{
    "title": "Rashash on Mishnah Taanit",
    "language": "he",
    "versionTitle": "merged",
    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Rashash_on_Mishnah_Taanit",
    "text": [
        [
            [
                "<b>בתוי\"ט ד\"ה ר\"א אומר כו' בתפלת יוצר כו' ונ\"ל דלא איכפת לן להפסיק כו' כיון דצורך תפילה היא. </b>כבר הקדימו בזה הרשב\"א בתשובה הביאו הד\"מ בסי' קי\"א אות ב' ועי\"ש וכן הביאו הב\"י בסי' רל\"ו בקיצור. ואע\"ג דהרא\"ש בסי' ב' הביא מהירושלמי דאינו יכול להפסיק בהכרזה זה הוא אליבא דר' יהודה אבל ר\"א פליג עליה בהא. תדע דבגמ' מספקא לר\"א אי מניסוך גמר לה ומזכירין מאורתא אע\"ג דלר\"י ל\"ל להא מטעם הירושלמי שהביא הרא\"ש שם:"
            ],
            [
                "<b>במשנה רמ\"א עד שיצא ניסן שנאמר כו'. </b>הגבו\"א הקשה דהא לקמן בגמ' אמר דירד להם רביעה שניה בה' בניסן וא\"כ מנ\"ל עד שיצא ניסן. ול\"נ הואיל דהנביא אמר סתם בראשון ולא ביאר באיזה ימים בחדש כדרך הכתובים בכ\"מ ש\"מ דכל החדש ראוי לכך ואז מעשה שהיה כך היה:",
                "<b>בתוי\"ט ד\"ה האחרון מזכיר כו'. </b>וקצת י\"ל אמאי קרי ליה התם השני והכא ק\"ל האחרון. ונ\"ל דלהכי קאמר הכא האחרון כדי לזוגו למלת האחרון שקדם לו וכי\"ב כ' התוי\"ט בעצמו בר\"ה שם במשנה הקודמת ע\"ש. [וגדולה מזו כתב בשבועות פ\"ז מ\"ח ד\"ה נתגלגלה]. וכה\"ג משני ר\"א בסנהדרין (י' ב') ואיידי דבעי למיתני עיבור שנה תנא נמי עיבור חדש:"
            ],
            [
                "<b>במשנה בג' במ\"ח שואלין אה\"ג רג\"א בז' בו. </b>ירושלמי בסוף הלכה תני אם היתה שנה חסרה נותנין לה חסרונה כו' דברי רשב\"ג ר' אומר לעולם הולכין אחר סידרה אם היתה השנה מעוברת (פי' הק\"ע כגון שעיברו השנה אחר ר\"ה מיד כו'. ול\"נ דמעוברת היא היפך חסרה ר\"ל דהיה בין ניסן לחשוון ה' מלאים כמו שפי' בחסרה. או דר\"ל דהשנה שעברה היתה מעוברת ולכן יהיה מועד הגשם בשנה זו קודם ג' חשוון) הולכין אחר עיבורה. וכ\"ה בתוספתא רק בחילוף הדעות. מחלפה שיטתיה דרבי תמן הוא אמר אחר סידרה וכה הוא אמר אחר עיבורה. פי' הק\"ע תמן בערכין כו' ע\"ש. ול\"נ דמקשה מיניה וביה מ\"ש כשהיתה השנה חסרה אינו משנה מסדר שאר שנים ושואלין בג' מ\"ח וכשהשנה מעוברת משנה הסדר. ועי' בבבלי ר\"ה (ט\"ו) לענין ט\"ו בשבט ר\"ה לאילנות דמסקינן דאף במעוברת הולכין אחר רוב שנים. ולהגבו\"א נעלמו הירושלמי והתוספתא ע\"ש:",
                "<b>שם כדי שיגיע אחרון שבישראל כו'. </b>משמע שיש שהולכין לבתיהם בתוך החג ועתוי\"ט. וק\"ל דהא חייבין בשמחה כל שמונה ועיקרה בזמן המקדש בבשר שלמים וא\"כ מוכרח כ\"א להיות בירושלים כל שמונה וגם שמיני טעון לינה (סוכה מ\"ז). ועי' תוס' ר\"ה (ה') ועמש\"כ במו\"ק (ט') בס\"ד. ובחשבון ט\"ו ימים שיגיע בהם לקצה א\"י עי' בתוי\"ט דבר נחמד בזה. אבל תמיהני כיון דביום ט\"ו גופיה מתחילין לשאול א\"כ לא ישאר רק י\"ד ימים. וגם לאותן הדרים בהקרנות יעלו יותר מט\"ו יום בעבור האלכסון:"
            ],
            [
                "<b>בתוי\"ט ד\"ה היחידים פי' הר\"ב ת\"ח כו' ותמיהני כו' ש\"מ כו'. </b>בגמ' ת\"ר אל יאמר אדם תלמיד כו' אלא כל ת\"ח יחידים. א\"כ משמע דמחוייבים להתענות כיון שהם בכלל יחידים. וכ\"נ מהתוס' מדלא הוכיחו דיחיד עדיף מתלמיד מזה דיחיד מחויב ותלמיד רק אם רצה וכ\"כ הב\"י והאחרונים בר\"ס תקע\"ה. ולכן בחנם גמגם התוי\"ט על הרא\"ש והרע\"ב שפי' יחידים ת\"ח:"
            ],
            [
                "<b>בתוי\"ט ד\"ה הגיע ר\"ח כו' שכתב ומתני' דהכא כר' יוסי דהלכה כמותו. </b>ותימה דלדידיה בר\"ח כסליו לא התחילו להתענות אלא היחידים כדאמר בעצמו לעיל בגמ' (ו') וכן פירש\"י שם דמתני' כר\"מ וכ\"ה בירושלמי:"
            ],
            [
                "<b>במשנה אוכלין ושותין מבעו\"י. </b>כתב הגבו\"א דלהכי לריו\"ח בפסחים (נ\"ד ב') בהש\"מ שלהם אסור ול\"א ספיקא דרבנן לקולא דא\"כ ניקל נמי בבה\"מ דאפוקי יומא והוי תרי קולי דסתרי אהדדי וע\"ש דהאריך בראיות. ומה יענה להא דרבי דס\"ל בעירובין (ל\"ב ב') דכ\"ד שהוא משום שבות ל\"ג עליו בבהש\"מ וכן לשמואל בפסחים שם דס\"ל דבהש\"מ שלהם ושל ט\"ב מותר (ועמש\"כ עליו בס\"ד בר\"ה כ\"ט) וגם אישתמיטתיה מש\"כ המרדכי במכילתין (סי' תרל\"א). וכן הב\"י ר\"ס תקס\"ב בשם הג\"מ דלכ\"ע אסור בהש\"מ דאפוקי יומא דמספיקא לא נפיק מאיסורא ועמ\"א סי' שמ\"ב:"
            ]
        ],
        [
            [],
            [],
            [
                "<b>בתוי\"ט ד\"ה זכרונות ושופרות כו' וריב\"י דאומר כל מקום כו' לא בא ללמד אלא על ר\"ה ויו\"כ של יובל כו'. </b>זה נסתר ממש\"כ בכ\"מ מהתוס' דכתובות (ח') דלשון כל אינו נופל על פחות משלשה. ומש\"כ עוד והאי קרא כו' כתיב גבי וביום שמחתכם ור\"ה נקרא יום שמחה כו' ה\"ל לאתויי ממש\"כ הרא\"ש בשלהי ר\"ה בשם מר שר שלום בהא דהיו אומרים מועדים לשמחה בר\"ה ע\"ש:"
            ],
            [],
            [
                "<b>ברע\"ב ד\"ה אלא בשער המזרח לפי שהיו מזכירין שם המפורש. </b>קשה דשהמ\"פ לא היו מזכירין אלא בעזרה כדמוכח ביומא שם ובפירש\"י ובשכמל\"ו היו עונין אף בהר הבית כמו שהוכחתי. ועוד קשה עליו לרב יוסף (ביומא ס\"ט ב') דמפרש הגדול שגדלו בשם המפורש ועכ\"ז כתיב דענו אמן אמן:",
                "<b>בתוי\"ט ד\"ה לא היינו נוהגין כן כו' וכתב הר\"ן כו' ואני שמעתי ולא אבין כו' ע\"ש. </b>ובמחכ\"ת לא שת לבו להגירסא שמביא הר\"ן בריש דבריו וענו אחריו אמן ואותה תפס לעיקר וע\"ז סובב פירושו. גם מש\"כ (לפי הבנתו) ועוד דא\"כ בתרתי טעו. גם בזה ל\"ד דלא טעו רק במה שענו בשכמל\"ו ולפי טעותם זו שפיר עבדו במה שאמרו מי שענה אחר הברכות:"
            ],
            [],
            [],
            [],
            [
                "<b>בתוי\"ט ד\"ה שלא להפקיע כו' כ\"כ הרמב\"ם בפי' וז\"ל כו' מפני שאומר דלת העם כו' כלומר כו' ודוחק. </b>ול\"נ דכוונתו דלי השכל ונעדרי המדע:"
            ],
            [
                "<b>תוי\"ט ד\"ה ואם התחילו כו'. </b>כ' רש\"י אבל פורים כו' ואם התחילו כו'. דאע\"ג כו' לא כתיב ביה יום משתה ושמחה. וכ\"ע התוי\"ט אבל פורים דכתיב ביה יום משתה ושמחה כיון דלא איקרי מועד כו' אע\"ג דאיקרי יו\"ט כו'. במגילה (ה' ב') מסקינן דיו\"ט לא קבילו עלייהו. אולם צריכין דבריו לשינויא קמא דשם. אמנם דבריו דחוקים. ול\"נ דרש\"י לא הוצרך לטעמיה אלא על ר\"ח דאורייתא אבל חנוכה ופורים פשוט הואיל דמדרבנן נינהו:"
            ]
        ],
        [
            [],
            [],
            [],
            [],
            [
                "<b>במשנה על אלו מתריעין בכ\"מ כו' ועל הארבה ועל החסיל. </b>בתוס' ב\"ק (פ' ב') בד\"ה על החגב נראה דהי' הגי' לפניהם כאן גם ועל הגובאי וגי' נכונה היא כדאיתא בדף (י\"ט ב') בברייתא ומתריעין על הגובאי בכ\"ש וכ\"מ קצת בירושלמי דמפרש על מתני' למה נקרא שמו חסיל כו' ולמה נקרא שמו גובאי כו':"
            ]
        ],
        [
            [],
            [],
            [
                "<b>בתוי\"ט ד\"ה במנחה כו' פרשה בנעילה ליכא. </b>רש\"י. ומביא בשם הרמב\"ם דגם בנעילה היתה קריאה. ונעלם ממנו שגם הרע\"ב הולך בשיטתו שכ' במ\"ד. בד\"ה קרבן מוסף \"לא היו קורין שום פרשה בנעילה\":"
            ],
            [
                "<b>ברע\"ב ד\"ה יום שיש בו הלל כו' אותן שהיו בירושלים. </b>כ\"כ רש\"י לכאורה בהלל אין טעם לחלק בין ירושלים לשאר עיירות:",
                "<b>בתוי\"ט ד\"ה קרבן מוסף כו'. </b>אין לך מוסף בלא ב' בהמות. רש\"י. אין זה אלא בשבת ובו בלא\"ה לא היה מעמד כלל:"
            ],
            [
                "<b>ברע\"ב ד\"ה זמן עצי הכהנים כו' מביאין עמהם קרבן וכ\"ה ברש\"י והרמב\"ם מסיים וזהו קרבן העצים וכ\"כ בחבורו ספ\"ו מהל' כהמ\"ק. </b>וק\"ל דהא במנחות (כ' ב') אמרי' קרבן מלמד שמתנדבין עצים כו' וכה\"א כו' קרבן העצים ופירש\"י וכה\"א דעצים קרבן מיקרו. הרי דמפרשינן קרבן העצים דהמה גופייהו הוא הקרבן ומנלן דמביאים עמהם קרבן אחר. ועי' בגבו\"א מש\"כ בשם הריטב\"א:"
            ],
            [],
            [],
            [
                "<b>בתוי\"ט ד\"ה וחמשה עשר כו' ותמיהתם כו' וסברו כו' יתחילו משנה שהיה בה שלוחי מרגלים כו'. </b>אבל השי\"ת התחיל החשבון מזמן יציאתם ממצרים כו'. תמוה דגם לפי חשבון זה עדיין ה\"ל למות בשנה זו שהיא שנת המ' ליציאת מצרים. ועיין בזה באורך בתוס' בבא בתרא (קכ\"א) ובמפרשים שמה:"
            ]
        ]
    ],
    "versions": [
        [
            "Vilna Edition",
            "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI"
        ]
    ],
    "heTitle": "רש״ש על משנה תענית",
    "categories": [
        "Mishnah",
        "Acharonim on Mishnah",
        "Rashash",
        "Seder Moed"
    ],
    "sectionNames": [
        "Chapter",
        "Mishnah",
        "Comment"
    ]
}