{
    "language": "he",
    "title": "Mishnah Bikkurim",
    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739",
    "versionTitle": "Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913",
    "status": "locked",
    "priority": 2.0,
    "license": "Public Domain",
    "digitizedBySefaria": true,
    "heversionSource": "http://primo.nli.org.il/primo_library/libweb/action/dlDisplay.do?vid=NLI&docId=NNL_ALEPH00174173",
    "versionTitleInHebrew": "משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913",
    "actualLanguage": "he",
    "languageFamilyName": "hebrew",
    "isBaseText": true,
    "isSource": true,
    "isPrimary": true,
    "direction": "rtl",
    "heTitle": "משנה ביכורים",
    "categories": [
        "Mishnah",
        "Seder Zeraim"
    ],
    "text": [
        [
            "יש מביאין בכורים וקורין. מביאין ולא קורין. ויש שאינן מביאין. אלו שאינן מביאין. הנוטע לתוך שלו. והבריך לתוך של יחיד או של רבים. וכן המבריך מתוך של יחיד. או מתוך של רבים. לתוך שלו. הנוטע לתוך שלו. והבריך לתוך שלו. ודרך היחיד ודרך הרבים באמצע הרי זה אינו מביא. רבי יהודה אומר כזה מביא: ",
            "מאיזה טעם אינו מביא. משום שנאמר (שמות כג, יט) ראשית בכורי אדמתך. עד שיהיו כל הגדולין מאדמתך. האריסין והחכורות והסקריקון והגזלן אין מביאין מאותו הטעם. משום שנאמר ראשית בכורי אדמתך: ",
            "אין מביאין בכורים חוץ משבעת המינים. לא מתמרים שבהרים. ולא מפירות שבעמקים. ולא מזיתי שמן שאינם מן המובחר. אין מביאין בכורים קודם לעצרת. אנשי הר צבועים הביאו בכוריהם קודם לעצרת. ולא קבלו מהם. מפני הכתוב שבתורה (שמות כג, טז) וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה: ",
            "אלו מביאין ולא קורין. הגר מביא ואינו קורא שאינו יכול לומר אשר נשבע ה' לאבותינו לתת לנו. ואם היתה אמו מישראל מביא וקורא. וכשהוא מתפלל בינו לבין עצמו אומר אלהי אבות ישראל. וכשהוא בבית הכנסת אומר אלהי אבותיכם. ואם היתה אמו מישראל. אומר אלהי אבותינו: ",
            "ר' אליעזר בן יעקב אומר אשה בת גרים לא תנשא לכהונה. עד שתהא אמה מישראל. אחד גרים ואחד עבדים משוחררים. ואפילו עד עשרה דורות. עד שתהא אמן מישראל. האפוטרופוס. והשליח. והעבד. והאשה. וטומטום. ואנדרוגינוס. מביאין ולא קורין שאינן יכולין לומר אשר נתת לי השם: ",
            "הקונה שתי אילנות בתוך של חברו. מביא ואינו קורא. רבי מאיר אומר מביא וקורא. יבש המעין. נקצץ האילן. מביא ואינו קורא. רבי יהודה אומר מביא וקורא. מעצרת ועד החג מביא וקורא. מן החג ועד חנוכה. מביא ואינו קורא. רבי יהודה בן בתירא אומר מביא וקורא: ",
            "הפריש בכוריו. ומכר שדהו. מביא ואינו קורא והשני מאותו המין אינו מביא. ממין אחר מביא וקורא. רבי יהודה אומר אף מאותו המין מביא וקורא: ",
            "הפריש בכוריו. נבזזו. נמקו. נגנבו. אבדו. או שנטמאו. מביא אחרים תחתיהם ואינו קורא. והשניים אינם חייבים עליהם חומש. נטמאו בעזרה. נופץ ואינו קורא. ",
            "ומנין שהוא חייב באחריותן עד שיביא להר הבית. שנאמר (שמות כג, יט) ראשית בכורי אדמתך תביא בית ה' אלהיך. מלמד שחייב באחריותם עד שיביא להר הבית. הרי שהביא ממין אחד וקרא. וחזר והביא ממין אחר. אינו קורא: ",
            "ואלו מביאין וקורין. מן העצרת ועד החג. משבעת המינים. מפירות שבהרים. מתמרות שבעמקים. ומזיתי שמן. מעבר הירדן. רבי יוסי הגלילי אומר אין מביאין בכורים מעבר הירדן. שאינה ארץ זבת חלב ודבש: ",
            "הקונה שלשה אילנות בתוך של חברו. מביא וקורא. ר' מאיר אומר אפילו שנים. קנה אילן וקרקעו מביא וקורא. רבי יהודה אומר אף בעלי אריסות וחכורות מביאין וקורין: "
        ],
        [
            "התרומה והבכורים. חייבים עליהן מיתה. וחומש. ואסורים לזרים. והם נכסי כהן. ועולין באחד ומאה. וטעונין רחיצת ידים. והערב שמש הרי אלו בתרומה. ובכורים. מה שאין כן במעשר: ",
            "יש במעשר ובכורים. מה שאין כן בתרומה. שהמעשר והבכורים. טעונים הבאת מקום. וטעונים ודוי. ואסורין לאונן. רבי שמעון מתיר. וחייבין בביעור. ורבי שמעון פוטר. ואסורין כל שהן מלאכול בירושלם. וגדוליהן אסורים מלאכול בירושלם אף לזרים ולבהמה. ר' שמעון מתיר הרי אלו במעשר ובבכורים. מה שאין כן בתרומה: ",
            "יש בתרומה ומעשר מה שאין כן בבכורים. שהתרומה והמעשר אוסרין את הגורן. ויש להם שיעור. ונוהגים בכל הפירות. בפני הבית ושלא בפני הבית. ובאריסין. ובחכורות. ובסקריקון. ובגזלן. הרי אלו בתרומה ובמעשר מה שאין כן בבכורים. ",
            "ויש בבכורים מה שאין כן בתרומה ובמעשר. שהבכורי' נקנין במחובר לקרקע ועושה אדם כל שדהו בכורים. וחייב באחריותם. וטעונים קרבן ושיר. ותנופה ולינה: ",
            "תרומת מעשר שוה לבכורים בשתי דרכים. ולתרומה בשתי דרכים. נטלת מן הטהור על הטמא ושלא מן המוקף כבכורים. ואוסרת את הגורן ויש לה שיעור. כתרומה: ",
            "אתרוג שוה לאילן בשלשה דרכים. ולירק בדרך אחד. שוה לאילן בערלה וברבעי ובשביעית. ולירק בדרך אחד. שבשעת לקיטתו עשורו. דברי רבן גמליאל. רבי אליעזר אומר שוה לאילן בכל דבר: ",
            "דם מהלכי שתים שוה לדם בהמה. להכשיר את הזרעים. ודם השרץ אין חייבין עליו: ",
            "כוי יש בו דרכים שוה לחיה ויש בו דרכים שוה לבהמה. ויש בו דרכים שוה לבהמה ולחיה. ויש בו דרכים שאינו שוה לא לבהמה ולא לחיה: ",
            "כיצד שוה לחיה דמו טעון כסוי כדם חיה. ואין שוחטין אותו ביום טוב. ואם שחטו אין מכסין את דמו. וחלבו מטמא בטומאת נבלה כחיה. וטומאתו בספק. ואין פודין בו פטר חמור: ",
            "כיצד שוה לבהמה. חלבו אסור כחלב בהמה. ואין חייבין עליו כרת. ואינו נלקח בכסף מעשר לאכול בירושלם. וחייב בזרוע ולחיים וקבה. רבי אליעזר פוטר שהמוציא מחברו עליו הראיה: ",
            "כיצד אינו שוה לא לחיה. ולא לבהמה. אסור משום כלאים עם החיה. ועם הבהמה. הכותב חיתו ובהמתו לבנו. לא כתב לו את הכוי. אם אמר הריני נזיר שזה חיה או בהמה הרי הוא נזיר. ושאר כל דרכיו שוים לחיה. ולבהמה. וטעון שחיטה כזה וכזה. ומטמא משום נבלה. ומשום אבר מן החי כזה וכזה: "
        ],
        [
            "כיצד מפרישין הבכורים. יורד אדם בתוך שדהו. ורואה תאנה שבכרה אשכול שביכר רמון שביכר קושרו בגמי ואומר הרי אלו בכורים. ורבי שמעון אומר אף על פי כן חוזר וקורא אותם בכורים מאחר שיתלשו מן הקרקע: ",
            "כיצד מעלין את הבכורים. כל העיירות שבמעמד. מתכנסות לעיר של מעמד. ולנין ברחובה של עיר. ולא היו נכנסין לבתים. ולמשכים היה הממונה אומר. קומו ונעלה ציון אל בית ה' אלהינו: ",
            "הקרובים מביאים התאנים והענבים. והרחוקים מביאים גרוגרות וצמוקים. והשור הולך לפניהם. וקרניו מצופות זהב ועטרת של זית בראשו החליל מכה לפניהם. עד שמגיעים קרוב לירושלם. הגיעו קרוב לירושלם שלחו לפניהם. ועטרו את בכוריהם. הפחות הסגנים והגזברים יוצאים לקראתם. לפי כבוד הנכנסים היו יוצאים. וכל בעלי אומניות שבירושלם עומדים לפניהם. ושואלין בשלומם. אחינו אנשי המקום פלוני באתם לשלום: ",
            "החליל מכה לפניהם עד שמגיעין להר הבית. הגיעו להר הבית. אפילו אגריפס המלך. נוטל הסל על כתפו. ונכנס עד שמגיע לעזרה. הגיע לעזרה. ודברו הלוים בשיר ארוממך ה' כי דליתני ולא שמחת אויבי לי (תהלים ל, ב): ",
            "הגוזלות שעל גבי הסלים היו עולות. ומה שבידם נותנים לכהנים: ",
            "עודהו הסל על כתפו. קורא מהגדתי היום לה' אלהיך (דברים כו, ג) עד שגומר כל הפרשה. ר' יהודה אומר עד ארמי אובד אבי. הגיע לארמי אובד אבי. מוריד הסל מעל כתפו ואוחזו בשפתותיו. וכהן מניח ידו תחתיו ומניפו וקורא מארמי אובד אבי עד שהוא גומר כל הפרשה. ומניחו בצד המזבח והשתחוה ויצא: ",
            "בראשונה כל מי שיודע לקרות קורא. וכל מי שאינו יודע לקרות מקרין אותו. נמנעו מלהביא. התקינו שיהו מקרין את מי שיודע. ואת מי שאינו יודע: ",
            "העשירים מביאים בכוריהם בקלתות של כסף ושל זהב. והעניים מביאין אותם בסלי נצרים של ערבה קלופה. והסלים והבכורים ניתנין לכהנים: ",
            "רבי שמעון בן ננס אומר מעטרין את הבכורים חוץ משבעת המינים. רבי עקיבא אומר אין מעטרין את הבכורים אלא משבעת המינים: ",
            "רבי שמעון אומר שלש מדות בבכורים. הבכורים ותוספת הבכורים. ועיטור הבכורים. תוספת הבכורים. מין במינו. ועיטור הבכורים. מין בשאינו מינו. תוספת הבכורים נאכלת בטהרה. ופטורה מן הדמאי. ועטור הבכורים חייב בדמאי: ",
            "אימתי אמרו תוספת הבכורים כבכורים. בזמן שהיא באה מן הארץ. ואם אינה באה מן הארץ אינה כבכורים: ",
            "למה אמרו הבכורים כנכסי כהן. שהוא קונה מהם עבדים וקרקעות. ובהמה טמאה. ובעל חוב נוטלן בחובו. והאשה בכתובתה כספר תורה. ורבי יהודה אומר אין נותנים אותם אלא לחבר בטובה. וחכמים אומרים נותנין אותם לאנשי משמר והם מחלקין ביניהם כקדשי המקדש: "
        ]
    ],
    "sectionNames": [
        "Chapter",
        "Mishnah"
    ]
}