָיְתָה חוֹלָה וְהוֹלִיכָהּ אֵצֶל הָאִפְּיַטְרוֹס וְכִוָּה אוֹתָהּ וְיָלְדָה בֵּן מְרֻשָּׁם, לָמָּה, שֶׁנִּכְוָת אִמּוֹ, כָּךְ הוֹלִידָה פָּרָשַׁת מְצֹרָע בֵּן מְרֻשָּׁם, זֶה הַנּוֹאֵף, שֶׁכָּתוּב בּוֹ (במדבר ה, כב): לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (במדבר ה, כא): בְּתֵת ה' אֶת יְרֵכֵךְ נֹפֶלֶת וְאֶת בִּטְנֵךְ צָבָה, הֱוֵי: אִישׁ אִישׁ וגו'.",
"כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ (במדבר ה, יב), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי ו, לב): נֹאֵף אִשָּׁה חֲסַר לֵב וגו', נֹאֵף אִשָּׁה וגו', הֲדָא הוּא דִכְתִיב (קהלת א, טו): מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן וגו', תָּנֵי מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן, זֶה שֶׁבִּטֵּל קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל שַׁחֲרִית אוֹ קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל עַרְבִית אוֹ תְּפִלָּה שֶׁל שַׁחֲרִית אוֹ תְּפִלָּה שֶׁל עַרְבִית, (קהלת א, טו): וְחֶסְרוֹן לֹא יוּכַל לְהִמָּנוֹת, זֶה שֶׁנִּמְנוּ חֲבֵרָיו לִדְבַר מִצְוָה וְלֹא נִמְנָה עִמָּהֶם. דָּבָר אַחֵר, מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן, תָּנֵי מִי שֶׁלֹא חָג יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג חוֹגֵג אֶת כָּל הָרֶגֶל וְיוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁל חַג, עָבַר הָרֶגֶל וְלֹא חָג אֵינוֹ חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתוֹ, עַל זֶה נֶאֱמַר: מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר אֵיזֶהוּ מְעֻוָּת שֶׁאֵינוֹ יוּכַל לִתְקֹן, זֶה הַבָּא עַל הָעֶרְוָה פְּנוּיָה וְהוֹלִיד בֵּן, אוֹ בָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ, אַף עַל גַּב דְּלֹא הוֹלִיד, כָּל עֲבֵרוֹת הַכְּתוּבוֹת בַּתּוֹרָה יֵשׁ לָהֶם תַּקָּנָה, גּוֹנֵב אָדָם, אֶפְשָׁר יַחֲזִיר גְּנֵבָתוֹ וִיתַקֵּן. גּוֹזֵל אָדָם, אֶפְשָׁר יַחֲזִיר גְּזֵלָתוֹ וִיתַקֵּן, וְכֵן הַשּׁוֹלֵחַ יַד בְּפִקָּדוֹן וְכֵן הָעוֹשֵׁק שְׂכַר שָׂכִיר, אֲבָל הַבָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ וַאֲסָרָהּ עַל בַּעֲלָהּ, נִטְרַד מִן הָעוֹלָם וְהָלַךְ לוֹ, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִתְקֹן שֶׁתְּהֵא אִשְׁתּוֹ מֻתֶּרֶת לוֹ כְּבַתְּחִלָּה, הֱוֵי: מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן. וְאוֹמֵר (תהלים לז, כא): לֹוֶה רָשָׁע וְלֹא יְשַׁלֵּם וגו', יֵשׁ אָדָם לֹוֶה וְאֵינוֹ פּוֹרֵעַ שֶׁאֵין הַדְּנֵיסְטֵיס מְשַׁבֵּר שִׁנָּיו וְגוֹבֶה אוֹתוֹ, מַהוּ: לֹוֶה רָשָׁע וְלֹא יְשַׁלֵּם וגו', יֵשׁ אָדָם שֶׁהוּא גוֹזֵל בַּיִת אוֹ שָׂדֶה אוֹ מָמוֹן, בֵּית דִּין מוֹצִיאִים מִמֶּנּוּ, אֲבָל אִם בָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ מַהוּ מְשַׁלֵּם, אִם מְשַׁלֵּם כָּךְ שֶׁגַּם הוּא יִתֵּן לוֹ אִשְׁתּוֹ לִזְנוֹת עִמָּהּ, נִמְצָא הָעוֹלָם מָלֵא מַמְזֵרִים, הֱוֵי: לֹוֶה רָשָׁע וגו', הָרָשָׁע עוֹשֶׂה מִלְוֶה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְשַׁלֵּם, שֶׁאוֹסֵר אִשָּׁה עַל בַּעְלָהּ, אֲבָל מִי שֶׁהוּא צַדִּיק אֵינוֹ לֹוֶה דָּבָר מִן חֲבֵרוֹ, אֶלָּא מַה שֶּׁהוּא חוֹנֵן וְנוֹתֵן, לְכָךְ נֶאֱמַר: מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן, שֶׁעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה מְעֻוָּת שֶׁלֹא יוּכַל לְתַקְּנוֹ. וְחֶסְרוֹן לֹא יוּכַל לְהִמָּנוֹת, שֶׁהוּא נִקְרָא חֲסַר לֵב וְלֹא יִמָּנֶה בְּמִנְיַן הַצַּדִּיקִים. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: נוֹאֵף אִשָּׁה חֲסַר לֵב מַשְׁחִית נַפְשׁוֹ הוּא יַעֲשֶׂנָה, מַהוּ חֲסַר לֵב, מִכָּאן שֶׁאֵין אָדָם הוֹלֵךְ אֵצֶל אֵשֶׁת אִישׁ עַד שֶׁיֵּצֵא מִדַּעְתּוֹ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (משלי ט, טז יח): מִי פֶתִי יָסֻר הֵנָּה וַחֲסַר לֵב וְאָמְרָה לוֹ, מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וגו' וְלֹא יָדַע כִּי רְפָאִים שָׁם וגו', וּכְשֵׁם שֶׁהוּא נִקְרָא פֶּתִי כָּךְ הַזּוֹנָה נִקְרֵאת פְּתַיּוּת, שֶׁאֵינָהּ מְזַנָּה עַד שֶׁתֵּצֵא מִדַּעְתָּהּ, שֶׁכֵּן כְּתִיב (משלי ט, יג טו): אֵשֶׁת כְּסִילוּת הֹמִיָּה פְּתַיּוּת וּבַל יָדְעָה מָה, לִקְרֹא לְעֹבְרֵי דָרֶךְ וגו', וְכֵן רָמַז משֶׁה בַּתּוֹרָה עַל חֶסְרוֹן דַּעְתָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ, תִּשְׂטֶה, כְּתִיב בְּשִׁי\"ן, לוֹמַר שֶׁאֵינָהּ מְזַנָּה עַד שֶׁיִּכָּנֵס בָּהּ הַשְּׁטוּת, הֱוֵי: כִּי תִשְׁטֶה אִשְׁתּוֹ.",
"דָּבָר אַחֵר, אִישׁ אִישׁ וגו', הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית יז, ח): וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֶת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ וגו', וְנָתַתִּי לְךָ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברים כג, טו): כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ מִתְהַלֵּךְ וגו', הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי ה, ז י): וְעַתָּה בָנִים שִׁמְעוּ לִי וגו' הַרְחֵק מֵעָלֶיהָ דַּרְכֶּךָ וגו', פֶּן תִּתֵּן לַאֲחֵרִים וגו' פֶּן יִשְׂבְּעוּ זָרִים כֹּחֶךָ וגו'. מַהוּ וְעַתָּה בָנִים שִׁמְעוּ לִי, מְדַבֵּר בַּעֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים וּבְשֵׁבֶט יְהוּדָה וּבִנְיָמִין, שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ בָנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יד, א): בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם וגו', שִׁמְעוּ לִי, הִזְהִירָם שֶׁיְקַיְּמוּ אֶת הַשְּׁמִיעָה (משלי ה, ז): וְאַל תָּסוּרוּ מֵאִמְרֵי פִי, הִזְהִירָם שֶׁיְקַיְּמוּ אֶת הָעֲשִׂיָּה כְּשֵׁם שֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם בְּסִינַי (שמות כד, ז): כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע, לְפִי שֶׁעַל עֲבֵרוֹת שְׁנֵיהֶם גָּלוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב יח, יא יב): וַיֶּגֶל מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת יִשְׂרָאֵל וגו' עַל אֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל ה'] וגו' וְלֹא שָׁמְעוּ וְלֹא עָשׂוּ, (משלי ה, ח): הַרְחֵק מֵעָלֶיהָ דַּרְכֶּךָ, הִזְהִירָם שֶׁיִּתְרַחֲקוּ הַזְּנוּת מֵהֶם. (משלי ה, ח): וְאַל תִּקְרַב אֶל פֶּתַח בֵּיתָהּ, הִזְהִירָם עַל הָעֲרָיוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶן (ויקרא יח, ו): אִישׁ אִישׁ אֶל כָּל שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ לֹא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה, (משלי ה, ט): פֶּן תִּתֵּן לַאֲחֵרִים הוֹדֶךָ, שֶׁיְּאַבְּדוּ מַלְכוּתָם וְתִנָּשֵׂא לַגּוֹיִם, וְאֵין הוֹדֶךָ אֶלָּא מַלְכוּת, כְּמָה דְתֵימָא (דניאל יא, כא): וְלֹא נָתְנוּ עָלָיו הוֹד מַלְכוּת, (משלי ה, ט): וּשְׁנֹתֶיךָ לְאַכְזָרִי, נָתְנוּ שְׁנוֹתֵיהֶם לְמַלְאָךְ אַכְזָרִי, שֶׁקָּרְבוּ יְמֵיהֶם וּשְׁנוֹתֵיהֶם לֵאָבֵד, כְּמָה דְתֵימָא (יחזקאל כב, ד): וַתַּקְרִיבִי יָמַיִךְ וַתָּבוֹא עַד שְׁנוֹתָיִךְ וגו', (משלי ה, י): פֶּן יִשְׂבְּעוּ זָרִים כֹּחֶךָ שֶׁגָּלוּ מֵאַרְצָם וְיָשְׁבוּ זָרִים בִּמְקוֹמָם וְאָכְלוּ כֹּחָם וִיגִיעָם. וְאֵין כֹּחֶךָ אֶלָּא כֹּחַ אַרְצָם, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית ד, יב): כִּי תַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה וגו', וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא כְּשֶׁהִגְלָה מֶלֶךְ אַשּׁוּר לַעֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים הוֹשִׁיב זָרִים בְּאַרְצָם, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב יז, כד): וַיָּבֵא מֶלֶךְ אַשּׁוּר מִבָּבֶל וּמִכּוּתָה וּמֵעַוָּא וּמֵחֲמָת וגו', הֱוֵי: פֶּן יִשְׂבְּעוּ זָרִים כֹּחֶךָ, (משלי ה, י): וַעֲצָבֶיךָ בְּבֵית נָכְרִי, אֵין עֲצִיבָה אֶלָּא בָנִים, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית ג, טז): בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים. דָבָר אַחֵר, וַעֲצָבֶיךָ זוֹ יְגִיעַת הָאָרֶץ, לוֹמַר שֶׁיֹּאכְלוּ בְּעִצָּבוֹן כָּל מַה שֶּׁיֹּאכְלוּ בְּאֶרֶץ נָכְרִיָה, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית ג, יז): בְּעִצָּבוֹן תֹּאכְלֶנָּה וגו'. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: וַיֶּגֶל מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת יִשְׂרָאֵל אַשּׁוּרָה וגו'. כָּל זֹאת אֵרַע לָהֶם לַעֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים עַל שֶׁהָיוּ שְׁטוּפִים בִּזְנוּת אֵשֶׁת אִישׁ, שֶׁעָלָיו נֶחְתַּם גְּזַר דִּין, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (עמוס ו, ד): הַשֹּׁכְבִים עַל מִטּוֹת שֵׁן וּסְרֻחִים עַל עַרְשׂוֹתָם וגו', שֶׁהָיוּ מַסְרִיחִים מִטּוֹתֵיהֶם בְּשִׁכְבַת זֶרַע שֶׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם, שֶׁהָיוּ מַחְלִיפִים נְשׁוֹתֵיהֶם זֶה לָזֶה, מַה כְּתִיב אַחֲרָיו (עמוס ו, ז): לָכֵן עַתָּה יִגְלוּ בְּרֹאשׁ גֹּלִים וְסָר מִרְזַח סְרוּחִים, אוֹתָהּ שָׁעָה תָּסוּר שִׂמְחַת הַסְּרוּחִים. וְכֵן מִיכָה מִתְנַבֵּא עֲלֵיהֶם (מיכה ב, ט): נְשֵׁי עַמִּי תְּגָרְשׁוּן מִבֵּית תַּעֲנֻגֶיהָ מֵעַל עֹלָלֶיהָ תִּקְחוּ הֲדָרִי לְעוֹלָם, מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁהָיוּ מְעַנִּים נְשֵׁי אֲנָשִׁים וַאֲסָרוּם אוֹתָן עַל בַּעֲלֵיהֶן וְהֵן מְגָרְשִׁין אוֹתָן, הֱוֵי: נְשֵׁי עַמִּי תְּגָרְשׁוּן מִבֵּית תַּעֲנֻגֶיהָ, זֶה בֵּית בַּעְלָהּ, שֶׁהָיְתָה מִתְעַנֶּגֶת בּוֹ, מַהוּ: מֵעַל עֹלָלֶיהָ תִּקְחוּ הֲדָרִי לְעוֹלָם, לֹא הָיָה לִי בָּעוֹלָם הָדָר אֶלָּא הָעוֹלְלִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים ח, ג): מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז, וַאֲנִי מִתְהַדֵּר בָּהֶם, כְּמָה דְתֵימָא (משלי יד, כח): בְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ, וְאַתֶּם עֲשִׂיתֶם אוֹתָם מַמְזֵרִים, בִּטַּלְתֶּם אוֹתוֹ הָדָר שֶׁלִּי, שֶׁאֵין אֲנִי חָפֵץ בְּמַמְזֵרִים, שֶׁכֵּן כְּתִיב (דברים כג, ג): לֹא יָבֹא מַמְזֵר בִּקְהַל ה' וגו', מַה כְּתִיב אַחֲרָיו (מיכה ב, י): קוּמוּ וּלְכוּ כִּי לֹא זֹאת הַמְּנוּחָה בַּעֲבוּר טָמְאָה תְּחַבֵּל וְחֶבֶל נִמְרָץ, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עַל שְׁאָר עֲבֵרוֹת הָיִיתִי מַאֲרִיךְ אַפִּי עִמָּכֶם, כֵּיוָן שֶׁפְּשַׁטְתֶּם בַּנִּאוּף קוּמוּ וּלְכוּ וגו', מַהוּ וְחֶבֶל נִמְרָץ, אֲנִי אָמַרְתִּי (דברים לב, ט): כִּי חֵלֶק ה' עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ, אֲנִי נָטַלְתִּי יַעֲקֹב לְנַחֲלָה וְהוּא הָיָה חֶלְקִי, לְפִי שֶׁהָיָה זַרְעוֹ דּוֹמֶה לְחֶבֶל שֶׁהוּא מְשֻׁלְשָׁל זֶה בָּזֶה, שֶׁהָיוּ כֻּלָּם מְיֻחָסִים בְּנֵי אֲבוֹתֵיהֶם, וְלֹא הָיָה זֶרַע אַחֵר מַפְסִיק בֵּינֵיהֶם, שֶׁכֻּלָּם שׁוֹמְרִים עַצְמָן מִן הַנִּאוּף וְלֹא הָיָה שָׁם מַמְזֵרוּת, כֵּיצַד, כְּתִיב (דברי הימים א ה, ל): אֶלְעָזָר הוֹלִיד אֶת פִּינְחָס פִּינְחָס הֹלִיד אֶת אֲבִישׁוּעַ, וְכֵן כֻּלָּם, וְהַשַּׁלְשֶׁלֶת בָּאָה כָּךְ, וְאַתְּ נִכְנַסְתָּ עַל אֵשֶׁת חֲבֵרְךָ וְטִמֵּאתָ אֶת הַנַּחֲלָה, הֵיאַךְ הוּא מוֹנֶה פְּלוֹנִי בְּנִי וְהוּא אֵינוֹ בְּנוֹ, שֶׁהוּא מַמְזֵר, פָּסַקְתָּ אֶת הַחֶבֶל, הֱוֵי: וְחֶבֶל נִמְרָץ, מַהוּ נִמְרָץ, \"נוֹאֵף \"מַמְזֵר \"רָשָׁע \"צוֹרֵר. הָא לָמַדְתָּ בַּעֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים שֶׁלֹא נֶחְתַּם גְּזַר דִּין אֶלָּא בַּעֲוֹן הַנִּאוּף. וּמִנַּיִן לְשֵׁבֶט יְהוּדָה וּבִנְיָמִין שֶׁלֹא נֶחְתַּם גְּזַר דִּינָם אֶלָּא עַל הַנִּאוּף, שֶׁכֵּן יִרְמְיָה צוֹוֵחַ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים בִּימֵי מְנַשֶּׁה עָשׂוּ יִשְׂרָאֵל רָעוֹת יוֹתֵר מֵהֶם, לֹא הֶחֱרַבְתָּ אוֹתָם אֶלָּא בְּיָמַי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה ד, יט): מֵעַי מֵעַי אוֹחִילָה קִירוֹת לִבִּי וגו', אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּימֵי מְנַשֶּׁה אַף עַל פִּי שֶׁהִכְעִיסוּ אוֹתִי הָיוּ הַבָּנִים בְּנֵי אֲבוֹתָם, עַכְשָׁו בְּנֵי זִמָּה הֵם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה ד, כב): כִּי אֱוִיל עַמִּי וגו', מַה כְּתִיב בְּסוֹף הַפָּרָשָׁה (ירמיה ה, ח): סוּסִים מְיֻזָּנִים מַשְׁכִּים הָיוּ אִישׁ אֶל אֵשֶׁת רֵעֵהוּ יִצְהָלוּ, אַף עַל פִּי שֶׁעָבְרוּ עַל הַמִּצְווֹת כֻּלָּם וְכָפְרוּ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּמָה דְתֵימָא (ירמיה ה, יב): כִּחֲשׁוּ בַּה', הוּא מַאֲרִיךְ אַפּוֹ, וְעַל הַנִּאוּף נֶחְתַּם עֲלֵיהֶם גְּזַר דִּין, שֶׁכֵּן כְּתִיב אַחֲרָיו (ירמיה ה, ט): הַעַל אֵלֶּה לוֹא אֶפְקֹד נְאֻם ה' וגו', אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַכֹּל אֲנִי כּוֹבֵשׁ, וְעַל הַזִּמָּה אֲנִי כּוֹעֵס, הֲרֵינִי מוֹסְרָן לַמַּלְכֻיּוֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב אַחֲרָיו (ירמיה ה, י): עֲלוּ בְשָׁרוֹתֶיהָ וגו'. פֶּן יִשְׂבְּעוּ זָרִים כֹּחֶךָ, וְכֵן אָמַר לָהֶם משֶׁה לְיִשְׂרָאֵל, בְּשָׁעָה שֶׁאַתֶּם יוֹצְאִים לַמִּלְחָמָה הִזָּהֲרוּ שֶׁלֹא יִהְיֶה בָּכֶם עֲוֹן נִאוּף, שֶׁאִם יֵשׁ עֲוֹן זִמָּה בֵּינֵיכֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַנִּלְחָם לָכֶם הוּא יָשׁוּב מֵאַחֲרֵיכֶם וְאַתֶּם נִמְסָרִים בְּיַד שׂוֹנְאֵיכֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברים כג, טו): כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ מִתְהַלֵּךְ וגו' וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךָ, מַהוּ כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ, אָמַר לָהֶם משֶׁה לְיִשְׂרָאֵל הֱווּ יוֹדְעִין שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְיַחֵד שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא נִקְרָא אֱלֹהֶיךָ, אֶלָּא בִּזְמַן וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ, וְאוֹתָהּ שָׁעָה הוּא מַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ בֵּינֵיכֶם וְהוּא מַצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד אוֹיְבֵיכֶם וּמוֹסֵר שׂוֹנְאֵיכֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶךָ לְהַצִילְךָ וגו'. וּמִנַּיִן שֶׁיִּשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ קְדוֹשִׁים בְּעֵת שֶׁשּׁוֹמְרִים עַצְמָן מִן הַנִּאוּף וּמִן הַזִּמָּה, שֶׁכֵּן כְּתִיב (ויקרא כ, ז): וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדשִׁים כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם, מִכָּאן בִּזְמַן שֶׁהֵם קְדוֹשִׁים הוּא לָהֶם לֵאלוֹהַּ, מַה כְּתִיב אַחֲרָיו (ויקרא כ, ח): וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם, אֵימָתַי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַדֵּשׁ אֶת יִשְׂרָאֵל, בִּזְּמַן שֶׁהֵם שׁוֹמְרִים חֻקָּיו, וּמַה הֵם הַחֻקִּים, אֵלּוּ הָעֲרָיוֹת, דִּכְתִיב נִאוּף אֵשֶׁת אִישׁ בָּרִאשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כ, י): אִישׁ אֲשֶׁר יִנְאַף, וּמָה רָאָה לְהַפְסִיק קִלְלַת אָב וָאֵם בֵּין הַקִּדּוּשׁ לַנִּאוּף, שֶׁכֵּן בַּתְּחִלָּה כְּתִיב (ויקרא כ, ט): אִישׁ אִישׁ אֲשֶׁר יְקַלֵּל אֶת אָבִיו, לְפִי שֶׁכָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִי גָרַם לַבֵּן שֶׁיְקַלֵּל אָבִיו, הַנִּאוּף, לְפִי שֶׁהוּא סָבוּר בְּבַעַל אִמּוֹ שֶׁהוּא אָבִיו וּמְכַבְּדוֹ, וְסָבוּר בַּנּוֹאֵף שֶׁאֵינוֹ אָבִיו וּמְקַלְּלוֹ. כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר (שמות כא, טו טז): וּמַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ, וְגֹנֵב אִישׁ וּמְכָרוֹ, וְכִי מָה רָאָה לְהַפְסִיק גּוֹנֵב נֶפֶשׁ בֵּין מַכֶּה לִמְקַלֵּל, וַהֲלוֹא לֹא הָיָה רָאוּי לְהַפְסִיק בֵּינֵיהֶם, לְפִי שֶׁמַּכֶּה וּמְקַלֵּל שְׁנֵיהֶם נֶאֱמָרִים בְּעֹנֶשׁ אָבִיו וְאִמּוֹ, לָמָּה עָשָׂה כֵן, לְלַמֶּדְךָ שֶׁעַל זֶה נִתְחַיֵּב גּוֹנֵב נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל לְאַחַר שֶׁהוּא מַכֶּה אָבִיו וְאִמּוֹ וּמְקַלְּלָם, לְפִי שֶׁאֵינוֹ גָּדֵל עִמָּם וְאֵינוֹ מַכִּירָם, אַף כָּאן לְכָךְ הִפְסִיק בֵּין הַקִּדּוּשׁ לַזְּנוּת מְקַלֵּל אָבִיו, לְפִי שֶׁכָּל מִי שֶׁבָּא עַל אַחַת מִכָּל עֲרָיוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה, פְּעָמִים שֶׁמּוֹלִיד בֵּן וְגוֹרֵם לַמַּמְזֵר לְקַלֵּל אָבִיו, וְלָמָה הִזְכִּיר קִלְּלַת אֵם, וַהֲלוֹא אִמּוֹ מַכִּיר הוּא, אֵימָתַי מַכִּיר אִמּוֹ בִּזְּמַן שֶׁהַמַּמְזֵר הוּא מִנִּאוּף אֵשֶׁת אִישׁ, לְפִי שֶׁהַנּוֹאֶפֶת תּוֹלָה אוֹתוֹ בְּבַעְלָהּ, אֲבָל בִּשְׁאָר עֲרָיוֹת פְּנוּיוֹת, הֵן מַשְּׁלִיכוֹת אֶת בְּנֵיהֶן בַּשְּׁוָקִים מִפְּנֵי הַבּוּשָׁה וַאֲחֵרִים מְגַדְּלִים אוֹתָם, וְאוֹתָם מַמְזֵרִים אֵינָן מַכִּירִין לֹא אֲבִיהֶם וְלֹא אִמּוֹתֵיהֶם. וַאֲפִלּוּ מַמְזֵר מֵאֵשֶׁת אִישׁ פְּעָמִים שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר לֹא אָבִיו וְלֹא אִמּוֹ, אֵימָתַי בִּזְּמַן שֶׁנָּאֲפָה וּבַעְלָהּ בִּמְדִינַת הַיָּם וְהִיא מַשְׁלֶכֶת אוֹתוֹ, וּלְכָךְ עָנַשׁ הַכָּתוּב מִי שֶׁבָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ וְעַל הָעֲרָיוֹת, מִיתַת בֵּית דִּין וְכָרֵת, לְכָךְ נֶאֱמַר: וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ. דָּבָר אַחֵר, וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ, תַּמָּן תְּנֵינַן (גמרא קידושין עו-א): אֵין בּוֹדְקִין לֹא מִן הַמִּזְבֵּחַ וּלְמַעְלָן לֹא מִן הַדּוּכָן וּלְמַעְלָן וְלֹא מִסַּנְהֶדְּרִין וּלְמַעְלָן, כָּל שֶׁהֻחְזְקוּ אֲבוֹתָיו שׁוֹטְרֵי הָרַבִּים וְגַבָּאֵי צְדָקָה מַשִֹּׂיאִים לַכְּהֻנָּה וְאֵינוֹ צָרִיךְ לִבְדֹּק אַחֲרֵיהֶן. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אַף מִי שֶׁהָיָה חָתוּם עֵד בְּאַרְכֵי יְשָׁנָה שֶׁל צִפּוֹרִי. רַבִּי חֲנַנְיָה בֶּן אַנְטִיגְנוֹס אוֹמֵר אַף מִי שֶׁהָיָה מֻכְתָּב בָּאִסְטְרָטֵיָא שֶׁל מֶלֶךְ. כְּתִיב (דברים יז, טו): שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ וגו', אֵין לִי אֶלָּא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, מִנַּיִן לְרַבּוֹת שׁוֹטְרֵי הָרַבִּים וְגַבָּאֵי צְדָקָה וְסוֹפְרֵי דַיָּנִין וּמַכִּין בָּרְצוּעָה, תַּלְמוּד לוֹמַר (דברים יז, טו): מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ, כָּל שֶׁתְּשִׂימוֹ עָלֶיךָ לֹא יְהֵא אֶלָּא מִקֶּרֶב אַחֶיךָ, וּמִן הַבְּרוּרִים שֶׁבְּאַחֶיךָ. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר מִנַּיִן שֶׁאוֹתָם הַיּוֹצְאִים לַמִּלְחָמָה צְרִיכִין שֶׁלֹא יִהְיוּ בֵּינֵיהֶם מַמְזֵרִים, שֶׁכֵּן כְּתִיב בִּבְנֵי אָשֵׁר (דברי הימים א ז, מ): וְהִתְיַחְשָׂם בַּצָּבָא בַּמִּלְחָמָה, זְכוּת יִחוּסֵיהֶן עוֹמֶדֶת לָהֶם בַּמִּלְחָמָה, עַד כַּדּוּן מִן הַקַּבָּלָה, מִדְּבַר תּוֹרָה מִנַּיִן, שֶׁכֵּן כְּתִיב (דברים כג, ב ח): לֹא יָבֹא פְּצוּעַ וגו' לֹא יָבֹא מַמְזֵר וגו' לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וגו' לֹא תְתַעֵב אֲדֹמִי, מַה כְּתִיב בַּתְרֵיהּ (דברים כג, י): כִּי תֵצֵא מַחֲנֶה עַל אֹיְבֶךָ וגו', לְכָךְ כְּתִיב: וְהָיָה מַחֲנֶךָ קָדוֹשׁ וגו', שֶׁלֹא יִהְיוּ בֵּינֵיהֶם מַמְזֵרִים וְלֹא נוֹלָדִים שֶׁלֹא בִּקְדֻשָּׁה, לְפִי שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְיַחֵד שְׁמוֹ עֲלֵיהֶם וְאֵינוֹ מְסַיְעָם בַּמִּלְחָמָה, כֵּן אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם אָבִינוּ (בראשית יז, ח): וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ, לְאוֹתוֹ זֶרַע שֶׁיִּהְיֶה מְיֻחָס אַחֲרֶיךָ לוֹ אֶתֵּן אֶת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ לַאֲחֻזַּת עוֹלָם וְאֶהְיֶה לָהֶם לֵאלֹהִים, אֲבָל מַמְזֵרִים שֶׁאֵינָן מְיֻחָסִין אַחֲרֶיךָ שֶׁאֵינָן נִכָּרִין אָבוֹת שֶׁלָּהֶם, לֹא אֶהְיֶה לוֹ לֵאלֹהִים, שֶׁאֵינִי מְיַחֵד שְׁמִי עָלָיו וְלֹא אֶתֵּן לוֹ חֵלֶק בָּאָרֶץ.",
"וּלְכָךְ כְּתִיב בַּסּוֹטָה בְּעֵת שֶׁשּׁוֹכֶבֶת עִם אַחֵר (במדבר ה, יב): וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל, שְׁתֵּי מְעִילוֹת הַלָּלוּ לָמָּה, אַחַת שֶׁהִיא מְשַׁקֶּרֶת בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְהַשֵּׁנִית שֶׁהִיא מְשַׁקֶּרֶת בְּבַעֲלָהּ, כֵּיצַד מְשַׁקֶּרֶת בְּבַעֲלָהּ, שֶׁהִיא אוֹמֶרֶת עַל הַמַּמְזֵר שֶׁהוּא בְּנוֹ וְאֵינוֹ בְּנוֹ, וְהוּא יוֹרֵשׁ אֶת נְכָסָיו. כֵּיצַד מְשַׁקֶּרֶת בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר שֶׁהַמַּמְזֵרִים לֹא יִקְחוּ חֵלֶק בָּאָרֶץ אֶלָּא בֵּן שֶׁהוּא מְיֻחָס אַחַר אָבִיו, וְהִיא אוֹמֶרֶת עַל הַמַּמְזֵר שֶׁהוּא בֶּן בַּעְלָהּ וְנוֹתֶנֶת לוֹ חֵלֶק בָּאָרֶץ. מַהוּ וּמָעֲלָה בוֹ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּבַעֲלֵךָ אַתְּ יְכוֹלָה לְשַׁקֵּר בִּי אֵין אַתְּ יְכוֹלָה לְשַׁקֵּר, שֶׁאֲנִי רוֹאֶה אֶת הַכֹּל, שֶׁכֵּן כְּתִיב (זכריה ד, ו): עֵינֵי ה' הֵמָּה מְשׁוֹטְטִים בְּכָל הָאָרֶץ, וְאוֹמֵר (משלי טו, ג): עֵינֵי ה' צֹפוֹת רָעִים וְטוֹבִים, לֹא כְּשֶׁאַתְּ סְבוּרָה לְהַנְחִיל הַמַּמְזֵר שֶׁלְּךָ נִכְסֵי בַּעֲלֵךָ, אֲנִי מַכִּיר הַמַּמְזֵר וַאֲנִי טוֹרְדוֹ מִן הָעוֹלָם, כְּהַהִיא דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא אַחַת לְשִׁשִּׁים וּלְשִׁבְעִים שָׁנָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא דֶבֶר גָּדוֹל בָּעוֹלָם וּמְכַלֶּה מֵהֶם אֶת הַמַּמְזֵרִים וְנוֹטֵל עִמָּהֶם כְּשֵׁרִים שֶׁלֹא לְפַרְסֵם אֶת הַחַטָּאִים, (ישעיה לא, ב): וְגַם הוּא חָכָם וַיָּבֵא רָע, לָא מִסְתַּבְּרָא דְּלָא, וְגַם הוּא חָכָם וַיָּבֵא טוֹב, אֶלָּא לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֲפִלּוּ רָעָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא לָעוֹלָם בְּחָכְמָה הוּא מֵבִיא, (ישעיה לא, ב): וְאֶת דְּבָרָיו לֹא הֵסִיר וְקָם עַל בֵּית מְרֵעִים וְעַל עֶזְרַת פֹּעֲלֵי אָוֶן, רַבִּי הוּנָא אָמַר אֵין מַמְזֵר חַי יוֹתֵר מִשְּׁלשִׁים יוֹם. רַבִּי זְעֵירָא כַּד סְלַק לְהָכָא שָׁמַע קָלָא קָרֵי מַמְזֵרָא וּמַמְזֵרְתָּא, אֲמַר לוֹן מַהוּ כֵן, אֲמַר הָא אֲזִילָא דְרַבִּי הוּנָא אֵין מַמְזֵר חַי יוֹתֵר מִשְּׁלשִׁים יוֹם. אָמַר לֵיהּ רַב יַעֲקֹב בַּר אַחָא עִמְּךָ הָיִיתִי כְּשֶׁאָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַב אֵין מַמְזֵר חַי יוֹתֵר מִשְּׁלשִׁים יוֹם, אֵימָתַי בִּזְּמַן שֶׁאֵינוֹ מְפֻרְסָם, אֲבָל אִם הָיָה מְפֻרְסָם חַי הוּא, הֱוֵי וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל, וְלֹא בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.",
"דָּבָר אַחֵר, וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה כג, כד): אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶנוּ נְאֻם ה', מְדַבֵּר בַּנּוֹאֵף שֶׁהוּא מַטְמִין עַצְמוֹ בַּסֵּתֶר לַעֲשׂוֹת זִמָּה, כְּמָה דְתֵימָא (איוב כד, טו): וְעֵין נֹאֵף שָׁמְרָה נֶשֶׁף לֵאמֹר לֹא תְשׁוּרֵנִי עָיִן וְסֵתֶר פָּנִים יָשִׂים, (ירמיה כג, כד): וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶנוּ נְאֻם ה', מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמִי שֶׁנִּכְנַס לִגְנֹב בְּתוֹךְ שְׁנֵי בָּתִּים זֶה לִפְנִים מִזֶּה, וְהָיָה בָּהֶם שְׁנֵי שׁוֹמְרִים, אֶחָד בַּחוּץ וְאֶחָד בִּפְנִים, כֵּיוָן שֶׁבָּא לָצֵאת מִפֶּתַח הַפְּנִימִי יָצָא וְלֹא הִרְגִּישׁ בּוֹ הַשּׁוֹמֵר הַפְּנִימִי, בָּא לָצֵאת מִן הַחִיצוֹן הִרְגִּישׁ בּוֹ הַשּׁוֹמֵר שֶׁבַּחוּץ וּתְפָסוֹ, אָמַר לוֹ בַּשֶּׁבִּפְנִים שָׂחַקְתָּ אֲבָל בִּי אֵין אַתְּ יָכוֹל לִשְׂחֹק. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַנּוֹאֵף, בְּבַעַל הָאִשָּׁה שָׂחַקְתָּ, שֶׁלֹא הִרְגִּישׁ בְּךָ, אֲבָל אֲנִי יוֹשֵׁב וּמְשַׂחֵק עַל הָרְשָׁעִים, כְּמָה דְתֵימָא (תהלים ב, ד): יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק ה' יִלְעַג לָמוֹ, לְפִי שֶׁאֲנִי רוֹאֶה אֶת הַכֹּל, כְּמָה דְתֵימָא (זכריה ד, י): עֵינֵי ה' הֵמָּה מְשׁוֹטְטִים בְּכָל הָאָרֶץ, וְאוֹמֵר (משלי טו, ג): בְּכָל מָקוֹם עֵינֵי ה' צֹפוֹת רָעִים וְטוֹבִים, וַאֲנִי אֶהְיֶה עֵד מְמַהֵר לְפַרְסֶמְךָ בָּעוֹלָם, כְּמָה דְתֵימָא (מלאכי ג, ה): וְהָיִיתִי עֵד מְמַהֵר בַּמְכַשְּׁפִים וּבַמְנָאֲפִים וּבַנִּשְׁבָּעִים לַשָּׁקֶר וּבְעשְׁקֵי שְׂכַר שָׂכִיר אַלְמָנָה וְיָתוֹם וּמַטֵּי גֵר וְלֹא יְרֵאוּנִי אָמַר ה' צְבָאוֹת, אַף כָּאן הוּא אוֹמֵר: וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶנוּ נְאֻם ה', קְרִי בֵיהּ לֹא אַרְאֶנוּ לַבְּרִיּוֹת וַאֲפַרְסֵם מַעֲשָׂיו, כֵּיצַד הוּא מְפַרְסֵם מַעֲשָׂיו, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן בְּלֵב בַּעַל הַסּוֹטָה לְקַנֹּאת אֶת אִשְׁתּוֹ, וְהוּא מַשְׁקֶה אוֹתָהּ וְהַמַּיִם בּוֹדְקִין אֶת הַסּוֹטָה וְהַנּוֹאֵף, הֱוֵי: לֹא אֶרְאֶנוּ נְאֻם ה', אוֹתָהּ שָׁעָה מִתְפַּרְסֵם הַנּוֹאֵף וְהַכֹּל יוֹדְעִין שֶׁהוּא שָׁכַב עִמָּהּ, אַף כָּאן הוּא אוֹמֵר: וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַסּוֹטָה, בְּבַעֲלֵךָ אַתְּ מוֹעֶלֶת וּמְשַׁקֶּרֶת, בִּי אֵין אַתְּ יְכוֹלָה לְשַׁקֵּר, שֶׁאֲנִי אֲפַרְסֵם אֶת מַעֲשַׂיִךְ, מַעֲבִיר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְהִיא שׁוֹתָה וּשְׁנֵיהֶם נִדּוֹנִים, הֱוֵי: וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל. אָמְרוּ מַעֲשֶׂה בִּשְׁתֵּי אֲחָיוֹת שֶׁהָיוּ דּוֹמוֹת זוֹ לָזוֹ וְהָיְתָה הָאַחַת נְשׂוּאָה בְּעִיר אַחֶרֶת, בִּקֵּשׁ בַּעְלָהּ שֶׁל אַחַת מֵהֶן לְקַנֹּאת לָהּ וּלְהַשְׁקוֹתָהּ מַיִם הַמָּרִים בִּירוּשָׁלַיִם, הָלְכָה לְאוֹתָהּ הָעִיר שֶׁהָיְתָה אֲחוֹתָהּ נְשׂוּאָה שָׁם, אָמְרָה לָהּ אֲחוֹתָהּ מָה רָאִית לָבוֹא בְּכָאן, אָמְרָה לָהּ בַּעֲלִי רוֹצֶה לְהַשְׁקוֹת אוֹתִי מַיִם הַמָּרִים, וַאֲנִי טְמֵאָה. אָמְרָה לָהּ אֲחוֹתָהּ אֲנִי הוֹלֶכֶת תַּחְתַּיִּךְ וְשׁוֹתָהּ, אָמְרָה לָהּ לְכִי וַעֲשִׂי כֵן. מֶה עָשְׂתָה לָבְשָׁה בִּגְדֵי אֲחוֹתָהּ וְהָלְכָה וְשָׁתְתָה מַיִם הַמָּרִים וְנִמְצְאָה טְהוֹרָה, חָזְרָה לְבֵיתָהּ יָצְאָה אֲחוֹתָהּ שֶׁזָּנְתָה לִקְרָאתָהּ, חִבְּקוּ וְנָשְׁקוּ זוֹ לָזוֹ, כֵּיוָן שֶׁנָּשְׁקוּ זוֹ לָזוֹ, הֵרִיחָה בַּמַּיִם הַמָּרִים מִיָּד מֵתָה, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (קהלת ח, ח): אֵין אָדָם שַׁלִּיט בָּרוּחַ לִכְלוֹא אֶת הָרוּחַ וְאֵין שִׁלְטוֹן בְּיוֹם הַמָּוֶת וְאֵין מִשְׁלַחַת בַּמִּלְחָמָה וְלֹא יְמַלֵּט רֶשַׁע אֶת בְּעָלָיו, הֱוֵי: לֹא אֶרְאֶנּוּ וגו', לְכָךְ נֶאֱמַר: וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל.",
"דָּבָר אַחֵר, וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל, מְעִילָה כְּפוּלָה, שֶׁמָּעֲלָה בּוֹ בִּנְפָשׁוֹת וּבְמָמוֹן, שֶׁהֵבִיאָה לוֹ נְפָשׁוֹת אֲחֵרוֹת לָקַחַת לוֹ מָמוֹנוֹ. דָּבָר אַחֵר, וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל, שֶׁמָּעַל בּוֹ בִּזְכָרִים וּבִנְקֵבוֹת, וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל, בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלָעוֹלָם הַבָּא, פֵּרְשָׁה הֵימֶנּוּ בִּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת. (במדבר ה, יג): וְשָׁכַב אִישׁ, עַל יְדֵי אִישׁ הוּא מְקַנֵּא אוֹתָהּ וְאֵינוֹ מְקַנֵּא אוֹתָהּ עַל יְדֵי בְּהֵמָה, (במדבר ה, יג): אֹתָהּ, זוֹ שֶׁהִתְרוּ בָּהּ, (במדבר ה, יג): שִׁכְבַת זֶרַע, פְּרַט לִכְשֶׁקִּנֵּא לָהּ דֶּרֶךְ אֵבָרִים, שֶׁלֹא תֹאמַר בִּקְפֵידַת הַבַּעַל תָּלָה הַכָּתוּב וּבַעַל הָא קָפִּיד, לְכָךְ נֶאֱמַר: שִׁכְבַת זֶרַע, (במדבר ה, יג): וְנֶעֱלַם מֵעֵינֵי אִישָׁהּ, וְלֹא שֶׁיְהֵא בַּעַל רוֹאֶה וּמְעַמְעֵם, הָא אִם יָדַע בָּהּ בַּעְלָהּ אֵין רַשַּׁאי לְהַעֲרִים עָלֶיהָ וּלְהַשְׁקוֹתָהּ. (במדבר ה, יג): וְנִסְתְּרָה וְהִיא נִטְמָאָה, כֵּיוָן שֶׁנִּסְתְּרָה הַתּוֹרָה קָרְאָה אוֹתָהּ טְמֵאָה. דָּבָר אַחֵר, וְנִסְתְּרָה וְהִיא נִטְמָאָה, כַּמָּה שִׁעוּר סְתִירָה כְּדֵי טֻמְאָה, כַּמָּה הִיא טֻמְאָה כְּדֵי בִּיאָה, כַּמָּה הִיא בִּיאָה כְּדֵי הַעֲרָאָה, כַּמָּה הַעֲרָאָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר כְּדֵי חֲזָרַת דֶּקֶל בָּרוּחַ, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר כְּדֵי מְזִיגַת הַכּוֹס, בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר כְּדֵי לִשְׁתּוֹתוֹ, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר כְּדֵי גִּלְגּוּל בֵּיצָה, רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר כְּדֵי לִגְמוֹת שָׁלשׁ בֵּיצִים מְגֻלְגָּלוֹת זוֹ אַחַר זוֹ, רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פִּינְחָס אָמַר כְּדֵי שֶׁיִּקְשֹׁר גַּרְדִי אֶת הַנִּימָא, פְּנִימוֹן אוֹמֵר כְּדֵי שֶׁתּוֹשִׁיט יָדָהּ וְתִטֹּל כִּכָּר מִן הַסַּל, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר זֵכֶר לַדָּבָר (משלי ו, כו): כִּי בְעַד אִשָּׁה זוֹנָה עַד כִּכַּר לֶחֶם וְאֵשֶׁת אִישׁ נֶפֶשׁ יְקָרָה תָצוּד, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי כָּל אֵלּוּ שִׁעוּרִים לְאַחַר הַתָּרַת סִינָר, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּעַצְמוֹ שִׁעֵר, וּבֶן עַזַּאי נָשָׂא אִשָּׁה מִיָּמָיו, אִית דְּבָעֵי מֵימַר נִתְחַמֵּם, וְאִית דְּבָעֵי מֵימַר בָּעַל וּפֵרַשׁ, וְאִית דְּבָעֵי מֵימַר (תהלים כה, יד): סוֹד ה' לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם. מִנַּיִן לְהַעֲרָאָה שֶׁהִיא אוֹסֶרֶת בְּאֵשֶׁת אִישׁ, אָמַר רַבִּי יוֹנָה שֶׁכֵּן כְּתִיב (ויקרא יח, כט): כִּי כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה מִכֹּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה, הֻקְּשׁוּ כָּל הָעֲרָיוֹת לַנִּדָּה, מַה נִּדָּה בְּהַעֲרָאָה, דִּכְתִיב (ויקרא כ, יח): אֶת מְקֹרָהּ הֶעֱרָה, אַף כָּל הָעֲרָיוֹת בְּהַעֲרָאָה. (במדבר ה, יג): וְעֵד אֵין בָּהּ, שֶׁהוּא כָּשֵׁר לְהָעִיד, וּמִנַּיִן אַף עֵד שֶׁאֵין כָּשֵׁר לְהָעִיד אִם אָמַר נִטְמֵאת אֵינָהּ שׁוֹתָה, תַּלְמוּד לוֹמַר עֵד וְעֵד, (במדבר ה, יג): וְהִוא לֹא נִתְפָּשָׂה, אֲסוּרָה הָא אִם נִתְפָּשָׂה מֻתֶּרֶת. וְיֵשׁ לְךָ תְּפוּשָׂה בְּיִשְׂרָאֵל וְהִיא אֲסוּרָה, וְאֵיזוֹ זוֹ כָּל שֶׁתְּחִלָּתָהּ בְּרָצוֹן וְסוֹפָהּ בְּאֹנֶס, וְיֵשׁ לְךָ שֶׁאֵינָה תְּפוּשָׂה בְּיִשְׂרָאֵל וְהִיא מֻתֶּרֶת, וְאֵיזוֹ זוֹ שֶׁתְּחִלָּתָהּ בְּאוֹנֶס וְסוֹפָהּ בְּרָצוֹן, כַּהֲדָא אִתְּתָא אֲתַת גַּבֵּי רַבִּי אָמְרָה לֵיהּ נֶאֱנַסְתִּי, אָמַר לָהּ וְלָא עָרַב לָךְ, אָמְרָה לֵיהּ וְאִם יִטְבֹּל אָדָם אֶצְבָּעוֹ בִּדְבַשׁ וְיִתְּנֶנָּהּ לְתוֹךְ פִּיךָ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁמָּא אֵינוֹ רַע לָךְ וּבַסּוֹף אֵינוֹ עָרֵב לָךְ, וְקִבְּלָהּ. דָּבָר אַחֵר, וְעֵד אֵין בָּהּ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לָהּ עַכְשָׁו יֵשׁ לָהּ לְאַחַר זְמַן, כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר (בראשית יא, ל): וַתְּהִי שָׂרַי עֲקָרָה אֵין לָהּ וָלָד, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לָהּ עַכְשָׁו יֵשׁ לָהּ לְאַחַר זְמַן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כא, א): וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה כַּאֲשֶׁר אָמָר וַיַּעַשׂ ה' לְשָׂרָה כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר. כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר (אסתר ב, י): לֹא הִגִּידָה אֶסְתֵּר אֶת עַמָּהּ וְאֶת מוֹלַדְתָּהּ כִּי מָרְדְּכַי צִוָּה עָלֶיהָ אֲשֶׁר לֹא תַגִּיד, אַף עַל פִּי שֶׁלֹא הִגִּידָה עַכְשָׁו הִגִּידָה לְאַחַר זְמַן, וְאַף כָּאן וְעֵד אֵין בָּהּ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לָהּ עַכְשָׁו יֵשׁ לָהּ לְאַחַר זְמַן, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ג, ה): וְקָרַבְתִּי אֲלֵיכֶם לַמִּשְׁפָּט וְהָיִיתִי עֵד מְמַהֵר וגו'.",
"וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וגו' (במדבר ה, יד), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי ו, טז): שֶׁשׁ הֵנָּה שָׂנֵא ה' וְשֶׁבַע תּוֹעֲבַת נַפְשׁוֹ, רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר אֵלּוּ שִׁבְעָה דְבָרִים בַּסּוֹטָה הֵם אֲמוּרִים, (משלי ו, יז): עֵינַיִם רָמוֹת, שֶׁהַסּוֹטָה תּוֹלָה עֵינֶיהָ לְאִישׁ אַחֵר, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ישעיה ג, טז): יַעַן כִּי גָבְהוּ בְּנוֹת צִיּוֹן וגו', (משלי ו, יז): לְשׁוֹן שָׁקֶר, שֶׁהִיא נוֹאֶפֶת וְאוֹמֶרֶת מִמְּךָ אֲנִי מְעֻבֶּרֶת וּמְשַׁקֶּרֶת לוֹ. (משלי ו, יז): וְיָדַיִם שֹׁפְכוֹת דָּם נָקִי, שֶׁהַנּוֹאֵף נִכְנַס עַל מְנָת שֶׁאִם נִתְפַּס יַהֲרֹג אוֹ יֵהָרֵג. (משלי ו, יח): לֵב חֹרֵשׁ מַחְשְׁבוֹת אָוֶן, שֶׁהַנּוֹאֵף וְהַנּוֹאֶפֶת אֵין מַחְשְׁבוֹתָם בְּכָל שָׁעָה אֶלָּא עָוֹן, אֵימָתַי הֵם חוֹטְאִים, וְאוֹמְרִים זֶה לָזֶה בְּאֵיזֶה מָקוֹם בְּאֵיזֶה שָׁעָה. (משלי ו, יח): רַגְלַיִם מְמַהֲרוֹת לָרוּץ לָרָעָה, בְּוַדַּאי שֶׁמְמַהֲרִין לַעֲשׂוֹת אֶת הַחֵטְא. (משלי ו, יט): יָפִיחַ כְּזָבִים עֵד שָׁקֶר, שֶׁאִם יִתָּפְסוּ הֵם מְכַזְבִים וּמְשַׁקְּרִים וְנִשְׁבָּעִים מְשִׂיחִים הָיִינוּ זֶה לָזֶה לִדְבָרִים אֲחֵרִים. (משלי ו, יט): וּמְשַׁלֵּחַ מְדָנִים בֵּין אַחִים, שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל אַחִים זֶה עִם זֶה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קכב, ח): לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָא שָׁלוֹם בָּךְ. וְהַנּוֹאֵף אֵשֶׁת חֲבֵרוֹ הַבַּעַל שׁוֹמֵעַ וְשׂוֹנְאוֹ, וְאַף הַנּוֹאֵף אֵינוֹ יָכוֹל לִרְאוֹתוֹ, הֱוֵי: וּמְשַׁלֵּחַ מְדָנִים בֵּין אַחִים, אַף כָּאן הוּא אוֹמֵר: וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה, אֵין קִנְאָה אֶלָּא לְשׁוֹן כַּעַס, כְּמָה דְתֵימָא (דברים לב, כא): הֵם קִנְאוּנִי בְלֹא אֵל כִּעֲסוּנִי בְּהַבְלֵיהֶם וַאֲנִי אַקְנִיאֵם בְּלֹא עָם בְּגוֹי נָבָל אַכְעִיסֵם, וְאוֹמֵר (משלי ו, לד): כִּי קִנְאָה חֲמַת גָּבֶר וגו'.",
"וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (קהלת ז, כו): וּמוֹצֵא אֲנִי מַר מִמָּוֶת וגו', כֵּיצַד הִיא מָרָה מִמָּוֶת, שֶׁהִיא נוֹתֶנֶת לוֹ יִסוּרִין בָּעוֹלָם הַזֶּה, לָמָּה שֶׁהוּא טוֹעֶה אַחֲרֶיהָ וּלְבַסּוֹף מוֹרִידָה אוֹתוֹ לַגֵּיהִנֹּם, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ב, יח): כִּי שָׁחָה אֶל מָוֶת בֵּיתָהּ, (משלי ה, ה): שְׁאוֹל צְעָדֶיהָ יִתְמֹכוּ. שָׁאֲלוּ תַּלְמִידָיו לְרַב הוּנָא אָבִיו שֶׁל רַבִּי אַחָא, לִמַדְתָּנוּ רַבֵּנוּ הַנּוֹאֵף וְהַנּוֹאֶפֶת עוֹבְרִין עַל עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, עַל הַתִּשְׁעָה אָנוּ מַכִּירִים וְעַל הַשַּׁבָּת אֵין אָנוּ מַכִּירִים. כֵּיצַד, עַל אָנֹכִי, שֶׁכָּל הַנּוֹאֵף בְּאֵשֶׁת חֲבֵרוֹ כּוֹפֵר בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ה, ח י): אִישׁ אֶל אֵשֶׁת רֵעֵהוּ יִצְהָלוּ הַעַל אֵלֶה לוֹא אֶפְקֹד נְאֻם ה' וְאִם בְּגוֹי אֲשֶׁר כָּזֶה לֹא תִתְנַקֵּם נַפְשִׁי עֲלוּ בְשָׁרוֹתֶיהָ וְשַׁחֵתוּ וְכָלָה אַל תַּעֲשׂוּ הָסִירוּ נְטִישׁוֹתֶיהָ כִּי לוֹא לַה' הֵמָּה. עַל לֹא יִהְיֶה לְךָ, דִּכְתִיב בּוֹ (שמות כ, ה) (דברים ה, ח): כִּי אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא, וּשְׁתֵּי פְּעָמִים אָמְרוּ בַּסּוֹטָה: וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וגו', לָמָּה שְׁתֵּי פְּעָמִים, שֶׁהִיא מְקַנְּאָה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּלְבַעְלָהּ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (במדבר ה, טו): כִּי מִנְחַת קְנָאֹת הוּא, שֶׁהֵן שְׁתֵּי קְנָאוֹת עַל לֹא תִשָֹּׂא, שֶׁהוּא מְנָאֵף וְנִשְׁבַּע שֶׁלֹא עָשָׂה, וְעַל כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ, שֶׁהַנּוֹאֵף עִם הַסּוֹטָה מִתְעַבֶּרֶת מִמֶּנּוּ וְאוֹמֶרֶת לְבַעְלָהּ מִמְּךָ אֲנִי מְעֻבֶּרֶת, וְהָעֻבָּר גָּדֵל וּמְכַבֵּד לִפְנֵי בַּעֲלָהּ, סָבוּר שֶׁהוּא אָבִיו וְאֵינוֹ אָבִיו, וְעוֹבֵר בַּשּׁוּק וּמְקַלֵּל אֶת הַנּוֹאֵף, סָבוּר שֶׁאֵינוֹ אָבִיו וְהוּא אָבִיו. עַל לֹא תִרְצָח, שֶׁהַנּוֹאֵף נִכְנָס עַל מְנָת אוֹ יַהֲרֹג אוֹ יֵהָרֵג. עַל לֹא תִנְאָף, דָּבָר שֶׁהוּא מְפֹרָשׁ שֶׁהוּא נוֹאֵף. עַל לֹא תִגְנֹב, שֶׁהוּא גּוֹנֵב מְקוֹר חֲבֵרוֹ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (משלי ט, יז): מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ. עַל לֹא תַעֲנֶה, שֶׁמְּעִידָה עֵדוּת שֶׁקֶר וְאוֹמֶרֶת מִמְךָ אֲנִי מְעֻבֶּרֶת. עַל לֹא תַחְמֹד, שֶׁהַנּוֹאֵף אֵשֶׁת חֲבֵרוֹ חוֹמֵד כָּל אֲשֶׁר לְבַעְלָהּ, כֵּיצַד כְּשֶׁבַּעְלָהּ נִפְטָר מִן הָעוֹלָם סָבוּר שֶׁאוֹתוֹ הַבֵּן הוּא שֶׁלּוֹ, עוֹמֵד הַבַּעַל וְכוֹתֵב לוֹ דְיָתֵיקֵי מִכָּל נְכָסָיו וּמוֹרִישׁ כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁאֵינוֹ בְּנוֹ, נִמְצָא שֶׁהַנּוֹאֵף חוֹמֵד כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לַחֲבֵרוֹ וְחוֹמֵד אִשְׁתּוֹ. אָמְרוּ לוֹ לְרַב הוּנָא הֲרֵי אָמַרְנוּ תִּשְׁעָה, אֱמֹר לָנוּ כֵּיצַד עוֹבֵר עַל זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת, אָמַר לָהֶם אֲנִי אוֹמַר לָכֶם, פְּעָמִים כֹּהֵן יֵשׁ לוֹ אִשָּׁה וְיִשְׂרָאֵל נוֹאֵף בָּא עָלֶיהָ וְהִיא יוֹלֶדֶת בֵּן, סְבוּרִים בּוֹ שֶׁהוּא בְּנוֹ שֶׁל כֹּהֵן, וְעוֹמֵד אוֹתוֹ בֵּן וּמְשַׁמֵּשׁ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וּמַעֲלֶה עוֹלוֹת בַּשַּׁבָּת, וְנִמְצָא מְחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת. הֲרֵי שֶׁעָבְרוּ הַנּוֹאֵף וְהַנּוֹאֶפֶת עַל עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, וְעָלֶיהָ אָמַר שְׁלֹמֹה (קהלת ז, כו): וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הִיא מְצוֹדִים וַחֲרָמִים לִבָּהּ אֲסוּרִים יָדֶיהָ טוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹהִים יִמָּלֵט מִמֶּנָּה וְחוֹטֵא יִלָּכֶד בָּהּ, אוֹי לָהּ לָעֲבֵרָה שֶׁעוֹבְרִין בָּהּ עַל עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת. אֶת הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הִיא מְצוֹדִים, צָדָה בָּעוֹלָם הַזֶּה וְצָדָה בָּעוֹלָם הַבָּא. וַחֲרָמִים, הֶחָרָם הַזֶּה צָד בַּמַּיִם וְאֵינוֹ צָד בַּיַּבָּשָׁה, אֲבָל הָאִשָׁה צָדָה בַּמַּיִם וְצָדָה בַּיַּבָּשָׁה. לִבָּהּ, שֶׁהִיא תּוֹבַעַת בְּלִבָּהּ. אֲסוּרִים יָדֶיהָ, אִלְמָלֵא שֶׁאֲסוּרִים יָדֶיהָ שֶׁאֵינָהּ תּוֹבַעַת בַּפֶּה לֹא הָיְתָה מַנַּחַת לְאָדָם שֶׁלֹא תְהֵא תּוֹבַעְתּוֹ. טוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹהִים יִמָּלֵט מִמֶּנָּהּ, (גמרא גיטין צ-א): תָּנֵי בְּשֵׁם רַבִּי מֵאִיר כְּשֵׁם שֶׁיֵּשׁ דֵּעוֹת בְּמַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה, כָּךְ יֵשׁ דֵּעוֹת בַּאֲנָשִׁים, יֵשׁ אָדָם שֶׁיּוֹרֵד זְבוּב בְּכוֹסוֹ וְזוֹרְקוֹ וְשׁוֹתֵהוּ, זֶה בִּשְׁאָר כָּל אָדָם שֶׁהוּא רוֹאֶה אֶת אִשְׁתּוֹ מְדַבֶּרֶת עִם שְׁכֵנֶיהָ וְעִם קְרוֹבֶיהָ וּמַנִּיחָהּ. יֵשׁ לְךָ אָדָם זְבוּב פּוֹרֵחַ עַל גַּב כּוֹסוֹ, וְהוּא נוֹטְלוֹ וְשׁוֹפְכוֹ וְלֹא טוֹעֲמוֹ, זֶה חֵלֶק רַע בַּאֲנָשִׁים שֶׁנָּתַן אֶת עֵינָיו בָּהּ לְגָרְשָׁהּ. יֵשׁ לְךָ אָדָם זְבוּב שָׁכֵן עַל גַּב כּוֹסוֹ, וְהוּא נוֹטְלוֹ וּמַנִּיחוֹ כְּמוֹת שֶׁהוּא, זֶה יְהוּדָה בֶּן פַּפּוּס שֶׁנָּעַל אֶת הַדֶּלֶת בִּפְנֵי אִשְׁתּוֹ. אֲמַרִין לֵיהּ נְהִיגִין הֲווֹן אֲבָהָתָךְ עָבְדִין כֵּן. יֵשׁ לְךָ אָדָם זְבוּב מֵת נוֹפֵל לְתוֹךְ כּוֹסוֹ וְהוּא נוֹטְלוֹ וּמוֹצְצוֹ וְשׁוֹתֵהוּ, זֶה הָרָשָׁע, שֶׁהוּא רוֹאֶה אֶת אִשְׁתּוֹ לִבָּהּ גַּס בַּעֲבָדֶיהָ, יוֹצְאָה לַשּׁוּק וְרֹאשָׁהּ פָּרוּעַ, וּפְרוּמָה מִשְּׁנֵי צְדָדֶיהָ וְרוֹחֶצֶת בְּמָקוֹם שֶׁבְּנֵי אָדָם רוֹחֲצִין, זוֹ מִצְוָה מִן הַתּוֹרָה לְגָרְשָׁהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כד, א): כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ, מַהוּ (דברים כד, ב): וְהָלְכָה וְהָיְתָה לְאִישׁ אַחֵר, הַכָּתוּב קְרָאוֹ אַחֵר, שֶׁאֵין זֶה בֶּן זוּגוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן, שֶׁהַלָּה הוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ מִשּׁוּם עֶרְוָה וְהַלָּה נִכְשַׁל בָּהּ, אִם זָכָה הוּא לַשָּׁמַיִם הֲרֵי הוּא מְגָרְשָׁהּ, וְאִם לָאו סוֹף שֶׁהִיא קוֹבַרְתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כד, ג): אוֹ כִי יָמוּת הָאִישׁ הָאַחֲרוֹן אֲשֶׁר לְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה, רָאוּי הָיָה זֶה לְמִיתָה שֶׁהָאִשָּׁה הַזֹּאת הִכְנִיס לְתוֹךְ בֵּיתוֹ, עַל הָרִאשׁוֹן שֶׁגֵּרְשָׁהּ אָמַר שְׁלֹמֹה: טוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹהִים יִמָּלֵט מִמֶּנָּהּ. וְעַל הַשֵּׁנִי שֶׁהִכְנִיסָהּ לְתוֹךְ בֵּיתוֹ אָמַר הַכָּתוּב: וְחוֹטֵא יִלָּכֶד בָּהּ. דָּבָר אַחֵר, טוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹהִים יִמָּלֵט מִמֶּנָּהּ, זֶה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲבִיר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וּמְקַנֵּא לְאִשְׁתּוֹ בִּזְּמַן שֶׁרוֹאֶה שֶׁהִיא פְּרוּצָה. וְחוֹטֵא יִלָּכֶד בָּהּ, זֶה שֶׁהוּא רוֹאֶה אֶת אִשְׁתּוֹ קוֹלָנִית וְרַגְלָה רָמָה וּפְרוּצָה בִּשְׂחֹק וְאֵינוֹ מְקַנֵּא בָּהּ, לְפִי שֶׁדַּרְכָּן שֶׁל בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל לֹא קוֹלָנִיּוֹת, וְלֹא רֶגֶל רָמָה, וְלֹא פְּרוּצוֹת בִּשְׂחֹק, לְכָךְ נֶאֱמַר: וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה, תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, אֵין אָדָם מְקַנֵּא לְאִשְׁתּוֹ אֶלָּא אִם כֵּן נִכְנְסָה בוֹ רוּחַ טָהֳרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה. וְתַלְיָא בִּפְלוּגְתָּא, דְּתָנֵי: וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ רְשׁוּת, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר חוֹבָה, הָא לָמַדְנוּ שֶׁהוּא רוּחַ טָהֳרָה, שֶׁאִם אַתָּה אוֹמֵר רוּחַ טֻמְאָה, וְכִי רְשׁוּת יֵשׁ לוֹ לְאָדָם אוֹ חוֹבָה לְהַכְנִיס רוּחַ טֻמְאָה בְּעַצְמוֹ. תָּנֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר כְּלַפֵּי שֶׁאָמְרָה תּוֹרָה (ויקרא יט, יז): לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ, יָכוֹל זוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר: וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וגו'. וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה, כֵּיצַד עוֹבֶרֶת עָלָיו, כְּמָה דְתֵימָא (קהלת י, כ): כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל וּבַעַל כְּנָפַיִם יַגֵּיד דָּבָר, הָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַכְרִיז עָלָיו בְּגָלוּי, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה, וְאֵין עֲבֵרָה אֶלָּא לְשׁוֹן הַכְרָזָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לו, ו): וַיְצַו משֶׁה וַיַּעֲבִירוּ קוֹל בַּמַחֲנֶה וגו'. וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ, אָמַר רַבִּי נַחְמָן בַּר יִצְחָק אֵין קִנּוּי אֶלָּא לְשׁוֹן הַתְרָאָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (יואל ב, יח): וַיְקַנֵּא ה' לְאַרְצוֹ וַיַּחְמֹל עַל עַמּוֹ. (במדבר ה, יד): וְהִוא נִטְמָאָה אוֹ עָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ וְהִיא לֹא נִטְמָאָה, תָּנֵי רַבִּי אוֹמֵר שָׁלשׁ טֻמְאוֹת נֶאֶמְרוּ בַּפָּרָשָׁה, אַחַת לַבּוֹעֵל, וְאַחַת לַבַּעַל, וְאַחַת לַתְּרוּמָה. וְכִי מָצָאנוּ אִשָּׁה שֶׁהִיא אֲסוּרָה לְבֵיתָהּ וּמֻתֶּרֶת לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָה, אָמַר רַבִּי אָבִין אָכֵן אִתְאֲמַרַת, אַחַת לַבַּעַל, וְאַחַת לַבּוֹעֵל, וְאַחַת לַיָּבָם. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בֶּן רַבִּי בּוֹן מַתְנִיתָא (גמרא סוטה ב-א): אָמְרָה כֵּן, וְאִם מֵת חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת.",
"וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ אֶל הַכֹּהֵן (במדבר ה, טו), מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן פָּרָשַׁת סוֹטָה, (במדבר ה, י): וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ וגו', וְכִי יִשְׂרָאֵל אוֹכֵל קָדָשִׁים, אֶלָּא אִם בָּאתָ אֵצֶל כֹּהֵן בַּנְּדָרִים וּבַנְּדָבוֹת וּבַבְּכוֹרִים, אֲנִי מַעֲמִיד הֵימֶךָ כֹּהֲנִים אוֹכְלִים קָדָשִׁים, וְאִם לִגְלַגְתָּ בַּמִּצְווֹת וְלֹא הֵבֵאתָ קָדָשִׁים, סוֹפוֹ וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ אֶל הַכֹּהֵן וגו', תַּרְעָא דְּלָא פְּתִיחַ לְמִצְוָתָא פְּתִיחַ לְאַסְיָא. (במדבר ה, טו): וְהֵבִיא אֶת קָרְבָּנָהּ עָלֶיהָ, הֲרֵי זֶה מֵבִיא קָרְבָּן מִשֶּׁלּוֹ (במדבר ה, טו): עֲשִׂירִת הָאֵיפָה, לְפִי שֶׁעָבְרָה עַל עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת. (במדבר ה, טו): קֶמַח שְׂעוֹרִים, הַנּוֹאֵף הֶאֱכִילַתּוּ מַעֲדַנֵי עוֹלָם, לְפִיכָךְ קָרְבָּנָהּ מַאֲכַל בְּהֵמָה. (במדבר ה, טו): לֹא יִצֹּק עָלָיו שֶׁמֶן וְלֹא יִתֵּן עָלָיו לְבֹנָה, תָּנֵי אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּדִין הוּא שֶׁתְּהֵא מִנְחַת חוֹטֵא טְעוּנָה שֶׁמֶן וּלְבוֹנָה, כְּדֵי שֶׁלֹא יְהֵא חוֹטֵא נִשְׂכָּר, וּמִפְּנֵי מָה אֵינָהּ טְעוּנָה, שֶׁלֹא יְהֵא קָרְבָּנוֹ מְהֻדָּר. דָּבָר אַחֵר, לֹא יִצֹּק עָלָיו שֶׁמֶן, לָמָּה, שֶׁהַשֶּׁמֶן אוֹרָה לָעוֹלָם, שֶׁהַכָּתוּב קְרָאוֹ יִצְהָר, וְהִיא אָהֲבָה אֶת הָאֲפֵלָה, לֹא יִהְיֶה אוֹרָה בְּמִנְחָתָהּ. וְלֹא יִתֵּן עָלָיו לְבֹנָה, שֶׁהַלְּבוֹנָה זִכָּרוֹן לָאִמָּהוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ד, ו): אֵלֶךְ לִי אֶל הַר הַמּוֹר, אֵלּוּ אֲבוֹת הָעוֹלָם, (שיר השירים ד, ו): וְאֶל גִּבְעַת הַלְּבוֹנָה, אֵלּוּ הָאִמָּהוֹת, וְזוֹ פֵּרְשָׁה מִדַּרְכֵּיהֶן, לֹא יְהֵא זִכְרוֹנָן בְּקָרְבָּנָהּ, שֶׁהַלְּבֹנָה קְרוּיָה זִכָּרוֹן. (במדבר ה, טו): כִּי מִנְחַת קְנָאֹת הוּא, שְׁתֵּי קְנָאוֹת הִיא, כְּשֵׁם שֶׁקִּנְאָה לַבַּעַל כָּךְ קִנְאָה לַבּוֹעֵל, כְּשֵׁם שֶׁקִּנְאָה לְמַטָּה כָּךְ קִנְאָה לְמַעְלָה. (במדבר ה, טו): מִנְחַת זִכָּרוֹן, זוֹ לְטוֹבָה, אִם נִמְצֵאת טְהוֹרָה. (במדבר ה, טו): מַזְכֶּרֶת עָוֹן, זֶה לְרָעָה, אִם נִמְצֵאת טְמֵאָה. (במדבר ה, טז): וְהִקְרִיב אֹתָהּ הַכֹּהֵן, אֵינָהּ בָּאָה בְּתוֹךְ הָרֶגֶל. (במדבר ה, טז): וְהֶעֱמִידָהּ, שֶׁלֹא יַעֲמִיד עִמָּהּ לֹא עֲבָדֶיהָ וְלֹא שִׁפְחוֹתֶיהָ, מִפְּנֵי שֶׁלִּבָּהּ סָמוּךְ עֲלֵיהֶם. (במדבר ה, טז): לִפְנֵי ה', בְּשַׁעַר נִקָּנוֹר. מִכָּאן אָמְרוּ (גמרא תמיד לג-ב): רֹאשׁ הַמַּעֲמָד הָיָה מַעֲמִיד אֶת הַטְמֵאִים בְּשַׁעַר נִקָּנוֹר.",
"וְלָקַח הַכֹּהֵן מַיִם קְדוֹשִׁים (במדבר ה, יז), אֵין מַיִם קְדוֹשִׁים אֶלָא שֶׁנִּתְקַדְּשׁוּ בַּכְּלִי, וְאֵלּוּ הֵן מֵי כִּיּוֹר. וְלָמָּה הָיוּ הַמַּיִם מִן הַכִּיּוֹר, לְפִי שֶׁהַכִּיּוֹר לֹא נַעֲשָׂה אֶלָּא מִן מַרְאוֹת הַנָּשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לח, ח): וַיַּעַשׂ אֶת הַכִּיּוֹר נְחשֶׁת וגו', אוֹתָן נָשִׁים שֶׁאָמְרוּ הָאֱלֹהִים מֵעִיד עָלֵינוּ שֶׁיָּצָאנוּ טְהוֹרוֹת מִמִּצְרַיִם, כְּשֶׁבָּא משֶׁה לַעֲשׂוֹת כִּיּוֹר, אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים בְּאוֹתָן הַמַּרְאוֹת עֲשֵׂה אוֹתוֹ, שֶׁלֹא נַעֲשׂוּ לְשֵׁם זְנוּת, וְהֵימֶנּוּ תִּהְיֶנָה בְּנוֹתֵיהֶן נִבְדָקוֹת אִם טְהוֹרוֹת הֵם כְּאִמּוֹתֵיהֶן. דָּבָר אַחֵר, אָמַר הָאֱלֹהִים, וַהֲלֹא לֹא נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם אֶלָּא בִּזְכוּת הַמִּצְוָה הַזֹּאת, עַל שֶׁשָּׁמְרוּ עַצְמָן מִן הַזְּנוּת, וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא כָּל נִסִּים שֶׁעָשָׂה הָאֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם לֹא עָשָׂה אֶלָּא עַל שֶׁשָּׁמְרוּ עַצְמָן מִן הָעֶרְוָה, שֶׁהָיָה הַמִּצְרִי מְשַׁלְשֵׁל דָּלְיוֹ וְהַיְּהוּדִי מְשַׁלְשֵׁל דָּלְיוֹ, זֶה מְמַלֵּא דָם, וְזֶה מְמַלֵּא מַיִם, שְׁנֵיהֶם שׁוֹתִים מִן הֶחָבִית, זֶה שׁוֹתֶה דָם, וְזֶה שׁוֹתֶה מַיִם. צְפַרְדֵּעַ רוֹאָה לַיְּהוּדִי וְהִיא בּוֹרַחַת מִמֶּנּוּ, וְרוֹאָה לַמִּצְרִי וְקוֹפֶצֶת עָלָיו. בְּהֶמְתָּן רוֹעוֹת כְּאֶחָד, וְהָיָה הַבָּרָד מַנִּיחַ לָזוֹ וְהוֹרֵג לָזוֹ. רְאֵה פְּלָאִים שֶׁהָיָה שָׁם, וְכֵן כָּל עֶשֶׂר מַכּוֹת. בָּאוּ לַיָּם וְעָשָׂה לָהֶם יוֹתֵר מִמִּצְרַיִם, בְּמִצְרַיִם כְּתִיב (שמות ט, ג): הִנֵּה יַד ה' הוֹיָה, וּבַיָּם כְּתִיב: הַיָּד הַגְּדוֹלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יד, לא): וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה. אָמַר רַבִּי יִצְחָק וְכִי יֵשׁ יָד גְּדוֹלָה וְיֵשׁ יָד קְטַנָּה, אֶלָּא גְּדוֹלָה [ממש] מִמַּה שֶּׁעָשָׂה בְּמִצְרַיִם עָשָׂה בַּיָּם, הִקְפָּה שְׁלִישׁוֹ שֶׁל יָם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו, ח): קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם, וְהַלֵּב שְׁלִישׁוֹ שֶׁל אָדָם, וְהָלְכוּ בְּתוֹכוֹ בַּיַּבָּשָׁה, מַה כְּתִיב שָׁם (שמות טו, יד): שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן, הָיוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם קוֹרִין תִּגָּר וְאוֹמְרִים מַשֹּׂוֹא פָנִים יֵשׁ כָּאן, אָנוּ עֲרֵלִים וְהֵם עֲרֵלִים, לָהֶם (שמות יד, ל): וַיּוֹשַׁע ה' בַּיוֹם הַהוּא וגו', וְלָנוּ (תהלים קלו, טו): וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בְיַם סוּף, בְּאֵי זוֹ זְכוּת הוּא עוֹשֶׂה לָהֶם כָּל הַנִּסִּים הַלָּלוּ. אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (שיר השירים ו, ח): שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת וּשְׁמֹנִים פִּילַגְשִׁים, הֲרֵי מֵאָה וְאַרְבָּעִים, וְלֹא מָצִינוּ אֶלָּא שִׁבְעִים, שְׁלשִׁים בְּנֵי חָם, וְאַרְבָּעָה עָשָׂר בְּנֵי יֶפֶת, עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה בְּנֵי שֵׁם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לב, ח): יַצֵּב גְּבֻלֹת עַמִּים לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְכָמָּה הֵם (בראשית מו, כז): כָּל הַנֶּפֶשׁ לְבֵית יַעֲקֹב הַבָּאָה מִצְרַיְמָה שִׁבְעִים, וְהָאֻמּוֹת שִׁבְעִים, וְאַתְּ אוֹמֵר מֵאָה וְאַרְבָּעִים. אֶלָּא שִׁשִּׁים מִשְׁפָּחוֹת יֵשׁ בָּאָרֶץ שֶׁמַּכִּירִין אֶת אֲבִיהֶם וְאֵינָן מַכִּירִין אֶת אִמּוֹתֵיהֶן, וְנִקְרְאוּ מְלָכוֹת, וּשְׁמוֹנִים מִשְׁפָּחוֹת יֵשׁ בָּאָרֶץ מַכִּירִין אֶת אִמּוֹתֵיהֶם וְאֵינָן מַכִּירִין אֶת אֲבִיהֶן, וְנִקְרְאוּ פִּילַגְשִׁים, שֶׁהַפִּילַגְשִׁים חֲשׁוּדוֹת, וּשְׁאָר אֵינָם מַכִּירִין לֹא אֲבִיהֶם וְלֹא אִמָּם אֶלָּא מְעוּלָמִים, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (שיר השירים ו, ח): וַעֲלָמוֹת אֵין מִסְפָּר, וְיִשְׂרָאֵל, (שיר השירים ו, ט): אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי, גָּדְלוּ בְּמִצְרַיִם (יחזקאל כג, כ): אֲשֶׁר בְּשַׂר חֲמוֹרִים וגו', וְהֵן (שיר השירים ד, יב): גַּן נָעוּל אֲחֹתִי וגו'. אַחַת הִיא שֶׁקִּלְקְלָה שָׁם וּפִרְסְמָהּ הַכָּתוּב, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כד, י): וַיֵּצֵא בֶּן אִשָּׁה יִשְׂרְאֵלִית וְהוּא בֶּן אִישׁ מִצְרִי, הוּא הַמִּצְרִי שֶׁהָרַג משֶׁה, שֶׁלֹא יִתְפַּרְסֵם הַדָּבָר בֵּין הַמִּצְרִיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ב, יב): וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי וגו', אֲבָל יִשְׂרָאֵל (תהלים צו, ז): הָבוּ לַה' מִשְׁפְּחוֹת עַמִּים, כֵּיוָן שֶׁרָאוּהוּ כֵּן, (שיר השירים ו, ט): רָאוּהָ בָנוֹת וַיְאַשְּׁרוּהָ וגו', בָּאוּ לֵילֵךְ (שמות יג, כא כב): וַה' הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם וגו' לֹא יָמִישׁ וגו', וְהַמָּן יוֹרֵד וְהַבְּאֵר עוֹלֶה לְהָרִים לָהֶם. יוֹרֵד הַמָּן מִן הַשָּׁמַיִם, וְהַמַּיִם מִן הָאָרֶץ, וּבָשָׂר מִן הַיָּם (במדבר יא, לא): וַיָּגָז שַׂלְוִים, מַה שֶׁלֹא נַעֲשָׂה לִבְרִיָּה בָּעוֹלָם, הִרְגִּישׁוּהָ הָאֻמּוֹת וְאָמְרוּ (שיר השירים ו, י): מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה וגו'. אָמְרוּ לָהֶם בָּנָיו שֶׁל אֱלֹהִים הֵן, אָמְרוּ לָהֶן אֵינָן בְּנֵי מִצְרִים, לֹא כְשֵׁם שֶׁשִּׁעְבְּדוּ הַמִּצְרַיִם בַּזְּכָרִים לֹא כָךְ שִׁעְבְּדוּ בַּנָּשִׁים. מִיָּד קָפַץ הַדִּבּוּר עַל משֶׁה אָמַר לוֹ מְנֵה אֶת בָּנַי וְיֵדְעוּ שֶׁהַבָּנִים בְּנֵי אֲבוֹתֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר א, ב) (במדבר א, כ) (במדבר א, כב) : שְׂאוּ אֶת וגו' בְנֵי רְאוּבֵן וגו' לִבְנֵי שִׁמְעוֹן וגו' וְכֵן כֻּלָּם. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַסּוֹטוֹת אִמּוֹתֵיכֶן גָּדְלוּ בֵּין הַטְּמֵאִים וְלֹא נֶחְשְׁדוּ, וְאַתֶּם גְּדַלְתֶּם בֵּין הַטְּהוֹרִים וְנֶחְשַׁדְתֶּם, לְפִיכָךְ יָבוֹא מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶן שֶׁל אוֹתָן שֶׁגָּדְלוּ בֵּין הַטְּמֵאִים וְהָיוּ טְהוֹרוֹת, וְיִבְדְּקוּ וְיוֹכִיחוּ לְמִי שֶׁגָּדַל בֵּין טְהוֹרִים וְנִטְמְאוּ, לְכָךְ הָיוּ הַמַּיִם מִן הַכִּיּוֹר.",
"בִּכְלִי חֶרֶשׂ (במדבר ה, יז), אָמַר רַבִּי מֵאִיר הִיא הִשְׁקַתְּהוּ יַיִן מְשֻׁבָּח בְּכוֹסוֹת מְשֻׁבָּחִין, לְפִיכָךְ כֹּהֵן מַשְׁקֶה אוֹתָהּ הַמַּיִם הַמָּרִים בְּמַקֵּדָה שֶׁל חֶרֶס. (במדבר ה, יז): וּמִן הֶעָפָר, מִפְּנֵי מָה אָמְרָה תּוֹרָה הָבֵא עָפָר לַסּוֹטָה, זָכְתָה יוֹצֵא מִמֶּנָּהּ בֵּן כְּאַבְרָהָם אָבִינוּ, דִּכְתִיב בֵּיהּ (בראשית יח, כז): וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר, לֹא זָכְתָה תַּחְזֹר לַעֲפָרָהּ. רַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ בִּשְׂכַר שֶׁאָמַר אַבְרָהָם אָבִינוּ וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר, זָכוּ בָנָיו לִשְׁתֵּי מִצְווֹת אֵפֶר פָּרָה וַעֲפַר סוֹטָה, אֲבָל עֲפַר כִּסּוּי לֹא מָנָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא הֶכְשֵׁר מִצְוָה וְאֵין מִמֶּנּוּ הֲנָאָה. לָמָּה הָיָה בּוֹדְקָה בְּמַיִם וּבְעָפָר, לְפִי שֶׁהָאָדָם נִבְרָא מִן הֶעָפָר וְהִיא נוֹצְרָה בַּמַּיִם, לְכָךְ הִיא נִבְדֶקֶת בַּמַּיִם וּבֶעָפָר אִם טְהוֹרָה כִּבְרִיָּתָהּ. וּמִן הֶעָפָר אֲשֶׁר יִהְיֶה, יָכוֹל יַתְקִין בַּחוּץ וְיַכְנִיס, תַּלְמוּד לוֹמַר: בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן, אִי בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן, יָכוֹל יַחְפֹּר בְּדֶקֶר, תַּלְמוּד לוֹמַר: אֲשֶׁר יִהְיֶה, הָא כֵיצַד, יֵשׁ שָׁם הָבֵא, אֵין שָׁם תֵּן שָׁם. (במדבר ה, יז): יִקַּח הַכֹּהֵן וְנָתַן אֶל הַמַּיִם, תָּנֵי שְׁלשָׁה צְרִיכִין שֶׁיֵּרָאוּ, עֲפַר סוֹטָה וְאֵפֶר פָּרָה וְרֹק יְבָמָה, מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמְרוּ אַף דַּם צִפּוֹר שֶׁל מְצֹרָע.",
"וְהֶעֱמִיד הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה (במדבר ה, יח), מָקוֹם שֶׁמַּעֲמִידָהּ בַּתְּחִלָּה שָׁם מַעֲמִידָהּ בַּסּוֹף. (במדבר ה, יח): לִפְנֵי ה', וַהֲלֹא כְתִיב לְמַעְלָה (במדבר ה, טז): וְהֶעֱמִדָהּ לִפְנֵי ה', אֶלָּא שֶׁהוּא מוֹדִיעָהּ לִפְנֵי מִי הִיא עוֹמֶדֶת. (במדבר ה, יח): לִפְנֵי ה' וּפָרַע אֶת רֹאשׁ הָאִשָּׁה, לְכֹהֵן שֶׁנִּכְנַס לְבֵית הַקְּבָרוֹת וְעַבְדּוֹ מַמְתִּין בַּחוּץ שֶׁלֹא יִטַּמָּא, לֹא דַּיוֹ לִהְיוֹת כְּרַבּוֹ. כָּךְ שֶׁלֹא יֹאמַר הַכֹּהֵן אֲנִי פּוֹרֵעַ רֹאשׁ הָאִשָּׁה וְרוּחוֹ גַּסָּה עָלָיו, לְכָךְ נֶאֱמַר: לִפְנֵי ה' וּפָרַע. וּפָרַע לָמָּה, שֶׁדֶּרֶךְ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת רָאשֵׁיהֶן מְכֻסּוֹת, וּלְכָךְ הָיָה פּוֹרֵעַ רֹאשָׁהּ וְאוֹמֵר לָהּ, אַתְּ פָּרַשְׁתְּ מִדֶּרֶךְ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁדַּרְכָּן לִהְיוֹת מְכֻסּוֹת רָאשֵׁיהֶן וְהָלַכְתְּ בְּדַרְכֵי הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים שֶׁהֵן מְהַלְּכוֹת רָאשֵׁיהֶן פְּרוּעוֹת, הֲרֵי לָךְ מַה שֶּׁרָצִית. (במדבר ה, יח): וְנָתַן עַל כַּפֶּיהָ אֵת מִנְחַת הַזִּכָּרוֹן, אַבָּא חָנָן אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, מִפְּנֵי לְיַגְעָהּ כְּדֵי שֶׁתַּחְזֹר בָּהּ, וַהֲלוֹא דְבָרִים קַל וָחֹמֶר אִם חָס הַמָּקוֹם עַל עוֹבְרֵי רְצוֹנוֹ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיָּחוּס עַל עוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ. (במדבר ה, יח): מִנְחַת קְנָאֹת הִוא, יִהְיוּ כָּל מַעֲשֶׂיהָ לְשֵׁם קִנְאָה. יָכוֹל אִם לֹא הָיוּ כָּל מַעֲשֶׂיהָ לְשֵׁם קִנְאָה לֹא תְהֵא כְּשֵׁרָה, תַּלְמוּד לוֹמַר: הִוא. (במדבר ה, יח): וּבְיַד הַכֹּהֵן יִהְיוּ מֵי הַמָּרִים, מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁאֵין הַמַּיִם נֶהְפָּכִין לִהְיוֹת מָרִים אֶלָּא בִּידֵי כֹּהֵן. דָּבָר אַחֵר, נִקְרְאוּ מָרִים עַל שֵׁם שֶׁמְאָרְרִים אֶת הַגּוּף וּמְבַעֲרִין אֶת הֶעָוֹן. (במדבר ה, יח): הַמְאָרְרִים, אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא מַיִם הַמְאָרְרִים, כְּנֶגֶד רמ\"ח אֵבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהּ, וּכְנֶגֶד רמ\"ח אֵבָרִים שֶׁיֵּשׁ בַּנּוֹאֵף.",
"וְהִשְׁבִּיעַ אֹתָהּ הַכֹּהֵן (במדבר ה, יט), אֵין מַשְׁבִּיעִין שְׁתֵּי סוֹטוֹת כְּאַחַת, וְאֵין שׂוֹרְפִין שְׁתֵּי פָּרוֹת כְּאַחַת, וְלֹא עוֹרְפִין שְׁתֵּי עֶגְלוֹת כְּאַחַת, וְלֹא הוֹרְגִין שְׁנֵי אֲנָשִׁים כְּאֶחָד, וְלֹא מַסְגִּירִין שְׁתַּיִם כְּאֶחָד, וְלֹא מַחְלִיטִים שְׁנַיִם כְּאֶחָד. (במדבר ה, יט): וְאָמַר אֶל הָאִשָּׁה, בִּלְשׁוֹנָהּ, וְאֶל הַגַּנָּב וְאֶל הַגַּזְלָן, בִּלְשׁוֹנָם. (במדבר ה, יט): אִם לֹא שָׁכַב אִישׁ אֹתָךְ, מְלַמֵּד שֶׁפּוֹתֵחַ לָהּ בִּזְכוּת, אוֹמֵר לָהּ הַרְבֵּה הַיַּיִן עוֹשֶׂה, הַרְבֵּה שְׂחוֹק עוֹשֶׂה, הַרְבֵּה יַלְדוּת עוֹשָׂה, הַרְבֵּה קְדָמוּךְ וְנִשְׁטְפוּ אַל תִּגְרְמִי לַשֵּׁם הַגָּדוֹל שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה שֶׁיִּמָּחֶה עַל הַמַּיִם. אוֹמֵר לְפָנֶיהָ דִּבְרֵי אַגָּדָה וּמַעֲשִׂים שֶׁאֵרְעוּ בַּכְּתוּבִים הָרִאשׁוֹנִים, כְּגוֹן (איוב טו, יח): אֲשֶׁר חֲכָמִים יַגִידוּ. וְאוֹמֵר לְפָנֶיהָ דְּבָרִים שֶׁאֵינָן כְּדַאי לְשָׁמְעָן הִיא וְכָל מִשְׁפְּחוֹת בֵּית אָבִיהָ, כְּגוֹן מַעֲשֵׂה רְאוּבֵן בְּבִלְהָה, וּמַעֲשֵׂה יְהוּדָה בְּתָמָר שֶׁהוֹדוּ עַל מַעֲשֵׂיהֶם וְלֹא בוֹשׁוּ, מֶה הָיָה סוֹפָן, נָחֲלוּ חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. (במדבר ה, יט): וְאִם לֹא שָׂטִית טֻמְאָה תַּחַת אִישֵׁךְ, לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁמָּצִינוּ שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב אֲרוּסָה וְשׁוֹמֶרֶת יָבָם לַקִּנּוּי, יָכוֹל שֶׁיִּהְיוּ שׁוֹתוֹת, תַּלְמוּד לוֹמַר: תַּחַת אִישֵׁךְ, אֶת שֶׁהִיא תַּחַת אִישָׁהּ שׁוֹתָה, וְאֵין אֵלּוּ שׁוֹתוֹת. טֻמְאָה, לְהוֹצִיא דֶּרֶךְ אֵבָרִים. (במדבר ה, יט): הִנָּקִי מִמֵּי הַמָּרִים הַמְאָרְרִים הָאֵלֶּה, אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בַּתְּחִלָּה מוֹדִיעָהּ כֹּחָן שֶׁל מַיִם הַמָּרִים, אוֹמֵר לָהּ בִּתִּי אוֹמַר לָךְ הַמַּיִם הַמָּרִים הָאֵלֶּה לְמָה הֵם דּוֹמִים, לְסַם יָבֵשׁ הַנָּתוּן עַל גַּבֵּי בָּשָׂר חַי וְאֵין מַזִּיקוֹ, כְּשֶׁהוּא מוֹצֵא מַכָּה מַתְחִיל לְחַלְחֵל, אַף אַתְּ אִם טְהוֹרָה אַתְּ שְׁתִי וְלֹא תִמָּנְעִי שֶׁתִּהְיֶה נְקִיָּה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: הִנָּקִי מִמֵּי וגו', (במדבר ה, כ): וְאַתְּ כִּי שָׂטִית, אֵין לִי אֶלָּא כְּדַרְכָּהּ, שֶׁלֹא כְּדַרְכָּהּ מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר ה, כ): וְכִי נִטְמֵאת. (במדבר ה, כ): וַיִּתֵּן אִישׁ בָּךְ אֶת שְׁכָבְתּוֹ, לְהָבִיא אֶת הַסָּרִיס. (במדבר ה, כ): מִבַּלְעֲדֵי אִישֵׁךְ, לְהָבִיא אֶת אֵשֶׁת הַסָּרִיס, עַל הַכֹּל הָיָה מַתְנֶה עִמָּהּ.",
"וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה בִּשְׁבֻעַת הָאָלָה (במדבר ה, כא), אָמַר רַבִּי זֵירָא בְּשֵׁם רַב שְׁתֵּי שְׁבוּעוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּסּוֹטָה לָמָּה, אַחַת קֹדֶם שֶׁנִּמְחֲקָה מְגִלָּה וְאַחַת לְאַחַר שֶׁנִּמְחֲקָה מְגִלָּה, לְפִי שֶׁאֵין מֻקְּדָם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה. וְרַבָּנָן אָמְרִין אַחַת שְׁבוּעָה שֶׁיֵּשׁ עִמָּהּ אָלָה וְאַחַת שְׁבוּעָה שֶׁאֵין עִמָּהּ אָלָה, כֵּיצַד הִיא שְׁבוּעָה שֶׁיֵּשׁ עִמָּהּ אָלָה, בְּאוֹמֵר לָהּ מַשְׁבִּיעַנִי עָלַיִךְ שֶׁלֹא נִטְמֵאת, וְאִם נִטְמֵאת יָבוֹאוּ בָךְ. (במדבר ה, כא): וְאָמַר הַכֹּהֵן לָאִשָּׁה, פְּרַט לְחֵרֶשֶׁת. (במדבר ה, כא): יִתֵּן ה' אוֹתָךְ, אוֹי לָהֶם לָרְשָׁעִים שֶׁעוֹשִׂים מִדַּת רַחֲמִים אַכְזָרִיּוּת, בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בְּיו\"ד ה\"א מִדַּת רַחֲמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לד, ו): ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן, וְכָאן מִדַּת אַכְזָרִיּוּת, (במדבר ה, כא): לְאָלָה וְלִשְׁבֻעָה. יָכוֹל עַצְמָהּ שֶׁל אִשָּׁה לְאָלָה וְלִשְׁבֻעָה, אָמַר (במדבר ה, כא): בְּתוֹךְ עַמֵּךְ, לוֹמַר שֶׁיִּהְיוּ הַכֹּל נִשְׁבָּעוֹת בָּךְ וְלוֹטוֹת זוֹ אֶת זוֹ וְאוֹמְרוֹת אִם עָשִׂיתָ חֵפֶץ זֶה יְהֵא סוֹפֵךְ כְּסוֹפָהּ שֶׁל פְּלוֹנִית. (במדבר ה, כא): בְּתֵת ה' אֶת יְרֵכֵךְ נֹפֶלֶת וְאֶת בִּטְנֵךְ צָבָה, תָּנֵי (ספרי נשא יח): הֲרֵי הוּא אוֹמֵר בַּסּוֹטָה בְּתֵת ה' אֶת יְרֵכֵךְ נֹפֶלֶת וְאֶת בִּטְנֵךְ צָבָה, מִמָּקוֹם שֶׁהִתְחִלָּה בָּעֲבֵרָה מִשָּׁם הִתְחִלָּה הַפֻּרְעָנוּת, יָרֵךְ הִתְחִלָּה בָּעֲבֵרָה וְאַחַר כָּךְ בֶּטֶן, לְפִיכָךְ תִּתְקַלֵּל הַיָּרֵךְ תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ הַבֶּטֶן, וּשְׁאָר הַגּוּף לֹא פָּלַט שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ה, כז): וְהָיְתָה הָאִשָּׁה לְאָלָה בְּקֶרֶב עַמָּהּ. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּאַנְשֵׁי דוֹר הַמַּבּוּל, אָדָם הִתְחִיל בַּעֲבֵרָה תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ו, ה): וַיַּרְא ה' כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ, לָקוּ תְּחִלָּה, וּשְׁאָר לֹא פָּלְטוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ז, כג): וַיִּמַּח אֶת כָּל הַיְקוּם וגו'. קְטַנֵּי סְדוֹם הִתְחִילוּ בַּעֲבֵרָה תְּחִלָּה (בראשית יט, ד): וְאַנְשֵׁי סְדֹם נָסַבּוּ וגו', אַף הֵם לָקוּ תְּחִלָּה וּשְׁאָר לֹא פָּלְטוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יט, יא): וְאֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר פֶּתַח הַבַּיִת הִכּוּ בַּסַּנְוֵרִים. פַּרְעֹה הִתְחִיל בַּעֲבֵרָה תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות א, כב): וַיְצַו פַּרְעֹה לְכָל עַמּוֹ (שמות א, ט י): וַיֹּאמֶר אֶל עַמּוֹ, הָבָה, הוּא לָקָה תְּחִלָּה וְהַשְּׁאָר לֹא פָּלְטוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ז, כט): וּבְכָה וּבְעַמְּךָ. מְרַגְּלִים הֵם הִתְחִלּוּ בַּעֲבֵרָה תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יג, לב): וַיֹּצִיאוּ דִבַּת הָאָרֶץ, אַף הֵם לָקוּ תְּחִלָּה וּשְׁאָר לֹא פָּלְטוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יד, לז): וַיָּמֻתוּ הָאֲנָשִׁים מוֹצִאֵי דִבַּת הָאָרֶץ, וְאוֹמֵר (במדבר יג, לה): אֲנִי ה' דִּבַּרְתִּי אִם לֹא זֹאת אֶעֱשֶׂה. שְׁכֵנֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הֵם הִתְחִילוּ בַּעֲבֵרָה תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה יב, יד): כֹּה אָמַר ה' עַל כָּל שְׁכֵנַי, אַף הֵם לָקוּ תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה יב, יד): [לכן] כֹּה אָמַר ה', הִנְנִי נֹתְשָׁם מֵעַל אַדְמָתָם. נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל הֵם הִתְחִילוּ בַּעֲבֵרָה תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה כג, טו): כִּי מֵאֵת נְבִיאֵי יְרוּשָׁלָיִם יָצְאָה חֲנֻפָּה לְכָל הָאָרֶץ, אַף הֵם לָקוּ תְּחִלָּה וּשְׁאָר לֹא פָּלְטוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה כט, כב): וְלֻקַּח מֵהֶם קְלָלָה.",
"וּבָאוּ הַמַּיִם הַמְאָרְרִים הָאֵלֶּה בְּמֵעַיִךְ (במדבר ה, כב), אֵין לִי אֶלָּא בְּמֵעַיִךְ, וּמִנַּיִן אַף בְּכָל אֵבָר וְאֵבָר וּבְכָל שַׂעֲרָה וְשַׂעֲרָה, תַּלְמוּד לוֹמַר: וּבָאוּ, (במדבר ה, כז): וּבָאוּ, אַף בְּכָל אֵבָר וְאֵבָר וּבְכָל שַׂעֲרָה וְשַׂעֲרָה. (במדבר ה, כב): לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ, רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר מִנַּיִן כְּשֵׁם שֶׁהַמַּיִם בּוֹדְקִין אֶת הָאִשָּׁה כָּךְ בּוֹדְקִין אֶת הָאִישׁ הַנּוֹאֵף, תַּלְמוּד לוֹמַר: לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ. (במדבר ה, כב): וְאָמְרָה הָאִשָּׁה, וְלֹא אִלֶּמֶת. (במדבר ה, כב): אָמֵן אָמֵן, אָמֵן עַל הַשְּׁבוּעָה, אָמֵן עַל הָאָלָה. אָמֵן מֵאִישׁ זֶה, אָמֵן מֵאִישׁ אַחֵר, אָמֵן לְשֶׁעָבַר, אָמֵן לֶעָתִיד לָבוֹא, אָמֵן שֶׁלֹא נִטְמֵאתִי מִן הָאֵרוּסִין, אָמֵן שֶׁלֹא נִטְמֵאתִי מִן הַנִּשֹּׂוּאִין.",
"וְכָתַב אֶת הָאָלֹת הָאֵלֶּה (במדבר ה, כג), וְלָמָּה מַיִם, מִמְּקוֹם שֶׁבָּאת. וְעָפָר, לִמְקוֹם שֶׁהִיא הוֹלֶכֶת. וְכָתַב, לִפְנֵי מִי שֶׁהִיא עֲתִידָה לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן. אֶת הָאָלֹת, יָכוֹל כָּל הָאָלוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה הָיָה כּוֹתֵב, תַּלְמוּד לוֹמַר: הָאֵלֶּה. (במדבר ה, כג): הַכֹּהֵן, פָּסַל הַכָּתוּב בְּיִשְׂרָאֵל. (במדבר ה, כג): בַּסֵּפֶר, וְלֹא בַּנְּיָר. (במדבר ה, כג): וּמָחָה אֶל מֵי, רַבִּי זְכַרְיָה חַתְנֵיהּ דְּרַבִּי לֵוִי מִשְׁתָּעֵי הָדֵין עוֹבָדָא, דְּרַבִּי מֵאִיר הֲוָה יָלֵיף דָּרֵישׁ בִּכְנִישְׁתָּא בְּכָל עֲרוּבַת שֻׁבָּה, וַהֲוַת תַּמָּן חָדָא אִתְּתָא יְלִיפָה שְׁמָעַת קָלֵיהּ, חַד זְמַן אִיעַנֵּי דְרָשָׁה, אָזְלָה בָּעֲיָה מֵיעַל לְבֵיתָהּ וְאַשְׁכַּחַת בּוֹצִינָא מִטְּפֵי. אֲמַר לָהּ בַּעֲלָהּ הָן הֲוֵית, אֲמַרָה לֵיהּ הֲוֵינָא שְׁמָעַת קָלֵיהּ דְּדָרוֹשָׁה. אֲמַר לָהּ כָּךְ וְכָךְ לָא הָוֵי אִתְּתָא עָלְלָת לְהָכָא עַד זְמַן דְּהִיא אָזְלָא רָקְקָה בְּאַפּוֹי דְּדָרוֹשָׁה, צָפָה רַבִּי מֵאִיר בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וַעֲבַד גַּרְמֵיהּ חָשֵׁשׁ עֵינֵיהּ, אֲמַר כָּל אִתְּתָא דְּחָכְמָה מַלְחֵשׁ לְעֵינָא תֵּיתֵי תִּלְחַשׁ, אֲמַרִין לָהּ מְגִירָתָא הָא עָנְתִיךְ תֵּיעוֹלִין לְבֵיתֵיהּ, עִבְדִּי גַרְמָךְ לָחֲשָׁה וְאַתְּ רָקְקָה גּוֹ עֵינֵיהּ. אֲתַת לְגַבֵּיהּ, אֲמַר לָהּ חָכְמָה אַנְתְּ מַלְחֵישׁ לְעֵינָא, מִן אֵימְתֵיהּ עֲלָהּ אֲמָרַת לֵיהּ לָא. אֲמַר לָהּ וְרֻקִּית בְּגַוָּהּ שִׁבְעָה זִמְנִין וְהִיא טַב לָהּ, מִן דְּרֻקִית אֲמַר לָהּ אִזְלִין אִמְרִין לְבַעֲלִיךְ חַד זְמַן אֲמַרְתְּ לִי וְהָא דְרֻקִּית שִׁבְעָה זִמְנִין. אָמְרִין לֵיהּ תַּלְמִידוֹי רַבִּי כָּךְ מְבַזִּים דִּבְרֵי תוֹרָה, אִלּוּ אֲמַרְתּ לָן לָא הֲוֵינָן מְשַׁלְּחִין וּמַיְיתִין לֵיהּ וּמַלְקִין לֵיהּ סַפְסְלָה וּמְרַעֲיִין לֵיהּ לְאִנְתְּתֵיהּ. אָמַר להֶם לֹא יְהֵא כְּבוֹד מֵאִיר גָּדוֹל מִכְּבוֹד קוֹנוֹ, וּמָה אִם שֵׁם הַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה אָמַר הַכָּתוּב שֶׁיִּמָּחֶה עַל הַמַּיִם בִּשְׁבִיל לְהַטִּיל שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ, וּכְבוֹד מֵאִיר לֹא כָּל שֶׁכֵּן. (במדבר ה, כג): אֶל מֵי הַמָּרִים, אָמַר אֲבוּהָ דִשְׁמוּאֵל צָרִיךְ לִתֵּן מַר לְתוֹךְ הַמָּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: מֵי הַמָּרִים, שֶׁמָּרִים כְּבָר.",
"וְהִשְׁקָה אֶת הָאִשָּׁה וגו' (במדבר ה, כד), תָּנֵי (גמרא סוטה יט-א): הָיָה מַשְׁקֶה וְאַחַר כָּךְ מַקְרִיב אֶת מִנְחָתָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהִשְׁקָה אֶת הָאִשָּׁה וגו', וְאַחַר כָּךְ (במדבר ה, כה): וְלָקַח הַכֹּהֵן וגו', (במדבר ה, כד): וּבָאוּ בָהּ הַמַּיִם הַמְאָרְרִים לְמָרִים, תָּנֵי כְּשֵׁם שֶׁהַמַּיִם בּוֹדְקִין אוֹתָהּ כָּךְ הַמַּיִם בּוֹדְקִין אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבָאוּ, וּבָאוּ, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. וְכֵן הָיָה דוֹרֵשׁ רַבִּי עֲקִיבָא שִׁשָּׁה קְרָאֵי כְּתִיב, בָּאוּ וּבָאוּ, בָּאוּ וּבָאוּ, חַד לַצַּוָאָה דִידֵיהּ וְחַד לַצַּוָּאָה דִידָהּ, חַד לַעֲשִׂיָה דִידֵיהּ וְחַד לַעֲשִׂיָה דִידָהּ, חַד לַבְּדִיקָה דִידֵיהּ וְחַד לַבְּדִיקָה דִידָה. הַמַּיִם הַמְאָרְרִים לְמָרִים, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר לְמָרִים, אֶלָּא שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים בָּהּ מִינֵי פֻּרְעָנֻיּוֹת מְשֻׁנִּים, הָיְתָה מְלֻבֶּנֶת עוֹשִׂין אוֹתָהּ שְׁחוֹרָה, מְאָדֶּמֶת, עוֹשִׂין אוֹתָהּ יְרֻקָּה, וְסָרַח פִּיהָ וְתָפַח צַוָּארָהּ, יְהֵא בְּשָׂרָהּ נִשָּׁל, תְּהֵא זָבָה, תְּהֵא מִתְעַטֶּשֶׁת, תְּהֵא מִתְפָּרֶקֶת אֵבָרִים.",
"וְלָקַח הַכֹּהֵן מִיַּד הָאִשָּׁה (במדבר ה, כה), וְלֹא מִיַּד שְׁלוּחָהּ. מִיַּד הָאִשָּׁה, אָמַר לֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר לְרַבִּי יֹאשִׁיָּה מִנַּיִן לְמִנְחַת סוֹטָה שֶׁטְּעוּנָה תְּנוּפָה בַּבְּעָלִים, אָמַר לוֹ אַתְיָא יַד יַד מִשְּׁלָמִים, כְּתִיב הָכָא: וְלָקַח הַכֹּהֵן מִיַּד הָאִשָּׁה, וּכְתִיב הָתָם (ויקרא ז, ל): יָדָיו תְּבִיאֶינָה אֵת אִישֵׁי ה', מַה כָּאן כֹּהֵן אַף לְהַלָּן כֹּהֵן, וּמַה לְּהַלָּן בְּעָלִים אַף כָּאן בְּעָלִים. הָא כֵיצַד, מֵנִיחַ יָדוֹ תַּחַת יְדֵי הַבְּעָלִים וּמֵנִיף. (במדבר ה, כה): אֵת מִנְחַת הַקְּנָאוֹת, מַגִּיד שֶׁמְּבִיאָה מִנְחָה אַחַת לְשֵׁם שְׁתֵּי קְנָאוֹת. (במדבר ה, כה): וְהֵנִיף אֶת הַמִּנְחָה לִפְנֵי ה', בְּמִזְרָח, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר: לִפְנֵי ה', הוּא בַּמִּזְרָח עַד שֶׁיִּפְרֹט לְךָ הַכָּתוּב. (במדבר ה, כה): וְהִקְרִיב אֹתָהּ אֶל הַמִּזְבֵּחַ, לִמֵּד עַל מִנְחַת סוֹטָה שֶׁטְּעוּנָה תְּנוּפָה וְהַגָּשָׁה.",
"וְקָמַץ הַכֹּהֵן מִן הַמִּנְחָה וגו' (במדבר ה, כו), מִן הַמִּנְחָה הַמְחֻבֶּרֶת, שֶׁלֹא תְהֵא מֻנַּחַת בְּתוֹךְ שְׁנֵי כֵּלִים וְקוֹמֵץ. (במדבר ה, כו): וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה, מִן הַקְּטֹרֶת שֶׁאָנוּ עֲתִידִין לְרַבּוֹת. כֵּיצַד מַקְטִירוֹ, מוֹלְחוֹ וְנוֹתְנוֹ עַל גַּבֵּי אִשִׁים, דִּכְתִיב (ויקרא ב, יג): וְכָל קָרְבַּן מִנְחָתֶךָ וגו'. (במדבר ה, כו): וְאַחַר יַשְׁקֶה אֶת הָאִשָּׁה אֶת הַמָּיִם, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר וַהֲלוֹא כְּבָר נֶאֱמַר (במדבר ה, כד): וְהִשְׁקָה אֶת הָאִשָּׁה, אֶלָּא לְהָבִיא אֶת שֶׁרִשּׁוּמוֹ נִכָּר. (במדבר ה, כז): וְהִשְׁקָה אֶת הַמַּיִם, לָמָּה נֶאֱמַר, לוֹמַר לָךְ שֶׁאִם נִמְחֲקָה מְגִלָּה וְאָמְרָה אֵינִי שׁוֹתָה, הָיָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר מַכִּין אוֹתָהּ בְּרָחְבּוֹ שֶׁל סַיִּף וּמְעַרְעֲרִים אוֹתָהּ וּמַשְׁקִים אוֹתָהּ עַל כָּרְחָהּ. (במדבר ה, כז): וְהָיְתָה אִם נִטְמְאָה, בֵּין כְּדַרְכָּהּ בֵּין שֶׁלֹא כְּדַרְכָּהּ, (במדבר ה, כז): וַתִּמְעֹל מַעַל בְּאִישָׁהּ, מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁמְּעִילַת הַבַּעַל גּוֹרֵם, לְפִי שֶׁמָּצִינוּ טֻמְאָה בִּשְׁאָר עֲרָיוֹת, יָכוֹל אִם נִטְמֵאת בְּאַחַת מֵהֶן שֶׁהַמַּיִם יִבְדְּקוּ אוֹתָהּ, תַּלְמוּד לוֹמַר: וַתִּמְעֹל מַעַל בְּאִישָׁהּ, שֶׁמְּעִילַת בַּעֲלָהּ גּוֹרֶמֶת לָהּ שֶׁתִּבָּדֵק. (במדבר ה, כז): וּבָאוּ בָהּ הַמַּיִם וגו', מְלַמֵּד שֶׁהֵם מִתְחַלְחֲלִים בְּכָל אֵבָרֶיהָ. (במדבר ה, כז): וְצָבְתָה בִטְנָהּ וגו', כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (במדבר ה, כא): בְּתֵת ה' אֶת יְרֵכֵךְ וגו', הִקְדִּים יָרֵךְ לַבֶּטֶן, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ, הִקְדִּים בֶּטֶן לַיָּרֵךְ. רַבָּנָן אָמְרֵי כִּי לָיֵט יָרֵךְ וְהָדַר בֶּטֶן לָיֵט, כְּשֵׁם שֶׁהִתְחִילָה בַּעֲבֵרָה תְּחִלָּה, מַיָא כִּי בָּדְקֵי כְּאָרְחַיְיהוּ בָּדְקֵי. אֵיתִיבִין בַּקְּלָלָה נָמֵי כְּתִיב (במדבר ה, כב): לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ, לָא תַבְרָא, הַהוּא דְמוֹדַע לָהּ כֹּהֵן דְּבֶטֶן בְּרֵישָׁא הָדַר יָרֵךְ, שֶׁלֹא לְהוֹצִיא לַעַז עַל הַמַּיִם הַמָּרִים. (במדבר ה, כז): וְהָיְתָה הָאִשָּׁה לְאָלָה בְּקֶרֶב עַמָּהּ, שֶׁתְּהֵא מְפֻרְסֶמֶת לַכֹּל.",
"תָּנֵי (גמרא סוטה ח-ב): הָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, מִנַּיִן שֶׁבַּמִּדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד בָּהּ מוֹדְדִים לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כז, ח): בְּסַאסְּאָה בְּשַׁלְּחָהּ תְּרִיבֶנָּה, אֵין לִי אֶלָּא דָּבָר שֶׁהוּא סְאָה, מִנַּיִן לַמּוֹדֵד בְּתַרְקַב וַחֲצִי תַרְקַב קַב וַחֲצִי קַב, רֹבַע וַחֲצִי רֹבַע, תּוֹמָן וְעוּכְלָא מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ט, ד): כִּי כָּל סְאוֹן סֹאֵן בְּרַעַשׁ, רִבָּה כָּאן סְאוֹת הַרְבֵּה: אֵין לִי אֶלָא דָּבָר הַבָּא בַּמִּדָּה, מִנַּיִן שֶׁאֲפִלּוּ פְּרוּטוֹת מִצְטָרְפוֹת לְחֶשְׁבּוֹן גָּדוֹל, תַּלְמוּד לוֹמַר (קהלת ז, כז): אַחַת לְאַחַת לִמְצֹא חֶשְׁבּוֹן, בַּנֹּהַג שֶׁבָּעוֹלָם אָדָם נִכְשַׁל בַּעֲבֵרָה שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם, מֵת שׁוֹרוֹ, אָבְדָה תַּרְנְגָלְתּוֹ, אָבְדָה צְלוֹחִיתוֹ, נִכְשַׁל בְּאֶצְבָּעוֹ, הַחֶשְׁבּוֹן מִתְמַצֶּה, אַחַת מִתְאָרְעָה לְאַחַת וְהַחֶשְׁבּוֹן מִתְמַצֶּה. כַּמָּה הוּא מִצּוּי חֶשְׁבּוֹן, עַד אֶחָד. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּסוֹטָה שֶׁבַּמִּדָּה שֶׁמָּדְדָה בָּהּ מוֹדְדִין לָהּ, הִיא עָמְדָה לְפָנָיו כְּדֵי שֶׁתְּהֵא נָאָה בְּעֵינָיו, לְפִיכָךְ כֹּהֵן מַעֲמִידָהּ לִפְנֵי הַכֹּל לְהַרְאוֹת אֶת קְלוֹנָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ה, יח): וְהֶעֱמִיד הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה לִפְנֵי ה', זֶה שַׁעַר נִיקָנוֹר. הִיא פֵּרְסָה סוּדְרִין נָאִין עַל רֹאשָׁהּ, לְפִיכָךְ כֹּהֵן נוֹטֵל כִּפָּה מֵעַל רֹאשָׁהּ וְנוֹתְנָהּ תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלֶיהָ. הִיא קִשְׁטָה לוֹ פָּנֶיהָ, לְפִיכָךְ פָּנֶיהָ מוֹרִיקוֹת. הִיא כִּחֲלָה לוֹ עֵינֶיהָ, לְפִיכָךְ עֵינֶיהָ בּוֹלְטוֹת. הִיא קָלְעָה לוֹ שְׂעָרָהּ, לְפִיכָךְ כֹּהֵן סוֹתֵר אֶת שְׂעָרָהּ. הִיא הֶרְאֲתָה לוֹ בְּאֶצְבְּעוֹתֶיהָ, לְפִיכָךְ צִפָּרְנֶיהָ נוֹשְׁרוֹת. הִיא חָגְרָה לוֹ בַּצִּלְצוּל, לְפִיכָךְ כֹּהֵן מֵבִיא חֶבֶל הַמִּצְרִי וְקוֹשֵׁר לְמַעְלָה מִדַּדֶּיהָ. הִיא פָּשְׁטָה לוֹ יְרֵכָהּ, לְפִיכָךְ יְרֵכָהּ נוֹפֶלֶת. הִיא קִבַּלְתּוֹ עַל כְּרֵסָהּ, לְפִיכָךְ בִּטְנָהּ צָבָה. הִיא הֶאֱכִילַתּוּ מַעֲדַנֵּי עוֹלָם, לְפִיכָךְ קָרְבָּנָהּ מַאֲכַל בְּהֵמָה. הִיא הִשְׁקַתּוּ יַיִן מְשֻׁבָּח בְּכוֹסוֹת מְשֻׁבָּחוֹת, לְפִיכָךְ כֹּהֵן מַשְׁקָהּ מַיִם הַמָּרִים בְּמַקֵּדָה שֶׁל חֶרֶס. הִיא עָשְׂתָה בַּסֵּתֶר, יוֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן שָׂם בָּהּ פָּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב כד, טו): וְעֵין נֹאֵף שָׁמְרָה נֶשֶׁף לֵאמֹר לֹא תְשׁוּרֵנִי עָיִן וְסֵתֶר פָּנִים יָשִׂים. דָּבָר אַחֵר, הִיא עָשְׂתָה בַּסֵּתֶר הַמָּקוֹם פִּרְסְמָהּ בַּגָּלוּי, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כו, כו): תִּכַּסֶּה שִׂנְאָה בְּמַשָּׁאוֹן תִּגָּלֶה רָעָתוֹ בְקָהָל, אַנְשֵׁי דוֹר הַמַּבּוּל לֹא נִתְגָּאוּ לִפְנֵי הַמָּקוֹם אֶלָּא מִתּוֹךְ טוֹבָה שֶׁהִשְׁפִּיעַ לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב כא, ט יג): בָּתֵּיהֶם שָׁלוֹם מִפָּחַד וגו' שׁוֹרוֹ עִבַּר וגו' יְשַׁלְּחוּ כַצֹּאן עֲוִילֵיהֶם וגו' יִשְׂאוּ כְּתֹף וְכִנּוֹר וגו' יְכַלּוּ בַטּוֹב יְמֵיהֶם וגו', הִיא גָרְמָה לָהֶם (איוב כא, יד טו): וַיֹּאמְרוּ לָאֵל סוּר מִמֶּנּוּ וגו' מַה שַּׁדַּי כִּי נַעַבְדֶנּוּ וגו'. אָמְרוּ [סדום] דּוֹר הַמַּבּוּל הוֹאִיל וְאֵין לוֹ עָלֵינוּ טַרְחוּת אֶלָּא שְׁתֵּי טִפּוֹת שֶׁל גְּשָׁמִים הַלָּלוּ, אֵין אָנוּ צְרִיכִין, יֵשׁ לָנוּ מַעְיָנוֹת וּנְחָלִים שֶׁאָנוּ מִסְתַּפְּקִים מֵהֶם מַיִם בֵּין בִּימוֹת הַחַמָּה בֵּין בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ב, ו): וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ וגו'. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּטּוֹבָה שֶׁהֵטַבְתִּי לָכֶם בָּהּ אַתֶּם מִתְגָּאִים לְפָנַי, בָּהּ אֲנִי נִפְרָע מִכֶּם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ז, יא כג): בַּיּוֹם הַזֶּה נִבְקעוּ וגו' וַיִּמַח אֶת כָּל הַיְקוּם וגו'. רַבִּי יוֹסֵי בֶּן דּוֹרְמַסְקִית אוֹמֵר הֵם לֹא נִתְגָּאוּ לִפְנֵי הַמָּקוֹם אֶלָּא בְּגַלְגַּל הָעַיִן שֶׁדּוֹמֶה לַמַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ו, ב): וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם, אַף הַמָּקוֹם לֹא נִפְרַע מֵהֶם אֶלָּא בְּגַלְגַּל הַמַּיִם הַדּוֹמֶה לָעַיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: בַּיּוֹם הַזֶּה נִבְקְעוּ וגו'. אַנְשֵׁי הַמִּגְדָּל לֹא נִתְגָּאוּ לִפְנֵי הַמָּקוֹם אֶלָּא בִּשְׁבִיל טוֹבָה שֶׁהִשְׁפִּיעַ לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יא, א ב): וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה וגו' וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם וגו', וְאֵין יְשִׁיבָה אֶלָא אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, ו): וַיֵּשֶׁב הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתוֹ, הִיא גָרְמָה לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יא, ד): וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ וגו', וּבָהּ נִפְרַע מֵהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יא, ח ט): וַיָּפֶץ ה' אֹתָם מִשָּׁם וגו' עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ בָּבֶל וגו'. אַנְשֵׁי סְדוֹם לֹא נִתְגָּאוּ לִפְנֵי הַמָּקוֹם אֶלָּא בִּשְׁבִיל טוֹבָה שֶׁהִשְׁפִּיעַ לָהֶם, מַהוּ אוֹמֵר בְּאַרְצָם (איוב כח, ה ח): אֶרֶץ מִמֶּנָּה יֵצֵא לָחֶם וגו' מְקוֹם סַפִּיר וגו' נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט וגו' לֹא הִדְרִיכוּהוּ בְנֵי שָׁחַץ וגו'. אָמְרוּ סְדוֹם הוֹאִיל וּמָזוֹן יוֹצֵא מֵאַרְצֵנוּ, כֶּסֶף וְזָהָב יוֹצֵא מֵאַרְצֵנוּ, אֲבָנִים טוֹבִים וּמַרְגָּלִיּוֹת יוֹצְאוֹת מֵאַרְצֵנוּ, אֵין אָנוּ צְרִיכִין שֶׁיָּבוֹא אָדָם אֶצְלֵנוּ, שֶׁאֵין בָּאִין אֵלֵינוּ אֶלָּא לְחַסְּרֵנוּ, נַעֲמֹד וּנְשַׁכַּח אֶת הָרֶגֶל מִבֵּינוֹתֵינוּ. אָמַר לָהֶם הַמָּקוֹם בַּטּוֹבָה שֶׁהֵטַבְתִּי לָכֶם אַתֶּם מְבַקְּשִׁים לְשַׁכַּח אֶת הָרֶגֶל מִבֵּינוֹתֵיכֶם, אֲנִי אֲשַׁכַּח אֶתְכֶם מִן הָעוֹלָם, מַהוּ אוֹמֵר (איוב כח, ד): פָּרַץ נַחַל מֵעִם גָּר וגו', (איוב יב, ה ו): לַפִּיד בּוּז לְעַשְׁתּוּת שַׁאֲנָן וגו' יִשְׁלָיוּ אֹהָלִים וגו', הִיא גָרְמָה לָהֶם (איוב יב, ו): לַאֲשֶׁר הֵבִיא אֱלוֹהַּ בְּיָדוֹ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (יחזקאל טז, מח מט): חַי אָנִי נְאֻם ה' אֱלֹהִים אִם עָשְׂתָה סְדֹם אֲחוֹתֵךְ הִיא וּבְנוֹתֶיהָ כַּאֲשֶׁר עָשִׂית אַתְּ וּבְנוֹתָיִךְ, הִנֵּה זֶה הָיָה עֲוֹן סְדוֹם אֲחוֹתֵךְ וגו', וְכָל כָּךְ לָמָּה (יחזקאל טז, מט): וְיַד עָנִי וְאֶבְיוֹן לֹא הֶחֱזִיקָה וגו'. מִצְרַיִם לֹא נִתְגָּאוּ לִפְנֵי הַמָּקוֹם אֶלָּא בַּמַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות א, כב): וַיְצַו פַּרְעֹה לְכָל עַמּוֹ וגו' כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד וגו', אַף הַמָּקוֹם לֹא נִפְרַע מֵהֶם אֶלָּא בַּמַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו, ד): מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וגו'. סִיסְרָא לֹא נִתְגָּאֶה לִפְנֵי הַמָּקוֹם אֶלָּא בִּשְׁבִיל לִגְיוֹנוֹת שֶׁאֵין מְקַבְּלִין שָׂכָר, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים ה, יט): בָּאוּ מְלָכִים נִלְחָמוּ וגו' אָז נִלְחֲמוּ וגו', אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא נִפְרַע מֵהֶם אֶלָּא בַּלִּגְיוֹנוֹת שֶׁאֵין מְקַבְּלִין שָׂכָר, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים ה, כ): מִן שָׁמַיִם נִלְחָמוּ וגו', לֹא זָזוּ מִשָּׁם וְלֹא סְפָנוּהוּ מִפְּנֵי שֶׁהוּא גּוֹלְיָר. שִׁמְשׁוֹן מָרַד בְּעֵינָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים יד, ג): וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן אֶל אָבִיו אוֹתָהּ קַח לִי כִּי הִיא יָשְׁרָה בְעֵינָי, אַף הוּא לָקָה בְּעֵינָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים טז, כא): וַיֹּאחֲזוּהוּ פְּלִשְׁתִּים וַיְנַקְּרוּ אֶת עֵינָיו. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (שופטים יד, א): וַיֵּרֶד שִׁמְשׁוֹן תִּמְנָתָה, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (בראשית לח, יג): הִנֵּה חָמִיךְ עֹלֶה תִמְנָתָה, רַב אָמַר שְׁתֵּי תִּמְנוֹת הָיוּ אַחַת שֶׁל יְהוּדָה וְאַחַת שֶׁל שִׁמְשׁוֹן. אָמַר רַבִּי אַיְּבוּ בַּר נַגָּרִי, כְּגוֹן הָדָא בֵּית מָעוֹן, שֶׁיּוֹרְדִים לָהּ מִפְּלוּגְתָא וְעוֹלִים לָהּ מִטְּבֶרְיָא. רַבִּי סִימוֹן אוֹמֵר תִּמְנָתָה אַחַת הָיְתָה וְלָמָּה כְּתִיב בָּהּ יְרִידָה וַעֲלִיָּה, אֶלָּא שֶׁל יְהוּדָה שֶׁהָיְתָה לְשֵׁם שָׁמַיִם, לְפִיכָךְ כְּתִיב בָּהּ עֲלִיָּה, שֶׁל שִׁמְשׁוֹן שֶׁלֹא הָיְתָה לְשֵׁם שָׁמַיִם, לְפִיכָךְ כְּתִיב בָּהּ יְרִידָה. כְּתִיב (שופטים יד, ה): וַיָּבֹאוּ עַד כַּרְמֵי תִמְנָתָה, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ אָבִיו וְאִמּוֹ מַרְאִים לוֹ כַּרְמֵי תִמְנָתָה זְרוּעִים כִּלְאַיִם וְאוֹמְרִים לוֹ כְּשֵׁם שֶׁכַּרְמֵיהֶם זְרוּעִים כִּלְאַיִם כָּךְ בְּנוֹתֵיהֶם זְרוּעוֹת כִּלְאַיִם. (שופטים יד, ד): וְאָבִיו וְאִמּוֹ לֹא יָדְעוּ כִּי מֵה' הִיא, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּשִׁבְעָה מְקוֹמוֹת כְּתִיב (דברים ז, ג): לֹא תִתְחַתֵּן בָּם, אָמַר רַבִּי אָבִין לֵאָסֵר שִׁבְעָה עֲמָמִים, וְכֹה הוּא אוֹמֵר הָכֵן, אָמַר רַבִּי יִצְחָק (משלי ג, לד): אִם לַלֵּצִים הוּא יָלִיץ וְלַעֲנָוִים יִתֶּן חֵן. תָּנֵי (גמרא סוטה ט-ב): רַבִּי אוֹמֵר תְּחִלַּת קִלְקוּלוֹ בְּעַזָּה, לְפִיכָךְ לָקָה בְּעַזָּה, תְּחִלַּת קִלְקוּלוֹ בְּעַזָּה, דִּכְתִיב (שופטים טז, א): וַיֵּלֶךְ שִׁמְשׁוֹן עֲזָתָה וַיַּרְא שָׁם אִשָּׁה זוֹנָה וַיָּבֹא אֵלֶיהָ, לְפִיכָךְ לָקָה בְּעַזָּה, דִּכְתִיב (שופטים טז, כא): וַיּוֹרִידוּ אוֹתוֹ עַזָּתָה וַיַּאַסְרוּהוּ בַּנְחֻשְׁתַּיִם וַיְהִי טוֹחֵן בְּבֵית הָאֲסוּרִים. אֵיתִיבוּן וְהָכְתִיב (שופטים יד, א): וַיֵּרֶד שִׁמְשׁוֹן תִּמְנָתָה, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן דֶּרֶךְ נִשֹּׂוּאִין הָיוּ שֶׁל תִּמְנָתָה, אֲבָל תְּחִלַּת קִלְקוּלוֹ בְּעַזָּה הָיְתָה. (שופטים טז, ד): וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן וַיֶּאֱהַב אִשָּׁה בְּנַחַל שׂוֹרֵק וגו', מַהוּ בְּנַחַל שׂוֹרֵק, שֶׁנַּעֲשָׂה כְּאִילָן שֶׁאֵין עוֹשֶׂה פֵּרוֹת, כָּךְ כֵּיוָן שֶׁנִּשְׁתַּלֵּשׁ בַּחֵטְא נַעֲשָׂה מוּעָד לַעֲבֵרָה. (שופטים טז, ד): וּשְׁמָהּ דְּלִילָה, רַבִּי אוֹמֵר אִלְּמָלֵא לֹא נִקְרָא שְׁמָהּ דְּלִילָה הָיְתָה רְאוּיָה שֶׁתִּקָּרֵא כֵּן, דִּלְדְּלָה אֶת כֹּחוֹ, דִּלְדְּלָה אֶת מַעֲשָׂיו, דִּלְדְּלָה אֶת לִבּוֹ. כְּתִיב (שופטים טז, יח): וַתֵּרֶא דְלִילָה כִּי הִגִּיד לָהּ אֶת כָּל לִבּוֹ וגו', מְנָא יָדְעָה, אָמַר רַבִּי חָנָן נִכָּרִין דִּבְרֵי אֱמֶת. נַחְמָנִי אָמַר יָדְעָה בֵיהּ בְּאוֹתוֹ צַדִּיק דְּלָא מַפִּיק שֵׁם שָׁמַיִם לְבַטָּלָה, כֵּיוָן דְּאָמַר לָהּ (שופטים טז, יז): נְזִיר אֱלֹהִים אֲנִי, אָמְרָה הַשְׁתָּא וַדַּאי קֻשְׁטָא קָא אָמַר. דִּלְדְּלָה אֶת כֹּחוֹ, דִּכְתִיב (שופטים טז, יט): וַיָּסַר כֹּחוֹ מֵעָלָיו. (שופטים טז, כא): וַיְהִי טוֹחֵן בְּבֵית הָאֲסוּרִים, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אֵין טְחִינָה אֶלָּא לְשׁוֹן עֲבֵרָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (איוב לא, י): תִּטְחַן לְאַחֵר אִשְׁתִּי וגו', מְלַמֵּד שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד הֵבִיא לוֹ אִשְׁתּוֹ בְּבֵית הָאֲסוּרִין כְּדֵי שֶׁתִּתְעַבֵּר מִמֶּנּוּ, הַיְנוּ דְּאַמְרֵי אִינְשֵׁי, קַמֵּי דְשָׁתֵי חַמְרָא, חַמְרָא. קַמֵּי רָפוֹקָא גְּרִידָא דְיַבְּלָא. אָמַר רַבִּי יִצְחָק דְּבֵי רַבִּי אַמֵּי לְפִי שֶׁנִּתְאַוָּה שִׁמְשׁוֹן לְדָבָר טָמֵא לְפִיכָךְ נִתְלוּ חַיָּיו בְּדָבָר טָמֵא, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים טו, יט): וַיִּבְקַע אֱלֹהִים אֶת הַמַּכְתֵּשׁ אֲשֶׁר בַּלֶּחִי וַיֵּצְאוּ וגו' (שופטים טז, כח): וַיִּקְרָא שִׁמְשׁוֹן אֶל ה' וַיֹּאמַר ה' אֱלֹהִים זָכְרֵנִי נָא וגו', מַה זְּכִירָה הָיְתָה לוֹ אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהוּא מִתְאַוֶּה לִזְנוּת, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּשֵׁם רַב אָמַר שִׁמְשׁוֹן לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹן הָעוֹלָמִים זְכָר לִי עֶשְׂרִים שָׁנָה שֶׁשָּׁפַטְתִּי אֶת יִשְׂרָאֵל וְלֹא אָמַרְתִּי לְאֶחָד מֵהֶם הַעֲבֵר לִי מַקֵּל מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. מַהוּ (שופטים טז, כח): הָאֱלֹהִים וְאִנָּקְמָה נְקַם אַחַת מִשְּׁתֵי עֵינַי מִפְּלִשְׁתִּים, אָמַר רַב אַחָא אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹן הָעוֹלָם, תֵּן לִי שְׂכַר עֵינִי אַחַת בָּעוֹלָם הַזֶּה וּשְׂכַר עֵינִי אַחַת תְּהֵא מְתֻקֶּנֶת לִי לֶעָתִיד לָבוֹא. אַבְשָׁלוֹם בִּשְׂעָרוֹ מָרַד, שֶׁהָיָה מִתְגָּאֶה בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב יד, כה כו): וּכְאַבְשָׁלוֹם לֹא הָיָה אִישׁ יָפֶה בְּכָל יִשְׂרָאֵל, וּבְגַלְּחוֹ אֶת רֹאשׁוֹ וְהָיָה מִקֵּץ יָמִים לַיָּמִים וגו', לְפִיכָךְ נִתְלָה בִּשְׂעָרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב יד, כו) (שמואל ב יח, ט): וַיֶּחֱזַק רֹאשׁוֹ בָאֵלָה וַיֻּתַּן בֵּין הַשָּׁמַיִם. תָּנֵי (גמרא נזיר ד-ב): רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר אַבְשָׁלוֹם נְזִיר עוֹלָם הָיָה, אֶחָד לִשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ הָיָה מְגַלֵּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב טו, ז ח): וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם אֶל הַמֶּלֶךְ אֵלְכָה נָּא וַאֲשַׁלֵּם אֶת נִדְרִי, כִּי נֵדֶר נָדַר עַבְדְּךָ וגו'. וּמְגַלֵּחַ אֶחָד לִשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב יד, כו): וְהָיָה מִקֵּץ יָמִים לַיָּמִים אֲשֶׁר יְגַלֵּחַ וגו', יָלֵיף יָמִים, יָמִים, מִבָּתֵּי עָרֵי חוֹמָה, דִּכְתִיב (ויקרא כה, כט): יָמִים תִּהְיֶה גְאֻלָּתוֹ, מַה לְּהַלָּן שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ אַף כָּאן שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. רַבִּי נְהוֹרָאי אוֹמֵר מְגַלֵּחַ אֶחָד לִשְׁלשִׁים יוֹם, יָלֵיף לֵיהּ מִכֹּהֲנִים שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (יחזקאל מד, כ): וְרֹאשָׁם לֹא יְגַלֵּחוּ וּפֶרַע לֹא יְשַׁלֵּחוּ, וְיוֹתֵר מִשְּׁלשִׁים יוֹם הֲוֵי פֶּרַע, וְגַבֵּי כֹּהֲנִים מַה טַעַם אֵין רַשָּׁאִין לְגַדֵּל פֶּרַע מִשּׁוּם כָּבוֹד, הָכֵי נָמֵי אִכָּא כָּבוֹד. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר מְגַלֵּחַ מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בִּבְנֵי טְבֶרְיָה וּבְנֵי צִפּוֹרִי מְגַלְּחִין מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת. (שמואל ב יד, כו): וְשָׁקַל אֶת שְׂעַר רֹאשׁוֹ מָאתַיִם שְׁקָלִים וגו', אַבְשָׁלוֹם אָמַר רַבִּי חֲנִינָא כַּחֲרוּבִית גְּדוֹלָה הָיָה, יָכוֹל כַּכִּידוֹן, רַבִּי בֵּיבַי בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר בַּדִּין [בדין] הָיָה עָשׂוּי, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא כַּד סְלַקֵּית לְהָכָא נְסַבֵית אֱזוֹרִי וֶאֱזוֹרֵיהּ דִּבְרִי וֶאֱזוֹרֵיהּ דַּחֲמָרֵיהּ מַקָּפָא כּוֹרָתָא דַּחֲרוּבִיתָא דְּאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל וְלָא מָטוֹן, קַצֵּית חַד חֲרוּב וּנְגַר מְלָא יְדִי דְּבָשׁ. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר קוֹבֵר מֵתִים הָיִיתִי פַּעַם אַחַת נִפְתְּחָה מְעָרָה מִתַּחְתִּי וְעָמַדְתִּי בְּגַלְגַּל עֵינָיו שֶׁל מֵת עַד חוֹטְמִי, כְּשֶׁחָזַרְתִּי לְאָחוֹר אָמְרוּ לִי שֶׁל אַבְשָׁלוֹם הָיְתָה. שֶׁמָּא תֹאמַר אַבָּא שָׁאוּל נַנָּס הָיָה, לָאו, אֶלָּא אַבָּא שָׁאוּל אָרֹךְ בְּדוֹרוֹ הָיָה וְרַבִּי טַרְפוֹן מַגִּיעַ לִכְתֵפוֹ הָיָה. רַבִּי טַרְפוֹן אָרֹךְ בְּדוֹרוֹ הָיָה וְרַבִּי עֲקִיבָא מַגִּיעַ לִכְתֵפוֹ, רַבִּי עֲקִיבָא אָרֹךְ בְּדוֹרוֹ הָיָה וְרַבִּי מֵאִיר מַגִּיעַ לִכְתֵפוֹ, רַבִּי מֵאִיר אָרֹךְ בְּדוֹרוֹ הָיָה וְרַבִּי מַגִיעַ לִכְתֵפוֹ, רַבִּי אָרֹךְ בְּדוֹרוֹ הָיָה וְרַב מַגִּיעַ לִכְתֵפוֹ, רַב אָרֹךְ בְּדוֹרוֹ הָיָה וְרַב יְהוּדָה מַגִּיעַ לִכְתֵפוֹ, רַב יְהוּדָה אָרֹךְ בְּדוֹרוֹ הָיָה וְאַדָא דַּיָּאלָא מַגִּיעַ לִכְתֵפוֹ, פַּשְׁתִּיבְנָא דְּפוּמְבְּדִיתָא קָאי לְאַדָּא דַיָּאלָא עַד פַּלְגֵּיהּ, כֻּלֵּי עַלְמָא קָיְמֵי לֵיהּ לְפַשְׁתִּיבְנָא דְפוּמְבְּדִיתָא עַד פַּלְגֵּיהּ. כָּתוּב (שמואל ב יד, כה): וּכְאַבְשָׁלוֹם לֹא הָיָה אִישׁ יָפֶה בְּכָל יִשְרָאֵל לְהַלֵּל מְאֹד, יָכוֹל בַּכֹּל תַּלְמוּד לוֹמַר (שמואל ב יד, כה): מִכַּף רַגְלוֹ וְעַד קָדְקָדוֹ לֹא הָיָה בוֹ מוּם, וְדִכְוָתֵיהּ (שמואל א ט, ב): וְלוֹ הָיָה בֵן וּשְׁמוֹ שָׁאוּל בָּחוּר וָטוֹב, יָכוֹל בַּכֹּל תַּלְמוּד לוֹמַר (שמואל ב יד, כה): מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה גָּבֹהַּ מִכָּל הָעָם. תָּנֵי דְבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּעֵת שֶׁנִּתְלָה אַבְשָׁלוֹם בָּאֵלָה, שְׁקַל סַפְסֵירָא בְּעָא לְמִפְסְקֵיהּ, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִבְקַע שְׁאוֹל מִתַּחְתָּיו, וּלְפִי שֶׁבָּא עַל עֶשֶׂר פִּלַּגְשֵׁי אָבִיו, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב טו, טז): וַיַּעֲזֹב הַמֶּלֶךְ אֵת עֶשֶׂר נָשִׁים, וְאוֹמֵר (שמואל ב טז, כב): וַיָּבֹא אַבְשָׁלוֹם אֶל פִּלַּגְשֵׁי אָבִיו, לְפִיכָךְ נִתְּנוּ בוֹ עֶשֶׂר לוֹנְכֵיאוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב יח, טו): וַיָּסֹבּוּ עֲשָׂרָה נְעָרִים. כְּתִיב (שמואל ב יח, יח): וְאַבְשָׁלֹם לָקַח וַיַּצֶּב לוֹ בְחַיָּו, מַאי לָקַח, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ שֶׁלָּקַח מֶקַח רַע לְעַצְמוֹ. (שמואל ב יח, יח): אֶת מַצֶּבֶת אֲשֶׁר בְּעֵמֶק הַמֶּלֶךְ, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא בְּעֵצָה עֲמֻקָּה שֶׁל מַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב יב, יא): כֹּה אָמַר ה' הִנְנִי מֵקִים עָלֶיךָ רָעָה מִבֵּיתֶךָ וְלָקַחְתִּי אֶת נָשֶׁיךָ וגו'. וְדִכְוָתֵיהּ (בראשית לז, יד): וַיִּשְׁלָחֵהוּ מֵעֵמֶק חֶבְרוֹן, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא בְּעֵצָה עֲמֻקָּה שֶׁל אוֹתוֹ צַדִּיק שֶׁקָּבוּר בְּחֶבְרוֹן, (בראשית טו, יג): יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵּר יִהְיֶה זַרְעֲךָ וגו', (שמואל ב יח, יח): כִּי אָמַר אֵין לִי בֵּן, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (שמואל ב יד, כז): וַיִּוָּלְדוּ לְאַבְשָׁלוֹם שְׁלוֹשָׁה בָנִים וּבַת אַחַת וּשְׁמָהּ תָּמָר, אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר אַבְדִּימֵי שֶׁלֹא הָיָה לוֹ בֵּן רָאוּי לְמַלְכוּת, וּלְפִי שֶׁגָּנַב אַבְשָׁלוֹם שָׁלשׁ גְנֵבוֹת, לֵב אָבִיו, וְלֵב בֵּית דִּין, וְלֵב אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ נִקְבְּעוּ בוֹ שְׁלשָׁה שְׁבָטִים בְּלִבּוֹ, (שמואל ב יח, יד): וַיִּתְקָעֵם בְּלֵב אַבְשָׁלוֹם עוֹדֶנוּ חַי בְּלֶב הָאֵלָה. לֵב אָבִיו מִנַּיִן (שמואל ב טו, ז): וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם אֶל הַמֶּלֶךְ וגו', כָּל יָמָיו שֶׁל דָּוִד לֹא מָלַךְ אֶלָּא אַרְבָּעִים שָׁנָה, הָכָא הוּא אוֹמֵר הָכֵן, אֶלָּא מִשָּׁעָה שֶׁשָּׁאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מֶלֶךְ, (שמואל ב טו, ח): כִּי נֵדֶר נָדַר עַבְדְּךָ וגו', אֲמַר לֵיהּ מַאן אַתְּ בָּעֵי כַּדּוּן, אֲמַר לֵיהּ כְּתָב לִי חַד פִּתָּק דִּתְרֵין גַּבְרִין דִּנְסִיבוֹן עִמִּי. אֲמַר לֵיהּ אֱמֹר לִי לְמַאן אַתְּ בָּעֵי, אֲמַר לֵיהּ כְּתֹב לִי סְתָם לְמַאן דַּאֲנָא בָּעֵי אֲנָא נָסֵב, כָּתַב לֵיהּ סְתָם, אֲזַל וּצְמַת לֵיהּ תְּרֵין תְּרֵין גַּבְרִין, עַד דִּצְמַת לֵיהּ מָאתָן גַּבְרִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמואל ב טו, יא): וְאֶת אַבְשָׁלוֹם הָלְכוּ מָאתַיִם אִישׁ מִירוּשָׁלַיִם קְרֻאִים וְהֹלְכִים לְתֻמָּם וְלֹא יָדְעוּ כָּל דָּבָר. קְרֻאִים מִדָּוִד, וְהֹלְכִים לְתֻמָּם מֵאַבְשָׁלוֹם, וְלֹא יָדְעוּ כָּל דָּבָר מֵעֲצַת אֲחִיתֹפֶל. אָמַר רַבִּי הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא כֻּלָּם רָאשֵׁי סַנְהֶדְּרָאוֹת הָיוּ, וְכֵיוָן דַּחֲמוֹן מִלַּיָּה אָתְיָן לְחִלּוּפִין, אָמְרוּ רִבּוֹן הָעוֹלָמִים נִפְּלָה נָא בְּיַד דָּוִד וְאַל יִפֹּל דָּוִד בְּיָדֵינוּ, שֶׁאִם נוֹפְלִים אָנוּ בְּיַד דָּוִד מִתְרַחֵם עָלֵינוּ, וְאִם נוֹפֵל דָּוִד בְּיָדֵינוּ אֵין אָנוּ מִתְרַחֲמִים עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים נה, יט): פָּדָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי וגו', הֲרֵי שֶׁגָּנַב לֵב אָבִיו. לֵב בֵּית דִּין, (שמואל ב טו, ד ו): וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם מִי יְשִׂמֵנִי שֹׁפֵט בָּאָרֶץ וגו' וְהָיָה בִּקְרָב אִישׁ לְהִשְׁתַּחֲוֹת לוֹ וגו' וַיַּעַשׂ אַבְשָׁלוֹם כַּדָּבָר הַזֶּה לְכָל יִשְׂרָאֵל, לֵב אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל מִנַּיִן (שמואל ב טו, ו): וַיְגַנֵּב אַבְשָׁלוֹם אֶת לֵב אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל. וְכֵן סַנְחֵרִיב לֹא נִתְגָּאָה לִפְנֵי הַמָּקוֹם אֶלָּא עַל יְדֵי מַלְאָךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה לז, כד): בְּיַד עֲבָדֶיךָ חֵרַפְתָּ ה', וְאָבוֹא מְרוֹם קִצּוֹ וגו', אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא נִפְרַע מִמֶּנּוּ אֶלָּא עַל יְדֵי מַלְאָךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב יט, לה): וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה' וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר וגו'. כֻּלָּם מְלָכִים קוֹשְׁרֵי כְּתָרִים בְּרָאשֵׁיהֶם. נְבוּכַדְנֶצַּר אָמַר אֵין כָּל בָּאֵי עוֹלָם כְּדָאִין לִשְׁרוֹת בֵּינֵיהֶם, עָשָׂה לוֹ עָב קְטַנָּה וְדָר בְּתוֹכָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה יד, יד): אֶעֱלֶה עַל בָּמֳתֵי עָב אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (ישעיה יד, יג יד): אַתָּה אָמַרְתָּ בִלְבָבְךָ הַשָּׁמַיִם אֶעֱלֶה וגו', אֲנִי אוֹרִידְךָ אֶל שְׁאוֹל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה יד, טו): אַךְ אֶל שְׁאוֹל תּוּרָד וגו', אָמַר לוֹ אַתָּה אָמַרְתָּ אֵין כָּל בָּאֵי עוֹלָם כְּדָאִין לִשְׁרוֹת בֵּינֵיהֶם, אַתָּה אֵין אַתָּה כְּדַאי לִשְׁרוֹת בֵּינֵיהֶם, (דניאל ד, כט): וּמִן אֲנָשָׁא לָךְ טָרְדִין וְעִם חֵיוַת בָּרָא מְדֹרָךְ וגו', (דניאל ד, ל): בֵּהּ שַׁעֲתָא מִלְּתָא סָפַת וגו', (דניאל ד, כו): לִקְצַת יַרְחִין תְּרֵי עֲשַׂר וגו'.",
"וְאִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה (במדבר ה, כח), לְשֶׁעָבַר, (במדבר ה, כח): וּטְהֹרָה הִוא, לֶעָתִיד לָבוֹא. אוֹתָהּ שָׁעָה (במדבר ה, כח): וְנִקְתָה, מִן הָאָלוֹת וּמִן הַשְּׁבוּעָה, (, כח): וְנִזְרְעָה זָרַע, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר כְּדַאי הוּא הַצַּעַר שֶׁיִּנָּתֵן לָהּ בָּנִים בִּשְׂכָרָהּ, שֶׁאִם הָיְתָה עֲקָרָה, נִפְקֶדֶת. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר אִם כֵּן יֵלְכוּ כָּל הָעֲקָרוֹת וִיקַלְקְלוּ בִּשְׁבִיל שֶׁיִּפָּקְדוּ, וְזוֹ שֶׁיָּשְׁבָה הִפְסִידָה. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר: וְנִקְתָה וְנִזְרְעָה זָרַע, שֶׁאִם הָיְתָה יוֹלֶדֶת בְּצַעַר, הָיְתָה יוֹלֶדֶת בְּרֶוַח. נְקֵבוֹת, יוֹלֶדֶת זְכָרִים. שְׁחוֹרִים, יוֹלֶדֶת לְבָנִים. קְצָרִים, יוֹלֶדֶת אֲרֻכִּים. יוֹלֶדֶת לִשְׁתֵּי שָׁנִים, יוֹלֶדֶת בְּכָל שָׁנָה. יוֹלֶדֶת אֶחָד, יוֹלֶדֶת שְׁנַיִם. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אֵין נוֹתְנִין שָׂכָר לַעֲבֵרָה, אֶלָּא לְפִי שֶׁהָיְתָה אֲסוּרָה לְזֶרַע לְשֶׁעָבַר, יָכוֹל תְּהֵא כֵּן לֶעָתִיד לָבוֹא, תַּלְמוּד לוֹמַר: וְנִקְתָה וְנִזְרְעָה זָרַע, מֻתֶּרֶת הִיא לְזֶרַע מֵעָתָּה.",
"זֹאת תּוֹרַת הַקְּנָאֹת (במדבר ה, כט), אֵין לִי אֶלָּא לְשָׁעָה, לְדוֹרוֹת מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר: זֹאת תּוֹרַת הַקְּנָאֹת. הַקְּנָאֹת, הַמְקַנֵּא יְקַנֵּא בְּשִׁילוֹ וּבְבֵית עוֹלָמִים, יָכוֹל אַף בַּבָּמָה, תַּלְמוּד לוֹמַר: זֹאת. (במדבר ה, כט): אֲשֶׁר תִּשְׂטֶה אִשָּׁה, לְהָבִיא אֶת מִי שֶׁנִּתְחָרֵשׁ בַּעֲלָהּ אוֹ שֶׁנִּשְׁתַּטָה אוֹ שֶׁהָיָה חָבוּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִים, שֶׁבֵּית דִּין מְקַנְאִין לָהֶם לְפָסְלָן מִכְּתֻבָּתָן, אוֹ אַף לְהַשְׁקוֹתָן, תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר ה, טו): וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ אֶל הַכֹּהֵן, הָאִישׁ מַשְׁקֶה וְאֵין בֵּית דִּין מַשְׁקִין. (במדבר ה, כט): תַּחַת אִישָׁהּ וְנִטְמָאָה, לְהוֹצִיא אֶת הָאֲרוּסָה וְאֶת הַיְבָמָה.",
"אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר תַּעֲבֹר וגו' (במדבר ה, ל), אִישׁ, אוֹ אִישׁ, לְרַבּוֹת כֹּהֵן וְסָרִיס שֶׁיְקַנְאוּ. (במדבר ה, ל): וְהֶעֱמִיד אֶת הָאִשָּׁה לִפְנֵי ה', לְרַבּוֹת אֵשֶׁת כֹּהֵן וְאֵשֶׁת סָרִיס שֶׁהֵן שׁוֹתוֹת. (במדבר ה, ל): וְעָשָׂה לָהּ אֶת כָּל הַתּוֹרָה הַזֹּאת, כָּל מַה שֶּׁאָמוּר בַּפָּרָשָׁה, לְלַמֶּדְךָ שֶׁדָּבָר אֶחָד מְעַכֵּב. (במדבר ה, לא): וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן, מַגִּיד שֶׁהוּא בִּנְשִׂיאוּת עָוֹן עַד שֶׁלֹא תִשְׁתֶּה הָאִשָּׁה, אֲבָל לְאַחַר שֶׁתִּשְׁתֶּה וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן. (במדבר ה, לא): וְהָאִשָּׁה הַהִוא תִּשָֹּׂא אֶת עֲוֹנָהּ, שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר בִּטְהוֹרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, הוֹאִיל וְהֵבִיאָה אֶת עַצְמָהּ לִידֵי דְבָרִים הַלָּלוּ אַף הִיא לֹא תֵצֵא מִידֵי פֻּרְעָנוּת.",
"אִישׁ אִישׁ וגו' (במדבר ה, יב), אֵין בְּמַשְׁמַע אֶלָּא אִשְׁתּוֹ הַנְּשׂוּאָה לַקִּנּוּי, וּמִנַּיִן אַתְּ מַרְבֶּה אֲרוּסָתוֹ וְשׁוֹמֶרֶת יָבָם שֶׁהוּא מְקַנֵּא לָהֶן לְהַשְׁקוֹתָן כְּשֶׁיִּנָּשְׂאוּ, וּלְקַנֹּאות כָּל הַנָּשִׁים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן הֲוָיָה, כְּגוֹן אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט, מַמְזֶרֶת וּנְתִינָה לְיִשְׂרָאֵל, בַּת יִשְׂרָאֵל לְמַמְזֵר וּלְנָתִין כְּדֵי לְאָסְרָן אַבּוֹעֵל כַּבַּעַל, (במדבר ה, יב): דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ה, טו): וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ, הָאִישׁ מַשְׁקֶה וְאֵין בֵּית דִּין מַשְׁקִין, אוֹ הָאִישׁ מְקַנֵּא וְאֵין בֵּית דִּין מְקַנְאִין, (במדבר ה, יב יד): דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְקִנֵּא, לְרַבּוֹת בֵּית דִּין שֶׁיְּקַנְאוּ. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל מְקַנְאִין וְאֵין מְקַנְאִין לֹא עַל יְדֵי עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים לֹא עַל יְדֵי תּוֹשָׁבִים. אוֹ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, פְּרַט לַגֵּרִים, אָמַר רַב אִישׁ אִישׁ, לְרַבּוֹת אֶת הַגֵּרִים. דָּבָר אַחֵר, אִישׁ אִישׁ, לַעֲשׂוֹת אִשָּׁה כְּאִישׁ, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. דָּבָר אַחֵר, אִישׁ אִישׁ, לְרַבּוֹת חֶרֶשׁ, שׁוֹטֶה, וְאֵשֶׁת שִׁעֲמוּם, וְשֶׁהָלַךְ בַּעְלָהּ לִמְדִינַת הַיָּם וְהָיָה חָבוּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִין, שֶׁבֵּית דִּין מְקַנְאִין לָהֶם לְפָסְלָן מִכְּתֻבָּתָן, יָכוֹל אַף לְהַשְׁקוֹתָן, תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר ה, טו): וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וגו' (במדבר ה, יב): כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ, בִּרְאוּיָה לְאִישָׁהּ הַכָּתוּב מְדַבֵּר, לְהוֹצִיא אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט, וּכְדִבְרֵי עֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל אַף הַמְשֻׁחְרֶרֶת וְהַגִּיּוֹרֶת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, מַשְׁקִים. אָמְרוּ לוֹ וַהֲרֵי כַּרְכְּמִית שִׁפְחָה מְשֻׁחְרֶרֶת הָיְתָה בִּירוּשָׁלַיִם וְהִשְׁקוּהָ שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן. כַּלָּשׁוֹן הַזֶּה אָמַר לָהֶם דּוּגְמָא הִשְׁקוּהָ, וְנִדּוּהוּ וּמֵת בְּנִדּוּיוֹ, וְסָקְלוּ בֵּית דִּין אֶת אֲרוֹנוֹ. מָה אֲנַן קָיְמִין, אִם בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁנָּשָׂא גִּיּוֹרֶת, כְּבָר כְּתִיב (במדבר ה, יב): בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְלֹא גֵרִים. אִם בְּגֵר שֶׁנָּשָׂא בַּת יִשְׂרָאֵל, כְּבָר כְּתִיב (במדבר ה, טו): וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ, אֶלָּא כָּן אָנוּ קָיְמִין בְּגֵר שֶׁנָּשָׂא גִּיּוֹרֶת. מַה טַּעְמֵיהּ דַּעֲקַבְיָא, (במדבר ה, יב): בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְלֹא גֵרִים. מַה טַּעְמַיְהוּ דְּרַבָּנָן, (במדבר ה, יב): וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, לְרַבּוֹת כָּל הָאָמוּר בַּפָּרָשָׁה, מָה אָמוּר בַּפָּרָשָׁה, (במדבר ה, יג): וְשָׁכַב אִישׁ אֹתָהּ, מִי שֶׁשְּׁכִיבָתָהּ אוֹסַרְתָּהּ עַל בַּעֲלָהּ מְקַנֵּא וּמַשְׁקֶה. (במדבר ה, יב): וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל, מְעִילָה עַל דְּבַר עֶרְוָה אוֹ מְעִילָה עַל דְּבַר מָמוֹן, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר (במדבר ה, יג): וְשָׁכַב אִישׁ אֹתָהּ שִׁכְבַת זֶרַע, הֲרֵי מְעִילָה עַל דְּבַר עֶרְוָה וְלֹא עַל דְּבַר מָמוֹן. וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל, אֵין מַעַל בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא שִׁקּוּר, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (דברי הימים א ה, כה): וַיִּמְעֲלוּ בֵּאלֹהֵי אֲבֹתֵיהֶם וגו', (יהושע ז, ב): וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מַעַל בַּחֵרֶם וגו'.",
"וְשָׁכַב אִישׁ אֹתָהּ (במדבר ה, יג), לְהוֹצִיא אֶת הַקָּטָן שֶׁאֵינוֹ אִישׁ. אֹתָהּ, וְלֹא אֲחוֹתָהּ. לוֹמַר שֶׁשְּׁכִיבָתָהּ מִזְּנוּתָהּ אוֹסַרְתָּהּ עַל בַּעְלָהּ, אֲבָל אִם שָׁכַב בַּעְלָהּ עִם אֲחוֹתָהּ, אֵינָהּ אֲסוּרָה הִיא עַל בַּעְלָהּ, שֶׁאֵינָהּ נֶאֱסֶרֶת עַל בַּעְלָהּ בִּשְׁכִיבַת אֲחוֹתָהּ, שֶׁהָיָה בַּדִּין שֶׁתֵּאָסֵר, שֶׁאִם בְּמָקוֹם שֶׁבָּא עַל אִסּוּר קַל, זֶה הַבָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ שֶׁהוּא אִסּוּר קַל, שֶׁאֵין הָאוֹסְרָהּ אוֹסְרָהּ כָּל יָמָיו, לְפִי שֶׁהִיא נִתֶּרֶת בְּגֵט, נֶאֱסַר הָאוֹסֵר, זֶה הַבַּעַל, שֶׁנֶּאֶסְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ אַחַר שֶׁזָּנְתָה. מָקוֹם שֶׁבָּא עַל אִסּוּר חָמוּר, כְּגוֹן הַבָּא עַל אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ וְעַל חֲמוֹתוֹ שֶׁהוּא אִסּוּר חָמוּר, שֶׁהָאוֹסְרָהּ אוֹסְרָהּ כָּל יְמֵי הָאִסּוּר, זוֹ אִשְׁתּוֹ שֶׁהִיא אוֹסֶרֶת עַל בַּעְלָהּ אִמָּהּ וַאֲחוֹתָהּ, אֵינוֹ דִין שֶׁנֶּאֱסַר הָאוֹסֵר, זוֹ אִשְׁתּוֹ, שֶׁתְּהֵא רְאוּיָה שֶׁתֵּאָסֵר בִּשְׁכִיבַת אֲחוֹתָהּ וְאִמָּהּ. תַּלְמוּד לוֹמַר: אוֹתָהּ, אוֹתָהּ, שְׁכִיבָתָהּ אוֹסַרְתָּהּ וְאֵין שְׁכִיבַת אֲחוֹתָהּ וַחֲמוֹתוֹ אוֹסַרְתָּהּ. (במדבר ה, יג): וְנֶעְלַם מֵעֵינֵי אִישָׁהּ, לְהוֹצִיא אֶת הַסּוּמָא. (במדבר ה, יג): וְנִסְתְּרָה וְהִיא נִטְמָאָה, אֵין עֵדִים לַטֻּמְאָה אֲבָל יֵשׁ עֵדִים לַסְּתִירָה, אוֹ אֵין עֵדִים לֹא לַטֻּמְאָה וְלֹא לַסְּתִירָה, אִם אָמַרְתִּי כֵּן אַף הִיא מֻתֶּרֶת לְבַעְלָהּ, הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כַּלָּשׁוֹן הָאַחֲרוֹן אֶלָּא כַּלָּשׁוֹן הָרִאשׁוֹן, אֵין עֵדִים לַטֻּמְאָה אֲבָל יֵשׁ עֵדִים לַסְּתִירָה. (במדבר ה, יג): וְעֵד אֵין בָּהּ, בִּשְׁנֵי עֵדִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אַתָּה אוֹמֵר בִּשְׁנֵי עֵדִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּעֵד אֶחָד, תַּלְמוּד לוֹמַר (דברים יט, טו): לֹא יָקוּם עֵד אֶחָד בְּאִישׁ וגו', שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר אֶחָד, אֶלָּא בָּנָה אָב כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר עֵד, הֲרֵי הוּא בִּכְלַל שְׁנַיִם, עַד שֶׁיִּפְרֹט לְךָ הַכָּתוּב אֶחָד. (במדבר ה, יג): וְהִוא לֹא נִתְפָּשָׂה, לְהוֹצִיא אֶת הָאֲנוּסָה שֶׁמֻּתֶּרֶת לְבַעְלָהּ, אוֹ יָכוֹל בֵּין יִשְׂרָאֵל בֵּין בַּכְּהֻנָּה, אָמַרְתָּ מָה אִם שְׁרָצִים קַלִּים שֶׁהִיא טֻמְאָה קַלָּה עָשׂוּ בָהּ אוֹנֶס כְּרָצוֹן בַּכְּהֻנָּה, סוֹטָה חֲמוּרָה דִּין הוּא שֶׁעוֹשֶׂה אוֹנֶס כְּרָצוֹן בַּכְּהֻנָּה.",
"וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ (במדבר ה, יד), שֶׁלֹא יְקַנֵּא לָהּ לֹא מִתּוֹךְ שְׂחוֹק וְלֹא מִתּוֹךְ שִׂיחָה וְלֹא מִתּוֹךְ קַלּוּת רֹאשׁ אֶלָּא מִתּוֹךְ דָּבָר שֶׁל אֵימָה. תַּנְיָא (גמרא סוטה ב-ב): הַמְקַנֵּא לְאִשְׁתּוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר מְקַנֵּא לָהּ עַל פִּי שְׁנַיִם וּמַשְׁקֶה עַל פִּי עֵד אֶחָד אוֹ עַל פִּי עַצְמוֹ. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר מְקַנֵּא עַל פִּי שְׁנַיִם וּמַשְׁקֶה עַל פִּי שְׁנַיִם, מַה טַּעְמֵיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ (דברים כד, א): כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר, עֶרְוָה, זוֹ הַסְּתִירָה. דָּבָר, זֶה הַקִּנּוּי. כִּי מָצָא, אֵין מְצִיאָה בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא בְּעֵדִים. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר עֶרְוָה שֶׁהִיא בָּאָה מִכֹּחַ דְּבָרוֹ. כֵּיצַד הוּא מְקַנֵּא לָהּ, אוֹמֵר לָהּ בִּפְנֵי שְׁנַיִם אַל תְּדַבְּרִי עִם אִישׁ פְּלוֹנִי, וְדִבְּרָה עִמּוֹ, עֲדַיִן הִיא מֻתֶּרֶת לְבֵיתָה וּמֻתֶּרֶת לֶאֱכֹל בַּתְּרוּמָה. נִכְנְסָה עִמּוֹ לְבֵית הַסֵּתֶר וְשָׁהֲתָה כְּדֵי טֻמְאָה, אֲסוּרָה לְבֵיתָהּ וַאֲסוּרָה לֶאֱכֹל בַּתְּרוּמָה, וְאִם מֵת, חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת. אַל תְּדַבְּרִי לָשׁוֹן נָקִי הוּא מַתְנִיתָא, שֶׁאֵינוֹ אוֹמֵר אֶלָּא עַל הַטֻּמְאָה. וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר חוֹבָה, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר רְשׁוּת. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן רַבִּי יוֹסֵי קוֹמֵי רַבִּי יוֹסֵי אַתְיָא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר כְּבֵית שַׁמַּאי וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ כְּבֵית הִלֵּל, דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר כְּבֵית שַׁמַּאי, דְּבֵית שַׁמַּאי אוֹמְרִים לֹא יְגָרֵשׁ אָדָם אֶת אִשְׁתּוֹ אֶלָּא אִם כֵּן מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר, מָצָא בָהּ דְּבָרִים כְּעוּרִים, לְגָרְשָׁהּ אֵינוֹ יָכוֹל שֶׁלֹא מָצָא בָהּ עֶרְוָה, לְקַיְּמָהּ אֵינוֹ יָכוֹל שֶׁמָּצָא בָהּ דְּבָרִים כְּעוּרִים, לְפוּם כֵּן הוּא אוֹמֵר חוֹבָה. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ כְּבֵית הִלֵּל, דְּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים אַף אִם הִקְדִּיחָה תַּבְשִׁילוֹ, לְפוּם כֵּן אוֹמֵר רְשׁוּת, רָצָה לְקַנאוֹת יְקַנֵּא לְגָרֵשׁ יְגָרֵשׁ. (במדבר ה, יד): וְהִוא נִטְמָאָה אוֹ עָבַר עָלָיו וגו', הָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר מַה תַּלְמוּד לוֹמַר: וְהִוא נִטְמָאָה, וְהִיא לֹא נִטְמָאָה, אִם הִיא טְמֵאָה לָמָה שׁוֹתָה, וְאִם טְהוֹרָה הִיא לָמָּה הוּא מַשְׁקֶה, אֶלָּא בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ שֶׁלְּעוֹלָם אֵין מַשְׁקִין אֶלָּא עַל הַסָּפֵק. וּמִכָּאן אַתָּה דָן לַשֶּׁרֶץ, מַה סּוֹטָה שֶׁלֹא עָשָׂה בָהּ אֹנֶס כַּרָצוֹן וְשׁוֹגֵג כַּמֵּזִיד דִּין הוּא שֶׁנַּעֲשֶׂה בוֹ סָפֵק כַּוַּדַּאי, אַף שֶׁרֶץ כֵּן. וּמַה סּוֹטָה רְשׁוּת הַיָחִיד, אַף שֶׁרֶץ רְשׁוּת הַיָּחִיד. וּמַה סּוֹטָה דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַּעַת לִשָּׁאֵל, אַף שֶׁרֶץ יֵשׁ בּוֹ דַּעַת לִשָּׁאֵל. מִכָּאן אָמְרוּ דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת לִשָּׁאֵל, סָפֵק רְשׁוּת הַיָּחִיד, טָמֵא. סָפֵק רְשׁוּת הָרַבִּים, טָהוֹר. אֶת שֶׁאֵין לוֹ דַּעַת לִשָּׁאֵל, בֵּין בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד בֵּין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, סְפֵקוֹ טָהוֹר.",
"וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ (במדבר ה, טו), הָאִישׁ מַשְׁקֶה וְאֵין בֵּית דִּין מַשְׁקִין. וְהֵבִיא הָאִישׁ וגו' מִן הַתּוֹרָה הָאִישׁ מֵבִיא אֶת אִשְׁתּוֹ אֶל הַכֹּהֵן, אֲבָל אָמְרוּ כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה לָהּ, מוֹלִיכָהּ לְבֵית דִּין שֶׁבְּאוֹתוֹ מָקוֹם וּמוֹסְרִין לוֹ שְׁנֵי תַּלְמִידִים שֶׁמָּא יָבוֹא עָלֶיהָ בַּדֶּרֶךְ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בַּעְלָהּ נֶאֱמָן עָלֶיהָ מִקַּל וָחֹמֶר, מָה אִם הַנִּדָּה שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ כָּרֵת הֲרֵי הוּא נֶאֱמָן עָלֶיהָ, זוֹ שֶׁאֵין חַיָּבִין עָלֶיהָ כָּרֵת אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּהְיֶה נֶאֱמָן עָלֶיהָ. אָמְרוּ לוֹ לֹא, אִם אָמַרְתָּ בַּנִּדָּה, שֶׁיֵּשׁ לָהּ הֶתֵּר אַחַר אִסּוּרָהּ, תֹּאמַר בָּזוֹ שֶׁאֵין לָהּ הֶתֵּר אַחַר אִסּוּרָהּ, וְאוֹמֵר (משלי ט, יז): מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָם, כָּל שֶׁכֵּן הוֹאִיל וְאֵין חַיָּבִין עַל בִּיאָתָהּ כָּרֵת לֹא יְהֵא בַּעְלָהּ נֶאֱמָן עָלֶיהָ, נֶחְשְׁדוּ יִשְׂרָאֵל עַל הַסּוֹטוֹת וְלֹא נֶחְשְׁדוּ עַל הַנִּדּוֹת. אָמַר לָהֶם רַבִּי יְהוּדָה גְּזֵרַת הַכָּתוּב הוּא: וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ אֶל הַכֹּהֵן, אָמְרוּ לוֹ וּבִלְבָד בְּעֵדִים. רַבִּי חִיָּא בַּר רַב יוֹסֵף שְׁלַח בָּתַר אִתְּתָא תְּלָתָא תַּלְמִידִין, אָמַר שֶׁאִם יִפְנֶה אֶחָד מֵהֶם לְצָרְכּוֹ, תִּתְיַחֵד עִם הַשְּׁנַיִם. וְהָא תָּנֵי מוֹסְרִין לוֹ שְׁנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים וכו', אָמַר רַבִּי אָבִין וּבַעְלָהּ הֲרֵי שְׁלשָׁה. אַף הוּא שָׂכַר לָהּ בַּיִת וְהָיָה מַעֲלֶה לָהּ מְזוֹנוֹת וְלֹא הָיָה מִתְיַחֵד עִמָּהּ אֶלָּא בִּפְנֵי בָּנֶיהָ, וְקָרָא עַל עַצְמוֹ הַפָּסוּק הַזֶּה (ירמיה מה, ג): יָגַעְתִּי בְּאַנְחָתִי וּמְנוּחָה לֹא מָצָאתִי. (במדבר ה, טו): וְהֵבִיא אֶת קָרְבָּנָהּ עָלֶיהָ, חֲכָמִים אוֹמְרִים קָרְבָּן שֶׁמַּכְשִׁירָהּ לוֹ, כְּגוֹן זָבָה וְיוֹלֶדֶת, הֲרֵי זֶה מֵבִיא מִשֶּׁלּוֹ וְאֵין מְנַכֶּה מִכְּתֻבָּתָהּ, וְקָרְבָּן שֶׁאֵין מַכְשִׁירָהּ לוֹ, כְּגוֹן שֶׁקִּפְּחָה נְזִירוּת בְּרֹאשָׁהּ אוֹ שֶׁחִלְּלָה אֶת הַשַּׁבָּת, הֲרֵי זֶה מֵבִיא מִשֶּׁלּוֹ וּמְנַכֶּה מִכְּתֻבָּתָהּ. (במדבר ה, טו): עֲשִׂירִת הָאֵיפָה, אֶחָד מֵעֲשָׂרָה בָּאֵיפָה, (במדבר ה, טו): קֶמַח, וְלֹא סוֹלֶת, (במדבר ה, טו): שְׂעֹרִים, וְלֹא חִטִּים. אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל הַנִּיחוּ סוֹפְרִים לִי וְאוֹמַר כְּמִין חֹמֶר, אֲבָל נִרְאֶה הוּא כְּשֵׁם שֶׁמַּעֲשֶׂיהָ מַעֲשֵׂה בְּהֵמָה, כָּךְ קָרְבָּנָהּ מַאֲכַל בְּהֵמָה. (במדבר ה, טו): לֹא יִצֹק עָלָיו שֶׁמֶן, אֲבָל צָק הוּא עַל שְׁיָרֶיהָ. (במדבר ה, טו): וְלֹא יִתֵּן עָלָיו לְבֹנָה, מַגִּיד שֶׁהוּא בִּשְׁתֵּי אַזְהָרוֹת אִם נָתַן עָלֶיהָ שֶׁמֶן וּלְבֹנָה, מִפְנֵי מָה, טַעֲמוֹ שֶׁל דָּבָר מַגִּיד (במדבר ה, טו): כִּי מִנְחַת קְנָאֹת הוּא. מִנְחַת זִכָּרוֹן (במדבר ה, טו), שׁוֹמֵעַ אֲנִי זְכוּת וְחוֹבָה, תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר ה, טו): מַזְכֶּרֶת עָוֹן, כָּל הַזִּכְרוֹנוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה לְטוֹבָה, וְזוֹ לְפֻרְעָנוּת, דִבְרֵי רַבִּי טַרְפוֹן. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר אַף זוֹ לְטוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ה, כח): וְאִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה וגו', אֵין לִי אֶלָּא מַזְכֶּרֶת עָוֹן, מַזְכֶּרֶת זְכוּת מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר: מִנְחַת זִכָּרוֹן מִכָּל מָקוֹם. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר מִנְחַת זִכָּרוֹן כְּלָל, מַזְכֶּרֶת עָוֹן פְּרָט, כְּלָל וּפְרָט אֵין בַּכְּלָל אֶלָּא מַה שֶּׁבַּפְּרָט. אִם אוֹמֵר אַתְּ כֵּן לֹא נִמְצֵאת מִדַּת הַדִּין מְקֻפַּחַת, שֶׁהָיָה לְבַעַל הַדִּין לַחֲלֹק וְכִי אֵיזוֹ מִדָּה מְרֻבָּה מִדַּת הַטּוֹב אוֹ מִדַּת פֻּרְעָנוּת, הֱוֵי אוֹמֵר מִדַּת הַטּוֹב. אִם מִדַּת הַפֻּרְעָנוּת הַמֻּעֶטֶת הֲרֵי הִיא מַזְכֶּרֶת עָוֹן, מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה דִּין הוּא שֶׁתְּהֵא מַזְכֶּרֶת זְכוּת. זוֹ מִדָּה בַּתּוֹרָה כָּל כְּלָל וּפְרָט שֶׁדֶּרֶךְ הַדִּין לוֹקָה בּוֹ, יִתְקַיְּמוּ זֶה וָזֶה וְאַל תִּלְקֶה דֶּרֶךְ הַדִּין, כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ זֶה וְזֶה וְאַל תִּלְקֶה דֶּרֶךְ הַדִּין, שֶׁאִם הָיְתָה טְמֵאָה, פֻּרְעָנוּת פּוֹקַדְתָּהּ מִיָּד, וְאִם יֵשׁ לָהּ זְּכוּת תּוֹלָה לָהּ שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים כְּדֵי הַכָּרַת הָעֻבָּר, דִּבְרֵי אַבָּא יוֹסֵף בֶּן חָנָן. אֶלְעָזָר בֶּן יִצְחָק אִישׁ כְּפַר דָּרוֹם אָמַר תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים. (במדבר ה, כח): וְנִקְתָה וְנִזְרְעָה, מַה זֶּרַע בֶּן תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים אַף זְכוּת תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר זֵכֶר לַדָּבָר (דניאל ד, כד כו): לָהֵן מַלְכָּא מִלְכִּי וגו' כֹּלָא מְטָא וגו' לִקְצָת יַרְחִין תְּרֵי עֲשַׂר וגו'. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אוֹמֵר אֵין זְכוּת תּוֹלָה לָהּ בַּמַּיִם הַמָּרִים, אִם אַתָּה אוֹמֵר שֶׁהַזְּכוּת תּוֹלָה בַּמַּיִם הַמָּרִים מַדְחֶה אַתָּה הַמַּיִם בִּפְנֵי כָּל הַנָּשִׁים הַשּׁוֹתוֹת וּמוֹצִיא אַתָּה שֵׁם רָע עַל הַטְּהוֹרוֹת שֶׁשָּׁתוּ, וְיֹאמְרוּ טְמֵאוֹת הָיוּ אֶלָּא שֶׁתָּלָה לָהֶם זְכוּת. רַבִּי אוֹמֵר אֲנִי אַכְרִיעַ, אִם הָיְתָה טְהוֹרָה סוֹפָהּ לָמוּת כְּדֶרֶךְ בְּנֵי אָדָם, וְאִם טְמֵאָה, סוֹפָהּ לָמוּת (במדבר ה, כז): וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי וְכִי מִי יוֹדִיעַ לְכָל הָעוֹמְדִים שֶׁסּוֹף זוֹ לָמוּת וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ, אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁהָיְתָה שׁוֹתָה פָּנֶיהָ מוֹרִיקוֹת וְעֵינֶיהָ בּוֹלְטוֹת וּכְמוֹ שַׁרְבִיטִין הָיוּ מוֹרִיקִין בָּהּ, וְהֵם אוֹמְרִים מַהֲרוּ וְהוֹצִיאוּהָ שֶׁלֹא תְטַמֵּא אֶת הָעֲזָרָה.",
"וְהִקְרִיב אֹתָהּ הַכֹּהֵן (במדבר ה, טז), מִכָּאן אָמְרוּ אֵין מַשְׁקִין שְׁתֵּי סוֹטוֹת כְּאֶחָת. (במדבר ה, טז): וְהֶעֱמִדָהּ לִפְנֵי ה', יְפַנֶּה עָלֶיהָ הָעֲזָרָה. (במדבר ה, יז): וְלָקַח הַכֹּהֵן מַיִם קְדשִׁים, מְקֻדָּשִׁים מִן הַכִּיּוֹר. (במדבר ה, יז): בִּכְלִי חֶרֶשׂ, וְלֹא בִשְׁאָר כֵּלִים, וְלֹא בְּשֶׁבֶר שֶׁל חֶרֶשׂ. (במדבר ה, יז): וּמִן הֶעָפָר אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן יִקַּח הַכֹּהֵן, וְלֹא זָר. (במדבר ה, יז): וְנָתַן אֶל הַמַּיִם, עָפָר עַל פְּנֵי הַמַּיִם. מִכָּאן אָמְרוּ הָיָה מֵבִיא פִּיָלֵי שֶׁל חֶרֶס וְנוֹתֵן לְתוֹכוֹ חֲצִי לֹג מַיִם מִן הַכִּיּוֹר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר רְבִיעִית, כְּשֵׁם שֶׁמְּמַעֵט בַּכְּתָב כָּךְ מְמַעֵט בַּמַּיִם, נִכְנַס לַהֵיכָל וּפָנָה לִימִינוֹ, מָקוֹם הָיָה שָׁם אַמָּה עַל אַמָּה וְטַבְלָה שֶׁל שַׁיִשׁ וְטַבַּעַת הָיְתָה קְבוּעָה בָהּ, מַגְבִּיהָהּ וְנוֹטֵל עָפָר מִן תַּחְתֶּיהָ וְנוֹתֵן, כְּדֵי שֶׁיֵּרָאֶה עַל הַמַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: וּמִן הֶעָפָר אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן יִקַּח הַכֹּהֵן וְנָתַן אֶל הַמַּיִם. תָּנֵי בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן, אִיסֵי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר לְהָבִיא קַרְקַע בֵּית עוֹלָמִים.",
"וְהֶעֱמִיד הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה (במדבר ה, יח): בַּתְּחִלָּה קְרָאָהּ הַכָּתוּב אִשְׁתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ה, יב): אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ (במדבר ה, טו): וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ. לָמָּה, חָס אֱלֹהִים עַל כְּבוֹדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, אוֹמֵר הָאֱלֹהִים אַף עַל פִּי שֶׁקִּנֵּא לָהּ, עַד עַכְשָׁיו בִּרְשׁוּתוֹ הִיא, שֶׁמָּא תַּחְזֹר בָּהּ. וְאִם לֹא חָזְרָה בָהּ, הֲרֵי הִיא יוֹצֵאת מֵרְשׁוּתוֹ, (במדבר ה, יח): וְהֶעֱמִיד הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה, (במדבר ה, יח): וּפָרַע אֶת רֹאשׁ הָאִשָּׁה, (במדבר ה, כד): וְהִשְׁקָה אֶת הָאִשָּׁה, וְכֵן כֻּלָּם. וְאִם שָׁתְתָה וְנִמְצֵאת טְהוֹרָה וְנִקְתָה, מִתְנַקָּה וְחוֹזֶרֶת לְבַעְלָהּ. (במדבר ה, כט): אֲשֶׁר תִּשְׂטֶה אִשָּׁה תַּחַת אִישָׁהּ, הָאֱלֹהִים חָס עַל כְּבוֹדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, לָמָּה (ישעיה מו, ג): הָעֲמֻסִים מִנִּי בֶטֶן, וּמָה אִם בִּשְׁעַת הַקַּלְקָלָה חָס עַל כְּבוֹדָן וְשָׁקַד לְטוֹבָתָן, כְּשֶׁיַּעֲשׂוּ רְצוֹנוֹ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. (במדבר ה, יח): לִפְנֵי ה' וגו', כָּתוּב (שמואל א ב, כה): אִם יֶחֱטָא אִישׁ לְאִישׁ וּפִלְלוֹ אֱלֹהִים וְאִם לַה' יֶחֱטָא אִישׁ מִי יִתְפַּלֶּל לוֹ, רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא פָּתַר קְרָיָה בַּבּוֹעֵל אֲהָן זָיֵן וּמְפַרְנֵס וְאַתְּ אָתֵי לָךְ עַל עָתִיד. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי פָּתַר קְרָיָה בְּאִשָּׁה אֲהָן זָיֵן וּמְפַרְנֵס וְאַתְּ תָּלְיָה עֵינִין עַל חֳרָן. (במדבר ה, יח): וּפָרַע אֶת רֹאשׁ הָאִשָּׁה, וּמְבַזִּין עַל הַסָּפֵק, אָמַר רַבִּי שִׂמְלָאי כָּל מָקוֹם שֶׁאַתְּ מוֹצֵא זְנוּת אַתְּ מוֹצֵא אַנְדְּרוֹלוֹמוֹסְיָא בָּעוֹלָם. (במדבר ה, יח): וְהֶעֱמִיד הַכֹּהֵן, שֶׁאִם הָיְתָה חִגֶּרֶת אֵינָהּ שׁוֹתָה. תָּנֵי הָיוּ מַעֲלִין אוֹתָהּ לְבֵית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם וּמְאַיְמִין עָלֶיהָ כְּדֶרֶךְ שֶׁמְאַיְמִין עַל עֵדֵי נְפָשׁוֹת, אוֹמְרִין לָהּ בִּתִּי הַרְבֵּה יַיִן עוֹשֶׂה, הַרְבֵּה שְׂחוֹק עוֹשֶׂה, הַרְבֵּה יַלְדוּת עוֹשָׂה, הַרְבֵּה שְׁכֵנִים רָעִים עוֹשִׂים. עֲשִׂי לְמַעַן שְׁמוֹ הַגָּדוֹל שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה שֶׁלֹא יִמָּחֶה עַל הַמַּיִם, וְאוֹמֵר לְפָנֶיהָ דְּבָרִים שֶׁאֵין כְּדַאי לְשָׁמְעָן הִיא וְכָל מִשְׁפְּחוֹת בֵּית אָבִיהָ. וּכְשֵׁם שֶׁמְּאַיְמִין עָלֶיהָ שֶׁתַּחֲזֹר בָּהּ, כָּךְ מְאַיְמִין עָלֶיהָ שֶׁלֹא תַּחְזֹר בָּהּ, אוֹמְרִים לָהּ בִּתִּי אִם טְהוֹרָה אַתְּ וּבָרִי לָךְ שֶׁאַתְּ טְהוֹרָה, עִמְדִי עַל בָּרְיֵךְ, שֶׁאֵין הַמַּיִם הַלָּלוּ דּוֹמִין אֶלָּא לְסַם יָבֵשׁ שֶׁהוּא נָתוּן עַל גַּבֵּי בָּשָׂר הַחַי וְאֵינוֹ מַזִּיקוֹ, מָצָא שָׁם מַכָּה הִתְחִיל מְחַלְחֵל וְיוֹרֵד. אִם אָמְרָה טְמֵאָה אֲנִי שׁוֹבֶרֶת כְּתֻבָּתָהּ וְיוֹצֵאת, אִם אָמְרָה טְהוֹרָה אֲנִי מַעֲלִין אוֹתָהּ לְשַׁעֲרֵי מִזְרָח לְשַׁעֲרֵי נִיקָנוֹר שֶׁשָּׁם מַשְׁקִין אֶת הַסּוֹטוֹת וּמְטַהֲרִין אֶת הַיּוֹלְדוֹת וּמְטַהֲרִין אֶת הַמְּצֹרָע, וְהַכֹּהֵן אוֹחֵז בִּבְגָדֶיהָ, אִם נִקְרְעוּ, נִקְרְעוּ. אִם נִפְרְמוּ, נִפְרְמוּ. תָּנֵי (ספרי נשא יא): וּפָרַע אֶת רֹאשׁ הָאִשָּׁה, כֹּהֵן נִפְנֶה לַאֲחוֹרֶיהָ וּפוֹרְעָהּ, כְּדֵי לְקַיֵּם בָּהּ מִצְוַת פְּרִיעָה, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. דָּבָר אַחֵר, לִמֵּד עַל בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּהְיוּ מְכַסּוֹת רָאשֵׁיהֶן, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר זֵכֶר לַדָּבָר (שמואל ב יג, יט): וַתִּקַּח תָּמָר אֵפֶר עַל רֹאשָׁה וּכְתֹנֶת הַפַּסִּים אֲשֶׁר עָלֶיהָ קָרָעָה. תָּנֵי (גמרא סוטה ח-א): וּפָרַע אֶת רֹאשׁ הָאִשָּׁה, אֵין לִי אֶלָּא רֹאשָׁהּ, גּוּפָהּ מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר: הָאִשָּׁה, אִם כֵּן מַה תַּלְמוּד לוֹמַר: וּפָרַע אֶת רֹאשׁ, מְלַמֵּד שֶׁהַכֹּהֵן סוֹתֵר אֶת שְׂעָרָהּ. הָיְתָה מְכֻסָּה לְבָנִים, מְכַסָּהּ שְׁחוֹרִים. הָיוּ עָלֶיהָ כְּלֵי זָהָב וְקַטְלָאוֹת וּנְזָמִים וְטַבָּעוֹת, מַעֲבִירִין מִמֶּנָּהּ כְּדֵי לְנַוְלָהּ, כְּשֵׁם שֶׁלֹא חָסָה עַל כְּבוֹד הַמָּקוֹם כָּךְ אֵין חָסִין עַל כְּבוֹדָהּ, וְאַחַר כָּךְ מֵבִיא חֶבֶל הַמִּצְרִי וְקוֹשֵׁר לְמַעְלָה מִדַּדֶּיהָ, וְלָמָּה חֶבֶל הַמִּצְרִי, אָמַר רַבִּי יִצְחָק לְפִי שֶׁעָשְׂתָה מַעֲשֵׂה מִצְרַיִם, וְכָל הָרוֹצֶה לִרְאוֹת בָּהּ רוֹאֶה חוּץ מֵעֲבָדֶיהָ וְשִׁפְחוֹתֶיהָ מִפְּנֵי שֶׁלִּבָּהּ גַּס בָּהֶן, וְכָל הַנָּשִׁים מֻתָּרִין לִרְאוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל כג, מח): וְנִוַּסְּרוּ כָּל הַנָּשִׁים וְלֹא תַעֲשֶׂינָה כְּזִמַּתְכֶנָה, (במדבר ה, יח): וְנָתַן עַל כַּפֶּיהָ, מִכָּאן שֶׁאִם הָיְתָה גִּדֶּמֶת לֹא הָיְתָה שׁוֹתָה. תָּנֵי (גמרא סוטה יד-א): הָיָה מֵבִיא אֶת מִנְחָתָהּ בְּתוֹךְ כְּפִיפָה מִצְרִית וְנוֹתְנָהּ עַל יָדָהּ כְּדֵי לְיַגְעָהּ, כְּדֵי שֶׁתַּחְזֹר בָּהּ. (במדבר ה, יח): וּבְיַד הַכֹּהֵן יִהְיוּ מֵי הַמָּרִים הַמְאָרְרִים, יַרְאֶה אוֹתָהּ הַמַּיִם, כְּדֵי לְהַטִּיל אֵימָה עָלֶיהָ.",
"וְהִשְׁבִּיעַ אֹתָהּ הַכֹּהֵן (במדבר ה, יט), הַכֹּהֵן מַשְׁבִּיעָהּ וְאֵינָהּ נִשְׁבַּעַת מֵאֵלֶיהָ, (במדבר ה, יט): וְאָמַר אֶל הָאִשָּׁה, יְלַמְּדָהּ הַכֹּהֵן סֵדֶר שְׁבוּעָה, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר אִם אֵינָהּ שׁוֹמַעַת לְשׁוֹנוֹ יֹאמַר לָהּ עַל יְדֵי תֻּרְגְּמָן. (במדבר ה, יט): אִם לֹא שָׁכַב אִישׁ אֹתָךְ, לְרַבּוֹת הַמְעָרֶה אוֹתָהּ מִכָּל צַד. (במדבר ה, יט): וְאִם לֹא שָׂטִית טֻמְאָה תַּחַת אִישֵׁךְ, פְּרַט לְאוֹנְסִים, מַה תַּחַת אִישֵׁךְ לְרָצוֹן, אַף כָּאן לְרָצוֹן. (במדבר ה, יט): הִנָּקִי מִמֵּי הַמָּרִים הַמְאָרְרִים הָאֵלֶּה, הָיָה אוֹמֵר לָהּ אִם טְהוֹרָה אַתְּ שְׁתִי וְאַל תִּמָּנְעִי, כְּדֵי שֶׁתְּהִי נְקִיָּה לְבַעֲלֵךְ עַל יְדֵי אֵלּוּ הַמַּיִם. וְהָיָה מַשְׁבִּיעָהּ כְּדֵי שֶׁתִּשְׁתֶּה. (במדבר ה, כ): וְאַתְּ, מְזִידָה הֲוֵית. (במדבר ה, כ): כִּי שָׂטִית תַּחַת אִישֵׁךְ וְכִי נִטְמֵאת, לְרַבּוֹת בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד שֶׁיְקַנְאוּ לָהּ. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ בִּזְּמַן שֶׁהָאִשָּׁה מִיַּחֶדֶת עִם בַּעֲלָהּ וְהִיא מְשַׁמֶּשֶׁת עִמּוֹ וְלִבָּהּ לְאִישׁ אַחֵר שֶׁרָאֲתָה בַּדֶּרֶךְ, אֵין לְךָ נִאוּף גָּדוֹל מִזֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל טז, לב): הָאִשָּׁה הַמְנָאֶפֶת תַּחַת אִישָׁהּ תִּקַּח אֶת זָרִים, וְכִי יֵשׁ אִשָּׁה שֶׁמְנָאֶפֶת תַּחַת אִישָׁהּ, אֶלָּא זוֹ הִיא שֶׁפָּגְעָה בְּאִישׁ אַחֵר וְנָתְנָה עֵינֶיהָ בּוֹ, וְהִיא מְשַׁמֶּשֶׁת עִם בַּעֲלָהּ וְלִבָּהּ עָלָיו. שָׁאַל מֶלֶךְ עַרְבִיִּים אֶת רַבִּי עֲקִיבָא, אֲנִי כּוּשִׁי וְאִשְׁתִּי כּוּשִׁית, וְיָלְדָה בֵּן לָבָן, אֲהַרְגֶּנָּה שֶׁזָּנְתָה תַּחְתִּי. אָמַר לוֹ צוּרוֹת בֵּיתְךָ שְׁחוֹרוֹת אוֹ לְבָנוֹת, אָמַר לוֹ לְבָנוֹת. אָמַר לוֹ כְּשֶׁהָיִיתָ מִתְעַסֵּק עִמָּהּ נָתְנָה עֵינֶיהָ בַּצּוּרוֹת הַלְּבָנוֹת וְיָלְדָה כַּיּוֹצֵא בָּהֶן, וְאִם תָּמֵהַּ אַתָּה בַּדָּבָר לְמֹד מִצֹּאנוֹ שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ שֶׁמִּן הַמַּקְלוֹת הָיוּ מִתְיַחֲמוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ל, לט): וַיֶּחֱמוּ הַצֹּאן אֶל הַמַּקְלוֹת, וְהוֹדָה מֶלֶךְ עַרְבִיִּים לְרַבִּי עֲקִיבָא. אַף כָּאן רָמַז משֶׁה בַּתּוֹרָה: תַּחַת אִישֵׁךְ וְכִי נִטְמֵאת. (במדבר ה, כו): וַיִתֵּן אִישׁ בָּךְ אֶת שְׁכָבְתּוֹ מִבַּלְעֲדֵי אִישֵׁךְ, לֹא עַל זוֹ אָנוּ מַשְׁבִּיעִין אוֹתָךְ בִּלְבָד אֶלָּא מַה שֶׁסָּטִית מִבַּלְעֲדֵי אִישֵׁךְ. תָּנֵי מִבַּלְעֲדֵי אִישֵׁךְ, פְּרַט לְשֶׁקָּדְמָה שְׁכִיבָה אַחֶרֶת לְאִישֵׁךְ, שֶׁאִם שָׁכַב בַּעֲלָהּ עִמָּהּ אַחֲרֵי כֵּן, אֵין הַמַּיִם בּוֹדְקִין אוֹתָהּ, וְהָא תְּנֵינַן כְּשֵׁם שֶׁהַמַּיִם בּוֹדְקִין אוֹתָהּ כָּךְ הֵם בּוֹדְקִין אוֹתוֹ, כְּשֵׁם שֶׁהִיא אֲסוּרָה לְבַעְלָהּ כָּךְ הִיא אֲסוּרָה לַבּוֹעֵל, כְּשֵׁם שֶׁאֲסוּרָה לְאָחִיו שֶׁל בַּעַל כָּךְ הִיא אֲסוּרָה לְאָחִיו שֶׁל בּוֹעֵל, כְּשֵׁם שֶׁהַמַּיִם בּוֹדְקִין אוֹתָהּ עַל כָּל בִּיאָה וּבִיאָה שֶׁהִיא מְקַבֶּלֶת מִבַּעְלָהּ אַחַר הַבּוֹעֵל, כָּךְ הֵם בּוֹדְקִין אוֹתוֹ. רַבִּי אָבִין בְּשֵׁם רַבִּי אִילָא אָמַר כָּאן בְּיָדוּעַ כָּאן בְּשֶׁאֵינוֹ יָדוּעַ.",
"וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן (במדבר ה, כא) וגו' : מִכָּאן שֶׁאִם נִכְתְּבָה מְגִלָּה קֹדֶם שֶׁתְּקַבֵּל עָלֶיהָ שְׁבוּעָה, פְּסוּלָה. שֶׁבַּתְּחִלָּה כְּתִיב: וְהִשְׁבִּיעַ, וְאַחַר כָּךְ (במדבר ה, כג): וְכָתַב. (במדבר ה, כא): בִּשְׁבֻעַת הָאָלָה, מִכָּאן אַתָּה דָן לְכָל הַשְּׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁלֹא יִהְיוּ אֶלָּא בְּאָלָה וּשְׁבוּעָה, הוֹאִיל וְנֶאֶמְרָה שְׁבוּעָה בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט בְּאַחַת מֵהֶן שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא בְּאָלָה וּבִשְׁבוּעָה, אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל הַשְּׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁלֹא יִהְיוּ אֶלָּא בְּאָלָה וּבִשְׁבוּעָה. (במדבר ה, כא): וְאָמַר הַכֹּהֵן לָאִשָּׁה יִתֵּן ה' אוֹתָךְ, הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ שְׁבוּעוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם וּפָרַט לְךָ בְּאַחַת מֵהֶן שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא בְּיו\"ד ה\"א, אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל הַשְּׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁלֹא יִהְיוּ אֶלָּא בְּיו\"ד ה\"א. (במדבר ה, כא): לְאָלָה וְלִשְׁבֻעָה, לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר לְהַלָּן (ויקרא ח, א): וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה, אֵין לִי אֶלָא אָלָה, מִנַּיִן לַעֲשׂוֹת שְׁבוּעָה כְּאָלָה, הֲרֵי אַתָּה דָן, נֶאֱמַר כָּאן אָלָה, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן אָלָה, מָה אָלָה הָאֲמוּרָה כָּאן עָשָׂה שְׁבוּעָה כְּאָלָה, אַף אָלָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן עָשָׂה שְׁבוּעָה כְּאָלָה. לְאָלָה וְלִשְׁבֻעָה, שֶׁכָּל הַנָּשִׁים לוֹטוֹת כָּךְ תַּגִּיעַ לִיךְ כְּשֵׁם שֶׁהִגִּיעַ לִפְלוֹנִית. וְלִשְׁבֻעָה, שֶׁיִּהְיוּ הַכֹּל נִשְׁבָּעוֹת כָּךְ תַּגִּיעַ לִי כְּמוֹ שֶׁאֵרַע לִפְלוֹנִית אִם לֹא אֶעֱשֶׂה כָּךְ וְכָךְ. (במדבר ה, כא): בְּתוֹךְ עַמֵּךְ, וְעַמֵּךְ שָׁלוֹם. בְּתוֹךְ עַמֵּךְ, וְלֹא בְּעַם אַחֵר. הֶפְרֵשׁ בֵּין אָדָם הַמִּתְנַבֵּל בְּמָקוֹם שֶׁמַּכִּיר לְאָדָם הַמִּתְנַבֵּל בְּמָקוֹם שֶׁאֵין מַכִּיר. (במדבר ה, כא): בְּתֵת ה' אֶת יְרֵכֵךְ וגו', זוֹ בְּדִיקַת הָאִשָּׁה. (במדבר ה, כב): וּבָאוּ הַמַּיִם הַמְאָרְרִים וגו', רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר (ספרי נשא טו): זֶה בִּטְנוֹ וִירֵכוֹ שֶׁל בּוֹעֵל, מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהַפֻּרְעָנוּת פּוֹקַדְתָּהּ כָּךְ פֻּרְעָנוּת פּוֹקַדְתּוֹ, וַהֲלוֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר אִם מִדַּת פֻּרְעָנוּת מוּעֶטֶת הַמֵּבִיא תַּקָּלָה לַחֲבֵרוֹ הֲרֵי הוּא כַּיּוֹצֵא בּוֹ, קַל וָחֹמֶר לְמִדַּת הַטּוֹב מְרֻבָּה. (במדבר ה, כב): וְאָמְרָה הָאִשָּׁה אָמֵן אָמֵן, הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ שְׁבוּעוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם וּפָרַט לְךָ הַכָּתוּב בְּאַחַת מֵהֶן שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא בְּאָמֵן, אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל הַשְּׁבוּעוֹת בַּתּוֹרָה שֶׁלֹא יִהְיוּ אֶלָּא בְּאָמֵן, שֶׁאִם אֵין אַתָּה עוֹנֶה אָמֵן אַחַר הַמַּשְׁבִּיעַ, אַתָּה עוֹשֶׂה שְׁבוּעָתוֹ שָׁוְא. אָמֵן אָמֵן, מִכָּאן שֶׁמְּגַלְגְּלִים עָלֶיהָ אָמֵן מֵאִישׁ זֶה אָמֵן מֵאִישׁ אַחֵר. וּמִכָּאן אַתָּה דָן לְכָל שְׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁמְּגַלְגְּלִין עֲלֵיהֶן אֶת הַיָּשָׁן, וַהֲלוֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר וּמַה סּוֹטָה שֶׁלֹא נִתְבְּעָה מִקֹּדֶם מְגַלְגְּלִין עָלֶיהָ אֶת הַיָּשָׁן, גְּזֵלוֹת שֶׁנִּתְבְּעוּ מִקֹּדֶם אֵינוֹ דִין שֶׁמְּגַלְגְּלִין עֲלֵיהֶם אֶת הַיָּשָׁן. אָמֵן שֶׁלֹא נִטְמֵאתִי, וְאִם נִטְמֵאתִי לְעַצְמָהּ. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בֶּן זִמְרָא אָמֵן לְקַבָּלָה, אָמֵן לִשְׁבוּעָה, אָמֵן יֵאָמְנוּ הַדְּבָרִים. אָמֵן לְקַבָּלָה, מִסּוֹטָה, וְאָמְרָה הָאִשָּׁה אָמֵן אָמֵן. אָמֵן לִשְׁבוּעָה, (ירמיה יא, ה): לְמַעַן הָקִים אֶת הַשְּׁבוּעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי וגו'. אָמֵן, יֵאָמְנוּ הַדְּבָרִים, (מלכים א, א, לו): וַיַּעַן בְּנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע אֶת הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר אָמֵן, יְאַמֵּן ה' אֶת דְּבָרֶיךָ.",
"וְכָתַב אֶת הָאָלֹת (במדבר ה, כג), כְּדִכְתִיבִין שֶׁאִם כְּתָבָן לְמַפְרֵעַ פְּסוּלָה, בָּא לוֹ לִכְתֹּב אֶת הַמְגִלָּה מֵאֵיזֶה מָקוֹם הוּא כּוֹתֵב (במדבר ה, יט כב): מִוְּאִם לֹא שָׁכַב אִישׁ אֹתָךְ וגו' וְאַתְּ כִּי שָׂטִית וגו' וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן וגו' וּבָאוּ הַמַּיִם וגו', וְלֹא הָיָה כּוֹתֵב (במדבר ה, כב): וְאָמְרָה הָאִשָּׁה אָמֵן אָמֵן, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי, מַאי טַעְמֵיהּ, אָלֹת אָלוֹת מַמָּשׁ, וְאֶת לְרַבּוֹת צַוָּאוֹת וְקַבָּלוֹת. הָאָלֹת, לְרַבּוֹת קְלָלוֹת הַבָּאוֹת מֵחֲמַת בְּרָכוֹת, כְּגוֹן (במדבר ה, יט): הִנָּקִי מִמֵּי הַמָּרִים וגו', שֶׁמִּכְּלַל הֵן אַתָּה שׁוֹמֵעַ לָאו. הָאֵלֶּה, לִמְעֻטֵּי קְלָלוֹת שֶׁבְּמִשְׁנֵה תוֹרָה. רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, חַד אָמַר מַשְׁבִּיעַ וְאַחַר כָּךְ כּוֹתֵב, וְחַד אָמַר כּוֹתֵב וְאַחַר כָּךְ מַשְׁבִּיעַ. מַאן דְּאָמַר מַשְׁבִּיעַ וְאַחַר כָּךְ כּוֹתֵב, כְּמָה דְהִיא קְרָיָה (במדבר ה, יט): וְהִשְׁבִּיעַ (במדבר ה, כג): וְכָתַב. וּמַאן דְּאָמַר כּוֹתֵב וְאַחַר כָּךְ מַשְׁבִּיעַ, כְּדֵי לִסְמֹךְ שְׁבוּעָה לְהַשְׁקָאָה, וְאֵין מֻקְדָם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה. (במדבר ה, כג): הַכֹּהֵן בַּסֵּפֶר, לֹא עַל לוּחַ וְעַל הַנְּיָר אֶלָּא עַל הַמְּגִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: בַּסֵּפֶר. כְּתָבָהּ אִגֶּרֶת, פְּסוּלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: בַּסֵּפֶר. כְּתָבָהּ עַל שְׁנֵי דַפִּין פְּסוּלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: בַּסֵּפֶר, סֵפֶר אֶחָד וְלֹא שְׁנַיִם. אֵין כּוֹתְבִין לֹא בְקוֹמוּס וְלֹא בְקַנְקַנְתּוּם וְלֹא בְכָל דָּבָר שֶׁרוֹשֵׁם אֶלָּא בִּדְיוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ה, כג): וּמָחָה, כְּתָב שֶׁיָּכוֹל לִמָּחֵק. וַהֲלֹא דְבָרִים קַל וָחֹמֶר, מַה לַּעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ אָמַר הַמָּקוֹם סֵפֶר שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה יִמָּחֶה עַל הַמַּיִם, סִפְרֵי מִינִין שֶׁמְּטִילִין אֵיבָה וְקִנְאָה, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיִּמָּחוּ מִן הָעוֹלָם, וְשׂוֹרֵף אֶת הָאַזְכָּרוֹת שֶׁבּוֹ עִמּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁלֹא נִכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. (במדבר ה, כג): וּמָחָה אֶל מֵי הַמָּרִים, מַגִּיד הַכָּתוּב עֲשֵׂה אֶת הַמַּיִם מָרִים.",
"וְהִשְׁקָה אֶת הָאִשָּׁה וגו' (במדבר ה, כד), הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר נֶאֱמַר הַשְׁקָאָה קֹדֶם לַמִּנְחָה וְנֶאֱמַר הַשְׁקָאָה לְאַחַר מִנְחָה, לוֹמַר שֶׁאִם קָדְמָה הַשְׁקָאָה, כְּשֵׁרָה. וְאִם קָדְמָה מִנְחָה, כְּשֵׁרָה.",
"וְלָקַח הַכֹּהֵן מִיַּד הָאִשָּׁה (במדבר ה, כה), וְכִי עַל יָדוֹ הוּא מֵנִיף לֹא עַל יָדֶיהָ הוּא מֵנִיף, אֶלָּא מִכָּאן שֶׁהוּא נוֹטְלָהּ מִתּוֹךְ כְּלִי חֹל וְנוֹתְנָהּ לְתוֹךְ כְּלִי שָׁרֵת, וְכֹהֵן מֵנִיחַ יָדוֹ תַּחְתֶּיהָ וּמְנִיפָהּ, מִכָּאן אָמְרוּ הָיָה נוֹטֵל אֶת מִנְחָתָהּ מִתּוֹךְ כְּפִיפָה מִצְרִית וְנוֹתְנָהּ לְתוֹךְ כְּלִי שָׁרֵת וְנוֹתְנָהּ עַל יָדֶיהָ, וְכֹהֵן מֵנִיחַ יָדוֹ תַּחְתֶּיהָ וּמְנִיפָהּ. וְהֵנִיף, וְהִגִּישׁ, וְקָמַץ, וְהִקְטִיר, וְהַשְּׁאָר נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים. מִיַּד הָאִשָּׁה, וְלֹא מִיַּד שָׁלִישָׁהּ, שֶׁאִם פֵּרְסָה נִדָּה לֹא הָיְתָה שׁוֹתָה. (במדבר ה, כה): וְהֵנִיף אֶת הַמִּנְחָה, מוֹלִיךְ וּמֵבִיא מַעֲלֶה וּמוֹרִיד, מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר (שמות כט, כז): אֲשֶׁר הוּנַף וַאֲשֶׁר הוּרָם, מַקִּישׁ הֲרָמָה לִתְנוּפָה, לוֹמַר שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ תְּנוּפָה יֵשׁ הֲרָמָה, מִכָּאן אָמְרוּ מִצְוַת תְּנוּפָה מוֹלִיךְ וּמֵבִיא מַעֲלֶה וּמוֹרִיד.",
"וְקָמַץ הַכֹּהֵן מִן הַמִּנְחָה וגו' (במדבר ה, כו), מִן הַמִּנְחָה הַמְחֻבֶּרֶת, שֶׁלֹא תתְּהֵא מֻנַּחַת בִּשְׁנֵי כֵּלִים וְקוֹמֵץ. (במדבר ה, כו): וְהִקְטִיר הַמִּנְחָה, זוֹ הַקְטָרַת הַקּוֹמֶץ שֶׁקִּדְמָה אַזְכָּרָה, (במדבר ה, כו): וְאַחַר יַשְׁקֶה אֶת הָאִשָּׁה, כָּעִנְיָן שֶׁאָמַרְנוּ.",
"וְהִשְׁקָהּ אֶת הַמַּיִם וגו' (במדבר ה, כז), הָיָה רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר (גמרא סוטה כ-א): אִם נִמְחֲקָה מְגִלָּה וְאָמְרָה אֵינִי שׁוֹתָה מֵחֲמַת רְתִיתָא, מַשְׁקִין אוֹתָהּ בְּעַל כָּרְחָהּ, אֲבָל אִם אָמְרָה מֵחֲמַת בַּרְיוּתָא, אֵין מַשְׁקִין אוֹתָהּ, שֶׁהֲרֵי הִיא בְּדוּקָה וְעוֹמֶדֶת. (במדבר ה, כז): וּבָאוּ בָהּ וגו' לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר (במדבר ה, כו): וְצָבְתָה בִטְנָהּ, אֵין לִי אֶלָּא בִטְנָהּ וִירֵכָהּ, שְׁאָר אֵבָרִים מִנַּין, תַּלְמוּד לוֹמַר: וּבָאוּ בָהּ, (במדבר ה, כו): וְהָיְתָה לְאָלָה, שֶׁיִּהְיוּ אָלִין בָּהּ יְאָרְעִיךְ כְּשֵׁם שֶׁאֵרַע לִפְלוֹנִית, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ישעיה סה, טו): וְהִנַּחְתֶּם שִׁמְכֶם לִשְׁבוּעָה לִבְחִירַי וֶהֱמִיתְךָ אֲדֹנָי אֱלֹהִים וְלַעֲבָדָיו יִקְרָא שֵׁם אַחֵר, וּמָצִינוּ לְמֵדִים שֶׁהָרְשָׁעִים שְׁבוּעָה לַצַּדִּיקִים, וּמִנַּיִן שֶׁהַצַּדִּיקִים בְּרָכָה לָרְשָׁעִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ד, ב): וְהִתְבָּרְכוּ בוֹ גּוֹיִם, וְאוֹמֵר (בראשית מח, כ): וַיְבָרְכֵם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמוֹר בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר יְשִׂמְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה וַיָּשֶׂם אֶת אֶפְרַיִם לִפְנֵי מְנַשֶּׁה.",
"וְאִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה וּטְהֹרָה הִוא (במדבר ה, כח), רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר וְכִי מִי טִמְאָהּ שֶׁהַכָּתוּב מְטַהֲרָהּ, שֶׁהוּא אוֹמֵר: וּטְהֹרָה הִוא, אֶלָּא מַגִּיד הַכָּתוּב כֵּיוָן שֶׁיָּצָא עָלֶיהָ שֵׁם רָע, אֲסוּרָה לְבַעֲלָהּ. וּטְהֹרָה הִוא, טְהוֹרָה לַבַּעַל, טְהוֹרָה לַבּוֹעֵל, טְהוֹרָה לַתְּרוּמוֹת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר וְכִי אֵין אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁאִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה שֶׁהִיא טְהוֹרָה, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר: וּטְהֹרָה הִוא, אֶלָּא סוֹף שֶׁהַמָּקוֹם פּוֹרֵעַ לָהּ תַּחַת נִוּוּלָהּ, שֶׁאִם הָיְתָה עֲקָרָה, שֶׁהִיא נִפְקֶדֶת. יוֹלֶדֶת בְּצַעַר, יוֹלֶדֶת בְּרֶוַח. יוֹלֶדֶת כְּעוּרִים, יוֹלֶדֶת לְבָנִים, וְיֵשׁ אוֹמְרִים: וּטְהֹרָה הִוא, טָהוֹר הוּא הַוְּלַד. (במדבר ה, כח): וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע, לְהוֹצִיא אֶת אַיְלוֹנִית וְשֶׁאֵינָה רְאוּיָה לֵילֵד.",
"זֹאת תּוֹרַת הַקְּנָאֹת (במדבר ה, כט), הַקְּנָאֹת, שֶׁהוּא מְקַנֵּא לָהּ בְּבֵית עוֹלָמִים וּבְשִׁילוֹ וּבְנוֹב וְגִבְעוֹן. תּוֹרַת, מְלַמֵּד שֶׁהָאִשָּׁה שׁוֹתָה וְשׁוֹנָה בֵּין בְּאִישׁ אֶחָד וּשְׁנֵי בּוֹעֲלִין, בֵּין בִּשְׁנֵי אֲנָשִׁים וּבוֹעֵל אֶחָד, בֵּין בִּשְׁנֵי אֲנָשִׁים וּשְׁנֵי בּוֹעֲלִין. יָכוֹל אַף בְּאִישׁ אֶחָד וּבוֹעֵל אֶחָד, תַּלְמוּד לוֹמַר, זֹאת. (במדבר ה, כט): אֲשֶׁר תִּשְׂטֶה אִשָּׁה תַּחַת אִישָׁהּ, לְהַקִּישׁ אִישׁ לְאִשָּׁה וְאִשָּׁה לְאִישׁ, לוֹמַר לְךָ כְּשֵׁם שֶׁאִם הָיָה הוּא סוּמָא לֹא הָיָה מַשְׁקֶה, דִּכְתִיב (במדבר ה, יג): וְנֶעְלַם מֵעֵינֵי אִישָׁהּ, כָּךְ אִם הָיְתָה הִיא סוּמָא לֹא הָיְתָה שׁוֹתָה. וּכְשֵׁם שֶׁאִם הָיְתָה הִיא חִגֶּרֶת גִּדֶּמֶת וְאִלֶּמֶת לֹא הָיְתָה שׁוֹתָה, דִּכְתִיב (במדבר ה, יח): וְהֶעֱמִיד הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה, וְנָתַן עַל כַּפֶּיהָ, וְאָמְרָה הָאִשָּׁה, כָּךְ הוּא אִם הָיָה חִגֵּר אוֹ גִּדֵם אוֹ אִלֵּם לֹא הָיָה מַשְׁקֶה. (במדבר ה, כט): וְנִטְמָאָה, הָיָה רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אַרְבַּע פְּעָמִים הָאֲמוּרִים בַּפָּרָשָׁה (במדבר ה, כז כח): אִם נִטְמְאָה, וְאִם לֹא נִטְמְאָה, נִטְמְאָה וְנִטְמָאָה, אֶחָד לַבַּעַל, אֶחָד לַבּוֹעֵל, וְאֶחָד לַתְּרוּמָה, וְאֶחָד לַכְּהֻנָּה.",
"אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר תַּעֲבֹר וגו' (במדבר ה, ל), לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר (במדבר ה, יד): וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה, רְשׁוּת. יָכוֹל כְּשֵׁם שֶׁעַד שֶׁלֹא קִנֵּא לָהּ רְשׁוּת, אַף כָּאן מִשֶּׁקִּנֵא לָהּ רְשׁוּת, תַּלְמוּד לוֹמַר: אֲשֶׁר תַּעֲבֹר עָלָיו וגו', חוֹבָה. (במדבר ה, ל): וְעָשָׂה לָהּ הַכֹּהֵן אֵת כָּל הַתּוֹרָה הַזֹּאת, מִכָּאן אָמְרוּ מְגִלַּת סוֹטָה שֶׁנִּכְתְּבָה בַּלַּיְלָה פְּסוּלָה, נֶאֱמַר כָּאן: אֵת כָּל הַתּוֹרָה הַזֹּאת, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (דברים יז, יא): עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ, מַה מִּשְׁפָּט בַּיּוֹם אַף מְגִלַּת סוֹטָה בַּיּוֹם, מִנַּיִן שֶׁאִם כָּתַב אוֹת אַחַת וּמָחַק אוֹת אַחַת וְכָתַב אוֹת אַחַת וּמָחַק אוֹת אַחַת שֶׁהִיא פְּסוּלָה, דִּכְתִיב: וְעָשָׂה לָהּ הַכֹּהֵן אֵת כָּל הַתּוֹרָה הַזֹּאת. ",
"וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן (במדבר ה, לא), שֶׁלֹא יֹאמַר אוֹי לִי שֶׁהָרַגְתִּי בַּת יִשְׂרָאֵל, אוֹ לִי שֶׁהָיִיתִי מְשַׁמֵּשׁ עִם הַטְּמֵאָה, לְכָךְ נֶאֱמַר: וְנִקָּה הָאִישׁ וגו'. וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן, אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא תָּלְתָה לָהּ זְכוּת. יָכוֹל אַף הִיא לֹא תָחשׁ שֶׁמָּא תָּלְתָה לָהּ זְכוּת, תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר ה, לא): וְהָאִשָּׁה הַהִוא תִּשָֹּׂא אֶת עֲוֹנָהּ, וְאַתְיָא כְּמַאן דְּאָמַר הַזְּכוּת תּוֹלָה וְאֵינָהּ נִכֶּרֶת. דָּבָר אַחֵר, וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן, כְּשֶׁהָאִישׁ מְנֻקֶּה מֵעָוֹן הָאִשָּׁה הַהִיא תִּשָֹּׂא עֲוֹנָהּ, אֲבָל בִּזְּמַן שֶׁאֵין הָאִישׁ מְנֻקֶּה מֵעָוֹן אֵין הָאִשָּׁה תִּשָֹּׂא אֶת עֲוֹנָהּ, שֶׁאֵין הַמַּיִם בּוֹדְקִין אוֹתָהּ, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ד, יד): לֹא אֶפְקוֹד עַל בְּנוֹתֵיכֶם כִּי תִזְנֶינָה וְעַל כַּלּוֹתֵיכֶם כִּי תְנָאַפְנָה, כְּשֶׁמְנָאֲפִים, אָמַר לָהֶם הוֹאִיל וְאַתֶּם רוֹדְפִים אַחַר זְנוּת, הַמַּיִם לֹא יִבְדְּקוּ אֶת נְשׁוֹתֵיכֶם, לְכָךְ נֶאֱמַר: וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן וְהָאִשָּׁה וגו'.",
"דָּבָר אַחֵר, כִּי תִשְׂטֶה וגו' (במדבר ה, יב), רַבָּנִין פָּתְרִין קְרָיָה בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, (במדבר ה, יב): אִישׁ, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנִּקְרָא אִישׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו, ג): ה' אִישׁ מִלְחָמָה. (במדבר ה, יב): כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁסָּרוּ מֵאַחֲרָיו, כְּמָה דְתֵימָא (שמות לב, ח): סָרוּ מַהֵר, וּמְתַרְגְּמִינַן סָטוּ בִּפְרִיעַ, וְהֵם נִקְרְאוּ אִשְׁתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ב, יח): וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא נְאֻם ה' תִּקְרְאִי וגו', וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמות יט, י): וְקִדַשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר, (ויקרא יט, ב): קְדשִׁים תִּהְיוּ. (במדבר ה, יב): וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל, זוֹ מְעִילַת עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (במדבר ה לא, טז): לִמְסָר מַעַל בַּה' עַל דְּבַר פְּעוֹר. (במדבר ה, יג): וְשָׁכַב אִישׁ, זֶה אַהֲרֹן, שֶׁעָשָׂה לָהֶם אֶת הָעֵגֶל. (במדבר ה, יג): שִׁכְבַת זֶרַע, שֶׁכָּךְ הָיְתָה דַּרְכָּהּ שֶׁל עֲבוֹדָתָהּ שֶׁמַּעֲבִירִים אֶת זַרְעָם לְפָנֶיהָ בָּאֵשׁ, כְּמָה דְתֵימָא (ויקרא יח, כא): וּמִזַּרְעֲךָ לֹא תִתֵּן לְהַעֲבִיר לַמֹּלֶךְ. (במדבר ה, יג): וְנֶעְלַם מֵעֵינֵי אִישָׁהּ וְנִסְתְּרָה, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהֵם חָשְׁבוּ בְּעַצְמָם כְּאִלּוּ עַיִן שֶׁל מַעְלָה אֵינָהּ רוֹאָה, כְּמָה דְתֵימָא (תהלים צד, ז): וַיֹּאמְרוּ לֹא יִרְאֶה יָהּ, וְאוֹמֵר (איוב כב, יב): עָבִים סֵתֶר לוֹ וְלֹא יִרְאֶה. (במדבר ה, יג): וְנִסְתְּרָה, כְּמָה דְתֵימָא (ישעיה כט, טו): הוֹי הַמַּעֲמִיקִים מֵה' לַסְתִּיר עֵצָה. (במדבר ה, יג): וְהִיא נִטְמָאָה, כְּמָה דְתֵימָא (יחזקאל לו, יז): כְּטֻמְאַת הַנִּדָּה הָיְתָה דַרְכָּם לְפָנָי. (במדבר ה, יג): וְעֵד אֵין בָּהּ, שֶׁלֹא הָיָה בָּהֶם נָבִיא שֶׁיָּעִיד בָּהֶם, כְּמָה דְתֵימָא (מלכים ב יז, יג): וַיָּעַד ה' בְּיִשְׂרָאֵל וּבִיהוּדָה בְּיַד כָּל נְבִיאֵי כָל חֹזֶה, שֶׁכְּבָר הָרְגוּ לְחוּר עַל שֶׁהָיָה מוֹכִיחָם. (במדבר ה, יג): וְהִוא לֹא נִתְפָּשָׂה, שֶׁעָשׂוּ אוֹתוֹ בְּרָצוֹן וּלְכָךְ נֶעֶנְשׁוּ. (במדבר ה, יד): וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה, (שמות כ, ה): כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא. (במדבר ה, יג): וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ, כְּמָה דְתֵימָא (שמות לב, ז): לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְךָ וגו'. (במדבר ה, יג): וְהִוא נִטְמָאָה, כְּמָה דְתֵימָא (שמות לב, ח): וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ וַיִּזְבְּחוּ לוֹ. (במדבר ה, יג): אוֹ עָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ וְהִיא לֹא נִטְמָאָה, שֶׁהַרְבֵּה כְּשֵׁרִים הָיוּ בָהֶם וְקִנֵּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְכֻלָּם שֶׁבִּקֵּשׁ לָהֶם לְכַלּוֹת הַטּוֹבִים עִם הָרָעִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, י): וְעַתָּה הַנִּיחָה לִי וְיִחַר אַפִּי בָהֶם וַאֲכַלֵּם. (במדבר ה, טו): וְהֵבִיא הָאִישׁ, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, (במדבר ה, טו): אֶת אִשְׁתּוֹ, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, (במדבר ה, טו): אֶל הַכֹּהֵן, זֶה משֶׁה, שֶׁהָיָה כֹּהֵן כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלּוּאִים, וְאוֹמֵר (תהלים צט, ו): משֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו, מָה הִיא הַהֲבָאָה, שֶׁהֵבִיא דִּינָם אֶל משֶׁה, שֶׁאָמַר לוֹ: לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ. (במדבר ה, טו): וְהֵבִיא אֶת קָרְבָּנָהּ עָלֶיהָ, שֶׁנָּתַן לְמשֶׁה אוֹתָהּ שָׁעָה שְׁנֵי לוּחוֹת הַבְּרִית, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לא, יח): וַיִּתֵּן אֶל משֶׁה כְּכַתוֹ וגו'. (במדבר ה, טו): עֲשִׂרִית הָאֵיפָה, שֶׁהָיוּ כְּתוּבִים עֲלֵיהֶם עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים. (במדבר ה, טו): קֶמַח שְׂעֹרִים, וְשֶׁבַּעֲוֹן עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים נַעֲשׂוּ יִשְׂרָאֵל כַּקֶּמַח, כְּמָה דְתֵימָא (ישעיה מז, ב): קְחִי רֵחַיִם וְטַחֲנִי קָמַח, וְהִסְעִירָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בֵּין הָאֻמּוֹת, כְּמָה דְתֵימָא (זכריה ז, יד): וְאֵסָעֲרֵם עַל כָּל הַגּוֹיִם, לְפִי שֶׁהַדִּבּוּר (שמות כ, ג): לֹא יִהְיֶה, רָמַז שָׁם אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת. (במדבר ה, טו): לֹא יִצֹּק עָלָיו שֶׁמֶן, שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: וְעַתָּה הַנִּיחָה לִי וגו'. (במדבר ה, טו): וְלֹא יִתֵּן עָלָיו לְבֹנָה, כְּמָה דְתֵימָא (דברים ט, יד): הֶרֶף מִמֶּנִּי וגו', לוֹמַר שֶׁלֹא יַזְכִּיר לוֹ לֹא זְכוּת אָבוֹת וְלֹא זְכוּת אִמָּהוֹת. (במדבר ה, טו): כִּי מִנְחַת קְנָאֹת הוּא, כְּמָה דְתֵימָא (דברים ט, יג): רָאִיתִי אֶת הָעָם הַזֶּה וְהִנֵּה עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא. (במדבר ה, טו): מִנְחַת זִכָּרוֹן, שֶׁבַּדִּבּוּר לֹא יִהְיֶה, יִהְיֶה לְיִשְׂרָאֵל שָׁם זִכָּרוֹן טוֹב לַבּוֹעֲרִים בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ, ו): וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים וגו'. (במדבר ה, טו): מַזְכֶּרֶת עָוֹן, לַטּוֹעִים אַחֲרֶיהָ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ, ה): פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת וגו'. (במדבר ה, טז): וְהִקְרִיב אֹתָהּ הַכֹּהֵן, שֶׁנִּתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם, כְּמָה דְתֵימָא (שמות לב, יא): וַיְחַל משֶׁה אֶת פְּנֵי ה' וגו'. (במדבר ה, טז): וְהֶעֱמִדָהּ לִפְנֵי ה', שֶׁמָּחַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר שֶׁלֹא יְאַבֵּד אֶת כֻּלָּם, כְּמָה דְתֵימָא (שמות לב, יד): וַיִּנָחֶם ה' עַל הָרָעָה.",
"וְלָקַח הַכֹּהֵן (במדבר ה, יז), זֶה משֶׁה, (במדבר ה, יז): מַיִם קְדשִׁים, לִקְדֻשַּׁת שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְיָרַד (דברים ט, כא): אֶל הַנַּחַל הַיֹּרֵד מִן הָהָר. (במדבר ה, יז): בִּכְלִי חָרֶשׂ, כְּשֵׁם שֶׁאֵין לִכְלִי חֶרֶשׂ טָהֳרָה אַחַר שֶׁנִּטְמָא, כָּךְ לֹא הָיָה לָהֶם תַּקָּנָה, לְכָל הַטּוֹעִים בָּעֵגֶל, שֶׁכֻּלָּם נֶאֶבְדוּ. (במדבר ה, יז): וּמִן הֶעָפָר, זֶה הָיָה עַפְרוֹת הַזָּהָב אֲשֶׁר טָחַן, כְּמָה דְתֵימָא (שמות לב, כ): וַיִּטְחַן עַד אֲשֶׁר דָּק. (במדבר ה, יז): אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן, שֶׁעַל יְדֵי הָעֵגֶל יָרְדוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁעֲבָדוּהוּ, עַד לַקַּרְקַע, וְנִתְמַשְׁכְּנוּ בִּידֵי הַמָּוֶת. (במדבר ה, יז): יִקַּח הַכֹּהֵן, זֶה משֶׁה. (במדבר ה, יז): וְנָתַן אֶל הַמָּיִם, כְּמָה דְתֵימָא (דברים ט, כא): וָאַשְׁלִךְ אֶת עֲפָרוֹ אֶל הַנַּחַל הַיֹּרֵד מִן הָהָר, (במדבר ה, יח): וְהֶעֱמִיד הַכֹּהֵן, זֶה משֶׁה. (במדבר ה, יח): אֶת הָאִשָּׁה לִפְנֵי ה', כְּמָה דְתֵימָא (שמות לב, כו): וַיַּעֲמֹד משֶׁה בְּשַׁעַר הַמַּחֲנֶה וַיֹּאמֶר מִי לַה' אֵלָי וגו'. (במדבר ה, יח): וּפָרַע אֶת רֹאשׁ הָאִשָּׁה, (שמות לב, כה): וַיַּרְא משֶׁה אֶת הָעָם כִּי פָרֻעַ הוּא כִּי פְרָעֹה אַהֲרֹן, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שָׁלְטָה בָהֶם הַצָּרַעַת, כְּמָה דְתֵימָא (ויקרא יג, מה): וְרֹאשׁוֹ יִהְיֶה פָרוּעַ. (במדבר ה, יח): וְנָתַן עַל כַּפֶּיהָ אֵת מִנְחַת הַזִּכָּרוֹן, שֶׁהוֹכִיחָם עַל הַתּוֹרָה שֶׁקִּבְּלוּ, שֶׁאִם יִזְכּוּ יִהְיֶה לָהֶם לְזִכָּרוֹן שֵׁם, וּלְפִי שֶׁעָבְרוּ עָלֶיהָ הָיְתָה לָהֶם (במדבר ה, יח): מִנְחַת קְנָאֹת. (במדבר ה, יח): וּבְיַד הַכֹּהֵן, זֶה משֶׁה. (במדבר ה, יח): יִהְיוּ מֵי הַמָּרִים הַמְאָרְרִים, לִמֶּדְךָ הַכָּתוּב שֶׁעַל יְדֵי משֶׁה נֶהְפַּךְ הַנַּחַל לְמַיִם רָעִים.",
"וְהִשְׁבִּיעַ אֹתָהּ הַכֹּהֵן (במדבר ה, יט), זֶה שְׁבוּעָה שֶׁהִשְׁבִּיעָם שֶׁיְּקַיְמוּ אֶת הַתּוֹרָה, כְּמָה דְתֵימָא (שמות כד, ח): הִנֵּה דַּם הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת ה' וגו', וְאֵין בְּרִית בְּלֹא שְׁבוּעָה, וְכָךְ אָמַר לָהֶם משֶׁה, אִם קִיַּמְתֶּם שְׁבוּעַת הַבְּרִית (במדבר ה, יט): אִם לֹא שָׁכַב וגו', שֶׁלֹא טְעִיתֶם אַחַר עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, שֶׁלֹא הִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהּ. (במדבר ה, יט): וְאִם לֹא שָׂטִית, שֶׁלֹא זְבַחְתֶּם טֻמְאָה, שֶׁלֹא שִׂחַקְתֶּם לְפָנֶיהָ, (במדבר ה, יט): הִנָּקִי מִמֵּי הַמָּרִים הָאֵלֶּה, כְּמָה דְתֵימָא (שמות טו, כו): וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ וגו'. (במדבר ה, כ): אַתְּ כִּי שָׂטִית, זֶה הַמְּזַבֵּחַ לָעֵגֶל, וְאַתְּ כִּי שָׂטִית, זֶה הַמְקַטֵּר. (במדבר ה, כ): כִּי נִטְמֵאת, זֶה הַמְּנַסֵּךְ, וְכִי נִטְמֵאת, זֶה הַמִּשְׁתַּחֲוֶה. (במדבר ה, כ): וַיִּתֵּן אִישׁ בָּךְ וגו', זֶה הַמְּקַבְּלוֹ עָלָיו לֵאלוֹהַּ וְאָמַר לוֹ (ישעיה מד, יז): אֵלִי אָתָּה, וְכָל אֵלֶּה עֵדִים וְלֹא הַתְרָאָה. (במדבר ה, כא): וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה וגו', כְּמָה דְתֵימָא (דברים כט, יא): לְעָבְרְךָ בִּבְרִית ה' אֱלֹהֶיךָ וּבְאָלָתוֹ, אֵין בְּרִית אֶלָּא שְׁבוּעָה, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית כא, לא לב): כִּי שָׁם נִשְׁבְּעוּ שְׁנֵיהֶם, וַיִּכְרְתוּ בְרִית בִּבְאֵר שָׁבַע. וּמִנַּיִן שֶׁבְּסִינַי לָקְחוּ שְׁבוּעַת הָאָלָה, שֶׁכֵּן כְּתִיב (דברים כח, סט): אֵלֶּה דִבְרֵי הַבְּרִית וגו' מִלְּבַד הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת אִתָּם בְּחֹרֵב, הִקִּישׁ בְּרִית חוֹרֵב לִבְרִית אֶרֶץ מוֹאָב, מַה לְּהַלָּן בְּאָלָה אַף כָּאן בְּאָלָה. אֵי זֶהוּ בְּרִית שֶׁל חוֹרֵב, (ויקרא כו, יד): וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי וגו'. (במדבר ה, כא): וְאָמַר הַכֹּהֵן לָאִשָּׁה, זֶה משֶׁה. (במדבר ה, כא): יִתֵּן ה' אוֹתָךְ לְאָלָה וְלִשְׁבֻעָה וגו', אֵלּוּ קְלָלוֹת שֶׁבְּתוֹרַת כֹּהֲנִים. (במדבר ה, כב): וּבָאוּ הַמַּיִם הַמְאָרְרִים הָאֵלֶּה, אֵלּוּ הַמַּיִם שֶׁל נַחַל, שֶׁבּוֹ הִשְׁלִיךְ משֶׁה עֲפַר זְהַב הָעֵגֶל, וְהִשְׁבִּיעָם משֶׁה בְּכָל מַה שֶּׁקִּבְּלוּ בְּסִינַי שֶׁהַמַּיִם יִבְדְּקוּ אוֹתָן. שָׁלשׁ פְּעָמִים כָּתוּב כָּאן וּבָאוּ, כְּנֶגֶד שְׁלשָׁה דִּינִין שֶׁנִּדּוֹנוּ עוֹבְדֵי הָעֵגֶל, חֶרֶב, וּבְדִיקַת מַיִם, וּמַגֵּפָה. (במדבר ה, כב): לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ, מְלַמֵּד שֶׁאַף אַהֲרֹן הַשּׁוֹכֵב נֶעֱנַשׁ עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ט, כ): וּבְאַהֲרֹן הִתְאַנַּף וגו', וְאֵין (דברים ט, כ): לְהַשְׁמִידוֹ, אֶלָּא מִיתַת בָּנִים, כְּמָה דְתֵימָא (עמוס ב, ט): וָאַשְׁמִיד פִּרְיוֹ מִמַּעַל וגו', רְאוּיִם הָיוּ כָּל בָּנָיו לָמוּת, אֶלָּא שֶׁנִּתְפַּלֵּל משֶׁה עָלָיו וּמֵתוּ הַשְּׁנַיִם כְּנֶגֶד שְׁתֵּי קְלָלוֹת הָאֲמוּרוֹת כָּאן: לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ. וּמִנַּיִן שֶׁעַל מִיתַת הַבָּנִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁכֵּן כְּתִיב (תהלים קכז, ג): שָׂכָר פְּרִי הַבָּטֶן, וְאוֹמֵר (דברים ז, יג): פְּרִי בִטְנְךָ, וְאוֹמֵר (שמות א, ה): יֹצְאֵי יֶרֶךְ יַעֲקֹב, וְנִשְׁאֲרוּ הַשְּׁנַיִם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמות כב, ח): עַל כָּל דְּבַר פֶּשַׁע, מְדַבֵּר בְּאַהֲרֹן שֶׁהִפְשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל בַּדִּבּוּר לֹא יִהְיֶה. (שמות כב, ח): עַל שׁוֹר, כְּמָה דְתֵימָא (תהלים קו, כ): וַיָּמִירוּ אֶת כְּבוֹדָם בְּתַבְנִית שׁוֹר. (שמות כב, ח): עַל חֲמוֹר, אֵלּוּ הַמִּצְרִיִּים שֶׁנִּקְרְאוּ חֲמוֹרִים, כְּמָה דְתֵימָא (יחזקאל כג, כ): אֲשֶׁר בְּשַׂר חֲמוֹרִים וגו', הֵם הֵסִיתוּ אֶת יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת הָעֵגֶל. (שמות כב, ח): עַל שֶׂה, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁטָּעוּ אַחֲרָיו שֶׁנִּקְרְאוּ שֶׂה, כְּמָה דְתֵימָא (ירמיה נ, יז): שֶׂה פְזוּרָה יִשְׂרָאֵל. (שמות כב, ח): עַל שַׂלְמָה, שֶׁהִמְלִיכוּהוּ עֲלֵיהֶם, כְּמָה דְתֵימָא (ישעיה ג, ו): שִׂמְלָה לְכָה קָצִין תִּהְיֶה לָנוּ. (שמות כב, ח): עַל כָּל אֲבֵדָה, שֶׁאָבְדוּ מַה שֶּׁאָמְרוּ בְּסִינַי (שמות כד, ז): כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה. (שמות כב, ח): אֲשֶׁר יֹאמַר כִּי הוּא זֶה, שֶׁאָמְרוּ לָעֵגֶל (שמות לב, ד): אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל. (שמות כב, ח): עַד הָאֱלֹהִים יָבֹא דְּבַר שְׁנֵיהֶם, זֶה משֶׁה שֶׁנִּקְרָא אֱלֹהִים (שמות ז, א): רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה. (שמות כב, ח): אֲשֶׁר יַרְשִׁיעֻן אֱלֹהִים, זֶה משֶׁה, יַרְשִׁיעָן כְּתִיב. (שמות, כב, ח): יְשַׁלֵּם שְׁנַיִם לְרֵעֵהוּ, אֵלּוּ שְׁנֵי בָנָיו שֶׁשִּׁלֵּם לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא רֵעַ יִשְׂרָאֵל, שֶׁמֵּתוּ. (במדבר ה, כב): וְאָמְרָה הָאִשָּׁה אָמֵן, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁעָנוּ אָמֵן אַחַר קִלְּלַת עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, כְּמָה דְתֵימָא (דברים כז, טו): אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וגו', לָמָּה שְׁתֵּי פְּעָמִים אָמֵן, כְּנֶגֶד אָרוּר בִּפְרַט אָרוּר בִּכְלַל, כְּמָה דְתֵימָא (דברים כז, כו): אָרוּר אֲשֶׁר לֹא יָקִים וגו'.",
"וְכָתַב אֶת הָאָלֹת הָאֵלֶּה הַכֹּהֵן (במדבר ה, כג), זֶה משֶׁה, (במדבר ה, כג): בַּסֵּפֶר, זֶה הַלּוּחַ, שֶׁהָיָה כָּתוּב בּוֹ (שמות כ, ה): פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת וגו', וְכִי הוּא כְּתָבָן וַהֲלוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּתָבָן, אֶלָּא לְפִי שֶׁטָּעוּ יִשְׂרָאֵל לֹא נְתָנָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא לְמשֶׁה, כְּמָה דְתֵימָא (שמות לא, יח): וַיִּתֵּן אֶל משֶׁה, וּלְכָךְ נִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ כְּאִלּוּ הוּא כְּתָבָן. וְלָמָּה קָרָא הַלּוּחַ סֵפֶר, לְפִי שֶׁהָיָה סֵפֶר. (במדבר ה, כג): וּמָחָה אֶל מֵי הַמָּרִים, לְפִי שֶׁבַּעֲוֹן יִשְׂרָאֵל שִׁבַּר אֶת הַלּוּחוֹת וּפָרַח הַכְּתָב מֵעֲלֵיהֶם, וּבְאוֹתָהּ מְחִיַּת הַכְּתָב שָׁתוּ יִשְׂרָאֵל עָנְשָׁם בַּמַּיִם, (במדבר ה, כד): וְהִשְׁקָה אֶת הָאִשָּׁה, כְּמָה דְתֵימָא (שמות לב, כ): וַיַּשְׁק אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּדָקָן כַּסּוֹטוֹת. (במדבר ה, כה): וְלָקַח הַכֹּהֵן מִיַּד הָאִשָּׁה אֵת מִנְחַת הַקְּנָאֹת, אֵלּוּ הַלּוּחוֹת, שֶׁהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹלֵחַ לָהֶם לְקָחָם מֵהֶם, שֶׁלֹא רָצָה לִתְּנָהּ לָהֶם. (במדבר ה, כה): וְהֵנִיף אֶת הַמִּנְחָה לִפְנֵי ה', שֶׁהֶחֱזִיר כְּתָב הַלּוּחוֹת לִמְקוֹמָן. (במדבר ה, כה): וְהִקְרִיב אֹתָהּ אֶל הַמִּזְבֵּחַ, אֵלּוּ הַלּוּחוֹת שֶׁשִּׁבֵּר תַּחַת הָהָר, כְּמָה דְתֵימָא (שמות לב, יט): וַיַּשְׁלֵךְ מִיָּדָו אֶת הַלֻּחֹת וַיְשַׁבֵּר אֹתָם תַּחַת הָהָר, בִּמְקוֹם הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר בָּנָה משֶׁה תַּחַת הָהָר לְקַבֵּל הַתּוֹרָה, כְּמָה דְתֵימָא (שמות כד, ד): וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ תַּחַת הָהָר. (במדבר ה, כו): וְקָמַץ הַכֹּהֵן מִן הַמִּנְחָה וגו', שֶׁלִּמֵּד משֶׁה סָנֵיגוֹרְיָא עַל יִשְׂרָאֵל, מִמַּה שֶּׁכָּתוּב בַּלּוּחוֹת (שמות כ, ו): וְעֹשֶׂה חֶסֶד לָאֲלָפִים לְאֹהֲבַי, אָמַר משֶׁה הֲרֵי הָאָבוֹת אוֹהֲבֶיךָ, עֲשֵׂה עִמָּהֶם חֶסֶד וְהַצֵּל אֶת בְּנֵיהֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות לב, יג): זְכֹר לְאַבְרָהָם וגו'. (במדבר ה, כו): וְאַחַר יַשְׁקֶה וגו', אַחַר שֶׁנִּתְחַלָּה עֲלֵיהֶם וְהֶעֱבִיר פָּנָיו שֶׁל זַעַם, כְּמָה דְתֵימָא (שמות לב, טו): וַיִּפֶן וַיֵּרֶד משֶׁה, אַחַר כֵּן בְּדָקָן כַּסּוֹטוֹת. (במדבר ה, כז): וְהִשְׁקָהּ אֶת הַמַּיִם וְהָיְתָה אִם נִטְמְאָה וַתִּמְעֹל מַעַל בְּאִישָׁהּ וּבָאוּ וגו', בְּעֵת שֶׁשָּׁתוּ מֵהֶם נִבְדְּקוּ וּמֵתוּ כָּל הַחוֹטְאִים מִיתָה מְשֻׁנָּה, מַטְרוֹנָה שָׁאֲלָה אֶת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מִפְּנֵי מָה חֲטָיָה אַחַת בָּעֵגֶל וְהֵם מֵתוּ בָהּ שָׁלשׁ מִיתוֹת. אָמַר לָהּ אֵין חָכְמָה לְאִשָּׁה אֶלָּא בְּפִלְכָּהּ, דִּכְתִיב (שמות לה, כה): וְכָל אִשָּׁה חַכְמַת לֵב בְּיָדֶיהָ טָווּ. אָמַר לוֹ הוֹרְקְנוֹס בִּשְׁבִיל שֶׁלֹא לַהֲשִׁיבָהּ דָּבָר אֶחָד מִן הַתּוֹרָה אִבַּדְתָּ מִמֶּנּוּ שְׁלשׁ מֵאוֹת כֹּר מַעֲשֵׂר בְּכָל שָׁנָה, אָמַר לוֹ יִשָֹּׂרְפוּ דִּבְרֵי תוֹרָה וְאַל יִמָּסְרוּ לַנָּשִׁים, וּכְשֶׁיָּצְאָה אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו רַבִּי לָזוֹ דָחִיתָ בְּקָנֶה לָנוּ מָה אַתָּה מֵשִׁיב, רַבִּי בֶּרֶכְיָה בַּר אַבָּא בַּר כַּהֲנָא בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר כָּל מִי שֶׁהָיָה לוֹ עֵדִים וְהַתְרָאָה הָיָה מֵת בְּבֵית דִּין, עֵדִים וְלֹא הַתְרָאָה הָיָה נִבְדַּק כַּסּוֹטָה, לֹא עֵדִים וְלֹא הַתְרָאָה הָיָה מֵת בַּמַּגֵּפָה. רַב וְלֵוִי בַּר סִיסֵי תַּרְוֵיהוֹן אָמְרִין זִבַּח קִטֵּר וְנִסֵּךְ, הָיָה מֵת בְּבֵית דִּין. טִפַּח רִקֵּד שִׂחֵק, הָיָה נִבְדַּק כַּסּוֹטָה. שָׂמַח בְּלִבּוֹ, הָיָה מֵת בַּמַּגֵּפָה. (במדבר ה, כז): וְהָיְתָה הָאִשָּׁה לְאָלָה בְּקֶרֶב עַמָּהּ, וְעַמָּהּ שָׁלוֹם, שֶׁהֵן לָקוּ וְהַשְּׁאָר פָּלְטוּ. (במדבר ה, כח): וְאִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה, אֵלּוּ שֶׁהָיוּ כְּשֵׁרִים שֶׁשָּׁתוּ, (במדבר ה, כח): וּטְהֹרָה הִוא, אֵלּוּ שֵׁבֶט לֵוִי. (במדבר ה, כח): וְנִקְתָה, אֵלּוּ הַלְוִיִּם שֶׁזָּכוּ לַעֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ עַל זֹאת שֶׁכָּל מַעֲשֵׂיהֶם בִּנְקִיּוּת. (במדבר ה, כח): וְנִזְרְעָה זָרַע, אֵלּוּ יִשְרָאֵל הַכְּשֵׁרִים שֶׁזַּרְעָם נִכְנַס לָאָרֶץ, כְּמָא דְּתֵימָא (הושע ב, כה): וּזְרַעְתִּיהָ לִי בָּאָרֶץ, וְעָשָׂה לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַה שֶּׁאָמַר לְאַבְרָהָם (שמות לכ, יג): וְכָל הָאָרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֶתֵּן לְזַרְעֲכֶם וגו', שֶׁכֵּן כְּתִיב לְאַחַר מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל (שמות לג, א): וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה לֵךְ עֲלֵה מִזֶּה.",
"זֹאת תּוֹרַת הַקְּנָאֹת (במדבר ה, כט), כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הַתּוֹרָה הַזֹּאת שֶׁל קִנְאוֹת עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים לְעוֹלָם תִּהְיֶה, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁפָּרַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵעוֹבְדֵי הָעֵגֶל בַּקִּנְאָה, כָּךְ יִפָּרַע מֵהֶם לַדּוֹרוֹת, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (דברים לב, כא): הֵם קִנְאוּנִי בְלֹא אֵל כִּעֲסוּנִי בְּהַבְלֵיהֶם, מַה כְּתִיב (דברים לב, כד): מְזֵי רָעָב, נֶגֶד (במדבר ה, כז): וְצָבְתָה בִטְנָהּ, שֶׁכֵּן תִּרְגֵּם אוּנְקְלוּס נְפִיחֵי כָפָן. (דברים לב, כה): מִחוּץ תְּשַׁכֶּל חֶרֶב, כְּנֶגֶד אוֹתָן שֶׁהָרְגוּ בְּנֵי לֵוִי בַּחֶרֶב. (דברים לב, כד): וְקֶטֶב מְרִירִי, זֶה הַדֶּבֶר, כְּנֶגֶד (שמות לב, לה): וַיִּגֹּף ה' אֶת הָעָם. (במדבר ה, כט): אֲשֶׁר תִּשְׂטֶה אִשָּׁה (יחזקאל טז, לב): הָאִשָּׁה הַמְנָאָפֶת תַּחַת אִישָׁהּ תִּקַּח אֶת זָרִים, הָיָה נָבִיא מוֹכִיחָם שֶׁתַּחַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָבְדוּ עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים. (במדבר ה, ל): אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר תַּעֲבֹר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה, הָיָה מִתְנַבֵּא משֶׁה שֶׁעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְקַנֹּאתָם, וּלְכָךְ כָּתַב בִּתְחִלַּת הַפָּרָשָׁה (במדבר ה, יד): וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה, שֶׁהוּא מְדַבֵּר כְּנֶגֶד קִנְאַת הָעֵגֶל שֶׁעָבְרָה, וּלְבַסּוֹף כְּתִיב: תַּעֲבֹר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה, שֶׁהוּא אוֹמֵר עַל הֶעָתִיד (במדבר ה, ל): וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ, זֶה הָיָה בִּימֵי יְחֶזְקֵאל שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, וְקִנֵּא לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל ח, ה): וַיֹּאמֶר אֵלַי בֶּן אָדָם שָׂא נָא עֵינֶיךָ דֶרֶךְ צָפוֹנָה וָאֶשָׂא עֵינַי דֶּרֶךְ צָפוֹנָה וְהִנֵּה מִצָּפוֹן לְשַׁעַר הַמִּזְבֵּחַ סֵמֶל הַקִּנְאָה הַזֶּה בַּבִּאָה. (במדבר ה, ל): וְהֶעֱמִיד אֶת הָאִשָּׁה לִפְנֵי ה', שֶׁהוֹכִיחָם יְחֶזְקֵאל עַל זֹאת לַהֲשִׁיבָם לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְלֹא הוֹעִיל. (במדבר ה, ל): וְעָשָׂה לָהּ הַכֹּהֵן, זֶה יְחֶזְקֵאל, (במדבר ה, ל): אֵת כָּל הַתּוֹרָה הַזֹּאת, שֶׁנִּבְּאוּ לָהֶם הוּא וְיִרְמְיָה הַכֹּהֵן, שֶׁיָּבֹאוּ עֲלֵיהֶם פֻּרְעָנֻיּוֹת כְּשֵׁם שֶׁבָּאוּ עַל יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר עַל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, וּבָאָה הַפֻּרְעָנֻוּת עַל יִשְׂרָאֵל בִּימֵיהֶם. אַתְּ מוֹצֵא בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל מֵתוּ בַּחֶרֶב, כָּךְ בִּימֵי אֵלּוּ הַכֹּהֲנִים כְּתִיב בָּהֶם (ירמיה מג, יא): וַאֲשֶׁר לַחֶרֶב לָחָרֶב, בָּעֵגֶל מֵתוּ מִיתוֹת מְשֻׁנּוֹת, כָּךְ בִּימֵי יִרְמְיָהוּ (ירמיה טז, ד): מְמוֹתֵי תַחֲלֻאִים יָמֻתוּ. בָּעֵגֶל מֵתוּ בַּדֶּבֶר, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, לה): וַיִּגֹּף ה' אֶת הָעָם, כָּךְ בִּימֵי יִרְמְיָהוּ, אֲשֶׁר לַדֶּבֶר לַדָּבֶר. בָּעֵגֶל כְּתִיב (שמות לב, לד): וּבְיוֹם פָּקְדִי, וּבִימֵי יְחֶזְקֵאל כְּתִיב (יחזקאל ט, א): קָרְבוּ פְּקֻדּוֹת הָעִיר, לְכָךְ נֶאֱמַר: וְעָשָׂה לָהּ הַכֹּהֵן אֵת כָּל הַתּוֹרָה הַזֹּאת. (במדבר ה, לא): וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיְנַקֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹא יַעֲשׂוּ לוֹ עוֹד עָוֹן לְפָנָיו, שֶׁכָּךְ אָמַר לָהֶם עַל יְדֵי יְחֶזְקֵאל (יחזקאל לו, כה כט): וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וגו' וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ וגו' וְאֶת רוּחִי אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וגו' וְהוֹשַׁעְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וגו', (במדבר ה, לא): וְהָאִשָּׁה הַהִוא תִּשָֹּׂא אֶת עֲוֹנָהּ, כְּמָה דְתֵימָא (יחזקאל לו, לב): לֹא לְמַעַנְכֶם אֲנִי עֹשֶׂה נְאֻם ה' אֱלֹהִים יִוָּדַע לָכֶם בּוֹשׁוּ וְהִכָּלְמוּ מִדַּרְכֵיכֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל. וּכְשֵׁם שֶׁמָּחַל לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּעֵגֶל וְנִתְרַצָּה לָהֶם וְשָׁכַן בְּתוֹכָם וְהִכְנִיסָם לָאָרֶץ, כָּךְ נִבָּא יְחֶזְקֵאל שֶׁכָּךְ יַעֲשֶׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבַסּוֹף, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לז, כא כח): וְדַבֵּר אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים הִנֵּה אֲנִי לֹקֵחַ וגו' וְלֹא יִטַּמְּאוּ עוֹד בְּגִלּוּלֵיהֶם וגו' וְהָיָה מִשְׁכָּנִי וגו' כִּי אֲנִי ה' מְקַדֵּשׁ אֶת יִשְׂרָאֵל בִּהְיוֹת מִקְדָּשִׁי בְּתוֹכָם לְעוֹלָם."
],
[
"אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַפְלִא וגו' (במדבר ו, ב), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שיר השירים ה, טו): שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ מְיֻסָּדִים עַל אַדְנֵי פָז מַרְאֵהוּ כַּלְּבָנוֹן בָּחוּר כָּאֲרָזִים, שׁוֹקָיו, זֶה הָעוֹלָם שֶׁנִּשְׁתּוֹקֵק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְרֹאתוֹ, כְּמָה דְתֵימָא (שיר השירים ז, יא): וְעָלַי תְּשׁוּקָתוֹ, וּמִנַּיִן שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ב, א): וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וגו', אֵין וַיְכֻלּוּ, אֶלָּא לְשׁוֹן תַּאֲוָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פד, ג): נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי וגו'. עַמּוּדֵי שֵׁשׁ, שֶׁהֶעֱמִיד כָּל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית לְשִׁשָּׁה יָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ, יא): כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' וגו', הֲרֵי שָׁלשׁ אִמָּהוֹת שֶׁמֵּהֶם נִבְרְאוּ הַכֹּל. מְיֻסָּדִים עַל אַדְנֵי פָז, שֶׁיְסוֹדָן הָיָה שְׁלשָׁה דְבָרִים מְשֻׁבָּחִים וְאֵין כְּמוֹתָן בָּעוֹלָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי ג, יט כ): ה' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה, בְּדַעְתּוֹ תְּהוֹמוֹת נִבְקָעוּ, זֶה הַיָּם. חָכְמָה הִיא יִרְאַת ה', כְּמָה דְתֵימָא (איוב כח, כח): הֵן יִרְאַת ה' הִיא חָכְמָה וְסוּר מֵרָע בִּינָה. דָּעַת, זֶה הַמַּכִּיר אֶת בּוֹרְאוֹ, כְּמָה דְתֵימָא (הושע ד, א): וְאֵין דַּעַת אֱלֹהִים בָּאָרֶץ, וְאוֹמֵר (ירמיה ט, כג): הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי. מַרְאֵהוּ כַּלְּבָנוֹן, זֶה שְׂכַר בַּעַל תְּשׁוּבָה שֶׁהוּא נִקְרָא סוּר מֵרָע, שֶׁעָלָיו אָמַר הַכָּתוּב (הושע יד, ה ז): אֶרְפָּא מְשׁוּבָתָם וגו' וִיהִי כַזַּיִת הוֹדוֹ וְרֵיחַ לוֹ כַּלְּבָנוֹן. בָּחוּר כָּאֲרָזִים, זֶה הַיָּרֵא וְהַמַּכִּיר בּוֹרְאוֹ, שֶׁהוּא נִקְרָא צַדִּיק, וְעָלָיו אָמַר הַכָּתוּב (תהלים צב, יג): צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה, וְאוֹמֵר (שמואל א ב, כח): וּבָחֹר אֹתוֹ מִכָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל וגו'. וְאוֹמֵר (תהלים סה, ה): אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב. (שיר השירים ה, טז): חִכּוֹ מַמְתַקִּים, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רְאֵה מַהוּ אוֹמֵר (עמוס ה, ד): כִּי כֹה אָמַר ה' לְבֵית יִשְׂרָאֵל דִּרְשׁוּנִי וִחְיוּ, וְיֵשׁ לְךָ חֵךְ מָתוֹק מִזֶּה, (יחזקאל לג, יא): חַי אָנִי נְאֻם ה' אֱלֹהִים אִם אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע וגו', וְיֵשׁ לְךָ חֵךְ מָתוֹק מִזֶּה, (יחזקאל לג, יט): וּבְשׁוּב רָשָׁע וגו', אֵין לְךָ חֵךְ מָתוֹק מִזֶּה. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ וּבִלְבָד בְּתוֹהֶה עַל הָרֶשַׁע, הָא כֵיצַד תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי הֲרֵי שֶׁהָיָה אָדָם רָשָׁע גָּמוּר כָּל יָמָיו וּבַסּוֹף נַעֲשָׂה צַדִּיק גָּמוּר, עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר (יחזקאל לג, יב): וְרִשְׁעַת הָרָשָׁע לֹא יִכָּשֶׁל בָּהּ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לֹא עוֹד אֶלָּא כָּל עֲבֵרוֹת שֶׁעָבַר, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹנֶה אוֹתָן לוֹ זְכֻיּוֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים מה, ט): מֹר וַאֲהָלוֹת קְצִיעוֹת כָּל בִּגְדֹתֶיךָ, כָּל בְּגִידוֹת שֶׁבָּגַדְתָּ בִּי הֲרֵי הֵן כְּמֹר וַאֲהָלוֹת, בִּזְּמַן שֶׁהֵן קְצִיעוֹת, וְאוֹמֵר (יחזקאל לג, יט): עֲלֵיהֶם הוּא יִחְיֶה. דָּבָר אַחֵר, חִכּוֹ מַמְתַקִּים, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בִּשְׁלשָׁה מְקוֹמוֹת שָׁמְעוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹכִיחַ אֶת יִשְׂרָאֵל וְשָׂמָחוּ וּבַסּוֹף יָצְאוּ בְּבשֶׁת פָּנִים, וְאֵלּוּ הֵן (ישעיה א, יח): לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר ה', אָמְרוּ עַכְשָׁו הוּא מְכַלֶּה שׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם, אֶפְשָׁר לְאֵלּוּ לְהִתְוַכֵּחַ עִם בּוֹרְאָן, כֵּיוָן שֶׁאָמַר לָהֶם (ישעיה א, יח): אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים וגו', אָמְרוּ זוֹ הַתּוֹכַחַת, לָא בָעֵי אֶלָּא מִתְפּוֹגְגָה עִמְּהוֹן. וְדִכְוָתֵיהּ (מיכה ו, ב): שִׁמְעוּ הָרִים אֶת רִיב וגו', אָמְרוּ עַכְשָׁו הוּא מְכַלֶה שׂוֹנְאֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם, אֶפְשָׁר לָאֵלּוּ לְהִתְוַכֵּחַ עִם בּוֹרְאָן, וְכֵיוָן שֶׁאָמַר לָהֶם (מיכה ו, ג): עַמִּי מֶה עָשִׂיתִי לְךָ וּמָה הֶלְאֵתִיךָ עֲנֵה בִי, אָמְרוּ זוֹ תּוֹכַחַת לָא בָעֵי אֶלָּא מִתְפּוֹגְגָה עִמְּהוֹן. וְדִכְוָתֵיהּ (הושע יב, ג): וְרִיב לַה' עִם יְהוּדָה וְלִפְקֹד עַל יַעֲקֹב וגו', אָמְרוּ עַכְשָׁו הוּא מְכַלֶה שׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם, אֶפְשָׁר לָאֵלּוּ לְהִתְוַכֵּחַ עִם בּוֹרְאָן, כֵּיוָן שֶׁאָמַר לָהֶם (הושע יב, ד): בַּבֶּטֶן עָקַב אֶת אָחִיו וגו', אָמְרוּ זוֹ תּוֹכַחַת לָא בָעֵי אֶלָּא מִתְפּוֹגְגָה עִמְּהוֹן. אָמַר רַבִּי יוּדָן בַּר רַבִּי שִׁמְעוֹן לְאַלְמָנָה שֶׁקָּבְלָה עַל בְּנָהּ, חֲמָתֵיהּ לַדַּיָּן דָּאֵין בְּנוּר וּבְזֶפֶת וּבְמַגְלְבִין, אָמְרָה אִין דָּאֵין הוּא לִבְרִי בְּאִלֵּין דִּינַיָא קָטֵיל הוּא לֵיהּ, דַּחֲלַת, כַּד גְּמַר מִלַּיָא אֲמַר לָהּ מָה הוּא עָבֵיד לִיךְ, אֲמַרָה לֵיהּ כַּד הֲוָה בְּמֵעַי הֲוָה מְבַעֵט לִי. אֲמַר לָהּ, זוֹ סוּרְחָנָא כָּךְ יַעֲקֹב בַּבֶּטֶן עָקַב אֶת אָחִיו. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רַבִּי סִימַאי אֱלוֹהוֹ שֶׁל יַעֲקֹב חָלַק לוֹ כָּבוֹד. דָּבָר אַחֵר, חִכּוֹ מַמְתַקִּים, רַבִּי עֲזַרְיָה וְרַב אַחָא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן, בְּשָׁעָה שֶׁשָּׁמְעוּ יִשְׂרָאֵל אָנֹכִי בְּסִינַי, נַפְשָׁם יָצְאָה מֵהֶם, חָזַר הַדִּבּוּר אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹן הָעוֹלָמִים אַתָּה חַיִּים וְתוֹרָתְךָ חַיִּים שְׁלַחְתַּנִי אֵצֶל מֵתִים, כֻּלָּם מֵתִים. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה חָזַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהִמְתִּיק לָהֶם אֶת הַדִּבּוּר (תהלים כט, ד): קוֹל ה' בַּכֹּחַ קוֹל ה' בֶּהָדָר. אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר רַבִּי חֲנִינָא לַבַּחוּרִים קוֹל ה' בַּכֹּחַ, לַתַּשִׁים קוֹל ה' בֶּהָדָר. תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי הַתּוֹרָה הֶחֱזִירָה לָהֶם נַפְשׁוֹתֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יט, ח): תּוֹרַת ה' תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ. כֻּלּוֹ מַחֲמַדִּים, רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא בַּנֹּהַג שֶׁבָּעוֹלָם פּוֹעֵל עוֹשֶׂה עִם בַּעַל הַבַּיִת, עַל יְדֵי שֶׁהוּא מְנַבֵּל עַצְמוֹ בַּטִּיט הוּא נוֹתֵן לוֹ שְׂכָרוֹ, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַזְהִיר אֶת יִשְׂרָאֵל וְאוֹמֵר לָהֶן אַל תְּנַבְּלוּ עַצְמְכֶם בְּדָבָר רָע וַאֲנִי נוֹתֵן לָכֶם שְׂכַרְכֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ויקרא יא, מג מד): אַל תְּשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּכָל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ וגו' כִּי אֲנִי ה' וגו', מַהוּ אֲנִי ה', נֶאֱמָן אֲנִי לְשַׁלֵּם מַתַּן שָׂכָר עַל כָּךְ, אֶתְמְהָה, הֱוֵי: כֻּלּוֹ מַחֲמַדִּים. רַבִּי תַּנְחוּם בֶּן רַבִּי חִיָּא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן, כְּתִיב (יחזקאל כ, כ): וְאֶת שַׁבְּתוֹתַי קַדֵּשׁוּ, בַּמָּה אַתָּה מְקַדְּשׁוֹ, בְּמַאֲכָל וּבְמַשְׁקֶה וּבִכְסוּת נְקִיָּה, מַה כְּתִיב בּוֹ (יחזקאל כ, כ): וְהָיוּ לְאוֹת בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם לָדַעַת כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם. אֲנִי ה', נֶאֱמָן אֲנִי לְשַׁלֵּם לָכֶם מַתַּן שָׂכָר, הֱוֵי: כֻּלּוֹ מַחֲמַדִּים. זֶה דוֹדִי, כְּמָה דְתֵימָא (ויקרא כ, כו): וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים לִהְיוֹת לִי. אָמַר רַבִּי לֵוִי כָּל מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל מֻבְדָּלִים מִן אֻמּוֹת הָעוֹלָם בַּחֲרִישָׁתָן וּבִזְרִיעָתָן, בִּקְצִירָתָן, בְּעָמְרָן, בְּדִישָׁתָן, בְּגָרְנֵיהֶם, בְּיִקְבֵיהֶם וּבְתִגְלַחְתָּם וּבְמִנְיָינָם. בַּחֲרִישָׁתָן (דברים כב, י): לֹא תַחֲרשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמֹר יַחְדָּו, בִּזְרִיעָתָן (ויקרא יט, יט): שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִם, בִּקְצִירָתָן (ויקרא יט, ט): לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ לִקְצֹר, בְּעָמְרָן (דברים כד, יט): וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָֹּׂדֶה וגו', בְּדִישָׁתָן (דברים כה, ד): לֹא תַחְסֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ, בְּגָרְנֵיהֶם, בְּיִקְבֵיהֶם (שמות כב, כח): מְלֵאָתְךָ וְדִמְעֲךָ לֹא תְאַחֵר, בְּתִגְלַחְתָּם (ויקרא כא, ה): וּפְאַת זְקָנָם לֹא יְגַלֵּחוּ, בְּמִנְיָנָם, שֶׁיִּשְׂרָאֵל מוֹנִים לַלְּבָנָה וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם מוֹנִין לַחַמָּה. (שמות ל, יב): כִּי תִשָֹּׂא אֶת רֹאשׁ וגו' (במדבר א, ב): שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ וגו' (ויקרא כ, כו): לִהְיוֹת לִי, הֲרֵי אַתֶּם שֶׁלִּי, הֱוֵי: זֶה דוֹדִי. (שיר השירים ה, טז): וְזֶה רֵעִי, רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי חָמָא בֶּן רַבִּי חֲנִינָא וְרַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּהוּ אָמַר שֶׁהוּא מַרְבֶּה לִי רֵעִים, כֵּיצַד, כְּתִיב: וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים, כָּזֶה שֶׁהוּא בּוֹרֵר אֶת הַיָּפֶה מִן הָרַע, בּוֹרֵר וְחוֹזֵר וּבוֹרֵר, שֶׁכָּל מִי שֶׁבּוֹרֵר אֶת הָרַע מִן הַיָּפֶה שׁוּב אֵינוֹ חוֹזֵר וּבוֹרֵר, כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצַפֶּה לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁמָּא יַעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה וִיקַרְבָן לְתַחַת כְּנָפָיו. דָּבָר אַחֵר, שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ וגו', שׁוֹקָיו, זוֹ תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ג, ח): וְשִׁקּוּי לְעַצְמוֹתֶיךָ. עַמּוּדֵי שֵׁשׁ, לָמָּה נִמְשְׁלוּ דִבְרֵי תוֹרָה לְעַמּוּדִים, לְפִי שֶׁהֵם עַמּוּדֵי הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה לג, כה): אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי. רַבִּי הוּנָא בְּשֵׁם בַּר קַפָּרָא אָמַר מַה הָעַמּוּדִים הַלָּלוּ יֵשׁ לָהֶם קוֹפָלִיּוֹת מִלְּמַעְלָן וּבְסִיסִיּוֹת מִלְּמַטָּן, כָּךְ הֵן פָּרָשִׁיּוֹתֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה, נִדְרָשׁוֹת לִפְנֵיהֶם וּלְאַחֲרֵיהֶם, נִדְרָשׁוֹת מִלִּפְנֵיהֶם כְּגוֹן הֲדָא (ויקרא יט, כג): וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ וגו', מַה כְּתִיב לִפְנֵיהֶם (ויקרא יט, כ): וְאִישׁ כִּי יִשְׁכַּב אֶת אִשָּׁה שִׁכְבַת זֶרַע, וְכִי מַה עִנְיַן זֶה לָזֶה, אֶלָּא אֵינָשׁ דְּהוּא אָזֵיל וּמִתְחַבֵּר בְּחַבְרֵיהּ בִּנְטִיעוֹתָיו, וּמִתּוֹךְ שֶׁהוּא נִכְנַס וְיוֹצֵא בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ נֶחְשַׁד עַל שִׁפְחָתוֹ, וּכְשֵׁם שֶׁאָדָם פּוֹרֵשׁ אֶת עַצְמוֹ מִן פֵּרוֹת עָרְלָה כָּךְ הַמְקֻלְקָלִין בַּשְּׁפָחוֹת פְּרוּשִׁין מִן הַכְּשֵׁרִים לְיוֹם הַדִּין, דְּאָמַר רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי, אֵלּוּ שֶׁהָיוּ נוֹהֲגִין הֶתֵּר בִּשְׁפָחוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה עֲתִידִין לְהִתָּלוֹת בְּקָדְקָדֵי רָאשֵׁיהֶם לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים סח, כב): אַךְ אֱלֹהִים יִמְחַץ רֹאשׁ אֹיְבָיו קָדְקֹד שֵׂעָר, וְהוּא אוֹמֵר לֹא אָשָׁם אֲנִי חַיָּב, (תהלים סח, כב): יִתְהַלֵּךְ בַּאֲשָׁמָיו, יֵזֵיל הַאי גַבְרָא בְּחוֹבָיו. כֵּיצַד נִדְרָשׁוֹת מֵאַחֲרֵיהֶם (ויקרא יט, כג): שָׁלשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל, מַה כְּתִיב בַּתְרֵיהּ (ויקרא יט, כו): לֹא תֹאכְלוּ עַל הַדָּם, וְכִי מָה עִנְיָן זֶה לָזֶה, אֶלָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָעָרְלָה אַתְּ מַמְתִּין שָׁלשׁ שָׁנִים וּלְאִשְׁתְּךָ אֵין אַתְּ מַמְתִּין עַד שֶׁהִיא מִטַּהֶרֶת מִנִּדָּתָהּ. לָעָרְלָה אַתְּ מַמְתִּין שָׁלשׁ שָׁנִים, וְלִבְהֶמְתְּךָ אֵין אַתְּ מַמְתִּין עַד שֶׁתְּמַצֶּה דָּמֶיהָ. מִי קִיֵּם מִצְוַת הַדָּם, שָׁאוּל קִיֵּם מִצְוַת הַדָּם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א יד, לג לד): וַיַּגִּידוּ לְשָׁאוּל לֵאמֹר הִנֵּה הָעָם חֹטִאים לַה' לֶאֱכֹל עַל הַדָּם וגו' וַיֹּאמֶר שָׁאוּל פֻּצוּ בָעָם וַאֲמַרְתֶּם לָהֶם הַגִּישׁוּ אֵלַי אִישׁ וגו'. מַהוּ (שמואל א יד, לד): וּשְׁחַטְתֶּם בָּזֶה, רַבָּנִין אָמְרִין סַכִּין הֶרְאָה לָהֶם כַּמָּה הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת שִׁעוּר אָרְכּוֹ מִנְיַן בָּזֶה, ב' תְּרֵין, ז' שִׁבְעָה, ה' חֲמִשָּׁה, הֲרֵי אַרְבֵּיסַר אֶצְבָּעוֹת, אָמַר לָהֶם כַּסֵּדֶר הַזֶּה תִּהְיוּ שׁוֹחֲטִים וְאוֹכְלִים. וְהֵיכָן פָּרַע לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּיוֹם מִלְחֶמֶת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א יג, כב): וְהָיָה בְּיוֹם מִלְחֶמֶת וְלֹא נִמְצָא חֶרֶב וַחֲנִית בְּיַד כָּל הָעָם אֲשֶׁר אֶת שָׁאוּל וְאֶת יוֹנָתָן וַתִּמָּצֵא לְשָׁאוּל וּלְיוֹנָתָן בְּנוֹ, מִי הִמְצִיאָהּ לוֹ, רַבִּי הוּנָא בְּשֵׁם רַב יִצְחָק אָמַר הַמַּלְאָךְ הִמְצִיאָהּ לוֹ, וְרַבָּנָן אָמְרֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִמְצִיאָהּ לוֹ. חֶרֶב, מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, מַה כָּתוּב (שמואל א יד, לה): וַיִּבֶן שָׁאוּל מִזְבֵּחַ לַה' וגו', וַהֲלוֹא כַּמָּה מִזְבְּחוֹת בָּנוּ רִאשׁוֹנִים, נֹחַ בָּנָה מִזְבֵּחַ, אַבְרָהָם בָּנָה מִזְבֵּחַ, יִצְחָק בָּנָה מִזְבֵּחַ, יַעֲקֹב בָּנָה מִזְבֵּחַ, משֶׁה בָּנָה מִזְבֵּחַ, יְהוֹשֻׁעַ בָּנָה מִזְבֵּחַ, וְאַתְּ אוֹמֵר (שמואל א יד, לה): אֹתוֹ הֵחֵל לִבְנוֹת מִזְבֵּחַ לַה'. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר הֵחֵל בַּמְּלָכִים. רַבִּי יוּדָן אָמַר לְפִי שֶׁנָּתַן נַפְשׁוֹ עַל הַדָּבָר שֶׁל שְׁחִיטָה שֶׁהִיא צֹרֶךְ מִזְבֵּחַ, לְפִיכָךְ הֶעֱלָה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ אֹתוֹ הֵחֵל לִבְנוֹת מִזְבֵּחַ. וְדִכְוָתֵיהּ פָּרָשַׁת נָזִיר נִדְרֶשֶׁת לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ, כֵּיצַד לְאַחֲרֶיהָ, (במדבר ו, כא): זֹאת תּוֹרַת הַנָּזִיר וגו', מַה כְּתִיב אַחֲרָיו (במדבר ו, כג): כֹּה תְבָרֲכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וגו', וְכִי מָה עִנְיָן זֶה לָזֶה, אֶלָּא כָּךְ צִוָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּשֵׁם שֶׁאֵין הַנָּזִיר טוֹעֵם יַיִן אַף אַתֶּם לֹא תִטְעֲמוּ יַיִן כְּשֶׁתִּהְיוּ מְבָרְכִים אֶת יִשְׂרָאֵל, לְכָךְ כְּתִיב כֹּה תְבָרְכוּ, בְּעִנְיָן נָזִיר, וּלְכָךְ אֵין הַכֹּהֲנִים נוֹשְׂאִים כַּפֵּיהֶם בַּמִּנְחָה מִשּׁוּם שִׁכְרוּת. כֵּיצַד נִדְרֶשֶׁת לְפָנֶיהָ, אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַפְלִא וגו', מַה כְּתִיב לְמַעְלָה (במדבר ה, כט): זֹאת תּוֹרַת הַקְּנָאֹת, וְכִי מָה עִנְיָן זֶה לָזֶה, אֶלָּא כְּשֶׁהֵם מַשְׁקִים אֶת הַסּוֹטָה הָיוּ אוֹמְרִים לָהּ, הַרְבֵּה יַיִן עוֹשֶׂה, וְכָל יִשְׂרָאֵל עוֹמְדִים שָׁם אֲנָשִׁים וְנָשִׁים, וְאִם הָיְתָה טְמֵאָה (במדבר ה, כז): וְצָבְתָה בִטְנָהּ וגו', וּכְשֵׁם שֶׁבּוֹדְקִים אוֹתָהּ כָּךְ בּוֹדְקִים אוֹתוֹ, וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים שֶׁהָיוּ רוֹאִין, בָּאִים לְתוֹךְ בָּתֵּיהֶם וְאוֹמְרִים אוֹי לוֹ לִפְלוֹנִי וְלִפְלוֹנִית שֶׁשָּׁתוּ יַיִן וְנִשְׁתַּכְּרוּ וְעָבְרוּ עֲבֵרָה וּמֵתוּ, נִשְׁבַּע אֲנִי שֶׁאֵינִי שׁוֹתֶה יַיִן לְעוֹלָם שֶׁלֹא יְהֵא לִי כְּמוֹתוֹ, וְכֵן הַנָּשִׁים אוֹמְרוֹת, לְכָךְ נִסְמְכוּ זוֹ לָזוֹ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם נָזִיר אָדָם מִן הַיַּיִן, כָּךְ תּוֹרָתוֹ: אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַפְלִא וגו'. דָּבָר אַחֵר, כְּשֵׁם שֶׁהַנָּזִיר מֻבְדָּל מִיַּיִן כָּךְ אֲנִי מַבְדִּיל אֶת הַסּוֹטָה מִשְּׁאָר נָשִׁים לְרָעָה.",
"אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַפְלִא וגו', הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי כג, כו): תְּנָה בְנִי לִבְּךָ לִי וְעֵינֶיךָ דְּרָכַי תִּצֹּרְנָה. תְּנָה בְנִי, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרְאוּ בָּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יד, א): בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם. לִבְּךָ לִי, כְּמָה דְתֵימָא (דברים י, טז): וּמַלְתֶּם אֵת עָרְלַת לְבַבְכֶם וגו', (דברים יא, יח): וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם. וְעֵינֶיךָ דְּרָכַי תִּצֹּרְנָה, כְּמָה דְתֵימָא (במדבר טו, לט): וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה', (משלי כג, כז): כִּי שׁוּחָה עֲמֻקָּה זוֹנָה, בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר שֶׁהִיא נִקְרֵאת זוֹנָה, כְּמָה דְתֵימָא (דברים לא, טז): וְזָנָה אַחֲרֵי אֱלֹהֵי נֵכַר הָאָרֶץ. נִקְרֵאת שׁוּחָה, עַל שֵׁם (ישעיה ב, ט): וַיִּשַּׁח אָדָם. עֲמֻקָּה, עַל שֵׁם (ישעיה ב, ט): וַיִּשְּׁפַּל אִישׁ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ישעיה ב, יז): וְשַׁח גַּבְהוּת הָאָדָם וגו'. וּמִנַּיִן שֶׁבַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁכָּךְ כְּתִיב אַחֲרָיו (ישעיה ב, יח): וְהָאֱלִילִים כָּלִיל יַחֲלֹף. (משלי כג, כז): וּבְאֵר, שֶׁעַל יְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים יָרְדוּ יִשְׂרָאֵל לַבּוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר (איכה ג, נג): צָמְתוּ בַבּוֹר חַיָּי. (משלי כג, כז): צָרָה, כְּמָה דְתֵימָא (דברים כח, נב): וְהֵצַר לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ. (משלי כג, כז): נָכְרִיָה, זוֹ עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, כְּמָה דְתֵימָא: אֱלֹהֵי נֵכָר. (משלי כג, כח): אַף הִיא, מְנָא לָן שֶׁעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים מְבִיאָה אַף עַל הָאָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יא, טז יז): פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם וגו' וְחָרָה אַף ה' בָּכֶם. (משלי כג, כח): כְּחֶתֶף תֶּאֱרֹב, כְּמָה דְתֵימָא (דברים יא, יז): וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה. (משלי כג, כח): וּבוֹגְדִים בְּאָדָם תּוֹסִף, אָדָם, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרְאוּ (יחזקאל לד, לא): אָדָם אַתֶּם. וּבוֹגְדִים, כְּמָה דְתֵימָא (ישעיה כד, טז): רָזִי לִי רָזִי לִי וגו'. דָּבָר אַחֵר, וּבוֹגְדִים בְּאָדָם, אֵלּוּ קְלָלוֹת שֶׁל תּוֹרַת כֹּהֲנִים שֶׁהֵם פֻּרְעָנֻיּוֹת אַחַר פֻּרְעָנֻיּוֹת, וּכְתִיב בָּהֶן וְיָסַפְתִּי, כְּמָה דְתֵימָא (ויקרא כו, יח כא): וְאִם עַד אֵלֶּה לֹא תִשְׁמְעוּ וגו' וְיָסַפְתִּי עֲלֵיכֶם מַכָּה. וּמִנַּיִן שֶׁעַל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁכֵּן כְּתִיב (ויקרא כו, ל): וְהִשְׁמַדְתִּי אֶת בָּמֹתֵיכֶם וגו'. (משלי כג, כט): לְמִי אוֹי לְמִי אֲבוֹי וגו', אַף עַל פִּי שֶׁחָטְאוּ יִשְׂרָאֵל וּמְסָרָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּיַד אֻמּוֹת הָעוֹלָם בַּעֲוֹנוֹתֵיהֶם, אַף הֵם לֹא יֵצְאוּ נְקִיִּים, שֶׁלַּסּוֹף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דָּן אֶת אֻמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁמְּסָרָן בְּיָדָם, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה בְּמִצְרַיִם וּבָבֶל, לְכָךְ כְּתִיב שֵׁשׁ פְּעָמִים לְמִי, כְּנֶגֶד שֵׁשׁ גָּלֻיּוֹת שֶׁגָּלוּ יִשְׂרָאֵל לְבֵין הָאֻמּוֹת, וְכֻלָּן לָקוּ עַל יְדֵיהֶם, וְאֵלּוּ הֵן: מִצְרַיִם תְּחִלָּה, וְאַחַר אַשּׁוּר, בָּבֶל, מָדַי, וְיָוָן, וֶאֱדוֹם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (זכריה א, טו): וְקֶצֶף גָּדוֹל אֲנִי קֹצֵף עַל הַגּוֹיִם הַשַּׁאֲנַנִּים אֲשֶׁר אֲנִי קָצַפְתִּי מְעָט וְהֵמָּה עָזְרוּ לְרָעָה, (ירמיה מו, כח): כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה בְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדַּחְתִּיךָ שָׁמָּה, לְכָךְ נֶאֱמַר: לְמִי אוֹי לְמִי אֲבוֹי וגו'. (משלי כג, ל): לַמְּאַחֲרִים עַל הַיָּיִן, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרְאוּ יַיִן, כְּמָה דְתֵימָא (ישעיה כז, ב): בַּיּוֹם הַהוּא כֶּרֶם חֶמֶר עַנּוּ לָהּ. לַמְּאַחֲרִים, אֵלּוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם, הַמְּאַחֲרִים עַל הַיַּיִן לִשְׁתּוֹת וְלִקַּח כָּל יְגִיעָם. (משלי כג, ל): לַבָּאִים לַחְקֹר מִמְּסָךְ, שֶׁהֵם חוֹקְרִים עֲלִילוֹת אַחֲרֵיהֶם בְּאֵי זֶה עִנְיָן יִטְלוּ כָּל אֲשֶׁר לָהֶם וְיַהַרְגוּ אוֹתָם וְיַעֲשׂוּ עִמָּהֶם רָעָה. (משלי כג, לא): אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַזְהִיר אֶת הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים שֶׁלֹא יַכְבִּידוּ עֹל קָשֶׁה עַל יִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם, מַהוּ (משלי כג, לא): כִּי יִתֵּן בַּכּוֹס עֵינוֹ, בַּכִּיס כְּתִיב, שֶׁהֵם נוֹתְנִים עֵינֵיהֶם בְּכִיסָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. (משלי כג, לא): יִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים, שֶׁנּוֹטְלִין כָּל אֲשֶׁר לָהֶם וְנִשְׁאָרִים בָּתֵּיהֶם כְּמִישׁוֹר. דָּבָר אַחֵר, יִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים, שֶׁעוֹשִׂים בָּהֶם אִישׁ כָּל הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו. דָּבָר אַחֵר, יִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים, שֶׁכָּל גְּזֵלוֹת שֶׁגּוֹזְלִין לְיִשְׂרָאֵל אֵין חוֹשְׁבִין עַצְמָם עָוֹן, אֶלָּא חוֹשְׁבִין שֶׁכָּל מַה שֶּׁעוֹשִׂין לָהֶם מִן הַיּשֶׁר. (משלי כג, לב): אַחֲרִיתוֹ כְּנָחָשׁ יִשָּׁךְ, אוֹמֵר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, חַוָּה לְפִי שֶׁהָלְכָה אַחַר עֵינֶיהָ בַּעֲצַת הַנָּחָשׁ, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית ג, ו): וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב וגו', מָה הָיָה סוֹפָהּ נִתְקַלְּלָה עַל יְדֵי הַנָּחָשׁ שֶׁבַע קְלָלוֹת מִן הַכָּתוּב, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ג, טז): אֶל הָאִשָּׁה אָמַר הַרְבָּה אַרְבֶּה וגו', וְאוֹתוֹ אִילָן יַיִן הָיָה, אַף אַתֶּם תִּלְקוּ עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרְאוּ יַיִן בְּעֵת שֶׁתִּסְתַּכְּלוּ בָּהֶם וְתִשְׁתּוּ מָמוֹנָם, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ב, ג): קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה' רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה וגו'. (משלי כג, לב): וּכְצִפְעֹנִי יַפְרִשׁ, מָה הַצִּפְעוֹנִי מַפְרִישׁ אֶת הָאָדָם מִן חַיִּים לַמָּוֶת, כָּךְ בְּעָוֹן שֶׁעוֹשִׂין רָעָה לְיִשְׂרָאֵל יְאַבְּדֵם מִן הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (יואל ד, יט): מִצְרַיִם לִשְׁמָמָה תִהְיֶה וגו', זֶה הַגָּזֵל, שֶׁהוּא חָשׁוּב עֲלֵיהֶם כַּמָּוֶת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יואל ד, יט): אֲשֶׁר שָׁפְכוּ דָּם נָקִיא בְּאַרְצָם. (משלי כג, לג): עֵינֶיךָ יִרְאוּ זָרוֹת, תַּחַת הָרְאִיָּה שֶׁהָיוּ עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים מִסְתַּכְּלִים בְּיִשְׂרָאֵל, כְּנֶגֶד זֶה יָבִיא עֲלֵיהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פֻּרְעָנֻיּוֹת מְשֻׁנּוֹת שֶׁיִּהְיוּ זָרוֹת זוֹ לָזוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁבָּאוּ לְיִשְׂרָאֵל, כְּמָה דְתֵימָא (דברים לא, יז): וּמְצָאֻהוּ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת, רָעוֹת שֶׁהֵן צָרוֹת זוֹ לָזוֹ, כְּגוֹן זִבּוּרָא וְעַקְרַבָּא. (משלי כג, לג): וְלִבְּךָ יְדַבֵּר תַּהְפֻּכוֹת, אַתֶּם מִתְהַפְּכִים עֲלֵיהֶם בְּכָל יוֹם, כְּמָה דְתֵימָא (איכה ג, ג): אַךְ בִּי יָשֻׁב יַהֲפֹךְ יָדוֹ כָּל הַיּוֹם. וְלִבָּם שֶׁל יִשְׂרָאֵל יוֹצֵא מִדַּעְתּוֹ מֵרֹב הַתְּלָאוֹת שֶׁעוֹשִׂים לָהֶם, כָּךְ יְשַׁלֵּם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גְּמוּל לָהֶם מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, שֶׁיָּבִיא עֲלֵיהֶם פֻּרְעָנֻיּוֹת קָשׁוֹת שֶׁיֵּצֵא לִבָּם מִדַּעְתּוֹ וִידַבֵּר לָהֶם תַּהְפֻּכוֹת וְיָבִיא עֲלֵיהֶם בַּלָּהוֹת. תַּהְפֻּכוֹת, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (איוב ל, טו): הָהְפַּךְ עָלַי בַּלָּהוֹת. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ישעיה סו, ו): קוֹל ה' מְשַׁלֵּם גְּמוּל לְאֹיְבָיו, מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה. (משלי כג, לד): וְהָיִיתָ כְּשֹׁכֵב בְּלֶב יָם, זֶה פַּרְעֹה שֶׁטָּבַע בְּלֶב יָם, כְּמָה דְתֵימָא (שמות טו, ח): קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם. וְאוֹמֵר (תהלים קלו, טו): וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בְיַם סוּף, מַה פַּרְעֹה הִכָּהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֶשֶׂר מַכּוֹת כְּנֶגֶד עֲשָׂרָה דְבָרִים שֶׁגָּזַר עַל יִשְׂרָאֵל, וּלְבַסּוֹף טִבְּעוֹ כְּנֶגֶד (שמות א, כב): כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד וגו', כָּךְ יַעֲשֶׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְכָל הָאֻמּוֹת עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים שֶׁעוֹשִׂים רָעָה לְיִשְׂרָאֵל מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה. (משלי כג,לד): וּכְשֹׁכֵב בְּרֹאשׁ חִבֵּל, זֶה הָיָה סִיסְרָא, מַה כְּתִיב (שופטים ד, ג): וְהוּא לָחַץ אֶת בְּנֵי יִשְרָאֵל בְּחָזְקָה עֶשְׂרִים שָׁנָה, מָה הָיָה סוֹפוֹ, לְפִי שֶׁהָיָה מְחַרְפָם וּמְגַדְּפָם בִּנְחִיצָה, לְכָךְ מֵת מִיתָה גְדוּפָה, שֶׁמְּסָרוֹ בְּיַד אִשָּׁה, כְּמָה דְתֵימָא (שופטים ד, ט): כִּי בְּיַד אִשָּׁה יִמְכֹּר ה' אֶת סִיסְרָא, לְכָךְ נֶאֱמַר: וּכְשֹׁכֵב, זֶה הָיָה סִיסְרָא שֶׁכָּתוּב בּוֹ (שופטים ה, כז): בֵּין רַגְלֶיהָ כָּרַע נָפַל שָׁכַב. בְּרֹאשׁ חִבֵּל, שֶׁחִבַּלְתּוֹ יָעֵל בְּרֹאשׁוֹ עִם הַיָּתֵד שֶׁבָּאֹהֶל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שופטים ה, כו): יָדָהּ לַיָּתֵד תִּשְׁלַחְנָה וִימִינָהּ וגו', מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה. דָּבָר אַחֵר, וּכְשֹׁכֵב בְּרֹאשׁ חִבֵּל, זֶה הָיָה הָמָן שֶׁבִּקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת כָּל הַיְּהוּדִים הֵם וּבְנֵיהֶם וְלָבוֹז אֶת מָמוֹנָם וּבִקֵּשׁ לִתְלוֹת אֶת מָרְדְּכַי לְכָךְ הִגִּיעַ לוֹ מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, שֶׁמֵּת הוּא וּבָנָיו וְלָקַח מָרְדְּכַי מָמוֹנוֹ, לְכָךְ נֶאֱמַר: וּכְשֹׁכֵב, זֶה הָיָה הָמָן שֶׁמֵּת מִיתָה מְשֻׁנָּה, כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר (יחזקאל לב, כט): שָׁמָּה אֱדוֹם מְלָכֶיהָ וְכָל נְשִׂיאֶיהָ אֲשֶׁר נִתְּנוּ בִגְבוּרָתָם אֶת חַלְּלֵי חָרֶב הֵמָּה אֶת עֲרֵלִים יִשְׁכָּבוּ וְאֶת יֹרְדֵי בוֹר. בְּרֹאשׁ, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (אסתר ט, כה): יָשׁוּב מַחֲשַׁבְתּוֹ הָרָעָה אֲשֶׁר חָשַׁב עַל הַיְּהוּדִים עַל רֹאשׁוֹ וְתָלוּ אֹתוֹ. חִבֵּל, אֵלּוּ בָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (אסתר ט, כה): וְתָלוּ אֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ, וְאֵין חִבֵּל אֶלָּא בָנָיו, כְּמָה דְתֵימָא (קהלת ה, ה): לָמָּה יִקְצֹף הָאֱלֹהִים עַל קוֹלֶךְ וְחִבֵּל אֶת מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ, מַעֲשֵׂה יָדָיו שֶׁל אָדָם אֵלּוּ בָנָיו. חִבֵּל, חֶבֶל כְּתִיב, זֶה הָיָה הָמָן שֶׁנֶּחְנַק בְּחֶבֶל, וּמִנַּיִן שֶׁהָיָה מָמוֹנוֹ לְמָרְדְּכַי, שֶׁנֶּאֱמַר (אסתר ח, ב): וַתָּשֶׂם אֶסְתֵּר אֶת מָרְדְּכַי עַל בֵּית הָמָן, מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה. (משלי כג, לה): הִכּוּנִי בַל חָלִיתִי, אוֹי לָהֶם לְעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים שֶׁאֵין לוֹמְדִים מוּסָר, בַּמֶּה שֶׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָרִאשׁוֹנִים לֹא לָמְדוּ אַחֲרוֹנִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: הִכּוּנִי בַל חָלִיתִי, אוֹמְרִים הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים אַף עַל פִּי שֶׁהִכָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פַּרְעֹה וּמִצְרַיִם עַל אוֹדוֹת יִשְׂרָאֵל, עַל פִּי כֵן לֹא לָקַחְתִּי מוּסָר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: בַל חָלִיתִי, (משלי כג, לה): הֲלָמוּנִי בַּל יָדָעְתִּי, אַף עַל פִּי שֶׁפָּרַע מִסִּיסְרָא שֶׁכָּתוּב בּוֹ (שופטים ה, כו): וְהָלְמָה סִיסְרָא, לֹא נָתַתִּי לְדַעְתִּי בּוֹ לָקַחַת מוּסָר מִמֶּנּוּ. (משלי כג, לה): מָתַי אָקִיץ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהָיִיתִי מַמְתִּין מָתַי תַּעֲבֹר הַמַּכָּה וְאוֹסִיף לְבַקֵּשׁ רָעָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי כג, לה): אוֹסִיף אֲבַקְּשֶׁנּוּ עוֹד, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (משלי כז, כב): אִם תִּכְתּוֹשׁ אֶת הָאֱוִיל בַּמַּכְתֵּשׁ וגו'. דָּבָר אַחֵר, (משלי כג, כו): תְּנָה בְנִי לִבְּךָ לִי וגו', מָה רָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִשְׁאֹל מִיִּשְׂרָאֵל הַלֵּב וְהָעֵינַיִם שֶׁיִּהְיוּ אַחֲרָיו, לְפִי שֶׁהָעֲבֵרָה תְּלוּיָה בָּהֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר טו, לט): וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וגו', עֵינָא וְלִבָּא תְּרֵי סַרְסוּרֵי דַּחֲטָאָה אִינוּן. (משלי כג, כז): כִּי שׁוּחָה עֲמֻקָּה זוֹנָה, כְּשֵׁם שֶׁאָמַר משֶׁה (במדבר טו, לט): אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם, לוֹמַר שֶׁהַזְּנוּת תְּלוּיָה בָּהֶם, הָעֵינַיִם רוֹאוֹת אֶת הַזּוֹנָה, וְהַלֵּב מְהַרְהֵר אַחֲרֶיהָ. כָּךְ אָמַר רוּחַ הַקֹּדֶשׁ עַל יְדֵי שְׁלֹמֹה: כִּי שׁוּחָה עֲמֻקָּה, לָמָּה קְרָאָהּ שׁוּחָה, עַל שֵׁם (משלי ב, יח): כִּי שָׁחָה אֶל מָוֶת בֵּיתָהּ, עֲמֻקָּה, כְּמָה דְתֵימָא (משלי ט, יח): בְּעִמְקֵי שְׁאוֹל קְרֻאֶיהָ. זוֹנָה, זוֹ אֵשֶׁת אִישׁ. וּבְאֵר צָרָה, שֶׁהִיא מוֹרִידָה לַנּוֹאֵף לַגֵּיהִנֹּם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי ה, ה): שְׁאוֹל צְעָדֶיהָ יִתְמֹכוּ. וּשְׁאוֹל נִקְרָא בּוֹר, דִּכְתִיב (תהלים ל, ד): ה' הֶעֱלִיתָ מִן שְׁאוֹל נַפְשִׁי חִיִּיתַנִי מִיָּרְדִי בוֹר, מַהוּ שֶׁאָמַר צָרָה זֶה גֵּיהִנֹּם, שֶׁהִיא רְחָבָה מִלְּמַטָּה וּפִיהָ צַר מִלְמַעְלָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב לו, טז): וְאַף הֲסִיתְךָ מִפִּי צָר רַחַב לֹא מוּצָק תַּחְתֶּיהָ. נָכְרִיָה, שֶׁהִיא נָכְרִיָה לְךָ, שֶׁהִיא אֵשֶׁת אִישׁ. אַף הִיא, שֶׁמְּבִיאָה אֶת הָאַף עַל הָאָדָם, שֶׁכֵּן כְּתִיב (שמות כ, יג): לֹא תִנְאָף, לֹא תֶהֱנֶה הָאַף מִמֶּךָּ. דָּבָר אַחֵר, לֹא תִנְאָף, אַל תִּתֵּן אַף בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ. כְּחֶתֶף תֶּאֱרֹב, שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַאֲרִיךְ לַמְּנָאֲפִים לְהִפָּרַע מֵהֶם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (מלאכי ג, ה): וְהָיִיתִי עֵד מְמַהֵר בַּמְכַשְּׁפִים וּבַמְנָאֲפִים. וּבוֹגְדִים בְּאָדָם תּוֹסִף, שֶׁהִיא מְפַתָּה אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים וְעוֹשָׂה אוֹתָן בּוֹגְדִים וּמוֹסֶפֶת רְשָׁעִים בְּיִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי ט, יג יח): אֵשֶׁת כְּסִילוּת הֹמִיָּה, וְיָשְׁבָה לְפֶתַח בֵּיתָהּ וגו' לִקְרֹא לְעֹבְרֵי דָרֶךְ הַמְיַשְּׁרִים אֹרְחוֹתָם, מִי פֶּתִי יָסֻר הֵנָּה וַחֲסַר לֵב וְאָמְרָה לוֹ, מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וגו' וְלֹא יָדַע כִּי רְפָאִים שָׁם וגו', הֱוֵי: וּבוֹגְדִים בְּאָדָם תּוֹסִף. לְמִי אוֹי לְמִי אֲבוֹי, כְּנֶגֶד הַנּוֹאֵף אוֹמֵר: לְמִי אוֹי, כְּמָה דְתֵימָא (במדבר ה, כב): לַצְבּוֹת בֶּטֶן. לְמִי אֲבוֹי, זֶה אָב אוֹי, כְּמָה דְתֵימָא (במדבר ה, כב): וְלַנְפִּל יָרֵךְ, לְפִי שֶׁהַיָּרֵךְ הוּא עוֹשֶׂה הָעֲבֵרָה, לְכָךְ נִקְרָא אֲבוֹי, אָב אוֹי. לְמִי מִדְיָנִים, כָּל אֵלּוּ לְמִי, הָאוֹי וְהָאֲבוֹי לַנּוֹאֵף, הַמְשַׁלֵּחַ מְדָנִים בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ, הֱוֵי: לְמִי מִדְיָנִים, לְפִי שֶׁהַמְּדָנִים שֶׁלּוֹ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (משלי ו, יט): וּמְשַׁלֵּחַ מְדָנִים בֵּין אַחִים, זֶה אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ שֶׁהֵם אַחִים זֶה לָזֶה. (משלי כג, כט): לְמִי שִׂיחַ, וְעוֹד לְמִי הֵם בָּאוֹת הַקְּלָלוֹת שֶׁאָמַרְנוּ, הָאוֹי וְהָאֲבוֹי, הֱוֵי: לְמִי שִׂיחַ לְמִי פְּצָעִים חִנָּם, זוֹ הַזּוֹנָה, שֶׁהָיְתָה נִפְצַעַת פִּצְעֵי אַהֲבָה חִנָּם בְּלִי שׁוּם פֶּצַע מִבַּעֲלָהּ שׂוֹחֶקֶת עִם אַחֵר. (משלי כג, כט): לְמִי חַכְלִלוּת עֵינָיִם, זוֹ הַזּוֹנָה שֶׁמַּשְׁקָת אֶת הַנּוֹאֵף יַיִן, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית מט, יב): חַכְלִילִי עֵינַיִם מִיָּיִן. דָּבָר אַחֵר, לְמִי שִׂיחַ, זוֹ שְׁבוּעַת הָאָלָה, כְּמָה דִכְתִיב (במדבר ה, כא): וְאָמַר הַכֹּהֵן לָאִשָּׁה יִתֵּן ה' וגו'. לְמִי פְּצָעִים חִנָּם, עַל עֲסָקֶיהָ נִפְצַעַת חִנָּם, שֶׁהַכֹּהֵן פּוֹרֵעַ אֶת רֹאשָׁהּ וְאוֹחֵז בִּבְגָדֶיהָ, אִם נִקְרָעוּ, נִקְרָעוּ. אִם נִפְרָמוּ, נִפְרָמוּ. לְמִי חַכְלִלוּת עֵינָיִם, זוֹ שְׁתִיַּת הַמַּיִם, שֶׁמִּיָּד כְּשֶׁהָיְתָה שׁוֹתָה, עֵינֶיהָ בּוֹלְטוֹת. כָּל אֵלּוּ לְמִי, לַמְּאַחֲרִים עַל הַיָּיִן. מִכָּאן שֶׁהַיַּיִן גּוֹרֵם לַבָּאִים לַחְקוֹר מִמְסָךְ. מִן דְּשָׁמַע הָן אִית לֵיהּ חֲמַר טָבָא רָדֵיף בַּתְרֵיהּ. אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם, הִזְהִירָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ עַל הַיַּיִן שֶׁלֹא יִשְׁתַּכֵּר אָדָם, לָמָּה כִּי יִתְאַדָּם, שֶׁאַחֲרִיתוֹ דַּם, שֶׁעוֹבֵר עֲבֵרָה שֶׁיִּתְחַיֵּב עָלֶיהָ מִיתָה. דָּבָר אַחֵר, כִּי יִתְאַדָּם, כִּי יִתְאַוֶּה לְדַם נִדָּה וּלְדַם זָבָה. כִּי יִתֵּן בַּכּוֹס עֵינוֹ, בַּכִּיס כְּתִיב, עַל יְדֵי הַכּוֹס יִתֵּן עֵינוֹ בַּכִּיס, לָשׁוֹן נָקִי דִּבְרָה תּוֹרָה, לוֹמַר שֶׁיָּבוֹא עַל הָעֶרְוָה. יִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים, סוֹף אִשְׁתּוֹ אוֹמֶרֶת לוֹ כְּשׁוֹשַׁנָּה אֲדֻמָּה רָאִיתִי וְאֵינוֹ פּוֹרֵשׁ. אָמַר רַבִּי אַסֵּי אִם תַּלְמִיד חָכָם הוּא סוֹף שֶׁמְּטַמֵּא אֶת הַטָּהוֹר וּמְטַהֵר אֶת הַטָּמֵא. דָּבָר אַחֵר, יִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים, סוֹף שֶׁהוּא מַתִּיר אֶת הָעֲבֵרוֹת וְעוֹשֶׂה אוֹתָן הֶפְקֵר כְּמִישׁוֹר, מֵסִיחַ עִם אִשָּׁה בַּשּׁוּק, מְנַבֵּל פִּיו דְּבָרִים רָעִים בְּשִׁכְרוּת וְאֵינוֹ מִתְבַּיֵּשׁ. אַחֲרִיתוֹ כְּנָחָשׁ יִשָּׁךְ, מָה הַנָּחָשׁ עַל יְדֵי שֶׁהֵסִית לְחַוָּה לִשְׁתּוֹת יַיִן נִתְקַלְּלָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ג, יז): אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ, כָּךְ נֹחַ עַל יְדֵי יַיִן נִתְקַלֵּל בְּנוֹ, שְׁלִישׁוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ט, כד כה): וַיִּקֶּץ נֹחַ מִיֵּינוֹ וגו' אָרוּר כְּנַעַן, זֶה הָיָה חָם שֶׁהָיָה בְּנוֹ שְׁלִישִׁי, וְהוּא נִקְרָא (בראשית ט, יח): אֲבִי כְנָעַן. וְכֵן הָיוּ מְאָרְרִים, וּכְצִפְעֹנִי יַפְרִשׁ, מַה צִּפְעוֹן זֶה מַפְרִישׁ בֵּין מֵתִים לַחַיִּים, כָּךְ מַפְרִישׁ הַיַּיִן אֶת הָאָדָם מִדַּרְכֵי חַיִּים לְדַרְכֵי הַמָּוֶת, לְפִי שֶׁהַיַּיִן גּוֹרֵם לוֹ לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: עֵינֶיךָ יִרְאוּ זָרוֹת, כְּמָה דְתֵימָא (תהלים פא, י): לֹא יִהְיֶה בְךָ אֵל זָר. דָּבָר אַחֵר, שֶׁהוּא בָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ, כְּמָה דְתֵימָא (משלי ה, כ): לָמָּה תִּשְׁגֶּה בְנִי בְזָרָה. דָּבָר אַחֵר, שֶׁיַּעֲשֶׂה אֶת הַמִּצְוֹת זָרוֹת, כְּמָה דְתֵימָא (תהלים קיט, כא): גָּעַרְתָּ זֵדִים אֲרוּרִים הַשֹּׁגִים וגו', וְאֵין זֵדִים אֶלָּא הַטּוֹעִים בַּעֲבוּר הַיַּיִן, כְּמָה דְתֵימָא (משלי כא, כד): זֵד יָהִיר לֵץ שְׁמוֹ עוֹשֶׂה בְּעֶבְרַת זָדוֹן, זֶה שִׁכּוֹר שֶׁנִּקְרָא יָהִיר וְלֵץ, יָהִיר מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (חבקוק כ, ה): וְאַף כִּי הַיַּיִן בֹּגֵד גֶּבֶר יָהִיר וְלֹא יִנְוֶה, לֵץ מִנַּיִן, דִּכְתִיב (משלי כ, א): לֵץ הַיַּיִן הֹמֶה שֵׁכָר וְכָל שֹׁגֶה בּוֹ לֹא יֶחְכָּם. וְלִבְּךָ יְדַבֵּר תַּהְפֻּכוֹת, שֶׁהוּא הוֹפֵךְ פָּנָיו מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמִן הַמִּצְוֹת, כְּמָה דְתֵימָא (דברים לב, כ): כִּי דוֹר תַּהְפֻּכוֹת וגו'. וְהָיִיתָ כְּשֹׁכֵב בְּלֶב יָם, זֶה נֹחַ שֶׁשָּׁכַב בַּתֵּבָה שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ בְּתוֹךְ מֵי הַמַּבּוּל, וְעַל שֶׁשָּׁתָה וְנִשְׁתַּכֵּר אֵרַע בּוֹ פְּסוּל שֶׁנִּסְתָּרֵס. וּכְשֹׁכֵב בְּרֹאשׁ חִבֵּל, זֶהוּ אָדָם הַקַּדְמוֹנִי שֶׁהוּא הָיָה רֹאשׁ לְכָל בְּנֵי אָדָם, שֶׁעַל יְדֵי הַיַּיִן נִקְנְסָה עָלָיו מִיתָה וְגָרַם לְהָבִיא חֶבְלֵי מָוֶת לָעוֹלָם. הִכּוּנִי בַל חָלִיתִי, אוֹי לוֹ לַנּוֹאֵף שֶׁאֵינוֹ לוֹמֵד דַּעַת מִמַּה שֶּׁעָבְרוּ עָלָיו, הוּא רָאָה מָה אֵרַע לַסּוֹטָה עַל יְדֵי הַיַּיִן וְלֹא לָמַד דָּעַת, הֲלָמוּנִי בַּל יָדָעְתִּי, רָאָה בַּתּוֹרָה מָה אֵרַע לַנּוֹאֵף עַל יְדֵי הַיַּיִן וְלֹא יָדַע לְהָבִין, אֶלָּא אָמַר: מָתַי אָקִיץ אוֹסִיף אֲבַקְּשֶׁנוּ עוֹד, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ פְּנַאי לְהִתְעַסֵּק בִּזְנוּת יִרְדֹּף אַחֲרֶיהָ, הָא לָמַדְנוּ שֶׁהַיַּיִן גּוֹרֵם לִזְנוּת, וּלְכָךְ כָּתַב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּתּוֹרָה פָּרָשַׁת נָזִיר אַחַר פָּרָשַׁת סוֹטָה, שֶׁלֹא יַעֲשֶׂה אָדָם כְּמַעֲשֵׂה נוֹאֵף וְנוֹאָפֶת שֶׁשָּׁתוּ יַיִן וְנִתְקַלְקְלוּ, אֶלָּא הַיָּרֵא מִן הַחֵטְא יַזִּיר אֶת עַצְמוֹ מִן הַיַּיִן, לְכָךְ נֶאֱמַר: אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַפְלִא וגו'.",
"הֲדָא הוּא דִכְתִיב (עמוס ו, א): הוֹי הַשַּׁאֲנַנִּים בְּצִיּוֹן וגו', זֶה שֵׁבֶט יְהוּדָה וּבִנְיָמִין שֶׁהָיוּ מְסֻבִּין בְּהֵיכְלֵי עֹנֶג. (עמוס ו, א): וְהַבֹּטְחִים בְּהַר שֹׁמְרוֹן, אֵלּוּ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים שֶׁיּוֹשְׁבִים לָבֶטַח בְּסֶבַּסְטֵי. (עמוס ו, א): נְקֻבֵי רֵאשִׁית הַגּוֹיִם, הַבָּאִים מִשְּׁנֵי שֵׁמוֹת שֵׁם וְעֵבֶר, שֶׁמִּשָּׁם נִקְרְאוּ יִשְׂרָאֵל עִבְרִים. (עמוס ו, א): וּבָאוּ לָהֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל, עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים בְּשָׁעָה שֶׁהֵם אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים הֵם מִתְעַסְּקִין בְּדִבְרֵי תִּפְלוּת, מִי חָכָם כְּבִלְעָם, מִי גִּבּוֹר כְּגָלְיַת, מִי עָשִׁיר כְּהָמָן, וְאַחַר כָּךְ בָּאִין יִשְׂרָאֵל וְאוֹמְרִים לָהֶם: אֲחִיתֹפֶל לֹא הָיָה חָכָם, שְׁלֹמֹה לֹא הָיָה חָכָם, שִׁמְשׁוֹן לֹא הָיָה גִּבּוֹר, דָּוִד לֹא הָיָה גִּבּוֹר, קֹרַח לֹא הָיָה עָשִׁיר, שְׁלֹמֹה לֹא הָיָה עָשִׁיר, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (מלכים א י, כז): וַיִּתֵּן הַמֶּלֶךְ אֶת הַכֶּסֶף בִּיְרוּשָׁלָיִם וגו', וּמַסְכִּימִין כֻּלָּם כְּדִבְרֵי יִשְׂרָאֵל. (עמוס ו, ב): עִבְרוּ כַלְנֵה וּרְאוּ, זֶה קְטֵיסִיפוֹן. (עמוס ו, ב): וּלְכוּ מִשָּׁם חֲמַת רַבָּה, זוֹ חֲמַת אַנְטוֹכְיָא. (עמוס ו, ב): וּרְדוּ גַּת פְּלִשְׁתִּים, אֵלּוּ תְּלוּלַיָא דְּפַלַסְטִינֵי. (עמוס ו, ב): הֲטוֹבִים מִן הַמַּמְלָכוֹת הָאֵלֶּה, זֶה צִיּוֹן וְשׁוֹמְרוֹן. (עמוס ו, ב): אִם רַב גְּבוּלָם מִגְּבֻלְכֶם, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חֵלֶק גָּדוֹל וְטוֹב נָתַתִּי לָכֶם שֶׁאֵין לְאַחַת מִכָּל הָאֻמּוֹת טוֹב וְגָדוֹל מֵחֵלֶק שֶׁלָּכֶם, וְלָמָּה אֵין אַתֶּם עוֹשִׂים רְצוֹנִי וְאֵין אַתֶּם מִתְיָרְאִים מִמֶּנִּי שֶׁאָבִיא עֲלֵיכֶם פֻּרְעָנוּת עַל שֶׁאֵין אַתֶּם מְשִׂימִין דְּבָרַי עַל לְבַבְכֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (עמוס ו, ג): הַמְנַדִּים לְיוֹם רָע, זֶה יוֹם שֶׁל גָּלוּת, שֶׁמַּרְחִיקִים אוֹתוֹ מִלִּבָּם, שֶׁאֵין חוֹשְׁשִׁין עָלָיו, שֶׁאוֹמְרִים: לֹא תָבוֹא עָלֵינוּ רָעָה. (עמוס ו, ג): וַתַּגִּשׁוּן שֶׁבֶת חָמָס, הִגַּשְׁתֶּם עַצְמְכֶם לֵישֵׁב אֵצֶל הֶחָמָס, זֶה עֵשָׂו, כְּמָה דְתֵימָא (עובדיה א, י): מֵחֲמַס אָחִיךָ יַעֲקֹב וגו'. (עמוס ו, ד): הַשֹּׁכְבִים עַל מִטּוֹת שֵׁן, עַל עַרְסִין דְּפִיל. (עמוס ו, ד): וּסְרֻחִים עַל עַרְשׂוֹתָם, שֶׁהָיוּ מַסְרִיחִין בַּעֲבֵרוֹת אֶת מִטּוֹתֵיהֶן, שֶׁהָיוּ מַחְלִיפִין נְשׁוֹתֵיהֶם זֶה לָזֶה וּמַסְרִיחִין מִטּוֹתֵיהֶם בְּשִׁכְבַת זֶרַע שֶׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם. (עמוס ו, ד): וְאֹכְלִים כָּרִים מִצֹּאן וַעֲגָלִים מִתּוֹךְ מַרְבֵּק, בּוֹאוּ וּרְאוּ, כָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט הָיָה לוֹ מָיוֹמָס בִּפְנֵי עַצְמוֹ, כֵּיוָן שֶׁהָיָה מְבַקֵּשׁ לֵילֵךְ לַמָּיוֹמָס שֶׁלּוֹ הָיָה מַעֲבִיר כָּל הַמִּרְעֶה לְפָנָיו וְהָיָה נוֹטֵל הַשָּׁמֵן שֶׁבָּהֶם וְעוֹמֵד עָלָיו וְשׁוֹחֲטוֹ. (עמוס ו, ה): הַפֹּרְטִים עַל פִּי הַנָּבֶל כְּדָוִיד חָשְׁבוּ לָהֶם כְּלֵי שִׁיר, כְּשֵׁם שֶׁהָיָה דָּוִד מְשׁוֹרֵר עַל יְדֵי נְבָלִים לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כָּךְ הִתְקִינוּ לָהֶם נְבָלִים לְשׁוֹרֵר עַל הַיַּיִן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (עמוס ו, ו): הַשֹּׁתִים בְּמִזְרְקֵי יַיִן. רַב וְרַבִּי יוֹחָנָן וְרַבָּנָן, רַב אָמַר קְלוּרַיָּא. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר בְּכוֹסוֹת קְטַנִּים. רַבָּנָן אָמְרֵי בְּכוֹסוֹת קְטַנִּים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם זַרְבּוּבִיּוֹת. מֵהֵיכָן שׁוֹתִים, רַבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא אָמַר מִפַּתְגִּיתָא, שֶׁהָיָה יֵינוֹ מְפַתֶּה אֶת הַגּוּף. רַבָּנָן אָמְרִין בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא מִפְּלוּגָתָא. (עמוס ו, ו): וְרֵאשִׁית שְׁמָנִים יִמְשָׁחוּ, רַב יְהוּדָה בַּר יְחֶזְקֵאל אָמַר זֶה שֶׁמֶן אוֹנְפָקִינוֹן, שֶׁמֵּשִׁיר אֶת הַשֵֹּׂעָר וּמַחֲלִיק אֶת הַבָּשָׂר. רַבִּי יַנַּאי אָמַר שֶׁמֶן אַנְטַכְּנוֹן, וְאַחַר כָּל הַשֶּׁבַח הַזֶּה, (עמוס ו, ו): וְלֹא נֶחְלוּ עַל שֵׁבֶר יוֹסֵף, מַה סּוֹפָן עַל יְדֵי יַיִן נִתְפַּתּוּ וְזָנוּ, וּלְכָךְ יִגְּלוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (עמוס ו, ז): לָכֵן עַתָּה יִגְלוּ בְּרֹאשׁ גֹּלִים וגו', הָא לָמַדְנוּ כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ יַיִן יֵשׁ עֶרְוָה, וּלְכָךְ כָּתַב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פָּרָשַׁת נָזִיר אַחַר פָּרָשַׁת סוֹטָה לְפִי שֶׁהַיַּיִן גּוֹרֵם עֶרְוָה, וּלְפִיכָךְ יַזִּיר אָדָם עַצְמוֹ מִמֶּנּוּ שֶׁלֹא יַטְעֶה אוֹתוֹ, וּלְכָךְ נֶאֱמַר: אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַפְלִא וגו'.",
"הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי לא, א): דִּבְרֵי לְמוּאֵל מֶלֶךְ, לָמָּה נִקְרָא שְׁלֹמֹה לְמוּאֵל, אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה שֶׁהִשְׁלִים שְׁלֹמֹה מְלֶאכֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נָשָׂא בִּתְיָה בַּת פַּרְעֹה, וְהָיָה שָׁם צַהֲלַת שִׂמְחַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְצַהֲלַת בַּת פַּרְעֹה, וְעָלְתָה צַהֲלַת שִׂמְחַת בַּת פַּרְעֹה יוֹתֵר מִצַּהֲלַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הוּא דְאָמַר מַתְלָא כֹּלָא מְחַנְפִים לְמַלְכָּא. וּלְכָךְ נִקְרָא לְמוּאֵל, שֶׁהִשְׁלִיךְ עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם מֵעָלָיו, כְּלוֹמַר לָמָּה לוֹ אֵל. וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה עָלְתָה בַּמַּחְשָׁבָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַחֲרִיב אֶת יְרוּשָׁלַיִם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה לב, לא): כִּי עַל אַפִּי וְעַל חֲמָתִי וגו'. רַבָּנָן אָמְרֵי אֶלֶף מִינֵי זֶמֶר הִכְנִיסָה לוֹ בַּת פַּרְעֹה, וְהָיָה מְצַוֶּה לְזַמֵּר לְפָנָיו בְּאוֹתוֹ לַיְלָה, וְהָיְתָה אוֹמֶרֶת לוֹ, כָּךְ מְזַמְּרִין לִפְנֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים פְּלוֹנִית וְכָךְ מְזַמְּרִין לִפְנֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים פְּלוֹנִית. מֶה עָשְׂתָה בַּת פַּרְעֹה, כְּמִין פָּרָס שָׁטְחָה לוֹ לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ וְקָבְעָה בּוֹ כָּל מִינֵי אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת שֶׁהָיוּ מַבְהִיקוֹת כְּעֵין כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, וְכָל זְמַן שֶׁהָיָה שְׁלֹמֹה רוֹצֶה לַעֲמֹד הָיָה רוֹאֶה אוֹתָן הַכּוֹכָבִים וְהַמַּזָּלוֹת וְהָיָה יָשֵׁן לוֹ עַד אַרְבַּע שָׁעוֹת. אָמַר רַבִּי לֵוִי אוֹתוֹ הַיּוֹם נִתְקָרֵב תָּמִיד בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת, וְעַל אוֹתָהּ שָׁעָה שָׁנִינוּ, מַעֲשֶׂה הָיָה וְנִתְקָרֵב תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל עֲצֵבִים שֶׁהָיָה יוֹם חֲנֻכַּת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְלֹא הָיוּ יְכוֹלִין לַעֲשׂוֹת מִפְּנֵי שֶׁהָיָה יָשֵׁן שְׁלֹמֹה וְהָיוּ מִתְיָרְאִים לַהֲקִיצוֹ מִפְּנֵי אֵימַת הַמַּלְכוּת, הָלְכוּ וְהוֹדִיעוּ לְבַת שֶׁבַע אִמּוֹ, וְהָלְכָה הִיא וֶהֱקִיצַתּוּ וְהוֹכִיחַתּוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי לא, א): מַשָֹּׂא אֲשֶׁר יִסְרַתּוּ אִמּוֹ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מְלַמֵּד שֶׁכְּפָפַתּוּ אִמּוֹ עַל הָעַמּוּד וְאָמְרָה לוֹ (משלי לא, ב): מַה בְּרִי, הַכֹּל יוֹדְעִין שֶׁאָבִיךָ יְרֵא שָׁמַיִם הָיָה, עַכְשָׁיו יֹאמְרוּ כֵּן, בַּת שֶׁבַע הִיא אִמּוֹ גָּרְמָה לוֹ, (משלי לא, ב): וּמַה בַּר בִּטְנִי, כָּל נָשִׁים שֶׁל בֵּית אָבִיךָ כֵּיוָן שֶׁמִּתְעַבְּרוֹת שׁוּב אֵין רוֹאוֹת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ, וַאֲנִי דָחַקְתִּי וְנִכְנַסְתִּי כְּדֵי שֶׁיְהֵא הַבֵּן מְלֻבָּן וּמְזֹרָז, (משלי לא ב): וּמֶה בַּר נְדָרָי, כָּל נָשִׁים שֶׁל בֵּית אָבִיךָ כֵּיוָן שֶׁמִּתְעַבְּרוֹת הָיוּ נוֹדְרוֹת וְאוֹמְרוֹת יִהְיֶה לָנוּ בֵּן הָגוּן לְמַלְכוּת, וַאֲנִי נָדַרְתִּי וְאָמַרְתִּי יִהְיֶה לִי בֵּן זָרוּז וּמְלֻמָּד בַּתּוֹרָה וְהָגוּן לִנְבִיאוּת. (משלי לא, ג): אַל תִּתֵּן לַנָּשִׁים חֵילֶךָ, שֶׁתְּהֵא רוֹדֵף אַחַר זִמָּה, שֶׁהֵם מְטַלְטְלִין דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם. (משלי כט, ג): וְרֹעֶה זוֹנוֹת יְאַבֶּד הוֹן, (משלי לא, ג): וּדְרָכֶיךָ לַמְחוֹת מְלָכִין, הַתּוֹרָה הִזְהִירָה וְאָמְרָה (דברים יז, יז): וְלֹא יַרְבֶּה לוֹ נָשִׁים, הִזָּהֵר בַּדְּבָרִים הַלָּלוּ שֶׁהֵם מְחִיַּת מְלָכִים. (משלי יז, ד): אַל לַמְּלָכִים לְמוֹאֵל, מַה לְּךָ אֵצֶל מְלָכִים, שֶׁאוֹמְרִים לָמָּה לָנוּ אֵל, לַעֲשׂוֹת כְּמַעֲשֵׂיהֶם, (משלי יז, ד): אַל לַמְּלָכִים שְׁתוֹ יָיִן, מַה לְּךָ לְהַשְׁווֹת עַצְמְךָ לַמְּלָכִים הַשּׁוֹתִים יַיִן וּמִשְׁתַּכְּרִין וְעוֹשִׂין כָּל מִינֵי זִמָּה, אַל תַּעֲשֶׂה כְּמַעֲשֵׂיהֶם. (משלי יז, ד): וּלְרוֹזְנִים אֵי שֵׁכָר, מִי שֶׁכָּל רָזֵי עוֹלָם גְּלוּיִם לוֹ יִשְׁתֶּה יַיִן וְיִשְׁתַּכֵּר, (משלי יז, ה): פֶּן יִשְׁתֶּה וְיִשְׁכַּח מְחֻקָּק, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן אֵלּוּ דִּבְרֵי תוֹרָה הַחֲקוּקִים, וְכָתוּב בָּהֶם (שמות כ, יג): לֹא תִנְאָף, (משלי יז, ה): וִישַׁנֶּה דִּין כָּל בְּנֵי עֹנִי, אָמְרָה לוֹ הַדִּין נִמְסַר לְמַלְכוּת בֵּית דָּוִד, כְּמָה דִכְתִיב (ירמיה כא, יב): בֵּית דָּוִד כֹּה אָמַר ה' דִּינוּ לַבֹּקֶר מִשְׁפָּט, תִּשְׁתֶּה יַיִן וּתְשַׁנֶּה דִּין כָּל בְּנֵי עֹנִי, תְּזַכֶּה אֶת הַחַיָּב וּתְחַיֵּב אֶת הַזַּכַּאי. מִכָּאן אָמְרוּ דַּיָּן שֶׁשָּׁתָה רְבִיעִית יַיִן אַל יָדוּן, וְכֵן חָכָם שֶׁשָּׁתָה רְבִיעִין יַיִן אַל יוֹרֶה. (משלי יז, ו): תְּנוּ שֵׁכָר לְאוֹבֵד וְיַיִן לְמָרֵי נָפֶשׁ, אָמַר רַבִּי חָנָן לֹא נִבְרָא יַיִן בָּעוֹלָם הַזֶּה אֶלָּא לְשַׁלֵּם שָׂכָר לָרְשָׁעִים בָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁהֵם אֲבוּדִים לָעוֹלָם הַבָּא, וּלְנַחֵם אֲבֵלִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וְיַיִן לְמָרֵי נָפֶשׁ. מִכָּאן אָמְרוּ כָּל הַנֶּהֱרָגִין בְּבֵית דִּין הָיוּ מַשְׁקִין אוֹתוֹ יַיִן חַי כְּדֵי שֶׁתִּטָּרֵף דַּעְתּוֹ עָלָיו, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: תְּנוּ שֵׁכָר לְאוֹבֵד, (משלי יז, ז): יִשְׁתֶּה וְיִשְׁכַּח רִישׁוֹ, עַל הָאוֹבֵד יֹאמַר, שֶׁיִּשְׁכַּח הַמָּוֶת שֶׁהוּא רִישׁוֹ (משלי יז, ז): וַעֲמָלוֹ, עַל מָרֵי נֶפֶשׁ הוּא אוֹמֵר, שֶׁיָּמוּתוּ לוֹ בָּנִים וּבָנוֹת וְהוּא מַר נֶפֶשׁ וְהַיַּיִן יְשַׂמַּח לֵב, וְלֹא יִזְכֹּר עוֹד אֶת צַעֲרוֹ. (משלי יז, ז): וַעֲמָלוֹ לֹא יִזְכֹּר עוֹד, אֵלּוּ בָנָיו שֶׁהֵם עֲמָלוֹ, כְּהַהִיא דִּתְנֵינַן (דברים כו, ז): וְאֶת עֲמָלֵנוּ אֵלּוּ הַבָּנִים, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר (שמות א, כב): כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד וגו'. (משלי לא, ח): פְּתַח פִּיךָ לְאִלֵּם, מִכָּאן שֶׁאִם אֵין טוֹעֲנִין לְיוֹרֵשׁ וּלְלוֹקֵחַ שֶׁבֵּית דִּין טוֹעֲנִין. דָּבָר אַחֵר, פְּתַח פִּיךָ לְאִלֵּם, כְּנֶגֶד הַיְתוֹמִים הוּא אוֹמֵר שֶׁאֵינָן יוֹדְעִין לִטְעוֹן, וְעוֹד שֶׁאֵין יוֹדְעִין בְּעֵסֶק אֲבִיהֶם, שֶׁבֵּית דִּין טוֹעֲנִין בִּשְׁבִילָן, הֱוֵי (משלי לא, ח): אֶל דִּין כָּל בְּנֵי חֲלוֹף, זֶה בְּנֵי הַמֵּת שֶׁחָלַף וְהָלַךְ לְבֵית עוֹלָמוֹ. דָּבָר אַחֵר, שֶׁהֵן חִלּוּפֵי אֲבִיהֶם, כְּמָה דְתֵימָא (תהלים נה, כ): אֲשֶׁר אֵין חֲלִיפוֹת לָמוֹ וגו', אָמַר רַבִּי חֲנִינָא זֶה שֶׁאֵין מֵנִיחַ לוֹ בֵּן (משלי לא, ט): פְּתַח פִּיךָ שְׁפָט צֶדֶק, שֶׁלֹא תַעֲשֶׂה שֶׁתְּלַמְּדֵם טַעֲנוֹת (משלי לא, ט): וְדִין עָנִי וְאֶבְיוֹן, כְּמָה דְתֵימָא (שמות כג, ו): לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט אֶבְיֹנְךָ בְּרִיבוֹ. דָּבָר אַחֵר, אֵלּוּ הַצְּדָקוֹת וּמַתְּנוֹת עֲנִיִּים, שֶׁהֵם דִּינָם, שֶׁאַתָּה צָרִיךְ לְהוֹצִיא מִן הַגַּזְלָן וְלָתֵת לָהֶם, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (משלי כב, כב): אַל תִּגְזָל דָּל כִּי דַל הוּא וגו'. דָּבָר אַחֵר, דִּבְרֵי לְמוּאֵל מֶלֶךְ מַשָֹּׂא וגו', זוֹ הָיְתָה תּוֹרָה שֶׁמְיַסַּרְתּוֹ לִשְׁלֹמֹה, שֶׁנִּקְרֵאת אֵם לְלוֹמְדֶיהָ, כְּמָה דְתֵימָא (משלי ב, ג): כִּי אִם לַבִּינָה תִקְרָא אֵם כָּתוּב, וְלָמָּה נִקְרָא הַדָּבָר מַשָֹּׂא, לְפִי שֶׁדָּבָר קָשֶׁה בָּא לוֹ לְכָל מִי שֶׁיַּעֲשֶׂה כְּמַעֲשֵׂה שְׁלֹמֹה, מַה בְּרִי וגו', אֵין אוֹמֵר מַה בְּנִי, אֶלָּא, מַה בְּרִי, אֵלּוּ צַוָּאוֹת וְאַזְהָרוֹת שֶׁל תּוֹרָה, שֶׁהִיא נִקְרֵאת בַּר, כְּמָה דְתֵימָא (תהלים ב, יב): נַשְׁקוּ בַר פֶּן יֶאֱנַף וגו', שֶׁכָּל דְּבָרֶיהָ בָּרִים, וְעַל אַזְהָרָה הַכְּתוּבָה בַּתּוֹרָה (דברים ז, ג): וְלֹא תִתְחַתֵּן בָּם בִּתְּךָ לֹא תִתֵּן לִבְנוֹ, הוּא אוֹמֵר דָּבָר זֶה, לְפִי שֶׁשְּׁלֹמֹה לָקַח מִבְּנוֹת הַגּוֹיִם וְהִתְחַתֵּן בָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א יא, א ב): וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה אָהַב נָשִׁים וגו' מִן הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אָמַר ה' אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא תָבֹאוּ בָהֶם וְהֵם לֹא יָבֹאוּ בָכֶם אָכֵן יַטּוּ וגו'. חֲנַנְיָה בֶּן רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אָמַר מִשּׁוּם הָכֵי אָמַר: לֹא תִתְחַתֵּן בָּם. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אוֹמֵר: לְאַהֲבָה מַמָּשׁ, לִזְנוּת. רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲלַפְתָּא אוֹמֵר לֹא חִיְּבָן לְגַיְרָן וּלְקָרְבָן תַּחַת כַּנְפֵי שָׁמָיִם. וּמַה בַּר בִּטְנִי, הִזְהִירָה תּוֹרָה עַל אֵשֶׁת אִישׁ, וּלְכָךְ כָּתוּב בְּכָאן בֶּטֶן, שֶׁבְּנוֹאֵף וְנוֹאֶפֶת כְּתִיב (במדבר ה, כז): וְצָבְתָה בִטְנָהּ וגו' (במדבר ה, כב): לַצְבּוֹת בֶּטֶן וגו'. וּמֶה בַּר נְדָרָי, הִזְהִירַתּוּ הַתּוֹרָה שֶׁלֹא לִשְׁתּוֹת יַיִן כְּדֵי שֶׁלֹא יָבֹא לְהִתְעַסֵּק בִּזְנוּת, וּלְכָךְ כָּתוּב בְּכָאן נְדָרָי, כְּנֶגֶד פָּרָשַׁת נָזִיר הַכְּתוּבָה אַחַר פָּרָשַׁת סוֹטָה שֶׁכָּתוּב בָּהּ: אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר וגו'. אַל תִּתֵּן לַנָּשִׁים חֵילֶךָ, אַחַר שֶׁזָּכַר רוּחַ הַקֹּדֶשׁ אֵלּוּ שָׁלשׁ אַזְהָרוֹת בְּרֶמֶז, חָזַר וּפְרָטָן בְּפֵרוּשׁ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: אַל תִּתֵּן לַנָּשִׁים חֵילֶךָ, כְּנֶגֶד נָשִׁים נָכְרִיּוֹת שֶׁלָּקַח וְסָרוּ לְבָבוֹ מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֱוֵי: חֵילֶךָ, זֶה חֵילָהּ שֶׁל תּוֹרָה שֶׁאָמְרָה (דברים יז, יז): וְלֹא יַרְבֶּה לוֹ נָשִׁים וגו', וְעָבַר עָלֶיהָ. וּדְרָכֶיךָ לַמְחוֹת מְלָכִין, כְּנֶגֶד זְנוּת אֵשֶׁת אִישׁ הַכָּתוּב מְדַבֵּר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב וּדְרָכֶיךָ לַמְחוֹת, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית ו, יב): כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר וגו', לַמְחוֹת, דִּבְרֵי תוֹרָה הַיּוֹעֲצִים אוֹתְךָ טוֹבָה, כְּמָה דְתֵימָא (משלי ח, יד): לִי עֵצָה וְתוּשִׁיָּה, וְאֵין מְלָכִין אֶלָּא עֵצוֹת, כְּמָה דְתֵימָא (דניאל ד, כד): לָהֵן מַלְכָּא מִלְכִּי יִשְׁפַּר עֲלָךְ, הֱוֵי: לַמְחוֹת מְלָכִין, כְּמָה דְתֵימָא (במדבר ה, כג): וְכָתַב אֶת הָאָלֹת הָאֵלֶּה וגו', אַל לַמְּלָכִים לְמוֹאֵל וגו', שְׁלשָׁה שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לוֹ: יְדִידְיָה, קֹהֶלֶת וּשְׁלֹמֹה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר, שִׁבְעָה: אָגוּר, בִּן יָקֶה, לְמוּאֵל, אִיתִיאֵל. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן עִקַּר אַוְתֵּינַנָּיָה שֶׁלָּהֶם שְׁלשָׁה: יְדִידְיָה, קֹהֶלֶת וּשְׁלֹמֹה. מוֹדֶה רַבִּי שְׁמוּאֵל בְּרַבִּי נַחְמָן בְּאִילֵין אַרְבַּעְתֵּיהּ, אֶלָּא שֶׁנִּתְכַּנֶּה בָּהֶם וְהֻצְרְכוּ לְהִדָּרֵשׁ: אָגוּר, שֶׁאָגַר דִּבְרֵי תוֹרָה. יָקֶה, שֶׁהֵקִיא דִבְרֵי תוֹרָה כַּסֵּפֶל הַזֶּה שֶׁהוּא מִתְמַלֵּא בִּן שַׁעְתּוֹ וּמִתְפַּנֶּה בִּן שַׁעְתּוֹ. לְמוּאֵל, שֶׁנָּם לָאֵל וְאָמַר יָכֵילְנָא לְהַרְבּוֹת נָשִׁים וְלֹא לַחֲטוֹא. אִיתִיאֵל, שֶׁאָמַר אִתִּי אֵל וְאוּכָל. וְאוֹמֵר: אַל לַמְּלָכִים לְמוֹאֵל, אָמְרָה הַתּוֹרָה שְׁלשָׁה דְבָרִים שֶׁנִּצְטַוּוּ הַמְלָכִים: שֶׁלֹא לְהַרְבּוֹת נָשִׁים, וְשֶׁלֹא לְהַרְבּוֹת סוּסִים, וְשֶׁלֹא לְהַרְבּוֹת כֶּסֶף וְזָהָב, אֵין עֲלֵיהֶם לוֹמַר לָאֵל שֶׁיַּרְבּוּ וְלֹא יֶחֶטְאוּ. (משלי לא, ד) אַל לַמְּלָכִים שְׁתוֹ יָיִן, הֲרֵי זֶה אָמוּר כְּנֶגֶד נֶדֶר נָזִיר הָאָמוּר אַחַר פָּרָשַׁת סוֹטָה שֶׁצְּרִיכִין הַמְּלָכִים לִשְׁמֹר עַצְמָן מִן הַיַּיִן, וְכֵן הָרוֹזְנִים, כְּדֵי שֶׁלֹא יָבוֹאוּ לִידֵי זִמָּה וִיחַיְבוּ הָעוֹלָם. וְלָמָּה הִזְהִירָה מְלָכִים וְרוֹזְנִים לְבַדָּם, וַהֲלֹא כָּל בְּנֵי אָדָם צְרִיכִין לְהִזָּהֵר מִן הַיַּיִן שֶׁלֹא יִשְׁתּוּ וִיקַלְקְלוּ, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁסִּפֵּק בְּיַד מְלָכִים לִשְׁתּוֹת וְלַעֲשׂוֹת כָּל רְצוֹנָם בַּעֲבֵרָה וְאֵין שֶׁיְמַחֶה בְּיָדָם. (משלי לא, ה) פֶּן יִשְׁתֶּה וְיִשְׁכַּח מְחֻקָּק, שֶׁבִּשְׁבִיל הַיַּיִן שֶׁיִּשְׁתֶּה יִשְׁכַּח מַה שֶּׁצִּוְתָה תּוֹרָה לַמְחוֹקֵק חֻקִּים שֶׁל תּוֹרָה, הִיא פָּרָשַׁת סוֹטָה. (משלי לא, ה) וִישַׁנֶּה דִּין כָּל בְּנֵי עֹנִי, הַנּוֹאֵף הַזֶּה כְּשֶׁהוּא הוֹלֵךְ אֵצֶל אֵשֶׁת אִישׁ וְהִיא מִתְעַבֶּרֶת הֵימֶנּוּ, נִמְצָא אוֹתוֹ מַמְזֵר שֶׁאֵין לוֹ דִין חֵלֶק בְּנִכְסֵי בַּעֲלָהּ, וְהוּא יְחַלֵּק עִם בָּנָיו בַּנְּכָסִים, שֶׁיִּהְיוּ סְבוּרִים שֶׁהוּא בְּנוֹ. דָּבָר אַחֵר, פְּעָמִים לֹא יַנִּיחַ הַבַּעַל בֵּן וּמִן הַתּוֹרָה יְרֻשָּׁתוֹ חוֹזֶרֶת לְאֶחָיו, וְזֶה הַמַּמְזֵר יוֹרֵשׁ מָמוֹנוֹ, שֶׁיִּהְיוּ סְבוּרִים שֶׁהוּא בְּנוֹ, וִישַׁנֶּה דִּין כָּל בְּנֵי עֹנִי, לְכָךְ הִזְהִירָה תּוֹרָה אַחַר סוֹטָה דִּין נָזִיר: שֶׁהַיַּיִן גּוֹרֵם לַנּוֹאֵף וְנוֹאֶפֶת לָבוֹא לְתַקָּלָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַפְלִא וגו'. וּמִנַּיִן שֶׁחָזַר שְׁלֹמֹה וְהוֹדָה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ל, ב): כִּי בַעַר אָנֹכִי מֵאִישׁ, זֶה נֹחַ, דִּכְתִיב (בראשית ט, כ): וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ וגו', שֶׁעַל יְדֵי יַיִן נִתְקַלֵּל, וְלֹא לָמַדְתִּי מִמֶּנּוּ. (משלי ל, ב): וְלֹא בִינַת אָדָם לִי, זֶה אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁעַל יְדֵי יַיִן שֶׁשָּׁתָה נִתְקַלֵּל הָעוֹלָם בַּעֲבוּרוֹ, דְּאָמַר רַבִּי אָבִין יַיִן מָסְכָה לוֹ חַוָּה לְאָדָם וְשָׁתָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ג, ו): וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל, וּכְתִיב (משלי כג, לא): אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם וגו', (משלי ל, ג): וְלֹא לָמַדְתִּי חָכְמָה, מֵחָכְמַת הַתּוֹרָה, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁכָּתוּב יַיִן בַּתּוֹרָה עוֹשֶׂה רשֶׁם, (משלי ל, ג): וְדַעַת קְדשִׁים אֵדָע, מִי שֶׁרוֹצֶה לְקַדֵּשׁ עַצְמוֹ שֶׁלֹא יִכָּשֵׁל בִּזְנוּת, יַזִּיר עַצְמוֹ מִן הַיָּיִן. וְקִלְקַלְתִּי בִּזְנוּת, וְדַעַת קְדשִׁים אֵדָע, לְכָךְ נֶאֱמַר פָּרָשַׁת נָזִיר אַחַר סוֹטָה.",
"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (במדבר ו, ב), אֵלּוּ הַנּוֹדְרִים בְּנָזִיר, (במדבר ו, ב): וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם, לְהַזְהִיר בֵּית דִּין עַל כָּךְ שֶׁלֹא יַנִּיחוּ לְנָזִיר לַעֲבֹר עַל נְזִירוּתוֹ, שֶׁאִם יִרְאוּ שֶׁיִּרְצֶה לְבַטֵּל נְזִירוּתוֹ יִכְפּוּ אוֹתוֹ כְּדֵי לְקַיֵּם דְּבָרָיו, לְלַמֶּדְךָ שֶׁהַגְּדוֹלִים מוּזְהָרִין עַל יְדֵי הַקְּטַנִּים וְהֵם נֶעֱנָשִׁים עַל יְדֵיהֶם אִם לֹא יוֹכִיחוּ אוֹתָם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ויקרא כו, לז): וְכָשְׁלוּ אִישׁ בְּאָחִיו, אִישׁ בַּעֲוֹן אָחִיו, מְלַמֵּד שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל עֲרֵבִים זֶה בָּזֶה. (במדבר ו, ב): אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַפְלִא וגו', הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שופטים יג, ב): וַיְהִי אִישׁ אֶחָד מִצָּרְעָה וגו'. וַיְהִי, אָמַר רַבִּי לֵוִי כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי אֵינוֹ אֶלָּא לָשׁוֹן צַעַר, (אסתר א, א): וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, הָיָה הָמָן. (רות א, א): וַיְהִי בִּימֵי שְׁפֹט, הָיָה רָעָב. (בראשית ו, א): וַיְהִי כִּי הֵחֵל הָאָדָם] וגו' (בראשית ו, ב): וַיִּרְאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים וגו'. (בראשית יד, א): וַיְהִי בִּימֵי אַמְרָפֶל, (בראשית יד, ב): עָשׂוּ מִלְחָמָה. (יהושע ה, יג): וַיְהִי בִּהְיוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּירִיחוֹ וגו' (יהושע ה, יג): וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ. (יהושע ו, כו): וַיְהִי ה' אֶת יְהוֹשֻׁעַ. (יהושע ז, ב): וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מַעַל בַּחֵרֶם. (שמואל א ח, א): וַיְהִי כַּאֲשֶׁר זָקֵן שְׁמוּאֵל, (שמואל א ח, ג): וְלֹא הָלְכוּ בָנָיו בִּדְרָכָיו, (שמואל א יח, יד): וַיְהִי דָּוִד לְכָל דְּרָכָו מַשְׂכִּיל. (שמואל א יח, ט): וַיְהִי שָׁאוּל עוֹיֵן אֶת דָּוִד. (שופטים יג, ב): וַיְהִי אִישׁ אֶחָד מִצָּרְעָה, (שופטים יג, כב): וַיֹּאמֶר מָנוֹחַ אֶל אִשְׁתּוֹ מוֹת נָמוּת. וַיְהִי אָמַר רַבִּי יוּדָן, כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה, בַּצַּדִּיקִים, שָׁקוּל הוּא כִּשְׁלשִׁים וְאֶחָד צַדִּיקִים, כְּמִנְיַן וַיְהִי. אִישׁ אֶחָד, כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר: אֶחָד, גָּדוֹל הוּא. בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נֶאֱמַר אֶחָד דִּכְתִיב (דברים ו, ד): ה' אֶחָד, אֵין בָּעוֹלָם כַּיּוֹצֵא בּוֹ, וְכֵן בְּאַבְרָהָם (יחזקאל לג, כד): אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם, לֹא הָיָה בְּאוֹתָן יָמִים כַּיּוֹצֵא בוֹ. בְּיִשְׂרָאֵל כְּתִיב (דברי הימים א יז, כא): וּמִי כְּעַמְךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ, אֵין בָּאֻמּוֹת כַּיּוֹצֵא בָּהֵן. וְכֵן בַּאֲבִימֶלֶךְ הוּא אוֹמֵר (בראשית כו, י): כִּמְעַט שָׁכַב אַחַד הָעָם, לְפִי שֶׁהָיָה מֶלֶךְ. וְכֵן בְּאֶלְקָנָה הוּא אוֹמֵר (שמואל א א, א): אֶחָד, לְפִי שֶׁלֹא הָיָה בְּדוֹרוֹ כַּיּוֹצֵא בוֹ. (שופטים יג, ב): מִצָּרְעָה, כָּל שֶׁשְּׁמוֹ וְשֵׁם עִירוֹ מְפֹרָשׁ בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא מֵאוֹתוֹ הָעִיר. שְׁמוֹ וְלֹא שֵׁם עִירוֹ, בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא מִירוּשָׁלַיִם. (שופטים יג, ב): מִמִּשְׁפַּחַת הַדָּנִי, לְפִי שֶׁצָּרְעָה הָיְתָה לִיהוּדָה, כְּדִכְתִיב (יהושע טו, לג): אֶשְׁתָּאוֹל וְצָרְעָה וְאַשְׁנָה, וְצָרְעָה הָיְתָה לְדָן (יהושע יט, מא): וַיְהִי גְּבוּל נַחֲלָתָם צָרְעָה וְאֶשְׁתָּאוֹל. לְפִיכָךְ צָרִיךְ לְפָרֵשׁ שֶׁהָיָה מִמִּשְׁפַּחַת הַדָּנִי, אֵינוֹ אוֹמֵר מִשֵּׁבֶט, אֶלָּא מִמִּשְׁפַּחַת הַדָּנִי, מְלַמֵּד שֶׁהָיָה אָבִיו מִדָּן וְאִמּוֹ שֶׁל מָנוֹחַ מִיהוּדָה, וְעַל זֶה אָמַר יַעֲקֹב (בראשית מט, טז): דָּן יָדִין עַמּוֹ וגו', כַּמְיֻחָד שֶׁבַּשְּׁבָטִים, זֶה יְהוּדָה, לְכָךְ הֵקִישׁוֹ לִיהוּדָה, שֶׁמֵּאֶרֶץ יְהוּדָה הָיָה וְאִמּוֹ הָיְתָה מִיהוּדָה, וְכֵן מָנוֹחַ הָיָה מִדָּן, וְאִשְׁתּוֹ הָיְתָה מִיהוּדָה, נִמְצָא שִׁמְשׁוֹן בָּא מִשֵּׁבֶט דָּן וּמִשֵּׁבֶט יְהוּדָה, שֶׁכָּךְ אָמְרוּ: אִמֵּיהּ דְּשִׁמְשׁוֹן הַצְלֶלְפּוֹנִי שְׁמָהּ, וְהִיא מְיֻחֶסֶת עַל שֵׁבֶט יְהוּדָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א ד, ג): וְשֵׁם אֲחוֹתָם הַצְלֶלְפּוֹנִי. (שופטים יג, ב): וּשְׁמוֹ מָנוֹחַ, הָרְשָׁעִים קוֹדְמִים לִשְׁמָם (שמואל א כה, כה): נָבָל שְׁמוֹ, (שמואל א יז, ד): גָּלְיָת שְׁמוֹ, (שמואל ב כ, כא): שֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי שְׁמוֹ. אֲבָל הַצַּדִּיקִים שְׁמָן קוֹדְמָם (שמואל א א, א): וּשְׁמוֹ אֶלְקָנָה, (שמואל א יז, יב): וּשְׁמוֹ יִשַּׁי, (רות ב, א): וּשְׁמוֹ בֹּעַז, (אסתר ב, ה): וּשְׁמוֹ מָרְדְּכַי, וּשְׁמוֹ מָנוֹחַ. דּוֹמִין לְבוֹרְאָן (שמות ו, ג): וּשְׁמִי ה'. אֲתִיבִין לֵיהּ הָכְתִיב (בראשית כד, כט): וּלְרִבְקָה אָח וּשְׁמוֹ לָבָן. רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר אַפָּרָדוֹכְּסוֹס, וְרַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר מְלֻבָּן בְּרֶשַׁע. אֲתִיבִין (שופטים יז, א): וּשְׁמוֹ מִיכָיְהוּ, לְפִי שֶׁהָיָה מְקַבֵּל אוֹרְחִים נִכְתַּב שְׁמוֹ כְּשֵׁם הַצַּדִּיקִים. אֲתִיבִין מִבְּנֵי שְׁמוּאֵל (שמואל א ח, ב): וַיְהִי שֶׁם בְּנוֹ הַבְּכוֹר יוֹאֵל וְשֵׁם מִשְׁנֵהוּ אֲבִיָּה, רַבָּנִין אָמְרֵי מַה זֶּה רָשָׁע אַף זֶה רָשָׁע, רַבִּי יוּדָן אָמַר בְּשֵׁם רַבִּי סִימוֹן לְבַסּוֹף עָשׂוּ תְּשׁוּבָה, וּלְכָךְ נִקְרָא שְׁמוֹ (דברי הימים א ו, יג): וַשְׁנִי, שֶׁנִּשְׁתַּנּוּ לְמַעֲשִׂים טוֹבִים, וּלְכָךְ זָכוּ לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יואל א, א): דְּבַר ה' אֲשֶׁר הָיָה אֶל יוֹאֵל בֶּן פְּתוּאֵל, זֶה שְׁמוּאֵל. לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ פְּתוּאֵל, שֶׁפִּתָּה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּתְפִלָּתוֹ. מָנוֹחַ, לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ מָנוֹחַ, שֶׁזָּכָה לְדַבֵּר עִמּוֹ מַלְאָךְ, וְהַנְּבוּאָה נִקְרֵאת מְנוּחָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה נא, נט): וּשְׂרָיָה שַׂר מְנוּחָה, מְלַמֵּד שֶׁזָּכָה בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, כְּמָה דְתֵימָא (ישעיה יא, ב): וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ה'. (שופטים יג, ב): וְאִשְׁתּוֹ עֲקָרָה וְלֹא יָלָדָה, מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מַחֲלֹקֶת בֵּין מָנוֹחַ לְאִשְׁתּוֹ, הוּא אוֹמֵר לָהּ אַתְּ עֲקָרָה וּלְכָךְ אֵינֵךְ יוֹלֶדֶת, וְהִיא אוֹמֶרֶת לוֹ אַתְּ עָקָר וּלְכָךְ לֹא יָלַדְתִּי. לֹא הָיָה מָנוֹחַ עָקָר (שופטים יג, ג): וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה' אֶל הָאִשָּׁה, מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁאִשְׁתּוֹ שֶׁל מָנוֹחַ צַדֶּקֶת הָיְתָה שֶׁזָּכְתָה לְדַבֵּר עִמָּה מַלְאָךְ, וְלָשׂוּם שָׁלוֹם בֵּינָהּ לְבֵין בַּעֲלָהּ, וּלְהוֹדִיעָהּ שֶׁהִיא עֲקָרָה, וְהִיא מוֹנַעַת הַהֵרָיוֹן וְלֹא בַּעֲלָהּ, לְכָךְ דִּבֶּר עִמָּהּ. וּלְפִי שֶׁרָאֲתָה בַּמַּלְאָךְ נִקְרֵאת שְׁמָה הַצְּלֶלְפּוֹנִי, שֶׁהִיא פּוֹנָה בַּמַּלְאָךְ, וְאֵין צְלֶל אֶלָּא מַלְאָךְ, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית יט, ח): כִּי עַל כֵּן בָּאוּ בְּצֵל קֹרָתִי. לְהַלָּן שֶׁהָיָה לוֹט צַדִּיק יוֹתֵר מֵאִשְׁתּוֹ בָּאוּ הַמַּלְאָכִים בְּצֵל קוֹרָתוֹ וְלֹא בְּצֵל קוֹרָתָהּ, בְּרַם הָכָא שֶׁבָּא הַמַּלְאָךְ אֶצְלָהּ, לְפִי שֶׁהָיְתָה צַדֶּקֶת, לְכָךְ נִקְרָאת הַצְלֶל. לָמָּה נֶאֱמַר הַצְלֶל, וְלֹא אָמַר הַצֵּל, לְפִי שֶׁשְּׁתֵי פְּעָמִים נִרְאָה לָהּ לָאִשָּׁה, אַחַת בָּעִיר וְאַחַת בַּשָֹּׂדֶה. (שופטים יג, ג): וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ הִנֵּה נָא אַתְּ עֲקָרָה וְלֹא יָלַדְתְּ, הוֹדִיעָהּ שֶׁהִיא עֲקָרָה וּלְכָךְ לֹא יָלְדָה, כְּדֵי לָשׂוּם שָׁלוֹם בֵּינָהּ לְבֵין בַּעֲלָהּ, לְפִי שֶׁהָיְתָה מִתְרַעֶמֶת עַל מָנוֹחַ בַּעֲלָהּ עַל שֶׁלֹא הָיְתָה יוֹלֶדֶת. (שופטים יג ג): וְהָרִית וְיָלַדְתְּ בֵּן, מִכָּאן וָאֵילָךְ אַתְּ תְּקַבְּלִי הֵרָיוֹן וְתֵלְדִי בֵּן. (שופטים יג, ד): וְעַתָּה הִשָּׁמְרִי נָא, הִזְהִירָהּ שֶׁלֹא תִשְׁתֶּה חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר וְכָל מִשְׁרַת עֲנָבִים, שֶׁאֵלּוּ אֵינָם אֶלָּא מִשְׁמֶרֶת לַיַּיִן כְּדֵי שֶׁלֹא יָבוֹא הַנָּזִיר לִשְׁתּוֹת יַיִן, לְכָךְ אֲסָרָן עָלָיו הַכָּתוּב. (שופטים יג, ד): וְאַל תִּשְׁתִּי יַיִן וְשֵׁכָר, כְּמַשְׁמָעוֹ, כְּמָה דְתֵימָא (במדבר ו, ג): מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר. (שופטים יג ד): וְאַל תֹּאכְלִי כָּל טָמֵא, וְאֵין טָמֵא אֶלָּא אִסּוּר, שֶׁהַתּוֹרָה הִזְהִירָה לְנָזִיר שֶׁלֹא לֶאֱכֹל כְּלוּם. (במדבר ו, ד): מִכֹּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מִגֶּפֶן הַיַּיִן, כְּמָה דְתֵימָא (במדבר ו, ג): וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל. מִכֹּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מִגֶּפֶן הַיַּיִן וגו'. כִּי כִּי הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן (שופטים יג, ה), מִכָּאן שֶׁהָיְתָה הַשִּׁכְבַת זֶרַע שֶׁל הַלַּיְלָה שְׁמוּרָה בְּרַחְמָהּ וְלֹא פְּלָטַתָּה, וְכֵיוָן שֶׁאָמַר לָהּ הַמַּלְאָךְ (שופטים יג, ג): וְהָרִית וְיָלַדְתְּ בֵּן, אוֹתָהּ שָׁעָה קִבְּלָה הָרֶחֶם אוֹתָהּ טִפָּה לְשָׁם. (שופטים יג, ה): וּמוֹרָה לֹא יַעֲלֶה עַל רֹאשׁוֹ, כְּמָה דְתֵימָא (במדבר ו, ה): תַּעַר לֹא יַעֲבֹר עַל רֹאשׁוֹ, לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ שֶׁל תַּעַר, מוֹרָה, שֶׁאֵין הַשֵֹּׂעָר מִתְיָרֵא אֶלָּא מִן תַּעַר שֶׁהוּא מְגַלְּחוֹ גִּלּוּחַ שֶׁל הַשְׁחָתָה, כְּמָה דְתֵימָא (ויקרא יט, כז): וְלֹא תַשְׁחִית אֵת פְּאַת זְקָנֶךָ. (שופטים יג, ה): כִּי נְזִיר אֱלֹהִים יִהְיֶה הַנַּעַר מִן הַבֶּטֶן, גָּלוּי הָיָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁשִּׁמְשׁוֹן הָיָה הוֹלֵךְ אַחַר עֵינָיו, לְפִיכָךְ הִזְהִירוֹ בְּנָזִיר שֶׁלֹא יִהְיֶה שׁוֹתֶה יַיִן, לְפִי שֶׁהַיַּיִן מֵבִיא לִידֵי זִמָּה, וּמַה בִּזְּמַן שֶׁהָיָה נָזִיר הָלַךְ אַחַר עֵינָיו, אִלּוּ הָיָה שׁוֹתֶה לֹא הָיָה לוֹ תַּקָּנָה לְעוֹלָם מֵרֹב שֶׁהָיָה רוֹדֵף אַחַר זִמָּה. מַהוּ שֶׁאָמַר: מִן הַבָּטֶן, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (ירמיה א, ה): בְּטֶרֶם אֶצָרְךָ בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ. אֲבָל בָּרְשָׁעִים מַהוּ אוֹמֵר (תהלים נח, ד): זֹרוּ רְשָׁעִים מֵרָחֶם תָּעוּ מִבֶּטֶן דֹּבְרֵי כָזָב, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים נא, ז): הֵן בְּעָווֹן חוֹלָלְתִּי וגו'. (שופטים יג, ה): וְהוּא יָחֵל לְהוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד פְּלִשְׁתִּים, בּוֹ תִּהְיֶה חָלָה נְבוּאוֹת יַעֲקֹב, שֶׁאָמַר (בראשית מט, טז יז): דָּן יָדִין עַמּוֹ וגו', יְהִי דָן וגו'. (שופטים יג, ו): וַתָּבֹא הָאִשָּׁה וַתֹּאמֶר לְאִישָׁהּ לֵאמֹר אִישׁ הָאֱלֹהִים בָּא אֵלַי וּמַרְאֵהוּ כְּמַרְאֵה מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים נוֹרָא מְאֹד וגו', מִכָּאן שֶׁלֹא הָיְתָה שׁוֹרָה הַשְּׁכִינָה אֶלָּא עַל בַּעֲלֵי מַרְאֶה. (שופטים יג, ז): וַיֹּאמֶר לִי הִנָּךְ הָרָה וגו', אֲבָל מַה שֶּׁאָמַר לָהּ. הִנָּה נָא אַתְּ עֲקָרָה, לֹא גִלְתָה לוֹ, שֶׁלֹא רָצְתָה לְגַלּוֹת קִלְקוּלָהּ. (שופטים יג, ז): כִּי נְזִיר אֱלֹהִים יִהְיֶה הַנַּעַר מִן הַבֶּטֶן עַד יוֹם מוֹתוֹ, הִיא הוֹסִיפָה עַד יוֹם מוֹתוֹ, לְפִי שֶׁלֹא יָדְעָה מַה שֶּׁעָתִיד, אֲבָל הַמַּלְאָךְ שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁעָתִיד הוּא לְאַבֵּד נְזִירוּתוֹ עַל יְדֵי דְלִילָה, לְכָךְ לֹא אָמַר: עַד יוֹם מוֹתוֹ. (שופטים יג, ח): וַיֶּעְתַּר מָנוֹחַ אֶל ה' וַיֹּאמַר בִּי אֲדוֹנָי אִישׁ וגו', אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, לָמָּה נִמְשְׁלָה תְּפִלַּת הַצַּדִּיקִים לְעֶתֶר, לוֹמַר לָךְ מָה עֶתֶר זֶה מְהַפֵּךְ אֶת הַתְּבוּאָה בַּגּוֹרֶן מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, כָּךְ תְּפִלָּתָן שֶׁל צַדִּיקִים מְהַפְּכִין מִדַּת אַכְזָרִיּוּת לְמִדַּת רַחְמָנוּת. (שופטים יג, ט): וַיִּשְׁמַע הָאֱלֹהִים בְּקוֹל מָנוֹחַ, לָמָּה חָזַר הַמַּלְאָךְ אֵצֶל הָאִשָּׁה וְלֹא בָּא אֵצֶל מָנוֹחַ, שֶׁלֹא לִפְסֹל דְּבָרָיו הָרִאשׁוֹנִים שֶׁאָמַר לָאִשָּׁה. דָּבָר אַחֵר, כְּדֵי לְחַבְּבָהּ בְּעֵינָיו. (שופטים יג, י): וַתְּמַהֵר הָאִשָּׁה וַתָּרָץ וגו', מְלַמֵּד שֶׁכָּל מַעֲשֵׂה הַצַּדִּיקִים בִּמְהִירוּת. (שופטים יג, י): אֲשֶׁר בָּא בַיּוֹם אֵלָי, אֵינוֹ אוֹמֵר הַיּוֹם אֶלָּא בַיּוֹם, מְלַמֵּד שֶׁלֹא נִרְאָה הַמַּלְאָךְ אֵלֶיהָ עַד לְמָחָר, לְפִי שֶׁמָּנוֹחַ לֹא נִתְפַּלֵּל עַד לְמָחָר בִּתְפִלַּת הַבֹּקֶר, כְּמָה דְתֵימָא (תהלים ה, ד): ה' בֹּקֶר תִּשְׁמַע קוֹלִי וגו', מְלַמֵּד שֶׁהַצַּדִּיקִים מְבָרְרִים עַל מַעֲשֵׂיהֶם. (שופטים יג, יא): וַיֹּאמֶר אָנִי, אֲנִי הוּא בַּתְּחִלָּה וַאֲנִי הוּא בַּסּוֹף, שֶׁאֵינִי מַחֲלִיף בִּדְבָרָי. (שופטים יג, יב): וַיֹּאמֶר מָנוֹחַ עַתָּה יָבֹא דְבָרֶיךָ, אָמַר לוֹ מָנוֹחַ עַד כָּאן שָׁמַעְתִּי מִן הָאִשָּׁה וְהַנָּשִׁים אֵינָם בְּנוֹת הוֹרָאָה וְאֵין לִסְמֹךְ עַל דִּבְרֵיהֶן, אֲבָל עַתָּה יָבֹא דְבָרֶיךָ, מִפִּיךָ אֲנִי רוֹצֶה לִשְׁמֹעַ, שֶׁאֵינִי מַאֲמִין בִּדְבָרֶיהָ, שֶׁמָּא חָלְפָה בִּדְבָרֶיהָ אוֹ פִּחֲתָה אוֹ הוֹתִירָה. (שופטים יג, יב): מַה יִּהְיֶה מִשְׁפַּט הַנַּעַר, מַה נְּזִירוּת יִצְטָרֵךְ הַנַּעַר לִשְׁמֹר אַחַר שֶׁיִּוָּלֵד. (שופטים יג, יב): וּמַעֲשֵׂהוּ, מַה תַּעֲשֶׂה אִמּוֹ קֹדֶם לָכֵן כָּל הַיָּמִים שֶׁתְּהֵא הָרָה מִמֶּנּוּ. (שופטים יג, יג): וַיֹּאמֶר מַלְאַךְ ה' אֶל מָנוֹחַ מִכֹּל אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֶל הָאִשָּׁה, לַחְלֹק כָּבוֹד לָאִשָּׁה וּלְחַבְּבָהּ בְּעֵינָיו. (שופטים יג, יג): תִּשָּׁמֵר, עַל חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר וּמִשְׁרַת עֲנָבִים אָמַר לוֹ (שופטים יג, יד): מִכֹּל אֲשֶׁר יֵצֵא מִגֶּפֶן הַיַּיִן לֹא תֹאכַל וְיַיִּן וְשֵׁכָר עַל תֵּשְׁתְּ, כְּמַשְׁמָעוֹ. (שופטים יג, יד): וְכָל טֻמְאָה אַל תֹּאכַל, כְּמָה דְתֵימָא (במדבר ו, ג): וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל. (שופטים יג, יד): כֹּל אֲשֶׁר צִוִּיתִיהָ תִּשְׁמֹר, מַה שֶּׁאָמַר לָהּ (שופטים יג, ה): וּמוֹרָה לֹא יַעֲלֶה עַל רֹאשׁוֹ. (שופטים יג, טו): וַיֹּאמֶר מָנוֹחַ אֶל מַלְאַךְ ה' נַעַצְרָה נָא אוֹתָךְ, אָמַר לוֹ מָנוֹחַ עֲצוּרִים הָיִינוּ, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית כ, יח): כִּי עָצֹר עָצַר ה' בְּעַד כָּל רֶחֶם, וְאַתָּה בִּשַֹּׂרְתָּנוּ בְּהַרְוָחָה, נַעֲשֶׂה עִמְּךָ יוֹם טוֹב, כְּמָה דְתֵימָא (במדבר כט, לה): בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם, (שופטים יג, יד): וְנַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ גְּדִי עִזִּים, שִׂמַּחְתָּנוּ וְנִשְׂמַח עִמְּךָ בִּגְדִי עִזִּים, לְפִי שֶׁאֵין שִׂמְחָה אֶלָּא בְּבָשָׂר. (שופטים יג, טז): וַיֹּאמֶר מַלְאַךְ ה' אֶל מָנוֹחַ אִם תַּעַצְרֵנִי לֹא אֹכַל בְּלַחְמֶךָ, אָמַר לוֹ הַמַּלְאָךְ אֵין דֶּרֶךְ נְבִיאֵי ה' לְקַבֵּל שָׂכָר עַל נְבוּאָתָם. בִּנְבִיאֵי שֶׁקֶר מַהוּ אוֹמֵר (יחזקאל יג, יט): וַתְּחַלֶּלְנָה אֹתִי אֶל עַמִּי בְּשַׁעֲלֵי שְׂעוֹרִים וּבִפְתוֹתֵי לֶחֶם לְהָמִית וגו'. אֲבָל בִּנְבִיאֵי אֱמֶת מַהוּ אוֹמֵר (מלכים ב ה, טז): וַיֹּאמֶר חַי ה' אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו אִם אֶקָּח. (שופטים יג, טז): וְאִם תַּעֲשֶׂה עֹלָה לַה' תַּעֲלֶנָּה, רָמַז לוֹ הַמַּלְאָךְ שֶׁצָּרִיךְ לְהַעֲלוֹת עֹלָה לַה' עַל בְּשׂוֹרָה טוֹבָה כְּשֵׁם שֶׁעָשָׂה אַבְרָהָם בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (בראשית יב, ז): לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת, מִיָּד בָּנָה אַבְרָהָם מִזְבֵּחַ עַל בְּשׂוֹרָה טוֹבָה, שֶׁכֵּן כְּתִיב (בראשית יב, ז): וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַה' הַנִּרְאֶה אֵלָיו, וְאֵין מִזְבֵּחַ אֶלָּא קָרְבָּן. (שופטים יג, טז): כִּי לֹא יָדַע מָנוֹחַ כִּי מַלְאַךְ ה' הוּא, לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁאִשְׁתּוֹ אָמְרָה לוֹ (שופטים יג, ו): וּמַרְאֵהוּ כְּמַרְאֵה מַלְאַךְ ה' נוֹרָא מְאֹד, הָיְתָה סְבוּרָה שֶׁהִכִּיר בּוֹ מָנוֹחַ שֶׁהוּא מַלְאָךְ, וְאַף עַל פִּי כֵן הָיָה מְזַמְּנוֹ לוֹ לֶאֱכֹל, שֶׁטּוֹעֶה הָיָה כַּסָּבוּר שֶׁיֵּשׁ אֲכִילָה לְמַעְלָה, לְכָךְ נֶאֱמַר: כִּי לֹא יָדַע מָנוֹחַ כִּי מַלְאַךְ ה' הוּא, לְכָךְ הָיָה מְזַמְּנוֹ לֶאֱכֹל, אֲבָל אִלּוּ הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהָיָה מַלְאָךְ אֵינוֹ אוֹמֵר לוֹ שֶׁיֹּאכַל, שֶׁבָּקִי הָיָה שֶׁאֵין אֲכִילָה לְמַעְלָה. וְלָמָּה לֹא הִכִּיר בּוֹ, מִכָּאן אַתְּ לָמֵד בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ הַנְּבִיאִים הוֹלְכִים בִּשְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁהָיְתָה שׁוֹרָה עֲלֵיהֶם הָיְתָה נוֹתֶנֶת לָהֶם אֵימָה בְּעֵינֵי רוֹאֵיהֶם, שֶׁהַכֹּל מִתְיָרְאִים מֵהֶם, שֶׁהָיוּ דוֹמִים לְמַלְאָכִים. וְלָמָּה אָכְלוּ הַמַּלְאָכִים שֶׁבָּאוּ לְבַשֵֹּׂר אֶת שָׂרָה בְּהֵרָיוֹן וְזֶה לֹא רָצָה לֶאֱכֹל, לְפִי שֶׁאוֹתָם מַלְאָכִים כְּשֶׁנִּתְרָאוּ תְּחִלָּה לְאַבְרָהָם כִּדְמוּת עוֹבְרֵי דֶרֶךְ נִתְרָאוּ לוֹ, וְהוּא הִכְנִיסָם לְבֵיתוֹ כְּמִנְהָגוֹ וְהִזְמִינָם לֶאֱכֹל, וְהֵם לֹא רָצוּ לְבַטֵּל מִמֶּנּוּ מִנְהַג הָאַכְסְנָאִים, וְאָכְלוּ עִמּוֹ, וְאַחַר שֶׁאָכְלוּ אָמְרוּ שְׁלִיחוּתָן, וְלֹא נִרְאֶה הַדָּבָר שֶׁיְקַבְּלוּ שָׂכָר עַל שְׁלִיחוּתָן, אֲבָל זֶה הַמַּלְאָךְ בַּתְּחִלָּה אָמַר שְׁלִיחוּתוֹ, וְאִלּוּ הָיָה אוֹכֵל עִמּוֹ הָיָה נִרְאֶה כְּאִלּוּ קִבֵּל שָׂכָר עַל שְׁלִיחוּתוֹ, לְכָךְ נִמְנַע מִלֶּאֱכֹל. וַיֹּאמֶר מָנוֹחַ אֶל מַלְאַךְ ה' מִי שְׁמֶךָ (שופטים יג, יז), לְפִי שֶׁלֹא הִכִּיר בּוֹ שֶׁהָיָה מַלְאָךְ לְכָךְ שָׁאַל לוֹ עַל שְׁמוֹ. (שופטים יגף יז): כִּי יָבֹא דְבָרְךָ וְכִבַּדְנוּךָ. אָמַר לוֹ מָנוֹחַ אֱמֹר לִי שִׁמְךָ כְּדֵי שֶׁאֶשְׁאַל בְּאֵיזֶה מָקוֹם אֶמְצָאֲךָ בְּעֵת שֶׁיִּתְקַיֵּם נְבוּאָתְךָ וְנִתֵּן לְךָ דּוֹרוֹן, וְאֵין וְכִבַּדְנוּךָ אֶלָּא מִנְחָה, כְּמָה דְתֵימָא (במדבר כב, יז): כִּי כַבֵּד אֲכַבֶּדְךָ. (שופטים יג, יח): וַיֹּאמֶר לוֹ מַלְאַךְ ה' לָמָּה זֶה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי, אָמַר לוֹ הַמַּלְאָךְ אֵין אַתְּ צָרִיךְ לֵידַע שְׁמִי, שֶׁאֵין סוֹפְךָ שֶׁתִּרְאֵנִי עוֹד לְעוֹלָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שופטים יג, יח): וְהוּא פֶלִּאי, עַל עַצְמוֹ אָמַר לוֹ שֶׁהוּא יִהְיֶה מְכֻסֶּה מִמֶּנּוּ שֶׁלֹא יִרְאֶנּוּ עוֹד לְעוֹלָם, כְּמָה דְתֵימָא (תהלים קלט, ו): פְּלִיאָה דַעַת מִמֶּנִּי. דָּבָר אַחֵר, וְהוּא פֶלִאי, אָמַר לוֹ הַמַּלְאָךְ אֵינִי יוֹדֵעַ לוֹמַר לְךָ שְׁמִי, שֶׁלְּפִי הַשְּׁלִיחוּת שֶׁשּׁוֹלֵחַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹתָנוּ קוֹרֵא לָנוּ שֵׁם, הֱוֵי: וְהוּא פֶלִיא, לְפִי פְּלִיאָה וּפְלִיאָה שֶׁעוֹשֶׂה עַל יָדֵינוּ הוּא קוֹרֵא לָנוּ שֵׁם. דָּבָר אַחֵר, וְהוּא פֶלִאי, שֵׁם שְׁמוֹ הַמַּלְאָךְ פֶּלִיא, לְפִי שְׁלִיחוּת הוּא בָּא לְהַזִּיר אֶת שִׁמְשׁוֹן, כְּמָה דְתֵימָא (שופטים יג, ה): כִּי נְזִיר אֱלֹהִים יִהְיֶה הַנַּעַר, לְכָךְ קָרָא שְׁמוֹ פֶּלִאי, כָּעִנְיָן שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַפְלִא וגו'.",
"אַתְּ מוֹצֵא שֶׁרָמַז משֶׁה בְּפָרָשָׁה זוֹ לִנְזִירוּת שִׁמְשׁוֹן, לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין לְךָ דָּבָר כָּתוּב בִּנְבִיאִים וּכְתוּבִים שֶׁלֹא רָמְזוֹ משֶׁה בַּתּוֹרָה, אִישׁ זֶה הָיָה הַמַּלְאָךְ שֶׁבָּא לְהַזִּיר אֶת שִׁמְשׁוֹן שֶׁנִּקְרָא אִישׁ, כְּמָה דְתֵימָא (שופטים יג, יא): הַאַתָּה הָאִישׁ אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֶל הָאִשָּׁה, מַהוּ (שופטים יג, יא): וַיֹּאמֶר אָנִי, אָמַר לוֹ הַמַּלְאָךְ אַתָּה חוֹשֵׁב בִּי שֶׁאֲנִי אִישׁ, וַאֲנִי אֵינִי אִישׁ אֶלָּא אֲנִי מַלְאָךְ. וְדִכְוָתֵיהּ (בראשית כז, כד): אַתָּה זֶה בְּנִי עֵשָׂו וַיֹּאמֶר אָנִי, אֵינִי עֵשָׂו אֶלָּא יַעֲקֹב. אוֹ אִשָּׁה, שֶׁלֹא נִרְאָה תְּחִלָּה אֶלָּא לָאִשָּׁה, כִּי יַפְלִא, שֶׁשֵּׁם שְׁמוֹ פֶּלִאי. לִנְדֹּר נֶדֶר נָזִיר לְהַזִיר לַה', כְּמָה דִכְתִיב (שופטים יג, ה): כִּי נְזִיר אֱלֹהִים יִהְיֶה הַנַּעַר.",
"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וגו'. תָּנֵי דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, יִשְׂרָאֵל נוֹדְרִין נְזִירוּת וְאֵין הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים נוֹדְרִים נְזִירוּת. וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם, לְרַבּוֹת אֶת הָעֲבָדִים. אִישׁ וְלֹא קָטָן, אוֹ אִשָּׁה, לַעֲשׂוֹת הַנָּשִׁים כַּאֲנָשִׁים, וְזוֹ הִיא שֶׁשָּׁנִינוּ הַכּוּתִים אֵין לָהֶם נְזִירוּת נָשִׁים וַעֲבָדִים יֵשׁ לָהֶם נְזִירוּת, חוֹמֶר בְּנָשִׁים מִבַּעֲבָדִים שֶׁהוּא כּוֹפֶה עַבְדּוֹ וְאֵינוֹ כּוֹפֶה אֶת אִשְׁתּוֹ, חוֹמֶר בַּעֲבָדִים מִבְּנָשִׁים שֶׁהוּא מֵפֵר נִדְרֵי אִשְׁתּוֹ וְאֵינוֹ מֵפֵר אֶת נִדְרֵי עַבְדּוֹ. הֵפֵר לְאִשְׁתּוֹ הֵפֵר עוֹלָמִית, הֵפֵר לְעַבְדּוֹ, יָצָא לַחֵרוּת מַשְׁלִים נְזִירוּתוֹ, עָבַר מִכְּנֶגֶד פָּנָיו, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר לֹא יִשְׁתֶּה וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר יִשְׁתֶּה. כִּי יַפְלִא, מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לְהַפְלוֹת, מִכָּאן אָמְרוּ: מֻפְלָא הַסָּמוּךְ לְאִישׁ נְדָרָיו קַיָּמִין. דָּבָר אַחֵר, כִּי יַפְלִא, כְּשֶׁיִּפְרוֹשׁ לִנְדֹּר, פְּרַט לִמְהַרְהֵר בַּלֵּב. לִנְדֹּר נֶדֶר נָזִיר לָמָּה נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר (במדבר ל, ג): אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַה' אוֹ הִשָּׁבַע וגו', שֶׁאִם נָדַר יוֹם אֶחָד, אָסוּר יוֹם אֶחָד, שְׁנַיִם, אָסוּר שְׁנַיִם, מֵאוֹתוֹ הַמִּין שֶׁנָּדַר, מֵאוֹתוֹ הַמִּין אָסוּר, שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף בִּנְזִירוּת כֵּן, לְכָךְ נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ שֶׁאִם נָדַר יוֹם אֶחָד אוֹ שָׁעָה אַחַת אָסוּר שְׁלשִׁים יוֹם לִשְׁתּוֹת יַיִן וְלִטַּמָּא לַמֵּתִים וְאָסוּר בְּתִגְלַחַת. לִנְדֹּר נֶדֶר נָזִיר, לָמָּה כְּתִיב כָּאן נֶדֶר, לַעֲשׂוֹת נְזִירוּת כַּנְּדָרִים, מַה בַּנְּדָרִים עוֹבֵר עַל בַּל יַחֵל וְעַל בַּל תְּאַחֵר, אַף בַּנְּזִירוּת כַּיּוֹצֵא בָּהֵן, וּמַה בַּנְּדָרִים הָאָב מֵפֵר נִדְרֵי בִּתּוֹ וְהָאִישׁ מֵפֵר נִדְרֵי אִשְׁתּוֹ, אַף בִּנְזִירוּת כַּיּוֹצֵא בָּהֵן. נָזִיר לְהַזִּיר, לַעֲשׂוֹת כִּנּוּי נְזִירוּת כַּנְּזִירוּת, הָאוֹמֵר הֲרֵינִי נָזִּיק נָזִיחַ פָּזִיחַ, הֲרֵי זֶה נָזִיר. לְהַזִּיר, יָכוֹל שֶׁיַּזִּיר אֶת אֲחֵרִים, תַּלְמוּד לוֹמַר נָזִיר, אֶת עַצְמוֹ מַזִּיר וְאֵין מַזִּיר אֶת אֲחֵרִים, אֲבָל הֲלָכָה לְמשֶׁה מִסִּינַי שֶׁהָאִישׁ מַדִּיר אֶת בְּנוֹ בְּנָזִיר וְאֵין הָאִשָּׁה מַדֶּרֶת אֶת בְּנָהּ בְּנָזִיר. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: נָזִיר לְהַזִּיר, מִכָּאן שֶׁאָדָם קוֹבֵעַ עָלָיו נְזִירוּת בְּתוֹךְ נְזִירוּתוֹ. לְהַזִּיר לַה', שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק אָמַר מִיָּמַי לֹא אָכַלְתִּי אֲשַׁם נָזִיר אֶלָּא אֶחָד, פַּעַם אַחַת עָלָה אֵלַי אֶחָד מִן הַדָּרוֹם וּרְאִיתִיו אַדְמוֹנִי וִיפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רֹאִי וּקְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים מְסֻדָּרוֹת תִּלִּים תִּלִּים, אָמַרְתִּי לוֹ מָה רָאִיתָ לְהַשְׁחִית אֶת הַשֵֹּׂעָר הַנָּאֶה הַזֶּה. נָם לִי: רַבִּי, רוֹעֶה הָיִיתִי בְּעִירִי וְהָלַכְתִּי לְמַלֵּא אֶת הַנִּיאוּב מִן הַמַּעְיָן, וְרָאִיתִי אֶת הַבּוּבְיָא שֶׁלִּי בְּתוֹךְ הַמַּיִם וּפָחַז יִצְרִי עָלַי וּבִקֵּשׁ לְאַבְּדֵנִי מִן הָעוֹלָם, אָמַרְתִּי לוֹ: רָשָׁע, מָה אַתָּה מִתְגָּאֶה בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלְּךָ, שֶׁל עָפָר, שֶׁל רִמָּה, וְשֶׁל תּוֹלֵעָה הוּא, עָלַי לְהַקְדִּישְׁךָ לַשָּׁמַיִם וּלְגַלֵּחֲךָ לַשָּׁמַיִם. וְהִרְכַּנְתִּי אֶת רֹאשִׁי וּנְשַׁקְתִּיו, וְאָמַרְתִּי לוֹ כְּמוֹתְךָ יִרְבּוּ עוֹשֵׂי רְצוֹן הַמָּקוֹם בְּיִשְׂרָאֵל, עָלֶיךָ אָמַר הַכָּתוּב לְהַזִּיר לַה'. רַבִּי מוֹנָא בָּעֵי, לָמָּה לֹא הָיָה שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק אוֹכֵל אֲשַׁם נָזִיר, אִם תֹּאמַר מִפְּנֵי שֶׁנָּזִיר חוֹטֵא הוּא עַל שֶׁצִּעֵר עַצְמוֹ מִן הַיַּיִן, וְכִי לֹא אָכַל שִׁמְעוֹן הַצַּדִיק חַטַּאת חֵלֶב אוֹ חַטַּאת דָּם מִיָּמָיו, סָבוּר שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק, בְּנֵי אָדָם מִתּוֹךְ הַקְּפָדָה הֵם נוֹדְרִים בְּנָזִיר, וְכֵיוָן שֶׁהֵם נוֹדְרִים מִתּוֹךְ הַקְּפָדָה סוֹפָן לִתְהוֹת, וְכֵיוָן שֶׁהוּא תּוֹהֶה נַעֲשׂוּ קָרְבְּנוֹתָיו כְּשׁוֹחֵט חֻלִּין בָּעֲזָרָה. וְזֶה מִתּוֹךְ יִשּׁוּב הַדַּעַת נָדַר וּפִיו וְלִבּוֹ שָׁוִים.",
"מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר וגו' (במדבר ו, ג), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה ה, כב כג): הוֹי גִּבּוֹרִים לִשְׁתּוֹת יָיִן וגו' מַצְדִיקֵי רָשָׁע עֵקֶב שֹׁחַד וגו'. תַּמָּן כְּתִיב (קהלת י, יז): אַשְׁרֵיךְ אֶרֶץ שֶׁמַּלְכֵּךְ בֶּן חוֹרִים, אֵימָתַי הָאָרֶץ בְּאַשְׁרֵי בִּזְּמַן שֶׁמַּלְכָּהּ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, טז): וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה וגו', אַל תִּקְרֵי חָרוּת אֶלָּא חֵרוּת, שֶׁאֵין לְךָ בֶּן חוֹרִין אֶלָּא מִי שֶׁהוּא עוֹסֵק בְּתַלְמוּד תּוֹרָה בִּלְבָד. (קהלת י, יז): וְשָׂרַיִךְ בָּעֵת יֹאכֵלוּ, שֶׁקּוֹבְעִים עִתִּים לַתּוֹרָה וְאַחַר כָּךְ הֵם אוֹכְלִים, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (קהלת ט, ז): לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ וּשְׁתֵה בְּלֶב טוֹב יֵינֶךָ כִּי כְבָר רָצָה הָאֱלֹהִים אֶת מַעֲשֶׂיךָ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב אַחֲרָיו (קהלת י, יז): בִּגְבוּרָה וְלֹא בַשְּׁתִי, בִּגְבוּרָה שֶׁל תּוֹרָה וְלֹא בִּשְׁתִיָּה שֶׁל יַיִן, לְכָךְ אָמַר יְשַׁעְיָה גְּבוּרָה שֶׁל תּוֹרָה הִיא בְּאַשְׁרֵי, אֲבָל גְּבוּרַת יַיִן הוּא בְּאוֹי, הוֹי גִּבּוֹרִים לִשְׁתּוֹת יַיִן. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (משלי כג, כט ל): לְמִי אוֹי לְמִי אֲבוֹי וגו' לַמְּאַחֲרִים עַל הַיָּיִן וגו'. (ישעיה ה, כב): וְאַנְשֵׁי חַיִל לִמְסֹךְ שֵׁכָר, תַּמָּן כְּתִיב (שמות יח, כא כב): וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם וגו' וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם וגו', אֲבָל אֵלּוּ אֵינָם אַנְשֵׁי חַיִל אֶלָּא לִמְסֹךְ שֵׁכָר, כְּמָה דְתֵימָא (משלי כג, ל): לַבָּאִים לַחְקוֹר מִמְסָךְ, מַהוּ לִמְסֹךְ שֵׁכָר, שֶׁהָיוּ מוֹסְכִים יַיִן חָזָק בְּיַיִן קַל כְּדֵי לְהִשְׁתַּכֵּר בּוֹ. מַעֲשֶׂה בַּחֲבוּרָה אַחַת שֶׁל זָלִין, שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים וְשׁוֹתִים יַיִן עַד חֲצִי הַלַּיְלָה וְלֹא הָיוּ מִשְׁתַּכְּרִים, בָּא לָהֶם יַיִן אָמְרוּ לִמְזֹג יַיִן בְּיַיִן, הָיוּ עוֹשִׂים כֵּן עַד שֶׁנִּכְנַס בָּהֶם הַיַּיִן עָמְדוּ וְהִכּוּ זֶה אֶת זֶה מִתּוֹךְ הַשִּׁכְרוּת, נָפְלָה צְוָחָה בָּעִיר וּבָא הַלֻּפָּר וּתְפָשָׂם וּמְסָרָם לַמַּלְכוּת וְנֶאֶבְדוּ כֻלָּם, מִי גָּרַם לָהֶם הַיַּיִן שֶׁהָיוּ שׁוֹתִים, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר: לַבָּאִים לַחְקוֹר מִמְסָךְ, אֵין מִמְסָךְ אֶלָּא יַיִן בְּיָיִן, הֱוֵי: וְאַנְשֵׁי חַיִל לִמְסֹךְ שֵׁכָר. וּמִתּוֹךְ כָּךְ מְשַׁכְּחִין אֶת הַתּוֹרָה וּמְעַוְּתִים אֶת הַדִּין, שֶׁכֵּן כְּתִיב אַחֲרָיו: מַצְדִּיקֵי רָשָׁע עֵקֶב שֹׁחַד, וְאוֹמֵר (משלי לא, ה): פֶּן יִשְׁתֶּה וְיִשְׁכַּח מְחֻקָּק, יִשְׁכַּח אֶת הַתּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה עַל יְדֵי מְחוֹקֵק, זֶה משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, כא): כִּי שָׁם חֶלְקַת מְחֹקֵק סָפוּן, מַה כְּתִיב (משלי לא, ה): וִישַׁנֶּה דִּין כָּל בְּנֵי עֹנִי, הַיַּיִן וְהַדַּעַת נִמְשְׁלוּ כְּכִימָה וְעַקְרָב, כָּל שָׁעָה שֶׁכִּימָה נִרְאֵית בָּרָקִיעַ אֵין עַקְרָב נִרְאֶה בָּרָקִיעַ, וּמִשֶּׁעַקְרָב נִרְאֶה אֵין כִּימָה נִרְאֵית. כָּךְ הַיַּיִן מָשׁוּל כְּעַקְרָב, וְהַדַּעַת מְשׁוּלָה כְּכִימָה, מָה עַקְרָב מַכֶּה בְּעֻקְצוֹ, כָּךְ הַיַּיִן מַכֶּה בְּסוֹפוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כג, לב): אַחֲרִיתוֹ כְּנָחָשׁ יִשָּׁךְ. וּכְשֵׁם שֶׁהַכִּימָה מַבְשֶׁלֶת אֶת הַפֵּרוֹת וְנוֹתֶנֶת בָּהֶם טַעַם, כָּךְ הַדַּעַת נוֹתֶנֶת רֵיחַ וְטַעַם בִּדְבָרָיו שֶׁל אָדָם, נִכְנַס הַיַּיִן יָצָא הַדָּעַת. כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ יַיִן אֵין דַּעַת, נִכְנַס יַיִן יָצָא סוֹד, יַיִן חֶשְׁבּוֹנוֹ שִׁבְעִים וְסוֹד חֶשְׁבּוֹנוֹ שִׁבְעִים. הַדַּעַת מִתְחַלֶּקֶת בְּאַרְבַּע חֲלָקִים, שְׁנַיִם בִּשְׁתֵּי הַכְּלָיוֹת וְחֵלֶק אֶחָד בַּפֶּה וְחֵלֶק אֶחָד בַּלֵּב. וּמִנַּיִן שֶׁשְּׁנֵי חֲלָקִים שֶׁל חָכְמָה בִּשְׁתֵּי כְּלָיוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב לח, לו): מִי שָׁת בַּטֻּחוֹת חָכְמָה, אֵלּוּ הַכְּלָיוֹת שֶׁהֵן טוּחוֹת בַּגּוּף. וְחֵלֶק אֶחָד בַּלֵּב, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים נא, ח): וּבְסָתֻם חָכְמָה תוֹדִיעֵנִי. וְחֵלֶק אֶחָד בַּפֶּה (תהלים מט, ד): פִּי יְדַבֵּר חָכְמוֹת, נִתְּנָה הַדַּעַת הַזּוֹ בְּאַרְבָּעָה כֵּלִים הָאֵלּוּ, וּכְנֶגְדָּן נָתְנוּ חֲכָמִים שִׁעוּר לַשִּׁכְרוּת בְּאַרְבָּעָה רְבִיעִית יַיִן חַי, שֶׁהֵן אַרְבָּעָה כּוֹסוֹת. שָׁתָה אָדָם כּוֹס אֶחָד שֶׁהוּא רְבִיעִית, יָצָא הָאָדָם מֵרְבִיעִית דַּעְתּוֹ. שָׁתָה שְׁנֵי כּוֹסוֹת, יָצְאוּ שְׁנֵי חֲלָקִים מִדַּעְתּוֹ. שָׁתָה שְׁלשָׁה כּוֹסוֹת, יָצְאוּ שְׁלשָׁה חֲלָקִים מִדַּעְתּוֹ וְלִבּוֹ מְטוֹרָף, מִיָּד הוּא מַתְחִיל לְדַבֵּר שֶׁלֹא כְּהֹגֶן. שָׁתָה כּוֹס רְבִיעִית, יָצָא כָּל דַּעְתּוֹ נִשְׁתַּעְמְמוּ כָּל הַכְּלָיוֹת וְנִטְרַף לִבּוֹ וְהַלָּשׁוֹן נִפְסַק, מְבַקֵּשׁ לְדַבֵּר וְאֵינוֹ יָכוֹל אֶלָּא לְשׁוֹנוֹ עָגוּם. לְכָךְ אָמְרוּ כֹּהֵן שֶׁשָּׁתָה רְבִיעִית יַיִן פָּסוּל לַעֲבוֹדָה, יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁתָה רְבִיעִית יַיִן, פָּסוּל מִלָּדוּן. לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין טוֹב יוֹצֵא מִן הַיַּיִן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר, וְחֹמֶץ מִפְּנֵי שִׁכְרוּת, לָמָּה אָסְרָה מִשְׁרַת עֲנָבִים, שֶׁהוּא לֹא יִשְׁתַּכֵּר מֵהֶם. וְגַם אָסְרָה אֲכִילַת כָּל הַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן, דְּבָרִים שֶׁלֹא יִשְׁתַּכֵּר מֵהֶם, לָמָּה כָּךְ, מִכָּאן שֶׁחַיָּב אָדָם לְהַרְחִיק עַצְמוֹ מִן הַכִּעוּר וּמִן הַדּוֹמֶה לַכִּעוּר וּמִן הַדּוֹמֶה לַדּוֹמֶה, מִכָּאן שֶׁעָשְׂתָה תּוֹרָה סְיָג לִדְבָרֶיהָ. תַּמָּן תְּנֵינַן (משנה אבות א-א): הֱווּ מְתוּנִים בַּדִּין וְהַעֲמִידוּ תַלְמִידִים הַרְבֵּה וַעֲשׂוּ סְיָג לַתּוֹרָה. כֵּיצַד, יַעֲשֶׂה אָדָם סְיָג לִדְבָרָיו כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשְׂתָה תּוֹרָה סְיָג לִדְבָרֶיהָ, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (ויקרא יח, יט): וְאֶל אִשָּׁה בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ לֹא תִקְרַב, יָכוֹל יְחַבְּקֶנָּהּ וִינַשְׁקֶנָּהּ וִידַבֵּר עִמָּהּ דְּבָרִים בְּטֵלִים, תַּלְמוּד לוֹמַר: לֹא תִקְרַב. יָכוֹל תִּישַׁן עִמּוֹ בִּבְגָדֶיהָ עַל הַמִּטָּה, תַּלְמוּד לוֹמַר: לֹא תִקְרַב. יָכוֹל תִּרְחַץ אֶת פָּנֶיהָ וּתְכַחֵל אֶת עֵינֶיהָ וְיִטֹּל הֵימֶנָּהּ אֶת הַכּוֹס, תַּלְמוּד לוֹמַר (ויקרא טו, לג): וְהַדָּוָה בְּנִדָּתָהּ, כָּל יָמִים שֶׁהִיא דָּוָה תְּהֵא בְּנִדּוּי. מִכָּאן אָמְרוּ כָּל הַמְנַבֶּלֶת עַצְמָהּ בִּימֵי נִדָּתָהּ רוּחַ חֲכָמִים נוֹחָה הֵימֶנָּהּ, כָּל הַמִּתְקַשֶּׁטֶת עַצְמָהּ בִּימֵי נִדָּתָהּ אֵין רוּחַ חֲכָמִים נוֹחָה הֵימֶנָּהּ. הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (ויקרא יח, ו): אִישׁ אִישׁ אֶל כָּל שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ וגו', מִכָּאן אָמְרוּ אַל יִתְיַחֵד אָדָם עִם כָּל הַנָּשִׁים בְּפוּנְדָּק אֲפִלּוּ עִם אֲחוֹתוֹ וַאֲפִלּוּ עִם בִּתּוֹ וְעִם חֲמוֹתוֹ, מִפְּנֵי טַעֲנַת הַבְּרִיּוֹת. לֹא יְסַפֵּר עִם אִשָּׁה בַּשּׁוּק אֲפִלּוּ עִם אִשְׁתּוֹ וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר עִם אִשָּׁה אַחֶרֶת, מִפְּנֵי טַעֲנַת הַבְּרִיּוֹת. כָּאן נֶאֱמַר אֵצֶל שְׁאֵר בָּשָׂר לֹא תִקְרְבוּ, וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר לֹא תִקְרַב, לְדָבָר הַמֵּבִיא לִדְבַר עֲבֵרָה לֹא תִקְרְבוּ, הַרְחֵק מִן הַכִּעוּר וּמִן הַדּוֹמֶה לַכִּעוּר, שֶׁכָּךְ אָמְרוּ חֲכָמִים הַרְחֵק מֵחֵטְא הַקַּל שֶׁמָּא יְבִיאֲךָ לִידֵי חָמוּר, הֱוֵי רָץ לְמִצְוָה קַלָּה שֶׁיְבִיאֲךָ לַחֲמוּרָה. אַחֲרִיתוֹ כְּנָחָשׁ יִשָּׁךְ, מָה הַנַּחָשׁ עַל יְדֵי שֶׁהֵסִית לְחַוָּה לִשְׁתּוֹת יַיִן נִתְקַלְּלָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ג, יז): אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ, כָּךְ עַל יְדֵי יַיִן נִתְקַלֵּל שְׁלִישׁוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ט, כד כה): וַיִּקֶץ נֹחַ מִיֵּינוֹ וגו' וַיֹּאמֶר אָרוּר כְּנַעַן, זֶה הָיָה חָם שֶׁהָיָה בְּנוֹ שְׁלִישִׁי, וְהוּא נִקְרָא אֲבִי כְנָעַן. מַה צִּפְעוֹן זֶה מַפְרִישׁ בֵּין מִיתָה לְחַיִּים, כָּךְ מַפְרִישׁ הַיַּיִן אֶת הָאָדָם מִדַּרְכֵי חַיִּים לְדַרְכֵי הַמָּוֶת, לְפִי שֶׁהַיַּיִן גּוֹרֵם לוֹ לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי לא, לג): עֵינֶיךָ יִרְאוּ זָרוֹת, כְּמָה דְתֵימָא (תהלים פא, י): לֹא יִהְיֶה בְךָ אֵל זָר, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (במדבר ו, ג ד): וְכָל מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה וגו' מִכֹּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מִגֶּפֶן הַיַּיִן. עָשְׂתָה תּוֹרָה סְיָג לִדְבָרֶיהָ שֶׁלֹא יֹאכַל וְלֹא יִשְׁתֶּה מִכָּל דָּבָר הַנַּעֲשָׂה מִגֶּפֶן הַיִּין כְּדֵי שֶׁלֹא יָבוֹא לִשְׁתּוֹת, מַתְלָא אָמַר לֵךְ לֵךְ אָמְרִין לִנְזִירָא, סְחוֹר סְחוֹר, לְכַרְמָא לָא תִקְרָב. מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר, אֲפִלּוּ לֹא אָמַר אֶלָּא הֲרֵינִי נָזִיר מִן הַיַּיִן, הֲרֵי הוּא נָזִיר שָׁלֵם, לְפִי שֶׁמָּצִינוּ שְׁלשָׁה דְבָרִים אֲסוּרִים בַּנָּזִיר, לִשְׁתּוֹת יַיִן, וּלְגַלַּח שְׂעָרוֹ, וְלִטַּמָּא לַמֵּתִים. יָכוֹל לֹא יְהֵא נָזִיר עַד שֶׁיַּזִּיר מִכֻּלָּם, תַּלְמוּד לוֹמַר: מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר, אֲפִלּוּ מֵאֶחָד מִשְּׁלָשְׁתָּן הֲרֵי זֶה נָזִיר. אָמְרוּ הָאוֹמֵר הֲרֵינִי נָזִיר מִן הַחַרְצַנִּים, מִן הַזָּגִים, מִן הַתִּגְלַחַת, מִן הַטֻּמְאָה, הֲרֵי זֶה נָזִיר, וְכָל דִּקְדּוּקֵי נָזִיר עָלָיו. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר, לָמָּה כָּפַל הַכָּתוּב יַיִן וְשֵׁכָר וַהֲלֹא יַיִן הוּא שֵׁכָר וְשֵׁכָר הוּא יַיִן, לָמָּה כֵן, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר (דברים יד, כג): וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר וגו' מַעְשַׂר דְּגָנְךָ וגו', יָכוֹל אַף הַנָּזִיר בְּמַשְׁמַע, וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר, בִּשְׁאָר כָּל הַמִּינִים חוּץ מִיֵּין מִצְוָה אוֹ אַף בְּיֵין מִצְוָה, וּמָה אֲנִי מְקַיֵם: וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר וגו' מַעְשַׂר וגו', בִּשְׁאָר כָּל אָדָם חוּץ מִן הַנָּזִיר, תַּלְמוּד לוֹמַר מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר, לַעֲשׂוֹת יֵין מִצְוָה כְּיֵין רְשׁוּת. רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר אוֹמֵר יַיִן, זֶה מָזוּג. שֵׁכָר, זֶה חַי. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא יַיִן, זֶה חַי. וְשֵׁכָר, זֶה מָזוּג. תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר כח, ז): וְנִסְכֹּה יַיִן רְבִיעִית הַהִין וגו' הַסֵּךְ נֶסֶךְ שֵׁכָר, חַי אַתָּה מְנַסֵּךְ וְאֵין אַתָּה מְנַסֵּךְ מָזוּג, הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כַּלָּשׁוֹן הָאַחֲרוֹן אֶלָּא כַּלָּשׁוֹן הָרִאשׁוֹן, יַיִן, זֶה מָזוּג. שֵׁכָר, זֶה חַי. יַזִּיר, אֵין נְזִירוּת בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא פְּרִישׁוּת, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ויקרא כב, כ): וְיִנָּזְרוּ מִקָּדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאוֹמֵר (ויקרא כה, ה): עִנְּבֵי נְזִירֶךָ, וְאוֹמֵר (הושע ט, י): וַיִּנָּזְרוּ לַבּשֶׁת, וְאוֹמֵר (זכריה ז, ג): הַאֶבְכֶּה בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִשִּׁי הִנָּזֵר. הָא אֵין נְזִירוּת בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא פְּרִישׁוּת. יַזִּיר, שׁוֹמֵעַ אֲנִי מִסְּחוֹרָתוֹ וּמֵרְפוּאָתוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר לֹא יִשְׁתֶּה, בִּשְּׁתִיָּה הוּא אָסוּר וּמֻתָּר בִּרְפוּאָתוֹ וּבִסְחוֹרָתוֹ. חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה, מַגִּיד שֶׁעָשָׂה בּוֹ חֹמֶץ כַּיַּיִן וְחֹמֶץ מִצְוָה כְּיֵין מִצְוָה. וְכָל מִשְׁרַת וגו', מַגִּיד שֶׁאִם שָׁרָה עֲנָבִים בַּמַּיִם, שֶׁהֵם בְּנוֹתֵן טַעַם. מִכָּאן אַתָּה דָן לְכָל אִסּוּרִים שֶׁבַּתּוֹרָה, מָה אִם הַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן שֶׁאֵין אִסּוּרָן אִסּוּר עוֹלָם וְאֵין אִסּוּרָן אִסּוּר הֲנָאָה וְיֵשׁ לוֹ הֶתֵּר אַחַר אִסּוּרוֹ, עָשָׂה בוֹ טַעַם כְּעִקָּר. שְׁאָר אִסּוּרִין שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁאִסּוּרָן אִסּוּר עוֹלָם וְאִסּוּרָן אִסּוּר הֲנָאָה וְאֵין לָהֶם הֶתֵּר לְאַחַר אִסּוּרָן, אֵינוֹ דִין שֶׁנַּעֲשֶׂה בוֹ טַעַם כְּעִקָּר. וַעֲנָבִים כְּמַשְׁמָעָן, לַחִים לְהָבִיא אֶת הַבּוֹסֶר, וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל, לְחַיֵּב עַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וּמִכָּאן אַתָּה דָן לְכָל אִסּוּרִין שֶׁל נָזִיר, וּמַה כָּאן שֶׁהוּא מִין אֶחָד וְהֵם שְׁנֵי שֵׁמוֹת חַיָּב עַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ, אַף כָּל שֶׁהֵם מִין אֶחָד וְהֵם שְׁנֵי שֵׁמוֹת, חַיָּב עַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ, לְהָבִיא יַיִן חָדָשׁ וַעֲנָבִים שֶׁהוּא חַיָּב שְׁנָיִם.",
"כֹּל יְמֵי נִזְרוֹ מִכֹּל וגו' (במדבר ו, ד), בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ שֶׁאִם אָכַל כַּזַּיִת מִכֻּלָּם שֶׁהוּא לוֹקֶה אֶת הָאַרְבָּעִים, מִכָּאן אַתָּה דָן לְכָל אִסּוּרִין שֶׁבַּתּוֹרָה, מָה אִם הַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן שֶׁאֵין אִסּוּרוֹ אִסּוּר עוֹלָם וְאֵין אִסּוּרוֹ אִסּוּר הֲנָאָה וְיֵשׁ לוֹ הֶתֵּר לְאַחַר אִסּוּרוֹ, הֲרֵי הֵן מִצְטַרְפִין זֶה עִם זֶה לְכַזַּיִת, שְׁאָר אִסּוּרִין שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁאִסּוּרָן אִסּוּר עוֹלָם וְאִסּוּרָן אִסּוּר הֲנָאָה וְאֵין לָהֶם הֶתֵּר אַחַר אִסּוּר, דִּין הוּא שֶׁיִּצְטָרְפוּ זֶה עִם זֶה לְכַזַּיִת. מִכֹּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מִגֶּפֶן הַיַּיִן, שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף הֶעָלִין וְהַלּוּלָבִין בְּמַשְׁמַע, תַּלְמוּד לוֹמַר מֵחַרְצַנִּים וְעַד זָג, מַה פְּרָט מְפֹרָשׁ פְּרִי וּפְסוֹלֶת פֶּרִי, אַף אֵין לִי אֶלָּא פְּרִי וּפְסוֹלֶת פֶּרִי, לְהוֹצִיא אֶת הֶעָלִין וְאֶת הַלּוּלָבִין שֶׁאֵינָן פְּרִי וּפְסוֹלֶת פֶּרִי. מֵחַרְצַנִּים, מִעוּט חַרְצַנִּים שְׁנַיִם, וְעַד זָג, אֶחָד, דִּבְרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אֵלּוּ הֵן הַחַרְצַנִּים וְאֵלּוּ הֵן הַזַּגִּים, הַחַרְצַנִּים אֵלוּ הַחִיצוֹנִים, וְהַזַּגִּין אֵלּוּ הַפְּנִימִים, כְּמָה דְתֵימָא (שמות כח, לד): פַּעֲמֹן זָהָב וְרִמּוֹן, וּמְתַרְגְּמִינָן זַגָּא דְדַהֲבָא וְרִמּוֹנָא, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר שֶׁלֹא תִטְעֶה כַּזּוֹג שֶׁל בְּהֵמָה הַחִיצוֹן זוֹג וְהַפְּנִימִי עִנְבָּל. לֹא יֹאכֵל, אֵין אֲכִילָה פָּחוֹת מִכַּזַּיִת, מִכָּאן לְאִסּוּרֵי נָזִיר בְּכַזַּיִת.",
"כָּל יְמֵי נֶדֶר נִזְרוֹ תַּעַר וגו' (במדבר ו, ה), לָמָּה צִוָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַנָּזִיר שֶׁלֹא יְגַלַּח רֹאשׁוֹ, לְפִי שֶׁהַגִּלּוּחַ מְתָאֳרוֹ וּמְיַפֵּהוּ, כְּשֵׁם שֶׁאָמְרוּ בְּיוֹסֵף (בראשית מא, יד): וַיְגַלַּח וַיְחַלֵּף שִׂמְלֹתָיו, וְגִדּוּל שֵׂעָר הוּא לְשֵׁם צַעַר וְאֵבֶל, לְכָךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַחַר שֶׁזֶּה הַנָּזִיר אָסַר עַצְמוֹ מִן הַיַּיִן כְּדֵי לְהַרְחִיק עַצְמוֹ מִן הַזִּמָּה, יְגַדֵּל שַׂעֲרוֹ, שֶׁיִּתְנַבֵּל וְיִצְטָעֵר, כְּדֵי שֶׁלֹא יְהֵא יֵצֶר הָרָע קוֹפֵץ עָלָיו, (במדבר ו, ה): עַד מְלֹאת הַיָּמִם אֲשֶׁר יַזִּיר לַה' קָדשׁ יִהְיֶה, יֶאֶסְרוֹ עָלָיו כַּקֹּדֶשׁ, שֶׁלֹא יִגַּע בּוֹ, לְפִי שֶׁהוּא הִקְדִּישׁוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם. כָּל יְמֵי נֶדֶר נִזְרוֹ, נִדְרוֹ תָּלוּי בִּנְזִירוּתוֹ וְלֹא נְזִירוּתוֹ תְּלוּיָה בְּנִדְרוֹ. תַּעַר לֹא יַעֲבֹר, אֵין לִי אֶלָּא תָּעַר, תָּלָשׁ, מְרַט וְסִפְסֵף כָּל שֶׁהוּא מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר לֹא יַעֲבֹר עַל רֹאשׁוֹ, לְרַבּוֹת כָּל הַמַּעֲבִירִים, וּמֵאַחַר שֶׁסּוֹפֵנוּ לְרַבּוֹת כָּל דָּבָר, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר: תַּעַר, לְפִי שֶׁלֹא לָמַדְנוּ לְתִגְלַחַת אַחֲרוֹנָה שֶׁהִיא בְּתַעַר, לְלַמֵּד מִמְּצוֹרָע אִי אֶפְשָׁר, שֶׁאֵין דָּנִין קַל מֵחָמוּר לְהַחְמִיר עָלָיו. רַבִּי אוֹמֵר אֵינוֹ צָרִיךְ הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: תַּעַר לֹא יַעֲבֹר עַל רֹאשׁוֹ עַד מְלֹאת, הַתּוֹרָה אָמְרָה אַחַר מְלֹאת לֹא תְהֵא תִּגְלַחַת אֶלָּא בְּתַעַר. דָּבָר אַחֵר, אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר: תַּעַר, לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵינוֹ סוֹתֵר לֹא זוּג וְלֹא מִסְפָּרַיִם, אֶלָּא תַּעַר בִּלְבָד. עַד מְלֹאת הַיָּמִם אֲשֶׁר יַזִּיר לַה', מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאִם אָמַר הֲרֵינִי נָזִיר סְתָם מְגַלֵּחַ יוֹם שְׁלשִׁים וְאֶחָד, וְאִם גִּלַּח יוֹם שְׁלשִׁים לֹא יָצָא, תַּלְמוּד לוֹמַר: עַד מְלֹאת הַיָּמִם אֲשֶׁר יַזִּיר לַה', וַעֲדַיִן לֹא מָלְאוּ יְמֵי נְזִירוּתוֹ. קָדשׁ יִהְיֶה, זוֹ קְדֻשַּׁת שֵׂעָר. קָדשׁ יִהְיֶה, אֵין לִי אֶלָּא הַמְּגַלֵּחַ כְּמִצְוָתוֹ שֶׁשְֹּׂעָרוֹ אָסוּר, גִּלְחוּהוּ אֲחֵרִים קֹדֶם זְמַנּוֹ וְשֶׁלֹא כְּמִצְוָתוֹ מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר: קָדשׁ יִהְיֶה, מִכָּל מָקוֹם. בַּר פַּדָּא אָמַר סְתָם נְזִירוּת שְׁלשִׁים יוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: קָדשׁ יִהְיֶה, יִהְיֶה בְּגִימַטְרִיָּא שְׁלשִׁים. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רַבִּי יוֹנָתָן כְּנֶגֶד תֵּשַׁע וְעֶשְׂרִים פַּעַם שֶׁכָּתוּב בַּפָּרָשָׁה נֶדֶר, נָזִיר, נִזְרוֹ, יַזִּיר, לְהַזִּיר, וְהָא אִינוּן תְּלָתִין. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר בּוֹן אֶחָד לְחִדּוּשׁוֹ יָצָא, וְאֵינוֹ עוֹלֶה מִן הַמִּנְיָן. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּבַר פַּדָּא אִם גִּלַּח יוֹם שְׁלשִׁים לֹא יָצָא, עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי שְׁמוּאֵל אִם גִּלַּח יוֹם שְׁלשִׁים יָצָא. אִית דְּבָעֵי נַשְׁמְעִנַּהּ מִן הֲדָא, (במדבר ו, ה): גַּדֵּל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ, כַּמָּה הוּא גִּדּוּל שֵׂעָר שְׁלשִׁים יוֹם. וְאִית דְּבָעֵי נַשְׁמְעִנַּהּ מִן הֲדָא עַד מְלֹאת הַיָּמִם, וְכַמָּה הֵם יָמִים מְלֵאִים שְׁלשִׁים יוֹם. מֵעַתָּה אִם גִּלַּח יוֹם שְׁלשִׁים לֹא יָצָא. אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר אֶלְעָזָר הַיָּמִים, הַיָּמִם כְּתִיב, גַּדֵּל פֶּרַע, לוֹמַר לָךְ שֶׁהוּא גַּדֵּל פֶּרַע, אֵין לִי אֶלָּא מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ פֶּרַע, מִי שֶׁאֵין לוֹ פֶּרַע מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר: שְׂעַר רֹאשׁוֹ, מַשֶּׁהוּ. אֵין לִי שֶׁהוּא אָסוּר לְגַלֵּחַ אֶלָא עַד מְלֹאת הַיָּמִם אֲשֶׁר יַזִּיר, מִנַּיִן שֶׁהוּא אָסוּר בְּתִגְלַחַת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן, תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר ו, כ): וְאַחַר יִשְׁתֶּה הַנָּזִיר יָיִן, וְכִי הַנָּזִיר שׁוֹתֶה יַיִן, אֶלָּא מֻפְנֶה לְהַקִּישׁ לָדוּן מִמֶּנּוּ גְּזֵרָה שָׁוָה, נֶאֱמַר כָּאן נָזִיר (במדבר ו, ה): כָּל יְמֵי נֶדֶר נִזְרוֹ, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן נָזִיר, מַה לְּהַלָּן אָסוּר לִשְׁתּוֹת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן, אַף כָּאן אָסוּר לְגַלֵּחַ עַד הֲבָאַת קָרְבָּן.",
"כָּל יְמֵי הַזִּירוֹ לַה' וגו' (במדבר ו, ו), בֹּא וּרְאֵה שֶׁכָּל מִי שֶׁמְּקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ מִלְּמַטָּה מְקַדְּשִׁין אוֹתוֹ מִלְּמַעְלָה, זֶה לְפִי שֶׁמַּזִּיר אֶת עַצְמוֹ מִן הַיַּיִן וְנוֹהֵג צַעַר בְּעַצְמוֹ שֶׁלֹא יְגַלֵּחַ רֹאשׁוֹ כְּדֵי לִשְׁמֹר עַצְמוֹ מִן הָעֲבֵרָה, אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֲרֵי הוּא חָשׁוּב לְפָנַי כְּכֹהֵן גָדוֹל, מַה כֹּהֵן אָסוּר לִטַּמָּא לְכָל הַמֵּתִים, אַף נָזִיר אָסוּר לִטַּמָּא לְכָל הַמֵּתִים, מַה בְּכֹהֵן גָּדוֹל כְּתִיב (ויקרא כא, יב): כִּי נֵזֶר שֶׁמֶן מִשְׁחַת אֱלֹהָיו עָלָיו, אַף בַּנָּזִיר הוּא אוֹמֵר (במדבר ו, ז): כִּי נֵזֶר אֱלֹהָיו עַל רֹאשׁוֹ, מַה בְּכֹהֵן כְּתִיב (דברי הימים א כג, יג): וַיִּבָּדֵל אַהֲרֹן לְהַקְדִּישׁוֹ קֹדֶשׁ קֳדָשִׁים, אַף נָזִיר נִקְרָא קָדוֹשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ו, ח): כָּל יְמֵי נִזְרוֹ קָדשׁ הוּא לַה'. בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה הַמִּצְווֹת מְעַטְּרוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, וַהֲלֹא גִּדּוּל שֵׂעָר נִוּוּל הוּא לָאָדָם, שֶׁהוּא אֵינוֹ חוֹפֵף רֹאשׁוֹ, וּלְפִי שֶׁהוּא מְגַדְּלוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם קְרָאוֹ הַכָּתוּב עֲטָרָה לְרֹאשׁוֹ, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: כִּי נֵזֶר אֱלֹהָיו עַל רֹאשׁוֹ. כָּל יְמֵי הַזִּירוֹ וגו', נָזִיר שֶׁכָּל יָמָיו אָסוּר לִשְׁתּוֹת וּלְגַלֵּחַ וְלִטַּמָּא לַמֵּתִים, וְאִם גִּלַּח וְשָׁתָה יַיִן וְנִטְמָא לַמֵּתִים סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים, עַל הַיַּיִן מִנַּיִן שֶׁלּוֹקֶה, דִּכְתִיב (במדבר ו, ד): כֹּל יְמֵי נִזְרוֹ וגו', לַעֲשׂוֹת יָמִים שֶׁל אַחַר מְלֹאת כַּיָּמִים שֶׁלִּפְנֵי מְלֹאת. לְגַלֵּחַ מִנַּיִן, דִּכְתִיב (במדבר ו, ה): כָּל יְמֵי נֶדֶר נִזְרוֹ וגו', לְרַבּוֹת יָמִים שֶׁל אַחַר מְלֹאת כַּיָּמִים שֶׁלִּפְנֵי מְלֹאת. עַל הַטֻּמְאָה מִנַּיִן, דִּכְתִיב כָּל יְמֵי הַזִּירוֹ לַה' וגו', לַעֲשׂוֹת יָמִים שֶׁל אַחַר מְלֹאת כַּיָּמִים שֶׁלִּפְנֵי מְלֹאת. שְׁלשָׁה מִנִּין אֲסוּרִים בְּנָזִיר, הַטֻּמְאָה וְהַתִּגְלַחַת וְהַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן. הַטֻּמְאָה מִנַּיִן, דִּכְתִיב (במדבר ו, ו): כָּל יְמֵי הַזִּירוֹ לַה' עַל נֶפֶשׁ מֵת וגו'. תִּגְלַחַת מִנַּיִן, דִּכְתִיב (במדבר ו, ה): כָּל יְמֵי נֶדֶר נִזְרוֹ תַּעַר לֹא יַעֲבֹר עַל רֹאשׁוֹ. הַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן, דִּכְתִיב (במדבר ו, ד): כֹּל יְמֵי נִזְרוֹ מִכֹּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מִגֶּפֶן וגו'. חֹמֶר בַּטֻּמְאָה וּבַתִּגְלַחַת מִבַּיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן, שֶׁהַטֻּמְאָה וְהַתִּגְלַחַת סוֹתְרִים וְהַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן אֵינוֹ סוֹתֵר. וְחֹמֶר בַּיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן מִבַּטֻּמְאָה וְתִגְלַחַת, שֶׁלֹא הֻתַּר כְּלַל הַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן וְהֻתַּר בְּתִגְלַחַת מִצְוָה, כְּגוֹן מְצוֹרָע, דְּנַפְקָא מֵרֹאשׁוֹ הָאָמוּר בַּמְּצוֹרָע הַמְיֻתָּר, לְהָבִיא נָזִיר מְצוֹרָע שֶׁמְגַלֵּחַ, וְהֻתַּר בְּמֵת מִצְוָה לִטַּמָּא. חֹמֶר בַּטֻּמְאָה מִתִּגְלַחַת, שֶׁהַטֻּמְאָה סוֹתֶרֶת אֶת הַכֹּל וְחַיָּבִין עָלֶיהָ קָרְבָּן, וְתִגְלַחַת אֵינָהּ סוֹתֶרֶת אֶלָּא שְׁלשִׁים יוֹם וְאֵין חַיָּבִין עָלֶיהָ קָרְבָּן. עַל נֶפֶשׁ מֵת לֹא יָבֹא, שׁוֹמֵעַ אֲנִי נַפְשׁוֹת בְּהֵמָה בְּמַשְׁמַע, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כד, יח): מַכֵּה נֶפֶשׁ בְּהֵמָה, תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר ו, ז): לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ, בַּמֶּה עִנְיָן מְדַבֵּר בְּנַפְשׁוֹת אָדָם. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר אֵינוֹ צָרִיךְ, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר לֹא יָבֹא בִּנְפָשׁוֹת הַמְּטַמְּאוֹת בְּבִיאָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, וְאֵלּוּ הֵן נַפְשׁוֹת אָדָם. לְאָבִיו לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא כּוֹלֵל בְּכֹהֵן הֶדְיוֹט (ויקרא כא, א): לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו, וְחָזַר וְהִתִּירוֹ לַקְּרוֹבִים (ויקרא כא, ב): כִּי אִם לִשְׁאֵרוֹ וגו', יָכוֹל אַף נָזִיר כֵּן יְהֵא מֻתָּר לִטַּמָּא לַקְּרוֹבִים, תַּלְמוּד לוֹמַר לְאָבִיו, לוֹמַר שֶׁאֵינוֹ מִטַּמֵּא לַקְּרוֹבִים. וּלְאִמּוֹ לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר בַּנָּזִיר לֹא יִטַּמָּא לָהֶם בְּמֹתָם, רַבִּי אוֹמֵר בְּמֹתָם אֵין מִטַּמֵּא, אֲבָל מִטַּמֵּא הוּא בְּנִגְעָן וּבְזִיבָתָן, וְאֵין לִי אֶלָּא בְּנָזִיר, בְּכֹהֵן גָּדוֹל מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר (ויקרא כא, יא): וּלְאִמּוֹ בְּכֹהֵן גָּדוֹל, שֶׁלֹא הָיִיתִי צָרִיךְ, שֶׁכְּבָר קַל וָחֹמֶר הוּא, וּמָה אִם בַּמָּקוֹם שֶׁכֹּהֵן הֶדְיוֹט מִטַּמֵּא לְאָחִיו מֵאָבִיו אֵין כֹּהֵן גָּדוֹל מִטַּמֵּא לְאָבִיו, מָקוֹם שֶׁאֵין כֹּהֵן הֶדְיוֹט מִטַּמֵא לְאָחִיו מֵאִמּוֹ דִּין הוּא שֶׁלֹא יְהֵא כֹּהֵן גָּדוֹל מִטַּמֵּא לְאִמּוֹ. אִם זָכִיתָ מִן הַדִּין, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר וּלְאִמּוֹ בְּכֹהֵן גָּדוֹל, מֻפְנֶה לְהַקִּישׁ לָדוּן מִמֶּנּוּ גְּזֵרָה שָׁוָה, נֶאֱמַר בְּכֹהֵן גָּדוֹל אִמּוֹ, וְנֶאֱמַר בַּנָּזִיר אִמּוֹ, מָה אִמּוֹ הָאָמוּר בַּנָּזִיר מִטַּמֵּא בְּנִגְעָן וּבְזִיבָתָן, אַף אִמּוֹ הָאָמוּר בְּכֹהֵן גָּדוֹל מִטַּמֵּא בְּנִגְעָן וּבְזִיבָתָן. (במדבר ו, ז): לְאָחִיו, לָמָּה נֶאֱמַר, לְאָחִיו אֵינוֹ מִטַּמֵּא אֲבָל מִטַּמֵּא הוּא לְמֵת מִצְוָה. (במדבר ו, ז): וּלְאַחֹתוֹ, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר, הֲרֵי שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ לִשְׁחֹט אֶת פִּסְחוֹ וְלָמוּל אֶת בְּנוֹ וְשָׁמַע שֶׁמֵּת לוֹ מֵת, יָכוֹל יִטַּמָּא, אָמַרְתָּ: לֹא יִטַּמָּא לָהֶם בְּמֹתָם, יָכוֹל לֹא יִטַּמָּא לְמֵת מִצְוָה, תַּלְמוּד לוֹמַר: וּלְאַחֹתוֹ, לַאֲחוֹתוֹ אֵינוֹ מִטַּמֵּא אֲבָל מִטַּמֵּא הוּא לְמֵת מִצְוָה. נֶאֱמַר: לְאָחִיו, לְהַתִּירוֹ לִטַּמָּא לְמֵת מִצְוָה, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא אִסּוּר לָאו, לֹא יִטַּמָּא לָהֶם. וְנֶאֱמַר: וּלְאַחֹתוֹ, לְהַתִּירוֹ לִטַּמָּא אֲפִלּוּ בִּמְקוֹם פֶּסַח וּמִילָה, דְּחַיָּבֵי כְּרִיתוֹת הֵן, אֲבָל לִבְנוֹ וּלְבִתּוֹ לֹא נֶאֱמַר, שֶׁאֵין הַקְּטַנִּים נִזּוֹרִין. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: נֶפֶשׁ, אֵלּוּ הָרְחוֹקִים, מֵת, אֵלוּ הַקְּרוֹבִים, לְאָבִיו, לְאָבִיו אֵינוֹ מִטַּמֵּא אֲבָל מִטַּמֵּא הוּא לְמֵת מִצְוָה. וְאִם נֶאֱמַר לְאָבִיו, לָמָּה נֶאֱמַר וּלְאִמּוֹ, אִם נֶאֱמַר אָבִיו, וְלֹא נֶאֱמַר אִמּוֹ הָיִיתִי אוֹמֵר לְכָךְ לֹא יִטַּמָּא לוֹ מִשּׁוּם דַּחֲזָקָה בְּעַלְמָא הוּא, אֲבָל אִמּוֹ דְּוַדַּאי יְלִידְתֵּיהּ לִטַּמָּא לָהּ, וְאִי כָּתַב רַחֲמָנָא אִמּוֹ הָיִיתִי אוֹמֵר, לְאִמּוֹ הוּא דְּלָא, דְּלָא אָזֵיל זַרְעָהּ בַּתְרָהּ, אֲבָל אָבִיו כֵּיוָן שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם, אֵימָא לִטַּמָּא לֵיהּ, לְכָךְ נֶאֱמַר: לְאָבִיו. לְאָחִיו, שֶׁאִם הוּא כֹּהֵן גָּדוֹל וְנָזִיר, לְאָחִיו אֵינוֹ מִטַּמֵּא אֲבָל מִטַּמֵּא הוּא לְמֵת מִצְוָה. וּלְאַחֹתוֹ, שֶׁאִם הָיָה הוֹלֵךְ לִשְׁחֹט פִּסְחוֹ וְלָמוּל אֶת בְּנוֹ, לַאֲחוֹתוֹ אֵינוֹ מִטַּמֵּא אֲבָל מִטַּמֵּא הוּא לְמֵת מִצְוָה. לֹא יִטַּמָּא לָהֶם בְּמֹתָם, אֲבָל עוֹמֵד הוּא בַּהֶסְפֵּד וּבַשּׁוּרָה. רַבִּי אוֹמֵר בְּמוֹתָם אֵינוֹ מִטַּמֵּא אֲבָל מִטַּמֵּא הוּא בְּנִגְעָם וּבְזִיבָתָם, (במדבר ו, ז): כִּי נֵזֶר אֱלֹהָיו עַל רֹאשׁוֹ, לְהַגִּיד מַה גָּרַם.",
"כֹּל יְמֵי נִזְרוֹ קָדשׁ הוּא לַה' (במדבר ו, ח), לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר (במדבר ו, ה): עַד מְלֹאת הַיָּמִם, אֵין לִי אֶלָּא מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ פֶּסֶק לִנְזִירוּתוֹ, נְזִיר עוֹלָם מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר: כֹּל יְמֵי נִזְרוֹ, לְהָבִיא נְזִיר עוֹלָם. קָדשׁ הוּא לַה', זוֹ קְדֻשַּׁת הַגּוּף.",
"וְכִי יָמוּת מֵת עָלָיו (במדבר ו, ט), בִּמְחֻוֶּרֶת עָלָיו הַטֻּמְאָה, לְהוֹצִיא אֶת הַסָּפֵק, זוֹ טֻמְאַת הַתְּהוֹם. אֵי זוֹ טֻמְאַת הַתְּהוֹם, כָּל שֶׁאֵין מַכִּירָהּ אֶחָד בְּסוֹף הָעוֹלָם, הָיָה מַכִּירָהּ אֶחָד בְּסוֹף הָעוֹלָם אֵין זוֹ טֻמְאַת הַתְּהוֹם. הָיָה טָמוּן בְּתֶבֶן אוֹ בִּצְרוֹרוֹת, הֲרֵי זוֹ טֻמְאַת הַתְּהוֹם, בְּמַיִם בַּאֲפֵלָה וּבִנְקִיקֵי הַסְּלָעִים, אֵין זוֹ טֻמְאַת הַתְּהוֹם, וְלֹא אָמְרוּ טֻמְאַת הַתְּהוֹם אֶלָּא לַמֵּת בִּלְבָד. (במדבר ו, ט). בְּפֶתַע פִּתְאֹם, רַבִּי יוֹנָתָן אָמַר בְּפֶתַע, זֶה שׁוֹגֵג, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (במדבר לה, כב): בְּפֶתַע בְּלֹא אֵיבָה הֲדָפוֹ. פִּתְאֹם, זֶה אוֹנֶס, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (במדבר יב, ד): וַיֹּאמֶר ה' פִּתְאֹם אֶל משֶׁה וגו'. וְרַבָּנָן אָמְרֵי: פִּתְאֹם, זֶה מֵזִיד, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (משלי כב, ג): וּפְתָיִים עָבְרוּ וְנֶעֱנָשׁוּ. דָּבָר אַחֵר, פִּתְאוֹם, זֶה שׁוֹגֵג, דִּכְתִיב (משלי יד, טו): פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר. וְכִי מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ בְּפִתְאֹם לְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ מֵזִיד אוֹנֵס וְשׁוֹגֵג, לָמָּה צָרִיךְ הַכָּתוּב לִכְתֹּב: בְּפֶתַע, לְהָבִיא אֶת הַשּׁוֹגֵג, אִלּוּ לֹא נִכְתַּב: פֶּתַע, הָיִיתִי אוֹמֵר כִּי מֵבִיא קָרְבָּן עַל טֻמְאָתוֹ הֵיכָא דְנִטְמָא בְּשׁוֹגֵג, מִידֵי דַּהֲוָה אַכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה, אֲבָל אֹנֶס וּמֵזִיד אֵימָא לָא, כָּתַב רַחֲמָנָא פֶּתַע, דְּשׁוֹגֵג הוּא, לְגַלּוֹת עַל פִּתְאֹם דְּאֹנֶס וּמֵזִיד הוּא, וַאֲפִלּוּ הָכֵי חַיָּב קָרְבָּן עַל טֻמְאָתוֹ. (במדבר ו, ט): וְטִמֵּא רֹאשׁ נִזְרוֹ, בְּמִי שֶׁהָיָה טָהוֹר וְנִטְמָא, הֲרֵי הוּא חַיָּב בְּהַעֲבָרַת שֵׂעָר וּבַהֲבָאַת קָרְבָּן וְלִפְטֹר הַנָּזִיר בְּקָבֶר. (במדבר ו, ט): וְגִלַּח רֹאשׁוֹ. רֹאשׁוֹ הוּא מְגַלֵּחַ וְאֵין מְגַלֵּחַ כָּל שְׂעָרוֹ. (במדבר ו, ט): בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ, בְּיוֹם הֲזָיָתוֹ בַּשְּׁבִיעִי, אַתָּה אוֹמֵר בְּיוֹם הֲזָיָתוֹ בַּשְּׁבִיעִי אוֹ בַּשְּׁמִינִי, תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר ו, ט): בַּיוֹם הַשְּׁבִיעִי יְגַלְּחֶנּוּ, אִי בַּשְּׁבִיעִי, אַף עַל פִּי שֶׁלֹא הִזָּה, תַּלְמוּד לוֹמַר: בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ, בְּיוֹם הֲזָיָתוֹ. בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, אֵין לִי אֶלָּא שְׁבִיעִי, שְׁמִינִי, תְּשִׁיעִי וַעֲשִׂירִי מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר יְגַלְּחֶנּוּ. אֵין לִי אֶלָּא בַּיּוֹם, בַּלַּיְלָה מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר יְגַלְּחֶנּוּ. אֵין לִי אֶלָּא תִּגְלַחַת הַטֻּמְאָה, תִּגְלַחַת טָהֳרָה מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר יְגַלְּחֶנּוּ. כֵּיצַד, הָיָה מַזֶּה בַּשְּׁלִישִׁי וּבַשְּׁבִיעִי וּמְגַלֵּחַ בַּשְּׁבִיעִי וּמֵבִיא קָרְבְּנוֹתָיו בַּשְּׁמִינִי, וְאִם גִּלַּח בַּשְּׁמִינִי, מֵבִיא קָרְבְּנוֹתָיו בּוֹ בַּיּוֹם, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא.",
"וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי (במדבר ו, י), לְהוֹצִיא אֶת הַשְּׁבִיעִי, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לְהוֹצִיא אֶת הַתְּשִׁיעִי, נֶאֱמַר כָּאן שְׁמִינִי, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן שְׁמִינִי (ויקרא כב, כז): וּמִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה וגו', מַה שְּׁמִינִי הָאָמוּר לְהַלָּן הִכְשִׁיר בּוֹ שְׁמִינִי וּמִשְּׁמִינִי וָהָלְאָה, אַף שְׁמִינִי הָאָמוּר כָּאן הִכְשִׁיר בּוֹ שְׁמִינִי וּמִשְּׁמִינִי וָהָלְאָה. אִלּוּ אָמַר תּוֹרִים, יָכוֹל הַרְבֵּה, תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר ו, י): יָבִא שְׁתֵּי תֹרִים, לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא שְׁתַּיִם. יָכוֹל יָבִיא תּוֹרִים וּבְנֵי יוֹנָה, תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר ו, י): אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה. יָכוֹל יָבִיא פְּרִידָה אַחַת מִזּוֹ וּפְרִידָה אַחַת מִזּוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר: שְׁתֵּי תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה. מִכָּאן אָמְרוּ אֵין מְבִיאִין תּוֹרִין כְּנֶגֶד בְּנֵי יוֹנָה וְלֹא בְּנֵי יוֹנָה כְּנֶגֶד תּוֹרִין. (במדבר ו, י): אֶל הַכֹּהֵן אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, מְלַמֵּד שֶׁהוּא חַיָּב בְּטִפּוּל הֲבָאָתָם עַד שֶׁיְּבִיאֵם אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד.",
"וְעָשָׂה הַכֹּהֵן אֶחָד לְחַטָּאת וְאֶחָד לְעֹלָה (במדבר ו, יא), שֶׁיַּפְרִישֵׁם הַכֹּהֵן אֶחָד לְחַטָּאת וְאֶחָד לְעֹלָה בַּעֲשִׂיָּתָן. אֵין לִי אֶלָּא הַפְרָשָׁה לַכֹּהֵן, בַּבַּעַל מִנַּיִן. נֶאֱמַר בְּיוֹלֶדֶת (ויקרא יב, ח): וְלָקְחָה שְׁתֵּי תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה אֶחָד לְעֹלָה וְאֶחָד לְחַטָּאת, הֲרֵי שֶׁהַבְּעָלִים מַפְרִישִׁין בִּשְׁעַת לְקִיחָתָן, נִמְצְאוּ לְמֵדִין הַפְרָשָׁה בַּכֹּהֵן וְהַפְרָשָׁה בַּבְּעָלִים, וְנִמְצֵינוּ לְמֵדִים כָּאן קֵן סְתוּמָה בִּזְמַן שֶׁהַכֹּהֵן צָרִיךְ לְהַפְרִישָׁן בִּזְּמַן שֶׁהַבְּעָלִים מַפְרִישִׁין אוֹתָהּ סְתוּמָה, וְנִמְצֵינוּ לְמֵדִין כָּאן קֵן מְפֹרֶשֶׁת בִּזְּמַן שֶׁהַבְּעָלִים מַפְרִישִׁין אֵיזוֹ לָעוֹלָה וְאֵיזוֹ לַחַטָּאת. (במדבר ו, יא): וְכִפֶּר עָלָיו מֵאֲשֶׁר חָטָא עַל הַנָּפֶשׁ, מִשּׁוּם טֻמְאַת הַמֵּתִים, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, מֵאֲשֶׁר חָטָא עַל נַפְשׁוֹ, שֶׁצִּעֵר עַצְמוֹ מִן הַיַּיִן. וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר, וּמָה הַמְצַעֵר נַפְשׁוֹ מִן הַיַּיִן צָרִיךְ כַּפָּרָה, קַל וָחֹמֶר הַמְּצַעֵר נַפְשׁוֹ עַל כָּל דָּבָר. (במדבר ו, יא יב): וְקִדַּשׁ אֶת רֹאשׁוֹ בַּיּוֹם הַהוּא, וְהִזִּיר לַה' אֶת יְמֵי נִזְרוֹ, נִמְצֵינוּ לְמֵדִין שֶׁמַּתְחִיל לִמְנוֹת מִיּוֹם שֶׁגִּלַּח דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי בֶּן רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי אוֹמֵר וְכִפֶּר עָלָיו מֵאֲשֶׁר חָטָא עַל הַנָּפֶשׁ. וְקִדַּשׁ אֶת רֹאשׁוֹ בַּיּוֹם הַהוּא, בְּיוֹם הֲבָאַת קָרְבְּנוֹתָיו.",
"וְהִזִּיר לַה' אֶת יְמֵי נִזְרוֹ (במדבר ו, יב), כָּל אֲשָׁמוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה מְעַכְּבִין אֶת הַכַּפָּרָה חוּץ מִזֶּה. יָכוֹל אַף זֶה מְעַכֵּב, תַּלְמוּד לוֹמַר וְהִזִּיר וְהֵבִיא, אַף עַל פִּי שֶׁלֹא הֵבִיא הִזִּיר. מִשֵּׁם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמְרוּ אַף זֶה מְעַכֵּב, שֶׁנֶּאֱמַר וְהִזִּיר לַה', אֵימָתַי (במדבר ו, יב): וְהֵבִיא כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ לְאָשָׁם, וְהִזִּיר לַה' אֶת יְמֵי נִזְרוֹ, מִנַּיִן שֶׁהוּא אָסוּר לִטַּמָּא לְמֵתִים בַּיָּמִים שֶׁל אַחַר נְזִירוּתוֹ כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּתוֹ עַד הֲבָאַת קָרְבָּן, תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר ו, כ): וְאַחַר יִשְׁתֶּה הַנָּזִיר יַיִן. וְכִי נָזִיר שׁוֹתֶה יַיִן, אֶלָּא מֻפְנֶה לְהַקִּישׁ, לָדוּן מִמֶּנּוּ גְּזֵרָה שָׁוָה, נֶאֱמַר כָּאן נָזִיר, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן נָזִיר, מַה נָּזִיר הָאָמוּר לְהַלָּן עָשָׂה בוֹ יָמִים שֶׁל אַחַר נְזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן, אַף נָזִיר הָאָמוּר כָּאן נַעֲשָׂה בוֹ יָמִים שֶׁל אַחַר נְזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן. (במדבר ו, יב): וְהֵבִיא כֶּבֶשׂ, וְלֹא אַיִל. (במדבר ו, יב): בֶּן שְׁנָתוֹ לְעַצְמוֹ וְלֹא בֶּן שָׁנָה לִשְׁנֵי עוֹלָם. (במדבר ו, יב): לְאָשָׁם, הֲרֵי זֶה קְנַס. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לֹא מָצִינוּ אָשָׁם שֶׁיָּבוֹא לְבַטֵּל אֶלָּא זֶה בִּלְבָד, שֶׁכֵּן כְּתִיב אַחֲרָיו (במדבר ו, יב): וְהַיָּמִים הָרִאשֹׁנִים יִפְּלוּ. וְהַיָּמִים הָרִאשֹׁנִים יִפְּלוּ, מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ רִאשׁוֹנִים וְאַחֲרוֹנִים סוֹתְרוֹ, מִנַּיִן אִם אָמַר הֲרֵינִי נָזִיר מֵאָה יוֹם וְנִטְמָא סוֹף מֵאָה חָסֵר יוֹם אֶחָד, מִנַּיִן שֶׁהוּא סוֹתֵר אֶת הַכֹּל, תַּלְמוּד לוֹמַר: וְהַיָּמִים הָרִאשֹׁנִים יִפְּלוּ, מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אַחֲרוֹנִים סוֹתֵר וְזֶה יֵשׁ לוֹ אַחֲרוֹנִים. נִטְמָא בְּיוֹם מֵאָה, יָכוֹל יְהֵא סוֹתֵר הַכֹּל, תַּלְמוּד לוֹמַר: וְהַיָּמִים וגו', מִכְּלַל דְּאִיכָּא אַחֲרוֹנִים, וְזֶה אֵין לוֹ אַחֲרוֹנִים. אוֹ אֲפִלּוּ נִטְמָא בִּתְחִלַּת מֵאָה סוֹתֵר אֶת הַכֹּל, תַּלְמוּד לוֹמַר: וְהַיָּמִים הָרִאשֹׁנִים יִפְּלוּ, מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ רִאשׁוֹנִים, וְזֶה אֵין לוֹ רִאשׁוֹנִים. (במדבר ו, יב): כִּי טָמֵא נִזְרוֹ, הַטֻּמְאָה סוֹתֶרֶת אֶת הַכֹּל וְאֵין הַתִּגְלַחַת סוֹתֶרֶת אֶת הַכֹּל אֶלָּא שְׁלשִׁים יוֹם, דִּבְעֵינַן גַּדֵּל פֶּרַע, הַטֻּמְאָה סוֹתֶרֶת וְאֵין הַיַּיִן סוֹתֵר.",
"וְזֹאת תּוֹרַת הַנָּזִיר (במדבר ו, יג), תּוֹרַת, אֶחָד נְזִיר יָמִים וְאֶחָד נְזִיר עוֹלָם, יָכוֹל שֶׁאַתְּ מַרְבֶּה נְזִירוּת שִׁמְשׁוֹן, תַּלְמוּד לוֹמַר: וְזֹאת, שֶׁכֵּן אָמְרוּ מַה בֵּין נְזִיר עוֹלָם לִנְזִיר שִׁמְשׁוֹן, נְזִיר עוֹלָם הִכְבִּיד שַׂעֲרוֹ מֵקֵל בְּתַעַר וּמֵבִיא שָׁלשׁ בְּהֵמוֹת, וְאִם נִטְמָא מֵבִיא קָרְבַּן טֻמְאָה. נְזִיר שִׁמְשׁוֹן הִכְבִּיד שַׂעֲרוֹ אֵין מֵקֵל בְּתַעַר, וְאִם נִטְמָא אֵין מֵבִיא קָרְבַּן טֻמְאָה. רַבִּי אוֹמֵר אַבְשָׁלוֹם נְזִיר עוֹלָם הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב טו, ז ח): וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם אֶל הַמֶּלֶךְ אֵלְכָה נָּא וַאֲשַׁלֵּם אֶת נִדְרִי אֲשֶׁר נָדַרְתִּי לַה' בְּחֶבְרוֹן. כִּי נֵדֶר נָדַר עַבְדְּךָ בְּשִׁבְתִּי בִגְשׁוּר בַּאֲרָם לֵאמֹר אִם יָשׁוֹב יְשִׁיבֵנִי ה' יְרוּשָׁלָיִם וְעָבַדְתִּי אֶת ה'. מַהוּ מִקֵּץ אַרְבָּעִים שָׁנָה, רַבִּי נְהוֹרַאי אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לְקֵץ אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁשָּׁאֲלוּ לָהֶם מֶלֶךְ, וְאוֹתָהּ שָׁנָה שֶׁשָּׁאֲלוּ לָהֶם מֶלֶךְ הִיא שְׁנַת עֶשֶׂר לִשְׁמוּאֵל הָרָמָתִי, וּמְגַלֵּחַ אַבְשָׁלוֹם אֶחָד לִשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, דִּבְרֵי רַבִּי, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב יד, כו): וְהָיָה מִקֵּץ יָמִים לַיָּמִים אֲשֶׁר יְגַלֵּחַ כִּי כָבֵד עָלָיו וְגִלְּחוֹ וְשָׁקַל אֶת שְׂעַר רֹאשׁוֹ מָאתַיִם שְׁקָלִים בְּאֶבֶן הַמֶּלֶךְ, נֶאֱמַר כָּאן יָמִים, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (ויקרא כה, כט): יָמִים תִּהְיֶה גְאֻלָּתוֹ, מַה לְּהַלָּן שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ אַף כָּאן שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. רַבִּי נְהוֹרַאי אוֹמֵר מְגַלֵּחַ אֶחָד לִשְׁלשִׁים יוֹם, כְּדֶרֶךְ שֶׁהַכֹּהֲנִים מְגַלְּחִים, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל מד, כ): וּפֶרַע לֹא יְשַׁלֵּחוּ כָּסוֹם יִכְסְמוּ אֶת רָאשֵׁיהֶם. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בִּבְנֵי מְלָכִים מְגַלְּחִים מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת. וְזֹאת תּוֹרַת, לְקָרְבַּן טָהֳרָה אוֹ אַף לְקָרְבַּן טֻמְאָה, תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר ו, יג): בְּיוֹם מְלֹאת יְמֵי נִזְרוֹ, לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא בְּמִי שֶׁיֵּשׁ פֶּסֶק לִנְזִירוּתוֹ. בְּיוֹם מְלֹאת, בַּיּוֹם יָבִיא וְלֹא בַלַּיְלָה. (במדבר ו, יג): יָבִיא אֹתוֹ, הוּא יָבִיא אֶת עַצְמוֹ וְאֵין אֲחֵרִים מְבִיאִין אוֹתוֹ. זוֹ אַחַת מִשְׁלשָׁה אֶתִים שֶׁהָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל דּוֹרֵשׁ בַּתּוֹרָה (ויקרא כב, טז): וְהִשִֹּׂיאוּ אוֹתָם עֲוֹן אַשְׁמָה, וְכִי אֲחֵרִים מַשִֹּׂיאִים אוֹתָם וַהֲלֹא הֵם מַשִֹּׂיאִין אֶת עַצְמָן. כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר (דברים לד, ו): וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּי, וְכִי אֲחֵרִים קָבְרוּ אוֹתוֹ וַהֲלֹא הוּא קָבַר אֶת עַצְמוֹ, אַף כָּאן אַתָּה אוֹמֵר: יָבִיא אֹתוֹ, הוּא יָבִיא אֶת עַצְמוֹ וְאֵין אֲחֵרִים מְבִיאִים אוֹתוֹ.",
"וְהִקְרִיב אֶת קָרְבָּנוֹ לַה' (במדבר ו, יד), מַגִּיד שֶׁהַבְּהֵמָה מְקֻדֶּשֶׁת לַשֵּׁם. (במדבר ו, יד): בֶּן שְׁנָתוֹ, בֶּן שָׁנָה לְעַצְמוֹ וְלֹא בֶּן שָׁנָה לַשָּׁנִים. (במדבר ו, יד): תָמִים, לְהוֹצִיא אֶת בַּעֲל מוּם. (במדבר ו, יד): אֶחָד, וְלֹא שְׁנַיִם. אֶחָד, שֶׁיְהֵא הֶקְדֵּשׁוֹ לַשֵּׁם. (במדבר ו, יד): לְעֹלָה, שֶׁיְהֵא הֶקְדֵּשׁוֹ לְשֵׁם עוֹלָה. (במדבר ו, יד): וְכַבְשָׂה, יָכוֹל שְׁתַּיִם, תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר ו, יד): אַחַת. אָמַרְתָּ אַחַת, אֵין מְגַלְּחִין שְׁתֵּי נְזִירוֹת כְּאֶחָת. (במדבר ו, יד): בַּת שְׁנָתָה, בַּת שָׁנָה לְעַצְמָהּ וְלֹא בַּת שָׁנָה לַשָּׁנִים. (במדבר ו, יד): תְּמִימָה, לְהוֹצִיא בַּעֲלַת מוּם. (במדבר ו, יד): לְחַטָּאת, שֶׁיְהֵא הֶקְדֵשָׁהּ לְשֵׁם חַטָּאת. (במדבר ו, יד): וְאַיִל, יָכוֹל שְׁנַיִם, תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר ו, יד): אֶחָד. אָמַרְתָּ אֶחָד, מְגַלֵּחַ הוּא עַל זֶבַח אֶחָד. (במדבר ו, יד): תָּמִים, לְהוֹצִיא בַּעַל מוּם. (במדבר ו, יד): לִשְׁלָמִים, שֶׁיְהֵא הֶקְדֵשׁוֹ לְשֵׁם שְׁלָמִים. לִמֵּד בַּנָּזִיר שֶׁיִּטְעֹן בְּשָׁלשׁ בְּהֵמוֹת.",
"וְסַל מַצּוֹת (במדבר ו, טו), מִצְוָה שֶׁיָּבִיא בְּסָל, אֵין לִי אֶלָּא סָל, מִנַּיִן אַתְּ מַרְבֶּה שְׁאָר הַכֵּלִים, תַּלְמוּד לוֹמַר סַל, וְסַל, וְסַל מַצּוֹת, כְּלָל, (במדבר ו, טו): חַת וגו' וּרְקִיקֵי מַצּוֹת וגו', פְּרָט, אֵין בַּכְּלָל אֶלָּא מַה שֶּׁבַּפְּרָט, מְלַמֵּד שֶׁאֵין טָעוּן אַרְבָּעָה מִינִין כַּתּוֹדָה. מַצּוֹת סֹלֶת חַת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן וּרְקִיקֵי מַצּוֹת מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן, לָמָּה צָרִיךְ לוֹמַר מַצּוֹת בָּרְקִיקִים, יָכוֹל לִתֵּן לַחַלּוֹת מְשִׁיחָה וְלָרְקִיקִים בְּלִילָה, תַּלְמוּד לוֹמַר: מַצּוֹת, לַמַּצָּה שָׁוּוּ וְלֹא שָׁוּוּ לַבְּלִילָה וְלַמְּשִׁיחָה. וּרְקִיקֵי מַצּוֹת מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן, יָכוֹל כְּדֶרֶךְ הַמּוֹשְׁחִין, תַּלְמוּד לוֹמַר בַּשָּׁמֶן, כְּדֵי קִיּוּם שָׁמֶן. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה, טוֹבֵל אֶצְבָּעוֹ וְנוֹתֵן אַחַת עַל זוֹ וְאַחַת עַל זוֹ. (במדבר ו, טו): וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם, לָעוֹלָה וְלַשְּׁלָמִים, אוֹ אַף לַחַטָּאת וְלָאָשָׁם, כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא אָמוּר בַּמְּצֹרָע שֶׁמֵּבִיא מִנְחָה עַל חַטָּאתוֹ וַאֲשָׁמוֹ וְעוֹלָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יד, י): וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִקַּח שְׁנֵי כְבָשִׂים תְּמִימִם וְכַבְשָׂה אַחַת בַּת שְׁנָתָהּ וגו', הָיָה מֵבִיא שְׁלשָׁה עֶשְׂרוֹנִים עִשָֹּׂרוֹן לְכָל מִין וּמִין, יָכוֹל אַף בַּנָּזִיר כֵּן, תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר ו, יז): וְאֶת הָאַיִל יַעֲשֶׂה זֶבַח שְׁלָמִים וגו' וְעָשָה הַכֹּהֵן אֶת מִנְחָתוֹ וְאֶת נִסְכּוֹ. וַהֲלוֹא אַיִל הָיָה בִּכְלַל וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם, וְיָצָא מִן הַכְּלָל וְלִמֵּד עַל הַכְּלָל, מָה הָאַיִל שֶׁהוּא שְׁלָמִים מְיֻחָד שֶׁהוּא בָּא בְּנֶדֶר וּבִנְדָבָה טָעוּן נְסָכִים, אַף כָּל הַבָּאִים בְּנֶדֶר וּבִנְדָבָה שֶׁיִּטְעֲנוּ נְסָכִים.",
"וְהִקְרִיב הַכֹּהֵן לִפְנֵי ה' וְעָשָׂה אֶת חַטָּאתוֹ וְאֶת עֹלָתוֹ (במדבר ו, טז), מְלַמֵּד שֶׁהַחַטָּאת קָרֵב קֹדֶם לָעוֹלָה בְּכָל מָקוֹם. (במדבר ו, יז): וְאֶת הָאַיִל יַעֲשֶׂה זֶבַח שְׁלָמִים, מַגִּיד שֶׁהָעוֹלָה קוֹדֶמֶת לַשְּׁלָמִים. (במדבר ו, יז): עַל סַל הַמַּצּוֹת, שֶׁיַּקְדִּים הַלֶּחֶם לִזְבִיחַת הָאַיִל, שֶׁאֵין הַלֶּחֶם קָדוֹשׁ אֶלָּא בְּדַם הַזֶּבַח. (במדבר ו, יז): וְעָשָׂה הַכֹּהֵן אֶת מִנְחָתוֹ וגו', לָעִנְיָן שֶׁאָמַרְנוּ.",
"וְגִלַּח הַנָּזִיר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד (במדבר ו, יח), רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר בַּשְּׁלָמִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד כְּמַשְׁמָעוֹ, אָמַרְתָּ אִם כָּךְ אָמְרָה תּוֹרָה (שמות כ, כג): וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל מִזְבְּחִי וגו', קַל וָחֹמֶר לִדְבַר בִּזָּיוֹן, שֶׁלֹא יְגַלֵּחַ, הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר: פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, בַּשְּׁלָמִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶן (ויקרא ג, ב): וּשְׁחָטוֹ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד. רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר אֵינוֹ צָרִיךְ הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (במדבר ו, יח): וְלָקַח אֶת שְׂעַר רֹאשׁ נִזְרוֹ וְנָתַן עַל הָאֵשׁ אֲשֶׁר תַּחַת וגו', בְּמִי שֶׁמְחֻסָר לְקִיחָה וּנְתִינָה, וְלֹא בְּמִי שֶׁמְחֻסָר לְקִיחָה הֲבָאָה וּנְתִינָה, הֱוֵי מָקוֹם שֶׁהָיָה מְבַשֵּׁל שָׁם הָיָה מְגַלֵּחַ. אֵין לִי שֶׁמְּגַלֵּחַ אֶלָּא בַּמִּקְדָּשׁ, וּמִנַּיִן אַף בַּמְּדִינָה, אָמַרְתָּ גִּלַּח וְגִלַּח, אַף בַּמְּדִינָה. מַה בֵּין מְגַלֵּחַ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לִמְגַלֵּחַ בַּמְּדִינָה, הַמְּגַלֵחַ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד הָיָה מְשַׁלֵּחַ אֶת הַשֵֹּׂעָר תַּחַת הַדּוּד, וְהַמְּגַלֵּחַ בַּמְדִינָה לֹא הָיָה מְשַׁלְּחוֹ תַּחַת הַדּוּד. וְגִלַּח הַנָּזִיר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, אַבָּא חָנָן אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר אִם אֵין שָׁם פֶּתַח פָּתוּח לֹא הָיָה מְגַלֵחַ, וְנוֹטֵל אֶת הָרֹטֶב וְנוֹתֵן עַל שְׂעַר רֹאשׁ נִזְרוֹ וּמְשַׁלֵּחַ תַּחַת הַדּוּד שֶׁל שְׁלָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר וְנָתַן עַל הָאֵשׁ אֲשֶׁר תַּחַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים, מִזִּבְחוֹ יְהֵא תַּחְתָּיו. הַשְּׁלָמִים, אֵין לִי אֶלָּא תַּחַת הַשְּׁלָמִים, תַּחַת חַטָּאת מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר: זֶבַח, מִכָּל מָקוֹם. אֵין לִי שֶׁשֹּׂוֹרְפוֹ אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁמְּגַלֵּחַ בַּמִּקְדָּשׁ, בַּמְדִינָה מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר וְנָתַן עַל הָאֵשׁ, מִכָּל מָקוֹם.",
"וְלָקַח הַכֹּהֵן אֶת הַזְּרֹעַ בְּשֵׁלָה (במדבר ו, יט), אֵין בְּשֵׁלָה אֶלָּא שְׁלֵמָה. דָּבָר אַחֵר, וְלָקַח הַכֹּהֵן אֶת הַזְּרֹעַ, יָכוֹל חַיָּה, תַּלְמוּד לוֹמַר בְּשֵׁלָה, אִי בְּשֵׁלָה, יָכוֹל בִּפְנֵי עַצְמָהּ, תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר ו, יט): מִן הָאַיִל, מְלַמֵּד שֶׁנִּתְבַּשְּׁלָה עִם הָאָיִל, כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה, חוֹתְכָהּ עַד שֶׁהוּא מַנִּיחַ כַּשַֹּׂעֲרָה. לֹא הַקֹּדֶשׁ בּוֹלֵעַ מִן הַחֹל וְלֹא הַחֹל בּוֹלֵעַ מִן הַקֹּדֶשׁ. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בְּשֵׁם בַּר קַפָּרָא אָמַר כָּל נוֹתְנֵי טְעָמִים, אֶחָד מִמֵּאָה. רַבִּי חִיָּא וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּשֵׁם בַּר קַפָּרָא אָמַר כָּל נוֹתְנֵי טְעָמִים אֶחָד מִשִּׁשִּׁים, וּשְׁנֵיהֶם לְמֵדִים מֵאֵיל נָזִיר, מַאן דְּאָמַר אֶחָד מִמֵּאָה, אַתְּ עוֹשֶׂה, אֶת הַזְּרוֹעַ אֶחָד מִמֵּאָה לָאָיִל. וּמַאן דְּאָמַר אֶחָד מִשִּׁשִּׁים, אַתְּ עוֹשֶׂה אֶת הַזְּרוֹעַ אֶחָד מִשִּׁשִּׁים. מַאן דְּאָמַר אֶחָד מִמֵּאָה, אַתְּ מוֹצִיא אֶת הָעֲצָמוֹת מִן הַזְּרוֹעַ, מַאן דְאָמַר אֶחָד מִשִּׁשִּׁים אֵין אַתְּ מוֹצִיא הָעֲצָמוֹת מִן הַזְּרוֹעַ. וּכְשֵׁם שֶׁאַתְּ מוֹצִיא אֶת הָעֲצָמוֹת מִן הַזְּרוֹעַ כָּךְ הוֹצֵא מִן הָאַיִל, לֵית יָכוֹל, דְּתָנֵי אֵין טִנֹּפֶת שֶׁל תְּרוּמָה מִצְטָרֶפֶת עִם הַתְּרוּמָה לְהַעֲלוֹת אֶת הַחֻלִּין, אֲבָל טִנֹּפֶת שֶׁל חֻלִּין מִצְטָרֶפֶת עִם הַחֻלִּין לְהַעֲלוֹת אֶת הַתְּרוּמָה. (במדבר ו, יט): וְחַלַּת מַצָּה אַחַת מִן הַסַּל, שֶׁאִם נִפְרְצָה אוֹ חָסְרָה, פְּסוּלָה. (במדבר ו, יט): וְנָתַן עַל כַּפֵּי הַנָּזִיר אַחַר הִתְגַּלְּחוֹ אֶת נִזְרוֹ, אֵלּוּ אַחַר הִתְגַּלְּחוֹ אֶת נִזְרוֹ, וְאֵין הֲבָאַת קָרְבָּנוֹ אַחַר הִתְגַּלְּחוֹ אֶת נִזְרוֹ.",
"וְהֵנִיף אוֹתָם הַכֹּהֵן (במדבר ו, כ), מַנִּיחַ הַכֹּהֵן יָדָיו תַּחַת כַּפֵּי הַנָּזִיר וּמֵנִיף. כֵּיצַד מֵנִיף, מוֹלִיךְ וּמֵבִיא. וּמִנַּיִן שֶׁהָיָה מַעֲלֶה וּמוֹרִיד, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כט, כז): אֲשֶׁר הוּנַף וַאֲשֶׁר הוּרָם, מַקִּישׁ הֲרָמָה לִתְנוּפָה, מַה תְּנוּפָה מוֹלִיךְ וּמֵבִיא אַף הֲרָמָה מוֹלִיךְ וּמֵבִיא. מָה הֲרָמָה מַעֲלֶה וּמוֹרִיד אַף תְּנוּפָה מַעֲלֶה וּמוֹרִיד. מִכָּאן אָמְרוּ מִצְוַת תְּנוּפָה, מוֹלִיךְ וּמֵבִיא מַעֲלֶה וּמוֹרִיד. תְּנוּפָה, תְּנוּפָה אַחַת וְלֹא שְׁתַּיִם. (במדבר ו, כ): לִפְנֵי ה', בַּמִּזְרָח, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר: לִפְנֵי ה', הוּא בַּמִּזְרָח עַד שֶׁיִּפְרֹט לְךָ הַכָּתוּב. (במדבר ו, כ): קֹדֶשׁ הוּא לַכֹּהֵן עַל חֲזֵה הַתְּנוּפָה וְעַל שׁוֹק הַתְּרוּמָה, וַהֲלוֹא אֵיל נָזִיר בִּכְלַל (ויקרא ז, לד): כִּי אֶת חֲזֵה הַתְּנוּפָה וְאֵת שׁוֹק הַתְּרוּמָה וגו', וְלָמָּה נֶאֱמַר כָּאן, לְפִי שֶׁיָּצָא אֵיל נָזִיר לָדוּן בְּדָבָר חָדָשׁ, שֶׁהוּא טָעוּן בְּהַפְרָשַׁת זְרוֹעַ, יָכוֹל אֵין לוֹ אֶלָּא חִדּוּשׁוֹ בִּלְבָד, לְכָךְ צָרִיךְ הַכָּתוּב לְהַחֲזִירוֹ לִכְלָלוֹ, שֶׁהוּא טָעוּן הַפְרָשַׁת חָזֶה וְשׁוֹק. (במדבר ו, כ): וְאַחַר יִשְׁתֶּה הַנָּזִיר, אַחַר מַעֲשֶׂה יְחִידִי, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא אַחַר הַמַּעֲשִׂים כֻּלָּם, כְּתִיב הָכָא וְאַחַר יִשְׁתֶּה, וּכְתִיב הָתָם (במדבר ו, יט): אַחַר הִתְגַּלְּחוֹ אֶת נִזְרוֹ, מָה הָתָם אַחַר מַעֲשֶׂה יְחִידִי, אַף כָּאן אַחַר מַעֲשֶׂה יְחִידִי.",
"זֹאת תּוֹרַת הַנָּזִיר וגו' (במדבר ו, כא), אֵין לִי אֶלָּא לְשָׁעָה, לַדּוֹרוֹת מִנַּיִן שֶׁיְּהֵא הַדָּבָר נוֹהֵג בְּשִׁילוֹ וּבְבֵית עוֹלָמִים, תַּלְמוּד לוֹמַר: תּוֹרַת. יָכוֹל אַף בַּבָּמָה יִנְהֹג קָרְבַּן נְזִירוּת, תַּלְמוּד לוֹמַר זֹאת. (במדבר ו, כא): קָרְבָּנוֹ לַה' עַל נִזְרוֹ, וְלֹא נִזְרוֹ עַל קָרְבָּנוֹ. קָרְבָּנוֹ לַה' עַל נִזְרוֹ, הֲרֵי נִזְרוֹ כַּקָּרְבָּן, לוֹמַר כְּדֶרֶךְ שֶׁמּוֹעֲלִין בַּקָּרְבָּן כָּךְ מוֹעֲלִים בַּשֵֹּׂעָר. (במדבר ו, כא): מִלְּבַד אֲשֶׁר תַּשִֹּׂיג יָדוֹ. וְכִי נָזִיר תָּלוּי בְּהַשָֹּׂגַת יַד, הָא כֵיצַד, קָרְבָּנוֹ לַה' עַל נִזְרוֹ, שֶׁהִפְרִישׁ הוּא מִשֶּׁלּוֹ. מִלְּבַד אֲשֶׁר תַּשִֹּׂיג יָדוֹ,, שֶׁהִפְרִישׁוּ לוֹ אֲחֵרִים שֶׁיִּתְכַּפֵּר בְּמַתָּנָתָם. (במדבר ו, כא): כְּפִי נִדְרוֹ אֲשֶׁר יִדֹּר, מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאִם אָמַר הֲרֵינִי נָזִיר עַל מְנָת לְגַלֵּחַ עַל מֵאָה עוֹלוֹת וְעַל מֵאָה שְׁלָמִים, שֶׁצָּרִיךְ לְהָבִיא אֶת כֻּלָּם, תַּלְמוּד לוֹמַר: כְּפִי נִדְרוֹ. אוֹ אֲפִלּוּ אָמַר הֲרֵינִי נָזִיר עַל מְנָת לְגַלֵּחַ עַל מֵאָה חַטָּאוֹת וְעַל מֵאָה אֲשָׁמוֹת שֶׁיְהֵא חַיָּב לַהֲבִיאָן, תַּלְמוּד לוֹמַר: אֲשֶׁר יִדֹּר, לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא קָדָשִׁים הַבָּאִים בְּנֵדֶר וּבִנְדָבָה, יָצְאוּ חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת שֶׁאֵין בָּאִין בְּנֵדֶר וּבִנְדָבָה. (במדבר ו, כא): כֵּן יַעֲשֶׂה עַל תּוֹרַת נִזְרוֹ, אוֹ אֲפִלּוּ אָמַר הֲרֵינִי נָזִיר עַל מְנָת שֶׁאֱהֵא שׁוֹתֶה יַיִן וּמִטַּמֵּא לְמֵתִים קוֹרֵא אֲנִי עָלָיו כְּפִי נִדְרוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר כֵּן יַעֲשֶׂה עַל תּוֹרַת נִזְרוֹ, אוֹ אֲפִלּוּ אָמַר הֲרֵי עָלַי חָמֵשׁ נְזִירוֹת, שֶׁאֲגַלֵּחַ תִּגְלַחַת אַחַת וְתַעֲלֶה לְכֻלָּן, קוֹרֵא אֲנִי עָלָיו: כְּפִי נִדְרוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר כֵּן יַעֲשֶׂה עַל תּוֹרַת נִזְרוֹ:",
"הָיָה רַבִּי שְׁמַעְיָה אוֹמֵר: מָה רָאֲתָה תּוֹרָה לְהָקֵל עַל נָזִיר טָמֵא שֶׁמֵּבִיא תּוֹרִים אוֹ בְּנֵי יוֹנָה, לְפִי שֶׁהוּא כְּשֶׁנָּזַר לְשֵׁם שָׁמַיִם נִתְכַּוֵּן וּכְשֶׁנִּטְמָא מְאַבֵּד כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה וְחוֹזֵר מֵרֹאשׁ, לְפִיכָךְ חָסָה הַתּוֹרָה עָלָיו לִפְטֹר עַצְמוֹ בְּקָרְבַּן עָנִי. לָמָּה הָיָה כֶּבֶשׂ לְאָשָׁם, לְפִי שֶׁלֹא שָׁמַר עַצְמוֹ מִן הַטֻּמְאָה קָנְסָה אוֹתוֹ הַתּוֹרָה כְּדֵי שֶׁיְקַבֵּל נְזִירוּת בְּטָהֳרָה. לָמָּה נָזִיר טָהוֹר מֵבִיא שְׁלשָׁה מִינֵי קָרְבָּן, כְּדֵי לְהַתִּיר שְׁלשָׁה דְּבָרִים הָאֲסוּרִים לוֹ, הַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן, וְהַתִּגְלַחַת, וְהַטֻּמְאָה. הַחַטָּאת הָיָה מֵבִיא לְהַתִּיר הַטֻּמְאָה, וְהָעוֹלָה לְהַתִּיר הַתִּגְלַחַת, וְהַשְּׁלָמִים לְהַתִּיר הַיּוֹצֵא מִן הַגָּפֶן. וּלְפִי שֶׁכְּתוּבִין שְׁתֵּי אַזְהָרוֹת בַּאֲכִילַת הַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן, לְכָךְ הָיָה מֵבִיא עִם הַשְּׁלָמִים שְׁנֵי מִינֵי לֶחֶם, נְסָכִים לָעוֹלָה וְלַשְּׁלָמִים כְּנֶגֶד שְׁתֵּי אַזְהָרוֹת שֶׁל שְׁתִיָּה לְהַתִּירָן. וְלָמָּה הָיָה מַפְרִישׁ מִשַּׁלְּמֵי נָזִיר הַזְּרוֹעַ, כְּדֵי לְחַזֵּק זְרוֹעוֹ. לָמָּה פָּרָשַׁת נָזִיר אַחַר פָּרָשַׁת סוֹטָה, וְאַחַר פָּרָשַׁת נָזִיר בִּרְכַּת כֹּהֲנִים, לְפִי שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים לַסּוֹטָה בִּתִּי הַרְבֵּה יַיִן עוֹשֶׂה, אֵין דַּרְכָּהּ שֶׁל אִשָּׁה אֶלָּא לְהִבָּדֵל מִן הַיַּיִן כַּנָּזִיר, מַתְנִים עָלֶיהָ כָּל הָאָמוּר בַּפָּרָשָׁה, אִם הָיְתָה טְהוֹרָה (במדבר ה, כח): וְנִקְתָה וְנִזְרְעָה זָרַע, יוֹצְאִים הֵימֶנָּה כֹּהֲנִים מְבָרְכִים אֶת יִשְׂרָאֵל."
],
[
"כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וגו' (במדבר ו, כג), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי ג, לא): אַל תְּקַנֵּא בְּאִישׁ חָמָס וְאַל תִּבְחַר בְּכָל דְּרָכָיו. אִישׁ חָמָס, זֶה עֵשָׂו הָרָשָׁע. אִישׁ, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית כה, כז): וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִּד. חָמָס, כְּמָה דְתֵימָא (עובדיה א, י): מֵחֲמַס אָחִיךָ יַעֲקֹב. וּמַהוּ שֶׁאָמַר: אַל תְּקַנֵּא, לְפִי שֶׁהָיָה גָלוּי לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁעֲתִידִין יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּהְיוּ מְשֻׁעְבָּדִים תַּחַת אֱדוֹם וְיִהְיוּ דְחוּקִים וּלְחוּצִים בֵּינֵיהֶם, וַעֲתִידִים יִשְׂרָאֵל לְהִתְרַעֵם עַל זֹאת, כְּשֵׁם שֶׁאָמַר מַלְאָכִי (מלאכי ג, יד טו): אֲמַרְתֶּם שָׁוְא עֲבֹד אֱלֹהִים וּמַה בֶּצַע כִּי שָׁמַרְנוּ מִשְׁמַרְתּוֹ וגו' וְעַתָּה אֲנַחְנוּ מְאַשְּׁרִים זֵדִים גַּם נִבְנוּ עֹשֵׂי רִשְׁעָה גַּם בָּחֲנוּ אֱלֹהִים וַיִּמָּלֵטוּ. לְפִיכָךְ אָמְרָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ עַל יְדֵי שְׁלֹמֹה: אַל תְּקַנֵּא בְּאִישׁ חָמָס, אַל תְּקַנְאוּ בִּשְׁלוֹם עֵשָׂו הָרָשָׁע, וְאַל תִּבְחַר בְּכָל דְּרָכָיו, שֶׁלֹא תַעֲשׂוּ כְּמַעֲשֵׂיהֶם. לָמָּה, הַבִּיטוּ לְאַחֲרִית הַדָּבָר שֶׁהִנֵּה הַיּוֹם יָבוֹא שֶׁיְתָעֵב הָאֱלֹהִים כָּל מִי שֶׁהָיָה מַלִּיז בַּמִּצְווֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי ג, לב): כִּי תוֹעֲבַת ה' נָלוֹז. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים ה, ז): אִישׁ דָּמִים וּמִרְמָה יְתָעֵב ה'. אֲבָל מִי שֶׁמְיַשֵּׁר אָרְחוֹתָיו לְפָנָיו הוּא יִהְיֶה מֵאַנְשֵׁי סוֹדוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי ג, לב): וְאֶת יְשָׁרִים סוֹדוֹ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (במדבר כג, כג): כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וגו'. וְאוֹמֵר (תהלים כה, יד): סוֹד ה' לִירֵאָיו וגו'. וְאוֹמֵר (מלאכי ג, יח): וְשַׁבְתֶּם וּרְאִיתֶם בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע בֵּין עוֹבֵד אֱלֹהִים לַאֲשֶׁר לֹא עֲבָדוֹ. (משלי ג, לג): מְאֵרַת ה' בְּבֵית רָשָׁע, זֶה עֵשָׂו הָרָשָׁע, כְּמָה דְתֵימָא (מלאכי א, ד): רֻשַׁשְׁנוּ וְנָשׁוּב וְנִבְנֶה חֳרָבוֹת כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת הֵמָּה יִבְנוּ וַאֲנִי אֶהֱרֹס וגו'. (משלי ג, לג): וּנְוֵה צַדִּיקִים יְבָרֵךְ, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּתוּב בָּהֶם (ישעיה ס, כא): וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ. (מלאכי א, ה): וְעֵינֵיכֶם תִּרְאֶינָה וְאַתֶּם תֹּאמְרוּ יִגְדַּל ה' וגו'. (משלי ג, לד): אִם לַלֵּצִים הוּא יָלִיץ, אֵלּוּ אֲדוֹמִים שֶׁנִּקְרְאוּ לֵצִים, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כא, כד): זֵד יָהִיר לֵץ שְׁמוֹ, וְהֵם נִקְרְאוּ זֵדִים, כְּמָה דְתֵימָא (מלאכי ג, טו): וְעַתָּה אֲנַחְנוּ מְאַשְׁרִים זֵדִים. וּמִנַּיִן שֶׁבַּאֲדוֹמִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁכֵּן כָּתוּב (מלאכי ג, טו): גַּם נִבְנוּ עֹשֵׂי רִשְׁעָה, אֵלּוּ אֲדוֹמִים, כְּמָה דְתֵימָא (מלאכי א, ד): וְקָרְאוּ לָהֶם גְּבוּל רִשְׁעָה, וְהֵם מִתְלוֹצְצִים בְּכָל יוֹם עַל יִשְׂרָאֵל, עַל הַצָּרוֹת הַבָּאוֹת עֲלֵיהֶם, כְּמָה דְתֵימָא (יחזקאל לה, יג): וַתַּגְדִּילוּ עָלַי בְּפִיכֶם וְהַעְתַּרְתֶּם עָלַי דִבְרֵיכֶם אֲנִי שָׁמָעְתִּי. (משלי ג, לד): הוּא יָלִיץ, שֶׁעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִמְדוֹד לָהֶם כְּמִדָּתָם, כְּמָה דְתֵימָא (עובדיה א, טו): כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ כֵּן יֵעָשֶׂה לָּךְ גְּמֻלְךָ יָשׁוּב בְּרֹאשֶׁךָ. (משלי ג, לד): וְלַעֲנָוִים יִתֶּן חֵן, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם עֲנִיִּים בֵּינֵיהֶם וּמְהַלְּכִים בַּעֲנָוָה בְּתוֹכָם, וְסוֹבְלִים עֻלָּם עֲלֵיהֶם כְּדֵי לְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָחוֹן עֲלֵיהֶם לַעֲשׂוֹת דִּין בָּהֶן, כְּמָה דְתֵימָא (ישעיה ל, יח): וְלָכֵן יְחַכֶּה ה' לַחֲנַנְכֶם. וְאוֹמֵר (ישעיה כט, יט): וְיָסְפוּ עֲנָוִים בַּה' שִׂמְחָה. וְאוֹמֵר (ישעיה ל, יט): כִּי עַם בְּצִיּוֹן יֵשֵׁב בִּיְרוּשָׁלָיִם בָּכוֹ לֹא תִבְכֶה. (משלי ג, לה): כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם נִקְרְאוּ חֲכָמִים בְּעֵת שֶׁהֵם עוֹשִׂים אֶת הַתּוֹרָה וְאֶת הַמִּצְווֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ד, ו): וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם וגו'. וּלְפִי שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְשַׁמְּרִים אֶת הַתּוֹרָה בֵּינֵיהֶם, עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַנְחִילָם כִּסֵּא כָבוֹד, כְּמָה דְתֵימָא (שמואל א ב, ח): וְכִסֵּא כָבוֹד יַנְחִלֵם, שֶׁעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַחֲזִיר לְיִשְׂרָאֵל הַמַּלְכוּת, כְּמָה דְתֵימָא (דניאל ז, כז): וּמַלְכוּתָא וְשָׁלְטָנָא וּרְבוּתָא דִּי מַלְכְוָת תְּחוֹת כָּל שְׁמַיָּא וגו'. (משלי ג, לה): וּכְסִילִים מֵרִים קָלוֹן, אֵלּוּ אֲדוֹמִים, כְּמָה דְתֵימָא (עובדיה א, ח): וְהַאֲבַדְתִּי חֲכָמִים מֵאֱדוֹם וּתְבוּנָה מֵהַר עֵשָׂו, וְאוֹמֵר (ירמיה מט, ז): הַאֵין עוֹד חָכְמָה בְּתֵימָן אָבְדָה עֵצָה מִבָּנִים נִסְרְחָה חָכְמָתָם. מַהוּ מֵרִים קָלוֹן, שֶׁהֵם יָרִימוּ בְּחֶלְקָם קָלוֹן, שֶׁסּוֹפָם יֵלְכוּ לָאֵשׁ, וְאֵין קָלוֹן אֶלָּא שְׂרֵפָה, כְּמָה דְתֵימָא (ירמיה כט, כב): אֲשֶׁר קָלָם מֶלֶךְ בָּבֶל בָּאֵשׁ, וְאוֹמֵר (ויקרא ב, יד): אָבִיב קָלוּי בָּאֵשׁ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (עובדיה א, יח): וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה וגו', וְאוֹמֵר (דניאל ז, יא): חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי קְטִילַת חֵיוְתָא וְהוּבַד גִּשְׁמַהּ וִיהִיבַת לִיקֵדַת אֶשָּׁא, הֱוֵי: וּכְסִילִים מֵרִים קָלוֹן. דָּבָר אַחֵר, (משלי ג, לא): אַל תְּקַנֵּא בְּאִישׁ, מְדַבֵּר בְּנוֹאֵף שֶׁהוּא בְּעֵת שֶׁשּׁוֹכֵב עִם אֵשֶׁת חֲבֵרוֹ וְהִיא מִתְעַבְּרָה מִמֶּנּוּ הוּא גּוֹזֵל מָמוֹן מִבְּנֵי בַּעַל הָאִשָּׁה וְנוֹתֵן לַמַּמְזֵר, לְפִי שֶׁבַּעֲלָהּ חוֹשֵׁב בּוֹ שֶׁהוּא בְּנוֹ, וְאֵינוֹ בְּנוֹ, וּמַנְחִילוֹ עִם בָּנָיו, וְעַל דָּבָר זֶה נִקְרָא הַנּוֹאֵף אִישׁ חָמָס. מַהוּ אַל תְּקַנֵא, שֶׁכָּל מִי שֶׁרוֹאֶה לַנּוֹאֵף שֶׁהוּא עוֹשֶׂה תַּאֲוַת לִבּוֹ עִם אֵשֶׁת חֲבֵרוֹ וְהִיא מַאֲכִילָתוֹ וּמַשְׁקָתוֹ, אַל יְקַנֵּא בְּשַׁלְּוָתוֹ וְאַל יִבְחַר בְּכָל דְּרָכָיו, לָמָּה, כִּי הַנּוֹאֵף נִקְרָא תּוֹעֵבָה (משלי ו, טז): שֶׁשׁ הֵנָה שָׂנֵא ה' וְשֶׁבַע תּוֹעֲבַת נַפְשׁוֹ, (משלי ו, יט): וּמְשַׁלֵּחַ מְדָנִים בֵּין אַחִים, הִיא מִן הַתּוֹעֵבוֹת, זֶה הַנּוֹאֵף, שֶׁמְּשַׁלֵּחַ מְדָנִים בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ, כְּמָה דְתֵימָא (במדבר ה, יד): וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וגו'. לְכָךְ נֶאֱמַר: כִּי תוֹעֲבַת ה' נָלוֹז, זֶה הַנּוֹאֵף, שֶׁכָּתוּב בּוֹ (משלי ב, טו): וּנְלוֹזִים בְּמַעְגְּלוֹתָם. (משלי ג, לב): וְאֶת יְשָׁרִים סוֹדוֹ, זֶה שֶׁרוֹאֶה מַעֲשָׂיו וְנוֹזֵר עַצְמוֹ מִן הַיַּיִן כְּדֵי לְיַשֵּׁר אָרְחוֹתָיו, כְּמָה דְתֵימָא (משלי ט, טו): הַמְיַשְּׁרִים אֹרְחוֹתָם. מַהוּ סוֹדוֹ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְלַמְּדוֹ הָאֵיךְ יִנָּצֵל מִמֶּנָּהּ, כְּמָה דְתֵימָא (משלי ד, יא): בְּדֶרֶךְ חָכְמָה הֹרֵתִיךָ. הַיַּיִן עוֹלֶה חֶשְׁבּוֹנוֹ שִׁבְעִים, וְהַסּוֹד שִׁבְעִים, הוּא נוֹזֵר עַצְמוֹ מִן הַיַּיִן הָעוֹלֶה מִנְיָנוֹ שִׁבְעִים, זוֹכֶה לְסוֹד הַחָכְמָה שֶׁהוּא עוֹלֶה שִׁבְעִים, נִכְנַס יַיִן יָצָא סוֹד, יָצָא יַיִן נִכְנַס סוֹד, הֱוֵי: וְאֶת יְשָׁרִים סוֹדוֹ. (משלי ג, לג): מְאֵרַת ה' בְּבֵית רָשָׁע, זֶה הַנּוֹאֵף, מָה הִיא הַמְאֵרָה, שֶׁהַמַּיִם הַמָּרִים הַמְאָרְרִים בּוֹדְקִין אוֹתוֹ כְּשֵׁם שֶׁבּוֹדְקִין אוֹתָהּ, הֱוֵי: מְאֵרַת ה', כְּמָה דְתֵימָא (במדבר ה, כא): יִתֵּן ה' אוֹתָךְ לְאָלָה וגו'. (משלי ג, לג): וּנְוֵה צַדִּיקִים יְבָרֵךְ זֶה נָזִיר וּנְזִירָה שֶׁאִם נָזְרוּ מִן הַיַּיִן לְהִשָּׁמֵר מִן הָעֲבֵרָה, זוֹכִים לִבְרָכָה, לְכָךְ סָמַךְ אַחַר פָּרָשַׁת נָזִיר פָּרָשַׁת בִּרְכַּת כֹּהֲנִים, שֶׁהוּא זוֹכֶה לְקַבֵּל הַבְּרָכוֹת שֶׁל בִּרְכַּת כֹּהֲנִים, הֱוֵי: וּנְוֵה צַדִּיקִים יְבָרֵךְ, כְּמָה דְתֵימָא (במדבר ו, כד): יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ. (משלי ג, לד): אִם לַלֵּצִים, זֶה הַנּוֹאֵף הַטּוֹעֶה בַּיַּיִן שֶׁנִּקְרָא לֵץ, כְּמָה דְתֵימָא (משלי כ, א): לֵץ הַיַּיִן הֹמֶה שֵׁכָר וגו'. הוּא יָלִיץ, שֶׁהַכֹּל מִתְלוֹצְצִים עַל הַנּוֹאֵף, שֶׁהוּא לְאָלָה וְלִשְׁבוּעָה לִבְחִירָי. וְלַעֲנָוִים יִתֵּן חֵן, אֵלּוּ הַנְּזִירִים שֶׁתּוֹפְשִׂים עֲנָוָה בְּעַצְמָן, שֶׁנּוֹזְרִים מִן הַיַּיִן וּמְגַדְּלִים פֶּרַע, כְּדֵי לְעַנּוֹת עַצְמָן וּלְהִשָּׁמֵר מִן הָעֲבֵרָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן לָהֶם חֵן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּבִרְכַּת כֹּהֲנִים (במדבר ו, כה): וִיחֻנֶךָּ. כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ, לְפִי שֶׁהָיוּ הַנְּזִירִים יְרֵאִים מִן הַחֵטְא נִקְרְאוּ חֲכָמִים, כְּמָה דְתֵימָא (תהלים קיא, י): רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה'. וְאוֹמֵר (איוב כח, כח): הֵן יִרְאַת ה' הִיא חָכְמָה, נוֹחֲלִים כָּבוֹד, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹשֵׂא פָנָיו אֲלֵיהֶם וּמַשִֹּׂיא לָהֶם שָׁלוֹם, שֶׁבְּעֵת שֶׁאָדָם יוֹשֵׁב בְּשָׁלוֹם בְּבֵיתוֹ הוּא כְּבוֹדוֹ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (מלכים ב יד, י): הִכָּבֵד וְשֵׁב בְּבֵיתֶךָ, שֶׁכֵּן כְּתִיב אַחַר פָּרָשַׁת נָזִיר בִּרְכַּת כֹּהֲנִים שֶׁכָּתוּב בָּהּ (במדבר ו, כו): וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם. (משלי ג, לה): וּכְסִילִים מֵרִים קָלוֹן, אֵלּוּ נוֹאֵף וְנוֹאָפֶת, וְהֵם נִקְרְאוּ כְּסִילִים, נוֹאֵף מִנַּיִן (משלי ט, טז): מִי פֶתִי יָסֻר הֵנָּה. הַנּוֹאָפֶת, דִּכְתִיב (משלי ג, יג): אֵשֶׁת כְּסִילוּת הֹמִיָּה. מֵרִים קָלוֹן, (במדבר ה, יח): וּפָרַע אֶת רֹאשׁ הָאִשָּׁה, וְאוֹמֵר (במדבר ה, כז): וְצָבְתָה בִטְנָהּ וגו'. יֵשׁ לְךָ קָלוֹן יוֹתֵר מִזֶּה, הֱוֵי: מֵרִים קָלוֹן, לְכָךְ נֶאֱמַר פָּרָשַׁת בִּרְכַּת כֹּהֲנִים אַחַר פָּרָשַׁת נָזִיר, שֶׁכָּל מִי שֶׁמַּזִּיר עַצְמוֹ מִן הַיַּיִן לְשֵׁם שָׁמַיִם זוֹכֶה לְכָל הַבְּרָכוֹת הָאֲמוּרוֹת בְּבִרְכַּת כֹּהֲנִים, מִנַּיִן, כְּמָה שֶׁאוֹמֵר בָּעִנְיָן כֹּה תְבָרְכוּ וגו'.",
"דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים וגו' (שיר השירים ב, ט), אָמַר רַבִּי יִצְחָק אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹן הָעוֹלָמִים אִן אַתְּ אֲתָא לְגַבָּן תְּחִלָּה, דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי, מַה הַצְּבִי הַזֶּה מְדַלֵּג כָּךְ הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְדַלֵּג וּמְקַפֵּץ מִמִּצְרַיִם לַיָּם, וּמִן יָם לְסִינָי. בְּמִצְרַיִם (שמות יב, יב): וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם וגו'. בַּיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו, ב): זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ. לְסִינַי (דברים לג, ב): וַיֹּאמַר ה' מִסִּינַי בָּא. אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים, רַבִּי יוֹסֵי בֶּן רַבִּי חֲנִינָא אָמַר לְאוּרְזִילָא דְאַיַּלְתָּא. (שיר השירים ב, ט): הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ, זֶה מִדְבַּר סִינָי. (שיר השירים ב, ט): מַשְׁגִּיחַ מִן הַחֲלֹּנוֹת (שמות יט, כ): וַיֵּרֶד ה' עַל הַר סִינַי וגו'. (שיר השירים ב, ט): מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים. (שמות כ, א): וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים וגו'. (שיר השירים ב, י): עָנָה דוֹדִי וְאָמַר לִי (שמות כ, ב): אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ. דָּבָר אַחֵר, דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי, אָמַר רַבִּי יִצְחָק אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹן הָעוֹלָמִים אַתְּ אֲמַרְתְּ לָנוּ אַתְּ אֲתָא לְגַבָּן תְּחִלָּה, דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי, מַה הַצְּבִי הַזֶּה נִגְלֶה וְחוֹזֵר וְנִכְסֶה, כָּךְ גּוֹאֵל הָרִאשׁוֹן נִגְלָה וְנִכְסָה. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר כַּגּוֹאֵל הָרִאשׁוֹן כָּךְ גּוֹאֵל הָאַחֲרוֹן, הַגּוֹאֵל הָרִאשׁוֹן זֶה משֶׁה נִגְלָה לָהֶם וְחָזַר וְנִכְסָה מֵהֶם, כַּמָּה נִכְסָה מֵהֶם, רַבִּי תַּנְחוּמָא אָמַר שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות ה, כ): וַיִּפְגְּעוּ אֶת משֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן וגו', אַף גּוֹאֵל הָאַחֲרוֹן נִגְלֶה לָהֶם וְחוֹזֵר וְנִכְסֶה מֵהֶם. כַּמָּה יְהֵא נִכְסֶה מֵהֶם, אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא בְּשֵׁם רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי הוֹשַׁעְיָא אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה יָמִים, הָדָא הוּא דִכְתִיב (דניאל יב, יא): וּמֵעֵת הוּסַר הַתָּמִיד וְלָתֵת שִׁקּוּץ שֹׁמֵם יָמִים אֶלֶף מָאתַים וְתִשְׁעִים, וּכְתִיב (דניאל יב, יב): אַשְׁרֵי הַמְחַכֶּה וְיַגִּיעַ לְיָמִים אֶלֶף שְׁלשׁ מֵאוֹת שְׁלשִׁים וַחֲמִשָּׁה, אִלֵּין מוֹתְרַיָּה כַּמָּה אִינּוּן, אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה יוֹם שֶׁהוּא נִכְסֶה מֵהֶן, וְחוֹזֵר וְנִגְלֶה לָהֶם. וּלְהֵיכָן מַעֲלֶה אוֹתָן, אִית דְּאָמְרִין לְמִדְבַּר יְהוּדָה וְאִית דְּאָמְרִין לְמִדְבַּר סִיחוֹן וְעוֹג, כָּל מִי שֶׁהוּא מַאֲמִינוֹ וְהוֹלֵךְ אַחֲרָיו, הוּא אוֹכֵל שָׁרְשֵׁי רְתָמִים וַעֲלֵי מְלוּחִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב ל, ד): הַקֹּטְפִים מַלּוּחַ עֲלֵי שִׂיחַ וְשֹׁרֶשׁ רְתָמִים לַחְמָם. וְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ הוֹלֵךְ אַחֲרָיו הוּא הוֹלֵךְ וּמַשְׁלִים לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם, וּבַסּוֹף אֻמּוֹת הָעוֹלָם הוֹרְגִין אוֹתוֹ. אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר מַרְיוֹן לְסוֹף אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה יָמִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹרִיד לָהֶם מָן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (הושע יב, י): עֹד אוֹשִׁיבְךָ בָאֳהָלִים כִּימֵי מוֹעֵד. וְאוֹמֵר (דברים טז, ו): מוֹעֵד צֵאתְךָ מִמִּצְרָיִם, אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא לְאוּרְזִילָא דְאַיַּלְתָּא. הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ, זֶה כֹּתֶל מַעֲרָבִי שֶׁל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁאֵינוֹ חָרֵב לְעוֹלָם, לָמָּה, שֶׁהַשְּׁכִינָה בַּמַּעֲרָב. מַשְׁגִּיחַ מִן הַחֲלֹּנוֹת בִּזְכוּת אָבוֹת. מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים בִּזְכוּת אִמָּהוֹת. כְּשֵׁם שֶׁיֵּשׁ הֶפְרֵשׁ בֵּין חַלּוֹן לְחָרָךְ כָּךְ יֵשׁ הֶפְרֵשׁ בֵּין זְכוּת אָבוֹת לִזְכוּת אִמָּהוֹת. עָנָה דוֹדִי וְאָמַר לִי, מָה אָמַר (ישעיה מט, יח): חַי אָנִי נְאֻם ה' כִּי כֻלָּם כַּעֲדִי תִלְבָּשִׁי וּתְקַשְּׁרִים כַּכַּלָּה. דָּבָר אַחֵר, דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי, מַה הַצְּבִי הַזֶּה מְקַפֵּץ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וּמִגָּדֵר לְגָדֵר וּמֵאִילָן לְאִילָן וּמִסֻּכָּה לְסֻכָּה, כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְדַלֵּג וּמְקַפֵּץ מִכְּנֶסֶת זוֹ לִכְנֶסֶת זוֹ, כָּל כָּךְ לָמָּה בִּשְׁבִיל לְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ, כד): בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי וגו', בְּאֵי זוֹ זְכוּת בִּזְכוּת שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, דִּכְתִיב: כֹּה תְבָרְכוּ, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית טו, ה): כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ. אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר לְאוּרְזִילָא דְאַיַּלְתָּא, הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ, בְּשָׁעָה שֶׁבָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבַקֵּר אַבְרָהָם אָבִינוּ בְּיוֹם שְׁלִישִׁי לַמִּילָה, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית יח, א): וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא ישֵׁב וגו', יָשַׁב כְּתִיב, בָּא לַעֲמֹד אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֵׁב אַבְרָהָם, אַתָּה סִימָן לְבָנֶיךָ שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁבָּנֶיךָ נִכְנָסִין לְבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּלְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת וְקוֹרְאִין אֶת שְׁמַע וְיוֹשְׁבִים וּכְבוֹדִי עוֹמֵד, וּמַה טַּעַם (תהלים פב, א): אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל. אָמַר רַבִּי חַגַּאי בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק אֱלֹהִים עוֹמֵד אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא אֱלֹהִים נִצָּב, אֶטָיְמוֹס, הָא כְּמָה דְתֵימָא (ישעיה סה, כד): וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה, לְכָךְ נֶאֱמַר: הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ, אֵלּוּ בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת. מַשְׁגִּיחַ מִן הַחֲלֹּנוֹת, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו: כֹּה תְבָרְכוּ וגו', אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, לַכֹּהֲנִים אַתְּ אוֹמֵר שֶׁיְבָרְכוּ אוֹתָנוּ, אֵין אָנוּ צְרִיכִים אֶלָּא לְבִרְכוֹתֶיךָ, וְלִהְיוֹתֵינוּ מִתְבָּרְכִים מִפִּיךָ, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (דברים כו, טו): הַשְּׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַף עַל פִּי שֶׁאָמַרְתִּי לַכֹּהֲנִים שֶׁיִּהְיוּ מְבָרְכִין אֶתְכֶם, עִמָּהֶם אֲנִי עוֹמֵד וּמְבָרֵךְ אֶתְכֶם. לְפִיכָךְ הַכֹּהֲנִים פּוֹרְשִׂים אֶת כַּפֵּיהֶם, לוֹמַר שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹמֵד אַחֲרֵינוּ, וּלְכָךְ הוּא אוֹמֵר: מַשְׁגִּיחַ מִן הַחֲלֹּנוֹת, מִבֵּין כִּתְפוֹתֵיהֶם שֶׁל כֹּהֲנִים. מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים, מִבֵּין אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם שֶׁל כֹּהֲנִים. עָנָה דוֹדִי וְאָמַר לִי (במדבר ו, כז): וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם. כֹּה תְבָרְכוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית יב, ב): וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָדוֹל וגו'. אָמַר רַבִּי פִּינְחָס בֶּן יָאִיר שֶׁבַע בְּרָכוֹת בֵּרַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אַבְרָהָם, וְאֵלּוּ הֵן: וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל (בראשית יב, ב): וַאֲבָרֶכְךָ (בראשית יב, ב): וַאֲגַדְלָה שְׁמֶךָ (בראשית יב, ב): וֶהְיֵה בְּרָכָה (בראשית יב, ג): וַאֲבָרְכָה מְבָרְכֶיךָ (בראשית יב, ג): וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר (בראשית יב, ג): וְנִבְרְכוּ בְךָ. כְּנֶגֶד שִׁבְעָה פְּסוּקִים שֶׁבְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית שֶׁכָּתוּב בָּהֶן כִּי טוֹב. רַבִּי לֵוִי בַּר חַיָּתָא וְרַבִּי אַבָּא בְּרֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא אָמַר שָׁלשׁ גְּדֻלּוֹת וְאַרְבַּע בְּרָכוֹת כְּתִיב כָּאן. בִּשֵֹּׂר שֶׁהֵן שְׁלשָׁה אָבוֹת וְאַרְבַּע אִמָּהוֹת. וַהֲלוֹא גְּדֻלּוֹת אֵינָן אֶלָּא שְׁתַּיִם, וְאֶעֶשְׂךָ, גְּדֻלָּה הִיא, דִּכְתִיב (שמואל א יב, ו): ה' אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת משֶׁה. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָדוֹל, זֶה שֶׁאוֹמְרִים אֱלֹהֵי אַבְרָהָם. וַאֲבָרֶכְךָ, זֶה שֶׁאוֹמְרִים אֱלֹהֵי יִצְחָק. וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ, זֶה שֶׁאוֹמְרִים אֱלֹהֵי יַעֲקֹב. יָכוֹל יִהְיוּ חוֹתְמִין בְכֻלָּן, תַּלְמוּד לוֹמַר: וֶהְיֵה בְּרָכָה, בְּךָ חוֹתְמִין וְאוֹמְרִים מָגֵן אַבְרָהָם, וְאֵין חוֹתְמִין בְּכֻלָּן. אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר זְעֵירָא וֶהְיֵה בְּרָכָה, בִּרְכָתְךָ קוֹדֶמֶת לְבִרְכָתִי, שֶׁמִּשֶּׁהֵם אוֹמְרִים מָגֵן אַבְרָהָם, אַחַר כָּךְ אוֹמְרִים מְחַיֵּה הַמֵּתִים. דָּבָר אַחֵר, וֶהְיֵה בְּרָכָה, וֶהְיֵה בְּרֵכָה, מָה הַבְּרֵכָה הַזּוֹ מְטַהֶרֶת אֶת הַטְּמֵאִים, אַף אַתָּה מְקָרֵב רְחוֹקִים תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה. וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָדוֹל, אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה, אֶתֶּנְךָ, אֲשִׂימְךָ, אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא וְאֶעֶשְׂךָ, מִשֶּׁאֶבְרָא אוֹתְךָ בְּרִיָּה חֲדָשָׁה, וּכְשֵׁם שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א, ז): וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת הָרָקִיעַ, אַתְּ פָּרֶה וְרָבֶה. לְגוֹי גָדוֹל, אָמַר אַבְרָהָם לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מִנֹּחַ לֹא הֶעֱמַדְתָּ שִׁבְעִים אֻמּוֹת, אָמַר לוֹ אוֹתָהּ אֻמָּה שֶׁכָּתוּב בָּהּ (דברים ד, ז): כִּי מִי גוֹי גָדוֹל, אֲנִי מַעֲמִידָהּ מִמְּךָ. אָמַר רַבִּי פִּנְחָס הַכֹּהֵן בַּר חָמָא אֵימָתַי עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַבְרָהָם לְגוֹי גָדוֹל, כְּשֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם וּבָאוּ לְסִינַי וְקִבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה וְהִגִּיעוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הִבִּיט בָּהֶם משֶׁה וְאָמַר הֲרֵי הֵן עֲשׂוּיִים כְּשֵׁם שֶׁהִבְטִיחַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַזָּקֵן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ד, ח): וּמִי גוֹי גָדוֹל. דָּבָר אַחֵר, לְגוֹי גָדוֹל, שֶׁאֶתֵּן לְבָנֶיךָ אֶת הַתּוֹרָה וּמִמֶּנָּהּ יִקָּרְאוּ גוֹי גָדוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ד, ו): רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה. וַאֲבָרֶכְךָ, אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה לְפִי שֶׁהַדֶּרֶךְ גּוֹרֶמֶת לָאָדָם לִשְׁלשָׁה דְבָרִים, מְמַעֶטֶת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה, מְמַעֶטֶת אֶת הַיְצִיאָה, וּמְמַעֶטֶת אֶת הַשֵּׁם, לְכָךְ נֶאֱמַר לוֹ: וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָדוֹל, שֶׁאֵין הַדֶּרֶךְ מְמַעֶטֶת לְךָ פְּרִיָּה וּרְבִיָּה. וַאֲבָרֶכְךָ, שֶׁלֹא תְמַעֵט לְךָ הַדֶּרֶךְ אֶת הַיְצִיאָה. וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ, שֶׁלֹא תְמַעֵט לְךָ אֶת הַשֵּׁם. אָמְרֵי אִינְשֵׁי בְּמַתְלָא מִבֵּיתָא לְבֵיתָא חָלוּק, מֵאֲתַר לַאֲתַר נְפָשׁ. בְּרַם אַתְּ לָא נֶפֶשׁ חָסֵר וְלָא מָמוֹן אַתְּ חָסֵר. וֶהְיֵה בְּרָכָה, כְּבָר כְּתִיב: וַאֲבָרֶכְךָ, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר: וֶהְיֵה בְּרָכָה, אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִשֶּׁבָּרָאתִי עוֹלָמִי וְעַד עַכְשָׁו הָיִיתִי זָקוּק לְבָרֵךְ אֶת בְּרִיּוֹתַי, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א, כח): וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וגו', וְאוֹמֵר (בראשית ט, א): וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת נֹחַ וְאֶת בָּנָיו, אֲבָל מִכָּאן וָאֵילָךְ הֲרֵי בְּרָכוֹת מְסוּרוֹת לָךְ, לְמַאן דְּהָנֵי לְךָ לִמְבָרְכָה בָּרֵךְ. וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא בֵּרַךְ אַבְרָהָם לְבָנָיו, לָמָּה כֵן, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ פַּרְדֵּס נְתָנוֹ לְאָרִיס, וְהָיָה בְּתוֹךְ אוֹתוֹ פַּרְדֵּס אִילָן אֶחָד שֶׁל סַם חַיִּים וְאִילָן אֶחָד שֶׁל סַם הַמָּוֶת, אָמַר הֶאָרִיס אֲנִי אֶעֱבֹד וְאַשְׁלִים וּמַה שֶּׁהַמֶּלֶךְ רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת לוֹ בְּפַרְדֵּסוֹ יַעֲשֶׂה. כָּךְ הַמֶּלֶךְ זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְהַפַּרְדֵּס זֶה הָעוֹלָם, מְסָרוֹ לְאַבְרָהָם, שֶׁאָמַר לוֹ: וֶהְיֵה בְּרָכָה, מֶה עָשָׂה אַבְרָהָם הָיוּ לוֹ שְׁנֵי בָנִים אֶחָד צַדִּיק וְאֶחָד רָשָׁע, יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל, אָמַר אַבְרָהָם אִם מְבָרֵךְ אֲנִי אֶת יִצְחָק הֲרֵי יִשְׁמָעֵאל מְבַקֵּשׁ לְהִתְבָּרֵךְ וְהוּא רָשָׁע, אֶלָּא עֶבֶד אָנִי, בָּשָׂר וָדָם אָנִי, לְמָחָר אֶפָּטֵר מִן הָעוֹלָם וּמַה שֶּׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָפֵץ לַעֲשׂוֹת בְּעוֹלָמוֹ, יַעֲשֶׂה. כְּשֶׁנִּפְטַר אַבְרָהָם נִגְלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל יִצְחָק וּבֵרֲכוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כה, א): וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם וגו', וְיִצְחָק בֵּרַךְ אֶת יַעֲקֹב, וְיַעֲקֹב בֵּרַךְ לִשְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מט, כח): כָּל אֵלֶּה שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל שְׁנֵים עָשָׂר וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם וַיְבָרֶךְ אוֹתָם. מִכָּאן וָאֵילָךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֲרֵי הַבְּרָכוֹת מְסוּרוֹת לָכֶם, הַכֹּהֲנִים יִהְיוּ מְבָרְכִים אֶת בָּנַי, כְּשֵׁם שֶׁאָמַרְתִּי לְאַבְרָהָם אֲבִיהֶם וֶהְיֵה בְּרָכָה, לְכָךְ נֶאֱמַר: כֹּה תְבָרְכוּ וגו'.",
"כֹּה תְבָרְכוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שיר השירים ג, ז): הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה וגו', רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי פָּתַר לֵיהּ בִּשְׁלֹמֹה: הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה זֶה שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, (שיר השירים ג, ז): שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ שֶׁהָיוּ שִׁשִּׁים גִּבּוֹרִים סוֹבְבִים מִטָּתוֹ בַּלַּיְלָה, וְהֵן הָיוּ (שיר השירים ג, ז): מִגִּבֹּרֵי יִשְׂרָאֵל. (שיר השירים ג, ח): כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה, לָמָּה הָיָה עוֹשֶׂה כֵן (שיר השירים ג, ח): מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת, שֶׁהָיָה מִתְיָרֵא מִן הָרוּחוֹת שֶׁלֹא יַזִּיקוּהוּ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי עַד שֶׁלֹא יֶחֱטָא אָדָם נוֹתְנִים לוֹ אֵימָה וְיִרְאָה, מִשֶּׁהוּא חוֹטֵא נוֹתְנִין עָלָיו אֵימָה וְיִרְאָה. עַד שֶׁלֹא חָטָא אָדָם הָרִאשׁוֹן הָיָה שׁוֹמֵעַ קוֹל הַדִּבּוּר וְעוֹמֵד עַל רַגְלָיו וְיָכוֹל לַעֲמֹד בּוֹ, מִשֶּׁחָטָא הָיָה שׁוֹמֵעַ קוֹל הַדִּבּוּר וּמִתְחַבֵּא, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ג, ח): וַיִתְחַבֵּא הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ וגו'. אָמַר רַבִּי אָבִין עַד שֶׁלֹא חָטָא אָדָם הָרִאשׁוֹן הָיָה שׁוֹמֵעַ הַקּוֹל אֵימֶרוֹן, מִשֶּׁחָטָא הָיָה שׁוֹמֵעַ אֶת הַקּוֹל אַגְרִיאוֹן. עַד שֶׁלֹא חָטְאוּ יִשְׂרָאֵל (שמות כד, יז): וּמַרְאֵה כְּבוֹד ה' כְּאֵשׁ אֹכֶלֶת בְּרֹאשׁ הָהָר. אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא, שֶׁבַע מְחִצּוֹת שֶׁל אֵשׁ הָיוּ כּוֹסְסוֹת זוֹ בָּזוֹ, וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל רוֹאִים וְלֹא מִתְיָרְאִים וְלֹא מִתְפַּחֲדִים, וְכֵיוָן שֶׁחָטְאוּ אֲפִלּוּ פְּנֵי הַסַּרְסוּר לֹא הָיוּ יְכוֹלִין לְהִסְתַּכֵּל (שמות לד, ל): וַיַּרְא אַהֲרֹן וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת משֶׁה וְהִנֵּה קָרַן וגו', רַבִּי פִּינְחָס בֶּן רַבִּי אָבִין אָמַר רַבִּי חָנִין אַף הַסַּרְסוּר הִרְגִּישׁ עִמָּהֶם מִן שָׁעָה לְשָׁעָה, שֶׁלְּשֶׁעָבַר (תהלים סח, יג): מַלְכֵי צְבָאוֹת יִדֹּדוּן. רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי אַיְּבוּ מַלְכֵי צְבָאוֹת, מַלְכֵיהוֹן דְּמַלְאָכַיָא, אֲפִלּוּ מִיכָאֵל אֲפִלּוּ גַּבְרִיאֵל הָיוּ מִתְיָרְאִים מִפְּנֵי משֶׁה, וְכֵיוָן שֶׁחָטְאוּ בַּגּוֹלְיָרִין שֶׁלָּהֶם, לֹא הָיָה משֶׁה יָכוֹל לְהִסְתַּכֵּל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברים ט, יט): כִּי יָגֹרְתִּי מִפְּנֵי הָאַף וְהַחֵמָה. עַד שֶׁלֹא חָטָא שָׁאוּל, וְשָׁאוּל לָקַח אֶת הַמְּלוּכָה אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא (שמואל א יד, מז): וְשָׁאוּל לָכַד הַמְּלוּכָה עַל יִשְׂרָאֵל וגו'. מַהוּ (שמואל א יד, מז): וּבְכֹל אֲשֶׁר יִפְנֶה יַרְשִׁיעַ, נָצָח. בְּאֵיזוֹ זְכוּת, בִּזְכוּת מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁהָיוּ בְּיָדוֹ, שֶׁהָיָה עָנִי וְאוֹכֵל חֻלִּין בְּטָהֳרָה, וּמְבַזְבֵּז אֶת מָמוֹנוֹ וְחָס עַל מָמוֹנָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְשֶׁשָּׁקַל כְּבוֹד עַבְדּוֹ לִכְבוֹד עַצְמוֹ. רַבִּי יְהוּדָה בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר וְשֶׁהָיָה בֶּן תּוֹרָה, דִּכְתִיב (משלי ח, טו): בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ וגו', וְכֵיוָן שֶׁחָטָא (שמואל א כח, ה): וַיַּרְא שָׁאוּל אֶת מַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים וַיִּרָא וגו'. עַד שֶׁלֹא חָטָא דָּוִד בְּאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה (תהלים כז, א): ה' אוֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא וגו', וְכֵיוָן שֶׁבָּא אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה (שמואל ב יז, ב): וָאָבוֹא עָלָיו וְהוּא יָגֵעַ וּרְפֵה יָדַיִם. עַד שֶׁלֹא חָטָא שְׁלֹמֹה הָיָה רוֹדֶה בַּשִּׁירִים וּבַשִּׁירוֹת וְהָיָה מוֹשֵׁל עַל הַשֵּׁדִים, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת ב, ח): עָשִׂיתִי לִי שָׁרִים וְשָׁרוֹת וגו', מְשׁוֹרְרִים זְכָרִים וּמְשׁוֹרְרוֹת נְקֵבוֹת, (קהלת ב, ח): וְתַעֲנֻגוֹת בְּנֵי הָאָדָם, פְּרוּבָטַיָּה. (קהלת ב, ח): שִׁדָּה וְשִׁדּוֹת, שִׁדָּה וְשִׁדָּתִין, דַּהֲווֹ אַזְיָן בְּהוֹן. כֵּיוָן שֶׁבָּנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְכָל הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל אַשְׁמְדַאי, וְכֵיוָן שֶׁחָטָא טְרָדוֹ אַשְׁמְדַאי, וּלְאַחַר שֶׁחָזַר לְמַלְכוּתוֹ הָיָה פַּחֲדוֹ עָלָיו, וְהֵבִיא שִׁשִּׁים גִּבּוֹרִים שֶׁהָיוּ מְשַׁמְּרִים אֶת מִטָּתוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת, שֶׁהָיָה מִתְפַּחֵד מִן הָרוּחוֹת. הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה וגו' (שיר השירים ג, ז): רַבָּנִין פָּתְרִין קְרָיָה בְּיוֹצְאֵי מִצְרָיִם. הִנֵּה מִטָּתוֹ, מַטּוֹתָיו שְׁבָטָיו, כְּמָה דְתֵימָא (חבקוק ג, ט): שְׁבֻעוֹת מַטּוֹת. שֶׁלִּשְׁלֹמֹה, שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ. שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ, שִׁשִּׁים רִבּוֹא שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה. מִגִּבֹּרֵי יִשְׂרָאֵל, לְהָבִיא טַף וְנָשִׁים. כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב (שמות יג, יח): וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה, מִמִּי לָמְדוּ, מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו, ג): ה' אִישׁ מִלְחָמָה. אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לָהֶם משֶׁה כָּךְ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא סִינְטוֹמוֹס (שמות יב, מח): וְכָל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ, הָיָה כָּל אֶחָד וְאֶחָד נוֹטֵל חֶרֶב וּמַנִּיחוֹ עַל יְרֵכוֹ וּמָל עַצְמוֹ. מִי מָלָן, רַבִּי בֶּרֶכְיָה תָּנֵי לָהּ בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, משֶׁה מוֹהֵל, וְאַהֲרֹן פּוֹרֵעַ, וִיהוֹשֻׁעַ מַשְׁקֶה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים יְהוֹשֻׁעַ מוֹהֵל, וְאַהֲרֹן פּוֹרֵעַ, וּמשֶׁה מַשְׁקֶה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יהושע ה, ב): וְשׁוּב מֹל אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֵׁנִית, הֲרֵי מִכָּאן שֶׁמָּלָן רִאשׁוֹנָה (יהושע ה, ג): וַיָּמָל אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וגו'. מַהוּ (יהושע ה, ג): אֶל גִּבְעַת הָעֲרָלוֹת, אָמַר רַבִּי לֵוִי מָקוֹם שֶׁעָשׂוּ אוֹתוֹ גִּבְעָה בַּעֲרָלוֹת. הֲרֵי אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ. מַהוּ מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת, שֶׁלֹא הָיוּ יְכוֹלִין לַעֲשׂוֹת פֶּסַח, דִּכְתִיב: וְכָל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ, וְאִם לֹא יַעֲשׂוּ יִשְׂרָאֵל פֶּסַח הָיוּ מֵתִים בְּלֵילֵי הַפֶּסַח כַּאֲשֶׁר מֵתוּ בְּכוֹרֵי מִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב, יג): וְרָאִיתִי אֶת הַדָּם וּפָסַחְתִּי עֲלֵיכֶם וְלֹא יִהְיֶה בָכֶם נֶגֶף לְמַשְׁחִית בְּהַכֹּתִי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. הֱוֵי: מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת. הִנֵּה מִטָּתוֹ וגו', רַבִּי יוֹנָתָן פָּתַר קְרָיָה בְּסַנְהֶדְרִיּוֹת. הִנֵּה מִטָּתוֹ שְׁבָטָיו, כְּמָה דְתֵימָא שְׁבֻעוֹת מַטּוֹת. שֶׁלִּשְׁלֹמֹה שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ. שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ, אֵלּוּ שִׁשִּׁים עַם הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב כה, יט): וְשִׁשִּׁים אִישׁ מֵעַם הָאָרֶץ הַנִּמְצְאִים בָּעִיר, מִגִּבֹּרֵי יִשְׂרָאֵל, לְהָבִיא אַחַד עָשָׂר אִישׁ, הֲרֵי שִׁבְעִים וְאֶחָד סַנְהֶדְּרִין. וּמַאי נִינְהוּ אַחַד עָשָׂר אִישׁ, דִּכְתִיב (מלכים ב כה, יח): וַיִּקַּח רַב טַבָּחִים אֶת שְׂרָיָה כֹּהֵן הָרֹאשׁ וְאֶת צְפַנְיָהוּ כֹּהֵן מִשְׁנֶה וְאֶת שְׁלשֶׁת שֹׁמְרֵי הַסַּף, הֲרֵי חֲמִשָּׁה, (מלכים ב, כה, יט): וּמִן הָעִיר לָקַח סָרִיס אֶחָד זֶה מֻפְלָא שֶׁל בֵּית דִּין, הֲרֵי שִׁשָּׁה, (מלכים ב כה, יט): וַחֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים מֵרֹאֵי פְנֵי הַמֶּלֶךְ, הֲרֵי אַחַד עָשָׂר אִישׁ. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: וַחֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (ירמיה נב, כה): וְשִׁבְעָה אֲנָשִׁים מֵרֹאֵי פְנֵי הַמֶּלֶךְ, מַאי נִינְהוּ הַשְּׁנַיִם יְתֵרִים, לְהוֹסִיף עֲלֵיהֶם שְׁנֵי סוֹפְרֵי הַדַּיָּנִין. (ירמיה נב, כה): וְאֶת סֹפֵר שַׂר הַצָּבָא הַמַּצְבִּא זֶה שְׁלִיחַ בֵּית דִּין. כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב, רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יוֹסֵי, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כֻּלָּם הָיוּ מְשַׁנְּנִין אֶת הַהֲלָכָה כֶּחָרֶב, שֶׁאִם בָּא מַעֲשֶׂה לְתוֹךְ יְדֵיהֶם שֶׁלֹא תְהֵא הֲלָכָה קוֹרֵא לָהֶם. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר בִּשְׁעַת הַדִּין הַכֹּל נוֹשְׂאִים וְנוֹתְנִין בַּהֲלָכָה לְהוֹצִיא אֶת הַדִּין לַאֲמִתּוֹ, וְהָיוּ רוֹאִין כְּאִלּוּ חֶרֶב מֻנַּחַת לָהֶן בֵּין יַרְכוֹתֵיהֶן וְגֵיהִנֹּם פְּתוּחָה לִפְנֵיהֶם, הֱוֵי: מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת, הָיוּ מִתְפַּחֲדִין הֵיאַךְ לְהוֹצִיא אֶת הַמַּעֲשֶׂה כְּדֵי לְהִנָּצֵל מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם. רַבִּי מְנַחֵם חַתְנֵיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי אֲבִינָה אִם בָּאָה אִשָּׁה אֶצְלְךָ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ לִשְׁאֹל לְךָ עַל הַדִּין אוֹ עַל הַשְּׁאֵלָּה, תְּהֵא רוֹאֶה אוֹתָהּ כְּאִלּוּ יָצְאָה מִירֵכֶךָ, לֹא תִתֵּן בָּהּ עָיִן, וּתְהֵא מְפַחֵד מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם הַדּוֹמֶה לַלָּיְלָה. הִנֵּה הִנֵּה מִטָּתוֹ וגו', רַבִּי שַׂמְלָאי פָּתַר קְרָיָה בַּמִּשְׁמָרוֹת, הִנֵּה מִטָּתוֹ מַטּוֹתָיו שְׁבָטָיו, הֵיאַךְ מָה דְתֵימָא שְׁבֻעוֹת מַטּוֹת, שֶׁלִּשְׁלֹמֹה, שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ. שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ, אֵלּוּ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִשְׁמָרוֹת כְּהֻנָּה וְעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִשְׁמָרוֹת לְוִיָּה וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַחְלְקוֹת. מִגִּבֹּרֵי יִשְׂרָאֵל, לְהָבִיא שְׁאָר הָעָם שֶׁהָיוּ עוֹמְדִים בִּירוּשָׁלַיִם, סַנְהֶדְּרִין וּבָתֵּי דִינִין וְתַלְמִידִים. כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב, כְּמָה דְתֵימָא (תהלים קמט, ו): וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם. מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה, זוֹ מִלְחַמְתָּהּ שֶׁל תּוֹרָה, כְּמָה דְתֵימָא (במדבר כא, יד): בְּסֵפֶר מִלְחֲמֹת ה'. רַבִּי זְעֵירָא וְרַבִּי יְהוּדָה בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הַמְלַמְּדִים אֶת הַכֹּהֲנִים הִלְכוֹת שְׁחִיטָה, וְקַבָּלָה, וּזְרִיקָה, וּקְמִיצָה, הָיוּ נוֹטְלִין שְׂכָרָן מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה. רַבִּי יִצְחָק בְּרַבִּי רַדִּיפָה בְּשֵׁם רַב אַמֵּי מְבַקְּרֵי מוּמִין שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם הָיוּ נוֹטְלִין שְׂכָרָן מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה. רַב אַחָא וְרַבִּי תַּנְחוּם בְּרַבִּי חַתְנֵיהּ דְּרַבִּי שִׂמְלָאי מַגִּיהֵי סֵפֶר הָעֲזָרָה, הָיוּ נוֹטְלִין שְׂכָרָן מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה. גִּדֵּל בַּר בִּנְיָמִין בְּשֵׁם רַבִּי אַמֵּי שְׁנֵי דַּיָּנֵי גְזֵלוֹת הָיוּ בִּירוּשָׁלַיִם וְהָיוּ נוֹטְלִין שְׂכָרָן מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה. רַב הוּנָא אָמַר פָּרֹכֶת הָיְתָה בָּאָה מִבֶּדֶק הַבַּיִת. שְׁמוּאֵל אָמַר נָשִׁים הָאוֹרְגוֹת אֶת הַפָּרוֹכֶת הָיוּ נוֹטְלוֹת שְׂכָרָן מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה, הֱוֵי: מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה, שֶׁהָיוּ מְלַמְּדִין לַכֹּהֲנִים הֵיאַךְ יַעֲשׂוּ עֲבוֹדָה. אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת, הָיוּ מַזְהִירִין אוֹתָן בְּעֵת שֶׁשּׁוֹחֲטִין שֶׁלֹא לְפַגֵּל הַזְּבָחִים וְשֶׁלֹא לִפְסֹל אֶחָד מִן הַקָּרְבָּנוֹת בְּנוֹתָרוֹת. הִנֵּה מִטָּתוֹ וגו', רַבִּי בֵּיבַי בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר פָּתַר קְרָיָה בְּבִרְכַּת כֹּהֲנִים: הִנֵּה מִטָּתוֹ, זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כְּשֵׁם שֶׁהַמִּטָּה אֵינָהּ אֶלָּא לִפְרִיָּה וּרְבִיָּה, כָּךְ כָּל מַה שֶּׁהָיָה בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה פָּרֶה וְרָבֶה, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א ח, ח): וַיַּאֲרִכוּ הַבַּדִּים, וְאוֹמֵר (דברי הימים ב ג, ו): וְהַזָּהָב זְהַב פַּרְוָיִם, מַהוּ פַּרְוָיִם, שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה פֵּרוֹת. וְאוֹמֵר (מלכים א ז, ב): בֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן, לָמָּה נִקְרָא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ יַעַר הַלְּבָנוֹן, לוֹמַר לָךְ מַה יַּעַר עוֹשֶׂה פֵּרוֹת אַף בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הַצּוּרוֹת שֶׁהָיוּ בְּקִירוֹתָיו שֶׁל זָהָב, שֶׁהָיוּ מְצֻיָּרִין שָׁם כָּל מִינֵי אִילָנוֹת, הָיוּ עוֹשִׂים פֵּרוֹת. שֶׁלִּשְׁלֹמֹה, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ. שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ, אֵלּוּ שִׁשִּׁים אוֹתִיּוֹת שֶׁבְּבִרְכַּת כֹּהֲנִים. מִגִּבֹּרֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם מְגַבְּרִים אֶת יִשְׂרָאֵל. אָמַר רַבִּי עֲזַרְיָה דְּבָרִים שֶׁהֵם נִזְכָּרִים בִּגְבוּרָה, שֶׁשְּׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִזְכָּר בְּכָל אַחַת וְאֶחָת (במדבר ו, כא כו): יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ, יָאֵר ה', יִשָֹּׂא ה'. כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה, שֶׁהֵם נִלְחָמִים כְּנֶגֶד כָּל פֻּרְעָנֻיּוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ, שֶׁאֲפִלּוּ אָדָם רוֹאֶה בַּחֲלוֹמוֹ כְּאִלּוּ חֶרֶב מְחַתֶּכֶת בִּירֵכוֹ, מַה יַּעֲשֶׂה, יַשְׁכִּים לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְיַעֲמֹד לִפְנֵי הַכֹּהֲנִים וְיִשְׁמַע בְּבִרְכַּת כֹּהֲנִים, וְאֵין דָּבָר רַע מַזִּיקוֹ, לְפִיכָךְ מַזְהִיר אֶת הַכֹּהֲנִים וְאוֹמֵר לָהֶם: כֹּה תְבָרְכוּ וגו'.",
"דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וגו' (במדבר ו, כג), לְפִי שֶׁכָּל מַעֲשֵׂה הַפָּרָשָׁה בְּאַהֲרֹן, הֵבִיא אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו לִכְלַל דִּבּוּר, שֶׁזֶּה כְּלָל, כָּל זְמַן שֶׁהַמַּעֲשֶׂה בַּכֹּהֲנִים הַדִּבּוּר לַכֹּהֲנִים, הַמַּעֲשֶׂה לְיִשְׂרָאֵל, הַדִּבּוּר לְיִשְׂרָאֵל. כֹּה תְבָרֲכוּ, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁמִּפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נֶאֱמַר לְמשֶׁה בְּאֵיזֶה סֵדֶר יְבָרְכוּ אֶת יִשְׂרָאֵל, תַּלְמוּד לוֹמַר: כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. אַתָּה אוֹמֵר בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּכָל לָשׁוֹן, נֶאֱמַר כָּאן כֹּה תְבָרְכוּ, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (דברים כז, יב): אֵלֶּה יַעַמְדוּ לְבָרֵךְ אֶת הָעָם, מַה לְּהַלָּן בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ אַף כָּאן בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֵינוֹ צָרִיךְ, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר. כֹּה, עַד שֶׁיֹּאמְרוּ בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה, שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר עֲנִיָּה וַאֲמִירָה וְכֹה, בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. כֹּה תְבָרְכוּ, בַּעֲמִידָה. אַתָּה אוֹמֵר בַּעֲמִידָה, אוֹ שֶׁלֹא בַּעֲמִידָהּ, תַּלְמוּד לוֹמַר: אֵלֶּה יַעַמְדוּ לְבָרֵךְ אֶת הָעָם, נֶאֱמַר כָּאן בְּרָכָה, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן בְּרָכָה, מַה בְּרָכָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן בַּעֲמִידָה, אַף בְּרָכָה הָאֲמוּרָה כָּאן בַּעֲמִידָה. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר אֵינוֹ צָרִיךְ, שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר (דברים י, ח): לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמוֹ, מַקִּישׁ בְּרָכָה לַשֵּׁרוּת, מַה שֵּׁרוּת בַּעֲמִידָה, דִּכְתִיב: לַעֲמֹד לְשָׁרֵת, אַף בְּרָכָה בַּעֲמִידָה. כֹּה תְבָרְכוּ בִּנְשִׂיאוּת כַּפַּיִם. אַתָּה אוֹמֵר בִּנְשִׂיאוּת כַּפַּיִם, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בִּנְשִׂיאוּת כַּפַּיִם וְשֶׁלֹא בִּנְשִׂיאוּת כַּפַּיִם, תַּלְמוּד לוֹמַר (ויקרא ט, כב): וַיִּשָֹּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָיו אֶל הָעָם וַיְבָרֲכֵם, מַה הוּא בִּנְשִׂיאוּת כַּפַּיִם אַף בָּנָיו בִּנְשִׂיאוּת כַּפַּיִם. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר אִי מַה לְהַלָּן רֹאשׁ חֹדֶשׁ וְקָרְבַּן צִבּוּר וְכֹהֵן גָּדוֹל, אַף כָּאן רֹאשׁ חֹדֶשׁ וְקָרְבַּן צִבּוּר וְכֹהֵן גָּדוֹל. תַּלְמוּד לוֹמַר (דברים כז, יב): כִּי בוֹ בָּחַר ה' וגו' הוּא וּבָנָיו, מַקִּישׁ בָּנָיו לוֹ, מַה הוּא בִּנְשִׂיאוּת כַּפַּיִם אַף בָּנָיו בִּנְשִׂיאוּת כַּפַּיִם, וּכְתִיב (דברים כז, יב): כָּל הַיָּמִים, וְאִתְקַשׁ בְּרָכָה לַשֵּׁרוּת. כֹּה תְבָרְכוּ, בַּשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ, אַתָּה אוֹמֵר בַּשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּכִנּוּי, תַּלְמוּד לוֹמַר: וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם בַּשֵּׁם הַמְיֻחָד לִי. יָכוֹל אַף בַּגְּבוּלִין, נֶאֱמַר כָּאן: וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (דברים יב, ה): לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ, מַה לְּהַלָּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, אַף כָּאן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. מִכָּאן אָמְרוּ בַּמִּקְדָּשׁ בַּשֵּׁם הַמְּפֹרָשׁ וּבַמְדִינָה בְּכִנּוּי, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (שמות כ, כד): בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי וגו', זֶה מִקְרָא מְסֹרָס, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁאֲנִי אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ, שָׁם אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי, וְהֵיכָן אֲנִי נִגְלֶה אֵלֶיךָ, בְּבֵית הַבְּחִירָה, אַף אַתָּה לֹא תְהֵא מַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אֶלָּא בְּבֵית הַבְּחִירָה, מִכָּאן אָמְרוּ שֵׁם הַמְּפֹרָשׁ אָסוּר לוֹמַר בַּגְּבוּלִין. כֹּה תְבָרְכוּ וגו', אֵין לִי אֶלָּא בְּרָכָה לְיִשְׂרָאֵל, בְּרָכָה לַגֵּרִים, לַנָּשִׁים וְלַעֲבָדִים מְשֻׁחְרָרִים מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר ו, כג): אָמוֹר לָהֶם לְכֻלָּן. כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, פָּנִים כְּנֶגֶד פָּנִים. אוֹ עֹרֶף מוּל פָּנִים, תַּלְמוּד לוֹמַר: אָמוֹר לָהֶם, פָּנִים כְּנֶגֶד פָּנִים, כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ. אָמוֹר לָהֶם, מִכָּאן שֶׁהַחַזָּן צָרִיךְ לוֹמַר לָהֶם שֶׁיֹּאמְרוּ, אִם שְׁנֵי כֹּהֲנִים הֵם שֶׁיַּעֲלוּ לַדּוּכָן, צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר לָהֶם הַחַזָּן: כֹּהֲנִים בָּרֵכוּ. וְאִם אֵינוֹ אֶלָּא כֹּהֵן אֶחָד, אֵינוֹ צָרִיךְ לוֹמַר, שֶׁנֶּאֱמַר: אָמוֹר לָהֶם לִשְׁנַיִם. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי כָּל כֹּהֵן שֶׁאֵינוֹ עוֹלֶה לַדּוּכָן עוֹבֵר בְּשָׁלשׁ עֲשֵׂה: כֹּה תְבָרְכוּ, אָמוֹר לָהֶם, וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי כָּל כֹּהֵן שֶׁאֵינוֹ עוֹקֵר אֶת רַגְלָיו לַעֲלוֹת אֵצֶל הַתֵּבָה בְּבִרְכַּת עֲבוֹדָה, שׁוּב אֵינוֹ עוֹלֶה, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יט, כב): וַיִּשָֹּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָו אֶל הָעָם וַיְבָרֲכֵם וַיֵּרֶד מֵעֲשׂוֹת הַחַטָּאת, מַה לְּהַלָּן בַּעֲבוֹדָה, אַף כָּאן בַּעֲבוֹדָה. אָמַר רַבִּי שַׂמְלָאי בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁכֻּלָּם כֹּהֲנִים, כֻּלָּם עוֹלִים לַדּוּכָן, וְהוּא דְּאִשְׁתַּיְרוּ עֲשָׂרָה יִשְׂרָאֵל שֶׁעוֹנִין אָמֵן. בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁכֻּלָּה כֹּהֲנִים, מִקְצָתָן עוֹלִים לַדּוּכָן, מִקְצָתָם עוֹנִים אָמֵן. הָעָם שֶׁאֲחוֹרֵי הַכֹּהֲנִים אֵינָן בִּכְלַל בְּרָכָה, וּלְכָךְ הָיוּ הַכֹּהֲנִים עוֹלִים אֶל הָאָרוֹן כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ כָּל הָעָם בִּפְנֵיהֶם. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פָּזִי כָּל כֹּהֵן שֶׁלֹא נָטַל יָדָיו לֹא יִשָֹּׂא אֶת כַּפָּיו, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלד, ב): שְׂאוּ יְדֵיכֶם קֹדֶשׁ וּבָרְכוּ אֶת ה'. שָׁאֲלוּ תַּלְמִידָיו אֶת רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ בַּמֶּה הֶאֱרַכְתָּ יָמִים, אָמַר לָהֶם מִיָּמַי לֹא עָשִׂיתִי בֵּית הַכְּנֶסֶת קַפַּנְדַּרְיָא, וְלֹא פָּסַעְתִּי עַל רָאשֵׁי עַם קֹדֶשׁ, וְלֹא נָשָׂאתִי אֶת כַּפַּי בְּלֹא בְּרָכָה. מַאי מְבָרֵךְ אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן וְצִוָּנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה. כִּי עָקַר הַכֹּהֵן רַגְלָיו לַעֲלוֹת לַדּוּכָן מַאי אָמַר, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ שֶׁתְּהֵא בְּרָכָה זוֹ שֶׁצִּוִּיתָנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹא יְהֵא בָהּ מִכְשֹׁל וְעָוֹן. וְכִי מְסַיֵּם לְבָרֵךְ וּמַחֲזִיר פָּנָיו מִן הַצִּבּוּר מַאי אָמַר, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם עָשִׂינוּ מַה שֶּׁגָּזַרְתָּ עָלֵינוּ עֲשֵׂה עִמָּנוּ מַה שֶּׁהִבְטַחְתָּנוּ. אָמַר רַב חִסְדָּא אֵין הַכֹּהֲנִים רַשָּׁאִים לָכֹף קִשְׁרֵי אֶצְבְּעוֹת יָדָם עַד שֶׁיַּחֲזִירוּ פְּנֵיהֶם מִן הַצִּבּוּר, וְאֵין הַקּוֹרֵא רַשַּׁאי לִקְרוֹת בִּרְכַּת כֹּהֲנִים עַד שֶׁיִּכְלֶה אָמֵן מִפִּי הַצִּבּוּר, וְאֵין הַכֹּהֲנִים רַשָּׁאִים לְהַתְחִיל בִּבְרָכָה אַחֶרֶת עַד שֶׁיִּכְלֶה אָמֵן מִפִּי הַצִּבּוּר, וְאֵין הַכֹּהֲנִים רַשָּׁאִים לְהַחֲזִיר פְּנֵיהֶם מִן הַצִּבּוּר עַד שֶׁיַּתְחִיל שְׁלִיחַ צִבּוּר בְּשִׂים שָׁלוֹם, וְאֵינָם רַשָּׁאִין לַעֲקֹר רַגְלֵיהֶם וְלֵילֵךְ עַד שֶׁיִּגְמֹר שְׁלִיחַ צִבּוּר שִׂים שָׁלוֹם. בִּזְּמַן שֶׁהַכֹּהֲנִים מְבָרְכִין הָעָם מָה הַצִּבּוּר אוֹמְרִים, אָמַר רַבִּי זֵירָא (תהלים קג, כ כב): בָּרְכוּ ה' מַלְאָכָיו וגו', בָּרְכוּ ה' כָּל צְבָאָיו וגו' בָּרְכוּ ה' כָּל מַעֲשָׂיו וגו'. הֵיכָן אוֹמֵר אוֹתָן, רַב יוֹסֵף אָמַר בֵּין כָּל בְּרָכָה וּבְרָכָה. רַב אָמַר בְּהַזְכָּרַת הַשֵּׁם. פְּלִיגֵי בָּהּ רַב מָארֵי וְרַב זְבִיד, חַד אָמַר פָּסוּק כְּנֶגֶד פָּסוּק, וְחַד אָמַר בְּכָל פָּסוּק אוֹמֵר לְכָל שְׁלשֶׁת הַפְּסוּקִים. בְּמוּסַף שֶׁל שַׁבָּת כְּשֶׁהַכֹּהֲנִים מְבָרְכִים מָה הַצִּבּוּר אוֹמְרִים, אָמַר רַב אַסֵי (תהלים קלד, א ב): שִׁיר הַמַּעֲלוֹת הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת ה' וגו' שְׂאוּ יְדֵיכֶם וגו' (תהלים קלה, כא): בָּרוּךְ ה' מִצִּיּוֹן וגו'. וְלָמָּה אֵינוֹ אוֹמֵר (תהלים קלד, ג): יְבָרֶכְךָ ה' מִצִּיּוֹן וגו', שֶׁכָּתוּב בְּהַהוּא עִנְיָן, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פָּזִי, מִתּוֹךְ שֶׁהִתְחִיל בְּבִרְכוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מְסַיֵּם בְּבִרְכוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. בַּמִּנְחָה שֶׁל תַּעֲנִיּוֹת מַאי אָמְרֵי, אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב (ירמיה יד, ז ט): אִם עֲוֹנֵינוּ עָנוּ בָנוּ ה' עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ כִּי רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ לְךָ חָטָאנוּ. מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל ה' מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָה לָמָּה תִהְיֶה כְּגֵר בָּאָרֶץ וּכְאֹרֵחַ נָטָה לָלוּן. לָמָּה תִהְיֶה כְּאִישׁ נִדְהָם כְּגִבּוֹר לֹא יוּכַל לְהוֹשִׁיעַ וְאַתָּה בְּקִרְבֵּנוּ ה' וְשִׁמְךָ עָלֵינוּ נִקְרָא. בַּנְּעִילָה שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים מַאי אָמְרֵי (תהלים קכח, ד ו): הִנֵּה כִּי כֵן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא ה'. יְבָרֶכְךָ ה' מִצִּיּוֹן וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלָיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ. וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל. אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא כָּל הָאוֹמְרָן בַּגְּבוּלִין אֵינוֹ אֶלָּא טוֹעֶה, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר פַּפָּא תֵּדַע דְּבַמִּקְדָּשׁ נָמֵי לָא לִבָּעֵי לְמֵמְרִינְהוּ, כְּלוּם יֵשׁ עֶבֶד שֶׁמְבָרְכִין אוֹתוֹ וְאֵינוֹ מַאֲזִין. אָמַר רַב אַחָא בַּר חֲנִינָא תֵּדַע דְּבַגְּבוּלִין נָמֵי מִבָּעֵי לְמֵמְרִינְהוּ, כְּלוּם יֵשׁ עֶבֶד שֶׁמְבָרְכִין אוֹתוֹ וְאֵינוֹ מַסְבִּיר פָּנִים. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ מֵרֵישׁ הֲוָה אָמֵינָא לְהַנֵּי קְרָאֵי, כֵּיוָן דְּחָזֵינָא לְרַבִּי אַבָּא דְּמִן עַכּוֹ דְּלָא אֲמַר לְהוּ, אֲנָא נָמֵי לָא אָמֵינָא לְהוּ. מִכָּאן שֶׁאֵין אוֹמְרִין אוֹתוֹ בַּגְּבוּלִין. בַּמְּדִינָה אוֹמְרִים בִּרְכַּת כֹּהֲנִים שָׁלשׁ בְּרָכוֹת, וּבַמִּקְדָּשׁ בְּרָכָה אַחַת, כָּל כָּךְ לָמָּה, שֶׁאֵין עוֹנִין אָמֵן בַּמִּקְדָּשׁ. תָּנֵי מִנַּיִן שֶׁאֵין עוֹנִין אָמֵן בַּמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (נחמיה ט, ה): קוּמוּ בָּרְכוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם מִן הָעוֹלָם עַד הָעוֹלָם וִיבָרְכוּ שֵׁם כְּבֹדֶךָ וּמְרוֹמַם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה. מִנַּיִן שֶׁעַל כָּל בְּרָכָה תְּהִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: וּמְרוֹמַם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה, עַל כָּל בְּרָכָה וּבְרָכָה תֵּן לוֹ תְּהִלָּה. בַּמְּדִינָה נוֹשְׂאִין כַּפֵּיהֶם כְּנֶגֶד כִּתְפוֹתֵיהֶם, וּבַמִּקְדָּשׁ עַל גַּבֵי רָאשֵׁיהֶם, חוּץ מִכֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁאֵינוֹ מַגְבִּיהַּ יָדָיו לְמַעְלָה מִן הַצִּיץ. אָמוֹר לָהֶם, מָלֵא. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַכֹּהֲנִים, לֹא מִפְּנֵי שֶׁאָמַרְתִּי לָכֶם שֶׁתִּהְיוּ מְבָרְכִים אֶת יִשְׂרָאֵל תִּהְיוּ מְבָרְכִים אוֹתָם בְּאַנְגַרְיָא וּבְבַהֲלוּת, אֶלָּא תִּהְיוּ מְבָרְכִין בְּכַוָּנַת הַלֵּב, כְּדֵי שֶׁתִּשְׁלַם הַבְּרָכָה בָּהֶן, לְכָךְ נֶאֱמַר אָמוֹר לָהֶם.",
"יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ (במדבר ו, כד), עִם הַבְּרָכָה שְׁמִירָה. מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם יֵשׁ לוֹ עֶבֶד בְּסוּרְיָא וְהוּא יוֹשֵׁב בְּרוֹמִי, שָׁלַח הַמֶּלֶךְ בִּשְׁבִילוֹ, עָלָה וּבָא אֶצְלוֹ, נָתַן לוֹ מֵאָה לִיטְרִין שֶׁל זָהָב, טְעָנוֹ יָצָא לַדֶּרֶךְ נָפְלוּ עָלָיו לִיסְטִים וְנָטְלוּ כָּל מַה שֶּׁנָּתַן לוֹ, וְכָל מַה שֶּׁהָיָה אֶצְלוֹ, שֶׁמָּא יָכוֹל הוּא לְשָׁמְרוֹ מִן הַלִּיסְטִים. לְפִיכָךְ יְבָרֶכְךָ ה' בְּעשֶׁר, וְיִשְׁמְרֶךָ מִן הַלִּיסְטִים. דָּבָר אַחֵר, יְבָרֶכְךָ ה' בְּמָמוֹן. וְיִשְׁמְרֶךָ שֶׁלֹא תְהֵא עָשׂוּי בַּמְּדִינָה פָּנֵיאַס וְשֶׁלֹא תָבוֹא זֵימִיָּא לַמְּדִינָה וְיֹאמְרוּ לְךָ תֵּן זָהָב, אֶלָּא יְבָרֶכְךָ וְיִשְׁמְרֶךָ. יְבָרֶכְךָ בְּבָנִים, וְיִשְׁמְרֶךָ בְּבָנוֹת, שֶׁצְּרִיכוֹת שְׁמִירָה. יְבָרֶכְךָ בְּעשֶׁר וְיִשְׁמְרֶךָ שֶׁתַּעֲשֶׂה מִמֶּנּוּ מִצְווֹת. יְבָרֶכְךָ ה' בַּבְּרָכָה הַמְּפֹרֶשֶׁת בַּתּוֹרָה (דברים ז, יד): בָּרוּךְ תִּהְיֶה מִכָּל הָעַמִּים וגו', (דברים כח, ג ו): בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר וגו' בָּרוּךְ טַנְאֲךָ וגו' בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ וגו', (דברים כח, ב): וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה וגו'. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: יְבָרֶכְךָ בִּנְכָסֶיךָ וְיִשְׁמְרֶךָ בְּגוּפֶךָ. רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר וַהֲלוֹא אִם מְבֹרָכִים הֵם שְׁמוּרִים, וְאִם שְׁמוּרִים הֵם מְבֹרָכִים, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר: וְיִשְׁמְרֶךָ מִיֵּצֶר הָרָע, שֶׁלֹא יוֹצִיאֲךָ מִן הָעוֹלָם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (משלי ג, כו): כִּי ה' יִהְיֶה בְּכִסְלֶךָ וְשָׁמַר רַגְלְךָ מִלָּכֶד. דָּבָר אַחֵר וְיִשְׁמְרֶךָ, שֶׁלֹא יִשְׁלְטוּ אֲחֵרִים עָלֶיךָ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים קכא, ו): יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה וגו', (תהלים קכא, ד ה): הִנֵּה לֹא יָנוּם וגו' ה' שֹׁמְרֶךָ וגו', (תהלים קכא, ז ח): ה' יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע וגו' ה' יִשְׁמָר צֵאתְךָ וגו'. דָּבָר אַחֵר, וְיִשְׁמְרֶךָ מִן הַמַּזִּיקִים הַמַּקִּיפִים אוֹתָךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים צא, ז יא): יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף וגו' כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ וגו'. דָּבָר אַחֵר, וְיִשְׁמְרֶךָ יִשְׁמָר לְךָ בְּרִית אֲבוֹתֶיךָ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (דברים ז, יב): וְשָׁמַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ. דָּבָר אַחֵר, וְיִשְׁמְרֶךָ, יִשְׁמָר לְךָ אֶת הַקֵּץ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ישעיה כא, יא): מַשָֹּׂא דּוּמָה אֵלַי קֹרֵא מִשֵֹּׂעִיר וגו'. דָּבָר אַחֵר: וְיִשְׁמְרֶךָ יִשְׁמָר נַפְשְׁךָ בִּשְׁעַת מִיתָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמואל א כה, כט): וְהָיְתָה נֶפֶשׁ אֲדֹנִי צְרוּרָה בִּצְרוֹר וגו', שׁוֹמֵעַ אֲנִי אֶת הַצַּדִּיק וְאֶת הָרָשָׁע, תַּלְמוּד לוֹמַר (שמואל א כה, כט): וְאֶת נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ יְקַלְּעֶנָּה וגו'. דָּבָר אַחֵר: וְיִשְׁמְרֶךָ, יִשְׁמָר רַגְלֶיךָ מִן גֵּיהִנֹּם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמואל א ב, ט): רַגְלֵי חֲסִידָיו יִשְׁמֹר וּרְשָׁעִים בַּחשֶׁךְ יִדַּמּוּ, הֲרֵי הֵם מְבֹרָכִים וּשְׁמוּרִים, וּמִנַּיִן שֶׁאַף שְׁכִינָה בֵּינֵיהֶם, תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר ו, כה): יָאֵר ה' פָּנָיו וגו', יָאֵר ה' וגו', יִתֶּן לְךָ מִן מְאוֹר הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ס, א): קוּמִי אוֹרִי וגו', וְאוֹמֵר (תהלים לו, י): בְּאֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר, (תהלים קיח, כז): אֵל ה' וַיָּאֶר לָנוּ.",
"יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ, יִתֵּן לְךָ מְאוֹר עֵינָיִם. דָּבָר אַחֵר: יָאֵר ה' וגו', שֶׁיַּבִּיט בְּךָ בְּפָנִים מְאִירוֹת וְלֹא בְּפָנִים זְעוּמוֹת. דָּבָר אַחֵר, יָאֵר, זֶה מְאוֹר תּוֹרָה, שֶׁיָּאִיר עֵינֶיךָ וְלִבְּךָ בַּתּוֹרָה וְיִתֶּן לְךָ בָּנִים בְּנֵי תוֹרָה, כְּמָה דְּתֵימָא (משלי ו, כג): כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר. דָּבָר אַחֵר: יָאֵר ה' פָּנָיו, יַעֲמִיד מִמְּךָ כֹּהֲנִים שֶׁמְּאִירִים אֶת הַמִּזְבֵּחַ, כְּמָה דְתֵימָא (מלאכי א, י): וְלֹא תָאִירוּ מִזְבְּחִי חִנָּם, וְאוֹמֵר (ויקרא ו, ה): וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ לֹא תִכְבֶּה. (במדבר ו, כה): וִיחֻנֶךָּ, הֲרֵי הֵם מְבֹרָכִים וּשְׁמוּרִים וּשְׁכִינָה בֵּינֵיהֶם, וּמִנַּיִן אַף חֲנוּנֵי בְּדַעַת וּבְבִינָה, תַּלְמוּד לוֹמַר וִיחֻנֶךָּ, כְּמָה דִּמְצַלֵּינַן: אַתָּה חוֹנֵן לְאָדָם דַּעַת וּמְלַמֵּד לֶאֱנוֹשׁ בִּינָה. דָּבָר אַחֵר, וִיחֻנֶךָּ, יִתֵּן בָּכֶם דַּעַת שֶׁתִּהְיוּ חוֹנְנִים זֶה אֶת זֶה וּמְרַחֲמִים זֶה אֶת זֶה, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יג, יח): וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים וגו'. דָּבָר אַחֵר, וִיחֻנֶךָּ, יָחוֹן אוֹתְךָ בְּבָנִים, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית לג, ה): הַיְלָדִים אֲשֶׁר חָנַן אֱלֹהִים אֶת עַבְדֶּךָ, וְאוֹמֵר (בראשית מג, כט): אֱלֹהִים יָחְנְךָ בְּנִי. דָּבָר אַחֵר, וִיחֻנֶּךָּ, כְּמָה דְתֵימָא (תהלים סז, ב): אֱלֹהִים יְחָנֵנוּ וִיבָרְכֵנוּ יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָּה. דָּבָר אַחֵר, וִיחֻנֶךָּ, יָחְנְךָ בְּמִשְׁאֲלוֹתֶיךָ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ישעיה ל, יט): חָנוֹן יָחְנְךָ לְקוֹל זַעֲקֶךָ כְּשָׁמְעָתוֹ עָנָךְ. דָּבָר אַחֵר, וִיחֻנֶךּ שָׁנָה רַבִּי חִיָּא הַגָּדוֹל יַחֲנֶה ה' אֶצְלָךְ. דָּבָר אַחֵר, וִיחֻנֶךּ, יַעֲמִיד מִמְךָ נְבִיאִים, כְּמָה דְּתֵימָא (זכריה יב, י): וְשָׁפַכְתִּי עַל בֵּית דָּוִיד וגו' רוּחַ חֵן וְתַחֲנוּנִים. דָּבָר אַחֵר, וִיחֻנֶךָּ, יִתֵּן חִנּוֹ עָלֶיךָ בְּכָל מָקוֹם שֶׁאַתָּה הוֹלֵךְ, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית לט, כא): וַיִּתֵּן חִנּוֹ בְּעֵינֵי וגו', (אסתר ב, טו): וַתְּהִי אֶסְתֵּר נֹשֵׂאת חֵן וגו'. [על פי]: (דניאל א, ט) וַיִּתֵּן אֱלֹהִים אֶת חֵן דָּנִיֵּאל וגו'. (משלי ג, ד): וּמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב וגו'. דָּבָר אַחֵר, וִיחֻנֶךָּ, בְּתַלְמוּד תּוֹרָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (משלי ד, ט): תִּתֵּן לְרֹאשְׁךָ לִוְיַת חֵן וגו'. (משלי א, ט): כִּי לִוְיַת חֵן הֵם לְרֹאשֶׁךָ וגו'. דָּבָר אַחֵר, וִיחֻנֶךָּ, בְּמַתְּנַת חִנָּם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים קכג, ג): חָנֵנוּ ה' חָנֵנוּ וגו'. (תהלים קכג, ב): כֵּן עֵינֵינוּ אֶל ה' אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְחָנֵנוּ. דָּבָר אַחֵר, וִיחֻנֶךָּ, לְהוֹצִיאֲךָ מִשִּׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת, כְּמָה דְתֵימָא: חָנֵנוּ ה' חָנֵנוּ כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז. דָּבָר אַחֵר, וִיחֻנֶךָּ, לִגְאֹל אוֹתָךְ, כְּמָה דְתֵימָא (ישעיה לג, ב): ה' חָנֵנוּ לְךָ וגו'.",
"יִשָֹּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וגו' (במדבר ו, כו), יַעֲבִיר כַּעֲסוֹ מִמְּךָ, וְאֵין יִשָֹּׂא אֶלָּא לְשׁוֹן הֲסָרָה, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית מ, יט): יִשָֹּׂא פַרְעֹה אֶת רֹאשְׁךָ וגו'. פָּנָיו, אֵלּוּ פָּנִים שֶׁל זַעַם, כְּמָה דְתֵימָא (ויקרא כ, ו): וְנָתַתִּי אֶת פָּנַי בַּנֶּפֶשׁ הַהִוא וגו', כְּלוֹמַר אוֹתָם פָּנִים שֶׁל זַעַם שֶׁהָיוּ רְאוּיוֹת לָבוֹא אֵלֶיךָ יְסִירֵם מִמְּךָ. דָּבָר אַחֵר, יִשָֹּׂא ה', בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יט, כא): וַיֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּה נָשָׂאתִי פָנֶיךָ וגו', הֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר, אִם לְלוֹט נָשָׂאתִי פָנִים מִפְּנֵי אַבְרָהָם אוֹהֲבִי, לְךָ לֹא אֶשָֹּׂא פָנִים מִפָּנֶיךָ וּמִפְּנֵי אֲבוֹתֶיךָ. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: יִשָֹּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ, כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: יִשָֹּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (דברים י, יז): אֲשֶׁר לֹא יִשָֹּׂא פָנִים, כֵּיצַד נִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְּתוּבִים הַלָּלוּ, כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹן הַמָּקוֹם: יִשָֹּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ, וּכְשֶׁאֵין עוֹשִׂין רְצוֹן הַמָּקוֹם: אֲשֶׁר לֹא יִשָֹּׂא פָנִים. דָּבָר אַחֵר, יִשָֹּׂא ה' פָּנָיו, וְכִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹשֵׂא פָנִים וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: אֲשֶׁר לֹא יִשָֹּׂא פָנִים, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּשֵׁם שֶׁהֵם נוֹשְׂאִים לִי פָּנִים, כָּךְ אֲנִי נוֹשֵׂא לָהֶם פָּנִים, כֵּיצַד כָּתַבְתִּי בְּתוֹרָתִי (דברים ח, י): וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ, וְאָדָם מִיִּשְׂרָאֵל יוֹשֵׁב הוּא וּבָנָיו וּבְנֵי בֵיתוֹ וְאֵין לִפְנֵיהֶם כְּדֵי שְׂבִיעָה וְנוֹשְׂאִים לִי פָּנִים וּמְבָרְכִין, וְדִקְדְּקוּ עַל עַצְמָן עַד כַּזַּיִת עַד כַּבֵּיצָה, לְפִיכָךְ: יִשָֹּׂא ה' פָּנָיו וגו'. דָּבָר אַחֵר, יִשָֹּׂא ה', כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: יִשָֹּׂא, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: אֲשֶׁר לֹא יִשָֹּׂא, עַד שֶׁלֹא נֶחְתַּם גְּזַר דִּין יִשָֹּׂא ה', וגו', מִשֶּׁנֶּחְתַּם גְּזַר דִּין אֲשֶׁר לֹא יִשָֹּׂא פָנִים. וְדִכְוָתֵיהּ, כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (תהלים סה, ג): שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (איכה ג, מד): סַכֹּתָה בֶעָנָן לָךְ וגו', עַד שֶׁלֹא נֶחְתַּם גְּזַר דִּין שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה, מִשֶּׁנֶּחְתַּם גְּזַר דִּין סַכֹּתָה בֶעָנָן לָךְ. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (תהלים קמה, יח): קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (תהלים י, א): לָמָּה ה' תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק. עַד שֶׁלֹא נֶחְתַּם גְּזַר דִּין קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו, מִשֶּׁנֶּחְתַּם גְּזַר דִּין לָמָּה ה' תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (איכה ג, לח): מִפִּי עֶלְיוֹן לֹא תֵצֵא הָרָעוֹת וְהַטּוֹב. וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (דניאל ט, יד): וַיִּשְׁקֹד ה' עַל הָרָעָה. עַד שֶׁלֹא נֶחְתַּם גְּזַר דִּין מִפִּי עֶלְיוֹן וגו', מִשֶּׁנֶּחְתַּם גְּזַר דִּין וַיִּשְׁקֹד ה' וגו'. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (ירמיה ד, יד): כַּבְּסִי מֵרָעָה לִבֵּךְ יְרוּשָׁלָיִם. וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (ירמיה ב, כב): כִּי אִם תְּכַבְּסִי בַּנֶּתֶר וגו'. עַד שֶׁלֹא נֶחְתַּם גְּזַר דִּין, כַּבְּסִי מֵרָעָה וגו', מִשֶּׁנֶּחְתַּם גְּזַר דִּין אִם תְּכַבְּסִי וגו'. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (ירמיה ג, כב): שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים. וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (ירמיה ח, ד): אִם יָשׁוּב וְלֹא יָשׁוּב. אֶלָּא כָּאן קֹדֶם גְּזַר דִּין, כָּאן לְאַחַר גְּזַר דִּין. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (ישעיה נה, ו): דִּרְשׁוּ ה' בְּהִמָּצְאוֹ. וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (יחזקאל כ, לא): חַי אָנִי נְאֻם ה' אֱלֹהִים אִם אִדָּרֵשׁ לָכֶם. כָּאן קֹדֶם גְּזַר דִּין כָּאן לְאַחַר גְּזַר דִּין. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (יחזקאל לג, יא): אִם אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע. וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (שמואל א ב, כה): כִּי חָפֵץ ה' לַהֲמִיתָם. כָּאן קֹדֶם גְּזַר דִּין כָּאן לְאַחַר גְּזַר דִּין. דָּבָר אַחֵר, יִשָֹּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ, בָּעוֹלָם הַזֶּה. אֲשֶׁר לֹא יִשָֹּׂא פָנִים, לָעוֹלָם הַבָּא. דָּבָר אַחֵר, יִשָֹּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: אֲשֶׁר לֹא יִשָֹּׂא פָנִים, הָיָה רַבִּי יוֹסֵי בֶּן דּוֹסְתָּאי אוֹמֵר, כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁתֵּי מִקְרָאוֹת הַלָּלוּ, אֶלָּא: יִשָֹּׂא ה' פָּנָיו, בְּדָבָר שֶׁבֵּינְךָ לְבֵינוֹ. אֲשֶׁר לֹא יִשָֹּׂא פָנִים, בְּדָבָר שֶׁבֵּינְךָ וּבֵין חֲבֵרְךָ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (שמות לד, ז): וְנַקֵּה, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (שמות לד, ז): לֹא יְנַקֶּה. הֵיאַךְ אֶפְשָׁר לְקַיֵם שְׁנֵי פְּסוּקִים הַלָּלוּ, אֶלָּא בְּדָבָר שֶׁבֵּינְךָ לְבֵינוֹ וְנַקֵּה, בְּדָבָר שֶׁבֵּינְךָ לְבֵין חֲבֵרֶךָ לֹא יְנַקֶּה. בֶּן עֲזַאי אוֹמֵר מְנַקֶּה הוּא לַשָּׁבִים וְאֵינוֹ מְנַקֶּה לְשֶׁאֵינָן שָׁבִים. דָּבָר אַחֵר, יִשָֹּׂא ה' פָּנָיו וגו', יַהֲפֹךְ פָּנָיו כְּלַפֵּי אֶצְלָךְ, לֹא דוֹמֶה שׁוֹאֵל שְׁלוֹם חֲבֵרוֹ בְּתוֹךְ פָּנָיו כְּשׁוֹאֵל מִן הַצְּדָדִין, אֶלָּא: יִשָֹּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ, יַהֲפֹךְ פָּנָיו אֶצְלְךָ, כְּמָה דְּתֵימָא (ויקרא כו, ט): וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם וְהִפְרֵיתִי. (במדבר ו, כו): וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם, שָׁלוֹם בִּכְנִיסָתְךָ, שָׁלוֹם בִּיצִיאָתְךָ, שָׁלוֹם עִם כָּל אָדָם. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם, שָׁלוֹם זֶה שְׁלוֹם מַלְכוּת בֵּית דָּוִד, (ישעיה ט, ו): לְםַרְבֵּה הַמִּשְׂרָה וּלְשָׁלוֹם אֵין קֵץ. רַבִּי אוֹמֵר זֶה שְׁלוֹם תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כט, יא): ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם. גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שִׁנָּה בַּדָּבָר מִפְּנֵי הַשָּׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יח, יג): הַאַף אָמְנָם אֵלֵד וַאֲנִי זָקַנְתִּי. גָּדוֹל שָׁלוֹם, שֶׁשִּׁנָּה הַמַּלְאָךְ שֶׁדִּבֵּר עִם מָנוֹחַ מִפְּנֵי הַשָּׁלוֹם, שֶׁלָּאִשָּׁה אָמַר (שופטים יג, ג): הִנֵּה נָא אַתְּ עֲקָרָה וְלֹא יָלַדְתְּ, וְלֹא סִפֵּר דָּבָר זֶה לְמָנוֹחַ. גָּדוֹל שָׁלוֹם שֶׁהַשֵּׁם שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִמָּחֶה עַל הַמַּיִם בִּשְׁבִיל לְהַטִּיל שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר גָּדוֹל שָׁלוֹם שֶׁלֹא נָטְעוּ הַנְּבִיאִים בְּפִי כָּל הַבְּרִיּוֹת אֶלָּא שָׁלוֹם. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא אָמַר גָּדוֹל שָׁלוֹם שֶׁאֵין כְּלִי מְקַבֵּל בְּרָכָה אֶלָּא שָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כט, יא): ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם, אַף בְּבִרְכַּת כֹּהֲנִים אַחַר כָּל בְּרָכוֹת סִיְּמָן בַּשָּׁלוֹם, וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם, לוֹמַר שֶׁאֵין הַבְּרָכוֹת מוֹעִילוֹת כְּלוּם אֶלָּא אִם כֵּן שָׁלוֹם עִמָּהֶם. רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר אוֹמֵר גָּדוֹל שָׁלוֹם שֶׁאֵין חוֹתֵם כָּל הַתְּפִלָּה אֶלָּא שָׁלוֹם, וְאֵין חוֹתֵם בִּרְכַּת כֹּהֲנִים אֶלָּא שָׁלוֹם. גָּדוֹל שָׁלוֹם שֶׁנִּתַּן לַעֲנָוִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים לז, יא): וַעֲנָוִים יִרְשׁוּ אֶרֶץ וְהִתְעַנְּגוּ עַל רֹב שָׁלוֹם. גָּדוֹל שָׁלוֹם שֶׁהוּא שָׁקוּל כְּנֶגֶד הַכֹּל, אָנוּ אוֹמְרִים: עוֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא אֶת הַכֹּל. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר אוֹמֵר שֶׁאֲפִלּוּ יִשְׂרָאֵל עוֹבְדִין עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וְשָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, כִּבְיָכוֹל אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵין הַשָֹּׂטָן נוֹגֵעַ בֵּינֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ד, יז): חֲבוּר עֲצַבִּים אֶפְרָיִם הַנַּח לוֹ. אֲבָל מִשֶּׁנֶּחְלְקוּ מַה נֶּאֱמַר בָּהֶם (הושע י, ב): חָלַק לִבָּם עַתָּה יֶאְשָׁמוּ, הָא גָּדוֹל שָׁלוֹם וּשְׂנוּאָה מַחְלֹקֶת. גָּדוֹל שָׁלוֹם שֶׁאֲפִלּוּ בִּשְׁעַת מִלְחָמָה צְרִיכִין שָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כ, י): כִּי תִקְרַב אֶל עִיר וגו', וְאוֹמֵר (דברים ב, כו): וְאֶשְׁלַח מַלְאָכִים מִמִּדְבַּר קְדֵמוֹת וגו', וְאוֹמֵר (שופטים יא, יג): הָשִׁיבָה אֶתְהֶן בְּשָׁלוֹם, גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם שֶׁאֲפִלּוּ הַמֵּתִים צְרִיכִין שָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית טו, טו): וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל אֲבֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם. וְאוֹמֵר (ירמיה לד, ה): בְּשָׁלוֹם תָּמוּת. גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם שֶׁנִּתַּן לְעוֹשֵׂי תְּשׁוּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נז, יט): בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם שָׁלוֹם שָׁלוֹם. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר גָּדוֹל הוּא הַשָּׁלוֹם שֶׁלֹא בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדָּה יָפָה מִן הַשָּׁלוֹם שֶׁנִּתְּנָה לַצַּדִּיקִים, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁנִּפְטַר מִן הָעוֹלָם שָׁלשׁ כִּתּוֹת שֶׁל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מַקְדִּימִין אוֹתוֹ בְּשָׁלוֹם, הָרִאשׁוֹנָה אוֹמֶרֶת (ישעיה נז, ב): יָבוֹא שָׁלוֹם. שְׁנִיָּה אוֹמֶרֶת (ישעיה נז, ב): יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם, וְהַשְּׁלִישִׁית אוֹמֶרֶת (ישעיה נז, ב): הוֹלֵךְ נְכֹחוֹ. וְלֹא דַּיָּן לַצַּדִּיקִים שֶׁמִּיתָתָן בִּידֵי כָּבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נח, ח): כְּבוֹד ה' יַאַסְפֶךָ. אֶלָּא שֶׁמְּקַלְּסִים לִפְנֵיהֶם בְּשָׁלוֹם: יָבוֹא שָׁלוֹם. גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם שֶׁלֹא בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדָּה יָפָה כְּמוֹ הַשָּׁלוֹם, וּמְנָעָהּ מִן הָרְשָׁעִים, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁנִּפְטָרִין מִן הָעוֹלָם שָׁלשׁ כִּתּוֹת שֶׁל מַלְאֲכֵי חַבָּלָה מַקְדִּימוֹת אוֹתָן, הָרִאשׁוֹנָה אוֹמֶרֶת (ישעיה מח, כב): אֵין שָׁלוֹם, הַשְּׁנִיָּה אוֹמֶרֶת (ישעיה מח, כב): אָמַר ה' לָרְשָׁעִים. הַשְּׁלִישִׁית אוֹמֶרֶת (ישעיה נ, יא): לְמַעֲצֵבָה תִּשְׁכָּבוּן. לֹא דַיָּן לָרְשָׁעִים שֶׁמִּיתָתָן בְּיַד מְחַבְּלִים, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב לג, כב): וַתִּקְרַב לַשַׁחַת נַפְשׁוֹ וְחַיָּתוֹ לַמְמִתִים. וְאוֹמֵר (איוב יח, יח): יֶהְדְּפֻהוּ מֵאוֹר אֶל חשֶׁךְ. וְאוֹמֵר (תהלים לה, ו): יְהִי דַּרְכָּם חשֶׁךְ וַחֲלַקְלַקֹּת וּמַלְאַךְ ה' רֹדְפָם, אֶלָּא שֶׁהֵם מִתְקַנְטְרִים לִפְנֵיהֶם וְאוֹמְרִים לָהֶם: אֵין שָׁלוֹם וגו', לְמַעֲצֵבָה תִּשְׁכָּבוּן. גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם שֶׁנִּתַּן שְׂכַר הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כו, ו): וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ. גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם שֶׁנִּתַּן לְאוֹהֲבֵי תוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט, קסה): שָׁלוֹם רָב לְאוֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ. גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם שֶׁנִּתַּן לְלוֹמְדֵי תוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נד, יג): וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי ה' וְרַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ. גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם שֶׁנִּתַּן לְעוֹשֵׂי צְדָקָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה לב, יז): וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם. גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם שֶׁשְׁמוֹ שֶׁל מָקוֹם קָרוּי שָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים ו, כד): וַיִּקְרָא לוֹ ה' שָׁלוֹם. גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם שֶׁדָּרֵי עֶלְיוֹנִים צְרִיכִין שָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב כה, ב): עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו. וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁאֵין אֵיבָה וְשִׂנְאָה צְרִיכִין שָׁלוֹם, קַל וָחֹמֶר לְמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כָּל הַמִּדּוֹת הַלָּלוּ. רַבִּי שִׁמְעוֹן הָיָה אוֹמֵר בּוֹא וּרְאֵה שֶׁלֹא כְּמִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדַּת בָּשָׂר וָדָם, מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם כְּשֶׁהוֹלֵךְ לַמִּלְחָמָה הוּא הוֹלֵךְ בְּאֻכְלוּסִין וּבְלִגְיוֹנוֹת, וּכְשֶׁהוֹלֵךְ לַשָּׁלוֹם הוֹלֵךְ יְחִידִי, אֲבָל מִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינָהּ כֵּן, כְּשֶׁהוּא הוֹלֵךְ לַשָּׁלוֹם יוֹצֵא בְּאֻכְלוּסִין וּבְלִגְיוֹנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, וּכְתִיב אַחֲרָיו (איוב כה, ג): הֲיֵשׁ מִסְפָּר לִגְדוּדָיו, וְאוֹמֵר (תהלים סח, יח): רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן ה' בָם סִינַי בַּקֹּדֶשׁ. וְאוֹמֵר (דניאל ז, י): אֶלֶף אַלְפִין יְשַׁמְשׁוּנֵהּ וְרִבּוֹ רִבְבָן וגו'. וּכְשֶׁהוּא הוֹלֵךְ לַמִּלְחָמָה אֵינוֹ הוֹלֵךְ אֶלָּא יְחִידִי, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו, ג): ה' אִישׁ מִלְחָמָה וגו', בִּשְׁמוֹ הוּא נִלְחַם וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְסִיּוּעַ. וְאוֹמֵר (ישעיה סג, ג): פּוּרָה דָרַכְתִּי לְבַדִּי וגו'. אַתְּ מוֹצֵא כְּשֶׁפָּרַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדּוֹר הַמַּבּוּל לֹא פָּרַע אֶלָּא יְחִידִי, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ו, יז): הִנְנִי מֵבִיא אֶת הַמַּבּוּל מַיִם. וְכֵן מֵאַנְשֵׁי סְדוֹם לֹא פָּרַע אֶלָּא יְחִידִי, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יט, כד): וַה' הִמְטִיר עַל סְדֹם וגו'. וְכֵן כְּשֶׁפָּרַע מִן הַמִּצְרִיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב, כט): וַה' הִכָּה כָל בְּכוֹר וגו'. וְכֵן פָרַע מִן הָאֱמוֹרִיִּים יְחִידִי, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע י, יא): וַה' הִשְׁלִיךְ עֲלֵיהֶם אֲבָנִים גְּדֹלוֹת. וְכֵן מִסַּנְחֵרִיב פָּרַע יְחִידִי, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב יט, לה): וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה' וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה וגו'. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: הֲיֵשׁ מִסְפָּר לִגְדוּדָיו, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: אֶלֶף אַלְפִין יְשַׁמְשׁוּנֵהּ, מִשֶּׁגָּלוּ יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצָם, אֶלֶף אַלְפִין יְשַׁמְשׁוּנֵהּ, כִּבְיָכוֹל נִתְמַעֲטָה פָּמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה. רַבִּי אוֹמֵר מִשּׁוּם אַבָּא יוֹסֵי בֶּן דּוּסְתָּאי אֶלֶף אַלְפִין יְשַׁמְשׁוּנֵהּ, גְּדוּד אֶחָד, וְכַמָּה הֵן גְּדוּדָיו, הֲיֵשׁ מִסְפָּר לִגְדוּדָיו. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (תהלים קמז, ד): מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים לְכֻלָּם שֵׁמוֹת יִקְרָא, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (ישעיה מ, כו): הַמּוֹצִיא בְמִסְפַּר צְבָאָם לְכֻלָּם בְּשֵׁם יִקְרָא. כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוֹרֵא אוֹתָם הוּא קוֹרֵא שְׁמוֹת כֻּלָּן כְּאַחַת וְהֵם עוֹנִין, מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְבָשָׂר וָדָם לִקְרוֹא שְׁנֵי שֵׁמוֹת כְּאֶחָת. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמות כ, א): וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר, מְלַמֵּד שֶׁכָּל עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת אָמַר בְּדִבּוּר אֶחָד, וְאוֹמֵר (תהלים סב, יב): אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי כִּי עֹז לֵאלֹהִים. וְאוֹמֵר (ירמיה כג, כט): הֲלוֹא כֹה דְּבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם ה' וּכְפַטִּישׁ יְפֹצֵץ סָלַע. רַבִּי אוֹמֵר מִשּׁוּם אַבָּא יוֹסֵי בֶּן דּוּסְתָּאי מַהוּ לְכֻלָּם שֵׁמוֹת יִקְרָא, שֶׁאֵין שֵׁם שִׁנּוּי לֹא הַשֵּׁם שֶׁנִּקְרָא עַכְשָׁו נִקְרָא לְאַחַר זְמַן, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שופטים יג, יח): לָמָּה זֶה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי וְהוּא פֶלִאי, אֵינִי יוֹדֵעַ לְאֵיזֶה שֵׁם אֲנִי מִתְחַלֵּף. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (דברי הימים א כא, כה): וַיִּתֵּן דָּוִיד לְאָרְנָן בַּמָּקוֹם שִׁקְלֵי זָהָב מִשְׁקַל שֵׁשׁ מֵאוֹת. וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (שמואל ב כד, כד): בְּכֶסֶף שְׁקָלִים חֲמִשִּׁים. כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי פְּסוּקִים הַלָּלוּ, מְקוֹם הַגֹּרֶן בְּשֵׁשׁ מֵאוֹת, מְקוֹם הַמִּזְבֵּחַ בַּחֲמִשִּׁים. רַבִּי אוֹמֵר מִשּׁוּם אַבָּא יוֹסֵי בֶּן דּוֹסְתָּאי שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים הָיוּ וְנָטַל דָּוִד מִכָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט חֲמִשִּׁים שֶׁקֶל, נִמְצְאוּ שֵׁשׁ מֵאוֹת שְׁקָלִים מִכָּל הַשְּׁבָטִים. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ אוֹמֵר הַגּוֹרֶן בְּשֵׁשׁ מֵאוֹת, אֲבָל (שמואל ב כד, כב): הַבָּקָר לָעֹלָה וְהַמֹּרִגִים וּכְלֵי הַבָּקָר לָעֵצִים בְּשֶׁקֶל כֶּסֶף חֲמִשִּׁים. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (דברי הימים ב ט, כה): וַיְהִי לִשְׁלֹמֹה אַרְבַּעַת אֲלָפִים אֻרְיוֹת סוּסִים. וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (מלכים א ה, ו): וַיְהִי לִשְׁלֹמֹה אַרְבָּעִים אֶלֶף אֻרְוֹת סוּסִים. כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְּתוּבִים הַלָּלוּ, אַרְבַּעַת אֲלָפִים אִסְטַבְּלָאוֹת, אַרְבָּעִים אֶלֶף סוּסִים. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (דברי הימים ב ד, ה): מַחֲזִיק בַּתִּים שְׁלשֶׁת אֲלָפִים יָכִיל, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (מלכים א ז, כו): אַלְפַּיִם בַּת יָכִיל. כֵּיצַד שְׁנֵי כְּתוּבִים הַלָּלוּ מִתְקַיְּמִים, בְּלַח אַלְפַּיִם, שֶׁהֵם שְׁלשֶׁת אֲלָפִים בְּיָבֵשׁ. מִכָּאן אָמְרוּ שְׁנֵי כּוֹרִים בְּלַח שֶׁהֵם שְׁלשֶׁת כּוֹרִים בְּיָבֵשׁ. חָבִיב הוּא הַשָּׁלוֹם שֶׁכָּל מַעֲשִׂים וּזְכֻיּוֹת שֶׁעָשָׂה אַבְרָהָם אָבִינוּ לֹא נָתַן שְׂכָרוֹ אֶלָּא שָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית טו, טו): וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל אֲבֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּיַעֲקֹב אָבִינוּ שֶׁבִּקֵּשׁ מִן הַמָּקוֹם שָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כח, כא): וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם וגו'. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּאַהֲרֹן שֶׁלֹא נִשְׁתַּבַּח לִפְנֵי הַמָּקוֹם אֶלָּא בְּשָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ב, ה): בְּרִיתִי הָיְתָה אִתּוֹ הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּפִינְחָס שֶׁנָּתַן שְׂכָרוֹ שָׁלוֹם,, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כה, יב): הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא שֶׁלֹא נִמְשְׁלָה הַתּוֹרָה אֶלָּא בְּשָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ג, יז): וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְנַחֵם אֶת יְרוּשָׁלַיִם אֶלָּא בַּשָּׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה לב, יח): וְיָשַׁב עִמִּי בִּנְוֵה שָׁלוֹם. וְכֵן לֹא פָרַע מִן עַמּוֹן וּמוֹאָב אֶלָּא שֶׁמָּנַע מֵהֶם שָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כג, ז): לֹא תִדְרשׁ שְׁלֹמָם וְטֹבָתָם וגו'. וְכֵן יִשְׂרָאֵל מִתְבָּרְכִים בְּכָל יוֹם בַּשָּׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם.",
"וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי. מַגִּיד שֶׁהֵם מִתְבָּרְכִים בַּשֵּׁם הַמְיֻחָד, יָכוֹל אַף בַּגְּבוּלִין יִהְיוּ מִתְבָּרְכִין בַּשֵּׁם הַמְיֻחָד, תַּלְמוּד לוֹמַר: וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (נחמיה א, ט): לְשַׁכֵּן אֶת שְׁמִי. מַה לְּהַלָּן מִקְדָּשׁ אַף כָּאן מִקְדָּשׁ, אֶלָּא מִשֶּׁרָבּוּ הַפְּרִיצִים חָזְרוּ לִהְיוֹת מוֹסְרִים אֶת הַשֵּׁם לַצְּנוּעִים שֶׁבַּכְּהֻנָּה. אָמַר רַבִּי טַרְפוֹן מַעֲשֶׂה וְהָיִיתִי עִם אַחַי הַכֹּהֲנִים בַּשּׁוּרָה וְהִטֵּיתִי אָזְנַי כְּלַפֵּי כֹּהֵן גָּדוֹל וְשָׁמַעְתִּי שֶׁאֲמָרוֹ בְּתוֹךְ נְעִימַת הַכֹּהֲנִים. אוֹ בַּמִּקְדָּשׁ מְבָרְכִין, וְאֵין מְבָרְכִין בַּגְּבוּלִין, אָמַר (שמות כ, כד): בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי, אַף בַּגְּבוּלִין, אֶלָּא שֶׁבַּגְּבוּלִין אוֹמֵר שָׁלשׁ בְּרָכוֹת וּבַמִּקְדָּשׁ בְּרָכָה אַחַת, בַּמִּקְדָּשׁ אוֹמֵר הַשֵּׁם כִּכְתָבוֹ, בַּגְבוּלִין בְּכִנּוּיוֹ. בַּגְבוּלִין נוֹשְׂאִין יְדֵיהֶם כְּנֶגֶד כִּתְפוֹתֵיהֶם, וּבַמִּקְדָּשׁ עַל גַּבֵּי רָאשֵׁיהֶם. (במדבר ו, כז): וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם, לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ו, כג): כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֵין לִי אֶלָּא בְּרָכָה לְיִשְׂרָאֵל, לַגֵּרִים לַנָּשִׁים וְלָעֲבָדִים מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר: וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם. יָכוֹל אִם רָצוּ הַכֹּהֲנִים לְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל הֲרֵי הֵם מְבֹרָכִים וְאִם לָאו אֵין מְבֹרָכִין, תַּלְמוּד לוֹמַר: וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם, שֶׁלֹא יִהְיוּ הַכֹּהֲנִים אוֹמְרִים אָנוּ נְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל, תַּלְמוּד לוֹמַר: וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם, אֲנִי אֲבָרֵךְ אֶת עַמִּי, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (דברים טו, ו): כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ בֵּרַכְךָ וגו', הַכֹּהֲנִים מְבָרְכִים אֶת יִשְׂרָאֵל, מִי מְבָרֵךְ אֶת הַכֹּהֲנִים, תַּלְמוּד לוֹמַר: וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם. הַכֹּהֲנִים מְבָרְכִים אֶת יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרֵךְ אֵלּוּ וָאֵלּוּ, הֱוֵי: וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם."
],
[
"וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת משֶׁה וגו' (במדבר ז, א), הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים פה, ט): אֶשְׁמְעָה מַה יְּדַבֵּר הָאֵל ה' כִּי יְדַבֵּר שָׁלוֹם אֶל עַמּוֹ וְאֶל חֲסִידָיו וְאַל יָשׁוּבוּ לְכִסְלָה, אַתּ מוֹצֵא בְּשָׁעָה שֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה, וְכָעַס עֲלֵיהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, ט): וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה רָאִיתִי אֶת הָעָם הַזֶּה וגו' (דברים ט, יד): הֶרֶף מִמֶּנִּי וגו', מִיָּד עָמַד משֶׁה וּבִקֵּשׁ רַחֲמִים מִלְּפָנָיו שֶׁיִּתְרַצֶּה לָהֶם, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, יא): וַיְחַל משֶׁה וגו', וְנִתְרַצָּה לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, יד): וַיִּנָּחֶם ה' עַל הָרָעָה וגו'. אַף עַל פִּי כֵן הָיָה בְּלִבּוֹ עֲלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, לד): וּבְיוֹם פָּקְדִי וּפָקַדְתִּי עֲלֵיהֶם חַטָּאתָם, כֵּיוָן שֶׁנַּעֲשָׂה הַמִּשְׁכָּן אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן הָלַךְ משֶׁה וְהִרְכִּין אָזְנוֹ בַּמִּשְׁכָּן, אָמַר משֶׁה תֹּאמַר שֶׁיֵּשׁ בְּלִבּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל יִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: אֶשְׁמְעָה מַה יְּדַבֵּר הָאֵל ה', מַהוּ הָאֵל ה', אָמַר משֶׁה שֶׁעַד עַכְשָׁו הוּא עוֹמֵד בְּכַעֲסוֹ כְּנֶגְדָם וְהוּא בְּקשִׁי עִמָּהֶם. וְאֵין הָאֵל אֶלָּא לְשׁוֹן חוֹזֶק, כְּמָה דְתֵימָא (יחזקאל יז, יג): וְאֶת אֵילֵי הָאָרֶץ לָקָח. אוֹ הוּא מִתְרַצֶּה לָהֶם וְהוּא נוֹהֵג בְּמִדַּת רַחֲמִים עִמָּהֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: ה', אֵין ה' אֶלָּא מִדַּת רַחֲמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לד, ו): ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן. מִיָּד פִּיְסוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאֵין בְּלִבּוֹ עַל יִשְׂרָאֵל כְּלוּם, כְּמָה דִּכְתִיב (שמות לד, ו): וַיַּעֲבֹר ה' עַל פָּנָיו, שֶׁהֶעֱבִיר זַעֲמוֹ מֵהֶם וְעָבַר עַל פִּשְׁעֵיהֶם. אָמַר רַבִּי סִימוֹן לָמָּה כְּתִיב שְׁתֵּי פְּעָמִים ה' ה', אֶלָּא שֶׁפִּיְסוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר לוֹ לְמשֶׁה מַה לְּשֶׁעָבַר הָיִיתִי נוֹהֵג עִמָּהֶם בְּמִדַּת רַחֲמִים עַד שֶׁלֹא עָשׂוּ אוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה כָּךְ עַכְשָׁו בְּמִדַּת רַחֲמִים אֶנְהֹג עִמָּהֶם. אָמַר רַב יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שָׁמַע משֶׁה קוֹל נָאֶה וְקוֹל מְשֻׁבָּח, לְשֶׁעָבַר הָיָה משֶׁה עוֹמֵד וְהָיָה הַדִּבּוּר בָּא לְתוֹךְ אָזְנוֹ כְּמִין סִילוֹן, וְלֹא הָיָה אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל שׁוֹמֵעַ, אֲבָל כְּשֶׁהָיוּ פָּנָיו מַאְדִּימוֹת הָיוּ יוֹדְעִים שֶׁהַדִּבּוּר בָּא אֶצְלוֹ, וְכֵיוָן שֶׁנַּעֲשָׂה הַמִּשְׁכָּן שָׁמַע קוֹל נָאֶה. מַה שָּׁמֵעַ: כִּי יְדַבֵּר שָׁלוֹם אֶל עַמּוֹ וְאֶל חֲסִידָיו. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה הַכֹּהֵן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, לְשֶׁעָבַר הָיְתָה אֵיבָה בֵּינִי לְבֵין בָּנַי, שִׂנְאָה בֵּינִי וּבֵין בָּנַי, תַּחֲרוּת בֵּינִי וּבֵין בָּנַי, אֲבָל עַכְשָׁו שֶׁנַּעֲשָׂה הַמִּשְׁכָּן אַהֲבָה בֵּינִי וּבֵין בָּנַי, שָׁלוֹם בֵּינִי וּבֵין בָּנַי, הֱוֵי: כִּי יְדַבֵּר שָׁלוֹם אֶל עַמּוֹ, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, עַל שֶׁעָשׂוּ הַמִּשְׁכָּן, וְאֶל חֲסִידָיו, זֶה שֵׁבֶט לֵוִי שֶׁכָּתוּב בּוֹ (דברים לג, ח): וּלְלֵוִי אָמַר תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ לְאִישׁ חֲסִידֶךָ וגו'. וּמִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁבַּמִּשְׁכָּן הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁכֵּן כְּתִיב אַחֲרָיו (תהלים פה, י): אַךְ קָרוֹב לִירֵאָיו יִשְׁעוֹ לִשְׁכֹּן כָּבוֹד בְּאַרְצֵנוּ. אֵימָתַי הָיָה שָׁלוֹם לְיִשְׂרָאֵל, בִּזְּמַן שֶׁשָּׁכַן כְּבוֹד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּמִּשְׁכָּן, כְּמָה דְתֵימָא (שמות מ, לד): וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מַה לִּי לְלַמֵּד דָּבָר זֶה מִסֵּפֶר תִּלִּים, דְּבַר תּוֹרָה הוּא, אֲפִלּוּ בִּמְקוֹמָהּ אֵינָהּ חֲסֵרָה כְּלוּם, רְאֵה מַה כְּתִיב (במדבר ו, כו): וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם, אֵימָתַי: בְּיוֹם כַּלּוֹת משֶׁה.",
"וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת וגו', הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (איוב ד, יז): הַאֱנוֹשׁ מֵאֱלוֹהַּ יִצְדָּק וגו', אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה הַכֹּהֵן, כְּשֶׁהָלַךְ יַעֲקֹב אֵצֶל פַּרְעֹה לֹא יָצָא מֵאֶצְלוֹ עַד שֶׁבֵּרְכוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מז, י): וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב אֶת פַּרְעֹה. מַה בֵּרְכוֹ, אָמַר לוֹ יַעֲלֶה נִילוּס לְרַגְלוֹ, אַף אֲנִי כְּשֶׁאָבוֹא אֶצְלְכֶם אֲנִי בָּא טָעוּן בְּרָכוֹת, וְהֵיכָן רְמָזָהּ לָהֶם, בְּסִינַי. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בְּרֶמֶז אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיַּעֲשׂוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן שֶׁהוּא נוֹתֵן לָהֶם בְּרָכוֹת בְּבִיאָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ, כא): מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִי וגו' בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ, וְכֵן עָשָׂה, כְּשֶׁבָּא לַמִּשְׁכָּן בֵּרְכָן, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ו, כד): יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ, אֵימָתַי: וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת, הָא לָמַדְנוּ שֶׁאֵין אָדָם צַדִּיק יוֹתֵר מִן הָאֱלֹהִים, הֱוֵי הַאֱנוֹשׁ מֵאֱלוֹהַּ יִצְדָּק, לָאו, אֶלָּא גַּם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בֵּרַךְ יִשְׂרָאֵל בְּבִיאָתוֹ אֶצְלָם, לְכָךְ נֶאֱמַר: יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ, וְסָמַךְ לוֹ: וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת וגו'.",
"וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת וגו', הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים צא, א): ישֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן. אָמַר רַב הוּנָא בְשֵׁם רַב אִידֵי, מִי אָמַר הַמִּזְמוֹר הַזֶּה, הָיִינוּ סְבוּרִים שֶׁבָּא שְׁלֹמֹה וַאֲמָרוֹ, וְלֹא אֲמָרוֹ אֶלָּא משֶׁה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: ישֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן, זֶה משֶׁה שֶׁיָּשַׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן, שֶׁנִּכְנַס בְּתוֹךְ הֶעָנָן שֶׁהוּא סֵתֶר עֶלְיוֹן, כְּמָה דְתֵימָא (איוב כב, יד): עָבִים סֵתֶר לוֹ. וְכֵן כָּתוּב (שמות כד, יח): וַיָּבֹא משֶׁה בְּתוֹךְ הֶעָנָן, (תהלים צא, א): בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן, שֶׁלָּן שָׁם לִינוֹת הַרְבֵּה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לד, כח): וַיְהִי שָׁם עִם ה' אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה, וְהוּא אָמַר (תהלים צא ב): אֹמַר לַה' מַחְסִי וגו'. דָּבָר אַחֵר, ישֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן וגו', אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן, שְׁלשָׁה דְבָרִים שָׁמַע משֶׁה מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהִרְתִּיעַ לַאֲחוֹרָיו, כֵּיוָן שֶׁאָמַר לוֹ (שמות ל, יב): וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ, אָמַר משֶׁה מִי יוּכַל לִתֵּן כֹּפֶר נַפְשׁוֹ, (איוב ב, ד): עוֹר בְּעַד עוֹר וְכֹל אֲשֶׁר לָאִישׁ יִתֵּן בְּעַד נַפְשׁוֹ, וַעֲדַיִן אֵינוֹ מַגִיעַ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים מט, ח ט): אָח לֹא פָדֹה יִפְדֶה אִישׁ לֹא יִתֵּן לֵאלֹהִים כָּפְרוֹ וְיֵקַר פִּדְיוֹן נַפְשָׁם, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינִי מְבַקֵּשׁ לְפִי כֹּחִי אֶלָּא לְפִי כֹּחָן (שמות ל, יג): זֶה יִתְּנוּ. אָמַר רַבִּי מֵאִיר נָטַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּמִין מַטְבֵּע שֶׁל אֵשׁ מִתַּחַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד וְהֶרְאָה לוֹ לְמשֶׁה זֶה יִתְּנוּ, כָּזֶה יִתְּנוּ. וְכֵן בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (במדבר כח, ב): צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וגו' אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי, אָמַר משֶׁה מִי יוּכַל לְהַסְפִּיק לוֹ קָרְבָּנוֹת, אִם אָנוּ מַקְרִיבִין לְפָנָיו כָּל חַיְתוֹ שָׂדָי וְעוֹרְכִין כָּל עֲצֵי לְבָנוֹן, אֵינוֹ מַסְפִּיק לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מ, טז): וּלְבָנוֹן אֵין דֵּי בָּעֵר וְחַיָּתוֹ אֵין דֵּי עוֹלָה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינִי מְבַקֵּשׁ לְפִי כֹּחִי אֶלָּא לְפִי כֹּחָן (במדבר כח, ג): וְאָמַרְתָּ לָהֶם זֶה הָאִשֶּׁה וגו', וְלֹא שְׁנֵיהֶם בְּבַת אַחַת, אֶלָּא (במדבר כח, ד): אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר וגו'. וְכֵן בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (שמות כה, ח): וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם, אָמַר משֶׁה מִי יוּכַל לַעֲשׂוֹת לוֹ מִקְדָּשׁ שֶׁיִּשְׁרֶה בְּתוֹכוֹ, (מלכים א ח, כז): הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ וגו', וְאוֹמֵר (ירמיה כג, כד): הֲלֹא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא וגו', וְאוֹמֵר (ישעיה סו, א): הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי וגו'. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינִי מְבַקֵּשׁ, לְפִי כֹּחִי אֶלָּא לְפִי כֹּחָן, כְּשֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לְהַחֲזִיק כְּבוֹדִי וְלֹא שֶׁמֶשׁ אֶחָד מִשֶּׁלִּי, אֶלָּא אֲנִי אֵינִי מְבַקֵּשׁ מִיָּדְךָ אֶלָּא עֶשְׂרִים בַּדָּרוֹם וְעֶשְׂרִים בַּצָּפוֹן וּשְׁמוֹנֶה בַּמַּעֲרָב. לְכָךְ משֶׁה אָמַר: ישֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא יוֹשֵׁב בְּסִתְרוֹ שֶׁל עוֹלָם הוּא רוֹאֶה אֶת הַכֹּל וְאֵינוֹ נִרְאֶה, הוּא נִתְאַוָּה לָלוּן בְּצִלֵּנוּ. אָמַר רַבִּי פְּרוֹזְדָק בַּר נַחֲשָׁא בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן שַׁדַּי נִתְלוֹנֵן בַּצֵּל שֶׁעָשָׂה לְךָ בְּצַלְאֵל, זֶה הַמִּשְׁכָּן, הֱוֵי: בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן. (תהלים צא, ב): אֹמַר לַה' מַחְסִי, שִׁיר זֶה שֶׁל פְּגָעִים, אָמַר משֶׁה בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה עוֹלֶה לָהָר, שֶׁהָיָה מִתְיָרֵא מִן הַמַּזִּיקִין, מַהוּ אֹמַר לַה' מַחְסִי, אֲגָנָתִי, (תהלים צא, ב): וּמְצוּדָתִי קַסְטְרָא דִידִי, (תהלים צא, ב): אֱלֹהַי אֶבְטַח בּוֹ, שֶׁבִּשְׁמוֹ אֲנִי מַבְרִיחַ אֶת הַמַּזִּיקִין וְאֶת מַלְאֲכֵי חַבָּלָה. (תהלים צא, ג): כִּי הוּא יַצִּילְךָ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּי בָּטַחְתָּ, אֲנִי עוֹמֵד לְךָ, כִּי הוּא יַצִּילְךָ וגו' (תהלים צא, ב): מִפַּח יָקוּשׁ, מִמְּצַדְתָּא דְּצַיָּידָא. (תהלים צא, ב): מִדֶּבֶר הַוּוֹת, מִדֶּבֶר שֶׁהוּא מֵבִיא הַוּוֹת בָּעוֹלָם. (תהלים צא, ד): בְּאֶבְרָתוֹ יָסֶךְ לָךְ, מַהוּ בְּאֶבְרָתוֹ יָסֶךְ לָךְ, בִּזְכוּת הַתּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה מִימִינוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, ב): מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ. (תהלים צא, ב): וְתַחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה, מִי שֶׁבָּא לַחֲסוֹת תַּחַת כְּנָפָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוּא לוֹ צִנָּה וְסוֹחֵרָה שֶׁל אֱמֶת, מַהוּ צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זַיִן אֲנִי עוֹשֶׂה לְכָל מִי שֶׁהוּא סוֹחֵר בַּאֲמִתָּהּ שֶׁל תּוֹרָה. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אֲמִתָּהּ שֶׁל תּוֹרָה זַיִן הוּא לִבְעָלֶיהָ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי זַיִּן נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל בְּסִינַי וְשֵׁם הַמְפֹרָשׁ כָּתוּב עָלָיו (תהלים צא, ה): לֹא תִירָא מִפַּחַד לָיְלָה, מִן אַגְרַת בַּת מַחֲלַת וּמֶרְכַּבְתָּהּ, וְלֹא מִכָּל הַמַּזִּיקִים הַמּוֹשְׁלִים בַּלַּיְלָה, (תהלים צא, ה): מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם, אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה יֵשׁ מַזִּיק שֶׁהוּא פּוֹרֵחַ בָּאֲוִיר כָּעוֹף וְקוֹשֵׁט כַּחֵץ, וּמִי יַצִּילְךָ מִמֶּנּוּ שִׁלּוּחַ הַקֵּן, שֶׁכֵּן כְּתִיב לְמַעְלָה: כִּי הוּא יַצִּילְךָ מִפַּח יָקוּשׁ, אֵין פַּח אֶלָּא צִפּוֹר, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (עמוס ג, ה): הֲתִפֹּל צִפּוֹר עַל פַּח הָאָרֶץ, וּכְתִיב (דברים כב, ו ז): כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ וגו' שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח וגו'. (תהלים צא, ו): מִדֶּבֶר בָּאֹפֶל יַהֲלֹךְ, מִי שֶׁמַּעֲשָׂיו בָּאֹפֶל הַדֶּבֶר שׁוֹלֵט בּוֹ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (חבקוק ג, ה): לְפָנָיו יֵלֵךְ דָּבֶר וְיֵצֵא רֶשֶׁף לְרַגְלָיו, אַף כָּאן הוּא אוֹמֵר (תהלים צא, ה): מִקֶּטֶב יָשׁוּד צָהֳרָיִם, רַבָּנָן אָמְרִין שֵׁד הוּא וְלָמָּה קָרֵי לֵיהּ קֶטֶב, רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר דְּהוּא בָּזֵא סוּגְיָא דְּיוֹמָא מִן רָאשֵׁיהוֹן דְּאַרְבַּע עַד סוֹפֵיהוֹן דְּתֵשַׁע. רַבִּי לֵוִי אָמַר דְּהוּא בָּזֵז סוּגְיָא דְטִהֲרָא מִן סוֹפֵיהוֹן דְאַרְבַּע עַד רָאשֵׁיהוֹן דְּתֵשַׁע, וְאֵינוֹ שׁוֹלֵט לֹא בַצֵּל וְלֹא בַחַמָּה אֶלָּא בֵּין הַצֵּל לַחַמָּה, רֹאשׁוֹ דּוֹמֶה לָעֵגֶל וְקֶרֶן אֶחָד יוֹצְאָה בְּתוֹךְ מִצְחוֹ וְהוּא מִתְגַּלְגֵל כַּכָּד. אָמַר רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵף קֶטֶב מְרִירִי עָשׂוּי קְלִפִּין קְלִפִּין, שְׂעָרוֹת שְׂעָרוֹת, עֵינַיִם עֵינַיִם. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ וְעַיִן אַחַת קְבוּעָה לוֹ בְּלִבּוֹ, וְכָל מִי שֶׁהוּא רוֹאֶה אוֹתוֹ אֵין לוֹ חַיִּים מֵעוֹלָם בֵּין אָדָם בֵּין בְּהֵמָה, וְכָל מִי שֶׁהוּא רוֹאֶה אוֹתוֹ נוֹפֵל וָמֵת. וּמְרִירִי שׁוֹלֵט מִשִּׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז וְעַד תִּשְׁעָה בְּאָב. חִזְקִיָּה רָאָה אוֹתוֹ וְנָפַל עַל פָּנָיו וָמֵת. אָמַר רַבִּי פִּינְחָס הַכֹּהֵן מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁרָאָה אוֹתוֹ וְנִכְפָּה עַל פָּנָיו, אָמְרוּ יְהוּדָה בֶּן רַבִּי שְׁמוּאֵל רָאָה וְלֹא נָפַל, אָמְרוּ אַף עַל פִּי כֵן מֵת. רַבִּי אַבָּהוּ הֲוָה יָתֵיב פָּשֵׁיט בַּחֲדָא כְּנִשְׁתָּא מִדּוּכְתָּא דְּקֵסָרִין, חָמָא חַד פַּאֲרֵי בָּתַר חַבְרֵיהּ וּבִידֵיהּ חַד קָטוֹ בָּעֵי דְּיִמְחִינֵיהּ בָּהּ, חָמָא חַד מַזִּיק פָּארֵי בַּתְרֵיהּ וּבִידֵיהּ חַד קְטוּ דְּפַרְזָל. נְפַק רַבִּי אַבָּהוּ וּפָארֵי בַּתְרֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ לָא תִמְחִינֵיהּ דִּלְמָא הוּא מָיֵת. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי מִן הֲדָא הוּא מָיְתָא, אֲמַר לֵיהּ הָא מַזִּיקָא פָּארֵי בַּתְרָךְ וּבִידֵיהּ קְטוּתָא דְּפַרְזְלָא, אַתְּ מָחֵי לֵהּ בַּהֲדָהּ וְהוּא מָחֵי לֵהּ בְּהַהִיא וְהוּא מָיֵת. רַבִּי יוֹחָנָן הֲוָה מְפַקֵּד לְסָפְרַיָא וּלְמַתְנְיָנַיָּא בְּאִלֵּין יוֹמַיָּא דְּלָא יֶהֱווֹן טָעֲנִין עַרְקָא עַל מֵינוֹקַיָא. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק הֲוָה מְפַקֵּד לְסָפְרַיָא וּלְמַתְנְיָנַיָּא בְּאִלֵּין יוֹמַיָא דְּיֶהֱווֹן מְפַטְרִין טַלַּיָּא בְּאַרְבַּע שָׁעִין, (תהלים צא, ז): יִפֹּל מִצִּדְךָ וגו', רַב יִצְחָק אָמַר הַיָּד שֶׁהִיא שׁוֹלֶטֶת עַל מִצְוָה אֶחָת, זוֹ מִצְוַת תְּפִלִּין, כְּתִיב בָּהּ: יִפֹּל מִצִּדְךָ אֶלֶף, שֶׁנִּמְסַר לָהּ אֶלֶף מַלְאָכִים לְשָׁמְרוֹ, אֲבָל הַיָּמִין שֶׁהִיא שׁוֹלֶטֶת בְּמִצְווֹת הַרְבֵּה, וּרְבָבָה מִימִינֶךָ, רְבָבוֹת שֶׁל מַלְאָכִים נִמְסָרִים לָהּ. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בֶּן רַבִּי אַבָּהוּ, אֵינוֹ אוֹמֵר יִמָּסְרוּ לָךְ, אֶלָּא יִפֹּל, אִם בָּאִים אֶלֶף מַזִּיקִים הֵם נוֹפְלִים מִן הַצַּד שֶׁהִיא שׁוֹלֶטֶת עַל מִצְוָה אַחַת, וְאִם בָּאִים הֵם רִבּוֹא מַזִּיקִין הֵם נוֹפְלִים לִפְנֵי הַצַּד שֶׁהִיא שׁוֹלֶטֶת בְּמִצְווֹת הַרְבֵּה. בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אָדָם נִמְסַר לְאֶלֶף אִישׁ עָלָיו לָזוּן אוֹתָם, לָמָּה, שֶׁהֵן מוּסָרִין לוֹ לְשָׁמְרוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹסֵר לָאָדָם הַזֶּה אֶלֶף מַלְאָכִים מִשְֹּׂמֹאלוֹ וְרִבּוֹא מִימִינוֹ לְטוֹבָתוֹ וּלְשָׁמְרוֹ, אֵלֶיךָ לֹא יִגָּשׁ, שֶׁתָּזוּן אוֹתָם, (תהלים צא, ח): רַק בְּעֵינֶיךָ תַבִּיט שַׁלְוָתְךָ, (תהלים צא, ח): וְשִׁלּוּמַת רְשָׁעִים תִּרְאֶה, מַה שֶּׁיְשַׁלֵּם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָרְשָׁעִים כְּמַעֲשֵׂיהֶם תִּרְאֶה, (תהלים צא, ט): כִּי אַתָּה ה' מַחְסִי וגו', אָמַר רַבִּי חֲנִינָא אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתָּה נוֹתֵן אֶת הַתּוֹרָה בַּתַּחְתּוֹנִים אֶצְלֵנוּ, וּשְׁכִינָתְךָ תַּשְׁרֶה בָּעֶלְיוֹנִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: כִּי אַתָּה ה' מַחְסִי, שֶׁנָּתַתָּ לִי תּוֹרָתְךָ, וְעֶלְיוֹן שַׂמְתָּ מְעוֹנֶךָ, וְאַתָּה שַׂמְתָּ מְעוֹנְךָ בָּעֶלְיוֹנִים, (תהלים צא, י): לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה, כְּמָה דְתֵימָא (משלי יב, כא): לֹא יְאֻנֶּה לַצַּדִּיק כָּל אָוֶן, (תהלים צא, י): וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, עַד שֶׁלֹא הוּקַם הַמִּשְׁכָּן הָיוּ הַמַּזִּיקִין מִתְגָּרִין בָּעוֹלָם לַבְּרִיּוֹת, וּמִשֶּׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן שֶׁשָּׁרָה הַשְּׁכִינָה לְמַטָּה, כָּלוּ הַמַּזִּיקִין מִן הָעוֹלָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ, זֶה אֹהֶל מוֹעֵד. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מַה לְּךָ אֵצֶל סֵפֶר תְּהִלִּים, וַהֲלֹא בִּמְקוֹמוֹ אֵינוֹ חָסֵר (במדבר ו, כד): יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ, מִן הַמַּזִּיקִין, אֵימָתַי, וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת משֶׁה, מַהוּ בְּיוֹם כַּלּוֹת, שֶׁכָּלוּ הַמַּזִּיקִין מִן הָעוֹלָם.",
"וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת וגו', הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שיר השירים ג, ט): אַפִּרְיוֹן עָשָׂה לוֹ, זֶה הָעוֹלָם שֶׁהוּא עָשׂוּי כְּמִין כִּלָּה. (שיר השירים ג, ט): הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁשָֹּׂם שָׁלוֹם בֵּין אֵשׁ לְמַיִם וּפְתָכָן זֶה בָּזֶה וְעָשָׂה מֵהֶן רָקִיעַ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א, ח): וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ שָׁמָיִם, שֶׁהוּא אֵשׁ וָמָיִם. (שיר השירים ג, ט): מֵעֲצֵי הַלְּבָנוֹן, שֶׁנִּבְנָה מִמְּקוֹם בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲלַפְתָּא לָמָּה נִקְרָא אֶבֶן שְׁתִיָּה, שֶׁמִּמֶּנָּה הֻשְׁתַּת הָעוֹלָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים נ, ב): מִצִּיּוֹן מִכְלַל יֹפִי אֱלֹהִים הוֹפִיעַ, (שיר השירים ג, י): עַמּוּדָיו עָשָׂה כֶסֶף, זֶה הָרָקִיעַ, כְּמָה דְתֵימָא (איוב כו, א): עַמּוּדֵי שָׁמַיִם יְרוֹפָפוּ, וְלָמָּה קָרֵי לֵיהּ כֶּסֶף, שֶׁהוּא מְכַסֵּף עַל כָּל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים יט, ב): הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים וגו'. (שיר השירים ג, ט): רְפִידָתוֹ זָהָב, זוֹ הָאָרֶץ שֶׁהִיא מַעֲלָה פֵּרוֹת הָאָרֶץ וּפֵרוֹת הָאִילָן שֶׁהֵן דּוֹמִים לְזָהָב, מַה הַזָּהָב יֵשׁ בּוֹ מִינִין הַרְבֵּה וּגְוָנִין הַרְבֵּה, אַף פֵּרוֹת הָאָרֶץ, מֵהֶן יְרֻקִּין וּמֵהֶן אֲדֻמִּין. (שיר השירים ג, ט): מֶרְכָּבוֹ אַרְגָּמָן, זֶה הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁהוּא נָתוּן לְמַעְלָה וְהוּא רוֹכֵב בְּמֶרְכָּבָה וּמֵאִיר לָעוֹלָם, כְּמָה דְתֵימָא (תהלים יט, ו): וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ וגו', וּמִכֹּחַ הַשֶּׁמֶשׁ הַגְּשָׁמִים יוֹרְדִים, וּמִכֹּחַ הַשֶּׁמֶשׁ הָאָרֶץ מַעֲלָה פֵּרוֹת, וּלְכָךְ קְרָאוֹ אַרְגָּמָן, שֶׁיְצָרוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֶאֱרֹג מָן לַבְּרִיּוֹת, וְאֵין מָן אֶלָּא פֵּרוֹת וּמְזוֹנוֹת, כְּמָה דְתֵימָא (דניאל א, ה): וַיְמַן לָהֶם הַמֶּלֶךְ וגו'. (שיר השירים ג, י): תּוֹכוֹ רָצוּף אַהֲבָה, שֶׁאַחַר כָּל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית בָּרָא אָדָם וְחַוָּה לִמְשֹׁל בְּכֻלָּם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (משלי ט, ג): שָׁלְחָה נַעֲרֹתֶיהָ תִקְרָא, הֱוֵי (שיר השירים ג, ט): מִבְּנוֹת יְרוּשָׁלָיִם, שֶׁיִּהְיוּ כָּל הַבְּרִיּוֹת יְרֵאִים מֵהֶם וּמֻשְׁלָמִים לָהֶם, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית ט, ב): וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם יִהְיֶה וגו'. דָּבָר אַחֵר, אַפִּרְיוֹן זֶה הָעוֹלָם, לָמָּה קְרָאוֹ אַפִּרְיוֹן, שֶׁלֹא בְּרָאוֹ אֶלָּא לִפְרִיָּה וּרְבִיָּה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ישעיה מה, יח): לֹא תֹהוּ בְרָאָהּ לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ, עָשָׂה לוֹ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, שֶׁלֹא בְּרָאוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא עַל מְנָת שֶׁיְהֵא שָׁלוֹם בֵּין הַבְּרִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מה, ז): יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חשֶׁךְ עוֹשֶׂה שָׁלוֹם וגו'. מֵעֲצֵי הַלְּבָנוֹן, שֶׁבַּעֲצַת הַתּוֹרָה הַמְלֻבֶּנֶת בִּדְבָרֶיהָ בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹלָמִים, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (משלי ח, יד): לִי עֵצָה וְתוּשִׁיָּה. וּמִנַּיִן שֶׁהַתּוֹרָה מְלֻבֶּנֶת בִּדְבָרֶיהָ, שֶׁכֵּן כְּתִיב (איוב כח, כז כח): אָז רָאָהּ וַיְסַפְּרָהּ הֱכִינָהּ וְגַם חֲקָרָהּ, וַיֹּאמֶר לָאָדָם וגו'. עַמּוּדָיו עָשָׂה כֶסֶף, זֶה שַׁלְשֶׁלֶת יֻחָסִין, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (משלי י, כה): וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, וְאֵין כֶּסֶף אֶלָּא זִקּוּק יִחוּס, כְּמָה דְתֵימָא (מלאכי ג, ג): וְיָשַׁב מְצָרֵף וּמְטַהֵר כֶּסֶף וְטִהַר אֶת בְּנֵי לֵוִי וְזִקַּק אֹתָם. רְפִידָתוֹ זָהָב, זוֹ הַתּוֹרָה שֶׁכָּתוּב בָּהּ (תהלים יט, יא): הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפָּז רָב, וְלֹא נְתָנָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְלוֹמְדֶיהָ אֶלָא מִי שֶׁמְשַׁמֵּר יִחוּסוֹ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים נ, טז): וְלָרָשָׁע אָמַר אֱלֹהִים מַה לְּךָ לְסַפֵּר חֻקָּי וַתִּשָֹּׂא בְרִיתִי עֲלֵי פִיךָ, לָמָּה כֵן (תהלים נ, יח): אִם רָאִיתָ גַּנָּב וַתִּרֶץ עִמּוֹ וְעִם מְנָאֲפִים חֶלְקֶךָ, וְאוֹמֵר (תהלים צו, ז): הָבוּ לַה' מִשְׁפְּחוֹת עַמִּים הָבוּ לַה' כָּבוֹד וָעֹז. מֶרְכָּבוֹ אַרְגָּמָן, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁכָּתוּב בּוֹ (דברים לג, כו): רֹכֵב שָׁמַיִם בְּעֶזְרְךָ, וְהוּא אוֹרֵג אֶת הָעוֹלָם שֶׁיֵּצְאוּ כֻּלָּם לְמִינֵיהֶם וְלֹא יִתְעָרְבוּ מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית א, יא): תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא, וְהוּא אֵין מַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ אֶלָּא עַל הַמְיֻחָסִים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (בראשית יז, ז): לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ, בִּזְמַן שֶׁזַּרְעֲךָ נִכָּר אַחֲרֶיךָ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֹוֶה לְךָ לֵאלֹהִים, וּבִזְמַן שֶׁאֵין זַרְעוֹ נִכָּר אַחֲרָיו, שֶׁהֵם מְעָרְבִים זַרְעָם בִּנְשֵׁי חַבְרֵיהֶם, אֵין הֹוֶה לָהֶם לֵאלֹהִים. תּוֹכוֹ רָצוּף אַהֲבָה מִבְּנוֹת יְרוּשָׁלָיִם, רַבִּי יוּדָן אָמַר זוֹ זְכוּת הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ (משלי ה, יט): אַיֶּלֶת אֲהָבִים, וּזְכוּת הַצַּדִּיקִים, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי א, ב): וָאֹהַב אֶת יַעֲקֹב. רַבִּי עֲזַרְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן אָמַר זוֹ הַשְּׁכִינָה, כְּמָה דְתֵימָא (דברים ו, ה): וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ. דָּבָר אַחֵר, אַפִּרְיוֹן, זֶה בֵּית הָעוֹלָמִים, לָמָּה נִקְרָא אַפִּרְיוֹן, שֶׁכָּל הַצּוּרוֹת שֶׁל זָהָב מִן מִינֵיהּ. מֵעֲצֵי הַלְּבָנוֹן, כְּמָה דְתֵימָא (דברי הימים ב ב, טו): וַאֲנַחְנוּ נִכְרֹת עֵצִים מִן הַלְּבָנוֹן וגו'. עַמּוּדָיו עָשָׂה כֶסֶף, (דברי הימים ב ג, יז): וַיָּקֶם אֶת הָעַמּוּדִים עַל פְּנֵי הַהֵיכָל אֶחָד מִיָּמִין וגו', וְכִי כֶּסֶף הָיָה וַהֲלוֹא נְחשֶׁת הָיָה, אֶלָּא שֶׁהָיָה נְחשֶׁת מְמֹרָט שָׁוֶה כַּכָּסֶף. רְפִידָתוֹ זָהָב, תָּנֵי שֶׁכָּל הַבַּיִת הָיָה נִטּוֹחַ בְּזָהָב חוּץ מֵאֲחוֹרֵי הַדְּלָתוֹת. אָמַר רַבִּי אַיְּבוּ מַתְנִיתִין בְּבִנְיָן שֵׁנִי, אֲבָל בְּבִנְיָן רִאשׁוֹן אֲפִלּוּ אַחֲרֵי הַדְּלָתוֹת. שִׁבְעָה מִינֵי זְהָבִים הֵם: זָהָב טוֹב, זָהָב טָהוֹר, זָהָב שָׁחוּט, זָהָב סָגוּר, זָהָב מוּפָז, זָהָב מְזֻקָּק, זְהַב פַּרְוָיִם. זָהָב טוֹב, כְּמַשְׁמָעוֹ, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (בראשית ב, יב): וּזֲהַב הָאָרֶץ הַהִיא טוֹב. אָמַר רַבִּי יִצְחָק טוֹבְיוֹ דְּהוּא בְּבֵיתֵיהּ טוֹבְיוֹ דְּהוּא בְּלִוְיָתֵיהּ. זָהָב טָהוֹר, מַכְנִיסִין אוֹתוֹ לָאוּר וְאֵינוֹ חָסֵר כְּלוּם. רַבִּי יְהוּדָה בְּשֵׁם רַבִּי אַמֵּי אָמַר, אֶלֶף כִּכָּר הִכְנִיס שְׁלֹמֹה אֶלֶף פְּעָמִים לַכּוּר, וְלֹא עָמְדוּ אֶלָּא עַל כִּכַּר אַחַת. וְהָא תָּנֵי רַבִּי יוֹסֵי בֶּן רַבִּי יְהוּדָה מַעֲשֶׂה בִּמְנוֹרַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהָיְתָה יְתֵרָה עַל שֶׁל מִדְבָּר מִשְׁקַל דִּינָר גּוֹרְדְּיָנִי, וְהִכְנִיסוּהָ לַכּוּר שְׁמוֹנִים פְּעָמִים עַד שֶׁחֲסֵרָה. מִן קֳדָמוֹי הֲוַת חָסְרָה סַגִּין, מִכָּאן וּלְהַלָּן לָא הֲוַת חָסְרָה אֶלָּא צִיבְחָר. זָהָב שָׁחוּט, שֶׁנִּטְוָה כְּחוּט וְהָיָה נִמְשָׁךְ כְּשַׁעֲוָה. אַדְרִיָּנוּס הָיָה לוֹ מִשְׁקַל בֵּיצָה. דִּיקְלַטְיָנוּס הָיָה לוֹ מִשְׁקַל דִּינַר גּוֹרְדְּיָנִי, הֲדָא אֻמְּתָה לֵית לָהּ מִינֵיהּ. זָהָב סָגוּר, שֶׁהָיָה סוֹגֵר בְּעַד כָּל הַזְּהָבִים, כְּתִיב (דברי הימים א כט, ד): וְשִׁבְעַת אֲלָפִים כִּכַּר כֶּסֶף מְזֻקָּק לָטוּחַ קִירוֹת הַבָּתִּים, וְכִי כֶּסֶף הָיָה וַהֲלוֹא זָהָב הָיָה, דִּכְתִיב (דברי הימים ב ג, ה): וְאֵת הַבַּיִת הַגָּדוֹל חִפָּה עֲצֵי בְרוֹשִׁים וַיְחַפֵּהוּ זָהָב טוֹב, וְלָמָּה קָרֵי לֵיהּ כָּסֶף, שֶׁהָיָה מַכְסִיף בְּעַד כָּל הַזְּהָבִים, וְכָל הַכֵּלִים הָיוּ נַעֲשִׂים מִמֶּנּוּ, הַסִּפּוֹת וְהַיָּעִים וְהַמִּזְרָקוֹת וְהַמַּזְלֵגוֹת וְהַכַּפּוֹת וְהַמַּחְתּוֹת זָהָב סָגוּר, תַּמָּן כְּתִיב (מלכים א ז, נ): וְהַפֹּתוֹת לְדַלְתוֹת הַבַּיִת, מַהוּ פֹּתוֹת, רַבִּי יִצְחָק מִגְדְּלָאָה אָמַר זֶה פּוֹתָה שֶׁתַּחַת הַצִּיר. רַבִּי סִימָאי אוֹמֵר אֵלּוּ פּוֹתְחוֹת, לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֲפִלּוּ דָּבָר קַל לֹא הָיָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ חָסֵר. זָהָב מוּפָז, רַבִּי פַּטְרִיקִי אֲחוֹי דְּרַבִּי דְרוֹסָאי בְּשֵׁם רַבִּי אַיְּבוּ אַבָּא אוֹמֵר דּוֹמֶה לְגָפְרִית מֻצֶּתֶת בָּאֵשׁ. רַבִּי אָבִין אָמַר לְשֵׁם מְקוֹמוֹ נִקְרָא זָהָב מְאוּפָז. זָהָב מְזֻקָּק, בֵּית רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר מְחַתְּכִים אוֹתוֹ כְּזֵיתִים וּמַאֲכִילִים אוֹתוֹ לְנַעֲמִיּוֹת וְהוּא יוֹצֵא מְזֻקָּק. זְהַב פַּרְוָיִם, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אוֹמֵר אָדֹם, וְדוֹמֶה לְדַם הַפָּר. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁעוֹשֶׂה פֵּרוֹת. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר יִצְחָק יוֹם שֶׁהִכְנִיס מְנַשֶּׁה צֶלֶם לַהֵיכָל יָבְשׁוּ כָּל אוֹתָן הַפֵּרוֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (נחום א, ד): וּפֶרַח לְבָנוֹן אֻמְלָל, וְלֶעָתִיד לָבוֹא הַכֹּל חוֹזֵר, דִּכְתִיב (ישעיה לה, ב): פָּרֹחַ תִּפְרַח וְתָגֵל וגו'. מֶרְכָּבוֹ אַרְגָּמָן, (דברי הימים ב ג, יד): וַיַּעַשׂ אֶת הַפָּרֹכֶת תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְכַרְמִיל וּבוּץ, לְפִי שֶׁאַרְגָּמָן חָשׁוּב שֶׁבְּכֻלָּן שֶׁהוּא לְבוּשׁ מַלְכוּת, כְּמָה דְתֵימָא (דניאל ה, ז): אַרְגְּוָנָא יִלְבַּשׁ, לָכֵן חָשֵׁב לֵיהּ לְדִידֵיהּ, וְדִכְוָתָהּ (ישעיה סו, יז): אֹכְלֵי בְּשַׂר הַחֲזִיר וְהַשֶּׁקֶץ וְהָעַכְבָּר, וּמָה אִסּוּר גָּדוֹל יֵשׁ לְהַחֲזִיר מִן שְׁאָר בְּהֵמוֹת טְמֵאוֹת, וְלָעַכְבָּר מִשְּׁאָר שְׁרָצִים, אֶלָּא חָשֵׁב חֲזִיר וְהוּא הַדִּין לְכָל הַבְּהֵמוֹת וְחַיּוֹת טְמֵאוֹת, וּמָנָה לָעַכְבָּר וְהוּא הַדִּין לְכָל הַשְּׁרָצִים שֶׁבָּעוֹלָם. דָּבָר אַחֵר, אַפִּרְיוֹן, זֶה הָאָרוֹן, רַבִּי יְהוּדָה בַּר רַב אִלְעָאי אָמַר לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ בַּת נָאָה מְשֻׁבַּחַת וַחֲסוּדָה, אָמַר הַמֶּלֶךְ עֲשׂוּ לָהּ פַּרְוָיִם, מוּטָב שֶׁתֵּרָאֶה נוֹיָהּ שֶׁל בִּתִּי מִן פַּרְוָיִם. כָּךְ הַתּוֹרָה נָאָה וּמְשֻׁבַּחַת וַחֲסוּדָה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲשׂוּ לָהּ אָרוֹן שֶׁיֵּרָאֶה נוֹיָהּ שֶׁל תּוֹרָה מִן הָאָרוֹן. עָשָׂה לוֹ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ, וְעָשָׂה כֵן הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ג, יז): וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם. מֵעֲצֵי הַלְּבָנוֹן, (שמות כה, י): וְעָשׂוּ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים. עַמּוּדָיו עָשָׂה כֶסֶף, אֵלּוּ שְׁנֵי עַמּוּדִים שֶׁל כֶּסֶף שֶׁהָיוּ עוֹמְדִין לְפָנָיו כְּמִין אִיסְטָוָה. רְפִידָתוֹ זָהָב, (שמות כה, יא): וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר. מֶרְכָּבוֹ אַרְגָּמָן, רַבּי תַּנְחוּמָא אָמַר זֶה הַכַּפֹּרֶת שֶׁהוּא דּוֹמֶה לְאַרְגָּמָן, וְכָתוּב בּוֹ (שמות כה, כא): וְנָתַתָּ אֶת הַכַּפֹּרֶת עַל הָאָרֹן מִלְּמָעְלָה. תּוֹכוֹ רָצוּף אַהֲבָה מִבְּנוֹת יְרוּשָׁלָיִם, רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי סִימוֹן אָמַר זוֹ זְכוּת הַתּוֹרָה, זוֹ זְכוּת הַצַּדִּיקִים שֶׁעוֹסְקִין בָּהּ. רַבִּי עֲזַרְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי סִימוֹן אָמַר זוֹ הַשְּׁכִינָה. אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא כְּתִיב (שמות כה, כב): וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וגו' וְכֻלֵּהּ. דָּבָר אַחֵר, אַפִּרְיוֹן, זֶה הַמִּשְׁכָּן, אָמַר רַבִּי עֲזַרְיָה מִשּׁוּם רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי סִימוֹן, מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁהָיָה לוֹ בַּת וְהָיָה אוֹהֲבָהּ יוֹתֵר מִדַּאי, כָּל זְמַן שֶׁבִּתּוֹ קְטַנָּה הָיָה מְדַבֵּר עִמָּהּ בְּפַרְהֶסְיָא, רָאָה אוֹתָהּ בֶּחָצֵר הָיָה מְדַבֵּר עִמָּהּ, כֵּיוָן שֶׁהִגְדִּילָה וּבָאת לִידֵי סִימָנִים, אָמַר הַמֶּלֶךְ אֵין זוֹ כְּבוֹדָהּ שֶׁל בִּתִּי שֶׁאֶהְיֶה מְדַבֵּר עִמָּהּ בְּפַרְהֶסְיָא, אֶלָּא עֲשׂוּ לָהּ פַּאפִּלְיוֹן לִכְשֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ לְדַבֵּר עִם בִּתִּי אֶהְיֶה מְדַבֵּר עִמָּהּ מִן הַפַּאפִּלְיוֹן וְלִפְנִים. כָּךְ כְּשֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם הָיוּ נְעָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע יא, א): כִּי נַעַר יִשְׂרָאֵל וָאֹהֲבֵהוּ וּמִמִּצְרַיִם קָרָאתִי לִבְנִי, רָאָה אוֹתָם עַל הַיָּם הָיָה מְדַבֵּר עִמָּם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יד, טו): וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה מַה תִּצְעַק אֵלָי, רָאָה אוֹתָם בְּסִינַי הָיָה מְדַבֵּר עִמָּם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ה, ד): פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר ה' עִמָּכֶם. וְכֵיוָן שֶׁקִּבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה וְנַעֲשׂוּ לוֹ אֻמָּה שְׁלֵמָה, אָמְרוּ (שמות כד, ז): כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵין שִׁבְחָן שֶׁל בָּנַי שֶׁאֶהְיֶה מְדַבֵּר עִמָּהֶם בְּפַרְהֶסְיָא, אֶלָּא עֲשׂוּ לִי מִשְׁכָּן וּכְשֶׁאֲנִי צָרִיךְ לְדַבֵּר עִמָּהֶם אֶהְיֶה מְדַבֵּר עִמָּהֶם מִן הַמִּשְׁכָּן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר ז, פט): וּבְבֹא משֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ וגו'. עָשָׂה לוֹ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ, שֶׁהוּא עוֹשֶׂה שָׁלוֹם עִם יִשְׂרָאֵל מִן הַתַּחֲרוּת שֶׁהָיָה לוֹ עִמָּהֶם מִן מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל. מֵעֲצֵי הַלְּבָנוֹן, (שמות כו, טו): וְעָשִׂיתָ אֶת הַקְּרָשִׁים לַמִּשְׁכָּן וגו'. עַמּוּדָיו עָשָׂה כֶסֶף, (שמות כז, יא): וָוֵי הָעַמֻּדִים וַחֲשֻׁקֵיהֶם כָּסֶף. רְפִידָתוֹ זָהָב, (שמות כו, כט): וְאֶת הַקְּרָשִׁים תְּצַפֶּה זָהָב. מֶרְכָּבוֹ אַרְגָּמָן, (שמות כו, לא): וְעָשִׂיתָ פָּרֹכֶת תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן, וּכְתִיב (שמות מ, ג): וְסַכֹּתָ עַל הָאָרֹן אֶת הַפָּרֹכֶת וגו'. תּוֹכוֹ רָצוּף אַהֲבָה מִבְּנוֹת יְרוּשָׁלָיִם, רַבִּי עֲזַרְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן אָמַר זוֹ הַשְּׁכִינָה, רַבִּי יוּדָן אָמַר זֶה זְכוּת הַתּוֹרָה, וְזֶה זְכוּת הַצַּדִּיקִים. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי (שמות מ, לה): וְלֹא יָכֹל משֶׁה לָבוֹא וגו', מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לִמְעָרָה שֶׁהִיא נְתוּנָה עַל שְׂפַת הַיָּם, רָעַשׁ הַיָּם וְנִתְמַלָּאת הַמְעָרָה וְהַיָּם לֹא חָסֵר כְּלוּם, כָּךְ אֹהֶל מוֹעֵד נִתְמַלֵּא מִזִּיו הַשְּׁכִינָה וְהָעוֹלָם לֹא חָסֵר כְּלוּם, הֱוֵי תּוֹכוֹ רָצוּף אַהֲבָה מִבְּנוֹת יְרוּשָׁלָיִם, זוֹ הַשְּׁכִינָה. אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא, כְּתִיב (שמות כה, כב): וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וגו', לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֲפִלּוּ מַה שֶּׁאֲחוֹרֵי הַכַּפֹּרֶת אֵינוֹ פָּנוּי מִן הַשְּׁכִינָה. עוֹבֵד כּוֹכָבִים אֶחָד שָׁאַל אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל, אָמַר מִפְּנֵי מָה נִגְלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה מִתּוֹךְ הַסְּנֶה, אָמַר לוֹ אִלּוּ נִגְלָה עַל חָרוּב אֶחָד אוֹ עַל תְּאֵנָה אַחַת כָּךְ הָיִיתָ שׁוֹאֲלֵנִי, וּלְהוֹצִיאֲךָ חָלָק אִי אֶפְשָׁר, לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין מָקוֹם בָּאָרֶץ פָּנוּי מִן הַשְּׁכִינָה, שֶׁאֲפִלּוּ מִן הַסְּנֶה הָיָה מְדַבֵּר עִם משֶׁה. דָּבָר אַחֵר, אַפִּרְיוֹן וגו', מַה כְּתִיב לְמַעְלָה (שיר השירים ג, ז): הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה וגו', זוֹ בִּרְכַּת כֹּהֲנִים, כִּדְאַמְרִינַן לְמַעְלָה, לְלַמֶּדְךָ שֶׁשְּׁלֹמֹה לֹא בָּא אֶלָּא לְפָרֵשׁ אֶת הַתּוֹרָה וְסָמַךְ דְּבָרָיו עַל סֵדֶר הַתּוֹרָה, כְּשֵׁם שֶׁלְּמַעְלָה מִפָּרָשַׁת הַמִּשְׁכָּן כָּתוּב פָּרָשַׁת בִּרְכַּת כֹּהֲנִים, כָּךְ עָשָׂה שְׁלֹמֹה בַּתְּחִלָּה זָכַר בִּרְכַּת כֹּהֲנִים וגו', וְאַחַר דִּבֶּר עַל הַמִּשְׁכָּן. אַפִּרְיוֹן עָשָׂה לוֹ וגו', לָמָּה כֵן, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְמֶלֶךְ שֶׁקִּדַּשׁ אֶת בִּתּוֹ וְעָשָׂה לָהּ קִדּוּשִׁין גְּדוֹלִים וְשָׁלְטָה בָּהֶם עַיִן רָעָה, כְּשֶׁבָּא הַמֶּלֶךְ לְהַשִֹּׂיא אֶת בִּתּוֹ מֶה עָשָׂה נָתַן לָהּ קָמֵיעַ אָמַר לָהּ יְהֵא הַקָּמֵיעַ הַזֶּה עָלַיִךְ שֶׁלֹא יִשְׁלֹט בָּךְ עַיִן רָעָה עוֹד. כָּךְ עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּשֶׁבָּא לִתֵּן תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל עָשָׂה פּוּמְבּוֹן גְּדוֹלָה, כְּמָה שֶׁכָּתוּב (שמות כ, טו): וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת, וְלֹא הָיוּ אֶלָּא קִדּוּשִׁים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות יט, י): לֵךְ אֶל הָעָם וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר, וְשָׁלְטָה בָהֶם עַיִן רָעָה וְנִשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת, כְּמָה דְתֵימָא (שמות לב, יט): וַיְשַׁבֵּר אֹתָם תַּחַת הָהָר, לֹא עָשָׂה כֵן אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁבָּאוּ וְעָשׂוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן, נָתַן לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַבְּרָכוֹת תְּחִלָּה כְּדֵי שֶׁלֹא תִּשְׁלֹט בָּהֶם עַיִן רָעָה, לְפִיכָךְ כָּתוּב תְּחִלָּה (במדבר ו, כד): יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ, מִן עַיִן רָעָה, וְאַחַר כָּךְ: וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת וגו'.",
"אָמַר רַבִּי אָבִין אֵין מִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּמִדַּת מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם, מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם נִכְנַס בַּמְדִינָה מִשֶּׁבְּנֵי הַמְּדִינָה מְקַלְסִין אוֹתוֹ וּמְכַבְּדִין אוֹתוֹ אַחַר כָּךְ הוּא עוֹשֶׂה לָהֶם צָרְכֵיהֶם, בּוֹנֶה לָהֶם דִּימוֹסִיאוֹת, עוֹשֶׂה לָהֶם נַחַת רוּחַ בַּמְּדִינָה. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא עַד שֶׁלֹא עָשׂוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּשְׁכָּן נָתַן לָהֶם אֶת הַבְּרָכָה תְּחִלָּה, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ, וְאַחַר כָּךְ: וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת וגו'.",
"וַיְהִי בְּיוֹם וגו', מַהוּ וַיְהִי, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ תְּנָאִים עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁהֵם בְּמִצְרַיִם, שֶׁאֵינוֹ מוֹצִיאָם מִשָּׁם אֶלָּא עַל מְנָת שֶׁיַּעֲשׂוּ לוֹ מִשְׁכָּן וְיַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ בֵּינֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כט, מו): וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיהֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְשָׁכְנִי בְתוֹכָם, עַל מְנָת לְשָׁכְנִי בְתוֹכָם, וְכֵיוָן שֶׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן וְיָרְדָה הַשְּׁכִינָה וְשָׁרְתָה בְתוֹכָם. וַיְהִי, רַב אָמַר דָּבָר שֶׁלֹא הָיָה מִשֶּׁנִּבְרָא הָעוֹלָם עַד עַכְשָׁיו נַעֲשָׂה בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, שֶׁמִּשֶּׁנִּבְרָא הָעוֹלָם וְעַד אוֹתָהּ שָׁעָה לֹא שָׁרְתָה שְׁכִינָה בַּתַּחְתּוֹנִים, אֶלָּא מִשֶּׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן וְאֵילָךְ, לְכָךְ נֶאֱמַר וַיְהִי, דְּבַר חִדּוּשׁ הוּא. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אָמַר דָּבָר שֶׁהָיָה וּפָסַק וְחָזַר לִכְמוֹת שֶׁהָיָה, שֶׁכֵּן אַתָּה מוֹצֵא מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם שָׁרְתָה הַשְּׁכִינָה בַּתַּחְתּוֹנִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ג, ח): וַיִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹל ה' אֱלֹהִים מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן וגו', וְכֵיוָן שֶׁנִּסְתַּלְּקָה הַשְּׁכִינָה בְּעֵת שֶׁחָטָא אָדָם שׁוּב לֹא יָרְדָה עַד שֶׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן, לְפִיכָךְ כְּתִיב וַיְהִי, דָּבָר שֶׁהָיָה וּפָסַק יָמִים הַרְבֵּה וְחָזַר לִכְמוֹת שֶׁהָיָה.",
"וַיְהִי, וַי הָיָה. מִי אָמַר וָי, אָמַר רַבִּי אָבִין כִּבְיָכוֹל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר וָי, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ מַטְרוֹנָה רוֹטְנָנִית, וְאָמַר לָהּ הַמֶּלֶךְ עֲשִׂי לִי פּוֹרְפִירָא, כָּל יָמֶיהָ שֶׁהָיְתָה עֲסוּקָה בְּאוֹתָהּ פּוֹרְפִירָא לֹא הָיְתָה מְרַנֶּנֶת, אַחַר יָמִים גָּמְרָה אֶת הַפּוֹרְפִירָא וְנָתְנָה אוֹתָהּ לְכוֹבֵס וַעֲשָׂאָהּ וֶהֱבִיאָהּ לַמֶּלֶךְ, כֵּיוָן שֶׁרָאָה אוֹתָהּ הַמֶּלֶךְ הִתְחִיל צוֹוֵחַ וַי שֶׁלֹא תַחֲזֹר לְרוֹטְנָנוּתָהּ. כָּךְ אַתְּ מוֹצֵא שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מְרַנְּנִים בְּכָל שָׁעָה, כְּמָה שֶׁכָּתוּב (שמות טו, כד): וַיִּלֹּנוּ הָעָם עַל משֶׁה, וְכֵן (שמות טז, ב): וַיּלּוֹנוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וגו', וְכֵן (במדבר יז, ו): אַתֶּם הֲמִתֶּם אֶת עַם ה', תָּבַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיַּעֲשׂוּ לוֹ מִקְדָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות כה, ח): וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וגו'. אַתְּ מוֹצֵא כָּל הַיָּמִים שֶׁהָיוּ עֲסוּקִים בִּמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן לֹא הָיוּ מְרַנְּנִים, וְכֵיוָן שֶׁגָּמְרוּ מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן הִתְחִיל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צוֹוֵחַ וָי, שֶׁלֹא יַחְזְרוּ וִירַנְּנוּ כְּשֵׁם שֶׁהָיוּ מְרַנְּנִים. וַיְהִי, הַבְּכוֹרִים אָמְרוּ וָי, שֶׁנִּטְּלָה מֵהֶם הַכְּהֻנָּה, שֶׁעַד שֶׁלֹא הוּקַם הַמִּשְׁכָּן הָיוּ הַבָּמוֹת מֻתָּרוֹת וַעֲבוֹדָה בִּבְכוֹרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כד, ה): וַיִּשְׁלַח אֶת נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲלוּ עֹלֹת וגו', וְכֵן כְּתִיב (שמות יט, כד): וְעָלִיתָ אַתָּה וְאַהֲרֹן עִמָּךְ וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם וגו', רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה וְרַבִּי, אֶחָד מֵהֶם אוֹמֵר הַכֹּהֲנִים אֵלּוּ הַבְּכוֹרוֹת, וַחֲבֵרוֹ אָמַר זֶה נָדָב וַאֲבִיהוּא, וְכֵן כְּתִיב (ישעיה יד, ה): שָׁבַר ה' מַטֵּה רְשָׁעִים שֵׁבֶט וגו', אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר מַמָּל אֵלּוּ הַבְּכוֹרוֹת, לְפִי שֶׁהִקְרִיבוּ לִפְנֵי הָעֵגֶל, אָבְדוּ כְּהֻנָּה. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא שֶׁכָּל הַכֹּהֲנִים שֶׁעָבְדוּ לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים בְּבִנְיָן רִאשׁוֹן, פְּסָלָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמִקְדָּשׁ שֵׁנִי, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל מד, טו): וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם בְּנֵי צָדוֹק וגו', לְפִיכָךְ כְּשֶׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן צָוְחוּ הַבְּכוֹרִים וָי. וַיְהִי, מִי אָמַר וָי, מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אָמְרוּ וָי, אָמְרוּ עַכְשָׁו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַנִּיחַ אוֹתָנוּ וְיוֹרֵד וְדָר בָּאָרֶץ. אַף עַל פִּי כֵן פִּיְּסָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר לָהֶם חַיֵּיכֶם הָעִקָּר לְמַעְלָה הוּא, שֶׁכֵּן כְּתִיב (חבקוק ג, ג): כִּסָּה שָׁמַיִם הוֹדוֹ, וְאַחַר כָּךְ (חבקוק ג, ג): וּתְהִלָּתוֹ מָלְאָה הָאָרֶץ. אָמַר רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן, לֵוִי, שָׂחַק עֲלֵיהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּשֶׁאָמַר לָהֶם הָעִקָּר לְמַעְלָן, מִנַּיִן, שֶׁכֵּן כְּתִיב (תהלים קמח, יג): הוֹדוֹ עַל אֶרֶץ וְשָׁמָיִם, תְּחִלָּה אָרֶץ וְאַחַר כָּךְ שָׁמָיִם, לְפִיכָךְ אָמְרוּ וָי. וַיְהִי, מִי אָמַר וָי, אֻמּוֹת הָעוֹלָם אָמְרוּ, לָמָּה וָי, אֶלָּא כָּךְ אָמְרוּ, עַד שֶׁלֹא הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹכֵן בֵּינֵיהֶם הָיָה מִתְקַיֵּם עֲלֵיהֶם וְעוֹשֶׂה מִלְחֲמוֹתֵיהֶם, עַכְשָׁו שֶׁעָשׂוּ לוֹ הַמִּשְׁכָּן וְהוּא דָּר בֵּינֵיהֶם, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, לְפִיכָךְ אָמְרוּ וָי.",
"בְּיוֹם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שיר השירים ג, יא): צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן וגו', מְדַבֵּר בְּעֵת שֶׁשָּׁרְתָה הַשְּׁכִינָה בַּמִּשְׁכָּן. צְאֶינָה וּרְאֶינָה, כְּמָה דְתֵימָא (ויקרא ט, כד): וַיַּרְא כָּל הָעָם וַיָּרֹנוּ וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם. בְּנוֹת צִיּוֹן, הַמְצֻיָּנִים לוֹ בְּמִילָה, שֶׁאִלּוּלֵי שֶׁהָיוּ מְהוּלִים לֹא הָיוּ יְכוֹלִין לְהַבִּיט בַּשְּׁכִינָה, אֶלָּא נוֹפְלִים הָיוּ כְּשֵׁם שֶׁנָּפַל אַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יז, ג): וַיִּפֹּל אַבְרָם עַל פָּנָיו וַיְדַבֵּר אִתּוֹ אֱלֹהִים. וְכֵן בְּבִלְעָם אוֹמֵר (במדבר כד, ד טז): נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ויקרא ט, ו): \"וַיֹּאמֶר משֶׁה זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה' תַּעֲשׂוּ וְיֵרָא אֲלֵיכֶם כְּבוֹד ה'. מַהוּ זֶה הַדָּבָר, עַל הַמִּילָה אָמַר לָהֶם, כְּמָה דְתֵימָא (יהושע ה, ד): וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר מָל יְהוֹשֻׁעַ. אֲשֶׁר צִוָּה ה', לַעֲשׂוֹת לְאַבְרָהָם, מָשָׁל לְחֶנְוָנִי אֶחָד שֶׁהָיָה לוֹ אוֹהֵב וְהָיָה כֹּהֵן, וְהָיָה לוֹ טֻמְאָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁל אוֹהֲבוֹ, וְהָיָה מְבַקֵּשׁ לַהֲבִיאוֹ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ. אָמַר לוֹ הַכֹּהֵן אִם אַתָּה מְבַקֵּשׁ כְּדֵי שֶׁאָבוֹא לְתוֹךְ בֵּיתְךָ, שְׁמַע לִי וְהָסֵר טֻמְאָה מִתּוֹךְ בֵּיתֶךָ. וּכְשֶׁיָּדַע הַחֶנְוָנִי שֶׁאֵין שָׁם טֻמְאָה, הָלַךְ וְהֵבִיא הַכֹּהֵן אֶל בֵּיתוֹ. כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כֵּיוָן שֶׁבִּקֵּשׁ לְהֵרָאוֹת לְאַבְרָהָם אוֹהֲבוֹ, הָיְתָה עָרְלָה תְּלוּיָה בוֹ, כֵּיוָן שֶׁמָּל עַצְמוֹ מִיָּד נִגְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יז, כו): בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה נִמּוֹל אַבְרָהָם, וְאַחַר כָּךְ (בראשית יח, א): וַיֵּרָא אֵלָיו ה'. לְפִיכָךְ אָמַר לָהֶם משֶׁה, הַמִּילָה צִוָּה הָאֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת לְאַבְרָהָם אֲבִיכֶם בְּעֵת שֶׁבִּקֵּשׁ לְהֵרָאוֹת לוֹ, אַף אַתֶּם מִי שֶׁיֵּשׁ בָּכֶם עָרֵל יֵצֵא וְיִמּוֹל עַצְמוֹ וְיֵרָא אֲלֵיכֶם כְּבוֹד ה', לְכָךְ אָמַר שְׁלֹמֹה: צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, בַּמֶּלֶךְ שֶׁהוּא חָפֵץ בִּשְׁלֵמִים, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית יז, א): הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים, שֶׁהָעָרְלָה מוּם הִיא בַּגּוּף. דָּבָר אַחֵר, בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, בַּמֶּלֶךְ שֶׁבָּרָא בְּרִיּוֹתָיו שְׁלֵמִים, בָּרָא חַמָּה וְיָרֵחַ עַל מְלֵאָתָן, וְכָל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית בְּקוֹמָתָם נִבְרָאוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ב, א): הָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם. בַּר קַפָּרָא אָמַר אָדָם וְחַוָּה כִּבְנֵי עֶשְׂרִים שָׁנָה נִבְרָאוּ. דָּבָר אַחֵר, בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, בַּמֶּלֶךְ שֶׁהִשְׁלִים מַעֲשָׂיו לְאוֹהֲבָיו, הִשְׁלִים אֵשׁ לְאַבְרָהָם, חֶרֶב לְיִצְחָק, מַלְאָכִים לְיַעֲקֹב. דָּבָר אַחֵר, בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, בַּמֶּלֶךְ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בֵּין בְּרִיּוֹתָיו, הַחַיּוֹת שֶׁל אֵשׁ וְהָרָקִיעַ שֶׁל שֶׁלֶג. הַחַיּוֹת שֶׁל אֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל א, יד): וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב כְּמַרְאֵה הַבָּזָק. וְהָרָקִיעַ שֶׁל שֶׁלֶג, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל א, כב): וּדְמוּת עַל רָאשֵׁי הַחַיָּה רָקִיעַ כְּעֵין הַקֶּרַח וגו', וְלֹא זֶה מְכַבֶּה אֶת זֶה וְלֹא זֶה מְכַלֶּה אֶת זֶה. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כְּתִיב (איוב כה, ב): הַמְשֵׁל וָפַחַד עִמּוֹ וגו', הַמְשֵׁל, זֶה מִיכָאֵל, וְהוּא שֶׁל שֶׁלֶג, וָפַחַד, זֶה גַּבְרִיאֵל, וְהוּא שֶׁל אֵשׁ, מַהוּ עִמּוֹ, מוֹשְׁלִים לוֹ, לֹא זֶה מַזִּיק אֶת זֶה וְלֹא זֶה מַזִּיק אֶת זֶה. אָמַר רַבִּי אָבִין לֹא סוֹף דָּבָר בֵּין מַלְאָךְ לְמַלְאָךְ אֲפִלּוּ בַּמַּלְאָךְ עַצְמוֹ הוּא עוֹשֶׂה שָׁלוֹם, וְאִית בֵּיהּ חָמֵשׁ אַפִּין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דניאל י, ו): וּגְוִיָּתוֹ כְתַרְשִׁישׁ וּפָנָיו כְּמַרְאֵה בָּרָק וגו', לֹא זֶה מְכַבֶּה אֶת זֶה וְלֹא זֶה מְכַלֶּה אֶת זֶה. כְּתִיב (דניאל ז, י): נְהַר דִּי נוּר נָגֵד וְנָפֵק, וְהָרָקִיעַ שֶׁל מַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קד, ג): הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו, וְלֹא זֶה מְכַבֶּה אֶת זֶה וְלֹא זֶה מְכַלֶּה אֶת זֶה. אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב דִּכְפַר חָנָן (איוב כה, ב): עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, מֵעוֹלָם לֹא רָאֲתָה חַמָּה פְּגִימָתָהּ שֶׁל לְבָנָה. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לֵית מַזָּל חָמֵי בְּמָה דְקָדֵם לֵיהּ וְלֵית מַזָּל חָמֵי בְּמָה דִּלְעֵיל מִינֵיהּ, אֶלָּא בְּמָה דִּלְרַע מִינֵיהּ, כְּהָדֵין בַּר נָשׁ דְּהוּא נָחֵית בְּסוּלְמָא הָפוּךְ לַאֲחוֹרָיו. תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אוֹמֵר הָרָקִיעַ הוּא שֶׁל מַיִם וְהַכּוֹכָבִים שֶׁל אֵשׁ וְהֵן דָּרִים זֶה עִם זֶה וְאֵינָן מַזִּיקִין זֶה אֶת זֶה, וַאֲפִלּוּ בֵּין הַמַּכּוֹת הוּא עוֹשֶׂה שָׁלוֹם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות ט, כד): וַיְהִי בָרָד וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת בְּתוֹךְ הַבָּרָד, רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, רַבִּי יְהוּדָה אָמַר צְלוֹחִיּוֹת שֶׁל בָּרָד מְלֵאוֹת אֵשׁ. רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר אֵשׁ וּבָרָד פְּתוּכִים זֶה בָּזֶה. אָמַר רַבִּי חָנָן טַעֲמֵיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה כַּהֲדָא פְּרֵטָתָא דְּרוּמָנָא דְּחַרְצִינְתֵהּ מִתְחַמְיָא מִלְּגָו. טַעֲמֵיהּ דְּרַבִּי נְחֶמְיָה כַּהֲדָא שָׁאשִׁיתָא דְּקַנְדֵּילָא דְּמַיָא וּמִשְׁחָא מְעֹרָבִים כַּחֲדָא וְהִיא דָלְקָא מִן גַּבֵּיהוֹן. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי סִימוֹן מַהוּ מִתְלַקַּחַת, מָיְתָא וּמִתְקַהֲלָא לַעֲשׂוֹת שְׁלִיחוּתָהּ בִּשְׁבִיל לַעֲשׂוֹת רְצוֹן בּוֹרְאָהּ. אָמַר רַב אַדָּא לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁנֵי לִגְיוֹנוֹת קָשִׁים וְהָיוּ מְרִיבִים זֶה לָזֶה, וְכֵיוָן שֶׁהִגִּיעַ מִלְחַמְתּוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, עָשׂוּ שָׁלוֹם זֶה עִם זֶה וּבָאוּ וְעָשׂוּ מִלְחַמְתּוֹ שֶׁל מֶלֶךְ. כָּךְ אֵשׁ וּבָרָד מְרִיבִים זֶה לָזֶה, וְכֵיוָן שֶׁרָאוּ מִלְחַמְתּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמִצְרַיִם, נֶאֱמַר: וַיְהִי בָרָד וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת בְּתוֹךְ הַבָּרָד, נֵס בְּתוֹךְ נֵס, לְכָךְ נֶאֱמַר: \"בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה. (שיר השירים ג, יא): בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְרָה לוֹ אִמּוֹ, אָמַר רַבִּי יִצְחָק חָזַרְנוּ עַל כָּל הַמִּקְרָא וְלֹא מָצִינוּ שֶׁעָשְׂתָה בַּת שֶׁבַע עֲטָרָה לִשְׁלֹמֹה בְּנָהּ, אֶלָּא עֲטָרָה זֶה אֹהֶל מוֹעֵד, כָּעֲטָרָה הַזֹּאת שֶׁמְקֻבַּעַת בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת וּמְעֻטֶּרֶת בִּתְכֵלֶת וּבְאַרְגָּמָן וּבְתוֹלַעַת הַשֵּׁנִי וּבַשֵּׁשׁ. אָמַר רַב חוֹנְיָא, שָׁאַל רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אֶת רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן רַבִּי יוֹסֵי, אָמַר לוֹ אֶפְשָׁר שֶׁשָּׁמַעְתָּ מֵאָבִיךָ מַהוּ בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לוֹ אִמּוֹ, אָמַר לוֹ הֵן, לְמֶלֶךְ שֶׁהָיְתָה לוֹ בַּת יְחִידָה וְהָיָה אוֹהֲבָהּ יוֹתֵר מִדַּאי, לֹא זָז מֵחַבְּבָהּ עַד שֶׁקָּרָא אוֹתָהּ אֲחוֹתוֹ, לֹא זָז מֵחַבְּבָהּ עַד שֶׁקָּרָא אוֹתָהּ אִמּוֹ. כָּךְ הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְחַבֵּב אֶת יִשְׂרָאֵל, קְרָאָן (שיר השירים ה, ב): אֲחֹתִי רַעֲיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי, לֹא זָז מֵחַבְּבָן עַד שֶׁקְּרָאָן אִמּוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה נא, ד): הַקְשִׁיבוּ אֵלַי עַמִּי וּלְאוּמִּי אֵלַי הַאֲזִינוּ, וּלְאִמִּי כְּתִיב, עָמַד רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ, אָמַר לוֹ אִלּוּלֵי לֹא יָצָאתִי לָעוֹלָם אֶלָּא לִשְׁמֹעַ טַעַם זֶה מִפִּיךָ דָּי. דָּבָר אַחֵר, אִמּוֹ, אֻמָּתוֹ. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה עֲשׂוּ לִי מִשְׁכָּן, הָיָה לוֹ לְהַעֲמִיד אַרְבַּע קוֹנְטִיסִים וְלִמְתֹּחַ אֶת הַמִּשְׁכָּן עֲלֵיהֶם, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהֶרְאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה לְמַעְלָן אֵשׁ אֲדֻמָּה, אֵשׁ יְרֻקָּה, אֵשׁ שְׁחוֹרָה, אֵשׁ לְבָנָה, אָמַר לוֹ: כַּתַּבְנִית (שמות כה, מ): אֲשֶׁר אַתָּה מָרְאֶה בָּהָר. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי בַּצְלָה, לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ לְבוּשׁ מְשֻׁבָּח עָשׂוּי בְּמַרְגָּלִיטוֹן, אָמַר לְבֶן בֵּיתוֹ עֲשֵׂה לִי כָּזֶה, אָמַר לוֹ אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ יָכוֹל אֲנִי לַעֲשׂוֹת כְּמוֹתוֹ, אָמַר לוֹ אֲנִי בִּכְבוֹדִי וְאַתָּה בְּסַמְמָנֶיךָ. כָּךְ אָמַר משֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֱלֹהַי יָכוֹל אֲנִי לַעֲשׂוֹת כָּאֵלֶּה, אָמַר לוֹ כַּתַּבְנִית אֲשֶׁר אֲנִי וגו' (שמות לה, לה) (שמות לח, כג): בַּתְּכֵלֶת וּבָאַרְגָּמָן וּבְתוֹלַעַת הַשָּׁנִי וּבַשֵּׁשׁ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה אִם אַתְּ עוֹשֶׂה מַה שֶּׁלְּמַעְלָה לְמַטָּה, אֲנִי מֵנִיחַ סַנְקְלִיטוֹן שֶׁלִּי שֶׁל מַעְלָה וְאֵרֵד וַאֲצַמְצֵם שְׁכִינָתִי בֵּינֵיהֶם לְמַטָּה, לְמַעְלָה (ישעיה ו, ב): שְׂרָפִים עֹמְדִים, אַף לְמַטָּה (שמות כו, טו): עֲצֵי שִׁטִּים עֹמְדִים. הַעֲמֵד אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא עֹמְדִים, כַּנָּתוּן בְּאִסְטְרָטִיָּא שֶׁל מַעְלָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ, מַה לְּמַעְלָה כּוֹכָבִים, אַף לְמַטָּה כּוֹכָבִים. אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ קַרְסֵי הַזָּהָב נִרְאִין בַּמִּשְׁכָּן כַּכּוֹכָבִים הַקְּבוּעִים בָּרָקִיעַ. (שיר השירים ג, יא): בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ, זֶה סִינַי, חִתּוּנִין הָיוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יט, י): וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר. וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ, זֶה מַתַּן תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לא, יח): וַיִּתֵּן אֶל משֶׁה כְּכַתוֹ וגו', כְּכַלָתוֹ כְּתִיב. דָּבָר אַחֵר בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ, זֶה אֹהֶל מוֹעֵד. וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ, זֶה בֵּית הָעוֹלָמִים. וּמִנַּיִן לְאֹהֶל מוֹעֵד שֶׁחִתּוּנִין הָיוּ, דִּכְתִיב: בְּיוֹם כַּלּוֹת משֶׁה לְהָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן, כַּלַּת כְּתִיב, בְּיוֹמָא דְּעָלַת כַּלָּתָא לִגְנָנָא.",
"דָּבָר אַחֵר, בְּיוֹם כַּלּוֹת, בְּיוֹם הָקִים אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא בְּיוֹם כַּלּוֹת, בַּיּוֹם שֶׁכָּלוּ הַמַּזִּיקִין מִן הָעוֹלָם. וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת משֶׁה וגו', הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי כז, יח): נֹצֵר תְּאֵנָה יֹאכַל פִּרְיָהּ וגו', מְדַבֵּר בִּיהוֹשֻׁעַ שֶׁהוּא שִׁמֵּשׁ אֶת משֶׁה, כְּמָה דְתֵימָא (שמות לג, יא): וּמְשָׁרְתוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן נַעַר לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל, לָמָּה נִמְשְׁלָה תּוֹרָה כַּתְּאֵנָה, שֶׁרֹב הָאִילָנוֹת: הַזַּיִת, הַגֶּפֶן, הַתְּמָרָה, נִלְקָטִים כְּאֶחָת, וְהַתְּאֵנָה נִלְקֶטֶת מְעַט מְעָט. וְכָךְ הַתּוֹרָה, הַיּוֹם לוֹמֵד מְעַט וּלְמָחָר הַרְבֵּה, לְפִי שֶׁאֵינָהּ מִתְלַמֶּדֶת לֹא בְּשָׁנָה וְלֹא בִּשְׁתַּיִם. עָלָיו נֶאֱמַר: נֹצֵר תְּאֵנָה. מַהוּ יֹאכַל פִּרְיָהּ, פְּרִי שֶׁל תּוֹרָה, מַלְכוּת וְשָׂרוּת, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ח, טו טז): בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ] וגו' בִּי שָׂרִים יָשׂרוּ. וְכֵן אֵרַע לִיהוֹשֻׁעַ, שֶׁלֹא יָרְשׁוּ בָנָיו שֶׁל משֶׁה מְקוֹמוֹ אֶלָּא יְהוֹשֻׁעַ יָרַשׁ מְקוֹמוֹ, כְּמָה דְתֵימָא (במדבר כז, יח): קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וגו'. (משלי כז, יח): וְשֹׁמֵר אֲדֹנָיו יְכֻבָּד, זֶה יְהוֹשֻׁע, שֶׁהָיָה מְשַׁמֵּשׁ אֶת משֶׁה בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, כְּמָה דְתֵימָא: לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל, וְאוֹמֵר (במדבר יא, כח): אֲדֹנִי משֶׁה כְּלָאֵם, לְפִיכָךְ כִּבְּדוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מַה כָּבוֹד עָשָׂה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְפִי שֶׁכָּךְ אָמַר לִיהוֹשֻׁעַ (במדבר כז, כא): וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן יַעֲמֹד וְשָׁאַל לוֹ בְּמִשְׁפַּט הָאוּרִים וגו'. וּלְפִי שֶׁשִּׁמֵּשׁ אֲדוֹנָיו, זָכָה לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע א, א): וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת משֶׁה וגו', שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר מְשָׁרֵת משֶׁה, לָמָּה נֶאֱמַר, לוֹמַר לָךְ לְפִי שֶׁהָיָה מְשָׁרֵת משֶׁה זָכָה לִנְבוּאָה, הֱוֵי יְכֻבָּד. דָּבָר אַחֵר נֹצֵר תְּאֵנָה וגו', אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַפֵּחַ שְׂכַר בְּרִיָּה, בְּכָל מָקוֹם שֶׁאָדָם יָגֵעַ וְנוֹתֵן נַפְשׁוֹ עַל הַדָּבָר אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַפֵּחַ שְׂכָרוֹ, רְצוֹנְךָ לֵידַע, שְׁלֹמֹה בָּנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א ו, יד): וַיִּבֶן שְׁלֹמֹה אֶת הַבַּיִת וַיְכַלֵּהוּ, וּבִשְׁבִיל שֶׁנָּתַן דָּוִד נַפְשׁוֹ עַל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁנִּבְנָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלב, א ה): זְכֹר ה' לְדָוִד אֵת כָּל עֻנּוֹתוֹ וגו' אִם אָבוֹא בְּאֹהֶל בֵּיתִי וגו' אִם אֶתֵּן שְׁנָת לְעֵינָי וגו' עַד אֶמְצָא מָקוֹם לַה' וגו', וְלֹא קִפַּח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׂכָרוֹ אֶלָּא הִכְתִּיבוֹ עַל שְׁמוֹ (תהלים ל, א): מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד, לִשְׁלֹמֹה אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא לְדָוִד, הֱוֵי נֹצֵר תְּאֵנָה יֹאכַל פִּרְיָהּ. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּמשֶׁה שֶׁנָּתַן נַפְשׁוֹ עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים נִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ, וְאֵלּוּ הֵן: דִּינִים, תּוֹרָה וּמִשְׁכָּן. דִּינִים מִנַּיִן, דִּכְתִיב (שמות יח, יג): וַיֵּשֶׁב משֶׁה לִשְׁפֹּט אֶת הָעָם וגו', וְנִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ, דִּכְתִיב (דברים לג, כא): צִדְקַת ה' עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו עִם יִשְׂרָאֵל. תּוֹרָה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כד, יח): וַיְהִי משֶׁה בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וגו', וְנִקְרָאת עַל שְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ג, כב): זִכְרוּ תּוֹרַת משֶׁה עַבְדִי, מִשְׁכָּן מִנַּיִן, שֶׁכֵּן אַתְּ מוֹצֵא שֶׁהָיָה משֶׁה מְחַזֵּר עַל הָאֻמָּנִין בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה לְלַמְּדָם כֵּיצַד יַעֲשׂוּ אֶת הַמְּלָאכָה שֶׁלֹא יִטְעוּ בָהּ, לְפִי שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (שמות כה, מ): וּרְאֵה וַעֲשֵׂה בְּתַבְנִיתָם וגו', וּלְכָךְ כְּתִיב עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת משֶׁה, שֶׁלֹא הָיָה זָז מֵעַל גַּבֵּיהֶם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמות לט, מג): וַיַּרְא משֶׁה אֶת כָּל הַמְּלָאכָה וגו' וַיְבָרֶךְ אֹתָם משֶׁה, מַה בְּרָכָה אָמַר (תהלים צ, יז): וִיהִי נֹעַם ה' אֱלֹהֵינוּ וגו', אָמַר לָהֶם תִּשְׁרֶה הַשְּׁכִינָה בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם. אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר יוֹסֵף כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלּוּאִים הָיָה משֶׁה מַעֲמִיד הַמִּשְׁכָּן וּמְפָרְקוֹ בְּכָל יוֹם שְׁתֵּי פְּעָמִים, וְאִם תֹּאמַר שֶׁהָיָה אֶחָד מִשִּׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי נוֹתֵן לוֹ יָד, לָאו, אֶלָּא אָמְרוּ חֲכָמִים הָיָה קוֹבְעוֹ וּמְפָרְקוֹ וְלֹא סִיְּעוֹ אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת משֶׁה, לְכָךְ נִקְרָא עַל שְׁמוֹ שֶׁאֵינוֹ אוֹמֵר בְּיוֹם הָקִים אֶלָּא בְּיוֹם כַּלּוֹת, יוֹם שֶׁכָּלוּ הֲקָמוֹתָיו, וְזָכַר שְׁמוֹ שָׁם, לְכָךְ נֶאֱמַר כַּלּוֹת משֶׁה.",
"כַּלּוֹת משֶׁה. הֲדָא הוּא דִכְתִיב (קהלת ב, כא): כִּי יֵשׁ אָדָם שֶׁעֲמָלוֹ וגו'. כִּי יֵשׁ אָדָם שֶׁעֲמָלוֹ בְּחָכְמָה וּבְדַעַת וּבְכִשְׁרוֹן, זֶה בְּצַלְאֵל שֶׁעָשָׂה הַמִּשְׁכָּן בְּחָכְמָה וּבְדַעַת, כְּמָה שֶׁכָּתוּב (שמות לא, ג): וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וגו'. (קהלת ב, כא): וּלְאָדָם שֶׁלֹא עָמַל בּוֹ יִתְּנֶנּוּ חֶלְקוֹ, זֶה משֶׁה, שֶׁלֹא עָמַל בַּמִּשְׁכָּן וְנִקְרָא עַל שְׁמוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב כַּלּוֹת משֶׁה. וְדִכְוָתֵיהּ שְׁלֹמֹה וְדָוִד.",
"לְהָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן (במדבר ז, א), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי ל, ד): מִי עָלָה שָׁמַיִם וַיֵּרַד וגו'. מִי עָלָה שָׁמַיִם, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דִּכְתִיב בֵּיהּ (תהלים מז, ו): עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה ה' וגו'. וַיֵּרַד, (שמות יט, כ): וַיֵּרֶד ה' עַל הַר סִינַי. (משלי ל, ד): מִי אָסַף רוּחַ, (איוב יב, י): אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי, (משלי ל, ד): מִי צָרַר מַיִם בַּשִֹּׂמְלָה, (איוב כו, ח): צֹרֵר מַיִם בְּעָבָיו, (משלי ל, ד): מִי הֵקִים כָּל אַפְסֵי אָרֶץ, (שמואל א ב, ו): ה' מֵמִית וּמְחַיֶּה וגו' (משלי ל, ד): מַה שְּׁמוֹ, צוּר שְׁמוֹ, שַׁדַּי שְׁמוֹ, ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ, (משלי ל, ד): וּמַה שֶּׁם בְּנוֹ כִּי תֵדָע, (שמות ד, כב): בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל. דָּבָר אַחֵר מִי עָלָה שָׁמַיִם, זֶה אֵלִיָּהוּ, דִּכְתִיב בֵּיהּ (מלכים ב ב, יא): וַיַּעַל אֵלִיָּהוּ בִּסְעָרָה הַשָּׁמָיִם, וַיֵּרַד, (מלכים ב א, טו): רֵד אוֹתוֹ אַל תִּירָא. מִי אָסַף רוּחַ בְּחָפְנָיו, (מלכים א יז, א): חַי ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו אִם יִהְיֶה הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה טַל וּמָטָר וגו'. מִי צָרַר מַיִם בַּשִֹּׂמְלָה, (מלכים ב ב, ח): וַיִּקַּח אֵלִיָּהוּ אֶת אַדַּרְתּוֹ וגו'. מִי הֵקִים כָּל אַפְסֵי אָרֶץ, (מלכים א יז, כג): וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ רְאִי חַי בְּנֵךְ. דָּבָר אַחֵר מִי עָלָה שָׁמַיִם וַיֵּרַד, מִי הוּא זֶה שֶׁתְּפִלָּתוֹ עוֹלָה לַשָּׁמַיִם וְהִיא מוֹרִידָה אֶת הַגְּשָׁמִים, וּבִזְכוּתוֹ רוּחוֹת טוֹבוֹת מְנַשְׁבוֹת לְגַדֵּל אֶת הָעֲשָׂבִים, שֶׁנֶּאֱמַר מִי אָסַף רוּחַ, זֶה שֶׁמְחַלֵּק מַעְשְׂרוֹתָיו בְּחָפְנָיו, הֱוֵי בְּחָפְנָיו. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (מלאכי ג, י): הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר וִיהִי טֶרֶף בְּבֵיתִי וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת אָמַר ה' צְבָאוֹת אִם לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי, עַד שֶׁיִּבְלוּ שִׂפְתוֹתֵיכֶם לוֹמַר דָּי. וּמִנַּיִן שֶׁהָרוּחוֹת צֹרֶךְ הַתְּבוּאָה, שֶׁכָּךְ כְּתִיב (דברים לב, ב): יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי תִּזַּל וגו'. מִי צָרַר מַיִם בַּשִֹּׂמְלָה, מִי שֶׁאֵינוֹ מְחַלֵּק מַעְשְׂרוֹתָיו בְּחָפְנָיו אֵין תְּפִלָּתוֹ עוֹלָה לַשָּׁמַיִם וְאֵינָהּ מוֹרֶדֶת אֶת הַגְּשָׁמִים, אֶלָּא צוֹרֵר הַמַּיִם בֶּעָבִים וְאֵינָם יוֹרְדִים לָאָרֶץ. מִי הֵקִים כָּל אַפְסֵי אָרֶץ, כְּמָה דְתֵימָא (דברים כח, כד): יִתֵּן ה' אֶת מְטַר אַרְצְךָ אָבָק וְעָפָר. מַה שְּׁמוֹ וּמַה שֶּׁם בְּנוֹ כִּי תֵדָע. מַה שְׁמוֹ, אַבְרָהָם הִפְרִישׁ מַעֲשֵׂר תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יד, כ): וַיִּתֶּן לוֹ מַעֲשֵׂר מִכֹּל, וְהִקְנָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁמַיִם וָאָרֶץ. וְלָמָּה בֵּרְכוֹ שֶׁיַּקְנֶה לוֹ הָאֱלֹהִים שָׁמַיִם וָאָרֶץ, לְזַרְעוֹתָיו. וּמַה שֶּׁם בְּנוֹ, זֶה יִצְחָק, שֶׁנָּתַן מַעֲשֵׂר וְנִתְבָּרֵךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כו, יב): וַיִּזְרַע יִצְחָק וגו', מַהוּ (בראשית כו, יב): וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים, מְלַמֵּד שֶׁמְּדָדָן לְעַשְׂרָן. כִּי תֵדָע, וְכֵן הִזְהִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁאִם יְעַשְׂרוּ תְּבוּאָתָם יְבָרְכֵם בְּעשֶׁר, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יד, כב): עַשֵֹּׂר תְּעַשֵֹּׂר וגו', עַשֵֹּׂר בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְעַשֵּׁר. דָּבָר אַחֵר מִי עָלָה שָׁמַיִם, זֶה משֶׁה, דִּכְתִיב בֵּיהּ (שמות יט, ג): וּמשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים. וַיֵּרַד (שמות יט, יד): וַיֵּרֶד משֶׁה מִן הָהָר אֶל הָעָם. מִי אָסַף רוּחַ בְּחָפְנָיו, (שמות ט, כט): כְּצֵאתִי אֶת הָעִיר אֶפְרֹשׂ וגו'. מִי צָרַר מַיִם בַּשִֹּׂמְלָה, כְּמָה דְתֵימָא (שמות טו, ח): נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים. מִי הֵקִים כָּל אַפְסֵי אָרֶץ, וְכִי משֶׁה הֵקִים כָּל אַפְסֵי אָרֶץ, אֶלָּא שֶׁהֵקִים אֹהֶל מוֹעֵד שֶׁהָעוֹלָם הוּקַם עִמּוֹ. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, לְהָקִים הַמִּשְׁכָּן, אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא לְהָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן, מִשְׁכָּן אַחֵר הֵקִים עִמּוֹ שֶׁנִּקְרָא אֹהֶל, כְּשֵׁם שֶׁהַמִּשְׁכָּן נִקְרָא אֹהֶל מוֹעֵד, כְּמָה דְתֵימָא (ישעיה מ, כב): וַיִּמְתָּחֵם כָּאֹהֶל לָשָׁבֶת, שֶׁעַד שֶׁלֹא הוּקַם הַמִּשְׁכָּן הָיָה הָעוֹלָם רוֹתֵת מִשֶּׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן נִתְבַּסֵּס הָעוֹלָם, לְכָךְ נֶאֱמַר: לְהָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן.",
"לְהָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות טו, יג): נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ וגו'. תַּמָּן תְּנֵינַן עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד, עַל הַתּוֹרָה, וְעַל הָעֲבוֹדָה, וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים, וּשְׁלָשְׁתָּן זְכָרָן משֶׁה בְּפָסוּק אֶחָד, נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָאָלְתָּ זֶה הַחֶסֶד, נֵהַלְתָּ בְעָזְךָ זוֹ תּוֹרָה, כְּמָה דְתֵימָא (תהלים כט, יא): ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן. אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ זוֹ עֲבוֹדַת הַמִּשְׁכָּן וְהַמִּקְדָשׁ. נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ, אֵלּוּ הַדּוֹרוֹת שֶׁעָמְדוּ מִשֶּׁנִּבְרָא הָעוֹלָם עַד שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם שֶׁקִּבְּלוּ הַתּוֹרָה, שֶׁהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְנַהֵג אוֹתָם בְּחַסְדּוֹ שֶׁלֹא הָיוּ מַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁיִּחְיוּ בָּהֶם וְזָנָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּחַסְדּוֹ, וּכְנֶגְדָן אָמַר דָּוִד עֶשְׂרִים וְשֵׁשׁ פְּעָמִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וּבְאוֹתוֹ חֶסֶד יָצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, לְכָךְ אָמַר נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָאָלְתָּ, שֶׁבְּחֶסֶד גְּאָלָם. נֵהַלְתָּ בְעָזְךָ, נִהֲלָם בִּזְכוּת הַתּוֹרָה שֶׁקִּבְּלוּ עַד הֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן. לְמָה הָיָה הָעוֹלָם דּוֹמֶה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לִטְרַסְקָל עַל שְׁתֵּי רַגְלַיִם שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמֹד וְהוּא רוֹתֵת, כֵּיוָן שֶׁעָשׂוּ לוֹ רֶגֶל שְׁלִישִׁי נִתְבַּסֵּס וְעָמַד, כָּךְ כֵּיוָן שֶׁנַּעֲשָׂה הַמִּשְׁכָּן, כְּמָה דְתֵימָא אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ, מִיָּד נִתְבַּסֵּס וְעָמַד. שֶׁמִּתְּחִלָּה לֹא הָיָה לָעוֹלָם אֶלָּא שְׁתֵּי רַגְלַיִם, חֶסֶד וְתוֹרָה, וְהָיָה רוֹתֵת, נַעֲשָׂה לוֹ רֶגֶל שְׁלִישִׁי, זֶה מִשְׁכָּן, מִיָּד עָמַד. וּלְכָךְ כְּתִיב: לְהָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן, מַהוּ אֶת, הָעוֹלָם שֶׁנִּקְרָא אֹהֶל, הוּקַם עִמּוֹ, הֱוֵי לְהָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן. דָּבָר אַחֵר, לְהָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן, אָמַר רַבִּי סִימוֹן בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל לְהָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן, רָמַז לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת שֶׁיַּעֲשׂוּ אַף הֵם מִשְׁכָּן, וּבְעֵת שֶׁהוּקַם לְמַטָּן הוּקַם לְמַעְלָן, וְהוּא מִשְׁכַּן הַנַּעַר שֶׁשְּׁמוֹ מַטטרו\"ן, שֶׁבּוֹ מַקְרִיב נַפְשׁוֹתֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים לְכַפֵּר עַל יִשְׂרָאֵל בִּימֵי גָּלוּתָם, וּלְכָךְ כְּתִיב: אֶת הַמִּשְׁכָּן, שֶׁמִּשְׁכָּן אַחֵר הוּקַם עִמּוֹ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמות טו, יז): מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ ה' מִקְדָּשׁ ה' כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ.",
"דָּבָר אַחֵר, אֶת הַמִּשְׁכָּן, שֶׁהוּא שָׁקוּל כְּנֶגֶד הָעוֹלָם שֶׁקָּרוּי אֹהֶל, כְּשֵׁם שֶׁמִּשְׁכָּן קָרוּי אֹהֶל, כֵּיצַד, כְּתִיב (בראשית א, א): בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים וגו' וּכְתִיב (תהלים קד, ב): נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה, וּבַמִּשְׁכָּן כְּתִיב (שמות כו, ז): וְעָשִׂיתָ יְרִיעֹת עִזִּים לְאֹהֶל עַל הַמִּשְׁכָּן וגו', כְּתִיב בַּשֵּׁנִי (בראשית א, ו): יְהִי רָקִיעַ וגו' וִיהִי מַבְדִּיל וגו', וּבַמִּשְׁכָּן כְּתִיב (שמות כו, לג): וְהִבְדִּילָה הַפָּרֹכֶת לָכֶם, בַּשְּׁלִישִׁי (בראשית א, ט): יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם, וּבַמִּשְׁכָּן (שמות ל, יח): וְעָשִׂיתָ כִּיּוֹר נְחשֶׁת וְכַנּוֹ נְחשֶׁת לְרָחְצָה וגו'. בָּרְבִיעִי (בראשית א, יד): יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם, וּבַמִּשְׁכָּן (שמות כה, לא): וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב טָהוֹר וגו'. בַּחֲמִישִׁי (בראשית א, כ): וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ וגו', וּבַמִּשְׁכָּן (שמות כה, כ): וְהָיוּ הַכְּרֻבִים פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם. בַּשִּׁשִּׁי, נִבְרָא אָדָם, וּבַמִּשְׁכָּן (שמות כח, א): וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ. בַּשְּׁבִיעִי, כְּתִיב (בראשית ב, א): וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וגו', וּבַמִּשְׁכָּן (שמות לט, לב): וַתֵּכֶל כָּל עֲבֹדַת מִשְׁכַּן וגו'. בִּבְרִיאַת עוֹלָם כְּתִיב (בראשית ב, ג): וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים, וּבַמִּשְׁכָּן (שמות לט, מג): וַיְבָרֶךְ אֹתָם. בַּשְּׁבִיעִי (בראשית ב, ב): וַיְכַל אֱלֹהִים, וּבַמִּשְׁכָּן: וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת משֶׁה. בַּשְּׁבִיעִי (בראשית ב, ג): וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ, וּבַמִּשְׁכָּן (במדבר ז, א): וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ, הֱוֵי: אֶת הַמִּשְׁכָּן.",
"הַמִּשְׁכָּן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר כד, ה): מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב וגו', מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב, זֶה אֹהֶל מוֹעֵד שֶׁבַּמִּדְבָּר וְשֶׁבְּשִׁילֹה וּבְנוֹב וְגִבְעוֹן, מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל, אַל תְּהִי קוֹרֵא מִשְׁכְּנֹתֶיךָ, אֶלָּא מַשְׁכְּנוֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַמִּשְׁכָּן וּמִקְדָּשׁ יִתְמַשְׁכְּנוּ עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁחָטְאוּ. מִשְׁכָּן מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עח, ס): וַיִּטּשׁ מִשְׁכַּן שִׁלוֹ אֹהֶל שִׁכֵּן בָּאָדָם, שֶׁנִּתְמַשְׁכֵּן עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרְאוּ אָדָם (יחזקאל לד, לא): צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם. הַמִּקְדָּשׁ מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (איכה ד, יא): שָׁפַךְ חֲרוֹן אַפּוֹ וַיַּצֶּת אֵשׁ בְּצִיּוֹן, וְאוֹמֵר (נחמיה א, ז): חֲבֹל חָבַלְנוּ לָךְ, זֶה מִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן, כְּמָה דְתֵימָא (שמות כב, כה): אִם חָבֹל תַּחְבֹּל שַׂלְמַת רֵעֶךָ. לְכָךְ נִקְרָא מִשְׁכָּן, שֶׁכָּךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, אֱמֹר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיַּעֲשׂוּ לִי מִשְׁכָּן, שֶׁאִם יֶחֶטְאוּ יְהֵא מִתְמַשְׁכֵּן עַל יְדֵיהֶם.",
"דָּבָר אַחֵר, וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת משֶׁה. אֵי זֶה יוֹם, זֶה רֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות מ, יז): וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הוּקַם הַמִּשְׁכָּן, אָמַר רַבִּי זֵירָא מַהוּ בְּיוֹם, מִכָּאן שֶׁהֲקָמַת הַלַּיְלָה הָיְתָה פְּסוּלָה לַעֲבוֹדַת הַיּוֹם. כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלּוּאִים הָיָה משֶׁה מַעֲמִיד אֶת הַמִּשְׁכָּן בְּכָל בֹּקֶר וּבֹקֶר, מוֹשְׁחוֹ וּמַקְרִיב וּמְפָרְקוֹ, אוֹתוֹ הַיּוֹם הֶעֱמִידוֹ וּמְשָׁחוֹ וְלֹא פֵּרְקוֹ. רַבִּי חִיָּא בַּר יוֹסֵף אָמַר שְׁתֵּי פְּעָמִים בְּכָל יוֹם הָיָה משֶׁה מַעֲמִידוֹ וּמְפָרְקוֹ, אַחַת בַּבֹּקֶר וְאַחַת בָּעֶרֶב. רַבִּי חֲנִינָא הַגָּדוֹל אוֹמֵר שָׁלשׁ פְּעָמִים בְּכָל יוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר הוּקַם, וַיָּקֶם, לְהָקִים. אַחַת לַתָּמִיד שֶׁל שַׁחַר, וְאַחַת לַמִּלּוּאִים, וְאַחַת לַתָּמִיד שֶׁל עָרֶב. נִמְצֵאנוּ לְמֵדִין שֶׁבְּעֶשְׂרִים וּשְׁלשָׁה בַּאֲדָר הִתְחִילוּ יְמֵי הַמִּלּוּאִים, אַהֲרֹן וּבָנָיו וּמִשְׁכָּן וְכָל הַכֵּלִים לִמָּשַׁח. מִנַּיִן לַפֵּרוּקִין, אָמַר רַבִּי זֵירָא בְּיוֹם כַּלּוֹת משֶׁה, בְּיוֹם שֶׁכָּלוּ הֲקָמוֹתָיו, בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן הוּקַם הַמִּשְׁכָּן, בַּשֵּׁנִי נִשְׂרְפָה פָּרָה אֲדֻמָּה, בַּשְּׁלִישִׁי הִזָּה מִמֶּנָּהּ עַל הַלְוִיִּם, כְּמָה דְתֵימָא (במדבר ח, ז): הַזֵּה עֲלֵיהֶם מֵי חַטָּאת, וְתַחַת הַזָּיָה שְׁנִיָּה שֶׁהָיוּ צְריכִין הַלְוִיִּם לְהַזּוֹת מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ כֻּלָּם טְמֵאֵי מֵתִים בַּמֶּה שֶׁהָרְגוּ בְּעוֹבְדֵי הָעֵגֶל, כְּמָה דְתֵימָא (שמות לב, כז כח): וְהִרְגּוּ אִישׁ אֶת אָחִיו וגו' וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי לֵוִי כִּדְבַר משֶׁה וגו', צִוָּה הַמָּקוֹם לְגַלְּחָם בִּמְקוֹם הַזָּיָה שֶׁל יוֹם שְׁבִיעִי. משֶׁה נִתְקַדֵּשׁ בֶּעָנָן כָּל שִׁבְעָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כד, טז): וַיִּשְׁכֹּן כְּבוֹד ה' עַל הַר סִינַי וגו', אַהֲרֹן וּבָנָיו נִתְקַדְּשׁוּ בַּשֶּׁמֶן וּבַדָּם, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ח, ל): וַיִּקַּח משֶׁה מִשֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה וּמִן הַדָּם אֲשֶׁר עַל הַמִּזְבֵּחַ וַיַּז עַל אַהֲרֹן וגו', מַעֲלָה נָטַל אַהֲרֹן יוֹתֵר מִבָּנָיו, לְפִי שֶׁהָיָה כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁיָּצַק עַל רֹאשׁוֹ מִשֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה מַה שֶׁלֹא עָשָׂה לְבָנָיו. מְשִׁיחַת אַהֲרֹן כֵּיצַד, כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלּוּאִים הָיָה משֶׁה מַפְשִׁיט אֶת אַהֲרֹן אֶת בְּגָדָיו וּמַרְחִיצוֹ וְסָכוֹ בֵּין עֵינָיו. יִשְׂרָאֵל נִתְקַדְּשׁוּ בְּפָרַת חַטָּאת, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יט, ב): דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה וגו'. הַלְוִיִּם נִתְקַדְּשׁוּ בַּהַזָּיָה וּבַתִּגְלַחַת, בַּקָּרְבָּן וּבַתְּנוּפָה. בַּהַזָּיָה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ח, ח): וְלָקְחוּ פַּר בֶּן בָּקָר. וּבַתְּנוּפָה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ח, יא): וְהֵנִיף אַהֲרֹן אֶת הַלְוִיִּם תְּנוּפָה. הַמִּשְׁכָּן נִתְקַדֵּשׁ בַּעֲמִידָה וּבַפֵּרוּק וּבַמְּשִׁיחָה. בַּעֲמִידָה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: לְהָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן. בַּפֵּרוּק מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ד, כ): וְלֹא יָבֹאוּ לִרְאוֹת כְּבַלַע אֶת הַקֹּדֶשׁ. בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ח, י): וַיִּמְשַׁח אֶת הַמִּשְׁכָּן וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בּוֹ וגו', שׁוֹמֵעַ אֲנִי רִאשׁוֹן שֶׁנִּמְשַׁח הָיָה קֹדֶשׁ, תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר ז, א): וַיִּמְשָׁחֵם וַיְקַדֵּשׁ אוֹתָם, מַגִּיד שֶׁלֹא קִדֵּשׁ אֶחָד מֵהֶם עַד שֶׁנִּמְשְׁחוּ כֻּלָּם. אָמַר רַבִּי אַיְּבוּ מִכֵּיוָן דִּכְתִיב (במדבר ז, א): וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ, מֵאֵי זֶה דָבָר נֶאֱמַר: וַיִּמְשָׁחֵם וַיְקַדֵּשׁ אֹתָם. אָמַר רַבִּי אַיְּבוּ אָמַר רַבִּי תַּחְלִיפָא דְמִן קֵיסָרִין וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, חַד אָמַר מִשֶּׁהָיָה מוֹשֵׁחַ כָּל אֶחָד וְאֶחָד חָזַר וְהָיָה מוֹשֵׁחַ כֻּלָּם כְּאֶחָד. וְחַד אָמַר וַיִּמְשָׁחֵם, מְשִׁיחָה בָּעוֹלָם הַזֶּה וּמְשִׁיחָה לָעוֹלָם הַבָּא, מַגִּיד שֶׁבִּמְשִׁיחָתָן שֶׁל אֵלּוּ הֻקְדְּשׁוּ כָּל הַכֵּלִים לֶעָתִיד לָבוֹא. וְדִכְוָתֵיהּ (שמות לו, יג): וַיְחַבֵּר אֶת הַיְרִיעֹת אַחַת אֶל אַחַת בַּקְּרָסִים, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר (שמות לו, יג): וַיְהִי הַמִּשְׁכָּן אֶחָד, רַבִּי אַיְּבוּ אָמַר רַבִּי תַּחְלִיפָא דְמִן קֵסָרִי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, חַד אָמַר מִשֶּׁהָיָה מְחַבֵּר כָּל אַחַת וְאַחַת הָיָה מְחַבֵּר כֻּלָּם כְּאֶחָד. וְחַד אָמַר מַהוּ וַיְהִי הַמִּשְׁכָּן אֶחָד, אֶחָד לִמְדִידָה וְאֶחָד לִמְשִׁיחָה. וַיִּמְשָׁחֵם, מְשָׁחָם מִבַּחוּץ וּמִבִּפְנִים. רַבִּי יֹאשְׁיָה אוֹמֵר מִדּוֹת הַלַּח נִמְשְׁחוּ מִבִּפְנִים וּמִבַּחוּץ, וּמִדּוֹת הַיָּבֵשׁ נִמְשְׁחוּ מִבִּפְנִים וְלֹא נִמְשְׁחוּ מִבַּחוּץ. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר מִדּוֹת הַלַּח נִמְשְׁחוּ מִבִּפְנִים וְלֹא נִמְשְׁחוּ מִבַּחוּץ, וּמִדּוֹת הַיָּבֵשׁ לֹא נִמְשְׁחוּ לֹא מִבַּחוּץ וְלֹא מִבִּפְנִים. תֵּדַע לְךָ שֶׁאֵינָן מְקַדְּשׁוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כג, יז): מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם תָּבִיאוּ לֶחֶם תְּנוּפָה וגו', הָא אֵימַת הֵן לַה', לְאַחַר שֶׁנֶּאֱפוּ.",
"וַיַּקְרִיבוּ נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל (במדבר ז, ב), לָמָּה נִזְדָּרְזוּ הַנְּשִׂיאִים לָבוֹא וּלְהַקְרִיב תְּחִלָּה, וּבִמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן נִתְעַצְּלוּ וְלֹא הֵבִיאוּ אֶלָּא אַבְנֵי שׁוֹהַם וְאַבְנֵי מִלּוּאִים בָּאַחֲרוֹנָה. לְפִי שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָמַר משֶׁה, כֹּל נְדִיב לֵב יָבִיאוּ תְּרוּמַת ה' לִמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, וְלֹא אָמַר לַנְּשִׂיאִים, הָיָה רַע בְּעֵינֵיהֶם עַל שֶׁלֹא אָמַר לָהֶם לְהָבִיא, אָמְרוּ יָבִיאוּ הָעָם מַה שֶּׁיָּבִיאוּ וּמַה שֶּׁיְּחַסְּרוּ נְמַלֵּא אֲנַחְנוּ. שָׂמְחוּ כָּל יִשְׂרָאֵל בִּמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וְהֵבִיאוּ בְּשִׂמְחָה כָּל נְדָבָה וּבִזְרִיזוּת, רְאֵה מַה כְּתִיב (שמות לה, כב): וַיָּבֹאוּ הָאֲנָשִׁים עַל הַנָּשִׁים, שֶׁהָיוּ דוֹחֲקוֹת זֶה עַל זֶה וּבָאִים אֲנָשִׁים וְנָשִׁים בְּעִרְבּוּבְיָא, וְלִשְׁנֵי בְּקָרִים הֵבִיאוּ כָּל הַנְּדָבָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לו, ג): וְהֵם הֵבִיאוּ אֵלָיו עוֹד נְדָבָה בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר, וּכְתִיב (שמות לו, ז): וְהַמְלָאכָה הָיְתָה דַיָּם וגו', לְאַחַר שְׁנֵי הַיָּמִים בִּקְּשׁוּ הַנְּשִׂיאִים לְהָבִיא נִדְבָתָם וְלֹא יָכֹלוּ שֶׁכְּבָר צִוָּה משֶׁה (שמות לו, ו): וַיַּעֲבִירוּ קוֹל בַּמַּחֲנֶה וגו', וְהָיוּ הַנְּשִׂיאִים מְצֵרִים עַל שֶׁלֹא זָכוּ בְּנִדְבַת הַמִּשְׁכָּן, אָמְרוּ הוֹאִיל וְלֹא זָכִינוּ בְּנִדְבַת הַמִּשְׁכָּן נִתֵּן בְּבִגְדֵי כֹּהֵן גָּדוֹל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות לה, כז): וְהַנְּשִׂאִם הֵבִיאוּ אֵת אַבְנֵי הַשֹּׁהַם וגו', אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּנַי שֶׁנִּזְדָּרְזוּ, יִכָּתֵב שֶׁהֵבִיאוּ וְהוֹתֵר, וְהַנְּשִׂיאִים שֶׁנִּתְעַצְּלוּ, חִסַּר אוֹת אַחַת מִשְּׁמָם, שֶׁכֵּן כְּתִיב וְהַנְּשִׂאִם חָסֵר יו\"ד. כֵּיוָן שֶׁנִּגְמַר הַמִּשְׁכָּן הִקְדִּימוּ וְהֵבִיאוּ קָרְבָּן בִּזְרִיזוּת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיַּקְרִיבוּ נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל וגו', אָמְרוּ הֲרֵי הַשָּׁעָה שֶׁנַּקְרִיב קָרְבָּנוֹת בְּשִׂמְחָה, שֶׁשָּׁרְתָה שְׁכִינָה בְּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ, כֵּיוָן שֶׁנַּעֲשָׂה הַמִּשְׁכָּן וְלֹא הָיָה חָסֵר כְּלוּם, אָמְרוּ מַה יֵּשׁ לָנוּ לְהָבִיא, הָלְכוּ וְהֵבִיאוּ עֲגָלוֹת שֶׁיִּהְיוּ נוֹשְׂאִים עֲלֵיהֶם אֶת הַמִּשְׁכָּן. וּמִי נָתַן לָהֶם הָעֵצָה הַזֹּאת, שִׁבְטוֹ שֶׁל יִשָֹּׂשכָר, שֶׁכָּךְ אָמְרוּ לָהֶם מִשְׁכָּן שֶׁעֲשִׂיתֶם פּוֹרֵחַ הוּא בָּאֲוִיר, אֶלָּא הִתְנַדְּבוּ עֲגָלוֹת שֶׁתִּהְיוּ נוֹשְׂאִים אוֹתוֹ בָּהֶם, לְכָךְ כְּתִיב: וַיַּקְרִיבוּ נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּתְנַחֲמוּ עַל מַה שֶּׁעָשׂוּ בַּתְּחִלָּה. וַיַּקְרִיבוּ נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל, שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁהָיוּ הֶדְיוֹטוֹת וְנִתְמַנּוּ, תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר ז, ב): רָאשֵׁי בֵּית אֲבֹתָם, וְלֹא רָאשֵׁי בֵּית אָבוֹת, אֶלָּא אַף נְשִׂיאֵי שֵׁבֶט, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר ז, ב): הֵם נְשִׂיאֵי הַמַּטֹּת, נְשִׂיאִים בְּנֵי נְשִׂיאִים. הֵם נְשִׂיאֵי הַמַּטֹּת, הֵם שֶׁהָיוּ מְמֻנִּים עֲלֵיהֶם בְּמִצְרַיִם (שמות ה, יד): וַיֻּכּוּ שֹׁטְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וגו', (במדבר ז, ב): הֵם הָעֹמְדִים עַל הַפְּקֻדִּים, עַל מִנְיַן הַדְּגָלִים, כְּמָה דְתֵימָא (במדבר א, ד): וְאִתְּכֶם יִהְיוּ אִישׁ אִישׁ לַמַּטֶּה וגו'.",
"וַיָּבִיאוּ אֶת קָרְבָּנָם לִפְנֵי ה' שֵׁשׁ עֶגְלֹת צָב וגו' (במדבר ז, ג), שֵׁשׁ, כְּנֶגֶד שֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית. שֵׁשׁ, כְּנֶגֶד שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה. שֵׁשׁ, כְּנֶגֶד אִמָּהוֹת, אֵלּוּ הֵן: שָׂרָה וְרִבְקָה, רָחֵל וְלֵאָה, בִּלְהָה, זִלְפָּה. שֵׁשׁ, אָמַר רַב הוּנָא כְּנֶגֶד שֵׁשׁ מִצְווֹת שֶׁהַמֶּלֶךְ מְצֻוֶּה עֲלֵיהֶם בְּכָל יוֹם, אֵלּוּ הֵן (דברים יז, יז): לֹא יַרְבֶּה לוֹ נָשִׁים, (דברים יז, טז): רַק לֹא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים, (דברים יז, יז): וְכֶסֶף וְזָהָב לֹא יַרְבֶּה לּוֹ מְאֹד, (דברים טז, יט): לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט לֹא תַכִּיר פָּנִים וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד. שֵׁשׁ, כְּנֶגֶד שֵׁשׁ מַעֲלוֹת לַכִּסֵּא (דברי הימים ב ט, יח): וְשֵׁשׁ מַעֲלוֹת לַכִּסֵּא, בְּאֵי זֶה צַד, בַּצַּד שֶׁהָיָה עוֹלֶה וְיוֹשֵׁב, עָלָה לֵישֵׁב עַל מַעֲלָה הָרִאשׁוֹנָה הַכָּרוֹז יוֹצֵא וְאוֹמֵר לוֹ: לֹא יַרְבֶּה לּוֹ נָשִׁים. עָלָה לֵישֵׁב עַל מַעֲלָה שְׁנִיָה, הַכָּרוֹז יוֹצֵא וְאוֹמֵר לוֹ: לֹא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים. עָלָה לֵישֵׁב עַל מַעֲלָה שְׁלִישִׁית, הַכָּרוֹז יוֹצֵא וְאוֹמֵר: וְכֶסֶף וְזָהָב לֹא יַרְבֶּה לּוֹ מְאֹד. עָלָה לֵישֵׁב עַל מַעֲלָה רְבִיעִית, הַכָּרוֹז יוֹצֵא וְאוֹמֵר: לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט. עָלָה לֵישֵׁב עַל מַעֲלָה חֲמִישִׁית, הַכָּרוֹז יוֹצֵא וְאוֹמֵר: לֹא תַכִּיר פָּנִים. עָלָה לֵישֵׁב עַל מַעֲלָה שִׁשִּׁית, הַכָּרוֹז יוֹצֵא וְאוֹמֵר: לֹא תִקַּח שֹׁחַד. בָּא לֵישֵׁב עַל כִּסְאוֹ (דברי הימים ב ט, יח): וְיָדוֹת מִזֶּה וּמִזֶּה עַל מְקוֹם הַשָּׁבֶת, כֵּיצַד שַׁרְבִיט שֶׁל זָהָב נָתוּן נִתְלָה מֵאַחֲרָיו וְיוֹנָה בְּרֹאשׁוֹ, וַעֲטָרָה שֶׁל זָהָב בְּפִי יוֹנָה, וְיוֹשֵׁב תַּחְתֶּיהָ בַּשָּׁבֶת, נוֹגַעַת וְאֵינָהּ נוֹגַעַת. שֵׁשׁ עֶגְלֹת, כְּנֶגֶד שִׁשָּׁה רְקִיעִים. וְלֹא שִׁבְעָה הֵם, אָמַר רַבִּי אָבִין הָן דְּמַלְכָּא שָׁרֵי טִימֵיקוֹן. שֵׁשׁ עֶגְלֹת צָב, מַהוּ צָב, דּוֹמוֹת לְקֶלְיָינִין. צָב רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר אֵין צָב אֶלָּא מְצֻיָּרוֹת. צָב, אֵין צָב אֶלָּא מְטֻּקָּסוֹת, שֶׁלֹא הָיוּ מְחֻסָּרוֹת כְּלוּם. צָב, רַבִּי אוֹמֵר אֵין צָב אֶלָּא קְמִירוֹת וּכְמַנְסַקֵּי פִּסְקָאוֹת הָיוּ מְחֻפּוֹת, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר זֵכֶר לַדָּבָר, (ישעיה סו, כ): וְהֵבִיאוּ אֶת כָּל אֲחֵיכֶם מִכָּל הַגּוֹיִם מִנְחָה לַה' וגו'. צָב, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אֵין צָב אֶלָּא צְמוּדוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מט, כב): וְהֵבִיאוּ בָנַיִךְ בְּחֹצֶן וגו', תָּנֵי בְּשֵׁם רַבִּי נְחֶמְיָה כְּמִין כָּמָרוּסָא הָיוּ כִּפִּין עֲשׂוּיוֹת. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר הָיוּ כְּצִבְעוֹ שֶׁל רָקִיעַ, (במדבר ז, ג): וּשְׁנֵי עָשָׂר בָּקָר, כְּנֶגֶד שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים וּכְנֶגֶד שְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת. שׁוֹמֵעַ אֲנִי עֲגָלָה עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר ז, ג): עֲגָלָה עַל שְׁנֵי הַנְּשִׂאִים. שׁוֹמֵעַ אֲנִי שְׁנֵי שְׁוָרִים לְנָשִׂיא אֶחָד, תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר ז, ג): וְשׁוֹר לְאֶחָד, מִפְּנֵי מָה לֹא הֵבִיאוּ חֶצְיָן עֲגָלוֹת וְחֶצְיָן שְׁוָרִים, מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ יְרֵאִים שֶׁמָּא יָמוּת שׁוֹרוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהֶם אוֹ שֶׁמָּא תִּשָּׁבֵר עֲגָלָה שֶׁל אֶחָד מֵהֶם, וְנִמְצָא אוֹתוֹ הַשֵּׁבֶט אֵין לוֹ חֵלֶק בַּמִּשְׁכָּן.",
"וַיַּקְרִיבוּ אוֹתָם לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן (במדבר ז, ג), מְלַמֵּד שֶׁהֱבִיאוּם וּמְסָרוּם לַצִּבּוּר, בָּאוּ וְעָמְדוּ לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן וְלֹא קִבֵּל מֵהֶם עַד שֶׁנֶּאֶמְרָה לוֹ מִפִּי הַגְּבוּרָה (במדבר ז, ה): קַח מֵאִתָּם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר ז, ד ה): וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה לֵאמֹר, קַח מֵאִתָּם וגו', מַהוּ לֵאמֹר, תָּנֵי רַב הוֹשַׁעְיָה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, משֶׁה צֵא וֶאֱמֹר לָהֶם דִּבְרֵי כִּבּוּשִׁים וְדִבְרֵי נֶחָמוֹת, קַח מֵאִתָּם, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה משֶׁה מִתְיָרֵא וְאוֹמֵר תֹּאמַר שֶׁמָּא נִסְתַּלְּקָה מִמֶּנִּי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְשָׁרְתָה עַל הַנְּשִׂיאִים, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, משֶׁה, אִלּוּ לָהֶם הָיִיתִי אוֹמֵר שֶׁיָּבִיאוּ, לְךָ הָיִיתִי אוֹמֵר שֶׁתֹּאמַר לָהֶם, אֶלָּא קַח מֵאִתָּם, מֵאִתָּם הָיָה הַדָּבָר, הָא הִסְכִּימָה דַעְתָּם לַדַּעַת הָעֶלְיוֹנָה, וְהָיָה משֶׁה מִתְיָרֵא וְאוֹמֵר תֹּאמַר שֶׁמָּא אַחַת מִן הָעֲגָלוֹת נִשְׁבְּרָה אוֹ אֶחָד מִן הַשְּׁוָרִים מֵת וְנִמְצָא קָרְבָּן שֶׁל נְשִׂיאִים פָּסוּל, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (במדבר ז, ה): וְהָיוּ לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד, נָתַן לָהֶם הֲוָיָה שֶׁיִּהְיוּ קַיָּמִים לְעוֹלָם, עַד הֵיכָן הָיוּ קַיָּמִים, רַבִּי יוּדָא בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בְּרַבִּי נַחְמָן וְרַבִּי חוֹנְיָא בְּשֵׁם בַּר קַפָּרָא אָמַר, עַד (הושע יב, יב): שֶׁבַּגִּלְגָּל שְׁוָרִים זִבֵּחוּ, וְהֵיכָן הִקְרִיבוּם, רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר, בְּנוֹב הִקְרִיבוּם. רַבִּי אַבָּהוּ אָמַר, בְּגִבְעוֹן הִקְרִיבוּם. רַבִּי חָמָא בַּר רַבִּי חֲנִינָא אָמַר בְּבֵית הָעוֹלָמִים הִקְרִיבוּם. אָמַר רַבִּי לֵוִי טַעֲמֵיהּ דְּרַבִּי חָמָא בַּר רַבִּי חֲנִינָא דִּכְתִיב (דברי הימים ב ז, ה): וַיִּזְבַּח הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה אֶת זֶבַח וגו'. תָּנֵי בְּשֵׁם רַבִּי מֵאִיר, עַד עַכְשָׁו הֵן הָעֲגָלוֹת וְהַפָּרוֹת קַיָּמוֹת, וְלֹא הוּמְמוּ וְלֹא הִזְקִינוּ וְלֹא הִטְרִיפוּ וְלֹא נִשְׁבָּרוּ. וַהֲלוֹא דְבָרִים קַל וָחֹמֶר, מָה אִם הָעֲגָלוֹת שֶׁנִּדְבְּקוּ בִּמְלֶאכֶת אֹהֶל מוֹעֵד נִתַּן לָהֶם הֲוָיָה עַד שֶׁיִּהְיוּ קַיָּמוֹת לְעוֹלָם, יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם דְּבוּקִים בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ד, ד): וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹהֵיכֶם וגו'. (במדבר ז, ה): וְנָתַתָּה אוֹתָם אֶל הַלְוִיִּם אִישׁ כְּפִי עֲבֹדָתוֹ, לְפִי טֹרַח מַשָֹּׂאוֹ הַרְבֵּה לוֹ עֲגָלוֹת לְהָקֵל מִמַּשָֹּׂאוֹ.",
"וַיִּקַּח משֶׁה אֶת הָעֲגָלֹת וגו' (במדבר ז, ו), הֲרֵי משֶׁה נוֹטְלָן וּמְחַלְּקָן לְפִי דַעְתּוֹ, (במדבר ז, ז): אֵת שְׁתֵּי הָעֲגָלוֹת וגו', לְפִי שֶׁלֹא הָיָה עֲבוֹדַת בְּנֵי גֵרְשׁוֹן כִּי אִם יְרִיעוֹת הָאֹהֶל וְהַמִּכְסָאוֹת וְהַמָּסָךְ וְהַקְּלָעִים וְהַמֵּיתָרִים, שֶׁהָיוּ מַעֲמִידִים בָּהֶם הַיְרִיעוֹת, רָאשֵׁי הַמֵּיתָרִים הָאֶחָד הָיָה קָשׁוּר בַּיְרִיעוֹת וְרָאשֵׁיהֶם הַשֵּׁנִי הָיָה קָשׁוּר בַּיְתֵדוֹת, וְהָיוּ נוֹעֲצִים הַיְתֵדוֹת בָּאָרֶץ כְּדֵי שֶׁלֹא יִגְלֹל הָרוּחַ לַיְרִיעוֹת, לְפִי שֶׁלֹא הָיְתָה עֲבוֹדָתָם כְּבֵדָה נָתַן לָהֶם שְׁתֵּי עֲגָלוֹת בִּלְבָד, אֲבָל לִבְנֵי מְרָרִי שֶׁהָיְתָה עֲבוֹדָתָם קָשָׁה וּכְבֵדָה, קְרָשִׁים וּבְרִיחִים וְעַמּוּדִים וַאֲדָנִים וִיתֵדוֹת וּמֵיתָרִים לְכָל כְּלֵיהֶם וּלְכָל עֲבוֹדָתָם, נָתַן לָהֶם אַרְבַּע עֲגָלוֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר ז, ח): וְאֵת אַרְבַּע הָעֲגָלֹת וגו'.",
"וְלִבְנֵי קְהָת לֹא נָתָן וגו' (במדבר ז, ט), רַבִּי נָתָן אוֹמֵר מִכָּאן נִתְעַלֵּם מֵעֵינֵי דָוִד שֶׁלֹא נָשְׂאוּ הַלְוִיִּם אֶת הָאָרוֹן אֶלָּא בַּעֲגָלָה חֲדָשָׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב ו, ג ח): וַיַּרְכִּבוּ אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים אֶל עֲגָלָה חֲדָשָׁה וגו' וַיִּחַר לְדָוִד עַל אֲשֶׁר פָּרַץ ה' פֶּרֶץ בְּעֻזָּה, אָמַר אֲחִיתֹפֶל לְדָוִד לֹא הָיָה לְךָ לִלְמֹד מִן משֶׁה רַבָּךְ, שֶׁלֹא נָשְׂאוּ הַלְוִיִּם אֶת הָאָרוֹן אֶלָּא בַּכָּתֵף, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ז, ט): וְלִבְנֵי קְהָת לֹא נָתָן וגו', הֲרֵי דָוִד מְשַׁלְּחָן וּמַעֲלָן בַּכָּתֵף, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א טו, יא טו): וַיִּקְרָא דָוִיד לְצָדוֹק וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֲנִים וְלַלְוִיִּם לְאוּרִיאֵל עֲשָׂיָה וְיוֹאֵל, עַד (דברי הימים א כד, יט): כְּמִשְׁפָּטָם בְּיַד אַהֲרֹן אֲבִיהֶם (דברי הימים א טו, טו): כַּאֲשֶׁר צִוָּה משֶׁה כִּדְבַר ה', וְהֵיכָן צִוָּה, וְלִבְנֵי קְהָת לֹא נָתָן וגו', הָא לֹא חִדְּשׁוּ הַלְוִיִם כְּלוּם אֶלָּא הַכֹּל מִפִּי משֶׁה וּמשֶׁה מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.",
"וַיַּקְרִיבוּ הַנְּשִׂאִים אֵת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ וגו' (במדבר ז, י), מַגִּיד הַכָּתוּב כְּשֵׁם שֶׁהִתְנַדְּבוּ הַנְּשִׂיאִים לִמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן כָּךְ נִתְנַדְּבוּ לַחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ. (במדבר ז, י): וַיַּקְרִיבוּ הַנְּשִׂיאִם אֶת קָרְבָּנָם וגו', בָּאוּ וְעָמְדוּ לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ וְלֹא קִבֵּל מֵהֶם משֶׁה עַד שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (במדבר ז, יא): יַקְרִיבוּ אֶת קָרְבָּנָם לַחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ, וַעֲדַיִן לֹא הָיָה משֶׁה יוֹדֵעַ כֵּיצַד יַקְרִיבוּ, אִם לַמַּסָּעוֹת אִם לַתּוֹלָדוֹת, עַד שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַקְרִיבוּ אוֹתָם לַמַּסָּעוֹת, וַעֲדַיִן לֹא הָיָה משֶׁה יוֹדֵעַ כֵּיצַד יַקְרִיבוּ אִם כֻּלָּם כְּאֶחָד אִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד יוֹמוֹ, עַד שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל אֶחָד וְאֶחָד יוֹמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ז, יא): נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם. וַהֲלוֹא נְשִׂיאִים הָיוּ מִתְנַדְּבִין וְלֹא הֶדְיוֹטוֹת, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם, לְפִי שֶׁהָיָה נַחְשׁוֹן מֶלֶךְ וְהוּא הִקְרִיב תְּחִלָּה, לֹא יֹאמַר הוֹאִיל וְהִקְרַבְתִּי תְּחִלָּה אַקְרִיב עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּיוֹמוֹ, לְכָךְ נֶאֱמַר נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם. וְיֵשׁ אוֹמְרִים בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם, אָמַר לָהֶם משֶׁה לַנְּשִׂיאִים, לְכֻלְּכֶם אָמַר לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁתַּקְרִיבוּ, אֲבָל לֹא נֶאֱמַר לִי מִי יַקְרִיב רִאשׁוֹן, נָתְנוּ עֵינֵיהֶם בְּנַחְשׁוֹן, זֶה קִדֵּשׁ שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַיָּם, זֶה רָאוּי לְהוֹרִיד אֶת הַשְּׁכִינָה וְהוּא יַקְרִיב רִאשׁוֹן לְכֻלָּם וְכֵן עָשָׂה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר ז, יב): וַיְהִי הַמַּקְרִיב וגו'."
],
[
"וַיְהִי הַמַּקְרִיב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן אֶת קָרְבָּנוֹ נַחְשׁוֹן וגו' (במדבר ז, יב), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים נא, כ כא): הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן וגו' אָז תַּחְפֹּץ זִבְחֵי צֶדֶק וגו'. לְפִי שֶׁבַּמִּדְבָּר בַּהֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן הִקְרִיבוּ לַחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ קִמְעָה, כְּמָה דְתֵימָא (במדבר ז, יג יז): קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף וגו' כַּף אַחַת וגו' פַּר אֶחָד וגו' שְׂעִיר עִזִּים וגו' וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים וגו', הֲרֵי כָּל הַקָּרְבָּן, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ שֶׁיָּצָא לַדֶּרֶךְ וְהָיוּ מְבִיאִים לְפָנָיו סְעוּדָה לְפִי הַדֶּרֶךְ וּלְפִי הַפּוּנְדָק, אָמַר לָהֶם הַמֶּלֶךְ כָּךְ אַתֶּם מְכַבְּדִים לִי וְכָךְ אַתֶּם נוֹתְנִים לִי, אֵינִי מֶלֶךְ וְאֵינִי שׁוֹלֵט בַּמַּלְכוּת. אָמְרוּ לוֹ: אֲדוֹנֵינוּ, בַּדֶּרֶךְ אֲנַחְנוּ וּלְפִי הַדֶּרֶךְ וּלְפִי הַפּוּנְדָק הִכְנַסְנוּ לְךָ, כְּשֶׁתִּכָּנֵס לַמְּדִינָה וְתִכָּנֵס לַפַּלְטֵרִין שֶׁלְךָ תִּרְאֶה כַּמָּה אָנוּ מְכַבְּדִין אוֹתְךָ. כָּךְ כְּשֶׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן הִקְרִיבוּ לוֹ הַנְּשִׂיאִים דּוֹרוֹן וְקָרְבָּן, קְעָרָה וּמִזְרָק וְכַף, פַּר אֶחָד וגו' וּשְׂעִיר עִזִּים וגו' וּלְזֶבַח וגו', אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּךְ הוּא כְּבוֹדִי. אָמְרוּ לוֹ: רִבּוֹן הָעוֹלָמִים בַּמִּדְבָּר אָנוּ נְתוּנִים וּלְפִי הַמִּדְבָּר הִקְרַבְנוּ לְפָנֶיךָ, כְּשֶׁתִּכָּנֵס לַפַּלְטֵרִין שֶׁלְךָ אַתָּה רוֹאֶה כַּמָּה קָרְבָּנוֹת וְכַמָּה פָּרִים נַקְרִיב לְפָנֶיךָ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלָיִם, אָז תַּחְפֹּץ זִבְחֵי צֶדֶק אָז יַעֲלוּ עַל מִזְבַּחֲךָ פָרִים, וְלֹא פַּר אֶחָד. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בִּשְׁלֹמֹה שֶׁבָּנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּבִקֵּשׁ לְהַקְרִיב לַחֲנֻכַּת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, רְאֵה מַה כְּתִיב שָׁם (מלכים א ח, סג): וַיִּזְבַּח שְׁלֹמֹה אֶת זֶבַח הַשְּׁלָמִים וגו'. וְכֵן בִּימֵי עֶזְרָא (עזרא ו, יז): וְהַקְרִבוּ לַחֲנֻכַּת בֵּית אֱלָהָא דְנָה תּוֹרִין מְאָה דִּכְרִין וגו', הֱוֵי: הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן וגו' אָז תַּחְפֹּץ וגו'.",
"וַיְהִי הַמַּקְרִיב וגו', הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שיר השירים ד, טז): עוּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן וגו', הָיָה רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אֵימָתַי הִתְחִילוּ מִלּוּאִים, בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלשָׁה בַּאֲדָר, וּבְאֶחָד בְּנִיסָן שָׁלְמוּ יְמֵי הַמִּלּוּאִים, וְכָל שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלּוּאִים הָיָה משֶׁה מַעֲמִיד אֶת הַמִּשְׁכָּן, וְכָל בֹּקֶר וָבֹקֶר מַקְרִיב קָרְבְּנוֹתָיו עָלָיו וּפֵרְקוֹ, בַּשְּׁמִינִי הֶעֱמִידוֹ וְלֹא פֵּרְקוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות מ, יז): וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הוּקַם הַמִּשְׁכָּן, וְאוֹתוֹ יוֹם שְׁמִינִי אֶחָד בְּשַׁבָּת הָיָה וְרֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁל נִיסָן הָיָה, בּוֹ בַיּוֹם עָמַד אַהֲרֹן וּבָנָיו וְרָחֲצוּ יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם מִן הַכִּיּוֹר, עָבְדוּ אֶת עֲבוֹדָתָם וּסְדָרוּם עַל הַסֵּדֶר, בּוֹ בַיּוֹם הִקְרִיבוּ יִשְׂרָאֵל תְּמִידִים, נְדָרִים וּנְדָבוֹת, חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת, בְּכוֹרוֹת וּמַעְשְׂרוֹת, עַל אוֹתוֹ הַיּוֹם הוּא אוֹמֵר: עוּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן וגו'. עוּרִי צָפוֹן, זוֹ עוֹלָה שֶׁנִּשְׁחֶטֶת בַּצָּפוֹן. וּבוֹאִי תֵימָן, אֵלּוּ שְׁלָמִים שֶׁנִּשְׁחָטִים בַּדָּרוֹם. (שיר השירים ד, טז): הָפִיחִי גַנִי, זֶה אֹהֶל מוֹעֵד. יִזְלוּ בְשָׂמָיו, זֶה קְטֹרֶת הַסַּמִּים. (שיר השירים ד, טז): יָבֹא דוֹדִי לְגַנּוֹ, זֶה הַשְּׁכִינָה. וְיֹאכַל פְּרִי מְגָדָיו, אֵלּוּ הַקָּרְבָּנוֹת. (שיר השירים ה, א): בָּאתִי לְגַנִּי אֲחֹתִי כַלָּה, זֶה יוֹם שְׁמִינִי. אָרִיתִי מוֹרִי עִם בְּשָׂמִי, זֶה לְבוֹנַת הַקְּטֹרֶת וּלְבוֹנַת הַמִּנְחָה. אָכַלְתִּי יַעֲרִי עִם דִּבְשִׁי, זֶה אֵבְרֵי הָעוֹלָה וְאֵמוּרֵי קָדְשֵׁי קֳדָשִׁים. שָׁתִיתִי יֵינִי עִם חֲלָבִי, אֵלּוּ הַנְּסָּכִים וְאֵמוּרֵי קָדָשִׁים קַלִּים. אִכְלוּ רֵעִים, זֶה משֶׁה וְאַהֲרֹן. שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דוֹדִים, זֶה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא, רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר שְׁלָמִים הִקְרִיבוּ בְּנֵי נֹחַ. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא אָמַר עוֹלוֹת הִקְרִיבוּ בְּנֵי נֹחַ. מְתִיב רַבִּי אֶלְעָזָר לְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא וְהָא כְתִיב (בראשית ד, ד): וְהֶבֶל הֵבִיא גַּם הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵהֶן, דָּבָר שֶׁחֶלְבּוֹ קָרֵב, מָה עָבֵד לָהּ רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא, מִן שַׁמְנֵיהוֹן. מְתִיב רַבִּי אֶלְעָזָר לְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא (שמות כד, ה): וַיִּשְׁלַח אֶת נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲלוּ עֹלֹת וַיִּזְבְּחוּ זְבָחִים שְׁלָמִים לַה' פָּרִים, מָה עָבֵד לָהּ רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא, שְׁלֵמִים בְּעוֹרָן בְּלֹא הֶפְשֵׁט וּבְלֹא נִתּוּחַ. מְתִיב רַבִּי אֶלְעָזָר לְרַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא הָא כְתִיב (שמות יח, יב): וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן משֶׁה עֹלָה וּזְבָחִים, עוֹלָה, זוֹ עוֹלָה, זְבָחִים, אֵלּוּ זִבְחֵי שְׁלָמִים, מָה עָבֵד לָהּ רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא, כְּמַאן דְּאָמַר לְאַחַר מַתַּן תּוֹרָה בָּא יִתְרוֹ. רַב אָמַר אִתְפַּלְגוּן רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא, חַד אָמַר קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה בָּא יִתְרוֹ, וְאַחֲרִינָא אָמַר לְאַחַר מַתַּן תּוֹרָה בָּא יִתְרוֹ. אָמַר רַבִּי חָמָא אָמַר רַבִּי חֲנִינָא מַאן דְּאָמַר קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה בָּא יִתְרוֹ, כְּמַאן דְּאָמַר שְׁלָמִים הִקְרִיבוּ, וּמַאן דְּאָמַר לְאַחַר מַתַּן תּוֹרָה בָּא יִתְרוֹ כְּמַאן דְּאָמַר עוֹלוֹת הִקְרִיבוּ. הָדָא מְסַיְּעָא לְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא, עוּרִי צָפוֹן, זוֹ עוֹלָה שֶׁנִּשְׁחֲטָה בַּצָּפוֹן, מַהוּ עוּרִי, דָּבָר שֶׁהָיָה יָשֵׁן וְנִתְעוֹרֵר. וּבוֹאִי תֵימָן, אֵלּוּ שְׁלָמִים שֶׁהֵם נִשְׁחָטִים בַּדָּרוֹם. מַהוּ וּבוֹאִי, דָּבָר שֶׁהוּא בָּא לְחַדֵּשׁ. רַבִּי אַבָּא בְּרֵיהּ דְּרַבִּי פַּפֵּי וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר, אַף הָדֵין קְרָיָה מְסַיַּע לֵיהּ לְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא (ויקרא ו, ב): זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה הִוא הָעֹלָה, שֶׁהִקְרִיבוּ בְּנֵי נֹחַ כִּדְאָתֵי לַשְּׁלָמִים. (ויקרא ז, יא): זֹאת תּוֹרַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים, אֲשֶׁר הִקְרִיבוּ, אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ, מִכָּאן וּלְהַבָּא. בַּמֶּה מְקַיֵּם רַבִּי אֶלְעָזָר קְרָיָה דְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא עוּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן, פָּתַר לֵיהּ בַּגָּלֻיּוֹת, עוּרִי צָפוֹן, לִכְשֶׁיִּתְעוֹרְרוּ הַגָּלֻיּוֹת שֶׁהֵן נְתוּנוֹת בַּצָּפוֹן, יָבֹאוּ וְיַחֲנוּ בַּדָּרוֹם. לִכְשֶׁיִּתְעוֹרֵר גּוֹג שֶׁהוּא נָתוּן בַּצָּפוֹן יָבוֹא וְיִפֹּל בַּדָּרוֹם, (יחזקאל לט, ב): וְשֹׁבַבְתִּיךָ וְשִׁשֵּׁאתִיךָ וְהַעֲלִיתִיךָ מִיַּרְכְּתֵי צָפוֹן, לִכְשֶׁיִּתְעוֹרֵר מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ שֶׁהוּא נָתוּן בַּצָּפוֹן, יָבוֹא וְיִבְנֶה אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהוּא נָתוּן בַּדָּרוֹם, כְּמָא דְאַתְּ אָמַר (ישעיה מא, כה): הַעִירוֹתִי מִצָּפוֹן וַיַּאת וגו'. דָּבָר אַחֵר, עוּרִי צָפוֹן, מְלַמֵּד שֶׁהָרוּחוֹת עֲתִידוֹת לְהַכְנִיס קִנְאָה זוֹ עִם זוֹ, רוּחַ הַדָּרוֹם אוֹמֶרֶת אֲנִי מְבִיאָה גָּלוּת תֵּימָן וְגָלוּת הַגְרָה וְכָל הַדָּרוֹם, וְרוּחַ צָפוֹן אוֹמֶרֶת אֲנִי מְבִיאָה גָּלוּת צָפוֹן, וְהַמָּקוֹם נוֹתֵן שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם וְהֵם נִכְנָסוֹת בְּפֶתַח אֶחָד, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (ישעיה מג, ו): אֹמַר לַצָּפוֹן תֵּנִי וּלְתֵימָן אַל תִּכְלָאִי הָבִיאִי בָנַי מֵרָחוֹק וגו'. רַבִּי חוֹנְיָא בְּשֵׁם רַבִּי בִּנְיָמִין בַּר לֵוִי אָמַר, לְפִי שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה כְּשֶׁרוּחַ צְפוֹנִית מְנַשֶּׁבֶת אֵין רוּחַ דְּרוֹמִית מְנַשֶּׁבֶת, אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי מֵבִיא רוּחַ אָגְרֶסְטֵים לָעוֹלָם וּשְׁתֵּי הָרוּחוֹת מְשַׁמְשׁוֹת בּוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: אֹמַר לַצָּפוֹן תֵּנִי וגו'. דָּבָר אַחֵר, עוּרִי צָפוֹן וגו', לֶעָתִיד לָבוֹא עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹת סְעוּדָה לַצַּדִּיקִים בַּגַּן עֵדֶן וְאֵין צְרִיכִין לֹא בְּפַלְסָמוֹן וְלֹא רָאשֵׁי בְּשָׂמִים אֶלָּא רוּחַ צָפוֹן וְרוּחַ דָּרוֹם מְכַבְּדוֹת וְזוֹחֲלוֹת כָּל בֻּסְמָנֵי גַּן עֵדֶן וְנוֹתְנִים רֵיחָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שיר השירים ד, טז): הָפִיחִי גַנִי, זֶה כִּבּוּד הַגַּן, יִזְלוּ בְשָׂמָיו, זֶה זִלּוּף. יָבֹא דוֹדִי לְגַנּוֹ, אוֹמְרִים יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְכִי יֵשׁ בַּעַל הַבַּיִת שֶׁיַּעֲשֶׂה סְעוּדָה לָאוֹרְחִים וְלֹא יִהְיֶה מֵיסֵב עִמָּהֶם, יֵשׁ חָתָן עוֹשֶׂה סְעוּדָה לַמְּקֹרָאִים וְלֹא יֵשֵׁב עִמָּהֶם, אִם רְצוֹנְךָ יָבֹא דוֹדִי לְגַנּוֹ וְיֹאכַל פְּרִי מְגָדָיו. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֲרֵינִי עוֹשֶׂה כְּשֵׁם שֶׁאַתֶּם מְבַקְּשִׁים, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּא לְגַן עֵדֶן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שיר השירים ה, א): בָּאתִי לְגַנִּי אֲחֹתִי כַלָּה וגו', אֲחֹתִי שֶׁנִּתְאֲחוּ לִי בַּגָּלוּת, כַּלָּה שֶׁנִּתְכַּלּוּ בַּגָּלוּת, כְּמָה דְתֵימָא (תהלים מד, כג): כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם וגו', לְפִיכָךְ עָתִיד לִקְרוֹתָם אֲחֹתִי, שֶׁיִּהְיוּ אֲחוּיִים אֶצְלוֹ, כַּלָּה, כְּמָה דְתֵימָא (איכה ב, טו): כְּלִילַת יֹפִי, וְאוֹמֵר (ישעיה סא, טו): וְכַכַּלָּה תַּעְדֶּה כֵלֶיהָ, וְאוֹמֵר (ישעיה מט, יח): וּתְקַשְׁרִים כַּכַּלָּה. (שיר השירים ה, א): אָרִיתִי מוֹרִי עִם בְּשָׂמִי, שֶׁנִּתְמָרְרוּ בַּגָּלוּת וְהָיוּ מְבַשְֹּׂמִים עַצְמָם בְּקִדּוּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם, לְכָךְ עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְעַנְגָם בְּגַן עֵדֶן וּלְקַטֵּר לִפְנֵיהֶם מִכָּל הַבְּשָׂמִים. (שיר השירים ה, א): אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי, לְפִי שֶׁהֶעֱרוּ יִשְׂרָאֵל נַפְשָׁם לְמִיתָה בַּגָּלוּת, כְּמָה דְתֵימָא (ישעיה נג, יב): תַּחַת אֲשֶׁר הֶעֱרָה לַמָּוֶת נַפְשׁוֹ, וְהָיוּ עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה הַמְתוּקָה מִדְּבָשׁ, לְפִיכָךְ עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַשְׁקוֹתָם יַיִן הַמְשֻׁמָּר בַּעֲנָבָיו מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית, וּלְהַרְחִיצָם בְּנַחֲלֵי חָלָב. דָּבָר אַחֵר, עַל שֵׁם (יואל ד, יח): וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא יִטְּפוּ הֶהָרִים עָסִיס וְהַגְּבָעוֹת תֵּלַכְנָה חָלָב וגו'. (שיר השירים ה, א): אִכְלוּ רֵעִים, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁעָשׂוּ רְצוֹנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּגָּלוּת וְלֹא רָצוּ לְהִתְעָרֵב בָּאֻמּוֹת, אֶלָּא שָׁמְרוּ בְּרִיתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. דָּבָר אַחֵר, אִכְלוּ רֵעִים, אֵלּוּ בַּעֲלֵי מִצְווֹת. שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דוֹדִים, אֵלוּ חַכְמֵי תוֹרָה. וְרַבִּי יוֹסֵי בַּר חָמָא דָּרִישׁ לֵיהּ לְהַאי קְרָיָה כֻּלּוֹ עוּרִי צָפוֹן, בַּמִּשְׁכָּן. עוּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן, אֵלּוּ עוֹלוֹת וּשְׁלָמִים, שֶׁהָעוֹלוֹת נִשְׁחָטוֹת בַּצָּפוֹן, וְהַשְּׁלָמִים בַּדָּרוֹם. הָפִיחִי גַנִּי, זֶה הַמִּשְׁכָּן, מַהוּ גַנִּי, גְּנוּנִי. מָה הַכִּילָה הַזֹּאת מְצֻיֶּרֶת בְּמִינֵי צִבְעוֹנִים, כָּךְ הָיָה הַמִּשְׁכָּן מְצֻיָּר בְּמִינֵי צִבְעוֹנִין, (שמות כו, לא לו): תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר. יִזְלוּ בְשָׂמָיו, זֶה הַקְּטֹרֶת. יָבֹא דוֹדִי לְגַנּוֹ, אָמַר רַבִּי חוֹנְיָא לִמְדָתְךָ הַתּוֹרָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁלֹא יְהֵא הֶחָתָן נִכְנַס לַחֻפָּה עַד שֶׁהַכַּלָּה נוֹתֶנֶת לוֹ רְשׁוּת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב יָבֹא דוֹדִי לְגַנּוֹ, וְאַחַר כָּךְ בָּאתִי לְגַנִּי. רַבִּי עֲזַרְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי סִימוֹן מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁכָּעַס עַל מַטְרוֹנָה וּטְרָדָהּ וְהוֹצִיאָהּ מִתּוֹךְ פַּלְטֵרִין שֶׁלּוֹ, לְאַחַר זְמָן בִּקֵּשׁ לְהַחֲזִירָהּ, אָמְרָה יְחַדֵּשׁ לִי דָבָר וְאַחַר כָּךְ הוּא מַחֲזִירֵנִי. כָּךְ לְשֶׁעָבַר הָיָה אָדָם שָׁרוּי בְּגַן עֵדֶן בְּמַחֲנֵה הַשְּׁכִינָה, כָּעַס עָלָיו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְגֵרְשׁוֹ מִמְּחִצָּתוֹ, כְּשֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם בִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַחֲזִיר יִשְׂרָאֵל לִמְחִצָּתוֹ, וְאָמַר לָהֶם שֶׁיַּעֲשׂוּ לוֹ מִשְׁכָּן וְיִשְׁכֹּן בְּתוֹכָם, כְּמָה דְתֵימָא (שמות כה, ח): וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וגו', אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל יְחַדֵּשׁ לָנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דָּבָר אֶחָד שֶׁהוּא חָפֵץ לְהַחֲזִירֵנוּ אֶצְלוֹ, מַה הוּא הַחִדּוּשׁ, לְשֶׁעָבַר הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַבֵּל קָרְבָּנוֹת מִלְּמַעְלָן (בראשית ח, כא): וַיָּרַח ה' אֶת רֵיחַ הַנִּיחֹחַ, וְעַכְשָׁו יִהְיֶה מְקַבֵּל קָרְבָּנוֹת מִלְּמַטָּן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: יָבֹא דוֹדִי לְגַנּוֹ, זוֹ הַשְּׁכִינָה. וְיֹאכַל פְּרִי מְגָדָיו, אֵלּוּ הַקָּרְבָּנוֹת. בָּאתִי לְגַנִּי אֲחוֹתִי כַלָּה, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ שֶׁאָמַר לִבְנֵי הַמְדִינָה שֶׁיִּבְנוּ פַּלְטָר, וּבָנוּ אוֹתוֹ, וְהָיוּ בְּנֵי הַמְדִינָה עוֹמְדִים עַל פֶּתַח פַּלְטָר וּמְצַעֲקִים וְאוֹמְרִים, יִכָּנֵס הַמֶּלֶךְ לַפַּלְטָר, מֶה עָשָׂה נִכְנַס בַּפִּשְׁפֵּשׁ וְשָׁלַח לָהֶם הַכָּרוֹז אַל תִּצְעֲקוּ שֶׁכְּבָר בָּאתִי לַפַּלְטָר. כָּךְ כְּשֶׁעָמַד הַמִּשְׁכָּן הָיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים, יָבֹא דוֹדִי לְגַנּוֹ, לְפִי שֶׁמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן נִגְמְרָה בְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה בְּכִסְלֵו, וְעָמַד הַמִּשְׁכָּן מְקֻפָּל עַד רֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן, וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים הֲרֵי עָשִׂינוּ הַמִּשְׁכָּן מָתַי תָּבוֹא הַשְּׁכִינָה וְתִשְׁרֶה בְּתוֹךְ מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ. כְּשֶׁהִגִּיעַ רֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן וְצִוָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן, שָׁלַח לָהֶם עַל יְדֵי משֶׁה מָה אַתֶּם יְרֵאִים, כְּבָר בָּאתִי לְגַנִּי אֲחוֹתִי כַלָּה. אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי, בָּאתִי לַגַּן, אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא בָּאתִי לְגַנִּי, לִגְנוּנִי, לַמָּקוֹם שֶׁהוּא עִקָּרִי מִתְּחִלָּה, וְכִי עִקַּר שְׁכִינָה אֵינָהּ בַּתַּחְתּוֹנִים הָיְתָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ג, ח): וַיִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹל ה' אֱלֹהִים מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן לְרוּחַ הַיּוֹם, אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר כַּהֲנָא, מְהַלֵּךְ, אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן, מְקַפֵּץ וְעוֹלֶה. מַהוּ (בראשית ג, ח): וַיִּתְחַבֵּא הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ, אָמַר רַבִּי אַיְּבוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה גָּרְעָה קוֹמָתוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן וְנַעֲשֵׂית שֶׁל מֵאָה אַמָּה, כֵּיוָן שֶׁחָטָא אָדָם נִסְתַּלְּקָה הַשְּׁכִינָה לָרָקִיעַ הָרִאשׁוֹן, חָטָא קַיִן נִסְתַּלְּקָה לָרָקִיעַ הַשֵּׁנִי, חָטְאוּ דּוֹר אֱנוֹשׁ נִסְתַּלְּקָה לָרָקִיעַ הַשְּׁלִישִׁי, חָטְאוּ דּוֹר הַמַּבּוּל נִסְתַּלְּקָה לָרָקִיעַ הָרְבִיעִי, חָטְאוּ דּוֹר הַפְלָגָה נִסְתַּלְּקָה לָרָקִיעַ הַחֲמִישִׁי, חָטְאוּ הַסְּדוֹמִיִּים נִסְתַּלְּקָה לָרָקִיעַ הַשִּׁשִּׁי, חָטְאוּ הַמִּצְרִיִּים נִסְתַּלְּקָה לָרָקִיעַ הַשְּׁבִיעִי. וּכְנֶגְדָן עָמְדוּ שִׁבְעָה צַדִּיקִים וְהוֹרִידוּ אֶת הַשְּׁכִינָה מִן הָעֶלְיוֹנִים לַתַּחְתּוֹנִים, וְאֵלּוּ הֵן: אַבְרָהָם הוֹרִידָהּ מִן הַשְּׁבִיעִי לַשִּׁשִּׁי, יִצְחָק הוֹרִידָהּ מִן הַשִּׁשִּׁי לַחֲמִישִׁי, יַעֲקֹב הוֹרִידָהּ מִן הַחֲמִישִׁי לָרְבִיעִי, לֵוִי הוֹרִידָהּ מִן הָרְבִיעִי לַשְּׁלִישִׁי, קְהָת הוֹרִידָהּ מִן הַשְּׁלִישִׁי לַשֵּׁנִי, עַמְרָם הוֹרִידָהּ מִן הַשֵּׁנִי לָרִאשׁוֹן, משֶׁה הוֹרִידָהּ מִן הָעֶלְיוֹנִים לַתַּחְתּוֹנִים. אָמַר רַבִּי יִצְחָק כְּתִיב (תהלים לז, כט): צַדִּיקִים יִרְשׁוּ אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ, הָרְשָׁעִים בַּמֶּה יִשְׁכְּנוּ, בָּאֲוִיר אֶלָּא, הָרְשָׁעִים סִלְּקוּ הַשְּׁכִינָה מִן הָאָרֶץ, אֲבָל הַצַּדִּיקִים הִשְׁכִּינוּ הַשְּׁכִינָה בָּאָרֶץ, אֵימָתַי שָׁרְתָה הַשְּׁכִינָה בָּאָרֶץ, בַּיּוֹם שֶׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות מ, לד): וַיְכַס הֶעָנָן אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן. (שיר השירים ה, א): אָרִיתִי מוֹרִי עִם בְּשָׂמִי, זוֹ הַלְּבוֹנָה וְהַקְּטֹרֶת. אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי, אֵלּוּ אֵבְרֵי עוֹלָה וְאֵמוּרֵי קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים. שָׁתִיתִי יֵינִי עִם חֲלָבִי, אֵלּוּ הַמְנָחוֹת וְהַנְּסָכִים. אִכְלוּ רֵעִים, זֶה משֶׁה וְאַהֲרֹן. שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דוֹדִים, זֶה נָדָב וַאֲבִיהוּא שֶׁנִּשְׁתַּכְּרוּ בְּצָרָתָן. דָּבָר אַחֵר, אִכְלוּ רֵעִים, אֵלּוּ הַנְּשִׂיאִים, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹסָנְיָה לָמָּה קָרָא לַנְּשִׂיאִים רֵעִים, שֶׁמִּכֵּיוָן שֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶם מַקְרִיב קָרְבָּן וְקָרְבָּנוֹ מִתְקַבֵּל, הָיָה עוֹשֶׂה יוֹם טוֹב לְאוֹהֲבָיו לְרֵעָיו וְלִקְרוֹבָיו. שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים, אֵלּוּ הַנְּשִׂיאִים. לָמָּה קָרֵי לְהוּ דּוֹדִים, שֶׁהָיוּ דּוֹדִים אֵלּוּ לָאֵלּוּ. לָמָּה אָמַר לָהֶם אִכְלוּ רֵעִים שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים, אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה לְמֶלֶךְ שֶׁעָשָׂה סְעוּדָה וְהִזְמִין אוֹרְחִים כֵּיוָן שֶׁאָכְלוּ וְשָׁתוּ אָמַר לָהֶם תְּנוּ אֶת הַמָּנָה הַזֹּאת לְבַעַל הַבַּיִת, אַף הָכָא בָּאתִי לְגַנִּי אֲחֹתִי כַלָּה, וְאַף אַתֶּם אִכְלוּ רֵעִים שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁעָשָׂה סְעוּדָה וְהִזְמִין אוֹרְחִים וְנָח הַשֶּׁרֶץ לְתוֹךְ הַתַּמְחוּי וּפָשַׁט הַמֶּלֶךְ אֶת יָדוֹ וּפָשְׁטוּ הַכֹּל אֶת יְדֵיהֶם, שֶׁאִלּוּ מָשַׁךְ הַמֶּלֶךְ אֶת יָדוֹ מָשְׁכוּ הַכֹּל אֶת יְדֵיהֶם. אָמַר רַבִּי יַנַּאי מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁעָשָׂה סְעוּדָה וְהִזְמִין אוֹרְחִים וְהָיְתָה עֵינוֹ יָפָה בָּאוֹרְחִים וְהָיָה מְחַזֵּר עֲלֵיהֶם וְאוֹמֵר לָהֶם יֶעֱרַב לָכֶם יִבְסַם לָכֶם. דָּבָר אַחֵר אָרִיתִי מוֹרִי וגו', אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹסָנְיָה שְׁלשָׁה דְבָרִים כָּתוּב כָּאן: אָרִיתִי מוֹרִי עִם בְּשָׂמִי, אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי, שָׁתִיתִי יֵינִי עִם חֲלָבִי, כְּנֶגֶד שְׁלשָׁה דְבָרִים שֶׁעָשׂוּ הַנְּשִׂיאִים שֶׁלֹא כְּהֹגֶן וְקִבְּלָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאֵלּוּ הֵן: בְּכָל מָקוֹם אֵין הַיָּחִיד מִתְנַדֵּב בַּקְּטֹרֶת, וְהַנְּשִׂיאִים הֵבִיאוּ, (במדבר ז, יד): כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת. בְּכָל מָקוֹם אֵין הַיָּחִיד מֵבִיא חַטָּאת אֶלָּא אַחַר יְדִיעַת חֶטְאוֹ, וְאֵלּוּ הֵבִיאוּ שָׂעִיר שֶׁלֹא בְּחֵטְא. בְּכָל מָקוֹם אֵין קָרְבַּן יָחִיד דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת, וְכָאן קָרְבַּן יָחִיד דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת. הָא לָמַדְנוּ כַּמָּה קָרְבַּן נְשִׂיאִים חָבִיב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.",
"וַיְהִי הַמַּקְרִיב וגו', הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי כט, כג): גַּאֲוַת אָדָם תַּשְׁפִּילֶנּוּ וּשְׁפַל רוּחַ יִתְמֹךְ כָּבוֹד, אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא בַר אַבָּא גַּאֲוַת אָדָם תַּשְׁפִּילֶנּוּ, זֶה אָדָם הָרִאשׁוֹן, כֵּיצַד בְּשָׁעָה שֶׁעָבַר אָדָם עַל צִוּוּיוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָכַל מִן הָאִילָן, בִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה וּפָתַח לוֹ פֶּתַח, וְלֹא בִּקֵּשׁ אָדָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ג, כב): וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים הֵן הָאָדָם וגו'. אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא מַהוּ וְעַתָּה, אֶלָּא שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲפִלּוּ עַכְשָׁו עֲשֵׂה תְּשׁוּבָה וַאֲנִי מְקַבְּלָךְ, וְאָמַר אָדָם אִי אֶפְשִׁי. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר וְעַתָּה, וְאָמַר אָדָם פֶּן, אִי אֶפְשִׁי. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ כֵּיוָן שֶׁיָּצָא אָדָם מִן הַדִּין הִתְחִיל מְחָרֵף וּמְגַדֵּף, נֶאֱמַר כָּאן כְּרֻבִים, (בראשית ג, כד): וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן עֵדֶן אֶת הַכְּרֻבִים, וְנֶאֱמַר בְּסַנְחֵרִיב כְּרֻבִים, (ישעיה לז, טז): ה' צְבָאוֹת יוֹשֵׁב הַכְּרֻבִים, מַה לְּהַלָּן חֵרוּפִים וְגִדוּפִים, אַף כְּרֻבִים שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן חֵרוּפִים וְגִדוּפִים, הֱוֵי גַּאֲוַת אָדָם תַּשְׁפִּילֶנּוּ, לְפִי שֶׁנִּתְגָּאָה עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה הִשְׁפִּיל אוֹתוֹ וְגֵרְשׁוֹ מִגַּן עֵדֶן. וּשְׁפַל רוּחַ יִתְמֹךְ כָּבוֹד, זֶה אַבְרָהָם שֶׁהִשְׁפִּיל רוּחוֹ וְאָמַר (בראשית יח, כז): וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר, לְכָךְ קָרָא אוֹתוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (יהושע יד, טו): הָאָדָם הַגָּדוֹל בַּעֲנָקִים, שֵׁם זֶה גָּדוֹל מִן אָדָם הָרִאשׁוֹן. דָּבָר אַחֵר גַּאֲוַת אָדָם תַּשְׁפִּילֶנּוּ, זֶה פַּרְעֹה שֶׁנִּתְגָּאָה עַל משֶׁה וְאָמַר (שמות ה, ב): מִי ה' אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ וגו', וְהִשְׁפִּילוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (תהלים קלו, טו): וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילוֹ, וּשְׁפַל רוּחַ יִתְמֹךְ כָּבוֹד, זֶה משֶׁה (שמות ח, ה): לְמָתַי אַעְתִּיר לְךָ וגו', וְאוֹמֵר (שמות ט, כט): כְּצֵאתִי אֶת הָעִיר אֶפְרֹשׂ אֶת כַּפַּי וגו'. דָּבָר אַחֵר גַּאֲוַת אָדָם, זֶה עֲמָלֵק, שֶׁנִּתְגָּאָה עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּחֵרוּפָיו וְגִדוּפָיו, שֶׁהָיָה מַשְׁלִיחַ זְמוֹרָה אֶל אַפּוֹ וְהָיָה נוֹטֵל זַכְרוּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְזוֹרֵק כְּלַפֵּי מַעְלָה וּמְחָרֵף וּמְגַדֵּף וְאוֹמֵר בְּזוֹ חָפַצְתָּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברים כה, יח): וַיְזַנֵּב בְּךָ, שֶׁהִכָּם מַכַּת זָנָב. וּשְׁפַל רוּחַ יִתְמֹךְ כָּבוֹד, זֶה יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁהֲרָגוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יז, יג): וַיַּחֲלשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת עֲמָלֵק וְאֶת עַמּוֹ וגו'. דָּבָר אַחֵר גַּאֲוַת אָדָם תַּשְׁפִּילֶנּוּ, זֶה תָּבוֹר וְכַרְמֶל שֶׁבָּאוּ מִסּוֹף הָעוֹלָם, מִתְגָּאִים לוֹמַר שֶׁאָנוּ גְּבוֹהִים וְעָלֵינוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן אֶת הַתּוֹרָה. וּשְׁפַל רוּחַ יִתְמֹךְ כָּבוֹד, זֶה סִינַי שֶׁהִשְׁפִּיל אֶת עַצְמוֹ לוֹמַר שֶׁאֲנִי נָמוּךְ, וְעַל יְדֵי כָךְ תָּמַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּבוֹדוֹ עָלָיו וְנִתְּנָה עָלָיו הַתּוֹרָה וְזָכָה לְכָל הַכָּבוֹד הַזֶּה, כְּמָה דְתֵימָא (שמות יט, כ): וַיֵּרֶד ה' עַל הַר סִינַי. דָּבָר אַחֵר גַּאֲוַת אָדָם תַּשְׁפִּילֶנּוּ, זֶה יוֹסֵף שֶׁהִנְהִיג שְׂרָרָה, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים לוֹ אֶחָיו לְפָנָיו עַבְדְּךָ אָבִינוּ, וְהָיָה שׁוֹתֵק, לְפִיכָךְ נִקְרָא עֲצָמוֹת בְּחַיָּיו, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית נ, כה): וְהַעֲלִתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה. וּשְׁפַל רוּחַ יִתְמֹךְ כָּבוֹד, זֶה יְהוּדָה שֶׁהִשְׁפִּיל עַצְמוֹ לִפְנֵי יוֹסֵף בִּשְׁבִיל בִּנְיָמִין (בראשית מד, יח) (בראשית מד, לב) (בראשית מד, לג): יְדַבֶּר נָא עַבְדְּךָ דָּבָר, כִּי עַבְדְּךָ עָרַב אֶת הַנַּעַר, וְעַתָּה יֵשֶׁב נָא עַבְדְּךָ וגו'. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה הַכֹּהֵן בַּר רַבִּי בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְהוּדָה אַתָּה הִשְׁפַּלְתָּ עַצְמְךָ מִפְּנֵי אָחִיךָ הַקָּטָן הֵימֶךָ, חַיֶּיךָ כְּשֶׁיּוּקַם הַמִּשְׁכָּן וְיָבוֹאוּ הַשְּׁבָטִים לְהַקְרִיב, אֵין אֶחָד מֵהֶם מַקְרִיב רִאשׁוֹן לְפָנֶיךָ, אֶלָּא חוֹלְקִים לְךָ כָּבוֹד וְאַתָּה הוּא שֶׁתַּקְרִיב רִאשׁוֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר ז, יב): וַיְהִי הַמַּקְרִיב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן וגו' לְמַטֵּה יְהוּדָה וגו'.",
"הַמַּקְרִיב וגו', הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים עו, ב): נוֹדָע בִּיהוּדָה אֱלֹהִים וגו', זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (איוב טו, יח): אֲשֶׁר חֲכָמִים יַגִּידוּ וגו', זֶה יְהוּדָה שֶׁהוֹדָה וְאָמַר (בראשית לח, כו): צָדְקָה מִמֶּנִּי, וְלֹא כִחֵד מִיַּעֲקֹב, וּלְפִי שֶׁהִצִּיל תָּמָר וּשְׁנֵי בָנֶיהָ מִן הַשְֹּׂרֵפָה, דִּכְתִיב (בראשית לח, כד): וַיֹּאמֶר יְהוּדָה הוֹצִיאוּהָ וְתִשָֹּׂרֵף, לְכָךְ הֻצְּלוּ חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה מִכִּבְשַׁן הָאֵשׁ, דִּכְתִיב (דניאל ג, כח כט): עָנֵה נְבוּכַדְנֶצַּר וְאָמַר בְּרִיךְ אֱלָהֲהוֹן דִּי שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ וגו', וּמִנִּי שִׂים טְעֵם דִּי כָל עַם אֻמָּה וְלִשָּׁן וגו', וּלְכָךְ אָמַר נוֹדָע בִּיהוּדָה אֱלֹהִים וגו'. דָּבָר אַחֵר נוֹדָע בִּיהוּדָה אֱלֹהִים, כְּשֶׁיָּרַד דָּנִיֵּאל לְגוֹב אֲרָיוֹת וְהֻצָּל, דִּכְתִיב (דניאל ו, כו כח): בֵּאדַיִן דָּרְיָוֶשׁ מַלְכָּא כְּתַב לְכָל עַמְמַיָא וגו' מִן קֳדָמַי שִׂים טְעֵם דִּי בְּכָל שָׁלְטָן מַלְכוּתִי לֶהֱוֹן זָיְעִין וגו' מְשֵׁיזִב וּמַצִּל וְעָבֵד אָתִין וְתִמְהִין וגו'. הֱוֵי: נוֹדָע בִּיהוּדָה אֱלֹהִים, מִפְּנֵי מָה הֻצַּל דָּנִיֵּאל מִן הָאֲרָיוֹת, לְפִי שֶׁהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנִּקְרָא אַרְיֵה, דִּכְתִיב (הושע יא, י): אַחֲרֵי ה' יֵלְכוּ כְּאַרְיֵה יִשְׁאָג, וְדָנִיֵּאל מִשֵּׁבֶט יְהוּדָה שֶׁנִּקְרָא אַרְיֵה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מט, ג): גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה, וּכְתִיב (דניאל א, ו): וַיְהִי בָהֶם מִבְּנֵי יְהוּדָה דָנִיֵּאל וגו', יָבוֹא אַרְיֵה וְיַצִּיל אַרְיֵה מִפִּי אַרְיֵה. דָּבָר אַחֵר, מִפְּנֵי שֶׁנִּדְמָה לַאֲרָיוֹת, שֶׁהוּא אַרְיֵה, לְכָךְ לֹא הִזִּיקוּהוּ. מִפְּנֵי מָה לֹא הֻשְׁלַךְ לַכִּבְשָׁן, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה אֱלוֹהוֹ שֶׁל נְבוּכַדְנֶצַּר, דִּכְתִיב (דניאל ב, מו): וּלְדָנִיֵּאל סְגִד וּמִנְחָה וְנִיחֹחִין אֲמַר לְנַסָּכָה לֵהּ. דָּבָר אַחֵר, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה נִשְׂרָף, דִּכְתִיב (דברים ז, כה): פְּסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ, לְכָךְ זִמֵּן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּלִבּוֹ שֶׁל דָּרְיָוֶשׁ שֶׁלֹא יַטִּילֶנּוּ לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ לְהוֹדִיעַ גְּבוּרָתוֹ. דָּבָר אַחֵר נוֹדָע בִּיהוּדָה אֱלֹהִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (הושע ה, ט): אֶפְרַיִם לְשַׁמָּה תִהְיֶה וגו', אֶפְרַיִם לְשַׁמָּה תִהְיֶה, כְּמַשְׁמָעוֹ, (הושע ה, ט): בְּיוֹם תּוֹכֵחָה, כְּמָה דְתֵימָא (ישעיה לז, ג): יוֹם צָרָה וְתוֹכֵחָה וּנְאָצָה. (הושע ה, ג): בְּשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, בְּשִׁבְתִּי בְּתוֹכָם, בְּשָׁכְנִי בְּתוֹכָם. (הושע ה, ג): הוֹדַעְתִּי נֶאֱמָנָה, כְּמָה דְתֵימָא (תהלים יט, ח): עֵדוּת ה' נֶאֱמָנָה, בְּשָׁעָה שֶׁגָּלוּ הַשְּׁבָטִים וְלֹא גָּלוּ יְהוּדָה וּבִנְיָמִין, הִתְחִילוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם אוֹמְרִים נָשָׂא לָהֶם פָּנִים בִּשְׁבִיל שֶׁהָיוּ בְּנֵי אַכְסַנְיָא שֶׁלּוֹ וְלֹא הִגְלָם, וּכְשֶׁגָּלוּ הוֹדִיעַ הָאֱלֹהִים אוֹתוֹ עָוֹן בָּעוֹלָם, (הושע ה, י): הָיוּ שָׂרֵי יְהוּדָה כְּמַסִּיגֵי גְבוּל עֲלֵיהֶם אֶשְׁפּוֹךְ כַּמַּיִם עֶבְרָתִי, הֱוֵי: נוֹדָע בִּיהוּדָה אֱלֹהִים, דָּבָר אַחֵר נוֹדָע בִּיהוּדָה, כְּמָה דְתֵימָא (תהלים כז, ג): אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה לֹא יִירָא לִבִּי וגו', מַהוּ אִם תָּקוּם עָלַי מִלְחָמָה בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ, בְּאֵיזֶה זֹאת, בַּמֶּה שֶׁאָמַר משֶׁה (דברים לג, ז): וְזֹאת לִיהוּדָה וַיֹּאמַר וגו'. (תהלים עו, ב): בְּיִשְׂרָאֵל גָּדוֹל שְׁמוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי יט, כט): נָכוֹנוּ לַלֵּצִים שְׁפָטִים וגו', נָכוֹנוּ לְעוֹבְרֵי עֲבֵרוֹת דִּינִין, מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁהָיָה רוֹכֵב עַל הַבְּהֵמָה אִם אֵינָהּ סוֹחֶרֶת אֵינוֹ מַלְקָהּ, וְאִם סוֹחֶרֶת מַלְקָהּ, כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: נָכוֹנוּ לַלֵּצִים שְׁפָטִים, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַד שֶׁלֹא בָּרָאתִי אֶת הָאָדָם הִתְקַנְתִּי לוֹ חֲמִשָּׁה מַגְלְבִין, שְׂאֵת, סַפַּחַת, בַּהֶרֶת, שְׁחִין, מִכְוָה. וְאִית דְּאָמְרֵי: צָרַעַת, וָנָתֶק. כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה תּוֹרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יד, נד נו): זֹאת הַתּוֹרָה לְכָל נֶגַע הַצָּרַעַת וְלַנָּתֶק וגו' וְלַשֵֹּׂאת וְלַסַּפַּחַת וְלַבֶּהָרֶת. לְעֶבֶד רַע שֶׁהָיָה נִמְכַּר, וְהָלַךְ אֶחָד לִקְנוֹתוֹ, יָדַע בּוֹ שֶׁהוּא רַע לָקַח עִמּוֹ כְּבָלִים וּמַגְלְבִים שֶׁאִם יִסְרַח יְהֵא רוֹדֶה אוֹתוֹ בָּהֶן, כְּשֶׁסָּרַח הֵבִיא כְּבָלִים וּכְבָלוֹ וְהִכָּהוּ בַּמַּגְלְבִין, אָמַר לוֹ הָעֶבֶד אֲדוֹנִי, יוֹדֵעַ הָיִיתָ תְּחִלָּה שֶׁאֲנִי עֶבֶד רַע לָמָּה קָנִיתָ אוֹתִי, אָמַר לוֹ לְפִי שֶׁהָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁאַתָּה רַע מַעֲלָלִים, לְכָךְ הִתְקַנְתִּי כְּמוֹ כֵן לְאָסְרְךָ וּלְהַלְקוֹתֶךָ, שֶׁאִם תִּסְרַח תִּלְקֶה בָּהֶם. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַד שֶׁלֹא בָּרָאתִי אָדָם אֲנִי יְדַעְתִּיו (בראשית ח, כא): כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו, אוֹי לָהּ לָעִסָּה שֶׁהַנַּחְתּוֹם מֵעִיד עָלֶיהָ שֶׁהִיא רָעָה, וּלְכָךְ נֶאֱמַר: נָכוֹנוּ לַלֵּצִים שְׁפָטִים. מַהוּ (משלי יט, כט): מַהֲלֻמוֹת, שָׁלשׁ תֵּבוֹת, אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה, מַה לּוֹ מוֹת. אָמַר רַבִּי אָבִין מָשָׁל לְמַטְרוֹנָה שֶׁנִּכְנְסָה לַפָּלָטִין וַחֲמַת שׁוֹטַיָּא וּבוּרְדוּלַיָּא וְהִיא מִדְחֲלָא, אֲמָרוּ לָהּ בְּנֵי פָּלָטִין דִּידָהּ לָא תִדַּחֲלִי, אֵלּוּ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָּחוֹת הֵם, אֲבָל אַתְּ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וּלְהִתְכַּבֵּד. כָּךְ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁשָּׁמְעוּ פָּרָשַׁת אָלוֹת וּנְגָעִים הִתְחִילוּ מִתְיָרְאִין, אָמַר לָהֶם משֶׁה אֵלּוּ לְעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, אֲבָל אַתֶּם לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלַעֲסֹק בַּתּוֹרָה. (משלי לא, יד): הָיְתָה כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ, הֱוֵי: בְּיִשְׂרָאֵל גָּדוֹל שְׁמוֹ. דָּבָר אַחֵר בְּיִשְׂרָאֵל גָּדוֹל שְׁמוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מלאכי א, יא): כִּי מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ וְעַד מְבוֹאוֹ גָּדוֹל שְׁמִי בַּגּוֹיִם גו', וְכִי בְּכָל מָקוֹם מַקְרִיבִים קְטֹרֶת וּמִנְחָה לְשֵׁם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֶלָּא בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹמְדִים וּמִתְפַּלְּלִים תְּפִלַּת מִנְחָה, עָלֶיהָ נֶאֱמַר מִנְחָה כְּמַשְׁמָעוֹ, וְאוֹמֵר (מלכים א יח, לו): וַיְהִי בַּעֲלוֹת הַמִּנְחָה וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא. מֻגָּשׁ, זוֹ תְּפִלַּת שַׁחֲרִית, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית יח, כג): וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם וגו' בִּתְפִלָּה. מֻקְטָר, זוֹ תְּפִלַּת עַרְבִית, כְּמָה דְתֵימָא (תהלים קמא, ב): תִּכּוֹן תְּפִלָּתִי קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ וגו', הֱוֵי: גָּדוֹל שְׁמִי בַּגּוֹיִם, בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹמְדִים שָׁם, לְכָךְ נֶאֱמַר: גָּדוֹל שְׁמִי בַּגּוֹיִם. דָּבָר אַחֵר נוֹדָע בִּיהוּדָה אֱלֹהִים, בִּזְּמַן שֶׁיִּנְקֹם מֵאוֹיְבֵיהֶם, כְּמָה דְתֵימָא (יואל ד, יט): מִצְרַיִם לִשְׁמָמָה תִהְיֶה וֶאֱדוֹם לְמִדְבַּר שְׁמָמָה תִּהְיֶה מֵחֲמַס בְּנֵי יְהוּדָה וגו', (יואל ד, כא): וְנִקֵּיתִי דָּמָם לֹא נִקֵּיתִי וגו', הֱוֵי: נוֹדָע בִּיהוּדָה אֱלֹהִים, כְּמָה דְתֵימָא (תהלים ט, יז): נוֹדַע ה' מִשְׁפָּט עָשָׂה בְּפֹעַל כַּפָּיו וגו'. נוֹדָע בִּיהוּדָה אֱלֹהִים. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי אִלְעָאי, כְּשֶׁעָמְדוּ יִשְׂרָאֵל עַל הַיָּם הָיוּ הַשְּׁבָטִים מִדַּיְּנִים אֵלֶּה עִם אֵלֶּה, זֶה אוֹמֵר אֲנִי יוֹרֵד תְּחִלָּה וְזֶה אוֹמֵר אֲנִי יוֹרֵד תְּחִלָּה, קָפַץ נַחְשׁוֹן לְתוֹךְ גַּלֵּי הַיָּם וְיָרַד, וְעָלָיו אָמַר דָּוִד (תהלים סט, ב): הוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹהִים כִּי בָאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה: יְדִידִי שׁוֹקֵעַ בַּיָּם וְאַתָּה מִתְפַּלֵּל, (שמות יד, טו): דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ, הֱוֵי: נוֹדָע בִּיהוּדָה אֱלֹהִים, וּלְפִיכָךְ הִגְדִּיל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁמוֹ שֶׁל נַחְשׁוֹן בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁזָּכָה לְהַקְרִיב רִאשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי הַמַּקְרִיב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן וגו', הֱוֵי: בְּיִשְׂרָאֵל גָּדוֹל שְׁמוֹ.",
"וַיְהִי אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר וַיְהִי, מְשַׁמֵּשׁ צָרָה וְשִׂמְחָה, אִם צָרָה אֵין צָרָה כַּיּוֹצֵא בָהּ, וְאִם שִׂמְחָה אֵין שִׂמְחָה כַּיּוֹצֵא בָהּ, אֲתָא רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן וְעָבְדָהּ פַּלְגָא, בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר וַיְהִי, צָרָה. וְהָיָה, שִׂמְחָה. אֲתִיבוּן לֵיהּ הָכְתִיב (בראשית א, ג): וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר, אָמַר לָהֶם אַף הִיא אֵינָהּ שִׂמְחָה, שֶׁלֹא זָכָה הָעוֹלָם לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּאוֹתָהּ אוֹרָה, דְּאָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי סִימוֹן אוֹתָהּ אוֹרָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן הָיָה אָדָם צוֹפֶה וּמַבִּיט בָּהּ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, וְכֵיוָן שֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דּוֹר אֱנוֹשׁ וְדוֹר הַמַּבּוּל וְדוֹר הַפְלָגָה, עָמַד וּגְנָזָהּ וְהִתְקִינָהּ לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ד, יח): וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ הוֹלֵךְ וָאוֹר עַד נְכוֹן הַיּוֹם. אֲתִיבוּן לֵיהּ (בראשית א, ה): וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד, אָמַר לָהֶם אַף הִיא אֵינָהּ שִׂמְחָה, שֶׁכָּל מַה שֶּׁנִּבְרָא בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן עָתִיד לְהִבָּלוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נא, ו): כִּי שָׁמַיִם כֶּעָשָׁן נִמְלָחוּ וְהָאָרֶץ כַּבֶּגֶד תִּבְלֶה וְישְׁבֶיהָ כְּמוֹ כֵן יְמוּתוּן וִישׁוּעָתִי לְעוֹלָם תִּהְיֶה וְצִדְקָתִי לֹא תֵחָת. אֲתִיבוּן לֵיהּ כָּל וַיְהִי מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית, אָמַר לָהֶם אַף הֵם אֵינָם שִׂמְחָה, שֶׁכָּל מַה שֶּׁנִּבְרָא בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית צְרִיכִים עֲשִׂיָּה, כְּגוֹן הַחַרְדָּל צָרִיךְ לְמַתֵּק, וְהַתּוּרְמְסִין צְרִיכִין לִשְׁלֹק, וְחִטִּים צְרִיכִין לִטָּחֵן. אֲתִיבוּן לֵיהּ וְהָכְתִיב (בראשית לט, ב): וַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ וַיְהִי בְּבֵית אֲדֹנָיו הַמִּצְרִי, אָמַר לָהֶם אַף הִיא אֵינָהּ שִׂמְחָה, שֶׁמִּתְגָרָת בּוֹ הַדֹּב. (במדבר ז, א): וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת משֶׁה, אָמַר לָהֶם אַף הִיא אֵינָהּ שִׂמְחָה, שֶׁנִּגְנַז בְּבִנְיַן הַבָּיִת. וְהָכְתִיב (ויקרא ט, א): וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא משֶׁה, אָמַר לָהֶם אַף הִיא אֵינָהּ שִׂמְחָה שֶׁבּוֹ בַּיּוֹם מֵתוּ נָדָב וַאֲבִיהוּא. וְהָכְתִיב (יהושע ו, כז): וַיְהִי ה' אֶת יְהוֹשֻׁעַ וַיְהִי שָׁמְעוֹ בְּכָל הָאָרֶץ, אַף הִיא אֵינָהּ שִׂמְחָה, שֶׁבּוֹ בַּיּוֹם קָרַע שִׂמְלוֹתָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע ז, ו): וַיִּקְרַע יְהוֹשֻׁעַ שִׂמְלֹתָיו וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו אַרְצָה לִפְנֵי אֲרוֹן ה' עַד הָעָרֶב הוּא וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל. וְהָכְתִיב (שמואל ב ז, א): וַיְהִי כִּי יָשַׁב הַמֶּלֶךְ בְּבֵיתוֹ, אָמַר לָהֶם אַף הִיא אֵינָהּ שִׂמְחָה שֶׁבּוֹ בַּיּוֹם בָּא אֵלָיו נָתָן הַנָּבִיא וְאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (דברי הימים ב ו, ט): רַק אַתָּה לֹא תִבְנֶה הַבָּיִת. וְהָכְתִיב וַיְהִי הַמַּקְרִיב, אָמַר לָהֶם אַף הִיא אֵינָהּ שִׂמְחָה מִפְּנֵי שֶׁהָיָה צָפוּי לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהֵם הוֹלְכִים עִם קֹרַח בְּמַחֲלָקְתּוֹ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי בֶּן פְּרָטָה, מָשָׁל לְבֶן פּוֹלוֹטָמָנִין שֶׁגָּנַב בַּמֶּרְחָץ וְהָיָה הַבַּלָּנִי מִתְיָרֵא לוֹמַר לוֹ שְׁמוֹ, אַף עַל פִּי כֵן פִּרְסְמוֹ, בָּחוּר אֶחָד לָבוּשׁ לְבָנִים, כָּךְ אַף עַל פִּי שֶׁלֹא פֵּרַשׁ שְׁמוֹתָן שֶׁל נְשִׂיאִים שֶׁחָלְקוּ עִם קֹרַח וְהָלְכוּ עִמּוֹ, פִּרְסְמָן בְּרֶמֶז (במדבר טז, ב): נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד אַנְשֵׁי שֵׁם, כְּמָה דְתֵימָא (במדבר א, טז): אֵלֶּה קְרִיאֵי הָעֵדָה נְשִׂיאֵי מַטּוֹת אֲבוֹתָם וגו', אַנְשֵׁי שֵׁם, שֶׁזָּכַר שְׁמוֹתָן בַּדְּגָלִים, כְּמָה דְתֵימָא (במדבר א, ה): וְאֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר יַעַמְדוּ אִתְּכֶם וגו'. אָמְרֵי לֵיהּ אַמְרִינָן דִּידָן אֱמֹר אַתְּ דִּידָךְ, אָמַר לָהֶם כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר וְהָיָה, שִׂמְחָה, (יואל ד, יח): וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא יִטְּפוּ הֶהָרִים עָסִיס. (זכריה יד, ח): וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יֵצְאוּ מַיִם חַיִּים מִיְרוּשָׁלָיִם. (ישעיה יא, יא): וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יוֹסִיף ה' וגו', (ישעיה ז, כא): וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יְחַיֶּה אִישׁ עֶגְלַת בָּקָר, (ישעיה כז, יג): וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע וגו', (ישעיה ד, ג): וְהָיָה הַנִּשְׁאָר בְּצִיּוֹן. וְהָכְתִיב (ירמיה לח, כח): וְהָיָה כַּאֲשֶׁר נִלְכְּדָה יְרוּשָׁלָיִם, אָמַר לָהֶם אַף הִיא אֵינָהּ צָרָה אֶלָּא שִׂמְחָה, שֶׁבּוֹ בַּיּוֹם נוֹלַד מְנַחֵם, וּבוֹ בַּיּוֹם נָטְלוּ יִשְׂרָאֵל אַפּוֹכֵי עַל עֲווֹנוֹתֵיהֶם, דְּאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אַפּוֹכֵי שְׁלֵמָה נָטְלוּ יִשְׂרָאֵל עַל עֲווֹנוֹתֵיהֶם בַּיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (איכה ד, כב): תַּם עֲוֹנֵךְ בַּת צִיּוֹן לֹא יוֹסִיף לְהַגְלוֹתֵךְ.",
"בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא, מַהוּ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, מִן הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָעוֹלָם נִתְאַוָּה לָדוּר עִם בְּרִיּוֹתָיו בַּתַּחְתּוֹנִים, רְאֵה הֵיאַךְ כְּתִיב בִּבְרִיַּת יוֹם רִאשׁוֹן (בראשית א, ה): וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד, יוֹם רִאשׁוֹן אֵינוֹ אוֹמֵר, אֶלָּא יוֹם אֶחָד, וּכְשֵׁם שֶׁאָמַר יוֹם אֶחָד יֹאמַר יוֹם שְׁנָיִם יוֹם שְׁלשָׁה, אֶלָּא לָמָּה אָמַר יוֹם אֶחָד, שֶׁעַד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה יְחִידִי בְּעוֹלָמוֹ נִתְאַוָּה לָדוּר עִם בְּרִיּוֹתָיו בַּתַּחְתּוֹנִים, לֹא עָשָׂה כֵן אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן וְהִשְּׁרָה בּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁכִינָתוֹ וּבָאוּ הַנְּשִׂיאִים לְהַקְרִיב, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִכָּתֵב שֶׁבְּיוֹם זֶה נִבְרָא הָעוֹלָם. דָּבָר אַחֵר בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, בַּיּוֹם שֶׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן אֵינוֹ אוֹמֵר כָּאן, אֶלָּא בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, מַהוּ הָרִאשׁוֹן, לִבְרִיאַת עוֹלָם, מְלַמֵּד שֶׁאֶחָד בְּשַׁבָּת הָיָה, נִמְצֵאתָ אוֹמֵר עֶשֶׂר עֲטָרוֹת נָטַל אוֹתוֹ הַיּוֹם, רִאשׁוֹן לִבְרִיאַת עוֹלָם, רִאשׁוֹן לַכְּהֻנָּה, רִאשׁוֹן לַנְּשִׂיאוּת, רִאשׁוֹן לַשְּׁכִינָה, דִּכְתִיב (שמות כה, ח): וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם. רִאשׁוֹן לַעֲבוֹדָה, רִאשׁוֹן לְבִרְכַּת כֹּהֲנִים, רִאשׁוֹן לְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים, רִאשׁוֹן לְאִסּוּר בָּמָה, רִאשׁוֹן לַאֲכִילַת קֳדָשִׁים, רִאשׁוֹן לִירִידַת הָאֵשׁ, דִּכְתִיב (ויקרא ט, כד): וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל עַל הַמִּזְבֵּחַ וגו':",
"נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב לְמַטֵּה יְהוּדָה (במדבר ז, יב), לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ נַחְשׁוֹן, עַל שֵׁם שֶׁיָּרַד תְּחִלָּה לַנַּחְשׁוֹל שֶׁבַּיָּם. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה מִי שֶׁקִּדֵּשׁ אֶת שְׁמִי בַּיָּם הוּא יַקְרִיב תְּחִלָּה, וְזֶה הָיָה נַחְשׁוֹן, וְכֵן עָשָׂה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר ז, יב): נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב וגו', יִחֲסוֹ הַכָּתוּב עַל שֵׁם שִׁבְטוֹ, שֶׁבַח לוֹ, שֶׁבַח לְאָבִיו, שֶׁבַח לְשִׁבְטוֹ, אוֹ שֶׁגָּבָה מִשִּׁבְטוֹ וְהֵבִיא, תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר ז, יז): זֶה קָרְבַּן נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב, מִשֶּׁלּוֹ הֵבִיא וְלֹא שֶׁגָּבָה מִשִּׁבְטוֹ וְהֵבִיא, אֶלָּא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב, יִחֲסוֹ הַכָּתוּב עַל שֵׁם שִׁבְטוֹ:",
"וְקָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף וגו' (במדבר ז, יג), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שיר השירים ד, ז): כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ, מְדַבֵּר בְּיִשְׂרָאֵל, תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, בְּשָׁעָה שֶׁעָמְדוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַר סִינַי לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה וְלֹא הָיוּ בָּהֶם לֹא סוּמִים וְלֹא חֵרְשִׁים וְלֹא שׁוֹטִים וְלֹא אִלְמִים וְלֹא פִּסְחִים וְלֹא חִגְרִים, וְעַל אוֹתָהּ שָׁעָה הוּא אוֹמֵר: כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ, עַד שֶׁחָטְאוּ בָּעֵגֶל וְנַעֲשׂוּ בָּהֶם זָבִים וּמְצֹרָעִים, כְּמָה דְתֵימָא (שמות לב, כה): וַיַּרְא משֶׁה אֶת הָעָם כִּי פָרֻעַ וגו', וּכְתִיב (ויקרא יג, מה): וְהַצָּרוּעַ אֲשֶׁר בּוֹ הַנֶּגַע בְּגָדָיו יִהְיוּ פְרֻמִים וְרֹאשׁוֹ יִהְיֶה פָרוּעַ, וְעַל אוֹתָהּ שָׁעָה הוּא אוֹמֵר (במדבר ה, ב): וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב, אֲבָל לִפְנֵי הַר סִינַי כֻּלָּם שְׁלֵמִים הָיוּ, הֱוֵי: כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וגו'. דָּבָר אַחֵר כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי, מְדַבֵּר בַּשְּׁבָטִים, וְאִם תֹּאמַר כֵּיצַד הָיוּ כֻּלָּם יָפִים, שֶׁהֲרֵי יַעֲקֹב אֲבִיהֶם בֵּרַךְ לַשְּׁבָטִים וּמְקַנְתֵּר לִרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן וְלֵוִי, וְהֵיאַךְ אַתָּה אוֹמֵר: כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אַף עַל פִּי שֶׁבֵּרַךְ אֶת הַשְּׁבָטִים הָאַחֲרוֹנִים וְקִנְתֵּר לָרִאשׁוֹנִים, אֶלָּא חָזַר וּבֵרְכָם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מט, כח): כָּל אֵלֶּה שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל שְׁנֵים עָשָׂר וגו', עָשָׂה אוֹתָם יוֹנְקִים זֶה מִזֶּה. מַהוּ (בראשית מט, כח): וַיְבָרֶךְ אוֹתָם אִישׁ אֲשֶׁר כְּבִרְכָתוֹ וגו', מִשֶּׁבֵּרְכָן חָזַר וּבֵרְכָן, אֶלָּא מְלַמֵּד כְּשֶׁבֵּרַךְ יַעֲקֹב אָבִינוּ אֶת בָּנָיו וְהָיָה מוֹשְׁלָן בְּחַיּוֹת, מָשַׁל יְהוּדָה בְּאַרְיֵה (בראשית מט, ט): גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה. מָשַׁל דָּן בְּנָחָשׁ, (בראשית מט, יז): יְהִי דָן נָחָשׁ וגו'. נַפְתָּלִי בְּאַיָּלָה (בראשית מט, כא): נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלֻחָה וגו'. בִּנְיָמִן בִּזְאֵב, (בראשית מט, כז): בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף, אַף עַל פִּי כֵן חָזַר וְקָרָא כֻּלָּם אֲרָיוֹת, כֻּלָּם נְחָשִׁים, כֻּלָּם אַיָּלוֹת, כֻּלָּם זְאֵבִים. תֵּדַע לְךָ שֶׁהוּא כֵּן, שֶׁהֲרֵי דָּן שֶׁקְּרָאוֹ נָחָשׁ חָזַר וּקְרָאוֹ אַרְיֵה, (דברים לג, כב): דָּן גּוּר אַרְיֵה וגו', הָא לָמַדְתָּ שֶׁחָזַר וְכָלַל רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן וְלֵוִי בְּבִרְכַּת אֲחֵיהֶם, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וגו', וּלְכָךְ חָזַר הַכָּתוּב וּמָנָה לִרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן וְלֵוִי לְעַצְמָם בְּסֵפֶר וְאֵלֶּה שְׁמוֹת, וְלֹא מָנָה הַשְּׁבָטִים אֲחֵרִים. רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה וְרַבָּנָן, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לְכָךְ מָנָה רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן וְלֵוִי לְעַצְמָם, שֶׁכָּל הַשְּׁבָטִים לֹא שָׁמְרוּ יִחוּסֵיהֶם בְּמִצְרַיִם וּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן וְלֵוִי שָׁמְרוּ יִחוּסֵיהֶם, לְכָךְ הוּא מוֹנֶה שָׁם יִחוּסָם. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר כָּל הַשְּׁבָטִים הָיוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים בְּמִצְרַיִם וְשֵׁבֶט רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן וְלֵוִי לֹא עָבְדוּ עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, וְלָכֵן זָכוּ לִמָּנוֹת לְעַצְמָם. וְרַבָּנָן אָמְרִין כָּל הַשְּׁבָטִים לֹא הִנְהִיגוּ שְׂרָרָה בְּמִצְרַיִם רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן וְלֵוִי הִנְהִיגוּ שְׂרָרָה בְּמִצְרַיִם, מֵת רְאוּבֵן נָתְנוּ שְׂרָרָה לְשִׁמְעוֹן, מֵת שִׁמְעוֹן נָתְנוּ שְׂרָרָה לְלֵוִי, מֵת לֵוִי בִּקְשׁוּ לָתֵת שְׂרָרָה לִיהוּדָה וְיָצָאת בַּת קוֹל וְאָמְרָה לָהֶם הַנִּיחוּ אוֹתָהּ עַד שֶׁיַּגִּיעַ זְמַנָּהּ, אֵימָתַי הִגִּיעַ זְמַנָּהּ, לְאַחַר מִיתָתוֹ שֶׁל יְהוֹשֻׁעַ (שופטים א, א ב): וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת יְהוֹשֻׁעַ וַיִּשְׁאֲלוּ וגו' וַיֹּאמֶר ה' יְהוּדָה יַעֲלֶה וגו'. רַבִּי לֵוִי וְרַבִּי חָנִין, חַד מִנְּהוֹן אֲמַר לְכָךְ חָזַר וְיִחֵס אֵלּוּ שְׁלשָׁה הַשְּׁבָטִים מִפְּנֵי שֶׁקִּנְתְּרָן אֲבִיהֶם. וְאַחֲרִינָא אֲמַר מִפְּנֵי שֶׁיִּחֲסָן אֵצֶל משֶׁה וְאַהֲרֹן. וְלֵית אֲנַן יָדְעִין מַאן אֲמַר דָּא וּמַאן אֲמַר דָּא, מִמַּה דְּאָמַר רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בַּר רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי חָנִין בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק (משלי טו, לא): אֹזֶן שֹׁמַעַת תּוֹכַחַת חַיִּים בְּקֶרֶב חֲכָמִים תָּלִין, הֱוֵי הוּא רַבִּי חָנִין דְּאָמַר מִפְּנֵי שֶׁקִּנְתְּרָן. וּלְפִי שֶׁקִּבְּלוּ תּוֹכַחַת אֲבִיהֶם זָכוּ לְהִתְיַחֵס בְּצַד משֶׁה וְאַהֲרֹן, לְכָךְ נֶאֱמַר: כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וגו'. דָּבָר אַחֵר כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וגו', לְפִי שֶׁיִּרְמְיָה אוֹמֵר (ירמיה ו, ל): כֶּסֶף נִמְאָס קָרְאוּ לָהֶם, וִיחֶזְקֵאל קוֹרֵא אוֹתָם סִיגִים (יחזקאל כב, יח): בֶּן אָדָם הָיוּ לִי בֵית יִשְׂרָאֵל לְסִיג וגו', בָּא זְכַרְיָה וְאָמַר (זכריה ד, ב): רָאִיתִי וְהִנֵּה מְנוֹרַת וגו', שֶׁל זָהָב הִיא כֻּלָּהּ, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וגו'. דָּבָר אַחֵר כֻּלָּךְ יָפָה וגו', מְדַבֵּר בִּנְשִׂיאֵי הַשְּׁבָטִים בְּעֵת שֶׁהִקְרִיבוּ לַחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ, לֹא הִקְרִיבוּ כֻּלָּם בְּיוֹם אֶחָד אֶלָּא כָּל אֶחָד וְאֶחָד יוֹמוֹ, כְּמָה דְתֵימָא (במדבר ז, יא): נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם, יָכוֹל מִי שֶׁהִקְרִיב רִאשׁוֹן הוּא הָיָה חָבִיב יוֹתֵר, וִיהוּדָה שֶׁהִקְרִיב תְּחִלָּה הוּא יִהְיֶה חָבִיב מִכֻּלָּם, לְכָךְ אָמַר רַבִּי חֶלְבוֹ, בְּכָל הַשְּׁבָטִים כְּתִיב: קָרְבָּנוֹ, קָרְבָּנוֹ, וּבִנְשִׂיא יְהוּדָה כְּתִיב: וְקָרְבָּנוֹ, אֶתְמְהָא, הוּא הִקְרִיב רִאשׁוֹן וְאָמַר: וְקָרְבָּנוֹ, לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר כֵּן, אֶלָּא הָרִאשׁוֹן קָרְבָּנוֹ, וְהָאַחֲרוֹנִים וְקָרְבָּנוֹ, לָמָּה כֵן, אָמַר רַבִּי בְּרֶכְיָה הַכֹּהֵן בַּר רַבִּי, בִּשְׁבִיל יְהוּדָה שֶׁהִקְרִיב רִאשׁוֹן, שֶׁאִם בָּא לְהִתְגָּאוֹת עַל אֶחָיו וְלוֹמַר אֲנִי מְכֻבָּד מִכֶּם שֶׁאֲנִי הִקְרַבְתִּי תְּחִלָּה, הֵם מְשִׁיבִים אוֹתוֹ וְאוֹמְרִים לוֹ אַתָּה הוּא שֶׁהִקְרַבְתָּ אַחֲרוֹן, שֶׁכָּךְ כְּתִיב וְקָרְבָּנוֹ, עָשָׂה אוֹתְךָ טְפֵלָה לַאֲחֶיךָ, הֱוֵי: כֻּלָּךְ יָפָה וגו':",
"דָּבָר אַחֵר, לָמָּה בָּרִאשׁוֹן וְקָרְבָּנוֹ, אָמַר רַבִּי יוּדָן, הֶעֱלָה עֲלֵיהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּאִלּוּ כֻּלָּם הִקְרִיבוּ בְּיוֹם רִאשׁוֹן וּבְיוֹם אַחֲרוֹן, שֶׁאֵין זֶה גָּדוֹל מִזֶּה. כְּתִיב (במדבר ז, פד): זֹאת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ וגו', וַהֲלוֹא קְעָרָה אַחַת הָיְתָה וּמִזְרָק אֶחָד וְכַף אַחַת הָיְתָה בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר ז, פד): קַעֲרֹת כֶּסֶף שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה וגו', אֶלָּא הֶעֱלָה עֲלֵיהֶם כְּאִלּוּ כֻּלָּם הִקְרִיבוּ בְּיוֹם רִאשׁוֹן וּכְאִלּוּ כֻּלָּם הִקְרִיבוּ בְּיוֹם אַחֲרוֹן:",
"דָּבָר אַחֵר, וְקָרְבָּנוֹ, אָמַר רַבִּי פִּינְחָס בֶּן יָאִיר לָמָּה בְּכָל קָרְבְּנוֹת הַנְּשִׂיאִים כְּתִיב: קָרְבָּנוֹ, עַתֻּדִים, חָסֵר, וּבְנַחְשׁוֹן כְּתִיב: וְקָרְבָּנוֹ, עַתּוּדִים, מְלֵאִים. וְקָרְבָּנוֹ, לָמָּה וי\"ו יְתֵרָה, כְּנֶגֶד שִׁשָּׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְחַדְּשׁוּ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם בָּעוֹלָם, רִאשׁוֹן לַשְּׁכִינָה שֶׁשָּׁרְתָה בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כה, ח): וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם. רִאשׁוֹן לַנְּשִׂיאִים, רִאשׁוֹן לְבִרְכַּת כֹּהֲנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ט, כב): וַיִּשָֹּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָיו אֶל הָעָם וַיְבָרְכֵם. רִאשׁוֹן לִמְחִצַּת מַחֲנֵה שְׁכִינָה. רִאשׁוֹן לְאִסּוּר הַבָּמָה, דִּכְתִיב (דברים יב, יג): הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תַּעֲלֶה עֹלֹתֶיךָ וגו'. רִאשׁוֹן לִירִידַת הָאֵשׁ, דִּכְתִיב (ויקרא ט, כד): וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל עַל הַמִּזְבֵּחַ וגו', וּלְכָךְ יָבוֹא בֶּן נַחְשׁוֹן בְּשֵׁשׁ מִדּוֹת שְׁלֵמִים וְיִבְנֶה יְסוֹד בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כְּמָה דְתֵימָא (שמואל א טז, יח): וַיַּעַן אֶחָד מֵהַנְּעָרִים וגו' יוֹדֵעַ נַגֵּן יוֹדֵעַ לִשְׁאוֹל, גִּבּוֹר חַיִל, יוֹדֵעַ לְהָשִׁיב, אִישׁ מִלְחָמָה, יוֹדֵעַ לִשָֹּׂא וְלִתֵּן בְּמִלְחַמְתָּהּ שֶׁל תּוֹרָה, וּנְבוֹן דָּבָר, שֶׁמֵּבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר, וְאִישׁ תֹּאַר, שֶׁמַּרְאֶה פָּנִים בַּהֲלָכָה, וַה' עִמּוֹ, שֶׁהֲלָכָה כְּמוֹתוֹ בְּכָל מָקוֹם, וּלְכָךְ עַתּוּדִים מְלֵאִים, שֶׁדָּוִד שֶׁעָמַד מִמֶּנּוּ נִתְבָּרֵךְ בְּשֵׁשׁ בְּרָכוֹת, וְאֵין עַתּוּדִים אֶלָּא לְשׁוֹן עֲמִידָה, כְּמָה דְתֵימָא (איוב טו, כח): אֲשֶׁר הִתְעַתְּדוּ לְגַלִּים. וְאוֹמֵר (משלי כד, כז): וְעַתְּדָהּ בַּשָֹּׂדֶה לָךְ:",
"דָּבָר אַחֵר, לָמָּה עַתּוּדִים מָלֵא וְהוּא יַתִּיר וא\"ו, כְּנֶגֶד שִׁשָּׁה בָּנִים שֶׁהָיוּ מִנַּחְשׁוֹן בַּעֲלֵי שֵׁשׁ בְּרָכוֹת, וְאֵלּוּ הֵן: דָּוִד, מָשִׁיחַ, דָּנִיֵּאל, חֲנַנְיָה, מִישָׁאֵל, וַעֲזַרְיָה. דָּוִד, דִּכְתִיב (שמואל א טז, יח): יֹדֵעַ נַגֵּן וגו'. מָשִׁיחַ דִּכְתִיב (ישעיה יא, ב): וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ה' רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה, הֲרֵי תְּרֵין, רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה, הֲרֵי אַרְבַּע, רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת ה', הֲרֵי שֵׁשׁ. דָּנִיֵּאל מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה מִנַּיִן, דִּכְתִיב (דניאל א, ו): וַיְהִי בָהֶם מִבְּנֵי יְהוּדָה דָּנִיֵּאל חֲנַנְיָה וגו', (דניאל א, ד): יְלָדִים אֲשֶׁר אֵין בָּהֶם כָּל מְאוּם וגו' וּמַשְׂכִּלִים בְּכָל חָכְמָה וגו':",
"דָּבָר אַחֵר, וְקָרְבָּנוֹ, לָמָּה וי\"ו יְתֵרָה, רַבִּי בֵּיבַי בְּשֵׁם רַבִּי רְאוּבֵן שִׁתָּא, כְּנֶגֶד שִׁשָּׁה דְּבָרִים שֶׁנִּטְלוּ מֵאָדָם הָרִאשׁוֹן וַעֲתִידִים לַחֲזֹר עַל יְדֵי בֶּן נַחְשׁוֹן הוּא מָשִׁיחַ, אֵלּוּ הֵן שִׁשָּׁה דְּבָרִים שֶׁנִּטְּלוּ מֵאָדָם הָרִאשׁוֹן: זִיווֹ, וְחַיָּיו, וְקוֹמָתוֹ, וּפֵרוֹת הָאָרֶץ, וּפֵרוֹת הָאִילָן, וּמְאוֹרוֹת. זִיווֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב יד, כ): מְשַׁנֶּה פָנָיו וַתְּשַׁלְּחֵהוּ. חַיָּיו מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ג, יט): כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב. קוֹמָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ג, ח): וַיִּתְחַבֵּא הָאָדָם וגו', שֶׁעָשָׂה קוֹמָתוֹ מֵאָה אַמָּה. פֵּרוֹת הָאָרֶץ וּפֵרוֹת הָאִילָן, (בראשית ג, יז): אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ וגו'. מְאוֹרוֹת (ישעיה כד, כג): וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה וגו'. מִנַּיִן שֶׁגְּנָזָם, דִּכְתִיב (איוב לח, טו): וְיִמָנַע מֵרְשָׁעִים אוֹרָם וגו'. וּמִנַּיִן שֶׁעֲתִידִים לַחֲזֹר לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, זִיווֹ מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים ה, לא): וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ, חַיָּיו (ישעיה סה, כב): כִּי כִימֵי הָעֵץ יְמֵי עַמִּי. תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אֵין עֵץ אֶלָּא תּוֹרָה, דִּכְתִיב (משלי ג, יח): עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ. קוֹמָתוֹ (ויקרא כו, יג): וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת, תָּנֵי רַבִּי חִיָּא בְּקוֹמָה זְקוּפָה, וְאֵין יְרֵאִים מִכָּל בְּרִיָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר מָאתַיִם אַמָּה, קוֹמְמִיּוּת קוֹמָה שֶׁל מֵיוֹת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מֵאָה אַמָּה כְּאָדָם הָרִאשׁוֹן. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר שְׁלשׁ מֵאוֹת אַמָּה, שֶׁנֶּאֱמַר קוֹמְמִיּוּת, ק' מֵאָה, מֵיוֹת מָאתָיִם. רַבִּי אַבָּהוּ אוֹמֵר תְּשַׁע מֵאוֹת אַמָּה. רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי דוֹסָא טַעֲמֵיהּ דְּרַבִּי אַבָּהוּ, דִּכְתִיב: כִימֵי הָעֵץ יְמֵי עַמִּי, וְסַדָּן שֶׁל שִׁקְמָה עוֹשֶׂה בָּאָרֶץ שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, וְהַוְּלַד הַזֶּה יוֹצֵא מִמְּעֵי אִמּוֹ אַמָּה גְדוּמָא, צֵא וַחֲשֹׁב אַמָּה וּמֶחֱצָה לְכָל שָׁנָה, אַתְּ מוֹצֵא תְּשַׁע מֵאוֹת אַמּוֹת. פֵּרוֹת הָאָרֶץ וּפֵרוֹת הָאִילָן מִנַּיִן, דִּכְתִיב (זכריה ח, יב): כִּי זֶרַע הַשָּׁלוֹם הַגֶּפֶן וגו'. מְאוֹרוֹת מִנַּיִן (ישעיה ל, כו): וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה:",
"וְקָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת. תָּנֵי מַגִּיד שֶׁלֹא נַעֲשׂוּ מִתְּחִלָּה אֶלָּא עַל שֵׁם קָרְבָּנוֹ (במדבר ז, יג): מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, אֵין לִי אֶלָּא מִזְרָק שֶׁנִּתְפָּרֵשׁ בּוֹ בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, קְעָרָה מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר: שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת, מַה זֶּה בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, אַף זֶה בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ. רַבִּי חֲנַנְיָה בֶּן אֲחִי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר אֵין צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר (במדבר ז, פה): כֹּל כֶּסֶף הַכֵּלִים אַלְפַּיִם וְאַרְבַּע מֵאוֹת בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים, שֶׁהָיוּ שָׁוִים בַּמִּדָּה. וּמָה הֶפְרֵשׁ בֵּין קְעָרָה לְמִזְרָק, קְעָרָה גִּלְדָהּ עָבֶה, מִזְרָק גִּלְדוֹ דַּק. (במדבר ז, יג): סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן, זוֹ מִן הַנְּדָבָה. (במדבר ז, יד): כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב וגו', אָמַר רַבִּי חָנִין שֶׁעוֹשֶׂה כָּל מַה שֶׁבַּכַּף, אֶחָת, שֶׁכְּלֵי הַקֹּדֶשׁ מְצָרֵף מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ לִטָּמֵא, שֶׁאִם נָגַע טְבוּל יוֹם בְּמִקְצַת מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ, פָּסַל אֶת כֻּלּוֹ. עֲשָׂרָה זָהָב, הִיא שֶׁל זָהָב, מִשְׁקָלָהּ שֶׁל כֶּסֶף. אַתָּה אוֹמֵר כֵּן, הִיא שֶׁל זָהָב וּמִשְׁקָלָהּ שֶׁל כֶּסֶף, אוֹ הִיא שֶׁל כֶּסֶף וּמִשְׁקָלָהּ שֶׁל זָהָב, תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר ז, פו): כָּל זְהַב הַכַּפּוֹת עֶשְׂרִים וּמֵאָה, הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כַּלָּשׁוֹן הָאַחֲרוֹן אֶלָּא כַּלָּשׁוֹן הָרִאשׁוֹן, הִיא שֶׁל זָהָב וּמִשְׁקָלָהּ שֶׁל כֶּסֶף. מְלֵאָה קְטֹרֶת, זוֹ קְטֹרֶת נְדָבָה. (במדבר ז, טו): פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר, שֶׁלֹא הָיָה בְּעֶדְרוֹ כָּמוֹהוּ. (במדבר ז, טו): אַיִל אֶחָד, שֶׁלֹא הָיָה בְּעֶדְרוֹ כָּמוֹהוּ. (במדבר ז, טו): בֶּן שְׁנָתוֹ, שָׁנָה שֶׁל עַצְמוֹ וְלֹא שָׁנָה לְמִנְיַן עוֹלָם. (במדבר ז, טו): לְעֹלָה, מַגִּיד שֶׁכֻּלָּם כְּשֵׁרוֹת לְעוֹלָה. אוֹ (במדבר ז, טו): כֶּבֶשׂ, שֶׁנִּתְפָּרֵשׁ בּוֹ כָּשֵׁר לְעוֹלָה, וּשְׁאָר כֻּלָּם לֹא הֻכְשְׁרוּ לְעוֹלָה, תַּלְמוּד לוֹמַר פַּר אֶחָד, אַיִל אֶחָד, כֶּבֶשׂ אֶחָד, מַגִּיד שֶׁכֻּלָּם כְּשֵׁרוֹת לְעוֹלָה. (במדבר ז, טז): שְׂעִיר עִזִים אֶחָד לְחַטָּאת, לְכַפֵּר עַל קֶבֶר הַתְּהוֹם. (במדבר ז, יז): וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים, מַגִּיד שֶׁכֻּלָּם כְּשֵׁרוֹת לְזֶבַח הַשְּׁלָמִים, אוֹ (במדבר ז, יז): בָּקָר, שֶׁנִּתְפָּרֵשׁ בּוֹ כָּשֵׁר לְזֶבַח הַשְּׁלָמִים, וְכֻלָּם לֹא הֻכְשְׁרוּ לְזֶבַח הַשְּׁלָמִים, תַּלְמוּד לוֹמַר: וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים וגו', מַגִּיד שֶׁכֻּלָּם כְּשֵׁרוֹת לְזֶבַח הַשְּׁלָמִים. (במדבר ז, יז): זֶה קָרְבַּן נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב, מִשֶּׁלּוֹ הֵבִיא וְלֹא שֶׁגָּבָה מִשִּׁבְטוֹ וְהֵבִיא. זֶה קָרְבַּן, זֶה הֵבִיא קְטֹרֶת נְדָבָה וְאֵין הַיָּחִיד מֵבִיא קְטֹרֶת נְדָבָה, זֶה מֵבִיא חַטָּאת שֶׁלֹא חָטָא, וְאֵין הַיָּחִיד מֵבִיא חַטָּאת שֶׁלֹא חָטָא. זֶה קָרְבָּן דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת, וְאֵין קָרְבַּן יָחִיד דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת:",
"דָּבָר אַחֵר, וְקָרְבָּנוֹ וגו', מָה רָאוּ הַנְּשִׂיאִים לְהַקְרִיב קָרְבָּנוֹת בָּעִנְיָן הַזֶּה, רַבָּנָן אָמְרִין אַף עַל פִּי שֶׁקָּרְבָּן שָׁוֶה הִקְרִיבוּ כֻּלָּם, עַל דְּבָרִים גְּדוֹלִים הִקְרִיבוּ, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד הִקְרִיבוֹ לְפִי דַּעְתּוֹ, הִתְחִיל נַחְשׁוֹן וְהִקְרִיב עַל סֵדֶר הַמְלוּכָה כְּמָה שֶׁהִמְלִיכוֹ אָבִיו עַל אֶחָיו, כְּמָה דְּתֵימָא (בראשית מט, ח ט): יְהוּדָה אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ וגו', גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה וגו', וְכֵן הוּא אוֹמֵר (דברי הימים א ה, ב): כִּי יְהוּדָה גָבַר בְּאֶחָיו וּלְנָגִיד מִמֶּנּוּ וגו', וְהָיָה מָסֹרֶת בְּיַד שֵׁבֶט יְהוּדָה חַכְמֵיהֶם וּגְדוֹלֵיהֶם מִן יַעֲקֹב אָבִינוּ, כָּל מַה שֶּׁעָתִיד לֶאֱרַע לְכָל שֵׁבֶט עַד יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ, וְכֵן הָיָה בְּיַד כָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט מָסֹרֶת כָּל מַה שֶׁיֶּאֱרַע לוֹ עַד יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ מִן יַעֲקֹב אֲבִיהֶם. וְקָרְבָּנוֹ וגו', הַקְּעָרָה וְהַמִּזְרָק הִקְרִיב כְּנֶגֶד מַלְכֵי בֵּית דָּוִד שֶׁעֲתִידִים לַעֲמֹד מִמֶּנּוּ שֶׁמָּלְכוּ בַּכִּפָּה בַּיָּם וּבַיַּבָּשָׁה, כְּגוֹן שְׁלֹמֹה וּמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ. שְׁלֹמֹה מִנַּיִן, דִּכְתִיב (מלכים א ה, ד): כִּי הוּא רֹדֶה בְּכָל עֵבֶר הַנָּהָר מִתִּפְסַח וְעַד עַזָּה, רַב וּשְׁמוּאֵל חַד אָמַר תִּפְסַח בְּסוֹף הָעוֹלָם וְעַזָּה בְּסוֹף הָעוֹלָם. וְחַד אָמַר גַּבֵּי הֲדָדֵי הֲווֹ קָיְמֵי, וּכְשֵׁם שֶׁמָּלַךְ עַל תִּפְסָח וְעַל עַזָּה, כָּךְ מָלַךְ עָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וְאוֹמֵר (מלכים א י, כד כה): וְכָל הָאָרֶץ מְבַקְּשִׁים אֶת פְּנֵי שְׁלֹמֹה לִשְׁמֹעַ אֶת חָכְמָתוֹ וגו' וְהֵמָּה מְבִיאִים אִישׁ מִנְחָתוֹ וגו'. וּמִנַּיִן שֶׁהָיָה שׁוֹלֵט בַּיָּם, דִּכְתִיב (מלכים א ה, יא): וְגַם אֳנִי חִירָם אֲשֶׁר נָשָׂא זָהָב מֵאוֹפִיר וגו', (מלכים א ה, כב): כִּי אֳנִי תַרְשִׁישׁ לַמֶּלֶךְ בַּיָּם עִם אֳנִי חִירָם אַחַת לְשָׁלשׁ שָׁנִים וגו', וְאוֹמֵר (תהלים פט, כו): וְשַׂמְתִּי בַיָּם יָדוֹ וּבַנְהָרוֹת יְמִינוֹ. מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ מִנַּיִן, דִּכְתִיב (תהלים עב, ח): וְיֵרְדְּ מִיָּם עַד יָם וּמִנָּהָר עַד אַפְסֵי אָרֶץ. בָּאָרֶץ מִנַּיִן, דִּכְתִיב (תהלים עב, יא): וְיִשְׁתַּחֲווּ לוֹ כָל מְלָכִים כָּל גּוֹיִם יַעַבְדוּהוּ. וְאוֹמֵר (דניאל ז, יג יד): וְאָרוּ עִם עֲנָנֵי שְׁמַיָא וגו' וְלֵהּ יְהִב שָׁלְטָן וגו'. (דניאל ב, לה): וְאַבְנָא דִי מְחָת לְצַלְמָא הֲוַת לְטוּר רַב וּמְלָאת כָּל אַרְעָא. וּלְכָךְ הִקְרִיב קְעָרָה כְּנֶגֶד הַיָּם שֶׁהוּא מַקִּיף אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ וְדוֹמֶה לִקְעָרָה, לָמָּה הָיָה (במדבר ז, יג): שְׁלשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָה, לְפִי שֶׁכְּשֶׁהִקְוָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי שֶׁל יְצִירַת הָעוֹלָם כָּל הַמַּיִם לְמָקוֹם אֶחָד קְרָאָן יַמִּים, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א, י): וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים, וְיַמִּים בְּגִימַטְרִיָּא הוּא מֵאָה, יו\"ד יו\"ד עֶשְׂרִים, מ\"ם מ\"ם שְׁמוֹנִים, הֲרֵי מֵאָה. בָּא שְׁלֹמֹה וְהוֹסִיף יַם אֶחָד לִמְלֶאכֶת הַמִּקְדָשׁ לִטְבֹּל בּוֹ הַכֹּהֲנִים, כְּמָה דְתֵימָא (מלכים א ז, כג): וַיַּעַשׂ אֶת הַיָּם מוּצָק עֶשֶׂר בָּאַמָּה מִשְֹּׂפָתוֹ עַד שְׂפָתוֹ וגו'. וּכְנֶגֶד אוֹתָן שְׁלשִׁים אַמָּה שֶׁהָיָה קַו הַיָּם שֶׁעָשָׂה שְׁלֹמֹה סָבִיב, הוֹסִיף עַל מִשְׁקַל הַקְּעָרָה שְׁלשִׁים שְׁקָלִים, כְּנֶגֶד הַיָּם שֶׁל שְׁלֹמֹה, הֲרֵי מֵאָה וּשְׁלשִׁים שֶׁקֶל מִשְׁקַל הַקְּעָרָה, כְּנֶגֶד הַיַּמִּים וְיַם שֶׁל שְׁלֹמֹה. (במדבר ז, יג): מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף, כְּנֶגֶד הָעוֹלָם שֶׁהוּא עָשׂוּי כְּכַדּוּר הַנִּזְרָק מִיָּד לְיָד, לָמָּה מִשְׁקָלוֹ (במדבר ז, יג): שִׁבְעִים שֶׁקֶל, שֶׁשָּׁלְטוּ שְׁנֵיהֶם עַל שִׁבְעִים אֻמּוֹת שֶׁהֵם מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ. וּמִנַּיִן שֶׁהַיָּם עָשׂוּי דּוּגְמַת קְעָרָה וְהָעוֹלָם עָשׂוּי כְּכַדּוּר, כְּהַהִיא דִּתְנֵינַן, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא כָּל שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ מַקֵּל אוֹ צִפּוֹר אוֹ כַּדּוּר קְעָרָה וְסַיִף וַעֲטָרָה וְטַבַּעַת. מַקֵּל, שֶׁהוּא רוֹדֶה בּוֹ אֶת הָעוֹלָם. צִפּוֹר, (ישעיה י, יד): וַתִּמְצָא כַקֵּן יָדִי לְחֵיל הָעַמִּים. כַּדּוּר שֶׁהָעוֹלָם עָשׂוּי כְּכַדּוּר. אָמַר רַבִּי יוֹנָה אֲלֶכְּסַנְדְּרוּס מַקֶּדָנוֹס כַּד בָּעֵי מֵיסַק לְעֵיל הֲוֵי סָלֵיק וְסָלֵיק עַד שֶׁרָאָה אֶת הָעוֹלָם כְּכַדּוּר וְאֶת הַיָּם כִּקְעָרָה, בְּגִין כֵּן צָיְרִין לֵיהּ כַּדּוּרָא בִּידֵיהּ וִיצוּרִינֵיהּ קְעָרָה בִּידֵיהּ, אֵינוֹ שַׁלִּיט בַּיָּם, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שַׁלִּיט בַּיָּם וְשַׁלִּיט בַּיַּבָּשָׁה, מַצִּיל בַּיָּם וּמַצִּיל בַּיַּבָּשָׁה, וּלְכָךְ הֵבִיאוּ קְעָרָה כְּנֶגֶד הַיָּם וּמִזְרָק כְּנֶגֶד הַיַּבָּשָׁה. (במדבר ז, יג): שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים, שֶׁלִּשְׁלֹמֹה הֵבִיאוּ הָאֻמּוֹת מְנָחוֹת, וְכֵן עֲתִידִים לְהָבִיא לְמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, כְּמָה דְתֵימָא (תהלים עכ, י): מַלְכֵי שְׁבָא וּסְבָא אֶשְׁכָּר יַקְרִיבוּ, וְאֵין מְלֵאִים אֶלָּא לְשׁוֹן דּוֹרוֹן, כְּמָה דְתֵימָא (שמואל א יח, כז): וַיְמַלְּאוּם לַמֶּלֶךְ. (במדבר ז, יג): סֹלֶת, כְּמָה דְּתֵימָא (איכה ד, ב): הַמְסֻלָּאִים בַּפָּז. (במדבר ז, יג): בְּלוּלָה בַּשֶּׁמֶן, כְּמָה דְתֵימָא (קהלת ז, א): טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב, וְאוֹמֵר (שיר השירים א, ג): שֶׁמֶן תּוּרַק שְׁמֶךָ, שֶׁהָיָה שָׁמָם הַטּוֹב יוֹצֵא בְּכָל הָעוֹלָם. לָמָּה הָיוּ שֶׁל כָּסֶף, כְּמָא דְּתֵימָא (משלי י, כ): כֶּסֶף נִבְחָר לְשׁוֹן צַדִּיק. (במדבר ז, יד): כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב, כְּנֶגֶד עֲשָׂרָה דוֹרוֹת מִן פֶּרֶץ וְעַד דָּוִד, שֶׁנֶּאֱמַר (רות ד, יח כב): וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת וגו' וְחֶצְרוֹן הוֹלִיד וגו' וְעַמִּינָדָב הוֹלִיד אֶת נַחְשׁוֹן וגו' וְעֹבֵד הוֹלִיד וגו', וְיִשַּׁי הוֹלִיד אֶת דָּוִד וגו'. כַּף אַחַת, שֶׁהָיוּ יַד אַחַת, כֻּלָּם צַדִּיקִים גְּמוּרִים, הֱוֵי (במדבר ז, יד): מְלֵאָה קְטֹרֶת, שֶׁמַּעֲשֵׂיהֶם הָיוּ נְעִימִים כְּרֵיחַ הַקְּטֹרֶת. (במדבר ז, טו): פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר, כְּנֶגֶד אַבְרָהָם שֶׁהָיָה עִקַּר הַיִּחוּס, שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר (בראשית יח, ז): וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם. (במדבר ז, טו): אַיִל אֶחָד כְּנֶגֶד יִצְחָק, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (בראשית כב, יג): וַיִּקַּח אֶת הָאַיִל וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ. (במדבר ז, טו): כֶּבֶשׂ אֶחָד, כְּנֶגֶד יַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (בראשית ל, מ): וְהַכְּשָׂבִים הִפְרִיד יַעֲקֹב. (במדבר ז, טז): שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת, כְּנֶגֶד יְהוּדָה, שֶׁהוּא הֵבִיא לְאָבִיו כְּתֹנֶת הַפַּסִּים שֶׁל יוֹסֵף שֶׁהִטְבִּילוּהוּ בְּדַם הַשָֹּׂעִיר, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לז, לא): וַיִּשְׁחֲטוּ שְׂעִיר עִזִּים וגו', וִיהוּדָה הֱבִיאָהּ לְאָבִיו וְאָמַר (בראשית לז, לב): הַכֶּר נָא הַכְּתֹנֶת בִּנְךָ וגו', לְכָךְ נִמְדַד לוֹ בְּאוֹתָהּ מִדָּה שֶׁאָמְרָה לוֹ תָּמָר (בראשית לח, כה): הַכֶּר נָא לְמִי הַחֹתֶמֶת וְהַפְּתִילִים. וּלְכָךְ נֶאֱמַר בָּזֶה הַחַטָּאת, שֶׁהֱבִיאוּהוּ כַּפָּרָה עָלָיו עַל שֶׁצִּעֵר אֶת אָבִיו. (במדבר ז, יז): וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם, אֵלּוּ דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, שֶׁהֵם הִתְחִילוּ בַּמַּלְכוּת, שֶׁאֵין בָּקָר אֶלָּא לְשׁוֹן מַלְכוּת, כְּמָא דְּתֵימָא (דברים לב, יד): חֶמְאַת בָּקָר וַחֲלֵב צֹאן וגו', וּמְתַרְגְּמִינַן יְהַב לְהוֹן בִּזַּת מַלְכֵיהוֹן. שְׁלָמִים, שֶׁהָיוּ צַדִּיקִים גְּמוּרִים, וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל בִּימֵיהֶם מֻשְׁלָמִין, וּבִימֵי שְׁלֹמֹה הָיָה הַמַּלְכוּת שְׁלֵמָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א כט, כג): וַיֵּשֶׁב שְׁלֹמֹה עַל כִּסֵּא ה'. וּשְׁנֵיהֶם בָּנוּ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, דָּוִד עָשָׂה הַיְסוֹד וּשְׁלֹמֹה בְּנָאוֹ. (במדבר ז, יז): אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתּוּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה, הֲרֵי חֲמִשָּׁה עָשָׂר כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה עָשָׂר מְלָכִים שֶׁהָיוּ מִן רְחַבְעָם וְעַד צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ בֶּן מֶלֶךְ, מֵהֶם הָיוּ צַדִּיקִים גְּמוּרִים, מֵהֶם בֵּינוֹנִים, מֵהֶם רְשָׁעִים גְּמוּרִים. (במדבר ז, יז): זֶה קָרְבַּן נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב, כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהִקְרִיב עַל סֵדֶר הָאָבוֹת וְשַׁלְשֶׁלֶת הַמְלוּכָה, הִתְחִיל מְקַלֵּס אֶת קָרְבָּנוֹ, זֶה קָרְבַּן נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב.",
"בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי הִקְרִיב נְתַנְאֵל וגו' (במדבר ז, יח), לָמָּה נֶאֱמַר בּוֹ הִקְרִיב, לְפִי שֶׁבָּא רְאוּבֵן וְעִרְעֵר, אָמַר דַּיִּי שֶׁקְּדָמַנִי יְהוּדָה לַמַּסָּעוֹת אַקְרִיב אֲנִי לַתּוֹלָדוֹת, נָזַף בּוֹ משֶׁה וְאָמַר לוֹ מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נֶאֱמַר לִי הַקְרֵב לַמַּסָּעוֹת. דָּבָר אַחֵר, הִקְרִיב, הִקְרִיבוֹ משֶׁה בְּעַל כָּרְחוֹ שֶׁל רְאוּבֵן. דָּבָר אַחֵר, הִקְרִיב, כְּאִלּוּ הִקְרִיב תְּחִלָּה, לָמָּה כֵן, לְפִי שֶׁזָּכָה בַּעֲצַת נְשִׂיאִים הֶעֱלָה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ הוּא הִקְרִיב תְּחִלָּה. אַבָּא חָנָן אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְפִי שֶׁזָּכָה בָּעֵצָה זָכָה שֶׁנִּתַּן בִּינָה בְּשִׁבְטוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א יב, לג): וּמִבְּנֵי יִשָֹּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים, וְנֶאֱמַר (שופטים ה, טו): וְשָׂרַי בְּיִשָֹּׂשכָר עִם דְּבֹרָה וגו'. וְכֵן הַכָּתוּב מְסַפֵּר בְּשִׁבְחוֹ בְּבָתֵּי דִינִין בְּמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כו, כד): לְיָשׁוּב מִשְׁפַּחַת הַיָּשֻׁבִי, וְאֵין יָשׁוּב אֶלָּא בָּתֵּי דִינִין, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לג, לא): וְיָבוֹאוּ אֵלֶיךָ כִּמְבוֹא עָם וְיֵשְׁבוּ לְפָנֶיךָ וגו', (בראשית כה, כז): וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם ישֵׁב אֹהָלִים, וְאוֹמֵר (דברים לג, יח): וְיִשָֹּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ. (במדבר ז, יט): הִקְרִיב אֶת קָרְבָּנוֹ וגו', אָמַר רַבִּי פִּינְחָס בֶּן יָאִיר לָמָּה הוֹסִיף הִקְרִב, וְחָסֵר יו\"ד, אֶלָּא כְּנֶגֶד פָּרָה אֲדֻמָּה שֶׁעָשׂוּ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, לְכָךְ הוֹסִיף הִקְרִב חָסֵר יו\"ד, וְהֶעֱמִיד הַתֵּבָה עַל אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה דְבָרִים שֶׁהָיְתָה פָּרָה צְרִיכָה: אֲדֻמָּה, תְּמִימָה, בְּלֹא מוּם, בְּלֹא נְשִׂיאוּת עֹל, כְּמָה דְתֵימָא (במדבר יט, ב): וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה וגו'. (במדבר ז, יט): קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת, בָּא נְשִׂיא יִשָֹּׂשׂכָר וְהִקְרִיב עַל שֵׁם הַתּוֹרָה, לְפִי שֶׁהֵם אָהֲבוּ אֶת הַתּוֹרָה יוֹתֵר מִכָּל הַשְּׁבָטִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וּמִבְּנֵי יִשָֹּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים וגו', מַהוּ לַעִתִּים, רַבִּי תַּנְחוּמָא אָמַר לַקָּרָסִין, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר לָעִבּוּרִים. (דברי הימים א יב, לג): לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל, בְּאֵיזֶה יוֹם יַעֲשׂוּ מוֹעֲדִים. (דברי הימים א יב, לג): רָאשֵׁיהֶם מָאתַיִם, אֵלּוּ מָאתַיִם רָאשֵׁי סַנְהֶדְּרָאוֹת שֶׁהָיוּ שֵׁבֶט יִשָֹּׂשכָר מַעֲמִיד, (דברי הימים א יב, לג): וְכָל אֲחֵיהֶם עַל פִּיהֶם, שֶׁהָיוּ מַסְכִּימִים הֲלָכָה עַל פִיהֶם, וְאוֹמֵר (בראשית מט, טו): וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל, שֶׁהָיוּ סוֹבְלִים עֹל תּוֹרָה. (בראשית מט, טו): וַיְהִי לְמַס עֹבֵד, שֶׁכָּל מִי שֶׁהָיָה טוֹעֶה בַּהֲלָכָה הָיוּ שׁוֹאֲלִים אוֹתָהּ לְשֵׁבֶט יִשָֹּׂשכָר וְהֵם מְבָאֲרִים אוֹתָהּ לָהֶם. קַעֲרַת כֶּסֶף, כְּנֶגֶד הַתּוֹרָה שֶׁהִיא קְרוּאָה לֶחֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ט, ה): לְכוּ לַחְמוּ בְלַחְמִי, וְנֶאֱמַר בְּלֶחֶם הַפָּנִים (שמות כה, כט): וְעָשִׂיתָ קְעָרֹתָיו וְכַפֹּתָיו, וּתְנֵינַן קְעָרֹתָיו אֵלּוּ דְפוּסִים, שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים לֶחֶם הַפָּנִים בִּדְפוּסִים. (במדבר ז, יט): שְׁלשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ, צֵא וַחֲשֹׁב עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סְפָרִים שֶׁל תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וּשְׁמוֹנִים מִן מִשְׁנָה שֶׁמַּתְחֶלֶת בְּמ\"ם מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע וכו' וּמְסַיֶּמֶת בְּמ\"ם (תהלים כט, יא): ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם, מ\"ם אַרְבָּעִים וּמ\"ם אַרְבָּעִים, הֲרֵי שְׁמוֹנִים, הֲרֵי מֵאָה וְאַרְבָּעָה שֶׁעוֹלִים מִנְיָנָם שֶׁל תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. דָּבָר אַחֵר שֶׁרָאשֵׁי שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה חֶשְׁבּוֹן רָאשֵׁי אוֹתִיּוֹת הֵן עוֹלִים שְׁמוֹנִים, צֵא וַחֲשֹׁב מ' מִן מֵאֵימָתַי שֶׁל סֵדֶר זְרָעִים, י' מִן יְצִיאוֹת הַשַּׁבָּת שֶׁל סֵדֶר מוֹעֵד, ח' מִן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה נָשִׁים מִן סֵדֶר נָשִׁים, א' מִן אַרְבָּעָה אֲבוֹת נְזִיקִין מִן סֵדֶר יְשׁוּעוֹת, כ' מִן כָּל הַזְּבָחִים מִן סֵדֶר קָדָשִׁים, א' מִן אֲבוֹת הַטֻּמְאָה מִן סֵדֶר טַהֲרוֹת, הֲרֵי שְׁמוֹנִים. מִכָּאן שֶׁעוֹלִים תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה לְמִנְיַן מֵאָה וְאַרְבָּעָה, וְנִתְּנָה לְעֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה דוֹרוֹת שֶׁהָיוּ מֵאָדָם וְעַד משֶׁה שֶׁנִּתְּנָהּ תּוֹרָה עַל יָדוֹ, הֲרֵי מֵאָה וּשְׁלשִׁים, לְכָךְ הָיָה מִשְׁקַל הַקְּעָרָה מֵאָה וּשְׁלשִׁים.",
"מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף (במדבר ז, יט), כְּנֶגֶד הַתּוֹרָה הַמְשׁוּלָה בְּיַיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ט, ה): וּשְׁתוּ בְּיַיִן מָסָכְתִּי. וּלְפִי שֶׁדֶּרֶךְ הַיַּיִן לִשְׁתּוֹת בְּמִזְרָק, כְּמָה דְתֵימָא (עמוס ו, ו): הַשֹּׁתִים בְּמִזְרְקֵי יַיִן, לְכָךְ הֵבִיא מִזְרָק, (במדבר ז, יט): שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, לָמָּה, כְּשֵׁם שֶׁיַּיִן חֶשְׁבּוֹנוֹ שִׁבְעִים, כָּךְ יֵשׁ שִׁבְעִים פָּנִים בַּתּוֹרָה. לָמָּה נֶאֱמַר בַּקְּעָרָה אַחַת, כְּנֶגֶד הַתּוֹרָה הַצְּרִיכָה לִהְיוֹת אַחַת, כְּמָה דְּתֵימָא (במדבר טו, טז): תּוֹרָה אַחַת וּמִשְׁפָּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם. לָמָּה נֶאֱמַר בַּמִּזְרָק, אֶחָד, שֶׁדִּבְרֵי תוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְדִבְרֵי תוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּם נִתְּנוּ מֵרוֹעֶה אֶחָד, כֻּלָּם אֵל אֶחָד אֲמָרָן לְמשֶׁה מִסִּינַי. לָמָּה הָיוּ שֶׁל כֶּסֶף, כְּנֶגֶד הַתּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ (תהלים יב, ז): אִמְרוֹת ה' אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת כֶּסֶף צָרוּף בַּעֲלִיל וגו'. (במדבר ז, יט): שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת, הַמִּקְרָא וְהַמִּשְׁנָה מְלֵאִים הֵם, שֶׁאֵין אֶחָד סוֹתֵר עַל חֲבֵרוֹ. סֹלֶת, כְּמָה דְּתֵימָא (תהלים יט, יא): וְנֹפֶת צוּפִים, כַּסֹּלֶת שֶׁצָּפָה עַל גַּבֵּי נָפָה. (במדבר ז, יט): בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן, זוֹ הַתּוֹרָה שֶׁצְּרִיכָה לִבְלֹל בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים, כְּהַהִיא דִּתְנֵינַן יָפֶה תַּלְּמוּד תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ אֶרֶץ שֶׁיְגִיעַת שְׁנֵיהֶם מַשְׁכַּחַת עָוֹן. הֱוֵי (במדבר ז, יט): לְמִנְחָה, שֶׁאוֹתָהּ שָׁעָה הוּא נוֹשֵׂא נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרוֹ, בִּזְמַן שֶׁאָדָם עוֹסֵק בְּתַלְמוּד תּוֹרָה וְהוּא בַּעַל מַעֲשִׂים טוֹבִים וְשׁוֹמֵר עַצְמוֹ מִן הַחֵטְא. כַּף אַחַת (במדבר ז, כ), כְּנֶגֶד הַלּוּחוֹת שֶׁנִּכְתְּבוּ מִיַּד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּמָה דְתֵימָא (שמות לב, טז): וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים וגו'. (במדבר ז, כ): עֲשָׂרָה זָהָב, אֵלּוּ עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת שֶׁהָיוּ כְּתוּבִים בַּלּוּחוֹת, כְּמָה דְתֵימָא (דברים י, ד): וַיִּכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת כַּמִּכְתָּב הָרִאשׁוֹן וגו'. זָהָב, כְּמָה דְּתֵימָא (שיר השירים ה, ה): יָדָיו גְּלִילֵי זָהָב, וְאוֹמֵר (תהלים יט, יא): הַנֶּחְמָדִים מִזָּהָב וגו'. (במדבר ז, כ): מְלֵאָה קְטֹרֶת, שֶׁתרי\"ג מִצְווֹת בְּלוּלוֹת בָּהֶן, וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא תרי\"ג אוֹתִיּוֹת יֵשׁ מִן (שמות כ, ב): אָנֹכִי, עַד (שמות כ, יד): אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ, כְּנֶגֶד תרי\"ג מִצְווֹת וְשֶׁבַע יְתֵרוֹת כְּנֶגֶד שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, לְלַמֶּדְךָ שֶׁכָּל הָעוֹלָם לֹא נִבְרָא אֶלָּא בִּזְכוּת הַתּוֹרָה, הֱוֵי: מְלֵאָה קְטֹרֶת, שֶׁכֵּן ק' מִתְחֲלֶפֶת בְּד', א\"ת ב\"ש ג\"ר ד\"ק, וְעוֹלֶה חֶשְׁבּוֹן הַתֵּבָה אַחַר כֵּן לְמִנְיַן תרי\"ג. דָּבָר אַחֵר, מְלֵאָה קְטֹרֶת, שֶׁבֵּין כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁהָיוּ כְּתוּבִים בַּלּוּחוֹת פָּרָשִׁיּוֹתֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה הָיוּ כְּתוּבִים. וְאַתְיָא כְּהַהִיא דְּאָמַר חֲנַנְיָה בֶּן אֲחִי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, יָדָיו גְּלִילֵי זָהָב, אֵלּוּ שְׁנֵי לוּחוֹת הַבְּרִית שֶׁכָּתוּב עֲלֵיהֶן (שמות לא, יח) (דברים ט, י): כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים, גְּלִילֵי זָהָב, מָה הַגַּלִּים הַלָּלוּ בֵּין גַּל גָּדוֹל לְגַל גָּדוֹל גַּלִּים קְטַנִּים, כָּךְ בֵּין כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר פָּרָשִׁיּוֹתֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה הָיוּ כְּתוּבִים וְדִקְדּוּקֶיהָ. (במדבר ז, כא): פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר, כְּנֶגֶד כֹּהֲנִים. (במדבר ז, כא): אַיִל אֶחָד, כְּנֶגֶד לְוִיִּם. (במדבר ז, כא): כֶּבֶשׂ אֶחָד, כְּנֶגֶד יִשְׂרָאֵל, שֶׁכֻּלָּם קִבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה בְּסִינַי. (במדבר ז, כב): שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת, כְּנֶגֶד הַגֵּרִים שֶׁעֲתִידִים לְהִתְגַּיֵּר, וְשֶׁהָיוּ שָׁם, שֶׁכֻּלָּם רְאוּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יח, ה): אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אוֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם, כֹּהֲנִים לְוִיִם וְיִשְׂרְאֵלִים לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא הָאָדָם, מְלַמֵּד שֶׁאֲפִלּוּ עוֹבֵד כּוֹכָבִים הַמִּתְגַיֵּר וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה הֲרֵי הוּא כְכֹהֵן גָּדוֹל. (במדבר ז, כג): וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם, כְּנֶגֶד שְׁתֵּי תּוֹרוֹת, הַמִּקְרָא וְהַמִּשְׁנָה, שֶׁכָּל מִי שֶׁמְּבַקֵּר וְזוֹבֵחַ יִצְרוֹ לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב בָּהֶן, הוּא עוֹשֶׂה שְׁנֵי שְׁלוֹמוֹת, שָׁלוֹם לְמַעְלָה וְשָׁלוֹם לְמַטָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כז, ה): אוֹ יַחֲזֵק בְּמָעֻזִּי יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם לִי שָׁלוֹם יַעֲשֶׂה לִי. (במדבר ז, כג): אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה, כְּנֶגֶד שְׁלשָׁה פְּסוּקִים שֶׁל תּוֹרָה שֶׁבָּהֶם שִׁשָּׁה סִדְּרֵי מִשְׁנָה, וְהֵן מִן שְׁתַּיִם פִּסְקָה, וְכָל פִּסְקָה וּפִסְקָה מִן חָמֵשׁ תֵּבוֹת, וְאֵלּוּ הֵם (תהלים יט, ח י): תּוֹרַת ה' תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ, עֵדוּת ה' נֶאֱמָנָה מַחְכִּימַת פֶּתִי, פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב, מִצְוַת ה' בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם, יִרְאַת ה' טְהוֹרָה עוֹמֶדֶת לָעַד, מִשְׁפְּטֵי ה' אֱמֶת צָדְקוּ יַחְדָּיו. לְכָךְ הִקְרִיבוּ לִשְׁלָמִים שְׁלשָׁה מִינֵי קָרְבָּנוֹת אֵלּוּ, כְּנֶגֶד הַשְּׁלשָׁה פְּסוּקִים שֶׁבָּהֶם שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה, אַתְיָא כְּהַהִיא דְּאָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא (תהלים יט, י): תּוֹרַת ה' תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ, שֶׁזֶּה סֵדֶר נָשִׁים, שֶׁמַּזְהִיר עַל הָאָדָם לִפְרשׁ מִן הָעֶרְוָה כְּדֵי לְהַצִּילוֹ מִן הַמִּיתָה, כְּמָה דְתֵימָא (משלי ה, ה): רַגְלֶיהָ יֹרְדוֹת מָוֶת וגו', וְאוֹמֵר (משלי ב, יט): כָּל בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן וְלֹא יַשִֹּׂיגוּ אָרְחוֹת חַיִּים, וְאוֹמֵר (משלי ב, טז): לְהַצִּילְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה וגו'. עֵדוּת ה' נֶאֱמָנָה מַחְכִּימַת פֶּתִי, זֶה סֵדֶר זְרָעִים, שֶׁאָדָם מַאֲמִין בְּחַיָּיו שֶׁל עוֹלָם וְזוֹרֵעַ. פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב, זֶה סֵדֶר מוֹעֵד, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כָּל הַמּוֹעֲדוֹת, שֶׁכָּתוּב בָּהֶן (דברים טז, יד): וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ. מִצְוַת ה' בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם, זֶה סֵדֶר קָדָשִׁים, שֶׁהוּא מֵאִיר עֵינַיִם בֵּין חֻלִּין לְקָדָשִׁים. יִרְאַת ה' טְהוֹרָה עוֹמֶדֶת לָעַד, זֶה סֵדֶר טַהֲרוֹת, שֶׁהוּא מַפְרִישׁ בֵּין טֻמְאָה לְטָהֳרָה. מִשְׁפְּטֵי ה' אֱמֶת צָדְקוּ יַחְדָּו, זֶה סֵדֶר נְזִיקִין שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רֹב הַדִּינִים, וּלְכָךְ הִקְרִיבוּ מִכָּל מִין וּמִין חֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה, כְּנֶגֶד חָמֵשׁ תֵּבוֹת הַכְּתוּבוֹת עַל כָּל סֵדֶר וָסֵדֶר. וְלָמָּה נִכְתְּבוּ חָמֵשׁ תֵּבוֹת עַל כָּל סֵדֶר וְסֵדֶר, כְּנֶגֶד הַתּוֹרָה שֶׁהִיא חֲמִשָּׁה סְפָרִים, לְלַמֶּדְךָ שֶׁהֵם גּוּפֵי תּוֹרָה, לָמָּה שֵׁם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּתוּב בְּכָל סֵדֶר וְסֵדֶר, שֶׁהוּא מֵעִיד עֲלֵיהֶן שֶׁמִּפִּיו אֲמָרָן לְמשֶׁה כְּשֵׁם שֶׁאָמַר חֲמִשָּׁה סִפְרֵי תּוֹרָה. (במדבר ז, כג): זֶה קָרְבַּן נְתַנְאֵל וגו', כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהִקְרִיב עַל סִדְרֵי הַתּוֹרָה הִתְחִיל מְשַׁבֵּחַ אֶת קָרְבָּנוֹ, זֶה קָרְבַּן נְתַנְאֵל בֶּן צוּעָר.",
"בַּיּוֹם הַשְׁלִישִׁי נָשִׂיא לִבְנֵי זְבוּלוּן אֱלִיאָב בֶּן חֵלֹן (במדבר ז, כד), לָמָּה בְּכָל הַנְּשִׂיאִים מַזְכִּיר שִׁבְטָם וְאַחַר כָּךְ מַזְכִּיר שְׁמוֹתָם, וּבִיהוּדָה וְיִשָֹּׂשכָר מַזְכִּיר שֵׁם נְשִׂיאֵיהֶם תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ מַזְכִּיר שְׁמוֹתָן, לְפִי שֶׁנַּחְשׁוֹן הָיָה מֶלֶךְ וּנְתַנְאֵל הָיָה מַלְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה, וּכְמָה דְתֵימָא (משלי ח, טו): בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ, וּבְכָל מָקוֹם הַמֶּלֶךְ מַקְדִּים לְעַמּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ב, יג): וַיַּעֲבֹר מַלְכָּם לִפְנֵיהֶם וגו', (מלכים א ח, נט): לַעֲשׂוֹת מִשְׁפַּט עַבְדּוֹ, וְאַחַר כָּךְ (מלכים א ח, נט): וּמִשְׁפַּט עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ. לָמָּה בְּכָל הַנְּשִׂיאִים כְּתִיב שָׁם נָשִׂיא, וְנַחְשׁוֹן אֵינוֹ קָרוּא נָשִׂיא, לְפִי שֶׁהִקְרִיב תְּחִלָּה, שֶׁאִם בָּא לְהִתְגָּאוֹת עַל הַנְּשִׂיאִים הָאֲחֵרִים לוֹמַר שֶׁאֲנִי מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם, שֶׁאֲנִי הִקְרַבְתִּי תְּחִלָּה, הֵם יֹאמְרוּ לוֹ אֵין אַתָּה אֶלָּא הֶדְיוֹט, שֶׁכֻּלָּם קְרוּאִים נָשִׂיא, נָשִׂיא, וְאַתָּה לֹא נִקְרֵאתָ נָשִׂיא, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (משלי טז, ה): תּוֹעֲבַת ה' כָּל גְּבַהּ לֵב וגו', וְאוֹמֵר (תהלים קלח, ו): כִּי רָם ה' וְשָׁפָל יִרְאֶה וְגָבוֹהַּ מִמֶּרְחָק יְיֵדָע. לָמָּה זָכָה זְבוּלוּן לְהַקְרִיב שְׁלִישִׁי, לְפִי שֶׁחִבֵּב אֶת הַתּוֹרָה וְהִרְחִיב יָדָיו לְפַזֵּר מָמוֹנוֹ לְיִשָֹּׂשׂכָר, כְּדֵי שֶׁלֹא יִצְטָרֵךְ שֵׁבֶט יִשָֹּׂשׂכָר לְפַרְנָסָה וְלֹא יִתְבַּטֵּל מִלַּעֲסֹק בַּתּוֹרָה, לְפִיכָךְ זָכָה זְבוּלוּן לִהְיוֹת שֻׁתָּף לַתּוֹרָה, וְהָיָה חֲבֵרוֹ שֶׁל יִשָֹּׂשׂכָר, וּלְכָךְ הִקְרִיב אַחֲרָיו וְאַחַר יְהוּדָה לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (משלי יח, טז): מַתָּן אָדָם יַרְחִיב לוֹ וְלִפְנֵי גְּדֹלִים יַנְחֶנּוּ, קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת (במדבר ז, כה), בָּא נְשִׂיא זְבוּלוּן וְהִקְרִיב קָרְבָּנוֹ עַל הַשֻּׁתָּפוּת שֶׁהָיָה לוֹ עִם יִשָֹּׂשכָר אָחִיו, לְפִי שֶׁהָיוּ זְבוּלוּן וְיִשָֹּׂשכָר שֻׁתָּפִים, יִשָֹּׂשכָר הָיָה עוֹסֵק בַּתּוֹרָה וּזְבוּלוּן הָיָה עוֹסֵק בִּפְרַקְמַטְיָא, וְהָיָה טוֹרֵחַ זְבוּלוּן וְנוֹתֵן לְתוֹךְ פִּיו שֶׁל יִשָֹּׂשׂכָר, וְעַל זֶה הָיָה קָרְבָּנוֹ, קַעֲרַת כֶּסֶף, כְּנֶגֶד הַיָּם שֶׁהוּא עָשׂוּי כִּקְעָרָה שֶׁהָיָה חֵלֶק זְבוּלוּן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מט, יג): זְבוּלֻן לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן. (במדבר ז, כה): מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף, כְּנֶגֶד הָאָרֶץ שֶׁהִיא עֲשׂוּיָה כְּכַדּוּר שֶׁהָיְתָה חֵלֶק יִשָֹּׂשׂכָר, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מט, טו): וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב וְאֶת הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה. (במדבר ז, כה): שְׁלשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שִׁבְעִים שֶׁקֶל, הֲרֵי מָאתַיִם, כְּנֶגֶד מָאתַיִם רָאשֵׁי סַנְהֶדְרָאוֹת שֶׁהָיוּ בְּשֵׁבֶט יִשָֹּׂשׂכָר, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א יב, לב): רָאשֵׁיהֶם מָאתַיִם, וּלְכָךְ תָּלָה חֶשְׁבּוֹן הַגָּדוֹל בִּזְבוּלוּן, לְפִי שֶׁגָּדוֹל מְעַשֶֹּׂה יוֹתֵר מִן הָעוֹשֶׂה, שֶׁלּוּלֵי זְבוּלוּן לֹא הָיָה יִשָֹּׂשכָר יָכוֹל לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, שֶׁהוּא הָיָה מַאֲכִילוֹ וְנוֹתֵן לְתוֹךְ פִּיו. דָּבָר אַחֵר, קְעָרָה, כְּנֶגֶד לֶחֶם שֶׁהָיָה מַאֲכִילוֹ. מִזְרָק, כְּנֶגֶד הַיַּיִן שֶׁהָיָה מַשְׁקֵהוּ, וְלָמָּה הָיָה שֶׁל כֶּסֶף שֶׁגַּם כֶּסֶף הָיָה נוֹתֵן לוֹ לַעֲשׂוֹת כָּל צָרְכּוֹ, כְּמָה דְתֵימָא (קהלת י, יט): לִשְׂחוֹק עֹשִׂים לֶחֶם וְיַיִן יְשַׂמַּח חַיִּים וְהַכֶּסֶף יַעֲנֶה אֶת הַכֹּל. (במדבר ז, כה): שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת וגו', זְבוּלוּן וְיִשָֹּׂשׂכָר שְׁנֵיהֶם הָיוּ נוֹטְלִין שְׂכַר תּוֹרָה בְּיַחַד וּשְׁנֵיהֶם הָיוּ מִתְפַּרְנְסִים בְּיַחַד. (במדבר ז, כו): כַּף אַחַת, זוֹ בִּרְכָתוֹ שֶׁל זְבוּלוּן שֶׁבֵּרְכוֹ אָבִיו: זְבוּלֻן לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן. וְאֵין כַּף אֶלָּא חָף, כְּמָה דְּתֵימָא (תהלים צח, ה): נְהָרוֹת יִמְחֲאוּ כָף. (במדבר ז, כה): עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת, כְּנֶגֶד עֶשֶׂר תֵּבוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּבִרְכַּת זְבוּלוּן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: זְבוּלֻן לְחוֹף יַמִּים וגו'. (במדבר ז, כט): וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם, כְּנֶגֶד הַבְּרָכָה שֶׁבֵּרְכָן משֶׁה (דברים, לג, יט): כִּי שֶׁפַע יַמִּים יִינָקוּ וּשְׂפֻנֵי טְמוּנֵי חוֹל, פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר וגו' (במדבר ז, כז), הִזְכִּיר שָׁם מִכָּל הַמִּינִים עוֹלָה, לְבַד שָׂעִיר שֶׁהָיָה לְחַטָּאת, שֶׁלֹא מָצִינוּ שָׂעִיר לְעוֹלָה, כְּנֶגֶד בִּרְכַּת משֶׁה, שֶׁבֵּרְכָן שְׁנֵיהֶם לְעִנְיַן הַקָּרְבָּן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, יט): עַמִּים הַר יִקְרָאוּ שָׁם יִזְבְּחוּ זִבְחֵי צֶדֶק, וְהָעוֹלָה הִיא זִבְחֵי צֶדֶק, שֶׁאֵינָהּ בָּאָה עַל חֵטְא. דָּבָר אַחֵר, שֶׁזְּבוּלוּן וְיִשָֹּׂשׂכָר שְׁנֵיהֶם הָיוּ מַקְרִיבִים בְּיַחַד, וְזִבְחֵי צֶדֶק הָיוּ הַקָּרְבָּנוֹת, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהָיָה לִזְבוּלוּן חֵלֶק בִּשְׂכַר תּוֹרָתוֹ, כָּךְ הָיָה לְיִשָֹּׂשכָר חֵלֶק בְּמָמוֹנוֹ שֶׁל זְבוּלוּן. (במדבר ז, כט): וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם, כְּנֶגֶד מַה שֶּׁבֵּרְכָן משֶׁה: כִּי שֶׁפַע יַמִּים יִינָקוּ, שְׁנֵי יַמִּים. (במדבר ז, כט): אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה, הִקְרִיב שְׁלשָׁה מִינִין כְּנֶגֶד שְׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבֵּרְכָן משֶׁה: וּשְׂפֻנֵי טְמוּנֵי חוֹל, שְׂפֻנֵי זֶה חִלָּזוֹן, טְמוּנֵי זוֹ טָרִית, חוֹל זוֹ זְכוּכִית לְבָנָה. לָמָּה הָיָה חֲמִשָּׁה מִכָּל מִין וּמִין, נֶגֶד חָמֵשׁ תֵּיבוֹת שֶׁהֵם בַּפָּסוּק שֶׁבֵּרַךְ משֶׁה שֻׁתְּפוּתָם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, יח): שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָֹּׂשׂכָר בְּאֹהָלֶיךָ. (במדבר ז, כט): זֶה קָרְבַּן אֱלִיאָב וגו', כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהִקְרִיב אֱלִיאָב עַל שֻׁתְּפוּת הַתּוֹרָה, הִתְחִיל מְשַׁבֵּחַ קָרְבָּנוֹ, זֶה קָרְבַּן אֱלִיאָב, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (משלי ג, יח): עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ, זֶה שֵׁבֶט יִשָֹּׂשכָר, וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר, זֶה שֵׁבֶט זְבוּלוּן:",
"בַּיּוֹם הָרְבִיעִי נָשִׂיא לִבְנֵי רְאוּבֵן וגו' (במדבר ז, ל), כֵּיוָן שֶׁגָּמַר דֶּגֶל יְהוּדָה הִתְחִיל נְשִׂיא רְאוּבֵן לְהַקְרִיב שֶׁהָיָה בְּכוֹר, וְהִקְרִיב קָרְבָּנוֹ עַל שִׁבְטוֹ שֶׁל רְאוּבֵן, (במדבר ז, לא): קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת, אַל תִּקְרֵי קַעֲרַת אֶלָּא עֲקֶרֶת, זֶה רְאוּבֵן שֶׁהוּא הָיָה עִקַּר הַצָּלָה, שֶׁהוּא פָּתַח בַּהֲצָלָה תְּחִלָּה, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (בראשית לז, כא): וַיִּשְׁמַע רְאוּבֵן וַיַּצִּלֵהוּ מִיָּדָם. דָּבָר אַחֵר, שֶׁעָקַר מַחֲשֶׁבֶת אֶחָיו שֶׁהָיוּ חֲפֵצִים לְהָרְגוֹ, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית לז, כ): וְעַתָּה לְכוּ וְנַהַרְגֵּהוּ וגו'. כֶּסֶף, עַל שֵׁם (משלי י, כ): כֶּסֶף נִבְחָר לְשׁוֹן צַדִּיק, (במדבר ז, לא): שְׁלשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ, זֶה דִּבּוּר שֶׁאָמַר לָהֶם תְּחִלָּה שָׁלשׁ אוֹתִיּוֹת שֶׁבְּרָאשֵׁי שָׁלשׁ תֵּבוֹת הַלָּלוּ, חֶשְׁבּוֹנָם עוֹלֶה מֵאָה וּשְׁלשִׁים. קַח ל' מִלֹא, וְנ' מִנַּכֶּנּוּ, וְנ' מִנָּפֶשׁ, הֲרֵי מֵאָה וּשְׁלשִׁים. (במדבר ז, לא): מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף, כְּנֶגֶד הָעֵצָה שֶׁנָּתַן לָהֶם שֶׁיִּזְרְקוּ אוֹתוֹ אֶל הַבּוֹר, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית לז, כב): וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רְאוּבֵן אַל תִּשְׁפְּכוּ דָּם הַשְׁלִיכוּ אֹתוֹ אֶל הַבּוֹר וגו'. כֶּסֶף, כְּמָה דְּתֵימָא: כֶּסֶף נִבְחָר לְשׁוֹן צַדִּיק. (במדבר ז, לא): שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, כְּנֶגֶד הַסּוֹד שֶׁהָיָה בְּלִבּוֹ לְהַצִּילוֹ, וְסוֹד חֶשְׁבּוֹנוֹ שִׁבְעִים. (במדבר ז, לא): שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת וגו', שֶׁמַּה שֶּׁאָמַר לָהֶם (בראשית לז, כא): לֹא נַכֶּנּוּ נָפֶשׁ, וּמַה שֶּׁאָמַר לָהֶם (בראשית לז, כב): הַשְּׁלִיכוּ אֹתוֹ, לֹא נִתְכַּוֵּן אֶלָּא לְהַצִּילוֹ, שֶׁבִּשְׁנֵי הַדְּבָרִים כְּתוּבָה שָׁם הַצָּלָה, בַּתְּחִלָּה כְּתִיב: וַיִּשְׁמַע רְאוּבֵן וַיַּצִּילֵהוּ מִיָּדָם, וּלְבַסּוֹף כְּתִיב (בראשית לז, כב): לְמַעַן הַצִּיל אֹתוֹ מִיָּדָם. (במדבר ז, לב): כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב וגו', כַּף, כְּנֶגֶד מַה שֶּׁאָמַר לְאֶחָיו (בראשית לז, כב): וְיָד אַל תִּשְׁלְחוּ בוֹ. עֲשָׂרָה זָהָב, שֶׁהִצִּיל עַצְמוֹ שֶׁמִּיחָה בָהֶם וְהִצִּיל תִּשְׁעָה אֶחָיו מִשְּׁפִיכוּת דָּמִים, וּלְכָךְ כְּתִיב זָהָב, שֶׁיֵּשׁ מִין אֶחָד בַּזָּהָב הַדּוֹמֶה לְדָם, וְזֶהוּ זְהַב פַּרְוָיִם. מְלֵאָה קְטֹרֶת, אַף עַל פִּי שֶׁאֵרַע לַשְּׁבָטִים שֶׁבָּא לִידֵיהֶם מְכִירַת יוֹסֵף, אַתְּ סָבוּר שֶׁלֹא הָיָה בָּא לְיָדָם אוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה אֶלָּא אִם כֵּן הָיוּ רְשָׁעִים בְּמַעֲשֵׂה אֲחֵרִים, לָאו, אֶלָּא צַדִּיקִים גְּמוּרִים הָיוּ וְלֹא בָּא לְיָדָם חֵטְא מֵעוֹלָם, אֶלָּא הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית מב, כא): וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ וגו', שֶׁהָיוּ מְפַשְׁפְּשִׁים בְּעַצְמָם לָמָּה אֵרַע לָהֶם תְּפִיסַת מִצְרַיִם וְלֹא מָצְאוּ אֶלָּא זֶה בִּלְבָד, וּמִתּוֹךְ גְּנוּתָם סִפֵּר הַכָּתוּב שִׁבְחָם שֶׁלֹא הָיָה בְּיָדָם עָוֹן אֶלָּא זֶה בִּלְבָד, וּלְפִי שֶׁמְּכִירַת יוֹסֵף זְכוּת הָיָה לוֹ שֶׁהִיא גָּרְמָה לוֹ לִמְלֹךְ, וּזְכוּת הָיְתָה לְאֶחָיו וּלְכָל בֵּית אָבִיו שֶׁכִּלְכְּלָם בַּלֶּחֶם בִּשְׁנֵי רְעָבוֹן, לְכָךְ נִמְכַּר עַל יָדָם, שֶׁמְּגַלְגְּלִין זְכוּת עַל יְדֵי זַכַּאי, הֱוֵי מְלֵאָה קְטֹרֶת. דָּבָר אַחֵר, מְלֵאָה קְטֹרֶת, שֶׁבְּאוֹתוֹ זְמַן הָיָה רְאוּבֵן בַּעַל תְּשׁוּבָה וְלוֹבֵשׁ שַׂק וּמִתְעַנֶּה וּמִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּמְחֹל לוֹ עַל עֲוֹן מַעֲשֵׂה בִּלְהָה, וְהַתְּפִלָּה מְשׁוּלָה לִקְטֹרֶת, כְּמָה דְּתֵימָא (תהלים קמא, ב): תִּכּוֹן תְּפִלָּתִי קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ וגו', הֱוֵי מְלֵאָה קְטֹרֶת. פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר (במדבר ז, לג), אֵלּוּ הַזְּבָחִים הִקְרִיב כְּנֶגֶד הַתְּשׁוּבָה שֶׁהָיָה עוֹסֵק בָּהּ בְּעֵת שֶׁנִּמְכַּר יוֹסֵף, וְהַתְּשׁוּבָה מְשׁוּלָה כְּנֶגֶד כָּל זִבְחֵי חוֹטֵא, שֶׁכֵּן כְּתִיב (תהלים נא, יט): זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה, וּכְשֵׁם שֶׁחוֹטֵא מֵבִיא עַל חֶטְאוֹ עוֹלָה וְחַטָּאת, לְכָךְ הֵבִיא בְּכָאן כְּנֶגְדּוֹ עוֹלָה וְחַטָּאת, וּלְפִי שֶׁהָעוֹלָה חֲבִיבָה מִן הַחַטָּאת, לְכָךְ הִקְרִיב מִכָּל הַמִּינִין עוֹלָה, חוּץ מִן הַשָֹּׂעִיר שֶׁלֹא מָצִינוּ שָׂעִיר לְעוֹלָה בְּכָל הַתּוֹרָה. (במדבר ז, לד): שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת, לְכַפֵּר עַל מַעֲשֵׂה בִּלְהָה. (תהלים נא, לה): וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם, לְפִי שֶׁהָיָה חָסֵר מִלְּהִמָּנוֹת עִם אֶחָיו מִשּׁוּם מַעֲשֵׂה בִּלְהָה, שֶׁכֵּן כְּתִיב (בראשית לה, כב): וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן וַיִּשְׁכַּב אֶת בִּלְהָה פִּילֶגֶשׁ אָבִיו וַיִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל, וְהִפְסִיק הָעִנְיָן, שֶׁהִנִּיחַ שָׁם פָּרָשָׁה, לוֹמַר שֶׁנִּתְרַחֵק, וּלְכָךְ אוֹתָהּ פָּרָשָׁה פְּתוּחָה אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְרַחֵק, יָדָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פְּתוּחוֹת לְקַבֵּל שָׁבִים, וּבִשְׁבִיל שֶׁבִּקֵּשׁ שְׁנֵי מַעֲשִׂים טוֹבִים, הַצָּלַת יוֹסֵף וְהַתְּשׁוּבָה, נַעֲשָׂה שָׁלֵם עִמָּהֶם, שֶׁנִּכְנַס בְּמִנְיָנָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב אַחֲרָיו (בראשית לה, כג): וַיִּהְיוּ בְנֵי יַעֲקֹב שְׁנֵים עָשָׂר. עַל אֵלּוּ שְׁנֵי הַמַּעֲשִׂים שֶׁעָשָׂה רְאוּבֵן מָצָא משֶׁה פֶּתַח לְהִתְפַּלֵּל עַל רְאוּבֵן שֶׁלֹא יְהֵא חָסֵר מֵאֶחָיו, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברים לג, ו): יְחִי רְאוּבֵן וגו', יְחִי רְאוּבֵן, בַּמֶּה שֶׁהֶחֱיָה יוֹסֵף, וְאַל יָמֹת, בְּמַעֲשֵׂה בִּלְהָה, בַּמֶּה שֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה, וִיהִי מְתָיו מִסְפָּר, שֶׁיִּהְיוּ בָּנָיו בְּמִנְיָן שְׁאָר הַשְּׁבָטִים לְכָל דָּבָר, וּלְכָךְ נֶאֱמַר: וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם, כְּנֶגֶד שְׁנֵי מַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁבִּקֵּר, הַצָּלַת יוֹסֵף וְהַתְּשׁוּבָה, נַעֲשָׂה שָׁלֵם וְנִמְנָה עִם אֶחָיו. (במדבר ז, לד): אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה, לָמָּה שְׁלשָׁה מִינִין, כְּנֶגֶד שָׁלשׁ פְּעָמִים שֶׁמַּזְכִּיר רְאוּבֵן בְּפָרָשַׁת הַצָּלַת יוֹסֵף, וּכְנֶגֶד שְׁלשָׁה וַיֹּאמֶר הַכְּתוּבִין שָׁם. לָמָּה הָיוּ חֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה, כְּנֶגֶד חָמֵשׁ תֵּבוֹת שֶׁבָּהֶן נִתְקָרֵב רְאוּבֵן, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: וַיִּהְיוּ בְנֵי יַעֲקֹב שְׁנֵים עָשָׂר. (במדבר ז, לד): זֶה קָרְבַּן אֱלִיצוּר וגו', כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהִקְרִיב עַל הַסֵּדֶר הַזֶּה הִתְחִיל מְקַלֵּס אֶת קָרְבָּנוֹ זֶה קָרְבַּן וגו':",
"בַּיּוֹם הַחֲמִישִׁי נָשִׂיא לִבְנֵי שִׁמְעוֹן שְׁלֻמִיאֵל בֶּן צוּרִישַׁדָּי וגו' (במדבר ז, לו), לְפִי שֶׁרְאוּבֵן נִזְדָּרֵז לְהַצִּיל אָחִיו מִן הַמִּיתָה, וְשִׁמְעוֹן קִנֵּא עַל זְנוּת אֲחוֹתוֹ בִּשְׁכֶם לְהַצִּיל אֲחוֹתוֹ מִיַּד טְמֵאִים, לְכָךְ זָכָה לְהַקְרִיב אַחֲרָיו. (במדבר ז, לז): קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת וגו', בָּא נְשִׂיא שִׁמְעוֹן וְהִקְרִיב עַל סֵדֶר מַעֲשֶׂה הַמִּשְׁכָּן, וְלָמָּה הִקְרִיב קָרְבָּנוֹ כְּנֶגֶד מַעֲשֵׂה הַמִּשְׁכָּן, דּוּגְמַת מַעֲשֶׂה שִׁמְעוֹן אֲבִי הַשֵּׁבֶט, לְפִי שֶׁשִּׁמְעוֹן קִנֵּא עַל הַזְּנוּת וְהָרַג כָּל אַנְשֵׁי שְׁכֶם עַל שֶׁעִנּוּ דִּינָה אֲחוֹתוֹ, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית לד, כה כו): וַיִּקְּחוּ שְׁנֵי בְנֵי יַעֲקֹב שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אֲחֵי דִינָה אִישׁ חַרְבּוֹ וַיָּבֹאוּ עַל הָעִיר בֶּטַח וַיַּהַרְגוּ כָּל זָכָר וְאֶת חֲמוֹר וְאֶת שְׁכֶם בְּנוֹ הָרְגוּ לְפִי חָרֶב וַיִּקְחוּ אֶת דִּינָה מִבֵּית שְׁכֶם וַיֵּצֵאוּ. וְכֵן הַמִּשְׁכָּן הָיָה הוֹרֵג בַּנּוֹאֲפִים וּבַסּוֹטוֹת, כְּמָה דְּתֵימָא (במדבר ה, יז): וְלָקַח הַכֹּהֵן מַיִם קְדשִׁים בִּכְלִי חָרֶשׂ וּמִן הֶעָפָר אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן וגו', וְאוֹמֵר (במדבר ה, כז): וְהִשְׁקָה אֶת הַמַּיִם וְהָיְתָה אִם נִטְמְאָה וַתִּמְעֹל מַעַל וגו', וּלְכָךְ הִקְרִיב שְׁלֻמִיאֵל קָרְבָּנוֹ עַל סֵדֶר מַעֲשֶׂה הַמִּשְׁכָּן, זִכָּרוֹן לְמַעֲשֵׂה שִׁמְעוֹן. קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת וגו', קַעֲרַת, כְּנֶגֶד חֲצַר הַמִּשְׁכָּן שֶׁהָיָה מַקִּיף אֶת הַמִּשְׁכָּן כְּשֵׁם שֶׁהַיָּם מַקִּיף אֶת הָעוֹלָם. (במדבר ה ז, לז): שְׁלשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ, כְּמָה דְּתֵימָא (שמות כז, יח): אֹרֶךְ הֶחָצֵר מֵאָה בָאַמָּה, וְהַמִּשְׁכָּן שֶׁהָיָה בְּתוֹכוֹ שְׁלשִׁים אַמָּה אָרְכּוֹ, הֲרֵי מֵאָה וּשְׁלשִׁים. (במדבר ז, לז): מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף, כְּנֶגֶד הֶחָצֵר בְּלֹא הַמִּשְׁכָּן שֶׁהָיְתָה שִׁבְעִים אַמָּה. חֲמִשִּׁים אַמָּה לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן וְעֶשְׂרִים אַמָּה אֲחוֹרֵי הַמִּשְׁכָּן, הֲרֵי שִׁבְעִים אַמָּה. דָּבָר אַחֵר, הֶחָצֵר הָיָה אָרְכּוֹ מֵאָה אַמָּה וְרָחְבּוֹ חֲמִשִּׁים אַמָּה, כְּמָה דְתֵימָא: אֹרֶךְ הֶחָצֵר מֵאָה בָאַמָּה וְרֹחַב חֲמִשִּׁים בַּחֲמִשִּׁים וגו', טֹל חֲמִשִּׁים שֶׁהָיָה הָאֹרֶךְ יָתֵר עַל הָרוֹחַב וַעֲשֵׂה מִמֶּנּוּ רְצוּעוֹת וְסַבֵּב עַל הַחֲמִשִּׁים שֶׁל רוֹחַב בְּרִבּוּעַ, יִהְיֶה אָרְכּוֹ כְּרָחְבּוֹ שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִם עַל שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִם, וְעַל זֶה אָמַר (במדבר ז, לז): שִׁבְעִים שֶׁקֶל וגו', וְהַשִּׁירַיִם לְפִי שֶׁלֹא הָיָה אַמָּה לֹא חָשִׁיב לֵיהּ. דָּבָר אַחֵר, לָמָּה שִׁבְעִים, כְּנֶגֶד שִׁבְעִים עַמּוּדִים שֶׁהָיוּ בַּחֲצַר הַמִּשְׁכָּן, עֶשְׂרִים עַמּוּדִים לִפְאַת נֶגֶב, וְעֶשְׂרִים עַמּוּדִים לִפְאַת צָפוֹן, וַעֲשָׂרָה לִפְאַת יָם, וְשִׁשָּׁה עַמּוּדִים לִפְאַת קֵדְמָה, וְאַרְבָּעָה עַמּוּדִים לְמָסָךְ שַׁעַר הֶחָצֵר, הֲרֵי שִׁשִּׁים לֶחָצֵר וְאַרְבָּעָה לַפָּרֹכֶת וַחֲמִשָּׁה לְמָסַךְ פֶּתַח הַמִּשְׁכָּן, וְעַמּוּד הֶעָנָן הֲרֵי שִׁבְעִים. (במדבר ז, לז): שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה, כְּנֶגֶד הֶחָצֵר וְהַמִּשְׁכָּן, שֶׁבַּחָצֵר הָיוּ מַקְרִיבִין עַל מִזְבַּח הָעוֹלָה מִנְחָה בְּלוּלָה בַּשֶּׁמֶן, וּבַמִּשְׁכָּן הָיָה שָׁם לֶחֶם הַפָּנִים שֶׁהָיָה שֶׁל סֹלֶת, וְהָיָה שָׁם מְנוֹרָה שֶׁמַּדְלִיקִין אוֹתָהּ בַּשֶּׁמֶן, וְהָיָה לְבוֹנָה עַל הַשֻּׁלְחָן שֶׁעוֹלָה לְרֵיחַ נִיחוֹחַ. (במדבר ז, לח): כַּף אַחַת, זֶה הוּא סֵפֶר הַתּוֹרָה שֶׁהָיָה מֻנָּח אֵצֶל הָאָרוֹן, מַה הַכַּף הַזּוֹ יֵשׁ בָּהּ חָמֵשׁ אֶצְבָּעוֹת, כָּךְ הָיוּ בּוֹ חֲמִשָּׁה סְפָרִים. (במדבר ז, לח): עֲשָׂרָה זָהָב, אֵלּוּ הַלּוּחוֹת שֶׁהָיוּ בָּאָרוֹן שֶׁהָיָה בָּהֶם עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת. דָּבָר אַחֵר, עֲשָׂרָה זָהָב, כְּנֶגֶד עֶשֶׂר פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁכָּתוּב בָּהֶן עֲשִׂיָּה הַנֶּאֱמֶרֶת בַּמִּשְׁכָּן, וְאֵלּוּ הֵן (שמות כה, י): וְעָשׂוּ אֲרוֹן וגו', (שמות כה, יז): וְעָשִׂיתָ כַפֹּרֶת וגו', (שמות כה, כג): וְעָשִׂיתָ שֻׁלְחָן וגו', (שמות כה, לא): וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת וגו', (שמות כו, א): וְאֶת הַמִּשְׁכָּן תַּעֲשֶׂה וגו', (שמות כו, ז): וְעָשִׂיתָ יְרִיעֹת וגו', (שמות כו, טו): וְעָשִׂיתָ אֶת הַקְּרָשִׁים וגו', (שמות כו, לא): וְעָשִׂיתָ פָרֹכֶת וגו', (שמות כז, א): וְעָשִׂיתָ אֶת הַמִּזְבֵּחַ וגו', (שמות כז, ט): וְעָשִׂיתָ אֵת חֲצַר הַמִּשְׁכָּן וגו'. (במדבר ז, לט): פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר, כְּנֶגֶד יְרִיעוֹת הַמִּשְׁכָּן שֶׁהָיוּ שֶׁל מִינֵי צִבְעוֹנִין, כְּמָה דְתֵימָא (שמות כו, א): וְאֶת הַמִּשְׁכָּן תַּעֲשֶׂה עֶשֶׂר יְרִיעֹת וגו'. אַיִל אֶחָד (במדבר ז, לט), כְּנֶגֶד הַמִּכְסֶה שֶׁל עוֹרוֹת אֵילִם מְאָדָּמִים. (במדבר ז, לט): כֶּבֶשׂ אֶחָד, כְּנֶגֶד עוֹרוֹת תְּחָשִׁים. (במדבר ז, מ): שְׂעִיר עִזִּים, כְּנֶגֶד הָאֹהֶל שֶׁהָיָה יְרִיעוֹת עִזִּים. (במדבר ז, מא): וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם, כְּנֶגֶד בְּצַלְאֵל וְאָהֳלִיאָב שֶׁהֵם הִשְׁלִימוּ מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן. דָּבָר אַחֵר, כְּנֶגֶד מָסַךְ פֶּתַח הַמִּשְׁכָּן, וּמָסַךְ פֶּתַח הֶחָצֵר, שֶׁהֵם הָיוּ מַשְׁלִימִים לִסְגִירַת הָאֹהֶל מִצְּדָדָיו וּסְגִירַת הֶחָצֵר מִכָּל צְדָדֶיהָ. (במדבר ז, מא): אֵלִים חֲמִשָּׁה וגו', שְׁלשָׁה מִינִים אֵלּוּ כְּנֶגֶד קַלְעֵי הֶחָצֵר מִן שְׁלשֶׁת רוּחוֹתֶיהָ, תֵּימָנָה וְצָפוֹנָה וְיָמָּה, שֶׁהָיוּ תֵּימָן וְצָפוֹן אָרְכָּן שֶׁל קְלָעִים מֵאָה אַמָּה כְּנֶגֶד אֹרֶךְ הֶחָצֵר, וְיָם אָרְכָּהּ כְּנֶגֶד רָחְבָּהּ חֲמִשִּׁים אַמָּה. וְלָמָּה הָיוּ שֶׁל חֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה, כְּנֶגֶד קַלְעֵי הֶחָצֵר שֶׁהָיוּ גְּבוֹהוֹת חָמֵשׁ אַמּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לח, יח): וְקוֹמָה בְרֹחַב חָמֵשׁ אַמּוֹת לְעֻמַּת קַלְעֵי הֶחָצֵר, וְאוֹמֵר (שמות כז, יח): וְקוֹמָה חָמֵשׁ אַמּוֹת שֵׁשׁ מָשְׁזָר, שָׁלשׁ פְּעָמִים הֲרֵי חֲמִשָּׁה עָשָׂר כְּנֶגֶד קַלְעֵי הָרוּחַ הָרְבִיעִית שֶׁלֹא הָיְתָה אָרְכָּן אֶלָּא שֶׁל חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לח, יג טו): וְלִפְאַת קֵדְמָה מִזְרָחָה חֲמִשִּׁים אַמָּה. וַחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה קְלָעִים לַכָּתֵף, וְלַכָּתֵף הַשֵּׁנִית מִזֶּה וּמִזֶּה לְשַׁעַר הֶחָצֵר קְלָעִים חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה. (במדבר ז, מא): זֶה קָרְבַּן שְׁלֻמִיאֵל וגו', כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהִקְרִיב עַל סֵדֶר הַמִּשְׁכָּן, הִתְחִיל מְקַלֵּס אֶת קָרְבָּנוֹ, זֶה קָרְבַּן שְׁלֻמִיאֵל וגו':",
"בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי נָשִׂיא לִבְנֵי גָד אֶלְיָסָף בֶּן דְּעוּאֵל (במדבר ז, מב), לְפִי שֶׁשִּׁמְעוֹן לָקַח חַרְבּוֹ וְהָלַךְ וְעָשָׂה מִלְחָמָה עִם אַנְשֵׁי שְׁכֶם בִּשְׁבִיל אֲחוֹתוֹ, וּבְנֵי גָד עָבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן לַעֲזֹר לַאֲחֵיהֶם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ, כְּמָה דְתֵימָא (דברים לג, כא): צִדְקַת ה' עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו עִם יִשְׂרָאֵל, לְכָךְ זָכָה וְהִקְרִיב אַחַר שִׁמְעוֹן. (במדבר ז, מג): קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת וגו', אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה כְּנֶגֶד יְצִיאַת מִצְרַיִם הִקְרִיב נְשִׂיא גָד, וְלָמָּה כֵן, לְפִי שֶׁבֵּרְכוֹ אָבִיו בִּגְדוּדִים, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מט, יט): גָּד גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ וְהוּא יָגֻד עָקֵב, וְדָבָר זֶה אָמַר יַעֲקֹב עַל מַה שֶּׁהָיָה עָתִיד לַעֲבֹר חָלוּץ לַמִּלְחָמָה אֶת הַיַּרְדֵּן, כְּמָה דְּתֵימָא (במדבר לב, כז): וַעֲבָדֶיךָ יַעַבְרוּ כָּל חֲלוּץ צָבָא לִפְנֵי ה' לַמִּלְחָמָה וגו', וּבִיצִיאַת מִצְרַיִם כְּתִיב צָבָא, כְּמָה דְּתֵימָא (שמות יב, מא): יָצְאוּ כָּל צִבְאוֹת ה' וגו', וְנֶאֱמַר בָּהֶם (שמות יג, יח): וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וגו', הוּא חֲמֻשִׁים הוּא חֲלוּצִים, וּלְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם נֶחְלְקָה הָאָרֶץ, כְּמָה דְתֵימָא (שמות ו, ח): וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה אֲנִי ה'. וּבְנֵי גָד סִיְּעוּ לָהֶם עַד שֶׁנִּכְבְּשָׁה הָאָרֶץ וְנֶחְלְקָה לְכֻלָּם, לְפִיכָךְ הִקְרִיב נָשִׂיא שֶׁלָּהֶם עַל יְצִיאַת מִצְרָיִם. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה, הִתְחִיל לְהַקְרִיב קָרְבָּנוֹ כְּנֶגֶד מַה שֶּׁאֵרַע לָהֶם מִיּוֹם שֶׁיָּרְדוּ יַעֲקֹב וּבָנָיו לְמִצְרַיִם עַד שֶׁיָּצְאוּ, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת, כְּנֶגֶד יוֹכֶבֶד אֵם משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ (שמות ב, א): וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֵוִי וַיִּקַּח אֶת בַּת לֵוִי, מְלַמֵּד שֶׁגֵּרְשָׁהּ עַמְרָם וְחָזַר וּלְקָחָהּ, וּלְכָךְ הִקְרִיב קְעָרָה שֶׁלֹא תִּקְרֵי קַעֲרַת, אֶלָּא קְרַעַת, לְפִי שֶׁנִּקְרַעַת מִמֶּנּוּ, אֲתוֹיֵי דְּדֵין הוּא אֲתוֹיֵי דְּדֵין. כֶּסֶף אַחַת, שֶׁנִּתְאַוָּה עַמְרָם לְהַחֲזִירָהּ לְאִשָּׁה עַל יְדֵי מִרְיָם אֲחוֹת אַהֲרֹן, וּלְכָךְ כְּתִיב כֶּסֶף, עַל שֵׁם הַתַּאֲוָה, כְּמָה דְתֵימָא (תהלים פד, ג): נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי וגו', וְאוֹמֵר (בראשית לא, ל): כִּי נִכְסֹף נִכְסַפְתָּה לְבֵית אָבִיךָ וגו'. אַחַת, אַל תִּקְרֵי אַחַת אֶלָּא אֲחוֹת, שֶׁבְּעֵת שֶׁהָיְתָה אֲחוֹת אַהֲרֹן נִתְנַבָּאת וְאָמְרָה לְאָבִיהָ שֶׁיַּחֲזִיר אִשְׁתּוֹ שֶׁעָתִיד לְהוֹלִיד מִמֶּנָּהּ בֵּן שֶׁיִּגְאֹל אֶת יִשְׂרָאֵל, עַל זֶה נֶאֱמַר (שמות טו, כ): וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן וגו', וְכִי אֲחוֹת אַהֲרֹן וְלֹא אֲחוֹת משֶׁה, אֶלָּא שֶׁהָיְתָה נְבוּאָתָהּ בְּעֵת שֶׁהָיְתָה אֲחוֹת אַהֲרֹן וְלֹא אֲחוֹת משֶׁה, שֶׁעֲדַיִן לֹא נוֹלַד משֶׁה, וּלְפִיכָךְ בְּעֵת שֶׁהֻשְּׁלַךְ משֶׁה לַיְאוֹר הָלְכָה וְרָאֲתָה מַה יֶּאֱרַע לְמשֶׁה וּמַה יִּהְיֶה בְּסוֹף נְבוּאָתָהּ, כְּמָה דְתֵימָא (שמות ב, ד): וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק וגו'. הֱוֵי כֶּסֶף אַחַת. (במדבר ז, מג): שְׁלשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָה, לְפִי שֶׁהָיְתָה בַּת מֵאָה וּשְׁלשִׁים שָׁנָה בְּעֵת שֶׁנּוֹלַד משֶׁה, הָא כֵיצַד, לְפִי שֶׁיּוֹכֶבֶד נוֹלְדָה בֵּין הַחוֹמוֹת בְּעֵת שֶׁיָּרְדוּ יִשְׂרָאֵל לְמִצְרַיִם, וּלְפִיכָךְ נִכְנְסָה בְּחֶשְׁבּוֹן הַיּוֹרְדִים לְמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מו, טו): כָּל נֶפֶשׁ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו שְׁלשִׁים וְשָׁלשׁ. בִּכְלָלָן אַתְּ מוֹצֵא שְׁלשִׁים וְשָׁלשׁ וּבִפְרָטָן אֵין אַתְּ מוֹצֵא כִּי אִם שְׁלשִׁים וּשְׁתַּיִם, לָמָּה, שֶׁיּוֹכֶבֶד נוֹלְדָה בֵּין הַחוֹמוֹת וְהָיְתָה מִן הַבָּאִים לְמִצְרַיִם, אֵין אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁבְּמִצְרַיִם נוֹלְדָה, אַחַר שֶׁלֹא הֻזְכַּר שְׁמָהּ עִם שְׁמוֹת הַבָּאִים, אֶלָּא לוֹמַר לָךְ שֶׁבְּמִצְרַיִם נוֹלְדָה בֵּין הַחוֹמוֹת בְּעֵת שֶׁנִּכְנְסוּ לְמִצְרַיִם, אֲבָל לֹא הוֹרְתָה בְּמִצְרַיִם. צֵא וַחֲשֹׁב מִיּוֹם שֶׁיָּרְדוּ אֲבוֹתֵינוּ לְמִצְרַיִם עַד יוֹם שֶׁנּוֹלַד משֶׁה הֵן מֵאָה וּשְׁלשִׁים שָׁנָה, לְפִי שֶׁ'רד\"ו' שָׁנִים עָשׂוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מב, ג): רְד\"וּ שָׁמָּה, צֵא מֵהֶן שְׁמֹנִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ לְמשֶׁה בְּעֵת שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, נִשְׁתַּיְרוּ מֵאָה וּשְׁלשִׁים, הָא לָמַדְנוּ שֶׁיּוֹכֶבֶד בַּת מֵאָה וּשְׁלשִׁים שָׁנָה הָיְתָה בְּעֵת שֶׁנּוֹלַד משֶׁה. (במדבר ז, מג): מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף זֶה משֶׁה, שֶׁנִּזְרַק לַיְאוֹר. דָּבָר אַחֵר, שֶׁנִּזְרַק מִן מִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ב, טו): וַיִּבְרַח משֶׁה וגו'. שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ (במדבר ז, מג), אֵלּוּ שִׁבְעִים זְקֵנִים שֶׁמִּנָּה משֶׁה כֻּלָּם נְבִיאִים, מֵאוֹתָן שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (במדבר ג, יח): וּבָאתָ אַתָּה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מֶלֶךְ וגו', וְכֵן הוּא אוֹמֵר (במדבר יא, טז): אֶסְפָה לִי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל וגו'. (במדבר ז, מג): שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶׁמֶן לְמִנְחָה, שֶׁהוּא וְהֵם כֻּלָּם נִתְמַלְּאוּ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְהֵם נִתְמַלְּאוּ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מֵרוּחוֹ שֶׁל משֶׁה, וּמשֶׁה לֹא חָסַר כְּלוּם, כְּאָדָם שֶׁמַּדְלִיק נֵר מִנֵּר, הַנֵּר דּוֹלֵק וַחֲבֵרוֹ אֵינוֹ חָסֵר, כְּאָדָם שֶׁמֵּרִיחַ בָּאֶתְרוֹג הוּא נֶהֱנָה וְהָאֶתְרוֹג אֵינוֹ חָסֵר כְּלוּם. לְמִנְחָה, כְּמָה דְּתֵימָא (במדבר יא, כה): וַיְהִי כְּנוֹחַ עֲלֵיהֶם הָרוּחַ וַיִּתְנַבְּאוּ וגו'. דָּבָר אַחֵר, שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים, כְּנֶגֶד אֶלְדָד וּמֵידָד, כְּמָה דְּתֵימָא (במדבר יא, כו): וַיִּשָּׁאֲרוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים בַּמַּחֲנֶה שֵׁם הָאֶחָד אֶלְדָד וגו'. לְמִנְחָה, כְּמָה דְּתֵימָא (במדבר יא, כו): וַתָּנַח עֲלֵיהֶם הָרוּחַ וַיִּתְנַבְּאוּ וגו', (במדבר ז, מד): כַּף אַחַת, שֶׁמִּתַּחַת יַד משֶׁה לָקוּ הַמִּצְרִיִּים עֶשֶׂר מַכּוֹת, הֱוֵי (במדבר ז, מד): עֲשָׂרָה זָהָב, לָמָּה הָיוּ מִקְצַת הַכֵּלִים שֶׁל כֶּסֶף וּמִקְצָתָן שֶׁל זָהָב, לוֹמַר לָךְ הָאַחֲרוֹנִים שֶׁהָיוּ שֶׁל זָהָב כְּנֶגֶד בִּיזַת הַיָּם, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהַזָּהָב נֶחְמָד וְיָקָר מִן הַכֶּסֶף, כָּךְ הָיְתָה בִּיזַת הַיָּם גְּדוֹלָה מִשֶּׁל מִצְרַיִם, וְעַל אֵלּוּ וְאֵלּוּ נֶאֱמַר (שיר השירים א, יא): תּוֹרֵי זָהָב נַעֲשֶׂה לָּךְ, זוֹ בִּזַּת הַיָּם, (שיר השירים א, יא): עִם נְקֻדּוֹת הַכָּסֶף, זוֹ בִּזַּת מִצְרַיִם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (יחזקאל טז, ז): וַתָּבֹאִי בַּעֲדִי עֲדָיִים, בַּעֲדִי, זוֹ בִּזַּת מִצְרַיִם, עֲדָיִים, זוֹ בִּזַּת הַיָּם, הֱוֵי (במדבר ז, מד): מְלֵאָה קְטֹרֶת, שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל נִתְמַלְּאוּ מֵהֶם כֶּסֶף וְזָהָב וְכָל מִינֵי בְּשָׂמִים, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שיר השירים ד, יג יד): שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים וגו' נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם קָנֶה וְקִנָּמוֹן, הֱוֵי: מְלֵאָה קְטֹרֶת. דָּבָר אַחֵר, מֵאָה וּשְׁלשִׁים שֶׁל קְעָרָה, וְשִׁבְעִים שֶׁל מִזְרָק, וַעֲשָׂרָה שֶׁל כַּף, הֲרֵי מֵאָה וָעֶשֶׂר, כְּנֶגֶד רְד\"וּ שָׁנִים שֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם מִיּוֹם שֶׁיָּרַד יַעֲקֹב לְמִצְרַיִם עַד שֶׁיָּצְאוּ מִשָּׁם. (במדבר ז, מה): פַּר אֶחָד בֶּן וגו', הִזְכִּיר שְׁלשָׁה מִינִים לְעוֹלָה, כְּנֶגֶד שְׁלשָׁה פַּרְנָסִים טוֹבִים שֶׁנָּתַן לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, משֶׁה אַהֲרֹן וּמִרְיָם, שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ו, ד): וָאֶשְׁלַח לְפָנֶיךָ אֶת משֶׁה אַהֲרֹן וּמִרְיָם. נָתַן לָהֶם מָן בִּזְכוּת משֶׁה, וְעַנְנֵי כָּבוֹד בִּזְכוּת אַהֲרֹן, וּבְאֵר בִּזְכוּת מִרְיָם. דָּבָר אַחֵר, לָמָּה נֶאֱמַר שְׁלשָׁה מִינֵי עוֹלָה, כְּנֶגֶד שָׁלשׁ מִדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁהָיוּ בְּיָדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם וּבִזְכוּתָן נִגְאֲלוּ, שֶׁלֹא שִׁנּוּ אֶת שְׁמָם, וְלֹא שִׁנּוּ אֶת לְשׁוֹנָם, וְשֶׁגָּדְרוּ עַצְמָם מִן הָעֶרְוָה. (במדבר ז, מו): שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת, כְּנֶגֶד הַפֶּסַח, שֶׁצִּוָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹת מִן הָעִזִּים עַל פְּרִישׁוּת עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, לְפִי שֶׁעוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים הָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם, וְלֹא הָיְתָה מִדַּת הַדִּין נוֹתֶנֶת לְגָאֲלָם עַד שֶׁפֵּרְשׁוּ מִמֶּנָּה. וְעַל פְּרִישׁוּת עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁעָשׂוּ וְנִגְאֲלוּ עָלֶיהָ, כְּמָה דְתֵימָא (שמות יב, יג): וְרָאִיתִי אֶת הַדָּם וּפָסַחְתִּי עֲלֵכֶם, לְפִיכָךְ הִקְרִיבוּ כְּנֶגְדָהּ שָׂעִיר לְחַטָּאת, לְפִי שֶׁבַּעֲוֹן עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים הָיוּ מַקְרִיבִין שָׂעִיר לְחַטָּאת. (במדבר ז, מז): וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם, כְּנֶגֶד יַעֲקֹב וְיוֹסֵף שֶׁבִּזְכוּתָם נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עז, טז): גָּאַלְתָּ בִּזְרֹעַ עַמֶּךָ בְּנֵי יַעֲקֹב וְיוֹסֵף סֶלָּה. דָּבָר אַחֵר, כְּנֶגֶד משֶׁה וְאַהֲרֹן, שֶׁהֵם עָשׂוּ אֶת כָּל הַמּוֹפְתִים וְעַל יְדֵיהֶן יָצְאוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יא, ו): וּמשֶׁה וְאַהֲרֹן עָשׂוּ אֶת כָּל הַמֹּפְתִים הָאֵלֶּה וגו'. (במדבר ז, מז): אֵילִם חֲמִשָּׁה וגו', לָמָּה שְׁלשָׁה מִינִים, כְּנֶגֶד שְׁלשָׁה אָבוֹת, שֶׁזָּכַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַבְּרִית שֶׁכָּרַת לָהֶם וּגְאָלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ב, כד): וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ אֶת אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב. לָמָּה חֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה, לְפִי שֶׁחֶשְׁבּוֹנָם עוֹלֶה חֲמִשָּׁה עָשָׂר כְּנֶגֶד הָאָבוֹת וְהַשְּׁבָטִים שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה עָשָׂר, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁנִּשְׁבַּע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָאָבוֹת כָּךְ נִשְׁבַּע לַשְּׁבָטִים, שֶׁנֶּאֱמַר (חבקוק ג, ט): שְׁבֻעוֹת מַטּוֹת אֹמֶר סֶלָה. דָּבָר אַחֵר, לָמָּה חֲמִשָּׁה עָשָׂר, לְפִי שֶׁנִּגְאֲלוּ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר לג, ג): מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח וגו', וְאוֹמֵר (הושע ג, ב): וָאֶכְּרֶהָ לִי בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר כָּסֶף. (במדבר ז, מז): זֶה קָרְבַּן אֶלְיָסָף וגו', כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהִקְרִיב עַל סֵדֶר גְּאֻלַּת מִצְרַיִם, הִתְחִיל מְקַלֵּס אֶת קָרְבָּנוֹ, זֶה קָרְבַּן אֶלְיָסָף בֶּן דְּעוּאֵל."
],
[
"בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי נָשִׂיא לִבְנֵי אֶפְרָיִם אֱלִישָׁמָע בֶּן עַמִּיהוּד (במדבר ז, מח), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים ס, ט): לִי גִּלְעָד וְלִי מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי יְהוּדָה מְחֹקְקִי, תְּנֵינַן תַּמָּן שְׁלשָׁה מְלָכִים אַרְבָּעָה הֶדְיוֹטוֹת אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שְׁלשָׁה מְלָכִים: יָרָבְעָם וְאַחְאָב וּמְנַשֶּׁה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מְנַשֶּׁה יֵשׁ לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב לג, יג): וַיִּתְפַּלֵּל אֵלָיו וַיֵּעָתֶר לוֹ וַיִּשְׁמַע תְּחִנָּתוֹ וַיְשִׁיבֵהוּ יְרוּשָׁלָיִם לְמַלְכוּתוֹ. אָמְרוּ לְמַלְכוּתוֹ הֱשִׁיבוֹ וְלֹא הֱשִׁיבוֹ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. אַרְבָּעָה הֶדְיוֹטוֹת: בִּלְעָם וְדוֹאֵג וַאֲחִיתֹפֶל וְגֵיחֲזִי. מִי מְנָאָן אָמַר רַב אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה מְנָאוּם. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל בִּקְּשׁוּ לְצָרֵף אֶת שְׁלֹמֹה עִמָּהֶם וּבָא דְּמוּת דְּיוּקָנוֹ שֶׁל דָּוִד וְנִשְׁתַּטֵּחַ לִפְנֵיהֶם, לֹא הִשְׁגִּיחוּ עָלָיו, יָצָאת אֵשׁ מִבֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים וְלִהֲטָה סְבִיבוֹתֵיהֶם וְלֹא הִשְׁגִּיחוּ עָלֶיהָ, יָצְאָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה לָהֶן (משלי כב, כט): חָזִיתָ אִישׁ מָהִיר בִּמְלַאכְתּוֹ וגו', מִי שֶׁהִקְדִּים בֵּיתִי לְבֵיתוֹ, וְלֹא עוֹד שֶׁבֵּיתִי בָּנָה בְּשֶׁבַע שָׁנִים וּבֵיתוֹ בָּנָה בִּשְׁלשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, יִתְיַצֵּב לִפְנֵי חֲשֻׁכִּים, לָאו, אֶלָּא לִפְנֵי מְלָכִים יִתְיַצָּב, (משלי כב, כט): בַּל יִתְיַצֵּב לִפְנֵי חֲשֻׁכִּים, וְלֹא הִשְׁגִּיחוּ עָלֶיהָ. חָזְרָה וְאָמְרָה לָהֶם (איוב לד, לג): הֲמֵעִמְךָ יְשַׁלְּמֶנָּהּ כִּי מָאַסְתָּ כִּי אַתָּה תִבְחַר וְלֹא אָנִי וּמַה יָּדַעְתָּ דַּבֵּר, מִיָּד נִמְנְעוּ מִלְּצָרְפוֹ עִמָּהֶם. דּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת אוֹמְרִים כּוּלָהֶם יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא חוּץ מִבִּלְעָם, מַה טַּעַם (תהלים ס, ט): לִי גִלְעָד וְלִי מְנַשֶּׁה וגו' מוֹאָב סִיר רַחְצִי וגו'. לִי גִלְעָד זֶה אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל שֶׁמֵּת בְּרָמוֹת גִּלְעָד. וְלִי מְנַשֶּׁה, כְּמַשְׁמָעוֹ, זֶה מְנַשֶּׁה בֶּן חִזְקִיָה. וְאֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי, זֶה יָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֶפְרָתִי. יְהוּדָה מְחֹקְקִי, זֶה אֲחִיתֹפֶל דְּקָא אָתֵי מִיהוּדָה. מוֹאָב סִיר רַחְצִי, זֶה גֵיחֲזִי שֶׁלָּקָה עַל יְדֵי רְחִיצָה. עַל אֱדוֹם אַשְׁלִיךְ נַעֲלִי, זֶה דּוֹאֵג הָאֲדוֹמִי, אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמַה נַּעֲבֵיד מַלְכָּא דְּיִשְׂרָאֵל מְקַלְּלִין, (תהלים נה, כד): אַנְשֵׁי דָּמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָלַי לַעֲשׂוֹתָם רֵעִים אֵלּוּ לָאֵלּוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים ס, י): עָלַי פְּלֶשֶׁת הִתְרוֹעָעִי, עָלַי לְפַלֵשׁ לָהֶם מַעֲשִׂים טוֹבִים וְלַעֲשׂוֹתָן רֵעִים אֵלּוּ לָאֵלּוּ. תַּמָּן אָמְרוּ כְּתִיב: עָלַי פְּלֶשֶׁת הִתְרוֹעָעִי, אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם יָבוֹא מִי שֶׁהָרַג אֶת הַפְּלִשְׁתִּי וְהוֹרִישׁ אֶת בָּנֶיךָ גַּת, מָה אַתָּה עוֹשֶׂה לוֹ, אָמַר לָהֶם עָלַי לַעֲשׂוֹתָן רֵעִים זֶה לָזֶה. דָּבָר אַחֵר, לִי גִלְעָד וְלִי מְנַשֶּׁה, לְפִי שֶׁיֵּשׁ מַחְלֹקֶת הַרְבֵּה עַל הַמְשׁוּחִים, יֵשׁ אוֹמְרִים שִׁבְעָה, שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ה, ד): וַהֲקֵמֹנוּ עָלָיו שִׁבְעָה רֹעִים. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שְׁמוֹנָה, (מיכה ה, ד): וּשְׁמֹנָה נְסִיכֵי אָדָם. וְאֵינוֹ אֶלָּא מַה שֶּׁמְפֹרָשׁ אַרְבָּעָה, שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה ב, ג ד): וַיַּרְאֵנִי ה' אַרְבָּעָה חָרָשִׁים, וָאֹמַר מָה אֵלֶּה בָאִים לַעֲשׂוֹת וַיֹּאמֶר לֵאמֹר אֵלֶּה הַקְּרָנוֹת אֲשֶׁר זֵרוּ וגו'. וְאֵלּוּ הֵן אַרְבָּעָה חָרָשִׁים, דָּוִד בָּא וּמְפָרֵשׁ, לִי גִלְעָד, זֶה אֵלִיָּהוּ שֶׁהָיָה מִתּוֹשָׁבֵי גִלְעָד. וְלִי מְנַשֶּׁה, זֶה מָשִׁיחַ שֶׁעוֹמֵד מִבָּנָיו שֶׁל מְנַשֶּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פ, ג): לִפְנֵי אֶפְרַיִם וּבִנְיָמִן וּמְנַשֶּׁה, וְאֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי, זֶה מְשׁוּחַ מִלְחָמָה שֶׁבָּא מֵאֶפְרָיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, יז): בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ. יְהוּדָה מְחֹקְקִי, זֶה הַגּוֹאֵל הַגָּדוֹל שֶׁהוּא בָּא מִבְּנֵי בָּנָיו שֶׁל דָּוִד. מוֹאָב סִיר רַחְצִי, מַהוּ מוֹאָב סִיר רַחְצִי, אָמַר הָאֱלֹהִים אַף כְּשֶׁיָּבוֹאוּ הַגּוֹאֲלִים הַלָּלוּ אֵינִי בָּא וּמְסַיְּעָן עַד שֶׁיָּבוֹאוּ הַמּוֹאָבִיּוֹת עִמָּהֶם. עַל אֱדוֹם אַשְׁלִיךְ נַעֲלִי, מָה אֲנִי עוֹשֶׂה שׁוֹלֵף מִנְעָלִי וְדוֹרְכָן וְרוֹמְסָן בַּעֲקֵבַי, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ישעיה סג, ג): פּוּרָה דָרַכְתִּי לְבַדִּי וגו', מָשְׁלוּ מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁבָּנָה אַרְבָּעָה פְּלָטֵרִין בְּאַרְבַּע מְדִינוֹת, נִכְנַס לָרִאשׁוֹנָה אָכַל וְשָׁתָה וְלֹא שָׁלַף נַעֲלוֹ, וְכֵן לַשְּׁנִיָה וְכֵן לַשְּׁלִישִׁית, כְּשֶׁבָּא לָרְבִיעִית אָכַל וְשָׁתָה וְשָׁלַף נַעֲלוֹ, אָמַר לָהֶם צְאוּ וְהָבִיאוּ לִי כָּל אֲנָשִׁים גְּדוֹלִים שֶׁיֵּשׁ בַּמְדִינָה הַזֹּאת וְיַעַרְכוּ לְפָנַי לָחֶם. אָמְרוּ לוֹ מִפְּנֵי מָה כְּשֶׁנִּכְנַסְתָּ לָרִאשׁוֹנָה אָכַלְתָּ וְשָׁתִיתָ וְלֹא שָׁלַפְתָּ נְעָלֶיךָ, וּבְזוֹ שָׁלַפְתָּ נְעָלֶיךָ וְאָכַלְתָּ וְשָׁתִיתָ. אָמַר לָהֶם כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי לָרִאשׁוֹנָה לֹא הָיְתָה דַעְתִּי מְיֻשֶּׁבֶת עָלַי, וְכֵן לַשְּׁנִיָּה, וְכֵן לַשְׁלִישִׁית, בְּכָל עֵת הָיִיתִי אוֹמֵר אֵימָתַי אֶרְאֶה אוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁאֶכָּנֵס בָּאַחֲרוֹנָה, וְעַכְשָׁו שֶׁנִּכְנַסְתִּי מִיָּד נִתְיַשְּׁבָה דַעְתִּי עָלַי. אַף כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָשָׂה מִלְחָמָה בְּפַרְעֹה וּבַעֲמָלֵק וּבְסִיסְרָא וּבְסַנְחֵרִיב וּבִנְבוּכַדְנֶצַּר וּבְהָמָן וּבְמַלְכֵי יְוָנִים וְלֹא נִתְקָרְרָה דַעְתּוֹ עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה נְקָמָה בֶּאֱדוֹם בְּעַצְמוֹ, הֱוֵי (תהלים ס, י): עַל אֱדוֹם אַשְׁלִיךְ נַעֲלִי עָלַי פְּלֶשֶׁת הִתְרוֹעָעִי, אֲנִי אַפִּיל שָׁתוֹתֶיהָ שֶׁל אֱדוֹם וְאָבִיא גְאֻלַּתְכֶם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (מלאכי א, ד ה): הֵמָּה יִבְנוּ וַאֲנִי אֶהֱרוֹס וגו' וְעֵינֵיכֶם תִּרְאֶינָה. דָּבָר אַחֵר, לִי גִלְעָד וְלִי מְנַשֶּׁה וגו', מְדַבֵּר בְּדָוִד בְּעֵת שֶׁמֵּת שָׁאוּל עָמַד אַבְנֵר בֶּן נֵר וְהִמְלִיךְ לְאִישׁ בּשֶׁת בֶּן שָׁאוּל עַל הַגִּלְעָד וְעַל יִזְרְעֶאל וְעַל אֶפְרָיִם, כְּמָה דְתֵימָא (שמואל ב ב, ח): וְאַבְנֵר בֶּן נֵר שַׂר צָבָא אֲשֶׁר לְשָׁאוּל לָקַח אֶת אִישׁ בּשֶׁת וגו', וְאוֹמֵר (שמואל ב ב,, ט): וַיַּמְלִכֵהוּ אֶל הַגִּלְעָד וְאֶל הָאֲשׁוּרִי וְאֶל יִזְרְעֶאל וְעֶל אֶפְרַיִם וגו', וְיִזְרְעֶאל הָיָה לִמְנַשֶּׁה, שֶׁכֵּן כָּתוּב (יהושע יז, טז): וַיֹּאמְרוּ בְּנֵי יוֹסֵף לֹא יִמָּצֵא לָנוּ הָהָר וְרֶכֶב בַּרְזֶל בְּכָל הַכְּנַעֲנִי הַיּשֵׁב בְּאֶרֶץ הָעֵמֶק לַאֲשֶׁר בְּבֵית שְׁאָן וּבְנוֹתֶיהָ וְלַאֲשֶׁר בְּעֵמֶק יִזְרְעֶאל, הִתְחִיל דָּוִד אוֹמֵר אַף עַל פִּי שֶׁאַבְנֵר מַחֲזִיק בְּבֶן שָׁאוּל לְהַמְלִיכוֹ עַל אֵלֶּה הַשְּׁבָטִים, עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַמְלִיכֵנִי עַל כֻּלָּם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: לִי גִלְעָד וְלִי מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי יְהוּדָה מְחֹקְקִי, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמואל ב ה, ה): וּבִיְרוּשָׁלָיִם מָלַךְ שְׁלשִׁים וְשָׁלשׁ שָׁנָה עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה. מוֹאָב סִיר רַחֲצִי, לְפִי שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁבָּרַח דָּוִד מִפְּנֵי שָׁאוּל הוֹלִיךְ אָבִיו וְאִמּוֹ אֶל מֶלֶךְ מוֹאָב, כִּי הָיָה יָרֵא מִפְּנֵי שָׁאוּל, וְהָיָה בּוֹטֵחַ בָּהֶם לְפִי שֶׁהָיָה מֵרוּת הַמּוֹאֲבִיָּה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמואל א כב, ג): וַיֵּלֶךְ דָּוִד מִשָּׁם מִצְפֵּה מוֹאָב וַיֹּאמֶר אֶל מֶלֶךְ מוֹאָב יֵצֵא נָא אָבִי וְאִמִּי אִתְּכֶם עַד אֲשֶׁר אֵדַע מַה יַּעֲשֶׂה לִּי אֱלֹהִים. וְאוֹמֵר (שמואל א כב, ד): וַיַּנְחֵם אֶת פְּנֵי מֶלֶךְ מוֹאָב וַיֵּשְׁבוּ עִמּוֹ כָּל יְמֵי הֱיוֹת דָּוִד בַּמְּצוּדָה. וּלְכָךְ קְרָאוֹ סִיר, מָה הַבָּשָׂר מִתְעַכֵּל בַּסִּיר, כָּךְ נִתְעַכְּלוּ שָׁם, שֶׁהֲרָגָם מֶלֶךְ מוֹאָב וְלֹא נִמְלַט מֵהֶם אֶלָּא אָח אֶחָד לְדָוִד שֶׁבָּרַח אֵצֶל נָחָשׁ מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן, וְשָׁלַח מֶלֶךְ מוֹאָב אַחֲרָיו וְלֹא רָצָה לִתְּנוֹ, וְהוּא הַחֶסֶד שֶׁעָשָׂה נָחָשׁ עִם דָּוִד, וּלְפִיכָךְ נִתְגָּרֶה עִם הַמּוֹאָבִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמואל ב ח, ב): וַיַּךְ אֶת מוֹאָב וַיְמַדְּדֵם בַּחֶבֶל הַשְׁכֵּב אוֹתָם אַרְצָה וַיְמַדֵּד שְׁנֵי חֲבָלִים לְהָמִית וּמְלֹא הַחֶבֶל לְהַחֲיוֹת וַתְּהִי מוֹאָב לְדָוִד לַעֲבָדִים נֹשְׂאֵי מִנְחָה. עַל אֱדוֹם אַשְׁלִיךְ נַעֲלִי, כְּמָה דְתֵימָא (מלכים א יא, טז): כִּי שֵׁשֶׁת חֳדָשִׁים יָשַׁב שָׁם יוֹאָב וְכָל יִשְׂרָאֵל עַד הִכְרִית כָּל זָכָר בֶּאֱדוֹם, וּכְתִיב (שמואל ב ח, יד): וַיְהִי כָל אֱדוֹם עֲבָדִים לְדָוִד. עָלַי פְּלֶשֶׁת הִתְרוֹעָעִי, כְּמָה דְתֵימָא (שמואל ב ח, א): וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן וַיַּךְ דָּוִד אֶת פְּלִשְׁתִּים וַיַּכְנִיעֵם וַיִּקַּח דָּוִד אֶת מֶתֶג הָאַמָּה מִיַּד פְּלִשְׁתִּים. דָּבָר אַחֵר, לִי גִלְעָד וגו', אָמַר סוֹמָה בַּר כְּתָבָה בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, אָמַר הָאֱלֹהִים אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם שֶׁאֵין הַמֵּתִים חַיִּים אַתְּ אֱמֹר לוֹ הֲרֵי אֵלִיָּהוּ שֶׁהוּא בָּא מִגִּלְעָד, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א יז, א): וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי מִתּשָׁבֵי גִלְעָד, הוּא מֵעִיד שֶׁכְּבָר הֶחֱיֵיתִי אֶת הַמֵּת בְּנָהּ שֶׁל צָרְפִית עַל יָדוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, הֱוֵי: לִי גִלְעָד. וְלִי מְנַשֶּׁה, אִם בָּא אָדָם לוֹמַר שֶׁאֵין הָאֱלֹהִים מְקַבֵּל אֶת הַשָּׁבִים, הֲרֵי מְנַשֶּׁה בֶּן חִזְקִיָּה יָבוֹא וְיָעִיד שֶׁלֹא הִרְשִׁיעַ בְּרִיָה בָּעוֹלָם לְפָנַי כְּמוֹתוֹ, וּבִשְׁעַת תְּשׁוּבָה קִבַּלְתִּיו, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב לג, יג): וַיִּתְפַּלֵּל אֵלָיו וַיֵּעָתֶר לוֹ וַיִּשְׁמַע תְּחִנָּתוֹ וַיְשִׁיבֵהוּ יְרוּשָׁלָיִם לְמַלְכוּתוֹ. אֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשְׁי, אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם שֶׁאֵין הָאֱלֹהִים פּוֹקֵד עֲקָרוֹת, הֲרֵי אֶלְקָנָה שֶׁמֵּהַר אֶפְרָיִם מֵעִיד שֶׁפָּקַדְתִּי אֶת חַנָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א ב, כא): כִּי פָקַד ה' אֶת חַנָּה. יְהוּדָה מְחֹקְקִי, אִם בָּא אָדָם לוֹמַר שֶׁאֵין הָאֱלֹהִים מַצִּיל מִן הָאֵשׁ, הֲרֵי חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה מְעִידִים שֶׁהִצַּלְתִּים מִן הָאֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ג, כח): דִּי שְׁלַח מַלְאֲכֵהּ וְשֵׁיזִב לְעַבְדוֹהִי וגו'. דָּבָר אַחֵר, יְהוּדָה מְחֹקְקִי, אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּיל מִן חַיּוֹת רָעוֹת, הֲרֵי דָּנִיֵּאל שֶׁהָיָה מִיהוּדָה מֵעִיד שֶׁהִצַּלְתִּיו מִן הָאֲרָיוֹת, כְּמָה דְתֵימָא (דניאל ו, כג): אֱלָהִי שְׁלַח מַלְאֲכֵהּ וּסֲגַר פֻּם אַרְיָוָתָא וְלָא חַבְּלוּנִי. מוֹאָב סִיר רַחְצִי, אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְרַפֵּא אֶת הַמְצֹרָע, הֲרֵי נַעֲמָן יָבוֹא וְיָעִיד שֶׁרְפָאתִיו עַל יְדֵי רְחִיצַת הַיַּרְדֵּן וְהֵסַרְתִּי הַצָּרַעַת מֵעָלָיו, כְּמָה דְתֵימָא (מלכים ב ה, יד): וַיֵּרֶד וַיִּטְבֹּל בַּיַּרְדֵּן שֶׁבַע פְּעָמִים כִּדְבַר אִישׁ הָאֱלֹהִים וַיָּשָׁב בְּשָׂרוֹ כִּבְשַׂר נַעַר קָטֹן וַיִּטְהָר. וְלָמָּה קָרָא לְנַעֲמָן מוֹאָב, עַל שֵׁם שֶׁשָּׁמַע לַעֲצַת עֲבָדָיו, כְּמָה דְתֵימָא (מלכים ב ה, יג): וַיִּגְשׁוּ עֲבָדָיו וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו וַיֹּאמְרוּ אָבִי דָּבָר גָּדוֹל הַנָּבִיא דִּבֶּר אֵלֶיךָ הֲלֹא תַעֲשֶׂה וגו', לְכָךְ נִקְרָא שְׁמוֹ מוֹאָב עַל שֵׁם אָבִי. דָּבָר אַחֵר, מוֹאָב סִיר רַחֲצִי, אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּיל מִן הַמַּיִם יָבוֹא משֶׁה שֶׁנִּקְרָא אָבִי, כְּמָה דְתֵימָא (דברי הימים א ד, יח): וְאִשְׁתּוֹ הַיְּהֻדִיָה יָלְדָה אֶת יֶרֶד אֲבִי גְדֹר וגו', שֶׁהֵסַרְתִּי אוֹתוֹ מִן הַטְּבִיעָה עַל יְדֵי רְחִיצַת בַּת פַּרְעֹה, כְּמָה דְתֵימָא (שמות ב, ה ו): וַתֵּרֶד בַּת פַּרְעֹה לִרְחֹץ עַל הַיְאֹר וגו' וַתִּפְתַּח וַתִּרְאֵהוּ אֶת הַיֶּלֶד וגו'. עַל אֱדוֹם אַשְׁלִיךְ נַעֲלִי, אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּיל מִן הָעֵץ, יָבוֹא מָרְדְּכַי וְיָעִיד שֶׁהִצַּלְתִּיו מִן הָעֵץ שֶׁהֵכִין לוֹ הָמָן שֶׁהָיָה עֲמָלֵקִי מִזֶּרַע אֱדוֹם, וַהֲשִׁבֹתִי לוֹ גְּמוּלוֹ בְּרֹאשׁוֹ (אסתר ט, כה): וְתָלוּ אֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ, לְכָךְ נֶאֱמַר עַל אֱדוֹם אַשְׁלִיךְ נַעֲלִי, עַל הָמָן הָאֲדוֹמִי הִשְׁלַכְתִּי נַעֲלִי, שֶׁהֵמַתִּי אוֹתוֹ בְּחֶנֶק בִּנְעִילַת גְּרוֹנוֹ. עָלַי פְּלֶשֶׁת הִתְרוֹעָעִי, אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּיל חַלָּשׁ מִיַּד גִּבּוֹר בְּלֹא חֶרֶב וּבְלֹא חֲנִית, יָבוֹא דָּוִד וְיָעִיד, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (שמואל א יז, מז): וְיֵדְעוּ כָּל הַקָּהָל הַזֶּה כִּי לֹא בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית יְהוֹשִׁיעַ ה' כִּי לַה' הַמִּלְחָמָה, כְּמָה דְתֵימָא (שמואל א יז, נב): וַיָּקֻמוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה וַיָּרִעוּ וַיִּרְדְּפוּ אֶת הַפְּלִשְׁתִּים וגו'. דָּבָר אַחֵר, לִי גִלְעָד וגו', מְדַבֵּר בְּאַרְבָּעָה שֶׁהִקְרִיבוּ בְּאִסּוּר בָּמָה, לִי גִלְעָד, אָמַר הָאֱלֹהִים שֶׁלֹא יָבוֹא אָדָם וִיהַרְהֵר אַחַר אֵלִיָּהוּ שֶׁמִּגִּלְעָד שֶׁהִקְרִיב בְּאִסּוּר בָּמָּה וּבָנָה מִזְבֵּחַ בְּהַר הַכַּרְמֶל וְהִקְרִיב עָלָיו קָרְבָּן, וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם, וְהַתּוֹרָה אָסְרָה עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יב, יג יד): הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תַּעֲלֶה עֹלֹתֶיךָ וגו' כִּי אִם בַּמָּקוֹם וגו', אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי הוּא שֶׁאָמַרְתִּי לוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה כָּךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א יח, לו): וּבִדְבָרְךָ עָשִׂיתִי, הֱוֵי: לִי גִלְעָד. וְלִי מְנַשֶּׁה, שֶׁלֹא יֹאמַר אָדָם וִיהַרְהֵר אַחַר גִּדְעוֹן בֶּן יוֹאָשׁ שֶׁהָיָה מִן מְנַשֶּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים ו, טו): הִנֵּה אַלְפִּי הַדַּל וגו', שֶׁהִקְרִיב בְּאִסּוּר בָּמָּה. אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא שֶׁבַע עֲבֵרוֹת עָבַר גִּדְעוֹן בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, שֶׁקֵּרַב וְהָיָה זָר, וּבֶן כּוֹמָרִים, וְהִקְרִיב בַּלַּיְלָה, וּמֵעֲצֵי אֲשֵׁרָה, וְשׁוֹר מֻקְצֶה לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, וְשׁוֹר נֶעֱבָד, וּבְאִסּוּר בָּמָּה, שֶׁהֲרֵי הַמִּשְׁכָּן הָיָה בְּשִׁלֹה, אָמַר הָאֱלֹהִים אַל יְהַרְהֵר אָדָם אַחֲרָיו, לִשְׁמִי עָשָׂה וַאֲנִי הוּא שֶׁאָמַרְתִּי לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים ו, כה כו): וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֹּאמֶר לוֹ ה' קַח אֶת פַּר הַשּׁוֹר אֲשֶׁר לְאָבִיךָ וגו' וּבָנִיתָ מִזְבֵּחַ לַה' אֱלֹהֶיךָ עַל רֹאשׁ הַמָּעוֹז הַזֶּה בַּמַּעֲרָכָה וגו', וְהַעֲלִיתָ עוֹלָה בַּעֲצֵי הָאֲשֵׁרָה אֲשֶׁר תִּכְרֹת. הֱוֵי וְלִי מְנַשֶּׁה. וְאֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי, זֶה יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן שֶׁבָּא מֵאֶפְרָיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יג, ח): לְמַטֵּה אֶפְרָיִם הוֹשֵׁעַ בִּן נוּן, אִם בָּא אָדָם לוֹמַר לָמָּה בָּנָה מִזְבֵּחַ בְּהַר עֵיבָל, כְּמָה דְתֵימָא (יהושע ח, ל): אָז יִבְנֶה יְהוֹשֻׁעַ מִזְבֵּחַ לַה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר עֵיבָל, וַהֲלוֹא הַמִּשְׁכָּן הָיָה שָׁם, וּכְתִיב בַּתּוֹרָה (ויקרא יז, ג): אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יִשְׁחַט וגו', אָמַר הָאֱלֹהִים אֲנִי הוּא שֶׁאָמַרְתִּי לוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כז, ה): וּבָנִיתָ שָׁם מִזְבֵּחַ לַה' אֱלֹהֶיךָ מִזְבַּח אֲבָנִים וגו'. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (יהושע ח, לא): כַּאֲשֶׁר צִוָּה משֶׁה עֶבֶד ה' אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר תּוֹרַת משֶׁה מִזְבַּח אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת אֲשֶׁר לֹא הֵנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל [והעלית] וַיַּעֲלוּ עָלָיו עֹלוֹת וגו', הֱוֵי: וְאֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי. יְהוּדָה מְחֹקְקִי, זֶה דָּוִד שֶׁבָּא מִיהוּדָה, אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם לָמָּה הִקְרִיב דָּוִד בְּאִסּוּר בָּמָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב כד, כב): רְאֵה הַבָּקָר לָעֹלָה וגו', אָמַר הָאֱלֹהִים אֲנִי הוּא שֶׁאָמַרְתִּי לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב כד, יח): הָקֵם לַה' מִזְבֵּחַ וגו'. מוֹאָב סִיר רַחֲצִי וגו', אֵלּוּ שָׁלשׁ אֻמּוֹת אָסַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל לִכְשֶׁיִּכָּנְסוּ לָאָרֶץ לִירַשׁ אֶת אַרְצָם, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ב, ט): אַל תָּצַר אֶת מוֹאָב וגו', וְכֵן אֱדוֹם, דִּכְתִיב (במדבר ב, ה): אַל תִּתְגָרוּ בָם. אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים מִנַּיִן, דִּכְתִיב (שמות יג, יז): וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרוֹב הוּא, קְרוֹבָה הָיְתָה הַשְּׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּע אַבְרָהָם לַאֲבִימֶלֶךְ (בראשית כא, כג): וְעַתָּה הִשָּׁבְעָה לִי בֵאלֹהִים הֵנָּה אִם תִּשְׁקֹר לִי וּלְנִינִי וּלְנֶכְדִי, וַעֲדַיִן נֶכְדּוֹ הָיָה קַיָּם, וְלֶעָתִיד לָבוֹא עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַתִּיר שְׁלָשְׁתָּן לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה יא, יד): וְעָפוּ בְכָתֵף פְּלִשְׁתִּים יָמָּה וגו', וּמְתַרְגְּמִין וְיִתְחַבְּרוּן כְּתַף חָד לְמִמְחֵי יַת פְּלִשְׁתָּאֵי, לְכָךְ נֶאֱמַר: עָלַי פְּלֶשֶׁת הִתְרוֹעָעִי. (ישעיה יא, יד): אֱדוֹם וּמוֹאָב מִשְׁלוֹחַ יָדָם, כְּמָה דְתֵימָא מוֹאָב סִיר רַחְצִי עַל אֱדוֹם אַשְׁלִיךְ נַעֲלִי. דָּבָר אַחֵר (תהלים ס, ט): וְאֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי, זֶה שְׁמוּאֵל בֶּן אֶלְקָנָה שֶׁהָיָה אֶפְרָתִי וְהִקְרִיב בְּאִסּוּר בָּמָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א ז, ט): וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל טְלֵה חָלָב אֶחָד וַיַּעֲלֵהוּ עוֹלָה כָּלִיל לַה', אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא שָׁלשׁ עֲבֵרוֹת נַעֲשׂוּ בַּטָּלֶה שֶׁל שְׁמוּאֵל, הוּא וְעוֹרוֹ וּמְחֻסָּר זְמָן וְלֵוִי הָיָה, וּמִנַּיִן שֶׁקִּבֵּל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קָרְבָּנוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א ז, ט): וַיִּזְעַק שְׁמוּאֵל אֶל ה' בְּעַד יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲנֵהוּ ה', הֱוֵי: וְאֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי. דָּבָר אַחֵר, וְאֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי, מְדַבֵּר בִּיהוֹשֻׁעַ שֶׁהָיָה מִשֵּׁבֶט אֶפְרַיִם וְהוּא עָשָׂה מִלְחָמָה בַּשַּׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע ו, טו): וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיַּשְׁכִּמוּ כַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר וַיָּסֹבּוּ אֶת הָעִיר וגו', וּמִנַּיִן שֶׁהָיְתָה שַׁבָּת, שֶׁאֵין שִׁבְעָה לְעוֹלָם בְּלֹא שַׁבָּת, וּלְפִי שֶׁהָיָה יוֹם שַׁבָּת אוֹתוֹ יוֹם שֶׁכָּבְשׁוּ אֶת יְרִיחוֹ, לְכָךְ הֶחֱרִים אֶת יְרִיחוֹ קֹדֶשׁ לַה', כְּמָה דְתֵימָא (יהושע ו, יז): וְהָיְתָה הָעִיר חֵרֶם הִיא וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ לַה' וגו', אָמַר יְהוֹשֻׁעַ הַשַּׁבָּת כֻּלָּהּ קֹדֶשׁ וְכָל מַה שֶּׁנִּכְבַּשׁ בַּשַּׁבָּת יִהְיֶה קֹדֶשׁ לַה', וְכֵן הוּא אוֹמֵר (יהושע ו, יט): וְכֹל כֶּסֶף וְזָהָב וּכְלֵי נְחשֶׁת וּבַרְזֶל קֹדֶשׁ הוּא לַה' אוֹצַר ה' יָבוֹא. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה הַכֹּהֵן כְּעִיר הַנִּדַּחַת עֲשָׂאָהּ, וַהֲרֵי עִיר הַנִּדַּחַת אֲסוּרָה בַּהֲנָאָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יג, יז): וְשָׂרַפְתָּ בָאֵשׁ אֶת הָעִיר וְאֶת כָּל שְׁלָלָהּ וגו', וְכֵן הוּא אוֹמֵר (יהושע ו, כא): וַיַּחֲרִימוּ אֶת כָּל אֲשֶׁר בָּעִיר מֵאִישׁ וְעַד אִשָּׁה מִנַּעַר וְעַד זָקֵן וְעַד שׁוֹר וָשֶׂה וַחֲמוֹר לְפִי חָרֶב. אָמַר רַבִּי יוּדָא הַלֵּוִי בַּר שָׁלוֹם, לִמֵּד לְיִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (במדבר טו, כ): רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה, אָמַר יְהוֹשֻׁעַ הוֹאִיל וְכָבַשְׁנוּ אוֹתָהּ תְּחִלָּה נַקְדִּישׁ אֶת כָּל שְׁלָלָהּ לַגָּבוֹהַּ. אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם הֵיאַךְ חִלֵּל יְהוֹשֻׁעַ אֶת הַשַּׁבָּת וגו', אֱמֹר לוֹ עַל פִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָשָׂה, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע ו, ב ד): וַיֹּאמֶר ה' אֶל יְהוֹשֻׁעַ רְאֵה נָתַתִּי וגו' וְסַבֹּתֶם אֶת הָעִיר וגו' וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תָּסֹבּוּ אֶת הָעִיר וגו', וְאִי אֶפְשָׁר לְשִׁבְעָה יָמִים בְּלֹא שַׁבָּת, הֱוֵי: וְאֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי. דָּבָר אַחֵר, וְאֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי, מְדַבֵּר בִּנְשִׂיא אֶפְרָיִם, שֶׁהִקְרִיב קָרְבָּנוֹ לַחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר: בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי נָשִׂיא לִבְנֵי אֶפְרָיִם וגו', מִנַּיִן שֶׁיּוֹם הַשַּׁבָּת הָיָה, לְפִי שֶׁכְּבָר אָמַרְנוּ אוֹתוֹ יוֹם שֶׁהִתְחִילוּ הַנְּשִׂיאִים יוֹם רִאשׁוֹן הָיָה, מִכָּאן אַתְּ לָמֵד שֶׁיּוֹם שְׁבִיעִי לְהַקְרָבָה שַׁבָּת הָיָה, שֶׁלֹא תֹאמַר הֵיאַךְ חִלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת וַהֲלוֹא אֵין קָרְבַּן יָחִיד דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת וְזֶה הִקְרִיב בַּשַּׁבָּת, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא עַל פִּיו עָשָׂה שֶׁאֲנִי אָמַרְתִּי לְמשֶׁה (במדבר ז, יא): נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם יַקְרִיבוּ אֶת קָרְבָּנָם לַחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ בְּלֹא הֶפְסֵק יַקְרִיבוּ זֶה אַחַר זֶה, הֱוֵי: וְאֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי, לְכָךְ נֶאֱמַר: בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי נָשִׂיא לִבְנֵי אֶפְרָיִם וגו':",
"בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וגו', הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב מא, ג): מִי הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם וגו', אָמַר רַבִּי תַּנְחוּם בֶּן רַבִּי אַבָּא מִי שֶׁאֵין לוֹ נְכָסִים וְעוֹשֶׂה צְדָקָה וּגְמִילוּת חֲסָדִים, מִי שֶׁאֵין לוֹ בָּנִים וְנוֹתֵן שְׂכַר סוֹפְרִים וּמַשְׁנִים, מִי שֶׁאֵין לוֹ בַּיִת וְעוֹשֶׂה מְזוּזָה, מִי שֶׁאֵין לוֹ טַלִּית וְעוֹשֶׂה צִיצִית, מִי שֶׁאֵין לוֹ בָּנִים וּמוֹהֵל, וְעוֹשֶׂה סְפָרִים וּמַשְׁאִילָן לַאֲחֵרִים, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זֶה הִקְדִּים וְקִיֵּם מִצְוֹתַי עַד שֶׁלֹא נָתַתִּי לוֹ בַּמֶּה לְקַיְּמָן, צָרִיךְ אֲנִי לְשַׁלֵּם, לִתֵּן לוֹ מָמוֹן וּבָנִים שֶׁיִּהְיוּ קוֹרְאִים בַּסְּפָרִים, הֱוֵי: מִי הִקְדִּימַנִי לַעֲשׂוֹת מִצְוָה, וַאֲשַׁלֵּם לוֹ שְׂכָרָהּ, לָמָּה, שֶׁאֵינִי חָסֵר דָּבָר, שֶׁהָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ שֶׁלִּי הוּא, לְכָךְ נֶאֱמַר (איוב מא, ג): תַּחַת כָּל הַשָּׁמַיִם לִי הוּא. דָּבָר אַחֵר, מִי הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם, מְדַבֵּר בְּאַבְרָהָם שֶׁמֵּעַצְמוֹ הִכִּיר לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּמָה דִכְתִיב (משלי יד, יד): מִדְּרָכָיו יִשְׂבַּע סוּג לֵב וגו', מַהוּ מִדְּרָכָיו יִשְׂבַּע סוּג לֵב, רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אוֹמֵר אוֹתוֹ הַלֵּב שֶׁהוּא מָלֵא סִיגִים, מִדְּרָכָיו עָתִיד לְהִשְׂתַּבֵּעַ. וּמֵעָלָיו אִישׁ טוֹב, זֶה הָיָה אַבְרָהָם שֶׁהִכִּיר מֵעַצְמוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְלֹא הָיָה אָדָם שֶׁלִּמֵּד אוֹתוֹ הֵיאַךְ לְהַכִּיר אֶת הַמָּקוֹם אֶלָּא הוּא מֵעַצְמוֹ, וְזֶהוּ אֶחָד מֵאַרְבָּעָה בְּנֵי אָדָם שֶׁמֵּעַצְמָם הִכִּירוּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אִיּוֹב הִכִּיר מֵעַצְמוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִנַּיִן, שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר (איוב כג, יב): מֵחֻקִּי צָפַנְתִּי אִמְרֵי פִיו. חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה אַף הוּא מֵעַצְמוֹ הִכִּיר לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִנַּיִן, שֶׁכֵּן כְּתִיב עָלָיו (ישעיה ז, טו): חֶמְאָה וּדְבַשׁ יֹאכֵל לְדַעְתּוֹ מָאוֹס בָּרָע וּבָחוֹר בַּטּוֹב. וּמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ מֵעַצְמוֹ הִכִּיר לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְכֵן אַבְרָהָם אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַבְרָהָם הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים שֶׁלִּי הֵם, כְּמָה דְתֵימָא (איוב מא, ג): תַּחַת כָּל הַשָּׁמַיִם לִי הוּא, וְאוֹמֵר (תהלים כד, א): לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ, וְאַתָּה הוֹדַעְתָּ שְׁמִי בָּעוֹלָם, חַיֶּיךָ שֶׁאֲנִי מַקְנֶה אוֹתְךָ אֶת הָעֶלְיוֹנִים וְאֶת הַתַּחְתּוֹנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יד, יט): וַיְבָרֲכֵהוּ וַיֹּאמַר בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ, הֱוֵי: מִי הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם, לָמָּה, תַּחַת כָּל הַשָּׁמַיִם לִי הוּא. דָּבָר אַחֵר, מִי הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי חִיָּא כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה אַבְרָהָם לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת פָּרַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבָנָיו בִּיצִיאָתָם מִמִּצְרַיִם וְעָתִיד לִתֵּן אוֹתָם לֶעָתִיד לָבוֹא, אַתָּה מוֹצֵא בְּאַבְרָהָם (בראשית יח, ד): יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם, וְאַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פָּרַע לְבָנָיו (שמות ו, ז): וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי, כְּנֶגֶד יֻקַּח נָא. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אֵין לִי אֶלָּא בָּעוֹלָם הַזֶּה, לֶעָתִיד לָבוֹא מִנַּיִן (ישעיה יד, ב): וּלְקָחוּם עַמִּים וֶהֱבִיאוּם אֶל מְקוֹמָם, בְּאַבְרָהָם כְּתִיב מְעַט מַיִם, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָתַן לְבָנָיו מַיִם בִּיצִיאָתָם מִמִּצְרַיִם (שמות יז, ו): וְהִכִּיתָ בַצּוּר וְיָצְאוּ מִמֶּנּוּ מַיִם, וְלֶעָתִיד לָבוֹא מִנַּיִן (דברים ח, ז): כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם וגו', וְלִימוֹת הַמָּשִׁיחַ מִנַּיִן (ישעיה ל, כה): וְהָיָה עַל כָּל הַר גָּבֹהַּ וְעַל כָּל גִּבְעָה נִשָֹּׂאָה פְּלָגִים יִבְלֵי מָיִם, וְכֵן (ישעיה מא, יח): אֶפְתַּח עַל שְׁפָיִים נְהָרוֹת. בְּאַבְרָהָם כְּתִיב (בראשית יח, ד): וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נְתָנָהּ לְבָנָיו בִּיצִיאָתָם מִמִּצְרַיִם (יחזקאל טז, ט): וָאֶרְחָצֵךְ בַּמַּיִם, וּבְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל (ישעיה א, טז): רַחֲצוּ הִזַּכּוּ, וְלֶעָתִיד לָבוֹא מִנַּיִן (ישעיה ד, ד): אִם רָחַץ ה' וגו'. בְּאַבְרָהָם כְּתִיב (בראשית יח, ד): וְהִשָּׁעֲנוּ תַּחַת הָעֵץ, שֶׁעָשָׂה לָהֶם סֻכָּה, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָשָׂה סֻכּוֹת לְבָנָיו בִּיצִיאָתָם מִמִּצְרַיִם (ויקרא כג, מג): כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וגו', וּבְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל (תהלים קמ, ח): סַכּוֹתָה לְרֹאשִׁי בְּיוֹם נָשֶׁק, מַהוּ בְּיוֹם נָשֶׁק, בְּיוֹם זִיּוּנָם שֶׁל שְׁלשִׁים וְאֶחָד מְלָכִים, וְלֶעָתִיד לָבוֹא מִנַּיִן (ישעיה ד, ו): וְסֻכָּה תִּהְיֶה לְצֵל יוֹמָם וגו', הֱוֵי: מִי הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם וגו', וְכֵן הוּא אוֹמֵר (קהלת יא, א): שְׁלַח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם כִּי בְרֹב הַיָּמִים וגו'. דָּבָר אַחֵר, מִי הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם, מְדַבֵּר בְּיוֹסֵף שֶׁהוא הִקְדִּים וְשִׁמַּר אֶת הַשַּׁבָּת עַד שֶׁלֹא נִתָּנָה (בראשית מג, טז): וּטְבֹחַ טֶבַח וְהָכֵן, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן עֶרֶב שַׁבָּת הָיְתָה וְאֵין הָכֵן אֶלָּא לַשַּׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טז, ה): וְהָיָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי וְהֵכִינוּ וגו'. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, יוֹסֵף אַתָּה שִׁמַּרְתָּ אֶת הַשַּׁבָּת עַד שֶׁלֹא נִתְּנָה הַתּוֹרָה, חַיֶּיךָ שֶׁאֲנִי מְשַׁלֵּם לְבֶן בִּנְךָ שֶׁיְּהֵא מַקְרִיב קָרְבָּנוֹ בַּשַּׁבָּת, מַה שֶּׁאֵין יָחִיד מַקְרִיב, וְעָלַי לְקַבֵּל קָרְבָּנוֹ בְּרָצוֹן, הֱוֵי: מִי הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם, וּמִנַּיִן שֶׁכֵּן הוּא, מִמַּה שֶּׁאָמוּר בָּעִנְיָן בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי נָשִׂיא לִבְנֵי אֶפְרָיִם וגו':",
"בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וגו', הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים כד, ז): שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וגו', אַתְּ מוֹצֵא בְּשָׁעָה שֶׁבָּנָה שְׁלֹמֹה אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּקֵּשׁ לְהַכְנִיס אֶת הָאָרוֹן לְבֵית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים, וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה דָּבְקוּ שְׁעָרִים זֶה בָּזֶה, אָמַר שְׁלֹמֹה עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע רְנָנוֹת, מִן פָּסוּק (דברי הימים ב ו, יח): כִּי הַאֻמְנָם יֵשֵׁב אֱלֹהִים וגו', עַד (דברי הימים ב ו, מא): וְעַתָּה קוּמָה ה' אֱלֹהִים לְנוּחֶךָ אַתָּה וַאֲרוֹן עֻזֶּךָ וגו', עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה פְּסוּקִים וְלֹא נַעֲנָה, חָזַר וְאָמַר: שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָשְׂאוּ וגו', וְלֹא נַעֲנָה, חָזַר וְאָמַר (תהלים כד, ט): שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ וגו', וְלֹא נַעֲנָה, וְכֵיוָן שֶׁאָמַר (דברי הימים ב ו, מב): ה' אֱלֹהִים אַל תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ זָכְרָה לְחַסְדֵּי דָוִיד עַבְדֶּךָ, מִיָּד נַעֲנָה וְנָשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיהֶם וְנִכְנַס הָאָרוֹן, וְשָׁרְתָה הַשְּׁכִינָה בַּבַּיִת, וְיָרְדָה הָאֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם, שֶׁכֵּן כְּתִיב אַחֲרָיו (דברי הימים ב ז, א): וּכְכַלּוֹת שְׁלֹמֹה לְהִתְפַּלֵּל וְהָאֵשׁ יָרְדָה מֵהַשָּׁמַיִם וַתֹּאכַל הָעֹלָה וְהַזְּבָחִים וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַבָּיִת. וְלָמָּה נִצְטַעֵר שְׁלֹמֹה, עַל יְדֵי שֶׁנִּתְגָּאָה וְאָמַר (מלכים א ח, יג): בָּנֹה בָנִיתִי בֵּית זְבֻל לָךְ וגו', מַהוּ בָּנֹה בָנִיתִי, אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוּדָה בַּר יְחֶזְקֵאל אָמַר בִּנְיָן בָּנוּי בָּנִיתִי. רַבִּי יְהוּדָה בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵף אָמַר הַכֹּל מְסַיְּעִין לַמֶּלֶךְ כָּל שֶׁכֵּן הַכֹּל מְסַיְּעִין לְמֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֲפִלּוּ רוּחוֹת אֲפִלּוּ שֵׁדִים וַאֲפִלּוּ מַלְאָכִים. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה, כְּתִיב (מלכים א ו, ז): וְהַבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ וגו', אֲשֶׁר הֵם בּוֹנִים, אֵין כְּתִיב, אֶלָּא בְּהִבָּנוֹתוֹ, מֵאֵלָיו הָיָה נִבְנֶה. (מלכים א ו, ז): אֶבֶן שְׁלֵמָה מַסָּע נִבְנָה, מְלַמֵּד שֶׁהָיְתָה הָאֶבֶן מַסַּעַת אֶת עַצְמָהּ וְעוֹלָה וְנִתְּנָה עַל גַּבֵּי הַדִּימוּס, אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ וְאַל תִּתְמַהּ, וְהָכְתִיב (דניאל ו, יח): וְהֵיתָיִת אֶבֶן חֲדָה וְשֻׂמַּת עַל פֻּם גֻּבָּא, וְכִי יֵשׁ אֲבָנִים בְּבָבֶל, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁעָמְדָה מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּבָאֲתָה וְיָשְׁבָה לָהּ עַל פִּי הַגוֹב. רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַב יוֹסֵף אָמַר מַלְאָךְ יָרַד בְּאוֹתָהּ שָׁעָה וְנִדְמָה בִּדְמוּת אֲרִי שֶׁל אֶבֶן וְיָשַׁב עַל פִּי הַבְּאֵר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דניאל ו, כג): אֱלָהִי שְׁלַח מַלְאֲכֵהּ וּסֲגַר פֻּם אַרְיָוָתָא וְלָא חַבְּלוּנִי. וּמַה לִּכְבוֹד בָּשָׂר וָדָם הֵיתָיִת אֶבֶן חֲדָה, לִכְבוֹד מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. לְכָךְ נֶאֱמַר: שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וגו'. מַהוּ (תהלים כד, ז ט): וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, אָמַר רַבִּי סִימוֹן לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, הַמֶּלֶךְ שֶׁהוּא חוֹלֵק כָּבוֹד לִירֵאָיו, אָמַר רַבִּי סִימוֹן כְּתִיב (במדבר יב, טו): וְהָעָם לֹא נָסַע עַד הֵאָסֵף מִרְיָם, מְלַמֵּד שֶׁנִּתְעַכֵּב לָהּ הֶעָנָן. רַבִּי לוּלְיָאנִי בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק, כְּתִיב (שמות יט, יט): משֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל, הָאֱלֹהִים יְדַבֵּר וּמשֶׁה יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל, אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא: משֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל, בְּקוֹלוֹ שֶׁל משֶׁה הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי סִימוֹן אָמַר (בראשית לט, א): וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה, מַה כְּתִיב (בראשית לט, ב): וַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף, רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי אַיְּבוּ אָמַר אֵין לִי אֶלָּא בָּרְוָחָה, בַּצָּרָה מִנַּיִן, (בראשית לט, כג): אֵין שַׂר בֵּית הַסֹּהַר רֹאֶה אֶת כָּל מְאוּמָה בְּיָדוֹ בַּאֲשֶׁר ה' אִתּוֹ. דָּבָר אַחֵר, מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, כָּל הַכֵּלִים שֶׁבַּמִּשְׁכָּן הָיוּ מְכֻסִּים בְּעוֹר תַּחַשׁ מִלְּמַעְלָן, וּבָאָרוֹן כְּתִיב (במדבר ד, ו): וּפָרְשׂוּ בֶגֶד כְּלִיל תְּכֵלֶת מִלְּמָעְלָה, וְכָל כָּךְ לָמָּה, כְּדֵי שֶׁיָּבוֹא הָאָרוֹן מְסֻיָּם, הֱוֵי: וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד. דָּבָר אַחֵר, מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, אָמַר חִזְקִיָּה מַה נִּשְׁתַּנֵּית תְּכֵלֶת מִשְּׁאָר מִינֵי צִבְעוֹנִין שֶׁצִּוָּה הָאֱלֹהִים לִהְיוֹת בַּצִּיצִית, מִפְּנֵי שֶׁתְּכֵלֶת דּוֹמָה לַעֲשָׂבִים, וְהָעֲשָׂבִים דּוֹמִים לַיָּם, וְהַיָּם דּוֹמֶה לָרָקִיעַ, וְהָרָקִיעַ דּוֹמֶה לַקֶּשֶׁת, וְהַקֶּשֶׁת דּוֹמֶה לֶעָנָן, וְהֶעָנָן דּוֹמֶה לַכִּסֵּא, וְהַכִּסֵּא דּוֹמֶה לַכָּבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל א, כח), כְּמַרְאֵה הַקֶּשֶׁת אֲשֶׁר יִהְיֶה בֶּעָנָן וגו', וְחָלַק לִירֵאָיו תְּכֵלֶת, שֶׁהוּא מֵעֵין כְּבוֹדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טו, לח): וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת, הֱוֵי: וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, שֶׁהוּא חוֹלֵק כָּבוֹד לִירֵאָיו. דָּבָר אַחֵר, וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, אָמַר רַבִּי אָבִין מֶלֶךְ שֶׁהוּא חוֹלֵק מִכְּבוֹדוֹ לִירֵאָיו, מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם אֵין רוֹכְבִין עַל סוּסוֹ, וְאֵין יוֹשְׁבִין עַל כִּסְאוֹ, וְאֵין מִשְׁתַּמְּשִׁין בְּשַׁרְבִיטוֹ, וְאֵין לוֹבְשִׁין לְבוּשׁוֹ, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן, בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּתִיב (תהלים יח, יא): וַיֵּדֶא עַל כַּנְפֵי רוּחַ, וְאוֹמֵר (נחום א, ג): בְּסוּפָה וּבִשְׂעָרָה דַּרְכּוֹ, וּנְתָנוֹ לְאֵלִיָּהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב ב, יא): וַיַּעַל אֵלִיָּהוּ בַּסְעָרָה הַשָּׁמָיִם. מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם אֵין יוֹשְׁבִין עַל כִּסְאוֹ, וּבִשְׁלֹמֹה כְּתִיב (דברי הימים א כט, כג): וַיֵּשֶׁב שְׁלֹמֹה עַל כִּסֵּא ה', נָתַן אֶת שַׁרְבִיטוֹ לְמשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כ, ט): וַיִּקַּח משֶׁה אֶת הַמַּטֶּה מִלִּפְנֵי ה'. לְבוּשׁוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוֹד וְהָדָר, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קד, א): הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ, וּנְתָנוֹ לַמָּשִׁיחַ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כא, ו): הוֹד וְהָדָר תְּשַׁוֶּה עָלָיו. דָּבָר אַחֵר, וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, שֶׁהוּא חָלַק כָּבוֹד לְיוֹסֵף הַצַּדִּיק עַל שֶׁהָיָה יָרֵא אֶת הָאֱלֹהִים, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מב, יח): אֶת הָאֱלֹהִים אֲנִי יָרֵא, שֶׁבִּשְׁבִילוֹ שָׁכַן ה' לַאֲדוֹנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לט, ג): וַיַּרְא אֲדֹנָיו כִּי ה' אִתּוֹ. אָמַר רַבִּי אָבִין הַלֵּוִי בֶּן רַבִּי, יוֹסֵף מְבָרֵךְ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה וְהָיָה אֲדוֹנָיו רוֹאֶה אוֹתוֹ מְלַחֵשׁ בְּפִיו וְהוּא אוֹמֵר לוֹ מָה אַתָּה אוֹמֵר וְהוּא מְשִׁיבוֹ וְאוֹמֵר אֲנִי מְבָרֵךְ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָמַר לוֹ אֲדוֹנָיו מְבַקֵּשׁ אֲנִי לִרְאוֹתוֹ, אָמַר לוֹ יוֹסֵף הֲרֵי חַמָּה אֶחָד מִכַּמָּה שַׁמָּשִׁין שֶׁלּוֹ וְאֵין אַתָּה יָכוֹל לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ, וְהֵיאַךְ תּוּכַל לְהִסְתַּכֵּל בִּכְבוֹדוֹ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַיֶּיךָ בִּשְׁבִיל כְּבוֹדְךָ אֲנִי נִגְלָה עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּרְא אֲדֹנָיו כִּי ה' אִתּוֹ. דָּבָר אַחֵר, וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, שֶׁהוּא חוֹלֵק כָּבוֹד לִירֵאָיו, יוֹסֵף הַצַּדִּיק מִתְיָרֵא מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית לט, ט): וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה הָרָעָה הַגְּדֹלָה הַזֹּאת וְחָטָאתִי לֵאלֹהִים, וְנָתַן כָּבוֹד לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹא נָגַע בָּהּ מִפְּנֵי יִרְאָתוֹ, אָמַר לוֹ חַיֶּיךָ לְבֶן בִּנְךָ אֲנִי פּוֹרֵעַ, שֶׁאֶחְלֹק לוֹ כָּבוֹד, שֶׁאֶתֵּן לוֹ רְשׁוּת לְהַקְרִיב אֶת קָרְבָּנוֹ בְּיוֹם קֹדֶשׁ שֶׁלִּי וְלֹא יִהְיֶה נִזּוֹק, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי נָשִׂיא לִבְנֵי אֶפְרָיִם וגו':",
"בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וגו', הֲדָא הוּא דִכְתִיב (קהלת יב, יא): דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת נִתְּנוּ מֵרֹעֶה אֶחָד, תָּנֵי מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָא וְרַבִּי אֶלְעָזָר חִסְמָא שֶׁהָלְכוּ לְהַקְבִּיל אֶת פְּנֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בִּפְקִיעִים, אָמַר לָהֶם מָה חִדּוּשׁ הָיָה בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הַיּוֹם, אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידֶיךָ אָנוּ וּמֵימֶיךָ אָנוּ שׁוֹתִים. אָמַר לָהֶם אַף עַל פִּי כֵן אִי אֶפְשָׁר לְבֵית הַמִּדְרָשׁ בְּלֹא חִדּוּשׁ, שַׁבָּת שֶׁל מִי הָיְתָה, שַׁבָּת שֶׁל רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה הָיְתָה, וּבַמֶּה הָיְתָה הַגָּדָה הַיּוֹם, אָמְרוּ לוֹ בְּפָרָשַׁת הַקְהֵל, וּמַה דָּרַשׁ בָּהּ (דברים לא, יב): הַקְהֵל אֶת הָעָם הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף, אִם אֲנָשִׁים בָּאִים לִלְמֹד וְנָשִׁים בָּאוֹת לִשְׁמֹעַ, טַף לָמָּה, כְּדֵי לְקַבֵּל שָׂכָר לִמְבִיאֵיהֶם. אָמַר לָהֶם מַרְגָּלִית טוֹבָה הָיְתָה בְּיֶדְכֶם וּבִקַּשְׁתֶּם לְאַבְּדָהּ מִמֶּנִּי. וְעוֹד דָּרַשׁ בָּהּ (דברים כו, יז יח): אֶת ה' הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם וגו' וַה' הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם וגו', אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל אַתֶּם עֲשִׂיתוּנִי חֲטִיבָה בָּעוֹלָם, דִּכְתִיב (דברים ו, ד): שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד, וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶתְכֶם חֲטִיבָה בָּעוֹלָם, (שמואל ב ז, כג): וּמִי כְעַמְּךָ כְּיִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ. וְאַף הוּא פָּתַח וְדָרַשׁ: דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת, לָמָּה נִמְשְׁלוּ דִּבְרֵי תוֹרָה כַּדָּרְבָן, לוֹמַר לָךְ מַה דָּרְבָן זֶה מְכַוֵּן אֶת הַפָּרָה לִתְלָמֶיהָ לְהָבִיא חַיִּים לָעוֹלָם, אַף דִּבְרֵי תוֹרָה מְכַוְּנִין לֵב לוֹמְדֵיהֶן מִדַּרְכֵי מִיתָה לְדַרְכֵי חַיִּים. אִי מַה דָּרְבָן זֶה מִטַּלְטֵל אַף דִּבְרֵי תוֹרָה מִטַּלְטְלִים, תַּלְמוּד לוֹמַר: וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים. אִי מַה מַּסְמֵר זֶה חָסֵר וְלֹא יָתֵר, אַף דִּבְרֵי תוֹרָה חֲסֵרִים וְלֹא יְתֵרִים, תַּלְמוּד לוֹמַר: נְטוּעִים, מַה נְּטִיעָה זוֹ פָּרָה וְרָבָה, אַף דִּבְרֵי תוֹרָה פָּרִים וְרָבִים. בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת, אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁיּוֹשְׁבִין אֲסֻפּוֹת אֲסֻפּוֹת וְעוֹסְקִין בַּתּוֹרָה, הַלָּלוּ מְטַמְאִין וְהַלָּלוּ מְטַהֲרִין, הַלָּלוּ אוֹסְרִין וְהַלָּלוּ מַתִּירִין, הַלָּלוּ פּוֹסְלִין וְהַלָּלוּ מַכְשִׁירִין, שֶׁמָּא יֹאמַר אָדָם הוֹאִיל וְהַלָּלוּ מְטַמְאִין וְהַלָּלוּ מְטַהֲרִין, הַלָּלוּ אוֹסְרִין וְהַלָּלוּ מַתִּירִין, הַלָּלוּ פּוֹסְלִין וְהַלָּלוּ מַכְשִׁירִין, הֵיאַךְ אֲנִי לוֹמֵד תּוֹרָה מֵעַתָּה, תַּלְמוּד לוֹמַר: נִתְּנוּ מֵרֹעֶה אֶחָד, אֵל אֶחָד נְתָנָן, פַּרְנָס אֶחָד אֲמָרָן, מִפִּי אֲדוֹן כָּל הַמַּעֲשִׂים בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ, א): וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אַף אַתָּה עֲשֵׂה אָזְנְךָ כַּאֲפַרְכֶּסֶת וּקְנֵה לְךָ לֵב שׁוֹמֵעַ אֶת דִּבְרֵי הַמְטַמְּאִין וְאֶת דִּבְרֵי הַמְטַהֲרִין, אֶת דִּבְרֵי הָאוֹסְרִין וְאֶת דִּבְרֵי הַמַּתִּירִין, אֶת דִּבְרֵי הַפּוֹסְלִין וְאֶת דִּבְרֵי הַמַּכְשִׁירִין, בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה אָמַר לָהֶם אֵין דּוֹר יָתוֹם שֶׁרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה שָׁרוּי בְּתוֹכוֹ. דָּבָר אַחֵר, דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת, אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא בַּר אַבָּא מַה הַדָּרְבָן הַזֶּה מְכַוֵּן אֶת הַפָּרָה לַחֲרשׁ בַּתֶּלֶם שֶׁלָּהּ, כָּךְ דִּבְרֵי חֲכָמִים מְכַוְּנִים אֶת הָאָדָם הַזֶּה לִדְרָכָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא הַמִּשְׁנָה קָרְאָה אוֹתוֹ מַרְדֵּעַ, וְהַמִּקְרָא קָרָא אוֹתוֹ דָּרְבָן וּמַלְמָד, דִּכְתִיב (שופטים ג, לא): בְּמַלְמַד הַבָּקָר, וְכֵן (שמואל א יג, כא): וּלְהַצִּיב הַדָּרְבָן. אָמַר רַבִּי נָתָן לָמָּה נִקְרָא מַרְדֵּעַ, שֶׁמּוֹרֶה דֵעָה בַּפָּרָה, לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ דָּרְבָן, שֶׁדָּר בִּינָה בַּפָּרָה, וְלָמָּה נִקְרָא מַלְמַד, שֶׁמְלַמֵּד אֶת הַפָּרָה לַחֲרשׁ בַּתֶּלֶם שֶׁלָּהּ, כָּךְ הֵם דִּבְרֵי חֲכָמִים, דָּרִים בִּינָה בִּבְנֵי אָדָם וּמוֹרִים דֵּעָה בָּהֶם וּמְלַמְּדִים אוֹתָם דְּרָכָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים, נְטוּעִים הֵם בָּאָדָם כְּשֶׁהוּא מְשַׁמְּרָם, וְלָמָּה נִמְשְׁלוּ בַּנְּטִיעָה, כְּשֵׁם שֶׁשָּׁרָשָׁיו שֶׁל אִילָן מִשְׁתָּרְשִׁים לְכָל מָקוֹם, כָּךְ דִּבְרֵי חֲכָמִים נִכְנָסִים וּמִשְׁתָּרְשִׁים בְּכָל הַגּוּף. בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת, אֵימָתַי הֵם כְּמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים בָּאָדָם, בִּזְמַן שֶׁבַּעַל תּוֹרָה נִכְנַס לְתַלְמוּד וְהֵם נֶאֱסָפִים לִשְׁמֹעַ. נִתְּנוּ מֵרֹעֶה אֶחָד, רַבִּי יוֹחָנָן מְבָרֵךְ יוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת לוּלָב, וּשְׁאָר כָּל הַיָּמִים עַל מִצְוַת הַזְּקֵנִים. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מְבָרֵךְ כָּל יוֹם עַל נְטִילַת לוּלָב, וְאֵין רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מוֹדֶה לְרַבִּי יוֹחָנָן שֶׁיּוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן דְּבַר תּוֹרָה הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כג, מ): וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן וגו', וּשְׁאָר כָּל הַיָּמִים מִדִּבְרֵיהֶם הֵם, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא סָבַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ כֵּן, וּמַה טַּעַם עֲבַד כֵּן, מִפְּנֵי שֶׁכָּתוּב: דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת וגו' נִתְּנוּ מֵרֹעֶה אֶחָד, דִּבְרֵי תוֹרָה וְדִבְרֵי חֲכָמִים מֵרוֹעֶה אֶחָד נִתְּנוּ. (קהלת יב, יב): וְיֹתֵר מֵהֵמָּה בְּנִי הִזָּהֵר עֲשׂוֹת סְפָרִים הַרְבֵּה אֵין קֵץ וְלַהַג הַרְבֵּה יְגִעַת בָּשָׂר, וְיֹתֵר מֵהֵמָּה בְּנִי הִזָּהָר, יוֹתֵר מִדִּבְרֵי תוֹרָה הֱוֵי זָהִיר בְּדִבְרֵי סוֹפְרִים, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שיר השירים א, ב): כִּי טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן, טוֹבִים דִּבְרֵי דּוֹדִים מִיֵּינָהּ שֶׁל תּוֹרָה, לָמָּה, שֶׁאֵין אָדָם מוֹרֶה כָּרָאוּי מִדִּבְרֵי תוֹרָה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא סְתוּמָה, וְכֻלָּהּ סִימָנִין, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לא, יט): וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שִׂימָה בְּפִיהֶם, סִימָנִין בְּפִיהֶם, אֲבָל מִתּוֹךְ דִּבְרֵי חֲכָמִים אָדָם מוֹרֶה כָּרָאוּי מִפְּנֵי שֶׁהֵם פּוֹרְשִׁים אֶת הַתּוֹרָה, וּלְכָךְ נִמְשְׁלוּ דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת, מִפְּנֵי שֶׁהֵן מְדַיְּרִין בִּינָה בִּבְנֵי אָדָם. דָּבָר אַחֵר, וְיֹתֵר מֵהֵמָּה בְּנִי הִזָּהֵר, אָמַר רַבִּי אַבָּא סַדְרוֹנַנְיָא אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם לָמָּה לֹא נִתְּנוּ בִּכְתַב דִּבְרֵי סוֹפְרִים כְּשֵׁם שֶׁנִּתְּנוּ דִּבְרֵי תוֹרָה, אֱמֹר לוֹ לְפִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִכְתֹּב כָּל דִּבְרֵיהֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וְיֹתֵר מֵהֵמָּה בְּנִי הִזָּהֵר, מַהוּ מֵהֵמָּה, מַה נִּכְנְסָה בָּךָ אִם בָּאתָ לִכְתֹּב דִּבְרֵי סוֹפְרִים, לָמָּה, שֶׁאִלּוּ בָּאתָ לִכְתֹּב דִּבְרֵיהֶם אֵין קֵץ וְסוֹף לַדְּבָרִים לַעֲשׂוֹת סְפָרִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: עֲשׂוֹת סְפָרִים הַרְבֵּה אֵין קֵץ, אֲבָל מַה יֵּשׁ לוֹ לָאָדָם לַעֲשׂוֹת, שֶׁיְהֵא מְיַגֵּעַ בְּשָׂרוֹ הַרְבֵּה לַהְגּוֹת דִּבְרֵי חֲכָמִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וְלַהַג הַרְבֵּה יְגִעַת בָּשָׂר. דָּבָר אַחֵר, וְלַהַג הַרְבֵּה, אִם יָגַעְתָּ הַרְבֵּה בְּדִבְרֵיהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵסִיר יֵצֶר הָרָע מִמְּךָ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: בָּשָׂר, כְּמָה דְתֵימָא (יחזקאל לו, כו): וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר. דָּבָר אַחֵר, וְלַהַג הַרְבֵּה יְגִעַת בָּשָׂר, אִם יָגַעְתָּ הַרְבֵּה בְּלַהַג דִּבְרֵי חֲכָמִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבַשֶֹּׂרְךָ בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת, הֱוֵי: בָּשָׂר. דָּבָר אַחֵר, אִם יָגַעְתָּ בְּדִבְרֵי חֲכָמִים אַתָּה נַעֲשָׂה בָּשָׂר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב בָּשָׂר, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (משלי ח, טז): בִּי שָׂרִים יָשׂרוּ. דָּבָר אַחֵר, דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת, אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה הַכֹּהֵן כַּדּוּר שֶׁל בָּנוֹת, כַּהֲדָא סְפַיְרָה שֶׁל תִּינוֹקוֹת שֶׁהֵן מְלַקְטוֹת וְזוֹרְקוֹת לְכָאן וּלְכָאן, כָּךְ הֵם דִּבְרֵי חֲכָמִים, זֶה אוֹמֵר טַעְמוֹ וְזֶה אוֹמֵר טַעְמוֹ, יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁזֶּה אוֹמֵר טַעַם אֶחָד וְזֶה אוֹמֵר טַעַם שֵׁנִי, שֶׁמָּא דִבְרֵיהֶם פּוֹרְחִים הֵם, תַּלְמוּד לוֹמַר (קהלת יב, יא): וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים, לֹא אָמַר וּכְמַשְׂמְרוֹת קְבוּעִים, אֶלָּא נְטוּעִים, לָמָּה, מִפְּנֵי שֶׁעָשָׂה אוֹתָם כְּמַסְמְרוֹת, וְהַמַּסְמֵר שֶׁיֵּשׁ לוֹ שׁוֹשַׁנָּה נוֹחַ לִשְׁלוֹף, לְכָךְ אָמַר: וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים, שָׁרָשִׁין שֶׁל אִילָן הַנְּטוּעִים קָשִׁים לֵעָקֵר, וְלָמָּה נִמְשְׁלוּ דִּבְרֵיהֶם כַּמַּסְמֵר, לְפִי שֶׁהַמַּסְמֵר שֶׁל בַּרְזֶל שֶׁיֵּשׁ לוֹ שׁוֹשַׁנָּה, אַף עַל פִּי שֶׁקָּשֶׁה, נוֹחַ הוּא לֵעָקֵר, וְשָׁרָשִׁים שֶׁל אִילָן הַנְּטוּעִים אַף עַל פִּי שֶׁקָּשִׁים לֵעָקֵר, אֲבָל אֵין בָּהֶם כֹּחַ כְּכֹחוֹ שֶׁל בַּרְזֶל, לְכָךְ נֶאֱמַר: וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים, נִתַּן לְדִבְרֵי תוֹרָה כֹּחַ שֶׁל בַּרְזֶל וּכְמַטָּעֵי שָׁרָשָׁיו שֶׁל אִילָן. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה הַכֹּהֵן בְּרַבִּי אָנוּ קוֹרְאִין מַסְמֵרוֹת, וְאֵין כְּתִיב אֶלָּא מַשְׂמְרוֹת, מַה מִּשְׁמָרוֹת כְּהֻנָּה וּלְוִיָּה עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, אַף סְפָרִים עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, הֵקִישׁ דִּבְרֵי סוֹפְרִים לְדִבְרֵי תוֹרָה שֶׁהֵן אֲמִתִּים כְּמוֹתָם. דָּבָר אַחֵר, וּכְמַשְׂמְרוֹת, מַשְׂמְרוֹת כְּתִיב, מַה מִּשְׁמָרוֹת עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, אַף הַמַּשְׂמֵרִין עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה. בָּעֵי כַּמָּה מַסְמֵרִין יִהְיוּ בּוֹ בַּסַּנְדָּל, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר חֲמִשָּׁה כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה סִפְרֵי תוֹרָה. רַב הוּנָא אָמַר שִׁבְעָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, כה): בַּרְזֶל וּנְחשֶׁת מִנְעָלֶךָ וּכְיָמֶיךָ דָּבְאֶךָ. דָּרַשׁ רַב אַחָא בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא תִּשְׁעָה. רַבִּי הָיָה נוֹתֵן אַחַד עָשָׂר עַל זֶה וּשְׁלשָׁה עָשָׂר עַל זֶה, מִנְיַן מִשְׁמָרוֹת. דָּבָר אַחֵר, וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים, הַמַּסְמֵר הַזֶּה אַתְּ קוֹבְעוֹ וְאַף עַל פִּי שֶׁתַּחְזֹר וְתִטְלֶנּוּ מְקוֹמוֹ נִכָּר, כָּךְ כָּל מִי שֶׁפָּשְׁטוּ בּוֹ חֲכָמִים יָד, אַף עַל פִּי שֶׁחָזְרוּ וְקִבְּלוּהוּ, סוֹפוֹ לִטֹּל שֶׁלּוֹ מִתַּחַת יְדֵיהֶם. דָּבָר אַחֵר, וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים, בְּשָׁעָה שֶׁדִּבְרֵי תוֹרָה יוֹצְאִין מִפִּי בַּעֲלֵיהֶם כְּתִקֻּנָּן הֵם עֲרֵבִים לְשׁוֹמְעֵיהֶם. כְּמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים, בְּשָׁעָה שֶׁהֵם יוֹצְאִים מְמֻסְמָסִים הֵם מָרוֹת לְשׁוֹמְעֵיהֶן, כְּמַשְׂמְרוֹת, כְּמַסְמָרוֹת. בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת, אֵימָתַי הֵם נְטוּעִים דִּבְרֵי תוֹרָה בָּאָדָם הַזֶּה, בִּזְּמַן שֶׁבַּעֲלֵיהֶן נֶאֱסָפִים מֵהֶן, כָּל זְמַן שֶׁרַבּוֹ קַיָּם הוּא הָיָה מַפְלִיג לוֹמַר כָּל זְמַן שֶׁנִּצְרַךְ הֲרֵי רַבִּי לְפָנַי וַאֲנִי שׁוֹאֲלוֹ, מֵת רַבּוֹ, הֲרֵי יָגֵעַ בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה לְקַיֵּם תַּלְמוּדוֹ, יוֹדֵעַ הוּא שֶׁאֵין לוֹ לְמִי לִשְׁאֹל, הֱוֵי אֵימָתַי הֵן נְטוּעִין בָּאָדָם הַזֶּה, בִּזְּמַן שֶׁבַּעֲלֵיהֶן נֶאֱסָפִים מֵהֶן. נִתְּנוּ מֵרֹעֶה אֶחָד, אַף עַל פִּי שֶׁזֶּה אוֹמֵר טַעְמוֹ וְזֶה אוֹמֵר טַעְמוֹ, דִּבְרֵיהֶם שֶׁל אֵלֶּה וְשֶׁל אֵלֶּה כֻּלָּם נִתְּנוּ מִן משֶׁה הָרוֹעֶה מַה שֶּׁקִּבֵּל מִיחִידוֹ שֶׁל עוֹלָם. דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת, תָּנֵי מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאִם שָׁמַע אָדָם דָּבָר מִפִּי קָטָן שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל יְהֵא בְּעֵינָיו כְּשׁוֹמֵעַ מִפִּי חָכָם שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, תַּלְמוּד לוֹמַר (דברים יא, יג): וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם, וְלֹא כְּשׁוֹמֵעַ מִפִּי חָכָם אֶלָּא כְּשׁוֹמֵעַ מִפִּי חֲכָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת, מַה דָּרְבָן זֶה מְכַוֵּן אֶת הַפָּרָה לִתְלָמֶיהָ לְהָבִיא חַיִּים לָעוֹלָם, כָּךְ דִּבְרֵי תוֹרָה מְכַוְּנִים דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם לָדַעַת אֶת הַמָּקוֹם, וְלֹא כְּשׁוֹמֵעַ מִפִּי חֲכָמִים אֶלָּא כְּשׁוֹמֵעַ מִפִּי סַנְהֶדְּרִין, שֶׁנֶּאֱמַר: בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת, וְאֵין אֲסֻפּוֹת אֶלָּא סַנְהֶדְרִין, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יא, טז): אֶסְפָה לִי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל. וְלֹא כְּשׁוֹמֵעַ מִפִּי סַנְהֶדְרִין אֶלָּא כְּשׁוֹמֵעַ מִפִּי משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: נִתְּנוּ מֵרֹעֶה אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סג, יא): וַיִּזְכֹּר יְמֵי עוֹלָם משֶׁה עַמּוֹ. וְאוֹמֵר (שמות ג, א): וּמשֶׁה הָיָה רֹעֶה, לֹא כְּשׁוֹמֵעַ מִפִּי משֶׁה אֶלָּא כְּשׁוֹמֵעַ מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: נִתְּנוּ מֵרֹעֶה אֶחָד, (תהלים פ, ב): רֹעֵה יִשְׂרָאֵל הַאֲזִינָה. אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ו, ד): ה' אֶחָד, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (שיר השירים ז, ה): עֵינַיִךְ בְּרֵכוֹת בְּחֶשְׁבּוֹן עַל שַׁעַר בַּת רַבִּים אַפֵּךְ כְּמִגְדַּל הַלְּבָנוֹן צוֹפֶה פְּנֵי דַמָּשֶׂק, עֵינַיִךְ, אֵלּוּ זְקֵנִים הַמִּתְמַנִּים עַל הַצִּבּוּר, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ישעיה כט, י): כִּי נָסַךְ עֲלֵיכֶם ה' רוּחַ תַּרְדֵּמָה וַיְעַצֵּם אֶת עֵינֵיכֶם. בְּרֵכוֹת, מַה בְּרֵכָה זוֹ אֵין אָדָם יוֹדֵעַ מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ, כָּךְ אֵין אָדָם עוֹמֵד עַל דִּבְרֵי חֲכָמִים. בְּחֶשְׁבּוֹן, שֶׁנִּגְמָרִים בְּעֵצָה וּמַחְשָׁבָה, וְהֵיכָן נִגְמָרִים בְּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת עַל שַׁעַר בַּת רַבִּים, אַפֵּךְ כְּמִגְדַּל הַלְּבָנוֹן צוֹפֶה פְּנֵי דַמָּשֶׂק, עֲשִׂיתֶם אֶת הַתּוֹרָה קַוּוּ לְאֵלִיָּהוּ, שֶׁאָמַרְתִּי לוֹ (מלכים א יט, טו): שׁוּב לְדַרְכְּךָ מִדְבַּרָה דַמָּשֶׂק, וְאוֹמֵר (מלאכי ג, כב כג): זִכְרוּ תּוֹרַת משֶׁה עַבְדִּי וגו' הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֶת אֵלִיָּה הַנָּבִיא וגו'. וְיֹתֵר מֵהֵמָּה בְּנִי הִזָּהֵר, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סְפָרִים כָּתַבְתִּי לְךָ הִזָּהֵר וְאַל תּוֹסֶף עֲלֵיהֶם, לָמָּה, עֲשׂוֹת סְפָרִים הַרְבֵּה אֵין קֵץ, כָּל מִי שֶׁקּוֹרֵא פָּסוּק שֶׁאֵינוֹ מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סְפָרִים כְּאִלּוּ קוֹרֵא בַּסְּפָרִים הַחִיצוֹנִים, הֱוֵי: הִזָּהֵר עֲשׂוֹת סְפָרִים הַרְבֵּה, שֶׁכָּל הָעוֹשֶׂה כֵּן אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: אֵין קֵץ, כְּמָה דְתֵימָא (דניאל יב, יג): וְאַתָּה לֵךְ לַקֵּץ, הֲרֵי לְךָ הַמּוֹסִיף סֵפֶר מַהוּ עָנְשׁוֹ, וּמִנַּיִן שֶׁאַף הַהוֹגֶה מִתְיַגֵּעַ בָּהֶן, תַּלְמוּד לוֹמַר וְלַהַג הַרְבֵּה יְגִעַת בָּשָׂר, שֶׁאֵין בְּשָׂרוֹ נִנְעֶרֶת מִן עֲפָרָהּ, כְּהַהִיא דִתְנֵינַן וְאֵלּוּ שֶׁאֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא וְהַקּוֹרֵא בַּסְּפָרִים הַחִיצוֹנִים. דָּבָר אַחֵר, דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים, מַה הַמַּסְמֵר הַזֶּה הַנָּטוּעַ בַּדֶּלֶת הוּא מְקַיֵּם הַדַּפִּין, כָּךְ כְּשֶׁהַצַּדִּיקִים גּוֹזְרִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַיֵּם דִּבְרֵיהֶם, תֵּדַע לְךָ מִיַּעֲקֹב, בְּשָׁעָה שֶׁבֵּרַךְ מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם עָשָׂה אֶת הַקָּטָן קֹדֶם לַגָּדוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מח, כ): וַיָּשֶׂם אֶת אֶפְרַיִם לִפְנֵי מְנַשֶּׁה, וְקִיֵּם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גְּזֵרָתוֹ, וְעָלָיו נֶאֱמַר: דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת, אַל תִּקְרֵי כַּדָּרְבֹנוֹת אֶלָּא כִּדְרַבָּנוּת, כְּשֶׁיַּעֲקֹב גָּזַר שֶׁתְּהֵא הָרַבָּנוּת לְאֶפְרַיִם קִיֵּם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דְּבָרוֹ כְּמַסְמֵר הַנָּטוּעַ, וְאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוֹאִיל וְגָזַר יַעֲקֹב עַל אֶפְרַיִם שֶׁיְהֵא רִאשׁוֹן אַף אֲנִי אֲשִׂימֶנּוּ רִאשׁוֹן לְכָל דָּבָר, בַּשּׁוֹפְטִים וּבַדְּגָלִים וּבַמְּלָכִים וּבַקָּרְבָּנוֹת. בַּשּׁוֹפְטִים, יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁהָיָה שׁוֹפֵט, (במדבר יג, ח): לְמַטֵּה אֶפְרָיִם הוֹשֵׁעַ בִּן נוּן, וְאַחַר כָּךְ גִּדְעוֹן בֶּן יוֹאָשׁ, שֶׁהוּא מִשֵּׁבֶט מְנַשֶּׁה. בַּדְּגָלִים, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ב, יח): דֶּגֶל מַחֲנֵה אֶפְרַיִם, וְאַחַר כָּךְ (במדבר ב, כ): וְעָלָיו מַטֵּה מְנַשֶּׁה. בַּמְּלָכִים, יָרָבְעָם בֶּן נְבָט הָיָה מִשֶּׁל אֶפְרָיִם, וְאַחַר כָּךְ יֵהוּא בֶּן נִמְשִׁי מִשֶּׁל מְנַשֶּׁה, אַף קָרְבָּנוֹת הַנְּשִׂיאִים כְּשֶׁבָּאוּ לְהַקְרִיב, אֶפְרַיִם מַקְרִיב רִאשׁוֹן, בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, וּמְנַשֶּׁה אַחֲרוֹן, בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי נָשִׂיא לִבְנֵי אֶפְרָיִם, וְאַחַר כָּךְ (במדבר ז, נד): בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי נָשִׂיא לִבְנֵי מְנַשֶּׁה, וְעָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר (איוב כב, כח): וְתִגְזַר אֹמֶר וְיָקָם לָךְ:",
"קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת וגו' (במדבר ז, מט), זֶה הַקָּרְבָּן הִקְרִיב לְשֵׁם יַעֲקֹב שֶׁהִקְדִּימוֹ לִמְנַשֶּׁה, וּלְשֵׁם יוֹסֵף שֶׁבַּעֲבוּר אַהֲבָתוֹ בֵּרְכָן יַעֲקֹב כָּל אוֹתָן הַבְּרָכוֹת, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית מח, טו): וַיְבָרֶךְ אֶת יוֹסֵף וַיֹּאמַר הָאֱלֹהִים וגו', וְאוֹמֵר (בראשית מח, כ): בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר יְשִׂמְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה וגו'. קַעֲרַת, זֶה יַעֲקֹב, אַל תִּקְרֵי קַעֲרַת אֶלָּא עֲקֶרֶת, שֶׁעָקַר הַיָּמִין מִמְּנַשֶּׁה בְּעַד אֶפְרָיִם. כֶּסֶף, עַל שֵׁם (משלי י, כ): כֶּסֶף נִבְחָר לְשׁוֹן צַדִּיק, מַה שֶּׁאָמַר לְיוֹסֵף (בראשית מח, יט): וַיְמָאֵן אָבִיו וַיֹּאמֶר יָדַעְתִּי בְנִי יָדַעְתִּי גַּם הוּא יִהְיֶה לְעָם וגו'. שְׁלשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ, כְּנֶגֶד מֵאָה וּשְׁלשִׁים תֵּבוֹת שֶׁיֵּשׁ מִן (בראשית מח, יד): וַיָּשֶׁת עַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם, עַד (בראשית מח, כ): וַיָּשֶׂם אֶת אֶפְרַיִם לִפְנֵי מְנַשֶּׁה. מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף, זֶה הָיָה יוֹסֵף שֶׁנִּזְרַק מֵאָבִיו וְנִמְכַּר לְמִצְרַיִם. אֶחָד, שֶׁהָיָה מֶלֶךְ בְּמִצְרַיִם, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית כו, י): כִּמְעַט שָׁכַב אַחַד הָעָם וגו', וְכֵן הוּא אוֹמֵר (בראשית מב, ו): וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט עַל הָאָרֶץ וגו'. כֶּסֶף, עַל שֵׁם: כֶּסֶף נִבְחָר לְשׁוֹן צַדִּיק, שֶׁעַל יְדֵי חָכְמָתוֹ זָכָה לַמַּלְכוּת, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית מא, לט מ): אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹהִים אוֹתְךָ אֶת כָּל זֹאת וגו' אַתָּה תִּהְיֶה עַל בֵּיתִי וגו'. שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹדֶשׁ, שֶׁבָּא גַּבְרִיאֵל וְהוֹסִיף לוֹ אוֹת אַחַת עַל שְׁמוֹ מִשְּׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְלִמְּדוֹ שִׁבְעִים לָשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פא, ו): עֵדוּת בִּיהוֹסֵף שָׂמוֹ בְּצֵאתוֹ עַל אֶרֶץ מִצְרַיִם שְׂפַת לֹא יָדַעְתִּי אֶשְׁמָע, שֶׁאִלּוּלֵי כֵן לֹא הָיוּ הַמִּצְרִים מְקַבְּלִים אֶת יוֹסֵף לִשְׁלֹט עֲלֵיהֶם. שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה, יַעֲקֹב וְיוֹסֵף שְׁנֵיהֶם הָיוּ צַדִּיקִים גְּמוּרִים וּשְׁנֵיהֶם הָיוּ דּוֹמִים זֶה לָזֶה, אַתְיָא כְּהַהִיא דְּאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמֵנִי (בראשית לז, ב): אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף, לֹא הָיָה צָרִיךְ קְרָיָה לְמֵימַר אֶלָּא אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב רְאוּבֵן, לָמָּה נֶאֱמַר: אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף, לְלַמֶּדְךָ שֶׁהָיָה יוֹסֵף דּוֹמֶה לְאָבִיו בְּכָל דָּבָר, מַה יַּעֲקֹב נוֹלַד מָהוּל אַף יוֹסֵף נוֹלַד מָהוּל, מַה זֶּה הָיְתָה אִמּוֹ עֲקָרָה אַף זֶה הָיְתָה אִמּוֹ עֲקָרָה, מַה זֶּה נִתְקַשֵּׁית אִמּוֹ מִצַּעַר עִבּוּרָהּ אַף זֶה נִתְקַשֵּׁית אִמּוֹ בִּשְׁעַת הַלֵּדָה, מַה זֶּה יָלְדָה אִמּוֹ שְׁנַיִם אַף זֶה יָלְדָה אִמּוֹ שְׁנַיִם, מַה זֶּה אָחִיו מְבַקֵּשׁ לְהָרְגוֹ אַף זֶה אֶחָיו מְבַקְּשִׁים לְהָרְגוֹ. זֶה אָחִיו שׂוֹנֵא אוֹתוֹ וְזֶה גַּם כֵּן, זֶה רוֹעֶה וְזֶה רוֹעֶה, זֶה נִשְׂטָם וְזֶה נִשְׂטָם, זֶה נִגְנַב שְׁתֵּי פְּעָמִים (בראשית לא, לט): גְּנֻבְתִי יוֹם וּגְנֻבְתִי לָיְלָה, וְזֶה נִגְנַב שְׁתֵּי פְּעָמִים (בראשית מ, טו): כִּי גֻּנֹּב גֻּנַבְתִּי וגו', זֶה נִתְבָּרֵךְ בְּעֶשֶׂר בְּרָכוֹת וְזֶה נִתְבָּרֵךְ בְּעֶשֶׂר בְּרָכוֹת, זֶה יָצָא חוּצָה לָאָרֶץ וְזֶה יָצָא חוּצָה לָאָרֶץ, זֶה נָשָׂא אִשָּׁה בְּחוּצָה לָאָרֶץ וְזֶה נָשָׂא אִשָּׁה בְּחוּצָה לָאָרֶץ, זֶה הוֹלִיד בָּנִים בְּחוּצָה לָאָרֶץ וְזֶה הוֹלִיד בָּנִים בְּחוּצָה לָאָרֶץ, זֶה לִוּוּ אוֹתוֹ מַלְאָכִים וְזֶה לִוּוּ אוֹתוֹ מַלְאָכִים, זֶה נִתְגַּדֵּל עַל יְדֵי חֲלוֹם וְזֶה נִתְגַּדֵּל עַל יְדֵי חֲלוֹם, זֶה נִתְבָּרֵךְ בֵּית חָמִיו בִּשְׁבִילוֹ וְזֶה נִתְבָּרֵךְ בֵּית חָמִיו בִּשְׁבִילוֹ, זֶה יָרַד לְמִצְרַיִם וְזֶה יָרַד לְמִצְרַיִם, זֶה כִּלָּה אֶת הָרָעָב וְזֶה כִּלָּה אֶת הָרָעָב, זֶה הִשְׁבִּיעַ בְּנוֹ וְזֶה הִשְׁבִּיעַ אֶחָיו, זֶה מֵת בְּמִצְרַיִם וְזֶה מֵת בְּמִצְרַיִם, זֶה נֶחְנַט וְזֶה נֶחְנַט, זֶה עָלוּ עַצְמוֹתָיו וְזֶה עָלוּ עַצְמוֹתָיו, הָא לְפִי שֶׁהָיָה יוֹסֵף דּוֹמֶה לְאָבִיו לְכָךְ נֶאֱמַר: אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף, וּלְכָךְ נֶאֱמַר: שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים וגו' עַל יַעֲקֹב וְיוֹסֵף. כַּף אַחַת (במדבר ז, נ), כְּנֶגֶד כַּף יְמִינוֹ שֶׁשָֹּׂם עַל רֹאשׁ אֶפְרָיִם. וְלָמָּה קָרֵי לָהּ אַחַת, שֶׁהִיא חֲשׁוּבָה מִן יַד הַשְֹּׂמֹאל. (במדבר ז, נ): עֲשָׂרָה זָהָב, כְּנֶגֶד עֶשֶׂר תֵּבוֹת שֶׁיֵּשׁ מִן (בראשית מח, יד): וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל אֶת יְמִינוֹ עַד (בראשית מח, יד): וְהוּא הַצָּעִיר. (במדבר ז, נ): מְלֵאָה קְטֹרֶת, שֶׁרָאָה יַעֲקֹב דָּבָר זֶה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁרָאוּי הָיָה אֶפְרַיִם שֶׁיָּנִיחַ יְמִינוֹ עַל רֹאשׁוֹ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (בראשית מח, יד): שִׂכֵּל אֶת יָדָיו כִּי מְנַשֶּׁה הַבְּכוֹר, הִשְׂכִּילוּ יָדָיו לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, כְּמָה דְתֵימָא (תהלים פט, א): מַשְׂכִּיל לְאֵיתָן הָאֶזְרָחִי. פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר (במדבר ז, נא), כְּנֶגֶד אַבְרָהָם כו', שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יח, ז): וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם. (במדבר ז, נא): אַיִל אֶחָד, כְּנֶגֶד יִצְחָק, שֶׁכָּתוּב בּוֹ (בראשית כב, יג): וַיִּקַּח אֶת הָאַיִל וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ. (במדבר ז, נא): כֶּבֶשׂ אֶחָד, כְּנֶגֶד יַעֲקֹב, דִּכְתִיב בֵּיהּ (בראשית ל, מ): וְהַכְּשָׂבִים הִפְרִיד יַעֲקֹב. וְלָמָּה הִקְרִיב אֵלּוּ שְׁלשָׁה מִינֵי עוֹלוֹת, כְּנֶגֶד הָאָבוֹת, כְּנֶגֶד הַבְּרָכָה שֶׁבֵּרְכָם יַעֲקֹב, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (בראשית מח, טז): וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק. (במדבר ז, נב): שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת, כְּנֶגֶד יוֹסֵף, שֶׁכָּתוּב (בראשית לז, לא): וַיִּשְׁחֲטוּ שְׂעִיר עִזִּים וגו', וְלָמָּה הִקְרִיב זֶה כְּנֶגֶד יוֹסֵף, לְפִי כְּשֵׁם שֶׁבֵּרְכָם יַעֲקֹב עַל שֵׁם שְׁלשֶׁת הָאָבוֹת כָּךְ בֵּרְכָם עַל שֵׁם יוֹסֵף וּתְלָאָם עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מח, כ): בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר יְשִׂמְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה. (במדבר ז, נג): וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם, כְּנֶגֶד שְׁתֵּי בְּרָכוֹת שֶׁבֵּרְכָם, בַּתְּחִלָּה (בראשית מח, טז): יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים, וּלְבַסּוֹף: בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל וגו'. (במדבר ז, נג): אֵילִם חֲמִשָּׁה וגו', הֲרֵי שְׁלשָׁה מִינִין כְּנֶגֶד שְׁלשָׁה דּוֹרוֹת שֶׁרָאָה יוֹסֵף לְאֶפְרָיִם, שֶׁהָיוּ נִקְרָאִים עַל שֵׁם יוֹסֵף, וְהָיוּ בָּתֵּי אָבוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית נ, כג): וַיַּרְא יוֹסֵף לְאֶפְרַיִם בְּנֵי שִׁלֵּשִׁים, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (במדבר כו, לה לו): אֵלֶּה בְנֵי אֶפְרַיִם לְמִשְׁפְּחֹתָם לְשׁוּתֶלַח וגו' וְאֵלֶּה בְּנֵי שׁוּתֶלַח לְעֵרָן וגו', אֶפְרַיִם וְשׁוּתֶלַח וְעֵרָן, הֲרֵי שְׁלשָׁה בָּנִים שֶׁל שְׁלשָׁה דוֹרוֹת. לָמָּה הָיוּ שֶׁל חֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה, כְּנֶגֶד חָמֵשׁ תֵּבוֹת שֶׁל (בראשית מח, ב): וַיָּשֶׂם אֶת אֶפְרַיִם לִפְנֵי מְנַשֶּׁה, שֶׁמִּשָּׁם זָכָה אֶפְרַיִם לְהַקְרִיב רִאשׁוֹן. (במדבר ז, נג): זֶה קָרְבַּן וגו', לְפִי שֶׁהִקְרִיב עַל סֵדֶר הַזֶּה הִתְחִיל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַלֵּס אֶת קָרְבָּנוֹ, זֶה קָרְבַּן אֱלִישָׁמָע וגו':",
"בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי נָשִׂיא לִבְנֵי מְנַשֶּׁה גַּמְלִיאֵל בֶּן פְּדָהצוּר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (קהלת ח, ב): אֲנִי פִּי מֶלֶךְ שְׁמֹר וגו', אִם יֹאמַר לְךָ הַמֶּלֶךְ שֶׁיְהֵא מוֹרָאוֹ עָלֶיךָ וְתִשְׁמֹר גְּזֵרָתוֹ, שְׁמֹר גְּזֵרַת פִּיו, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (דברים יז, טו): שוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ, שֶׁיְהֵא מוֹרָאוֹ עָלֶיךָ, וְאוֹמֵר (יהושע א, יח): כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יַמְרֶה אֶת פִּיךָ וגו', וְאֵין אֲנִי הָאָמוּר כָּאן אֶלָּא אֵימַת מַלְכוּת, כְּשֵׁם שֶׁאָמַר פַּרְעֹה לְיוֹסֵף, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית מא, מד): וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף אֲנִי פַרְעֹה וּבִלְעָדֶיךָ לֹא יָרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ וגו', מַהוּ אֲנִי פַרְעֹה, כָּךְ אָמַר פַּרְעֹה לְיוֹסֵף אַף עַל פִּי שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ (בראשית מא, מ): אַתָּה תִּהְיֶה עַל בֵּיתִי וגו', שֶׁעֲשִׂיתִיךָ מֶלֶךְ עַל כֻּלָּם, הִזָּהֵר שֶׁתִּנְהֹג בִּי כָּבוֹד וְהַמְלִיכֵנִי עָלֶיךָ, לְכָךְ אָמַר אֲנִי פַרְעֹה, כְּלוֹמַר שֶׁתְּהֵא אֵימַת מַלְכוּתִי עָלֶיךָ, וְדִכְוָתֵיהּ (שמות ו, ב): וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל משֶׁה וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה', לָמָּה צָרִיךְ כָּאן לוֹמַר אֲנִי ה', אֶלָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, אַף עַל פִּי שֶׁעֲשִׂיתִיךָ אֱלוֹהוֹ שֶׁל פַּרְעֹה, כְּמָה דְּתֵימָא (שמות ז, א): רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה, הִזָּהֵר לִהְיוֹת אֱלָהוּתִי עָלֶיךָ, שֶׁלֹא עֲשִׂיתִיךָ אֱלוֹהַּ כִּי אִם לְפַרְעֹה לְבַדּוֹ, הֱוֵי: אֲנִי פִּי מֶלֶךְ שְׁמֹר, הָאֲנִי שֶׁיֹּאמַר לְךָ פִּי הַמֶּלֶךְ, שֶׁתְּהֵא אֵימָתוֹ עָלֶיךָ, שְׁמֹר שֶׁלֹא תִּמְרֹד עַל צִוּוּיוֹ, יָכוֹל אֲפִלּוּ יֹאמַר לְךָ לַעֲבֹר עַל דִּבְרֵי הַמָּקוֹם, תַּלְמוּד לוֹמַר (קהלת ח, ב): וְעַל דִּבְרַת שְׁבוּעַת אֱלֹהִים, בָּא הַכָּתוּב לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁדִּבְרַת שְׁבוּעַת אֱלֹהִים יִהְיֶה עֶלְיוֹן עַל צִוּוּי בָּשָׂר וָדָם, שֶׁתְּבַטֵל רְצוֹן בָּשָׂר וָדָם מִפְּנֵי רָצוֹן אֱלֹהִים וּתְקַיֵּם כָּל הַדִּבְּרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁנִּכְנַסְתָּ בִּשְׁבוּעָה עֲלֵיהֶם לְקַיְּמָן, כְּמָא דְתֵימָא (דברים כט, יא): לְעָבְרְךָ בִּבְרִית ה' אֱלֹהֶיךָ וּבְאָלָתוֹ וגו', וְאוֹמֵר (דברים כז, כו): אֲשֶׁר לֹא יָקִים אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת לַעֲשׂוֹת אֹתָם וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן. וְדִכְוָתֵיהּ (ויקרא יט, ג): אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ וגו', יָכוֹל אֲפִלּוּ אָמַר לוֹ אָבִיו שְׁחֹט לִי וּבַשֵּׁל לִי בַּשַּׁבָּת יִשְׁמַע לוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר (ויקרא יט, ג): וְאֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ, כֻּלְּכֶם חַיָּבִים בִּכְבוֹדִי, אַף כָּאן הוּא אוֹמֵר: עַל דִּבְרַת שְׁבוּעַת אֱלֹהִים, שֶׁלְּמַעְלָה מִן מַאֲמָר הַמֶּלֶךְ שְׁמֹר דִּבְרַת שְׁבוּעַת אֱלֹהִים. (קהלת ח, ג): אַל תִּבָּהֵל מִפָּנָיו תֵּלֵךְ וגו', אִם יִכְעֹס עָלֶיךָ בָּשָׂר וָדָם כְּדֵי לְהַעֲבִירְךָ עַל חֻקֵּי הַתּוֹרָה, אַל תִּתְבַּהֵל מִכַּעֲסוֹ כְּדֵי שֶׁתֵּלֵךְ בַּעֲצָתוֹ, כְּמָה דְתֵימָא (תהלים א, א): אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים, וְאֵין פָּנָיו אֶלָּא כַּעֲסוֹ, כְּמָה דְתֵימָא (דניאל ג, יט): וּצְלֵם אַנְפּוֹהִי אֶשְׁתַּנִּי, הֱוֵי: מִפָּנָיו תֵּלֵךְ. (קהלת ח, ג): אַל תַּעֲמֹד בְּדָבָר רָע, שֶׁלֹא תַעֲמֹד בְּדַרְכוֹ לָלֶכֶת בָּהּ, כְּמָה דְתֵימָא (תהלים א, א): וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד, מַהוּ בְּדָבָר, שֶׁלֹא תִּתְיָרֵא מֵאוֹתוֹ דָּבָר רָע, שֶׁיֹּאמַר לְךָ שֶׁיִּשְׂרָפְךָ וְיַהֲרָגְךָ וְיַעֲשֶׂה לְךָ יִסּוּרִים קָשִׁים אִם לֹא תִּתְקַיֵּם גְּזֵרָתוֹ, וְיַפְחִידְךָ שֶׁאֵין אֱלוֹהַּ בָּעוֹלָם שֶׁיּוּכַל לְהַצִּילְךָ מִיָּדוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב אַחֲרָיו (קהלת ח, ג): כִּי כֹל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ יַעֲשֶׂה. כְּמוֹ שֶׁאָמַר נְבוּכַדְנֶצַּר לַחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה (דניאל ג, טו): בַּהּ שַׁעֲתָא תִּתְרְמוֹן לְגוֹא אַתּוּן נוּרָא יָקֵדְתָּא וּמַן הוּא אֱלָהּ דִּי יְשֵׁיזְבִנְכוֹן מִן יְדָי. (קהלת ח, ד): בַּאֲשֶׁר דְּבַר מֶלֶךְ שִׁלְטוֹן וגו', אִם מָסַרְתָּ עַצְמְךָ עַל הַמִּצְווֹת לְקַיֵם גְּזֵרַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּלְבַטֵּל גְּזֵרוֹת בָּשָׂר וָדָם, מַה שְֹּׂכָרְךָ, בְּעֵת שֶׁיִּגְזֹר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהָבִיא פֻּרְעָנֻיּוֹת לָעוֹלָם, שֶׁהוּא מַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם וְשַׁלִּיט בַּכֹּל לַעֲשׂוֹת כְּכָל חֶפְצוֹ וְאֵין מִי שֶׁיְּמַחֶה בְּיָדוֹ (איוב כג, יג): וְהוּא בְאֶחָד וּמִי יְשִׁיבֶנוּ וְנַפְשׁוֹ אִוְתָה וַיָּעַשׂ, אַתָּה תַעֲמֹד וּתְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל הַגְּזֵרָה לְבַטְּלָהּ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹשֵׂא לְךָ פָנִים וְהוּא מְבַטְּלָהּ בִּזְכוּתְךָ, לְפִי שֶׁבִּטַּלְתָּ גְּזֵרַת בָּשָׂר וָדָם לְקַיֵּם גְּזֵרָתוֹ, לְכָךְ נֶאֱמַר: בַּאֲשֶׁר דְּבַר מֶלֶךְ שִׁלְטוֹן, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּעֵת שֶׁיְדַבֵּר דָּבָר לְהָבִיא לָעוֹלָם לְהוֹדִיעַ שֻׁלְטָנוּתוֹ בָּעוֹלָם, כְּמָה דְתֵימָא (קהלת ג, יד): וְהָאֱלֹהִים עָשָׂה שֶׁיִּרְאוּ מִלְּפָנָיו, תֵּדַע מִי יְמַחֶה עַל גְּזֵרָתוֹ וְיֹאמַר לוֹ לָמָּה תַעֲשֶׂה כָךְ, שׁוֹמֵר מִצְוָה. לְכָךְ נֶאֱמַר (קהלת ח, ד): וּמִי יֹאמַר לוֹ מַה תַּעֲשֶׂה, מִי הוּא שֶׁיֹּאמַר לוֹ לָמָּה תַעֲשֶׂה לִבְרִיּוֹתֶיךָ, נַחֵת עִמָּהֶם בְּמִדַּת רַחֲמִים, זֶהוּ שׁוֹמֵר מִצְוֹתָיו, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (קהלת ח, ה): שׁוֹמֵר מִצְוָה וגו'. וּמַהוּ (קהלת ח, ה): לֹא יֵדָע דָּבָר רָע, מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, הוּא לֹא עָמַד בְּדָבָר רָע, לְכָךְ לֹא יֵדַע דָּבָר רָע. (קהלת ח, ה): וְעֵת וּמִשְׁפָּט יֵדַע לֵב חָכָם, שֶׁיֶּשְׁנוֹ חֲכַם לֵב רוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד וּמְחַשֵּׁב הֶפְסֵד מִצְוָה כְּנֶגֶד שְׂכָרָהּ וּשְׂכַר עֲבֵרָה כְּנֶגֶד הֶפְסֵדָהּ, וְהוּא מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ אִם הַיּוֹם אֶעֱבֹר עַל הַמִּצְווֹת וְיֵשׁ לִי עֵת לַעֲשׂוֹת חֶפְצִי, וְאֵין מִי שֶׁיְּמַחֶה בְּיָדִי, לְמָחָר יָבוֹא עֵת שֶׁיַּעֲשֶׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בּוֹ מִשְׁפָּט עַל שֶׁעָבַר עַל תּוֹרָתוֹ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (קהלת ב, יד): הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ וְהַכְּסִיל וגו', וְאוֹמֵר (קהלת י, ב): לֵב חָכָם לִימִינוֹ וגו', וְעֵת וּמִשְׁפָּט יֵדַע לֵב חָכָם, מִי שֶׁלִּבּוֹ חָכָם יוֹדֵעַ הוּא שֶׁאִם יַעֲבֹר עַל הַמִּצְווֹת יָבוֹא הָעֵת שֶׁיַּעֲשֶׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִשְׁפָּט בּוֹ, וְהוּא פּוֹרֵשׁ מִן הָעֲבֵרָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב אַחֲרָיו (קהלת ח, ו): כִּי לְכָל חֵפֶץ יֵשׁ עֵת וּמִשְׁפָּט וגו', בְּכָל דָּבָר שֶׁיַּעֲשֶׂה הָאָדָם חֶפְצוֹ וִיבַטֵּל חֵפֶץ הַמָּקוֹם, יָדוּעַ יִהְיֶה לוֹ שֶׁעָתִיד לִתֵּן הַדִּין, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין נִפְרָעִין מִמֶּנּוּ מִיָּד, אַל יַחְשֹׁב שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְוַתֵּר לוֹ עַל עֲוֹנוֹ, אֶלָּא מַאֲרִיךְ רוּחֵיהּ וְגָבֵי דִילֵיהּ, וְאֵימָתַי פּוֹרֵעַ מִמֶּנּוּ לִכְשֶׁיִּמָּלֵא הַהִין, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (איוב כ, כב): בִּמְלֹאות שִׂפְקוֹ יֵצֶר לוֹ וגו', לְכָךְ נֶאֱמַר (קהלת ח, ו): כִּי רָעַת הָאָדָם רַבָּה עָלָיו, כְּשֵׁם שֶׁעָשָׂה לְדוֹר הַמַּבּוּל שֶׁנָּתַן לָהֶם אָרְכָּה וּלְבַסּוֹף פָּרַע מֵהֶן, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית ו, ה): וַיַּרְא ה' כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ וגו', מַה כְּתִיב אַחֲרָיו (בראשית ו, ז): וַיֹּאמֶר ה' אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם וגו'. (קהלת ח, ז): כִּי אֵינֶנּוּ יֹדֵעַ מַה שֶּׁיִּהְיֶה וגו', בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ חוֹזֵר בּוֹ מֵעֲבֵרָה שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ וְאֵינוֹ מִתְיָרֵא מִיּוֹם הַדִּין, כְּשֶׁיָּבוֹא לֹא יִשְֹּׂאוּ לוֹ פָנִים, וְאִם יָבוֹא לוֹמַר שֶׁיַּאַרְכוּ לוֹ וְיַחֲזֹר בּוֹ, אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, הֱוֵי (קהלת ח, ז): כִּי כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה פֻּרְעָנוּת מִי יַגִּיד לוֹ כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה וְיִתְקַבֵּל, לוֹמַר לְךָ קֹדֶם גְּזַר דִּין שׁוֹמְעִין לוֹ, לְאַחַר גְּזַר דִּין אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, לְכָךְ נֶאֱמַר: כִּי כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה מִי יַגִּיד לוֹ. אֵין אָדָם שַׁלִּיט בָּרוּחַ וגו' (קהלת ח, ח), לְפִי שֶׁמָּצִינוּ אַרְבַּע מִיתוֹת גָּזַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל עוֹבְרֵי עֲבֵרוֹת, לְכָךְ כְּתִיב כָּאן אַרְבָּעָה דְּבָרִים כְּנֶגְדָם שֶׁאֵין בְּיַד הַחַיִּים לְהִנָּצֵל מֵהֶם אַחַר גְּזַר דִּינוֹ, וְאֵלּוּ הֵן: אֵין אָדָם שַׁלִּיט בָּרוּחַ לִכְלוֹא אֶת הָרוּחַ, זוֹ מִיתַת חֶנֶק וְכָל הַדּוֹמוֹת לָהּ, שֶׁאֵין הָאָדָם מֵת מִמֶּנָּהּ אֶלָּא עַל יְדֵי הָרוּחַ, שֶׁאֵין לוֹ מֵאֵיזֶה מָקוֹם יִנְשֹׁם, הֱוֵי: אֵין אָדָם שַׁלִּיט בָּרוּחַ לְהוֹצִיאוֹ בְּעֵת שֶׁיָּבוֹא הַיּוֹם שֶׁיִּכָּלֵא הָרוּחַ בְּגוּפוֹ. וְאֵין שִׁלְטוֹן בְּיוֹם הַמָּוֶת, זוֹ מִיתַת סְקִילָה וְכָל הַדּוֹמוֹת לָהּ, כְּמָה דְתֵימָא (דברים יג, יא): וּסְקַלְתּוֹ בָאֲבָנִים וָמֵת. וְאֵין מִשְׁלַחַת בַּמִּלְחָמָה, זוֹ מִיתַת הַסַּיִּף וְכָל הַדּוֹמוֹת לָהּ, כְּמָה דְתֵימָא (שמות יז, ט): וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק, וּכְתִיב (שמות יז, יג): וַיַּחֲלשׁ יְהוֹשֻׁעַ וגו'. וְלֹא יְמַלֵּט רֶשַׁע אֶת בְּעָלָיו, זוֹ מִיתַת שְׂרֵפָה וְכָל הַדּוֹמוֹת לָהּ, כְּמָה דְתֵימָא (מלאכי ג, יט): וְהָיוּ כָל זֵדִים וְכָל עוֹשֵׂה רִשְׁעָה קַשׁ וְלִהַט אֹתָם הַיּוֹם הַבָּא, הֲרֵי אַרְבַּע מִיתוֹת זְכוּרוֹת בְּפָסוּק זֶה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁבָּטְלוּ סַנְהֶדְּרִין וּבָטְלוּ אַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין, דִּין אַרְבַּע מִיתוֹת לֹא בָּטְלוּ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דָּן הַחַיִּים לָמוּת בָּהֶן בִּשְׁפָטִים רָעִים כְּנֶגְדָן, מִי שֶׁהוּא חַיָּב חֶנֶק, אוֹ טוֹבֵעַ בַּנָּהָר, אוֹ מֵת בִּסְרוּנְכִי, אוֹ נִמְסַר בְּיַד עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים שֶׁחוֹנְקִים אוֹתוֹ. מִי שֶׁחַיָּב סְקִילָה, אוֹ נוֹפֵל מִן הַגַּג, אוֹ חַיָּה דּוֹרַסְתּוֹ, אוֹ עוֹבְדֵי כּוֹכָּבִים סוֹקְלִין אוֹתוֹ, מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב הֲרִיגָה, לִסְטִין בָּאִין עָלָיו וְהוֹרְגִין אוֹתוֹ, מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב שְׂרֵפָה, אוֹ נוֹפֵל בָּאוּר, אוֹ נָחָשׁ נוֹשְׁכוֹ. הָא לָמַדְתָּ שֶׁאֵין אָדָם יָכוֹל לְהִנָּצֵל מִדִּינוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹא יִמְדֹד לוֹ כְּמִדָּתוֹ, לְכָךְ נֶאֱמַר: אֵין אָדָם שַׁלִּיט בָּרוּחַ וגו'.",
"דָּבָר אַחֵר (קהלת ח, ב): אֲנִי פִּי מֶלֶךְ שְׁמֹר, מְדַבֵּר בְּיוֹסֵף הַצַּדִּיק שֶׁהוּא שָׁמַר אֲנִי שֶׁאָמַר לוֹ פַּרְעֹה, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית מא, מד): וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף אֲנִי פַרְעֹה וגו', שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא מָרַד עַל צִוּוּיוֹ. (קהלת ח, ב): וְעַל דִּבְרַת שְׁבוּעַת אֱלֹהִים, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁנִּכְנַס לְאוֹתָהּ גְּדֻלָּה לֹא פָּרַק עֹל שָׁמַיִם מֵעָלָיו וְהָיָה יָרֵא לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית מב, יח): אֶת הָאֱלֹהִים וגו', וּלְכָךְ נֶאֱמַר אֱלֹהִים, וְהָיָה זָהִיר עַל הַשְּׁבוּעָה שֶׁלֹא נִשְׁבַּע חַי ה' אִם תֵּצְאוּ מִזֶּה, אֶלָּא (בראשית מב, טו): חֵי פַרְעֹה אִם תֵּצְאוּ מִזֶּה, הֱוֵי: שְׁבוּעַת. מַהוּ דִּבְרַת, שֶׁגָּדַר עַצְמוֹ מִן הָעֶרְוָה, כְּמָה דְתֵימָא (דברים כג, טו): וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר, וְאוֹמֵר (דברים כב, כד): עַל דְּבַר אֲשֶׁר לֹא צָעֲקָה הַנַּעֲרָה בָּעִיר וגו'. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (בראשית לט, ז): וַתִּשָֹּׂא אֵשֶׁת אֲדֹנָיו אֶת עֵינֶיהָ אֶל יוֹסֵף וַתֹּאמֶר שִׁכְבָה עִמִּי, מַה כְּתִיב שָׁם (בראשית לט, ח): וַיְמָאֵן וַיֹּאמֶר אֶל אֵשֶׁת אֲדֹנָיו הֵן אֲדֹנִי וגו', לְכָךְ נֶאֱמַר: וְעַל דִּבְרַת, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית לט, י): וַיְהִי כְּדַבְּרָהּ אֶל יוֹסֵף יוֹם יוֹם וְלֹא שָׁמַע אֵלֶיהָ וגו'. אַל תִּבָּהֵל מִפָּנָיו, בְּעֵת שֶׁנִּכְנַס לַבַּיִת לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ וְהָיָה הַבַּיִת פָּנוּי שֶׁלֹא הָיָה שָׁם אָדָם שֶׁיִּרְאֵהוּ, וּכְמָה דִכְתִיב (בראשית לט, יא): וַיְהִי כְּהַיּוֹם הַזֶּה וַיָּבֹא הַבַּיְתָה לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ וְאֵין אִישׁ וגו', וּבָאֲתָה וְתָפְשָׂה בְּבִגְדוֹ כְּדֵי שֶׁיִּשְׁכַּב עִמָּהּ, אַף עַל פִּי כֵן לֹא נִתְבַּהֵל מִן מַעֲשֶׂיהָ וְהָלַךְ לוֹ לַחוּץ, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית לט, יב): וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה, לְכָךְ נֶאֱמַר: אַל תִּבָּהֵל מִפָּנָיו, לֹא נִתְבָּהֵל מִפְּנַאי הַבַּיִת, אֶלָּא שֶׁנָּס וְהָלַךְ לוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרָה לוֹ שֶׁאִם לֹא יִשְׁכַּב עִמָּהּ הִיא אוֹמֶרֶת לְבַעֲלָהּ שֶׁהוּא חָפַץ לְאָנְסָהּ, וּבַעֲלָהּ הוֹרְגוֹ וְאֵין מִי שֶׁיְּמַחֶה בְּיָדוֹ, לְפִי שֶׁהָיָה עַבְדּוֹ, אַף עַל פִּי כֵן לֹא עָמַד לַעֲשׂוֹת תַּאֲוָתָהּ בִּשְׁבִיל אוֹתוֹ דָּבָר רָע שֶׁהָיְתָה מַגְזֶמֶת לַעֲשׂוֹת לוֹ, לְכָךְ נֶאֱמַר (קהלת ח, ג): אַל תַּעֲמֹד בְּדָבָר רָע כִּי כָּל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ אֱלֹהִים יַעֲשֶׂה. וּמִנַיִן אַתָּה לָמֵד שֶׁהָיְתָה מַגְזֶמֶת לוֹ כָּךְ, מִן סוֹף הַדְּבָרִים, כֵּיוָן שֶׁרָאֲתָה שֶׁלֹא הוֹעִילָה בְּמַעֲשֶׂיהָ, רְאֵה מֶה עָשְׂתָה (בראשית לט, יד יח): וַתִּקְרָא לְאַנְשֵׁי בֵיתָהּ וַתֹּאמֶר לָהֶם לֵאמֹר וגו' וַיְהִי כְשָׁמְעוֹ וגו' וַתַּנַּח בִּגְדוֹ וגו' וַתְּדַבֵּר אֵלָיו וגו' וַיְהִי כַּהֲרִימִי קוֹלִי וגו'. (קהלת ח, ד): בַּאֲשֶׁר דְּבַר מֶלֶךְ שִׁלְטוֹן וגו', מַה שָֹּׂכָר נָתַן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל כָּךְ, הִשְׁלִיטוֹ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: בַּאֲשֶׁר דְּבַר מֶלֶךְ וגו', כְּמָה דְתֵימָא (בראשית מא, יז): וַיְדַבֵּר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף בַּחֲלֹמִי הִנְנִי וגו'. שִׁלְטוֹן, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית מב, ו): וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט עַל הָאָרֶץ. וּמִי יֹאמַר לוֹ מַה תַּעֲשֶׂה, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית מא, נה): לְכוּ אֶל יוֹסֵף אֲשֶׁר יֹאמַר לָכֶם תַּעֲשׂוּ, כָּל כָּךְ לָמָּה, עַל שֶׁשָּׁמַר אֶת הַמִּצְווֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (קהלת ח, ה): שׁוֹמֵר מִצְוָה לֹא יֵדַע דָּבָר רָע, מַהוּ לֹא יֵדַע דָּבָר רָע, שֶׁאוֹתוֹ דָּבָר רָע שֶׁאָמַר שַׂר הַמַּשְׁקִים, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית מא, יב): וְשָׁם אִתָּנוּ נַעַר עִבְרִי עֶבֶד לְשַׂר הַטַּבָּחִים וגו', דִּבֶּר כָּאן בְּנִגְעַת יוֹסֵף שְׁלשָׁה דְּבָרִים: נַעַר, שֶׁהוּא שׁוֹטֶה, כְּמָה דְתֵימָא (משלי כב, טו): אִוֶּלֶת קְשׁוּרָה בְלֶב נָעַר, עִבְרִי, שׂוֹנֵא, עֶבֶד, שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְמַלְכוּת, אַף עַל פִּי כֵן לֹא יֵדַע יוֹסֵף אוֹתוֹ דָּבָר רָע, כְּלוֹמַר שֶׁלֹא נָגַע בּוֹ הַדָּבָר, שֶׁמָּלַךְ. (קהלת ח, ה): וְעֵת וּמִשְׁפָּט יֵדַע לֵב חָכָם, זֶה הָיָה יוֹסֵף שֶׁנִּקְרָא חָכָם, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית מא, לט): אֵין נָבוֹן וְחָכָם כָּמוֹךָ. וְהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁעָתִיד לִתֵּן הַדִּין אִלּוּ נָגַע בְּאֵשֶׁת פּוֹטִיפַר, לְפִיכָךְ פֵּרַשׁ מִמֶּנָּהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית לט, י): וְלֹא שָׁמַע אֵלֶיהָ לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, לִהְיוֹת עִמָּהּ לָעוֹלָם הַבָּא. דָּבָר אַחֵר, וְעֵת וּמִשְׁפָּט יֵדַע לֵב חָכָם, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁכָּתוּב בּוֹ (איוב ט, ד): חֲכַם לֵבָב וְאַמִּיץ כֹּחַ, הֵבִיא עֵת עַל יוֹסֵף לְשַׁלֵּם לוֹ שְׂכָרוֹ בַּמִּשְׁפָּט, מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, הָא כֵיצַד, הוּא שָׁלַט בְּיִצְרוֹ וְלֹא נָגַע בָּהּ, לְפִיכָךְ נַעֲשָׂה שַׁלִּיט, כְּמָה דְתֵימָא: וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט עַל הָאָרֶץ. הוּא לֹא שָׁמַע לָהּ, כְּמָה דְתֵימָא: וְלֹא שָׁמַע אֵלֶיהָ, לְכָךְ הִמְלִיכוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל מִצְרַיִם כֻּלָּהּ, וְהָיוּ כֻּלָּם נִשְׁמָעִים לִדְבָרָיו, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית מא, נה): אֲשֶׁר יֹאמַר לָכֶם תַּעֲשׂוּ. פִּיו שֶׁלֹא נָשַׁק בַּעֲבֵרָה לְפִיכָךְ (בראשית מא, מ): עַל פִּיךָ יִשַּׁק כָּל עַמִּי. הוּא אָמַר לָהּ (בראשית לט, ט): אֵינֶנּוּ גָּדוֹל בַּבַּיִת הַזֶּה מִמֶּנִּי וגו', כְּדֵי לְהַדִּיחָהּ מֵעָלָיו, לְפִיכָךְ (בראשית מא, מ): אַתָּה תִּהְיֶה עַל בֵּיתִי. הוּא לֹא תָפַשׂ לָהּ וְהִיא תְּפָשַׂתּוּ בְּיָדֶיהָ, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית לט, יב): וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ וגו', לְפִיכָךְ (בראשית מא, מב): וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל יַד יוֹסֵף. הוּא עָזַב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ, לְפִיכָךְ (בראשית מא, מב): וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי שֵׁשׁ. הוּא לֹא הִרְכִּין צַוָּארוֹ לַעֲבֵרָה, לְפִיכָךְ (בראשית מא, מב): וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל צַוָּארוֹ. הוּא לֹא רָכַב עָלֶיהָ, לְפִיכָךְ (בראשית מא, מג): וַיַּרְכֵּב אֹתוֹ בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר לוֹ. הִיא קָרְאָה לְאַנְשֵׁי בֵיתָהּ עַל כָּךְ, כְּמָה דְתֵימָא: וַתִּקְרָא לְאַנְשֵׁי בֵיתָהּ וגו', לְפִיכָךְ (בראשית מא, מג): וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו אַבְרֵךְ. הוּא נָתוּן אֶל בֵּית הַסֹּהַר עַל כָּךְ, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית לט, כ): וַיִּתְּנֵהוּ אֶל בֵּית הַסֹּהַר, לְפִיכָךְ (בראשית מא, מג): וְנָתוֹן אֹתוֹ עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם. הוּא לֹא נָתַן עֵינָיו בָּהּ וְלֹא בַּמִּצְרִיּוֹת בְּעֵת שֶׁמָּלַךְ, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית מט, כב): בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן, שֶׁעִלֵּם עֵינוֹ מֵאֵשֶׁת פּוֹטִיפַר וּמִן הַמִּצְרִיּוֹת, (בראשית מט, כב): בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי שׁוּר, וּלְפִיכָךְ עֲלֵי שׁוּר, אָמַר רַבִּי רְאוּבֵן מַהוּ עֲלֵי שׁוּר, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָלַי לְשַׁלֵּם שְׂכַר אוֹתָהּ הָעַיִן, כֵּיצַד שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ שֶׁהָיוּ אוֹכְלִים בַּמִּקְדָּשׁ קֳדָשִׁים קַלִּים תּוֹךְ הַחוֹמָה לִפְנִים מֵחוֹמַת יְרוּשָׁלַיִם, אֲבָל בְּשִׁילוֹ שֶׁהָיָה חֵלֶק יוֹסֵף אוֹכְלִין אוֹתוֹ בְּכָל הָרוֹאֶה, הֱוֵי: עֲלֵי שׁוּר, כְּמָה דְתֵימָא (איוב ז, ח): לֹא תְשׁוּרֵנִי עֵין רֹאִי, אָמַר רַבִּי עֲזַרְיָה אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיוֹסֵף, אַתָּה שָׁמַרְתָּ מִצְוַת לֹא תִנְאָף, שֶׁהִיא שְׁבִיעִית בַּדִּבְּרוֹת, וְלֹא נָאַפְתָּ בְּאֵשֶׁת פּוֹטִיפַר, וְגַם שָׁמַרְתָּ מִצְוַת לֹא תִגְנֹב, שֶׁהִיא שְׁמִינִית בַּדִּבְּרוֹת, שֶׁלֹא גָּנַבְתָּ מָמוֹנוֹ שֶׁל פּוֹטִיפַר, וְלֹא גָנַבְתָּ מְקוֹר אִשְׁתּוֹ, כְּמָה דְתֵימָא (איוב כד, טו): וְעֵין נֹאֵף שָׁמְרָה נֶשֶׁף לֵאמֹר לֹא תְשׁוּרֵנִי עָיִן וגו', יָבוֹא הָעֵת שֶׁאֲנִי פּוֹרְעָם לְךָ, לְמָחָר כְּשֶׁיָּבוֹאוּ הַנְּשִׂיאִים לְהָבִיא בַּחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ, יִהְיוּ נְשִׂיאֵי שְׁנֵי בָנֶיךָ אֶחָד מַקְרִיב בְּיוֹם שְׁבִיעִי, וְהַשֵּׁנִי בְּיוֹם שְׁמִינִי, וְאֵין שֵׁבֶט אַחֵר מַפְסִיק בֵּין שְׁנֵי בָּנֶיךָ כְּשֵׁם שֶׁאַתָּה לֹא הִפְסַקְתָּ בֵּין לֹא תִנְאָף לְלֹא תִגְנֹב, שֶׁכֵּן כְּתִיב בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי נָשִׂיא לִבְנֵי אֶפְרָיִם וגו' בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי נָשִׂיא לִבְנֵי מְנַשֶּׁה וגו', לְכָךְ כְּתִיב: וְעֵת וּמִשְׁפָּט יֵדַע לֵב חָכָם. קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת וגו' (במדבר ז, נה), אַל תִּקְרֵי קַעֲרַת אֶלָּא עֲקַרְתְּ, כְּנֶגֶד יַעֲקֹב שֶׁעָקַר אֶת הַבְּכוֹרָה מֵרְאוּבֵן וְנָתַן אוֹתָהּ לְיוֹסֵף, (בראשית מח, כב): וַאֲנִי נָתַתִּי לְךָ שְׁכֶם אַחַד עַל אַחֶיךָ וגו'. כֶּסֶף, כְּמָא דְּתֵימָא (משלי י, כ): כֶּסֶף נִבְחָר לְשׁוֹן צַדִּיק. כְּמָה שֶׁאָמַר (בראשית מח, ה): אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ לִי. שְׁלשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ, כְּשֶׁיָּרַד יַעֲקֹב לְמִצְרַיִם בִּשְׁבִיל יוֹסֵף בֶּן מֵאָה וּשְׁלשִׁים שָׁנָה הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מז, ט): וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל פַּרְעֹה יְמֵי שְׁנֵי מְגוּרַי שְׁלשִׁים וּמְאַת שָׁנָה. מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף, כְּנֶגֶד יוֹסֵף שֶׁנִּזְרַק מֵאָבִיו וְנִמְכַּר לְמִצְרַיִם. כֶּסֶף, עַל שֵׁם: כֶּסֶף נִבְחָר לְשׁוֹן צַדִּיק, מַה שֶּׁאָמַר לְאָבִיו (בראשית מח, יח): לֹא כֵן אָבִי כִּי זֶה הַבְּכֹר שִׂים יְמִינְךָ עַל רֹאשׁוֹ. שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, שֶׁעַל יָדוֹ יָרְדוּ שִׁבְעִים נֶפֶשׁ לְמִצְרַיִם. שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים וגו', יַעֲקֹב וְיוֹסֵף שְׁנֵיהֶם הָיוּ צַדִּיקִים גְּמוּרִים וּשְׁנֵיהֶם הֶעֱמִידוּ שְׁבָטִים. (במדבר ז, נו): כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב וגו', כְּנֶגֶד חַבְלֵי מְנַשֶּׁה עֲשָׂרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע יז, ה): וַיִּפְּלוּ חַבְלֵי מְנַשֶּׁה עֲשָׂרָה, (במדבר ז, נז נח): פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר וגו' אַיִל אֶחָד וגו' שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד וגו', הֲרֵי שְׁלשָׁה כְּנֶגֶד שְׁלשָׁה דוֹרוֹת שֶׁרָאָה יוֹסֵף מִן מְנַשֶּׁה שֶׁנָּטְלוּ חֵלֶק בָּאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית נ, כג): גַּם בְּנֵי מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה יֻלְדוּ עַל בִּרְכֵּי יוֹסֵף, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (במדבר כו, כט ל): בְּנֵי מְנַשֶּׁה לְמָכִיר מִשְׁפַּחַת הַמָּכִירִי וּמָכִיר הוֹלִיד אֶת גִּלְעָד וגו' אֵלֶּה בְּנֵי גִּלְעָד אִיעֶזֶר וגו', מָכִיר וְגִלְעָד וְאִיעֶזֶר, הֲרֵי שְׁלשָׁה דוֹרוֹת שֶׁהָיוּ בָּתֵּי אָבוֹת שֶׁנִּקְרְאוּ עַל שֵׁם יוֹסֵף, כִּי מְנַשֶּׁה עַל שֵׁם יַעֲקֹב נִקְרָא, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית מח, ה): וְעַתָּה שְׁנֵי בָנֶיךָ הַנּוֹלָדִים לְךָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד בֹּאִי אֵלֶיךָ מִצְרַיְמָה לִי הֵם, וְהָרְבִיעִי זֶה הָיָה יָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה שֶׁנָּטַל חֵלֶק בָּאָרֶץ, כְּמָה דְתֵימָא (במדבר לב, מא): וְיָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה הָלַךְ וַיִלְכֹּד אֶת חַוֹּתֵיהֶם וַיִּקְרָא אֶתְהֶן חַוֹּת יָאִיר, שְׁלשָׁה מִינֵי עוֹלָה שֶׁהִקְרִיב הָיוּ כְּנֶגֶד בְּנֵי מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה. וּשְׂעִיר הַחַטָּאת הָיָה כְּנֶגֶד יָאִיר שֶׁלֹא הוֹרִישׁ חֶלְקוֹ לְבָנָיו, כִּי לֹא הָיוּ לוֹ בָנִים, וּלְכָךְ קְרָאָן עַל שְׁמוֹ, שֶׁלֹא הָיָה לוֹ זֵכֶר, וְיָרְשׁוּ חֶלְקוֹ בְּנֵי מָכִיר אָחִיו. (במדבר ז, נט): וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם, כְּנֶגֶד שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה שֶׁנֶּחֱלַק לִשְׁנַיִם, וְלָקַח שְׁנֵי חֲלָקִים בָּאָרֶץ, חֶצְיוֹ בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וְחֶצְיוֹ בְּאֶרֶץ כְּנַעַן. (במדבר ז, נט): אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה, הֲרֵי שְׁלשָׁה מִינִים כְּנֶגֶד שְׁלשָׁה דְבָרִים שֶׁעָשָׂה יוֹסֵף בִּשְׁבִיל מְנַשֶּׁה, שֶׁהָיָה מְבַקֵּשׁ לְגַדְּלוֹ עַל אֶפְרָיִם אָחִיו. הָאַחַת (בראשית מח, יג): וַיִּקַּח יוֹסֵף אֶת שְׁנֵיהֶם אֶת אֶפְרַיִם בִּימִינוֹ מִשְׂמֹאל יִשְׂרָאֵל וְאֶת מְנַשֶּׁה בִשְׂמֹאלוֹ מִימִין יִשְׂרָאֵל. וְהַשֵּׁנִית (בראשית מח, יז): וַיִּתְמֹךְ יַד אָבִיו לְהָסִיר אֹתָהּ מֵעַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם עַל רֹאשׁ מְנַשֶּׁה. וְהַשְּׁלִישִׁית (בראשית מח, יח): וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אָבִיו לֹא כֵן אָבִי כִּי זֶה הַבְּכֹר וגו', לָמָּה הָיוּ שֶׁל חֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה, כְּנֶגֶד חָמֵשׁ נָשִׁים מִשֵּׁבֶט מְנַשֶּׁה שֶׁנָּטְלוּ חֵלֶק בָּאָרֶץ, אֵלּוּ בְּנוֹת צְלָפְחָד חָמֵשׁ, כְּמָה דְתֵימָא (במדבר כז, ז): כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת נָתֹן תִּתֵּן לָהֶם אֲחֻזַּת נַחֲלָה וגו', וְהֵן הָיוּ חָמֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כז, א): וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֹתָיו מַחְלָה נֹעָה וְחָגְלָה וּמִלְכָּה וְתִרְצָה, וְכֵן יַעֲקֹב הִזְכִּירָן בְּבִרְכַּת יוֹסֵף, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מט, כב): בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי שׁוּר, אֵלּוּ בְּנוֹת צְלָפְחָד שֶׁנָּטְלוּ חֵלֶק בָּאָרֶץ. דָּבָר אַחֵר לָמָּה חֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה, כְּנֶגֶד הַבְּרָכָה שֶׁבֵּרְכָן יַעֲקֹב (בראשית מח, טז): וְיִדְגוּ לָרֹב בָּקֶרֶב הָאָרֶץ, וְדָגִים נִבְרְאוּ בַּיּוֹם הַחֲמִישִׁי. (במדבר ז, נט): זֶה קָרְבַּן גַּמְלִיאֵל וגו', כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהִקְרִיב קָרְבָּנוֹ עַל הַסֵּדֶר הַזֶּה, הִתְחִיל מְקַלֵּס אֶת קָרְבָּנוֹ, זֶה קָרְבַּן גַּמְלִיאֵל:",
"בַּיּוֹם הַתְּשִׁיעִי נָשִׂיא לִבְנֵי בִנְיָמִן אֲבִידָן בֶּן גִּדְעֹנִי (במדבר ז, ס), לָמָּה הִקְרִיב בִּנְיָמִין אַחַר בְּנֵי יוֹסֵף, לְפִי שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהָיְתָה הַשְּׁכִינָה בְּחֶלְקוֹ שֶׁל יוֹסֵף בְּשִׁילֹה, כָּךְ שָׁרְתָה בְּחֵלֶק שֶׁל בִּנְיָמִין בַּמִּקְדָּשׁ בִּירוּשָׁלַיִם. דָּבָר אַחֵר, עַל שֵׁם שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים פ, ג): לִפְנֵי אֶפְרַיִם וּבִנְיָמִן וּמְנַשֶּׁה עוֹרְרָה אֶת גְּבוּרָתֶךָ וּלְכָה לִישֻׁעָתָה לָנוּ. (במדבר ז, סא): קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת, אַל תִּקְרֵי קַעֲרַת אֶלָּא עֲקֶרֶת, כְּנֶגֶד רָחֵל שֶׁהָיְתָה עֲקֶרֶת הַבַּיִת, הִיא הָיְתָה עִקַּר בֵּיתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מו, יט): בְּנֵי רָחֵל אֵשֶׁת יַעֲקֹב יוֹסֵף וּבִנְיָמִן, וְאוֹמֵר (בראשית מח, ז): מֵתָה עָלַי רָחֵל. כֶּסֶף אַחַת, שֶׁמִּתְּפִלָּתָהּ נוֹלַד בִּנְיָמִין, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ל, כד): וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יוֹסֵף לֵאמֹר יֹסֵף ה' לִי בֵּן אַחֵר, וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר (משלי י, כ): כֶּסֶף נִבְחָר לְשׁוֹן צַדִּיק, לְשׁוֹן צַדֶּקֶת. (במדבר ז, סא): שְׁלשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ, שֶׁנּוֹלַד בִּנְיָמִין כְּשֶׁהָיָה יַעֲקֹב בֶּן מֵאָה שָׁנָה, וּלְכָךְ נִקְרָא שְׁמוֹ בִּנְיָמִין בֶּן יָמִ\"ן, שֶׁנּוֹלַד כְּשֶׁהָיָה אָבִיו בֶּן מֵאָה שָׁנָה, וְהוּא הָיָה בֶּן שְׁלשִׁים שָׁנָה כְּשֶׁיָּרַד לְמִצְרַיִם, הֲרֵי מֵאָה וּשְׁלשִׁים. (במדבר ז, סא): מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף, הוּא מִזְרָק הוּא גָּבִיעַ, כְּנֶגֶד יוֹסֵף שֶׁבִּחַן צִדְקוֹת אֶחָיו בַּגָּבִיעַ עַל אוֹדוֹת בִּנְיָמִין, וְכֵיוָן שֶׁרָאָה יוֹסֵף שֶׁמָּסַר יְהוּדָה נַפְשׁוֹ עַל בִּנְיָמִין, הִכִּיר צִדְקוֹת אֶחָיו וְהִתְוַדַּע לָהֶם. וּלְפִי שֶׁהָיָה יוֹסֵף שׁוֹתֶה יַיִן בַּגָּבִיעַ שֶׁחֶשְׁבּוֹנוֹ שִׁבְעִים, לְכָךְ הָיָה מִשְׁקַל הַמִּזְרָק (במדבר ז, סא): שִׁבְעִים שֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ. (במדבר ז, סא): שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים, שְׁנֵיהֶם הָיוּ שָׁוִים, יוֹסֵף וּבִנְיָמִין, שֶׁהַמִּשְׁכָּן הוּקַם בְּחֵלֶק יוֹסֵף בְּשִׁילֹה וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ בְּחֵלֶק בִּנְיָמִין בִּירוּשָׁלַיִם, הֱוֵי (במדבר ז, סא): סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה. (במדבר ז, סב): כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב, כְּנֶגֶד עֲשָׂרָה בָּנִים שֶׁהָיוּ לוֹ לְבִנְיָמִין כְּשֶׁיָּרַד לְמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מו, כא): וּבְנֵי בִנְיָמִן בֶּלַע וָבֶכֶר וגו', וְהָיוּ כֻּלָּם צַדִּיקִים, הֱוֵי (במדבר ז, סא): מְלֵאָה קְטֹרֶת. (במדבר ז, סג): פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר וגו', הֲרֵי שְׁלשָׁה מִינֵי עוֹלָה כְּנֶגֶד שָׁלשׁ פְּעָמִים שֶׁנִּבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּחֶלְקוֹ, אַחַת בִּימֵי שְׁלֹמֹה, וְאַחַת בִּימֵי עוֹלֵי הַגּוֹלָה, וְהַשְּׁלִישִׁית לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ. (במדבר ז, סד): שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת, כְּנֶגֶד הַבִּנְיָן שֶׁבְּנָאוֹ הוּרְדוֹס, שֶׁנִּבְנָה עַל יְדֵי מֶלֶךְ חוֹטֵא, וְהָיָה לוֹ בִּנְיָנוֹ לְכַפָּרָה עַל שֶׁהָרַג חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל. (במדבר ז, סה): וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם, כְּנֶגֶד שְׁנֵי מְלָכִים שֶׁיָּצְאוּ מִבִּנְיָמִין, שָׁאוּל וְאִישׁ בּשֶׁת. דָּבָר אַחֵר, כְּנֶגֶד שְׁנֵי גּוֹאֲלִים שֶׁיָּצְאוּ מִמֶּנּוּ, מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר. (במדבר ז, סה): אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה, הֲרֵי שְׁלשָׁה מִינִין שֶׁל חֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה, כְּנֶגֶד שָׁלשׁ מַעֲלוֹת שֶׁל חֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה שֶׁנָּטַל בִּנְיָמִין, וְאֵלוּ הֵן (בראשית מג, לד): וַתֵּרֶב מַשְׂאַת בִּנְיָמִן מִמַּשְׂאֹת כֻּלָּם חָמֵשׁ יָדוֹת. (בראשית מה, כב): וּלְבִנְיָמִן נָתַן שְׁלשׁ מֵאוֹת כֶּסֶף וְחָמֵשׁ חֲלִפֹת שְׂמָלֹת, וְהַשְּׁלִישִׁית, זֶה הָיָה מָרְדְּכַי שֶׁהָיָה מִבִּנְיָמִין, שֶׁזָּכָה לִלְבּשׁ חֲמִשָּׁה לְבוּשֵׁי מַלְכוּת, שֶׁנֶּאֱמַר (אסתר ח, טו): וּמָרְדְּכַי יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת תְּכֵלֶת וָחוּר וַעֲטֶרֶת זָהָב גְּדוֹלָה וְתַכְרִיךְ בּוּץ וְאַרְגָּמָן. (במדבר ז, סה): זֶה קָרְבַּן אֲבִידָן וגו', כֵּיוָן שֶׁהִקְרִיב עַל סֵדֶר הַזֶּה, הִתְחִיל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַלֵּס אֶת קָרְבָּנוֹ, זֶה קָרְבַּן אֲבִידָן וגו':",
"בַּיּוֹם הָעֲשִׂירִי נָשִׂיא לִבְנֵי דָן אֲחִיעֶזֶר בֶּן עַמִּישַׁדָּי (במדבר ז, סו), הֲרֵי נוֹתְרוּ שְׁלשָׁה שְׁבָטִים, דָּן וְאָשֵׁר וְנַפְתָּלִי, מָה רָאָה דָן לְהַקְרִיב תְּחִלָּה לָהֶם, לְפִי שֶׁאָבִיו הִקִּישׁוֹ לִיהוּדָה, כְּמָה דְּתֵימָא (בראשית מט, טז): דָּן יָדִין עַמּוֹ כְּאַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, כַּמְיֻחָד שֶׁבַּשְּׁבָטִים, זֶה יְהוּדָה, לְפִיכָךְ הָיָה רֹאשׁ לְאֵלּוּ שֶׁנִּשְׁאֲרוּ, כְּשֵׁם שֶׁיְּהוּדָה הָיָה רֹאשׁ לְכֻלָּם. (במדבר ז, סז): קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת וגו', הֲרֵי זֶה הִקְרִיב קָרְבָּנוֹ כְּנֶגֶד שִׁמְשׁוֹן, לְפִי שֶׁבִּרְכַּת יַעֲקֹב לְדָן לֹא הָיְתָה אֶלָּא עַל שֵׁם שִׁמְשׁוֹן, וְגַם גְּבוּרַת שִׁמְשׁוֹן לֹא הָיְתָה תְּלוּיָה אֶלָּא בִּנְזִירוּתוֹ, לְכָךְ הִקְרִיב נְשִׂיא דָן עַל הַסֵּדֶר הַזֶּה, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף, זֶה הָיָה נְזִיר טָהֳרָה, וּלְכָךְ קָרָא לוֹ קְעָרָה, שֶׁהוּא הָיָה מֵבִיא לֶחֶם. שְׁלשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ, מִן (במדבר ו, יג): וְזֹאת תּוֹרַת הַנָּזִיר, עַד (במדבר ו, כ): וְאַחַר יִשְׁתֶּה הַנָּזִיר יַיִן, מֵאָה וּשְׁלשִׁים תֵּיבוֹת. מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שִׁבְעִים וגו', שֶׁאוֹתָהּ שָׁעָה הֻתַּר לִשְׁתּוֹת יַיִן הַנִּשְׁתָּה בַּמִּזְרָק שֶׁחֶשְׁבּוֹנוֹ שִׁבְעִים, הֱוֵי: יָיִן. דָּבָר אַחֵר, לָמָּה שִׁבְעִים, כְּנֶגֶד נָזִיר שֶׁנִּטְמָא שֶׁנִּזְרְקָה נְזִירוּתוֹ, כְּמָה דְתֵימָא (במדבר ו, יב): וְהַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים יִפְּלוּ כִּי טָמֵא נִזְרוֹ. וְיֵשׁ בּוֹ שִׁבְעִים תֵּיבוֹת, מִן (במדבר ו, ח): כֹּל יְמֵי נִזְרוֹ קָדוֹשׁ הוּא לַה', עַד כִּי טָמֵא נִזְרוֹ. דָּבָר אַחֵר, לָמָּה שִׁבְעִים, כְּנֶגֶד שִׁבְעִים אוֹתִיּוֹת הָאֲמוּרוֹת בְּבִרְכַּת דָּן, מִן דָּן יָדִין עַמּוֹ וגו', עַד (בראשית מט, יז): וַיִּפֹּל רֹכְבוֹ אָחוֹר, עַל שְׁפִיטַת שִׁמְשׁוֹן, לְפִי שֶׁפָּסוּק הָאַחֲרוֹן (בראשית מט, יח): לִישׁוּעָתְךָ וגו', לֹא אֲמָרוֹ יַעֲקֹב אֶלָּא עַל שִׁמְשׁוֹן, וּלְכָךְ קָרָא מִזְרָק, שֶׁנִּזְרַק שִׁמְשׁוֹן מִן אֶחָיו, שֶׁלֹא רָצָה לִשָֹּׂא אִשָּׁה מִבְּנוֹת אֶחָיו כִּי אִם מִבְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים. דָּבָר אַחֵר, מִזְרָק אֶחָד, עַל שֵׁם שֶׁקְּרָאוֹ נָחָשׁ וּשְׁפִיפוֹן, שֶׁהֵם נִזְרָקִים עַל הָאָרֶץ, שֶׁהָיוּ לָהֶם רַגְלַיִם וְהוֹלְכִים עַל גָּחוֹן, וְכֵן שִׁמְשׁוֹן הָיָה חִגֵּר בִּשְׁתֵּי רַגְלָיו. מִזְרָק, עַל שֵׁם: וַיִּפֹּל רֹכְבוֹ אָחוֹר. שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים וגו', שֶׁנְּזִיר טֻמְאָה וּנְזִיר טָהֳרָה שְׁנֵיהֶם צְרִיכִין סֹלֶת חַלּוֹת מַצּוֹת בְּלוּלוֹת בַּשֶּׁמֶן, לְפִי שֶׁנְּזִיר טֻמְאָה אֵינוֹ יוֹצֵא בַּקָּרְבָּן הַמֵּבִיא עַל טֻמְאָתוֹ, וְאֵינוֹ יָכוֹל לִשְׁתּוֹת יַיִן עַד שֶׁיָּבִיא עוֹד קָרְבָּן עַל נְזִירוּת טָהֳרָה. דָּבָר אַחֵר, שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת וגו', לְפִי שֶׁשִּׁמְשׁוֹן בֵּין קֹדֶם שֶׁנִּתְגַּלַּח שְׂעַר נִזְרוֹ וּבֵין לְאַחַר שֶׁנִּתְגַּלַּח שְׂעַר נִזְרוֹ, הָיָה כִּנְזִיר טֻמְאָה, שֶׁעַל שֶׁטִּמֵּא עַצְמוֹ בַּגּוֹיָה הִיא גָּרְמָה לוֹ לְאוֹתוֹ גִּלּוּחַ, וּלְאַחַר גִּלּוּחַ הָרַג שִׁמְשׁוֹן בַּפְּלִשְׁתִּים, דִּכְתִיב (שופטים טז, ל): וַיִּהְיוּ הַמֵּתִים אֲשֶׁר הֵמִית בְּמוֹתוֹ רַבִּים מֵאֲשֶׁר הֵמִית בְּחַיָּיו. כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב (במדבר ז, סח), כְּנֶגֶד עֲשָׂרָה דְבָרִים הָאֲמוּרִים בַּיַּיִן שֶׁנָּזִיר אָסוּר בָּהֶן, וְאֵלּוּ הֵן (במדבר ו, ג): מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר, הֲרֵי שְׁנַיִם, (במדבר ו, ג): חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה, הֲרֵי אַרְבָּעָה, (במדבר ו, ג): וְכָל מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה, הֲרֵי חֲמִשָּׁה, (במדבר ו, ג): וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל, הֲרֵי שִׁבְעָה, (במדבר ו, ד): כֹּל יְמֵי נִזְרוֹ מִכֹּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מִגֶּפֶן הַיַּיִן, הֲרֵי שְׁמוֹנָה, (במדבר ו, ד): מֵחַרְצַנִּים וְעַד זָג לֹא יֹאכֵל, הֲרֵי עֲשָׂרָה. לָמָּה הָיְתָה שֶׁל זָהָב לְפִי שֶׁהַיַּיִן אָדֹם הוּא, כְּמָה דְתֵימָא (משלי כג, לא): אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם, וְהַזָּהָב אָדֹם. לָמָּה הָיְתָה מְלֵאָה קְטֹרֶת, שֶׁכָּל הַמַּזִּיר עַצְמוֹ מִן הַיַּיִן צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת לְשֵׁם שָׁמָיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ו, ב): לִנְדֹּר נֶדֶר נָזִיר לְהַזִּיר לַה'. (במדבר ז, סט): פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר וגו', הֲרֵי כָּאן שְׁלשָׁה מִינֵי עוֹלָה, כְּנֶגֶד שְׁלשָׁה מִינִין שֶׁהַנָּזִיר מֻזְהָר עֲלֵיהֶם: שְׁתִיַּת יַיִן, וַאֲכִילַת עֲנָבִים, וְטֻמְאַת מֵת. (במדבר ז, ע): שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת, כְּנֶגֶד אַזְהָרַת שֵׂעָר, כְּמָה דְּתֵימָא (במדבר ו, ה): קָדשׁ יִהְיֶה גַּדֵּל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ, דָּבָר אַחֵר, שְׁלשָׁה מִינֵי עוֹלָה, כְּנֶגֶד שָׁלשׁ אַזְהָרוֹת שֶׁהִזְהִיר הַמַּלְאָךְ לְאֵם שִׁמְשׁוֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שופטים יג, יד): מִכֹּל אֲשֶׁר יֵצֵא מִגֶּפֶן הַיַּיִן לֹא תֹאכַל וְיַיִן וְשֵׁכָר אַל תֵּשְׁתְּ וְכָל טֻמְאָה אַל תֹּאכַל. וְהַשָֹּׂעִיר, כְּנֶגֶד הָאַזְהָרָה שֶׁל שֵׂעָר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שופטים יג, ה): וּמוֹרָה לֹא יַעֲלֶה עַל רֹאשׁוֹ כִּי נְזִיר אֱלֹהִים יִהְיֶה הַנַּעַר. וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם (במדבר ז, עא), כְּנֶגֶד שְׁנֵי דְבָרִים שֶׁמְּשָׁלוֹ אָבִיו, נָחָשׁ וּשְׁפִיפוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מט, יז): יְהִי דָן נָחָשׁ עֲלֵי דֶרֶךְ שְׁפִיפֹן עֲלֵי אֹרַח וגו'. דָּבָר אַחֵר, כְּנֶגֶד שֶׁנִּמְשַׁל בִּשְׁנֵי דְבָרִים מִפִּי שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם, יַעֲקֹב מָשַׁל אוֹתוֹ לְנָחָשׁ וּשְׁפִיפוֹן, וּמשֶׁה לְגוּר אַרְיֵה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, כב): דָּן גּוּר אַרְיֵה. דָּבָר אַחֵר, כְּנֶגֶד שְׁתֵּי פְּעָמִים שֶׁכָּתוּב עָלָיו שֶׁהוּא שָׁפַט אֶת יִשְׂרָאֵל עֶשְׂרִים שָׁנָה, וְאֵלּוּ הֵן (שופטים טו, כ): וַיִּשְׁפֹּט אֶת יִשְׂרָאֵל בִּימֵי פְלִשְׁתִּים עֶשְׂרִים שָׁנָה, (שופטים טז, לא): וְהוּא שָׁפַט אֶת יִשְׂרָאֵל עֶשְׂרִים שָׁנָה, לְלַמֶּדְךָ שֶׁעֶשְׂרִים שָׁנָה שָׁפַט אֶת יִשְׂרָאֵל בְּחַיָּיו וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אַחַר מִיתָתוֹ הָיָה מוֹרָאוֹ שֶׁל שִׁמְשׁוֹן עַל פְּלִשְׁתִּים וְיָשְׁבוּ בְּהַשְׁקֵט. דָּבָר אַחֵר, כְּנֶגֶד שְׁנֵי עַמּוּדֵי הַתָּוֶךָ אֲשֶׁר הִפִּיל. (במדבר ז, עא): אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה, לָמָּה שְׁלשָׁה מִינִים, כְּנֶגֶד שְׁלשָׁה מִינִים שֶׁל קָרְבָּנוֹת שֶׁהָיָה מֵבִיא נְזִיר טֻמְאָה, שְׁתֵּי תוֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה אֶחָד לְחַטָּאת וְאֶחָד לְעוֹלָה, וְכֶבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ לְאָשָׁם. לָמָּה הָיוּ שֶׁל חֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה, כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה מִינִים שֶׁהָיָה מֵבִיא נְזִיר טָהֳרָה, כֶּבֶשׂ לְעוֹלָה, וְכַבְשָׂה לְחַטָּאת, וְאַיִל לִשְׁלָמִים, וְסֹלֶת חַלּוֹת וּרְקִיקֵי מַצּוֹת וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם. דָּבָר אַחֵר, לָמָּה שְׁלשָׁה מִינִים, כְּנֶגֶד שָׁלשׁ פְּעָמִים שֶׁהִכָּה שִׁמְשׁוֹן בַּפְּלִשְׁתִּים בְּחַיָּיו, וְאֵלּוּ הֵן (שופטים יד, יט): וַיַּךְ מֵהֶם שְׁלשִׁים אִישׁ, (שופטים טו, ח): וַיַּךְ אוֹתָם שׁוֹק עַל יָרֵךְ וגו', (שופטים טו, טו): וַיַּךְ בָּהּ אֶלֶף אִישׁ, הָיוּ הַשְּׁלשָׁה מִינִים שֶׁל חֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה הֲרֵי חֲמִשָּׁה עָשָׂר, כְּנֶגֶד הַנֵּס שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ בַּלֶּחִי, וְנִקְרָא הַמַּעְיָן עַל שֵׁם הַנֵּס, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים טו, יט): עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ עֵין הַקּוֹרֵא אֲשֶׁר בַּלֶּחִי, וְהֵן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אוֹתִיּוֹת. (במדבר ז, עא): זֶה קָרְבַּן אֲחִיעֶזֶר וגו', כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהִקְרִיב עַל סֵדֶר הַזֶּה, הִתְחִיל מְקַלֵּס אֶת קָרְבָּנוֹ, זֶה קָרְבַּן וגו':",
"בְּיוֹם עַשְתֵּי עָשָׂר יוֹם נָשִׂיא לִבְנֵי אָשֵׁר פַּגְעִיאֵל בֶּן עָכְרָן וגו' (במדבר ז, עב), מָה רָאָה נְשִׂיא אָשֵׁר לְהַקְרִיב אַחַר נְשִׂיא דָּן, לְפִי שֶׁדָּן נִקְרָא שְׁמוֹ עַל שֵׁם דִּין, וְאָשֵׁר נִקְרָא עַל שֵׁם אִשּׁוּרוֹ, לְפִיכָךְ צִוָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַקְרִיב אָשֵׁר אַחַר דָּן, שֶׁצָּרִיךְ הַדַּיָּן לְאַשֵּׁר דִּינוֹ, כְּמָה דְּתֵימָא (ישעיה א, יז): דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט אַשְׁרוּ חָמוֹץ. (במדבר ז, עג): קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף וגו', אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא כָּל הַשְּׁבָטִים לְשֵׁם גְּאֻלָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל וּלְשֵׁם שִׁבְחָן נִקְרְאוּ שְׁמוֹתָם, וְאָשֵׁר נִקְרָא שְׁמוֹ לְשֵׁם גְּאֻלָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כְּמָה דְּתֵימָא (מלאכי ג, יב): וְאִשְּׁרוּ אֶתְכֶם כָּל הַגּוֹיִם כִּי תִהְיוּ אַתֶּם אֶרֶץ חֵפֶץ אָמַר ה' צְבָאוֹת. וּלְשֵׁם שִׁבְחָן, כְּמָה דְּתֵימָא (תהלים קמד, טו): אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁה' אֱלֹהָיו, אֵין אִשּׁוּרָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֶלָּא עַל שֶׁבָּחֲרוּ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּחַר בָּהֶם לִהְיוֹתָם לוֹ לְעַם סְגֻלָּה, וּלְפִיכָךְ כְּשֶׁבָּא נְשִׂיא אָשֵׁר לְהַקְרִיב, הִקְרִיב קָרְבָּנוֹ עַל שֵׁם הַבְּחִירָה שֶׁבָּחַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּיִשְׂרָאֵל מִכָּל הָאֻמּוֹת, כְּמָה דְתֵימָא (דברים יד, ב): וּבְךָ בָּחַר ה' לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה וגו', וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (תהלים סה, ה): אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב וגו'. וּלְכָךְ הִקְרִיב קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף, כְּנֶגֶד אֻמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁהֵם הָיוּ תְּחִלָּה לְאַבְרָהָם. שְׁלשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ, אֵלּוּ שִׁבְעִים בְּנֵי נֹחַ, וְשִׁשִּׁים מְלָכוֹת שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה (שיר השירים ו, ח): שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת, וּמִי הָיוּ, שִׁשָּׁה עָשָׂר בְּנֵי קְטוּרָה וְיִשְׁמָעֵאל וּשְׁנֵים עָשָׂר בָּנָיו וְעֵשָׂו וְשִׁבְעָה עָשָׂר בָּנָיו וּבְנֵי בָנָיו, כֵּיצַד, בְּנֵי אֱלִיפַז הֲרֵי שְׁמוֹנָה, וְאֵלּוּ הֵן (דברי הימים א א, לו): בְּנֵי אֱלִיפָז תֵּימָן וְאוֹמָר צְפוֹ וְגַעְתָּם קְנַז וְתִמְנָע וַעֲמָלֵק, הֲרֵי הֵם שְׁמוֹנָה עִם אֱלִיפַז. תַּמָּן כְּתִיב (בראשית לו, טו טז): בְּנֵי אֱלִיפַז בְּכוֹר עֵשָׂו אַלּוּף תֵּימָן וגו' אַלּוּף קֹרַח אַלּוּף גַּעְתָּם אַלּוּף עֲמָלֵק וגו', הֲרֵי תִּשְׁעָה, וּרְעוּאֵל עִם בָּנָיו חֲמִשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א א, לז): בְּנֵי רְעוּאֵל נַחַת זֶרַח שַׁמָּה וּמִזָּה, הֲרֵי אַרְבָּעָה עָשָׂר, וּבְנֵי עֵשָׂו שְׁלשָׁה (דברי הימים א א, לה): וִיעוּשׁ וְיַעְלָם וְקֹרַח וגו', הֲרֵי שִׁבְעָה עָשָׂר, וְאַחַד עָשָׂר אַלּוּפִים שֶׁחִשֵּׁב בַּסּוֹף, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לו, מ): וְאֵלֶּה שְׁמוֹת אַלּוּפֵי עֵשָׂו לְמִשְׁפְּחֹתָם לִמְקֹמֹתָם בִּשְׁמֹתָם אַלּוּף תִּמְנָע וגו', הֲרֵי חֲמִשִּׁים וְשִׁבְעָה. וְאִם תֹּאמַר וַהֲלֹא הֵם חֲמִשִׁים וּשְׁמוֹנָה, תִּמְנָע בִּתּוֹ שֶׁל אֱלִיפַז הָיְתָה, וְגוֹמֵר שְׁלשָׁה מַלְכֵי אֱדוֹם שֶׁהָיוּ מִזֶּרַע אֱדוֹם, וְאֵלּוּ הֵן (בראשית לו, לב): בֶּלַע בֶּן בְּעוֹר, וְהוּא הַנִּקְרָא עַל שֵׁם עֵשָׂו, שֶׁהָיָה בֶּלַּע וּמָכַר בְּכוֹרָתוֹ בִּשְׁבִיל בְּלִיעָתוֹ, בֶּן בְּעוֹר, בְּנוֹ שֶׁל מִי שֶׁעָשָׂה עַצְמוֹ כִּבְהֵמָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כה, ל): הַלְעִיטֵנִי נָא מִן הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה כִּי עָיֵף אָנֹכִי, כְּמָה דְתֵימָא אֵין אוֹבְסִין אֶת הַגָּמָל אֶלָּא מַלְעִיטִין אוֹתוֹ. וְהַשֵּׁנִי (בראשית לו, לג): יוֹבָב בֶּן זֶרַח מִבָּצְרָה, וּבָצְרָה מִן אֱדוֹם הָיְתָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סג, א): מִי זֶה בָּא מֵאֱדוֹם חֲמוּץ בְּגָדִים מִבָּצְרָה זֶה הָדוּר בִּלְבוּשׁוֹ צֹעֶה בְּרֹב כֹּחוֹ אֲנִי מְדַבֵּר בִּצְדָקָה רַב לְהוֹשִׁיעַ. וְהַשְׁלִישִׁי (בראשית לו, לד): חֻשָּׁם מֵאֶרֶץ הַתֵּימָנִי, וְתֵימָן הָיָה אֶרֶץ אֱדוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (עובדיה א, ט): וְחַתּוּ גִּבּוֹרֶיךָ תֵּימָן לְמַעַן יִכָּרֶת אִישׁ מֵהַר עֵשָׂו מִקָּטֶל, אֲבָל שְׁאָר הַמְּלָכִים מִשְּׁאָר מְקוֹמוֹת הָיוּ וּמִשְּׁאָר אֻמּוֹת, הֲרֵי שִׁשִּׁים. וְלָמָּה קָרָא לְכָל אֵלּוּ קְעָרוֹת, עַל שֵׁם שֶׁפְּסָלָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאֵין קְעָרָה אֶלָּא לְשׁוֹן צָרַעַת, כְּמָה דְּתֵימָא (ויקרא יד, לז): שְׁקַּעֲרוּרֹת יְרַקְרַקֹּת. כֶּסֶף, עַל שֵׁם חֶרְפָּה, שֶׁיֵלְכוּ כֻּלָּם (דניאל יב, ב): לַחֲרָפוֹת לְדִרְאוֹן עוֹלָם. וּמִנַיִן לְכֶסֶף שֶׁהוּא לְשׁוֹן חֶרְפָּה, שֶׁכֵּן בִּלְשׁוֹן יְרוּשַׁלְמִי קוֹרִין לְחֶרְפָּא כִּסּוּפָא. מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁהִפְרִישׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵהֶם, כְּמָה דְתֵימָא (תהלים קלה, ד): כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ וגו', וְאוֹמֵר (יהושע כד, ג): וָאֶקַח אֶת אֲבִיכֶם אֶת אַבְרָהָם מֵעֵבֶר הַנָּהָר וָאוֹלֵךְ אוֹתוֹ בְּכָל אֶרֶץ כְּנָעַן וָאַרְבֶּה אֶת זַרְעוֹ וָאֶתֶּן לוֹ אֶת יִצְחָק. שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ וגו', כְּמָה דְּתֵימָא (דברים י, כב): בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ יָרְדוּ אֲבֹתֶיךָ מִצְרָיְמָה, וְכֻלָּם הָיוּ קְדוֹשִׁים. שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה, שֶׁלָּאֻמּוֹת וּלְיִשְׂרָאֵל שָׁלַח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נְבִיאִים מֵהֶם וּבָהֶם, הֱוֵי: לְמִנְחָה, כְּמָה דְּתֵימָא (ישעיה יא, ב): וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ה', וְאוֹמֵר (במדבר יא, כו): וַתָּנַח עֲלֵיהֶם הָרוּחַ, וּלְכֻלָּם רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִתֵּן תּוֹרָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, ב): וַיֹּאמַר ה' מִסִּינַי בָּא וגו'. (במדבר ז, עד): כַּף אַחַת, מִכֻּלָּם לֹא בָּחַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ו, ט): אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי אַחַת הִיא לְאִמָּהּ בָּרָה הִיא לְיוֹלַדְתָּהּ, עַל זֶה הֵם מְאֻשָּׁרִים מִכָּל הָאֻמּוֹת, כְּמָה דְתֵימָא (שיר השירים ו, ט): רָאוּהָ בָנוֹת וַיְאַשְׁרוּהָ מְלָכוֹת וּפִילַגְשִׁים וַיְהַלְּלוּהָ, אֵלּוּ הָאֻמּוֹת, וְלָמָּה בָּחַר בָּהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁכָּל הָאֻמּוֹת פָּסְלוּ אֶת הַתּוֹרָה וְלֹא רָצוּ לְקַבְּלָהּ, [ולא] וְאֵלּוּ רָצוּ וּבָחֲרוּ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּבְתוֹרָתוֹ, שֶׁהִיא חֲמִשָּׁה סְפָרִים כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה אֶצְבָּעוֹת שֶׁבַּכַּף, וְקִבְּלוּ עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת בְּסִינַי, הֱוֵי: כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב, מַהוּ מְלֵאָה קְטֹרֶת, שֶׁכֻּלָּם אָמְרוּ (שמות כד, ז): כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע, קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם תַּלְמוּד תּוֹרָה, וְהַמַּעֲשֶׂה. פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר וגו' (במדבר ז, עה), שְׁלשָׁה מִינֵי עוֹלָה אֵלּוּ לָמָּה, כְּנֶגֶד שְׁלשָׁה כְּתָרִים שֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל עַל זֹאת, כֶּתֶר תּוֹרָה, וְכֶתֶר כְּהֻנָּה, וְכֶתֶר מַלְכוּת. כֶּתֶר תּוֹרָה, זֶה הָאָרוֹן שֶׁכָּתוּב (שמות כה, יא): וְעָשִׂיתָ עָלָיו זֵר זָהָב סָבִיב. כֶּתֶר כְּהֻנָּה, זֶה מִזְבַּח הַזָּהָב שֶׁכָּתוּב בּוֹ (שמות ל, ג): וְעָשִׂיתָ לוֹ זֵר זָהָב סָבִיב. כֶּתֶר מַלְכוּת, זֶה הַשֻּׁלְחָן שֶׁכָּתוּב (שמות לז, יא): וַיַּעַשׂ לוֹ זֵר זָהָב סָבִיב, (במדבר ז, עו): שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת, כְּנֶגֶד שֵׁם טוֹב הוּא הַמַּעֲשֶׂה, כְּמָה דִּתְנֵינַן לֹא הַמִּדְרָשׁ הוּא עִקָּר אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה, לְפִי שֶׁהַמַּעֲשֶׂה הוּא מְכַפֵּר עַל הָאָדָם, כְּהַהוּא דִתְנֵינַן תְּשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים כִּתְרִיס בִּפְנֵי הַפֻּרְעָנוּת, וְאוֹתוֹ כֶּתֶר הוּא כְּנֶגֶד הַמְּנוֹרָה, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (משלי ו, כג): כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר. לָמָּה נִקְרֵאת הַתּוֹרָה אוֹר, שֶׁהִיא מְאִירָה אֶת הָאָדָם מַה יַּעֲשֶׂה, וּלְפִי שֶׁהַתּוֹרָה מְלַמֶּדֶת אֶת הָאָדָם כֵּיצַד יַעֲשֶׂה רְצוֹן הַמָּקוֹם, לְפִיכָךְ שְׂכַר הַתַּלְמוּד גָּדוֹל, וְגָדוֹל הַמְעַשֶֹּׂה יוֹתֵר מִן הָעוֹשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה לב, יז): וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם וַעֲבֹדַת הַצְּדָקָה הַשְׁקֵט וָבֶטַח עַד עוֹלָם. (במדבר ז, עז): וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם, שֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל שְׁתֵּי תּוֹרוֹת, תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, נָתַן לָהֶם תּוֹרָה שֶׁבִּכְתַב שֶׁיֵּשׁ בָּהּ תרי\"ג מִצְווֹת כְּדֵי לְמַלְאָם מִצְווֹת וּלְזַכּוֹתָם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מב, כא): ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר, נָתַן לָהֶם תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, לִהְיוֹת מְצֻיָּנִין בָּהּ מִשְּׁאָר הָאֻמּוֹת, שֶׁעַל כָּךְ לֹא נְתָנָהּ בִּכְתָב כְּדֵי שֶׁלֹא יְזַיְפוּהָ יִשְׁמְעֵאלִים כְּשֵׁם שֶׁעָשׂוּ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְיֹאמְרוּ שֶׁהֵם יִשְׂרָאֵל, וְעַל זֶה אָמַר הַכָּתוּב (הושע ח, יב): אֶכְתָּב לוֹ רֻבֵּי תּוֹרָתִי כְּמוֹ זָר נֶחְשָׁבוּ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם אֶכְתֹּב לְיִשְׂרָאֵל רֻבֵּי תּוֹרָתִי, זוֹ הַמִּשְׁנָה, שֶׁהִיא גְדוֹלָה מִן הַמִּקְרָא, כְּמוֹ זָר נֶחְשָׁבוּ. (במדבר ז, עז): אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה, אֵלּוּ שְׁלשָׁה מִינֵי שְׁלָמִים, כְּנֶגֶד כֹּהֲנִים לְוִיִם וְיִשְׂרְאֵלִים. דָּבָר אַחֵר, כְּנֶגֶד שָׁלשׁ גְּדֻלּוֹת שֶׁנָּתַן לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּשְׂכַר שֶׁקִּבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה, וְאֵלּוּ הֵן: סְגֻלָּה, מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים, וְגוֹי קָדוֹשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יט, ה ו): וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָל הָאָרֶץ וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ. הֵם הָיוּ הַשְּׁלשָׁה מִינִין מִן חֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה, וְעוֹלֶה חֶשְׁבּוֹנָם חֲמִשָּׁה עָשָׂר, כְּנֶגֶד הַתּוֹרָה שֶׁהִיא חֲמִשָּׁה סְפָרִים וַעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת שֶׁקִּבְּלוּ שֶׁנִּכְתְּבוּ עַל שְׁתֵּי לוּחוֹת, חָמֵשׁ עַל לוּחַ זֶה וְחָמֵשׁ עַל לוּחַ זֶה. דָּבָר אַחֵר, כְּנֶגֶד אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב וּשְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, שֶׁהֵם עִקַּר הַבְּחִירָה, כְּמָה דְּתֵימָא (דברים ד, לז): וְתַחַת כִּי אָהַב אֶת אֲבֹתֶיךָ וַיִּבְחַר בְּזַרְעוֹ אַחֲרָיו וַיּוֹצִאֲךָ בְּפָנָיו בְּכֹחוֹ הַגָּדֹל מִמִּצְרָיִם. (במדבר ד, לז): זֶה קָרְבַּן פַּגְעִיאֵל וגו', כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהִקְרִיב עַל הַסֵּדֶר הַזֶּה, הִתְחִיל מְקַלֵּס אֶת קָרְבָּנוֹ, זֶה קָרְבַּן פַּגְעִיאֵל בֶּן עָכְרָן.",
"בְּיוֹם שְׁנֵים עָשָׂר יוֹם נָשִׂיא לִבְנֵי נַפְתָּלִי אֲחִירַע בֶּן עֵינָן (במדבר ז, עח), לָמָּה הִקְרִיב נַפְתָּלִי אַחַר אָשֵׁר, לְפִי שֶׁאָשֵׁר נִקְרָא שְׁמוֹ עַל אִשּׁוּרָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְנַפְתָּלִי נִקְרָא שְׁמוֹ עַל הַתּוֹרָה שֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל, מַהוּ נַפְתָּלִי, נֹפֶת לִי, זוֹ הַתּוֹרָה שֶׁכָּתוּב בָּהּ (תהלים יט, יא): הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפָּז רָב וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים, וְנִתְּנָה לְאַרְבָּעִים יוֹם, מִנְיַן ל\"י. וּלְפִי שֶׁאִשּׁוּרָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל הָיָה תָּלוּי עַל הַתּוֹרָה, לְפִיכָךְ הִקְרִיב נַפְתָּלִי אַחַר אָשֵׁר. וּכְשֵׁם שֶׁמַּחֲשֶׁבֶת יִשְׂרָאֵל עָלְתָה תְּחִלָּה לִפְנֵי הַמָּקוֹם וְאַחַר כָּךְ תִּקֵּן לָהֶם תּוֹרָה, לְכָךְ הִקְדִּים אָשֵׁר לְנַפְתָּלִי. דָּבָר אַחֵר, לְפִי שֶׁיַּעֲקֹב בֵּרַךְ לְנַפְתָּלִי אַחַר אָשֵׁר, לְפִי שֶׁהָיוּ שָׁוִים בְּבִרְכַּת הָאָרֶץ, אָשֵׁר הָיָה (בראשית מט, כ): שְׁמֵנָה לַחְמוֹ, וְנַפְתָּלִי הָיְתָה אַרְצוֹ (בראשית מט, כא): אַיָּלָה שְׁלֻחָה, לְכָךְ הִקְרִיב כָּאן נַפְתָּלִי אַחַר אָשֵׁר. (במדבר ז, עט): קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת וגו', רַבִּי יוּדָן אָמַר כְּנֶגֶד הָאָבוֹת וְהָאִמָּהוֹת הִקְרִיב נְשִׂיא נַפְתָּלִי, לָמָּה כֵן, לְפִי שֶׁנַּפְתָּלִי כִּבֵּד אֶת אָבִיו יוֹתֵר מִדַּאי, שֶׁהָיָה אָבִיו שׁוֹלְחוֹ לְכָל מָקוֹם שֶׁיִּרְצֶה, וְהָיָה זָרִיז בְּמִשְׁלַחְתּוֹ, וּמָצָא קוֹרַת רוּחַ מִמֶּנּוּ, וְהָיוּ אֲמָרָיו נְעִימִים עָלָיו, וּלְכָךְ בֵּרְכוֹ אָבִיו בְּאַיָּלָה שְׁלֻחָה, שֶׁהָיָה רָץ בְּמִשְׁלַחְתּוֹ כְּאַיָּל, וּלְכָךְ בֵּרְכוֹ בְּאִמְרֵי שָׁפֶר עַל שֶׁהָיוּ אֲמָרָיו שְׁפָרִים, וּלְכָךְ זָכָה נַפְתָּלִי שֶׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נְקָמָה בְּסִיסְרָא עַל יְדֵי בָּרָק שֶׁהָיָה מִקֶּדֶשׁ נַפְתָּלִי, וּלְפִי שֶׁנַּפְתָּלִי הָיָה זָהִיר בִּכְבוֹד אֲבוֹתָיו, לְפִיכָךְ נְשִׂיא נַפְתָּלִי לָמַד מֵאֲבִי אָבִיו וְאָחַז אֶת דַּרְכּוֹ וְהִקְרִיב קָרְבָּנוֹ עַל סֵדֶר אֲבוֹתָיו וְאִמּוֹתָיו שֶׁל נַפְתָּלִי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת וגו', קַעֲרַת, כְּנֶגֶד שָׂרָה שֶׁהָיְתָה עֲקֶרֶת הַבַּיִת, וְהִיא הָיְתָה עִקַּר הָאִמָּהוֹת, שֶׁהָיְתָה רִאשׁוֹנָה. כֶּסֶף, שֶׁהָיְתָה צַדֶּקֶת, כְּמָה דְּתֵימָא (משלי י, כ): כֶּסֶף נִבְחָר לְשׁוֹן צַדִּיק. אַחַת, שֶׁהָיְתָה יְחִידָה בְּדוֹרָהּ צַדֶּקֶת. שְׁלשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ, שֶׁחָיְתָה מֵאָה וּשְׁלשִׁים שָׁנָה חָסֵר קִמְעָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כג, א): וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים. מִזְרָק, זֶה אַבְרָהָם, שֶׁנִּזְרַק מֵאַרְצוֹ וּמִבֵּית אָבִיו, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יב, א): וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ. אֶחָד, כְּמָא דְּתֵימָא (יחזקאל לג, כד): אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם וַיִּירַשׁ וגו'. כֶּסֶף, שֶׁהָיָה צַדִיק, עַל שֵׁם: כֶּסֶף נִבְחָר לְשׁוֹן צַדִּיק. שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, בְּעֵת שֶׁכָּרַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּרִית עִם אַבְרָהָם בֵּין הַבְּתָרִים, בֶּן שִׁבְעִים שָׁנָה הָיָה, לְפִי שֶׁשְּׁלשִׁים שָׁנָה קֹדֶם שֶׁנּוֹלַד יִצְחָק נִגְזְרָה גְּזֵרַת בֵּין הַבְּתָרִים, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי, לְקַיֵם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (שמות יב, מא): וַיְהִי מִקֵּץ שְׁלשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה וַיְהִי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה יָצְאוּ כָּל צִבְאוֹת ה' מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶׁמֶן לְמִנְחָה, שֶׁאַבְרָהָם וְשָׂרָה שְׁנֵיהֶם הָיוּ מְלֵאִים בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יב, ה): וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן, מְלַמֵּד שֶׁהָיָה אַבְרָהָם מְגַיֵּר אֶת הָאֲנָשִׁים וְשָׂרָה מְגַיֶּרֶת אֶת הַנָּשִׁים. (במדבר ז, פ): כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב, זֶה אַבְרָהָם, שֶׁכָּפַף אֶת יִצְרוֹ וְעָמַד בָּעֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת שֶׁנִּסָּהוּ הַמָּקוֹם. (במדבר ז, פ): מְלֵאָה קְטֹרֶת, שֶׁהָיוּ מַעֲשָׂיו נְעִימִים לִפְנֵי הַמָּקוֹם כְּרֵיחַ הַקְטֹרֶת. (במדבר ז, פא): פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר וגו', כְּנֶגֶד הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁצִּוָּהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹת בְּעֵת שֶׁכָּרַת עִמּוֹ בְּרִית בֵּין הַבְּתָרִים, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית טו, ט): קְחָה לִי עֶגְלָה מְשֻׁלֶּשֶׁת וְעֵז מְשֻׁלֶּשֶׁת וגו'. פַּר, כְּנֶגֶד עֶגְלָה. אַיִל, כְּנֶגֶד אַיִל מְשֻׁלָּשׁ. כֶּבֶשׂ אֶחָד, כְּנֶגֶד תֹּר וְגוֹזָל, שֶׁהָיוּ קָרְבַּן עָנִי, חִלּוּף כֶּבֶשׂ שֶׁל קָרְבַּן עָשִׁיר, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יב, ח): וְאִם לֹא תִמְצָא יָדָהּ דֵּי שֶׂה וְלָקְחָה שְׁתֵּי תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה אֶחָד לְעֹלָה וְאֶחָד לְחַטָּאת וְכִפֶּר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן וְטָהֵרָה, וּלְכָךְ הִקְרִיב כֶּבֶשׂ בִּמְקוֹם תֹּר וְגוֹזָל, שֶׁאֵין עֲנִיּוּת בְּמָקוֹם עֲשִׁירוּת. (במדבר ז, פב): שְׂעִיר עִזִּים וגו', כְּנֶגֶד וְעֵז מְשֻׁלֶּשֶׁת, (במדבר ז, פג): וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם, כְּנֶגֶד יִצְחָק וְרִבְקָה שֶׁהָיוּ תְּמִימִים וּבְנֵי מְלָכִים. (במדבר ז, פג): אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה, לָמָּה הָיוּ שְׁלשָׁה מִינִים, אֵילִם וְעַתּוּדִים וּכְבָשִׂים, כְּנֶגֶד יַעֲקֹב לֵאָה וְרָחֵל. לָמָּה הָיוּ שֶׁל חֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה, לְפִי שֶׁחֶשְׁבּוֹנָם עוֹלֶה חֲמִשָׁה עָשָׂר כְּנֶגֶד יַעֲקֹב וְלֵאָה וְרָחֵל וּשְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, וְהָאִמָּהוֹת, לְפִי שֶׁקָּרְאוּ הָאִמָּהוֹת שְׁפָחוֹת, לְכָךְ לֹא נִכְנְסוּ בַּחֶשְׁבּוֹן. (במדבר ז, פג): זֶה קָרְבַּן אֲחִירַע בֶּן עֵינָן, כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהִקְרִיב עַל סֵדֶר הַזֶּה שֶׁל אָבוֹת, הִתְחִיל מְקַלֵּס אֶת קָרְבָּנוֹ וגו'.",
"רַבִּי פִּינְחָס בֶּן יָאִיר אָמַר כְּנֶגֶד הַדּוֹרוֹת שֶׁהָיוּ מֵאָדָם הָרִאשׁוֹן וְעַד הַמִּשְׁכָּן, וּכְנֶגֶד הַמִּצְווֹת שֶׁנִּצְטַוּוּ הִקְרִיבוּ הַנְּשִׂיאִים. קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת, אַל תִּקְרֵי קַעֲרַת אֶלָּא עֲקֶרֶת, זֶה אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁהוּא הָיָה עִקָּרָן שֶׁל בְּנֵי הָאָדָם. אָמַר רַבִּי שְׁמַעְיָה מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁלְּאָדָם הָרִאשׁוֹן נֶאֱמַר: קַעֲרַת כֶּסֶף, לְפִי שֶׁמִּנְיַן שְׁנֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן הֵם תְּשַׁע מֵאוֹת וּשְׁלשִׁים שָׁנָה, וְקַעֲרַת כֶּסֶף חֶשְׁבּוֹנוֹ תְּשַׁע מֵאוֹת וּשְׁלשִׁים. וּמִנַּיִן שֶׁחָיָה אָדָם הָרִאשׁוֹן תְּשַׁע מֵאוֹת וּשְׁלשִׁים שָׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ה, ה): וַיִּהְיוּ כָּל יְמֵי אָדָם אֲשֶׁר חַי תְּשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה וּשְׁלשִׁים שָׁנָה וַיָּמֹת. לָמָּה שֶׁל כֶּסֶף, לְפִי שֶׁנָּתַן לוֹ שֵׁשׁ מִצְווֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ב, ז): וַיִּיצֶר ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וגו', וְהַתּוֹרָה נִקְרֵאת כֶּסֶף, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יב, ז): כֶּסֶף צָרוּף בַּעֲלִיל לָאָרֶץ. לָמָּה נֶאֱמַר בָּהּ אַחַת, עַל שֵׁם חַוָּה שֶׁנִּבְרָאת מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ב, כא): וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו. שְׁלשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ, כְּנֶגֶד מֵאָה וּשְׁלשִׁים שָׁנָה שֶׁפֵּרַשׁ מִן הָאִשָּׁה וּלְבַסּוֹף הוֹלִיד לְשֵׁת שֶׁהוּא הָיָה רֹאשׁ תּוֹלְדוֹתָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ה, ג): וַיְחִי אָדָם שְׁלשִׁים וּמְאַת שָׁנָה וַיּוֹלֶד בִּדְמוּתוֹ כְּצַלְמוֹ וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שֵׁת, שֶׁמִּמֶּנּוּ הֻשְׁתַּת הָעוֹלָם, לְפִי שֶׁהֶבֶל וְקַיִן נִטְרְדוּ מִן הָעוֹלָם. מִזְרָק, כְּנֶגֶד נֹחַ הַצַּדִּיק שֶׁנִּזְרַק מִן דּוֹר הַמַּבּוּל. לָמָּה כֶּסֶף, עַל שֶׁנִּקְרָא צַדִּיק בְּדוֹרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ז, א): כִּי אֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי בַּדּוֹר הַזֶּה. דָּבָר אַחֵר, עַל מִצְווֹת שֶׁנִּצְטַוָּה נִקְרָא כֶּסֶף, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ט, ד): אַךְ בָּשָׂר בְּנַפְשׁוֹ דָּמוֹ לֹא תֹאכֵלוּ. אָמַר רַבִּי שְׁמַעְיָה כְּנֶגֶד הַשָּׁנִים שֶׁהָיוּ לְנֹחַ בְּעֵת שֶׁהֶעֱמִיד תּוֹלְדוֹת עוֹלֶה חֶשְׁבּוֹן מִזְרָ\"ק אֶחָ\"ד כֶּסֶ\"ף, צֵא וַחֲשֹׁב אוֹתִיּוֹת שֶׁלָּהֶם וְהֵם עוֹלִים חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים, כְּנֶגֶד חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנִים שֶׁהָיוּ לוֹ בְּעֵת שֶׁהֶעֱמִיד תּוֹלָדוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ה, לב): וַיְהִי נֹחַ בֶּן חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וַיּוֹלֶד נֹחַ וגו'. וּלְכָךְ אֵחַר לִפְרִיָּה וּרְבִיָּה מִפְּנֵי עֲוֹן דּוֹרוֹ שֶׁהָיָה רוֹאֶה, עַד שֶׁגִּלָּה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִנְיַן הַתֵּבָה, וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה נָשָׂא אִשָּׁה וְהֶעֱמִיד בָּנִים, וְהָיוּ מֵאוֹתָהּ שָׁנָה עַד הַמַּבּוּל מֵאָה שָׁנִים, וְאוֹתָן ז' אֶחָ\"ד הָעוֹלִים לְמִנְיַן עֶשְׂרִים שֶׁהֵם יְתֵרִים עַל חֲמֵשׁ מֵאוֹת, הֵם רֶמֶז לְעֶשְׂרִים שָׁנִים שֶׁנִּגְזְרָה גְּזֵרַת הַמַּבּוּל קֹדֶם שֶׁהֶעֱמִיד נֹחַ בָּנִים, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית ו, ג): וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה. שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, כְּנֶגֶד שִׁבְעִים אֻמּוֹת שֶׁיָּצְאוּ מִמֶּנּוּ. דָּבָר אַחֵר, לָמָּה שִׁבְעִים, כְּנֶגֶד מֵרֹאשׁ סֵפֶר בְּרֵאשִׁית, עַד קִלְלַת נָחָשׁ, שִׁבְעִים פְּסוּקִים. אָמַר רַבִּי פִּינְחָס שְׁנֵי אוֹיְבִים לֹא נֶאֶרְרוּ עַד שֶׁהִשְּׁלִים עֲלֵיהֶם שִׁבְעִים פְּסוּקִים, הַנָּחָשׁ וְהָמָן הָרָשָׁע. הַנָּחָשׁ מִבְּרֵאשִׁית עַד (בראשית ג, יד): אָרוּר אַתָּה מִכָּל הַבְּהֵמָה, שִׁבְעִים פְּסוּקִים. הָמָן (אסתר ג, א): מֵאַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה גִּדַּל הַמֶּלֶךְ וגו', עַד (אסתר ז, י): וַיִּתְלוּ אֶת הָמָן, שִׁבְעִים פְּסוּקִים, לְתַכְלִית שִׁבְעִים נִתְלָה עַל חֲמִשִּׁים. דָּבָר אַחֵר, כְּנֶגֶד שִׁבְעִים שֵׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים מִן בְּרֵאשִׁית, עַד פָּרָשָׁתוֹ שֶׁל נָחָשׁ, וְאִם תֹּאמַר יֵשׁ בּוֹ אֶחָד יוֹתֵר (בראשית ג, ה): וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים, אֵינוֹ קֹדֶשׁ. דָּבָר אַחֵר, כְּנֶגֶד שִׁבְעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ לְתֶרַח כְּשֶׁהוֹלִיד לְאַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יא, כו): וַיְחִי תֶרַח שִׁבְעִים שָׁנָה. שְׁנַיִם חָיוּ בִּשְׁנֵי דוֹרוֹת שֶׁל שִׁבְעִים שָׁנָה, קֵינָן בְּדוֹר אֶחָד (בראשית ה, יב): וַיְחִי קֵינָן שִׁבְעִים שָׁנָה, וְתֶרַח בְּדוֹר שֵׁנִי. דָּבָר אַחֵר, כְּנֶגֶד שִׁבְעִים יָמִים שֶׁבָּכוּ אֶת יַעֲקֹב הֶחָסִיד, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית נ, ג): וַיִּבְכּוּ אֹתוֹ מִצְרַיִם שִׁבְעִים יוֹם. דָּבָר אַחֵר, כְּנֶגֶד שִׁבְעִים יָמִים טוֹבִים שֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, שִׁבְעַת יְמֵי הַפֶּסַח וּשְׁמוֹנַת יְמֵי הֶחָג, וְרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים, וְחַג שָׁבוּעוֹת, שְׁתַּיִם וַחֲמִשִּׁים שַׁבָּתוֹת יֵשׁ בִּשְׁנַת הַחַמָּה, הֲרֵי שִׁבְעִים. דָּבָר אַחֵר, כְּנֶגֶד שִׁבְעִים שֵׁמוֹת שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שִׁבְעִים שֵׁמוֹת שֶׁיֵּשׁ לְיִשְׂרָאֵל, שִׁבְעִים שֵׁמוֹת לַתּוֹרָה, שִׁבְעִים שֵׁמוֹת לִירוּשָׁלַיִם. דָּבָר אַחֵר, כְּנֶגֶד שִׁבְעִים שָׁנָה שֶׁחִסַּר אָדָם מִשְׁנוֹתָיו וְנָתַן לְדָוִד בֶּן יִשַׁי, לְפִי שֶׁרָאוּי הָיָה לִחְיוֹת אֶלֶף שָׁנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ב, יז): כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת, וְיוֹמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלֶף שָׁנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים צ, ד): כִּי אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ כְּיוֹם אֶתְמוֹל כִּי יַעֲבֹר וְאַשְׁמוּרָה בַלָּיְלָה. שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים, שֶׁאָדָם וְנֹחַ שְׁנֵיהֶם קִבְּלוּ מִצְווֹת וְהָיוּ צַדִּיקִים, הֱוֵי: סֹלֶת בְּלוּלָה בַּשֶּׁמֶן לְמִנְחָה. כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב, כְּנֶגֶד עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁנִּבְרָא בָּהֶם הָעוֹלָם, וּכְנֶגֶד עֶשֶׂר סְפִירוֹת בְּלִימָה, וּכְנֶגֶד עֲשָׂרָה דוֹרוֹת מֵאָדָם וְעַד נֹחַ, וּכְנֶגֶד עֲשָׂרָה דוֹרוֹת מִנֹּחַ וְעַד אַבְרָהָם, וּכְנֶגֶד עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, וּכְנֶגֶד עֲשָׂרָה שַׁלִּיטִים שֶׁבָּאָדָם, וּכְנֶגֶד עֶשֶׂר תּוֹלָדוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, וּכְנֶגֶד עֲשָׂרָה נִסִּים שֶׁנַּעֲשׂוּ לַאֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם וַעֲשָׂרָה נִסִּים עַל הַיָּם, וּכְנֶגֶד עֶשֶׂר בְּרִיתוֹת הָאֲמוּרוֹת בְּפָרָשַׁת מִילָה. מְלֵאָה קְטֹרֶת, כְּנֶגֶד הַמִּילָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁמָּלוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל טז, ו): וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חַיִּי וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חַיִּי, הָיָה רֵיחַ הַדָּם וְהָעָרְלָה עָרֵב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּבְשָׂמִים, וְכֵן כְּשֶׁמָּלָן יְהוֹשֻׁעַ כְּמוֹ כֵן הָיָה עָרֵב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְעַל זֶה נֶאֱמַר (שיר השירים ד, ו): אֵלֵךְ לִי אֶל הַר הַמּוֹר, זוֹ מִילָה שֶׁל מִצְרַיִם, שֶׁעָשׂוּ מִן הָעֲרָלוֹת הַר, מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ כֻּלָּן צְרִיכִין לִמּוֹל, וְהָיָה עָרֵב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּרֵיחַ מָר דְּרוֹר, שֶׁהָיָה רֹאשׁ הַבְּשָׂמִים. (שיר השירים ד, ו): וְאֶל גִּבְעַת הַלְּבוֹנָה, זוֹ מִילָה שֶׁל בִּיאַת אֶרֶץ כְּנָעַן, שֶׁעָשׂוּ מִן הָעֲרָלוֹת גִּבְעָה, כְּמָה דְתֵימָא (יהושע ה, ג): אֶל גִּבְעַת הָעֲרָלוֹת, וְהָיָה רֵיחָם עָרֵב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּרֵיחַ לְבוֹנָה, הֱוֵי: מְלֵאָה קְטֹרֶת, הַמּוֹר שֶׁהוּא רֹאשׁ לְסַמָּנֵי הַקְּטֹרֶת, וּלְבוֹנָה שֶׁהִיא אַחֲרוֹנָה לְסַמָּנֵי הַקְּטֹרֶת, הִזְכִּיר שְׁנֵיהֶם בַּפָּסוּק. פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר, כְּנֶגֶד (שמות כד, ה): וַיְשַׁלַּח אֶת נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲלוּ עֹלֹת וַיִּזְבְּחוּ זְבָחִים שְׁלָמִים לַה' פָּרִים. אַיִל אֶחָד, כְּנֶגֶד (ויקרא ח, כט): אֵיל הַמִּלֻּאִים לְמשֶׁה הָיָה לְמָנָה. כֶּבֶשׂ אֶחָד, כְּנֶגֶד שְׁנֵי תְמִידִין (שמות כט, לט): אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר וגו'. שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת, כְּנֶגֶד שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ, שֶׁנּוֹשֵׂא אֶת עֲוֹנוֹת יִשְׂרָאֵל. דָּבָר אַחֵר, פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר, הֲרֵי כָּאן שְׁלשָׁה מִינֵי עוֹלָה, כְּנֶגֶד שָׁמַיִם וָאָרֶץ וְיָם, כְּנֶגְדָּן נִבְרְכוּ שְׁלשָׁה אָבוֹת, אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, (בראשית כו, ד): וְהִרְבֵּיתִי אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם, (בראשית יג, טז): וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ, (בראשית כב, יז): וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם. וּשְׂעִיר עִזִּים, כְּנֶגֶד הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ (דברים לכ, ב): כִּשְׂעִירִם עֲלֵי דֶשֶׁא, לְלַמֶּדְךָ, שֶׁכָּל הָעוֹלָם לֹא נִבְרָא אֶלָּא בִּזְכוּת הַתּוֹרָה. דָּבָר אַחֵר, לָמָּה הִקְרִיבוּ מִשְּׁלשָׁה מִינִין עוֹלָה, כְּנֶגֶד נֹחַ שֶׁלָּקַח מִכָּל הַבְּהֵמוֹת וְהִקְרִיב עוֹלוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ח, כ): וַיִּקַּח מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה וּמִכֹּל הָעוֹף הַטָּהוֹר וַיַּעַל עֹלֹת בַּמִּזְבֵּחַ. וְלָמָּה לֹא הִקְרִיבוּ עוֹפוֹת, לְפִי שֶׁאֵין עֲנִיּוּת בְּמָקוֹם עֲשִׁירוּת. לָמָּה שָׂעִיר לְחַטָּאת, לְפִי שֶׁנֹּחַ לֹא הִקְרִיב אוֹתָן עוֹלוֹת אֶלָּא לְכַפֵּר עַל קִלְלַת הָאָרֶץ, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית ח, כא): וַיָּרַח ה' אֶת רֵיחַ הַנִּיחֹחַ וַיֹּאמֶר ה' אֶל לִבּוֹ לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם וגו'. דָּבָר אַחֵר, לָמָּה שְׁלשָׁה מִינֵי עוֹלָה וְאֶחָד לְחַטָּאת, כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה טְבָעִים שֶׁבָּרָא מֵהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָעוֹלָם, הַשְּׁלשָׁה הֵם עֶלְיוֹנִים זֶה לְמַעְלָה מִזֶּה, וְהָרְבִיעִי הוּא הַתַּחְתּוֹן הַכָּבֵד שֶׁבְּכֻלָּן, וְאֵלּוּ הֵן: הָאָרֶץ, הִיא הַכְּבֵדָה שֶׁבְּכֻלָּן, וּכְנֶגְדָּה נַעֲשָׂה הַשָֹּׂעִיר. הַמַּיִם, לְמַעְלָה מִן הָאָרֶץ, הָאֲוִיר, שֶׁמִּמֶּנּוּ נוֹצַר הָרוּחַ, לְמַעְלָה מִן הַמַּיִם. וְהָאֵשׁ, לְמַעְלָה מִן הָאֲוִיר, שֶׁהָאֵשׁ קַלָּה מִכֻּלָּם, שֶׁהִיא עוֹלָה עַד לָרָקִיעַ, וְסִימָן לַדָּבָר כְּשֶׁהַשַּׁלְהֶבֶת נֶעֱקֶרֶת מִן הַגַּחֶלֶת פּוֹרַחַת וְהוֹלֶכֶת הִיא לְמַעְלָה, וְכֵן אָמְרוּ שֶׁהָאֵשׁ סוֹבֶבֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְמַעְלָה עַד לָרָקִיעַ, וּכְנֶגֶד הָאֵשׁ וְהָרוּחַ וְהַמַּיִם שֶׁהֵם עֶלְיוֹנִים, נַעֲשׂוּ שְׁלשָׁה מִינֵי הָעוֹלָה. וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם, כְּנֶגֶד שְׁנֵי מִזְבְּחוֹת שֶׁעָשָׂה יַעֲקֹב, אֶחָד בְּבֵית אֵל וְאֶחָד בִּבְאֵר שָׁבַע. אֵילִם חֲמִשָּׁה, כְּנֶגֶד אֵיתָנֵי עוֹלָם חֲמִשָּׁה, וְאֵלּוּ הֵן (דברי הימים א ב, ו): וּבְנֵי זֶרַח זִמְרִי וְאֵיתָן וְהֵימָן וְכַלְכֹּל וָדָרַע כֻּלָּם חֲמִשָּׁה. עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה, כְּנֶגֶד הַמִּזְבֵּחַ אָרְכּוֹ חָמֵשׁ אַמּוֹת וְרָחְבּוֹ חָמֵשׁ אַמּוֹת. דָּבָר אַחֵר, כְּנֶגֶד חָמֵשׁ הַרְגָּשׁוֹת וְחָמֵשׁ מֻרְגָּשׁוֹת. זֶה קָרְבַּן וגו', שֶׁהוּא אוֹמֵר בְּסּוֹף כָּל קָרְבָּן נָשִׂיא וְנָשִׂיא, לוֹמַר לָךְ כֵּיוָן שֶׁהִקְרִיבוּ עַל הַסֵּדֶר הַזֶּה הִתְחִיל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְקַלֵּס אֶת קָרְבָּנָם, וְאוֹמֵר זֶה קָרְבַּן כָּל אֶחָד וְאֶחָד. (במדבר ז, פד): זֹאת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ, וְכִי בַּיּוֹם שֶׁנִּמְשַׁח נַעֲשָׂה כָּל חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ, וַהֲלוֹא עַד מְלֹאת שְׁנֵים עָשָׂר יוֹם לֹא נִגְמְרָה חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ, אֶלָּא בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ שֶׁכָּל הַשְּׁבָטִים הֵם שָׁוִים וַחֲבִיבִים כֻּלָּם כְּאֶחָד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהֶעֱלָה עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב כְּאִלּוּ בְּיוֹם רִאשׁוֹן הִקְרִיבוּ כֻּלָּם, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ד, ז): כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ:",
"זֹאת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ, יָכוֹל שֶׁהוּא נִמְשַׁח מֵעַתָּה, תַּלְמוּד לוֹמַר זֹאת, עוֹד אֵינוֹ נִמְשַׁח מֵעַתָּה, אוֹמֵר אֲנִי לֹא יִמָּשַׁח לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא אָמַר (במדבר ז, פח): זֹאת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ אַחֲרֵי וגו', עוֹד אֵינוֹ נִמְשַׁח לֶעָתִיד לָבוֹא, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ויקרא ז, לה): זֹאת מִשְׁחַת אַהֲרֹן וּמִשְׁחַת בָּנָיו, יָכוֹל שֶׁהֵם נִמְשָׁחִים מֵעַתָּה, תַּלְמוּד לוֹמַר זֹאת, עוֹד אֵין נִמְשָׁחִים. אֱדַיִן אֲנִי אוֹמֵר לֹא יִמָּשְׁחוּ לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, אֲבָל יִמָּשְׁחוּ לֶעָתִיד לָבוֹא, תַּלְמוּד לוֹמַר זֹאת, אֵינָם נִמְשָׁחִים לְעוֹלָם לֶעָתִיד לָבוֹא, וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם (זכריה ד, יד): אֵלֶּה שְׁנֵי בְּנֵי הַיִּצְהָר, זֶה אַהֲרֹן וְדָוִד, זֶה מְבַקֵּשׁ כְּהֻנָּתוֹ וְזֶה מְבַקֵּשׁ מַלְכוּתוֹ, אַהֲרֹן מְבַקֵּשׁ כְּהֻנָּתוֹ וְדָוִד מְבַקֵּשׁ מַלְכוּתוֹ. (במדבר ז, פד): בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ, בַּיּוֹם שֶׁנִּמְשַׁח בּוֹ בַּיּוֹם הִקְרִיבוּ. אַתָּה אוֹמֵר בַּיּוֹם שֶׁנִּמְשַׁח בּוֹ בַּיּוֹם הִקְרִיבוּ, אוֹ לֹא בָּא לְלַמֵּד אֶלָּא בַּיּוֹם שֶׁנִּמְשַׁח בּוֹ זָכוּ הַכֹּהֲנִים לְקַבֵּל מַתָּנוֹת, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר (ויקרא ז, לו): אֲשֶׁר צִוָּה ה' לָתֵת לָהֶם בְּיוֹם מָשְׁחוֹ אֹתָם, וְאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן מִנַּיִן שֶׁמַּפְרִישִׁין הָיוּ יִשְׂרָאֵל מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה מֵהַר סִינַי וְלֹא זָכוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו בָּהֶם עַד שֶׁנִּמְשְׁחוּ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, תַּלְמוּד לוֹמַר: אֲשֶׁר צִוָּה ה' לָתֵת לָהֶם בְּיוֹם מָשְׁחוֹ אֹתָם, הָא לָמַדְנוּ שֶׁבַּיּוֹם שֶׁנִּמְשַׁח הַמִּשְׁכָּן בּוֹ בַּיּוֹם זָכוּ הַכֹּהֲנִים לְקַבֵּל מַתָּנוֹת. הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ, בַּיּוֹם שֶׁנִּמְשַׁח בּוֹ בַּיּוֹם הִקְרִיב נַחְשׁוֹן קָרְבָּנוֹ. אִי בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ, יָכוֹל קֹדֶם שֶׁנִּמְשַׁח הִקְרִיב נַחְשׁוֹן, תַּלְמוּד לוֹמַר זֹאת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ. אִי (במדבר ז, פח): אַחֲרֵי הִמָּשַׁח אֹתוֹ, יָכוֹל לְאַחַר זְמַן, תַּלְמוּד לוֹמַר בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ. הָא לָמַדְנוּ בַּיּוֹם שֶׁנִּמְשַׁח בּוֹ בַּיּוֹם הִקְרִיבוּ הַנְּשִׂיאִים, וּלְאַחַר שֶׁנִּמְשַׁח (במדבר ז, פד): מֵאֵת נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל, מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכְּשֵׁם שֶׁשָּׁווּ כֻּלָּם בְּעֵצָה אַחַת, כָּךְ שָׁווּ בַּזְּכוּת. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר מַה תַּלְמוּד לוֹמַר מֵאֵת נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל, מְלַמֵּד שֶׁנִּתְנַדְּבוּ מֵעַצְמָן, וְהָיָה קָרְבַּן כֻּלָּן שָׁוֶה, כְּאָרְכָּן כָּךְ רָחְבָּן כָּךְ מִשְׁקָלָן, וְלֹא הִקְרִיב אֶחָד מֵהֶן יוֹתֵר עַל חֲבֵרוֹ, שֶׁאִלּוּ הִקְרִיב אֶחָד מֵהֶן יוֹתֵר עַל חֲבֵרוֹ לֹא הָיָה קָרְבַּן אֶחָד מֵהֶן דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתֶּם חֲלַקְתֶּם כָּבוֹד אֶחָד לַחֲבֵרוֹ וַאֲנִי חוֹלֵק לָכֶם כָּבוֹד, שֶׁתַּקְרִיבוּ בְּיוֹם שַׁבָּת שֶׁלִּי, כְּדֵי שֶׁלֹא יְהֵא הֶפְסֵק בְּקָרְבַּנְכֶם. (במדבר ז, פד): קַעֲרֹת כֶּסֶף שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה הֵן שֶׁנִּתְנַדְּבוּ וְלֹא אֵרַע בָּהֶם פְּסוּל. אָמַר רַבִּי יוּדָן וַהֲלוֹא קְעָרָה אַחַת וּמִזְרָק אֶחָד וְכַף אַחַת הִקְרִיבוּ בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר קַעֲרֹת כֶּסֶף שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מִזְרְקֵי כֶסֶף שְׁנֵים עָשָׂר כַּפּוֹת זָהָב שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה, אֶלָּא הֶעֱלָה עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב כְּאִלּוּ כֻּלָּם הִקְרִיבוּ בְּיוֹם רִאשׁוֹן, וּכְאִלּוּ כֻּלָּם הִקְרִיבוּ בְּיוֹם אַחֲרוֹן:",
"שְׁלשִׁים וּמֵאָה הַקְּעָרָה הָאַחַת כֶּסֶף וגו' כֹּל כֶּסֶף הַכֵּלִים אַלְפַּיִם וְאַרְבַּע מֵאוֹת (במדבר ז, פה), וְכִי אֵין יָדוּעַ שֶׁאַלְפַּיִם וְאַרְבַּע מֵאוֹת הֵן, לָמָּה צָרִיךְ הַכָּתוּב לוֹמַר מִשְׁקָלָן בִּכְלָל, לוֹמַר יָכוֹל בִּזְּמַן שֶׁשְּׁקָלָן בְּבַת אַחַת הָיוּ יְתֵרִים וּבִזְּמַן שֶׁהָיָה שׁוֹקְלָן אֶחָד אֶחָד, הָיוּ חֲסֵרִים, לְכָךְ צָרִיךְ הַכָּתוּב לוֹמַר כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִשְׁקָלוֹ וּמִשְׁקַל כֻּלָּן בְּבַת אַחַת, שֶׁלֹא פָּחֲתוּ וְלֹא הוֹתִירוּ. (במדבר ז, פה): בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא נֶאֱמַר קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת וגו', אֵין לִי אֶלָּא מִזְרָק שֶׁנִּתְפָּרֵשׁ בּוֹ בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, קְעָרָה מִנַיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר כֹּל כֶּסֶף הַכֵּלִים אַלְפַּיִם וְאַרְבַּע מֵאוֹת בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ. לָמָּה צָרִיךְ לוֹמַר בָּהֶן הַקְּעָרָה הָאַחַת, הַמִּזְרָק הָאֶחָד, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ מְקַדְּשִׁים אֶת הַנּוֹפֵל לְתוֹכָן וְנִפְסָלִין אַחַר כֵּן בְּטֻמְאָה וּבְלִינָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמות כה, כט): קְעָרֹתָיו וְכַפֹּתָיו וּקְשוֹתָיו וּמְנַקִּיֹּתָיו אֲשֶׁר יֻסַּךְ בָּהֵן, בָּהֵן הָיוּ מְנַסְכִים, וַהֲלוֹא כְּבָר נֶאֱמַר (במדבר ד, ז): וְאֵת קְשׂוֹת הַנָּסֶךְ, וּמַה אֲנִי מְקַיֵּם אֲשֶׁר יֻסַּךְ בָּהֵן, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ מְקַדְּשִׁים אֶת הַנּוֹפֵל לְתוֹכָן וְנִפְסָלִין בְּטֻמְאָה וּבְלִינָה.",
"כַּפּוֹת זָהָב שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה וכו' (במדבר ז, פו), לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב, וְאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ אִם הִיא שֶׁל זָהָב וּמִשְׁקָלָהּ שֶׁל כֶּסֶף, אוֹ הִיא שֶׁל כֶּסֶף וּמִשְׁקָלָהּ שֶׁל זָהָב, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר (במדבר ז, פו): כָּל זְהַב הַכַּפּוֹת עֶשְׂרִים וּמֵאָה, הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כַּלָּשׁוֹן הָאַחֲרוֹן אֶלָּא כַּלָּשׁוֹן הָרִאשׁוֹן, וּמַעֲלִים עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁהִקְרִיב שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה כַּפּוֹת, וְהֵן הֵן שֶׁנִּתְנַדְּבוּ וְלֹא אֵרַע בָּהֶן פְּסוּל.",
"כָּל הַבָּקָר לָעֹלָה שְׁנֵים עָשָׂר פָּרִים (במדבר ז, פז), לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר, וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם כָּשֵׁר לְעוֹלָה אוֹ לָאו, לְפִי שֶׁלֹא נֶאֱמַר לְעֹלָה אֶלָּא בַּכֶּבֶשׂ, וּמִנַּיִן שֶׁכָּשְׁרוּ כֻּלָּן לְעוֹלָה, לְכָךְ אָמַר: כָּל הַבָּקָר לָעֹלָה, מַגִּיד שֶׁכֻּלָּם כָּשְׁרוּ לְעוֹלָה, וּמַעֲלִין עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּאִלּוּ הִקְרִיב שְׁנֵים עָשָׂר פָּרִים, וְהֵם הֵם שֶׁהִתְנַדְּבוּ וְלֹא אֵרַע בָּהֶם פְּסוּל. (במדבר ז, פז): אֵילִם שְׁנֵים עָשָׂר כְּבָשִׂים שְׁנֵים עָשָׂר, הִטִּיל הַכָּתוּב לָאֵילִים בֵּין פָּרִים לִכְבָשִׂים, לוֹמַר מַה פָּרִים וּכְבָשִׂים שֶׁנִּתְפָּרֵשׁ בָּהֶן לְעֹלָה כָּשְׁרוּ כֻּלָּם לְעֹלָה, אַף אֵילִים כָּשְׁרוּ כֻּלָּם לְעֹלָה, וּמַעֲלִים עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּאִלּוּ הִקְרִיב שְׁנֵים עָשָׂר אֵילִים וּשְׁנֵים עָשָׂר כְּבָשִׂים, וְהֵם הֵם שֶׁהִתְנַדְּבוּ וְלֹא אֵרַע בָּהֶם פְּסוּל.",
"וְכֹל בְּקַר זֶבַח הַשְּׁלָמִים עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה פָּרִים (במדבר ז, פח), לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם, מַגִּיד שֶׁכֻּלָּם כָּשְׁרוּ לְזֶבַח הַשְּׁלָמִים אוֹ בָּקָר שֶׁנִּתְפָּרֵשׁ בּוֹ כָּשֵׁר לְזֶבַח הַשְּׁלָמִים, וְאֵילִים וְעַתּוּדִים וּכְבָשִׂים לֹא הֻכְשְׁרוּ לְזֶבַח הַשְּׁלָמִים, תַּלְמוּד לוֹמַר: וְכֹל בְּקַר זֶבַח הַשְּׁלָמִים, אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְלַמֵּד עַל הַבָּקָר, תְּנֵהוּ עִנְיָן לְאֵילִים וְעַתּוּדִים וּכְבָשִׂים, שֶׁכֻּלָּם כָּשְׁרוּ לְזֶבַח הַשְּׁלָמִים, וּמַעֲלִים עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּאִלּוּ כֻּלָּם הִקְרִיבוּ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה פָּרִים וְשִׁשִּׁים אֵילִים וְשִׁשִּׁים עַתּוּדִים וְשִׁשִּׁים כְּבָשִׂים, וְהֵם הֵם שֶׁהִתְנַדְּבוּ וְלֹא אֵרַע בָּהֶן פְּסוּל.",
"אָמַר רַבִּי פִּינְחָס בֶּן יָאִיר, קַעֲרוֹת כֶּסֶף שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה, מִזְרְקֵי כֶסֶף שְׁנֵים עָשָׂר, כַּפּוֹת זָהָב שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה, בָּקָר שְׁנֵים עָשָׂר, אֵילִים שְׁנֵים עָשָׂר, כְּבָשִׂים שְׁנֵים עָשָׂר, שְׂעִירִים שְׁנֵים עָשָׂר, כְּנֶגֶד שְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת וּכְנֶגֶד שְׁנֵים עָשָׂר חֳדָשִׁים לַחַמָּה וּשְׁנֵים עָשָׂר חֳדָשִׁים לַלְּבָנָה, וּכְנֶגֶד שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים וּשְׁנֵים עָשָׂר נְשִׂיאִים וּשְׁנֵים עָשָׂר מַנְהִיגִים בַּנֶּפֶשׁ וּשְׁנֵים עָשָׂר לֶחֶם הַפָּנִים עַל הַשֻּׁלְחָן. (במדבר ז, פה): כֹּל כֶּסֶף הַכֵּלִים אַלְפַּיִם וְאַרְבַּע מֵאוֹת, מִשֶּׁנִּבְרָא הָעוֹלָם וְעַד שֶׁהָיָה משֶׁה בֶּן שְׁלשִׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה שֶׁהִתְחִיל לְהוֹרוֹת לְיִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם, אַלְפַּיִם וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה. (במדבר ז, פו): כַּפּוֹת זָהָב שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה, שֶׁהֵם שְׁקוּלִים מֵאָה וְעֶשְׂרִים, כְּנֶגֶד יְמֵי משֶׁה הֶחָסִיד. וְכֵן [וכל] קָרְבַּן נְפָשׁוֹת כְּנֶגֶד אֵלּוּ, פָּרִים כְּנֶגֶד מְלָכִים, אֵילִים כְּנֶגֶד נְשִׂיאִים, שְׂעִיר עִזִּים כְּנֶגֶד רוֹזְנִים וּסְגָנִים וּפַחוֹת, וּכְבָשִׂים כְּנֶגֶד פְּקִידִים (שמואל ב ח, יח): וְהַכְּרֵתִי וְהַפְּלֵתִי. פָּרִים שֶׁל זֶבַח הַשְּׁלָמִים עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, כְּנֶגֶד עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סְפָרִים, וְעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מִשְׁמָרוֹת, כַּפָּרָה עַל עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף שֶׁמֵּתוּ בְּבַעַל פְּעוֹר. אֵילִם שִׁשִּׁים עַתֻּדִים שִׁשִּׁים כְּבָשִׂים שִׁשִּׁים, כְּנֶגֶד שִׁשִּׁים רִבּוֹא, וּכְנֶגֶד סוֹד שֶׁחֶשְׁבּוֹנוֹ שִׁשִּׁים. וּכְנֶגֶד (שיר השירים ו, ח): שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת, וּכְנֶגֶד בַּיִת שֵׁנִי שֶׁנִּבְנָה שִׁשִּׁים עַל שִׁשִּׁים (עזרא ו, ג): רוּמֵהּ אַמִּין שִׁתִּין פְּתָיֵהּ אַמִּין שִׁתִּין, [וכנגד] אֱלִישָׁע שִׁמֵּשׁ לְיִשְׂרָאֵל שִׁשִּׁים שָׁנָה, וּכְנֶגֶד (דברים ג, ד): שִׁשִּׁים עִיר כָּל חֶבֶל אַרְגֹּב. (בראשית כה, כו): וְיִצְחָק בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה, וּכְנֶגֶד אוֹתִיּוֹת שֶׁבְּבִרְכַּת כֹּהֲנִים שִׁשִּׁים, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ג, ז): שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ. קָרְבַּן כָּל נָשִׂיא וְנָשִׂיא הָיָה מִן הַשְּׁלָמִים מִן שְׁלשֶׁת הַמִּינִים, חֲמִשָּׁה עָשָׂר חֲמִשָּׁה עָשָׂר, כְּנֶגֶד פָּסוּק (במדבר ו, כד): יְבָרֶכְךָ ה', שֶׁהוּא חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אוֹתִיּוֹת. כָּל מִין וּמִין הָיָה שֶׁל חֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה, כְּנֶגֶד אוֹתִיּוֹת חָמֵשׁ, שֶׁיִּתֵּר כָּל פָּסוּק וּפָסוּק עַל שֶׁל חֲבֵרוֹ חָמֵשׁ אוֹתִיּוֹת, כֵּיצַד, פָּסוּק יְבָרֶכְךָ הוּא שֶׁל חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אוֹתִיּוֹת, יִתֵּר עָלָיו הַפָּסוּק (במדבר ו, כה): חָמֵשׁ אוֹתִיּוֹת, שֶׁהוּא מִן עֶשְׂרִים אוֹתִיּוֹת, יִתֵּר עָלָיו (במדבר ו, כו): יִשָֹּׂא ה' עַל פָּסוּק יָאֵר, חָמֵשׁ אוֹתִיּוֹת, שֶׁהוּא מִן עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ אוֹתִיּוֹת. וּלְפִי שֶׁחוֹתֵם בִּרְכַּת כֹּהֲנִים שָׁלוֹם, (במדבר ו, כו): וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם, לְכָךְ הִקְרִיבוּ שְׁלָמִים כְּנֶגְדָם. אֵילִם שִׁשִּׁים עַתֻּדִים שִׁשִּׁים כְּבָשִׂים שִׁשִּׁים, הֲרֵי מֵאָה וּשְׁמוֹנִים, כְּנֶגֶד שְׁנוֹתָיו שֶׁל יִצְחָק. (במדבר ו, פח): זֹאת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ אַחֲרֵי הִמָּשַׁח אֹתוֹ, אִי (במדבר ו, פד): בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ, יָכוֹל קֹדֶם שֶׁנִּמְשַׁח, תַּלְמוּד לוֹמַר: אַחֲרֵי הִמָּשַׁח אֹתוֹ, מִכָּאן אַתָּה לָמֵד בְּיוֹם שֶׁנִּמְשַׁח, וְאַחַר שֶׁנִּמְשַׁח הִתְחִילוּ הַנְּשִׂיאִים לְהַקְרִיב.",
"וּבְבֹא משֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ וגו' (במדבר ז, פט), כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: וּבְבֹא משֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ וגו', וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (שמות מ, לה): וְלֹא יָכֹל משֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וגו', אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר: וּבְבֹא משֶׁה, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: וְלֹא יָכֹל משֶׁה. אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר: וְלֹא יָכֹל משֶׁה, שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר: וּבְבֹא משֶׁה וגו', הִכְרִיעַ (שמות מ, לה): כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן, אֱמֹר מֵעַתָּה כָּל זְמָן שֶׁהָיָה הֶעָנָן שָׁם לֹא הָיָה נִכְנַס משֶׁה לְשָׁם, נִסְתַּלֵּק הֶעָנָן הָיָה נִכְנַס וּמְדַבֵּר עִמּוֹ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (מלכים א ח, יא): וְלֹא יָכְלוּ הַכֹּהֲנִים לַעֲמֹד לְשָׁרֵת מִפְּנֵי הֶעָנָן כִּי מָלֵא כְבוֹד ה' אֶת בֵּית ה', מְלַמֵּד שֶׁנִּתְּנָה רְשׁוּת לַמְחַבְּלִים לְחַבֵּל, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמות לג, כב): וְשַׂכֹּתִי כַפִּי עָלֶיךָ עַד עָבְרִי, מִכָּאן שֶׁנִּתְּנָה רְשׁוּת לַמְחַבְּלִים לְחַבֵּל. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים צה, יא): אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי אִם יְבֹאוּן אֶל מְנוּחָתִי, כְּשֶׁיָּשׁוּב אַפִּי יְבֹאוּן אֶל מְנוּחָתִי. אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ, לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר (ויקרא א, א): וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד, שׁוֹמֵעַ אֲנִי מֵאֹהֶל מוֹעֵד מַמָּשׁ, תַּלְמוּד לוֹמַר (שמות כה, כב): וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת וגו'. אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר: מֵאֹהֶל מוֹעֵד, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: מֵעַל הַכַּפֹּרֶת, וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר: מֵעַל הַכַּפֹּרֶת, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: מֵאֹהֶל מוֹעֵד, בְּאֵיזֶה צַד נִתְקַיְמוּ שְׁנֵי כְּתוּבִים הַלָּלוּ, זוֹ מִדָּה בַּתּוֹרָה שְׁנֵי כְּתוּבִים זֶה כְּנֶגֶד זֶה וַהֲרֵי הֵם סוֹתְרִים זֶה עַל יַד זֶה, יִתְקַיְּמוּ בִּמְקוֹמָן, עַד שֶׁיָּבוֹא כָּתוּב אַחֵר וְיַכְרִיעַ בֵּינֵיהֶן. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר: וּבְבֹא משֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ, מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁהָיָה נִכְנָס משֶׁה וְעוֹמֵד בָּאֹהֶל וְקוֹל יוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם כְּמִין סִילוֹן שֶׁל אֵשׁ לְבֵין שְׁנֵי הַכְּרוּבִים, וְהוּא שׁוֹמֵעַ אֶת הַקּוֹל מְדַבֵּר אֵלָיו מִבִּפְנִים. לְדַבֵּר אִתּוֹ, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה דִּבְּרוֹת נֶאֶמְרוּ בַּתּוֹרָה לְמשֶׁה וּלְאַהֲרֹן, וּכְנֶגְדָן נֶאֶמְרוּ שְׁלשָׁה עָשָׂר מִעוּטִין, לְלַמֶּדְךָ שֶׁלֹא לְאַהֲרֹן נֶאֱמַר אֶלָּא לְמשֶׁה שֶׁיֹּאמַר לְאַהֲרֹן, וְאֵלּוּ הֵן: וּבְבֹא משֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו וגו' מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים וַיְדַבֵּר אֵלָיו, וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ, (שמות ל, ו לו): אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה, (שמות כט, מב): לְדַבֵּר אֵלֶיךָ שָׁם, (ויקרא ז, לח): בְּיוֹם צַוֹּתוֹ, (שמות לד, לד): אֵת אֲשֶׁר יְצֻוֶּה, (שמות כה, כב): אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אוֹתְךָ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. (שמות ו, כח): וַיְהִי בְּיוֹם דִּבֶּר ה' אֶל משֶׁה בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם, (במדבר ג, א): וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת אַהֲרֹן וּמשֶׁה בְּיוֹם דִּבֶּר ה' אֶת משֶׁה בְּהַר סִינָי. (ויקרא א, א): וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר. הֲרֵי שְׁלשָׁה עָשָׂר מִעוּטִין, מִעֵט אַהֲרֹן לְכֻלָּם. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר בִּשְׁלשָׁה מְקוֹמוֹת נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה דִּבּוּר לְמשֶׁה, בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, וּבְהַר סִינַי, וּבְאֹהֶל מוֹעֵד. בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מַהוּ אוֹמֵר: וַיְהִי בְּיוֹם דִּבֶּר ה' אֶל משֶׁה בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם, מִעֵט אֶת אַהֲרֹן מִדִּבְּרוֹת אֶרֶץ מִצְרַיִם. בְּהַר סִינַי מַהוּ אוֹמֵר: וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת אַהֲרֹן וּמשֶׁה בְּיוֹם דִּבֶּר ה' אֶת משֶׁה בְּהַר סִינָי, מִעֵט אֶת אַהֲרֹן מִדִּבְּרוֹת הַר סִינָי. בְֹּאהֶל מוֹעֵד, מַהוּ אוֹמֵר: וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר, מִעֵט אֶת אַהֲרֹן מִדִּבְּרוֹת אֹהֶל מוֹעֵד.",
"וּבְבֹא משֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ (במדבר ז, פט), תָּנֵי (דברים לד, י): וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמשֶׁה, בְּיִשְׂרָאֵל לֹא קָם אֲבָל בְּאֻמּוֹת הָעוֹלָם קָם, כְּדֵי שֶׁלֹא יְהֵא פִּתְחוֹן פֶּה לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם לוֹמַר אִלּוּ הָיָה לָנוּ נָבִיא כְּמשֶׁה הָיִינוּ עוֹבְדִים לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְאֵיזֶה נָבִיא הָיָה לָהֶם כְּמשֶׁה זֶה בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר, אֶלָּא הֶפְרֵשׁ בֵּין נְבוּאָתוֹ שֶׁל משֶׁה לִנְבוּאָתוֹ שֶׁל בִּלְעָם, שָׁלשׁ מִדּוֹת הָיוּ בְּיַד משֶׁה מַה שֶׁלֹא הָיוּ בְּיַד בִּלְעָם. משֶׁה הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ עוֹמֵד, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ה, כח): וְאַתָּה פֹּה עֲמֹד עִמָּדִי וַאֲדַבְּרָה אֵלֶיךָ וגו', וְעִם בִּלְעָם לֹא הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ אֶלָּא נוֹפֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כד, ד): נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם. משֶׁה הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ פֶּה אֶל פֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יב, ח): פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֵּר בּוֹ, וּבְבִלְעָם (במדבר כד, ד): נְאֻם שֹׁמֵעַ אִמְרֵי אֵל, שֶׁלֹא הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ פֶּה אֶל פֶּה. משֶׁה הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ פָּנִים בְּפָנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לג, יא): וְדִבֶּר ה' אֶל משֶׁה פָּנִים אֶל פָּנִים, וְעִם בִּלְעָם לֹא הָיָה מְדַבֵּר כִּי אִם בִּמְשָׁלִים, כְּמָה דְתֵימָא (במדבר כג, ז): וַיִּשָֹּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר וגו'. שָׁלשׁ מִדּוֹת הָיוּ בְּיַד בִּלְעָם מַה שֶׁלֹא הָיוּ בְּיַד משֶׁה, משֶׁה לֹא הָיָה יוֹדֵעַ מִי מְדַבֵּר עִמּוֹ, בִּלְעָם הָיָה יוֹדֵעַ מִי מְדַבֵּר עִמּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: נְאֻם שֹׁמֵעַ אִמְרֵי אֵל אֲשֶׁר מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה. משֶׁה לֹא הָיָה יוֹדֵעַ אֵימָתַי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְדַבֵּר עִמּוֹ, וּבִלְעָם הָיָה יוֹדֵעַ אֵימָתַי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְדַבֵּר עִמּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כד, טז): וְיֹדֵעַ דַּעַת עֶלְיוֹן. מָשְׁלוּ מָשָׁל לְטַבָּחוֹ שֶׁל מֶלֶךְ שֶׁהוּא יוֹדֵעַ מָה הַמֶּלֶךְ מַקְרִיב עַל שֻׁלְחָנוֹ וְיוֹדֵעַ כַּמָּה הוֹצָאוֹת יוֹצְאוֹת לַמֶּלֶךְ עַל שֻׁלְּחָנוֹ, כָּךְ הָיָה בִּלְעָם יוֹדֵעַ מָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָתִיד לְדַבֵּר עִמּוֹ. בִּלְעָם הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ בְּכָל שָׁעָה שֶׁיִּרְצֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם, הָיָה מִשְׁתַּטֵּחַ עַל פָּנָיו וּמִיָד הָיָה גְּלוּי עֵינָיִם עַל מַה שֶּׁשּׁוֹאֵל, וּמשֶׁה לֹא הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ בְּכָל שָׁעָה שֶׁיִּרְצֶה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אַף משֶׁה הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ בְּכָל שָׁעָה שֶׁיִּרְצֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבְבֹא משֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ, מִיָּד (במדבר ז, פט): וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו.",
"וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו (במדבר ז, פט), יָכוֹל שֶׁהָיָה קוֹל נָמוּךְ, תַּלְמוּד לוֹמַר: אֶת הַקּוֹל, קוֹל לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא הַקּוֹל, הוּא הַקּוֹל הַמִּתְפָּרֵשׁ בַּכְּתוּבִים, וּמַה הוּא הַקּוֹל הַמִּתְפָּרֵשׁ בַּכְּתוּבִים (תהלים כט, ד ט): קוֹל ה' בַּכֹּחַ קוֹל ה' בֶּהָדָר, קוֹל ה' שֹׁבֵר אֲרָזִים, קוֹל ה' חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ, קוֹל ה' יָחִיל מִדְבָּר, קוֹל ה' יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת. יָכוֹל שֶׁהָיוּ שׁוֹמְעִים אוֹתוֹ מִבַּחוּץ, תַּלְמוּד לוֹמַר (ויקרא א, א): וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד, מְלַמֵּד שֶׁהָיָה הַקּוֹל נִפְסַק וְלֹא הָיָה יוֹצֵא חוּץ לָאֹהֶל. כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר (יחזקאל י, ה): וְקוֹל כַּנְפֵי הַכְּרוּבִים נִשְׁמַע עַד הֶחָצֵר הַחִיצֹנָה, יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁהָיָה קוֹל נָמוּךְ, תַּלְמוּד לוֹמַר (יחזקאל י, ה): כְּקוֹל אֵל שַׁדַּי בְּדַבְּרוֹ, אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר: נִשְׁמַע עַד הֶחָצֵר הַחִיצֹנָה, אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁהָיָה מַגִּיעַ עַד הֶחָצֵר הַחִיצֹנָה, הָיָה נִפְסַק. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (שמות כט, מג): וְנֹעַדְתִּי שָׁמָּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְנִקְדַּשׁ בִּכְבֹדִי, עָתִיד אֲנִי לְהִתְוָעֵד לָהֶם וּלְהִתְקַדֵּשׁ בָּהֶם. אֵימָתַי, הֲרֵי זֶה יוֹם שְׁמִינִי, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ט, כד): וַיַּרְא כָּל הָעָם וַיָּרֹנוּ וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם. אוֹ אֵינוֹ אוֹמֵר אֶלָּא לִתֵּן לָהֶם יְעִידָה לַדִּבְּרוֹת, תַּלְמוּד לוֹמַר (שמות כה, כב): וְנוֹעַדְתִּי לְךָ, לְךָ הָיְתָה יְעִידָה וְלֹא הָיְתָה יְעִידָה לְכָל יִשְׂרָאֵל. אוֹצִיא אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹא כָּשְׁרוּ לַעֲלוֹת בָּהָר, וְלֹא אוֹצִיא אֶת הַזְּקֵנִים שֶׁכָּשְׁרוּ לַעֲלוֹת בָּהָר. אוֹצִיא אֶת הַזְּקֵנִים שֶׁלֹא נִרְאוּ בַּדִּבֵּר עִם משֶׁה, וְלֹא אוֹצִיא אֶת בְּנֵי אַהֲרֹן שֶׁנִּרְאוּ בַּדִּבֵּר עִם משֶׁה. אוֹצִיא אֶת בְּנֵי אַהֲרֹן שֶׁלֹא נִתְוַעֲדוּ בַּדִּבֵּר עִם משֶׁה, וְלֹא אוֹצִיא אֶת אַהֲרֹן שֶׁנִּתְוַעֵד בַּדִּבֵּר עִם משֶׁה, תַּלְמוּד לוֹמַר (שמות ל, ו): אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ, לְךָ הָיְתָה יְעִידָה וְלֹא הָיְתָה יְעִידָה לְכֻלָּם. אוֹצִיאֵם מִן הַיְעִידָה וְלֹא אוֹצִיאֵם מִן הַדִּבְּרוֹת, תַּלְמוּד לוֹמַר (שמות כה, כב): וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ. אוֹצִיא אֶת יִשְׂרָאֵל וְלֹא אוֹצִיא אֶת הַזְּקֵנִים, אוֹצִיא אֶת הַזְּקֵנִים וְלֹא אוֹצִיא אֶת בְּנֵי אַהֲרֹן, אוֹצִיא אֶת בְּנֵי אַהֲרֹן וְלֹא אוֹצִיא אֶת אַהֲרֹן עַצְמוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר (שמות כט, מב): לְדַבֵּר אֵלֶיךָ, עִמְּךָ הָיָה הַדִּבֵּר וְלֹא עִם כֻּלָּם הָיָה הַדִּבֵּר. יָכוֹל לֹא הָיוּ שׁוֹמְעִין אֶת הַדִּבֵּר אֲבָל הָיוּ שׁוֹמְעִין אֶת הַקּוֹל, תַּלְמוּד לוֹמַר: וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו, קוֹל לוֹ, קוֹל אֵלָיו. אוֹצִיא אֶת יִשְׂרָאֵל וְלֹא אוֹצִיא אֶת הַזְּקֵנִים, אוֹצִיא אֶת הַזְּקֵנִים וְלֹא אוֹצִיא אֶת בְּנֵי אַהֲֹרן, אוֹצִיא אֶת בְּנֵי אַהֲֹרן וְלֹא אוֹצִיא אֶת אַהֲרֹן עַצְמוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר: קוֹל לוֹ, אוֹצִיא אֶת כֻּלָּם וְלֹא אוֹצִיא אֶת מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, שֶׁאֵין משֶׁה יָכוֹל לִכָּנֵס לִרְשׁוּתָן לִמְקוֹמָן עַד שֶׁיִּקָּרֵא, תַּלְמוּד לוֹמַר: קוֹל לוֹ, קוֹל אֵלָיו, משֶׁה הָיָה שׁוֹמֵעַ אֶת הַקּוֹל וְאֵין כָּל אֵלּוּ שׁוֹמְעִין אֶת הַקּוֹל. יָכוֹל הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְדַבֵּר עִמּוֹ וְלֹא הָיָה קוֹרְאוֹ תְּחִלָּה, תַּלְמוּד לוֹמַר (ויקרא א, א): וַיִּקְרָא אֶל משֶׁה וַיְדַבֵּר, הִקְדִּים קְרִיאָה לַדִּבּוּר, דֶּרֶךְ אֶרֶץ שֶׁלֹא יְדַבֵּר אָדָם עִם חֲבֵרוֹ אֶלָּא אִם כֵּן קוֹרְאוֹ תְּחִלָּה, הֲלֹא דִּין הוּא, נֶאֱמַר בְּאֹהֶל מוֹעֵד דִּבּוּר, וְנֶאֱמַר בַּסְּנֶה דִּבּוּר, מַה דִּבּוּר הָאָמוּר בַּסְּנֶה הִקְדִּים בּוֹ קְרִיאָה לְדִבּוּר, דִּכְתִיב (שמות ג, ד): וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹהִים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה, אַף דִּבּוּר הָאָמוּר בְּאֹהֶל מוֹעֵד הִקְדִּים קְרִיאָה לְדִבּוּר, לֹא, אִם אָמַרְתָּ בַּדִּבֵּר הַסְּנֶה שֶׁהוּא תְּחִלָּה לַדִּבְּרוֹת תֹּאמַר בַּדִּבֵּר אֹהֶל מוֹעֵד שֶׁאֵינוֹ תְּחִלָּה לַדִּבְּרוֹת, דִּבֵּר הַר סִינַי יוֹכִיחַ, שֶׁאֵינוֹ תְּחִלָּה לַדִּבְּרוֹת וְהִקְדִּים בּוֹ קְרִיאָה לַדִּבֵּר, לֹא, אִם אָמַרְתָּ בַּדִּבֵּר הַר סִינַי שֶׁהוּא לְכָל יִשְׂרָאֵל, תֹּאמַר אֹהֶל מוֹעֵד שֶׁאֵינוֹ לְכָל יִשְׂרָאֵל, הֲרֵי אַתָּה דָן מִבִּנְיַן אָב, לֹא הֲרֵי דִּבֵּר הַסְּנֶה שֶׁהוּא תְּחִלָּה לַדִּבְּרוֹת, כַּהֲרֵי דִּבֵּר הַר סִינַי שֶׁאֵינוֹ תְּחִלָּה לַדִּבְּרוֹת, לֹא הֲרֵי דִּבֵּר הַר סִינַי שֶׁהוּא לְכָל יִשְׂרָאֵל כַּהֲרֵי דִּבֵּר הַסְּנֶה שֶׁאֵינוֹ לְכָל יִשְׂרָאֵל, הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶם שֶׁהֵם דִּבֵּר וּמִפִּי קָדוֹשׁ לְמשֶׁה הוּא וְהִקְדִּים בּוֹ קְרִיאָה לַדִּבּוּר, אַף כָּל שֶׁהוּא דִּבּוּר וּמִפִּי קָדוֹשׁ לְמשֶׁה נַקְדִּים בּוֹ קְרִיאָה לַדִּבּוּר. אִי מָה הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶם שֶׁהֵם דִּבֵּר וּבָאֵשׁ וּמִפִּי קָדוֹשׁ לְמשֶׁה וְהִקְדִּים בָּהֶם קְרִיאָה לַדִּבּוּר, אַף כָּל שֶׁהוּא דִּבֵּר וּבָאֵשׁ וּמִפִּי קָדוֹשׁ לְמשֶׁה נַקְדִּים בּוֹ קְרִיאָה לְדִבּוּר, יָצָא דִּבֵּר אֹהֶל מוֹעֵד שֶׁאֵינוֹ בָּאֵשׁ, תַּלְמוּד לוֹמַר וַיִּקְרָא, וַיְדַבֵּר, הִקְדִּים קְרִיאָה לַדִּבּוּר, יָכוֹל לֹא הָיְתָה קְרִיאָה אֶלָּא לְדִבּוּר זֶה בִּלְבָד, וּמִנַיִן לְכָל הַדִּבְּרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, תַּלְמוּד לוֹמַר (ויקרא א, א): מֵאֹהֶל מוֹעֵד, כָּל שֶׁהוּא מֵאֹהֶל מוֹעֵד נַקְדִּים בּוֹ קְרִיאָה לַדִּבּוּר. יָכוֹל לֹא הָיְתָה קְרִיאָה אֶלָּא לַדִּבְּרוֹת בִּלְבָד, מִנַּיִן אַף לַאֲמִירוֹת וְלַצַּוִּים, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן תַּלְמוּד לוֹמַר: דַּבֵּר, וַיְדַבֵּר, לְרַבּוֹת אַף לַאֲמִירוֹת וְלַצַּוִּים. יָכוֹל אַף לַהַפְסָקוֹת, תַּלְמוּד לוֹמַר: וַיְדַבֵּר, לַדִּבּוּר הָיְתָה קְרִיאָה וְלֹא הָיְתָה קְרִיאָה לַהַפְסָקוֹת, וְכִי מַה הַפְסָקוֹת הָיוּ מְשַׁמְּשׁוֹת, לִתֵּן רֶוַח לְמשֶׁה לְהִתְבּוֹנֵן בֵּין פָּרָשָׁה לְפָרָשָׁה וּבֵין עִנְיָן לְעִנְיָן, וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר, וּמָה אִם מִי שֶׁהוּא שׁוֹמֵעַ מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמְדַבֵּר בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ צָרִיךְ לְהִתְבּוֹנֵן בֵּין פָּרָשָׁה לְפָרָשָׁה וּבֵין עִנְיָן לְעִנְיָן, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה הֶדְיוֹט מֵהֶדְיוֹט. וּמִנַּיִן שֶׁכָּל הַקְּרִיאוֹת הָיוּ משֶׁה משֶׁה, תַּלְמוּד לוֹמַר (שמות ג, ד): וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹהִים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיֹּאמֶר משֶׁה משֶׁה, שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר: וַיֹּאמֶר, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁכָּל הַקְּרִיאוֹת הָיוּ משֶׁה משֶׁה. וּמִנַיִן שֶׁעַל כָּל קְרִיאָה וּקְרִיאָה הָיָה אוֹמֵר: הִנֵּנִי, תַּלְמוּד לוֹמַר (שמות ג, ד): וַיֹּאמֶר משֶׁה משֶׁה וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי, שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר: וַיֹּאמֶר, אֶלָּא וַיַּעַן הִנֵּנִי, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר: וַיֹּאמֶר, מְלַמֵּד שֶׁעַל כָּל קְרִיאָה וּקְרִיאָה הָיָה אוֹמֵר: הִנֵּנִי. משֶׁה משֶׁה, אַבְרָהָם אַבְרָהָם, יַעֲקֹב יַעֲקֹב, שְׁמוּאֵל שְׁמוּאֵל, לְשׁוֹן חִבָּה וּלְשׁוֹן זֵרוּז. דָּבָר אַחֵר, משֶׁה משֶׁה, הוּא משֶׁה עַד שֶׁלֹא נִדְבַּר עִמּוֹ, וּמשֶׁה מִשֶּׁנִּדְבַּר עִמּוֹ.",
"מֵעַל הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל אֲרֹן הָעֵדֻת (במדבר ז, פט), לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר לְהַלָּן (ויקרא א, א): וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד, יָכוֹל מִכָּל הַבַּיִת, תַּלְמוּד לוֹמַר: מֵעַל הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל אֲרֹן הָעֵדֻת, אִי מֵעַל הַכַּפֹּרֶת, יָכוֹל מֵעַל הַכַּפֹּרֶת כֻּלָּהּ, תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר ז, פט): מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי, אֵינִי כְּמֵשִׁיב עַל דִּבְרֵי רַבִּי אֶלָּא כְּמוֹסִיף עַל דְּבָרָיו. הַכָּבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (ירמיה כג, כד): הֲלוֹא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא נְאֻם ה', רְאֵה חִבָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל לְהֵיכָן גָרְמָה לָהֶם, הַכָּבוֹד הַזֶּה הַמְרֻבֶּה, דָּחַק [ליראות] לִהְיוֹת מְדַבֵּר מֵעַל הַכַּפֹּרֶת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרוּבִים. רַבִּי דוֹסָא אוֹמֵר, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (שמות לג, כ): כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי, בְּחַיֵּיהֶם אֵינָם רוֹאִים אֲבָל רוֹאִים הֵם בִּשְׁעַת מִיתָתָן, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים כב, ל): לְפָנָיו יִכְרְעוּ כָּל יוֹרְדֵי עָפָר וְנַפְשׁוֹ לֹא חִיָּה. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי, אַף חַיּוֹת הַנּוֹשְׂאוֹת אֶת הַכִּסֵּא אֵינָן רוֹאוֹת אֶת הַכָּבוֹד. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי אֵינִי כְּמֵשִׁיב עַל דִּבְרֵי רַבִּי אֶלָּא כְּמוֹסִיף עַל דְּבָרָיו. כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי, אַף מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת שֶׁחַיֵּיהֶם חַיֵּי עוֹלָם, אֵינָן רוֹאִים אֶת הַכָּבוֹד. (במדבר ז, פט): וַיְדַבֵּר אֵלָיו, וְלֹא לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת שֶׁהָיוּ שָׁם, מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁהָיָה יוֹצֵא הַקּוֹל מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּמִין סִילוֹן לְתוֹךְ אָזְנוֹ שֶׁל משֶׁה, וְהַמַּלְאָכִים הָיוּ בָּאֶמְצַע וְלֹא הָיוּ שׁוֹמְעִין אוֹתוֹ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (איוב לז, ה): יַרְעֵם אֵל בְּקוֹלוֹ נִפְלָאוֹת, הֱוֵי: וַיְדַבֵּר אֵלָיו."
],
[
"בְּהַעֲלֹתְךָ, אָנוּ מוֹצְאִין בְּהַרְבֵּה מְקוֹמוֹת צִוָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַנֵּרוֹת וְעַל הַדְּלָקָתָן בְּשֶׁמֶן זַיִת (שמות כז, ב): וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ויקרא כד, ד): עַל הַמְנֹרָה הַטְּהֹרָה יַעֲרֹךְ אֶת הַנֵּרוֹת, אַף כָּאן: בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת.",
"זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (ישעיה מב, כא): ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, לֹא בִּשְׁבִיל שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לְנֵרוֹת הִזְהַרְתִּיךָ עַל הַנֵּרוֹת, אֶלָּא לְזַכּוֹתָם, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ב, כב): וּנְהוֹרָא עִמֵּהּ שְׁרֵא, וּכְתִיב (תהלים קלט, יב): גַּם חשֶׁךְ לֹא יַחְשִׁיךְ מִמֶּךָּ וְלַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר כַּחֲשֵׁיכָה כָּאוֹרָה, בָּא לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לְנֵרוֹת שֶׁל בָּשָׂר וָדָם. תֵּדַע כְּשֶׁאָדָם בּוֹנֶה בַּיִת עוֹשֶׂה לוֹ חַלּוֹנוֹת צָרוֹת מִבַּחוּץ וּרְחָבוֹת מִבִּפְנִים, כְּדֵי שֶׁיְהֵא הָאוֹר נִכְנַס מִבַּחוּץ וּמֵאִיר מִבִּפְנִים, וּשְׁלֹמֹה שֶׁבָּנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לֹא עָשָׂה כָּךְ אֶלָּא עָשָׂה חַלּוֹנוֹת צָרוֹת מִבִּפְנִים וּרְחָבוֹת מִבַּחוּץ, כְּדֵי שֶׁיְהֵא הָאוֹר יוֹצֵא מִבֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּמֵאִיר לַחוּץ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א ו, ד): וַיַּעַשׂ לַבָּיִת חַלּוֹנֵי שְׁקֻפִים אֲטוּמִים, לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁכֻּלּוֹ אוֹר וְאֵין צָרִיךְ לְאוֹרָם, וְלָמָּה צִוָּה אֶתְכֶם, לְזַכּוֹתְכֶם, לְכָךְ נֶאֱמַר: בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת, הֱוֵי ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ. וְלֹא עוֹד אֶלָּא אִם אַתֶּם זְהִירִים לְהַדְלִיק אֶת הַנֵּרוֹת לְפָנַי, אֲנִי מֵאִיר לָכֶם אוֹרָה גְדוֹלָה לֶעָתִיד לָבוֹא, לְכָךְ נֶאֱמַר (ישעיה ס, א ג): קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ וְהָלְכוּ גּוֹיִם לְאוֹרֵךְ וּמְלָכִים לְנֹגַהּ זַרְחֵךְ.",
"בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת. אַתְּ מוֹצֵא שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים שֶׁהִקְרִיבוּ קָרְבָּנוֹת לַחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ, שֵׁבֶט לֵוִי לֹא הִקְרִיב כְּלוּם, וְהָיוּ מְצֵרִין וְאוֹמְרִים, לָמָּה רֻחַקְנוּ מֵהַקְרִיב לַחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁעָשָׂה סְעוּדָה וְהָיָה קוֹרֵא אֻמָּנִיּוֹת, הָיָה אוֹהֵב אֶחָד שֶׁאוֹהֲבוֹ יוֹתֵר מִדַּאי, לֹא קָרָא אוֹתוֹ עִמָּהֶן, הָיָה מֵצֵר לוֹמַר שֶׁמָּא יֵשׁ בְּלִבּוֹ שֶׁל מֶלֶךְ עָלַי כְּלוּם, שֶׁלֹא זִמְּנַנִי בְּכָל סְעוּדוֹת הָאֵלּוּ, כֵּיוָן שֶׁעָבְרוּ אוֹתָן יְמֵי סְעוּדָה קָרָא אוֹתוֹ אוֹהֵב, אָמַר לוֹ, לְכָל בְּנֵי הַמְדִינָה עָשִׂיתִי סְעוּדָה וּלְךָ לְעַצְמְךָ אֲנִי עוֹשֶׂה סְעוּדָה, לָמָּה, שֶׁאַתְּ אוֹהֲבִי. כָּךְ מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתְּ מוֹצֵא שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים הִקְרִיבוּ לַחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ וְקִבְּלָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ז, ה): קַח מֵאִתָּם, וְשִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי לֹא הִקְרִיבוּ, כֵּיוָן שֶׁעָבַר חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו כָּל הַשְּׁבָטִים עָשׂוּ חֲנֻכָּה וְשִׁבְטְךָ לֹא עָשָׂה, לְכָךְ: דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּהַעֲלֹתְךָ, וְאַחַר כָּךְ (במדבר ח, ו): קַח אֶת הַלְוִיִם.",
"דָּבָר אַחֵר, בְּהַעֲלֹתְךָ, אַתְּ מוֹצֵא שֶׁנִּתְקַשָּׁה משֶׁה בְּמַעֲשֵׂה הַמְּנוֹרָה יוֹתֵר מִכָּל כְּלֵי הַמִּשְׁכָּן, עַד שֶׁהֶרְאָהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּאֶצְבַּע. וְכֵן בְּפַרְסוֹת בְּהֵמָה טְמֵאָה וּטְהוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יא, ב): זֹאת הַחַיָה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ (ויקרא יא, ד): אֶת זֶה לֹא תֹאכְלוּ, וְהֶרְאָהוּ בָּאֶצְבַּע. וְכֵן בַּיָּרֵחַ (שמות יב, ב): הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם. וְכֵן בַּמְּנוֹרָה (במדבר ח, ד): וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנֹרָה מִקְשָׁה זָהָב, כְּלוֹמַר מַה קָּשָׁה הִיא לַעֲשׂוֹת, שֶׁהַרְבֵּה יָגַע בָּהּ משֶׁה, כֵּיוָן שֶׁנִּתְקַשָּׁה אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, טֹל כִּכַּר זָהָב וְהַשְּׁלִיכוֹ לָאוּר וְהוֹצִיאֵהוּ וְהִיא מֵעַצְמָהּ נַעֲשֵׂית, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לז, יז): וְכַפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ גְּבִיעֶיהָ וְקָנֶיהָ מִמֶּנָּה הָיוּ, מַכֶּה בַּפַּטִישׁ וּמֵעַצְמָהּ נַעֲשֵׂית, לְכָךְ הוּא אוֹמֵר (שמות כה, לא): מִקְשָׁה תֵּיעָשֶׂה, מָלֵא יו\"ד כְּתִיב וְלֹא כְּתִיב תֵּעָשֶׂה, כְּלוֹמַר מֵעַצְמָהּ תֵּיעָשֶׂה. נָטַל משֶׁה אֶת הַכִּכָּר וְהִשְׁלִיכוֹ לָאוּר, אָמַר משֶׁה רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הֲרֵי כִּכָּר בְּתוֹךְ הָאֵשׁ כְּשֵׁם שֶׁאַתָּה רוֹצֶה כֵּן תֵּעָשֶׂה, מִיָּד יָצְתָה הַמְּנוֹרָה עֲשׂוּיָה כְּתִקּוּנָהּ, לְפִיכָךְ כְּתִיב (במדבר ח, ד): כַּמַּרְאֶה אֲשֶׁר הֶרְאָה ה' אֶת משֶׁה, כֵּן עָשָׂה משֶׁה אֶת הַמְּנוֹרָה, אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא כֵּן עָשָׂה סְתָם, וּמִי עָשָׂה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְפִיכָךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, אִם הִזְהַרְתֶּם לִהְיוֹת מַדְלִיקִין לְפָנַי אֲנִי מְשַׁמֵּר אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם מִכָּל דָּבָר רָע, שֶׁנִּמְשְׁלוּ נְפָשׁוֹת כְּנֵר, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כ, כז): נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם, וְנֶאֱמַר: בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת.",
"זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים יח, כט): כִּי אַתָּה תָּאִיר נֵרִי. אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם לָנוּ אַתָּה אוֹמֵר שֶׁנָּאִיר לְפָנֶיךָ, אַתָּה הוּא אוֹרוֹ שֶׁל עוֹלָם וְהָאוֹרָה דָּרָה אֶצְלְךָ, דִּכְתִיב (דניאל ב, כב): וּנְהוֹרָא עִמֵּהּ שְׁרֵא. וְאַתָּה אוֹמֵר (במדבר ח, ב): אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה, הֱוֵי: כִּי אַתָּה תָּאִיר נֵרִי. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לָכֶם, אֶלָּא שֶׁתָּאִירוּ לִי כְּדֶרֶךְ שֶׁהֵאַרְתִּי לָכֶם, לָמָּה, לְעַלּוֹת אֶתְכֶם בִּפְנֵי הָאֻמּוֹת, שֶׁיִּהְיוּ אוֹמְרִים רְאוּ הֵיאַךְ יִשְׂרָאֵל מְאִירִין לְמִי שֶׁהוּא מֵאִיר לְכָל הָעוֹלָם. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְפִקֵּחַ וְסוּמָא שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ, אָמַר לוֹ פִּקֵּחַ לַסּוּמָא כְּשֶׁנִּכָּנֵס לְתוֹךְ הַבַּיִת צֵא וְהַדְלֵק לִי אֶת הַנֵּר הַזֶּה וְהָאֵר לִי, אָמַר לוֹ הַסּוּמָא בְּטוֹבָתְךָ כְּשֶׁהָיִיתִי בַּדֶּרֶךְ אַתָּה הָיִיתָ מְסַמְכֵנִי עַד שֶׁנִּכְנַסְנוּ לְתוֹךְ הַבַּיִת אַתָּה הָיִיתָ מְלַוֶּה אוֹתִי, וְעַכְשָׁו אַתָּה אוֹמֵר הַדְלֵק לִי אֶת הַנֵּר הַזֶּה וְהָאֵר לִי. אָמַר לוֹ הַפִּקֵּחַ שֶׁלֹא תְהֵא מַחְזִיק לִי טוֹבָה שֶׁהָיִיתִי מְלַוְּךָ בַּדֶּרֶךְ, לְכָךְ אָמַרְתִּי לְךָ הָאֵר לִי. כָּךְ הַפִּקֵּחַ זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה ד, י): עֵינֵי ה' הֵמָּה מְשׁוֹטְטִים בְּכָל הָאָרֶץ. וְהַסּוּמָא אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נט, י): נְגַשְׁשָׁה כַעִוְרִים קִיר. הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַנְהִיגָן וּמֵאִיר לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יג, כא): וַה' הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם, כֵּיוָן שֶׁעָמַד הַמִּשְׁכָּן קָרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה וְאָמַר לוֹ תָּאִירוּ לִי, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת, בִּשְׁבִיל לְעַלּוֹת לָכֶם.",
"מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ז, א ב): וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת משֶׁה, וַיַּקְרִיבוּ נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר כָּךְ: דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים לד, י): יְראוּ אֶת ה' קְדשָׁיו כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו. אַתְּ מוֹצֵא לְמַעְלָה אַחַד עָשָׂר שְׁבָטִים הִקְרִיבוּ וְשֵׁבֶט אֶפְרַיִם הִקְרִיב, וְכָל הַנְּשִׂיאִים הִקְרִיבוּ חוּץ מִנְּשִׂיאוֹ שֶׁל לֵוִי, וּמִי הָיָה נְשִׂיאוֹ שֶׁל לֵוִי, זֶה אַהֲרֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יז, יח): וְאֶת שֵׁם אַהֲרֹן תִּכְתֹּב עַל מַטֵּה לֵוִי, וְאַהֲרֹן לֹא הִקְרִיב עִם הַנְּשִׂיאִים, וְהָיָה אוֹמֵר אוֹי לִי שֶׁמָּא בִּשְׁבִילִי אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַבֵּל שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה לֵךְ אֱמֹר לוֹ לְאַהֲרֹן אַל תִּתְיָרֵא לִגְדוֹלָה מִזּוֹ אַתָּה מְתֻקָּן. לְכָךְ נֶאֱמַר: דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת. הַקָּרְבָּנוֹת, כָּל זְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָשׁ קַיָּם הֵם נוֹהֲגִים, אֲבָל הַנֵּרוֹת לְעוֹלָם (במדבר ח, ב): אֶל מוּל פְּנֵי הַמְנוֹרָה יָאִירוּ, וְכָל הַבְּרָכוֹת שֶׁנָּתַתִּי לְךָ לְבָרֵךְ אֶת בָּנַי, אֵינָן בְּטֵלִין לְעוֹלָם.",
"דָּבָר אַחֵר, אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, שֶׁלֹא תִהְיוּ מְבַזִּין עַל הַמְּנוֹרָה, הֱוֵי (זכריה ד, י): כִּי מִי בַז לְיוֹם קְטַנּוֹת וְשָׂמְחוּ וְרָאוּ אֶת הָאֶבֶן הַבְּדִיל בְּיַד זְרֻבָּבֶל שִׁבְעָה אֵלֶּה, אֵלֶּה זוֹ הַמְּנוֹרָה, שִׁבְעָה אֵלּוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, כְּנֶגֶד שִׁבְעָה כּוֹכָבִים שֶׁמְשׁוֹטְטִין בְּכָל הָאָרֶץ, כָּךְ הֵם חֲבִיבִין שֶׁלֹא תִהְיוּ מְבַזִּין עֲלֵיהֶן, לְכָךְ נֶאֱמַר: אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, שֶׁלֹא יַטְעֶה אוֹתְךָ יִצְרְךָ לוֹמַר שֶׁהוּא צָרִיךְ אוֹרָה, רְאֵה מַה כְּתִיב בַּחַלּוֹנוֹת (יחזקאל מ, טז): וְחַלּוֹנוֹת אֲטֻמוֹת אֶל הַתָּאִים וְאֶל אֵלֵיהֵמָה לִפְנִימָה וגו' וְכֵן לָאֵלַמּוֹת וגו' כְּהַחַלּוֹנוֹת הָאֵלֶּה. כַּחַלּוֹנוֹת אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא כְּהַחַלּוֹנוֹת, שֶׁיִּהְיוּ רְחָבוֹת מִבַּחוּץ וְצָרוֹת מִבִּפְנִים, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ מוֹצִיאִין אוֹרָה לַחוּץ. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה הַכֹּהֵן בֵּירַבִּי הַבָּרָק הַזֶּה תּוֹלְדוֹת הָאֵשׁ שֶׁל מַעְלָן הוּא, וְהוּא יוֹצֵא וּמַבְהִיק אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל א, יג): וּדְמוּת הַחַיּוֹת מַרְאֵיהֶם כְּגַחֲלֵי אֵשׁ בֹּעֲרוֹת כְּמַרְאֵה הַלַּפִּדִים, וּמִן הָאֵשׁ יוֹצֵא בָרָק, וּמַבְהִיק אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וַאֲנִי צָרִיךְ לָאוֹרָה שֶׁלָּכֶם, וְלָמָּה אָמַרְתִּי לְךָ, כְּדֵי לְעַלּוֹתֶךָ. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֵינַיִם שֶׁיֵּשׁ בְּךָ יֵשׁ בְּתוֹכָן לָבָן וְשָׁחוֹר, וְאֵין אַתָּה רוֹאֶה מִתּוֹךְ הַלָּבָן אֶלָּא מִתּוֹךְ הַשָּׁחוֹר, וּמָה אִם עֵינֶיךָ שֶׁיֵּשׁ בְּתוֹכָן שָׁחוֹר וְלָבָן אֵין אַתָּה רוֹאֶה אֶלָּא מִתּוֹךְ הַשָּׁחוֹר, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁכֻּלּוֹ אוֹרָה הוּא צָרִיךְ לָאוֹרָה שֶׁלָּכֶם. דָּבָר אַחֵר, אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה, בָּשָׂר וָדָם מַדְלִיק נֵר מִנֵּר דָּלוּק, שֶׁמָּא יוּכַל לְהַדְלִיק נֵר מִתּוֹךְ הַחשֶׁךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א, ב): וְחשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם, מַה כְּתִיב אַחֲרָיו (בראשית א, ג): וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר, וּמִתּוֹךְ הַחשֶׁךְ הוֹצֵאתִי אוֹרָה, וַאֲנִי צָרִיךְ לָאוֹרָה שֶׁלָּכֶם, וְלֹא אָמַרְתִּי לְךָ אֶלָּא לְעַלּוֹת אוֹתְךָ, (שמות כז, כ): לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד.",
"דָּבָר אַחֵר, בְּהַעֲלֹתְךָ, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים קלט, יב): גַּם חשֶׁךְ לֹא יַחְשִׁיךְ מִמֶּךָּ וְלַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר כַּחֲשֵׁיכָה כָּאוֹרָה, וְלָנוּ אוֹמֵר בְּהַעֲלֹתְךָ, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ אוֹהֵב, אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ תֵּדַע שֶׁאֶצְלְךָ אֲנִי סוֹעֵד, אֶלָּא לֵךְ וְתַקֵּן לִי. הָלַךְ אוֹהֲבוֹ וְהִתְקִין מִטָּה שֶׁל הֶדְיוֹט, מְנוֹרָה שֶׁל הֶדְיוֹט, וְשֻׁלְחָן שֶׁל הֶדְיוֹט. כֵּיוָן שֶׁבָּא הַמֶּלֶךְ בָּאוּ עִמּוֹ שַׁמָּשִׁין סִבְּבוּ מִכָּן וּמִכָּן מְנוֹרָה שֶׁל זָהָב לְפָנָיו, כֵּיוָן שֶׁרָאָה אוֹהֲבוֹ אֶת כָּל הַכָּבוֹד הִתְבַּיֵּשׁ וְהִטְמִין אֶת כָּל מַה שֶּׁהִתְקִין לוֹ שֶׁהָיָה הַכֹּל הֶדְיוֹטוֹת, אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ לֹא אָמַרְתִּי לְךָ שֶׁאֶצְלְךָ אֲנִי סוֹעֵד, לָמָּה לֹא הִתְקַנְתָּ לִי כְּלוּם. אָמַר לוֹ אוֹהֲבוֹ רָאִיתִי אֶת כָּל הַכָּבוֹד הַזֶּה שֶׁבָּא עִמְּךָ, וְנִתְבַּיַּשְׁתִּי וְהִטְמַנְתִּי כָּל מַה שֶּׁהִתְקַנְתִּי לְךָ שֶׁהָיוּ כְּלֵי הֶדְיוֹטוֹת. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ חַיֶּיךָ שֶׁאֲנִי פּוֹסֵל אֶת כָּל כֵּלַי שֶׁהֵבֵאתִי וּבִשְׁבִיל אַהֲבָתְךָ אֵינִי מִשְׁתַּמֵּשׁ אֶלָּא בְּשֶׁלָּךְ. וְכֵן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כֻּלּוֹ אוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ב, כב): וּנְהוֹרָא עִמֵּהּ שְׁרֵא, וְהוּא אָמַר לְיִשְׂרָאֵל הַתְקִינוּ לִי מְנוֹרָה וְנֵרוֹת, מַה כְּתִיב שָׁם (שמות כה, ח): וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם, (שמות כה, לא): וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב טָהוֹר, כֵּיוָן שֶׁעָשׂוּ בָּאת שְׁכִינָה, מַה כְּתִיב שָׁם (שמות מ, לה): וְלֹא יָכֹל משֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד, מִיָּד קָרָא לְמשֶׁה (במדבר ז, פט): וּבְבֹא משֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר, מַה דִּבֵּר אֵלָיו בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת.",
"אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל (תהלים מג, ג): שְׁלַח אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ הֵמָּה יַנְחוּנִי, גָּדוֹל אוֹרוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה מְאִירִים לָעוֹלָם, וּמֵהֵיכָן הֵן מְאִירִים מִזִּקּוּקֵי אוֹר שֶׁל מַעְלָן הֵן חוֹטְפִין, שֶׁנֶּאֱמַר (חבקוק ג, יא): לְאוֹר חִצֶּיךָ יְהַלֵּכוּ לְנֹגַהּ בְּרַק חֲנִיתֶךָ. גָּדוֹל הָאוֹר שֶׁל מַעְלָן שֶׁלֹא נִתַּן מִמֶּנּוּ לְכָל הַבְּרִיוֹת אֶלָּא אֶחָד מִמֵּאָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ב, כב): יָדַע מָה בַחֲשׁוֹכָא. לְפִיכָךְ עָשִׂיתִי חַמָּה וּלְבָנָה שֶׁיָּאִירוּ לְפָנֶיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א, יז): וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם לְהָאִיר. אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, אָמַר דָּוִד (משלי טז, טו): בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים, אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בְּרַבִּי יוֹסֵי נִמְנַעַת הַשִֹּׂמְחָה מִן הָרְשָׁעִים וְנִתְּנָה לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁהֻצְּרַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֵישֵׁב עִם בָּשָׂר וָדָם בְּנֵר, שֶׁאָמַר לָהֶם: אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ.",
"רַבִּי לֵוִי בַּר רַבִּי אוֹמֵר, מְנוֹרָה טְהוֹרָה יָרְדָה מִן הַשָּׁמַיִם, שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה (שמות כה, לא): וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב טָהוֹר, אָמַר לוֹ כֵּיצַד נַעֲשֶׂה אוֹתָהּ, אָמַר לוֹ (שמות כה, לא): מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה, וְאַף עַל פִּי כֵן נִתְקַשָּׁה משֶׁה וְיָרַד וְשָׁכַח מַעֲשֶׂיהָ, עָלָה וְאָמַר רִבּוֹנִי כֵּיצַד נַעֲשֶׂה אוֹתָהּ, אָמַר לוֹ: מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה, וְאַף עַל פִּי כֵן נִתְקַשָּׁה משֶׁה וְיָרַד וְשָׁכַח, עָלָה וְאָמַר רִבּוֹנִי שָׁכַחְתִּי אוֹתָהּ, הֶרְאָה לוֹ לְמשֶׁה וְעוֹד נִתְקַשָּׁה בָהּ. אָמַר לוֹ (שמות כה, מ): וּרְאֵה וַעֲשֵׂה, עַד שֶׁנָּטַל מְנוֹרָה שֶׁל אֵשׁ וְהֶרְאָה לוֹ עֲשִׂיָּתָהּ, וְאַף עַל פִּי כֵן נִתְקַשָּׁה עַל משֶׁה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֵךְ אֵצֶל בְּצַלְאֵל וְהוּא יַעֲשֶׂה אוֹתָהּ, וְאָמַר לִבְצַלְאֵל מִיָּד עֲשָׂאָהּ, הִתְחִיל תָּמֵהַּ וְאָמַר אֲנִי כַּמָּה פְּעָמִים הֶרְאָה לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְנִתְקַשֵּׁיתִי לַעֲשׂוֹתָהּ, וְאַתְּ שֶׁלֹא רָאִיתָ עָשִׂיתָ מִדַּעְתְּךָ, בְּצַלְאֵל, בְּצֵל אֵל הָיִיתָ עוֹמֵד כְּשֶׁהֶרְאָה לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲשִׂיָּתָהּ. וּלְפִיכָךְ כְּשֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִגְנְזָה הַמְּנוֹרָה. וְזֶה אֶחָד מֵחֲמִשָּׁה דְבָרִים שֶׁנִּגְנַז, הָאָרוֹן, וְהַמְּנוֹרָה, וְהָאֵשׁ, וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְהַכְּרוּבִים. וּכְשֶׁיָּשׁוּב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּרַחֲמָיו וְיִבְנֶה בֵיתוֹ וְהֵיכָלוֹ, הוּא מַחֲזִירָן לִמְקוֹמָן לְשַׂמֵּחַ אֶת יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה לה, א): יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר וְצִיָּה וְתָגֵל עֲרָבָה, (ישעיה לה, ב): פָּרֹחַ תִּפְרַח וְתָגֵל.",
"קַח אֶת הַלְוִיִּם. הֲלָכָה, כַּמָּה נִימִין הָיוּ בַּכִּנּוֹר שֶׁהָיוּ הַלְוִיִּם מְנַגְנִים בּוֹ, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה שֶׁבַע נִימִין הָיוּ בַּכִּנּוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים טז, יא): שׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת, אַל תְּהִי קוֹרֵא שׂבַע, אֶלָּא שֶׁבַע שְׂמָחוֹת. וְכֵן דָּוִד אוֹמֵר (תהלים קיט, קסד): שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ. וְלִימוֹת הַמָּשִׁיחַ נַעֲשֵׂית שְׁמוֹנֶה, שֶׁכֵּן דָּוִד אוֹמֵר בְּנִגּוּן (תהלים ו, א): לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת עַל הַשְּׁמִינִית. וְלֶעָתִיד לָבוֹא נַעֲשֵׂית עֶשֶׂר, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קמד, ט): אֱלֹהִים שִׁיר חָדָשׁ אָשִׁירָה לָךְ בְּנֵבֶל עָשׂוֹר. וּמִי הִתְקִין לָהֶם, שְׁמוּאֵל וְדָוִד, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א ט, כב): הֵמָּה יִסַּד דָּוִיד וּשְׁמוּאֵל הָרֹאֶה בֶּאֱמוּנָתָם. וְהֵם הֶעֱמִידוּ חֲלוּקֵי הַשִּׁיר, וְהָיוּ הַלְוִיִּם עוֹמְדִים עַל הַדּוּכָן וּמְזַמְּרִים לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, רְאֵה חִבָּה שֶׁחִבֵּב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַלְוִיִּם, כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה הַרְבֵּה הַלְוִיִּם חֲבִיבִין לְפָנַי, קַח אוֹתָם לִשְׁמִי לִשְׂרָרָה, מִנַּיִן מִמַּה שֶּׁקָּרִינוּ בָּעִנְיָן קַח אֶת הַלְוִיִּם.",
"קַח אֶת הַלְוִיִּם. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים יא, ה): ה' צַדִּיק יִבְחָן וְרָשָׁע וְאֹהֵב חָמָס שָׂנְאָה נַפְשׁוֹ. ה' צַדִּיק יִבְחָן, אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲלֶה אֶת הָאָדָם לִשְׂרָרָה עַד שֶׁבּוֹחֵן וּבוֹדֵק אוֹתוֹ תְּחִלָּה, וְכֵיוָן שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּנִסְיוֹנוֹ הוּא מַעֲלֶה אוֹתוֹ לִשְֹּׂרָרָה. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּאַבְרָהָם אָבִינוּ נִסָּהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֶשֶׂר נִסְיוֹנוֹת וְעָמַד בָּהֶן וְאַחַר כָּךְ בֵּרְכוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כד, א): וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל. וְכֵן יִצְחָק נִסָּהוּ בִּימֵי אֲבִימֶלֶךְ וְעָמַד בְּנִסְיוֹנוֹ, וְאַחַר כָּךְ בֵּרְכוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כו, יב): וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִיא וַיְבָרְכֵהוּ ה', וְכֵן יַעֲקֹב אָבִינוּ נִסָּהוּ בְּכָל אוֹתָן הַצָּרוֹת, בְּעֵשָׂו, בְּרָחֵל, בְּדִינָה, בְּיוֹסֵף, וְהַאֵיךְ יָצָא מִבֵּית אָבִיו (בראשית לב, י): כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן. וּבֵרְכוֹ (בראשית לה, ט): וַיֵּרָא אֱלֹהִים אֶל יַעֲקֹב עוֹד בְּבֹאוֹ מִפַּדַן אֲרָם וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ. וְכֵן יוֹסֵף בְּאֵשֶׁת פּוֹטִיפֶרַע, וְהָיָה חָבוּשׁ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנִים וְאַחַר כָּךְ יָצָא וְנַעֲשָׂה מֶלֶךְ עַל שֶׁעָמַד בְּנִסְיוֹנוֹתָיו, הֱוֵי אוֹמֵר: ה' צַדִּיק יִבְחָן. אַף שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי נָתְנוּ עַצְמָן עַל קִדּוּשׁ שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁכְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם מָאֲסוּ בַּתּוֹרָה וּבַמִּילָה, שֶׁכֵּן יְחֶזְקֵאל מוֹכִיחָן (יחזקאל כ, ה): כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים בְּיוֹם בָּחֳרִי בְיִשְׂרָאֵל וָאֶשָֹּׂא יָדִי לְזֶרַע בֵּית יַעֲקֹב וָאִוָּדַע לָהֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם, מַה כְּתִיב בַּסּוֹף אַחֲרָיו (יחזקאל כ, ח): וַיַּמְרוּ בִי וְלֹא אָבוּ לִשְׁמֹעַ אֵלַי, וָאֹמַר לִשְׁפֹּךְ חֲמָתִי עֲלֵיהֶם. מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֵבִיא חשֶׁךְ עַל הַמִּצְרִיִּים שְׁלשָׁה יָמִים וְהָרַג בָּהֶן כָּל רִשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר (יחזקאל כ, לח): וּבָרוֹתִי מִכֶּם הַמֹּרְדִים וְהַפּוֹשְׁעִים בִּי, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שיר השירים ב, יג): הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ, אֵלּוּ הָרְשָׁעִים שֶׁהָיוּ בְּיִשְׂרָאֵל, (שיר השירים ב, יג): וְהַגְּפָנִים סְמָדַר נָתְנוּ רֵיחַ, הַנִּשְׁאָרִים שֶׁעָשׂוּ תְּשׁוּבָה נִתְקַבְּלוּ, (שיר השירים ב, יג): קוּמִי לָךְ רַעְיָתִי יָפָתִי וּלְכִי לָךְ, שֶׁהֲרֵי הִגִּיעַ קֵץ הַגְּאֻלָּה. אֲבָל שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי כֻּלָּם צַדִּיקִים הָיוּ, וְהָיוּ עוֹשִׂים אֶת הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, ט): כִּי שָׁמְרוּ אִמְרָתֶךָ וּבְרִיתְךָ יִנְצֹרוּ, זוֹ הַמִּילָה. וְלֹא עוֹד אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הָעֵגֶל לֹא נִשְׁתַּתְּפוּ שָׁם שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, כו): וַיַּעֲמֹד משֶׁה בְּשַׁעַר הַמַּחֲנֶה וַיֵּאָסְפוּ אֵלָיו כָּל בְּנֵי לֵוִי, כֵּיוָן שֶׁאָמַר לָהֶם משֶׁה (שמות לב, כז): שִׂימוּ אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ, מֶה עָשׂוּ, שָׂמוּ וְלֹא נָשְׂאוּ פָנִים, וְכֵן משֶׁה מְבָרְכָם (דברים לג, ט): הָאֹמֵר לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לֹא רְאִיתִיו, וְכֵיוָן שֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁכֻּלָּם צַדִּיקִים נִסָּה אוֹתָן וְעָמְדוּ בְּנִסְיוֹנָן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, ח): אֲשֶׁר נִסִּיתוֹ בְּמַסָּה. מִיָּד אָמַר (במדבר ח, יד): וְהָיוּ לִי הַלְוִיִּם. לְקַיֵּם מַה שֶׁנֶּאֱמַר: ה' צַדִּיק יִבְחָן. אֲבָל הָרְשָׁעִים כְּתִיב בָּהֶם: וְרָשָׁע וְאֹהֵב חָמָס שָׂנְאָה נַפְשׁוֹ, אָמַר דָּוִד (תהלים קכח, א): אַשְׁרֵי כָּל יְרֵא ה' הַהֹלֵךְ בִּדְרָכָיו.",
"עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף (במדבר י, ב), זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים כד, ז): שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, בְּשָׁעָה שֶׁהִכְנִיס שְׁלֹמֹה אֶת הָאָרוֹן לַמִּקְדָּשׁ אָמַר: שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, שֶׁהָיוּ הַפְּתָחִים שְׁפָלִים, וְאָמַר: וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, אָמְרוּ הַשְּׁעָרִים (תהלים כד, י): מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, מִיָּד בִּקְשׁוּ הַשְּׁעָרִים לֵירֵד עָלָיו וְלָרֹץ אֶת רֹאשׁוֹ, אִלּוּלֵי שֶׁאָמַר (תהלים כד, י): ה' צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָּה, וְחָזַר וְאָמַר (תהלים כד, ח): ה' עִזּוּז וְגִבּוֹר ה' גִּבּוֹר מִלְחָמָה, (תהלים כד, ט): שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, אָמַר לָהֶם הִתְגַּדְּלוּ שֶׁמֶּלֶךְ הַכָּבוֹד עֲלֵיכֶם, מִיָּד חָלְקוּ לוֹ כָּבוֹד וְנָשְׂאוּ עַצְמָן וְנִכְנַס הָאָרוֹן. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתֶּם חֲלַקְתֶּם לִי כָּבוֹד, חַיֵּיכֶם כְּשֶׁאֲנִי אַחֲרִיב אֶת בֵּיתִי אֵין אָדָם שׁוֹלֵט בָּכֶם, תֵּדַע שֶׁכָּל כְּלֵי הַמִּקְדָּשׁ גָּלוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל א, ב): וַיִּתֵּן ה' בְּיָדוֹ אֶת יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה וּמִקְצָת כְּלֵי בֵית הָאֱלֹהִים, אֲבָל שַׁעֲרֵי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְקוֹמָן נִגְנְזוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (איכה ב, ט): טָבְעוּ בָאָרֶץ שְׁעָרֶיהָ. מַהוּ ה' צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה, שֶׁהוּא חוֹלֵק לִירֵאָיו מִכְּבוֹדוֹ, כֵּיצַד, הוּא נִקְרָא אֱלֹהִים, וְקָרָא לְמשֶׁה אֱלֹהִים (שמות ז, א): רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה. הוּא מְחַיֵּה מֵתִים, וְחָלַק מִכְּבוֹדוֹ לְאֵלִיָּהוּ וְהֶחֱיָה אֶת הַמֵּת, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א יז, כג): וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ רְאִי חַי בְּנֵךְ. וּלְמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ יִלְבּוֹשׁ לְבוּשׁוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כא, ו): הוֹד וְהָדָר תְּשַׁוֶּה עָלָיו. מַה כְּתִיב (תהלים מז, ו): עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה ה' בְּקוֹל שׁוֹפָר, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה מֶלֶךְ עֲשִׂיתִיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, ה): וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ, מַה מֶּלֶךְ כְּשֶׁהוּא יוֹצֵא תּוֹקְעִין לְפָנָיו אַף אַתָּה עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף, כְּשֶׁתַּכְנִיס אֶת יִשְׂרָאֵל יִהְיוּ תּוֹקְעִין בָּהֶם וְהֵן מִתְכַּנְסִין, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר י, ג): וְתָקְעוּ בָּהֵן וְנוֹעֲדוּ אֵלֶיךָ, לְכָךְ עֲשֵׂה לְךָ.",
"דָּבָר אַחֵר, עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (משלי כד, כא): יְרָא אֶת ה' בְּנִי וָמֶלֶךְ, מַהוּ וָמֶלֶךְ, הַמְלִיכֵהוּ עָלֶיךָ. דָּבָר אַחֵר, וָמֶלֶךְ, הַמְלֵךְ יֵצֶר טוֹב עַל יֵצֶר הָרָע שֶׁנִּקְרָא מֶלֶךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת ט, יד): וּבָא אֵלֶיהָ מֶלֶךְ גָּדוֹל וְסָבַב אֹתָהּ. דָּבָר אַחֵר וָמֶלֶךְ, יָכוֹל אִם יֹאמַר לְךָ הַמֶּלֶךְ לֵךְ עֲבֹד עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁתִּשְׁמַע לוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר: יְרָא אֶת ה', כָּךְ מָצִינוּ לִנְבוּכַדְנֶצַּר שֶׁאָמַר לַחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה לַעֲבֹד עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וְלֹא שָׁמְעוּ לוֹ, אָמְרוּ לוֹ (דניאל ג, יח): לֵאלָהָךְ לָא אִיתַנָא פָלְחִין וּלְצֶלֶם דַּהֲבָא דִּי הֲקֵימְתָּ לָא נִסְגֻּד. אָמַר לָהֶם נְבוּכַדְנֶצַּר (דניאל ג, יד): הַצְדָּא שַׁדְּרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ, אָנְטוֹס, אֶתְמוֹל אַתֶּם אוֹמְרִים כָּל מִי שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ לִקַּח לוֹ עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים הָיָה הוֹלֵךְ לִירוּשָׁלַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה י, י): וּפְסִילֵיהֶם מִיְרוּשָׁלָיִם וּמִשֹּׁמְרוֹן, וְעַכְשָׁיו בָּאתֶם לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁלִּי צָדוּ, הַצְדָּא שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ, לֹא כָךְ אָמַר לָכֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁתִּשְׁמְעוּ לַמַּלְכוּת כָּל מַה שֶּׁהִיא אוֹמֶרֶת לָכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת ח, ב): אֲנִי פִּי מֶלֶךְ שְׁמֹר וְעַל דִּבְרַת שְׁבוּעַת אֱלֹהִים, אָמְרוּ לוֹ מֶלֶךְ אַתָּה עָלֵינוּ לְמִסִּים וּלְאַרְנוֹנִיּוֹת, אֲבָל לַעֲבֹד עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים נְבוּכַדְנֶצַּר אַתְּ וְכֶלֶב שָׁוִים. (דניאל ג, טז): עֲנוֹ שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ וְאָמְרִין לְמַלְכָּא נְבוּכַדְנֶצַּר, לֹא אָמְרוּ אֶלָּא נְבוּכַדְנֶצַר, (דניאל ג, טז יז): לָא חַשְׁחִין אֲנַחְנָא עַל דְּנָה פִּתְגָם לַהֲתָבוּתָךְ, הֵן אִיתַי אֱלָהַנָא דִּי אֲנַחְנָא פָלְחִין, וּמִן יְדָךְ מַלְכָּא יְשֵׁיזִב (דניאל ג, יח): וְהֵן לָא, אָמְרוּ לוֹ, בֵּין מַצִּיל וּבֵין שֶׁאֵינוֹ מַצִּיל (דניאל ג, יח): יְדִיעַ לֶהֱוֵא לָךְ מַלְכָּא דִּי לֵאלָהָךְ לָא אִיתַנָא פָלְחִין, הֱוֵי יְרָא אֶת ה' בְּנִי וָמֶלֶךְ. (משלי כד, כא): עִם שׁוֹנִים אַל תִּתְעָרָב, וְעִם אוֹתָן שֶׁאוֹמְרִים שֶׁהֵן שְׁנֵי אֱלוֹהוּת בָּעוֹלָם אַל תִּתְעָרָב לָהֶן, שֶׁסּוֹפָן לֵאָבֵד מִן הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה יג, ח): וְהָיָה בְּכָל הָאָרֶץ נְאֻם ה' פִּי שְׁנַיִם בָּהּ יִכָּרְתוּ יִגְוָעוּ וְהַשְּׁלִישִׁית יִוָּתֶר בָּהּ. וּמָה הֵן הַשְּׁלִישִׁית, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל (ישעיה יט, כד): בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יִשְׂרָאֵל שְׁלִישִׁיָה וגו' בְּקֶרֶב הָאָרֶץ, הֱוֵי יְרָא אֶת ה' בְּנִי וָמֶלֶךְ. וְכָל מִי שֶׁהוּא יָרֵא מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא סוֹפוֹ לֵעָשׂוֹת מֶלֶךְ, מִמִּי אַתָּה לָמֵד מֵאַבְרָהָם, עַל יְדֵי שֶׁנִּתְיָרֵא מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נַעֲשָׂה מֶלֶךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כב, יב): כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה, וּמִנַּיִן שֶׁנַּעֲשָׂה מֶלֶךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יד, יז): אֶל עֵמֶק שָׁוֵה הוּא עֵמֶק הַמֶּלֶךְ, מַהוּ שָׁוֵה, עֵמֶק הַמֶּלֶךְ, שֶׁהִשְׁווּ הַכֹּל וְנָטְלוּ עֵצָה וְקָצְצוּ אֲרָזִים וְעָשׂוּ כִּסֵּא וְהוֹשִׁיבוּהוּ מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם. וְלֹא תֹאמַר אַבְרָהָם בִּלְבָד אֶלָּא אֲפִלּוּ משֶׁה שֶׁנִּתְיָרֵא מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נַעֲשָׂה מֶלֶךְ, לְכָךְ כְּתִיב: יְרָא אֶת ה' בְּנִי וָמֶלֶךְ.",
"עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף, שֶׁיִּהְיוּ תּוֹקְעִין לְפָנֶיךָ כְּמֶלֶךְ. עֲשֵׂה לְךָ, מִשֶּׁלְּךָ. עֲשֵׂה לְךָ, לְךָ אַתָּה עוֹשֶׂה וְלֹא לְאַחֵר, אַתָּה מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן וְאֵין אַחֵר מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן, תֵּדַע לְךָ שֶׁהֲרֵי יְהוֹשֻׁעַ תַּלְמִידוֹ שֶׁל משֶׁה לֹא נִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן אֶלָּא בַּשּׁוֹפָרוֹת, כְּשֶׁבָּא לְהִלָּחֵם בִּירִיחוֹ נִתְכַּנְסוּ לִירִיחוֹ שֶׁבַע אֻמּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע כד, יא): וַתַּעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן וַתָּבֹאוּ אֶל יְרִיחוֹ וַיִּלָּחֲמוּ בָכֶם בַּעֲלֵי יְרִיחוֹ הָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִי וְהַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהַגִּרְגָּשִׁי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי וָאֶתֵּן אוֹתָם בְּיֶדְכֶם. וְכִי שֶׁבַע אֻמּוֹת הָיוּ בַּעֲלֵי יְרִיחוֹ, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי יְרִיחוֹ נַגְרָא שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אִם נִכְבְּשָׁה יְרִיחוֹ מִיָּד כָּל הָאָרֶץ נִכְבֶּשֶׁת, לְפִיכָךְ נִתְכַּנְּסוּ לְתוֹכָהּ שֶׁבַע אֻמּוֹת, מַה כְּתִיב שָׁם (יהושע ו, כ): וַיָּרַע הָעָם וַיִּתְקְעוּ בַּשּׁוֹפָרוֹת, מְלַמֵּד שֶׁאֲפִלּוּ יְהוֹשֻׁעַ תַּלְמִידוֹ לֹא נִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם, וְלֹא תֹאמַר לִיהוֹשֻׁעַ אֶלָּא אֲפִלּוּ משֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁעַד שֶׁהוּא חַי בְּעַצְמוֹ נִגְנְזוּ. אָמַר רַבִּי יִצְחָק הֲרֵי שֶׁמּשֶׁה אוֹמֵר כְּשֶׁהוּא בָּא לִפָּטֵר מִן הָעוֹלָם (דברים לא, כח): הַקְהִילוּ אֵלַי אֶת כָּל זִקְנֵי שִׁבְטֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם, וְהֵיכָן הָיוּ הַחֲצוֹצְרוֹת לִתְקֹעַ בָהֶן וּלְכַנְּסָן, אֶלָּא עַד שֶׁהוּא בַּחַיִּים נִגְנְזוּ. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (קהלת ח, ח): וְאֵין שִׁלְטוֹן בְּיוֹם הַמָּוֶת, הֱוֵי עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף, לְךָ אַתְּ עוֹשֶׂה וְאֵין אַחֵר מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן כָּל יָמֶיךָ.",
"עֲשֵׂה לְךָ. אַתָּה מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן שֶׁאַתָּה מֶלֶךְ וְאֵין אַחֵר מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן, אֶלָּא דָּוִד הַמֶּלֶךְ, שֶׁנֶּאֱמַר [עפ\"י (דברי הימים ב כט, כו כח)]: וַיַּעַמְדוּ הַלְוִיִּם, עַל עָמְדָם, וְהַשִּׁיר מְשׁוֹרֵר וְהַחֲצֹצְרוֹת מַחְצְרִים. אָמַר רַב הַחֲצוֹצְרוֹת שֶׁהָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ אַף הֵן נִגְנְזוּ, אֲבָל דָּוִד הַמֶּלֶךְ הָיָה מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכִנּוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים נז, ט): עוּרָה כְבוֹדִי עוּרָה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר אָעִירָה שָׁחַר. אָמַר רַבִּי פִּנְחָס הַכֹּהֵן בַּר חָמָא, כִּנּוֹר הָיָה תָּלוּי לְמַעְלָה מִמִּטָּתוֹ שֶׁל דָּוִד, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ חֲצוֹת לַיְלָה רוּחַ צְפוֹנִית מְנַשֶּׁבֶת בּוֹ וּמְנַגֵּן מֵאֵלָיו, מִיָּד הָיָה עוֹמֵד דָּוִד וְכָל הַתַּלְמִידִים שֶׁהָיוּ עוֹסְקִין בַּתּוֹרָה וְהָיוּ יְגֵעִים וּמְנַדְּדִים שֵׁנָה מֵעֵינֵיהֶם וְהוֹגִין בַּתּוֹרָה עַד עַמּוּד הַשַּׁחַר, לְפִיכָךְ הָיָה אוֹמֵר דָּוִד עוּרָה כְבוֹדִי עוּרָה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר אָעִירָה שָׁחַר, דֶּרֶךְ הַשַּׁחַר מְעוֹרֵר בְּנֵי אָדָם, אֲבָל אֲנִי אָעִירָה שָׁחַר, אֲנִי מְעוֹרֵר הַשָּׁחַר. דָּבָר אַחֵר, עוּרָה כְבוֹדִי, מַהוּ עוּרָה כְבוֹדִי, מִפְּנֵי עֲבוֹדַת יוֹצְרִי, שֶׁהָיָה יִצְרוֹ אוֹמֵר לוֹ דָּוִד לֹא מֶלֶךְ אַתָּה וְדֶרֶךְ מְלָכִים לִישֹׁן עַד שָׁלשׁ שָׁעוֹת בַּיּוֹם, וְאַתָּה לָמֵד וְעוֹמֵד חֲצוֹת לַיְלָה. וְהָיָה אוֹמֵר לוֹ עוּרָה כְבוֹדִי, אֵין כְּבוֹדִי לִפְנֵי כְּבוֹד יוֹצְרִי כְּלוּם, לְכָךְ נֶאֱמַר עוּרָה כְבוֹדִי. (תהלים קיט, סב): חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לְךָ, אָמַר דָוִד חַיָּב אֲנִי לַעֲמֹד בַּחֲצִי לַיְלָה וּלְקַלֶּסְךָ עַל פְּלָאוֹת שֶׁעָשִׂיתָ עִם זְקֶנְתִּי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה, דִּכְתִיב (רות ג, ח ט): וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַיֶּחֱרַד הָאִישׁ וַיִּלָּפֵת, וַתֹּאמֶר אָנֹכִי רוּת אֲמָתֶךָ, וַיֹּאמֶר לָהּ (רות ג, יג): לִינִי הַלַּיְלָה, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בְּרַבִּי שָׁלוֹם אָמְרָה לוֹ בִּדְבָרִים אַתָּה מוֹצִיאֵנִי, אָמַר לָהּ (רות ג, יג): חַי ה' אֵינִי מוֹצִיאֵךְ בִּדְבָרִים. חַי ה', מְלַמֵּד שֶׁהִשְׁבִּיעַ עַל יִצְרוֹ שֶׁהָיָה מְקַטְרְגוֹ וְאוֹמֵר לוֹ אַתְּ פָּנוּי וְהִיא פְּנוּיָה, הֲרֵי הַשָּׁעָה שֶׁתִּזְדַּקֵּק לָהּ, מִיָּד נִשְׁבַּע אוֹתוֹ צַדִּיק חַי ה', אֵינִי נוֹגֵעַ בָּהּ בָּזוֹ. וְלֹא בּוֹעַז לְבַדּוֹ אֶלָּא כָּל הַצַּדִּיקִים מַשְׁבִּיעִים עַל יִצְרָן, וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּדָוִד שֶׁנָּפַל שָׁאוּל בְּיָדוֹ, מָה אָמַר דָּוִד (שמואל א כו, י): וַיֹּאמֶר דָּוִד חַי ה' כִּי אִם ה' יִגֳּפֶנּוּ אוֹ יוֹמוֹ יָבוֹא וגו', וְלָמָּה נִשְׁבַּע שְׁתֵּי פְּעָמִים, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי הָיָה בָּא יִצְרוֹ וְאָמַר לוֹ אִלּוּ נָפַלְתָּ אַתָּה בְּיָדוֹ לֹא הָיָה מְרַחֵם עָלֶיךָ וְהֹרֶגְךָ, מִן הַתּוֹרָה מֻתָּר לְהָרְגוֹ, בָּא לְהָרְגְּךָ הַשְׁכֵּם לְהָרְגוֹ, שֶׁהֲרֵי רוֹדֵף הוּא. לְפִיכָךְ קָפַץ וְנִשְׁבַּע שְׁתֵּי פְּעָמִים חַי ה', שֶׁאֵינוֹ הוֹרְגוֹ. אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אַתָּה יוֹדֵעַ כֹּחוֹ שֶׁל יֵצֶר הָרָע שֶׁהוּא קָשֶׁה, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא סִיקְלוּ אוֹתוֹ קִמְעָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, וַאֲנִי מַעֲבִירוֹ מִכֶּם לֶעָתִיד, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סב, י): סֹלּוּ סֹלּוּ הַמְסִלָּה סַקְּלוּ מֵאֶבֶן הָרִימוּ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ישעיה נז, יד): וְאָמַר סֹלּוּ סֹלּוּ פַּנּוּ דָרֶךְ הָרִימוּ מִכְשׁוֹל מִדֶּרֶךְ עַמִּי. וְלָעוֹלָם הַבָּא אֲנִי עוֹקְרוֹ מִכֶּם (יחזקאל לו, כו): וַהֲסִרֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְנָתַתִּי וגו'.",
"כָּךְ דָּרַשׁ רַבִּי תַּנְחוּמָא: וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל (במדבר יא, טז), הֲלָכָה, בְּתוֹךְ כַּמָּה אַמּוֹת חַיָּב אָדָם לַעֲמֹד מִפְּנֵי הַזָּקֵן. כָּךְ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת חַיָּב אָדָם לַעֲמֹד בִּפְנֵי הַזָּקֵן, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יט, לב): מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם, וְשׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמוֹ בְּתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת. וְאֵיזֶה הִדּוּר, אָמְרָה תּוֹרָה (ויקרא יט, לב): וְהָדַרְתָּ, שֶׁלֹא יַעֲמֹד בִּמְקוֹמוֹ, וְלֹא יֵשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ, וְלֹא יְהֵא סוֹתֵר אֶת דְּבָרָיו, וּכְשֶׁהוּא שׁוֹאֵל הֲלָכָה שׁוֹאֵל בְּיִרְאָה, וְלֹא יִקְפֹּץ לְהָשִׁיב, וְלֹא יְהֵא נִכְנָס בְּתוֹךְ דְּבָרָיו, שֶׁכָּל מִי שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג בְּרַבּוֹ כָּל הַמִּדּוֹת הָאֵלּוּ נִקְרָא רָשָׁע לִפְנֵי הַמָּקוֹם, וְתַלְמוּדוֹ מִשְׁתַּכַּח, וּשְׁנוֹתָיו מִתְקַצְּרוֹת, וּלְסוֹף הוּא בָּא לִידֵי עֲנִיּוּת, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת ח, יג): וְטוֹב לֹא יִהְיֶה לָרָשָׁע וְלֹא יַאֲרִיךְ יָמִים כַּצֵּל אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ יָרֵא מִלִּפְנֵי אֱלֹהִים, מוֹרָא זוֹ אֵינִי יוֹדֵעַ מַהוּ, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ, הֱוֵי זֶה מוֹרָאַת הָרַב, אִם כֵּן הֲרֵי מוֹרָאַת רִבִּית וּמוֹרָאַת מִשְׁקָלוֹת, אֶלָּא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר נֶאֱמַר כָּאן (ויקרא יט, לב): פְּנֵי זָקֵן, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן אֵינֶנּוּ יָרֵא מִלִּפְנֵי אֱלֹהִים. וְחַיָּב לְהַקְדִּימוֹ לְכָל אָדָם בִּכְנִיסָה וּבִיצִיאָה, וְלִנְהֹג בּוֹ מוֹרָא וְכָבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ו, יג): אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא, וְתַנְיָא אֶת לְרַבּוֹת בַּעֲלֵי תּוֹרָה, שֶׁאֵין לְךָ מִדָּה אַחֶרֶת כַּיּוֹצֵא בָהּ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (דברים א, טו): וָאֶתֵּן אוֹתָם רָאשִׁים עֲלֵיכֶם, מִיכָּן אַתְּ לָמֵד שֶׁתִּנְהֹג בּוֹ מִנְהַג נְשִׂיאוּת, לַעֲמֹד מִפָּנָיו, לְהַקְדִּימוֹ לְכָל דָּבָר שֶׁבִּגְדֻלָּה. אָמַר רַבִּי אַבָּא הַכֹּהֵן בַּר פַּפָּא כְּשֶׁהָיִיתִי רוֹאֶה סִיעָה שֶׁל בְּנֵי אָדָם הָיִיתִי הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת שֶׁלֹא לְהַטְרִיחַ עֲלֵיהֶן, שֶׁלֹא יִהְיוּ רוֹאִין וְעוֹמְדִים מִלְּפָנַי, וּכְשֶׁאָמַרְתִּי דְּבָרִים לִפְנֵי רַבִּי יוֹסֵי בֶּן רַבִּי זְבִידָא, אָמַר לִי צָרִיךְ אַתָּה לַעֲבֹר לִפְנֵיהֶם וְיִהְיוּ רוֹאִין אוֹתְךָ וְעוֹמְדִים לְפָנֶיךָ וְאַתְּ מְבִיאָם לִידֵי יִרְאַת שָׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יט, לב): מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ, לָמָּה, שֶׁמַּעֲלָתָן שֶׁל צַדִּיקִים מַעֲלָה שֶׁאֵין לָהּ יְרִידָה, אֲבָל מַעֲלָתוֹ שֶׁל עֵשָׂו מַעֲלָה שֶׁכֻּלָּהּ יְרִידָה הִיא, הַיּוֹם הוּא אִפַּרְכוֹס, לְמָחָר סָגָן, לְמָחָר קוֹמוֹס, לְמָחָר סַרְדְּיוֹט, וְכֵן כָּל גְּדוֹלֵיהֶם. וְכֵן הַנָּבִיא אוֹמֵר (עובדיה א, ד): אִם תַּגְבִּיהַּ כַּנֶּשֶׁר. אֲבָל מַעֲלָתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב מַעֲלָה שֶׁאֵין לָהּ יְרִידָה, וְאֵין קְדֻשָּׁתָם נוֹפֶלֶת לְעוֹלָם. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא שֶׁהַזְּקֵנִים אֶחָד מִשְּׁלשָׁה עָשָׂר דְּבָרִים שֶׁהֵן כְּתוּבִין לִשְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֵלּוּ הֵן: הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב, הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְיִשְׂרָאֵל וְהַבְּכוֹרוֹת וְהַמִּזְבֵּחַ וּתְרוּמָה וְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְאֹהֶל מוֹעֵד וּמַלְכוּת בֵּית דָּוִד וְהַקָּרְבָּנוֹת וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְהַזְּקֵנִים, הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (חגי ב, ח): לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב. הַכֹּהֲנִים, דִּכְתִיב (שמות כט, א): וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לָהֶם לְקַדֵּשׁ אֹתָם לְכַהֵן לִי. הַלְוִיִּם מִנַּיִן (במדבר ג, יב): וְהָיוּ לִי הַלְוִיִּם. יִשְׂרָאֵל מִנַּיִן (ויקרא כה, נה): כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל. בְּכוֹרוֹת מִנַּיִן (במדבר ח, יז): כִּי לִי כָל בְּכוֹר. הַמִּזְבֵּחַ מִנַּיִן (שמות כ, כא): מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִי. תְּרוּמָה מִנַּיִן (שמות כה, ב): וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה. שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה מִנַּיִן (שמות ל, לא): שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ יִהְיֶה זֶה לִי. אֹהֶל מוֹעֵד מִנַּיִן (שמות כה, ח): וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ. הַקָּרְבָּנוֹת מִנַּיִן (במדבר כח, ב): אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי. מַלְכוּת בֵּית דָּוִד מִנַּיִן (שמואל א טז, א): כִּי רָאִיתִי בְּבָנָיו לִי מֶלֶךְ. אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִנַּיִן (ויקרא כה, כג): כִּי לִי הָאָרֶץ. הַזְּקֵנִים מִנַּיִן (במדבר יא, טז): אֶסְפָה לִי שִׁבְעִים אִישׁ.",
"אֶסְפָה לִי, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (עמוס ט, ו): הַבּוֹנֶה בַשָּׁמַיִם מַעֲלוֹתָו וַאֲגֻדָּתוֹ עַל אֶרֶץ יְסָדָהּ, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְפָלָטִין שֶׁהָיְתָה בְּנוּיָה עַל גַּבֵּי הַסְּפִינוֹת, כָּל זְמַן שֶׁהַסְּפִינוֹת מְחֻבָּרוֹת פָּלָטִין שֶׁעַל גַּבֵּיהֶן עוֹמֶדֶת, כָּךְ הַבּוֹנֶה בַשָּׁמַיִם מַעֲלוֹתָו, כִּבְיָכוֹל כִּסְאוֹ מְבוּסָם לְמַעְלָה בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עֲשׂוּיִן אֲגֻדָּה אֶחָת, לְכָךְ נֶאֱמַר: הַבּוֹנֶה בַשָּׁמַיִם מַעֲלוֹתָו, אֵימָתַי וַאֲגֻדָּתוֹ עַל אֶרֶץ יְסָדָהּ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (דברים לג, ה): וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ. לְכָךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה אֶסְפָה לִי, לָמָּה, שֶׁכִּנּוּסָן שֶׁל צַדִּיקִים הֲנָיָה לָהֶם וַהֲנָיָה לָעוֹלָם, אֲבָל כִּנּוּסָן שֶׁל רְשָׁעִים תְּקָלָה לָהֶם וּתְקָלָה לָעוֹלָם.",
"דָּבָר אַחֵר, אֶסְפָה לִי שִׁבְעִים אִישׁ, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה: אֶסְפָה לִי שִׁבְעִים אִישׁ, אָמַר משֶׁה מָה אֶעֱשֶׂה, אִם אָבִיא חֲמִשָּׁה מִכָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט אֵינָם עוֹלִים לְמִנְיַן שִׁבְעִים וְנִמְצְאוּ שִׁשִּׁים, וְאִם אָבִיא שִׁשָּׁה מִשֵּׁבֶט זֶה וַחֲמִשָּׁה מִשֵּׁבֶט זֶה, הֲרֵי אֲנִי מַטִּיל קִנְאָה בֵּין שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט. מֶה עָשָׂה, נָטַל שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם פְּתָקִין וְכָתַב בָּהֶן זָקֵן, עוֹד שְׁנַיִם פְּתָקִין חָלָק, וּטְרָפָן בְּקַלְפֵּי, אָמַר בּוֹאוּ וּטְלוּ פְּתָקְכֶם, מִי שֶׁעָלָה בְּיָדוֹ פֶּתֶק כְּתִיב בּוֹ זָקֵן הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁנִּתְמַנֶּה זָקֵן, וְאִם עָלָה בְּיָדוֹ חָלָק הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁלֹא נִתְמַנָּה, וְהַמְמֻנֶּה אוֹמֵר לוֹ הֲרֵי שָׁם פֶּתֶק אֶחָד כָּתוּב בּוֹ זָקֵן, אִלּוּ הָיִיתָ רָאוּי לְהִתְמַנּוֹת הָיָה עוֹלֶה בְּיָדֶךָ, כֵּיוָן שֶׁעָשָׂה כָּךְ נִתְמַנּוּ הַזְּקֵנִים. אֶלְדָד וּמֵידָד הָיוּ שָׁם, וּמִעֲטוּ עַצְמָן, אֵין אָנוּ כְּדַי לִהְיוֹת בְּמִנּוּי הַזְּקֵנִים, וְעַל שֶׁמִּעֲטוּ עַצְמָן נִמְצְאוּ יְתֵרִים עַל הַזְּקֵנִים חֲמִשָּׁה דְבָרִים, הַזְּקֵנִים לֹא נִתְנַבְּאוּ אֶלָּא לְמָחָר, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יא, יח): וְאֶל הָעָם תֹּאמַר הִתְקַדְּשׁוּ לְמָחָר, אֲבָל אֵלּוּ נִתְנַבְּאוּ עַל מַה שֶּׁעָתִיד בְּסוֹף אַרְבָּעִים שָׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יא, כו): וַיִּשָּׁאֲרוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים בַּמַּחֲנֶה, מָה הָיוּ מִתְנַבְּאִים, יֵשׁ אוֹמְרִים עַל מַפַּלְתּוֹ שֶׁל גּוֹג, וְיֵשׁ אוֹמְרִים מֵת משֶׁה וִיהוֹשֻׁעַ מַכְנִיס אֶת יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ. תֵּדַע לְךָ, שֶׁכֵּן יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר לְמשֶׁה (במדבר יא, כח): וַיַּעַן יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן (במדבר יא, כז): וַיָּרָץ הַנַּעַר וַיַּגֵּד לְמשֶׁה, מִי הָיָה זֶה, גֵּרְשׁוֹם בֶּן משֶׁה. הַזְּקֵנִים לֹא נִכְנְסוּ לָאָרֶץ, אֲבָל אֶלְדָד וּמֵידָד, אֶלְדָד הוּא (במדבר לד, כא): אֱלִידָד בֶּן כִּסְלוֹן, וּמֵידָד זֶה (במדבר לד, כד): קְמוּאֵל בֶּן שִׁפְטָן. הַזְּקֵנִים לֹא נִתְפָּרְשׁוּ שְׁמוֹתָן, הַזְּקֵנִים נִפְסְקָה נְבוּאָתָן, שֶׁהָיָה מִשֶּׁל משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יא, יז): וְאָצַלְתִּי מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלֶיךָ, אֲבָל אֵלּוּ הָיְתָה רוּחַ נְבוּאָתָם מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (במדבר יא, כו): וַתָּנַח עֲלֵהֶם הָרוּחַ. וְאִם תֹּאמַר הַזְּקֵנִים שֶׁהָיְתָה נְבוּאָתָן מִשֶּׁל משֶׁה שֶׁמָּא חָסֵר משֶׁה בִּנְבוּאָתוֹ כְּלוּם, לָאו. לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְנֵר שֶׁהָיָה דוֹלֵק וְהִדְלִיקוּ מִמֶּנּוּ כַּמָּה נֵרוֹת וְאוֹר דְּלֵקָתוֹ לֹא חָסֵר, אַף משֶׁה מִשֶּׁלּוֹ לֹא חָסַר כְּלוּם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לד, י): וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמשֶׁה.",
"אֶסְפָה לִי, וְכִי לֹא הָיוּ זְקֵנִים לְשֶׁעָבַר, וַהֲלוֹא כְּבָר נֶאֱמַר בְּמִצְרַיִם (שמות ג, טז): לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא מִפְּנֵי מָה אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה אֶסְפָה לִי שִׁבְעִים אִישׁ, לְלַמֶּדְךָ שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָמַר פַּרְעֹה (שמות א, י יא): הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ, וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים, קִבֵּץ אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל וְאָמַר לָהֶם בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם עֲשׂוּ עִמִּי הַיּוֹם בְּטוֹבָה, הַיְנוּ דִכְתִיב (שמות א, יג): וַיַּעֲבִדוּ מִצְרַיִם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרֶךְ, בְּפֶה רַךְ, נָטַל סַל וּמַגְרֵפָה, מִי הָיָה רוֹאֶה אֶת פַּרְעֹה נוֹטֵל סַל וּמַגְרֵפָה וְעוֹשֶׂה בִּלְבֵנִים וְלֹא הָיָה עוֹשֶׂה, מִיָּד הָלְכוּ כָּל יִשְׂרָאֵל בִּזְרִיזוּת וְעָשׂוּ עִמּוֹ בְּכָל כֹּחָן, לְפִי שֶׁהָיוּ בַּעֲלֵי כֹּחַ וְגִבּוֹרִים, כֵּיוָן שֶׁחֲשֵׁכָה הֶעֱמִיד עֲלֵיהֶם נוֹגְשִׂים וְאָמַר לָהֶם חַשְּׁבוּ אֶת הַלְּבֵנִים, מִיָּד עָמְדוּ וּמָנוּ אוֹתָם, וְאָמַר לָהֶם כָּזֶה אַתֶּם מַעֲמִידִים בְּכָל יוֹם וָיוֹם. מִנָּה אֶת הַנּוֹגְשִׂים שֶׁל מִצְרַיִם עַל הַשּׁוֹטְרִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְהַשּׁוֹטְרִים הִתְמַנּוּ עַל יֶתֶר הָעָם, וּכְשֶׁאָמַר לָהֶם (שמות ה, ז): לֹא תֹאסִפוּן לָתֵת תֶּבֶן לָעָם, הָיוּ בָּאִין הַנּוֹגְשִׂים וּמוֹנִין אֶת הַלְּבֵנִים וְנִמְצְאוּ חֲסֵרוֹת, הָיוּ מַכִּין הַנּוֹגְשִׂים אֶת הַשּׁוֹטְרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ה, יד): וַיֻּכּוּ שֹׁטְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְהָיוּ הַשּׁוֹטְרִים מֻכִּין עַל יֶתֶר הָעָם וְלֹא הָיוּ מוֹסְרִין אוֹתָן בִּידֵי נוֹגְשִׂים, וְאוֹמְרִים מוּטָב אָנוּ לִלְקוֹת וְאַל יִכָּשְׁלוּ יֶתֶר הָעָם. לְפִיכָךְ כְּשֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֶסְפָה לִי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל, אָמַר משֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אֵינִי יוֹדֵעַ מִי רָאוּי וּמִי אֵינוֹ רָאוּי, אָמַר לוֹ (במדבר יא, טז): אֲשֶׁר יָדַעְתָּ כִּי הֵם זִקְנֵי הָעָם וְשֹׁטְרָיו, אוֹתָן הַזְּקֵנִים וְהַשּׁוֹטְרִים שֶׁהָיוּ מוֹסְרִין עַצְמָן לִלְקוֹת עֲלֵיהֶם בְּמִצְרַיִם בְּמַתְכֹּנֶת הַלְּבֵנִים, יָבוֹאוּ וְיִטְלוּ בַּגְּדֻלָּה הַזּוֹ, לְפִיכָךְ הוּא אוֹמֵר: אֲשֶׁר יָדַעְתָּ כִּי הֵם זִקְנֵי הָעָם וְשֹׁטְרָיו. וּלְפִי שֶׁמָּסְרוּ עַצְמָן לִלְקוֹת עַל הַצִּבּוּר, לְפִיכָךְ (במדבר יא, יז): וְנָשְׂאוּ אִתְּךָ בְּמַשָֹּׂא הָעָם, לְלַמֶּדְךָ שֶׁהִשְׁוָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה. מִכָּאן אַתְּ לָמֵד שֶׁכָּל מִי שֶׁמּוֹסֵר עַצְמוֹ עַל יִשְׂרָאֵל זוֹכֶה לְכָבוֹד וְלִגְדֻלָּה וּלְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, לְכָךְ כְּתִיב: אֲשֶׁר יָדַעְתָּ כִּי הֵם זִקְנֵי הָעָם וְשֹׁטְרָיו, מִי הֵם, אוֹתָן שֶׁכָּתוּב בָּהֶן וַיֻּכּוּ שֹׁטְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.",
"אֶסְפָה לִי שִׁבְעִים אִישׁ, וְהֵיכָן הָיוּ הָרִאשׁוֹנִים, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (איוב לד, כד): יָרֹעַ כַּבִּירִים לֹא חֵקֶר וַיַּעֲמֵד אֲחֵרִים תַּחְתָּם. עַד שֶׁהָיוּ בְּמִצְרַיִם הָיָה לָהֶם שִׁבְעִים זְקֵנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ג, טז): לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, וְעִמָּהֶם יָצְאוּ מִמִּצְרַיִם, וּכְשֶׁעָלָה משֶׁה לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה הָיוּ עִמּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כד, ט): וַיַּעַל משֶׁה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל, (שמות כד, יד): וְאֶל הַזְּקֵנִים אָמַר שְׁבוּ לָנוּ בָזֶה. כֵּיוָן שֶׁעָלָה משֶׁה הִתְנָה עִם יִשְׂרָאֵל שֶׁיֵּרֵד לְאַרְבָּעִים יוֹם, כֵּיוָן שֶׁשָּׁהָה לֵירֵד, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, א): וַיַּרְא הָעָם כִּי בשֵׁשׁ משֶׁה, וְאֵין בּשֵׁשׁ אֶלָּא לְשׁוֹן שִׁהוּי, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים ה, כח): מַדּוּעַ בּשֵׁשׁ רִכְבּוֹ לָבוֹא מַדּוּעַ אֶחֱרוּ פַּעֲמֵי מַרְכְּבוֹתָיו. נִכְנְסוּ כָּל יִשְׂרָאֵל אֵצֶל הַזְּקֵנִים וְאָמְרוּ לָהֶן משֶׁה הִתְנָה עִמָּנוּ שֶׁיֵּרֵד לְסוֹף אַרְבָּעִים יוֹם, הֲרֵי שֵׁשׁ שָׁעוֹת יוֹתֵר וְלֹא יָרַד, וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִין מֶה הָיָה לוֹ (שמות לב, א): קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ כִּי זֶה משֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ, כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ כָּךְ, אָמְרוּ לָהֶם מָה אַתֶּם מַכְעִיסִין לְמִי שֶׁעָשָׂה לָכֶם כָּל אוֹתָן נִסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת, וְלֹא שָׁמְעוּ לָהֶם וַהֲרָגוּם, וּלְפִי שֶׁעָמַד חוּר כְּנֶגְדָּן בִּדְבָרִים קָשִׁים, עָמְדוּ עָלָיו עוֹד וַהֲרָגוּהוּ. נִכְנְסוּ כָּל יִשְׂרָאֵל לְאַהֲרֹן בְּטַקְסִים גְּדוֹלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, א): וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם, מָה אַתָּה יוֹשֵׁב קוּם, אָמַר רַבִּי יִצְחָק רוּחַ הַקֹּדֶשׁ צוֹוַחַת (תהלים כו, ה): שָׂנֵאתִי קְהַל מְרֵעִים. קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים, וְאִם לָאו (שמות לב, א): כִּי זֶה, כָּזֶה אָנוּ עוֹשִׂים לְךָ, כְּשֵׁם שֶׁעָמַדְנוּ עַל חוּר וַהֲרַגְנוּהוּ, כָּךְ אָנוּ עוֹשִׂים לָךְ. כֵּיוָן שֶׁרָאָה אַהֲרֹן מַה שֶּׁעָשׂוּ לַזְּקֵנִים וּלְחוּר נִתְיָרֵא מֵהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, ה): וַיַּרְא אַהֲרֹן וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ, הֵבִין מִמִּי שֶׁזָּבוּחַ לְפָנָיו. וּמִנַּיִן שֶׁהָרְגוּ לַזְּקֵנִים וּלְחוּר, שֶׁכֵּן יִרְמְיָה מוֹכִיחַ אֶת יִשְׂרָאֵל (ירמיה ב, לד): גַּם בִּכְנָפַיִךְ נִמְצְאוּ דַּם נַפְשׁוֹת אֶבְיוֹנִים נְקִיִּים לֹא בַמַּחְתֶּרֶת מְצָאתִים כִּי עַל כָּל אֵלֶּה, מַהוּ עַל כָּל אֵלֶּה, בִּשְׁבִיל (שמות לב, ד): אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ, מַה פָּרַע מֵהֶם (שמות לב, לה): וַיִּגֹּף ה' אֶת הָעָם עַל אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל, אַחַר זְמַן כְּשֶׁסָּלַח לָהֶם, אָמַר לְמשֶׁה: אֶסְפָה לִי שִׁבְעִים, תַּחַת אֲבוֹתָם שִׁבְעִים שֶׁנֶּהֶרְגוּ עַל קְדֻשַּׁת שְׁמִי, הוּא שֶׁכָּתוּב: יָרֹעַ כַּבִּירִים לֹא חֵקֶר וַיַּעֲמֵד אֲחֵרִים תַּחְתָּם.",
"אֶסְפָה לִי שִׁבְעִים אִישׁ, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (קהלת יב, יא): דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת נִתְּנוּ מֵרֹעֶה אֶחָד. כַּדּוּר שֶׁל בָּנוֹת, מָה הַכַּדּוּר שֶׁל בָּנוֹת מְזָרְקִין בּוֹ לְכָאן וּלְכָאן, כָּךְ הָיוּ הַדִּבְּרוֹת מֻזְרָקִין בְּסִינַי. דָּבָר אַחֵר, כְּמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים, מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים אָסוּר לִקְרוֹת בַּסְּפָרִים הַחִיצוֹנִים, שֶׁכָּתוּב נְטוּעִים. מַה מִּשְׁמָרוֹת הַכֹּהֲנִים עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, אַף הַסְּפָרִים עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה. בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת, אֵלּוּ סַנְהֶדְּרִין, וְאִם תֹּאמַר זֶה מַתִּיר וְזֶה אוֹסֵר, זֶה פּוֹסֵל וְזֶה מַכְשִׁיר, זֶה מְטַמֵּא וְזֶה מְטַהֵר, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵב וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ פּוֹטֵר, בֵּית שַׁמַּאי פּוֹסְלִין וּבֵית הִלֵּל מַכְשִׁירִין, לְמִי נִשְׁמַע, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַף עַל פִּי כֵן כֻּלָּם נִתְּנוּ מֵרֹעֶה אֶחָד.",
"אֶסְפָה לִי שִׁבְעִים אִישׁ, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (משלי כב, יא): אֹהֵב טְהָר לֵב חֵן שְׂפָתָיו רֵעֵהוּ מֶלֶךְ, לָמָּה לֹא אָמַר לוֹ אֶסְפָה לִי שִׁבְעִים אֲנָשִׁים, אֶלָּא שִׁבְעִים אִישׁ, מְיֻחָדִין, שֶׁיִּהְיוּ דּוֹמִין לִי וָלָךְ, (שמות טו, ג): ה' אִישׁ מִלְחָמָה, וּמשֶׁה (במדבר יב, ג): וְהָאִישׁ משֶׁה עָנָו מְאֹד.",
"אֶסְפָה לִי, וְכִי לֹא הָיָה לָהֶם זְקֵנִים קֹדֶם לָכֵן, וְהָכְתִיב בְּהַר סִינַי (שמות כד, ט): וַיַּעַל משֶׁה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא וגו', וְהַפָּרָשָׁה הַזּוֹ אַחַר כָּךְ הָיְתָה, וְאָז הָיוּ הַזְּקֵנִים, אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁבָּאוּ יִשְׂרָאֵל לְאוֹתָן הַדְּבָרִים (במדבר יא, א): וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאוֹנְנִים, נִשְׂרְפוּ כֻּלָּם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, אֶלָּא שֶׁהָיְתָה שְׂרֵפָתָם כִּשְׂרֵפַת נָדָב וַאֲבִיהוּא, שֶׁאַף הֵם הֵקֵלוּ רֹאשָׁם בַּעֲלוֹתָם לְהַר סִינַי כְּשֶׁרָאוּ אֶת הַשְּׁכִינָה, (שמות כד, יא): וַיֶּחֱזוּ אֶת הָאֱלֹהִים וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ, וְכִי אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה הָיְתָה שָׁם, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְעֶבֶד שֶׁהָיָה מְשַׁמֵּשׁ אֶת רַבּוֹ וּפַרְנָסָתוֹ בְּיָדוֹ, וְהָיָה נוֹשֵׁךְ מִמֶּנָּהּ, כָּךְ הֵקֵלוּ רֹאשָׁן כְּאוֹכְלִין וְשׁוֹתִין, וְהָיוּ רְאוּיִן לִשָֹּׂרֵף בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הַזְּקֵנִים וְנָדָב וַאֲבִיהוּא, וּמִפְּנֵי שֶׁהָיָה יוֹם מַתַּן תּוֹרָה חָבִיב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְפִיכָךְ לֹא רָצָה לִפְגֹּעַ בָּהֶן בּוֹ בַּיּוֹם לַעֲשׂוֹת פִּרְצָה בָּהֶן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות כד, יא): וְאֶל אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁלַח יָדוֹ, מִכְּלַל שֶׁהָיוּ רְאוּיִן לְהִשְׁתַּלֵּחַ יַד, אֲבָל לְאַחַר זְמַן גָּבָה מֵהֶן, נָדָב וַאֲבִיהוּא אַף הֵן נִשְׂרְפוּ כְּשֶׁנִּכְנְסוּ לְאֹהֶל מוֹעֵד, וְהֵן נִשְׂרְפוּ כְּשֶׁנִּתְאַוּוּ אוֹתָהּ תַּאֲוָה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יא, ד): וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה, מַהוּ וְהָאסַפְסֻף, רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא, אֶחָד מֵהֶן אוֹמֵר אֵלּוּ הַגֵּרִים שֶׁעָלוּ עִמָּהֶן מִמִּצְרַיִם וְנֶאֱסָפִין עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב, לח): וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם. וְאֶחָד מֵהֶן אוֹמֵר וְהָאסַפְסֻף אֵלּוּ סַנְהֶדְּרִין, שֶׁנֶּאֱמַר: אֶסְפָה לִי שִׁבְעִים אִישׁ. מַה כְּתִיב שָׁם (במדבר יא, א): וַתִּבְעַר בָּם אֵשׁ ה' וַתֹּאכַל בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה, בַּקּוֹצִים שֶׁבַּמַּחֲנֶה. וּמִנַּיִן שֶׁאוֹתָן זְקֵנִים שֶׁעָלוּ לְהַר סִינַי נִשְׂרְפוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קו, יח): וַתִּבְעַר אֵשׁ בַּעֲדָתָם, וְאֵין עֵדָה אֶלָּא סַנְהֶדְּרִין, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טו, כד): וְהָיָה אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה נֶעֶשְׂתָה, וּכְתִיב (ויקרא ד, יג): וְאִם כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יִשְׁגּוּ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים עח, לא): וְאַף אֱלֹהִים עָלָה בָּהֶם וַיַּהֲרֹג בְּמִשְׁמַנֵּיהֶם, אֵלּוּ סַנְהֶדְּרִין. (תהלים עח, לא): וּבַחוּרֵי יִשְׂרָאֵל הִכְרִיעַ, אוֹתָן הַבַּחוּרִים שֶׁהָיוּ קְרוּיִן זְקֵנִים, שֶׁכָּתוּב בָּהֶן (שמואל ב ו, א): וַיֹּסֶף עוֹד דָּוִד אֶת כָּל בָּחוּר בְּיִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁחָזְרוּ וּבָכוּ וּבִקְּשׁוּ בָּשָׂר, אִם נֹאמַר בְּשַׂר חַיָּה, כָּל מַה שֶּׁבִּקְּשׁוּ נַעֲשָׂה לָהֶם, הַמָּן לְתוֹךְ פִּיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קו, טו): וַיִּתֵּן לָהֶם שֶׁאֱלָתָם (תהלים עח, כט): וְתַאֲוָתָם יָבִא לָהֶם, אִם נֹאמַר שֶׁלֹא הָיָה לָהֶם שׁוֹר וּבְהֵמָה, וַהֲלוֹא כְּבָר נֶאֱמַר: וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם וְצֹאן וּבָקָר, אִם נֹאמַר אֲכָלוּם בַּמִּדְבָּר, וַהֲלוֹא כְתִיב (במדבר לכ, א): וּמִקְנֶה רַב הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן, מִכָּאן אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לֹא נִתְאַוּוּ בָּשָׂר, אֶלָּא שְׁאֵר בָּשָׂר, שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר (תהלים עח, כז): וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם כֶּעָפָר שְׁאֵר, וְאֵין שְׁאֵר אֶלָּא עֲרָיוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יח, ו): אִישׁ אִישׁ אֶל כָּל שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ, הֱוֵי שֶׁכָּךְ בִּקְּשׁוּ, לְהַתִּיר לָהֶם אֶת הָעֲרָיוֹת, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (במדבר יא, י): וַיִּשְׁמַע משֶׁה אֶת הָעָם בֹּכֶה לְמִשְׁפְּחֹתָיו, כְּשֶׁבִּקְּשׁוּ כָּךְ, לְכָךְ (במדבר יא, י): וַיִּחַר אַף ה' מְאֹד וּבְעֵינֵי משֶׁה רָע, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר משֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (במדבר יא, יא): לָמָּה הֲרֵעֹתָ לְעַבְדֶּךָ, לִכְשֶׁעָבַר הָיָה עִמִּי מִי שֶׁיִּשָֹּׂא בְּמַשָֹּׂאָן וְעַכְשָׁו אֲנִי לְבַדִּי, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יא יד טו): לֹא אוּכַל אָנֹכִי לְבַדִּי לָשֵׂאת וגו' אִם כָּכָה אַתְּ עֹשֶׂה לִי הָרְגֵנִי נָא הָרֹג. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַנֵּה תַּחַת אוֹתָן הַזְּקֵנִים זְקֵנִים אֲחֵרִים תַּחְתֵּיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: אֶסְפָה לִי שִׁבְעִים אִישׁ.",
"וְיָרַדְתִּי וְדִבַּרְתִּי (במדבר יא, יז), לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁיּוֹם מִנּוּי הַזְּקֵנִים הָיָה חָבִיב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּיוֹם מַתַּן תּוֹרָה שֶׁכָּתוּב בּוֹ (שמות יט, יא): כִּי בַּיּוֹם הַשְּׁלִשִׁי יֵרֵד ה' לְעֵינֵי כָל הָעָם, אַף בְּמִנּוּי הַזְּקֵנִים כְּתִיב שָׁם יְרִידָה, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ פַּרְדֵּס וְשָׂכַר לְתוֹכוֹ שׁוֹמֵר וְנָתַן לוֹ שְׂכַר הַשְּׁמִירָה, לְאַחַר זְמַן אָמַר לוֹ הַשּׁוֹמֵר אֵינִי יָכוֹל לְשָׁמְרוֹ כֻּלּוֹ לְבַדִּי, אֶלָּא הָבֵא עוֹד אֲחֵרִים שֶׁיִּשְׁמְרוּ עִמִּי. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ נָתַתִּי לְךָ אֶת הַפַּרְדֵּס כֻּלּוֹ לְשָׁמְרוֹ וְכָל פֵּרוֹת שְׁמִירָתָן לְךָ נָתַתִּי, וְעַכְשָׁו אַתָּה אוֹמֵר הָבֵא לִי עוֹד אֲחֵרִים שֶׁיִּשְׁמְרוּ עִמִּי, הֲרֵינִי מֵבִיא אֲחֵרִים שֶׁיִּשְׁמְרוּ עִמְּךָ וֶהֱוֵי יוֹדֵעַ שֶׁאֵין אֲנִי נוֹתֵן לָהֶם שְׂכַר שְׁמִירָה מִשֶּׁלִּי אֶלָּא מִתּוֹךְ שָׂכָר שֶׁנָּתַתִּי לְךָ מִשָּׁם הֵן נוֹטְלִין שְׂכָרָן. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, כְּשֶׁאָמַר לֹא אוּכַל אָנֹכִי לְבַדִּי לָשֵׂאת, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי נָתַתִּי בְּךָ רוּחַ וְדַעַת לְפַרְנֵס אֶת בָּנַי, וְלֹא הָיִיתִי מְבַקֵּשׁ אַחֵר כְּדֵי שֶׁתִּתְיַחֵד אַתָּה בְּאוֹתָהּ גְּדֻלָּה, וְאַתָּה מְבַקֵּשׁ אַחֵר, תֵּדַע שֶׁמִּשֶּׁלִּי אֵינָן נוֹטְלִין כְּלוּם אֶלָּא (במדבר יא, יז): וְאָצַלְתִּי מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלֶיךָ, וְאַף עַל פִּי כֵן משֶׁה לֹא חָסַר כְּלוּם, שֶׁלְּסוֹף אַרְבָּעִים שָׁנָה אָמַר לוֹ (במדברכז, יח כ): קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, וְנָתַתָּה מֵהוֹדְךָ עָלָיו, מַה כְּתִיב (דברים לד, ט): וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מָלֵא רוּחַ חָכְמָה כִּי סָמַךְ משֶׁה אֶת יָדָיו עָלָיו, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה נִתְנַבְּאוּ יְחִידִים וְלָעוֹלָם הַבָּא כָּל יִשְׂרָאֵל נַעֲשִׂין נְבִיאִים, שֶׁנֶּאֱמַר (יואל ג, א): וְהָיָה אַחֲרֵי כֵן אֶשְׁפּוֹךְ אֶת רוּחִי עַל כָּל בָּשָׂר וְנִבְּאוּ בְּנֵיכֶם וּבְנֹתֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וגו', כָּךְ דָּרַשׁ רַבִּי תַּנְחוּמָא בְּרַבִּי אַבָּא."
],
[
"הֲלָכָה מַהוּ לִפְרשׁ לַיָּם הַגָּדוֹל קֹדֶם לַשַּׁבָּת שְׁלשָׁה יָמִים, שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ (ספרי שופטים רג): אֵין מַפְלִיגִין בִּסְּפִינָה בַּיָּם הַגָּדוֹל שְׁלשָׁה יָמִים קֹדֶם לַשַּׁבָּת בִּזְּמַן שֶׁהוּא הוֹלֵךְ לְמָקוֹם רָחוֹק, אֲבָל אִם מְבַקֵּשׁ לִפְרשׁ כְּמוֹ מִצּוֹר לְצִידוֹן, מֻתָּר לוֹ לִפְרשׁ אֲפִלּוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת, מִפְּנֵי שֶׁהַדָּבָר יָדוּעַ שֶׁהוּא יָכוֹל לֵילֵךְ מִבְּעוֹד יוֹם, בִּשְׁלִיחַ הָרְשׁוּת, וְאִם הָיָה שְׁלִיחַ מִצְוָה, מֻתָּר לוֹ לִפְרשׁ בְּכָל יוֹם שֶׁיִּרְצֶה, לָמָּה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא שְׁלִיחַ מִצְוָה וּשְׁלִיחַ מִצְוָה דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת, וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּסֻכָּה שֶׁשָּׁנִינוּ שֶׁשְּׁלוּחֵי מִצְוָה פְּטוּרִין מִן הַסֻּכָּה, שֶׁאֵין לְךָ חָבִיב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּשָׁלִיחַ שֶׁמִּשְׁתַּלֵּחַ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה וְנוֹתֵן נַפְשׁוֹ כְּדֵי שֶׁיִּצְלַח בִּשְׁלִיחוּתוֹ, וְאֵין לְךָ בְּנֵי אָדָם שֶׁנִּשְׁתַּלְּחוּ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה וְנוֹתְנִין נַפְשָׁם לְהַצְלִיחַ בִּשְׁלִיחוּתָן כְּאוֹתָם שְׁנַיִם שֶׁשָּׁלַח יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע ב, א): וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מִן הַשִּׁטִּים שְׁנַיִם, מִי הָיוּ, שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ אֵלּוּ פִּינְחָס וְכָלֵב, וְהָלְכוּ וְנָתְנוּ נַפְשָׁם וְהִצְלִיחוּ בִּשְׁלִיחוּתָן. מַהוּ (יהושע ב, א): חֶרֶשׁ, מְלַמֵּד שֶׁעָשׂוּ עַצְמָן קַדָּרִין וְהָיוּ צוֹוְחִין הֲרֵי קְדֵרוֹת, מִי שֶׁיִּרְצֶה יָבוֹא וְיִקְנֶה, כָּל כָּךְ לָמָּה, שֶׁלֹא יַרְגִּישׁ בָּהֶן אָדָם, קְרֵי בֵּיהּ חֶרֶשׂ, כְּדֵי שֶׁלֹא יֹאמְרוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁהֵן מְרַגְּלִים. (יהושע ב, א): וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ בֵּית אִשָּׁה זוֹנָה וּשְׁמָהּ רָחָב וַיִּשְׁכְּבוּ שָׁמָּה, עָמְדָה וְקִבְּלָן, וְהִרְגִּישׁ בָּהֶן מֶלֶךְ יְרִיחוֹ וְשָׁמַע שֶׁבָּאוּ לַחְפֹּר אֶת הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע ב, ב): וַיֵּאָמַר לְמֶלֶךְ יְרִיחוֹ לֵאמֹר, כֵּיוָן שֶׁהָלְכוּ לְבַקְּשָׁם, מֶה עָשְׂתָה רָחָב, נָטְלָה אוֹתָם לְהַטְמִינָם, אָמַר לָהּ פִּינְחָס אֲנִי כֹהֵן וְהַכֹּהֲנִים נִמְשְׁלוּ לְמַלְאָכִים, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ב, ז): כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת וְתוֹרָה יְבַקְּשׁוּ מִפִּיהוּ כִּי מַלְאַךְ ה' צְבָאוֹת הוּא, וְהַמַּלְאָךְ מְבַקֵּשׁ נִרְאֶה מְבַקֵּשׁ אֵינוֹ נִרְאֶה. וּמִנַּיִן שֶׁנִּמְשְׁלוּ הַנְּבִיאִים כְּמַלְאָכִים, שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר בְּמשֶׁה (במדבר כ, טז): וַיִּשְׁלַח מַלְאָךְ וַיֹּצִאֵנוּ מִמִּצְרָיִם, וַהֲלוֹא משֶׁה הָיָה, אֶלָּא מִכָּאן שֶׁנִּמְשְׁלוּ הַנְּבִיאִים כְּמַלְאָכִים. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שופטים ב, א): וַיַּעַל מַלְאַךְ ה' מִן הַגִּלְגָּל אֶל הַבֹּכִים וַיֹּאמֶר אַעֲלֶה אֶתְכֶם מִמִּצְרַיִם, וַהֲלוֹא פִּינְחָס הָיָה, אֶלָּא מִיכָּן שֶׁנִּקְרְאוּ הַנְּבִיאִים מַלְאָכִים, לְפִיכָךְ אָמַר לָהּ פִּינְחָס אֲנִי כֹהֵן וְאֵינִי צָרִיךְ לְהַטְמִין, הַטְמִינִי לְכָלֵב חֲבֵרִי וַאֲנִי עוֹמֵד לִפְנֵיהֶן וְאֵינָן רוֹאִין אוֹתִי, וְכֵן עָשְׂתָה, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע ב, ד): וַתִּקַּח הָאִשָּׁה אֶת שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים וַתִּצְפְּנֵם אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא (יהושע ב, ד): וַתִּצְפְּנוֹ, הֲרֵי שֶׁלֹא הִטְמִינָה לְפִינְחָס אֶלָּא לְכָלֵב, לְלַמֶּדְךָ כַּמָּה נָתְנוּ שְׁנֵי צַדִּיקִים אֵלּוּ נַפְשָׁם לַעֲשׂוֹת שְׁלִיחוּתָם. אֲבָל שְׁלוּחִים שֶׁשָּׁלַח משֶׁה הָיוּ רְשָׁעִים, מִנַּיִן, מִמַּה שֶּׁקָּרִינוּ בָּעִנְיָן (במדבר יג, ב): שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים.",
"זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים עו, ו): אֶשְׁתּוֹלְלוּ אַבִּירֵי לֵב נָמוּ שְׁנָתָם. אֶשְׁתּוֹלְלוּ, אֵלּוּ משֶׁה וְאַהֲרֹן שֶׁשָּׁלְחוּ הַמְּרַגְּלִים וּבָאוּ וְאָמְרוּ לָשׁוֹן הָרָע עַל הָאָרֶץ וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין מַה לַּעֲשׂוֹת, אֶלָּא אַף משֶׁה וְאַהֲרֹן נִתְרַשְׁלוּ אֶת יָדָם, מִיָּד עָמַד כָּלֵב וְשִׁתֵּק כָּל אוֹתָן אֻכְלוּסִין, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יג, ל): וַיַּהַס כָּלֵב אֶת הָעָם, עָמַד לוֹ עַל הַסַּפְסָל וְהָיָה מְשַׁתְּקָן וְאוֹמֵר הַס, וְהֵם שׁוֹתְקִין לִשְׁמֹעַ מִמֶּנּוּ, אָמַר לָהֶם (במדבר יד, ז): טוֹבָה הָאָרֶץ מְאֹד מְאֹד, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה טוֹבָה גְדוֹלָה אֲנִי מַחֲזִיק לוֹ, שֶׁנֶאֱמַר (דברים א, לו): זוּלָתִי כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה, מַהוּ זוּלָתִי, לָזֶה אִתִּי יוֹתֵר מִשִּׁשִּׁים רִבּוֹא מִכֶּם, אַתֶּם לֹא מְצָאתֶם יְדֵיכֶם אֶלָּא כְּשַׁלְתֶּם, לְכָךְ נֶאֱמַר: אֶשְׁתּוֹלְלוּ אַבִּירֵי לֵב, כָּל כָּךְ לָמָּה עַל שֶׁהָיוּ שְׁלוּחִין טִפְּשִׁין, אָמַר שְׁלֹמֹה (משלי כו, ו): מְקַצֶּה רַגְלַיִם חָמָס שֹׁתֶה שֹׁלֵחַ דְּבָרִים בְּיַד כְּסִיל.",
"שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים, רַבִּי אַחָא הַגָּדוֹל פָּתַח (ישעיה מ, ח): יָבֵשׁ חָצִיר נָבֵל צִיץ וּדְבַר אֱלֹהֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ אוֹהֵב וְהִתְנָה עִמּוֹ וְאָמַר לוֹ לֵךְ עִמִּי וַאֲנִי נוֹתֵן לְךָ מַתָּנָה, הָלַךְ עִמּוֹ וָמֵת, אָמַר הַמֶּלֶךְ לִבְנוֹ שֶׁל אוֹהֲבוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁמֵּת אָבִיךָ אֵינִי חוֹזֵר בִּי בַּמַּתָּנָה שֶׁאָמַרְתִּי לוֹ, בּוֹא וְטֹל אַתָּה. כָּךְ הַדָּבָר, הַמֶּלֶךְ, מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְהָאוֹהֵב, זֶה אַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מא, ח): זֶרַע אַבְרָהָם אֹהֲבִי, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בּוֹא לֵךְ עִמִּי (בראשית יב, א): לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, הִתְנָה עִמּוֹ שֶׁיִּתֵּן לוֹ מַתָּנָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יג, יז): קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (בראשית יג, טו): כִּי אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה לְךָ אֶתְּנֶנָּה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, אַף עַל פִּי שֶׁהִתְנֵתִי עִם הָאָבוֹת לִתֵּן לָהֶם אֶת הָאָרֶץ וּמֵתוּ, אֵינִי חוֹזֵר בִּי אֶלָּא (ישעיה מ, ח): וּדְבַר אֱלֹהֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם.",
"שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (משלי י, כו): כַּחֹמֶץ לַשִּׁנַּיִם וְכֶעָשָׁן לָעֵינָיִם כֵּן הֶעָצֵל לְשֹׁלְחָיו, נִכָּרִים הָיוּ הַמְּרַגְּלִים שֶׁהָיוּ מוֹצִיאִין לָשׁוֹן הָרָע עַל הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ט, ב): וַיַּדְרְכוּ אֶת לְשׁוֹנָם קַשְׁתָּם שֶׁקֶר, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְעָשִׁיר שֶׁהָיָה לוֹ כֶּרֶם, כְּשֶׁהָיָה רוֹאֶה שֶׁהַיַּיִן יָפֶה הָיָה אוֹמֵר הַכְנִיסוּ אֶת הַיַּיִן בְּבֵיתִי, וּכְשֶׁהָיָה רוֹאֶה שֶׁהַיַּיִן חֹמֶץ, הָיָה אוֹמֵר הַכְנִיסוּ אֶת הַיַּיִן בְּבָתֵּיכֶם. אַף כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּשֶׁרָאָה שֶׁהַזְּקֵנִים מַעֲשֵׂיהֶם כְּשֵׁרִים, קָרָא אוֹתָן לִשְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יא, טז): אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ, וּכְשֶׁרָאָה אֶת הַמְרַגְּלִים שֶׁהֵן עֲתִידִין לַחְטֹא, קָרָא אוֹתָן לִשְׁמוֹ שֶׁל משֶׁה, שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים.",
"זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (משלי כו, ו): מְקַצֶּה רַגְלַיִם חָמָס שֹׁתֶה שֹׁלֵחַ דְּבָרִים בְּיַד כְּסִיל, וְכִי כְּסִילִים הָיוּ מְרַגְּלִים וַהֲלוֹא כְּבָר נֶאֱמַר: שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים, וּבְכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר אֲנָשִׁים בְּנֵי אָדָם צַדִּיקִים הֵם, שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר (שמות יז, ט): וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל יְהוֹשֻׁעַ בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמואל א יז, יב): וְהָאִישׁ בִּימֵי שָׁאוּל זָקֵן בָּא בַאֲנָשִׁים, (שמואל א א, יא): וְנָתַתָּה לַאֲמָתְךָ זֶרַע אֲנָשִׁים, לְאֵלּוּ אַתְּ קוֹרֵא כְּסִילִים, אֵלּוּ לֹא נִקְרְאוּ כְּסִילִים אֶלָּא עַל שֶׁהוֹצִיאוּ דִּבָּה עַל הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי י, יח): וּמוֹצִא דִבָּה הוּא כְסִיל, אַף עַל פִּי כֵן בְּנֵי אָדָם גְּדוֹלִים הָיוּ וְעָשׂוּ עַצְמָן כְּסִילִים, עֲלֵיהֶם אָמַר משֶׁה (דברים לב, כ): כִּי דוֹר תַּהְפֻּכֹת הֵמָּה בָּנִים לֹא אֵמֻן בָּם, שֶׁנִּבְחֲרוּ מִכָּל יִשְׂרָאֵל מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמִפִּי משֶׁה, שֶׁכֵּן כְּתִיב (דברים א, כג): וַיִּיטַב בְּעֵינַי הַדָּבָר וָאֶקַּח מִכֶּם שְׁנֵים עָשָׂר אֲנָשִׁים, מִכָּאן שֶׁהָיוּ צַדִּיקִים בִּפְנֵי יִשְׂרָאֵל וּבִפְנֵי משֶׁה, וְאַף משֶׁה לֹא רָצָה לְשַׁלְּחָם מִדַּעַת עַצְמוֹ עַד שֶׁנִּמְלַךְ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, פְּלוֹנִי מִשֵּׁבֶט פְּלוֹנִי, וְאָמַר לוֹ רְאוּיִים הֵם, וּמִנַּיִן שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהָיוּ רְאוּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יג, ג): וַיִּשְׁלַח אֹתָם משֶׁה מִמִּדְבַּר פָּארָן עַל פִּי ה', וְאַחַר כָּךְ לְסוֹף אַרְבָּעִים יוֹם נֶהֶפְכוּ וְעָשׂוּ כָּל הַצָּרָה וְגָרְמוּ לְאוֹתוֹ דּוֹר שֶׁיִּלְקֶה בְּאוֹתָהּ הַמַּכָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי דוֹר תַּהְפֻּכֹת הֵמָּה, שֶׁנִּתְבָּרְרוּ צַדִּיקִים וְנִתְהַפְּכוּ, לְכָךְ נֶאֱמַר: שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים (במדבר יג, טז): אֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים.",
"דָּבָר אַחֵר, שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ, (במדבר יב, א): וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמשֶׁה, וְאַחַר כָּךְ שְׁלַח לְךָ, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (ישעיה מד, יח): לֹא יָדְעוּ וְלֹא יָבִינוּ כִּי טַח מֵרְאוֹת עֵינֵיהֶם, מָה רָאָה לוֹמַר אַחַר מַעֲשֵׂה מִרְיָם שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים, אֶלָּא שֶׁהָיָה צָפוּי לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיֹּאמְרוּ לָשׁוֹן הָרָע עַל הָאָרֶץ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹא יִהְיוּ אוֹמְרִים לֹא הָיִינוּ יוֹדְעִין עֹנֶשׁ לָשׁוֹן הָרָע, לְפִיכָךְ סָמַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָעִנְיָן זֶה לָזֶה, לְפִי שֶׁדִּבְּרָה מִרְיָם בְּאָחִיהָ וְלָקְתָה בְּצָרַעַת, כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ הַכֹּל עָנְשׁוֹ שֶׁל לָשׁוֹן הָרָע, שֶׁאִם בִּקְּשׁוּ לוֹמַר לָשׁוֹן הָרָע יִהְיוּ מִסְתַּכְּלִין מַה נַּעֲשָׂה לְמִרְיָם, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא רָצוּ לִלְמֹד, לְכָךְ נֶאֱמַר לֹא יָדְעוּ וְלֹא יָבִינוּ כִּי טַח מֵרְאוֹת עֵינֵיהֶם.",
"דָּבָר אַחֵר, שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים, אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁלַח לְךָ, לֹא הָיָה מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיֵּלְכוּ, לָמָּה, שֶׁכְּבָר אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שִׁבְחָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל (דברים ח, ז): כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ וגו', וְכֵן הוּא אוֹמֵר (דברים יא, י): כִּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ וגו', וְעַד שֶׁהֵם בְּמִצְרַיִם אָמַר (שמות ג, ח): וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם וּלְהַעֲלֹתוֹ מִן הָאָרֶץ הַהִוא אֶל אֶרֶץ וגו', הַכָּתוּב אוֹמֵר (שמות יג, כא): וַה' הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן, וּמַהוּ שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים, אֶלָּא יִשְׂרָאֵל הֵן בִּקְּשׁוּ הַדְּבָרִים הַלָּלוּ, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהִגִּיעוּ לִירַשׁ אֶת הַתְּחוּמִין, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (דברים א, כא): רְאֵה נָתַן ה' אֱלֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ אֶת הָאָרֶץ, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְקָרְבוּ יִשְׂרָאֵל אֵצֶל משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים א, כב): וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כֻּלְּכֶם, זֶהוּ שֶׁאָמַר עֶזְרָא (נחמיה ט, טו יז): וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתֶיךָ וַיְמָאֲנוּ לִשְׁמֹעַ וְלֹא זָכְרוּ נִפְלְאֹתֶיךָ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (במדבר י, לג): לָתוּר לָהֶם מְנוּחָה. אֶלָּא אָמְרוּ (דברים א, כב): נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ וְיַחְפְּרוּ לָנוּ, אֶלָּא שֶׁלֹא הֶאֱמִינוּ. וְכֵן בְּדָוִד הוּא אוֹמֵר (תהלים עח, כב): כִּי לֹא הֶאֱמִינוּ בֵּאלֹהִים, וּכְתִיב (תהלים עח, י): וּבְתוֹרָתוֹ מֵאֲנוּ לָלֶכֶת. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר לְמָה הָיוּ דּוֹמִין, לְמֶלֶךְ שֶׁזִּמֵּן לִבְנוֹ אִשָּׁה נָאָה וּבַת טוֹבִים וַעֲשִׁירָה, אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ זִמַּנְתִּי לְךָ אִשָּׁה נָאָה וּבַת טוֹבִים וַעֲשִׁירָה. אָמַר לוֹ הַבֵּן אֵלֵךְ וְאֶרְאֶה אוֹתָהּ, שֶׁלֹא הָיָה מַאֲמִין לְאָבִיו, מִיָּד הֻקְשָׁה הַדָּבָר וְהֵרַע לְאָבִיו, אָמַר אָבִיו מָה אֶעֱשֶׂה אִם אוֹמַר לוֹ אֵינִי מַרְאֶה אוֹתָהּ לְךָ עַכְשָׁו הוּא אוֹמֵר כְּעוּרָה הָיְתָה לְפִיכָךְ לֹא רָצָה לְהַרְאוֹתָהּ, לְסוֹף אָמַר לוֹ רְאֵה אוֹתָהּ וְתֵדַע אִם כִּזַּבְתִּי לָךְ, וּבִשְׁבִיל שֶׁלֹא הֶאֱמַנְתָּ בִּי קוֹנָם שֶׁאֵין אַתָּה רוֹאֶה אוֹתָהּ בְּבֵיתְךָ, אֶלָּא לְבִנְךָ אֲנִי נוֹתְנָהּ. וְכָךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לְיִשְׂרָאֵל: טוֹבָה הָאָרֶץ, וְלֹא הֶאֱמִינוּ, אֶלָּא אָמְרוּ: נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ וְיַחְפְּרוּ לָנוּ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם מְעַכֵּב אֲנִי עֲלֵיהֶם הֵם אוֹמְרִים עַל שֶׁאֵינָהּ טוֹבָה לֹא הֶרְאָה אוֹתָהּ לָנוּ, אֶלָּא יִרְאוּ אוֹתָהּ וּבִשְׁבוּעָה שֶׁאֵין אֶחָד מֵהֶם נִכְנַס לְתוֹכָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יד, כג): אִם יִרְאוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָם וְכָל מְנַאֲצַי לֹא יִרְאוּהָ, אֶלָּא לִבְנֵיהֶם אֲנִי נוֹתְנָהּ.",
"כֵּיוָן שֶׁאָמְרוּ לְמשֶׁה נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ, הִתְחִיל משֶׁה עוֹמֵד וְתוֹהֶא אָמַר אֶפְשָׁר לִי לַעֲשׂוֹת דָּבָר עַד שֶׁאֶמָּלֵךְ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הָלַךְ וְנִמְלַךְ, אָמַר לוֹ כָּךְ וְכָךְ בָּנֶיךָ מְבַקְּשִׁים, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵין זֶה תְּחִלָּה לָהֶם, עַד שֶׁהֵם בְּמִצְרַיִם הִלְעִיגוּ לִי, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ז, טז): זוֹ לַעְגָּם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם, לְמוּדִים הֵם לְכָךְ, אֵינִי צָרִיךְ לְנַסּוֹתָם, שֶׁכָּתוּב (דניאל ב, כב): יָדַע מָה בַחֲשׁוֹכָא וּנְהוֹרָא עִמֵּהּ שְׁרֵא, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא משֶׁה יוֹדֵעַ אֲנִי מָה הֵם, אֶלָּא אִם בִּקַּשְׁתָּ שְׁלַח לְךָ לְעַצְמְךָ, מִנַיִן, שֶׁכֵּן כְּתִיב (במדבר יג, טז): אֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר שָׁלַח משֶׁה לָתוּר.",
"וַיִּקְרָא משֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן יְהוֹשֻׁעַ (במדבר יג, טז), מָה רָאָה משֶׁה לְהוֹסִיף עַל שְׁמוֹ שֶׁל יְהוֹשֻׁעַ יוּ\"ד, אֶלָּא כָּלֵב נָטַל שְׂכָרוֹ מִן הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע יד, ט): אִם לֹא הָאָרֶץ אֲשֶׁר דָּרְכָה רַגְלְךָ בָּהּ לְךָ תִהְיֶה לְנַחֲלָה וּלְבָנֶיךָ עַד עוֹלָם, וִיהוֹשֻׁעַ נָטַל שְׂכַר עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים שֶׁל מְרַגְּלִים, שֶׁנִּתּוֹסַף בּוֹ יוּ\"ד יַתִּיר, יו\"ד עֲשָׂרָה, (במדבר יג, טז): וַיִּקְרָא משֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן יְהוֹשֻׁעַ. דָּבָר אַחֵר, כֵּיוָן שֶׁרָאָה משֶׁה אוֹתָן שֶׁהָיוּ רְשָׁעִים אָמַר לִיהוֹשֻׁעַ יָהּ יוֹשִׁיעֲךָ מִן הַדּוֹר הַזֶּה.",
"אֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים (במדבר יג, טז), מָה הָיוּ שְׁמוֹתָן (במדבר יג, יג טו): סְתוּר בֶּן מִיכָאֵל, נַחְבִּי בֶּן וָפְסִי, גְּאוּאֵל בֶּן מָכִי, יֵשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁשְּׁמוֹתָם נָאִים וּמַעֲשֵׂיהֶם כְּעוּרִים, שְׁמוֹתָם כְּעוּרִים וּמַעֲשֵׂיהֶם נָאִים, שֶׁשְּׁמוֹתֵיהֶם נָאִים וּמַעֲשֵׂיהֶם נָאִים, שְׁמוֹתֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם כְּעוּרִים. שְׁמוֹתֵיהֶם נָאִים וּמַעֲשֵׂיהֶם כְּעוּרִים, זֶה יִשְׁמָעֵאל וְעֵשָׂו, יִשְׁמָעֵאל, שׁוֹמֵעַ אֵל, עֵשָׂו, עוֹשֶׂה רְצוֹן עוֹשָׂיו, וּמַעֲשֵׂיהֶם רָעִים. שְׁמוֹתֵיהֶם כְּעוּרִים וּמַעֲשֵׂיהֶם נָאִים, אֵלּוּ עוֹלֵי גוֹלָה (עזרא ב, נג): בְּנֵי בַרְקוֹס בְּנֵי סִיסְרָא בְּנֵי תָמַח. שְׁמוֹתֵיהֶם כְּעוּרִים וּמַעֲשֵׂיהֶם כְּעוּרִים, אֵלּוּ הַמְּרַגְּלִים, מַה כְּתִיב בָּהֶן, סְתוּר, שֶׁסְּתָרוֹ מִן הָעוֹלָם.",
"וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם עֲלוּ זֶה בַּנֶּגֶב (במדבר יג, יז), עִם שֶׁהֵם עוֹלִים אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה הַכֹּהֵן בְּרַבִּי מָצְאוּ שְׁלשָׁה בְּנֵי עֲנָקִים (במדבר יג, כב): וְשָׁם אֲחִימִָן שֵׁשַׁי וְתַלְמַי, לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ אֲחִימָן, שֶׁהָיָה אוֹמֵר אַחַי מַן יָבוֹא עָלַי. שֵׁשַׁי, שֶׁהָיָה בָּרִיא כְּשַׁיִּשׁ. תַּלְמַי, שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה תְּלָמִים בָּאָרֶץ (, כב): יְלִידֵי הָעֲנָק, שֶׁרָאוּהוּ שֶׁהָיָה עוֹנֵק אֶת הַשֶּׁמֶשׁ. כְּשֶׁרָאוּ אוֹתָן מְרַגְּלִים, נִתְיָרְאוּ, לְפִיכָךְ אָמְרוּ (במדבר יג, לא): כִּי חָזָק הוּא מִמֶּנּוּ. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ הֵטִיחוּ דְבָרִים כְּלַפֵּי מַעְלָה, וּבְאוֹתוֹ עָוֹן נִגְזַר עֲלֵיהֶם גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת, מָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לְיִרְמְיָה לֵךְ אֱמֹר לָהֶן אֵין אַתֶּם יוֹדְעִים מָה הוֹצֵאתֶם מִפִּיכֶם, (ירמיה יא, טז): לְקוֹל הֲמוּלָּה גְדֹלָה, שֶׁאֲמַרְתֶּם מַה גְּרַמְתֶּם לְעַצְמְכֶם הִצִּיתֶם אֵשׁ עֲלֵיכֶם, (במדבר יד, לד): יוֹם לַשָּׁנָה יוֹם לַשָּׁנָה תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֹנֹתֵיכֶם. אָמְרוּ (במדבר יג, לג): וַנְהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וִתַּרְתִּי עֲלֵיהֶם, אֶלָּא (במדבר יג, לג): וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם. יוֹדְעִים הֱיִיתֶם מֶה עָשִׂיתִי אֶתְכֶם לְעֵינֵיהֶם, מִי יֹאמַר שֶׁלֹא הֱיִיתֶם בְּעֵינֵיהֶם כְּמַלְאָכִים. מַה גְּרַמְתֶּם לְעַצְמְכֶם (במדבר יד, לד): בְּמִסְפַּר הַיָּמִים אֲשֶׁר תַּרְתֶּם אֶת הָאָרֶץ, לֹא דַיָּם כָּךְ אֶלָּא שֶׁלֹא נִכְנְסוּ לָאָרֶץ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל בָּעוֹלָם הַזֶּה עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ שְׁלוּחֵי בָּשָׂר וָדָם נִגְזַר עֲלֵיהֶם שֶׁלֹא יִכָּנְסוּ לָאָרֶץ, אֲבָל לָעוֹלָם הַבָּא אֲנִי מְשַׁלֵּחַ לָכֶם מַלְאָכִי פִּתְאוֹם וִיפַנֶּה אֶת הַדֶּרֶךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ג, א): הִנְנִי שֹׁלֵחַ מַלְאָכִי וּפִנָּה דֶרֶךְ לְפָנָי וּפִתְאֹם יָבוֹא אֶל הֵיכָלוֹ.",
"וַיִּשְׁלַח אֹתָם משֶׁה לָתוּר אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם עֲלוּ זֶה בַּנֶּגֶב וַעֲלִיתֶם אֶת הָהָר (במדבר יג, יז), שֶׁכֵּן הַתַּגָרִין מַרְאִין אֶת הַפְּסֹלֶת תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ מַרְאִין אֶת הַשֶּׁבַח, (במדבר יג, יח): וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ, שָׁלשׁ פְּעָמִים אָמַר לָהֶם וּמָה הָאָרֶץ, לָמָּה בָּרִאשׁוֹן וּרְאִיתֶם וגו', אָמַר לָהֶם הֱיוּ מִסְתַּכְּלִין בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, יֵשׁ אֶרֶץ שֶׁמְגַדֶּלֶת גִּבּוֹרִים, וְיֵשׁ אֶרֶץ שֶׁמְגַדֶּלֶת חַלָּשִׁים, וְיֵשׁ שֶׁמְגַדֶּלֶת אֻכְלוּסִין וְיֵשׁ מְמַעֶטֶת אֻכְלוּסִין, כָּךְ פְּקָדָן (במדבר יג, יח): וְאֶת הָעָם הַיּשֵׁב עָלֶיהָ הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה הַמְעַט הוּא אִם רָב, (במדבר יג, יט): וּמָה הָאָרֶץ אֲשֶׁר הוּא ישֵׁב בָּהּ, מִנַּיִן אַתֶּם יוֹדְעִין כֹּחָם, אִם בְּמַחֲנִים הֵם שְׁרוּיִין הֵם גִּבּוֹרִים, בּוֹטְחִין עַל כֹּחָם, אִם בְּמִבְצָרִים, חַלָּשִׁים הֵם וְלִבָּם רַךְ, (במדבר יג, כ): וּמָה הָאָרֶץ הַשְּׁמֵנָה הִוא, אִם פֵּרוֹתֶיהָ קַלִּים אִם שְׁמֵנִים, אָמַר לָהֶם הִסְתַּכְּלוּ בָּאֲבָנִים וּבַצְּרוֹרוֹת שֶׁלָּהּ, אִם שֶׁל צוֹנָמָא הֵם שְׁמֵנִים הֵם, אִם שֶׁל חֲרָסִים הֵם רָזִים הֵם. (במדבר יג, כ): וְהַיָּמִים יְמֵי בִּכּוּרֵי עֲנָבִים, מִכָּאן אָמְרוּ אֵין תְּקוּפַת תַּמּוּז בְּלֹא תְאֵנִים וַעֲנָבִים.",
"וַיַּעֲלוּ וַיָּתֻרוּ אֶת הָאָרֶץ (במדבר יג, כא), כֵּיצַד, הָיוּ נִכְנָסִים לְעִיר הַדֶּבֶר נוֹגֵף אֶת הַגְּדוֹלִים וּמִתְעַסְּקִים בְּנֵי הָעִיר בִּקְבוּרָתָן וּבְרִיָּה לֹא הָיְתָה רוֹאָה אוֹתָם, לְכָךְ אָמְרוּ (במדבר יג, לב): הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ וגו', בַּנִּסִּים שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בּוֹ הוֹצִיאוּ דִּבָּה. (במדבר יג, כב): וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב וַיָּבֹא עַד חֶבְרוֹן וְשָׁם אֲחִימָן, שֶׁהָיוּ עַד מְאֹד גִּבּוֹרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ט, ב): אֲשֶׁר אַתָּה יָדַעְתָּ וְאַתָּה שָׁמַעְתָּ מִי יִתְיַצֵּב לִפְנֵי בְּנֵי עֲנָק. (במדבר יג, כב): וְחֶבְרוֹן שֶׁבַע שָׁנִים נִבְנְתָה, לְהוֹדִיעֲךָ שִׁבְחָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַפְּסֹלֶת שֶׁלָּהּ מְשֻׁבָּח הַרְבֵּה יוֹתֵר מִן הַמְשֻׁבָּח שֶׁל מִצְרַיִם, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁיָּצְאוּ וְנָחֲלוּ בְּנֵי נֹחַ אֶת הָעוֹלָם אַחַר הַמַּבּוּל, הֵם בָּנוּ עֲיָרוֹת תְּחִלָּה, וְלֹא בִּמְקוֹם הַשֶּׁבַח אֶלָּא בִּמְקוֹם הַפְּסֹלֶת שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְצֹעַן מִצְרַיִם הִיא הַטּוֹבָה שֶׁבְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, וְזוֹ קָדְמָה לָהּ שֶׁבַע שָׁנִים. וְאִם תֹּאמַר לֹא מִי שֶׁבָּנָה זוֹ לֹא בָּנָה זוֹ, הוּא הַדּוֹר הִיא הַמִּשְׁפָּחָה (בראשית י, ו): וּבְנֵי חָם כּוּשׁ וּמִצְרַיִם וּפוּט וּכְנָעַן, וְעָמְדוּ וּבָנוּ זוֹ לִפְנֵי זוֹ. וְחֶבְרוֹן שֶׁבַע שָׁנִים נִבְנְתָה לִפְנֵי צֹעַן מִצְרָיִם.",
"וַיָּבֹאוּ עַד נַחַל אֶשְׁכֹּל (במדבר יג, כג), לֹא רָצוּ לִטֹּל מִפֵּרוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אִלּוּלֵי כָּלֵב שֶׁשָּׁלַף אֶת הַזַּיִן וַיָּרָץ לִפְנֵיהֶם וְאָמַר לָהֶם אִם אֵין אַתֶּם נוֹטְלִים אוֹ אַתֶּם הוֹרְגִים אוֹתִי אוֹ אֲנִי הוֹרֵג אֶתְכֶם לֹא הָיוּ נוֹטְלִים, לְפִיכָךְ (יהושע יד, ט): אִם לֹא הָאָרֶץ אֲשֶׁר דָּרְכָה רַגְלְךָ בָּהּ לְךָ תִהְיֶה. (במדבר יג, כג): וַיִּשָֹּׂאֻהוּ בַמּוֹט בִּשְׁנָיִם, אֵין פָּחוֹת מִשְּׁנֵי מוֹטוֹת, לְפִי שֶׁאֵין אוֹמֵר בַּמּוֹט שְׁנַיִם, אֶלָּא בִּשְׁנָיִם. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שְׁלשָׁה, בַמּוֹט אֶחָד, בִּשְׁנָיִם הֲרֵי שְׁלשָׁה. וְכַמָּה הָיָה מַשֹּׂוֹי שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, נֶאֱמַר בָּאֲבָנִים שֶׁנָּטְלוּ מִן הַיַּרְדֵּן (יהושע ד, כ): וְאֶת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר לָקְחוּ מִן הַיַּרְדֵּן הֵקִים יְהוֹשֻׁעַ בַּגִּלְגָל, כַּמָּה שִׁעוּרָהּ שֶׁל כָּל אַחַת וְאַחַת, מַשְֹּׂאוֹי אַרְבָּעִים סְאָה, מִכָּאן אַתָּה מְחַשֵּׁב לְאוֹתוֹ אֶשְׁכֹּל, אָדָם נוֹשֵׂא מַשְֹּׂאוֹי לְעַצְמוֹ מַגְבִּיהַּ סְאָה, מַגְבִּיהַּ עָלָיו חֲבֵרוֹ נוֹשֵׂא סְאָתַיִם, וְאִם מַגְבִּיהַּ סָאתַיִם נוֹשֵׂא עִם חֲבֵרוֹ נוֹשֵׂא שָׁלשׁ, הֱוֵי מִכָּאן מְחַשֵּׁב.",
"וַיָּשֻׁבוּ מִתּוּר הָאָרֶץ מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם (במדבר יג, כה), וַהֲלוֹא אַתְּ מוֹצֵא שֶׁהָלְכוּ מִן הַדָּרוֹם לַצָּפוֹן אַרְבָּעִים יוֹם, וְאַרְבָּעִים יוֹם הָיוּ מְהַלְּכִין אֶת כֻּלָּהּ, אֶלָּא שֶׁגָּלוּי הָיָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהֵן בָּאִין וְאוֹמְרִים לָשׁוֹן הָרָע עַל הָאָרֶץ, וְנִגְזַר עַל אוֹתוֹ הַדּוֹר שָׁנִים שֶׁל צָרָה, יוֹם לַשָּׁנָה יוֹם לַשָּׁנָה, וְקִפֵּץ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִפְנֵיהֶם אֶת הַדָּרֶךְ.",
"לַמָּקוֹם הַהוּא קָרָא נַחַל אֶשְׁכּוֹל (במדבר יג, כד), זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (ישעיה מו, י): מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית, שֶׁהַכֹּל צָפוּי הָיָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֶשְׁכּוֹל אוֹהֲבוֹ שֶׁל אַבְרָהָם הָיָה, וְנִקְרָא אֶשְׁכּוֹל (במדבר יג, כד): עַל אֹדוֹת הָאֶשְׁכּוֹל שֶׁעֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לִכְרוֹת מִמְּקוֹמוֹ.",
"וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן, וַיְסַפְּרוּ לוֹ וַיֹּאמְרוּ בָּאנוּ אֶל הָאָרֶץ וגו' אֶפֶס כִּי עַז הָעָם (במדבר יג, כו כח), כָּךְ דַרְכָּן שֶׁל מְסַפְּרֵי לָשׁוֹן הָרָע, פּוֹתְחִין בְּטוֹבָה וּמַשְׁלִימִין בְּרָעָה.",
"עֲמָלֵק יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב (במדבר יג, כט), מָה רָאוּ לִפְתֹּחַ בַּעֲמָלֵק, מָשָׁל לְתִינוֹק שֶׁסָּרַח וְלָקָה בָּרְצוּעָה, וּכְשֶׁמְבַקְּשִׁין לְהַפְחִידוֹ מַזְכִּירִין לוֹ הָרְצוּעָה שֶׁלָּקָה בָהּ, כָּךְ הָיָה עֲמָלֵק רְצוּעָה רָעָה לְיִשְׂרָאֵל. וּמָה רָאָה לֵישֵׁב לוֹ עַל הַסְּפָר עַל דֶּרֶךְ כְּנִיסָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ, כָּךְ צִוָּהוּ עֵשָׂו זְקֵנוֹ לְקַדְּמָן לַדֶּרֶךְ, וְעָקַר מִמְּקוֹמוֹ וְיָשַׁב לוֹ בַּדֶּרֶךְ, (במדבר יד, מה): וַיֵּרֶד הָעֲמָלֵקִי וְהַכְּנַעֲנִי, וַיַּכּוּם וַיַּכְּתוּם עַד הַחָרְמָה.",
"וַיַּהַס כָּלֵב (במדבר יג, ל), שֶׁבַּתְּחִלָּה אָמַר לָהֶם אֲנִי עִמָּכֶם בָּעֵצָה, וּבְלִבּוֹ הָיָה לוֹמַר אֱמֶת, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע יד, ז ח): וָאָשֵׁב אֹתוֹ דָּבָר כַּאֲשֶׁר עִם לְבָבִי, וְאַחַי אֲשֶׁר עָלוּ עִמִּי הִמְסִיו אֶת לֵב הָעָם. וְכֵן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵעִיד עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יד, כד): וְעַבְדִּי כָלֵב עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ. כְּשֶׁבָּאוּ הַמְרַגְּלִים אָמְרוּ נֶאֱמָן עָלֵינוּ כָּלֵב, מִיָּד עָמַד עַל הַסַּפְסָל וְשִׁתֵּק אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ מְצַוְּחִין עַל משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּהַס כָּלֵב, וְהֵם הָיוּ סְבוּרִין שֶׁהָיָה אוֹמֵר לָשׁוֹן הָרָע, לְפִיכָךְ שָׁתְקוּ, פָּתַח וְאָמַר (במדבר יג, ל): עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ. מִיָּד חָלְקוּ כְּנֶגְדוֹ וְאָמְרוּ (במדבר יד, לא): לֹא נוּכַל לַעֲלוֹת אֶל הָעָם וגו'.",
"וַתִּשָֹּׂא כָּל הָעֵדָה וַיִּתְּנוּ אֶת קוֹלָם (במדבר יד, א), זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (משלי יח, ח): דִּבְרֵי נִרְגָּן כְּמִתְלַהֲמִים וְהֵם יָרְדוּ חַדְרֵי בָטֶן, דְּבָרִים שֶׁרָגְנוּ אַחַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, גָרְמוּ לָהֶם צָרָה גְּדוֹלָה, שֶׁאִלּוּ לֹא נִשְׁתַּוּוּ לַמְּרַגְּלִים לֹא הָיוּ לוֹקִין עִמָּהֶם, אֶלָּא הִשְׁלִימוּ אַחֲרֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים א, כז): וַתֵּרָגְנוּ בְאָהֳלֵיכֶם וַתֹּאמְרוּ, מַהוּ וַתֵּרָגְנוּ, תַּרְתֶּם גְּנוּת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁקְּרָאָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶרֶץ טוֹבָה. וַתִּשָֹּׂא כָּל הָעֵדָה וַיִּתְּנוּ אֶת קוֹלָם, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (ירמיה יב, ח): נָתְנָה עָלַי בְּקוֹלָהּ עַל כֵּן שְׂנֵאתִיהָ, אוֹתוֹ קוֹל שֶׁבְּכִיתֶם, גָּרַם לָכֶם לִהְיוֹת שְׂנוּאִין, וְעַל אוֹתוֹ הַדּוֹר אָמַר יְשַׁעְיָה (ישעיה יז, יא): בְּיוֹם נִטְעֵךְ תְּשַׂגְשֵׂגִי וּבַבֹּקֶר זַרְעֵךְ תַּפְרִיחִי. בַּיּוֹם שֶׁאָמַר לִטַּע אֶתְכֶם בָּאָרֶץ נַעֲשֵׂיתֶם סִיגִים, וּבַבֹּקֶר זַרְעֵךְ תַּפְרִיחִי, עַד שֶׁלֹא בָּא הַשָּׁרָב פְּרַחְתֶּם, (ישעיה יז, יא): נֵד קָצִיר בְּיוֹם נַחֲלָה, בַּיּוֹם שֶׁעָבַרְתִּי לִתֵּן לָכֶם נַחֲלַת אֲבִיכֶם, נַעֲשֵׂיתֶם קָלוֹן בָּעוֹלָם, (ישעיה יז, יא): וּכְאֵב אָנוּשׁ, זֶה הַפֻּרְעָנוּת שֶׁשְּׁלַחְתֶּם יְרוּשָׁה לְדוֹרוֹת, שֶׁבָּכוּ בְּלֵיל תִּשְׁעָה בְּאָב, וְאָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתֶּם בְּכִיתֶם בְּכִיָּה שֶׁל חִנָּם לְפָנַי, אֲנִי אֶקְבַּע לָכֶם בְּכִיָּה לְדוֹרוֹת, וּמִן אוֹתָהּ שָׁעָה נִגְזְרָה עַל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁתִּתְחָרֵב, כְּדֵי שֶׁיִּגְלוּ יִשְׂרָאֵל לְבֵין הָאֻמּוֹת, שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר (תהלים קו, כו כז): וַיִּשָֹּׂא יָדוֹ לָהֶם לְהַפִּיל אוֹתָם בַּמִּדְבָּר, וּלְהַפִּיל זַרְעָם בַּגּוֹיִם וּלְזָרוֹתָם בָּאֲרָצוֹת, נְשִׂיאוּת יַד כְּנֶגֶד נְשִׂיאוּת קוֹל.",
"וַיִּנוּ עַל משֶׁה וְעַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם כָּל הָעֵדָה (במדבר יד, ב), אֵלּוּ סַנְהֶדְרָאוֹת (במדבר יד, ב): לוּ מַתְנוּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁעָלָה אֶחָד לַבִּימָה שֶׁלּוֹ לִדּוֹן, הוֹצִיא דָּבָר מִפִּיו בַּמֶּה שֶׁחִיֵּב אֶת עַצְמוֹ, הִנִּיחַ הַמֶּלֶךְ אֶת הָאִילוֹגִין שֶׁלּוֹ וְחִיְּבוֹ מִפִּיו, אָמַר לוֹ בַּדִּין שֶׁהוֹצֵאתָ מִפִּיךָ בּוֹ אֲנִי דָּנְךָ, יְהֵא לְךָ כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתָּ. אַף כָּךְ אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (במדבר יד, כט): בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִפְּלוּ פִגְרֵיכֶם (במדבר יד, כח): חַי אָנִי נְאֻם ה' אִם לֹא כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם בְּאָזְנָי כֵּן אֶעֱשֶׂה לָכֶם. הִתְחִילוּ לוֹמַר (במדבר יד, ג ט): וְלָמָּה ה' מֵבִיא אֹתָנוּ, וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה, וַיִּפֹּל משֶׁה וְאַהֲרֹן עַל פְּנֵיהֶם לִפְנֵי כָּל קְהַל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה מִן הַתָּרִים אֶת הָאָרֶץ קָרְעוּ בִּגְדֵיהֶם וַיֹּאמְרוּ אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִם חָפֵץ בָּנוּ ה' וְהֵבִיא אֹתָנוּ, אַךְ בַּה' אַל תִּמְרֹדוּ וְאַתֶּם, אָמְרוּ לָהֶם אֵין אַתֶּם נֶאֱמָנִים עָלֵינוּ, אַחֵינוּ חוֹשְׁשִׁים בָּנוּ יוֹתֵר מִכֶּם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים א, כח): אָנָה אֲנַחְנוּ עֹלִים אַחֵינוּ הֵמַסּוּ אֶת לְבָבֵנוּ לֵאמֹר, (במדבר יד, י): וַיֹּאמְרוּ כָּל הָעֵדָה לִרְגּוֹם אֹתָם בָּאֲבָנִים, וּמִי הֵם משֶׁה וְאַהֲרֹן, (במדבר יד, י): וּכְבוֹד ה' נִרְאָה, מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ זוֹרְקִין אֲבָנִים וְהֶעָנָן מְקַבֵּל.",
"וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה עַד אָנָה יְנַאֲצֻנִי הָעָם הַזֶּה (במדבר יד, יא), אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁתֵּי צְוָחוֹת צָוַחְתִּי מִפְּנֵיכֶם, סוֹפְכֶם לִצְוֹחַ אַרְבַּע, בְּשִׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת, (תהלים יג, ב ג): עַד אָנָה ה' תִּשְׁכָּחֵנִי נֶצַח עַד אָנָה תַּסְתִּיר אֶת פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי עַד אָנָה אָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשִׁי עַד אָנָה יָרוּם אֹיְבִי עָלָי. צָוַחְתִּי (במדבר יד, כז): עַד מָתַי לָעֵדָה הָרָעָה, סוֹפְכֶם לִצְוֹחַ (תהלים ו, ד): וְנַפְשִׁי נִבְהֲלָה מְאֹד וְאַתָּה ה' עַד מָתָי. (במדבר יד, יב): אַכֶּנּוּ בַדֶּבֶר, אָמַר משֶׁה רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הַבֵּט לִבְרִית אֲבוֹתָם שֶׁנִּשְׁבַּעְתָּ לָהֶם שֶׁתַּעֲמִיד מֵהֶם מְלָכִים נְבִיאִים וְכֹהֲנִים. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאֵין אַתָּה מִבֵּינֵיהֶם (שמות לב, י): וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָדוֹל. כֵּיוָן שֶׁרָאָה משֶׁה כָּךְ עָמַד בְּמִדָּה אַחֶרֶת (במדבר יד, יג יד): וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל ה' וְשָׁמְעוּ מִצְרַיִם, וְאָמְרוּ אֶל יוֹשֵׁב הָאָרֶץ הַזֹּאת, יֹאמְרוּ שֶׁלֹא הָיָה בּוֹ כֹּחַ לָזוּן אוֹתָם. אָמַר לוֹ וַהֲלוֹא רָאוּ נִסִּים וּגְבוּרוֹת שֶׁעָשִׂיתִי עַל הַיָּם, אוֹמְרִים בָּנוּ הָיָה יָכוֹל לַעֲמֹד בִּשְׁלשִׁים וְאֶחָד אֵין יָכוֹל לַעֲמֹד, רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים עֲשֵׂה בִּשְׁבִילְךָ (במדבר יד, יז): וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ ה', וּתְנַצֵּחַ מִדַּת רַחֲמִים לְמִדַּת הַדִּין, (במדבר יד, יז): כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לֵאמֹר, אֲנִי אָמַרְתִּי לְפָנֶיךָ בְּאֵיזֶה מִדָּה אַתָּה דָן אֶת עוֹלָמְךָ (שמות לג, יג): הוֹדִיעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶיךָ, הֶעֱבַרְתָּ מִמֶּנִּי (שמות לד, ו): וַיַּעֲבֹר ה' עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא, אוֹתָהּ הַמִּדָּה שֶׁאָמַרְתָּ לִי קַיֵּים (שמות לד, ו): ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן (במדבר יד, יט): סְלַח נָא. קִבֵּל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת דְּבָרָיו וְהוֹדָה לוֹ (במדבר יד, כ): וַיֹּאמֶר ה' סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ, שֶׁכֵּן עֲתִידִים הַמִּצְרִים לוֹמַר כִּדְבָרֶיךָ.",
"וְאוּלָם חַי אָנִי (במדבר יד, כא), אִם יִרְאוּ הָאֲנָשִׁים הָעֹלִים מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה (במדבר לב, יא), בֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה בֵּין שֶׁהָיָה עִמָּהֶם בָּעֵצָה בֵּין שֶׁלֹא הָיָה עִמָּהֶם בָּעֵצָה. פָּחוֹת מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וְלֹא הֵבִיא שְׁתֵּי שַׂעֲרוֹת בֵּין שֶׁהָיָה עִמָּהֶם בָּעֵצָה בֵּין שֶׁלֹא הָיָה עִמָּהֶם בָּעֵצָה. וְאִם הֵבִיא שְׁתֵּי שַׂעֲרוֹת וְהוּא פָּחוֹת מֵעֶשְׂרִים, הָיָה עִמָּהֶן בָּעֵצָה לֹא הָיָה נִכְנַס, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא מֵת אֶחָד מֵהֶן פָּחוֹת מִשִּׁשִּׁים שָׁנָה. בּוֹא וּרְאֵה מַה (מלאכי ג, יח): בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע בֵּין עֹבֵד אֱלֹהִים לַאֲשֶׁר לֹא עֲבָדוֹ. מָשָׁל לְמַטְרוֹנִיתָא שֶׁהָיְתָה לָהּ שִׁפְחָה כּוּשִׁית, וְהָלַךְ בַּעֲלָהּ לִמְדִינַת הַיָּם, כָּל הַלַּיְלָה אוֹמֶרֶת אוֹתָהּ שִׁפְחָה לְאוֹתָהּ מַטְרוֹנָה אֲנִי נָאָה מִמֵּךְ וְהַמֶּלֶךְ אוֹהֵב אוֹתִי יוֹתֵר מִמֵּךְ. אָמְרָה לָהּ אוֹתָהּ מַטְרוֹנָה יָבֹא הַבֹּקֶר וְנֵדַע מִי נָאָה וּמִי שֶׁאוֹהֵב אוֹתָהּ הַמֶּלֶךְ. אַף כָּךְ אֻמּוֹת הָעוֹלָם אוֹמְרִים לְיִשְׂרָאֵל אֲנַחְנוּ מַעֲשֵׂינוּ יָפִים וּבָנוּ חָפֵץ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְכָךְ אָמַר יְשַׁעְיָה יָבוֹא הַבֹּקֶר וְאָנוּ יוֹדְעִין בְּמִי חָפֵץ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כא, יב): אָמַר שֹׁמֵר אָתָא בֹקֶר וְגַם לָיְלָה, יָבוֹא הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁנִּקְרָא בֹּקֶר וְאָנוּ יוֹדְעִין בְּמִי חָפֵץ, (מלאכי ג, יח): וְשַׁבְתֶּם וּרְאִיתֶם בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע, כְּתִיב (תהלים סב, י): אַךְ הֶבֶל בְּנֵי אָדָם כָּזָב בְּנֵי אִישׁ, אָמַר רַבִּי חִיָּיא בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי כָּל הֲבָלִים שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה, (תהלים סב, י): בְּמֹאזְנַיִם לַעֲלוֹת, מוֹחֵל לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַזָּל מֹאזְנַיִם בְּחֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי, (ויקרא טז, ל): כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם.",
"וַיֹּאמֶר ה' עַד אָנָה יְנַאֲצֻנִי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי א, כה): וַתִּפְרְעוּ כָל עֲצָתִי וְתוֹכַחְתִּי לֹא אֲבִיתֶם (משלי א, ל): נָאֲצוּ כָּל תּוֹכַחְתִּי. מַהוּ וַתִּפְרְעוּ, אֶלָּא כָּל טוֹבָה שֶׁיָּעַצְתִּי עֲלֵיכֶם קִלְקַלְתֶּם אוֹתָהּ וּפְרַעְתֶּם אוֹתָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַתִּפְרְעוּ כָל עֲצָתִי. מִתְּחִלָּה (שמות ג, ח): וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם, וְאַתֶּם לֹא עֲשִׂיתֶם כֵּן, בָּאתֶם לַיָּם וּמִיָּד קִלְקַלְתֶּם אֶת הָעֵצָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קו, ז): וַיַּמְרוּ עַל יָם בְּיַם סוּף. בְּאַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת שֶׁל מַלְאָכִים יָרַדְתִּי בִּשְׁבִילְכֶם, וְהָיִיתִי מוֹסֵר לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִכֶּם שְׁנֵי מַלְאָכִים, אֶחָד חוֹגְרוֹ זֵינוֹ וְאֶחָד נוֹתֵן עֲטָרָה בְּרֹאשׁוֹ. רַבִּי יְהוּדָה דְּצִפֳּרִין אָמַר זוֹנִים אָסַר לָהֶם, וְרַבִּי סִימָאי אוֹמֵר פּוֹרְפִּירָא הִלְבִּישָׁן וְשֵׁם הַמְפֹרָשׁ חָקוּק עָלָיו, וְכָל הַיָּמִים שֶׁהָיָה בְּיָדָם לֹא הָיָה דָּבָר רָע נוֹגֵעַ בָּהֶם, וְלֹא מַלְאַךְ הַמָּוֶת, וְלֹא דָּבָר אַחֵר, וְכֵיוָן שֶׁחָטְאוּ אָמַר לָהֶם משֶׁה (שמות לג, ה): וְעַתָּה הוֹרֵד עֶדְיְךָ, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה (שמות לג, ד): וַיִּשְׁמַע הָעָם אֶת הַדָּבָר הָרָע הַזֶּה, מַה כְּתִיב (שמות לג, ו): וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֶדְיָם, מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַתַּן תּוֹרָה הֵבִיא לְמַלְאַךְ הַמָּוֶת אָמַר לוֹ הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּרְשׁוּתְךָ חוּץ מֵאֻמָּה זוֹ שֶׁבָּחַרְתִּי לִי. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אָמַר מַלְאַךְ הַמָּוֶת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל חִנָּם נִבְרֵאתִי בָּעוֹלָם, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּרָאתִי אוֹתְךָ שֶׁתְּהֵא מְשַׁכֵּל בְּעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים חוּץ מֵאֻמָּה זוֹ שֶׁאֵין לְךָ רְשׁוּת עָלֶיהָ. רְאֵה עֵצָה שֶׁיָּעַץ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲלֵיהֶם שֶׁיִּהְיוּ חַיִּים וְקַיָּמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ד, ד): וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים וגו', וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמות לב, טז): וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא חָרוּת, מַהוּ חָרוּת, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר חֵרוּת מִן הַמַּלְכֻיּוֹת, וְרַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר מִמַּלְאַךְ הַמָּוֶת, וְרַבִּי אוֹמֵר מִן הַיִּסּוּרִין. רְאוּ עֵצָה שֶׁיָּעַץ עֲלֵיהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמִיָּד קִלְקְלוּ הָעֵצָה אַרְבָּעִים יוֹם, לְכָךְ נֶאֱמַר: וַתִּפְרְעוּ כָל עֲצָתִי, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי אָמַרְתִּי שֶׁאֵין אַתֶּם חוֹטְאִים וְתִהְיוּ חַיִּים וְקַיָּמִים כְּמוֹתִי, כְּמוֹ שֶׁאֲנִי חַי וְקַיָּם לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, (תהלים פב, ו): אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם, כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת שֶׁאֵין מֵתִים, וּבִקַּשְׁתֶּם אַחַר הַגְּדֻלָּה הַזֹּאת לָמוּת, (תהלים פב, ז): אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן, כְּאָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁצִּוִּיתִי אוֹתוֹ מִצְוָה אַחַת שֶׁיַּעֲשֶׂה אוֹתָהּ וְיִהְיֶה חַי וְקַיָּם לְעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ג, כב): הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ, וְכֵן (בראשית א, כז): וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, שֶׁיִּהְיֶה חַי וְקַיָּם כְּמוֹתוֹ, וְהוּא חִבֵּל מַעֲשָׂיו וּבִטֵּל גְּזֵרָתִי וְאָכַל מִן הָאִילָן, וְאָמַרְתִּי לוֹ (בראשית ג, יט): כִּי עָפָר אַתָּה, אַף אַתֶּם אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם, חִבַּלְתֶּם עַצְמְכֶם כְּאָדָם, אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן. וּמִי גָּרַם לָהֶם כָּךְ וַתִּפְרְעוּ כָל עֲצָתִי, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בַּטּוֹבָה שֶׁהֵבֵאתִי עֲלֵיכֶם בָּהּ אַתֶּם מַכְעִיסִין, בָּאוּ לַמִּדְבָּר וְהֶאֱכַלְתִּי לָהֶם מָן אַרְבָּעִים שָׁנָה, וְלֹא נִצְרַךְ אֶחָד מֵהֶם לִנְקָבָיו אוֹתָן אַרְבָּעִים שָׁנָה, אֶלָּא שֶׁאָכְלוּ אֶת הַמָּן וְהוּא נַעֲשָׂה לָהֶם בָּשָׂר, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עח, כה): לֶחֶם אַבִּירִים אָכַל אִישׁ, וּבוֹ הִכְעִיסוּ אוֹתוֹ, אוֹמֵר זֶה לָזֶה אֵין אַתֶּם יוֹדְעִין שֶׁיֵּשׁ לָנוּ כַּמָּה יָמִים שֶׁלֹא עָשִׂינוּ צְרָכֵינוּ, וְאָדָם שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה צָרְכּוֹ אַרְבָּעָה יָמִים אוֹ חֲמִשָּׁה יָמִים הוּא מֵת, (במדבר כא, ה): וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה בַּלֶּחֶם הַקְּלֹקֵל, שֶׁהָיָה קַל בְּתוֹךְ מֵעֵיהֶם. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּמֶּה שֶׁהֲטִיבוֹתִי לָהֶם בּוֹ הִכְעִיסוּנִי, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ה, ד): מַה לַּעֲשׂוֹת עוֹד לְכַרְמִי. הָלְכוּ הַמְּרַגְּלִים וְרָאוּ אֶת הָאָרֶץ, וְאַתְּ מוֹצֵא בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּשְׂרָאֵל הוֹלֵךְ נִכָּר הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סא, ט): כָּל רֹאֵיהֶם יַכִּירוּם. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם רוֹאִים לָהֶם הָאֱמוֹרִיִּים מַכִּירִים הֵם אוֹתָן שֶׁהֵן יִשְׂרָאֵל וְהוֹרְגִים אוֹתָם, אֶלָּא מָה אֲנִי עוֹשֶׂה, עַל כָּל מְדִינָה וּמְדִינָה שֶׁהָיוּ הַמְרַגְּלִים נִכְנָסִים הָיָה רֹאשׁ הַמְדִינָה נִגָּף אוֹ מַלְכָּהּ הָיָה נִגָּף, כְּדֵי שֶׁיִהְיוּ עוֹסְקִים לְהוֹצִיא מֵתֵיהֶם וְאֵין נוֹתְנִים דַּעְתָּם לַמְרַגְּלִים, שֶׁלֹא יַהַרְגוּ אוֹתָן, וְהֵן הִכְעִיסוּ בּוֹ, כְּשֶׁבָּאוּ אֵצֶל משֶׁה וְאֵצֶל יִשְׂרָאֵל אָמְרוּ מָה הָאָרֶץ, בְּכָל מָקוֹם שֶׁנִּכְנְסוּ מֵתִים הָיוּ רוֹאִים, וּמָה הֲנָיָה (במדבר יג, לב): אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי הָיִיתִי סָבוּר שֶׁאַתֶּם נַעֲשִׂין כָּאָבוֹת (הושע ט, י): כַּעֲנָבִים בַּמִּדְבָּר, וְלֹא הָיִיתִי סָבוּר שֶׁאַתֶּם נַעֲשִׂין כִּסְדוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לב, לב): כִּי מִגֶּפֶן סְדֹם גַּפְנָם, (ישעיה ה, ד): מַדּוּעַ קִוִּיתִי לַעֲשׂוֹת עֲנָבִים וַיַּעַשׂ בְּאֻשִׁים. לְכָךְ נֶאֱמַר: עַד אָנָה יְנַאֲצֻנִי.",
"אָמַר לוֹ משֶׁה (במדבר יד, יד טו): שָׁמְעוּ כִּי אַתָּה ה' בְּקֶרֶב הָעָם הַזֶּה, וְהֵמַתָּה אֶת הָעָם הַזֶּה כְּאִישׁ אֶחָד, שֶׁלֹא יִהְיוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם אוֹמְרִים אֱלֹהֵי כְּנַעַן קָשִׁים הֵם מֵאֱלֹהֵי מִצְרַיִם, אֱלֹהֵיהֶן שֶׁל מִצְרַיִם שֶׁקֶר הֵם אֲבָל שֶׁל כְּנַעַן שֶׁל בַּעַל הֵם, (במדבר יד, יד-טו): וְאָמְרוּ אֶל יוֹשֵׁב, מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת ה', מִפְּנֵי שֶׁלֹא הָיָה לוֹ יְכוֹלֶת לְהוֹסִיף לָהֶם מְזוֹנוֹת הוֹצִיאָם לַהֲמִיתָם בַּמִּדְבָּר, וְאֵין לְשׁוֹן יְכֹלֶת אֶלָּא מְזוֹנוֹת, כְּמָה דְתֵימָא (מלכים א ה, כה): עֶשְׂרִים אֶלֶף כֹּר חִטִּים מַכֹּלֶת לְבֵיתוֹ. דָּבָר אַחֵר, שֶׁלֹא יִהְיוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם נוֹהֲגִין בְּךָ כְּאַכְזָרִי, לוֹמַר בָּא דּוֹר הַמַּבּוּל וְאִבְּדָן, בָּא דּוֹר הַפְלָגָה וּבָאוּ סְדוֹמִים וּבָאוּ מִצְרִים וְאִבְּדָן, אַף אֵלּוּ שֶׁקְּרָאָן (שמות ד, כב): בְּנִי בְּכוֹרִי, הֲרֵי הוּא מְכַלֶּה אוֹתָן, כַּלִּילִית הַזּוֹ שֶׁאֵינָהּ מוֹצְאָה כְּלוּם וְהִיא הוֹפֶכֶת עַל בָּנֶיהָ, כָּךְ מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת ה'. אָמַר משֶׁה רִבּוֹן הָעוֹלָמִים (במדבר יד, יד): [כי] אֲשֶׁר עַיִן בְּעַיִן נִרְאָה אַתָּה, מַהוּ [כי] אֲשֶׁר עַיִן בְּעַיִן, אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ הֲרֵי מֹאזְנַיִם מְעֻיָּן, אַתָּה אוֹמֵר (במדבר יד, יב): אַכֶּנּוּ בַדֶּבֶר, וַאֲנִי אוֹמֵר (במדבר יד, יט): סְלַח נָא, נִרְאֶה שֶׁל מִי עוֹמֵד, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יד, כ): וַיֹּאמֶר ה' סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶיךָ, אַף עַל פִּי כֵן לֹא בָּטְלָה גְּזֵרָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאָמַר לְמשֶׁה (במדבר יד, יב): וְאֶעֱשֶׂה אֹתְךָ לְגוֹי גָדוֹל, הֶעֱמִיד מִמֶּנּוּ שִׁשִּׁים רִבּוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א כג, יז): וּבְנֵי רְחַבְיָה רָבוּ לְמָעְלָה. וְלֶעָתִיד לָבוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְכַנְסָן, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מט, יב): הִנֵּה אֵלֶּה מֵרָחוֹק יָבֹאוּ וְהִנֵּה אֵלֶּה מִצָּפוֹן וּמִיָּם וְאֵלֶּה מֵאֶרֶץ סִינִים, וְהַגָּלֻיּוֹת בָּאִים עִמָּהֶם וְהַשְּׁבָטִים שֶׁהֵם נְתוּנִים לִפְנִים מִן סַמְבַּטְיוֹן וְשֶׁלִּפְנִים מִן הָרֵי חשֶׁךְ, הֵם מִתְכַּנְסִין וּבָאִין לִיְרוּשָׁלָיִם. אָמַר יְשַׁעְיָה (ישעיה מט, יב, ט): לֵאמֹר לַאֲסוּרִים צֵאוּ, אֵלּוּ שֶׁנְּתוּנִים לִפְנִים מִן סַמְבַּטְיוֹן, (ישעיה מט, ט): לַאֲשֶׁר בַּחשֶׁךְ הִגָּלוּ, אֵלּוּ שֶׁנְּתוּנִים לִפְנִים מִן עָנָן שֶׁל חשֶׁךְ, (ישעיה מט, ט): עַל דְּרָכִים יִרְעוּ וּבְכָל שְׁפָיִים מַרְעִיתָם, אֵלּוּ שֶׁנְּתוּנִים בְּדָפְנוֹ שֶׁל אַנְטוֹכְיָא, אוֹתָהּ שָׁעָה הֵם נִגְאָלִים וּבָאוּ לְצִיּוֹן בְּשִׂמְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נא, יא): וּפְדוּיֵי ה' יְשׁוּבוּן וגו'.",
"עַד מָתַי וגו' (במדבר יד, כז), הֲלָכָה תִּינוֹק שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ אֶבֶן בְּשַׁבָּת מַהוּ לְטַלְטְלוֹ, שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ נוֹטֵל אָדָם אֶת בְּנוֹ וְהָאֶבֶן בְּיָדוֹ, כַּלְכָּלָה וְאֶבֶן בְּתוֹכָהּ. מִדּוֹר הַמִּדְבָּר אַתְּ לָמֵד, שֶׁהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹשְׂאָם בַּמִּדְבָּר כִּבְיָכוֹל (דברים א, לא): כַּאֲשֶׁר יִשָֹּׂא אִישׁ אֶת בְּנוֹ, וְהָיְתָה עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים בְּיָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (נחמיה ט, יח): כִּי עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא כְּשֶׁעָבְרוּ בַּיָּם צַלְמוֹ שֶׁל מִיכָה עָבַר עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה י, יא): וְעָבַר בַּיָּם צָרָה, וּבְכָל כָּךְ לֹא הִנִּיחָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאָמַר לְמשֶׁה קָרַעְתִּי לָהֶם אֶת הַיָּם וְהִכְעִיסוּנִי, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עח, מ): כַּמָּה יַמְרוּהוּ, וְאַף כָּאן הוֹצִיאוּ עַל הָאָרֶץ שֵׁם רָע וְאֵינִי יָכוֹל לִסְבֹּל, עַד מָתַי אֶהְיֶה סוֹבֵל לָהֶם, עַד מָתַי לָעֵדָה הָרָעָה.",
"דָּבָר אַחֵר, עַד מָתַי, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (מלאכי א, יא): כִּי מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ וְעַד מְבוֹאוֹ גָּדוֹל שְׁמִי, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֻמּוֹת הָעוֹלָם מְכַבְּדִין אוֹתִי, וְאַתֶּם כַּמָּה עָשִׂיתִי נִסִּים לָכֶם וּמַכְעִיסִין אַתֶּם אוֹתִי. רְצוֹנְךָ לֵידַע, עֶגְלוֹן מֶלֶךְ מוֹאָב אָדָם עָרֵל הָיָה, וְנִכְנַס אֵהוּד בֶּן גֵּרָא אֶצְלוֹ כֵּיוָן שֶׁהִזְכִּיר לוֹ שְׁמִי חָלַק לִי כָּבוֹד וְעָמַד לוֹ מִכִּסְאוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים ג, כ): וַיֹּאמֶר אֵהוּד דְּבַר אֱלֹהִים לִי אֵלֶיךָ, וַיָּקָם מֵעַל הַכִּסֵּא, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: כִּי מִמִּזְרַח וגו', עָלֶיךָ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֻמּוֹת הָעוֹלָם מְכַבְּדִין אוֹתִי וְחוֹלְקִים לִי כָּבוֹד, וְאַתֶּם מַכְעִיסִין אוֹתִי וַאֲנִי טוֹעֵן אֶתְכֶם, עַד מָתַי אֲנִי סוֹבֵל, עַד מָתַי לָעֵדָה הָרָעָה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּבְיָכוֹל אָדָם קוֹנֶה לוֹ עֶבֶד שֶׁיְהֵא הָעֶבֶד נוֹטֵל הַפַּנָּס וּמֵאִיר לַקּוֹנֶה, וַאֲנִי לֹא עָשִׂיתִי כֵן, אֶלָּא אַתֶּם עֲבָדַי (ויקרא כה, נה): כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים, וַאֲנִי נוֹטֵל אֶת הַפַּנָּס וּמֵאִיר לָכֶם. דָּבָר אַחֵר, בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אָדָם קוֹנֶה עֶבֶד שֶׁאִם יֵצֵא לַדֶּרֶךְ יְהֵא עַבְדוֹ קוֹדֵם וּמְתַקֵּן לוֹ אֶטִימָסִיָּה, וַאֲנִי לֹא עָשִׂיתִי כֵן אֶלָּא אַתֶּם עֲבָדַי וַאֲנִי הָיִיתִי מְתַקֵּן לָכֶם אֶטִימָסִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר י, לג): וַאֲרוֹן בְּרִית ה' וגו' לָתוּר לָהֶם מְנוּחָה. דָּבָר אַחֵר, בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אָדָם קוֹנֶה עֶבֶד שֶׁיְהֵא עַבְדוֹ אוֹפֶה לוֹ לֶחֶם, וַאֲנִי לֹא עָשִׂיתִי כֵן, אַתֶּם עֲבָדַי וַאֲנִי אוֹפֶה לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמַיִם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים עח, כה): לֶחֶם אַבִּירִים אָכַל אִישׁ.",
"אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה אֲכַלֶּה אוֹתָם מִלְּפָנַי, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹן הָעוֹלָמִים אַתָּה מַאֲרִיךְ אַף, וְעֶבֶד אִם יִהְיוּ מַעֲשָׂיו טוֹבִים וִיהֵא שׁוֹמֵעַ לְרַבּוֹ וִיהֵא רַבּוֹ מִסְתַּכֵּל בּוֹ בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, אֵין מַחֲזִיקִין לְרַבּוֹ טוֹבָה, וְאֵימָתַי הֵם מַחֲזִיקִין, בִּזְּמַן שֶׁהָעֶבֶד שֶׁל תַּרְבּוּת רָעָה וְרַבּוֹ מִסְתַּכֵּל בּוֹ בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת. כָּךְ אַתָּה אַל תַּבֵּט בִּקְשֵׁה עָרְפָּם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ט, כז): אַל תֵּפֶן אֶל קְשִׁי הָעָם הַזֶּה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּשְׁבִילְךָ אֶסְלַח לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יד, כ): וַיֹּאמֶר ה' סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ."
],
[
"כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ מוֹשְׁבֹתֵיכֶם (במדבר טו, ב), הֲלָכָה, כַּמָּה דְבָרִים חַיָּב אָדָם לַעֲשׂוֹת לִבְנוֹ, שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ חֲמִשָּׁה דְבָרִים הָאָב חַיָּב לַעֲשׂוֹת לַבֵּן, הָאָב זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְהַבֵּן אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, כְּשֵׁם שֶׁהָאָב חַיָּב לָמוּל אֶת בְּנוֹ, כֵּן עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, מָל אוֹתָם עַל יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ (יהושע ה, ב): עֲשֵׂה לְךָ חַרְבוֹת צֻרִים. הָאָב חַיָּב לִפְדוֹתוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פָּדָה יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב ז, כג): לִפְדוֹת לוֹ לְעָם. לְלַמְּדוֹ תּוֹרָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִמֵּד תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל (דברים יא, יט): וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם, וּכְתִיב (ישעיה מח, יז): אֲנִי ה' אֱלֹהֶיךָ מְלַמֶּדְךָ לְהוֹעִיל. לְלַמְּדוֹ מִצְווֹת, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִמֵּד אֶת הַמִּצְווֹת לְיִשְׂרָאֵל. לְהַשִֹּׂיאוֹ אִשָּׁה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לָהֶם (בראשית א, כח): פְּרוּ וּרְבוּ. הָאָב זָקוּק לִבְנוֹ לְהַאֲכִילוֹ וּלְהַשְׁקוֹתוֹ לְרָחֲצוֹ לָסוּכוֹ וּלְהַלְבִּישׁוֹ, וְכֵן עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל (יחזקאל טז, ט י): וָאֶרְחָצֵךְ בַּמַּיִם וָאֶשְׁטֹף דָּמַיִךְ וגו' וָאַלְבִּשֵׁךְ רִקְמָה. (יחזקאל טז, יט): וְלַחְמִי אֲשֶׁר נָתַתִּי לָךְ. (במדבר כא, יז): עֲלִי בְּאֵר עֱנוּ לָהּ. מָה הָאָב נוֹתֵן לִבְנוֹ נְכָסִים, כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָשָׂה לְיִשְׂרָאֵל (ירמיה ג, יט): וְאֶתֶּן לָךְ אֶרֶץ חֶמְדָּה. וּמַה הַבֵּן חַיָּב לִהְיוֹת מַעֲלֶה לְאָבִיו, דּוֹרוֹן, כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ וגו' וַעֲשִׂיתֶם עֹלָה לַה'.",
"כָּךְ פָּתַח רַבִּי תַּנְחוּמָא בַּר אַבָּא בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא אָחִיו שֶׁל רַבִּי אַחָא בֶּן רַבִּי חֲנִינָא זֹאת הַפָּרָשָׁה שֶׁל נְסָכִים, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טו, ו ז): אוֹ לָאַיִל תַּעֲשֶׂה מִנְחָה, וְיַיִן לַנֶּסֶךְ שְׁלִשִׁית הַהִין, וּמִכָּאן וָאֵילָךְ (במדבר טו, יט כ): וְהָיָה בַּאֲכָלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ, רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה, הֲרֵי חַלָּה לְמַטָּה וּנְסָכִים לְמַעְלָה, לְפִיכָךְ פָּתַח רַבִּי חֲנִינָא (קהלת ט, ז): לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ וּשְׁתֵה בְלֶב טוֹב יֵינֶךָ, מַהוּ (קהלת ט, ז): כִּי כְבָר רָצָה הָאֱלֹהִים אֶת מַעֲשֶׂיךָ, אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ זוֹ פָּרָשַׁת חַלָּה. וּשְׁתֵה בְלֶב טוֹב יֵינֶךָ זוֹ פָּרָשַׁת נְסָכִים. מַהוּ כִּי כְבָר רָצָה וגו', זוֹ הַכְנָסַת יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ וגו'. דָּבָר אַחֵר, הַפָּסוּק הַזֶּה מְדַבֵּר כְּנֶגֶד אַבְרָהָם, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם (בראשית כב, ב): קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ, הִשְׁכִּים אַבְרָהָם וּנְטָלוֹ בִּזְרִיזוּת וְהוֹלִיכוֹ וְהֶעֱלָהוּ לְהַר הַמֹּרִיָה, אָמַר אַבְרָהָם רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם לְחִנָּם אָמַרְתָּ לִי קַח נָא, אָמַר לוֹ לָאו, לְהוֹדִיעֲךָ בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יח, יט): כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַיֶּיךָ שֶׁאֲנִי מַעֲלֶה עָלֶיךָ שֶׁאִם אָמַרְתִּי לְךָ שֶׁתִּשְׁחֹט אֶת נַפְשְׁךָ שֶׁלֹא הָיִיתָ מְעַכֵּב עַל שְׁמִי, שֶׁכָּךְ כְּתִיב (בראשית כב, יב): וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ, הֲרֵי כְּבָר פֵּרוּשׁ מִנַּיִן (בראשית כב, יב): אֶת יְחִידְךָ, זֶה נַפְשֶׁךָ, שֶׁהַנְּשָׁמָה קְרוּיָה יְחִידָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כב, כא): הַצִּילָה מֵחֶרֶב נַפְשִׁי מִיַּד כֶּלֶב יְחִידָתִי. אָמַר אַבְרָהָם רִבּוֹן הָעוֹלָמִים אִי אֶפְשָׁר לִי לֵירֵד מִכָּאן בְּלֹא קָרְבָּן, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֲרֵי קָרְבָּנְךָ מְתֻקָּן מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית (בראשית כב, יג): וַיִּשָֹּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אַיִל, וְשָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ אֵילוֹ שֶׁל אַבְרָהָם נִבְרָא בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, נְטָלוֹ אַבְרָהָם וְהֶעֱלָהוּ עוֹלָה תַּחַת בְּנוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (בראשית כב, יג): וַיִּקַּח אֶת הָאַיִל וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה, חָסֵר הַמִּקְרָא, מַהוּ (בראשית כב, יג): תַּחַת בְּנוֹ, אָמַר אַבְרָהָם רִבּוֹן הָעוֹלָמִים תְּהֵא רוֹאֶה כְּאִלּוּ דַּם יִצְחָק זָרוּק לְפָנֶיךָ. נָטַל הָאַיִל וְהִפְשִׁיטוֹ וְאָמַר כָּךְ תְּהֵא רוֹאֶה כְּאִלּוּ עוֹרוֹ שֶׁל יִצְחָק הִפְשַׁטְתִּי לְפָנֶיךָ. נְטָלוֹ וְהִסְפִּיגוֹ, אָמַר כָּךְ תְּהֵא רוֹאֶה כְּאִלּוּ יִצְחָק מִסְתַּפֵּג לְפָנֶיךָ. שְׂרָפוֹ וְאָמַר כָּךְ תְּהֵא רוֹאֶה כְּאִלּו אַפְרוֹ שֶׁל יִצְחָק צָבוּר עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. דָּבָר אַחֵר, מַהוּ תַּחַת בְּנוֹ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַיֶּיךָ בִּנְךָ נִתְקָרֵב רִאשׁוֹן, הָאַיִל הַזֶּה תַּחְתָּיו, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר אַבְרָהָם אֵינִי זָז מִכָּאן עַד שֶׁתִּשָּׁבַע לִי שֶׁאֵין אַתָּה מְנַסֶּה אוֹתִי עוֹד לְעוֹלָם, שֶׁאִם חַס וְשָׁלוֹם לֹא הָיִיתִי שׁוֹמֵעַ לְךָ אִבַּדְתַּנִי כָּל אֲשֶׁר יָגַעְתִּי מִיָּמַי. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַיֶּיךָ כָּךְ הוּא, וְנִשְׁבַּע שֶׁלֹא יְנַסֶּנוּ עוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כב, טז): וַיֹּאמֶר בִּי נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם ה', אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִסּוּרִין קָשִׁים וְנִסְיוֹנִין אֲחֵרִים הָיוּ רְאוּיִין לָבוֹא עַל אַבְרָהָם, וְאֵינָן בָּאִין, וְאֵלּוּ הֵן הַיִּסּוּרִין אוֹתָן שֶׁבָּאוּ עַל אִיּוֹב הָיוּ רְאוּיִין לָבוֹא עַל אַבְרָהָם, שֶׁכֵּן הוּא נִסְמַךְ לַפָּרָשָׁה (בראשית כב, כ כא): וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֻּגַּד וגו' אֶת עוּץ בְּכֹרוֹ וְאֶת בּוּז, וְעוּץ הָיָה אִיּוֹב (איוב א, א): אִישׁ הָיָה בְאֶרֶץ עוּץ אִיּוֹב שְׁמוֹ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם (קהלת ט, ז): לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ כִּי כְבָר רָצָה הָאֱלֹהִים אֶת מַעֲשֶׂיךָ. דָּבָר אַחֵר, לֵךְ אֱכֹל וגו', מְדַבֵּר בִּשְׁלֹמֹה, בְּשָׁעָה שֶׁבָּנָה אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְשִׁכְלְלוֹ עָשָׂה שִׁבְעָה יָמִים חֲנֻכָּה, וְחָזַר וְעָשָׂה עוֹד שִׁבְעָה יָמִים שֶׁל חַג וְשָׁכְחוּ לַעֲשׂוֹת יוֹם הַכִּפּוּרִים, וְהָיוּ מְצֵרִין, אָמַר רַבִּי יִצְחָק יָצְתָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְאָמְרָה לוֹ: לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ וּשְׁתֵה בְלֶב טוֹב יֵינֶךָ כִּי כְבָר רָצָה הָאֱלֹהִים אֶת מַעֲשֶׂיךָ.",
"דָּבָר אַחֵר, כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ מוֹשְׁבֹתֵיכֶם. אָמַר רַבִּי זַכַּאי דִּשְׁאָב אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם בְּכָל מָקוֹם אַתָּה קוֹרֵא אוֹתָהּ אֶרֶץ כְּנַעַן, וְכָאן אֶרֶץ מוֹשְׁבֹתֵיכֶם, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, חַיֵּיכֶם נָתַתִּי אוֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב, וְכֻלָּם מִן הַמִּקְרָא, וְהַבֵּן יוֹרֵשׁ אֶת הָאָב, לְכָךְ אֶרֶץ מוֹשְׁבֹתֵיכֶם, וְלָמָּה זָכָה כְּנַעַן שֶׁנִּקְרֵאת הָאָרֶץ עַל שְׁמוֹ, כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע שֶׁיִּשְׂרָאֵל בָּאִים, פָּצָה אֶת הַמָּקוֹם, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה פָּצִיתָה אֶת הַמָּקוֹם תִּקָּרֵא הָאָרֶץ עַל שִׁמְךָ, וְאֶתֵּן לְךָ אֶרֶץ יָפָה כְּאַרְצְךָ, וְאֵיזוֹ זוֹ אַפְרִיקֵי. מַה כְּתִיב לְמַעְלָה פָּרָשַׁת מְרַגְּלִים (במדבר יד, מד): וַיַּעְפִּלוּ לַעֲלוֹת, הֵבִיאוּ אֲפֵלָה עַל יוֹשְׁבֶיהָ, כֻּלָּם בַּאֲפֵלָה, (במדבר יד, מד): וַאֲרוֹן בְּרִית ה' וּמשֶׁה לֹא מָשׁוּ מִקֶּרֶב הַמַּחֲנֶה, שֶׁלֹא עָלוּ עִמָּהֶם. אָמַר לָהֶם משֶׁה כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵלַי (דברים א, מב): לֹא תַעֲלוּ וְלֹא תִלָּחֲמוּ כִּי אֵינֶנִּי בְּקִרְבְּכֶם, אֲמַרְתֶּם (דברים א, כח): אָנָה אֲנַחְנוּ עֹלִים אַחֵינוּ הֵמַסּוּ אֶת לְבָבֵנוּ, מַהוּ הֵמַסּוּ אֶת לְבָבֵנוּ, אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ מִכָּאן שִׁעֲרוּ הָרִמּוֹנִים שֶׁשָּׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ הָרִמּוֹנִים מִשֶּׁיִּמַּסּוּ. הֵמַסּוּ אֶת לְבָבֵנוּ לֵאמֹר, אָמַר משֶׁה מִתְּחִלָה חֲלַקְתֶּם אוֹתָהּ (דברים א, כב): וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כֻּלְּכֶם, לְטוֹבָה (דברים ה, כ): וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כָּל רָאשֵׁי שִׁבְטֵיכֶם, לְרָעָה וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כֻּלְּכֶם וַתֹּאמְרוּ, וּכְתִיב (דברים א, כז): וַתֵּרָגְנוּ בְאָהֳלֵיכֶם וַתֹּאמְרוּ בְּשִׂנְאַת ה' אֹתָנוּ. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר (מלאכי א, ב): אָהַבְתִּי אֶתְכֶם, וְהֵן אוֹמְרִים: בְּשִׂנְאַת ה' אֹתָנוּ. הָיוּ דּוֹרְשִׁין וְאוֹמְרִים תֵּדַע לְךָ שֶׁהוּא שׂוֹנֵא אוֹתָנוּ, מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם יֵשׁ לוֹ שְׁנֵי בָּנִים וְיֵשׁ לוֹ שְׁתֵּי שָׂדוֹת, אַחַת שֶׁל שׁוֹקִי וְאַחַת שֶׁל בַּעַל, לֹא לְמִי שֶׁהַמֶּלֶךְ אוֹהֵב נוֹתֵן שֶׁל שׁוֹקִי וּלְאוֹתוֹ שֶׁשֹּׂוֹנֵא הוּא נוֹתֵן שֶׁל בַּעַל. אֶרֶץ מִצְרַיִם שֶׁל שׁוֹקִי וְהָיִינוּ בְּתוֹכָהּ, וְאֶרֶץ כְּנַעַן שֶׁל בַּעַל, וְהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם לָתֵת לָנוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן, אַף עַל פִּי כֵן (דברים א, מא מב): וַתַּחְגְּרוּ אִישׁ אֶת כְּלֵי מִלְחַמְתּוֹ, וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי אֱמֹר לָהֶם לֹא תַעֲלוּ וְלֹא תִלָּחֲמוּ, סָבוּר הָיִיתִי לְעַלּוֹת אֶתְכֶם, עַכְשָׁו לֹא תַעֲלוּ, יְרִידָה הִיא לָכֶם, אַף עַל פִּי כֵן וַתַּחְגְּרוּ, נַעֲשֵׂיתֶם כֻּלְּכֶם אֶחָת (דברים א, מב): וַתָּהִינוּ לַעֲלֹת הָהָרָה, מַהוּ וַתָּהִינוּ, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים מִטִּפָּה לְטִפָּה נִתְמַלֵּא הַהִין, כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (דברים א, מג): וַתָּזִדוּ, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר וַתָּהִינוּ, מַהוּ וַתָּזִדוּ, שֶׁהֵזִידוּ עַל חֲנָיוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. (דברים א, מג מד): וַתַּעֲלוּ הָהָרָה, וַיֵּצֵא הָאֱמֹרִי, מַהוּ (דברים א, מד): הַדְּבֹרִים, מָה הַדְּבוֹרָה הַזּוֹ כֵּיוָן שֶׁהִיא מַכָּה לְאָדָם מִיָּד הִיא מֵתָה, אַף אַתֶּם כֵּיוָן שֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶם נוֹגֵעַ בָּכֶם מִיָּד הָיְתָה נַפְשׁוֹ יוֹצֵאת. מָה הַדְּבוֹרָה הַזּוֹ פּוֹרַחַת, כָּךְ הָיוּ פּוֹרְחִים עֲלֵיכֶם. לְשֶׁעָבַר הָיוּ שׁוֹמְעִים שִׁמְעֲכֶם וּמֵתִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו, יד): שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן, וְעַכְשָׁו (דברים א, מד): וַיִּרְדְּפוּ, וַיַּכְּתוּ אֶתְכֶם. (דברים א, מה): וַתָּשֻׁבוּ וַתִּבְכּוּ לִפְנֵי ה' וְלֹא שָׁמַע ה', כִּבְיָכוֹל עֲשִׂיתֶם מִדַּת הַדִּין כְּאִלּוּ אַכְזָרִי. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אוֹי לָהֶם לָרְשָׁעִים שֶׁהֵן עוֹשִׂין לְמִדַּת הַדִּין כְּאִלּוּ אַכְזָרִי, (דברים י, יא): וַיֹּאמֶר ה' קוּם לֵךְ לְמַסַּע, אִם בָּאתִי לַעֲשׂוֹת עִמָּכֶם מִשְׁפָּט אֵינָן נִכְנָסִין לָאָרֶץ, אֶלָּא קוּם לֵךְ לְמַסַּע, הֱוֵי: כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ.",
"וַעֲשִׂיתֶם אִשֶּׁה לַה' עֹלָה אוֹ זֶבַח (במדבר טו, ג), אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל מִי שֶׁמַּקְרִיב לִי קָרְבָּן בָּעוֹלָם הַזֶּה אֵינוֹ מַקְרִיבוֹ עַל חִנָּם, אֶלָּא מַקְרִיבוֹ וְהוּא עָרֵב עָלַי, גַּם לָעוֹלָם הַבָּא הוּא זוֹכֶה לִקְרַב וַאֲנִי מְקַבְּלוֹ וְהוּא עָרֵב לִי, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ג, ד): וְעָרְבָה לַה' מִנְחַת יְהוּדָה וִיְרוּשָׁלָיִם כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיּוֹת.",
"וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת (במדבר טו, לח), הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים צז, יא): אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק וגו', (ישעיה מב, כא): ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, זָרַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַתּוֹרָה וְאֶת הַמִּצְווֹת לְהַנְחִילָם לְיִשְׂרָאֵל לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, וְלֹא הִנִּיחַ דָּבָר בָּעוֹלָם שֶׁלֹא נָתַן בּוֹ מִצְוָה לְיִשְׂרָאֵל, יָצָא לַחֲרשׁ (דברים כב, י): לֹא תַחֲרשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמֹר. לִזְרֹעַ (דברים כב, ט): לֹא תִזְרַע כַּרְמְךָ. לִקְצֹר (דברים כד, יט): כִּי תִקְצֹר קְצִירְךָ. לָשׁ (במדבר טו, כ): רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם חַלָּה. שָׁחַט (דברים יח, ג): וְנָתַן לַכֹּהֵן הַזְּרֹעַ וְהַלְחָיַיִם. קַן צִפּוֹר. שִׁלּוּחַ הַקֵּן. בְּחַיָּה וּבְעוֹפוֹת (ויקרא יז, יג): וְשָׁחַט אֶת דָּמוֹ וְכִסָּהוּ בֶּעָפָר. נָטַע (ויקרא יט, כג): וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ אֶת פִּרְיוֹ. קָבַר מֵת (דברים יד, א): לֹא תִתְגֹּדְדוּ. מְגַלֵּחַ שֵׂעָר (ויקרא יט, כז): לֹא תַקִּפוּ. בָּנָה בַיִת (דברים כב, ח): וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה, (דברים ו, ט): וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת. נִתְכַּסָּה בְּטַלִּית: וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת. וְעָשׂוּ לָהֶם תַּעֲשֶׂה וְלֹא מִן הֶעָשׂוּי, שֶׁלֹא יוֹצִיא מִן נִימִין וְיַעֲשֶׂה מֵהֶן, אֶלָּא מִצְוָה לְהָבִיא לָבָן וּתְכֵלֶת וְיַעֲשֶׂה, אֵימָתַי, כְּשֶׁהוּא תְּכֵלֶת, וְעַכְשָׁו אֵין לָנוּ אֶלָּא לָבָן שֶׁהַתְּכֵלֶת נִגְנַז. (במדבר טו, לח): עַל כַּנְפֵי, וְלֹא בָּאֶמְצַע אֶלָּא עַל הַכָּנָף. (במדבר טו, לח): פְּתִיל, שֶׁהוּא צָרִיךְ לְפָתְלָן. אָמַר רַבִּי מֵאִיר מַה נִּשְׁתַּנָּה תְּכֵלֶת מִכָּל מִינֵי צִבְעוֹנִין, שֶׁהַתְּכֵלֶת דּוֹמֶה לָרָקִיעַ, וְרָקִיעַ דּוֹמֶה לְכִסֵּא הַכָּבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כד, י): וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וגו'. (במדבר טו, לט): וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת, שֶׁתְּהֵא נִרְאֵית, וְכַמָּה שִׁעוּרָהּ, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אַרְבַּע אֶצְבָּעוֹת, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים שָׁלשׁ. וְכַמָּה חוּטִין, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אַרְבַּע, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים שָׁלשׁ. (במדבר טו, לט): וּרְאִיתֶם אֹתוֹ, פְּרַט לִכְסוּת לַיְלָה, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא פְּרַט לְסוּמָא, חָזַר וְאָמַר (במדבר טו, מ): לְמַעַן תִּזְכְּרוּ, נָתַן רְאִיָה וְנָתַן זְכִירָה, זְכִירָה לְמִי שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה, רְאִיָה לְמִי שֶׁרוֹאֶה. וּרְאִיתֶם אֹתוֹ, אֹתוֹ וְלֹא אוֹתָהּ, שֶׁאִם עָשִׂיתָ כֵּן כְּאִלּוּ כִּסֵּא כָּבוֹד אַתָּה רוֹאֶה שֶׁהוּא דּוֹמֶה לִתְכֵלֶת, (במדבר טו, לט): וּרְאִיתֶם, וּזְכַרְתֶּם, הַמַּרְאֶה מֵבִיא לִידֵי זִכָּרוֹן, זִכָּרוֹן מֵבִיא לִידֵי מַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם, לָמָּה, (דברים לב, מז): כִּי לֹא דָּבָר רֵק הוּא מִכֶּם, מָשָׁל לְבַעַל הַבַּיִת שֶׁהָיָה שׁוֹקֵל אַרְנוֹנִיּוֹת וְכוֹתֵב אַפָּכִיּוֹת, אָמַר לוֹ אָבִיו בְּנִי הֱוֵי זָהִיר בָּאַפָּכִיוֹת שֶׁחַיֶּיךָ נָתוּן בָּהֶן, כָּךְ אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל (דברים לב, מז): כִּי לֹא דָבָר רֵק הוּא מִכֶּם כִּי הוּא חַיֵּיכֶם וגו'.",
"וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם (במדבר טו, לט), הַלֵּב וְהָעֵינַיִם הֵם סַרְסוּרִין לַגּוּף, שֶׁהֵם מְזַנִּין אֶת הַגּוּף. (במדבר טו, מ): לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי, מָשָׁל לְאֶחָד מֻשְׁלָךְ לְתוֹךְ הַמַּיִם, הוֹשִׁיט הַקַּבַּרְנִיט אֶת הַחֶבֶל וְאָמַר לוֹ תְּפֹס חֶבֶל זֶה בְּיָדְךָ וְאַל תַּנִּיחֵהוּ, שֶׁאִם תַּנִּיחֵהוּ אֵין לְךָ חַיִּים. אַף כָּךְ אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, כָּל זְמַן שֶׁאַתֶּם מְדֻבָּקִין בַּמִּצְוֹת (דברים ד, ד): וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְכֶם הַיּוֹם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (משלי ד, יג): הַחֲזֵק בַּמּוּסָר אַל תֶּרֶף נִצְּרֶהָ כִּי הִיא חַיֶּיךָ. (במדבר טו, מ): וִהְיִיתֶם קְדשִׁים, בִּזְמַן שֶׁאַתֶּם עוֹשִׂים אֶת הַמִּצְווֹת אַתֶּם מְקֻדָּשִׁים וְאֵימַתְכֶם מֻטֶּלֶת עַל הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, פְּרַשְׁתֶּם מִן הַמִּצְווֹת נַעֲשֵׂיתֶם מְחֻלָּלִים. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, בָּעוֹלָם הַזֶּה עַל יְדֵי יֵצֶר הָרָע אַתֶּם פּוֹרְשִׁים מִן הַמִּצְווֹת, לֶעָתִיד לָבוֹא אֲנִי עוֹקְרוֹ מִכֶּם, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לו, כז): וְאֶת רוּחִי אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וגו'."
],
[
"וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת וגו' (במדבר טז, א), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי יח, יט): אָח נִפְשָׁע מִקִּרְיַת עֹז, זֶה קֹרַח שֶׁחָלַק כְּנֶגֶד משֶׁה וּמָרַד וְיָרַד מִן כָּבוֹד שֶׁהָיָה בְּיָדוֹ, וְאֵין נִפְשָׁע אֶלָּא מְרִידָה, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (מלכים ב ג, ז): מֶלֶךְ מוֹאָב פָּשַׁע בִּי. (משלי יח, יט): וּמִדְיָנִים כִּבְרִיחַ אַרְמוֹן, שֶׁהֶעֱלֵית הָאָרֶץ בְּרִיחֶיהָ בַּעֲדוֹ אַרְמוֹן שֶׁחָלַק עַל משֶׁה וְעַל הַמָּקוֹם.",
"וַיִּקַּח, אֵין וַיִּקַּח אֶלָּא מְשִׁיכַת הַדְּבָרִים רַכִּים שֶׁנִּמְשְׁכוּ כָּל גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל וְהַסַּנְהֶדְּרָאוֹת אַחֲרָיו. בְּמשֶׁה הוּא אוֹמֵר (במדבר א, יז): וַיִּקַּח משֶׁה וְאַהֲרֹן אֵת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה. וְכֵן (ויקרא ח, ב): קַח אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (הושע יד, ג): קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים. וְכֵן (בראשית יב, טו): וַתֻּקַּח הָאִשָּׁה בֵּית פַּרְעֹה. הֱוֵי: וַיִּקַּח קֹרַח, שֶׁבִּדְבָרִים רַכִּים מָשַׁךְ לִבָּם. וַיִּקַּח קֹרַח, עַל יְדֵי מָה נֶחֱלַק, עַל יְדֵי אֱלִיצָפָן בֶּן אֲחִי אָבִיו שֶׁנַּעֲשָׂה נָשִׂיא עַל מִשְׁפַּחְתּוֹ (במדבר ג, ל): וּנְשִׂיא בֵית אָב לְמִשְׁפְּחֹת הַקְּהָתִי אֱלִיצָפָן בֶּן עֻזִּיאֵל. אָמַר קֹרַח, אַרְבָּעָה אַחִים הָיוּ אֲחֵי אַבָּא (שמות ו, יח): וּבְנֵי קְהָת עַמְרָם וְיִצְהָר וְחֶבְרוֹן וְעֻזִּיאֵל, עַמְרָם הַבְּכוֹר זָכָה אַהֲרֹן בְּנוֹ לִגְדֻלָּה וּמשֶׁה לְמַלְכוּת, מִי רָאוּי לִטֹּל אֶת הַשְּׁנִיָּה לֹא הַשֵּׁנִי, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבְנֵי קְהָת עַמְרָם וְיִצְהָר, אֲנִי בְּנוֹ שֶׁל יִצְהָר, הָיִיתִי רָאוּי לִהְיוֹת נָשִׂיא עַל מִשְׁפָּחְתִּי, וְהוּא עָשָׂה בְּנוֹ שֶׁל עֻזִּיאֵל, קָטָן שֶׁל אַחֵי אַבָּא יְהִי גָדוֹל עָלַי, הֲרֵינִי חוֹלֵק עָלָיו וּמְבַטֵּל כָּל מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה עַל יָדוֹ, לְכָךְ וַיִּקַּח קֹרַח.",
"וַיִּקַּח קֹרַח, מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן (במדבר טו, לח): וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת, קָפַץ קֹרַח וְאָמַר לְמשֶׁה טַלִּית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת מַהוּ שֶׁתְּהֵא פְּטוּרָה מִן הַצִּיצִית, אָמַר לוֹ חַיֶּיבֶת בְּצִיצִית. אָמַר לוֹ קֹרַח טַלִית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת אֵין פּוֹטֶרֶת עַצְמָהּ, אַרְבָּעָה חוּטִין פּוֹטְרוֹת אוֹתָהּ. בַּיִת מָלֵא סְפָרִים מַהוּ שֶׁיְהֵא פָּטוּר מִן הַמְּזוּזָה, אָמַר לוֹ חַיָּב בִּמְּזוּזָה, אָמַר לוֹ, כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה מָאתַיִם וְשִׁבְעִים וְחָמֵשׁ פָּרָשִׁיּוֹת אֵינָהּ פּוֹטֶרֶת אֶת הַבַּיִת, פָּרָשָׁה אַחַת שֶׁבַּמְּזוּזָה פּוֹטֶרֶת אֶת הַבַּיִת, אָמַר לוֹ דְּבָרִים אֵלּוּ לֹא נִצְטַוֵּיתָ עֲלֵיהֶן, וּמִלִּבְּךָ אַתָּה בּוֹדְאָן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיִּקַּח קֹרַח, אֵין וַיִּקַּח אֶלָּא לָשׁוֹן פְּלִיגָא, שֶׁלִּבּוֹ לְקָחוֹ. וְכָעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (איוב טו, יב): מַה יִּקָּחֲךָ לִבֶּךָ, הוּא שֶׁמּשֶׁה אוֹמֵר לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טז, ט): הַמְעַט כִּי הִבְדִּיל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. אָמְרוּ חֲכָמִים חָכָם גָּדוֹל הָיָה קֹרַח וּמִטּוֹעֲנֵי הָאָרוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ז, ט): וְלִבְנֵי קְהָת לֹא נָתָן כִּי עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ עֲלֵהֶם, וְקֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת, וּכְשֶׁאָמַר משֶׁה (במדבר טו, לח): וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת, מִיָּד צִוָּה וְעָשׂוּ מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים טַלִּיתוֹת תְּכֵלֶת וְנִתְעַטְּפוּ בָּהֶן אוֹתָן מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים רָאשֵׁי סַנְהֶדְרָאוֹת שֶׁקָּמוּ עַל משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טז, ב): וַיָּקֻמוּ לִפְנֵי משֶׁה וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד. עָמַד קֹרַח וְעָשָׂה לָהֶם מִשְׁתֶּה וְנִתְעַטְּפוּ בְּטַלִּיתוֹת שֶׁל תְּכֵלֶת, בָּאוּ בְּנֵי אַהֲרֹן לִטֹּל מַתְּנוֹתֵיהֶם חָזֶה וְשׁוֹק, עָמְדוּ כְּנֶגְדָן, אָמְרוּ לָהֶן מִי צִוָּה אֶתְכֶם לִטֹּל כָּךְ, לֹא משֶׁה, לֹא נִתֵּן כְּלוּם, לֹא דִּבֵּר הַמָּקוֹם כָּךְ. בָּאוּ וְהוֹדִיעוּ אֶת משֶׁה, הָלַךְ לְפַיְסָן, מִיָּד עָמְדוּ כְּנֶגְדוֹ לְקַדְּמוֹ לִפְנֵי משֶׁה. וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם, מִי הֵם, אֱלִיצוּר בֶּן שְׁדֵיאוּר וַחֲבֵרָיו, (במדבר א, יז): הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר נִקְּבוּ בְּשֵׁמֹת, אַף עַל פִּי שֶׁלֹא פִּרְסְמָן הַכָּתוּב נָתַן סִימָנֵיהֶן, וּמִתּוֹךְ הַמִּקְרָאוֹת אַתְּ מֵבִין אוֹתָם. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְבֶן טוֹבִים שֶׁנִּמְצָא גוֹנֵב כֵּלִים מִבֵּית הַמֶּרְחָץ, וְלֹא הָיָה רוֹצֶה בַּעַל הַגְּנֵבָה לְפַרְסְמוֹ, הִתְחִיל נוֹתֵן סִימָנָיו, אָמְרוּ לוֹ מִי גָנַב כֵּלֶיךָ, אָמַר לָהֶם אוֹתוֹ בֶּן טוֹבִים בַּעַל קוֹמָה וְשִׁנָּיו נָאוֹת וְשַׂעֲרוֹ שָׁחוֹר וְחָטְמוֹ נָאֶה, מִשָּׁנָּתַן סִימָנָיו יָדְעוּ מִי הוּא. אַף כָּאן אַף עַל פִּי שֶׁסְּתָמָן הַכָּתוּב, בָּא וְנָתַן סִימָנֵיהֶן וְאַתָּה יוֹדֵעַ מִי הֵם, נֶאֱמַר לְהַלָּן (במדבר א, טז יז): אֵלֶּה קְרוּאֵי הָעֵדָה נְשִׂיאֵי מַטּוֹת אֲבוֹתָם רָאשֵׁי אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל הֵם, וַיִּקַּח משֶׁה וְאַהֲרֹן אֵת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר נִקְּבוּ בְּשֵׁמֹת, וְנֶאֱמַר כָּאן (במדבר טז, ב ג): נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד אַנְשֵׁי שֵׁם, וַיִּקָּהֲלוּ עַל משֶׁה וְעַל אַהֲרֹן.",
"וַיִּקַּח קֹרַח, לָקַח טַלִּיתוֹ וְהָלַךְ לִטֹּל עֵצָה מֵאִשְׁתּוֹ, כְּשֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה (במדבר ח, ו ז): קַח אֶת הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְטִהַרְתָּ אֹתָם, וְכֹה תַעֲשֶׂה לָהֶם לְטַהֲרָם וגו' וְהֶעֱבִירוּ תַעַר עַל כָּל בְּשָׂרָם, מִיָּד עָשָׂה כֵן לְקֹרַח, הִתְחִיל לַחֲזֹר עַל יִשְׂרָאֵל, לֹא הָיוּ מַכִּירִין אוֹתוֹ, אָמְרוּ לוֹ מִי עָשָׂה לְךָ כָּךְ, אָמַר לָהֶם משֶׁה עָשָׂה בִּי, וְלֹא עוֹד אֶלָּא נְטָלַנִי בְּיָדַי וְרַגְלַי וְהָיוּ מְנִיפִין אוֹתִי וְאוֹמֵר לִי הֲרֵי אַתָּה טָהוֹר, וְהֵבִיא אֶת אַהֲרֹן אָחִיו וְקִשְׁטוֹ כַּכַּלָּה וְהוֹשִׁיבוֹ בְּאֹהֶל מוֹעֵד, מִיָּד הִתְחִילוּ שׂוֹנְאֵי משֶׁה לְהִתְגָּרוֹת בּוֹ אֶת יִשְׂרָאֵל, וְאָמְרוּ משֶׁה מֶלֶךְ, וְאַהֲרֹן אָחִיו כֹּהֵן גָּדוֹל, וּבָנָיו סְגָנֵי כְּהֻנָּה, תְּרוּמָה לַכֹּהֵן, מַעֲשֵׂר לַכֹּהֵן, עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מַתָּנוֹת לַכֹּהֵן, מִיָּד (במדבר טז, ג): וַיִּקָּהֲלוּ עַל משֶׁה, מִיָּד (במדבר טז, ג): וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם. אָמַר רַבִּי לֵוִי בְּאוֹתָהּ שָׁעָה כִּנֵּס קֹרַח עֲדָתוֹ, וְאָמַר לָהֶם הִרְבֵּיתֶם עָלֵינוּ מַשֹּׂוֹי יוֹתֵר מִשִּׁעְבּוּד מִצְרַיִם, טוֹב לָנוּ תַּחַת מִצְרַיִם מִתַּחַת יֶדְכֶם, וּבִקְּשׁוּ לְסָקְלוֹ, לְפִיכָךְ (במדבר טז, ד): וַיִּשְׁמַע משֶׁה וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו, אָמַר לָהֶם משֶׁה לֹא לִמְלוּכָה אֲנִי מְבַקֵּשׁ וְלֹא לְאַהֲרֹן אָחִי כְּהֻנָּה גְדוֹלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טז, יא): וְאַהֲרֹן מַה הוּא כִּי תַלִּינוּ עָלָיו. אָמַר משֶׁה רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם לֹא כָּךְ צִוִּיתָנִי (שמות כח, א): וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ, וַהֲרֵי עוֹמְדִים כְּנֶגְדֵנוּ לְהָרְגֵנוּ, אָמַר (במדבר טז, ה): בֹּקֶר וְיֹדַע ה' אֶת אֲשֶׁר לוֹ, מַהוּ כֵן, אָמַר רַבִּי נָתָן אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם נִתְקַבְּצוּ כָּל חַרְטֻמֵּי הָעוֹלָם וּבִקְשׁוּ לַהֲפֹךְ אֶת הַבֹּקֶר לְעֶרֶב לֹא יוּכְלוּ, וּכְשֵׁם שֶׁהִבְדַּלְתִּי בֵּין אוֹר לְחשֶׁךְ כֵּן הִבְדַּלְתִּי אַהֲרֹן לְהַקְדִּישׁוֹ בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים. מִיָּד (במדבר טז, יב): וַיִּשְׁלַח משֶׁה לִקְרֹא לְדָתָן וְלַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וַיֹּאמְרוּ לֹא נַעֲלֶה, לֹא נֵלֵךְ וְלֹא נָבוֹא אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא לֹא נַעֲלֶה, (משלי יח, ז): פִּי כְסִיל מְחִתָּה לוֹ פָּתְחוּ פִּיהֶם לְפֻרְעָנוּת, לוֹמַר שֶׁהֵן מֵתִין בִּירִידָה וְלֹא בַעֲלִיָּה, כְּשֵׁם שֶׁאָמְרוּ כָּךְ מֵתוּ (במדבר טז, לג): וַיֵּרְדוּ הֵם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם חַיִּים שְׁאֹלָה. אָמַר משֶׁה הוֹאִיל וְלֹא רָצוּ לֵילֵךְ אֶצְלִי אֲנִי אָבוֹא אֶצְלָם אוּלַי יִתְבַּיְשׁוּ וְיַחְזְרוּ בָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טז, כה): וַיָּקָם משֶׁה וַיֵּלֶךְ אֶל דָּתָן וַאֲבִירָם, כְּשֶׁרָאוּ אוֹתוֹ הִתְחִילוּ לְחָרֵף וּלְגַדֵּף, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טז, כז): וְדָתָן וַאֲבִירָם יָצְאוּ נִצָּבִים, וְכִי יוֹשְׁבִין אוֹ כּוֹרְעִים אוֹ נוֹפְלִים יוֹצְאִים בְּנֵי אָדָם, אֶלָּא כְּשֶׁיָּצְאוּ הֵן מְחָרְפִין וּמְגַדְּפִין, נֶאֱמַר כָּאן יְצִיאָה וְהַצָּבָה, וְנֶאֱמַר בְּגָלְיַת הַפְּלִשְׁתִּי יְצִיאָה וְהַצָּבָה, דִּכְתִיב (שמואל א יז, ד טז): וַיֵּצֵא אִישׁ הַבֵּנַיִם וגו' וַיִּגַּשׁ הַפְּלִשְׁתִּי הַשְׁכֵּם וְהַעֲרֵב וַיִּתְיַצֵּב אַרְבָּעִים יוֹם, מַה יְּצִיאָה וְהַצָּבָה הָתָם בְּחֵרוּפִין וּבְגִדּוּפִין, אַף כָּאן בְּחֵרוּפִין וּבְגִדּוּפִין, לְפִיכָךְ פָּתַח משֶׁה וְאָמַר (במדבר טז, כט): אִם כְּמוֹת כָּל הָאָדָם יְמֻתוּן אֵלֶּה, (במדבר טז, לב): וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ, בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה קָשָׁה מַחֲלֹקֶת, שֶׁכָּל הָעוֹזֵר בְּמַחֲלֹקֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְאַבֵּד אֶת זִכְרוֹ, שֶׁכָּךְ כְּתִיב (במדבר טז, לה): וְאֵשׁ יָצְאָה מֵאֵת ה' וַתֹּאכַל אֵת הַחֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם אִישׁ. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה כַּמָּה קָשָׁה הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה אֵין קוֹנְסִים אֶלָּא מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה וּבֵית דִּין שֶׁל מַטָּה מִבֶּן שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, בְּמַחֲלָקְתּוֹ שֶׁל קֹרַח תִּינוֹקוֹת בֶּן יוֹמָן נִשְׂרְפוּ וְנִבְלְעוּ בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּית, דִּכְתִיב (במדבר טז, כז): וּנְשֵׁיהֶם וּבְנֵיהֶם וְטַפָּם (במדבר טז, לג): וַיֵּרְדוּ הֵם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם חַיִּים שְׁאֹלָה, לְכָךְ כְּתִיב: וַיִּקַּח קֹרַח.",
"וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי, וְלָמָּה לֹא כְתִיב בֶּן יַעֲקֹב אוֹ בֶּן יִשְׂרָאֵל, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (בראשית מט, ו): בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי, אֵלּוּ הַמְרַגְּלִים, (בראשית מט, ו): בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי, זֶה קֹרַח. אָמַר יַעֲקֹב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם לֹא בַּמְּרַגְּלִים וְלֹא בַּמַּחֲלֹקֶת שֶׁל קֹרַח לֹא יִזָּכֵר שְׁמִי עַל אוֹתָן הָרְשָׁעִים, וְאֵימָתַי יִזָּכֵר שְׁמִי כְּשֶׁהֵן מִתְיַחֲסִין וְעוֹמְדִין עַל הַדּוּכָן (דברי הימים א ו, כב כג): בֶּן תַּחַת בֶּן אַסִּיר בֶּן אֶבְיָסָף בֶּן קֹרַח, בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי בֶּן יִשְׂרָאֵל, (במדבר טז, א): וְדָתָן וַאֲבִירָם, מִכָּאן אָמְרוּ אוֹי לָרָשָׁע אוֹי לִשְׁכֵנוֹ, דָּתָן וַאֲבִירָם לְפִי שֶׁהָיוּ שְׁכֵנִים שֶׁל קֹרַח שֶׁהָיָה שָׁרוּי בַּדָּרוֹם, דִּכְתִיב (במדבר ג, כט): מִשְׁפְּחֹת בְּנֵי קְהָת יַחֲנוּ עַל יֶרֶךְ הַמִּשְׁכָּן תֵּימָנָה, דִּגְלוֹ שֶׁל רְאוּבֵן סָמוּךְ לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ב, י): דֶּגֶל מַחֲנֵה רְאוּבֵן תֵּימָנָה, אֲבָל דִּגְלוֹ שֶׁל יְהוּדָה הָיָה בַּמִּזְרָח, וְיִשָֹּׂשכָר וּזְבוּלוּן עִמּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טז, ג): וְהַחֹנִים קֵדְמָה מִזְרָחָה דֶּגֶל מַחֲנֵה יְהוּדָה, וּסְמוּכִין לָהֶן משֶׁה וְאַהֲרֹן, דִּכְתִיב (במדבר ג, לח): וְהַחֹנִים לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן קֵדְמָה לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד מִזְרָחָה משֶׁה וְאַהֲרֹן וּבָנָיו, לְפִי שֶׁהָיוּ אֵלּוּ סְמוּכִין לַתּוֹרָה, זָכוּ לִהְיוֹת בְּנֵי תוֹרָה, כְּדִכְתִיב (תהלים ס, ט): יְהוּדָה מְחֹקְקִי, וּכְתִיב (דברי הימים א יב, לג): וּמִבְּנֵי יִשָֹּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים, וּכְתִיב (שופטים ה, יד): וּמִזְבוּלֻן משְׁכִים בְּשֵׁבֶט סֹפֵר, וְדָתָן וַאֲבִירָם שֶׁהָיוּ שְׁכֵנִים לִקְרַאת בַּעַל מַחֲלֹקֶת לָקוּ עִמּוֹ וְאָבְדוּ מִן הָעוֹלָם.",
"וַיַּקְהֵל עֲלֵיהֶם קֹרַח (במדבר טז, יט), אָמַר לָהֶם (במדבר טז, ג): כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדשִׁים, וְכֻלָּם שָׁמְעוּ בְּסִינַי (שמות כ, ב): אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ, (במדבר טז, ג): וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְֹּׂאוּ עַל קְהַל ה', אִלְמָלֵא אַתֶּם שְׁמַעְתֶּם לְבַדְּכֶם וְהֵם לֹא שָׁמְעוּ, הֱיִיתֶם אוֹמְרִים, עַכְשָׁו כֻּלָּם שָׁמְעוּ וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְֹּׂאוּ. מִיָּד נִזְדַּעְזַע משֶׁה מִפְּנֵי הַמַּחֲלֹקֶת, מִפְּנֵי שֶׁכְּבָר הָיָה בְּיָדָן סִרְחוֹן רְבִיעִי. מָשָׁל לְבֶן מֶלֶךְ שֶׁסָּרַח עַל אָבִיו וּפִיֵּס עָלָיו אוֹהֲבוֹ פַּעַם שְׁתַּיִם וְשָׁלשׁ, כְּשֶׁסָּרַח רְבִיעִית נִתְרַשְׁלוּ יְדֵי אוֹהֲבוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, אָמַר כַּמָּה פְּעָמִים אַטְרִיחַ אֶת הַמֶּלֶךְ. אַף כָּאן משֶׁה, חָטְאוּ בָּעֵגֶל (שמות לב, יא): וַיְחַל משֶׁה, (במדבר יא, א): וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאֹנְנִים, (במדבר יא, ב): וַיִּתְפַּלֵּל משֶׁה, בַּמְּרַגְּלִים (במדבר יד, יג): וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל ה' וְשָׁמְעוּ מִצְרַיִם, בְּמַחְלָקְתּוֹ שֶׁל קֹרַח אָמַר כַּמָּה אוּכַל לְהַטְרִיחַ אֶת הַמָקוֹם, לְפִיכָךְ (במדבר טז, ד): וַיִּשְׁמַע משֶׁה וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו.",
"וַיְדַבֵּר אֶל קֹרַח בֹּקֶר (במדבר טז, ה), מָה רָאָה לוֹמַר בֹּקֶר, אָמַר משֶׁה שֶׁמָּא מִתּוֹךְ מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה אָמְרוּ דָּבָר זֶה, אָמַר שֶׁמָּא בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ יַעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה, לְכָךְ נֶאֱמַר (במדבר טז, ה): בֹּקֶר וְיֹדַע ה', אָמַר לָהֶם אֵין לִי רְשׁוּת לִכָּנֵס עַכְשָׁו, אֵין לְפָנָיו לֹא אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, אֶלָּא בִּשְׁבִילֵנוּ עַל שֶׁאָכַלְנוּ וְשָׁתִינוּ. דָּבָר אַחֵר, אָמַר לָהֶם משֶׁה גְּבוּלוֹת חָלַק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ, יְכוֹלִים אַתֶּם לְעָרֵב יוֹם וָלַיְלָה, וְהוּא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב בַּתְּחִלָּה (בראשית א, ה): וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר, (בראשית א, ד): וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחשֶׁךְ, בִּשְׁבִיל תַּשְׁמִישׁוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּכְשֵׁם שֶׁהִבְדִּיל בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחשֶׁךְ בִּשְׁבִיל תַּשְׁמִישׁוֹ שֶׁל עוֹלָם, כָּךְ הִבְדִּיל יִשְׂרָאֵל מִן הָאֻמּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כ, כו): וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים לִהְיוֹת לִי, וְכָךְ הִבְדִּיל אַהֲרֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א כג, יג): וַיִּבָּדֵל אַהֲרֹן לְהַקְדִּישׁוֹ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, אִם יְכוֹלִין אַתֶּם לְעָרֵב אוֹתָהּ הַבְדָּלָה שֶׁהִבְדִּיל בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחשֶׁךְ, אַתֶּם יְכוֹלִין לְבַטֵּל אֶת זֶה, לְכָךְ אָמַר לָהֶם (במדבר טז, ה): בֹּקֶר וְיֹדַע ה' אֶת אֲשֶׁר לוֹ וְאֶת הַקָּדוֹשׁ וְהִקְרִיב אֵלָיו, כְּבָר הוּא מְתֻקָּן, (במדבר טז, ה): וְאֵת אֲשֶׁר יִבְחַר בּוֹ יַקְרִיב אֵלָיו.",
"זֹאת עֲשׂוּ קְחוּ לָכֶם מַחְתּוֹת, וּתְנוּ בָהֵן אֵשׁ וְשִׂימוּ עֲלֵיהֶן קְטֹרֶת לִפְנֵי ה' מָחָר (במדבר טז, ו ז), מָה רָאָה לוֹמַר כֵּן, אָמַר לָהֶם בְּדַרְכֵי הַגּוֹיִם יֵשׁ נִימוּסִין הַרְבֵּה וְכוּמָרִין הַרְבֵּה, כֻּלָּן מִתְקַבְּצִין בְּבַת אֶחָת, וְאָנוּ אֵין לָנוּ אֶלָּא ה' אֶחָד וְתוֹרָה אַחַת וּמִשְׁפַּט אֶחָד וּמִזְבֵּחַ אֶחָד וְכֹהֵן גָּדוֹל אֶחָד, וְאַתֶּם מָאתַיִם וַחֲמֲשִּׁים אִישׁ מְבַקְּשִׁים כְּהֻנָּה גְדוֹלָה, אַף אֲנִי רוֹצֶה בְּכָךְ, (במדבר טז, יא): לָכֵן אַתָּה וְכָל עֲדָתְךָ (במדבר טז, ו): זֹאת עֲשׂוּ קְחוּ לָכֶם מַחְתּוֹת קֹרַח וְכָל עֲדָתוֹ, הֲרֵי לָכֶם תַּשְׁמִישׁ הֶחָבִיב מִן הַכֹּל הוּא הַקְּטֹרֶת, חֲבִיבָה מִן כָּל הַקָּרְבָּנוֹת, וְסַם הַמָּוֶת נָתוּן לְתוֹכוֹ שֶׁבּוֹ נִשְׂרְפוּ נָדָב וַאֲבִיהוּא, לְפִיכָךְ הִתְרָה בָּהֶם (במדבר טז, ז): וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר יִבְחַר ה' הוּא הַקָּדוֹשׁ. אָמַר לָהֶם משֶׁה הֲרֵי אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם שֶׁלֹא תִּתְחַיְּבוּ, מִי שֶׁיִּבָּחֵר מִכֶּם יֵצֵא חַי וְכֻלְּכֶם אוֹבְדִין, (במדבר טז, ה): רַב לָכֶם בְּנֵי לֵוִי, הֲרֵי אָמַרְתִּי לָכֶם. לֹא טִפְּשִׁים הָיוּ שֶׁכָּךְ הִתְרָה לָהֶם וְקִבְּלוּ עֲלֵיהֶם לִקְרָב, הֵם חָטְאוּ בְּנַפְשׁוֹתָם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יז, ג): אֵת מַחְתּוֹת הַחַטָּאִים הָאֵלֶּה בְּנַפְשֹׁתָם. וְקֹרַח שֶׁפִּקֵּחַ הָיָה מָה רָאָה לַשְּׁטוּת הַזּוֹ, אֶלָּא עֵינוֹ הִטְעַתּוּ, רָאָה שַׁלְשֶׁלֶת גְּדוֹלָה עוֹמֶדֶת הֵימֶנּוּ, שְׁמוּאֵל שֶׁשָּׁקוּל כְּמשֶׁה וְאַהֲרֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים צט, ו): משֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו וּשְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ, עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מִשְׁמָרוֹת עוֹמְדוֹת מִבְּנֵי בָנָיו שֶׁכֻּלָּם מִתְנַבְּאִים בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א כה, ה): כָּל אֵלֶּה בָנִים לְהֵימָן, אָמַר אֶפְשָׁר הַגְּדֻלָּה הַזּוֹ עֲתִידָה לַעֲמֹד מִמֶּנִּי וַאֲנִי אֶדֹּם, וְלֹא רָאָה יָפֶה, לְפִי שֶׁבָּנָיו עָשׂוּ תְּשׁוּבָה וְעוֹמְדִין מֵהֶן, וּמשֶׁה הָיָה רוֹאֶה, לְכָךְ נִשְׁתַּתֵּף לָבוֹא לְאוֹתָהּ חֲזָקָה שֶׁשָּׁמַע מִפִּי משֶׁה שֶׁכֻּלָּם אוֹבְדִין וְאֶחָד פָּלִיט, וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר יִבְחַר ה' הוּא הַקָּדוֹשׁ.",
"וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל קֹרַח (במדבר טז, ח), מִי שֶׁיֵּלֵךְ וּמְדַבֵּר עִם יוֹסֵף אוֹמֵר לְשִׁמְעוֹן שְׁמַע. יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהָיָה מְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיַּחְזֹר בּוֹ וְאוֹמֵר לְפָנָיו דְבָרִים רַכִּים, כֵּיוָן שֶׁרָאָה שֶׁלֹא שָׁמַע אָמַר עַד שֶׁלֹא יִשְׁתַּתְּפוּ אֲחֵרִים עִמּוֹ, הִתְחִיל לְדַבֵּר לָהֶם (במדבר טז, ח): שִׁמְעוּ נָא בְּנֵי לֵוִי, הֲקָטָן הוּא הַכָּבוֹד שֶׁבְּיֶדְכֶם, (במדבר טז, ט): הַמְעַט מִכֶּם כִּי הִבְדִּיל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וגו', חָזַר עַל קֹרַח (במדבר טז, י): וַיַּקְרֵב אֹתְךָ וְאֶת כָּל אַחֶיךָ בְּנֵי לֵוִי, לְפִי שֶׁהָיָה גָדוֹל שֶׁבַּשֵּׁבֶט נַעֲשׂוּ אֶחָיו טְפֵלָה לוֹ, (במדבר טז, יא): לָכֵן אַתָּה וְכָל עֲדָתְךָ הַנֹּעָדִים עַל ה', הַמַּחֲלֹקֶת הַזּוֹ אֵינָהּ כְּנֶגְדֵּנוּ אֶלָּא כְּנֶגֶד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ עֲבָדִים הַרְבֵּה וְרָצָה לַעֲשׂוֹת אֶחָד מֵהֶן בֶּן חוֹרִין וְלִתֵּן לוֹ זְמוֹרָה, חָזַר וְעָשָׂה אוֹתוֹ סַנְקְלִיטִיקוֹס, עָמְדוּ חֲבֵרָיו כְּנֶגְדוֹ, אָמְרוּ אִם הוּא עַצְמוֹ בָּא וְנָטַל לְעַצְמוֹ אוֹתָהּ גְּדֻלָּה יָפֶה עָשׂוּ שֶׁעָמְדוּ כְּנֶגְדוֹ, עַכְשָׁו שֶׁרַבּוֹ הוּא שֶׁעָשָׂה לוֹ, כָּל מִי שֶׁעוֹמֵד כְּנֶגְדוֹ לֹא כְּנֶגֶד רַבּוֹ הוּא עוֹמֵד. אַף כָּךְ אָמַר לָהֶם משֶׁה, אִלּוּ אַהֲרֹן אָחִי נָטַל לְעַצְמוֹ אֶת הַכְּהֻנָה יָפֶה עֲשִׂיתֶם שֶׁנִּתְרַעַמְתֶּם עָלָיו, עַכְשָׁו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָתַן לוֹ שֶׁהַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַמַּלְכוּת שֶׁלּוֹ, כָּל מִי שֶׁעוֹמֵד עַל אַהֲרֹן לֹא עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוּא עוֹמֵד, לְכָךְ כְּתִיב (במדבר טז, יא): וְאַהֲרֹן מַה הוּא כִּי תַלִינוּ עָלָיו. בּוֹא וּרְאֵה חֲסִידוּתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן הַצַּדִּיק, בְּשָׁעָה שֶׁהִצִּיק משֶׁה שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה עַל רֹאשׁוֹ נִזְדַּעְזַע אַהֲרֹן וְנִבְעַת, אָמַר לְמשֶׁה, אָחִי, שֶׁמָּא לֹא הָיִיתִי רָאוּי לְהִמָּשַׁח בְּשֶׁמֶן הַקֹּדֶשׁ וּמָעַלְתִּי וְנִתְחַיַּבְתִּי כָּרֵת, שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (שמות ל, לב): עַל בְּשַׂר אָדָם לֹא יִיסָךְ, לְפִיכָךְ הֵעִיד הַכָּתוּב עָלָיו (תהלים קלג, א ג): הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד, כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב עַל הָרֹאשׁ יֹרֵד עַל הַזָּקָן זְקַן אַהֲרֹן, כְּטַל חֶרְמוֹן, הֵקִישׁ שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה לְטַל חֶרְמוֹן, מַה טַּל חֶרְמוֹן אֵין בּוֹ מְעִילָה, כָּךְ שֶׁמֶן הַיּוֹרֵד עַל אַהֲרֹן אֵין בּוֹ מְעִילָה, לְפִיכָךְ הַנֹּעָדִים עַל ה'. כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ פִּיֵּס משֶׁה לְקֹרַח, וְאֵין אַתְּ מוֹצֵא שֶׁהֱשִׁיבוֹ דָּבָר, לְפִי שֶׁהָיָה פִּקֵּחַ בְּרִשְׁעוֹ, אָמַר אִם אֲנִי מְשִׁיבוֹ יוֹדֵעַ אֲנִי בּוֹ שֶׁהוּא חָכָם גָּדוֹל וְעַכְשָׁו יְקַפְּחֵנִי בִּדְבָרָיו וַאֲנִי מִתְרַצֶּה לוֹ בְּעַל כָּרְחִי, מוּטָב שֶׁלֹא אֶזָקֵק לוֹ. כְּשֶׁרָאָה משֶׁה שֶׁאֵין בּוֹ תּוֹעֶלֶת פֵּרַשׁ הֵימֶנּוּ.",
"וַיִּשְׁלַח משֶׁה לִקְרֹא לְדָתָן וְלַאֲבִירָם (במדבר טז, יב), אַף הֵם עָמְדוּ בְּרִשְׁעָן וְלֹא נִזְקְקוּ לַהֲשִׁיבוֹ. (במדבר טז, יב): וַיֹּאמְרוּ לֹא נַעֲלֶה, הִכְשִׁילָם פִּיהֶם לָרְשָׁעִים, וּבְרִית כְּרוּתָה לַשְֹּׂפָתַיִם, שֶׁמֵּתוּ וְיָרְדוּ לִשְׁאוֹל תַּחְתִּית לְאַחַר שֶׁיָּרְדוּ חַיִּים שְׁאוֹלָה. (במדבר טז, יג): הַמְעַט כִּי הֶעֱלִיתָנוּ וגו' כִּי תִשְׂתָּרֵר עָלֵינוּ, עַל מָה אַתְּ מִתְרַבְרֵב עָלֵינוּ, מַה טּוֹבָה עָשִׂיתָ לָנוּ, הוֹצֵאתָנוּ מִמִּצְרַיִם שֶׁהוּא כְּגַן ה', וּבְאֶרֶץ כְּנַעַן לֹא הִכְנַסְתָּנוּ, אֶלָּא הֲרֵי אָנוּ בַּמִּדְבָּר וְהַנֶּגֶף מִשְׁתַּלֵּחַ בָּנוּ. (במדבר טז, יד טו): הַעֵינֵי הָאֲנָשִׁים הָהֵם תְּנַקֵּר לֹא נַעֲלֶה, וַיִּחַר לְמשֶׁה, לָמָּה, שֶׁאָדָם הַדָּן עִם חֲבֵרוֹ וּמִתְוַכֵּחַ וּמְשִׁיבוֹ, יֵשׁ לוֹ נַחַת רוּחַ, וְאִם אֵינוֹ מְשִׁיבוֹ, יֵשׁ לוֹ צַעַר. (במדבר טז, טו): וַיֹּאמֶר [משה] אֶל ה' אַל תֵּפֶן אֶל מִנְחָתָם, אַל תְּקַבְּלֵם בִּתְשׁוּבָה, הָיָה צָרִיךְ לַמִּקְרָא לוֹמַר אַל תֵּפֶן אֶל עֲבוֹדָתָם, מַהוּ אֶל מִנְחָתָם, כָּךְ אָמַר משֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ לְאֵלּוּ חֵלֶק בְּאוֹתָהּ מִנְחָה שֶׁהִקְרִיבוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כט, יט): מִלְּבַד עֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ, וְהָיְתָה שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל קְרֵבָה, הוֹאִיל וּפֵרְשׁוּ אֵלּוּ מִבָּנֶיךָ אַל תִּסְתַּכֵּל בְּחֶלְקָם, תַּנִּיחֶנּוּ הָאֵשׁ וְאַל תֹּאכְלֶנָּהּ. (במדבר טז, טו): לֹא חֲמוֹר אֶחָד מֵהֶם נָשָׂאתִי, מַה שֶּׁהָיָה דַרְכִּי לִטֹּל לֹא נָטַלְתִּי מֵהֶם, בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אָדָם שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בְּהֶקְדֵּשׁ נוֹטֵל שְׂכָרוֹ מִן הַהֶקְדֵּשׁ, וַאֲנִי בְּשָׁעָה שֶׁהָיִיתִי יוֹרֵד מִן מִדְיָן לְמִצְרַיִם הָיָה דַרְכִּי לִטֹּל מֵהֶן חֲמוֹר, שֶׁבִּשְׁבִיל צָרְכֵיהֶם יָרַדְתִּי, וְלֹא נָטַלְתִּי. וְכֵן שְׁמוּאֵל הַצַּדִּיק אָמַר (שמואל א יב, ג): הִנְנִי עֲנוּ בִי נֶגֶד ה' וְנֶגֶד מְשִׁיחוֹ אֶת שׁוֹר מִי לָקַחְתִּי וַחֲמוֹר מִי לָקַחְתִּי, שׁוֹר שֶׁהָיִיתִי מַקְרִיב עֲלֵיהֶם לְקָרְבָּן וּמְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עֲלֵיהֶם, וְכֵן לִמְשֹׁחַ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ, מִשֶּׁלִּי הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א טז, כ): עֶגְלַת בָּקָר תִּקַּח בְּיָדֶךָ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמואל א ט, יב): כִּי זֶבַח הַיּוֹם לָעָם בַּבָּמָּה, לֹא נָטַלְתִּי מִשֶּׁלָּהֶם, וּכְשֶׁהָיִיתִי חוֹזֵר וְעוֹשֶׂה דִּינֵיהֶם וְצָרְכֵיהֶם וְהוֹלֵךְ וְסוֹבֵב כָּל עֲיָרוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א ז, טז): וְהָלַךְ מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה וְסָבַב בֵּית אֵל, דֶּרֶךְ הָעוֹלָם בַּעֲלֵי דִינִין הוֹלְכִין אֵצֶל הַדַּיָּן, וַאֲנִי הָיִיתִי הוֹלֵךְ וְסוֹבֵב מֵעִיר לְעִיר וּמִמָּקוֹם לְמָקוֹם וַחֲמוֹר שֶׁלִּי. וְכֵן משֶׁה אָמַר (שמות יח, טז): כִּי יִהְיֶה לָהֶם דָּבָר בָּא אֵלַי וְשָׁפַטְתִּי, וַאֲנִי לֹא עָשִׂיתִי כֵן אֶלָּא הָלַכְתִּי אֶצְלָם, (במדבר טז, טו): וְלֹא הֲרֵעֹתִי אֶת אַחַד מֵהֶם, שֶׁלֹא חִיַּבְתִּי אֶת הַזַּכַּאי וְלֹא זִכִּיתִי אֶת הַחַיָּב. וּכְשֶׁרָאָה משֶׁה שֶׁעָמְדוּ בְּגַאֲוָתָן, אָמַר לָהֶם (במדבר טז, טז): אַתָּה וְכָל עֲדָתְךָ וגו', הָלַךְ קֹרַח כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה וְהָיָה מַטְעֶה אֶת יִשְׂרָאֵל וְאוֹמֵר לָהֶם מָה אַתֶּם סְבוּרִים שֶׁאֲנִי עוֹסֵק לִטֹּל אֶת הַגְּדֻלָּה לְעַצְמִי, אֲנִי מְבַקֵּשׁ שֶׁתְּהֵא הַגְּדֻלָּה עַל כֻּלָּנוּ חוֹזֶרֶת, שֶׁמּשֶׁה נָטַל מַלְכוּת לְעַצְמוֹ, וְהַכְּהֻנָּה גְדוֹלָה נָתַן לְאָחִיו, וְהָיָה הוֹלֵךְ וּמְפַתֶּה כָּל שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט כָּרָאוּי לָהֶם עַד שֶׁנִּשְׁתַּתְּפוּ עִמּוֹ, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טז, יט): וַיַּקְהֵל עֲלֵיהֶם קֹרַח אֶת כָּל הָעֵדָה, הִקְרִיבוּ כֻּלָּם מְדַבְּרִים עִמּוֹ, מִיָּד (במדבר טז, כ כב): וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר הִבָּדְלוּ מִתּוֹךְ הָעֵדָה הַזֹּאת, וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם.",
"וַיֹּאמְרוּ (במדבר טז, כב), אָמְרוּ לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁמָּרְדָה עָלָיו מְדִינָה וְעָמְדוּ וְקִלְּלוּ אֶת הַמֶּלֶךְ אוֹ שְׁלוּחָיו עֲשָׂרָה אוֹ עֶשְׂרִים מֵהֶם, מְשַׁלֵּחַ שָׁם לִגְיוֹנוֹתָיו וְעוֹשֶׂה בָּם אַנְדְּרוֹלוֹמוֹסְיָא וְהוֹרֵג הַטּוֹבִים עִם הָרָעִים, לְפִי שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר בָּהֶם מִי מָרַד וּמִי לֹא מָרַד, מִי כִּבֵּד אֶת הַמֶּלֶךְ וּמִי קִלֵּל, אֲבָל אַתָּה הַיּוֹדֵע מַחְשְׁבוֹתָיו שֶׁל אָדָם וּמַה שֶּׁהַלְּבָבוֹת וְהַכְּלָיוֹת יוֹעֲצוֹת, וְיִצְרֵי בְּרִיּוֹתֶיךָ אַתָּה מֵבִין, וְאַתָּה יוֹדֵעַ מִי חָטָא וּמִי לֹא חָטָא, מִי מָרַד וּמִי לֹא מָרַד, אַתָּה יוֹדֵעַ רוּחַ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם, לְכָךְ נֶאֱמַר (במדבר טז, כב): אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר הָאִישׁ אֶחָד יֶחֱטָא, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָפֶה אֲמַרְתֶּם, אֲנִי מוֹדִיעַ מִי חָטָא וּמִי לֹא חָטָא.",
"וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה לֵאמֹר, הֵעָלוּ מִסָּבִיב לְמִשְׁכַּן קֹרַח (במדבר טז, כג כד), אַף עַל פִּי שֶׁשָּׁמַע משֶׁה מִפִּי הַגְּבוּרָה, לֹא אָמַר לָהֶם הֵעָלוּ עַד שֶׁהָלַךְ וְהִתְרָה בָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טז, כה): וַיָּקָם משֶׁה וַיֵּלֶךְ אֶל דָּתָן וַאֲבִירָם, לְהוֹדִיעַ רִשְׁעָתָן, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהָלַךְ משֶׁה בְּרַגְלָיו אֶצְלָן, הָרְשָׁעִים קָשִׁין לִרְצוֹת, מֶה עָשׂוּ לֹא רָצוּ לָצֵאת מֵאֲלֵיהֶן [נסח אחר: מאהליהם] נֶגְדּוֹ, כְּשֶׁרָאָה משֶׁה כָּךְ, אָמַר עַד כָּאן הָיָה לִי לַעֲשׂוֹת, (במדבר טז, כו): וַיְדַבֵּר אֶל הָעֵדָה לֵאמֹר סוּרוּ נָא מֵעַל אָהֳלֵי הָאֲנָשִׁים הָרְשָׁעִים. שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ אַרְבָּעָה נִקְרְאוּ רְשָׁעִים, הַפּוֹשֵׁט יָדוֹ לַחֲבֵרוֹ לְהַכּוֹתוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹא הִכָּהוּ נִקְרָא רָשָׁע, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ב, יג): וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ, הִכִּיתָ לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא תַכֶּה, וְהַוֶה וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים לז, כא): לֹוֶה רָשָׁע וְלֹא יְשַׁלֵם וְצַדִּיק חוֹנֵן וְנוֹתֵן. וּמִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עַזּוּת פָּנִים וְאֵינוֹ מִתְבַּיֵּשׁ לִפְנֵי מִי שֶׁגָּדוֹל הֵימֶנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כא, כט): הֵעֵז אִישׁ רָשָׁע בְּפָנָיו וְיָשָׁר הוּא יָבִין דַּרְכּוֹ. וּמִי שֶׁהוּא בַּעַל מַחֲלֹקֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: סוּרוּ נָא מֵעַל אָהֳלֵי הָאֲנָשִׁים הָרְשָׁעִים הָאֵלֶּה, וּשְׁנֵיהֶם הָיוּ בְּדָתָן וַאֲבִירָם, עַזּוּת פָּנִים וּמַחֲלֹקֶת. מַחֲלֹקֶת: מ' מַכָּה, ח' חָרוֹן, ל לִקּוּי, ק' קְלָלָה, ת' תּוֹעֵבָה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, תַּכְלִית, כְּלָיָה מֵבִיא לָעוֹלָם. (במדבר טז, כז): וַיֵּעָלוּ מֵעַל מִשְׁכַּן קֹרַח, כֵּיוָן שֶׁרָאוּ שֶׁנִּסְתַּלְּקוּ יִשְׂרָאֵל מִסְּבִיבוֹתֵיהֶם, יָצְאוּ מְחָרְפִין וּמְגַדְּפִין, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טז, כט): יָצְאוּ נִצָּבִים, וּלְהַלָּן כְּתִיב (שמואל א יז, טז): וַיִּגַּשׁ הַפְּלִשְׁתִּי הַשְׁכֵּם וְהַעֲרֵב וַיִּתְיַצֵּב אַרְבָּעִים יוֹם. (במדבר טז, כח כט): וַיֹּאמֶר משֶׁה בְּזֹאת תֵּדְעוּן כִּי ה' שְׁלָחַנִי, אִם כְּמוֹת כָּל הָאָדָם יְמֻתוּן אֵלֶּה, מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְשׁוֹשְׁבִין בִּתּוֹ שֶׁל מֶלֶךְ שֶׁהָיוּ עֵדוֹתֶיהָ בְּיָדוֹ, עָמַד אֶחָד מִן הַמְסֻבִּין וְקִלֵּל אֶת הַשּׁוֹשְׁבִין, וְאָמַר לֹא הָיוּ בְּתוּלִים לְבִתּוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, עָמַד הַשּׁוֹשְׁבִין כְּנֶגֶד הַמֶּלֶךְ וְאָמַר לוֹ אִם אֵין אַתָּה תּוֹבֵעַ בִּנְפִקְיָן שֶׁלְךָ וְאֵין אַתָּה מוֹצֵא אֶת זֶה וְהוֹרְגוֹ בִּפְנֵי הַכֹּל, אַף אֲנִי אוֹמֵר בְּוַדַּאי שֶׁלֹא נִמְצְאוּ בְּתוּלִים לְבִתּוֹ שֶׁל מֶלֶךְ. מִיָּד אָמַר הַמֶּלֶךְ מוּטָב לִי לַהֲרֹג אֶת זֶה וְלֹא יוֹצִיא הַשּׁוֹשְׁבִין שֵׁם רָע עַל בִּתִּי. וְכָךְ קֹרַח נֶחֱלַק עַל משֶׁה וְאָמַר מִלִּבּוֹ וּמֵעַצְמוֹ אָמַר משֶׁה כָּל הַדְּבָרִים הַלָּלוּ. פָּתַח משֶׁה וְאָמַר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם מֵתִים אֵלּוּ עַל מִטּוֹתָם כְּדֶרֶךְ שֶׁבְּנֵי אָדָם מֵתִים, וְהָרוֹפְאִין עוֹלִין וְהֵן מְבַקְּרִין אוֹתָם כְּדֶרֶךְ שֶׁכָּל הַחוֹלִים מִתְבַּקְּרִין, אַף אֲנִי כּוֹפֵר וְאוֹמֵר (במדבר טז, כט): לֹא ה' שְׁלָחָנִי, וּמִלִּבִּי אָמַרְתִּי. זֶה אֶחָד מִשְּׁלשָׁה נְבִיאִים שֶׁאָמְרוּ בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה, אֵלִיָּהוּ, וּמִיכָיְהוּ, וּמשֶׁה. אֵלִיָּהוּ אָמַר (מלכים א יח, לו לז): אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל הַיּוֹם יִוָּדַע כִּי אַתָּה אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל וַאֲנִי עַבְדֶּךָ וּבִדְבָרְךָ עָשִׂיתִי אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶה, עֲנֵנִי ה' עֲנֵנִי וְיֵדְעוּ הָעָם הַזֶּה כִּי אַתָּה ה' הָאֱלֹהִים וְאַתָּה הַסִּבֹּתָ אֶת לִבָּם אֲחֹרַנִּית, אִם אֵין אַתָּה עוֹנֶה אוֹתִי אֲנִי אוֹמֵר אַתָּה הַסִּבֹּתָ אֶת לִבָּם אֲחֹרַנִית. וְכֵן מִיכָיְהוּ אָמַר לְאַחְאָב (מלכים א כב, כח): אִם שׁוֹב תָּשׁוּב בְּשָׁלוֹם, אַף אֲנִי אוֹמֵר לֹא דִּבֶּר ה' בִּי. וְכֵן משֶׁה אִם כְּמוֹת כָּל הָאָדָם וגו', אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם (במדבר טז, ל): וְאִם בְּרִיאָה, אִם בָּרָאתָ פֶּה לָאָרֶץ, הֲרֵי יָפֶה, וְאִם לָאו (במדבר טז, ל): יִבְרָא ה', יִבְרָא לָהּ עַכְשָׁו פֶּה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (איוב כב, כח): וְתִגְזַר אֹמֶר וְיָקָם לָךְ וְעַל דְּרָכֶיךָ נָגַהּ אוֹר.",
"וַתִּפְתַּח (במדבר טז, לב), אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִפְתְּחוּ לָאָרֶץ פִּיפִיּוֹת הַרְבֵּה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יא, ו): בְּקֶרֶב כָּל יִשְׂרָאֵל, אָמַר רַבִּי נְחֶמְיָה וַהֲרֵי כְּתִיב (במדבר טז, לב): וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ, אָמַר לוֹ וְהֵיאַךְ אַתְּ מְקַיֵּם בְּקֶרֶב כָּל יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא שֶׁנַּעֲשֵׂית הָאָרֶץ כְּמַשְׁפֵּךְ, וְכָל הֵיכָן שֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶם הָיָה מִתְגַּלְגֵּל וְיוֹרֵד וּבָא עִמּוֹ, נִמְצֵאתָ מְקַיֵּם בְּקֶרֶב כָּל יִשְׂרָאֵל, וּמְקַיֵּם וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ. (דברים יא, ו): וְאֵת כָּל הַיְקוּם, זֶה הַמָּמוֹן שֶׁמַּעֲמִיד אֶת הָרַגְלַיִם. רַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ, אֲפִלּוּ הָיוּ כֵּלִים בְּיַד הַכּוֹבֵס, הָיוּ מִתְגַּלְגְּלִין וּבָאִין וְנִבְלָעִין עִמָּהֶן. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי, אֲפִלּוּ מַחַט שֶׁהָיְתָה שְׁאוּלָה בְּיַד יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, אַף הִיא הָיְתָה נִבְלַעַת, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טז, לג): וַיֵּרְדוּ הֵם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם חַיִּים שְׁאֹלָה. וְכָל כָּךְ לָמָּה, שֶׁחָלַק עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַף עַל פִּי כֵן לֶעָתִיד לָבוֹא הֵם עֲתִידִין לַעֲלוֹת, רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא שׁוֹנֶה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טז, לג): וַיֹּאבְדוּ מִתּוֹךְ הַקָּהָל. בְּדָוִד הוּא אוֹמֵר (תהלים קיט, קעו): תָּעִיתִי כְּשֶׂה אֹבֵד בַּקֵּשׁ עַבְדֶּךָ כִּי מִצְוֹתֶיךָ לֹא שָׁכָחְתִּי, מָה אֲבֵדָה שֶׁנֶּאֱמַר בְּדָוִד הִיא עֲתִידָה לְהִתְבַּקֵּשׁ, אַף כָּאן אֲבֵדָה הָעֲתִידָה לְהִתְבַּקֵּשׁ, וְכֵן חַנָּה מִתְפַּלֶּלֶת עֲלֵיהֶם (שמואל א ב, ו): ה' מֵמִית וּמְחַיֶּה מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל.",
"אָח נִפְשָׁע מִקִּרְיַת עֹז וּמִדְיָנִים כִּבְרִיחַ אַרְמוֹן (משלי יח, יט), זֶה קֹרַח שֶׁפָּשַׁע בַּתּוֹרָה שֶׁהִיא עֹז, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כט, יא): ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם. וּמִדְיָנִים כִּבְרִיחַ אַרְמוֹן, וַהֲלוֹא הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁבַּעֲלֵי דִינָיו הָיוּ קָשִׁים. כִּבְרִיחַ אַרְמוֹן, זֶה משֶׁה וְאַהֲרֹן, מָה הַבְּרִיחַ אֵינוֹ זָז, כָּךְ משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כו, כח): וְהַבְּרִיחַ הַתִּיכֹן בְּתוֹךְ הַקְּרָשִׁים מַבְרִחַ מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה.",
"אָמַר אִיּוֹב (איוב טו, כח לד): וַיִּשְׁכּוֹן עָרִים נִכְחָדוֹת בָּתִּים לֹא יֵשְׁבוּ לָמוֹ אֲשֶׁר הִתְעַתְּדוּ לְגַלִּים, לֹא יֶעְשַׁר וְלֹא יָקוּם חֵילוֹ וְלֹא יִטֶּה לָאָרֶץ מִנְּלָם, לֹא יָסוּר מִנִּי חשֶׁךְ יֹנַקְתּוֹ תְּיַבֵּשׁ שַׁלְהָבֶת וְיָסוּר בְּרוּחַ פִּיו, אַל יַאֲמֵן בַּשָׁו נִתְעָה כִּי שָׁוְא תִּהְיֶה תְמוּרָתוֹ, בְּלֹא יוֹמוֹ תִּמָּלֵא וְכִפָּתוֹ לֹא רַעֲנָנָה, יַחְמֹס כַּגֶּפֶן בִּסְרוֹ וְיַשְׁלֵךְ כַּזַּיִת נִצָּתוֹ, כִּי עֲדַת חָנֵף גַּלְמוּד וְאֵשׁ אָכְלָה אָהֳלֵי שֹׁחַד. וַיִּשְׁכּוֹן עָרִים נִכְחָדוֹת בָּתִּים לֹא יֵשְׁבוּ לָמוֹ אֲשֶׁר הִתְעַתְּדוּ לְגַלִּים, זֶה הָיָה קֹרַח שֶׁהָיָה קַתָּלִיקוֹס לְבֵיתוֹ שֶׁל פַּרְעֹה, וְהָיוּ בְּיָדוֹ מַפְתְּחוֹת הָאוֹצָרוֹת שֶׁלּוֹ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָה הֲנָאָה יֵשׁ לְךָ, אֵין אַתָּה שׁוֹלֵט עֲלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: בָּתִּים לֹא יֵשְׁבוּ לָמוֹ אֲשֶׁר הִתְעַתְּדוּ לְגַלִּים, וּלְמִי הֵן מְעֻתָּדִין לְאֵלּוּ שֶׁהֵן גּוֹלִים, יִשְׂרָאֵל שֶׁגָּלוּ מִמִּצְרַיִם, אֲבָל קֹרַח לֹא יֶעְשַׁר וְלֹא יָקוּם חֵילוֹ, אַף כְּשֶׁיָּמוּת אֵינוֹ קָם, וְלֹא יִטֶּה לָאָרֶץ מִנְלָם לֹא יָסוּר מִנִּי חשֶׁךְ, לְעוֹלָם אֵינוֹ סָר מִן הַחשֶׁךְ. יוֹנַקְתּוֹ תְּיַבֵּשׁ שַׁלְהָבֶת, אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ אִשְׁתּוֹ שֶׁל קֹרַח כְּשֶׁיָּרְדָה לַגֵּיהִנֹּם כִּבָּת אוֹתָהּ, וְיָסוּר בְּרוּחַ פִּיו, שֶׁלֹא יֹאמַר שְׁמוּאֵל עָתִיד לַעֲמֹד מִמֶּנּוּ וּבִשְׁבִילוֹ אֲנִי נִמְלָט, אַף הוּא יָסוּר בְּרוּחַ פִּיו אַל יַאֲמֵן בַּשָּׁו נִתְעָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צוֹוֵחַ עַל מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים אִישׁ שֶׁחָלְקוּ עִמּוֹ אַל תַּאֲמִינוּ, טוֹעֶה הוּא, אַל יַאֲמֵן כְּשֶׁהוּא נִתְעָה. בְּלֹא יוֹמוֹ תִּמָּלֵא, עַד שֶׁלֹא יַגִּיעַ קִצּוֹ לָמוּת הוּא מֵמִית עַצְמוֹ. יַחְמֹס כַּגֶּפֶן בִּסְרוֹ, זוֹ אִשְׁתּוֹ. וְיַשְׁלֵךְ כַּזַּיִת נִצָּתוֹ, אֵלּוּ בָנָיו, וְלָמָּה כִּי עֲדַת חָנֵף גַּלְמוּד וְאֵשׁ אָכְלָה אָהֳלֵי שֹׁחַד, (במדבר טז, לה): וְאֵשׁ יָצְאָה מֵאֵת ה'.",
"דָּבָר אַחֵר, וַיַּחְלֹק, וַיְקַבֵּץ, וַיְדַבֵּר, וַיְצַו קֹרַח, אֵינוֹ אוֹמֵר, אֶלָּא וַיִּקַּח, מַה לָּקַח, לֹא כְלוּם לָקַח, אֶלָּא לִבּוֹ נְטָלוֹ, אָמַר הַכָּתוּב (איוב טו, יב): מַה יִּקָּחֲךָ לִבֶּךָ וּמַה יִּרְזְמוּן עֵינֶיךָ. אָמַר רַבִּי לֵוִי לָמָּה חָלַק קֹרַח עַל משֶׁה, אָמַר אֲנִי בְּנוֹ שֶׁל שֶׁמֶן בֶּן יִצְהָר, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ז, יג): וְתִירשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ. תִּירוֹשׁ, זֶה יַיִן. וְיִצְהָרֶךָ, זֶה הַשֶּׁמֶן. וּבְכָל מַשְׁקִים שֶׁתִּתֵּן אֶת הַשֶּׁמֶן הוּא נִמְצָא עֶלְיוֹן, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁכָּתוּב (זכריה ד, יד): אֵלֶּה שְׁנֵי בְנֵי הַיִּצְהָר הָעֹמְדִים עַל אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ, וְכִי יֵשׁ לַשֶּׁמֶן בָּנִים, אֶלָּא זֶה אַהֲרֹן וְדָוִד שֶׁנִּמְשְׁחוּ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה. אַהֲרֹן נָטַל כְּהֻנָּה וְדָוִד מַלְכוּת. אָמַר קֹרַח וּמָה אֵלּוּ שֶׁנִּמְשְׁחוּ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה בִּלְבָד נָטְלוּ כְּהֻנָּה וּמַלְכוּת, אֲנִי שֶׁאֲנִי בְּנוֹ שֶׁל שֶׁמֶן, אֵינִי נִמְשָׁח וְנַעֲשָׂה כֹהֵן וּמֶלֶךְ, מִיָּד נֶחְלַק עַל משֶׁה.",
"וַיִּקַּח, שֶׁלָּקְחוֹ לִבּוֹ. (תהלים נה, יג): כִּי לֹא אוֹיֵב יְחָרְפֵנִי וְאֶשָֹּׂא לֹא מְשַׂנְאִי עָלַי הִגְדִּיל וְאֶסָּתֵר מִמֶּנּוּ, זֶה דּוֹאֵג וַאֲחִיתֹפֶל שֶׁהָיוּ מְחָרְפִין אוֹתִי, לֹא הָיוּ שׂוֹנְאַי וְהָיוּ מְחָרְפִין אוֹתִי וְלֹא קוֹרְאִין אוֹתִי בִּשְׁמִי, אֶלָּא (שמואל א כ, כז): מַדּוּעַ לֹא בָא בֶן יִשַּׁי, (שמואל א כב, ט): רָאִיתִי אֶת בֶּן יִשַּׁי, (שמואל א טז, יח): הִנֵּה רָאִיתִי בֵּן לְיִשַּׁי. הֱוֵי: כִּי לֹא אוֹיֵב יְחָרְפֵנִי וְאֶשָֹּׂא. (תהלים נה, יד): וְאַתָּה אֱנוֹשׁ כְּעֶרְכִּי אַלּוּפִי, שֶׁהָיָה אָדָם גָּדוֹל בַּתּוֹרָה, (תהלים נה, יד): וּמְיֻדָּעִי, שֶׁהָיָה נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בַּהֲלָכָה, (תהלים נה, טו): אֲשֶׁר יַחְדָּו נַמְתִּיק סוֹד, מַהוּ (תהלים נה, טו): בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ, כְּדִתְנַן הַפָּר הָיָה קָרֵב בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, כְּדֵי שֶׁיְהֵא הָרֹגֶשׁ מַרְגִּישׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ. (תהלים נה, טז): יַשִּׁיא מָוֶת עָלֵימוֹ, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר עֲצַת מִינוּת הָיָה בָּהֶן, לְמָה הָיוּ דוֹמִין לְבַיִת שֶׁהוּא מָלֵא תֶּבֶן וְהָיָה בַּבַּיִת חוֹרִין וְהָיָה הַתֶּבֶן נִכְנַס בָּהֶם, לְאַחַר יָמִים הִתְחִיל אוֹתוֹ הַתֶּבֶן שֶׁהָיָה בְּתוֹךְ אוֹתָן הַחוֹרִין יוֹצֵא, יָדְעוּ הַכֹּל כִּי הָיָה אוֹתוֹ הַבַּיִת שֶׁל תֶּבֶן. כָּךְ דּוֹאֵג וַאֲחִיתֹפֶל לֹא הָיוּ בָּהֶן מִצְווֹת מִתְּחִלָּה, אַף עַל פִּי שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּנֵי תוֹרָה הָיוּ כִּתְחִלָּתָן, הֱוֵי (תהלים נה, טז): כִּי רָעוֹת בִּמְגוּרָם בְּקִרְבָּם. דָּבָר אַחֵר, מְדַבֵּר בְּמשֶׁה כִּי לֹא אוֹיֵב, אֶלָּא קֹרַח שֶׁהוּא מִשֶּׁלִּי יְחָרְפֵנִי, אֲשֶׁר יַחְדָּו נַמְתִּיק סוֹד, אַהֲרֹן וְקֹרַח שְׁנֵיהֶן שָׁוִין, בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ, זֶה שׁוֹחֵט וּמַקְרִיב, וְזֶה זוֹרֵק אֶת הַדָּם, יַשִּׁיא מָוֶת עָלֵימוֹ, שֶׁהֵבִיא אֶת הַמִּיתָה עָלָיו, (במדבר טז, לג): וַיֵּרְדוּ הֵם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם וגו'.",
"רַב לָכֶם בְּנֵי לֵוִי (במדבר טז, ז), אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה אַתְּ מְחֵית בְּחוּטְרָא וּבְמָה דִמְחֵית אַתְּ לָקֵי, אַתְּ אֲמַרְתְּ רַב לָכֶם, לְמָחָר אַתְּ שָׁמַע (דברים ג, כו): רַב לָךְ.",
"וַיְהִי כְּכַתוֹ לְדַבֵּר אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַתִּבָּקַע הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תַּחְתֵּיהֶם (במדבר טז, לא), לְלַמֶּדְךָ שֶׁמִּכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא רוֹצֶה מַצְמִיחַ אֶת הַפֻּרְעָנוּיוֹת. (במדבר טז, לג): חַיִּים שְׁאֹלָה, יֵשׁ אוֹמְרִים חַיִּים וְקַיָּמִים עַד עַכְשָׁו. (במדבר טז, לג): וַתְּכַס עֲלֵיהֶם, הֵם אָבְדוּ וְלֹא פַּחְדוּתָן, שֶׁנַּעֲשׂוּ אֲחֵרִים תַּחְתֵּיהֶן שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי מֵאוֹת. (במדבר טז, לד): וְכָל יִשְׂרָאֵל נָסוּ לְקֹלָם, שֶׁהָיוּ צוֹוְחִין בְּקוֹלָם, משֶׁה רַבֵּינוּ הַצִּילֵנוּ. (במדבר טז, לה): וְאֵשׁ יָצְאָה מֵאֵת ה' וַתֹּאכַל אֵת הַחֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם אִישׁ מַקְרִיבֵי הַקְּטֹרֶת, אֵלּוּ הָיוּ נִבְלָעִים וְאֵלּוּ הָיוּ נִשְׂרָפִין, וְקֹרַח עוֹמֵד בֵּין הַשְֹּׂרוּפִים, שֶׁאָמַר משֶׁה (במדבר טז, יז): וְאַתָּה וְאַהֲרֹן אִישׁ מַחְתָּתוֹ. וְקֹרַח לָקָה יוֹתֵר מִכֻּלָּם, שֶׁנִּשְׂרַף וְנִבְלַע, וְלָמָּה נַעֲשׂוּ בּוֹ שְׁנֵי דִינִין, שֶׁאִלּוּ נִשְׂרַף וְלֹא נִבְלַע הָיוּ הַבְּלוּעִין מִתְרַעֲמִין שֶׁלֹא הֵבִיא עָלֵינוּ אֶת כָּל הַפֻּרְעָנוּת הַזֶּה אֶלָּא קֹרַח וְהֵן נִבְלָעִין וְהוּא נִצֹּל. וְאִלּוּ נִבְלַע וְלֹא נִשְׂרַף הָיוּ הַשְֹּׂרוּפִין מִתְרַעֲמִין שֶׁלֹא הֵבִיא עֲלֵיהֶם אֶת הַפֻּרְעָנוּת אֶלָּא זֶה, וְהֵן נִשְׂרָפִין וְהוּא נִצֹּל, לְפִיכָךְ נִדּוֹן בִּשְׁתֵּי מִיתוֹת, וְלִהַטּוּ הָאֵשׁ תְּחִלָּה לְעֵין כָּל הַשְֹּׂרוּפִים, שֶׁבְּיָדָן הָיְתָה הַמַּחְתָּה וְהַקְּטֹרֶת בָּהּ, וְקִפַּלְתּוֹ הָאֵשׁ כַּדּוּר, וְהָאֵשׁ מְגַלְגֶּלֶת בּוֹ עַד שֶׁהֱבִיאַתּוּ לְפִי הָאָרֶץ עִם הַבְּלוּעִים, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טז, לב): וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת בָּתֵּיהֶם וְאֵת כָּל הָאָדָם אֲשֶׁר לְקֹרַח וְאֵת כָּל הָרְכוּשׁ.",
"וְאוֹן בֶּן פֶּלֶת (במדבר טז, א), לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ אוֹן, שֶׁכָּל יָמָיו בַּאֲנִינוּת. בֶּן פֶּלֶת, בֵּן שֶׁנַּעֲשׂוּ בּוֹ פְּלָאוֹת. אָמַר רַב אוֹן בֶּן פֶּלֶת אִשְׁתּוֹ הִצִּילַתּוּ, וְאָמְרָה לֵיהּ מַה לָּךְ בַּהֲדֵי פְּלוּגְתֵּיהּ, אִי אַהֲרֹן כַּהֲנָא רַבָּא אַתְּ תַּלְמִידָא אִי קֹרַח כַּהֲנָא רַבָּה אַתְּ תַּלְמִידָא. אִמְרָה לֵיהּ יְדַעְנָא כּוּלֵיהּ כְּנִישְׁתָּא קַדִּישָׁא, דִּכְתִיב בֵּיהּ (במדבר טז, ג): כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדשִׁים, מָה עָבְדַת אַשְׁקִיתֵיהּ חַמְרָא וְאַרְוִיתֵיהּ, וְאַגְנִיתֵיהּ בְּעַרְסָא וַהֲוָה יָתְבָא אַבָּבָא הִיא וּבְרַתָּא וְסָתְרָא לְמַזְיָהּ, כָּל מַאן דַּאֲתָא בִּשְׁבִיל אוֹן בַּעֲלָהּ כֵּיוָן דְּחַזְיָיהּ הָדַר, אַדְּהָכֵי וְהָכֵי אַבְלְעִינְהוּ, הַיְינוּ דִכְתִיב (משלי יד, א): חַכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵיתָהּ, זוֹ אִשְׁתּוֹ שֶׁל אוֹן, (משלי יד, א): וְאִוֶּלֶת בְּיָדֶיהָ תֶהֶרְסֶנּוּ, זוֹ אִשְׁתּוֹ שֶׁל קֹרַח. (במדבר טז, ב): וַיָּקֻמוּ לִפְנֵי משֶׁה, נְשִׂיאֵי עֵדָה, מְיֻחָדִין שֶׁבָּעֵדָה. (במדבר טז, ב): קְרִאֵי מוֹעֵד, שֶׁיּוֹדְעִין לְעַבֵּר אֶת הַשָּׁנִים וְלִקְבֹּעַ חֳדָשִׁים. (במדבר טז, ב): אַנְשֵׁי שֵׁם, שֶׁהָיָה לָהֶם שֵׁם בַּכֹּל. (במדבר טז, ד): וַיִּשְׁמַע משֶׁה, מַה שָּׁמַע אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן מְלַמֵּד שֶׁחֲשָׁדוּהוּ בְּאֵשֶׁת אִישׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קו, טז): וַיְקַנְאוּ לְמשֶׁה בַּמַּחֲנֶה, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק אָמַר רַב מְלַמֵּד שֶׁכָּל אֶחָד קִנֵּא לְאִשְׁתּוֹ מִמּשֶׁה. וַיֵּלֶךְ אֶל דָּתָן וַאֲבִירָם (במדבר טז, כה), אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מִכָּאן שֶׁאֵין מַחְזִיקִין בְּמַחֲלֹקֶת, אָמַר רַב כָּל הַמַּחְזִיק בְּמַחֲלֹקֶת עוֹבֵר מִשּׁוּם (במדבר יז, ה): וְלֹא יִהְיֶה כְקֹרַח וְכַעֲדָתוֹ, אָמַר רַב אָסֵי רָאוּי לְהִצְטָרֵעַ, כְּתִיב הָכָא (במדבר יז, ה): כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' בְּיַד משֶׁה לוֹ. וּכְתִיב הָתָם (שמות ד, ו): וַיֹּאמֶר ה' לוֹ עוֹד הָבֵא נָא יָדְךָ וגו'. אָמַר רַבִּי חִסְדָּא כָּל הַחוֹלֵק עַל רַבּוֹ כְּחוֹלֵק עַל הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כו, ט): בְּהַצֹּתָם עַל ה', אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר רַבִּי חֲנִינָא, כָּל הָעוֹשֶׂה מְרִיבָה עִם רַבּוֹ כְּאִלּוּ עוֹשֶׂה עִם הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כ, יג): הֵמָּה מֵי מְרִיבָה אֲשֶׁר רָבוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת ה', אָמַר רַבִּי חֲנִינָא כָּל הַמִּתְרַעֵם עַל רַבּוֹ כְּאִלּוּ מִתְרַעֵם עַל הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טז, ח): לֹא עָלֵינוּ תְּלֻנֹּתֵיכֶם כִּי עַל ה'. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ כָּל הַמְהַרְהֵר אַחַר רַבּוֹ כְּאִלּוּ מְהַרְהֵר אַחֲרֵי הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כא, ה): וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹהִים וּבְמשֶׁה לָמָּה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם וגו'. דָּרַשׁ רָבָא, מַאי דִּכְתִיב (חבקוק ג, יא): שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ עָמַד זְבֻלָה, מְלַמֵּד שֶׁעָלוּ שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ לִזְבוּל אָמְרוּ לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אִם אַתָּה עוֹשֶׂה דִין לְבֶן עַמְרָם נֵצֵא, וְאִם לָאו, לֹא נֵצֵא, עַד שֶׁזָּרַק בָּהֶם חִצִּים, אָמַר לָהֶם לִכְבוֹדִי לֹא מְחִיתֶם, לִכְבוֹד בָּשָׂר וָדָם, מְחִיתֶם, וְהָאִידְנָא עַד דִּמְחוֹ לְהוֹ לָא נָפְקֵי. דָּרַשׁ רָבָא מַאי דִכְתִיב (במדבר טז, ל): אִם בְּרִיאָה יִבְרָא ה', אָמַר משֶׁה רִבּוֹן הָעוֹלָמִים אִם בְּרִיאָה גֵּיהִנֹּם, מוּטָב, וְאִם לָאו יִבְרָא ה', לְמַאי, אִילֵימָא לְמִבְרְיֵיהּ מַמָּשׁ, וְהָכְתִיב (קהלת א, ט): אֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ, אֶלָא לְאַקְרוּבֵי פִתְחָא. (במדבר כו, יא): וּבְנֵי קֹרַח לֹא מֵתוּ. תָּאנָא מִשּׁוּם רַבֵּינוּ מָקוֹם נִתְבַּצֵר לָהֶם בַּגֵּיהִנֹּם. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָא זִימְנָא חָדָא הֲוָה אָזֵילְנָא בְּאוֹרְחָא, וְאָמַר לִי הַהוּא טַיְיעָא תָּא וְאַחְוֵי לָךְ בֵּי בְּלוּעֵי דְקֹרַח, אָזְלֵי וַחֲזָאי תְּרֵי בִּזְעֵי וְקָא נָפַק קוּטְרָא מִינַיְּיהוּ, שָׁקַל גַּבְּבָא דְּעַמְרָא וְאַמְשְׁיֵיהּ בְּמַיָּא וְאוֹתְבֵיהּ בְּרֵישׁ רוֹמְחָא וְעַיְילֵהּ לְהָתָם וְאִיחֲרַךְ וּנְפַל. אֲמַר לֵיהּ אַצֵּית מַאי שָׁמַעְתְּ, וּשְׁמָעִי דַּהֲווֹ קָאַמְרֵי משֶׁה וְתוֹרָתוֹ אֱמֶת וְהֵן בַּדָּאִין, אָמַר לִי כָּל תְּלָתִין יוֹמִין מְהַדְּרָא לְהוֹ גֵּיהִנֹּם כְּבָשָׂר בְּתוֹךְ קַלַּחַת וְאָמְרֵי הָכֵי משֶׁה וְתוֹרָתוֹ אֱמֶת. וְלֶעָתִיד לָבוֹא עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהוֹצִיאָן, וַעֲלֵיהֶם אָמְרָה חַנָּה (שמואל א ב, ו): ה' מֵמִית וּמְחַיֶּה מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל.",
"מנצפ\"ך הָאוֹתִיּוֹת כְּפוּלוֹת, צוֹפִים אֲמָרוּם, כ\"ך נִרְמַז לְאַבְרָהָם (בראשית יב, א): לֶךְ לְךָ לְמֵאָה שָׁנָה יוֹלִיד. מ\"ם לְיִצְחָק (בראשית כו, טז): כִּי עָצַמְתָּ מִמֶּנּוּ מְאֹד, רְמָזוֹ שֶׁהוּא וְזַרְעוֹ עֲצוּמִים בִּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת. נ\"ן לְיַעֲקֹב (בראשית לב, יב): הַצִּילֵנִי נָא, מַצִּיל בִּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת. פ\"ף לְיִשְרָאֵל לְמשֶׁה (שמות ג, טז): פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם. צ\"ץ (זכריה ו, יב): הִנֵּה אִישׁ צֶמַח שְׁמוֹ וגו', זֶה מָשִׁיחַ, וְאוֹמֵר (ירמיה כג, ה): וַהֲקִמֹתִי לְדָוִד צֶמַח צַדִּיק וּמָלַךְ מֶלֶךְ וְהִשְׂכִּיל וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ. (ישעיה ג, ג): שַׂר חֲמִשִׁים, עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סְפָרִים, הוֹסֵף עֲלֵיהֶם אַחַד עָשָׂר מִן תְּרֵי עֲשַׂר, חוּץ מִן יוֹנָה שֶׁהוּא בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְשִׁשָּׁה סְדָרִים, וְתִשְׁעָה פְּרָקִים דְּתוֹרַת כֹּהֲנִים, הֲרֵי חֲמִשִּׁים. (שיר השירים ו, ח): שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת, שִׁשִּׁים מַסֶּכְתּוֹת, (שיר השירים ו, ח): וּשְׁמֹנִים פִּילַגְשִׁים, שְׁמוֹנִים בָּתֵּי מִדְרָשׁוֹת שֶׁהָיוּ בִּירוּשָׁלַיִם, כְּנֶגֶד פְּתָחֶיהָ. (שיר השירים ו, ח): וַעֲלָמוֹת אֵין מִסְפָּר, מִשְׁנָה הַחִיצוֹנָה. (שיר השירים ג, ז): הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ, שִׁשִּׁים אוֹתִיּוֹת שֶׁבְּבִרְכַּת כֹּהֲנִים. (בראשית יד, יד): שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלשׁ מֵאוֹת, הוּא אֱלִיעֶזֶר. (בראשית כו, ה): עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי. בֶּן שָׁלשׁ שָׁנִים הִכִּירוֹ. הַשָֹּׂטָן בְּגִימַטְרִיָּא שְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְאַרְבָּעָה, מִנְּיַן יְמוֹת הַחַמָּה שַׁלִּיט לְהַלְשִׁין בְּכֻלָּן חוּץ מִיּוֹם כִּפּוּר. אָמַר רַב אַמֵּי בֵּי רַבִּי אַבָּא אַבְרָהָם עַד שֶׁלֹא נִמּוֹל וְלֹא הוֹלִיד הָיָה חָסֵר ה', נִתּוֹסַף ה' וְנַעֲשָׂה שָׁלֵם וְהוֹלִיד לְמִנְיַן אוֹתִיּוֹתָיו. (משלי יב, ד): אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעֲלָהּ, זוֹ שָׂרָה, שָׂרַי הָיְתָה שְׁמָהּ. פְּלִיגֵי בָּהּ תְּרֵי אָמוֹרָאֵי, חַד אָמַר נֶחְלַק הַיו\"ד לִשְׁנַיִם, ה' לְאַבְרָהָם ה' לְשָׂרָה. וְחַד אָמַר יו\"ד שֶׁנִּטַּל מִן שָׂרָה קָרָא תִּגָר, עַד שֶׁבָּא יְהוֹשֻׁעַ וְהוֹסִיף לוֹ משֶׁה י', יָ\"הּ יוֹשִׁיעֲךָ מֵעֲצַת הַמְרַגְּלִים. י' מִיִּצְחָק מוּל עֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת. צ', לְתִשְׁעִים שָׁנָה לְשָׂרָה נוֹלַד. ח', לִשְׁמוֹנָה יָמִים נִמּוֹל. ק', מֵאָה שָׁנִים הָיוּ לְאַבְרָהָם. וְיַעֲקֹב עַל שְׁמוֹ נִקְרָא, יו\"ד, מוּל הָעֲשִׂירִי, חֲשֹׁב מִבִּנְיָמִין עַד לֵוִי הוּא עֲשִׂירִי. ע', בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ. ק', כְּנֶגֶד אוֹתִיּוֹת הַבְּרָכָה וְיִתֶּן לְךָ. נִשְׁתַּיְירוּ ב', כְּנֶגֶד שְׁנֵי מַלְאָכִים עוֹלִים. הַלּוּחוֹת הָיוּ בָּהֶן תרי\"ג מִצְווֹת כְּנֶגֶד אוֹתִיּוֹת מִן (שמות כ, ב): אָנֹכִי, עַד (שמות כ, יד): אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ, לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר, וְכֻלָּן נִתְּנוּ לְמשֶׁה בְּסִינַי, שֶׁבָּהֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים תּוֹרָה וּמִשְׁנָה תַּלְמוּד וְאַגָּדָה. (ישעיה לג, ו): יִרְאַת ה' הִיא אוֹצָרוֹ, אֵין בְּכָל הַמִּדּוֹת גָּדוֹל מִיִּרְאָה וַעֲנָוָה, (דברים י, יב): וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ וְלַעֲבֹד אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ. יִרְאַת, בְּגִימַטְרִיָּא תרי\"א, וְתוֹרָה תרי\"א, וְיִרְאָה וְתוֹרָה עִמָּם הֲרֵי תרי\"ג. צִיצִית, תָּנוּ רַבָּנָן ח' גְּרוּרִין וְה' קְשׁוּרִין, הֲרֵי תרי\"ג, שְׁנַיִם לְמַעְלָה וּשְׁלשָׁה לְמַטָּה. יְמֵי אַבְרָהָם מֵאָה שִׁבְעִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה, יִצְחָק מֵאָה וּשְׁמוֹנִים שָׁנָה, יַעֲקֹב מֵאָה אַרְבָּעִים וְשֶׁבַע שָׁנָה, כְּשֶׁאַתָּה כּוֹלְלָן נִמְצָא חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וּשְׁתֵּי שָׁנִים, וְכֵן מַהֲלַךְ שָׁמַיִם לָאָרֶץ (דברים יא, כא): כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ. (שמואל ב כג, א): הֻקַם עָל, כְּנֶגֶד מֵאָה בְּרָכוֹת, שֶׁבְּכָל יוֹם הָיוּ מֵתִים מִיִּשְׂרָאֵל מֵאָה אֲנָשִׁים בָּא דָּוִד וְתִקֵּן לָהֶם מֵאָה בְּרָכוֹת, כֵּיוָן שֶׁתִּקְנָם נִתְעַצְּרָה הַמַּגֵּפָה. עָל עֻלָּהּ שֶׁל תּוֹרָה, וְעֻלָּהּ שֶׁל קְצָרָה. (הושע יד, ג): כָּל תִּשָֹּׂא עָוֹן וְקַח טוֹב וּנְשַׁלְמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ. אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם בִּזְּמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם הָיִינוּ מַקְרִיבִים קָרְבָּן וּמִתְכַּפֵּר, וְעַכְשָׁו אֵין בְּיָדֵנוּ אֶלָּא תְּפִלָּה, טוֹ\"ב בְּגִימַטְרִיָּה שְׁבַע עֶשְׂרֵה, תְּפִלָּה תְּשַׁע עֶשְׂרֵה בְּרָכוֹת, הוֹצֵא מִשָּׁם בִּרְכַּת הַמִּינִין שֶׁתִּקְנוּהָ בְּיַבְנֶה, וְאֶת צֶמַח דָּוִד שֶׁתִּקְנוּ אַחֲרָיו עַל שׁוּם (תהלים כו, ב): בְּחָנֵנִי ה' וְנַסֵּנִי. וְרַבִּי סִימוֹן אוֹמֵר קַח טוֹב בְּגִימַטְרִיָּה נֶפֶ\"שׁ, אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם הָיִינוּ מַקְטִירִים חֲלָבִים וְאֵמוּרִין וּמִתְכַּפְּרִין, וְעַכְשָׁו הֲרֵי חֶלְבֵּנוּ וְדָמֵנוּ וְנַפְשׁוֹתֵינוּ, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁתְּהֵא כַּפָּרָה עָלֵינוּ, וּנְשַׁלְמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ. (רות ד, יג): וַיִּתֵּן ה' לָהּ הֵרָיוֹן, בְּגִימַטְרִיָּה מָאתַיִם שִׁבְעִים וְאֶחָד. שִׁעוּר מֵי מִקְוֶה אַרְבָּעִים סְאָה, כָּל מֵי בְאֵר שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה, וְכַמָּה בֵּיצִים בְּמִקְוֶה חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים וּשְׁבַע מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים, כָּל סְאָה מֵאָה אַרְבָּעִים וְאַרְבַּע בֵּיצִים. חַלָּה אַרְבָּעִים וְשָׁלשׁ בֵּיצִים וְחֹמֶשׁ. וּמִנַיִן לְמִקְוֶה שֶׁצָּרִיךְ אַרְבָּעִים סְאָה, (ישעיה ח, ו): מֵי הַשִּׁלֹחַ הַהֹלְכִים לְאַט, בְּגִימַטְרִיָּא אַרְבָּעִים. וּמַפְרִישׁ חַלָּה צָרִיךְ שֶׁיַּפְרִישׁ אַחַת מֵאַרְבָּעִים וְשָׁלשׁ וְחֹמֶשׁ מִן הַתּוֹרָה לְמִנְיַן חַלָּה. אֲבוֹת מְלָאכוֹת אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת, דִּכְתִיב (שמות לה, א): אֵלֶּה הַדְּבָרִים, אֵלֶּה, שְׁלשִׁים וָשֵׁשׁ, דְּבָרִים שְׁתַּיִם, הַדְּבָרִים שָׁלשׁ, הֲרֵי אַרְבָּעִים חָסֵר אֶחָת. (דברים כה, ג): אַרְבָּעִים יַכֶּנוּ לֹא יֹסִיף, כְּנֶגֶד אַרְבָּעִים קְלָלוֹת שֶׁנִּתְקַלְּלוּ נָחָשׁ וְחַוָּה וְאָדָם וַאֲדָמָה. וּפִחֲתוּ חֲכָמִים אֶחָת מִשּׁוּם לֹא יֹסִיף, רַבּוּ זְכֻיּוֹת מְלִיצֵי טוֹבוֹת וּפָחֲתוּ עֲוֹנוֹת, מוּטָב שֶׁיָּבוֹאוּ שְׁנַיִם וְיִדְחוּ אֶחָד. (ירמיה כה, כו, נא, מא): שֵׁשַׁךְ בְּא\"ת ב\"שׁ, בָּבֶל. (ישעיה ז, ו): טָבְאַל בְּאלב\"ם, רמלא. (ויקרא טז, ג): בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ בְּפַר בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת וְאַיִל לְעֹלָה, בְּזֹאת רֶמֶז לְמִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן שֶׁיַּעֲמֹד אַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשֶׂר שָׁנָה.",
"יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁבָּרָא אֶת עוֹלָמוֹ בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה, לְנִפְלְאוֹתָיו אֵין חֵקֶר וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין מִסְפָּר, דִּכְתִיב (תהלים לג, ז): כֹּנֵס כַּנֵּד מֵי הַיָּם נֹתֵן בְּאוֹצָרוֹת תְּהוֹמוֹת, מַהוּ כֹּנֵס כַּנֵּד, כְּשֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עוֹלָמוֹ אָמַר לוֹ לְשַׂר שֶׁל יָם פְּתַח פִּיךָ וּבְלַע כָּל מֵימוֹת בְּרֵאשִׁית, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם דַּיִּי שֶׁאֶעֱמֹד בְּשֶׁלִּי, הִתְחִיל לִבְכּוֹת, בָּעַט בּוֹ וַהֲרָגוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב כו, יב): בְּכֹחוֹ רָגַע הַיָּם וּבִתְבוּנָתוֹ מָחַץ רָהַב, אַתְּ מוֹצֵא שֶׁשַֹּׂר שֶׁל יָם רַהַב שְׁמוֹ. מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּבָשָׁן וּדְרָכָן וְקִבְּלָן הַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר (עמוס ד, יג): וְדָרַךְ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ. וְשָׂם לָהֶם חוֹל בְּרִיחַ וּדְלָתַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב לח, ח): וַיָּסֶךְ בִּדְלָתַיִם יָם, וּכְתִיב (ירמיה ה, כב): הַאוֹתִי לֹא תִירָאוּ נְאֻם ה' אִם מִפָּנַי לֹא תָחִילוּ אֲשֶׁר שַׂמְתִּי חוֹל גְּבוּל לַיָּם, וּכְתִיב (איוב לח, יא): וָאֹמַר עַד פֹּה תָבוֹא וְלֹא תֹסִיף. אָמַר לוֹ הַיָּם רַבִּי אִם כֵּן יִתְעָרְבוּ מֵימַי הַמְתוּקִין בַּמְלוּחִים, אָמַר לוֹ לָאו, כָּל אֶחָד וְאֶחָד יֵשׁ לוֹ אוֹצָר בִּפְנֵי עַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים לג, ז): נֹתֵן בְּאוֹצָרוֹת תְּהוֹמוֹת, אִם תֹּאמַר שֶׁזֶּה תֵּמַהּ גָדוֹל שֶׁאֵין מִתְעָרְבִים כָּל מֵימֵי הַיָּם, הֲרֵי פַּרְצוּף שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּבְנֵי אָדָם מְלֹא הַסִּיט יֵשׁ בּוֹ כַּמָּה מַעְיָנוֹת וְאֵין מִתְעָרְבִין זֶה בָּזֶה, מֵי עֵינַיִם מְלוּחִין, מֵי אָזְנַיִם שְׁמֵנִים, מֵי הַחֹטֶם סְרוּחִים, מֵי הַפֶּה מְתוּקִין. מִפְּנֵי מָה מֵי עֵינַיִם מְלוּחִין, שֶׁבִּזְמַן שֶׁאָדָם בּוֹכֶה עַל הַמֵּת בְּכָל שָׁעָה מִיָּד הָיָה מִסְתַּמֵּא, אֶלָּא עַל שֶׁהֵן מְלוּחִין פּוֹסֵק וְאֵינוֹ בּוֹכֶה. מִפְּנֵי מָה מֵי אָזְנַיִם שְׁמֵנִים, שֶׁכְּשֶׁאָדָם שׁוֹמֵעַ שְׁמוּעָה קָשָׁה, אִלֵּימָא תּוֹפְשָׂהּ בְּאָזְנָיו מִתְקַשֶּׁרֶת וּמֵת, מִתּוֹךְ שֶׁהֵם שְׁמֵנִים מַכְנִיס בָּזֶה וּמוֹצִיא בָּזֶה, מִפְּנֵי מָה מֵי הַחֹטֶם סְרוּחִים, שֶׁבִּזְמַן שֶׁאָדָם מֵרִיחַ רֵיחַ רַע, אִלֵּימָא מֵי הַחֹטֶם סְרוּחִים שֶׁמַּעֲמִידִין אוֹתוֹ מִיָּד מֵת. מִפְּנֵי מָה מֵי הַפֶּה מְתוּקִין, פְּעָמִים אוֹכֵל אֲכִילָה וְאֵינָהּ מִתְקַבֶּלֶת בְּלִבּוֹ, אִם אֵין מֵי הַפֶּה מְתוּקִין אֵין נַפְשׁוֹ חוֹזֶרֶת עוֹד, וְעוֹד לְפִי שֶׁקּוֹרֵא בַּתּוֹרָה, דִּכְתִיב בָּהּ (תהלים יט, יא): וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ, לְפִיכָךְ מֵי הַפֶּה מְתוּקִין, וַהֲלוֹא דְבָרִים קַל וָחוֹמֶר, וּמַה מְּלֹא הַסִּיט יֵשׁ בּוֹ כַּמָּה מַעְיָנוֹת, הַיָּם הַגָּדוֹל עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (תהלים קד, כה): זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדַיִם שָׁם רֶמֶשׂ וְאֵין מִסְפָּר, לְלַמֶּדְךָ שֶׁבְּכָל מָקוֹם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה שְׁלִיחוּתוֹ וְלֹא בָּרָא דָּבָר אֶחָד לְבַטָּלָה, פְּעָמִים שֶׁעוֹשֶׂה שְׁלִיחוּתוֹ עַל יְדֵי צְפַרְדֵעַ וּפְעָמִים עַל יְדֵי צִרְעָה וּפְעָמִים עַל יְדֵי עַקְרָב. אָמַר רַבִּי חָנִין דְּצִפּוֹרִי מַעֲשֶׂה בְּעַקְרָב אֶחָד שֶׁהָלַךְ לַעֲשׂוֹת שְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וְזִמֵּן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צְפַרְדֵעַ אַחַת וְעָבַר עָלֶיהָ, וְהָלַךְ אוֹתוֹ עַקְרָב וְעָקַץ אֶת הָאָדָם. וְכֵן מַעֲשֶׂה בְּקוֹצֵר אֶחָד שֶׁהָיָה מְעַמֵּר וְקוֹצֵר בְּבִקְעַת בֵּית תּוֹפֶת, כֵּיוָן שֶׁבָּא הַשָּׁרָב נָטַל עֵשֶׂב וְקָשַׁר בְּרֹאשׁוֹ, אֲתָא עֲלֵיהּ חִוְיָא גִּבָּר קָם קַטְלֵיהּ, עֲבַר עֲלֵיהּ חַבָּר, חָמָא קְטִיל חִוְיָא, אֲמַר לֵיהּ מַאן קְטַל הָדֵין חִוְיָא, אֲמַר לֵיהּ אֲנָא, אִסְתַּכַּל עִשְׂבָּא דִּבְרֵישֵׁיהּ אֲמַר לֵיהּ מֵרִים אַתְּ עִשְׂבָּא דִּבְרֵישֵׁךְ וְאַתְּ מַשְׁבִּיחַ, עֲבַד הָכֵי, קָרַב לְגַבֵּיהּ, לֹא הִסְפִּיק לִגַּע בּוֹ עַד שֶׁנָּשַׁר אֵבָרִים אֵבָרִים. רַבִּי יַנַּאי הָיָה יוֹשֵׁב וּפוֹשֵׁט בְּפֶתַח עִירוֹ, רָאָה נָחָשׁ מַרְתִּיחַ וּבָא לָעִיר, מַאן דְּמוֹקְמִין לֵיהּ מִן הָכָא אָזֵיל לְהָכָא, מַאן דְּמוֹקְמִין לֵיהּ מִן הָכָא אָזֵיל לְהָכָא, אָמַר זֶה הוֹלֵךְ לַעֲשׂוֹת שְׁלִיחוּתוֹ, כֵּיוָן שֶׁנִּכְנַס לָעִיר נָפְלָה הֲבָרָה בָּעִיר פְּלוֹנִי בַּר פְּלוֹנִי נְשָׁכוֹ נָחָשׁ וָמֵת. רַבִּי יִצְחָק בֶּן אֶלְעָזָר הֲוָה מְטַיֵּל בְּשׁוּנִיתָא בְּקֵיסָרִי, מָצָא קוּלִית אַחַת מֻשְׁלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ הָיָה מַצְנַע לָהּ מִן הָכָא הָדַר מַשְׁכַּח לָהּ מִן הָכָא, אָמַר כִּמְדֻמֶּה אֲנִי שֶׁזּוֹ מְתֻקֶּנֶת לַעֲשׂוֹת שְׁלִיחוּתָהּ, בָּתַר יוֹמִין עֲבַר בַּלְדָּר מִן מַלְכוּתָא נִכְשַׁל בָּהּ וְנָפַל בָּהּ וָמֵת, בָּדְקוּ אַחֲרָיו וּמָצְאוּ בְּיָדוֹ כְּתָבִין בִּישִׁין עַל יְהוּדָאִין. מַעֲשֶׂה בִּשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ, אֶחָד פִּקֵּחַ וְאֶחָד סוּמָא, יָשְׁבוּ לֶאֱכֹל פָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם לְעִשְׂבֵּי הַשָֹּׂדֶה וְאָכְלוּ, זֶה שֶׁהָיָה פִּקֵּחַ נִסְתַּמָּא, וְזֶה שֶׁהָיָה סוּמָא נִתְפַּקַּח, לֹא זָזוּ מִשָּׁם עַד שֶׁזֶּה נִסְמַךְ עַל זֶה שֶׁהָיָה סוֹמְכוֹ. וּמַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְבָבֶל, כְּשֶׁהָיָה אוֹכֵל לֶחֶם רָאָה שְׁנֵי צִפֳּרִים מִתְנַצִּין זֶה עִם זֶה, הָרַג אֶחָד מֵהֶם אֶת חֲבֵרוֹ, הָלַךְ וְהֵבִיא עֵשֶׂב וְהִנִּיחוֹ עַל פִּיו וְהֶחֱיָהוּ, הָלַךְ אוֹתוֹ הָאִישׁ וְנָטַל אוֹתוֹ הָעֵשֶׂב שֶׁנָּפַל מִן הַצִּפּוֹר וְהָלַךְ לְהַחֲיוֹת בּוֹ אֶת הַמֵּתִים, כְּשֶׁהִגִּיעַ לְסֻלָּמָהּ שֶׁל צוֹר מָצָא אֲרֵי מֻשְׁלָךְ וּמֵת, הֵנִיחַ הָעֵשֶׂב עַל פִּיו וְהֶחֱיָּהוּ, עָמַד הָאֲרִי וַאֲכָלוֹ, מַתְלָא אָמְרִין טַב לְבִישׁ לָא תַעֲבֵיד וּבִישָׁא לָא מָטֵי לָךְ. מַעֲשֶׂה בְּשִׂיחִין אֶחָד סוּמָא שֶׁיָּרַד בַּמַּיִם לִטְבֹּל, נִזְדַּמְּנָה לוֹ בְּאֵרָהּ שֶׁל מִרְיָם וְטָבַל וְנִתְרַפֵּא. טִיטוּס הָרָשָׁע נִכְנַס בְּבֵית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים כְּשֶׁהוּא מְחָרֵף וּמְגַדֵּף, עָמַד וְגִדֵּר אֶת הַפָּרֹכֶת וְנָטַל סֵפֶר תּוֹרָה וְהִצִּיעָהּ וְהֵבִיא שְׁתֵּי זוֹנוֹת וְעָבַר עֲלֶיהֶן, וְשָׁלַף חַרְבּוֹ וְקִצֵּץ אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה, נַעֲשָׂה נֵס הִתְחִיל דַּם מְבַצְבֵּץ מִמֶּנּוּ, הִתְחִיל מִשְׁתַּבֵּחַ לוֹמַר שֶׁעַצְמוֹ הָרַג, הִתְחִיל מִתְגַּבֵּר וְהוֹלֵךְ, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לַיָּם הָיָה הַיָּם הוֹלֵךְ וְסוֹעֵר, אָמַר אֱלֹהֵיהֶם שֶׁל אֵלּוּ אֵין גְּבוּרָתוֹ אֶלָּא בַּיָּם, אִם הוּא רוֹצֶה יַעֲלֶה לַיַּבָּשָׁה וְנִרְאֶה מִי נוֹצֵחַ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רָשָׁע בֶּן רָשָׁע בְּרִיָּה פְּחוּתָה קַלָּה שֶׁבִּבְרִיּוֹתַי אֲנִי מַשְׁלִיחַ בְּךָ לְבַעֶרְךָ מִן הָעוֹלָם. נִכְנַס יַתּוּשׁ בְּחָטְמוֹ וּמֵת בְּמִיתָה מְשֻׁנָּה. וְלָמָּה נִקְרָא בְּרִיָּה שְׁפָלָה, עַל שֶׁמַּכְנִיס וְאֵינוֹ מוֹצִיא. וּפְעָמִים עַל יְדֵי צִרְעָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כג, כח): וְשָׁלַחְתִּי אֶת הַצִּרְעָה. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ כְּשֶׁשָּׁלַח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַצִּרְעָה לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל לַהֲרֹג אֶת הָאֱמוֹרִים, רְאֵה מַה כְּתִיב בָּהֶן (עמוס ב, ט): וְאָנֹכִי הִשְׁמַדְתִּי אֶת הָאֱמֹרִי מִפְּנֵיהֶם אֲשֶׁר כְּגֹבַהּ אֲרָזִים גָּבְהוֹ וְחָסֹן הוּא כָּאַלּוֹנִים וָאַשְׁמִיד פִּרְיוֹ מִמַּעַל וגו'. הָיְתָה נִכְנֶסֶת לְתוֹךְ עֵינוֹ שֶׁל יְמִין וְשׁוֹפֶכֶת אִרְסָהּ וְהָיָה מִתְבַּקֵּעַ וְנוֹפֵל וָמֵת, שֶׁכֵּן דַּרְכּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹת שְׁלִיחוּתוֹ עַל יְדֵי דְבָרִים קַלִּים, לְכָל הַמִּתְגָּאִין עָלָיו שָׁלַח לָהֶם בְּרִיָה קַלָּה לְהִפָּרַע מֵהֶם, לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁאֵין גְּבוּרָתָן מַמָּשׁ, וְלֶעָתִיד לָבוֹא עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִפָּרַע מִן הָאֻמּוֹת עַל יְדֵי דְבָרִים קַלִּים, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ז, יח): וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִשְׁרֹק ה' לַזְּבוּב אֲשֶׁר בִּקְצֵה יְאֹרֵי מִצְרָיִם וְלַדְּבוֹרָה אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר.",
"וּמַטֵּה אַהֲרֹן (במדבר יז, כא), יֵשׁ אוֹמְרִים הוּא הַמַּטֶּה שֶׁהָיָה בְּיַד יְהוּדָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לח, יח): וּמַטְךָ אֲשֶׁר בְּיָדֶךָ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים הוּא הַמַּטֶּה שֶׁהָיָה בְּיַד משֶׁה וּמֵעַצְמוֹ פָּרַח, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יז, כג): וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן. וְאִית דְּאָמְרֵי נָטַל משֶׁה קוֹרָה אַחַת וַחֲתָכָהּ לִשְׁנֵים עָשָׂר נְסָרִים, וְאוֹמֵר לָהֶם כֻּלְּכֶם מִקּוֹרָה אַחַת טְלוּ מַקֶּלְכֶם, וְעַל מֶה עָשָׂה (משלי כ, ג): כָּבוֹד לָאִישׁ שֶׁבֶת מֵרִיב וְכָל אֱוִיל יִתְגַלָּע, שֶׁלֹא יֹאמְרוּ מַקְלוֹ הָיָה לַח וְהִפְרִיחַ. וְגָזַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמַּקֵּל וְנִמְצָא עָלָיו שֵׁם הַמְפֹרָשׁ שֶׁהָיָה בַּצִּיץ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יז, כג): וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ, וְהִפְרִיחַ בּוֹ בַּלַּיְלָה, וְעָשָׂה פֶּרִי (במדבר יז, כג): וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים, גָּמַל לְכָל מִי שֶׁהָיָה שׁוֹקֵד עַל שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי, וְלָמָּה שְׁקֵדִים וְלֹא רִמּוֹנִים וְלֹא אֱגוֹזִים, לְפִי שֶׁנִּמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל בָּהֶם, וְאוֹתוֹ הַמַּטֶּה הָיָה בְּיַד כָּל מֶלֶךְ וּמֶלֶךְ עַד שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְנִגְנַז, וְאוֹתוֹ הַמַּטֶּה עָתִיד לִהְיוֹת בְּיַד מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קי, כ): מַטֵּה עֻזְּךָ יִשְׁלַח ה' מִצִּיּוֹן רְדֵה בְּקֶרֶב אֹיְבֶיךָ:"
],
[
"זֹאת חֻקַּת (במדבר יט, ב), זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (איוב יד, ד): מִי יִתֵּן טָהוֹר מִטָּמֵא לֹא אֶחָד, כְּגוֹן אַבְרָהָם מִתֶּרַח, חִזְקִיָּה מֵאָחָז, יֹאשִׁיָּה מֵאָמוֹן, מָרְדְּכַי מִשִּׁמְעִי, יִשְׂרָאֵל מֵעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, הָעוֹלָם הַבָּא מֵעוֹלָם הַזֶּה. מִי עָשָׂה כֵּן, מִי צִוָּה כֵּן, מִי גָּזַר כֵּן, לֹא יְחִידוֹ שֶׁל עוֹלָם, תַּמָּן תְּנִינַן, בַּהֶרֶת כִּגְרִיס בָּאָדָם, טָמֵא. פָּרְחָה בְּכֻלּוֹ, טָהוֹר. מִי עָשָׂה כֵּן, מִי צִוָּה כֵּן, מִי גָּזַר כֵּן, לֹא יְחִידוֹ שֶׁל עוֹלָם. תַּמָּן תְּנִינַן הָאִשָּׁה שֶׁמֵּת וְלָדָהּ בְּמֵעֶיהָ וְהוֹשִׁיטָה הַחַיָּה אֶת יָדָהּ וְנָגְעָה בּוֹ, הַחַיָּה טְמֵאָה טֻמְאַת שִׁבְעָה וְהָאִשָּׁה טְהוֹרָה עַד שֶׁיֵּצֵא הַוָּלָד. הַמֵּת בַּבַּיִת הַבַּיִת טָהוֹר, יָצָא מִתּוֹכוֹ הֲרֵי הוּא טָמֵא, מִי עָשָׂה כֵּן, מִי צִוָּה כֵּן, מִי גָזַר כֵּן, לֹא יְחִידוֹ שֶׁל עוֹלָם. תַּמָּן תְּנִינַן הָעוֹסְקִין בַּפָּרָה מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף מְטַמְּאִין בְּגָדִים, הִיא גּוּפָהּ מְטַהֶרֶת בְּגָדִים. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, חֻקָּה חָקַקְתִּי גְּזֵרָה גָּזַרְתִּי, אִי אַתָּה רַשַּׁאי לַעֲבֹר עַל גְּזֵרָתִי.",
"זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה. (תהלים יב, ז): אִמְרוֹת ה' אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מָצִינוּ שֶׁעִקֵּם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁתַּיִם וְשָׁלשׁ תֵּבוֹת בַּתּוֹרָה שֶׁלֹא לְהוֹצִיא דְּבַר טֻמְאָה מִפִּיו, (בראשית ז, ח): מִן הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה וּמִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אֵינֶנָּה טְהֹרָה (בראשית ז, ב): וּמִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר לֹא טְהֹרָה הִוא, אָמַר רַבִּי יוּדָן אַף כְּשֶׁבָּא לִפְתֹּחַ בְּסִימָנֵי בְּהֵמָה טְמֵאָה לֹא פָתַח אֶלָּא בְּסִימָנֵי טְהוֹרָה, (ויקרא יא, ד): אֶת הַגָּמָל כִּי לֹא מַפְרִיס פַּרְסָה, אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא (ויקרא יא, ד): כִּי מַעֲלֵה גֵרָה הוּא. (ויקרא יא, ו): וְאֶת הָאַרְנֶבֶת כִּי לֹא מַפְרֶסֶת פַּרְסָה אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא (ויקרא יא, ו): כִּי מַעֲלַת גֵּרָה הִוא. (ויקרא יא, ז): וְאֶת הַחֲזִיר כִּי לֹא מַעֲלֵה גֵרָה הוּא, אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא (ויקרא יא, ז): כִּי מַפְרִיס פַּרְסָה הוּא. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר תִּינוֹקוֹת שֶׁהָיוּ בִּימֵי דָוִד עַד שֶׁלֹא טָעֲמוּ טַעַם חֵטְא הָיוּ יוֹדְעִין לִדְרשׁ אֶת הַתּוֹרָה מ\"ט פָּנִים טָמֵא וּמ\"ט פָּנִים טָהוֹר, וְהָיָה דָוִד מִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם וְאוֹמֵר (תהלים יב, ח): אַתָּה ה' תִּשְׁמְרֵם, נְטַר אוֹרָיְיתְהוֹן בְּלִבְּהוֹן, (תהלים יב, ח): [תנצרם] תִּצְּרֶנּוּ מִן הַדּוֹר זוּ לְעוֹלָם. וְאַחַר כָּל הַשֶּׁבַח הַזֶּה יוֹצְאִין לַמִּלְחָמָה וְנוֹפְלִין, עַל יְדֵי שֶׁהָיָה בָּהֶם דֵּילָטוֹרִין, הוּא שֶׁדָּוִד אָמַר (תהלים נז, ה): נַפְשִׁי בְּתוֹךְ לְבָאִם אֶשְׁכְּבָה לֹהֲטִים, נַפְשִׁי בְּתוֹךְ לְבָאִם, זֶה אַבְנֵר וַעֲמָשָׂא שֶׁהָיוּ לְבָאִים בַּתּוֹרָה. אֶשְׁכְּבָה לֹהֲטִים, זֶה דּוֹאֵג וַאֲחִיתֹפֶל שֶׁהָיוּ לְהוּטִים אַחַר לָשׁוֹן הָרָע. (תהלים נז, ה): וּלְשׁוֹנָם חֶרֶב חַדָּה, אֵלוּ הַזִּיפִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים נד, ב): בְּבוֹא הַזִּיפִים וַיֹּאמְרוּ לְשָׁאוּל. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר דָּוִד (תהלים נז, ו): רוּמָה עַל הַשָּׁמַיִם אֱלֹהִים, סַלֵּק שְׁכִינָתְךָ מִבֵּינוֹתָם. אֲבָל דּוֹרוֹ שֶׁל אַחְאָב כֻּלּוֹ עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים הָיוּ, וְעַל יְדֵי שֶׁלֹא הָיוּ בָּהֶם דֵּילָטוֹרִין יוֹצְאִין לַמִּלְחָמָה וְנוֹצְחִין, הוּא שֶׁאָמַר עֹבַדְיָה לְאֵלִיָּהוּ (מלכים א יח, יג): הֲלֹא הֻגַּד לַאדֹנִי אֵת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בַּהֲרֹג אִיזֶבֶל אֵת נְבִיאֵי ה' וָאַחְבִּא, וָאֲכַלְכְּלֵם לֶחֶם וָמָיִם, אִם לֶחֶם לָמָּה מַיִם, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ הַמַּיִם קָשִׁים לְהָבִיא לוֹ יוֹתֵר מִן הַלֶּחֶם, וְאֵלִיָּהוּ מַכְרִיז בְּהַר הַכַּרְמֶל (מלכים א יח, כב): אֲנִי נוֹתַרְתִּי נָבִיא לַה' לְבַדִּי, וְכָל עַמָּא יָדְעֵי וְלָא מְפַרְסְמֵי לְמַלְכָּא. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמֵנִי אָמְרוּ לוֹ לַנָּחָשׁ מִפְּנֵי מָה אַתָּה מָצוּי בֵּין הַגְּדֵרוֹת, אָמַר, אֲנִי פָּרַצְתִּי גִּדְרוֹ שֶׁל עוֹלָם. וּמִפְּנֵי מָה אַתָּה הוֹלֵךְ וּלְשׁוֹנְךָ שׁוֹתֵת, אָמַר, הוּא גָרַם לִי. וּמִפְּנֵי מָה כָּל חַיָּה נוֹשֶׁכֶת וְאֵינָהּ מְמִיתָה וְאַתָּה נוֹשֵׁךְ וּמֵמִית. אָמַר לָהֶם (קהלת י, יא): אִם יִשֹּׁךְ הַנָּחָשׁ בְּלוֹא לָחַשׁ וְאֵין יִתְרוֹן לְבַעַל הַלָּשׁוֹן. אֶפְשָׁר דַּאֲנָא עָבֵיד כְּלוּם דְּלָא מִתְאֲמַר לִי מִן עַלְיוּתָא. וּמִפְּנֵי מָה אַתְּ נוֹשֵׁךְ בְּאֵבָר אֶחָד וְכָל הָאֵבָרִים מַרְגִּישִׁין. אָמַר לָהֶם וְלִי אַתֶּם אוֹמְרִים, אִמְרוּ לְבַעַל הַלָּשׁוֹן שֶׁהוּא כָּאן וְהוֹרֵג בְּרוֹמִי. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁלִישִׁי, שֶׁהוּא הוֹרֵג שְׁלשָׁה, הָאוֹמְרוֹ וְהַמְקַבְּלוֹ וְהַנֶּאֱמַר עָלָיו, וּבִימֵי שָׁאוּל הָרַג אַרְבָּעָה, הָרַג אֶת דּוֹאֵג שֶׁאֲמָרוֹ, וְשָׁאוּל שֶׁקִּבְּלוֹ, אֲחִימֶלֶךְ שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו, וְאַבְנֵר בֶּן נֵר לָמָּה נֶהֱרַג, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר עַל שֶׁהִקְדִּים שְׁמוֹ לִשְׁמוֹ שֶׁל דָּוִד, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמואל ב ג, יב): וַיִּשְׁלַח אַבְנֵר מַלְאָכִים אֶל דָּוִד תַּחְתָּיו לֵאמֹר לְמִי אָרֶץ, כָּתַב מִן אַבְנֵר לְדָוִד. וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר עַל יְדֵי שֶׁעָשָׂה דָּמָן שֶׁל נְעָרִים שְׂחוֹק, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב ב, יד): וַיֹּאמֶר אַבְנֵר אֶל יוֹאָב יָקוּמוּ נָא הַנְּעָרִים וִישַׂחֲקוּ לְפָנֵינוּ. וְרַבָּנָן אָמְרֵי עַל יְדֵי שֶׁלֹא הִמְתִּין לְשָׁאוּל לְהִתְפַּיֵּס מִן דָּוִד, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א כד, יא): וְאָבִי רְאֵה גַּם רְאֵה אֶת כְּנַף מְעִילְךָ. אָמַר לוֹ לְאַבְנֵר מָה אַתְּ בָּעֵי מִן גְּלִימוֹי דִּידָךְ בְּסִירָא הוּעֲדָת, כַּד אֲתוֹן לַמַּעֲגָל אָמַר לוֹ (שמואל א כו, יד): הֲלוֹא תַעֲנֶה אַבְנֵר, בַּכָּנָף אָמַרְתָּ בְּסִירָא הוּעֲדָת, חֲנִית וְצַפַּחַת בְּסִירָא הוּעֲדָת. וְיֵשׁ אוֹמְרִים עַל שֶׁהָיָה בְּיָדוֹ לִמְחוֹת עַל נוֹב וְלֹא מִיחָה. רַבִּי חָנָן בֶּן פָּזִי פָּתַר קְרָא בְּפָרָשַׁת פָּרָה, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מִשִּׁבְעָה שִׁבְעָה, שֶׁבַע פָּרוֹת, שֶׁבַע שְׂרֵפוֹת, שֶׁבַע הַזָּיוֹת, שֶׁבַע כִּבּוּסִין, שִׁבְעָה טְמֵאִים, שִׁבְעָה טְהוֹרִים, שִׁבְעָה כֹּהֲנִים, וְאִם יֹאמַר לְךָ אָדָם חֲמִשָּׁה הֵן, אֱמֹר לוֹ, משֶׁה וְאַהֲרֹן בִּכְלַל, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יט, א כ): וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה.",
"זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה וגו', רַבִּי יִצְחָק פָּתַח (קהלת ז, כג): כָּל זֹה נִסִּיתִי בַחָכְמָה אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי, כְּתִיב (מלכים א ה, ט): וַיִתֵּן אֱלֹהִים חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה, מַהוּ (מלכים א ה, ט): כַּחוֹל, רַבָּנָן אָמְרֵי נָתַן לוֹ חָכְמָה כְּנֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ב, א): וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם וגו', אָמַר רַבִּי לֵוִי מַה חוֹל גָּדֵר לַיָּם כָּךְ הָיְתָה חָכְמָה גְדוּרָה לִשְׁלֹמֹה, מַתְלָא אָמְרִין דֵּעָה חָסַרְתָּ מַה קָּנִיתָ, דֵּעָה קָנִית מָה חָסַרְתָּ. (משלי כה, כח): עִיר פְּרוּצָה אֵין חוֹמָה אִישׁ אֲשֶׁר אֵין מַעֲצָר לְרוּחוֹ. (מלכים א ה, י): וַתֵּרֶב חָכְמַת שְׁלֹמֹה מֵחָכְמַת כָּל בְּנֵי קֶדֶם, מֶה הָיְתָה חָכְמָתָן שֶׁל בְּנֵי קֶדֶם, שֶׁהָיוּ יוֹדְעִים וַעֲרוּמִין בְּטַיָּר. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים וכו' (מלכים א ה, י): וּמִכֹּל חָכְמַת מִצְרָיִם, מֶה הָיְתָה חָכְמַת מִצְרַיִם, אַתְּ מוֹצֵא כְּשֶׁבִּקֵּשׁ שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שָׁלַח אֵצֶל פַּרְעֹה נְכֹה אָמַר לוֹ שְׁלַח לִי אֻמָּנִין בִּשְׂכָרָן שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ לִבְנוֹת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. מֶה עָשָׂה כִּנֵּס כָּל אַצְטְרוֹלוֹגִין שֶׁלּוֹ, צָפוּ וְרָאוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁעֲתִידִין לָמוּת בְּאוֹתָהּ שָׁנָה, וּשְׁלָחָן לוֹ, כְּשֶׁבָּאוּ אֵצֶל שְׁלֹמֹה צָפָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁהֵם מֵתִים בְאוֹתָהּ שָׁנָה, נָתַן לָהֶם תַּכְרִיכֵיהֶן וּשְׁלָחָן אֶצְלוֹ, שָׁלַח לוֹ לֹא הָיָה לְךָ תַּכְרִיכִין לִקְבֹּר אֶת מֵתֶיךָ, הֲרֵי לְךָ הֵן וְתַכְרִיכֵיהֶן. (מלכים א ה, יא): וַיֶּחְכַּם מִכָּל הָאָדָם, אָדָם הָרִאשׁוֹן מֶה הָיְתָה חָכְמָתוֹ, אַתְּ מוֹצֵא כְּשֶׁבִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְרֹאת אֶת הָאָדָם נִמְלַךְ בְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, אָמַר לָהֶם (בראשית א, כו): נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ, אָמְרוּ לְפָנָיו (תהלים ח, ה): מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ. אָמַר לָהֶם אָדָם שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לִבְרֹאת חָכְמָתוֹ מְרֻבָּה מִשֶּׁלָּכֶם, מֶה עָשָׂה כִּנֵּס כָּל בְּהֵמָה חַיָּה וְעוֹף וְהֶעֱבִירָן לִפְנֵיהֶם, אָמַר לָהֶם מַה שְּׁמוֹתָן שֶׁל אֵלּוּ, לֹא יָדְעוּ, כֵּיוָן שֶׁבָּרָא אָדָם הֶעֱבִירָן לְפָנָיו אָמַר לוֹ מַה שְּׁמוֹתָן שֶׁל אֵלּוּ, אָמַר, לָזֶה נָאֶה לִקְרוֹת שׁוֹר, וְלָזֶה אֲרִי, וְלָזֶה סוּס, וְלָזֶה חֲמוֹר, וְלָזֶה גָּמָל, וְלָזֶה נֶשֶׁר, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ב, כ): וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת. אָמַר לוֹ וְאַתָּה מַה שְּׁמֶךָ, אָמַר לוֹ אָדָם, לָמָּה, שֶׁנִּבְרֵאתִי מִן הָאֲדָמָה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי מַה שְּׁמִי, אָמַר לוֹ ה', לָמָּה, שֶׁאַתָּה אָדוֹן עַל כָּל הַבְּרִיוֹת, הַיְינוּ דִּכְתִיב (ישעיה מב, ח): אֲנִי ה' הוּא שְׁמִי, הוּא שְׁמִי שֶׁקָּרָא לִי אָדָם הָרִאשׁוֹן, הוּא שְׁמִי שֶׁהִתְנֵיתִי בֵּינִי לְבֵין עַצְמִי, הוּא שְׁמִי שֶׁהִתְנֵיתִי בֵּינִי לְבֵין בְּרִיּוֹתַי. (מלכים א ה, יא): מֵאֵיתָן הָאֶזְרָחִי, זֶה אַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פט, א): מַשְׂכִּיל לְאֵיתָן הָאֶזְרָחִי. (מלכים א ה, יא): הֵימָן, זֶה משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יב, ז): לֹא כֵן עַבְדִּי משֶׁה וגו'. (מלכים א ה, יא): וְכַלְכֹּל, זֶה יוֹסֵף, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מז, יב): וַיְכַלְכֵּל יוֹסֵף וגו', אָמְרוּ הַמִּצְרִיִּים כְּלוּם מָלַךְ עָלֵינוּ עֶבֶד זֶה אֶלָּא בְּחָכְמָתוֹ, מֶה עָשׂוּ לוֹ הֵבִיאוּ שִׁבְעִים פְּתָקִין וְכָתְבוּ עֲלֵיהֶם שִׁבְעִים לָשׁוֹן וְהָיוּ מַשְׁלִיכִין אוֹתָן לְפָנָיו וְקוֹרֵא כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּלְשׁוֹנוֹ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהָיָה מְדַבֵּר בְּלָשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ שֶׁלֹא הָיָה בָּהֶן כֹּחַ לִשְׁמֹעַ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פא, ו): עֵדוּת בִּיהוֹסֵף שָׂמוֹ שְׂפַת לֹא יָדַעְתִּי אֶשְׁמָע. (מלכים א ה, יא): דַרְדַּע, זֶה דּוֹר הַמִּדְבָּר שֶׁהָיָה בָּהֶן דֵּעָה. (מלכים א ה, יא): בְּנֵי מָחוֹל, שֶׁמָּחַל לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל. וַיְדַבֵּר שְׁלשֶׁת אֲלָפִים מָשָׁל (מלכים א ה, יב), אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי חָזַרְנוּ עַל כָּל הַמִּקְרָאוֹת וְלֹא מָצִינוּ שֶׁנִּתְנַבֵּא שְׁלֹמֹה אֶלָּא קָרוֹב לִשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת פְּסוּקִים, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁכָּל פָּסוּק וּפָסוּק שֶׁאָמַר יֵשׁ בּוֹ שְׁנַיִם וּשְׁלשָׁה טְעָמִים, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (משלי כה, יב): נֶזֶם זָהָב וַחֲלִי כָתֶם. וְרַבָּנָן אָמְרֵי שְׁלשֶׁת אֲלָפִים מָשָׁל עַל כָּל פָּסוּק וּפָסוּק, אֶלֶף וַחֲמִשָּׁה טְעָמִים עַל כָּל מָשָׁל וּמָשָׁל. שִׁירָיו אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא (מלכים א ה, יב): שִׁירוֹ, שִׁירוֹ שֶׁל מָשָׁל. (מלכים א ה, יג): וַיְדַבֵּר עַל הָעֵצִים, וְכִי אֶפְשָׁר לְאָדָם לְדַבֵּר עַל הָעֵצִים, אֶלָּא אָמַר שְׁלֹמֹה מִפְּנֵי מָה מְצוֹרָע נִטְהַר בַּגָּבוֹהַּ שֶׁבַּגְּבוֹהִים וּבַנָּמוּךְ שֶׁבַּנְּמוּכִים, בְּעֵץ אֶרֶז וּבְאֵזוֹב, עַל יְדֵי שֶׁהִגְבִּיהַּ עַצְמוֹ כְּאֶרֶז לָקָה בְּצָרַעַת, כֵּיוָן שֶׁהִשְׁפִּיל עַצְמוֹ כָּאֵזוֹב, נִתְרַפֵּא עַל יְדֵי אֵזוֹב. (מלכים א ה, יג): וַיְדַבֵּר עַל הַבְּהֵמָה וְעַל הָעוֹף, וְכִי אֶפְשָׁר לְאָדָם לְדַבֵּר עַל בְּהֵמָה וְעוֹף, אֶלָּא אָמַר מִפְּנֵי מָה בְּהֵמָה נִתֶּרֶת בִּשְׁנֵי סִימָנִין וְהָעוֹף בְּסִימָן אֶחָד, עַל שֶׁהַבְּהֵמָה נִבְרֵאת מִן הַיַּבָּשָׁה, וְעוֹף כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר מִן הָאֲדָמָה, דִּכְתִיב (בראשית ב, יט): וַיִּצֶר ה' אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה כָּל חַיַּת הַשָֹּׂדֶה וְאֵת כָּל עוֹף הַשָּׁמַיִם. וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (בראשית א, כ): יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה וְעוֹף יְעוֹפֵף. בַּר קַפָּרָא אוֹמֵר מֵרְקָק שֶׁבַּיָּם נִבְרְאוּ. רַבִּי אָבִין בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל אָמַר אַף עַל פִּי כֵן רַגְלוֹהִי דְּתַרְנְגוֹלָא דַּמְיָין לְחַסְפְּנִיתָא דְנוּנָא. (מלכים א ה, יג): וְעַל הָרֶמֶשׂ, וְכִי אֶפְשָׁר לוֹ לְאָדָם לְדַבֵּר עַל הָרֶמֶשׂ, אֶלָּא אָמַר שְׁלֹמֹה מִפְּנֵי מָה שְׁמֹנֶה שְׁרָצִים שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה הַצָּדָן וְהַחוֹבֵל בָּהֶן חַיָּב וּשְׁאָר שְׁרָצִים פָּטוּר, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לָהֶן עוֹרוֹת. (מלכים א ה, יג): וְעַל הַדָּגִים, וְכִי אֶפְשָׁר לוֹמַר כֵּן, אֶלָּא מִפְּנֵי מָה בְּהֵמָה חַיָּה וְעוֹף טְעוּנִין שְׁחִיטָה וְדָגִים אֵין טְעוּנִין שְׁחִיטָה, אֶלָּא מֵהָדֵין קְרָא (במדבר יא, כב): הֲצֹאן וּבָקָר יִשָּׁחֵט לָהֶם וגו'. הוֹרָה יַעֲקֹב אִישׁ כְּפַר נִבּוֹרַיָא בְּצוֹר עַל הַדָּגִים שֶׁטְּעוּנִין שְׁחִיטָה, וּשְׁמַע רַבִּי חַגַּי שְׁלַח וְאַיְיתֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ מְנָן הוֹרֵית, אָמַר לוֹ מֵהָכָא: יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה וְעוֹף יְעוֹפֵף, מַה עוֹף טָעוּן שְׁחִיטָה אַף דָּגִים טְעוּנִין שְׁחִיטָה. אֲמַר לְהוֹ אַרְבְּעוּנֵיהּ דְּיִלְקֵי, אֲמַר בַּר נַשׁ דַּאֲמַר מִלֵּי דְאוֹרַיְיתָא לָקֵי, אֲמַר לֵיהּ לָא הוֹרֵית טַב. אֲמַר לֵיהּ מִנָּן, אֲמַר לֵיהּ מֵהָכָא (במדבר יא, כב): הֲצֹאן וּבָקָר יִשָּׁחֵט לָהֶם וְאִם אֶת כָּל דְּגֵי הַיָּם יֵאָסֵף לָהֶם, אֵלוּ טְעוּנִין שְׁחִיטָה וְאֵלּוּ טְעוּנִין אֲסִיפָה. אֲמַר חֲבוֹט חֲבִיטָךְ דְּהוּא טָבָא בְּקִילְטָא. הוֹרָה יַעֲקֹב אִישׁ כְּפַר נִבּוֹרַיָא בְּצוֹר עַל בַּר יִשְׂרָאֵל הַבָּא עַל הַנָּכְרִית וְהוֹלִיד בֵּן, שֶׁנִּמּוֹל בְּשַׁבָּת, שְׁמַע רַבִּי חַגַּי שְׁלַח וְאַיְיתֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ מְנָא הָא לָךְ, אֲמַר לֵיהּ דִּכְתִיב (במדבר א, יח): וַיִּתְיַלְּדוּ עַל מִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם. אֲמַר לְהוֹ אַרְבְּעוּנֵיהּ דְּיִלְקֵי, אֲמַר לֵיהּ בַּר נָשׁ דַּאֲמַר מִלֵּי דְאוֹרַיְיתָא לָקֵי, אֲמַר לֵיהּ לָא הוֹרֵית טַב. אֲמַר לֵיהּ מְנָן אַתְּ מוֹדַע לִי, אֲמַר לֵיהּ אִי אָתֵי לְגַבָּךְ בַּר עַמְמַיָא וַאֲמַר בָּעֵינָא לְמֶהֱוֵי יְהוּדָאי עַל מְנָת דְּמִגְזַרְנֵיהּ בְּיוֹמָא דְשַׁבַּתָּא אוֹ בְּיוֹמָא דְּכִפּוּרַיָא, מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת אוֹ לֹא, וַהֲלוֹא אֵין מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת אֶלָּא עַל בְּנָהּ שֶׁל בַּת יִשְׂרָאֵל בִּלְבָד. אָמַר לוֹ וּמְנָא לָךְ הָא, אֲמַר לֵיהּ כְּתִיב (עזרא י, ג): וְעַתָּה נִכְרָת בְּרִית לֵאלֹהֵינוּ לְהוֹצִיא כָל נָשִׁים וְהַנּוֹלָד מֵהֶם בַּעֲצַת ה', אֲמַר לֵיהּ מִן הַקַּבָּלָה אַתְּ מַלְקֵנִי, אֲמַר לֵיהּ כְּתִיב (עזרא י, ג): וְכַתּוֹרָה יֵעָשֶׂה. אָמַר לוֹ וּמֵאֵיזוֹ תּוֹרָה, אֲמַר לֵיהּ מִדְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, כְּתִיב (דברים ז, ג): וְלֹא תִתְחַתֵּן בָּם, לָמָּה, (דברים ז, ד): כִּי יָסִיר אֶת בִּנְךָ מֵאַחֲרַי, בִּנְךָ הַבָּא מִיִּשְׂרְאֵלִית קָרוּי בִּנְךָ, וְאֵין בִּנְךָ הַבָּא מִן הַכּוּשִׁית קָרוּי בִּנְךָ אֶלָּא בְּנָהּ. אֲמַר לֵיהּ חֲבוֹט חֲבִיטָךְ דְּהוּא טָבָא בְּקִלְטָא. אָמַר שְׁלֹמֹה עַל כָּל אֵלֶּה עָמַדְתִּי וּפָרָשָׁה שֶׁל פָּרָה אֲדֻמָּה חָקַרְתִּי וְשָׁאַלְתִּי וּפִשְׁפַּשְׁתִּי (קהלת ז, כג): אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי.",
"מִי כְּהֶחָכָם וּמִי יוֹדֵעַ פֵּשֶׁר דָּבָר (קהלת ח, א), מִי כְּהֶחָכָם, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁכָּתוּב בּוֹ (משלי ג, יט): ה' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ. וּמִי יוֹדֵעַ פֵּשֶׁר דָּבָר, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁפֵּרַשׁ אֶת הַתּוֹרָה לְמשֶׁה. (קהלת ח, א): חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו, אָמַר רַבִּי יוּדָן גָּדוֹל כֹּחָן שֶׁל נְבִיאִים שֶׁמְדַמִּין דְּמוּת גְּבוּרָה שֶׁל מַעְלָה לְצוּרַת אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ח, טז): וָאֶשְׁמַע קוֹל אָדָם בֵּין אוּלָי. וְרַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן אָמַר מֵהָכָא (יחזקאל א, כו): וְעַל דְּמוּת הַכִּסֵּא דְמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם עָלָיו מִלְמָעְלָה. (קהלת ח, א): וְעֹז פָּנָיו יְשֻׁנֶּא, שֶׁהוּא מִשְׁתַּנֶּה מִמִּדַּת הַדִּין לְמִדַּת רַחֲמִים לְיִשְׂרָאֵל, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי, עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁהָיָה אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה אוֹמֵר לוֹ טֻמְאָתוֹ וְטַהֲרָתוֹ, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְפָרָשַׁת (ויקרא כא, א): אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים, אָמַר לוֹ משֶׁה רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אִם נִטְמָא זֶה בַּמֶּה תְּהֵא טָהֳרָתוֹ, לֹא הֱשִׁיבוֹ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְכַּרְכְּמוּ פָּנָיו שֶׁל משֶׁה, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְפָרָשַׁת פָּרָה אֲדֻמָּה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים וְאָמַרְתָּ לִי אִם נִטְמָא בַּמֶה תְּהֵא טָהֳרָתוֹ לֹא הֵשַׁבְתִּיךָ, זוֹ טָהֳרָתוֹ (במדבר יט, יז): וְלָקְחוּ לַטָּמֵא מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת.",
"רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר, אַרְבָּעָה דְּבָרִים יֵצֶר הָרָע מֵשִׁיב עֲלֵיהֶן, דִּכְתִיב בָּהֶן חֻקָּה, אֵשֶׁת אָח, וְכִלְאַיִם, וְשָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ, וּפָרָה אֲדֻמָּה. אֵשֶׁת אָח, דִּכְתִיב (ויקרא יח, טז): עֶרְוַת אֵשֶׁת אָחִיךָ וגו', וּבְלֹא בָנִים (דברים כה, ה): יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ. וּכְתִיב בְּעֶרְוַת אֵשֶׁת אָח (ויקרא כ, כב): וּשְׁמַרְתֶּם אֶת כָּל חֻקֹּתַי. וְכִלְאַיִם (דברים כב, יא): לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז, וְסָדִין בְּצִיצִית מֻתָּר, וּכְתִיב בֵּיהּ חֻקָּה (ויקרא יט, יט): אֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמֹרוּ. שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ, דִּכְתִיב (ויקרא טז, כו): וְהַמְשַׁלֵּחַ אֶת הַשָֹּׂעִיר לַעֲזָאזֵל יְכַבֵּס בְּגָדָיו, וְהוּא עַצְמוֹ מְכַפֵּר עַל הָאֲחֵרִים, וּכְתִיב בֵּיהּ (ויקרא טז, לד): וְהָיְתָה זֹאת לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם. פָּרָה מִנַּיִן, דִּתְנַן כָּל הָעוֹסְקִין בַּפָּרָה מִתְּחִלָה וְעַד סוֹף מְטַמְּאִין בְּגָדִים, וְהִיא גוּפָהּ מְטַהֶרֶת בְּגָדִים, וּכְתִיב בָּהּ חֻקָּה, זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה.",
"וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה לְךָ אֲנִי מְגַלֶּה טַעַם פָּרָה, אֲבָל לְאַחֵר, חֻקָּה. דְּאָמַר רַב הוּנָא כְּתִיב (תהלים עה, ג): כִּי אֶקַח מוֹעֵד אֲנִי מֵישָׁרִים אֶשְׁפֹּט, וּכְתִיב (זכריה יד, ו): וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא לֹא יִהְיֶה אוֹר יְקָרוֹת וְקִפָּאוֹן, יקפאון כְּתִיב, דְּבָרִים הַמְכֻסִּין מִכֶּם בָּעוֹלָם הַזֶּה עֲתִידִין לִהְיוֹת צוֹפִים לָעוֹלָם הַבָּא, כְּהָדֵין סַמְיָא דְּצָפֵי, דִּכְתִיב (ישעיה מב, טז): וְהוֹלַכְתִּי עִוְרִים בְּדֶרֶךְ לֹא יָדָעוּ. וּכְתִיב (ישעיה מב, טז): אֵלֶּה הַדְּבָרִים עֲשִׂיתִם וְלֹא עֲזַבְתִּים, אֶעֱשֶׂה אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא עֲשִׂיתִם, שֶׁכְּבָר עָשִׂיתִי לְרַבִּי עֲקִיבָא וַחֲבֵרָיו דְּבָרִים שֶׁלֹא נִגְלוּ לְמשֶׁה נִגְלוּ לְרַבִּי עֲקִיבָא וַחֲבֵרָיו. (איוב כח, י): וְכָל יְקָר רָאֲתָה עֵינוֹ, זֶה רַבִּי עֲקִיבָא וַחֲבֵרָיו. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא רָמַז שֶׁכָּל הַפָּרוֹת בְּטֵלוֹת וְשֶׁלְּךָ קַיֶּמֶת.",
"רַבִּי אַחָא בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא אָמַר בְּשָׁעָה שֶׁעָלָה משֶׁה לַמָּרוֹם, שָׁמַע קוֹלוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיּוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בְּפָרָשַׁת פָּרָה אֲדֻמָּה וְאוֹמֵר הֲלָכָה בְּשֵׁם אוֹמְרָהּ, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר עֶגְלָה בַּת שְׁנָתָהּ וּפָרָה בַּת שְׁתַּיִם. אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹן הָעוֹלָמִים יְהִי רָצוֹן שֶׁיְהֵא מֵחֲלָצַי, אָמַר לוֹ חַיֶּיךָ שֶׁהוּא מֵחֲלָצֶיךָ, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (שמות יח, ד): וְשֵׁם הָאֶחָד אֱלִיעֶזֶר, שֵׁם אוֹתוֹ הַמְיֻחָד.",
"שָׁאַל עוֹבֵד כּוֹכָבִים אֶחָד אֶת רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, אִלֵּין עוֹבָדַיָּא דְּאַתּוּן עָבְדִין נִרְאִין כְּמִין כְּשָׁפִים, אַתֶּם מְבִיאִים פָּרָה וְשׂוֹרְפִין אוֹתָהּ וְכוֹתְּשִׁין אוֹתָהּ וְנוֹטְלִין אֶת אַפְרָהּ וְאֶחָד מִכֶּם מִטַּמֵּא לְמֵת, מַזִּין עָלָיו שְׁתַּיִם וְשָׁלשׁ טִפִּין וְאַתֶּם אוֹמְרִים לוֹ טָהַרְתָּ. אָמַר לוֹ לֹא נִכְנְסָה בְּךָ רוּחַ תְּזָזִית מִיָּמֶיךָ, אָמַר לוֹ לָאו. רָאִיתָ אָדָם שֶׁנִּכְנְסָה בּוֹ רוּחַ תְּזָזִית, אָמַר לוֹ הֵן, אָמַר לוֹ וּמָה אַתֶּם עוֹשִׂין לוֹ, אָמַר לוֹ מְבִיאִין עִקָּרִין וּמְעַשְׁנִין תַּחְתָּיו וּמַרְבִּיצִים עָלֶיהָ מַיִם, וְהִיא בּוֹרַחַת. אָמַר לוֹ יִשְׁמְעוּ אָזְנֶיךָ מַה שֶּׁאַתָּה מוֹצִיא מִפִּיךָ, כָּךְ הָרוּחַ הַזּוֹ, רוּחַ טֻמְאָה, דִּכְתִיב (זכריה יג, ב): וְגַם אֶת הַנְּבִיאִים וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ, מַזִּין עָלָיו מֵי נִדָּה וְהוּא בּוֹרֵח. לְאַחַר שֶׁיָּצָא אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו, רַבֵּנוּ, לָזֶה דָּחִית בְּקָנֶה, לָנוּ מָה אַתָּה אוֹמֵר, אָמַר לָהֶם חַיֵּיכֶם, לֹא הַמֵּת מְטַמֵּא וְלֹא הַמַּיִם מְטַהֲרִין, אֶלָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חֻקָּה חָקַקְתִּי גְּזֵרָה גָּזַרְתִּי אִי אַתָּה רַשַׁאי לַעֲבֹר עַל גְּזֵרָתִי, דִּכְתִיב: זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה. וּמִפְּנֵי מָה כָּל הַקָּרְבָּנוֹת זְכָרִים וְזוֹ נְקֵבָה, אָמַר רַבִּי אַיְּבוּ מָשָׁל לְבֶן שִׁפְחָה שֶׁטִּנֵּף פָּלָטִין שֶׁל מֶלֶךְ, אָמַר הַמֶּלֶךְ תָּבוֹא אִמּוֹ וּתְקַנֵּחַ אֶת הַצּוֹאָה, כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תָּבוֹא פָּרָה וּתְכַפֵּר עַל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל.",
"קַח אֶת הַמַּטֶּה וְהִשְׁקִיתָ אֶת הָעֵדָה וְאֶת בְּעִירָם (במדבר כ, ח), מִכָּאן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָס עַל מָמוֹנָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. (במדבר כ, י): וַיַּקְהִלוּ משֶׁה וְאַהֲרֹן אֶת הַקָּהָל אֶל פְּנֵי הַסָּלַע, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ויקרא ח, ג): וְאֵת כָּל הָעֵדָה הַקְהֵל אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, מְלַמֵּד שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד רָאָה עַצְמוֹ עוֹמֵד עַל פְּנֵי הַסָּלַע. וְכֵן כְּשֶׁעָבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן נִכְנְסוּ כָּל יִשְׂרָאֵל בֵּין שְׁנֵי בַּדֵּי אָרוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע ג, ט): וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל גּשׁוּ הֵנָּה וְשִׁמְעוּ אֶת דִּבְרֵי ה', וְכָאן כָּל יִשְׂרָאֵל עוֹמְדִין וְרוֹאִין כָּל נִסִּים שֶׁבַּסָּלַע. הִתְחִילוּ לוֹמַר יוֹדֵעַ משֶׁה חָק הַסֶּלַע, אִם הוּא מְבַקֵּשׁ יוֹצִיא לָנוּ מַיִם מִזֶּה, נִמְצָא משֶׁה עוֹמֵד בְּסָפֵק, אִם אֶשְׁמַע לָהֶם, אֲנִי מְבַטֵּל דִּבְרֵי הַמָּקוֹם, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (איוב ה, יג): לֹכֵד חֲכָמִים בְּעָרְמָם, לְפִי שֶׁהָיָה משֶׁה מְשַׁמֵר עַצְמוֹ כָּל אוֹתָן אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁלֹא לְהַקְפִּיד כְּנֶגְדָן, שֶׁהָיָה מִתְיָרֵא מִן הַשְּׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (דברים א, לה): אִם יִרְאֶה אִישׁ בָּאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה, אָמְרוּ לוֹ הֲרֵי סֶלַע כְּשֵׁם שֶׁאַתָּה רוֹצֶה לְהוֹצִיא מִסֶּלַע אַחֵר הוֹצֵא מִזּוֹ, צָוַח עֲלֵיהֶם (במדבר כ, י): שִׁמְעוּ נָא הַמֹּרִים, הַמֹּרִים שִׁיטִין הַרְבֵּה יֵשׁ בּוֹ, הַמֹּרִים סַרְבָנִים, הַמֹּרִים שׁוֹטִים, שֶׁכֵּן בִּכְרַכֵּי הַיָּם קוֹרִים לְשׁוֹטִים מוֹרִים. הַמֹּרִים מְלַמְּדִים אֶת מְלַמְּדֵיהֶן, הַמֹּרִים מוֹרֵי חִצִּים (שמואל א לא, ג): וַיִּמְצָאֻהוּ הַמּוֹרִים אֲנָשִׁים (דברי הימים א י, ג): הַמּוֹרִים בַּקָּשֶׁת. (במדבר כ, יא): וַיָּרֶם משֶׁה אֶת יָדוֹ וַיַּךְ אֶת הַסֶּלַע, הִכָּהוּ פַּעַם אַחַת הִתְחִיל הַסֶּלַע נוֹטֵף מַיִם מוּעָטִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עח, כ): הֵן הִכָּה צוּר וַיָּזוּבוּ מַיִם, כְּזָב שֶׁהוּא נוֹטֵף טִפִּין. אָמְרוּ לוֹ בֶּן עַמְרָם הַלָּלוּ מַיִם לְיוֹנְקֵי שָׁדַיִם אוֹ לִגְמוּלֵי חָלָב, מִיָּד הִקְפִּיד כְּנֶגְדָן וְהִכָּהוּ פַּעֲמַיִם, וְיָצְאוּ מַיִם רַבִּים וְשָׁטְפוּ כָּל מִי שֶׁהָיָה מְרַנֵּן כְּנֶגְדָן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עח, כ): וּנְחָלִים יִשְׁטֹפוּ, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא עָשָׂה משֶׁה אֶלָּא מִסֶּלַע שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמִנַּיִן שֶׁאַף אוֹתוֹ סֶלַע שֶׁאָמְרוּ יִשְׂרָאֵל עָלָיו וְכָל סֶלַע וְסֶלַע וּצְרוֹר שֶׁהָיוּ בְּאוֹתוֹ מָקוֹם הָיוּ מוֹצִיאִים מַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עח, טו): יְבַקַּע צֻרִים וגו'. וְלָמָּה נִתְפַּשׂ אַהֲרֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כ, יב): וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי, מָשָׁל לְבַעַל חוֹב שֶׁבָּא לִטֹּל גָּרְנוֹ שֶׁל לֹוֶה וְנָטַל שֶׁלּוֹ וְשֶׁל שְׁכֵנוֹ, אָמַר לוֹ הַוֶה אִם אֲנִי חַיָּב שְׁכֵנִי מֶה חָטָא. אַף כָּךְ אָמַר משֶׁה רַבֵּנוּ אֲנִי הִקְפַּדְתִּי אַהֲרֹן מֶה חָטָא, לְפִיכָךְ הַכָּתוּב מְקַלְּסוֹ (דברים לג, ח): וּלְלֵוִי אָמַר תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ לְאִישׁ חֲסִידֶךָ אֲשֶׁר נִסִּיתוֹ בְּמַסָּה.",
"יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי, וְכִי לֹא אָמַר דָּבָר קָשֶׁה מִזֶּה, שֶׁאָמַר (במדבר יא, כב): הֲצֹאן וּבָקָר יִשָּׁחֵט לָהֶם וּמָצָא לָהֶם אִם אֶת כָּל דְּגֵי הַיָּם יֵאָסֵף לָהֶם וּמָצָא לָהֶם, אַף שָׁם אֵין אֲמָנָה וְהִיא גְדוֹלָה מִזּוֹ, מִפְּנֵי מָה לֹא גָזַר עָלָיו שָׁם. לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ אוֹהֵב וְהָיָה מֵגֵס בֵּינוֹ לְבֵין הַמֶּלֶךְ בִּדְבָרִים קָשִׁים וְלֹא הִקְפִּיד הַמֶּלֶךְ עָלָיו, לְיָמִים עָמַד וְהֵגֵס בְּמַעֲמָד לִגְיוֹנוֹת, גָּזַר עָלָיו מִיתָה. אַף כָּךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, הָרִאשׁוֹנָה שֶׁעָשִׂיתָ בֵּינִי לְבֵינְךָ, עַכְשָׁו כְּנֶגֶד הָרַבִּים אִי אֶפְשָׁר, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כ, יב): לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.",
"יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי וגו', זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (קהלת ח, יד): יֶשׁ הֶבֶל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יֵשׁ צַדִּיקִים אֲשֶׁר מַגִּיעַ אֲלֵהֶם כְּמַעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים וְיֵשׁ רְשָׁעִים שֶׁמַּגִּיעַ אֲלֵהֶם כְּמַעֲשֵׂה הַצַּדִּיקִים אָמַרְתִּי שֶׁגַּם זֶה הָבֶל. אַתְּ מוֹצֵא כְּשֶׁקִּלֵּל אֶת הַנָּחָשׁ וְאָמַר לוֹ (בראשית ג, יד): אָרוּר אַתָּה וגו', לֹא הִנִּיחוֹ לִטְעֹן כְּלוּם, שֶׁהָיָה לַנָּחָשׁ לוֹמַר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתָּה אָמַרְתָּ לְאָדָם לֹא תֹאכַל, וַאֲנִי אָמַרְתִּי לוֹ אֱכֹל, לָמָּה אַתָּה מְקַלְּלֵנִי, לֹא הִנִּיחוֹ לִטְעֹן כְּלוּם, וְאַהֲרֹן הָיָה לוֹ לוֹמַר לֹא עָבַרְתִּי עַל דְבָרֶיךָ לָמָּה אֲנִי מֵת.",
"לָכֵן לֹא תָבִיאוּ, מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לִשְׁתֵּי נָשִׁים שֶׁלּוֹקוֹת בְּבֵית דִּין, אַחַת קִלְקְלָה וְאַחַת אָכְלָה פַּגֵּי שְׁבִיעִית. אָמְרָה לָהֶם אוֹתָהּ שֶׁאָכְלָה פַּגֵּי שְׁבִיעִית בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם הוֹדִיעוּ לַבְּרִיּוֹת עַל מָה אֲנִי לוֹקָה, שֶׁלֹא יֹאמְרוּ אַף אֲנִי קִלְקַלְתִּי, הֵבִיאוּ פַּגֵּי שְׁבִיעִית וְתָלוּ עָלֶיהָ וְאָמְרוּ, זוֹ קִלְקְלָה וְלָקְתָה וְזוֹ אָכְלָה פַּגֵּי שְׁבִיעִית וְלָקְתָה, אַף כָּךְ אָמַר משֶׁה רַבֵּנוּ, הֲרֵי גָזַרְתָּ עָלַי לָמוּת בַּמִּדְבָּר עִם הַדּוֹר הַזֶּה שֶׁהִכְעִיסוּךָ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עח, מ): כַּמָּה יַמְרוּהוּ בַמִּדְבָּר יַעֲצִיבוּהוּ בִּישִׁימוֹן, וְעַכְשָׁו יֹאמְרוּ לַדּוֹרוֹת שֶׁאֲנִי כְּמוֹתָם, יִכָּתֵב עָלַי עַל מָה נֶעֱנַשְׁתִּי, לְפִיכָךְ כָּתַב: יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם.",
"אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה בְּאֵיזֶה פָּנִים אַתָּה מְבַקֵּשׁ לִכָּנֵס לָאָרֶץ, מָשָׁל לְרוֹעֶה שֶׁיָּצָא לִרְעוֹת צֹאנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ וְנִשְׁבֵּית הַצֹּאן, בִּקֵּשׁ הָרוֹעֶה לִכָּנֵס לַפַּלְטֵרִין שֶׁל מֶלֶךְ, אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ אִם אַתְּ נִכְנַס עַכְשָׁו מַה יֹּאמְרוּ הַבְּרִיּוֹת שֶׁאַתָּה הִשְׁבֵּיתָ הַצֹּאן. אַף כָּאן אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, שִׁבְחֲךָ הוּא שֶׁהוֹצֵאתָ שִׁשִּׁים רִבּוֹא וּקְבַרְתָּם בַּמִּדְבָּר, וְאַתְּ מַכְנִיס דּוֹר אַחֵר, עַכְשָׁיו יֹאמְרוּ אֵין לְדוֹר הַמִּדְבָּר חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, אֶלָּא תְּהֵא בְּצִדָּן וְתָבוֹא עִמָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, כא): וַיֵּתֵא רָאשֵׁי עָם צִדְקַת ה' עָשָׂה, לְכָךְ כְּתִיב (במדבר כ, יב): לֹא תָבִיאוּ אֶת הַקָּהָל הַזֶּה, אֶלָּא שֶׁיָּצָא עִמָּךְ.",
"הֵמָּה מֵי מְרִיבָה (במדבר כ, יג), מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁמִּקֶּדֶם הָיָה מְתֻקָּן שֶׁיֵּעָנֵשׁ משֶׁה עַל הַמַּיִם, רְאֵה מַה כְּתִיב (בראשית יד, ז): וַיָּשֻׁבוּ וַיָּבֹאוּ אֶל עֵין מִשְׁפָּט הִוא קָדֵשׁ וַיַּכּוּ אֶת כָּל שְׂדֵה הָעֲמָלֵקִי וְגַם אֶת הָאֱמֹרִי הַיּשֵׁב בְּחַצְצֹן תָּמָר, עֵין מִשְׁפָּטוֹ שֶׁל משֶׁה. הֵמָּה מֵי מְרִיבָה, מָשָׁל לְבֶן מְלָכִים שֶׁנָּטַל אֶבֶן וְסִמֵּא אֶת עֵינוֹ, וְהָיָה אָבִיו אוֹמֵר עַל כָּל אֶבֶן זֶהוּ שֶׁסִּמֵּא עֵינוֹ שֶׁל בְּנִי, לְכָךְ נֶאֱמַר: הֵמָּה מֵי מְרִיבָה.",
"וַיִּשְׁלַח משֶׁה מַלְאָכִים כֹּה אָמַר אָחִיךָ יִשְׂרָאֵל (במדבר כ, יד), זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים טו, ג): לֹא רָגַל עַל לְשֹׁנוֹ לֹא עָשָׂה לְרֵעֵהוּ רָעָה וְחֶרְפָּה לֹא נָשָׂא עַל קְרֹבוֹ, בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אָדָם עוֹשֶׂה בִּפְרַקְמַטְיָא עִם חֲבֵרוֹ וְהִקְפִּידוֹ, פּוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ וְאֵינוֹ רוֹצֶה לִרְאוֹתוֹ, וּמשֶׁה אַף עַל פִּי שֶׁנֶּעֱנַשׁ עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קו, לב): וַיַּקְצִיפוּ עַל מֵי מְרִיבָה וַיֵּרַע לְמשֶׁה, לֹא פָּרַק מַשָֹּׂאָן מֵעָלָיו אֶלָּא וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים. (במדבר כ, יד): אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת כָּל הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתְנוּ, אָמַר לוֹ: אַתָּה יָדַעְתָּ כְּשֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (בראשית טו, יג): יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה, אָנוּ נִשְׁתַּעְבַּדְנוּ וְאַתָּה בֶּן חוֹרִין, (במדבר כ, טו): וַיֵּרְדוּ אֲבֹתֵינוּ, עַל אוֹתוֹ עִנּוּי, מָשָׁל לִשְׁנֵי אַחִין שֶׁיָּצָא שְׁטַר חוֹב עַל זִקְנֵיהֶם, פָּרַע אוֹתוֹ אֶחָד מֵהֶם, לְיָמִים הִתְחִיל לִשְׁאֹל חֵפֶץ מֵאָחִיו, אָמַר לוֹ אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאוֹתוֹ חוֹב עַל שְׁנֵינוּ, וַאֲנִי הוּא שֶׁפְּרַעְתִּיו, אַל תַּחְזִירֵנִי מִן חֶפְצִי שֶׁאֲנִי שׁוֹאֵל. (במדבר כ, טו): וַיֵּרְדוּ אֲבֹתֵינוּ מִצְרַיְמָה, מַה טִּיבָן שֶׁל אָבוֹת כָּאן, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כ, טו): וַיָּרֵעוּ לָנוּ מִצְרַיִם וְלַאֲבֹתֵינוּ, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל בְּצָרָה אַף הֵן בְּצָרָה. (במדבר כ, יז): נַעְבְּרָה נָּא בְאַרְצֶךָ וגו' מֵי בְאֵר, מֵי בּוֹרוֹת הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר, לִמְדָךְ תּוֹרָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁהַהוֹלֵךְ לְאֶרֶץ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ וְיֵשׁ בְּיָדוֹ צָרְכּוֹ, לֹא יֹאכַל מִמַּה שֶּׁבְּיָדוֹ אֶלָּא שֶׁלּוֹ יְהֵא מֻנָּח וְיִקְנֶה מִן הַחֶנְוָנִי בִּשְׁבִיל לְהַנּוֹתוֹ, כָּךְ אָמַר לוֹ משֶׁה הַבְּאֵר עִמָּנוּ וּמָן אָנוּ אוֹכְלִין, לֹא תֹאמַר שֶׁאָנוּ מַטְרִיחִין עָלֶיךָ, שָׂכָר אַתָּה עוֹשֶׂה לְעַצְמְךָ. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה (דברים ב, ו): אֹכֶל תִּשְׁבְּרוּ מֵאִתָּם בַּכֶּסֶף, אָמַר לָהֶם משֶׁה הַתִּירוּ לָכֶם כִּיסְכֶם שֶׁלֹא יֹאמְרוּ עֲבָדִים הָיוּ, עֲנִיִּים הֵם, הַרְאוּ לָהֶם עָשְׁרְכֶם וְיֵדְעוּ שֶׁלֹא הִפְסַדְתֶּם בַּשִּׁעְבּוּד, (בראשית טו, יד): וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל, וְיֵדְעוּ שֶׁאֵין אַתֶּם חֲסֵרִים כְּלוּם, וְלֹא מִשֶּׁלָּכֶם אַתֶּם נוֹתְנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ב, ז): כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ בֵּרַכְךָ זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה ה' אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ לֹא חָסַרְתָּ דָּבָר. (במדבר כ, יז): דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ נֵלֵךְ, שֶׁאָנוּ חוֹסְמִין אֶת בְּהֶמְתֵּנוּ, (במדבר כ, יז): לֹא נִטֶּה יָמִין וּשְׂמֹאול, זֶה קָשֶׁה מִכֻּלָּם, שֶׁאָמְרוּ לוֹ בְּכָל סְבִיבוֹתֵינוּ יֵשׁ לָנוּ רְשׁוּת לַהֲרֹג וְלָבֹז, אֲבָל בִּגְבוּלְךָ לֹא נִטֶּה יָמִין וּשְׂמֹאל. (במדבר כ, יח): וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֱדוֹם לֹא תַעֲבֹר בִּי, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים קכ, ז): אֲנִי שָׁלוֹם וְכִי אֲדַבֵּר הֵמָּה לַמִּלְחָמָה, וּמִנַּיִן שֶׁכָּךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאֵין מַנִּיחִים אֶתְכֶם לַעֲבֹר וְלֹא הַכֹּל מֵהֶם שֶׁאֲנִי הוּא שֶׁרוֹצֶה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ב, ה): אַל תִּתְגָּרוּ בָם כִּי לֹא אֶתֵּן לָכֶם מֵאַרְצָם, וּכְתִיב (במדבר כ, כא): וַיְמָאֵן אֱדוֹם נְתֹן אֶת יִשְׂרָאֵל. וְאַחַר כָּךְ שָׁלְחוּ אֶל מֶלֶךְ מוֹאָב וְלֹא אָבָה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מְפֹרָשׁ כָּאן הֲרֵי מְפֹרָשׁ בְּשׁוֹפְטִים, מְלַמֵּד שֶׁהַכֹּל בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁלֹא הָיָה בְּכֻלָּן קַל מִיִּפְתָּח, וְהוּא פֵּרַשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים יא, יז): וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל מַלְאָכִים אֶל מֶלֶךְ אֱדוֹם לֵאמֹר אֶעְבְּרָה נָא בְאַרְצֶךָ וְלֹא שָׁמַע מֶלֶךְ אֱדוֹם וְגַם אֶל מֶלֶךְ מוֹאָב שָׁלַח וְלֹא אָבָה. וְאַף משֶׁה רָמַז (דברים ב, כט): כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ לִי בְּנֵי עֵשָׂו הַיּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר.",
"וַיִּסְעוּ מִקָּדֵשׁ וַיָּבֹאוּ (במדבר כ, כב), זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (דברי הימים ב כ, לז): בְּהִתְחַבֶּרְךָ עִם אֲחַזְיָהוּ פָּרַץ ה' אֶת מַעֲשֶׂיךָ, עַל שֶׁנִּתְחַבְּרוּ לָרָשָׁע הַזֶּה לַעֲבֹר בְּאַרְצוֹ חָסְרוּ אוֹתוֹ צַדִּיק, לְכָךְ נִסְמְכָה פָּרָשַׁת אֲסִיפַת אַהֲרֹן לְאַחַר פָּרָשַׁת מֶלֶךְ אֱדוֹם. (במדבר כ, כא): וַיֵּט יִשְׂרָאֵל מֵעָלָיו. (במדבר כ, כב): וַיִּסְעוּ מִקָּדֵשׁ, מַהוּ (במדבר כ, כב): כָּל הָעֵדָה, עֵדָה שְׁלֵמָה, עֵדָה הַנִּכְנֶסֶת לָאָרֶץ, לְפִי שֶׁמֵּתוּ יוֹצְאֵי מִצְרַיִם וְאֵלּוּ מִן אוֹתָן שֶׁכָּתוּב בָּהֶן (דברים ד, ד): חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם, מַהוּ (במדבר כ, כב): הֹר הָהָר, הַר עַל גַּבֵּי הַר, כְּתַפּוּחַ קָטָן עַל גַּבֵּי תַּפּוּחַ גָּדוֹל, אַף עַל פִּי שֶׁהֶעָנָן הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם מַשְׁפִּיל אֶת הַגָּבוֹהַּ וּמַגְבִּיהַּ אֶת הַשָּׁפֵל, הִנִּיחַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָהָר הַזֶּה דוּגְמָא, שֶׁיֵּדְעוּ נִסִּים שֶׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָהֶם, שֶׁלֹא הִנִּיחַ הַר בַּמִּדְבָּר, שֶׁלֹא יְהוּ מִתְיַגְּעִין וְעוֹלִים וְיוֹרְדִים. וְעוֹד אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה הֶעָנָן עוֹשֶׂה כָּל הַמִּדְבָּר מִישׁוֹר, הָיָה מַנִּיחַ מָקוֹם גָּבוֹהַּ לַמִּשְׁכָּן שֶׁהוּא חוֹנֶה שָׁם, וְהִנִּיחַ שְׁלשָׁה הָרִים, הַר סִינַי לַשְּׁכִינָה, וְהַר נְבוֹ לִקְבוּרַת משֶׁה, וְהֹר הָהָר לִקְבוּרַת אַהֲרֹן.",
"מְלַמֵּד שֶׁמּוֹדִיעִים לַצַּדִּיקִים יוֹם מִיתָתָן כְּדֵי שֶׁיּוֹרִישׁוּ כִּתְרָם לִבְנֵיהֶם. וּמִפְּנֵי מָה לֹא מֵת אַהֲרֹן כְּמוֹ שֶׁמֵּתָה מִרְיָם שֶׁלֹא יָדַע בָּהּ בְּרִיָּה, אֶלָּא נֶאֱמַר לְמשֶׁה (במדבר כ, כד): יֵאָסֵף אַהֲרֹן, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ שְׁנֵי קָטוֹלִיקִין וְלֹא הָיוּ עוֹשִׂין דָּבָר בְּלֹא דַּעַת הַמֶּלֶךְ, הָיָה לְאֶחָד מֵהֶם חֵלֶק יָפֶה אֵצֶל הַמֶּלֶךְ וְהָיָה הַמֶּלֶךְ צָרִיךְ לוֹ, אָמַר הַמֶּלֶךְ אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בִּרְשׁוּתִי, אֵינִי נוֹטְלוֹ עַד שֶׁאֲנִי מוֹדִיעוֹ, כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַלָּלוּ זְקֵנִים שְׁנֵי צַדִּיקִים לֹא עָשׂוּ דָבָר חוּץ מִדַּעְתִּי, וְעַכְשָׁו כְּשֶׁאֲנִי מְסַלְּקָן אֵינִי מְסַלְּקָן עַד שֶׁאֲנִי מוֹדִיעָן, לְכָךְ נֶאֱמַר: יֵאָסֵף אַהֲרֹן. אָמַר לוֹ רִבּוֹנִי הַנַּח אוֹתוֹ אֵצֶל בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד, אָמַר לוֹ (במדבר כ, כד): אֲשֶׁר נָתַתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, מִיתָתוֹ מְעַכֶּבֶת מַתְּנַת הָאָרֶץ, רְצוֹנְךָ שֶׁלֹא יָמוּת וְלֹא יִכָּנְסוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ, לְכָךְ נֶאֱמַר: אֲשֶׁר נָתַתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל.",
"עַל אֲשֶׁר מְרִיתֶם אֶת פִּי, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (משלי י, ג): לֹא יַרְעִיב ה' נֶפֶשׁ צַדִּיק, זֶה אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁכָּל הַצַּדִּיקִים שֶׁיַּעַמְדוּ מִמֶּנּוּ נִגְזְרָה עֲלֵיהֶם מִיתָה, אֵינָן נִפְטָרִין עַד שֶׁרוֹאִין פְּנֵי שְׁכִינָה וּמוֹכִיחִין אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאוֹמְרִים לוֹ אַתָּה גָרַמְתָּ לָנוּ מִיתָה, וְהוּא מְשִׁיבָם, אֲנִי בְּיָדִי חֵטְא אֶחָד, וְאַתֶּם אֵין כָּל אֶחָד מִכֶּם שֶׁאֵין בְּיָדוֹ יוֹתֵר מֵאַרְבָּעָה עֲוֹנוֹת. וּמִנַּיִן שֶׁרוֹאִין פְּנֵי שְׁכִינָה, וּמוֹכִיחִים אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה לח, יא): אָמַרְתִּי לֹא אֶרְאֶה יָהּ יָהּ בְּאֶרֶץ הַחַיִּים לֹא אַבִּיט אָדָם עוֹד עִם יוֹשְׁבֵי חָדֶל. הַצַּדִּיקִים נֶעֱנָשִׁים מִיתָה עַל עֲבֵרוֹת קַלּוֹת, שֶׁלֹא יְהֵא אָדָם הָרִאשׁוֹן נִתְפַּשׂ עַל יְדֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: לֹא יַרְעִיב ה' נֶפֶשׁ צַדִּיק. לְכָךְ נֶאֱמַר: עַל אֲשֶׁר מְרִיתֶם אֶת פִּי.",
"קַח אֶת אַהֲרֹן, וְהַפְשֵׁט (במדבר כ, כה כו), אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֲרֵי אַתְּ מְנַחֲמוֹ שֶׁהוּא מוֹרִישׁ כִּתְרוֹ לְבָנָיו מַה שֶּׁאֵין אַתָּה מוֹרִישׁ לְבָנֶיךָ. (במדבר כ, כח): וַיַּפְשֵׁט משֶׁה אֶת אַהֲרֹן אֶת בְּגָדָיו וַיַלְבֵּשׁ אֹתָם, וַהֲלוֹא אִם יֵצֵא כֹּהֵן גָּדוֹל בְּבִגְדֵי כְּהֻנָּה חוּץ מֵהַר הַבַּיִת סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים, שֶׁהֵם צֶמֶר וּפִשְׁתִּים. אֶלָּא לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁבַּלָּשׁוֹן שֶׁקֵּרְבוֹ לַכְּהֻנָּה וְאָמַר לוֹ (ויקרא ח, ב): קַח אֶת אַהֲרֹן, בּוֹ בַּלָּשׁוֹן אָמַר לוֹ לַעֲלוֹת הָהָר (במדבר כ, כז): וַיַּעַשׂ משֶׁה כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה', לְלַמֶּדְךָ שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאָמַר לוֹ גְּזֵרָה רָעָה עַל אַהֲרֹן, לֹא עִכֵּב.",
"וַיִּרְאוּ כָּל הָעֵדָה כִּי גָוַע אַהֲרֹן. כֵּיוָן שֶׁיָּרְדוּ משֶׁה וְאֶלְעָזָר מִן הָהָר נִתְקַבְּצוּ כָּל הַקָּהָל עֲלֵיהֶם וְאָמְרוּ לָהֶם הֵיכָן אַהֲרֹן, אָמְרוּ לָהֶם מֵת. אָמְרוּ הֵיאַךְ מַלְאַךְ הַמָּוֶת יָכוֹל לִפְגֹּעַ בּוֹ, אָדָם שֶׁעָמַד בְּמַלְאַךְ הַמָּוֶת וַעֲצָרוֹ, דִּכְתִיב (במדבר יז, יג): וַיַּעֲמֹד בֵּין הַמֵּתִים וּבֵין הַחַיִּים, אִם אַתֶּם מְבִיאִין אוֹתוֹ מוּטָב אִם לָאו נְסַקֵּל אֶתְכֶם. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עָמַד משֶׁה בִּתְפִלָּה וְאָמַר רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הוֹצִיאֵנוּ מִן הַחֲשָׁד, מִיָּד פָּתַח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַמְּעָרָה וְהֶרְאָהוּ לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּרְאוּ כָּל הָעֵדָה כִּי גָוַע אַהֲרֹן. מַה כְּתִיב אַחֲרָיו (במדבר כא, א): וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד, אַתְּ מוֹצֵא כֵּיוָן שֶׁמֵּת אַהֲרֹן נִסְתַּלְּקוּ עַנְנֵי כָּבוֹד וְנִרְאוּ כְּאִשָּׁה פְּרוּעָה. מִי הָיָה מֶלֶךְ עֲרָד, זֶה עֲמָלֵק, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יג, כט): עֲמָלֵק יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב וְהַחִתִּי וְהַיְבוּסִי וְהָאֱמֹרִי יוֹשֵׁב בָּהָר וְהַכְּנַעֲנִי יוֹשֵׁב עַל הַיָּם וְעַל יַד הַיַּרְדֵּן, וְהָיָה יוֹשֵׁב עַל הַפִּרְצָה, כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע שֶׁמֵּת אַהֲרֹן וְנִסְתַּלְּקוּ עַנְנֵי כָּבוֹד מִיָּד נִתְגָּרֶה בָּהֶם. (במדבר כא, א): דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים, הַתַּיָּר הַגָּדוֹל שֶׁתָּר לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר י, לג): וַאֲרוֹן בְּרִית ה' נֹסֵעַ לִפְנֵיהֶם, (במדבר כא, א): וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל, אִם עֲמָלֵק הָיָה לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ כְּנַעֲנִי, לְפִי שֶׁנֶּאֶסְרוּ יִשְׂרָאֵל לְהִלָּחֵם בִּבְנֵי עֵשָׂו, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ב, ה): אַל תִּתְגָּרוּ בָם כִּי לֹא אֶתֵּן לָכֶם מֵאַרְצָם עַד מִדְרַךְ כַּף רָגֶל כִּי יְרֻשָּׁה לְעֵשָׂו נָתַתִּי אֶת הַר שֵׂעִיר. כְּשֶׁבָּא עֲמָלֵק נִתְגָּרֶה בָּהֶם פַּעַם וּשְׁתַּיִם, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵין זֶה אָסוּר עֲלֵיכֶם כִּבְנֵי עֵשָׂו, הֲרֵי הוּא לָכֶם כַּכְּנַעֲנִים, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (דברים כ, יז): כִּי הַחֲרֵם תַּחֲרִימֵם, לְכָךְ נִקְרָא כְּנַעֲנִי. מֵעוֹלָם רְצוּעַת מַרְדּוּת הָיָה עֲמָלֵק לְיִשְׂרָאֵל, אַתְּ מוֹצֵא כֵּיוָן שֶׁאָמְרוּ (שמות יז, ז): הֲיֵשׁ ה' בְּקִרְבֵּנוּ, מִיָּד (שמות יז, ח): וַיָּבֹא עֲמָלֵק. (במדבר יד, ד): וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה, (במדבר יד, מה): וַיֵּרֶד הָעֲמָלֵקִי וְהַכְּנַעֲנִי, וְכָאן וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד. אַתְּ מוֹצֵא כְּשֶׁמֵּת אַהֲרֹן יָצָא עֲלֵיהֶם עֲמָלֵק וְחָזְרוּ לַאֲחוֹרֵיהֶם שִׁבְעָה מַסָּעוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים י, ו): וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נָסְעוּ מִבְּאֵרֹת בְּנֵי יַעֲקָן מוֹסֵרָה שָׁם מֵת אַהֲרֹן, וְכִי שָׁם מֵת אַהֲרֹן וַהֲלוֹא בְּהֹר הָהָר מֵת, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כ, כח): וַיָּמָת אַהֲרֹן שָׁם בְּרֹאשׁ הָהָר, הַפְּסוּקִים מוֹכִיחִים שֶׁהֵן שִׁבְעָה מַסָּעוֹת לְאָחוֹר, לְלַמֶּדְךָ שֶׁחָזְרוּ לַאֲחוֹרֵיהֶם.",
"וַיִסְעוּ מֵהֹר הָהָר וַתִּקְצַר נֶפֶשׁ הָעָם בַּדָּרֶךְ (במדבר כא, ד), וַהֲלוֹא כְּתִיב (נחמיה ט, כ): וְרוּחֲךָ הַטּוֹבָה נָתַתָּ לְהַשְׂכִּילָם, אֶלָּא אוֹתָם שַׁיָּרוֹת שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם שֶׁנִּגְזְרָה עֲלֵיהֶם מִיתָה לֹא הָיוּ רוֹאִים בַּמִּדְבָּר נַחַת רוּחַ וְלֹא רוּחַ טוֹבָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (במדבר יד, לג): וּבְנֵיכֶם יִהְיוּ רֹעִים בַּמִּדְבָּר, זֶה הָעָם שֶׁקָּצְרָה נַפְשָׁם בַּדָּרֶךְ, (במדבר כא, ה): וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹהִים וּבְמשֶׁה, הִשְׁווּ עֶבֶד לְקוֹנוֹ, (במדבר יד, לג): וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה בַּלֶּחֶם הַקְּלֹקֵל, שֶׁלֹא הָיָה יָכוֹל לִטְעֹם אוֹתוֹ הַדּוֹר מִפֵּרוֹת הָאָרֶץ כְּלוּם. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא כְּשֶׁהָיוּ מְגַלִּים לָהֶם הַתַּגָּרִים הַסַּל שֶׁבָּא מִן פֵּרוֹת הָאָרֶץ הָיוּ מֵתִים, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים א, לה): אִם יִרְאֶה אִישׁ בָּאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה הַדּוֹר הָרָע הַזֶּה וגו', כָּל טוּב הַבָּא מִן הָאָרֶץ, לְכָךְ וַתִּקְצַר נֶפֶשׁ הָעָם בַּדָּרֶךְ, הֵם שֶׁרָגְנוּ וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה.",
"וַיְשַׁלַּח ה' בָּעָם אֶת הַנְּחָשִׁים הַשְֹּׂרָפִים (במדבר כא, ו), מָה רָאָה לִפָּרַע מֵהֶם בִּנְחָשִׁים, לְפִי שֶׁנָּחָשׁ פָּתַח בְּלָשׁוֹן הָרָע תְּחִלָּה וְנִתְקַלֵּל וְלֹא לָמְדוּ מִמֶּנּוּ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָבוֹא נָחָשׁ שֶׁהִתְחִיל בְּלָשׁוֹן הָרָע תְּחִלָּה, וְיִפָּרַע מִמְּסַפְּרֵי לָשׁוֹן הָרָע שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת י, ח): וּפֹרֵץ גָּדֵר יִשְּׁכֶנּוּ נָחָשׁ. דָּבָר אַחֵר, לָמָּה נִפְרַע מֵהֶם בִּנְחָשִׁים, הַנָּחָשׁ אֲפִלּוּ אוֹכֵל כָּל מַעֲדַנִּים שֶׁבָּעוֹלָם מִתְהַפְּכִים בְּפִיו לְעָפָר, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סה, כה): וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ, וְאֵלּוּ אוֹכְלִין אֶת הַמָּן שֶׁנֶּהְפַּךְ לְמַטְעַמִּים הַרְבֵּה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קו, טו): וַיִּתֵּן לָהֶם שֶׁאֱלָתָם, וְאוֹמֵר (דברים כ, ז): זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה ה' אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ לֹא חָסַרְתָּ דָבָר, יָבוֹא נָחָשׁ שֶׁאוֹכֵל מִינִין הַרְבֵּה וּבְפִיו טַעַם אֶחָד, וְיִפָּרַע מִן אוֹכְלִים מִין אֶחָד וְטוֹעֲמִין מִינִין הַרְבֵּה. הַנְּחָשִׁים הַשְֹּׂרָפִים, שֶׁשֹּׂוֹרְפִים אֶת הַנֶּפֶשׁ, רַבִּי יוּדָן אוֹמֵר, הַנְּחָשִׁים הַשְֹּׂרָפִים, שֶׁהָיָה הֶעָנָן שׂוֹרֵף אוֹתָם וְעוֹשֶׂה אוֹתָן גָּדֵר לַמַּחֲנֶה, לְהוֹדִיעֲךָ נִסִּים שֶׁעָשָׂה לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹתָן גֵּרָה בָּהֶן.",
"וַיָּבֹא הָעָם אֶל משֶׁה וַיֹּאמְרוּ חָטָאנוּ (במדבר כא, ז), יָדְעוּ שֶׁדִּבְּרוּ בְּמשֶׁה וְנִשְׁתַּטְּחוּ לְפָנָיו וְאָמְרוּ (במדבר כא, ז): הִתְפַּלֵּל אֶל ה' וְיָסֵר מֵעָלֵינוּ וגו', נָחָשׁ יָחִיד הָיָה, (במדבר כא, ז): וַיִּתְפַּלֵּל, לְהוֹדִיעֲךָ עִנְוְתָנוּתוֹ שֶׁל משֶׁה, שֶׁלֹא נִשְׁתַּהָה לְבַקֵּשׁ עֲלֵיהֶם רַחֲמִים, וּלְהוֹדִיעֲךָ כֹּחַ הַתְּשׁוּבָה, כֵּיוָן שֶׁאָמְרוּ חָטָאנוּ מִיָּד נִתְרַצָּה לָהֶם, שֶׁאֵין הַמּוֹחֵל נַעֲשָׂה אַכְזָרִי, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (בראשית כ, יז): וַיִּתְפַּלֵּל אַבְרָהָם אֶל הָאֱלֹהִים וַיִּרְפָּא אֱלֹהִים. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (איוב מב, י): וַה' שָׁב אֶת שְׁבוּת אִיּוֹב בְּהִתְפַּלְּלוֹ בְּעַד רֵעֵהוּ. וּמִנַּיִן שֶׁאִם סָרַח אָדָם לַחֲבֵרוֹ וְאָמַר לוֹ חָטָאתִי, שֶׁנִּקְרָא חוֹטֵא אִם אֵינוֹ מוֹחֵל לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א יב, כג): גַּם אָנֹכִי חָלִילָה לִּי מֵחֲטֹא לַה' מֵחֲדֹל לְהִתְפַּלֵּל בַּעַדְכֶם, אֵימָתַי כְּשֶׁבָּאוּ וְאָמְרוּ חָטָאנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א יב, יט): [ויאמרו כל העם אל שמואל התפלל בעד עבדיך וגו' כי יספנו על כל חטאתינו] וַיֹּאמֶר הָעָם אֶל שְׁמוּאֵל חָטָאנוּ כִּי עָבַרְנוּ אֶת פִּי ה' וְאֶת דְּבָרֶיךָ, הֵשִׁיב: חָלִילָה לִי מֵחֲטֹא לַה'. (במדבר כא, ח): וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף, וְהָיָה כָּל הַנָּשׁוּךְ, לֹא נְשׁוּךְ נָחָשׁ בִּלְבָד אֶלָּא אָמַר כָּל הַנָּשׁוּךְ, אֲפִלּוּ נָשׁוּךְ מִפֶּתֶן וְעַקְרָב וְחַיָּה רָעָה וְכֶלֶב. (במדבר כא, ט): וַיַּעַשׂ משֶׁה נְחַשׁ נְחשֶׁת וַיְשִׂמֵהוּ עַל הַנֵּס, זְרָקוֹ לָאֲוִיר וְעָמָד.",
"וַיִּסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּחֲנוּ בְּאוֹבוֹת (במדבר כא, י), שֶׁנַּעֲשׂוּ אוֹיְבִים לַמָּקוֹם, (במדבר כא, י): וַיַּחֲנוּ בְּעִיֵּי הָעֲבָרִים, שֶׁהָיוּ מְלֵאִים עֲבֵרָה. (במדבר כא, יב): וַיַּחֲנוּ בְּנַחַל זָרֶד, שֶׁלֹא הָיָה הַנַּחַל אֶלָּא מְלוֹא זֶרֶת וְלֹא יָכְלוּ לְעָבְרוֹ שְׁלשִׁים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ב, יג): עַתָּה קֻמוּ וְעִבְרוּ לָכֶם אֶת נַחַל זָרֶד, וּכְתִיב (דברים ב, יד): וְהַיָּמִים אֲשֶׁר הָלַכְנוּ מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ עַד אֲשֶׁר עָבַרְנוּ אֶת נַחַל זֶרֶד שְׁלשִׁים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנָה עַד תֹּם כָּל הַדּוֹר. (במדבר כא, יג): מִשָּׁם נָסָעוּ וַיַּחֲנוּ מֵעֵבֶר אַרְנוֹן, שֶׁנִּתְרַצֶּה לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.",
"אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת (במדבר כא, יז), הַשִּׁירָה הַזֹּאת נֶאֶמְרָה בְּסוֹף אַרְבָּעִים שָׁנָה, וְהַבְּאֵר נִתְּנָה לָהֶם מִתְּחִלַּת אַרְבָּעִים, וּמָה רָאָה לִכָּתֵב כָּאן, הָעִנְיָן הַזֶּה נִדְרַשׁ לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ (במדבר כא, יד): עַל כֵּן יֵאָמַר בְּסֵפֶר מִלְחֲמֹת ה' אֶת וָהֵב שֶׁעָשָׂה לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹתוֹת וְנִסִּים בְּנַחֲלֵי אַרְנוֹן כַּנִּסִּים שֶׁעָשָׂה לָהֶם בְּיַם סוּף, וּמָה הֵם נִסִּים שֶׁל נַחֲלֵי אַרְנוֹן, אָדָם עוֹמֵד עַל הַר זֶה וּמְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ בָּהָר הַזֶּה, וְהוּא רָחוֹק מִמֶּנּוּ שִׁבְעָה מִילִין, וְהַדֶּרֶךְ יוֹרֵד לְתוֹךְ הַנַּחַל וְעוֹלֶה, וְדַרְכָּן שֶׁל יִשְׂרָאֵל לַעֲבֹר בְּתוֹךְ הַנַּחַל, נִתְכַּנְסוּ כָּל הָאֻמּוֹת לְשָׁם אֻכְלוּסִין שֶׁאֵין לָהֶם סוֹף, יָשְׁבוּ מִקְצָתָן בְּתוֹךְ הַנַּחַל וְהַנַּחַל מִלְּמַעְלָן עָשׂוּי מְעָרוֹת, וּכְנֶגֶד הַמְעָרוֹת הַר שֶׁכְּנֶגְדוֹ עָשׂוּי סְלָעִים סְלָעִים כְּגוֹן שָׁדַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כא, טו): וְאֶשֶׁד הַנְּחָלִים. נִכְנְסוּ הָאֻכְלוּסִין לְתוֹךְ הַמְּעָרוֹת וְאָמְרוּ כְּשֶׁיֵּרְדוּ יִשְׂרָאֵל לְתוֹךְ הַנַּחַל, אֵלּוּ עוֹמְדִין לִפְנֵיהֶם שֶׁבְּתוֹךְ הַנַּחַל, וְאֵלּוּ לְמַעְלָה מִן הַמְּעָרוֹת, וְנַהֲרֹג אֶת כֻּלָּם, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעוּ יִשְׂרָאֵל לְאוֹתוֹ מָקוֹם, לֹא הִצְרִיכָן לֵירֵד לְמַטָּה מִן הַנַּחַל, אֶלָּא רָמַז לֶהָרִים וְנִכְנְסוּ שָׁדַיִם שֶׁל הַר זֶה לְתוֹךְ מְעָרוֹת וּמֵתוּ כֻּלָּם, וְהִקִּיפוּ הֶהָרִים רָאשֵׁיהֶם זֶה לָזֶה וְנַעֲשׂוּ דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה וְלֹא נוֹדַע אֵי זֶה הַר נִסְמַךְ לַחֲבֵרוֹ, וְאוֹתוֹ נַחַל מַפְסִיק בֵּין תְּחוּמֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לִתְחוּמֵי אֶרֶץ מוֹאָב, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כא, יג): כִּי אַרְנוֹן גְּבוּל מוֹאָב בֵּין מוֹאָב וּבֵין הָאֱמֹרִי, הַר שֶׁבְּאֶרֶץ מוֹאָב לֹא נִזְדַּעְזַע שֶׁבּוֹ הַמְּעָרוֹת, וְהָהָר מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נִזְדַּעְזַע שֶׁבּוֹ הַסְּלָעִים כְּמִין שָׁדַיִם, וְנִסְמַךְ לָהָר שֶׁכְּנֶגְדוֹ. וּמִפְּנֵי מָה נִזְדַּעְזַע, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. מָשָׁל לְשִׁפְחָה שֶׁרָאֲתָה בֶּן אֲדוֹנֶיהָ בָּא אֶצְלָהּ, קָפְצָה וְקִדְמָה אוֹתוֹ וְקִבַּלְתּוּ. נִכְנְסוּ הַסְּלָעִים לְתוֹךְ הַמְּעָרוֹת וְרִצְּצוּ כָּל אוֹתָן גִּבּוֹרִין, וְהַבְּאֵר יָרְדָה לְתוֹךְ הַנַּחַל וּמִתְגַּבֶּרֶת שָׁם, וְאִבְּדָה כָּל הָאֻכְלוּסִין כְּדֶרֶךְ שֶׁאִבֵּד אוֹתָן הַיָּם, לְכָךְ הִקִּישׁ (במדבר כא, יד): אֶת וָהֵב בְּסוּפָה לְנַחֲלֵי אַרְנוֹן, וְעָבְרוּ יִשְׂרָאֵל עַל אוֹתָן הֶהָרִים וְלֹא יָדְעוּ כָּל נִסִּים הַלָּלוּ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֲרֵינִי מוֹדִיעַ לְבָנַי כַּמָּה אֻכְלוּסִין אִבַּדְתִּי מִפְנֵיהֶם, יָרְדָה הַבְּאֵר לְאוֹתָן הַמְּעָרוֹת וְהוֹצִיאָה גֻּלְגָּלִיּוֹת וּזְרוֹעוֹת וְרַגְלַיִם שֶׁאֵין לָהֶם חֵקֶר, וְיִשְׂרָאֵל חָזְרוּ לְבַקֵּשׁ אֶת הַבְּאֵר וְרָאוּ אוֹתָהּ שֶׁהִיא יוֹצְאָה מְלֵאָה מִתּוֹךְ הַנַּחַל וּמוֹצִיאָה אֵיבָרִים אֵיבָרִים. וּמִנַּיִן שֶׁהַבְּאֵר הוֹדִיעַ בָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כא, טו טז): וְאֶשֶׁד הַנְּחָלִים, וּמִשָּׁם בְּאֵרָה, וְכִי מִשָּׁם הָיְתָה וַהֲלוֹא מִתְּחִלַּת אַרְבָּעִים שָׁנָה הָיְתָה עִמָּהֶם, אֶלָּא שֶׁיָּרְדָה לְפַרְסֵם אֶת הַנִּסִּים, וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל עוֹמְדִים עַל הַנְּחָלִים וְאוֹמְרִים לָהּ (במדבר כא, יז): עֲלִי בְאֵר עֱנוּ לָהּ, וְאָמְרוּ שִׁירָה עֲלֵיהֶם.",
"אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל, מִפְּנֵי מָה לֹא נִזְכַּר משֶׁה שָׁם, מִפְּנֵי שֶׁנֶּעֱנַשׁ עַל יְדֵי הַמַּיִם וְאֵין אָדָם מְקַלֵּס לָאִסְפַּקְלָטוֹר שֶׁלּוֹ, וְלָמָּה שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא נִזְכַּר בָּהּ, מָשָׁל לְשִׁלְטוֹן שֶׁעָשָׂה סְעוּדָה לַמֶּלֶךְ, אָמַר הַמֶּלֶךְ אוֹהֲבִי שָׁם, אָמְרוּ לוֹ, לָאו, אָמַר אַף אֲנִי אֵינִי הוֹלֵךְ לְשָׁם. אַף כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוֹאִיל וּמשֶׁה אֵינוֹ נִזְכָּר שָׁם אַף אֲנִי אֵינִי נִזְכָּר שָׁם. (במדבר כא, יח): בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם. וְכִי חֲפִירָה הָיְתָה שָׁם, אֶלָּא שֶׁנִּתְּנָה בִּזְכוּת אָבוֹת שֶׁנִּקְרְאוּ שָׂרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קה, מא מב): פָּתַח צוּר וַיָּזוּבוּ מָיִם, כִּי זָכַר אֶת דְּבַר קָדְשׁוֹ אֶת אַבְרָהָם עַבְדּוֹ. כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם בִּמְחֹקֵק בְּמִשְׁעֲנֹתָם. שֶׁהָיוּ הַנְּשִׂיאִים עוֹמְדִים עַל גַּבָּהּ וּמוֹשְׁכִין בְּמַטּוֹתֵיהֶן כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְשִׁבְטוֹ וּלְמִשְׁפַּחְתּוֹ, וְרֶוַח שֶׁבֵּין הַדְּגָלִים מָלֵא מַיִם מְגֻבָּרִין, אִשָּׁה שֶׁהָיְתָה צְרִיכָה לֵילֵךְ אֵצֶל חֲבֶרְתָּהּ מִדֶּגֶל לְדֶגֶל, הָיְתָה מְהַלֶּכֶת בִּסְפִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קה, מב): הָלְכוּ בַּצִּיּוֹת נָהָר, וְאֵין צִיּוֹת אֶלָּא סְפִינוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה לג, כא): וְצִי אַדִּיר לֹא יַעַבְרֶנּוּ. וְהַמַּיִם יוֹצְאִים חוּץ לַמַּחֲנֶה וּמַקִּיפִין פִּיסָא גְדוֹלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כג, ג): יַנְחֵנִי בְּמַעְגְּלֵי צֶדֶּק לְמַעַן שְׁמוֹ. וּמְגַדְּלִין מִינֵי דְּשָׁאִים וְאִילָנוֹת לְאֵין סוֹף, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כג, ב): בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי. כָּל יָמִים שֶׁהָיוּ בַּמִּדְבָּר כָּךְ הָיוּ מִשְׁתַּמְּשִׁין בָּהּ, לְכָךְ קִלְּסוּ: עֲלִי בְאֵר, חֲפָרוּהָ שָׂרִים, (במדבר כא, יח): וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה. שֶׁנִּתְּנָה לָהֶם בַּמִּדְבָּר לְשַׁמְּשָׁן. דָּבָר אַחֵר, לָמָּה נִתְּנָה בַּמִּדְבָּר, שֶׁאִלּוּ נִתְּנָה לָהֶם בָּאָרֶץ, הָיָה הַשֵּׁבֶט שֶׁנִּתְּנָהּ בִּתְחוּמוֹ אוֹמֵר אֲנִי קֹדֵם בָּהּ, לְכָךְ נִתְּנָה בַּמִּדְבָּר שֶׁיִּהְיוּ הַכֹּל שָׁוִין בָּהּ. וְעוֹד לָמָּה נִתְּנָה בַּמִּדְבָּר, כְּשֵׁם שֶׁמִּדְבָּר לֹא נִזְרָע וְלֹא נֶעֱבָד, כָּךְ הַמְקַבֵּל עֹל תּוֹרָה פּוֹרְקִין מִמֶּנּוּ עֹל דֶּרֶךְ אֶרֶץ. כְּשֵׁם שֶׁמִּדְבָּר אֵין מַעֲלֶה אַרְנוֹן, כָּךְ בְּנֵי תּוֹרָה בְּנֵי חוֹרִין בָּעוֹלָם הַזֶּה. דָּבָר אַחֵר, בַּמִּדְבָּר, מִי מְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה, מִי שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּמִדְבָּר וּמַפְלִיג עַצְמוֹ מִן הַכֹּל. (במדבר כא, יט): וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל וּמִנַּחֲלִיאֵל בָּמוֹת, שְׁלשָׁה מְקוֹמוֹת כְּנֶגֶד שְׁלשָׁה בָּתֵּי דִינִין שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם שֶׁהָיוּ מְפָרְשִׁין תּוֹרָה לְכָל יִשְׂרָאֵל. וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל, אֵלּוּ סַנְהֶדְּרִין שֶׁבְּהַר הַבַּיִת. וּמִנַּחֲלִיאֵל בָּמוֹת, אֵלּוּ סַנְהֶדְּרִין שֶׁבָּעֲזָרָה בְּצַד הַמִּזְבֵּחַ. (במדבר כא, כ): וּמִבָּמוֹת הַגַּיְא אֲשֶׁר בִּשְׂדֵה מוֹאָב, אֵלּוּ סַנְהֶדְּרִין שֶׁבְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית בִּתְחוּם רוּת שֶׁבָּאָה מִשְֹּׂדֵה מוֹאָב (רות ב, ו): נַעֲרָה מוֹאֲבִיָה הִיא הַשָּׁבָה עִם נָעֳמִי מִשְֹּׂדֵה מוֹאָב. (במדבר כא, כ): וְנִשְׁקָפָה עַל פְּנֵי הַיְשִׁימֹן, זֶה בְּאֵר שֶׁבָּאָה עִמָּהֶן עַד שֶׁנִּכְנְסָה לְתוֹךְ יַמָּהּ שֶׁל טְבֶרְיָה, וְהָעוֹמֵד עַל פְּנֵי הַיְשִׁימֹן רוֹאֶה בְּתוֹךְ הַיָּם כִּמְלוֹא תַּנּוּר, וְהוּא הַבְּאֵר הַנִּשְׁקָף עַל פְּנֵי הַיְשִׁימֹן.",
"וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל מַלְאָכִים (במדבר כא, כא), זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים לז, ג): בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה, וְאוֹמֵר (תהלים לד, טו): סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ, וְלֹא קָפְדָה הַתּוֹרָה לִרְדֹף אַחַר הַמִּצְווֹת, אֶלָּא (דברים כב, ו): כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר, (שמות כג, ד): כִּי תִפְגַע, כִּי תִרְאֶה, (שמות כג, ה): כִּי תִרְאֶה חֲמוֹר, (דברים כד, כ): כִּי תַחְבֹּט זֵיתְךָ, (דברים כד, כא): כִּי תִבְצֹר כַּרְמְךָ, (דברים כג, כה): כִּי תָבֹא בְּכֶרֶם רֵעֶךָ. אִם בָּאוּ לְיָדְךָ אַתְּ מְצֻוֶּה עֲלֵיהֶם וְלֹא לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם, אֲבָל הַשָּׁלוֹם, בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם בִּמְקוֹמְךָ, וְרָדְפֵהוּ בְּמָקוֹם אַחֵר, וְכֵן עָשׂוּ יִשְׂרָאֵל, אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (דברים ב, כד): הָחֵל רָשׁ וְהִתְגָּר בּוֹ מִלְחָמָה, רָדְפוּ אֶת הַשָּׁלוֹם, וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל מַלְאָכִים אֶל סִיחֹן אֶעְבְּרָה נָא.",
"וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל, כָּל דִּבְרֵי תוֹרָה צְרִיכִין זֶה לָזֶה, שֶׁמָּא זֶה נוֹעֵל וְזֶה פּוֹתֵחַ, וְכָאן נֶאֱמַר וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל וּבְמָקוֹם אַחֵר תָּלָה שְׁלִיחוּת בְּמשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ב, כו): וָאֶשְׁלַח מַלְאָכִים מִמִּדְבַּר קְדֵמוֹת. וּכְתִיב (שופטים יא, יז): וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל מַלְאָכִים אֶל מֶלֶךְ אֱדוֹם. וּכְתִיב (במדבר כ, יד יז): וַיִּשְׁלַח משֶׁה מַלְאָכִים מִקָּדֵשׁ, נַעְבְּרָה. הַכְּתוּבִים הָאֵלּוּ צְרִיכִין זֶה לָזֶה, שֶׁמּשֶׁה הוּא יִשְׂרָאֵל וְיִשְׂרָאֵל הֵן משֶׁה, לְלַמֶּדְךָ שֶׁרֹאשׁ הַדּוֹר כָּל הַדּוֹר.",
"נַעְבְּרָה נָא בְאַרְצֶךָ (במדבר כ, יז), כְּמוֹ שֶׁשָּׁלַח אֶל מֶלֶךְ אֱדוֹם שֶׁלֹא לְהַזִּיקוֹ, כָּךְ שָׁלַח לָזֶה (דברים ב, כח): אֹכֶל בַּכֶּסֶף תַּשְׁבִּרֵנִי, דַּרְכָּן שֶׁל מַיִם לִתֵּן בְּחִנָּם וְאָנוּ נִתֵּן דָּמוֹ. (במדבר כ, יז): דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ נֵלֵךְ, וּבְמָקוֹם אַחֵר כְּתִיב (דברים ב, כט): עַד אֲשֶׁר אֶעֱבֹר, אֶמְשֹׁל לְךָ מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְשׁוֹמֵר שֶׁנָּטַל שְׂכָרוֹ לִשְׁמֹר גֶּפֶן אוֹ תְּאֵנָה, בָּא אֶחָד וְאָמַר לוֹ עֲבֹר מִכָּאן שֶׁאֲנִי בּוֹצֵר אֶת הַכֶּרֶם, אָמַר לוֹ אֲנִי אֵינִי יוֹשֵׁב לִשְׁמֹר אֶלָּא בִּשְׁבִילְךָ וְאַתָּה בָּאתָ לְבָצְרָהּ. כָּךְ סִיחוֹן נָטַל שְׂכָרוֹ מִכָּל מַלְכֵי אֶרֶץ כְּנַעַן וְהָיוּ מַעֲלִין לוֹ מִסִּין, שֶׁהָיָה מַמְלִיךְ אוֹתָן, הוּא וְעוֹג שְׁקוּלִין כְּנֶגֶד כֻּלָּן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלה, יא): לְסִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי וּלְעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן וּלְכֹל מַמְלְכוֹת כְּנָעַן. אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל נַעֲבֹר בְּאַרְצְךָ לִכְבּשׁ אֶת הַמַּלְכוּת, אָמַר לָהֶם אֵינִי יוֹשֵׁב אֶלָּא לְשָׁמְרָם מִפְּנֵיכֶם, (במדבר כא, כג): וְלֹא נָתַן סִיחֹן אֶת יִשְׂרָאֵל עֲבֹר בִּגְבֻלוֹ. (במדבר כא, כג): וַיֶאֱסֹף סִיחֹן, בְּמַחֲשָׁבָה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמָסְרוֹ בְּיָדָן שֶׁלֹא בְצַעַר, כְּתִיב (דברים א, ד): סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּחֶשְׁבּוֹן, אִלּוּ חֶשְׁבּוֹן מְלֵאָה יַתּוּשִׁים אֵין כָּל בְּרִיָּה יְכוֹלָה לְכָבְשָׁהּ, וְאִלּוּ הָיָה סִיחוֹן בְּבִקְעָה אֵין כָּל בְּרִיָּה יְכוֹלָה לִשְׁלֹט בּוֹ, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁהָיָה גִבּוֹר וְשָׁרוּי בְּעִיר מִבְצָר. אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּחֶשְׁבּוֹן, אִלּוּ יוֹשֵׁב לוֹ בָּעֲיָרוֹת שֶׁלּוֹ הוּא וְאֻכְלוּסָיו, הָיוּ יִשְׂרָאֵל מִתְיַגְּעִין בּוֹ לִכְבּשׁ אֶת כָּל עִיר וָעִיר, אֶלָּא כִּנְּסָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִפְנֵיהֶם לְמָסְרָן בְּיָדָן בְּלֹא צַעַר, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (דברים ב, לא): רְאֵה הַחִלֹּתִי תֵּת לְפָנֶיךָ, הָרְגוּ אֶת כָּל גִּבּוֹרָיו שֶׁיָּצְאוּ לִקְרָאתָן וְחָזְרוּ עַל הַנָּשִׁים וְהַטַּף שֶׁלֹא בִּיגִיעָה, לְכָךְ כְּתִיב: וַיֶּאֱסֹף סִיחֹן, (במדבר כא, כה): וַיִּקַח יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל הֶעָרִים הָאֵלֶּה.",
"כִּי חֶשְׁבּוֹן עִיר סִיחֹן (במדבר כא, כו), זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים לז, כח): כִּי ה' אֹהֵב מִשְׁפָּט, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (דברים ב, ט): אַל תָּצַר אֶת מוֹאָב, וְחֶשְׁבּוֹן שֶׁל מוֹאָב הָיְתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי חֶשְׁבּוֹן עִיר סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי וגו', בָּאוּ יִשְׂרָאֵל וְנָטְלוּ חֶשְׁבּוֹן שֶׁהָיְתָה שֶׁל סִיחוֹן וְכָל מַה שֶּׁנָּטַל מִמּוֹאָב, שֶׁאִלּוּ נְטָלוּהוּ מִמֶּנּוּ הָיָה בְּיָדָם גָּזֵל שֶׁל עוֹלָה, אֶלָּא נָטַל סִיחוֹן מִן מוֹאָב וְנָטַל יִשְׂרָאֵל מִן סִיחוֹן שֶׁהָיוּ פְּטוּרִין מִן הַגָּזֵל, לְכָךְ כְּתִיב: כִּי חֶשְׁבּוֹן עִיר סִיחֹן. (במדבר כא, כז): עַל כֵּן יֹאמְרוּ הַמּשְׁלִים, זֶה בִּלְעָם וְאָבִיו, שֶׁשְֹּׂכָרָן סִיחוֹן לְקַלֵּל אֶת מוֹאָב, וְהֵן אָמְרוּ (במדבר כא, כז כח): תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן עִיר סִיחוֹן, כִּי אֵשׁ יָצְאָה מֵחֶשְׁבּוֹן אָכְלָה עָר מוֹאָב, שֶׁקִּלְּלוּ אֶת מוֹאָב שֶׁיִּמָּסְרוּ בְּיָדוֹ, (במדבר כא, כט): אוֹי לְךָ מוֹאָב.",
"וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּכָל עָרֵי הָאֱמֹרִי (במדבר כא, כה), נִשְׁתַּיֵּר יַעְזֵר (במדבר כא, לב): וַיִּשְׁלַח משֶׁה לְרַגֵּל אֶת יַעְזֵר, אוֹתָן מְרַגְּלִים זְרִיזִין הָיוּ, אָמְרוּ בְּטוּחִין אָנוּ בִּתְפִלָּתוֹ שֶׁל משֶׁה, וּכְבָר שָׁלַח מְרַגְּלִים לְשֶׁעָבַר וְהֵבִיאוּ תְּקָלָה, אָנוּ לֹא נַעֲשֶׂה כֵן, אֶלָּא בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נַאֲמִין וְנַעֲשֶׂה מִלְחָמָה, עָשׂוּ כָּךְ וְהָרְגוּ אֶת הָאֱמוֹרִי אֲשֶׁר בָּהּ.",
"וַיִּפְנוּ וַיַּעֲלוּ (במדבר כא, לג), יֵשׁ אוֹמְרִים מִלְחֶמֶת סִיחוֹן עָשׂוּ בֶּאֱלוּל, וְעָשׂוּ אֶת הָרֶגֶל בְּתִשְׁרֵי, וְאַחַר הָרֶגֶל מִלְחֶמֶת עוֹג, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (דברים טז, ז): וּפָנִיתָ בַבֹּקֶר וְהָלַכְתָּ לְאֹהָלֶיךָ, (במדבר כא, לג): וַיֵּצֵא עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן, שֶׁכִּנְסָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִפְנֵיהֶם לְמָסְרָן בְּיָדָם. (במדבר כא, לד): וַיֹּאמֶר ה' אֵלָיו אַל תִּירָא אֹתוֹ כִּי בְיָדְךָ נָתַתִּי אֹתוֹ, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (משלי כח, יד): אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד, וְכֵן הוּא מִדַּת הַצַּדִּיקִים אַף עַל פִּי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַבְטִיחָן, אֵין פּוֹרְקִים בְּיִרְאָה. וְכֵן בְּיַעֲקֹב (בראשית לב, ח): וַיִּירָא יַעֲקֹב, לָמָּה נִתְיָרֵא, אָמַר, שֶׁמָּא נִתְלַכְלַכְתִּי אֵצֶל לָבָן בִּכְלוּם, וּכְתִיב (דברים כג, טו): וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךָ, וְהִנִּיחַנִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְאַף משֶׁה תָּפַס אֶת הַיִּרְאָה כְּנֶגֶד אָבִיו, וְלָמָּה נִתְיָרֵא, אָמַר שֶׁמָּא מָעֲלוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִלְחֶמֶת סִיחוֹן, אוֹ נִתְלַכְלְכוּ בַּעֲבֵרָה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַל תִּירָא, כֻּלָּן הִשְׁלִימוּ בְּצֶדֶק. אַל תִּירָא אֹתוֹ, שֶׁלֹא עָמַד גִּבּוֹר בָּעוֹלָם קָשֶׁה הֵימֶנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ג, יא): כִּי רַק עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן נִשְׁאָר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים, וְהוּא נִשְׁאָר מִן הַגִּבּוֹרִים שֶׁהָרְגוּ אַמְרָפֶל וַחֲבֵרָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יד, ה): וַיַּכּוּ אֶת רְפָאִים בְּעַשְׁתְּרֹת קַרְנַיִם, וְזֶה הַפְּסוֹלֶת שֶׁלָּהֶם, כִּפְרִיצֵי זֵיתִים הַפְּלֵטִים בְּתוֹךְ הַגֶּפֶת, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יד, יג): וַיָּבֹא הַפָּלִיט וַיַּגֵּד לְאַבְרָם הָעִבְרִי וְהוּא שֹׁכֵן בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא הָאֱמֹרִי אֲחִי אֶשְׁכֹּל וַאֲחִי עָנֵר וְהֵם בַּעֲלֵי בְרִית אַבְרָם, זֶה עוֹג, וְכָאן עוֹשֶׂה אוֹתוֹ שְׁיָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: מִיֶּתֶר הָרְפָאִים, וְכַוָּנָתוֹ הָיְתָה שֶׁיֵּצֵא אַבְרָם וְיֵהָרֵג, נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׂכַר רַגְלָיו וְחָיָה כָּל אוֹתָן שָׁנִים, וְגָבָה מִמֶּנּוּ שֶׁנָּפַל בְּיַד בָּנָיו, כְּשֶׁבָּא משֶׁה לַעֲשׂוֹת מִלְחָמָה נִתְיָּרֵא הֵימֶנּוּ, אָמַר אֲנִי בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה, וְזֶה יוֹתֵר מֵחֲמֵשׁ מֵאוֹת, אִלּוּלֵי שֶׁהָיָה לוֹ זְכוּת לֹא חָיָה כָּל הַשָּׁנִים הָאֵלּוּ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה אַל תִּירָא אֹתוֹ כִּי בְיָדְךָ נָתַתִּי אֹתוֹ, בְּיָדְךָ הָרְגֵהוּ. (במדבר כא, לד): וְעָשִׂיתָ לּוֹ כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ לְסִיחֹן וגו', (דברים ג, ו): וַנַּחֲרֵם אוֹתָם, וַהֲלוֹא כְתִיב (דברים ג, ז): וְכָל הַבְּהֵמָה וּשְׁלַל הָעִיר בַּזּוֹנוּ לָנוּ, אֶלָּא הַגּוּפוֹת הֶחֱרִימוּ שֶׁלֹא לֵהָנוֹת מֵהֶם. (במדבר כא, לה): וַיַּכּוּ אֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו, בְּנוֹ כְּתִיב, שֶׁהָיָה לוֹ בֵּן קָשֶׁה הֵימֶנּוּ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל בָּעוֹלָם הַזֶּה אַתֶּם מְכַלִּין אֶת הָאֻמּוֹת קִמְעָא קִמְעָא, לֶעָתִיד לָבוֹא אֲנִי מְבַעֲרָן בְּבַת אֶחָת, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה לג, יב): וְהָיוּ עַמִּים מִשְׂרְפוֹת שִׂיד קוֹצִים כְּסוּחִים בָּאֵשׁ יִצַּתּוּ.",
"דָּבָר אַחֵר, אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל, זֶה אֶחָד מִשְׁלשָׁה דְבָרִים שֶׁאָמַר משֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר לוֹ לִמַּדְתַּנִי, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מִנַּיִן יִשְׂרָאֵל יוֹדְעִין מֶה עָשׂוּ, לֹא בְּמִצְרַיִם נִתְגַּדְּלוּ וְכָל מִצְרַיִם עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים הֵם. וּכְשֶׁנָּתַתָּ אֶת הַתּוֹרָה לֹא נָתַתָּ אוֹתָהּ לָהֶם, וְאַף לֹא הָיוּ עוֹמְדִין שָׁם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ, יח): וַיַּעֲמֹד הָעָם מֵרָחֹק, וְלֹא נָתַתָּ אוֹתָהּ אֶלָּא לִי, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כד, א): וְאֶל משֶׁה אָמַר עֲלֵה אֶל ה'. וּכְשֶׁנָּתַתָּ אֶת הַדִּבְּרוֹת לֹא נָתַתָּ לָהֶם, לֹא אָמַרְתָּ אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם, אֶלָּא (שמות כ, ב): אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ, לִי אָמַרְתָּ, שֶׁמָּא חָטָאתִי. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַיֶּיךָ, יָפֶה אָמַרְתָּ לִמַּדְתַּנִי, מִכָּאן וָאֵילָךְ אֲנִי אוֹמֵר בִּלְשׁוֹן (במדבר טו, מא): אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם. הַשְּׁנִיָּה, כְּשֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (שמות לד, ז): פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים, אָמַר משֶׁה רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם כַּמָּה רְשָׁעִים הוֹלִידוּ צַדִּיקִים, יִהְיוּ נוֹטְלִין מֵעֲוֹנוֹת אֲבִיהֶם, תֶּרַח עוֹבֵד צְלָמִים, וְאַבְרָהָם בְּנוֹ צַדִּיק, וְכֵן חִזְקִיָּה צַדִּיק, וְאָחָז אָבִיו רָשָׁע. וְכֵן יֹאשִׁיָּה צַדִּיק, וְאָמוֹן אָבִיו רָשָׁע, וְכֵן נָאֶה שֶׁיְהוּ הַצַּדִּיקִים לוֹקִין בַּעֲוֹן אֲבִיהֶם, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִמַּדְתַּנִי, חַיֶּיךָ שֶׁאֲנִי מְבַטֵּל דְּבָרַי וּמְקַיֵּם דְּבָרֶיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כד, טז): לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים וּבָנִים לֹא יוּמְתוּ עַל אָבוֹת, וְחַיֶּיךָ שֶׁאֲנִי כּוֹתְבָן לִשְׁמֶךָ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב יד, ו): כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר תּוֹרַת משֶׁה אֲשֶׁר צִוָּה ה' וגו'. הַשְּׁלִישִׁית, כְּשֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲשֵׂה מִלְחָמָה עִם סִיחוֹן אֲפִלּוּ הוּא אֵינוֹ מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת עִמְךָ אַתְּ תִּתְגָּר בּוֹ מִלְחָמָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ב, כד): קוּמוּ סְּעוּ וְעִבְרוּ אֶת נַחַל אַרְנֹן. וּמשֶׁה לֹא עָשָׂה כֵן אֶלָּא מַה כְּתִיב לְמַעְלָה (דברים ב, כו): וָאֶשְׁלַח מַלְאָכִים, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַיֶּיךָ שֶׁאֲנִי מְבַטֵּל דְּבָרַי וּמְקַיֵּם דְּבָרֶיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כ, י): כִּי תִקְרַב אֶל עִיר לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ לְשָׁלוֹם. כֵּיוָן שֶׁלֹא קִבֵּל סִיחוֹן הִפִּילוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִפְּנֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ב, לג): וַנַּךְ אֹתוֹ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא אַף אוֹתָן שֶׁהִטְמִינוּ עַצְמָן בַּמְּעָרוֹת לְהָרְגָן, רָמַז הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָהָר וְרִצֵּץ אוֹתָן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עד, יג יד): שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם רִצַּצְתָּ רָאשֵׁי לִוְיָתָן, מָשָׁל הֶדְיוֹט אוֹמֵר נָתַתָּ פַּת לְתִינוֹק הוֹדִיעַ לְאִמּוֹ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִנַּיִן יִשְׂרָאֵל יוֹדְעִין מַה טּוֹבָה עָשִׂיתִי לָהֶם, מֶה עָשָׂה הִרְחִיקוּ הֶהָרִים זֶה מִזֶּה וְשָׁטְפוּ אוֹתָן הַנְּחָלִים, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כא, טו): וְאֶשֶׁד הַנְּחָלִים, וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל עוֹבְרִים וְאוֹמְרִים שִׁירָה אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל, אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל עָלֶיךָ לַעֲשׂוֹת לָנוּ נִסִּים, וְעָלֵינוּ לְבָרֵךְ וּלְקַלֵס לְשִׁמְךָ. (תהלים ג, ט): לַה' הַיְשׁוּעָה עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶלָּה, וְעַל הַמַּיִם נִגְזַר עַל משֶׁה, וְלֹא נִזְכַּר בַּשִּׁירָה, אָמַר משֶׁה רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַחַר כָּל נִסִּים שֶׁעָשִׂיתָ לָהֶם אֲנִי מֵת מִתַּחַת יְדֵיהֶם, מִן הַמִּדְבָּר נָתַתָּ לָהֶם אֶת הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כא, יח): וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה, וּמִתַּחַת יָדִי נָחֲלוּ אוֹתָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כא, יט): וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל, נָחֲלוּ אֵל, וּמִשֶּׁנָּחֲלוּ גָּזַרְתָּ עָלַי מִיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כא, יט): וּמִנַּחֲלִיאֵל בָּמוֹת, וּמִנַּחַל בָּא מוֹת, (במדבר כא, כ): וּמִבָּמוֹת הַגַּיְא אֲשֶׁר בִּשְׂדֵה מוֹאָב, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לד, ו): וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּי בְּאֶרֶץ מוֹאָב. אָמַר אִיּוֹב (איוב לד, יט): אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא פְּנֵי שָׂרִים וְלֹא נִכַּר שׁוֹעַ לִפְנֵי דָל כִּי מַעֲשֵׂה יָדָיו כֻּלָּם."
],
[
"וַיַּרְא בָּלָק בֶּן צִפּוֹר (במדבר כב, ב), זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (דברים לב, ד): הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט, לֹא הִנִּיחַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים פִּתְחוֹן פֶּה לֶעָתִיד לָבוֹא לוֹמַר שֶׁאַתָּה רִחַקְתָּנוּ, מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּשֵׁם שֶׁהֶעֱמִיד מְלָכִים וַחֲכָמִים וּנְבִיאִים לְיִשְׂרָאֵל, כָּךְ הֶעֱמִיד לְעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים. הֶעֱמִיד שְׁלֹמֹה מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל כָּל הָאָרֶץ, וְכֵן עָשָׂה לִנְבוּכַדְנֶצַּר, זֶה בָּנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְאָמַר כַּמָּה רְנָנוֹת וְתַחֲנוּנִים, וְזֶה הֶחֱרִיבוֹ וְחֵרֵף וְגִדֵּף, וְאָמַר (ישעיה יד, יד): אֶעֱלֶה עַל בָּמֳתֵי עָב. נָתַן לְדָוִד עשֶׁר וְלָקַח הַבַּיִת לִשְׁמוֹ, וְנָתַן לְהָמָן עשֶׁר וְלָקַח אֻמָּה שְׁלֵמָה לְטָבְחָהּ. כָּל גְּדֻלָּה שֶׁנָּטְלוּ יִשְׂרָאֵל אַתְּ מוֹצֵא שֶׁנָּטְלוּ הָאֻמּוֹת כַּיּוֹצֵא בָּהּ, הֶעֱמִיד משֶׁה לְיִשְׂרָאֵל, וּבִלְעָם לְעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים. רְאֵה מַה בֵּין נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל לִנְבִיאֵי עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל מַזְהִירִין אֶת יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֵרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לג, ז): וְאַתָּה בֶן אָדָם צֹפֶה נְתַתִּיךָ וגו', וְנָבִיא שֶׁעָמַד מִן הַגּוֹיִם הֶעֱמִיד פִּרְצָה לְאַבֵּד אֶת הַבְּרִיּוֹת מִן הָעוֹלָם, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁכָּל הַנְּבִיאִים הָיוּ בְּמִדַּת רַחֲמִים עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, שֶׁכֵּן יִרְמְיָה אוֹמֵר (ירמיה מח, לו): לִבִּי לְמוֹאָב כַּחֲלִלִים יֶהֱמֶה, וְכֵן יְחֶזְקֵאל (יחזקאל כז, ב): בֶן אָדָם שָׂא עַל צֹר קִינָה, וְזֶה אַכְזָרִי עָמַד לַעֲקֹר אֻמָּה שְׁלֵמָה חִנָּם עַל לֹא דָּבָר. לְכָךְ נִכְתְּבָה פָּרָשַׁת בִּלְעָם לְהוֹדִיעַ לָמָּה סִלֵּק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מֵעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, שֶׁזֶּה עָמַד מֵהֶם וּרְאֵה מֶה עָשָׂה.",
"וַיַּרְא בָּלָק בֶּן צִפּוֹר, מָה רָאָה, רָאָה בַּפֻּרְעָנוּת שֶׁעֲתִידָה לָבוֹא עַל יִשְׂרָאֵל מִכָּל שׂוֹנְאָיו, שֶׁכֻּלָּם הָיוּ בָּאִים בְּמִלְחָמוֹת וּבְשִׁעְבּוּד שֶׁהֵן יְכוֹלִין לַעֲמֹד בָּהֶן, וְזֶה כְּאָדָם שֶׁמּוֹצִיא דָּבָר וְעוֹקֵר אֻמָּה שְׁלֵמָה. וַיַּרְא בָּלָק, נוֹחַ לָרְשָׁעִים שֶׁיִּהְיוּ סוּמִין, שֶׁעֵינֵיהֶם מְבִיאִין רָעָה לָעוֹלָם, בְּדוֹר הַמַּבּוּל כְּתִיב (בראשית ו, ב): וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים, וּכְתִיב (בראשית ט, כב): וַיַּרְא חָם אֲבִי כְנַעַן, וּכְתִיב (בראשית יב, טו): וַיִּרְאוּ אֹתָהּ שָׂרֵי פַרְעֹה, וְכֵן כֻּלָּם, וְכָאן וַיַּרְא בָּלָק. וַיַּרְא בָּלָק מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהוֹשִׁיב שׁוֹמְרִים לְשָׁמְרוֹ מִן הַגַּיִּס, וְהָיָה בָּטוּחַ עֲלֵיהֶם שֶׁהָיוּ גִּבּוֹרִים, עָבַר הַגַּיִּס וַהֲרָגָן, וְהָיָה מְרַתֵּת עַל עַצְמוֹ. וְכֵן בָּלָק רָאָה מֶה עָשׂוּ בְּסִיחוֹן וְעוֹג שֶׁהָיָה מַעֲלֶה עֲלֵיהֶן שָׂכָר לְשָׁמְרוֹ, וְנִתְיָרֵא מֵעַצְמוֹ. וְעוֹד שֶׁרָאָה נִסִּים שֶׁל נַחֲלֵי אַרְנוֹן.",
"כְּתִיב (במדבר כב, ג): וַיָּגָר מוֹאָב, מַהוּ וַיָּגָר כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל נִרְאִין לָעַמּוֹנִים נִרְאִין עֲטוּפִים לְשָׁלוֹם, וְלַמּוֹאָבִים נִרְאִין מְזֻיָּנִין לְמִלְחָמָה, שֶׁכָּךְ כְּתִיב (דברים ב, יט): וְקָרַבְתָּ מוּל בְּנֵי עַמּוֹן אַל תְּצֻרֵם, כָּל מִין צָרָה אַל תָּצַר לָהֶם, (דברים ב, יט): וְאַל תִּתְגָר בָּם, כָּל מִין גֵּרוּי. וּלְמוֹאָב אָמַר (דברים ב, ט): אַל תָּצַר וְאַל תִּתְגָּר בָּם מִלְחָמָה, מִלְחָמָה אִי אַתָּה עוֹשֶׂה אֲבָל מַה שֶּׁאַתָּה יָכוֹל לַחְטֹף מֵהֶן חֲטֹף. וּלְכָךְ נִרְאִין מְזֻיָּנִין לְמוֹאָב וְהֵן נֶאֱגָרִין לְעָרֵיהֶם, שֶׁאֵין וַיָּגָר אֶלָּא לְשׁוֹן אֲסִיפָה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי י, ה): אֹגֵר בַּקַּיִץ בֵּן מַשְׂכִּיל. דָּבָר אַחֵר, וַיָּגָר, לְשׁוֹן גֵּר, שֶׁהָיוּ רוֹאִין לְעַצְמָן גֵּרִים בָּעוֹלָם, אָמְרוּ יָרְדוּ לְמִצְרַיִם לָגוּר וְאָחֲזוּ אוֹתָהּ, וּמַשְׂכִּירִין הָיוּ לָהֶם בָּתִּים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ג, כב): וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה מִשְּׁכֶנְתָּהּ וּמִגָּרַת בֵּיתָהּ. דָּבָר אַחֵר, וַיָּגָר, לְשׁוֹן יִרְאָה, שֶׁהָיוּ מִתְיָרְאִין, שֶׁרָאוּ כָּל הָאֻמּוֹת בְּיַד יִשְׂרָאֵל, שֶׁבָּא סִיחוֹן וְנָטַל אֶרֶץ מוֹאָב, (במדבר כא, כו): וְהוּא נִלְחַם בְּמֶלֶךְ מוֹאָב הָרִאשׁוֹן, וְעוֹג נָטַל כָּל אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ג, יא): כִּי רַק עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן וגו', בָּאוּ יִשְׂרָאֵל וּנְטָלוּהָ מִשְּׁנֵיהֶם, שֶׁאֵין בּוֹ עוֹלָה. וְהָיוּ אֵלּוּ רוֹאִין אֶת אַרְצָם בְּיַד יִשְׂרָאֵל, וְהָיוּ אוֹמְרִים לֹא אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (דברים ב, ט): כִּי לֹא אֶתֵּן לְךָ מֵאַרְצוֹ יְרֻשָּׁה, הֲרֵי אַרְצֵנוּ לִפְנֵיהֶם, לְכָךְ הָיוּ מִתְיָרְאִין. (במדבר כב, ג): וַיָּקָץ מוֹאָב, שֶׁהָיוּ רוֹאִין אֶת עַצְמָן כְּקוֹצִין בִּפְנֵיהֶם.",
"וַיֹּאמֶר מוֹאָב אֶל זִקְנֵי מִדְיָן (במדבר כב, ד), מַה טִּיבָן שֶׁל זִקְנֵי מִדְיָן כָּאן, שֶׁהָיוּ רוֹאִין אֶת יִשְׂרָאֵל נוֹצְחִין שֶׁלֹא כְּדֶרֶךְ הָאָרֶץ, וְאָמְרוּ מַנְהִיג שֶׁלָּהֶן בְּמִדְיָן נִתְגַּדֵּל, נֵדַע מֵהֶן מַה מִּדּוֹתָיו, אָמְרוּ לָהֶם זִקְנֵי מִדְיָן אֵין כֹּחוֹ אֶלָּא בְּפִיו. אָמְרוּ לָהֶן אַף אָנוּ נָבוֹא כְּנֶגְדָן עִם אָדָם שֶׁכֹּחוֹ בְּפִיו. וַיֹּאמֶר מוֹאָב אֶל זִקְנֵי מִדְיָן, וַהֲלוֹא אַתְּ מוֹצֵא שֶׁמִּדְיָנִים נִלְחָמִים עִם הַמּוֹאָבִים, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לו, לה): הַמַּכֶּה אֶת מִדְיָן בִּשְׂדֵה מוֹאָב, וְהַשִֹּׂנְאָה בֵּינֵיהֶם מֵעוֹלָם, מָשָׁל לִשְׁנֵי כְלָבִים שֶׁהָיוּ מְרִיבִים זֶה עִם זֶה, בָּא זְאֵב עַל אֶחָד מֵהֶן, אָמַר הַשֵּׁנִי אִם אֵינִי עוֹזְרוֹ, הַיּוֹם הוֹרֵג אֶת זֶה וּלְמָחָר יָבוֹא עָלַי, לְפִיכָךְ נִתְחַבְּרוּ מוֹאָב עִם מִדְיָן. (במדבר כב, ד): עַתָּה יְלַחֲכוּ הַקָּהָל אֶת כָּל סְבִיבֹתֵינוּ כִּלְחֹךְ הַשּׁוֹר, מַה שּׁוֹר כֹּחוֹ בְּפִיו אַף אֵלּוּ כֹּחָן בְּפִיהֶן, מַה שּׁוֹר כָּל מַה שֶּׁמְּלַחֵךְ אֵין בּוֹ סִימַן בְּרָכָה אַף אֵלּוּ כָּל אֻמָּה שֶׁנּוֹגְעִים אֵין בָּהֶם סִימַן בְּרָכָה, מַה שּׁוֹר מְנַגֵּחַ בְּקַרְנָיו, אַף אֵלּוּ מְנַגְּחִין בִּתְפִלָּתָן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, יז): וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו. (במדבר כב, ד): וּבָלָק בֶּן צִפּוֹר מֶלֶךְ לְמוֹאָב בָּעֵת הַהִוא, וַהֲלוֹא מִתְּחִלָה נָסִיךְ הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע יג כא): אֶת אֱוִי וְאֶת רֶקֶם, אֶלָּא מִשֶּׁנֶּהֱרַג סִיחוֹן הִמְלִיכוּהוּ תַּחְתָּיו בָּעֵת הַהִיא, שֶׁגָּרְמָה לוֹ שָׁעָה.",
"וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים (במדבר כב, ה), הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָשָׂה לָהֶם נִסִּים, וְאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי גוֹאֵל אֶתְכֶם וָאֶעֱשֶׂה לָכֶם נִסִּים וְאַתֶּם מַמְרִים אוֹתִי, בּוֹא וּרְאֵה שֶׁבַע גְּאֻלּוֹת שֶׁגָּאַלְתִּי אֶתְכֶם וֶהֱיִיתֶם חַיָּבִין לְשַׁבְּחֵנִי שֶׁבַע פְּעָמִים כְּנֶגֶד שֶׁבַע גְּאֻלּוֹת, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שופטים י, יא יב): וַיֹּאמֶר ה' אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֲלֹא מִמִּצְרַיִם וּמִן הָאֱמֹרִי וּמִן בְּנֵי עַמּוֹן וּמִן פְּלִשְׁתִּים, וְצִידוֹנִים וַעֲמָלֵק וּמָעוֹן וגו' וַתִּצְעֲקוּ אֵלַי וָאוֹשִׁיעָה אֶתְכֶם, הֲרֵי שֶׁבַע גְּאֻלּוֹת, וְהִמְרִיתֶם אוֹתִי בְּשֶׁבַע עֲבוֹדוֹת כּוֹכָבִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים י, ו): וַיֹּסִיפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי ה' וַיַּעַבְדוּ אֶת הַבְּעָלִים וְאֶת הָעַשְׁתָּרוֹת, וְכֵן הוּא מוֹכִיחָן (מיכה ו, ג): עַמִּי מֶה עָשִׂיתִי לְךָ וּמָה הֶלְאֵתִיךָ, מָה הַטְרַחְתִּי לְךָ, שֶׁמָּא אָמַרְתִּי לְךָ הָבִיאוּ לִי עוֹלוֹת מִן חַיּוֹת שֶׁבֶּהָרִים. שָׁלשׁ בְּהֵמוֹת שֶׁבִּרְשׁוּתְךָ (דברים יד, ד): שׁוֹר שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים, וְשֶׁבַע שֶׁאֵינָן בִּרְשׁוּתְךָ (דברים יד, ה): אַיָל וּצְבִי וְיַחְמוּר וְאַקּוֹ וְדִישֹׁן וּתְאוֹ וָזָמֶר, שֶׁמָּא הִטְרַחְתִּיךָ עֲלֵיהֶם לְהָבִיא לְפָנַי מֵהַבְּהֵמָה שֶׁאֵינָהּ בִּרְשׁוּתְךָ, לֹא צִוִּיתִי אֶלָּא מִבְּהֵמָה שֶׁהִיא בִּרְשׁוּתְךָ, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כב, כז): שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז כִּי יִוָּלֵד. וְכֵן (ויקרא א, ב): מִן הַבְּהֵמָה וּמִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן. וְכִי יָצָא סִיחוֹן וְעוֹג לְהִלָּחֵם בָּכֶם וְלֹא הִפַּלְתִּי אוֹתָם לִפְנֵיכֶם, מָה הֶלְאֵיתִי אֶתְכֶם, שֶׁמָּא אָמַרְתִּי לָכֶם לְהָבִיא קָרְבָּן עֲלֵיהֶם, לֹא רָאָה בָּלָק בֶּן צִפּוֹר שֶׁעָשִׂיתִי לָכֶם כָּל הַנִּסִּים וְשָׂכַר עֲלֵיכֶם בִּלְעָם, וְהָפַכְתִּי אֶת הַקְּלָלוֹת לִבְרָכוֹת.",
"וַיַּרְא בָּלָק, כֵּיוָן שֶׁבָּאוּ שְׁלוּחָיו אֵצֶל בִּלְעָם, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (במדבר כב, ט): מִי הָאֲנָשִׁים, אָמַר לוֹ בִּלְעָם (במדבר כב, י): בָּלָק בֶּן צִפֹּר מֶלֶךְ מוֹאָב שָׁלַח אֵלָי, אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא, זֶה אֶחָד מִשְׁלשָׁה בְּנֵי אָדָם שֶׁבְּדָקָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמָצָא קָרוֹן שֶׁל מֵי רַגְלַיִם: קַיִן, חִזְקִיָה וּבִלְעָם. קַיִּן בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (בראשית ד, ט): אֵי הֶבֶל אָחִיךָ, בִּקֵּשׁ לְהַטְעוֹת כִּבְיָכוֹל, הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת לְפָנֶיךָ גְּלוּיוֹת, וְאַתָּה שׁוֹאֲלֵנִי בִּשְׁבִיל אָחִי, אֶלָּא אָמַר לוֹ (בראשית ד, ט): לֹא יָדַעְתִּי הַשֹּׁמֵר אָחִי אָנֹכִי, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַיֶּיךָ כָּךְ דִּבַּרְתָּ (בראשית ד, י): קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים. חִזְקִיָּה כְּשֶׁעָמַד מֵחָלְיוֹ שָׁלַח לוֹ מְרֹדַךְ בַּלְאֲדָן דּוֹרוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה לט, א): בָּעֵת הַהִיא שָׁלַח מְרֹדַךְ בַּלְאֲדָן בָּא יְשַׁעְיָה אָמַר לוֹ (ישעיה לט, ג): מָה אָמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה וּמֵאַיִן יָבֹאוּ אֵלֶיךָ, הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר אַתְּ נָבִיא שֶׁל מָקוֹם וְלִי אַתְּ שׁוֹאֵל, אֶלָּא הִתְחִיל מִתְגָּאֶה וְאָמַר (ישעיה לט, ג): מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה בָּאוּ אֵלַי מִבָּבֶל, אָמַר לוֹ יְשַׁעְיָה הוֹאִיל וְכָךְ אָמַרְתָּ (ישעיה לט, ו ז): הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְנִשָֹּׂא [את] כָּל אֲשֶׁר בְּבֵיתֶךָ, וּמִבָּנֶיךָ אֲשֶׁר יֵצְאוּ מִמְךָ, וְהָיוּ סָרִיסִים בְּהֵיכַל מֶלֶךְ בָּבֶל. וְכֵן בִּלְעָם הָרָשָׁע בְּשָׁעָה שֶׁשָּׁלַח בָּלָק אֶצְלוֹ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מִי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה עִמָּךְ, הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הַכֹּל גָּלוּי לְפָנֶיךָ וְאֵין כָּל דָּבָר נֶעֱלָם מִמֶּךָּ וְלִי אַתְּ שׁוֹאֵל, אֶלָּא אָמַר לוֹ: בָּלָק בֶּן צִפֹּר מֶלֶךְ מוֹאָב שָׁלַח אֵלָי. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוֹאִיל וְכָךְ אַתָּה מְדַבֵּר (במדבר כב, יב): לֹא תָאֹר אֶת הָעָם. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רָשָׁע שֶׁבָּעוֹלָם, כְּתִיב עַל יִשְׂרָאֵל (זכריה ב, יב): כִּי הַנֹּגֵעַ בָּכֶם כְּנֹגֵעַ בְּבָבַת עֵינוֹ, וְאַתָּה הוֹלֵךְ לִגַּע בָּהֶם וּלְקַלְּלָם, תֵּצֵא עֵינוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כד, ג): שְׂתֻם הָעָיִן, לְקַיֵּם כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהֶם כְּנֹגֵעַ בְּבָבַת עֵינוֹ.",
"וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל בִּלְעָם בֶּן בְּעֹר פְּתוֹרָה (במדבר כב, ה), עִירוֹ הָיָה, וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֻׁלְחָנִי הָיָה, שֶׁהָיוּ מַלְכֵי גוֹיִם נִמְלָכִים בּוֹ כְּשֻׁלְחָנִי שֶׁהַכֹּל מְרִיצִין לוֹ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים בַּתְּחִלָה פּוֹתֵר חֲלוֹמוֹת הָיָה, חָזַר לִהְיוֹת קוֹסֵם, וְחָזַר לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ. (במדבר כב, ה): אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹ, שֶׁמִּשָּׁם הָיָה בָּלָק, וְהוּא אָמַר לוֹ שֶׁסּוֹפוֹ לִמְלֹךְ. (במדבר כב, ה): לִקְרֹא לוֹ, שֶׁכָּתַב לוֹ, לֹא תְהֵא סָבוּר שֶׁלִּי לְבַדִּי אַתְּ עוֹשֶׂה וַאֲנִי מְכַבֶּדְךָ לְבַדִּי, אִם תְּעַקְרֵם מִכָּל הָאֻמּוֹת אַתְּ מְכֻבָּד, וּכְנַעַן וַעֲמָלֵקִים מִשְׁתַּחֲוִים לָךְ, (במדבר כב, ה): הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם, אָמַר לוֹ אַתָּה מָה אִכְפַּת לָךְ, אָמַר לוֹ (במדבר כב, ה): הִנֵּה כִסָּה אֶת עֵין הָאָרֶץ, סָתְמוּ עֵינַיִם שֶׁהָאָרֶץ תָּלוּי בָּהֶן, סִיחוֹן וְעוֹג הֶחֱרִימוּם וְכִסּוּ עֵינֵיהֶם, אֲנִי מָה אֶעֱשֶׂה, (במדבר כב, ה): וְהוּא ישֵׁב מִמֻּלִּי, מִמֻּלִּי כְּתִיב, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (תהלים קיח, י יב): בְּשֵׁם ה' כִּי אֲמִילַם. (במדבר כב, ו): וְעַתָּה לְכָה נָא אָרָה לִי, מַהוּ אָרָה לִי, אוּכַל אֲנִי לִשְׁלֹט בָּהֶם קִמְעָה, כְּאָדָם שֶׁהוּא אוֹרֶה אֶת הַתְּאֵנִים. (במדבר כב, ו): כִּי עָצוּם הוּא מִמֶּנִּי, לֹא שֶׁהֵן גִּבּוֹרִים וַחֲיָלוֹתֵיהֶם מְרֻבִּין, אֶלָּא שֶׁמְנַצְּחִים בְּפִיהֶם. מַה שֶׁאֵינִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת, (במדבר כב, ו): אוּלַי אוּכַל נַכֶּה בּוֹ. מָה רָאָה זֶה לְהִתְגָּרוֹת, לֹא כָךְ אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹא יִהְיוּ נוֹטְלִים מֵאַרְצָם, אֶלָּא שֶׁהָיוּ בַּעֲלֵי קְסָמִים וּנְחָשִׁים יוֹתֵר מִבִּלְעָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּרְא בָּלָק, אֶלָּא שֶׁלֹא הָיָה מְכַוֵּן הַדְּבָרִים לַאֲמִתָּן, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ישעיה מז, יג): נִלְאֵית בְּרֹב עֲצָתָיִךְ יַעַמְדוּ נָא וְיוֹשִׁיעֻךְ הֹבְרֵי שָׁמַיִם הַחֹזִים בַּכּוֹכָבִים, הָיָה רוֹאֶה בְּהוֹבְרָיו שֶׁיִּשְׂרָאֵל נוֹפְלִין בְּיָדוֹ, לְפִיכָךְ הִפְקִיר אֶת בִּתּוֹ וְנָפְלוּ בָּהּ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף, לְכָךְ נִתְגָּרֶה בָּהֶם, וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ הֵיאַךְ, לְכָךְ אוּלַי אוּכַל נַכֶּה, כְּמִי שֶׁמְנַכֶּה אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לִסְאָה, כָּךְ מִן כָּל עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף מִיִשְׂרָאֵל חָסֵר אֶלֶף אֶלֶף. (במדבר כב, ו): וַאֲגָרְשֶׁנּוּ מִן הָאָרֶץ, לֹא הָיָה מְבַקֵּשׁ אֶלָּא לְגָרְשָׁם שֶׁלֹא יִכָּנְסוּ לָאָרֶץ. (במדבר כב, ו): כִּי יָדַעְתִּי אֵת אֲשֶׁר תְּבָרֵךְ מְבֹרָךְ, מְנָא הָיָה יוֹדֵעַ, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁבִּקֵּשׁ סִיחוֹן לְהִלָּחֵם בְּמוֹאָב הָיָה מִתְיָרֵא שֶׁהָיוּ גִבּוֹרִים, שָׂכַר אֶת בִּלְעָם וְאָבִיו לְקַלֵּל אֶת מוֹאָב, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כא, כז): עַל כֵּן יֹאמְרוּ הַמּשְׁלִים, וּכְתִיב (במדבר כא, כח): כִּי אֵשׁ יָצְאָה מֵחֶשְׁבּוֹן, וּכְתִיב (במדבר כא, כט): אוֹי לְךָ מוֹאָב. לְכָךְ אָמַר: כִּי יָדַעְתִּי אֵת אֲשֶׁר תְּבָרֵךְ מְבֹרָךְ.",
"וַיֵּלְכוּ זִקְנֵי מוֹאָב וְזִקְנֵי מִדְיָן וּקְסָמִים בְּיָדָם (במדבר כב, ז), שֶׁהוֹלִיכוּ בְּיָדָם כָּל מִינֵי קְסָמִים שֶׁהָיוּ קוֹסְמִין בָּהֶם, שֶׁלֹא יִתֵּן לוֹ עֲלִילוֹת. וּבְיַד זִקְנֵי מִדְיָן הָיוּ הַקְּסָמִים, שֶׁאָמְרוּ אִם יָבוֹא עִמָּנוּ יַצְלִיחַ, אִם יְעַכֵּב שָׁעָה אַחַת אֵין בּוֹ תּוֹחֶלֶת, כֵּיוָן שֶׁאָמַר לָהֶם (במדבר כב, ח): לִינוּ פֹה הַלַּיְלָה, הָלְכוּ לָהֶם זִקְנֵי מִדְיָן, שֶׁיָּדְעוּ בַּקְּסָמִים שֶׁלָּהֶם שֶׁאֵין בּוֹ הֲנָאָה.",
"וַיָּבֹא אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר מִי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה (במדבר כב, ט), זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (משלי כח, י): מַשְׁגֶּה יְשָׁרִים בְּדֶרֶךְ רָע בִּשְׁחוּתוֹ הוּא יִפּוֹל, זֶה בִּלְעָם, שֶׁבַּתְּחִלָּה הַבְּרִיּוֹת נוֹהֲגוֹת בְּכַשְׁרוּת, וּבִדְבָרָיו אֵלּוּ הָיוּ נוֹהֲגִין בַּעֲרָיוֹת, שֶׁהָרִאשׁוֹנִים (בראשית כט, ט): וְרָחֵל בָּאָה עִם הַצֹּאן, (שמות ב, טז): וּלְכֹהֵן מִדְיָן שֶׁבַע בָּנוֹת, עָמַד בִּלְעָם וְהִטְעָה אֶת הַבְּרִיוֹת בַּעֲרָיוֹת, וּכְמוֹ שֶׁהִטְעָה הֻטְעָה, בָּעֵצָה שֶׁנָּתַן בָּהּ נָפַל, וְהִטְעָהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁכָּךְ כְּתִיב (איוב יב, כג): מַשְֹּׂגִּיא לַגּוֹיִם וַיְאַבְּדֵם. כֵּיוָן שֶׁאָמַר לוֹ מִי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה עִמָּךְ, אָמַר אוֹתוֹ רָשָׁע אֵינוֹ יוֹדֵעַ בָּהֶן, יֵשׁ שָׁעָה שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ, וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה בְּבָנָיו כָּל מַה שֶּׁאֲנִי רוֹצֶה, לְכָךְ אָמַר לְהַטְעוֹתוֹ. דָּבָר אַחֵר, מִי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה עִמָּךְ וַיֹּאמֶר בִּלְעָם בָּלָק בֶּן צִפֹר, הִתְחִיל מִתְגָּאֶה וְאָמַר אַף עַל פִּי שֶׁאֵין אַתָּה מְכַבְּדֵנִי וְאֵין אַתָּה מוֹצִיא לִי שֵׁם בָּעוֹלָם הַמְּלָכִים מְבַקְּשִׁים אוֹתִי. (במדבר כב, יא): הִנֵּה הָעָם הַיֹּצֵא מִמִּצְרַיִם, עַתָּה לְכָה קָבָה לִּי אֹתוֹ, לְהוֹדִיעַ שֶׁשֹּׂוֹנֵא יוֹתֵר מִבָּלָק, שֶׁבָּלָק לֹא אָמַר קָבָה, אֶלָּא אָרָה, וְזֶה קָבָה בְּפֵרוּשׁ, הוּא אָמַר (במדבר כב, ו): וַאֲגָרְשֶׁנּוּ מִן הָאָרֶץ, וְהוּא אוֹמֵר (במדבר כב, יא): וְגֵרַשְׁתִּיו, מִן הָעוֹלָם הַזֶּה וּמִן הָעוֹלָם הַבָּא.",
"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם (במדבר כב, יב), אָמַר לוֹ אִם כֵּן אֲקַלְּלֵם בִּמְקוֹמִי, אָמַר לוֹ (במדבר כב, יב): לֹא תָאֹר אֶת הָעָם. אָמַר לוֹ אִם כֵּן אֲבָרְכֵם, אָמַר לוֹ אֵין צְרִיכִין לְבִרְכָתְךָ (במדבר כב, יב): כִּי בָרוּךְ הוּא, אוֹמְרִים לָהּ לַצִּרְעָה לֹא מִן דֻּבְשֵׁיךְ וְלֹא מִן עֻקְצֵיךְ. (במדבר כב, יג): וַיָּקָם בִּלְעָם בַּבֹּקֶר וַיֹּאמֶר אֶל שָׂרֵי בָלָק, לֹא אָמַר לָהֶם בִּלְעָם, לֹא נָתַן לִי רְשׁוּת לֵילֵךְ וּלְקַלֵּל, אֶלָּא (במדבר כב, יג): לְתִתִּי לַהֲלֹךְ עִמָּכֶם, אָמַר לִי אֵין כְּבוֹדְךָ לֵילֵךְ עִם אֵלּוּ אֶלָּא עִם גְּדוֹלִים מֵהֶן שֶׁהוּא חָפֵץ בִּכְבוֹדִי. לְפִיכָךְ (במדבר כב, טו): וַיֹּסֶף עוֹד בָּלָק שְׁלֹחַ שָׂרִים רַבִּים וְנִכְבָּדִים. (במדבר כב, יז): כִּי כַבֵּד אֲכַבֶּדְךָ מְאֹד, יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָיִיתָ נוֹטֵל לְשֶׁעָבַר אֲנִי נוֹתֵן. (במדבר כב, יח): וַיַּעַן בִּלְעָם וַיֹּאמֶר, אִם יִתֶּן לִי בָלָק מְלֹא בֵיתוֹ כֶּסֶף וְזָהָב, מִיכָּן אַתְּ לָמֵד שֶׁהָיָה בוֹ שְְׁלשָׁה דְּרָכִים, עַיִן רָעָה וְרוּחַ גְבוֹהָה וְנֶפֶשׁ רְחָבָה. עַיִן רָעָה, דִּכְתִיב (במדבר כד, ב): וַיִּשָֹּׂא בִלְעָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת יִשְׂרָאֵל שֹׁכֵן לִשְׁבָטָיו, רוּחַ גְּבוֹהָה, דִּכְתִיב (במדבר כב, יג): כִּי מֵאֵן ה' לְתִתִּי לַהֲלֹךְ עִמָּכֶם. נֶפֶשׁ רְחָבָה, דִּכְתִיב: אִם יִתֶּן לִי בָלָק מְלֹא בֵיתוֹ כֶּסֶף וְזָהָב. אִלּוּ הָיָה מְבַקֵּשׁ לִשְכֹּר לוֹ חֲיָלוֹת לְהִלָּחֵם כְּנֶגְדָן סָפֵק נוֹצְחִין סָפֵק נוֹפְלִין, לֹא דַי שֶׁיִּתֵּן כָּךְ וְנוֹצֵחַ, הָא לָמַדְתָּ שֶׁכָּךְ בִּקֵּשׁ. (במדבר כב, יח): לֹא אוּכַל לַעֲבֹר, מִתְנַבֵּא שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְבַטֵּל הַבְּרָכוֹת שֶׁנִּתְבָּרְכוּ מִפִּי הַשְּׁכִינָה. (במדבר כב, יט): וְעַתָּה שְׁבוּ נָא בָזֶה גַּם אַתֶּם, מַהוּ גַּם אַתֶּם, שֶׁסּוֹפְכֶם לֵילֵךְ בְּפַחֵי נֶפֶשׁ כָּרִאשׁוֹנִים. (במדבר כב, יט): וְאֵדְעָה מַה יֹּסֵף ה', שֶׁמִּתְנַבֵּא שֶׁעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהוֹסִיף לָהֶם בְּרָכוֹת עַל יָדוֹ.",
"וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם לַיְלָה (במדבר כב, כ), זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (איוב לג, טו יז): בַּחֲלוֹם חֶזְיוֹן לַיְלָה בִּנְפֹל תַּרְדֵּמָה עַל אֲנָשִׁים, אָז יִגְלֶה אֹזֶן אֲנָשִׁים, לְהָסִיר אָדָם מַעֲשֶׂה וְגֵוָה מִגֶּבֶר יְכַסֶּה. הֶעֱלִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִמֶּנּוּ שֶׁהֲלִיכָתוֹ מְאַבַּדְתּוֹ מִן הָעוֹלָם וּמוֹלִיכַתּוּ לִבְאֵר שַׁחַת, (איוב לג, ל): [לחשך] לְהָשִׁיב נַפְשׁוֹ מִנִּי שָׁחַת לֵאוֹר בְּאוֹר הַחַיִּים, שֶׁאִבֵּד נַפְשׁוֹ בַּהֲלִיכָתוֹ, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהוֹלֵךְ אָדָם לַחְטוֹא הַשָֹּׂטָן מְרַקֵּד לוֹ עַד שֶׁגּוֹמֵר הָעֲבֵרָה, כֵּיוָן שֶׁאִבְּדוֹ חוֹזֵר וּמוֹדִיעוֹ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (משלי ז, כב כג): הוֹלֵךְ אַחֲרֶיהָ פִּתְאֹם כְּשׁוֹר אֶל טֶבַח יָבֹא, עַד יְפַלַּח חֵץ כְּבֵדוֹ כְּמַהֵר צִפּוֹר אֶל פָּח. הֶעֱלִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִן בִּלְעָם הָרָשָׁע עַד שֶׁהָלַךְ וְאִבֵּד אֶת נַפְשׁוֹ, מִשֶּׁיָּצָא מִן כְּבוֹדוֹ וְיָדַע בַּמֶּה שֶׁהוּא בּוֹ, הִתְחִיל לְבַקֵּשׁ עַל נַפְשׁוֹ (במדבר כג, י): תָּמֹת נַפְשִׁי מוֹת יְשָׁרִים.",
"וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם לַיְלָה. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (שמות יב, מב): לֵיל שִׁמֻרִים הוּא לַה' הוּא הַלַּיְלָה הַזֶּה. כָּל הַנִּסִּים שֶׁנַּעֲשׂוּ לְיִשְׂרָאֵל וּפָרַע לָהֶם מִן הָרְשָׁעִים בַּלַּיְלָה הָיָה (בראשית לא, כד): וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל לָבָן הָאֲרַמִּי בַּחֲלֹם הַלָּיְלָה, (בראשית כ, ג): וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל אֲבִימֶלֶךְ בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה, (שמות יב, כט): וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה, וּכְתִיב (שמות יד, כ): וַיְהִי הֶעָנָן וְהַחשֶׁךְ וַיָּאֶר אֶת הַלָּיְלָה, (בראשית יד, טו): וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה, וְכֵן כֻּלָּם. דָּבָר אַחֵר, לָמָּה נִגְלָה עַל בִּלְעָם לַיְלָה, לֹא הָיָה רָאוּי לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, לְפִי שֶׁכָּל נְבִיאֵי הַגּוֹיִם בַּלַּיְלָה מְדַבֵּר עִמָּהֶם. וְכֵן אֱלִיפַז אוֹמֵר (איוב ד, יג): בִּשְׂעִפִּים מֵחֶזְיוֹנוֹת לָיְלָה. וְכֵן אֱלִיהוּא אוֹמֵר עַל זֶה שֶׁדִּבֵּר אִתּוֹ לַיְלָה. (במדבר כב, כ): אִם לִקְרֹא לְךָ בָּאוּ הָאֲנָשִׁים קוּם לֵךְ אִתָּם. מִכָּן אַתּ לָמֵד שֶׁבַּדֶּרֶךְ שֶׁאָדָם רוֹצֶה לֵילֵךְ בָּהּ מוֹלִיכִין אוֹתוֹ, שֶׁמִּתְּחִלָּה נֶאֱמַר לוֹ (במדבר כב, יב): לֹא תֵלֵךְ, כֵּיוָן שֶׁהֵעֵז פָּנָיו לַהֲלֹךְ הָלַךְ, שֶׁכֵּן כְּתִיב (במדבר כב, כב): וַיִּחַר אַף אֱלֹהִים כִּי הוֹלֵךְ הוּא. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רָשָׁע אֵינִי חָפֵץ בְּאִבּוּדָן שֶׁל רְשָׁעִים, הוֹאִיל וְאַתְּ רוֹצֶה לֵילֵךְ לֵאָבֵד מִן הָעוֹלָם קוּם לֵךְ. (במדבר כב, כ): וְאַךְ אֶת הַדָּבָר, לְלַמֶּדְךָ שֶׁבְּהַתְרָאָה הָלַךְ, מִיָּד וַיַּשְׁכֵּם, קָדַם וְעָמַד בִּזְרִיזוּת הוּא בְּעַצְמוֹ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רָשָׁע, כְּבָר קְדָמְךָ אַבְרָהָם אֲבִיהֶם לַעֲקֹד אֶת יִצְחָק בְּנוֹ, (בראשית כב, ג): וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבשׁ אֶת חֲמֹרוֹ וגו'. (במדבר כב, כא): וַיֵּלֶךְ עִם שָׂרֵי מוֹאָב, לְלַמֶּדְךָ שֶׁהָיָה שָׂמֵחַ בְּפֻרְעָנוּת יִשְׂרָאֵל כְּמוֹתָן.",
"וַיִּחַר אַף אֱלֹהִים כִּי הוֹלֵךְ הוּא וַיִּתְיַצֵּב מַלְאַךְ ה' (במדבר כב, כב), מַלְאָךְ שֶׁל רַחֲמִים הָיָה וְנַעֲשָׂה לוֹ לְשָׂטָן. (במדבר כב, כב): וּשְׁנֵי נְעָרָיו עִמּוֹ, זוֹ דֶּרֶךְ אֶרֶץ שֶׁהַיּוֹצֵא לַדֶּרֶךְ צָרִיךְ שְׁנַיִם לְשַׁמְּשׁוֹ וְחוֹזְרִים וּמְשַׁמְּשִׁין זֶה לָזֶה. (במדבר כב, כג): וַתֵּרֶא הָאָתוֹן אֶת מַלְאַךְ ה', וְכִי לֹא הָיָה יָכוֹל הַמַּלְאָךְ לִנְשׂף בּוֹ וְיוֹצִיא רוּחוֹ אֶלָּא אִם כֵּן שָׁלַף חַרְבּוֹ, וַהֲרֵי כְּתִיב בְּסַנְחֵרִיב (ישעיה לז, לו): וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה' וַיַּכֶּה בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר, וּכְתִיב (ישעיה מ, כד): וְגַם נָשַׁף בָּהֶם, חַיֵּיהֶם, אֶלָּא כָּךְ אָמַר לוֹ: הַפֶּה נִתַּן לְיַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כז, כב): הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו, וּכְתִיב (בראשית כז, מ): וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה. וְהָאֻמּוֹת כֻּלָּם בַּחֶרֶב חַיֵּיהֶם, וְאַתָּה תַּחְלִיף [אמונת]) אֻמָּנוּתְךָ וְתָבוֹא עֲלֵיהֶם בְּשֶׁלָּהֶן, אַף אֲנִי אָבוֹא עָלֶיךָ בְּשֶׁלְּךָ, לְכָךְ כְּתִיב (במדבר כב, כג): וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ.",
"וַתֵּט הָאָתוֹן מִן הַדֶּרֶךְ וַתֵּלֶךְ (במדבר כב, כג), הָרָשָׁע הַזֶּה הוֹלֵךְ לְקַלֵּל אֻמָּה שְׁלֵמָה שֶׁלֹא חָטְאָה לוֹ וּמַכֶּה אֲתוֹנוֹ שֶׁלֹא תֵּלֵךְ בַּשָֹּׂדֶה, וּכְתִיב (במדבר כב, כד): וַיַּעֲמֹד מַלְאַךְ ה' בְּמִשְׁעוֹל הַכְּרָמִים, וְכִי לֹא הָיָה יָכוֹל לוֹ לֵילֵךְ אַחֲרָיו, אֶלָּא כָּךְ מִדַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם מְשַׁלֵּחַ סְפֶקְלָטוֹר לַהֲרֹג אֶת הָאָדָם, מְהַלֵּךְ אַחֲרָיו יָמִים הַרְבֵּה, וְזֶה שֶׁנִּתְחַיֵּב מִיתָה אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וְהַסְּפֶקְלָטוֹר מְהַלֵּךְ וּמִטָּרֵף אַחֲרָיו מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וְלִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן הַסְּפֶקְלָטוֹר בִּמְקוֹמוֹ עוֹמֵד וּמִי שֶׁנִּתְחַיֵּב מִיתָה בָּא אֶצְלוֹ בְּרַגְלָיו, כְּדֵי שֶׁלֹא יִצְטָעֵר הַמַּלְאָךְ לֵילֵךְ אַחַר בִּלְעָם קְדָמוֹ לַדָּרֶךְ. וַיַּעֲמֹד מַלְאַךְ ה' בְּמִשְׁעוֹל, אָמַר לוֹ הַכְּרָמִים נִמְכָּרִים כַּשּׁוּעָלִים (במדבר כב, כד): גָּדֵר מִזֶּה וְגָדֵר מִזֶּה, אֵין אַתָּה יָכוֹל לִשְׁלֹט בָּהֶן, שֶׁבִּידֵיהֶם (שמות לב, טו): לֻחוֹת כְּתוּבִים מִשְּׁנֵי עֶבְרֵיהֶם מִזֶּה וּמִזֶּה הֵם כְּתֻבִים. (במדבר כב, כה כו): וַתֵּרֶא הָאָתוֹן אֶת מַלְאַךְ ה' וַתִּלָּחֵץ אֶל הַקִּיר, וַיּוֹסֶף מַלְאַךְ ה' עֲבוֹר, מָה רָאָה לְקַדְּמוֹ שָׁלשׁ פְּעָמִים עַד שֶׁלֹא נִרְאָה לוֹ, סִימָנִין שֶׁל אָבוֹת הֶרְאָה לוֹ, עָמַד לוֹ בָרִאשׁוֹנָה הָיָה רֶוַח מִכָּאן וּמִכָּאן וַתֵּט הָאָתוֹן מִן הַדֶּרֶךְ וַתֵּלֶךְ, בַּשְּׁנִיָּה לֹא יָכְלָה לָזוּז אֶלָּא לְצַד אֶחָד, בַּשְׁלִישִׁית (במדבר כב, כו): אֵין דֶּרֶךְ לִנְטוֹת יָמִין וּשְׂמֹאול. וּמָה הָיוּ הַסִּימָנִין הָאֵלֶּה, שֶׁאִלּוּ בִּקֵּשׁ לְקַלֵּל בָּנָיו שֶׁל אַבְרָהָם, הָיָה מוֹצֵא מִיכָּן וּמִיכָּן בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל בְּנֵי קְטוּרָה. בִּקֵּשׁ לְקַלֵּל בְּנֵי יִצְחָק, הָיָה מוֹצֵא בָּהֶן צַד אֶחָד בְּנֵי עֵשָׂו, וַתִּלָחֵץ אֶל הַקִּיר, בָּנָיו שֶׁל יַעֲקֹב לֹא מָצָא בָּהֶן פְּסוֹלֶת לִגַּע בָּהֶן, לְכָךְ נֶאֱמַר בַּשְּׁלִישִׁית (במדבר כב, כו): בְּמָקוֹם צָר, זֶה יַעֲקֹב, דִּכְתִיב (בראשית לב, ח): וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ. אֲשֶׁר אֵין דֶּרֶךְ לִנְטוֹת יָמִין וּשְׂמֹאול, שֶׁלֹא מָצָא פְּסֹלֶת בְּאֶחָד מִבָּנָיו. (במדבר כב, כז): וַתֵּרֶא הָאָתוֹן אֶת מַלְאַךְ ה' וַתִּרְבַּץ תַּחַת בִּלְעָם וַיִּחַר אַף בִּלְעָם וַיַּךְ אֶת הָאָתוֹן בַּמַּקֵּל, עַל בִּזְיוֹנוֹ שֶׁבִּזְּתָה אוֹתוֹ. (במדבר כב, כח): וַיִּפְתַּח ה' אֶת פִּי הָאָתוֹן, לְהוֹדִיעוֹ שֶׁהַפֶּה וְהַלָּשׁוֹן בִּרְשׁוּתוֹ, שֶׁאִם בִּקֵּשׁ לְקַלֵּל פִּיו בִּרְשׁוּתוֹ. (במדבר כב, כח): וַתֹּאמֶר לְבִלְעָם מֶה עָשִׂיתִי לְךָ כִּי הִכִּיתָנִי זֶה שָׁלשׁ רְגָלִים, רָמְזָה לוֹ אַתָּה מְבַקֵּשׁ לַעֲקֹר אֻמָּה הַחוֹגֶגֶת שָׁלשׁ רְגָלִים. (במדבר כב, כט): וַיֹּאמֶר בִּלְעָם לָאָתוֹן כִּי הִתְעַלַּלְתְּ בִּי, אַף עַל פִּי שֶׁמְדַבֵּר בְּלָשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, עוֹבֵד כּוֹכָבִים לְשׁוֹנוֹ סָרוּחַ. (במדבר כב, כט): לוּ יֶשׁ חֶרֶב בְּיָדִי, מָשָׁל לְרוֹפֵא שֶׁבָּא לְרַפְּאוֹת בִּלְשׁוֹנוֹ נְשׁוּךְ נָחָשׁ, בַּדֶּרֶךְ רָאָה אֲנָקָה אַחַת הִתְחִיל מְבַקֵּשׁ מַקֵּל לְהָרְגָהּ, אָמְרוּ זוֹ אִי אַתָּה יָכוֹל לִטֹּל, הֵיאַךְ בָּאתָ לְרַפְּאוֹת בִּלְשׁוֹנְךָ נְשׁוּךְ נָחָשׁ. כָּךְ אָמְרָה הָאָתוֹן לְבִלְעָם אֲנִי אֵין אַתָּה יָכוֹל לְהָרְגֵנִי אֶלָּא אִם כֵּן חֶרֶב בְּיָדְךָ, וְהֵיאַךְ אַתָּה רוֹצֶה לַעֲקֹר אֻמָּה שְׁלֵמָה, שָׁתַק וְלֹא מָצָא תְּשׁוּבָה, הִתְחִילוּ תְּמֵהִים שָׂרֵי מוֹאָב שֶׁרָאוּ נֵס שֶׁלֹא הָיָה כָּמוֹהוּ מֵעוֹלָם. וְיֵשׁ אוֹמְרִים אָמַר לָהֶם אֵינָהּ שֶׁלִּי, הֵשִׁיבַתּוּ (במדבר כב, ל): הֲלוֹא אָנֹכִי אֲתֹנְךָ אֲשֶׁר רָכַבְתָּ עָלַי מֵעוֹדְךָ עַד הַיּוֹם הַזֶּה, הָא לָמַדְתָּ שֶׁלֹא הָיָה זָקֵן, שֶׁהָאָתוֹן גְּדוֹלָה הֵימֶנּוּ. (במדבר כב, כט): הַהַסְכֵּן הִסְכַּנְתִּי לַעֲשׂוֹת לְךָ כֹּה, כֵּיוָן שֶׁדִּבְּרָה מֵתָה, שֶׁלֹא יִהְיוּ אוֹמְרִים זוֹ שֶׁדִּבְּרָה וְעוֹשִׂין אוֹתָהּ יִרְאָה. דָּבָר אַחֵר, הַהַסְכֵּן הִסְכַּנְתִּי לַעֲשׂוֹת לְךָ כֹּה, חָס הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל כְּבוֹדוֹ שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע, שֶׁלֹא יֹאמְרוּ זוֹ הָיְתָה שֶׁסִּלְּקָה אֶת בִּלְעָם. וְאִם חָס הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל כְּבוֹד הָרָשָׁע, אֵין צָרִיךְ לוֹמַר עַל כְּבוֹד הַצַּדִּיק. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ויקרא כ, טז): וְאִשָּׁה אֲשֶׁר תִּקְרַב אֶל כָּל בְּהֵמָה לְרִבְעָה אֹתָהּ וְהָרַגְתָּ אֶת הָאִשָּׁה וְאֶת הַבְּהֵמָה, שֶׁלֹא יֹאמְרוּ זוֹ הַבְּהֵמָה שֶׁנֶּהֶרְגָה אִשָּׁה פְּלוֹנִית עַל יָדֶיהָ, לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁחָס הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל כְּבוֹדָן שֶׁל בְּרִיּוֹת וְיוֹדֵעַ צָרְכָּן וְסָתַם פִּי הַבְּהֵמָה, שֶׁאִלּוּ הָיְתָה מְדַבֶּרֶת לֹא הָיוּ יְכוֹלִין לְשַׁעְבְּדָהּ וְלַעֲמֹד בָּהּ, שֶׁזּוֹ הַטִּפֶּשֶׁת שֶׁבַּבְּהֵמָה, וְזֶה חָכָם שֶׁבַּחֲכָמִים, כֵּיוָן שֶׁדִּבְּרָה לֹא הָיָה יָכוֹל לַעֲמֹד בָּהּ.",
"וַיְגַל ה' אֶת עֵינֵי בִלְעָם (במדבר כב, לא), וְכִי סוּמָא הָיָה, לְהוֹדִיעַ שֶׁאַף הָעַיִן בִּרְשׁוּתוֹ. (במדבר כב, לא): וַיִּקֹּד וַיִּשְׁתַּחוּ לְאַפָּיו, שֶׁדִּבֵּר עִמּוֹ. (במדבר כב, לב): וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַלְאַךְ ה' עַל מָה הִכִּיתָ, וְכִי דִּקָּיוֹן שֶׁל אָתוֹן בָּא מַלְאָךְ לְבַקֵּשׁ מִיָּדוֹ, אֶלָּא אָמַר לוֹ מָה הָאָתוֹן שֶׁאֵין לָהּ זְכוּת וְלֹא בְּרִית אָבוֹת נִצְטַוֵּיתִי לִתְבֹּעַ עֶלְבּוֹנָהּ מִיָּדְךָ, אֻמָּה שְׁלֵמָה שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ לְעָקְרָהּ, שֶׁיֵּשׁ לָהּ זְכוּת וּבְרִית אָבוֹת, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. (במדבר כב, לב): הִנֵּה אָנֹכִי יָצָאתִי לְשָׂטָן כִּי יָרַט הַדֶּרֶךְ. יָרְאָ\"ה רָאֲתָ\"ה נָטְתָ\"ה. דָּבָר אַחֵר, יָרַט בְּא\"ת ב\"ש מָגֵן. (במדבר כב, לג): וַתִּרְאַנִי הָאָתוֹן, גַּם אֹתְכָה הָרַגְתִּי וְאוֹתָהּ הֶחֱיֵיתִי, מִיכָּן אַתְּ לָמֵד שֶׁהָרַג אֶת הָאָתוֹן. (במדבר כב, לד): וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל מַלְאַךְ ה' חָטָאתִי, שֶׁהָיָה רָשָׁע עָרוּם וְיוֹדֵעַ שֶׁאֵין עוֹמֵד מִפְּנֵי הַפֻּרְעָנוּת אֶלָּא תְּשׁוּבָה, שֶׁכָּל מִי שֶׁחוֹטֵא וְאוֹמֵר חָטָאתִי, אֵין רְשׁוּת לַמַּלְאָךְ לִגַּע בּוֹ. (במדבר כב, לד): כִּי לֹא יָדָעְתִּי. וְעַתָּה אִם רַע בְּעֵינֶיךָ אָשׁוּבָה לִי, אָמַר לוֹ אֲנִי לֹא הָלַכְתִּי עַד שֶׁאָמַר לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (במדבר כב, כ): קוּם לֵךְ אִתָּם, וְאַתָּה אוֹמֵר שֶׁאֶחֱזֹר, כָּךְ אֻמְנָתוֹ, לֹא כָךְ אָמַר לְאַבְרָהָם לְהַקְרִיב אֶת בְּנוֹ וְאַחַר כָּךְ (בראשית כב, יא יב): וַיִּקְרָא מַלְאַךְ ה', וַיֹּאמֶר אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ, לָמוּד הוּא לוֹמַר דָּבָר וּמַלְאָךְ מַחֲזִירוֹ, וְעַכְשָׁו הוּא אוֹמֵר לִי לֵךְ אִתָּם, וְעַכְשָׁו אִם רַע בְּעֵינֶיךָ אָשׁוּבָה לִי. (במדבר כב, לה): וַיֹּאמֶר מַלְאַךְ ה' אֶל בִּלְעָם לֵךְ עִם הָאֲנָשִׁים, שֶׁחֶלְקְךָ עִמָּהֶם וְסוֹפְךָ לֵאָבֵד מִן הָעוֹלָם. (במדבר כב, לה): וַיֵּלֶךְ בִּלְעָם עִם שָׂרֵי בָלָק, מְלַמֵּד שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהֵם שְׂמֵחִים לְקַלֵּל כָּךְ הוּא שָׂמֵחַ.",
"וַיִּשְׁמַע בָּלָק כִּי בָא בִלְעָם (במדבר כב, לו), מְלַמֵּד שֶׁשָּׁלַח שְׁלוּחִים לְבָלָק לְבַשְֹּׂרוֹ, (במדבר כב, לו): וַיֵּצֵא לִקְרָאתוֹ אֶל עִיר מוֹאָב, לַמֶּטְרוֹפּוֹלִין שֶׁלָּהֶן, מָה רָאָה לְקַדְּמוֹ לַגְּבוּלִין, אָמַר הַגְּבוּלִין הַלָּלוּ שֶׁנִּקְבְּעוּ מִימֵי נֹחַ שֶׁלֹא תִּכָּנֵס אֻמָּה בִּגְבוּל חֲבֶרְתָּהּ אֵלּוּ בָּאִין לְקַלְקֵל, וְהָיָה מַרְאֶה לוֹ הֵיאַךְ פָּרְצוּ וְעָבְרוּ גְּבוּל סִיחוֹן וְעוֹג, כְּאִלּוּ קוֹבֵל עֲלֵיהֶם. (במדבר כב, לז): וַיֹּאמֶר בָּלָק אֶל בִּלְעָם הֲלֹא שָׁלֹחַ שָׁלַחְתִּי אֵלֶיךָ, הַאֻמְנָם לֹא אוּכַל כַּבְּדֶךָ, נִתְנַבֵּא לָצֵאת לְסוֹפוֹ הֵימֶנוּ בְּקָלוֹן, וּכְעִנְיָנוֹ הֱשִׁיבוֹ (במדבר כב, לח): הִנֵּה בָאתִי אֵלֶיךָ עַתָּה הֲיָכֹל אוּכַל דַּבֵּר מְאוּמָה, שֶׁאֵין רְשׁוּת בְּיָדִי לוֹמַר מַה שֶּׁאֲנִי רוֹצֶה.",
"וַיִּקַח בָּלָק אֶת בִּלְעָם (במדבר כב, מא), (במדבר כב, לט): וַיָּבֹאוּ קִרְיַת חֻצוֹת, שֶׁעָשָׂה שְׁוָקִים שֶׁל מִקַּח וּמִמְכָּר, וְעָשָׂה לוֹ אִטְלִיז לְהַרְאוֹת לוֹ אֻכְלוּסִין, לוֹמַר רְאֵה מָה אֵלּוּ בָּאִין לַהֲרֹג, בְּנֵי אָדָם וְתִינוֹקוֹת שֶׁלֹא חָטְאוּ לָהֶן. (במדבר כב, מ): וַיִּזְבַּח בָּלָק בָּקָר וָצֹאן, הַצַּדִּיקִים אוֹמְרִים מְעַט וְעוֹשִׂין הַרְבֵּה, כְּאַבְרָהָם שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יח, ה): וְאֶקְחָה פַת לֶחֶם, וְאַחַר כָּךְ (בראשית יח, ו ז): מַהֲרִי שְׁלשׁ סְאִים, וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם. וּרְשָׁעִים אוֹמְרִים הַרְבֵּה וַאֲפִלּוּ מְעַט אֵינָם עוֹשִׂים, בָּלָק אָמַר (במדבר כב, יז): כִּי כַבֵּד אֲכַבֶּדְךָ מְאֹד, וּכְשֶׁבָּא לֹא שִׁגֵּר לוֹ אֶלָּא בָּקָר וְצֹאן אַחַת, הִתְחִיל בִּלְעָם חוֹרֵק שִׁנָּיו עָלָיו, שֶׁהָיָה נַפְשׁוֹ רְחָבָה, אָמַר כָּךְ שָׁלַח לִי, מָחָר אֲנִי נוֹתֵן מְאֵרָה בִּנְכָסָיו (במדבר כג, א): וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל בָּלָק בְּנֵה לִי בָזֶה שִׁבְעָה מִזְבְּחֹת.",
"וַיְהִי בַבֹּקֶר וַיִּקַּח בָּלָק אֶת בִּלְעָם וַיַעֲלֵהוּ בָּמוֹת בָּעַל (במדבר כב, מא), בָּלָק הָיָה בַּעַל קְסָמִים וּבַעַל נַחַשׁ יוֹתֵר מִבִּלְעָם שֶׁהָיָה נִמְשָׁךְ אַחֲרָיו כְּסוּמָא, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְאֶחָד שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ סַכִּין וְאֵין מַכִּיר אֶת הַפְּרָקִים, וַחֲבֵרוֹ מַכִּיר אֶת הַפְּרָקִים וְאֵין בְּיָדוֹ סַכִּין, כָּךְ הָיוּ שְׁנֵיהֶם דּוֹמִין, בָּלָק רוֹאֶה אֶת הַמְּקוֹמוֹת שֶׁיִּשְׂרָאֵל נוֹפְלִין בָּהֶן, וַיַּעֲלֵהוּ בָּמוֹת בָּעַל פְּעוֹר, שֶׁרָאָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל נוֹפְלִין שָׁם. (במדבר כג, א): וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל בָּלָק בְּנֵה לִי בָזֶה שִׁבְעָה מִזְבְּחֹת, וְלָמָּה שִׁבְעָה מִזְבְּחֹת, כְּנֶגֶד שִׁבְעָה מִזְבְּחוֹת שֶׁבָּנוּ שִׁבְעָה צַדִּיקִים מֵאָדָם וְעַד משֶׁה וְנִתְקַבְּלוּ, אָדָם וְהֶבֶל וְנֹחַ, אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב וּמשֶׁה, שֶׁהָיָה אוֹמֵר לָמָּה קִבַּלְתָּ אֶת אֵלּוּ לֹא בִּשְׁבִיל עֲבוֹדָה שֶׁעָבְדוּ לְפָנֶיךָ קִבַּלְתָּם, לֹא נָאֶה לְךָ שֶׁתְּהֵא נֶעֱבַד מִשִּׁבְעִים אֻמּוֹת וְלֹא מֵאֻמָּה אֶחָת, הֱשִׁיבוֹ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ (משלי יז, א): טוֹב פַּת חֲרֵבָה, טוֹב מִנְחָה בְּלוּלָה בַּשֶּׁמֶן וַחֲרֵבָה, (משלי יז, א): מִבַּיִת מָלֵא זִבְחֵי רִיב, שֶׁאַתָּה רוֹצֶה לְהַכְנִיס מְרִיבָה בֵּינִי וּבֵין יִשְׂרָאֵל. (במדבר כג, ב ג): וַיַּעַשׂ בָּלָק כַּאֲשֶׁר וגו' וַיַּעַל, וַיֵּלֶךְ שֶׁפִי, דַּעְתּוֹ הָיָה לְקַלֵּל שֶׁעַד אוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה שָׁפוּי וּמִן אוֹתָהּ שָׁעָה נִטְרָד. (במדבר כג, ד): וַיִּקָּר אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם, אָמַר לוֹ רָשָׁע מָה אַתָּה עוֹשֶׂה, אָמַר (במדבר כג, ד): אֶת שִׁבְעַת הַמִּזְבְּחֹת עָרַכְתִּי, מָשָׁל לְשֻׁלְחָנִי הַמְשַׁקֵּר בְּמִשְׁקָלוֹת, בָּא בַּעַל הַשּׁוּק וְהִרְגִּישׁ בּוֹ, אָמַר לוֹ אַתָּה מְשַׁקֵּר בְּמִשְׁקָל, אָמַר לוֹ כְּבָר שָׁלַחְתִּי דוֹרוֹן לְבֵיתְךָ. וְאַף כָּךְ בִּלְעָם, רוּחַ הַקֹּדֶשׁ אָמַר לוֹ רָשָׁע מָה אַתָּה עוֹשֶׂה, אָמַר לוֹ: אֶת שִׁבְעַת הַמִּזְבְּחֹת עָרַכְתִּי. אָמַר לוֹ (משלי טו, יז): טוֹב אֲרֻחַת יָרָק, טוֹבָה סְעוּדָה שֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם וְאָכְלוּ עַל מַצּוֹת וּמְרוֹרִים, מִפָּרִים שֶׁאַתָּה מַקְרִיב עַל יְדֵי שִׂנְאָה. (במדבר כג, ה): וַיָּשֶׂם ה' דָּבָר בְּפִי בִלְעָם, שֶׁעִקֵּם פִּיו וּפִקְּמוֹ כְּאָדָם הַקּוֹבֵעַ מַסְמֵר בְּלוּחַ. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר מַלְאָךְ הָיָה מְדַבֵּר (במדבר כג, ה): וַיֹּאמֶר שׁוּב אֶל בָּלָק וְכֹה תְדַבֵּר. (במדבר כג, ו): וַיָּשָׁב אֵלָיו וְהִנֵּה נִצָּב עַל עֹלָתוֹ הוּא וְכָל שָׂרֵי מוֹאָב, שֶׁהָיוּ עוֹמְדִין וּמְצַפִּין מָתַי יָבוֹא.",
"וַיִּשָֹּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר מִן אֲרָם יַנְחֵנִי, פָּתַח וְאָמַר מִן הָרָמִים הָיִיתִי וְהוֹרִידַנִי בָּלָק לִבְאֵר שַׁחַת. יַנְחֵנִי, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (יחזקאל לב, יח): נְהֵה עַל הֲמוֹן מִצְרַיִם וְהוֹרִדֵהוּ. דָּבָר אַחֵר, מִן אֲרָם, עִם רָם, שֶׁלְּמַעְלָן הָיִיתִי וְהוֹרִידַנִי בָּלָק מִכְּבוֹדִי, מָשָׁל לְמִי שֶׁמְהַלֵּךְ עִם הַמֶּלֶךְ, רָאָה לִיסְטִין הִנִּיחַ אֶת הַמֶּלֶךְ וְטִיֵּל עִם הַלִּיסְטִין, כְּשֶׁחָזַר אֵצֶל הַמֶּלֶךְ אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ לֵךְ עִם אוֹתוֹ שֶׁטִּיַּלְתָּ עִמּוֹ, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְךָ שֶׁתֵּלֵךְ עִמִּי. כָּךְ בִּלְעָם נִזְקַק לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְחָזַר לִהְיוֹת קוֹסֵם כְּבַתְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע יג, כב): וְאֶת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר הַקּוֹסֵם, לְפִיכָךְ צָוַח רָם הָיִיתִי וְהוֹרִידַנִי בָּלָק. דָּבָר אַחֵר, מִן אֲרָם יַנְחֵנִי, אָמַר לוֹ הֻשְׁוֵינוּ שְׁנֵינוּ לִהְיוֹת כְּפוּיֵי טוֹבָה, אִלּוּלֵי אַבְרָהָם אֲבִיהֶם לֹא הָיָה בָלָק, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יט, כט): וַיְהִי בְּשַׁחֵת אֱלֹהִים אֶת עָרֵי הַכִּכָּר וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת אַבְרָהָם וַיְשַׁלַּח אֶת לוֹט, וְלוּלֵי אַבְרָהָם לֹא פָּלַט לוֹט מִסְּדוֹם, וְאַתָּה מִבְּנֵי בָּנָיו שֶׁל לוֹט. וְאִלּוּלֵי יַעֲקֹב אֲבִיהֶם לֹא הָיִיתִי אֲנִי בָעוֹלָם, שֶׁלֹא רָאָה לָבָן בָּנִים אֶלָּא בִּזְכוּת יַעֲקֹב, שֶׁבַּתְּחִלָּה כְּתִיב (בראשית כט, ט): וְרָחֵל בָּאָה עִם הַצֹּאן, וְאִלּוּ הָיָה לוֹ בָנִים הֵיאַךְ בִּתּוֹ רוֹעָה, וּמִשֶּׁהָלַךְ יַעֲקֹב לְשָׁם נִתְּנוּ לוֹ בָנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לא, א): וַיִּשְׁמַע אֶת דִּבְרֵי בְנֵי לָבָן, וְכֵן אָמַר לוֹ (בראשית ל, כז): נִחַשְׁתִּי וַיְבָרְכֵנִי ה' בִּגְלָלֶךָ. (במדבר כג, ז): לְכָה אָרָה לִי, מִי שֶׁהוּא מְאָרֵר לְעַצְמוֹ מְאָרֵר, שֶׁכָּךְ כְּתִיב (בראשית יב, ג): וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר, וְאוֹמֵר (בראשית כז, כט): אֹרְרֶיךָ אָרוּר. לְכָה אָרָה לִי יַעֲקֹב וּלְכָה זֹעֲמָה יִשְׂרָאֵל, אִלּוּ לְאֻמָּה אַחֶרֶת בִּקֵּשׁ שֶׁאֲקַלֵּל, כְּגוֹן בְּנֵי אַבְרָהָם וְיִצְחָק, הָיִיתִי יָכוֹל, אֶלָּא יַעֲקֹב, מֶלֶךְ שֶׁבּוֹרֵר לְעַצְמוֹ מָנָה וְעָמַד אֶחָד וְאָמַר גְּנַאי עָלֶיהָ כְּלוּם יֵשׁ לוֹ חַיִּים, וְאֵלּוּ חֶבְלָתוֹ וְנַחֲלָתוֹ וּסְגֻלָּתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לב, ט): כִּי חֵלֶק ה' עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ, (שמות יט, ה): וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה. וּלְכָה זֹעֲמָה יִשְׂרָאֵל, מֶלֶךְ שֶׁנָּטַל עֲטָרָה וּנְתָנָהּ בְּרֹאשׁוֹ וְאָמַר אָדָם שֶׁאֵינָהּ כְּלוּם, יֵשׁ לוֹ חַיִּים, וְאֵלּוּ כְּתִיב בָּהֶן (ישעיה מט, ג): יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר. מָה אֶקֹּב לֹא קַבֹּה אֵל (במדבר כג, ח), בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ רְאוּיִין לְהִתְקַלֵּל לֹא נִתְקַלְּלוּ, כְּשֶׁנִּכְנַס יַעֲקֹב לִטֹּל אֶת הַבְּרָכוֹת נִכְנַס בְּמִרְמָה, דִּכְתִיב (בראשית כז, טז): וְאֵת עֹרֹת גְּדָיֵי הָעִזִּים, אָמַר אָבִיו (בראשית כז, יח): מִי אַתָּה, אָמַר לוֹ (בראשית כז, יט): אָנֹכִי עֵשָׂו בְּכֹרֶךָ, מִי שֶׁמּוֹצִיא שֶׁקֶר מִפִיו אֵינוֹ רָאוּי לְהִתְקַלֵּל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁנִּתְבָּרֵךְ, דִּכְתִיב (בראשית כז, לג): גַּם בָּרוּךְ יִהְיֶה, וְהֵיאַךְ אֲנִי מְקַלְּלָן לֹא קַבֹּה אֵל. דָּבָר אַחֵר, מָה אֶקֹּב לֹא קַבֹּה אֵל, בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם לִגְיוֹן שֶׁמָּרַד בַּמֶּלֶךְ חַיָּב מִיתָה, וְאֵלּוּ כָּפְרוּ בּוֹ וּמָרְדוּ וְאָמְרוּ (שמות לב, ד): אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל, לֹא הָיָה צָרִיךְ לְכַלּוֹתָן, אֶלָּא אֲפִלּוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לֹא זָז מֵחִבָּתָן, לִוָּה לָהֶן עַנְנֵי כָּבוֹד וְלֹא פָסְקוּ מֵהֶם הַמָּן וְהַבְּאֵר, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמות לב, ח): כִּי עָשׂוּ עֵגֶל מַסֵּכָה. (נחמיה ט, יט כ): וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לֹא עֲזַבְתָּם בַּמִּדְבָּר אֶת עַמּוּד הֶעָנָן לֹא סָר מֵעֲלֵיהֶם בְּיוֹמָם, וּמַנְךָ לֹא מָנַעְתָּ מִפִּיהֶם וּמַיִם נָתַתָּה לָהֶם לִצְמָאָם, וְהֵיאַךְ אֲנִי יָכוֹל לְקַלְּלָם, מָה אֶקֹב לֹא קַבֹּה אֵל, בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה מְצַוֶּה אוֹתָם עַל הַבְּרָכוֹת וְעַל הַקְּלָלוֹת, בַּבְּרָכוֹת הָיָה מַזְכִּירָן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כז, יב): אֵלֶּה יַעַמְדוּ לְבָרֵךְ אֶת הָעָם, בַּקְּלָלוֹת לֹא הָיָה טוֹבְעָן, שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר (דברים כז, יג): וְאֵלֶּה יַעַמְדוּ עַל הַקְּלָלָה בְּהַר עֵיבָל. וּכְשֶׁהֵן חוֹטְאִין וְאוֹמֵר לְהָבִיא עֲלֵיהֶן קְלָלָה, אֵינוֹ כּוֹתֵב שֶׁהוּא מְבִיאָהּ, אֶלָּא בַּבְּרָכוֹת הוּא בְּעַצְמוֹ מְבָרְכָן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כח, א): וּנְתָנְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ עֶלְיוֹן וגו', (דברים כח, ח): יְצַו ה' אִתְּךָ אֶת הַבְּרָכָה, וּבַקְּלָלוֹת לֹא הָיָה טוֹבְעָן, שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר (דברים כח, טו): וְהָיָה אִם לֹא תִשְׁמַע, וּבָאוּ עָלֶיךָ, מֵעַצְמָן, הֱוֵי מָה אֶקֹּב לֹא קַבֹּה אֵל. כְּתִיב (במדבר כג, ט): כִּי מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ, לְהוֹדִיעַ שִׂנְאָתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע שֶׁמִּתּוֹךְ בִּרְכוֹתָיו אַתָּה יוֹדֵעַ מַחֲשַׁבְתּוֹ, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְאָדָם שֶׁבָּא לָקֹץ אֶת אִילָן, מִי שֶׁאֵינוֹ בָּקִי קוֹצֵץ אֶת הַנּוֹפִים, כָּל עָנָף וְעָנָף וּמִתְיַגֵּעַ, וְהַפִּקֵּחַ מְגַלֶּה אֶת הַשָּׁרָשִׁין וְקוֹצֵץ, כָּךְ אָמַר אוֹתוֹ רָשָׁע, מָה אֲנִי מְקַלֵּל כָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט, הֲרֵינִי הוֹלֵךְ לְשָׁרְשָׁן, בָּא לִגַּע מְצָאָן קָשִׁים, לָכֵן אָמַר: כִּי מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ. דָּבָר אַחֵר, כִּי מֵרֹאשׁ, אֵלּוּ אָבוֹת, (במדבר כג, ע): וּמִגְּבָעוֹת, אֵלּוּ אִמָּהוֹת. (במדבר כג, ט): הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן. וּכְשֶׁהוּא מְשַׂמְּחָן מְשַׂמְּחָן לְבַדָּן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לב, יב): ה' בָּדָד יַנְחֶנּוּ. וּכְשֶׁהָאֻמּוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה שְׂמֵחִים הֵן אוֹכְלִים עִם כָּל מַלְכוּת וּמַלְכוּת וְאֵין עוֹלֶה לָהֶם מִן הַחֶשְׁבּוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כג, ט): וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב. (במדבר כג, י): מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב, מִי יוּכַל לִמְנוֹת מִצְווֹת שֶׁהֵן עוֹשִׂין בֶּעָפָר, (דברים כב, י): לֹא תַחֲרשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמֹר, (דברים כב, ט): לֹא תִזְרַע כַּרְמְךָ כִּלְאָיִם. (במדבר יט, ט): וְאָסַף אִישׁ טָהוֹר אֵת אֵפֶר הַפָּרָה, (במדבר ה, יז): וּמִן הֶעָפָר אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן. (ויקרא יט, כג): שָׁלשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים, וְכֵן כֻּלָּם. (במדבר כג, י): וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע יִשְׂרָאֵל, הָרְבִיעִית שֶׁלָּהֶן, מִי יוּכַל לִמְנוֹת אֻכְלוּסִין שֶׁיָּצְאוּ מֵאוֹתָן שֶׁהָיוּ חוֹטְפוֹת וּמְחַבְּבוֹת אֶת הַמִּצְווֹת, (בראשית ל, טו): וַתֹּאמֶר לָהּ הַמְעַט קַחְתֵּךְ אֶת אִישִׁי. (בראשית ל, ג): הִנֵּה אֲמָתִי בִלְהָה בֹּא אֵלֶיהָ, (בראשית ל, ט): וַתֵּרֶא לֵאָה כִּי עָמְדָה מִלֶּדֶת. (בראשית טז, ג): וַתִּקַּח שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם אֶת הָגָר, (במדבר כג, י): תָּמֹת נַפְשִׁי מוֹת יְשָׁרִים, מָשָׁל לְטַבָּח שֶׁבָּא לִשְׁחֹט פָּרָתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, הִתְחִיל הַמֶּלֶךְ רוֹאֶה, כֵּיוָן שֶׁהִרְגִּישׁ שֶׁהַמֶּלֶךְ רוֹאֶה הִתְחִיל מַשְׁלִיךְ אֶת הַסַּכִּין וּמְשַׁפְשֵׁף בָּהּ וּמְמַלֵּא אֶת הָאֵבוּס לְפָנֶיהָ, הִתְחִיל לוֹמַר תֵּצֵא נַפְשִׁי שֶׁבָּאתִי לְשָׁחֲטָהּ וַהֲרֵי זְנַחְתִּיהָ. כָּךְ בִּלְעָם אָמַר תֵּצֵא נַפְשִׁי שֶׁבָּאתִי לְקַלֵּל וַאֲנִי אֲבָרֵךְ. (במדבר כג, יד): וַיִּקָּחֵהוּ שְׂדֵה צֹפִים רֹאשׁ הַפִּסְגָּה, רֹאשׁ שֶׁיֵּשׁ פְּרָצִים שָׁם, שֶׁשָּׁם מֵת משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ג, כז): עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה, יֵשׁ פִּרְצָה גְדוֹלָה מִזּוֹ שֶׁרָאָה בַּנְּחָשִׁים וְהָיָה סָבוּר שֶׁשָּׁם יִכְלוּ.",
"וַיִּבֶן שִׁבְעָה מִזְבְּחֹת, וַיֹּאמֶר אֶל בָּלָק הִתְיַצֵּב כֹּה עַל עֹלָתֶךָ, וַיִּקָּר ה' אֶל בִּלְעָם וַיָּשֶׂם דָּבָר בְּפִיו (במדבר כג, יד טז), כְּאָדָם שֶׁנּוֹתֵן בָּלִינוֹס בְּפִי בְּהֵמָה וּפוֹקְמָהּ לְהֵיכָן שֶׁיִּרְצֶה, כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פּוֹקֵם אֶת פִּיו, כֵּיוָן שֶׁאָמַר לוֹ: שׁוּב אֶל בָּלָק וּבָרְכֵם, אָמַר מָה אֲנִי הוֹלֵךְ אֶצְלוֹ לָפוּחַ אֶת נַפְשׁוֹ, בִּקֵּשׁ לֵילֵךְ לְעַצְמוֹ, נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לוֹ בָּלִינוֹס (במדבר כג, טז): שׁוּב אֶל בָּלָק וְכֹה תְדַבֵּר. (במדבר כג, יז): וַיָּבֹא אֵלָיו וְהִנּוֹ נִצָּב עַל עֹלָתוֹ. בָּרִאשׁוֹנָה כְּתִיב בּוֹ (במדבר כג, ו): הוּא וְכָל שָׂרֵי מוֹאָב, כְּשֶׁרָאוּ שֶׁלֹא הוֹעִילוּ כְּלוּם הִנִּיחוּהוּ וְנִשְׁתַּיְרוּ מִקְצָת שָׂרֵי מוֹאָב אִתּוֹ. (במדבר כג, יז): וַיֹּאמֶר לוֹ בָּלָק מַה דִּבֶּר ה', שֶׁרָאָה שֶׁאֵינוֹ בִּרְשׁוּת עַצְמוֹ לוֹמַר מַה שֶּׁהָיָה רוֹצֶה, יָשַׁב לוֹ וְהָיָה מְשַׂחֵק בּוֹ, כֵּיוָן שֶׁרָאָה בִּלְעָם שֶׁהָיָה מְשַׂחֵק, אָמַר לוֹ בִּלְעָם עֲמֹד, אֵין אַתָּה רַשַּׁאי לֵישֵׁב וְדִבְרֵי הַמָּקוֹם נֶאֱמָרִים. (במדבר כג, יח): קוּם בָּלָק וּשְׁמָע הַאֲזִינָה עָדַי בְּנוֹ צִפֹּר, שְׁנֵיהֶם הָיוּ מָנֶה בֶּן פְּרָס, שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין עַצְמָן גְּדוֹלִים מֵאֲבוֹתֵיהֶם. (במדבר כג, יט): לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב, אֵינוֹ כְּבָשָׂר וָדָם, שֶׁבָּשָׂר וָדָם קוֹנֶה אוֹהֲבִים, מוֹצֵא אֲחֵרִים יָפִים מֵהֶם כּוֹפֵר בָּרִאשׁוֹנִים, וְהוּא אֵינוֹ כֵן, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לָשׁוּב מִשְּׁבוּעַת הָאָבוֹת הָרִאשׁוֹנִים. (במדבר כג, יט): הַהוּא אָמַר וְלֹא יַעֲשֶׂה, אוֹמֵר לְהָבִיא עֲלֵיהֶן רָעוֹת, אִם עָשׂוּ תְּשׁוּבָה הוּא מְבַטְּלָן, אַתְּ מוֹצֵא כָּתוּב בַּתּוֹרָה (שמות כב, יט): זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם וגו', וְעָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל וְהָיוּ רְאוּיִין לִכְלָיָה, וְהָיִיתִי סָבוּר לְקַלְּלָן וּלְהַכְחִידָן, וּמְעַט עָשׂוּ תְּשׁוּבָה, וּבִטֵּל (שמות לב, יד): וַיִּנָּחֶם ה' עַל הָרָעָה, וְכֵן בִּמְקוֹמוֹת הַרְבֵּה שֶׁאָמַר עַל יְכָנְיָה (ירמיה כב, ל): כִּי לֹא יִצְלַח מִזַּרְעוֹ אִישׁ, וְאוֹמֵר (חגי ב, כב): וְהָפַכְתִּי כִּסֵּא מַמְלָכוֹת וְהִשְׁמַדְתִּי חֹזֶק מַמְלְכוֹת הַגּוֹיִם, (חגי ב, כג): בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם ה' צְבָאוֹת אֶקָחֲךָ זְרֻבָּבֶל בֶּן שְׁאַלְתִּיאֵל עַבְדִּי נְאֻם ה' וְשַׂמְתִּיךָ כַּחוֹתָם עַל לִבִּי, וּבִטֵּל מַה שֶּׁאָמַר לְאָבִיו (ירמיה כב, כד): חַי אָנִי נְאֻם ה' כִּי אִם יִהְיֶה כָּנְיָהוּ בֶן יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה חוֹתָם עַל יַד יְמִינִי כִּי מִשָּׁם אֶתְּקֶנְךָּ. וְכֵן בְּאַנְשֵׁי עֲנָתוֹת (ירמיה יא, כג): וּשְׁאֵרִית לֹא תִהְיֶה לָהֶם, כֵּיוָן שֶׁעָשׂוּ תְּשׁוּבָה קִיְּמָן, דִּכְתִיב (נחמיה ז, כז): אַנְשֵׁי עֲנָתוֹת מֵאָה. לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב (במדבר כג, כא), אָמַר בִּלְעָם אֵינוֹ מִסְתַּכֵּל בָּעֲבֵרוֹת שֶׁבְּיָדָם וְאֵינוֹ מִסְתַּכֵּל אֶלָּא בַּגֵּאוּת שֶׁלָּהֶן, (במדבר כג,כא): ה' אֱלֹהָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ, אָמַרְתָּ לִי (במדבר כב, ו): לְכָה נָא אָרָה לִּי יַעֲקֹב, פַּרְדֵּס שֶׁיֵּשׁ לוֹ שׁוֹמֵר אֵין הַגַּנָּב יָכוֹל לְהַזִּיקוֹ, וְאִם יָשֵׁן לוֹ הַגַּנָּב נִכְנָס, וְאֵלּוּ (תהלים קכא, ד): הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל, וְהֵיאַךְ אֲנִי יָכוֹל לְהַזִּיקָן. ה' אֱלֹהָיו עִמּוֹ, אָמַר לוֹ בָּלָק הוֹאִיל וְאֵינְךָ יָכוֹל לִגַּע בָּהֶן מִפְּנֵי משֶׁה מְשַׁמְּשָׁן, רְאֵה זֶה שֶׁעוֹמֵד אַחֲרָיו מַה יִּהְיֶה, אָמַר לוֹ אַף הוּא קָשֶׁה כְּמוֹתוֹ, וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ, תּוֹקֵעַ וּמֵרִיעַ וּמַפִּיל חוֹמָה. (במדבר כג, כב): אֵל מוֹצִיאָם מִמִּצְרָיִם, אָמַרְתָּ לִי (במדבר כב, ה): עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם, מֵעַצְמָן, וְאֵינוֹ כֵן אֶלָּא הוּא הוֹצִיאָם. (במדבר כג, כב): כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם, כָּךְ הוּא מִדָּתוֹ חָטְאוּ קִמְעָא הוֹרִידָן כָּעוֹף, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ט, יא): אֶפְרַיִם כָּעוֹף יִתְעוֹפֵף כְּבוֹדָם, זָכוּ מַעֲלָן וּמְרוֹמְמָן כָּעָב, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ס, ח): מִי אֵלֶּה כָּעָב תְּעוּפֶינָה. (במדבר כג, כג): כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב וְלֹא קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל, הֲרֵי אַתְּ מְחַזֵּר וּמְנַחֵשׁ וּמְקַסֵּם בְּאֵיזֶה מָקוֹם תִּשְׁלֹט בָּהֶם, וְהֵם אֵינָם כֵּן, כְּשֶׁהֵן צְרִיכִין לְהִלָּחֵם בְּשׂוֹנֵא עוֹמֵד כֹּהֵן גָּדוֹל וְלוֹבֵשׁ אוּרִים וְתֻמִּים וְנִשְׁאַל בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְכָל הַגּוֹיִם מְקַסְּמִים וּמְנַחֲשִׁים, וְאֵלּוּ מְשַׁבְּרִין אוֹתָם בִּתְשׁוּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מד, כה): מֵפֵר אֹתוֹת בַּדִּים וְקֹסְמִים יְהוֹלֵל. (במדבר כג, כג): כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵל, רָאֲתָה עֵינוֹ אֶת יִשְׂרָאֵל יוֹשְׁבִין לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּתַלְמִיד לִפְנֵי רַבּוֹ לֶעָתִיד לָבוֹא וְשׁוֹאֲלִין מִמֶּנּוּ כָּל פָּרָשָׁה וּפָרָשָׁה לָמָּה נִכְתְּבָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ישעיה כג, יח): כִּי לַיּשְׁבִים לִפְנֵי ה' יִהְיֶה סַחְרָהּ לֶאֱכֹל לְשָׂבְעָה וְלִמְכַסֶּה עָתִיק. וְאוֹמֵר (ישעיה ל, כ): וְלֹא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ וְהָיוּ עֵינֶיךָ רֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ, וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת רוֹאִין אוֹתָן וְשׁוֹאֲלִין אוֹתָן מָה הוֹרָה לָכֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְפִי שֶׁאֵינָן יְכוֹלִין לִכָּנֵס בִּמְחִיצָתָן, שֶׁנֶּאֱמַר: כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וגו'. הֶן הֶן עָם כְּלָבִיא יָקוּם (במדבר כג, כד), אֵין אֻמָּה בָּעוֹלָם כַּיּוֹצֵא בָהֶם, הֲרֵי הֵן יְשֵׁנִים מִן הַתּוֹרָה וּמִן הַמִּצְווֹת וְעוֹמְדִין מִשְּׁנָתָן כַּאֲרָיוֹת וְחוֹטְפִין קְרִיאַת שְׁמַע וּמַמְלִיכִין לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְנַעֲשִׂין כַּאֲרָיוֹת וּמַפְלִיגִין לְדֶרֶךְ אֶרֶץ, לְמַשָֹּׂא וּמַתָּן, אִם נִתְקַל אֶחָד מֵהֶם בְּכֻלָּם אוֹ אִם מְחַבְּלִין בָּאִין לִגַּע בְּאֶחָד מֵהֶן, מַמְלִיךְ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (במדבר כג, כד): לֹא יִשְׁכַּב עַד יֹאכַל טֶרֶף, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר (דברים ו, ד): ה' אֶחָד, נֶאֱכָלִין הַמְחַבְּלִין מִפָּנָיו וּמְלַחֲשִׁין אַחֲרָיו: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד, וּבוֹרְחִין, וְהוּא נִסְמָךְ בִּקְרִיאַת שְׁמַע מִשּׁוֹמְרֵי הַיּוֹם לְשׁוֹמְרֵי הַלַּיְלָה, וּכְשֶׁבָּא לִישֹׁן מַפְקִיד רוּחוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים לא, ו): בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי. וּכְשֶׁנִּנְעַר מַמְלִיךְ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הַשּׁוֹמְרִים בַּלַּיְלָה מוֹסְרִין אוֹתוֹ לְשׁוֹמְרֵי הַיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קל, ו): נַפְשִׁי לַה' מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר, לָכֵן בִּלְעָם אוֹמֵר אֵי זוֹ אֻמָּה כָּזּוֹ. (במדבר כג, כד): וְדַם חֲלָלִים, מִתְנַבֵּא שֶׁאֵין משֶׁה מֵת עַד שֶׁיִּתֵּן נְקָמָה בּוֹ וּבַחֲמֵשֶׁת מַלְכֵי מִדְיָן, שֶׁנֶּאֱמַר: לֹא יִשְׁכַּב עַד יֹאכַל טֶרֶף, זֶה בִּלְעָם, הֱוֵי: וְדַם חֲלָלִים יִשְׁתֶּה. (במדבר לא, ח): וְאֶת מַלְכֵי מִדְיָן הָרְגוּ עַל חַלְלֵיהֶם. (במדבר לא, ו): וּכְלֵי הַקֹּדֶשׁ זֶה הַצִּיץ שֶׁכָּתוּב בּוֹ (שמות כח, לו): קֹדֶשׁ לַה', (במדבר לא, ו): וַחֲצֹצְרוֹת הַתְּרוּעָה בְּיָדוֹ, אָמַר לָהֶם משֶׁה לְיִשְׂרָאֵל, בִּלְעָם הָרָשָׁע עוֹשֶׂה לָהֶם כְּשָׁפִים וּפוֹרֵחַ וּמַפְרִיחַ לַחֲמֵשֶׁת הַמְלָכִים, הַרְאוּ לוֹ אֶת הַצִּיץ שֶׁשְּׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גָּלוּף עָלָיו וְהֵן נוֹפְלִין, תֵּדַע שֶׁכֵּן כְּתִיב (במדבר לא, ח): וְאֶת מַלְכֵי מִדְיָן הָרְגוּ עַל חַלְלֵיהֶם אֶת אֱוִי וְאֶת רֶקֶם וְאֶת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר, מַה בִּקֵּשׁ אוֹתוֹ רָשָׁע עִם מַלְכֵי מִדְיָן, לֹא כָךְ כְּתִיב (במדבר כד, כה): וַיָּקָם בִּלְעָם וַיֵּלֶךְ וַיָּשָׁב לִמְקֹמוֹ, אֶלָּא מִשֶּׁשָּׁמַע שֶׁנָּפְלוּ בַּעֲצָתוֹ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף, חָזַר לִטֹּל מֵהֶן שְׂכָרוֹ, לְכָךְ כְּתִיב בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר עִם חֲמֵשֶׁת מַלְכֵי מִדְיָן.",
"וַיִּשָֹּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר (במדבר כד, ג), הֲלָכָה מִי שֶׁאָכַל וְלֹא נָטַל יָדָיו מַה יְּהֵא חַיָּב, שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ נְטִילַת יָדַיִם לִפְנֵי הַמָּזוֹן רְשׁוּת, לְאַחַר הַמָּזוֹן חוֹבָה, מַעֲשֶׂה בִּשְׁעַת הַגְּזֵרָה בְּחֶנְוָנִי אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁהָיָה מְבַשֵּׁל בָּשָׂר טָהוֹר וּבְשַׂר חֲזִיר וּמוֹכֵר, שֶׁלֹא יַרְגִּישׁוּ בּוֹ שֶׁהוּא יְהוּדִי, וְכֵן הָיָה מִנְהָגוֹ כָּל מִי שֶׁנִּכְנַס לַחֲנוּת שֶׁלּוֹ וְלֹא נָטַל יָדָיו, יוֹדֵעַ שֶׁהוּא עוֹבֵד כּוֹכָבִים וְנוֹתֵן לְפָנָיו בְּשַׂר חֲזִיר, וְכָל מִי שֶׁנָּטַל יָדָיו וּמְבָרֵךְ יוֹדֵעַ שֶׁהוּא יִשְׂרָאֵל וּמַאֲכִילוֹ בָּשָׂר טָהוֹר, פַּעַם אַחַת נִכְנַס יְהוּדִי לֶאֱכֹל שָׁם וְלֹא נָטַל יָדָיו וְהָיָה סָבוּר שֶׁהוּא עוֹבֵד כּוֹכָבִים, נָתַן לְפָנָיו בְּשַׂר חֲזִיר אָכַל וְלֹא בֵּרַךְ, בָּא לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ חֶשְׁבּוֹן עַל הַפַּת וְעַל הַבָּשָׂר אָמַר לוֹ יֵשׁ לִי עָלֶיךָ כָּךְ וְכָךְ, מִן הַבָּשָׂר שֶׁאָכַלְתָּ שֶׁחֲתִיכָה עוֹלָה עֲשָׂרָה מָנֶה, אָמַר לוֹ אֶתְמוֹל אָכַלְתִּי אוֹתָהּ בִּשְׁמוֹנָה וְהַיּוֹם אַתָּה רוֹצֶה לִטֹּל מִמֶּנִּי עֲשָׂרָה. אָמַר לוֹ זוֹ שֶׁאָכַלְתָּ שֶׁל חֲזִיר הִיא, כֵּיוָן שֶׁאָמַר לוֹ כָּךְ עָמְדוּ שַׂעֲרוֹתָיו, נִבְהַל וְנֶחְפַּז, אָמַר לוֹ בְּצִנְעָה יְהוּדִי אֲנִי וְנָתַתָּ לִי בְּשַׂר חֲזִיר, אָמַר לוֹ תִּפַּח רוּחֲךָ שֶׁכְּשֶׁרָאִיתִי שֶׁאָכַלְתָּ בְּלֹא נְטִילַת יָדַיִם וּבְלֹא בְּרָכָה, הָיִיתִי סָבוּר שֶׁאַתָּה עוֹבֵד כּוֹכָבִים. מִיכָּן שָׁנוּ חֲכָמִים מַיִם רִאשׁוֹנִים הֶאֱכִילוּ בְּשַׂר חֲזִיר, אַחֲרוֹנִים הָרְגוּ אֶת הַנֶּפֶשׁ, מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁאָכַל קִטְנִית וְלֹא נָטַל יָדָיו וְיָרַד לַשּׁוּק וְיָדָיו מְטֻנָּפוֹת מִן הַקִּטְנִית, רָאָה אוֹתוֹ חֲבֵרוֹ הָלַךְ וְאָמַר לְאִשְׁתּוֹ אוֹמֵר לִיךְ בַּעֲלִיךְ סִימָן שֶׁאָכַל עַכְשָׁו קִטְנִית שַׁגְרִי לוֹ אוֹתָה טַבַּעַת, נָתְנָה לוֹ. אַחַר שָׁעָה בָּא בַּעְלָהּ אָמַר לָהּ הֵיכָן הַטַּבַּעַת, אָמְרָה לוֹ בָּא פְּלוֹנִי בְּסִימָנִין שֶׁלְּךָ וּנְתַתִּיהָ לוֹ, נִתְמַלֵּא עָלֶיהָ חֵמָה וַהֲרָגָהּ. לְפִיכָךְ כָּל שֶׁאֵינוֹ נוֹטֵל יָדָיו לְאַחַר הַמָּזוֹן כְּהוֹרֵג נֶפֶשׁ, וּלְכָךְ הִזְהִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת יִשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ בְּמִצְוָה קַלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לב, מז): כִּי לֹא דָבָר רֵק הוּא מִכֶּם כִּי הוּא חַיֵּיכֶם, אֲפִלּוּ דְּבַר מִצְוָה שֶׁאַתָּה רוֹאֶה אוֹתָהּ רֵקָה וְקַלָּה, בָּהּ חַיִּים וַאֲרִיכוּת יָמִים. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל אִם שְׁמַרְתֶּם מִצְווֹתַי, אֲנִי מַפִּיל שׂוֹנְאֵיכֶם לִפְנֵיכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פא, יד טו): לוּ עַמִּי שֹׁמֵעַ לִי, כִּמְעַט אוֹיְבֵיהֶם אַכְנִיעַ, כֵּיוָן שֶׁרָאָה בִּלְעָם הֵיאַךְ מְשַׁמְּרִים יִשְׂרָאֵל הַמִּצְווֹת הַקַּלּוֹת, אָמַר מִי יוּכַל לְקַלֵּל אֶת אֵלּוּ שֶׁשּׁוֹמְרִים מִצְוֹתָיו וּשְׁמוֹ מְשֻׁתָּף בָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כג, כא): ה' אֱלֹהָיו עִמּוֹ. הַמְקַלְּלָם כְּאִלּוּ מְקַלֵּל פְּנֵי שְׁכִינָה, שֶׁשְּׁמוֹ מְעֹרָב בִּשְׁמָן. הִתְחִיל הוֹפֵךְ לִמְשָׁלִים (במדבר כג, ז יח): וַיִּשָֹּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (משלי כז, יד): מְבָרֵךְ רֵעֵהוּ בְּקוֹל גָּדוֹל וגו', כְּשֶׁבָּא בִּלְעָם לְקַלֵּל אֶת יִשְׂרָאֵל, עִקֵּם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת לְשׁוֹנוֹ וְהִתְחִיל לְבָרֵךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כג, ו): וְלֹא אָבָה ה' אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹעַ אֶל בִּלְעָם וַיַּהֲפֹךְ ה' וגו', נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כֹּחַ בְּקוֹלוֹ וְקוֹלוֹ הָלַךְ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמְעוּ הָאֻמּוֹת שֶׁהוּא מְבָרְכָן, מִנַּיִן, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר כְּתִיב לְהַלָּן (דברים ה, יט): קוֹל גָּדוֹל וְלֹא יָסָף, שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, וְכָאן כְּתִיב: מְבָרֵךְ רֵעֵהוּ בְּקוֹל גָּדוֹל וגו', שֶׁאָמַר לוֹ (במדבר כד, יד): לְכָה אִיעָצְךָ, וְהָרַג עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף מִיִּשְׂרָאֵל, יֵשׁ קְלָלָה כָּזוֹ.",
"וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בַּשִּׁטִּים (במדבר כה, א), הֲלָכָה, בִּזְכוּת כַּמָּה דְבָרִים נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ בִּזְכוּת אַרְבָּעָה דְּבָרִים נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, שֶׁלֹא שִׁנּוּ אֶת שְׁמוֹתָן, שֶׁלֹא שִׁנּוּ אֶת לְשׁוֹנָם, וְלֹא גִלּוּ מִסְטוֹרִין שֶׁלָּהֶם, שֶׁמּשֶׁה אָמַר לָהֶם (שמות ג, כב): וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה מִשְּׁכֶנְתָּהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב, וְהָיָה הַדָּבָר הַזֶּה מֻפְקָד אֶצְלָם שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ וְלֹא גִּלָּה אֶחָד מֵהֶם לַמִּצְרִיִּים, וְלֹא נִפְרְצוּ בַּעֲרָיוֹת, שֶׁכֵּן כְּתִיב (שיר השירים ד, יב): גַּן נָעוּל אֲחֹתִי כַלָּה, אֵלּוּ הַזְּכָרִים, (שיר השירים ד, יב): גַּל נָעוּל מַעְיָן חָתוּם, אֵלּוּ הַבְּתוּלוֹת, תֵּדַע לָךְ שֶׁהֲרֵי אַחַת הָיְתָה וּפִרְסְמָהּ הַכָּתוּב (ויקרא כד, י): וַיֵּצֵא בֶּן אִשָּׁה יִשְׂרְאֵלִית. וְכָל אוֹתָן אַרְבָּעִים שָׁנָה לֹא סָרְחוּ בַּמִּדְבָּר עַד שֶׁבָּאוּ לַשִּׁטִּים, לְכָךְ כְּתִיב: וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בַּשִּׁטִּים וַיָּחֶל הָעָם לִזְנוֹת, שִׁטִּים שֶׁעָשׂוּ שְׁטוּת, (משלי ו, לב): נֹאֵף אִשָּׁה חֲסַר לֵב. וַיָּחֶל הָעָם לִזְנוֹת, יֵשׁ מַעְיָנוֹת שֶׁמְּגַדְּלִין גִּבּוֹרִים, וְיֵשׁ חַלָּשִׁים, וְיֵשׁ נָאִין, וְיֵשׁ מְכֹעָרִין, וְיֵשׁ צְנוּעִין, וְיֵשׁ שְׁטוּפִין בְּזִמָּה, וּמַעְיָן שִׁטִּים שֶׁל זְנוּת הָיָה, וְהוּא מַשְׁקֶה לִסְדוֹם, אַתָּה מוֹצֵא שֶׁאָמְרוּ (בראשית יט, ה): אַיֵּה הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר בָּאוּ אֵלֶיךָ הוֹצִיאֵם אֵלֵינוּ וגו', וּלְפִי שֶׁנִּתְקַלֵּל אוֹתוֹ מַעְיָן, עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיַבְּשׁוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (יואל ד, יח): וּמַעְיָן מִבֵּית ה' יֵצֵא וְהִשְׁקָה אֶת נַחַל הַשִּׁטִּים, מִימוֹת אַבְרָהָם לֹא נִפְרַץ אֶחָד בִּזְנוּת, כֵּיוָן שֶׁבָּאוּ לַשִּׁטִּים וְשָׁתוּ מֵימָיו נִפְרְצוּ בִּזְּנוּת.",
"וַיָּחֶל הָעָם לִזְנוֹת אֶל בְּנוֹת מוֹאָב (במדבר כה, א), בּוֹא וּרְאֵה מַה כְּתִיב בִּיצִיאָתָן מִמִּצְרַיִם (שמות יד, ב): דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיָשֻׁבוּ וְיַחֲנוּ לִפְנֵי פִּי הַחִירֹת, מַהוּ פִּי הַחִירֹת, מָקוֹם קָבוּעַ לִזְנוּת הָיָה, וּלְפִי שֶׁהִצְנִיעוּ עַצְמָן בִּיצִיאָתָן מִמִּצְרַיִם נִקְרָא פִּי הַחִירֹת, וְאֵלּוּ שֶׁהִפְקִירוּ עַצְמָן לַאֲנָשִׁים, כְּתִיב: וַיָּחֶל הָעָם לִזְנוֹת, וַיָּחֶל הָעָם, כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר הָעָם, לְשׁוֹן גְּנַאי הוּא, וְכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר יִשְׂרָאֵל, לְשׁוֹן שֶׁבַח הוּא, (במדבר יא, א): וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאֹנְנִים. (במדבר כא, ה): וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹהִים וּבְמשֶׁה. (במדבר יד, א): וַיִּבְכּוּ הָעָם בַּלַּיְלָה הַהוּא. (במדבר יד, יא): עַד אָנָה יְנַאֲצֻנִי הָעָם. (שמות לב, כה): וַיַּרְא משֶׁה אֶת הָעָם כִּי פָרֻעַ הוּא. (שמות לב, א): וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל אַהֲרֹן, וְכֵן כֻּלָּם. וַיָּחֶל הָעָם לִזְנוֹת, זְרֹק מַטֶּה לָאֲוִיר לְעִקָּרוֹ נוֹפֵל, מִי שֶׁפָּתַח בִּזְנוּת תְּחִלָּה, הִשְּׁלִים לְבַסּוֹף, אִמּוֹתֵיהֶם הִתְחִילוּ בְּזִמָּה (בראשית יט, לא לד): וַתֹּאמֶר הַבְּכִירָה אֶל הַצְּעִירָה, לְכָה נַשְׁקֶה אֶת אָבִינוּ יַיִן וְנִשְׁכְּבָה, וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַתֹּאמֶר הַבְּכִירָה אֶל הַצְּעִירָה הֵן שָׁכַבְתִּי אֱמֶשׁ, לִמְּדַתָּה אֲחוֹתָהּ, וּלְפִיכָךְ חָסַךְ הַכָּתוּב עַל הַצְּעִירָה וְלֹא פֵּרְשָׁהּ, אֶלָּא (בראשית יט, לה): וַתִּשְׁכַּב עִמּוֹ, וּבַגְּדוֹלָה כְּתִיב (בראשית יט, לג): וַתִּשְׁכַּב אֶת אָבִיהָ. אוֹתָהּ שֶׁפָּתְחָה בִּזְּנוּת תְּחִלָּה הִשְׁלִימוּ בְּנוֹתֶיהָ אַחֲרֶיהָ לִזְנוֹת אֶל בְּנוֹת מוֹאָב. (במדבר כה, ב): וַתִּקְרֶאןָ לָעָם לְזִבְחֵי אֱלֹהֵיהֶן, שֶׁהָלְכוּ בַּעֲצָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר לא, טז): הֵן הֵנָּה הָיוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל בִּדְבַר בִּלְעָם לִמְסָר מַעַל בַּה'. עָשׂוּ לָהֶם קְלָעִים וְהוֹשִׁיבוּ בָּהֶם זוֹנוֹת וּבִידֵיהֶן כָּל כְּלֵי חֶמְדָה, וְהָיְתָה זְקֵנָה יוֹשֶׁבֶת מִבַּחוּץ וּמְשַׁמֶּרֶת לַיַּלְדָה שֶׁהָיְתָה לִפְנִים מִן הַחֲנוּת, כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹבְרִין לִטֹּל חֵפֶץ בַּשּׁוּק זְקֵנָה אוֹמֶרֶת לוֹ בָּחוּר אִי אַתָּה רוֹצֶה כְּלִי פִּשְׁתָּן שֶׁבָּא מִבֵּית שְׁאָן, וְהָיְתָה מַרְאָה לוֹ וְאוֹמֶרֶת לוֹ הִכָּנֵס לִפְנִים וְתִרְאֶה חֲפָצִים נָאִים, הַזְּקֵנָה אוֹמֶרֶת לוֹ בְּיוֹתֵר, וְיַלְדָה בְּפָחוֹת, מִכָּאן וָאֵילָךְ אוֹמֶרֶת לוֹ יַלְדָה הֲרֵי אַתָּה כְּבֶן בַּיִת שֵׁב בְּרֹר לְעַצְמְךָ, וְצַרְצוּר יַיִן מֻנָּח אֶצְלָהּ וַעֲדַיִן לֹא נֶאֱסַר יַיִן שֶׁל גּוֹיִם, נַעֲרָה יוֹצְאָה מְקֻשֶּׁטֶת וּמְבֻסֶּמֶת וּמְפַתָּה אוֹתוֹ וְאוֹמֶרֶת לוֹ לָמָּה אָנוּ אוֹהֲבִין אֶתְכֶם וְאַתֶּם שׂוֹנְאִין אוֹתָנוּ, טֹל לְךָ כְּלִי זֶה חִנָּם, הֲלוֹא (בראשית מב, יא): כֻּלָּנוּ בְּנֵי אִישׁ אֶחָד, בְּנֵי תֶּרַח אֲבִי אַבְרָהָם, אֵין אַתֶּם רוֹצִים לֶאֱכֹל מִזִּבְחוֹתֵינוּ וּמִבִּשׁוּלֵינוּ, הֲרֵי לָנוּ עֲגָלִים וְתַרְנְגוֹלִים שַׁחֲטוּ כְּמִצְוַתְכֶם וְאִכְלוּ, מִיָּד מַשְׁקַתּוּ הַיַּיִן וּבוֹעֵר בּוֹ הַשָֹּׂטָן, הָיָה נִשְׂטֶה אַחֲרֶיהָ, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ד, יא): זְנוּת וְיַיִן וְתִירוֹשׁ יִקַּח לֵב, וְיֵשׁ אוֹמְרִים בִּלְעָם צִוָּה אוֹתָם שֶׁלֹא לְהַשְׁקוֹתָם, שֶׁלֹא יִדּוֹנוּ כִּשְׁתוּיֵי יַיִן אֶלָּא כִּמְזִידִין. כֵּיוָן שֶׁהָיָה תּוֹבְעָהּ אוֹמֶרֶת לוֹ אֵינִי נִשְׁמַעַת לָךְ עַד שֶׁתִּשְׁחַט זֶה לִפְעוֹר וְתִשְׁתַּחֲוֶה לוֹ, וְהוּא אוֹמֵר לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים אֵינִי מִשְׁתַּחֲוֶה, וְאוֹמֶרֶת לוֹ אֵין אַתָּה אֶלָּא כִּמְגַלֶּה עַצְמְךָ, וְהוּא נִשְׂטֶה אַחֲרֶיהָ וְעוֹשֶׂה כֵן. זוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים הַפּוֹעֵר עַצְמוֹ לְבַעַל פְּעוֹר זוֹ הִיא עֲבוֹדָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כה, ב): וַיִּשְׁתַּחֲווּ לֵאלֹהֵיהֶן, וַיִּצָּמֶד יִשְׂרָאֵל לְבַעַל פְּעוֹר (במדבר כה, ג), בַּתְּחִלָּה הָיוּ נִכְנָסִין בְּצִנְעָה, וּלְבַסּוֹף נִכְנָסִין צְמִידִים צְמִידִים, זוּגוֹת, כְּעִנְיָן שֶׁל צֶמֶד בָּקָר. דָּבָר אַחֵר, כְּאָדָם צָמִיד בִּמְלַאכְתּוֹ, וַיִּצָּמֶד, כִּצְמִידִים עַל יָדֶיהָ, רַבִּי לֵוִי אָמַר זוֹ גְזֵרָה קָשָׁה מִן הָעֵגֶל, דְּאִלּוּ בָּעֵגֶל כְּתִיב (שמות לב, ב): פָּרְקוּ נִזְמֵי הַזָּהָב, וּבְכָאן, וַיִּצָּמֶד, כִּצְמִידִים. בָּעֵגֶל נָפְלוּ שְׁלשֶׁת אֲלָפִים, וְכָאן עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף. (במדבר כה, ד): וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה קַח אֶת כָּל רָאשֵׁי הָעָם וְהוֹקַע אֹתָם, רַבִּי יוּדָן אָמַר רָאשֵׁי הָעָם תָּלָה עַל שֶׁלֹא מִיחוּ בִּבְנֵי אָדָם. רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר לֹא תָּלָה רָאשֵׁי הָעָם, אֶלָּא אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה הוֹשֵׁב לָהֶן רָאשֵׁי סַנְהֶדְרִיּוֹת וְיִהְיוּ דָּנִים כָּל מִי שֶׁהָלַךְ לִפְעוֹר. אָמַר, מִי מוֹדִיעָן, אָמַר לוֹ אֲנִי מְפַרְסְמָן, כָּל מִי שֶׁטָּעָה הֶעָנָן סָר מֵעָלָיו וְהַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת עָלָיו בְּתוֹךְ הַקָּהָל, וְיִהְיוּ הַכֹּל יוֹדְעִין מִי שֶׁטָּעָה וְיִתְלוּ אוֹתוֹ, תֵּדַע לְךָ שֶׁהוּא כֵּן (במדבר כה, ה): וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל שֹׁפְטֵי יִשְׂרָאֵל הִרְגוּ אִישׁ אֲנָשָׁיו וגו'.",
"וְהִנֵּה אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּא וַיַּקְרֵב אֶל אֶחָיו (במדבר כה, ו), מָה רָאָה לַעֲשׂוֹת כֵּן, לְלַמֶּדְךָ שֶׁלֹא חָלַק כָּבוֹד לֹא לַשָּׁמַיִם וְלֹא לַבְּרִיּוֹת, עָלָיו נֶאֱמַר (משלי כא, כד): זֵד יָהִיר לֵץ שְׁמוֹ עוֹשֶׂה בְּעֶבְרַת זָדוֹן. אָמְרָה לוֹ אֵינִי נִשְׁמַעַת אֶלָּא לְמשֶׁה, שֶׁכָּךְ צִוָּה אוֹתִי בָּלָק אַבָּא שֶׁלֹא לִשְׁמֹעַ אֶלָּא לְמשֶׁה רַבְּכֶם, שֶׁאָבִי מֶלֶךְ. אָמַר לָהּ הֲרֵי אֲנִי גָדוֹל כְּמוֹתוֹ, לְעֵינֵיהֶם אֲנִי אֲבִיאֵךְ, תְּפָשָׂהּ בִּבְלוֹרִיתָהּ וֶהֱבִיאָהּ אֵצֶל משֶׁה, אָמַר לוֹ בֶּן עַמְרָם זוֹ מֻתֶּרֶת אוֹ אֲסוּרָה, אָמַר לוֹ אֲסוּרָה הִיא לָךְ, אָמַר לוֹ זִמְרִי וְאוֹתָהּ שֶׁלָּקַחְתָּ מִדְיָנִית הִיא, מִיָּד נִתְרַשְּׁלוּ יָדָיו שֶׁל משֶׁה וְנִתְעַלְּמָה מִמֶּנוּ הֲלָכָה, וְגָעוּ כֻּלָּם בִּבְכִיָּה, דִּכְתִיב (במדבר כה, ו): וְהֵמָּה בֹכִים, לָמָּה בּוֹכִים שֶׁנִּתְרַפּוּ יְדֵיהֶם אוֹתָהּ שָׁעָה, מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְבַת מֶלֶךְ שֶׁנִּתְקַשְּׁטָה לִכָּנֵס לַחֻפָּה לֵישֵׁב בְּאַפִּרְיוֹן וְנִמְצֵאת מְקַלְקֶלֶת עִם אַחֵר, שֶׁנִּתְרַפּוּ יְדֵי אָבִיהָ וּקְרוֹבֶיהָ. כָּךְ יִשְׂרָאֵל בְּסוֹף אַרְבָּעִים שָׁנָה חָנוּ עַל הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר לג, מט): וַיַּחֲנוּ עַל הַיַּרְדֵּן מִבֵּית הַיְשִׁמֹת עַד אָבֵל הַשִּׁטִּים בְּעַרְבֹת מוֹאָב, וְשָׁם נִפְרְצוּ בִּזְּנוּת וְרָפוּ יְדֵי משֶׁה וִידֵי צַדִּיקִים עִמּוֹ, וְהֵמָּה בֹכִים וְהוּא עוֹמֵד כְּנֶגֶד שִׁשִּׁים רִבּוֹא, (שמות לב, כ): וַיִּקַּח אֶת הָעֵגֶל אֲשֶׁר עָשׂוּ, וְרָפוּ יָדָיו, אֶלָּא בִּשְׁבִיל פִּינְחָס שֶׁיָּבוֹא וְיִטֹּל אֶת הָרָאוּי לוֹ. וּלְפִי שֶׁנִּתְעַצֵּל (דברים לד, ו): וְלֹא יָדַע אִישׁ אֶת קְבֻרָתוֹ, לְלַמֶּדְךָ שֶׁצָּרִיךְ אָדָם לִהְיוֹת עַז כַּנָּמֵר, וְקַל כַּנֶּשֶׁר, וְרָץ כַּצְּבִי, וְגִבּוֹר כָּאֲרִי, לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנוֹ, מִכָּאן אַתְּ לָמֵד שֶׁמְדַקְדֵּק עִם הַצַּדִּיקִים עַד כְּחוּט הַשַֹּׂעֲרָה.",
"וַיַּרְא פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר (במדבר כה, ז), וְכֻלָּם לֹא רָאוּ וְהָכְתִיב (במדבר כה, ו): לְעֵינֵי משֶׁה וּלְעֵינֵי כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא רָאָה מַעֲשֶׂה וְנִזְכַּר הֲלָכָה הַבּוֹעֵל אֲרָמִית קַנָּאִין פּוֹגְעִין בּוֹ. (במדבר כה, ז): וַיָּקָם מִתּוֹךְ הָעֵדָה, מֵהֵיכָן עָמַד, אֶלָּא שֶׁהָיוּ נוֹשְׂאִין וְנוֹתְנִין בַּדָּבָר אִם הוּא חַיָּב מִיתָה אִם לָאו, עָמַד מִתּוֹךְ הָעֵדָה וְנִתְנַדֵּב וְלָקַח רֹמַח בְּיָדוֹ, נָטַל שִׁנֵּי בַּרְזֶל בְּיָדוֹ וְהִנִּיחוֹ בְּחֵיקוֹ וְהִתְחִיל מִסְתַּמֵּךְ עַל הָעֵץ, שֶׁנִּתְיָרֵא מִפְּנֵי שִׁבְטוֹ שֶׁהִקִּיפוּ אוֹתוֹ, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ אֶצְלָם אָמְרוּ לוֹ לָמָּה בָּאתָ, אָמַר לָהֶם אַף אֲנִי בָּא לַעֲשׂוֹת צָרְכִּי, הִנִּיחוּהוּ וְנִכְנַס, שֶׁאִלְמָלֵא כֵן לֹא הִנִּיחוּהוּ לִכָּנֵס, (במדבר כה, ח): וַיָּבֹא אַחַר אִישׁ יִשְׂרָאֵל אֶל הַקֻּבָּה, דָּקַר שְׁנֵיהֶם זֶה עַל גַּב זֶה לְתוֹךְ טֻמְאַת שְׁנֵיהֶם, כְּדֵי שֶׁלֹא יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים לֹא הָיְתָה שָׁם טֻמְאָה, וְקִנֵּא לִשְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְעָשָׂה לוֹ שְׁנֵים עָשָׂר נִסִּים, הַנֵּס הָאֶחָד, דַּרְכָּן לִפְרשׁ זֶה מִזֶּה, וְהִדְבִּיקָן הַמַּלְאָךְ. הַנֵּס הַשֵּׁנִי, סָתַם פִּיהֶם הַמַּלְאָךְ, כְּדֵי שֶׁלֹא יִצְוְחוּ. הַשְּׁלִישִׁי, כִּוֵּן אֶת הָרוֹמַח כְּנֶגֶד הַקֳּבָה שֶׁלָּהּ, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא זַכְרוּתוֹ נִרְאָה בְּתוֹךְ הַקֳּבָה מִפְּנֵי הַנּוֹקְרָנִין, כְּדֵי שֶׁלֹא יִהְיוּ אוֹמְרִים אַף הוּא נִכְנַס וְעָשָׂה צָרְכּוֹ. הָרְבִיעִי, הֶאֱרִיךְ הַבַּרְזֶל כְּדֵי שֶׁיִּדְקֹר אֶת שְׁנֵיהֶם. הַחֲמִישִׁי, נָתַן כֹּחַ בִּזְרוֹעוֹ כְּדֵי שֶׁיַּגְבִּיהַּ אֶת שְׁנֵיהֶם. הַשִּׁשִּׁי, נָתַן כֹּחַ בָּעֵץ לִסְבֹּל אֶת שְׁנֵיהֶם. הַשְּׁבִיעִי, לֹא נִשְׁמְטוּ מִן הַזַּיִן אֶלָּא עָמְדוּ בִּמְקוֹמָן. הַשְּׁמִינִי, הֲפָכָן הַמַּלְאָךְ בְּרֹאשׁ הָרוֹמַח כְּתִקְנָן, לַרְאוֹת קְלוֹנָם לַכֹּל. הַתְּשִׁיעִי, לֹא הִטִּיפוּ דָם, שֶׁלֹא יִטַּמָּא פִּינְחָס. הָעֲשִׂירִי, שֶׁשָּׁמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוּחוֹתֵיהֶן שֶׁלֹא יָמוּתוּ וְיִטַּמָּא. הָאַחַד עָשָׂר, הִגְבִּיהַּ הַמַּלְאָךְ אֶת הַמַּשְׁקוֹף כְּדֵי שֶׁיֵּצְאוּ שְׁנֵיהֶם בֵּין כְּתֵפָיו תְּלוּיִן לְעֵינֵי הַכֹּל. הַשְּׁנֵים עָשָׂר. כְּשֶׁיָּצָא עָמְדוּ בְּנֵי שִׁבְטוֹ לִפְגֹּעַ בּוֹ, יָרַד הַמַּלְאָךְ וְנָגַף בָּהֶם. כְּשֶׁרָאָה פִּינְחָס שֶׁמְּבַקֵּשׁ לְכַלּוֹתָן, חֲבָטָן בַּקַּרְקַע וְעָמַד וְהִתְפַּלֵּל וְסִלְּקוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קו, ל): וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל, שֶׁהוּא עוֹשֶׂה אֶת הַדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כא, כב): וְנָתַן בִּפְלִלִים וגו', וּכְתִיב (במדבר כה, ט): וַיִּהְיוּ הַמֵּתִים בַּמַּגֵּפָה אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים אָלֶף, לְלַמֶּדְּךָ בְּכָל שָׁעָה שֶׁנּוֹפְלִים נִמְנִים, מָשָׁל לִזְאֵב שֶׁנָּפַל עַל הַצֹּאן, אָמַר בַּעַל הַצֹּאן לָרוֹעֶה חֲשֹׁב כַּמָּה חָסְרוּ, לְהוֹדִיעֲךָ כַּמָּה הַזְּנוּת מְרַחֶקֶת, שֶׁזֶּה יָחִיד וְעַל יָדוֹ נָפְלוּ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף מִיִּשְׂרָאֵל, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (משלי טז, יד): חֲמַת מֶלֶךְ מַלְאֲכֵי מָוֶת וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָה וגו', מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה עוֹבֵר וְסִיעָה שֶׁל נְעָרִים עוֹמְדִים, וְקִלֵּל אֶחָד מֵהֶן אֶת הַמֶּלֶךְ, נִתְמַלֵּא הַמֶּלֶךְ עֲלֵיהֶם חֵמָּה, בָּא תּוֹשָׁב אֶחָד שֶׁהָיָה בֵּינֵיהֶם וְנָתַן מִשְׂטָר אֶחָד לְאוֹתוֹ שֶׁקִּלֵּל אֶת הַמֶּלֶךְ, מִיָּד שָׁכְכָה חֲמָתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ. כָּךְ מִי גָרַם לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁתָּשׁוּב חֲמָתוֹ וְלֹא נִתְכַּלּוּ כָּל יִשְׂרָאֵל, הֱוֵי אוֹמֵר זֶה פִּינְחָס, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה עַל יְדֵי סִרְחוֹן הֵם נִמְנִים, אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא (הושע ב, א): וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר, בִּמְהֵרָה אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן."
],
[
"פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן (במדבר כה, יא), אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּדִין הוּא שֶׁיִּטֹּל שְׂכָרוֹ, (במדבר כה, יב): לָכֵן אֱמֹר הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם, גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם שֶׁנָּתַן לְפִנְחָס, שֶׁאֵין הָעוֹלָם מִתְנַהֵג אֶלָּא בְשָׁלוֹם, וְהַתּוֹרָה כֻּלָּהּ שָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ג, יז): דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם. וְאִם בָּא אָדָם מִן הַדֶּרֶךְ שׁוֹאֲלִין לוֹ שָׁלוֹם, וְכֵן שַׁחֲרִית שׁוֹאֲלִין לוֹ שָׁלוֹם, וּבְאֶמֶשׁ כָּךְ שׁוֹאֲלִין בְּשָׁלוֹם, שְׁמַע יִשְׂרָאֵל חוֹתְמִין פּוֹרֵס סֻכַּת שָׁלוֹם עַל עַמּוֹ, הַתְּפִלָּה חוֹתְמִין בְּשָׁלוֹם, בְּבִרְכַּת כֹּהֲנִים חוֹתְמִין בְּשָׁלוֹם. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא אֵין כְּלִי מַחְזִיק בְּרָכָה אֶלָּא שָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כט, יא): ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם.",
"וַיְדַבֵּר משֶׁה אֶל ה', יִפְקֹד ה' וגו' (במדבר כז, טו-טז), הֲלָכָה אִם רָאָה הַרְבֵּה אֻכְלוּסִין שֶׁל בְּנֵי אָדָם אוֹמֵר בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם חֲכַם הָרָזִים, כְּשֵׁם שֶׁאֵין פַּרְצוּפוֹתֵיהֶן דּוֹמִין זֶה לָזֶה, כָּךְ אֵין דַּעְתָּן שָׁוִין זֶה לָזֶה, אֶלָּא כָּל אֶחָד וְאֶחָד יֵשׁ לוֹ דֵעָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (איוב כח, כה): לַעֲשׂוֹת לָרוּחַ מִשְׁקָל, לָרוּחוֹת שֶׁל כָּל בְּרִיָּה וּבְרִיָּה. תֵּדַע לְךָ שֶׁהוּא כֵּן, שֶׁכֵּן משֶׁה מְבַקֵּשׁ מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּשְׁעַת מִיתָה אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ דַּעְתָּן שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וְאֵין דַּעְתָּן שֶׁל בָּנֶיךָ דּוֹמִין זֶה לָזֶה, וּכְשֶׁאֲנִי מִסְתַּלֵּק מֵהֶן בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ מַנֵּה עֲלֵיהֶם מַנְהִיג שֶׁיְהֵא סוֹבְלָם לְאֶחָד וְאֶחָד לְפִי דַעְתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: יִפְקֹד ה', הָרוּחַ אֵינוֹ אוֹמֵר, אֶלָּא הָרוּחֹת, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (ישעיה מה, יא): הָאֹתִיּוֹת שְׁאָלוּנִי עַל בָּנַי וְעַל פֹּעַל יָדַי תְּצַוֻּנִי. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה וְהָיָה לוֹ שׁוֹשְׁבִין, בְּכָל זְמַן שֶׁהַמֶּלֶךְ כּוֹעֵס עַל אִשְׁתּוֹ הַשּׁוֹשְׁבִין מְפַיֵּס וּמִתְרַצֶּה הַמֶּלֶךְ לְאִשְׁתּוֹ, בָּא הַשּׁוֹשְׁבִין לָמוּת הִתְחִיל מְבַקֵּשׁ מִן הַמֶּלֶךְ בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ תֵּן דַּעְתְּךָ עַל אִשְׁתְּךָ. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ, אִם אַתָּה מְצַוֵּנִי עַל אִשְׁתִּי צַוֵּה אֶת אִשְׁתִּי עָלַי שֶׁתְּהֵא זְהִירָה בִּכְבוֹדִי. כִּבְיָכוֹל כָּךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַד שֶׁאַתָּה מְצַוֵּנִי עֲלֵיהֶם יִפְקֹד ה', צַוֵּה אוֹתָם שֶׁיִּהְיוּ זְרִיזִין בִּכְבוֹדִי, מַה כְּתִיב (במדבר כח, ב): צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי, תְּחִלָּה הַסְדֵּר לָהֶן הַקָּרְבָּנוֹת.",
"מָה רָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיַחֵס פִּינְחָס אַחַר מַעֲשֶׂה זֶה, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁנִּדְקַּר זִמְרִי בֶּן סָלוּא, אָמְרוּ חֲכָמִים שִׁשָּׁה שֵׁמוֹת יֵשׁ לוֹ לְזִמְרִי, זִמְרִי, בֶּן סָלוּא, וְשָׁאוּל, בֶּן כְּנַעֲנִית, וּשְׁלֻמִיאֵל, בֶּן צוּרִי שַׁדָּי. זִמְרִי, שֶׁנַּעֲשָׂה עַל אוֹתָהּ מִדְיָנִית כְּבֵיצָה הַמּוּזֶרֶת. בֶּן סָלוּא, בֶּן שֶׁסִּלָּא עֲוֹן מִשְׁפַּחְתּוֹ. שָׁאוּל, שֶׁהִשְׁאִיל עַצְמוֹ לַעֲבֵרָה. בֶּן הַכְּנַעֲנִית, שֶׁעָשָׂה מַעֲשֵׂה כְנָעַן, וּמַה שְׁמוֹ, שְׁלֻמִיאֵל. אַתְּ מוֹצֵא בְּשָׁעָה שֶׁנִּדְקַר זִמְרִי עָמְדוּ הַשְּׁבָטִים עָלָיו וְאָמְרוּ רְאִיתֶם בֶּן פּוּטִיאֵל זֶה שֶׁפִּטֵּם אֲבִי אִמּוֹ עֲגָלִים לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים הָרַג נָשִׂיא מִיִּשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ בָּא הַכָּתוּב לְיַחֲסוֹ: פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן. (במדבר כה, יב): לָכֵן אֱמֹר הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם, שֶׁעֲדַיִן הוּא קַיָּם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (מלאכי ב, ה): בְּרִיתִי הָיְתָה אִתּוֹ הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם וָאֶתְּנֵם לוֹ מוֹרָא וַיִּירָאֵנִי וּמִפְּנֵי שְׁמִי נִחַת הוּא. (במדבר כה, יג): וְהָיְתָה לוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו, וַיְכַפֵּר, וְכִי קָרְבָּן הִקְרִיב שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ כַּפָּרָה, אֶלָּא לְלַמֶּדְךָ שֶׁכָּל הַשּׁוֹפֵךְ דָּמָן שֶׁל רְשָׁעִים כְּאִלּוּ הִקְרִיב קָרְבָּן. (במדבר כה, יד): וְשֵׁם אִישׁ יִשְׂרָאֵל הַמֻּכֶּה אֲשֶׁר הֻכָּה אֶת הַמִּדְיָנִית, כְּשֵׁם שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְעַסֵּק בְּשִׁבְחָן שֶׁל צַדִּיקִים לְפַרְסֵם בָּעוֹלָם, כָּךְ מִתְעַסֵּק בִּגְנוּתָן שֶׁל רְשָׁעִים לְפַרְסְמָן בָּעוֹלָם, פִּינְחָס, פִּרְסְמוֹ לְשֶׁבַח. וְזִמְרִי, לִגְנַאי. עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (משלי י, ז): זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב. (במדבר כה, יד): נְשִׂיא בֵית אָב לַשִּׁמְעֹנִי, שֶׁכָּל הַפּוֹגֵם אֶת עַצְמוֹ פּוֹגֵם אֶת מִשְׁפַּחְתּוֹ עִמּוֹ, זִמְרִי בֶּן סָלוּא, הַכָּתוּב מִתַּמֵּהַּ עָלָיו (קהלת י, ח): וּפֹרֵץ גָּדֵר יִשְׁכֶנּוּ נָחָשׁ, אָבִיו קִנֵּא עַל הַזְּנוּת תְּחִלָּה (בראשית לד, כה): וַיִּקְחוּ שְׁנֵי בְנֵי יַעֲקֹב שִׁמְעוֹן וְלֵוִי, וְזֶה פָּרַץ גָּדֵר שֶׁגָּדַר אָבִיו. (במדבר כה, טו): וְשֵׁם הָאִשָּׁה הַמֻּכָּה, רֹאשׁ אֻמּוֹת בֵּית אָב וגו', לְהוֹדִיעֲךָ עַד הֵיכָן נָתְנוּ הַמִּדְיָנִים עַצְמָן, שֶׁבַּת מֶלֶךְ הִפְקִירוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר לא, ח): וְאֶת מַלְכֵי מִדְיָן הָרְגוּ עַל חַלְלֵיהֶם, צוּר גָּדוֹל מִכֻּלָּם, מֶלֶךְ הוּא וְהִפְקִיר אֶת בִּתּוֹ, מִי לֹא הָיָה מַפְקִיר, וּלְפִי שֶׁבִּזָּה אֶת עַצְמוֹ וּפִרְסֵם אֶת בִּתּוֹ בְּקָלוֹן גְּרָעוֹ הַכָּתוּב וּכְתָבוֹ שְׁלִישִׁי, אֲבָל הוּא מֶלֶךְ שֶׁבְּכֻלָּם רֹאשׁ אֻמּוֹת בֵּית אָב בְּמִדְיָן הוּא.",
"צָרוֹר אֶת הַמִּדְיָנִים, לָמָּה (במדבר כה, יח): כִּי צֹרְרִים הֵם לָכֶם, מִכָּן אָמְרוּ חֲכָמִים בָּא לְהָרְגֶּךָ הַשְׁכֵּם לְהָרְגוֹ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר מִנַּיִן שֶׁהַמַּחְטִיא אֶת הָאָדָם יוֹתֵר מִן הַהוֹרְגוֹ, שֶׁהַהוֹרֵג הוֹרֵג בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְיֵשׁ לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, וְהַמַּחְטִיא הוֹרְגוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. שְׁתֵּי אֻמּוֹת קִדְמוּ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּחֶרֶב, וּשְׁתַּיִם בַּעֲבֵרָה, הַמִּצְרִים וַאֲדוֹמִים קִדְּמוּ בְּחֶרֶב (שמות טו, ט): אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִֹּׂיג, אָרִיק חַרְבִּי. (במדבר כ, יח): וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֱדוֹם לֹא תַעֲבֹר בִּי פֶּן בַּחֶרֶב אֵצֵא לִקְרָאתֶךָ. וּשְׁתַּיִם בַּעֲבֵרָה, מוֹאָבִים וְעַמּוֹנִים, עַל אֵלֶּה שֶׁקִּדְּמוּ בְּחֶרֶב, כְּתִיב (דברים כג, ח): לֹא תְתַעֵב אֲדֹמִי, לֹא תְתַעֵב מִצְרִי, אֲבָל אֵלּוּ שֶׁקִּדְּמוּ בַּעֲבֵרָה לְהַחְטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל (דברים כג, ד): לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי, גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי, עַד עוֹלָם.",
"צָרוֹר אֶת הַמִּדְיָנִים, אַף עַל פִּי שֶׁכָּתַבְתִּי (דברים כ, י): כִּי תִקְרַב אֶל עִיר לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ לְשָׁלוֹם, לְאֵלּוּ לֹא תַעֲשׂוּ כֵן (דברים כג, ז): לֹא תִדְרשׁ שְׁלֹמָם וְטֹבָתָם, אַתְּ מוֹצֵא בְּמִי שֶׁבָּא עִמָּהֶם בְּמִדַּת רַחֲמִים לְסוֹף בָּא לִידֵי בִזָּיוֹן מִלְחָמוֹת וְצָרוֹר, וְאֵיזֶה זֶה דָּוִד (שמואל ב י, ב): וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶעֱשֶׂה חֶסֶד עִם חָנוּן בֶּן נָחָשׁ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה תַעֲבֹר עַל דְּבָרַי, אֲנִי כָתַבְתִּי: לֹא תִדְרשׁ שְׁלֹמָם וְטֹבָתָם, וְאַתָּה עוֹשֶׂה עִמָּם גְּמִילוּת חֶסֶד (קהלת ז, טז): אַל תְּהִי צַדִּיק הַרְבֵּה, שֶׁלֹא יְהֵא אָדָם מְוַתֵּר עַל הַתּוֹרָה, וְזֶה שׁוֹלֵחַ לְנַחֵם בְּנֵי עַמּוֹן וְלַעֲשׂוֹת עִמּוֹ חֶסֶד, סוֹף בָּא לִידֵי בִּזָּיוֹן (שמואל ב י, ד): וַיִּקַּח חָנוּן אֶת עַבְדֵּי דָוִד וַיְגַלַּח אֶת חֲצִי זְקָנָם וַיִּכְרֹת אֶת מַדְוֵיהֶם בַּחֵצִי עַד שְׁתוֹתֵיהֶם וַיְשַׁלְּחֵם, וּבָא לִידֵי מִלְחָמָה עִם אֲרַם נַהֲרַיִם וּמַלְכֵי צוֹבָה וּמַלְכֵי מַעֲכָה וְעִם בְּנֵי עַמּוֹן, אַרְבָּעָה אֻמּוֹת, וּכְתִיב (שמואל ב י, ט): וַיַּרְא יוֹאָב כִּי הָיְתָה אֵלָיו פְּנֵי הַמִּלְחָמָה וגו', מִי גָרַם לְדָוִד כָּךְ, שֶׁבִּקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת טוֹבָה עִם מִי שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: לֹא תִדְרשׁ שְׁלֹמָם, לְכָךְ כְּתִיב צָרוֹר אֶת וגו'.",
"דָּבָר אַחֵר, צָרוֹר אֶת הַמִּדְיָנִים, לְפִי שֶׁכָּתַבְתִּי (דברים כ, יט): כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ, לְאֵלּוּ לֹא תַעֲשׂוּ כֵן, אֶלָּא חַבְּלוּ אִילָנוֹתֵיהֶן, וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּשָׁעָה שֶׁהָלַךְ יוֹרָם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לְהִלָּחֵם בְּמוֹאָב (מלכים ב ג, ט): וַיָּסֹבּוּ דֶּרֶךְ שִׁבְעַת יָמִים וְלֹא הָיָה מַיִּם לַמַּחֲנֶה וְלַבְּהֵמָה, הִתְחִילוּ בּוֹכִים, (מלכים ב ג, י): וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֲהָהּ כִּי קָרָא ה' לִשְׁלשֶׁת הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה לָתֵת אוֹתָם בְּיַד מוֹאָב. הֱשִׁיבוֹ יְהוֹשָׁפָט (מלכים ב ג, יא): הַאֵין פֹּה נָבִיא לַה' וְנִדְרְשָׁה אֶת ה' מֵאוֹתוֹ וַיַּעַן אֶחָד מֵעַבְדֵי מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר פֹּה אֱלִישָׁע בֶּן שָׁפָט אֲשֶׁר יָצַק מַיִם עַל יְדֵי אֵלִיָּהוּ, לְהוֹדִיעַ רִשְׁעוֹ שֶׁל יוֹרָם שֶׁלֹא הָיָה מוֹדֶה בוֹ, וְלֹא הוֹדָה בוֹ אֶלָּא יְהוֹשָׁפָט (מלכים ב ג, יב): וַיֹּאמֶר יְהוֹשָׁפָט יֵשׁ אוֹתוֹ דְּבַר ה' וַיֵּרְדוּ אֵלָיו מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וִיהוֹשָׁפָט, לָמָּה לֹא נֶאֱמַר כָּאן בִּיהוֹשָׁפָט, מֶלֶךְ, לְהוֹדִיעֲךָ עִנְוְתָנוּתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ צַדִּיק שֶׁלֹא רָצָה לֵירֵד לִפְנֵי הַנָּבִיא בְּבִגְדֵי מַלְכוּת אֶלָּא כְּחָבֵר הֶדְיוֹט. וְיֵשׁ אוֹמְרִים מִפְּנֵי שֶׁנִּגְזְרָה גְּזֵרָה שֶׁיֵּהָרֵג עִם אַחְאָב, הָיָה הַכָּתוּב מוֹנֶה לִבְנוֹ מֵאוֹתָהּ שָׁעָה, לְפִיכָךְ לֹא נִכְתַּב מֶלֶךְ, וּבִשְׂכַר שֶׁיָּרְדוּ לִפְנֵי הַנָּבִיא זָכוּ לִרְאוֹת כָּל הַנִּסִּים. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָם אֱלִישָׁע, אָמַר לְמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל (מלכים ב ג, יג): מַה לִּי וָלָךְ לֵךְ אֶל נְבִיאֵי אָבִיךָ וְאֶל נְבִיאֵי אִמֶּךָ, שֶׁלֹא שָׁאַל בּוֹ מִיָּמָיו, הִתְחִיל מִתְחַנֵּן לְפָנָיו (מלכים ב ג, יג): וַיֹּאמֶר לוֹ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אַל כִּי קָרָא ה' לִשְׁלשֶׁת הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה לָתֵת אוֹתָם בְּיַד מוֹאָב. (מלכים ב ג, יד יז): וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע חַי ה' צְבָאוֹת אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו כִּי לוּלֵי פְּנֵי יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה אֲנִי נֹשֵׂא אִם אַבִּיט אֵלֶיךָ וְאִם אֶרְאֶךָּ, וְעַתָּה קְחוּ לִי מְנַגֵּן וגו', כִּי כֹה אָמַר ה' לֹא תִרְאוּ רוּחַ וְלֹא תִרְאוּ גֶשֶׁם וְהַנַּחַל הַהוּא יִמָּלֵא מָיִם וּשְׁתִיתֶם אַתֶּם וּמִקְנֵיכֶם, נָתַן לָהֶם מַיִם מַה שֶּׁהָיוּ צְרִיכִין, וְעוֹד אָמַר לָהֶם, הַמּוֹאָבִים בְּיֶדְכֶם (מלכים ב ג, יח יט): וְנָתַן אֶת מוֹאָב בְּיֶדְכֶם, וְהִכִּיתֶם כָּל עִיר מִבְצָר, וְכָל עֵץ טוֹב תַּפִּילוּ וְכָל מַעְיְנֵי מַיִם תִּסְתֹּמוּ, אָמְרוּ לוֹ הַתּוֹרָה אָמְרָה: לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ, וְאַתָּה אוֹמֵר כֵּן, אָמַר לָהֶם עַל כָּל הָאֻמּוֹת צִוָּה דָּבָר זֶה, וְזוֹ קַלָּה וּבְזוּיָה הִיא, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב ג, יח): וְנָקַל זֹאת בְּעֵינֵי ה' וְנָתַן אֶת מוֹאָב בְּיֶדְכֶם, שֶׁאָמַר (דברים כג, ז): לֹא תִדְרשׁ שְׁלֹמָם וְטֹבָתָם, אֵלּוּ אִילָנוֹת טוֹבוֹת, לְכָךְ נֶאֱמַר: צָרוֹר אֶת הַמִּדְיָנִים.",
"וַיְהִי אַחֲרֵי הַמַּגֵּפָה, שְׂאוּ (במדבר כו, א ב), כָּל מָקוֹם שֶׁנּוֹפְלִין הֻזְקְקוּ לְמִנְיָן, מָשָׁל לִזְאֵב שֶׁנִּכְנַס לְתוֹךְ הַצֹּאן, הוּרַד בַּעַל הַצֹּאן לִמְנוֹתָן מֶה חָסְרוּ. דָּבָר אַחֵר, לָמָּה מָנָה אוֹתָן, מָשָׁל לְרוֹעֶה שֶׁמָּסַר לוֹ בַּעַל הַבַּיִת צֹאנוֹ בְּמִנְיָן, הִשְׁלִים הָרוֹעֶה שְׁמִירָתוֹ, כְּשֶׁמַּחֲזִירָן צָרִיךְ לִמְנוֹתָן. כְּשֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם מְסָרָן לְמשֶׁה בְּמִנְיָן, דִּכְתִיב (במדבר א, א ב): וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי, שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וגו' (שמות יב, לז): וַיִּסְּעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס סֻכֹּתָה כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי, הֲרֵי קִבְּלָן בְּמִצְרַיִם בְּמִנְיָן, בָּא לִפָּטֵר מִן הָעוֹלָם בְּעַרְבוֹת מוֹאָב הֶחֱזִירָם בְּמִנְיָן.",
"לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ (במדבר כו, נג), וּמִי הֵן, לָעוֹמְדִים בְּעַרְבוֹת מוֹאָב, וַהֲלוֹא לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם נִתְחַלְּקָה הָאָרֶץ, דִּכְתִיב (שמות ו, ח): וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה, מִפְּנֵי מָה לֹא חִלְּקָהּ לָהֶן, לְפִי שֶׁצָּפוּי לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁסּוֹף עֲתִידִין מִשְׁפָּחוֹת לִכְלוֹת מֵהֶן, וּמִי הֵן, אֵלּוּ שֶׁכְּתוּבוֹת לְמַעְלָן (בראשית מו, י) (שמות ו, טו): וּבְנֵי שִׁמְעוֹן יְמוּאֵל וְיָמִין וְאֹהַד וְיָכִין וְצֹחַר וְשָׁאוּל בֶּן הַכְּנַעֲנִית, הֲרֵי שִׁשָּׁה, כְּשֶׁאַתָּה קוֹרֵא (במדבר כו, יב): לִנְמוּאֵל מִשְׁפַּחַת הַנְּמוּאֵלִי, אֵין שָׁם אֶחָד, וְכֵן בְּבִנְיָמִין (בראשית מו, כא): וּבְנֵי בִּנְיָמִן בֶּלַע וָבֶכֶר וגו', הֲרֵי עֲשָׂרָה, וּכְשֶׁבָּא אַתָּה לִמְנוֹתָן (במדבר כו, לח לט): לְבֶלַע מִשְׁפַּחַת הַבַּלְעִי וגו', חָסְרוּ חֲמִשָּׁה מִן הַבָּנִים, הֲרֵי שֵׁשׁ מִשְׁפָּחוֹת עַל הַזְּנוּת בַּעֲצַת בִּלְעָם אֵין שֶׁאֵינָהּ עוֹשָׂה אֶת שֶׁלָּה, לְכָךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מָה אֲנִי מְחַלֵּק אֶת הָאָרֶץ לִבְנֵי אָדָם הָעֲתִידִים לָמוּת, כֵּיוָן שֶׁבָּאוּ לְעַרְבוֹת מוֹאָב וְעָמְדוּ עַל בָּרְיָם, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ.",
"זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (משלי יח, יח): מִדְיָנִים יַשְׁבִּית הַגּוֹרָל, לְפִי שֶׁכָּתַב סִימָן כָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט מִיַּעֲקֹב (בראשית מט, יג): זְבוּלֻן לְחֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן, (בראשית מט, יב): יִשָֹּׂשכָר רֹבֵץ בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם, (בראשית מט, כ): מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ, אֵין לְךָ רְשׁוּת לְחַלֵּק אֶלָּא עַל פִּי הַגּוֹרָל, וּמַעֲשֵׂה נִסִּים הָיָה בַּגּוֹרָל, אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן מֻלְבָּשׁ אוּרִים וְתֻמִּים, וְקַלְפֵּי הַגּוֹרָל לִפְנֵי יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע יח, ו): וְיָרִיתִי לָכֶם גּוֹרָל פֹּה לִפְנֵי ה', וְעַד שֶׁלֹא יַעֲלֶה הַגּוֹרָל, אֶלְעָזָר אוֹמֵר בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ גּוֹרַל שֵׁבֶט פְּלוֹנִי עוֹלֶה שֶׁיִּטֹּל מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי, וִיהוֹשֻׁעַ פּוֹשֵׁט יָדוֹ וְעוֹלֶה, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע יט, נא): אֵלֶּה הַנְּחָלֹת אֲשֶׁר נִחֲלוּ אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, וְזוֹ הָיְתָה יְתֵרָה שֶׁהָיָה הַגּוֹרָל צוֹוֵחַ בִּשְׁעַת עֲלִיָּתוֹ, אֲנִי גּוֹרַל פְּלוֹנִי הַשֵּׁבֶט, עָלִיתִי לִי בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי, וּמִנַּיִן שֶׁהָיָה הַגּוֹרָל מְדַבֵּר, דִּכְתִיב (במדבר כו, נו): עַל פִּי הַגּוֹרָל.",
"וַתִּקְרַבְנָה בְּנוֹת צְלָפְחָד (במדבר כז, א), אוֹתוֹ הַדּוֹר הָיוּ הַנָּשִׁים גּוֹדְרוֹת מַה שֶּׁהָאֲנָשִׁים פּוֹרְצִים, שֶׁכֵּן אַתְּ מוֹצֵא שֶׁאָמַר לָהֶן אַהֲרֹן (שמות לב, ב): פָּרְקוּ נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאָזְנֵי נְשֵׁיכֶם, וְלֹא רָצוּ הַנָּשִׁים וּמִחוּ בְּבַעֲלֵיהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, ג): וַיִּתְפָּרְקוּ כָּל הָעָם אֶת נִזְמֵי הַזָּהָב וגו', וְהַנָּשִׁים לֹא נִשְׁתַּתְּפוּ עִמָּהֶן בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, וְכֵן בַּמְּרַגְּלִים שֶׁהוֹצִיאוּ דִּבָּה (במדבר יד, לו): וַיָּשֻׁבוּ וַיַּלִּינוּ עָלָיו אֶת כָּל הָעֵדָה, וַעֲלֵיהֶם נִגְזְרָה גְּזֵרָה, שֶׁאָמְרוּ (במדבר יג, לא): לֹא נוּכַל לַעֲלוֹת, אֲבָל הַנָּשִׁים לֹא הָיוּ עִמָּהֶם בָּעֵצָה, שֶׁכָּתוּב לְמַעְלָה מִן הַפָּרָשָׁה (במדבר כו, סה): כִּי אָמַר ה' לָהֶם מוֹת יָמֻתוּ בַּמִּדְבָּר וְלֹא נוֹתַר מֵהֶם אִישׁ כִּי אִם כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה, אִישׁ וְלֹא אִשָּׁה, עַל מַה שֶׁלֹא רָצוּ לִכָּנֵס לָאָרֶץ, אֲבָל הַנָּשִׁים קָרְבוּ לְבַקֵּשׁ נַחֲלָה בָּאָרֶץ, לְכָךְ נִכְתְּבָה פָּרָשָׁה זוֹ סָמוּךְ לְמִיתַת דּוֹר הַמִּדְבָּר, שֶׁמִּשָּׁם פָּרְצוּ הָאֲנָשִׁים וְגָדְרוּ הַנָּשִׁים.",
"דָּבָר אַחֵר, וַתִּקְרַבְנָה בְּנוֹת צְלָפְחָד וגו', גְּדֻלָּה לָהֶן וּגְדֻלָּה לַאֲבִיהֶן, גְדֻלָּה לְמָכִיר וּגְדֻלָּה לְיוֹסֵף שֶׁכָּךְ יָצְאוּ מִמֶּנּוּ נָשִׁים חֲכָמוֹת וְצִדְקָנִיּוֹת, מָה חָכְמָתָן, שֶׁלְּפִי שָׁעָה דִּבְּרוּ, שֶׁהָיָה משֶׁה עוֹסֵק בְּפָרָשַׁת נַחֲלוֹת, (במדבר כו, נג): לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ, אָמְרוּ לוֹ אִם כְּבֵן אָנוּ נִירַשׁ כְּבֵן וְאִם לָאו תִּתְיַבֵּם אִמֵּנּוּ, מִיָּד (במדבר כז, כה): וַיַּקְרֵב משֶׁה אֶת מִשְׁפָּטָן לִפְנֵי ה', צִדְקָנִיּוֹת הָיוּ שֶׁלֹא נִשְֹּׂאוּ אֶלָּא לְהָגוּן לָהֶם, וְלָמָּה זִמְנָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה בָּאַחֲרוֹנָה, שֶׁלֹא יִרְאֶה משֶׁה עַצְמוֹ שֶׁפֵּרַשׁ מִן הָאִשָּׁה אַרְבָּעִים שָׁנָה, הוֹדִיעוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּאֵלּוּ לוֹמַר הֲרֵי הַנָּשִׁים שֶׁלֹא נִצְטַוּוּ לֹא נִשְֹּׂאוּ אֶלָּא לְהָגוּן לָהֶם.",
"וּכְתִיב וַיַּקְרֵב משֶׁה אֶת מִשְׁפָּטָן, יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהִפְלִיא מִן משֶׁה שֶׁיֵּשׁ צַדִּיקִים שֶׁנִּתְגָּאוּ בִּדְבַר מִצְוָה וְהִתִּישׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת כֹּחָן, אַתְּ מוֹצֵא שֶׁאָמַר דָּוִד (תהלים קיט, נד): זְמִרוֹת הָיוּ לִי חֻקֶּיךָ, לוֹמַר שֶׁקַּלּוֹת וּרְגִילוֹת כִּזְּמִירוֹת, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַיֶּיךָ שֶׁסּוֹפְךָ לִטְעוֹת בְּדָבָר שֶׁהַתִּינוֹקוֹת קוֹרִין, כְּשֶׁהֶעֱלָה אֶת הָאָרוֹן טָעָה וּנְתָנוֹ עַל הָעֲגָלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב ו, ג): וַיַּרְכִּבוּ אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים אֶל עֲגָלָה חֲדָשָׁה, תָּלָה הָאָרוֹן עַצְמוֹ בָּאֲוִיר וְנִשְׁמְטוּ הַפָּרוֹת מִתַּחְתָּיו, קָרַב עֻזָּא לְסָמְכוֹ (שמואל ב ו, ז): וַיַּכֵּהוּ שָׁם הָאֱלֹהִים עַל הַשַּׁל, מִפְּנֵי שֶׁשִּׁגְּגַת תַּלְמוּד עוֹלָה זָדוֹן, (שמואל ב ו, ח): וַיִּחַר לְדָוִד עַל אֲשֶׁר פָּרַץ ה' פֶּרֶץ בְּעֻזָּה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְלֹא אָמַרְתָּ זְמִרוֹת הָיוּ לִי חֻקֶּיךָ, וְלֹא לָמַדְתָּ (במדבר ז, ט): וְלִבְנֵי קְהָת לֹא נָתָן כִּי עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ עֲלֵיהֶם בַּכָּתֵף יִשָֹּׂאוּ, הִתְחִיל תּוֹהֶא (דברי הימים א טו, יג): פָּרַץ ה' אֱלֹהֵינוּ בָּנוּ כִּי לֹא דְרַשְׁנֻהוּ כַּמִּשְׁפָּט. וְכֵן משֶׁה מִפְּנֵי שֶׁאָמַר (דברים א, יז): וְהַדָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה מִכֶּם תַּקְרִבוּן אֵלַי וּשְׁמַעְתִּיו, הִתִּישׁ כֹּחוֹ, מָשָׁל לְשֻׁלְחָנִי שֶׁאָמַר לְתַלְמִידוֹ אִם יָבוֹאוּ לְךָ סְלָעִים לִפְרֹט פְּרֹט, וְאִם תָּבוֹאוּ מַרְגָּלִיּוֹת הֲבִיאֵם אֵלַי, בָּאת אֶצְלוֹ חוּלְיָא אַחַת שֶׁל זְכוּכִית, הוֹלִיכָהּ אֵצֶל רַבּוֹ, הָלַךְ רַבּוֹ לְהַרְאוֹתָהּ לְאַחֵר, אַף כָּךְ משֶׁה אָמַר: הַדָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה מִכֶּם וגו', בָּאוּ בְּנוֹת צְלָפְחָד וְהִפְלִיא מִמֶּנּוּ וַיַּקְרֵב משֶׁה אֶת מִשְׁפָּטָן לִפְנֵי ה'. (במדבר כז, ז): כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת, כָּךְ הוּא הַדִּין, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְלֹא אָמַרְתָּ: הַדָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה מִכֶּם וגו', הַדִּין שֶׁאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ הַנָּשִׁים דָּנִין אוֹתוֹ. דָּבָר אַחֵר, וַיַּקְרֵב משֶׁה וגו', רֵישׁ לָקִישׁ אוֹמֵר יוֹדֵעַ הָיָה משֶׁה רַבֵּינוּ אֶת הַדִּין הַזֶּה, אֶלָּא בָּאוּ לִפְנֵי שָׂרֵי עֲשָׂרוֹת תְּחִלָּה, אָמְרוּ דִּין שֶׁל נְחָלוֹת הוּא, וְאֵין זֶה שֶׁלָּנוּ אֶלָּא שֶׁל גְּדוֹלִים מִמֶּנּוּ. בָּאוּ אֵצֶל שָׂרֵי חֲמִישִׁים, רָאוּ שֶׁכִּבְּדוּ אוֹתָן שָׂרֵי עֲשָׂרוֹת, אָמְרוּ שָׂרֵי חֲמִשִּׁים אַף אָנוּ יֵשׁ גְּדוֹלִים מִמֶּנּוּ. וְכֵן לְשָׂרֵי מֵאוֹת, וְכֵן לְשָׂרֵי אֲלָפִים, וְכֵן לַנְּשִׂיאִים, הֵשִׁיבוּ לָהֶם כֻּלָּם כָּעִנְיָן הַזֶּה שֶׁלֹא רָצוּ לִפְתּוֹחַ פֶּה לִפְנֵי מִי שֶׁגָּדוֹל מֵהֶם. הָלְכוּ לִפְנֵי אֶלְעָזָר, אָמַר לָהֶם הֲרֵי משֶׁה רַבֵּינוּ, בָּאוּ אֵלּוּ וְאֵלּוּ לִפְנֵי משֶׁה, רָאָה משֶׁה שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד כִּבֵּד אֶת מִי שֶׁגָּדוֹל מִמֶּנּוּ, אָמַר, אִם אֹמַר לָהֶם אֶת הַדִּין אֶטֹּל אֶת הַגְּדֻלָּה, אָמַר לָהֶם אַף אֲנִי יֵשׁ גָּדוֹל מִמֶּנִּי, לְפִיכָךְ וַיַּקְרֵב משֶׁה אֶת מִשְׁפָּטָן וגו'. הֱשִׁיבוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת, שֶׁהוֹדָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְדִבּוּרָן. (במדבר כז, ז): נָתֹן תִּתֵּן לָהֶם, תֵּן לָהֶם מְטַלְטְלִין וּבַכְרוּת אָב, בְּנִכְסֵי חֵפֶר נָטְלוּ שְׁלשָׁה חֲלָקִים, חֵלֶק אֲבִיהֶם שֶׁהָיָה מִיּוֹצְאֵי מִצְרַיִם, וְחֶלְקוֹ עִם אֶחָיו בְּנִכְסֵי חֵפֶר, שֶׁהָיָה בְּכוֹר וְנָטַל שְׁנֵי חֲלָקִים. דָּבָר אַחֵר, נָתֹן תִּתֵּן לָהֶם, שֶׁנָּטְלוּ בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וְקָרְבוּ לִפְנֵי יְהוֹשֻׁעַ וְאֶלְעָזָר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע יז, ד): וַתִּקְרַבְנָה לִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְלִפְנֵי יְהוֹשֻׁעַ וְלִפְנֵי הַנְּשִׂיאִים לֵאמֹר ה' צִוָּה [ביד] אֶת משֶׁה וגו'. וְאַף יַעֲקֹב אָבִינוּ רָאָה שֶׁנּוֹטְלוֹת מִיכָּן (בראשית מט, כב): בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי שׁוּר, זֶה הַיַּרְדֵּן, שֶׁנַּעֲשָׂה לְמשֶׁה כְּחוֹמָה שֶׁלֹא יִכָּנֵס לָאָרֶץ, וְאוֹמֵר לְיוֹסֵף בְּנוֹתֶיךָ נוֹטְלוֹת כָּאן וְכָאן. (במדבר כז, ז): וְהַעֲבַרְתָּ אֶת נַחֲלַת אֲבִיהֶן לָהֶן. נֶאֱמַר בִּירוּשַׁת הַבֵּן (במדבר כז, ט יא): וּנְתַתֶּם, וּבְבַת (במדבר כז, ח): וְהַעֲבַרְתֶּם, שֶׁהַבַּת מַעֲבֶרֶת נַחֲלָה מִן שֵׁבֶט לְשֵׁבֶט (במדבר כז, יא): וְהָיְתָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְחֻקַּת מִשְׁפָּט, שֶׁהַנְּחָלוֹת יוֹצְאוֹת בְּדַיָּנִין,",
"וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה לֵאמֹר, עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה, הַר נְבוֹ (במדבר כז, יב) (דברים לב, מח מט), מָה רָאָה לוֹמַר אַחַר פָּרָשַׁת נְחָלוֹת, אֶלָּא שֶׁשָּׁמַע משֶׁה רַבֵּינוּ (במדבר כז, ז): נָתֹן תִּתֵּן לָהֶם, סָבַר שֶׁנִּתְרַצָּה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָמַר הֲרֵינִי מַנְחִיל אֶת יִשְׂרָאֵל. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גְּזֵרָתִי בִּמְקוֹמָהּ עוֹמֶדֶת, עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים וגו' כַּאֲשֶׁר נֶאֱסַף אַהֲרֹן אָחִיךָ, אֵין אַתְּ יָפֶה מֵאָחִיךָ.",
"וַיְדַבֵּר משֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר, יִפְקֹד ה' אֱלֹהֵי הָרוּחֹת (במדבר כז, טו טז), כָּל מִי שֶׁמְבַקֵּשׁ צָרְכֵי צִבּוּר כְּאִלּוּ בָּא בִּזְרוֹעַ. יִפְקֹד ה', מָה רָאָה לְבַקֵּשׁ הַדָּבָר הַזֶּה אַחַר סֵדֶר נְחָלוֹת, אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁיָּרְשׁוּ בְּנוֹת צְלָפְחָד אֲבִיהֶן, אָמַר משֶׁה הֲרֵי הַשָּׁעָה שֶׁאֶתְבַּע בָּהּ צָרְכִּי, אִם הַבָּנוֹת יוֹרְשׁוֹת בְּדִין הוּא שֶׁיִּרְשׁוּ בָּנַי אֶת כְּבוֹדִי. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (משלי כז, יח): נֹצֵר תְּאֵנָה יֹאכַל פִּרְיָהּ, בָּנֶיךָ יָשְׁבוּ לָהֶם וְלֹא עָסְקוּ בַּתּוֹרָה, יְהוֹשֻׁעַ הַרְבֵּה שֵׁרֶתְךָ וְהַרְבֵּה חָלַק לְךָ כָּבוֹד, וְהוּא הָיָה מַשְׁכִּים וּמַעֲרִיב בְּבֵית הַוַּעַד שֶׁלְּךָ, הוּא הָיָה מְסַדֵּר אֶת הַסַּפְסָלִים, וְהוּא פּוֹרֵס אֶת הַמַּחְצְלָאוֹת, הוֹאִיל וְהוּא שֵׁרֶתְךָ בְּכָל כֹּחוֹ, כְּדַאי הוּא שֶׁיְּשַׁמֵּשׁ אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁאֵינוֹ מְאַבֵּד שְׂכָרוֹ, (במדבר כז, יח): קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: נֹצֵר תְּאֵנָה יֹאכַל פִּרְיָהּ.",
"דָּבָר אַחֵר, יִפְקֹד ה', מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁרָאָה אִשָּׁה אַחַת יְתוֹמָה, בִּקֵּשׁ לִטֹּל אוֹתָהּ לוֹ לְאִשָּׁה, שָׁלַח לְתָבְעָהּ, אָמְרָה אֵינִי כְּדַאי לְהִנָּשֵׂא לַמֶּלֶךְ, שָׁלַח לְתָבְעָהּ שֶׁבַע פְּעָמִים, וְלֹא הָיְתָה מְבַקֶּשֶׁת, לְסוֹף נִשַֹּׂאת לוֹ. לְאַחַר זְמַן כָּעַס עָלֶיהָ הַמֶּלֶךְ וּבִקֵּשׁ לְגָרְשָׁהּ, אָמְרָה אֲנִי לֹא בִקַּשְׁתִּי לְהִנָּשֵׂא לָךְ אַתָּה בִּקַּשְׁתָּ אוֹתִי, הוֹאִיל וְכָךְ גָּזַרְתָּ לְגָרְשֵׁנִי וְלִטֹּל אַחֶרֶת, אַל תַּעֲשֶׂה לָזוֹ כְּשֵׁם שֶׁעָשִׂיתָ לִי. כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמֵנִי שִׁבְעָה יָמִים הָיָה מְפַתֵּהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיֵּלֵךְ בִּשְׁלִיחוּתוֹ, וְהָיָה אוֹמֵר לוֹ (שמות ד, יג): שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח, (שמות ד, י): לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי גַּם מִתְּמוֹל גַּם מִשִּׁלְשֹׁם, הֲרֵי שִׁבְעָה יָמִים, לְאַחַר זְמַן פִּיְּסוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהָלַךְ בִּשְׁלִיחוּתוֹ וְעָשָׂה כָּל אוֹתָן הַנִּסִּים עַל יָדוֹ, בַּסּוֹף אָמַר לוֹ (במדבר כ, יב): לֹא תָבִיאוּ, אָמַר לוֹ משֶׁה רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲנִי לֹא בִקַּשְׁתִּי לַהֲלֹךְ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (דברים ג, כד): אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ וגו', הוֹאִיל וְכָךְ גָּזַרְתָּ עָלַי, אוֹתוֹ שֶׁיִּכָּנֵס אַל תַּעַשׂ לוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשִׂיתָ לִי, אֶלָּא (במדבר כז, יז): אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (במדבר כז, יח): קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן. וְעָשָׂה משֶׁה בְּטוּב עַיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כב, ט): טוֹב עַיִן הוּא יְבֹרָךְ. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁאָמַר לְבֶן בֵּיתוֹ תֵּן לִפְלוֹנִי סְאָה שֶׁל חִטִּים, הָלַךְ וְנָתַן לוֹ סְאָתַיִם, אָמַר לוֹ הֲרֵי סְאָה מִשֶּׁל מֶלֶךְ וּסְאָה מִשֶּׁלִּי. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה (במדבר כז, יח): וְסָמַכְתָּ אֶת יָדְךָ עָלָיו, יַד אַחַת, מֶה עָשָׂה (במדבר כז, כג): וַיִּסְמֹךְ אֶת יָדָיו וַיְצַוֵּהוּ, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: טוֹב עַיִן הוּא יְבֹרָךְ. לְפִיכָךְ (משלי כז, יח): נֹצֵר תְּאֵנָה יֹאכַל פִּרְיָהּ, לָמָּה נִמְשְׁלָה תּוֹרָה כִּתְאֵנָה, שֶׁרֹב הָאִילָנוֹת, הַזַּיִת, הַגֶּפֶן וְהַתְּמָרָה, נִלְקָטִין כְּאַחַת, וְהַתְּאֵנָה נִלְקֶטֶת מְעַט מְעַט, כָּךְ הַתּוֹרָה הַיּוֹם לוֹמֵד מְעַט וּלְמָחָר הַרְבֵּה, לְפִי שֶׁאֵינָהּ מִתְלַמֶּדֶת לֹא בְּשָׁנָה וְלֹא בִּשְׁנָתַיִם. (במדבר כז, יח): אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ, לְפִי שֶׁאָמַר (במדבר כז, טז): אֱלֹהֵי הָרוּחֹת, שֶׁאַתָּה מַכִּיר רוּחַ כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִכָּל בְּרִיָה, וּתְמַנֶּה אָדָם שֶׁיֵּדַע לַהֲלֹךְ עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם לְפִי דַעְתּוֹ. וְסָמַכְתָּ אֶת יָדְךָ עָלָיו, כְּמַדְלִיק נֵר מִנֵּר. (במדבר כז, כ): וְנָתַתָּה מֵהוֹדְךָ, כִּמְעָרֶה מִכְּלִי לִכְלִי. וּמַה שֶּׁאָמַרְתָּ (במדבר לו, ט): וְלֹא תִסֹּב נַחֲלָה מִמַּטֶּה לְמַטֶּה אַחֵר, הַכָּבוֹד אֵינוֹ זָז מִבֵּית אָבִיךָ, שֶׁאַף יְהוֹשֻׁעַ שֶׁעוֹמֵד תַּחְתֶּיךָ (במדבר כז, כא): וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן יַעֲמֹד.",
"אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי (במדבר כח, ב), אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, אֱמֹר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל לֹא שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לְקָרְבָּנוֹת, כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ שֶׁלִּי הוּא, הַבְּהֵמָה שֶׁאַתֶּם מַקְרִיבִים אֲנִי בָּרָאתִי אוֹתָהּ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים נ, יב): אִם אֶרְעַב לֹא אֹמַר לָךְ, אֵין לְפָנַי אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה. אָמַר רַבִּי סִימוֹן שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת רַחֲמִים כְּתִיב בִּי, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לד, ו): וַיַּעֲבֹר ה' עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא ה' וגו', וְיֵשׁ רַחֲמָן מוֹסֵר מְזוֹנוֹתָיו לְאַכְזָרִי, הֱוֵי אִם אֶרְעַב לֹא אֹמַר לָךְ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֶשֶׂר בְּהֵמוֹת טְהוֹרוֹת מָסַרְתִּי לָךְ שָׁלשׁ הֵן בִּרְשׁוּתְךָ וְשֶׁבַע אֵינָן בִּרְשׁוּתְךָ, וְלֹא הִטְרַחְתִּי עָלֶיךָ שֶׁתְּהֵא מְחַזֵּר בֶּהָרִים לְהָבִיא קָרְבָּן מֵאֵלּוּ שֶׁאֵינָן בִּרְשׁוּתְךָ, לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא מֵהַגְּדֵלִים עַל אֲבוּסְךָ, הֱוֵי אִם אֶרְעַב לֹא אֹמַר לָךְ. אָמַר רַבִּי יִצְחָק כְּתִיב: אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי, וְכִי יֵשׁ לְפָנָיו אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, לְמֹד מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת (תהלים קד, ד): מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֵט, מֵהֵיכָן נִזּוֹנִין, רַבִּי יוּדָן אָמַר רַבִּי יִצְחָק מִזִּיו שְׁכִינָה הֵם נִזּוֹנִין, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי טז, טו): בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ כְּתִיב (במדבר כח, ו): עֹלַת תָּמִיד הָעֲשֻׂיָה בְּהַר סִינַי, אִם תֹּאמַר שֶׁיֵּשׁ לְפָנַי אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, לְמֹד מִמּשֶׁה רְאֵה מַה כְּתִיב בּוֹ (שמות לד, כח): וַיְהִי שָׁם עִם ה' אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה לֶחֶם לֹא אָכַל וגו', אִלּוּ הָיָה לְפָנַי אֲכִילָה וּשְׁתִיָה הָיָה אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה, הֱוֵי אִם אֶרְעַב לֹא אֹמַר לָךְ.",
"אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא בְּרִיּוֹתַי אֵינָן צְרִיכִין לִבְרִיּוֹתַי, מִיָּמֶיךָ שָׁמַעְתָּ שֶׁאוֹמְרִים הַשְׁקוּ נָא אֶת הַגֶּפֶן הַזֹּאת יַיִן שֶׁהִיא עוֹשָׂה יַיִן הַרְבֵּה, הַשְׁקוּ אֶת הַזַּיִת הַזֶּה שֶׁמֶן שֶׁהוּא עוֹשֶׂה שֶׁמֶן הַרְבֵּה, בְּרִיּוֹתַי אֵינָן צְרִיכוֹת לִבְרִיּוֹתַי וַאֲנִי צָרִיךְ לִבְרִיּוֹתַי. אָמַר רַבִּי יַנַּאי בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם זֶה שֶׁעוֹבֵר עַל גַּב הַנָּהָר אִי אֶפְשָׁר לוֹ שֶׁלֹא יִשְׁתֶּה שְׁנַיִם אוֹ שְׁלשָׁה לֻגִּין מַיִם, וַאֲנִי כָּל הַיַּמִּים וְכָל הַמַּיִם אֲנִי מְלֹא שָׁעֳלִי, כְּתִיב (ישעיה מ, יב): מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם, וַאֲנִי עַל לֻגְּךָ כָּתַבְתִּי (במדבר כח, ז): הַסֵּךְ נֶסֶךְ שֵׁכָר, לְשׁוֹן שְׁתִיָּה, לְשׁוֹן שְׂבִיעָה, לְשׁוֹן שִׁכְרוּת.",
"בְּהֵמָה בָּרָאתִי בְּעוֹלָמִי וְאֵין אָדָם יָכוֹל לַעֲמֹד בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ, וְאֵיזוֹ זוֹ (תהלים נ, י): בְּהֵמוֹת בְּהַרְרֵי אָלֶף. רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ וְרַבָּנָן, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר בְּהֵמָה אַחַת הִיא רְבוּצָה עַל אֶלֶף הָרִים, וְאֶלֶף הָרִים מְגַדְּלִין לָהּ כָּל מִינֵי מַאֲכָל לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סה, י): וְהָיָה הַשָּׁרוֹן לִנְוֵה צֹאן וְעֵמֶק עָכוֹר לְרֵבֶץ בָּקָר. וְרַבָּנָן אָמְרֵי בְּהֵמָה אַחַת הִיא רְבוּצָה עַל אֶלֶף הָרִים, וְאֶלֶף הָרִים מְגַדְּלִים לָהּ בְּהֵמוֹת בְּכָל יוֹם וְהוּא אוֹכֵל, מַה טַּעַם (איוב מ, כ): וְכָל חַיַּת הַשָֹּׂדֶה יְשַׂחֲקוּ שָׁם, אֶפְשָׁר דְּאִית בְּעִיר אָכֵיל בְּעִיר, אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא גְּדוֹלִים מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ מָה רַבּוּ מַעֲשָׂיו. וּמֵהֵיכָן הוּא שׁוֹתֶה, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר כָּל מַה שֶּׁהַיַּרְדֵּן עוֹשֶׂה לְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים וּמַכְנִיס, הוּא עוֹשֶׂה גְּמִיעָה אַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב מ, כג): הֵן יַעֲשֹׁק נָהָר וְלֹא יַחְפּוֹז יִבְטַח כִּי יָגִיחַ יַרְדֵּן אֶל פִּיהוּ. וְרַבָּנָן אָמְרֵי כָּל מַה שֶּׁהַיַּרְדֵּן מַכְנִיס לִשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ הוּא עוֹשֶׂה גְּמִיעָה אַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר: יִבְטַח כִּי יָגִיחַ יַרְדֵּן אֶל פִּיהוּ, וְיֵשׁ בָּהֶן לִכְלוּךְ פֶּה, רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַב יוֹסֵף אָמַר אֵין בּוֹ כְּדֵי לִכְלוּךְ פֶּה, וּמֵהֵיכָן הוּא שׁוֹתֶה. תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי (בראשית ב, י): וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן, וְיוּבָל שְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה יז, ח): וְעַל יוּבַל יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו, וּמִמֶּנּוּ שׁוֹתֶה. תָּנֵי בְּשֵׁם רַבִּי מֵאִיר (איוב יב, ז): וְאוּלָם שְׁאַל נָא בְהֵמוֹת וְתֹרֶךָּ וְעוֹף הַשָּׁמַיִם וְיַגֶּד לָךְ. שְׁאַל נָא בְהֵמוֹת, זוֹ בְּהֵמָה. וְעוֹף הַשָּׁמַיִם, זוֹ זִיז שָׂדַי, (איוב מ, ח): אוֹ שִׂיחַ לָאָרֶץ וְתֹרֶךָֹּ, זֶה גַּן עֵדֶן, (איוב מ, ח): וִיסַפְּרוּ לְךָ דְּגֵי הַיָּם, זֶה לִוְיָתָן, (איוב מ, ט): מִי לֹא יָדַע בְּכָל אֵלֶּה כִּי יַד ה' עָשְׂתָה זֹאת.",
"מֶלֶךְ אֶחָד הָיָה לָךְ זֶה שְׁלֹמֹה (מלכים א ה, ב ג): וַיְהִי לֶחֶם שְׁלֹמֹה לְיוֹם אֶחָד שְׁלשִׁים כֹּר סֹלֶת וְשִׁשִּׁים כֹּר קָמַח, עֲשָׂרָה בָקָר בְּרִאִים וְעֶשְׂרִים בָּקָר רְעִי וּמֵאָה צֹאן לְבַד מֵאַיָּל וּצְבִי וְיַחְמוּר וּבַרְבֻּרִים אֲבוּסִים, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי זְבִידָא אֶלֶף נָשִׁים הָיוּ לוֹ לִשְׁלֹמֹה וְכָל אַחַת וְאַחַת עוֹשָׂה לוֹ בְּכָל יוֹם כָּזֶה, זוֹ סְבוּרָה שֶׁאֶצְלָהּ הוּא סוֹעֵד. נְחֶמְיָה הַפֶּחָם לֹא הָיָה יָכוֹל לַעֲמֹד בִּסְעוּדָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (נחמיה ה, יח): וַאֲשֶׁר הָיָה נַעֲשֶׂה לְיוֹם אֶחָד שׁוֹר אֶחָד צֹאן שֵׁשׁ בְּרֻרוֹת וְצִפֳּרִים נַעֲשׂוּ לִי, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּנַי לֹא מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לְפָנַי אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה אָמַרְתִּי לָכֶם, אֶלָּא בִּשְׁבִיל הָרֵיחַ, שֶׁתִּהְיוּ עֲרֵבִים וְנוֹחִין לְפָנַי כְּרֵיחַ נִיחֹחַ.",
"תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ (במדבר כח, ב), זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (משלי יג, כה): צַדִּיק אֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ, זֶה אֱלִיעֶזֶר, שֶׁאָמַר לְרִבְקָה (בראשית כד, יז): הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט מַיִם, כְּדֵי גְּמִיָּא. (משלי יג, כה): וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסָר, זֶה עֵשָׂו, שֶׁאָמַר לְיַעֲקֹב (בראשית כה, ל): הַלְעִיטֵנִי נָא. אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר רַבִּי זְעֵירָא עֵשָׂו פָּעַר פִּיו כְּגָמָל, אָמַר אֶפְתַּח פִּי וְאַתָּה מַכְנִיס, הָתָם תְּנִינַן אֵין אוֹבְסִים אֶת הַגָּמָל וְלֹא דוֹרְסִים אֲבָל מַלְעִיטִין. צַדִּיק אֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ, זוֹ רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה, שֶׁכָּתוּב בָּהּ (רות ב, יד): וַתֹּאכַל וַתִּשְׂבַּע וַתֹּתַר, שֶׁהַבְּרָכָה הָיְתָה בְּפִיהָ שֶׁל אוֹתָהּ צַדֶּקֶת. וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסָר, אֵלּוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם. מַעֲשֶׂה בְּעוֹבֵד כּוֹכָבִים אֶחָד שֶׁזִּמֵּן כָּל בְּנֵי עִירוֹ, אָמַר רַבִּי דּוֹסְתָּאי אוֹתִי זִמֵּן לְאוֹתָהּ סְעוּדָה עִם כָּל בְּנֵי עִירוֹ, וְלֹא הָיָה שֻׁלְחָנוֹ חָסֵר מִכָּל מַטְעַמִּים שֶׁבָּעוֹלָם אֶלָּא אֱגוֹזֵי פֶּרֶךְ בִּלְבָד, מֶה עָשָׂה נָטַל אֶת הַטַּבְלָא מִלְּפָנֵינוּ, שֶׁהָיְתָה יָפָה כְּשֵׁשׁ כִּכְּרֵי כֶסֶף וּשְׁבָרָהּ, אָמַרְתִּי לוֹ מִפְּנֵי מָה עָשִׂיתָ כָּךְ, אָמַר לִי אַתֶּם אוֹמְרִים שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה שֶׁלָּנוּ וְהָעוֹלָם הַבָּא שֶׁלָּכֶם, אִם אֵין אָנוּ אוֹכְלִים עַכְשָׁו, אֵימָתַי אָנוּ אוֹכְלִים, קָרָאתִי עָלָיו: וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסָר.",
"וְאָמַרְתָּ לָהֶם זֶה הָאִשֶּׁה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַה' כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְמִימִם (במדבר כח, ג), לֹא שְׁנֵיהֶם בְּבַת אַחַת אֶלָּא (במדבר כח, ד): אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר רַבִּי סִימוֹן מֵעוֹלָם לֹא הָיָה אָדָם בִּירוּשָׁלַיִם וּבְיָדוֹ עָוֹן, כֵּיצַד, תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר מְכַפֵּר עַל עֲבֵרוֹת שֶׁבַּלַּיְלָה, וְשֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם מְכַפֵּר עַל עֲבֵרוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ בַּיּוֹם, מִכָּל מָקוֹם לֹא לָן אָדָם בִּירוּשָׁלַיִם וּבְיָדוֹ עָוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה א, כא): צֶדֶק יָלִין בָּהּ וגו', אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, בָּעוֹלָם הַזֶּה אַתֶּם מַקְרִיבִין לְפָנַי לֶחֶם הַפָּנִים וְקָרְבָּנוֹת, לָעוֹלָם הַבָּא אֲנִי אֶעֱרֹךְ לָכֶם שֻׁלְחָן גָּדוֹל וְיִהְיוּ עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים רוֹאִים וּבוֹשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כג, ה): תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ישעיה סה, יג): הִנֵּה עֲבָדַי יֹאכֵלוּ וְאַתֶּם תִּרְעָבוּ הִנֵּה עֲבָדַי יִשְׁתּוּ וְאַתֶּם תִּצְמָאוּ.",
"צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי (במדבר כח, ב), זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (איוב לז, כג): שַׁדַּי לֹא מְצָאנֻהוּ שַׂגִּיא כֹחַ, וּכְתִיב (איוב לו, כב): הֶן אֵל יַשְׂגִּיב בְּכֹחוֹ מִי כָמֹהוּ מוֹרֶה, כֵּיצַד יִתְקַיְמוּ שְׁנֵי מִקְרָאוֹת אֵלּוּ, אֶלָּא כְּשֶׁהוּא נוֹתֵן לָהֶם, נוֹתֵן לָהֶם לְפִי כֹּחוֹ, וּכְשֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ אֵינוֹ מְבַקֵּשׁ אֶלָּא לְפִי כֹּחָן, רְאֵה מַה כְּתִיב (שמות כו, א): אֶת הַמִּשְׁכָּן תַּעֲשֶׂה עֶשֶׂר יְרִיעֹת, וְעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹת לְכָל צַדִּיק וְצַדִּיק חֻפָּה שֶׁל עַנְנֵי כָּבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ד, ה): וּבָרָא ה' עַל כָּל מְכוֹן הַר צִיּוֹן וְעַל מִקְרָאֶהָ עָנָן יוֹמָם וְעָשָׁן וְנֹגַהּ אֵשׁ לֶהָבָה לָיְלָה כִּי עַל כָּל כָּבוֹד חֻפָּה. וְעָשָׁן בְּחֻפָּה לָמָּה, כָּל מִי שֶׁנּוֹתֵן עֵינָיו עוֹשְׁנוֹת וְצָרוֹת בְּתַלְמִידִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, מִתְמַלֵּא חֻפָּתוֹ עָשָׁן לָעוֹלָם הַבָּא. אֵשׁ בְּחֻפָּה לָמָּה, מְלַמֵּד שֶׁכָּל צַדִּיק שֶׁהוּא מְעֻלֶּה מֵחֲבֵרוֹ חֻפָּתוֹ נִכְוֵית מִמֶּנּוּ. נֹגַהּ, שֶׁזִּיווֹ מַבְהִיק מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, לְכָךְ כְּתִיב: הֶן אֵל יַשְׂגִּיב בְּכֹחוֹ. כְּשֶׁבִּקֵּשׁ מֵהֶם לֹא בִּקֵּשׁ אֶלָּא לְפִי כֹּחָן (שמות כז, כ): וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד, וּכְשֶׁהֵאִיר לָהֶם לְפִי כֹּחוֹ (שמות יג, כא): וַה' הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם, וְלֶעָתִיד לָבוֹא (ישעיה ס, א): קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד ה' עָלַיִךְ זָרָח, (ישעיה ס, ב): וְעָלַיִךְ יִזְרַח ה' וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה, (ישעיה ס, ג): וְהָלְכוּ גוֹיִם לְאוֹרֵךְ וּמְלָכִים לְנֹגַהּ זַרְחֵךָ, וּכְתִיב (ישעיה ל, כו): וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם, הֱוֵי הֶן אֵל יַשְׂגִּיב בְּכֹחוֹ. כְּשֶׁבִּקֵּשׁ מֵהֶם לֹא בִּקֵּשׁ מֵהֶם אֶלָּא לְפִי כֹּחָן, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (שמות כג, יט): רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ, וּכְשֶׁנּוֹתֵן לָהֶן לְפִי כֹּחוֹ (יחזקאל מז, יב): וְעַל הַנַּחַל יַעֲלֶה עַל שְׂפָתוֹ מִזֶּה וּמִזֶּה כָּל עֵץ מַאֲכָל לֹא יִבּוֹל עָלֵהוּ וְלֹא יִתֹּם פִּרְיוֹ לָחֳדָשָׁיו יְבַכֵּר, מַהוּ לָחֳדָשָׁיו יְבַכֵּר, שֶׁכָּל אִילָן מְחַדֵּשׁ בִּכּוּרִים אֲחֵרִים כָּל חֹדֶשׁ וְחֹדֶשׁ, לֹא כְּבִכּוּרֵי חֹדֶשׁ זֶה בִּכּוּרֵי חֹדֶשׁ זֶה. כְּשֶׁבִּקֵּשׁ לֹא בִּקֵּשׁ אֶלָּא לְפִי כֹּחָן (ויקרא כג, מ): וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר, וְנוֹתֵן לָהֶן לְפִי כֹּחוֹ (ישעיה מא, יט): אֶתֵּן בַּמִּדְבָּר אֶרֶז שִׁטָּה וַהֲדַס וְעֵץ שָׁמֶן. (ויקרא נה, יג): תַּחַת הַנַּעֲצוּץ יַעֲלֶה בְרוֹשׁ.",
"בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם (במדבר כט, לה), זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (ישעיה כו, טו): יָסַפְתָּ לַגּוֹי ה', אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רִבּוֹן הָעוֹלָם הוֹסַפְתָּ שַׁלְוָה לְדוֹר הַמַּבּוּל, שֶׁמָּא הִקְרִיבוּ פַּר אֶחָד וְאַיִל אֶחָד, לֹא דַיָּן שֶׁלֹא כִבְּדוּךָ אֶלָּא אָמְרוּ (בראשית יא, ד): הָבָה נִבְנֶה לָנוּ עִיר, וְכֵן לַסְּדוֹמִיִּים, וְכֵן לְפַרְעֹה, וְכֵן לְסַנְחֵרִיב, וְכֵן לִנְבוּכַדְנֶצַּר, שֶׁמָּא הִקְרִיבוּ אֶחָד מֵהֶם פַּר אֶחָד וְאַיִל אֶחָד, לֹא דַיָּן שֶׁלֹא הִקְרִיבוּ אֶלָּא הִכְעִיסוּךָ, וּלְמִי נָאֶה לְהוֹסִיף שַׁלְוָה וְכָבוֹד, לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: יָסַפְתָּ לַגּוֹי ה', וְאֵין גּוֹי אֶלָּא יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב ז, כג): וּמִי כְעַמְּךָ כְּיִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ, אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם עָלֶיךָ לִתֵּן לָנוּ אֶת הַמּוֹעֲדִים, וְעָלֵינוּ לִהְיוֹת מַקְרִיבִים לְפָנֶיךָ קָרְבָּנוֹת כָּרָאוּי. (ישעיה כו, טו): נִכְבָּדְתָּ, נָתַתָּ לָנוּ רָאשֵׁי חֳדָשִׁים וְאָנוּ מַקְרִיבִים לְפָנֶיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כח, יא): וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם. בְּפֶסַח הִקְרַבְנוּ לְךָ, רֹאשׁ הַשָּׁנָה הִקְרַבְנוּ לְךָ, יוֹם הַכִּפּוּרִים הִקְרַבְנוּ לְךָ, וְכֵן בֶּחָג, אֲפִלּוּ מוֹעֵד אֶחָד לֹא בִּטַּלְנוּ. אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָלֶיךָ לְהוֹסִיף לָנוּ מוֹעֲדוֹת, וְעָלֵינוּ לִהְיוֹת מַקְרִיבִים לְפָנֶיךָ וּמְכַבְּדִין אוֹתְךָ, (ישעיה כו, טו): יָסַפְתָּ לַגּוֹי נִכְבָּדְתָּ רִחַקְתָּ כָּל קַצְוֵי אָרֶץ, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַיֵּיכֶם אֵינִי מַחֲזִיר יָמִים טוֹבִים מִכֶּם, אֶלָּא אֲנִי מוֹסִיף לָכֶם מוֹעֲדוֹת שֶׁתִּשְׂמְחוּ בָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת.",
"בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים קט, ד): תַּחַת אַהֲבָתִי יִשְׂטְנוּנִי וַאֲנִי תְפִלָּה, אַתְּ מוֹצֵא בֶּחָג יִשְׂרָאֵל מַקְרִיבִין לְפָנֶיךָ שִׁבְעִים פָּרִים עַל שִׁבְעִים אֻמּוֹת, אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל רִבּוֹן הָעוֹלָמִים הֲרֵי אָנוּ מַקְרִיבִין עֲלֵיהֶם שִׁבְעִים פָּרִים וְהָיוּ צְרִיכִין לֶאֱהֹב אוֹתָנוּ וְהֵם שׂוֹנְאִין אוֹתָנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: תַּחַת אַהֲבָתִי יִשְׂטְנוּנִי. לְפִיכָךְ אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַכְשָׁו הַקְרִיבוּ עַל עַצְמְכֶם, בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם. (במדבר כט, לו): וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה' פַּר אֶחָד אַיִל אֶחָד, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁעָשָׂה סְעוּדָה שִׁבְעַת יָמִים, וְזִמֵּן כָּל בְּנֵי אָדָם שֶׁבַּמְדִינָה בְּשִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה, כֵּיוָן שֶׁעָבְרוּ שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה, אָמַר לְאוֹהֲבוֹ כְּבָר יָצָאנוּ יָדֵינוּ מִכָּל בְּנֵי הַמְדִינָה, נְגַלְגֵּל אֲנִי וְאַתָּה בַּמֶּה שֶׁתִּמְצָא, לִטְרָא בָּשָׂר אוֹ שֶׁל דָּג אוֹ יָרָק. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם, גַּלְגְּלוּ בַּמֶּה שֶׁאַתֶּם מוֹצְאִים, בְּפַר אֶחָד וְאַיִל אֶחָד.",
"בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי, מָה רָאָה לִהְיוֹת פּוֹחֵת כָּל יוֹם, לִמְדְּךָ הַתּוֹרָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ מִן הַקָּרְבָּנוֹת, שֶׁאִם יֵלֵךְ לְאַכְסַנְיָא וְקִבְּלוֹ חֲבֵרוֹ, יוֹם רִאשׁוֹן מְקַבְּלוֹ יָפֶה וּמַאֲכִילוֹ עוֹפוֹת, בַּשֵּׁנִי מַאֲכִילוֹ בָּשָׂר, בַּשְּׁלִישִׁי מַאֲכִילוֹ דָגִים, בָּרְבִיעִי מַאֲכִילוֹ יָרָק, כָּךְ פּוֹחֵת וְהוֹלֵךְ עַד שֶׁמַּאֲכִילוֹ קִטְנִית. תִּהְיֶה לָכֶם, מַהוּ תִּהְיֶה לָכֶם, אָמַר לָהֶם הַמּוֹעֲדִים נָאִים לָכֶם. שָׁאַל עוֹבֵד כּוֹכָבִים אֶחָד אֶת רַבִּי עֲקִיבָא אָמַר לוֹ לָמָּה אַתֶּם עוֹשִׂים מוֹעֲדוֹת, לֹא כָךְ אָמַר לָכֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (ישעיה א, יד): חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי, אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא אִלּוּ אָמַר חֳדָשַׁי וּמוֹעֲדַי שָׂנְאָה נַפְשִׁי, הָיִיתָ אוֹמֵר, לֹא אָמַר אֶלָּא חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם, בִּשְׁבִיל אוֹתָן מוֹעֲדוֹת שֶׁעָשָׂה יָרָבְעָם, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א יב, לב): וַיַּעַשׂ יָרָבְעָם חָג בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ כֶּחָג אֲשֶׁר בִּיהוּדָה, (מלכים א יב, לג): וַיַּעַל עַל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר עָשָׂה בְּבֵית אֵל, בַּחֹדֶשׁ אֲשֶׁר בָּדָא מִלִּבּוֹ וַיַּעַשׂ חָג לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעַל עַל הַמִּזְבֵּחַ לְהַקְטִיר. אֲבָל הַמּוֹעֲדוֹת הָאֵלּוּ אֵינָן בְּטֵלִים לְעוֹלָם וְלֹא הֶחֳדָשִׁים, לָמָּה, שֶׁהֵן לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כג, לז): אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה', וְכֵן (ויקרא כג, ב): אֵלֶּה הֵם מוֹעֲדָי, וְכֵן (ויקרא כג, מד): וַיְדַבֵּר משֶׁה אֶת מֹעֲדֵי ה'. וּלְכָךְ אֵין עֲתִידִים לִבָּטֵל, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (תהלים קיא, ח), סְמוּכִים לָעַד לְעוֹלָם עֲשׂוּיִם בֶּאֱמֶת וְיָשָׁר."
],
[
"וַיְדַבֵּר משֶׁה אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת, אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַה' (במדבר ל, ב ג), הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (ירמיה ד, ב): וְנִשְׁבַּעְתָּ חַי ה' בֶּאֱמֶת בְּמִשְׁפָּט וּבִצְדָקָה, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, לֹא תִהְיוּ סְבוּרִים שֶׁהֻתַּר לָכֶם לְהִשָּׁבַע בִּשְׁמִי אֲפִלּוּ בֶּאֱמֶת, אֵין אַתָּה רַשַּׁאי לְהִשָּׁבַע בִּשְׁמִי אֶלָּא אִם כֵּן יִהְיוּ בְּךָ כָּל הַמִּדּוֹת הָאֵלּוּ (דברים י, כ): אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא, שֶׁתְּהֵא כְּאוֹתָן שֶׁנִּקְרְאוּ יִרְאֵי אֱלֹהִים, אַבְרָהָם, אִיוֹב וְיוֹסֵף. אַבְרָהָם דִּכְתִיב (בראשית כב, יב): כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה, אִיּוֹב דִּכְתִיב (איוב א, ח): אִישׁ תָּם וְיָשָׁר יְרֵא אֱלֹהִים, יוֹסֵף דִּכְתִיב (בראשית מכ, יח): אֶת הָאֱלֹהִים אֲנִי יָרֵא, הֱוֵי אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא. (דברים י, כ): וְאֹתוֹ תַעֲבֹד, אִם אַתָּה מְפַנֶּה עַצְמְךָ לַתּוֹרָה וְלַעֲסֹק בְּמִצְווֹת וְאֵין לְךָ עֲבוֹדָה אַחֶרֶת, לְכָךְ נֶאֱמַר: וְאֹתוֹ תַעֲבֹד. (דברים י, כ): וּבוֹ תִדְבָּק, וְכִי יָכוֹל אָדָם לִדָּבֵק בַּשְּׁכִינָה, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר (דברים ד, כד): כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא, אֶלָּא לוֹמַר לָךְ, כָּל הַמֵּשִׂיא בִּתּוֹ לְתַלְמִיד שֶׁקּוֹרֵא וְשׁוֹנֶה וְעוֹשֶׂה פְּרַקְמַטְיָא וּמְהַנֵּהוּ מִנְּכָסָיו, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו: וּבוֹ תִדְבָּק, אִם יֵשׁ בְּךָ כָּל הַמִּדּוֹת הָאֵלּוּ אַתָּה רַשַּׁאי לְהִשָּׁבַע, וְאִם לָאו אֵין אַתָּה רַשַּׁאי לְהִשָּׁבַע. מַעֲשֶׂה בְּיַנַּאי הַמֶּלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁנֵי אֲלָפִים עֲיָרוֹת וְכֻלָּם נֶחֶרְבוּ עַל שְׁבוּעַת אֱמֶת, כֵּיצַד, אוֹמֵר אָדָם לַחֲבֵרוֹ בִּשְּׁבוּעָה שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ וְאוֹכֵל כָּךְ וְכָךְ בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי, וְאֶשְׁתֶּה כָךְ וְכָךְ בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי, וְהָיוּ הוֹלְכִין וּמְקַיְּמִין שְׁבוּעָתָן, וְנֶחֶרְבוּ. מַה הַנִּשְׁבָּע בֶּאֱמֶת כָּךְ, הַנִּשְׁבָּע עַל הַשֶּׁקֶר עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.",
"נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הַמִּדְיָנִים אַחַר תֵּאָסֵף אֶל עַמֶּךָ (במדבר לא, ב), רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אִלּוּ הָיָה רוֹצֶה משֶׁה לִחְיוֹת כַּמָּה שָׁנִים הָיָה חַי, שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נְקֹם וְאַחַר תֵּאָסֵף, תָּלָה הַכָּתוּב מִיתָתוֹ בְּמִדְיָן, אֶלָּא לְהוֹדִיעֲךָ שִׁבְחוֹ שֶׁל משֶׁה, אָמַר בִּשְׁבִיל שֶׁאֶחְיֶה יְעַכֵּב נִקְמַת יִשְׂרָאֵל, מִיָּד (במדבר לא, ג): וַיְדַבֵּר משֶׁה אֶל הָעָם לֵאמֹר הֵחָלְצוּ מֵאִתְּכֶם אֲנָשִׁים לַצָּבָא, אֲנָשִׁים, צַדִּיקִים. וּלְהַלָּן (שמות יז, ט): בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים, וְכֵן (איוב ד, יג): בִּנְפֹל תַּרְדֵּמָה עַל אֲנָשִׁים. (במדבר לא, ג): לָתֵת נִקְמַת ה' בְּמִדְיָן, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר: נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּמשֶׁה אָמַר: נִקְמַת ה' בְּמִדְיָן, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָהֶם אֵינוֹ אֶלָּא דִּיקוֹ שֶׁלָּכֶם, שֶׁגָּרְמוּ לִי לְהַזִּיק אֶתְכֶם, אָמַר משֶׁה רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, אִם הָיִינוּ עֲרֵלִים, אוֹ עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, אוֹ כּוֹפְרֵי מִצְווֹת, לֹא הָיוּ שׂוֹנְאִין אוֹתָנוּ וְאֵינָן רוֹדְפִין אַחֲרֵינוּ אֶלָּא בִּשְׁבִיל תּוֹרָה וּמִצְווֹת שֶׁנָּתַתָּ לָנוּ, הִלְכָּךְ הַנְּקָמָה שֶׁלְּךָ לָתֵת נִקְמַת ה' בְּמִדְיָן.",
"(במדבר לא, ד): אֶלֶף לַמַּטֶּה וגו', יֵשׁ אוֹמְרִים שְׁנֵי אֲלָפִים מִכָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט שָׁלַח, וְיֵשׁ אוֹמְרִים שְׁלשֶׁת אֲלָפִים מִכָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט, שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף מְשַׁמְּרִים אֶת כְּלֵיהֶם, עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (שיר השירים ד, ב): שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הַקְּצוּבוֹת, שֶׁכֻּלָּם מַתְאִימוֹת, וּשְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף לִתְפִלָּה. וּמִנַיִן שֶׁכֵּן, שֶׁנֶּאֱמַר: אֶלֶף לַמַּטֶּה אֶלֶף לַמַּטֶּה, הֲרֵי עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֲלָפִים, (במדבר לא, ה): וַיִּמָּסְרוּ מֵאַלְפֵי יִשְׂרָאֵל אֶלֶף לַמַּטֶּה, הֲרֵי שְׁנֵים עָשָׂר אֲחֵרִים, מַהוּ וַיִּמָּסְרוּ מֵאַלְפֵי יִשְׂרָאֵל אֶלֶף לַמַּטֶּה, שֶׁהָיוּ נִמְסָרִין זוּגוֹת זֶה לָזֶה. דָּבָר אַחֵר, וַיִּמָּסְרוּ, בְּעַל כָּרְחָן, לְפִי שֶׁתָּלָה הַכָּתוּב מִיתַת משֶׁה בְּנִקְמַת מִדְיָן, אָמְרוּ נֵלֵךְ לְמִדְיָן וְיָמוּת משֶׁה, וְנִמְנְעוּ מִלֵילֵךְ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה הַפֵּל גּוֹרָלוֹת עַל הַשְּׁבָטִים וְהֵם מֻסָּרִין מֵאֲלֵיהֶן.",
"וַיִּשְׁלַח אֹתָם משֶׁה (במדבר לא, ו), אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה: נְקֹם נִקְמַת, אַתָּה בְּעַצְמְךָ, וְהוּא מְשַׁלֵּחַ אֶת אֲחֵרִים, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁנִּתְגַּדֵּל בְּאֶרֶץ מִדְיָן אָמַר אֵינוֹ בְּדִין שֶׁאֲנִי מֵצֵר לְמִי שֶׁעָשָׂה בִּי טוֹבָה, הַמָּשָׁל אוֹמֵר בּוֹר שֶׁשָּׁתִיתָ מִמֶּנּוּ אַל תִּזְרֹק בּוֹ אֶבֶן. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵינָהּ זוֹ מִדְיָן שֶׁנִּתְגַּדֵּל בָּהּ משֶׁה, שֶׁזּוֹ בְּצַד מוֹאָב וְהִיא חֲרֵבָה עַד עַכְשָׁו, לָמָּה שָׁלַח פִּינְחָס, אָמַר, מִי שֶׁהִתְחִיל בְּמִצְוָה הוּא גוֹמֵר, הוּא הֵשִׁיב אֶת חֲמָתוֹ וְהִכָּה אֶת הַמִּדְיָנִית, הוּא יִגְמֹר מִצְוָתוֹ. (במדבר לא, ו): וּכְלֵי הַקֹּדֶשׁ, זֶה הָאָרוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ז, ט): כִּי עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ וגו'. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֵלּוּ בִּגְדֵי כְּהֻנָּה, שֶׁהֵם אוּרִים וְתֻמִּים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כט, כט): וּבִגְדֵי הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר לְאַהֲרֹן. (במדבר לא, ז ח): וַיִּצְבְּאוּ עַל מִדְיָן כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת משֶׁה וַיַּהַרְגוּ כָּל זָכָר, וְאֶת מַלְכֵי מִדְיָן וגו' הָרְגוּ בֶּחָרֶב, מַה בִּקֵּשׁ שָׁם, אֶלָּא שֶׁהָלַךְ לִטֹּל שְׂכָרוֹ מִן עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף, עָלָיו נֶאֱמַר (משלי כו, כז): כֹּרֶה שַׁחַת בָּהּ יִפּוֹל וְגוֹלֵל אֶבֶן אֵלָיו תָּשׁוּב. (במדבר לא, יא יב): וַיִּקְחוּ אֶת כָּל הַשָּׁלָל וְאֵת כָּל הַמַּלְקוֹחַ, וַיָּבִאוּ אֶל משֶׁה וְאֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן, לְהוֹדִיעַ שִׁבְחָן שֶׁלֹא נָטְלוּ כְּלוּם מִן הַבִּזָּה שֶׁלֹא בִּרְשׁוּת, אֶלָּא הֵבִיאוּ לִפְנֵיהֶם וְאַחַר כָּךְ נָטְלוּ. (במדבר לא, יג): וַיֵּצְאוּ משֶׁה וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְכָל נְשִׂיאֵי הָעֵדָה לִקְרָאתָם, לְהוֹדִיעַ עִנְוְתָנוּתוֹ וְשִׁבְחוֹ שֶׁל משֶׁה שֶׁהָיוּ כֻּלָּם תַּלְמִידֵי תַלְמִידָיו.",
"דָּבָר אַחֵר, נְקֹם נִקְמַת, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (איוב לו, ז): לֹא יִגְרַע מִצַּדִּיק עֵינָיו וְאֶת מְלָכִים לַכִּסֵּא, מַהוּ לֹא יִגְרַע מִצַּדִּיק עֵינָיו, אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹנֵעַ מִן הַצַּדִּיק מַה שֶּׁרוֹצֶה בְּעֵינָיו, לְלַמֶּדְךָ שֶׁמּשֶׁה מִתְאַוֶּה לִרְאוֹת בְּנִקְמַת מִדְיָן קֹדֶם שֶׁיָּמוּת, וְהָיָה מְבַקֵּשׁ מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּרְאֶה בְּעֵינָיו, עַל משֶׁה נֶאֱמַר (תהלים נח, יא): יִשְׂמַח צַדִּיק כִּי חָזָה נָקָם, נִקְמַת מִדְיָן, (תהלים נח, יא): פְּעָמָיו יִרְחַץ בְּדַם הָרָשָׁע, זֶה בִּלְעָם, אָמַר משֶׁה לְפִינְחָס וּלְאַנְשֵׁי הַצָּבָא, יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁבִּלְעָם הָרָשָׁע הוּא שָׁם לִטֹּל שְׂכָרוֹ, עַד שֶׁהַזְּאֵב בָּא לַצֹּאן פָּרְשׂוּ לוֹ מְצוּדָה, וְאוֹתוֹ רָשָׁע אִם תִּרְאוּ אוֹתוֹ שֶׁעוֹשֶׂה כְשָׁפִים וּפוֹרֵחַ בַּאֲוִיר הָעוֹלָם, הַרְאוּ לוֹ אֶת הַצִּיץ שֶׁכָּתוּב בּוֹ (שמות כח, לו): קֹדֶשׁ לַה', וְהוּא נוֹפֵל וְהִרְגוּ אוֹתוֹ, וְאֶת מַלְכֵי מִדְיָן הָרְגוּ עַל חַלְלֵיהֶם, שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין כְּשָׁפִים עִם בִּלְעָם וּפוֹרְחִין וּכְשֶׁרָאוּ אֶת הַצִּיץ נָפְלוּ עַל חַלְלֵיהֶם.",
"אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ כְּתִיב בִּיהוֹשֻׁעַ (יהושע א, ה): כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי עִם משֶׁה אֶהְיֶה עִמָּךְ, וְהָיָה צָרִיךְ יְהוֹשֻׁעַ לִחְיוֹת מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה, כְּמשֶׁה רַבֵּינוּ, וְלָמָּה נִתְקַצְּרוּ שְׁנוֹתָיו עֶשֶׂר שָׁנִים, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה: נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הַמִּדְיָנִים אַחַר תֵּאָסֵף אֶל עַמֶּךָ, וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּתְבַּשֵֹּׂר בְּשׁוֹרַת מָוֶת לֹא אֵחַר הַדָּבָר אֶלָּא נִזְדָּרֵז, וַיִּשְׁלַח אֹתָם משֶׁה. אֲבָל יְהוֹשֻׁעַ כֵּיוָן שֶׁבָּא לְהִלָּחֵם עִם שְׁלשִׁים וְאֶחָד מְלָכִים, אָמַר אִם אֲנִי הוֹרְגָם מִיָּד, מִיָּד אֲנִי מֵת כְּשֵׁם שֶׁעָשָׂה משֶׁה רַבֵּינוּ, מֶה עָשָׂה הִתְחִיל מְעַכֵּב בְּמִלְחַמְתָּם, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע יא, יח): יָמִים רַבִּים עָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ אֶת כָּל הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה מִלְחָמָה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְכָךְ עָשִׂיתָ, הֲרֵינִי מְקַצֵּר שְׁנוֹתֶיךָ עֶשֶׂר שָׁנִים. אָמַר שְׁלֹמֹה (משלי יט, כא): רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב אִישׁ וַעֲצַת ה' הִיא תָקוּם.",
"וּמִקְנֶה רַב הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי גָד. הֲלָכָה שָׁלשׁ מַתָּנוֹת נִבְרְאוּ בָּעוֹלָם, זָכָה בְּאַחַת מֵהֶן נָטַל חֶמְדַת כָּל הָעוֹלָם, זָכָה בְּחָכְמָה זָכָה בַּכֹּל, זָכָה בִּגְבוּרָה זָכָה בַּכֹּל, זָכָה בְּעשֶׁר זָכָה בַּכֹּל, אֵימָתַי בִּזְּמַן שֶׁהֵן מַתְּנוֹת שָׁמַיִם וּבָאוֹת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה, אֲבָל גְּבוּרָתוֹ וְעָשְׁרוֹ שֶׁל בָּשָׂר וָדָם אֵינוֹ כְּלוּם, שֶׁכֵּן שְׁלֹמֹה אוֹמֵר (קהלת ט, יא): שַׁבְתִּי וְרָאֹה תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ כִּי לֹא לַקַּלִּים הַמֵּרוֹץ וְלֹא לַגִּבּוֹרִים הַמִּלְחָמָה וְגַם לֹא לַחֲכָמִים לֶחֶם וְגַם לֹא לַנְּבֹנִים עשֶׁר וְגַם לֹא לַיֹּדְעִים חֵן כִּי עֵת וָפֶגַע יִקְרֶה אֶת כֻּלָּם. וְכֵן יִרְמְיָה אוֹמֵר (ירמיה ט, כב כג): כֹּה אָמַר ה' אַל יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ וְאַל יִתְהַלֵּל הַגִּבּוֹר בִּגְבוּרָתוֹ אַל יִתְהַלֵּל עָשִׁיר בְּעָשְׁרוֹ, כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל וגו', וּמַתָּנוֹת אֵלּוּ בִּזְּמַן שֶׁאֵינָן בָּאִין מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא סוֹפָן לְהִפָּסֵק מִמֶּנּוּ. שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ, שְׁנֵי חֲכָמִים עָמְדוּ בָּעוֹלָם, אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל וְאֶחָד מֵעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, אֲחִיתֹפֶל מִיִּשְׂרָאֵל וּבִלְעָם מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם, וּשְׁנֵיהֶם נֶאֶבְדוּ מִן הָעוֹלָם. וְכֵן שְׁנֵי גִּבּוֹרִים עָמְדוּ בָּעוֹלָם, אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל וְאֶחָד מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם, שִׁמְשׁוֹן מִיִּשְׂרָאֵל וְגָלְיַת מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם, וּשְׁנֵיהֶם נֶאֶבְדוּ מִן הָעוֹלָם. וְכֵן שְׁנֵי עֲשִׁירִים עָמְדוּ בָּעוֹלָם, אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל וְאֶחָד מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם, קֹרַח מִיִּשְׂרָאֵל וְהָמָן מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם, וּשְׁנֵיהֶם נֶאֶבְדוּ מִן הָעוֹלָם, לָמָּה, שֶׁלֹא הָיָה מַתְּנָתָן מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא חוֹטְפִין אוֹתָהּ לָהֶם. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בִּבְנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן שֶׁהָיוּ עֲשִׁירִים וְהָיָה לָהֶם מִקְנֶה גָּדוֹל, וְחִבְּבוּ אֶת מָמוֹנָם וְיָשְׁבוּ לָהֶם חוּץ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ גָּלוּ תְּחִלָּה מִכָּל הַשְּׁבָטִים, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א ה, כו): וַיַּגְלֵם לָראוּבֵנִי וְלַגָּדִי וְלַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה, וּמִי גָּרַם לָהֶם עַל שֶׁהִפְרִישׁוּ עַצְמָם מִן אֲחֵיהֶם בִּשְׁבִיל קִנְיָנָם, מִנַּיִן, מִמַּה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה: וּמִקְנֶה רַב הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וגו'.",
"זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים עה, ז ח): כִּי לֹא מִמּוֹצָא וּמִמַּעֲרָב וְלֹא מִמִּדְבַּר הָרִים, כִּי אֱלֹהִים שֹׁפֵט זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים, מַהוּ כִּי לֹא מִמּוֹצָא וּמִמַּעֲרָב, לֹא מִמַּה שֶּׁאָדָם יוֹצֵא וְעָמֵל בִּסְחוֹרָה וְהוֹלֵךְ מִמִּזְרָח לְמַעֲרָב נַעֲשָׂה עָשִׁיר, אֲפִלּוּ פּוֹרֵשׁ בִּסְפִינוֹת וְהוֹלֵךְ מִמִּזְרָח לְמַעֲרָב וְחוֹזֵר עַל הַמִּדְבָּרוֹת וְעַל הֶהָרִים, אֵינוֹ נַעֲשָׂה עָשִׁיר, מַהוּ וְלֹא מִמִּדְבַּר הָרִים, אָמַר רַבִּי אַבָּא מֵרוּמַנְיָא, כָּל הָרִים שֶׁבַּמִּקְרָא הָרִים הֵם, חוּץ מִזֶּה שֶׁהוּא רוֹמֵמוּת, שֶׁאֵין אָדָם מִתְרוֹמֵם מִן הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ, מַה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה נוֹטֵל נְכָסִים מִזֶּה וְנוֹתֵן לָזֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי אֱלֹהִים שֹׁפֵט זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים, לְכָךְ נִקְרָא שְׁמָם נְכָסִים שֶׁנִּכְסִים מִזֶּה וְנִגְלִין לָזֶה, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָם זוּזִין, שֶׁזָּזִים מִזֶּה וְנִתָּנִין לָזֶה. מָמוֹן, מָה אַתָּה מוֹנֶה אֵינוֹ כְּלוּם. מָעוֹת, מַה לְּעֵת, וְכַלָּשׁוֹן הַזֶּה אַתָּה דּוֹרֵשׁ. וְכֵן חַנָּה אוֹמֶרֶת (שמואל א ב, ו ז): ה' מֵמִית וּמְחַיֶּה מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל, ה' מוֹרִישׁ וּמַעֲשִׁיר מַשְׁפִּיל אַף מְרוֹמֵם. מַה אַף מְרוֹמֵם, בְּאַף שֶׁהוּא מֵבִיא לָזֶה, מְרוֹמֵם אֶת זֶה. שָׁאֲלָה מַטְרוֹנָה אַחַת אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא, לְכַמָּה יָמִים בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָעוֹלָם, אָמַר לָהּ לְשֵׁשֶׁת יָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ, יא): כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ, אָמְרָה לוֹ מֵאוֹתָהּ שָׁעָה וְעַד עַכְשָׁיו מֶה עוֹשֶׂה, אָמַר לָהּ יוֹשֵׁב וְעוֹשֶׂה סֻלָּמוֹת, מַעֲלֶה לָזֶה וּמוֹרִיד לָזֶה, לְכָךְ נֶאֱמַר: כִּי אֱלֹהִים שֹׁפֵט זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים. תֵּדַע לְךָ כְּשֶׁבִּקֵּשׁ שֶׁיַּעֲשִׁירוּ בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד הִפִּיל אֶת הַמִּדְיָנִים לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל כְּדֵי שֶׁיַּעֲשִׁירוּ בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן, מַה כְּתִיב לְמַעְלָה (במדבר לא, ט): וַיִּשְׁבּוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת נְשֵׁי מִדְיָן וְאֶת טַפָּם, וְאַחַר כָּךְ (במדבר לב, א): וּמִקְנֶה רַב, הָא שֶׁהִשְׁפִּיל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַמִּדְיָנִים וְרוֹמֵם אֶת יִשְׂרָאֵל, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: כִּי לֹא מִמּוֹצָא וּמִמַּעֲרָב וְלֹא מִמִּדְבַּר הָרִים, אֶלָּא כִּי אֱלֹהִים שׁפֵט זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים.",
"דָּבָר אַחֵר, וּמִקְנֶה רַב, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (קהלת י, ב): לֵב חָכָם לִימִינוֹ וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ, לֵב חָכָם לִימִינוֹ, זֶה יֵצֶר טוֹב, שֶׁהוּא נָתוּן בִּימִינוֹ. וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ, זֶה יֵצֶר הָרָע, שֶׁנָּתוּן בִּשְׂמֹאלוֹ. דָּבָר אַחֵר, לֵב חָכָם לִימִינוֹ, אֵלּוּ הֵם הַצַּדִּיקִים שֶׁהֵן נוֹתְנִין לִבָּם לַתּוֹרָה שֶׁהִיא מִיָּמִין, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, ב): מִימִינוֹ אֵשׁ דָת לָמוֹ. וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ, אֵלּוּ הֵן הָרְשָׁעִים שֶׁהֵן נוֹתְנִין לִבָּם לְהַעֲשִׁיר, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ג, טז): בִּשְׂמֹאולָהּ עשֶׁר וְכָבוֹד. דָּבָר אַחֵר, לֵב חָכָם לִימִינוֹ, זֶה משֶׁה. וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ, אֵלּוּ בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד, שֶׁעָשׂוּ אֶת הָעִקָּר טָפֵל וְאֶת הַטָּפֵל עִקָּר, שֶׁחִבְּבוּ אֶת מָמוֹנָם יוֹתֵר מִן הַנְּפָשׁוֹת, שֶׁהֵן אוֹמְרִים לְמשֶׁה (במדבר לב, טז): גִּדְרֹת צֹאן נִבְנֶה לְמִקְנֵנוּ פֹּה וְעָרִים לְטַפֵּנוּ. אָמַר לָהֶם משֶׁה, אֵינָהּ כְּלוּם, אֶלָּא עֲשׂוּ אֶת הָעִקָּר עִקָּר, תְּחִלָּה (במדבר לב, כד): בְּנוּ לָכֶם עָרִים לְטַפְּכֶם, וְאַחַר כָּךְ (במדבר לב, כד): וּגְדֵרֹת לְצֹנַאֲכֶם, הֱוֵי לֵב חָכָם לִימִינוֹ זֶה משֶׁה, וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ אֵלּוּ בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתֶּם חִבַּבְתֶּם אֶת מִקְנֵיכֶם יוֹתֵר מִן הַנְּפָשׁוֹת, חַיֵּיכֶם אֵין בּוֹ בְּרָכָה, עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (משלי כ, כא): נַחֲלָה מְבֹהֶלֶת בָּרִאשׁוֹנָה וְאַחֲרִיתָהּ לֹא תְבֹרָךְ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (משלי כג, ד): אַל תִּיגַע לְהַעֲשִׁיר מִבִּינָתְךָ חֲדָל. וְאֵיזֶה הוּא עָשִׁיר הַשָֹּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קכח, ב): יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ."
],
[
"הֲלָכָה מִי שֶׁהָיָה נִרְדָּף מִן הַגּוֹיִם אוֹ מִן הַלִּסְטִים מַהוּ שֶׁיְחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת, כָּךְ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ מִי שֶׁהָיָה נִרְדָּף מִן הַגּוֹיִם אוֹ מִן הַלִּסְטִים מְחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת בִּשְׁבִיל לְמַלֵּט אֶת נַפְשׁוֹ, וְכָךְ אָנוּ מוֹצְאִין בְּדָוִד כְּשֶׁבִּקֵּשׁ שָׁאוּל לְהָרְגוֹ, בָּרַח מִמֶּנּוּ וְנִמְלַט. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ מַעֲשֶׂה שֶׁבָּאוּ לִגְדוֹלֵי צִפּוֹרִי כְּתָבִים רָעִים מִן הַמַּלְכוּת, הָלְכוּ וְאָמְרוּ לְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פַּרְטָא, רַבִּי, כְּתָבִים רָעִים בָּאוּ לָנוּ מִן הַמַּלְכוּת, מָה אַתָּה אוֹמֵר, נִבְרַח, וְהָיָה מִתְיָרֵא לוֹמַר לָהֶם בִּרְחוּ, וְאָמַר לָהֶם בְּרֶמֶז, וְלִי אַתֶּם שׁוֹאֲלִים, לְכוּ וְשַׁאֲלוּ אֶת יַעֲקֹב וְאֶת משֶׁה וְאֶת דָּוִד, מַה כְּתִיב בְּיַעֲקֹב (הושע יב, יג): וַיִּבְרַח יַעֲקֹב, וְכֵן בְּמשֶׁה (שמות ב, טו): וַיִּבְרַח משֶׁה, וְכֵן בְּדָוִד (שמואל א יט, יח): וְדָוִד בָּרַח וַיִּמָּלֵט, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ישעיה כו, כ): לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְכָאֵלּוּ כָּל גְּדוֹלֵי עוֹלָם יָרְאוּ וּבָרְחוּ מִן שׂוֹנְאֵיהֶם, כָּל אוֹתָן אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁעֲשִׂיתֶם בַּמִּדְבָּר לֹא הִנַּחְתִּי אֶתְכֶם לִבְרֹחַ, אֶלָּא הָיִיתִי מַפִּיל שׂוֹנְאֵיכֶם לִפְנֵיכֶם בַּמֶּה שֶׁהָיִיתִי עִמָּכֶם, וְלֹא עוֹד אֶלָּא כַּמָּה נְחָשִׁים וְכַמָּה שְׂרָפִים וְכַמָּה עַקְרַבִּים הָיוּ שָׁם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ח, טו): נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב, וְלֹא הִנַּחְתִּי אוֹתָם לְהַזִּיק אֶתְכֶם, לְכָךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה כְּתֹב אֶת הַמַּסָּעוֹת שֶׁנָּסְעוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ יוֹדְעִים מַה נִסִּים שֶׁעָשִׂיתִי לָהֶם, מִנַיִן, מִמַּה שֶּׁקָּרִינוּ בָּעִנְיָן (במדבר לג, א): אֵלֶּה מַסְעֵי.",
"זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים עז, כא): נָחִיתָ כַצֹּאן עַמֶּךָ בְּיַד משֶׁה וְאַהֲרֹן, מַה נָחִיתָ, נוֹטָרִיקוֹן הוּא, נָחִיתָ, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר נִ'סִּים עָשִׂיתָ עִמָּהֶם, חַ'יִּים נָתַתָּ לָהֶם, יָ'ם קָרַעְתָּ לָהֶם, תּ'וֹרָה נָתַתָּ לָהֶם, וְעַל יְדֵי מִי עַל יְדֵי משֶׁה וְאַהֲרֹן. דָּבָר אַחֵר, נָחִיתָ, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אָמַר נִ'פְלָאוֹת עָשִׂיתָ לָהֶם, חֵ'רוּת נָתַתָּ לָהֶם, יְ'מִינְךָ הוֹשִׁיעַ אוֹתָם, תְּ'לוּי רֹאשׁ נָתַתָּ לָהֶם, עַל יְדֵי משֶׁה וְאַהֲרֹן. וְרַבּוֹתֵינוּ אוֹמְרִים, נָחִיתָ, נְ'בִיאִים הֶעֱמַדְתָּ מֵהֶם, חֲ'סִידִים הֶעֱמַדְתָּ מֵהֶם, יְ'שָׁרִים הֶעֱמַדְתָּ מֵהֶם, תְּ'מִימִים הֶעֱמַדְתָּ מֵהֶם, עַל יְדֵי משֶׁה וְאַהֲרֹן. דָּבָר אַחֵר, נָחִית, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, נ'וֹרָאוֹת עָשִׂיתָ בְשׂוֹנְאֵיהֶם, חֲ'רוֹן אַף שָׁלַחְתָּ בָּהֶם, יָ'דְךָ הֻלְחַמָּה אוֹתָם, תְּ'הוֹמוֹת כִּסִּיתָ עֲלֵיהֶם, עַל יְדֵי מִי עַל יְדֵי משֶׁה וְאַהֲרֹן. דָּבָר אַחֵר, נָחִיתָ כַצֹּאן עַמֶּךָ, מַהוּ כַּצֹּאן, אֶלָּא מַה הַצֹּאן הַזֶּה אֵין מַכְנִיסִין אוֹתָהּ לְצֵל הַקּוֹרָה, כָּךְ יִשְׂרָאֵל כָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁעָשׂוּ בַּמִּדְבָּר לֹא נִכְנְסוּ לְצֵל הַקּוֹרָה, לְכָךְ נִמְשְׁלוּ כַּצֹּאן. דָּבָר אַחֵר, נָחִיתָ כַצֹּאן עַמֶּךָ, מַה הַצֹּאן אֵין כּוֹנְסִין לָהּ אוֹצָרוֹת אֶלָּא רוֹעִים אוֹתָהּ בַּמִּדְבָּר, כָּךְ יִשְׂרָאֵל כָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ בַּמִּדְבָּר נִזּוֹנוּ בְּלֹא אוֹצָרוֹת, לְכָךְ נִמְשְׁלוּ כַּצֹּאן. דָּבָר אַחֵר, נָחִיתָ כַצֹּאן, מַה הַצֹּאן כָּל הֵיכָן שֶׁהָרוֹעֶה מַנְהִיגָהּ הִיא נִמְשֶׁכֶת אַחֲרָיו, כָּךְ יִשְׂרָאֵל כָּל מָקוֹם שֶׁהָיוּ משֶׁה וְאַהֲרֹן מַסִּיעִים אוֹתָם הָיוּ נוֹסְעִים אַחֲרֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: נָחִיתָ כַצֹאן עַמֶּךָ.",
"אֵלֶּה מַסְעֵי, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה בְּנוֹ חוֹלֶה הוֹלִיכוֹ לְמָקוֹם אֶחָד לְרַפְּאוֹתוֹ, כְּשֶׁחָזְרוּ הִתְחִיל אָבִיו מוֹנֶה כָּל הַמַּסָּעוֹת, וְאוֹמֵר כָּאן יָשַׁנְּנוּ, כָּאן הוֹקַרְנוּ, כָּאן חָשַׁשְׁתָּ אֶת רֹאשְׁךָ. כָּךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, מְנֵה לָהֶם כָּל הַמְּקוֹמוֹת הֵיכָן הִכְעִיסוּנִי, לְכָךְ נֶאֱמַר: אֵלֶּה מַסְעֵי.",
"דָּבָר אַחֵר, אֵלֶּה מַסְעֵי, לָמָּה זָכוּ לִכָּתֵב בַתּוֹרָה כָּל הַמַּסָּעוֹת הָאֵלּוּ, עַל שֶׁקִּבְּלוּ אֶת יִשְׂרָאֵל, וְעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִתֵּן שְׂכָרָן, דִּכְתִיב (ישעיה לה, א ב): יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר וְצִיָּה וְתָגֵל עֲרָבָה וְתִפְרַח כַּחֲבַצָּלֶת, פָּרֹחַ תִּפְרַח וְתָגֵל וגו', וּמַה מִּדְבָּר עַל שֶׁקִּבֵּל יִשְׂרָאֵל, כָּךְ, הַמְקַבֵּל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים לְתוֹךְ בֵּיתוֹ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. אַתְּ מוֹצֵא עָתִיד הַמִּדְבָּר לִהְיוֹת יִשּׁוּב וְהַיִּשּׁוּב עָתִיד לִהְיוֹת מִדְבָּר, וּמִנַּיִן שֶׁעָתִיד הַיִּשּׁוּב לִהְיוֹת מִדְבָּר, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי א, ג): וְאֶת עֵשָׂו שָׂנֵאתִי וָאָשִׂים אֶת הָרָיו שְׁמָמָה, וּמִנַּיִן שֶׁהַמִּדְבָּר עָתִיד לִהְיוֹת יִשּׁוּב, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מא, יח): אָשִׂים מִדְבָּר לַאֲגַם מַיִם. אַתְּ מוֹצֵא עַכְשָׁו אֵין אִילָנוֹת בַּמִּדְבָּר וְעָתִיד לִהְיוֹת שָׁם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מא, יט): אֶתֵּן בַּמִּדְבָּר אֶרֶז שִׁטָּה וַהֲדַס וְעֵץ, וְעַכְשָׁו אֵין דֶּרֶךְ בַּמִּדְבָּר שֶׁכֻּלּוֹ חוֹל, וְעָתִיד לִהְיוֹת שָׁם דֶּרֶךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מג, יט): אַף אָשִׂים בַּמִּדְבָּר דֶּרֶךְ בִּישִׁמוֹן נְהָרוֹת, וְאוֹמֵר (ישעיה לה, ח): וְהָיָה שָׁם מַסְלוּל וָדֶרֶךְ וְדֶרֶךְ הַקֹּדֶשׁ יִקָּרֵא לָהּ לֹא יַעַבְרֶנּוּ טָמֵא וְהוּא לָמוֹ הֹלֵךְ דֶּרֶךְ וֶאֱוִילִים לֹא יִתְעוּ.",
"צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כִּי אַתֶּם בָּאִים אֶל הָאָרֶץ כְּנָעַן זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּפֹּל לָכֶם בְּנַחֲלָה (במדבר לד, ב), מְלַמֵּד שֶׁהֶרְאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה כָּל מַה שֶּׁהָיָה וְעָתִיד לִהְיוֹת, הֶרְאָה לוֹ מִדָּן עוֹמֵד שִׁמְשׁוֹן, וּבָרָק בֶּן אֲבִינֹעַם מִנַּפְתָּלִי, וְכֵן כָּל דּוֹר וָדוֹר וְדוֹרְשָׁיו, דּוֹר דּוֹר וְשׁוֹפְטָיו, דּוֹר דּוֹר וּמַנְהִיגָיו, דּוֹר דּוֹר וּפוֹשְׁעָיו, דּוֹר דּוֹר וְצַדִּיקָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לד, ד): וַיֹּאמֶר ה' אֵלָיו זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ אֶתְּנֶנָה הֶרְאִיתִיךָ בְעֵינֶיךָ, מְלַמֵּד שֶׁהֶרְאָהוּ גֵּיהִנֹּם, אָמַר משֶׁה מִי נִדּוֹנִין בּוֹ, אָמַר לוֹ הָרְשָׁעִים וְהַפּוֹשְׁעִים בִּי, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סו, כד): וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים וגו', הִתְחִיל משֶׁה מִתְיָרֵא מִן גֵּיהִנֹּם, אָמַר לוֹ: הֶרְאִיתִיךָ בְעֵינֶיךָ וְשָׁמָּה לֹא תַעֲבֹר, וּמַהוּ זֹאת הָאָרֶץ לֵאמֹר, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה לֵךְ אֱמֹר לָהֶם לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב שְׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּעְתִּי לָכֶם קִיַּמְתִּי לִבְנֵיכֶם, לְכָךְ נֶאֱמַר לֵאמֹר.",
"זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּפֹּל לָכֶם בְּנַחֲלָה, וְכִי הָאָרֶץ נוֹפֶלֶת, וַהֲלוֹא כְתִיב (קהלת א, ד): וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת, אֶלָּא כְּשֶׁבָּאוּ הַמְרַגְּלִים וְהוֹצִיאוּ דִּבָּה עַל הָאָרֶץ, כָּעַס עֲלֵיהֶם משֶׁה, אָמְרוּ לוֹ כָּל יִשְׂרָאֵל, משֶׁה רַבֵּנוּ אִלּוּ הָיוּ הַמְרַגְּלִים שְׁנַיִם שְׁלשָׁה, בְּדִין הוּא שֶׁנַּאֲמִין, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יט, טו): עַל פִּי שְׁנֵי עֵדִים אוֹ שְׁלשָׁה עֵדִים, הֲרֵי הֵן עֲשָׂרָה, (דברים א, כח): אָנָה אֲנַחְנוּ עֹלִים אַחֵינוּ הֵמַסּוּ אֶת לְבָבֵנוּ לֵאמֹר עַם גָּדוֹל וָרָם מִמֶּנּוּ, כִּבְיָכוֹל אֵין בַּעַל הַבַּיִת יָכוֹל לְהוֹצִיא כֵלָיו מִשָּׁם, מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָטַל שַׂר הָאָרֶץ וּכְפָתוֹ וְהִפִּילוֹ לִפְנֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים א, כא): רְאֵה נָתַן ה' אֱלֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ אֶת הָאָרֶץ, וְכִי לִפְנֵיהֶם הָיְתָה, אֶלָּא שֶׁהִפִּיל שָׂרָהּ וְאָמַר לָהֶם (דברים א, כא): עֲלֵה רֵשׁ אַל תִּירָא וְאַל תֵּחָת, לֹא מִן הַנְּפִילִים וְלֹא מִן עַם רָב. כְּתִיב (יחזקאל מה, א): וּבְהַפִּילְכֶם אֶת הָאָרֶץ, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים טז, ו): חֲבָלִים נָפְלוּ לִי בַּנְעִמִים אַף נַחֲלָת שָׁפְרָה עָלָי, חֲבָלִים נָפְלוּ לִי, אֵלּוּ שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, לְפִי שֶׁנִּתְחַלְּקָה הָאָרֶץ לִשְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל מז, יג): גֵּה גְבוּל אֲשֶׁר תִּתְנַחֲלוּ אֶת הָאָרֶץ לִשְׁנֵי עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל. בַּנְעִמִים, בִּזְכוּת הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כב, יח): כִּי נָעִים כִּי תִשְׁמְרֵם בְּבִטְנֶךָ יִכֹּנוּ יַחְדָּו עַל שְׂפָתֶיךָ, יֵשׁ אָדָם שֶׁהוּא נָאֶה וּלְבוּשׁוֹ כָּעוּר, הוּא כָּעוּר וּלְבוּשׁוֹ נָאֶה, וְיִשְׂרָאֵל הֵם נָאִים לָאָרֶץ וְהָאָרֶץ נָאָה לָהֶם, לְכָךְ כְּתִיב: אַף נַחֲלָת שָׁפְרָה עָלָי. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (איוב כט, יד): צֶדֶק לָבַשְׁתִּי וַיִּלְבָּשֵׁנִי. כְּתִיב (יהושע ז, יט): וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל עָכָן בְּנִי שִׂים נָא כָבוֹד לַה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. אָמַר לוֹ עָכָן בִּשְׁבִיל דָּבָר זֶה שֶׁאַתָּה אוֹמֵר אֲנִי מֵת, כֵּיוָן שֶׁרָאָה עָכָן כָּךְ אָמַר בְּלִבּוֹ עַכְשָׁו אֲנִי נִלְכַּד בַּגּוֹרָל, אֵינִי מַאֲמִין וְנֶחְשָׁב כַּזְּבָן לִפְנֵי יְהוֹשֻׁעַ, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר לוֹ עָכָן לָמָּה תַפִּיל גּוֹרָלוֹת בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי בֵיתִי, אֲנִי אַפִּיל הַגּוֹרָל בֵּינְךָ וּבֵין פִּינְחָס, אִם לֹא יַעֲלֶה הַגּוֹרָל עַל שְׁנֵיכֶם אַף אֲנִי מַאֲמִין, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר יְהוֹשֻׁעַ: בְּנִי שִׂים נָא כָבוֹד לַה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל תֵּן לוֹ תּוֹדָה וְהַגֶּד נָא לִי מֶה עָשִׂיתָ אַל תְּכַחֵד מִמֶּנִּי, אָמַר לִיהוֹשֻׁעַ אַף אַתָּה הַגֶּד נָא לִי מֶה עָשִׂיתָ. מִיָּד נָפַל מַחְלֹקֶת בְּיִשְׂרָאֵל וְעָמְדוּ שֵׁבֶט יְהוּדָה בִּמְרִיבָה וְהָרְגוּ מִיִּשְׂרָאֵל כִּתּוֹת כִּתּוֹת, כֵּיוָן שֶׁרָאָה עָכָן כָּךְ, אָמַר בְּלִבּוֹ כָּל הַמְקַיֵּם נֶפֶשׁ אַחַת מִיִּשְׂרָאֵל כְּאִלּוּ קִיֵּם עוֹלָם מָלֵא, וַאֲנִי עַל יָדִי נֶהֶרְגוּ כַּמָּה אֲנָשִׁים מִיִּשְׂרָאֵל, אֲנִי חוֹטֵא וּמַחְטִיא, מוּטָב אֲנִי אוֹדֶה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְלִפְנֵי יְהוֹשֻׁעַ וְאַל תָּבוֹא תַּקָּלָה עַל יָדִי, מֶה עָשָׂה עָכָן עָמַד וְהִשְׁמִיעַ קוֹלוֹ לְכָל הַקָּהָל, וְהַסּוּ כָּל הַקָּהָל לְפָנָיו, וְאָמַר לִיהוֹשֻׁעַ (יהושע ז, כ): אָמְנָה אָנֹכִי חָטָאתִי לַה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְכָזֹאת וְכָזֹאת עָשִׂיתִי לֹא זֹאת בִּלְבָד אֶלָּא כְּבָר מָעַלְתִּי בַּאֲחֵרוֹת, אָמַר לוֹ יְהוֹשֻׁעַ: וַאֲנִי כָּךְ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁהַדָּבָר תָּלוּי בְּךָ אֶלָּא הַגֶּד נָא וְאַל תְּכַחֵד מִמֶּנִּי, אָמַר לוֹ (יהושע ז, כא): וָאֵרֶא בַשָּׁלָל. אָמַר הִסְתַּכַּלְתִּי מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה (דברים כ, יד): וְאָכַלְתָּ אֶת שְׁלַל אֹיְבֶיךָ, (יהושע ז, כא): אַדֶּרֶת שִׁנְעָר אַחַת טוֹבָה וּמָאתַיִם שְׁקָלִים כֶּסֶף וּלְשׁוֹן זָהָב אֶחָד חֲמִשִּׁים שְׁקָלִים מִשְׁקָלוֹ וָאֶחְמְדֵם וָאֶקָּחֵם, וְאַל תֹּאמַר שֶׁאֲנִי עָנִי וְהָיִיתִי צָרִיךְ, שֶׁאֵין בַּשֵּׁבֶט עָשִׁיר מִמֶּנִּי, מִיָּד (יהושע ז, כב): וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ מַלְאָכִים וַיָּרֻצוּ הָאֹהֱלָה וְהִנֵּה טְמוּנָה בְּאָהֳלוֹ וְהַכֶּסֶף [טמון] תַּחְתֶּיהָ. מִפְּנֵי מָה שָׁלַח יְהוֹשֻׁעַ כְּדֵי שֶׁלֹא יִגְנְבוּ אוֹתָם שֵׁבֶט יְהוּדָה וְלֹא יוֹסִיפוּ בְּמַחְלֹקֶת, לְפִיכָךְ שָׁלַח יְהוֹשֻׁעַ מְהֵרָה (יהושע ז, כג): וַיְבִאוּם אֶל יְהוֹשֻׁעַ וְאֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּצִּקֻם לִפְנֵי ה', מַהוּ וַיַּצִּקֻם, שֶׁחֲבָטָן לִפְנֵי הַמָּקוֹם וְאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם בִּשְׁבִיל אֵלּוּ כָּעַסְתָּ עַל בָּנֶיךָ, הֲרֵי הֵם נְתוּנִים לְפָנֶיךָ, מִיָּד (יהושע ז, כד): וַיִּקַּח יְהוֹשֻׁעַ אֶת עָכָן בֶּן זֶרַח וְאֶת הַכֶּסֶף וְאֶת לְשׁוֹן הַזָּהָב וְאֶת בָּנָיו וְאֶת בְּנֹתָיו כְּדֵי לְרַדּוֹתָן, (יהושע ז, כד): וְאֶת שׁוֹרוֹ וְאֶת חֲמֹרוֹ וְאֶת צֹאנוֹ וְאֶת אָהֳלוֹ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ לִשְׂרֵפָה, (יהושע ז, כד): וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ לִרְאוֹת בְּדִינוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹא יִהְיוּ רְגִילִים לַעֲשׂוֹת, (יהושע ז, כד כה): וַיַּעֲלוּ אֹתָם עֵמֶק עָכוֹר, וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁע מֶה עֲכַרְתָּנוּ יַעְכָּרְךָ ה' בַּיּוֹם הַזֶּה, בַּיּוֹם הַזֶּה אַתָּה עָכוּר וְאִי אַתָּה עָכוּר לָעוֹלָם הַבָּא, וְיֵשׁ לְךָ חֵלֶק בּוֹ, (יהושע ז, כה): וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ כָל יִשְׂרָאֵל אֶבֶן הוּא לְבַדוֹ, (יהושע ז, כה): וַיִּשְׂרְפוּ אֹתָם בָּאֵשׁ בְּמָמוֹנוֹ הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁכֵּן נֶאֱמַר לוֹ מִפִּי הַגְּבוּרָה (יהושע ז, טו): וְהָיָה הַנִּלְכָּד בַּחֵרֶם יִשָֹּׂרֵף בָּאֵשׁ אֹתוֹ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ, אִם כֵּן מַה תַּלְמוּד לוֹמַר וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ, מְלַמֵּד שֶׁהוֹדָה עָכָן שֶׁבְּשַׁבָּת גָּנַב וְהוֹצִיאָם מִירִיחוֹ וְהִטְמִין בְּתוֹךְ אָהֳלוֹ, וְנִסְקַל עַל חִלּוּל שַׁבָּת, וְנִשְׂרַף עַל שֶׁמָּעַל בַּחֵרֶם, וּמִנַּיִן אַתְּ מוֹצֵא שֶׁכֵּן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לִיהוֹשֻׁעַ (יהושע ו, ב ד): רְאֵה נָתַתִּי בְיָדְךָ אֶת יְרִיחוֹ וְאֶת מַלְכָּהּ גִּבּוֹרֵי הֶחָיִל, וְסַבֹּתֶם אֶת הָעִיר כֹּל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הַקֵּיף אֶת הָעִיר פַּעַם אֶחָת כֹּה תַעֲשֶׂה שֵׁשֶׁת יָמִים, וְשִׁבְעָה כֹהֲנִים יִשְׂאוּ שִׁבְעָה שׁוֹפְרוֹת הַיּוֹבְלִים וגו', לְלַמֶּדְךָ שֶׁבְּשַׁבָּת נִכְבְּשָׁה חוֹמַת הָעִיר, דָּבָר זֶה עָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ מִדַּעְתּוֹ וְהִסְכִּים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל יָדוֹ, אָמַר יְהוֹשֻׁעַ הַשַּׁבָּת קֹדֶשׁ, דִּכְתִיב (שמות לא, יד): וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַשַּׁבָּת כִּי קֹדֶשׁ הִוא לָכֶם, וְכָל מַה שֶּׁכָּבַשְׁנוּ יְהֵא קֹדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע ו, יט): וְכֹל כֶּסֶף וְזָהָב וּכְלֵי נְחשֶׁת וּבַרְזֶל קֹדֶשׁ הוּא לַה' אוֹצַר ה' יָבוֹֹא, וּמִנַּיִן שֶׁהִסְכִּימוּ עַל יָדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע ו, יז): וְהָיְתָה הָעִיר חֵרֶם הִיא וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ לַה', בְּאוֹתָהּ שָׁעָה (יהושע ז, כו): וַיָּשָׁב ה' מֵחֲרוֹן אַפּוֹ, עָלָיו נֶאֱמַר (משלי טז, יד): חֲמַת מֶלֶךְ מַלְאֲכֵי מָוֶת וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָה, זֶה יְהוֹשֻׁעַ שֶׁהֵשִׁיב חֲרוֹן אַף ה' מִיִּשְׂרָאֵל.",
"כִּי אַתֶּם בָּאִים אֶל הָאָרֶץ כְּנָעַן (במדבר לד, ב), הֲלָכָה עַד שֶׁלֹא נִכְנְסוּ לָאָרֶץ כֵּיצַד הָיוּ מְבָרְכִין עַל הַמָּזוֹן, שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ עַד שֶׁלֹא נִכְנְסוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָיוּ מְבָרְכִין בְּרָכָה אַחַת הַזָּן אֶת הַכֹּל, מִשֶּׁנִּכְנְסוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הָיוּ מְבָרְכִין עַל הָאָרֶץ וְעַל הַמָּזוֹן. מִשֶּׁחָרְבָה, הוֹסִיפוּ בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם, מִשֶּׁנִּקְבְּרוּ הֲרוּגֵי בֵּיתָר, הוֹסִיפוּ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב, הַטּוֹב שֶׁלֹא הִסְרִיחוּ וְהַמֵּטִיב שֶׁנִּתְּנוּ לִקְבוּרָה. וְאֵין לְךָ חֲבִיבָה מִכֻּלָּם יוֹתֵר מִבִּרְכַּת עַל הָאָרֶץ וְעַל הַמָּזוֹן, שֶׁכָּךְ אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ מַזְכִּיר בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן עַל הָאָרֶץ וְעַל הַמָּזוֹן אֶרֶץ חֶמְדָה וּבְרִית וְתוֹרָה וְחַיִּים, לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חֲבִיבָה עָלַי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מִן הַכֹּל, לָמָּה, שֶׁאֲנִי תַּרְתִּי אוֹתָהּ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (יחזקאל כ, ו): בַּיּוֹם הַהוּא נָשָׂאתִי יָדִי לָהֶם לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֶל אֶרֶץ אֲשֶׁר תַּרְתִּי לָהֶם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ צְבִי הִיא לְכָל הָאֲרָצוֹת, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ירמיה ג, יט): וְאֶתֶּן לָךְ אֶרֶץ חֶמְדָה נַחֲלַת צְבִי צִבְאוֹת גּוֹיִם. אַתְּ מוֹצֵא כְּשֶׁהָרַג יְהוֹשֻׁעַ אוֹתָם הַמְּלָכִים אָמַר רַבִּי יַנַּאי הַכֹּהֵן שִׁשִּׁים וּשְׁנַיִם הָיוּ שָׁם, שְׁלשִׁים וְאֶחָד בִּירִיחוֹ שְׁלשִׁים וְאֶחָד בִּימֵי סִיסְרָא כְּשֶׁהָלַךְ לְהִלָּחֵם עִם יִשְׂרָאֵל נֶהֶרְגוּ אַף הֵם עִמּוֹ, לָמָּה, שֶׁהָיוּ מִתְאַוִּים לִשְׁתּוֹת מַיִם מִן אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּבִקְּשׁוּ מִן סִיסְרָא וְאָמְרוּ לוֹ בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ נָבוֹא עִמְּךָ לַמִּלְחָמָה, כָּל מֶלֶךְ שֶׁהָיָה מְבַקֵּשׁ לַמִּלְחָמָה הָיָה מְשַׁלֵּם וְשׂוֹכֵר פּוֹעֲלִים בְּכֶסֶף שֶׁיַּעַזְרוּ אוֹתוֹ, אָמְרוּ לְסִיסְרָא אֵין אָנוּ מְבַקְּשִׁין מִמְּךָ כְּלוּם אֶלָּא נָבוֹא עִמְּךָ בְּחִנָּם, שֶׁאָנוּ מִתְאַוִּים לְמַלְאוֹת כְּרֵסֵינוּ מִן מַיִם שֶׁל אוֹתָהּ הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים ה, יט): בָּאוּ מְלָכִים נִלְחָמוּ אָז נִלְחֲמוּ מַלְכֵי כְנַעַן בְּתַעְנַךְ עַל מֵי מְגִדּוֹ בֶּצַע כֶּסֶף לֹא לָקָחוּ. לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁאֵין חֲבִיבָה כְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, הֵן הָאָרֶץ חֲבִיבָה עָלַי, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יא, יב): אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד. וְיִשְׂרָאֵל חֲבִיבִין עָלַי, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ז, ח): כִּי מֵאַהֲבַת ה' אֶתְכֶם. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי אַכְנִיס אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵן חֲבִיבִין עָלַי, לְאֶרֶץ שֶׁחֲבִיבָה עָלַי, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי אַתֶּם בָּאִים אֶל הָאָרֶץ כְּנָעַן,",
"כִּי אַתֶּם בָּאִים אֶל הָאָרֶץ כְּנָעַן, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (במדבר כג, יט): לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב. דָּבָר אַחֵר, לֹא אִישׁ אֵל, [לא] אִישׁ עוֹשֶׂה לָאֵל שֶׁיְכַזֵּב, לֹא בֶּן עַמְרָם עָשָׂה אוֹתוֹ לְהִנָּחֵם, הוּא שֶׁהוּא אוֹמֵר (דברים ט, יד): הֶרֶף מִמֶּנִּי וְאַשְׁמִידֵם. עָמַד בֶּן עַמְרָם וְעָשָׂה אוֹתוֹ לְהִתְנַחֵם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, יד): וַיִּנָּחֶם ה' עַל הָרָעָה. דָּבָר אַחֵר, לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר לְהָבִיא טוֹבָה עַל יִשְׂרָאֵל אַף עַל פִּי שֶׁדּוֹר חַיָּב אֵינוֹ מְאַחֵר, וּכְשֶׁהוּא אוֹמֵר לְהָבִיא רָעָה, חוֹזֵר בּוֹ (במדבר כג, יט): הַהוּא אָמַר וְלֹא יַעֲשֶׂה, תֵּדַע אָמַר לְאַבְרָהָם (בראשית טו, ה): הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים אִם תּוּכַל לִסְפֹּר אֹתָם וַיֹּאמֶר לוֹ כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ, וְעָשָׂה כֵן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים א, י): ה' אֱלֹהֵיכֶם הִרְבָּה אֶתְכֶם וְהִנְכֶם הַיּוֹם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב, אָמַר לוֹ (בראשית טו, יג): יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ וגו', וְלֹא עָשׂוּ אֶלָּא מָאתַיִם וְעֶשֶׂר שָׁנִים, הֱוֵי: לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב, בְּטוֹבָה, אֲבָל בְּרָעָה הַהוּא אָמַר וְלֹא יַעֲשֶׂה, אָמַר לְיִשְׂרָאֵל (הושע א, ט): כִּי אַתֶּם לֹא עַמִּי, וְחָזַר וְאָמַר (הושע ב, כה): וְאָמַרְתִּי לְלֹא עַמִּי עַמִּי אַתָּה. הַהוּא אָמַר וְלֹא יַעֲשֶׂה, אָמַר לְאַבְרָהָם (בראשית כו, ג): כִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אֶתֵּן, וְלֹא חָזַר בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי אַתֶּם בָּאִים אֶל הָאָרֶץ כְּנָעַן, וְהִכְנִיסָם לָאָרֶץ.",
"כִּי אַתֶּם בָּאִים (במדבר לג, נב): וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת כָּל ישְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (איוב לה, יא): מַלְּפֵנוּ מִבַּהֲמוֹת אָרֶץ וּמֵעוֹף הַשָּׁמַיִם יְחַכְּמֵנוּ, מַלְּפֵנוּ מִבַּהֲמוֹת אָרֶץ, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִמְּדוּ מִפָּרוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָמַר אֵלִיָּהוּ לְעוֹבְדֵי הַבַּעַל (מלכים א יח, כה): בַּחֲרוּ לָכֶם הַפָּר הָאֶחָד וַעֲשׂוּ רִאשׁוֹנָה כִּי אַתֶּם הָרַבִּים, נִתְקַבְּצוּ אַרְבַּע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים נְבִיאֵי הַבַּעַל וְאַרְבַּע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים נְבִיאֵי הָאֲשֵׁרָה, וְלֹא יָכְלוּ לָזוּז אֶת רַגְלָיו מִן הָאָרֶץ, רְאֵה מַה כְּתִיב שָׁם (מלכים א יח, כג): וְיִתְּנוּ לָנוּ שְׁנַיִם פָּרִים וְיִבְחֲרוּ לָהֶם הַפָּר הָאֶחָד וִינַתְּחֻהוּ וְיָשִׂימוּ עַל הָעֵצִים וְאֵשׁ לֹא יָשִׂימוּ וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶת הַפָּר הָאֶחָד וַאֲנַתְּחֵהוּ (מלכים א יח, כג): וְאֵשׁ לֹא אָשִׂים. מֶה עָשָׂה אֵלִיָּהוּ, אָמַר לָהֶם בַּחֲרוּ שְׁנֵי פָּרִים תְּאוֹמִים מֵאֵם אַחַת, הַגְּדֵלִים עַל מִרְעֶה אֶחָד וְהַטִּילוּ עֲלֵיהֶם גּוֹרָלוֹת אֶחָד לַשֵּׁם וְאֶחָד לְשֵׁם הַבַּעַל. וּבָחֲרוּ לָהֶם הַפָּר הָאֶחָד, וּפָרוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ מִיָּד נִמְשַׁךְ אַחֲרָיו, וְהַפָּר שֶׁעָלָה לְשֵׁם הַבַּעַל נִתְקַבְּצוּ כָּל נְבִיאֵי הַבַּעַל וּנְבִיאֵי הָאֲשֵׁרָה וְלֹא יָכְלוּ לָזוּז אֶת רַגְלוֹ. עַד שֶׁפָּתַח אֵלִיָּהוּ וְאָמַר לוֹ לֵךְ עִמָּהֶם, הֵשִׁיב הַפָּר וְאָמַר לוֹ לְעֵינֵי כָל הָעָם, אֲנִי וַחֲבֵרִי יָצָאנוּ מִבֶּטֶן אַחַת, מִפָּרָה אַחַת, וְגָדַלְנוּ בְּמִרְעֶה אֶחָד, וְהוּא עָלָה בְּחֶלְקוֹ שֶׁל מָקוֹם וּשְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְקַדֵּשׁ עָלָיו, וַאֲנִי עָלִיתִי בְּחֵלֶק הַבַּעַל לְהַכְעִיס אֶת בּוֹרְאִי. אָמַר לוֹ אֵלִיָּהוּ פָּר פָּר אַל תִּירָא לֵךְ עִמָּהֶם וְאַל יִמְצְאוּ עֲלִילָה, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁשְּׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְקַדֵּשׁ עַל אוֹתוֹ שֶׁעִמִּי, כָּךְ מִתְקַדֵּשׁ עָלֶיךָ. אָמַר לוֹ וְכָךְ אַתָּה מְיַעֲצֵנִי, שְׁבוּעָה אֵינִי זָז מִכָּאן עַד שֶׁתִּמְסְרֵנִי בְּיָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א יח, כו): וַיִּקְחוּ אֶת הַפָּר אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם, וּמִי נָתַן לָהֶם, אֵלִיָּהוּ, וְאַתָּה לָמֵד מֵאֵלִיָּהוּ שֶׁאָמַר לָהֶם וְיִתְּנוּ לָנוּ שְׁנַיִם פָּרִים. וְעוֹד אָמַר לָהֶם (מלכים א יח, כה): בַּחֲרוּ לָכֶם הַפָּר הָאֶחָד וַעֲשׂוּ רִאשֹׁנָה, וּלְבַסוֹף כְּתִיב וַיִּקְּחוּ אֶת הַפָּר אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם, לְכָךְ כְּתִיב מַלְפֵנוּ מִבַּהֲמוֹת אָרֶץ. וּמֵעוֹף הַשָּׁמַיִם יְחַכְּמֵנוּ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִמְּדוּ מִן הָעוֹרְבִים שֶׁהָיוּ מְכַלְכְּלִין אֶת אֵלִיָּהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א יז, ד): וְאֶת הָעֹרְבִים צִוִּיתִי לְכַלְכְּלֶךָ שָׁם. וּמֵהֵיכָן הָיוּ מְבִיאִין לוֹ לֶחֶם וּבָשָׂר בַּבֹּקֶר וְלֶחֶם וּבָשָׂר בָּעֶרֶב, מִשֻּׁלְחָנוֹ שֶׁל יְהוֹשָׁפָט, וְלֹא הָיוּ רוֹצִים אוֹתָם עוֹרְבִים לִכָּנֵס בְּבֵיתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע אַחְאָב לְהוֹצִיא מִשֻּׁלְחָנוֹ כְּלוּם בִּשְׁבִיל אוֹתוֹ צַדִּיק, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה בְּבֵיתוֹ עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים. הֱוֵי מֵעוֹף הַשָּׁמַיִם יְחַכְּמֵנוּ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִמְּדוּ מִפָּרוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ וּמִן הָעוֹרְבִים וְאַל תִּפְנוּ אֶל הָאֱלִילִים לְהִסְתַּכֵּל בָּם, מִנַּיִן מִמַּה שֶּׁקָּרְאוּ בָּעִנְיָן: וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת כָּל ישְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם.",
"כִּי אַתֶּם בָּאִים אֶל הָאָרֶץ כְּנָעַן. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (ירמיה ב, לא): הַדּוֹר אַתֶּם רְאוּ דְּבַר ה' הֲמִדְבָּר הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל, אַל תְּהִי קוֹרֵא הֲמִדְבָּר, אֶלָּא הַמְדַבֵּר הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל, (ירמיה ב, לא): מַאְפֵּלְיָה, מַהוּ מַאְפֵּלְיָה, שֶׁמָּא אָמַרְתִּי לְהַכְנִיס אֶתְכֶם לָאָרֶץ וְהִלְקַשְׁתִּי אֶתְכֶם, שֶׁאֵין מַאְפֵּלְיָה אֶלָּא לְשׁוֹן הַלְקָשָׁה, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ט, לב): וְהַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת לֹא נֻכּוּ וגו'. הֲרֵי אַתֶּם נִכְנָסִים לְתוֹכָהּ. כִּי אַתֶּם בָּאִים אֶל הָאָרֶץ כְּנָעַן, מַהוּ כְּנָעַן, אֶרֶץ שֶׁל פְּרַקְמַטְיָא שֶׁבָּהּ סְחוֹרָה, כְּשֵׁם שֶׁאַתָּה אוֹמֵר (ישעיה כג, ח): אֲשֶׁר סֹחֲרֶיהָ שָׂרִים כִּנְעָנֶיהָ נִכְבַּדֵּי אָרֶץ.",
"זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּפֹּל לָכֶם בְּנַחֲלָה (במדבר לד, ב), מַהוּ לָכֶם, לָכֶם הִיא רְאוּיָה, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת, וְהָיָה מַשִֹּׂיא לַעֲבָדָיו שְׁפָחוֹת מִן אוּסְיָא אַחֶרֶת, וּלְשִׁפְחוֹתָיו עֲבָדִים מִן אוּסְיָא אַחֶרֶת, עָמַד הַמֶּלֶךְ וְחָשַׁב בְּדַעְתּוֹ, אָמַר, הָעֲבָדִים שֶׁלִּי וְהַשְּׁפָחוֹת שֶׁלִּי, מוּטָב שֶׁאַשִֹּׂיא עֲבָדַי לְשִׁפְחוֹתַי, שֶׁלִּי לְשֶׁלִּי. כָּךְ כִּבְיָכוֹל אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הָאָרֶץ שֶׁלִּי, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כד, א): לַה' הָאָרֶץ, וְאוֹמֵר (ויקרא כה, כג): כִּי לִי הָאָרֶץ, וְיִשְׂרָאֵל שֶׁלִּי הֵם, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה, נה): כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים, מוּטָב שֶׁאַנְחִיל אַרְצִי לַעֲבָדַי, שֶׁלִּי לְשֶׁלִּי. לְכָךְ נֶאֱמַר: זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּפֹּל לָכֶם בְּנַחֲלָה.",
"זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים קיא, ו): כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, יָכוֹל הָיִיתִי לִבְראוֹת לָכֶם אֶרֶץ חֲדָשָׁה, אֶלָּא בִּשְׁבִיל לְהַרְאוֹת לָכֶם אֶת כֹּחִי אֲנִי הוֹרֵג אֶת שׂוֹנְאֵיכֶם מִפְּנֵיכֶם וְנוֹתֵן לָכֶם אֶת אַרְצָם, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם.",
"וְהִקְרִיתֶם לָכֶם עָרִים (במדבר לה, יא), זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים כה, ח): טוֹב וְיָשָׁר ה' עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ. (תהלים כה, ו): זְכֹר רַחֲמֶיךָ ה' וַחֲסָדֶיךָ, אָמַר דָּוִד רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אִלּוּלֵי חֲסָדֶיךָ שֶׁקָּדְמוּ לְאָדָם הָרִאשׁוֹן לֹא הָיָה לוֹ עֲמִידָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ב, יז): כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת. וְלֹא עָשִׂיתָ לוֹ כֵן אֶלָּא הוֹצֵאתָ אוֹתוֹ מִגַּן עֵדֶן וְחָיָה תְּשַׁע מֵאוֹת וּשְׁלשִׁים שָׁנָה, וְאַחַר כָּךְ מֵת. מֶה עָשִׂיתָ לוֹ, גֵּרַשְׁתָּ אוֹתוֹ מִגַּן עֵדֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ג, כד): וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם. וְלָמָּה נִתְגָּרֵשׁ עַל שֶׁהֵבִיא מִיתָה עַל הַדּוֹרוֹת וְהָיָה חַיָּב לָמוּת מִיָּד, אֶלָּא שֶׁרִחַמְתָּ עָלָיו וְגֵרַשְׁתּוֹ, כְּדֶרֶךְ הָרוֹצֵחַ בִּשְׁגָגָה שֶׁגּוֹלֶה מִמְּקוֹמוֹ לְעָרֵי מִקְלָט, לְכָךְ נֶאֱמַר: זְכֹר רַחֲמֶיךָ ה' וַחֲסָדֶיךָ וגו', כֵּיוָן שֶׁעָמַד משֶׁה וְאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהִקְרִיתֶם לָכֶם עָרִים, אָמַר משֶׁה רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, זֶה שֶׁהָרַג נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה בַּצָּפוֹן אוֹ בַּדָּרוֹם, מִנַּיִן יוֹדֵעַ הֵיכָן עָרֵי מִקְלָט שֶׁיְהֵא בּוֹרֵחַ לְשָׁם, אָמַר לוֹ (דברים יט, ג): תָּכִין לְךָ הַדֶּרֶךְ, תְּכַוֵּן לְךָ הַדֶּרֶךְ שֶׁלֹא יִהְיוּ טוֹעִים וְיִמְצָא אוֹתוֹ גּוֹאֵל הַדָּם וְיַהַרְגֵּהוּ (דברים יט, ו): וְלוֹ אֵין מִשְׁפַּט מָוֶת. עוֹד אָמַר לוֹ, הֵיאַךְ, אָמַר לוֹ הַעֲמֵד לָהֶם אִיסְטְלָיוֹת מְכֻוָּנוֹת לְעָרֵי מִקְלָט, שֶׁיְהֵא יוֹדֵעַ לֵילֵךְ שָׁם, וּבְכָל אִיסְטְלָיוֹת רְשֹׁם עָלֶיהָ רוֹצֵחַ לְעָרֵי מִקְלָט, שֶׁנֶּאֱמַר תָּכִין לְךָ הַדֶּרֶךְ. לְכָךְ אָמַר דָּוִד: טוֹב וְיָשָׁר ה' עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ. אִם לְרוֹצְחָנִין עֲשֵׂה שְׁבִיל וְדֶרֶךְ שֶׁיִּבְרְחוּ וְיִנָּצְלוּ, לַצַּדִּיקִים עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, (תהלים כה, ט): יַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ. (במדבר לה, יא): וְנָס שָׁמָּה רֹצֵחַ מַכֵּה נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה, וְלֹא בְזָדוֹן, וְאִם יַהֲרֹג בְּזָדוֹן וְיֹאמַר בִּשְׁגָגָה הָרַגְתִּי וִיהֵא בּוֹרֵחַ לְעָרֵי מִקְלָט, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲפִלּוּ בּוֹרֵחַ וְנִכְנַס בַּמִּזְבֵּחַ שֶׁלִּי הִרְגּוּ אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כא, יד): וְכִי יָזִד אִישׁ עַל רֵעֵהוּ וגו', וּמִי הָיָה זֶה שֶׁבָּרַח לַמִּזְבֵּחַ וְנֶהֱרַג, יוֹאָב, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א ב, כח): וְהַשְּׁמֻעָה בָּאָה עַד יוֹאָב וגו' אֶל אֹהֶל ה', וְאוֹמֵר (שמואל ב כג, ח): תַּחְכְּמֹנִי רֹאשׁ הַשָּׁלִשִׁי, לֹא הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה וְכִי יָזִד אִישׁ עַל רֵעֵהוּ וגו', שֶׁהָלַךְ וְהֶחֱזִיק בְּקֶרֶן הַמִּזְבֵּחַ. אֶלָּא אָמַר הֲרוּגֵי בֵּית דִּין אֵין נִקְבָּרִין בְּקִבְרוֹת אֲבוֹתֵיהֶם אֶלָּא הֵם לְעַצְמָן, מוּטָב לִי שֶׁאָמוּת כָּאן וְאֶקָּבֵר בְּקִבְרוֹת אֲבוֹתַי (מלכים א ב, ל לא): וַיָּשֶׁב בְּנָיָהוּ אֶת הַמֶּלֶךְ דָּבָר לֵאמֹר כֹּה דִּבֶּר יוֹאָב וַיֹּאמֶר לוֹ הַמֶּלֶךְ עֲשֵׂה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר וּפְגַע בּוֹ וּקְבַרְתּוֹ וַהֲסִירֹתָ דְּמֵי חִנָּם אֲשֶׁר שָׁפַךְ יוֹאָב מֵעָלַי וּמֵעַל בֵּית אָבִי, וְלָמָּה נֶהֱרַג, שֶׁכֵּן צִוָּהוּ דָּוִד אָבִיו (מלכים א ב, ה): וְגַם אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לִי יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה אֲשֶׁר עָשָׂה לִשְׁנֵי שָׂרֵי צִבְאוֹת יִשְׂרָאֵל לְאַבְנֵר בֶּן נֵר וְלַעֲמָשָׂא בֶן יֶתֶר וַיַּהַרְגֵּם. מֶה עָשָׂה לוֹ אַתְּ מוֹצֵא בְּשָׁעָה שֶׁכָּתַב דָּוִד לְיוֹאָב (שמואל ב יא, טו): הָבוּ אֶת אוּרִיָּה אֶל מוּל פְּנֵי הַמִּלְחָמָה הַחֲזָקָה וְשַׁבְתֶּם מֵאַחֲרָיו וְנִכָּה וָמֵת, עָשָׂה כָּךְ וְנֶהֱרַג, נִתְקַבְּצוּ כָּל רָאשֵׁי הַחַיָּלִים עַל יוֹאָב לְהָרְגוֹ, שֶׁהָיָה רֹאשׁ הַגִּבּוֹרִים, שֶׁכָּךְ כְּתִיב בּוֹ (שמואל ב כג, לט): אוּרִיָּה הַחִתִּי כֹּל שְׁלשִׁים וְשִׁבְעָה, הֶרְאָה לָהֶם אֶת הַכְּתָב, לְפִיכָךְ כְּתִיב אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לִי יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה אֲשֶׁר עָשָׂה וגו', הָיוּ סְבוּרִין כָּל יִשְׂרָאֵל שֶׁדָּוִד צִוָּהוּ לְהָרְגוֹ, שֶׁהָיָה אַבְנֵר בֶּן דּוֹדוֹ שֶׁל שָׁאוּל, לְפִיכָךְ כְּתִיב (שמואל ב ג, כט): וְאַל יִכָּרֵת מִבֵּית יוֹאָב זָב וּמְצֹרָע. עָמַד דָּוִד וְקִלֵּל אֶת יוֹאָב וְיָדְעוּ כָּל יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹא הָיָה מִדָּוִד, וְנִתְפַּיְסוּ. וְצִוָּה לִשְׁלֹמֹה בְּנוֹ שֶׁיַּהֲרֹג אוֹתוֹ, שֶׁהָיָה יוֹאָב בֶּן אֲחוֹתוֹ שֶׁל דָּוִד וְהָיָה מְבַקֵּשׁ לַהֲבִיאוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, כֵּיוָן שֶׁבִּקֵּשׁ שְׁלֹמֹה לַהֲרֹג אוֹתוֹ אָמַר יוֹאָב לִבְנָיָהוּ לֵךְ אֱמֹר לִשְׁלֹמֹה אַל תְּדִינֵנִי בִּשְׁנֵי דִינִין, אִם תַּהַרְגֵנִי טֹל מֵעָלַי הַקְּלָלוֹת שֶׁקִּלְּלַנִי דָּוִד אָבִיךָ, אִם לָאו הַנַּח אוֹתִי בַּקְּלָלוֹת. מִיָּד וַיֹּאמֶר לוֹ הַמֶּלֶךְ עֲשֵׂה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר וּפְגַע בּוֹ וּקְבַרְתּוֹ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה כָּל הַקְּלָלוֹת שֶׁקִּלֵּל דָּוִד אֶת יוֹאָב נִתְקַיְּמוּ בְּזַרְעוֹ שֶׁל דָּוִד, זָב, מֵרְחַבְעָם בֶּן שְׁלֹמֹה, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א יב, יח): וְהַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם הִתְאַמֵּץ לַעֲלוֹת הַמֶּרְכָּבָה, וּכְתִיב בְּזָב (ויקרא טו, ט): וְכָל הַמֶּרְכָּב אֲשֶׁר יִרְכַּב עָלָיו הַזָּב יִטְמָא. מְצֹרָע, מֵעֻזִיָּהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב כו, כא): וַיְהִי עֻזִּיָּהוּ הַמֶּלֶךְ מְצֹרָע עַד יוֹם מוֹתוֹ וַיֵּשֶׁב בֵּית הַחָפְשִׁית. וּמַחֲזִיק בַּפֶּלֶךְ, מֵאָסָא, דִּכְתִיב (מלכים א טו, כג): רַק לְעֵת זִקְנָתוֹ חָלָה אֶת רַגְלָיו, שֶׁאֲחָזַתּוּ פֹּלַאגְרָה. (שמואל ב ג, כט): וְנֹפֵל בַּחֶרֶב, מִיֹּאשִׁיָּהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב לה, כג): וַיֹּרוּ הַיֹּרִים לַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ, וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב נָעֲצוּ בוֹ לוּלְיָנוֹת שֶׁל בַּרְזֶל עַד שֶׁעֲשָׂאוּהוּ כִּכְבָרָה. וַחֲסַר לָחֶם, מִיְּהוֹיָכִין, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב כה, ל): וַאֲרֻחָתוֹ אֲרֻחַת תָּמִיד נִתְּנָה לּוֹ מֵאֵת הַמֶּלֶךְ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ כֹּל יְמֵי חַיָּו, מִשֻׁלְחָנוֹ שֶׁל אֱוִיל מְרֹדַךְ, אַתְּ מוֹצֵא כָּל זְמַן שֶׁהָיָה יְהוֹיָדָע קַיָּם הָיָה יוֹאָשׁ עוֹשֶׂה רְצוֹן בּוֹרְאוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב יב, ג): וַיַּעַשׂ יְהוֹאָשׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה' כָּל יָמָיו אֲשֶׁר הוֹרָהוּ יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן (דברי הימים ב כד, יז): וְאַחֲרֵי מוֹת יְהוֹיָדָע בָּאוּ שָׂרֵי יְהוּדָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ לַמֶּלֶךְ, אָז שָׁמַע הַמֶּלֶךְ אֲלֵיהֶם, שֶׁקִּבֵּל עָלָיו לַעֲשׂוֹת אֱלוֹהַּ. לְפִיכָךְ (דברי הימים ב כד, כד): וְאֶת יוֹאָשׁ עָשׂוּ שְׁפָטִים. וּמִפְּנֵי מָה נֶהֱרַג אַבְנֵר, מִפְּנֵי שֶׁעָשָׂה דָּמָן שֶׁל נְעָרִים שְׂחֹק, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב ב, יד): וַיֹּאמֶר אַבְנֵר אֶל יוֹאָב יָקוּמוּ נָא הַנְּעָרִים וִישַׂחֲקוּ לְפָנֵינוּ וגו', רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר עַל שֶׁהִקְדִּים שְׁמוֹ לִשְׁמוֹ שֶׁל דָּוִד, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב ג, יב): וַיִּשְׁלַח אַבְנֵר מַלְאָכִים אֶל דָּוִד תַּחְתָּו לֵאמֹר לְמִי אָרֶץ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים עַל שֶׁלֹא הִנִּיחַ לְשָׁאוּל לְהִתְפַּיֵּס מִדָּוִד, וְהָיָה סִפֵּק בְּיָדוֹ לִמְחוֹת בְּנוֹב עִיר הַכֹּהֲנִים וְלֹא מִחָה.",
"וְהִקְרִיתֶם לָכֶם עָרִים, וּכְתִיב (במדבר לה, יג יד): שֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט, אֵת שְׁלשׁ הֶעָרִים, שָׁלשׁ שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּמַעֲרָב, וְשָׁלשׁ שֶׁבְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בְּמִזְרָח, בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד וַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ד, מג): אֶת בֶּצֶר בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ הַמִּישֹׁר לָראוּבֵנִי וְאֶת רָאמֹת בַּגִּלְעָד לַגָּדִי וְאֶת גּוֹלָן בַּבָּשָׁן לַמְנַשִּׁי, הֲרֵי שָׁלשׁ בַּמִּזְרָח וְשָׁלשׁ בַּמַּעֲרָב, חֶבְרוֹן מִשֶּׁל יְהוּדָה וּשְׁכֶם בְּהַר אֶפְרַיִם, זֶהוּ נַפּוֹלִין וְקֶדֶשׁ בַּגָּלִיל מִשֵּׁבֶט נַפְתָּלִי. משֶׁה חִלֵּק לִרְאוּבֵן וּלְגָד וְלַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה וְהִבְדִּיל מֵהֶם שָׁלשׁ עָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ד, מא): אָז יַבְדִּיל משֶׁה שָׁלשׁ עָרִים, אֲבָל יְהוֹשֻׁעַ חִלֵּק לְכָל הַשְּׁבָטִים וְנָתַן לְשֵׁבֶט הַלֵּוִי אַרְבָּעִים וּשְׁמֹנֶה עִיר וְנָטְלוּ הַכֹּהֲנִים שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, וְהַשְּׁאָר לַלְוִיִם, שָׁלשׁ עָרֵי מִקְלָט נָטְלוּ בְּגוֹרָלָם, וְשֵׁבֶט הַלֵּוִי לֹא נָטְלוּ בָּאָרֶץ, לָמָּה (דברים יח, א): אִשֵּׁי ה' וְנַחֲלָתוֹ יֹאכֵלוּן, אַתָּה מוֹצֵא סַנְחֵרִיב הִגְלָה אוֹתָן שָׁלשׁ גָּלֻיּוֹת, גָּלוּת רִאשׁוֹנָה הִגְלָה לָראוּבֵנִי וְלַגָּדִי וְלַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה, וְהַשְּׁנִיָּה שֵׁבֶט זְבֻלוּן וְשֵׁבֶט נַפְתָּלִי, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ח, כג): כָּעֵת הָרִאשׁוֹן הֵקַל אַרְצָה זְבֻלוּן וְאַרְצָה נַפְתָּלִי, הַשְּׁלִישִׁית הִגְלָה לִשְׁאָר שְׁבָטִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ח, כג): וְהָאַחֲרוֹן הִכְבִּיד, הִכְבִּידָן כִּבְמַכְבֵּד. נְבוּכַדְנֶצַּר אַף הוּא הֶגְלָן בְּשְׁלשׁ גָּלֻיּוֹת מִן שֵׁבֶט יְהוּדָה וּבִנְיָמִין, בָּרִאשׁוֹנָה הִגְלָה יְהוֹיָקִים, וּבַשְּׁנִיָּה יְהוֹיָכִין, מֶה עָשָׂה קָשַׁר אוֹתוֹ בְּקוֹרָכִין שֶׁלּוֹ מְיֻקָּר, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי הִנְנִי מְשַׁלֵּחֲךָ כַּגְּבִירָה, מַה הַגְּבִירָה הַזֹּאת אָדָם מְיַקֵּר אוֹתָהּ, כָּךְ עָשָׂה לוֹ נְבוּזַרְאֲדָן הֶגְלָה לְצִדְקִיָהוּ, וַהֲרֵי שָׁלשׁ גָּלֻיּוֹת. וּמִנַּיִן שֶׁהָיָה סַנְחֵרִיב קוֹזְמוֹקְרָטוֹר, שֶׁהָיָה מַגְלֶה אֵלּוּ לְכָאן וְאֵלּוּ לְכָאן, וְהֶגְלָה אֶת יִשְׂרָאֵל לְבָבֶל וְהֵבִיא אֵלּוּ שֶׁבְּבָבֶל לְכָאן, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה עַל יְדֵי עֲוֹנוֹת גָּלוּ וְנִתְפַּזְּרוּ בְּשַׁעֲרֵי הָאָרֶץ, אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא (דברים ל, ד): אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ, (ישעיה יא, יב): וּנְפֻצוֹת יְהוּדָה יְקַבֵּץ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ, וְכֵן יְשַׁעְיָה אוֹמֵר (דברים לה, י): וּפְדוּיֵי ה' יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָה וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִֹּׂיגוּ וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה."
]
],
"sectionNames": [
"Chapter",
"Paragraph"
]
}