{
"title": "Sifrei Zuta",
"language": "he",
"versionTitle": "merged",
"versionSource": "https://www.sefaria.org/Sifrei_Zuta",
"text": {
"": [
[],
[],
[],
[],
[
[],
[
"לפי שנאמר בכל קדש לא תגע (ויקרא יב ד) יכול אף במעשר ת״ל ואל המקדש לא תבא קדש שהוא כמקדש אין באין אלא אחר ביאת שמש אף קדש אין באים לו אלא אחר ביאת שמש אף אני ארבה קדשי קדשים ת״ל בכל קדש לא תגע שאני אומר מה מקדש אין באין לו אלא לאחר ביאת השמש אף הקדש אין באין לו אלא לאחר ביאת השמש או מה מקדש אין מחוסרי כפרה באין לו אף הקדש אין מחוסרי כפרה באין לו אלו קדשי מקדש אף אני אביא קדשי הגבולין שאין באין אלא לאחר ביאת השמש ולמה מעטת המעשר מפני שהוא נאכל בטבול יום. אין במשמע בכל קדש לא תגע אלא היולדת כשאמר וידבר ה' אל משה לאמר ריבה אבל אומר אני מה היולדת שהיא מטמאה במגע ובמשא אף אני מרבה כל המטמאים במגע ובמשא כמוה כשאמר צו את בני ישראל לרבות את הטמאין במגע אבל לא במשא. אין במשמע אלא במי שנטמא בחוץ אל יכנס לפנים אבל המיטמא בפנים אל יצא לחוץ [אמרת צו את בני ישראל וישלחו מן המחנה. וישלחו הרי בעשה ומנין בלא תעשה] אמרת ולא יטמאו את מחניהם. ומנין אם יהיו שוגגין יהו בהבאת חטאת אמרת או נפש אשר תגע בכל דבר טמא וגו' והביא את אשמו לה' על חטאתו וגו' (ויקרא ה ו) יכול אף המטמא טומאה קלה בתוך השוק יהא בהבאת חטאת וכי היכן היא עשה ולא תעשה של הבאת חטאת על מי שנטמא ונכנס למקדש שוגג ומנין אם היו מזידין בהכרת אמרת ואיש אשר יטמא וגו' (במדבר יט כ) אין במשמע אלא מי שלא הוזה כל עיקר טמא לרבות שהוזה ולא שנה יהיה לרבות שהוזה ושנה ולא טבל עוד לרבות שהוזה ושנה וטבל ולא העריב שמשו בו לרבות שהוזה ושנה וטבל והעריב שמשו ולא הביא כפרתו לכולם בעשה ולא תעשה בהבאת חטאת ובהכרת. וישלחו טמא ישתלח טמא מת ממקום טבול יום [וממקום מחוסרי כפרה וישלחו זב ישתלח זב ממקום טמא מת] וישלחו צרוע ישתלח מצורע ממקום הזב יכול כולם ישתלחו חוץ למחנה אחת אמרת צו את בני ישראל וישלחו מן המחנה ריבה כאן מחנה אחת אל מחוץ למחנה תשלחום ריבה כאן שתי מחנות ולא יטמאו את מחניהם ריבה כאן שלש מחנות יכול כולן ישתלחו חוץ לשלש מחנות אפשר שהן נחלקין זה למקום זה וזה למקום זה [וזה למקום זה] הא מה הדבר החמור שבכולן חוץ לשלש מחנות זה מצורע [והזב חוץ לשתי מחנות וטמא מת חוץ למחנה אחת]. מכאן נתנו חכמים מחיצות ואמרו עשר קדושות הן ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות ומה היא קדושתה שמביאין ממנה העומר ושתי הלחם והבכורים מה שאין מביאין כן מכל הארצות ארץ כנען מקודשת מעבר הירדן שארץ כנען כשרה לבית השכינה אין עבר הירדן כשר לבית השכינה ערי חומה מקודשת מן הארץ שמצורעין הולכין בכל הארץ ואינם הולכין בערי חומה ירושלם מקודשת מערי חומה שקדשים קלים ומעשר שני נאכלין בירושלם ואין נאכלין בערי חומה הר הבית מקודש מירושלם שזבים וזבות נכנסים בירושלם ואין נכנסים בהר הבית החיל מקודש מהר הבית שארמיים וטמאי מת נכנסין בהר הבית ואין נכנסין לחיל [עזרת הנשים מקודשת מן החיל שטבול יום נכנס לחיל ואינו נכנס לעזרת הנשים] עזרת ישראל מקודשת מעזרת הנשים שמחוסרי כפורים נכנסין לעזרת הנשים ואין נכנסין לעזרת ישראל ישראל מעורבי שמש נכנסים לעזרת הכהנים על רוחב אחת עשרה ועל אורך מאה ושלשים וחמש אבל לא היו עומדים על הדוכן והלוים היו עומדים על הדוכן אבל לא היו נכנסים לפנים מכאן ובעלי מומין כהנים פרועי ראש ושתויי יין היו נכנסים לפנים מכאן אבל לא היו נכנסים בין האולם ולמזבח ולא לאולם ולא להיכל ולא לסביבות המזבח ארבע אמות ושאר הכהנים נכנסי' לאולם ולהיכל ולסביבות המזבח ארבע אמות אבל לא היו נכנסין לבית קדש הקדשים וכהן גדול היה נכנס לבית קדש הקדשים ארבע פעמים ביום הכפורים. אמר ר' יוסי בחמשה דברים בין האולם ולמזבח שוה להיכל שאין פרוע ראש ושתוי יין ושלא רחוץ ידים ורגלים נכנסין לשם וכדרך שהן פורשין מן ההיכל בשעת הקטרה כך היו פורשין מבין האולם ולמזבח בשעת הקטרה. אבא שאול אומר העלייה היתה מקודשת מכולם שלא היו עולים לשם אלא אם כן היה להם צורך. ר' יהודה אומר הגג היה מקודש מן העליה שלא היו עולים לשם אלא פעם אחת לשלש שנים לתקן כולה עורב:",
"צרוע, זה מוחלט כל צרוע זה מוסגר זב זה זב גמור כל זב לרבות זב שראה שתי ראיות וכל זב לרבות זב שראה ראיה אחת:",
"כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש, יכול שאין לי שהוא משתלח אלא אדם שהוא יכול להשתלח כשאמר טמא לרבות כלים הנוגעים במת [כל טמא לרבות כלים הנוגעין בשרץ] וכל טמא לרבות שאר כל המיטמאין שיראו קודם לרגל:",
"דבר אל בני ישראל, לרבות ערי חומה ובצד השני וישלחו זב שבשעה שהן עושין הפסח בטומאה זבין וזבות יולדות לא היו אוכלין ממנו ואם אכלו הרי אלו פטורין:",
"מזכר, זה טבול יום ועד נקבה לרבות מחוסרי כפרה אל מחוץ למחנה תשלחום חוץ לשלש מחנות:"
],
[],
[
"ויעשו כן בני ישראל וישלחו אותם, ר' אלעזר ביר' שמעון אומר אין במשמע אלא המשלחים לא הוצרכו ומנין אף המשתלחים לא הוצרכו ת״ל כאשר דבר ה' אל משה כן עשו בני ישראל הן מעצמן עשו לא הוצרכו שיעשיאום משה ואהרן:"
],
[
"וידבר, דבר אל בני ישראל איש או אשה, לפה שנאמר והתודה אשר חטא עליה (ויקרא ה ה) יתודה על חטא אשר חטא. עליה על החטאת כשהיא קיימת לא משנשחטה אין במשמע שיתודה היחיד אלא על ביאת המקדש [ומנין את מרבה שאר כל המצות אמרת דבר והתודו] ומנין אף מיתות וכריתות אמרת חטאת חטאתם. כל חטאת לרבות מצוה בלא תעשה כי יעשו לרבות מצות עשה אין במשמע ודוי אלא ליחיד מנין אף לצבור ודוי אמרת דבר והתודו [יכול בזמן שהן מביאין מתודין ומנין אף בזמן שאין מביאין אמרת בני ישראל והתודו ומנין אף מיתות וכריתות אמרת חטאת חטאתם. כל חטאת לרבות מצוה בלא תעשה כי יעשו לרבות מצות עשה] אין במשמע ודוי אלא בארץ ומנין אף בגלות ודוי אמרת והתודו את עונם ואת עון אבותם (ויקרא כו מ) וכן דניאל אומר לך ה' הצדקה ולנו בשת הפנים (דניאל ט ז) מפני מה כי חטאנו לך:",
"דבר אל בני ישראל, ע״י ישראל מתודים ואין מתודים לא ע״י גוים ולא ע״י תושבים או בני ישראל פרט לגרים אמרת איש לרבות הגרים:",
"איש או אשה כי יעשו, שחשבו לעשות ולא עשו:",
"מכל חטאת האדם, ממה שבינו לבין חבירו על הגניבות ועל הגזלות ועל לשון הרע:",
"למעול, אף על אשמות מתודים יכול בזמן שהן מביאין מתודין מנין בזמן שאין מביאין ת״ל למעול [יכול אשם שהודע שלו טעון חטאת ומנין אף אשם שאין הודע שלו טעון חטאת ת״ל למעול] מעל לרבות הנשבע בשם לשקר והמקלל. ואשם ואשמה לרבות כל חייבי מיתות שיתודו יכול אף הנהרגין על פי זוממין אמרת לא אמרתי אלא ואשמה הנפש ההיא:"
],
[],
[
"והשיב את אשמו בראשו, כשהוא בראשו מביאין עליו חומש ואשם אין מביאין על תשלומי כפל ועל תשלומי ארבעה וחמשה חומש ואשם ממעט אני בגנב שאינו משלם לאחר שבועה לא אמעט בגזלן שהוא משלם אחר שבועה ת״ל והשיב את אשמו בראשו כשהוא בראשו מביאין עליו חומש ואשם אין מביאין על תשלומי כפל ועל תשלומי ארבעה וחמשה חומש ואשם:",
"וחמישיתו יוסף עליו, על החומש לבד ממנו:",
"ונתן לאשר אשם לו, למי שנגזל ממנו:"
],
[
"ואם אין לאיש גואל, לאיש מחזירין ואין מחזירין לקטן. אין לי אלא איש מנין את מרבה אשה ויורשי קטן ת״ל ואם אין לאיש גואל ואיזה הוא האיש שאין לו גואל זה הגר שמת ואין לו יורשין למי הוא גזילו הוי אומר לכהן:",
"להשיב האשם אליו, מיכן אמרו הרי כהן שגזל את הגר ומת הגר מנין שמוציאין מידו ונותנין לכהן אחר ת״ל האשם המושב לה' לכהן:",
"האשם, זה הקרן המושב זה החומש לה' לאסרו לזרים או יכול יהא מקודש לשם ת״ל לכהן:",
"- מלבד איל הכפורים אשר יכפר בו עליו, מכאן אמרו משמרה שזכת בכסף תזכה באיל:",
"אשר יכפר, פרט שיקדים איל לכסף בו פרט לאיל שמת עליו לרבות האיל שמת ובצד השני אתה אומר עליו מכפר הוא אשמו עליו:"
],
[
"וכל תרומה לכל קדשי בני ישראל, ריבה קדשים אחרים סתומין שאין מפורשין בענין הזה ואת מה אני מרבה החלה והחרמים והעורות והבכורות ופדיון הבן ופדיון פטר חמור. ומנין אתה אומר רשאי הוא אדם ליתן את קדשיו לכהן אחד אמ' אשר יקריבו לכהן לו יהיה ק״ו אמר רבן גמליאל לפני ר' עקיבא ומה אם דבר שאין לי בו חלק אם תתנהו לי הרי הוא שלי דבר שיש לי בו חלק אם תתנהו לי לא יהיה שלי אמר לו ר' עקיבא לא אם אמרת בדבר שאין לך בו חלק אם אתנהו לך יהיה שלך שכן אין לאחר עמך בו חלק תאמר בדבר שיש לך בו חלק אם אתנהו לך יהיה שלך שכן יש לאחר עמך בו חלק אמר רבן גמליאל ומה אם אשה שאין לי בה חלק אם אקדשנה לי הרי היא שלי זכיי בהפר נדריה ואין אחר אוסר על ידי אמר לו ר' עקיבא לא אם אמרת באשה שאין לך בה חלק אם אקדשנה לך תהא שלך זכיי בהפר נדריה ואין אחר אוסר על ידיך שכן אין לאחר עמך חלק בה תאמר בדבר שיש לך בו חלק אם אתננו לך יהיה שלך שכן לאחר עמך בה חלק אמ' איש אשר יתן לכהן לו יהיה:"
],
[
"ואיש את קדשיו לו יהיו, קדשי ישראל לישראל מעשר כספו ומעשר בהמתו ושלמיו קדשי כהן לכהן חטאתו ואשמו מעשרו ובכורו:",
"איש אשר יתן לכהן לו יהיה, לפה שאמרת משמרה שזכת בכסף תזכה באיל הרי מי שנתן כסף לכהן לא הספיק להביא את האיל עד שמת האיש יכול יטול הכסף מכהן ויחזיר ליורשי האיש אמ' איש אשר יתן לכהן לו יהיה. אמר ר' אלעזר ביר' שמעון זו היתה משנת ר' עקיבא עד שלא בא מזפרין משבא מזפרין אמר לי בין יהויריב נוטל את הכסף בין ידעיה נוטל את הכסף הרי מי שנתן כסף ליהויריב לא הספיק להביא את האיל עד שנכנסה ידעיה יכול יטול הכסף מיהויריב ויחזיר לידעיה אמרת איש אשר יתן לכהן לו יהיה:",
"- איש אשר יתן, מתנת איש מתנה אין מתנת קטן מתנה אין לי אלא מתנת איש ומנין את מרבה מתנת אשה ויורשי קטן אמרת ואיש אשר יתן לכהן לו יהיה:"
],
[],
[
"דבר אל בני ישראל, על ידי ישראל מקנין אין מקנין לא על ידי גוים ולא על ידי תושבים או בני ישראל פרט לגרים אמרת איש איש לרבות את הגרים. ואשת אחיו שסטת מאחיו לאחר מיתת אחיו שיקנא להם בעשה ומנין בלא תעשה אמרת וידבר ה' אל משה לאמר. ועדיין אין במשמע אלא אשתו הנשואה לו לקנוי ומנין אתה מרבה ארוסתו ויבמתו וכל שהיא לו משום אשות אמרת לאמר ואמרת אליהם. לפי שנאמר והביא האיש את אשתו אל הכהן האיש משקה ואין בית דין משקין או האיש מקנא ואין בית דין מקנין אמרת ישראל וקנא לרבות בית דין שיקנו מיכן אמרו אלו שב״ד מקנין להן מי שנתחרש בעלה או נשתטה או שהיה במדינה אחרת או שהיה חבוש בבית האסורין לא להשקותה אמרו אלא לפסלה מכתובתה האיש וקנא לרבות שכינו שיקנא לו:",
"- איש איש כי תשטה אשתו, אשתו אסורה אין קרובותיה אוסרות אותה והלא תאמר וכי דין הוא הואיל והוא אוסר עליה והיא אוסרת עליו מה לימד באיסור שהוא אוסר עליה אם בא עליה אחד מכל האסורים לה נאסרה עליו מיד יכול אף באיסור שהיא אוסרת עליו אם בא על אחת מכל האסורות לו תאסר אשתו ולא תהא מותרת לו ת״ל אשתו אשתו אסורה עליו אין קרובותיה אוסרות אותה [ממעט אני בקרובותיה ולא אמעט באמה ואחותה ת״ל אשתו אשתו אסורה עליו אין קרובותיה אוסרות אותה]:",
"ומעלה בו, שינת בו אין לי אלא בו מנין אתה מרבה שאר כל בני אדם ת״ל ומעלה בו מעל:"
],
[
"ושכב איש, ע״י איש הוא מקנא אותה אינו מקנא אותה ע״י בהמה:",
"אותה, זו שהתרו בה:",
"ונעלם מעיני אישה, אין לי אלא מאישה מנין אני מרבה כל בני אדם ת״ל ונעלם מעיני:",
"ונסתרה והיא נטמאה, איני יודע כמה אמרת שכבת זרע כדי שכבת זרע הוי אומר כמה היא סתירה כדי טומאה כמה היא טומאה כדי ביאה כמה היא ביאה כדי הערייה כמה היא הערייה כדי חזרת דקל דברי ר' ישמעאל. ר' אליעזר אומר כדי מזיגת כוס. ר' יהושע אומר כדי לשתותו. בן עזאי אומר כדי לצלות ביצה. ר' עקיבא אומר כדי לגמעה. ר' יהודה בן בתירה אומר כדי לגמות שלש ביצים מגולגלות זו אחר זו. ר' אלעזר בן פנחס אומר כדי שיקשור גרדי את הנימה. פלומו אומר כדי שתושיט ידה ותטול ככר מן הסל אף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר כי בעד אשה זונה עד ככר לחם (משלי ו כו):",
"ועד, שהוא כשר להועיד ומנין אף עד שאינו כשר להועיד ת״ל עד ועד. מיכן אמרו אמר עד אחד אני ראיתיה שנטמאת לא היתה שותה ולא עוד אלא אפילו עבד אפילו שפחה הרי אלו נאמנין לפסלה מכתובתה ואינה שותה ותאסר על בעלה לעולם:",
"והיא נטמאה, ר' עקיבא אומר מה ת״ל נטמאה שלשה פעמים אלא טמאה לבעל טמאה לבועל וטמאה לתרומה:"
],
[],
[
"והביא האיש את אשתו אל הכהן, זה הוא שאמרנו האיש משקה ואין בית דין משקין:",
"- והביא את קרבנה עליה, יכול אף בזמן שחללה שבת ת״ל קרבנה. כשאמר את קרבנה לרבות קרבן נגעה וזיבתה ומה ראית לרבות את אלו ולמעט את אלו מרבה אני את שהן באין לטהרה וממעט אני אלו שאין באין אלא לכפרה:",
"לא יצוק עליו שמן, צק הוא על שייריו:",
"ולא יתן עליו לבונה, מגיד שהוא בשתי אזהרות משום בל יצוק עליו שמן ומשום בל יתן עליו לבונה:",
"כי מנחת קנאות הוא, לשם שהוא מנחת קנאות כל העם עוברין בו יכול יהוא עוברין בפיסולו ת״ל זכרון. נאמר כאן זכרון ונאמר להלן זכרון מה זכרון אמור למטן הושעה והטבה אף זכרון האמור כאן הושעה והטבה יכול אף על פי שלא חטאה ת״ל מזכרת עון. ד״א מזכרת עון שכל הרואה אותה מזכיר עונה ועון אבותיה שגידלו אותה:"
],
[
"והקריב אותה הכהן, אינה באה בתוך הרגל:",
"והעמידה לפני ה', יפנה עליה העזרה:"
],
[
"ולקח הכהן מים קדושים, מקודשין מן הכיור ושיעורן חצי לוג. - אי חרס יכול בשבר של חרס ת״ל בכלי חרס הא מה הדבר בקערה של חרס:",
"ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן, יהא לו מקום מתוקן שם כיצד נכנס להיכל ופנה לימינו ומקום היה שם אמה על אמה וטבלה של שיש וטבעת היתה קבועה בה כשהוא מגביהה נוטל עפר מתחתיה. מניין אתה אומר אם אין שם עפר מתקן שם ת״ל יקח הכהן. דוסתאי בן יהודה אומר יקח הכהן ולא זר:",
"ונתן על המים, כדי שייראה עפר שוטה כדי שייראה אפר פרה כדי שייראה רק יבמה כדי שייראה דם צפור מצורע כדי שייראה:"
],
[
"יחגרנה בחבל של מגג, ר' אליעזר אומר שני חגורים היה חוגרה אחד למעלה מדדיה ואחד למטה מדדיה מה ת״ל והעמיד ונתן ולא קטעת וחיגרת:",
"ונתן על כפיה את מנחת הזכרון, נאמר כאן זכרון ונאמר למעלן זכרון מה זכרון אמור למעלן הושעה והטבה אף זכרון אמור כאן הושעה והטבה:",
"מנחת קנאות הוא, שיהו כל מעשיה לשם קנאה יכול אם לא היו כל מעשיה לשם קנאה לא תהא כשרה ת״ל היא:",
"וביד הכהן יהיו מי המרים המאררים, יראה אותה את המים:"
],
[
"והשביע אותה הכהן, אין משביעין שתי סוטות כאחת ולא שורפין שתי פרות כאחת ולא עורפין שתי עגלות כאחת ולא הורגין שני אנשים כאחת ולא מסגירין שנים כאחת ולא מחליטין שנים כאחת:",
"ואמר אל האשה, בלשונה אל הגנב ואל הגזלן בלשונם:",
"אם לא שכב איש אותך, לרבות המערה אותה מכל צד:",
"- ואם לא שטית טומאה תחת אישך, לרבות אשת אחיו שסטת מאחיו לאחר מיתת אחיו יכול כל אלו שותות ת״ל תחת אישך את שהוא תחת אישה שותה אין כל אלו שותות:",
"טומאה, להוציא דרך איברים:"
],
[
"ואת, מזידה היית:",
"כי שטית תחת אישך וכי נטמאת, לרבות בן תשע שנים ויום אחד שיקנו לה וישקו אותה מתחת ידו:",
"ד״א ויתן איש בך את שכבתו מבלעדי אישך, לא על זו אנו משביעין אותך בלבד אלא על כל מה ששטית מבלעדי אישך:"
],
[
"והשביע הכהן את האשה בשבועת האלה, יכול אף שבועת הדיינין באלה אמרת והשביע הכהן וגו' שבועת האשה באלה אין שבועת הדיינין באלה מה ת״ל והשביע הכהן את האשה בשבועת האלה אם השביעה בשבועה יצא אם השביעה באלה לא יצא:",
"ואמר הכהן לאשה, פרט לחרשת:",
"לאלה ולשבועה [יכול עצמה של אשה לאלה ולשבועה אמרת] בתוך עמך, שיהיו כל הנשים נשבעות בך ולטות זו את זו ואומרות אם עשית חפץ זה יהא סופך כסופך של פלונית:",
"בתת ה' את ירכך נופלת ואת בטנך צבה, ממקום שהתחילה העבירה משם התחיל הפורענות:",
"הירך התחילה בעבירה תחלה ואחר כך הבטן לפי כך תלקה הירך תחלה ואחר כך הבטן ושאר הגוף לא פלט וכה״א וימח את כל היקום מאדם ועד בהמה (בראשית ז כג) מי שהתחיל בעבירה תחלה ממנו התחילה הפורענות וכה״א ואנשי העיר אנשי סדום נסבו על הבית וכת' ואת האנשים אשר פתח הבית הכו בסנורים (בראשית יט ד, יא) מי שהתחיל בעבירה תחלה ממנו התחילה הפורענות וכה״א ומת כל בכור ארץ מצרים (שמות יא ה) מי שהתחיל בעבירה תחלה ממנו התחילה הפורענות. שמשון הלך אחר עיניו ולפיכך ניקרו פלשתים את עיניו:"
],
[
"ובאו המים המאררים האלה במעיך, אין לי אלא במעיך ומניין אף בכל אבר ואבר ובכל שערה ושערה ת״ל ובאו ובאו אף בכל אבר ואבר ובכל שערה ושערה:",
"לצבות בטן ולנפל ירך, רבן גמליאל אומר ומניין כדרך שהמים בודקין את האשה כך הן בודקין את האיש ת״ל לצבות בטן ולנפל ירך:",
"אמן אמן, אמן על האלה אמן על השבועה אמן מאיש זה אמן מאיש אחר אמן לשעבר אמן לעתיד לבוא אמן שלא נטמאתי מן הארוסין אמן שלא נטמאתי מן הנשואין:"
],
[
"וכתב את האלות, יכול כל האלות שבתורה הוא כותב ת״ל האלה:",
"הכהן, שאם כתבה ישראל או כהן קטן פסולה:"
],
[
"והשקה את האשה על כרחה, ר' אליעזר אומר מכין אותה ברחבו של סייף ומערערין אותה ומשקין אותה על כרחה. אמר לו ר' עקיבא לא נדע אם טהורה היא אם אמרה טמאה אני ואם אמרה טהורה אני אימתי משקין אותה על כרחה משהשם נמחק:",
"ובאו בה המים המאררים למרים, מה ת״ל אלא יהו עושין בה מיני פורעניות משונות היתה מלובנת עושין אותה שחורה מאודמת עושין אותה ירוקה יתרע פיה יתפח צוארה יהא בשרה נצל תהא זבה מבית השלחים תהא מפהקת תהא מתעטשת תהא מתפרקת איברים איברים:"
],
[
"ולקח הכהן מיד האשה, נאמר כאן מיד ונאמר להלן הטנא מידך מה מיד שנאמר להלן תנופה אף מיד שנאמר כאן תנופה:",
"את מנחת הקנאות, מגיד שמביאה מנחה אחת לשם שתי קנאות:",
"והניף את המנחה לפני ה' והקריב אותה אל המזבח, מלמד שהיא טעונה תנופה והגשה:",
"וקמץ הכהן מן המנחה, מן המנחה המחוברת שלא תהא מונחת בתוך שני כלים וקומץ:"
],
[
"והקטיר המזבחה, מקטיר הקומץ והשאר נאכל לכהנים:",
"ואחר ישקה את האשה את המים, אחר כל המעשים הללו ומנין אף למעשה יחידי ת״ל ואחר. - ר' שמעון אומר נאמר השקאה קודם למנחה ונאמר השקאה לאחר המנחה ומה ת״ל ואחר אלא אם קדמה מנחה כשרה ואם קדמה השקאה כשרה:"
],
[
"והשקה את המים, זו היא שאמרנו משנמחקה המגילה משקין אותה על כרחה:",
"והיתה אם נטמאה ותמעול מעל באישה, פרט לשוגגת:"
],
[
"ואם לא נטמאה האשה, לשעבר וטהורה היא לעתיד לבא ויש אומרים וטהורה היא טהור הוא הולד רבן גמליאל אומר ונקתה ונזרעה זרע פרט לזרועה לומר אין עוברה שותה:",
"ונזרעה זרע, ר״א אומר כדאי הוא הצער שינתן לה שכרה בנים שאם היתה עקרה נפקדת. ר' יהודה אומר היתה יולדת כעורים תלד נאים, שחורים תלד לבנים, קצרים תלד ארוכים, נקבות תלד זכרים, היתה יולדת לשתי שנים יולדת בכל שנה, יולדת אחד תלד שנים שנים. ר' שמעון אומר אין נותנין לעבירה שכר אלא לפי שהיתה אסורה לזרע לשעבר יכול תהא כן לעתיד ת״ל ונזרעה זרע מותרת היא לזרע מעתה:"
],
[
"זאת תורת הקנאות, המקנא יקנא בשילה ובבית העולמים. יכול אף בבמה ת״ל זאת:",
"אשה תחת אישה, מה ת״ל אשה אשה בכל הפרשה לרבות אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל בת ישראל לממזר ולנתין ולעמוני ולמואבי מצרי ואדומי פצוע דכא וכרות שפכה לכותי ולחלל לרבות כל הפסולות שישתו. ר' אלעזר ברבי שמעון אומר אין משקין את הפסולות:"
],
[
"או איש אשר תעבור עליו, איש או איש לרבות כהן והסריס שיקנו והיה בדין שלא יקנא כהן והלא אומר וכי דין הוא ומה אם שבויה שאינה אסורה איסור שעה לישראל הרי היא אסורה איסור עולם לכהן הדיוט שוטה שהיא אסורה איסור שעה לישראל אינו דין שתהא אסורה איסור עולם לכהן ת״ל איש או איש לרבות כהן והסריס:",
"והעמיד את האשה לפני ה', לרבות אשת כהן ואשת סריס שהן שותות:",
"ועשה לה הכהן, יכול כל האמור בענין ומניין אע״פ שלא עשה לה אלא השביעה והשקה והקטיר קומץ מנחתה דיו ת״ל ועשה לה הכהן את כל התורה הזאת:"
],
[
"ונקה האיש מעון, מגיד שהוא בנשיאות עון עד שלא תשתה האשה ומנין אף האשה תהא בנשיאות עון אמרת והאשה ההיא תשא את עונה. ר' יהודה אומר הרי ששתת ונמצאת טמאה אין בעלה חושש שמא נסתרה פעם אחרת ונטמאה ולא היה יודע בה שנאמר ונקה האיש מעון. - ר' חלפתא אומר הרי אשה ששתת מים והיו בידיה זכיות יתלו לה לשעה ומניין שסופן לבדקה אחר זמן אמרת והאשה ההיא תשא את עונה. ר' שמעון אומר חלול השם היה בדבר שאילו לא היו המים בודקין אותה על אתר כיון שהיתה יורדת מן המקדש היתה אומרת לחברותיה אל תמנעו מלחטוא כבר שתיתי ולא פגעו בי המים דומה שאין בהן צורך כלל לכך נאמר והאשה ההיא תשא את עונה מיד:"
]
],
[
[
"לפה שנאמר קדוש יהיה גדל פרע שער ראשו יגדל בקדושה אל יעביר בתער ובמספרים אל יתלוש ואל ימרוט ואל יחוף באדמה ואל יתן סמנין בעשה ומנין בלא תעשה אמרת תער לא יעבור על ראשו אין במשמע בלא תעשה אלא התער כשאמר וידבר ה' אל משה לאמר ריבה הכל. אבל אומר אני מה התער שהוא בהעברת שער וכלי [אף אני ארבה את המספרים שהוא בהעברת שער וכלי] מה בין תער למספרים שהתער מכלה והמספרים משיירות דבר אל בני ישראל ריבה התולש והמורט ואמרת אליהם ריבה המספסף באור הא מה שיירתי במצות עשה החופף באדמה והנותן סמנין:"
],
[
"דבר אל בני ישראל, בני ישראל נודרין נזירות אין הגוים נודרין נזירות וכה״א אשר יקריב קרבנו לכל נדריהם ולכל נדבותם אשר יקריב לה' לעולה (ויקרא כב יח) לעולה הן נודרין אין נודרין לנזירות. - בני ישראל נודרין נזירות אין העבדים נודרין נזירות מפני שרבו כופהו ואומר לו לשתות יין והוא שותה לגלח והוא מגלח ליטמא למתים והוא מיטמא. או בני ישראל פרט לגרים אמרת איש לרבות את הגרים:",
"איש או אשה, ר' יוסי הגלילי אומר יכול כשידירנה בעלה מפני שהיה לי בדין מה אם במקום שאינו מיפר נדרי עצמו הרי הוא אוסר עליו נדרים מקום שהוא מיפר נדרי אשתו אינו דין שיאסור עליה נדרים אמרת ואשה כי תדור נדר (במדבר ל ד) לא כשידירנה בעלה. ר' עקיבא אומר יכול אף הנזירה לא תהא מיטמאה למתים והלא אומר וכי דין הוא ומה אם במקום שעשה קטנים כגדולים בכהנים לא עשה בהן נשים כאנשים מקום שלא עשה קטנים כגדולים בנדרים אינו דין שלא נעשה בהן נשים כאנשים אמרת או אשה וגו' על נפש מת לא יבא:",
"איש כי יפליא, כשיפרש:",
"לנדור, פרט למהרהר בלב ומנין אתה מרבה הגומר בלב ת״ל נדר:",
"נדר, נאמר כאן נדר ונאמר להלן נדר מה נדר האמור כאן כי יפליא אף נדר האמור להלן כי יפליא ומה נדר האמור להלן אל תאחר לשלמו אף נדר האמור כאן אל תאחר לשלמו:",
"נזיר להזיר, נודר הוא נזירות בתוך נזירות והיה בדין שלא יזיר הואיל והנגעים גורמים להבאת קרבן והנזירות גורמת להבאת קרבן מה מצינו בנגעים שאם נולד לו נגע בתוך נגעו אינו גורם לו להביא קרבן שני עד שיצא ידי ראשון וכן הנזירות שאם נולדה לו נזירות בתוך נזירותו אינה גורמת לו שיביא קרבן שני עד שיצא ידי ראשון ובצד השני אתה אומר נזיר להזיר מזיר הוא בנו הקטן כשירצו הקרובים:",
"לה', מגיד שהנזירות לשם כשהיא דרך קדושה:"
],
[
"מיין ושכר יזיר, נאסר הנזיר בשלש מצוות מלשתות יין ומלגלח ומליטמא למתים והותר בשתים מהן במקום מצוה לגלח תגלחת מצוה ולהיטמא למת מצוה יכול יהא מותר ביין מצוה והלא דין הוא ומה אם האונן שהוא מותר ביין הרשות הרי הוא אסור ביין מצוה נזיר שהוא אסור ביין הרשות אינו דין שיהא אסור ביין מצוה. לא אם אמרת באונן שהוא אסור באוכל מצוה תאמר בנזיר שהוא מותר באוכל מצוה הרי כהן יוכיח שהוא מותר באוכל מצוה ואסור ביין מצוה וכן אל תתמה על הנזיר שאע״פ שהוא מותר באוכל מצוה הרי הוא אסור ביין מצוה. לא אם אמרת באונן שהוא במיתה תאמר בנזיר שהוא במיתה הואיל ואינו במיתה יהא מותר ביין מצוה אמרת מיין לרבות יין מצוה:",
"מיין ושכר, ר' אלעזר הקפר אומר מיין זה יין מזוג שכר זה חי או אינו אלא יין זה חי ושכר זה מזוג ת״ל ונסכו רביעית ההין (במדבר כח ז). חי אתה מנסך ואי אתה מנסך מזוג הא אין עליך לומר כלשון האחרון אלא כלשון הראשון יין זה מזוג שכר זה חי. - יכול שאין לי אלא יין מנין אפילו חומץ ת״ל חומץ. אי חומץ יכול אף חומץ של תמד ת״ל חומץ יין התיר במעורב שאינו בנותן טעם אין לי אלא חומץ יין מנין אף המטיל מים לתוך ענבים והבאישו ת״ל משרת ענבים ומנין אף משרת בוסר ת״ל וכל משרת. יכול לא יתן על מוחו ועל מגפתו ולא ירד בתוך הגת ת״ל לא ישתה משום שתיה הוא עובר אינו עובר משום כל אלה. יכול שאינו עובר אלא בשתיה ומנין אף באכילה ת״ל וענבים לא יאכל. לפי שאמרת גפן יין בעונש אין טרוקטי בעונש ומנין אתה אומר טרוקטי באזהרה ת״ל וענבים לא יאכל. אין לי אלא ענבים מניין אפילו בוסר ת״ל לחים ומניין אף יבשים ת״ל ויבשים. יכול אף החוטין והעלים והלולבין ומי גפנים והסמדר ת״ל מחרצנים ועד זג יצאו אלו שאינן פרי ולא פסולת פרי אלא כעץ הן חשובין:"
],
[
"מחרצנים ועד זג, אלו הן החרצנים ואלו הן הזגים החרצנים אלו החיצונים והזוגים אלו הן הפנימיים דברי ר' יהודה. ר' יוסי אומר שלא תטעה כזוג של בהמה החיצון זוג והפנימי ענבול נמצא החרצנים הן הפנימיין שזורעין אותן והזוגין הן הקליפה החיצונה:",
"מחרצנים, אמרת מיעוט חרצנים שנים ועד זוג זה זג אחד ר' עקיבה היה מרבה בכולן כזית שנאמר מכל אשר יצא מגפן היין החזירן לכלל שהיו בו:"
],
[
"כל ימי נדר נזרו, ימי נזרו לא יגלח ימי נזרו לא ישתה יין ימי נזרו לא יטמא למתים. מי שאמר הרני נזיר לשתות יין בשבת זו לגלח בשבת זו ליטמא במתים בשבת זו אין זה אלא כנודר בנזיר. ממעט אני בנודר סתם שאם גלח יום שלשים שיעלה לו יכול אף במפרש כן ת״ל ימי נזרו לא יגלח. מי שאמר הרני נזיר על מנת שאגלח בין נזירות לנזירות הואיל והרשות בידו לגלח יכול תהא רשות בידו לשתות יין ת״ל ימי נזרו לא ישתה יין עד מלאת הימים וגו' מי שאמר הרני מוסיף על נזירותי עוד שלשים יום אמ' עד מלאת הימים אשר יזיר לה'. - מי שניזור בארץ טמאה ובא לו לארץ טהורה יכול יגלח וישלח פרע שני ת״ל קדוש יהיה גדל פרע גדל פרע הוא. מעשה בהלני המלכה שהלך בנה למלחמה ואמרה אם יבא בני מן המלחמה בשלום הרני נזירה שבע שנים ובא בנה מן המלחמה והיתה נזירה שבע שנים ולסוף שבע שנים עלת לארץ ישראל והורה בית הלל שתהא נזירה עוד שבע שנים אחרות ולסוף שבע שנים נטמאת ונמצאת נזירה אחת ועשרים שנה:",
"קדוש יהיה, מיכן אמרו סתם נזירות שלשים יום מנין יהיה:",
"גדל פרע, מצות עשה:",
"גדל פרע, אין לי אלא מי שיש לו פרע מי שאין לו פרע מנין ת״ל קדוש יהיה כמה שהוא ואין לי אלא מי שיש לו פרע מי שאין לו מנין ת״ל שער ראשו מה שהוא:"
],
[
"כל ימי הזירו לה' על נפש מת, יאמר מת מה ת״ל נפש להביא את הדם:"
],
[
"לאביו לא יטמא, יכול לא יטמא על מת מצוה והלא אומר וכי דין הוא הואיל והכהנים בלא תעשה מליטמא למתים אם מיטמא הכהן על מת מצוה אף הנזיר יטמא על מת מצוה קל וחומר ומה במקום שעשה קטנים כגדולים בכהנים הרי הן מיטמאין על מת מצוה מקום שלא עשה קטנים כגדולים בנזיר אינו דין שלא יטמא מיטמא הוא על מת מצוה. - יכול יטמא הוא על מת מצוה ברגל ת״ל לאמו לא יטמא אבל מטמא הוא על מת מצוה ברגל. יכול יטמא הוא על מת מצוה ברחוקים ת״ל לאחיו לא יטמא מיטמא הוא על מת מצוה ברחוקים. יכול יטמא על מת מצוה בקרובים ברגל אבל לא יטמא על מת מצוה ברחוקים ברגל ת״ל ולאחותו לא יטמא מיטמא הוא על מת מצוה ברחוקים ברגל:",
"לאביו ולאמו לאחיו ולאחותו לא יטמא להם, פרט לנוגע בשפוד:",
"במותם, ריבה ד״א שיטמא במת שלם ואת מה אני מרבה השדרה והגולגולת וחצי לוג דם וחצי קב עצמות ואבר מן המת ואבר מן החי שיש עליהן בשר כראוי:",
"כי נזר אלהיו על ראשו, מגיד שהנזירות בראש:"
],
[
"כל ימי נזרו קדוש הוא לה', מפני שנזר דרך פרישות וטהרה נקרא קדוש ולא עוד אלא ששקלו הכתוב כנביא שנאמר ואקים מבניכם לנביאים ומבחוריכם לנזירים (עמוס ב יא):"
],
[
"וכי ימות מת עליו, לרבות שנפל עליו הבית ועל המת:",
"בפתע פתאום, לרבות שמת עליו בפונדקי:",
"וטמא ראש, יכול שאין לי שהנזיר מגלח אלא כשהוא נוגע במת שלם ובשדרה ובגולגולת ובחצי לוג דם ובחצי קב עצמות ואבר מן החי ואבר מן המת שיש עליהן בשר כראוי כשאמר טמא ריבה אבר מן המת ואבר מן החי שאין עליהן בשר כראוי. טמא וטמא ריבה כזית מן המת וכזית מן הנצל ומלא תרוד רקב ורוב בנינו ורוב מנינו. נזרו ריבה עצם כשעורה שיטמא במגע ובמשא:",
"וגלח, יכול יגלח את כל שערו אמ' לא אמרתי אלא ראשו ממעט אני בכל שערו ולא אמעט בזקנו שהוא בכלל ראשו אמ' וגלח ראשו פרט לזקנו. וגלח, יכול עד שלא טהר אמ' לא אמרתי אלא ביום טהרתו. יכול בין ביום בין בלילה אמ' ביום השביעי ביום ולא בלילה:"
],
[
"וביום השביעי יביא שתי תורים, היה רבי שמעון בן נחוניא אומר משום רבי שמעון הואיל ונאמרה הבאת קרבן ביחיד ונאמרה הבאת קרבן בצבור מה למד בצבור אם עבר יומו עבר קרבנו יכול מה הבאת קרבן צבור אם עבר יומו עבר קרבנו כך הבאת קרבן ביחיד אם עבר יומו עבר קרבנו אמרת ביום השמיני וביום השמיני ריבה תשיעי ועשירי:",
"יביא תורים, יכול הרבה אמ' לא אמרתי אלא שתי תורים. יכול יביא תורים ובני יונה אמ' שתי תורים או שני בני יונה. יכול יביא פרידה אחת מזו ופרידה אחת מזו אמ' שתי תורים או שני בני יונה לא מצא תורים ומניין שיביא בני יונה אמ' שתי תורים או שני בני יונה:"
],
[
"ועשה הכהן אחד לחטאת ואחד לעולה, חטאת כפרה אין בעולה כפרה. יכול שאין בעולה שיורי כפרה ת״ל עשה ועשה:",
"וכפר עליו מאשר חטא על הנפש, משום טומאת המתים. ר' שמעון אומר מאשר חטא על הנפש משום שחטא על נפשו:",
"- וקדש את ראשו, יחזור ויגדל בקדושה:",
"ביום ההוא, ביום שטהר:"
],
[
"והזיר לה' את ימי נזרו, יחזיר וישלים ימי נזירותו שהזיר:",
"והביא כבש, לא איל:",
"בן שנתו, בן שנה לעצמו לא בן שנה לשנים:",
"לאשם, הרי זה קנס:",
"אמר ר' שמעון לא מצינו אשם שיבא לבטל אלא זה בלבד שכן כתיב אחריו והימים הראשונים יפלו:",
"- והימים הראשונים יפלו, מפיל הוא לאחר בדם רביעית לאחר ברובע עצמות על מגע שפוד ועל ימי חלוטו של מצורע. יכול שהוא סותר בכל אלו ת״ל כי טמא נזרו טומאה סותרת אין כל אלו סותרים. אמר רבי עקיבא דנתי לפני רבי אליעזר מה אם עצם כשעורה שאינו מטמא את האדם באהל הנזיר מגלח על מגעו ועל משאו רביעית דם שהיא מטמאה את האדם באהל אינו דין שיהא הנזיר מגלח על מגעה ועל משאה נזף בי ואמר לי אין דנין בנזיר מקל וחומר וכשבאתי אצל רבי יהושע אמרתי לו את הדבר אמר לי רואה אני להקל ולהחמיר אבל מה אעשה שגזרו חכמים חצי לוג:",
"והימים הראשונים יפלו, ר' אליעזר אומר בזמן שיש לו אחרונים הוא סותר את הראשונים לא בזמן שאין לו אחרונים. ר' עקיבא אומר הימים הראשונים יפלו מה שגזרו הראשונים שלשים יום:"
],
[
"וזאת תורת הנזיר, תורה אחת לכל הנזירים שיביא קרבן טומאה יכול אף בבמה ת״ל זאת ומניין אתה מרבה הנזיר [נזירות עולם ת״ל תורת יכול שאת מרבה הנזיר] נזירות שמשון ת״ל זאת:",
"ביום מלאת, ביום. יביא אותו, לא בלילה:",
"ביום מלאת ימי נזרו, ראוי לגלח תגלחת טהרה ביום אחד ושלשים ומניין שאם גלח ביום שלשים יצא ת״ל ביום מלאת ימי נזרו יביא אותו. - יביא, יביאם בעל כרחו מכאן היו בית שמאי אומרים נודרין לנזירות ובית הלל אומרים אין נודרין שמא ינזר לחייו. אמרו להם בית שמאי מפני מה אתם אומרים שלא ילמוד לאכול משל בריות אם אינו נזיר והוא אומר נזיר אני נמצא מונע עצמו מלשתות יין ומליטמא למתים בשביל לאכול סעודה אחת:"
],
[
"והקריב את קרבנו לה', מגיד שהבהמה מקודשת לשם:",
"כבש אחד, לא שנים. אמרת אחד שיהא הקדש לשם אחד:",
"בן שנתו, בן שנה לעצמו לא בן שנה לשנים:",
"לעולה, שיהא הקדשו לשם עולה:",
"וכבשה, יכול שתים אמ' אחת לא אמרתי אלא אחת. אמרת אחת אין מגלחין שתי נזירות כאחת:",
"בת שנתה, בת שנה לעצמה לא בת שנה לשנים:",
"לחטאת, שיהא הקדשה לשם חטאת:",
"ואיל, יכול שנים אמ' אחד לא אמרתי אלא אחד. אמרת אחד מגלח הוא על זבח אחד בן שנה לעצמו לא בן שנה לשנים:",
"לשלמים, שיהא הקדשו לשם שלמים:"
],
[
"וסל מצות, יכול מצוה שיביא בסל אין לי אלא בסל מנין את מרבה שאר כל הכלים ת״ל סל וסל:",
"סלת חלות בלולות בשמן, יכול יתן לחלות משיחה ולרקיקים בלילה ת״ל מצות למצה שוו לא שוו לבלילה ולמשיחה:",
"ורקיקי מצות משוחים, יכול כדרך המושחין אמרת בשמן כדי קיום שמן כיצד הוא עושה טובל אצבעו ונותן אחת על זו ואחת על זו כמין כי:",
"ומנחתם ונסכיהם, אבל אומר אני מה האיל שהוא בא בנדר ונדבה שהוא טעון נסכים אף אני ארבה את העולה שהוא בא בנדר ונדבה ולמה מיעטתי את החטאת שאינה באה אלא לכפרה:"
],
[],
[
"ואת האיל יעשה זבח שלמים לה', שיקדים הקדשו לזבחו זביחת תודה מעכבת את לחמה זביחת שני כבשי עצרת מעכבת את לחמן אימתי בזמן שהזבח בירושלם והלחם בירושלם ולא בזמן שהזבח בירושלם והלחם בבית פגי. ר' יהודה אומר יעשה זבח שלמים לה' יעשה של שלמים תחלה:"
],
[
"וגלח הנזיר פתח אהל מועד, יכול אף במדינה אמרת גלח וגלח אף במדינה מה בין מגלח פתח אהל מועד למגלח במדינה המגלח פתח אהל מועד משלח שערו תחת הדוד והמגלח במדינה אינו משלח את השער תחת הדוד וחכמים אומרים אחד זה ואחד שולחין שער תחת הדוד. ר' יהודה אומר מגלח פתח אהל מועד משלח שער תחת הדוד והמגלח במדינה בטומאה קוברו במקומו:",
"וגלח הנזיר, ר' שמעון השזורי אומר לא הנזירה. - ר' אלעזר בר' שמעון אומר גלח וגלח אף הנזירה. ר' יוחנן הסנדלר אומר נזיר אל פתח אהל מועד אין הנזירה פתח אהל מועד [אמרו לו למה אמר להם] שלא להרגיל פרחי כהונה לעבירה. אמרו לו והלא שוטה תוכיח אמר להם לא דומה שוטה לנזירה ששוטה לא גודלת ולא כוחלת ולא פוקסת והנזירה מותרת בכל אלו. - פתח אהל מועד את ראש נזרו, יכול בזמן שלא נטמא מנין אף בזמן שנטמא ת״ל שער ראש נזרו:",
"תחת זבח השלמים, נטמאו שלמים מנין שיתן תחת זבח אחר ת״ל זבח. נטמא הזבח מנין ת״ל ונתן על האש מכל צד:"
],
[
"ולקח הכהן את הזרוע בשלה, שתהא שלוקה:",
"מן האיל, לרבות את האיל שישלק כולו:",
"ונתן על כפי הנזיר והניף, יכול בישראל היה מניף ת״ל המקריב המקריב יניף (ויקרא ז כט). אי אפשר לומר המקריב יניף שכבר נאמר לך ולבניך (במדבר יח יט) ואי אפשר לומר לך ולבניך שכבר נאמר המקריב יניף. יכול יהו עושין שמיני כהן ת״ל המקריב יניף יכול יהו עושין כשמיני כהן מושיט לכהן ת״ל המקריב יניף. יכול בישראל היה מניף ת״ל לך ולבניך או לך ולבניך אהרן ובניו היה מניף ת״ל המקריב יניף אי אפשר לומר המקריב יניף שכבר נאמר לך ולבניך ואי אפשר לומר לך ולבניך שכבר נאמר המקריב יניף הא מה הדבר מה שלימד בנזיר ומה לימד בנזיר אמרת ונתן על כפי הנזיר והניף הכהן אף במקום שנאמר המקריב יניף כהן מניח ידו תחת ידי ישראל ומניף:"
],
[
"והניף אותם הכהן תנופה, תנופה אחת ולא שתים:",
"לפני ה', שתהא תנופה לפנים מן המניף:",
"על חזה התנופה ועל שוק התרומה, אף איל נזיר היה בכלל שלמים יצא מכלל שלמים לטענו בזרוע בשילה. יכול שבא לפטרו בחזה ושוק אמ' על חזה התנופה ועל שוק התרומה הא ידעת שלא בא לפטרו מן החזה ושוק ולמה בא לטענו זרוע בשילה:",
"ואחר ישתה הנזיר יין, אחר כל המעשים הללו ומנין אף לאחר מעשה יחידי ת״ל אחר ואחר משיזרק עליו אחר מן הדמים הותר אע״פ שלא נתן על כפיו ולא הניף ולא גלח:"
],
[
"זאת תורת הנזיר, תורה אחת לכל הנזירות שיביא קרבן טהרה ותנהוג בשילה ובבית עולמים. יכול אף בבמה ת״ל זאת:",
"אשר ידור קרבנו, זה האומר הרי עלי נזירות שיביא שלש בהמות ויקום:",
"קרבנו לה' על נזרו, הרי נזרו כקרבן לומר כדרך שמועלין בקרבן כן מועלין בשער. ר' אלעזר ב״ר שמעון אומר אין מועלין בשער:",
"- מלבד אשר תשיג ידו כפי נדרו, כפי נדרו שלא יפחות או כפי נדרו שלא יוסיף. אמרת מלבד אשר תשיג ידו כפי נדרו שלא יפחות ולא כפי נדרו שלא יוסיף:",
"כן יעשה על תורת נזרו, זה הנודר בנזירות כחול הים שבכל שעה שרוצה להקל מראשו יקל. יכול אף האומר הרי עלי נזירות כן אמרת לא אמרתי אלא כן יעשה על תורת נזרו:"
],
[],
[
"דבר אל אהרן, יכול הדבר הזה שנאמר לאהרן ששמעו מפי הקב״ה אמרת אלה החקים והמשפטים וגו' (ויקרא כו מו) הא כל המצות הקלות והחמורות הזדונות והשגגות הכללים והפרטים הגופים והדקדוקים נאמרו למשה מסיני ומה ת״ל לאהרן אלא כל דבר שהיה הוגין לאהרן היה נתלה באהרן וכל דבר שהיה הוגין לישראל היה נתלה בישראל. הא לפי שהדבור היה הוגין לאהרן לפיכך נתלה באהרן אעפ״כ כולם שמעו את הדבור:",
"ושמו את שמי על בני ישראל, אין לי אלא ישראל גרים ועבדים משוחררין מניין ת״ל אמור להם מכל מקום:",
"אמור להם, יכול יהוא מברכין אותן עד שלא יהיה החזן אומר ת״ל אמור להם החזן אומר תחלה והן מברכין אחר כן:"
],
[
"יברכך ה', זו ברכה האמורה בתורה ברוך תהיה מכל העמים (דברים ז יד) ברוך פרי בטנך וגו' (דברים כח ד) ברוך אתה בבאיך וברוך אתה בצאתיך (דברים כ״ח ו) ברוך אתה בעיר וברוך אתה בשדה הרי הן מבורכין מניין אף שמורין ת״ל וישמרך. ר' יצחק אומר אתה אם מבורכין הן שמורין הן ואם שמורין הן מבורכין הן ומה ת״ל וישמרך אלא וישמרך מיצר רע שלא יוציאך מן העולם. ד״א וישמרך ישמרך מן המזיקין המקיפין אותך שנא' יפול מצדך אלף וגו' (תחלים צא ז) הרי הן מבורכין ושמורין ומניין אף שכינה תהא ביניהן ת״ל יאר ה' פניו אליך אף שכינה תהא ביניהן. ד״א יאר ה' פניו יגן עליך ממאור השכינה הרי הן מבורכין ושמורין ושכינה ביניהן ומניין אף חנונים בדעת ובבינה ת״ל ויחנך אף חנונים בדעת ובבינה. דבר אחר ויחנך יתן בהם דעת שתהו חוננים זה את זה ומרחמים זה את זה כענין שנאמר ונתן לך רחמים ורחמך (דברים יג יח). ד״א יברכך בנכסים וישמרך בנסכים ר' נתן אומר יברכך בנסכים וישמרך בגוף. ר' יצחק אומר יברכך בגוף וישמרך מיצר רע וכה״א כי ה' יהיה בכסלך ושמר רגלך מלכד (משלי ג כו). ד״א וישמרך שלא ישליט עליך אחרים וכה״א יומם השמש לא יככה וגו' ה' ישמרך מכל רע וגו' (תהלים קכא ו - ז). ד״א וישמרך ישמור לך ברית אבותיך שנ' ושמר ה' אלהיך לך את הברית וגו' (דברים ז יב). ד״א וישמרך ישמור לך את הקץ שנא' משא דומה אלי קורא משעיר שומר מה מלילה וגו' אמר שומר אתא בוקר (ישעיה כא יא - יב). ד״א וישמרך ישמור את נפשך בשעת המיתה שנ' והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים (שמואל א' כה כט) שומע אני בין צדיקים בין רשעים שנא' ואת נפש אויביך יקלענה בתוך כף הקלע (שמואל א' כ״ה כ״ט). ד״א וישמרך ישמרך בעולם הזה וכה״א רגלי חסידיו ישמור (שמואל א' ב ט). ד״א וישמרך ישמרך לעתיד לבא שנ' וקוי ה' יחליפו כח וגו' (ישעיה מ לא):"
],
[
"יאר ה' פניו אליך, יתן לך מאור פנים ור' נתן אומר זה מאור השכינה שנא' קומי אורי כי בא אורך (ישעיה ס א) ואומר כי הנה החשך יכסה ארץ וערפל לאומים ועליך יזרח ה' (ישעיה ס ב) ואומר אלהים יחננו ויברכנו יאר פניו אתנו סלה (תהלים סז ב). ד״א זה מאור התורה וכה״א כי נר מצוה ותורה אור (משלי ו כג):",
"ויחנך, יחנך במשאלות לבך וכה״א וחנותי את אשר אחון (שמות לג יט). ד״א ויחנך יתן לך חן בעיני בריותיו וכה״א ויהי ה' את יוסף ויט אליו חסד ויתן חנו בעיני שר בית הסהר (בראשית לט כא) ואומר ותהי אסתר נושאת חן בעיני כל רואיה (אסתר ב טו) ואומר ויתן ה' את דניאל לחסד וגו' (דניאל א ט) ואומר ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם (משלי ג ד). ד״א ויחנך בדעת בחכמה ומוסר ובינה והשכל. ד״א ויחנך בתלמוד תורה שנא' תתן לראשך לוית חן כי לוית חן הם לראשך (משלי ד ט). ד״א ויחנך יחנך במתנות חנם שנא' הנה כעיני עבדים אל יד אדוניהם עד שיחננו (תהלים קכג ב) ואומר חנינו לך קוינו (ישעיה לג ב). ד״א ויחנך אם יש לך יתן לך ואם אין לך ילוה לך:"
],
[
"ישא ה' פניו, יעביר כעסו ממך ויהפוך פניו כלפי אצלך לא דומה אדם שואל שלום חברו בתוך פניו כשואל שלומו מן הצדדין אלא ישא ה' פניו אליך יופך פניו אצלך:",
"ד״א ישא ה' פניו אליך בשעה שאתה עומד ומתפלל וכה״א ויאמר אליו הנה נשאתי פניך (בראשית יט כא) והלא דברים קל וחומר אם ללוט נשאתי פנים מפני אברהם אוהבי לך לא אשא פנים מפניך ומפני אבותיך. ר' יוסי בן דוסתאי אומר כא״א ישא ה' פניו אליך וכא״א אשר לא ישא פנים (דברים י יז) וכי היאך אפשר לקיים שני כתובים הללו אלא ישא ה' פניו בדברים שבינך לבינו אשר לא ישא פנים בדברים שבינך לבין חבירך. ר״ע אומר כתוב אחד אומר ונקה וכא״א לא ינקה (שמות לד ז) וכי היאך אפשר לקיים שני כתובים הללו אלא ונקה בדברים שבינך לבינו לא ינקה בדברים שבינך לבין חבירך מיכן היה בן עזאי אומר ונקה לא ינקה מנקה הוא ואינו מנקה מנקה לשבים ואינו מנקה למחזיקים. ד״א כתוב אחד אומר ישא ה' פניו אליך וכתוב אחד אומר אשר לא ישא פנים היאך יתקיימו שני כתובים הללו כשישראל עושין רצונו ישא וכשאין ישראל עושין רצונו לא ישא. - היה ר״ש אומר חביב הוא השלום שאלו ברא הקב״ה מדה יפה יתר מן השלום נתנה לצדיקים שבשעה שהן נפטרין מן העולם שלש כיתות של מלאכי שלום מקדימות אותן הראשונה אומרת יבא שלום השניה אומרת נוחו על משכבותם והשלישית אומרת הולך נכחו (ישעיה נז ב) ואילו לא דיין לצדיקים שמיתתן בידי כבוד שנ' והלך לפניך צדקך כבוד ה' יאספך (ישעיה נח ח) ולא עוד אלא שהן מקלסים לפניהם ואומרים יבוא שלום ינוחו על משכבותם הולך נכחו. ד״א אתה אומר חביב הוא השלום שאלו ברא הקב״ה מדה יפה יתר מן השלום מנעה מן הרשעים שבשעה שהן נפטרין מן העולם שלש כיתות של מלאכי חבלה מקדימות אותן הראשונה אומרת אין שלום השנייה אומרת אמר ה' לרשעים (ישעיה נז כא) השלישית אומרת למעצבה תשכבון (ישעיה נ יא) ואם לא דיין לרשעים שמיתתן בידי מחבלים שנ' ותקרב לשחת נפשו וחיתו לממתים (איוב לג כב) יהדפוהו מאור אל חשך ומתבל ינדוהו (איוב יח יח) יהיו כמוץ לפני רוח ומלאך ה' דוחה (תהלים לה ה) ולא עוד אלא שהן מתקנטרין לפניהם ואומרין אין שלום אמר ה' למעצבה תשכבון. ד״א היה ר' שמעון אומר גדול השלום שלא כמדת בשר ודם מדתו של מלך מלכי המלכים הקב״ה מדת בשר ודם כשהוא הולך למלחמה הוא הולך באוכלוסין ובליגיונין וכשהוא הולך לשלום אינו הולך אלא יחידי ומדתו של מלך מלכי המלכים הקב״ה כשהוא הולך לשלום הוא הולך בליגיונות ובאוכלוסין שנא' אלף אלפין ישמשוניה (דניאל ז י) ואומר עושה שלום במרומיו היש מספר לגדודיו (איוב כה ג) ואומר רכב אלהים רבותים אלפי שנאן אדני בם סיני בקדש (תהלים סח יח) וכשהוא הולך למלחמה אינו הולך אלא יחידי שנא' פורה דרכתי לבדי ומעמים אין איש אתי ואדרכם וגו' (ישעיה סג ג). וכן את מוצא כשפרע מדור המבול לא פרע ממנו אלא יחידי שנא' ואני הנני מביא את המבול מים על הארץ לשחת כל בשר אשר בו רוח חיים מתחת השמים כל אשר בארץ יגוע (בראשית ו יז). וכן את מוצא כשפרע מדור הפלגה לא פרע ממנו אלא יחידי שנא' ומשם הפיצם ה' על פני כל הארץ (בראשית יא ט). וכן את מוצא כשפרע מחמשת כרכי סדום לא פרע מהן אלא יחידי שנא' וה' המטיר על סדום ועל עמורה גפרית ואש מאת ה' מן השמים (בראשית יט כד). וכן את מוצא כשפרע מן המצריים לא פרע מהן אלא יחידי שנ' וה' הכה כל בכור (שמות יב כט). וכן את מוצא כשפרע מדור האמורי לא פרע מהן אלא יחידי שנ' הם במורד בית חורון וה' השליך עליהם אבנים גדולות (יהושע י יא). וכן את מוצא כשפרע מסנחריב לא פרע ממנו אלא יחידי שנא' ויצא מלאך ה' אל מחנה אשור (ישעיה לז לו). ד״א אתה אומר חביב הוא השלום שכל מעשים וזכיות שעשה אברהם אבינו לא נתן לו המקום שכרו אלא שלום שנא' ואתה תבוא אל אבותיך בשלום (בראשית טו טו). וכן אתה מוצא ביעקב אבינו שלא בקש מן המקום אלא שלום שנא' ושבתי בשלום אל בית אבי (בראשית כח כא). וכן אתה מוצא באהרן שלא נשתבח לפני המקום אלא בשלום שנא' בריתי היתה אתו החיים והשלום (מלאכי ב ה). וכן אתה מוצא בפינחס שלא נתן לו המקום שכרו אלא שלום שנא' הנני נותן לו את בריתי שלום (במדבר כה יב). וכן אתה מוצא שלא נמשלה התורה אלא בשלום שנא' וכל נתיבותיה שלום (משלי ג יז). [וכן את מוצא שלא נתן הקב״ה שכר תלמוד תורה אלא שלום שנא' שלום רב לאוהבי תורתך (תחלים קיט קסה). וכן את מוצא שלא נתן המקום שכר עושי צדקות אלא שלום שנא' והיה מעשה הצדקה שלום (ישעיה לב יז). וכן את מוצא שלא נמשלה ירושלם אלא בשלום שנא' יהי שלום בחילך (תהלים קכב ז)]. וכן את מוצא שאין הקב״ה עתיד לנחם את ירושלם אלא בשלום שנא' וישב עמי בנוה שלום (ישעיה לב יח). וכן את מוצא שלא כונן הקב״ה את מלכות בית דוד אלא בשלום שנא' למרבה המשרה ולשלום אין קץ (ישעיה ט ו). וכן את מוצא שלא פרע המקום מן עמונים ומואבים אלא שמנע מהן שלום שנא' לא תדרוש שלומם (דברים כג ז):"
],
[
"ושמו את שמי, שמי המיוחד שלי. מגיד שהן מתברכין בשם המיוחד יכול אף בגבולין יהו מתברכין בשם המיוחד ת״ל ושמו את שמי ולהלן הוא אומר לשום שמו שם (דברים יב כא) מה להלן מקדש אף כאן מקדש אלא משרבו הפרוצים חזרו להיות מוסרין אותו לצנועים שבכהונה. אמר ר' טרפון מעשה והייתי עומד עם אחי הכהנים בשורה והטיתי אזני כלפי כהן גדול ושמעתיו שאמרו בתוך נעימת אחיו הכהנים או במקדש מברכין ואין מברכין בגבולין אמרת בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבא אליך וברכתיך (שמות כ כא) אף בגבולין אלא שבגבולין אומר שלש ברכות ובמקדש ברכה אחת במקדש אומר השם ככתבו ובמדינה בכינויו בגבולין נושאין ידיהן כנגד כתפותיהן ובמקדש על גבי ראשיהן:",
"ואני אברכם, יכול אם רצו הכהנים לברך את ישראל הרי הן מבורכין ואם לאו אינן מבורכין ת״ל ואני אברכם בין רוצים בין אינם רוצים אני אברכם מן השמים. הכהנים מברכים את ישראל מי מברך את הכהנים ת״ל ואני אברכם הכהנים מברכים את ישראל ואני אברך את אלו ואת אלו:"
]
],
[
[
"ויהי ביום כלות משה וימשח את המשכן, איני יודע אם ביום שהתחיל בו או ביום שגמרו כשהוא אומר ויהי ביום כלות משה אינו ביום שהתחיל בו אלא ביום שגמרו:",
"וימשח אותו ויקדש אותו, משה נתקדש בענן כל שבעה שנאמר וישכון כבוד ה' על הר סיני ששת ימים ויקרא אל משה ביום השביעי מתוך הענן (שמות כד טז). אהרן ובניו נתקדשו בשמן ובדם שנא' ויקח משה משמן המשחה ומן הדם אשר על המזבח ויז על אהרן וגו' (ויקרא ח ל). משיחת אהרן כיצד כל שבעת ימי המלואים היה משה מושח את אהרן היה מפשיטו ומרחיצו וסך בין עיניו כמין כי וחוזר ומלבישו ושמונה בגדים מעכבין זה את זה. משיחת בניו כיצד כל שבעת ימי המלואים היה משה מושח את בניו היה מפשיטן ומרחיצן וסך בין עיניהם כמין כי וחוזר ומלבישן ובני אהרן מעכבין זה את זה. הלוים נתקדשו בהזייה ובתגלחת בקרבן ובתנופה, בהזייה מניין הזה עליהן מי חטאת (במדבר ח ז), בתגלחת מניין והעבירו תער על כל בשרם (במדבר ח' ז'). בקרבן מניין ולקחו פר בן בקר (במדבר ח' ח'), בתנופה מניין והניף אהרן את הלוים תנופה לפני ה' (במדבר ח' י״א). ישראל נתקדשו בפרת חטאת שנ' דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה אדומה (במדבר יט ב). המשכן נתקדש בעמידה ובפירוק ובשמן המשחה, בעמידה מניין ויהי בחדש הראשון הוקם המשכן (שמות מ יז), בפירוק מניין ולא יבואו לראות כבלע את הקדש (במדבר ד כ), בשמן המשחה מניין ויקח משה משמן המשחה וימשח את המשכן (ויקרא ח י). משיחת המשכן כיצד כל שבעת ימי המלואים היה משה מושח את המשכן, היה מושחו ומעמידו ומפרקו ובשמיני היה מושחו ומעמידו ולא מפרקו, ר' שמעון או' אף בשמיני היה מושחו ומעמידו ומפרקו. - כשהיה משה מושח את המשכן היה מושחו מבחוץ ונכנס כשהיה משה מפרקו היה מפרקו מבפנים ויוצא:"
],
[
"ויקריבו נשיאי ישראל, הם נשיאי המטות במצרים הן העומדין על הפקודים הם שהיו עומדין על המניין ועל הדגלים:"
],
[
"שש עגלות צב, אין צב אלא קמורות שנ' בצבים ובפרדים (ישעיה סו כ) ר' שמעון אומר אין צב אלא צמודות שנא' והביאו בניך בחצן (ישעיה מט כב) ר' ישמעאל אומר אין צב אלא מצויירות ר' נחמיה אומר כצבעו של רקיע:",
"עגלה על שני הנשיאים ושור לאחד, מפני מה לא הביאו חציין שוורים וחציין עגלות היה משה מתירא שמא ימות שורו שלאחד מהן שמא תשבר עגלה שלאחד מהן ונמצא אותו השבט אין לו חלק במשכן מניין אתה אומר שבשרו המקום שאין אחד מן השוורים מת ולא אחת מן העגלות נשברת אמרת והיו לעבוד את עבודת אהל מועד:"
],
[],
[
"קח מאתם, היה משה מתירא ואומר דומה שמא עברה ממנו רוח הקדש ושרת על הנשיאים אמר לו המקום אלו אני אמרתי להן להקריב לא לך הייתי אומר שתאמר להן אלא הן התנדבו בעצמן והיה משה מסרב לקחת מידם א״ל המקום קח מאתם:"
],
[],
[
"את שתי העגלות וגו', מה היתה עבודתם באהל מועד אמ' ונשאו את יריעות המשכן וגו' (במדבר ד כה) ואת ארבעת העגלות וגו' ומה היתה עבודתם באהל מועד אמ' ופקדת משמרת בני מררי קרשי המשכן וגו' (במדבר ג לו):"
],
[],
[],
[],
[
"ויאמר ה' אל משה, חמשה עשר פעם נדבר עם משה ביום אחד ואיזה זה יום הוקם המשכן. ואלו הן אדם כי יקריב מכם קרבן, צו את אהרן, קח לך עגל, יין ושכר אל תשת, איש איש מבית ישראל אשר ישחט, כמעשה ארץ מצרים, קדושים תהיו, אמור אל הכהנים, וישלחו מן המחנה, כה תברכו, קח מאתם, נשיא אחד ליום, בהעלותך, קח את הלוים, ויקחו אליך פרה אדומה:",
"- ויאמר ה' אל משה נשיא אחד ליום נשיא אחד ליום, אמר להם משה לכולכם נאמר לי שתקריבו אבל לא נאמר לי מי מכם יקריב ראשון. נתנו עיניהם בנחשון אמרו זה קדש שמו של הקב״ה על הים והוא ראוי להוריד השכינה והוא מכם יקריב ראשון לכך נאמר המקריב ביום הראשון נחשון בכלם כתיב קרבנו ובו כת' וקרבנו בכלם כת' עתדים חסר ובו כת' עתודים:"
],
[],
[
"קערת כסף, מה ת״ל אחת מזרק כסף מה ת״ל אחד אלא מלמד שהן מקדשין את הנופל לתוכן ונפסלין בטומאה ובלינה ובמחוסרי כפרה וכה״א קערותיו וכפותיו וקשותיו ומנקיותיו אשר יסך בהן (שמות כה כט) וכי בהן היו מנסכין והלא כבר נאמר ואת קשות הנסך (במדבר ד ז) ומה אני מקיים אשר יסך בהן אלא מלמד שהן מקדשין את הנופל לתוכן ונפסלין בטומאה ובלינה ובמחוסרי כפרה:"
],
[],
[],
[],
[
"זה קרבן נחשון, מניין אתה אומר שכולן נתנדבו מעצמן והיה קרבן כולן שווה ת״ל זה קרבן נחשון זה קרבן נתנאל זה קרבן אליאב זה קרבן אליצור. - באותו היום ראתה אלישבע בת עמינדב ארבע שמחות ואבל אחד, ראתה יבמה מלך אחיה נשיא בעלה כהן גדול שני בניה סגני כהונה ואבל אחד על שני בניה. על אותו היום הוא אומר עורי צפון ובואי תימן הפיחי גני יזלו בשמיו באתי לגני אחותי כלה (שיר השירים ד טז, ה א):"
],
[
"ביום השני הקריב נתנאל בן צוער, למה כתיב ביששכר הקריב לפי שהקריב שני למלך מפני שהוא בן תורה והוא שנתן עצה לשבטים שיביאו עגלות וכה״א ישיב ושמרון (דה\"י א' ז א) והלא שמו יוב ושמרון ולמה נקרא שמו ישיב שהשיב עצה לשבטים לעשות עגלות לפי כך נאמר בו הקריב כאלו הוא לבדו שהקריב ואינו טפלה לאחרים:",
"זאת חנוכת המזבח ביום המשח אותו, אין ידוע אם ביום שגמרו או ביום שהחל להעמידו כשהוא אומר ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן הא כבר כילוי אמור וכשהוא אומר אחרי המשח אותו עדיין הדבר חלוק הא ידעת שאינו אומר כן זאת חנוכת המזבח ביום המשח אותו לא ביום שגמרו אלא ביום שהחל להעמידו:",
"ביום המשח אותו, יכול שהוא נמשח מעתה אמ' זאת עוד אינו נמשח מעתה אדיין אני אומר לא ימשח לימות המשיח אבל ימשח לעתיד לבא אמרת זאת חנוכת המזבח אחרי וגו' עוד אינו נמשח לעתיד לבא וכה״א זאת משחת אהרן ומשחת בניו (ויקרא ז לה) יכול שהן נמשחין מעתה אמרת זאת אינן נמשחין מעתה עדיין אני אומר לא ימשחו לימות המשיח אבל ימשחו לעתיד לבא אמרת זאת אינן נמשחין לעתיד לבא ומה אני מקיים אלה שני בני היצהר העומדין על אדון כל הארץ (זכריה ד יד) זה אהרן ודוד זה מבקש כהונתו וזה מבקש מלכותו:",
"מאת נשיאי ישראל, מה ת״ל מאת נשיאי ישראל אלא מלמד שנתנדבו מעצמן והיה קרבן כולן שוה כארכן כן רחבן כן משקלן. ר' שמעון אומר מה ת״ל מאת נשיאי ישראל אלא מלמד שנתנדבו מעצמן והיה קרבן כולן שוה ולא הקריב אחד מהן יותר על חברו שאלו הקריב אחד מהן יותר על חברו לא היה קרבן אחד מהן דוחה את השבת. א״ל המקום אתם חלקתם כבוד אחד לחברו ואני חולק לכם כבוד שנ' ויאמר ה' אל משה נשיא אחד ליום נשיא אחד ליום:",
"שלשים ומאה הקערה האחת כסף כל כסף הכלים אלפים וארבע מאות, וכי אין ידוע שאלפים וארבע מאות בשקל הקדש יכול בזמן שהוא שוקלן כולן כאחת היו יתירים ובזמן שהוא שוקלן אחת אחת היו חסרים אמ' כל כסף הכלים אלפים וארבע מאות בשקל הקדש בין שוקלן כולן כאחת בין שוקלן אחד אחד:",
"- כל כסף הכלים אלפים וארבע מאות בשקל הקדש, אין לי אלא מדת הכלים שיהיו שווין מדת בהמה גסה מניין אם שחורות שחורות אם לבנות לבנות אמרת כל הבקר לעולה שנים עשר פרים אין לי אלא מדת בהמה גסה מדת בהמה דקה מניין ת״ל אילים ששים עתודים ששים כבשים בני שנה ששים:",
"זאת חנוכת המזבח אחרי המשח אותו, זה הוא שאמרנו ביום המשח אותו למעלה:",
"ובבא משה אל אהל מועד, כתוב אחד אומר ובבא משה אל אהל מועד וכתוב אחד אומר ולא יכול משה לבא אל אהל מועד כיצד נתקיימו שני כתובים הללו אלא בזמן ששכינה מגעת לארץ מהוא אומר ולא יכול משה מפני שנתנה רשות למחבלים לחבל ובזמן ששכינה מסתלקת מן הארץ מהוא אומר ובבא משה אל אהל מועד לדבר אתו כיון שהיה נכנס היה מדבר עמו. שלש מדות היה בו ביד משה מה שלא היה ביד בלעם משה היה מדבר עמו עומד שנאמר ואתה פה עמוד עמדי (דברים ה כח) [ועם בלעם לא היה מדבר עמו אלא נופל שנא' נופל וגלוי עינים (במדבר כד ד)] משה היה מדבר עמו פה אל פה שנא' פה אל פה אדבר בו (במדבר יב ח) [ובבלעם כתיב נאם שומע אמרי אל (במדבר כד ד) שלא היה מדבר עמו פה אל פה] משה היה מדבר עמו פנים אל פנים שנאמר ודבר ה' אל משה פנים אל פנים (שמות לג יא) [ועם בלעם לא היה מדבר כי במשלים כמד׳׳ת וישא משלו ויאמר וגו' (במדבר כד טו). שלש מדות היו ביד בלעם מה שלא היה ביד משה. משה לא היה יודע מי מדבר עמו בלעם היה יודע מי מדבר עמו שנא' נאם שומע אמרי אל אשר מחזה שדי יחזה (במדבר כ״ד ד) משה לא היה יודע אימתי הקב״ה מדבר עמו] ובלעם היה יודע מה הקב״ה עתיד לדבר עמו שנ' ויודע דעת עליון (במדבר כ״ד ט״ז). משלו משל לטבחו של מלך שהוא יודע מה המלך מקריב על שולחנו [ויודע כמה הוצאות יוצאות למלך על שולחנו] כך היה בלעם יודע מה הקב״ה עתיד לדבר עמו בלעם היה מדבר עמו בכל שעה שירצה שנא' נופל וגלוי עינים (במדבר כ״ד ד') [היה משתטח על פניו ומיד היה גלוי עינים על מה ששואל ומשה לא היה מדבר עמו בכל שעה שירצה] ר' שמעון אומר אף משה היה מדבר עמו בכל שעה שירצה שנ' ובבא משה אל אהל מועד כיון שהיה רוצה היה נכנס והוא מדבר עמו. ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אומר שומעני כאלו לא ירדה שכינה לארץ מעולם שנאמר מן השמים השמיעך את קולו ליסרך (דברים ד לו) אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם (שמות כ יט) ומה אני מקיים ובבא משה אל אהל מועד אלא כמין סילון של אש היה יורד מן השמים לבין שני הכרובים ומדבר עמו משום שנא' מבין שני הכרובים וידבר אליו:"
]
],
[
[],
[
"בהעלותך את הנרות, אין ידוע אם בהעלותך להעלותם או בהעלותך לסדרם כשהוא אומר יאירו שבעת הנרות להעלותם אבל לא לסדרם יכול שהיה מעלה כולה כאחת אמרת להעלות נר תמיד (שמות כז כ) אחד אחד יכול אהרן לא היה מעלה כולה כאחת אבל בניו יהוא מעלים כולה כאחת ת״ל יאירו שבעת הנרות יערוך אותו אהרן ובניו (שמות כז כא) אחד אחד ומנין שיהו חוזרין חלילה כמין עטרה ת״ל יאירו שבעת הנרות ומניין שיהיו כל הנרות מוסטרין כנגד נר האמצעי ת״ל אל מול פני המנורה וכה״א והוא יושב ממולי (במדבר כב ה). אמר ר' שמעון כשהלכתי לרומי וראיתי שם את המנורה היו כל הנרות מוסטרין כנגד נר האמצעי:"
],
[
"ויעש כן אהרן, עשה מה שנתפקד לא פחת ולא הוסיף:"
],
[
"וזה מעשה המנורה, מניין שהמנורה מן המשוך אמרת מקשה תעשה המנורה (שמות כה לא) אין לי אלא מעשה המנורה מניין לרבות קנים ופרחים ת״ל תעשה. יכול אף הצבתים והמחתות ת״ל היא, אי אפשר לומר היא שכבר נאמר תעשה ואי אפשר לומר תעשה שכבר נאמר היא אחר שריבה הכתוב מיעט הרי הן מוקשים למנורה מה מנורה משמשת ואינה זזה אף אני ארבה את כל הכלים שהן משמשין ואינן זזין יצאו הצבתים והמחתות שהן נכנסין ויוצאין [ומנין שהמנורה מן הככר אמרת ככר זהב טהור יעשה אותה (שמות כ״ה לט) מנין לרבות קנים ופרחים תלמוד לומר יעשה אותה. יכול אף הצבתין והמחתות ת״ל אותה אי אפשר לומר אותה שכבר נאמר יעשה ואי אפשר לומר יעשה שכבר נאמר אותה הא כיצד אחר שריבה הכתוב מיעט הרי הן מוקשין למנורה מה מנורה משמשת ואינה זזה אף אני מרבה את כל הכלים שמשמשין ואינן זזין יצאו הצבתים והמחתות שהם נכנסים ויוצאין. רבי יהושע בן קרחה אומר אם לומר שהמנורה מן הככר הרי כבר נאמר ככר זהב טהור ומה אני מקיים ואת כל כליה אלא מה מנורה זהב טהור אף כליה זהב טהור]. חומר במנורה מבחצוצרות ובחצוצרות מבמנורה שהמנורה אינה אלא מן המשוך אם אין לו מן המשוך אל יעשה משאינו משוך אם אין לו של זהב עושה הוא מן הכסף או מן הנחושת חומר בחצוצרות מבמנורה שהחצוצרות אינן אלא מן המשוך אם אין לו מן המשוך עושה הוא משאינו משוך אם אין לו של כסף אל יעשה מן הזהב ומן הנחושת. - כמראה אשר הראה ה', מלמד שהראה אותה לו ארבעה פעמים ראה אותה עם שאר כל הכלים ושכחה וחזר וראה אותה שנייה מיכאל עומד וממשיח בה וראה אותה ונעשית וחזר וראה אותה עשויה לכך נאמר כן עשה את המנורה:"
],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[
"וידבר זאת אשר ללוים, השנים פוסלות בלוים ואין המום פוסל בהן והלא אומר וכי דין הוא ומה אם במקום שלא פסלו מומין פסלו שנים כאן שפסלו שנים אינו דין שיפסלו מומים ת״ל זאת אשר ללוים השנים פוסלין בלוים אין המומין פוסלין בלוים:"
],
[],
[
"ומבן חמשים שנה ישוב מצבא העבודה, זו עבודת המשוי:",
"ולא יעבוד עוד, רבי אומר הואיל ואמרה תורה יעבוד אמרה תורה שלא יעבוד אם למדת שהוא עובד שנת עשרים וחמש יכול יעבוד כל עשרים וחמש ת״ל ולא יעבוד עוד:"
],
[
"ושרת את אחיו, אע\"פ שנפסל מן המשא חזר להיות שוער שומר ומשורר שנא' לשמור משמרת:",
"ועבודה לא יעבוד, זה משא שהיה במדבר ומשבא לארץ כשיתקלקל קולו נפסל מלומר שירה:",
"ככה תעשה ללוים במשמרותם, השנים פוסלות בלוים ואינן פוסלות בכהנים והלא אומר וכי דין הוא ומה אם במקום שלא פסלו המומין פסלו השנים מקום שפסלו המומין אינו דין שיפסלו שנים ת״ל ככה תעשה ללוים השנים פוסלות הלוים אינן פוסלות בכהנים:",
"במשמרותם, מגיד שהן עשויין משמרות הרבה והן ארבעה ועשרים משמר משמר לכל שבת וחוזרין חלילה:"
]
],
[
[
"וידבר ה' אל משה במדבר סיני, נאמר כאן במדבר סיני ונאמר בראשו במדבר סיני מה מדבר סיני האמור בראשו באהל מועד אף מדבר סיני האמור כאן באהל מועד. מאהל מועד נאמרו כל המצות מאהל מועד נאמר לו למשוח את המשכן מאהל מועד נאמר לו לשרוף את הפרה מאהל מועד נאמר לו להעמיד את האהל מאהל מועד נאמ' לו כל הטמאות והטהרות:"
],
[
"ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו, מה ת״ל בראשון מלמד שלא קדמו אחר. במועדו דוחה את השבת במועדו דוחה את הטומאה יכול שאין לי שאינו דוחה את הטומאה אלא בחול ומנין אף בשבת ת״ל במועדו. - יכול אף השלמים הבאים עמו יהו דוחין את השבת ואת הטומאה ת״ל תעשו אותו אותו דוחה את השבת ואת הטומאה אין השלמים הבאים עמו דוחין לא את השבת ולא את הטומאה אימתי מביאת עמו חגיגה בזמן שהוא בא בחול ובמועט. חגיגה היתה באה מן הבקר ומן הצאן:",
"ויעשו בני ישראל, יכול אין לי שהוא דוחה את השבת אלא בשחיטתו אמרת ויעשו ויעשו ריבה קבול דמו וזריקתו ומיחוי קרביו והקטר חלביו. ר' אליעזר מוסיף ארבעה דברים חתיכת יבלתו ונותן משכון ולוקח הרכיבו מירושלם להר הבית והבאתו מחוץ לתחום שהיה ר' יהושע אומר הבאתו מחוץ לתחום אינה דוחה את השבת. ר' אליעזר אומר דוחה היא מקל וחומר אם התרת שחיטה שהיא משום מלאכה לא נתיר הבאה שהיא משום שבות. אמר לו ר' יהושע הרי שחיטה שהיא במקראי קודש בגבולין תוכיח שהתיר בה משום מלאכה ואסר בה משום שבות. אמר לו ר' אליעזר מה זה יהושע אין דנין רשות מחובה ולא חובה מרשות אלא רשות מרשות לגזרה שוה וחובה מחובה לגזרה שוה. נסתלק ר' יהושע וקפץ ר' עקיבא אמר לו הרי מי שהוזה הזאה ראשונה ואירע יום שביעי שלו ביום שבת בערב פסח אומר אתה לו שיזה בשביל שיאכל את הפסח. אמר לו ר' אליעזר הוא עיקר דיני אם התרתה שחיטה שהיא משום מלאכה לא נתיר הזאה שהיא משום שבות. אמר לו ר״ע אתה כופר בי ואני כופר בך אם אסרת הזאה שהיא משום שבות לא נאסור שחיטה שהיא משום מלאכה. אמר לו ר' אליעזר עקיבא אין אתה יכול לכפור בי לעולם מפני שאמרה תורה במועדו, במועדו דוחה את השבת במועדו דוחה את הטומאה אמר לו הבא לי מועד לאלו כמועד לשחיטה כלל אמר ר' עקיבא כל מלאכה שאפשר לה ליעשות מערב שבת אינה דוחה את השבת ושאי אפשר לה ליעשות מערב שבת דוחה את השבת:"
],
[
"בארבעה עשר יום לחדש הזה בין הערבים יעשו אותו במועדו, בארבעה מקומות הוא אומר בין הערבים יכול בערבו של ערב ובערבו של שחר ובחצות היום כיון היא שחיטת הפסח ת״ל בין הערבים בא לחלוק בין הערבים שנים או בערב משחשכה אמ' בשלישי בין הערבים או בין הערבים בין השמשות אמ' ברביעי בין הערבים בא לחלוק בין חצות יום ובין לילה לכוין שמונה ומחצה. כל ימות השנה היה התמיד נשחט בשמונה ומחצה וקרב בתשע ומחצה ערב פסחים היה נשחט בשבע ומחצה וקרב בשמונה ומחצה והפסח אחריו בזמן שחל ערב פסחים להיות ערב שבת [היה נשחט בשש ומחצה וקרב בשבע ומחצה בזמן שחל להיות בשבת] ר' ישמעאל אומר כסדורו בערב שבת ר' עקיבא אומר כסדורו בחול:",
"ככל חקותיו וככל משפטיו, כחקות כחקתי חקתיו וככל חקתיו כמשפט כמשפטי משפטיו וככל משפטיו ליתן בפסח דורות מה שלימד בפסח מצרים [ומה לימד בפסח מצרים אמ'] שה תמים זכר בן שנה (שמות יב ה) אף של דורות כן. מה לימד בפסח מצרים אמ' מן הכבשים ומן העזים תקחו (שמות י״ב ה') אף של דורות כן [כללו של דבר כל שלימד בפסח מצרים לימד בפסח דורות]:"
],
[
"וידבר משה לעשות הפסח ויעשו את הפסח בראשון, ר' אליעזר בן יעקב אומר אם לימד שהפסח בראשון כבר לימד הא מה אני מקיים וידבר משה אל בני ישראל לעשות הפסח אלא מלמד שלא עשו ישראל פסח כל ארבעים שנה שהיו במדבר אלא בפסח הראשון בלבד. כיוצא בו ר' אליעזר ביר' שמעון אומר וישבתו העם ביום השביעי (שמות טז ל) מלמד שלא עשו ישראל שבת כל ארבעים שנה שהיו במדבר אלא שבת הראשונה בלבד:"
],
[
"ככל אשר צוה ה' את משה כן עשו בני ישר', יכול שלא היו מקריבין אמ' ככל אשר צוה ה' את משה כן עשו בני ישראל מקריבין היו יכול משל צבור היו מקריבין ודאי אמ' הזבחים ומנחה הגשתם לי במדבר ארבעים שנה בית ישראל (עמוס ה כה) מלמד שלא היו מקריבין אין לי אלא לענין הפסחים מניין את מרבה חטאות ואשמות ושאר כל קרבנות צבור אמרת ככל אשר צוה ה' כן עשו מקריבין היו. - אי אפשר לומר שהיו מקריבין שהרי כבר נאמר הזבחים ומנחה הגשתם וגו' מלמד שלא היו מקריבין ואי אפשר לומר שלא היו מקריבין שהרי כבר נאמר ויעשו ככל אשר צוה ה' את משה כן עשו הא מה הדבר מלמד שהיה שבטו של לוי מקריב [משלו כל קרבנות צבור ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר וכשרי ישראל סמוכין לו]:"
],
[
"ולא יכלו לעשות הפסח ביום ההוא, שבאותו היום נטמאו. איסי בן יהודה אומר ולא יכלו לעשות מתקנין היו עצמן לעתיד לבא, ר' אלעזר בר״ש אומר יכולים היו לעשותו ביום שלאחריו מפני שהיה שלישי להזייתן:"
],
[
"ויאמרו האנשים, בעלי שמות היו:",
"ההמה אליו, הם מעצמן דברו לא הוצרכו לשלוח שליח:",
"אנחנו, יחידים [מיכן אמרו יחידים לפסח שני אין המרובין נדחין]:",
"טמאים לנפש אדם, אין בתוכנו לא זבין ולא מצורעין:",
"למה נגרע, למה אנו נגרעין מישראל:",
"- לבלתי הקריב את קרבן ה' במועדו, את שהוא במועדו בהכרת אין שני בהכרת. ד״א במועדו משעבר זמנו אי אפשר לעשות:",
"בתוך בני ישראל, למה נהיה כמנודים בתוך בני ישראל לא שאנו מבקשים אכילה ושתיה אלא שיזרק עלינו הדם:"
],
[
"ויאמר אליהם משה עמדו ואשמעה מה יצוה ה' לכם, כדיים אתם שידבר עמכם ד״א כדיים אתם שידבר עמי על ידכם:"
],
[],
[
"דבר אל בני ישראל, בני ישראל עושין פסח שני ואין הגרים עושים פ״ש:",
"איש, האיש עושה פ״ש אין הקטן עושה פ״ש. ר' שמעון אומר האיש עושה פ״ש אין הצבור עושין פ״ש:",
"איש, לרבות את כל שלא נזרק עליהם את הדם שיהו עושים פ״ש:",
"כי יהיה טמא ועשה פסח, יכול כל הטמאים יהו עושים פסח הרי מי שהוזה הזאה אחת וזב שראה ראיה אחת והקטן והחולה וטבול יום ומחוסר כפורים והאונן והמפקח בהגל וכן מי שהבטיחוהו להוציאו מן בית האסורין ת״ל כי יהיה טמא לנפש טמא מת עושה פ״ש אין כל אלו עושים פ״ש:",
"או בדרך רחוקה לכם, יכול ליוצאי מצרים מנין אף לדורות אמרת לדורותיכם אף לדורות:",
"ועשה פסח לה', את היחידים. ועשה בעשה:"
],
[
"ר' יוסי הגלילי אומר לפי שנאמר בכל מושבותיכם תאכלו מצות (שמות יב כ) מצה הנאכלת בכל מושבות אתה יוצא בה ידי חובתך אי אתה יוצא ידי חובתך בביכורים ואומר ששת ימים תאכל מצות (דברים טז ח) מצה הנאכלת כל ששה אי אתה יוצא ידי חובתך בחלות תודה וברקיקי נזיר מפני שהן נאכלין ליום אחד תלמוד לומר. ר' עקיבא אומר מה אם שומע אני בדבר קצר משניהן לפי שנאמר בפסח קטן על מצות ומרורים יאכלוהו שאינו צריך לאמרו והלא כבר נאמר כחקת הפסח וכמשפטו הלא בכלל חקת הפסח מצה ומרור אלא הקיש מצה למרור מה מרור שאינו בכורים אף מצה שאינה בכורים מה מרור נאכל כל ששה אף מצה נאכלת כל ששה אין אתה יוצא ידי חובתך בחלות תודה וברקיקי נזיר שאין נאכלין אלא ליום אחד:"
],
[
"לא ישאירו ממנו עד בקר, לימד על פ״ש שאף הוא בבל תותירו:",
"ועצם לא ישברו בו, יכול עצם שאין עמו בשר אבל עצם שיש עמו בשר שבור ואכול את הבשר שיש בו ת״ל ועצם לא תשברו בו:",
"- לא תשברו בו, פרט לטמא פרט ליוצא ולנותר. ר' יהודה אומר בו למעט שאר כל הפסולין:",
"ככל חקת הפסח יעשו אותו, כל שלימד בגדול לימד בקטן:"
],
[
"והאיש אשר הוא טהור ובדרך לא היה, היכן היה בבית המטבחים. ר' אליעזר אומר את שהוא בבית המטבחים חייב בהכרת ר' עקיבא אומר כל שהוא מן המודעים ולחוץ פטור מן ההכרת:",
"וחדל לעשות הפסח, פרט לשנטמא קודם לשחיטת הפסח יכול שהוא חייב אמרת וחדל לא ממה שחדל זה לרבות שהיה שם ונטמא יצא לשוק ונטמא הלך לו לביתו טהור ונטמא:",
"ונכרתה הנפש לא הצבור, ההיא כשהיא יחידית:",
"ההיא, לא אנוסה לא שוגגת לא מוטעת:",
"כי קרבן ה' לא הקריב במועדו חטאו ישא האיש ההוא, לפי שרבינו היה שם ונטמא יצא לשוק ונטמא הלך לו לביתו טהור ונטמא לומר שאינו בהכרת יכול שאינו בנשיאות עון אמרת חטאו ישא האיש ההוא:"
],
[
"כחקת הפסח וכמשפטו כן יעשה, כל שלימד באזרח לימד בגר:",
"- חקה אחת יהיה לכם ולגר ולאזרח הארץ, מה אזרח לא הוכשר לו לאכול את הפסח עד שיזרק עליו דם הברית אף הגר לא הוכשר לו לאכול את הפסח עד שיזרק עליו דם הברית מה אזרח אם הזיד ולא עשה את הראשון יעשה את השני אף הגר אם הזיד ולא עשה את הראשון יעשה את השני לכך נאמר תורה אחת יהיה לכם ולגר ולאזרח הארץ:"
]
],
[
[],
[
"וידבר ה' עשה לך שתי חצוצרות כסף, עשה לך משלך. לך לא נעשו ליהושע. חצוצרות כמה אמ' שתים של מה אמ' של כסף:",
"מקשה תעשה אותם, מן הקשה לא מן הרך. - אלעזר בן מתיא אמר לימדתך תורה להיות שולחני לומר כסף מן הקשה זהב מן הקשה יפה מן הרך. לפה שנאמר שתי חצוצרות כסף מצוה יכול אם היו של זהב לא יהו כשרות ת״ל כסף בזמן שהן כסף כשרות אם אינן כסף אינן כשרות. לפה שנאמר שתי חצוצרות כסף יכול שאין את עושה לכנוס אמרת תעשה עושה את לכנוס. ר' יהודה אומר מה אם שומע אני מיעוט חצוצרות שתים הא מה אני מקיים שתי שיהו שתיהן שוות:",
"והיו לך למקרא העדה ולמסע את המחנות, שתהא מזמן בהן את העדה ומסיע בהן את המחנות:"
],
[
"ותקעו בהן ונועדו אליך כל העדה, איני יודע לאיכן ת״ל פתח אהל מועד:"
],
[
"ואם באחת יתקעו, באחת יתקעו ובשתיהן יכלו כאחת או באחת יכול באחת מהן אמ' אם באחת יתקעו ובשניהן יכלו כאחת או ונועדו אליך הנשיאים ראשי אלפי ישראל נאמר כאן ונועדו אליך ונאמר בעדה ונועדו אליך מה ונועדו שנאמר בעדה אל פתח אהל מועד אף ונועדו אליך שנאמר כאן אל פתח אהל מועד:"
],
[
"ותקעתם תרועה ונסעו המחנות החונים קדמה, במזרח יסעו תחלה כשאמר ותקעתם ריבה תרועה אחת לכל מחנה ומחנה:"
],
[
"ותקעתם תרועה שנית ונסעו המחנות החונים תימנה, החונים בדרום יסעו שנייה. כשאמר ותקעתם ותקעתם ריבה שתי תרועות לכל מחנה ומחנה. ומניין שהן שלש של שלש שלש ת״ל ותקעתם תרועה שנית אם לימד שיהא שנייה שלפניה קדמתה אחרת יודע אני שהיא שנייה לה ומה אני מקיים ותקעתם תרועה שנית אלא זו שלפניה תהא פשוטה אף מאחריה תהא פשוטה:"
],
[
"ובהקהיל את הקהל תתקעו ולא תריעו, מריע אתה בשל נשיאים:"
],
[
"ובני אהרן, יכול בני חללה ובני גרושה ובני חלוצה ת\"ל הכהנים:",
"יתקעו בחצוצרות, לא בשופרות:",
"והיו לכם לחקת עולם, לפני שילה:",
"לדרתיכם, לבית העולמים:"
],
[
"וכי תבאו מלחמה, יכול כיון שתבאו בשעת מלחמה ומניין על שדפון ועל ירקון ועל חסיל ועל כל צרת צבור אמ' על הצר הצורר אתכם והרעותם מיכן אמרו על אלו מתענין ומתריעין על הצרת שונאי ישראל לישראל ועל החרב ועל הדבר ועל חיה רעה ועל הארבה ועל החסיל ועל השדפון ועל הירקון ועל המפולת ועל החליים ועל המזונות ועל המטר שנאמר על הצר הצורר אתכם כל שיציר לכם:",
"על הצר הצורר אתכם, אין במשמע אלא אם הלכת אצלם הריע ומניין אם באו עליך הריע אמ' על הצר הצורר אתכם והרעתם. או מה לימד בחוצה לארץ מקום המלחמה הריע יכול אף בארץ כן ת״ל בארצכם והרעתם:",
"והרעתם בחצוצרות, לא בשופרות. - ונזכרתם לפני ה' אלהיכם, נאמר כאן זכרון ונאמר למטה זכרון מה זכרון האמור כאן הושעה והטבה אף זכרון הנאמר למטן הושעה והטבה:"
],
[
"ביום, זה יום טוב וביום זה יום השבת וביום זה יום הכפורים:",
"שמחתכם, אלו הרגלים. מועדיכם אלו התמידים כשאמר ומועדיכם רבה כל תמיד ותמיד:",
"ובראשי חדשיכם, אלו ראשי חדשים וראשי חדשיכם רבה ר״ה:",
"ותקעתם בחצוצרות, לא בשופרות:",
"על עולותיכם, אלו עולות חובה ועל זבחיכם זו זביחת הפסח על זבח זבחי רבה כל כתובתם:",
"ועל זבחי שלמיכם, רבה שני כבשי עצרת:",
"והיו לכם לזכרון, נאמר כאן זכרון ולמעלה זכרון מה זכרון האמור למעלה הושעה והטבה אף זכרון האמור למטה הושעה והטבה. והיו לכם לזכרון לפני אלהיכם אני ה' אלהיכם:"
],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[
"אלה מסעי בני ישראל לצבאותם, כסדר חנייתן כך סדר נסיעתן ומניין שבכל המסעות לא היו נוסעין אלא כסדר הזה ת״ל ויסעו:"
],
[
"וכי חובב היה חותנו של משה והלא רעואל היה חותנו שנ' ותבאנה אל רעואל אביהן (שמות ב יח). אמ' ויאמר משה לחבב בן רעואל המדיני חתן משה חובב היה חותנו של משה לא רעואל היה חותנו ומי היה רעואל אבי אביהן של תינוקות. ר' יוסי או' רעואל היה שמו שהיה רעו של אלהים שנ' ויבא אהרן וכל זקני ישר' לאכל לחם עם חתן משה לפני האלהים (שמות יח יב). ר' שמעון אומר שלשה שמות נקראו לו נקרא שמו יתרו שהותיר דבר אחד בתורה ומה דבר אחד שהותיר בתורה שאמר למשה ואתה תחזה מכל העם (שמות יח כא) הא כשם שהותיר דבר אחד בתורה כך המקום הותיר אות אחת על שמו שבראשונה נקרא שמו יתר חזר להיות נקרא יתרו. נקרא שמו קיני שקינא למקום בעבודה זרה, נקרא שמו חובב שהיה מחבב את התורה. הא כשם שהיה מחבב את התורה כך בניו חיבבו אותה מאחריו שכן המקום אומר לירמיה הלוך אל בית הרכבים והשקית אותם יין ויאמרו לא נשתה יין (ירמיה לה ב). וכן את מוצא בשעה שעלו מיריחו הרי הן מניחין כל א״י בית פירות מאכל ומשקה והלכו להן לערד למדבר אצל יעבץ הא כשם שהיה מחבב את התורה כן בניו חיבבו אותה מאחריו. וכשם שעשה מאהבה כך המקום נתן לו מאהבה שכן המקום אומר לירמיה לא יכרת איש ליונדב בן רכב עומד לפני כל הימים (ירמיה ל״ה יט) שלא יפסקו ממנו יושבי סנהדרין לעולם. הא אם מי שהיה מגויי הארצות וממשפחות האדמה על שעשה מאהבה נתן לו המקום מאהבה על אחת כמה וכמה אלו היה מישראל. וכן את מוצא ברחב הזונה שהטמינה את מרגלי יהושע שנא' וישלח יהושע בן נון מן השטים שנים אנשים מרגלים חרש לאמר (יהושע ב א). יש אומרין כלי נגרות היו בידן ויש אומרין כלי קדרות היו בידן. ר' שמעון אומר אמר להן עשו עצמכן כחרשין ואתם עומדין על רזיהן. וילכו ויבאו בית אשה זונה, ר' יהודה אומר ארבעה שמות של גנאי היה לה. נקרא שמה רחב הזונה כשמה, ד״א רחב הזונה שהיתה מזנה עם בני המדינה מבפנים ועם הליסטים מבחוץ שנא' כי ביתה בקיר החומה ובחומה היא יושבת (יהושע ב טו). ד״א רחב הזונה שהיתה מארץ כנען ולא היה בארץ כנען בני אדם רעים וקשים מהם. ד״א רחב הזונה שהיתה מאנשי יריחו מאותן שכתוב בהן כלייה שנ' כי החרם תחרימם (דברים כ יז) ועליה הוא אומר ומשפחות בית עבודת הבוץ (דה״י א' ד כא) שהיתה עסוקה בבוץ ד״א שהטמינה את המרגלים בבוץ. ר' אליעזר בן יעקב אומר שהיתה עסוקה בבי סינן לבית אשבע לבית שנשבעו לה המרגלים שנא' ועתה השבעו לי בה' (יהושע ז יב) ונאמר ותשב בקרב ישראל עד היום הזה (יהושע ו כה). ר' שמעון אומר לפי שהיום הזה רודה ברקיע כך יהא זרעך קיים לפני לעולם שעמדו ממנו שמונה נביאים וכולהם כהנים ואלו הן ירמיה וחלקיהו שרייה מחסייה ברוך בן נריה חנמאל שלום ויש אומרין אף יחזקאל ובוזי ואף חולדה הנביאה מבני בניה היתה כתיב הכא אשת שלום בן תקוה (מלכים ב' כב) וכתיב התם את תקות חוט השני תקשרי בחלון (יהושע ב יח). ומה אם מי שהיתה מגויי הארץ וממשפחות האדמה על שעשתה מאהבה נתן לה המקום מאהבה על אחת כמה וכמה אלו היתה מישראל. וכן את מוצא בגבעונים על שקירבו את עצמן קירבן המקום שנ' ויוקים ואנשי כוזבא (דה״י א' ד כב) יוקים שקיים להם יהושע ברית, כוזבא שכיזבו ביהושע שאמרו לו מארץ רחוקה באו עבדיך (יהושע ט ט) והלא לא היו אלא מארץ כנען ומה אם מי שהיה מגויי הארץ וממשפחות האדמה על שקירבו את עצמן קירבן המקום על אחת כמה וכמה אלו היה מישראל. וכן את מוצא ברות המואבייה על שאמרה לחמותה עמך עמי ואלהיך אלהי (רות א טז) ניתן לה שתהא המלכות שלה בעולם הזה ובעולם הבא ועליה הוא אומר ויואש ושרף (דה״י א' ד כב) זו מחלון וכליון יואש שנתיאשו מן החיים ושרף ששרפו את התורה ד״א יואש שנתייאשו מארץ ישראל ושרף ששרפו את בניהם ואת בנותיהן לעבודה זרה אשר בעלו למואב שנשאו להם נשים מואביות. ד״א שהניחו את כל ארץ ישראל והלכו ונסתחפו בשדה מואב ויושבי לחם זו נעמי השבה בית לחם והדברים עתיקים כבר כל אחד ואחד מפורש בפני עצמו המה היוצרים זה בועז ורות ויושבי נטעים זה שלמה המלך שהוא דומה לנטע וגדרה זו סנהדרין היושבת עמו וגודרת דברי תורה עם המלך במלאכתו ישבו שם מניין אתה אומר שלא מתה רות עד שראת שלמה בן בנה יושב בדין של זונות שנא' עם המלך במלאכתו ישבו שם ואומר (מלכים א' ב יט) וישם כסא לאם המלך זו בת שבע ותשב לימינו זו רות המואביה. הא כל כלי שהוא עושה דבר אחד בפני המקום המקום נותן לו שכרו וכן הוא אומר ויאמר משה לחובב בן רעואל המדיני חתן משה זו היתה לו כנגד הכל שהיה נקרא חותנו של מלך:",
"נוסעים אנחנו, וכי משה היה נוסע עמהן והלא כבר נאמר וראה בעיניך כי לא תעבר את הירדן הזה (דברים ג כז). יש אומרין עדיין לא היה הדבר בידו ר' שמעון אומר כבר היה הדבר בידו שנ' כי אנכי מת בארץ הזאת וגו' (דברים ד כב) ד״א נוסעים אנחנו בשביל לחזק ידו של יתרו. ד״א נוסעים אנחנו לא כמות שהיינו נוסעים בכל שעה שהיינו נוסעים מן המקום הזה וחונים בזה אלא עכשיו אנו נכנסים כיון אל ארץ ישראל מיד:",
"אל המקום אשר אמר ה' אותו אתן לכם, לכם הוא אין לגרים חלק בו שלא תהא סבור שאת בא ונוטל כאחד מן השבטים ועכשיו אתה אומר לי הטעיתני אלא על מנת כן את בא על מנת שאין לגרים נחלה בארץ אעפ״כ לכה אתנו והטבנו לך:",
"כי ה' דבר טוב על ישראל, והלא בכל השעות המקום מדבר טובות על ישראל אלא המקום אמר לנו להיות מטיבים לגרים ולך אנו מטיבים מכל הגרים. ומה היתה הטובה שהטיבו לו כשבאו לארץ ישראל הפרישו דשנה של יריחו חלק בראש ואמרו איזה שבט שיעלה בית המקדש בתחומו יהי נוטל את יריחו ואת תבואתה תחת מקום בית המקדש לקיים בה באחד שבטיך ונתנו אותה ליתרו והיה אוכל פירותיה ארבע מאות וארבעים שנה שנ' ויהי בשמונים שנה וארבע מאות שנה לצאת בני ישראל וגו' ויבן הבית לה' (מלכים א' ו א) באותה שעה כשנבנה המקדש לה' הלכו להם שנ' ובני קני חותן משה עלו מעיר התמרים את בני יהודה (שופטים א טז). וי״א שהיו יושבין שם כל זמן שהיה יהושע קיים שהיו מוצאין ללמוד תורה לאחר מיתתו אמר כל עצמי לא באתי והנחתי כל מה שהיה לי אלא ללמוד תורה ועכשיו אני זורע וקוצר ואימתי אני למד תורה אמרו לו יש אדם למד תורה בעיר וזה המקום צונן הוא מדבר ואין שם חטים כיון ששמע מהם כך הלך שנא' ובני קני חותן משה עלו מעיר התמרים הלכו ומצאו את יעבץ יושב בבית המדרש וכהנים ולוים ומלכים יושבין עמו וכל ישראל יושבין שם אמרו אנו גרים איך נשב עם אלו מה עשו ישבו על שערי בית המדרש והיו שומעין ולומדין שנ' (דה״י א' ב נה) ומשפחות סופרים יושבי יעבץ תרעתים שהיו יושבין על השער שמעתים שהיו שומעין ולומדין סוכתים שהיו ישראל מסכין להם:"
],
[
"ויאמר אליו לא אלך כי אם אל ארצי, אמר לו אם בשביל ארץ אם בשביל נכסים אני הולך יש לך אדם שיש לו ארץ ואין לו נכסים יש לו נכסים ואין לו משפחה אני איני כן אלא יש לי ארץ ויש לי נכסים ויש לי משפחה ומקום היה בעירי אם לא אלך בשביל ארצי אלך בשביל משפחתי אם לא אלך בשביל משפחתי אלך בשביל ארצי. ד״א ויאמר אליו לא אלך למה חזר לארצו אפשר שכמות יתרו מסרב על דברי משה אלא כך היה יתרו מחשב ואומר וכי מה הנר הזה בין חמה ללבנה משה חמה ואהרן לבנה מה אור יש לי ביניהם אלא הריני הולך לארצי ומגייר את כל בני מדינתי ומכניסן תחת כנפי השכינה לפי כך הוא אומר כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך יכול הלך ולא עשה ת״ל ובני קני חותן משה עלו מעיר התמרים וישב את העם (שופטים א טז) מלמד שהיה עמהן עם רב. ד״א ויאמר אליו לא אלך למה חזר לארצו אלא כך היה יתרו מחשב ואומר כל השנים הללו היו בני אדם מפקידין אצלי פקדונות שאני הייתי הנאמן שבעיר ואם אני מניחן והולך לי הן אומרין ברח לו יתרו ולקח כל פקדונותיו ונתן לחותנו נמצאתי מוצא שם רע עלי ועליך אלא הריני הולך ומחזיר את כולן. ד״א ויאמר אליו לא אלך למה חזר אלא היה מחשב ואומר השנה הזאת שנת בצורת היתה ואני לויתי ופרנסתי את העניים ואם אין אני הולך ופורע את החובות נמצאתי מחלל שם שמים אלא הריני הולך ופורען ומנין ששנת בצורת היתה שנאמר והפשתה והשעורים נכתה (שמות ט לא) אף על פי שלא לקו החטים אלא השעורים אם אין שעורים החטים מתיקרים:"
],
[
"ויאמר אל נא תעזוב אותנו, אין נא אלא לשון בקשה אמר לו אם אין את בוא ולך עמנו בבקשה בגזירה אין את מותר להניחינו:",
"וכי על כן ידעת חנותינו במדבר, אמר לו אלו אדם שלא הכיר נסיו של הקב״ה והולך עמנו לא היה לו להניחנו אפשר אתה שהלכת עמנו והכרת נסיו של הקב״ה על אחת כמה וכמה בגזירה אין את מותר להניחנו:",
"והיית לנו לעינים, שלא תהא לנו לעינים לעיני כל באי העולם ויאמרו דומה שאין אנו רוצים לקבל את הגרים ועוד דנים את הדברים מקל וחומר ואומרין מה אם מי שהיה נקרא חותנו של מלך לא רצו לקבלו על אחת כמה וכמה שאר כל הגרים נמצאת מונע את הגרים לבוא עמנו וממעט כבודו של מקום אלא אף את בוא ולך עמנו ונמצאת מרגיל את הגרים לבוא עמנו ומרבה כבודו של מקום לקיים מה שכתוב ברב עם הדרת מלך (משלי יד כח):"
],
[
"והיה כי תלך עמנו והיה הטוב ההוא, הטוב זה בית המקדש שנא' ההר הטוב הזה והלבנון (דברים ג כה). ד״א הטוב זו תורה שנא' כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו (משלי ד ב). ד״א הטוב זה מתן שכרן של צדיקים שנ' מה רב טובך אשר צפנת ליראיך (תהלים לא כ) הבטיחו שיש לבניו חלק בכל אלו:"
],
[
"ויסעו מהר י״י דרך שלשת ימים, וכי דרך שלשת ימים היה והלא כבר נאמר אחד עשר יום מחורב (דברים א ב) מה אני מקיים דרך שלשת ימים אלא מלמד שהילכו באותו היום כדרך שהיו מהלכין בשלשת ימים שבכל יום היו מהלכין שנים עשר מיל ואותו היום הילכו שלשים וששה מיל. היה ר' שמעון אומר בוא וראה חיבתה של א״י כמה היא חביבה שכל מי שהוא הולך למלחמה הרי הוא רץ והולך כשהוא מגיע למלחמה הרי רגליו משתברות אבל ישר' אינן כן אלא כשהיו קרובים לא״י היו רגליהם נושאות אותן ואומרין אלו לאלו אלו אנו נכנסין לא״י ומתים מיד אין אנו כדאי שאנו נכנסין אל המקום אשר נשבע י״י לאבותינו לתת לנו:",
"וארון ברית י״י נוסע לפניהם, ונאמר וארון ברית י״י ומשה לא משו מקרב המחנה (במדבר יד מד) יש אומרין שתי ארונות היו עמהן אחד לפנים מן המחנה ואחד באמצע המחנה זה שהיה לפנים מן המחנה היתה התורה בתוכו וזה שהיה באמצע המחנה היו שברי הלוחות בתוכו:",
"לתור לכם מנוחה, ר' שמעון אומר מושלו משל למה הדבר דומה לקנסור הזה שהוא מקדים לפני האומות קודם שלשה ימים לתקן להם את הדרך שנא' ובדבר הזה אינכם מאמינים בי״י אלהיכם ההולך לפניכם בדרך לתור לכם מקום לחנותכם (דברים א לב - לג):",
"וענן י״י עליהם יומם וגו' ונא' ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל (שמות יד יט) ונא' כי ענן י״י על המשכן יומם (שמות מ לח) ונא' לא ימיש עמוד הענן יומם (שמות יג כב) ונא' וי״י הולך לפניהם יומם בעמוד ענן (שמות י״ג כא) מלמד שהיה עמהם שבעה ענני כבוד אחד לפניהם ואחד אחריהם ואחד מימינם ואחד משמאלם ואחד על גבי ראשיהם מפני החמה ואחד מתחת רגליהם כדי שלא יהו מהלכין יחפים וענן שכינה היה מקדם לפניהם קודם לשלשה ימים משפיל להם את ההרים ומגביה את הגיאיות הנמוך מגביהו והגבוה משפילו ועושה להם דרך ואיסרט להלך:",
"חביב הוא הארון שהמשכן כולו לא נעשה אלא בשביל הארון וכל נסים שהיו נעשין בישראל בארון היו נעשין וכה״א וארון ברית י״י נוסע לפניהם שהיה הורג נחשים ועקרבים והיה הורג לפניהם שונאיהן של ישראל. ד״א וענן י״י עליהם יומם אפילו יחיד מישר' היה נמשך חוץ למחנה היה עמוד הענן נמשך ומגין עליו במקומו יכול שהיה מגין על אחרים ת״ל עליהם עליהם היה מגין לא היה מגין על אחרים יכול שהיה מגין בלילה ת״ל יומם ביום היה מגין לא היה מגין בלילה יכול עמוד הענן לא היה מגין בלילה אבל עמוד האש יהא מאיר ביום ת״ל ואש תהיה לילה בו (שמות מ לח) עמוד הענן ביום ועמוד האש בלילה בכל מסעיהם אפילו יחיד מישר' היה נכנס חדר לפנים מן החדר היה עמוד האש נכנס ומאיר עליו במקומו יכול שהיה מאיר על אחרים ת״ל לעיני כל בית ישר' לעיני ישר' היה מאיר לא היה מאיר על אחרים. - כל ספר שיש בו שמונים וחמש טעיות לא יקרא בו עד שיוגה. יש אומרין לא נאמרו כל השעורין הללו אלא שאינה מקומה של פרשה היה צריך לומר וענן י״י עליהם יומם בנסעם מן המחנה ויאמר ויהי העם כמתאוננים אלא מושלין אותו משל למה הדבר דומה לבני מדינה שהלכו אצל מושל שבעכו אמרו לו היגעתה עמנו נלך אצל מושל שבצור הגיעו לצור והלכו לצידון ומצידון הלכו לכידון משנתיגעו אמרו הוגעתנו וטירפתנו היגעתה שלא נאמרו כל השיעורין הללו אלא שאינה מקומה של פרשה:"
],
[],
[
"ויהי בנסוע הארון ויאמר משה, מלמד שהיו נוסעין על פי משה:",
"כת' ויהי בנסוע הארון ויאמר משה ובנחה יאמר שובה י״י וכת' על פי י״י יחנו ועל פי י״י יסעו (במדבר ט כג) וכי היאך אפשר לקיים כל הכתובים הללו הא כיצד - בזמן שהיו נוסעין היה עמוד הענן נעקר ממקומו על פי המקום ולא היה לו רשות להלוך עד שיאמר לו משה נמצאת מקיים על פי י״י ועל פי משה משל למה הדבר דומה למלך שאמר לעבדו הריני ישן לי עד שתעירני משנתי כך אמר הקדוש ברוך הוא איני מהלך עד שתאמר לי לך. קומה י״י ויפוצו אויביך, מלמד שכולן בשעה שהן מתכנסין למלחמה וינסו משנאיך מפניך בשעה שפניך עמנו הם נסים וכן הוא אומר אם אין פניך הולכים אל תעלנו מזה (שמות לג טו):",
"ויפצו אויביך וינסו משנאיך, וכי מה הם כל גויי הארץ וכל ממלכות האדמה שהם קרואים אויבים ושונאים למקום אלא כל שהוא אויב ושונא לישראל כאלו הוא אויב ושונא למקום וכן הוא אויבי המקום שנא' ואיבתי את אויביך וצרתי את צרריך (שמות כג כב) ונאמר ואברכה מברכיך ומקללך אאור (בראשית יב ג) ואומר הלא משנאיך י״י אשנא תכלית שנאה שנאתים (תהלים קלט כא - כב) ואומר בכל צרתם לו צר (ישעיה סג ט) אבל אין אתה יודע אם צר הוא לו ואם אינו צר לו כשהוא אומר עמו אנכי בצרה (תהלים צא טו) הא ידעת שכל זמן שישראל בצרה אף הקדש כאלו עמהן בצרה. וכן את מוצא בשעה שהיו ישר' משועבדין במצרים לא נגלית שכינה על משה אלא מתוך הצער ומתוך הסנה וכן הוא אומר ויראו את אלהי ישר' ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר (שמות כד י) זכר ללבנים שהיו בניו עושים במצרים אמר להם אתם הייתם משועבדים במצרים בלבנים של טיט ולפני יהו משועבדים בלבנים של ספיר וכן הוא אומר אשר פדית לך ממצרים גוי ואלהיו (שמואל ב' ז כג) ר' אליעזר בן יעקב אומר מלמד שעברה עמהן ע״ז בים אמר לו ר״ע חס ושלום לא עברה עמהם ע״ז בים אלא כך אמר להם כדרך שהייתם משועבדים כביכול השעבוד לפני וכן הוא אומר כי הנוגע בכם נגע בבבת עינו (זכריה ב יב) ר' אלעזר בנו של ר״י הגלילי אומר כאלו הוא מושיט אצבעו בתוך עינו של עצמו ועוקרה אמר לו ר' שמעון אין הדבר כן כלפי הקדש הכת' מדבר וכל מי שעוזר את ישר' כאלו עוזר את מי שאמר והיה העולם שנא' אורו מרוז וגו' כי לא באו לעזרת י״י לעזרת י״י בגבורים (שופטים ה כג):"
],
[
"ובנחה יאמר שובה ה', הא כדרך שהיו נוסעין ע״פ משה היו חונין ע״פ משה:",
"ובנחה, בהי כנגד ארבעה דגלים והארון מלמד שאף הארון לא היה נוסע אלא על פי משה:",
"שובה י״י רבבות אלפי ישראל, ר' יהודה אומר אמר משה איני מניח שכינה שתרד בארץ עד שתברך את עמך ישר' ובמה אני רוצה שתברכם שיעשו אלפים ורבבות שוב ועשם אלפים ורבבות על כל מסע ומסע שיהו נוסעין יהו אלף נעשה רבוא לקיים מה שנאמר י״י אלהי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים (דברים א יא). ר' שמעון אומר תרד שכינה לארץ ויהי שם אלפים ורבבות שאין השכינה שורה על פחות משני אלפים ושתי רבבות כדרך שהיא שורה למעלן שנאמר רכב אלהים רבותים אלפי שנאן (תהלים סח יח) אף בארץ אינה שורה אלא בתוך אלפים ורבבות שנא' שובה ה' רבבות אלפי ישראל:"
]
],
[
[
"ויהי העם, אין ויהי אלא דבר שלא היה להם תחלה מלמד שהיו למודין להיות מקולקלין וחזרו לקלקולן הראשון וכן הוא אומר ויהי האיש ההוא גדול (איוב א ג). ויהי אין ויהי אלא דבר שלא היה להם תחלה למעשה הטוב וכן הוא אומר (שמואל א' א א) ויהי איש אחד מן הרמתיים [צופים אין ויהי אלא דבר שלא היה תחלה אף כאן דבר שלא היה להם תחלה מלמד שהיו למודין להיות מקולקלין וחזרו לקלקולן הראשון]. ויהי העם אין העם אלא רשעים שנא' אנא חטא העם הזה חטאה גדולה (שמות לב לא) אבל כשהוא קורא אותם עמי אין עמי אלא כשרים שנא' שלח את עמי ויעבדני (שמות ז טז). כמתאוננים אין מתאוננים אלא כמבקשים עלילה היאך לפרוש מאחרי המקום שכן הוא אומר ביורם בן אחאב כי אך דעו נא וראו כי מתאנה הוא לי (מלכים י ב' ה ז) וכן הוא אומר בשמשון כי תאנה הוא מבקש מפלשתים (שופטים יד ד). ר' אליעזר בן יעקב אומר אין מתאוננים אלא מתלהמים שנאמר דברי נרגן כמתלהמים (משלי כו כב) אבל סכין ירדה משמים ובקעה את כריסן שנא' והם ירדו חדרי בטן. ר' שמעון אומר אין כמתאוננים אלא כמאנינים שנא' לא אכלתי באני ממנו (דברים כו יד). כמתאוננים רע אין רע אלא עבודה זרה שנא' כי תעשו את הרע בעיני י״י להכעיסו במעשה ידכם (דברים לא כט):",
"באזני י״י, מלמד שהיו מתכוונים להשמיע למקום מושלין אותו משל למה הדבר דומה באחד שהיה עומד ומקלל את המלך בתוך השוק נמצא המלך עובר אמ' לו שתוק שלא ישמע המלך אמר להם מי יאמר לכם שלא נתכוונתי אלא להשמיעו כך היו ישראל מתכוונין להשמיע את המקום. וישמע י״י ויחר אפו, נתמלא עליהן חימה וירדה אש מן השמים והיתה קופלת בהן מאחת יד והולכת ולא היה בין המתים לבין החיים כלום כענין שנאמר ויעמוד בין המתים ובין החיים (במדבר יז יג):",
"ותבער בם אש י״י, רבן גמליאל אומר לפי שהלשינו ישראל על הקב״ה ואמרו היוכל אל לערוך שלחן במדבר (תהלים עח יט) וראה הקב״ה שהלשינו על כבודו וכבודו אש אוכלה שלח בהן אש ואכלה אותן שנ' ותבער בם אש י״י מיכן אתה למד שכל המלשין על חברו בסתר אין לו רפואה שנ' מלשני בסתר רעהו אתו אצמית (תהלים קא ה). שתים עשרה פעמים ירדה אש מן השמים ששה לשבח ואלו הן ראשונה של ויהי ביום השמיני שניה של גדעון שלישית של מנוח רביעית בימי דוד שנ' ויקרא אל י״י ויענהו באש מן השמים (דה״י א' כא כו) חמישית בימי שלמה שנ' ואש ירדה מן השמים (דברי הימים ב' ז ג) ששית בהר הכרמל וששה לגנאי ואלו הן ראשונה של נדב ואביהו שניה של מתאוננים שלישית של קרח רביעית בימי איוב ואש אלהים נפלה מן השמים (איוב א טז) חמישית ושישית בימי אליהו כשבאו אליו שלוחי אחזיה:",
"ותאכל בקצה המחנה, ר' שמעון בן מנסיא אומר אלו הגרים שהיו עומדין בקצה המחנה. ר' שמעון אומר ותאכל בקצה המחנה בגדולים שבהם ובמוקצעין שבהן:"
],
[
"ויצעק העם אל משה, וכי מה היה משה יכול להועיל להם והלא לא היה צריך לומר אלא אלא ויצעק העם אל י״י מושלין אותו משל למה הדבר דומה למלך שכעס על בנו והלך לו אותו הבן אצל אוהבו של אביו אמר צא ובקש לי מאבא כך אמרו ישרא' למשה צא ובקש לנו מן המקום יכול שעיכב בידם משה אמ' ויתפלל משה אל י״י יכול שעיכב בידו המקום אמ' ותשקע האש שקעה היא במקומה שאלו הלכה לאחת מכל הרוחות סופה היתה לכלות את כל הרוח או אלו עלתה לשמים סופן היה לחזור לקלקולן הראשון אלא ותשקע האש שקעה היא במקומה. ר' יהודה אומר אותה האש שירדה מן השמים שקעה בארץ ולא חזרה למקומה לשמים אלא נכנסה לאהל מועד וכל הקרבנות שהיו ישראל מקריבין במדבר היתה האש יוצאה ואוכלת אותן שנ' ותרד אש מן השמים ותאכל (ויקרא ט כד) אין כת' אלא ותצא ואותה האש היא שאכלה נדב ואביהו שנאמר ותצא אש מלפני י״י ותאכל אותם (ויקרא י ב) והיא שאכלה עדת קרח שנאמר ואש יצאה מאת י״י ותאכל את החמשים ומאתים איש (במדבר טז לה) ואין אדם נפטר מן העולם אלא עד שיעבור עליו מאותה האש ששקעה בארץ שנ' ותשקע האש:"
],
[
"ויקרא שם המקום ההוא תבערה, אין תבערה אלא כאדם שהוא אומר לחבירו תבער אש פלו' במקומו כך אמר הקב״ה לישר' אם עשיתם תשובה ותשקע האש ואם לאו אדיין היא במקומה יכול כן היה שמו מקודם ת״ל כי בערה בם אש י״י משאירע היה נקרא לא כן היה שמו מקודם. כיוצא בו אתה אומר ויקרא שם המקום מסה ומריבה (שמות יז ז) יכול כן היה שמו מקודם ת״ל על ריב בני ישראל ועל נסותם את י״י משאירע היה נקרא לא כן היה שמו מקודם:"
],
[
"והאספסוף אשר בקרבו, אי אתה יודע מי אלו שהיו מרגילים את ישר' לעבירה ר' שמעון בן מנסיא אומר אלו הגרים שנ' והאספסוף אשר בקרבו. ר' שמעון אומר אלו הזקנים שנ' אספה לי שבעים איש מזקני ישראל (במדבר יא טו) אם כן עשו הזקנים על אחת כמה וכמה שאר הטרטינים. וכן הוא אומר ויראו בני האלהים את בנות האדם (בראשית ו ב) מלמד שהיו אוחזין בנשים ומענין אותן בשווקים אם כן עשו בני הדיינין על אחת כמה וכמה שאר בני אדם:",
"התאוו תאוה, יכול שהיו מתרעמין על דבר שלא טעמו מימיהן ת״ל התאוו תאוה על המן שהיה יורד להם בכל יום היו מתרעמין לא על דבר שלא טעמו מימיהן:",
"וישובו ויבכו גם בני ישראל, ר' שמעון אומר הא ידעת שהראשונים לא היו מבני ישר'. ר' שמעון אומר בני ישר' גם בני ישר' אף הראשונים היו מבני ישר':",
"ויאמרו מי יאכילנו בשר, יכול מפני שלא היה להם בשר לאכול היו מתרעמין והלא כבר נאמר וגם ערב רב עלה אתם וצאן ובקר מקנה כבד מאד (שמות יב לח) יכול מפני שאכלום במדבר והלא כבר נאמר בכניסתן לארץ ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד עצום מאד (במדבר לב א) אלא שהיו מבקשי עלילה היאך לפרוש מאחרי המקום:"
],
[
"זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם, אמר ר' שמעון וכי יש בעיניך שהיו המצרים נותנין להם דגים חנם והלא כבר נאמר ועתה לכו עבדו ותבן לא ינתן לכם (שמות ה יח) מה תבן לא היו נותנין להם חנם אבל דגים יהו נותנין להם חנם אם כן מה אני מקיים חנם חנם מן המצוות:",
"את הקשואים ואת האבטיחים ואת החציר ואת הבצלים ואת השומים, ר' שמעון אומר מפני מה היה המן משתנה להן לכל מין חוץ מחמשת המינים הללו אלא מושלין אותו משל למה״ד למלך שמסר את בנו לפדגוגו אמר לו הזהר בכבוד בני שלא יאכל בני מאכל רע ושלא ישתה משקה רע וכ״ש היה אותו הבן אומר לא בשבילי שהוא אוהבני אלא שאי אפשו לאכול וחכ״א אף המן היה משתנה להן לכל מין אלא שלא היו רואין בעיניהן אלא המן בלבד שנ' אין כל בלתי אל המן עינינו אין לנו אלא המן בשחר והמן בערב:",
"ועתה נפשנו יבשה אין כל, אמרו עתיד הוא המן להתפח בתוך כריסינו להרגינו וכי יש לך ילוד אשה שאינו מוציא מה שהוא אוכל כך היו אומרין ר' שמעון אומר מה את משיב ויתד תהיה לך על אזיניך והיה בשבתך חוץ וגו' (דברים כג יד) אמור להן מה שהיו תגרי גוים מוכרין להן יצא מהן אבל המן לא יצא מהן לעולם שנ' לחם אבירים אכל איש (תהלים עח כה) לחם שהוא ניטוח באיברים:",
"בלתי אל המן עינינו והמן כזרע גד, אתה סבור מי שאמר זה אמר זה לא מי שאמר זה אמר זה ישר' אמרו אין כל בלתי אל המן עינינו והמקום מפייס לכל באי העולם ואומר להם ראו מפני מה הן מתרעמין עלי והמן כזרע גד הוא ועינו כעין הבדולח. כיוצא בדבר אתה אומר ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני וגו' (בראשית לח כו) אתה סבור מי שאמר זה אמר זה לא מי שאמר זה אמר זה יהודה אמר צדקה ממני וגו' על כן לא נתתיה לשלה בני והמקום אומר ולא יסף עוד לדעתה משידע יהודה שהיא כלתו לא יסף עוד לדעתה. כיוצא בדבר אתה אומר ואתה עיף ויגע ולא ירא אלהים (דברים כה יח) אתה סבור על מי שנאמר זה נאמר זה לא על ישראל נאמר ואתה עיף ויגע ועל עמלק נאמר ולא ירא אלהים. כיוצא בדבר אתה אומר בסיסרא מדוע בושש רכבו לבוא מדוע אחרו פעמי מרכבותיו (שופטים ה כח) עד כאן אמרה אמו חכמות שרותיה תענינה הלא ימצאו יחלקו שלל עד כאן אמרה אשתו נתגלו דברים שאמרה אמו של סיסרא לדבורה ברוח הקודש אף היא אמרה אל תצפי לסיסרא בנך עוד מעתה כן יאבדו כל אויביך י״י. כיוצא בדבר אתה אומר אוי לנו מי יצילנו מיד האלהים האדירים האלה (שמואל א' ד ח) עד כאן אמרו כשרים שבהן הרשעים אמרו אלה הם האלהים המכים את מצרים בכל מכה במדבר אמרו עשר מכות היו לו להביאן על המצרים ושאר מכות כלה בעמו במדבר מעכשיו אין לו מכה עוד מעתה אמר להן המקום אתם אמרתם שאין לי עוד מכה מעתה אף אני אביא עליכם מכה שלא נהיה בכל העולם כיוצא בה הא כיצד היה אחד מהן יושב בטחור ועכבר עולה מן הארץ ושומט את מעיו ונבלע בתהום שנ' ותכבד יד י״י על האשדודים וישתרו להם טחורים (שמואל א' ה ט). ד״א היה אחד מהן יושב על הארץ ועכבר עולה מן הארץ ושומט בני מעיו ויורד לתהום עשו להם ספלים והיה אחד מהן יושב בתוך הספל ועכבר עולה ואומר לספל תן כבוד למי שבראך והיה הספל נבקע מאליו ועכבר עולה ושומט את בני מעיו ויורד לתהום. כיוצא בדבר אתה אומר ויקומו אנשים מזקני הארץ ויאמרו אל כל קהל העם לאמר מיכה המורשתי היה ניבא בימי חזקיהו מלך יהודה ויאמר אל כל עם יהודה לאמר כה אמר י״י צבאות ציון שדה תחרש וירושלים עיים תהיה והר הבית לבמות יער ההמת המיתהו חזקיהו מלך יהודה וכל יהודה וגו' (ירמיה כו יח - יט) עד כאן אמרו כשרים רשעים מה אמרו וגם איש היה מתנבא בשם י״י אוריהו בן שמעיהו מקרית היערים וינבא על העיר הזאת ועל הארץ הזאת ככל דברי ירמיהו וישמע המלך יהויקים וגו' (ירמיה כ - כא) לא רצה לקברו ואמרו כשם שנהרג אוריה כך ירמיה חייב ליהרג שנאמר אך יד אחיקם בן שפן היתה את ירמיהו לבלתי תת אותו ביד העם להמיתו. כיוצא בדבר אתה אומר בבעז חי י״י שכבי עד הבקר (רות ג יג) מלמד שהיה יצר הרע מסערו כל הלילה ואומר לו אתה מופנה מבקש אשה והיא מופנה מבקשת איש עמוד ובעלה ותהי נא לך לאשה נשבע בעז ליצרו ואומר חי י״י שלא אקרב בה ואל האשה אמר שכבי עד הבקר וכן הוא אומר אין כל בלתי אל המן עינינו והמקום מפייס לכל באי העולם והמן כזרע גד הוא:"
],
[],
[],
[
"שטו העם ולקטו, יכול משהיו מצטערים בשעת לקיטתו היו מתרעמין ת״ל שטו העם ולקטו לפתח ביתו היה יוצא ומפרנס צרכו וצורך ביתו ואח״כ וחם השמש ונמס. כתיב שטו העם ולקטו וכתיב ויצא העם ולקטו וכתיב וברדת הטל על המחנה הא כאיזה צד צדיקים מוצאין אותו על פתח בתיהן בינונים יוצאין ללקוט רשעים שטו ולוקטין. וטחנו ברחים, והלא לא ירד לרחים מעולם אלא מלמד שהיה משתנה לכל הנטחנים ברחים:",
"או דכו במדוכה, והלא לא ירד למדוכה למעולם אלא מלמד שהיה משתנה להן לכל הנידוכין במדוכה. יכול שאין לי שהיה משתנה להן אלא לכל אלו ומניין אתה אומר כל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר לא הוצרכה אשה למיני בשמים אלא היו מתעשנות מן המן ת״ל או דכו במדוכה ונאמר זה ארבעים שנה י״י אלהיך עמך לא חסרת דבר (דברים ב ז) לא היו חסרין אלא דבר כלומר כל מה שאתה שואל היה ניתן לך אלו דברת בפיך:",
"ובשלו בפרור, והלא לא ירד לקדרה לעולם אלא מלמד שהיה משתנה להן לכל המתבשלין בקדרה:",
"ועשו אותו עוגות, והלא לא ירד להם לתנור מעולם אלא מלמד שהיה משתנה להן לכל הנאפים בתנור יכול שאין לי שלא היה משתנה להן אלא לכל אלו ומניין לכל הנלקטין בשדה ת״ל לקטו ולקטו. משל באדם שהוא אומר לחבירו רוצה אני לאכול תאנים רוצה אני לאכול ענבים כך היה המן (משתנהה) [משתנה] להן לכל הנלקטים בשדה:",
"והיה טעמו כטעם לשד השמן, הדבר הזה אמור נוטריקון הדבר הזה משמש לשלשה דברים לייש ושמן ודבש כליש שהוא ערוך בשמן ומקוטף בדבש זו היתה בריתו של מן וכך היו כשרים אוכלים אותו. לשד השמן מה הדד הזה שהוא עיקר לתינוק והכל טפילה לו כך היה המן עיקר לישראל והכל טפילה לו. ד״א לשד השמן מה הדד שהוא מין אחד ובו מינים הרבה לכך אומרין לאשה אל תאכלי שום אל תאכלי בצל בשביל התינוק. ד״א לשד השמן מה הדד התינוק יונק ממנו כל היום ואינו ניזוק כך היו ישראל אוכלין המן ואינן נזוקין. ד״א לשד השמן מה הדד התינוק מצטער בשעה שהוא פורש ממנו כך נצטערו ישראל בשעה שפירשו מן המן. וישבת (העם) [המן] ממחרת וגו' (יהושע ה יב) אלו היה לישראל מאותה הקניטה שקנטו באותו היום שמת משה שהיו אוכלין ממנה ארבעים יום לא אכלו מתבואת ארץ כנען. כת' לחם וכת' שמן וכת' דבש הא כאיזה צד לחם לנערים שמן לתינוק דבש לזקנים:"
],
[
"וברדת הטל על המחנה ירד המן עליו, מגיד שהיה יורד על האסכופים ועל המזוזות או לפי שהיה יורד על האסכופים ועל המזוזות יכול יהו אוכלין אותו מלוכלך ומטונף אמרת ותעל שכבת הטל (שמות טז יד) הא כיצד גליד היה יורד תחלה ונעשה כאסקוטלין והמן יורד עליו הרי מלמטן אבל מלמעלן יהיו שרצים וזבובים שוכנים עליו אמרת ותעל שכבת הטל שהיה מונח כבגלוסקים והיו קוראין את שמע ומתפללין ואדם יוצא אל פתח ביתו מתפרנס צרכו וצורך ביתו ואחר כך וחם השמש ונמס (שמות ט״ז כא). ר' שמעון אומר מפני מה לא היה המן יורד לישראל פעם אחת בשנה כדי שלא יופכו את פניהם מאביהן שבשמים מושלין אותו משל למה הדבר דומה למלך שכעס על בנו וגזר להיות מפרנסו פעם אחת בשנה ולא היה הבן מביט להקביל פני אביו אלא בשעת פרנסתו גזר להיות מפרנסו בכל יום ויום והיה אותו הבן אומר אלו איני מקביל פני אבא אלא בשעת פרנסתי דיי כך היה בתוך ביתו של אדם חמשה זכרים או חמש נקבות והוא יושב ומצפה ואומר אוי לי שמא לא ירד המן למחר ונמצא בני מתים ברעב יהי רצון מלפניך שירד נמצאו הופכין פניהן לאביהן שבשמים. ד״א כדי שיאכל אותו חם, ד״א מפני משוי הדרך. יוסי בן יהודה אומר מפני מה לא ברא הקב״ה חמים בירושלם שלא יהא אדם אומר לחבירו לכה לך ואנו עולים לירושלם והוא אומר לו למה והוא אומר לו אלו בשביל רחיצה אחת אנו עולין לירושלם דיינו נמצאת עלייתן שלא לשמה:"
],
[
"וישמע משה את העם בוכה למשפחותיו, ר' נהוראי אומר מלמד שהיו בוכין בשעה שאמר להן לפרוש מן העריות היה כל אחד מהן נושא לאחותו לאחות אביו לאחות אמו לאחות אשתו וכיון שאמר להם לפרוש מן העריות התחילו מתרעמין. בוכה למשפחותיו כיון שגבה לבם בחטא נזדווגו משפחות ואמרו את הדברים ברבים:",
"איש לפתח אהלו, כיון שהיו משמרים את משה יוצא מן המדרש היו יושבין ומתרעמין:",
"ויחר אף י\"י מאד ובעיני משה רע, כאן המקום מגביה ומשה ממיך ובמקום אחר משה מגביה והמקום ממיך:"
],
[
"ויאמר משה אל י״י למה הרעת לעבדך, עליו הכתוב אומר ועשיר יענה עזות (משלי יח כג) כי תאמר אלי שאהו בחיקך אימתי אמר לו את הדבר בשעה שאמר לו לך נחה את העם וביום פקדי ופקדתי עליהם חטאתם (שמות לב לד) עדיין הדבר תלוי ולא תלוי. כיוצא בדבר אמ' וידבר י״י אל משה ואל אהרן ויצום אל בני ישראל אמר להן בני סרבנין הן טרחנין הן על מנת כן תהוא מקבלין עליכם שיהו מקללין אתכם ומסקלין אתכם באבנים:"
],
[],
[
"מאין לי בשר לתת לכל העם הזה, וכי אחד הוא או שנים:"
],
[],
[
"ואם ככה אתה עשה לי הרגיני נא הרג, לפי שהראה הקב״ה למשה הפורענות העתידה לבוא עליהן אמר משה הרגיני נא הרג אם מצאתי חן בעיניך ואל אראה ברעתי. מושלין אותו משל למה הדבר דומה לאחד שהיה יוצא הוא ובניו ליהרג אמ' לספקלטור רבוני הרגיני תחלה עד שלא תהרוג את בני לא כמות שהוא אומר בצדקיהו ואת בני צדקיהו שחטו לעיניו (מלכים ב' כה ז) אלא הרגיני תחלה עד שלא תחרים את בני כך אמר משה הרגיני נא הרוג תחלה ובל אראה בפורענות העתידה לבוא עליהן:"
],
[
"ויאמר י״י אל משה אספה לי, לפי שאמר משה לא אוכל לבדי לשאת אמר לו המקום משה הרי מה שבקשת נתון לך. אספה לי שתהא סנהדרין לשמי, כל מקום שהוא אומר לי הרי זה קיים לעולמי עד:",
"שבעים, שתהא סנהדרין של שבעים:",
"איש, שיהא בעל כח ובעל חכמה ובעל גבורה חתיכה ופסיפס:",
"מזקני ישראל, לא במקום אחד ולא בשנים המקום חולק כבוד לזקנים ומה אם מלך מלכי המלכים ב״ה חולק כבוד לזקנים על אחת כמה וכמה בשר ודם צריך לחלוק להם כבוד ומניין אף לעתיד לבוא המקום חולק כבוד לזקנים אמ' וחפרה הלבנה ובושה החמה וגו' (ישעיה כד כג) אינו אומר לא נגד מלאכיו ולא נגד כהניו ולא נגד נביאיו אלא נגד זקניו כבוד ומה אם מלך מלכי המלכים ב״ה חולק כבוד לזקנים עאכ״ו בשר ודם צריך לחלוק להם כבוד. וכן את מוצא שהמקום מצטער על זקן אחד שנ' קפצתי על עמי חללתי נחלתי ואתנם בידך לא שמתי להם רחמים על זקן הכבדת עלך מאד (ישעיה מז ו) כביכול מחול לך על כל מה שעשית חוץ מעל זקן הכבדת עלך מאד:",
"אשר ידעת, אתה צריך לידע כבר הן גלויין לפני. ד״א וכי צריך הקב״ה לומר למשה אשר ידעת והלא גלוי לפניו מי שהוא ראוי לגדולה אלא מלמד שכל זקן שחלק לו ראש הדור כבוד מן השמים הסכימו על ידו שכן הבריות משיבין ואומרין כשר הוא איש פלוני וחסיד ונאה ליקרא חכם ולמה אמר לו ושוטריו לפי שנא' ויכו שוטרי בני ישראל (שמות ה יד) אמר לו כשם שראו עמהן בצער שבמצרים ומסרו עצמם עמהם ולקו בעבורם יבאו ויראו עמהן ברווח שראן וינהגו עליהם בסררה וגדולה:",
"ולקחתם אותם לי, קחם בדברים בתחלה אמ' להם דברי שבח חזור ואמור להם דברי פגם על מנת כן תהו מקבלין עליכם שיהיו מקללין אתכם באבנים:",
"אל אהל מועד, הכניסם עמך לאהל מועד לא שישמעו את הדיבר אלא שיהו כל הבריות נוהגין בהן בכבוד ומראה ואומרין אשריהן אלו שנכנסו עם משה לשמוע את הדיבר מפי הקדש:"
],
[
"וירדתי, הרי זו אחת מעשר ירידות שבתורה שהיה יום מנוי זקנים גדול כיום מתן תורה במתן תורה הוא אומר וירד י״י על הר סיני (שמות יט כ) ובמנוי זקנים הוא אומר וירדתי:",
"ודברתי עמך שם, ודברתי עמך שם ולא עמהם:",
"ואצלתי מן הרוח, כאדם שהוא אוצל על חבירו:",
"ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם, למה היה משה דומה לנר שהיה מונח על גבי מנורה ודלקו ממנו נרות הרבה אבל אורו של נר לא היה חסר כלום כך לא היתה חכמתו של משה חסירה כלום:",
"ונשאו אתך במשא העם, לפה שאמר משה איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם (דברים א יב) אמר לו ונשאו אתך במשא העם ולא תשא אתה לבדך:"
],
[
"ואל העם תאמר התקדשו למחר, אין התקדשו אלא התקינו עצמכם לפורענות כענין שנאמר התיקם כצאן לטבחה והקדישם ליום הריגה (ירמיה יב ג). כי בכיתם באזני י״י, מלמד שהיו מתכוונין לפני המקום:",
"מי יאכילנו בשר, לפי ששאלו את הבשר ממלא מעיין לפיכך נתחייבו כלייה וכי לא היה בידם מה לאכול ומה לא לאכול אלא מלמד שבקשו לאכול שלחנם:"
],
[
"לא יום אחד תאכלון, עד חדש ימים וכתיב הבשר עדנו בין שניהם הא כיצד הכשרים כיון שהיה נותנו לתוך פיו לא היו מספיק לחתכו עד שנפשו יוצאה והרשעים היו מתבלסים בו ומתבלקטים בו עד שנפשם יוצאה:"
],
[
"עד חדש ימים, מלמד שנשתהה השליו אצלם שלשים יום:",
"והיה לכם לזרא, שתהא מרחיקין אותו יותר ממה שקרבתם אותו:",
"- יען כי מאסתם את י״י אשר בקרבכם, מושלין אותו משל למה הדבר דומה למלך שהיו בניו ועבדיו גונבין ומביאין לפניו והוא מקבל מהם והיו הכל אומרין תדעו שהוא שפוי במעשיהם שהוא מקבל מידם [כך אמר הקב״ה לישראל מי גרם לכם שתיכנסו לדברים הללו שכינתי לביניכם שאלו סלקתי שכינתי מביניכם לא נכנסתם לדברים הללו]:"
],
[
"ויאמר משה שש מאות אלף רגלי וגו' הצאן ובקר ישחט להם וגו', ר' שמעון היה אומר ר' עקיבא היה דורש בו דבר אחד ואני דורש בו דבר אחד ונראים דברי מדבריו ר״ע הוא אומר וכי אינו אפילו את מכנס כל הצאן שבעולם הן ספיקות להן אם את כל דגי הים יאסף להם וכי אינו אפילו את מכנס כל דגים שבעולם הן ספיקין להן ואני דורש בו ד״א ונראין דברי מדברי ר' הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם יכול מפני שלא היה להם בשר לאכול היו מתרעמין והלא כבר נאמר וגם ערב רב עלה אתם וצאן ובקר מקנה כבד מאד (שמות יב לח) יכול מפני שאכלום במדבר והלה כבר נאמר בכניסתן לארץ ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד (במדבר לב א) אלא מלמד שהיו מבקשין עלילה היאך לפרוש מאחרי המקום:",
"אם את כל דגי הים יאסף להם ומצא להם, יכול מפני שלא היו להם דגים לאכול היו מתרעמים והלא באר היתה עמהן ומעלה להם דגים שמנים כל צורכן אלא מלמד שהיו מבקשין עלילה היאך לפרוש מאחרי המקום. ד״א הצאן ובקר ישחט להם לפה שהראה המקום למשה הפורענות העתידה לבוא עליהן אמר משה רבינו וכי הוגן אומרין לחמור הא לך כור שעורים וינטל ראשך אומרין לאדם טול כבר ורוד שאול אמר לו ומה אתה אומר אמ' לו אני הולך ומפייסן אמר לו עד שאתה אומר כן אני אומר לך שאינן שומעין לך עתה תראה היקרך דברי אם לא כיון שהלך משה לפייסן אמר להם היד י״י תקצר אמרו לו הן הכה צור ויזובו מים ונחלים ישטופו הגם לחם יוכל תת אלא אם יכין תת שאר לעמו (תהלים עח כ) אמרו פטורת היא שאין בו כח לתת את שאלתינו:"
],
[],
[],
[
"ויצא משה וידבר לעם את דברי י״י, מלמד שפייסן בדברים ולא רצו לקבל ממנו:"
],
[
"ויהי כנוח עליהם הרוח, מלמד ששרת עליהם רוח נבואה והתחילו לדבר ברוח הקדש כל זמן שהיתה הרוח עליהם בלבד שנא' ויתנבאו ולא יספו שלא יספו עוד להתנבאות מאחר אותה שעה:"
],
[
"וישארו שני אנשים במחנה, י״א בקלפי נשתיירו שבשעה שאמר לו הקב״ה למשה אספה לי שבעים איש מזקני ישראל אמר משה כאיזה צד אעשה אברור חמשה מכל שבט נמצאו עשרה חסירין ששה מכל שבט נמצאו שנים יתירין אברור ששה משבט זה וחמשה משבט זה נמצא אני מטיל קנאה בין השבטים מה עשה בירר ששה מכל שבט ושבט והביא שבעים ושנים פטקין על שבעים מהן כתב זקן ושנים חלקים ובללן ונתנן בקלפי ואמר להם בואו וטלו פטקיכם מי שעלה בידו זקן אמר לו כבר קדשך המקום ומי שעלה בידו חלק אמר לו המקום לא חפץ בך אני מה אעשה לך. ר' שמעון אומר במחנה נשתיירו שבשעה שאמר לו הקב״ה למשה אספה לי שבעים איש אמר אלדד ומידד אין אנו ראויים לגדולה זו הלכו והטמינו את עצמן אמר להן הקב״ה הואיל ומעטתם את עצמכם הריני מוסיף לכם גדולה על גדולתכם ומה גדולה הוסיף להם שכל הנביאים כולן נתנבאו ופסקו הן התנבאו ולא פסקו ומה נבואה נתנבאו אמרו משה מת ויהושע מכניס את ישראל לארץ. אבא חנין אומר משום ר' אליעזר על עסקי שלו נתנבאו עלה שלו עלה שלו:"
],
[
"וירץ הנער ויגד למשה, י״א שהיה יהושע והלא כבר נאמר ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל (שמות לג יא) הא ידעת שלא היה יהושע. ר' שמעון אומר ויען יהושע בן נון משרת משה מבחוריו ויאמר האיר עתה שאף הראשון היה יהושע:",
"אלדד ומידד מתנבאים במחנה, זה הוא שאמרנו שהיו מתנבאין והולכין עד יום מותן:"
],
[
"אדני משה כלאם, אמרו לו רבינו משה כלה אותם מן העולם בני אדם שבישרו אותך הבשורה הקשה הזאת ד״א כלאם אסרם בזקים ובקולרים ולא כמות שהוא אומר בירמיהו ונתתם אותו אל בית הכלא (ירמיה לז יח). ד״א אדני משה כלאם מיהושע למדנו מורא רבך כמורא שמים שאמר למשה רבי כשם שהקב״ה מכלה את המורדים אף אתה כלה אותם וכן את מוצא בגיחזי כשאמר לו רבו קח משענתי בידך ולך (מלכים ב' ד כט) התחיל מסתמך והולך על מקלו פגעו בו בני אדם אמרו לו לאיכן אתה הולך אמר להן להחיות את המת אמרו לו והלא הקב״ה שממית ומחיה אמר להן אף רבי ממית ומחיה:"
],
[
"ויאמר לו משה המקנא אתה לי, אמר לו משה יהושע סבור את שאני מקנא בך אלואי כל ישראל כיצא בך אלואי בני כיוצא בך ומי יתן כל עם י״י נביאים:"
],
[
"ויאסף משה אל המחנה הוא וזקני ישראל, מלמד שלא הביא המקום עליהם מכה עד שנכנסו צדיקים למחנה:"
],
[
"ורוח נסע מאת י״י ויגז שלוים מן הים, מלמד שהיה עולה מן הים כמין גזי צמר ונרטשת על גבי המחנה וי״א שהרגה בירידתה יתר ממה שהרגה באכילתה. ויטש על המחנה כדרך יום כה וגו' כדרך יום כה כלפי הדרום וכדרך יום כה כלפי הצפון. ר' מאיר אומר אף כדרך יום כה כלפי המערב:",
"וכאמתים על פני הארץ, מלמד שהיה עולה מן הארץ על רום שתי אמות כדי שלא יהו מצטערין עליה בשעת לקיטה. ר' יוסי אומר ויטש על המחנה כדרך יום כה וגו' שלש פרסאות לכל רוח וכן הוא אומר ויפל בקרב מחניהו סביב למשכנותיו (תהלים עח כח). אחרים אומרים ויטש על המחנה כדרך כדרך הלוכו הבינוני עשרה פרסאות יום עשרים כה ארבעים מה ת״ל שוב וכדרך יום כה הרי שמונים כלפי מעלה וכן הוא אומר תערוך לפני שלחן נגד צוררי (תהלים כג ה). יכול שהיו אסתרסואות מקולקלות ת״ל וכאמתים על פני הארץ על הפנוי שבארץ ולהלן הוא אומר ויפל בקרב מחניהו סביב למשכנותיו שהיה מסובב למשכנות וב' אמות היתה נטולה מן הארץ. ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אומר אף מן לא אכלו אותו ישראל אלא מן הגבוה כיצד יצאה רוח צפונית וכבדה את המדבר וירד מטר וכיבש את הארץ וירד הטל עליו והרוח מנשבת בו ונעשה כמין שלחנות של זהב והמן היה יורד עליו וממנו ישראל מלקטין ואוכלין והלא דברים קל וחומר אם כך חס המקום על עוברי רצונו בעולם הזה על אחת כמה וכמה שישלם שכר טוב לצדיקים לעתיד לבא:"
],
[],
[
"ויקם העם כל היום ההוא וכל הלילה, אמרו העצלים והחגרים והקטנים שבהן לקטו מאה כור:",
"וישטחו להם שטוח סביבות המחנה, ר' יהושע בן קרחה אומר א״ת שטוח אלא שחוט מגיד שהיא טעונה שחיטה. אמר לו ר' יוסי מיכן אתה למד שירד להם דבר הנטען שחיטה והלא כבר נאמר וימטר עליהם כעפר שאר וכחול ים עוף כנף (תהלים עח כז) מגיד שהיא טעונה שחיטה אלא מה ת״ל שטוח שירד להן משטוחי משטוחי מלמד שעשאוהו משטוחים משטוחים סביבות המחנה:"
],
[
"הבשר עודנו בין שניהם, כיון שהיה נותנו לתוך פיו לא היה מספיק לחתכו עד שנפשו יוצאה אמרו רשע שבהן אכל נרתז מיד כשר שבהן נרתז לאחר שלשים יום:",
"ואף י\"י חרה בעם ויך י\"י בעם מכה רבה מאד, מלמד שלא הביא עליהם המקום מכה קשה כיוצא בה משעה שיצאו ממצרים שנ' לא זרו מתאותם עוד אכלם בפיהם ואף אלה' עלה בהם (תהלים ע\"ח ל):"
],
[
"ויקרא שם המקום ההוא קברות התאוה, יכול כן היה שמו מקודם אמ' כי שם קברו את העם המתאוים משאירע היה נקרא לא כן היה שמו מקודם:"
],
[
"מקברות התאוה נסעו העם חצרות, זו היתה בשעה שנצטרעה מרים מלמד שחזרו חנייה אחת לאחוריהם בשביל מרים:"
]
],
[
[
"ותדבר מרים ואהרן במשה, קשה היא לשון הרע שלא נצטרעה מרים אלא על לשון הרע שנא' ותדבר מרים ואהרן מרים פתחה הדברים ואמרה לאהרן והוסיף אהרן על דבריה ונשאו ונתנו בדבר. ר' שמעון אומר אף צפורה פתחה בדברים ואמרה למרים ומרים אמרה לאהרן ואהרן הוסיף על דבריהם ונשאו ונתנו בדברים ומה היו הדברים אמרו כיון שנתמנו הזקנים הדליקו כל ישראל נרות ועשו שמחה בשביל שעלו שבעים זקנים לשררה וכיון שראת מרים הנרות אמרה אשרי אלו ואשרי נשותיהן אמרה לה צפורה אל תאמרי אשרי נשותיהן אלא אוי לנשותיהן שמיום שדבר הקב״ה עם משה אחיך לא נזדקק לי מיד הלכה מרים אצל אהרן והיו נושאין ונותנין בדבר שנ' ותדבר מרים ואהרן במשה על אדות האשה על עסקי פרישתו מן האשה אמרו גיותן הוא משה וכי לא דבר הקב״ה אלא עמו בלבד כבר דבר עם נביאים הרבה ועמנו ולא פירשנו מנשותינו כמו שפירש שנ' הרק אך במשה דבר ה'. על אדות האשה הכושית, וכי כושית היתה והלא מדינית היתה אלא מה כושי ניכר במראיו מכל הבריות כך היתה צפורה ניכרת במראיה ובמעשיה מכל הנשים וכן הוא אומר שגיון לדוד אשר שר לי״י על דברי כוש בן ימיני (תהלים ז א) וכי כושי היה שאול והלא משבט בנימין היה אלא מה כושי ניכר במראיו מכל הבריות כך היה שאול ניכר במראיו ובמעשיו מכל ישראל. וכן הוא אומר וישמע עבד מלך הכושי (ירמיה לח ז) וכי כושי היה ברוך בן נריה אלא מה כושי ניכר במראיו מכל הבריות כך ברוך בן נריה היה ניכר במראיו ובמעשיו מכל ישראל. וכן הוא אומר הלא כבני כושיים אתם לי בני ישראל נאום י״י (עמוס ט ז) וכי כושים הם ישראל אלא מה כושי ניכר במראיו מכל הבריות כך היו ישראל ניכרין באהבתם מכל האומות לפני המקום. ר' יוסי אומר יש לך אשה שהיא נאה בילדותה וכשהיא מזקנת היא מתנוולת ומניין אתה אומר שהיתה צפורה נאה בילדותה ונאה בזקנותה אמ' על אודות האשה הכושית אשר לקח. ר' יהודה אומר יש לך ענייה בת ענייה שהיא נזקקת למלכות ואינה יודעת לנהוג במנהג המלכות ומניין אתה אומר שהיתה צפורה כושית בעניות וכושית במלכות אמ' על אודות האשה הכושית אשר לקח ומניין אתה אומר בשביל כך לקחה משה ת״ל כי אשה כושית לקח:"
],
[
"ויאמרו הרק אך במשה דבר י״י והלא גם בנו דבר, גם באבותינו רק לא היינו נוהגין כך אך לא כך נצטרכנו לנהוג אלו דברי ר' שמעון. יעקב היה אומר רק לא היה מדבר עמנו פה אל פה אך לא היה מדבר עמנו פנים אל פנים:",
"וישמע, יכול שאין לי ששמע אלא המקום ומניין אף משה שמע ת״ל וישמע י״י והאיש משה:"
],
[
"והאיש ענו מאד, מיכן אתה יודע שאמרו משה גיותן הוא ולא פירש מאשתו אלא דרך גיאות שהרי הכתוב מכחישן אחריו ואומר והאיש משה עניו מאד לא כמות שהן אומרין שהוא גיותן. והאיש משה עניו מאד מלמד שהיה גבור בענוה ומניין אתה אומר שהיה גבור בענוה וכך היה גבור בגבורה ת״ל האיש והאיש. ד״א יכול שהיה ענו בממון ולא היה נאה ומשובח ת״ל מאד מכל. יכול שהיה נאה ומשובח ולא היה גבוה בקומתו ת״ל ויפרש את האהל על המשכן (שמות מ יט) מה משכן עשר אמות אף משה עשר אמות. יכול שהיה עניו ממלאכי השרת או יכול עניו מאברהם יצחק ויעקב אמ' מכל האדם אשר על פני האדמה ממה שעל פני האדמה היה עניו מאבות הראשונים יכול שהיה עניו מדורות האחרונים ת״ל אשר על פני האדמה מדורו מדורו אמרו לא מדורות האחרונים:"
],
[
"ויאמר י״י פתאום אל משה, ר' אלעזר ביר' שמעון אומר פתאום בתכוף. אין לשון פתאום אלא לשון טומאה כענין שנאמר וכי ימות מת עליו בפתע פתאום (במדבר ו ט) מגיד שהיו מחוסרי טבילה אותה השעה כמדה שמדדו:",
"צאו שלשתכם, יוסי בן יהודה אומר בדיבור אחד יצאו שלשתם. ר' יוסי אומר בשלשה דברות יצאו שלשתם כאחת וכי משה היה צריך לצאת עמהם ולמה יצא לשם שני צדדים שלא יהא משה אומר דומה שנמצא בי פגם שכן הודחיתי מן הדבור ושלא יהו ישראל אומרין דומה שנמצא במשה פגם שכן נדחה מן הדיבר:"
],
[
"וירד ה' בעמוד ענן, מגיד שהיה מדבר עמהן בענן ומניין כדרך שהיה מדבר עמהם כך היה מדבר עם שמואל בענן אמ' משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו בעמוד ענן ידבר אליהם (תהלים צט ו) אמרו בשעה שהיו ישראל רואין את עמוד הענן בין השמים ובין הארץ היו יודעין שהוא מדבר עם משה וכן שמואל:",
"ויעמד פתח האהל, ולמה לא נכנס לאהל שלא נתקדש המשכן לפורענות אלא לטובה ואלו לא שנכנס נדב ואביהו לא לקו אבל אלו שהן בחוץ לא הכניסן לפנים:",
"- ויקרא אהרן ומרים ויצאו שניהם, ולמה יצאו שניהן חוץ לאהל מועד [והניחו את משה בתוך האהל] שלא יהא משה אומר דומה שנמצא בי פגם שכן הודחתי מן האהל ושלא יהו ישראל אומרין דומה שנמצא במשה פגם שכן נדחה מן האהל. ר' יהודה אומר משלו משל למה״ד למלך שבא אוהבו אצלו והיה מבקש לומר דבר לבן ביתו אמר המלך מה אני מוציא את אוהבי לשוק אלא יהא בכבודו בטרקלין ואני ובן ביתי נצא לשוק [אף כאן הוציא אהרן ומרים מפני כבודו של משה שאין מושכין את הגדול מלפני הקטן לדבר עמו אבל מושכין את הקטן מלפני הגדול לדבר עמו] ד״א אין אומרין שבחו של אדם בפניו ואין תובעין עלבונו של אדם בפניו:"
],
[
"ויאמר שמעו נא, בבקשה שמעו דברי בנחת:",
"אם יהיה נביאכם י״י במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו, אמר להם הנביאים שאמרתם בחלומות ובחזיונות הייתי מדבר עמהם שנ' בחלום חזיון לילה בנפול תרדמה על אנשים (איוב לג טו) לא כן נהגתי עם עבדי משה אלא בכל ביתי נאמן הוא כל מה שבמעלה ושבמטה גליתי לו כל מה שבים וכל מה שבחרבה. ד״א בכל ביתי נאמן הוא אף על מלאכי השרת ועל בית המקדש הוא נאמן:"
],
[],
[
"פה אל פה אדבר בו, מלמד שלא היתה נבואתו על ידי מלאך יכול שהיתה אימת שכינה על משה בשעה שהיה מדבר עמו ודבר י״י אל משה פנים אל פנים כאשר ידבר איש אל רעהו מה אוהבו של אדם מדבר ואין אימתו עליו כך לא היתה אימת שכינה על משה בשעה שהיה מדבר עמו:",
"ותמונת י״י יביט, אמר ר' שמעון שהיה רואה את הדמות מיד:",
"- ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי משה, מה ת״ל בעבדי אלא לא עליו העליתם את הסרחון כי אם עלי שאין רע מן הגנב אלא מי שהוא מקבל ממנו:",
"ד״א בעבדי אני אמרתי לו לפרוש מן האשה:"
],
[
"ויחר אף י״י בם, בשניהם:",
"וילך, מיד נתרפא אהרן. ואומר והענן סר מעל האהל מלמד שסר הענן מעליו ולמה פרסם הכתוב במרים ורמז באהרן לפי שהיא התחילה בדבר משל למה הדבר דומה לשנים שעברו על כרם ירד אחד מהן לתוכו וליקט ואכל והאכיל חבירו כשבא בעל הכרם לא תפס אלא אותו שנמצא בתוך כרמו כך אהרן ומרים שניהם דברו ושניהם לקו ולא פרסם אלא מרים שנאמר והנה מרים מצורעת כשלג מפני שהתחילה בדבר. י״א וילך שנסתלקה שכינה כענין שנאמר אלכה ואשובה אל מקומי (הושע ה טו) ולמה נסתלקה השכינה שלא תטמא מרים בפני השכינה. ד״א שלא יהא הענן עומד ויבקש משה רחמים שלא יצטערו ואף אהרן היה ראוי לכך לכך נאמר בם אלא שהיה לובש את המעיל שהוא מכפר על לשון הרע והלא דברים קל וחומר ומה אם אלו שדברו באחיהן הקטן מהן ולא דברו בגנותו אלא שהשוו אותו לשאר נביאים כך נענשו המדבר בגנותו של חבירו בפניו על אחת כמה וכמה וכן הוא אומר זכור את אשר עשה י״י אלהיך למרים (דברים כד ט) שחטאת בפה ולקו כל איבריה:"
],
[
"והענן סר מעל האהל, מיד נסתלקה שכינה כמו שנאמר למעלה וכיון שנסתלקה שכינה והנה מרים מצורעת כשלג. לפי שהיו מלבינים ומאדימים לפי כך נטמאו בבהרת עזה ולבנה:",
"- ויפן אהרן אל מרים, לפי שנסתכל אהרן בנגעו והלך לו אמר אהרן עכשיו אני מסתכל בנגעה של אחותי והוא הולך לו ומניין אתה אומר כל מי שהיה מביט בו היה רותת אמרת ויפן אהרן אל מרים והנה מצורעת. ד״א ויפן אהרן אל מרים אמר הקב״ה אם יצטרע אהרן אין כהן בעל מום יכול להקריב על גבי המזבח אלא הוא יראה אחותו ויתמה ויתוכח מעצמו שנאמר ויפן אהרן אל מרים והנה מצורעת:"
],
[
"ויאמר אהרן אל משה, יכול שהצריך אהרן למי שיאמר לו צא ובקש ממשה כדרך שהצריכו רעי איוב שנא' ויאמר י״י אל אליפז התימני חרה אפי בך ובשני רעיך וגו' (איוב מב ז) אמר להם אתם הייתם יוצאים פתח שאצא אני בזכות ואיוב עבדי היה יוצא פתח שאצא אני והוא בזכות ועתה קחו לכם שבעה פרים ושבעה אילים לבלתי עשות עמכם א״ל כדאי אתם ליעשות נבלה ומה אם מי שזיכה את הזכאי וחייב את החייב כדאי היה ליעשות נבלה על אחת כמה וכמה המזכה את החייב והמחייב את הזכאי [ת״ל ויאמר אהרן אל משה לא הצריך למי שיאמר לו צא ובקש ממשה]:",
"בי אדוני, בבקשה. אל נא תשת עלינו חטאת, אל תקבל עלינו חובה. אשר נואלנו ואשר חטאנו, אמרו לו נטפשנו ששלחנו יד בך. ד״א אשר נואלנו ואשר חטאנו אמרו לו זו היתה תחלה לנו שלא קלקלנו בך מימינו:"
],
[
"אל נא תהי כמת, אמר לו אדוני אין האחים מתפרשים אלא מתוך המות שנא' כי הוא בין אחים יפריא (הושע יג טו) אחותינו עד שהיא בחיים נתפרשה ממנו. ד״א אל נא תהי כמת אל תעש אחותינו מיטמא כמתים:",
"- אשר בצאתו מרחם אמו, כולנו יצאנו מרחם אחד. ויאכל חצי בשרו, מגיד [שהיא חציינו היית] שהיא היתה מלמדת הנשים ואנחנו מלמדין את האנשים מכאן היה ר' אלעזר ביר' שמעון אומר צריך אדם להיות מושל בשל עצמו משל אחרים. אשר בצאתו מרחם אמו מרחם אמינו יצאת אלא שכינה הכתוב כיוצא בו אתה אומר ואמרתם הנה מתלאה והפחתם אותו (מלאכי א יג) אותי היה אלא שכינה הכתוב כיוצא בו אתה אומר והנם שולחים את הזמורה אל אפם (יחזקאל ח יז) אפי אלא שכינה הכתוב כיוצא בו אתה אומר בעון אשר ידע כי מקללים להם בניו (שמואל א' ג יג) כלפי מעלה אלא שכינה הכתוב כיוצא בו אתה אומר הלא אתה מקדם י״י אלהי קדושי לא נמות (חבקוק א יב) כלפי מעלה היה אלא שכינה הכתוב כיוצא בו אתה אומר ההמיר גוי אלהים והמה לא אלהים ועמי המיר כבודו בלא יועיל (ירמיה ב יא) כבודי היה אלא שכינה הכתוב. כיו״ב א״א מה לנו חלק בדוד ולא נחלה בבן ישי לאהליך ישראל (מלכים א' יב טז) לאלהיך היה אלא שכינה הכתוב כיוצא בו אתה אומר וימירו את כבודם בתבנית שור (תהלים קו כ) כבודי היה אלא שכינה הכתוב כיוצא בו אתה אומר כי כל הנוגע בכם נוגע בבבת עינו (זכריה ב יב) ר' יהודה אומר בבבת עין אין כתיב כן אלא בבת עינו כלפי מעלה הכתוב מדבר אלא שכינה הכתוב:"
],
[
"ויצעק משה אל י״י לאמר, ומניין אתה אומר שלא הצריך משה לשמוע מפי אהרן אלא אמר משה אינו בדין שתהא אחותי בצרה ואני ברוחה ת״ל ויצעק משה אל ה' לאמר:",
"אל, תקיף קשה. נא, בבקשה. רפא נא לה, בגזירה:"
],
[
"ויאמר י״י אל משה ואביה ירק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ימים, אמר לו המקום משה אביה שהוא בשר ודם שאלו נזף בה היתה בושה ממנו שבעת ימים אני שיצרתיה ולאביה אינו דין שתהא בושה ממני ארבעה עשר יום אלא למענך אמחול לה על הסגר שני:",
"תסגר שבעת ימים, מיכן לנידוי מן התורה. תסגר שבעת ימים ואחר תאסף, מתוך גנאי שבח מתוך ירידה מעלה מתוך גניין של צדיקים הוא שבחן ומתוך ירידתן היא עלייתן לפה שאמר אהרן על תעש אחותינו שתהא מטמאה כמתים אמר לו המקום אני כהן אני מסגירה ואני מטהרה:"
],
[
"ותסגר מרים מחוץ למחנה שבעת ימים, כיון שהתפלל עליה משה נפטרה מהסגר שני שהרי נתרפאת מתוך שבוע ראשון:",
"והעם לא נסע עד האסף מרים, לפה שנא' ותתצב אחותו מרחוק (שמות ב ד) מרים המתינה שעה אחת לידע מה יעשה באחיה אמ' המקום יהא משה ואהרן ושכינה וארון וישראל ממתינין לה שבעת ימים עד שתטהר לפי שנאמר בסאסאה בשלחה תריבנה (ישעיה כז ח) במדה שאדם מודד בה מודדין לו:"
],
[
"ואחר נסעו מחצרות, כיצד היו השבטים נוסעין חציין נסעו וחציין לא נסעו שנאמר ואחר נסעו העם מחצרות. כיון שטהרה מרים ויחנו במדבר פארן כיון שבאו למדבר פארן היו ראוין ליכנס לארץ ישראל מיד אלולי שעמדו ובקשו לשלוח לפניהם מרגלים לפי שעיקר חנייתן במדבר פארן היתה להכנס לארץ ישראל שנאמר ויסעו מהר י״י דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה (במדבר י לג) ואין מנוחה אלא ארץ ישראל וירושלם שנא' זאת מנוחתי עדי עד פה אשב כי אויתיה (תהלים קלב יד):"
],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[
"במספר הימים אשר תרתם, אמ' ר' ישמעאל וכי ישראל תרו אותה והרי שנים עשר בלבד תרו אותה אלא לפי שהיו שלוחיהן ששלוחו של אדם כמותו בכל מקום. ר' עקיבא אומר מניין ששלוחו של אדם כמותו שנאמר והקרבתם אשה לי״י (ויקרא כג ח) והלא הכהנים היו המקריבין אלא ששלוחו של אדם כמותו. ר' יהושע אומר מניין ששלוחו של אדם כמותו שנאמר ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל (שמות יב ו) וכי כל הקהל כולן שוחטין והלא אין שוחט אלא אחד אלא מיכן ששלוחו של אדם כמותו. ר' אליעזר אומר מנין ששלוחו של אדם כמותו שנאמר ויהי דבר י״י אל ירמיהו אחרי שרף המלך את המגלה שוב קח לך מגלה אחרת וכתוב עליה (ירמיה לו י כז - כח) מה עשה ירמיה לקח מגלה אחרת ונתנה לברוך בן נריה וכתבה והלא הקב״ה אמר לו כתוב אלא מיכן ששלוחו של אדם כמותו. ממי למד ממשה רבינו שאמר לו הקב״ה ראה ועשה בתבניתם (שמות כה מ) וכתיב ויעשו כל חכם לב (שמות לו ח) מיכן ששלוחו של אדם כמותו. ר' זכאי אומר הרי הוא אומר כה אמר ה' למשיחו לכרש וגו' (ישעיה מה א) מה הוא אומר בסוף אנכי העירתיהו בצדק (ישעיה מ״ה יג) והקב״ה אומר הוא יבנה עירי וגלותי ישלח (ישעיה מ״ה י״ג) וכרש אומר מי בכם מכל עמו יהי אלהיו עמו ויעל (דברי הימים ב' לו כג) מיכן ששלוחו של אדם כמותו. וכן את מוצא שהקב״ה מצוה את אליהו ואמר לו ואת יהוא בן נמשי תמשח למלך על ישראל (מלכים א' יט טז) ואליהו צוה את אלישע ואלישע שלח את יונה ומשחו שנא' ואלישע הנביא קרא לאחד מן הנביאים (מלכים ב' ט א) מיכן למדנו ששלוחו של אדם כמותו אף הקב״ה הסכים על ידו כאלו אליהו משחו שנאמר ומאלהים היתה תבוסת אחזיה (דברי הימים ב' כב ז). וכן את מוצא באלישע שמשח את חזאל והלא לאליהו צוה הקב״ה שימשח אותו שנא' ומשחת את חזאל למלך על ארם (מלכים א' יט טו) אלא מיכן ששלוחו של אדם כמותו. ד״א מניין ששלוחו של אדם כמותו שנא' ויראו בני עמון כי נבאשו בדוד וכי בדוד עשו כלום אלא כיון שעשו לשלוחיו כאלו עשו בו ששלוחו של אדם כמותו:"
]
],
[],
[],
[
[],
[
"וידבר דבר אל בני ישראל משל צבור הנסכים באין אינן באין משל יחידים ולא משל גרים ולא משל נשים ולא משל עבדים מניין לרבות יחידים וגרים נשים ועבדים שישקלו או שישתתפו אמרת וידבר ה' אל משה לאמר לרבות יחידים. דבר אל בני ישראל, לרבות גרים. ואמרת אליהם, לרבות נשים ועבדים. ובצד השני אתה אומר בני ישראל להזהיר את הגדולים על ידי הקטנים להנהיגן במצות. דבר אל בני ישראל שיהו שוקלין שקלים ולוקחין נסכים לעולות גוים לעולות התושבים לעולות הנמצאות ועל ידי מי שהניח עולתו וברח. דבר אל בני ישראל שיהו שוקלין שקלים ולוקחין נסכים לשלמי גוים ולשלמי תושבים ולשלמים הנמצאים ועל ידי מי שהניח שלמיו וברח. דבר אל בני ישראל שיהיו שוקלין שקלים ולוקחים מלח שיהו הכהנים מולחים בו חטאותיהם ומנחותיהם ומולחין בו את העורות. דבר אל בני ישראל שיהו שוקלין שקלים ולוקחים עצים שיהו הכהנים מבשלין בו את חטאתיהן ומנחותיהן ועושין בו מדורות בית המוקד להתחמם כנגדן. דבר אל בני ישראל שיהו שוקלין שקלים ולוקחין פרת חטאת ושעיר משתלח ועל ידי כהן המאבד ועל ידי מי ששינה ועשה חטאת העוף למעלה וחטאת בהמה למטה חובה כנדבה ונדבה כחובה ולבושי כהן גדול ביום ועשירית האיפה של כהן גדול שמת ולא מינו כהן אחר תחתיו:",
"כי תבאו אל הארץ, קבל עליך עד שלא תבא לארץ [משתבא לארץ להקריב נסכים שבזכות שתקבל עליך תבא לארץ] יכול כיון שבאו לארץ יהו חייבין להקריב נסכים שבחוצה לארץ אמרת לא אמרתי אלא אשר אני נותן לכם כאשר אני נותן לכם אתם חייבין להקריב נסכים ולא בחוצה לארץ או אשר אני נותן לכם אין לי אלא בית הבחירה מניין לרבות במה ת״ל בכל מושבותיכם לרבות במה אלו דברי ר' ישמעאל. ר״ע אומר יכול יעשו במה בחוצה לארץ ויקריבו עליה נסכים אמרת לא אמרתי אלא אשר אני נותן לכם כאשר אני נותן לכם אתם עושין במה ולא בחוצה לארץ:"
],
[
"ועשיתם אשה לה' עולה או זבח, אחר שיזבחו האישים יקרבו הנסכים ולא בזמן שקדמו נסכים לאישים. יכול אם קדמו נסכים לאישים יהו כשרים ת״ל לעשות ריח ניחוח לה' אם עשית ריח ניחוח הנסכים באין ולא בזמן שיקדמו לאישים. יכול כל הקרבנות כולן יטעון נסכים אמרת זבח פרט לעופות או זבח פרט למנחות:",
"לפלא נדר או בנדבה, את שהוא בא לפלא טעון נסכים את שאינו בא לפלא אינו טעון נסכים. שנדר פרט לפסח נדר פרט למעשר ומניין אתה אומר שלמים פרט לחטאת שלמים פרט לאשם הואיל ואין התמידין באין לפלא יכול לא יטענו נסכים תלמוד לומר מועדיכם ריבה כל תמיד ותמיד:",
"מן הבקר, פרט לכלאים ובצד השני אתה אומר מן הבקר פרט לשור שנגח והמית ויש לו עדים:",
"מן הצאן, פרט לרובע ולנרבע ובצד השני אתה אומר מן הצאן פרט למוקצה לעבודה זרה ולנעבד:",
"מן העזים, לחלוק את הגנוב ואת הגזול שידעו בו הרבים והשעיר שנתן ריח והחולה. מן העזים, ומן העזים לרבות שאר כל הפסולין:"
],
[
"והקריב המקריב קרבנו לה', הרי מי שאמר הרי מנחה ולא פירש מניין שיביאנה בלולה אמרת ונפש כי תקריב קרבן מנחה לי״י סלת יהיה קרבנו (ויקרא ב א). פפייס איש אונן היה מקיימה מכאן והקריב המקריב קרבנו לה' מנחה סלת עשרון בלול:"
],
[
"ויין תקריב לנסך רביעית ההין, כמדות היין מדות השמן שלשת לוגין של עשרון:",
"תעשה על העולה, לפי שאמרת לפלא את שהוא בא לפלא טעון נסכים ת״ל תעשה על העולה לרבות עולת יולדת ועולת מצורע:",
"או לזבח זבח, פרט לפסח זבח פרט לבכור ולמעשר:",
"לכבש, לרבות פסח שעבר זמנו:",
"האחד, לרבות אחד עשר במעשר:"
],
[
"או לאיל תעשה, לרבות את שהוא לא איל ולא כבש וטעון נסכי איל [אימתי הוא לא איל ולא כבש וטעון נסכי איל] מבן שנים עשר חדש ויום אחד עד בן שלשה עשר חדש. ר' טרפון קורהו פלגס, בן עזאי קורהו נוקד, ר' ישמעאל קורהו פרוגדוס:"
],
[
"ויין תקריב לנסך שלישית ההין, במדת היין מדת השמן שלשת לוגין:"
],
[
"וכי תעשה בן בקר, נסכי הפר או העגל בין זכר בין נקבה שוה:"
],
[
"והקריב על בן הבקר מנחה, שומע אני שאם לא הביא עמו יביא אחריו ומניין אתה אומר שאם לא הביא היום יביא למחר ת״ל תעשה. מניין אתה אומר שאם לא הביא בשבת יביא בשאר כל ימות השבת ת״ל תקריב ומניין אתה אומר שאם לא הביא בראש החדש יביא בשאר כל ימות החדש ת״ל תעשה ומניין אתה אומר שאם לא הביא בראש השנה יביא בשאר כל ימות השנה ת״ל תקריב ומניין אתה אומר שאם לא הביא עד שלא בשלו ענבים בגפן יביא משבשלו ענבים בגפן ת״ל תעשה תקריב תעשה תקריב:"
],
[
"לפי שנאמר נסך אשה יכול על גבי האישים יהו כשרים ת״ל נסך יהא לעצמו. נסך, אל יהא שותת. נסך, אל יהא מטיף. נסך, אל יהא מערב קימאה:"
],
[
"ככה יעשה לשור האחד, כנסכי בן הבקר לשור:",
"או לשה בכבשים או בעזים, כנסכי כבש כן נסכי העזים בין גדולים בין קטנים בין זכרים בין נקבות. פסוק יב",
"כמספר אשר תעשו, מביא את נסכיהם ומערב יכול שלא בא לומר שאת מערב נסכים בנסכים אלא נסכי אילים בנסכי אילים ונסכי כבשים בנסכי כבשים ת״ל כמספרם מערב את נסכים בנסכים נסכי פרים בנסכי אילים בנסכי כבשים אבל לא נסכי כבשים בנסכי פרים ואילים:",
"ככה תעשו לאחד, הרי שהקריב עשר עולות או עשרה זבחים יכול יביא מנחה אחת לכולן ת״ל ככה תעשו לאחד כמספרם כשיעור הזה לכל אחד ואחד:"
],
[],
[
"כל האזרח יעשה ככה, את אלה עשרונות שלמים אף הוא לא יביא אלא עשרונות שלמים או מה אלה ששים עשרון אף הוא לא יביא אלא ששים עשרון ת״ל להקריב את שהוא רוצה להקריב יקריב. יכול שהוא מביא כצבור ת״ל את אלה אי אפשר לומר את אלה שכבר נאמר להקריב ואי אפשר לומר להקריב שכבר נאמר את אלה [הא מה הדבר מביא הוא כצבור חסר עשרון אחד] הא כיצד רבי אליעזר בן יעקב אומר הצבור מביא ששים ואחד והיחיד מביא ששים:"
],
[
"וכי יגור גר, יכול זה גר שנתגייר אצל גוים במדינת הים אמרת לא אמרתי אלא אתכם. אין לי אלא שעלה עמכם ממצרים מניין אפילו עמכם באותה השעה אמרת או אשר בתוככם לדורותיכם:",
"ועשה אשה ריח ניחוח לה', מלמד שאינו רשאי לאכול בזבחים עד שיביא לאישים קרבן. יכול אף מנחות ת״ל כאשר תעשו בבהמה מניין אף בעופות ת״ל כן יעשה הא מה הדבר דמים לא מנחות:"
],
[
"הקהל חוקה אחת לכם, לרבות שני כבשי עצרת לנסכים:",
"ולגר הגר, מכאן היה ר' אליעזר אומר גר שנתגייר צריך רבעת הקן ר' יהושע אומר אינו צריך שהיא תקלה לו. גר אלו הגרים, הגר לרבות נשי הגרים:",
"חקה אחת לדורותיכם ככם כגר יהיה לפני י״י, לרבות גר כאזרח לרצייה:"
],
[],
[
"וידבר ה' אל משה לאמר דבר אל בני ישראל, בני ישראל חייבין בחלה [אין הגוים חייבין בחלה] או בני ישראל לרבות את הגרים:",
"ואמרת אליהם, ריבה נשים ועבדים ובצד השני אתה אומר בני ישראל להזהיר גדולים ע״י הקטנים להנהיגם במצות:",
"בבאכם אל הארץ, קבל עליך עד שלא תבא אל הארץ כשתבוא אל הארץ להפריש חלה בזכות שתקבל עליך אתה בא אל הארץ. יכול כיון שבאו לארץ יהו חייבין להפריש חלה שבחוצה לארץ אמרת לא אמרתי אלא אשר אני מביא אתכם שמה אתם חייבין להפריש חלה ולא בחוצה לארץ:"
],
[],
[
"ולקחתם לכם מלחם הארץ, את שהוא לחם חייב שאינו לחם אינו חייב איזהו לחם החטה והשעורה וכו' קמחים בצקות ותבואה אסורין בחדש מלפני הפסח מלקצור לפני העומר ואוכל מהן כזית מצה בפסח יצא ידי חובתו כזית חמץ בהיכרת וכל שנתערב בו אחד מחמשתן הרי זה עובר בפסח ובלבד שיהא בו מראה פת וטעם פת ת״ל לחם מלחם הארץ ולא כל לחם פרט לעיסה קטנה איזו היא גדולה שבעת רבעים של מדבריים וקב וחצי ירושלמיים שהן חמשת רבעים משלנו. ר' יוסי אומר חמשת רבעים מתוקין לפטור. מלחם ולא כל לחם פרט למבושל והסופגנין והדובשנין והאיסקריטין וחלת המסרית והמדומע [שפטורים מן החלה] והקנוקנות חייבים ובצד השני אתה אומר והיה לרבות שאור שנשבו בסרידה מכאן אמרו שתי נשים שעשו שני קבין ונשכו זה בזה פטורין מן החלה אין צריך לומר האשה שעשת שני קבין וקב אורז או קב תרומה באמצע אין מצטרפין שכבר נתחייב בחלה. קב ישן וקב חדש שנשכן זה בזה ר' ישמעאל אומר יטול מן האמצע וחכמים אוסרין:"
],
[
"ראשית עריסותיכם, יכול אף חטים וקמח ת״ל חלה אי חלה יכול אף חלה אפויה ת״ל ראשית הא כיצד יעמיד עריסה ויפריש מן המובחר. ראשית עריסותיכם שלכם חייבת אלא של גוים אינה חייבת מכאן אמרו נכרי שנתן לו עיסה פטורה מן החלה נתנה לו במתנה עד שלא גלגל חייב משגלגל פטור. העושה עיסה עם הגוים אם אין בשל ישראל כשעור פטורה מן החלה:"
],
[
"מראשית עריסותיכם, אם ללמד שלכם חייבת בשל גוים אינה חייבת כבר לימד הא מה אני מקיים ראשית עריסותיכם שלכם חייבת של חיה אינה חייבת מכאן אמרו עיסת כלבים שהרועים אוכלין ממנה חייבת בחלה ומערבין בה ומשתתפין בה ומברכין עליה ומזמנין עליה ונאפית ביום טוב ויוצא בה משום מצה וחייב עליה משום חמץ ונקחת בכסף מעשר ומטמא טומאת אוכלין ואם אין הרועים אוכלין ממנה אינם חייבים בחלה וכו':",
"תתנו, יכול יוצאי מצרים מניין אף לדורות אמרת תתנו לה' תרומה לדורותיכם:"
],
[
"תשגו, וכי תשגו לומר אם שגגתם באחת מכל המצות סופכם להזיד בהם אם שגגתם בכל המצות סופכם להזיד בהם אם הזדתם בכל המצות סופכם לשגות בע״ז וכי תשגו בע״ז סופכם להזיד בה. תשגו ולא תעשו יכול שהוא מדבר בכל המצות אמרת אם מעיני העדה נעשתה בשגגה באחת מכל המצות דבר ולא דבר בכל המצות אי אפשר לומר בכל המצות שכבר נאמר באחת ואי אפשר לומר באחת שכבר נאמר בכל המצות הא מה מצוה שכל המצות תלויין בה זו עבודה זרה שנאמ' השמר לך פן תשכח את ברית ה' וגו' (דברים ד ט):"
],
[
"צוה י״י, ביד משה איזוהי שנצטוו עליה אבות הראשונים ובא משה ואמרה זו מילה:",
"אליכם ביד משה, סופכם לשלוח יד במשה:",
"מן היום אשר צוה ה', סופכם לשלוח יד בנביאים:",
"והלאה לדורותיכם, סופכם לשלוח יד בבית הבחירה:"
],
[
"והיה אם מעיני העדה, נאמר כאן מעיני ונאמר להלן מעיני הקהל (ויקרא ד יג) מה עיני האמור כאן מלמד שהן מביאין על העלם דבר עם שגגת מעשה אף מעיני הקהל האמור להלן מלמד שהן מביאין על העלם דבר עם שגגת מעשה:",
"נעשתה, פרט לשלא נעשית:",
"בשגגה, פרט למזיד:",
"ועשו כל העדה פר, מצוה להביא פר לא כשבה ולא שעירה:",
"בן בקר, לא חלוף והלא דין הוא הואיל והמשיח מביא פר והצבור מביאין פר אם אין משיח מביא חלוף פרו אף הצבור לא יביאו חלוף פרו וקל וחומר ומה אם משיח שלא שוה קרבנו לאחת מכל המצות אינו מביא חלוף פרו לא אם אמרת במשיח שאינו מביא חלוף פרו שלא שוה קרבנו לאחת מכל המצות וקרב ביום הכפורים תאמר בצבור שיביא חלוף פרו מפני מה ששוה קרבנו לאחת מכל המצות לקרבן במצות יחידית ת״ל ועשו כל העדה פר מצוה להביא פר לא כשבה ולא שעירה בן בקר ולא חלוף:",
"לריח ניחוח לה', לפה שאמרת לפלא נדר (במדבר טו ג) את שהוא בא לפלא נדר טעון נסכים ואת שאינו בא לפלא נדר אינו טעון נסכים הואיל ואין הפר הזה בא לפלא יכול לא יהא טעון נסכים אמרת לריח ניחוח לה' ומנחתו ונסכו כמשפט:",
"ושעיר עזים אחד לחטאת, שיהא קרבנו לשם חטאת. לחטת חסר אל״ף ללמדך שקרבן זה על שגגת עבודה זרה הוא מה אל׳׳ף ראשון לכל האותיות כך זה כפר ביחידו של עולם שהוא ראשון לכל בריותיו:"
],
[
"וכפר הכהן, הואיל והמשיח בכלל עם יצא מכלל עם לידון בפר והנשיא בכלל עם יצא מכלל עם לידון בשעיר יכול שיהיו נידונין על עבודה זרה בפני עצמן ת״ל וכפר הכהן על עדת בני ישראל אין לי אלא עדת ישראל ומניין לרבות עדת גרים נשים ועבדים ת״ל על כל עדת בני ישראל:",
"ונסלח להם כי שגגה היא, על ששגגו וחטאו לשם:",
"והם הביאו את קרבנם אשה לה', מביאים הם:",
"וחטאתם לפני ה' על שגגתם, הרי חטאתם כשגגתם לומר מה שגגתם טעונה וידוי ותנופה וכפרתה מבפנים ושרפתה אבית הדשן אף חטאתם כך:"
],
[
"ונסלח לכל עדת בני ישראל ולגר הגר בתוכם, זה גר שנתגייר עם השבט שיתכפר לו עמו שנא' והיה בשבט אשר גר הגר אתו שם תתנו נחלתו (יחזקאל מז כג) וכי יש לגרים נחלה בארץ ישראל ואיזו היא נחלתו זו כפרתו. גר, אלו הגרים. הגר, לרבות נשי גרים:",
"כי לכל העם, ריבה נשים ועבדים:",
"בשגגה, פרט למזיד:"
],
[
"ואם נפש אחת תחטא בשגגה, לפה שנאמר ועשו כל העדה פר בזמן שהורו בית דין ועשו צבור בית דין מביאין פר על ידיהן [יכול יביאו בית דין פר על ידיהן] ויחזרו יחידים ויביאו שעירה לכל אחד ואחד ת״ל ואם נפש אחת תחטא בשגגה החוטא בפני עצמה מביאה לא החוטא עם הצבור יכול שאין לי אלא בזמן שהורו בית דין ועשו [צבור בזמן שהורו בית דין ועשו] מרובין בית דין מביאין פר על ידיהן יכול יביאו בית דין פר על ידיהן ויחזרו יחידים ויביאו שעירה לכל אחד ואחד ת״ל ואם נפש אחת תחטא החוטא בפני עצמה מביאה לא החוטא עם המרובין. הורו בית דין וטעו וידעו שטעו וחזרו בהן והיה אחד נוהג בהוראתן יכול שהוא מביא כצבור ת״ל ואם נפש אחת תחטא החוטא בפני עצמה מביאה לא על הוראת בית דין. ממעט אני את אלו שהן תלויין בהוראת ב״ד ולא אמעט את אחד שהורה מפי עצמו כהוראת בית דין שהוא מביא כצבור ת״ל ואם נפש אחת תחטא נפש אחת תחטא בפני עצמה היא מביאה לא על הוראת בית דין. בשגגה, פרט למזיד. בשגגה, פרט לאנוס. בשגגה, שתהא שגגה מתחלה ועד סוף לא בזמן שתחלתו שוגג וסופו מזיד תחלתו שוגג וסופו אנוס תחלתו מזיד וסופו שוגג תחלתו מזיד וסופו אנוס תחלתו אנוס וסופו שוגג תחלתו אנוס וסופו מזיד בית שמאי אומר נידון על השגגה ואחר כך נידון על הזדון ועל האונס ובית הלל אומר אם אין שגגה מתחלה עד סוף הרי זה פטור:",
"והקריבה עז, יצאה חטאת עבודה זרה מכלל כל החטאות ונקבעה בשעירה:",
"בת שנתה, בת שנתה לעצמה לא בת שנתה לשנים:",
"לחטאת, שיהא הקדשה לשם חטאת:"
],
[
"וכפר הכהן, לרבות יחידים שהיו בתוכם שלא חטאו עמהן שהן צריכין כפרה יכול אם הביאו לא יתכפר להן ת״ל וכפר הכהן על הנפש השוגגת:",
"בחטאה בשגגה לפני ה' לכפר עליו, על ששגג וחטא לשם:"
],
[
"האזרח בבני ישראל, האזרח מביא חטאת אין הגויים מביאין חטאת או האזרח פרט לגרים אמרת גר אלו הגרים הגר לרבות נשי גרים:"
],
[
"והנפש, זה האומר אין רשות בשמים. נפש ונפש, זה האומר שתי רשויות בשמים:",
"אשר תעשה ביד רמה, לרבות את המזיד:",
"את ה' הוא מגדף, למה עובדי עבודה זרה דומין לאחד שנטל קערה וגדפה ולא שייר הימינה כלום:",
"- ונכרתה הנפש, לא הצבור. ההיא, כשהיא יחידה. ההיא, לא אנוסה ולא מוכרעת:"
],
[
"כי דבר י״י בזה, זה האומר למה נכתב זה:",
"ואת מצותו הפר, זה האומר כל התורה מן השמים חוץ מן הפסוק הזה:",
"- הכרת תכרת, הכרת עבודה זרה קודם לכל הכריתות שבתורה:",
"והנפש ההיא, לרבות בעל אוב או ידעוני:",
"עונה בה, אף לאחר מיתה:"
],
[
"ויהיו בני ישראל במדבר, לפה שאמר שבו איש תחתיו (שמות טז כט) יכול אם היה מוטל צפון דרום אל יפול לו מזרח מערב מזרח מערב אל יפול לו צפון דרום תלמוד לומר אל יצא איש ממקומו יהא לו מקום וכמה אמרו ארבע אמות וכן מי שיצא שכור וכן מי שהוציאתו רוח רעה וכן מי שהוציאוהו גוים או ליסטים אין לו אלא ארבע אמות יכול אף למהלכי שבתות לא יהא להם אלא ארבע אמות ת״ל ויהיו בני ישראל במדבר מלמד שאמר להם משה צאו וראו אם יש אדם שחלל את השבת אבל אין אתה יודע כמה נתן להם משה וכמה לא נתן להם אמרת ומדותם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה והעיר בתוך (במדבר לה ה) כשאמר זה אף למהלכי שבתות יש להם אלפים אמה לכל רוח. ויהיו בני ישראל במדבר, אמר ר' אליעזר בן יעקב נאמר כאן ויהיו בני ישראל במדבר ונאמר להלן אבינו מת במדבר (במדבר כז ג) מה מדבר שנא' להלן צלפחד אף מדבר האמור כאן צלפחד. - אמר לו ר' שמעון אי אפשר לומר מקושש היה צלפחד מפני שהיה מקושש בשנה ראשונה בעשרים ואחד לחדש השני וכי אפשר שיהיו בנות צלפחד בנות מלכים נאות וכשרות הקטנה שבהן היתה יושבת ארבעים שנה עד שלא נשאת וכי באיזו שעה מת צלפחד בשעה שנ' וישמע הכנעני מלך ערד (במדבר לג מ) באותה שעה מת צלפחד:",
"וימצאו איש, איש אחד היה:"
],
[
"ויקריבו אותו, אלו שנצטוו לצאת אלו שהתרו בו:",
"אותו, לא אחז אדם בידו, ר' יהודה אומר אותו לא הביאו חבילתו עמו:",
"המוצאים אותו מקושש עצים ביום השבת, והלא כבר נאמר להלן מקושש עצים [מה אני מקיים כאן מקושש עצים] אלא מאחר שאמרו לו שבת בראשית היא חזר להיות מקושש:"
],
[
"ויניחו אותו, לא הניחוהו אצל מקלל:",
"במשמר בית האסורים כי לא פורש מה יעשה לו, מלמד שהיה משה יודע שהוא חייב מיתה אבל לא היה יודע במה מיתתו. ר' אליעזר ביר' שמעון אומר לא היה משה יודע שהוא חייב מיתה ולא היה יודע במה היא מיתתו שמתשובת הדבר אתה למד ויאמר י״י אל משה מות יומת האיש חייב הוא מיתה במה היא מיתתו אמ' בסקילה:"
],
[
"רגם ירגמו אותו באבנים כל העדה, במעמד כל העדה:"
],
[
"ויוציאו אותו, לא הוציאו אותו אצל המקלל:",
"אל מחוץ למחנה, חוץ לשלש מחנות חוץ למחנה שכינה ולמחנה לויה ולמחנה ישראל:",
"וירגמו אותו לא כסותו באבנים, אם לא מת באבן אחת ממיתין אותו באבנים הרבה:",
"ובני ישראל עשו כאשר צוה ה' את משה, עשו כמה שנצטווה. למה נסמכה פרשת מקושש לפרשת ציצית לומר לך מת חייב בציצית:"
],
[],
[
"דבר אל בני ישראל ועשו להם ציצית, בני ישראל חייבים בציצית אין הגוים חייבים בציצית או בני ישראל פרט לגרים אמרת ויאמר י״י אל משה לאמר לרבות יחידים. דבר אל בני ישראל לרבות את הגרים ואמרת אליהם ריבה עבדים משוחררים. ובצד השני אתה אומר בני ישראל להזהיר את הגדולים על ידי הקטנים להנהיגן במצות ציצית מכאן אמרו כל תינוק שיודע להתעטף חייב בציצית וכל שהוא יודע לנענע חייב בלולב וכל שהוא יודע לשמור תפילין חייב בתפילין וכל שהוא יודע לדבר אביו מלמדו תורה וקרית שמע ולשון הקודש [ואם לאו ראוי לו שלא בא לעולם] כל שהוא יודע להכיר לאביו שוחטין עליו את הפסח וכל שהוא אוכל כזית דגן פורשין מצואתו ומימי רגליו ארבע אמות וכל שהוא יודע לפתוח חיקו הכהנים חולקים לו תרומה בבית הגרנות:",
"ועשו להם ציצית ולא מן העשוי ועשו להם משלהם, פרט לשאול לגנוב ולגזול מיכן אמרו טלית שאולה פטורה מן הציצית שלשים יום מיכן ואילך חייבת. ועשו להם לדורותם אין לי אלא לדורות ומניין אף ליוצאי מצרים ת״ל להם. ציצית, אין ציצית אלא ענף וכן הוא אומר ויקחני בציצית ראשי (יחזקאל ה ג):",
"על כנפי בגדיהם, יכול באמצע הטלית ת״ל על כנפי. שומע אני חוט אחד בפני עצמו ת״ל גדילים תעשה לך (דברים כב יב):"
],
[
"והיה לכם לציצית, יכול שהן שתי מצוות מצות תכלת ומצות לבן ת״ל והיה לכם לציצית מצוה אחת היא ואינה שתי מצות:",
"- ולא תתורו אחרי לבבכם, אל יהי לבך ילילך וכן הוא אומר ויהושע בן נון וכלב בן יפונה מן התרים את הארץ (במדבר יד ו) [אינו אומר תרים אלא ילילים אף שנ' כאן ולא תתורו אחרי לבבכם אל יהי לבך ילילך] להגיד לך כמה אזהרות הנואף עובר משום ארבעה עשר לאוין משום ואהבת, לא תשא, ולא תחמוד, לא תתאוה, לא תגנוב, לא תגזול, לא תקום ולא תטור, לא תזרע כרמך כלאים, לא תחרוש, לא תחסום, לא תתורו, לא תקרב לא תגלה, לא תנאף:"
],
[
"למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי, מגיד שמצות ציצית שקולה כנגד כל המצות וכל הרגיל בה כאלו קיים כל המצות כולן:",
"והייתם קדושים לאלהיכם, לא היה צריך לומר אלא והייתם קדושים כאלהיכם כשם שאי אפשר לכל ברוי ליגע בשכינתי כך כשתהוא קדושים אי אפשר לכל ברוי ליגע בכם:"
],
[
"אני י״י, אני דיין אני נאמן לשלם שכר:",
"אלהיכם, מוראכם ודיינכם:",
"אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים, על מנת כן הוצאתי אתכם מארץ מצרים על מנת שתקבלו מצות ציצית עליכם שכל המודה במצות ציצית מודה ביציאת מצרים וכל הכופר במצות ציצית כופר ביציאת מצרים:",
"להיות לכם לאלהים, על כרחכם יכול אם רציתם הריני אלוה לכם ואם לא רציתם איני אלוה לכם אני י״י אלהיכם על כורחכם וכן הוא אומר חי אני נאם י״י אלהים אם לא ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחימה שפוכה אמלוך עליכם (יחזקאל י כ לג) על כרחכם ושלא בטובתכם:",
"דבר אחר נאמר במצות ציצית אני י״י אלהיכם שני פעמים אני י״י אלהיכם ליפרע ממי שבטלה וכופר בה אני י״י אלהיכם ליתן שכר למי שמקיימה ומודה בה:"
]
],
[],
[],
[
[
"ויאמר ה' אל אהרן, הא למדת מכל הדברות שנאמרו לאהרן ע׳׳י משה נאמרו לו ומה ת״ל לאהרן אלא כדי היה הדבור לאהרן אלא שגדולת משה גרמה:",
"אתה ובניך, אלו הכהנים:",
"ובית אביך אתך, אלו הלוים. מלמד שהלוים מוזהרים על ידי הכהנים. ומניין אף הכהנים על ידי הלוים שנאמר ואתה ובניך תשאו את עון כהונתכם:"
],
[
"וגם את אחיך מטה לוי, אין מטה אלא שבועה שנאמר שבועות מטות אומר סלה (חבקוק ג ט). לוי כדאי לוי בפני עצמו. שבט כדאי שבט בפני עצמו. אביך, כדאי עמרם בפני עצמו. אחיך כדאי אחיך בפני עצמן. וגם את אחיך כדאי בני אחיך בפני עצמן לכרות להם ברית בשמחה:",
"הקרב אתך וילוו אליך וישרתוך, הם טפלה לך לא אתה טפלה להם:",
"ואתה ובניך אתך לפני אהל העדות, מיכן אמרו כהן שומר בפנים ובן לוי שומר בחוץ:"
],
[
"ושמרו משמרתך ומשמרת כל האהל, מלמד שהכהנים והלוים שומרים בעשרים וארבעה מקומות בבית המקדש הכהנים בשלשה והלוים בעשרים ואחד:",
"אך אל כלי הקדש ואל המזבח לא יקרבו, יכול אם נגעו יהו חייבין אמרת אך משום עבודת זר הן חייבין אין חייבין משום מגע:",
"ולא ימותו גם הם, יכול שאין לי אלא הלוים על ידי הכהנים במיתה הכהנים על ידי הלוים מניין ת״ל ולא ימותו גם הם גם אתם, ומניין כדרך שהכהנים מוזהרים זה על ידי זה [כך הלוים מוזהרים זה על ידי זה] אמרת הם גם הם אתם גם אתם יכול שהן מוזהרין זה על ידי זה במיתה, אמרת הם הם עליהם במיתה אין אתם עליהם במיתה, אתם עליכם במיתה ואין אתם עליהם במיתה. ר' שמעון אומר גרשון ומררי בעבודת קהת במיתה במה דברים אמורים בעבודת המשכן אבל בעבודת בית האלהים הלוים על הכהנים במיתה ואין הכהנים על הלוים ואף לא בלא תעשה:"
],
[
"ונלוו עליך, יטפלו עליך:",
"ושמרו את משמרת אהל מועד לכל עבודת האהל, אמר ר' שמעון הא למדנו שהן שני אהלות אהל העבודות ואהל הדברות:",
"- משמרת אהל מועד, זו משנה. לכל עבודת האהל, זה תלמוד:",
"וזר לא יקרב, אין לי אלא בלא תעשה בעשה מניין אמרת ושמרתם את משמרת הקדש. גדולה למקדש שיש עליו שומרין. לא דומה פלטרין שאין עליו שומרין לפלטרין שיש עליו שומרין שנ' והחונים לפני המשכן קדמה לפני אהל מועד מזרחה משה ואהרן ובניו שומרין משמרת המשכן (במדבר ג לח) מה תלמוד לומר למשמרת בני ישראל אלא בזמן שהקטן שומר הגדול פוסע עליו ונכנס ובזמן שהגדול שומר אין הקטן פוסע עליו ונכנס:"
],
[],
[
"ואני, מוסיף על מעשיך הנה בשמחה. כל מקום שהוא אומר הנה הרי ענין שמחה:",
"ואני הנה לקחתי את אחיכם הלוים מתוך בני ישראל, במעשר מן הערימה ואתם בתרומת מעשר:",
"לכם מתנה נתונים, יכול הם לכם ודאי ת״ל לה' אמור מעתה שלי הן אלא שיהיו שמשין לפניכם וכן הוא אומר ויבדל אהרן להקדישו קדש קדשים הוא ובניו (דה״י א' כג יג):"
],
[
"ואתה ובניך אתך תשמרו את כהונתכם, מגיד שעון הקדשים אינו מסור אלא בידי הכהנים אין לי אלא עון קדשי קדשים קדשים קלים קדשים נאכלים קדשים שאינן נאכלין מניין ת״ל לכל דבר המזבח. יכול אף תרומה ותרומת מעשר וחלה ת״ל ולמבית לפרוכת מה בית לפרוכת מיוחד דבר שאי אפשר לדעת צבור יצא דבר שאפשר לדעת צבור:",
"עבודת מתנה אתן את כהונתכם, מקיש עבודת מתנה לכהונתכם מה זו בנטילת ידים אף זו בנטילת ידים. או מה זו אינה אלא בקדוש ידים ורגלים יכול אף זו לא תהא אלא בקדוש ידים ורגלים אמרת לאו זו לפי צורך העבודה וזו לפי צורך העבודה אמרו כל מי שהוא נותן תרומה למי שהוא אוכלה כמצותה מעלין עליו כאלו הוא עובד עבודה [וכהן שאוכל תרומה כמצותה מעלין עליו כאלו עובד עבודה]. אמרו עליו על רבי טרפון שהיה אוכל תרומה בשחר ואומר הקרבתי תמיד של שחר ואוכל תרומה בין הערבים ואומר הקרבתי תמיד של בין הערבים. ומניין שאכילת כהנים לקדשי גבול כעבודה שנאמר עבודת מתנה אתן את כהונתכם ומניין מסרו עצמכם לכהונתכם אמרת עבודת מתנה אתן את כהונתכם הא כדרך שעשה עזריה הכהן שנאמר ויבוא אחריו עזריה ויעמדו על עוזיהו המלך ויזעף עוזיהו ויפן אליו עזריה כהן הראש (דה״י ב' כו יז - יט) עליו הוא אומר ויוחנן הוליד את עזריה הוא אשר כהן בבית (דברי הימים א' ה לו) וכי הוא כהן בלבד והלא קדמוהו הרבה ושמשו אחריו אלא בו נתקיימה מצות כהונה גדולה שנאמר עבודת מתנה אתן וגו':",
"והזר הקרב יומת, מיתה בידי שמים ר' עקיבא אומר אף מיתת בית דין שנאמר ונוקב שם ה' מות יומת רגום ירגמו בו כל העדה (ויקרא כד טז) אמרו לו לא מן השם הוא זה אלא משום שנאמר כל הקרב אל משכן ה' ימות:"
],
[
"וידבר ה' אל אהרן, לאהרן נאמרה המצוה:",
"הנה, לשון שמחה כל מקום שהוא אומר הנה שמחה כשאמר ואני הנה נתתי הריני מוסיף על זכותך לכרות ברית בשמחה:",
"- נתתי לך את משמרת תרומותי, שמורה היא תרומתי זו תרומת איל נזיר ותודה מגיד שנכרתה ברית על עבודתם:",
"לכל קדשי בני ישראל, קדש לרבות העולה. קדש לרבות חטאת ואשם וזבחי שלמי צבור. קדש לרבות את הבכור לך נתתים למשחה, לגדולה כל שניתן לך לגדולה נכרת לך ברית עליה זו שריפת פרה ועריפת העגלה ותקיעת החצוצרות וההקדשות והערכים ר' יוסי ברבי יהודה אומר אף נעילת הדלתות:"
],
[
"זה יהיה לך, יש לך מתנה אחרת חוץ ממה שנכרת לך ברית עליה אלו העורות יכול אף עורות הפסולין ת״ל זה יהיה לך:",
"מקדש, לרבות עור העולה. מקדש לרבות עור חטאת ואשם וזבחי שלמי צבור:",
"הקדשים, לרבות עור הבכור:",
"מן האש, אין לך בהם אלא לאחר מתנת האישים:",
"כל קרבנם, לרבות שתי הלחם ולחם הפנים. קרבנם למנחתם יכול מנחה שהיא כחטאת מה חטאת באה על חטא אף מנחה באה על חטא. מנין אתה מרבה מנחת נדבה תלמוד לומר לכל מנחתם. חטאתם למנחתם יכול חטאת שהיא כמנחה מה מנחה שהיא קרבן יחיד אף חטאת קרבן יחיד ומניין אתה מרבה חטאת צבור ת״ל לכל חטאתם [אין לי אלא חטאות נאכלות חטאות נשרפות מניין ת״ל לכל חטאתם]. אשמם לחטאתם יכול אשם שהוא כחטאת מה חטאת באה על חטא אף אשם בא על חטא מניין אתה מרבה אשם נזיר ואשם מצורע ת״ל ולכל אשמם. יכול אשם שהודע שלו טעון חטאת ומניין אף אשם שאין הודע שלו טעון חטאת ת״ל ולכל אשמם:",
"אשר ישיבו לי, לרבות כסף מושב:",
"קדש קדשים לך הוא ולבניך, לרבות זבחי שלמי צבור ואשם מצורע:"
],
[
"בקדש הקדשים תאכלנו, על מנת כן נכרתה לך ברית על מנת שתאכלו קדשים בקדש הקדשים תאכלנו פרט לטמא יאכל אותו פרט ליוצא דופן תאכלנו פרט ליוצא ולטמא ר' יהודה אומר למעט כל הפסולים:",
"כל זכר, לזכרים נכרתה ברית לא נכרתה ברית לנקבות:",
"קדש יהיה לך, לרבות לוג שמן של מצורע:"
],
[
"וזה לך תרומת מתנם, לרבות תרומת מעשר וחלה:",
"לכל תנופות, ב״י לרבות חזה ושוק של שלמים:",
"- לך נתתים ולבניך ולבנותיך אתך לדור' עולם, בניך פרט לבני חללה בנותיך פרט לבנות חללה והלא אומר וכי דין הוא הואיל ומכשיר ופוסל בבנים ומכשיר ופוסל בבנות אם פסל בני חללה בבנים דין הוא שנפסל בני חללה בבנות קל וחומר מחמיר הוא בבנים מה שאינו מחמיר בבנות שהבנים גוררין אחרים לאכול בתרומה אין הבנות גוררות אחרות לאכול בתרומה אם פסל בני חללה בבנים אינו דין שנפסול בני חללה בבנות או מחמיר הוא בבנות מה שאינו מחמיר בבנים שהבנות נגררות לאכול בתרומה [אין הבנים נגררים לאכול בתרומה] אם פסל בני חללה בבנים אינו דין שנפסול בני חללה בבנות ת״ל בניך פרט לבני חללה [בנותיך פרט לבנות חללה] הואיל ויש בבנים מה שאין בבנות ויש בבנות מה שאין בבנים אל ידונו זה מזה:",
"כל טהור בביתך יאכל אותו, לטהורים נכרתה ברית לא נכרתה ברית לטמאים:",
"בביתך, פרט לבת ישראל עד שלא זכו במעשה ידיה ומניין אתה מרבה משזכו במעשה ידיה אמרת כל טהור בביתך יאכל אותו:"
],
[
"כל חלב יצהר וכל חלב תירוש ודגן, חלב יצהר יצהר חלב תירוש תירוש וחלב דגן דגן. חלב יצהר אלו הזיתים חלב תירוש אלו הענבים, כל חלב יצהר ריבה שאר כל פירות האילן וכל חלב תירוש ריבה שאר כל הפירות:",
"ראשיתם אשר יתנו לה', זו היא תרומה גדולה:",
"- אשר יתנו לה' לך נתתים, ממה שיפרישו ויתנו לך לא ממה שתשא לך ידך:"
],
[
"בכורי כל אשר בארצם, לפה שנ' ראשית בכורי אדמתך עד שישייר מקצת ומניין אם עשה כל שדהו בכורים הרי אלו בכורים ת״ל בכורי כל אשר בארצם:",
"- בכורי כל אשר בארצם, על בכורי בני ישראל נכרת ברית ולא נכרת על הגוים ועל התושבים ומנין אתה מרבה בכורי גרים ת״ל כל בכורי כל:",
"אשר יביאו לי״י לך יהיה, ממה שיפרישו ויתנו לך לא ממה שתשא ידך לך:",
"כל טהור בביתך יאכלנו, לטהורים נכרתה ברית לא לטמאים נכרתה ברית:",
"בביתך, פרט לבת ישראל עד שלא זכו במעשה ידיה מניין את מרבה משזכו במעשה ידיה ת״ל כל טהור בביתך יאכלנו:"
],
[
"כל חרם בישראל לך יהיה, אין לי אלא חרמי ישראל מניין את מרבה חרמי גרים ת״ל כל חרם ומניין שאם החרים אדם כל נכסיו סתם הרי אלו לכהנים ת״ל כל חרם בישראל לך יהיה מלמד שסתם חרמים לכהנים:"
],
[
"כל פטר רחם לכל בשר, על פטר רחם נכרתה ברית לא נכרתה ברית על יוצא דופן יכול שאין לי שנכרתה ברית על בכור בנו אלא מי שנכרתה ברית על בכור בהמתו אבל הלוים והגרים הואיל ולא נכרתה ברית על בכור בניהם יכול לא נכרתה ברית על בכור בהמתם אמרת כל פטר רחם לי לרבות הלוים לכל בשר לרבות הגרים:",
"באדם ובבהמה יהיה לך, כל מקום שיש לך באדם יש לך בבהמה וכל מקום שאין לך באדם אין לך בבהמה הואיל ויצאו הלוים מבכור בניהם אף הן יצאו מבכור בהמתן טמאה ומניין שיצאו הלוים מבכור בניהם ומבכור בהמתן טמאה ת״ל באדם ובבהמה יהיה לך כל מקום שיש לך באדם יש לך בבהמה וכל מקום שאין לך באדם אין לך בבהמה אוציאם מבכור בניהם ומבכור בהמתן טמאה יכול יצאו מבכור בהמתן טהורה ת״ל אשר יקריבו לי״י כשאינה קרבה לשם חלקתי ולא הקריבה לשם:",
"יהיה לך פדה תפדה, את שהוא לך פדוי ואת שאינו לך אינו פדוי מכאן אמרו הרי מי שהפריש בכורת בנו והניחה בחלון ואבדה יכול שהוא פדוי ת״ל יהיה לך ופדה תפדה את שהוא לך פדוי את שאינו לך אינו פדוי:"
],
[
"ופדויו, מאימתי אמ' מבן חדש מיכן אמרו הרי מי שמת בנו יום שלשים ואחד אע״פ שלא נתן לכהן יתן לו מת בעשרים ותשעה ואפילו מת ביום שלשים אם נתן לו יטול ממנו:",
"תפדה, במה אמ' כסף בכמה אמ' חמשה שקלים באיזה שקל אמ' בשקל הקדש לא ערביות וכמה הוא שקל הקדש אמ' עשרים גרה כשאמר תפדה ריבה אסימון של כסף ואסימון של זהב וטבעות של נחושת:"
],
[
"כלל אמרה תורה בכור תפדה בכור לא תפדה יכול אם היה תמים אל תפדהו [ואם היה בעל מום פדהו ת״ל בבכור שור לא תפדה יכול אם היה בעל מום ובעלת יבלת אל תפדהו] ואם היה פסח או עור פדהו ת״ל בכור כשב לא תפדה יכול אם היה בעל מום אחר ת״ל בכור עז לא תפדה. קדש לרבות שליא היוצאת עם המוקדשין או יכול שאני מרבה היוצאת עם הבכור ת״ל הם:",
"את דמם תזרוק על המזבח, ר' יוסי הגלילי אומר להביא את הפסח ואת המעשר שינתן מדמם מתנה אחת בשפיכה אחת כנגד היסוד באיזה רוח שירצה:",
"ואת חלבם תקטיר אשה לריח ניחוח לי״י, מגיד שיש בחלביהן אשה ריח ניחוח:"
],
[
"ובשרם יהיה לך, יכול יום אחד ת״ל כחזה התנופה או כחזה התנופה של איל נזיר ליום ולילה ת״ל וכשוק הימין כשוק של שלמים לשני ימים:"
],
[
"נתתי לך ולבניך אתך, בניך פרט לבני חללה בנותיך פרט לבנות חללה והלא אומר וכי דין הוא מזהיר ועונש לענין קדשי הגבול ומזהיר ועונש לענין קדשי מקדש. אם פסל בני חללה לענין קדשי מקדש דין הוא שנפסול בני חללה לענין קדשי הגבול קל וחומר מה אם קדשי המקדש שהן נפדין ויוצאין לחולין פסל בני חללה בהן קדשי הגבול שאין נפדין ויוצאין לחולין אינו דין שנפסול בני חללה בהן לא אם אמרת בקדשי מקדש שחייבין עליהן משום פגול נותר וטמא תאמר בקדשי הגבול שאין חייבין עליהן משום פגול נותר וטמא ולמדו קדשי מקדש מקדשי הגבול ומה אם קדשי הגבול שאין חייבין עליהן משום פגול נותר וטמא פסול בני חללה בהן קדשי מקדש שחייבין עליהם משום פגול נותר וטמא אינו דין שנפסול בני חללה בהן לא אם אמרת בקדשי הגבול שאין נפדין ויוצאין לחולין תאמר בקדשי מקדש שהן נפדין ויוצאין לחולין ת״ל בניך פרט לבני חללה בנותיך פרט לבנות חללה הואיל ויש בקדשי מקדש מה שאין בקדשי הגבול ובקדשי הגבול מה שאין בקדשי מקדש אל ידונו זה מזה:",
"ברית הוא, בודאי ולא בספק:",
"לך ולזרעך אתך, לרבות טומטום ואנדרגינס שהן מזרעו:"
],
[
"ויאמר י\"י אל אהרן בארצם לא תנחל, זו ארץ שבעה עממים:",
"וחלק לא יהיה לך בתוכם, אף בבזה של מלחמה:",
"אני חלקך ונחלתך בתוך בני ישראל, יש לך מורם לשמי כדי נחלתך בארץ וכדי חלקך בבזת הכנענים:"
],
[
"ולבני לוי הנה נתתי כל מעשר בישראל לנחלה, אין הנה אלא שמחה שמחה היתה לפני המקום שנתן מעשרות ללוים כדרך שהיה שמחה לפניו כשנתן מתנות לכהן כך היתה שמחה לפניו כשנתן מעשרות ללוים. - לפה שנאמר (דברים יד כח) מקצה שלש שנים אבל אין אתה יודע חילופים למה חילופים לשני או לראשון ת״ל לנחלה [מה נחלה אינה פוסקת אף מעשר אינו פוסק] מה נחלה אינה מתחלפת אף מעשר אינו מתחלף הא חלופין לשני אין חלופין לראשון:",
"חלף עבודתם אשר הם עובדים את עבודת אהל מועד, כבני אדם שנוטלין שכרן שכר מה שעשו עמי במדבר יכול לפי שבטלה העבודה יבטל המעשר ת״ל לנחלה מה נחלה אינה פוסקת אף מעשר אינו פוסק אלא אע\"פ שבטלה העבודה הרי הן אוכלין בו שכר מה שכר מה שעשו עמי במדבר:"
],
[
"ולא יקרבו עוד בני ישראל אל אהל מועד, יכול אם ירצו ישראל לומר יהא מעשר שלנו ואנו עובדים עבודה יכול שומעין להן אמרת ולא יקרבו עוד בני ישראל אל אהל מועד. יכול מפני שהן מבקשין ליטול את המעשר לפיכך אם אומרים יהא המעשר שלהן ואנו עובדין עבודה [יכול שומעין להם] אמרת ולא יקרבו עוד בני ישראל אל אהל מועד לשאת חטא למות. יכול מפני שהן מבקשין לדחות בני לוי על כרחם לפיכך הם אומרים יהא המעשר שלהן ואנו עובדים עבודה אבל בן לוי שאמר אי אפשי לא ליטול מעשר ולא לעבוד עבודה יכול שומעין לו ת״ל ועבד הלוי הוא מגיד שמעבידין אותו בעל כרחו:"
],
[],
[
"כי את מעשר בני ישראל אשר ירימו, מניין לבן לוי שרצה לעשות ממעשר ראשון תרומה גדולה מניין שעושה ת״ל כי את מעשר בני ישראל אשר ירימו לה' תרומה מכאן שאם רצה לעשותו תרומה לאחרים עושה יכול אף שניטלה תרומתו יהא עושה אותו תרומה לאחרים ת״ל את מקדשו ממנו בזמן שקדשו בתוכו עושה אותו תרומה לאחרים אין קדשו בתוכו אין עושה אותו תרומה לאחרים:",
"כי את מעשר בני ישראל אשר ירימו לה' תרומה, נקרא המעשר הזה תרומה מה תרומה לשם השם אף זה לשם השם מה תרומה חייבין על זדונה מיתה אף זה חייבין על זדונו מיתה [מה תרומה טובלת אף מעשר ראשון טובל]:",
"נתתי ללוים לנחלה על כן אמרתי להם וגו', לפי שנתתי להם את המעשר אמרתי להם אין לכם חלק בארץ אין לי אלא בארץ כנען מניין אף בעבר הירדן ובארץ שלשה אמרת לא ינחלו נחלה [בעבר הירדן ובארץ שלשה אין לי אלא בעבר הירדן ובארץ שלשה ומניין אף בבזה של מלחמה אמ' לא ינחלו נחלה] אפילו בבזה שבמלחמה או אף עכשיו לא יהא להם נחלה בארץ ת״ל בתוך בני ישראל בשעה שבני ישראל בארץ לא בשעה שהן בח״ל:"
],
[],
[
"וידבר ואל הלוים תדבר ואמרת אליהם כי תקחו וגו', מאת בני ישראל אתם לוקחים את המעשר אין אתם לוקחים את המעשר מיד הכהנים. מיכן אמרו אין מוציאין המעשר מיד הכהנים וכו':",
"אשר נתתי לכם מאתם בנחלתכם, מגיד שנכרתה ברית ללוים על המתנות שלהם וכדרך שנכרתה ברית לכהנים על המתנות שלהם כך נכרתה ברית ללוים על המעשרות שלהן שאין להן בו כלום עד שיקבל עליהם להפריש את תרומתו:",
"והרמתם ממנו תרומת ה', מה ת״ל ממנו מלמד שאין תורמין ממין על שאינו מינו. - יכול שאין לי לחייב בתרומה אלא מעשר ישראל ודאי [אין לי אלא מעשר ישראל] מניין את מרבה מעשר גוים וגרים ת״ל מעשר מן המעשר [מניין אתה מרבה מעשר לוים ת״ל מעשר מן המעשר] אין לי אלא מעשר לוים שנוטלין מאחרים מישראל מניין את מרבה מעשר לוים שלהם תלמוד לומר מעשר מן המעשר:"
],
[
"ונחשב לכם תרומתכם כדגן מן הגורן, מה דגן מן הגורן ומלאה מן היקב שנאמר להלן חולין לישראל לכל דבר אף כאן חולין לישראל לכל דבר. יכול יהא מרים מן התלוש על המחובר ומן המחובר על התלוש אמרת כדגן מן הגורן וכמלאה מן היקב מה דגן מן הגורן ומלאה מן היקב האמור להלן מן התלוש מן הקרקע אף כאן מן התלוש מן הקרקע:"
],
[],
[
"ממנו, שלא יפריש תרומה ממין על שאינו מינו שלא יטול מן הרע על היפה:"
],
[
"ונחשב ללוים כתבואת גורן וכתבואת יקב, מה תבואת גורן ותבואת יקב הנאמר להלן חולין לישראל לכל דבר אף כאן חולין לישראל לכל דבר:"
],
[
"ואכלתם אותו בכל מקום, לפי שמצינו במעשר שני שהוא טעון הבאת מקום [יכול אף זה יטעון הבאת מקום] ת״ל ואכלתם אותו בכל מקום:",
"אתם וביתכם כי שכר הוא לכם, אם לומר שהלוייה אוכלת במעשר והלא בבת ישראל מותר אם לומר בת ישראל שנשאת ללוי אוכלת במעשר והלא בת ישראל שנשאת לכהן אוכלת בתרומה מה אני מקיים אתם וביתכם אלא כדרך שנותנין ללוי מעשר מתוך חלקו כך נותנין ללויה:",
"- חלף עבודתכם באהל מועד, כבני אדם שנטלו שכרן שכר מה שעשו עמי במדבר:"
],
[
"ולא תשאו עליו חטא בהרימכם את חלבו ממנו, מניין אתה אומר שאם הפרשתם אותו שלא מן המובחר שאתם בנשיאת עון ת״ל ולא תשאו עליו חטא בהרימכם את חלבו ממנו:",
"- ואת קדשי בני ישראל לא תחללו ולא תמותו, מגיד שהכהנים והלוים חייבין על חלול הקדשים אלו כהנים ולוים המסייעין בגרנות ומניין אתה אומר שכל כהן או לוי שאמר לישראל תן לי סאה אחת ואני מחלל על גרנך שהוא חייב מיתה ת״ל ואת קדשי בני ישראל לא תחללו ולא תמותו אין לי אלא כהנים ולוים המסייעין בגרנות מניין אף ישראל שאמר לכהן הילך סאה אחת וחלל לי על גרני שהוא חייב מיתה ת״ל ואת קדשי בני ישראל לא תחללו ולא תמותו אף ישראל חייב מיתה על חלול קדשים:"
]
],
[
[],
[
"דבר אל בני ישראל, משל צבור היתה פרה באה אינה באה לא משל יחידים ולא משל גרים ולא משל נשים ולא משל עבדים ומנין לרבות את כולם שישקלו או שישתתפו אמרת וידבר ה' אל משה לרבות את היחידים דבר אל בני ישראל לרבות את הגרים ואמרת אליהם ריבה נשים ועבדים ובצד השני אתה אומר בני ישראל להזהיר הגדולים על ידי הקטנים להנהיגם במצות:",
"ויקחו אליך, יביאוה אליך ותהא גזבר עליה יכול שאין לי שהיה משה גזבר אלא על הפרה ומניין אף על השמן ת״ל ויקחו אליך שמן זית זך (שמות כז כ). יכול שאין לי שהיה גזבר על הפרה אלא משה ומניין אף אהרן אמ' וידבר ה' אל משה ואל אהרן הקיש אהרן למשה מה משה גזבר על הפרה אף אהרן גזבר על הפרה ומניין שימנו גזברין לדורות ת״ל ואתה תצוה את בני ישראל (שמות כ״ז כ'). לפה שנ' ושרף את הפרה לעיניו שיהיו עיניו בה שלא יעשה בה מלאכה ואם עשה בה מלאכה פסלה כשאמר חקה רבה הממלא והמקדש שיהיו עיניו בה שלא יעשה בה מלאכה ואם עשה בה מלאכה פסלה יכול אף האוסף כשאמר חקה ריבה אמ' זאת יכול אף המקדש והממלא אמ' אשר צוה ה' את משה:",
"- ויקחו פרה, שלא יקחו עגלה ויגדלו אמרו מעשה שלקחו פרה עוברה אדומה מן הגוים [והיו משמרין אותה עד שהיתה יולדת אם היה ולדה כשר לפרה] והיו משמרין אותה עד שהיתה בת שלש שנים וחוזרין ולוקחין אותה מתרומת הלשכה לקיים מה שנאמר ויקחו אליך פרה שלא יקחו עגלה ויגדלוה. ר' אליעזר אומר אין לוקחין אותה מן הגוים וחכמים מכשירין אמרו מעשה שלקחו מפרה מן הערביים והיו קורין אותה דמת דמת והיא רצה ובאת:",
"ויקחו פרה, יכול מולבנת או מושחרת ת״ל אדומה או אדומה יכול בזמן שרובה מאדים ת״ל תמימה אם לומר שהיא תמימה מן המומין והלא כבר נאמר אשר אין בה מום אלא מה אני מקיים תמימה אם אינו ענין למומין תנהו ענין לאדומות:",
"מכמה יהא בה ותהא פסולה ר' אליעזר אומר משתים ועד שלש הרי זו פסולה ר' יהושע אומר מחמש ועד חמשים הרי זו כשרה. - ר' יהושע בן בתירא אומר אפילו אחת בראשה ואחת בזנבה ה״ז פסולה ר' עקיבא אומר אפילו יש בה הרבה כשרה ובלבד שיעבירם במכחול אבל אם היו שתים לתוך גומא אחת פסולה מפני שהיא נראית כמין קרחת. השיניים והלשון אין פוסלין בפרה הקרנים והטלפים הרי זה יגוד [ואם גרר בזכר הרי זה פסולה] פרה שגלגל עיניה משחיר היו מביאין פרות אחרות ומעמידין אותה בתוכן אם דומה גלגל עיניה לאחת מהן הרי זו כשרה ואם לאו הרי זו פסולה:",
"אשר אין בה מום, מגיד שהיא נפסלת במום מיכן אמרו כל המומין הפוסלין במוקדשין פוסלין בפרה. אשר אין בה מום לרבות שהיה בה מום וחיה ומקומו ניכר הרי זה מום:",
"- אשר לא עלה עליה עול, פוסלה נתן עליה ידו ועבר מכאן ולהלן הרי זו פסולה היתה עוברת בנהר או עולה במעלה או יורדת בירידה נתלה בזנבה לסעדה כשרה שתסעדנו פסולה קשרה במוסרה הרי זו כשרה קיפלה ונתנה בין קרניה הרי זו פסולה פירש טליתו עליה מפני החמה ומפני הדבורים הרי זו כשרה עשה לה סנדלין בשביל שלא תחליק הרי זו כשרה [שכן עליה עוף כשרה עלה עליה זכר לדעת הבעלים פסולה שלא לדעת הבעלים כשרה] מעשה שירדו זקני ירושלים אצל גוי אחד ששמעו שפרה אדומה אצלו ושמה עליהם באלף זהובים אמ' למחר היהודים אומרין אשר לא עלה עליה עול היה מניח עליה עול על צוארה א״ל הוציאה אלינו ונתנו לו אלף זהובים הוציאה להן א״ל אפילו אתה נותנה לנו חנם אין לנו בה הנאה החזר לנו את הדמים כיון שלקחו הימנו את הדמים עלה לראש הגג ונפל ומת. סימן היה לחכמים ששתי שערות היו בכתפה שתי וערב ובשעה שעולה עול על צוארה היו נושרות והיו עיניה בולטות למקום הניר:"
],
[
"ונתתם אותה אל אלעזר הכהן, יכול אף של דורות לאלעזר ת״ל אותה אותה [לאלעזר אין של דורות לאלעזר מה ת״ל הכהן זה] המכהן בבגדים דברי ר' חנינא א״ל ר' יונתן בן המשולם ומה ת״ל לאלעזר א״ל ר' חנינא תמהני עליך יונתן שאמרת דבר זה אלו שני אלעזר בתורה הייתי אומר אלעזר כהן ואלעזר ישראל ומה תלמוד לומר הכהן המכהן בבגדים אמרו פעם אחת שאלו את הלל באיזו לבוש הפרה נשרפת אמר להם בגדול אמרו לו אינה נשרפת אלא בלבן א״ל אני ראיתי את יהושע בן פרחיה ששרפה בגדול א״ל אנו ראינו ששרפה בלבן אמר ליה אתה אומר משמו ואני אומר משמו מי יוכיח אמר ליה לך לתורה מי שרף פרה ראשונה אמר ליה אלעזר א״ל וכי לובש אלעזר בגדי גדול בימי אביו א״ל אל תבוזו שכחה לאדם שאם מה שראו עיני שכחתי מה ששמעו אזני לא אשכח מה ת״ל הכהן שהוא מכהן בבגדים:",
"ושחט, יכול אלעזר עצמו היה שוחט ת״ל ושחט אותה לפניו אחר היה שוחט לא אלעזר. - כיוצא בדבר אתה אומר והפילו השופט והכהו (דברים כה ב) יכול השופט עצמו היה מכה אותו ת״ל והכהו לפניו אחר היה מכה לא השופט:"
],
[
"אמרו פעם אחת היה ר' יוסי הגלילי יושב ודורש בפרה בטבריה ור' שמעון בן חנינא יושב עמו א״ר יוסי הגלילי נאמר ולקח אלעזר הכהן מדמה באצבעו, בכלי אבל לא ביד אמר לו ר' שמעון בן חנינא הואיל ושמן אשם מכשיר ודם פרה מכשיר מה הכשר שמן אשם ביד אבל לא בכלי אף הכשר דם פרה ביד אבל לא בכלי [א״ל ר' יוסי הגלילי הואיל ופרה מכשיר ודם צפור מכשיר מה הכשר דם צפור מן הכלי אבל לא מן היד אף הכשר דם פרה מן הכלי אבל לא מן היד א״ל ר' שמעון בן חנינא הואיל ושמן אשם מכשיר ודם פרה מכשיר מה שמן אשם מן היד אבל לא מן הכלי אף הכשר פרה מן היד ולא מן הכלי] מוטב לדון הכשר מהכשר הכשר שבאצבע מהכשר שבאצבע ואל יוכיח דם צפור מצורע מפני שהכשרו באגודה אמר לו ר' יוסי הגלילי הואיל ודם פרה מכשיר ודם צפור מכשיר מה הכשר דם צפור מן הכלי אבל לא מן היד אף הכשר דם הפרה מן הכלי אבל לא מן היד מוטב לדון הכשר מהכשר הכשר דם מהכשר דם ואל יוכיח שמן אשם שאין הכשרו הכשר דם. א״ל ר' שמעון בן חנינא והרי דם אשם מצורע יוכיח שאע״פ שהכשרו הכשר דם הרי הוא מן היד ולא מן הכלי [אף אתה אל תתמה על הפרה שאע״פ שהכשרה הכשר דם תהוי מן היד ולא מן הכלי] מוטב לדון הכשר מהכשר הכשר דם מהכשר דם הכשר קודש מהכשר קודש ואל יוכיח דם צפור מצורע שאין הכשרו הכשר קודש א״ל ר' יוסי הגלילי הואיל ודם פרה מכשיר ודם צפור מכשיר מה הכשר דם צפור מן הכלי ולא מן היד אף הכשר דם פרה מן הכלי ולא מן היד מוטב לדון הכשר מהכשר הכשר שבחוץ מהכשר שבחוץ ואל יוכיח דם אשם מצורע מפני שהכשרו בפנים הא צרכת לומר ולקח אלעזר הכהן מדמה בכלי ולא ביד:",
"ולקח אלעזר הכהן מדמה באצבעו, נאמר כאן כהן ואצבע ונאמר במצורע כהן ואצבע מה כהן ואצבע שנא' במצורע היא המיומנת שבימין אף כהן ואצבע שנא' כאן היא המיומנת שבימין:",
"מדמה שבע פעמים, שתהא פעם האחרונה שווה לשניה. יכול מטבילה אחת היה מזה שבע הזיות אמ' בדם והזה שבע שיהיו שבע טבילות כנגד שבע הזיות. יכול שהיה מזה כולן כאחת אמ' פעמים זו אחר זו זו אחר זו:"
],
[
"ושרף את הפרה לעיניו, שיהיו עיניו בה שלא יעשה מלאכה בה עד שתעשה אפר ואם עשה בה מלאכה פסולה:",
"- את עורה ואת בשרה, עורה מחובר לבשרה. בשרה לא בשר עוברה או בשרה יכול פרט לדמה ת״ל ואת דמה או דמה פרט לפרשה ת״ל על פרשה ישרוף [כשאמר דמה שלא יצא דמה חוץ לגת שאם יצא דמה חוץ לגת פסולה. כשאמר על פרשה ולא אמר עם פרשה מה פרשה במקומו אף כולן במקומן וכן] הפוקעין שיצאו חוץ למערכה אם יש בהם כזית יחזירם למקומן או יתן עליהם עצים וישרפם במקומם. ישרוף את שהוא רוצה לשרוף ישרוף מיכן אמרו שרפה שלא בעצים או בכל עצים אפלו בקש אפלו בגבבה כשרה ומצותה שלא ימעט לה עצים מן הראוי לה ר״י אומר חבילי אזוב היו משליכין לתוכה בשביל לרבות את האפר."
],
[
"ולקח הכהן עץ, יכול אחד מכל העצים ת״ל ארז או ארז יכול אף טורף של ארז ת״ל עץ ארז הא מה הדבר בקעת מתוך לבו של ארז וכמו מחוק היה:",
"ואזוב, לא אזוב יון [ולא אזוב כוחלית ולא אזוב מדברי ולא אזוב רומי] ולא אזוב תלוי בשמו ולא תלוי בשם אחר מכאן היה ר' שמעון אומר צפור תלויה בשמה שמן תלוי בשמו יין תלוי בשמו כשר לנכסים:",
"ושני, יכול אחד מכל הצבעים ת״ל תולעת או תולעת שני זה לבן ת״ל ושני הא מה הדבר השני שבתולעת ר' שמעון אומר המשונה שבתולעת:",
"והשליך אל תוך שרפת הפרה, משהוא נושא להבקיע כשרה להזות ממנה. - ר' מאיר אומר אין מזין ממנה עד שתיעשה אפר ותעשה בבגדי כהונה ובכהנים המלאכה פוסלת בה עד שתעשה אפר:"
],
[
"וכבס בגדיו הכהן, מלמד שהוא טמא ומטמא בגדים:",
"ואחר יבא אל המחנה, ר״ש אומר נאמר כאן ואחר וביאה ונאמר להלן ואחר וביאה מה אחר וביאה שנאמר כאן אחר ביאת השמש וקודם ביאת השמש מפני טומאה ומפני מצוה אף אחר וביאה שנאמר להלן אחר ביאת שמש וקודם ביאת שמש מפני טומאה ומפני מצוה:"
],
[
"והשורף אותה, איזה הוא שורף זה המסייע בשריפה כגון המהפך בבשר והמשליך עצים והמהפך באש והחותה גחלים כדי שתבער האש ודומה להן יכול אף המסדר את המערכה והמצית את האור יהא מטמא בגדים ת״ל אותה. אותה כולה כשאמר השורף והשורף לרבות כזית:",
"וכבס בגדיו, ולא בגדים המנוגעין:",
"במים, במים שתי פעמים מה ת״ל שהיה בדין הואיל ואדם טעון טבילה וכלים טעונין טבילה מה אדם טובל בראוי לו אף כלים טובלין בראוי להן ת״ל במים במים במקום שאדם טובל שם ידים וכלים טובלין במה דברים אמורים במקוה אבל במעין אדם טובל בראוי לו וכלים טובלין בראוי להם:"
],
[
"ואסף איש, ריבה נתין גר וממזר עבד משוחרר או איש פרט לקטן אמרת טהור לרבות את הקטן:",
"למשמרת, כיצד היו עושין היו כותשין אותה במכתשת וכוברין אותה בכברות ר' ישמעאל אומר בשל אבן ר' עקיבא אומר בשל עץ ובור היה נתון תחת האבן שהיתה נשרפת בתוכו עשוי חלונות חלונות חוטמה של זו כנגד חורדה של זו [וחוטמה של זו כנגד חורדה של זו] מפני קבר התהום כיצד היו עושין חולקים אותה לשלשה חלקים מניחים שליש בחלונות וסותמין אותן ומחלקין שליש לכל המשמרות ומניחין שליש בהר הבית לקיים מה שנאמר ואסף איש טהור והניח אוסף היה לפני מחנה ישראל ומניח במחנה ישראל:",
"והניח אל מקום, היה רוק נתון תחתיו טמא על גביו טהור [היה שרץ נתון תחתיו טמא על גביו טהור] היה עומד על גבי תנור ועל גבי כירים ועל גבי מעטן של הלגין של חטאת בידו פסול היה נסר מונח על גבי תנור ועל גבי כירים ועל גבי מעטן של זיתים [ולגין של חטאת תלוי בה] ב״ש פוסלין ובית הלל מכשירים:",
"והיתה לעדת בני ישראל למשמרת, אמרו פעם אחת שאלו לומר הרי פרה ששתת מי חטאת ונשחטה על אתר מהיא והיו מבקשין לטמ' את בשרה אמר להם ר' אליעזר בן יעקב לכך נאמר והיתה לעדת בני ישראל למשמרת למי נדה כשהם שמורים הם מי נדה וכשאינן שמורים אינם מי נדה:",
"לעדת בני ישראל למשמרת, כיצד היו משמרים אותה היו מוסרים אותה לאדם נאמן והוא משמרה אלא שחזרו לומר הכל נאמנין על טהרת הקדש ועל החטאת בן בג בג אומר והיתה למשמרת אינה רועה בעדר. למי נדה לפה שנאמר ונתן עליו מים חיים יכול אפר על המים או מים על האפר אמרת למי נדה על המים תן נדה:",
"חטאת, שיהיו מועלין בבשרה ומנין אף באפרה ת״ל היא:",
"חטאת, שיהיו כל מעשיה לשם חטאת יכול אם לא היו מעשיה לשם חטאת לא תהא כשרה ת״ל היא:"
],
[
"וכבס האוסף את אפר הפרה את בגדיו, אם הסיט את הפרה ה״ז טמא ומטמא בגדים:",
"והיתה לבני ישראל, בני ישראל מקבלין הזייה אין הגוים מקבלין הזייה. אמרו פעם אחת היה ר' אליעזר בן יעקב יושב ודורש בפרה בטבריה ור' מאיר ור' אלעזר בן שמוע יושבין שם. - אמר רבי אליעזר בן יעקב לכן נאמר והיתה לבני ישראל בני ישראל מקבלין הזייה אין הגוים מקבלין הזייה א״ל ר' מאיר והרי כבר נאמר תתחטאו אתם ושביכם (במדבר לא יט) א״ל בודאי שאמרת אלא שהנחת שם דבר אחד ואנו צריכין לו אתם ושביכם מה אתם בני ברית מקבלין הזייה אף השבוייה כשתבוא לברית ותטמא תהא מקבלת הזייה:",
"ולגר, זה הגר הגר בתוכם לרבות נשי הגרים:",
"חקת עולם, מזין מזו מפני זו:",
"לחקת עולם, מזין מזו לקדש אחרת:"
],
[
"הנוגע במת, נוגע במת טמא אין מת עצמו טמא נוגע במת טמא אין בנה של שונמית טמא אמרו בנה של שונמית כשמת כל שהיה עמו בבית טמא היה טומאת שבעה וכשחיה היה טהור לקודש חזרו ונגעו בו טמאוהו הם הרי זה אומר מטמאיך לא טמאוני ואתה טימאתני. השורף פרה ופרים הנשרפים ושעירים הנשרפים מטמאין בגדים הן עצמן אין מטמאין בגדים הרי זה אומר מטמאיך לא טמאוני ואתה טמאתני האוכל מנבלת העוף הטהור טמא ומטמא בגדים אבית הבליעה והוא עצמו אין מטמא בגדים הרי זה אומר מטמאיך לא טמאוני ואתה טמאתני טהורי כלי חרס שהיו מטלטלין לאויר התנור במקום הנגע טהורין צפו משקין על גבי התנור נטמא או באחורי התנור נגעו בכלי חרס טמא הרי אומ' וכו'. מזה שעומד בתוך משקין ומטפחות במתניו נתזו מתחת רגליו וטמאו את המטפחות חזרה המטפחת וטמאתו הרי זה אומר וכו' מקרצות נמשכות זו בזו וככרים נוגעים זה בזה ובהם גומים מלאים משקים נגע שרץ באחת מהם נטמא וטמא את כולם הרי זה אומר וכו' האוכלים והמשקים והמרכב והמושב שהיו מונחים תחת אבן מסמא והמשכב תחתיהן טהור הלך טהור ועמד שם ונטמא נגע בהם טימא את כולם הרי זה אומר וכו' קערה שהיא מלאה משקין טהורים ואחוריו טמאים ומונחים על גבי טבלא וככר של תרומה נתון עליה וצפו המשקים על גבי הקערה נטמאו באחורי קערה נפלו על הטבלא וטמאוה חזרה הטבלא וטמאה את הככר הרי הככר אומ' לטבלא מטמאיך ופו׳:",
"הנוגע וכל אשר יגע בחלל חרב, פרט לאשה שהמת בתוך מעיה ומנין חכמה ששלחה ידה בתוך מעיה שהיא טמאה ת״ל הנוגע יכול כל הימים שהחכמה טמאה אף האשה טמאה אמרת הוא יתחטא פרט לזה:",
"הנוגע במת, פרט לנוגע בשיניו בשערו ובצפורניו בזמן שפרשו יכול שאני מרבה בשעה שהם מחוברין ת״ל וטמא:",
"הנוגע במת, יכול כל שהוא אמרת שוב במת יכול לא יטמא כל שהוא אבל יטמא כעדשה שכן מצינו כעדשה מן השרץ טמא אמ׳ שוב במת הא מה הדבר אחר שריבה הכתוב מיעט אמרו כזית מן המת טמא שכן הוא תחלת יצירתו. אין לי אלא הנוגע בכזית מן המת ומנין אף הנוגע בעצם ת״ל או בעצם [יכול כל שהוא אמ׳ שוב או בעצם] יכול לא יטמא כל שהוא אבל יטמא בכעדשה שכן עצם כשעורה אמרת שוב בעצם הא מה הדבר אחר שריבה הכתוב מיעט אמרו עצם כשעורה מטמא במגע ובמשא אין לי אלא הנוגע בעצם מן המת [מנין אף הנוגע בדם ת״ל או יכול כל שהוא בעצם מן החי ת״ל או בעצם אדם מה אדם שלם אף עצם שלם אין לי אלא בנוגע במת ובעצם מניין לרבות אף הנוגע בדם ת״ל או יכול אמר שוב בדם] כמה הוא דמו של אדם שעורו בבינונית רביעית ומנין לרבות דם תבוסה ת״ל נפש [יכול דם תבוסה ממת אחד ומניין לרבות דם תבוסה משני מתים ת״ל נפשות (ויקרא כא יא)] ומנין אתה מרבה דם קטן כולו ת״ל נפשות יכול שאני מרבה שחלה והלך לו אמ׳ לא אמרתי אלא אשר ימות [רש״א רביעית מן המת ושמינית מן החי שבללו זה בזה נוטל מזה ומזה דם רביעית זהו דם תבוסה. ר׳ אלעזר בן יהודה איש ברתותא אמר הרי הוא כדם בהמה וכדם החי] איזהו דם תבוסה צלוב שדמו שותת ונמצא תחתיו רביעית דם [ואין ידוע כמה יצא מחיים וכמה יצא אחר מיתה ה״ז] מצטרף והמת שדמו נוטף ונמצא תחתיו רביעית דם אינו מצטרף [ר׳ יהודה אומר חלוף הדברים השותת אינו מצטרף והמנטף מצטרף] אין במשמע שיטמא המת אלא במגע ובאהל ומנין אף במשא ת״ל וטמא שבעת ימים לרבות שיטמא במשא דברי ר׳ אלעזר בן מתיא א״ל ר׳ שמעון בן פנחס אינו צריך ומה אם נבלה שאינה מטמאה באהל הרי היא מטמאה במשא המת שהוא מטמא באהל אינו דין שיהא מטמא במשא א״ל ר׳ אלעזר בן מתיא מה משא נבלה עד הערב אף משא המת לא יהא אלא עד הערב א״ל ר׳ שמעון בן פנחס אחר שהודית שהמת מטמא במשא המת מטמא במגע ובמשא ונבלה מטמא׳ במגע ובמשא אם לא חלקה תורה משא נבלה ממגעה דין הוא שנחלוק משא המת ממגעו א״ל ר׳ אלעזר בן מתיא כל כך מבלעדי נבלה אפשר לך לחיות בוא וראה שיש הרבה מטמאין במגע ואינן מטמאין במשא הגולל והדופק וקוליתו של מת מטמאין במגע ובאהל ואין מטמאין במשא וכן אל תתמה על נבלת המת שאע״פ שהיא מטמא׳ במגע ובאהל לא תהא מטמאה במשא הא צרכת לומר וטמא שבעת ימים לרבות שמטמא במשא:"
],
[
"הוא יתחטא בו, יכול דבוק למת אמרת לא אמרתי אלא בשלישי אי בשלישי יכול חטוי אחד אמרת לא אמרתי אלא בשביעי אי בשביעי יכול חטוי שנים אמרת לא אמרתי אלא בשלישי [יכול תהא הזייתו קבועה בלילה אמרת לא אמרתי אלא ביום השלישי] יכול תהא הזיית שלישי קבועה ביום אבל הזאת שביעי תהא קבועה בלילה והלא אומר וכי דין הוא הואיל ונאמרה הזאה בשלישי ונאמרה הזאה בשביעי מה מצינו שהזיית שלישי קבועה ביום אף הזאת שביעי תהא קבועה ביום קל וחומר ומה אם שלישי שאין הזאתו כשרה עד שתכשירנה אחרת הרי הזאתו קבועה ביום שביעי שהזאתו כשרה עד שלא תכשירנה אחרת אינו דין שתהא הזאתו קבועה ביום לא אם אמרת בשלישי שהוא סמוך לטומאה תאמר בשביעי שאינו סמוך לטומאה אלא סמוך לטהרה אמרת לא אמרתי אלא ביום השביעי ילמד שלישי משביעי הואיל ונאמרה הזייה בשביעי ונאמרה הזייה בשלישי מה מצינו שהזיית שביעי קבועה ביום אף הזיית שלישי תהא קבועה ביום קל וחומר ומה אם שביעי [שהוא סמוך לטהרתו הרי הזייתו קבועה ביום שלישי] שהוא סמוך לטומאה אינו דין שתהא הזייתו קבועה ביום לא אם אמרת בשביעי שהזייתו כשרה עד שלא תכשירנה אחרת תאמר בשלישי שאין הזייתו כשרה עד שתכשירנה אחרת אמרת לא אמרתי אלא ביום השלישי:",
"הוא יתחטא בו ביום השלישי, יכול סמוך למיתה אמרת שוב בשלישי אם לומר שלישי שהוא סמוך למיתה כבר למד הא מה אני מקיים שלישי שאפילו רחוק מן המיתה יכול הזיית שלישי תהא רחוקה מן המיתה אבל הזיית שביעי תהא סמוכה לשלישי אמרת שוב בשביעי אם לומר שביעי שהוא סמוך לשלישי כבר למד הא מה אני מקיים שביעי אפילו רחוק מן השלישי יכול אם לא הוזה טהור אמרת לא אמרתי אלא אם לא יתחטא לא יטהר יכול שבא לטענו זריקה וחטוי אמרת לא אמרתי אלא כי מי נדה לא זורק עליו זריקה אמרתי לך לא חטוי יכול שבא להכשיר חטוי בזריקה אמרת והזה הטהור על הטמא ביום השלישי וביום השביעי וחטאו ביום השביעי בהזייה הוא טהור אינו טהור באצבע:"
],
[
"את משכן י״י טמא ונכרתה, הואיל ונאמרה הזייה במשכן ונאמרה הזייה במקדש מה מצינו טמא שנכנס למשכן חייב כרת אף טמא שנכנס למקדש חייב כרת קל וחומר ומה אם משכן שקדושתו קדושת שעה אם נכנס לו בטומאה הרי זה ענוש כרת מקדש שקדושתו קדושת עולם אינו דין שאם נכנס בטומאה יהא ענוש כרת לא אם אמרת במשכן שהוא מקבל הזייה תאמר במקדש שאינו מקבל הזייה אמ׳ מקדש י״י טמא ונכרתה ילמד משכן ממקדש הואיל ונאמרה הזייה במקדש ונאמרה הזייה במשכן מה מצינו טמא שנכנס למקדש חייב כרת אף טמא שנכנס למשכן חייב כרת קל וחומר ומה אם מקדש שאינו מקבל הזייה אם נכנס לו בטומאה הרי הוא ענוש כרת משכן שמקבל הזייה אינו דין שאם נכנס לו בטומאה יהא ענוש כרת לא אם אמרת במקדש שקדושתו קדושת עולם תאמר במשכן שקדושתו קדושת שעה אמ׳ את מקדש י״י טמא ונכרתה:",
"ונכרתה הנפש ההיא, מזידה. מישראל, וישראל בשלום. כי מי נדה לא זרק עליו, זה הוא שאמרנו זריקה אמרתי לא חטוי. טמא יהיה עוד טומאתו בו, הא למדנו שטמא שנכנס למקדש במזיד שהוא בהכרת וכן הוא אומר ואיש אשר יטמא ולא יתחטא ונכרתה ואין במשמע אלא מי שלא הוזה כל עקר כשאמר טמא לרבות שהוזה ולא שנה:",
"טמא יהיה, לרבות שהוזה ושנה ולא טבל:",
"עוד, לרבות שהוזה ושנה וטבל ולא העריב שמשו:",
"טומאתו בו, לרבות שהוזה ושנה וטבל והעריב שמשו ולא הביא כפוריו הא רביתי לכולן בהכרת:"
],
[
"זאת התורה אדם כי ימות באהל, אם לומר אדם פרט לנבלה כבר למד הא מה אני מקיים אדם לרבות דבר אחר שיטמא כמת שלם את מה אני מרבה השדרה והגולגולת וחצי לוג דם וחצי קב עצמות ואבר מן המת ואבר מן החי שיש עליהן בשר כראוי ורובע עצמות מרוב הבנין ורובע עצמות מרוב המנין ורובע מרוב גדולי גויה הרי אלו מטמאין במגע ובמשא ובאהל ואלו מטמאים במגע ובמשא ואין מטמ׳ באהל עצם כשעורה וארץ העמים ובית הפרס ואבר מן המת ואבר מן החי שאין עליהם בשר כראוי. השדרה והגולגולת שחסרו כמה חסרון בשדרה ב״ש אומר שתי חוליות וב״ה אומ׳ חוליא אחת ובגולגולת ב״ש אומ׳ מלא מקדח וב״ה אומ׳ מלא מקדח של לשכה שהוא כפונדיון האיטלקי וכסלע נירונית ומלא עקבו של עול השרוני. הגולל והדופק מטמא במגע ובאהל ואינו מטמא במשא:",
"כל הבא אל האהל, באין לו ומביאין אליו זה האהל שבאין לו ומביאין אליו אמרו מכנסת היא האשה את הנפל בפותח טפח. הבא אל האהל שיש לו בית ביאה בית ביאתו מטמאה מאחוריו אהל שאין לו בית ביאה אין בית ביאתו מטמא ואינו מטמא מאחוריו אם קורא אני הבא אל האהל יכול מרחוק ת״ל וכל אשר באהל אי וכל אשר באהל בכלו מנין אפילו במקצתו ת״ל אשר באהל:",
"כל הבא אל האהל, מה האהל בזמן שהמת בתוכו טמא לא בזמן שנפנה משם [אף הקבר בזמן שהמת בתוכו טמא לא בזמן שנתפנה משם] מה אהל סתום הנוגע בו מכל צדדין טמא אף קבר סתום הנוגע בו מכל צדדין טמא ור' יוסי אומר לפי שנאמר הנוגע בקבר יכול אף בקבר חדש אמר שוב בקבר אמר ליה ר' עקיבא אי אפשר לומר בקבר חדש אלא בקבר שהמת בו שנ' והזה על האהל מה אהל בזמן שהמת בתוכו ולא בזמן שנפנה:",
"התורה, תורת האהל תורת כל המאהילין את מה אני מרבה הבתים הבורות והמערות המנהרות והשכנים והשקפין והסלעים וכותל שהוטה יכול שאני מרבה שהוטה מאליה ת״ל זאת שאמרה תורה ריבה זרעים וירקות התלושין מן הקרקע שהן חוצצין בפני הטומאה יכול שאני מרבה בזמן שהן מחוברין ת״ל זאת שאמרה תורת ריבה נפה וכברה ונפש והפולחן והפלצור ומיתוחי מטה והמשפלות שהן חוצצין בפני הטומאה יכול שאני מרבה בזמן שהן מביאין ת״ל זאת. שאמר תורת ריבה עדר רחלים עדר גמלים ומכונות חיה ועוף שמוכן את מה מרבה חיה דולגת ועוף הפורח וטולית המנפנפת וספינה שהיא שטה על פני המים תלמוד לומר זאת את מה מרבה ביצת המים וכיפת השלג והברד והגליד והכפור ת״ל זאת:"
],
[
"וכל כלי פתוח, הכלים ניצולים בצמיד פתיל ואין הקרקע ניצול בצמיד פתיל אלו כלים ניצולים בצמיד פתיל כלי חרש וכלי נתר כלי גללים וכלי אבנים וכלי אדמה וכלי חרסית ת״ל כלי וכל כלי לרבותם דבית הלל אמר להם בית שמאי ומה כלי חרס וכלי נתר שהן מקבלין טומאה הרי הן מצילין בצמיד פתיל אלו שאין מקבלין טומאה אינו דין שיהו מצילין בצמיד פתיל אמרו חכמים לב״ש אמר לו צאו וראו כל מי שיש לו טומאה יפה להציל וכל שאין לו טומאה יפה כחו להציל הרי חמור שנכנס לבית המנוגע שמא אין כליו מטמא אדם הרי אדם שנכנס לבית המנוגע שמא אינו טמא עד שישהא בכדי אכילת פרס אמרו לו צאו וראו כל מי שיש לו טומאה יפה כחו להציל וכל מי שאין לו טומאה לא יפה כחו להציל. אין במשמע אלא בזמן שהוא בתוך החבית מנין אפילו בתוך מגופה ת״ל כלי יכול בזמן שהוא בתוך מגופה בתוך אוירה של חבית מנין ת״ל כלי מנין אתה מרבה מכנגד השפה [ולפנים ת״ל טמא] בשפך ובשרף בשעוה ובזפת וגסטרון:",
"פתוח, כל הפתוח לצורך טמא מכאן אמרו כל העושה מאור בתחלה שעורו כמלא מקדח גדול של לשכה שירי המאור אלו הן שירי המאור העושה פתח בינה לבין ביתה בינה לבין חברתה להשמיע את הקול ולהדליק את הנר שעורו בפותח טפח הדלת ששייר בה החרש בין מלמעלן בין מלמטן בין מן הצדדין או שפתחתו הרוח או שהגיפו ולא מרקו שעורו כל שהוא דברי בית שמאי ובית הלל אומר בפותח טפח החור שבדלת שעורו מלא אגרוף דברי ר״ט ר״ע אומר בפותח טפח גרדי שחפר מלא קנה וכן לכר או לאיספטי שעורו כל שהוא דברי ב״ש ובה״א בפותח טפח אמר להן ב״ה לבית שמאי חור הדלת מהו אמר להן ב״ש בפותח טפח אמרו מ״ש אמרו להן שזה עשוי לצורך וזה אינו עשוי לצורך בלויי הכתלים שחררום שרצים או שאכלתו מלחת שעורו כל שהוא דברי ב״ש ובה״א בפותח טפח. מי שהיה טח בתנור ושייר בו הרי זה כ״ש ובזמן שפרע מעצמו שעורו בפותח טפח. תנור שניקב מעינו שעורו מלא חוט תמרה כפול דברי ב״ש ובה״א מלא כוש דולק. ניקב מצדו שעורו מלא צדו דולק נכנס מן הצד נכנס מן האמצע אינו נכנס. ר' ישמעאל אומר באמצע נכנס מן הצד אינו נכנס מגופת חבית שנקבה שעורה מלא מידה של שיפון מן הצד נכנס מן האמצע אינו נכנס רש״א מן האמצע נכנס מן הצדדין אינו נכנס כסוי כדי יין וכדי שמן וכסויי טפיחי הרי אלו כל שהן רשבג״א הואיל ונאמר צמיד פתיל מה אני מקיים פתוח לרבות את הסדוק:"
],
[
"אין במשמע אלא אדם מאהיל על מת טמא ומנין אם מאהיל שהאהיל עליו המת ת״ל וטמא שבעת ימים:",
"פני השדה, זה פתחו של קבר [אשר יגע לרבות הגולל אשר יגע לרבות הדופק] אשר יגע לרבות דופק אחר דופק:",
"בחלל חרב, בחלל שדרכו ליהרג בחרב פרט לאשה שמת עוברה בתוך מעיה ומנין אף חכמה שהושיטה ידה לתוך מעיה של אשה תהא טמאה [ת״ל כל הנוגע יכול כל הימים שהחכמה טמא אף האשה תהא טמאה] אמרת הוא יתחטא פרט לזה:",
"אשר יגע, משום מגע הגולל מטמא ואינו מטמא משום משא דברי ר' יהושע ר' אליעזר אומר הגולל מטמא משום משא מק״ו מנבלה אמר לו לא אם אמרת בנבלה שהיא מטמאה במשא לאח' פרישה תאמ' בגולל שאינו מטמא במשא לאח' פרישה א״ל ר״י והלא סוכה שהיא על פתחו של קבר מהו א״ל מה היא אגיד לך סוכתך מה היא אם יש לה פתח ה״ז טהורה ואם לאו ה״ז טמאה נסתלק ר״י וקפץ ר״ע א״ל אתה או' את מי רבתה תורה טומאת מגע או טומאת משא בוא וראה שריבתה תורה טומאת מגע מטומאת משא שיש הרבה מטמאין במגע ואינן מטמאין במשא הגולל והדופק הבגד של מת מטמאין במגע ואינן מטמאין במשא ואם מטמא הגולל במגע מרובה יטמא במשא ממועט א״ל אתה או' את מי רבתה התורה או טומאת מגע או טומאת משא או טומאת אהל אני אומר שרבתה התורה טומאת משא מטומאת אהל שהרבה מטמא במשא ואין מטמא באהל [זבין וזבות יוכיח נדות ויולדות מטמ' במשא ואין מטמ' באהל] אם מטמא הגולל באהל המועט לא יטמא במשא המרובה אמר לו השיבות על ידיך השיבני על ידי אמר לו אני משיב על ידך ובלבד שלא תכפור בי הבית שהמת בתוכו מהו א״ל טמא [המוסיף ידו על המשקוף מהו א״ל טמא] על הקנה והסיט וכפר זה בזה א״ל אתה כופר שלא יטמא במשא ואני כופר שלא יטמא במגע כל עיקר ומה אם הזב שיצא מתחתיו משכב לטמא אדם ולטמא בגדים לא יצא ממנו מגע כלים לטמא אוכלין ומשקין המת שלא יצא מתחתיו משכב לטמא אדם ולטמא בגדים אינו דין שלא יצא ממנו מגע כלים לטמא אוכלים ומשקים אמר ר' שמעון לא היינו צריכים להזדקק לכך אלא הואיל ואדם הנוגע במת טמא המאהיל טמא והמסיט טמא והכלים הנוגעין במת טמאים ומאהילין טמאין ומסיטין טמאין מוטב להקיש מגע לאהל שכן הוא שוה לכלים כאדם ולא להקישו למשא שאינו שוה לכלים כאדם ר' אליעזר אומר הגולל מטמא במשא רבי יהושע אומר אינו מטמא אמר רבי שמעון אחי עזריה למה אתם דנין ואני שמעתי שהוא טמא אמר לו ר' יהושע שמעון אחי איני יכול להכחישך מפני ששמעת סתם ואני שמעתי בפירוש [בזמן שיש תחתיו עפר קברות מטמא במשא ואם לאו אינו מטמא במשא אמר ר' יהודה כן היינו מתקלים בהר הזה אין מסיטין עפר קברות ואין מסיטין עפר במקל ר' אליעזר אומר מעשה בבית דגון שביהודה שמת שם מת בערב פסח והלכו הנשים וקשרו החבל בגולל ומשכו אותו האנשים ונכנסו הנשים וקברו את המת והלכו האנשים ועשו את פסחיהם בטהרה] בזמן שחרש כל המענה כאחת הרי זה עושה חרש חצי מענה וחזר וחרש ממנה ולחוץ אינו עושה כיצד בית הפרס שאבד קבר בתוכה חרשה צפון ודרום וחזר וחרשה מזרח ומערב זהו בית הפרס שעושה בית הפרס כיצד בית הפרס שאינו עושה בית הפרס שדה שאבד בה קבר חרשה בשחר וחזר וחרשה בין הערבים אינו עושה בית הפרס עושה בית הפרס אפילו בבקעה גדולה דברי בית שמאי ובית הלל אומ' אפילו מאה אמה. ר' אליעזר אומר הגולל מטמא אין לי אלא הגולל מנין לרבות דופק אחר דופק שאם ימשך האחרון שבנו השני נופל אלא שהיה רשב״ג אומר הגולל והדופק טמא אבל דופקי דופקין טהור:"
],
[
"ולקח, ולקחו אחד האיש ואחד האשה לקדש. עפר פרט לסיד מעפר פרט לחרסית שריפה ולא בזמן שנשבר הקלל ולא בזמן שפרחתו הרוח ולא בזמן שהגיפו ולא מירחו ומניין אתה מרבה פיחם שיש עליו מקצת עפר שיכתשנו ויזה ממנו ת״ל מעפר שריפת החטאת:",
"מים חיים, פרט למימי תערובות ולמימי משואות ולמבוע הפוסלת. מים חיים פרט לכנוף ולמבוע החולט:",
"אל כלי, בכלי מקדשין ואין מקדשין בקרקע מכאן אמרו מכתשת שמחוברת לקרקע אין ממלאין בה ואין מקדשין בה ואין מזין ממנה ואין צריכה צ״פ ואין פוסלת את המקוה ואינה מכשרת את הזרעים ובזמן שהיא תלושה מן הקרקע ממלאין ממנה וכו' עד מכשרת את הזרעים:"
],
[
"ולקח אזוב, באזוב מזין ולא בקיסם הקשור בו:",
"וטבל, ולא המספיג:",
"במים, ולא המערה אמרו מספגין לטבילה ואין מספגין להזייה ויש אומרים אין מספגין לא לטבילה ולא להזייה:",
"איש טהור, איש פרט לאשה או איש פרט לקטן אמרת טהור לרבות את הקטן אמרו מסעדת האשה את הקטן והוא מזה אבל לא תטבול את האזוב ותתן לו אם טבלה ונתנה לו הזייתו פסולה:",
"ועל כל הכלים, ריבה אדם נוגע בכלים נוגעים במת שיגעו בכלים אחרים אינו היה רע״א חמשה מטמאין במת ארבעה טמאין טומאת שבעה ואחד טמא טומאת ערב כיצד שנים אדם הנוגע במת טמא טומאת שבעה אדם נוגע בו טמא טומאת ערב אדם בין הכלים גוררים ארבעה לטומאה וכלים באדם גוררים שלשה לטומאה ואדם באדם גוררים שנים לטומאה חומר באדם מבכלים וכלים מבאדם שהכלים שלשה ואדם שנים חומר באדם שכל זמן שהוא באמצע הם ארבעה אינו באמצע הם שלשה ר' יוסי אומר כל המטמא בזב ט״ע טהור בזב מכלים:"
],
[
"והזה הטהור על הטמא, כל הטמאין מקבלין הזייה כגון זבין וזבות נדות ויולדות. והזה הטהור על הטמא ולא בזמן שלא נתכוון להזות על הטמא:",
"ורחץ במים וטהר בערב, מה ערב שהוא בא כולו אף הוא כשיבא כולו במים וטהר:"
],
[],
[
"ומזה מי נדה, מים שהן ראוין לנדה לטמא אדם ולטמא בגדים ולא מים שאין בהן כדי הזייה מה אני מקיים הנוגע במי הנדה ריבה מי חטאת שיש בהן כדי הזייה שהן מטמאין במגע ובמשא הנוגע והנוגע ריבה מי חטאת שאין בהן כדי הזייה שאין מטמאין במגע אבל לא במשא העיד רבי חנינא משום חמשה זקנים שבאו מיהודה ואמרו מי חטאת שנעשו מצוותן ונטמאו באב הטומאה מטמאין את הכהן ואת תרומתו ואין חייבין עליהן על ביאת מקדש מי חטאת שלא עשו מצוותן ונטמאו באב הטומאה מטמ' את הכהן בידו אבל לא ברגלו ואינו מטמא את הכהן לא בידו ולא ברגלו בזמן שנפסלים ממימי הטללים ממימי השלגים מטמא הכהן ברגלו אבל לא בידו ואינו מטמא את המזה בידו ולא ברגלו ק״ו אר״ש לפני ר״ע ומה במקום שאין הכהן מטמא בידו הרי המזה מטמא בידו וברגלו מקום שהכהן מטמא בידו וברגלו אינו דין שיהא המזה מטמא בידו וברגלו מה לכהן מטמא לטמאים ומטמא לטהורים מה למזה שאינו מטמא לטמאים ואינו מטמא לטהורים. אפר כשר שנתערב במים פסולין מטמא את הכהן ואת התרומה ר' יעקב אומר מטמאים הם משום משקה אפר פסול שנתערב במים כשרים ר' שמעון אומר מטמאים הם משום משקה ר' אליעזר בן יעקב אומר כשרין הן ללוש בהן את העיסה:"
],
[
"וכל אשר יגע בו הטמא יטמא, מגיד שמטמא בגדים יכול בגדים שנטמאו מתחת המת ומניין אף בגדים שנטמאו מתחת הזב ת״ל וכל אשר יגע בו הטמא יטמא ומנין שיגורו כלים באדם ת״ל וכל אשר יגע בו הטמא יטמא ומנין שיגורו אדם וכלים אמרת וכל אשר יגע בו הטמא יטמא והנפש הנוגעת תטמא עד הערב ר' יוסי אומר היה מטמא בכולן טומאת שבעה:"
]
],
[],
[
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[
"הפשט אהרן את בגדיו, הפשיטו בגדי כהונה והלבישם לאלעזר וכן שני וכן שלישי א\"ל הכנס למערה ונכנס למטה ועלה פשוט ידיך ופשט קמוץ פיך וקמץ עצום עיניך ועצם באותה שעה אמר משה אשרי מי שמת במיתה זה לכך נאמר כאשר מת אהרן אחיך מיתה שחמדת לה:"
]
],
[],
[],
[],
[],
[],
[
[
"ותקרבנה בנות צלפחד בן חפר בן גלעד, הא כל אדם כשר שעומד בתוך השבט הרי זה שבח לכל שבטו קל וחומר לביתו קל וחומר לגופו קל וחומר למשפחתו קל וחומר לבית אביו וכה״א ואתו אהליאב בן אחיסמך למטה דן (שמות לח כג) לשבח בו את כל שבטו ק״ו לביתו ק״ו לגופו ק״ו למשפחתו [ק״ו לבית אביו וכה״א ושם אמו שלומית בת דברי למטה דן (ויקרא כד יא) לגנות בה את כל שבטה ק״ו לביתה ק״ו לגופה ק״ו למשפחתה ק״ו לבית אביה] ותקרבנה בנות צלפחד בן חפר בן גלעד הא כל אדם כשר שעומד בתוך דור רשע זכה ליטול שכר כולו נח עמד בדור המבול זכה ליטול שכר כולו אברהם עמד בדור הפלגה זכה ליטול שכר כולו לוט עמד בדור סדום זכה ליטול שכר כולו אלו עמדו בדור המדבר זכו ליטול שכר כולו וללמדך באיזה שעה עמדו לפני משה בשעה שאמרו ישראל למשה נתנה ראש ונשובה מצרימה (במדבר יד ד) אמר להן משה והלא כל ישראל מבקשין לחזור למצרים ואתנה מבקשות נחלה בארץ אמרו יודעות אנו שסוף כל ישראל להחזיק בארץ שנאמר עת לעשות לה' הפרו תורתך אל תהי קורא כן אלא הפרו תורתך עת לעשות לה' וכן הוא אומר וארם יצאו גדודים וישבו מארץ ישראל נערה קטנה ותאמר אל גברתה אחלי אדוני (מלכים ב' ה ב - ג) מגיד שאמרה לה כך וכך מטהרין את העני כך וכך מטהרין את העשיר שנאמר כזאת וכזאת דברה הנערה אשר מארץ ישראל (מלכים ב' ה' ד) מגיד שהיתה דורשת פרשת נגעים אבל אין את יודע אימתי היו של בית אביה עושין את התורה בשעה שאמר להם אליהו עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים (מלכים א' יח כא) לקיים מה שנאמר עת לעשות לה' הפרו תורתך אל תהי קורא כך אלא הפרו תורתך עת לעשות לה' וכן הלל אומר בשעת המפזרין כנס את הרגל דלית קפיץ קני מיניה באתר דלית גוברין השתדל להיות גבר. ד״א ותקרבנה בנות צלפחד בן חפר והלא ידוע שמנשה בן יוסף ומה ראה לשפען כאן אלא כל מלך כשר שהיה עומד היו רואין מי שאבותיו כשרין ותולין אותו בו שכן הוא אומר בחזקיהו כה אמר ה' אלהי דוד אביך (ישעיה לח ה) וכי בנו של דוד היה חזקיה והלא ארבעה עשר דורות היו בינתים אלא כל מלך כשר שהיה עומד היה תולהו בדוד וכל מלך רשע שהיה עומד היה נתלה בירבעם שנאמר על חטאות ירבעם בן נבט אשר חטא ואשר החטיא את ישראל (מלכים א' טו ל):",
"ואלה שמות בנותיו, ולמעלן הוא אומ' ושם בנות צלפחד שם היה להן בזכות ושם היה להן במעשה [טוב וכה״א שם הגדולה לאה ושם הקטנה רחל (בראשית כט טז) שם היה להן בזכות ושם היה להן במעשה טוב וכה״א] שם האחת שפרה ושם השנית פועה (שמות א טו) שם היה להן בזכות ושם היה להן במעשה הטוב וכה״א איש היה בארץ עוץ איוב שמו (איוב א א) שם היה לו בזכות ושם היה לו במעשה טוב הא כל השמות שבתורה ושבנביאים ושבכתובים אם לענין הזכות שם לו בזכות ואם לענין רשע שם לו ברשע:",
"מחלה נועה חגלה מלכה ותרצה, ולהלן הוא אומר ותהיין מחלה ותרצה ומלכה ונועה בנות צלפחד מה ראה לשחלפן כאן אלא מלמד שהיו כולן שקולות זו בזו:"
],
[
"ותעמדנה לפני משה ולפני אלעזר הכהן ולפני הנשיאים וכל העדה, אמר ר' אלעזר ביר' שמעון וכי יש בעיניך משהלכו אצל משה הלכו אצל אלעזר והלכו אצל הנשיאים וכל העדה אלא בתחלה הלכו אצל שרי עשרות אמרו להן אין אנו יודעין הלכו אצל שרי חמשים אמרו אין אנו יודעין הלכו אצל שרי מאות אמרו אין אנו יודעין הלכו אצל שרי אלפים וכו' הלכו אצל אלעזר אמר להן אין אני יודיע ניהגן אליעזר והוליכן אצל משה מניין אתה אומר אף משה אמר אין אני יודיע ת״ל ויקרב משה את משפטן לפני י״י:"
],
[
"אבינו מת במדבר, ר' אליעזר בן יעקב אומר נאמר כאן אבינו מת במדבר ונאמר להלן ויהיו בני ישראל במדבר מה כאן צלפחד אף להלן צלפחד אמר לו ר' שמעון אפשר לומר כן מקושש בשנה ראשונה שיצאו ממצרים בשנים ובעשרים לחדש השני וכי אפשר שהיו בנות צלפחד בנות מלכים נאות וכשרות הקטנה שבהן היתה יושבת ארבעים שנה ולא נשאת וכי באיזה שנה מת צלפחד בשעה שנאמ' וישמע הכנעני מלך ערד וגו' (במדבר כא א) באותה השעה מת צלפחד:"
],
[],
[],
[],
[
"ויאמר י״י אל משה כן בנות צלפחד דוברות, מנין אתה אומר שראת עינם בדבר שלא ראת עינו של משה אמרת כן בנות צלפחד דוברות כל מה שתבעו מוטב תבעו:",
"נתן תתן להן, זה חלק אביהן:",
"בתוך אחי אביהן, זה חלק אחי אביהן:",
"והעברת את נחלת אביהן להן, זה חלק בכורה תן להן:"
],
[
"ואל בני ישראל תדבר לאמר, יכול יוצאי מצרים בלבד ומניין אף לדורות אמרת ואל בני ישראל תדבר לאמר אף לדורות:"
],
[],
[],
[
"ואם אין אחים לאביו ונתתם את נחלתו לשארו הקרוב אליו ממשפחתו, הקרוב הקרוב יורש ראשון ומנין אתה אומר יורש הוא אדם את אשתו ת״ל וירש אותה יכול בזמן שגרשה ת״ל וירש אותה בזמן שהיא עמו לא בזמן שגרשה אמר ר' יהודה בן בתירה ק״ו ומה אם אמו שאינו זכאי במעשה ידיה הרי הוא יורשה אשתו שהוא זכאי במעשה ידיה אינו דין שיירשנה אמרת וירש אותה יורש אדם את אשתו מנין אתה אומר יורש הוא חלקו של אביו ממטה ראובן וחלקו של אמו ממטה שמעון אמרת וכל בת יורשת נחלה ממטות (במדב' לו ח) אינו אומר ממטה אלא ממטות אבינו:",
"וירש אותה, יורש הוא את אשתו:"
],
[
"ויאמר ה' אל משה עלה אל הר העברים הזה, ולהלן הר נבו ובמקום אחר את קוראהו הר ההר וראש הפסגה נמצא קרוי ארבעה שמות הר העברים הר נבו הר ההר ראש הפסגה מה צורך לבאי העולם בכך אלא שהיו ארבע מלכיות מתכתשות עליו זאת אומרת יקרא לשמי וזאת אומרת יקרא לשמי [והלא דברים ק״ו ומה פסולת הרי א״י ארבע מלכיות מתכתשות עליו ק״ו לשבחה של א״י] כיוצא בו צידונים יקראו לחרמון שריון והאמורי יקראו לו סניר (דברים ג ט) ובמקום אחר קורהו שיאון נמצא קרוי ארבעה שמות חרמון שריון שניר שיאון ומה צורך לבאי עולם [לכל כך אלא שהיו ארבע מלכיות מתכתשות עליו זאת אומרת יקרא לשמי וזאת אומרת יקרא לשמי והלא דברים קו״ח ומה פסולת ארץ ישראל ארבע מלכיות מתכתשות עליו קו״ח לשבחה של ארץ ישראל כיוצא בדבר אתה אומר ודנה וקרית סנה היא דביר (יהושע טו מט) ובמקום אחר הוא אומר ושם דביר לפנים קרית ספר (יהושע ט״ו טו) נמצאת קרויה ארבעה שמות דנה וקרית ספר ודביר וספר וכי מה צורך לכל באי העולם לכל כך אלא שהיו ארבע מלכיות מתכתשות עליו זאת אומרת תקרא לשמי וזאת אומרת תקרא לשמי והלא דברים ק״ו ומה פסולת א״י ארבע מלכיות מתכתשות עליו ק״ו לשבחה של א״י]:",
"אין לי אלא מיתת משה מפי הקב״ה מנין אף מיתת אהרן אמרת כאשר מת אהרן אחיך (דברים לב נ) ומנין אף מיתת יהושע שנאמר כאשר הייתי עם משה אהיה עמך (יהושע א ה) ומנין אף מיתת הצדיקים אמרת והלך לפניך צדקך כבוד י״י יאספך (ישעיה נח ח) ומנין שהיו מכבדין אותן עד שהיו בחיים ת״ל כבוד ה' יאספך מלמד שהמקום נכנס בנשמותיהם של צדיקים וכונסן בנחת רוח בכבוד שכן אביגיל אומרת לדוד ברוח הקדש והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים (שמואל א' כה כט) יכול אף של רשעים כן ת״ל ואת נפש אויביך יקלענה בכף הקלע מגיד שהוא מוסרן למלאכי חבלה והן מצערין אותן ושומטין את נשמתן שנא' ותקרב לשחת נפשו וחייתו לממתים (איוב לג כב):",
"עלה אל הר העברים, עליה היא לך ולא ירידה:",
"וראה את הארץ, יכול שלא בבקשה ושלא בתחנה ת״ל ואתחנן אל י״י (דברים ג כג) גדולה ראייה שנ' במשה מראייה שנ' באברהם באברהם מהוא אומ' קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה (בראשית יג יז) אבל במשה הוא אומ' עלה וראה:",
"אשר נתתי לבני ישראל, מלמד שהראה לו הקב״ה תחומי כל שבט ושבט זה חלקו של יהודה וזה חלקו של בנימין זו ארץ אפרים וזו ארץ מנשה:"
],
[
"וראיתה אותה, אותה אתה רואה אי אתה רואה מקצתה כולה את רואה ואי אתה רואה חציה אמרו כל לשונות שהיו מהארץ לח״ל היה משה רואה אותן וכל לשונות שהיו מח״ל לארץ לא היה משה רואה אותן משום אבא יוסי החורוני אמרו כל הארצות היה רואה הקרוב לפי קורבו והרחוק לפי רחקו ובארץ ישראל היה רואה הרחוק בקרוב:",
"וראית אותה ונאספתה, על מנת וראית ונאספת:",
"אל עמיך, זה אברהם יצחק ויעקב ד״א זה לוי וקהת ועמרם. - גם אתה, ר' אסי בן מתיא אומר לפי שנתפרשה גויעה באהרן ולא נתפרשה גויעה במשה אמר כאן גם אתה ניתן לו גויעה מיכן:",
"כאשר נאסף אהרן אחיך, כמיתה שחימדת לאחיך ר' סימאי אומר הרי הוא אומר ויפשט משה את אהרן את בגדיו וילבש את אלעזר בנו מלמד שהעמיד משה את אהרן על הסלע והיה מפשיטו בגדי כהונה עד שנמצא לבוש בגדי שכינה אמר משה אשרי אדם שראה לו כן בחייו אפשר יהא לי כן גם אני א״ל המק' גם אתה וכה״א וירא כל העדה כי גוע אהרן ויבכו את אהרן שלשים יום (במדבר כ כט) אמר משה אשרי אדם שבכו לו כל ישראל אפשר יהא לי כן גם אני אמר לו המקום גם אתה:"
],
[
"כאשר מריתם פי במדבר צין, משה אמר לפני המקום רבוני כתוב מפני מה פרעתי ממנו אמר לו המקום אני כותבה שלא היתה אלא על המים שנא' כאשר מריתם פי במדבר צין. איוב אמר לפני המקום רבוני כתוב מפני מה פרעת ממני א״ל המקום אני כותבה שלא היתה אלא על חנם שנ' ותסיתני בו לבלעו חנם (איוב ב ג). דוד אמר לפני המקום רבוני אל תכתוב מפני מה פרעת ממני אמר לו המקום לא שווה לך שלא יהו הבריות אומרין הרבה עבירות היו ביד דוד אלא שלא כתבן המקום אלא אני כותבה שלא היתה אלא אחת שנ' אשר עשה דוד הישר בעיני ה' רק בדבר אוריה החתי:",
"הם מי מריבת קדש מדבר צין, הם שהיו שהמרו במרה הם שהיו שהמרו על הים הם שהיו שהמרו במדבר צין:"
],
[
"וידבר משה אל ה' לאמר, אין בכל התורה כולה וידבר משה אל ה' לאמר אלא כאן אמר לו הודיעני אם אתה ממני תחתי. וזה אחד מן הדברים שאמר משה לפני המקום הודיעני אם אתה עושה לי אם אין אתה עושה לי אמר לו המקום אני עושה וידבר משה אל י״י לאמר (שמות ו יב) מה ת״ל לאמר אמר לו הודיעני אם אתה גואלן אם אין אתה גואלן כיוצא בדבר אתה אומר ויצעק משה אל י״י לאמר מה אעשה לעם הזה עוד מעט וסקל' (שמות יז ד) מה ת״ל לאמר אלא אמר הודיעני אם אני נופל בידם ואם איני נופל כיוצא כדבר אתה אומר ויצעק משה אל י״י לאמר אל נא רפא נא לה (במדבר יב יג) מה ת״ל לאמר אמר לו הודיעני אם מרפא אתה את מרים ואם אין אתה מרפא כיוצא בדבר אתה אומר ואתחנן אל י״י בעת ההיא לאמר (דברים ג כג) מה ת״ל לאמר אמר לו הודיעני אם נכנס אני לארץ ואם איני נכנס וכאן מה הוא אומר וידבר י״י אל משה לאמר מה ת״ל לאמר אמר לו הודיעני אם ממנה אתה אחר תחתי ואם אין אתה ממנה:"
],
[
"יפקוד י״י אלהי הרוחות לכל בשר, האל שהוא יודע דעת ורוח של כל אחד ואחד איזו בגבוה איזו בנמוכה איזו הימני' ואיזו קפדנית [וכן הוא אומר היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם (תהלים לג טו) ואומר ותוכן לבות ה' (משלי כא ב)]:",
"איש, שיהא בעל כח ובעל חכמה ובעל גבורה חתיכה ופסיפס:",
"על העדה, שלא יהא תומהן כמו שנא' מה זה היה לבן קיש הגם שאול בנביאים (שמואל א' י יא):"
],
[
"אשר יצא לפניהם, שלא יהא עושה כדרך שמלכי אומות העולם עושין שהן מוציאין את בני דוויה למלחמה ויושבין להן בתוך בתיהם אלא אשר יצא לפניהם ואשר יבא לפניהם שכן הוא אומר בדוד וכל ישראל ויהודה אוהב את דוד כי הוא יוצא ובא לפניהם (שמואל א' יח טז):",
"ואשר יוציאם ואשר יביאם, שלא יהא מוציאן רבבות ומכניסן אלפים מוציאן אלפים ומכניסן מאות שכן הוא אומר בדוד גם תמול גם שלשום בהיות שאול מלך עלינו אתה היית המוציא והמביא (שמואל ב' ה ב) [מה שאתה מוציא אתה מביא]:",
"ולא תהיה עדת י״י כצאן אשר אין להם רועה, אמר משה לפני המקום רבש״ע לא הוצאת את ישראל ממצרים על מנת שיהו חוטאין ואתה נפרע מהן אלא על מנת שיהו חוטאין ואתה מוחל להם לא הוצאת את ישראל ממצרים על מנת שלא יהו להם פרנסים אלא על מנת שיהו להן פרנסים לא כמות שהוא אומר ויאמר ראיתי את כל ישראל נפוצים על ההרים כצאן אשר אין להם רועה (מלכים א' כב יז) ד״א ולא תהיה עדת י״י כצאן אשר אין להם רועה למה היה משה דומה לרועה נאמן שאמר לו בעל צאנו הסתלק מצאני א״ל איני מסתלק עד שתודיעני מי אתה ממנה תחתי:"
],
[
"ויאמר ה' אל משה קח לך את יהושע, לפה שאמר משה יפקוד ה' אלהי הרוחות אמר לו המקום משה הרי מה שבקשת נתון לך:",
"- קח לך, משלך. מפני מה לא אמר משה ילך יהושע בן נון תחתי שהיה מתירא שלא יענש מושלין אותו משל למה״ד לתינוק שנכוה בגחלת והיה רואה אבן טובה סבור בה שהיא גחלת היה רואה מרגלית סבור בה שהיא גחלת כך אמר משה אהרן אחי ילך תחתי וענשו המקום:",
"איש אשר רוח בו, שיהא הולך עם הקפדנים כפי דעתן ועם המתונים כפי דעתן:",
"וסמכת את ידך עליו, שיתברך תלמודו על ידך:"
],
[
"והעמדת אותו לפני אלעזר הכהן ולפני כל העדה, שיהא מומחה מפי אלעזר הכהן ומפי כל העדה [מלמד שאמר לו הקב״ה למשה לך והעמיד תורגמן ליהושע ויהא יושב ודורש ושואל לפניך בראש כל גדולי ישראל:",
"] וצוית אותו לעיניהם, אבל אין אתה יודע הצווי הזה מהוא נאמר כאן וצוית אותו ונאמר להלן קרא את יהושע והתיצבו באהל מועד ואצונו (דברים לא יד) הא אין צווי בכל מקום אלא ד״ת:"
],
[
"ונתת מהודך עליו, מן ההוד שניתן עליך מהר סיני שנאמר וראו בני ישראל את פני משה כי קרן עור פני משה (שמות לד לה) מלמד שקרנים היו יוצאות מפני משה כקרנים שיוצאות מגלגל חמה שנא' ונוגה כאור תהיה קרנים מידו לו (חבקוק ג ד). ד״א מהודך ולא כל הודך למה משה דומה לאבוקה שהיא דולקת ודלקו ממנה כמה נרות אבל אורה של אבוקה לא חסרה כלום כן לא היתה חכמתו של משה חסרה כלום:",
"למען ישמעו כל עדת בני ישראל, שיהו נוהגין בו בכבוד וביראה כדרך שהיו נוהגין בך:"
],
[
"ולפני אלעזר הכהן יעמוד, פסק לו הקב״ה גדולה לאלעזר שאפילו מלך עומד מלפניו:",
"ושאל לו, יכול יצוה ת״ל לפני י״י יכול בלב ת״ל ושאל לו הא מה הדבר שואל בפיו ואורים ותומים משיבין אותו:",
"- במשפט האורים, למה נקרא שמו אורים ותומים אורים שהן מאירין דבריהם תומים שהיו שלמין בהם ולא היו מבדין ומה שכבר בידו בגבעת בנימין מפני לא שבחנו כל צרכן בראשונה אמר עלו ולא אמר אתננו בידך בשניה אמר עלו כי מחר אתננו בידך:",
"על פיו יצאו ועל פיו יבאו, יכול שהן נשאלין בהן להדיוט ת״ל הוא וכל בני ישראל אתו וכל העדה מה יהושע פרנס אף הן אינן שואלין אלא למלך ובית דין ולמי שצורך הצבור בו:"
],
[
"ויעש משה, בשמחה מלמד שהיה משה שמח שהוא מוריש את כבודו ליהושע כאדם שהוא מוריש נכסיו לבניו:",
"ויקח את יהושע, כמה שנאמר קח לך את יהושע:",
"ויעמידהו, כמה שנאמר והעמדת אותו:"
],
[
"ויסמוך את ידו עליו, כמה שנאמר וסמכת את ידך עליו:",
"ויצוהו, כמה שנ' וצוית אותו לעיניהם יכול שאין לי אלא שהיה משה שמח אלא לכל אלו מניין אף לענין ההוד אמ' כאשר דבר י״י ביד משה אף לענין ההוד:"
]
],
[
[],
[
"צו את בני ישראל, משל צבור התמידין באין אינן באין לא משל יחידין ולא משל גרים ולא משל נשים ולא משל עבדים ומנין לרבות יחי' גר' נש' ועב' שישקלו או שישתתפו אמרת וידבר ה' אל משה לאמר לרבות יחידים צו את בני ישראל לרבות את הגרים ואמרת אליהם ריבה נשים ועבדים ובצד השני אתה אומר בני ישראל להזהיר גדולים על ידי קטנים להנהיגם במצוות:",
"צו את בני ישראל, ר' יוסי בן לוי אומר כל מקום שהוא אומר צו אין בו התר אכילה ר' שמעון אומר כל מקום שהוא אומר צו הרי זה בפחת כיס:",
"- את קרבני, זה הדם. לחמי, אלו התמידין. לאשי, אלו החלבים. ריח ניחוחי, אלו הנסכים שהן השמן והיין. ר' יהודה אומר את קרבני לחמי כאלו קרב על שלחני וכי יש אכילה ושתיה לפניו ת״ל לאשי לפי שהן מעלין לאישים עולה היא בנחת רוח לפני וכן הוא אומר בקבלה אם ארעב לא אומר לך האוכל בשר אבירים כי לי כל חיתו יער (תהלים נ י) אם כן למה נאמר ריח ניחוחי תשמרו להקריב לי במועדו בשביל להרבות שכרן של ישראל:",
"תשמרו, תשקלו להביא מן השקול [יכול שאין לי שתשמרו להביא מן השקול] אלא מה שבענין כשאמר לי ריבה כל שהן מביאין לשמי שתשקלו להביא מן השקול:",
"להקריב לי במועדו, יהא לו מועד מכאן עדות בן ארבעים יום למזבח:"
],
[
"ואמרת להם זה האשה אשר תקריבו לה', יכול אף מנחות ועופות אמרת כבשים ולא עופות כבשים ולא מנחות שומע אני כבשים ולא בקר עדיין אני אומר אם הביא מכל בהמה דקה עולה לו ת״ל כבש ממעט אני את הרחל [ולא אמעט את העז ת״ל כבש ממעט אני את העז] ולא אמעט את הגדי ת״ל כבש ועדין אני אומר אם הביא מכל בהמה גסה עולה לו ת״ל זה [שאמר ריבה שיביא נדבה וחובתה ומה הן מביאים מותר תרומה ועולות כבנות שוע למזבח]:",
"בני שנה, בן שנה לעצמו ולא בן שנה למנין עולם:",
"שנים ליום, שיהא הקדישו לשם היום. בן זומא אומר של שחר לידעיה של בן הערבים למלכיה:"
],
[
"את הכבש אחד, לפה שאמרת שנים יהו שניהן שוין ומקחן שוה יכול שאינו לוקח אחד אחד אמרת את הכבש אחד תעשה בבקר:",
"תעשה בבקר [ונאמר להלן והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר (שמות ל ז) אבל איני יודע איזה יקדים כשהוא אומר את הכבש האחד תעשה בבקר] הוא יקדים יכול שחיטתו מנין אף זריקת דמו ת״ל תעשה בבקר תעשה אי אפשר לומר שיקדים הקטר קטרת לזריקת דמו של כבש שכבר נאמר את הכבש אחד תעשה בבקר ואי אפשר לומר שיקדים הקטר חלבו של כבש להקטר קטרת שכבר נאמר והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר הא מה הדבר מלמד שהקטר קטרת בין זריקת דמו של כבש להקטר חלביו וכבר זכינו שאין מקריבין אלא על מערכה בנויה ת״ל וזה אשר תעשה על המזבח (שמות כט לח) אם לומר מזבח בנוי והלא כבר נאמר וזבחת עליו את עולתיך ואת שלמיך (שמות כ כא) הא מה אני מקיים וזה אשר תעשה על המזבח אלא זו המערכה מכאן זכינו שהמערכה קודמת לכל המעשים ושחיטת הכבש האחד אח״כ וזריקת דמו אח״כ והקטר קטורת אח״כ והקטר חלבי הכבש אחר הקטר הקטורת וכן בבקר:",
"ואת הכבש השני, לפה שאמרת שני יהא שני של שחר שלא יקדמנו אחר יכול אף קדמו אחר לא יהא כשר ת״ל תעשה יכול שחיטתו מנין אף זריקת דמו ת״ל תקריב יכול קודם חצות מנין לאחר חצות אמרת תעשה תקריב לפי שנאמר שני יכול יהא שני של שחר שלא יקדמנו הפסח יכול אם קדמו פסח לא יהא כשר ת״ל תעשה יכול שחיטתו מנין זריקת דמו ת״ל תקריב לפי שהעיד בן גודגדא כשר הכבש עד ארבע שעות יכול אם עברו ארבע לא יהא כשר ת״ל תעשה תקריב יכול קודם חצות מנין אף לאחר חצות ת״ל תעשה תקריב:"
],
[
"בלולה בשמן כתית, כל השמנים כשרים למנחות לא נאמר כתית אלא למובחר - לפה שאמרת ויקחו אליך שמן זית זך כתית כשאמר שמן ריבה שמן של עטנים יכול הבא מן הממל מנין אף מתחת הקורה ת״ל שמן כשאמר שמן ריבה שמן של נובלות יכול הבא מן הממל מנין אף מתחת הקורה ת״ל שמן כשאמר שמן ריבה שמן של גרגרים יכול שאני מרבה אף שמן של שלוקים ושל כבושים ושל שרויים במים ת״ל שמן כתית נמצא השמן של שלוקים וחביריו כבעל מום למזבח:"
],
[
"עולת תמיד העשויה בהר סיני ונאמר עולת תמיד לדורותיכם (שמות כט מב) הקיש עולת דורות לעולת הר סיני מה עולת הר סיני טעונה כלי אף זו טעונה כלי אמר ר' שמעון מנין לעולת הר סיני שטעונה כלי שנאמר ויקח משה חצי הדם וישם באגנות (שמות כד ו). עולת תמיד העשויה בהר סיני משקרבה בהר סיני עוד לא פסקה:",
"לריח ניחוח, מלמד שהיא לריח ניחוח ושהריח נחת רוח לפני הקב״ה:",
"אשה לה', מלמד שהיא לאישים:"
],
[
"ונסכו רביעית ההין לכבש האחד, כתוב אחד אומר האחד אין מערבין נסכים בנסכים וכתוב אחד אומר כמספר כיצד מביא את הנסכין במספר ומערב יכול שלא בא לומר שאתה מערב נסכים בנסכים אלא נסכי תמידין בנסכי מוספין ומניין נסכי מוספין בנסכי תמידין ת״ל כמספר כמספרם מערב את נסכים בנסכים נסכי תמידין בנסכי מוספין ונסכי מוספין בנסכי תמידין:",
"בקדש הסך נסך, שלא יצא הסך ידי קדש:",
"שכר, לפי שהעיד בן בבא לומר הכבש כשר עד ארבע שעות יכול אם עברו ארבע לא יהא כשר ת״ל הסך נסך שכר לה' אף הוא העיד לומר כשר היין בן ארבעים יום למזבח:",
"נסך שכר, דאנא רוי דאנא שבע:"
],
[
"ואת הכבש השני תעשה בין הערבים כמנחת הבקר וכנסכו, כל שלימד בשל שחר לימד בשל בין הערבים חוץ מהרמת הדשן וסדור המערכות והפייסות בלבד:"
]
],
[],
[
[],
[
"לפה שנאמרו נדרים דבק לרגלים יכול כולן נאמרו בענין אחד אמרת זה הפסיק הענין יכול שאין לי שקדמו נשיאים לישראל לשמוע אלא מה שבענין נדרים כשאמר וידבר ריבה אבל אומר אני מה אלו שהן נדרים אף אני ארבה כל סדרי נדר האמורים בתורה שקדמו נשיאים לישראל לשמוע אמרת דבר אל בני ישראל לרבות מצוה בלא תעשה כי יעשו לרבות מצות עשה לבני ישראל כל שנצטוו בני ישראל שקדמו נשיאים לשמוע ר' יוסי בן יהודה אומר מנין אתה אומר שנמסרו נדרים לגדולים להתיר אמרת וידבר משה אל ראשי המטות:",
"לבני ישראל, בני ישראל עוברים בלא יחל אין הגוים עוברין בלא יחל או בני ישראל פרט לגרים אמרת איש לרבות את הגרים:"
],
[
"איש כי ידור נדר, יכול שנדר שיש בו הקדש לשם או נדר שאין בו הקדש לשם ת״ל לה' נדר שיש בו הקדש לשם או בנדרים הוא עובר מניין אף בשבועות ת״ל או השבע שבועה והלא דין הוא מחמיר הוא בנדרים מה שאינו מחמיר בשבועה שעושה בנדרים נדר שהוא על תנאי דבר כנדר שאינו על תנאי דבר והוא חייב ולא עשה בשבועה כן אם עובר בנדרים בלא יחל יהא עובר בשבועה בלא יחל או מחמיר הוא בשבועה מה שאינו מחמיר בנדרים שעושה בשבועות שיש בו הקדש לשם כשבועה שאין בה הקדש לשם והוא חייב ולא עשה בנדרים כן אם עובר הוא בנדרים בלא יחל אינו דין שיעבור בשבועה בלא יחל או בנדרים ובשבועות הוא עובר מניין אף לאחרים ת״ל לאסור אסר על נפשו לא יחל דב2רו ריבה הנשבע להרע לאחרים נאמר כי ידור נדר ריבה הנשבע להרע לבהמתו מפני שהוא זכאי להרע לה ולהטיב לה או השבע שבועה ריבה הנשבע להרע לעבדו ולשפחתו מפני שהוא זכאי במכירתן בין גדולים בין קטנים לאסור אסר [ריבה הנשבע להרע לבתו מפני שהוא זכאי במכירתה כשהיא קטנה:",
"על נפשו] ריבה הנשבע להרע לבנו מפני שהוא יורשו ומורישו לא יחל דברו ריבה הנשבע להרע לאשתו מפני שאינה יורשתו אלא הרי היא מורישתו ככל היוצא מפיו יעשה ריבה הנשבע להטיב לכל אדם. חנן היה אומר יכול שאין לי עובר בדברו בלא יחל אלא הוא מניין אף אחרים יהו עוברין עמו ת״ל ככל היוצא מפיו יעשה. הלל היה אומר הרי מי שאמר קונם לבית הזה שאני נכנס ככר זה שאני טועם יכול יתן הנייתו של בית ויכנס לו דמי ככר ויאכלנו ת״ל ככל היוצא מפיו יעשה. ר' חנניה אומר מניין אף האומר ליתן מתנה לחבירו ליתן מתנה לעני לעשות רצון אחרים שיעשה מיד ת״ל ככל היוצא מפיו יעשה:"
],
[
"כי תדור נדר לה', ביודעה לשם מי הוא נודרת פרט לקטנה מכאן אמרו תינוקת בת אחת עשרה שנה ויום אחד ותינוק בן שתים עשרה שנה ויום אחד בזמן שאומרים אין אנו יודעים לשם מי נדרנו ולשם מי הקדשנו אין נדרן נדר ואין הקדשן הקדש תינוקת בת שתים עשרה שנה ויום אחד ותינוק בן שלש עשרה שנה ויום אחד בזמן שאמרו יודעין אנו לשם מי נדרנו ולשם מי הקדשנו נדרן נדר והקדשן הקדש. מעשה בתינוק אחד שבא לפני ר' עקיבא א״ל רבי הקדשתי קרדומי א״ל בני שמא לחמה וללבנה הקדשת א״ל רבי אל תתיגע לא הקדשתי אלא למי שברא את אלה א״ל צא בני נדריך נדרים:"
],
[
"והחריש לה, [לא לנדריה והחריש לה] לא לשלוחה [מפני מה לא הפרת א״ל לא הייתי יודע שקינמה הרי זה יפר] מפני מה לא הפרת אמר להן לא הייתי יודע שאני זכאי להפר הרי זה יפר [מפני מה לא הפרתה אמר להן] לא הייתי יודע שזה נדר הרי זה יפר:"
],
[
"וה' יסלח לה כי הניא אביה אותה, הפר ולא ידעה והזידה ועברה עליהן מניין שהיא פטורה ת״ל וה' יסלח לה [או יכול אפילו עברה קודם שהפר לה והפר לה אח״כ תהא פטורה ת״ל כי הניא אביה אותה בזמן שקדמה הפרתו לעבירתה ולא בזמן שקדמה עבירתה להפרתו] ובשבת יאמר לה אכולי ולא יאמר לה הרי מופר ליך:"
],
[],
[],
[
"ואם ביום שמוע אישה, אמרה קונם שניסת משאצא עד ג' שנים אמר אין קיים לה הפר יפירנו כאילו מופר. קונם שאני טועמת מחנותו של פלוני אינו יכול להפר לה ר' יהודה אומר אם אין פרנסה אלא מאותו חנות הרי זה יפר. קונם שאני אבא אוכל ואמי אוכלת ואחי אוכלין אינו יכול להפר. קונם שאני טועמת ואוכלת מתאני העיר הזאת מענבי העיר הזאת יביא לה מעיר אחרת מפירות העיר הרי זה יפר:"
],
[
"ונדר אלמנה וגרושה, יכול כל אלמנה וגרושה במשמע ת״ל אם בית אישה נדרה פרט לשנדרה חוץ לבית אישה אחר שריבה נדרי אלמנה להקם נדרי אלמנה להפר כיצד נדרה שנתארמלה או שנתגרשה משיצאת מרשותו אינו יכול להפר יכול אם לא יצתה מרשותו יהא זכאי להפר אבל אם יצאת מרשותו לא יהא זכאי להפר ת״ל יקום יכול אם היה עתיד להחזירה יהא זכאי להפר ת״ל יקום:"
],
[],
[],
[],
[
"האומר לאפיטרופוס כל נדרים שתדור אשתי וכו'. אישה יקימנו ואישה יפרנו, מה ת״ל בכל הפרשה לרבות אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת לכותי ולחלל לרבות כולן. ביום שמעו אמר ר' אליעזר בן יעקב פעם אחת שאלתי את יונתן בן משולם ואת יהושע בן גמלא מנין שהוא עושה טובה כרעה אמרנו א״ר עקיבא מה אם טובל אני לטומאה שלא באת לזיקתה אינו דין שאטבול לטומאה שבאת לזיקתה וכשבאתי אצל ר' יהושע אמר לי הרי זה תשובת צד ממה שזה חמור יהא זה קל וממה שזה קל יהא זה חמור אלא הרי זו תשובה לדבר ומה אם במקום שלא עשה נדרים כשבועת בטוי עשה בו טובה כרעה שנאמר להרע ולהטיב במקום שעשה נדרים כשבועת בטוי אינו דין שיעשה טובה כרעה אלא שאמרו נדר לכל נדר שבועה לכל שבועת אסר לכל אסר לעשות טובה כרעה. אמר ר' אליעזר בן יעקב פעם אחת שאלתי את יונתן בן משולם ואת יהושע בן ממל מנין שהוא עושה טובה כרעה אמרו לי מקו״ח בזמן שפתח להקים כלו קיים להפר כלו מיפר כיצד אמרה פת שאני טועמת היום ואני שותה ביין למחר אמר אין קיים לה הפר יפירנו כלו מופר קיים ליך על הפת יפירנו כלו מופר קיים ליך על הפת ולא קיים ליך על היין הקם יקימנו כלו קיים קיים ליך על היין ולא קיים ליך על הפת כלו מותר לפי שהוא טובה כרעה יכול שהוא עושה טובה בפני עצמה ורעה בפני עצמה מניין שהוא עושה טובה ורעה כאחת אמרה קונם פת שאני טועמת היום ואיני שותה יין ישן מחר אמר אין קיים לה הפר יפרנו כלו מופר:"
],
[],
[],
[
"אלה החקים והמשפטים וגו', ומה הן החקים שבין איש לאשתו שעשה נדרים קלים כחמורים שבועות קלות כחמורות שהוא מקים אחר שמיפר מיפר אחר אחר שהוא מקים והרי הוא בנשיאות עון בין אב לבתו החקים שבין איש לאשתו שעשה נדרים קלים כחמורים איסורים קלים כחמורים שבועות קלות כחמורות לילה ויום כשבת הן בין אב לבתו החקים שבין איש לאשתו הן בין אב לבתו ומה הן החקים שבין איש לאשתו שהוא אומר לה בשבת אכולי ואינו אומר לה הרי הוא מיפר ליך:",
"בין אב לבתו, יכול יהא זכאי בירושתה משל אבי אמה ת״ל אלה באלה הוא זכאי ואינו זכאי בירושתה משל אבי אמה מה הוא מוכר פירות ולוקח קרקעות בהן שאמר חקים יש לך מתנה אחרת כדרך שהוא זכאי במציאתה ובהפר נדריה כך הוא זכאי בקנסיה ומעשה ידיה שלו ומכרה מכר:"
]
],
[
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[
"הן הנה היו לבני ישראל, אין זו תחלה להם או שנייה להם. ר' אלעזר בר״ש אומר מלמד שהיו מכירין את כולן ואומר זה לזה זו היא שחטא עמה פלוני:"
],
[],
[],
[
"ואתם חנו, אין לי אלא אתם מנין לרבות גרים נשים ועבדים ת״ל אתם אתם:",
"כל הורג נפש, לרבות השדרה והגולגולת:",
"נוגע בחלל, לרבות אבר מן המת ואבר מן החי שאין עליו בשר כראוי וכשהוא אומר וכל נוגע ריבה עצם כשעורה שהוא מטמא במגע ובמשא:",
"וטהרתם אתם ושביכם, [יכול יהוא מקבלין הזייה עד שלא נכנסו לברית ת״ל אתם ושביכם] מה אתם בני ברית מקבלים הזייה אף השבויה כשתבוא לברית ותטמא מקבלת הזייה:"
],
[
"וכל בגד וכל עור וכל מעשה עזים, אין במשמע שיטמא אלא משום שלש על שלש מנין משום שלש על שלש למדרס ומשום ארבעה על ארבעה לטמא מת ומשום חמשה על חמשה ומשום ששה על ששה מכל כלי עץ כלי עור כלי עצם כלי זכוכית הורג נפש לרבות השדרה והגולגולת הורג ונוגע לרבות אבר מן המת ואבר מן החי שאין עליהן בשר כראוי וכל נוגע ריבה עצם כשעורה במגע ובמשא:"
],
[
"לפי שנאמר ויקצוף על אלעזר ועל איתמר (ויקרא י טז) [אפשר משה קצף על אלעזר ועל איתמר] ואהרן מדבר הא ידעת שלא היתה זו אלא מדת כבוד אמרו אינו בדין שיהא אבינו יושב ואנו מדברין לפניו אינו בדין שיהא משה יושב ואנו משיבין אותו שאין שבחו של אדם שתלמידו משיבו יכול מפני שלא היה כח באלעזר להשיב אמרת ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא הא כשרצה דבר לפני משה ולפני הנשיאים וקבלו לו:"
],
[
"אך את הזהב, אמר אך לחלוק חלודה שלהן:"
],
[
"כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וטהר, את שדרכו להבליע באור יבליע באור זו האסכלה והשפוד:",
"וכל אשר לא יבא באש תעבירו במים, כלים שהן מחוסרין הגעלה אלו הדודים. וכל אשר לא יבא באש תעבירו במים כלים שהם מחוסרים שטיפה אלו הקיתונות והדוליות והסיטליות. וכל אשל״י באש ת״ב כלים שאינם עשוים לקבלה אלו הפשוטים אלו הסכינים והסיפים והרמחים. וכל אשל״י בת״ב כלים שאינם עשוים למלאכה אבל עשוים לנואי אלו קטליות ונזמים וטבעות ונזמי האף כשאמר דבר ריבה כלים תלוים בשמותיהם ומשמשין בשמות אחירין כן שלפני המטה וקלה ומנורה דבר וכל דבר ריבה כלים תלוים בשמות אחרין ומשמשין בשמותיהן פיה של מנורה ופלס של מנורה פיה של קרן ופלס של קרן יכול שני מרבה קנה של מנורה וקנה של קרן ת״ל אך יכול יצאו במי שטיפה ת״ל במי נדה יתחטא יכול יצאו במי הזייה ת״ל וכבסתם בגדיכם ביום השביעי וטהרתם (במדבר לא כד) מלמד שהן טעונין הזייה אחר טבילה:"
],
[
"וכבסתם בגדיכם אחר תבואו אל המחנה, אחר טבילה וכיבוס בגדים:"
]
],
[],
[],
[],
[
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[],
[
"ערי מקלט, מגיד שהן קולטות ערי מקלט קולטות שבעבר הירדן ושבארץ כנען שבארץ כנען ושבעבר הירדן:",
"ערי מקלט, אל יעשו גנות ופרדסין ערי מקלט אל יעשו חנויות ופונדקין ערי מקלט אל יעשו בית יצורה:",
"תהיינה, הלחם עליהם תהיינה תן ממונך עליהן תהיינה אל יעשו עיר נדחת תהיינה שש שאם ניטלה אחת מהן ימנו אחרת תחתיה אם חרבו יבנו אותם אינם צריכין שש ומנין שימנו להן מה שירצו אמר וידבר ה' אל משה לאמר ריבה אינם צריכין אלא אחת או שתים אמרת לאמר ואמרת אליהם:",
"בבואכם אל הארץ, קבל עליך עד שלא תבא אל הארץ משתבוא אל הארץ למנות ערי מקלט בזכות שתקבל עליך תבוא לארץ יכול כיון שבאו לארץ יהוא חייבין למנות ערי מקלט שבחוצה לארץ אמרת לא אמרתי אלא אשר אני נותן לכם באשר אני נותן לכם אתם חייבין למנות ערי מקלט לא בחוצה לארץ:",
"והקריתם לכם ערים, יכול ערים גדולות או קטנות מן הערים שבנו גוים או מן הערים שיבנו ישראל משבאו ת״ל ערים ערים גדולות לא ערים קטנות מן הערים שבנו גוים לא מן הערים שיבנו ישראל משבאו. לפה שנאמר אז יבדיל משה שלש ערים בעבר הירדן מזרחה לנוס (דברים ד מא) יכול מפי עצמו ת״ל שמה נאמר כאן שמה ונאמר להלן שמה מה שמה שנאמר להלן מפי הדבר אף שמה שנאמר כאן מפי הדבר או לעולם יהוא ממונות מפי הדבר ת״ל שמה הראשונות מפי הדבר והשניות מפי עצמו:",
"ונס שם, לאיין אמ' שמה:",
"רוצח, לא זומם:",
"מכה נפש בשגגה, פרט למכה מזיד ממעט אני את השוגג לא אמעט את המזיד דברי ר' חנניה אלעזר בן מתיה אומ' בשגגה פרט למכה בשבת יכול שני מרבה המכה אביו בחול אמר בשגגה פרט למכה אביו בחול:"
],
[
"והיו לכם הערים למקלט מגואל, יהוא קולטות מגואל לפה שנאמ' ולא ימות הרוצח הרי מי שהיה רודף אחר חבירו להורגו אמרו לו בן ברית הוא הווי יודיע שכתוב בתורה שופך דם האדם באדם דמו ישפך (בראשית ט ו) א' להן אע\"פ כן הורג הוא א' רשע למות קדם הורגהו הצל נפשו של זה בנפשו של זה וכן מי שהיה רודף אחר האשה לנאפה אמרו לו בת ברית היא אשת איש היא הווי יודיע שכתוב בתורה מות יומת הנואף והנואפת א' להן אע\"פ כן נואף הוא א' רשע למות קדם הורגהו הצל אשתו של זה בדמו של זה יכול יהרגו אותו משהרג או משנאף ת״ל ולא ימות הרוצח עד מתי עד עומדו לפני העדה למשפט ר' יונתן בן דורס אומר הרי עדה שראו אחד שהרג את הנפש יכול יהרגו אותו עד שלא יעמוד אצל בית דין ת״ל ולא ימות הרוצח עד מתי עד עומדו לפני העדה למשפט:"
],
[
"והערים אשר תתנו שש ערי מקלט תהיינה, משהן שש הן קולטות ואם אינן שש אינן קולטות. באו אנשי עבר הירדן לארץ כנען יכול ימנו שש שש אמרת את שלש הערים תתנו מעבר לירדן. באו אנשי ארץ כנען לעבר הירדן יכול ימנו שש שש אמר ואת שלש הערים תתנו בארץ כנען:"
],
[
"ערי מקלט תהיינה לבני ישראל לגר ולתושב בתוכם, פרט לגוים. לפה שאמרתה אם חרבו ימנו אחרות תחתיהן חזרו הראשונות ונתיישבו לא יחזרו אלו למקומן מעתה ת״ל שש ערי מקלט תהיינה והשניות חוזרות למקומן לפה שנאמר עד מות הכהן הגדול הרי הכהן הגדול שהרג ומנ' שיגלה אמר בשגגה פרט למזיד:"
],
[],
[
"בכלי ברזל הכהו, יבוא העד ויעד במה היכהו אין לי אלא שהכהו בכלי ברזל מיוחד זה הסייף והרומח שאמר בכלי ברזל ריבה האסכלה והשפוד ואם בכלי ברזל ריבה העשת שלהן. באבן יד הכהו, אין לי אלא שהכהו באבן ומנ' את מרבה שהכהו בגוש של מלח או בפלח של דבילה או הפיל עליו סל מלא עפר או סל מלא צרורות ת״ל ואם באבן יד. שא' באבן יד מגיד ששיערו את האבן ואת היד ואת המכה ואת מקום המכה אם כדיי להמית ואם אינה כדיי להמית נא' כאן כלי ובברזל כלי מה כלי שנ' בברזל ששיערו את היד ואת הכלי את המכה ואת מקום המכה אם כדיי להמית ואם אינה כדיי להמית אף כלי שנ' כן מגיד ששיערו את היד ואת הכלי ואת המכה ואת מקום המכה אם כדיי להמית ואם אינה כדיי להמית. בכלי עץ הכהו יבא העד ויעד במה הכהו אין לי אלא שהיכהו בכלי עץ מיוחד זה המקל ומנ' את מרבה שהכהו בראש הקורה או בראש התורן של ספינה ת״ל או בכלי עץ יד שאמר בכלי עץ מגיד ששיערו את היד ואת הכלי ואת המכה ואת מקום המכה אם כדיי להמית ואם אינה כדיי להמית אמ' ר' שמעון והלא כלי ברזל מיוחד הורג בכל מקום ומנ' אתה מרבה הדוחה את חברו לתוך המים או לתוך האור או שהשיך בו את הנחש:"
],
[],
[],
[
"לפה שנ' יד העדים תהיה בו בראשונה להמי' ויד כל ה' בא' (דברים יז ז) הרי מי שברח לבבל יכול ילכו אחריו לשם א' כן גואל הדם הוא ימית את הרוצח ומנ' אפ' אמר איני יכול להקבילו ת״ל בפגעו בו הוא ימיתנו:"
],
[
"ואם בשנאה יהדפנו, והלא איבה היא שנאה ושנאה היא איבה ומה ת״ל איבה ושנאה אלא מה שנאה ששיערו אותה את המכה ואת מקום המכה אם כדיי להמית ואם אינה כדיי להמית אף איבה ששיערו אותה את המכה ואת מקום המכה אם כדיי להמית ואם אינה כדיי להמית:"
],
[],
[
"או השליך עליו בצדיה וימות, נא' כאן צדיה ולמטן צדיה מה צדיה שנ' למטן מגיד ששיערו את ההשלכה ואת המכה ואת מקום המכה אם כדיי להמית ואם אינה כדיי להמית אף צדייה שנ' כן מגיד ששיערו את ההשלכה ואת המכה ואת מקום המכה אם כדיי להמית ואם אינה כדיי להמית. לפה שנא' מות יומת המכה יכול מיתה וכל מיתה אמר ומת כדיי שימות לפה שנ' מות יומת המכה יכול כל המכים מתים קטן שהיכה ושוטה שהיכה והמלמד סופרים והמלמד תינוקות והמכה מכות מרדות והמכה מאהבה א' כי יזיד (שמות כא יד) פרט לשוגג איש פרט לקטן על רעהו פרט לחושב להורגו שנתכוון לו בערמה פרט לשוטה. אך אם יום או יומים יעמוד לפה שאמרתה בבלי דעת (דברים ד מב) פרט למכה שלא בדעת והמלמד סופרים והמלמד סופרים והמכה מכות מרדות והמכה מאהבה. לפה שנ' ועשיתם לו כאשר זמם לעש' לאחיו (דברים יט יט) יכול אף השוליח להכות אמרת מות יומת המכה לא השוליח ממעט אני בשוליח להכות מכה שאינה כדיי למכה והכה לא אמעט בשוליח להכות מכה שהיא כדיי למכה והכה אמרת מות יומת המכה לא השוליח מקל אני באלו לא אקל בעבד אחרים ת״ל מות יומת המכה מקל אני בעבד אחרים לא אקל בעבד עצמו ת״ל מות יומת המכה אמרתה רוצח מת אין בעל השור מת מרבה אני אביו נשיא לא ארבה אביו דיין ת״ל מות יומת המכה מרבה אני אביו דיין בבית דין הגדול ת״ל מות יומת המכה אפשר לומר כל אלו באביו אבל בזמן שעשה בהם חבורה מגיד שהוא חייב. לפה שנא' וכל ישראל ישמעו ויראו (דברים יג יב) התקינו שיהו הורגין ברגל יכול [אם לא היתה אשה עברה לא יאריכו לה עד שתלד אבל] אם היתה אשה עברה יאריכו לה עד שתלד ת״ל מות יומת המכה יכול אם היתה בת שלשה חדשים לא יאריכו לה עד שתלד אבל אם היתה בת תשעה חדשים יאריכו לה עד שתלד ת״ל מות יומת. או מות יומת מיתה שגזרו עליו בית דין מניין שיכו אותו באבנים בחצים ובפלחות ת״ל מות יומת מכל צד אין במשמע אלא בזמן שהסנהדרין במקומה בזמן שאין הסנהדרין במקומה נתחייב אדם סקילה ביתו נופל עליו או חיה גוררתו וכו' לפי שנאמר כבד את אביך הרי מי שהרג את בנו מניין שבנו מותר בו ת״ל גואל הדם הוא ימית וגו':"
],
[
"ויפל, לרבות שקפץ לתוך מעין:",
"והוא לא, אויב לו העד:",
"ולא מבקש רעתו ושפטו, מגיד שדבבו של אדם לא דנו ולא מעידו:"
],
[],
[
"והשיבו אותו העדה, יכול משנתחייב גלות ולא הספיק לגלות עד שמת כה״ג יגלה ת״ל והשיבו שאינו זז ממקומו:",
"אל עיר מקלטו, החזירו רוצח לידון היו מגלין אותו יכול יהו מגלין אותו לעיר שדר ת״ל אל עיר מקלטו:",
"אשר נס שמה, לא יצא למול את הקטן. שמה לא יצא להציל מן הגייס מן הנהר מן הדליק' מן המפולת. לא יצא לחלק לעניים יכול אם היה עני לא יצא אבל אם היה עשיר יצא ת״ל שמה. יכול אם היו עשירים כיוצא בו לא יצא אבל לא היו עשירים כיוצא בו יצא ת״ל שמה:",
"וישב בה, אל יהי מחזר מעיר לעיר. ממעט אני שנמשח בימיו והוא איש ולא אמעט שנמשח בימיו והוא קטן ת״ל בשמן הקדש הוא תלוי הדבר ולא באיש:",
"והשיבו אותו העדה, הרי מי שנתחייב לגלות וגלה חוזר למיתתו של שני שומע אני עד מות זה ועד מות זה ת״ל עד מות הכהן הגדול שאמר עד מות הכהן הגדול זה המרובה בבגדים. אשר משח לרבות משוח מלחמה. אותו פרט למשח את עצמו:",
"לפי שנאמר מקלט העיר קולטת ואין מגרשה קולט או העיר מצלת ואין מגרשה מציל ת״ל אל עיר מקלטו:"
],
[],
[
"ומצא אותו, פרט למצא הוא גואל הדם. לפי שנאמר ערי מקלט העיר קולטת ואין תחומה קולט או העיר מצלת ואין תחומה מציל ת״ל מחוץ לגבול עיר מקלטו ורצח גואל הדם, ביד כל מי שיהרגנו וכה״א אך את דמכם לנפשותיכם (בראשית טח) מגיד שתובעין דמו של אדם ביד כל מי שיהרגנו:"
],
[
"כי בעיר מקלטו ישב, לרבות אנשי עיר מקלטו שגלו וגלה עמהן שומע אני ישב לו בגלות ת״ל כי בעיר מקלטו ישב לרבות שהרג באותה העיר גולה משכונה לשכונה ובן לוי גולה מעיר לעיר:",
"עד מות הכהן, מגיד שאחוזתו מצלת אין לי אלא אחוזתו מצילתו מנין אף כל הארץ מצלת ת״ל ישוב הרוצח אל ארץ אחוזתו מגיד שאחוזתו מצלת:"
],
[
"בכל מושבותיכם, בחוצה לארץ יכול אף ערי מקלט יהו נוהגות בארץ ובחוצה לארץ ת״ל אלה הדיינין נוהגין בארץ ובחוצה לארץ וערי מקלט אינן נוהגת אלא בארץ:",
"מכה נפש, לפי עדים מנין אף הגולה לפי עדים ת״ל מכה לפי עדים ודיני גלות ומלקות מנין ת״ל כל מכה נפש לפי עדים:",
"עד, שהוא כשר להעיד מנין אף עד שאינו כשר להעיד ת״ל עד ועד שאמר עד ועד לרבות בעל דין:"
],
[],
[
"ולא תקחו כופר, הרי מי שנתחייב לגלות וחבלו בו ואמרו לו צא ולך יכול יש לו חבל אמרת לנפש לגולה. ולא תקחו כופר לנוס לרבות שגלה לעיר מקלט וחבלו בו אמרו לו צא ולך יכול יש לו חבל ת״ל ישוב. הנמכר לשנים ושלמו שש וחבלו בו ואמרו לו צא ולך יכול יש לו חבל ת״ל ישוב:"
],
[],
[
"ולארץ לא יכופר, הרי עגלה כאדם מה אדם תולה אף עגלה תולה. ולא תטמא את הארץ היא טהורה מליטמא ואין כל הארצות טהורות מליטמא. שוכן בתוך יכול בתוך מאה בתוך אלף ת״ל בתוך בני ישראל ויש אומרים בתוך כל שבט ושבט ויש אומרים בכל השבטים ר' נהוראי אמר כי אני ה' שוכן בגלות ת״ל בארץ או בארץ ואתם בגלות ת״ל בתוך בני ישראל בשעה שבני אדם בארץ ולא בשעה שהן בחוצה לארץ."
]
]
]
},
"versions": [
[
"Leipzig, 1917",
"https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001197571/NLI"
]
],
"heTitle": "ספרי זוטא",
"categories": [
"Midrash",
"Halakhah"
],
"schema": {
"heTitle": "ספרי זוטא",
"enTitle": "Sifrei Zuta",
"key": "Sifrei Zuta",
"nodes": [
{
"heTitle": "",
"enTitle": ""
}
]
}
}