{
    "language": "he",
    "title": "Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot",
    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001063744",
    "versionTitle": "Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot temp",
    "actualLanguage": "he",
    "languageFamilyName": "hebrew",
    "isBaseText": true,
    "isSource": true,
    "isPrimary": true,
    "direction": "rtl",
    "heTitle": "רבינו יונה על פרקי אבות",
    "categories": [
        "Mishnah",
        "Rishonim on Mishnah",
        "Rabbeinu Yonah",
        "Seder Nezikin"
    ],
    "text": [
        [],
        [],
        [
            [],
            [],
            [
                "<b>רבי שמעון אומר שלשה שאכלו על שלחן ולא אמרו עליו דברי תורה כאלו אכלו מזבחי מתים.</b> ר\"ל כי כל שלחנות הרי הן כאלו מלאו תקרובת ע\"ז שנחשבת כצואה לפי שלא אמרו עליו דברי תורה. כי ישיבת שלשה אנשים נקראת חבורה שהם מזמנין בברכת המזון ואין להתחבר להן ואין דברי תורה ביניהם שהיא פריקת עול התורה שאוכלין ושותין ונהנים וזכרת התורה לא תעלה על לבבם. אוי להם אוי להנאתם:",
                "<b>אבל שלשה שאכלו על שלחן אחד ואמרו עליו דברי תורה כאלו אכלו משלחנו של מקום ב\"ה שנאמר (יחזקאל מלכים א כ״ב:ל״ט) וידבר אלי זה השלחן אשר לפני ה'.</b> לשון וידבר הוא פרטי כמו שאתה רואה וידבר ה' אל משה שהוא פרט על שהיה מדבר אל משה לבדו. וכשרוצה הכתוב לעשות הדבר כלל למשה שיאמר לישראל כתיב לאמר. שהוא לשון כולל פיר' וידבר בפני עצמו בלא לאמר הוא מפרש למשה לבדו ולא שישמש אחרים. גם זה שנאמר וידבר אלי זה השלחן לשון וידבר הוא מפרט שזה השלחן הוא של מטה שלא תחשוב כי מפרט שזה השלחן של מעלה. ואף ע\"פ שאינו ראיה לדבר זכר לדבר כמנהג רבותינו בכמה מקומות:"
            ]
        ]
    ],
    "sectionNames": [
        "Chapter",
        "Mishnah",
        "Comment"
    ]
}