{
    "title": "Lechem Shamayim on Mishnah Middot",
    "language": "he",
    "versionTitle": "merged",
    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Lechem_Shamayim_on_Mishnah_Middot",
    "text": [
        [
            [
                "<b>בשלשה מקומות </b>בעיני נראין דברי המפרש. שהיו שומרים ביום ובלילה. שלא כרע\"ב ותי\"ט. אדרבה ביום יותר נכרת. הגדולה והכבוד. ",
                "<b>והלוים </b>נתבאר בד\"ה (א' ט'). שהיו באים לשבעת הימים מעת אל עת. שהיו הלוים נחלקין לעשרים וארבע משמרות. כמו הכהנים. והיו משמרות הלוים ג\"כ חוזרות חלילה. לשמור כל משמר שבתו. כמו הכהנים. כמ\"ש ריש תמיד. <b>ונראה</b> שגם הלוים היו חלוקים לבתי אבות. מכל בית אב היו ממנים שומרי השערים והפנות. לשמור משמרת כל בית אב יומו. כענין בתי אבות של כהנים לעבודה דבר יום ביומו. גם מהם לקחו שומרי שלשה המקומות. לכל יום. מבית של אב אותו יום. שבודאי לא היו יכולים אנשי משמר אחד להתמיד בשמירתם כל השבוע. אף לא יום אחד רצוף. אלא ודאי היו גם בני בית אב מתחלקים לכתות. ומתחלפים לשעות במשמרו'. ולא נזכר ג\"כ כמה אנשים היו בפקודת משמר משמר. או היה רק אדם אחד שומר. וכ\"מ בגמרא דריש תמיד. "
            ],
            [
                "<b>איש הר הבית </b>נראה שהוא הממונה על הפיסות. והוא הסגן. ",
                "<b>מחזר על כל משמר ומשמר </b>בין של כהנים בין של לוים. עמ\"ש בס\"ד רפ\"ה דשקלים. ",
                "<b>ואבוקות דולקות </b>בשבת. מדליקן מע\"ש. אבל נכרי לא היה יכול להדליקן (אפילו את\"ל שאין שבות כזה במקדש) שהרי אין הנכרי רשאי להכנס שם. לכן אם ארע שכבו. היה מוכרח ללכת ולחזר באפלה. "
            ],
            [
                "<b>משמש כניסה ויציאה</b> ע\"ל פ\"ב מ\"ב בס\"ד. ",
                "<b>קפונוס </b>נ\"ל שהוא לשון הקף ופניית שמאל בדרך נוטריקון (ואף אם תהא מנה יוונית. אין זר לדרשה כך. עיין מ\"ש בעלית הלשון לבית מדות שלנו בעזה\"י) כענין הרכבת שם קפנדריא (ואף היא מלה יונית בעצם) וזה לפי שלא היו לכניסה ויציאה. רק שני שערי חולדה. והקפונוס עשוי לצורך מי שארעו דבר שמקיף לשמאל כמש\"ל רפ\"ג. וכמו שפירשתי שם בס\"ד. ",
                "<b>בן לוי לוקה </b>עמ\"ש בי\"ד פ\"ה דשקלים. ",
                "<b>הם אומרים </b>שאר משמרות. דבהו קעסיק וקאי. אינהו דקאמרי הכי. כלומר ע\"י נעורו. והיו מזדרזים שלא יעבור גם עליהם כוס. שוט שוטף כי יעבור. ",
                "<b>ראב\"י אומר </b>כו' דילמא פליג את\"ק. וקמ\"ל דלא עבדי תרתי עונש ממון וגוף. אלא היה די באחד ומעשה רב. ",
                "<b>טדי </b>נ\"ל דבר נאה בבאור המלה. שלא יכלו לה המון המפרשים. <b>והיא</b> לדעתי מורכבת. כמו טנדו. שפירושו גוף זוגי. טן. גוף. דו. שנים (כמו דו פרצופין) מקוצר מן דיו. דיופרא דיופולי דיוסטר. וכן רבים. ופעם ישתמשו במלת די לבד. ויעזבו הוי\"ו. והרי די ודו. הוראה אחת להן. בשגם היו\"ד קודמת במלת דיו. מלבד שאותיות הנוח מתחלפות. ולפי זה יהא טדי. כמו טנדי. רק שהנו\"ן חסרה. כמנהגה לפול מן התיבה במקומות רבות. ותהיה מובלעת בדג\"ש הדלי\"ת. ובאורו שער עשוי מגוף זוגי. היינו משתי אבנים מוטות. שמהם הוא עשוי. הרי זה ישר נכון לענין. וא\"כ הטי\"ת פתוחה. <b>גם</b> לגרסת ראבי\"ה ברי\"ש. יכולני לומר שהוא מלשון טור בארמי. תרגום של הר. על שם שנראה כתל עגול. או יהא מלשון טירה. טירת כסף. אך הגירסא בדלי\"ת מכוונת מאד. "
            ],
            [
                "<b>שער הדלק </b>הראבי\"ה כתב. שמעתי שהיו מביאין דרך אותו השער אש כו'. <b>ולא</b> נהירא. שהרי מבית המוקד היו מביאין האש. להצית המערכה. והוא בצפון. ",
                "<b>אחת מימינו ואחת משמאלו </b>עמש\"ל על ציור המקדש. "
            ],
            [
                "<b>שלישי לו שער בית המוקד </b>כצ\"ל. במשניות של תי\"ט נשמטה תיבת שער. "
            ],
            [
                "<b>טלאי </b>עפד\"ה היה ראוי להיות טלי. בפלס קני מנורה. אלא שלשון חכמים הוא להמיר ארש הנחים זה בזה. ויש לו חבר לחילוף כזה גם במקרא. "
            ],
            [
                "<b>שני שערים</b> עתי\"ט שהעתיק לשון המפרש דגמרת תמיד. וז\"ל א\"נ דסמיכי אהדדי. <b>לא</b> ידעתי פירושו. "
            ],
            [
                "<b>ישנים שם</b> עיין ריש תמיד. ",
                "<b>איש כסתו בארץ</b> עיין לעיל מ\"ט. "
            ],
            [
                "<b>המפתחות תלויות בה </b>נראה שאלו המפתחות של בית המוקד הם. ובודאי שהיו נועלים אותו בפנים. כמ\"ש גם תי\"ט ופשוט הוא מאד. גם מוכרח מההיא דתנן בריש תמיד הממונה בא ודופק עליהם. ",
                "<b>נתן כסתו עליה ישן לו </b>על הטבלא. וכסתו כנגד ראשו. <b>וזה</b> כדי שלא יגביה אחד הטבלא. ויקח השלשלת ויפתח השער שלא מדעתו. <b>וצ\"ל</b> שמקום הטבלא בחלק החול שבבית המוקד. וכן שכיבת פרחי כהונה דלעיל שם היתה. כי ישיבה ושכיבה. חדא מילתא היא. וכמ\"ש ריש תמיד. "
            ]
        ],
        [
            [
                "<b>מקום שהיה רוב מדתו כו'. </b>כתי\"ט על בש\"ג שגגה יצאה מלפני השליט. כשכתב שאמצע הר הבית לא היה מסוכך מפני המזבח. והרי אין המזבח אלא בעזרה. <b>ולא</b> ידעתי מקום להשגתו זאת. שהרי בודאי המקדש וכל העזרה. בהר הבית הן עומדין. ובשם הר הבית. נכללין. והנה במשנתנו. הר הבית ת\"ק אמה. וחשבון זה עם העזרה שבתוכו הוא. ובלי ספק לא נתכוין בש\"ג באמרו אמצע הר הבית. רק על מקום העזרה בלבד. שהיא אמצעו של הר הבית. בערך הפנוי המקיפה. ",
                "<b>ומש\"ע </b>תי\"ט. שאין כל הר הבית מסוכך. אלא ע\"ג האצטבאות והן בצדדין. לא באמצע <b>שגה</b> ברואה. וממקום שבא. יקבל תשובה. דהאמרינן עלה. הר הבית סטיו לפנים מסתיו היה. א\"כ כולו עשוי אצטבאות. ממילא כולו מקורה. וכן משמע מההיא דתנן בתענית פ\"ג. שירדו כל ישראל מירושלים להר הבית מפני הגשמים. ואין סברא שהצדדין יחזיקו כל ישראל. <b>וכן</b> מוכחא ההיא דכת ראשונה ישבה לה בהר הבית. בשחיטת פסח שחל להיות בשבת. <b>ועם</b> שיש לדחות ולומר. התם ודאי מעשה נסים הוה. <b>מיהא</b> בההיא דתענית ליכא למימר הכי. <b>ועוד</b> הרי לא הוזכרו שם אצטבאות. אלא הר הבית. סתמא כפירושו. שהוא כולו. <b>ותו</b> הרמב\"ם נפק לאפיה. דבהדיא כתב בפ\"ה מה\"ל בית הבחירה. שכולו מקורה היה. והוא האמת. "
            ],
            [
                "<b>ומקיפין ויוצאין דרך שמאל </b>נראה לי הכי פירושו. שני שערי חולדה שהיו עשוין לכניסה ויציאה. היה אחד שבימין. לכניסה. והשני שלצד מערב שהוא משמאל הנכנס. ליציאה. ומי שארעו דבר. היה מקיף מבחוץ. עד שמגיע לשער חולדה שבשמאל. ונכנס דרך שם (ושמא יצא דרך הקיפונוס. אלא שאין אחריות זה עלינו. תנא לא איירי אלא במנהג כניסה. ביציאה לא קמיירי כל אחד עושה ונוהג בה כרצונו. רק שאין עושין אותו קפנדריא. אם לא הנכנס שלא לעשותו קפנדריא) כמש\"ל פ\"א מ\"ג בס\"ד. ובזה מיושב כל מה שהקשה תי\"ט. <b>איברא</b> רע\"ב ודאי לא דק. "
            ],
            [
                "<b>לפנים ממנו סורג </b>מ\"ש תי\"ט על הרא\"ש שכתב הסורג נעשה להתיר טלטול בשבת. היאך טלטלו כת ראשונה פסחיהם להר הבית. לכן נראה לו דטלטול לא היה צריך שום דבר כו'. ושבות במקדש לא גזרו. <b>במ\"כ</b> לא אמר כלום בזה. כי מה ענין שבות במקדש. שהותר לכהנים לצורך עבודה דווקא. ואין הר הבית. מקדש. ואין בכאן צורך עבודה. ואפילו לכהנים במקדש. שבות שאינה צריכה. לא התירו. וא\"כ מדוע לא יעשו מתחלה. היקף המתיר כמו בגבולין. שלא יוכרחו להתיר שבות שלא לצורך. וכבר חזר בו למטה מזה. אלא שלא ביאר ולא האיר דבריו. ",
                "<b>אמנם </b>מ\"ש להליץ בעד הרא\"ש. שדבריו סמוכים ביושר על מ\"ש הר\"מ כו'. לפי שחוצה מן החיל היה הסורג ושם ישבו בין החיל והסורג. ",
                "<b>דברים </b>הללו יש בהם משום מחוסרי אמנה ונעדרי הבנה. כי היכן מצא מקום פנוי בין חיל לסורג. מה שלא נשמע ולא נראה לשום מפרש. אלא הכל שוין בכך שמן הסורג עד העזרה נקרא חיל (וערש\"י פ\"ק דיומ') כמפורש גם בר\"מ עצמו רפ\"ו. ושם ס\"פ תמיד נשחט שנינו. יצאה כת הראשונה להר הבית בידוע שאין זה החיל. ולא לפנים מן הסורג. אלא חוצה לו. כמו שפרשה משנתנו באר היטב. ",
                "<b>א\"ה </b>הדרא קושיא לדוכתה. מאי קסבר הרא\"ש בכת זו. שהוציאו פסחיהן בשבת. חוץ מן הסורג. ",
                "<b>וי\"ל </b>קצת. דס\"ל התם שאני. משום דלא אפשר שיעמדו כל ישראל עם פסחיהם לפנים ממחיצת הסורג. משו\"ה הותרה אז השבות הזאת. דלא סגי בלא\"ה. ",
                "<b>איברא </b>למאי דכתיבנא לעיל. דכל הר הבית מקורה היה. נמי לא קשיא איך הוציאו פסחיהם לשם. משום דאויר כרמלית קרויו מתירו בודאי. אע\"ג דר\"ה מקורה כרמלית הוי. בכרמלית הקירוי מועיל. אפילו במקצתו מיתרו. וכ\"ש שמתירו. <b>א\"כ</b> עדיין יש לקיים מ\"ש הרא\"ש. כי י\"ל מתחלת בנינו של הר הבית לא קירוהו עד אחר זמן. והסורג עשו מיד כשהתחילו לבנות המקדש. כך אני אומר לכבוד הרא\"ש. ועיין מ\"ש בקונטרס בנין בית הבחירה. ",
                "<b>אמנם </b>ודאי שאין שורש לדבר זה. והיקף הר הבית מחיצה גמורה היא לכל דבריה. כי אפילו אם הוקף תחלה אח\"כ ישב. הוי מוקף לדירה. מאחר שבלי ספק הוקף על דעת ליישבו. דכה\"ג מהני נמי. כמ\"ש בס\"ד במו\"ק הלכות שבת. והלכות מגלה. ",
                "<b>אולם </b>מ\"ש הר\"מ בפ\"ה דב\"ה. החיל גבהו עשר אמה. <b>טעות</b> דמוכח הוא. כי מנין לו זה. מה שלא נזכר בשום מקום. גם אי אפשר. שהרי קרקע עזרה אינו מגביה מן החיל. אלא בי\"ב מעלות. שגבהן שש אמות בכלל. וכן מוכרח עוד מחשבון ך\"ב אמות במשנה ד'. אצל כהן השורף. לפיכך תיבת גבהו שבחבור הר\"מ. ט\"ס הוא. וצריך למחקו. ",
                "<b>אך </b>מ\"ש בפ\"ו שהחיל במישור. עד העזרה. אינו סותר למ\"ש בפ\"ה. דמשמע דסבר דחיל חומה הוא. וכמ\"ש גם בפירושו פ\"א דמכלתין. אלא איתא להא ואיתא להא. כי מן הסורג עד חומת עזרה. נקרא חיל (וכל שטח הר הבית מישור שוה עד העזרה. ומקום היה בו למושב סנהדרין בשוי\"ט. כמ\"ש בפרק הנחנקין) על שם החומה שלפנים ממנו. ששוה עם קרקע העזרה. וגבהו שש. כשיעור זקיפת ההר שם. והיינו ודאי חיל דקרא. ובר שורא דגמרא. שזו הקטנה עשויה להחזיק עפרורית ההר שלא יפול. ועל שפתו בנויה חומת העזרה הגבוהה. שהיתה עשרים בגובה. לפחות כמדת גובה שעריה. והוא שורא. זה ברור. <b>ודברי</b> תי\"ט כאן מעורבבים מאד. כי אחר שהבין מדעתו שהקטנה עשויה לחזוק הקרקע. שלא יפול העפר ויזיק לגדולה. כמו שהוא באמת ודאי. איך אמר אח\"כ תוך כדי דבור. שהיא מבפנים לחומת העזרה. ושם אין לדאוג שיפול העפר מן הרצפה. אלא מבחוץ בשפוע ההר. היא נעשה. ומה תועיל חומה הקטנה לזה. הלא אדרבה כל מה שיוסיפו בנין מבפנים סמוך לחומה. יכביד עליה ויגרום מפולת עפר השפוע שמבחוץ. ",
                "<b>אלא </b>מבחוץ היה צריכין להחזיק יסוד החומה הגדולה. שלא תפול החומה תחתיה. מחמת שפוע ההר שהוא רפוי. לכן בנו לו חומה קטנה להחזיק יסוד החומה. <b>ועוד</b> שאם לא כן. אכתי קשיא. היכי משכחת לה חומה שוה לקרקע העזרה. הא אין אלו אלא דברי תימה. ואעפ\"כ חשב התי\"ט שמצא סתירה לדברי הר\"מ. וכל דבריו סתורים וכלים מאליהם. שעומדים על יסוד נופל. ",
                "<b>ואע\"ג </b>דלישנא דרש\"י אטעייה לתי\"ט. ע\"כ שבקיה דדחיק ומוקי נפשיה. דקרי לפנים נגד החיל. ואי אפשר לומר בענין אחר. דוק בלשון רש\"י ותשכח. <b>שוב</b> מצאתי בערוך. שכתב בערך סרג. שהחיל הוא כותל גבוה יותר מן הסורג. ובערך חיל מוכח. דהחיל הוא מקום חוץ לעזרה. תפס ג\"כ החבל בשני ראשיו. כמדומה כי בשטתו הלך הר\"מ. לאחוז בזה ובזה. <b>ועל</b> כרחנו לומר שאין הדברים סותרים זה את זה. ואין לך אלא כמו שפירשנו. שהכל מכוון וישר בעזה\"י. ",
                "<b>ושלחה </b>רוחב המעלה כלפי פנים. היה חצי אמה שהוא שעור רגל. <b>אמנם</b> משך מעלה זו באורך ורוחב ההר. לא נזכר. וסתמו כפירושו שהיו מעלותיו מקיפות אותו סביב סביב מארבע רוחות. ועכ\"פ בכל צד מזרח. היו המעלות משוכות ומתפשטות על כל פני כולו. <b>שוב</b> ראיתי בתי\"ט. שכן פירש\"י. ",
                "<b>מוטות </b>לא ידעתי פירושו. לשון ר\"ש המפרש. <b>ולי</b> פשוט. שהוא לשון נטיה. כלומר נטויות בשפוע. ונשענות זו על זו. לא כמו שאר מזוזות שערים. שעומדות זקופות נפרדות זו מזו. והמשקוף מונח עליהן ומחברן. <b>אבל</b> אלו רק שתי אבנים היו. נסמכות אחת על חברתה בנטייה. כזה # וכך הלשון מכוון וברור. ",
                "<b>שנחושתן מצהיב </b>דוגמתן מצינו בכלים שהיו בבית ראשון. נחושת מוצהב טובה שנים חמודות כזהב. ככתוב בספר עזרא (ס\"ח). "
            ],
            [
                "<b>ורואה בפתחו ש\"ה </b>ע\"ל הר\"מ בתי\"ט ומסיים ביה. ואם היה גבהו של כותל פחות. יהא הנראה מפתח ההיכל יותר בלי ספק. וזה ענין מבואר. ובעונותי וחולשת השגתי. לא נתבאר לי זה. ",
                "<b>ולא </b>ירדתי לסוף דעתו כלל. כי מה הלשון אומרת. לפיכך צריך שיהא הכותל שלמעלה של שער שושן נמוך כו' ואמרו שהוא נמוך מעשרים אמה דרך משל. כנראה מכוונתו ששער שושן הוא הנמוך מעשרים. וא\"כ הוא סותר לשון המשנה. שהרי כבר שנינו למעלה כל השערים והפתחים גבהם עשרים אמה. ולא הוציאו שער שושן מן הכלל. רק את כתלו. והוא בנין החומה שעליו אמרו שהיו נמוך (ר\"ל משאר כתלים) ולא נזכר שהיה השער נמוך מעשרים. וגם סותר ד\"ע שהקדים ואמר וגבהו של שער ך' אמה. אלא שהוסיף בלשונו שתי תיבות (על הרוב) ולא ידעתי מהו הנרצה בשתי תיבות הללו. קצרה יד השגתי מהכיל. ואף אמרו בסוף לשונו נמוך מעשרים. דרך משל. אף שתים אלו חדל דעתי להשכיל. ולהבין המשל. ולא ממשל משלים הוא התנא. אולם מודה אני שלא זכיתי לירד גם לעומק סוגית הגמרא דיומא בזה. של דברי החולקים על ראב\"י. דאמרינן דאיכא פלגא דאמתא דמתחזי לי' פתחא. על כרחנו צריך לומר שהיה שפולו של הר המשחה שלה עם שפולו של הר הבית. אך גבהו פחות מגובה קרקע ההיכל כשלש וארבע אמות כמדת גובה אדם בינוני בכדי שיוכל להסתכל ביושר דרך הפתחים נגד עיניו ולראב\"י שהיה הכהן מביע ממעל וגבהו של שער שושן. הלא על. כרחנו נאמר שהיה הר המשחה גבוה קרוב לגובה קרקעיתו של היכל. רק פחות ממנו אמה או קצת יותר. <b>א\"כ</b> יש כאן מחלוקת במציאות. ואין א\"כ הדבר תלוי במחלוקתם של חכמים וראב\"י בלבד. כי הלא הכל לפי גבהו של הר המשחה. לכן איני בוש לומר פליאה דעת ממני. חומה נשגבה לא אוכל לה. "
            ],
            [
                "<b>דרומית מזרחית</b> כו' עיין יומא (נח\"ב). ",
                "<b>וחלקה היתה </b>עזרת נשים היתה חלקה. שלא היה שם בנין בכתליה. רק בארבע מקצועותיה. אח\"כ הקיפוה כצוצטרא. בכתליה סביב מבפנים והיא היתה ודאי כעין מעקה (גאלריע בלע\"ז) אבל לעזרה. היה חומה סביב לה. <b>ולא</b> הבינותי. לשון הר\"מ בזה. שהציג בתי\"ט לפנינו פה. "
            ],
            [],
            [
                "<b>עזרת </b>כתב ראבי\"ה מצאתי נקוד העי\"ן בסגו\"ל (כמו עזרת אבותינו) וכן נראה דשם דבר הוא. לשון עזרה. עזר (וסיוע) כו'. ",
                "<b>אשתמיטתיה </b>קראי דיחזקאל (מ\"ג) ואע\"פ שי\"ל. שמא מכל מקום בסמיכות תסוב העי\"ן בסגו\"ל. כמו מן עגלה. עגלת צב. אעפ\"כ יותר נראה קריאת העולם. שלא לשנותה בסמיכות. כמו מערת המכפלה. תעלת הברכה. מצדות סלעים. ",
                "<b>שער העליון </b>כתב ראבי\"ה. דבירושלמי שהוא שער המזרח. ושנקרא שער העליון שהוא למעלה בקדושה כו'. ונדחק מאד בלי טעם. <b>גם</b> התי\"ט סגר עליו המדב\"ר. לשון הירושלמי. והשיאו לדבר אחר. שלא עלה על הדעת. <b>אבל</b>) בחנם הפליגו שני הגדולים הללו לדרך רחוקה בוקה ומבולקה. וכוונת הירו' רצויה. דאתי כראב\"י דלעיל. דמעלה היתה בין עזרת ישראל לעזרת נשים. וזה ברור בלי שום דחק. <b>וזה</b> ודאי אינו שער העליון דתנן הכא שבדרום. כי אותו של היוצאין למלא מים לנסך בחג מפורש בפ\"ה דסוכה. שיורד מעזרת ישראל לעזרת נשים. ושם נקרא העליון. בבחינת התחתון שכנגדו. כמ\"ש שם בס\"ד. <b>ויע\"ש</b> סבת שינוי היציאה להבאת המים. מן הכניסה וההבאה. "
            ]
        ],
        [
            [
                "<b>המזבח כו'. </b>היה מביא דפוס מרובע כו'. <b>עביו</b> של קרש הדפוס. לא נתפרש. <b>ונראה</b> שסתמו לא היה פחות מאמה. כמ\"ש בתשובה בס\"ד (עשי\"ע סק\"ח) ",
                "<b>ושם </b>בארתי ג\"כ. שאחר ששפכו הקוניא לתוך המלבן. שהוקשה ונקפא המוצק. נטלו דפוס המלבן של עץ ממנו. באופן שנשאר המזבח גוף אחד חלק. כולו מקשה אחת של התוך הנ\"ל. בלי שום חפוי עץ מבחוץ. ע\"ש דברים נכוחים בעזה\"י. ",
                "<b>כתי\"ט </b>ד\"ה המזבח שלא היה קרן כו'. צ\"ל שלא היה יסוד. ",
                "<b>עלה כו' וכנס כו' </b>אם חשקה נפשך בתורה לשמה. ללמוד להבין ולהשכיל דבר אמת לאמתו. בתבנית המזבח ביחוד. עמוד על קונטרס בנין בית הבחירה שלנו (שבסוף ספר לחם שמים ח\"א) תמצא חידושים רבים יפים וטובים. אשר לא שערום המחברים מלפנים. ויהיו מעדנים לנפשך. ",
                "<b>וכשעלו בני הגולה הוסיפו עליו</b> קרא אשכחו ודרוש. ושלמה לא הבין לדרשו. כך לשון רש\"י. <b>כונתו</b> על דרך שאמרו. ראשונים הניחו מקום להתגדר בו. לכן לא נתנו לו לב מן השמים להבינו ולדרשו כך. אבל ודאי שהבין יפה. לפי מה שהיה ראוי למזבח באותו זמן ולשעתו. בבית ראשון ודאי כך היה אהוב וחביב לפני המקום. "
            ],
            [
                "<b>ובקרן</b> קרן זוית. <b>ועיין</b> בנין בית הבחירה. ובציור דמות המזבח שבראש ספר לח\"ש ח\"א. "
            ],
            [
                "<b>עיין </b>שם. "
            ],
            [
                "<b>מבקעת בית כרם</b> כפי הנראה בדברי ירמיה הנביא (רס\"ו) הוא מקום קרוב לירושלם. ",
                "<b>וחופרים </b>במערופות של עץ. כך נראה לי. ",
                "<b>ומלבנים אותו פעמים בשנה </b>נפלאת היא זאת בעיני. איך לא היו צריכים לכך כל יום וכל שעה. מאחר שכל גופו של מזבח עשוי מהיתוך קוניא. והאש תוקד בו תמיד. איך אפשר א\"כ שלא נפגם תמיד בכל עת ובכל רגע. מן האש האוכלת בו. ומתיכה את הקוניא ושורפתו ולפחות פוגמתו. גם המגרפות וצנורות שגורפין בהן את האיברים והעצמות וגחלים ועצים הסדורים במערכה. אי אפשר מבלי שיהו פוגמים את הקוניא בגרירה מועטת. ופגימת המזבח בכל שהו כדי חגירת צפורן. ואם אמנם כסידו של מזבח שיעור פגימתו בכזית או בטפח. עם כל זה דבר זר הוא שלא יפגם ויפסל תדיר. אם לא בדרך פליאה נשגבה. לא אוכל לה. אלא בשנאמר שהיו בקיאים באומנות עשיית קוניא חזקה משונה משלנו. מעשה מקשה בלתי נתפס ואין האש שולטת בה. "
            ],
            [],
            [
                "<b>הכיור היה בין האולם ולמזבח </b>עיין מ\"ש בס\"ד פ\"ג דיומא משנה י'. ",
                "<b>וי\"ב מעלות </b>אורך המעלות. לא הזכירה המשנה. ויראה שסתמן כפירושן. שלא היו אלא כנגד פתחו של אולם. וכמ\"ש בס\"ד ביומא שם. ונראה שהיו כחצי עגול. כענין ששנינו. לעיל פ\"ב מ\"ה. לא היו פרושות אלא מוקפות. ",
                "<b>אמה אמה ורובד שלש</b> באמת נוסחת רע\"ב ופירושו בה. לא הבינותי. ותי\"ט לא חלי ולא מרגיש. ועמ\"ש בקונטרס בנין בית הבחירה פ\"ו. גם פירוש רא\"ש במשנה זו אינו מובן לי. וה' יערה עלינו רוח ממרום. להשיג כוונת משנתנו בדרך אמת וישר. "
            ],
            [
                "<b>מלתראות </b>עתי\"ט שכתב. דלא אסרה תורה אלא דומיא דנטיעה שהוא בולט. וחשב להסתייע מלשון הר\"מ. <b>ולפי</b> דרכו זה. אומר אני דנפקא ליה לר\"מ מדשני קרא וכתב ביה לשון נטיעה. למילף דלא נאסר אלא דומיא דנטיעת אילן. <b>איברא</b> מהא ליכא למשמע כולי האי. דאיכא למימר לגופיה אצטריך. להורות על חומר איסורו. שאם עושה. נחשב כנטיעת אשרה. <b>ואי</b> משום דאשכחן הכא. דאשתרי. הך אסורא לזמנין. <b>נ\"ל</b> דלא אתסר אלא שלא לצורך. ולכן הותר מלבן של עץ לצורך עשיית המזבח. ואע\"פ שהיה בולט (עשי\"ע סק\"ח) והיינו נמי טעמא דבימה של עץ שהיו עושין בעזרה. למלף במוצאי שביעית. לקריאת התורה בהקהל. דשריא. אלא דאפשר לומר באלה. משום שאינן אלא לפי שעה הותר. שוב מצאתי כן לראב\"ד בפ\"ו מהלכות ע\"ז. אך בה\"ל ב\"ה יש לו ד\"א. ועיין פרק בתרא דמכלתין. ",
                "<b>ובודאי </b>דהיכא דלא אפשר בלא עץ. לא אסרו (דלדברי הר\"מ אינו אלא הרחקה דרבנן) ופשיטא שאי אפשר לבנות תקרה בלי קורות עץ. ולא נאסר השקוע בבנין. אלא הבולט בלבד מפני מראית העין. ואף הוא הותר לצורך כמ\"ש במשנה הסמוכה. ",
                "<b>אמלתרא </b>נוטריקון מתרין מלין. מעל תרלא. שהיא עשויה מעל השער למעלה. "
            ],
            [
                "<b>וכלונסות של ארז</b> מ\"ש כ\"מ דלא קבועים ממש קאמר. <b>נ\"ל</b> דאין צורך לכך. כי מה שהוא צריך לבנין בהכרח. ודאי לא אסרו <b>ותסברה</b> ראשי פספסין דלעיל פ\"ב מ\"ו ופ\"ד דלקמן מ\"ה. מאי איכא למימר. אף דרביעין של ארז דפ\"ג דתמיד. ניחא. ",
                "<b>ובאמת </b>תמה אני איך נסתבכו בכך גדולי עולם ולא שמו על לב להסתכל בבנין שלמה שרובו ככולו מעץ ארז. ככתוב ויספון את הבית גבים ושדרות בארזים. וכתוב ויאחוז א\"ה בעצי ארזים. ויבן את קיר הבית בצלעות ארזים. עד קירות הספון צפה עץ. ויבן את עשרים אמה בצלעות ארזים. וארז אל הבית פנימה שני כרובים עצי שמן. דלתות עצי שמן שתי דלתות עצי ברושים. ולחצר הגדולה טור כרותות ארזים. אמנם בזו אמרו רז\"ל שלמה שקעיה בבנינא. <b>אך</b> בבנין ב\"ש. ונדבך די אע חדת, ולא שקעוה בבנינא. מא\"ל. <b>הא</b> אין לך לומר אלא שאזהרת לא תטע לך בנין של עץ. נוסף על הבנין העקרי. וגם זה אינו אסור אלא בלתי שקוע בבנין. היינו דומיא דנטיעה <b>וכל</b> זה לא נאסר. אלא מעזרת ישראל ולפנים. מקום עבודה. ",
                "<b>וזהו </b>שנרמז ג\"כ בכתוב אצל המזבח (כמ\"ש בס\"ד בהגהות לחבור הר\"מ בה\"ל בנין ב\"ה) ובכן נסתלק מעלינו עול עשיית בימה של עץ שעושין למלך בשמטה. כי היא היתה בעזרת נשים. ",
                "<b>מעשה היה ונמנו עליה ג\"מ כהנים לפנותה </b>ז\"ל בחי\"ג. עם שאמרו בגמרא גוזמא. נ\"ל שאינו דבר בדוי לגמרי ח\"ו. אלא כך הוא האמת. שנמנו עליה גמ\"כ לפנותה בזה אחר זה. שאם נתייגעו בה קצתם. יבואו קצת מאלו הנמנים תחתיהם. לעסוק כולם בפינויה. וזה אינו דבר רחוק כלל. והגוזמא היא רק בענין המשמעות הרהוט לכאורה. כאילו הנראה הוא לומר שבבת אחת עסקו בה לפנותה. <b>וזה</b> אמנם מה שלא נזכר כאן בבאור. אלא שיש לטועה שיטעה בכך. לז\"א שמובן זה הוא גוזמא והבאי. וכן צריך לבאר כל הגוזמות שנזכרו במשנה (גם בכתוב. ביותר זרות מתמיה לפום ריהטא) חלילה למקראי קודש וללשון חז\"ל המקודש משפת שקר ולשון רמיה. ודעת לנבון נקל. להבין ענין הגוזמא בפשט ע\"ד העברה. עם היות בו בודאי גם בחינה מיוחדת אמיתית לעצמה. מי כהחכם יודע פשר דבר. לא נפל דבר אלהי במקרה חלילה. "
            ]
        ],
        [
            [],
            [],
            [],
            [
                "<b>עיין </b>בנין בית הבחירה. "
            ],
            [
                "<b>וראשי פספסין מבדילין כו' </b>ותמיהני למ\"ש דשתי פרוכות היו מבדילות בעליה. ומשמע דרב אתמר בגמרא וליכא למימר תנאי היא עכ\"ל תי\"ט. <b>ולא</b> ידעתי טעם דבריו. דהא ודאי פליגי בה תנאי. כדאיתא פ\"ה דיומא במשנה. דר\"י סבר לא היתה שם אלא פרוכת אחת בלבד. ונימוקו עמו. ורב כי קאמר לה. אליבא דרבי מאיר התם. דשתי פרוכות הוו למטה. וכן למעלה. <b>מיהא</b> הך תנא דידן. בפלוגת' לא קמיירי. ונקט מילתא פסיקא. דלכ\"ע הבדלה הואי בעליה נמי. <b>מיהו</b> למ\"ד פרוכת אחת הואי. לא מפסקא פרוכת אלא בצד אחד (דהיינו כפי הנראה צד החיצון) על כל פנים צריכה עוד הבדלה אחרת. בצד השני של עובי אמה טרקסין. שהפרוכת עביה טפח בלבד. ובהכרח היה צריך הכר קורה מצד שני של עובי האמה. לזה היו ראשי פספסין מבדילין. זה ברור. וכך אני אומר אליבא דר\"י <b>איברא</b> יכילנא תו לשנויי שינויא רויחא דאתי אליבא דכ\"ע. והכא אבנין שלמה קאי. דסליק מניה בקראי דאייתי במתניתין דלעיל. איירי השתא נמי. והתר ודאי אצטריכו להו תרווייהו. לפום מאי דכתיבנא בס\"ד ביומא. דהוי בבנין שלמה נמי פרוכת דבבא (כמו שהוא מקרא מלא) וכמו שהוא תלמוד ערוך בפינו. והיינו ההיא דרב דאייתי תי\"ט. דמוקי ליה תלמודא בפרוכת דבבי. ",
                "<b>א\"כ </b>אותן שתי פרוכות בין שלמטה בין שלמעלה. לא היו אלא כנגד הפתחים בלבד. לקלוט ביניהן אויר אמה טרקסין. הפנוי שכנגד הפתח. וראשי פספסין היו מבדילין. משני צדדין של פרוכת דעליה (לפי שפרוכת של עליה. מכוון כנגד פרוכת דפתח של בית. לא יותר) <b>ואמנם</b> לפי מה שהעליתי ביומא דאמה טרקסין היתה הולכת על פני כל הגובה. ומבדלת גם בעליה. <b>נוקי</b> למתניתין דהכא בבית שני. דלא הוה אמה טרקסין. ואע\"ג דהוו שתי פרוכות למעלה כמו למטה. מ\"מ לא היו רחבות כל כך. ולא מגיעות בעליה עד הכותלים) אילך ואילך. שהפספסין יוצאין מן הכתלים בצפון ובדרום. ומגיעין עד הבדלת הפרוכת. ושם מפסיקין בין הקודש לבין קודש הקדשים. במקום שאין פרוכת. <b>נמצא</b> ששני מיני הבדלות היו צריכין להיות שם בלי ספק. ולא היה אחד מהם לבטלה. כך היו למעלה ולמטה בבית שני דלא הואי אמה טרקסין מכל מקום אין הפרוכות מכסות כל רוח מזרחית. אלא כנגד הפתח בלבד. וגפופין יוצאין מזה ומזה בשני צדי השער. מכותלי צפון ודרום. עד הפרוכות מקום אמה טרקסין. זה ברור בס\"ד. <b>ומ\"ש</b> תי\"ט. אין בו טעם כל עיקר. ",
                "<b>בתיבות </b>נראה שהיו לתיבות הללו פתחים וחלונות. שבהם קבועים דלתות ותריסין קטנים לכל רוח. לשגרן ולפתחן לעת הצורך. באיזה צד שיצטרכו. ובעת שהיו משלשלין את האומנים. היו התיבות סגורות מכל צד סביב וכשהגיעו התיבות נגד המקום שנודע להם מתחלה לכל אשר ימצא שם בדק. פתחו האומנים את דלתי הפתחים. או הסירו תריסי חלונות שכנגד פניהם בצמצום. באופן שיוכלו לפשוט שם את ידיהם למלאכה הצריכה. לא יותר מהושטת היד. נוכח הפנים בלבד. לא יכלו להביט הנה והנה. "
            ],
            [
                "<b>וההיכל </b>לתי\"ט חז\"ל רגילים לקרוא כל הבנין בשם היכל. ר\"ל. כל בנין היכל עם האולם. <b>והיינו</b> משום דס\"ל לתנא דידן קדושת היכל ואולם אחת היא בחדא חשיב להו. וככה תראה עוד להלן רפ\"ה דתנן וההיכל מאה. הרי מבואר שקורא גם לאולם בשם היכל. מטעם זה שאמרתי. ",
                "<b>האוטם </b>מה שגמגם התי\"ט על שכתב הכ\"מ להשוות דברי הר\"מ בחבורו עם פירוש הר\"ש. שסובר האוטם הוא מפתן גבוה שש מקרקע האולם. ועשוי מעלות ומורדות לעלות בהן מהאולם להיכל ולירד ממנו לאולם. ואמר דליתא לדעת הר\"מ שכתב בהדיא שהאולם וההיכל בשוה. ",
                "<b>יש </b>ליישב ולומר. שהאוטם הזה מבחוץ מגביה הוא הבנין. באופן שנראה עולה שש אמות. ויורד בפנים. רצוני לומר שהבנין האטום הלז עמוק שם בארצו של הר. שהעמיקו בו בנין סתום בלי חלל. רק ממולא באבנים. באופן שאם קודרין באותם. ימצא תחתית ההיכל עם תחתיתו של אולם בשוה. ",
                "<b>ובזה </b>האופן לא יועיל מה שעשיתי סמוכות לדתי\"ט בקונטרס בב\"ה לבטל דכ\"מ. שהשוה דר\"מ לדר\"ש. "
            ],
            [
                "<b>אמה טרקסין </b>לא ידענא מאי קחשיב תנא. ",
                "<b>אי </b>דבית ראשון. הלא מפורש כתוב. והבית אשר בנה וגו' ששים אמה ארכו. הרי אין שם באורך ההיכל עם בקה\"ק רק ששים. הלא בהכרח אמה טרקסין שהיתה שם (כמ\"ש בגמרא פ\"ה דיומא) מכלל אורך הששים היתה. <b>ואי</b> בבית שני קאי. כמו שהוא ענין מסכתא זו. א\"כ מה טיבה של אמה טרקסין. שלא היתה בו כמ\"ש ביומא שם. <b>ועל</b> כרחנו נאמר. שפירוש אמה טרקסין. כל מה שכנגד אותה אמה. כמ\"ש בחידושי גמרא בס\"ד. <b>ועיין</b> עוד בקונטרס בנין בית הבחירה פ\"ד. ",
                "<b>טרקסין </b>ע\"פ רע\"ב. והערוך מפרשו בלשון יון. פנים חוץ. <b>ואפשר</b> לי לפרשו שתי מלות ארמיות. טרק סין. סין הוא טיט. ומצוי הוא בת\"י. טרק. כפירושו של רע\"ב. ור\"ל סגור בנין טיט ולבנים. ",
                "<b>האולם עודף </b>כו' עיין קונ' בב\"ה פ\"ד הלכה ח'. "
            ]
        ],
        [
            [
                "<b>כל העזרה מעזרת ישראל </b>ולמעלה קחשיב. שהיא סתם עזרה מוחלטת בשם זה. ולא נכללה בה עזרת נשים. שהיא קל\"ה על קל\"ה. שהיא אינה נקראת עזרה בלי שם לווי ונשים. "
            ],
            [
                "<b>והמותר </b>עיין תי\"ט. שהאריך להכריח דעתו שהמותר נחלק לחצאין שוין. בין הננסין ובין כבש ולכותל. עד דאי תימא שאין הנותר מחולק לחצאין. הו\"ל לתנא לפרש. <b>ולדידי</b> איפכא מסתברא. מדלא פריש תנא הני אמות הנותרות נמי. משמע ודאי דלאו לחלקן לחצאין קאמר. אלא מובלעים בפזור. ולא שוה בשוה. וכן משמעות הלשון. "
            ],
            [
                "<b>שש לשכות היו בעזרה </b>ועזרה זו הסתמית שהיא עי\"ש כנ\"ל. ממוצעת בין ע\"נ וע\"כ. כי בע\"נ אין מקומן של לשכות כאלו. שצריכות הן לעבודת המזבח. והיו בצדו. גם נזכר לעיל מעשה בנין ע\"נ ולשכותיה. בע\"נ. ואין עוד זולתן בה.. גם חשבון שטחה של ע\"כ. שנה עוד בפרק זה מ\"ב דלעיל. לא נשאר בה מקום פנוי ללשכות. הא ודאי אין זו אלא עזרת ישראל. "
            ],
            [
                "<b>לשכת העץ </b>עתי\"ט שהאריך ליישב קושיות הראב\"ד. ומסיק כדמסיק תעלא מבי כרבא. באמת נפשי בחלה בחלומותיו ודברי רעיוניו. בתתו סבה (גנובה מרוח העולה. ודמיון רצוני בלי טעם וריח) לקריאת שם בעלמא. ולא מן השם הוא זה ולא קריאה של חבה. <b>אכן</b> לדעתי א\"צ לייגע עצמנו כל כך בשביל קושיא זו. עמש\"ל פ\"ג בס\"ד. שעיקר בנין הבית היה מארז. <b>לכן</b> גם זו הלשכה נקראת לשכת העץ כפשוטו ומשמעו. ולאפוקי משאר לשכות שאין ארז נראה. אלא מחופה זהב. ובזו היה העץ בלי חפוי. וזה ודאי כדי שלא תזוח דעתו של כ\"ג עליו. זה בלי ספק טעם לשבח. ",
                "<b>לשכת כ\"ג </b>בגמרא דע\"ז (יז\"א) מיבעיא. אי שרי למעבד בהכ\"ס לכ\"ג. מאתנן זונה. וכתבו תו' דמדאורייתא פשיטא דשרי. <b>עמ\"ש</b> בחי\"ג שם שדבריהם תמוהים. <b>וצ\"ע</b> מ\"ט נקט תלמודא בהכ\"ס לכ\"ג. ולא מספקא ליה אפילו לכהן הדיוט. אי שרי. דעכ\"פ בהר הבית היה שם בכ\"ס. כמ\"ש במכלתין רפ\"א. <b>ואי</b> משום דההוא במחילה היה שלא נתקדשה. דהא לכאורה משמע. לשכת פלהדרין אע\"ג דבעזרה קיימא. לא נתקדשה בקדושת עזרה. מדתנן הביאוהו לבית הפרוה ובקודש היתה. וכן ממ\"ש שהיתה בית דירה לכ\"ג. ובבית הפרוה לא היו עושים בה\"כ כלל. <b>ולענין</b> הלכה אם הותר דבר זה. עמ\"ש בקונטרס בב\"ה פ\"א ובהגהותי. ובנוספות שלי על קצור ציצת נובל בס\"ד. ",
                "<b>לשכת הגזית </b>עתי\"ט. <b>וצ\"ל</b> שהיתה מתפשטת במקצוע צפונית מערבית שלה. חוץ לעזרה ומתעקמת ונכנסת לעזרה. במקצוע מזרחית דרומית שלה. נמצא שעומדת באלכסון. לא בקו ישר עם כותל צפוני של עזרה. <b>זה</b> מוכרח מאד. מההיא דזקן יושב במערבה. פייס במזרחה. ",
                "<b>הגזית </b>תמיה אני על שם זה. דודאי משמע שמאבני גזית היתה בנויה. <b>וקשיא</b> לר\"י. דס\"ל אבנים שלמות דברים ככתבן. ומהכרעת רבי שאמר נראין דר\"י באבני מקדש (עם שבקונטרס בנין ב\"ה רציתי לפרש. שהיתה בנויה מאבנים במדות גזית בלבד. לא נתקררה דעתי בכך). ",
                "<b>והתימה </b>שלא נגע בזה אחד מהמחברים ומפרשים שראיתי. ואי משום שהיתה חציה בחול. אכתי לא ניחא. דודאי לא מסתבר למימר שהיה בנינה חלוק. חציה מאבנים. וחציה מעץ גם לא יהא שמה נאה לה. ",
                "<b>וי\"ט היו עושין </b>עתי\"ט. <b>וקצת</b> משמע דאסנהדרין קאי. ויש לפרש וי\"ט היו עושין היום ההוא. שלא מצאו פסול בו. עשוהו סנהדרין היושבת ודנה את הכהונה. מרוב שמחתם שלא נמצא פסול בזרעו של אהרן. ונצולו מאחריות זה באותו יום. לפיכך חשבוהו לי\"ט. ",
                "סליקא לה מסכת מדות ",
                "<b>בלוח </b>הציור שעשה תי\"ט לתבנית המקדש. יש לי לפקפק במ\"ש (בסי\"ב י\"ג) ושתי לשכות הי\"ל לשער נקנור אחת מימינו. והיא לשכת פנחס המלביש. ואחת משמאלו והיא לשכת עושי חבתין. נראה שהיה מפרש לימינו. ולשמאלו של הנכנס דרך השער. <b>ולא</b> ידעתי מניין לו. וסתמו כפירושו משמע ימינו ושמאלו של שער. דמניה משתעי. והוא דרום וצפון של עולם. שקרוים ימין ושמאל בכל מקום. כמו באיוב (כ\"ג) תלים (פ\"ט). ",
                "<b>בציור </b>הנ\"ל חקק בית המוקד בשבוש. כי צריך להיות חוץ לעזרה בהר הבית. שתי לשכותיו בקודש. ושתים בחול. והוא הכניס כולן בעזרה. <b>גם</b> הכיור. לא הניחו במקומו האמיתי. כי צ\"ל משוך כלפי דרום. כבין האולם ולמזבח. לא בין אולם ולמזבח. "
            ]
        ]
    ],
    "versions": [
        [
            "Jerusalem, 1978",
            "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012730190205171/NLI"
        ]
    ],
    "heTitle": "לחם שמים על משנה מידות",
    "categories": [
        "Mishnah",
        "Acharonim on Mishnah",
        "Lechem Shamayim",
        "Seder Kodashim"
    ],
    "sectionNames": [
        "Chapter",
        "Mishnah",
        "Comment"
    ]
}