{
    "language": "he",
    "title": "Ikar Tosafot Yom Tov on Mishnah Moed Katan",
    "versionSource": "http://mobile.tora.ws/",
    "versionTitle": "On Your Way",
    "status": "locked",
    "priority": 1.0,
    "license": "Public Domain",
    "versionTitleInHebrew": "ובלכתך בדרך",
    "actualLanguage": "he",
    "languageFamilyName": "hebrew",
    "isBaseText": true,
    "isSource": true,
    "isPrimary": true,
    "direction": "rtl",
    "heTitle": "עיקר תוספות יום טוב על משנה מועד קטן",
    "categories": [
        "Mishnah",
        "Acharonim on Mishnah",
        "Ikar Tosafot Yom Tov",
        "Seder Moed"
    ],
    "text": [
        [
            [
                "וה\"א מתחלף בחי\"ת. רש\"י. ששניהם ממוצא הגרון. ועיף היינו למים כדכתיב מים קרים על נפש עיפה:",
                "במועד. המשנה תקרא (מועד מה שאנו קורים) חולו של מועד (והם) הימים שבין מועד למועד. הר\"מ:",
                "רש\"י. והרי\"ף והר\"מ והרא\"ש והטור פה אחד הסכימו דאין לחש\"מ עיקר מן התורה. וברייתא דחגיגה דלמדוה מקרא אינו אלא אסמכתא. וחב\"י כתב שנ\"ל מזאת הברייתא שיש לו עיקר מן התורה והכתוב מסרה לחכמים לאסור ולהתיר כפי שנראה להם:",
                "אבל הר\"מ נראה שאין סובר כך אלא דבית חבעל נמי אסור בשביעית ועתוי\"ט:",
                "כלומר שאפילו דבר האבד לא התירו כשיש טרחא:",
                "שלא. ואצטריך למתני למעוטי שדה חבעל שאפילו ממעין שלא יצא בתחלה אסור. גמרא:",
                "אין משקין. אמועד קאי דגבי שביעית לא חיישינן לטרחא יתירא וטעמא מפרש בירושלמי דשביעית ע\"י שהוא מותר במלאכה שאינה דקרקע התירו אפילו בדבר של טורח א\"נ שביעית ע\"י שזמנה מרובה כו' ולא מסתבר לעשות ז' ימים האחרונים כז' דרגל:",
                "הקילון. כיון דמי הגשמים לא נאסרו אלא משום גזירה דמי הקילון הלכך שפיר נקטיה אחר מי גשמים. הר\"נ:",
                "ומלשון קולתא שהוא תרגום כדה על שכמה. נקראת קילון. הר\"נ:",
                "ואין עושין כו'. מדרישא דהך אבל אין משקין לא קאי אשביעית. הך סיפא נמי לא קאי אשביעית הר\"מ:",
                "כדי שיתעכבו שם המים מלשון הלהן תעגנה שהוא לשון עכוב. הר\"נ:",
                "לישנא דברייתא ובאתריה דתנא דמתניתין שכיחי גפנים ולא זתים:"
            ],
            [
                "וחכ\"א כו'. דכל שנראה כחופר לא הוי עבודה דעודר לא הוי כיון דמשליך את העפר למרחוק. והעודר מניח במקומו. הר\"נ. ובר\"מ משמע דמתיר אפילו אינו משליך למרחוק וע\"ש הטעם:",
                "המקולקלות. סיומא דמלתא דרבנן הוא:",
                "ולא דמי למעין שיצא בתחלה כדלעיל דחיישינן שיפלו גדותיו ואתי לתקן דתקונא דהתם עשייה בתחלה היא כדקתני שיצא בתחלה:",
                "שברה\"ר. אפילו אין רבים צריכים להם. וטעמא כתב הר\"ן בשם הר\"א לפי שצרכי רבים אינם נגמרים אלא בשעת חבטלה. משום דדמי לקדירה דבי שותפי כו' ומסיק דכי התירו במלאכת הדיוט ונ\"ל דהיינו דתני וחוטטין ופרושי קמפרש דאלת\"ה לישנא יתירא הוא דהיינו מתקנין:",
                "ומתקנין כו'. בריש שקלים תנן דבט\"ו באדר מתקנין. ולפי שהקלקולים מצוין בדרכים לכך הוצרך תו לתקן בחה\"מ:",
                "ועושין כו'. לאתויי בורות שיחין ומערות כשרבים צריכין להם עתה. אבל שלא לצורך המועד לא התירו מפני שהן מלאכת אומן. ואינו יכול לשנות בהן. ואם ישנה בהן יפסיד. הרא\"ש. ועיין פירוש הר'ב בריש שקלים והוא מהירושלמי. וגמרא דידן לא ס\"ל האי דיוקא משום דלא דמי להנך פרטי דמתניתין:",
                "ויוצאין כו'. בגמרא רמי והתנן בריש שקלים בא' באדר כו' ומשני כאן בבכיר כאן באפיל:",
                "ולא הוי מעילה. דלב ב\"ד מתנה עליהן:"
            ],
            [
                "דאי בבית השלחין התנן בריש פרקין דמשקין והיינו כל השדה אבל תימא מה דוחקיה לאוקמיה בשדה הבעל לוקמיה בשלחין ואלו בית הבעל מאן דכר שמיה כו' ואי קשיא משקין דלעיל הרי כתב בעצמו לעיל דשל אילן לא שרי במועד דלא פסדי ומתניתין הכי דייקא דמשיכה מאילן לאילן הוא דמותר הא השקאה לא וכן דברי הר'ן לחלק בכך. ועתוי\"ט:",
                "סברתו בזה כפירש\"י דמפרש זרעים שלא שתו לפני המועד שלא היו מלומדים לשתות תמיד לפני המועד לא ישקה במועד דהואיל ולא משקה להו תדיר לפני המועד לא הוי להו פסידא אי לא משקה להו במועד. ועתוי\"ט:"
            ],
            [
                "והגומא. אינו אלא כדי שיתקבצו שמה אישות הרבה ואפשר שנותן שם אוכלין כדי שיבואו ויאחזו במצודה. הר\"נ:",
                "ובשביעית. לשון רש\"י אף על גב דמתקן את השדה. ולשון הר\"נ דלא גזרינן דילמא מחזי כחרישה כשאדם חופר וסותם את חוריהם:",
                "ומקרין. נ\"ל שהוא נגזר משם קיר. ולא תני מקירין שלא יתערב במלת מקיר שענינו קרירות:"
            ],
            [
                "בתחלה. אפילו בתחלה שעדיין לא נזקק להסגר דמכל מקום שמחה היא לו כשאומר לו אינך צריך להסגר. ומלשון רש\"י והר\"ב נראה דלא גרסינן בתחלה. וכן משמע בגמרא. ועתוי\"ט:",
                "דאף המוסגר משתלח. והא ודאי דכיון דמטמא נמי דגם הוא צער לו מ\"מ צוותא דאינשי עיקר הוא:",
                "לא להקל כו'. ס\"ל נמי דבכהן תליא מלתא אלא מדרשא דלטהרו או לטמאו נפיק להו דמכיון שנזקק לראותו אינו רשאי שישתוק:",
                "ועוד. כלומר ועוד מיקל:",
                "ור\"ל בין לערער בין לספוד. ולשון רש\"י אתרווייהו קאי. ויותר נ\"ל שתיבת תמיד צ\"ל אית:"
            ],
            [
                "הכוכין. וה\"ה לקבר. ואע\"פ שאין צריכין להם עכשיו עשאום כצרכי רבים רבים שתו ורבים ישתו והרי הן כחטיטת בורות שיחין ומערות שאין צריכין להם עכשיו שהתירו בהן לסופן דהיינו חטיטה אבל לא תחילתם דהיינו חפירה כל שאין צריכין להם עכשיו. הרא\"ש והר\"נ. ושם כוך ארמית דכלח דכתיב באיוב מתרגם כוך:",
                "לפי שיש בה צורך לחוה\"מ כדתנן ואלו מכבסין במועד:",
                "לפי שאין דרך לעשות ארונות לרוב מתים. הר\"נ. ועתוי\"ט:",
                "נסרים. דטורח גדול לעשותן במועד. רש\"י:"
            ],
            [
                "ולשון מערבין לא ניחא לפום כן דהל\"ל אין עושין שמחה אחרת ברגל כו' ובגמרא איכא מ\"ד מפני שמניח שמחת הרגל ועוסק בשמחת אשתו. ואיכא מ\"ד דאין מערבין כו' ולמדו מקרא אחרינא. ועתוי\"ט:",
                "כלומר שמצטערת על הנוול שבו היא מתנוולת:"
            ],
            [
                "כדרכו. לצורך המועד דבחנם למה יתירו אפילו ע\"י שינוי. תוספ':"
            ],
            [
                "לשון הר\"מ כלומר בונין על חרס של התנור והכירה הטפילה שלהם. ולשון הרא\"ש היינו שמתקנין אותו יפה על עמדו כדי להשתמש בהם. והרב מפרש לשניהם דלדינא שניהם אמת:",
                "ונ\"ל שהוא מלה ארמית במסילה נעלה תרגם באורח כבישא ניסק:",
                "בתחלה. פירוש, חדשה. אבל ישנה מכבשין. הרא\"ש:"
            ],
            [
                "מעשה הדיוט. כמו שקדם זכרו במשנה ד' שיתן האבנים זו על גב זו בלא טיט. הר\"מ:",
                "ובגמרא השתא במעגילה אמרת שרי. ביד וברגל מבעיא. ה\"ק ומעגילין אותן כעין מעגילה ביד וברגל. ופירש\"י ולא מעגילה ממש אלא כעין כו':",
                "מתקנן במועד. מסקינן בגמרא כרבי יוסי דריש פ\"ב (ומט\"ו פ\"ה דמע\"ש כרבי יהודא) ולכך מתקנו כדרכו בין בשל עשן בין בשל ברזל. וכתב הר\"מ שזה הפסד גדול הוא שאם יניח הפתח פתוח ודלתות שבורות ונמצא מאבד כל מה שבבית:",
                "במועד. דאי אין יכול לאוכלן לא דכובש אסור להר\"מ מפני שהוא כמבשל. ולרש\"י והר'ב משום מעבד. נראה לי:"
            ]
        ],
        [
            [
                "כלומר דפתח באבל. ולא פירש אם יכול לטעון קורה ראשונה בימי אבלו. אלא מילי דמועד קא פריש. דאם אירע לו אונס קודם המועד דטוען קורה ראשונה. גמרא:",
                "והוא מלשון מגופה. וכתב התוספ' י\"ל דצריך לכסותו מפני השרצים. ומיהו מגופה לא היה צריך דדיו בכיסוי מועט ושמא חדש מתקלקל:"
            ],
            [
                "יינו וצריכי דאי אשמועינן קמייתא בההוא קאמר ר' יוסי משום דמשחא יקיר ואיכא פסידא יתירא. אבל חמרא דלא נפיש פסידיה אימא מודה לר\"י ואי אשמועינן בתרייתא בההוא קאמר רבי יהודה כו'. גמרא:",
                "זולף. כלומר מריק אותו בחבית. רש\"י:"
            ],
            [
                "ובלבד כו'. שיש לו פנאיבשאר ימות השנה והוא משהה למועד. רש\"י:",
                "וכ\"פ הר\"מ. ולשון רש\"י שאסור להנות מהן. והגאונים מפרשים היו מניחין אותו לאבד והיו מונעין אותו מלעשות אותה מלאכה אבל להפקירה לכל ולאבדה בידים לא קנסו. ועתוי\"ט שהביא ראיה לפירוש הר\"מ:"
            ],
            [
                "המועד. פירשו התוספ' דרבותא קמ\"ל דאפילו הני דהויין בפרהסיא שרי לצורך המועד אבל כל שאינו לצורך המועד ה\"ה שאר דברים דאסור דהא במשנה דלקמן אסרו למכור פירות אלא לצורך המועד. וצ\"ע אי צריך בהאי צנעא כמו בההיא דפירות דלקמן. עתוי\"ט:",
                "מה יאכל. מצינן למימר דפרושי קא מפרש ומיהו בגמרא דייק דה\"ק א\"נ מי שאין לו מה יאכל מותר שישכיר עצמו אע\"פ שאין המלאכה לצורך המועד כדי להחיות את נפשו. הר\"נ:",
                "שאינן לצורך המועד. טור. וטעמא נראה משום טרחא ואתי לאמנועי משמחת יו\"ט:",
                "היינו רישא וכבר פירשה אלא דלעיל נקט סתם רחוק. כלשון הר\"נ במשנה. והכא קט דרך רה\"ר כמו שמבאר הר\"נ בגמרא:",
                "אין מביאין כו'. שיחשבו הרואים שבעה\"ב נתנם לתקן אותם במועד. ויאמרו שהאומן תקנם במועד. הר\"נ:"
            ],
            [
                "בצנעה. והטעם שכל שאומנתו בכך כל השנה בעי צנעה אע\"פ שהוא לצורך המועד ופירש בצנעה בגמרא אם היה חנותו פתוח, לר'ה פותח חציו ומניח חציו נעול. ואם פתוח לסטיו פותח כדרכו כו':",
                "הציידין. ציידי (חיה) עופות ודגים. הר\"נ:",
                "בצנעה. שמא יאמרו זה לוקח שלא לצורך המועד. רש\"י. וקשה למה נקטינן אלו. והר\"מ לא הצריך לעשותן בצנעה אלא האומנים שעושין מלאכות לרבים. ופירש הב\"י דהטעם מפני שהן צריכין לעשות הרבה ביחד ונראה כאלו הן עושין אותה לצורך חול:"
            ]
        ],
        [
            [
                "כגון שלא בא לישוב עד חוה\"מ או שלא היה לו שהות לגלח קודם הרגל. כי כשבא לא היה לו שהות ביום. ב\"י:",
                "ובריש פ\"ט דנדרים כתב דקיי\"ל דא\"צ לפתח כשמתחרט מעצמו. וכיון שכן נמצא כי לא נתחרט קודם הרגל דבמתכוין לא גילח וליתסר וא\"כ לא הו\"ל להרב לכתוב טעם זה ומדעת הרי'ף והר\"מ נראה דכל שהיה בדעתו להשלים נדרו ונמלך ברגל והתירו לו חשוב אונס.",
                "וא\"ת פשיטא. וי\"ל דלא גזרינן דלמא אתי לשהויי קרבנותיו עד הרגל שהוא בטל ממלאכה. הר\"נ. אבל בגמרא מסיק דנזיר ומצורע אע\"פ שהיה להם פנאי מותרין:",
                "דאל\"ה אע\"ג דגילוח מלאכה הוא היה לנו להתירה לצורך המועד. תוספ':"
            ],
            [
                "והמנודה. דקיי\"ל שאסור בתכבוסת כמו האבל. הר'נ:",
                "וכל העולין כו'. כגון מצורע וטמא מת שצריכים להחליף בגדיהם או לכבסן כל אלו מותרים במועד שלא היה אפשר להם לכבס קודם הרגל. הר\"נ. והב\"י כתב להביא בעל קרי שאירע לו קרי במועד. ולאתויי נמי בעלת הכתם שנמצא במועד:"
            ],
            [
                "פירוש הב\"ד. ומיירי שאבד המלוה שט\"ח. הר\"נ:",
                "לאו חזרה ממש דהא מתנת בריא בלא קנין לא סגי. אלא שאם לא נכתב עדותן יכחיש הנותן לא כך היה. הר\"נ:",
                "ואם לא יכתבנו עכשיו והוא רוצה לילך ויעבור שביעית ויפסיד חובו. הר\"נ:",
                "וקורעין לו שט\"ח. כדאמרינן כל שומא דלא כתיב ביה קרענא לשטרא דמלוה לאו שומא הוא ואם העדים רוצים ללכת יהיה המלוה קרח מכאן ומכאן (כנ\"ל) ורש\"י פירש אגרות שום בכך שמו ב\"ד שדה זו ונתנו לאחים כך וכך נגדו. ועתוי\"ט:",
                "ואם לא יכתבו השטר עכשיו שמא הביא ב' שערות לאחר המועד ושוב אינה יכולה למאן. ותשב עמו שאינה חפצה באותו בעל. הר\"נ:",
                "ויבוטל השלום:",
                "שאם לא יכתבו עכשיו שמא ישכחו הדבר. ולא יפסקו פעם אחרת כן. הר\"נ:",
                "וענינו שהנשיא היה נותן רשות לזה לדון ולומר לעם הוראותיהן ונקראין פתקין דרבנותא. ושוב אם טעה לא היה משלם. ואם אין לו שטר ישלם מביתו. הר\"נ:",
                "בירושלמי וטעמא מפני שאין אדם נזהר בתקונן מאוד וה\"ל כמעשה הדיוט. הר\"מ. ולדבריו צריך שיהא לצורך המועד כו' והר'א כתב דשמא לא יזדמן לו מוליך הכתב כלומר והוי דבר האבוד:"
            ],
            [
                "דהכא מסתמא ליכא למיחש שמא יאמר לא כך היה כמו במתנה. כיון שהלוהו לא יהיה לוה רשע ולא ישלם:",
                "תפילין כו'. כתב סמ\"ג בשם הירושלמי בד\"א להניח, פירוש לאחר המועד, אבל להניחן במועד אפילו להניח לאחרים יכול לכתבן. וב\"י נדחק בפירושו למאן דס\"ל דלא מנח תפילין במועד:",
                "יש לפרש ביוהכ\"פ צריכים לו רבים. אבל לא עכשיו הא אם צריך לקרות בו מגיהין בו וכדעת א\"ח. אבל המגיד כתב דבס\"ת אין להגיה, דלא התירו אלא תפלין דאפשר לכותבן כולו במועד משא\"כ ס\"ת שא\"א לעשותה כולה בחה\"מ וגירסת הספר בא' ופירש\"י ס\"ת של עזרא:",
                "על ירכו. אבל בתפלין א\"א ע\"י שינוי שצריך כתיבה תמה. תוספ':",
                "שתולה בחוט כדי שיוכל לשזרו יפה. רש\"י:"
            ],
            [
                "הקובר. להכי נקט קובר. דאבילות מתחלת בשעת סתימת הגולל כדאיתא בגמרא. תוספ':",
                "ג\"י. כך הוא עיקר אבילות לכמה מילי דאמרינן בגמרא ג' ימים לבכי. תוספ':",
                "שבעה. אסמכוהו אקרא דכתיב והפכתי תגיכם לאבל מה חג ז' אף אבילות ז'. גמרא:",
                "וטעמא דסגי בחד יומא גבי שלשים. וגבי ז' בעינן ג' משום דדין כל שלשים שוה משא\"כ בז'. הר\"נ:",
                "גזירת ל' יליף פרע פרע מנזיר. כתיב הכא ראשיכם אל תפרעו, דש\"מ ששאר אבל חייב לפרוע. וכתיב התם גדל פרע שער ראשו מה להלן ל' אף כאן ל'. גמרא. והר\"מ כתב מדכתיב ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים מכלל שהאבל מצטער כל ל':",
                "מפני כו'. כלומר וא\"ת מה טעם לא אמרו חכמים הקובר את מתו קודם שבת בטלה ממנו גזירת שבעה מפני שאמרו שבת עולה משום דלא כתיב ביה שמחה אלא עונג ומקצת אבילות נוהג בו וכו'. הר\"נ. והטור כתב דאי אמרת דשבת מפסיק לא יהיה לעולם שבעת ימים. וכתב ב\"י שהוא מהירושלמי:",
                "וזה תמוה דהא קיי'ל אף ברגל דברים שבצנעה נוהג כמו בשבת והטעם משום דשבת לא כתיב ביה שמחה, כנ\"ל. וכ\"כ בספר משנת חכמים:"
            ],
            [
                "עצרת. וכ\"ש ר\"ה ויוהכ\"פ. תוספ'. וכתב הר\"נ דטעמא דר'א דס\"ל דטעמא דמפסיקין שאם אתה אומר יעלו למנין ז' הרי הפסיקו הכל וכן עצרת בזמן המקדש וכיון שאין עולין אמרו מפסיקין ועשו דין ל' כדין ז' אבל משחרב בהמ\"ק כו':",
                "כרגלים. מפני שהקשו כל המועדות זה לזה דכתיב אלה מועדי ה'. הרמב\"ן:",
                "כאבא שאול דפליג אמתניתין דלעיל דתני ח' ימים. וטעמו דסובר מקצת היום ככולו ושביעי עולה לכאן ולכאן:",
                "וכן יום אחד לפני שבועות ולפני ר\"ה ולפני יוהכ\"פ:",
                "בגמרא דף ט\"ו יליף להו מקראי ונטילת צפרנים בכלל גילוח הוא. נ\"ל:",
                "פירש בערוך שהוא כמו מכליב דמשנה ח' פ\"ק. ונ\"ל שהוא מלשון שלל וביזה שכן השלל אחת הנה ואחת הנה ואינו מונח וצבור:"
            ],
            [
                "אין כו'. דין הקריעה יליף בגמרא שם. ודמעומד בגמרא דף כ\"א ודבעיא טפח דף כ\"ב. ופירוש מאחה תופר ממש שכן ועת לתפור מתרגם ועידן בחיר לאחאה.",
                "שהכהן מטמא להם:",
                "גמרא. ואפילו בחול קאמר ואשמעינן הא בחה\"מ דמהו דתימא כל היכא דלא יראה דרך אבילות אלא דורון וחשיבות עדיף טפי, קמ\"ל. הר\"ן:"
            ],
            [
                "שלא כו'. שהמועד אסור בהספד ובתענית. הר\"מ:",
                "מפני הכבוד. ששופעת זיבה. רש\"י:"
            ],
            [
                "נקבר המת. אפילו בר\"ח חנוכה ופורים וכ\"ש בחה\"מ דחמיר טפי:"
            ]
        ]
    ],
    "sectionNames": [
        "Chapter",
        "Mishnah",
        "Comment"
    ]
}