{
    "language": "he",
    "title": "Mishnah Gittin",
    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739",
    "versionTitle": "Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913",
    "status": "locked",
    "priority": 2.0,
    "license": "Public Domain",
    "digitizedBySefaria": true,
    "heversionSource": "http://primo.nli.org.il/primo_library/libweb/action/dlDisplay.do?vid=NLI&docId=NNL_ALEPH00174173",
    "versionTitleInHebrew": "משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913",
    "actualLanguage": "he",
    "languageFamilyName": "hebrew",
    "isBaseText": true,
    "isSource": true,
    "isPrimary": true,
    "direction": "rtl",
    "heTitle": "משנה גיטין",
    "categories": [
        "Mishnah",
        "Seder Nashim"
    ],
    "text": [
        [
            "המביא גט ממדינת הים צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם. רבן גמליאל אומר אף המביא מן הרקם ומן החגר. רבי אליעזר אומר אפילו מכפר לודים ללוד. וחכמים אומרים אינו צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם אלא המביא ממדינת הים והמוליך. והמביא ממדינה למדינה במדינת הים צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם. רבן שמעון בן גמליאל אומר אפילו מהגמוניא להגמוניא.  ",
            "רבי יהודה אומר מרקם למזרח ורקם כמזרח. מאשקלון לדרום ואשקלון כדרום. מעכו לצפון ועכו כצפון. רבי מאיר אומר עכו כארץ ישראל לגטין:  ",
            "המביא גט בארץ ישראל אינו צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם. אם יש עליו עוררים יתקיים בחותמיו. המביא גט ממדינת הים ואינו יכול לומר בפני נכתב ובפני נחתם אם יש עליו עדים יתקיים בחותמיו:  ",
            "אחד גיטי נשים ואחד שחרורי עבדים שוו למוליך ולמביא. וזו אחד מן הדרכים ששוו גיטי נשים לשחרורי עבדים.  ",
            "כל גט שיש עליו עד כותי פסול. חוץ מגיטי נשים ושחרורי עבדים. מעשה שהביאו לפני רבן גמליאל לכפר עותנאי גט אשה והיו עדיו עדי כותים והכשיר. כל השטרות העולים בערכאות של גוים. אף על פי שחותמיהם גוים כשרים. חוץ מגיטי נשים ושחרורי עבדים. ר' שמעון אומר אף אלו כשרין לא הוזכרו אלא בזמן שנעשו בהדיוט:  ",
            "האומר תן גט זה לאשתי ושטר שחרור זה לעבדי אם רצה לחזור בשניהן יחזור דברי ר' מאיר. וחכמים אומרים בגיטי נשים אבל לא בשחרורי עבדים. לפי שזכין לאדם שלא בפניו ואין חבין לו אלא בפניו. שאם ירצה שלא לזון את עבדו רשאי ושלא לזון את אשתו אינו רשאי. אמר להם והרי הוא פוסל את עבדו מן התרומה כשם שהוא פוסל את אשתו. אמרו לו מפני שהוא קנינו. האומר תנו גט זה לאשתי ושטר שחרור זה לעבדי ומת לא יתנו לאחר מיתה. תנו מנה לאיש פלוני ומת יתנו לאחר מיתה:  "
        ],
        [
            "המביא גט ממדינת הים ואמר בפני נכתב אבל לא בפני נחתם. בפני נחתם אבל לא בפני נכתב. בפני נכתב כולו ובפני נחתם חציו בפני נכתב חציו ובפני נחתם כולו פסול. אחד אומר בפני נכתב ואחד אומר בפני נחתם פסול. שנים אומרים בפנינו נכתב ואחד אומר בפני נחתם פסול. ור' יהודה מכשיר. אחד אומר בפני נכתב ושנים אומרים בפנינו נחתם כשר.  ",
            "נכתב ביום ונחתם ביום. בלילה ונחתם בלילה. בלילה ונחתם ביום כשר. ביום ונחתם בלילה פסול. רבי שמעון מכשיר. שהיה רבי שמעון אומר כל הגטין שנכתבו ביום. ונחתמו בלילה. פסולין. חוץ מגיטי נשים.  ",
            "בכל כותבין. בדיו בסם בסיקרא ובקומוס ובקנקנתום. ובכל דבר שהוא של קיימא. אין כותבין לא במשקים. ולא במי פירות. ולא בכל דבר שאינו מתקיים. על הכל כותבין. על העלה של זית. ועל הקרן של פרה. ונותן לה את הפרה. על יד של עבד. ונותן לה את העבד. רבי יוסי הגלילי אומר. אין כותבין לא על דבר שיש בו רוח חיים. ולא על האוכלים:  ",
            "אין כותבין במחובר לקרקע. כתבו במחובר. תלשו וחתמו ונתנו לה כשר. רבי יהודה פוסל עד שתהא כתיבתו וחתימתו בתלוש. רבי יהודה בן בתירא אומר אין כותבין לא על הנייר המחוק ולא על הדיפתרא מפני שהוא יכול להזדייף. וחכמים מכשירין:  ",
            "הכל כשרין לכתוב את הגט. אפילו חרש שוטה וקטן. האשה כותבת את גיטה. והאיש כותב את שוברו. שאין קיום הגט אלא בחותמיו. הכל כשרין להביא את הגט. חוץ מחרש שוטה וקטן וסומא ונכרי:  ",
            " קבל הקטן והגדיל. חרש ונתפקח. סומא ונתפתח. שוטה ונשתפה נכרי ונתגייר פסול. אבל פקח ונתחרש וחזר ונתפקח. פתוח ונסתמא וחזר ונתפתח. שפוי ונשתטה וחזר ונשתפה כשר. זה הכלל כל שתחלתו וסופו בדעת כשר:  ",
            "אף הנשים שאינן נאמנות לומר מת בעלה נאמנות להביא את גיטה. חמותה. ובת חמותה. וצרתה. ויבמתה. ובת בעלה. מה בין גט למיתה שהכתב מוכיח. האשה עצמה מביאה את גיטה ובלבד שהיא צריכה לומר בפני נכתב ובפני נחתם.  "
        ],
        [
            "כל גט שנכתב שלא לשום אשה פסול. כיצד. היה עובר בשוק ושמע קול סופרים מקרין. איש פלוני מגרש את פלונית ממקום פלוני. ואמר זה שמי וזה שם אשתי. פסול לגרש בו. יתר מכן כתב לגרש בו את אשתו ונמלך. מצאו בן עירו ואמר לו שמי כשמך. ושם אשתי כשם אשתך. פסול לגרש בו. יתר מכן היו לו שתי נשים ושמותיהן שוות. כתב לגרש בו את הגדולה. לא יגרש בו את הקטנה. יתר מכן אמר ללבלר כתוב לאיזו שארצה אגרש. פסול לגרש בו.  ",
            "הכותב טופסי גיטין צריך שיניח מקום האיש. ומקום האשה. ומקום הזמן. שטרי מלוה. צריך שיניח מקום המלוה. מקום הלוה. מקום המעות. מקום הזמן. שטרי מקח. צריך שיניח מקום הלוקח ומקום המוכר ומקום המעות ומקום השדה ומקום הזמן. מפני התקנה. רבי יהודה פוסל בכולן רבי אלעזר מכשיר בכולן. חוץ מגיטי נשים. שנאמר (דברים כד, א) וכתב לה לשמה:  ",
            "המביא גט ואבד הימנו. מצאו לאלתר כשר. ואם לאו פסול. מצאו בחפיסה או בדלוסקמא אם מכירוכשר. המביא גט והניחו זקן או חולה נותנו לה בחזקת שהוא קיים. בת ישראל הנשואה לכהן. והלך בעלה למדינת הים. אוכלת בתרומה בחזקת שהוא קיים. השולח חטאתו ממדינת הים. מקריבין אותה בחזקת שהוא קיים.  ",
            "שלשה דברים אמר ר' אלעזר בן פרטא לפני חכמים וקיימו את דבריו. על עיר שהקיפה כרקום ועל הספינה המיטרפת בים. ועל היוצא לידון. שהן בחזקת קיימין. אבל עיר שכבשה כרקום. וספינה שאבדה בים. והיוצא ליהרג. נותנין עליהן חומרי חיים וחומרי מתים. בת ישראל לכהן ובת כהן לישראל לא תאכל בתרומה:  ",
            "המביא גט בארץ ישראל וחלה. הרי זה משלחו ביד אחר. ואם אמר לו טול לי הימנה חפץ פלוני לא ישלחנו ביד אחר. שאין רצונו שיהא פקדונו ביד אחר.  ",
            "המביא גט ממדינת הים וחלה. עושה בית דין ומשלחו ואומר לפניהם בפני נכתב ובפני נחתם. ואין שליח אחרון צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם אלא אומר שליח בית דין אני:  ",
            "המלוה מעות את הכהן ואת הלוי ואת העני להיות מפריש עליהן מחלקן. מפריש עליהן בחזקת שהן קיימין. ואינו חושש שמא מת הכהן או הלוי או העשיר העני. מתו צריך ליטול רשות מן היורשין. אם הלוון בפני בית דין אינו צריך ליטול רשות מן היורשים:  ",
            "המניח פירות להיות מפריש עליהן תרומה ומעשרות. מעות להיות מפריש עליהן מעשר שני. מפריש עליהן בחזקת שהן קיימין. אם אבדו הרי זה חושש מעת לעת. דברי ר' אלעזר בן שמוע. רבי יהודה אומר בשלשה פרקים בודקין את היין. בקדים של מוצאי החג. ובהוצאת סמדר. ובשעת כניסת מים בבוסר:  "
        ],
        [
            "השולח גט לאשתו. והגיע בשליח. או ששלח אחריו שליח. ואמר לו גט שנתתי לך בטל הוא הרי זה בטל. קדם אצל אשתו. או ששלח אצלה שליח. ואמר לה גט ששלחתי ליך בטל הוא. הרי זה בטל. אם משהגיע גט לידה שוב אינו יכול לבטלו.  ",
            "בראשונה היה עושה בית דין במקום אחר ומבטלו. התקין רבן גמליאל הזקן. שלא יהו עושין כן. מפני תקון העולם. בראשונה היה משנה שמו ושמה. שם עירו ושם עירה. והתקין רבן גמליאל הזקן שיהא כותב איש פלוני וכל שם שיש לו. אשה פלונית. וכל שום שיש לה. מפני תקון העולם  ",
            "אין אלמנה נפרעת מנכסי יתומים אלא בשבועה. נמנעו מלהשביעה. התקין רבן גמליאל הזקן שתהא נודרת ליתומים כל מה שירצו וגובה כתובתה. העדים חותמין על הגט מפני תיקון העולם. הלל התקין פרוזבול מפני תיקון העולם:  ",
            "עבד שנשבה ופדאוהו. אם לשום עבד ישתעבד. אם לשום בן חורין לא ישתעבד. רבן שמעון בן גמליאל אומר בין כך ובין כך ישתעבד. עבד שעשאו רבו אפותיקי לאחרים ושחררו. שורת הדין אין העבד חייב כלום. אלא מפני תקון העולם כופין את רבו ועושה אותו בן חורין וכותב שטר על דמיו. רבן שמעון בן גמליאל אומר אינו כותב אלא משחרר:  ",
            "מי שחציו עבד וחציו בן חורין עובד את רבו יום אחד. ואת עצמו יום אחד. דברי בית הלל. אמרו לו בית שמאי תקנתם את רבו ואת עצמו לא תקנתם. לישא שפחה אי אפשר שכבר חציו בן חורין. בת חורין אי אפשר שכבר חציו עבד. יבטל והלא לא נברא העולם אלא לפריה ורביה שנאמר (ישעיה מה, יח) לא תהו בראה לשבת יצרה. אלא מפני תקון העולם כופין את רבו ועושה אותו בן חורין וכותב שטר על חצי דמיו. וחזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי:  ",
            "המוכר עבדו לגוי או לחוצה לארץ יצא בן חורין. אין פודין את השבויים יותר על כדי דמיהן מפני תקון העולם. ואין מבריחין את השבויין מפני תקון העולם. רבן שמעון בן גמליאל אומר מפני תקנת השבויין. ואין לוקחים ספרים תפילין ומזוזות מן הגוים יותר על כדי דמיהן מפני תקון העולם:  ",
            "המוציא את אשתו משום שם רע לא יחזיר. משום נדר לא יחזיר. רבי יהודה אומר כל נדר שידעו בו רבים לא יחזיר. ושלא ידעו בו רבים יחזיר. ר' מאיר אומר כל נדר שצריך חקירת חכם לא יחזיר. ושאינו צריך חקירת חכם יחזיר. אמר ר' אליעזר לא אסרו זה אלא מפני זה. אמר רבי יוסי בר יהודה מעשה בצידן באחד שאמר לאשתו קונם אם איני מגרשיך. וגרשה. והתירו לו חכמים שיחזירנה מפני תקון העולם:  ",
            "המוציא את אשתו משום אילונית. רבי יהודה אומר לא יחזיר. וחכמים אומרים יחזיר. נישאת לאחר. והיו לה בנים הימנו והיא תובעת כתובתה. אמר רבי יהודה אומר לה שתיקותיך יפה ליך מדבוריך:  ",
            "המוכר את עצמו ואת בניו לגוי אין פודין אותו. אבל פודין את הבנים לאחר מיתת אביהן. המוכר את שדהו לגוי וחזר ולקחה ממנו ישראל הלוקח מביא ממנו בכורים מפני תקון העולם:  "
        ],
        [
            "הנזקין שמין להם בעידית ובעל חוב בבינונית. וכתובת אשה בזיבורית. ר' מאיר אומר אף כתובת אשה בבינונית: \n",
            "אין נפרעין מנכסים משועבדים במקום שיש נכסים בני חורין ואפילו הן זיבורית. אין נפרעין מנכסי יתומים אלא מן הזיבורית: \n",
            "אין מוציאין לאכילת פירות ולשבח קרקעות ולמזון האשה והבנות מנכסים משועבדים. מפני תקון העולם. והמוצא מציאה לא ישבע מפני תקון העולם: \n",
            "יתומים שסמכו אצל בעל הבית או שמינה להן אביהן אפוטרופוס חייב לעשר פירותיהן. אפוטרופוס שמינהו אבי יתומים ישבע. מינהו בית דין לא ישבע. אבא שאול אומר חלוף הדברים. המטמא. והמדמע. והמנסך. בשוגג פטור. במזיד חייב. הכהנים שפגלו במקדש מזידין חייבין: \n",
            "העיד רבי יוחנן בן גודגדה על החרשת שהשיאה אביה. שהיא יוצאה בגט. ועל קטנה בת ישראל שנשאת לכהן. שאוכלת בתרומה. ואם מתה. בעלה יורשה. ועל המריש הגזול שבנאו בבירה. שיטול את דמיו. מפני תקנת השבים. ועל חטאת הגזולה שלא נודעה לרבים. שהיא מכפרת. מפני תקון המזבח. \n",
            "לא היה סיקריקון ביהודה בהרוגי מלחמה. מהרוגי מלחמה ואילך. יש בה סיקריקון. כיצד. לקח מסיקריקון. וחזר ולקח מבעל הבית. מקחו בטל. מבעל הבית וחזר ולקח מסיקריקון. מקחו קיים. לקח מן האיש. וחזר ולקח מן האשה. מקחו בטל. מן האשה וחזר ולקח מן האיש. מקחו קיים. זו משנה ראשונה. בית דין של אחריהם אמרו. הלוקח מסיקריקון. נותן לבעלים רביע. אימתי. בזמן שאין בידן ליקח. אבל יש בידן ליקח. הן קודמין לכל אדם. רבי הושיב בית דין ונמנו שאם שהתה בפני סיקריקון שנים עשר חדש. כל הקודם ליקח זוכה. אבל נותן לבעלים רביע: \n",
            "חרש רומז ונרמז. ובן בתירה אומר. קופץ ונקפץ במטלטלין. הפעוטות מקחן מקח. וממכרן ממכר במטלטלין: \n",
            "ואלו דברים אמרו מפני דרכי שלום. כהן קורא ראשון. ואחריו לוי. ואחריו ישראל. מפני דרכי שלום. מערבין בבית ישן. מפני דרכי שלום. בור שהוא קרוב לאמה. מתמלא ראשון מפני דרכי שלום. מצודות חיה ועופות ודגים יש בהם משום גזל. מפני דרכי שלום. רבי יוסי אומר גזל גמור. מציאת חרש שוטה וקטן יש בהן משום גזל מפני דרכי שלום. ר' יוסי אומר גזל גמור. עני המנקף בראש הזית. מה שתחתיו גזל מפני דרכי שלום. ר' יוסי אומר גזל גמור. אין ממחין ביד עניי גוים בלקט שכחה ופאה. מפני דרכי שלום: \n",
            "משאלת אשה לחברתה החשודה על השביעית נפה וכברה ורחים ותנור. אבל לא תבור ולא תטחן עמה. אשת חבר משאלת לאשת עם הארץ. נפה. וכברה. ובוררת. וטוחנת ומרקדת עמה. אבל משתטיל המים. לא תגע עמה. לפי שאין מחזיקין ידי עוברי עבירה. וכולן לא אמרו אלא מפני דרכי שלום. ומחזיקין ידי גוים בשביעית אבל לא ידי ישראל. ושואלין בשלומן מפני דרכי שלום: \n"
        ],
        [
            "האומר התקבל גט זה לאשתי או הולך גט זה לאשתי אם רצה לחזור יחזור. האשה שאמרה התקבל לי גטי. אם רצה לחזור. לא יחזור. לפיכך אם אמר לו הבעל אי אפשי שתקבל לה. אלא הולך ותן לה. אם רצה לחזור יחזור רבן שמעון בן גמליאל אומר. אף האומרת טול לי גטי. אם רצה לחזור. לא יחזור:  ",
            "האשה שאמרה התקבל לי גטי. צריכה שתי כתי עדים. שנים שאומרים בפנינו אמרה. ושנים שאומרים בפנינו קבל וקרע. אפילו הן הראשונים והן האחרונים. או אחד מן הראשונים. ואחד מן האחרונים. ואחד מצטרף עמהן. נערה המאורסה. היא ואביה מקבלין את גיטה. אמר רבי יהודה אין שתי ידים זוכות כאחת. אלא אביה מקבל את גטה בלבד. וכל שאינה יכולה לשמור את גטה אינה יכולה להתגרש:  ",
            "קטנה שאמרה התקבל לי גטי. אינו גט עד שיגיע גט לידה. לפיכך אם רצה הבעל לחזור. יחזור. שאין קטן עושה שליח. אבל אם אמר לו אביה. צא והתקבל לבתי גטה. אם רצה להחזיר לא יחזיר. האומר תן גט זה לאשתי במקום פלוני. ונתנו לה במקום אחר. פסול. הרי היא במקום פלוני. ונתנו לה במקום אחר. כשר האשה שאמרה התקבל לי גטי במקום פלוני. וקבלו לה במקום אחר. פסול. רבי אליעזר מכשיר. הבא לי גטי ממקום פלוני. והביאו לה ממקום אחר כשר:  ",
            "הבא לי גטי אוכלת בתרומה עד שיגיע גט לידה. התקבל לי גטי. אסורה לאכול בתרומה מיד. התקבל לי גטי במקום פלוני. אוכלת בתרומה עד שיגיע גט לאותו מקום. ר' אליעזר אוסר מיד:  ",
            "האומר כתבו גט. ותנו לאשתי. גרשוה. כתבו אגרת ותנו לה. הרי אלו יכתבו ויתנו. פטרוה. פרנסוה. עשו לה כנימוס. עשו לה כראוי. לא אמר כלום. בראשונה היו אומרים היוצא בקולר ואמר כתבו גט לאשתי הרי אלו יכתבו ויתנו. חזרו לומר. אף המפרש והיוצא בשיירא. ר' שמעון שזורי אומר. אף המסוכן:  ",
            "מי שהיה מושלך לבור. ואמר כל השומע את קולו יכתוב גט לאשתו. הרי אלו יכתבו ויתנו. הבריא שאמר כתבו גט לאשתי רצה לשחק בה. מעשה בבריא אחד שאמר כתבו גט לאשתי ועלה לראש הגג. ונפל ומת. אמר רבן שמעון בן גמליאל. אמרו חכמים אם מעצמו נפל. הרי זה גט. אם הרוח דחאתו. אינו גט.  ",
            "אמר לשנים תנו גט לאשתי. או לשלשה כתבו גט ותנו לאשתי. הרי אלו יכתבו ויתנו. אמר לשלשה תנו גט לאשתי. הרי אלו יאמרו לאחרים ויכתבו. מפני שעשאן בית דין. דברי ר' מאיר. וזו הלכה העלה רבי חנינא איש אונו מבית האסורין. מקובל אני באומר לשלשה תנו גט לאשתי. שיאמרו לאחרים. ויכתבו. מפני שעשאן בית דין. אמר רבי יוסי נומינו לשליח אף אנו מקובלין. שאפילו אמר לבית דין הגדול שבירושלים. תנו גט לאשתי. שילמדו ויכתבו ויתנו. אמר לעשרה כתבו גט לאשתי. אחד כותב ושנים חותמין כולכם כתובו. אחד כותב. וכולם חותמין. לפיכך אם מת אחד מהן. הרי זה גט בטל.  "
        ],
        [
            "מי שאחזו קורדייקוס ואמר כתבו גט לאשתי. לא אמר כלום. אמר כתבו גט לאשתי. ואחזו קורדייקוס. וחזר ואמר אל תכתבו. אין דבריו האחרונים כלום. נשתתק. ואמרו לו נכתוב גט לאשתך. והרכין בראשו. בודקין אותו שלשה פעמים. אם אמר על לאו. לאו. ועל הן. הן. הרי אלו יכתבו ויתנו:  ",
            "אמרו לו נכתוב גט לאשתך ואמר להם כתובו. אמרו לסופר וכתב ולעדים וחתמו. אף על פי שכתבוהו וחתמוהו ונתנוהו לו. וחזר ונתנו לה. הרי הגט בטל. עד שיאמר לסופר כתוב. ולעדים חתומו:  ",
            "זה גטך אם מתי. זה גטך אם מתי מחולי זה. זה גיטך לאחר מיתה. לא אמר כלום. מהיום אם מתי. מעכשיו אם מתי. הרי זה גט. מהיום ולאחר מיתה. גט. ואינו גט. אם מת. חולצת ולא מתיבמת. זה גטך מהיום אם מתי מחולי זה. ועמד והלך בשוק. וחלה ומת. אומדין אותו. אם מחמת חולי הראשון מת. הרי זה גט. ואם לאו אינו גט:  ",
            "לא תתיחד עמו. אלא בפני עדים. אפילו עבד אפילו שפחה. חוץ משפחתה. מפני שלבה גס בה בשפחתה. מה היא באותן הימים. רבי יהודה אומר. כאשת איש לכל דבריה. רבי יוסי אומר. מגורשת. ואינה מגורשת:  ",
            "הרי זה גטך על מנת שתתני לי מאתים זוז. הרי זו מגורשת ותתן. על מנת שתתני לי מכאן ועד שלשים יום. אם נתנה לו בתוך שלשים יום. מגורשת. ואם לאו אינה מגורשת. אמר רבן שמעון בן גמליאל מעשה בצידן. באחד שאמר לאשתו הרי זה גטך. על מנת שתתני לי אצטליתי ואבדה אצטליתו ואמרו חכמים תתן לו את דמיה:  ",
            "הרי זה גטך על מנת שתשמשי את אבא. על מנת שתינקי את בני. כמה היא מניקתו. שתי שנים. ר' יהודה אומר. שמונה עשר חדש. מת הבן או שמת האב. הרי זה גט. הרי זה גטך על מנת שתשמשי את אבא שתי שנים. על מנת שתניקי את בני שתי שנים. מת הבן או שמת האב או שאמר האב אי אפשי שתשמשני שלא בהקפדה. אינו גט. רבן שמעון בן גמליאל אומר כזה גט. כלל אמר רבן שמעון בן גמליאל כל עכבה שאינה הימנה. הרי זה גט:  ",
            "הרי זה גטך אם לא באתי מכאן עד שלשים יום. והיה הולך מיהודה לגליל. הגיע לאנטיפטרס וחזר בטל תנאו. הרי זה גטך אם לא באתי מכאן עד שלשים יום. והיה הולך מגליל ליהודה. והגיע לכפר עותנאי וחזר בטל תנאו. הרי זה גטך אם לא באתי מכאן עד שלשים יום. והיה הולך למדינת הים. והגיע לעכו וחזר. בטל תנאו. הרי זה גטך כל זמן שאעבור מכנגד פניך שלשים יום. היה הולך ובא הולך ובא. הואיל ולא נתייחד עמה. הרי זה גט:  ",
            "הרי זה גטך אם לא באתי מכאן ועד שנים עשר חדש. ומת בתוך שנים עשר חדש. אינו גט. הרי זה גטך מעכשיו אם לא באתי מכאן ועד שנים עשר חדש. ומת בתוך שנים עשר חדש. הרי זה גט:  ",
            "אם לא באתי מכאן עד שנים עשר חדש. כתבו ותנו גט לאשתי. כתבו גט בתוך שנים עשר חדש ונתנו לאחר שנים עשר חדש. אינו גט. כתבו ותנו גט לאשתי אם לא באתי מכאן עד שנים עשר חדש כתבו בתוך שנים עשר חדש ונתנו לאחר שנים עשר חדש אינו גט. ר' יוסי אומר כזה גט. כתבו לאחר שנים עשר חדש ונתנו לאחר שנים עשר חדש ומת. אם הגט קדם למיתה. הרי זה גט. ואם מיתה קדמה לגט אינו גט. ואם אין ידוע. זו היא שאמרו מגורשת ואינה מגורשת:  "
        ],
        [
            "הזורק גט לאשתו. והיא בתוך ביתה. או בתוך חצרה הרי זו מגורשת. זרקו לה בתוך ביתו. או בתוך חצרו אפילו הוא עמה במטה אינה מגורשת. לתוך חיקה. או לתוך קלתה. הרי זו מגורשת.  ",
            "אמר לה כנסי שטר חוב זה. או שמצאתו מאחוריו קוראה והרי הוא גטה. אינו גט עד שיאמר לה הא גטך. נתן בידה והיא ישנה. נעורה. קוראה. והרי הוא גטה. אינו גט. עד שיאמר לה הא גטך. היתה עומדת ברשות הרבים וזרקו לה. קרוב לה מגורשת. קרוב לו. אינה מגורשת. מחצה על מחצה. מגורשת ואינה מגורשת:  ",
            "וכן לענין קדושין. וכן לענין החוב. אמר לו בעל חובו זרוק לי חובי וזרקו לו. קרוב למלוה זכה הלוה. קרוב ללוה. הלוה חייב. מחצה על מחצה. שניהם יחלוקו. היתה עומדת על ראש הגג. וזרקו לה. כיון שהגיע לאויר הגג הרי זו מגורשת. הוא מלמעלה. והיא מלמטה. וזרקו לה. כיון שיצא מרשות הגג. נמחק. או נשרף. הרי זו מגורשת:  ",
            "בית שמאי אומרים. פוטר אדם אשתו בגט ישן. ובית הלל אוסרין. ואיזהו גט ישן כל שנתייחד עמה אחר שכתבו לה:  ",
            "כתב לשום מלכות שאינה הוגנת. לשום מלכות מדי לשום מלכות יון לבנין הבית לחורבן הבית. היה במזרח וכתב במערב. במערב וכתב במזרח. תצא מזה ומזה. וצריכה גט מזה ומזה. ואין לה לא כתובה. ולא פירות ולא מזונות. ולא בלאות. לא על זה ולא על זה. אם נטלה מזה ומזה תחזיר. והולד ממזר מזה ומזה. ולא זה וזה מטמאין לה. ולא זה וזה זכאין. לא במציאתה. ולא במעשה ידיה. ולא בהפרת נדריה. היתה בת ישראל נפסלת מן הכהונה. בת לוי מן המעשר. בת כהן מן התרומה, ואין יורשיו של זה ויורשיו של זה יורשין כתובתה. ואם מתו. אחיו של זה ואחיו של זה. חולצין ולא מיבמין. שינה שמו ושמה. שם עירו ושם עירה. תצא מזה ומזה. וכל הדרכים האלו בה.  ",
            "כל העריות שאמרו צרותיהן מותרות. הלכו הצרות האלו ונישאו. ונמצאו אלו אילונית. תצא מזה ומזה. וכל הדרכים האלו בה:  ",
            "הכונס את יבמתו והלכה צרתה ונשאת לאחר. ונמצאה זאת שהיא אילונית. תצא מזה ומזה. וכל הדרכים האלו בה:  ",
            "כתב סופר גט לאיש. ושובר לאשה. וטעה ונתן גט לאשה. ושובר לאיש. ונתנו זה לזה. ולאחר זמן. הרי הגט יוצא מיד האיש. ושובר מיד האשה. תצא מזה ומזה. וכל הדרכים האלו בה. רבי אליעזר אומר אם לאלתר יצא אין זה גט. אם לאחר זמן יצא הרי זה גט. לא כל הימנו מן הראשון לאבד זכותו של שני. כתב לגרש את אשתו ונמלך. בית שמאי אומרים פסלה מן הכהונה. ובית הלל אומרים אף על פי שנתנולה על תנאי. ולא נעשה התנאי לא פסלה מן הכהונה:  ",
            "המגרש את אשתו ולנה עמו בפונדקי. בית שמאי אומרים אינה צריכה הימנו גט שני. ובית הלל אומרים צריכה הימנו גט שני. אימתי בזמן שנתגרשה מן הנשואין. ומודים בנתגרשה מן האירוסין. שאינה צריכה הימנו גט שני. מפני שאין לבו גס בה. כנסה בגט קרח. תצא מזה ומזה. וכל הדרכים האלו בה:  ",
            "גט קרח הכל משלימין עליו. דברי בן ננס. רבי עקיבא אומר. אין משלימין עליו. אלא קרובים הראויין להעיד במקום אחר. ואיזהו גט קרח. כל שקשריו מרובין מעדיו:  "
        ],
        [
            "המגרש את אשתו ואמר לההרי את מותרת לכל אדם אלא לפלוני. רבי אליעזר מתיר. וחכמים אוסרין. כיצד יעשה יטלנו הימנה ויחזור ויתננו לה. ויאמר לה הרי את מותרת לכל אדם. ואם כתבו בתוכו אף על פי שחזר ומחקו פסול:  ",
            "הרי את מותרת לכל אדם אלא לאבא ולאביך. לאחי ולאחיך. לעבד ולנכרי ולכל מי שאין לה עליו קדושין. כשר. הרי את מותרת לכל אדם. אלא אלמנה לכהן גדול. גרושה וחלוצה לכהן הדיוט. ממזרת ונתינה לישראל. בת ישראל לממזר ולנתין. ולכל מי שיש לה עליו קדושין אפילו בעבירה פסול:  ",
            "גופו של גט הרי את מותרת לכל אדם. רבי יהודה אומר ודין דיהוי ליכי מינאי ספר תירוכין. ואגרת שבוקין. וגט פטורין. למהך להתנסבא לכל גבר דתצביין. גופו של גט שחרור הרי את בת חורין. הרי את לעצמך:  ",
            "שלשה גטין פסולין. ואם נשאת הולד כשר. כתב בכתב ידו ואין עליו עדים. יש עליו עדים. ואין בו זמן. יש בו זמן. ואין בו אלא עד אחד. הרי אלו שלשה גטין פסולין. ואם נשאת הולד כשר. רבי אליעזר אומר אף על פי שאין עליו עדים. אלא שנתנו לה בפני עדים כשר. וגובה מנכסים משועבדים. שאין העדים חותמין על הגט. אלא מפני תקון העולם.  ",
            "שנים ששלחו שני גטין שוין ונתערבו. נותן שניהם לזו ושניהם לזו. לפיכך אבד אחד מהן הרי השני בטל. חמשה שכתבו כלל בתוך הגט. איש פלוני מגרש פלונית. ופלוני פלונית. והעדים מלמטה. כולן כשרין. וינתן לכל אחת ואחת. היה כתוב טופס לכל אחת ואחת והעדים מלמטה. את שהעדים נקרין עמו כשר:  ",
            "שני גטין שכתבן זה בצד זה. ושנים עדים עברים באים מתחת זה לתחת זה. ושנים עדים יונים באים מתחת זה לתחת זה. את שהעדים הראשונים נקראין עמו כשר. עד אחד עברי ועד אחד יוני. עד אחד עברי ועד אחד יוני. באין מתחת זה לתחת זה. שניהן פסולין.  ",
            "שייר מקצת הגט וכתבו בדף השני והעדים מלמטה כשר. חתמו עדים בראש הדף מן הצד או מאחריו בגט פשוט פסול. הקיף ראשו של זה בצד ראשו של זה והעדים באמצע. שניהם פסולין. סופו של זה בצד סופו של זה והעדים באמצע. את שהעדים נקרין עמו כשר. ראשו של זה בצד סופו של זה והעדים באמצע. את שהעדים נקרין בסופו כשר:  ",
            "גט שכתבו עברית ועדיו יונית. יונית ועדיו עברית. עד אחד עברי ועד אחד יוני. כתב סופר ועד. כשר. איש פלוני עד כשר. בן איש פלוני עד. כשר. איש פלוני בן איש פלוני ולא כתב עד. כשר. וכך היו נקיי הדעת שבירושלים עושין. כתב חניכתו וחניכתה. כשר. גט מעושה בישראל כשר. ובגוים פסול. ובגוים חובטין אותו ואומרים לו עשה מה שישראל אומרים לך וכשר.  ",
            "יצא שמה בעיר מקודשת הרי זו מקודשת. מגורשת הרי זו מגורשת. ובלבד שלא יהא שם אמתלא. איזו היא אמתלא. גירש איש פלוני את אשתו על תנאי. זרק לה קדושיה ספק קרוב לה ספק קרוב לו. זו היא אמתלא:  ",
            "בית שמאי אומרים לא יגרש אדם את אשתו אלא אם כן מצא בה דבר ערוה. שנאמר (דברים כד, א) כי מצא בה ערות דבר. ובית הלל אומרים אפילו הקדיחה תבשילו. שנאמר (דברים כד, א) כי מצא בה ערות דבר רבי עקיבא אומר אפילו מצא אחרת נאה הימנה. שנאמר (שם) והיה אם לא תמצא חן בעיניו:   "
        ]
    ],
    "sectionNames": [
        "Chapter",
        "Mishnah"
    ]
}