{
    "title": "Ikar Tosafot Yom Tov on Mishnah Terumot",
    "language": "he",
    "versionTitle": "merged",
    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Ikar_Tosafot_Yom_Tov_on_Mishnah_Terumot",
    "text": [
        [
            [
                "ותימה לפרושי מתני' בכה\"ג דממה נפשך אי קאי על לא יתרומו אם כן נימא דדוקא חמשה לא יתרומו הא אחרים אפילו לכתחלה תורמים ואי קאי על ואם תרמו אין תרומתן תרומה משמע נמי הא אחריני אם תרמו בדיעבד מיהא תרומתן תרומה. תוי\"ט:",
                "ירושלמי והך קרא בתרומת המשכן כתיב וילפינן מיניה תרומת כהנים מדאקרי נמי תרומה כדכתיב ואני נתתי לכם את משמרת תרומתי. הר\"מ:",
                "וכן היוצא יחידי בלילה והלן בבית הקברות והמקרע את כסותו העושה אחת מאלו הוא שוטה:",
                "אין תרומתו תרומה. משום דהעו\"ג אינו בכלל עם החייבים לתרום לפיכך הוציאו מן הכלל ושנאו בבבא בפני עצמה:"
            ],
            [
                "ואתיא כתנא קמא דמשמה ג' פרק ב' דברכות דפסק הלכה כמותו דהתם נמי לכתחלה מודה דצריך להשמיע לאזניו:"
            ],
            [
                "ר' יהודה אומר כו'. בפרק ב' דמגילה משנה ד' כתבתי בשם התוס' בשהגיע לחינוך והכי נמי דכוותיה ומשום הכי תנן שלא הביא שתי שערות דמשמע דבסמוך להן מיירי אבל הר\"ש מוכיח דהכא בכל קטן קאמר ומשום ר\"י נקט. פירוש:"
            ],
            [],
            [
                "וכן פירש הר\"מ. ודבר תימה הוא דמאי קמ\"ל שאין פוטר עצמו מחובו בשל אחרים ונרראה כפירש הירושלמי דבעני עצמו שיש לו פירות של טבל מיירי. ואין תורמין מהן משום דהוי מפטור על החיוב:",
                "ונוסחא אחרינא של הר\"מ. שלא נטלה תרומתו. ומפרשה שלא יעשה אותו מעשר ראשון תרומה גדולה אלא אם כן חושב כמה יש בו מן התרומת מעשר ומה שישאר הוא שרשאי לעשות תרומה גדולה על כריו. והוא תימה דמאי קמ\"ל פשיטא שאי אפשר לבן לוי לשלם חוב תרומה גדולה שעליו מתרומת מעשר שכבר נתחייב לתתה לכהן. ואפשר דקמ\"ל דכיון שבשעה שתרם לא חישב בדעתו שיפריש תחילה התרומת מעשר שבו לפיכך אין תרומתו תרומה כלל לפי שנמצא תורם מן התרומת מעשר שבו על הטבל ובמזיד מיירי כמ\"ש בפ\"ב מ\"ב. תוי\"ט:",
                "ותימה לי מנין דהא במעשר ראשון קראי דרשינן בפרק ז' דברכות ואולי מסברא מפני ששם מעשר אתד הוא ואפילו תרומה ילפינן ממעשר כמ\"ש לקמן. תוי\"ט:",
                "ומנין יודע שהביאה שליש כל שזורעה ומצמחת בידוע שהביאה שליש. בשם הירושלמי ועיין בתוי\"ט:",
                "ולפי זה מן המחובר על המחובר נמי לא וקשיא אמאי לא תני לה. תוי\"ט: [יב] לפי שענין אחד כולל אותם והוא שיוציא מזה מה שהוא חייב בו מן החוק. הר\"מ:",
                "מפירות חוצה לארץ. שנתחייבו בתקנת נביאים או תקנת חכמים במ\"ג סוף ידים. משום דהוי אמינא דלעיל מ\"א לא אמעיט אלא דר' יוסי איצטריך תו הכא. ועתוי\"ט:"
            ],
            [
                "האלם. וא\"ת אמאי לא כליל בהדי הנך ה' חרש המדבר ואינו שומע ולתני ששה ואמאי תני לה במשנה ב' באפי נפשיה. וי\"ל דהואיל ולעיל בעי לפרושי פלוגתא דר\"י ור' יוסי בקטן תני נמי פירושא דחרש שנשנה קודם לקטן. תוי\"ט:",
                "ואם תרמו תרומתן תרומה. לפי שאין הברכות מעכבות וכן אם תרם בדיעבד מן הרע על היפה תוי\"ט:"
            ],
            [
                "לא במדה כו' ואע\"ג דחכמים נתנו בו שיעור כדתנן במ\"ג פ\"ד מכל מקום יעשה כדין תורה ולא יתרום במדה כו' אלא אומדו ומפריש בדעתו כשיעור דלקמן. תוי\"ט:"
            ],
            [
                "שזה דומה לתורם מדבר שנגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו:",
                "ויחזור ויתרום. לא אתפרש אם יתנם שתיהן לכהן בלא דמים ומשום קנסא או שיתן לכהן השניה בדמים כמו ברפ\"ג:",
                "חוץ מדמי תרומה שבה כדין מדומע ועיין בתוי\"ט:",
                "ר\"ל תרומת מעשר. דמדאורייתא כבר נתקנה מתרומה גדולה שהראשונה היא תרומה מדאורייתא:"
            ],
            [],
            [
                "וה\"נ התורם שמן על הזיתים שאף על פי שתרומתו תרומה מכל מקום צריך שיחזיר ויתרום כדלעיל מ\"ח וחד מתרי נקט:"
            ]
        ],
        [
            [
                "ספ\"ק דחלה. והכא בפ\"ג. אבל תרומת מעשר לא בעינן. מ\"ה פ\"ב דבכורים:",
                "ערימה. פירוש כרי:"
            ],
            [
                "ומזיד לא עשה כלום דאפי' ההיא גריוא הדר לטבלה ור' נתן ב\"א אמר לא עשה כלום לתקן השיריים אבל תרומה הוי ריש האשה רבה. ופסק הר\"מ כר\"נ:",
                "כ\"כ הר\"ש ולפירושו נראה דבמעשר טבל טמא איירינן. אבל בדברי הר\"ב דמפרש בדר\"י שהוא טמא או שהוא טבל משמע דדינא דטבל לחוד ולא לענין טומאה מתניא. וקשה דא\"כ אמאי לא עשה כלום הרי כתב במ\"ה פרק דלעיל בשם ספרי דכשמקדשו בתוכו עושה ממנו תרומה גדולה ואין לחלק בין תרומה גדולה לתרומת מעשר ועי' בתוי\"ט שהאריך:"
            ],
            [
                "המעשר והמבשל. מדשנאן בחד בבא ש\"מ דמעשר במזיד אסור לעולם כמו המבשל ואף על גב דמבשל עביד איסור דאורייתא ומעשר לא עביד איסור דאורייתא מיהו בפ\"ב דביצה מוקמי להמעשר בדאית ליה פירי אחריני והמבשל משום אסורא דשבת:",
                "יעקור. מה שאין כן בבישול שאי אפשר לעקור הבישול וכן במעשר שכבר נתקן מן התורה:",
                "גמ' פרק הנזקין ופרש\"י איכא למיחש מתוך שהדבר ניכר אתי למשרי נטיעה בשביעית. והר\"מ כתב א\"ת בשוגג יקיים יאמר המזיד שוגג הייתי:"
            ],
            [],
            [
                "וא\"כ הך פלוגתא פירושא דפלוגתא דרישא הוא והוא דוחק. וקושטא דהך מתני' דבצל פלוגתא באפי נפשה ובין אין שם כהן או יש פליגי בשלם וחשוב הי מנייהו עדיף. ועתוי\"ט:"
            ],
            [
                "ותורמין כו'. כל זה מדברי ר\"י דתורם מן היפה. הר\"ש:",
                "גמ' רפ\"ט דבכורות. ואמרינן אשכחן תירוש ויצהר דכתיב חלב בכל חד תירוש ודגן דגן ודגן מנ\"ל. ק\"ו מה תירוש ויצהר שאינן כלאים זה בזה ואמרה תורה תן חלב כו' תירוש ודגן דגן ודגן שהם כלאים לא כ\"ש ואותן שנתחייבו בתרומה מדרבנן תקינו כעין דאורייתא:",
                "תרומתו תרומה דכתיב ולא תשאו עליו חטא בהרימכם כו' משמע הא אם לא תרימו מן המובחר תשאו חטא ואם אינו קדוש נשיאת חטא למה. גמרא יבמות דפ\"ט:",
                "והקישות כו'. וה\"נ פליגי לענין כלאים מ\"ב פ\"ק דכלאים ול' הירושלמי ר\"י כדעתיה ורבנן כדעתן דתנינן תמן הקישות ומלפפון אינן כלאים זה בזה רי\"א כלאים:"
            ]
        ],
        [
            [
                "גמרא ר\"פ האשה רבה. ופירשו התוספ' כלומר יפריש על מה שהוא טועם מיניה וביה כדי שיטעום ותו לא ע\"כ דבלאו הכי א\"א דטבל אסור לכהן:",
                "ירושלמי. וק\"ק כיון דמשלם הכהן הראשונה א\"כ לא נתן תרומה ממנה. ועיין בתוי\"ט:",
                "אינה מדמעת. אלא יוציאנה מאותן חולין שיעור מה שנפל בהן בלבד. ועל שם שהתרומה נקראת דמע כדלקמן מ\"ו קראו למעורב ממנו מדומע:"
            ],
            [],
            [
                "שהרי כשתרם כל אחד ואחד כבר נתקנו החצאין ונעשו חולין ומיהו לאו חולין גמורין הן שהרי לא נתקנו אלא מתרומה גדולה ועדיין טבולין למעשרות ות\"מ:",
                "תרומת השני תרומה פירוש אף תרומת השני תרומה כן כתב בכסף משנה פ\"ד מה\"ת ה\"ח ע\"ש:"
            ],
            [
                "תמיה לי אמאי מפרש אליבא דר\"ע דודאי דאף לרבנן שייכא להך בד\"א. תוי\"ט (ובת\"ח תירץ דע\"כ קאי על תרומת הא'. וא\"כ לרבנן אף בלא הרשה תרומתו תרומה):",
                "כלומר שלכך השכירו חברים כדי שעי\"כ יכולים להפריש בטהרה אבל אין לומר שהשכירום כדי להפריש דהיינו הרשה:",
                "אבל עכשיו אין תורמין דא\"כ הוי כתורם מן היין על הענבים שבגת ואין תורמין מדבר שנגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו דהני ענבים דרוכות הן וכדתנן במ\"ח פ\"ק:"
            ],
            [
                "כלומר אבל בתרומה גדולה ס\"ל כר'א חסמא:"
            ],
            [
                "מה שעשה עשוי. דכל מלתא דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד מהני דאי ס\"ד לא מהני אמאי לקי הכי אמר אביי ורבא אמר לא מהני מידי והאי דלקי דעבר אמימרא דרחמנא ופריך ממתניתין לרבא ומשני שאני התם דאמר קרא מכל מעשרותיכם תרימו:",
                "לכך קרא לתרומה דמע לפי שנוהגת בלח. ובכורים אינו אלא ביבש שהרי אין מביאין בכורים אלא מפירי כדתנן בסוף מכילתין:",
                "לא תאחר ממלאתך ודמעך מי שראוי להקדים אלו החוקים מקצתם על קצתם הר\"מ:"
            ],
            [],
            [
                "שאיני נהנה לזה. כלומר ממה של זה. דוגמא לדבר בפרשת וישלח, למי אתה, פירש\"י של מי אתה:",
                "שוין. ודוקא כששפתיו ולבו מכחישין זה את זה אבל לא מכחישין זה את זה מהני בתרומה וקדשים:"
            ],
            [
                "מדבריהם גזירה משום בעלי כיסין שלא יהיה זה הממון של ישראל ויתלה אותו בכותי כדי לפוטרו. הר\"מ:",
                "ר' יהודה אומר כו' וחכ\"א. משמע דערלה לכ\"ע יש להן דאם ערלה אין כאן רבעי נמי אין כאן וטעמו דר\"י לא משום דסבר דהיה קנין לעו\"ג בא\"י להפקיע חובתו דהא איפכא שמעינן ליה במנחות. אלא לא קאמר ר\"י הכא אלא בסוריא. הר\"ש:",
                "וכן מצינו בתרומת חוצה לארץ במ\"ג פרק ז':"
            ]
        ],
        [
            [
                "ונוסחא אחרת ממקום אחר. וזה גירסת הר\"מ ופירושו שצריך שיוציא התרומה על זה שהפריש מיניה וביה ולא יפריש עליו ממק\"א:"
            ],
            [
                "וז\"ל הר\"מ. דבדיוק החשבון אינו טע, ין לתת לעני אלא תשע עשיריות מהסאה ויפריש ג\"כ אותן ח' סאין ועשירית סאה:",
                "כלומר ואינו יכול לסמוך שכולם בחזקת קיימים אלא צריך שיתברר לו כמה קיימים ולפי מה שנתברר לו שקיימים כך יפריש עליהם. ול\"ד לדתנן בסוף פ\"ג דגיטין המניח פירות כו' מפריש עליהן בחזקת שהן קיימים דהתם הפירות אצלו נשארים ואין כאן חשש שנאכלו אלא שמא נאבדו ולהא לא חיישינן דלא שכיח אבל הכא שנותנם לאחרים ללוי ולעני יש לחוש שמא נאכלו:"
            ],
            [
                "מארבעים. דכתיב (יחזקאל מ״ה:י״ג) זאת התרומה אשר תרימו ששית האפה מחומר ההטים וששיתם האפה מחומר שעורים וחומר שלשים סאין ואיפה שלשה סאין נמצא ששית האיפה חצי סאה וששיתם היינו שני ששית על חד ששית הוי סאה ומחצה לשני חומרים לחומר חטים ולחומר שעורים הוי אחד מארבעים. ירושלמי:",
                "משלשים. ודרשו ב' ששית מחומר דהיינו סאה מל' סאין:",
                "מחמשים. דכתיב (במדבר ל״א:ל׳) וממחצית בני ישראל תקח אחד אחוז מן החמשים כל מה שאתה אוחז הרי הוא כזה מה זה מנ' אף מה שתאחז במקום אחר מנ' והיינו מדה בינונית שהיא ברוב בני אדם:",
                "מששים. דדרשינן נמי ששית האיפה מחומר חטים לחודיה וששית האיפה חצי סאה והוא חלק ששים מחומר שהוא ל' סאין:"
            ],
            [
                "אין תרומתו תרומה. דאיכא פסידה לבעל הבית דאי תימא דכשיעור הוי תרומה. וא\"כ נמצאו חולין שהוסיף הם מדומעים עם התרומה. וכן אם פיחת נמי אין תרומתו תרומה לפי שאם נאמר דכשיעור הוי, תרומה נמצא שמקצת מתוקן ומקצת טבל מדומעין זה בזה. הר\"ש:"
            ],
            [
                "עוד י\"ל כדפירש הרב בפ\"ה דדמאי דמתני' כאבא אליעזר בן גומל דישראל רשאי לתרום תרומת מעשר (ופירוש זה יתכן גם לנ\"א והוא גירסת הר\"ש ועיין ת\"ח) ופירוש יעשנה לא כולה אלא אותו המותר. תוי\"ט:",
                "ירושלמי דין כלפי ר\"מ ור\"ע אמרו. תוי\"ט:"
            ],
            [
                "משערים. לאשמעינן דלא יפריש במדה בזמן אחד על זמן אחר היפה ממנו משום דמעשר מן הרע על היפה (סיום דבריו הם אחד לפירוש הר\"ש ולא לפירוש הר\"ב. ב\"ד):",
                "משלשתן. פירוש מן המודד והמונה והאומד והר\"ם כתב דאין מפרישין מאומד לתרומת מעשר ולמעשר לכך כתב שם משובח משניהם וסובר כשיטת הירושלמי (ופירוש משלשתן כמו בשלשתן):"
            ],
            [
                "עולה כו' אפילו כשעדיין ביד ישראל כו' ואי בעי מצי מתשיל עלה כו' להוי כדבר שיש לו מתירין כו' ומתרץ ספ\"ז דנדרים דכיון דליכא מצוה שישאל על הפרשה לא אתי לאתשולי עלה:",
                "שתות. ויבאר לך (שלא תטעה לומר שגם אם יש באותו קב חלק ממאה תרומה שתעלה כמו שהפירוש הוא במאה וא' סאה אלא) הקב הנוסף צריך שיהיה כולו חולין כדי שיהיה שתות סאה של תרומה. הר'מ:"
            ],
            [
                "ואף שאין מבטלין איסור לכתחלה כמפורש בפ\"ה מ\"ט ה\"מ להרבות בהיתר אבל בכהאי גוונא שאינו מרבה בהיתר אלא משנה האיסור מכמות שהיה ומפרידן כדי לערבם יחד בכה\"ג נ\"ל דשרי לבטל לכתחלה ור\"א אוסר. פירוש:"
            ],
            [],
            [
                "ובזו כו'. והטעם כתבו התוספ' זבחים דע\"ג דלא דמי דהשחורות אינן ראויין להיות בספק דימוע שלעולם השחורות ניכרות מתוך הלבנות (וטעמא דר'י דכאן לא שייך לומר אם היה רוצה. היה דורסן ומערבן כיון דדרוסות ועומדות הן. ב\"ד):",
                "מעלות כו'. אע\"פ שאינן בספק דימוע הקילו בתרומת פירות דרבנן שם:"
            ],
            [
                "ופירוש הפסוק ששט על פני המים ולא הסיר. וחכמים השאילו מלה ארמית זאת להסיר מה שלמעלה:",
                "בגירסת הרב ל\"ג מאה סאה. ומיהו גם אותו גירסא יש לתקן. ע\"פ פירש הרב וה\"ק אם יש בקפוי וגם מה שתתתיו מאה סאה. תוי'ט:"
            ],
            [
                "עיירות. בעל כף נחת פי' קופות גדולות הרבה עשויות למדה והוא מלה ערביית אבל לפירוש הרב נראה כפשוטו ל' עיר לפי שהן רחוקות אין מתערבין. תוי\"ט:"
            ],
            [
                "מאה ושני כו'. לא שצריך ק\"ב שהרי בא' ומאה עולה להמחמיר שבמ\"ז אלא שכך היה המעשה. תוי\"ט:"
            ]
        ],
        [
            [
                "טמאה. דטמאה אסורה באכילה בעשה כדילפינן בפרק הערל (יבמות דף פ״ג:)",
                "כדלקמן מ\"ד:",
                "והא דבמ\"י פ\"ח מפ' הר\"ב גבי שמן דראוי להדליק כשנדמע ונטמא וגמ' ערוכה היא בסוף פרק קמא דפסחים הא מסקינן התם רמי ליה בכלי מאוס ולא חיישינן תו לידי תקלה והכא בדבר יבש כו' ולא ממאיס בכלי מאיס ואתי בהו לידי תקלה הלכך לית ליה תקנתא:",
                "דאי לאו הכי אינו ראוי לעשותו תרומת מעשר על טבלו כדתני בספרי שהביא הרב בפ\"ק מ\"ה לענין תרומה גדולה וה\"ה לתרומת מעשר:",
                "מחוסר הבנה דהכא א\"צ לפרש כך וגם אינו רשאי להחליף דהא הכא במעשר ראשון מחוייב לתתו ללוי. ועיין בתוי\"מ:",
                "והר\"מ כתב נקודים הוא שיעשנ' ככרות קטנות. כ\"א כחצי ביצה וכן איתא בגמרא:",
                "אינו מוכרח ממשנתינו רק דאינו מטמאה אלא שהוא סובר שהדין הוא כך:"
            ],
            [
                "ותשרף. ברפ\"ב דערלה מפ' הר\"ב טעמ' דמרים משום גזל השבט והכא דתשרף בלא שום הנאה אין כאן גזל השבט ולמה ירים כתבו התוספ' משום דלא פלוג רבנן:",
                "אבל לא גזרינן הכא שמא יהנה הימנה כדלעיל דהתם דמוע קיל לאינשי אבל הכא שהרימה חזר' לשמה הראשון ולא קיל להו (ובס' ב\"ד תירץ דהכא שורפה כולה בפני עצמה. ועוד דכל עצמו שורפה מפני שאסורה בהנאה ואתי ליהנות בתמיה) והא דתשרף פירש הר\"ב בסוף תמורה:",
                "כדי כו'. לשון רש\"י בבכורות (הציון ברש\"י הוא על תעלה ותאכל וע\"ע שם. ב\"ד) ותאכל עם חוליה ומשום גזירה. ונ\"ל גזירה משום תרומה טהורה שנפלה לפחות ממאה חולין טמאים דתנן לעיל. תוי\"ט:"
            ],
            [
                "אפ\"ה תאכל נקודים כמ\"ש הר\"מ שמה שאומר סאה שנפל' היא שעלתה אינו אומר אלא להחמיר וראיה מהגמ' שבת פ' היה נוטל:"
            ],
            [
                "אם העלו. כלומר דין הוא שיעלו החולין את התרומה הטהורה שכן החולין ' קלין והתירן היתר הרבה שהם לזרים אבל תרומה אין כ\"כ התירן הרבה כ\"א לכהנים לבדם ואוכלי חולין מרובים. פי':"
            ],
            [],
            [
                "כדתנן במ\"ד פ\"ב דערלה:",
                "לאו דוקא אלא כל שיש יותר משהו מכ' סגי (ופותקן ל' השלכה. כמו שקל קלא פתק ביה):",
                "והטעם דשמא כשהגביה הגביה החולין והתרומה כולה נשארת והרי שיש באותו כרי נ\"א של תרומה ונ' של חולין. הראב\"ד:",
                "דבדרבנן לא בעינן רבייה כדאמר ר\"י בסוף הערל ור'ל דפליג ובעי רבייה אף מדרבנן היינו טעמא דעד חמשים אי אפשר שלא יהא עדיין רוב חולין דכל סאה שהגביה אי אפשר שלא יעלה עמו מן התרומה. הר'ש:"
            ],
            [],
            [],
            [
                "ולא היה כמבטל איסור לכתחלה שאין זה אלא שנתגלה עי\"ז שטוחן שההיתר היה יותר ממה שהיינו סבורין:",
                "אם ידוע וכו'. וברישא לא תנן אם ידוע שהחטים של תרומה יפות אסור משום דאע\"ג דפסולת של חולין מרובה והקמח ההולין נתמעט משיעור מצטרף פסולת החולין עם החולין לבטל התרומה ובסיפא אינו מצטרף לאסור. תוי\"ט:",
                "מותר. כל מקום שאמר מותר ענינו שתעלה התרומה ויהיה השאר מן החולין אחר שהוציא התרומה מותר ובכ\"מ שאומר אסור ענינו מדומע. הר\"מ:"
            ]
        ],
        [
            [
                "במ\"ד פ\"ט דשבת מפורש דאסמכתא הוא וה\"נ הכא לענין תשלומין הכח ביד חכמים לחייב תשלומין מה שאין כן לענין כרת דהתם:",
                "וחומש חומשה. ובפרק הזהב דרשינן ליה מדכתיב ויסף חמישיתו אי שקלת ליה לוי\"ו דויסף ושדית ליה אחמישיתו הוי חמישיותיו הר\"ש (ועי' רש\"י שם וכלומר דהוי כמו וחמשיותיו דגבי גזל בפרשת ויקרא):"
            ],
            [],
            [
                "ופריך בירושלמי והלא כבר אכלו. ומשני טבלים נפשו של אדם חותה מהן והוא הדין לכל איסור. והוא מלשון קץ שהנפש קצה באכילת איסור אף על פי שאינו יודע בדבר ואינה נחשבת לו אכילה. פירוש:"
            ],
            [
                "דמי תרומה כלומר מעות כמו שנמכרת תרומה בשוק. רש\"י. דאלו שיווי התרומה קרן וחומש דמשלם מן החולין נמי בשיווי התרומה משלם. תוי\"ט:",
                "שני חומשים דאיסור הקדש חל על איסור תרומה כמ\"ש פרק ג' דכריתות:"
            ],
            [
                "וכן משמע בירושלמי דאין בהן זיקת תרומה ומעשר וקשה דבריש פרקין משמע דדבר הראוי להיות קדש היינו שעכשיו ראוי. ועוד קודם שנתקנו אינה ראויה להיות קדש שאין משלם חובו בטבלים. ויש לומר דתרתי בעינן שיהיה עכשיו ראוי לשלם ממנו להיות קודש מדרשא דלעיל ושיהיה ראוי מתחלה לקרא עליו שם קדש והיינו דרשה דהכא. תוי\"ט:",
                "והר\"ש מדקדק בדבר מידי דהוי אחולין מתוקנים. והר\"ם מפרש שנטלה תרומתו אף על פי שעדיין לא נטלה תרומה גדולה שיש בו כשהקדימו בשבלים:",
                "והר\"מ בתבורו כתב דחכמים מתירין בכל הני ד' וכ' הכ\"מ שהוא דעת ר'י בירושלמי ושכן הלכה. ת\"ח:"
            ]
        ],
        [
            [
                "ואינו משלם את החומש. כי המזיד עונו גדול מנשוא ולא יתכפר בתשלומין. הר\"מ:"
            ],
            [
                "מחמת בעילת הפסול בלא זנות זה שנבעלה כשהיא אשת איש (ובס' ב\"ד מביא גירסא בדברי הר\"ב יצתה נשאת לפסול כו'):",
                "וה\"ט איתא נמי בריש ד' מיתות ואיש יתירה דריש:"
            ],
            [
                "ר\"ל שאין אנו יכולין לחייבם לפי שאין להם אבל ודאי דבני חיובא נינהו שאם היה להם שמחוייבים לשלם. ולגבי קטן דעות חלוקות אם חייב כשהגדיל. ועיין בתוי\"ט: [ה] וכן לר'ש בתרומת עו\"ג במ\"ט פ\"ג:",
                "פחות מכזית תרומה. דכתיב ואיש כי יאכל עד שיהא בו שיעור אכילה. הר\"מ:"
            ],
            [],
            [
                "הרי כו'. ואע\"פ שלא רבו חולין על התרומה בר'א בזמן הזה שהוא מדבריהם אבל בתרומה של תורה עד שירבו חולין על התרומה. הר\"מ:",
                "אכל כו'. פטור ובבא כ\"א לשאול על עצמו ובזה אחר זה ועיין בפירוש הר'ב פ\"ה דטהרות:"
            ],
            [],
            [
                "שהם כשמפזרים וזורעים אותם בארץ יפסדו הזרעים ויחזור חוטין כמו עורקין (פירוש גידים. והב\"ד השיג על פירוש זה) בארץ. הר\"מ:",
                "לפי שכשזורעין הגרעינה של שום ובצלים יצמח מה שיצמח ותשאר הגרעינה בארץ לא תפסד צורתה כמו שנראה לעין תמיד. הר\"מ:"
            ]
        ],
        [
            [
                "או גרשך. בירושלמי פריך היכי דמי, דאינה מתגרשת עד שיבא גט לידה ואי דעבדה שליח לקבל התנן אמרה התקבל לי גיטי אסורה לאכול בתרומה מיד, ולר' אליעזר אפילו כי אמרה במקום פלוני. ומשני מודה שאם אמרה לא תקבל לי אלא במקום פלוני שאוכלת עד שיגיע גט לאותו מקום ומה שאכלה בהיתר אכלה:",
                "שאנוסים הם. פירוש:"
            ],
            [
                "רבי אליעזר אומר יבלעו. ויצטרפו זה שבלע למה שאכל אחר שנזכר וישלם הכל בתוספת החומש. כמו שסובר ר' אליעזר. הר\"מ:",
                "נטמאת כו'. בטומאה שאירעה לאחר שהכניס התרומה בפיו מיירי. הר\"ש:",
                "פשפש. שימנע לאכול מפני המיאוס. וקמ\"ל בתרומה דלא חיישינן להפסד תרומה וכל שכן חולין דפולט. רש\"י ופשפש ידוע שכל המוללו מריחו וטעמו כריחו:"
            ],
            [
                "ר' אליעזר אומר יגמור כן הוא הגירסא וסבירא ליה בשבת כמו בחצר:"
            ],
            [],
            [
                "דגזור מרובין אטו מועטין. הר\"ש:",
                "עד ולא עד בכלל דארבעים סאה אין בהם משום גילוי תדע דכל מקוה מגולה היא:",
                "בראוים לאכילה לפי שהאוכל ממנה נזוק. הר\"ן:"
            ],
            [],
            [],
            [
                "הכי מסיק הר\"ש דאלו חבית אחת וספק אם נטמאה אין כאן ספק טומאה שאם הוא ברשות היחיד קיי\"ל דספקו טמא ודאי. ואם הוא ברשות הרבים ספקו טהור. אבל כשהם שתי תביות ברשות היחיד אין לטמא שתיהם דממה נפשך חד מנייהו טהור דלא ילפינן מסוטה אלא דבר שיוכל להיות ועיין בריש פרק ח' דנזיר:",
                "ויש אם למקרא בחול\"ם המ\"ם (ועיין בכורות דף ל\"ד):",
                "יניחנה במקום תורפה דמעכשיו אינה ראויה לאכילה שמא טמאה היא ולא לזילוף שמא טהורה ואסור לאבדה הלכך יגלנה ותטמא ותהא ראויה לזילוף. רש\"י:"
            ],
            [
                "תבית רוצה לומר בבית של תרומה. הר\"מ:",
                "יציל ואל יקבלנה בכלים טמאים כדי להציל החולין שלא יתערב בהן ויאסרו. רש\"י:"
            ],
            [
                "ותבלע. שתבלע ותשקע בקרקע. הר\"מ:"
            ]
        ],
        [
            [],
            [
                "ולכאורה משמע דר\"ע דעה שלישית דאף טמאים אסורים. אבל משיטת הר\"מ שמע דר\"ע היינו ת\"ק:"
            ],
            [
                "כלומר תרומה גדולה ותרומת מעשר. ולא חש להזכיר אלא דברים הנתנים אף לזרים כדי למוכרה לכהן בדמי תרומה. הר\"ש:",
                "ועניי ישראל מוכרין. וכך הלוים מוכרים לכהנים מעשר שלהן. הר\"מ:"
            ],
            [
                "והבכורים כו'. עיין במ\"ב פ\"ב דבכורים ומתניתין דהכא בזורע חוץ לירושלי' וכן לענין מע\"ש והכי מוקים לה בירושלמי:"
            ],
            [
                "והוא מלשון כסלי לגיא בברכות פ\"ק ד\"ו והגירסא שם לאוגיא:",
                "תוספתא וטעמא לפי שהתרומה מופרשת היא ולא נתערבה בחולין. הר\"מ. ול\"ד למ\"י פ\"ד דהתם בתלוש ראוין הן להתערב. תוי\"ט:"
            ],
            [
                "ור\"ל דוקא כשאכל אותן גדולין קודם שנגמרה מלאכתן. ופירוש נגמרה מלאכתן היינו למעשרות והתבאר זמן של כל פירי ופירי פ\"ק דמעשרו':",
                "גדולי גדולין אסורין. דטבל דבר שיש לו מתירין ואפי' באלף לא בטיל:",
                "לפירוש הראשון הגירסא כשעורים ולפירוש הב' כשעורה:"
            ],
            [
                "שפירותיו טבל. וכמ\"ד במנחות (ד' ס\"ז) מרוח העו\"ג פוטר (דלמ\"ד אינו פוטר מדאורייתא אפי' עראי אסור) דלא מחייב אלא משום בעלי כיסין ובאכילת עראי לא גזור ואפי' גזור כיון דשתלה פקע לה טבלה מיניה כו' ואפי' למ\"ד (שם ד\"ע) כיון שמרחה טבלה לה וכי קרא עליה שם קדשה לה. ה\"מ במרוח ישראל דחייב מדאורייתא. הר\"ש:",
                "וככן כתבו הר\"ש והתוספ' ומיהו איכא למימר שלא הוצרכו לתרץ כך אלא לרבה דמפרש ואסורים לאכול לזרים. אבל למסקנא דמעלה בעלמא הוא ואף לכהנים אסורים לאכול אין כאן קושיא כלל דכיון שאסור לאכול עד שיגום ודאי דלא משהי לה. תוי\"ט:"
            ]
        ],
        [
            [],
            [
                "וחמצה. ומסיק במנחות דכ\"ד דחמץ גמור לא הוי דמי פירות הן. והתוספ' מסקי התם דדוקא כשיש מים עם מי פירות:",
                "מותרין. דנותן טעם לפגם מותר. הר\"ש:"
            ],
            [
                "כלומר היין נמשך בפת ולכך אסור אף על גב דריחא לאו מלתא כסתמא דלקמן:"
            ],
            [],
            [
                "והא דבמ\"ו פ\"ז דשביעית כתב דעצים אין להם קדושת שביעית. היינו עצים דלהסקה אבל הכא טעם עצו כטעם פריו והנאתן וביעורן שוה. תוי\"ט:"
            ],
            [
                "ומ\"מ אין בו קדושת תרומה כדתנן במשנה לעיל דעצו של תלתן בתרומה אע\"פ שנותן טעם שרי וע\"כ כשקרא עליו שם תרומה דאי לא קרא עליו שם פשיטא ומאי קמ\"ל:"
            ],
            [],
            [
                "ובירושלמי מפרש כיצד סאה עבד כ\"ד לוגים ולוג ב' ליטרא וליטרא מאה זוז נמצא דסאתים עולה לצ\"ו. מאות זוז. וצ' מאות הם י' פעמים ט' מאות. ות\"ר הם עשרה פעמים ס'. אלמא איכא לי' זוזי י' פעמים תתק\"ס נמצא כל עשרה זוז א' מתתק\"ס:",
                "בגליל. שמשקל יהודה כבד כפלים משל גליל כדתנן בסוף פ\"ה דכתובות. נמצא עשרה זוז ביהודה הם עשרים זוז בגליל. והם חמש סלעים ד' זוז הסלע:",
                "סאתים הוו מאתן רביעית נכי תמני קב ד' לוגין. ולוג ד' רביעית. ט\"ז לקב וסאה ו' קבין לג' קבין מ\"ח רביעית וכן ד' זימנין. רש\"י בפ' ג\"ה ד' צ\"ט:",
                "אחד מששה עשר. הסעם מדתנא קמא בעי תתק\"ס והוא ששה עשר פעם ס' אלמא ששיעור ט\"ז היה מצוי י בשיעורי החכמים לחומרא וה\"ה לקולא. רש\"ל:"
            ],
            [
                "טהור. לשון הירושלמי מהו טהור מלהכשיר הא ליטמא כל שהוא מטמא:"
            ],
            [
                "מותרים ותמיהה לי דבסוף פ\"ז דשביעית תנן ורד חדש שכבשו בשמן ישן כו' ש\"מ דכבוש אוסר. ועיין בתוי\"ט שהאריך:"
            ],
            [
                "כל הנשלקים. שליקה בשול יותר מדאי:"
            ]
        ],
        [
            [
                "משביחו. ולא קשיא אדסוף פ\"ב דאין תורמין מן המבושל על שאינו מבושל משום דהוה מן הרע על היפה. דמשני בירושלמי תמן תנינן בבעלים והכא בכהן. דלכהן התירו לבשל שמשביחו שמתקיים לו. אבל בעלים צריכין לתרום מן היפה ושאינו מבושל יפה לשתייה ולא חיישינן במתקיים:"
            ],
            [
                "דבש תמרים. אם עבר ועשה דבש מתמרים כו'. ועיין מתנתין דלקמן תוי\"ט:",
                "פטמים. שם פטם ארמית כתרגום ירושלמי אשר ירקח די יפטם:"
            ],
            [
                "דבש. דחשיבי איצטריך למיתנינהו. הר\"ש:",
                "אין סופגין כו'. הך וההיא דבכורים מוקי לה בתולין דק\"ך כר' יהושע:",
                "משקה. משקים היוצאים מן הפירות. ר\"מ:"
            ],
            [
                "עוקצי תאנים בירושלמי מתניתא במובלעין באוכל והר\"מ כתב אע\"פ שאין בהן אוכל:"
            ],
            [],
            [
                "מכבד כדרכו דכיון שמכבד כדרכו לא מטרחינן ליה טפי הואיל ואינו מתכוין לבטל. פירוש:"
            ],
            [],
            [
                "חולין. אף כי עדיין יש טפות של תרומה אין לחוש הואיל ואינו מתכוין לבטל מהני שני בבי משמע דדבר שאינו נחשב בע. ני המבטל ושאין כוונתו לבטל לכתחלה מותר. תוי\"ט בשם הפירוש:",
                "תרגום הטי נא כדך (בראשית כ״ד:י״ד) ארכיני כען ומיירי שעדיין לא נתן בתוכה חולין אלא דהוי אמינא שהן חולין. מפני שהסיח דעתו מהן. הר\"ם:",
                "בתרומת. וזכר בכאן זה הדין לפי שקדם לו הדבר בשעורין הקטנים מן התרומה שאינן ראוי לחוש בהן ספני מיעוטן כו' ג\"כ זכר שיעור תרומת מעשר של דמאי שאין אדם חייב מפני מעוטה. הר\"מ:",
                "ויוליכנה לכהן. כלומר שאינו רשאי להניחה במקום הפקר אבל לא שמחויב הוא להביאה אל הכהן דאין ישראל חייבים להטפל ולהביאה מן הגורן לעיר. הר\"ם:",
                "משמנה לשמינית והוא הקורטב ודרכן להפליג במדה זו מפני קטנותה שכן אמרו אפילו חסר קורטב. תוי\"ט:"
            ],
            [
                "ששם פרה. דשמין פרה וחמור וכל דבר שעושה ואוכל כדתנן במ\"ה פ\"ה דב\"מ:"
            ],
            [
                "ברשות כהן. מפרש בירושלמי דלא קאי ברשות כהן אלא אחולין הא קמייתא אפילו שלא ברשות כהן:"
            ]
        ]
    ],
    "versions": [
        [
            "On Your Way",
            "http://mobile.tora.ws/"
        ]
    ],
    "heTitle": "עיקר תוספות יום טוב על משנה תרומות",
    "categories": [
        "Mishnah",
        "Acharonim on Mishnah",
        "Ikar Tosafot Yom Tov",
        "Seder Zeraim"
    ],
    "sectionNames": [
        "Chapter",
        "Mishnah",
        "Comment"
    ]
}