{
    "language": "he",
    "title": "Mishnah Zavim",
    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739",
    "versionTitle": "Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913",
    "status": "locked",
    "priority": 2.0,
    "license": "Public Domain",
    "digitizedBySefaria": true,
    "heversionSource": "http://primo.nli.org.il/primo_library/libweb/action/dlDisplay.do?vid=NLI&docId=NNL_ALEPH00174173",
    "versionTitleInHebrew": "משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913",
    "actualLanguage": "he",
    "languageFamilyName": "hebrew",
    "isBaseText": true,
    "isSource": true,
    "isPrimary": true,
    "direction": "rtl",
    "heTitle": "משנה זבים",
    "categories": [
        "Mishnah",
        "Seder Tahorot"
    ],
    "text": [
        [
            "הרואה ראיה אחת של זוב. בית שמאי אומרים כשומרת יום כנגד יום. ובית הלל אומרים כבעל קרי. ראה אחת. ובשני הפסיק. ובשלישי ראה שתים. או א' מרובה כשתים. בית שמאי אומרים זב גמור. ובית הלל אומרים מטמא משכב ומושב וצריך ביאת מים חיים. ופטור מן הקרבן. אמר רבי אליעזר בן יהודה. מודים בית שמאי בזה שאינו זב גמור. ועל מה נחלקו. על הרואה שתים. או אחת מרובה כשתים. ובשני הפסיק. ובשלישי ראה אחת. בית שמאי אומרים זב גמור. ובית הלל אומרים מטמא משכב ומושב. וצריך ביאת מים חיים. ופטור מן הקרבן: ",
            "הרואה קרי ביום השלישי לספירת זובו. בית שמאי אומרים סותר שני ימים שלפניו. ובית הלל אומרים לא סתר אלא יומו. רבי ישמעאל אומר הרואה בשני. סותר את שלפניו. רבי עקיבא אומר אחד הרואה בשני ואחד הרואה בשלישי. שבית שמאי אומרים סתר שני ימים שלפניו. ובית הלל אומרים לא סתר אלא יומו. ומודים ברואה ברביעי. שלא סתר אלא יומו. בראה קרי. אבל אם ראה זוב. אפילו יום שביעי. סתר את שלפניו: ",
            "ראה אחת היום ושתים למחר. שתים היום ואחת למחר. שלש לשלשה ימים או לשלשה לילות. הרי זה זב גמור. ",
            "ראה אחת והפסיק כדי טבילה וסיפוג. ואחר כך ראה שתים. או אחת מרובה כשתים. או ראה שתים או אחת מרובה כשתים. והפסיק כדי טבילה וסיפוג. ואחר כך ראה אחת. הרי זה זב גמור: ",
            "ראה אחת מרובה כשלש. שהיא כמן גד יון לשילוח. שהן כדי שתי טבילות. וכשני ספוגין. הרי זה זב גמור. ראה אחת מרובה כשתים. מטמא משכב ומושב. וצריך ביאת מים חיים ופטור מן הקרבן. אמר רבי יוסי לא אמרו אחת מרובה. אלא אם כן יש בה כדי שלש. ",
            "ראה אחת היום ואחת בין השמשות. אחת בין השמשות ואחת למחר. אם ידוע שמקצת הראיה מהיום. ומקצתה למחר. ודאי לקרבן ולטומאה. אם ספק שמקצת הראיה מהיום ומקצתה למחר. ודאי לטומאה וספק לקרבן. ראה שני ימים בין השמשות. ספק לטומאה ולקרבן. אחת בין השמשות. ספק לטומאה: "
        ],
        [
            "הכל מיטמאין בזיבה. אף הגרים. אף העבדים. בין משוחררין. בין שאינן משוחררין. חרש שוטה. וקטן. סריס אדם. סריס חמה. טומטום ואנדרוגינוס נותנין עליהן חומרי האיש. וחומרי האשה. מטמאין בדם כאשה. ובלובן כאיש. וטומאתן בספק:  ",
            "בשבעה דרכים בודקין את הזב. עד שלא נזקק לזיבה. במאכל. במשתה. ובמשא. בקפיצה. בחולי. ובמראה. ובהרהור. הרהר עד שלא ראה. או שראה עד שלא הרהר. רבי יהודה אומר אפילו ראה בהמה חיה ועוף מתעסקין זה עם זה. אפילו ראה בגדי צבע האשה. ר' עקיבא אומר אפילו אכל כל מאכל. בין רע בין יפה. ושתה כל משקה. אמרו לו אין כאן זבין מעתה. אמר להם. אין אחריות זבים עליכם. משנזקק לזיבה. אין בודקין אותו. אונסו. וספיקו. ושכבת זרעו טמאים. שרגלים לדבר. ראה ראיה ראשונה. בודקין אותו. בשניה בודקין אותו. בשלישית. אין בודקין אותו. ר' אליעזר אומר אף בשלישית בודקין אותו. מפני הקרבן:  ",
            "הרואה קרי אינו מטמא בזיבה. מעת לעת. רבי יוסי אומר יומו. עכו\"ם שראה קרי ונתגייר. מיד הוא מיטמא בזיבה. הרואה דם והמקשה מעת לעת. והמכה את עבדו. יום יומים. מעת לעת. כלב שאכל בשר המת. שלשה ימים מעת לעת. הרי הוא כברייתו:  ",
            "הזב מטמא את המשכב בחמש דרכים. לטמא אדם. לטמא בגדים. עומד. יושב. שוכב. נתלה. ונשען. והמשכב מטמא את האדם בשבעה דרכים לטמא בגדים. עומד. יושב. שוכב. נתלה. ונשען. במגע. ובמשא:  "
        ],
        [
            "הזב והטהור שישבו בספינה או באסדא. או שרכבו על גבי בהמה. אף על פי שאין בגדיהם נוגעים. הרי אלו טמאים מדרס. ישבו על הנסר. על הספסל. על הגשיש של מטה. ועל האכלונס. בזמן שהן מחגירין. עלו באילן שכחו רע. בסוכה שכחה רע. באילן יפה. בסולם מצרי בזמן שאינו קבוע במסמר. על הכבש. ועל הקורה. ועל הדלת. בזמן שאין עשוין בטיט. טמאים. רבי יהודה מטהר:  ",
            "מגיפין או פותחין. וחכמים אומרים עד שיהא זה מגיף. וזה פותח. מעלין זה את זה מן הבור. רבי יהודה אומר. עד שיהא הטהור מעלה את הטמא. מפשילין בחבלין. וחכמים אומרים עד שיהיה זה מושך הילך. וזה מושך הילך. אורגים בין בעומדין. בין ביושבין. או טוחנין. רבי שמעון מטהר בכולן. חוץ מן הטוחנין ברחים של יד. פורקין מן החמור או טוענין. בזמן שמשאם כבד. טמאין. בזמן שמשאם קל. טהורין. וכולן טהורין לבני הכנסת. וטמאין לתרומה:  ",
            "הזב והטהור שישבו בספינה גדולה. איזו היא ספינה גדולה. ר' יהודה אומר כל שאינה יכולה להמיט באדם. ישבו על הנסר. על הספסל. על הגשיש של מטה. ועל האכלונס. בזמן שאינן מחגירין. עלו באילן שכחו יפה. בסוכה שכחה יפה. ובסולם צורי או מצרי. בזמן שהוא קבוע במסמר. על הכבש. על הקורה. ועל הדלת. בזמן שהן עשויין בטיט. אפילו מצד אחד. טהורין. הטהור מכה את הטמא. טהור. הטמא מכה את הטהור. טמא. שאם ימשך הטהור הרי הטמא נופל:  "
        ],
        [
            "רבי יהושע אומר נדה שישבה עם הטהורה במטה. כפה שבראשה. טמא מדרס. ישבה בספינה. כלים שבראש הנס שבספינה טמאין מדרס. נוטלת. עריבה מלאה בגדים. בזמן שמשאן כבד טמאין. בזמן שמשאן קל טהורין. זב שהקיש על כצוצרא. ונפל ככר של תרומה. טהור:  ",
            "הקיש על המריש. על המלבן. על הצנור ועל הדף. אף על פי שהוא עשוי בחבלים. על התנור ועל הים. ועל אצטרובל ועל חמור של רחים של יד. ועל סאה של רחים של זיתים. ר' יוסי אומר אף על קורת הבלנין טהור:  ",
            "הקיש על הדלת. על הנגר. על המנעול. על המשוט ועל הקלת. ועל אילן שכחו רע. ועל סוכה שכחה רע. על אילן יפה. על סולם מצרי בזמן שאינו קבוע במסמר. על הכבש. על הקורה. ועל הדלת. בזמן שאינן עשוין בטיט. טמאין. על השידה. על התיבה. ועל המגדל. טמאין. רבי נחמיה ור' שמעון מטהרין באלו.  ",
            "זב שהיה מוטל על חמש ספסלים. או על חמש פונדיות. לארכן טמאין. לרחבן טהורין. ישן ספק שנתהפך עליהן. טמאין. היה מוטל על ששה כסיות. שתי ידיו על שנים. שתי רגליו על שנים. ראשו על אחד. גופו על אחד. אין טמא. אלא זה שתחת הגוף. עומד על שני כסאות. ר' שמעון אומר אם רחוקין זה מזה טהורין:  ",
            "עשר טליות זו על גב זו. ישן על גבי העליונה. כולן טמאות. הזב בכף מאזנים. ומשכב ומושב כנגדו. כרע הזב. טהורין. כרעו הן. טמאין. ר' שמעון אומר ביחידי טמא. ובמרובין טהור. שאין אחד נושא את רובו:  ",
            "הזב בכף מאזנים. ואוכלין ומשקין בכף שניה טמאין. ובמת הכל טהור חוץ מן האדם. זה חומר בזב מבמת. חומר במת מבזב. שהזב עושה משכב ומושב מתחתיו לטמא אדם ולטמא בגדים. ועל גביו מדף. לטמא אוכלין ומשקין. מה שאין המת מטמא. חומר במת. שהמת מטמא באהל. ומטמא טומאת שבעה. מה שאין הזב מטמא:  ",
            "היה יושב על גבי המטה. וארבע טליות תחת ארבע רגלי המטה. טמאות. מפני שאינה יכולה לעמוד על שלש. ר' שמעון מטהר. היה רוכב על גבי בהמה. וארבע טליות תחת ארבע רגלי בהמה. טהורות. מפני שהיא יכולה לעמוד על שלשה. היתה טלית אחת תחת שני ידים. תחת שני רגלים. תחת יד ורגל. טמאה. ר' יוסי אומר הסוס מטמא ברגליו. והחמור בידיו. שמשענת הסוס על רגליו ומשענת החמור על ידיו. ישב על קורת בית הבד. כלים שבעקל. טמאין. על המכבש של כובס. כלים שתחתיו. טהורין. ר' נחמיה מטמא:  "
        ],
        [
            "הנוגע בזב. או שהזב נוגע בו. המסיט את הזב. או שהזב מסיטו. מטמא אוכלים ומשקים. וכלי שטף במגע. אבל לא במשא. כלל אמר רבי יהושע. כל המטמא בגדים בשעת מגעו. מטמא אוכלים ומשקין להיות תחלה. והידים להיות שניות. ואינו מטמא לא אדם ולא כלי חרס. לאחר פרישתו ממטמאיו. מטמא משקין להיות תחלה. והאוכלין והידים להיות שניות ואינו מטמא בגדים:  ",
            "ועוד כלל אחר אמרו כל הנישא על גב הזב. טמא. וכל שהזב נישא עליו. טהור. חוץ מן הראוי למשכב ולמושב והאדם. כיצד. אצבעו של זב תחת הנדבך. הטהור מלמעלן. מטמא שנים ופוסל אחד. פירש. מטמא אחד. ופוסל אחד. הטמא מלמעלן. והטהור מלמטן. מטמא שנים ופוסל אחד. פירש. מטמא אחד. ופוסל אחד. האוכלין והמשקין המשכב והמושב והמדף מלמעלן. מטמאין שנים ופוסלין אחד. פרשו. מטמאין אחד ופוסלין אחד. והמשכב והמושב מלמטן. מטמאין שנים ופוסלין אחד. פרשו מטמאין שנים. ופוסלין אחד. האוכלין והמשקין והמדף מלמטן טהורין:  ",
            "מפני שאמרו כל הנושא ונישא על גבי משכב. טהור. חוץ מן האדם. כל הנושא ונישא על גבי הנבלה. טהור חוץ מן המסיט. ר' אליעזר אומר אף הנושא. כל הנושא ונישא על גבי המת. טהור. חוץ מן המאהיל. ואדם בזמן שהוא מסיט:  ",
            "מקצת טמא על הטהור. ומקצת טהור על הטמא. חבורי טמא על הטהור וחבורי טהור על הטמא טמא. ר' שמעון אומר מקצת טמא על הטהור. טמא. ומקצת טהור על הטמא טהור:  ",
            "הטמא על מקצת המשכב. והטהור על מקצת המשכב. טמא. מקצת טמא על המשכב. ומקצת טהור על המשכב. טהור. נמצאת טומאה נכנסת לו. ויוצאת ממנו במיעוטו. וכן ככר של תרומה שהוא נתון על גבי משכב. והנייר בינתיים. בין מלמעלן בין מלמטן טהור. וכן באבן המנוגעת טהור. ר' שמעון מטמא בזו:  ",
            "הנוגע בזב. ובזבה. ובנדה. וביולדת. ובמצורע. במשכב. ומושב. מטמא שנים ופוסל אחד. פרש. מטמא אחד. ופוסל אחד. אחד הנוגע. ואחד המסיט. ואחד הנושא. ואחד הנישא:  ",
            "הנוגע בזובו של זב. וברוקו. בשכבת זרעו. במימי רגליו. ובדם הנדה. מטמא שנים. ופוסל אחד. פרש מטמא אחד. ופוסל אחד. אחד הנוגע. ואחד המסיט. ר' אליעזר אומר אף הנושא:  ",
            "הנושא את המרכב. והנישא עליו והמסיטו. מטמא שנים ופוסל אחד. פרש. מטמא אחד ופוסל אחד. הנושא את הנבלה. ואת מי חטאת שיש בהם כדי הזיה. מטמא שנים ופוסל אחד. פרש. מטמא אחד. ופוסל אחד:  ",
            "האוכל מנבלת עוף טהור. והיא בבית הבליעה. מטמא שנים. ופוסל אחד. הכניס ראשו לאויר התנור טהור וטהור התנור. הקיאה. או בלעה. מטמא אחד ופוסל אחד. וכשהיא בתוך פיו עד שיבלענה. טהור:  ",
            "הנוגע בשרץ. ובשכבת זרע. ובטמא מת. ובמצורע בימי ספרו. ובמי חטאת שאין בהם כדי הזיה. ובנבלה. ובמרכב. מטמא אחד. ופוסל אחד. זה הכלל. כל הנוגע באחד מכל אבות הטומאות שבתורה. מטמא אחד. ופוסל אחד. חוץ מן האדם. פרש. מטמא אחד ופוסל אחד:  ",
            "בעל קרי כמגע שרץ. ובועל נדה כטמא מת. אלא שחמור ממנו בועל נדה. שהוא מטמא משכב ומושב טומאה קלה. לטמא אוכלין ומשקין:  ",
            "אלו פוסלים את התרומה. האוכל אוכל ראשון. והאוכל אוכל שני. והשותה משקין טמאין. והבא ראשו ורובו במים שאובין. וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגים מים שאובין. והספר. והידים. וטבול יום. והאוכלים. והכלים שנטמאו במשקים:   "
        ]
    ],
    "sectionNames": [
        "Chapter",
        "Mishnah"
    ]
}