{
    "language": "he",
    "title": "Mishnah Eduyot",
    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739",
    "versionTitle": "Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913",
    "status": "locked",
    "priority": 2.0,
    "license": "Public Domain",
    "digitizedBySefaria": true,
    "heversionSource": "http://primo.nli.org.il/primo_library/libweb/action/dlDisplay.do?vid=NLI&docId=NNL_ALEPH00174173",
    "versionTitleInHebrew": "משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913",
    "actualLanguage": "he",
    "languageFamilyName": "hebrew",
    "isBaseText": true,
    "isSource": true,
    "isPrimary": true,
    "direction": "rtl",
    "heTitle": "משנה עדיות",
    "categories": [
        "Mishnah",
        "Seder Nezikin"
    ],
    "text": [
        [
            "שמאי אומר כל הנשים דיין שעתן. והלל אומר מפקידה לפקידה. אפילו לימים הרבה. וחכמים אומרים לא כדברי זה ולא כדברי זה. אלא מעת לעת ממעטת על יד מפקידה לפקידה. ומפקידה לפקידה ממעטת על יד מעת לעת. כל אשה שיש לה וסת. דיה שעתה. המשמשת בעדים הרי זו כפקידה. ממעטת על יד מעת לעת ועל יד מפקידה לפקידה:  ",
            "שמאי אומר מקב לחלה. והלל אומר מקביים. וחכמים אומרים לא כדברי זה. ולא כדברי זה. אלא קב ומחצה חייבים בחלה. ומשהגדילו המדות. אמרו חמשת רבעים חייבין. רבי יוסי אומר חמשה פטורין. חמשה ועוד חייבין:  ",
            "הלל אומר מלא הין מים שאובין. פוסלין המקוה אלא שאדם חייב לומר בלשון רבו. ושמאי אומר תשעה קבין. וחכמים אומרים לא כדברי זה. ולא כדברי זה אלא עד שבאו שני גרדיים משער האשפות שבירושלים והעידו משום שמעיה ואבטליון שלשת לוגין מים שאובין פוסלין את המקוה וקיימו חכמים את דבריהם:  ",
            "ולמה מזכירין את דברי שמאי והלל לבטלה ללמד לדורות הבאים שלא יהא אדם עומד על דבריו. שהרי אבות העולם לא עמדו על דבריהם:  ",
            "ולמה מזכירין דברי היחיד בין המרובין. הואיל ואין הלכה אלא כדברי המרובין. שאם יראה בית דין את דברי היחיד ויסמוך עליו. שאין בית דין יכול לבטל דברי בית דין חברו עד שיהיה גדול ממנו בחכמה ובמנין. היה גדול ממנו בחכמה. אבל לא במנין. במנין. אבל לא בחכמה. אינו יכול לבטל דבריו. עד שיהיה גדול ממנו בחכמה ובמנין:  ",
            "אמר רבי יהודה אם כן למה מזכירין דברי היחיד בין המרובין לבטלה שאם יאמר האדם כך אני מקובל. יאמר לו כדברי איש פלוני שמעת:  ",
            "בית שמאי אומרים רובע עצמות מן העצמים. בין משנים בין משלשה. ובית הלל אומרים רובע עצמות מן הגויה. מרוב הבנין. או מרוב המנין. שמאי אומר אפילו מעצם אחד:  ",
            "כרשיני תרומה. בית שמאי אומרים שורין ושפין בטהרה ומאכילין בטומאה. בית הלל אומרים שורין בטהרה. ושפין ומאכילין בטומאה. שמאי אומר יאכלו צריד. רבי עקיבא אומר כל מעשיהם בטומאה:  ",
            "הפורט סלע ממעות מעשר שני. בית שמאי אומרים בכל הסלע מעות. ובית הלל אומרים בשקל כסף. ובשקל מעות. רבי מאיר אומר אין מחללין כסף ופירות. על הכסף. וחכמים מתירין.  ",
            "הפורט סלע של מעשר שני בירושלם. בית שמאי אומרים בכל הסלע מעות. ובית הלל אומרים בשקל כסף. ובשקל מעות. הדנים לפני חכמים אומרים בשלשה דינרים כסף ובדינר מעות. רבי עקיבא אומר בשלשה דינרים כסף וברביעית כסף ברביעית מעות ורבי טרפון אומר ארבעה אספרי כסף שמאי אומר יניחנה בחנות ויאכל כנגדה:  ",
            "כסא של כלה שנטלו חפויו. בית שמאי מטמאין. ובית הלל מטהרין. שמאי אומר אף מלבן של כסא טמא. כסא שקבעו בעריבה בית שמאי מטמאין ובית הלל מטהרין שמאי אומר אף העשוי בה.  ",
            "אלו דברים שחזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי. האשה שבאה ממדינת הים. ואמרה מת בעלי. תינשא. מת בעלי תתיבם. ובית הלל אומרים לא שמענו אלא בבאה מן הקציר בלבד. אמרו להם בית שמאי אחת הבאה מן הקציר. ואחת הבאה מן הזיתים. ואחת הבאה ממדינת הים. לא דברו בקציר אלא בהווה. חזרו בית הלל להורות כבית שמאי. בית שמאי אומרים תינשא ותטול כתובתה. ובית הלל אומרים תינשא ולא תטול כתובתה. אמרו להם בית שמאי התרתם את הערוה החמורה לא תתירו את הממון הקל. אמרו להם בית הלל מצינו שאין האחים נכנסין לנחלה על פיה אמרו להם בית שמאי והלא מספר כתובתה נלמוד שהוא כותב לה. שאם תינשאי לאחר תטלי מה שכתוב ליך, חזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי:  ",
            "מי שחציו עבד וחציו בן חורין. עובד את רבו יום אחד. ואת עצמו יום אחד. דברי בית הלל. אמרו להם בית שמאי תקנתם את רבו ואת עצמו לא תקנתם. לישא שפחה אינו יכול. בת חורין אינו יכול ליבטל והלא לא נברא העולם. אלא לפריה ורביה. שנאמר (ישעיה מה, יח) לא תהו בראה. לשבת יצרה. אלא מפני תקון העולם. כופין את רבו ועושה אותו בן חורין וכותב שטר על חצי דמיו. חזרו בית הלל להורות כבית שמאי:  ",
            "כלי חרס מציל על הכל כדברי בית הלל. ובית שמאי אומרים אינו מציל אלא על האוכלין. ועל המשקין. ועל כלי חרס. אמרו להם בית הלל מפני מה. אמרו להם בית שמאי מפני שהוא טמא על גב עם הארץ ואין כלי טמא חוצץ. אמרו להם בית הלל והלא טהרתם אוכלים ומשקין שבתוכו. אמרו להם בית שמאי כשטהרנו אוכלים ומשקין שבתוכו. לעצמו טהרנו. אבל כשטהרת את הכלי טהרת לך ולו. חזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי:  "
        ],
        [
            "רבי חנינא סגן הכהנים העיד ארבעה דברים. מימיהם של כהנים לא נמנעו מלשרוף את הבשר שנטמא בולד הטומאה. עם הבשר שנטמא באב הטומאה. אף על פי שמוסיפין טומאה על טומאתו. הוסיף רבי עקיבא מימיהם של כהנים. לא נמנעו מלהדליק את השמן שנפסל בטבול יום. בנר שנטמא בטמא מת. אף על פי שמוסיפין טומאה על טומאתו: ",
            "אמר רבי חנינא סגן הכהנים מימי לא ראיתי עור יוצא לבית השרפה. אמר רבי עקיבא מדבריו למדנו שהמפשיט את הבכור ונמצא טרפה. שיאותו הכהנים בעורו. וחכמים אומרים לא ראינו אינו ראיה אלא יוצא לבית השרפה: ",
            "אף הוא העיד על כפר קטן שהיה בצד ירושלם. והיה בו זקן אחד והיה מלוה לכל בני הכפר. וכותב בכתב ידו ואחרים חותמים ובא מעשה לפני חכמים והתירו. לפי דרכך אתה למד שהאשה כותבת את גיטה. והאיש כותב את שוברו שאין קיום הגט אלא בחותמיו ועל מחט שנמצאת בבשר שהסכין. והידים טהורות. והבשר טמא. ואם נמצאת בפרש. הכל טהור: ",
            "שלשה דברים אמר רבי ישמעאל לפני חכמים בכרם ביבנה. על ביצה טרופה. שהיא נתונה על גבי ירק של תרומה. שהיא חבור. ואם היתה כמין כובע. אינה חבור. ועל שבולת שבקציר. וראשה מגעת לקמה. אם נקצרה עם הקמה הרי היא של בעל הבית. ואם לאו. הרי היא של עניים. ועל גנה קטנה שהיא מוקפת עריס. אם יש בה כמלא בוצר וסלו מכאן. ומלא בוצר וסלו מכאן. תזרע. ואם לאו. לא תזרע: ",
            "שלשה דברים אמרו לפני רבי ישמעאל ולא אמר בהם לא איסור והיתר. ופירשן רבי יהושע בן מתיא. המפיס מורסא בשבת. אם לעשות לה פה חייב. ואם להוציא ממנו לחה פטור. ועל הצד נחש בשבת. אם מתעסק שלא ישכנו פטור. ואם לרפואה. חייב. ועל לפסין אירוניות שהם טהורות באהל המת. וטמאות במשא הזב. רבי אלעזר בן צדוק אומר אף במשא הזב טהורות. מפני שלא נגמרה מלאכתן: ",
            "שלשה דברים אמר רבי ישמעאל. ולא הודה לו רבי עקיבא. השום והבוסר. והמלילות. שריסקן מבעוד יום שרבי ישמעאל אומר יגמור משתחשך. ורבי עקיבא אומר לא יגמור. ",
            "שלשה דברים אמרו לפני רבי עקיבא. שנים משום רבי אליעזר. ואחד משום רבי יהושע. שנים משום רבי אליעזר. יוצאת אשה בעיר של זהב. ומפריחי יונים פסולים לעדות. ואחד משום רבי יהושע. השרץ בפי חולדה. ומהלכת על גבי ככרות של תרומה. ספק נגע ספק לא נגע ספקו טהור: ",
            "שלשה דברים אמר רבי עקיבא. על שנים הודו לו. ועל אחד לא הודו לו. על סנדל של סיידים. שהוא טמא מדרס. ועל שירי תנור ארבעה. שהיו אומרים שלשה. והודו לו. ועל אחד לא הודו לו. על כסא שנטלו שנים מחפוייו זה בצד זה. שרבי עקיבא מטמא. וחכמים מטהרין: ",
            "הוא היה אומר האב זוכה לבן. בנוי. ובכח. ובעושר. ובחכמה. ובשנים. ובמספר הדורות לפניו. והוא הקץ. שנאמר (ישעיה מא, ד) קורא הדורות מראש. אף על פי שנאמר (בראשית טו, יג) ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה. ונאמר (בראשית טו, טז) ודור רביעי ישובו הנה: ",
            "אף הוא היה אומר חמשה דברים של שנים עשר חדש. משפט דור המבול שנים עשר חדש. משפט איוב שנים עשר חדש. משפט המצריים שנים עשר חדש. משפט גוג ומגוג לעתיד לבא שנים עשר חדש. משפט רשעים בגיהנם שנים עשר חדש. שנאמר (ישעיה סו, כג) והיה מדי חדש בחדשו. רבי יוחנן בן נורי אומר מן הפסח ועד העצרת. שנאמר ומדי שבת בשבתו: "
        ],
        [
            "כל המטמאין באהל. שנחלקו והכניסן לתוך הבית. רבי דוסא בן הרכינס מטהר. וחכמים מטמאין. כיצד. הנוגע בכשני חצאי זיתים מן הנבילה. או נושאן. ובמת הנוגע בכחצי זית ומאהיל על כחצי זית. או נוגע בכחצי זית וכחצי זית מאהיל עליו. ומאהיל על כשני חצאי זיתים. מאהיל על כחצי זית. וכחצי זית מאהיל עליו. רבי דוסא בן הרכינס מטהר. וחכמים מטמאין. אבל הנוגע בכחצי זית. ודבר אחר מאהיל עליו. ועל כחצי זית או מאהיל על כחצי זית ודבר אחר מאהיל עליו. ועל כחצי זית טהור. אמר רבי מאיר אף בזה רבי דוסא מטהר וחכמים מטמאין. הכל טמא חוץ מן המגע עם המשא. והמשא עם האהל. זה הכלל כל שהוא משם אחד טמא. משני שמות טהור:  ",
            "אוכל פרוד אינו מצטרף. דברי רבי דוסא בן הרכינס. וחכמים אומרים מצטרף. מחללין מעשר שני על אסימון דברי רבי דוסא. וחכמים אומרים אין מחללין. מטבילין ידים לחטאת דברי רבי דוסא. וחכמים אומרים אם נטמאו ידיו נטמא גופו:  ",
            "מעי אבטיח וקניבת ירק של תרומה. רבי דוסא מתיר לזרים. וחכמים אוסרין. חמש רחלות גזוזות מנה מנה ופרס חייבות בראשית הגז. דברי רבי דוסא. וחכמים אומרים חמש רחלות כל שהן:  ",
            "כל החוצלות טמאות טמא מת דברי רבי דוסא. וחכמים אומרים מדרס. כל הקליעות טהורות חוץ משל גלגילון דברי רבי דוסא. וחכמים אומרים כולם טמאות. חוץ משל צמרים:  ",
            "הקלע שבית קבול שלה ארוג טמאה. ושל עור. רבי דוסא בן הרכינס מטהר. וחכמים מטמאין. נפסק בית אצבע שלה טהורה. בית הפקיע שלה טמאה:  ",
            "השבויה אוכלת בתרומה דברי רבי דוסא. וחכמים אומרים יש שבויה אוכלת. ויש שבויה שאינה אוכלת. כיצד. האשה שאמרה נשביתי וטהורה אני. אוכלת. שהפה שאסר הוא הפה שהתיר. ואם יש עדים שנשבית והיא אומרת טהורה אני. אינה אוכלת:  ",
            "ארבעה ספיקות. רבי יהושע מטמא. וחכמים מטהרין. כיצד הטמא עומד. וטהור עובר. הטהור עומד. והטמא עובר. טומאה ברשות היחיד וטהרה ברשות הרבים. טהרה ברשות היחיד וטומאה ברשות הרבים. ספק נגע ספק לא נגע ספק האהיל ספק לא האהיל ספק הסיט ספק לא הסיט. רבי יהושע מטמא. וחכמים מטהרין:  ",
            "שלשה דברים רבי צדוק מטמא וחכמים מטהרין. מסמר השולחני. וארון של גרוסות. ומסמר של אבן שעות. רבי צדוק מטמא. וחכמים מטהרין.  ",
            "ארבעה דברים רבן גמליאל מטמא. וחכמים מטהרין. כסוי טני של מתכות. של בעלי בתים. ותלוי המגרדות. וגולמי כלי מתכות. וטבלא שנחלקה לשנים. ומודים חכמים לרבן גמליאל בטבלא שנחלקה לשנים אחד גדול ואחד קטן. הגדול טמא והקטן טהור:  ",
            "שלשה דברים רבן גמליאל מחמיר כדברי בית שמאי. אין טומנין את החמין מיום טוב לשבת. ואין זוקפין את המנורה ביום טוב. ואין אופין פתין גריצין אלא רקיקין. אמר רבן גמליאל מימיהן של בית אבא לא היו אופין פתין גריצין אלא רקיקין. אמרו לו ומה נעשה לבית אביך. שהיו מחמירין על עצמן. ומקילין על ישראל להיות אופין פתין גריצין וחרי:  ",
            "אף הוא אמר שלשה דברים להקל. מכבדין בין המטות. ומניחין את המוגמר ביום טוב. ועושים גדי מקולס בלילי פסחים וחכמים אוסרים:  ",
            "שלשה דברים רבי אלעזר בן עזריה מתיר. וחכמים אוסרין. פרתו יוצאה ברצועה שבין קרניה. ומקרדין את הבהמה ביום טוב. ושוחקין את הפלפלין ברחים שלהן. רבי יהודה אומר אין מקרדין את הבהמה ביום טוב. מפני שהוא עושה חבורה. אבל מקרצפין. וחכמים אומרים אין מקרדין. אף לא מקרצפין:  "
        ],
        [
            "אלו דברים מקולי בית שמאי. ומחומרי בית הלל. ביצה שנולדה ביום טוב. בית שמאי אומרים תאכל. ובית הלל אומרים לא תאכל. בית שמאי אומרים שאור בכזית. וחמץ בככותבת. ובית הלל אומרים זה וזה בכזית:  ",
            "בהמה שנולדה ביום טוב. הכל מודים שהיא מותרת. ואפרוח שיצא מן הביצה. הכל מודים שהוא אסור. השוחט חיה ועוף ביום טוב. בית שמאי אומרים יחפור בדקר ויכסה. ובית הלל אומרים לא ישחוט אלא אם כן היה לו עפר מוכן. ומודים שאם שחט שיחפור בדקר ויכסה. שאפר כירה מוכן הוא:  ",
            "בית שמאי אומרים הבקר לעניים הבקר. ובית הלל אומרים אינו הבקר. עד שיובקר אף לעשירים. כשמטה. כל עומרי השדה של קב קב ואחד של ארבעה קבין. ושכחו. בית שמאי אומרים אינו שכחה. ובית הלל אומרים שכחה:  ",
            "העומר שהוא סמוך לגפה. ולגדיש. ולבקר. ולכלים. ושכחו. בית שמאי אומרים אינו שכחה. ובית הלל אומרים שכחה:  ",
            "כרם רבעי. בית שמאי אומרים אין לו חומש. ואין לו ביעור. ובית הלל אומרים יש לו חומש ויש לו ביעור. בית שמאי אומרים יש לו פרט. ויש לו עוללות. והעניים פודים לעצמן. ובית הלל אומרים כולו לגת:  ",
            "חבית של זיתים מגולגלים. בית שמאי אומרים אינו צריך לנקב. ובית הלל אומרים צריך לנקב. ומודים שאם נקבה וסתמוה שמרים שהיא טהורה. הסך בשמן טהור ונטמא. ירד וטבל. בית שמאי אומרים אף על פי שהוא מנטף. טהור. ובית הלל אומרים כדי סיכת אבר קטן. ואם היה שמן טמא מתחלתו. בית שמאי אומרים כדי סיכת אבר קטן. ובית הלל אומרים משקה טופח. רבי יהודה אומר משום בית הלל טופח ומטפיח.  ",
            "האשה מתקדשת בדינר ובשוה דינר כדברי בית שמאי. ובית הלל אומרים בפרוטה. ובשוה פרוטה. וכמה היא פרוטה. אחד משמנה באיסר האיטלקי. בית שמאי אומרים פוטר הוא את אשתו בגט ישן. ובית הלל אוסרין. איזהו גט ישן. כל שנתייחד עמה אחר שכתבו לה. המגרש את אשתו ולנה עמו בפונדקי. בית שמאי אומרים אינה צריכה ממנו גט שני. ובית הלל אומרים צריכה ממנו גט שני. אימתי בזמן שנתגרשה מן הנשואין. אבל אם נתגרשה מן האירוסין. אינה צריכה ממנו גט שני. מפני שאין לבו גס בה:  ",
            "בית שמאי מתירין את הצרות לאחים. ובית הלל אוסרין. חלצו. בית שמאי פוסלין מן הכהונה ובית הלל מכשירין. נתיבמו. בית שמאי מכשירין ובית הלל פוסלין ואף על פי שאלו פוסלין ואלו מכשירין. לא נמנעו בית שמאי מלישא נשים מבית הלל. ולא בית הלל מלישא נשים מבית שמאי. וכל הטהרות והטמאות שהיו אלו מטהרין. ואלו מטמאין. לא נמנעו להיות עושים טהרות אלו על גב אלו:  ",
            "שלשה אחים. שנים מהם נשואים לשתי אחיות ואחד מופנה. מת אחד מבעלי אחיות ועשה בה מופנה מאמר. ואחר כך מת אחיו השני. בית שמאי אומרים אשתו עמו. והלה תצא משום אחות אשה. ובית הלל אומרים מוציא את אשתו בגט וחליצה. ואת אשת אחיו בחליצה. זו היא שאמרו אי לו על אשתו. ואי לו על אשת אחיו:  ",
            "המדיר את אשתו מתשמיש המטה. בית שמאי אומרים שתי שבתות. ובית הלל אומרים שבת אחת. המפלת לאור שמנים ואחד. בית שמאי פוטרין מן הקרבן. ובית הלל מחייבין. סדין בציצית. בית שמאי פוטרין. ובית הלל מחייבים. כלכלת השבת. בית שמאי פוטרין. ובית הלל מחייבין:  ",
            "מי שנדר נזירות מרובה. והשלים נזירותו. ואחר כך בא לארץ. בית שמאי אומרים נזיר שלשים יום. ובית הלל אומרים נזיר בתחלה. מי שהיו שתי כתי עדים מעידות אותו. אלו מעידים שנדר שתים. ואלו מעידים שנדר חמש. בית שמאי אומרים נחלקה העדות. ואין כאן נזירות ובית הלל אומרים יש בכלל חמש. שתים שיהיה נזיר שתים:  ",
            "אדם שהוא נתון תחת הסדק. בית שמאי אומרים אינו מביא את הטומאה. ובית הלל אומרים אדם חלול הוא. והצד העליון מביא את הטומאה:  "
        ],
        [
            "רבי יהודה אומר ששה דברים מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל. דם נבלות. בית שמאי מטהרין. ובית הלל מטמאין. ביצת הנבלה אם יש כיוצא בה נמכרת בשוק. מותרת. ואם לאו. אסורה. כדברי בית שמאי. בית הלל אוסרין. ומודים בביצת טרפה שהיא אסורה. מפני שגדילה באיסור. דם נכרית. ודם טהרה של מצורעת. בית שמאי מטהרין. ובית הלל אומרים כרוקה וכמימי רגליה. אוכלין פירות שביעית בטובה. ושלא בטובה. כדברי בית שמאי. ובית הלל אומרים אין אוכלים אלא בטובה. החמת. בית שמאי אומרים צרורה עומדת. ובית הלל אומרים אף על פי שאינה צרורה:  ",
            "רבי יוסי אומר ששה דברים מקולי בית שמאי. ומחומרי בית הלל העוף עולה עם הגבינה על השלחן. ואינו נאכל כדברי בית שמאי. ובית הלל אומרים אינו עולה. ואינו נאכל. תורמין זיתים על שמן וענבים על יין. כדברי בית שמאי. ובית הלל אומרים אין תורמין. הזורע ארבע אמות שבכרם. בית שמאי אומרים קידש שורה אחת. ובית הלל אומרים קידש שתי שורות. המעיסה בית שמאי פוטרין ובית הלל מחייבין. מטבילין בחרדלית כדברי בית שמאי. ובית הלל אומרים אין מטבילין. גר שנתגייר ערבי פסחים. בית שמאי אומרים טובל ואוכל את פסחו לערב. ובית הלל אומרים הפורש מן הערלה כפורש מן הקבר:  ",
            "רבי ישמעאל אומר שלשה דברים מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל. קהלת אינו מטמא את הידים כדברי בית שמאי. ובית הלל אומרים מטמא את הידים. מי חטאת שעשו מצותן. בית שמאי מטהרין. ובית הלל מטמאין. הקצח בית שמאי מטהרין ובית הלל מטמאין. וכן למעשרות:  ",
            "רבי אליעזר אומר שני דברים מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל. דם יולדת שלא טבלה. בית שמאי אומרים כרוקה וכמימי רגליה. ובית הלל אומרים מטמא לח ויבש. ומודים ביולדת בזוב שהוא מטמא לח ויבש:  ",
            "ארבעה אחים שנים מהם נשואין שתי אחיות. מתו הנשואים לאחיות. הרי אלו חולצות ולא מתיבמות. ואם קדמו וכנסו יוציאו. רבי אליעזר אומר משום בית שמאי יקיימו. ובית הלל אומרים יוציאו:  ",
            "עקביא בן מהללאל העיד ארבעה דברים. אמרו לו עקביא חזור בך בארבעה דברים שהיית אומר. ונעשך אב בית דין לישראל. אמר להן מוטב לי להקרא שוטה כל ימי. ולא ליעשות שעה אחת רשע לפני המקום. שלא יהיו אומרים בשביל שררה חזר בו. הוא היה מטמא שער הפקודה. ודם הירוק. וחכמים מטהרין. הוא היה מתיר שער בכור בעל מום שנשר והניחו בחלון. ואחר כך שחטו וחכמים אוסרים. הוא היה אומר אין משקין לא את הגיורת ולא את שפחה המשוחררת. וחכמים אומרים משקין. אמרו לו מעשה בכרכמית שפחה משוחררת שהיתה בירושלים והשקוה שמעיה ואבטליון. אמר להם דוגמא השקוה. ונדוהו ומת בנדויו וסקלו בית דין את ארונו. אמר רבי יהודה חס ושלום שעקביא נתנדה שאין עזרה ננעלת בפני כל אדם מישראל בחכמה וביראת חטא כעקביא בן מהללאל ואת מי נדו. אליעזר בן חנוך שפקפק בטהרת ידים וכשמת שלחו בית דין והניחו אבן על ארונו. מלמד שכל המתנדה. ומת בנדויו סוקלין את ארונו:  ",
            "בשעת מיתתו אמר לבנו. בני חזור בך בארבעה דברים שהייתי אומר. אמר לו ולמה לא חזרת בך. אמר לו אני שמעתי מפי המרובים. והם שמעו מפי המרובים. אני עמדתי בשמועתי. והם עמדו בשמועתן. אבל אתה שמעת מפי היחיד ומפי המרובין. מוטב להניח דברי היחיד. ולאחוז בדברי המרובין. אמר לו. אבא פקוד עלי לחבירך. אמר לו איני מפקיד. אמר לו שמא עילה מצאת בי. אמר ליה לאו. מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך:  "
        ],
        [
            "רבי יהודה בן בבא העיד חמשה דברים. שממאנים את הקטנות. ושמשיאין את האשה על פי עד אחד. ושנסקל תרנגול בירושלים על שהרג את הנפש. ועל היין בן ארבעים יום שנתנסך על גב המזבח. ועל תמיד של שחר שקרב בארבע שעות: \n",
            "העיד רבי יהושע ורבי נחוניא בן אלינתן איש כפר הבבלי. על אבר מן המת שהוא טמא. שרבי אליעזר אומר לא אמרו אלא על אבר מן החי. אמרו לו והלא קל וחומר ומה מן החי שהוא טהור. אבר הפורש ממנו טמא. המת שהוא טמא. אינו דין שיהיה אבר הפורש ממנו טמא. אמר להם לא אמרו אלא על אבר מן החי. דבר אחר מרובה טומאת החיים מטומאת המתים. שהחי עושה משכב ומושב מתחתיו לטמא אדם ולטמא בגדים. ועל גביו מדף לטמא אוכלים ומשקין. מה שאין המת מטמא: \n",
            "כזית בשר הפורש מאבר מן החי. רבי אליעזר מטמא. ורבי יהושע ורבי נחוניא מטהרים. עצם כשעורה הפורש מאבר מן החי. רבי נחוניא מטמא. ורבי אליעזר ורבי יהושע מטהרין. אמרו לו לרבי אליעזר מה ראית לטמא כזית בשר הפורש מאבר מן החי. אמר להם מצינו אבר מן החי כמת שלם. מה המת כזית בשר הפורש ממנו טמא. אף אבר מן החי. כזית בשר הפורש ממנו יהיה טמא. אמרו לו לא אם טמאת כזית בשר הפורש מן המת. שכן טמאת עצם כשעורה הפורש ממנו. תטמא כזית בשר הפורש מאבר מן החי שכן טהרת עצם כשעורה הפורש הימנו. אמרו לו לרבי נחוניא. מה ראית לטמא עצם כשעורה הפורש מאבר מן החי. אמר להם מצינו אבר מן החי. כמת שלם. מה המת עצם כשעורה הפורש ממנו טמא. אף אבר מן החי. עצם כשעורה הפורש ממנו. יהיה טמא. אמרו לו. לא. אם טמאת עצם כשעורה הפורש מן המת. שכן טמאת כזית בשר הפורש ממנו. תטמא עצם כשעורה הפורש מאבר מן החי. שכן טהרת כזית בשר הפורש ממנו. אמרו לו לרבי אליעזר מה ראית לחלוק מדתיך. או טמא בשניהם או טהר בשניהם. אמר להם מרובה טומאת הבשר מטומאת העצמות שהבשר נוהג בנבילות ובשרצים. מה שאין כן בעצמות. דבר אחר. אבר שיש עליו בשר כראוי מטמא במגע. ובמשא. ובאהל. חסר הבשר. טמא. חסר העצם. טהור. אמרו לו לרבי נחוניא. מה ראית לחלוק מדותיך. או טמא בשניהם. או טהר בשניהם. אמר להם מרובה טומאת העצמות. מטומאת הבשר. שהבשר הפורש מן החי טהור. ואבר הפורש ממנו והוא כברייתו טמא. דבר אחר כזית בשר מטמא במגע. ובמשא. ובאהל. ורוב עצמות מטמאים במגע. ובמשא. ובאהל. חסר הבשר. טהור. חסר רוב עצמות. אף על פי שטהור מלטמא באהל. מטמא במגע ובמשא. דבר אחר כל בשר המת שהוא פחות מכזית. טהור. רוב בנינו ורוב מנינו של מת. אף על פי שאין בהם רובע. טמאין. אמרו לו לרבי יהושע מה ראית לטהר בשניהם. אמר להם לא אם אמרתם במת שיש בו רוב. ורובע. ורקב. תאמרו בחי שאין בו רוב. ורובע. ורקב: \n"
        ],
        [
            "העיד רבי יהושע ורבי צדוק על פדיון פטר חמור שמת שאין בו לכהן כלום. שרבי אליעזר אומר חייבין באחריותן כחמש סלעים של בן. וחכמים אומרים אין חייבין באחריותן. אלא כפדיון של מעשר שני:  ",
            "העיד רבי צדוק על ציר חגבים טמאים שהוא טהור. שמשנה ראשונה חגבים טמאים שנכבשו עם חגבים טהורים. לא פסלו צירן:  ",
            "העיד רבי צדוק על זוחלין שרבו על הנוטפים שהם כשרים. מעשה היה בבירת הפליא. ובא מעשה לפני חכמים והכשירוהו:  ",
            "העיד רבי צדוק על זוחלין שקלחן בעלה אגוז. שהן כשרים. מעשה היה באהליא. ובא מעשה לפני לשכת הגזית. והכשירוהו:  ",
            "העיד רבי יהושע. ורבי יקים איש הדר. על קלל של חטאת שנתנו על גבי השרץ. שהוא טמא. שרבי אליעזר מטהר. העיד רבי פפייס על מי שנזר שתי נזירות. שאם גלח את הראשונה יום שלשים. שמגלח השניה יום ששים. ואם גילח יום ששים חסר אחד יצא. שיום שלשים עולה לו מן המנין:  ",
            "העיד רבי יהושע ורבי פפייס על ולד של שלמים. שיקרב שלמים. שרבי אליעזר אומר שולד שלמים לא יקרב שלמים. וחכמים אומרים יקרב. אמר רבי פפייס אני מעיד שהיתה לנו פרה זבחי שלמים ואכלנוה בפסח. ואכלנו ולדה שלמים בחג:  ",
            "הם העידו על ארוכות של נחתומים שהן טמאות. שרבי אליעזר מטהר. הם העידו על תנור שחתכו חוליות. ונתן חול בין חוליא לחוליא שהוא טמא. שרבי אליעזר מטהר. הם העידו שמעברין את השנה בכל אדר. שהיו אומרים עד הפורים. הם העידו שמעברים את השנה על תנאי. ומעשה ברבן גמליאל שהלך ליטול רשות מהגמון בסוריא. ושהה לבא ועברו את השנה על תנאי לכשירצה רבן גמליאל. וכשבא אמר רוצה אני ונמצאת השנה מעוברת:  ",
            "העיד מנחם בן סגנאי על מוסף היורה של שולקי זיתים שהוא טמא. ושל צבעים שהוא טהור. שהיו אומרים חלוף הדברים:  ",
            "העיד רבי נחוניא בן גודגדא על החרשת שהשיאה אביה שהיא יוצאה בגט. ועל קטנה בת ישראל שנשאת לכהן. שהיא אוכלת בתרומה. ואם מתה. בעלה יורשה. ועל המריש הגזול שבנאו בבירה שיתן את דמיו. ועל החטאת הגזולה שלא נודעה לרבים. שהיא מכפרת. מפני תיקון המזבח:  "
        ],
        [
            "העיד רבי יהושע בן בתירא על דם נבלות שהוא טהור. העיד רבי שמעון בן בתירא על אפר חטאת שנגע טמא במקצתו. שטימא את כולו. הוסיף רבי עקיבא על הסולת ועל הקטורת. והלבונה. והגחלים. שנגע טבול יום במקצתם. שפסל את כולם:  ",
            "העיד רבי יהודה בן בבא. ורבי יהודה הכהן. על קטנה בת ישראל שנשאת לכהן. שהיא אוכלת בתרומה כיון שנכנסה לחופה אף על פי שלא נבעלה. העיד רבי יוסי הכהן ורבי זכריה בן הקצב. על תינוקת שהורהנה באשקלון ורחקוה בני משפחתה ועדיה מעידים אותה שלא נסתרה ושלא נטמאה. אמרו להם חכמים אם מאמינים אתם שהורהנה. האמינו שלא נסתרה ושלא נטמאה. ואם אין אתם מאמינים שלא נסתרה ושלא נטמאה. אל תאמינו שהורהנה:  ",
            "העיד רבי יהושע ורבי יהודה בן בתירא על אלמנת עיסה. שהיא כשרה לכהונה. שהעיסה כשרה לטמא ולטהר. לרחק ולקרב. אמר רבן שמעון בן גמליאל קבלנו עדותכם אבל מה נעשה שגזר רבן יוחנן בן זכאי שלא להושיב בתי דינין על כך. הכהנים שומעים לכם לרחק אבל לא לקרב:  ",
            "העיד רבי יוסי בן יועזר איש צרידה. על איל קמצא. דכן. ועל משקה בית מטבחייא דאינון דכיין. ודיקרב במיתא מסתאב. וקרו ליה יוסי שריא:  ",
            "העיד רבי עקיבא משום נחמיה איש בית דלי. שמשיאים האשה על פי עד אחד. העיד רבי יהושע על עצמות שנמצאו בדיר העצים אמרו חכמים מלקט עצם עצם והכל טהור:  ",
            "אמר רבי אליעזר שמעתי כשהיו בונים בהיכל עושים קלעים להיכל. וקלעים לעזרות. אלא שבהיכל בונים מבחוץ ובעזרה בונים מבפנים. אמר רבי יהושע שמעתי שמקריבין אף על פי שאין בית. ואוכלים קדשי קדשים אף על פי שאין קלעים. קדשים קלים ומעשר שני אף על פי שאין חומה. שקדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבא:  ",
            "אמר רבי יהושע מקובל אני מרבן יוחנן בן זכאי ששמע מרבו ורבו מרבו. הלכה למשה מסיני. שאין אליהו בא לטמא ולטהר לרחק ולקרב אלא לרחק המקורבין בזרוע. ולקרב המרוחקין בזרוע. משפחת בית צריפה היתה בעבר הירדן ורחקה בן ציון בזרוע ועוד אחרת היתה שם. וקרבה בן ציון בזרוע כגון אלו אליהו בא לטמא ולטהר. לרחק ולקרב. רבי יהודה אומר לקרב. אבל לא לרחק רבי שמעון אומר להשוות המחלוקת. וחכמים אומרים לא לרחק. ולא לקרב. אלא לעשות שלום בעולם. שנאמר (מלאכי ג, כג) הנני שולח לכם את אליהו הנביא וגומר והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם:    "
        ]
    ],
    "sectionNames": [
        "Chapter",
        "Mishnah"
    ]
}