{
    "title": "Sifrei Devarim",
    "language": "he",
    "versionTitle": "merged",
    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Sifrei_Devarim",
    "text": [
        [
            "(א א) אלה הדברים אשר דבר משה, וכי לא נתנבא משה אלא אלו בלבד והלא הוא כתב כל התורה כולה שנאמר (דברים לא) ויכתב משה את התורה הזאת מה תלמוד לומר אלה הדברים אשר דבר משה מלמד שהיו דברי תוכחות שנאמר (שם לב טו) וישמן ישורון ויבעט.",
            "כיוצא בו אתה אומר (עמוס א א) דברי עמוס אשר היה בנוקדים מתקוע אשר חזה על ישראל בימי עוזיהו מלך יהודה ובימי ירבעם בן יואש מלך ישראל שנתים לפני הרעש, וכי לא נתנבא עמוס אלא על אלו בלבד והלא יותר מכל חבריו נתנבא מה תלמוד לומר דברי עמוס מלמד שהיו דברי תוכחות ומנין שהיו דברי תוכחות שנאמר (שם ד א) שמעו הדבר הזה פרות הבשן אשר בהר שומרון העושקות דלים הרוצצות אביונים האומרות לאדוניהם הביאה ונשתה אלו בתי דינים שלהם.",
            "כיוצא בו אתה אומר (ירמיה ל ד) ואלה הדברים אשר דבר ה' אל ישראל ואל יהודה, וכי לא נתנבא ירמיהו אלא אלו בלבד והלא שני ספרים כתב ירמיהו שנאמר (שם נא סד) עד הנה דברי ירמיהו מה תלמוד לומר ואלה הדברים מלמד שהיו דברי תוכחות ומנין שהיו דברי תוכחות שנאמר (ירמיה ל ה-ז) כי כה אמר ה' קול חרדה שמענו פחד ואין שלום שאלו נא וראו אם יולד זכר מדוע ראיתי כל גבר ידיו על חלציו כיולדה ונהפכו כל פנים לירקון הוי כי גדול היום ההוא מאין כמהו ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע.",
            "כיוצא בו אתה אומר (ש\"ב כג א) ואלה דברי דוד האחרונים, וכי לא נתנבא דוד אלא אלו בלבד והלא כבר נאמר (שם כג ב) רוח ה' דבר בי ומלתו על לשוני מה תלמוד לומר ואלה דברי דוד האחרונים מלמד שהיו דברי תוכחות ומנין שהיו דברי תוכחות שנאמר (שם כג ו) ובליעל כקוץ מונד כלהם כי לא ביד יקחו.",
            "כיוצא בו אתה אומר (קהלת א א) דברי קהלת בן דוד מלך בירושלם וכי לא נתנבא שלמה אלא אלו בלבד והלא שלשה ספרים כתב וחצי חכמתו משל היה מה תלמוד לומר דברי קהלת מלמד שהיו דברי תוכחות ומנין שהיו דברי תוכחות שנאמר (שם א ה-ז) וזרח השמש ובא השמש וגו' הולך אל דרום וסובב אל צפון סובב סובב הולך הרוח זה הוא מזרח ומערב וגו' כל הנחלים הולכים אל הים, כינה את הרשעים בחמה ובלבנה ובים שאין להם מתן שכר.",
            "אל כל ישראל, אילו הוכיח מקצתם היו אלו שבשוק אומרים כך הייתם שומעים מבן עמרם ולא הייתם משיבים לו דבר כך מכך אילו היינו שם היינו משיבים לו ארבע וחמש פעמים על כל דבר ודבר.",
            "דבר אחר אל כל ישראל, מלמד שכנסם משה מגדולם ועד קטנם ואמר להם הריני מוכיחכם כל מי שיש לו תשובה יבוא ויאמר.",
            "דבר אחר אל כל ישראל, מלמד שהיו כולם בעלי תוכחה ויכולים לעמוד בתוכחות. אמר רבי טרפון העבודה אם יש בדור הזה מי שיכול להוכיח אמר רבי אלעזר בן עזריה העבודה אם יש בדור הזה מי שיכול לקבל תוכחות אמר רבי עקיבה העבודה אם יש בדור הזה שיודע היאך מוכיחים אמר רבי יוחנן בן נורי מעיד אני עלי שמים וארץ שיותר מחמשה פעמים נתקנתר על ידי עקיבה לפני רבן גמליאל ביבנה שהייתי קובל עליו והיה מקנתרו וכל כך יודע אני בו שהיה מוסיף בי אהבה על כל אחת ואחת לקיים מה שנאמר (משלי ט ח) אל תוכח לץ פן ישנאך הוכח לחכם ויאהבך.",
            "בעבר הירדן, מלמד שהוכיחם על מה שעשו בעבר הירדן.",
            "במדבר, מלמד שהוכיחם על מה שעשו במדבר. דבר אחר במדבר, מלמד שהיו נוטלים בניהם ובנותיהם קטנים וזורקים לתוך חיקו של משה ואומרים לו בן עמרם מה אנונה התקנת להם לאלו מה פרנסה התקנת להם לאלו. רבי יהודה אומר הריהו אומר (שמות טז ג) ויאמרו אליהם בני ישראל מי יתן מותנו ביד ה' בארץ מצרים.",
            "דבר אחר במדבר, זה הכלל על כל מה שעשו במדבר.",
            "בערבה, מלמד שהוכיחם על מה שעשו בערבות מואב וכן הוא אומר (במדבר כה א) וישב ישראל בשטים וגו'.",
            "מול סוף, מלמד שהוכיחם על מה שעשו על הים שהמרו על הים והפכו עורף כלפי משה שלש מסעות, רבי יהודה אומר המרו על הים והמרו בתוך הים וכן הוא אומר (תהלים קו ז) וימרו על ים בים סוף, יכול לא הוכיחם אלא בתחילת מסע, בין מסע למסע מנין תלמוד לומר בין פארן ובין תפל. [ובין תפל ולבן] דברי תפלות שתפלו על המן וכן הוא אומר (במדבר כא ה) ונפשנו קצה בלחם הקלוקל, אמר להם שוטים כל עצמם של מלכים אין בוררים להם אלא לחם קל שלא יהא אחד מהם גוסה ודלריא אוחזתו אבל אתם בטובה שהיטבתי לכם בה אתם מתרעמים לפני הוי בשטות אביכם הלכתם שאמרתי (בראשית ב יח) אעשה לו עזר כנגדו, בטובה שהיטבתי לו בה נתרעם לפני ואמר (שם ג יב) האשה אשר נתת עמדי היא נתנה לי מן העץ ואוכל.",
            "וחצרות, אמר להם לא היה לכם ללמוד ממה שעשיתי למרים בחצרות אם למרים הצדקת לא נשאתי לה פנים בדין קל וחומר לשאר בני אדם.",
            "דבר אחר ומה מרים שלא דברה אלא באחיה הקטן ממנה כך נענשה המדבר במי שגדול ממנו על אחת כמה וכמה.",
            "דבר אחר ומה מרים שכשדברה דבר לא שמעה כל בריה אלא המקום בלבד כענין שנאמר (במדבר יב ב) וישמע ה', כך נענשה המדבר בגנותו של חבירו ברבים על אחת כמה וכמה.",
            "ודי זהב, אמר להם הא ותרה כל מה שעשיתם מעשה עגל קשה עלי מן הכל. היה רבי יהודה אומר משל למה הדבר דומה לאחד שעשה לחבירו צרות הרבה באחרונה הוסיף לו צרה אחת אמר לו הא ותרה כל מה שעשיתה לי זו קשה עלי יותר מן הכל כך אמר להם המקום לישראל הא ותרה כל מה שעשיתם מעשה עגל קשה עלי יותר מן הכל. רבי שמעון אומר משל למה הדבר דומה לאחד שהיה מקבל חכמים ותלמידיהם והיו הכל מאשרים אותו באו גוים וקבלם באו לסטים וקבלם היו הבריות אומרים כך היא ווסתו של פלוני לקבל את הכל כך אמר משה לישראל ודי זהב למשכן ודי זהב לעגל. רבי בניה אומר עבדו ישראל עבודה זרה הרי הם חייבים כלייה יבוא זהב משכן ויכפר על זהב עגל. רבי יוסי בן חנינה אומר (שמות כה יז) ועשית כפרת זהב טהור, יבא זהב כפורת ויכפר על זהב עגל.",
            "וכן הוא אומר (בראשית כו כ-לג) ויקרא שם הבאר עשק כי התעשקו עמו וגו' ויקרא אותה שבעה.<br>רבי יהודה אומר הריהו אומר במדבר בערבה וגו', אלו עשרה נסיונות שנסו אבותינו את המקום במדבר ואלו הם שנים בים שנים במים שנים במן שנים בשליו אחד בעגל ואחד במדבר פארן במרגלים, אמר לו רבי יוסי בן דורמסקית, יהודה ברבי, למה אתה מעוית עלינו את הכתובים, מעיד אני עלי שמים וארץ, שחזרנו על כל המקומות ואינם מקומות שנקראו אלא על שם מאורע.",
            "כיוצא בו דרש רבי יהודה (זכריה ט א) משא דבר ה' בארץ חדרך ודמשק מנוחתו כי לה' עין אדם וכל שבטי ישראל, זה משיח שהוא חד לאומות ורך לישראל, אמר לו רבי יוסי בן דורמסקית, יהודה ברבי, למה אתה מעוית עלינו את הכתובים, מעיד אני עלי שמים וארץ, שאני מדמשק ויש שם מקום ששמו חדרך, אמר לו, מה אתה מקיים ודמשק מנוחתו, מניין שעתידה ירושלם להיות מגעת עד דמשק שנאמר ודמשק מנוחתו, ואין מנוחתו אלא ירושלם, שנאמר (תהלים קלב יד) זאת מנוחתי עדי עד, אמר לו, מה אתה מקיים (ירמיה ל יח) ונבנתה עיר על תלה, אמר לו, שאין עתידה לזוז ממקומה, אמר לו, מה אני מקיים (יחזקאל מא ז) ורחבה ונסבה למעלה למעלה לצלעות כי מוסב הבית למעלה למעלה סביב סביב לבית על כן רחב הבית למעלה, שעתידה ארץ ישראל להיות מרחבת ועולה מכל צדדיה כתאנה זו שצרה מלמטה ורחבה מלמעלה ושערי ירושלם עתידים להיות מגיעים עד דמשק, וכן הוא אומר (שיר השיר' ז ה) אפך כמגדל הלבנון צופה פני דמשק, וגליות באות וחונות בתוכה שנאמר (זכריה ט א) ודמשק מנוחתו, ואומר (ישעיה ב ב-ג) והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגוים ואומר והלכו עמים רבים וגו'.",
            "כיוצא בו דרש רבי יהודה (בראש' מא מג) וירכב אתו במרכבת המשנה אשר לו ויקראו לפניו אברך, זה יוסף שהיה אב בחכמה ורך בשנים, אמר לו רבי יוסי בן דורמסקית, יהודה ברבי, למה אתה מעוית עלינו את הכתובים, מעיד אני עלי שמים וארץ שאין אברך אלא לבירכיים אבריכם [אל ברכים] שהיו הכל נכנסים ויוצאים מתחת ידו כענין שנאמר (שם) ונתון אותו על כל ארץ מצרים סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ב) אחד עשר יום מחורב דרך הר שעיר עד קדש ברנע, וכי אחד עשר יום מחורב לקברות התאוה ומקברות התאוה לחצרות ומחצרות למדבר פארן והלא אינו אלא מהלך שלשה ימים שנאמר (במדבר י לג) ויסעו מהר ה' דרך שלשת ימים, רבי יהודה אומר וכי לשלשת ימים היו ישראל מהלכים אחד עשר מסעות, והלא אינו אלא מהלך ארבעים יום כענין שנאמר באליהו (מ\"א יט ח) ויקם ויאכל וישתה וילך בכח האכילה ההיא ארבעים יום וארבעים לילה, אחר שאמרת אי איפשר חזור לך לענין הראשון, אחד עשר יום, ",
            "אילו זכו ישראל לאחד עשר יום היו נכנסים לארץ אלא מתוך שקלקלו מעשיהם גלגל המקום עליהם ארבעים יום ארבעים שנה שנאמר (במדבר יד לד) במספר הימים אשר תרתם את הארץ ארבעים יום יום לשנה יום לשנה, רבי יהודה אומר אילו זכו ישראל לשלשה ימים היו נכנסים לארץ, שנאמר (במדבר י לג) וארון ברית ה' נסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה, ואין מנוחה אלא ארץ ישראל שנאמר (דברים יב ט) וכי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה אשר ה' אלהיך נתן לך, רבי בניה אומר אילו זכו ישראל ליום אחד היו נכנסים לארץ ישראל שנאמר (שמות יג ד-ה) היום אתם יוצאים בחדש האביב והיה כי יביאך ה' אלהיך אל ארץ הכנעני, מיד. אבה יוסי בן חנן איש ינוח אומר משום אבה כהן בן דליה, אילו זכו ישראל כיון שהעלו פרסות רגליהם מן הים היו נכנסים לארץ שנאמר (דברים א כא) עלה רש, מיד, עלה רש כאשר דבר ה' אלהי אבותיך לך אל תירא ואל תחת.",
            "(ג) ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חדש, מלמד שהשנה שנים עשר חדש, וכי אין אנו יודעים שהשנה שנים עשר חדש והלא כבר נאמר (אסתר ג יג) בשלשה עשר לחדש שנים עשר הוא חדש אדר, וכן הוא אומר (מ\"א ד ז) ולשלמה שנים עשר נציבים על כל ישראל, ואומר (שם ד יט) ונציב אחד אשר בארץ, איזהו אחד זה חדש העבור, רבי בניה אומר וכי עד שלא עמד שלמה לא היינו יודעים שהשנה שנים עשר חדש והלא כבר נאמר (דברים לא ב) ויאמר אליהם בן מאה ועשרים שנה אנכי היום, שאין תלמוד לומר היום מה תלמוד לומר היום, היום מלאו ימי, דבר אחר היום מלמד שבאותו היום שלמו לו מעת לעת, ואומר (יהושע ד יט) והעם עלו מן הירדן בעשור לחדש הראשון, הא צא ומנה שלשים ושלשה יום למפרע ואתה מוצא שהשנה שנים עשר חדש.",
            "דבר אחר ויהי בארבעים שנה, מלמד שלא הוכיחם אלא סמוך למיתה ממי למד מיעקב שלא הוכיח את בניו אלא סמוך למיתה שנאמר (בראש' מט א) ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים, (שם מט ג) ראובן בכורי, וכי אין אנו יודעים שראובן בכור אלא מלמד שאמר לו ראובן בני אומר לך מפני מה לא הוכחתיך כל השנים הללו כדי שלא תניחני ותלך ותדבק בעשו אחי, ומפני ארבעה דברים אין מוכיחים את האדם אלא סמוך למיתה כדי שלא יהא מוכיחו וחוזר ומוכיחו, ושלא יהא חבירו רואהו ומתבייש ממנו, ושלא יהא בלבו עליו, וכדי שיפרשו ממנו בשלום שהתוכחה מביאה לידי שלום ",
            "וכן אתה מוצא באברהם שנאמר (שם כא כה) והוכיח אברהם את אבימלך, מהו אומר (שם כא כז) ויכרתו שניהם ברית, וכן הוא אומר ביצחק (שם כו כז) ויאמר אליהם יצחק מדוע באתם אלי ואתם שנאתם אותי ותשלחוני מאתכם, מהו אומר (שם כו לא) וישלחם יצחק וילכו מאתו בשלום.",
            "וכן אתה מוצא ביהושע שלא הוכיח את ישראל אלא סמוך למיתה שנאמר (יהושע כד טו) ואם רע בעיניכם לעבד את ה' בחרו לכם היום את מי תעבדון, ואומר (שם כד כא) ויאמר העם אל יהושע לא כי את ה' נעבד וגו' ויאמרו עדים. וכן אתה מוצא בשמואל שלא הוכיח את ישראל אלא סמוך למיתה שנאמר (ש\"א יב ג) הנני ענו בי נגד ה' ונגד משיחו, (שם יב ד) ויאמרו לא עשקתנו וגו' ויאמר אליהם עד ה' בכם היום ויאמר עד.",
            "וכן אתה מוצא בדוד שלא הוכיח את שלמה בנו אלא סמוך למיתה שנאמר (מ\"א ב א) ויקרבו ימי דוד למות ויצו את שלמה בנו לאמר אנכי הולך בדרך כל הארץ.",
            "דבר משה אל כל ישראל, וכי לא נתנבא משה אלא אלה הדברים בלבד מנין לכל הדברות שבתורה הקלות והחמורות הגזרות שוות הכללות והפרטות הגופים והדקדוקים תלמוד לומר דבר משה ככל אשר צוה ה' אותו אליהם סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ד) אחרי הכתו את סיחן, משל למלך שיצא הוא וחיילותיו למדבר אמרו לו חיילותיו תן לנו גלוסקאות חמות אמר להם אני נותן שוב אמרו לו חיילותיו תן לנו גלוסקאות חמות אמר להם הפרכוס שלו בשביל שהמלך כשר מאין לו ריחים מאין לו תנורים במדבר ",
            "כך אמר משה אם מוכיח אני את ישראל תחלה עכשיו יאמרו עלי בשביל שאין בו כח להכניסנו לארץ ולהפיל סיחון ועוג לפנינו הוא מוכיחנו הוא לא עשה כן אלא לאחר שהכניסם לארץ והפיל סיחון ועוג לפניהם אחר כך הוכיחם לכך נאמר אחרי הכתו את סיחן מלך האמורי.",
            "אשר יושב בחשבון, אילו לא היה סיחון קשה ושרוי בחשבון קשה היה שהמדינה קשה ואילו לא היתה מדינה קשה וסיחון שרוי בתוכה קשה היה שהמלך קשה, על אחת כמה וכמה שהמלך קשה והמדינה קשה.",
            "ואת עוג מלך הבשן, אילו לא היה עוג קשה ושרוי בעשתרות קשה היה ואילו לא היתה מדינה קשה ועוג שרוי בה קשה היתה שהמלך קשה, על אחת כמה וכמה שהמלך קשה והמדינה קשה.",
            "בעשתרות, שהיה קשה בעשתרות אדרעי זה מקום מלכות סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ה) בעבר הירדן בארץ מואב הואיל משה באר, ר' יהודה אומר אין הואלה אלא התחלה שנאמר (שופטים יט ו) הואל נא ולין וייטב לבך, ואומר (דהי\"א יז כז) ועתה הואלת לברך את בית עבדך להיות לעולם לפניך. וחכמים אומרים אין הואלה אלא שבועה שנאמר (שמות ב כא) ויאל משה לשבת את האיש, ואומר (ש\"א יד כד) ויאל שאול את העם לאמר.",
            "באר את התורה הזאת לאמר, אמר להם כבר אני סמוך למיתה מי ששמע פסוק אחד ושכחו יבוא וישננו פרשה אחת ושכחה יבוא וישננה פרק אחד ושכחו יבא וישננו הלכה אחת ושכחה יבא וישננה לכך נאמר באר את התורה הזאת לאמר סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ו) ה' אלהינו דבר אלינו בחורב לאמר, אמר להם לא מעצמי אני אומר לכם אלא מפי הקדש אני אומר לכם.",
            "רב לכם שבת בהר הזה, אמר להם, שכר הוא לכם ישיבתכם בהר הזה עשיתם לכם את המשכן עשיתם לכם את השלחן עשיתם לכם את המנורה. דבר אחר הניה היא לכם ישיבתכם בהר הזה קבלתם עליכם את התורה מניתם עליכם שבעים זקנים מניתם עליכם שרי אלפים ושרי מאות ושרי חמשים ושרי עשרות הא הניה גדולה היא לכם ישיבתכם בהר הזה.",
            "דבר אחר רע הוא לכם ישיבתכם בהר הזה.",
            "פנו וסעו לכם ובאו, רע הוא הבטלה סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ז) פנו וסעו לכם ובאו, זה דרך ערד וחרמה. הר האמרי ואל כל שכניו, זה עמון ומואב והר שעיר. בערבה, זה מישור של צוער. בהר, זה הר המלך. בשפלה, זה שפלת לוד ושפלת דרום. ובנגב ובחוף הים, זה עזה ואשקלון וקסרין. ארץ הכנעני, זה גבול הכנעני שנאמר (בראשית י יט) ויהי גבול הכנעני מצידון וגו'. ",
            "והלבנון, אמר להם כשאתם נכנסים לארץ צריכים אתם להעמיד לכם מלך ולבנות לכם בית הבחירה. מנין שאין לבנון אלא מלך שנאמר (יחזקאל יז ג) בא אל הלבנון ויקח את צמרת הארז, ואומר (מ\"ב יד ט) החוח אשר בלבנון, ואין לבנון אלא בית המקדש שנאמר (ירמיה כב ו) גלעד אתה לי ראש הלבנון, ואומר (ישעיה י לד) ונקף סבכי היער בברזל והלבנון באדיר יפול.",
            "דבר אחר למה קורים אותו לבנון שמלבין עונותיהם של ישראל שנאמר (ישעיה א יח) אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו.",
            "עד הנהר הגדול נהר פרת, מלמד שרובו ותקפו כנגד ארץ ישראל, משל הדיוט אומר עבד מלך מלך הדבק לשחין וישתחן לך.",
            "דבר אחר שמפריד והולך עד שכלה במגריפה. דבר אחר נהר פרת שפורה ורב עד שעוברים אותו בספינות. הרי כל הנהרות אומרים לפרת מפני מה אין אתה משמיע קולך כדרך שקולנו הולך מרחוק אמר להם מעשי מוכיחים עלי אדם זורע בי זריעה עולה לשלשה ימים נוטע בי נטיעה עולה לשלשים יום הרי הכתוב משבחני עד הנהר הגדול נהר פרת סליק פיסקא "
        ],
        [
            "(ח) ראה נתתי לפניכם את הארץ, אמר להם איני אומר לכם לא מאומד ולא משמועה אלא מה שאתם רואים בעיניכם. באו ורשו את הארץ, אמר להם כשאתם נכנסים לארץ אין אתם צריכים כלי זיין אלא קובע דיופטין ומחלק סליק פיסקא"
        ],
        [
            "אשר נשבע ה' לאבותיכם, מה תלמוד לומר לאברהם ליצחק וליעקב אם לענין שבועות אבות הרי כבר נאמר (חבקוק ג ט) שבועות מטות אומר סלה, מה תלמוד לומר לאברהם ליצחק וליעקב כדיי אברהם בעצמו כדיי יצחק בעצמו כדיי יעקב בעצמו. משל למלך שנתן לעבדו שדה אחת במתנה לא נתנה לו אלא כמות שהיא עמד העבד ההוא והשביחה ואמר מה בידי לא נתנה לי אלא כמות שהיא חזר ונטעה כרם ואמר מה בידי לא נתנה לי אלא כמות שהיא כך כשנתן הקדוש ברוך הוא לאברהם אבינו את הארץ לא נתנה לו אלא כמות שהיא שנאמר (בראש' יג יז) קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה, עמד אברהם והשביחה שנאמר (שם כא לג) ויטע אשל בבאר שבע, עמד יצחק והשביחה שנאמר (שם כו יב) ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים, עמד יעקב והשביחה שנאמר (שם לג יט) ויקן את חלקת השדה.",
            "לתת להם, אלו באי הארץ, ולזרעם, אלו בניהם, אחריהם, אלו שכבשו דוד וירבעם וכן הוא אומר (מ\"ב יד כה) הוא השיב את גבול ישראל מלבוא חמת וגו' ",
            "רבי אומר לתת להם, אלו עולי בבל, ולזרעם, אלו בניהם, אחריהם, אלו ימות המשיח סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ט) ואומר אליכם בעת ההיא לאמר, אמר להם משה לישראל לא מעצמי אני אומר לכם אלא מפי הקדש.",
            "לא אוכל לבדי שאת אתכם, איפשר שלא היה משה יכול לדון את ישראל אדם שהוציאם ממצרים וקרע להם את הים והוריד להם את המן והגיז להם את השליו ועשה להם נסים וגבורות ולא היה יכול לדונם אלא כך אמר להם ה' אלהיכם הרבה אתכם על גבי דייניכם, וכן שלמה אומר (מ\"א ג ט) ונתת לעבדך לב שמע לשפוט את עמך, איפשר שלא היה שלמה יכול לדון את ישראל אדם שנאמר בו (שם ה כו) וה' נתן חכמה לשלמה, ואומר (שם ה י-יא) ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם ומכל חכמת מצרים ויחכם מכל האדם מאיתן האזרחי והימן וכלכל ודרדע בני מחול ויהי שמו בכל הגוים סביב, ולא היה יכול לדונם אלא כך אמר להם איני כשאר כל הדיינים מלך בשר ודם יושב על בימה שלו דן להריגה לחניקה לשריפה ולסקילה ואין בכך כלום ואם חייב ליטול סלע נוטל שנים שנים נוטל שלשה דינר נוטל מנה איני כן אלא אם חייבתי ממון נפשות אני נתבע וכן הוא אומר (משלי כב כב) אל תגזל דל כי דל הוא ואל תדכא עני בשער כי ה' יריב ריבם וקבע את קובעיהם נפש סליק פיסקא."
        ],
        [
            "(י) והנכם היום ככוכבי השמים לרב, הרי אתם קיימים כיום, מיכן אמרו שבע כתות של צדיקים בגן עדן זו למעלה מזו, ראשונה (תהלים קמ יד) אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך, שניה (שם סה ה) אשרי תבחר ותקרב ישכון חצריך, שלישית (שם פד ה) אשרי יושבי ביתך, רביעית (שם טו א) ה' מי יגור באהלך, חמישית (שם) מי ישכן בהר קדשך, ששית (שם כד ג) מי יעלה בהר ה', שביעית (שם) ומי יקום במקום קדשו.",
            "ר' שמעון בן יוחי אומר, לשבע שמחות פניהם של צדיקים דומים לעתיד לבוא לחמה ללבנה לרקיע ולכוכבים ולברקים לשושנים ולמנורת בית המקדש, לחמה מנין שנאמר (שופטים ה לא) ואהביו כצאת השמש בגבורתו, ללבנה מנין שנאמר (שה\"ש ו י) יפה כלבנה, לרקיע (דניאל יב ג) והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע, לכוכבים (שם) ומצדיקי הרבים ככוכבים, לברקים (נחום ב ה) כברקים ירוצצו, לשושנים (תהלים מה א) למנצח על ששנים, למנורת בית המקדש שנאמר (זכריה ד ג) ושנים זיתים עליה אחד מימין הגלה ואחד על שמאלה סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(יא) ה' אלהי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים, אמרו לו רבינו משה, אי אפשנו שתברכנו המקום הבטיח את אברהם אבינו (בראשית כב יז) כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול, ואתה נותן קצבה לברכתינו משל למלך שהיו לו נכסים הרבה והיה לו בן קטן והיה צריך לצאת למדינת הים אמר אם אני מניח נכסי ביד בני הוא עומד ומבזבזם אלא הריני ממנה לו אפיטרופס עד שיגדל משהגדיל הבן ההוא אמר לו לאפיטרופס תן לי כסף וזהב שהניח לי אבה בידך עמד ונתן לו משלו כדי פרנסתו התחיל אותו הבן מיצר אמר לו הרי כל כסף וזהב שהניח לי אבה בידך אמר לו כל מה שנתתי לך לא נתתי לך אלא משלי אבל מה שהניח לך אביך הריהו שמור כך אמר להם משה לישראל ה' אלהי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים זו משלי ושלכם ויברך אתכם כאשר דבר לכם כחול ימים וכצמחי אדמה וכדגי הים וככוכבי השמים לרוב סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(יב) איכה אשא לבדי טרחכם, מלמד שהיו טרחנים היה אחד מהם רואה שני נוצח בדין אומר יש לי עדים להביא יש לי ראיות להביא למחר אני דן מוסיף אני עליכם דיינים לכך נאמר טרחכם מלמד שהיו טרחנים.",
            "ומשאכם, מלמד שהיו אפיקורוסים הקדים משה לצאת אמרו מה ראה בן עמרם לצאת שמא אינו שפוי בתוך ביתו איחר לצאת אמרו מה ראה בן עמרם שלא לצאת מה אתם סבורים יושב ויועץ עליכם עצות ומחשב עליכם מחשבות קשות וחמורות משל בית און כענין שנאמר (במדבר טז א) ואון בן פלת בני ראובן, לכך נאמר ומשאכם מלמד שהיו אפיקורוסים.",
            "וריבכם, מלמד שהיו רוננים היה אחד מהם מוציא סלע בשביל ליטול שנים שנים בשביל ליטול שלשה לכך נאמר וריבכם מלמד שהיו רוננים.",
            "(דבר אחר טרחכם ומשאכם וריבכם, אם הקדים משה לצאת אומרים מה ראה בן עמרם שמהר לצאת ובניו ובני ביתו מלקטים הגס שבמן איחר לצאת אומרים אכל ושתה וישן, הלך משה באמצע אומרים מבקש לעמוד מפניו הלך לצדדים אומרים מצוה היה לנו מעמידת זקן והוא מבקש לעקרה ממנו אמר להם משה הלכתי באמצע לא יצאתי ידיכם הלכתי לצדדים לא יצאתי ידיכם) סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(יג) הבו לכם, אין הבו אלא עצה שנאמר (ש\"ב טז כ) הבו לכם עצה מה נעשה, (שמות א י) הבה נתחכמה לו.",
            "אנשים, וכי עלתה על דעתנו נשים מה תלמוד לומר אנשים בחתיכה ובפסיפס, אנשים ותיקים וכשרים.",
            "חכמים, זו ששאל אריוס את רבי יוסי, אמר לו אי זה הוא חכם אמר לו המקיים תלמודו או אינו אלא נבון אמר לו כבר נאמר נבונים, מה בין חכם לנבון, חכם דומה לשולחני עשיר כשמביאים לו לראות רואה וכשאין מביאים לו לראות מוציא משלו ורואה, נבון דומה לשולחני עני כשמביאים לו לראות רואה כשאין מביאין לו לראות יושב ותוהה.",
            "וידועים לשבטיכם, שיהיו ידועים לכם הרי שנתעטף בטליתו ובא וישב לפני איני יודע מאיזה שבט הוא אבל אתם מכירים אותו שאתם גדלתם ביניהם לכך נאמר וידועים לשבטיכם שיהו ידועים לכם. רבן שמעון בן גמליאל אומר אין כל ישיבה וישיבה יושבת עד שהבריות מרננות אחריה ואומרות מה ראה איש פלוני לישב ומה ראה איש פלוני שלא לישב לכך נאמר וידועים לשבטיכם שיהיו ידועים לכם.",
            "ואשימם בראשיכם, יכול אם מניתם אתם אותם ממונים ואם לאו אינם ממונים תלמוד לומר ואשימם בראשיכם אם מניתים הרי הם ממונים אם לאו אינם ממונים, יכול אם גדלתם אתם אותם הרי הם גדולים ואם לאו אינם גדולים תלמוד לומר ואשימם בראשיכם אם גדלתים הרי הם גדולים ואם לאו אינם גדולים.",
            "דבר אחר אם שמרתם את דבריכם הרי ראשיכם שמורים ואם לאו אין ראשיכם שמורים. דבר אחר אל תהי קורא ואשימם בראשיכם אלא ואשמם בראשיכם מלמד שאשמותיהם של ישראל תלויים בראשי דייניהם וכן הוא אומר (יחזק' לג ז-ט) בן אדם צופה נתתיך לבית ישראל ושמעת מפי דבר והזהרת אותם ממני באמרי לרשע וגו' ואתה כי הזהרת רשע וגו' סליק פיסקא"
        ],
        [
            "ותענו אתי ותאמרו טוב הדבר אשר דברת לעשות, היה לכם לומר רבינו משה ממי נאה ללמוד תורה ממך או מתלמידך או מתלמיד תלמידך לא ממך שנצטערת עליה כענין שנאמר (שמות לד כח) ויהי שם עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה, (דברים ט ט) ואשב בהר ארבעים יום וגו', אלא יודע אני מה שתחת עקבי רגליכם הייתם אומרים עכשיו הוא ממנה עלינו דיינים שמונים אלף חסר פרוטרוט ואם אין אני בני ואם אין בני בן בני ואנו מביאים לו דורון והוא נושא לנו פנים בדין לכך נאמר ותענו אותי כשהייתי מתעצל בדברים הייתם אומרים יעשה הדבר במהרה סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(טו) ואקח את ראשי שבטיכם אנשים חכמים וגו', ואצוה את שפטיכם, משכתים בדברים אמרתי להם אשריכם על מי אתם באים להתמנות על בני אברהם יצחק ויעקב בני אדם שנקראו אחים ורעים כרם חמדה ונחלה צאן מרעית וכל לשון חיבה.",
            "אנשים חכמים וידועים, זו אחת משבע מדות שאמר לו יתרו למשה הלך ולא מצא אלא שלשה אנשים חכמים וידועים.",
            "ואתן אותם ראשים עליכם, שיהו מכובדים עליכם ראשים במקח ראשים בממכר ראשים במשא ומתן ראשים בכניסה ויציאה נכנס ראשון ויוצא אחרון לכך נאמר ואתן אותם ראשים עליכם שיהו מכובדים עליכם.",
            "שרי אלפים, שאם היו אלף תשע מאות ותשעים ותשעה אינו נתפס אלא שר אלף. שרי מאות, שאם היו מאה ותשעים ותשעה אינו נתפס אלא שר מאה. שרי חמשים, שאם היו חמשים וארבעים ותשעה אינו נתפס אלא שר חמשים. שרי עשרות, שאם היו תשעה עשר אינו נתפס אלא שר עשרה. ",
            "ושוטרים, אלו הלוים המכים ברצועה כענין שנאמר (דהי\"ב יט יא) ושוטרים הלוים לפניכם, ואומר (נחמיה ח יא) והלוים מחשים לכל העם לאמר הסו סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(טז) ואצוה את שפטיכם בעת ההיא לאמר שמע בין אחיכם ושפטתם צדק, אמרתי להם היו מתונים בדין שאם בא דין לפניך פעם שתים ושלש אל תאמר כבר בא דין זה לפני ושניתיו ושלשתיו אלא היו מתונים בדין וכך היו אנשי כנסת הגדולה אומרים היו מתונים בדין והעמידו תלמידים הרבה ועשו סייג לתורה.",
            "בעת ההיא לאמר, לשעבר הייתם ברשות עצמכם עכשיו הרי אתם עבדים משועבדים לצבור.",
            "מעשה ברבי יוחנן בן נורי וברבי אלעזר חסמא שהושיבם רבן גמליאל בישיבה ולא הרגישו בהם התלמידים לעתותי ערב הלכו וישבו להם אצל התלמידים וכך היתה מדתו של רבן גמליאל כשהיה נכנס ואומר שאלו בידוע שאין שם קנתור כשהיה נכנס ולא היה אומר שאלו בידוע שיש שם קנתור נכנס ומצא את רבי יוחנן בן נורי ואת רבי אלעזר חסמא שישבו להם אצל התלמידים אמר להם יוחנן בן נורי ואלעזר חסמא הרעתם לצבור שאי אתם מבקשים לעשות שררה על הצבור לשעבר הייתם ברשות עצמכם מכאן ואילך הרי אתם עבדים משועבדים לצבור.",
            "שמע בין אחיכם, כך היתה מדתו של רבי ישמעאל כשהיו באים אצלו לדין לפניו אחד ישראל ואחד גוי אם בדיני ישראל היה מזכה את ישראל ואם בדיני אומות העולם היה מזכה את ישראל אמר מה אכפת לי לא כך אמרה תורה שמע בין אחיכם, רבן שמעון בן גמליאל אומר אינו צריך אם בא לדון בדיני ישראל היה דן בדיני ישראל בדיני אומות היה דן בדיני אומות.",
            "ושפטתם צדק, צדיק בצדקו תובע ומביא ראיות, משל זה עוטף בטליתו וזה אומר שלי היא, זה חורש בפרתו וזה אומר שלי היא, זה מחזיק בתוך שדהו וזה אומר שלי הוא, זה יושב בתוך ביתו וזה אומר שלי הוא, לכך נאמר ושפטתם צדק צדיק בצדקו תובע ומביא ראיות.",
            "בין איש, להוציא את הקטן, מכאן אמרו אין דנים יתומים.",
            "בין איש ובין אחיו, אין לי אלא בין איש לאיש בין איש לאשה בין אשה לאיש בין אומה למשפחה בין משפחה לחברתה מניין תלמוד לומר בין איש ובין אחיו מכל מקום.",
            "ובין גרו, זה שאוגר עליו דברים אמר לו חרשת תלם בתוך שדי והוא אומר לא חרשתי המית שורך את שורי והוא אומר לא המית המית שורך את עבדי והוא אומר לא המית לכך נאמר ובין גרו זה שאוגר עליו דברים.",
            "דבר אחר ובין גרו זה שכנו, דבר אחר זה שושבינו, דבר אחר זה תותבו סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(יז) לא תכירו פנים במשפט, זה הממונה להושיב דיינים שמא תאמר איש פלוני נאה אושיבנו דיין איש פלוני גבור אושיבנו דיין איש פלוני קרובי אושיבנו דיין איש פלוני הלווני ממון [הליניסטון] אושיבנו דיין נמצא מזכה את החייב ומחייב את הזכיי לא מפני שהוא רשע אלא מפני שאינו יודע מעלה עליו כאלו הכיר פנים בדין.",
            "כקטן כגדל תשמעון, שמא תאמר הואיל ועני זה עשיר זה מצווה לפרנסו אזכנו ונמצא מתפרנס בנקיות תלמוד לומר כקטן כגדל תשמעון.",
            "דבר אחר כקטן כגדל תשמעון, שמא תאמר היאך אני פוגם כבודו של עשיר זה בשביל דינר אזכנו ולכשיצא לחוץ אני אומר לו תן לו שאתה חייב תלמוד לומר כקטן כגדול תשמעון.",
            "לא תגורו מפני איש, שאם באים שנים לפניך עד שלא תשמע לדבריהם אתה רשיי לשתוק משתשמע לדבריהם אי אתה רשיי לשתוק וכן הוא אומר (משלי יז יד) פוטר מים ראשית מדון ולפני התגלע הריב נטוש, עד שלא נתגלה הדין אתה רשיי לשתוק משנתגלה הדין אי אתה רשיי לשתוק, שמעת את הדין ואי אתה יודע לזכות את הזכיי ולחייב את החייב אתה רשיי לשתוק שנאמר (זכריה ח טז) ואלה הדברים אשר תעשו דברו אמת איש לרעהו אמת ומשפט שלום, איזה הוא שלום שיש בו משפט אמת הוי אומר זה ביצוע. רבן שמעון בן גמליאל אומר המעלה את הקטן למקום גדול והגדול למקום קטן זה ביצוע, וחכמים אומרים כל המבצע הרי זה חוטא שנאמר (תהלים י ג) ובוצע ברך נאץ ה', נמצא זה משבח את הדיין וזה מנאץ את יוצרו.",
            "לא תגורו מפני איש, שמא תאמר מתירא אני מפלוני שמא יהרוג את בני או שמא ידליק את גדישי או שמא יקצץ את נטיעותי תלמוד לומר לא תגורו מפני איש כי המשפט לאלהים הוא",
            "וכן יהושפט אומר (דהי\"ב יט ו) ויאמר אל השופטים ראו מה אתם עשים כי לא לאדם תשפטו כי לה'.",
            "והדבר אשר יקשה מכם, אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה אתה דן דין קשה, חייך שאני מודיעך שאי אתה דן דין קשה אני מביא עליך דין שתלמיד תלמידך יכול לשמעו ואתה אי אתה יכול לשמעו ואיזה זה זה דינן של בנות צלפחד, וכן הוא אומר (במדבר כז ה) ויקרב משה את משפטן לפני ה', כיוצא בו אתה אומר (ש\"א ט יח-יט) ויגש שאול את שמואל בתוך השער וגו' ויען שמואל את שאול ויאמר אנכי הראה, אמר לו הקדוש ברוך הוא אתה הוא רואה, אני מודיעך שאי אתה רואה, אימתי הודיעו בשעה שאמר לו (שם טז א) מלא קרנך שמן ולך אשלחך אל ישי בית הלחמי כי ראיתי בבניו לי מלך, מהו אומר (שם טז ו) ויהי בבואם וירא את אליאב ויאמר אך נגד ה' משיחו, אמר לו הקדוש ברוך הוא לא אמרת אנכי הרואה, (שם טז ז) אל תביט אל מראהו ואל גבה קומתו כי מאסתיהו סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(יח) ואצוה אתכם בעת ההיא לאמר את כל הדברים אשר תעשון, אלו עשרה דברים שבין דיני ממונות לדיני נפשות.",
            "(יט) ונסע מחורב ונלך את כל המדבר הגדול והנורא ההוא, בני אדם שראו נחשים כקורות ועקרבים כקשתות סרוחים ומושלכים לפניהם, עליהם הוא אומר את כל המדבר הגדול והנורא ההוא, והלא דברים קל וחומר ומה דברים שאינם הימירין כבשתים לפניהם דברים שהם הימירין על אחת כמה וכמה לכך נאמר ונסע מחורב סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(כ) ואומר אליכם, אמר להם לא מעצמי אני אומר לכם אלא מפי הקדש אני אומר לכם.",
            "באתם עד הר האמורי אשר ה' אלהינו נותן לנו, משל למלך שמסר את בנו לפידגוג והיה מחזרו ומראה אותו ואומר לו כל הגפנים האלו שלך כל הזיתים האלו שלך משיגע להראותו אמר לו כל מה שאתה רואה שלך הוא כך כל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר היה משה אומר להם (דברים ח ז) כי ה' אלהיך מביאך אל ארץ טובה ארץ נחלי מים עינות ותהומות יוצאים בבקעה ובהר, כיון שבאו לארץ אמר להם באתם עד הר האמורי אשר ה' אלהיך נותן לך, ",
            "אם תאמרו לא הגיע זמן הגיע זמן ראה נתן ה' אלהיך לפניך את הארץ, ",
            "איני אומר לכם לא מאומד ולא משמועה אלא מה שאתם רואים בעיניכם, ",
            "עלה רש מיד, עלה רש כאשר דבר ה' אלהי אבותיך לך סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(כב) ותקרבון אלי כלכם ותאמרו, בערבוביא להלן הוא אומר (דברים ה כ) ותקרבון אלי כל ראשי שבטיכם וזקניכם, ילדים מכבדים את הזקנים זקנים מכבדים את הראשים וכאן הוא אומר ותקרבון אלי כלכם, ותאמרו בערבוביא ילדים דוחפים את הזקנים זקנים דוחפים את הראשים.",
            "ותאמרו נשלחה אנשים לפנינו ויחפרו לנו את הארץ, אמר רבי שמעון עלובים בני אדם שכך בקשו להם מרגלים, אמר להם אם כשהייתם בארץ ערבה ושוחה לא בקשתם לכם מרגלים עכשיו שאתם נכנסים לארץ טובה ורחבה לארץ זבת חלב ודבש בקשתם לכם מרגלים.",
            "וישיבו אתנו דבר, באיזה לשון הם מדברים.",
            "את הדרך אשר נעלה בה, אין לך דרך שאין בה עקמות אין לך דרך שאין בה כמנות אין לך דרך שאין בה פרשות.",
            "ואת הערים אשר נבוא אליהם, לידע באיזה דרך אנו באים עליהם סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(כג) וייטב בעיני הדבר, בעיני היה טוב ולא בעיני מקום. אם בעיניו היה טוב למה נכתב עם דברי תוכחות משל לאחד שאמר לחבירו מכור אתה לי חמורך זה אמר לו הן, נותן אתה לי לנסיון, אמר לו הן, בא אתה ואני אראך כמה נושא בהר כמה נושא בבקעה, כיון שראה שאין מעכבו כלום אמר אוי לי דומה זה שאין מעכב עלי אלא בשביל לשאת את מעותי לכך נאמר וייטב בעיני הדבר.",
            "ואקח מכם שנים עשר אנשים, מן הברורים שבכם מן המסולתים שבכם.",
            "איש אחד לשבט, מה אני צריך והלא כבר נאמר ואקח מכם שנים עשר אנשים מגיד שלא היה שבט לוי עמהם סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(כד) ויפנו ויעלו ההרה, מגיד שדרך מרגלים לעלות בהר וכן רחב אומרת לשלוחי יהושע (יהושע ב טז) ההרה לכו פן יפגעו בכם הרודפים, מגיד ששרת עליה רוח הקדש שאילו לא שרת עליה רוח הקדש מאין הייתה יודעת שעתידים לחזור לאחר שלשה ימים אלא מלמד ששרת עליה רוח הקדש.",
            "ויבאו עד נחל אשכל, מלמד שנקרא על שם סופו, כיוצא בו אתה אומר (שמות ג א) ויבא אל הר האלהים חרבה, מגיד שנקרא על שם סופו.",
            "וירגלו אותה, מלמד שהלכו בה ארבעה אומנים שתי וערב סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(כה) ויקחו בידם מפרי הארץ, אמר רבי שמעון עלובים בני אדם שכך נטלו בידם כאדם שנוטל באיסר תאנים באיסר ענבים כך נטלו בידם.",
            "ויורידו אלינו, מגיד שארץ כנען גבוהה מכל הארצות כענין שנאמר (במדבר יג ל) עלה נעלה וירשנו אתה כי יכול נוכל לה, (שם יג כא) ויעלו ויתרו את הארץ, (שם יג כב) ויעלו בנגב, (בראש' מה כה) ויעלו ממצרים.",
            "וישיבו אותנו דבר ויאמרו טובה הארץ אשר ה' אלהינו נתן לנו, וכי לטובתה אמרו והלא לא אמרו אלא לרעתה, מי אמר טובתה יהושע וכלב אף על פי כן ולא אביתם לעלות ותמרו את פי ה' אלהיכם סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(כז) ותרגנו באהליכם ותאמרו בשנאת, מלמד שהיו יושבים בתוך משכניהם ואומרים דברים כמתלהמים שנאמר (משלי כו כב) דברי נרגן כמתלהמים, אבל סכין ירדה מן השמים ובקעה את כריסם שנאמר (שם) והם ירדו חדרי בטן.",
            "דבר אחר מלמד שהיו יושבים בתוך משכניהם ומבכים כמת להם נוטלים את בניהם ואומרים להם אוי לכם דוויים אוי לכם סגופים, למחר יהו הורגים מכם יהו שובים מכם יהו צולבים מכם על הצלוב נוטלים את בנותיהם ואומרים להן אוי לכן דוויות אוי לכן סגופות למחר יהו הורגים מכן יהו שובים מכן יהו מעמידים מכן בקלון.",
            "בשנאת ה' אתנו, איפשר שהמקום שונא את ישראל והלא כבר נאמר (מלאכי א ב) אהבתי אתכם אמר ה', אלא הם ששונאים את המקום משל הדיוט אומר מה דבלבך על רחמך מה דבלביה עלך.",
            "לתת אותנו ביד האמורי להשמידנו, כענין שנאמר (יהושע ז ט) וישמעו הכנעני וכל ישבי הארץ ונסבו עלינו והכריתו את שמינו מן הארץ ומה תעשה לשמך הגדול סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(כח) אנה אנחנו עלים אחינו המסו את לבבינו לאמר, אמרו לו רבינו משה, אילו מבני אדם אחרים היינו שומעים דברים הללו לא היינו מאמינים אלא מבני אדם שבנינו בניהם ובנותינו בנותיהם.",
            "עם גדול, מלמד שהיו גבוהים בקומה.",
            "ורב, מלמד שהיו מרובים באוכלוסים.",
            "ערים גדולות ובצורות בשמים, רבן שמעון בן גמליאל אומר דברו כתובים לשון הביי שנאמר (דברים ט א) שמע ישראל אתה עבר היום את הירדן, אבל מה שאמר המקום לאברהם אבינו (בראש' כו ד) והרביתי את זרעך ככוכבי השמים, (שם יג טז) ושמתי את זרעך כעפר הארץ, אינם דברי הביי.",
            "וגם בני ענקים ראינו שם, מלמד שראו שם ענקים על גבי ענקים כענין שנאמר (תהלים עג ו) לכן ענקתמו גאוה.",
            "(כט-ל) ואמר אלכם, אמר להם לא מעצמי אני אומר לכם אלא מפי הקדש אני אומר לכם.",
            "לא תערצון ולא תיראון מהם, מפני מה כי ה' אלהיכם ההולך לפניכם, אמר להם מי שעשה לכם נסים במצרים וכל הנסים האלו הוא עתיד לעשות לכם נסים בכניסתכם לארץ.",
            "ככל אשר עשה אתכם במצרים לעיניכם, אם אין אתם מאמינים להבא האמינו לשעבר סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ג, כג) ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר, זהו שאמר הכתוב (משלי יח כג) תחנונים ידבר רש ועשיר יענה עזות.",
            "שני פרנסים טובים עמדו להם לישראל משה ודוד מלך ישראל, משה אמר לפני הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם, עבירה שעברתי תכתב אחרי שלא יהו הבריות אומרים דומה שזייף משה בתורה או שאמר דבר שלא נצטוה משל למלך שגזר ואמר כל מי שאוכל פגי שביעית יהיו מחזרים אתו בקנפון הלכה אשה אחת בת טובים לקטה ואכלה פגי שביעית והיו מחזרים אותה בקנפון אמרה לו בבקשה ממך אדוני המלך הודיע סרחוני שלא יהו בני המדינה אומרים דומה שנמצא בה דבר נאוף או שנמצא בה דבר כשפים הם רואים פגים תלוים בצוארי ויודעים שבשבילם אני מחזרת כך אמר משה לפני המקום עבירה שעברתי תכתב אחרי אמר לו הקדוש ברוך הוא הריני כותבה שלא היתה אלא על המים שנאמר (במדבר כז יד) כאשר מריתם פי וגו'.",
            "רבי שמעון אומר משל למלך שהיה מהלך בדרך ובנו עמו בקרוכין שלו הגיע למקום צר נהפכה קרוכין שלו על בנו נסמת עינו נקטעה ידו נשברה רגלו, כשהיה המלך מגיע לאותו מקום אומר כאן נזק בני כאן נסמת עינו כאן נקטעה ידו כאן נשברה רגלו אף כך המקום מזכיר שלש פעמים מי מריבה מי מריבה מי מריבה לומר כאן הרגתי את מרים כאן הרגתי את אהרן כאן הרגתי את משה וכן הוא אומר (תהלים קמא) נשמטו בידי סלע שופטיהם.",
            "דוד אמר לפני המקום עבירה שעברתי לא תכתב אחרי אמר לו המקום לא שוה לך שיהו הבריות אומרים בשביל שאהבו מחל לו, משל לאחד שלוה מן המלך אלף כורים חטים בשנה היו הכל אומרים איפשר שזה יכול לעמוד באלף כורים חטים בשנה ואינו ממשכנו המלך אלא כתב לו אפוכי, פעם אחת שייר ולא שקל לו כלום נכנס המלך לביתו ונטל בניו ובנותיו והעמידם על אבן המכר באותה שעה ידעו הכל שלא שייר בידו כלום אף כל פורעניות שהיו באות על דוד היו מכופלות שנאמר (ש\"ב יב ו) ואת הכבשה ישלם ארבעתים, רבי חנינה אומר ארבעתים ששה עשר ",
            "אף נתן הנביא בא והוכיחו על אותו מעשה שעשה, דוד אמר (שם יב יג) חטאתי לה', מה אמר לו (שם) גם ה' העביר חטאתך לא תמות, ואומר (תהלים נא ו) לך לבדך חטאתי והרע בעיניך עשיתי.",
            "שני פרנסים טובים עמדו להם לישראל משה ודוד מלך ישראל והיו יכולים לתלות את העולם במעשיהם הטובים ולא בקשו מן המקום שיתן להם אלא חנם והלא דברים קל וחומר ומה אלו שיכולים לתלות את העולם במעשיהם הטובים לא בקשו מלפני הקדוש ברוך הוא שיתן להם אלא חנם מי שאינו אחד מאלף אלפי אלפים ורבי רבבות מתלמידי תלמידיהם על אחת כמה וכמה שלא יבקש מלפני הקדוש ברוך הוא שיתן לו אלא חנם.",
            "דבר אחר ואתחנן אל ה', עשרה לשונות נקראת תפלה זעקה שועה נאקה שנאמר (שמו' ב כג-כד) ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו ותעל שועתם, וישמע אלהים את נאקתם, נקראת בצר וקריאה שנאמר (ש\"ב כב ז) בצר לי אקרא ה', נקראת רנה ופגיעה שנאמר (ירמיה ז טז) ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה ואל תפגע בי, נקראת נפול שנאמר (דברים ט כה) ואתנפל לפני ה', נקראת פלול שנאמר (שם ט כו) ואתפלל אל ה', נקראת עתירה שנאמר (בראש' כה כא) ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו, נקראת עמידה שנאמר (תהלים קו ל) ויעמד פנחס ויפלל וגו', נקראת חילוי שנאמר (שמות לב יא) ויחל משה וגו', נקראת תחנה שנאמר ואתחנן אל ה'.",
            "בעת ההיא לאמר, משל לבני מדינה שהיו מבקשים מלפני המלך שיעשה את מדינתם קלוניא פעם אחת היו לו שני אויבים ונפלו לפניו אמרו הרי שעה שנבקש בה מלפני המלך שיעשה את מדינתנו קלוניא כך משה היה מבקש מלפני הקדוש ברוך הוא שיכנס לארץ כיון שראה שנפלו סיחון ועוג לפניו אמר הרי שעה שאבקש בה מלפני הקדוש ברוך הוא שאכנס לארץ לכך נאמר בעת ההיא.",
            "לאמר, זה אחד מן הדברים שאמר משה לפני המקום הודיעני אם אתה עושה לי אם אי אתה עושה לי, אמר לו הקדוש ברוך הוא אני עושה, (שם יז ד) ויצעק משה אל ה' לאמר מה אעשה לעם הזה, שאין תלמוד לומר לאמר ומה תלמוד לומר לאמר, אמר לו הודיעני אם נופל אני בידם אם לאו.",
            "(כד) ה', כל מקום שנאמר ה' זו מדת רחמים שנאמר (שם לד ו) ה' ה' אל רחום וחנון, כל מקום שנאמר אלהים זו מדת הדין שנאמר (שם כב ח) עד האלהים יבוא דבר שניהם, ואומר (שם כב כז) אלהים לא תקלל סליק פיסקא"
        ],
        [
            "אתה החלות, אתה התרת לי נדרי בשעה שאמרת לי (שם ג י) לך והוצא את עמי בני ישראל ממצרים, אמרתי לפניך איני יכול שכבר נשבעתי ליתרו שאיני זז מאצלו שנאמר (שם ב כא) ויואל משה לשבת את האיש, ואין הואלה אלא שבועה שנאמר (ש\"א יד כד) ויואל שאול את העם.",
            "דבר אחר אתה החלות. אתה פתחת לי פתח שאעמוד ואתפלל לפניך על בניך בשעה שסרחו במעשה העגל שנאמר (דברים ט יד) הרף ממני ואשמידם, וכי משה תפוס היה בקדש אלא כך אמר לפניו, רבונו של עולם, אתה פתחת לי פתח שאעמוד ואתפלל על בניך ועמדתי והתפללתי עליהם ושמעת תפלתי וסלחת לעוונם הייתי סבור שאני עמהם בתפלה והם לא התפללו עלי והלא דברים קל וחומר אם תפלת יחיד על הרבים כך נשמעת, תפלת הרבים על היחיד על אחת כמה וכמה.",
            "להראות את עבדך, יש שקראו עצמם עבדים והקדוש ברוך הוא קראם עבדים ויש שקראו עצמם עבדים והקדוש ברוך הוא לא קראם עבדים ויש שלא קראו עצמם עבדים והקדוש ברוך הוא קראם עבדים, אברהם קרא עצמו עבד שנאמר (בראשית יח ג) אל נא תעבר מעל עבדך, והקדוש ברוך הוא קראו עבד שנאמר (בראשית כו כד) בעבור אברהם עבדי, יעקב קרא עצמו עבד שנאמר (בראשית לב יא) קטונתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך, והמקום קראו עבד שנאמר (ישעיה מא ח) ואתה ישראל עבדי, משה קרא עצמו עבד שנאמר להראות את עבדך והקדוש ברוך הוא קראו עבד שנאמר (במדבר יב ז) לא כן עבדי משה, דוד קרא עצמו עבד שנאמר (תהל' קטז טז) אני עבדך בן אמתך, והקדוש ברוך הוא קראו עבד שנאמר (מ\"ב יט לד) וגנותי על העיר הזאת להושיעה למעני ולמען דוד עבדי, (יחזק' לז כה) ודוד עבדי נשיא להם לעולם, ישעיה קרא עצמו עבד שנאמר (ישעיה מט ה) ועתה כה אמר ה' יוצרי מבטן לעבד לו, והקדוש ברוך הוא קראו עבד שנאמר (ישעיה כ ג) כאשר הלך עבדי ישעיהו ערום ויחף, שמואל קרא עצמו עבד שנאמר (ש\"א ג י) ויאמר שמואל דבר כי שומע עבדך, והקדוש ברוך הוא לא קראו עבד, שמשון קרא עצמו עבד שנאמר (שופטים טו יח) אתה נתת ביד עבדך את התשועה הגדולה, והקדוש ברוך הוא לא קראו עבד, שלמה קרא עצמו עבד שנאמר (מ\"א ג ט) ונתת לעבדך לב שומע, והקדוש ברוך הוא לא קראו עבד אלא תלאו בדוד אביו שנאמר (מ\"א יא יג) למען דוד עבדי, איוב לא קרא עצמו עבד והקדוש ברוך הוא קראו עבד שנאמר (איוב ב ג) השמת לבך אל עבדי איוב, יהושע לא קרא עצמו עבד והקדוש ברוך הוא קראו עבד (יהושע כד כט) וימת יהושע בן נון עבד ה', כלב לא קרא עצמו עבד והקדוש ברוך הוא קראו עבד שנאמר (במדבר יד כד) ועבדי כלב, אליקים לא קרא עצמו עבד והקדוש ברוך הוא קראו עבד שנאמר (ישעיה כב כ) וקראתי לעבדי לאליקים, זרובבל לא קרא עצמו עבד והקדוש ברוך הוא קראו עבד שנאמר (חגי ב כג) ביום ההוא נאום ה' אלהים אקחך זרובבל בן שאלתיאל עבדי נאם ה' ושמתיך כחותם כי בך בחרתי נאם ה', דניאל לא קרא עצמו עבד והקדוש ברוך הוא קראו עבד שנאמר (דניאל ו כא) דניאל עבד אלהא חייא, חנניה מישאל ועזריה לא קראו עצמם עבדים והקדוש ברוך הוא קראם עבדים שנאמר (דניאל ג כו) שדרך מישך ועבד נגו עבדוהי די אלהא עלאה פוקו ואתו, נביאים הראשונים לא קראו עצמם עבדים והקדוש ברוך הוא קראם עבדים שנאמר (עמוס ג ז) כי לא יעשה ה' אלהים דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים. ",
            "את גדלך, זה בנין אב לכל גדלך שבתורה.",
            "ואת ידך החזקה, אלו עשר מכות שהביא הקדוש ברוך הוא על המצרים במצרים שנאמר בהם (שמות ח א) נטה את ידך.",
            "אשר מי אל בשמים ובארץ, שלא כמדת בשר ודם מדת הקדוש ברוך הוא, מדת בשר ודם אפרכוס יושב על אפרכיא שלו מתירא הוא מן סנקתידרוס שלו שלא יחזירנו אתה שאין לך סנקתידרוס מפני מה אין אתה מוחל לי, מלך בשר ודם יושב על בימה שלו מתירא הוא מפני דיתוכוס שלו שלא יחזירנו אתה שאין לך דיתוכוס מפני מה אין אתה מוחל לי.",
            "אשר יעשה כמעשיך במצרים, וכגבורותיך על הים. דבר אחר כמעשיך במצרים, וכגבורותיך על הירדן."
        ],
        [
            "(כה) אעברה נא ואראה, איפשר שהיה משה מבקש מלפני המקום שיכנס לארץ והלא כבר נאמר כי לא תעבור את הירדן הזה, משל למלך שהיו לו שני עבדים וגזר על אחד מהם שלא לשתות יין שלשים יום אמר מה גזר עלי שלא לשתות יין שלשים יום איני טועמו אפילו שנה אחת אפילו שתי שנים וכל כך למה כדי לפיג דברי רבו חזר וגזר על השני שלא לשתות יין שלשים יום אמר איפשר שאני יכול להיות בלא יין אפילו שעה אחת וכל כך למה כדי לחבב דברי רבו כך משה היה מחבב דברי המקום ומבקש מלפניו שיכנס לארץ לכך נאמר אעברה נא ואראה.",
            "ההר הטוב הזה והלבנון, הכל קראו אותו הר, אברהם קראו הר שנאמר (בראש' כב יד) אשר יאמר היום בהר ה' יראה, משה קראו הר שנאמר ההר הטוב הזה, דוד קראו הר שנאמר (תהלים כד ג) מי יעלה בהר ה', ישעיה קראו הר שנאמר (ישעיה ב ב) והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה', גוים קראו אותו הר שנאמר (שם ב ג) והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה'.",
            "והלבנון, מנין שאין לבנון אלא מקדש שנאמר (ירמיה כב ו) גלעד אתה לי ראש הלבנון, ואומר (ישעיה י לד) ונקף סבכי היער בברזל והלבנון באדיר יפול, ולמה נקרא שמו לבנון שמלבין עונותיהם של ישראל שנאמר (שם א יח) אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(כו) ויתעבר ה' בי למענכם ולא שמע אלי, רבי אליעזר אומר נתמלא עלי חימה רבי יהושע אומר כאשה שאינה יכולה לשוח מפני עוברה.",
            "למענכם, בשבילכם נעשה לי כך. ולא שמע אלי, ולא קבל תפלתי. ויאמר ה' אלי רב לך, אמר לו משה אדם נודר לאין הולך לא אצל רבו שיתיר לו נדרו מה עליך לשמוע דברי רבך.",
            "דבר אחר ויאמר ה' אלי רב לך אמר לו משה דוגמא אתה עשוי לדיינים שיאמרו מה משה שהוא חכם חכמים גדול גדולים לא נשא לו פנים על ידי שאמר (במדבר כ י) שמעו נא המורים נגזרה גזרה שלא יכנס לארץ המענים את הדין והמעותים את הדין על אחת כמה וכמה. ומה משה שנאמר לו רב לך אל תוסף לא נמנע מלבקש רחמים מלפני הקדוש ברוך הוא שאר בני אדם על אחת כמה וכמה ומה חזקיה שנאמר לו (מ\"ב כ א) צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה לא נמנע מלבקש רחמים שהיה דורש אפילו חרב חדה על צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים שנאמר (ישעיה לח ב) ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל, שאר ישראל על אחת כמה וכמה.",
            "דבר אחר ויאמר ה' אלי רב לך, אמר לו משה הרבה לך בידי לעולם הבא כאדם שאומר לחבירו הרבה לך בידי אל תביישיני. דבר אחר ויאמר ה' אלי רב לך, כאדם שאומר לחבירו עיבר פלוני דרך על פלוני.",
            "(כז) אל תוסף דבר אלי, עלה ראש הפסגה, מיכן היה ר' אליעזר בן יעקב אומר יפה תפלה אחת יתר ממאה מעשים טובים שבכל מעשיו של משה לא נאמר לו עלה ובדבר זה נאמר לו עלה. מיכן אמרו העומדים בחוצה לארץ הופכים פניהם כנגד ארץ ישראל ומתפללים שנאמר (מ\"א ח מח) והתפללו אליך דרך ארצם, העומדים בארץ ישראל הופכים פניהם כנגד ירושלם ומתפללים שנאמר (דהי\"ב ו לד) והתפללו אליך דרך העיר, העומדים בירושלם הופכים פניהם כנגד בית המקדש ומתפללים שנאמר (שם ו לב) והתפללו אל הבית הזה, העומדים בבית המקדש מכוונים את לבם כנגד בית קדשי הקדשים ומתפללים שנאמר (שם ו כו) והתפללו אל המקום הזה, נמצאו עומדים בצפון הופכים פניהם לדרום בדרום הופכים פניהם לצפון במזרח פניהם למערב במערב פניהם למזרח נמצאו כל ישראל מתפללים למקום אחד.",
            "וראה בעיניך, משל למלך שגזר על בנו שלא יכנס לבית לינה שלו נכנס לפתח פלטורין שלו משכו ודבר עמו נכנס לפתח טריקלין שלו משכו ודבר עמו כיון שבא לכנס לקיטון אמר לו מיכן ואילך את אסור כך אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא כל עצמי איני משוך מארץ ישראל אלא מלא הירדן הזה מלא חבל של חמשים אמה אמר לו וראה בעיניך כי לא תעבור.",
            "(כח) וצו את יהושע, אין צוואה אלא זירוז שנאמר (דברים לא ז) ויקרא משה ליהושע ויאמר אליו לעיני כל ישראל חזק ואמץ, חזק בתורה ואמץ במעשים טובים.",
            "כי הוא יעבר לפני העם הזה, אם עובר לפניהם עוברים ואם לאו אינם עוברים.",
            "והוא ינחיל אותם, אם מנחילם נוחלים ואם לאו אינם נוחלים וכן אתה מוצא כשהלכו לעשות מלחמה בעי נפלו מהם כשלשים וששה צדיקים שנאמר (יהושע ז ה) ויכו מהם אנשי העי כשלשים וששה איש וירדפום, (שם ז ו) ויקרע יהושע שמלותיו ויפל על פניו ארצה לפני ארון ה' עד הערב, (שם ז ז) ויאמר יהושע אהה ה' אלהים למה העברת העביר, (שם ז ח) בי אדני מה אומר אחרי אשר הפך, (שם ז י) ויאמר ה' אל יהושע קום לך למה זה אתה נופל על פניך, לא כך אמרתי למשה רבך מתחילה אם עובר לפניהם עוברים ואם לאו אינם עוברים אם מנחילם נוחלים ואם לאו אינם נוחלים שלחתם ולא הלכת אחריהם סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(כט) ונשב בגיא, אמר להם מי גרם לנו שנשב בגיא מעשים רעים שעשינו בפעור, ",
            "דבר אחר אמר להם ראו כמה ביניכם לביני שכמה תפלות וכמה בקשות וכמה תחנונים עשיתי ונגזרה עלי גזרה שלא אכנס לארץ אבל אתם הכעסתם לפניו ארבעים שנה במדבר שנאמר (תהלים צה י) ארבעים שנה אקוט בדור, ולא עוד אלא שגדולים שבכם משתחוים לפעור וימינו פשוטה לקבל שבים. (ד, א) ועתה ישראל שמע אל החקים, הרי אתם חדשים כבר מחול לשעבר סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ו, ד) שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד, למה נאמר לפי שנאמר (שמות כה ב) דבר אל בני ישראל, דבר אל בני אברהם דבר אל בני יצחק אין כתוב כאן אלא דבר אל בני ישראל זכה אבינו יעקב שיאמר דבור לבניו לפי שהיה אבינו יעקב מפחד כל ימיו ואומר אוי לי שמא תצא ממני פסולת כדרך שיצאת מאבותי אברהם יצא ממנו ישמעאל שעבד עבודה זרה שנאמר (בראש' כא ט) ותרא שרה את בן הגר המצרית, שהיה עובד עבודה זרה דברי רבי עקיבה, רבי שמעון בן יוחיי אומר ארבעה דברים היה רבי עקיבה דורש ואני דורשם ודברי נראים מדבריו הרי הוא אומר ותרא שרה את בן הגר המצרית שעבד עבודה זרה ואני אומר לא היו צרים אלא לענין שדות וכרמים שכשבאו לחלוק היה ישמעאל אומר לו אני נוטל שני חלקים שאני בכור וכן שרה אמרה לאברהם (שם כא י) גרש האמה הזאת ואת בנה וגו' ודברי אני רואה מדבריו ",
            "כיוצא בו אתה אומר (במדבר יא כב) הצאן ובקר ישחט להם שווה להם (שם) אם את כל דגי הים יאסף להם, שווה להם דברי רבי עקיבה ואני אומר אפילו אתה מכניס להם כל צאן ובקר שבעולם סופם לרנן אחריך השיבה אותו רוח הקודש (שם יא כג) עתה תראה היקרך דברי אם לא, ודברי אני רואה מדבריו.",
            "כיוצא בו אתה אומר (יחזקאל לג כד) בן אדם יושבי החרבות האלה על אדמת ישראל אומרים לאמר אחד היה אברהם ויירש את הארץ ואנחנו רבים לנו נתנה הארץ למורשה, והרי דברים קל וחומר ומה אברהם שלא עבד אלא אלוה אחד ירש את הארץ אנו שעובדים אלוהות הרבה אינו דין שנירש את הארץ ואני אומר ומה אברהם שלא נצטווה אלא מצוה יחידית ירש את הארץ אנו שנצטווינו מצוות הרבה אינו דין שנירש את הארץ ומה נביא משיבם על כך (שם לג כה) כה אמר ה' על הדם תאכלו ועיניכם תשאו אל גילוליכם ודם תשפכו והארץ תירשו עמדתם על חרבכם עשיתם תועיבה ואיש את אשת רעהו טמא והארץ תירשו, ודברי רואה אני מדבריו.",
            "כיוצא בו אתה אומר (זכריה ח יט) כה אמר ה' צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי, צום הרביעי זה שבעה עשר בתמוז שבו הובקעה העיר ולמה נקרא שמו רביעי שהוא חדש רביעי, צום החמישי זה תשעה באב שבו חרב הבית בראשונה ובשניה ולמה נקרא שמו חמישי שהוא חדש חמישי, צום השביעי זה שלשה בתשרי שבו נהרג גדליה בן אחיקם ומי הרגו ישמעאל בן נתניה ללמדך שקשה מיתתם של צדיקים לפני הקדוש ברוך הוא כחורבן בית המקדש ולמה נקרא שמו צום השביעי שהוא חדש שביעי, צום העשירי זה עשרה בטבת שבו סמך מלך בבל על ירושלם שנאמר (יחזק' כד א ב) ויהי דבר ה' אלי בשנה התשיעית בחודש העשירי בעשור לחודש לאמר בן אדם כתוב לך את שם היום את עצם היום הזה סמך מלך בבל על ירושלם, ואני אומר צום העשירי הוא יום החמישי אלא שביהודה מתענים על המעשה ובגולה על השמועה שנאמר (שם לג כא) ויהי בשתים עשרה שנה בעשירי בחמשה לחודש לגלותינו בא אלי הפליט וגו' ושמעו ועשו יום שמועה כיום שרפה ודברי רואה אני מדבריו.",
            "אברהם יצא ממנו ישמעאל יצחק יצא ממנו עשו אבל אני לא תצא ממני פסולת כדרך שיצאת מאבותי וכן הוא אומר (בראש' כח כ) וידר יעקב נדר לאמר, עלת על לב שהיה יעקב אבינו אומר (שם) ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש והיה ה' לי לאלהים, אם לאו אינו לי לאלהים, תלמוד לומר (שם כח כא) ושבתי בשלום אל בית אבי והיה ה' לי לאלהים מכל מקום, מה תלמוד לומר והיה ה' לי לאלהים שייחל שמו עלי שלא תצא ממני פסולת מתחלה עד סוף, ",
            "וכן הוא אומר (שם לה כב) ויהי בשכן ישראל בארץ ההיא וילך ראובן וישכב את בלהה פלגש אביו וישמע ישראל, כיון ששמע יעקב כן נזדעזע אמר אוי לי שמא אירע פסולת בבניי עד שנתבשר מפי הקדש שעשה ראובן תשובה שנאמר (שם) ויהיו בני יעקב שנים עשר, והלא בידוע ששנים עשר הם אלא שנתבשר מפי הקדוש ברוך הוא שעשה ראובן תשובה ללמדך שהיה ראובן מתענה כל ימיו שנאמר (שם לז כה) וישבו לאכל לחם, וכי עלת על לב שהיו אחים יושבים ואוכלים לחם ואחיהם הגדול אינו עמהם אלא ללמדך שהיה מתענה כל ימיו עד שבא משה וקבלו בתשובה שנאמר (דברים לג ו) יחי ראובן ואל ימות, וכן אתה מוצא כשהיה יעקב אבינו נפטר מן העולם קרא להם לבניו והוכיחם כל אחד ואחד בפני עצמו שנאמר (ברא' מט א-ח) ויקרא יעקב אל בניו, ראובן בכורי אתה, שמעון ולוי אחים, יהודה אתה יודוך אחיך, מאחר שהוכיחם כל אחד ואחד בפני עצמו חזר וקראם כולם כאחד אמר להם שמא יש בלבבכם מחלוקת על מי שאמר והיה העולם אמרו לו שמע ישראל אבינו כשם שאין בלבך מחלוקת כך אין בלבנו מחלוקת על מי שאמר והיה העולם אלא ה' אלהינו ה' אחד ועל כן הוא אומר (בראשית מז לא) וישתחו ישראל על ראש המטה, וכי על ראש המטה השתחווה אלא שהודה ושבח שלא יצא ממנו פסולת, ויש אומרים וישתחו ישראל על ראש המטה, שעשה ראובן תשובה, דבר אחר שאמר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד אמר לו הקדוש ברוך הוא יעקב הרי שהיית מתאווה כל ימיך שיהו בנים משכימים ומעריבים וקורים קריית שמע.",
            "[שמע ישראל], מיכן אמרו הקורא קריית שמע ולא השמיע לאזנו לא יצא.",
            "ה' אלהינו, למה נאמר והלא כבר נאמר ה' אחד, מה תלמוד לומר אלהינו עלינו החל שמו ביותר. כיוצא בו (שמות לד כג) שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני האדון ה' אלהי ישראל, מה אני צריך והלא כבר נאמר את פני האדון ה', מה תלמוד לומר אלהי ישראל, על ישראל החל שמו ביותר. כיוצא בו (ירמיה לב יד) כה אמר ה' צבאות אלהי ישראל, מה אני צריך והלא כבר נאמר (שם לב כז) אני ה' אלהי כל בשר הממני יפלא כל דבר, מה תלמוד לומר אלהי ישראל, על ישראל החל שמו ביותר.",
            "כיוצא בו אתה אומר (תהלים נ ז) שמעה עמי ואדברה ישראל ואעידה בך אלהים אלהיך אנכי, עליך הוחל שמי ביותר.",
            "דבר אחר ה' אלהינו עלינו ה' אחד על כל באי העולם, ה' אלהינו בעולם הזה ה' אחד לעולם הבא וכן הוא אומר (זכריה יד ט) והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ה) ואהבת את ה' אלהיך, עשה מאהבה, הפריש בין העושה מאהבה לעושה מיראה, העושה מאהבה שכרו כפול ומכופל. לפי שהוא אומר (דברים י כ) את ה' אלהיך תירא ואותו תעבוד, יש לך אדם שהוא מתירא מחברו, כשהוא מצריכו מניחו והולך לו, אבל אתה עשה מאהבה שאין לך אהבה במקום יראה ויראה במקום אהבה אלא במדת מקום בלבד.",
            "דבר אחר ואהבת את ה' אלהיך, אהבהו על הבריות כאברהם אביך כענין שנאמר (בראשית יב ה) ואת הנפש אשר עשו בחרן, והלא אם מתכנסים כל באי העולם לבראות יתוש אחד ולהכניס בו נשמה אינם יכולים אלא מלמד שהיה אברהם אבינו מגיירם ומכניסם תחת כנפי השכינה.",
            "בכל לבבך, בשני יצריך ביצר טוב וביצר רע.",
            "דבר אחר בכל לבבך בכל לב בך, שלא יהיה לבך חלוק על המקום.",
            "ובכל נפשך, אפילו הוא נוטל את נפשך וכן הוא אומר (תהלים מד כג) כי עליך הורגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה, רבי שמעון בן מנסיא אומר וכי היאך איפשר לו לאדם ליהרג בכל יום אלא מעלה הקדוש ברוך הוא על הצדיקים כאילו הם נהרגים בכל יום. שמעון בן עזיי אומר בכל נפשך, אהבהו עד מצוי נפש.",
            "רבי אליעזר אומר אם נאמר בכל נפשך למה נאמר בכל מאדך ואם נאמר בכל מאדך למה נאמר בכל נפשך, יש לך אדם שגופו חביב עליו מממונו לכך נאמר בכל נפשך ויש לך אדם שממונו חביב עליו מגופו לכך נאמר בכל מאודך.",
            "רבי עקיבה אומר אם נאמר בכל נפשך קל וחומר בכל מאודך, מה תלמוד לומר בכל מאודך, בכל מדה ומדה שהוא מודד לך בין במדת הטוב ובין במדת פורענות, וכן דוד אומר (שם קטז יג) כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא, (שם קטז ג-ד) צרה ויגון אמצא ובשם ה' אקרא, וכן איוב אומר (איוב א כא) ה' נתן וה' לקח יהי שם ה' מבורך, על מדת הטוב קל וחומר על מדת פורענות מה אשתו אומרת לו (שם ב ט) עודך מחזיק בתומתך ברך אלהים ומת, ומה אמר לה (שם ב י) כדבר אחת הנבלות תדברי גם את הטוב נקבל מאת האלהים ואת הרע לא נקבל. אנשי דור המבול היו כעורים בטובה וכשבאת עליהם פורענות קבלוה בעל כרחם, והלא דברים קל וחומר, אם מי שכעור בטובה נאה בפורענות, אנו שנאים בטובה לא נהא נאים בפורענות והוא שאמר לה כדבר אחת הנבלות תדברי.",
            "ועוד יהא אדם שמח ביסורים יותר מן הטובה שאילו אדם בטובה כל ימיו אינו נמחל לו מעון שבידו ובמה נמחל לו ביסורים.",
            "רבי אליעזר בן יעקב אומר הרי הוא אומר (משלי ג יב) כי את אשר יאהב ה' יוכיח וכאב את בן ירצה, מי גרם לבן שירצה לאב הוי אומר אלו יסורים.",
            "רבי מאיר אומר הרי הוא אומר (דברים ח ה) וידעת עם לבבך כי כאשר ייסר איש את בנו ה' אלהיך מיסרך, אתה ולבך יודעים מעשים שעשית ויסורים שהבאתי עליך שלא כנגד מעשיך שעשית הבאתי עליך.",
            "רבי יוסי ברבי יהודה אומר חביבים יסורים ששמו של מקום חל על מי שיסורים באים עליו שנאמר ה' אלהיך מיסרך.",
            "רבי נתן ברבי יוסף אומר כשם שברית כרותה לארץ כך ברית כרותה ליסורים שנאמר ה' אלהיך מיסרך, ואומר (שם ח ז) כי ה' אלהיך מביאך אל ארץ טובה.",
            "רבי שמעון בן יוחי אומר, חביבים יסורים ששלש מתנות טובות נתנו להם לישראל שאומות העולם מתאוים להן ולא נתנו להם אלא על ידי יסורים ואלו הם תורה וארץ ישראל והעולם הבא, ",
            "תורה מנין (משלי א ב) לדעת חכמה ומוסר, ואומר (תהלים צד יב) אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו.",
            "ארץ ישראל מנין (דברים ח ה) ה' אלהיך מיסרך כי ה' אלהיך מביאך אל ארץ טובה.",
            "העולם הבא מנין (משלי ו כג) כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר, אי זה הוא דרך שמביאה האדם לעולם הבא הוי אומר אלו יסורים.",
            "רבי נחמיה אומר, חביבים יסורים שכשם שקרבנות מרצים כך יסורים מרצים, בקרבנות הוא אומר (ויקרא א ד) ונרצה לו לכפר עליו, ביסורים הוא אומר (שם כו מג) והם ירצו את עונם, ועוד שיסורים מרצים יותר מן הקרבנות, שהקרבנות בממון ויסורים בגוף, וכן הוא אומר (איוב ב ד) עור בעד עור וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו.",
            "וכבר היה רבי אליעזר חולה ונכנסו רבי טרפון ורבי יהושע ורבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבה לבקרו, אמר לו רבי טרפון, רבי, חביב אתה לישראל מגלגל חמה, שגלגל חמה מאיר בעולם הזה ואתה הארת בעולם הזה ובעולם הבא, אמר לו רבי יהושע, רבי, חביב אתה לישראל ממתן גשמים, שגשמים נותנים חיים בעולם הזה ואתה נתתה בעולם הזה ובעולם הבא, אמר לו רבי אלעזר בן עזריה, רבי, חביב אתה לישראל מאב ואם, שאב ואם מביאים לעולם הזה ואתה הבאת בעולם הזה ולעולם הבא, אמר לו רבי עקיבה, רבי, חביבים יסורים, אמר להם רבי אליעזר לתלמידיו סמכוני ישב לו רבי אליעזר אמר לו אמור עקיבה אמר לו הרי הוא אומר (דהי\"ב לג א) בן שתים עשרה שנה מנשה במלכו, וחמשים וחמש שנה מלך בירושלם, ואומר (משלי כה א) גם אלה משלי שלמה אשר העתיקו אנשי חזקיה מלך יהודה. וכי עלת על לב שחזקיהו למד תורה לכל ישראל ולמנשה בנו לא למד תורה, אלא כל תלמוד שלמדו וכל עמל שעמל בו לא הועיל לו אלא יסורים שנאמר (דהי\"ב לג י-יג) וידבר ה' אל מנשה ואל עמו ולא הקשיבו ויבא ה' עליהם את שרי הצבא אשר למלך אשור וילכדו את מנשה בחוחים ויאסרוהו בנחושתים ויוליכוהו בבלה, וכהצר לו חלה את פני ה' אלהיו ויכנע מאד מלפני אלהי אבותיו ויתפלל אליו ויעתר לו וישיבהו לירושלם למלכותו, הא חביבים יסורים.",
            "רבי מאיר אומר הרי הוא אומר ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך, אהבהו בכל לבבך כאברהם אביך כענין שנאמר (ישעיה מא ח) ואתה ישראל עבדי יעקב אשר בחרתיך זרע אברהם אהבי.",
            "ובכל נפשך, כיצחק שעקד עצמו על גבי המזבח כענין שנאמר (בראשית כב י) וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת.",
            "בכל מאדך, הוי מודה לו כיעקב אביך שנאמר (שם לב יא) קטנתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך כי במקלי עברתי את הירדן הזה ועתה הייתי לשני מחנות סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ו) והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך, רבי אומר למה נאמר, לפי שנאמר ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך, איני יודע כיצד אוהבים את המקום תלמוד לומר והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך, תן הדברים האלה על לבך שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם ומדבק בדרכיו.",
            "אשר אנכי מצוך היום, שלא יהו בעיניך כדיוטגמא ישנה שאין אדם סופנה אלא כדיוטגמא חדשה שהכל רצים לקרותה.",
            "על לבבך, מיכן היה רבי יאשיה אומר, צריך אדם להשביע את יצרו, שכן אתה מוצא בכל מקום שהצדיקים משביעים את יצרם.",
            "באברהם הוא אומר (בראשית יד כב-כג) הרימותי ידי אל ה' אל עליון קונה שמים וארץ אם מחוט עד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך, בבועז הוא אומר (רות ג יג) וגאלתיך אנכי חי ה' שכבי עד הבוקר, בדוד הוא אומר (ש\"א כו י) ויאמר דוד חי ה' כי אם ה' יגפנו או יומו יבוא ומת או במלחמה ירד ונספה, באלישע הוא אומר (מ\"ב ה טז) חי ה' אשר עמדתי לפניו אם אקח, וכשם שהצדיקים משביעים את יצרם שלא לעשות, כך הרשעים משביעים את יצרם לעשות שנאמר (שם ה כ) חי ה' כי אם רצתי אחריו ולקחתי מאתו מאומה סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ז) ושננתם לבניך, שיהו מחודדים בתוך פיך, שכשאדם שואלך דבר לא תהא מגמגם בו אלא תהא אומרו לו מיד וכן הוא אומר (משלי ז ד) אמור לחכמה אחותי את ומודע לבינה תקרא, ואומר (שם ז ג) קשרם על אצבעותיך כתבם על לוח לבך, ואומר (תהלים מה ו) חציך שנונים, מה שכר לזה (שם) עמים תחתיך יפלו בלב אויבי המלך, ואומר (שם קכז ד) כחצים ביד גבור כן בני הנעורים, מה נאמר בהם (שם קכז ה) אשרי הגבר אשר מלא את אשפתו מהם לא יבושו כי ידברו את אויבים בשער.",
            "דבר אחר ושננתם לבניך, אלו בשנון ואין (שמות יג ב) קדש לי כל בכור, (שם יג יא) והיה כי יביאך בשנון, שהיה בדין אם (במדבר טו לז) ויאמר, שאינו בקשירה הרי הוא בשנון קדש לי, והיה כי יביאך, שהם בקשירה אינו דין שיהו בשנון תלמוד לומר ושננתם אלו בשנון ואין קדש לי, והיה כי יביאך בשנון, ",
            "ועדיין אני אומר אם ויאמר שקדמוהו מצות אחרות הרי הוא בשנון, עשר הדברות שלא קדמום מצות אחרות אינו דין שיהו בשנון, אמרת קל וחומר הוא, אם קדש לי כל בכור, והיה כי יביאך שהם בקשירה אינם בשנון, עשר הדברות שאינם בקשירה אינו דין שלא יהו בשנון, הרי ויאמר יוכיח לעשר הדברות שאף על פי שאינם בקשירה שיהו בשנון תלמוד לומר ושננתם לבניך אלו בשנון ואין עשר הדברות בשנון.",
            "לבניך, אלו תלמידיך, וכן אתה מוצא בכל מקום שהתלמידים קרויים בנים שנאמר (מ\"ב ב ג) ויצאו בני הנביאים אשר בבית אל אל אלישע, וכי בני נביאים היו והלא תלמידים היו, אלא מיכן לתלמידים שקרויים בנים, וכן הוא אומר (שם ב ה) ויגשו בני הנביאים אשר ביריחו אל אלישע, וכי בני נביאים היו והלא תלמידים היו אלא שהתלמידים קרויים בנים. ",
            "וכן אתה מוצא בחזקיהו מלך יהודה שלמד כל התורה לישראל וקראם בנים שנאמר (דהי\"ב כט יא) בני עתה אל תשלו, וכשם שהתלמידים קרויים בנים כך הרב קרוי אב שנאמר (מ\"ב ב יב) ואלישע ראה והוא מצעק אבי אבי רכב ישראל ופרשיו ולא ראהו עוד, ואומר (שם יג יד) ואלישע חלה את חליו אשר ימות בו וירד אליו מלך ישראל ויבך ויפל על פניו ויאמר אבי אבי רכב ישראל ופרשיו.",
            "ודברת בם, עשם עיקר ואל תעשם טפלה, שלא יהא משאך ומתנך אלא בהם, שלא תערב בהם דברים אחרים כפלוני, שמא תאמר למדתי חכמת ישראל אלך ואלמד חכמת האומות תלמוד לומר (ויקרא יח ד) ללכת בהם, ולא ליפטר מתוכם וכן הוא אומר (משלי ה יז) יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך, ",
            "ואומר (שם ו כב) בהתהלכך תנחה אותך בשכבך תשמר עליך והקיצות היא תשיחך, בהתהלכך תנחה אותך, בעולם הזה, בשכבך תשמר עליך, בשעת מיתה, והקיצות, בימות המשיח, היא תשיחך, לעולם הבא.",
            "ובשכבך, יכול אפילו שכב בחצי היום תלמוד לומר ובקומך, יכול אפילו עמד בחצי הלילה תלמוד לומר בשבתך בביתך ובלכתך בדרך, דרך ארץ דברה תורה.",
            "וכבר היה רבי ישמעאל מוטה ודורש ורבי אלעזר בן עזריה זקוף, הגיע זמן קריית שמע נזקף רבי ישמעאל והטה רבי אלעזר בן עזריה, אמר לו רבי ישמעאל, מה זה אלעזר, אמר לו, ישמעאל אחי, אמרו לאחד, מפני מה זקנך מגודל, אמר להם יהי כנגד המשחיתים, אמר לו, אתה הטיתה כדברי בית שמיי ואני נזקפתי כדברי בית הלל.",
            "דבר אחר שלא יקבע הדבר חובה שבית שמיי אומרים בערב כל אדם יטו ויקראו ובבוקר יעמדו סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ח) וקשרתם, אלו בקשירה ואין (במדבר טו לז) ויאמר בקשירה, שהיה בדין אם (שמות יג ב) קדש לי, (שם יג יא) והיה כי יביאך, שאינם בשנון הרי הם בקשירה, ויאמר, שהוא בשנון אינו דין שיהא בקשירה, תלמוד לומר וקשרתם אלו בקשירה ואין ויאמר בקשירה.",
            "עדיין אני אומר אם קדש לי, והיה כי יביאך, שקדמום מצות אחרות הרי הם בקשירה, עשר הדברות שלא קדמום מצות אחרות, אינו דין שיהו בקשירה, אמרת קל וחומר הוא, אם ויאמר שהוא בשנון אינו בקשירה, עשר הדברות שאינם בשנון, אינו דין שלא יהו בקשירה, הרי קדש לי, והיה כי יביאך יוכיחו, שאינם בשנון והרי הם בקשירה והם יוכיחו לעשר דברות, שאף על פי שאינם בשנון שיהו בקשירה תלמוד לומר וקשרתם, אלו בקשירה ואין עשר דברות בקשירה.",
            "וקשרתם לאות על ידך, כרך אחד של ארבע טוטפות, שהיה בדין, הואיל ואמרה תורה, תן תפילין ביד ותן תפילין בראש, מה בראש ארבע טוטפות אף ביד ארבע טוטפות תלמוד לומר וקשרתם לאות על ידך כרך אחד של ארבע טוטפות.",
            "או כשם שביד כרך אחד אף של ראש כרך אחד, תלמוד לומר והיו לטוטפת טוטפת טוטפות הרי ארבע טוטפות אמורות. או יעשה ארבעה כיסים של ארבע טוטפות, תלמוד לומר (שמות יג ט) ולזכרון בין עיניך, כיס אחד של ארבע טוטפות.",
            "על ידך, בגובה שביד, אתה אומר בגובה שביד או על ידך כמשמעו, הדין נותן, הואיל ואמרה תורה תן תפילין בראש תן תפילין ביד, מה בראש בגובה שבראש, אף ביד בגובה שביד.",
            "רבי אליעזר אומר, על ידך, בגובה של יד, אתה אומר בגובה של יד או על ידך כמשמעו תלמוד לומר והיה לך לאות על ידך, לך לאות ולא לאחרים לאות.",
            "רבי יצחק אומר, בגובה שביד, אתה אומר בגובה שביד או על ידך כמשמעו תלמוד לומר והיו הדברים האלה על לבבך, דבר שכנגד לבך, ואיזה זה גובה שביד.",
            "על ידך, זה שמאל, אתה אומר זה שמאל או אינו אלא ימין, אף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר (ישעיה מח יג) אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים, ואומר (שופטים ה כו) ידה ליתד תשלחנה וימינה להלמות עמלים והלמה סיסרא מחקה ראשו ומחצה וחלפה רקתו, הא אין ידך האמור בכל מקום אלא שמאל.",
            "רבי נתן אומר, וקשרתם וכתבתם, מה כתיבה בימין אף קשירה בימין.",
            "רבי יוסי החרום אומר, מצינו שאף ימין קרויה יד שנאמר (בראשית מח יז) וירא יוסף כי ישית אביו יד ימינו על ראש אפרים וירע בעיניו ויתמוך יד אביו להסיר אותה מעל ראש אפרים על ראש מנשה, אם כן מה תלמוד לומר על ידך, להביא את הגדם שיהא נותן בימין.",
            "וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך, כל זמן שליד ביד תן שלראש בראש, מיכן אמרו כשנותן תפילין נותן שליד תחילה ואחר כך שלראש, כשחולץ חולץ של ראש תחילה ואחר כך של יד.",
            "בין עיניך, בגובה שבראש, אתה אומר בגובה שבראש או בין עיניך כמשמעו, הדין נותן הואיל ואמרה תורה, תן תפילין ביד תן תפילין בראש, מה ביד בגובה שביד, אף בראש בגובה שבראש. רבי יהודה אומר, הואיל ואמרה תורה, תן תפילין ביד תן תפילין בראש, מה ביד מקום שראוי ליטמא בנגע אחד, אף בראש מקום שראוי ליטמא בנגע אחד סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ט) וכתבתם, כתב שלם, מיכן אמרו, כתב לאלפים עינים ולעינים אלפים, לביתים כפים ולכפים ביתים, לגמלים צדים ולצדים גמלים, לדלתים רישים לרישים דלתים, להיהים חיתים לחיתים היהים, לווים יודים ליודים ווים, לזיינים נונים לנונים זיינים, לטיתים פיפים לפיפים טיתים, לכפופים פשוטים לפשוטים כפופים, למימים סמכים לסמכים מימים, לסתומים פתוחים לפתוחים סתומים, כתב לפרשה סתומה פתוחה לפתוחה סתומה, כתב שלא בדיו או שכתב שירה כיוצא בה או שכתב את האזכרות בזהב הרי אלו יגנזו.",
            "וכתבתם, שומע אני על גבי אבנים, הרי אתה דן, נאמר כאן כתב ונאמר להלן (דברים כז ח) כתב, מה כתב האמור להלן על גבי אבנים אף כתב האמור כאן על גבי אבנים, או כלך לדרך זו נאמר כאן כתב ונאמר להלן (במדבר ה כג) כתב, מה כתב האמור להלן על הספר בדיו אף כתב האמור כאן על הספר בדיו, אתה דן בלשון הזה ואני אדון בלשון שבעל דין חולק, נאמר כאן כתב ונאמר להלן כתב, מה כתב האמור להלן על גבי אבנים אף כתב האמור כאן על גבי אבנים, אמרת הפרש, אלמוד דבר מדבר ואדון דבר מדבר, אלמוד דבר שהוא מנהג לדורות מדבר שהוא מנהג לדורות ולא אלמוד דבר שהוא מנהג לדורות מדבר שאינו אלא לשעה, נאמר כאן כתב ונאמר להלן כתב מה כתב האמור להלן על הספר בדיו אף כתב האמור כאן על הספר בדיו. אף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר (ירמיה לו יח) ויאמר להם ברוך מפיו יקרא אלי את כל הדברים האלה ואני כותב על הספר בדיו.",
            "על מזוזות, שומע אני שתי מזוזות תלמוד לומר בשניה מזוזות, רבוי אחר רבוי למעט, דברי רבי ישמעאל.",
            "רבי יצחק אומר אין צריך, הרי הוא אומר (שמות יב ז) ולקחו מן הדם ונתנו על שתי המזוזות ועל המשקוף, זה בנה אב, כל מקום שנאמר מזוזות, הרי בכלל אחת עד שיפרוט לך הכתוב שתי מזוזות.",
            "ביתך, על ימין בכניסה, אתה אומר על ימין בכניסה או על ימין ביציאה תלמוד לומר על מזוזות ביתך, על ביאתך, על ימין בכניסה.",
            "ובשעריך, שומע אני שערי בתים והלולים והרפת ומתבן ובית הבקר ובית האוצרות ובית העצים ואוצרות יין ואוצרות תבואה ואוצרות שמן במשמע תלמוד לומר ביתך, מה ביתך בית דירה אף שעריך בית דירה, ",
            "שומע אני אף שערי בסילקאות ודמסאות ומרחצאות במשמע תלמוד לומר ביתך, מה ביתך מקום כבוד ובית דירה אף שעריך מקום כבוד ובית דירה, ",
            "שומע אני אף שערי מקדש במשמע, תלמוד לומר ביתך, מה ביתך חול אף מקדש חול. מיכן אמרו הלשכות פתוחות לקדש, קדש, פתוחות לחול, חול.",
            "חביבים ישראל שסבבם הכתוב במצות, תפילין בראשיהם ותפילין בזרועותיהם, מזוזה בפתחיהם ציצית בבגדיהם, ועליהם אמר דוד (תהלי' קיט קסד) שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך, נכנס למרחץ ראה עצמו ערום אמר, אוי לי שאני ערום מן המצות, נסתכל במילה התחיל סודר עליה את השבח שנאמר (שם יב א) למנצח על השמינית מזמור לדוד.",
            "משל למלך בשר ודם שאמר לאשתו הוי מתקשטת בכל תכשיטיך, כדי שתהא רצויה לי, כך אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל, בני, היו מצויינים במצות, כדי שתהיו רצויים לי, וכן הוא אומר (שה\"ש ו ד) יפה את רעיתי כתרצה, יפה את כשאת רצויה לי סליק פיסקא"
        ],
        [
            "והיה עקב. (יא י) כי הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה, הרי זו נאמרה הפסה לישראל בשעה שיצאו ממצרים, שהיו אומרים שמא לא נכנס לארץ יפה כזו, אמר להם המקום, כי הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה לא כארץ מצרים, מגיד שארץ ישראל משובחת ממנה.",
            "בשבח ארץ ישראל הכתוב מדבר או בשבח ארץ מצרים תלמוד לומר (במדבר יג כב) וחברון שבע שנים נבנתה לפני צוען מצרים, צוען מה היה, מקום מלכות וכן הוא אומר (ישעיה ל ד) כי היו בצוען שריו וגו', חברון מה היתה, פסולת של ארץ ישראל שנאמר (בראשית לה כז) ממרא קרית הארבע היא חברון, והרי דברים קל וחומר, אם חברון פסולת של ארץ ישראל, הרי היא משובחת בשבח ארץ מצרים שמשובחת מכל הארצות. קל וחומר לשבחה של ארץ ישראל.",
            "ואם תאמר לא מי שבנה את זו בנה את זו, תלמוד לומר (שם י ו) ובני חם כוש ומצרים ופוט וכנען, חם לפי שבנה את זו בנה את זו, איפשר שבנה את הכעור ואחר כך בנה את הנאה אלא בנה את הנאה ואחר כך בנה את הכעור, משל לאדם שבנה שני טרקלינים אחד נאה ואחד כעור, אין בונה את הכעור ואחר כך בונה את הנאה אלא בונה את הנאה ואחר כך בונה את הכעור, שפסולתו של ראשון מכניס בשני, הא לפי שהיתה חברון משובחת ממנה היא נבנת תחילה.",
            "וכן אתה מוצא בדרכי מקום, שכל מי שחביב קודם את חבירו, תורה לפי שחביבה מכל נבראת קודם לכל שנאמר (משלי ח כב) ה' קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז, ואומר (שם ח כג) מעולם נסכתי מראש מקדמי ארץ, בית המקדש לפי שחביב מכל, נברא לפני כל, שנאמר (ירמיה יז יב) כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו, ארץ ישראל שחביבה מכל נבראת לפני כל, שנאמר (משלי ח כו) עד לא עשה ארץ וחוצות, (ארץ אלו שאר ארצות, וחוצות אלו מדברות, תבל זו ארץ ישראל).",
            "רבי שמעון בן יוחי אומר תבל זו ארץ ישראל שנאמר (שם ח לא) משחקת בתבל ארצו, למה נקרא שמה תבל, שהיא מתובלת בכל, שכל הארצות יש בזו מה שאין בזו ויש בזו מה שאין בזו אבל ארץ ישראל אינה חסרה כלום, שנאמר (דברים ח ט) לא תחסר כל בה.",
            "דבר אחר ארץ, אלו שאר ארצות, וחוצות, אלו מדברות, תבל, זו ארץ ישראל, למה נקרא שמה תבל על שם תבל שבתוכה, איזהו תבל שבתוכה זו תורה שנאמר (איכה ב ט) בגוים אין תורה, מיכן שהתורה בארץ ישראל ",
            "וכן אתה מוצא בסנחריב כשבא לפתות את ישראל מה אמר להם (מ\"ב יח לב) עד בואי ולקחתי אתכם אל ארץ כארצכם, אל ארץ יפה מארצכם אין כתוב כאן אלא אל ארץ כארצכם, והלא דברים קל וחומר, אם מי שבא לומר שבחה של ארצו לא אמר גנייה של ארץ ישראל קל וחומר לשבחה של ארץ ישראל.",
            "רבי שמעון בן יוחי אומר, שוטה היה זה ולא היה יודע לפתות, משל לאדם שהלך לישא אשה, אמר לה, אביך מלך ואני מלך, אביך עשיר ואני עשיר, אביך מאכילך בשר ודגים ומשקך יין ישן ואני מאכילך בשר ודגים ומשקך יין ישן אין זה פתוי, כיצד אומר לה, אביך הדיוט ואני מלך אביך עני ואני עשיר אביך מאכילך ירק וקטנית ואני מאכילך בשר ודגים אביך משקך יין חדש ואני משקך יין ישן אביך מוליכך למרחץ ברגלך ואני מוליכך בגלגטיקא. והלא דברים קל וחומר, אם מי שבא לומר שבחה של ארצו לא אמר גנייה של ארץ ישראל קל וחומר לשבחה של ארץ ישראל.",
            "הרי הוא אומר (דברים ג ט) צידונים יקראו לחרמון שריון והאמרי יקראו לו שניר ובמקום אחר הוא אומר (שם ד מח) ועד הר שיאון הוא חרמון, נמצא קרוי ארבעה שמות, וכי מה צורך לבאי העולם לכך, אלא שהיו ארבע מלכיות מתכתשות עליו, זו אומרת יקרא על שמי וזו אומרת יקרא על שמי והלא דברים קל וחומר, אם פסולת הרי ישראל ארבע מלכיות מתכתשות עליה קל וחומר לשבחה של ארץ ישראל.",
            "כיוצא בו אתה אומר (יהושע טו מט) ודנה וקרית סנה היא דביר, ובמקום אחר הוא אומר (שם טו טו) ושם דביר לפנים קרית ספר, נמצאת קרויה שלשה שמות, וכי מה צורך לבאי העולם בכך אלא שהיו שלש מלכיות מתכתשות עליה זו אומרת תקרא על שמי וזו אומרת תקרא על שמי, והלא דברים קל וחומר, אם פסולת ערי ישראל ארבע מלכיות מתכתשות עליה קל וחומר לשבחה של ארץ ישראל.",
            "כיוצא בו אתה אומר (דברים לב מט) עלה אל הר העברים הזה הר נבו, ובמקום אחר הוא אומר (שם ג כז) עלה ראש הפסגה, נמצא קרוי שלשה שמות, וכי מה צורך לבאי העולם בכך אלא שהיו שלש מלכיות מתכתשות עליו זו אומרת יקרא על שמי וזו אומרת יקרא על שמי, והלא דברים קל וחומר, אם פסולת הרי ארץ ישראל שלש מלכיות מתכתשות עליו קל וחומר לשבחה של ארץ ישראל.",
            "הרי הוא אומר (ירמיה ג יט) ואתן לך ארץ חמדה נחלת צבי צבאות גוים, ארץ שעשויה חוילאות חוילאות למלכים ולשלטונים, שכל מלך ושלטון שלא קנה בארץ ישראל אומר לא עשיתי כלום.",
            "רבי יהודה אומר, וכי אחד ושלשים מלך שהיו לשעבר כולם היו בארץ ישראל אלא כדרך שעושים ברומי עכשו שכל מלך ושלטון שלא קנה ברומי אומר לא עשיתי כלום כך כל מלך ושלטון שלא קנה פלטירות וחוילאות בארץ ישראל אומר לא עשיתי כלום.",
            "נחלת צבי, מה צבי זה קל ברגליו מכל בהמה וחיה כך פירות ארץ ישראל קלים לבוא מכל פירות ארצות, ",
            "דבר אחר מה צבי זה כשאתה מפשיטו אין עורו מחזיק את בשרו כך ארץ ישראל אין מחזקת פירותיה בשעה שישראל עושים את התורה, ",
            "מה צבי זה קל לאכל מכל בהמה וחיה כך פירות ארץ ישראל קלים לאכל מכל הארצות, אי קלים לא יהו שמנים תלמוד לומר (דברים יא ט) ארץ זבת חלב ודבש, שמנים כחלב ומתוקים כדבש וכן הוא אומר (ישעיה ה א) אשירה נא לידידי שירת דודי לכרמו כרם היה לידידי בקרן בן שמן, מה שור זה אין בו גבוה מקרניו כך ארץ ישראל גבוהה מכל הארצות או מה שור זה אין בו פסולת מקרניו כך ארץ ישראל פסולה מכל הארצות תלמוד לומר בקרן בן שמן, שמנה היא ארץ ישראל, ללמדך שגבוה מחבירו משובח מחבירו, ארץ ישראל לפי שגבוהה מכל משובחת מכל שנאמר (במדבר יג ל) עלה נעלה וירשנו אותה, (שם שם כא) ויעלו ויתורו את הארץ, (שם שם כב) ויעלו בנגב (בראשית מה כה) ויעלו ממצרים. בית המקדש שגבוה מכל משובח מכל שנאמר (דברים יז ח) וקמת ועלית אל המקום, ואומר (ישעיה ב ג) והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר בית ה', ואומר (ירמיה לא ה) כי יש יום קראו נוצרים וגו' סליק פיסקא"
        ],
        [
            "לא כארץ מצרים היא, ארץ מצרים שותה מן הנמוך וארץ ישראל שותה מן הגבוה, ארץ מצרים נמוך שותה, גבוה אין שותה, ארץ ישראל נמוך וגבוה שותה. ארץ מצרים נמוך שותה ואחר כך גבוה, ארץ ישראל שותה נמוך וגבוה כאחת.",
            "ארץ מצרים גלוי שותה, שאינו גלוי אינו שותה ארץ ישראל גלוי ושאינו גלוי שותה.",
            "ארץ מצרים שותה ואחר כך נזרעת ארץ ישראל שותה ונזרעת נזרעת ושותה שותה בכל יום ונזרעת בכל יום.",
            "ארץ מצרים אם אתה עמל בה בפסל ובקרדום ונותן שנת עינך עליה ואם לאו אין בכך כלום אבל ארץ ישראל אינה כן אלא הם ישנים על מטותיהם והמקום מוריד להם גשמים. משל למלך שהיה מהלך בדרך וראה בן טובים אחד ומסר לו עבד אחד לשמשו, שוב ראה בן טובים אחר מעודן ומפונק ועסוק בפעולה ומכירו ואת אבותיו, אמר גזרה שאני עושה בידי ומאכילו. כך כל הארצות נתנו להן שמשים לשמשן, מצרים שותה מן הנילוס, בבל שותה מן הנהרות אבל ארץ ישראל אינה כן אלא הם ישנים על מטותיהם והמקום מוריד להם גשמים, וללמדך שלא כדרכי בשר ודם דרכי מקום. בשר ודם קונה לו עבדים שהם זנים ומפרנסים אותו אבל מי שאמר והיה העולם קונה לו עבדים שיהא הוא זן ומפרנסם. ",
            "וכבר היו רבי אליעזר ורבי יהושע ורבי צדוק מסובים בבית משתה בנו של רבן גמליאל, מזג רבן גמליאל את הכוס לרבי אליעזר ולא רצה לטלו נטלו רבי יהושע, אמר לו רבי אליעזר, מה זה יהושע, בדין שאנו מסובים וגמליאל ברבי עומד ומשמשנו, אמר לו רבי יהושע, הנח לו וישמש, אברהם גדול העולם שמש מלאכי שרת וכסבור שהם ערביים עובדי עבודה זרה שנאמר (בראשית יח ב) וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים, והלא דברים קל וחומר, ומה אברהם גדול העולם שמש מלאכי שרת וכסבור שהם ערביים עובדי עבודה זרה, גמליאל ברבי לא ישמשנו, אמר להם רבי צדוק הנחתם כבוד מקום ואתם עסוקים בכבוד בשר ודם, אם מי שאמר והיה העולם משיב רוחות ומעלה עננים ומוריד גשמים ומגדל צמחים ועורך שולחן לכל אחד ואחד, גמליאל ברבי לא ישמשנו.",
            "אתה אומר לכך בא הכתוב או לפי שארץ מצרים פסולת כל הארצות הקישה הכתוב לארץ ישראל תלמוד לומר (בראשית יג י) כגן ה' כארץ מצרים, כגן ה', באילנות, כארץ מצרים, בזרעים.",
            "או אינו מקישה אלא למגונה שבה, תלמוד לומר (ויקרא יח ג) אשר ישבתם בה, מקום שישבתם בו שנאמר (בראשית מז ו) במיטב הארץ, או אינו מקישה אלא לשעת גנותה תלמוד לומר אשר יצאתם משם, כשהייתם שם היתה מתברכת בשבילכם ולא עכשיו שאין ברכה עליה כדרך שהייתם אתם שם.",
            "וכן אתה מוצא בכל מקום שהצדיקים הולכים, ברכה באת לרגלם יצחק ירד לגרר ברכה באת לרגליו, שנאמר (שם כו יב) ויזרע יצחק, ירד יעקב אצל לבן ברכה באת לרגליו, שנאמר (שם ל כז) נחשתי ויברכני ה' בגללך, ירד יוסף אצל פוטיפר ברכה באת לרגליו שנאמר (שם לט ה) ויברך ה' את בית המצרי בגלל יוסף, ירד יעקב אצל פרעה ברכה באת לרגליו שנאמר (שם מז י) ויברך יעקב את פרעה, במה ברכו שנמנעו ממנו שני רעב שנאמר (שם נ כא) ועתה אל תיראו אנכי אכלכל אתכם, מה כלכול האמור להלן בשני רעבון הכתוב מדבר אף כלכול האמור כאן בשני רעבון הכתוב מדבר.",
            "רבי שמעון בן יוחי אומר, אין זה קדוש השם, שדברי צדיקים קיימים בחייהם ובטלים לאחר מיתתם. אמר רבי אלעזר ברבי שמעון רואה אני את דברי רבי יוסי מדברי אבה, שזה הוא קדוש השם, שכל זמן שהצדיקים בעולם ברכה בעולם, נסתלקו צדיקים מן העולם נסתלקה ברכה מן העולם. וכן אתה מוצא בארון האלהים שירד לבית עובד אדום הגתי ונתברך בשבילו שנאמר (ש\"ב ו יב) ויגד למלך דוד לאמר ברך ה' את בית עובד אדום ואת כל אשר לו בעבור ארון האלהים, והלא דברים קל וחומר, ומה ארון שלא נעשה לא לשכר ולא להפסד אלא לשברי לוחות שבו, נתברך בשבילו, קל וחומר לצדיקים שבעבורם נברא העולם. ",
            "אבותינו באו לארץ באת ברכה לרגלם, שנאמר (דברים ו יא) ובתים מלאים כל טוב אשר לא מלאת ובורות חצובים אשר לא חצבת. רבי שמעון בן יוחי אומר, והלא בידוע שלא מלאתה, שעכשו באת לארץ, ובורות חצובים אשר לא חצבת, והלא בידוע שלא חצבת, שעכשו באת לארץ, (שם) כרמים וזיתים אשר לא נטעת, והלא בידוע שלא נטעת, שעכשו באת לארץ, מה תלמוד לומר מלאת, חצבת, נטעת, זכותך היא שגרמה. וכן אתה מוצא שכל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר, היו אנשי הארץ בונים בתים וחופרים בורות שיחים ומערות נוטעים שדות וכרמים וכל עץ מאכל, כדי שיבואו אבותינו לארץ וימצאו אותה מלאה ברכה. או לפי שברכה זו עליהם יכול יהו אוכלים ושבעים תלמוד לומר (שם) ואכלת ושבעת, אתה אוכל ושובע והם מונעים מנשיהם מבניהם ומבנותיהם, כדי שיבואו אבותינו לארץ וימצאו אותה מלאה ברכה, זו היא שאמרנו אשר יצאתם משם, כשהייתם שם היתה מתברכת בשבילכם ולא עכשיו שאין ברכה עליה כדרך שהייתם אתם שם. ",
            "אתה אומר לכך בא הכתוב או להקיש ביאתה של זו לביאתה של זו, ארץ מצרים הייתם עליה מניין שנים שמטים ויובלות, יכול אף בארץ כנען כן תלמוד לומר לרשתה, לרשתה אתם באים לא להיות עליה מניין שנים שמטים ויובלות, אלא הפרש בין ביאתה של זו לביאתה של זו, ביאת ארץ מצרים רשות ביאת ארץ ישראל חובה. ארץ מצרים בין שעושים רצונו של מקום ובין שאין עושים רצונו של מקום הרי לכם ארץ מצרים, ארץ ישראל אינו כן, אם אתם עושים רצונו של מקום הרי לכם ארץ כנען ואם לאו הרי אתם גולים מעליה וכן הוא אומר (ויקרא יח כח) ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אותה סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(יא) והארץ אשר אתם עוברים שמה לרשתה ארץ הרים ובקעות, בשבח ארץ ישראל הכתוב מדבר, אתה אומר כן או בגנות ארץ ישראל הכתוב מדבר שמזכיר בה הרים תלמוד לומר ובקעות, מה בקעות לשבח אף הרים לשבח ועוד שנותן טעם בהר טעם בבקעה, שפירות ההר קלים ופירות הבקעה שמנים.",
            "רבי שמעון בן יוחי אומר, כשהיא בקעה עושה בית כור, כשהוא הר הרי הוא עושה בית כור מן הצפון בית כור מן הדרום בית כור מן המזרח בית כור מן המערב בית כור מלמעלה ונמצא חמשה מכופלות שנאמר (יחזקאל ה ה) כה אמר ה' אלהים זאת ירושלם בתוך הגוים שמתיה וסביבותיה ארצות, ובמקום אחר קורא אותה ארץ, כיצד יתקיימו שני כתובים הללו, ארץ שיש בה מיני ארצות הרבה, בית האדמה, בית החולות, בית העפר.",
            "דבר אחר ארץ הרים ובקעות, מגיד שלא שוו טעם פירות הר לטעם פירות בקעה ולא טעם פירות בקעה לטעם פירות הר, אין לי אלא שלא שוו טעם פירות הר לטעם פירות בקעה ולא טעם פירות בקעה לטעם פירות הר, מנין שלא שוו טעם פירות הר זה לטעם פירות הר אחר ולא טעם פירות בקעה זו לטעם פירות בקעה אחרת תלמוד לומר ארץ הרים ובקעות, הרים, הרים הרבה, בקעות, בקעות הרבה.",
            "רבי שמעון בן יוחי אומר, שתים עשר ארצות נתנו כנגד שנים עשר שבטי ישראל ולא שוו טעם פירות שבטו של זה לטעם פירות שבטו של זה ולא טעם פירות שבטו של זה לטעם פירות שבטו של זה ואלו הם כי הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה, והארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה, ארץ הרים ובקעות, ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה, (דברים ח ז) כי ה' אלהיך מביאך אל ארץ טובה, (שם) ארץ נחלי מים, (שם ח ח) ארץ חטה ושעורה, (שם) ארץ זית שמן ודבש, (שם ח ט) ארץ אשר לא במסכנות, (שם) ארץ אשר אבניה ברזל, (שם ח י) על הארץ הטובה אשר נתן לך, ארץ זבת חלב ודבש, הרי שתים עשר ארצות נתנו כנגד שנים עשר שבטי ישראל ולא שוו טעם פירות שבטו של זה לטעם פירות שבטו של זה ולא טעם פירות שבטו של זה לטעם פירות שבטו של זה, תלמוד לומר ארץ הרים ובקעות, הרים, הרים הרבה, בקעות, בקעות הרבה.",
            "רבי יוסי בן המשולם אומר, מנין אתה אומר, שכשם שנותן מטעמים בארץ כך נותן מטעמים בים תלמוד לומר (בראשית א י) ולמקוה המים קרא ימים, והלא ים אחד הוא שנאמר (שם א ט) יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד, מה תלמוד לומר ולמקוה המים קרא ימים, מגיד שלא שוה טעם דג העולה מעכו לטעם דג העולה מצידון ולא העולה מצידון לעולה מפמייס.",
            "לפי שעפרו של הר קל ושל בקעה שמן יכול יהיו מים גורשים את העפר למקום בקעה ותהא בקעה מחוסרת מים תלמוד לומר ארץ הרים ובקעות, הר לפי מה שהוא ובקעה לפי מה שהיא, וכן הוא אומר (זכריה י א) שאלו מה' מטר בעת מלקוש ",
            "או לפי שארץ ישראל מכופלת בהרים יהא גלוי שותה, שאין גלוי אין שותה תלמוד לומר למטר השמים תשתה מים, גלוי ושאין גלוי שותה, וכן הוא אומר (איוב לז יא) אף ברי יטריח עב יפיץ ענן אורו, ואומר (שם לז יב) והוא מסבות מתהפך, שיהו עננים מקיפות אותה ומשקות אותה מכל רוח.",
            "או לפי ששותה מי גשמים אבל אינו שותה מי שלוחים, תלמוד לומר למטר השמים תשתה מים, כשהוא אומר מים אף מי שלוחים שותה וכן הוא אומר (דברים ח ז) כי ה' אלהיך מביאך אל ארץ טובה ארץ נחלי מים.",
            "או לפי ששותה מי שלוחים אבל אינה שותה מי שלגים תלמוד לומר למטר השמים תשתה מים, כשהוא אומר מים אף מי שלגים שותה וכן הוא אומר (ישעיה נה י) כי כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים, ואומר (איוב לז ו) כי לשלג יאמר הוי ארץ.",
            "או לפי ששותה מי שלגים אבל אינה שותה מי טללים תלמוד לומר למטר השמים תשתה מים, כשהוא אומר מים, אף מי טללים שותה.",
            "דבר אחר, מה גשמים לברכה אף טללים לברכה וכן הוא אומר (בראשי' כז כח) ויתן לך האלהים מטל השמים, ואומר (דברים לב ב) יערוף כמטר לקחי, ואומר (הושע יד ו) אהיה כטל לישראל, ואומר (מיכה ה ו) והיה שארית יעקב כטל מאת ה' סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(יב) ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה, וכי אותה בלבד הוא דורש והלא כל הארצות הוא דורש שנאמר (איוב לח כו) להמטיר על ארץ לא איש, (שם לח כז) להשביע שואה ומשואה, ומה תלמוד לומר ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה, כביכול אין דורש אלא אותה ובשביל דרישה שדורשה, דורש כל הארצות עמה.",
            "כיוצא בו אתה אומר (תהל' קכא ד) הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל, וכי ישראל בלבד הוא שומר והלא הוא שומר את הכל שנאמר (איוב יב י) אשר בידו נפש כל חי ורוח כל בשר איש, ומה תלמוד לומר שומר ישראל, כביכול שאינו שומר אלא ישראל ובשביל שמירה ששומרם, שומר את הכל עמהם.",
            "כיוצא בו אתה אומר (מ\"א ט ג) והיו עיני ולבי שם כל הימים, והלא כבר נאמר (זכריה ד י) עיני ה' המה משוטטים בכל הארץ, ואומר (משלי טו ג) בכל מקום עיני ה' צופות רעים וטובים, ומה תלמוד לומר והיו עיני ולבי שם כל הימים, כביכול אין עיני ולבי אלא שם.",
            "כיוצא בו אתה אומר (תהלים כט ח) קול ה' יחיל מדבר, יחיל ה' מדבר קדש, מה תלמוד לומר, זה ביותר.",
            "דורש אותה, נתנה לדרישה להפריש ממנה חלה תרומה ומעשרות או אף שאר ארצות נתנו לדרישה תלמוד לומר אותה, אותה נתנה לדרישה ולא שאר ארצות נתנו לדרישה.",
            "דבר אחר דורש אותה, מגיד שנתנה בשכר דרישה שנאמר (דברים יא יט) ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם, וגו' (שם יא כא) למען ירבו ימיכם וימי בניכם, ואומר (תהלים קה מד-מה) ויתן להם ארצות גוים וגו', בעבור ישמרו חקיו וגו'.",
            "תמיד עיני ה' אלהיך בה, כתוב אחד אומר תמיד עיני ה' אלהיך בה, וכתוב אחד אומר (שם קד לב) המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו, כיצד יתקיימו שני כתובים הללו, כשישראל עושים רצונו של מקום תמיד עיני ה' אלהיך בה ואינם ניזוקים, וכשאין ישראל עושים רצונו של מקום המביט לארץ ותרעד. לענין טובה הוא אומר תמיד עיני ה' אלהיך בה, לענין רעה הוא אומר המביט לארץ ותרעד, לענין טובה כיצד, היו רשעים בראש השנה ונגזרו עליהם גשמים מועטים וחזרו בהם, להוסיף עליהם אי איפשר אלא תמיד עיני ה' אלהיך בה, מורידם בזמנם ומשלח בהם את הברכה ומורידם על הארץ כשהיא צריכה להם, לענין רעה כיצד, הרי שהיו צדיקים בראש השנה ונגזרו עליהם גשמים מרובים וחזרו בהם, לפחות מהם אי איפשר אלא המביט לארץ ותרעד, מורידם שלא בזמנם ושולח בהם את המארה ומורידם על הארץ שאינה צריכה להם לימים ולמדברות שנאמר (איוב כד יט) ציה גם חום יגזלו מימי שלג שאול חטאו, מעשים שעשיתם עמדי בימות החמה שלא הפרשתם תרומה ומעשרות מנעו מכם את הגשמים.",
            "מראשית השנה ועד אחרית שנה, מגיד שמראשית השנה נגזרו עליה כמה גשמים כמה טללים, כמה חמה תזרח עליה, כמה רוחות נושבות עליה.",
            "דבר אחר מראשית השנה אני אברך אתכם במשא ומתן, בבנין ובנטיעה, באירוסים ובנשואים ובכל מה שאתם שולחים בו את ידיכם אני אברך אתכם.",
            "דבר אחר מראשית השנה ועד אחרית שנה, וכי יש פירות בשדה מתחלת השנה ועד סופה אלא הם ברשותי ליתן בהם ברכה בבית, כשם שאני נותן בהם ברכה בשדה, שנאמר (דברים כח ח) יצו ה' אתך את הברכה באסמיך ובכל משלח ידיך, ואומר (חגי ב יט) העוד הזרע במגורה ועד הגפן והתאנה והרמון ועץ הזית לא נשא מן היום הזה אברך, מנין אף באוצר שנאמר (דברים כח ג) ברוך אתה בעיר וברוך אתה בשדה, מנין אף בעיסה שנאמר (שם כח ה) ברוך טנאך ומשארתך, מנין אף בכניסה וביציאה שנאמר (שם כח ו) ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך, מנין אף באכילה ובשביעה תלמוד לומר (שם ח י) ואכלת ושבעת וברכת, מנין אף כשירדו לתוך מעיך תלמוד לומר (שמות כג כה) והסירותי מחלה מקרבך, הם ברשותי ליתן בהם ברכה בבית, כשם שאני נותן בהם ברכה בשדה לא כינה ורקבובית בפירות ולא יין מחמיץ ולא שמן מבאיש ) ואכלתם ולא תשבעו, מנין לכשירדו לתוך מעיים תלמוד לומר (מיכה ו יד) וישחך בקרבך, הם ברשותי ליתן בהם מארה בבית כשם שאני נותן בהם מארה בשדה, כינה ורקבובית בפירות ויין מחמיץ ושמן מבאיש.",
            "או לפי שמדת טובה מרובה ממדת פורענות יכול לא יהו ברשותי ליתן בהם מארה בבית כשם שאני נותן בהם מארה בשדה תלמוד לומר (חגי א ט) והבאתם הבית ונפחתי בו, ואומר (דברים כח כ) ישלח ה' בך את המארה את המהומה ואת המגערת, מנין אף באוצר תלמוד לומר (שם כח טז) ארור אתה בעיר וגו', מנין אף בעיסה תלמוד לומר (שם כח יז) ארור טנאך ומשארתך, מנין אף בכניסה וביציאה תלמוד לומר (שם כח יט) ארור אתה בבואך וארור אתה בצאתך, מנין אף באכילה ובשביעה תלמוד לומר (ויקרא כו כו",
            "רבי שמעון בן יוחי אומר, משל למלך בשר ודם שהיו לו בנים ועבדים הרבה והיו נזונים ומתפרנסים מתחת ידו ומפתחות של אוצר בידו, כשהם עושים רצונו הוא פותח את האוצר והם אוכלים ושבעים, וכשאין עושים רצונו הוא נועל את האוצר והם מתים ברעב. כך ישראל כשעושים רצונו של מקום (דברים כח יב) יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים, וכשאינם עושים רצונו מה הוא אומר (שם יא יז) וחרה אף ה' בכם ועצר את השמים ולא יהיה מטר.",
            "רבי שמעון בן יוחי אומר, ככר ומקל ירדו כרוכים מן השמים, אמר להם, אם עשיתם את התורה הרי ככר לאכל ואם לאו הרי מקל ללקות בו, היכן פירושו של דבר (ישעיה א יט) אם תאבו ושמעתם טוב הארץ תאכלו ואם תמאנו ומריתם חרב תאכלו כי פי ה' דבר.",
            "רבי אלעזר המודעי אומר, ספר וסייף ירדו כרוכים מן השמים, אמר להם, אם עשיתם את התורה הכתובה בזה, הרי אתם ניצולים מזה, ואם לאו הרי אתם לוקים בו. היכן פירושו של דבר (בראשית ג כד) ויגרש את האדם וישכן מקדם לגן עדן את הכרובים ואת להט החרב המתהפכת לשמור את דרך עץ החיים סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(יג) והיה אם שמע תשמעו אל מצותי, למה נאמר, לפי שנאמר (דברים ה א) ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם, שומע אני שלא נתחייבו בתלמוד עד שנתחייבו במעשה תלמוד לומר והיה אם שמע תשמעו אל מצותי, מגיד שמיד נתחייבו בתלמוד.",
            "ואין לי אלא מצות עד שלא נכנסו ישראל לארץ כגון בכורות וקרבנות ומעשר בהמה, מצות משנכנסו ישראל לארץ כגון העומר והחלה ושתי הלחם ולחם הפנים מנין תלמוד לומר והיה אם שמע תשמעו אל מצותי, לרבות שאר מצות.",
            "אין לי אלא עד שלא כבשו וישבו משכבשו וישבו כגון לקט שכחה ופיאה ומעשרות ותרומה שמטים ויובלות מניין תלמוד לומר והיה אם שמע תשמעו אל מצותי, להוסיף עליהם מצות אחרות.",
            "ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם, מגיד שמעשה תלוי בתלמוד ואין תלמוד תלוי במעשה וכן מצינו שענש על התלמוד יותר מן המעשה שנאמר (הושע ד א) שמעו דבר ה' בית ישראל כי ריב לה' עם יושבי הארץ כי אין אמת ואין חסד ואין דעת אלהים בארץ",
            "אין אמת, אין דברי אמת נאמרים שנאמר (משלי כג כג) אמת קנה ואל תמכור ",
            "ואין חסד אין דברי חסד נאמרים שנאמר (תהלים קיט סד) חסדך ה' מלאה הארץ ",
            "ואין דעת אין דברי דעת נאמרים שנאמר (הושע ד ו) נדמו עמי מבלי הדעת כי אתה הדעת מאסת ",
            "ואומר (ישעיה ה כד) לכן כאכול קש לשון אש וחשש להבה ירפה וכי יש לך קש שהוא אוכל אש אלא קש זה הוא עשו הרשע שכל זמן שישראל מרפים ידיהם מן המצות שולט בהם ",
            "ואומר (ירמיה ט יא-יב) מי האיש החכם ויבן את זאת ואשר דבר פי ה' אליו ויגידה על מה אבדה הארץ נצתה כמדבר מבלי עובר, ויאמר ה' על עזבם את תורתי אשר נתתי לפניהם ולא שמעו בקולי ולא הלכו בה ",
            "ואומר (עמוס ב ד) כה אמר ה' על שלשה פשעי יהודה ועל ארבעה לא אשיבנו על מאסם את תורת ה' וחוקיו לא שמרו.",
            "וכבר היו רבי טרפון ורבי עקיבה ורבי יוסי הגלילי מסובים בבית עריס בלוד נשאלה שאלה זו לפניהם מי גדול תלמוד או מעשה אמר ר' טרפון גדול מעשה ר' עקיבה אומר גדול תלמוד ענו כולם ואמרו גדול תלמוד שהתלמוד מביא לידי מעשה ",
            "רבי יוסי הגלילי אומר גדול תלמוד שקודם לחלה ארבעים שנה ולמעשרות חמשים וארבע ולשמטים ששים ואחת וליובלות מאה ושלש ",
            "וכשם שענש על התלמוד יותר מן המעשה כך נתן שכר על התלמוד יותר מן המעשה שנאמר ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם מהו אומר למען ירבו ימיכם וימי בניכם ואומר (תהלים קה מד-מה) ויתן להם ארצות גוים ועמל לאומים יירשו בעבור ישמרו חקיו וג'.",
            "אשר אנכי מצוה אתכם היום, מנין אתה אומר שאם שמע אדם דבר מפי קטן שבישראל יהא בעיניו כשומע מפי חכם תלמוד לומר אשר אנכי מצוה אתכם, ולא כשומע מפי חכם אלא כשומע מפי חכמים שנאמר (קהלת יב יא) דברי חכמים כדרבונות מה דרבן זה מכוין את הפרה לתלמיה להביא חיים לבעליה כך דברי תורה מכוונים דעתו של אדם לדעת המקום, ולא כשומע מפי חכמים אלא כשומע מפי סנהדרין שנאמר בעלי אסופות ואין אסופות אלא סנהדרין שנאמר (במדבר יא טז) אספה לי שבעים איש מזקני ישראל ולא כשומע מפי סנהדרין אלא כשומע מפי משה שנאמר (קהלת יב יא) נתנו מרועה אחד ואומר (ישעיה סג יא) ויזכור ימי עולם משה עמו ולא כשומע מפי משה אלא כשומע מפי הגבורה שנאמר נתנו מרועה אחד, ואומר (תהלים פ ב) רועה ישראל האזינה נוהג כצאן יוסף יושב הכרובים הופיעה ואומר (דברים ו ד) שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד.",
            "הרי הוא אומר (שה\"ש ז ה) עיניך ברכות בחשבון על שער בת רבים עיניך אלו זקנים המתמנים על הצבור וכן הוא אומר (ישעיה כט י) כי נסך עליכם ה' רוח תרדמה ויעצם את עיניכם, ברכות מה ברכה זו אין אדם יודע מה שבתוכה כך אין אדם עומד על דברי חכמים, בחשבון בחשבונות שנגמרים בעצה ובמחשבה היכן נגמרים בבתי מדרשות, על שער בת רבים, מה הוא אומר (שה\"ש ז ה) אפך כמגדל הלבנון צופה פני דמשק אם עשיתם את התורה קוו לאליהו שאמרתי לו (מ\"א יט טו) לך שוב לדרכך מדברה דמשק ואומר (מלאכי ג כב-כד) זכרו תורת משה עבדי וגו' הנה אנכי שולח וגו' והשיב וגו'.",
            "לאהבה את ה' אלהיכם, שמא תאמר הריני למד תורה בשביל שאעשיר בשביל שאקרא רבי בשביל שאקבל שכר לעולם הבא תלמוד לומר לאהבה את ה' אלהיכם, כל שאתם עושים לא תהו עושים אלא מאהבה.",
            "ולעבדו, זה תלמוד אתה אומר זה תלמוד או אינו אלא עבודה הרי הוא אומר (בראשית ב טו) ויקח ה' אלהים את האדם ויניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה וכי מה עבודה לשעבר ומה שמירה לשעבר הא למדת לעבדה זה תלמוד ולשמרה אלו מצות וכשם שעבודת מזבח קרויה עבודה כך תלמוד קרוי עבודה.",
            "דבר אחר ולעבדו זו תפלה אתה אומר זו תפלה או אינו אלא עבודה תלמוד לומר בכל לבבכם ובכל נפשכם וכי יש עבודה בלב הא מה תלמוד לומר ולעבדו זו תפלה וכן דוד אומר (תהלים קמא ב) תכון תפלתי קטורת לפניך משאת כפי מנחת ערב ואומר (דניאל ו יא) ודניאל כדי ידע די רשים כתבא על לביתיה וגו' ואומר (שם ו כא) וכמקרביה לגבא לדניאל בקל עציב זעק ענא מלכא ואמר לדניאל דניאל עבד אלהא חייא אלהך די אנת פלח ליה בתדירא היכל לשיזבותך מן אריותא וכי יש פולחן בבבל הא מה תלמוד לומר ולעבדו זו תפלה וכשם שעבודת מזבח קרויה עבודה כך תפלה קרויה עבודה, ",
            "רבי אליעזר בן יעקב אומר ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם הרי זו אזהרה לכהנים שלא יהא לבם חולק בשעת עבודה.",
            "דבר אחר מה תלמוד לומר בכל לבבכם ובכל נפשכם והלא כבר נאמר (דברים ו ה) בכל לבבך ובכל נפשך להלן ליחיד כאן לציבור להלן לתלמוד כאן למעשה. הואיל ושמעת עשה עשיתם מה שעליכם אף אני אעשה מה שעלי ונתתי מטר ארצכם בעתו סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(יד) ונתתי, אני לא על ידי מלאך ולא על ידי שליח. מטר ארצכם, ולא מטר כל הארצות כן הוא אומר (איוב ה י) הנותן מטר על פני ארץ ושולח מים על פני חוצות.",
            "רבי נתן אומר בעתו מלילי שבת ללילי שבת כדרך שירדו בימי שלמצו המלכה וכל כך למה רבי אומר כדי שלא ליתן פתחון פה לבאי העולם לומר הרי שכר כל המצות אלא (ויקרא כו ג-ד) אם בחוקותי תלכו ונתתי גשמיכם בעתם והיה אם שמוע תשמעו אל מצותי, ונתתי מטר ארצכם בעתו יורה ומלקוש.",
            "ומנין שנתנה ברכה אחת לישראל שכל הברכות כלולות בה תלמוד לומר (קהלת ה ט) אוהב כסף לא ישבע כסף ומי אוהב בהמון לא תבואה ואומר (שם ה ח) ויתרון ארץ בכל היא מלך לשדה נעבד מלך זה שולט באוצרות של כסף וזהב ואינו משועבד אלא ליוצא מן השדה הא למדת שנתנה ברכה אחת לישראל שכל הברכות כלולות בה.",
            "יורה, שיורד ומורה את הבריות להכניס פרותיהם ולהטיח גגותיהם ולעשות כל צרכיהם. דבר אחר יורה שמתכוין לארץ ואינו יורד בזעף. דבר אחר יורה שיורד ומרוה את הארץ ומשקה עד תהום וכן הוא אומר (תהלים סה יא) תלמיה רוה נחת גדודיה ",
            "יורה במרחשון ומלקוש בניסן אתה אומר יורה במרחשון ומלקוש בניסן או יורה בתשרי ומלקוש באייר תלמוד לומר בעתו יורה במרחשון ומלקוש בניסן וכן הוא אומר (יחזקאל לד כו) והורדתי הגשם בעתו וגו' או מה יורה משיר פרות שוטף זרעים שוטף גרנות תלמוד לומר מלקוש מה מלקוש לברכה אף יורה לברכה, או מה מלקוש מפיל בתים ועוקר אילנות ומעלה סקאין תלמוד לומר יורה מה יורה לברכה אף מלקוש לברכה וכן הוא אומר (יואל ב כג) ובני ציון גילו ושמחו בה' אלהיכם כי נתן לכם את המורה לצדקה.",
            "ואספת דגנך תירושך ויצהריך, דגנך מלא תירושך מלא יצהרך מלא אתה אומר דגנך מלא תירשך מלא יצהרך מלא או ואספת דגנך תירושך ויצהרך מפני מיעוט הפירות תלמוד לומר (ויקרא כו ה) והשיג לכם דיש את בציר מקיש דיש לבציר מה בציר משאתה מתחיל בו אי אתה יכול להניחו אף דיש משאתה מתחיל בו אי אתה יכול להניחו.",
            "דבר אחר שיהא חורש בשעת קציר וקוצר בשעת חריש וכן איוב אומר (איוב כט יט) וטל ילין בקצירי.",
            "דבר אחר ואספת דגנך, למה נאמר לפי שנאמר (יהושע א ח) לא ימוש ספר התורה הזה מפיך שומע אני כמשמעו תלמוד לומר ואספת וגו' דרך ארץ דברה תורה דברי רבי ישמעאל רבי שמעון בן יוחי אומר אין לדבר סוף קוצר בשעת קציר חורש בשעת חריש דש בשעת שרב זורה בשעת הרוח אימתי אדם למד תורה אלא כשישראל עושים רצונו של מקום מלאכתם נעשית על ידי אחרים שנאמר (ישעיה סא ה) ועמדו זרים ורעו צאנכם וגו' וכשאינם עושים רצון המקום מלאכתם נעשית על ידי עצמם ולא עוד אלא שמלאכת אחרים נעשה על ידם שנאמר (דברים כח מח) ועבדת את אויביך וגו'.",
            "דבר אחר ואספת דגנך תירושך ויצהריך, שתהא ארץ ישראל מלאה דגן תירוש ויצהר וכל הארצות דובאות למלאות אותה כסף וזהב כענין שנאמר (בראשית מז יד) וילקט יוסף את כל הכסף ואומר (דברים לג כה) וכימיך דבאיך שיהיו כל הארצות דובאות כסף וזהב לארץ ישראל.",
            "דבר אחר דגנך כמשמעו, תירשך זה היין כענין שנאמר (ישעיה סה ח) כה אמר ה' כאשר ימצא התירוש וגו', יצהרך זה השמן כענין שנאמר (יואל ב כד) והשיקו היקבים תירוש ויצהר. דבר אחר דגנך לך, תירושך לך, יצהרך לך, לא כענין שנאמר (שופטים ו ג) והיה אם זרע ישראל ועלה מדין ועמלק ובני קדם ועלו עליו אלא כענין שנאמר נשבע ה' בימינו ובזרוע עזו אם אתן את דגנך עוד מאכל וגו' (ישעיה סב ט) כי מאספיו יאכלוהו והללו את ה' ומקבציו ישתוהו בהר קדשי סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(טו) ונתתי עשב בשדך לבהמתך, שלא תהא מצטער למדברות אתה אומר שלא תהא מצטער למדברות או אינו אלא ונתתי עשב בשדך לבהמתך כמשמעו תלמוד לומר ואכלת ושבעת הא מה אני מקיים ונתתי עשב בשדך לבהמתך שלא תהא מצטער למדברות ",
            "רבי יהודה בן בבא אומר ונתתי עשב בשדך לבהמתך בין התחומים ר' שמעון בן יוחי אומר ונתתי עשב בשדך לבהמתך שתהא גוזז ומשליך לפני בהמתך כל ימות הגשמים ואתה מונע ידך ממנה קודם לקציר שלשים יום והיא עושה ואינה פוחתת מדגנה ",
            "רבי אומר ונתתי עשב בשדך לבהמתך זה פשתן וכן הוא אומר (תהלים קד יד) מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבודת האדם להוציא לחם מן הארץ.",
            "ואכלת ושבעת, סימן טוב לאדם כשבהמתו אוכלת ושבעה וכן הוא אומר (משלי יב י) יודע צדיק נפש בהמתו.",
            "דבר אחר ואכלת ושבעת כשבהמתך אוכלת ושבעה עובדת בכח האדמה שנאמר (שם יד ד) ורב תבואות בכוח שור.",
            "דבר אחר ואכלת ושבעת מן הולדות אף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר (ירמיה לא יא) ובאו ורננו במרום ציון ונהרו אל טוב ה' על דגן ועל תירוש ועל יצהר סליק פיסקא",
            "(טז) ואכלת ושבעת, השמרו לכם פן יפתה לבבכם, אמר להם הזהרו שמא תמרדו במקום שאין אדם מורד במקום אלא מתוך שובע שנאמר (דברים ח יב-יג) פן תאכל ושבעת ובתים טובים תבנה וישבת, ובקרך וצאנך ירביון וכסף וזהב ירבה לך מהו אומר (שם ח יד) ורם לבבך ושכחת את ה' אלהיך כיוצא בו אתה אומר כי אביאנו אל האדמה אשר נשבעתי לאבותיו זבת חלב ודבש מהו אומר (שם לא כ) ופנה אל אלהים אחרים כיוצא בו אתה אומר (שמות לב ו) וישב העם לאכול ושתה מהו אומר (שם לב ח) עשו להם עגל מסכה ",
            "וכן אתה מוצא באנשי דור המבול שלא מרדו במקום אלא מתוך שובע מה נאמר בהם (איוב כא ט-יג) בתיהם שלום מפחד וכו' שורו עבר וגו' ישלחו כצאן עויליהם וגו' יבלו בטוב ימיהם וגו' היא גרמה להם (שם יד-טו) ויאמרו לאל סור ממנו, מה שדי כי נעבדנו וגו' אמרו טפה אחת של גשמים היא אין אנו צריכים לו (בראשית ב ו) ואיד יעלה מן הארץ אמר להם המקום בטובה שהיטבתי לכם בה אתם מתגאים לפני בה אני נפרע מכם (שם ז יב) ויהי הגשם על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה רבי יוסי בן דורמסקית אומר הם נתנו עיניהם עליונה ותחתונה כדי לעשות תאותם אף המקום פתח עליהם מעיינות עליונים ותחתונים כדי לאבדם שנאמר (שם) ביום הזה נבקעו כל מעיינות תהום רבה וארובות השמים נפתחו ",
            "וכן אתה מוצא באנשי מגדל שלא מרדו במקום אלא מתוך שובע מה נאמר בהם (שם יא א-ב) ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים ויהי בנסעם מקדם וימצאו בקעה בארץ שנער וישבו שם ואין ישיבה האמורה כאן אלא אכילה ושתיה כענין שנאמר (שמות לב ו) וישב העם לאכול ושתה ויקומו לצחק היא גרמה להם שאמרו (בראשית יא ד) הבה נבנה לנו עיר וגו' מה נאמר בהם (שם יא ח) ויפץ ה' אותם משם ",
            "וכן אתה מוצא באנשי סדום שלא מרדו במקום אלא מתוך שובע מה נאמר בהם (איוב כח ה-ח) ארץ ממנה יצא לחם, מקום ספיר אבניה, נתיב לא ידעו עיט, לא הדריכוהו בני שחץ וגו' אמרו אנשי סדום הרי מזון אצלינו הרי כסף וזהב אצלינו נעמוד ונשכח תורת הרגל מארצנו אמר להם המקום בטובה שהיטבתי לכם אתם מבקשים לשכח תורת הרגל מביניכם אני משכח אתכם מן העולם מה נאמר בהם (שם כח ד) פרץ נחל מעם גר (איוב יב ה-ו) לפיד בוז וגו' ישליו אוהלים לשודדים ובטוחות למרגיזי אל היא גרמה להם (שם) לאשר הביא אלוה בידו וכן הוא אומר חי אני נאום ה' אלהים אם עשתה סדם, הנה זה היה עון סדם אחותך וגו' כל כך (יחזקאל טז מח-נ) ויד עני ואביון לא החזיקה ותגבהינה ",
            "כיוצא בו אתה אומר (בראשית יג י) כי כלה משקה מהו אומר (שם יט לג) ותשקין את אביהם יין ומאין היה להן יין במערה אלא שנזדמן להן לשעה וכן הוא אומר (יואל ד יח) והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס אם כך נתן למכעיסיו קל וחומר לעושי רצונו. ר' מאיר אומר הרי הוא אומר (אסתר א ו) חור כרפס ותכלת וכי מה בא הכתוב ללמדנו עושרו של אחשורוש אלא אם כך נתן למכעיסיו קל וחומר לעושי רצונו.",
            "וכבר היו רבן גמליאל ורבי יהושע ורבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבה נכנסים לרומי שמעו קול המיה של מדינה מפיטיוליס עד מאה ועשרים מיל התחילו הם בוכים ורבי עקיבה מצחק אמרו לו עקיבה מפני מה אנו בוכים ואתה מצחק אמר להם אתם למה בכיתם אמרו לו ולא נבכה שהגוים עובדי עבודה זרה מזבחים לאלילים ומשתחוים לעצבים יושבים בטח שלוה ושאנן ובית הדום רגליו של אלהינו היה לשריפת אש ומדור לחיות השדה אמר להם אף אני לכך צחקתי אם כך נתן למכעיסיו קל וחומר לעושי רצונו.",
            "שוב פעם אחת היו עולים לירושלם הגיעו לצופים קרעו בגדיהם הגיעו להר הבית וראו שועל יוצא מבית קדש הקדשים התחילו הם בוכים ורבי עקיבה מצחק אמרו לו עקיבה לעולם אתה מתמיה שאנו בוכים ואתה מצחק אמר להם ואתם למה בכיתם אמרו לו לא נבכה על מקום שכתוב בו (במדבר א נא) והזר הקרב יומת הרי שועל יוצא מתוכו עלינו נתקיים (איכה ה יז-יח) על זה היה דוה לבנו על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו אמר להם אף אני לכך צחקתי הרי הוא אומר (ישעיה ח ב) ואעידה לי עדים נאמנים את אוריה הכהן ואת זכריהו בן יברכיהו וכי מה ענין אוריה אצל זכריה מה אמר אוריה (ירמיה כו יח) ציון שדה תחרש וירושלם עיים תהיה והר הבית לבמות יער מה אמר זכריה (זכריה ח ד) כה אמר ה' צבאות עוד ישבו זקנים וזקנות וגו' ורחבות העיר וגו' אמר המקום הרי לי שני עדים האלו אם קיימים דברי אוריה קיימים דברי זכריה ואם בטלו דברי אוריה בטלים דברי זכריה שמחתי שנתקיימו דברי אוריה לסוף שדברי זכריה עתידים לבוא, בלשון הזה אמרו לו עקיבה נחמתנו.",
            "דבר אחר ואכלת ושבעת, השמרו לכם, אמר להם הזהרו שמא יטעה אתכם יצר הרע ותפרשו מן התורה שכיון שאדם פורש מן התורה הולך ומדבק בעבודה זרה שנאמר (שמות לב ח) סרו מהר מן הדרך אשר צויתים עשו להם עגל מסכה ואומר (שמואל א כו יט) אם ה' הסיתך בי ירח מנחה ואם בני אדם ארורים הם לפני ה' כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד אלהים אחרים וכי תעלה על דעתך שדוד המלך עובד עבודה זרה אלא כיון שפוסק מדברי תורה הולך ומדבק בעבודה זרה.",
            "וסרתם, מדרך חיים לדרך מות.",
            "ועבדתם אלהים אחרים, וכי אלהים הם והלא כבר נאמר (ישעיה לז יט) ונתון את אלהיהם באש כי לא אלהים המה ולמה נקרא שמם אלהים אחרים שמאחרים את הטובה מלבא בעולם. דבר אחר אלהים אחרים שעושים את עובדיהם אחרים. דבר אחר אלהים אחרים שאחרים קורים אותם אלוהות.",
            "דבר אחר אלהים אחרים שאחרים הם לעובדיהם וכן הוא אומר (שם מו ז) אף יצעק אליו ולא יענה מצרתו לא יושיענו.",
            "רבי יוסי אומר למה נקרא שמם אלהים אחרים שלא ליתן פתחון פה לבאי העולם לומר אילו נקראו על שמו היה בהם צורך והרי נקראו על שמו ולא היה בהם צורך אימתי נקראו על שמו בימי אנוש בן שת שנאמר (בראשית ד כו) אז הוחל לקרא בשם ה' ",
            "באותה שעה עלה אוקיינוס והציף שלישו של עולם אמר להם הקדוש ברוך הוא אתם עשיתם מעשה חדש וקראתם לעצמכם אף אני אעשה מעשה חדש ואקרא לעצמי שנאמר (עמוס ה ח) הקורא למי הים וישפכם וגו' רבי יצחק אומר אילו נפרט שמה של עבודה זרה לא ספקו להם כל עיירות שבעולם. רבי אליעזר אומר למה נקרא שמם אלהים אחרים שמחדשים להם אלוהות בכל יום שאם היה של זהב וצריך לו עושהו של כסף, של כסף עושהו של נחושת, של נחושת עושהו של ברזל, ברזל עושהו של בדיל, בדיל עושהו של עופרת, של עופרת וצריך לו עושהו של עץ.",
            "רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר צא וראה לשון שתפסה תורה מולך כל שתמליכהו עליך אפילו שעה אחת.",
            "רבי אומר למה נקרא שמם אלהים אחרים שהם אחרים לאחרון שבמעשים שמי שהוא אחרון במעשים קראם אלהות.",
            "והשתחויתם להם, להם אתם משתחוים לי אי אתם משתחוים וכן הוא אומר (שמות לב ח) וישתחוו לו ויזבחו לו ויאמרו אלה אלהיך ישראל וגו'. אחרים אומרים אילו לא שיתפו ישראל שמו של מקום בעבודה זרה כלים היו מן העולם.  רבן שמעון בן גמליאל אומר והלא כל המשתף שמו של מקום בעבודה זרה הרי הוא חייב כליה שנאמר (שמות כב יט) זובח לאלהים יחרם וגו' מה תלמוד לומר אלהים אחרים מלמד שעשו להם עגלים הרבה וכן הוא אומר (דהי\"ב כט ז) גם סגרו דלתות האולם ויכבו את הנרות וקטורת לא הקטירו ועולה לא העלו בקדש לאלהי ישראל מקטרים הם לדבר אחר, ועולה לא העלו מעלים הם לדבר אחר בקודש לא העלו בחול העלו, לאלהי ישראל לא העלו מעלים הם לדבר אחר. ",
            "(יז) אם עשיתם כן וחרה אף ה' בכם, משל למלך ששגר את בנו לבית המשתה והיה יושב ומפקדו ואומר לו בני אל תאכל יותר מצרכך אל תשתה יותר מצרכך כדי שתבוא נקי לביתך לא השגיח הבן ההוא אכל יותר מצרכו ושתה יותר מצרכו והקיא וטנף את בני מסיבה נטלוהו בידיו וברגליו וזרקוהו לאחר פלטורין, כך אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל הכנסתי אתכם אל ארץ טובה ורחבה לארץ זבת חלב ודבש לאכל מפריה ולשבוע מטובה ולברך שמי עליה לא הייתם בטובה היו בפורענות וחרה אף ה' בכם.",
            "וחרה אף ה' בכם, שומע אני שהם כלים מן העולם תלמוד לומר ועצר את השמים מיני פורעניות הם כלים וכן הוא אומר (דברים לב כג) חצי אכלה בם חצי כלים והם אינם כלים וכן הוא אומר (איכה ד יא) כלה ה' את חמתו שפך חרון אפו ",
            "נאמר כאן חרי אף ונאמר להלן (שמות כב כג) חרי אף מה חרי אף האמור להלן חרב אף חרי אף האמור כאן חרב, מה (ויקרא כו טז) חרי אף האמור להלן דבר וחיה רעה אף חרי אף האמור כאן דבר וחיה רעה, מה חרי אף האמור כאן עצירת גשמים וגלות אף (שמות כב כג) חרי אף האמור להלן עצירת גשמים וגלות נמצינו למידים שכל מקום שנאמר חרון אף חמשה מיני פורעניות הם חרב ודבר וחיה רעה ועצירת גשמים וגלות.",
            "דבר אחר וחרה אף ה' בכם ולא באומות העולם שיהיו אומות העולם שרוים בטובה והם שרוים בפורענות אומות העולם אין קוברים בניהם ובנותיהם והם קוברים בניהם ובנותיהם.",
            "ועצר את השמים, שיהו עננים טעונים ועומדים ואין מורידים אפילו טפת גשמים, מנין אפילו טללים ורוחות תלמוד לומר (ויקרא כו יט) ונתתי את שמיכם כברזל או בית השלחים יהא עושה פירות תלמוד לומר (שם) ואת ארצכם כנחושה.",
            "והאדמה לא תתן את יבולה, אף לא נפלה. והאדמה לא תתן את יבולה, אף מה שאתה מביא לה או יהא אילן עושה פירות תלמוד לומר (שם כו כ) ועץ השדה לא יתן פריו או יהו עושים עצים להסיק בהם תנור וכירים תלמוד לומר ועץ השדה לא יתן פריו או ילך לחוצה לארץ ויהא שרוי בטובה תלמוד לומר (דברים כח כג) והיו שמיך אשר על ראשך נחשת והארץ אשר תחתיך ברזל בכל מקום.",
            "דבר אחר וחרה אף ה', אחר כל היסורים שאני מביא עליכם אני מגלה אתכם, קשה גלות ששקולה כנגד הכל שנאמר (שם כט כז) ויתשם ה' מעל אדמתם באף ובחימה ובקצף גדול וישליכם אל ארץ אחרת כיום הזה ואומר (ירמיה טו ב) והיה כי יאמרו אליך אנה נצא ואמרת אליהם כה אמר ה' אשר למות למות ואשר לחרב לחרב ואשר לרעב לרעב ואשר לשבי לשבי ואומר (עמוס ז יז) כה אמר ה' אשתך בעיר תזנה ובניך ובנותיך בחרב יפולו ואדמתך בחבל תחולק ואתה על אדמה טמאה תמות וישראל גלה יגלה מעל אדמתו ואומר (ירמיה כב י) אל תבכו למת ואל תנודו לו בכו בכו להולך כי לא ישוב עוד וראה את ארץ מולדתו, אל תבכו למת זה יהויקים מלך יהודה מה נאמר בו (שם כב יט) קבורת חמור יקבר וגו', ",
            "בכו בכו להולך זה יהויכין מלך יהודה מה נאמר בו (שם נב לג-לד) ושנה את בגדי כלאו, וארוחתו וגו' נמצינו למידים שנבלת יהויקים מלך יהודה שהיתה מושלכת לחורב ביום ולקרח בלילה חביבה מחייו של יהויכין מלך יהודה שהיה כסאו מעל כסא המלכים ואוכל ושותה בטרקליני מלכים.",
            "ואבדתם מהרה, מיד אני מגלה אתכם ואיני נותן לכם ארכה אם תאמרו אנשי מבול נתן להם ארכה מאה ועשרים שנה, אנשי מבול לא היה להם ממי שילמדו אתם יש לכם ממי שתלמדו.",
            "דבר אחר ואבדתם מהרה גולה אחר גולה וכן אתה מוצא בעשרת שבטים גולה אחר גולה וכן אתה מוצא בשבט יהודה ובנימן גולה אחר גולה גלו בשנת שבע לנבוכדנאצר ובשנת שמונה עשרה ובשנת עשרים ושלש. ר' יהושע בן קרחה אומר משל לליסטיס שנכנס לשדה של בעל הבית קצר קופתו ולא הקפיד בעל הבית קצר בשבלים ולא הקפיד בעל הבית עד שגדש בקופתו ויצא וכן הוא אומר (ישעיה ח כג) כי לא מועף לאשר מוצק לה כעת הראשון הקל ארצה זבולון וארצה נפתלי והאחרון הכביד.",
            "רבי שמעון בן יוחי אומר אם מי שנאמר בהם מהרה לא גלו אלא לאחר זמן קל וחומר למי שלא נאמר בהם מהרה.",
            "דבר אחר ואבדתם מהרה, ושמתם את דברי אלה וגו', אף על פי שאני מגלה אתכם מן הארץ לחוצה לארץ היו מצויינים במצות שכשתחזרו לא יהו עליכם חדשים, משל למלך בשר ודם שכעס על אשתו וטרפה בבית אביה אמר לה הוי מקושטת בתכשיטיך שכשתחזרי לא יהו עליך חדשים כך אמר הקדוש ברוך הוא לישראל בני היו מצויינים במצות שכשתחזרו לא יהו עליכם חדשים הוא שירמיהו אומר (ירמיה לא כ) הציבי לך ציונים וגו' אלו המצות שישראל מצויינים בהם, (שם) שימי לך תמרורים זה חורבן בית המקדש, וכן הוא אומר (תהלים קלז ה-ו) אם אשכחך ירושלם וגו' תדבק לשוני וגו', (ירמיה לא כ) שיתי לבך למסילה דרך הלכת אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל ראו באלו דרכים הלכתם ועשו תשובה מיד אתם חוזרים לעריכם שנאמר (שם) שובי בתולת ישראל שובי אל עריך אלה.",
            "דבר אחר ואבדתם מהרה מעל הארץ, מעל הארץ הטובה אתם גולים ואין אתם נכנסים לארץ טובה כיוצא בה. רבי יהודה אומר טובה זו תורה וכן הוא אומר (משלי ד ב) כי לקח טוב נתתי לכם [בארץ ישראל] תורתי אל תעזובו וגו' בחוצה לארץ סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(יח) ושמתם את דברי אלה על לבבכם, זה תלמוד תורה, וקשרתם אותם לאות על ידכם אלו תפילין, אין לי אלא תפילין ותלמוד תורה שאר מצות שבתורה מנין הרי אתה דן מבנין אב שבין שניהם לא ראי תפילין כראי תלמוד תורה ולא ראי תלמוד תורה כראי תפילין הצד השוה שבהם שהם מצות הגוף שאין תלויות בארץ ונוהגות בארץ ובחוצה לארץ כך כל מצוות הגוף שאין תלויות בארץ נוהגות בארץ וחוצה לארץ ושתלויה בארץ אינה נוהגת אלא בארץ חוץ מן הערלה והכלאים רבי אליעזר אומר אף החדש סליק פיסקא"
        ],
        [
            "ושמתם את דברי אלה על לבבכם, מגיד שנמשלו דברי תורה בסם חיים משל למלך שכעס על בנו והכהו מכה רעה ונתן רטיה על גבי מכתו ואמר לו בני כל זמן שרטיה זו על גבי מכתך אכול מה שהנאך ושתה מה שהנאך ורחוץ בין בחמין בין בצונן ואין אתה נזוק כלום אבל אם הגבהת אותה מיד הוא מעלה נומי כך אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל בני בראתי לכם יצר הרע שאין רע הימנו (בראשית ד ז) הלא אם תטיב שאת היו עסוקים בדברי תורה ואינו שולט בכם ואם פורשים אתם מדברי תורה הרי הוא שולט בכם שנאמר (בראשית ד ז) לפתח חטאת רובץ, ואליך תשוקתו אין משאו ומתנו אלא בך אבל אם רצה אתה תשלט בו שנאמר ואתה תמשל בו ואומר (משלי כה כא-כב) אם רעב שונאך האכילהו לחם כי גחלים אתה חותה על ראשו, רע הוא יצר הרע שמי שברא אותו מעיד עליו שהוא רע שנאמר (בראשית ח כא) כי יצר לב האדם רע סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(יט) ולמדתם אותם את בניכם, בניכם ולא בנותיכם דברי רבי יוסי בן עקיבה מיכן אמרו כשהתינוק מתחיל לדבר אביו מדבר עמו בלשון הקודש ומלמדו תורה ואם אין מדבר עמו בלשון קודש ואינו מלמדו תורה ראוי לו כאילו קוברו שנאמר ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם, אם למדתם אותם את בניכם למען ירבו ימיכם וימי בניכם, ואם לאו למען יקצרו ימיכם שכך דברי תורה נדרשים מכלל הן לאו ומכלל לאו הן סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(כא) למען ירבו ימיכם בעולם הזה וימי בניכם לימות המשיח ",
            "כימי השמים על הארץ לעולם הבא, אשר נשבע ה' לאבותיכם לתת לכם אין כתוב כאן אלא לתת להם נמצינו למדים תחיית המתים מן התורה.",
            "כימי השמים על הארץ, שיהו פניהם של צדיקים כיום וכן הוא אומר (שופטים ה לא) ואוהביו כצאת השמש בגבורתו רבי שמעון בן יוחי אומר לשבע שמחות פניהם של צדיקים עתידים להקביל פני שכינה לעתיד לבא ואלו הן (שם) ואוהביו כצאת השמש בגבורתו (שה\"ש ו י) יפה כלבנה ברה כחמה (דניאל יב ג) והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע (שם) ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד (נחום ב ה) כברקים ירוצצו (תהלים מה א) למנצח על שושנים (הושע יד ז) ויהי כזית הודו וגו' ",
            "ואומר (תהלים קכא א) שיר למעלות למי שעתיד לעשות מעלות לעבדיו הצדיקים לעתיד לבא רבי עקיבא אומר שיר למעלה אין כתוב כאן אלא שיר למעלות שלשים מעלות זו למעלה מזו רבי אומר שיר למעלה אין כתוב כאן אלא שיר למעלות ששים מעלות זו למעלה מזו או לפי שיש מעלות זו למעלה מזו שומע אני יש ביניהם איבה ושנאה קנאה ותחרות תלמוד לומר (דניאל יב ג) ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד מה כוכבים אין ביניהם איבה שנאה קנאה ותחרות כך צדיקים, מה כוכבים אין אורו של זה דומה לאורו של זה כך צדיקים.",
            "דבר אחר ומצדיקי הרבים אלו גבאי צדקה רבי שמעון בן מנסיא אומר אלו זקנים וכן הוא אומר (שופטים ה לא) ואוהביו כצאת השמש בגבורתו מי גדול האוהבים או המאהיבים הוי אומר המאהיבים, אם האוהבים ואוהביו כצאת השמש בגבורתו קל וחומר המאהיבים.",
            "(דניאל יב ג) ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד מה כוכבים רמים ומנוטלים על כל באי העולם כך הצדיקים, מה כוכבים רדים ושולטים מסוף העולם ועד סופו כך הצדיקים, מה כוכבים פעמים נכסים פעמים נגלים כך הצדיקים, מה כוכבים כתות כתות שאין להם מנין כך הצדיקים, או בין עושים רצונו של מקום בין אין עושים רצונו של מקום תלמוד לומר (בראשית כח יד) והיה זרעך כעפר הארץ אם עושים רצונו של מקום הרי הם ככוכבים ואם לאו הרי הם כעפר הארץ וכן הוא אומר (מ\"ב יג ז) כי אבדם מלך ארם וישימם כעפר לדוש.",
            "דבר אחר כימי השמים על הארץ, שיהו חיים וקיימים לעולם ולעולמי עולמים וכן הוא אומר (ישעיה סו כב) כי כאשר השמים החדשים וגו' והלא דברים קל וחומר ומה שמים וארץ שלא נבראו אלא לכבודם של ישראל חיים וקיימים לעולם ולעולמי עולמים קל וחומר לצדיקים שבעבורם נברא העולם, ",
            "רבי שמעון בן יוחי אומר הרי הוא אומר (ישעיה סה כב) כי כימי העץ ימי עמי ואין עץ אלא תורה שנאמר (משלי ג יח) עץ חיים היא למחזיקים בה והלא דברים קל וחומר ומה התורה שלא נבראת אלא לכבודם של ישראל הרי היא קיימת לעולם ולעולמי עולמים קל וחומר לצדיקים שבעבורם נברא העולם.",
            "רבי יהושע בן קרחה אומר הרי הוא אומר (קהלת א ד) דור הולך ודור בא אל תהי קורא כאן אלא ארץ הולכת וארץ באת ודור לעולם עומד ולפי ששינו מעשיהם שינה המקום עליהם סידורו של עולם. הרי הוא אומר (הושע ב א) והיה מספר בני ישראל וכתוב כחול הים אשר לא ימד ולא יספר כשישראל עושים רצונו של מקום כחול הים אשר לא ימד ולא יספר ואם לאו והיה מספר בני ישראל ואומר (ישעיה ל יז) עד אם נותרתם כתורן ואומר (עמוס ה ג) כי כה אמר ה' העיר היוצאת אלף תשאיר וגו' דבר אחר והיה מספר בני ישראל, זה מספר שמים, כחול הים, זה מספר אדם סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(כב) כי אם שמור תשמרון את כל המצוה הזאת, למה נאמר לפי שנאמר והיה אם שמוע תשמעו אל מצותי שומע אני כיון ששמע אדם דברי תורה ישב לו ולא ישנה תלמוד לומר כי אם שמור תשמרון מגיד שכשם שאדם צריך להזהר בסלעו שלא תאבד כך צריך להזהר בתלמודו שלא יאבד וכן הוא אומר (משלי ב ד) אם תבקשנה ככסף מה כסף קשה לקנותו כך דברי תורה קשים לקנותם או מה כסף קשה לאבדו כך דברי תורה קשים לאבדם תלמוד לומר (איוב כח יז) לא יערכנה זהב וזכוכית קשים לקנותם כזהב ונוחים לאבדם ככלי זכוכית, (שם) ותמורתה כלי פז היה ",
            "רבי ישמעאל אומר (דברים ד ט) רק השמר לך ושמור נפשך מאד משל למלך בשר ודם שצד צפור ונתנה ביד עבדו אמר לו הוי זהיר בצפור זו לבני אם אבדת אותו לא תהא סבור צפור באיסר אבדת אלא כאילו נפשך אבדת וכן הוא אומר (שם לב מז) כי לא דבר רק הוא מכם דבר שאתם אומרים ריק הוא הוא חייכם.",
            "רבי שמעון בן יוחי אומר משל לשני אחים שהיו מסגלים אחר אביהם אחד מצרף דינר ואוכלו ואחד מצרף דינר ומניחו זה שהיה מצרף דינר ואוכלו נמצא אין בידו כלום וזה שמצרף דינר ומניחו נמצא מעשיר לאחר זמן כך תלמידי חכמים למד שנים שלשה דברים ביום שנים שלשה פרקים בשבת שתים שלש פרשיות בחדש נמצא מעשיר לאחר זמן ועליו הוא אומר (משלי יג יא) וקובץ על יד ירבה וזה שאומר היום אני למד למחר אני למד היום אני שונה למחר אני שונה נמצא אין בידו כלום ועליו הוא אומר (שם י ה) אוגר בקיץ בן משכיל נרדם בקציר בן מביש, ואומר (משלי כ ד) מחורף עצל לא יחרוש ושאל בקציר ואין ואומר (קהלת יא ד) שומר רוח לא יזרע ואומר (משלי כד ל-לא) על שדה איש עצל עברתי וגו' והנה עלה כולו קמשונים וגו' על שדה איש עצל עברתי זה שקנה שדה כבר ועל כרם אדם חסר לב זה שקנה כרם כבר הואיל וקנה שדה וקנה כרם וקרוי איש וקרוי אדם למה נקרא עצל וחסר לב שקנה שדה וקנה כרם ולא עמל בהם מנין שסופו להניח שנים שלשה דברים בפרשה שנאמר והנה עלה כלו קמשונים ומנין שמבקש פתחה של פרשה ואינו מוצא שנאמר כסו פניו חרולים, ועליו הוא אומר וגדר אבניו נהרסה מתוך שראה שלא עמדה בידו הוא יושב מטמא את הטהור ומטהר את הטמא ופורץ גדרם של חכמים, מה ענשו של זה בא שלמה ופירש עליו בקבלה (קהלת י ח) ופורץ גדר ישכנו נחש הא כל הפורץ גדרם של חכמים לסוף שפורעניות באות עליו.",
            "רבי שמעון בן מנסיא אומר הרי הוא אומר (משלי כז ז) נפש שבעה תבוס נופת תלמיד מתחלתו לא למד כל דבר לא היה אלא מה שלמד. דבר אחר נפש שבעה תבוס נופת מה נפה זו מוציאה קמח בפני עצמו סובין בפני עצמם קיבר בפני עצמו כך תלמיד יושב ומברר דברי תורה ומשקלם איש פלוני אוסר איש פלוני מתיר איש פלוני מטמא איש פלוני מטהר.",
            "רבי יהודה אומר תלמיד שכחו יפה דומה לספוג שסופג את הכל שני לו דומה למוך שאינו סופג אלא צרכו זה שאומר דיי מה ששנה לי רבי. רבי שמעון בן יוחי אומר הרי הוא אומר (משלי ה טו) שתה מים מבורך וגו' שנה ממי שעמך בעיר ואחר כך הפרש בכל מקום וכן הוא אומר (שם לא יד) היתה כאניות סוחר. רבי שמעון בן מנסיא אומר הרי הוא אומר שתה מים מבורך שתה מימיו שבראך ואל תשתה מים עכורים ותמשך עם דברי מינים. רבי עקיבה אומר הרי הוא אומר שתה מים מבורך באר מתחלתו אין יכול להוציא טיפת מים מאליו לא היה אלא מה שבתוכו כך תלמיד מתחלתו לא למד כל דבר לא היה אלא מה שלמד, ונוזלים מתוך בארך, דומה לבאר מה באר מנזלת מים חיים מכל צדדיה כך באים תלמידים ולמדים הימינו וכן הוא אומר (שם ה טז) יפוצו מעינותיך וגו' נמשלו דברי תורה למים מה מים חיים לעולם כך דברי תורה חיים לעולם שנאמר (שם ד כב) כי חיים הם למוצאיהם מה מים מעלים את הטמאים מטומאתם כך דברי תורה מעלים את הטמאים מטומאתם שנאמר (תהלים קיט קמ) צרופה אמרתך מאד ועבדך אהבה מה מים משיבים נפשו של אדם שנאמר (משלי כה כה) מים קרים על נפש עיפה כך דברי תורה משיבים נפשו של אדם שנאמר (תהלים יט ח) תורת ה' תמימה משיבת נפש מה מים חנם לעולם כך דברי תורה חנם לעולם שנאמר (ישעיה נה א) הוי כל צמא לכו למים מה מים אין להם דמים כך דברי תורה אין להם דמים שנאמר (משלי ג טו) יקרה היא מפנינים וגו' ",
            "או מה מים אין משמחים את הלב כך דברי תורה אין משמחים את הלב תלמוד לומר (שה\"ש א ב) כי טובים דודיך מיין מה יין משמח את הלב כך דברי תורה משמחים את הלב שנאמר (תהלים יט ט) פקודי ה' ישרים משמחי לב מה יין אי אתה טועם בו טעם מתחלתו וכל זמן שמתישן בקנקן סופו להשביח כך דברי תורה כל זמן שמתישנים בגוף סופם להשביח שנאמר (איוב יב יב) בישישים חכמה וגו' מה יין אי איפשר לו להתקיים לא בכלי כסף ולא בכלי זהב אלא בירוד שבכלים בכלי חרס כך דברי תורה אין מתקיימים במי שהוא בעיניו ככלי כסף וככלי זהב אלא במי שהוא בעיניו כירוד שבכלים ככלי חרס ",
            "או מה יין פעמים שהוא רע לראש ורע לגוף יכול אף דברי תורה כן תלמוד לומר (שה\"ש א ג) לריח שמניך טובים מה שמן יפה לראש ויפה לגוף כך דברי תורה יפים לראש ויפים לגוף שנאמר (משלי א ט) כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרותיך וגו' ואומר (שם ד ט) תתן לראשך לוית חן נמשלו דברי תורה בשמן ודבש שנאמר (תהלים יט יא) ומתוקים מדבש ונופת צופים.",
            "דבר אחר כי אם שמור תשמרון את כל המצוה הזאת, מנין אתה אומר שאם שמע אדם דבר מדברי תורה ראשון ראשון ומקיימו כשם שראשונים מתקיימים בידו כך האחרונים מתקיימים בידו שנאמר כי אם שמור תשמרון, ומנין שאם שומע ראשון ראשון ומשכחו כשם שאין הראשונים מתקיימים בידו כך אין האחרונים מתקיימים בידו תלמוד לומר (דברים ח יט) והיה אם שכח תשכח אי אתה מעלים עיניך ממנו עד שילך לו שנאמר (משלי כג ה) התעיף עיניך בו ואיננו וכתוב במגילת חריסים יום תעזבני יומים אעזבך.",
            "דבר אחר כי אם שמור תשמרון את כל המצוה הזאת, שמא תאמר ישנו בני הזקנים ישנו בני הגדולים ישנו בני הנביאים תלמוד לומר כי אם שמור תשמרון מגיד שהכל שוים בתורה וכן הוא אומר (דברים לג ד) תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב כהנים לוים וישראלים אין כתוב כאן אלא קהלת יעקב, וכן הוא אומר (שם כט ט) אתם נצבים היום כלכם מה אילו זה שעמד וקיים תורה בישראל לא היתה תורה משתכחת מה אילו לא עמד שפן בשעתו עזרא בשעתו רבי עקיבה בשעתו לא היתה תורה משתכחת ואומר (משלי טו כג) ודבר בעתו מה טוב דבר שאמר זה שקול כנגד הכל. הרי הוא אומר (עמוס ח יב) ישוטטו לבקש את דבר ה' ולא ימצאו רבותינו התירו שהולכים מעיר לעיר וממדינה למדינה על שרץ שנגע בככר לידע אם תחילה הוא אם שניה רבי שמעון בן יוחי אומר אם לומר שהתורה עתידה להשתכח מישראל והלא כבר נאמר (דברים לא כא) כי לא תשכח מפי זרעו אלא איש פלוני אוסר איש פלוני מתיר איש פלוני מטמא איש פלוני מטהר ולא ימצאו דבר ברור.",
            "דבר אחר כי אם שמור תשמרון, שמא תאמר הריני למד פרשה קשה ומניח את הקלה תלמוד לומר (שם לב מז) כי לא דבר רק הוא מכם דבר שאתם אומרים ריקן הוא הוא חייכם שלא תאמר למדתי הלכות דיי תלמוד לומר מצוה המצוה כל המצוה למוד מדרש הלכות והגדות, וכן הוא אומר (שם ח ג) כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם זה מדרש, כי על כל מוצא פי ה' אלו הלכות והגדות וכן הוא אומר (משלי כז יא) חכם בני וגו' ואומר (שם כג טו) בני אם חכם לבך ישמח לבי גם אני רבי שמעון בן מנסיא אומר אין לי אלא אביו שבארץ אביו שבשמים מנין תלמוד לומר גם אני לרבות אביו שבשמים.",
            "אשר אנכי מצוה אתכם לעשותה, למה נאמר לפי שנאמר כי אם שמור תשמרון שומע אני כיון ששומר אדם דברי תורה ישב לו ולא יעשה תלמוד לומר לעשותה תשובתה לעשותה, למד אדם תורה הרי בידו מצוה אחת למד ושמר הרי בידו שתי מצות למד ושמר ועשה אין למעלה הימנו.",
            "לאהבה, שמא תאמר הריני למד תורה בשביל שאיקרא חכם בשביל שאשב בישיבה בשביל שאאריך ימים לעולם הבא תלמוד לומר לאהבה, למוד מכל מקום וסוף הכבוד לבוא, וכן הוא אומר (שם ג יח) עץ חיים היא למחזיקים בה וגו' ואומר (שם ד כב) כי חיים הם למוצאיהם ואומר (משלי ד ט) תתן לראשך לוית חן בעולם הזה, עטרת תפארת תמגנך בעולם הבא, (שם ג טז) אורך ימים בימינה לעולם הבא בשמאלה עושר וכבוד בעולם הזה. רבי אלעזר ברבי צדוק אומר עשה דברים לשם פעולתם דבר בהם לשמם. הוא היה אומר ומה בלשצר שנשתמש בכלי בית המקדש וכלי חול היו נעקרו חייו מן העולם הזה ומן העולם הבא המשתמש בכלי שנברא בו העולם על אחת כמה וכמה שיעקרו חייו מן העולם הזה ומן העולם הבא סליק פיסקא"
        ],
        [
            "ללכת בכל דרכיו, אלו הן דרכי מקום (שמות לד ו) ה' אל רחום וחנון ואומר (יואל ג ה) והיה כל אשר יקרא בשם ה' ימלט וכי היאך איפשר לו לאדם לקרא בשמו של מקום אלא נקרא המקום רחום אף אתה היה רחום הקדוש ברוך הוא נקרא חנון אף אתה היה חנון שנאמר (תהלים קמה ח) חנון ורחום ה' וגו' ועשה מתנות חנם, נקרא המקום צדיק שנאמר (שם יא ז) כי צדיק ה' צדקות אהב אף אתה היה צדיק נקרא המקום חסיד שנאמר (ירמיה ג יב) כי חסיד אני נאם ה' אף אתה היה חסיד לכך נאמר (יואל ג ה) והיה כל אשר יקרא בשם ה' ימלט ואומר (ישעיה מג ז) כל הנקרא בשמי וגו' ואומר (משלי טז ד) כל פעל ה' למענהו.",
            "ולדבקה בו, וכי היאך איפשר לו לאדם לעלות למרום ולדבק באש והלא כבר נאמר (דברים ד כד) כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא ואומר (דניאל ז ט) כרסיה שביבין דינור אלא הדבק בחכמים ובתלמידיהם ומעלה אני עליך כאילו עלית למרום ונטלתה ולא שעלית ונטלת בשלום אלא כאילו עשיתה מלחמה ונטלתה וכן הוא אומר (תהלים סח יט) עלית למרום שבית שבי.",
            "דורשי הגדות אומרים רצונך להכיר את מי שאמר והיה העולם למוד הגדה שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם ומדבק בדרכיו. עשיתם מה שעליכם אף אני אעשה מה שעלי והוריש ה' סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(כג) והוריש ה', ה' מוריש ואין בשר ודם מוריש.",
            "את כל הגוים, שומע אני כמשמעו תלמוד לומר האלה, אין לי אלא אלה מנין לרבות את מסייעיהם תלמוד לומר את כל הגוים האלה מלפניכם שתהו אתם רבים והולכים והם מתמעטים והולכים וכן הוא אומר (שמות כג ל) מעט מעט אגרשנו מפניך ואומר (שם כג כט) לא אגרשנו מפניך בשנה אחת [פן תהיה הארץ שממה ורבה עליך חית השדה] דברי רבי יעקב אמר לו רבי אלעזר בן עזריה או לפי שישראל צדיקים הם למה יראים מן החיה והלא אם צדיקים הם אין יראים מן החיה שכן הוא אומר (איוב ה כג) כי עם אבני השדה בריתך אם תאמר מפני מה יגע יהושע כל היגיעה ההיא אלא לפי שחטאו ישראל נגזר עליהם מעט מעט אגרשנו מפניך.",
            "וירשתם גוים גדולים ועצומים, גדולים בקומה ועצומים בכח. מכם, אף אתם גדולים ועצומים אלא שהם גדולים ועצומים מכם. רבי אליעזר בן יעקב אומר משל לאדם שאומר איש פלוני גבור וזה גבור אלא שהלה גבור ממנו.",
            "דבר אחר מכם עוד למה נאמר והלא כבר נאמר (דברים ז א) שבעה גוים רבים ועצומים ממך מה תלמוד לומר מכם מלמד שאחד משבעה עממים גדול וקשה כנגד כל ישראל וכן הוא אומר (עמוס ב ט) ואנכי השמדתי את האמורי מפניהם אשר כגובה ארזים גבהו וחסון הוא כאלונים סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(כד) כל המקום אשר תדרוך כף רגלכם בו, אם ללמד על תחומי ארץ ישראל הרי כבר נאמר מן המדבר והלבנון מה תלמוד לומר כל המקום אשר תדרוך אמר להם כל מקום שתכבשו חוץ ממקומות האלו הרי הוא שלכם, או רשות בידם לכבש חוצה לארץ עד שלא יכבשו ארץ ישראל תלמוד לומר וירשתם גוים גדולים ועצומים מכם ואחר כך כל המקום אשר תדרוך כף רגלכם בו שלא תהא ארץ ישראל מטמאה בגלולים ואתם חוזרים ומכבשים חוצה לארץ אלא משתכבשו ארץ ישראל תהו רשאים לכבש חוצה לארץ, הרי שכבשו בחוצה לארץ מנין שהמצות נוהגות שם הרי אתה דן נאמר כאן יהיה ונאמר להלן יהיה מה יהיה האמור להלן מצות נוהגות שם אף יהיה האמור כאן מצות נוהגות שם, ואם תאמר מפני מה כבש דוד ארם נהרים וארם צובה ואין מצות נוהגות שם אמרת דוד עשה שלא כתורה התורה אמרה משתכבשו ארץ ישראל תהו רשאים לכבש חוצה לארץ והוא לא עשה כן אלא חזר וכבש ארם נהרים וארם צובה ואת היבוסי סמוך לירושלם לא הוריש אמר לו המקום את היבוסי סמוך לפלטורין שלך לא הורשת היאך אתה חוזר ומכבש ארם נהרים וארם צובה.",
            "הרי שכבשו בחוצה לארץ מנין שכנגדו בים הרי הוא שלהם תלמוד לומר מן המדבר והלבנון מן המדבר גבולכם ואין המדבר גבולכם ואם כבשתם יהי גבולכם והמדבר גבולכם, מן הנהר, נהר פרת, מן הנהר גבולכם ואין הנהר גבולכם ואם כבשתם יהי גבולכם והנהר גבולכם, ועד הים גבולכם ואין הים גבולכם ואם כבשתם יהי גבולכם וכן הוא אומר (במדבר לד ו) וגבול ים והיה לכם הים הגדול וגבול יהיה גבולכם והים גבולכם, נמצית אומר כל מקום שהחזיקו עולי בבל מארץ ישראל ועד כזיב לא נאכל ולא נעבד עולי מצרים נאכל אבל לא נעבד אילך ואילך נאכל ונעבד.",
            "תחומי ארץ ישראל עד מקום שהחזיקו עולי בבל, פרשת אשקלון חומות מגדל שרשן דור וחומות עכו וראש מגיאתו וגיאתו עצמו כברתא ובית זניתא קצרא דגלילא קבייא דעייתא מצייא דעבתא כמותא דביריין פחורתא דיתר נחלה דאבצל בית ער מרעשתא לולא רבתא כרכא דבר סנגרא מיסף ספנתא נקיבתא דעיון תרנגלא עילאה דקיסרי בית סוכות וינקת ורקם דחגרא וטרכונא דזימרא דביתחום ביצרא סקא וחשבון ונחלא דורד סכותא נימרין מליה זירזא ורקם גיאה וגינייא דאשקלון ודרך גדולה ההולכת במדבר סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(כה) לא יתיצב איש בפניכם, אין לי אלא איש אומה ומשפחה אשה בכשפיה מנין תלמוד לומר לא יתיצב איש מכל מקום אם כן למה נאמר איש אפילו כעוג מלך הבשן כענין שנאמר (דברים ג יא) כי רק עוג מלך הבשן נשאר מיתר הרפאים.",
            "פחדכם ומוראכם, והלא אם נפחדים הם יריאים הם אלא פחדכם על הקרובים ומוראכם על הרחוקים וכן הוא אומר (יהושע ה א) ויהי כשמוע כל מלכי האמורי אשר בעבר הירדן ימה וכל מלכי הכנעני אשר על הים את אשר הוביש [ה' את מי הירדן מפני בני ישראל עד עברם] וימס לבבם ולא היה בהם עוד רוח מפני בני ישראל וכן רחב הזונה אומרת לשלוחי יהושע (שם ב י) כי שמענו את אשר הוביש ה' את מי ים סוף מפניכם, ונשמע וימס לבבינו וגו' תאמר שלא היו אנשי יריחו גדולים וקשים והלא כבר נאמר (שם ב א) וישלח יהושע בן נון מן השטים שנים אנשים מרגלים חרש לאמר לכו ראו את הארץ ואת יריחו יריחו בכלל היתה ולמה יצאת מלמד שהיתה קשה כנגד כולם כיוצא בו אתה אומר (במדבר לא ו) וישלח אותם משה אלף למטה לצבא אותם ואת פינחס פינחס בכלל היה ולמה יצא מלמד ששקול כנגד כולם כיוצא בו אתה אומר (שמות טו א) אז ישיר משה ובני ישראל משה בכלל היה ולמה יצא מלמד שהיה שקול כנגד כולם ",
            "כיוצא בו אתה אומר (ש\"ב כב א) וידבר דוד לה' את דברי השירה הזאת וגו' שאול בכלל היה ולמה יצא מלמד שהיה שקול כנגד כולם כיוצא בו אתה אומר (שם ב ל) ויפקדו מעבדי דוד תשעה עשר איש ועשהאל עשהאל בכלל היה ולמה יצא מלמד שהיה קשה כנגד כולם כיוצא בו אתה אומר והמלך שלמה אהב נשים נכריות וגו' (מ\"א יא א) ואת בת פרעה בת פרעה בכלל היתה ולמה יצאת מלמד שהיה מחבבה יתר מכולם וכלפי חטא שהחטיאה אותו יתר מכולן.",
            "יתן ה' אלהיכם, למה נאמר לפי שנאמר (דברים טז טז) שלש פעמים בשנה יראה וגו' שמא יאמרו ישראל הרי אנו עולים להשתחוות מי משמר לנו את ארצנו אמר להם המקום עלו ושלכם אני שומר שנאמר (שמות לד כד) ולא יחמד איש את ארצך בעלותך ליראות אם בעיניו אינה חומדה כיצד בא ליטול נכסים ובהמה וכן אתה מוצא כשישראל עושים רצונו של מקום מה נעמן אומר לאלישע (מ\"ב ה יז) ולא יותן נא לעבדך משא צמד פרדים אדמה והלא דברים קל וחומר אם עפר הרי הוא מתירא ליטול מארץ ישראל שלא ברשות כיצד הוא בא ליטול נכסים ובהמה. כאשר דבר לכם, והיכן דבר (שמות כג כז) את אימתי אשלח לפניך והמותי את כל העם אשר תבא בהם סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(יא כו) ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה, למה נאמר לפי שנאמר (דברים ל יט) החיים והמות נתתי לפניך הברכה והקללה, שמא יאמרו ישראל הואיל ונתן המקום לפנינו שני דרכים דרך חיים ודרך מות נלך באיזו מהם שנרצה תלמוד לומר (שם) ובחרת בחיים משל לאחד שהיה יושב על פרשת דרכים והיו לפניו שני שבילים אחד שתחילתו מישור וסופו קוצים ואחד שתחילתו קוצים וסופו מישור והיה מודיע את העוברים ואת השבים ואומר להם אתם רואים את שביל זה שתחילתו מישור כשתים ושלש פסיעות אתם מהלכים במישור וסופו לצאת לקוצים ואתם רואים את שביל זה שתחילתו קוצים כשתים ושלש פסיעות אתם מהלכים בקוצים וסופו לצאת למישור כך אמר להם משה לישראל אתם רואים את הרשעים שמצליחים בעולם הזה כשנים ושלשה ימים הם מצליחים וסופם לתהות באחרונה שנאמר (משלי כד כ) כי לא תהיה אחרית לרע וגו' ואומר (קהלת ד א) והנה דמעת העשוקים וגו' ואומר (שם ד ה) הכסיל חובק את ידיו וגו' ואומר (משלי ד יט) דרך רשעים כאפילה אתם רואים צדיקים שמצטערים בעולם הזה כשנים ושלשה ימים הם מצטערים וסופם לשמח באחרונה וכן הוא אומר (דברים ח טז) להטיבך באחריתך ואומר (קהלת ז ח) טוב אחרית דבר מראשיתו ואומר (ירמיהו כט יא) כי אנכי ידעתי את המחשבות אשר אנכי חושב ואומר (משלי ד יח) ואורח צדיקים כאור נוגה.",
            "רבי יהושע בן קרחה אומר משל למלך שעשה סעודה והזמין את האורחים והיה אוהבו מיסב ביניהם והיה רומזו ליטול מנה יפה ולא היה בו דעה וכן הוא אומר (תהלים לב ח) אשכילך ואורך בדרך זו תלך איעצה עליך עיני כיון שראה שלא היה בו דעה אחז את ידו והניחה על מנה יפה וכן הוא אומר (שם טז ה) ה' מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי יש לך אדם שניתן לו חלקו ואינו שמח בחלקו אבל ישראל מודים מפויסים שאין חלק יפה כחלקם ולא נחלה כנחלתם ולא גורל כגורלם והם מודים ומשבחים על כך וכן הוא אומר (שם טז ו-ז) חבלים נפלו לי בנעימים וגו' אברך את ה' אשר יעצני סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(כז) ברכה וקללה, הברכה אם תשמעו והקללה אם לא תשמעו. כיוצא בו אתה אומר (בראשית ד ז) הלא אם תיטיב שאת אם תיטיב שאת ברכה ואם לא תיטיב שאת קללה, רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר מי לחשך אמרה תורה הברכה והקללה הברכה אם תשמעו והקללה אם לא תשמעו, כיוצא בו אתה אומר (משלי יח כא) מות וחיים ביד לשון ואהביה יאכל פריה האוהב את הטובה אוכל פירותיה והאוהב את הרעה אוכל פירותיה רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר מי לחשך אמרה תורה (תהלים לד יד) נצור לשונך מרע. כיוצא בו אתה אומר (משלי יא לא) הן צדיק בארץ ישולם אף כי רשע וחוטא רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר מי לחשך אמרה תורה (שם טז ד) כל פעל ה' למענהו וגם רשע ליום רעה.",
            "(כח) והקללה אם לא תשמעו, נמצינו למדים שלא צוה יעקב אבינו את בניו אלא משכלו ימיו משנטה למות משראה כל הנסים שנעשו לו אף משה רבינו לא הוכיח את ישראל אלא משכלו ימיו משנטה למות משראה כל הנסים שנעשו לו לכך נאמר (דברים א ד) אחרי הכותו את סיחון.",
            "וסרתם מן הדרך, מדרך חיים לדרך מות. ",
            "מן הדרך אשר אנכי מצוה אתכם היום ללכת אחרי אלהים אחרים, מיכן אמרו כל המודה בעבודה זרה כופר בכל התורה כולה וכל הכופר בעבודה זרה מודה בכל התורה כולה סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(כט) והיה כי יביאך, אין והיה אלא מיד, כי יביאך, קבל עליך מצוה האמורה בענין שבשכרה תכנס לארץ. אשר אתה בא שמה לרשתה, בשכר שתבא תירש.",
            "ונתת את הברכה על הר גריזים וגו', וכי מה בא הכתוב ללמדנו שהברכה על הר גריזים והקללה על הר עיבל והלא כבר נאמר (דברים כז יב) אלה יעמדו לברך את העם על הר גריזים ואלה יעמדו על הקללה בהר עיבל מה ת\"ל ונתת את הברכה על הר גריזים שיכול שיהו כל הברכות קודמות לקללות תלמוד לומר ונתת את הברכה על הר גריזים ברכה קודמת לקללה ואין הברכות קודמות לקללות ולהקיש קללות לברכות מה קללות בלוים אף ברכות בלוים מה קללות בקול רם אף ברכות בקול רם מה קללות בלשון הקודש אף ברכות בלשון הקודש מה קללות בכלל ופרט אף ברכות בכלל ופרט מה קללות אלו ואלו עונים ואומרים אמן אף ברכות אלו ואלו עונים ואומרים אמן כשהפכו פניהם בשעת ברכה אל הר גריזים ובשעת קללה אל הר עיבל סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ל) הלא המה בעבר הירדן, מעבר הירדן ואילך דברי רבי יהודה.",
            "אחרי דרך מבוא השמש, מקום שחמה זורחת.",
            "אצל אלוני מורה, ולהלן הוא אומר (בראשית יב ו) ויעבור אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה, מה אלון מורה האמור להלן שכם אף אלון מורה האמור כאן שכם, אמר רבי אלעזר ברבי יוסי אמרתי להם לסופרי כותיים זייפתם את התורה ולא ההניתם בה כלום שכתבתם אצל אלוני מורה שכם אף אנו למדים שזה הוא הר גריזים והר עיבל שבין הכותיים שנאמר הלא המה בעבר הירדן וגו' אצל אלוני מורה ולהלן הוא אומר ויעבר אברהם בארץ מה אלון מורה האמור להלן שכם אף אלון מורה האמור כאן שכם רבי אליעזר אומר לא זה הוא הר גריזים והר עיבל שבין הכותיים שנאמר הלא המה בעבר הירדן הסמוכים לעבר הירדן, אחרי דרך מבוא השמש מקום שחמה שוקעת, בארץ הכנעני לא היה אלא מן החוים, היושב בערבה, לא היה אלא בין ההרים, מול הגלגל, אין אלו רואים את הגלגל.",
            "רבי אליעזר בן יעקב אומר לא בא הכתוב אלא להראותם דרך בשניה כדרך שהראם בראשונה, בדרך לכו אל תלכו בשדות, היושב בישוב ולא במדבר, בערבה במישור ולא בהרים סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(לא) כי אתם עוברים את הירדן, מעבירתכם את הירדן אתם יודעים שאתם יורשים את הארץ.",
            "אשר ה' אלהיכם נותן לכם, בזכותכם.",
            "וירשתם אותה וישבתם בה, בשכר שתירש תישב סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(לב) ושמרתם זו משנה, ועשיתם זו מעשה, את כל החוקים אלו המדרשות, ואת המשפטים אלו הדינים, אשר אנכי נותן לפניכם היום, יהיו חביבים עליך היום כאילו היום קבלתם אותם מהר סיני, יהו רגילים בפיכם כאילו היום שמעתם אותם סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(יב א) אלה החוקים, אלו המדרשות.",
            "והמשפטים, אלו הדינים.",
            "אשר תשמרון זו משנה.",
            "לעשות זו מעשה.",
            "בארץ יכול כל המצות כולם נוהגות בחוצה לארץ תלמוד לומר לעשות בארץ יכול לא יהו כל המצות כולן נוהגות אלא בארץ תלמוד לומר כל הימים אשר אתם חיים על האדמה, אחר שריבה הכתוב מיעט הרי אנו למדים אותן מן האמור בענין מה אמור בענין אבד תאבדון את כל המקומות מה עבודה זרה מיוחדת שהיא מצות הגוף ואינה תלויה בארץ נוהגת בארץ ובחוצה לארץ כך כל מצות הגוף שאינה תלויה בארץ נוהגת בארץ ובחוצה לארץ ושתלויה בארץ אינה נוהגת אלא בארץ חוץ מן הערלה והכלאים רבי אליעזר אומר אף החדש סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ב) אבד תאבדון את כל המקומות, מנין אתה אומר שאם קצץ אשירה והחליפה אפילו עשר פעמים שחייב לקצצה תלמוד לומר אבד תאבדון.",
            "את כל המקומות אשר עבדו שם, מגיד שהיו כנענים שטופים בעבודה זרה יתר מכל אומות העולם.",
            "אשר אתם יורשים אותם את אלהיהם, מפני מה אתם יורשים את אלהיהם שלא תעשו כמעשיהם ויבואו אחרים וירשו אתכם.",
            "רבי יוסי הגלילי אומר יכול אפילו עובדים את ההרים ואת הגבעות את מצווה לאבדם תלמוד לומר על ההרים הרמים ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן, אלהיהם תחת כל עץ רענן ולא עץ רענן אלהיהם אלהיהם על הגבעות ולא הגבעות אלהיהם ומפני מה אשרה אסורה מפני שיש בה תפיסת יד אדם וכל שיש בו תפיסת יד אדם אסור אמר רבי עקיבה אני אהיה אבין לפניך כל מקום שאתה מוצא הר גבוה וגבעה נשאה ועץ רענן דע שיש שם עבודה זרה לכך נאמר על ההרים הרמים ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ג) ונתצתם את מזבחותם, זו אבן שחצבה מתחילה לעבודה זרה, ",
            "ושברתם את מצבותם, זו שהיתה חצובה ועבדה, ",
            "ואשיריהם תשרפון באש, זו אשירה שנעשית מתחילה לעבודה זרה, ",
            "ופסילי אלהיהם תגדעון, זו שהיתה נטועה ועבדה.",
            "דבר אחר ונתצתם את מזבחותם, מיכן אמרו שלש אשירות הם אילן שנטעו מתחילה לעבודה זרה הרי זה אסור שנאמר ואשיריהם תשרפון באש, החליף נוטל מה שהחליף שנאמר ופסילי אלהיהם תגדעון, לא החליף אלא העמיד תחתיו עבודה זרה וסלקו הרי זה מותר שנאמר ואבדתם את שמם מן המקום ההוא, לא תעשון כן לה' אלהיכם, ",
            "שלשה בתים הם בית שבנאו מתחילה לעבודה זרה הרי זה אסור שנאמר אבד תאבדון את כל המקומות, חדש נוטל מה שחדש שנאמר ואבדתם את שמם לא חדש אלא הכניס לתוכו עבודה זרה והוציאה הרי זה מותר שנאמר ונתצתם את מזבחותם ושברת את מצבותם נתצתה את המזבח הנח לו שברתה את המצבה הנח לה, יכול אף מצווה לרדוף אחריהם בחוצה לארץ תלמוד לומר ואבדתם את שמם מן המקום ההוא, בארץ ישראל אתה מצווה לרדוף אחריהם, ואין אתה מצווה לרדוף אחריהם בחוצה לארץ.",
            "רבי אליעזר אומר מנין לקוצץ את האשירה שחייב לשרשה תלמוד לומר ואבדתם את שמם אמר לו רבי עקיבה מה אני צריך והלא כבר נאמר אבד תאבדון מה תלמוד לומר ואבדתם את שמם לשנות את שמם או יכול לשבח תלמוד לומר (דברים ז כו) שקץ תשקצנו ותעב תתעבנו ",
            "מנין לנותץ אבן אחת מן ההיכל ומן המזבח ומן העזרות שעובר בלא תעשה תלמוד לומר ונתצתם את מזבחותם ושברתם את מצבותם לא תעשון כן לה' אלהיכם. רבי ישמעאל אומר מנין למוחק אות אחת מן השם שעובר בלא תעשה שנאמר ואבדתם את שמם לא תעשון כן לה' אלהיכם. רבן גמליאל אומר וכי תעלה על דעתך שישראל נותצים למזבחותיהם חס ושלום אלא שלא תעשו כמעשיהם ויגרמו מעשיכם הרעים למקדש אבותיכם שיחרב סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ה) כי אם אל המקום אשר יבחר ה' אלהיכם מכל שבטיכם, דרוש על פי נביא יכול תמתין עד שיאמר לך נביא תלמוד לומר לשכנו תדרשו ובאת שמה דרוש ומצוא ואחר כך יאמר לך נביא וכן אתה מוצא בדוד שנאמר (תהלים קלב א-ה) זכור ה' לדוד את כל ענותו אשר נשבע לה' נדר לאביר יעקב אם אבא באהל ביתי אם אתן שנת לעיני עד אמצא מקום לה' משכנות לאביר יעקב מנין שלא עשה אלא על פי נביא שנאמר (ש\"ב כד יח) ויבוא גד אל דוד ביום ההוא ויאמר לו עלה הקם לה' מזבח בגורן ארונה היבוסי ואומר (דה\"ב ג א) ויחל שלמה לבנות את בית ה' בירושלים בהר המוריה אשר נראה לדוד אביהו.",
            "כתוב אחד אומר (דב' יב יד) באחד שבטיך וכתוב אחד אומר מכל שבטיכם, כיצד נתקיימו שני כתובים הללו, יודעים היו שבית הבחירה עתיד לבנות בחלק יהודה ובנימן לפיכך הפרישו דושנה של יריחו מי אכלו כל אותן השנים בני קיני חתן משה אכלוהו שנאמר (שופטים א טז) ובני קיני חתן משה עלו מעיר התמרים, אבל משנבנה הבית נסעו והלכו להם דברי רבי שמעון רבי יהודה אומר אצל יעבץ הלכו ללמוד תורה שנאמר (דה\"א ב נה) ומשפחות סופרים יושבי יעבץ תרעתים שמעתים סוכתים המה הקנים.",
            "דבר אחר כתוב אחד אומר באחד שבטיך וכתוב אחד אומר מכל שבטיכם הכסף מכל שבטיכם בית הבחירה משבט אחד. דבר אחר באחד שבטיך זו שילה, מכל שבטיכם זו ירושלם. הרי הוא אומר (ש\"ב כד כד) ויקן דוד את הגרן ואת הבקר בכסף שקלים חמשים וכתוב אחד אומר ויתן דוד לארנן במקום שקלי זהב משקל שש מאות, כיצד נתקיימו שני כתובים הללו, הם שנים עשר שבטים נטל חמשים שקלים מכל שבט ושבט נמצאו שש מאות שקלים לכל השבטים.",
            "לשום את שמו שם, נאמר כאן שמו ונאמר להלן (במדבר ו כז) שמי מה שמו האמור כאן בית הבחירה אף שמי האמור להלן בית הבחירה מה שמי האמור להלן ברכת כהנים אף שמו האמור כאן ברכת כהנים אין לי אלא במקדש בגבולים מנין תלמוד לומר (שמות כ כא) בכל המקום אשר אזכיר את שמי אם כן למה נאמר לשום את שמו שם במקדש אומרים את השם ככתבו ובמדינה בכינויו סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ו) ובאת שמה והבאתם שמה, למה נאמר לפי שנאמר (ויקרא כג לז) אלה מועדי ה' אשר תקראו אותם מקראי קודש להקריב אשה לה' דבר יום ביומו ",
            "יכול אין ליקרב ברגל אלא קרבנות רגל בלבד מנין לקרבנות צבור שהוקדשו לפני הרגל שיבואו ברגל וקרבנות היחיד שהוקדשו לפני הרגל שיבאו ברגל ושהוקדשו ברגל שיבואו ברגל תלמוד לומר (ויקרא כג לח) ומלבד מתנותיכם ומלבד כל נדריכם ומלבד כל נדבותיכם אשר תתנו לה' לרבות עופות ומנחות להתיר שכולם יבואו ברגל ",
            "יכול רשות תלמוד לומר (במדבר כט לט) אלה תעשו לה' במועדיכם אם להתיר כבר התיר אם כן למה נאמר אלה תעשו לה' במועדיכם לקבעם שכולם יבאו ברגל ",
            "יכול באיזה רגל שירצה תלמוד לומר ובאת שמה והבאתם שמה אם להתיר כבר התיר אם לקבוע כבר קבע אם כן למה נאמר ובאת שמה והבאתם שמה לקבעם חובה שלא יבואו אלא ברגל ראשון שפגע בו ",
            "יכול אם עבר רגל אחד ולא הביא יהא עובר עליו משום בל תאחר תלמוד לומר אלה תעשו לה' במועדיכם הא אין עובר עליו משום בל תאחר עד שיעברו עליו רגלי שנה כולה.",
            "עולותיכם, עולת יחיד ועולת צבור.",
            "וזבחיכם, זבחי שלמי יחיד וזבחי שלמי צבור.",
            "מעשרותיכם, רבי עקיבה אומר בשני מעשרות הכתוב מדבר אחד מעשר דגן ואחד מעשר בהמה.",
            "ותרומת ידכם, אלו הבכורים כענין שנאמר (דברים כו ד) ולקח הכהן הטנא מידך.",
            "ובכורות, זה הבכור.",
            "בקרכם וצאנכם, אלו חטאות ואשמות סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ו) ואכלתם שם לפני ה' אלהיכם, במחיצה.",
            "ושמחתם, נאמר כאן שמחה ונאמר להלן (שם כז ז) שמחה מה שמחה האמורה להלן שלמים אף שמחה האמורה כאן שלמים.",
            "בכל משלח ידכם, בכל מה שאתם שולחים בו ידיכם ברכה אשלח בו.",
            "אתם ובתיכם, זו אשתו.",
            "אשר ברכך ה' אלהיך, הכל לפי הברכה הביא סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ח) לא תעשון ככל אשר אנחנו עושים פה היום, חובה בבית עולמים ורשות בבמה. דבר אחר לא תעשון צאו ועשו מיכן אמרו עד שלא הוקם המשכן היו הבמות מותרות ועבודה בבכורות משהוקם המשכן נאסרו הבמות ועבודה בכהנים",
            "באו לגלגל הותרו הבמות באו לשילה נאסרו הבמות באו לנוב וגבעון הותרו הבמות באו לירושלם נאסרו הבמות מכאן ואילך לא הותרו.",
            "לא תעשון ככל אשר אנחנו עושים פה היום, היום אנו מטלטלים את המשכן היום אנו אסורים בבמה משנבוא לארץ אין אנו אסורים בבמה.",
            "רבי יהודה אומר יכול יהא צבור מקריב בבמה תלמוד לומר איש היחיד מקריב בבמה ואין הצבור מקריב בבמה.",
            "איש כל הישר בעיניו, כל שנידר ונידב קרב בבמת יחיד, וכל שאין נידר ונידב אין קרב בבמת יחיד, ",
            "רבי שמעון אומר היום אנו מקריבים חטאות ואשמות משנבוא לארץ אין אנו מקריבים חטאות ואשמות סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ט) עד מתי כי לא באתם עד עתה וגו' ליתן התיר בבמה בין מנוחה לנחלה.",
            "נחלה זו שילה, מנוחה זו ירושלם שנאמר (תהלים קלב יד) זאת מנוחתי עדי עד דברי רבי שמעון רבי יהודה אומר חילוף הם הדברים סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(י) ועברתם את הירדן וישבתם בארץ, רבי יהודה אומר שלש מצוות נצטוו ישראל בשעת כניסתם לארץ למנות להם מלך לבנות להם בית הבחירה ולהכרית זרע עמלק ",
            "איני יודע איזה יקדום אם למנות להם מלך אם לבנות להם בית הבחירה אם להכרית זרע עמלק תלמוד לומר (שמות יז טז) ויאמר כי יד על כס יה מלחמה לה' בעמלק משישב המלך על כסא ה' את מכרית זרע עמלק ומנין שכסא ה' זה המלך שנאמר (דה\"א כט כג) וישב שלמה על כסא ה' למלך ",
            "ועדין איני יודע איזה יקדום אם לבנות להם בית הבחירה אם להכרית זרע עמלק תלמוד לומר אשר ה' אלהיכם מנחיל אתכם ואומר ויהי כי ישב המלך בביתו וה' הניח לו מסביב ואומר ויאמר דוד אל נתן ראה נא אנכי יושב בבית ארזים וארון האלהים ישב בתוך היריעה. ",
            "(יא) והיה המקום אשר יבחר ה' אלהיך לשכן שמו שם שמה תביאו, שם שמה, היו שם שתי מחיצות מחיצה לקדשי הקדשים ומחיצה לקדשים קלים סליק פיסקא"
        ],
        [
            "עולותיכם, עולת יחיד ועולת צבור. וזבחיכם, זבחי שלמי יחיד וזבחי שלמי צבור.",
            "מעשרותיכם, רבי עקיבה אומר בשני מעשרות הכתוב מדבר אחד מעשר דגן ואחד מעשר בהמה.",
            "ותרומת ידכם, אלו הבכורים.",
            "וכל מבחר נדריכם אשר תדרו לה', לרבות נדרים ונדבות שלא יביא אלא מן המובחר ",
            "ואין לי אלא נדרים ונדבות מנין לרבות בכורות ומעשרות חטאות ואשמות תלמוד לומר מבחר נדריכם וכל מבחר נדריכם, ",
            "רבי אומר אם נאמרו למעלה למה נאמרו למטה ראשונה לענין שילה שניה לענין ירושלם סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(יב) ושמחתם, נאמרה כאן שמחה ונאמרה להלן (דברים כז ז) שמחה מה שמחה האמורה להלן שלמים אף שמחה האמורה כאן שלמים.",
            "לפני ה' אלהיכם, במחיצה.",
            "אתם ובניכם ובנותיכם ועבדיכם ואמהותיכם, חביב חביב קודם.",
            "והלוי אשר בשעריכם, כל מקום אתה מוצא הלוי הזה לומר תן לו מחלקו אין לו חלק תן לו מעשר עני אין לו מעשר עני תן לו שלמים סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(יג) השמר, בלא תעשה. פן, בלא תעשה.",
            "פן תעלה עולותיך, ולא עולת גוים דברי רבי שמעון רבי יהודה אומר ולא עולת גוים שהוקדשו בחוצה לארץ.",
            "בכל מקום אשר תראה, אבל מעלה אתה בכל מקום שיאמר לך נביא כדרך שהעלה אליהו בהר הכרמל.",
            "(יד) כי אם במקום אשר יבחר ה' באחד שבטיך, כתוב אחד אומר באחד שבטיך וכתוב אחד אומר מכל שבטיכם זו היא שרבי יהודה אומר כסף מכל שבטיכם בית הבחירה משבט אחד.",
            "שם תעלה עולותיך, אין לי אלא עולה שאר קרבנות מנין תלמוד לומר ושם תעשה כל אשר אנכי מצוך ",
            "ועדין אני אומר עולה שהיא בעשה ולא תעשה שאר קדשים לא יהו אלא בעשה תלמוד לומר שם תעלה עולותיך, עולה בכלל היתה ולמה יצאת להקיש אליה מה עולה מיוחדת שהיא בעשה ולא תעשה כך כל שהוא בעשה הרי הוא בלא תעשה סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(טו) רק בכל אות נפשך תזבח ואכלת, במה הכתוב מדבר אם בבשר תאוה כבר אמור ואם באכילת קדשים כבר אמור הא אינו מדבר אלא בפסולי המוקדשים שיפדו יכול יפדו על מום עובר תלמוד לומר רק.",
            "תזבח ואכלת ולא גיזה, ",
            "בשר ולא חלב, ",
            "יכול יהו אסורים לאחר זביחה תלמוד לומר כברכת ה' אלהיך אשר נתן לך, ",
            "יכול אם קדם מום קבוע להקדישם ונפדו יהו אסורים תלמוד לומר רק.",
            "מנין שאין נשחטים אלא על מום קבוע אמרת קל וחומר הוא ומה בכור שאין נוהג בכל הוולדות ויוצא לחולין שלא בפידיון אין נשחט אלא על מום קבוע קדשים שהם נוהגים בכל הוולדות ואין יוצאים לחולין אלא בפידיון אינו דין שלא יהו נשחטים אלא על מום קבוע לא אם אמרת בבכור שכן קדושתו מרחם וקדושה חלה עליו על בעל מום קבוע תאמר בקדשים שאין קדושתם מרחם ואין קדושה חלה עליהם על בעל מום קבוע תלמוד לומר אשר נתן לך בכל שעריך, שעריך שעריך לגזירה שוה מה (דברים טו כב) שעריך האמור להלן אין נשחט אלא על מום קבוע אף שעריך האמור כאן אין נשחט אלא על מום קבוע.",
            "טמא יאכל, אין לי אלא טמא טהור מנין תלמוד לומר (שם יב כב) יחדו יאכלנו מגיד ששניהם אוכלים מתוך קערה אחת ",
            "יכול אף תרומה נאכלת מתוך קערה אחת תלמוד לומר יחדו יאכלנו, זה נאכל מתוך קערה אחת ואין תרומה נאכלת מתוך קערה אחת, ",
            "יכול יהו חייבים במתנות תלמוד לומר כצבי, ",
            "אוציאו מכלל מתנות ולא אוציאו מכלל חזה ושוק תלמוד לומר וכאיל, ",
            "או מה הצבי כלו מותר יכול אף זה כולו מותר תלמוד לומר רק, ",
            "רבי שמעון אומר יכול כשם שנתנה תורה מחיצה בין קדשי הקדשים לקדשים קלים בזמן שהם תמימים כך נתנה תורה מחיצה בין קדשי הקדשים לקדשים קלים בזמן שהם בעלי מומים תלמוד לומר כצבי וכאיל, מגיד הכתוב שכשם שלא נתנה תורה מחיצה בין צבי ואיל כך לא נתנה תורה מחיצה בין קדשי הקדשים לקדשים קלים בזמן שהם בעלי מומים.",
            "(טז) רק הדם לא תאכלו, רבי יהודה אומר יכול יהיו חייבים על דמם שני לאוים כדם מוקדשים תלמוד לומר רק הדם לא תאכלו, לאו אחד יש בו ואין בו שני לאוין.",
            "על הארץ תשפכנו, ולא לתוך ימים ולא לתוך נהרות ולא לתוך כלים. כמים ולא לתוך מים עצמם, כמים מה מים מותרים בהניה אף דם מותר בהניה מה מים מכשירים את הזרעים אף דם מכשיר את הזרעים, מה מים פטורים מלכסות אף דם פטור מלכסות סליק פיסקא",
            "(על הארץ תשפכנו, ולא לתוך ימים ולא לתוך נהרות ולא לתוך כלים. כמים ולא לתוך מים עצמם.) כמים, (פסחים כ וש\"נ) מה מים מותרים בהנאה, אף דם מותר בהנאה. מה מים מכשיר[ים] את הזרעים, אף דם מכשיר את הזרעים. (חולין לה) מה מים פטורים מלכסות, אף דם פטור מלכסות. "
        ],
        [
            "(יז) לא תוכל לאכול בשעריך, רבי יהושע בן קרחה אומר יכול אני אבל איני רשיי כיוצא בו אתה אומר (יהושע טו סג) ואת היבוסי יושבי ירושלם לא יכלו בני יהודה להורישם יכולים היו אבל אין רשיים.",
            "מעשר, אין לי אלא טהור טמא מנין תלמוד לומר דגנך, ",
            "לקוח בכסף מעשר מנין תלמוד לומר תירושך, ",
            "אין לי אלא טהור טמא מנין תלמוד לומר ויצהרך.",
            "רבי שמעון אומר מכלל שנאמר (דברים כו יד) לא אכלתי באני ממנו ולא בערתי ממנו בטמא היכן הוא מוזהר איני יודע תלמוד לומר לא תוכל לאכול בשעריך מעשר ",
            "יכול הנותן במתנה יהא חייב תלמוד לומר לא תוכל לאכול בשעריך מעשר האוכל חייב ואין הנותן במתנה חייב.",
            "רבי יוסי הגלילי אומר יכול לא יהו חייבים אלא על טבל שלא הורם ממנו כלום מנין הורם ממנו תרומה ולא הורם ממנו מעשר ראשון מעשר ראשון ולא הורם ממנו מעשר שני ואפילו מעשר עני מנין תלמוד לומר לא תוכל לאכול בשעריך. ",
            "רבי שמעון אומר לא בא הכתוב אלא ליתן מחיצה בין קדשים לקדשים.",
            "ותרומת ידך, אלו הבכורים וכי מה בא הכתוב ללמדנו אם לאוכל בכורים חוץ לחומה קל וחומר ממעשר מה מעשר שמותר לזרים האוכל ממנו חוץ לחומה עובר בלא תעשה בכורים שאסורים לזרים האוכל מהם חוץ לחומה אינו דין שיהא עובר בלא תעשה הא לא בא הכתוב ללמדך אלא לאוכל בכורים עד שלא קרא עליהם שעובר בלא תעשה.",
            "ונדבותיך, אלו תודה ושלמים וכי מה בא הכתוב ללמדנו אם לאוכל תודה ושלמים חוץ לחומה קל וחומר ממעשר מה מעשר שאין חייבים עליו משום פיגול ונותר וטמא האוכל ממנו חוץ לחומה עובר בלא תעשה תודה ושלמים שחייבים עליהם משום פיגול ונותר וטמא האוכל מהם חוץ לחומה אינו דין שיהא עובר בלא תעשה הא לא בא הכתוב ללמדך אלא לאוכל תודה ושלמים לפני זריקת דמים שעובר בלא תעשה.",
            "ובכורות, זה הבכור וכי מה בא הכתוב ללמדנו אם לאוכל בכור חוץ לחומה קל וחומר ממעשר אם לפני זריקת דמים קל וחומר מתודה ושלמים מה תודה ושלמים שמותרים לזרים האוכל מהם לפני זריקת דמים עובר בלא תעשה בכור שאסור לזרים האוכל ממנו לפני זריקת דמים אינו דין שיהא עובר בלא תעשה הא לא בא הכתוב ללמדך אלא לזר שאכל בשר בכור בין לפני זריקת דמים בין לאחר זריקת דמים שעובר בלא תעשה סליק פיסקא"
        ],
        [
            "בקרך וצאנך, זו חטאת ואשם וכי מה בא הכתוב ללמדנו אם לאוכל חטאת ואשם חוץ לחומה קל וחומר ממעשר אם לפני זריקת דמים קל וחומר מתודה ושלמים אם לאחר זריקת דמים קל וחומר מן הבכור ומה הבכור שהוא קדשים קלים האוכל ממנו לאחר זריקת דמים עובר בלא תעשה חטאת ואשם שהם קדשי הקדשים האוכל מהם אחר זריקת דמים אינו דין שיהא עובר בלא תעשה הא לא בא הכתוב ללמדך אלא לאוכל חטאת ואשם חוץ לקלעים שעובר בלא תעשה סליק פיסקא"
        ],
        [
            "נדריך, זו עולה וכי מה בא הכתוב ללמדנו אם לאוכל עולה חוץ לחומה קל וחומר ממעשר לפני זריקת דמים קל וחומר מתודה ושלמים לאחר זריקת דמים קל וחומר מן הבכור חוץ לקלעים קל וחומר מחטאת ואשם מה חטאת ואשם שמותרים באכילה האוכל מהם חוץ לקלעים עובר בלא תעשה עולה שהיא אסורה באכילה האוכל ממנה חוץ לקלעים אינו דין שיהא עובר בלא תעשה הא לא בא הכתוב ללמדך אלא לאוכל עולה בין לפני זריקת דמים בין לאחר זריקת דמים בין לפנים מן הקלעים בין חוץ לקלעים שעובר בלא תעשה.",
            "(יח) כי אם לפני ה' אלהיך, זו שילה.",
            "תאכלנו במקום אשר יבחר ה' אלהיך בו, זו ירושלם.",
            "אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך, חביב חביב קודם.",
            "והלוי אשר בשעריך, כל מקום אתה מוצא הלוי הזה לומר תן לו מחלקו אין לו חלק תן לו מעשר עני אין לו מעשר עני תן לו שלמים.",
            "(יט) השמר, בלא תעשה.",
            "פן בלא תעשה.",
            "פן תעזוב את הלוי כל ימיך, אפילו שמיטים ואפילו יובלות.",
            "על אדמתך, ולא בגולה סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(כ) כי ירחיב ה' אלהיך את גבולך, עשה מצוה האמורה בענין שבשכרה ירחיב ה' אלהיך את גבולך.",
            "כאשר דבר לך מה דבר לך את ארץ קיני וקנזי וקדמוני, רבי אומר כבר אלו אמורים מה דבר לך (יחזקאל מח א-ז) מפאת קדים עד פאת ים דן אחד יהודה אחד אשר אחד.",
            "ואמרת אוכלה בשר כי תאוה נפשך לאכול בשר, רבי ישמעאל אומר מגיד שבשר תאוה נאסר להם לישראל במדבר ומשבאו לארץ התירו הכתוב להם ",
            "רבי עקיבה אומר לא בא הכתוב אלא ללמדך מצות האמורות בו ",
            "רבי אלעזר בן עזריה אומר לא בא הכתוב אלא ללמדך דרך ארץ שלא יאכל אדם בשר אלא לתיאבון יכול יקח מן השוק ויאכל תלמוד לומר (כא) וזבחת מבקרך ומצאנך, הא אין אדם אוכל בשר עד שיהו לו בקר וצאן יכול יזבח כל צאנו וכל בקרו תלמוד לומר מבקרך ולא כל בקרך מצאנך ולא כל צאנך.",
            "כאשר צויתיך, מה קדשים בשחיטה אף חולין בשחיטה ",
            "או מה קדשים במקום אף חולין במקום תלמוד לומר כי ירחק ממך המקום וזבחת ברחוק מקום אתה זובח ואי אתה זובח בקרוב מקום פרט לחולין שנשחטו בעזרה, ",
            "אין לי אלא תמימים בעלי מומים מנין תלמוד לומר (ויקרא ג ב) ושחטו פתח אהל מועד יכול אף חיה ועוף פתח אהל מועד תלמוד לומר (שם ג ח) אותו אותו פתח אהל מועד ואין חיה ועוף פתח אהל מועד, ",
            "או מה קדשים בזמן אף חולין בזמן תלמוד לומר ואכלת בשעריך בכל אות נפשך, ",
            "או מה קדשים במחיצה אף חולין במחיצה תלמוד לומר ואכלת בשעריך או מה קדשים ביום אף חולין ביום תלמוד לומר ואכלת בשעריך בכל אות נפשך ",
            "או מה קדשים בטהרה אף חולין בטהרה תלמוד לומר הטמא יאכל אין לי אלא טמא טהור מנין תלמוד לומר הטהור יאכל. הטמא והטהור יחדו יאכלנו, מלמד ששניהם אוכלים מתוך קערה אחת יכול אף תרומה תהא נאכלת מתוך קערה אחת תלמוד לומר יחדו יאכלנו זה נאכל מתוך קערה אחת ואין תרומה נאכלת מתוך קערה אחת ",
            "יכול יהו חייבים בחזה ושוק תלמוד לומר כצבי, ",
            "אוציאו מכלל חזה ושוק ולא אוציאו מכלל שתי כליות ויותרת הכבד תלמוד לומר כאיל, ",
            "או מה צבי כולו מותר אף זה כולו מותר תלמוד לומר אך.",
            "(כב) אך כאשר יאכל את הצבי ואת האיל, רבי אלעזר הקפר ברבי אומר וכי מה בא הכתוב ללמדנו בין צבי לאיל אלא הרי זה בא ללמד ונמצא למד מה בהמה בשחיטה אף חיה בשחיטה אבל עוף אינו אלא מדברי סופרים, רבי אומר כאשר צויתיך מגיד שנצטוה משה על הושט ועל הגרגרת ועל רוב אחד בעוף ועל רוב שנים בבהמה סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(כג) רק חזק לבלתי אכול הדם, רבי יהודה אומר מגיד שישראל שטופים בדם קודם מתן תורה ",
            "יכול אף משקבלו אותה בשמחה מהר סיני תלמוד לומר רק. אמר רבי שמעון בן עזיי והלא שלש מאות מצות עשה בתורה כיוצא בזה לומר מה הדם שאין בכל המצות קל ממנו הזהירך הכתוב עליו שאר כל המצות על אחת כמה וכמה.",
            "רבי שמעון אומר כל מצוה שקבלו אותה ישראל בשמחה מהר סיני עושים אותה בשמחה וכל מצוה שלא קבלו אותה מהר סיני בשמחה אין עושים אותה בשמחה. רבן שמעון בן גמליאל אומר כל מצוה שמסרו ישראל נפשם עליה בשעת השמד נוהגים אותה בפרהסיא וכל מצוה שלא מסרו ישראל נפשם עליה בשעת השמד עדין היא רופפת בידם.",
            "כי הדם הוא הנפש, להגיד מה גרם.",
            "ולא תאכל הנפש עם הבשר, זה אבר מן החי, והלא דין הוא מה בשר בחלב שמותר לבני נח אסור לישראל אבר מן החי שאסור לבני נח אינו דין שאסור לישראל, יפת תואר וכל הדומים לה תוכיח שאסורה לבני נח ומותרת לישראל אף אתה אל תתמה על אבר מן החי שאף על פי שאסור לבני נח שיהא מותר לישראל תלמוד לומר ולא תאכל הנפש עם הבשר זה אבר מן החי,",
            "רבי חנניה בן גמליאל אומר זה הדם מן החי.",
            "לא תאכלנו, לרבות בשר בחלב, והלא דין הוא מה נבילה שאין חייבים על בשולה חייבים על אכילתה בשר בחלב שחייבים על בשולו אינו דין שחייבים על אכילתו כלאי זרעים יוכיחו שחייבים על זריעתם ואין חייבים על אכילתם אף אתה אל תתמה על בשר בחלב שאף על פי שחייבים על בשולו שלא יהיו חייבים על אכילתו תלמוד לומר לא תאכלנו לרבות בשר בחלב.",
            "רבי אליעזר אומר ומה פסח שאין חייבים על בשולו חייבים על אכילתו בשר בחלב שחייבים על בשולו אינו דין שחייבים על אכילתו פטום הקטורת יוכיח שחייבים על פטומה ואין חייבים על ריחה ואף אתה אל תתמה על בשר בחלב שאף על פי שחייבים על בשולו שלא יהו חייבים על אכילתו תלמוד לומר לא תאכלנו לרבות בשר בחלב.",
            "רבן גמליאל ברבי אומר הרי הוא אומר רק חזק לבלתי אכול הדם, מה דם שאין בכל המצות קל ממנו הזהירך הכתוב עליו שאר כל המצות על אחת כמה וכמה סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(כו) רק קדשיך אשר יהיו לך ונדריך תשא ובאת אל המקום, במה הכתוב מדבר אם בקדשי הארץ כבר אמור הא אינו מדבר אלא בקדשי חוצה לארץ.",
            "תשא ובאת, שחייב בטפול הבאתם עד שיביאם לבית הבחירה, רבי יהודה אומר עד באר הגולה חייב באחריותם מבאר הגולה ואילך אינו חייב באחריותם, ",
            "יכול אף בכור ומעשר תלמוד לומר נדריך, קדשים שהם באים בנדר ובנדבה יצאו בכור ומעשר שאינם באים בנדר ובנדבה, ",
            "יכול שאני מוציא חטאת ואשם תלמוד לומר קדשיך ",
            "מי לחשך להביא את חטאת ואשם ולהוציא את בכור ומעשר אחר שריבה הכתוב מיעט מביא אני חטאת ואשם שאין להם פרנסה אלא במקומם ומוציא אני בכור ומעשר שיכולים להתפרנס בכל מקום.",
            "רבי עקיבה אומר בתמורת קדשים הכתוב מדבר, תשא ובאת אל המקום, יכול אף בכור ומעשר תלמוד לומר ונדריך, ",
            "יכול יהא מעשר בהמה נוהג בשותפות תלמוד לומר אשר יהיו לך, ",
            "יכול שאני מוציא את האחים שקנו בתפוסת הבית ואחר כך חלקו תלמוד לומר אשר יהיו לך.",
            "בן עזיי אומר יכול יהא מעשר בהמה נוהג ביתום תלמוד לומר רק סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(כז) ועשית עלתיך הבשר והדם, רבי יהושע אומר אם אין דם אין בשר ואם אין בשר אין דם ",
            "רבי אליעזר אומר ודם זבחיך ישפך אף על פי שאין בשר הא מה אני מקיש ועשית עולותיך הבשר והדם מקיש בשר לדם מה דם בזריקה אף בשר בזריקה ",
            "יכול יהא עומד מרחוק וזורק תלמוד לומר (ויקרא א יב) וערך הכהן אתם עומד בקרוב וסודרם על גבי מערכה.",
            "מכלל שנאמר (ויקרא א ט) והקטיר הכהן את הכל המזבחה לרבות העצמות והגידים והקרנים והטלפים יכול אף על פי שפרשו תלמוד לומר ועשית עלתיך הבשר והדם ",
            "או ועשית עלתיך הבשר והדם יכול יחלוץ גידים ועצמות ויעלה הבשר על גבי המזבח תלמוד לומר את הכל הא כיצד מחוברים יקרבו פרשו אפילו הם בראש המזבח ירדו, ",
            "מנין לכל הקדשים שטעונים מתן יסוד ושפיכה אחת על גבי המזבח תלמוד לומר ועשית עלתיך הבשר והדם, ",
            "מנין למעשר ופסח שאם נתנם במתנה אחת כפר תלמוד לומר ועשית עלתיך ",
            "ומנין למעשר ופסח שלא ינתנו אלא במתנה אחת תלמוד לומר ודם זבחיך ישפך.",
            "רבי ישמעאל אומר בתמורת קדשים הכתוב מדבר, ",
            "תשא ובאת אל המקום, הרי הוא בא אל המקום מה יעשה לו תלמוד לומר ועשית עלתיך הבשר והדם מה עולה טעונה הפשט ונתוח וכליל לאשים אף תמורתה כיוצא בה, מה עולה טעונה מתן יסוד ושפיכה אחת על גבי המזבח אף תמורתה כיוצא בה, מה עולה פקעו אברים מעל גבי המזבח מחזירם למערכה אף תמורתה כיוצא בה, מה כל הקדשים אינם מותרים בבשר אלא לאחר זריקת דמים אף תמורתם כיוצא בהם סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(כח) שמור ושמעת, אם שמעת מעט סופך לשמוע הרבה אם שמרת מעט סופך לשמור הרבה אם שמרת מה ששמעת סופך לשמור מה שלא שמעת שמור מה שבידך וסופך ללמוד לעתיד.",
            "דבר אחר זכה אדם ללמוד תורה זכה לו ולדורותיו עד סוף כל הדורות",
            "שמור ושמעת, כל שאינו בכלל משנה אינו בכלל מעשה.",
            "את כל הדברים האלה אשר אנכי מצוך, שתהא מצוה קלה חביבה עליך כמצוה חמורה.",
            "כי תעשה הטוב והישר, הטוב בעיני שמים והישר בעיני אדם דברי רבי עקיבה וכן הוא אומר (משלי ג ד) ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם. רבי ישמעאל אומר הישר בעיני שמים סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(כט) כי יכרית ה' אלהיך את הגוים, עשה מצוה האמורה בענין שבשכרה יכרית ה' אלהיך את הגוים.",
            "אשר אתה בא שמה לרשת אותם מפניך, בשכר שתבוא תירש.",
            "וירשתה אותם וישבת בארצם, מכלל שנאמר (דברים יט א) וירשתה וישבת בעריהם ובבתיהם יכול אי אתה רשיי להוסיף על הבנין תלמוד לומר וירשת אותם וישבת בארצם כל מקום שאתה רוצה לבנות בנה.",
            "וירשת אותם וישבת, מעשה ברבי יהודה בן בתירה ורבי מתיה בן חרש ורבי חנניה בן אחי רבי יהושע ורבי יונתן שהיו יוצאים חוצה לארץ והגיעו לפלטום וזכרו את ארץ ישראל זקפו עיניהם וזלגו דמעותיהם וקרעו בגדיהם וקראו את המקרא הזה (שם יא לא) וירשתם אותה וישבתם בה ושמרתם לעשות את כל החקים האלה אמרו ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצות שבתורה.",
            "מעשה ברבי אלעזר בן שמוע ורבי יוחנן הסנדלר שהיו הולכים לנציבים אצל רבי יהודה בן בתירה ללמוד ממנו תורה והגיעו לציידן וזכרו את ארץ ישראל זקפו עיניהם וזלגו דמעותיהם וקרעו בגדיהם וקראו את המקרא הזה (שם) וירשתם אותה וישבתם בה ושמרת לעשות את כל החוקים האלה ואת המשפטים אמרו ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה חזרו ובאו להם לארץ ישראל סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ל) השמר, בלא תעשה. פן בלא תעשה.",
            "פן תנקש אחריהם, שמא תמשך אחריהם או שמא תדמה להם שמא תעשה כמעשיהם ויהיו לך למוקש.",
            "אחרי השמדם מפניך, מפני מה אני משמידם מפניך שלא תעשה כמעשיהם ויבואו אחרים וישמידו פניך.",
            "פן תדרוש לאלהיהם לאמר, שלא תאמר הואיל והם יוצאים בטנא אף אני אצא בטנא הואיל והם יוצאים בארגמן אף אני אצא בארגמן הואיל והם יוצאים בתולסין אף אני אצא בתולסין ואעשה כן גם אני.",
            "(לא) לא תעשה כן לה' אלהיך, יש כן לעבדה ויש כן למתעבד מיכן אמרו בדבר שמקריבים אותו למזבח אם מקריבים אותו לעבודה זרה חייב, דבר שמקריבים אותו לעבודה זרה אם הקריבו למזבח פטור, דבר שאין מקריבים אותו למזבח והקריבו לעבודה זרה אם מקריבים כיוצא בו חייב ואם לאו פטור, ",
            "יכול לא יהו מקריבים חטאות ואשמות תלמוד לומר כי כל תועבת ה' אשר שנא דבר השנאוי ומתועב למקום, דבר אחר לא נתכונו להקריב אלא מה שהמקום שונא. כי גם את בניהם ואת בנותיהם, אין לי אלא בניהם ובנותיהם אבותם ואמותם מנין תלמוד לומר בניהם גם בניהם בנותיהם גם בנותיהם אמר רבי עקיבה אני ראיתי גוי אחד שכפתו לאביו והניחו לפני כלבו ואכלו סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(יג א) את כל הדבר אשר אנכי מצוה אתכם, שתהא מצוה קלה חביבה עליך כמצוה חמורה.",
            "אתו תשמרו לעשות, רבי אליעזר בן יעקב אומר ליתן לא תעשה על כל עשה האמור בפרשה.",
            "לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו, מיכן אמרו הניתנים במתנה אחת שנתערבו בניתנים במתנה אחת ינתנו במתנה אחת.",
            "דבר אחר לא תוסף עליו, מנין שאין מוסיפים על הלולב ועל הציצית תלמוד לומר לא תוסף עליו, מנין שאין פוחתים מהם תלמוד לומר ולא תגרע ממנו, ",
            "מנין שאם פתח לברך ברכת כהנים לא יאמר הואיל ופתחתי לברך אומר (דברים א יא) ה' אלהי אבותיהם יוסף עליכם תלמוד לומר הדבר אפילו דבר לא תוסף עליו סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ב) כי יקום בקרבך נביא, מה משה בכה אמר אף נביאים בכה אמר, מה משה אמר מקצת וקיים מקצת אף נביאים אמרו מקצת וקיימו מקצת, מה משה אמר כלל ופרט אף נביאים אמרו כלל ופרט, או מה משה זקן ובן שמונים ובן עמרם יכול אף הנביאים כן תלמוד לומר נביא מכל מקום.",
            "או חולם חלום, מכלל שנאמר למשה (במדבר יב ח) פה אל פה אדבר בו יכול אף הנביאים כן תלמוד לומר או חולם חלום.",
            "בקרבך, לרבות את האשה.",
            "ונתן אליך אות בשמים וכן הוא אומר (בראשית א יד) והיו לאותות.",
            "מופת בארץ וכן הוא אומר (שופטים ו לז) אם טל יהיה על הגזה לבדה ועל כל הארץ חרב וגו' מהו אומר (שם ו מ) ויעש אלהים כן סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ג) ובא האות והמופת, אמר רבי יוסי הגלילי ראה עד היכן הגיע הכתוב סוף עובדי עבודה זרה ינתן להם ממשלה אפילו על חמה ולבנה כוכבים ומזלות אל תשמע להם מפני מה כי מנסה ה' אלהיכם אתכם לדעת הישכם אוהבים, ",
            "אמר רבי עקיבה חס ושלום שמעמיד המקום חמה ולבנה כוכבים ומזלות לעובדי עבודה זרה הא אינו מדבר אלא במי שהיו נביאי אמת מתחילה וחזרו להיות נביאי שקר כחנניה בן עזור.",
            "(ד) לא תשמע אל דברי הנביא ההוא ולא החוזר בו, ",
            "או אל חולם החלום ההוא ולא החשוד למפרע, ",
            "כי מנסה ה' אלהיכם אתכם לדעת הישכם אוהבים סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ה) אחרי ה' אלהיכם תלכו, זה הענן.",
            "ואותו תיראו, שיהא מוראו עליכם.",
            "ואת מצותיו, זו מצות עשה, תשמורו, ליתן לא תעשה.",
            "ובקולו תשמעו, בקול נביאיו.",
            "ואותו תעבודו, עבדו בתורתו עבדו במקדשו.",
            "ובו תדבקון, הפרשו מעבודה זרה ודבקו במקום סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ו) והנביא ההוא, ולא אנוס.",
            "או חולם החלום ההוא, ולא מוטעה.",
            "יומת כי דבר סרה על ה' אלהיכם, והלא דברים קל וחומר ומה המזייף דברי חבירו חייב מיתה המזייף דבריו של מקום על אחת כמה וכמה.",
            "המוציא אתכם מארץ מצרים, אפילו אין לו עליך אלא שהוציאך מארץ מצרים די.",
            "והפדך מבית עבדים, אפילו אין לו עליך אלא שפדאך מבית עבדים די.",
            "להדיחך מן הדרך, נאמר כאן הדחה ונאמרה להלן (דברים יג יא) הדחה מה הדחה האמורה להלן בסקילה אף הדחה האמורה כאן בסקילה רבי שמעון אומר אין מיתתו של זה אלא בחנק.",
            "דבר אחר להדיחך מן הדרך זו מצות עשה.",
            "אשר צוך ה' אלהיך זו מצות לא תעשה.",
            "ללכת בה, לא האומר מקצת ומשייר מקצת.",
            "ובערת הרע מקרבך, בער עושה הרעות מישראל."
        ],
        [
            "(ז) כי יסיתך אחיך בן אמך, אין הסתה אלא טעות כענין שנאמר (מ\"א כא כה) אשר הסתה אותו איזבל אשתו ",
            "אחרים אומרים אין הסתה אלא גירוי שנאמר (ש\"א כו יט) ועתה ישמע נא אדוני המלך את דברי עבדו אם ה' הסיתך בי ירח מנחה.",
            "מכלל שנאמר (דברים כד טז) לא יומתו אבות על בנים למדנו שאין מעידים זה לזה יכול כשם שאין מעידים זה לזה כך אין מסיתים זה את זה תלמוד לומר כי יסיתך אחיך בן אמך.",
            "אחיך, זה אחיך מאביך.",
            "בן אמך, זה בן אמך.",
            "או בנך, בנך מכל מקום.",
            "או בתך, בתך מכל מקום.",
            "או אשת, זו ארוסה.",
            "חיקך, זו נשואה.",
            "או רעך, זה הגר.",
            "אשר כנפשך, זה אביך.",
            "בסתר, מלמד שאין אומרים דבריהם אלא בסתר וכן הוא אומר (משלי ז ט) בנשף בערב יום באישון לילה ואפילה אבל דברי תורה אין נאמרים אלא בפרהסיא וכן הוא אומר (שם א כ) חכמות בחוץ תרנה וגו' בראש הומיות תקרא וגו'.",
            "(ח) אשר לא ידעת אתה ואבותיך, רבי יוסי הגלילי אומר הרי זה דבר גניי לישראל שאומות העולם אין מניחים מה שמסרו להם אבותיהם וישראל מניחים מה שמסרו להם אבותיהם והולכים ועובדים עבודה זרה סליק פיסקא"
        ],
        [
            "מאלהי העמים אשר סביבותיכם הקרובים אליך, מהקרובים אתה יודע מה הם רחוקים.",
            "מקצה הארץ ועד קצה הארץ, אלו חמה ולבנה שמהלכים מסוף העולם ועד סופו."
        ],
        [
            "(ט) לא תאבה לו, מכלל שנאמר (ויקרא יט יח) ואהבת לרעך כמוך יכול אתה אוהב לזה תלמוד לומר לא תאבה לו.",
            "ולא תשמע אליו, מכלל שנאמר (שמות כג ה) עזוב תעזוב עמו יכול אתה עוזב עם זה תלמוד לומר ולא תשמע אליו.",
            "ולא תחוס עינך עליו, מכלל שנאמר (ויקרא יט טז) לא תעמד על דם רעך יכול אי אתה רשיי לעמוד על דמו של זה תלמוד לומר ולא תחוס עינך עליו.",
            "ולא תחמול, לא תלמד עליו זכות.",
            "ולא תכסה עליו, אם אתה יודע לו חובה אי אתה רשיי לשתוק.",
            "מנין שאם יצא מבית דין חייב שאין מחזירים אותו לזכות תלמוד לומר כי הרוג, ",
            "יצא זכיי מנין שמחזירים אותו לחובה תלמוד לומר תהרגנו.",
            "(י) ידך תהיה בו, מצוה ביד הניסת להמיתו מנין לא מת ביד הניסת ימות ביד כל אדם תלמוד לומר ויד כל העם באחרונה."
        ],
        [
            "(יא) וסקלתו באבנים, יכול באבנים מרובות תלמוד לומר (ויקרא כ כז) באבן אי באבן יכול באבן אחת תלמוד לומר באבנים אמור מעתה לא מת בראשונה ימות בשניה.",
            "כי בקש להדיחך, נאמר כאן הדחה ונאמר להלן הדחה מה הדחה האמורה כאן בסקילה אף הדחה האמורה להלן בסקילה.",
            "מעל ה' אלהיך המוציאך, אפילו אין לו עליך אלא שהוציאך מארץ מצרים מבית עבדים די סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(יב) וכל ישראל ישמעו ויראון, משמרים אותו עד הרגל וממיתים אותו ברגל שנאמר (דברים יז יג) וכל העם ישמעו ויראו דברי רבי עקיבה ",
            "רבי יהודה אומר אין מענים בבית דין אין לי אלא זה בלבד ",
            "מנין לאומר אעבוד אלך ואעבוד נלך ונעבוד אזבח אלך ואזבח נלך ונזבח אקטר אלך ואקטר נלך ונקטר אנסך אלך ואנסך נלך וננסך אשתחוה אלך ואשתחוה נלך ונשתחוה תלמוד לומר ולא יוסיפו לעשות כדבר הרע הזה, לא כדבר ולא כרע ולא כזה ",
            "יכול אף המגפף והמנשק והמרביץ והמרחיץ והסך והמלביש והמנעיל והמעטיף תלמוד לומר הזה זה בסקילה ואין כל אלו בסקילה סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(יג) כי תשמע, ולא החוזר והמצתת יכול ",
            "יכול יהא רטוש תלמוד לומר ודרשת וחקרת ושאלת היטב, ודרשת מן התורה וחקרת מן העדים, ושאלת מן התלמידים.",
            "באחת עריך, עיר אחת עושים עיר הנדחת ואין עושים שלש עיירות נדחות יכול אף לא שתים תלמוד לומר באחת עריך.",
            "אשר ה' אלהיך נותן לך, בכל מקום.",
            "לשבת שם, פרט לירושלם שלא נתנה לבית דירה."
        ],
        [
            "(יד) יצאו אנשים, ולא נשים, אנשים ולא קטנים, אנשים אין פחות משנים.",
            "בני בליעל, בלי עול בני אדם שפרקו עולו של מקום.",
            "מקרבך, ולא מן הספר.",
            "וידיחו את ישבי עירם, ולא יושבי עיר אחרת.",
            "לאמר, בהתראה. נלכה ונעבדה אלהים אחרים אשר לא ידעתם.",
            "(טו) ודרשת וחקרת ושאלת היטב, מכלל שנאמר (דברים יז ד) והוגד לך ושמעת ודרשת היטב, היטב היטב לגזירה שוה מלמד שבודקים אותו בשבע חקירות, ",
            "בדיקות מנין תלמוד לומר והנה אמת נכון הדבר ",
            "אם סופנו לרבות בדיקות מה תלמוד לומר חקירות חקירות אמר אחד איני יודע עדותם בטלה בדיקות אמר אחד איני יודע ואפילו שנים אומרים אין אנו יודעים עדותם קיימת ",
            "אחד חקירות ואחד בדיקות בזמן שמכחישים זה את זה עדותם בטלה.",
            "נעשתה התועבה הזאת, לרבות גרים ועבדים משוחררים סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(טז) הכה תכה, מנין לא יכולת להמיתו במיתה האמורה בו המיתו באחת מכל מיתות האמורות בין קלות בין חמורות תלמוד לומר הכה תכה. מנין יצא ידך לא יצא ידי תלמוד לומר הכה תכה.",
            "את יושבי העיר ההיא, ",
            "מיכן אמרו אין מקיימים את הטפלים אבה חנן אומר (דברים כד טז) לא יומתו אבות על בנים בעיר הנדחת הכתוב מדבר. הכה תכה את יושבי העיר ההיא, ולא יושבי עיר אחרת מיכן אמרו החמרת והגמלת העוברת ממקום למקום הרי אלו מצילים אותה. לפי חרב, לתוך פיה של חרב שלא תנוולם.",
            "החרם אותה, פרט לנכסי צדיקים שבחוצה לה.",
            "ואת כל אשר בה, לרבות נכסי צדיקים שבתוכה מיכן אמרו נכסי צדיקים שבתוכה אובדים ושבחוצה לה פולטים ושל רשעים בין מתוכה ובין מבחוצה לה אובדים.",
            "ואת בהמתה, ולא בהמת הקדש סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(יז) ואת כל שללה, לרבות נכסי רשעים שבחוצה לה.",
            "אל תוך רחבה, אין לה רחוב עושים לה רחוב ",
            "היה רחוב חוצה לה מנין שכונסים אותו לתוכה תלמוד לומר אל תוך רחובה.",
            "ושרפת באש את העיר ואת כל שללה, ולא שלל שמים מיכן אמרו אילנות המחוברים מותרים והתלושים אסורים בורות שיחים ומערות וכתבי הקודש מותרים שנאמר שללה ולא שלל שמים דבר אחר שללה ולא שלל שמים ",
            "מיכן אמרו ההקדשות שבתוכה יפדו תרומות ירקבו מעשר שני וכתבי הקודש יגנזו.",
            "כליל לה' אלהיך והיתה תל עולם, וכן הוא אומר (יהושע ו כו) וישבע יהושע בעת ההיא לאמר ארור האיש לפני ה' אשר יקום ובנה את העיר הזאת את יריחו, וכי אין אנו יודעים שיריחו שמה אלא שלא יבנו אותה ויקראו שמה עיר אחרת ושלא יבנו עיר אחרת ויקראו שמה יריחו, ",
            "(שם) בבכורו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה יכול שוגג תלמוד לומר (מ\"א טז לד) כדבר ה' אשר דבר ביד יהושע בן נון אמור מעתה מזיד היה סליק פיסקא"
        ],
        [
            "לא תבנה עוד, לא תעשה אותה אפילו גנות ופרדסים אפילו שובך יוני הרדסאות כדברי רבי עקיבה.",
            "(יח) ולא ידבק בידך מאומה מן החרם, מיכן אמרו נטל מקל או מלגז או כרכר או שרביט כולם אסורים בהניה נתערבו באחרים כולם אסורים בהניה מה יעשה להם יוליך הניה לים המלח. כללו של דבר כל הנהנה מעבודה זרה יוליך הניה לים המלח.",
            "למען ישוב ה' מחרון אפו, כל זמן שעבודה זרה בעולם חרון אף בעולם נסתלקה עבודה זרה מן העולם נסתלק חרון אף מן העולם.",
            "ונתן לך רחמים ורחמך, לך רחמים ולא לאחרים רחמים מיכן היה רבן גמליאל ברבי אומר כל זמן שאתה מרחם על הבריות מרחמים עליך מן השמים אין אתה מרחם על הבריות אין מרחמים עליך מן השמים. והרבך, כמה שנאמר (בראשית כו ד) והרביתי את זרעך ככוכבי השמים.",
            "כאשר נשבע לאבותיך, הכל בזכות אבותיך.",
            "(יט) כי תשמע בקול ה' אלהיך, מיכן אמרו התחיל אדם לשמוע קמעה סופו לשמוע הרבה.",
            "לשמור את כל מצותיו אשר אנכי מצוך היום, שתהא מצוה קלה חביבה עליך כמצוה חמורה.",
            "לעשות הישר בעיני ה' אלהיך, זו היא שרבי ישמעאל אומר הישר בעיני שמים.",
            "(יד א) בנים אתם לה' אלהיכם, רבי יהודה אומר אם נוהגים אתם מנהג בנים הרי אתם בנים ואם לאו אי אתם בנים רבי מאיר אומר בין כך ובין כך בנים אתם לה' אלהיכם וכן הוא אומר (הושע ב א) והיה מספר בני ישראל וגו'.",
            "לא תתגודדו, לא תעשו אגודות אלא היו כולכם אגודה אחת וכן הוא אומר (עמוס ט ו) הבונה בשמים מעלותיו ואגודתו על ארץ יסדה.",
            "דבר אחר לא תתגודדו לא תתגודדו כדרך שאחרים מתגודדים שנאמר (מ\"א יח כח) ויתגודדו כמשפטם.",
            "ולא תשימו קרחה, יכול לא יהו חייבים אלא על בין העינים בלבד מנין לרבות כל הראש תלמוד לומר (ויקרא כא ה) בראשם לרבות כל הראש, יכול הכהנים שריבה בהם הכתוב מצות יתרות חייבים על כל קרחה וקרחה וחייבים על הראש כבין העינים אבל ישראל שלא ריבה בהם הכתוב מצות יתרות לא יהו חייבים אלא אחת ולא יהו חייבים אלא על בין העינים בלבד תלמוד לומר קרחה קרחה לגזרה שוה מה קרחה האמורה בכהנים חייבים על כל קרחה וקרחה וחייבים על הראש כבין העינים אף קרחה האמורה בישראל חייבים על כל קרחה וקרחה וחייבים על הראש כבין העינים מה קרחה האמורה בישראל אין חייבים אלא על המת אף קרחה האמורה בכהנים אין חייבים אלא על המת סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ב) כי עם קדוש אתה לה' אלהיך, קדש את עצמך. כי עם קדוש אתה לה' אלהיך, קדושה שהיא עליך היא גרמה לך.",
            "דבר אחר לא תגרום לעם אחר להיות קדוש כיוצא בך.",
            "ובך בחר ה', (תהלים קלה ד) כי יעקב בחר לו יה. להיות לו לעם סגולה, (שם) ישראל לסגולתו.",
            "ובך בחר ה' אלהיך להיות לו לעם סגולה מכל העמים, מלמד שכל אחד ואחד חביב לפני הקדוש ברוך הוא מכל אומות העולם ",
            "יכול אף מאבות הראשונים תלמוד לומר מכל העמים אשר על פני האדמה אמור מעתה משלפניו ומשלאחריו ולא מאבות הראשונים סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ו) וכל בהמה מפרסת פרסה ושסעת שסע שתי פרסות ומעלה גרה, עד שיהו בה שלשה סימנים הללו אינה מותרת באכילה.",
            "אבה חנן משום רבי אליעזר אומר השסועה מין חיה.",
            "אמר רבי יאשיה כל מקום שנאמר צפור בטהורה הכתוב מדבר ",
            "אמר רבי יצחק עוף טהור נקרא עוף ונקרא צפור והטמא אין נקרא אלא עוף בלבד.",
            "והראה זו דיה וכולן מין דיה איסי בן יהודה אומר יש לו מאה מיני עופות במזרח וכולן מין איה.",
            "איה דיה והראה והדאה, למה נשנו במשנה תורה בבהמה מפני השסועה ובעוף מפני הדיה."
        ],
        [
            "(ג) לא תאכל כל תועבה, רבי אליעזר אומר מנין לצורם אוזן הבכור ואוכל ממנה שעובר בלא תעשה תלמוד לומר לא תאכל כל תועבה.",
            "אחרים אומרים בפסולי המוקדשים הכתוב מדבר נאמר כאן תועבה ונאמר להלן (דברים יז א) לא תזבח לה' אלהיך שור ושה וגו' כי תועבת ה' אלהיך הוא מה תועבה האמורה להלן בפסולי המוקדשים הכתוב מדבר אף תועבה האמורה כאן בפסולי המוקדשין הכתוב מדבר סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ד) זאת הבהמה אשר תאכלו, שור שה כשבים ושה עזים (ה) איל וצבי ויחמור, מלמד שחיה בכלל בהמה ",
            "מנין שאף בהמה בכלל חיה תלמוד לומר (ויקרא יא ב) זאת החיה וגו' מלמד שחיה קרויה בהמה ובהמה קרויה חיה, ומלמד שבהמה טמאה מרובה מבהמה טהורה בכל מקום הכתוב פורט את המועט שנאמר זאת הבהמה אשר תאכלו וגו' איל וצבי ויחמור וגו'.",
            "ותאו, רבי יוסי אומר תאו זה שור הבר סליק פיסקא"
        ],
        [
            "וכל בהמה מפרסת פרסה, לפי שמצינו שריבה טרפה כעין טרפות אף אני ארבה את הפסול כעין הפסולים ואיזה זה זה החורש בשור וחמור ובמוקדשים תלמוד לומר שור שה כשבים ושה עזים תאכלו ",
            "מרבה אני את אלו ועדין לא ארבה את הרובע ואת הנרבע מוקצה ונעבד ואתנן ומחיר וכלאים וטרפה ויוצא דופן תלמוד לומר שור שה כשבים וגו' ",
            "מרבה אני את אלו ועדין לא ארבה את שנעבדה בו עבירה על פי עד אחד או על פי הבעלים תלמוד לומר שור שה כשבים.",
            "מרבה אני את אלו ועדין לא ארבה את שנעבדה בו עבירה על פי שני עדים ועדין לא נגמר דינו תלמוד לומר שור שה כשבים תאכלו, ",
            "מרבה אני את אלו שגדלו בטהרה ועדין לא ארבה את ולד כשרה שינקה מן הטרפה תלמוד לומר בבהמה, ",
            "מרבה אני את ולד כשרה שינקה מן הטרפה ועדין לא ארבה את ולד טרפה שינקה מבהמה טהורה עם הטמאה תלמוד לומר בבהמה כל הבהמה.",
            "בבהמה תאכלו, לרבות שיליה ",
            "יכול אפילו יצאת מקצתה תלמוד לומר אותה.",
            "אותה תאכלו, אותה באכילה ואין בהמה טמאה באכילה אין לי אלא בעשה מנין אף בלא תעשה תלמוד לומר הגמל והארנבת והשפן והחזיר ",
            "מבשרם לא תאכלו, אין לי אלא את אלו בלבד שאר בהמה טמאה מנין דין הוא ומה אלו שיש בהם סימני טהרה הרי הם בלא תעשה שאר בהמה טמאה שאין בהם סימני טהרה אינו דין שיהו בלא תעשה על אכילתם נמצאו הגמל והארנבת והשפן והחזיר מן הכתוב ושאר בהמה טמאה מקל וחומר נמצאת מצות עשה שלהם מן הכתוב ומצות לא תעשה מקל וחומר סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ו) אך את זה לא תאכלו וגו' השסועה, אמר רבי עקיבה וכי משה קניגי היה או בלסטירי היה אלא מיכן תשובה לאומרים אין תורה מן השמים."
        ],
        [
            "(יא) כל צפור טהורה תאכלו, מכלל שנאמר (ויקרא יד ד) וצוה הכהן ולקח למטהר שתי צפרים חיות טהורות יכול כשם ששחוטה אסורה כך משולחת אסורה תלמוד לומר כל צפור טהורה תאכלו ",
            "או כשם שמשולחת מותרת כך שחוטה תהא מותרת תלמוד לומר וזה אשר לא תאכלו מהם.",
            "הנשר והפרס והעזניה, רבי עקיבה אומר נאמר כאן נשר ונאמר להלן (ויקרא יא יג) נשר מה נשר האמור להלן עשה כל האמורים עם הנשר בבל תאכיל ובבל תאכל אף נשר האמור כאן נעשה כל האמורים עם הנשר בבל תאכיל ובבל תאכל \\",
            "רבי שמעון אומר נאמר כאן איה ונאמר להלן (שם יא יד) איה מה איה האמור כאן עשה את הראה מין איה אף איה האמורה להלן נעשה את הראה מין איה.",
            "(יד) עורב זה עורב הגדול, ואת כל עורב להביא את העורב העמקי ועורב הבא בראש יונים, למינו להביא את הזרזיר.",
            "[הנץ, זה הנץ] כשהוא אומר למינהו להביא את בן הוריה.",
            "(טו) ואת בת היענה וגו', ואת הכוס וגו', והקאת ואת הרחם ואת השלך, מלמד שעוף טהור מרובה מעוף טמא בכל מקום הכתוב פורט את המועט.",
            "סימני בהמה וחיה נאמרו מן התורה סימני העוף לא נאמרו אמרו חכמים כל עוף דורס טמא שנאמר נשר מה נשר מפורש אין לו זפק ואין לו אצבע יתירה ואין קורקבנו נקלף ודורס ואוכל טמא כך כל שכיוצא בו אסור שאין כיוצא בו מותר.",
            "(כ) כל עוף טהור תאכלו, מצות עשה.",
            "וכל שרץ העוף טמא הוא לכם, מצות לא תעשה רבי שמעון אומר כל עוף טהור תאכלו, אלו חגבים טהורים, וכל שרץ העוף טמא הוא לכם לא יאכלו, אלו חגבים טמאים סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(כא) לא תאכלו כל נבלה, אין לי אלא נבלה טרפה מנין תלמוד לומר נבלה, כל נבלה.",
            "לגר אשר בשעריך, מלמד שנותנה במתנה לגר תושב ",
            "מנין אף לנכרי תלמוד לומר לנכרי ",
            "מנין שמוכרה לגר תושב תלמוד לומר או מכור ",
            "מנין אף לנכרי תלמוד לומר לנכרי כשתימצי אומר מוכרה ונותנה במתנה לנכרי ולגר תושב ",
            "רבי יהודה אומר דברים ככתבם.",
            "כי עם קדוש אתה לה' אלהיך, קדש את עצמך. דברים המותרים ואחרים נהגו בהם איסור אי אתה רשיי לנהוג היתר בפניהם.",
            "לא תבשל גדי בחלב אמו, למה נאמר כנגד שלש בריתות שכרת הקדוש ברוך הוא עם ישראל שלש פעמים אחת בחורב ואחת בערבות מואב ואחת בהר גריזים ובהר עיבל. ס",
            "רבי יוסי הגלילי אומר נאמר לא תאכלו כל נבלה ונאמר לא תבשל גדי בחלב אמו [את שאסור משום נבלה אסור לבשל בחלב, עוף שאסור משום נבלה יכול יהא אסור לבשל בחלב תלמוד לומר בחלב אמו] יצא עוף שאין לו חלב אם סליק פיסקא",
            "רבי יוסי הגלילי אומר נאמר לא תאכלו כל נבלה ונאמר לא תבשל גדי בחלב אמו [את שאסור משום נבלה אסור לבשל בחלב, עוף שאסור משום נבלה יכול יהא אסור לבשל בחלב תלמוד לומר בחלב אמו] יצא עוף שאין לו חלב אם סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(כב) עשר תעשר את כל תבואת זרעך היוצא השדה שנה שנה, מלמד שאין מעשרים אותו משנה לחברתה ",
            "אין לי אלא מעשר שני שבו דבר הכתוב מנין לרבות שאר מעשרות תלמוד לומר עשר תעשר.",
            "מנין למעשר בהמה שאין מעשרים אותה משנה לחברתה תלמוד לומר עשר תעשר את כל תבואת זרעך היוצא השדה שנה שנה.",
            "רבי שמעון בן יהודה אומר משום רבי שמעון מנין למעשר בהמה שהוא בעמוד ועשר תלמוד לומר עשר תעשר.",
            "יכול דבר שגדולו מן הארץ כגון סטיס וקוצה יהא חייב במעשר תלמוד לומר עשר תעשר ואכלת, ",
            "יכול אף דבש וחלב תלמוד לומר היוצא השדה שנה שנה אמור מעתה דבר היוצא מרשות שדה.",
            "מכלל שנאמר ואכלת לפני ה' אלהיך במקום אשר יבחר לשכן שמו שם מעשר דגנך תירושך ויצהריך, יכול אין לחייב אלא דגן תירוש ויצהר מנין לרבות שאר פירות תלמוד לומר תבואת זרעך, ",
            "יאמר זה שאילו כן הייתי אומר מה תבואה מיוחדת שמכניסה לקיום ודרכה להאכל כמות שהיא אף אני איני מרבה אלא כיוצא בה את מה אני מרבה את האורז ואת הדוחן ואת הפרגים והשומשמים מנין לרבות שאר קטניות תלמוד לומר עשר תעשר ",
            "מרבה אני את הקטניות שדרכן להאכל כמות שהן ועדין לא ארבה את התורמוס ואת החרדל שאין דרכם להאכל כמות שהם תלמוד לומר עשר תעשר יכול אפעלפי שלא השרישו תלמוד לומר ואכלת, ",
            "מנין לרבות ירקות למעשרות תלמוד לומר (ויקרא כז ל) וכל מעשר הארץ.",
            "(שם) מזרע הארץ לרבות שום שחלים וגרגיר יכול שאני מרבה לפת וצנונות וזרעוני גנה שאין נאכלים תלמוד לומר מזרע הארץ ולא כל זרע הארץ.",
            "(שם) מפרי העץ לרבות פירות האילן ",
            "יכול שאני מרבה חרובי שקמה וחרובי צלמונה וחרובי גדורה שאין נאכלים תלמוד לומר מפרי העץ ולא כל פרי העץ.",
            "מנין שאדם מעשר את שאוכל תלמוד לומר עשר תעשר ",
            "יכול אפעלפי שלא נגמרה מלאכתו בשדה תלמוד לומר (במדבר יח כז) כדגן מן הגרן והרי הוא בשדה (שם) וכמלאה מן היקב עד שהיא ביקב.",
            "יכול יהא אדם אוכל עריי בשדה תלמוד לומר עשר תעשר ",
            "מנין שזורע תלמוד לומר היוצא השדה ",
            "מנין שכונס תלמוד לומר תבואת זרעך.",
            "אמרו חרבו חנויות בני חנן שלש שנים קודם לארץ ישראל שהיו מוציאים פירותיהם מידי מעשרות שהיו דורשים לומר עשר תעשר ואכלת ולא מוכר תבואת זרעך ולא לוקח סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(כג) ואכלת לפני ה' אלהיך במקום אשר יבחר, רבי יוסי אומר שלשה דברים משום שלשה זקנים ",
            "רבי עקיבה אומר יכול יהא אדם מעלה בכורות מחוצה לארץ לארץ תלמוד לומר ואכלת לפני ה' אלהיך במקום אשר יבחר, ממקום שאתה מביא מעשר דגן אתה מביא בכורות מחוצה לארץ שאי אתה מביא מעשר דגן אין אתה מביא בכורות.",
            "שמעון בן זומא אומר יכול כשם שנתנה תורה מחיצה בין קדשי קדשים לקדשים קלים כך נתנה תורה מחיצה בין בכור למעשר שני ודין הוא בכור טעון הבאת מקום ומעשר שני טעון הבאת מקום מה בכור אין נאכל אלא לפנים מן החומה אף מעשר שני לא יהא נאכל אלא לפנים מן החומה מה לבכור מיעט מקום אכילתו שכן מיעט זמן אכילתו תאמר במעשר שני שריבה זמן אכילתו הואיל וריבה זמן אכילתו ירבה מקום אכילתו תלמוד לומר ואכלת לפני ה' אלהיך במקום אשר יבחר מה בכור אין נאכל אלא לפנים מן החומה אף מעשר שני לא יהא נאכל אלא לפנים מן החומה.",
            "רבי ישמעאל אומר יכול יהא אדם מעלה מעשר שני לירושלם בזמן הזה ואוכלו ודין הוא בכור טעון הבאת מקום ומעשר שני טעון הבאת מקום מה בכור אין נאכל אלא בפני הבית אף מעשר שני לא יהא נאכל אלא בפני הבית לא אם אמרת בבכור שיש ממנו דמים ואמורים למזבח תאמר במעשר שני שאין ממנו דמים ואמורים למזבח בכורים יוכיחו שאין מהם דמים ואמורים למזבח ואין נאכלים אלא בפני הבית לא אם אמרת בבכורים שטעונים הנחה לפני המזבח תאמר במעשר שני שאין טעון הנחה לפני המזבח תלמוד לומר ואכלת לפני ה' אלהיך במקום אשר יבחר, מקיש אכילת בכור למעשר שני מה בכור אין נאכל אלא בפני הבית אף מעשר שני לא יהא נאכל אלא בפני הבית.",
            "אחרים אומרים יכול בכור שעבר זמנו משנה לחברתה יהא פסול כפסולי המוקדשים תלמוד לומר ואכלת לפני ה' אלהיך אם ללמד על הבכור שנאכל לפנים מן החומה אין צריך שהרי כבר נאמר (דברים טו כ) לפני ה' אלהיך תאכלנו אם ללמד על מעשר שני שנאכל לפנים מן החומה אין צריך שהרי כבר נאמר (שם יב יז) לא תוכל לאכל בשעריך אם כן למה נאמר ואכלת לפני ה' אלהיך מקיש בכור למעשר שני מה מעשר שני נאכל משנה לחברתה אף בכור נאכל משנה לחברתה.",
            "למען תלמד ליראה את ה' אלהיך, מגיד שהמעשר מביא את האדם לידי תלמוד תורה. כל הימים, בין בארץ בין בחוצה לארץ סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(כד) וכי ירבה ממך הדרך, יכול ברחוק זמן הכתוב מדבר תלמוד לומר ירחק ממך המקום, ברחוק מקום הכתוב מדבר ולא ברחוק זמן ",
            "אין לי אלא בזמן שהוא מרובה מנין אפילו למועט תלמוד לומר כי לא תוכל שאתו, ",
            "אין לי אלא עני עשיר מנין תלמוד לומר כי יברכך ה' אלהיך.",
            "(כה) ונתתה בכסף, מלמד שאין מתחלל אלא על הכסף מנין לעשות שאר מטבע ככסף דין הוא הואיל והקדש מתחלל ומעשר שני מתחלל מה הקדש עשה בו שאר מטבע ככסף אף מעשר שני עשה בו שאר מטבע ככסף מה להקדש שעשה בו שאר מטבע ככסף שהרי עשה בו שאר מטלטלים ככסף תאמר במעשר שני שלא עשה בו שאר מטלטלים ככסף תלמוד לומר וצרתה הכסף דבר שדרכו ליצרר דברי רבי ישמעאל רבי עקיבה אומר דבר שיש עליו צורה פרט לסימון שאין עליו צורה.",
            "בידך, פרט לשיצא חוץ מרשותך.",
            "והלכת אל המקום אשר יבחר ה' אלהיך בו, זו שילה ובית עולמים.",
            "(כו) ונתתה הכסף בכל אשר תאוה נפשך, רבי יהודה אומר יכול הלקוח בכסף מעשר שנטמא טעון פדיון ודין הוא ומה מעשר שני עצמו שנטמא הרי הוא נפדה הלקוח בכסף מעשר שנטמא אינו דין שיפדה תלמוד לומר כסף כסף ראשון ולא כסף שני אין לי אלא טהור טמא מנין תלמוד לומר כסף [כסף] ראשון ולא כסף שני שלשה כספים נאמרו בענין אחד למעשר טהור ואחד למעשר טמא ואחד ללקוח בכסף מעשר.",
            "בכל אשר תאוה נפשך, יכול בעבדים ושפחות וקרקעות תלמוד לומר בבקר ובצאן, ",
            "אין לי אלא אכילה שתיה מנין תלמוד לומר וביין ובשכר, ",
            "אין לי אלא אכילה ושתיה מנין אף משביחי אכילה ושתיה כגון הקושט והחימום וראשי בשמים והתיאה והחילתית והפילפלים וחלות הריע תלמוד לומר ובכל אשר תשאלך נפשך, ",
            "יכול אף מים ומלח תלמוד לומר בבקר ובצאן וביין ובשכר מה אלו מיוחדים שהם פרי מן הפרי וגדולם מן הארץ אף אין לי אלא דבר שהוא פרי מן הפרי וגדולו מן הארץ.",
            "בן בג בג אומר בבקר ולקחת פרה על ידי עורה, ",
            "בצאן ולקחת רחל על ידי גיזתה, ",
            "ביין ולקחת חבית על ידי קנקנה, ",
            "ובשכר ולקחת תמד משתחמיץ, ",
            "יכול יקח בהמה למשתה בנו הרי אתה דן נאמר כאן שמחה ונאמר להלן (דברים כז ז) שמחה מה שמחה האמורה להלן שלמים אף שמחה האמורה כאן שלמים או מה שמחה האמורה להלן עולה ושלמים אף שמחה האמורה כאן עולה ושלמים תלמוד לומר ואכלת ושמחת שמחה שיש עמה אכילה יצאו עולות שאין עמהן אכילה סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(כז) והלוי אשר בשעריך, כל מקום אתה מוצא לוי הזה לומר תן לו מחלקו אין לו חלקו תן לו מעשר עני אין לו מעשר עני תן לו שלמים אין לו שלמים פרנסהו מן הצדקה.",
            "כי אין לו חלק ונחלה עמך, להגיד מה גרם סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(כח) מקצה שלש שנים, יכול בחג תלמוד לומר (דברים כו יב) כי תכלה לעשר או כי תכלה לעשר ",
            "יכול בחנוכה תלמוד לומר קץ נאמר כאן קץ ונאמר להלן קץ מה קץ האמור להלן רגל אף קץ האמור כאן רגל ",
            "או מה קץ האמור להלן חג הסוכות אף קץ האמור כאן חג הסוכות תלמוד לומר כי תכלה לעשר, רגל שהמעשרות כלים בו הוי אומר זה פסח מיכן אמרו ערב יום טוב האחרון של פסח של רביעית ושל שביעית היה ביעור ברביעית מפני מעשר עני שבשלישית בשביעית מפני מעשר עני שבששית ",
            "יכול אף שנה שביעית תהא חייבת במעשר תלמוד לומר (שם) שנת המעשר שנה שחייבת במעשר יצתה שנה שביעית שאינה חייבת במעשר \\",
            "יכול יהו שני מעשרות נוהגים בה תלמוד לומר שנת המעשר מעשר אחד נוהג בה ואין שני מעשרות נוהגים בה ",
            "אין לי אלא מעשר עני שבו דבר הכתוב מנין לרבות שאר מעשרות תלמוד לומר מעשר תבואתך ריבה.",
            "תוציא את כל מעשר תבואתך בשנה ההיא, מלמד שמוציאים אותו ממקום טומאה למקום טהרה ",
            "יכול אף של שאר שנים יהו מוציאים אתו ממקום טומאה למקום טהרה תלמוד לומר בשנה ההיא, של שנה ההיא אתה מוציא ואי אתה מוציא של שאר שנים ממקום טומאה למקום טהרה של שנה ההיא אתה מבער ואי אתה מבער ירק שיצא מראש השנה ועד הפסח.",
            "והנחת בשעריך, אם אין שם עני הניחו באוצר.",
            "איני יודע מי ידחה מפני מעשר עני אם מעשר ראשון אם מעשר שני תלמוד לומר (כט) ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה יבא הלוי ויטול חלקו מכל מקום דברי רבי יהודה ",
            "רבי אליעזר בן יעקב אומר אינו צריך הרי הוא אומר (במדבר יח כא) ולבני לוי הנה נתתי כל מעשר בישראל לנחלה מה נחלה אינה זזה אף מעשר ראשון אין זז.",
            "יכול אף לקט שכחה ופיאה יהו חייבים במעשר תלמוד לומר ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך והגר והיתום, דברים שאין לו בהם חלק ונחלה עמך אתה נותן לו יצאו אלו שיש לו בהם חלק ונחלה עמך סליק פיסקא"
        ],
        [
            "והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך, יכול בין חסרים ובין שאין חסרים ואל תתמה שהרי הוא אומר (דברים כד יז) ולא תחבול בגד אלמנה בין עניה ובין עשירה תלמוד לומר (ויקרא יט י) עני מה עני חסר אף כולם חסרים ",
            "יכול בין בני ברית ובין שאינם בני ברית תלמוד לומר לוי מה לוי בן ברית אף כולם בני ברית.",
            "ואכלו ושבעו, תן להם כדי שבעם מיכן אמרו אין פוחתים לעני בגורן מחצי קב חטים או קב שעורים.",
            "בשעריך, מלמד שאין מוציאים אותו מן הארץ לחוצה לארץ ",
            "אמרו משפחת בית נבלטה היתה בירושלם ונתנו להם שש מאות ככרי זהב ולא רצו להוציא חוץ לירושלם סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(טו א) מקץ שבע שנים, יכול מתחלת השנה או בסופה הרי את דן נאמר כאן קץ ונאמר להלן (דברים לא י) קץ מה קץ האמור להלן בסופה ולא בתחלתה אף קץ האמור כאן בסופה ולא בתחלתה.",
            "תעשה שמטה, שמוט, כל זמן שיש לך שמטה אתה משמט.",
            "שבע שנים, יכול שבע שנים לכל אחד ואחד הרי אתה דן חייב שבע שנים בשמטה וחייב שבע שנים במלוה מה שבע שנים האמור בשמטה שבע שנים לכל העולם אף שבע שנים האמור במלוה שבע שנים לכל העולם ",
            "או כלך לדרך זו חייב שבע שנים בעבד עברי וחייב שבע שנים במלוה מה שבע שנים האמור בעבד עברי שבע שנים לכל אחד ואחד אף שבע שנים האמור במלוה שבע שנים לכל אחד ואחד ",
            "נראה למי דומה דנים דבר שאינו תלוי ביובל מדבר שאינו תלוי ביובל ואל יוכיח עבד עברי שתלוי ביובל ",
            "או כלך לדרך זו דנים דבר שנוהג בארץ ובחוצה לארץ מדבר שנוהג בארץ ובחוצה לארץ ואל יוכיח השמט קרקע שאין נוהג אלא בארץ ",
            "תלמוד לומר שבע שנים שבע שנים לגזרה שוה מה שבע שנים האמור בשמטה שבע שנים לכל העולם, אף שבע שנים האמור במלוה שבע שנים לכל העולם ",
            "רבי יוסי הגלילי אומר הרי הוא אומר (למטה ט) קרבה שנת השבע שנת השמטה אם שבע שנים לכל אחד ואחד היאך היא קרובה אמור מעתה שבע שנים לכל העולם ",
            "יכול יהא השמט מלוה נוהג במדבר תלמוד לומר תעשה שמטה שמוט, ",
            "או אינו אומר תעשה שמטה שמוט אלא בארץ ישראל שאתה עושה שמטה לארץ אתה משמט [מלוה] בחוצה לארץ שאי את עושה שמטה לארץ אין את משמט מלוה ",
            "תלמוד לומר כי קרא שמטה לה' בין בארץ ובין בחוצה לארץ סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ב) וזה דבר השמטה, מיכן אמרו המחזיר חוב בשביעית יאמר להם משמט אני ואם אמר לו אף על פי כן יקבל ממנו משום שנאמר וזה דבר השמטה.",
            "[וזה דבר השמטה] שמטה משמטת מלוה ואין יובל משמט מלוה ",
            "שהיה בדין מה שמטה שאין מוציאה עבדים משמטת מלוה יובל שמוציא עבדים אינו דין שישמט מלוה תלמוד לומר וזה דבר השמטה שמטה משמטת מלוה ואין יובל משמט מלוה, ",
            "קל וחומר לשמטה שתוציא עבדים ומה יובל שאין משמט מלוה מוציא עבדים שביעית שמשמטת מלוה אינו דין שתוציא עבדים תלמוד לומר (ויקרא כה יג) בשנת היובל הזאת שביעית משמטת מלוה ויובל מוציא עבדים.",
            "שמוט כל בעל, יכול אף בגזילה ובפקדון תלמוד לומר משה ידו ",
            "או משה ידו יכול שכר שכיר והקפת החנות תלמוד לומר אשר ישה ברעהו ",
            "אם סופנו לרבות כולם מה תלמוד לומר משה ידו מה משה ידו בזקוף אף כולם זקופים.",
            "לא יגוש, ליתן עליו בלא תעשה.",
            "את רעהו, פרט לאחרים.",
            "ואת אחיו, פרט לגר תושב.",
            "כי קרא שמטה לה', בין בארץ בין בחוצה לארץ סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ג) את הנכרי תגש, זו מצות עשה.",
            "ואשר יהיה לך את אחיך, ולא של אחיך בידך מיכן אתה אומר המלוה על המשכון אין משמט.",
            "את אחיך תשמט ידך, ולא המוסר שטרותיו לבית דין מיכן אמרו התקין הלל פרוסבול מפני תיקון העולם שראה את העם שנמנעו מלהלוות זה את זה ועברו על מה שכתוב בתורה עמד והתקין פרוסבול וזהו גופו של פרוסבול מוסרני אני לכם פלוני ופלוני הדיינים שבמקום פלוני כל חוב שיש לי שאגבנו כל זמן שארצה והדיינים חותמים למטה או העדים סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ד) אפס כי לא יהיה בך אביון, ולהלן הוא אומר (דברים טו יא) כי לא יחדל אביון מקרב הארץ בזמן שאתם עושים רצונו של מקום אביונים באחרים וכשאין אתם עושים רצונו של מקום אביונים בכם.",
            "כי ברך יברכך ה' בארץ, מגיד שאין ברכה תלויה אלא בארץ.",
            "אשר ה' אלהיך נותן לך לרשתה, בשכר שתירש תכבש."
        ],
        [
            "(ה) רק אם שמוע תשמע בקול ה' אלהיך, מיכן אמרו שמע אדם קימעה משמיעים אותו הרבה שמע אדם דברי תורה משמיעים אותו דברי סופרים.",
            "לשמור לעשות את כל המצוה הזאת, שתהא מצוה קלה חביבה עליך כמצוה חמורה סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ו) כי ה' אלהיך ברכך כאשר דבר לך, ומה דבר לך (שם כח ג) ברוך אתה בעיר וגו'.",
            "והעבטת גוים רבים, יכול תהא לוה בסלע ומלוה בשקל כדרך שאחרים עושים תלמוד לומר ואתה לא תעבט.",
            "ומשלת בגוים רבים, יכול תהא מושל באחרים ואחרים מושלים בך כענין שנאמר (שופטים א ז) ויאמר אדני בזק שבעים מלכים, לכך נאמר ובך לא ימשלו.",
            "(ז) כי יהיה בך, ולא באחרים.",
            "אביון, תאב תאב קודם.",
            "אחיך, זה אחיך מאביך כשהוא אומר מאחד אחיך, מלמד שאחיך מאביך קודם לאחיך מאמך.",
            "באחד שעריך, יושבי עירך קודמים ליושבי עיר אחרת.",
            "בארצך, יושבי הארץ קודמים ליושבי חוצה לארץ כשהוא אומר באחד שעריך היה יושב במקום אחד אתה מצוה לפרנסו היה מחזר על הפתחים אי אתה זקוק לו לכל דבר.",
            "אשר ה' אלהיך נתן לך, בכל מקום.",
            "לא תאמץ את לבבך, יש בן אדם שמצטער אם יתן אם לא יתן.",
            "ולא תקפוץ את ידך, יש בן אדם שפושט את ידו וחוזר וקופצה.",
            "מאחיך האביון, אם אין אתה נותן לו סופך ליטול הימנו מנין אם פתחת פעם אחת פתח אפילו מאה פעמים תלמוד לומר כי פתוח תפתח את ידך לו.",
            "והעבט תעביטנו, פתוח תפתח, פתח לו בדברים שאם היה ביישן אמור לו את צריך ללות מיכן אמרו צדקה ניתנת כמלוה.",
            "העבט תעביטנו, נותנים לו וחוזרים וממשכנים אותו דברי רבי יהודה וחכמים אומרים אומרים לו הבא משכון כדי להגיס את דעתו.",
            "די מחסורו, אין אתה מצוה לעשרו.",
            "אשר יחסר לו, אפילו סוס ואפילו עבד.",
            "מעשה בהלל הזקן שנתן לעני בן טובים אחד סוס שהיה מתעמל בו ועבד שהיה משמשו, שוב מעשה בגליל העליון שהיו מעלים לאורח ליטרא בשר בכל יום.",
            "לו, זו אשה כענין שנאמר (בראשית ב יח) אעשה לו עזר."
        ],
        [
            "(ט) השמר לך, הוי זהיר שלא תמנע רחמים שכל המונע רחמים מוקש לעוברי עבירות ופורק עול שמים מעליו שנאמר בליעל בלי עול.",
            "דבר אחר השמר לך, השמר בלא תעשה פן בלא תעשה.",
            "פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר, זה שקרוי עבודה זרה נאמר כאן בליעל ונאמר להלן (דברים יג יד) יצאו אנשים בני בליעל מה בני בליעל האמור להלן עבודה זרה אף בני בליעל האמור כאן עבודה זרה.",
            "קרבה שנת השבע שנת השמטה, זו היא שאמר רבי יוסי הגלילי אם שבע שנים לכל אחד ואחד היאך היא קרובה אמור מעתה שבע שנים לכל העולם.",
            "ורעה עינך באחיך האביון ולא תתן לו וקרא עליך אל ה', יכול מצוה שלא לקרות תלמוד לומר וקרא, יכול מצוה לקרות תלמוד לומר (למטה כד טו) ולא יקרא עליך יכול אם קרא עליך יהיה בך חטא ואם לאו לא יהא בך חטא תלמוד לומר והיה בך חטא מכל מקום אם כן למה נאמר וקרא עליך אל ה' ממהר אני ליפרע על ידי קורא יותר ממי שאינו קורא.",
            "מנין אם נתת פעם אחת תן לו אפילו מאה פעמים תלמוד לומר נתון תתן.",
            "לו, בינך לבינו מיכן אמרו לשכת חשאים היתה בירושלם.",
            "כי בגלל הדבר הזה, אם אמר ליתן ונתן נותנים לו שכר אמירה ושכר מעשה אמר ליתן ולא הספיק בידו ליתן נותנים לו שכר אמירה כשכר מעשה לא אמר ליתן אבל אמר לאחרים תנו נותנים לו שכר על כך שנאמר כי בגלל הדבר הזה לא אמר ליתן ולא אמר לאחרים תנו אבל נוח לו בדברים טובים מנין שנותנים לו שכר על כך תלמוד לומר כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' אלהיך בכל מעשך."
        ],
        [
            "(יא) כי לא יחדל אביון מקרב הארץ, ולהלן הוא אומר (דברים טו ד) אפס כי לא יהיה בך אביון כיצד נתקיימו שני כתובים הללו בזמן שאתם עושים רצונו של מקום אביונים באחרים וכשאין אתם עושים רצונו של מקום אביונים בכם.",
            "על כן אנכי מצוך לאמר, על כן, מפני כן. אנכי מצוך לאמר, עצה טובה אני נותן לך מטובתך.",
            "פתוח תפתח את ידך לאחיך לעניך לאביונך, למה נאמרו כולם הראוי ליתן לו פת נותנים לו פת עיסה נותנים לו עיסה מעה נותנים לו מעה להאכילו בתוך פיו מאכילים אותו בתוך פיו.",
            "(יב) כי ימכר לך, מנין כשאתה קונה לא תהא קונה אלא עבד עברי תלמוד לומר (שמות כא ב) כי תקנה עבד עברי מנין כשהוא נמכר אינו נמכר אלא לך תלמוד לומר (ויקרא כה לט) ונמכר לך מנין כשבית דין מוכרים אותו אין מוכרים אותו אלא לך תלמוד לומר כי ימכר לך.",
            "אחיך העברי או העבריה, יש בעברי מה שאין בעבריה ובעבריה מה שאין בעברי עברי יוצא בשנים וביובל ובגרעון כסף מה שאין כן בעבריה עבריה יוצאה בסימנים ואינה נמכרת ונשנית ומפדים אותה על כרחה מה שאין כן בעברי הא לפי שיש בעברי מה שאין בעבריה ובעבריה מה שאין בעברי צריך לומר בעברי וצריך לומר בעבריה.",
            "ועבדך שש שנים, אף את הבן יכול אף את היורש תלמוד לומר (שמות כא ב) שש שנים יעבוד מי לחשך להביא את הבן ולהוציא את היורש מביא אני את הבן שכן קם תחת אביו ליעידה ולשדה אחוזה ומוציא אני את היורש שלא קם תחת האב ליעידה ולשדה אחוזה.",
            "ברח וחזר מנין שמשלם לו שניו תלמוד לומר שש שנים יעבוד, חלה ונתרפה יכול יחזיר לו שכר בטלתו תלמוד לומר (שמות כא ב) יצא לחפשי חנם סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(יג) וכי תשלחנו חפשי מעמך וגו' (יד) הענק תעניק לו, יכול אין מעניקים אלא ליוצא בשש מנין ליוצא ביובל ובמיתת האדון ואמה עבריה בסימנים תלמוד לומר תשלח, כי תשלח, וכי תשלחנו. יכול אף למשתלח בכסף אתה מעניק תלמוד לומר וכי תשלחנו חפשי מעמך וגו' למי שאתה משלחו אתה מעניק ואי אתה מעניק למי ששילוחו מעצמו.",
            "מנין שאם הענקת לו פעם אחת הענק לו אפילו מאה פעמים תלמוד לומר הענק תעניק.",
            "לו, ולא ליורשיו.",
            "מצאנך מגרנך ומיקבך, יכול אין מעניקים אלא מצאן מגרן ומיקב המיוחדים מנין לרבות כל דבר תלמוד לומר הענק תעניק לרבות כל דבר אם כן למה נאמר מצאנך מגרנך ומיקבך מה צאן גרן ויקב מיוחדים שהם ראוים לברכה יצאו כספים שאינם ראוים לברכה דברי רבי שמעון, רבי אליעזר בן יעקב אומר יצאו פרדות שאינן יולדות.",
            "אשר ברכך ה' אלהיך, יכול נתברך בית בגללו מעניקים לו לא נתברך בית בגללו אין מעניקים לו תלמוד לומר הענק תעניק לו מכל מקום אם כן למה נאמר אשר ברכך ה' אלהיך תתן לו, הכל לפי הברכה אתה מעניק לו סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(טו) וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים, מה במצרים הענקתי לך ושניתי לך אף אתה הענק לו ושנה לו מה במצרים נתתי לך ברחוב יד אף אתה תתן לו ברחוב יד וכן הוא אומר (תהלים סח יד) כנפי יונה נחפה בכסף זו בזת מצרים, ואברותיה בירקרק חרוץ, זו בזת הים, (שה\"ש א יא) תורי זהב נעשה לך זו בזת הים, עם נקודות הכסף זו בזת מצרים.",
            "על כן אנכי מצוך את הדבר הזה היום, ביום רוצעים ואין רוצעים בלילה סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(טז) והיה כי יאמר אליך לא אצא מעמך, יכול פעם אחת תלמוד לומר (שמות כא ה) ואם אמור יאמר העבד עד שיאמר וישנה, ",
            "אם אמר בתוך שש ולא אמר בסוף שש הרי זה אין נרצע שנאמר (שם) לא אצא חפשי עד שיאמר בשעת יציאה, אמר בסוף שש ולא אמר בתוך שש הרי זה אין נרצע שנאמר ואם אמור יאמר העבד עד שיאמר בשעה שהוא עבד.",
            "כי אהבך, מכלל שנאמר (שם) אהבתי את אדוני [איני יודע שאוהב את רבו אלא] מיכן אתה אומר היה הוא אוהב את רבו ורבו אין אוהבו היה הוא אהוב על רבו והוא אין אוהב את רבו הרי זה אין נרצע שנאמר כי אהבך, לו אשה ובנים ולרבו אין אשה ובנים אין נרצע שנאמר כי אהבך ואת ביתך.",
            "כי טוב לו עמך, הא אם חלה הוא או רבו הרי זה אין נרצע סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(יז) ולקחת את המרצע, מנין לרבות את הקוץ ואת הזכוכית ואת הקרומית של קנה שנאמר ולקחת דברי רבי יוסי ברבי יהודה רבי אומר מרצע מה מרצע המיוחד מן המתכת אף אין לי אלא מן המתכת. מיכן היה רבי ישמעאל אומר בשלשה מקומות הלכה עוקפת המקרא התורה אמרה (ויקרא יז יג) ושפך את דמו וכסהו בעפר והלכה אמרה בכל דבר שמגדיל צמחים, התורה אמרה (דברים כד א) וכתב לה ספר כריתות והלכה אמרה בכל דבר שהוא בתלוש, התורה אמרה במרצע והלכה אמרה בכל דבר. רבי אומר בדלת או במזוזה מעומד.",
            "מרצע, זה מרצע גדול.",
            "ולקחת את המרצע, שומע אני בינו לבין עצמו תלמוד לומר (שמות כא ו) והגישו אדניו אל האלהים אצל הדינים שימסור במוכרים.",
            "במרצע, בכל דבר שהוא רושם.",
            "אמר רבי אלעזר והלא יודן ברבי היה דורש שאין רוצעים אלא במילת וחכמים אומרים אין כהן נרצע שמא נעשה בעל מום אם במילת הוא נרצע היאך נעשה בעל מום אלא מלמד שאין רוצעים אלא בגבוה שבאוזן. רבי מאיר אומר אף מן הסחוס שהיה רבי מאיר אומר אין כהן נרצע.",
            "אזנו, נאמר כאן אזנו ונאמר להלן (ויקרא יד יד) אזנו מה אזנו האמור להלן ימנית אף אזנו האמור כאן ימנית, בגבוה שבאוזן.",
            "באזנו ובדלת, יכול בצד אזנו תלמוד לומר באזנו ובדלת מגיד שנותן באוזן עד שמגיע לדלת.",
            "והיה לך עבד עולם, כל ימי עולמו של אדון אפילו נמכר שלשים שנה וארבעים שנה לפני היובל מיכן אתה אומר עבד עברי עובד את הבן ואינו עובד את הבת נרצע לא את הבן ולא את הבת. מנין ליתן את האמור כאן להלן ואת האמור להלן כאן תלמוד לומר (שמות כא ו) עולם עולם לגזירה שוה.",
            "ואף לאמתך תעשה כן, להעניק יכול אף לרציעה תלמוד לומר (שם כא ה) ואם אמור יאמר העבד העבד ולא האמה סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(יח) לא יקשה בעיניך בשלחך, מיכן אתה אומר שכיר עובד ביום זה ביום ובלילה.",
            "וברכך ה' אלהיך, יכול בטל תלמוד לומר בכל אשר תעשה.",
            "וברכך ה' אלהיך, כל מקום שהכתוב עונש ממון כתוב ברכה וביותר מקום שיש בו חסרון כיס סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(יט) כל הבכור אשר יולד בבקרך, מגיד שהבכור נאכל כל שנתו אין לי אלא בכור תם בעל מום מנין תלמוד לומר כל הבכור. מכלל שנאמר לא תעבוד בבכור שורך ולא תגוז בכור צאנך מלמד שהבכור אסור בגזה ובעבודה אין לי אלא בכור תם בעל מום מנין תלמוד לומר כל הבכור.",
            "אשר יולד, פרט ליוצא דופן.",
            "בבקרך ובצאנך הזכר תקדיש לה' אלהיך, מלמד שהבכור נאכל כל שנתו אין לי אלא בכור מנין לרבות שאר כל הקדשים תלמוד לומר כל הבכור. מכלל שנאמר לא תעבוד בבכור שורך ולא תגוז בכור צאנך מלמד שהבכור אסור בגזה ועבודה אין לי אלא בכור שאר כל הקדשים מנין ודין הוא ומה הבכור שאין נוהג בכל הולדות יוצא לחולין שלא בפדיון ואסור בגזה ועבודה קדשים שנוהגים בכל הולדות ואין יוצאים לחולין אלא בפדיון אינו דין שיהו אסורים בגזה ועבודה לא אם אמרת בבכור שקדושתו מרחם וקדושה חלה עליו על בעל מום קבוע תאמר בקדשים שאין קדושתם מרחם ואין קדושה חלה עליהם על בעל מום קבוע מנין תלמוד לומר בקרך וצאנך תקדיש ולא תעבוד ולא תגוז.",
            "תקדיש לה' אלהיך, רבי ישמעאל אומר כתוב אחד אומר תקדיש וכתוב אחד אומר (ויקרא כז כו) לא יקדיש [אי איפשר לומר תקדיש שכבר נאמר אל יקדיש ואי איפשר לומר אל יקדיש שכבר נאמר תקדיש אמור מעתה מקדישו אתה הקדש עילוי ואין אתה מקדישו] הקדש מזבח יכול אף הקדש בדק הבית שאינו הקדש מזבח תלמוד לומר בכור מה בכור מיוחד הקדש מזבח [אף כל הקדש מזבח] או דבר שאתה למדו לדרך אחד אתה למדו לכל הדרכים שיש בו מה בכור מיוחד שהוא קדשים קלים ונאכל לשני ימים ונוהג בבקר ובצאן אף אני איני מרבה אלא כיוצא בו מנין לרבות קדשי קדשים וקדשים קלים של יחיד ושל צבור תלמוד לומר בקרך וצאנך תקדיש לא תעבוד ולא תגוז לא יצא בכור אלא ללמדך מה בכור מיוחד שהוא הקדש מזבח יצא הקדש בדק הבית שאינו הקדש מזבח.",
            "רבי יהודה אומר לא תעבוד בבכור שורך עובד אתה בשל אחרים, ולא תגוז בכור צאנך גוזז אתה בשל אחרים. רבי שמעון אומר תעבוד בבכור שורך עובד אתה בבכור אדם ולא תגוז בכור צאנך גוזז אתה פטר חמור.",
            "אין לי אלא בכור שור בעבודה ובכור צאן בגזה בכור שור בגזה ובכור צאן בעבודה מנין הרי אתה דן ומה במקום שלא שוה בעל מום של בקר לתמים של בקר ליקרב על גבי מזבח שוה לו בעבודה מקום ששוה תמים של צאן לתמים של בקר ליקרב על גבי מזבח אינו דין שישוה לו בעבודה והוא הדין לגזה ומה במקום שלא שוה בעל מום של צאן לתמים של צאן ליקרב על גבי מזבח שוה לו בגזה מקום ששוה תמים של בקר לתמים של צאן ליקרב על גבי מזבח אינו דין שישוה לו בגזה ועדין לא למדנו אלא תמימים בעלי מומים מנין ומה במקום שלא שוה תמים של בקר לבעל מום של בקר ליקרב על גבי המזבח שוה לו בעבודה, מקום ששוה בעל מום של צאן לבעל מום של בקר ליקרב על גבי המזבח אינו דין שישוה לו בעבודה והוא הדין לגזה ומה במקום שלא שוה תמים של צאן לבעל מום של צאן ליאכל עמו בגבולים שוה לו בגזה מקום ששוה בעל מום של בקר לבעל מום של צאן ליאכל עמו בגבולים אינו דין שישוה לו בגזה תלמוד לומר לא תעבוד בבכור שורך ולא תגוז בכור צאנך."
        ],
        [
            "(כ) לפני ה' אלהיך תאכלנו שנה בשנה, מלמד שהבכור נאכל לשני ימים יום אחד לשנה זו ויום אחד לשנה הבאה."
        ],
        [
            "(כא) וכי יהיה בו מום, אין לי אלא שנולד תמים ונעשה בעל מום נולד בעל מום ממעי אמו מנין תלמוד לומר כל מום רע מנין לבעל גרב ובעל יבלת ובעל חזזית וזקן וחולה ומזוהם תלמוד לומר מום, כל מום רע לא תזבחנו לה' אלהיך, יכול לא ישחט עליהם במקדש אבל ישחט עליהם בגבולים תלמוד לומר פסח או עור פסח ועור בכלל היו ולמה יצאו להקיש אליהם מה פסח ועור מיוחדים מום שבגלוי ואינו חוזר אף אין לי אלא מום שבגלוי ואינו חוזר.",
            "(כג) רק את דמו לא תאכל, שתיה בכלל אכילה.",
            "רק, זו התריית עדים.",
            "רק, ליתן שיעור כזית שאמרה תורה.",
            "על הארץ, ולא על העוקא ולא על הגומא לא על המים והנהרות המהלכים אלא נכנס לתוך ביתו ושוחט חוץ לגומא והדם שותת ויורד לתוך הגומא שלא יטנף את כל הבית ובשוק לא יעשה כן שלא יחקה את המינים.",
            "תשפכנו אין שפיכה אלא מן הצואר רבי אליעזר אומר על הארץ תשפכנו כמים, מה מים מכשירים את הזרעים אף דם שחיטה מכשיר את הזרעים או דם נחירה דם עיקור דם קילוח דם הקזה הטחול השליל והתמצית הכבד הלב והמיתה במשמע תלמוד לומר תשפכנו כמים מי שנשפך כמים הוא שמכשיר יצאו אלו שאינם מכשירים סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(טז א) שמור את חדש האביב, שמור את החדש סמוך לאביב מפני אביב שיהא בזמנו ",
            "יכול אם היתה שנה חסרה ארבעה עשר יום או חמשה עשר יום אתה נותן לה ארבעה עשר יום או חמשה עשר יום תלמוד לומר חדש לא פחות ולא יתר ",
            "יכול אם היתה שנה חסרה ארבעים יום או חמשים יום אתה נותן לה ארבעים יום או חמשים יום תלמוד לומר חדש לא פחות ולא יתר.",
            "שמור את חדש האביב, בשלשה מקומות מזכיר פרשת מועדות בתורת כהנים מפני סדרן ",
            "בחומש הפקודים מפני קרבן ",
            "במשנה תורה מפני העבור ",
            "ללמדך ששמע משה פרשת מועדות ואמרה לישראל וחזר ושנאה להם בשעת מעשה ",
            "דבר אחר אמר להם הלכות הפסח בפסח הלכות עצרת בעצרת הלכות חג בחג מיכן אמרו משה הזהיר את ישראל להיות שונים בענין ודורשים בו."
        ],
        [
            "ועשית פסח, שתהא עשייתו לשם פסח שאם שחטו שלא לשמו פסול ",
            "אין לי אלא שחיטתו מנין לרבות קיבול דמו וזריקת דמו תלמוד לומר ועשית יכול שאני מרבה צלייתו והדחת קרביו תלמוד לומר וזבחת זביחה בכלל היתה ולמה יצאה להקיש אליה מה זביחה מיוחדת שהיא לשם עבודה יצאו אלו שאינן לשם עבודה.",
            "לה' אלהיך, לשם המיוחד.",
            "כי בחדש האביב, חדש שהוא כשר לא חם ולא צונן וכן הוא אומר (תהלים סח ז) אלהים מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות.",
            "הוציאך אלהיך ממצרים לילה, וכי בלילה יצאו והלא לא יצאו אלא ביום שנאמר (במדבר לג ג) ממחרת הפסח אלא מלמד שנגאלו בלילה סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ב) וזבחת פסח, שתהא שחיטתו לשם פסח שאם שחטו שלא לשמו פסול ",
            "אין לי אלא שחיטתו מנין לרבות קבול דמו וזריקת דמו תלמוד לומר ועשית, ",
            "יכול שאני מרבה את הקטר חלביו תלמוד לומר וזבחת ",
            "זביחה בכלל הייתה ולמה יצאה להקיש אליה מה זביחה מיוחדת שמעכבת את הכפרה אף כל שמעכב את הכפרה יצאה הקטרה שאינה מעכבת את הכפרה.",
            "לה' אלהיך, לשם המיוחד.",
            "צאן ובקר, והלא אין פסח בא אלא מן הכבשים ומן העזים אם כן למה נאמר צאן ובקר צאן לפסח ובקר לחגיגה [דבר אחר] להקיש כל הבא מן הצאן ומן הבקר לפסח מה פסח שהוא בא חובה אינו בא אלא מן החולין כך כל דבר שהוא בא חובה אינו בא אלא מן החולין.",
            "במקום אשר יבחר ה' לשכן שמו שם, זו שילה ובית עולמים סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ג) לא תאכל עליו חמץ, רבי יהודה אומר מנין לאוכל חמץ משש שעות ולמעלה שעובר בלא תעשה תלמוד לומר לא תאכל עליו חמץ, ",
            "אמר רבי שמעון יכול כן הוא הדבר תלמוד לומר לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות את שהוא בקום אכול מצה הרי הוא בבל תאכל חמץ את שאינו בקום אכול מצה אינו בבל תאכל חמץ.",
            "לחם עוני, פרט לחלוט ולאשישה ",
            "יכול לא יהא אדם יוצא ידי חובתו בפת הדראה תלמוד לומר מצות אפילו כמצה של שלמה אם כן למה נאמר לחם עוני פרט לחלוט ואשישה, ",
            "רבי שמעון אומר למה נקרא לחם עוני אלא על שם עינוי שנתענו במצרים.",
            "כי בחפזון יצאת מארץ מצרים, יכול חפזון לישראל ולמצרים תלמוד לומר (שמות יא ז) ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשנו אמור מעתה למצרים היה חפזון ולא היה חפזון לישראל.",
            "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים, זו היא שאמר רבי אלעזר בן עזריה הריני כבן שבעים שנה ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות עד שדרשה בן זומא שנאמר למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך, ימי חייך הימים, כל ימי חייך הלילות. וחכמים אומרים ימי חייך העולם הזה, כל ימי חייך להביא את ימות המשיח."
        ],
        [
            "(ד) לא יראה לך שאר, רואה אתה לאחרים, לא יראה לך שאר רואה אתה לגבוה, לא יראה לך שאר רואה אתה בפלטיא.",
            "לא יראה לך שאר, בטל בלבך מכאן אמרו ההולך לשחוט את פסחו ולמול את בנו ונזכר שיש לו חמץ בתוך ביתו אם יכול לחזור ולבער ולחזור למצותו יחזור ואם לאו יבטל בלבו.",
            "(שם יג ז) לא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאר זהו חלוק שבין בית שמיי לבית הלל שבית שמיי אומרים שאור כזית וחמץ ככותבת ובית הלל אומרים זה וזה כזית.",
            "ולא ילין מן הבשר אשר תזבח בערב, איזו זביחה אתה זובח על מנת לאכול לערב הוי אומר זה הפסח.",
            "ביום הראשון לבקר, לבקרו של שלישי או יכול לבקרו של שני תלמוד לומר נדר, אם נדר, נדבה, (ויקרא ז טז) או נדבה לרבות חגיגה הבאה עם הפסח שתאכל לשני ימים הא מה אני מקיים לבקר לבקרו של שלישי סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ה) לא תוכל לזבח את הפסח באחד שעריך, רבי יהודה אומר מנין לשוחט את הפסח על היחיד שעובר בלא תעשה תלמוד לומר לא תוכל לזבוח את הפסח באחד שעריך, ",
            "רבי יוסי אומר פעמים שהוא אחד ושוחטים אותו עליו פעמים שהם עשרה ואין שוחטים אותו עליהם הא כיצד אחד ויכול לאכלו שוחטים אותו עליו עשרה ואין יכולים לאוכלו אין שוחטים אותו עליהם שלא יביאו את הפסח לידי פסול ",
            "רבי אלעזר בן מתתיה אומר לפי שמצינו שהצבור עושים פסח בטומאה בזמן שרובם טמאים יכול יהא יחיד מכריע תלמוד לומר לא תוכל לזבוח את הפסח באחד.",
            "רבי שמעון אומר השוחט את הפסח על היחיד בבמת יחיד בשעת איסור הבמה עובר בלא תעשה יכול אף בשעת היתר הבמה תלמוד לומר באחד שעריך, בשעה שישראל מכונסים במקום אחד בשעת איסור הבמה ולא בשעת היתר הבמה סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ו) כי אם אל המקום אשר יבחר ה' אלהיך, רבי אליעזר אומר בערב אתה זובח כבא השמש אתה אוכל מועד צאתך ממצרים אתה שורף .",
            "רבי עקיבה אומר בערב אתה זובח כבוא השמש אתה אוכל עד מתי עד מועד צאתך ממצרים דבר אחר מועד צאתך ממצרים לשחיטתו כבא השמש לצלייתו בערב לאכילתו סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ז) ובשלת ואכלת במקום אשר יבחר ה' אלהיך בו, מלמד שמחזיר [את השלם ואינו מחזיר] את החתיכות ואת האברים דברי רבי יהודה רבי יוסי אומר בשבת בין כך ובין כך אסור ביום טוב בין כך ובין כך מותר.",
            "ופנית בבוקר והלכת לאהליך, מלמד שטעונים לינה ",
            "אין לי אלא אלו בלבד מנין לרבות עופות ומנחות יין ולבונה ועצים תלמוד לומר ופנית כל פונות שאתה פונה מן הבקר ואילך.",
            "רבי יהודה אומר יכול יהא פסח קטן טעון לינה תלמוד לומר ופנית בבקר והלכת לאהליך. ששת ימים תאכל מצות, את שטעון ששה טעון לינה יצא פסח קטן שאינו טעון אלא יום אחד וחכמים אומרים הרי הוא כעצים וכלבונה שטעונים לינה.",
            "(ח) ששת ימים תאכל מצות, רבי שמעון אומר כתוב אחד אומר ששת ימים תאכל מצות וכתוב אחד אומר (שמות יב טו) שבעת ימים מצות תאכלו מצה נאכלת כל שבעה, אוכלה ששה מן החדש ובשביעי מן הישן סליק פיסקא"
        ],
        [
            "וביום השביעי עצרת לה' אלהיך, רבי אומר יכול יהא אדם עצור בבית המדרש כל היום כולו תלמוד לומר (במדבר כט לה) לכם יכול יהא אדם אוכל ושותה כל היום כולו תלמוד לומר עצרת לה' אלהיך הא כיצד תן חלק לבית המדרש ותן חלק לאכילה ושתיה.",
            "רבי ישמעאל אומר לפי שלא למדנו שימי מועד אסורים במלאכה, מנין לימי מועד שאסורים במלאכה תלמוד לומר ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת, מה שביעי עצור אף ששי עצור ",
            "או מה שביעי עצור מכל מלאכה אף ששי עצור מכל מלאכה תלמוד לומר ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת לה' אלהיך שביעי עצור מכל מלאכה ואין ששי עצור מכל מלאכה הא לא מסרו הכתוב אלא לחכמים לומר איזה יום אסור ואיזה יום מותר איזו מלאכה אסורה ואיזו מלאכה מותרת סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ט) שבעה שבועות תספר לך, בבית דין מנין לכל אחד ואחד תלמוד לומר (שם) וספרתם לכם ממחרת השבת כל אחד ואחד.",
            "מהחל חרמש בקמה, משתתחיל חרמש ",
            "בקמה, שיהא הכל בקמה, שיהא תחלה לכל הנקצרים, שלא תהא קצירתו אלא בחרמש.",
            "יכול יקצור ויביא ויספור כל זמן שירצה תלמוד לומר מהחל חרמש בקמה תחל לספור, ",
            "יכול יקצור ויספור ויביא כל זמן שירצה תלמוד לומר (ויקרא כג טו) מיום הביאכם תספרו, ",
            "יכול יקצור ביום ויספור ביום ויביא ביום תלמוד לומר (שם) שבע שבתות תמימות תהיינה אימתי הן תמימות משאתה מתחיל מבערב",
            " יכול יקצור בלילה ויספור בלילה ויביא בלילה תלמוד לומר (שם) מיום הביאכם תספרו אין הבאה אלא ביום ",
            "הא כיצד קצירה וספירה בלילה והבאה ביום סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(י) ועשית חג שבועות לה' אלהיך, מכלל שנאמר (שמות כג טז) וחג הקציר בכורי מעשיך יכול אם יש לך קציר אתה עושה יום טוב ואם לאו אי אתה עושה יום טוב תלמוד לומר ועשית חג שבועות לה' אלהיך, בין שיש לך קציר ובין שאין לך קציר אתה עושה יום טוב.",
            "מסת נדבת ידך אשר תתן, מלמד שאדם מביא חובתו מן החולין ",
            "מנין שאם רצה להביא ממעשר יביא תלמוד לומר כאשר יברכך ה' אלהיך סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(יא) ושמחת, נאמרה כאן שמחה ונאמרה להלן (דברים כז ז) שמחה מה שמחה האמורה להלן שלמים אף שמחה האמורה כאן שלמים.",
            "אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי אשר בשעריך והגר, חביב חביב קודם.",
            "רבי יוסי הגלילי אומר שלש מצוות נוהגות ברגל ואלו הן חגיגה ראיה ושמחה ",
            "יש בריאה שאין בשתיהן בחגיגה שאין בשתיהן בשמחה שאין בשתיהן, ",
            "ראיה כולה לגבוה שאין בשתיהן ",
            "חגיגה נוהגת לפני הדבר ולאחר הדבר שאין בשתיהן ",
            "שמחה נוהגת באנשים ובנשים שאין בשתיהן, ",
            "הא מפני שיש בזו מה שאין בזו ויש בזו מה שאין בזו צרך הכתוב לומר את כולן סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(יב) וזכרת כי עבד היית במצרים ושמרת ועשית [את החקים האלה], מלמד שכל שנוהגים בעצרת נוהגים בפסח וחג או אף כל שנוהגים בפסח וחג יהו נוהגים בעצרת תלמוד לומר אלה אלה נוהגים בעצרת ואין סוכה ולולב ושבעה ומצה נוהגים בעצרת סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(יג) חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים, להדיוט מנין אף לגבוה תלמוד לומר (ויקרא כג לד) חג הסוכות שבעת ימים לה' ",
            "אם כן למה נאמר תעשה לך כל זמן שאתה עושה סוכה מעלה אני עליך כאילו לגבוה אתה עושה.",
            "תעשה לך, פרט לסוכה ישנה מיכן אתה אומר הדלה עליה את הגפן ואת הדלעת ואת הקיסוס וסיכך על גבן פסולה.",
            "רבי אליעזר אומר כשם שאין אדם יוצא ידי חובתו ביום טוב הראשון של חג בלולבו של חברו כך אין אדם יוצא ידי חובתו ביום טוב הראשון של חג בסוכתו של חברו שנאמר תעשה לך וחכמים אומרים בלולבו של חברו אינו יוצא שנאמר (ויקרא כג מ) ולקחתם לכם לכל אחד ואחד יוצא בסוכתו של חברו שנאמר (שם) כל האזרח בישראל ישבו בסוכות כל ישראל ישבו בסוכה אחת.",
            "רבי שמעון אומר פסח וחג שאין עונות מלאכה עשה זה שבעה וזה שמונה עצרת שהיא עונת מלאכה אינה אלא יום אחד בלבד מלמד שחסך הכתוב לישראל.",
            "באספך מגרנך ומיקבך, מה גרן ויקב מיוחדים שהם גדלים על מי שנה שעברה יצאו ירקות שאין גדלים על מי שנה שעברה דברי רבי יוסי הגלילי ",
            "רבי עקיבה אומר מה גרן ויקב מיוחדים שאין גדלים על כל מים לפיכך מתעשרים לשנה שעברה יצאו ירקות שהם גדלים על כל מים לפיכך מתעשרים לשנה הבאה סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(יד) ושמחת, בכל מיני שמחות ",
            "יכול אף בעופות ובמנחות תלמוד לומר בחגך במה שחגיגה באה מהם יצאו עופות ומנחות שאין חגיגה באה מהם.",
            "אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי אשר בשעריך, חביב חביב קודם סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(טו) שבעת ימים תחג לה' אלהיך במקום אשר יבחר ה', והלא כבר נאמר (ויקרא כג לד) חג הסכות שבעת ימים לה' מה תלמוד לומר שבעת ימים מלמד שכל הרגל תשלומים לראשון.",
            "[יכול יטעון חגיגה כל שבעה תלמוד לומר (שם כג מא) אותו] אם כן למה נאמר שבעת ימים תשלומים כל שבעה.",
            "כי יברכך ה' אלהיך, יכול בו במין תלמוד לומר בכל תבואתך ובכל מעשה ידך.",
            "והיית אך שמח, לרבות לילי יום טוב הראשון לשמחה ",
            "יכול שאני מרבה לילי יום טוב האחרון לשמחה תלמוד לומר אך ",
            "מיכן אמרו ישראל יוצאים ידי חובתם בנדרים ובנדבות יכול אף בעופות ובמנחות תלמוד לומר אך סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(טז) שלש פעמים, אין פעמים אלא זמנים [דבר אחר אין פעמים אלא רגלים] וכן הוא אומר (ישעיה כו ו) תרמסנה רגל רגלי עני פעמי דלים.",
            "יראה, כדרך שבא לראות כך בא לראות.",
            "זכורך, להוציא את הנשים.",
            "כל זכורך, להביא את הקטנים ",
            "מיכן אמרו אי זהו קטן כל שאינו יכול לרכוב על כתיפו של אביו לעלות מירושלם להר הבית דברי בית שמיי שנאמר זכורך. ובית הלל אומרים כל שאינו יכול לאחוז בידו של אביו לעלות מירושלם להר הבית שנאמר (שמות כג יד) שלוש רגלים.",
            "את פני ה' אלהיך, אם עושה אתה כל האמור בענין פונה אני מכל עסקי ואיני עוסק אלא בך.",
            "בחג המצות ובחג השבועות ובחג הסוכות, רבי שמעון אומר אין תלמוד לומר בחג הסוכות שבו דבר הכתוב מה תלמוד לומר בחג השבועות ובחג הסוכות מלמד שאינו עובר משם בל תאחר עד שיעברו רגלי שנה כולה.",
            "ולא יראה את פני ה' ריקם, מן הצדקה וחכמים נתנו שיעור בית שמיי אומרים הראיה שתי כסף ושמחה מעה כסף ובית הלל אומרים הראיה מעה כסף ושמחה שתי כסף.",
            "איש כמתנת ידו, מיכן אמרו מי שיש לו אוכלים מרובים ונכסים מועטים מביא שלמים מרובים ועולות מועטות אוכלים מועטים ונכסים מרובים מביא עולות מרובות ושלמים מועטים זה וזה מועט על זה אמרו מעה כסף ושתי כסף זה וזה מרובה על זה נאמר איש כמתנת ידו כברכת ה' אלהיך אשר נתן לך סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(יח) שפטים ושוטרים, מנין שממנים בית דין לכל ישראל תלמוד לומר שפטים תתן לך, ומנין שממנים שוטרים לכל ישראל תלמוד לומר שטרים תתן לך, ",
            "רבי יהודה אומר מנין שממנים אחד על גבי כולם תלמוד לומר תתן לך, ואומר (דהי\"ב יט יא) ושטרים הלוים לפניכם ",
            "ומנין שממנים בית דין לכל עיר ועיר תלמוד לומר שפטים בכל שעריך, ומנין שממנים שוטרים לכל עיר ועיר תלמוד לומר ושטרים בכל שעריך, ",
            "ומנין שממנים בית דין לכל שבט ושבט תלמוד לומר ושופטים לשבטיך, ומנין שממנים שוטרים לכל שבט ושבט תלמוד לומר ושטרים לשבטיך, רבן שמעון בן גמליאל אומר לשבטיך ושפטו מצוה על כל שבט ושבט להיות דן את שבטו.",
            "בכל שעריך, בא להקיש סנהדרי גדולה לסנהדרי קטנה מה גדולה דנה והורגת אף קטנה דנה והורגת.",
            "ושפטו את העם, בעל כרחם.",
            "משפט צדק, והלא כבר נאמר לא תטה משפט מה תלמוד לומר משפט צדק זה מנוי הדיינים.",
            "(יט) לא תטה משפט, שלא תאמר איש פלוני נאה איש פלוני קרובי.",
            "לא תכיר פנים, שלא תאמר איש פלוני עני איש פלוני עשיר.",
            "ולא תקח שוחד, אין צריך לומר לזכות את החייב ולחייב את הזכיי אלא אפילו לזכות את הזכיי ולחייב את החייב. כי השוחד יעור עיני חכמים, ואין צריך לומר עיני טפשים. ויסלף דברי צדיקים, ואין צריך לומר דברי רשעים. דבר אחר כי השוחד יעור עיני חכמים, אומרים על טמא טהור ועל טהור טמא, ויסלף דברי צדיקים, אומרים על אסור מותר ועל מותר אסור. דבר אחר כי השוחד יעור עיני חכמים אין יוצא ידי עולמו עד שיורה צדק בהוראתו.",
            "ויסלף דברי צדיקים, אין יוצא ידי עולמו עד שיודע מה שמדבר. דבר אחר לא תטה משפט בממון, ולא תכיר פנים בדין. דבר אחר לא תכיר פנים בכבוד שלא תושיב הראוי למטה למעלה הראוי למעלה למטה.",
            "(כ) צדק תרדוף, מנין יצא מבית דין זכיי אין מחזירים אותו לחובה תלמוד לומר צדק צדק תרדוף, ",
            "יצא חייב מנין שמחזירים אותו לזכות שנאמר צדק צדק תרדוף. דבר אחר צדק צדק תרדוף, רדוף אחר בית דין שדינו יפה אחר בית דינו של רבן יוחנן בן זכיי ואחר בית דינו של רבי אליעזר.",
            "דבר אחר צדק צדק תרדוף, רדוף אחר בית דין שדינו יפה אחר בית דינו של רבן יוחנן בן זכיי ואחר בית דינו של רבי אליעזר.",
            "למען תחיה וירשתה את הארץ, מלמד שמנוי הדיינים כדיי הוא להחיות את ישראל ולהושיבם על אדמתם ושלא להפילם בחרב סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(כא) לא תטע לך אשרה כל עץ, מלמד שכל הנוטע אשרה עובר בלא תעשה ומנין לנוטע אילן בהר הבית שהוא עובר בלא תעשה תלמוד לומר כל עץ אצל מזבח ה' אלהיך.",
            "רבי אליעזר בן יעקב אומר מנין שאין עושים אכסדרה בעזרה תלמוד לומר כל עץ אצל מזבח ה' אלהיך, כשהוא אומר אשר תעשה לך לרבות במה.",
            "לא תטע לך אשרה, אמרה תורה (דברים יב ג) ואשריהם תשרפון באש קל וחומר שלא יטע ומנין שלא יקיים תלמוד לומר לא תטע לך מכל מקום.",
            "דבר אחר אפילו בית אפילו"
        ],
        [
            "(כב) ולא תקים לך מצבה, אין לי אלא מצבה עבודה זרה מנין ודין הוא ומה מצבה שאהובה לאבות שנואה לבנים עבודה זרה ששנואה לאבות דין הוא שתהא שנואה לבנים סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(יז א) לא תזבח לה' אלהיך שור ושה, רבי יהודה אומר יכול השוחט חטאת בדרום יהא עובר בלא תעשה, תלמוד לומר לא תזבח לה' אלהיך שור ושה אשר יהיה בו מום על מום עובר בלא תעשה ואין השוחט חטאת בדרום עובר בלא תעשה, וחכמים אומרים אף השוחט חטאת בדרום עובר בלא תעשה, לזה עובר בלא תעשה.",
            "יכול המקדים קדשים זה לזה עולה לחטאת פסח לתמיד מוספים לתמידים יהא עובר בלא תעשה תלמוד לומר (דברים יב יז) לא תוכל לאכול בשעריך מעשר דגנך תירושך ויצהרך (שם טז ה) לא תוכל לזבוח את הפסח באחד שעריך אשר ה' אלהיך, לא תזבח לה' אלהיך שור ושה אשר יהיה בו מום על אלו עובר בלא תעשה ואין מקדים קדשים זה",
            "אשר יהיה בו מום, אין לי אלא שנולד תם ונעשה בעל מום נולד בעל מום ממעי אמו מנין תלמוד לומר כל דבר רע ",
            "מנין בעל גרב בעל יבלת ובעל חזזית תלמוד לומר מום כל דבר רע, מנין לזקן וחולה ומזוהם תלמוד לומר שור ושה כל דבר רע, ",
            "מנין לקדשים ששחטם חוץ לזמנם וחוץ למקומם שעובר בלא תעשה תלמוד לומר דבר שתלוי בדבר.",
            "מנין לרובע ונרבע ומוקצה ונעבד תלמוד לומר תועבת ה' אלהיך הוא.מנין לאתנן ומחיר וכלאים וטריפה ויוצא דופן תלמוד לומר כי תועבת. רבי יהודה אומר היא תועבה ואין הולד תועבה, ",
            "רבי שמעון אומר לפי שמצינו ברובע ונרבע שהם פסולים בבהמה יכול אף באדם תלמוד לומר הוא בזבח דברתי ולא דברתי בזובח סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ב) כי ימצא, בעדים. מכלל שנאמר להלן (דברים יט טו) על פי שנים עדים או על פי שלשה עדים יקום דבר זה בנין אב שכל מקום שנאמר ימצא בשני עדים ובשלשה עדים.",
            "בקרבך באחד שעריך, מה תלמוד לומר לפי שנאמר והוצאת את האיש ההוא או את האשה ההיא אשר עשו את הדבר הרע הזה אל שעריך שומע אני שער שנמצאו בו ושער שנדונו בו תלמוד לומר שעריך שעריך לגזירה שוה מה שעריך האמור להלן שער שנמצאו בו ולא שער שנדונו בו אף שעריך האמור כאן שער שנמצאו בו ולא שער שנדונו בו.",
            "לפי שמצינו שהנדחים בסייף יכול אף המדיחים תלמוד לומר את האיש או את האשה וסקלתם באבנים ומתו.",
            "לפי שמצינו שאין עושים עיר הנדחת לא על פי אחד ולא על פי אשה יכול יהו פטורים תלמוד לומר איש או אשה.",
            "אשר יעשה את הרע בעיני ה' אלהיך לעבור בריתו, קרוי חמשה שמות חרם תועבה שנאוי משוקץ ועוול והמקום קרא לו חמשה שמות רע ומפר ברית מנאץ מכעיס וממרא וגורם חמשה דברים מטמא את הארץ ומחלל את השם ומסלק את השכינה ומפיל את ישראל בחרב ומגלה אותם מארצם.",
            "אין לי אלא זה בלבד עובד מנין תלמוד לומר וילך ויעבוד אלהים אחרים, מנין אף המשתחוה תלמוד לומר וישתחו להם ולשמש או לירח או לכל צבא השמים אשר לא צויתי.",
            "(דברים כח יד) לעבדם, להביא את המשתף.",
            "רבי יוסי הגלילי אומר מכלל שנאמר (שם ד יט) אשר חלק ה' אלהיך אותם לכל העמים יכול שחלקם לאומות תלמוד לומר (שם כט כה) אלהים אשר לא ידעום ולא חלק להם.",
            "רבי יוסי אומר אלעזר בני אומר בו שלשה דברים (ירמיה יט ה) אשר לא צויתי בתורה, (שם) ולא דברתי בעשרת הדברות, (שם) ולא עלתה על לבי שיקריב אדם את בנו על גב המזבח, ",
            "אחרים אומרים אשר לא צויתי על יפתח, ולא דברתי על מישע מלך מואב, ולא עלתה על לבי, שיקריב אברהם בנו על גבי המזבח סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ד) והוגד לך ושמעת ודרשת היטב, ולהלן הוא אומר (דברים יג טו) ודרשת וחקרת ושאלת היטב היטב היטב לגזירה שוה מלמד שבודקים אותו בשבע חקירות אין לי אלא חקירות בדיקות מנין תלמוד לומר והנה אמת נכון הדבר.",
            "אם סופנו לרבות בדיקות מה תלמוד לומר חקירות חקירות אמר אחד איני יודע עדותם בטלה בדיקות אמר אחד איני יודע ואפילו שנים אומרים אין אנו יודעים עדותם קיימת אחד חקירות ואחד בדיקות בזמן שמכחישים זה את זה עדותם בטילה.",
            "בישראל, אין לי אלא ישראל גרים ונשים ועבדים מנין תלמוד לומר והוצאת את האיש ההוא או את האשה ההיא.",
            "(ה) אל שעריך, שומע אני שער שנמצאו בו ושער שנדונו בו תלמוד לומר שעריך שעריך לגזירה שוה נאמר כאן שעריך ונאמר להלן (דברים יז ב) שעריך מה שעריך האמור להלן שער שנמצאו בו ולא שער שנדונו בו אף שעריך האמור כאן שער שנמצאו בו ולא שער שנדונו בו.",
            "ההוא ולא אנוס ולא שוגג ולא מוטעה, ",
            "ההיא ולא אנוסה ולא שוגגת ולא מוטעת.",
            "וסקלתם באבנים, יכול באבנים מרובות תלמוד לומר באבן אי באבן יכול באבן אחת תלמוד לומר באבנים, אמור מעתה לא מת בראשונה ימות בשניה סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ו) על פי שנים עדים או שלשה עדים יומת המת, יכול אין לי אלא זה בלבד מנין לרבות שאר המומתים תלמוד לומר על פי שנים עדים או שלשה עדים יומת המת.",
            "מנין שלא ילמד עד אחד חובה תלמוד לומר לא יומת על פי עד אחד, ",
            "ומנין שלא ילמד תלמיד חובה תלמוד לומר לא יומת על פי עד אחד סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ז) יד העדים תהיה בו בראשונה להמיתו, מצוה בעדים להמיתו ",
            "מנין לא מת ביד העדים ימות ביד כל אדם תלמוד לומר ויד כל העם באחרונה.",
            "ובערת הרע מקרבך, בער עושי הרעות מישראל סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ח) כי יפלא, מלמד שבמופלא הכתוב מדבר.",
            "ממך, זו עצה.",
            "דבר, זו הלכה.",
            "למשפט, זה הדין.",
            "בין דם לדם, בין דם נדה לדם יולדת לדם זיבה.",
            "בין דין לדין, בין דיני ממונות לדיני נפשות לדיני מכות.",
            "בין נגע לנגע, בין נגעי אדם לנגעי בגדים לנגעי בתים.",
            "דברי, אלו ערכים וחרמים והקדשות.",
            "ריבות, זו השקית סוטה ועריפת עגלה וטהרת מצורע.",
            "בשעריך, זה לקט שכחה ופיאה.",
            "וקמת מיד, ",
            "וקמת בבית דין, ",
            "מיכן אמרו שלשה בתי דינים היו שם אחד על פתח הר הבית ואחד על פתח העזרה ואחד בלשכת הגזית ",
            "באים לזה של שער הר הבית ואומר כך דרשתי וכך דרשו חבריי כך לימדתי וכך לימדו חבריי אם שמעו אמרו להם ואם לאו באים לזה שעל פתח העזרה ואומר כך דרשתי וכך דרשו חבריי כך לימדתי וכך לימדו חבריי אם שמעו אמרו להם ואם לאו אלו ואלו באים לבית דין הגדול שבלשכת הגזית שמשם תורה יוצאה לכל ישראל שנאמר מן המקום ההוא אשר יבחר ה'.",
            "וקמת ועלית, מגיד שארץ ישראל גבוהה מכל הארצות ובית המקדש גבוה מכל ארץ ישראל סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ט) ובאת, לרבות בית דין שביבנה.",
            "אל הכהנים הלוים, מצוה בבית דין שיהיו בו כהנים ולוים ",
            "יכול מצוה ואם אין בו יהא פסול תלמוד לומר ואל השופט, אף על פי שאין בו כהנים ולוים כשר.",
            "אשר יהיה בימים ההם, אמר רבי יוסי הגלילי וכי עלת על דעתך שתלך אצל שופט שאינו בימיך אלא שופט שהוא כשר ומוחזק באותם הימים היה קרוב ונתרחק כשר וכן הוא אומר (קהלת ז י) אל תאמר מה היה שהימים הראשונים היו טובים מאלה כי לא מחכמה שאלת על זה.",
            "ודרשת והגידו לך את דבר המשפט, אלו דקדוקי משפט סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(י) ועשית על פי הדבר, על הורית בית דין הגדול שבירושלם חייבים מיתה ואין חייבים מיתה על הורית בית דין שביבנה.",
            "(יא) על פי התורה אשר יורוך, על דברי תורה חייבים מיתה ואין חייבים מיתה על דברי סופרים.",
            "ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה, מצות עשה.",
            "לא תסור מן התורה אשר יגידו לך, מצות לא תעשה.",
            "ימין ושמאל, אפילו מראים בעיניך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין שמע להם סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(יב) והאיש אשר יעשה בזדון, אשר לא שמע מפי בית דין ומורה.",
            "אשר יעשה על מעשה הוא חייב ואינו חייב על הוריה.",
            "בזדון, על זדון הוא חייב ואינו חייב על שגגה.",
            "לבלתי שמוע, ולא שומע מפי שומע.",
            "אל הכהן העומד לשרת, מגיד שאין שרות כשר אלא מעומד הא אם ישב ועבד עבודתו פסולה.",
            "או אל השופט, זהו שאמרנו אף על פי שאין בו כהנים ולוים כשר.",
            "ומת האיש, בסתם מיתה האמורה בתורה בחנק.",
            "ההוא, לא אנוס ולא שוגג ולא מוטעה.",
            "ובערת הרע מישראל, בער עושי הרעות מישראל סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(יד) כי תבוא אל הארץ, עשה מצוה האמורה בענין שבשכרה תיכנס לארץ.",
            "אשר ה' אלהיך נותן לך, בזכותך.",
            "וירשתה וישבתה בה, בשכר שתירש תשב.",
            "ואמרת אשימה עלי מלך, רבי נהוריי אומר הרי זה דבר גניי לישראל שנאמר כי לא אותך מאסו כי אותי מאסו ממלוך עליהם ",
            "אמר רבי יהודה והלא מצוה מן התורה לשאול להם מלך שנאמר שום תשים עליך מלך, למה נענשו בימי שמואל לפי שהקדימו על ידם.",
            "ככל הגוים אשר סביבותי, רבי נהוריי אומר לא בקשו להם מלך אלא להעבידם עבודה זרה שנאמר (שם ח כ) והיינו גם אנחנו ככל הגוים ושפטנו מלכנו ויצא לפנינו ונלחם את מלחמתינו סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(טו) שום תשים, מת מנה אחר תחתיו.",
            "מלך, ולא מלכה.",
            "אשר יבחר ה' אלהיך בו, על פי נביא.",
            "מקרב, ולא מחוצה לארץ.",
            "אחיך, ולא מאחרים.",
            "תשים עליך מלך, והלא כבר נאמר שום תשים עליך מלך ומה תלמוד לומר תשים עליך מלך שתהא אימתו עליך, מיכן אמרו מלך אין רוכבים על סוסו ואין יושבים על כסאו ואין משתמשים בשרביטו ואין רואים אותו ערום ולא כשהוא מסתפר ולא בבית המרחץ.",
            "דבר אחר שום תשים עליך מלך, מצות עשה.",
            "לא תוכל לתת עליך איש נכרי, מצות לא תעשה.",
            "איש נכרי, מיכן אמרו האיש ממנים פרנס על הציבור ואין ממנים האשה פרנסת על הצבור.",
            "אשר לא אחיך הוא, כשהיה אגריפס מגיע לפסוק זה היה בוכה והיו כל ישראל אומרים לו אל תירא אגריפס אחינו אתה אחינו אתה סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(טז) רק לא ירבה לו סוסים, יכול לא ירבה למרכבתו ולפרשיו תלמוד לומר לו, לו אינו מרבה אבל מרבה הוא למרכבתו ולפרשיו, ",
            "אם כן למה נאמר למען הרבות סוס סוסים בטלים ",
            "מנין אפילו סוס אחד והוא בטל כדיי הוא שיחזיר את העם למצרים תלמוד לומר רק לא ירבה לו סוסים ולא ישוב ",
            "והלא דברים קל וחומר ומה מצרים שהברית כרותה עליה עבירה מחזירתה לשם שאר ארצות שאין הברית כרותה עליהן על אחת כמה וכמה סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(יז) ולא ירבה לו נשים, אלא שמונה עשרה ",
            "רבי יהודה אומר מרבה הוא לו ובלבד שלא יהו מסירות את לבו ",
            "רבי שמעון אומר אפילו אחת והיא מסירה את לבו לא ישאנה אם כן למה נאמר לא ירבה לו נשים אפילו כאביגיל. לא ירבה לו נשים, אפילו כאביגיל וחברותיה שהן כשרות לא ישאנה וכגון איזבל וחברותיה שהן רעות היא מסירה לבו.",
            "וכסף וזהב לא ירבה לו מאד, יכול לא ירבה לו כדי ליתן לאפסניא תלמוד לומר לא ירבה לו, לו אינו מרבה אבל מרבה הוא כדי שיתן לאפסניא. דבר אחר כדי שיתן לאפסניא תלמוד לומר לא ירבה לו לו אינו מרבה אבל מרבה הוא לאפסניות וכן עשה דוד שנאמר (דהי\"א כב יד) והנה בעניי הכינותי לבית ה' אבל שלמה שינה כענין שנאמר (מ\"א י כז) ויתן את הכסף בירושלים כאבנים סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(יח) והיה כשבתו על כסא ממלכתו, אם עושה הוא כל האמור בענין כדיי הוא שישב על כסא ממלכתו.",
            "וכתב לו, לשמו שלא יהא נאות בשל אבותיו.",
            "משנה, אין לי אלא משנה תורה שאר דברי תורה מנין תלמוד לומר לשמור את כל דברי התורה הזאת ואת החקים האלה לעשותם אם כן למה נאמר משנה התורה שעתידה להשתנות ",
            "אחרים אומרים אין קוראים ביום הקהל אלא משנה תורה בלבד.",
            "על ספר, ולא על הלוח, על ספר ולא על הנייר, אלא על המגילה שנאמר על ספר.",
            "מלפני הכהנים הלוים, שתהא מוגהת מלפני הכהנים הלוים.",
            "על ספר, על גבי עור בהמה טהורה ומגיהים לו מספר עזרה על פי בית דין של שבעים ואחד.",
            "[מלפני הכהנים הלוים] מיכן דרש רבי אלעזר בן ערך שסוף תורה עתידה להשתכח סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(יט) והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו, מיכן אמרו המלך יוצא למלחמה והוא עמו נכנס והוא עמו יושב בדין והוא אצלו מיסב והוא כנגדו שנאמר והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו.",
            "ימי חייו, הימים, כל ימי חייו הלילות.",
            "למען ילמד ליראה את ה' אלהיו, מלמד שהמורא מביא לידי מקרא, מקרא מביא לידי תרגום, תרגום מביא לידי משנה, משנה מביאה לידי תלמוד, תלמוד מביא לידי מעשה, מעשה מביא לידי יראה. לפי שמצינו ששוה הדיוט למלך בדברי תורה ישוה לו בדברים אחרים תלמוד לומר לשמור את כל דברי התורה הזאת, לדברי תורה שוה לו ואין שוה לו לדברים אחרים ",
            "מיכן אמרו מלך פורץ לעשות לו דרך ואין ממחים בידו להרחיב לו סטרטיאות ואין ממחים בידו דרך המלך אין לו שיעור וכל העם בוזזים ונותנים לפניו והוא נוטל חלק בראש.",
            "דבר אחר ואת החקים האלה, אלה חקי מלכות סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(כ) לבלתי רום לבבו מאחיו, ולא משל הקדש.",
            "ולבלתי סור מן המצוה ימין ושמאל, שלא יסור מן המצוה ימין ושמאל.",
            "למען יאריך ימים על ממלכתו, אם עושה הוא מה שכתוב בענין כדיי הוא שיאריך ימים על ממלכתו.",
            "הוא ובניו, שאם מת בנו עומד תחתיו ואין לי אלא זה בלבד מנין לכל פרנסי ישראל שבניהם עומדים תחתיהם תלמוד לומר הוא ובניו בקרב ישראל, כל שהוא בקרב ישראל בנו עומד תחתיו.",
            "רבי חנניה בן גמליאל אומר הרי הוא אומר (מ\"א ג יג) גם אשר לא שאלת נתתי לך גם עושר גם כבוד על מה שלא התניתי בתורה ליתן נתתי לך על מה שהתניתי ליתן איני נותן לך אלא אם כן עשית וכן הוא אומר (שם ג יד) ואתה אם תלך בדרכי סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(יח א) לא יהיה לכהנים הלוים כל שבט לוי, מכלל שנאמר (דברים יח ז) ושרת בשם ה' אלהיו אין לי אלא תמימים בעלי מומים מנין תלמוד לומר כל שבט לוי.",
            "חלק, זו בזה.",
            "ונחלה, זו נחלת הארץ.",
            "אשי ה', אלו קדשי מקדש, קדשי הגבול מנין תלמוד לומר ונחלתו יאכלון סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ב) ונחלה, זו נחלת שלשה.",
            "לא יהיה לו בקרב אחיו, זו נחלת חמשה.",
            "ה' הוא נחלתו כאשר דבר לו, להגיד מה גרם סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ג) וזה יהיה משפט הכהנים, מלמד שהמתנות יוצאות בדיינים.",
            "יכול אף קדשים יהיו חייבים במתנות ודין הוא ומה חולין שאין חייבים בחזה ושוק חייבים במתנות קדשים שחייבים בחזה ושוק אינו דין שיהו חייבים במתנות תלמוד לומר וזה יהיה משפט הכהנים.",
            "מאת העם, ולא מאת אחרים. מאת העם ולא מאת הכהנים.",
            "מאת זובחי הזבח, פרט לטריפה.",
            "מאת זובחי הזבח, אין לו בו אלא בשעת זביחה בלבד מיכן אמרו גר שנתגייר והיתה לו פרה נשחטה עד שלא נתגייר פטור משנתגייר חייב ספק פטור המוציא מחבירו עליו הראיה.",
            "אם שור אם שה, לרבות כלאים, אם שור אם שה, בין בארץ בין בחוצה לארץ, והלא דין הוא חייב כאן וחייב בראשית הגז מה מצינו בראשית הגז נוהג בארץ ובחוצה לארץ אף מתנות נוהגות בארץ ובחוצה לארץ או כלך לדרך זו חייב כאן וחייב בתרומת ראשית מה תרומת ראשית אינו חייב אלא בארץ אף מתנות אינן נוהגות אלא בארץ ",
            "נראה למי דומה דנים דבר שאין תלוי בארץ ובקדש מדבר שאין תלוי בארץ ובקדש ואל תוכיח תרומת ראשית שהיא תלויה בארץ ובקדש ",
            "או כלך לדרך זו דנים דבר שנוהג בין במרובה בין במועט מדבר שנוהג במרובה ובמועט ואל יוכיח ראשית הגז שאינו נוהג אלא במרובה ",
            "תלמוד לומר אם שור אם שה בין בארץ בין בחוצה לארץ.",
            "ונתן לכהן, לכהן עצמו.",
            "הזרוע, זרוע של ימין, ",
            "והלחיים, זה לחי התחתון, ",
            "והקבה כמשמעה, ",
            "רבי יהודה אומר דורשי רשומות אומרים נתן לו זרוע תחת היד וכן הוא אומר (במדבר כה ז) ויקם מתוך העדה ויקח רומח בידו והלחיים תחת תפילה וכן הוא אומר (תהלים קו ל) ויעמד פינחס ויפלל קיבה תחת קיבה שנאמר (במדבר כה ח) ואל האשה אל קובתה סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ד) ראשית דגנך תירושך ויצהרך, מלמד שאין תורמים אותו אלא מן המובחר. מה מצינו בשני מינים שבאילן אין תורמים מזה על זה כך שני מינים שבתבואה ושבירק אין תורמים מזה על זה.",
            "ראשית הגז ולא ראשית שטף,",
            "ראשית הגז פרט לטריפה, ",
            "ראשית הגז בין בארץ בין בחוצה לארץ.",
            "צאנך, ולא של אחרים מיכן אמרו הלוקח גז צאנו של נכרי פטור מראשית הגז לקח גז צאנו של חבירו אם שייר המוכר חייב ואם לאו הלוקח חייב.",
            "תתן לו, שיהא בו כדי מתנה מיכן אמרו כמה נותן לו משקל חמש סלעים ביהודה שהם עשר בגליל מלובן ולא צוי כדי לעשות ממנו בגד קטן שנאמר תתן לו שיהא בו כדי מתנה.",
            "כמה צאן יהיה לו ויהא חייב בראשית הגז בית שמי אומרים שתי רחילות שנאמר (ישעיה ז כא) והיה ביום ההוא יחיה איש עגלת בקר ושתי צאן ",
            "ובית הלל אומרים חמש שנאמר (ש\"א כה יח) וחמש צאן עשויות ",
            "רבי עקיבה אומר ראשית הגז שתים צאנך ארבע תתן לו הרי חמש סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ה) כי בו בחר ה' אלהיך מכל שבטיך, מגיד שאין שירות כשר בו אלא מעומד הא אם ישב ושרת עבודתו פסולה.",
            "הוא ובניו כל הימים, בין בארץ ובין בחוצה לארץ סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ו) וכי יבוא הלוי, יכול בבן לוי ודיי הכתוב מדבר תלמוד לומר מאחד שעריך, מי שלא נטלו שעריהם במקום אחר יצאו לויים שנטלו שעריהם במקום אחר. ושרת, בראוי לשרת יצאו לויים שאין ראוים לשרת.",
            "מכל ישראל אשר הוא גר שם, בכל מקומות מושבותיהם.",
            "ובא בכל אות נפשו, מנין אתה אומר כהן בא ונושא את כפיו במשמר שאינו שלו תלמוד לומר ובא בכל אות נפשו, ",
            "מנין אתה אומר כל המשמרות שוים בקרבנות הרגל הבאים מחמת הרגל תלמוד לומר ובא בכל אות נפשו יכול לעולם תלמוד לומר מאחד שעריך, בשעה שישראל מכונסים בשער אחד בשלש רגלים סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ז) ושרת בשם ה' אלהיו, על גבי הרצפה מיכן אתה אומר ערל טמא יושב עומד על גבי כלים או על גבי בהמה או על גבי רגלי חבירו פסול.",
            "מנין אתה אומר כל המשמרות שוים באימורי רגלים ובחלוק לחם הפנים תלמוד לומר חלק כחלק יאכלו, חלק לאכול חלק לעבוד חלק לאכילה כחלק לעבודה.",
            "יכול כל המשמרות שוים בקרבנות הרגל הבאים שלא מחמת הרגל תלמוד לומר לבד ממכריו על האבות מה מכרו אבות זה לזה אתה שבתך ואני שבתי סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ט) כי אתה בא אל הארץ, עשה מצוה האמורה בענין שבשכרה תכנס לארץ.",
            "אשר ה' אלהיך נותן לך, בזכותך.",
            "לא תלמד לעשות כתועבות הגוים ההם יכול אי אתה רשיי ללמוד להורות ולהבין תלמוד לומר לעשות לעשות אי אתה למד אבל אתה למד להורות ולהבין סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(י) לא ימצא בך, להזהיר בית דין על כך.",
            "מעביר בנו ובתו באש, אין לי אלא בנו ובתו בן בנו ובן בתו מנין תלמוד לומר בתתו מזרעו למולך, ",
            "עדיין אני אומר כאן באש ולהלן למלך מנין ליתן את האמור כאן להלן ואת האמור להלן כאן נאמר העברה העברה לגזירה שוה מה העברה האמורה כאן באש אף העברה האמורה להלן באש ומה העברה האמורה להלן מולך אף העברה האמורה כאן מולך נמצאת אומר עד שימסור ויעביר באש ובמולך הא עד שיאמרו שני כתובים ואם לאו לא שמענו.",
            "קוסם קסמים, אחד קסם מרובה ואחד קסם מועט לחייב על כל קסם וקסם.",
            "איזהו קוסם זה האוחז במקלו ואומר אם אלך אם לא אלך, וכן הוא אומר (הושע ד יב) עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו דבר אחר שועל בימינו ומשמאלו.",
            "דבר אחר מעביר בנו ובתו באש זה הבועל ארמית ומעמיד ממנה בן אויב למקום עונש שמענו אזהרה לא שמענו תלמוד לומר לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש רבי יהודה אומר זה שהוא מעביר בנו ובתו לעבודה זרה וכורת עמה ברית שנאמר (ירמיה לד יח) העגל אשר כרתו לשנים ויעברו בין בתריו.",
            "מעונן, רבי ישמעאל אומר זה המעביר על העין, ",
            "רבי עקיבה אומר אלו נותני העתים כגון אלו האומרים למודי ערבית שביעיות להיות חטים יפות עקורות קטניות להיות רעות, וחכמים אומרים אלו אוחזי העינים.",
            "ומנחש, איזהו מנחש כגון האומר נפלה פתי מפי נפלה מקלי מידי עבר נחש מימיני ושועל משמאלי ופסק צבי את הדרך לפני ",
            "אל תתחיל בי שחרית הוא ראש חודש הוא מוצאי שבת הוא.",
            "ומכשף, העושה מעשה ולא האוחז את העינים, רבי עקיבה אומר משם רבי יהושע שנים מלקטים קישואים אחד מלקט והוא פטור ואחד מלקט והוא חייב העושה מעשה חייב האוחז את העינים פטור סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(יא) וחובר חבר, אחד חובר מרובה ואחד חובר מועט ואחד חובר את הנחש ואת העקרב.",
            "ושואל אוב, זה פיתום המדבר משחיו.",
            "ידעוני, המדבר בפיו ",
            "הם עצמם בסקילה והנשאל בהם באזהרה.",
            "ודורש אל המתים, אחד המעלה בזכורו ואחד הנשאל בגולגלת מה בין מעלה בזכורו לנשאל בגולגלת, מעלה בזכורו אין עולה כדרכו ואין נשאל בשבת והנשאל בגולגלת עולה כדרכו ונשאל בשבת סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(יב) כי תועבת ה' כל עושה אלה, יכול לא יהא חייב עד שיעבור על כולם תלמוד לומר כל עושה אלה אפילו על אחת מהם.",
            "ובגלל התועבות האלה ה' אלהיך מוריש אותם מפניך, אמר רבי שמעון מלמד שהוזהרו כנענים על כל המעשים האלו שאין עונשים את האדם עד שמזהירים אותו. כשהיה רבי אליעזר מגיע לפסוק זה היה אומר חבל עלינו ומה מי שמדבק בטומאה רוח טומאה שורה עליו המדבק בשכינה דין הוא שתשרה עליו רוח הקודש ומי גרם (ישעיה נט ב) עונותיכם היו מבדילים ביניכם ובין אלהיכם.",
            "תמים תהיה עם ה' אלהיך, כשאתה תם חלקך עם ה' אלהיך וכן דוד אמר (תהלים כו יא) ואני בתומי אלך פדני וחנני (שם מא יג) ואני בתומי תמכת בי ותציבני לפניך לעולם.",
            "תמים תהיה עם ה' אלהיך, אם עשית כל האמור בענין הרי אתה תמים לה' אלהיך סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(יד) כי הגוים האלה אשר אתה יורש אותם, עשה מצוה האמורה בענין שבשכרה אתה יורש את הגוים האלה.",
            "אל מעוננים ואל קוסמים ישמעו, שמא תאמר להם יש במה להשאל ולי אין לי תלמוד לומר ואתה לא כן נתן לך ה' אלהיך. [נתן לך], לך נתנה ואתה מניח דברי תורה ומתעסק בבטולה סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(טו) נביא מקרבך, ולא מחוצה לארץ. מאחיך, ולא מאחרים. יקים לך ה' אלהיך, ולא לגוים ומה אני מקיים (ירמיה א ה) נביא לגוים נתתיך בנוהג מנהג גוים.",
            "אליו תשמעון, אפילו אומר לך עבור על אחת מן המצות האמורות בתורה כאליהו בהר הכרמל לפי שעה שמע לו סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(טז) ככל אשר שאלת מעם ה' אלהיך בחורב, בזו זכו שיעמדו להם נביאים לא אוסיף לשמוע את קול ה' אלהי.",
            "(יז) ויאמר ה' אלי היטיבו אשר דברו, כוונו לדעתי, נביא אקים להם הא למדת שבשכר יראה שיראו זכו שיעמדו להם נביאים.",
            "(יח) ונתתי דברי בפיו, דברי בפיו אני נותן אבל איני מדבר עמו פנים בפנים. דבר אחר ונתתי דברי בפיו, מיכן ואילך הוי יודע היאך רוח הקודש ניתנת בפי הנביאים.",
            "ודבר אליהם, שלא להושיב את התורגמן.",
            "את כל אשר אצונו, אומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(יט) והיה האיש אשר לא ישמע אל דברי, שלשה מיתתם בידי שמים הכובש נבואתו כיונה בן אמיתי והמותר על דברי נביא כחבירו של מיכה ונביא שעובר על דברי עצמו כעידוא ושלשה מיתתם בבית דין המתנבא מה שלא שמע כצדקיה בן כנענה ומה שלא נאמר לו כחנניה בן עזור שהיה שומע דברים מפי ירמיה שהיה מתנבא בשוק העליון וחוזר ומתנבא בשוק התחתון והמתנבא בשם עבודה זרה ואומר כך אמרה עבודה זרה אפילו כיון את ההלכה לטמא את הטמא ולטהר את הטהור סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(כ) אך הנביא אשר יזיד לדבר דבר בשמי, ומת בסתם מיתה האמורה בתורה בחנק.",
            "(כא) וכי תאמר, עתידים אתם לומר איכה נדע הדבר ירמיה אמר הנה כלי בית ה' הולכים בבלה וחנניה אומר (ירמיה כז טז) הנה כלי בית ה' מושבים מבבל ואיני יודע למי אשמע תלמוד לומר אשר ידבר הנביא בשם ה' ולא יהיה הדבר ולא יבא הוא הדבר אשר לא דברו ה' איזהו דבר שדברו המקום זה שאומר ובא. בזדון דברו הנביא, על זדון הוא חייב ואינו חייב על שגגה.",
            "לא תגור ממנו, אל תמנע עצמך מללמד עליו חובה סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(יט א) כי יכרית ה' אלהיך את הגוים, בזכותך.",
            "וירשתם וישבת בעריהם ובבתיהם, מכלל שנאמר וישבת בעריהם ובבתיהם יכול אי אתה רשיי להוסיף על הבנין תלמוד לומר (דברים יב כט) וישבת בארצם כל מקום שאתה רוצה לבנות בנה סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ב) שלש ערים, ערים ולא טירים, ערים ולא כרכים, ערים ולא כפרים.",
            "תבדיל לך, ולא לאחרים.",
            "בתוך ארצך ולא בספר.",
            "אשר ה' אלהיך נותן לך לרשתה, מה שתירש תכבוש.",
            "(ג) תכין לך הדרך, תכין לך סטרטיאות שיהו מפורשות לתוכה.",
            "ושלשת את גבול ארצך, שלא יהיו מפוזרות אלא יהיו מכוונות כשתי שורות שבכרם.",
            "אשר ינחילך ה' אלהיך, לרבות עבר הירדן.",
            "והיה לנוס שמה כל רוצח, שלא יהיה גולה מעיר לעיר סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ד) וזה דבר הרוצח, מיכן אתה אומר רוצח שגולה מעיר לעיר מקלט.",
            "מכלל שנאמר פן ירדוף גאל הדם אחרי הרוצח אין לי אלא רודף וגואל רודף ולא גואל גואל ולא רודף לא רודף ולא גואל מנין תלמוד לומר רוצח רוצח ריבה.",
            "מכלל שנאמר כי יחם לבבו אין לי אלא מי שיש לו חמות הלב האב את הבן והבן את האב מנין תלמוד לומר רוצח רוצח ריבה.",
            "מה תלמוד לומר שמה שמה שמה שלשה פעמים שם תהא דירתו שם תהא מיתתו שם תהא קבורתו.",
            "מה תלמוד לומר רעהו רעהו רעהו שלשה פעמים רעהו פרט לאחרים, רעהו פרט לגר תושב רעהו כבר קראתו התורה רעהו אשר יכה את רעהו בבלי דעת והוא לא שונא לו הא אם שונא לו אינו גולה.",
            "מתמול שלשם, רבי יהודה אומר תמול שנים שלשם שלשה סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ה) ואשר יבוא את רעהו ביער, מה יער רשות לניזק ולמזיק ליכנס שם אף כל שהוא רשות לניזק ולמזיק ליכנס לשם יצאת חצר של בעל הבית שאין רשות לניזק ולמזיק ליכנס שם.",
            "לחטוב עצים, אבה שאול אומר מה חטיבת עצים רשות אף כל שהוא רשות יצא האב המכה את בנו והרב הרודה את תלמידו ושליח בית דין סליק פיסקא"
        ],
        [
            "ונדחה ידו בגרזן לכרות העץ, מיכן אתה אומר נתכוון לקוץ את האילן ונפל על אדם והרגו הרי זה גולה.",
            "ונשל הברזל מן העץ המבקע, רבי אומר מן העץ המתבקע.",
            "ומצא, במצוי מיכן היה רבי אליעזר בן יעקב אומר אם משיצאת אבן מידו הוציא הלה את ראשו וקבלה הרי זה פטור.",
            "הוא ינוס אל אחת הערים האלה וחי, שלא יהא גולה מעיר לעיר.",
            "(ו) פן ירדוף גואל הדם אחרי הרוצח, מצוה ביד גואל הדם לרדוף.",
            "כי יחם לבבו והוא לא שנא לו, הא אם שונא אינו גולה.",
            "מתמול שלשם, זו שרבי יהודה אומר תמול שנים שלשם שלשה.",
            "(ז) על כן אנכי מצוך לאמר, להזהיר בית דין על כך סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ח) ואם ירחיב ה' אלהיך את גבולך, עשה מצוה האמורה בענין שבשכרה ירחיב ה' אלהיך את גבולך.",
            "כאשר נשבע לאבותיך, הכל בזכות אבותיך.",
            "ונתן לך את כל הארץ, הכל בזכות אבותיך סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ט) כי תשמור את כל המצוה הזאת לעשותה. ויספת לך עוד שלש ערים על השלש האלה, מיכן אתה אומר שלש ערים הפריש משה בעבר הירדן וכשבאו לארץ הפרישו עוד שלש ולעתיד לבוא מפרישים עוד שלש, שלש על שלש הרי שש ועוד שלש הרי תשע.",
            "רבי נהוריי אומר שלש על שלש ועוד הרי תשע על השלש הרי שתים עשרה, ",
            "רבי שאול אומר שלש על שלש ועוד הרי תשע על השלש הרי שתים עשרה האלה הרי חמש עשרה."
        ],
        [
            "(י) ולא ישפך דם נקי, והיה עליך דמים, להזהיר בית דין על כך.",
            "(יא) כי יהיה איש שונא לרעהו וארב לו וקם עליו, מיכן אמרו עבר אדם על מצוה קלה סופו לעבור על מצוה חמורה עבר על ואהבת לרעך כמוך סופו לעבור על (ויקרא יט יח) לא תקום ולא תטור ועל (שם יט יז) לא תשנא את אחיך ועל (שם כה לו) וחי אחיך עמך עד שיבא לידי שפיכות דמים לכך נאמר כי יהיה איש שונא לרעהו וארב לו וקם עליו, "
        ],
        [
            "מיכן היה רבי יוסי ברבי יהודה אומר ההורג את הנפש בין בשוגג בין במזיד הכל מקדימים לערי מקלט בית דין שולחים ומביאים אותם משם, ",
            "מי שנתחייב מיתה הרגוהו שנאמר ושלחו זקני עירו ולקחו אותו משם ",
            "מי שלא נתחייב מיתה פטרוהו שנאמר (במדבר לה כה) והצילו העדה את הרוצח, ",
            "מי שנתחייב גלות מחזירים אותו למקומו שנאמר והשיבו אותו העדה.",
            "רבי אומר רוצח גולה לעיר מקלט כסבור שקולטתו כדרך שקולטתו שוגג זקני העיר שולחים ומביאים אותו משם שנאמר ושלחו זקני עירו.",
            "ומת ביד גואל הדם, מנין לא מת ביד גואל הדם ימות ביד כל אדם תלמוד לומר ונתנו אותו ביד גואל הדם ומת, לא תחוס עינך עליו ובערת דם הנקי.",
            "שמא תאמר הואיל ונהרג זה למה אנו באים לחוב בדמו של זה תלמוד לומר לא תחוס עיניך עליו ",
            "ובערת דם הנקי בער עושי הרעות מישראל סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(יד) לא תסיג גבול רעך, והלא כבר נאמר (ויקרא יט יג) לא תגזול ומה תלמוד לומר לא תסיג מלמד שכל העוקר תחומו של חבירו עובר בשני לאוים ",
            "יכול בחוצה לארץ תלמוד לומר בנחלתך אשר תנחל בארץ ישראל עובר בשני לאוים בחוצה לארץ אינו עובר אלא משום לאו אחד בלבד.",
            "מנין לעוקר תחומים של שבטים שעובר בלא תעשה תלמוד לומר לא תסיג גבול רעך, מנין למחליף דברי רבי אליעזר בדברי רבי יהושע ודברי רבי יהושע בדברי רבי אליעזר ולאומר על טמא טהור ועל טהור טמא שהוא עובר בלא תעשה תלמוד לומר לא תסיג גבול רעך, מנין למוכר קבר אבותיו שעובר בלא תעשה תלמוד לומר לא תסיג גבול רעך, יכול אפילו לא נקבר בו אדם מעולם תלמוד לומר בנחלתך אשר תנחל הא אם קבר בו אפילו נפל אחד ברשות עובר בלא תעשה.",
            "(טו) לא יקום עד אחד באיש, אין לי אלא לדיני נפשות לדיני ממונות מנין תלמוד לומר לכל עון, ",
            "לקרבנות מנין תלמוד לומר ולכל חטאת ",
            "למכות מנין תלמוד לומר בכל חטא אשר יחטא, ",
            "להעלות לכהונה ולהוריד מן הכהונה מנין תלמוד לומר לכל עון ולכל חטאת, ",
            "אין לי אלא לעדות איש לעדות אשה מנין תלמוד לומר לכל עון ולכל חטאת בכל חטא אשר יחטא, אם סופנו לרבות אשה מה תלמוד לומר איש לעון אינו קם קם הוא באשה להשיאה דברי רבי יהודה ",
            "רבי יוסי אומר לעון אינו קם קם הוא לשבועה אמר רבי יוסי קל וחומר הדברים ומה אם במקום שאין פיו מצטרף עם פי עד אחד למיתה הרי זה נשבע על פי עצמו מקום שפיו מצטרף עם פי עד אחד לממון אינו דין שיהא נשבע על פי עצמו לאו מה לנשבע על פי עצמו שכן משלם על פי עצמו ישבע על פי עד אחד שכן אין משלם על פי עד אחד תלמוד לומר לכל עון לעון אינו קם קם הוא לשבועה.",
            "על פי שנים עדים או על פי שלשה עדים יקום דבר, לא על פי כתבם ולא על פי תורגמן.",
            "[על פי שנים] מיכן אמרו המקנא לאשתו רבי אליעזר אומר מקנא על פי שנים ומשקה על פי עד אחד שהיה בדין מה אם עדות הראשונה שאינה אוסרתה איסור עולם אין מתקיימת פחות משנים עדות האחרונה שאוסרתה איסור עולם אינו דין שלא תתקיים בפחות משנים תלמוד לומר ועד אין בה כל שיש בה לא היתה שותה סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(טז) כי יקום עד חמס באיש לענות בו סרה, אין חמס אלא גזלן. לענות בו סרה, אין סרה אלא עבירה שנאמר (דברים יג ו) כי דבר סרה, ואומר (ירמיה כח טז) השנה אתה מת כי סרה דברת על ה'.",
            "[לענות בו] מגיד שאינו חייב עד שיכחיש את עצמו מיכן אמרו אין העדים נעשים זוממים עד שיזומו את עצמם כיצד מעיד אני באיש פלוני שהרג את הנפש וכו' סליק פיסקא"
        ],
        [
            "ועמדו, הדיינים יושבים ובעלי דינים עומדים. דבר אחר אזהרה לבעל דין שלא ישמיע דבריו לדיין קודם שיבא בעל דין חבירו. ועמדו, מצוה בנדונים שיעמדו.",
            "שני האנשים, אין לי אלא בזמן שהם שני אנשים איש עם אשה ואשה עם איש שתי נשים זו עם זו מנין תלמוד לומר אשר להם הריב מכל מקום, ",
            "יכול אף אשה תהא כשירה לעדות נאמר כאן שני ונאמר להלן (דברים יט טו) שני מה שני האמור כאן אנשים ולא נשים אף שני האמור להלן אנשים ולא נשים.",
            "אשר להם הריב, יבוא בעל השור ויעמוד על שורו.",
            "לפני ה', הם סבורים לפני בשר ודם הם עומדים ואינם אלא לפני המקום.",
            "לפני הכהנים והשופטים אשר יהיו בימים ההם, זו היא שאמר רבי יוסי הגלילי וכי עלתה על דעתינו שופט שאינו בימיך אלא שופט שהוא כשר ומוחזק לך באותם הימים היה קרוב ונתרחק כשר וכן הוא אומר (קהלת ז י) אל תאמר מה היה.",
            "(יח) ודרשו השופטים היטב ולהלן הוא אומר (דברים יז ד) והוגד לך ושמעת ודרשת היטב היטב היטב לגזירה שוה מלמד שבודקים אותו בשבע חקירות אין לי אלא חקירות בדיקות מנין תלמוד לומר (שם יג טו) והנה אמת נכון הדבר ",
            "מנין שהעד עושה עצמו שקר תלמוד לומר והנה עד שקר העד ומנין שעושה את חבירו שקר תלמוד לומר והנה עד שקר העד x",
            "מנין שהעד עושה עצמו שקר תלמוד לומר והנה עד שקר העד ומנין שעושה את חבירו שקר תלמוד לומר והנה עד שקר העד יכול אף משנחקרה עדותם בבית דין תלמוד לומר שקר ענה באחיו אמור מעתה כל זמן שבית דין צריכים להם ולא משנחקרה עדותם בבית דין. כשתמצא אומר זומם מזומם ואפילו הם מאה.",
            "(יט) ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו, אם ממון ממון אם מכות מכות אם עונשים עונשים ",
            "עונש שמענו אזהרה מנין תלמוד לומר [לא תענה ברעך עד שקר].",
            "ועשיתם לו, מיכן אמרו אין עדים זוממים נהרגים עד שיגמר הדין שהרי צדוקים אומרים עד שיהרג שנאמר (דברים יט כא) נפש בנפש.",
            "רבי יוסי הגלילי אומר מה תלמוד לומר ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו, לפי שמצינו בכל עונשים שבתורה שהשוה מיתת האיש למיתת האשה וזוממיהם כיוצא בהם אבל בת כהן ובועלה לא השוה מיתת האיש למיתת האשה אלא מיתת האיש בחנק ומיתת האשה בשריפה אבל זוממים לא שמענו מה יעשה להם תלמוד לומר ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו כמיתת אחיו מיתתו ולא כמיתת אחותו.",
            "ומנין שהמבייש משלם ממון נאמר כאן לא תחוס עינך ונאמר להלן (שם כה יב) לא תחוס עינך מה לא תחוס עינך האמור להלן ממון אף לא תחוס עינך האמור כאן ממון, ",
            "רבי יהודה אומר נאמר כאן יד ורגל ונאמר להלן (שמות כא כד) יד ורגל מה יד ורגל האמור להלן ממון אף יד ורגל האמור כאן ממון.",
            "רבי יוסי הגלילי אומר מנין שלא יצא למלחמה עד שיהו לו ידים ורגלים ועינים ושנים תלמוד לומר לא תחוס עינך נפש בנפש וג' כי תצא למלחמה.",
            "אמר רבי יהודה במה דברים אמורים במלחמת מצוה אבל במלחמת חובה הכל יוצאים אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה. [(כ א) סוס ורכב] כשישראל עושים רצונו של מקום כל הגוים נעשים לפניהם כסוס אחד שנאמר (שמות טו א) סוס ורוכבו רמה בים וכי סוס אחד היה כו'.",
            "(כ א) כי תצא למלחמה על אויביך, במלחמת הרשות הכתוב מדבר.",
            "על אויביך, כנגד אויביך אתה נלחם.",
            "וראית סוס ורכב, מה הם יוצאים עליך בסוס ורכב אף אתה צא עליהם בסוס ורכב מה הם יוצאים עליך בעם רב אף אתה צא עליהם בעם רב.",
            "לא תירא מהם כי ה' אלהיך עמך המעלך מארץ מצרים, מי שהעלך מארץ מצרים הוא עמך בעת צרה סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ב) והיה כקרבכם אל המלחמה, יכול זה יום הקריבם בו למלחמה כשהוא אומר ואמר אליהם שמע ישראל אתם קרבים היום למלחמה הרי יום הקריבם בו למלחמה אמור ומה תלמוד לומר והיה כקרבכם אל המלחמה כיון שמגיעים לספר כהן מתנה עמהם כל התנאים האלו ואומר אליהם שמע ישראל סליק פיסקא"
        ],
        [
            "מי האיש הירא ורך הלבב, ויספו השוטרים, למה נאמרו כל הדברים האלו שלא יהו ערי ישראל נשמות כדברי רבן יוחנן בן זכיי. בוא וראה כמה חס המקום על כבוד הבריות מפני הירא ורך הלבב כשהוא חוזר יאמרו שמא בנה בית שמא נטע כרם שמא ארס אשה וכולם היו צריכים להביא עדותם חוץ מן הירא ורך הלבב שעדיו עמו שמע קול הגפת תריסים ונבעת קול צהלת סוסים ומרתת קול ליעוז קרנים ונבהל רואה שימוט סייפים ומים יורדים בין ברכיו.",
            "דבר אחר ואמר אליהם שמע ישראל אתם קרבים היום למלחמה על איביכם, ולא על אחיכם לא יהודה על שמעון ולא שמעון על יהודה שאם תפלו בידם ירחמו עליכם כענין שנאמר (שופטים כא ג) ויאמרו למה ה' אלהי ישראל היתה זאת בישראל וחזרו וישיבו את השבט במקומו ולא כענין שנאמר (דהי\"ב כח ח) וישבו בני ישראל מאחיהם מאתים אלף נשים בנים ובנות ושם היה נביא לה' עודד שמו ויצא לפני הצבא הבא לשמרון ויאמר להם הנה בחמת ה' אלהי אבותיכם על יהודה נתנם בידכם ותהרגו בם בזעף עד לשמים הגיע. ועתה בני יהודה ובני ירושלם אתם אומרים [לכבש לעבדים ולשפחות לכם] ועתה שמעוני והשיבו השביה אשר שביתם מאחיכם כמה שנאמר להלן (שם כח טו) ויקומו האנשים אשר נקבו בשמות ויחזיקו בשביה וכל מערומיהם הלבישו מן השלל וילבישום וינעילום ויאכילום וישקום ויסוכום וינהלום בחמרים לכל כושל ויביאום יריחו עיר התמרים אצל אחיהם וישובו שמרון על אויביכם אתם הולכים שאם תפלו בידם אין מרחמים עליכם.",
            "אל ירך לבבכם אל תיראו ואל תחפזו ואל תערצו מפניהם, אל ירך לבבכם, מפני צהלת סוסים, אל תיראו מפני הגפת תריסים ושפעת עקלגסים ואל תחפזו מקול הקרנות ואל תערצו מקול הצווחה כנגד ארבעה דברים שאומות העולם עושים מגיפים ומריעים וצווחים ורומסים. כי ה' אלהיכם ההולך עמכם, הם באים בנצחונו של בשר ודם ואתם באים בנצחונו של מקום סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ד) כי ה' אלהיכם ההולך עמכם, מי שהיה עמכם במדבר הוא יהיה עמכם בעת צרה וכן הוא אומר (שמות יד יד) ה' ילחם לכם ואתם תחרישון.",
            "להלחם לכם עם אויביכם להושיע אתכם, משרפים ועקרבים ורוחות הרעים.",
            "[ודברו השוטרים] עד כאן משוח מלחמה מדבר מיכן אילך ודברו השוטרים.",
            "[אשר נשא אשה] אפילו אלמנה אפילו שומרת יבם אפילו שמע שמת לו אחיו במלחמה חוזר.",
            "[ילך וישב לביתו] הכל שומעים דברי כהן מערכי המלחמה והם חוזרים ומספקים מים ומזון לאחיהם ומתקנים את הדרכים.",
            "ודברו השוטרים, יכול דברים אחרים כשהוא אומר (דברים כ ח) ויספו השוטרים לדבר אל העם מלמד שהם הדברים ומה תלמוד לומר ודברו השוטרים כיון שהתחיל שוטר לדבר כהן משמיע להם כתנאים הללו."
        ],
        [
            "(ה) מי האיש אשר בנה, אין לי אלא בנה ירש לקח ניתן לו במתנה מנין תלמוד לומר מי האיש אשר בנה.",
            "בית אין לי אלא בית, מנין לרבות בונה בית התבן ובית הבקר ובית העצים ובית האוצרות תלמוד לומר אשר בנה, יכול אף הבונה בית שער אכסדרה ומרפסת תלמוד לומר בית מה בית מיוחד שהוא בית דירה יצאו אלו שאינם בית דירה.",
            "ולא חנכו, פרט לגזלן.",
            "ילך וישב לביתו, ילך וישמע דברי כהן מערכי מלחמה ויחזור.",
            "פן ימות במלחמה, אם אינו שומע לדברי כהן לסוף הוא מת במלחמה.",
            "ואיש אחר יחנכנו, יכול דודו ובן דודו נאמר כאן אחר ונאמר להלן (דברים כ ז) אחר מה אחר האמור להלן נכרי אף אחר האמור כאן נכרי סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ו) ומי האיש אשר נטע, אין לי אלא נטע ירש לקח ניתן לו במתנה מנין תלמוד לומר ומי האיש אשר נטע.",
            "כרם, אין לי אלא כרם מנין לנוטע חמשה אילני מאכל ואפילו מחמשת המינים תלמוד לומר אשר נטע יכול אף הנוטע ארבעה אילני מאכל וחמשה אילני סרק תלמוד לומר כרם ",
            "רבי אליעזר בן יעקב אומר אין לי במשמע אלא כרם.",
            "ולא חללו פרט למבריך, ולא חללו פרט למרכיב.",
            "ילך וישוב לביתו, ילך וישמע דברי כהן מערכי המלחמה ויחזור.",
            "פן ימות במלחמה, אם לא ישמע לדברי כהן לסוף הוא מת במלחמה.",
            "ואיש אחר יחללנו, יכול דודו ובן דודו נאמר כאן אחר ונאמר להלן (שם כ ז) אחר מה אחר האמור להלן נכרי אף אחר האמור כאן נכרי."
        ],
        [
            "(ז) ומי האיש אשר ארש אשה, אחד המארס את הבתולה ואחד המארס את האלמנה ואפילו שומרת יבם ואפילו שמע שמת אחיו במלחמה חוזר ובא לו.",
            "ולא לקחה, באשה הראויה לו פרט למחזיר גרושתו ואלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל ובת ישראל לנתין ולממזר.",
            "ילך וישוב לביתו, ילך וישמע דברי כהן מערכי מלחמה ויחזור סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ח) ויספו השוטרים לדבר אל העם ואמרו, למדנו שהם הדברים.",
            "מי האיש הירא ורך הלבב, שיש עבירה בידו בסתר, ילך וישוב לביתו, ",
            "רבי עקיבה אומר הירא ורך הלבב כמשמעו רבי יוסי הגלילי אומר הירא ורך הלבב שהוא בעל מום.",
            "ולא ימס את לבב אחיו כלבבו, מלמד שאם היה אחד מהם מתירא מן העבירות שבידו כולם חוזרים ובאים סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ט) והיה ככלות השוטרים, בעקיבם של עם מעמידים זקפים מלפניהם ואחריהם וכשילים של ברזל בידיהם וכל המבקש לחזור הרשות בידם לקפח את שוקיו שתחילת נפילה ניסה שנאמר (ש\"א ד יז) נס ישראל מפני פלשתים וגם מגפה גדולה היתה בעם במה דברים אמורים במלחמת הרשות אבל במלחמת מצוה הכל יוצאים אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(י) כי תקרב אל עיר, במלחמת הרשות הכתוב מדבר.",
            "אל עיר, ולא לכרך.",
            "אל עיר, ולא לכפר.",
            "להלחם עליה, ולא להרעיבה ולא להצמיאה ולא להמיתה מיתת תחלואים.",
            "וקראת אליה לשלום, גדול שלום שאפילו מתים צריכים שלום גדול שלום שאפילו במלחמתם של ישראל צריכים שלום גדול שלום שדרי רום צריכים שלום שנאמר (איוב כה ב) עושה שלום במרומיו גדול שלום שחותמים בו ברכת כהנים ואף משה היה אוהב שלום שנאמר (דברים ב כו) ואשלח מלאכים ממדבר קדמות אל סיחון מלך חשבון דברי שלום."
        ],
        [
            "(יא) והיה אם שלום תענך, יכול אף מקצתה תלמוד לומר ופתחה לך כולה ולא מקצתה.",
            "והיה כל העם הנמצא בה, לרבות כנענים שבתוכה.",
            "יהיו לך למס ועבדוך, אמרו מקבלים אנו עלינו מסים ולא שיעבוד שיעבוד ולא מסים אין שומעים להם עד שיקבלו עליהם זו וזו.",
            "(יב) ואם לא תשלים עמך ועשתה עמך מלחמה, הכתוב מבשרך שאם אינה משלמת עמך לסוף שהיא עושה עמך מלחמה.",
            "וצרת עליה, אף להרעיבה אף להצמיאה אף להמיתה במיתת תחלואים.",
            "ונתנה ה' אלהיך בידך, אם עשית את כל האמור בענין לסוף שה' אלהיך נותנה בידך.",
            "והכית את כל זכורה לפי חרב, שומע אני אף הקטנים שבתוכה תלמוד לומר רק הנשים והטף והבהמה או אינו אלא טף של נקיבות אמרת ומה מדין שהמית את הגדולות החיה את הקטנות כאן שהחיה את הגדולות אינו דין שיחיה את הקטנות הא אינו אומר כאן טף אלא טף של זכרים מנין שעושה עמך מלחמה תלמוד לומר רק הנשים והטף והבהמה.",
            "וכל אשר יהיה בעיר כל שללה תבוז לך, יכול תהא ביזתם אסורה לך תלמוד לומר תבוז לך ואכלת את שלל אויביך סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(טו) כן תעשה לכל הערים הרחוקות, הרחוקות בתורה הזאת ואין הקרובות בתורה הזאת.",
            "אשר לא מערי העמים המה, אין ערי הגוים האלה בתורה הזאת. (טז) רק מערי העמים האלה לא תחיה כל נשמה, בסייף.",
            "(יז) כי החרם תחרימם, יכול תהא ביזתם אסורה לך תלמוד לומר (דברים ו יא) ובתים מלאים כל טוב.",
            "החתי והאמורי הכנעני והפריזי והחוי והיבוסי, כשהוא אומר כאשר צוך ה' אלהיך לרבות את הגרגשי."
        ],
        [
            "(יח) למען אשר לא ילמדו אתכם לעשות, מלמד שאם עושים תשובה אין נהרגים.",
            "וחטאתם לה' אלהיכם, אם לא עשיתם כל האמור בענין נקראים אתם חטאים לה' אלהיכם סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(יט) כי תצור אל עיר, במלחמת הרשות הכתוב מדבר.",
            "אל עיר, ולא לכרך ",
            "אל עיר ולא לכפר.",
            "ימים רבים, ימים שנים רבים שלשה, מיכן אמרו אין צרים על עיר של גוים פחות משלשה ימים קודם לשבת.",
            "להלחם עליה לתפשה, ולא לשבותה.",
            "לא תשחית את עצה לנדוח עליו גרזן, אין לי אלא גרזן מנין אף למשוך הימנה אמת המים תלמוד לומר לא תשחית את עצה בכל דבר.",
            "דבר אחר כי תצור אל עיר מגיד שתובע שלום שנים שלשה ימים עד שלא נלחם בה וכן הוא אומר (ש\"ב א א) וישב דוד בצקלג ימים שנים ואין צרים על עיר בתחילה בשבת אלא קודם לשבת שלשה ימים ואם הקיפוה ואירעה שבת להיות אין השבת מפסקת מלחמתה זה אחד משלשה דברים שדרש שמיי הזקן אין מפליגים את הספינה לים הגדול אלא קודם לשבת שלשה ימים במה דברים אמורים בדרך רחוקה אבל בדרך קרובה מפליגים אותה.",
            "כי ממנו תאכל, מצות עשה ואותו לא תכרת, מצות לא תעשה.",
            "כי האדם עץ השדה, מלמד שחייו של אדם אינם אלא מן האילן. רבי ישמעאל אומר מיכן חס המקום על פירות האילן קל וחומר מאילן ומה אילן שעושה פירות הזהירך הכתוב עליו פירות עצמם על אחת כמה וכמה.",
            "לבוא מפניך במצור, הא אם מעכבך לבוא מפניך במצור קצצהו סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(כ) רק עץ אשר תדע, זה אילן מאכל.",
            "כי לא עץ מאכל הוא, זה אילן סרק אם סופנו לרבות את אילן מאכל מה תלמוד לומר עץ מאכל מלמד שאילן סרק קודם לאילן מאכל יכול אפילו מעולה בדמים וכדברי רבי אלעזר ברבי שמעון תלמוד לומר אותו תשחית וכרתה, ",
            "עושה אתה ממנו תיקים ונדביאות.",
            "ובנית מצור על העיר, עושה אתה לה מיני מטרנייאות, ",
            "מביא אתה לה מיני בלסטריאות.",
            "עד רדתה, ואפילו בשבת סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(כא א) כי ימצא, ולא בשעה שמצוי מיכן אמרו משרבו הרצחנים בטלה עגלה ערופה משבא אלעזר בן דיניי ותחינא בן פרישה. [בן פרישה] היה נקרא חזרו לקרותו בן הרצחן.",
            "חלל, ולא חנוק. חלל, ולא מפרפר.",
            "באדמה, ולא טמון בגל.",
            "נפל, ולא תלוי באילן.",
            "בשדה, ולא צף על פני המים.",
            "אשר ה' אלהיך נותן לך, לרבות עבר הירדן ",
            "רבי אלעזר אומר בכולם היו עורפים אמר לו רבי יוסי ברבי יהודה וכי אינו אלא חנוק ומושלך בשדה שמא היו עורפים אלא בכולם אם היה חלל עורפים.",
            "לא נודע מי הכהו, הא אם נודע מי הכהו ואפילו אחד מהן ראהו לא היו עורפים ",
            "רבי עקיבא אומר מנין ראוהו בית דין שהרג ולא היו מכירים אותו לא היו עורפים תלמוד לומר וענו ואמרו ידינו לא שפכה את הדם הזה וגו'.",
            "(ב) ויצאו זקניך, זקניך שנים, ושופטיך שנים, אין בית דין שקול מוסיפים עליהם עוד אחד הרי כאן חמשה דברי רבי יהודה. רבי שמעון אומר זקניך ושופטיך שנים אין בית דין שקול מוסיפים עליהם עוד אחד הרי כאן שלשה.",
            "ומדדו אל הערים, מן החלל אל הערים ולא מן הערים אל החלל, מיכן אמרו נמצא ראשו במקום אחד וגופו במקום אחר מוליכים את הראש אצל הגוף דברי רבי אליעזר רבי עקיבה אומר הגוף אצל הראש. נמצא סמוך לספר או לעיר שיש בה גוים או לעיר שאין בה בית דין לא היו מודדים אין מודדים אלא לעיר שיש בה בית דין סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ג) והיה העיר הקרובה, הקרובה שבקרובות מיכן אמרו נמצא מכוון בין שתי עיירות שתיהן מביאות שתי עגלות דברי רבי אליעזר וחכמים אומרים עיר אחת מביאה ואין שתי עיירות מביאות שתי עגלות ואין ירושלם מביאה עגלה ערופה.",
            "ולקחו זקני העיר ההיא, ולא זקני ירושלם.",
            "עגלת בקר, רבי אליעזר אומר עגלה בת שנתה ופרה בת שתים וחכמים אומרים עגלה בת שתים ופרה בת שלש ובת ארבע דבר אחר עגלת בקר שיהא בה שני דרכים הא כיצד בת שתים עגלת בקר.",
            "דבר אחר רחיצה בזקנים וכפרה בכהנים.",
            "אשר לא עובד בה, כל עבודה מנין בעול תלמוד לומר אשר לא משכה בעול סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ד) והורידו זקני העיר ההיא, מצוה בזקני העיר ההיא.",
            "את העגלה אל נחל איתן, כמשמעו קשה ואף על פי שאינו איתן כשר.",
            "עורפים אותה בקופיץ מאחוריה ומקומה אסור מלזרוע ומלעבוד יכול יהא אסור לסרוק שם פשתן ולנקר שם את האבנים תלמוד לומר אשר לא יעבד בו ולא יזרע, זריעה בכלל היתה ולמה יצאת להקיש אליה מה זריעה מיוחדת שהיא עבודת קרקע יצאו אלו שאין עבודת קרקע.",
            "וערפו שם, נאמר כאן עריפה ונאמר להלן (שמות יג יג) עריפה מה עריפה האמורה כאן עורפה בקופיץ מאחריה וקוברה ואסורה בהניה אף עריפה האמורה להלן עורפה בקופיץ מאחוריה וקוברה ואסורה בהניה.",
            "בנחל, אף על פי שאינו איתן."
        ],
        [
            "(ה) ונגשו הכהנים בני לוי, מכלל שנאמר (דברים יח ז) ושרת בשם ה' אלהיו אין לי אלא תמימים בעלי מומים מנין תלמוד לומר בני לוי. כי בם בחר ה' אלהיך [לשרתו ולברך בשמו] מגיד שאין ברכת כהנים כשירה בבעלי מומים.",
            "לשרתו ולברך בשם ה', מקיש ברכה לשירות מה שירות בעמידה אף ברכה בעמידה.",
            "ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע, מקיש ריבים לנגעים מה נגעים ביום אף ריבים ביום מה ריבים שלא בקרובים אף נגעים שלא בקרובים ",
            "או מה ריבים בשלשה אף נגעים בשלשה ודין הוא אם ממונו בשלשה גופו לא יהא בשלשה תלמוד לומר (ויקרא יג ב) או אל אחד מבניו הכהנים ללמדך שכהן אחד רואה את הנגעים סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ו) וכל זקני העיר ההיא, ואפילו הם מאה. לפי שאמרנו להלן שלשה וחמשה יכול אף כאן כן תלמוד לומר וכל זקני העיר ההיא ואפילו הם מאה.",
            "ירחצו את ידיהם על העגלה הערופה בנחל, על מקום עריפתה של עגלה יכול יעלו מן הנחל ויאמרו תלמוד לומר בנחל שתהא עניתם ואמירתם בנחל סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ז) וענו ואמרו, בלשון הקדש.",
            "ידינו לא שפכה, וכי עלת על לבנו שזקני בית דין שופכי דמים הם אלא שלא בא לידינו ופטרנוהו בלא מזונות ולא ראינוהו והנחנוהו בלא לויה.",
            "(ח) הכהנים אומרים כפר לעמך ישראל.",
            "כשהוא אומר אשר פדית ה', מלמד שכפרה זו מכפרת על יוצאי מצרים.",
            "כפר לעמך, אלו החיים, ",
            "אשר פדית, אלו המתים, מגיד שהמתים צריכים כפרה. נמצינו למדים ששופך דמים חוטא עד יוצאי מצרים.",
            "אשר פדית, על מנת כן פדיתנו שלא יהיו בינינו שופכי דמים. דבר אחר על מנת כן פדיתנו שאם נחטא אתה מכפר עלינו.",
            "ורוח הקדש אומרת כל זמן שתעשו ככה הדם מתכפר לכם.",
            "(ט) ואתה תבער בער עושי הרעות מישראל סליק סידרא"
        ],
        [
            "(כא י) כי תצא למלחמה, במלחמת הרשות הכתוב מדבר.",
            "על איביך, כנגד אויביך, ",
            "ונתנו ה' אלהיך בידך, אם עשית כל האמור בענין סוף שה' אלהיך נותנו בידך.",
            "ושבית שביו, לרבות כנענים שבתוכה.",
            "(יא) וראית בשביה, בשעת שביה.",
            "אשת, ואף על פי שהיא אשת איש.",
            "יפת תואר, אין לי אלא בזמן שהיא נאה מנין אפילו היא כעורה תלמוד לומר וחשקת בה אף על פי שאינה יפת תואר.",
            "ולקחת לך לאשה, שלא תאמר הרי זו לאבה הרי זו לאחי סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(יב) והבאתה אל תוך ביתך, ולא לבית אחר.",
            "וגלחה את ראשה ועשתה את צפרניה, רבי אליעזר אומר תקוץ רבי עקיבה אומר תגדל ",
            "אמר רבי אליעזר נאמרה עשיה בראש ונאמרה עשיה בצפרנים מה עשיה האמורה בראש העברה אף עשיה האמורה בצפרנים העברה ",
            "רבי עקיבה אומר נאמרה עשיה בראש ונאמרה עשיה בצפרנים מה עשיה האמורה בראש ניוול אף עשיה האמורה בצפרנים ניוול וראיה לדברי רבי אליעזר (ש\"ב יט כה) ומפיבושת בן שאול ירד לקראת המלך לא עשה רגליו ולא עשה שפמו."
        ],
        [
            "(יג) והסירה את שמלת שביה מעליה, מלמד שמעביר ממנה בגדים נאים ומלבישה בגדי אלמנות שהגוים ארורים הם בנותיהם מתקשטות במלחמה בשביל להזנות אחרים אחריהן.",
            "וישבה בביתך, בבית שמשתמש בו נתקל בה ונכנס נתקל בה ויוצא דומה לקרויה ורואה בניוולה.",
            "ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים, אביה ואמה ממש דברי רבי אליעזר רבי עקיבה אומר אין אביה ואמה אלא עבודה זרה שנאמר (ירמיהו ב כז) אומרים לעץ אבי אתה.",
            "ירח ימים, שלשים יום. דבר אחר ירח אחד ימים שנים הרי שלשה חדשים כדי בגדי נויה שהיו עליה וחמדה ותיקון הוולד כדברי רבי עקיבה בין זרע ראשון לזרע שני ",
            "רבי אליעזר אומר ירח ימים כמשמעו וכל כך למה שתהא בת ישראל שמחה וזו בוכה בת ישראל מתקשטת וזו מתנוולת.",
            "ואחר כן תבא אליה ובעלת, הא אם לא עשה בה את כל המעשים האלו ובא עליה הרי זו בעילת זנות.",
            "ואחר כן תבוא אליה ובעלתה, אין לך בה אלא מצות בעילה.",
            "והיתה לך לאשה, כענין שנאמר (שמות כא י) שארה כסותה ועונתה לא יגרע סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(יד) והיה אם לא חפצת בה, הכתוב מבשרך שאתה עתיד לשנאותה.",
            "ושלחת לנפשה, ולא לבית אלהיה.",
            "ושלחתה בגט כדברי רבי יונתן ואם היתה חולה ימתין לה עד שתבריא קל וחומר לבנות ישראל שהן קדושות וטהורות.",
            "ומכור לא תמכרנה בכסף, אין לי אלא שלא ימכרנה בכסף מנין שלא יתננה במתנה ולא יעשה בה טובה תלמוד לומר ומכור לא תמכרנה בכסף.",
            "לא תתעמר בה, שלא תשתמש בה. דבר אחר לא תתעמר בה כדברי רבי יונתן. דבר אחר הרי זו אזהרה לבית דין.",
            "תחת אשר עניתה, אפילו לאחר מעשה יחידי."
        ],
        [
            "(טו) כי תהיין לאיש שתי נשים, שיש בהם הויה יצאו שפחה ונכרית שאין בהם הויה משמע מוציא את אלו ומוציא את היבמה ומוציא את הארוסה שאין להן הויה [תלמוד לומר שתי נשים].",
            "רבי ישמעאל אומר בדרך ארץ הכתוב מדבר מגיד שסופו להיות שונא אותה ואוהב אחרת.",
            "וילדו לו בנים, להוציא את הספק בן תשעה לראשון בן שבעה לאחרון ",
            "אין לי אלא היוצא ממקום הלידה יוצא דופן מנין תלמוד לומר וילדו לו מכל מקום.",
            "דבר אחר כי תהיין לאיש שתי נשים, אין לי אלא שהן שתים מנין אפילו הן מרובות תלמוד לומר נשים ",
            "אין לי אלא בזמן שהן מרובות ומקצתן אהובות ומקצתן שנואות מנין אפילו כולן אהובות כולן שנואות תלמוד לומר אהובה האהובה, שנואה השנואה, ריבה הכתוב ",
            "אין לי אלא בזמן שהן מרובות וכולן אהובות או כולן שנואות מנין אפילו הן שתים תלמוד לומר שתי נשים ",
            "אין לי אלא בזמן שהן שתי נשים אחת אהובה ואחת שנואה מנין אפילו אחת והיא אהובה אפילו אחת והיא שנואה תלמוד לומר אהובה אהובה שנואה שנואה ריבה הכתוב,",
            "איזו היא אהובה אהובה לפני המקום שנואה שנואה לפני המקום יכול אין לי אלא אנוסה ומפותה שאינן לו כדרך כל הנשים מנין אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט תלמוד לומר שנואה שנואה ריבה את העריות שהן בלא תעשה ",
            "ועדין לא ארבה את העריות שחייבין עליהן כרת בידי שמים תלמוד לומר שנואה שנואה ריבה את העריות שחייבים עליהן כרת בידי שמים ועדין לא ארבה את העריות שחייבים עליהן מיתת בית דין תלמוד לומר שנואה שנואה ריבה ",
            "יכול אפילו שפחה אפילו נכרית תלמוד לומר כי תהיין לאיש מי שיש לו בהן הויה יצאו אלו שאין בהן הויה ",
            "וילדו לו בנים, מי שהולדות שלו יצאו אלו שאין הולדות שלו.",
            "דבר אחר וילדו לו בנים, הבנים בתורה הזאת ואין הבנות בתורה הזאת, לפי שמצינו שהבנות נכנסות לנחלה תחת האחים לחלוק בשוה יכול תהא בכורה נוהגת בהן תלמוד לומר וילדו לו בנים, הבנים בתורה הזאת ואין הבנות בתורה הזאת.",
            "והיה הבן, ולא טומטום ואנדרוגינוס.",
            "הבכור, ולא הספק.",
            "לשניאה, הכתוב מבשרך שבן הבכור לשניאה סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(טז) והיה ביום הנחילו את בניו, ביום מפילים נחלות ואין מפילים נחלות בלילה.",
            "את אשר יהיה לו, מלמד שהבן נוטל בראוי כבמוחזק.",
            "לא יוכל לבכר, מלמד שאינו רשיי לבכר יכול לא יבכר ואם בכר יהא מבוכר תלמוד לומר לא יוכל לבכר הא אם בכר אינו מבוכר.",
            "את בן האהובה, כיון שיצא ראשו ורובו בחיים פוטר את הבא אחריו מן הבכורה.",
            "על פני בן השנואה הבכור, אף על פי שבן הבכור לשנואה."
        ],
        [
            "(יז) כי את הבכור בן השנואה יכיר, יכירנו לאחרים מלמד שנאמן אדם לומר זה בני בכור רבי יהודה אומר כשם שנאמן אדם לומר זה בני בכור כך נאמן לומר זה בן גרושה וזה בן חלוצה וחכמים אומרים אינו נאמן.",
            "לתת לו פי שנים, פי שנים בו או פי שנים בכל הנכסים הרי אתה דן הואיל ונוחל עם אחד ונוחל עם חמשה מה מצינו כשנוחל עם אחד פי שנים בו אף כשנוחל עם חמשה פי שנים באחד מהם ",
            "או כלך לדרך זו הואיל ונוחל עם אחד ונוחל עם חמשה מה מצינו כשנוחל עם אחד פי שנים בכל הנכסים אף כשנוחל עם חמשה פי שנים בכל הנכסים תלמוד לומר והיה ביום הנחילו את בניו, ריבה נחלה לבנים, ",
            "אחר שלמדנו שריבה נחלה לבנים הא אין עליך לדון אלא כדין הראשון הואיל ונוחל עם אחד ונוחל עם חמשה מה מצינו כשנוחל עם אחד פי שנים בו אף כשנוחל עם חמשה פי שנים באחד מהם וכן הוא אומר (בראשי' מח כב) ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך ואומר (דה\"א ה א) ובני ראובן בכור ישראל כי הוא הבכור ואומר (שם ה ב) כי יהודה גבר באחיו ולנגיד ממנו והבכורה ליוסף, ",
            "הואיל ומצינו שהבכורה ליוסף ובכורה לדורות מה בכורה האמורה ליוסף פי שנים בו אף בכורה האמורה לדורות פי שנים באחד מהם.",
            "בכל אשר ימצא לו, מלמד שאין הבכור נוטל בראוי כבמוחזק.",
            "כי הוא ראשית אונו, ולא ראשית אונה של אשה.",
            "לו משפט הבכורה, מלמד שהבכורה יוצאה בדיינים סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(יח) כי יהיה לאיש בן, ולא כשיהיה בן לאשה.",
            "בן, ולא בת.",
            "בן, ולא איש קטן פטור שלא בא לכלל מצות.",
            "סורר, שתי פעמים. ומורה, שוטה. דבר אחר סורר מין שמורה לעצמו דרך אחרת, ",
            "דבר אחר בשביל שאכל זה ממון אביו אמרת בן סורר ומורה ימות אלא נידון על שם סופו מוטב ימות זכיי ואל ימות חייב אביו של זה חשק יפת תואר והכניס שטן לתוך ביתו ונעשה בנו סורר ומורה וסופו להמיתו מיתה משונה. כי יהיה באיש חטא משפט מות והומת, לא בשבת ולא בימים טובים.",
            "דבר אחר סורר על דברי אביו, ומורה על דברי אמו. סורר על דברי תורה, ומורה על דברי הנביאים. סורר על דברי עדים, ומורה על דברי דיינים.",
            "אמר רבי יאשיה שלשה דברים סח לי זעירא משום אנשי ירושלם סוטה אם רצה בעלה למחול לה מוחל בן סורר ומורה אם רצו אביו ואמו למחול לו מוחלים זקן ממרא על פי בית דין אם רצו חביריו למחול לו מוחלים ",
            "וכשבאתי והרציתי הדברים לפני רבי יהודה בן בתירה על שנים הודה לי ועל אחד לא הודה לי על סוטה ועל בן סורר ומורה הודה לי על זקן ממרא על פי בית דין לא הודה לי מפני שהיה מעמיד מחלוקת בישראל.",
            "איננו שומע בקול אביו ובקול אמו, יכול אפילו אמרו לו אביו ואמו להדליק את הנר ולא הדליק תלמוד לומר איננו שומע איננו שומע, לגזירה שוה מה איננו שומע האמור להלן זולל וסובא אף איננו שומע האמור כאן זולל וסובא ומה איננו שומע האמור להלן עד שיגנוב משל אביו ומשל אמו אף איננו שומע האמור כאן עד שיגנוב משל אביו ומשל אמו.",
            "ויסרו אתו במכות.",
            "ולא ישמע אליהם, מלמד שמלקים אותו בפני שלשה."
        ],
        [
            "(יט) ותפשו בו אביו ואמו, מלמד שאינו חייב עד שיהו לו אב ואם דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר אם לא היתה אמו ראויה לאביו אינו נעשה בן סורר ומורה.",
            "והוציאו אותו אל זקני עירו ואל שער מקומו, מצוה בזקני עירו ובשער מקומו.",
            "(כ) ואמרו אל זקני עירו בננו זה, זהו שלקה בפניכם מלמד שאם מת אחד מהם אינו נסקל.",
            "היה אחד מהם גדם או חגר או אלם או סומה או חרש אינו נעשה בן סורר ומורה שנאמר ותפשו בו ולא גדמים והוציאו אותו ולא חגרים ואמרו ולא אלמים בננו זה ולא סומים איננו שומע בקולנו ולא חרשים. מתרים בו בפני שלשה ומלקים אותו חזר וקלקל נדון בעשרים ושלשה ואינו נסקל עד שיהו שם שלשה הראשונים שנאמר בננו זה זהו שלקה בפניכם. זולל וסובא, זולל בבשר וסובא ביין ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר (משלי כג כ) אל תהי בסובאי יין בזוללי בשר למו, ואומר (שם כג כא) כי זולל וסובא יורש וקרעים תלביש נומה סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(כא) ורגמוהו כל אנשי עירו, וכי כל אנשי עירו רוגמים אותו אלא במעמד כל אנשי עירו.",
            "באבנים, יכול באבנים מרובות תלמוד לומר באבן יכול באבן אחת תלמוד לומר באבנים, אמור מעתה לא מת בראשונה ימות בשניה, ",
            "אמר רבי יוסי וכי מפני שאכל זה תרטימר בשר ושתה חצי לוג יין הוא נסקל אלא הגיעה תורה לסוף ענינו של זה ואמרה ימות זכיי ואל ימות חייב שמיתתם של רשעים הניה להם והניה לעולם ושל צדיקים רע להם ורע לעולם יין ושנה לרשעים הניה להם והניה לעולם ולצדיקים רע להם ורע לעולם שקט לרשעים רע להם ורע לעולם ולצדיקים הניה להם והניה לעולם.",
            "ובערת הרע, בער עושי הרעות מישראל."
        ],
        [
            "(כב) וכי יהיה באיש חטא משפט מות והומת, האיש נתלה ואין האשה נתלית רבי אליעזר אומר אף האשה נתלית ",
            "אמר להם רבי אליעזר והלא שמעון בן שטח תלה נשים באשקלון אמרו לו שמונים נשים תלה ואין דנים שנים ביום אחד אלא שהשעה צריכה ללמד בה את אחרים.",
            "ותלית אותו, יכול יהו כל הנסקלים נתלים תלמוד לומר כי קללת אלהים תלוי, אחר שריבה הכתוב מיעט הרי אנו למדים אותו מן המגדף מה מגדף מיוחד שפשט ידו בעיקר והרי הוא נתלה כך כל הפושט ידו בעיקר הרי הוא נתלה, רבי אליעזר אומר מה מגדף מיוחד שהוא נסקל והרי הוא נתלה כך כל הנסקלים נתלים יכול יהו תולים אותו חי כדרך שהמלכות עושה תלמוד לומר והומת ותלית אותו על עץ.",
            "אותו, ולא את כליו, אותו, ולא את עדיו, אותו ולא את זוממיו, אותו ולא שנים ביום אחד.",
            "על עץ, יכול בעץ התלוש או בעץ המחובר תלמוד לומר כי קבור תקברנו בעץ שנקבר עמו אמור מעתה בעץ התלוש ולא בעץ המחובר.",
            "(כג) מנין למלין את מתו שהוא עובר בלא תעשה תלמוד לומר לא תלין נבלתו על העץ, הלינו לכבודו להביא לו ארון ותכריכים יכול יהא עובר עליו תלמוד לומר על העץ מה עץ מיוחד שהוא ניוול לו אף כל שהוא ניוול לו יצא המלין לכבודו שאין ניוול לו.",
            "לא תלין נבלתו על העץ, מצות לא תעשה. כי קבור תקברנו, מצות עשה כיצד עושים לו ממתינים לו עד חשיכה ותולים לו ומתירים אותו ואם לן עוברים עליו בלא תעשה שנאמר לא תלין נבלתו על העץ.",
            "כי קללת אלהים תלוי, כלומר מפני מה זה תלוי מפני שקלל את השם ונמצא שם שמים מתחלל.",
            "האיש נסקל ערום ואין האשה נסקלת ערומה, רבי יהודה אומר אחד האיש ואחד האשה אלא שהאיש תולים אותו ופניו כלפי העם ואחוריו כלפי העץ והאשה פניה כלפי העץ ואחוריה כלפי העם האיש סרט אחד מלפניו והאשה שני סרטים אחד מלפניה ואחד מלאחריה מפני שכולה ערוה.",
            "ולא תטמא את אדמתך אשר ה' אלהיך נותן לך נחלה, להזהיר בית דין על כך סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(שמות כג ה) כי תראה יכול אפילו רחוק ממנו מלא מיל תלמוד לומר (שם כג ד) כי תפגע אי כי תפגע שומע אני כמשמעו תלמוד לומר כי תראה, הא כיצד שיערו חכמים אחד משבעה ומחצה במיל שהוא ריס.",
            "[וחדלת מעזוב לו עזוב תעזוב עמו] נמצינו למדים שהוא עובר על מצות עשה ועל מצות לא תעשה.",
            "עזוב תעזוב עמו זו פריקה, הקם תקים עמו זו טעינה דברי רבי יהודה בן בתירה.",
            "(כב א) לא תראה את שור אחיך, מצות לא תעשה ולהלן הוא אומר (שם כג ד) כי תפגע מצות עשה.",
            "שור אחיך, אין לי אלא שור אחיך, שור אויבך מנין תלמוד לומר (שם) אויבך מכל מקום אם כן למה נאמר אחיך אלא מלמד שלא דברה תורה אלא כנגד היצר.",
            "או את שיו נדחים, כדרך הדחתם מיכן אתה אומר איזו היא אבדה מצא חמור או פרה רועים בדרך אין זו אבדה חמור וכליו הפוכים פרה ורצה בין הכרמים הרי זו אבדה.",
            "והתעלמת מהם, פעמים שאתה מתעלם ופעמים שאין אתה מתעלם כיצד היה כהן והיא בבית הקברות או שהיה זקן ואינה לפי כבודו או שהיתה שלו מרובה משל חבירו פטור לכך נאמר והתעלמת פעמים שאתה מתעלם ופעמים שאין אתה מתעלם.",
            "השב תשיבם, החזירה וברחה החזירה וברחה אפילו חמש פעמים חייב שנאמר השב תשיבם, החזירה למקום שראוה אחרים לא יטפלו בה נגנבה או אבדה חייב באחריותה. לעולם חייב באחריותה עד שיכניסנה לרשותו שנאמר השב תשיבם לאחיך סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ב) ואם לא קרוב אחיך, אין לי אלא קרוב רחוק מנין תלמוד לומר ולא ידעתו.",
            "ואספתו אל תוך ביתך, ולא לבית אחר.",
            "והיה עמך עד דרוש אחיך אותו, וכי עלת על דעתך שאתה נותן לו עד שלא יתן סמנים אם כן למה נאמר עד דרוש אחיך אותו עד שתדרוש את אחיך אם רמיי הוא אם אינו רמיי.",
            "והשבותו לו, אף את עצמו אתה משיב לו סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ג) וכן תעשה לחמורו, היתה חמור עושה ואוכלת ",
            "כסות מנערה אחת לשלשים יום שוטחה לצרכה אבל לא לכבודו ",
            "כלי כסף וכלי נחשת משתמש בהם לצרכם אבל לא לשחקם ",
            "כלי עץ משתמש בהם כדי שלא ירקבו.",
            "אף השמלה היתה בכלל כל אלו ולמה יצאת להקיש אליה מה שמלה מיוחדת שיש לה סמנים ויש לה תובעים כך כל שיש לו סמנים ויש לו תובעים אין לי אלא אלו בלבד שאר אבדה מנין תלמוד לומר לכל אבדת אחיך.",
            "אשר תאבד ממנו, פרט לפחות משוה פרוטה רבי יהודה אומר ומצאת לרבות פחות משוה פרוטה, ",
            "לא תוכל להתעלם, ליתן עליו בלא תעשה סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ד) לא תראה, מצות לא תעשה ולהלן הוא אומר (שמות כג ה) כי תראה מצות עשה.",
            "חמור אחיך, אין לי אלא חמור אחיך חמור שונאך מנין תלמוד לומר (שם) חמור שנאך מכל מקום אם כן למה נאמר אחיך מלמד שלא דברה תורה אלא כנגד היצר או שורו ",
            "נופלים, ולא עומדים.",
            "בדרך, ולא ברפת מיכן אמרו מצאה ברפת אין חייב בה ברשות הרבים חייב בה.",
            "והתעלמת, פעמים שאתה מתעלם ופעמים שאין אתה מתעלם כיצד היה כהן והם בבית הקברות או שהיה זקן ואינו לפי כבודו או שהיתה אבידה שלו מרובה משל חבירו פטור שנאמר והתעלמת פעמים שאתה מתעלם ופעמים שאין אתה מתעלם.",
            "הקם תקים עמו, העמידה ונפלה העמידה ונפלה אפילו חמש פעמים חייב שנאמר הקם תקים עמו, הלך וישב לו ואמר לו הואיל ועליך מצוה אם רצית להקים תקים פטור שנאמר הקם תקים עמו יכול אפילו זקן ואפילו חולה ואפילו מוכה שחין תלמוד לומר הקם תקים עמו סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ה) לא יהיה כלי גבר על אשה, וכי מה בא הכתוב ללמדנו, שלא תלבש אשה כלי לבנים והאיש לא יתכסה צבעונים תלמוד לומר תועבה, דבר הבא לידי תועבה זהו כללו של דבר שלא תלבש אשה כדרך שהאיש לובש ותלך לבין האנשים והאיש לא יתקשט בתכשיטי נשים וילך לבין הנשים ",
            "רבי אליעזר בן יעקב אומר מנין שלא תלבש אשה כלי זיין ותצא למלחמה תלמוד לומר לא יהיה כלי גבר על אשה והאיש לא יתקשט בתכשיטי נשים תלמוד לומר ולא ילבש גבר שמלת אשה.",
            "כי תועבת ה' אלהיך כל עושה אלה, קרוי חמשה שמות חרם תועבה שנאוי משוקץ ועול סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ו) כי יקרא, פרט למזומן.",
            "מעוט אפרוחים שנים מועט ביצים שנים, מנין אין שם אלא אפרוח אחד או ביצה אחת חייב לשלח תלמוד לומר קן קן מכל מקום.",
            "מכלל שנאמר בדרך והאם רובצת על האפרוחים או על הביצים יכול שאני מוציא אווזים ותרנגולים שקננו בפרדס תלמוד לומר לפניך, ",
            "אין לי אלא ברשות היחיד ברשות הרבים מנין תלמוד לומר בדרך, ",
            "על האילנות מנין תלמוד לומר בכל עץ, ",
            "על הארץ מנין תלמוד לומר או על הארץ.",
            "והאם רובצת על האפרוחים או על הביצים, מה אפרוחים בני קיימא אף ביצים בני קיימא יצאו מוזרות מה ביצים צריכות לאמן אף אפרוחים צריכים לאמם יצאו המפריחים שאין צריכים לאמם.",
            "והאם רובצת, כשהיא רובצת עליהם פרט למעופפת יכול אף על פי שכנפיה נוגעות בקן תלמוד לומר והאם רובצת על האפרוחים אף על פי שאינה עמהם ",
            "יכול עוף טמא רובץ על ביצי עוף טהור ועוף טהור רובץ על ביצי עוף טמא יהא חייב לשלח תלמוד לומר והאם רובצת עד שיהיו כולם מין אחד.",
            "לא תקח האם על הבנים, מכלל שנאמר (ויקרא יד ד) ולקח למטהר שתי צפרים חיות טהורות יכול יקחנה לטהר בה את המצורע תלמוד לומר לא תקח האם על הבנים אפילו לטהר בה את המצורע.",
            "לא תקח האם, מצות לא תעשה סליק פיסקא. (ז) שלח תשלח, מצות עשה. שלחה וחזרה שלחה וחזרה אפילו חמש פעמים חייב לשלח שנאמר שלח תשלח.",
            "האווזים ותרנגולים שמרדו ושקננו בפרדס חייב לשלח בבית פטור מלשלח.",
            "אפרוחים או ביצים, מה אפרוחים שיש בם צורך יצאו מתים שאין בהם צורך אף ביצים שיש בהם צורך יצאו ביצים מוזרות שאין בהם צורך מעוט אפרוחים שנים מעוט ביצים שנים ואפילו אין שם אלא ביצה אחת או אפרוח אחד חייב לשלח דבר אחר כי יקרא קן צפור לפניך מכל מקום.",
            "בדרך בכל עץ או על הארץ, מה דרך רשות יצאו מקושרים שהן ברשות אחר.",
            "דבר אחר שלח תשלח בטהורה הכתוב מדבר או אף בטמאה תלמוד לומר כל צפור טהורה תאכלו זה בנין אב, כל מקום שנאמר צפור בטהורה הכתוב מדבר כדברי רבי יאשיה, הא אם שלחה והחזיר בדרך את פניו פטור מלשלח."
        ],
        [
            "שלח תשלח בנקיבות הכתוב מדבר ולא בזכרים.",
            "קורא זכר רבי אליעזר מחייב בשילוח שנאמר שלח תשלח וחכמים פוטרים שנאמר והאם, פרט לקורא זכר.",
            "הנוטל אם מעל הבנים רבי יהודה אומר לוקה ואינו משלח וחכמים אומרים משלח ואינו לוקה, וכו' מתני' עד מצות חמורות שבתורה סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ח) כי תבנה בית חדש, אין לי אלא בונה לקח ירש ונתן לו במתנה מנין תלמוד לומר בית מכל מקום.",
            "לא תשים דמים בביתך, אין לי אלא בית מנין לבונה בית התבן בית הבקר בית העצים בית האוצרות תלמוד לומר ולא תשים דמים בביתך, ",
            "יכול אף הבונה בית שער אכסדרה ומרפסת תלמוד לומר בית, מה בית מיוחד שהוא בית דירה יצאו אלו שאינם בית דירה.",
            "ועשית מעקה לגגך, אין לי אלא גג מנין לרבות בורות שיחים ומערות חריצים ונעיצים תלמוד לומר ולא תשים דמים בביתך, אם כן למה נאמר גג פרט לכבש בית לרבות היכל, גג פרט לאולם.",
            "חדש, רבי אומר משעת חדשו עשה לו מעקה. כמה הוא מעקה מעגילו שלשה טפחים בית דורסו עשרה.",
            "ועשית מעקה לגגך, מצות עשה. ולא תשים דמים בביתך, מצות לא תעשה.",
            "כי יפול הנופל ממנו, ראוי זה שיפול אלא מגלגלים זכות על ידי זכיי וחובה על ידי חייב.",
            "ממנו, ולא לתוכו שאם היה רשות הרבים גבוה ממנו עשרה טפחים ונפל ממנו לתוכו פטור שנאמר ממנו ולא לתוכו.",
            "דבר אחר כי תבנה, רבי ישמעאל אומר בא הכתוב ללמדך [שאין אדם יודע] כיצד הוא נדון שנאמר (קהלת ט יב) כי לא ידע האדם את עתו כדגים שנאחזים במצודה.",
            "[בית] מיכן אמרו בית שאין בו ארבע על ארבע פטור מן המעקה ומן המזוזה ומן העירוב ואין עושים אותו עיבור לעיר ולא טיבול למעשרות ואין נותנים לו ארבע אמות לפתחו הנודר מן הבית מותר לישב בו ואין מטמא בנגעים ואין צמית ביובל ואין חוזרים עליו מערכי המלחמה סליק [פיסקא]"
        ],
        [
            "(ט) לא תזרע כרמך כלאים, מה אני צריך והלא כבר נאמר (ויקרא יט יט) שדך לא תזרע כלאים מלמד שכל המקיים כלאים בכרם עובר בשני לאוים.",
            "אין לי אלא כרם שלם מנין אפילו גפן יחידי ועושה פירות תלמוד לומר כרם מכל מקום ",
            "מנין לכלאי הכרם שאסורים בהניה נאמר כאן קדש ונאמר להלן קדש מה קדש האמור להלן אסור בהניה אף קדש האמור כאן אסור בהניה.",
            "פן תקדש המלאה הזרע, מאימתי המלאה הזרע מתקדשת משתשריש וענבים משיעשו כפול לבן.",
            "הזרע, פרט לזרע שיצא עם הזבלים או עם המים הזורע והרוח מסערתו יכול שאני מוציא הזורע והרוח מסייעתו תלמוד לומר אשר תזרע.",
            "המקיים קוצים בכרם רבי אליעזר אומר קדש שנאמר אשר תזרע וחכמים אומרים זרע פרט למקיים קוצים בכרם.",
            "ותבואת הכרם, מאימתי התבואה מתקדשת משתשריש וענבים משיעלו כפול לבן.",
            "אין לי אלא כרם שהוא עושה פירות כרם שאינו עושה פירות מנין תלמוד לומר כרם מכל מקום אין לי אלא כרם שלך כרם של אחרים מנין תלמוד לומר לא תזרע כרמך כלאים מכל מקום.",
            "המותח זמורה של גפן על גבי זרעים אפילו מאה אמה הגפן אסורה ופירותיה.",
            "[לא תחרוש בשור וחמור] יכול לא יחרש על זה בפני עצמו, ועל זה בפני עצמו תלמוד לומר יחדיו, אבל זה בפני עצמו וזה בפני עצמו מותר.",
            "דבר אחר כלאים לחייב משום כרם ומשום שדה.",
            "דבר אחר פן תקדש המלאה, פן תאסר המלאה כדברי רבי יאשיה ",
            "אשר תזרע, אין לי אלא שזרע הוא זרע חבירו ורצה לקיימו מנין תלמוד לומר תזרע מכל מקום סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(י) לא תחרוש בשור וחמור יחדו, יכול לעולם כשהוא אומר (שמות כג יב) למען ינוח שורך וחמורך כבר שור וחמור עושים מלאכה אם כן למה נאמר לא תחרוש בשור וחמור זה עם זה. שור וחמור אין לי אלא שור וחמור מנין לעשות שאר בהמה וחיה ועוף כיוצא בשור וחמור תלמוד לומר לא תחרוש מכל מקום אם כן למה נאמר בשור וחמור, בשור וחמור אי אתה חורש אבל אתה חורש באדם ובחמור.",
            "לא תחרוש, אין לי אלא חורש מנין לרבות הדש והיושב והמנהיג תלמוד לומר יחדו מכל מקום. רבי מאיר פוטר ביושב.",
            "יחדו, פרט לרמך. יחדו, פרט לקושר את הסוס לצדי הקרון או לאחר הקרון ואת הלבדקס לגמלים."
        ],
        [
            "(יא) לא תלבש שעטנז, יכול לא ילבש גיזי צמר ואניצי פשתן תלמוד לומר שעטנז דבר ששוע טווי ונוז, רבי שמעון בן אלעזר אומר נלוז ומליז הוא את אביו שבשמים עליו.",
            "לא תלבש, אין לי אלא שלא ילבש מנין שלא יתכסה תלמוד לומר (ויקרא יט יט) לא יעלה עליך יכול לא יפשילנו בקופה לאחריו תלמוד לומר לא תלבש לבישה בכלל היתה ולמה יצאת להקיש אליה ולומר לך מה לבישה מיוחדת שהיא הנית הגוף אף כל שהוא הנית הגוף.",
            "יחדו, יכול לא ילבש חלוק של צמר על גבי חלוק של פשתן וחלוק של פשתן על גבי חלוק של צמר תלמוד לומר יחדו.",
            "רבי חנניה בן גמליאל אומר מנין שלא יקשור סרט של צמר בשל פשתן לחגור בו את מתניו אף על פי שהרצועה באמצע תלמוד לומר יחדו מכל מקום, כשתמצא אומר השק והקופה מצרפים את הכלאים.",
            "צמר ופשתים יחדו, אבל זה בפני עצמו וזה בפני עצמו מותר, הלבדים אסורים משום כלאים אף על פי שאין בהם משום אריג יש בהם משום שוע סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(יב) לא תלבש שעטנז גדילים תעשה לך, שניהם נאמרו בדבור אחד, זכור ושמור שניהם נאמרו בדבור אחד, (שמות לא יד) ",
            "מחלליה מות יומת (במדבר כח ט) וביום השבת שני כבשים בני שנה שניהם נאמרו בדבור אחד, (ויקרא יח טז) ",
            "ערות אשת אחיך לא תגלה (דברים כה ה) יבמה יבא עליה שניהם נאמרו בדבור אחד, (במדבר לו ח) ",
            "וכל בת יורשת נחלה (שם לו ט) ולא תסוב נחלה ממטה אל מטה שניהם נאמרו בדבור אחד ",
            "מה שאי איפשר לבשר ודם לומר שני דברים כאחת שנאמר (תהלים סב יב) אחת דבר אלהים שתים זו שמענו סליק פיסקא"
        ],
        [
            "גדילים תעשה לך, למה נאמר לפי שנאמר (במדבר טו לח) ועשו להם ציצית שומע אני יעשה חוט אחד בפני עצמו תלמוד לומר גדילים ",
            "כמה גדילים נעשים אין פחות משלשה חוטים כדברי בית הלל בית שמיי אומרים מארבעה חוטים של תכלת וארבעה חוטים של לבן של ארבע ארבע אצבעות ",
            "והלכה כדברי בית שמיי במה דברים אמורים בתחילה אבל בשיריה ובגרדומיה כל שהוא.",
            "על ארבע, יצאו בעלי שלשה ובעלי חמש ובעל שש ובעל שבע ובעלי שמונה. דבר אחר גדילים תעשה לך, זה לבן מנין לרבות את התכלת תלמוד לומר (שם) ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת.",
            "תעשה, ולא מן העשוי שלא יוציא נימים מן הטלית ויעשה. על ארבע, ולא על שמונה. כסותך, פרט לטגא ולתובלא ולתיבלטירים לתקרקים לבורסים לבורדסים לפי שאינם מרובעים רבי אליעזר בן יעקב אומר מנין שלא יתן על אמצע בגד אלא על שפתו תלמוד לומר על ארבע כנפות.",
            "כסותך, פרט לכר, כסותך פרט לסדין, תכסה פרט לסגוס, ",
            "בה פרט למעפורת שלא תכסה ראשו ורובו סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(יג) כי יקח איש אשה ובא עליה ושנאה, רבי יהודה אומר אם בא עליה לוקה ואם לאו אינו לוקה.",
            "[ושנאה], מיכן אתה אומר עבר אדם על מצוה קלה סופו לעבור על מצוה חמורה עבר על (ויקרא יט יח) ואהבת לרעך כמוך סופו לעבור על (שם) לא תקם ולא תטר ועל (שם יט יז) לא תשנא את אחיך בלבבך ועל ואהבת לרעך כמוך ועל (שם כה לו) וחי אחיך עמך עד שבא לידי שפיכות דמים לכך נאמר כי יקח איש אשה.",
            "ושם לה עלילות דברים, יכול אפילו אמר לה הקדחת התבשיל והיא לא הקדיחה תלמוד לומר עלילות דברים עלילות דברים לגזירה שוה מה עלילות דברים האמור להלן טענת בתולים אף עלילות דברים האמור כאן טענת בתולים אי מה עלילות דברים האמור להלן מקום בתולים אף עלילות דברים האמור כאן מקום בתולים מנין לרבות ביאה אחרת תלמוד לומר והוציא עליה שם רע.",
            "ואמר את האשה הזאת, מלמד שאין אומר דבריו אלא בעמידתה.",
            "לקחתי ואקרב אליה ולא מצאתי לה בתולים, הרי עדים שזינתה בבית אביה.",
            "כי יקח איש אשה, למה נאמר לפי שנאמר (ויקרא כ י) איש אשר ינאף את אשת איש אחת שבאו לה עדים בבית בעלה שזינתה בבית אביה ואחת שבאו לה עדים בבית אביה שזינתה בבית אביה משמע שתהא נדונת על שער העיר והרי הכתוב מוציא את שבאו לה עדים בבית בעלה שזינתה בבית אביה שתהא נדונת על פתח בית אביה לכך נאמר כי יקח איש אשה.",
            "[ושנאה] רבי ישמעאל אומר בוא וראה מה שנאה גורמת שהיא מביאה לידי לשון הרע.",
            "ולקח אבי הנערה ואמה, אין לי אלא שיש לה אב ואם יש לה אב ולא אם אם ולא אב לא אב ולא אם מנין תלמוד לומר נערה מכל מקום אם כן למה נאמר אבי הנערה ואמה הם שגדלו גידולים רעים יבואו ויתנוולו עם גידוליהם.",
            "והוציאו את בתולי הנערה, כמשמעו.",
            "ואמר אבי הנערה אל הזקנים, מיכן שאין רשות לאשה לדבר במקום האיש.",
            "את בתי נתתי לאיש הזה, מלמד שהרשות לאב לקדש את בתו קטנה סליק פיסקא"
        ],
        [
            "לאשה וישנאה (יז) והנה הוא שם לה עלילות דברים לאמר לא מצאתי לבתך בתולים ואלה בתולי בתי, הרי עדים להזים עדיו של זה.",
            "רבי יהודה אומר אינו חייב לעולם אלא אם כן בעל.",
            "[ואמר אבי הנערה], מלמד שתובע מתחיל בדברים תחילה.",
            "(כב כב) בעולת בעל, רבי ישמעאל אומר בא הכתוב ללמדך על היבמה שהבא עליה אינו חייב עד שתבעל סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(יז) ופרשו השמלה, יחוורו דברים כשמלה זה אחד מן הדברים שהיה רבי ישמעאל דורש מן התורה במשל כיוצא בו (שמות כב ב) אם זרחה השמש עליו דמים לו וכי עליו השמש זורחת ומה תלמוד לומר אם זרחה השמש עליו דמים לו מה השמש שלום לעולם אף זה אם היה יודע שהוא שלום ממנו והרגו הרי זה חייב, כיוצא בו (שם כא יט) אם יקום והתהלך בחוץ על משענתו על בוריו וכן הוא אומר ופרשו השמלה יחוורו דברים כשמלה.",
            "רבי עקיבה אומר הרי הוא אומר ופרשו השמלה לפני זקני העיר נמצאו עדי הבעל זוממים. ופרשו השמלה, יבואו עדיו של זה ועדיו של זה ויאמרו דבריהם לפני זקני העיר ",
            "רבי אליעזר בן יעקב אומר דברים ככתבם."
        ],
        [
            "(יח) ולקחו זקני העיר ההיא את האיש, ולא את הקטן.",
            "ויסרו אותו, במכות.",
            "(יט) וענשו אותו, ממון.",
            "מאה כסף, כסף צורי.",
            "ונתנו לאבי הנערה, שיהו שלו.",
            "ונתנו לאבי הנערה, ולא לאבי הבוגרת. ונתנו לאבי הנערה, פרט לגיורת שהיתה הורתה שלא בקדושה ולידתה בקדושה שאין לה מאה כסף.",
            "כי הוציא שם רע, לא על זו בלבד הוציא שם רע אלא על כל בתולות ישראל.",
            "ולו תהיה לאשה, מלמד ששותה בעציצו ואפילו היא חגרת ואפילו היא סומה ואפילו היא מוכת שחין, נמצא בה דבר זימה או שאינה ראויה לבוא בישראל יכול יהא רשיי לקיימה תלמוד לומר ולו תהיה לאשה, אשה הראויה לו.",
            "לא יוכל לשלחה כל ימיו, ואפילו לאחר זמן.",
            "[כל ימיו] משלחה הוא ליבם סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(כ) ואם אמת היה הדבר, אין לי אלא כדרכה שלא כדרכה מנין תלמוד לומר היה. יכול שאני מרבה ביאה במקום אחר תלמוד לומר הזה.",
            "לא נמצאו בתולים לנערה, אין עדים להזים עדיו של זה.",
            "(כא) והוציאו את הנערה אל פתח בית אביה, אין לי אלא שיש לה אב ויש לה פתח בית אב יש לה פתח בית אב ואין לה אב מנין תלמוד לומר והוציאו את הנערה מכל מקום אם כן למה נאמר אל פתח בית אביה מצוה סליק [פיסקא]"
        ],
        [
            "וסקלוה כל אנשי עירה, וכי כל אנשי עירה רוגמים אותה אלא במעמד כל אנשי עירה.",
            "באבנים, יכול באבנים מרובות ת\"ל (ויקרא כ כז) באבן אי באבן יכול באבן אחת תלמוד לומר באבנים אמור מעתה אם לא מתה בראשונה תמות בשניה.",
            "כי עשתה נבלה בישראל, לא עצמה בלבד ניוולה אלא כל בתולות ישראל.",
            "לזנות בית אביה, נאמר כאן אביה ונאמר להלן (שם כא ט) אביה מה אביה האמור להלן זנות עם זיקת הבעל אף אביה האמור כאן זנות עם זיקת הבעל.",
            "ובערת הרע מקרבך, בער עושי הרעות מישראל."
        ],
        [
            "(כב) כי ימצא איש, בעדים. שכב עם אשה, כל שכיבה. בעולת בעל, להביא את שנבעלה בבית אביה ועדיין היא ארוסה.",
            "ומתו, בסתם מיתה האמורה בתורה בחנק.",
            "שניהם, ולא העושים מעשה הירודס,",
            "כשהוא אומר גם שניהם לרבות הבאים מאחריהם.",
            "האיש השכב עם האשה, ואף על פי שהיא קטנה.",
            "והאשה, אף על פי שנבעלה לקטן.",
            "ובערת הרע, בער עושי הרעות מישראל סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(כג) כי יהיה נערה בתולה מאורשה לאיש, מלמד שאינו חייב עד שתהא נערה בתולה מאורשה לאיש.",
            "ומצאה איש בעיר, אילו לא יצאת בעיר לא היה מסתקף לה.",
            "בעיר ושכב עמה, מלמד שהפרצה קוראה לגנב.",
            "והוצאתם את שניהם אל שער העיר ההיא, זו היא שאמרנו שער שנמצאו בו ולא שער שנדונו בו.",
            "וסקלתם אותם באבנים, יכול באבנים מרובות תלמוד לומר (ויקרא כ כז) באבן אי באבן יכול אפילו באבן אחת תלמוד לומר באבנים אמור מעתה אם לא מתו בראשונה ימותו בשניה.",
            "את הנערה על דבר אשר לא צעקה. כשהוא אומר על דבר על פי התריה, להביא את המזידה בהתרית עדים.",
            "ואת האיש על דבר אשר ענה את אשת רעהו, כשהוא אומר על דבר על פי התריה.",
            "(כה) אין לי אלא בעיר בשדה מנין תלמוד לומר ואם בשדה ימצא האיש.",
            "ושכב עמה, פרט לשאחד מחזיק ואחד שוכב דברי רבי יהודה.",
            "ומת האיש אשר שכב עמה לבדו, הראשון בסקילה והשני בחנק סליק [פיסקא]"
        ],
        [
            "(כו) ולנערה לא תעשה דבר, מלמד שפטרה הכתוב מן המיתה מנין אף מן הקרבן תלמוד לומר חטא מנין אף מן המכות תלמוד לומר חטא מות.",
            "כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש, מלמד שכל אנוסים שבתורה פטורים ומצילים אותם בנפשם אין לי אלא זה מנין אף הרודף אחר חבירו להרגו ואחר הזכור תלמוד לומר כן הדבר הזה יכול אף הרודף אחר הבהמה והמחלל את השבת והעובד עבודה זרה תלמוד לומר הזה זה בסקילה ואין כל אלו בסקילה.",
            "(כז) כי בשדה מצאה, יכול בעיר חייבת בשדה תהא פטורה תלמוד לומר צעקה הנערה המארשה ואין מושיע לה. הא אם יש לה מושיע בין בעיר בין בשדה חייבת ואם אין לה מושיע בין בעיר בין בשדה פטורה.",
            "צעקה, פרט לשאמרה הנח לו דברי רבי יהודה סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(כח) כי ימצא איש נערה, בתולה, נאמר כאן בתולה ונאמר בתולה במפתה מה אונס חמור אינו חייב אלא על בתולה מפתה הקל אינו דין שלא יהא חייב אלא על בתולה או חילוף אם מפתה הקל הרי הוא חייב על בתולה ועל שאינה בתולה אונס חמור אינו דין שיהא חייב על הבתולה ועל שאינה בתולה מה תלמוד לומר בתולה באונס שיכול לא יהא נותן לאביה אבל יהא נותן לה תלמוד לומר בתולה פרט לבעולה אין לי אלא בעולה מוכת עץ מנין תלמוד לומר בתולה פרט למוכת עץ. נאמר כאן אשר לא ארשה ונאמר במפתה אשר לא אורשה מה אונס חמור אינו חייב על שנתארסה ונתגרשה מפתה הקל אינו דין שלא יהא חייב על שנתארסה ונתגרשה או חילוף מה אם מפתה הקל הרי הוא חייב על שנתארסה ונתגרשה אונס חמור אינו דין שיהא חייב על שנתארסה ונתגרשה מה תלמוד לומר אשר לא אורשה באונס שיכול לא יהא נותן לאביה אבל יהא נותן לה תלמוד לומר אשר לא אורשה אשר לא אורשה שתי פעמים שלא יהא נותן לא לה ולא לאביה. נאמר כאן נערה ולא נאמר נערה במפתה מה אונס חמור אינו חייב אלא על הנערה מפתה הקל אינו דין שלא יהא חייב אלא על הנערה או חילוף מה מפתה הקל הרי הוא חייב על נערה ועל שאינה נערה אונס חמור אינו דין שיהא חייב על נערה ועל שאינה נערה תלמוד לומר ונתן לאבי הנערה ולא לאבי הבוגרת והלא דברים קל וחומר ומה אונס חמור אינו חייב על הבוגרת מפתה הקל אינו דין שלא יהא חייב על הבוגרת להחליף את הדין אי אתה יכול שהרי כבר נאמר נערה נערה שתי פעמים.",
            "ושכב עמה, כל שכיבה.",
            "ונמצאו, בעדים סליק [פיסקא]"
        ],
        [
            "(כט) ונתן האיש, ולא הקטן.",
            "השוכב עמה, כל שכיבה. לאבי הנערה, שיהו שלו.",
            "לאבי הנערה, ולא לאבי הבוגרת.",
            "חמשים כסף, כסף צורי.",
            "ולו תהיה לאשה, מלמד ששותה בעציצו ואפילו היא חיגרת ואפילו היא סומה ואפילו היא מוכת שחין נמצא בה דבר זימה או שאינה ראויה לבוא בישראל יכול יהיה רשיי לקיימה תלמוד לומר ולו תהיה לאשה, באשה הראויה לו.",
            "תחת אשר ענה, לרבות את היתומה, מיכן אמרו יתומה שנתארמלה או שנתגרשה רבי אליעזר אומר האונס חייב והמפתה פטור.",
            "לא יוכל שלחה כל ימיו, משלחה הוא ליבם סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(כג א) לא יקח איש את אשת אביו, מכאן אמרו נושאים על האנוסה ועל המפותה והאונס והמפתה על הנשואה חייב, נושא אדם אנוסת אביו ומפותת אביו אנוסת בנו ומפותת בנו רבי יהודה אוסר באנוסת אביו ובמפותת אביו לכך נאמר לא יקח איש את אשת אביו."
        ],
        [
            "(ב) לא יבוא פצוע דכא, איזהו פצוע דכא כל שנפצעו הבצים שלו ואפילו אחת מהן אין לי אלא כולן מנין אף מקצתן תלמוד לומר [דכא].",
            "וכרות שפכה כל שנכרת הגיד ",
            "אמר רבי ישמעאל ברבי יוחנן בן ברוקה שמעתי בכרם ביבנה מי שאין לו אלא ביצה אחת זהו סריס חמה. מה בין פצוע דכא לכרות שפכה אלא שפצוע דכא חוזר וכרות שפכה אינו חוזר זו הלכת רופאים.",
            "בקהל ה', רבי יהודה אומר ארבע קהלות הן קהל כהנים קהל לויים קהל ישראל קהל גרים ",
            "וחכמים אומרים שלש סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ג) לא יבא ממזר בקהל ה', בין איש בין אשה. לא יבא ממזר, כל שהוא ממזר",
            " איזהו ממזר כל שאר בשר שהוא בלא יבוא דברי רבי עקיבה שנאמר לא יקח איש את אשת אביו ולא יבא ממזר בקהל ה' מה אשת אב מיוחדת שהיא שאר בשר שהוא בלא יבוא והולד ממזר כך כל שאר בשר שהוא בלא יבוא הולד ממזר ",
            "שמעון התימני אומר כל שחייבים עליו כרת בידי שמים הולד ממזר שנאמר לא יקח איש את אשת אביו ולא יבא ממזר מה אשת אב מיוחדת שחייבים עליה כרת בידי שמים הולד ממזר כך כל שחייבים עליו כרת בידי שמים הולד ממזר ",
            "רבי יהושע אומר כל שחייבים עליו מיתת בית דין הולד ממזר שנאמר לא יקח איש את אשת אביו ולא יבא ממזר מה אשת אב מיוחדת שחייבים עליה מיתת בית דין והולד ממזר כך כל שחייבים עליו מיתת בית דין הולד ממזר.",
            "דור עשירי, נאמר כאן דור עשירי ונאמר להלן דור עשירי, מה דור עשירי האמור למטה עד עולם אף דור עשירי האמור כאן עד עולם סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ד) לא יבא עמני ומואבי בקהל ה', בזכרים הכתוב מדבר ולא בנקיבות, עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית דברי רבי יהודה וחכמים אומרים על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים מי דרכו לקדם אנשים ולא נשים ",
            "שהיה בדין ומה ממזר שלא נאמר בו עד עולם עשה בו נשים כאנשים עמונים ומואבים שנאמר בהם עד עולם אינו דין שנעשה בהם נשים כאנשים או חילוף מה עמונים ומואבים שנאמר בהם עד עולם לא עשה בהם נשים כאנשים ממזר שלא נאמר בו עד עולם אינו דין שלא נעשה בו נשים כאנשים תלמוד לומר לא יבא ממזר בין איש בין אשה ",
            "אחר שריבה הכתוב מיעט הא אין עליך לדון אלא כדין הראשון ומה ממזר שלא נאמר בו עד עולם עשה בו נשים כאנשים עמונים ומואבים שנאמר בהם עד עולם אינו דין שנעשה בהם נשים כאנשים תלמוד לומר עמוני ולא עמונית דברי רבי יהודה.",
            "אם נאמר דור עשירי למה נאמר עד עולם מופנה להקיש ולדון גזירה שוה נאמר כאן דור עשירי ונאמר למעלה דור עשירי, מה דור עשירי האמור כאן עד עולם אף דור עשירי האמור למעלה עד עולם סליק [פיסקא]"
        ],
        [
            "(ה) על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים, כשהוא אומר על דבר אף על העצה וכן הוא אומר (מיכה ו ה) עמי זכר נא מה יעץ בלק מלך מואב.",
            "בדרך, בשעת טירופכם.",
            "בצאתכם ממצרים, בשעת גאולתכם.",
            "ואשר שכר עליך את בלעם בן בעור, הרי דבר נוי לבלעם.",
            "(ו) ולא אבה ה' אלהיך לשמוע אל בלעם, מלמד שהמקלל הוא המקולל ויהפך ה' אלהיך לך את הקללה לברכה מלמד שאף המקלל מתקלל מפני מה כי אהבך ה' אלהיך סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ז) לא תדרוש שלומם וטובתם, מכלל שנאמר (דברים כ י) כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום יכול אף כאן כן תלמוד לומר לא תדרוש שלומם.",
            "וטובתם, מכלל שנאמר (שם כג יז) בטוב לו לא תוננו יכול אף כאן כן תלמוד לומר וטובתם.",
            "כל ימיך לעולם, ולעולמי עולמים סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ח) לא תתעב אדומי, מפני מה כי אחיך הוא וגדולה אחוה.",
            "לא תתעב מצרי, מפני מה כי גר היית בארצו אמר רבי אלעזר בן עזריה המצרים לא קבלו את ישראל אלא לצורך עצמם וקבע להם המקום שכר והלא דברים קל וחומר אם מי שאין מתכון לזכות וזכה מעלה עליו הכתוב כאילו זכה המתכוין לזכות על אחת כמה וכמה.",
            "רבי שמעון אומר מצרים הם טבעו את ישראל במים ואדומים קדמו את ישראל בחרב ולא אסרם הכתוב אלא עד שלשה דורות עמונים ומואבים מפני שנטלו עצה להחטיא את ישראל אסרם הכתוב איסור עולם ללמדך שהמחטיא את האדם קשה לו מן ההורגו שההורגו אין מוציאו אלא מן העולם הזה והמחטיאו מוציאו מן העולם הזה ומן העולם הבא סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ט) בנים, בנים ולא בנות דברי רבי שמעון וחכמים אומרים אשר יולדו להם לרבות את הבנות.",
            "אמר רבי שמעון קל וחומר הדברים ומה אם במקום שאסר זכרים איסור עולם התיר את הנקבות מיד מקום שלא אסר את הזכרים אלא עד שלשה דורות אינו דין שנתיר את הנקבות מיד אמרו לו אם הלכה נקבל ואם לדין יש תשובה אמר להם לא כי הלכה אני אומר והכתוב מסייעני בנים ולא בנות.",
            "דור שלישי, יכול ראשון ושני מותר ושלישי יהא אסור תלמוד לומר דור שלישי יבא להם בקהל ה' אמור מעתה ראשון ושני אסור ושלישי מותר. אמר רבי יהודה בנימן גר מצרי היה לי חבר מתלמידי רבי עקיבה ואמר אני גר מצרי ונשוי אני אשה גיורת מצרית והריני הולך להשיא את בני אשה בת גיורת מצרית כדי שיהא בן בני ראוי לבוא בקהל לקיים מה שנאמר דור שלישי יבוא להם בקהל ה'."
        ],
        [
            "(י) כי תצא מחנה על איביך, כשתהא יוצא הוי יוצא במחנה.",
            "על איביך, כנגד אויביך אתה נלחם.",
            "ונשמרת מכל דבר רע, שומע אני בטהרות ובטמאות ובמעשרות הכתוב מדבר תלמוד לומר ערוה אין לי אלא ערוה מנין לרבות עבודה זרה ושפיכת דמים וקללת השם תלמוד לומר ונשמרת מכל דבר רע, אי ונשמרת יכול בטהרות ובטמאות ובמעשרות הכתוב מדבר תלמוד לומר ערוה מה ערוה מיוחדת מעשה שגלו עליו כנענים ומסלק את השכינה כך כל מעשה שגלו עליו כנענים ומסלק את השכינה ",
            "כשהוא אומר דבר אף על לשון הרע. דבר אחר ונשמרת, הזהר שלא תהרהר בעבירה ותבא לידי קרי."
        ],
        [
            "(יא) כי יהיה בך, ולא באחרים.",
            "איש, פרט לקטן.",
            "אשר לא יהיה טהור מקרה לילה, אין לי אלא קרי לילה קרי יום מנין תלמוד לומר אשר לא יהיה טהור מכל מקום, אם כן למה נאמר מקרה לילה מגיד שדבר הכתוב בהווה.",
            "ויצא אל מחוץ למחנה, מצות עשה.",
            "לא יבא אל תוך המחנה, מצות לא תעשה. רבי שמעון אומר ויצא אל מחוץ למחנה זו מחנה לוי, לא יבא אל תוך המחנה, זו מחנה שכינה סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(יב) והיה לפנות ערב ירחץ במים, מלמד שהקרי פוטר בזיבה מעת לעת.",
            "וכבא השמש, ביאת שמשו מעכבתו ליכנס לפנים מן המחנה ואין זיבתו מעכבתו ליכנס לפנים מן המחנה סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(יג) ויד תהיה לך מחוץ למחנה, אין יד אלא מקום שנאמר (ש\"א טו יב) והנה מציב לו יד ואומר (במדבר ב יז) איש על ידו לדגליהם.",
            "ויצאת שמה חוץ, ולא בעמידה.",
            "(יד) ויתד תהיה לך על אזנך, אין אזנך אלא מקום זיונך.",
            "והיה בשבתך חוץ, ולא בישיבה.",
            "וחפרת בה ושבת וכסית את צאתך, שומע אני יהא חופר באחת ומכסה באחת תלמוד לומר וחפרת בה ",
            "רבי שמעון אומר מנין שלא יהא אדם הופך מתניו כלפי דרום תלמוד לומר וחפרת בה ושבת וכסית את צאתך סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(טו) כי ה' אלהיך מתהלך בקרב מחניך, מיכן אמרו לא יקרא אדם את שמע בצד משרה של כובסים ולא יכנס לא למרחץ ולא לבורסקי וספרים ותפילין בידו.",
            "להצילך ולתת אויביך לפניך, אם עשית כל האמור בענין לסוף שהוא מצילך ונותן את אויביך לפניך.",
            "והיה מחניך קדוש, קדשהו מיכן אמרו לא יכנס אדם להר הבית במקלו ובמנעלו ובאפונדתו ובאבק שעל גבי רגליו.",
            "ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך, מלמד שעריות מסלקות את השכינה סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(טז) לא תסגיר עבד אל אדניו, מיכן אמרו המוכר עבדו לגוים או לחוצה לארץ יצא בן חורים.",
            "אשר ינצל אליך מעם אדוניו, לרבות גר תושב.",
            "(יז) עמך ישב, ולא בעיר עצמו. בקרבך, ולא בספר.",
            "במקום אשר יבחר, במקום שפרנסתו יוצאה.",
            "באחד שעריך, בשעריך ולא בירושלם כשהוא אומר באחד שעריך שלא יהא גולה מעיר לעיר.",
            "בטוב לו, מנוה הרע לנוה היפה.",
            "לא תוננו, זו הונית דברים.",
            "דבר אחר לא תסגיר עבד אל אדניו, בגוי שנצל מעבודה זרה הכתוב מדבר סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(יח) לא תהיה קדשה מבנות ישראל, אי אתה מוזהר עליה באומות ולא יהיה קדש אי אתה מוזהר עליו באומות שהיה בדין ומה אם קדשה קלה אתה מוזהר עליה בישראל קדש חמור אינו דין שתהא מוזהר עליו בישראל או חלוף אם קדש חמור אי אתה מוזהר עליו באומות קדשה קלה אינו דין שלא תהא מוזהר עליה באומות מה תלמוד לומר קדש צריך לאמרו שאילו נאמר קדשה ולא נאמר קדש הייתי אומר אם קדשה קלה אתה מוזהר עליה בישראל קדש חמור אינו דין שתהא מוזהר עליו באומות תלמוד לומר לא תהיה קדשה מבנות ישראל אי אתה מוזהר עליה באומות ולא יהיה קדש אי אתה מוזהר עליו באומות.",
            "[דבר אחר לא תהיה קדשה] זו אזהרה למופנה שנאמר (בראשי' לח כא) לא היתה בזה קדשה סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(יט) לא תביא אתנן זונה, אין לי אלא אתנן זונה אתנן כל העריות מנין תלמוד לומר אתנן מכל מקום. איזה הוא אתנן זונה האומר לזונה הילך טלה זה בשכרך אפילו מאה כולם אסורים האומר לחבירו הילך טלה זה ותלין שפחתך אצל עבדי רבי אומר אינו אתנן וחכמים אומרים אתנן.",
            "ומחיר כלב, איזהו מחיר כלב האומר לחבירו הילך טלה זה תחת כלב זה יכול אפילו העבירו ברגלו בעזרה יהא חייב נאמר כאן תועבה ונאמר להלן תועבה מה תועבה האמורה להלן לשם זבח אף תועבה האמורה כאן לשם זבח.",
            "נדר, פרט לדבר הנדור כשהוא אומר לכל נדר לרבות במה.",
            "בית ה' אלהיך, פרט לפרת חטאת שאינה באה לבית דברי רבי אליעזר וחכמים אומרים להביא את הריקועים.",
            "לכל נדר, להביא את העוף שהיה בדין ומה מוקדשים שהמום פוסל בהם אין אתנן ומחיר חל עליהם עוף שאין המום פוסל בו אינו דין שלא יהא אתנן ומחיר חל עליהם תלמוד לומר לכל נדר להביא את העוף, יכול אפילו שכר פקעתה יהא אסור תלמוד לומר כי תועבת ה' גם שניהם, שנים ולא ארבעה.",
            "הם, ולא ולדותיהם ולא חלופיהם סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(כ) לא תשיך לאחיך, זה לוה, מלוה מנין תלמוד לומר (ויקרא כה לו) אל תקח מאתו נשך ותרבית.",
            "מכלל שנאמר כספך ולא כסף אחרים, אכלך, ולא אכל אחרים או כספך ולא כסף מעשר אכלך ולא אכל בהמה כשהוא אומר נשך כסף לרבות כסף מעשר נשך אכל לרבות אכלי בהמה אין לי אלא נשך כסף נשך אכל מנין לרבות כל דבר תלמוד לומר נשך כל דבר אשר ישך.",
            "רבי שמעון אומר מנין שלא יאמר לו צא ושאל שלום פלוני או דע אם בא איש פלוני ממקום פלוני תלמוד לומר נשך כל דבר אשר ישך."
        ],
        [
            "(כא) לנכרי תשיך ולאחיך לא תשיך, לנכרי תשיך מצות עשה. ולאחיך לא תשיך, מצות לא תעשה.",
            "רבן גמליאל אומר מה תלמוד לומר ולאחיך לא תשיך והלא כבר נאמר לא תשיך לאחיך אלא יש ריבית מוקדמת ויש ריבית מאוחרת כיצד נתן עיניו ללוות ממנו והיה משלח לו ואומר בשביל שילוונו זה הוא ריבית מוקדמת, לוה הימינו והחזיר לו מעותיו והיה משלח לו ואומר בשביל מעותיו שהיו בטילות אצלי זה הוא ריבית מאוחרת.",
            "למען יברכך ה' אלהיך בכל מעשה ידיך, קבע לו הכתוב ברכה בשליחות יד.",
            "על הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה, בשכר שתבא תירש סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(כב) כי תדר נדר לה', נאמר כאן נדר ונאמר להלן נדר מה נדר האמור להלן נדר ונדבה אף נדר האמור כאן נדר ונדבה, ומה נדר האמור כאן לא תאחר לשלמו אף נדר האמור להלן לא תאחר לשלמו.",
            "לה' אלהיך, אלו ערכים וחרמים והקדשות.",
            "לא תאחר לשלמו, הוא ולא חלופיו.",
            "כי דרש ידרשנו, אלו חטאות ואשמות.",
            "ה' אלהיך, זה הקדש בדק הבית.",
            "מעמך, זה לקט שכחה ופיאה.",
            "והיה בך חטא, בך חטא ולא בקרבנך חטא סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(כג) וכי תחדל לנדור, רבי מאיר אומר (קהלת ה ד) טוב אשר לא תדור משתדור ולא תשלם טוב מזה ומזה שלא תדור כל עיקר רבי יהודה אומר טוב אשר לא תדור טוב מזה ומזה נודר ומשלם.",
            "(כד) מוצא שפתיך, מצות עשה.",
            "תשמור, מצות לא תעשה.",
            "ועשית, הרי זו אזהרה לבית דין שיעשוך.",
            "כאשר נדרת, זה נדר.",
            "לה' אלהיך, אלו ערכים וחרמים והקדשות.",
            "נדבה, זו נדבה.",
            "אשר דברת, זה הקדש בדק הבית.",
            "בפיך, זו צדקה סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(כה) כי תבא בכרם רעך, יכול לעולם תלמוד לומר ואל כליך לא תתן, בשעה שאתה נותן לתוך כליו של בעל הבית.",
            "רעך, פרט לאחרים. רעך, פרט לגבוה.",
            "ואכלת, ולא ממצץ.",
            "ענבים, ולא תאנים מיכן אתה אומר היה עושה בתאנים לא יאכל בענבים בענבים לא יאכל בתאנים אבל מונע את עצמו עד שמגיע למקום היפות ואוכל.",
            "רבי אלעזר חסמה אומר מנין שלא יאכל פועל יותר על שכרו תלמוד לומר כנפשך וחכמים אומרים שבעך מלמד שאוכל פועל יותר על שכרו.",
            "ואל כליך לא תתן בשעה שאתה נותן לתוך כליו של בעל הבית סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(כו) כי תבא בקמת רעך, יכול לעולם תלמוד לומר וחרמש לא תניף, בשעה שאתה מניף חרמש על קמת בעל הבית.",
            "רעך, פרט לאחרים. רעך, פרט לגבוה.",
            "וקטפת מלילות בידך, שלא תהא קוצר במגל.",
            "וחרמש לא תניף, בשעה שאתה מניף חרמש על קמת בעל הבית סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(כד א) כי יקח איש אשה ובעלה, מלמד שהאשה נקנית בכסף שהיה בדין ומה אמה העבריה שאינה נקנית בבעילה נקנית בכסף אשה שנקנית בבעילה אינו דין שתהא נקנית בכסף יבמה תוכיח שנקנית בבעילה ואינה נקנית בכסף ואף אתה אל תתמה על האשה שאף על פי שנקנית בבעילה שלא תהא נקנית בכסף תלמוד לומר כי יקח איש אשה, מלמד שהאשה נקנית בכסף.",
            "ובעלה, מלמד שהאשה נקנית בבעילה שהיה בדין ומה יבמה שאין נקנית בכסף נקנית בבעילה אשה שנקנית בכסף אינו דין שתהא נקנית בבעילה אמה העבריה תוכיח שנקנית בכסף ואין נקנית בבעילה ואף אתה אל תתמה על האשה שאף על פי שנקנית בכסף שלא תהא נקנית בבעילה תלמוד לומר ובעלה, מלמד שהאשה נקנית בבעילה.",
            "מנין אף בשטר דין הוא ומה כסף שאינו מוציא הרי הוא קונה שטר שהוא מוציא אינו דין שיהא קונה לא אם אמרת בכסף שקונה הקדשות ומעשר שני תאמר בשטר שאין קונה הקדשות ומעשר שני תלמוד לומר וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה ושלחה מביתו, ויצאה והיתה לאיש אחר, מקיש הוייתה לזה ליציאתה מזה מה יציאתה מזה בשטר אף הוייתה לזה בשטר סליק פיסקא"
        ],
        [
            "והיה אם לא תמצא חן בעיניו, מיכן היו בית שמיי אומרים לא יגרש אדם את אשתו אלא אם כן מצא בה ערוה שנאמר כי מצא בה ערות דבר ובית הלל אומרים אפילו הקדיחה תבשילו שנאמר דבר.",
            "אמרו בית הלל לבית שמיי אם נאמר דבר למה נאמר ערות ואם נאמר ערות למה נאמר דבר, שאם נאמר דבר ולא נאמר ערות הייתי אומר היוצאה מפני דבר תהא מותרת להנשא והיוצאה מפני ערוה לא תהא מותרת להנשא ואל תתמה אם נאסרה מן המותר לה לא תהא אסורה מן האסור לה תלמוד לומר ערות ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר, ואם נאמר ערות ולא נאמר דבר הייתי אומר מפני ערוה תצא מפני דבר לא תצא תלמוד לומר דבר ויצאה מביתו, ",
            "רבי עקיבה אומר אפילו מצא אחרת נאה הימנה שנאמר והיה אם לא תמצא חן בעיניו.",
            "וכתב לה, לשמה מיכן אמרו כל גט שנכתב שלא לשם אשה פסול כיצד היה עובר בשוק כול' מתני'.",
            "וכתב, אין לי אלא כתב בדיו, בסם ובסיקרא בקומוס ובקונקנתום מנין תלמוד לומר וכתב מכל מקום.",
            "ספר, אין לי אלא ספר מנין עלי קנים עלי אגוז עלי זית עלי חרוב תלמוד לומר ונתן מכל מקום, אם כן למה נאמר ספר מה ספר מיוחד שהוא של קיימא יצא דבר שאינו של קיימא רבי יהודה בן בתירה אומר מה ספר מיוחד שהוא תלוש מן הקרקע יצא דבר שמחובר לקרקע.",
            "כריתות, שיהא כריתות מיכן אתה אומר האומר לאשתו הרי זה גיטך על מנת שלא תלכי לבית אביך לעולם על מנת שלא תשתי יין לעולם אין זה כריתות על מנת שלא תלכי לבית אביך מכאן ועד שלשים יום על מנת שלא תשתי יין מכאן ועד שלשים יום הרי זה כריתות המגרש את אשתו ואמר לה הרי את מותרת לכל אדם אלא לפלוני רבי אליעזר מתיר וחכמים אוסרים לאחר מיתתו של רבי אליעזר נכנסו ארבעה זקנים להשיב על דבריו רבי טרפון ורבי יוסי הגלילי ורבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבה נענה ",
            "רבי טרפון ואמר הלכה ונשאת לאחיו ומת בלא ולד היאך מתיבמת לא נמצא מתנה על מה שכתוב בתורה וכל המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל הא למדת שאין זה כריתות.",
            "אמר רבי יוסי הגלילי היכן מצינו בתורה שמותרת לאחד ואסורה לאחר אלא מותרת לאחד מותרת לכל אדם אסורה לאחד אסורה לכל אדם הא למדת שאין זה כריתות.",
            "אמר רבי אלעזר בן עזריה כריתות דבר הכורת בינו לבינה אמר רבי יוסי הגלילי רואה אני את דברי רבי אלעזר בן עזריה ",
            "רבי עקיבה אומר וכי במה החמירה תורה בגרושה או באלמנה חמורה גרושה מאלמנה מה אלמנה קלה נאסרה מן המותר לה גרושה חמורה אינו דין שתהא אסורה מן האסור לה הא למדת שאין זה כריתות ",
            "דבר אחר הלכה ונשאת לאחד והיו לו בנים ממנה ומת ואחר כך נשאת לזה לא נמצאו בניו של ראשון ממזרים הא למדת שאין זה כריתות.",
            "בידה, אין לי אלא בידה מנין לרבות גגה חצרה וחורבתה תלמוד לומר ונתן מכל מקום, אם כן למה נאמר בידה מה ידה מיוחדת שהיא רשותה כך כל דבר שהוא רשותה.",
            "ונתן בידה ושלחה מביתו, כיון שנותנו בידה משלחה מביתו מיכן אמרו הזורק גט לאשתו והיא בתוך ביתה או בתוך חצרה הרי זו מגורשת וכו' מתני' אמר לה כנסי שטר חוב זה או שמצאתו מאחריו וכו' מתני' סליק [פיסקא]"
        ],
        [
            "(ב) ויצאה מביתו, מלמד שהאשה יוצאה מלפני האיש.",
            "והלכה והיתה לאיש אחר, שלא תינשא עמו בשכונה.",
            "אחר, כבר קראתו התורה אחר.",
            "(ג) ושנאה האיש האחרון, הכתוב מבשרך שאתה עתיד לשנאותה.",
            "או כי ימות האיש האחרון, הכתוב מבשרך שעתידה לקוברו ",
            "אין לי אלא גרושה אלמנה מנין תלמוד לומר או כי ימות האיש האחרון. אם סופנו לרבות אלמנה מה תלמוד לומר גרושה אלמנה מותרת ליבם גרושה אסורה ליבם ",
            "יכול אף שקלקלה על בעלה לאחר שנתגרשה תהא אסורה לחזור לו תלמוד לומר וכתב לה ספר כריתות ויצאה, היוצאה בגט תהא אסורה לחזור לו ולא שקלקלה על בעלה לאחר שנתגרשה תהא אסורה לחזור לו.",
            "(ד) מנין לנותן גט ליבמתו שאסור לחזור עליה תלמוד לומר לא יוכל בעלה הראשון. מנין לאשה שהלך בעלה למדינת הים ואמרו לה מת בעליך ונשאת ואחר כך בא בעלה שתצא מזה ומזה וצריכה גט מזה ומזה תלמוד לומר לא יוכל [בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה] לא יוכל לשוב לקחת את אשר שילח.",
            "אשר שלחה, אין לי אלא מן הנשואים לנשואים מן הארוסים לארוסים מן הארוסים לנשואים מן הנשואים לארוסים מנין תלמוד לומר לא יוכל בעלה הראשון לא יוכל הראשון לקחת את אשר שילח, ",
            "רבי יוסי בן כיפר אומר משום רבי אלעזר בן עזריה מן הארוסים מותרת מן הנישואים אסורה שנאמר אחרי אשר הוטמאה וחכמים אומרים בין מן הארוסים בין מן הנישואים אסורה אם כן למה נאמר אחרי אשר הוטמאה לרבות סוטה שנסתרה ",
            "וכן הוא אומר (ירמיה ג א) הן ישלח איש את אשתו והלכה מאתו.",
            "כי תועבה היא, רבי יהודה אומר היא תועבה ואין הולד תועבה.",
            "ולא תחטיא את הארץ, להזהיר בית דין על כך סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ה) כי יקח איש אשה חדשה, אין לי אלא בתולה מנין לרבות אלמנה ושומרת יבם תלמוד לומר ושמח את אשתו מכל מקום אם כן למה נאמר חדשה מי שחדשה לו פרט למחזיר גרושתו ואלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל בת ישראל לממזר ולנתין.",
            "לא יצא בצבא, יכול לא יצא בצבא אבל יספק כלי זיין ומים ומזון תלמוד לומר ולא יעבר עליו לכל דבר אי לא יעבור עליו לכל דבר יכול אפילו בנה בית ולא חנכו נטע כרם ולא חללו ארס אשה ולא לקחה תלמוד לומר עליו עליו אינו עובר עובר הוא על כל אלו.",
            "נקי יהיה לביתו, זה ביתו.",
            "יהיה, זה כרמו.",
            "ושמח את אשתו, זו אשתו.",
            "אשר לקח, להביא את יבמתו סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ו) לא יחבל ריחים ורכב, אין לי אלא ריחים ורכב המיוחדים מנין לרבות כל דבר תלמוד לומר כי נפש הוא חובל, אם כן למה נאמר ריחים ורכב, מה ריחים ורכב מיוחדים שהם שני כלים ומשמשים מלאכה אחת וחייב על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו כך כל שני כלים שמשמשים מלאכה אחת חייב על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו.",
            "כי נפש הוא חובל, להגיד מה גרם סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ז) כי ימצא, בעדים.",
            "איש, פרט לקטן.",
            "גונב נפש מאחיו, ולא מאחרים.",
            "מבני ישראל, להביא הגונב את בנו ומוכרו שהוא חייב דברי רבי יוחנן בן ברוקה וחכמים אומרים הגונב את בנו ומוכרו פטור.",
            "והתעמר בו, מגיד שאינו חייב עד שיכניסנו לרשותו רבי יהודה אומר עד שיכניסנו לרשותו וישתמש בו שנאמר והתעמר בו ומכרו.",
            "ומת הגנב, בסתם מיתה האמורה בתורה בחנק.",
            "ההוא, ולא הגונב את העבד.",
            "ההוא, ולא הגונב מי שחציו עבד וחציו בן חורים.",
            "ובערת הרע מקרבך, בער עושי הרעות מישראל סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ח) השמר, בלא תעשה.",
            "בנגע, זה שער לבן.",
            "הצרעת, זו מחיה, אין לי אלא עד שלא נזקק לטומאה משנזקק לטומאה ואחר הפטור מנין תלמוד לומר לשמור מאד ולעשות, ",
            "אין לי אלא נגעי אדם נגעי בגדים ונגעי בתים מנין תלמוד לומר ככל אשר יורו אתכם הכהנים הלוים, ",
            "אין לי אלא מתוך החלט מתוך הסגר מנין תלמוד לומר כאשר צויתים, ",
            "אין לי אלא כולם מנין אף מקצתם תלמוד לומר לשמור. ולעשות עושה אתה בה והולך ואי אתה חושש שמא הלכה לה צרעתו סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ט) זכור אשר עשה ה' אלהיך למרים, וכי מה ענין זה לזה נתנו הענין לו ללמדך שאין נגעים באים אלא על לשון הרע, והלא דברים קל וחומר ומה מרים שלא דברה אלא שלא בפניו של משה ולהניתו של משה ולשבחו של מקום ולבנינו של עולם כך נענשה המדבר בגנותו של חבירו ברבים על אחת כמה וכמה שיענש.",
            "בדרך, בשעת טירופכם.",
            "בצאתכם ממצרים, בשעת גאולתכם אלא שתלה הכתוב במרים ללמדך שכל זמן שהיו הדגלים נוסעים לא היו הולכים עד שמרים מקדמת לפניהם וכן הוא אומר (מיכה ו ד) ואשלח לפניך את משה אהרן ומרים סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(י) כי תשה ברעך, אין לי אלא מלוה מנין לרבות שכר שכיר והקפת חנות תלמוד לומר משאת מאומה.",
            "לא תבא אל ביתו, יכול לא ימשכננו מבפנים אבל ימשכננו מבחוץ תלמוד לומר לעבט עבטו בחוץ. יכול לא ימשכננו מבחוץ אבל ימשכננו מבפנים תלמוד לומר בחוץ תעמד",
            "כשהוא אומר והאיש לרבות שליח בית דין סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(יב) ואם איש עני הוא, אין לי אלא עני עשיר מנין תלמוד לומר ואם איש, אם כן למה נאמר עני ממהר אני ליפרע על ידי עני יותר מן העשיר.",
            "לא תשכב בעבטו, וכי תעלה על דעתך שישכב בעבוטו אלא שלא תשכב ועבוטו אצלך.",
            "(יג) השב תשיב לו את העבוט, מלמד שמחזיר לו כלי יום ביום וכלי לילה בלילה סגוס בלילה ומחרישה ביום אבל לא סגוס ביום ומחרישה בלילה.",
            "ושכב בשמלתו וברכך, מלמד שהוא מצוה לברכך יכול אם ברכך אתה מבורך ואם לאו אי אתה מבורך תלמוד לומר ולך תהיה צדקה מעצמך אתה עושה צדקה.",
            "ולך תהיה צדקה, מלמד שהצדקה עולה לפני כסא הכבוד וכן הוא אומר (תהלים פה יד) צדק לפניו יהלך וישים לדרך פעמיו."
        ],
        [
            "(יד) לא תעשוק שכיר עני ואביון, והלא כבר נאמר (ויקרא יט יג) לא תגזל מה תלמוד לומר לא תעשוק מלמד שכל הכובש שכר שכיר עובר משום ארבעה לאוים משום (ויקרא יט יג) בל תעשק ובל תגזל ובל תלין פעולת שכיר ומשום ביומו תתן שכרו ולא תבא עליו השמש.",
            "מכלל שנאמר ואליו הוא נושא את נפשו, אין לי אלא מלאכה שהוא עושה בנפשו מלאכה שאין עושה בנפשו מנין גרדי וסורק מנין תלמוד לומר לא תעשוק מכל מקום. אין לי אלא עני ואביון מנין לרבות כל אדם תלמוד לומר לא תעשוק מכל מקום, אם כן למה נאמר עני ואביון ממהר אני ליפרע על ידי עני ואביון יותר מכל אדם.",
            "מאחיך, ולא מאחרים.",
            "או מגרך, זה גר צדק מלמד שעובר עליו בשני לאוים רבי יוסי ברבי יהודה אומר משום בל תעשק.",
            "בשעריך, זה גר תושב, אין לי אלא שכר אדם שכר בהמה שכר כלים מנין תלמוד לומר אשר בארצך כל שבארצך סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(טו) ביומו תתן שכרו, מלמד ששכר לילה גובה כל היום, ושכר יום גובה כל הלילה מנין תלמוד לומר לא תלין פעלת שכיר אתך עד בקר.",
            "ולא תבא עליו השמש כי עני הוא, פרט לשפסק מעמו.",
            "ואליו הוא נושא את נפשו, וכי למה עלה זה בכבש ומסר לך את נפשו לא שתתן לו שכרו בו ביום אם כן למה נאמר ואליו הוא נושא את נפשו אלא מלמד שכל הכובש שכר שכיר מעלה עליו הכתוב כאילו הוא נוטל את נפשו.",
            "ולא יקרא עליך אל ה', יכול מצוה שלא לקרות תלמוד לומר (דברים טו ט) וקרא עליך אל ה', יכול מצוה לקרות תלמוד לומר ולא יקרא עליך אל ה', יכול אם קרא עליך יהיה בך חטא ואם לא קרא עליך לא יהיה בך חטא תלמוד לומר והיה בך חטא מכל מקום אם כן למה נאמר וקרא עליך אל ה' ממהר אני ליפרע על ידי קורא יותר ממי שאינו קורא סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(טז) לא יומתו אבות על בנים, וכי מה בא הכתוב ללמדנו שלא יומתו אבות על ידי בנים ולא בנים על ידי אבות, והלא כבר נאמר איש בחטאו יומתו אלא שלא יומתו אבות בעדות בנים ולא בנים בעדות אבות ",
            "כשהוא אומר ובנים לרבות את הקרובים ואלו הם הקרובים אחיו ואחי אביו ואחי אמו ובעל אחותו ובעל אחות אביו ובעל אחות אמו ובעל אמו וחמיו וגיסו.",
            "איש בחטאו יומתו, אבות מתים בעון עצמם ובנים מתים בעון עצמם סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(יז) לא תטה משפט גר, מה אני צריך והלא כבר נאמר (דברים טז יט) לא תטה משפט ולא תכיר פנים אלא מלמד שכל המטה דינו של גר עובר בשני לאוים ואם היה גר יתום עובר בשלשה לאוים.",
            "ולא תחבל בגד אלמנה, בין עניה בין עשירה ואפילו היא כמרתא בת בייתוס.",
            "רבי שמעון אומר דברים שאתה חובל באיש אין אתה מחזיר לאשה שלא תהא הולך ובא אצלה שלא להשיאה שם רע סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(יט) כי תקצר קצירך, פרט לשקצרוהו ליסטים וקרסמוהו נמלים ושברתו הרוח או בהמה.",
            "קצירך, פרט לשקצרוהו גוים מיכן אמרו נכרי שקצר את שדהו ואחר כך נתגייר פטור מן הלקט ומן השכחה ומן הפיאה רבי יהודה מחייב בשכחה שאין שכחה אלא בשעת העימור. קצירך, פרט לאחרים. קצירך, פרט להקדש כשתמצי אומר קצר הקדש ולקח ישראל פטורה קצר גוי ולקח ישראל פטורה.",
            "רבי יוסי הגלילי אומר מכלל שנאמר כי תקצר קצירך בשדך ושכחת עומר כל זמן שיש לו קציר יש לו עומר ויש לו שכחה כל זמן שאין לו קציר אין לו עומר ואין לו שכחה, כשתמצי אומר קצר הקדש ולקח ישראל פטורה קצר גוי ולקח ישראל פטורה.",
            "בשדך, פרט למעמר בשדה חבירו דברי רבי מאיר וחכמים מחייבים מיכן אתה אומר העומר ששכחוהו פועלים ולא שכחו בעל הבית שכחו בעל הבית ולא שכחוהו פועלים עמדו העניים בפניו או שחיפוהו בקש הרי זה אינו שכחה סליק פיסקא"
        ],
        [
            "ושכחת עומר, ולא הגדיש יכול אף לא שנים תלמוד לומר לגר וליתום ולאלמנה יהיה, מיכן אמרו שני עמרים שכחה שלשה אינם שכחה שני צבורי זיתים וחרובים שכחה שלשה אינם שכחה שני גרגרים פרט שלשה אינם פרט.",
            "בשדה, פרט לטמונים דברי רבי יהודה וחכמים אומרים בשדה לרבות את הטמונים. בשדה, לרבות את הקמה שהיה בדין ומה עומר שהורע כח עני בו יש לו שכחה קמה שיפה כח עני בה אינו דין שיש לו שכחה לא אם אמרת בעומר שאינו מציל לא את העומר ואת הקמה תאמר בקמה שהיא מצלת את העומר ואת הקמה תלמוד לומר בשדה לרבות את הקמה.",
            "לא תשוב לקחתו, פרט לראשי שורות מיכן אמרו ראשי שורות העומר שכנגדו מוכיח והעומר שהחזיק בו להוליכו לעיר ושכחו מודים שאין שכחה.",
            "לא תשוב לקחתו, כולו כאחד וכמה יהיה בו שיערו חכמים בעושה סאתים מיכן אמרו העומר שיש בו סאתים ושכחו אינו שכחה שני עמרים ובהם סאתים רבן גמליאל אומר לבעל הבית וחכמים אומרים לעניים כול' מתני'.",
            "לא תשוב לקחתו, מיכן אמר רבי ישמעאל שבולת שבקציר וראשה מגיע לקמה אם נקצרת עם הקמה הרי היא של בעל הבית ואם לאו הרי היא של עניים בעל הבית המוציא מעניים עליו להביא הראיה שהמוציא מחבירו עליו הראיה ומנין שספק לקט לקט ספק שכחה שכחה ספק פיאה פיאה תלמוד לומר לגר ליתום ולאלמנה יהיה.",
            "אמר רבי אלעזר בן עזריה מנין למאבד סלע מתוך ידו ומצאה עני והלך ונתפרנס בה מעלה עליו הכתוב כאילו זכה תלמוד לומר לגר ליתום ולאלמנה יהיה, והלא דברים קל וחומר אם מי שלא נתכוון לזכות וזכה מעלה עליו הכתוב כאילו זכה המתכוון לזכות וזכה על אחת כמה וכמה סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(כ) כי תחבט זיתך, הראשונים היו חובטים זיתיהם והיו נוהגים בהם עין יפה מיכן אמרו הזית שהוא עומד על שלש שורות של שני מלבנים ושכחו אינו שכחה.",
            "זיתך, פרט לאחרים. זיתך, פרט להקדש.",
            "לא תפאר, לא תתפאר לעני בו מיכן אמרו מי שאינו מניח את העניים ללקט או שמניח אחד ואחד אינו מניח או שמסייע את אחד מהם הרי זה גוזל את העניים ועל זה נאמר (משלי כב כח) אל תסג גבול עולם.",
            "אחריך, מלמד שיש לו שכחה.",
            "אחריך, מלמד שיש לו פיאה.",
            "לגר ליתום ולאלמנה, נאמר כאן גר ויתום ונאמר להלן גר ויתום, מה גר ויתום האמור להלן בעושה סאתים אף גר ויתום האמור כאן בעושה סאתים סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(כא) כי תבצר כרמך, מיכן היה רבי אליעזר אומר כרם שכולו עוללות לבעל הבית רבי עקיבה אומר לעניים.",
            "לא תעולל, איזו היא עוללת כל שאין לה לא כתף ולא נטף יש לה כתף ואין לה נטף יש לה נטף ואין לה כתף הרי היא של בעל הבית ואם לאו הרי הם של עניים.",
            "אחריך, מלמד שיש לו שכחה. אחריך, מלמד שיש לו פיאה מיכן אמרו איזו היא שכחה בעריס כל שאינו יכול לפשוט את ידו וליטלה, ברגליות משיעבור הימנה.",
            "גר יתום, נאמר כאן גר ויתום ונאמר להלן גר ויתום מה גר ויתום האמור להלן בעושה סאתים אף גר ויתום האמור כאן בעושה סאתים סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(כה א) כי יהיה ריב בין אנשים, אין שלום יוצא מתוך מריבה וכן הוא אומר (בראשית יג ז) ויהי ריב בין רעי מקנה אברם ובין רעי מקנה לוט מי גרם ללוט ליפרש מן הצדיק הוי אומר מריבה וכן הוא אומר כי יהיה ריב בין אנשים, מי גרם לזה ללקות הוי אומר זו מריבה.",
            "בין אנשים, אין לי אלא אנשים איש עם אשה ואשה עם איש ושתי נשים זו עם זו מנין תלמוד לומר ונגשו אל המשפט מכל מקום.",
            "ושפטום, בעל כרחם.",
            "והצדיקו, יכול כל המורשעים לוקים תלמוד לומר והיה אם בן הכות הרשע פעמים לוקה פעמים אינו לוקה ועדין איני יודע אלו הם הלוקים תלמוד לומר לא תחסום שור בדישו, מה חסימת שור מיוחדת מצות לא תעשה והרי הוא לוקה כך כל מצות לא תעשה הרי הוא לוקה או כל מצות לא תעשה שיש בה קום עשה יהא לוקה תלמוד לומר לא תחסום שור, מה חסימת שור מיוחדת שאין בה קום עשה והרי הוא לוקה כך כל מצות לא תעשה שאין בה קום עשה הרי הוא לוקה. רבי שמעון אומר והצדיקו את הצדיק צדקהו כדי שלא יהא לוקה. והיה אם בן הכות הרשע, פעמים לוקה פעמים אינו לוקה.",
            "והפילו השופט, אין מלקים מעומד.",
            "והכהו, מלקה שליש לפניו ושתי ידות מאחריו.",
            "לפניו, שיהא לוקה ועיניו בו ולא שיהא לוקה ועיניו בדבר אחר יכול יהא לוקה ומת תלמוד לומר כדי רשעתו אין לוקה ומת יכול יהא לוקה ומשלם תלמוד לומר כדי רשעתו אין לוקה ומשלם.",
            "(ג) ארבעים, יכול ארבעים שלימות תלמוד לומר ארבעים במספר מנין שהוא סוכם את הארבעים רבי יהודה אומר ארבעים שלימות היכן הוא לוקה את היתירה בין כתיפיו.",
            "יכנו, ולא על הקרקע. יכנו, ולא על כסותו. יכנו, אין מלקים שנים כאחד.",
            "לא יוסיף, אם הוסיף עובר בלא תעשה אין לי אלא בזמן שמוסיף על המנין על כל אומד ואומד שאמדוהו בית דין מניין תלמוד לומר פן יוסיף מכל מקום.",
            "מכה רבה. אין לי אלא מכה רבה מכה מועטת מנין תלמוד לומר על אלה, אם כן למה נאמר מכה רבה מלמד שאין הראשונה מכה רבה.",
            "ונקלה אחיך לעיניך, מיכן אמרו נתקלקל בין ברעי בין במים פטור רבי יהודה אומר האיש ברעי והאשה במים.",
            "דבר אחר ונקלה אחיך לעיניך, משלקה הרי הוא אחיך מיכן אמרו כל חייבי כריתות שלקו נפטרו מיד כריתם.",
            "רבי חנניה בן גמליאל אומר כל היום הכתוב קורא אותו רשע שנאמר והיה אם בן הכות הרשע אבל משלקה הכתוב קורא אותו אחיך שנאמר ונקלה אחיך.",
            "רבי שמעון אומר ממקומו הוא מוכרע שנאמר (ויקרא יח כט) כי כל אשר יעשה מכל התועבות האלה ונכרתו הנפשות העושות מקרב עמם, ואומר (שם יח ה) אשר יעשה אותם האדם וחי בהם, והלא דברים קל וחומר אם מדת פורענות מועטת הנטפל בעוברי עבירה הרי הוא עושה דינו כעוברי עבירה הנטפל לעושי מצוה על אחת כמה וכמה.",
            "רבי שמעון ברבי אומר הרי הוא אומר רק חזק לבלתי אכל הדם מה הדם שנפשו של אדם חתה ממנו הפורש ממנו מקבל שכר טוב גזל ועריות שנפשו של אדם מתאוה להם ומחמדתן הפורש מהם על אחת כמה וכמה שיזכה לו ולדורותיו עד סוף כל הדורות ",
            "רבי אומר הרי הוא אומר (תהלים טו א) ה' מי יגור באהליך (שם טו ב) הולך תמים ופעל צדק (שם טו ג) לא רגל על לשונו (שם טו ד) נבזה בעיניו נמאס (שם טו ה) כספו לא נתן בנשך ובמקום אחר הוא אומר (יחזקאל יח ה) ואיש כי יהיה צדיק וגו' ובסוף הענין הוא אומר (שם יח ט) צדיק הוא חיה יחיה וכי מה עשה זה הא כל היושב ואינו עבר עבירה נותנים לו שכר כעושה מצוה סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ד) לא תחסם שור, אין לי אלא שור מנין לעשות שאר בהמה חיה ועוף כיוצא בשור תלמוד לומר לא תחסום מכל מקום אם כן למה נאמר שור שור אי אתה חוסם חוסם אתה את האדם.",
            "בדישו, אין לי אלא דיש מנין לרבות שאר עבודות תלמוד לומר לא תחסם מכל מקום אם כן למה נאמר בדישו, מה דיש מיוחד שגידולו מן הארץ ותלוש מן הקרקע בשעת גמר מלאכה בשעה שהוא עושה הרי הוא אוכל כך כל דבר שגידולו מן הארץ ותלוש מן הקרקע בשעת גמר מלאכה בשעה שהוא עושה הרי הוא אוכל ",
            "רבי יוסי ברבי יהודה אומר מה דיש מיוחד דבר שהוא עושה בידיו וברגליו ובגופו יצא העושה בידיו אבל לא ברגליו ברגליו אבל לא בגופו סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ה) כי ישבו אחים, פרט לאשת אחיו שלא היה בעולמו, מיכן אמרו שני אחים ומת אחד מהם ונולד להם אח ואחר כך ייבם השני כול' מתני'.",
            "יחדו, פרט לאחיו מאמו לפי שמצינו שיש אחים בתורה שעשה בהם אח מן האם כאח מן האב יכול אף כאן תלמוד לומר יחדו פרט לאחיו מאמו.",
            "ומת אחד מהם, אין לי אלא בזמן שהם שנים ומת אחד מהם מנין אפילו הם מרובים תלמוד לומר ומת אחד מהם מנין אפילו מתו כולם תלמוד לומר ומת אחד מהם אם כן למה נאמר אחד מהם אשת אחד מתיבמת ולא אשת שנים מיכן אמרו שלשה אחים נשואים שלש נשים נכריות ומת אחד מהם ועשה בה שני מאמר ומת הרי אלו חולצות ולא מתיבמות. ובן אין לו אין לי אלא בן בן הבן ובת הבן ובן הבת ובת הבת מנין תלמוד לומר ובן אין לו מכל מקום אם כן למה נאמר ובן אין לו פרט לשיש לו מן השפחה ומן הנכרית.",
            "לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר, למה אני צריך לפי שאמרנו להלן אשת אחד מתיבמת ולא אשת שנים יכול אף כאן תלמוד לומר לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר, כיצד היא עושה או חולצת או מתיבמת. הנותן גט ליבמתו פסלה לעצמו ופסלה על ידי אחים יכול יהא גט פוטרה ודין הוא ומה חליצה שאינה פוטרת באשה פוטרת ביבם גט שפוטר באשה אינו דין שיפטור ביבם תלמוד לומר לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר אלא בחליצה. ",
            "יבמה יבא עליה, בין בשוגג בין במזיד בין באונס בין ברצון ואפילו הוא שוגג והיא מזידה הוא מזיד והיא שוגגת.",
            "ולקח ולקחה, ויבם ויבמה פרט לצרת כל העריות מיכן אמרו חמש עשרה נשים פוטרות צרותיהן וצרות צרותיהן מן החליצה ומן היבום סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ו) והיה הבכור אשר תלד, יכול אם היה שמו יוסי יקרא שמו יוסי היה שמו יוחנן יקרא שמו יוחנן תלמוד לומר יקום על שם אחיו מכל מקום אם כן למה נאמר והיה הבכור אשר תלד מלמד שמצוה בגדול ליבם.",
            "אשר תלד, פרט לאיילונית שאינה ראויה לילד.",
            "יקום על שם אחיו, ולא על שם אחי אביו.",
            "המת, לפי שאמרנו להלן אשת אחד מתיבמת ולא אשת שנים מנין מת ראשון ייבם שני מת שני ייבם שלישי תלמוד לומר המת, המת ריבה.",
            "ולא ימחה שמו מישראל, פרט לסריס שכבר שמו מחוי.",
            "(ז) ואם לא יחפץ האיש, ולא שלא חפץ בה המקום מוציא אני את העריות שחייבים עליהן מיתת בית דין ועדין לא אוציא עריות שחייבים עליהן כרת בידי שמים תלמוד לומר מאן יבמי ולא שמיאן בה המקום מוציא אני את העריות שחייבים עליהן כרת בידי שמים ועדין לא אוציא את העריות שהן בלא תעשה תלמוד לומר לא אבה יבמי, ולא שלא אבה בה המקום.",
            "לקחת את יבמתו, מה אני צריך מפני שנאמר והיה הבכור אשר תלד יכול שאני מוציא עקרה וזקנה וקטנה שאינן ראויות לילד תלמוד לומר יבמתו יבמתו ריבה.",
            "ועלתה יבמתו השערה, מצוה בבית דין שיהא בגבוה שבעיר ושיהא בזקנים.",
            "מאן יבמי, ולא שמיאן בה המקום. להקים לאחיו, פרט לסריס שאם רצה להקים אינו יכול. שם, רבי יהודה אומר נאמר כאן שם ונאמר להלן שם מה שם האמור להלן נחלה אף שם האמור כאן נחלה ומה שם האמור כאן זרע אף שם האמור להלן זרע.",
            "בישראל, ולא בגרים מיכן אתה אומר שני אחים גרים שהיתה הורתם שלא בקדושה ולידתם בקדושה פטורים מן החליצה ומן היבום שנאמר בישראל ולא בגרים.",
            "לא אבה יבמי, ולא שלא אבה בה המקום סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ח) וקראו לו זקני עירו, מצוה בזקני עירו.",
            "ודברו אליו, בהוגנת לו שאם היה הוא ילד והיא זקנה הוא זקן והיא ילדה אומרים לו כלך אצל כמותך ולמה לך להכניס קטטה לביתך.",
            "ועמד ואמר, מלמד שאין אומר דבריו אלא בעמידה.",
            "לא חפצתי לקחתה, ולא שלא חפץ בה המקום סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ט) ונגשה יבמתו אליו לעיני הזקנים וירקה בפניו, רוק הנראה לעיני הזקנים, מלמד שמתייחדת עמו לעיני הזקנים.",
            "וחלצה נעלו, אין לי אלא נעלו שלו של אחרים מנין תלמוד לומר חלוץ הנעל מכל מקום אם כן למה נאמר וחלצה נעלו פרט לגדול שאין יכול להלך בו וקטן שאין חופה את רוב רגלו וסולייס שאין לו עקב שחליצתה פסולה.",
            "מעל רגלו, נאמר כאן רגלו ונאמר להלן (ויקרא יד יד) רגלו מה רגלו האמור להלן ימנית אף רגלו האמור כאן ימנית. מעל רגלו, מיכן אתה אומר מן הארכובה ולמטה חליצתה כשירה מן הארכובה ולמעלה חליצתה פסולה.",
            "וירקה בפניו, יכול בפניו ממש תלמוד לומר לעיני הזקנים רוק הנראה לעיני הזקנים מיכן אמרו חלצה ורקקה ולא קראתה חליצתה כשרה קראתה ורקקה ולא חלצה חליצתה פסולה חלצה וקראתה ולא רקקה רבי אליעזר אומר חליצתה פסולה ורבי עקיבא אומר חליצתה כשרה.",
            "וענתה ואמרה, נאמרה כאן ענייה ונאמרה להלן ענייה מה ענייה האמורה להלן בלשון הקדש אף ענייה האמורה כאן בלשון הקדש.",
            "ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו, רבי אליעזר אומר אשר לא בנה ואשר לא עתיד לבנות.",
            "[ככה יעשה] אמר רבי אליעזר ככה יעשה בדבר שמעשה מעכב אמר לו רבי עקיבה משם ראיה ככה יעשה לאיש דבר שמעשה באיש רבי שמעון אומר חליצה מעכבת ורקיקה מעכבת. ונקרא שמו בישראל, רבי ישמעאל אומר חליצה בשכיבה ורקיקה כדי שכבת זרע.",
            "ונקרא שמו בישראל, נאמר כאן בישראל ונאמר להלן בישראל מה בישראל האמור להלן פרט לבית דין של גרים אף בישראל האמור כאן פרט לבית דין של גרים.",
            "בית חלוץ הנעל, מצוה בדיינים ולא מצוה בתלמידים רבי יהודה אומר מצוה על כל העומדים שם לומר חלוץ הנעל חלוץ הנעל אמר רבי יהודה פעם אחת היינו יושבים לפני רבי טרפון ואמר לנו ענו כולכם ואמרו חלוץ הנעל חלוץ הנעל סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(יא) כי ינצו אנשים, אין שלום יוצא מתוך ניצות וכן הוא אומר (בראשית יג ז) ויהי ריב בין רועי מקנה אברם ובין רועי מקנה לוט מי גרם ללוט שיפרוש מאותו צדיק הוי אומר זו מריבה וכן הוא אומר (דברים כה א) כי יהיה ריב בין אנשים מי גרם לזה ללקות הוי אומר זו מריבה.",
            "אנשים, אין לי אלא אנשים איש עם אשה אשה עם איש מנין תלמוד לומר יחדו מכל מקום.",
            "איש ואחיו, פרט לעבדים שאין להם אחוה.",
            "וקרבה אשת האחד, ולא אשת שליח בית דין. להציל את אישה, רבי אומר לפי שמצינו שיש מזיקים בתורה שנעשה בהם שאין מתכוין כמתכוין יכול אף כאן תלמוד לומר והחזיקה במבושיו מגיד שאינו חייב על הבשת עד שיתכוין.",
            "במבושיו, אין לי אלא מבושיו מנין לרבות דבר שיש בו סכנה תלמוד לומר והחזיקה מכל מקום אם כן למה נאמר מבושיו מה מבושיו מיוחד שיש בו סכנת נפשות והרי הוא בוקוצותה את כפה אף כל דבר שיש בו סכנת נפשות הרי הוא בוקצותה את כפה סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(יב) וקצתה את כפה, מלמד שאתה חייב להצילה בכפה מנין אם אין אתה יכול להציל אותה בכפה הצילה בנפשה תלמוד לומר לא תחס עינך, ",
            "רבי יהודה אומר נאמר כאן לא תחס עינך ונאמר להלן (דברים יט כא) לא תחס עינך, מה לא תחס עינך האמור להלן ממון אף לא תחס עינך האמור כאן ממון סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(יג) לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן, יכול לא יעשה ליטרא וחצי ליטרא ורביע ליטרא תלמוד לומר גדולה וקטנה גדולה שהיא מכחשת את הקטנה שלא יהא נוטל בגדולה ומחזיר בקטנה ",
            "רבי עקיבה אומר מנין שאין עושים סלע פחות משקל ולא דינר פחות מטרפעיקא תלמוד לומר לא יהיה לך, ",
            "רבי יוסי ברבי יהודה אומר אם קיימת הרי הוא בלא יהיה לך.",
            "(יד) לא יהיה לך בביתך איפה ואיפה, יכול לא יעשה תרקב וחצי תרקב ורביע תרקב תלמוד לומר גדולה וקטנה גדולה שהיא מכחשת את הקטנה שלא יהא נוטל בגדולה ומחזיר בקטנה.",
            "רבי אליעזר אומר מנין שלא יעשה אדם מדה בת ארבעת קבים להיות מודד בה בתוך ביתו תלמוד לומר לא יהיה לך.",
            "מנין שאין מעיינים במקום שמכריעים ואין מכריעים במקום שמעיינים תלמוד לומר אבן שלימה יכול אפילו אמר הריני מעיין במקום שמכריעים לפחות לו מן הדמים או להכריע במקום שמעיינים להוסיף לו על הדמים תלמוד לומר וצדק יהיה לך.",
            "מנין שלא יגדוש במקום שמוחקים ולא ימחוק במקום שגודשים תלמוד לומר אבן שלימה יכול אם אמר הריני מוחק במקום שגודשים על מנת לפחות לו מן הדמים או הריני גודש במקום שמוחקים על מנת להוסיף לו על הדמים שאין שומעים לו תלמוד לומר וצדק יהיה לך.",
            "יהיה לך, מנה אגרנמוס על כך, מיכן אמרו הסיטון מקנח מדותיו אחת לשלשים יום ובעל הבית אחת לשנים עשר חדש וכו' מתני' ",
            "אלעזר בן חנניה בן חזקיה בן גרון אומר הרי הוא אומר (יחזקאל מו יא) איפה לפר ואיפה לאיל ואיפה לכבש וכי מדת פרים ואילים וכבשים אחת היא והלא כבר נאמר (במדבר כט ג) שלשה עשרונים לפר ושני עשרונים לאיל ועשרון אחד לכבש אלא מלמד שאיפה גדולה ואיפה קטנה קרויה איפה סליק פיסקא"
        ],
        [
            "למען יאריכון ימיך, זו אחת ממצות שבתורה שמתן שכרה בצדה והלא דברים קל וחומר ומה גרוגרת שאינה אלא אחד ממאה באיסר נתנה תורה אריכות ימים עליה שאר מצות שיש בהן חסרון כיס על אחת כמה וכמה.",
            "(טז) כי תועבת ה' אלהיך כל עושה אלה, יכול לא יהא חייב עד שיעבור על כולם תלמוד לומר כל עושה אלה אפילו אחת מהם.",
            "[כל עושה עול] מיכן אמרו אין מערבים פירות בפירות ואפילו חדשים בישנים ואפילו סאה בדינר וסאה יפה דינר וטריסית לא יערבם וימכרם סאה בדינר.",
            "כל עושה עול, קרוי חמשה שמות חרם תועבה משוקץ שנאוי עול סליק"
        ],
        [
            "(יז) זכור, בפה, אל תשכח בלב וכן הוא אומר (שמות טו יד) שמעו עמים ירגזון.",
            "בדרך, בשעת טירופכם.",
            "בצאתכם ממצרים, בשעת גאולתכם.",
            "(יח) אשר קרך, אין קרך אלא שנזדמן לך.",
            "ויזנב בך כל הנחשלים אחריך, מלמד שלא היה הורג בהם אלא בני אדם שנמשכו מדרכי מקום ונחשלו מתחת כנפי הענן.",
            "ואתה עיף ויגע ולא ירא אלהים, במדה שמדדת בה מדדו לך מה אתה עיף ויגע ולא ירא אלהים אף הוא עיף ויגע ולא ירא אלהים.",
            "(יט) והיה בהניח ה' אלהיך לך מכל אויביך מסביב, שלא תאגד עליך אגודה.",
            "בארץ אשר ה' אלהיך נותן לך נחלה לרשתה. מה שתירש תכבש.",
            "תמחה את זכר עמלק, ולהלן הוא אומר (שמות יז יד) כי מחה אמחה את זכר עמלק ואומר (שם יז טז) כי יד על כס יה מלחמה לה' בעמלק מדור דור סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(כו א) והיה כי תבא אל הארץ, אין והיה אלא מיד. כי תבא אל הארץ, עשה מצוה האמורה בענין שבשכרה תיכנס לארץ.",
            "אשר ה' אלהיך נתן לך נחלה וירשת וישבת בה, מה שתירש תכבש.",
            "וירשת וישבת בה, משתירש תשב.",
            "(ב) ולקחת מראשית כל פרי האדמה, יכול כל הפירות יהו חייבים בבכורים תלמוד לומר מראשית ולא כל ראשית ועדין איני יודע איזה מין חייב ואיזה מין פטור הריני דן נאמר הבא בכורי ציבור והבא בכורי יחיד מה בכורי ציבור האמורים (ויקרא כג יז) להלן משבעת המינים אף בכורי יחיד האמורים כאן משבעת המינים, מה להלן חטים ושעורים אף כאן חטים ושעורים, מנין לרבות שאר מינים תלמוד לומר (שמות כג יט) בכורי אדמתך ריבה אחר שריבה הכתוב מיעט הא אין עליך לדון אלא כדין הראשון, נאמר הבא בכורי ציבור והבא בכורי יחיד מה בכורי צבור משבעת המינים האמורים בשבח הארץ אף בכורי יחיד משבעת המינים האמורים בשבח הארץ, ואלו הם (דברים ח ח) חטה ושעורה וגפן ותאינה ורימון ארץ זית שמן ודבש, ",
            "זית זה זית אגורי, ",
            "ודבש זה דבש תמרים.",
            "מראשית, אפילו אשכול אחד ואפילו גרגיר אחד.",
            "פרי, פרי אתה מביא בכורים ואי אתה מביא יין ושמן בכורים.",
            "האדמה, פרט לעריסים ולחכורות ולסיקרקון ולגזלן שאין מביאים משום אותו הטעם שנאמר ראשית בכורי אדמתך יכול אתה מביא כל זמן שאתה קורא תלמוד לומר אשר תביא מארצך, כל זמן שהם מצויים על פני ארצך, יכול שאתה קורא כל זמן שאתה מביא תלמוד לומר ואמרת ושמחת, אין קריאה אלא בשעת שמחה כשתמצא אומר מעצרת ועד החג מביא וקורא מהחג ועד חנוכה מביא ואינו קורא רבי יהודה בן בתירה אומר מביא וקורא.",
            "אשר ה' אלהיך נותן לך, פרט לנוטע בתוך שלו ומבריך בתוך של יחיד או בתוך של רבים והמבריך מתוך של רבים או מתוך של יחיד לתוך שלו והנוטע בתוך שלו והמבריך בתוך שלו ודרך הרבים ודרך היחיד באמצע הרי זה אינו מביא רבי יהודה אומר בזה מביא מאיזה טעם אינו מביא משום שנאמר (שמות כג יט) בכורי אדמתך עד שיהו כל הגדולים מאדמתך סליק פיסקא"
        ],
        [
            "ושמת בטנא, מלמד שטעונים כלי.",
            "והלכת אל המקום אשר יבחר ה' אלהיך בו, זה שילה ובית עולמים.",
            "(ג) ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם, זו היא שאמר רבי יוסי הגלילי וכי עלתה על דעתנו כהן שאינו בימיך אלא כהן שהוא כשר ומוחזק לך באותם הימים היה קרוב ונתרחק כשר וכן הוא אומר (קהלת ז י) אל תאמר מה היה שהימים הראשונים היו טובים מאלה סליק פיסקא"
        ],
        [
            "ואמרת אליו, ולא כפוי טובה.",
            "הגדתי היום לה' אלהיך כי באתי, פעם אחת אתה קורא בשנה ואין אתה קורא פעמים בשנה.",
            "כי באתי אל הארץ אשר נשבע ה' לאבותינו, פרט לגרים.",
            "לתת לנו, פרט לעבדים רבי שמעון אומר פרט לעבר הירדן שנטלתו מעצמך סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ד) ולקח הכהן הטנא מידך, מיכן אמרו העשירים מביאים בכוריהם בקלתות של כסף ושל זהב והעניים מביאים בסלי נצרים של ערבה קלופה והסלים והבכורים ניתנים לכהנים בשביל לרבות מתנה לכהנים.",
            "מידך, מלמד שטעונים תנופה דברי רבי אליעזר בן יעקב. והניחו לפני מזבח ה' אלהיך, כל זמן שיש לך מזבח יש לך בכורים וכל זמן שאין לך מזבח אין לך בכורים. והניחו, מיכן אמרו נגנבו או אבדו חייב באחריותם נטמאו בעזרה נופץ ואינו קורא סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ה) וענית ואמרת, נאמר כאן עניה ונאמר להלן עניה מה עניה האמורה להלן בלשון הקדש אף עניה האמורה כאן בלשון הקדש ",
            "מיכן אמרו בראשונה כל מי שהוא יודע לקרות קורא ושאינו יודע לקרות מקרים אותו נמנעו מלהביא התקינו שיהו מקרים את היודע ואת מי שאינו יודע סמכו על המקרא וענית אין עניה אלא מפי אחרים.",
            "ואמרת לפני ה' אלהיך ארמי אובד אבי, מלמד שלא ירד אבינו יעקב לארם אלא על מנת לאבד ומעלה על לבן הארמי כאילו איבדו.",
            "וירד מצרימה, מלמד שלא ירד להשתקע אלא לגור שם, שמא תאמר שירד ליטול כתר מלכות תלמוד לומר ויגר שם, יכול באוכלוסים הרבה תלמוד לומר במתי מעט כענין שנאמר (דברים י כב) בשבעים נפש ירדו אבותיך מצרימה.",
            "ויהי שם לגוי גדול, מלמד שהיו ישראל מצויינים שם.",
            "וירא את ענינו, כמה שנאמר (שם א טז) וראיתן על האבנים.",
            "ואת עמלינו, כמה שנאמר (שמות א כב) כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו וכו'.",
            "[גדול ועצום. כמה שנאמר, ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד, ותמלא הארץ אותם.",
            "ורב. כמה שנאמר, רבבה כצמח השדה נתתיך, ותרבי ותגדלי ותבאי בעדי עדיים וגו'].",
            "וירעו אותנו המצרים. כמ\"ש הבה נתחכמה לו פן ירבה, והיה כי תקראנה מלחמה וגו'.",
            "ויענונו. כמ\"ש וישימו עליו שרי מסים למען ענותו בסבלותם, ויבן ערי מסכנות לפרעה וגו'.",
            "ויתנו עלינו עבודה קשה. כמ\"ש ויעבידו מצרים את בני ישראל בפרך, וימררו את חייבם בעבודה קשה בחומר ובלבנים ובכל עבודה בשדה, את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך.",
            "ונצעק אל ה' א-להי אבותינו. כמ\"ש ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים, ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו וגו'.",
            "וישמע ה' את קולנו. כמ\"ש וישמע א-להים את נאקתם וגו'.",
            "וירא את ענינו. זו פרישות דרך ארץ, כמ\"ש וירא א-להים את בני ישראל וידע א-להים.",
            "ואת עמלנו. אלו הבנים, כמ\"ש כל הבן הילוד היאורה תשליכהו וכל הבת תחיון.",
            "ואת לחצנו. זו הדחק, כמ\"ש וגם ראיתי את הלחץ אשר מצרים לוחצים אותם.",
            "ויוציאנו ה'. לא ע\"י מלאך ולא ע\"י שרף ולא ע\"י שליח, כמה שנאמר ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה והכיתי וגו'. ועברתי בארץ מצרים, אני ולא מלאך. והכיתי כל בכור, אני ולא שרף. ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים, אני ולא השליח. אני ה'.",
            "ביד חזקה. זו הדבר, כמ\"ש הנה יד ה' הויה במקנך אשר בשדה וגו'.",
            "ובזרוע נטויה. זו החרב, כמ\"ש וחרבו שלופה בידו נטויה וגו'.",
            "ובמורא גדול. זו גלוי שכינה, כמ\"ש או הנסה א-להים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי, במסות באותות ובמופתים ובמלחמה וביד חזקה ובזרוע נטויה ובמוראים גדולים, ככל אשר עשה לכם ה' א-להיכם במצרים לעיניך.",
            "ובאותות. זה המטה, כמ\"ש ואת המטה הזה תקח בידך, אשר תעשה בו את האותות.",
            "ובמופתים. זה הדם, כמ\"ש ונתתי מופתים בשמים ובארץ, דם ואש ותמרות עשן.",
            "דבר אחר - ביד חזקה, שתים. ובזרוע נטויה, שתים. ובמורא גדול, שתים. ובאותות, שתים. ובמופתים, שתים. אלו עשר מכות שהביא הקב\"ה על המצרים: דם, צפרדע, כנים, ערוב, דבר, שחין, ברד, ארבה, חשך, מכת בכורות].",
            "רבי יהודה היה נותן בהם סימן דצ\"ך עד\"ש באח\"ב.",
            "(ט) ויביאנו אל המקום הזה, זה בית המקדש או יכול זה ארץ ישראל כשהוא אומר ויתן לנו את הארץ הזאת, הרי ארץ ישראל אמורה ומה תלמוד לומר ויביאנו אל המקום הזה בשכר ביאתנו אל המקום הזה נתן לנו את הארץ הזאת.",
            "ארץ זבת חלב ודבש, נאמר כאן ארץ זבת חלב ודבש ונאמר להלן (שמות יג ה) ארץ זבת חלב ודבש מה ארץ זבת חלב ודבש האמורה להלן חמשת עממים אף ארץ זבת חלב ודבש האמור כאן ארץ חמשת עממים. רבי יוסי הגלילי אומר אין מביאים בכורים מעבר לירדן שאינו זבת חלב ודבש.",
            "(י) ועתה, מיד.",
            "הנה, בשמחה.",
            "הבאתי, משלי.",
            "את ראשית כל פרי האדמה, מיכן אמרו יורד אדם לתוך שדהו ורואה תאנה שבכרה אשכול שבכר רימון שבכר קושרים אותו בגמי ואומר הרי אלו בכורים.",
            "אשר נתת לי ה', מיכן אמרו האפוטרופיס והעבד והשליח אשה וטומטום ואנדרוגינוס מביאים ולא קורים שאין יכולים לומר אשר נתת לי ה'.",
            "והנחתו לפני ה' אלהיך והשתחוית לפני ה' אלהיך, מלמד שטעונים הנחה שתי פעמים אחת בשעת קריאה ואחת בשעת השתחויה.",
            "(יא) ושמחת, בכל מיני שמחות.",
            "בכל הטוב, זה השיר.",
            "אשר נתן לך ה' אלהיך ולביתך, מלמד שאדם מביא בכורים מנכסי אשתו וקורא.",
            "אתה והלוי והגר אשר בקרבך, מיכן אמרו ישראל ממזרים מתודים אבל לא גרים ועבדים משוחררים שאין להם חלק בארץ סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(יב) כי תכלה לעשר, יכול בחנוכה הרי אתה דן נאמר כאן קץ ונאמר להלן (דברים לא ז) קץ מה קץ האמור להלן רגל אף קץ האמור כאן רגל, אי מה קץ האמור להלן חג הסכות אף קץ האמור כאן חג הסכות, תלמוד לומר כי תכלה לעשר רגל שהמעשרות כלים בו הוי אומר זה פסח מיכן אמרו ערב יום טוב האחרון של פסח של רביעית ושל שביעית היה הבעור. בשנה השלישית, יכול אף שנת שבוע תהא חייבת במעשר תלמוד לומר בשנה השלישית שנת המעשר שנה שחייבת במעשר יצאת שנת שבוע שאינה חייבת במעשר יכול יהו שני מעשרות נוהגים בה תלמוד לומר שנת המעשר מעשר אחד נוהג בה ואין שני מעשרות נוהגים בה אין לי אלא מעשר עני שבו דבר הכתוב מנין לרבות שאר מעשרות תלמוד לומר מעשר תבואתך ריבה סליק פיסקא"
        ],
        [
            "ונתת ללוי לגר ליתום ולאלמנה, תן לכל אחד ואחד לפי חלקו.",
            "ואכלו בשעריך ושבעו, תן להם כדי שבעם מיכן אמרו אין פוחתים לעני בגורן מחצי קב חטים או קב שעורים דברי רבי יהודה רבי אומר חצי קב.",
            "אמרו משפחת בית נבלטה היתה בירושלם ונתנו להם חכמים שש מאות ככרי כסף ולא רצו להוציאם מירושלם.",
            "(יג) ואמרת, בכל לשון.",
            "לפני ה' אלהיך, זה וידוי מעשר.",
            "בערתי הקדש מן הבית, זה מעשר שני ונטע רבעי.",
            "וגם נתתיו ללוי, זה מעשר לוי, וגם נתתיו, זה תרומה ותרומת מעשר.",
            "לגר ליתום ולאלמנה, זה מעשר עני לקט שכחה ופאה אף על פי שאין מעכבים את הוידוי.",
            "מן הבית, זו חלה.",
            "דבר אחר מן הבית, כיון שהפרשתו מן הבית אין את נזקק לו לכל דבר.",
            "ככל מצותך, שאם הקדים מעשר שני לראשון אין בכך כלום.",
            "אשר צויתני, לא נתתיו למי שאינו ראוי לו.",
            "לא עברתי ממצותיך, לא הפרשתי ממין על שאינו מינו, לא מן התלוש על המחובר ולא מן המחובר על התלוש ולא מן החדש על הישן ולא מן הישן על החדש.",
            "ולא שכחתי, לא שכחתי מלברך ומלהזכיר שמך עליו.",
            "(יד) לא אכלתי באוני ממנו, הא אם אכלו באנינה אינו יכול להתודות.",
            "ולא בערתי ממנו בטמא, לא שאני טמא והוא טהור ולא שאני טהור והוא טמא.",
            "ולא נתתי ממנו למת, לא לקחתי ממנו ארון ותכריכים למת דברי רבי אליעזר אמר לו רבי עקיבה אם למת אף לחי אסור מה תלמוד לומר למת שלא החלפתיו אפילו בדבר טהור.",
            "שמעתי בקול ה' אלהי, והבאתיו לבית הבחירה.",
            "עשיתי ככל אשר ציויתני, שמחתי ושימחתי בו.",
            "(טו) השקיפה ממעון קדשך, עשינו מה שגזרתה עלינו עשה עמנו מה שהבטחתנו השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך וכו' סליק סידרא"
        ],
        [
            "(לא יד) ויאמר ה' אל משה הן קרבו ימיך למות, רבי שמעון בן יוחי אומר ברוך דיין האמת אדון כל המעשים שאין עולה ומשוא פנים לפניו וכן הוא אומר (מיכה ז ה) אל תאמינו ברע ואל תבטחו באלוף.",
            "משיב משה לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם הואיל ואני נפטר בנסים גדול מן העולם הראיני אדם נאמר שיעמוד על ישראל שאצא ידיהם לשלום וכן הוא אומר (במדבר כז יז) אשר יצא לפניהם ואשר יבא לפניהם ואומר (שם כז יח) ויאמר ה' אל משה קח לך את יהושע בן נון ואומר (שה\"ש ח ח) אחות לנו קטנה ושדים אין לה ארבע מלכיות מושלות בהם בישראל ואין בהם חכם ואין בהם נבון בימי אחאב מלך ישראל ובימי יהושפט מלך יהודה היו ישראל נפוצים על ההרים כצאן אשר אין להם רועה (במדבר כז יז) ולא תהיה עדת ה' כצאן אשר אין להם רואה סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(במדבר כז יח) ויאמר ה' אל משה קח לך את יהושע בן נון קח לך גברתן כמותך. קח לך אינו אלא בלקיחה לפי שאין חבר נקנה אלא בקשי קשין מכאן אמרו יקנה אדם חבר לעצמו שיהא קורא עמו ושונה עמו אוכל עמו ושותה עמו וגולה לו סתריו וכן הוא אומר (קהלת ד ט) טובים השנים מן האחד (שם ד יב) והחוט המשולש לא במהרה ינתק משיב הקדוש ברוך הוא ואומר לו למשה תן לו תורגמן ליהושע ויהא שואל ודורש ומורה הוריות בחייך שכשתפטר מן העולם לא יהו ישראל אומרים לו בחיי רבך לא היית מדבר ועכשיו אתה מדבר ויש אומרים העמידו מן הארץ והושיבו בין ברכיו והיה משה וישראל מגביהים ראשיהם לשמוע דבריו של יהושע מה היה אומר ברוך ה' אשר נתן תורה לישראל על ידי משה רבינו כך היו דבריו של יהושע ",
            "רבי נתן אומר היה משה מתעצב בלבו שלא עמד אחד מבניו אמר לו הקדוש ברוך הוא במה אתה מתעצב בלבך שלא עמד אחד מבניך והלא בני אהרן אחיך כאילו בניך הם אף אדם שאני מעמיד על ישראל ילך ויעמוד על פתחו של אלעזר, משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם שהיה לו בן ולא היה ראוי למלכות נטל המלכות ממנו ונתנו לבן אוהבו אמר לו אף על פי שנתתי לך גדולה לך ועמוד על פתחו של בני כך אמר הקדוש ברוך הוא ליהושע אף על פי שנתתי לך גדולה לך ועמוד על פתחו של אלעזר שנאמר (במדבר כז כא) ולפני אלעזר הכהן יעמוד. באותה שעה נתגבר כחו של משה והיה מחזק את יהושע לעיני כל ישראל שנאמר (דברים לא ז) ויקרא משה ליהושע ויאמר אליו לעיני כל ישראל חזק ואמץ אמר לו עם זה שאני מוסר לך עדין גדיים הם עדין תינוקות הם אל תקפיד עליהם על כל מה שהם עושים שאף רבונם לא הקפיד עליהם על כל מה שעשו וכן הוא אומר (הושע יא א) כי נער ישראל ואוהבהו רבי נחמיה אומר אין לי רשות הא יש לי רשות אכניסם בצד אהלי רועים שיהו יושבים בו.",
            "ומעשה ברבן יוחנן בן זכיי שהיה רוכב על גבי החמור והיו תלמידיו מהלכים אחריו וראה ריבה אחת מלקטת שעורים מתחת רגלי בהמתם של ערביים כיון שראתה את רבן יוחנן בן זכיי נתעטפה בשערה ועמדה לפניו ואמרה לו רבי פרנסני אמר לה בת מי את אמרה לו בתו של נקדימון בן גוריון אני אמרה לו רבי זכור אתה כשחתמת בכתובתי אמר להם רבן יוחנן בן זכיי לתלמידיו אני חתמתי על כתובתה של זו והייתי קורא בה אלף אלפים דינרי זהב של בית חמיה ושל בית ריבה זו לא היו נכנסים להשתחוות בהר הבית עד שהיו פורסים להם כלי מילת תחת רגליהם נכנסים ומשתחוים וחוזרים לבתיהם בשמחה וכל ימי בקשתי מקרא זה ומצאתיו (שה\"ש א ח) אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיותיך על משכנות הרועים אל תהי קורא גדיותיך אלא גויותיך שכל זמן שישראל עושים רצונו של מקום אין כל אומה ומלכות שולטת בהם וכשאין ישראל עושים רצונו של מקום מוסרם ביד אומה שפלה ולא ביד אומה שפלה אלא תחת רגלי בהמתם של אומה שפלה.",
            "בשנה אחת מתו שלשה צדיקים משה ואהרן ומרים שוב לא מצאו ישראל נחת רוח אחרי משה שנאמר (זכריה יא ח) ואכחיד את שלשת הרועים בירח אחד וכי בירח אחד מתו והלא בשנה אחת מתו שנאמר (תהלים מז י) נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם אלא מתה מרים בטלה הבאר וחזרה בזכות משה ואהרן מת אהרן בטל עמוד ענן וחזרו שניהם בזכות משה מת משה בטלו שלשתם ולא חזרו באותה שעה היו ישראל נפוצים וערומים מכל מצות נתקבצו כל ישראל אצל משה ואמרו לו אהרן אחיך היכן הוא אמר להם אלהים גנזו לחיי העולם הבא ולא היו מאמינים לו אמרו לו אנו יודעים בך שאכזרי אתה שמא אמר לפניך דבר שאינו הגון וקנסת עליו מיתה מה עשה הקדוש ברוך הוא הביא מטתו של אהרן ותלאה בשמי שמים והיה הקדוש ברוך הוא עומד בהספד עליו ומלאכי שרת עונים אחריו ומה היו אומרים (מלאכי ב ו) תורת אמת היתה בפיהו ועולה לא נמצא בשפתיו בשלום ובמישור הלך אתי ורבים השיב מעון.",
            "באותה שעה אמר הקדוש ברוך הוא למלאך המות לך והבא לי נשמתו של משה הלך ועמד לפניו אמר לו משה תן לי נשמתך אמר לו במקום שאני יושב אין לך רשות לעמוד ואתה אומר לי תן לי נשמתך גער בו ויצא בנזיפה הלך מלאך המות והשיב דברים לפני הגבורה שוב אמר לו הקדוש ברוך הוא לך והבא לי נשמתו הלך למקומו ובקשו ולא מצאו הלך אצל הים אמר לו משה ראית אותו אמר לו מיום שהעביר את ישראל בתוכי לא ראיתיו הלך אצל הרים וגבעות אמר להם משה ראיתם אותו אמרו לו מיום שקבלו ישראל את התורה על הר סיני לא ראינו אותו הלך אצל גיהנם אמר לה משה ראית אותו אמרה לו שמו שמעתי אותו לא ראיתי הלך אצל מלאכי שרת אמר להם משה ראיתם אותו אמרו לו לך אצל בני אדם הלך אצל ישראל אמר להם משה ראיתם אותו אמרו לו אלהים הבין דרכו אלהים גנזו לחיי העולם הבא ואין כל בריה יודעת בו שנאמר (דברים לד ו) ויקבור אותו בגיא ",
            "וכיון שמת משה היה יהושע בוכה ומצעק ומתאבל עליו במרד והיה אומר אבי אבי רבי רבי אבי שגדלני רבי שלמדני תורה והיה מתאבל עליו ימים רבים עד שאמר לו הקדוש ברוך הוא ליהושע יהושע עד כמה אתה מתאבל והולך וכי לך בלבד מת משה והלא לא מת אלא לי שמיום שמת אבל גדול הוא לפני שנאמר (ישעיה כב יב) ויקרא ה' אלהים ביום ההוא לבכי ולמספד וגו' אלא מובטח לו שבן העולם הבא הוא שנאמר (דברים לא טז) ויאמר ה' אל משה הנך שכב עם אבותיך וקם סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(לב א) האזינו השמים ואדברה, רבי מאיר אומר כשהיו ישראל זכיים הם היו מעידים בעצמם שנאמר (יהושע כד כב) ויאמר יהושע אל העם עדים אתם בכם קלקלו בעצמם כמו שנאמר (הושע יב א) סבבוני בכחש אפרים ובמרמה בית ישראל העיד בהם שבט יהודה ובנימן שנאמר (ישעיה ה ג-ד) ועתה יושב ירושלם ואיש יהודה שפטו נא ביני ובין כרמי מה לעשות עוד לכרמי קלקלו שבט יהודה ובנימן שנאמר (מלאכי ב יא) בגדה יהודה העיד בהם את הנביאים שנאמר (מ\"ב יז יג) ויעד ה' בישראל וביהודה ביד כל נביאיו קלקלו בנביאים שנאמר (דה\"ב לו טז) ויהיו מלעיבים במלאכי האלהים העיד בהם את השמים שנאמר (דברים ד כו) העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ קלקלו בשמים שנאמר (ירמיה ז יז) האינך רואה מה הם עושים ואומר (שם ז יח) הבנים מלקטים עצים והאבות מבערים את האש והנשים לשות בצק לעשות כונים למלכת השמים העיד בהם את הארץ שנאמר (שם ו יט) שמעי הארץ הנה אני מביא רעה קלקלו בארץ שנאמר (הושע יב יב) גם מזבחותם כגלים על תלמי שדי העיד בהם את הדרכים שנאמר (ירמיה ו טז) כה אמר ה' עמדו על דרכים וראו קלקלו בדרכים שנאמר (יחזקאל טז כה) אל כל ראש דרך בנית רמתך העיד בהם את הגוים שנאמר (ירמיה ו יח) לכן שמעי הגוים ודעי עדה את אשר בם קלקלו בגוים שנאמר (תהלים קו לה) ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם העיד בהם את ההרים שנאמר (מיכה ו ב) שמעו הרים את ריב ה' קלקלו בהרים שנאמר (הושע ד יג) על ראשי ההרים יזבחו העיד בהם את הבהמה שנאמר (ישעיה א ג) ידע שור קונהו קלקלו בבהמה שנאמר (תהלים קו כ) וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב העיד בהם את העופות שנאמר (ירמיה ח ז) גם חסידה בשמים ידעה מועדיה קלקלו בבהמה ובחיה ובעופות שנאמר (יחזקאל ח י) ואבוא ואראה והנה כל תבנית רמש ובהמה שקץ העיד בהם את הדגים שנאמר (איוב יב ח) או שיח לארץ ותורך ויספרו לך דגי הים קלקלו בדגים שנאמר (חבקוק א יד) ותעשה אדם כדגי הים העיד בהם את הנמלה שנאמר (משלי ו ו) לך אל נמלה עצל (שם ו ח) תכין בקיץ לחמה. רבי שמעון בן אלעזר אומר עלוב היה אדם זה שצריך ללמוד מן הנמלה אילו למד ועשה עלוב היה אלא שצריך ללמוד מדרכיה ולא למד.",
            "עתידה כנסת ישראל שתאמר לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם הרי עדיי קיימים שנאמר העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ אומר לה הריני מעבירם שנאמר (ישעיה סה יז) כי הנני בורא שמים חדשים וארץ חדשה אומרת לפניו רבונו של עולם הריני רואה מקומות שקלקלתי ובושתי שנאמר (ירמיה ב כג) ראי דרכך בגיא אומר לה הריני מעבירם שנאמר (ישעיה מ ד) כל גיא ינשא אומרת לפניו רבונו של עולם הרי שמי קיים אומר לה הריני מעבירו שנאמר (שם סב ב) וקורא לך שם חדש אומרת לפניו רבונו של עולם הרי שמי קרוי על שם הבעלים אומר לה הריני מעבירו שנאמר (הושע ב יט) והסירותי את שמות הבעלים אומרת לפניו רבונו של עולם אף על פי כן בני בית מזכירים אותו אומר לה (הושע ב יט) ולא יזכרו עוד בשמם. שוב למחר עתידה שתאמר לפניו רבונו של עולם כבר כתבת (ירמיה ג א) לאמר הן ישלח איש את אשתו והלכה מאתו והיתה לאיש אחר הישוב אליה עוד אומר לה כלום כתבתי אלא איש והלא כבר נאמר (הושע יא ט) כי אל אנכי ולא איש דבר אחר וכי גרושים אתם לי בית ישראל והלא כבר נאמר (ישעיה נ א) כה אמר ה' אי זה ספר כריתות אמכם אשר שלחתיה או מי מנושי אשר מכרתי אתכם לו.",
            "דבר אחר האזינו השמים משל למלך שמסר את בנו לפידגוג להיות יושב ומשמרו אמר אותו הבן כסבור אבה שהועיל כלום שמסרני לפידגוג עכשיו הריני משמרו כדי שיאכל וישתה וישן ואלך אני ואעשה צרכיי אמר לו אביו אף אני לא מסרתיך לפידגוג אלא שלא יהא מזיזך כך אמר להם משה לישראל שמא אתם סבורים לברוח מתחת כנפי שכינה או לזוז מעל הארץ ולא עוד אלא שהשמים כותבים שנאמר (איוב כ כז) יגלו שמים עוונו ומנין שאף הארץ מודעת שנאמר (שם) וארץ מתקוממה לו. עתידה כנסת ישראל שתעמוד בדין לפני המקום ואומרת לפניו רבונו של עולם איני יודעת מי קלקל במי ומי שינה במי אם ישראל קלקלו במקום אם המקום שינה בהם בישראל כשהוא אומר (תהלים נ ו) ויגידו שמים צדקו הוי ישראל קלקלו במקום ואין המקום שינה בהם בישראל וכן הוא אומר (מלאכי ג ו) כי אני ה' לא שניתי.",
            "דבר אחר האזינו השמים רבי יהודה אומר משל למלך שהיו לו שני אפוטרופים במדינה והשלים להם את שלו ומסר להם את בנו ואמר להם כל זמן שבני עושה רצוני היו מעדנים אותו ומפנקים אותו ומאכילים אותו ומשקים אותו וכשאין בני עושה רצוני אל יטעום משלי כלום כך בזמן שישראל עושים רצונו של מקום מה נאמר בהם (דברים כח יב) יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים וכשאין עושים רצונו של מקום מה נאמר בהם (שם יא יז) וחרה אף ה' בכם ועצר את השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תתן את יבולה.",
            "דבר אחר האזינו השמים, רבי נחמיה אומר משל למלך שיצא בנו לתרבות רעה התחיל קובל עליו לאחיו והתחיל קובל עליו לאוהביו והתחיל קובל עליו לשכניו והתחיל קובל עליו לקרוביו לא זז האב ההוא להיות קובל והולך עד שאמר שמים וארץ למי אקבול עליך חוץ מאלו לכך נאמר האזינו השמים ואדברה.",
            "דבר אחר האזינו השמים רבי יהודה אומר אילו אין דיין של צדיקים אלא שמרויחים את העולם שהם בתוכו שבזמן שישראל עושים רצונו של מקום מה נאמר בהם (דברים כח יב) יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים ואין פתיחה אלא לשון הרווחה שנאמר (בראשי' כט לא) ויפתח את רחמה ואילו אין דיין של רשעים אלא שדוחקים את העולם שהם בתוכו שבזמן שאין עושים רצונו של מקום מה נאמר בהם (דברים יא יז) וחרה אף ה' בכם ועצר השמים ואין עצירה אלא לשון הדחק שנאמר (בראשית כ יח) כי עצור עצר ה'.",
            "דבר אחר האזינו השמים ואדברה, אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה אמור להם לישראל הסתכלו בשמים שבראתי לשמשכם שמא שינו את מדתם או שמא אמר גלגל חמה איני עולה מן המזרח ומאיר לכל העולם כולו אלא כענין שנאמר (קהלת א ה) וזרח השמש ובא השמש ולא עוד אלא שהוא שמח לעשות לי רצוני שנאמר (תהלים יט ו) והוא כחתן יוצא מחופתו.",
            "ותשמע הארץ אמרי פי, הסתכלו בארץ שבראתי לשמשכם שמא שינתה את מדתה שמא זרעתם בה ולא צמחה או שמא זרעתם חטים והעלת שעורים או שמא אמרה פרה זו איני דשה ואיני חורשת היום או שמא אמר חמור זה איני טוען ואיני הולך וכן לענין הים הוא אומר (ירמיה ה כב) האותי לא תיראו נאם ה' אם מפני לא תחילו אשר שמתי חול גבול לים שמשעה שגזרתי עליו שמא שינה את מדתו ואמר אעלה ואציף את העולם אלא כענין שנאמר (איוב לח י) ואשבר עליו חקי ואשים בריח ודלתים ואמר (שם לח יא) עד פה תבוא ולא תוסיף ופה ישית בגאון גליך ולא עוד אלא שמצטער ואינו יודע מה לעשות כענין שנאמר ויתגעשו ולא יוכלו והלא דברים קל וחומר ומה אלו שנעשו לא לשכר ולא להפסד אם זוכים אין מקבלים שכר ואם חוטאים אין מקבלים פורענות ואין חסים על בניהם ועל בנותיהם לא שינו את מדתם אתם שאם זכיתם אתם מקבלים שכר ואם חטאתם אתם מקבלים פורענות ואתם חסים על בניכם ועל בנותיכם על אחת כמה וכמה שאתם צריכים שלא תשנו את מדותיכם.",
            "דבר אחר האזינו השמים, היה רבי בניה אומר בזמן שאדם מתחייב בדין אין פושטים בו יד תחלה אלא עדיו שנאמר (דברים יז ז) יד העדים תהיה בו בראשונה ואחר כך בני אדם ממשמשים ובאים שנאמר (שם) ויד כל העם באחרונה כך בזמן שאין ישראל עושים רצונו של מקום מה נאמר בהם (שם יא יז) וחרה אף ה' בכם ועצר את השמים ואחר כך פורעניות ממשמשות ובאות שנאמר (שם) ואבדתם מהרה ובזמן שישראל עושים רצונו של מקום מה נאמר בהם (הושע ב כג) והיה ביום ההוא נאם ה' אענה את השמים ואומר (שם ב כה) וזרעתיה לי בארץ.",
            "דבר אחר האזינו השמים ואדברה היה רבי יהודה בן חנניה אומר בשעה שאמר משה האזינו השמים ואדברה היו השמים ושמי השמים דוממים ובשעה שאמר ותשמע הארץ אמרי פי הייתה הארץ וכל אשר עליה דוממים, ואם תמיה אתה על הדבר צא וראה מה נאמר ביהושע (יהושע י יב-יג) ויאמר לעיני ישראל שמש בגבעון דם וירח בעמק אילון וידום השמש וירח עמד (שם י יד) ולא היה כיום ההוא לפניו וג' נמצינו למידים שהצדיקים שולטים בכל העולם כולו.",
            "דבר אחר האזינו השמים לפי שהיה משה קרוב לשמים לפיכך אמר האזינו השמים ולפי שהיה רחוק מן הארץ אמר ותשמע הארץ אמרי פי, בא ישעיה וסמך לדבר (ישעיה א ב) שמעו שמים שהיה רחוק מן השמים והאזיני ארץ שהיה קרוב לארץ.",
            "דבר אחר לפי שהשמים מרובים פתח להם בלשון מרובה ולפי שהיתה הארץ מועטת פתח לה בלשון מועט ותשמע הארץ אמרי פי בא ישעיה וסמך לדבר שמעו שמים והאזיני ארץ ליתן את המרובה למרובים ואת המעוטה למעוטים וחכמים אומרים אין הדבר כן אלא בזמן שבאים העדים ומעידים אם נמצאו דבריהם מכוונים כאחד עדותם קיימת ואם לאו אין עדותם קיימת כך אילו אמר משה האזינו השמים ושתק היו שמים אומרים לא שמענו אלא בהאזנה ואילו אמר ותשמע הארץ אמרי פי היתה הארץ אומרת לא שמעתי אלא בשמיעה בא ישעיה וסמך לדבר שמעו שמים והאזיני ארץ ליתן האזנה ושמיעה לשמים והאזנה ושמיעה לארץ.",
            "דבר אחר האזינו השמים ואדברה, על שם שניתנה תורה מן השמים שנאמר (שמות כ יט) אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם. ותשמע הארץ אמרי פי, שעליה עמדו ישראל ואמרו (שם כד ז) כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע.",
            "דבר אחר האזינו השמים שלא עשו ישראל מצות שניתנו להם מן השמים ואלו הן מצות שניתנו להם מן השמים עבור שנים וקביעות חדשים שנאמר (בראשית א יד) והיו לאותות ולמועדים ולימים ושנים. ותשמע הארץ, שלא עשו מצות שניתנו להם בארץ ואלו הן מצות שנתנו להם בארץ לקט שכחה ופיאה תרומה ומעשרות שמטים ויובלות.",
            "דבר אחר האזינו השמים שלא עשו כל מצות שניתנו להם מן השמים ותשמע הארץ אמרי פי שלא עשו כל מצות שניתנו להם בארץ. משה העיד בהם בישראל שני עדים שהם קיימים לעולם ולעולמי עולמים שנאמר (דברים ל יט) העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ והקדוש ברוך הוא העיד בהם את השירה שנאמר (דברים לא יט) ועתה כתבו לכם את השירה הזאת אין אנו יודעים עדותו של מי קיימת אם של הקדוש ברוך הוא אם של משה כשהוא אומר (שם לא כא) וענתה השירה הזאת לפניו לעד הא של הקדוש ברוך הוא מקיימת של משה ולא של משה מקיימת את של הקדוש ברוך הוא ומפני מה העיד בהם משה בישראל שני עדים שהם חיים וקיימים לעולם ולעולמי עולמים. אמר אני בשר ודם ולמחר אני מת מה אם ירצו ישראל לומר לא קבלנו את התורה מי מכחישם לפיכך העיד בהם שני עדים שהם חיים וקיימים לעולם ולעולמי עולמים והקדוש ברוך הוא העיד בהם את השירה אמר השירה תעיד בהם מלמטה ואני מלמעלה ומנין שהמקום קרוי עד שנאמר (מלאכי ג ה) וקרבתי אליכם למשפט והייתי עד ממהר ואומר (ירמיה כט כג) ואנכי היודע ועד נאם ה' ואומר (מיכה א ב) ויהי ה' אלהים בכם לעד מהיכל קדשו.",
            "(ב) יערף כמטר לקחי, אין לקחי אלא דברי תורה שנאמר (משלי ד ב) כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו ואומר (שם ח י) קחו מוסרי ואל כסף ואין מוסר אלא דברי תורה שנאמר (שם א ח) שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך ואומר (משלי ח לג) שמעו מוסר וחכמו ואל תפרעו ואומר (שם ד יג) החזק במוסר אל תרף ואומר (הושע יד ג) קחו עמכם דברים ושובו ואין דברים אלא דברי תורה שנאמר (דברים ה יט) את הדברים האלה דבר ה' אל כל קהלכם.",
            "כמטר, מה מטר חיים לעולם אף דברי תורה חיים לעולם אי מה מטר מקצת עולם שמחים בו ומקצת עולם מצירים בו מי שבורו מלא יין וגרנו לפניו מצירים בו יכול אף דברי תורה כן תלמוד לומר תזל כטל אמרתי מה טל כל העולם שמחים בו כך דברי תורה כל העולם שמחים בהם.",
            "כשעירים עלי דשא, מה שעירים הללו יורדים על העשבים ומעלים אותם ומגדלים אותם כך דברי תורה מעלים אותך ומגדלים אותך וכן הוא אומר (משלי ד ח) סלסליה ותרוממך.",
            "וכרביבים עלי עשב, מה רביבים הללו יורדים על העשבים ומעדנים אותם ומפנקים אותם כך דברי תורה מעדנים אותך ומפנקים אותך שנאמר (שם א ט) כי לוית חן הם לראשך ואומר (שם ד ט) תתן לראשך לוית חן.",
            "דבר אחר יערף כמטר לקחי היה רבי נחמיה אומר לעולם הוי כונס דברי תורה כללים יכול כדרך שאתה כונסם כללים תהא מוציאם כללים תלמוד לומר יערף כמטר לקחי, ואין יערף אלא לשון כנעני משל אין אדם אומר לחבירו פרוט לי סלע זה אלא ערוף לי סלע זה כך הוי כונס דברי תורה כללים ופורט ומוציא כטפים הללו של טל ולא כטפים הללו של מטר שהן גדולות אלא כטפים הללו של טל שהן קטנות.",
            "כשעירים עלי דשא, מה שעירים הללו יורדים על עשבים ומפשפשים בהם כדי שלא יתליעו כך הוי מפשפש בדברי תורה כדי שלא תשכחם וכך אמר לו רבי יעקב ברבי חניליי לרבי בוא ונפשפש בהלכות כדי שלא יעלו חלודה.",
            "וכרביבים עלי עשב, מה רביבים הללו יורדים על עשבים ומנקים אותם ומפטמים אותם כך הוי מפטם דברי תורה ושונה ומשלש ומרבע.",
            "דבר אחר יערף כמטר לקחי, רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר אין יערף אלא לשון הריגה שנאמר (דברים כא ד) וערפו שם את העגלה בנחל על מה עגלה מכפרת על שפיכות דמים כך דברי תורה מכפרים על כל עבירות.",
            "כשעירים עלי דשא, ועל מה שעירים מכפרים על חטאות כך דברי תורה מכפרים על חטאות. וכרביבים עלי עשב, מה רביבים באים תמימים ומכפרים כך דברי תורה מכפרים על כל עונות ועבירות.",
            "דבר אחר יערף כמטר לקחי, חכמים אומרים אמר להם משה לישראל שמא אין אתם יודעים כמה צער נצטערתי על התורה וכמה עמל עמלתי בה וכמה יגיעה יגעתי בה כענין שנאמר (שמות לד כח) ויהי שם עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה ואומר (דברים ט ט) ואשב בהר ארבעים יום וארבעים לילה נכנסתי לבין המלאכים ונכנסתי לבין החיות ונכנסתי לבין השרפים שאחד מהם יכול לשרוף כל העולם כולו על יושביו כענין שנאמר (ישעיה ו ב) שרפים עומדים ממעל לו נפשי נתתי עליה דמי נתתי עליה כדרך שלמדתי אותה בצער כך תהיו למדים אותה בצער או כדרך שאתם למדים אותה בצער כך תהיו מלמדים אותה בצער תלמוד לומר תזל כטל אמרתי, תהו רואים אותה כאילו היא בזול אחד משלש וארבע סאים בסלע.",
            "כשעירים עלי דשא, כשאדם הולך ללמוד תורה תחילה נופלת עליו כשעיר ואין שעיר אלא שד שנאמר (ישעיה לד יד) ופגשו ציים את איים ושעיר אל רעהו יקרא ואומר (שם יג כא) ושעירים ירקדו שם.",
            "דבר אחר יערוף כמטר לקחי, היה רבי בניה אומר אם עשית דברי תורה לשמם דברי תורה חיים לך שנאמר (משלי ד כב) כי חיים הם למוצאיהם ואם לא עשית דברי תורה לשמם הם ממיתים אותך שנאמר יערף כמטר לקחי, ואין עריפה אלא לשון הריגה שנאמר (דברים כא ד) וערפו שם את העגלה בנחל ואומר (משלי ז כו) כי רבים חללים הפילה ועצומים כל הרוגיה.",
            "דבר אחר יערף כמטר לקחי, רבי דוסתי בן יהודה אומר אם כנסת דברי תורה כדרך שכונסים המים בבור לסוף שאתה זוכה ורואה את משנתך שנאמר (שם ה טו) שתה מים מבורך ואם כנסת דברי תורה כדרך שכונסים מטר בבורות שיחים ומערות לסוף שאתה מנזל ומשקה אחרים שנאמר (שם) ונוזלים מתוך בארך ואומר (שם ה טז) יפוצו מעיינותיך חוצה.",
            "דבר אחר יערף כמטר לקחי, היה רבי מאיר אומר לעולם הוי כונס דברי תורה כללים שאם אתה כונסם פרטים מייגעים אותך ואי אתה יודע מה לעשות משל לאדם שהלך לקיסרי וצריך מאה זוז או מאתים זוז הוצאה אם נוטלם פרט מייגעים אותו ואינו יודע מה לעשות אבל מצרפם ועושה אותם סלעים ופורט ומוציא בכל מקום שירצה וכן מי שהולך לבית אילייס לשוק וצריך מאה מנה או שתי ריבוא הוצאה אם מצרפם סלעים מייגעים אותו ואינו יודע מה לעשות אבל מצרפם ועושה אותם דינרי זהב ופורט ומוציא בכל מקום שירצה.",
            "כשעירים עלי דשא, כשאדם הולך ללמוד תורה תחילה אינו יודע מה לעשות עד ששונה שני ספרים או שני סדרים ואחר כך נמשכת אחריו כרביבים לכך נאמר כרביבים עלי עשב.",
            "דבר אחר יערף כמטר לקחי, מה מטר זה יורד על האילנות ונותן בהם מטעמים לכל אחד ואחד לפי מה שהוא בגפן לפי מה שהוא בזית לפי מה שהוא בתאנה לפי מה שהיא כך דברי תורה כולה אחת ויש בה מקרא ומשנה תלמוד הלכות והגדות.",
            "כשעירים עלי דשא, מה שעירים הללו יורדים על העשבים ומעלים אותם ויש מהם אדומים ויש מהם ירוקים ויש מהם שחורים ויש מהם לבנים כך דברי תורה יש בהם בני אדם חכמים בני אדם כשרים בני אדם צדיקים בני אדם חסידים.",
            "דבר אחר מה מטר זה אי אתה רואה לו עד שבא וכן הוא אומר (מ\"א יח מה) ויהי עד כה ועד כה והשמים נתקדרו בעבים כך תלמיד חכמים אין אתה יודע מה הוא עד שישנה מדרש הלכות והגדות או עד שיתמנה פרנס על הציבור.",
            "דבר אחר יערף כמטר, לא כמטר זה שבא מן הדרום שכולו לשדפון וכולו לירקון וכולו לקללה אלא כמטר זה שבא מן המערב שכולו לברכה. היה רבי סימיי אומר מנין שכשם שהעיד בהם משה בישראל שמים וארץ כך העיד בהם ארבע רוחות השמים שנאמר יערף כמטר לקחי זו רוח מערבית שהוא ערפו של עולם שכולו לברכה, תזל כטל אמרתי, זו רוח צפונית שהיא עושה את הרקיע נקיה כזהב, כשעירים עלי דשא, זו רוח מזרחית שמשחרת את הרקיע כשעירים, וכרביבים עלי עשב, זו רוח דרומית שמארגת את הרקיע כרביב.",
            "דבר אחר יערף כמטר לקחי, וכן היה רבי סימיי אומר לא נאמרו ארבע רוחות אלו אלא כנגד ארבע רוחות השמים צפונית בימות החמה יפה ובימות הגשמים קשה דרומית בימות החמה קשה ובימות הגשמים יפה מזרחית לעולם קשה מערבית לעולם יפה צפונית יפה לחטים בשעה שמכניסים שליש וקשה לזיתים בשעה שחונטים דרומית קשה לזיתים בזמן שמכניסים שליש ויפה לחטים בשעה שחונטים. וכן היה ר' סימיי אומר כל בריות שנבראו מן השמים נפשם וגופם מן השמים וכל בריות שנבראו מן הארץ נפשם וגופם מן הארץ חוץ מאדם זה שנפשו מן השמים וגופו מן הארץ לפיכך אם עשה אדם תורה ועשה רצון אביו שבשמים הרי הוא כבריות של מעלה שנאמר (תהלים פב ו) אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם לא עשה תורה ולא עשה רצון אביו שבשמים הרי הוא כבריות של מטה שנאמר (שם פב ז) אכן כאדם תמותון. וכן היה רבי סימיי אומר אין לך פרשה שאין בה תחית מתים אלא שאין בנו כח לדרוש שנאמר (שם נ ד) יקרא אל השמים מעל ואל הארץ לדון עמו, יקרא אל השמים מעל זו נשמה, ואל הארץ לדון עמו זה הגוף מי דיין עמו ומנין שאין מדבר אלא בתחית המתים שנאמר (יחזקאל לז ט) מארבע רוחות בואי הרוח ופחי בהרוגים האלה ",
            "כי שם ה' אקרא, מצינו שלא הזכיר משה שמו של הקדוש ברוך הוא אלא לאחר עשרים ואחד דבר ממי למד ממלאכי השרת שאין מלאכי השרת מזכירים את השם אלא לאחר שלש קדושות שנאמר (ישעיה ו ג) וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש ה' צבאות אמר משה דיי שאהיה בפחות משבעה כמלאכי השרת והרי דברים קל וחומר ומה משה שהוא חכם חכמים וגדול שבגדולים ואבי הנביאים לא הזכיר שמו של מקום אלא לאחר עשרים ואחד דבר המזכיר שמו של מקום בחנם על אחת כמה וכמה. רבי שמעון בן יוחי אומר מנין שלא יאמר אדם לה' עולה לה' מנחה לה' שלמים אלא עולה לה' מנחה לה' שלמים לה' תלמוד לומר (ויקרא א ב) קרבן לה' והלא דברים קל וחומר ומה אלו שהם מוקדשים לשמים אמר הקדוש ברוך הוא לא יוחל שמי עליהם עד שיקדשו המזכיר שמו של הקדוש ברוך הוא חנם ובמקום בזיון על אחת כמה וכמה.",
            "כי שם ה' אקרא, רבי יוסי אומר מנין לעומדים בבית הכנסת ואומרים ברכו את ה' המבורך שעונים אחרים ברוך ה' המבורך לעולם ועד שנאמר כי שם ה' אקרא הבו גדל לאלהינו, אמר לו רבי נהוריי השמים דרך ארץ היא גוליירים מתגרים במלחמה וגבורים נוצחים. ומנין שאין מזמנים אלא בשלשה שנאמר כי שם ה' אקרא הבו גדל לאלהינו. ומנין שעונים אמן אחר המברך שנאמר הבו גדל לאלהינו. ומנין שאומרים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד שנאמר כי שם ה' אקרא ומנין לאומרים יהא שמו הגדול מבורך שעונים אחריהם לעולם ולעולמי עולמים שנאמר הבו גדל לאלהינו. ומנין אתה אומר שלא ירדו אבותינו למצרים אלא כדי שיעשה להם הקדוש ברוך הוא נסים וגבורות ובשביל לקדש את שמו הגדול בעולם שנאמר (שמות ב כג-גד) ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים ואומר וישמע אלהים את נאקתם ויזכור אלהים את בריתו ואומר כי שם ה' אקרא הבו גדל לאלהינו. ומנין שלא הביא המקום פורענות ולא הביא עשר מכות על פרעה ועל מצרים אלא בשביל לקדש את שמו הגדול בעולם, שמתחלת הענין הוא אומר (שם ה ב) מי ה' אשר אשמע בקולו ובסוף הענין הוא אומר (שם ט כז) ה' הצדיק ואני ועמי הרשעים ומנין שלא עשה המקום נסים וגבורות על הים ובירדן ובנחלי ארנון אלא בשביל לקדש את שמו בעולם שנאמר (יהושע ה א) ויהי כשמוע כל מלכי האמורי אשר בעבר הירדן ימה וכל מלכי וגו' וכן רחב אומרת לשלוחי יהושע (שם ב י) כי שמענו את אשר הוביש ה' את מי ים סוף מפניכם תלמוד לומר כי שם ה' אקרא. ומנין שלא ירד דניאל לגוב אריות אלא בשביל שיעשה לו הקדוש ברוך הוא נסים וגבורות ובשביל לקדש את שמו הגדול בעולם שנאמר כי שם ה' אקרא, ואומר (דניאל ו כז) מן קדמי שים טעם די בכל שולטן מלכותי ליהוון זיעין ודחלין מן קדם אלהא די דניאל ומנין אתה אומר שלא ירדו חנניה מישאל ועזריה לתוך כבשן האש אלא כדי שיעשה להם הקדוש ברוך הוא נסים וגבורות בשביל לקדש את שמו הגדול בעולם שנאמר (שם ג לב-לג) אתיא ותמהיא דיעבד עמי אלהא עילאה שפר קדמי להחויא, ואומר אתוהי כמה רברבין ותמהוהי כמה תקיפין. ומנין שאין מלאכי השרת מזכירים שמו של הקדוש ברוך הוא מלמעלה עד שיזכירו ישראל מלמטה שנאמר (דברים ו ד) שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד ואומר (איוב לח ז) ברן יחד כוכבי בוקר והדר (שם) ויריעו כל בני אלהים, כוכבי בוקר, אלו ישראל שמשולים בכוכבים שנאמר (בראשית כב יז) והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים ויריעו כל בני אלהים, אלו מלאכי השרת וכן הוא אומר (איוב א ו) ויבואו בני האלהים להתיצב על ה' סליק פיסקא "
        ],
        [
            "(ד) הצור, הצייר שהוא צר את העולם תחלה ויצר בו את האדם שנאמר (בראשית ב ז) וייצר ה' אלהים את האדם.",
            "תמים פעלו, פעולתו שלימה עם כל באי העולם ואין להרהר אחר מעשיו אפילו עילה של כלום ואין אחד מהם שיסתכל ויאמר אילו היו לי שלש עינים ואילו היו לי שלש ידים ואילו היו לי שלש רגלים ואילו הייתי מהלך על ראשי ואילו היו פני הפוכות לאחורי כמה היה נאה לי תלמוד לומר כי כל דבריו משפט, יושב עם כל אחד ואחד בדין ונותן לו מה שהוא ראוי לו.",
            "אל אמונה, שהאמין בעולם ובראו.",
            "ואין עול, שלא נבראו בני אדם להיות רשעים אלא צדיקים וכן הוא אומר (קהלת ז כט) לבד ראה זה מצאתי אשר עשה האלהים את האדם ישר והמה בקשו חשבונות רבים.",
            "צדיק וישר הוא, מתנהג בישרות עם כל באי העולם.",
            "דבר אחר הצור, התקיף. תמים פעלו, פעולתו שלימה עם כל באי העולם ואין להרהר אחר מעשיו אפילו עילה של כלום ואין אחד מהם שיסתכל ויאמר מה ראו אנשי דור המבול להשטף במים ומה ראו אנשי מגדל שנתפזרו מסוף העולם ועד סופו ומה ראו אנשי סדום להשטף באש וגפרית ומה ראה אהרן ליטול את הכהונה ומה ראה דוד ליטול את המלכות, ומה ראו קרח ועדתו שתבלעם הארץ תלמוד לומר כי כל דרכיו משפט, יושב עם כל אחד ואחד בדין ונותן לו מה שראוי לו. אל אמונה, בעל הפקדון.",
            "ואין עול, גובה שלו באחרונה שלא כמדת בשר ודם מדת הקדוש ברוך הוא מדת בשר ודם מפקיד אצל חבירו כיס של מאתים ויש לו אצלו מנה כשהוא בא ליטול את שלו אומר לו צא מנה שיש לי בידך והי לך את השאר. וכן פועל שעשה אצל בעל הבית ויש לו בידו דינר כשהוא בא ליטול את שכרו אומר לו צא דינר שיש לי בידך והי לך את השאר, אבל מי שאמר והיה העולם אינו כן אלא אל אמונה בעל הפקדון ואין עול גובה את שלו באחרונה.",
            "צדיק וישר הוא, כענין שנאמר (תהלים יא ז) כי צדיק ה' צדקות אהב.",
            "דבר אחר הצור, התקיף.",
            "תמים פעלו, פעולתם של באי העולם שלימה לפניו מתן שכרם של צדיקים ומחת פורענותם של רשעים אלו לא נטלו כלום משלהם בעולם הזה ואלו לא נטלו כלום משלהם בעולם הזה ומנין שלא נטלו צדיקים כלום משלהם בעולם הזה שנאמר (תהלים לא כ) מה רב טובך אשר צפנת ליריאיך ומנין שלא נטלו רשעים כלום משלהם בעולם הזה שנאמר (דברים לב לד) הלא הוא כמוס עמדי חתום באוצרותי אי מתי אלו ואלו נוטלים, כי כל דרכיו משפט למחר כשהוא יושב על כסא דין יושב עם כל אחד ואחד בדין ונותן לו מה שראוי לו.",
            "אל אמונה, כשם שמשלם לצדיק גמור שכר מצוה שעשה בעולם הזה לעולם הבא כך משלם לרשע גמור שכר מצוה קלה שעשה בעולם הזה בעולם הזה. וכשם שנפרע מרשע גמור על עבירה שעשה בעולם הזה לעולם הבא כך נפרע מצדיק גמור על עבירה קלה שעשה בעולם הזה בעולם הזה.",
            "ואין עול, כשאדם נפטר מן העולם באים כל מעשיו ונפרטים לפניו ואומרים לו כך וכך עשית ביום פלוני וכך וכך עשית ביום פלוני אתה מאמין בדברים הללו והוא אומר הן אומרים לו חתום שנאמר (איוב לז ז) ביד כל אדם יחתום לדעת כל אנשי מעשהו.",
            "צדיק וישר הוא, והוא מצדיק את הדין ואומר יפה נידנתי וכן הוא אומר (תהלים נא ו) למען תצדק בדבריך.",
            "דבר אחר הצור תמים פעלו כשתפסו את רבי חנינה בן תרדיון נגזרה עליו גזירה לישרף עם ספרו אמרו לו נגזרה עליך גזירה לישרף עם ספרך קרא המקרא הזה הצור תמים פעלו, אמרו לאשתו נגזרה על בעלך גזרה לישרף ועליך ליהרג קראה המקרא הזה אל אמונה ואין עול, אמרו לבתו נגזרה גזירה על אביך לישרף ועל אמך ליהרג ועליך לעשות מלאכה קראה המקרא הזה (ירמיה לב יט) גדול העצה ורב העליליה אשר עיניך פקוחות אמר רבי כמה גדולים צדיקים אלו שבשעת צרתם הזמינו שלשה פסוקים של צידוק הדין מה שאין כן בכל הכתובים, כיוונו שלשתם את לבם וצידקו עליהם את הדין עמד פילוסופוס על אפרכיא שלו אמר לו מרי אל תזוח דעתך ששרפת את התורה שממקום שיצאת חזרה לה לבית אביה אמר לו למחר אף דינך כיוצא באלו אמר לו בשרתני בשורה טובה שמחר יהא חלקי עמהם לעולם הבא.",
            "דבר אחר הצור תמים פעלו, כשירד משה מהר סיני נתקבצו ישראל אצלו אמרו לו רבינו משה אמור לנו מה היא מדת הדין למעלה אמר להם איני אומר לכם לזכות את הזכיי ולחייב את החייב אלא אפילו להחליף בדבר אל אמונה ואין עול סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ה) שחת לו לא בניו מומם, אף על פי שהם מליאים מומים קרויים בנים דברי רבי מאיר שנאמר בניו מומם רבי יהודה אומר אין בהם מומים שנאמר לא בניו מומם וכן הוא אומר (ישעיה א ד) זרע מרעים בנים משחיתים אם כשמשחיתים קרויים בנים אילו לא היו משחיתים על אחת כמה וכמה. כיוצא בו (ירמיה ד כב) חכמים המה להרע, והלא דברים קל וחומר ומה כשהם מרעים קרויים חכמים אילו היו מטיבים על אחת כמה וכמה. כיוצא בו (שם) בנים סכלים המה ומה כשהם סכלים קרויים בנים אילו היו נבונים על אחת כמה וכמה. כיוצא בו (יחזקאל לג לא) ויבאו אליך כמבוא עם וישבו לפניך עמי ושמעו את דבריך, יכול שומעים ועושים תלמוד לומר (שם) ואותם לא יעשו והלא דברים קל וחומר ומה כשהם שומעים ואינם עושים קרויים עמי אילו שומעים ועושים על אחת כמה וכמה. ",
            "משום אבה הדורס אמרו שחתו ישראל בכל לאוים שבתורה וכל כך למה שלא ליתן פתחון פה לרשעים לומר כל זמן שאנחנו חוטאים לפניו אנו מצטערים לפניו למה הדבר דומה לאחד שיצא ליצלב ואביו בוכה עליו ואמו מתחבטת לפניו זה אומר אוי לי וזה אומר אוי לי אבל אין זה הווה אלא על אותו שיצא ליצלב וכן הוא אומר (ישעיה ג ט) אוי לנפשם כי גמלו להם רעה.",
            "דור עקש ופתלתול, אמר להם משה לישראל עקמנים אתם פתלתנים אתם ואין אתם הולכים אלא לאור למה הדבר דומה לאחד שהיה בידו מקל מעוקם ונתנו לאומן לתקנו מתקנו באור ואם לאו מכוונו במעגילה ואם לאו מפסלו במעצד ומשליכו לאור וכן הוא אומר (יחזקאל כא לו) ונתתיך ביד אנשים בוערים חרשי משחית.",
            "דבר אחר אמר להם משה לישראל במדה שמדדתם בה מדדתי לכם וכן הוא אומר (ש\"ב כב כז) עם נבר תתבר ועם עקש תתפל, דור עקש ופתלתל סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ו) הלה' תגמלו זאת, משלו משל למה הדבר דומה לאחד שהיה עומד וצוהב כנגד בוליוטוס בשוק אמרו לו השומעים שוטה שבעולם כנגד בוליוטוס אתה עומד וצוהב מה אם רצה להכותך או לקרוע את כסותך או לחבשך בבית האסורים שמא את יכול לו אם היה קטרון שגדול ממנו על אחת כמה וכמה אם היה הפתקס שגדול משניהם על אחת כמה וכמה.",
            "דבר אחר הלה' תגמלו זאת, משל למה הדבר דומה לאחד שהיה עומד וצוהב כנגד אביו בשוק אמרו לו השומעים שוטה שבעולם כנגד מי אתה עומד וצוהב כנגד אביך שמע כמה עמל עמל בך וכמה יגיעה יגע בך אם לא כבדתו לשעבר צריך אתה לכבדו עכשיו שלא יהא כותב כל נכסיו לאחרים כך אמר להם משה לישראל אם אי אתם זכורים נסים וגבורות שעשה לכם הקדוש ברוך הוא במצרים הזכרו כמה טובות עתיד ליתן לכם לעולם הבא.",
            "עם נבל ולא חכם, נבל לשעבר. ולא חכם, לעתיד לבוא. כיוצא בו (ישעיה א ג) ישראל לא ידע לשעבר, (שם) עמי לא התבונן לעתיד, ומי גרם לישראל להיות מנובלים ומטופשים שלא הוחכמו בדברי תורה וכן הוא אומר (איוב ד כא) הלא נסע יתרם בם, ימותו ולא בחכמה.",
            "הלא הוא אביך קנך, שמעון בן חלפתא אומר שאם היה חלש מלמעלה וגבור מלמטה מי נוצח שמא את יכול לו וכל שכן שהגבור מלמעלה והחלש מלמטה וכן הוא אומר (קהלת ה א) אל תבהל על פיך ולבך אל ימהר להוציא דבר לפני האלהים כי האלהים בשמים ואתה על הארץ.",
            "הלא הוא אביך קנך, אמר להם משה לישראל חביבים אתם לו קנין אתם לו ואי אתם ירושה לו משל לאחד שהורישו אביו עשר שדות ועמד וקנה שדה אחת משלו והיה אוהב אותה מכל שדות שהורישו אביו וכן מי שהורישו אביו עשר פלטריאות ועמד וקנה פלטריא אחת משלו ואותה היה אוהב מכל פלטיריאות שהנחילו אביו כך אמר להם משה לישראל חביבים אתם לו קנין אתם לו ואי אתם ירושה לו.",
            "קנך, זה אחד משלשה שנקראו קנין למקום, תורה נקראת קנין למקום שנאמר (משלי ח כב) ה' קנני ראשית דרכו, ישראל נקראו קנין למקום שנאמר הלא הוא אביך קנך, בית המקדש נקרא קנין למקום וכן הוא אומר (תהלים עח נד) הר זה קנתה ימינו.",
            "הוא עשך ויכוננך, היה רבי מאיר אומר כרכא דכולא ביה כהנים מתוכו נביאים מתוכו חכמים מתוכו סופרים מתוכו וכן הוא אומר (זכריה י ד) ממנו פנה ממנו יתד. רבי יהודה אומר עשך כוין כוין רבי שמעון בן יהודה אומר הושיבך על בסיסך הלעיטך ביזת שבעה עממים ונתן לך מה שנשבע לך והורישך מה שהבטיחך רבי דוסתיי בן יהודה אומר עשך כנונים כנונים מבפנים שאם תעלה אחת מהם על גבי חבירתה אי אתה יכול לעמוד סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ז) זכור ימות עולם, אמר להם הזכרו מה שעשיתי לדורות הראשונים מה שעשיתי לאנשי דור המבול ומה שעשיתי לאנשי דור הפלגה ומה שעשיתי לאנשי סדום.",
            "בינו שנות דור ודור, אין לך דור שאין בו כאנשי דור המבול ואין לך דור שאין בו כאנשי סדום אלא שנדון כל אחד ואחד לפי מעשיו.",
            "שאל אביך ויגדך, אלו נביאים כענין שנאמר (מ\"ב ב יב) ואלישע רואה והוא מצעק אבי אבי.",
            "זקניך ויאמרו לך, אלו זקנים כענין שנאמר (במדבר יא טז) אספה לי שבעים איש מזקני ישראל.",
            "דבר אחר זכור ימות עולם, אמר להם כל זמן שהקדוש ברוך הוא מביא עליכם יסורים הזכרו כמה טובות ונחמות עתיד ליתן לכם לעולם הבא.",
            "בינו שנות דור ודור, זה דורו של משיח שיש בו שלשה דורות שנאמר (תהלים עב ה) יראוך עם שמש ולפני ירח דור דורים.",
            "שאל אביך ויגדך, למחר עתידים ישראל להיות רואים ושומעים כשומעים מפי הקדוש ברוך הוא שנאמר (ישעיה ל כא) ואזניך תשמענה דבר מאחריך לאמר ואומר (שם ל כ) לא יכנף עוד מוריך והיו עיניך ראות את מוריך.",
            "זקניך ויאמרו לך, מה שהראיתי לזקנים בהר כענין שנאמר (שמות כד א) ואל משה אמר עלה אל ה' סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ח) בהנחל עליון גוים, עד שלא בא אברהם אבינו כביכול היה הקדוש ברוך הוא דן את העולם במדת אכזריות חטאו אנשי מבול הציפם כזיקים על פני המים חטאו אנשי מגדל פיזרם מסוף העולם ועד סופו חטאו אנשי סדום שטפם בגפרית ואש אבל משבא אברהם אבינו לעולם זכה לקבל יסורים והתחילו ממשמשים ובאים כענין שנאמר (בראשית יב י) ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה ואם תאמר מפני מה יסורים באים מפני חבתם של ישראל יצב גבולות עמים למספר בני ישראל.",
            "דבר אחר בהנחל עליון גוים, כשהנחיל הקדוש ברוך הוא עולם לאומות פירש תחומה של כל אומה ואומה כדי שלא יהו מעורבים שילח בני גומר לגומר בני מגוג למגוג בני מדי למדי בני יון ליון בני תובל לתובל פירש תחומן של אומות כדי שלא יכנסו לארץ ישראל יצב גבולות עמים.",
            "דבר אחר בהנחל עליון גוים, כשנתן הקדוש ברוך הוא תורה לישראל עמד וצפה ונסתכל שנאמר (חבקוק ג ו) עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים ולא היתה אומה באומות שהיתה ראויה לקבל את התורה אלא ישראל יצב גבולות עמים.",
            "דבר אחר בהנחל עליון גוים, כשהנחיל הקדוש ברוך הוא עולם לאומות חלקם בגיהנם שנאמר (יחזקאל לב כב) שם אשור וכל קהלה (שם לב ל) שמה נסיכי צפון וכל צידוני (שם לב כט) שמה אדום מלכיה ואם תאמר מי נוטל עשרם וכבודם של אלו הוי אומר אלו ישראל יצב גבולות עמים.",
            "דבר אחר בהנחל עליון גוים, כשהנחיל הקדוש ברוך הוא מן האומות יראי חטא וכשרים שבהם, בהפרידו בני אדם, זה דור הפלגה שנאמר (בראשית יא ט) ומשם הפיצם ה' יצב גבולות עמים, רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר הרי הוא אומר (שיר השיר' ו ח) ששים המה מלכות ושמונים פילגשים ששים ושמונים הרי מאה וארבעים אבותינו לא ירדו למצרים אלא בשבעים נפש שנאמר (דברים י כב) בשבעים נפש ירדו אבותיך וכן הוא אומר גבולות עמים, גבולי עמים אין כתוב כאן אלא גבולות עמים זכו אומות ליטול שני חלקים במספר בני ישראל סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ט) כי חלק ה' עמו, משל למלך שהיה לו שדה ונתנה לעריסים התחילו עריסים גונבים אותה נטלה מהם ונתנה לבניהם התחילו להיות רעים מן הראשונים נטלה מבניהם ונתנה לבני בניהם חזרו להיות רעים יותר מן הראשונים נולד לו בן אמר להם צאו מתוך שלי אי איפשי שתהיו בתוכה תנו לי חלקי שאהיה מכירו כך כשבא אברהם אבינו לעולם יצאת ממנו פסולת ישמעאל וכל בני קטורה בא יצחק לעולם יצאת ממנו פסולת עשו וכל אלופי אדום חזרו להיות רעים יותר מן הראשונים וכשבא יעקב לא יצאת ממנו פסולת אלא נולדו כל בניו כשרים כענין שנאמר (בראשית כה כז) ויעקב איש תם יושב אהלים מהיכן המקום מכיר את חלקו מיעקב שנאמר כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו ואומר (תהלים קלה ד) כי יעקב בחר לו יה ועדין הדבר תלי בדלא תלי ואין אנו יודעים אם הקדוש ברוך הוא בחר ביעקב אם יעקב בחר בהקדוש ברוך הוא תלמוד לומר (שם) ישראל לסגולתו ועדין הדבר תלי בדלא תלי ואין אנו יודעים אם הקדוש ברוך הוא בחר לו ישראל לסגולתו ואם ישראל בחרו בהקדוש ברוך הוא תלמוד לומר (דברים יד ב) ובך בחר ה' אלהיך להיות לו לעם סגולה ומנין שאף יעקב בחר בו ביה שנאמר (ירמיה י טז) לא כאלה חלק יעקב.",
            "יעקב חבל נחלתו, אין חבל אלא גורל שנאמר (תהלים טז ו) חבלים נפלו לי בנעימים ואומר (יהושע יז ה) ויפלו חבלי מנשה עשרה [ואומר] (שם יט ט) מחבל בני יהודה נחלת בני שמעון דבר אחר מה חבל זה משולש כך היה יעקב שלישי לאבות וקבל שכר כולם כשנולד אברהם מהו אומר (משלי יז יז) ואח לצרה יולד וכשנולד יצחק מהו אומר (קהלת ד ט) טובים השנים מן האחד וכשנולד יעקב מהו אומר (שם ד יב) והחוט המשולש לא במהרה ינתק סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(י) ימצאהו בארץ מדבר, זה אברהם משל למלך שיצא הוא וחיילותיו למדבר הניחוהו חיילותיו במקום הצרות במקום הגייסות במקום הלסטים והלכו להם נתמנה לו גבור אחד אמר לו אדוני המלך אל יפול לבך עליך ואל יהי עליך אימה של כלום חייך שאיני מניחך עד שתיכנס לפלטרים שלך ותישן על מטתך כענין שנאמר (בראשית טו ז) ויאמר אליו אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים.",
            "יסובבנהו, כענין שנאמר (שם יב א) ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך.",
            "יבוננהו, עד שלא בא אברהם אבינו לעולם כביכול לא היה הקדוש ברוך הוא מלך אלא על השמים בלבד שנאמר (שם כד ז) ה' אלהי השמים אשר לקחני, אבל משבא אברהם אבינו לעולם המליכו על השמים ועל הארץ כענין שנאמר (שם כד ג) ואשביעך בה' אלהי השמים ואלהי הארץ.",
            "יצרנהו כאישון עינו, אפילו בקש הקדוש ברוך הוא מאברהם אבינו גלגל עינו היה נותן לו ולא גלגל עינו בלבד אלא אף נפשו שחביבה עליו מן הכל שנאמר (שם כב ב) קח נא את בנך את יחידך את יצחק והלא ידוע שהוא בנו יחידו אלא זו נפש שנקראת יחידה שנאמר (תהלים כב כא) הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי.",
            "דבר אחר ימצאהו בארץ מדבר, אלו ישראל שנאמר (הושע ט י) כענבים במדבר מצאתי ישראל.",
            "ובתוהו ילל ישימון, במקום הצרות במקום הגייסות במקום הלסטים.",
            "יסובבנהו, לפני הר סיני כענין שנאמר (שמות יט יב) והגבלת את העם סביב לאמר.",
            "יבוננהו, בעשרת הדברות מלמד שכשהיה הדיבר יוצא מפי הקדוש ברוך הוא היו ישראל רואים אותו ומשכילים בו ויודעים כמה מדרש יש בו וכמה הלכה יש בו וכמה קולים וחמורים יש בו וכמה גזירות שוות יש בו.",
            "יצרנהו כאישון עינו, הולכים שנים עשר מיל וחוזרים שנים עשר מיל על כל דיבור ודיבור ולא היו נרתעים לא מן הקולות ולא מן הלפידים.",
            "דבר אחר ימצאהו בארץ מדבר, הכל מצוי ומסופק להם במדבר באר עולה להם, מן יורד להם, שליו מצוי להם, ענני כבוד מקיפות עליהם. ובתוהו ילל ישימון, במקום הצרות במקום הגייסות במקום הלסטים.",
            "יסובבנהו, בדגלים שלשה מן הצפון שלשה מן הדרום שלשה מן המזרח שלשה מן המערב.",
            "יבוננהו בשתי מתנות שכשהיה אחד מן האומות פושט ידו לקמוץ מן המן לא היה עולה בידו כלום למלאות מים מן הבאר לא היה עולה בידו כלום.",
            "יצרנהו כאישון עינו, כענין שנאמר (במדבר י לה) קומה ה' ויפוצו אויביך וינוסו משנאיך.",
            "דבר אחר ימצאהו בארץ מדבר, זה לעתיד לבא שנאמר (הושע ב טז) לכן הנה אנכי מפתיה והולכתיה המדבר ודברתי על לבה.",
            "ובתהו ילל ישימון, אלו ארבע מלכיות כענין שנאמר (דברים ח טו) המוליכך במדבר הגדול והנורא.",
            "יסובבנהו, בזקנים. יבוננהו, בנביאים. יצרנהו כאישון עינו, משמרם מן המזיקים שלא יזיקום כענין שנאמר (זכריה ב יב) כי הנוגע בכם נוגע בבבת עינו סליק"
        ],
        [
            "(יא) כנשר יעיר קנו, מה נשר זה אין נכנס לקינו מיד עד שהוא מטרף את בניו בכנפיו בין אילן לחבירו בין סוכה לחבירתה בשביל שיתעוררו כדי שיהא בהם כח לקבלו כך כשנגלה הקדוש ברוך הוא ליתן תורה לישראל לא נגלה עליהם מרוח אחת אלא מארבע רוחות שנאמר (דברים לג ב) ויאמר ה' מסיני בא וזרח משעיר למו, איזו היא רוח רביעית (חבקוק ג ג) אלוה מתימן יבוא.",
            "יפרוש כנפיו יקחהו, כענין שנאמר (דברים א לא) ובמדבר אשר ראית אשר נשאך ה' אלהיך.",
            "ישאהו על אברתו, כענין שנאמר (שמות יט ד) ואשא אתכם על כנפי נשרים.",
            "דבר אחר כנשר יעיר קנו, זה לעתיד לבוא שנאמר (שיר השיר' ב ח) קול דודי הנה זה בא.",
            "יפרוש כנפיו, כענין שנאמר (ישעיה מג ו) אומר לצפון תני ולתימן אל תכלאי.",
            "ישאהו על אברתו כענין שנאמר (שם מט כב) והביאו בניך בחצן סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(יב) ה' בדד ינחנו, אמר להם הקדוש ברוך הוא כדרך שישבתם יחידים בעולם הזה ולא נהניתם מן האומות כלום כך אני עתיד להושיב אתכם יחידים לעתיד ואין אחד מן האומות נהנה מכם כלום.",
            "ואין עמו אל נכר, שלא תהא רשות לאחד משרי האומות לבוא ולשלוט בכם כענין שנאמר (דניאל י כ) ואני יוצא והנה שר יון בא (שם י יג) ושר מלכות פרס עומד לנגדי (שם י יג) אבל אגיד לך את הרשום בכתב אמת.",
            "דבר אחר ה' בדד ינחנו, עתיד אני להושיב אתכם נוחלים מסוף העולם ועד סופו וכן הוא אומר (יחזקאל מח ב) מפאת קדים עד פאת ימה אשר אחד (שם מח ו) מפאת קדים ועד פאת ימה ראובן אחד (שם מח ז) מפאת קדים ועד פאת ים יהודה אחד מה תלמוד לומר אשר אחד ראובן אחד יהודה אחד שעתידים ישראל לטול אורך מן המזרח למערב על רוחב עשרים וחמשת אלפים קנים שיעורם שבעים וחמשה מיל.",
            "ואין עמו אל נכר, שלא יהו בכם בני אדם עובדים עבודה זרה וכן הוא אומר (ישעיה כז ט) לכן בזאת יכופר עון יעקב.",
            "דבר אחר ה' בדד ינחנו, עתיד אני להושיב אתכם בנחת רוח בעולם.",
            "ואין עמו אל נכר, שלא יהו בכם בני אדם עסוקים בפרקמטיא של כלום שנאמר (תהלים עב טז) יהי פיסת בר בארץ שיהיו חטים מוציאים גלוסקאות כמלא פיסה זו של יד. (שם) ירעש כלבנון פריו שיהיו חטים שפות זו בזו ומשירות סולתן בארץ ואתה בא ונוטל ממנה מלא פיסת יד ובא כדי פרנסתך. סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(יג) ירכיבהו על במתי ארץ, זו ארץ ישראל שגבוהה מכל הארצות כענין שנאמר (במדבר יג ל) עלה נעלה וירשנו אותה ואומר (שם יג כא) ויעלו ויתורו את הארץ, ויעלו בנגב ויבא עד חברון ואומר (בראשי' מה כה) ויעלו ממצרים.",
            "ויאכל תנובת שדי, אלו פירות ארץ ישראל שהם קלים לאכול מפירות כל הארצות.",
            "ויניקהו דבש מסלע, כגון סכני וחברותיה מעשה שאמר רבי יהודה לבנו צא והבא לי קציעות מן החבית אמר לו אבה של דבש היא אמר לו השקע ידך לתוכה ואתה מעלה קציעות מתוכה.",
            "ושמן מחלמיש צור, אלו זיתים של גוש חלב, מעשה שאמר רבי יוסי לבנו בצפרי עלה והבא לנו זיתים מן העליה הלך ומצא את העליה שצפה בשמן סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(יד) חמאת בקר וחלב צאן, זה היה בימי שלמה שנאמר (מ\"א ה ג) עשרה בקר בריאים ועשרים בקר רעי ומאה צאן. עם חלב כרים ואילים, זה היה בימי עשרת השבטים שנאמר (עמוס ו ד) ואוכלים כרים מצאן ועגלים מתוך מרבק. עם חלב כליות חטה, זה היה בימי שלמה שנאמר (מ\"א ה ב) ויהי לחם שלמה ליום אחד שלשים כור סלת. ודם ענב תשתה חמר, זה היה בימי עשרת השבטים שנאמר (עמוס ו ו) השותים במזרקי יין.",
            "דבר אחר ירכיבהו על במתי ארץ, זה בית המקדש שגבוה מכל העולם שנאמר (דברים יז ח) וקמת ועלית אל המקום, ואומר (ישעיה ב ג) והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה'. ויאכל תנובות שדי, אלו סלי ביכורים. ויניקהו דבש מסלע ושמן מחלמיש צור, אלו נסכי שמן. חמאת בקר וחלב צאן עם חלב כרים, זו חטאת ועולה ושלמים תודה ואשם וקדשים קלים. עם חלב כליות חטה, אלו סלתות. ודם ענב תשתה חמר, אלו נסכי יין.",
            "דבר אחר ירכיבהו על במתי ארץ, זו תורה שנאמר (משלי ח כב) ה' קנני ראשית דרכו. ויאכל תנובות שדי, זה מקרא. ויניקהו דבש מסלע, זו משנה. ושמן מחלמיש צור, זה תלמוד. חמאת בקר וחלב צאן עם חלב כרים, אלו קלים וחמורים וגזירות שוות ודינים ותשובות. עם חלב כליות חטה, אלו הלכות שהן גופה של תורה. ודם ענב תשתה חמר, אלו הגדות שהם מושכות לבו של אדם כיין.",
            "דבר אחר ירכיבהו על במתי ארץ, זה העולם שנאמר (תהלים פ יד) יכרסמנה חזיר מיער. ויאכל תנובות שדי, אלו ארבע מלכיות. ויניקהו דבש מסלע ושמן מחלמיש צור, אלו מציקים שהחזיקו בה בארץ ישראל והם קשים להוציא מהם פרוטה כצור, למחר הרי ישראל יורשים נכסיהם והם עריבים עליהם כשמן וכדבש.",
            "חמאת בקר, אלו הפיטקים והגמונים שלהם, עם חלב כליות, אלו כליריקים שלהם. ואילים, אלו קינטרונים שלהם. בני בשן, אלו בניפיקרין המוציאים מבין שניים. ועתודים, אלו סנוקליטים שלהם. עם חלב כליות חטה, אלו מטרניאות שלהם. ודם ענב תשתה חמר, למחר הרי ישראל יורשים נכסיהם ועריבים להם כשמן ודבש.",
            "דבר אחר כליות חטה עתידה כל חטה וחטה שתהא כשתי כליות של שור גדול משקל ארבעה ליטרים בצפרי ואם תמה אתה על הדבר הסתכל בראשי לפתות מעשה ושקלו ראש שבלפת שלשים ליטרים בצפרי, ומעשה וקינן שועל בראש הלפת מעשה בשיחין בקלח של חרדל שהיו בו שלשה בדים ונפשח אחד מהם וסיככו בו סוכת יוצרים וחבטוהו ומצאו בו תשעה קבים חרדל אמר רבי שמעון בן חלפתא קלח של כרוב היה בתוך ביתי והייתי עולה ויורד בו כעולה ויורד בסולם, ",
            "דבר אחר ודם ענב תשתה חמר, שלא תהו יגיעים לא לדרוך ולא לבצור אלא אתה מביאה בעגלה וזוקפה בזוית ומסתפק והולך ושותה ממנה כשותה מן הפיטס סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(טו) וישמן ישורון ויבעט, לפי שובע מרדים וכן אתה מוצא באנשי דור המבול שלא מרדו בהקדוש ברוך הוא אלא מתוך מאכל ומשתה ומתוך שלוה ומה נאמר בהם (איוב כא ט) בתיהם שלום מפחד וכו' בריתא כי היכי דכתיבא באלה הדברים. וכן מצינו באנשי מגדל שלא מרדו בהקדוש ברוך הוא אלא מתוך שלוה שנאמר (בראש' יא א) ויהי כל הארץ שפה אחת וכן מצינו באנשי סדום שלא מרדו אלא מתוך מאכל שנאמר (איוב כח ה) ארץ ממנה יצא לחם וכו' מתני' וכן הוא אומר (יחזקאל טז מח) חי אני נאם ה' אם עשתה סדום וכבר היה רבן גמליאל ורבי יהושע ורבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבה נכנסים לרומי וכו' ברייתא באלה הדברים. וכן אתה מוצא באנשי מדבר שלא מרדו אלא מתוך מאכל ומשתה שנאמר (שמות לב ו) וישב העם לאכול ושתה ויקומו לצחק מה נאמר בהם (שם לב ח) סרו מהר מן הדרך. אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה אמור להם לישראל כשאתם נכנסים לארץ אי אתם עתידים למרוד אלא מתוך אכילה ושתיה ומתוך שלוה שנאמר (דברים לא כ) כי אביאנו אל האדמה אשר נשבעתי לאבותיו זבת חלב ודבש ואכל ושבע ודשן ופנה אל אלהים אחרים, אמר להם משה לישראל כשאתם נכנסים לארץ אין אתם עתידים למרוד אלא מתוך אכילה ושתיה ומתוך שלוה, שנאמר (שם ח יב) פן תאכל ושבעת (שם ח יג) ובקרך וצאנך ירביון (שם ח יד) ורם לבבך ושכחת את ה' אלהיך",
            "וכן אתה מוצא בבניו ובבנותיו של איוב שלא באה עליהם פורענות אלא מתוך מאכל ומשתה שנאמר (איוב א יח) עוד זה מדבר וזה בא ויאמר בניך ובנותיך אוכלים ושותים יין בבית אחיהם הבכור והנה רוח גדולה, וכן אתה מוצא בעשרת השבטים שלא גלו אלא מתוך מאכל ומשתה ושלוה שנאמר (עמוס ו ד) השוכבים על מטות שן (שם ו ו) השותים במזרקי יין (שם ו ז) לכן עתה יגלו בראש גולים וכן אתה מוצא לימות המשיח שאין עתידים למרוד אלא מתוך אכילה ושתיה שנאמר וישמן ישורון ויבעט ויטש אלה עשהו, ",
            "משל לאחד שהיה לו עגל והיה מפשפשו ומגרדו ומאכילו כרשינים בשביל שיהא חורש בו כשהגדיל העגל נתן בעליו עול עליו וקירטע ושיבר את העול ופסק את הסמלונים וכן הוא אומר (ירמיה כח יג) מוטות עץ שברת ועשית תחתיהן מטות ברזל.",
            "שמנת בימי ירבעם, עבית בימי אחאב כשית הכל בימי יהוא.",
            "דבר אחר שמנת בימי אחז, עבית בימי מנשה, כשית הכל בימי צדקיהו.",
            "דבר אחר שמנת עבית כשית, כשאדם שמן מבפנים עושה כסלים מבחוץ וכן הוא אומר (איוב טו כז) כי כסה פניו בחלבו ויעש פימה עלי כסל.",
            "דבר אחר שמנת עבית כסית, אלו שלשה דורות שלפני ימות המשיח שנאמר (ישעיה ב ז-ח) ותמלא ארצו סוסים ואין קצה למרכבותיו ותמלא ארצו כסף וזהב ואין קצה לאוצרותיו ותמלא ארצו אלילים למעשה ידיו ישתחוו לאשר עשו אצבעותיו.",
            "ויטוש אלוה עשהו, וכן הוא אומר (ירמיה ב יג) כי שתים רעות עשה עמי. אמר להם הקדוש ברוך הוא במדה שמדדתם בי מדדתי לכם (שם יב ז) עזבתי את ביתי, נטשתי את נחלתי (תהלים עח ס) ויטוש משכן שילה ואומר (ישעיה ב ו) כי נטשת עמך בית יעקב.",
            "דבר אחר ויטוש אלוה עשהו כענין שנאמר (יחזקאל ח טז) ויביאני אל החצר הפנימית והנה בין האולם ולמזבח כעשרים וחמשה איש אחוריהם אל היכל ה' ",
            "רבי דוסתי בן יהודה אומר אל תהי קורא ויטוש אלוה עשהו וינבל אלא וינבל צור ישועתו כענין שנאמר (ירמיה יד כא) אל תנאץ למען שמך אל תנבל כסא כבודך.",
            "(טז) יקניאהו בזרים, שהלכו ועשו דברים של זרות וכן הוא אומר (מ\"א טו יג) וגם את מעכה אמו ויסירה מגבירה אשר עשתה מפלצת לאשרה.",
            "בתועבות יכעיסוהו, זה משכב זכור וכן הוא אומר (ויקרא יח כב) ואת זכר לא תשכב משכבי אשה תועבה היא ואומר (מ\"א יד כד) וגם קדש היה בארץ.",
            "(יז) יזבחו לשדים לא אלה, אילו היו עובדים לחמה וללבנה לכוכבים ולמזלות ולדברים שהם צורך לעולם והניה לעולם בהם לא היתה קנאה כפולה אלא הם עובדים לדברים שאין מטיבים להם אלא מריעים להם. לשדים, מה דרכו של שד נכנס באדם וכופה אותו.",
            "אלהים לא ידעום, שאין אומות העולם מכירים אותם. חדשים מקרוב באו, שכל זמן שאחד מן האומות רואה אותו אומר צלם יהודים הוא זה וכן הוא אומר (ישעיה י י) כאשר מצאה ידי לממלכות האליל ופסיליהם מירושלם ומשומרון מלמד שירושלם ושומרון מספקות דפוס לכל באי העולם.",
            "לא שערום אבותיכם, שלא עמדה שערת אבותיכם בפניהם. דבר אחר לא שערום אבותיכם שלא שערום אבותיכם לידע אם יש בהם צורך אם לאו.",
            "דבר אחר לא שערום אבותיכם אל תהי קורא לא שערום אבותיכם אלא לא שעום אבותיכם שאף על פי שמזבחים ומקטרים להם לא היו יריאים מהם כענין שנאמר (בראשית ד ה) ואל קין ואל מנחתו לא שעה סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(יח) צור ילדך תשי, אמר להם הקדוש ברוך הוא עשיתם אותי כאילו אני זכר מבקש לילד אילו הייתה חייה יושבת על המשבר לא הייתה מצטערת כענין שנאמר (מ\"ב יט ג) כי באו בנים עד משבר וכח אין ללדת אילו הייתה חולה ומבכירה לא הייתה מצטערת כענין שנאמר (ירמיה ד לא) כי קול כחולה שמעתי צרה כמבכירה אילו היו שנים במעיה לא הייתה מצטערת כענין שנאמר (בראשי' כה כב) ויתרוצצו הבנים בקרבה אילו היה זכר שאין דרכו לילד ומבקש לילד לא היה צער כפול ומכופל כענין שנאמר (ירמיה ל ו) שאלו נא וראו אם יולד זכר.",
            "צור ילדך תשי, שכחתם אותי בזכות אבותיכם וכן הוא אומר (ישעיה נא א) הביטו אל צור חצבתם ואל מקבת בור נקרתם.",
            "דבר אחר צור ילדך תשי, כל זמן שאני מבקש להיטיב לכם אתם מתישים כח של מעלה, עמדתם על הים ואמרתם (שמות טו ב) זה אלי ואנוהו בקשתי להיטיב לכם חזרתם בכם ואמרתם (במדבר יד ד) נתנה ראש ונשובה מצרים עמדתם לפני הר סיני ואמרתם (שמות כד ז) כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע בקשתי להיטיב לכם חזרתם בכם ואמרתם לעגל (שם לב ד) אלה אלהיך ישראל הוי כל זמן שאני מבקש להטיב לכם אתם מתישים כח של מעלה.",
            "ותשכח אל מחוללך, רבי מאיר אומר אל שהחיל בך אל שנצטער בך כענין שנאמר (תהלים מח ז) חיל כיולדה רבי יהודה אומר שעשך מחילים מחילים.",
            "דבר אחר ותשכח אל מחולליך, אל שהחיל שמו עליך מה שלא החיל על כל אומה ומלכות וכן הוא אומר (שמות כ ב) אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים רבי נחמיה אומר אל עשך חולים על כל באי העולם בשעה שאי אתה עושה את התורה וכן הוא אומר (תהלים כט ג-ט) קול ה' על המים עד קול ה' יחולל אילות.",
            "דבר אחר ותשכח אל מחולליך, אל שמוחל לך על כל עוונותיך סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(יט) וירא ה' וינאץ, רבי יהודה אומר ממה שהנאם משלו מנאצים לפניו ",
            "רבי מאיר אומר מכעס בניו ובנותיו והלא דברים קל וחומר ומה בזמן שמכעיסים קרויים בנים אילו לא היו מכעיסים על אחת כמה וכמה.",
            "(כ) ויאמר אסתירה פני מהם, אמר הקדוש ברוך הוא הריני מסלק שכינתי מביניהם. אראה מה אחריתם, ואדע מה סופם.",
            "דבר אחר הריני מוסרם ביד ארבע מלכיות שיהו משעבדים אותם.",
            "אראה מה אחריתם, אדעה מה בסופם. כי דור תהפוכות המה, דור הפוך דור תהפוך אין כתוב כאן אלא דור תהפוכות הפכפנים הם פורנים הם.",
            "בנים לא אמון בם, בנים אתם שאין בכם אמונה, עמדתם על הר סיני ואמרתם (שמות כד ז) כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע, (תהלים פב ו) אני אמרתי אלהים אתם כיון שאמרתם לעגל (שמות לב ד) אלה אלהיך ישראל אף אני אמרתי לכם (תהלים פב ז) אכן כאדם תמותון הכנסתי אתכם אל ארץ אבותיכם ובניתם לכם בית הבחירה ואמרתי שלא תהיו גולים ממנו לעולם כיון שאמרתם (ש\"ב כ א) אין לנו חלק בדוד אף אני אמרתי (עמוס ז יז) וישראל גלה יגלה מעל אדמתו. רבי דוסתי בן יהודה אומר אל תהי קורא לא אמון בם אלא לא אמן בם שלא היו רוצים לענות אמן אחר הנביאים בשעה שהיו מברכים אותם וכן הוא אומר (ירמיה יא ה) למען הקים את השבועה אשר נשבע לאבותיכם לתת להם ארץ זבת חלב ודבש כיום הזה ולא היה בהם אחד שפתח פיו וענה אמן עד שבא ירמיה וענה אמן שנאמר (שם) ואען ואומר אמן ה'.",
            "(כא) הם קנאוני בלא אל כעסוני בהבליהם, יש לך אדם עובד לצלם דבר הרואה אותו אבל הם עובדים לבבואה ולא לבבואה בלבד אלא להבל זה שעולה מן הקדירה כענין שנאמר כעסוני בהבליהם.",
            "ואני אקניאם בלא עם, אל תהי קורא בלא עם אלא בלוי עם אלו הבאים מתוך האומות ומלכיות ומוציאים אותם מתוך בתיהם, ",
            "דבר אחר אלו הבאים מברבריא וממרטניא ומהלכים ערומים בשוק אין לך אדם בזוי ופגום בעולם אלא המהלך ערום בשוק.",
            "בגוי נבל אכעיסם, אלו המינים וכן הוא אומר (תהלים יד א) אמר נבל בלבו אין אלהים (כב) ",
            "כי אש קדחה באפי, כשהפורענות יוצאה מלפני אין יוצאה אלא באף ומנין אף בתוך גיהנם שנאמר ותיקד עד שאול תחתית.",
            "ותאכל ארץ ויבולה, זו ארץ ישראל, ותלהט מוסדי הרים, זו ירושלם כענין שנאמר (תהלים קכה ב) ירושלם הרים סביב לה.",
            "דבר אחר ותאכל ארץ ויבולה, זה העולם ומלאו, ותלהט מוסדי הרים אלו ארבע מלכיות ואומר (זכריה ו א) והנה ארבע מרכבות וגו' סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(כג) אספה עלימו רעות, הריני מכניס ומביא עליהם כל הפורעניות כולם כאחת. דבר אחר הריני כונסם כולם לתוך מצודה ומביא עליהם כל פורעניות כלם כאחת.",
            "דבר אחר אסוף עלימו רעות אין כתיב כאן אלא אספה שיהו כל פורעניות כלות והם אינם כלים וכן הוא אומר חצי אכלה בם, חצי יכלו אותם אין כתיב כאן אלא חצי אכלה בם חצי כלים והם אינם כלים.",
            "דבר אחר חצי אכלה בם אלו חצי רעב וכן הוא אומר (יחזקאל ה טז) בשלחי את חצי הרעב הרעים בהם.",
            "(כז) מזי רעב ולחומי רשף, שיהיו מוזאים ברעב ומושלכים בחוצות וכן הוא אומר (ירמיה יד טז) והעם אשר המה נבאים להם יהיו מושלכים בחוצות ירושלם.",
            "וקטב מרירי, לפי דרכך אתה למד שכל מי שהשד בו הוא מיריר.",
            "ושן בהמות, אל תהי קורא ושן בהמות אשלח בם, אלא ושן בהמות ",
            "אשלח בם שיהו מתחממים ומחזרים על כל עבירות.",
            "דבר אחר שיהא אחד מהם מתחמם ומושך עצמו ומעלה נמי ומת והולך בה. דבר אחר ושן בהמות אשלח בם, שתהא בהמתו נושכתו ומעלה נמי ומת והולך בה אמרו מעשה היה שרחלים נושכים וממיתים.",
            "עם חמת זוחלי עפר, שיהיו מוזחלין בעפר, רבי אומר אלו עכנים שאין שלטונם אלא בעפר.",
            "(כה) מחוץ תשכל חרב, מיכן אמרו בשעת מלחמה כנס את הרגל ובשעת רעב פזר את הרגל וכן הוא אומר (ירמיה יד יח) אם יצאתי השדה והנה חללי חרב ואם באתי העיר והנה תחלואי רעב ואומר (יחזקאל ז טו) אשר בשדה בחרב ימות, ואשר בעיר רעב ודבר יאכלנו.",
            "ומחדרים אימה, היה רואה את החרב שהיא באה לשוק אם יכול לברוח ולהמלט ממנה אז חדרי לבו נוקפים עליו נמי ומת והולך בה.",
            "דבר אחר מחוץ תשכל חרב על מה שעשו בחוצות ירושלם וכן הוא אומר (ירמיה יא יג) כי מספר עריך היו אלהיך יהודה ומספר חוצות ירושלם שמתם מזבחות לבשת. ומחדרים אימה, על מה שעשו בחדרי חדרים וכן הוא אומר (יחזקאל ח יב) הראית בן אדם אשר זקני בית ישראל עושים בחשך איש בחדרי משכיתו ואומרים אין ה' רואה אותנו עזב ה' את הארץ.",
            "גם בחור גם בתולה, הא ותרה לאלו אלא יונק עם איש שיבה וכן הוא אומר (ירמיה ו יא) גם איש עם אשה ילכדו זקן עם מלא ימים.",
            "דבר אחר גם בחור אתם גרמתם לי לשלוח יד בבחירי וכן הוא אומר (במדבר יא כח) ויען יהושע בן נון משרת משה מבחוריו.",
            "גם בתולה, מלמד שהיו מנוקים מן החטא כבתולה זו שלא טעמה טעם חטא מימיה. יונק, מלמד שהיו יונקים דברי תורה כיונק זה שיונק חלב מדדי אמו. עם איש שיבה, אל תהי קורא איש שיבה אלא איש ישיבה מלמד שכולם ראוים לישב בישיבה וכן הוא אומר (מ\"ב כד טז) הכל גבורים עושי מלחמה וכי מה גבורה עושים בני אדם ההולכים בגולה ומה מלחמה עושים בני אדם זקוקים בזיקים והנתונים בשלשלאות אלא גבורים אלו גבורי תורה כענין שנאמר (תהלים קג כ) ברכו ה' מלאכיו גבורי כח עושי דברו. עושי מלחמה, שהיו נושאים ונותנים במלחמתה של תורה שנאמר (במדבר כא יד) על כן יאמר בספר מלחמות ה' ואומר (מ\"ב כד טז) והחרש והמסגר אלף חרש אחד מדבר והכל שותקים. והמסגר, הכל יושבים לפניו ולמדים הימנו אחד פותח ואחד סוגר לקיים מה שנאמר (ישעיה כב כב) ופתח ואין סוגר וסגר ואין פותח סליק פיסקא "
        ],
        [
            "(כו) אמרתי אפאיהם, אמרתי באפי איה הם.",
            "אשביתה מאנוש זכרם, אמרתי לא יהיו בעולם אבל מה אעשה להם (תהלים קכד א-ב) ",
            "לולי ה' שהיה לנו בקום עלינו אדם.",
            "דבר אחר אמרתי באפי איה הם אשבית מאנוש זכרם שלא יהיו בעולם אבל מה אעשה (ישעיה א ט) לולי ה' צבאות הותיר לנו שריד. דבר אחר אמרתי אפאיהם לולי שנאמר (תהלים קו כג) ויאמר להשמידם לולא משה בחירו עמד בפרץ לפניו.",
            "(כז) לולי כעס אויב אגור, מי גרם להם ליפרע מאלו כעס אומות שהיה כנוס בתוך מעיהם.",
            "אגור אין אגור אלא כנוס שנאמר (משלי ל א) דברי אגור בן יקה ואומר (תהלים נה טז) ישי מות עלימו ירדו שאול חיים כי רעות במגורם בקרבם.",
            "פן ינכרו צרימו, בשעת צרתם של ישראל אומות העולם מנכרים אותם ועושים עצמם כאילו אין מכירים אותם מעולם וכן מצינו שבקשו לברוח כלפי צפון לא היו מאספים אליהם אלא היו מסגירים אותם כענין שנאמר (עמוס א ט) כה אמר ה' על שלשה פשעי צור ועל ארבעה לא אשיבנו על הסגירם גלות שלימה לאדום בקשו לברוח לדרום והיו מסגירים אותם שנאמר (שם א ו) כה אמר ה' על שלשה פשעי עזה על הגלותם גלות שלמה להסגיר לאדום בקשו לברוח למזרח והיו מסגירים אותם שנאמר (שם א ג) כה אמר ה' על שלשה פשעי דמשק בקשו לברוח למערב והיו מסגירים אותם שנאמר (ישעיה כא יג) משא בערב ביער בערב תלינו אורחות דדנים ",
            "בשעת טובתם של ישראל אומות העולם מכחישים להם ועושים עצמם כאילו הם אחים וכן עשו אמר ליעקב (בראשית לג ט) יש לי רב אחי יהי לך אשר לך וכן חירם אמר לשלמה (מ\"א ט יג) מה הערים האלה אשר נתת לי אחי. פן יאמרו ידינו רמה ולא ה' פעל כל זאת, כמו שאמרו אותם השוטים (עמוס ו יג) הלא בחזקנו לקחנו לנו קרנים.",
            "(כח) כי גוי אובד עצות המה, רבי יהודה דורשו כלפי ישראל רבי נחמיה דורשו כלפי אומות העולם רבי יהודה דורשו כלפי ישראל איבדו ישראל עצה טובה שנתנה להם, ואין עצה אלא תורה שנאמר (משלי ח יד) לי עצה ותושיה, ",
            "ואין בהם תבונה, אין אחד מהם שיסתכל ויאמר אמש אחד ממנו רודף מן האומות אלף ושנים יניסו רבבה ועכשיו אחד מן האומות רודף ממנו אלף ושנים יניסו רבבה. אם לא כי צורם מכרם.",
            "רבי נחמיה דורשו כלפי האומות איבדו האומות שבע מצות שנתתי להם, ",
            "ואין בהם תבונה, אין אחד מהם שיסתכל ויאמר עכשיו אחד ממנו רודף מישראל אלף ושנים יניסו רבבה לימות המשיח אחד מישראל רודף ממנו אלף ושנים יניסו רבבה. אם לא כי צורם מכרם, מעשה בפולמוס שביהודה שרץ דיקריון אחד אחר בן ישראל בסוס להרגו ולא הגיעו עד שלא הגיעו יצא נחש ונשך לו על עקבו אמר לו לא תהיו סבורים לומר מפני שאנו גבורים נמסרו בידינו אם לא כי צורם מכרם סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(כט) לו חכמו ישכילו זאת, אילו הסתכלו ישראל בדברי תורה שנתתי להם לא שלטה בהם אומה ומלכות ואין זאת אלא תורה שנאמר (דברים ד מד) וזאת התורה אשר שם משה. דבר אחר לו חכמו ישכילו זאת, אילו הסתכלו ישראל במה שאמר להם יעקב אביהם לא שלטה בהם אומה ומלכות ומה אמר להם קבלו עליכם מלכות שמים והכריעו זה את זה ביראת שמים והתנהגו זה עם זה בגמילות חסדים.",
            "(ל) איכה ירדוף אחד אלף, אם לא עשיתם את התורה היאך אני עושה הבטחתם שהייתם מבקשים שאחד מכם ירדף אלף מן האומות ושנים יניסו רבבה ועכשיו אחד מן האומות רודף אלף מכם ושנים מהם יניסו רבבה.",
            "אם לא כי צורם מכרם וה' הסגירם, איני מסגיר אתכם על ידי עצמי אלא על ידי אחרים וכבר היה מעשה שהזבובים מסרו אותם ביהודה, רבי חנינה איש טיבעין אומר משל לאחד שאמר לחבירו עבד קירי אני מוכר לך אבל אני איני כן אלא מוכר אני ומסגיר אני מיד [דבר אחר וה' הסגירם אני מוסר] אתכם כטמאים ביד טהורים או [אינו] אלא כטהורים ביד טמאים הא אין מסגירים אלא טמא שנאמר (ויקרא יג ד) והסגיר הכהן את הנגע שבעת ימים.",
            "(לא) כי לא כצורנו צורם, לא כתוקף שאתה נותן לנו אתה נותן להם שכשאתה נותן לנו את התוקף אנו מתנהגים עמהם במדת רחמים וכשאתה נותן להם את התוקף הם מתנהגים עמנו במדת אכזריות הורגים ממנו ושורפים ממנו וצולבים ממנו.",
            "ואויבנו פלילים, כתבת בתורה שאויב לא דן ולא מעיד (במדבר לה כג) והוא לא אויב לא יעידנו (שם) ולא מבקש רעתו ידיננו ואתה מניתה עלינו אויבים עדים ודיינים.",
            "(לב) כי מגפן סדום גפנם, רבי יהודה דורשו כלפי ישראל רבי נחמיה דורשו כלפי אומות העולם ",
            "רבי יהודה אומר וכי מגפן סדום אתם או ממטעתה של עמורה אתם והלא אי אתם אלא ממטע קדש שנאמר (ירמיה ב כא) ואנכי נטעתיך שורק כולו זרע אמת.",
            "ענבימו ענבי רוש, בניו של אדם הראשון אתם שקנסתי עליו מיתה ועל תולדותיו הבאים אחריו עד סוף כל הדורות.",
            "אשכלות מרורות למו, הגדולים שבכם מרתם פרוסה בהם כאשכול ואין אשכול אלא גדול שנאמר (מיכה ז א) אין אשכול לאכול בכורה אותה נפשי.",
            "(לג) חמת תנינים יינם, החסידים ויראי שמים שבכם חמתם כתנינים. וראש פתנים אכזר, שיהו ראשים שבכם כפתן זה שהוא אכזרי.",
            "דבר אחר חמת תנינים יינם, שהמתונים ויראי חטא שבכם חמתם כתנינים. וראש פתנים אכזר, ראשים שבכם כפתן זה שהוא אכזרי.",
            "רבי נחמיה דורשו כלפי אומות העולם ודיי מגפן של סדום אתם וממטעתה של עמורה אתם תלמידיו של נחש הקדמוני אתם שהטעה את אדם וחוה.",
            "אשכלות מרורות למו, שהגדולים שבכם מרתם פרוסה בהם כנחש, אשכלות מרורות למו ואין אשכול אלא גדול שנאמר (שם) אין אשכול לאכול סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(לד) הלא הוא כמוס עמדי, רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר כוס שהיה כמוס ומחוסר יכול דיהה תלמוד לומר (תהלים עה ט) חמר יכול שאין בו אלא חציו תלמוד לומר מלא מסך, יכול שאינו חסר אפילו טיפה אחת תלמוד לומר ויגר מזה מאותה טיפה שתו ממנה דור המבול ודור הפלגה ואנשי סדום ופרעה וכל חילו סיסרא וכל המונו סנחריב וכל אגפיו נבוכדנצר וכל חילו ומאותה טיפה עתידים לשתות כל באי העולם עד סוף כל הדורות וכן הוא אומר (ישעיה כה ו) ועשה ה' צבאות לכל העמים בהר הזה משתה שמנים משתה שמרים יכול שמנים שיש בהם צורך ושמרים שאין בהם צורך תלמוד לומר שמנים ממוחים שמרים מזוקקים שמנים שאין בהם כלום אלא פקטים וכן הוא אומר (ירמיה נא ז) כוס זהב בבל ביד ה' משכרת כל הארץ מה דרכו של זהב לאחר שנשבר יש לו רפואה כך כשתפסק הפורענות מן האומות עתידה לחזור להם וכשמגיעה אצל ישראל מהו אומר (יחזקאל כג לד) ושתית אותה ומצית ואת חרשיה תגרמי מה דרכו של חרס זה לאחר שנשבר אין לו רפואה כך כשתפסק הפורענות מן ישראל אין עתידה לחזור להם.",
            "חתום באוצרותי, מה אוצר זה חתום ואין מגדל פירות כך מעשיהם של רשעים אין מגדלים פירות אם אמרת כן מאבדים היו את העולם וכן הוא אומר (ישעיה ג יא) אוי לרשע רע כי גמול ידיו יעשה לו אבל מעשיהם של צדיקים עושים פירות ופירי פירות וכן הוא אומר (שם ג י) אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו.",
            "דבר אחר מה אוצר זה חתום ואין חסר כלום כך צדיקים לא נטלו כלום ממה שלהם בעולם הזה ומנין שלא נטלו צדיקים כלום ממה שלהם בעולם הזה שנאמר (תהלים לא כ) מה רב טובך אשר צפנת ליראיך, ומנין שלא נטלו רשעים כלום ממה שלהם בעולם הזה שנאמר הלא הוא כמוס עמדי, אימתי אלו ואלו נוטלים למחר כשתבוא גאולה לישראל שנאמר לי נקם ושלם סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(לה) לי נקם ושלם, אני נפרע מהם בעצמי לא על ידי מלאך ולא על ידי שליח כענין שנאמר (שמות ג י) ועתה לך ואשלחך אל פרעה ואומר (מ\"ב יט לה) ויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור.",
            "דבר אחר לי נקם ואשלם אין כתיב כאן אלא לי נקם ושלם, משלם אני שכר מעשיהם שעשו אבותיהם לפני בעולם הזה וכן הוא אומר (ישעיה סה ו) לא אחשה כי אם שלמתי ואומר (ירמיה טז יח) ושלמתי ראשונה משנה עונם וחטאתם.",
            "לעת תמוט רגלם, כענין שנאמר (ישעיה כו ו) תרמסנה רגל רגלי עני פעמי דלים. כי קרוב יום אידם, אמר רבי יוסי אם מי שנאמר בהם כי קרוב יום אידם, הרי פורעניות ממשמשות ובאות מי שנאמר בהם (שם כד כב) ומרוב ימים יפקדו על אחת כמה וכמה.",
            "וחש עתידות למו, כשהקדוש ברוך הוא מביא פורענות על האומות מרעיש עליהם את העולם וכן הוא אומר (חבקוק א ח) יעופו כנשר חש לאכול ואומר (ישעיה ה יט) האומרים ימהר יחישה מעשהו למען נראה ותקרב ותבואה וכשהקדוש ברוך הוא מביא יסורים על ישראל אין מביא עליהם מיד אלא ממתין הא כיצד מוסרם לארבע מלכיות שיהו משתעבדים בהם וכן הוא אומר (ירמיה א ח) אל תירא כי אתך אני נאם ה' להושיעך סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(לו) כי ידין ה' עמו, כשהקדוש ברוך הוא דן את האומות שמחה היא לפניו שנאמר כי ידין ה' עמו, וכשהקדוש ברוך הוא דן את ישראל כביכול תהות היא לפניו שנאמר ועל עבדיו יתנחם ואין נחמה אלא תהות שנאמר (בראשית ו ז) כי נחמתי כי עשיתים ואומר (ש\"א טו יא) נחמתי כי המלכתי את שאול למלך.",
            "כי יראה כי אזלת יד, כשרואה כליה שלהם על השביה שהיו כולם מהלכים ",
            "דבר אחר כי יראה כשנתייאשו מן הגאולה.",
            "דבר אחר כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב כשרואה שתכלה פרוטה מן הכיס שנאמר (דניאל יב ז) וככלות נפץ יד עם קדש תכלינה כל אלה, דבר אחר כי יראה כי אזלת יד כשרואה שאין בהם בני אדם שמבקשים עליהם רחמים כמשה שנאמר (תהלים קו כג) ויאמר להשמידם לולי משה בחירו.",
            "דבר אחר כי יראה כשרואה שאין בהם בני אדם שמבקשים עליהם רחמים כאהרן שנאמר (במדבר יז יג) ויעמד בין המתים ובין החיים ותעצר המגפה.",
            "דבר אחר כי יראה, כשרואה שאין בהם בני אדם שמבקשים עליהם רחמים כפינחס שנאמר (תהלים קו ל) ויעמד פינחס ויפלל.",
            "דבר אחר כי יראה כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב, אפס עצור ואפס עזוב ואין עוזר לישראל סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(לז) ואמר אי אלהימו, רבי יהודה דורשו כלפי ישראל ורבי נחמיה דורשו כלפי אומות העולם ",
            "רבי יהודה אומר עתידים ישראל שאומרים להם לאומות העולם היכן הפיטקים והגמונים שלכם סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(לה) אשר חלב זבחימו יאכלו, שהיינו נותנים להם אפסניות ועושים להם דונאטיבי ומעלים להם סלניא.",
            "יקומו ויעזרוכם, יקומו ויעזרו אתכם אין כתיב כאן אלא יקומו ויעזרכם רבי נחמיה אומר זה טיטוס הרשע בן אשתו של אספסיינוס שנכנס לבית קדש הקדשים וגדר שתי פרכות בסייף ואמר אם אלוה הוא יבוא וימחה.",
            "אשר חלב זבחימו יאכלו, אמר הללו משה הטעם ואמר להם בנו לכם מזבח והעלו עליו עולות והסבו עליו נסכים כענין שנאמר (במדבר כח ד) את הכבש אחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים, ",
            "יקומו ויעזרכם יהי עליכם סתרה, על הכל הקדוש ברוך הוא מוחל על חילול השם פורע מיד סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(לט) ראו עתה כי אני אני הוא, זו תשובה לאומרים אין רשות בשמים. האומר שתי רשויות בשמים משיבים אותו ואומרים לו והלא כבר כתוב ואין אלהים עמדי. או כענין שאין בו כח לא להמית ולא להחיות ולא להרע ולא להטיב תלמוד לומר ראו עתה כי אני אני הוא אני אמית ואחיה, ואומר (ישעיה מד ו) כה אמר ה' מלך ישראל וגואלו ה' צבאות אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלהים.",
            "דבר אחר אני אמית ואחיה, זה אחד מארבע הבטחות שניתן להם רמז לתחית המתים.",
            "אני אמית ואחיה, (במדבר כג י) תמות נפשי מות ישרים, (דברים לג) יחי ראובן ואל ימות, (הושע ו ב) יחיינו מיומים, שומע אני מיתה באחד וחיים באחד תלמוד לומר מחצתי ואני ארפא, כדרך שמכה ורפואה באחד כך מיתה וחיים באחד.",
            "ואין מידי מציל, אין אבות מצילים את הבנים לא אברהם מציל את ישמעאל ולא יצחק מציל את עשו אין לי אלא אבות שאין מצילים את הבנים אחים את אחים מנין תלמוד לומר (תהלים מט ח) אח לא פדה יפדה איש לא יצחק מציל את ישמעאל ולא יעקב מציל את עשו ואפילו נותן אדם לו כל ממון שבעולם אין נותנין לו כפרו שנאמר (שם) אח לא פדה יפדה איש ויקר פדיון נפשם יקרה היא נפש זו שכשאדם חוטא בה אין לה תשלומים סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(מ) כי אשא אל שמים ידי, כשברא הקדוש ברוך הוא את העולם לא בראו אלא במאמר ולא בראו אלא בשבועה ומי גרם לו לישבע מחוסרי אמנה הם גרמו לו לישבע שנאמר (תהלים קו כו) וישא ידו להם להפיל אותם במדבר (יחזקאל לו ז) אני נשאתי את ידי אל הגוים וגו'.",
            "ואמרתי חי אנכי לעולם, שלא כמדת בשר ודם מדת הקדוש ברוך הוא מדת בשר ודם הפיטקי נכנס לתוך אפרכיא שלו אם יכול ליפרע מן הפיטקי שלו הוא נפרע ואם לאו אין יכול ליפרע אבל מי שאמר והיה העולם אינו כן אם אינו נפרע מן החיים נפרע מן המתים, אם אינו נפרע בעולם הזה נפרע לעולם הבא סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(מא) אם שנותי ברק חרבי, כשפורענות יוצאה מלפני קלה היא כברק אף על פי כן ותאחז במשפט ידי.",
            "אשיב נקם לצרי הרי אחד ולמשנאי אשלם הרי שנים.",
            "דבר אחר אשיב נקם לצרי אלו כותיים שנאמר (עזרא ד א) וישמעו צרי יהודה ובנימן.",
            "ולמשנאי אשלם, אלו המינים וכן הוא אומר (תהלים קלט כא) הלא משנאיך ה' אשנא ובתקוממיך אתקוטט סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(מב) אשכיר חצי מדם, וכי איפשר להם לחצים שישתכרו מדם אלא הריני משכיר את אחרים ממה שחצי עושים.",
            "וחרבי תאכל בשר, וכי איפשר לחרב שתאכל בשר אלא הריני מאכיל אחרים ממה שחרבי עושה וכן הוא אומר (יחזקאל לט יז) ואתה בן אדם אמור לצפור כל כנף ואומר ואכלתם חלב לשבעה ושתיתם דם ואומר בשר גבורים תאכלו ואומר ושבעתם על שלחני סוס ורכב ואומר (ישעיה לד ו) חרב לה' מלאה דם הודשנה מחלב מפני מה כי זבח לה' בבצרה וטבח גדול בארץ אדום.",
            "מדם חלל ושביה. ממה שעשו בחללי עמי וכן הוא אומר (ירמיה ח כג) מי יתן ראשי מים ועיני מקור דמעה ואבכה יומם ולילה את חללי בת עמי.",
            "ושביה, ממה שעשו בשבי עמי וכן הוא אומר (ישעיה יד ב) והיו שובים לשוביהם ורדו בנוגשיהם.",
            "מראש פרעות אויב, כשהקדוש ברוך הוא מביא פורענות על אומות אין מביא עליהם שלהם לבדם אלא שלהם ושל אבותיהם מנמרוד ואילך, כשמביא טובות על ישראל מביא עליהם שלהם ושל אבותיהם מאברהם ואילך.",
            "דבר אחר מראש פרעות אויב, מה ראו ליתלות בראש פרעה כל פורעניות מפני שהיה תחילה לשעבודם של ישראל סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(מג) הרנינו גוים עמו, למחר כשהקדוש ברוך הוא מביא גאולה לישראל אומות העולם מתרגזים לפניו ולא זו תחילה להם שכבר רגזו מקדם כענין שנאמר (שמות טו יד) שמעו עמים ירגזון.",
            "דבר אחר הרנינו גוים עמו, עתידים אומות העולם להיות מקלסים לפני ישראל שנאמר הרנינו גוים עמו. ואף שמים וארץ שנאמר (ישעיה מד כג) רנו שמים כי עשה ה' הריעו תחתיות ארץ מנין אף הרים וגבעות שנאמר (שם נה יב) ההרים והגבעות יפצחו לפניהם רנה מנין אף האילנות שנאמר (שם) וכל עצי השדה ימחאו כף מנין אף אבות ואמהות שנאמר (שם מב יא) ירונו יושבי סלע מראש הרים יצוחו.",
            "כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו, שתי נקמות נקם על הדם ונקם על החמס, מנין שכל חמס שחמסו אומות העולם את ישראל מעלה עליהם כאילו דם נקי שפכו שנאמר (יואל ד) וקבצתי את כל הגוים והורדתים אל עמק יהושפט ונשפטתי עמם שם על עמי ישראל (שם ד יט) מצרים לשמה תהיה ואדום למדבר שממה, מחמס בני יהודה אשר שפכו דם נקי בארצם באותה שעה (שם) ויהודה לעולם תשב וירושלם לדור ודור ונקיתי דמם לא נקיתי וה' שוכן בציון.",
            "וכפר אדמתו עמו, מנין שהריגתם של ישראל ביד אומות העולם כפרה להם לעולם הבא שנאמר (תהלים עט א) מזמור לאסף אלהים באו גוים בנחלתך נתנו את נבלת עבדיך שפכו דמם כמים. דבר אחר וכפר אדמתו עמו, מנין אתה אומר שירידתם של רשעים לגיהנם כפרה היא להם שנאמר (ישעיה מג ג) נתתי כפרך מצרים כוש וסבא תחתיך מאשר יקרת בעיני נכבדת ואני אהבתיך. היה רבי מאיר אומר כל היושב בארץ ישראל ארץ ישראל מכפרת עליו שנאמר (שם לג כד) העם היושב בה נשוא עון עדין הדבר תלי בדלא תלי אין אנו יודעים אם פורקים עוונותיהם עליה ואם נושאים עוונותיהם עליה כשהוא אומר וכפר אדמתו עמו הוי פורקים עונתיהם עליה ואין נושאים עוונותיהם עליה, וכן היה רבי מאיר אומר כל הדר בארץ ישראל וקורא קרית שמע שחרית וערבית ומדבר בלשון הקדש הרי הוא בן העולם הבא.",
            "אמרת גדולה שירה זו שיש בה עכשיו ויש בה לשעבר ויש בה לעתיד לבוא ויש בה בעולם הזה ויש בה לעולם הבא סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(מד) ויבא משה, נאמר כאן ויבא משה ונאמר להלן וילך משה אי איפשר לומר ויבא משה שכבר נאמר (דברים לא א) וילך משה ואי איפשר לומר וילך משה שכבר נאמר ויבא משה, אמור מעתה בא דיותיכוס שלו והרשות נתנה ביד אחר.",
            "וידבר את כל דברי השירה הזאת באזני העם, מלמד שהיה משקעם באזניהם.",
            "הוא והושע בן נון, למה אני צריך והלא כבר נאמר (במדבר יג טז) ויקרא משה להושע בן נון יהושע מה תלמוד לומר הוא והושע בן נון להודיע צדקו של יהושע שומע אני שצפת דעתו עליו משנתמנה ברשות תלמוד לומר הוא והושע בן נון, הושע בצדקו אף על פי שנתמנה פרנס על ישראל הוא הושע בצדקו כיוצא בו אתה אומר (שמות א ה) ויוסף היה במצרים וכי אין אנו יודעים שיוסף היה במצרים אלא להודיע צדקו של יוסף שהיה רועה את צאן אביו ואף על פי שנתמנה מלך במצרים הוא יוסף בצדקו כיוצא בו (ש\"א יז יד) ודוד הוא הקטן וכי אין אנו יודעים שדוד הוא הקטן אלא להודיעך צדקו של דוד שהיה רועה את צאן אביו, ואף על פי שנתמנה מלך על ישראל, הוא דוד בקטנו סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(מו) ויאמר אליהם שימו לבבכם לכל הדברים אשר אנכי מעיד בכם היום, צריך אדם להיות לבו ועיניו ואזניו מכוונים לדברי תורה וכן הוא אומר (יחזקאל מ ד) בן אדם ראה בעיניך ובאזניך שמע אל אשר אני דובר אליך, ושמת לבך אל מבוא הבית קל וחומר ומה בית המקדש שנראה בעינים ונמדד ביד צריך אדם שיהו לבו ועיניו ואזניו מכוונים דברי תורה שהם כהררים התלויים בשערה על אחת כמה וכמה.",
            "אשר תצום את בניכם לשמר, אמר להם צריך אני להחזיק לכם טובה שתקיימו את התורה אחרי אף אתם צריכים שתחזיקו טובה לבניכם שיקיימו את התורה אחריכם מעשה שבא רבינו מלדיקיא ונכנס רבי יוסי ברבי יהודה ורבי אלעזר בן יהודה וישבו לפניו אמר להם קרבו לכם אני צריך להחזיק לכם טובה שתקיימו את התורה אחרי אף אתם צריכים שתחזיקו טובה לבניכם שיקיימו את התורה אחריכם אילו אין משה גדול ואילולא אחרים קבלו תורה על ידו לא היתה שוה [אנו] על אחת כמה וכמה לכך נאמר אשר תצום את בניכם סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(מז) כי לא דבר רק הוא מכם, אין לך דבר ריקם בתורה שאם תדרשנו שאין בו מתן שכר בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא תדע שכן שהרי אמרו למה נכתב (בראשית לו כב) ואחות לוטן תמנע (שם יב) ותמנע הייתה פלגש לפי שאמרה איני כדיי שאהא לו לאשה אהא לו פלגש וכל כך למה להודיעך חבתו של אברהם אבינו היו שלא רוצים מלכות ושולטנות ורצים להדבק בו והלא דברים קל וחומר ומה עשו שאין בידו אלא מצוה אחת שכבד את אביו היו מלכים ושלטונים רצים להדבק בו על אחת כמה וכמה שהיו רצים להדבק ביעקב הצדיק שקיים את התורה כולה שנאמר (בראשית כה כז) ויעקב איש תם יושב אהלים.",
            "ובדבר הזה תאריכו ימים, זה אחד מן הדברים שהעושה אותם אוכל פירותיהם בעולם הזה ואריכות ימים לעולם הבא ומפורש כאן בתלמוד תורה בכבוד אב ואם מנין תלמוד לומר (שמות כ יב) כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך בשלוח הקן כתוב (דברים כב ז) שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך למען ייטב לך והארכת ימים בהבאת שלום כתוב (ישעיה נד יג) וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(מח) וידבר ה' אל משה בעצם היום הזה, בשלשה מקומות נאמר בעצם היום הזה נאמר (בראשית ז יג) בעצם היום הזה בנח מלמד שהיו דור נח אומרים כך מכך אם אנו מרגישים בו אין אנו מניחים אותו ולא עוד אלא אנו נוטלים כשילים וקרדומות ומבקעים עליו את התיבה אמר הקדוש ברוך הוא הריני מכניסו בחצי היום וכל מי שיש בידו למחות יבוא וימחה ומה ראה לומר במצרים (שמות יב מא) בעצם היום הזה יצאו כל צבאות ה' לפי שהיו מצריים אומרים כך מכך אם אנו מרגישים בהם אין אנו מניחים אותם ולא עוד אלא שאנו נוטלים סייפים וחרבות והורגים אותם בהם אמר הקדוש ברוך הוא הריני מוציאם בחצי היום וכל מי שיש בידו למחות יבוא וימחה ומה ראה לומר כאן בעצם היום הזה לפי שהיו ישראל אומרים כך מכך אם אנו מרגישים בו אין אנו מניחים אותו אדם שהוציאנו ממצרים וקרע לנו את הים והוריד לנו את המן והגיז לנו את השליו ועשה לנו נסים וגבורות אין אנו מניחים אותו אמר הקדוש ברוך הוא הריני מכניסו למערה בחצי היום וכל מי שיש בידו למחות יבוא וימחה לכך נאמר וידבר ה' אל משה בעצם היום הזה לאמר סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(מט) עלה אל הר העברים הזה, עליה היא לך ואינה ירידה.",
            "הר העברים הזה, שנקרא ארבעה שמות הר העברים הר נבו הר ההר ראש הפסגה, ולמה קורים אותו הר נבו שנקברו בו שלשה נביאים הללו שמתו שלא מידי עבירה ואלו הם משה אהרן ומרים.",
            "אשר בארץ מואב מלמד שהראהו שלשלת המלכים שעתידים לעמוד מרות המואביה: אשר על פני יריחו, מלמד שהראהו שלשלת הנביאים שעתידים לעמוד מרחב הזונה: וראה את כל ארץ כנען, רבי אליעזר אומר אצבעו של הקדוש ברוך הוא היא היתה לו מטטרון למשה והראהו כל קריי ארץ ישראל עד כאן תחומו של אפרים עד כאן תחומו של מנשה רבי יהושע אומר משה בעצמו ראה אותה הא כיצד נתן כח בעיניו של משה וראה מסוף העולם ועד סופו סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(נ) ומת בהר אשר אתה עולה שמה, אמר לפניו רבונו של עולם למה אני מת לא טוב שיאמרו טוב משה ממראה משיאמרו טוב משה משמועה לא טוב שיאמרו זה משה שהוציאנו ממצרים וקרע לנו את הים והוריד לנו את המן ועשה לנו נסים וגבורות משיאמרו כך וכך היה משה כך וכך עשה משה אמר לו כלך משה גזירה היא מלפני שהיא שוה בכל אדם שנאמר (במדבר יט יד) זאת התורה אדם כי ימות באהל ואומר (ש\"ב ז יט) וזאת תורת האדם ה' אלהים. אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם למה מת אדם הראשון אמר להם שלא עשה פיקודיי אמרו לפניו והרי משה עשה פיקודיך אמר להם גזירה היא מלפני שוה בכל אדם שנאמר זאת התורה אדם כי ימות באהל.",
            "והאסף אל עמיך, אצל אברהם יצחק ויעקב אצל עמרם וקהת אצל מרים ואהרן אחיך.",
            "כאשר מת אהרן אחיך, מיתה שחמדת לה ומהיכן חימד משה מיתתו של אהרן בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא (במדבר כ כה) קח את אהרן ואת אלעזר בנו (שם כו) והפשט את אהרן את בגדיו אלו בגדי כהונה הלבישם לאלעזר וכן שני וכן שלישי אמר לו היכנס למערה ונכנס עלה למיטה ועלה פשוט ידיך ופשט פשוט רגליך ופשט קמוץ פיך וקמץ עצום עיניך ועצם באותה שעה אמר משה אשרי מי שמת במיתה זו לכך נאמר כאשר מת אהרן אחיך מיתה שחמדתה לה סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(נא) על אשר מעלתם בי, אתם גרמתם למעול בי. על אשר לא קידשתם אותי, אתם גרמתם שלא לקדש אותי. (במדבר כז יד) כאשר מריתם פי, אתם גרמתם למרות פי.",
            "אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה לא כך אמרתי לך (שמות ד ב) מה זה בידך (שם ג) השליכהו ארצה והשלכת מה אותות שבידך לא עכבתה דבר הקל הזה היה לך לעכבו ומנין שלא נפטר מן העולם עד שצררה לו הקדוש ברוך הוא בכנפיו שנאמר (במדבר כ יב) לכן לא תביאו את הקהל הזה סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(נב) כי מנגד תראה את הארץ ושמה לא תבא, נאמר כאן ושמה לא תבוא ונאמר להלן (דברים לד ד) ושמה לא תעבור אי איפשר לומר ושמה לא תעבור, שהרי כבר נאמר ושמה לא תבא, ואי איפשר לומר ושמה לא תבא שהרי כבר נאמר ושמה לא תעבור אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא אם איני נכנס לה מלך אכנס לה הדיוט אם איני נכנס לה חי איכנס לה מת, אמר לו הקדוש ברוך הוא ושמה לא תבוא ושמה לא תעבור לא מלך ולא הדיוט לא חי ולא מת סליק פיסקא וסליק סידרא"
        ],
        [
            "(לג, א) וזאת הברכה אשר ברך משה, לפי שאמר משה לישראל דברים קשים תחילה (דברים לב כד-כה) מזי רעב ולחומי רשף, מחוץ תשכל חרב (שם ט ז-ח) ובחורב הקצפתם את ה' ממרים הייתם חזר ואמר להם דברי ניחומים וזאת הברכה אשר ברך משה, ",
            "וממנו למדו כל הנביאים שהיו אומרים לישראל דברים קשים תחילה וחוזרים ואומרים להם דברי ניחומים ואין לך בכל הנביאים שהיו דבריו קשים כהושע תחילת דבריו אמר להם (הושע ט יד) תן להם ה' מה תתן תן להם רחם משכיל וחזר ואמר להם דברי ניחומים (הושע יד ז-ח) ילכו יונקותיו ויהי כזית הודו וריח לו כלבנון, ואומר ישובו יושבי בצלו יחיו דגן ויפרחו כגפן ואומר (שם ה-ו) ארפא משובתם אהבם נדבה, אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה וכן יואל אמר להם (יואל א ב-ד) שמעו זאת הזקנים והאזינו כל יושבי הארץ ההיתה זאת בימיכם ואם בימי אבותיכם, עליה לבניכם ספרו ואומר יתר הגזם אכל הארבה וחזר ואמר להם דברי ניחומים, (יואל ב כה) ושלמתי לכם את השנים אשר אכל הארבה הילך החסיל והגזם וכן עמוס אמר להם (עמוס ד א) שמעו הדבר הזה פרות הבשן אשר בהר שומרון העושקות דלים הרוצצות אביונים האומרות לאדוניהם הביאה ונשתה וחזר ואמר להם דברי ניחומים (שם ט יג) הנה ימים באים ונגש חורש בקוצר וכן מיכה אמר להם (מיכה ג ב) שנאי טוב ואהבי רע גוזלי ואומר (שם ג) ואשר אכלו שאר עמי ועורם מעליהם הפשיטו וחזר ואמר להם דברי ניחומים (מיכה ז יח-כ) מי אל כמוך נושא עון ועובר על פשע לשארית נחלתו לא החזיק לעד אפו כי חפץ חסד הוא, ישוב ירחמנו יכבוש עוונותינו ותשליך במצולות ים כל חטאתם, תתן אמת ליעקב חסד לאברהם אשר נשבעת לאבותינו מימי קדם וכן ירמיה אמר להם (ירמיה ז לד) והשבתי מערי יהודה ומחוצות ירושלם קול ששון וקול שמחה וחזר ואמר להם דברי ניחומים (שם לא יב) אז תשמח בתולה במחול ",
            "יכול משאומרים להם דברי ניחומים חוזרים ואומרים להם דברי תוכחות תלמוד לומר (ירמיה נא סד) ואמרת ככה תשקע בבל ולא תקום מן הרעה אשר אני מביא עליה עד הנה דברי ירמיהו הוי משאומרים להם דברי ניחומים אין אומרים להם דברי תוכחות.",
            "וזאת הברכה, הרי זו מוסיף על ברכה ראשונה שברכם יעקב אביהם (בראשית מט כח) וזאת אשר דבר להם אביהם ויברך אותם נמצינו למידים שממקום שסיים יעקב אבינו לברך את ישראל משם התחיל משה לברכם שנאמר וזאת הברכה אשר ברך: וזאת הברכה הרי זה מוסיף על ברכה ראשונה ואיזו היא (תהלים צ א) תפלה למשה איש האלהים ועדין הדבר תלוי אין אנו יודעים אם תפילה קודמת לברכה אם ברכה קודמת לתפילה כשהוא אומר וזאת הברכה הוי תפילה קודמת לברכה, ואין ברכה קודמת לתפילה.",
            "אשר ברך משה, אילו אחרים ברכו את ישראל כדיי היא ברכתם אלא ברכם משה נמצינו למידים שכדיי משה שיברך את ישראל וכדיי ישראל שברכם משה.",
            "איש האלהים, זה אחד מעשרה שנקראו איש האלהים משה נקרא איש האלהים תפלה למשה איש האלהים אלקנה נקרא איש האלהים (ש\"א ב כז) ויבא איש האלהים אל עלי שמואל נקרא איש האלהים שנאמר (שם ט ו) הנה נא איש האלהים בעיר הזאת דוד נקרא איש האלהים שנאמר (נחמיה יב כד) במצות דוד איש האלהים שמעיה נקרא איש האלהים שנאמר (מ\"א יב כב) ויהי דבר ה' אל שמעיה איש האלהים לאמר עדוא נקרא איש האלהים שנאמר (שם יג א) והנה איש האלהים בא מיהודה בדבר ה' אליהו נקרא איש האלהים שנאמר (מ\"ב א יג) איש האלהים תיקר נא נפשי אלישע נקרא איש האלהים שנאמר (שם ד ט) הנה נא ידעתי כי איש אלהים קדוש הוא מיכה נקרא איש האלהים שנאמר (מ\"א כ כח) ויגש איש האלהים ויאמר אל מלך ישראל אמוץ נקרא איש האלהים שנאמר (דהי\"ב כה ז) ואיש אלהים בא אליו לאמר המלך אל יבא עמך צבא ישראל.",
            "לפני מותו, וכי עלתה על דעתך שלאחר מותו היה משה מברך את ישראל, אלא מה תלמוד לומר לפני מותו סמוך למותו, כיוצא בו (מלאכי ג כג) הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה' וכי עלתה על דעתך שלאחר ביאה אליהו מתנבא להם מה תלמוד לומר לפני בא יום ה' סמוך לביאה סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ב) ויאמר ה' מסיני בא וזרח משעיר, מגיד הכתוב שכשפתח משה לא פתח בצרכם של ישראל תחילה עד שפתח בשבחו של מקום משל ללוטייר שהיה עומד על הבמה ונשכר לאחד לדבר על ידיו ולא פתח בצרכי אותו האיש תחילה עד שפתח בשבחו של מלך אשרי עולם ממלכו אשרי עולם מדיינו עלינו זרחה חמה עלינו זרחה לבנה והיו אחרים מקלסים עמו ואחר כן פתח בצרכו של אותו האיש וחזר וחתם בשבחו של מלך אף משה רבינו לא פתח בצרכי ישראל עד שפתח בשבחו של מקום שנאמר ויאמר ה' מסיני בא ואחר כך פתח בצרכם של ישראל ויהי בישורון מלך חזר וחתם בשבחו של מקום אין כאל ישורון, ",
            "ואף דוד המלך פתח בשבחו של מקום תחילה שנאמר (תהלים קמט א) הללויה שירו לה' שיר חדש ואחר כך פתח בשבחם של ישראל (שם קמט ד) כי רוצה ה' בעמו וחזר וחתם בשבחו של מקום (שם קנ א) הללו אל בקדשו ואף שלמה בנו פתח בשבחו של מקום תחילה (דהי\"ב ו יד) אין כמוך אלהים בשמים ובארץ שומר הברית והחסד ואחר כך פתח בצרכם של ישראל (שם כח) רעב כי יהיה בארץ וחזר וחתם בשבחו של מקום (שם מא) קומה ה' אלהים לנוחך",
            "ואף שמנה עשרה ברכות שתיקנו נביאים הראשונים שיהו ישראל מתפללים בכל יום לא פתחו בצרכם של ישראל עד שפתחו בשבחו של מקום האל הגדול הגבור והנורא קדוש אתה ונורא שמך ואחר כך מתיר אסורים ואחר כך רופא חולים ואחר כך מודים אנחנו לך.",
            "ויאמר ה' מסיני בא, כשנגלה המקום ליתן תורה לישראל לא מרוח אחת נגלה אלא מארבע רוחות שנאמר ויאמר ה' מסיני בא, וזרח משעיר למו, הופיע מהר פארן, ואיזו היא רוח רביעית (חבקוק ג ג) אלוה מתימן יבא.",
            "דבר אחר כשנגלה הקדוש ברוך הוא ליתן תורה לישראל לא בלשון אחד אמר להם אלא בארבעה לשונות שנאמר ויאמר ה' מסיני בא זה לשון עברי וזרח משעיר למו זה לשון רומי הופיע מהר פארן זה לשון ערבי ואתה מרבבות קדש זה לשון ארמי.",
            "דבר אחר ויאמר ה' מסיני בא, כשנגלה הקדוש ברוך הוא ליתן תורה לישראל לא על ישראל בלבד הוא נגלה אלא על כל האומות, תחילה הלך אצל בני עשו אמר להם מקבלים אתם את התורה אמרו לו מה כתוב בה אמר להם (שמות כ יג) לא תרצח אמרו כל עצמם של אותם האנשים ואביהם רוצח הוא שנאמר (בראשית כז כב) והידים ידי עשו (שם כז מ) ועל חרבך תחיה הלך אצל בני עמון ומואב אמר להם מקבלים אתם את התורה אמרו לו מה כתוב בה אמר להם (שמות שם) לא תנאף אמרו לו כל עצמה של ערוה להם היא שנאמר (בראשית יט לו) ותהרין שתי בנות לוט מאביהן הלך אצל בני ישמעאל אמר להם מקבלים אתם את התורה אמרו לו מה כתוב בה אמר להם (שמות שם) לא תגנוב אמרו לו כל עצמם אביהם ליסטים היה שנאמר (בראשית טז יב) והוא יהיה פרא אדם וכן לכל אומה ואומה שאל להם אם מקבלים את התורה שנאמר (תהלים קלח ד) יודוך ה' כל מלכי ארץ כי שמעו אמרי פיך יכול שמעו וקבלו תלמוד לומר (מיכה ה יד) ועשיתי באף ובחימה נקם את הגוים אשר לא שמעו לא דיים שלא שמעו אלא אפילו שבע מצות שקבלו עליהם בני נח לא יכלו לעמוד בהם עד שפרקום כיון שראה הקדוש ברוך הוא כך נתנם לישראל, משל לאחד ששילח את חמורו וכלבו לגרן והטעינו לחמור לתך ולכלב שלש סאים היה החמור מהלך והכלב מלחית פרק ממנו סאה ונתנו על החמור וכן שיני וכן שלישי כך ישראל קבלו את התורה בפירושיה ובדקדוקיה אף אותם שבע מצות שלא יכלו בני נח לעמוד בהם ופרקום באו ישראל וקבלום לכך נאמר ויאמר ה' מסיני בא וזרח משעיר למו.",
            "דבר אחר וזרח משעיר למו, כשעומד הקדוש ברוך הוא ליפרע משעיר עתיד להרעיש את העולם כולו על יושביו כדרך שהרעיש במתן תורה שנאמר (שופטים ה ד) ה' בצאתך משעיר בצעדך משדה אדום ארץ רעשה גם שמים נטפו גם שחקים יזלו מים ואומר (בראשית כה כו) ואחרי כן יצא אחיו וידו אוחזת בעקב עשו ויקרא שמו יעקב אמר להם הקדוש ברוך הוא אין כל אומה ולשון נכנסת ביניכם.",
            "משל למלך שהיה מבקש ליתן מתנה לאחד מבניו והיה המלך מתירא מפני אחיו ומפני אוהביו ומפני קרוביו מה עשה אותו הבן עמד ופרכס את עצמו וספר את שערו אמר לו המלך לך אני נותן מתנה כך כשבא אברהם אבינו לעולם יצא ממנו פסולת ישמעאל ובני קטורה חזרו להיות רעים יותר מן הראשונים וכשבא יצחק יצא ממנו פסולת עשו וכל אלופי אדום חזרו להיות רעים יותר מן הראשונים וכשבא יעקב לא יצא ממנו פסולת אלא נולדו כל בניו תמימים כענין שנאמר (בראשית כה כז) ויעקב איש תם יושב אהלים אמר לו הקדוש ברוך הוא לך אני נותן את התורה לכך נאמר ה' מסיני בא וזרח משעיר למו.",
            "דבר אחר מסיני בא כשנגלה הקדוש ברוך היא ליתן את התורה הרעיש כל העולם על יושביו שנאמר (תהלים כט ג) קול ה' על המים ואומר קול ה' בכח באותה שעה נתקבצו כל האומות אצל בלעם אמרו לו כמדומים אנו הקדוש ברוך הוא מחריב את העולם במים אמר להם (בראשית ט טו) לא יהיה עוד המים למבול אמרו לו מה הקול הזה אמר להם (תהלים כט יא) ה' עוז לעמו יתן ואין עוז אלא תורה שנאמר (איוב יב טז) עמו עוז ותושיה אמרו לו אם כן (תהלים כט יא) ה' יברך את עמו בשלום.",
            "הופיע מהר פארן, ארבע הופעות הם ראשונה במצרים שנאמר (תהלים פ ב) רועה ישראל האזינה נוהג כצאן יוסף יושב הכרובים הופיעה שניה בשעת מתן תורה שנאמר הופיע מהר פארן שלישית לימות גוג ומגוג, שנאמר (שם צד א) אל נקמות ה' אל נקמות הופיע רביעית לימות המשיח שנאמר (שם נ ב) מציון מכלל יופי אלהים הופיע.",
            "ואתא מרבבות קדש, שלא כמדת הקדוש ברוך הוא מדת בשר ודם מדת בשר ודם כשהוא עושה משתה לבנו וכשהוא שמח בחופתו מראה הוא את גנזיו ואת כל אשר לו אבל מי שאמר והיה העולם אינו כן אלא ואתא מרבבות קדש ולא כל רבבות קודש.",
            "דבר אחר ואתא מרבבות קדש, מלך בשר ודם יושב בתוך פלטיא שלו יש בה בני אדם נאים ממנו בני אדם משובחים ממנו בני אדם גבורים ממנו אבל מי שאמר והיה העולם אינו כן אלא ואתא מרבבות קדש אות הוא בתוך רבבות קודש וכשנגלה על הים מיד הכירוהו שנאמר (שמות טו ב) זה אלי ואנוהו אלהי אבי וארוממנו כך היו אומות העולם שואלים את ישראל ואומרים להם מה (שיר השירים ה ט) דודך מדוד שכך אתם מומתים עליו כענין שנאמר (שם א ג) על כן עלמות אהבוך ואומר (תהלים מד כג) כי עליך הורגנו כל היום כולכם נאים כולכם גבורים בואו ונתערבה יחד וישראל אומרים נאמר לכם מקצת שבחו ואתם מכירים אותו (שיר השירים ה י-טז) דודי צח ואדום, ראשו כתם פז, עיניו כיונים על אפיקי מים, לחייו כערוגת הבשם, ידיו גלילי זהב, שוקיו עמודי שש, חכו ממתקים וכולו ממתקים כיון ששמעו אומות העולם נאותו ושבחו של הקדוש ברוך הוא אמרו להם נבא עמכם שנאמר (שם ו א) אנה הלך דודך היפה בנשים אנה פנה דודך ונבקשנו עמך מה ישראל אומרים להם אין להם חלק בו, (שם ו ג) אני לדודי ודודי לי הרועה בשושנים.",
            "מימינו אש דת למו, כשהיה הדבור יוצא מפי הקדוש ברוך הוא היה יוצא דרך ימינו של הקדוש ברוך הוא לשמאל ישראל ועוקב את מחנה ישראל שנים עשר מיל על שנים עשר מיל וחוזר ובא דרך ימינם של ישראל לשמאלו של הקדוש ברוך הוא והקדוש ברוך הוא מקבלו בימינו וחוקקו בלוח והיה קולו הולך מסוף העולם ועד סופו שנאמר (תהלים כט ז) קול ה' חוצב להבות אש.",
            "מימינו אש דת למו, מגיד שדברי תורה משולים באש מה אש נתנה מן השמים כך דברי תורה נתנו מן השמים שנאמר (שמות כ יט) אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם מה אש חיים לעולם כך דברי תורה חיים לעולם מה אש קרוב לה אדם נכוה רחוק ממנה צונן כך דברי תורה כל זמן שאדם עמל בהם חיים הם לו פרש מהם ממיתים אותו מה אש משתמשים בה בעולם הזה ולעולם הבא כך דברי תורה משתמשים בהם בעולם הזה ולעולם הבא מה אש כל המשתמש בה עושה גופו רושם כך דברי תורה כל המשתמש בהם עושה גופו רושם מה אש עמלים בה ניכרים בין הבריות כך תלמידי חכמים ניכרים בהלוכם ובדבורם ובעטפתם בשוק.",
            "אש דת למו, אלולא דת שנתנה עמה אין אדם יכול לעמוד בה סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ג) אף חובב עמים, מלמד שחבב המקום את ישראל מה שלא חבב כל אומה ומלכות.",
            "כל קדושיו בידיך, אלו פרנסי ישראל שנותנים את נפשם על ישראל במשה הוא אומר (שמות לב לב) ועתה אם תשא חטאתם ואם אין מחיני נא מספרך אשר כתבת בדוד הוא אומר (דהי\"א כא יז) הלא אני אמרתי למנות בעם.",
            "והם תכו לרגליך, אף על פי שאנוסים אף על פי שלוקים אף על פי שבזוזים. ישא מדברותיך, מקבלים עליהם ואומרים (שמות כד ז) כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע.",
            "דבר אחר אף חובב עמים מלמד שלא חלק להם הקדוש ברוך הוא חיבה לאומות העולם כדרך שחלק לישראל תדע לך שכן שהרי אמרו גזילו של נכרי מותר ושל ישראל אסור וכבר שלחה מלכות שני סרדיטיאות ואמרה להם לכו ועשו עצמכם יהודים וראו תורתם מה טיבה הלכו אצל רבן גמליאל לאושא וקראו את המקרא ושנו את המשנה מדרש הלכות והגדות בשעת פטירתם אמרו להם כל התורה נאה ומשובחת חוץ מדבר אחד זה שאתם אומרים גזילו של גוי מותר ושל ישראל אסור ודבר זה אין אנו מודיעים למלכות.",
            "כל קדושיו בידיך, אלו גדולי ישראל שמתמשכנים על ישראל וכן הוא אומר ביחזקאל (יחזקאל ד ד-ו) ואתה שכב על צדך השמאלי ואני נתתי לך את שני עונם למספר ימים וכלית את אלה ושכבת על צדך הימני.",
            "והם תכו לרגליך, אף על פי שהם מכעיסים ואף על פי שהם חוטאים. ישא מדברותיך, מקבלים עליהם עול תורתך (שמות כד ז) כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע.",
            "דבר אחר אף חובב עמים מלמד שחיבב הקדוש ברוך הוא את ישראל מה שלא חיבב כל אומה ומלכות. כל קדושיו בידיך, אלו נפשותיהם של צדיקים שהן נתונות באוצר שנאמר (ש\"א כה כט) והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים את ה' אלהיך. והם תכו לרגליך, ואפילו הם נרתעים לאחוריהם שנים עשר מיל וחוזרים שנים עשר מיל. ישא מדברותיך, מקבלים עליהם כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ד) תורה צוה לנו משה, ציווי זה אינו אלא לנו אינו אלא בעבורנו וכן הוא אומר (מ\"א ח כ) ואבנה הבית לשם ה' אלהי ישראל בית זה למה לארון ואומר (שם כא) ואשים שם מקום לארון הוי ציווי זה אינו אלא לנו אינו אלא בעבורנו.",
            "דבר אחר תורה צוה לנו משה, וכי ממשה רבינו אנו אוחזים את התורה והלא אבותינו זכו בה שנאמר מורשה קהילת יעקב, שומע אני ירושה לבני מלכים ירושה לבני קטנים מנין תלמוד לומר (דברים כט ט) אתם נצבים היום כלכם דבר אחר [מורשה קהלת יעקב] אל תהי קורא מורשה אלא מאורשה, מלמד שהתורה מאורשה היא לישראל ואשת איש לאומות העולם וכן הוא אומר (משלי ו כז-כט) היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה אם יהלך איש על הגחלים ורגליו לא תכוינה, כן הבא על אשת רעהו לא ינקה כל הנוגע בה.",
            "דבר אחר אל תהי קורא מאורשה אלא מורשה מלמד שהתורה מורשה לישראל משל למה הדבר דומה לבן מלכים שנשבה כשהוא קטן למדינת הים אם מבקש לחזור אפילו לאחר מאה שנה אינו בוש לחזור מפני שהוא אומר לירושתי אני חוזר כך תלמיד חכם שפירש מדברי תורה והלך לו לדברים אחרים אם מבקש לחזור אפילו לאחר מאה שנה אינו בוש לחזור מפני שהוא אומר לירושתי אני חוזר לכך נאמר מורשה קהלת יעקב סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ה) ויהי בישורון מלך, כשישראל שוים בעצה אחת מלמטה שמו הגדול משתבח מלמעלה שנאמר ויהי בישורון מלך, אימתי בהתאסף ראשי עם ואין אסיפה אלא ראשי עם שנאמר (במדבר כה ד) ויאמר ה' אל משה קח את כל ראשי העם. דבר אחר כשהנשיא מושיב זקנים בישיבה של מטה שמו הגדול משתבח מלמעלה שנאמר ויהי בישורון מלך אימתי בהתאסף ראשי עם ואין אסיפה אלא זקינים שנאמר (במדבר יא טז) אספה לי שבעים איש מזקני ישראל.",
            "יחד שבטי ישראל, כשהם עשוים אגודה אחת ולא כשהם עשוים אגודות אגודות, וכן הוא אומר (עמוס ט ו) הבונה בשמים מעלותיו ואגודתו על ארץ יסדה. רבי שמעון בן יוחי אומר משל לאחד שהביא שתי ספינות וקשרם בהוגנים ובעשתות והעמידן בלב הים ובנה עליהם פלטרין כל זמן שהספינות קשורות זו בזו פלטרין קיימים פרשו ספינות אין פלטרין קיימים כך ישראל כשעושים רצונו של מקום בונה עליותיו בשמים וכשאין עושים רצונו כביכול אגודתו על ארץ יסדה וכן הוא אומר (שמות טו ב) זה אלי ואנוהו כשאני מודה לו הוא נאה וכשאין אני מודה לו כביכול בשמו הוא נאה. כיוצא בו (דברים לב ג) כי שם ה' אקרא כשאני קורא בשמו הוא גדול ואם לאו כביכול וכו' כיוצא בו (ישעיה מג יב) ואתם עדי נאם ה' ואני אל כשאתם עדיי אני אל וכשאין אתם עדיי כביכול איני אל כיוצא בו (תהלים קכג א) אליך נשאתי את עיני היושבי בשמים אילמלא אני כביכול לא היית יושב בשמים ואף כאן אתה אומר יחד שבטי ישראל כשהם עשוים אגודה אחת ולא כשהם עשוים אגודות אגודות סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ו) יחד שבטי ישראל יחי ראובן ואל ימות, וכי מה ענין זה לזה משל למלך שבא אצל בניו לפרקים כשהוא נפטר מבניו היו בניו וקרוביו מלוים אותו אמר להם בניי שמא צורך יש לכם לומר שמא דבר יש לכם אמרו לי אמרו לו אבה אין לנו צרך ואין לנו דבר אלא שתתרצה לאחינו הגדול כך אילמלא שבטים לא נתרצה המקום לראובן לכך נאמר יחד שבטי ישראל יחי ראובן ואל ימות.",
            "יחי ראובן ואל ימות והלא מת הוא אלא מה תלמוד לומר ואל ימות לעולם הבא.",
            "דבר אחר יחי ראובן במעשה יוסף ואל ימות במעשה בלהה. רבי חנניה בן גמליאל אומר לעולם אין מחליפין לא זכות בחובה ולא חובה בזכות חוץ משל ראובן ומשל דוד שנאמר (ש\"ב טז יג) ושמעי הולך בצלע אף על פי כן (שם) ההר לעומתו (מ\"א יא כז) שלמה בנה את המילוא אף על פי כן סגר את פרץ עיר דוד אביו וחכמים אומרים לעולם אין מחליפים לא זכות בחובה ולא חובה בזכות אלא נותנים שכר על המצות ועונשים על העבירות ומה תלמוד לומר יחי ראובן ואל ימות שעשה ראובן תשובה, רבן שמעון בן גמליאל אומר מוצל היה ראובן מאותו החטא ולא נזקק לאותו מעשה איפשר מי שעתיד לעמוד בראש שבטים בהר עיבל ואומר (דברים כז כ) ארור שוכב עם אשת אביו נזקק לאותו מעשה ומה תלמוד לומר (בראשית מט ד) כי עלית משכבי אביך שתבע עלבון אמו.",
            "ויהי מתיו מספר, בעולם הזה שימיו מספר אבל לעתיד לבא יחי ראובן ואל ימת.",
            "דבר אחר ויהי מתיו מספר, גבורים בכח גבורים בתורה גבורים בכח שנאמר (ישעיה ג כה) מתיך בחרב יפולו וגבורותיך במלחמה. גבורים בתורה שנאמר (תהלים קג כ) גבורי כח עשי דברו ואומר (דהי\"א ה ו) בארה בנו אשר הגלה תגלת פלאסר מלך אשור הוא נשיא לראובני סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ז) יחי ראובן ואל ימות וזאת ליהודה וכי מה ענין זה לזה לפי שעשה יהודה מה שעשה ועמד ואמר (בראשית לח כו) צדקה ממני כיון שראה ראובן שהודה יהודה עמד אף הוא והודה על מעשיו הוי אומר יהודה גרם לראובן שעשה תשובה עליהם הכתוב אומר (איוב טו יח-יט) אשר חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם, להם לבדם נתנה הארץ ולא עבר זר בתוכם.",
            "שמע ה' קול יהודה, מלמד שנתפלל משה על שבטו של יהודה ואמר לפניו רבונו של עולם כל זמן ששבטו של יהודה שרוי בצער ומתפלל לפניך אתה מעלה אותו מתוכה.",
            "ואל עמו תביאנו, שיקבר עם אבות בארץ רבי יהודה אומר וכי עצמות יוסף בלבד העלו ישראל ממצרים והלא כל שבט ושבט העלה עצמות שבטו ממצרים שנאמר (שמות יג יט) והעליתם את עצמותי מזה אתכם שאין תלמוד לומר אתכם מה תלמוד לומר אתכם שכל שבט ושבט העלה עצמות שבטו ממצרים ומה תלמוד לומר ואל עמו תביאנו שנקבר עם אבות בקבורתם רבי מאיר אומר הרי הוא אומר (בראשית נ ה) בקברי אשר כריתי לי בארץ כנען אני נקבר בה ואין אחר נקבר בה ומה תלמוד לומר ואל עמו תביאנו שנקבר עם אבות בארץ.",
            "ידיו רב לו, בשעה שהרג את עשו, ועזר מצריו תהיה, בעמידתו לפני יוסף.",
            "וזאת ליהודה מלמד שנתפלל משה על שבטו של שמעון אמר לפניו רבונו של עולם כל זמן ששבטו של שמעון שרוי בצער ומתפלל לפניך אתה מעלה אותו מתוכה.",
            "ואל עמו תביאנו, שקרבו עמו לברכה שנאמר (שופטים א ג) ויאמר יהודה לשמעון אחיו עלה אתי בגורלי.",
            "ידיו רב לו, בשעה שנאמר (בראשית לד כה) ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי. ועזר מצריו תהיה. כענין שנאמר (שם לה ה) ויסעו ויהי חתת אלהים על הערים אשר סביבותיהם ולא רדפו אחרי בני יעקב.",
            "וזאת ליהודה, מלמד שנתפלל משה על דוד מלך ישראל אמר לפניו רבונו של עולם כל זמן שדוד מלך ישראל שרוי בצער ומתפלל לפניך אתה מעלה אותו מתוכה. ואל עמו תביאנו שתחזירו אל אחיו בשלום. ידיו רב לו בשעה שהרג את גלית. ועזר מצריו תהיה בשעה שאמר (תהלים קכא א) אשא עיני אל ההרים מאין יבא עזרי. ",
            "וזאת ליהודה, מלמד שנתפלל משה על מלכי בית דוד אמר לפניו רבונו של עולם כל זמן שמלכי בית דוד שרוים בצער ומתפללים לפניך אתה מעלה אותם מתוכה. ואל עמו תביאנו זה יאשיהו שנאמר (מ\"ב כב כ) הנני אוסיפך אל אבותיך. ידיו רב לו, זה מנשה שנאמר (שם כא טז) וגם דם נקי שפך מנשה הרבה מאד לסוף מה נאמר בו (דה\"ב לג יג) ויתפלל אליו ויעתר לו. ועזר מצריו תהיה, זה יהושפט שנאמר ויזעק יהושפט וה' עזרו סליק פיסקא "
        ],
        [
            "(ח) וללוי אמר, למה נאמר לפי ששמעון ולוי שניהם שתו בכוס אחד שנאמר (בראשית מט ז) ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל משל לשנים שלוו מן המלך אחד פרע למלך וחזר והלוה את המלך ואחד לא דיו שלא פרע אלא חזר ולוה כך שמעון ולוי שניהם לוו בשכם כענין שנאמר (בראשית לד כה) ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי אחי דינה איש חרבו ויבואו על העיר בטח ויהרגו כל זכר לוי פרע מה שלוה במדבר שנאמר (שמות לב כו) ויעמד משה בשער המחנה ויאמר כה אמר ה' שימו איש חרבו על יריכו ויעשו בני לוי כדבר ה' וחזר והלוה את המקום בשטים שנאמר (במדבר כה יא) פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי שמעון לא דיו שלא פרע אלא חזר ולוה שנאמר (שם יד) ושם איש ישראל המוכה אשר הכה את המדינית זמרי בן סלוא נשיא בית אב לשמעוני לכך נאמר וללוי אמר.",
            "תומיך ואוריך לאיש חסידיך, מי שעתיד ללבוש אורים ותומים.",
            "לאיש חסידיך, למי שנעשו לו חסדים על ידי בניך.",
            "אשר נסיתו במסה, הרבה נסיונות נסיתו ונמצא שלם בכל נסיונות.",
            "תריבהו על מי מריבה, סקיפנטים נסתקפת לו, אם משה אמר (במדבר כ י) שמעו נא המורים אהרן ומרים מה עשו סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(ט) האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו, עלת על לב שלוי עובד עבודה זרה והלא כבר נאמר (שמות לב כו) ויעמד משה בשער המחנה אלא זה אבי אמו מישראל. ואת אחיו לא הכיר, זה אחי אמו מישראל. ואת בניו לא ידע, זה בן בתו מישראל.",
            "כי שמרו אמרתך, במצרים. ובריתך ינצרו, במדבר.",
            "דבר אחר כי שמרו אמרתך במצרים ובריתך ינצרו במרגלים סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(י) יורו משפטיך ליעקב, מלמד שכל הוריות אינן יוצאות אלא מפיהם שנאמר (דברים כא ה) ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע. ריב אלו ריבי פרה וריבי עגלה וריבי סוטה. נגע אלו נגעי אדם ונגעי בגדים ונגעי בתים.",
            "ותורתך לישראל. מלמד ששתי תורות ניתנו לישראל אחת בפה ואחת בכתב שאל אגניטוס הגמון את רבן גמליאל אמר לו כמה תורות ניתנו לישראל אמר לו שתים אחת בפה ואחת בכתב.",
            "ישימו קטורה באפך, זו קטורת שלפני לפנים וכליל על מזבחך זו מנחת כהן שנאמר (ויקרא ו טז) וכל מנחת כהן כליל תהיה.",
            "דבר אחר ישימו קטורה באפך, זו קטורת שלפני לפנים. וכליל על מזבחך, אלו איברי עולה סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(יא) ברך ה' חילו, בנכסים מיכן אמרו רוב כהנים עשירים הם משום אבה הדרוס אמרו הרי הוא אומר (תהלים לז כה) נער הייתי וגם זקנתי לא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם זה זרעו של אהרן.",
            "ופעל ידיו תרצה, שמרצה את ישראל לאביהם שבשמים.",
            "מחץ מתנים קמיו, שכל מי שמעורר כנגדו על הכהונה מיד נופל.",
            "דבר אחר מחץ מתנים קמיו, זה קרח, ומשנאיו מן יקומון, זה עוזיהו.",
            "(יב) לבנימן אמר ידיד ה', חביב בנימן שנקרא ידיד למקום שהרבה אוהבים למלך וחביב מכולם מי שהמלך אוהבו. ששה הם נקראו ידידים הקדוש ברוך הוא נקרא ידיד שנאמר (ישעיה ה א) אשירה נא לידידי. אברהם נקרא ידיד שנאמר (ירמיה יא טו) מה לידידי בביתי בנימן נקרא ידיד שנאמר לבנימן אמר ידיד ה' שלמה נקרא ידיד שנאמר (ש\"ב יב כה) וישלח ביד נתן הנביא ויקרא את שמו ידידיה ישראל נקראו ידידים שנאמר (ירמיה יב ז) נתתי את ידידות נפשי בית המקדש נקרא ידיד שנאמר (תהלים פד ב) מה ידידות משכנותיך יבוא ידיד בן ידיד ויבנה בית ידיד לידיד יבואו ישראל שנקראו ידידים בני אברהם שנקרא ידיד ויבנו בית המקדש שנקרא ידיד בחלק בנימן שנקרא ידיד להקדוש ברוך הוא שנקרא ידיד.",
            "ישכון לבטח עליו, אין בטח אלא רחצן וכן הוא אומר (יחזקאל לד כה) וישבו במדבר לבטח וישנו ביערים.",
            "חופף עליו כל היום, זה בנין ראשון. כל היום זה בנין אחרון. ובין כתיפיו שוכן, בנוי ומשוכלל לעתיד לבוא. דבר אחר חופף עליו בעולם הזה. כל היום לימות המשיח. ובין כתיפיו שכן בנוי ומשוכלל לעתיד לבא וכן אתה מוצא באברהם שראה אותו בנוי וראה אותו חרב וחזר וראה אותו בנוי שנאמר (בראשית כב יד) ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה הרי בנוי, אשר יאמר היום בהר הרי חרב ה' יראה בנוי ומשוכלל לעתיד לבוא, וכן אתה מוצא ביצחק שראה אותו בנוי וראה אותו חרב וחזר וראה אותו בנוי שנאמר (שם כז כז) ראה ריח בני הרי בנוי כריח שדה הרי חרב אשר ברכו ה', בנוי ומשוכלל לעתיד לבוא שנאמר (תהלים קלג ג) כי שם צוה ה' את הברכה חיים וכן אתה מוצא ביעקב שראה אותו בנוי וראה אותו חרב וראה אותו בנוי שנאמר (בראשית כח יז) ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה הרי בנוי, אין זה, הרי חרב, כי אם בית אלהים וזה שער השמים, הרי בנוי ומשוכלל לעתיד לבא. ",
            "ובין כתיפיו שכן, בין חרב בין שאינו חרב וכן הוא אומר (סוף דהי\"ב) כל ממלכות הארץ נתן לי ה' אלהי השמים.",
            "דבר אחר ובין כתיפיו שכן, מה שור זה אין בו גבוה מכתיפיו כך בית המקדש גבוה מכל העולם וכן הוא אומר (דברים יז ח) וקמת ועלית אל המקום ואומר (ישעיה ב ג) והלכו עמים רבים לכו ונעלה אל הר ה', אינו אומר גד מן המזרח ודן מן המערב אלא עמים רבים.",
            "רבי אומר בכל התחומים הוא אומר וירד הגבול ותאר הגבול וכאן הוא אומר (יהושע טו ח) ועלה הגבול גיא בן הינום אל כתף היבוסי מנגב היא ירושלם, מלמד שבית הבחירה היה בנוי בחלקו של בנימין רבי מאיר אומר בית הבחירה היה בנוי בחלקו של בנימן וכראש תור יוצא מחלקו לחלקו של יהודה שנאמר ובין כתיפיו שכן, ומה אני מקיים (בראשית מט י) לא יסור שבט מיהודה זו לשכת הגזית שנתונה בחלקו של יהודה שנאמר (תהלים עח סז-סח) וימאס באהל יוסף ובשבט אפרים לא בחר ויבחר את שבט יהודה אבל בית הגדול היה בנוי בחלקו של יוסף בשילה. [רבי יהודה אומר בית המקדש בתוך חלקו של יהודה היה] שנאמר (מיכה ה א) ואתה בית לחם אפרתה צעיר להיות באלפי יהודה ואין אפרתה אלא בית לחם שנאמר (בראשית לה יט) ותמת רחל ותקבר בדרך אפרת היא בית לחם",
            "רבי מאיר אומר בחלקו של בנימן בנה מתה שנאמר (בראשית מח ז) ואני בבואי מפדן בארץ כנען בדרך בעוד כברת ארץ לבא אפרתה מתה עלי רחל ואין אפרתה אלא בית לחם שנאמר (מיכה ה א) ואתה בית לחם אפרתה שומע אני בחלקו של יוסף בנה תלמוד לומר (תהלים קלב ו) הנה שמענוה באפרתה מצאנוה בשדה יער במי שנמשל בחייתו יער ואיזה זה בנימן שנאמר (בראשית מט כז) בנימן זאב יטרף ",
            "זכה בנימן שתשרה שכינה בחלקו וכן אתה מוצא כשחלק יהושע ארץ ישראל לשבטים הניח דושנה של יריחו חמש מאות אמה על חמש מאות אמה ונתנו לבני יונדב בן רכב חלק בראש והיו אוכלים אותו ארבע מאות וארבעים שנה שנאמר ויהי (מ\"א ו א) בשמונים שנה וארבע מאות שנה צא מהם אותן ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר נמצאו אוכלים אותו ארבע מאות וארבעים שנה וכששרת שכינה בחלקו של בנימן עמדו ופנו אותו מלפניהם שנאמר (שופטים א טז) ובני קיני חותן משה עלו מעיר התמרים את בני יהודה. (במדבר י כט) ויאמר משה לחובב בן רעואל המדיני חותן משה וכי עלת על לב שאמר משה ליתרו בוא וניתן לך חלק בארץ והלא כבר נאמר (שם) לכה אתנו והטבנו לך מה תלמוד לומר (שם) כי ה' דבר טוב על ישראל זו דושנה של יריחו שהיו אוכלים אותה בני בניו של יתרו קודם שנבנה בית הבחירה לשבטים (שם ל) ויאמר אליו לא אלך אמר לו למחר כשתחלק ארץ ישראל לשבטים איזה שבט מכם שיתן לי כרם אחד בתוך שלו או תלם אחד בתוך שלו אלא הריני הולך לארצי ואוכל פירות מארצי ואשתה יין מכרמי וכן אתה מוצא בישראל שהניחו מקום פירות ומאכל ומשתה והלכו לעדר במדבר ללמוד תורה מיעבץ וזהו עתניאל בן קנז.",
            "הרי הוא אומר (ש\"ב כד כד) ויקן דוד את הגורן ואת הבקר בכסף שקלים חמשים ובמקום אחר הוא אומר (דהי\"א כא כה) ויתן דוד לארנן במקום שקלי זהב שש מאות אי איפשר לומר שקלי זהב שכבר נאמר שקלי כסף ואי איפשר לומר שקלי כסף שכבר נאמר שקלי זהב אמור מעתה בכסף קנה וזהב שקל אי איפשר לומר חמשים שכבר נאמר שש מאות ואי איפשר לומר שש מאות שכבר נאמר חמשים אמור מעתה כיון שראה דוד מקום שראוי לו לבנות בית הבחירה עמד וכנס חמשים שקלים מכל שבט ושבט נמצאו שש מאות שקלים מכל השבטים.",
            "ומפני מה זכה בנימן שתשרה שכינה בחלקו משל למלך שבא אצל בניו לפרקים וכל אחד ואחד אומר אצלי הוא שורה קטן שבכולם אמר איפשר שמניח אבה אחיי הגדולים ושורה אצלי עמד לו ופניו כבושות ונפשו עגומה אמר ראיתם בני הקטן שעמד ופניו כבושות ונפשו עגומה עליו עכשיו המאכל והמשתה יהיה משלכם ולינתי אצלו כך אמר הקדוש ברוך הוא בית הבחירה יהיה בחלק בנימן וקרבנות מכל השבטים.",
            "דבר אחר מפני מה זכה בנימן שתשרה שכינה בחלקו שכל השבטים נולדו בחוצה לארץ ובנימן נולד בארץ ",
            "דבר אחר כל השבטים היו במכירתו של יוסף ובנימן לא היה במכירתו אמר הקדוש ברוך הוא אם אני אומר לאלו שיבנו לי בית הבחירה כשהם מתפללים לפני איני מתמלא רחמים עליהם שלא היה להם רחמים על אחיהם.",
            "דבר אחר מפני מה זכה בנימן שתשרה שכינה בחלקו משל למלך שהיו לו בנים הרבה משהגדילו הלך כל אחד ואחד תפש את מקומו קטן שבהם היה אביו אוהבו אוכל ושותה עמו נשען עליו ויוצא נשען עליו ונכנס כך בנימן הצדיק קטן שבשבטים היה והיה יעקב אביו אוכל ושותה עמו נשען עליו ויוצא נשען עליו ונכנס אמר הקדוש ברוך הוא מקום שסמך צדיק זה ידיו אני משרה שכינתי שנאמר ובין כתיפיו שכן סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(יג) וליוסף אמר מבורכת ה' ארצו, מלמד שארצו של יוסף מבורכת מכל הארצות: ",
            "ממגד שמים מטל, שיהא טל מצוי לה בכל שעה: ומתהום רובצת תחת, מלמד שהיא מרבצת מעיינות.",
            "(יד) וממגד תבואות שמש, מגיד שארצו של יוסף פתוחה לחמה ואין לך פירות יפים ומתוקים בעולם אלא הרואים את החמה וכשם שפתוחה לחמה כך פתוחה ללבנה שנאמר וממגד גרש ירחים.",
            "(טו) ומראש הררי קדם, מלמד שהררי יוסף קודמים להררי מקדש והררי מקדש קודמים להררי ארץ ישראל: ",
            "וממגד גבעות עולם, מלמד שאבות ואמהות קרוים הרים וגבעות שנאמר (שיר השירים ד ו) אלך לי אל הר המור ואל גבעת הלבונה.",
            "(טז) וממגד ארץ ומלואה, מלמד שארצו של יוסף מליאה ואינה חסירה כל ברכה רבי שמעון בן יוחי אומר אדם מעמיד ספינתו בחלקו של יוסף אין צריך חוץ ממנה כלום.",
            "ורצון שוכני סנה, שעשה רצון מי שנגלה על משה בסנה.",
            "תבואתה לראש יוסף, הוא בא בראש למצרים, והוא יבוא בראש לעתיד לבוא.",
            "ולקדקד נזיר אחיו, למי שריחקוהו אחיו ועשאוהו נזיר.",
            "(יז) בכור שורו הדר לו, מלמד שניתן לו הוד למשה והדר ליהושע שאילו ניתן הוד ליהושע לא היה העולם יכול לעמוד בו: וקרני ראם קרניו, שור כחו קשה אבל אין קרניו נאות ראם קרניו נאות אבל אין כחו קשה ניתן ליהושע כחו של שור וקרנו של ראם.",
            "בהם עמים ינגח, וכי כל העמים כיבש יהושע והלא לא כבש אלא שלשים ואחד מלכים מלמד שכבש מלכים ושולטונים שהיו מסוף העולם ועד סופו: ",
            "יחדיו אפסי ארץ וכי כל הארצות כבש יהושע והלא לא כבש אלא פרטוס זה קטן אלא כל מלכים ששעבד היו מלכים ושולטונים, רבי יהודה אומר וכי שלשים ואחד מלכים שעיבד כולם היו בארץ ישראל כדרך שעושים ברומי עכשיו שכל מלך ושלטון שלא קנה ברומי פלטוריות וחוילות אומר לא עשיתי כלום כך כל מלך ושלטון שלא קנה פלטירות וחוילות בארץ אומר לא עשיתי כלום.",
            "והם רבבות אפרים, לפי שלא מפורש לנו עשרם של כנעניים מה היה תלמוד לומר (שופטים א ז) ויאמר אדני בזק שבעים מלכים בהונות ידיהם ורגליהם מקוצצים היו מלקטים תחת שולחני והלא דברים קל וחומר ומה אדני בזק שאינו ראוי לימנות עם מלכי כנען היו לו שבעים מלכים מלקטים תחת שולחנו הא למוד וראה מה היה עשרם של כנעניים: והם אלפי מנשה. שאין מפורש לנו כמה הרג יהושע בכנענים ת\"ל (שופטים ח י) וזבח וצלמונע בקרקר ומחניהם עמם כחמשה עשר אלף כל הנותרים מכל מחני בני קדם והנופלים מאה ועשרים אלף הרי מאה ושלשים וחמשה אלף לקיים מה שנאמר והם רבבות אפרים והם אלפי מנשה סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(יח) ולזבולון אמר, למה נאמר לפי שנאמר (בראשית מז ב) ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים ויציגם לפני פרעה ולא נתפרשו שמותם וזה אחד מהם.",
            "שמח זבולון בצאתך, מלמד שהיה זבולון סרסור לאחיו והיה לוקח מאחיו ומוכר לגוים ומן הגוים ומוכר לאחיו: ",
            "ויששכר באהליך, מלמד ששבטו של יששכר משתבח בתורה שנאמר (דהי\"א יב לג) ומבני יששכר יודעי בינה לעתים וכן מצינו שאביו משבחו שנאמר (בראשית מט טו) וירא מנוחה כי טוב ",
            "דבר אחר ויששכר באהליך מלמד שבית הבחירה היה ראוי ליבנות בחלקו של יששכר.",
            "(יט) עמים הר יקראו, מנין אתה אומר שהיו אומות ומלכיות מתכנסות ובאות לפרגמטיא של ארץ ישראל והיו אומרים הואיל ונצטערנו ובאנו לכאן נלך ונראה פרגמטיא של יהודים מה טיבה מיד עולים לירושלם ורואים את ישראל שעובדים לאל אחד ואוכלים מאכל אחד לפי שהגוים לא אלוהו של זה אלוהו של זה ולא מאכלו של זה כמאכלו של זה והם אומרים אין יפה להדבק אלא באומה זו, מנין אתה אומר שאין זזים משם עד שמתגיירים ומקריבים זבחים ועולות תלמוד לומר שם יזבחו זבחי צדק.",
            "כי שפע ימים ינקו, שנים נוטלים בשפע ונותנים בשפע ואלו הם ים ומלכות, ים נותן בשפע ונוטל בשפע מלכות נותנת בשפע ונוטלת בשפע.",
            "דבר אחר כי שפע ימים יינקו, זה ימה של חיפה שגנוז לצדיקים לעתיד לבוא מנין אתה אומר שאין ספינה אובדת בים הגדול וצרור של כסף ושל זהב ואבנים טובות ומרגליות וכלי זכוכית וכל כלי חמדה שאין הים הגדול מקיאה לימה של חיפה שגנוז לצדיקים לעתיד לבוא תלמוד לומר כי שפע ימים ינקו: אמר רבי יוסי פעם אחת הייתי מהלך מכזיב לצור ומצאתי זקן אחד אמרתי לו פרנסתך במה אמר לי מחלזון אמרתי לו וכי מצוי הוא אמר לי השמים שיש מקום בים שמוטל בהרים וסממיות מקיפות אותו ואין לך אדם שהולך לשם שאין סממיות מכישות אותו ומת ונימק במקומו אמרתי ניכר הוא שגנוז לצדיקים לעתיד לבא ",
            "וספוני טמוני חול, ספוני זו חלזון טמוני זו טרית חול זה זכוכית, לפי ששבטו של זבולון מתרעם לפני המקום ואומר לפניו רבונו של עולם לאחיי נתת ארצות ולי נתת ימים לאחיי נתת שדות וכרמים ולי נתת חלזון אמר לו לסוף שאני מצריכם לידך על ידי חלזון זה אמר לפניו רבונו של עולם מי מודיעני אמר לו סימן יהא בידך שכל מי שגונבך לא יהא בפרגמטיא שלו כלום סליק פיסקא"
        ],
        [
            "(כ) ולגד אמר למה נאמר לפי שנאמר (בראשית מז ב) ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים ולא נתפרשו שמותם וזה אחד מהם.",
            "ברוך מרחיב גד, מלמד שתחומו של גד מרחיב והולך כלפי מזרח: ",
            "כלביא שכן, מלמד שהוא סומך לספר שכל מי שהוא סומך לספר נמשל לאריות: ",
            "וטרף זרוע אף קדקוד, טרף זרוע, לשעבר, אף קדקד, לעתיד לבא.",
            "(כא) וירא ראשית לו, הוא בא בראש תחילה והוא יבוא בראש לעתיד לבא.",
            "כי שם חלקת מחוקק ספון, זו קבורתו של משה שנתונה בחלקו של גד והלא לא מת אלא בחלקו של ראובן שנאמר (דברים לב מט) עלה אל הר העברים הזה הר נבו ואין נבו אלא חלקו של ראובן שנאמר (במדבר לב לז) ובני ראובן בנו וגו' ואת נבו ואת בעל מעון וגו' ומה תלמוד לומר כי שם חלקת מחוקק ספון מלמד שהיה משה מוטל בכנפי שכינה בארבעת מילים מחלקו של ראובן וחלקו של גד ומלאכי השרת מספידים עליו ואומרים יבוא שלום ינוח על משכבו וזה אחד מן הדברים שנבראו בערב שבת בין השמשות ואלו הם קשת ומן באר וכתב מכתב והלוחות ופי האתון ופי הארץ וקברו של משה ומערה שעמד בה משה ואליהו ומקלו של אהרן ושקדיה ופרחיה ויש אומרים אף בגדי אדם הראשון, ויש אומרים אף כתנות והמזיקים, רבי יאשיה אומר משום אביו אף האיל והשמיר רבי נחמיה אומר אף האור והפירדה רבי יהודה אומר אף הצבת וכן הוא אומר צבתא בצבתא תתעבד צבתא קדמייתא מאי הוית הא לוו ברייה הות אמרו לו והרי יכול לעשותה בדפוס ולהתיכה בתוכו הא לוו ברייה הות.",
            "ויתא ראשי עם, שעשה את התורה תוים תוים דבר אחר מלמד שעתיד משה ליכנס בראש כל חבורה וחבורה בראש חבורה של בעלי מקרא ובראש חבורה של בעלי משנה ובראש חבורה של בעלי תלמוד, ונוטל שכר עם כל אחד ואחד וכן הוא אומר (ישעיה נג יב) לכן אחלק לו ברבים, ואת עצומים יחלק שלל.",
            "וטרף זרוע אף קדקוד, טרף זרוע, לשעבר, אף קדקד, לעתיד לבא.",
            "צדקת ה' עשה, וכי מה צדקה עשה משה בישראל והלא כל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר באר עולה להן ומן יורד להם ושליו מצוי להם וענני כבוד מקיפות אותם אלא שאמר (דברים טו ז) כי יהיה בך אביון.",
            "צדקת ה' עשה, מלמד שצדקה תלויה בדין תחת כסא הכבוד שנאמר (ישעיה נו א) כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה.",
            "(כב) ולדן אמר, למה נאמר לפי שנאמר (בראשית מז ב) ומקצה אחיו לקח ולא נתפרשו שמותם וזה אחד מהם.",
            "דן גור אריה, מלמד שסמוך לספר וכל מי שסמוך לספר נמשל לאריות.",
            "יזנק מן הבשן, מה זינוק זה יוצא ממקום אחד ונחלק לשני מקומות כך שבטו של דן נוטל לו חלק בשני מקומות וכן הוא אומר (יהושע יט מז) ויצא גבול בני דן מהם ויעלו בני דן וילחמו.",
            "(כג) ולנפתלי אמר, למה נאמר לפי שנאמר ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים ולא נתפרשו שמותם וזה אחד מהם.",
            "נפתלי שבע רצון, מלמד שהיה נפתלי שמח בחלקו בימים ובדגים ובספינות.",
            "ומלא ברכת ה', זו בקעת גינוסר, רבי אומר זה בית דין של טבריה ועליו הוא אומר (תהלים קמה יט) רצון יריאיו יעשה.",
            "ים, זה ים של סופני. ודרום, זה ימה של טבריה, ירשה, מלמד שנטל מלא חבל חלקו בדרום.",
            "(כד) ולאשר אמר, למה נאמר לפי שנאמר (בראשית מ\"ז ב) ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים ולא נתפרשו שמותם וזה אחד מהם.",
            "ברוך מבנים אשר, אין לך בכל השבטים שנתברך בבנים כאשר.",
            "יהי רצוי אחיו, שהיה מתרצה לאחיו בשמן אנפקינון ובקיבלאות והם מרצים לו בתבואה.",
            "דבר אחר יהי רצוי אחיו, כשעשה ראובן אותו מעשה הלך אשר וסיפר לאחיו ונזפו בו ואמרו לו כך אתה מדבר באחינו הגדול וכשהודה ראובן על המעשה נתרצו לו אחיו לכך נאמר יהי רצוי אחיו.",
            "דבר אחר יהי רצוי אחיו כשהיו שבטים מתייחסים זה אומר שלי היא לויה וזה אומר שלי היא לויה אמר להם אם מראובן הכתוב מייחס שלי היא לויה ואם מבנימין הכתוב מייחס של לוי היא לויה ריצה את אחיו באותה שעה לכך נאמר יהי רצוי אחיו.",
            "דבר אחר יהי רצוי אחיו, אין בכל הארצות שמשמטת בשביעית כארצו של אשר.",
            "וטובל בשמן רגלו, מלמד שארצו של אשר מושכת שמן כמעין מעשה שנצטפצפו אנשי לודקיא בשמן ומינו להם פולימוטוס אחד אמרו לו לך וקח לנו שמן במאה ריבוא הלך לו לצור אמר להם שמן במאה ריבוא אני צריך אמרו לו לך לגוש חלב הלך לו לגוש חלב אמר להם שמן במאה ריבוא אני צריך אמרו לו לך אצל פלוני הלך לביתו ולא מצאו אמרו לו הרי הוא בשדה הלך ומצאו שעוזק תחת הזית אמר לו שמן במאה ריבוא אני צריך אמר לו המתן עד שאגמור את הזית משגמר את הזית ונטל את כליו והיה ממשמש ובא אמר פומליטוס איפשר שיש לזה שמן במאה ריבוא דומה שצחקו בי יהודים כיון שבא לביתו קרא לשפחתו אמר לה בואי ורחצי את רגלינו מלאת ספל שמן ורחצה רגליהם לקיים מה שנאמר וטובל בשמן רגלו, נתן לפניו לחם ואכל ושתה לאחר שאכל ושתה עמד ומדד לו שמן במאה ריבוא אמר לו רצונך שוב אמר לו אין לי מעות אמר לו טול ואני אבוא עמך ואטול את מעותיי עמד ומדד לו שמן בשמונה עשרה ריבוא אמרו לא הניח אדם זה לא גמל ולא חמור בארץ ישראל שלא משכו עמו הכירו אנשי לודקיא וקדמו לפניו שלשת מילים וקילסו לפניו קילוס גדול אמר להם לא תקלסו לי קילוס זה אלא לאדם זה שהכל שלו ולא עוד אלא שאני חייב לו שמונה עשרה ריבוא לקיים מה שנאמר (משלי יג ז) יש מתעשר ואין כל מתרושש והון רב.",
            "(כה) ברזל ונחשת מנעליך, מלמד שארצו של אשר היא היתה מנעלה של ארץ ישראל.",
            "וכימיך דבאך, מלמד שכל ארצות דובאות כסף לארץ ישראל כענין שנאמר (בראשית מז יד) וילקט יוסף את כל הכסף וגו'.",
            "(כו) אין כאל ישורון, ישראל אומרים אין כאל ורוח הקודש אומרת אל ישורון, ישראל אומרים (שמות טו יא) מי כמוכה באלים ה' ורוח הקודש אומרת (דברים לג כט) אשריך ישראל מי כמוך ישראל אומרים (שם ו ד) שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד ורוח הקודש אומרת (דהי\"א יז כא) ומי כעמך ישראל גוי אחד ישראל אומרים (שה\"ש ב ג) כתפוח בעצי היער ורוח הקודש אומרת (שם ב ב) כשושנה בין החוחים ישראל אומרים (שמות טו ב) זה אלי ואנוהו ורוח הקודש אומרת (ישעיה מג כא) עם זו יצרתי לי ישראל אומרים (תהלים פט יח) כי תפארת עוזמו אתה ורוח הקודש אומרת (ישעיה מט ג) ישראל אשר בך אתפאר.",
            "רוכב שמים בעזרך, כשישראל ישרים עושים רצונו של מקום רוכב שמים בעזרך וכשאין עושים רצונו כביכול ובגאותו שחקים.",
            "ובגאותו שחקים, נתקבצו כל ישראל אצל משה אמרו לו רבינו משה אמור לנו מה היא מדת כבוד למעלה אמר להם מן השמים התחתונים אתם יודעים מה היא מדת כבוד למעלה ",
            "משל למה הדבר דומה לאחד שאמר מבקש אני לראות כבודו של מלך אמרו לו לך למדינה ואתה רואה אותו נכנס וראה וילון פרוס על פתח המדינה ואבנים טובות ומרגליות קבועות בו ולא יכול לזוז עיניו ממנו עד שנפל אמרו לו אם וילון פרוס על פתח המדינה ושם אבנים טובות ומרגליות לא יכולת לזוז עיניך מהם עד שנפלת אילו נכנסת במדינה על אחת כמה וכמה לכך נאמר ובגאותו שחקים."
        ],
        [
            "(כז) מעונה אלהי קדם, שלשה ספרים נמצאו בעזרה אחד של מעונים ואחד של היא היא ואחד נקרא ספר זעטוטים באחד כתיב מעון אלהי קדם ובשנים כתיב מעונה אלהי קדם, בטלו חכמים את האחד וקיימו השנים, באחד כתיב תשעה היא ובשנים כתיב אחד עשרה היא בטלו חכמים את האחד וקיימו את השנים באחד כתיב וישלח את זעטוטי בני ישראל, ואל זעטוטי בני ישראל, ובשנים כתיב (שמות כד ה) וישלח את נערי בני ישראל (שם יא) ואל אצילי בני ישראל בטלו חכמים את האחד וקיימו את השנים.",
            "ומתחת זרועות עולם, מלמד שארץ ישראל היא תקפה של עולם.",
            "ויגרש מפניך אויב, אלו שברחו לאסיא. ויאמר השמד, אלו יושבי ארץ ישראל.",
            "(כח) וישכן ישראל בטח, אין בטח אלא רחצן וכן הוא אומר (יחזקאל לד כה) וישכן במדבר לבטח.",
            "בדד, לא כבדד שאמר משה (דברים לב יב) ה' בדד ינחנו ולא כבדד שאמר ירמיה (ירמיה טו יז) מפני ידך בדד ישבתי אלא כבדד שאמר אותו רשע, (במדבר כג ט) הן עם לבדד ישכון.",
            "עין יעקב, בברכה שברכם יעקב אביהם שנאמר (בראשית מח כא) והיה אלהים עמכם.",
            "אל ארץ דגן ותירוש, בברכה שברכם יצחק אביהם שנאמר (בראשית כז כח) ויתן לך האלהים מטל השמים.",
            "אף שמיו יערפו טל כענין שנאמר (ישעיה מה ח) הרעיפו שמים ממעל.",
            "(כט) אשריך ישראל מי כמוך, ישראל אומרים (שמות טו יא) מי כמוך באלים ורוח הקדש אומרת אשריך ישראל. אשריך ישראל נתקבצו כל ישראל אצל משה אמרו לו רבינו משה אמור לנו מה טובה עתיד הקדוש ברוך הוא ליתן לנו לעתיד לבא אמר להם איני יודע מה אומר לכם אשריכם מה מתוקן לכם, משל לאדם שמסר את בנו לפידגוג והיה מחזרו ומראה אותו ואומר לו כל האילנות הללו שלך כל הגפנים הללו שלך כל הזיתים הללו שלך כשיגע להראותו אמר לו איני יודע מה אומר לך אשריך מה מתוקן לך כך אמר משה לישראל איני יודע מה אומר לכם אשריכם מה מתוקן לכם, (תהלים לא כ) מה רב טובך אשר צפנת ליראיך.",
            "אשריך ישראל מי כמוך עם נושע בה' עם שאין ישועתו אלא בשכינה, (ישעיה מה יז) ישראל נושע בה' תשועת עולמים.",
            "מגן עזרך, כענין שנאמר (ש\"ב כב ג) אלהי צורי אחסה בו מגיני וקרן ישעי.",
            "ואשר חרב גאותך, אמר לו הקדוש ברוך הוא משה עתיד אני ליתן להם לישראל אותו זיין שניטל מהם בחורב כענין שנאמר (שמות לג ו) ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב, בשבועה נשבעתי ועתיד אני להחזירו להם כענין שנאמר (ישעיה מט יח) חי אני נאם ה' כי כולם כעדי תלבשי ותקשרים ככלה.",
            "ויכחשו אויביך לך, בשעת טובתם של ישראל אומות העולם מכחשים להם ועושים אותם כאילו הן אחים וכן עשו אמר ליעקב (בראשית לג ט) יש לי רב אחי יהי לך אשר לך וכן חירם אמר לשלמה (מ\"א ט יג) מה הערים האלה אשר נתת לי אחי.",
            "ואתה על במותימו תדרוך כענין שנאמר (יהושע י כד) ויקרא יהושע אל כל איש ישראל ויאמר אל קציני אנשי המלחמה ההלכוא אתו קרבו שימו את רגליכם על צוארי המלכים האלה."
        ],
        [
            "(לד, א) ויעל משה מערבות מואב, עליה היא ואינה ירידה.",
            "מערבות מואב, מלמד שהראהו הקדוש ברוך הוא שלשלת המלכים העתידים לעמוד מרות המואביה זה דוד וזרעו.",
            "אל הר נבו, ראש הפסגה, מה פסגה זו מופרשת מן האשכול ואינה מופרשת כך קבורתו של משה מותאמת מן ההר ואינה מותאמת והגיא ביניהם. אשר על פני יריחו, מלמד שהראהו שלשלת נביאים העתידים לעמוד מרחב הזונה.",
            "ויראהו ה' את כל הארץ מלמד שהראהו ארץ ישראל מיושבת על שלוותה וחזר והראהו מציקים המחזיקים בה.",
            "את הגלעד, מלמד שהראהו בית המקדש מיושב על שלותו וחזר והראהו המחריבים לו ואין גלעד אלא בית המקדש שנאמר (ירמיה כב ו) גלעד אתה לי ראש הלבנון.",
            "עד דן, מלמד שהראהו ארץ דן מיושבת על שלותה וחזר והראהו מציקים המחזיקים בה.",
            "דבר אחר עד דן מלמד שהראהו שבטו של דן עובד עבודה זרה כענין שנאמר (שופטים יח ל) ויקימו להם בני דן את הפסל, וחזר והראהו גואל ישראל שעתיד לעמוד הימנו ואיזה זה זה שמשון בן מנוח.",
            "(ב) ואת כל נפתלי, מלמד שהראהו ארץ נפתלי מיושבת על שלותה וחזר והראהו מציקים המחזיקים בה.",
            "דבר אחר מלמד שהראהו ברק בן אבינועם שעשה מלחמה בסיסרא וחיילות שעמו נאמר כאן ואת כל נפתלי ונאמר להלן (שם ד ו) ותשלח ותקרא לברק בן אבינועם מקדש נפתלי.",
            "ואת ארץ אפרים, מלמד שהראהו ארץ אפרים יושבת על שלותה וחזר והראהו מציקים המחזיקים בה.",
            "דבר אחר ואת ארץ אפרים, מלמד שהראהו יהושע בן נון עושה מלחמה בכנענים נאמר כאן ואת ארץ אפרים ונאמר להלן (במדבר יג ח) למטה אפרים הושע בן נון.",
            "ומנשה, מלמד שהראהו ארץ מנשה יושבת על שלוותה וחזר והראהו מציקים המחזיקים בה.",
            "דבר אחר ומנשה מלמד שהראהו גדעון בן יואש שעשה מלחמה במדין ועמלק.",
            "דבר אחר לפי שהיה אפרים צעיר סמכו הכתוב לג [דול] וכן הוא אומר (שופטים ו טו) הנה אלפי הדל במנשה.",
            "ואת כל ארץ יהודה, מלמד שהראהו ארץ יהודה יושבת בשלוותה וחזר והראהו מציקים המחזיקים בה.",
            "דבר אחר ואת כל ארץ יהודה מלמד שהראהו דוד במלכותו נאמר כאן ואת כל ארץ יהודה ונאמר להלן (דה\"א כח ד) ויבחר ה' אלהי ישראל בי.",
            "עד הים האחרון, מלמד שהראהו פני כל המערב יושב על שלוותו וחזר והראהו מציקים המחזיקים בו.",
            "דבר אחר עד הים האחרון, אל תהי קורא עד הים האחרון אלא עד היום האחרון, מלמד שהראהו כל העולם כולו מיום שנברא ועד שיחיו המתים.",
            "(ג) ואת הנגב, מלמד שהראהו דרום יושב על שלוותו וחזר והראהו מציקים המחזיקים בו, ",
            "דבר אחר ואת הנגב מלמד שהראהו מערת המכפלה שאבות קבורים בה נאמר כאן ואת הנגב ונאמר להלן (במדבר יג כב) ויעלו בנגב ויבא עד חברון.",
            "ואת הככר, מלמד שהראהו שלמה בן דוד שעושה כלים לבית המקדש נאמר כאן ואת הככר ונאמר להלן (מ\"א ז מו) בככר הירדן יצקם המלך.",
            "בקעת ירחו, מלמד שהראהו גוג וכל המונו שעתידים ליפול בבקעת יריחו ",
            "דבר אחר מה בקעה זו חיור כמות שהיא ושדה זרועה שעורים כמות שהיא כך הראהו כל העולם כולו בבקעת יריחו.",
            "עיר התמרים מלמד שהראהו גן עדן וצדיקים מטיילים בה שמשולים בתמרים וכן הוא אומר (תהלים צב יג) צדיק כתמר יפרח. דבר אחר מלמד שהראהו סמוכה מצדה גיהנם שהיא צרה מלמעלה ורחבה מלמטה וכן הוא אומר (איוב לו טז) ואף הסיתך מפי צר רחב לא מוצק תחתיה.",
            "עד צוער, אלו מציקי ישראל כגון אלו הבלשים הדרים עם המלכות ועתידים ליאבד עמהם.",
            "(ד) ויאמר ה' אליו זאת הארץ, אמר לו לאבות נשבעתי בשבועה לך הראיתיך בעיניך.",
            "ושמה לא תעבור, נאמר כאן ושמה לא תעבור ונאמר להלן (דברים לב נב) ושמה לא תבא מה תלמוד לומר ושמה לא תעבור אמר משה אם איני נכנס בה חי אכנס בה מת אמר לו המקום ושמה לא תבא, אמר לפניו אם איני נכנס בה מלך אכנס בה הדיוט אם איני נכנס לה חי אכנס לה מת אמר לו המקום ושמה לא תעבור לא מלך ולא הדיוט לא חי ולא מת.",
            "(ה) וימת שם משה, איפשר שמת משה וכותב וימת שם משה אלא עד כאן כתב משה מיכן ואילך כתב יהושע רבי מאיר אומר הרי הוא אומר ויכתוב משה את התורה הזאת איפשר שנתן משה את התורה כשהיא חסירה אפילו אות אחת אלא מלמד שהיה משה כותב מה שאמר לו הקדוש ברוך הוא כתוב כענין שנאמר (ירמיה לו יח) ויאמר אליהם ברוך מפיו יקרא אלי. רבי אליעזר אומר בת קול יוצאת מתוך המחנה שנים עשר מיל על שנים עשר מיל והיתה מכרזת ואומרת מת משה סמליון אמר וימת שם משה. ומנין אתה אומר מחילה היתה יוצאה מקבורתו של משה לקבורתם של אבות נאמר כאן וימת שם משה ונאמר להלן (בראשית מט לא) שמה קברו את אברהם ואת שרה אשתו, ויש אומרים לא מת משה אלא עומד ומשרת למעלה נאמר כאן שם ונאמר להלן (שמות לד כח) ויהי שם עם ה'.",
            "עבד ה', לא בגנותו של משה הכתוב מדבר אלא בשבחו שכך מצינו בנביאים הראשונים שנקראו עבדים שנאמר (עמוס ג ז) כי לא יעשה ה' אלהים דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים.",
            "על פי ה', כשהמקום נוטל נשמתם של צדיקים נוטלה מהם בנחת רוח משלו משל למה הדבר דומה לאחד נאמן שהיה בעיר והיו הכל מפקידים אצלו פקדון וכשבא אחד מהם לתבוע את שלו היה מוציא ונותן לו לפי שידע היכן הוא וכשבא לשלח ביד בנו ביד עבדו ביד שלוחו הופך תחתונים על העליונים לפי שאינו יודע היכן הוא כך כשהמקום נוטל נשמתם של צדיקים נוטלה בנחת וכשהוא נוטל נשמתם של רשעים מוסרה למלאכים רעים למלאכים אכזריים כדי שישמטו את נשמתם וכן הוא אומר (משלי יז יא) ומלאך אכזרי ישולח בו ואומר (איוב לו יד) תמות בנוער נפשם.",
            "(ו) ויקבור אותו בגיא אם נאמר בגיא, למה נאמר בארץ מואב ואם נאמר בארץ מואב למה נאמר בגיא לומר שמת משה בתוך נחלתו של ראובן ונקבר בשדה נחלתו של גד.",
            "ולא ידע איש את קבורתו יש אומרים אף משה אינו יודע מקום קבורתו שנאמר ולא ידע איש את קבורתו ואין איש אלא משה שנאמר (במדבר יב ג) והאיש משה עניו מאד וכבר שלחה מלכות בית קיסר שני סרדיוטות אמרו לכו וראו קבורתו של משה היכן היא הלכו ועמדו למעלה וראו אותו למטה ירדו למטה וראו אותו למעלה נחלקו חציים למעלה וחציים למטה עליונים ראו אותו כלפי מטה ותחתונים ראו אותו כלפי מעלה לכך נאמר ולא ידע איש את קבורתו.",
            "(ז) ומשה בן מאה ועשרים שנה, זה אחד מארבעה שמתו בן מאה ועשרים שנה ואלו הם משה והלל הזקן ורבן יוחנן בן זכיי ורבי עקיבה משה היה במצרים ארבעים שנה ובמדין ארבעים שנה ופירנס את ישראל ארבעים שנה הילל הזקן עלה מבבל בן ארבעים שנה ושימש חכמים ארבעים שנה ופירנס את ישראל ארבעים שנה רבן יוחנן בן זכיי עסק בפרגמטיא ארבעים שנה ושימש חכמים ארבעים שנה ופירנס את ישראל ארבעים שנה רבי עקיבה למד תורה בן ארבעים שנה ושמש את החכמים ארבעים שנה ופירנס את ישראל ארבעים שנה שש זוגות ששנותיהם שוות רבקה וקהת לוי ועמרם יוסף ויהושע שמואל ושלמה משה והלל הזקן ורבן יוחנן בן זכיי ורבי עקיבה.",
            "לא כהתה עינו, מלמד שעיניהם של מתים כהות: ",
            "ולא נס לחה, רבי אליעזר בן יעקב אומר אל תהי קורא לא נס לחה אלא לא נס לחה עכשיו כל הנוגע בבשרו של משה לחה פורחת אילך ואילך.",
            "(ח) ויבכו בני ישראל את משה הרי אחד, ויתמו ימי הרי שנים, בכי אבל משה הרי שלשה.",
            "שלשים יום אלו מה טיבם אלא מלמד שבכו אותו קודם למיתה שלשים יום. ומנין לימי נזירות שהם שלשים יום נאמר כאן ימי ונאמר להלן (במדבר ו ד) ימי מה ימי האמור כאן שלשים יום אף ימי האמור להלן שלשים יום.",
            "(ט) ויהושע בן נון מלא רוח חכמה, מפני מה כי סמך משה את ידיו עליו: ",
            "וישמעו אליו בני ישראל אין לך משמע גדול מזה ויעשו כאשר צוה ה' את משה, ועדין לא ניתן מוראו עליהם שנאמר (יהושע ד יד) בעת ההיא גדל ה' את יהושע באותה שעה ניתן מוראו עליהם.",
            "(י) ולא קם נביא עוד בישראל כמשה בישראל לא קם אבל באומות העולם קם ואיזה זה זה בלעם בן בעור אלא הפרש יש בין נבואתו של משה לנבואתו של בלעם משה לא היה יודע מי מדבר עמו, ובלעם היה יודע מי מדבר עמו, שנאמר (במדבר כד טז) נאם שומע אמרי אל משה לא היה יודע מתי מדבר עמו עד שנדבר עמו ובלעם היה יודע מתי מדבר עמו שנאמר ויודע דעת עליון, משה לא היה מדבר עמו אלא כשהוא עומד שנאמר (דברים ה כח) ואתה פה עמוד עמדי ובלעם היה מדבר עמו כשהוא נופל שנאמר (במדבר כד ד) מחזה שדי יחזה נופל וגלוי עינים משל למה הדבר דומה לטבחו של מלך ויודע כמה הוצאות יוצאות למלך על שולחנו.",
            "אשר ידעו ה' פנים אל פנים, למה נאמר לפי שנאמר (שמות לג יח) ויאמר הראיני נא את כבודך אמר לו בעולם הזה אי אתה רואה שנמשל בפנים שנאמר (שם לג כ) לא תוכל לראות את פני אבל אתה רואה בעולם הבא שנמשל באחורים שנאמר (שם לג כג) והסירותי את כפי וראית את אחורי אימתי הראהו סמוך למיתה הא למדת שהמתים רואים.",
            "(יא) לכל האותות והמופתים אשר שלחו ה' לעשות בארץ מצרים לפרעה ולכל עבדיו ולכל ארצו, למצרים בפני עצמה לפרעה בפני עצמו ולעבדיו בפני עצמם: ",
            "ולכל היד החזקה, זו מכת בכורות. ולכל המורא הגדול, זו קריעת ים סוף ",
            "רבי אלעזר אומר לכל האותות והמופתים ומנין אף לפני הר סיני תלמוד לומר ולכל היד החזקה, ומנין אף במדבר תלמוד לומר ולכל המורא הגדול ומנין אף בשיבור הלוחות נאמר להלן (דברים ט יז) ואשברם לעיניכם וכאן הוא אומר אשר עשה משה לעיני כל ישראל סליק ספרי חזק ונתחזק"
        ]
    ],
    "versions": [
        [
            "Sifre on Deuteronomy, ed. Dr. Louis Finkelstein. JTS, 1969",
            "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012428250205171/NLI"
        ],
        [
            "Sifrei Devarim, Hebrew",
            "https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99_%D7%A2%D7%9C_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D"
        ]
    ],
    "heTitle": "ספרי דברים",
    "categories": [
        "Midrash",
        "Halakhah"
    ],
    "sectionNames": [
        "Paragraph",
        "Paragraph"
    ]
}