{
"title": "Yachin on Mishnah Terumot",
"language": "he",
"versionTitle": "merged",
"versionSource": "https://www.sefaria.org/Yachin_on_Mishnah_Terumot",
"text": [
[
[
"החרש
שאינו שומע ולא מדבר:"
],
[
"והשוטה
המאבד מה שנתנו לו או לן בבה\"ק. או יוצא יחידי בלילה או מקרע כסותו. ורגיל בחד מהנך דרך שטות. ולרמב\"ם ה\"ה ברגיל בדבר אחר דרך שטות:"
],
[
"והקטן
אפי' בן י\"ג ויום א' או בת י\"ב ויום א'. רק שלא הביא ב' שערות לא יתרום. אבל בדיעבד תרומתו תרומה. ואפי' בן י\"ב לזכר ובת י\"א ויום א' בלי ב' שערות ויודעין לשם מי תרמו ג\"כ בדיעבד תרומתן תרומה [כמ\"ג]. רק הכא מיירי שאינן בן י\"ב ויום א' או בת י\"א ויום א'. דאז אפי' הביאו ב' שערות וגם יודעין לשם מי נדרו לא מהני [ועי' י\"ד רל\"ג ושל\"א]:"
],
[
"והתורם את שאינו שלו
שלא ברשות בעלים. ואפ\"ה בתרם משלו הר\"ז תרומה:"
],
[
"עוכד כוכבים שתרם את של ישראל אפילו ברשות
שעשאו שליח. ואין שליחות לעובד כוכבים:"
],
[
"אין תרומתו תרומה
עיין קדושין [דמ\"א] דילפינן כולהו מקראי:"
],
[
"חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום
מדאינו שומע הברכה:"
],
[
"ואם תרם תרומתו תדומה
דברכות אינן מעכבות:"
],
[
"חרש שדברו בו חכמים בכל מקום
ברוב המקומות והכא ר\"ל חרש שדברו במשנה א' דלא מהני בדיעבד היינו שאינו וכו':"
],
[
"שאינו לא שומע ולא מדבר
אפי' פקח ונתחרש דינו כשוטה [כאה\"ע קכ\"א ודלא כר\"ב כאן]:"
],
[
"רבי יהודה אומר תרומתו תרומה
בדיעבד ודוקא כשהגיע לחנוך:"
],
[
"רבי יוסי אומר אם עד שלא בא לעונת נדדים
עונת נדרי' הוא בן י\"ג שנה ויום א' ובת י\"ב ויום אחד [כרמב\"ם פי\"א מנדרי']. ושנה מקודם בודקין ביודעין לשם מי נדרו נדריהן קיימין:"
],
[
"אין תורמין זיתים על השמן
אפילו יש בהזיתים כל כך שמן כפי שיעור שחייב. על כל פנים כתיב כדגן מהגורן צריכין שיהיו שניהן גמורי':"
],
[
"ואם תרמו בש\"א תרומת עצמן בהם
כפי התרומה שחייב ליתן מהזתים ודינן ככל דמוע תרומה בחולין דבאין ק\"א ימכרו לכהן:"
],
[
"ובה\"א אין תרומתן תרומה
מדהתכוון גם על השמן:"
],
[
"אין תורמין מן הלקט ומן השכחה ומן הפאה
אפילו העני שהן שלו על כל פנים הוה ליה מפטור על החיוב. וכ\"כ הפקר פטור מתומ\"ע והיינו בהפקיר קודם שנגמר מלאכתן למעשר [ועי' מ\"ש פאה פ\"ד סי' ל\"ח]:"
],
[
"ולא ממעשר ראשון שנטלה תרומתו
דייקא שנטל תרומה שלו דהיינו תמ\"ע אפי' לא ת\"ג. ומשכח\"ל בהקדימו לוי לכהן ונטל המעשר בשבלי' *) דפטור מת\"ג. אבל בלא ניטל גם תמ\"ע רשאי לעשות מה שיש בו מהחיוב בת\"ג. שיהי' ת\"ג על שאר תבואה שחייבת ת\"ג [כך כ' הראב\"ד פ\"ה מתרומות הי\"ג] אולם בספרי שהביא הר\"ש משמע דרביי' קרא שמותר לעשות כולו ת\"ג ובניטלו שניהן פשיטא דלא דהו\"ל מפטור אחיוב:"
],
[
"ולא ממעשר שני
ר\"ל אפי' נפד'. אפ\"ה מע\"ש ממון גבוה הוא ואפי' הקדים המע\"ש בשבלי' דפטור מת\"ג. ומכ\"ש בהפריש כבר ת\"ג ממנו:"
],
[
"והקדש
בנתמרח ביד גזבר דפטור מתומ\"ע. ומכ\"ש בהפרישן מקודם שנפדו:"
],
[
"ולא מן החייב על הפטור
שלא הביא שליש [דהיינו כל שזורע' ואינה מצמחת. וסימן לזה בנותן פרי למים ושוקעת רובה. אז הביאה שליש כירושלמי פ\"א דמעשר מ\"ג]:"
],
[
"ולא מן התלוש על המחובר ולא מן המחובר על התלוש
וה\"ה ממחובר על מחובר דלא. אבל באמר ממחובר לכשיתלש דבריו קיימי' [כקדושין דס\"ב]:"
],
[
"ולא מן החדש על הישן
ר\"ל מפירות שנה זו על של אשתקד. ושדה שעשתה ב' גרנות בשנה א' מעשרים מזע\"ז:"
],
[
"ולא מפירות הארץ על פירות חוצה לארץ
ר\"ל אפי' ח\"ל שבגבולי א\"י שחייבי' בתומ\"ע מתקנת נביאים או החכמים כסוף מסכת ידי'. וה\"ה משל סורי' אשל א\"י או איפכא:"
],
[
"האלם
שומע ואינו מדבר:"
],
[
"והשכור
שאינו יכול לדבר לפני המלך:"
],
[
"והערום והסומא ובעל קרי לא יתרומו
אלם וערום ובעל קרי [עפ\"ג דברכות מ\"ד] לא יוכלו לברך ושכור וסומא שמא יתרמו מרע איפה:"
],
[
"ואם תרמו תרומתן תרומה
דברכות אינן מעכבות. וכן בתרם מהרע על היפה. בדיעבד תרומתו תרומה [כפ\"ב מ\"ו]. ומה שכופל שלא יתרומו. כדי לחזק הדברים שלא יתרומו לכתחילה בשום פני' כ\"כ הר\"מ ומה\"ט נ\"ל דלא כייל הכא חרש שבמ\"ב שמדבר ואינו שומע ולתני ו' משום דאיהו עדיף מהנך ה'. דעכ\"פ יכול לברך ולברור היפה:"
],
[
"אין תורמין לא במדה ולא במשקל ולא במנין
אף דיש שיעור לת\"ג מד\"ס כפ\"ד מ\"ג. מ\"מ יפריש שיעור ההוא באומד. ואם יפחת או יוסיף אין בכך כלום:"
],
[
"אין תורמין בסל ובקופה שהם של מדה
אפי' לא מדד הכרי. עכ\"פ הרואה אומר שתורם במדה:"
],
[
"אבל תורם הוא בהן חציין ושלישן
ר\"ל לפי אומד חצי' וכו':"
],
[
"לא יתרום בסאה חציה שחציה מדה
ר\"ל מדיש סא' שיש בה סי' איזה מקום חצי'. אף שבזו אין בה סי'. איכא למיחש לרואי':"
],
[
"אין תורמין שמן על זיתים הנכתשין
ר\"ל שנכתשו ועומדי' להוציא מהן שמן. ולא נגמ\"ל. ועסי' י\"ג:"
],
[
"ואם תרם תרומתו תרומה
ולא דמי לדלעיל מ\"ד דהתם איכא גזל השבט שמטריח לכהן:"
],
[
"ויחזור ויתרום
ר\"ל לאחר שידרוך הזיתים והענבים. מיהו מדהוא מד\"ס והרי לאחר שהפריש התרומה הראשונה. הזיתים והענבים הללו טבולין הן למעשרות ולתמ\"ע להכי לא יאכל הכהן לתרומה השנייה. עד שיוציא עליה תמ\"ע ומעשרות. ויאכל הכל בקדושת תרומה:"
],
[
"הדאשונה
שהיא התרומה הגמורה מדאו':"
],
[
"מדמעת בפני עצמה
בנפלה לפחות מק' נעשה הכל דמוע ואסור לזרי'. וימכור המדומע לכהן חוץ מדמי תרומה שבו:"
],
[
"וחייבין עליה חומש
באכלה זר בשוגג חייב קרן וחומש:"
],
[
"אבל לא שניה
דבנתערבה בחולין לאחר שהפריש עליה תמ\"ע ומעשרות בטיל' ברוב. וגם בנתערבה בחולין קודם שהפריש עליה תמ\"ע ומעשרות הרי יכול להפרישן עליה גם השתא:"
],
[
"ותורמין שמן על זיתים הנכבשים
בחומץ או במים לאכלן כך. דהו\"ל נגמרה מלאכתן:"
],
[
"ונמלך לדורכן אינו צריך לתרום
דבשעה שתרם שפיר תרם:"
],
[
"תבואה שנתמרח בכרי:"
],
[
"ואם תרמו תרומתן תרומה
והא דבמ\"ד אמרי' דאינה תרומה. תי' בירושלמי דהתם איכא משום גזל השבט. אי משום טרחא דכהן דצריך לעצור הענבי' והזיתים. ואי משום דצריך אומד רב לתרום מהזיתים וענבים כפי שיעור שחייב מהיין והשמן ושמא לא יפריש כפי שיעור זה. משא\"כ הכא מיירי במרוח כרי וכדומה שא\"צ לכהן להטריח הרבה לגומרן. גם א\"א שיטעה להפריש פחות משיעור חיובו. עי\"ל דהתם בתרומת תירש ויצהר [ודגן וכדומה שהן דאו'] משא\"כ הכא בתרומה דרבנן. והא דאמרי' במ\"ח תרומה ויחזור ויתרום תי' בירושלמי. דמ\"ח מיירי בנאבד' תרומה ראשונה ומשום גדר מי חטאת נגעו בה שלא יתבטלו. אבל כשיקבל הכהן תרומה אחרת יצטרך לטהר אם הסיח דעתו משמירת גופו מטומאת מת דצריך הזאה [כזבחים דצ\"ט]:"
]
],
[
[
"אין תורמין מטהור על הטמא
דמדירא שלא יגע הטהור בטמא יפריש שלא מהמוקף. חף דבאמת סגי אפי' בהפסק כלי [כרתוי\"ט פ\"ד דטב\"י] או הפסק פחות מכביצה [כספ\"ב דחלה] וכקו' אאמ\"ו הגזצוק\"ל גזירה שמא ירחיק יותר מזה. מיהו רק ת\"ג וחלה מדאו' צריך מוקף משא\"כ תמ\"ע רק מד\"ס צריך מוקף [כתו' גיטין ד\"ל ע\"ב ד\"ה וכי. ודלא כרתוי\"ט כאן]:"
],
[
"באמת אמרו
ברוב דוכתא דתני הכי הלממ\"ס הוא:"
],
[
"העגול של דבילה
תאני' דרוסים יחד בעגול:"
],
[
"שנטמא מקצתו
ולא חשיבי חבור וגוף א' לעניין טומאה. דמיירי במחוברים במי פירות דאינן חבור [כפ\"ג דטבו\"י]:"
],
[
"תורם מן הטהור שיש בו על הטמא שיש בו וכן אגודה של ירק
אע\"ג דאינה גוף א' כדביל':"
],
[
"וכן ערימה
כרי תבואה. אע\"ג דאינה תפוסה א' כאגודת ירק. ומה\"ט שרי דבהנך ג' ליכא גזיר' דמוקף דמוקף ועומד הוא:"
],
[
"אין תורמין מן הטמא על הטהור
משום פסידא דכהן ובתוספת' מפ' משום רע איפה:"
],
[
"ואם תרם שוגג תרומתו תרומה
דוקא בהי' לו שעת הכושר שהגיע לעונת המעשרות קודם שנטמא. אבל בנטמא מקודם אפילו בשוגג אינה תרומה:"
],
[
"ומזיד לא עשה כלום
שאין השירים מתוקנים. אבל תרומה הוה:"
],
[
"וכן בן לוי שהיה לו מעשר טבל
מע\"ר הטבול לתמ\"ע שהי' טמא:"
],
[
"היה מפריש עליו והולך
שעשה למעשר זה תמ\"ע אמעשר אחר. או שעשאו ת\"ג אטבל אחר. רק דבכה\"ג צריך לנכות התמ\"ע שבו שחייב לכהן [כך כ' רתוי\"ט. אבל א\"א לומר כן דהרי בל\"ז ק' ל\"ל דנקט וכן בן לוי וכו'. הו\"ל למנקט וכן ישראל שהי' לו טבל והי' מפריש עליו והולך ת\"ג אלא ע\"כ דבת\"ג א\"א להפריש עליו והולך מדצריך מוקף. וכן כ' הגאון רב\"א זצוק\"ל. ור\"ל דבבא דרישא דבתרומה גדולה מיירי שבאמת הקיפו. אבל סיפא דמפריש עליו והולך היינו וודאי בריחוק מקום וזה א\"א בת\"ג] וקמ\"ל הך בבא. דאע\"ג דשהה זמן מרובה לא אמרי' וודאי נודע לו שנטמא הכרי ומשקר לומר על המזיד שהוא שוגג:"
],
[
"רבי יהודה אומר אם היה יודע בו בתחלה
שהמעשר טמא. ואח\"כ שכח:"
],
[
"אע\"פ שהוא שוגג לא עשה כלום
דלר\"י שכחה כפשיעה:"
],
[
"המטביל כלים
טמאי':"
],
[
"בשבת
דאסור בשבת דהו\"ל כמתקן מנא:"
],
[
"שוגג ישתמש בהם מזיד לא ישתמש בהם
עד מוצאי שבת מיד:"
],
[
"והמבשל בשבת שוגג יאכל
המעשר בשוגג מותר לאכלו מיד. אבל המבשל בשוגג אסור לאכלו עד מוצאי שבת [רמב\"ם פ\"ו ופכ\"ג משבת. ודלא *) כהר\"ב הכא]. וא\"צ להמתין במוצ\"ש בכדי שיעשה רק בעשה נכרי מלאכה בשבת בשביל ישראל דחיישי' שיאמר לו ישראל שיעשה בשבת כדי שיהנה מיד במוצ\"ש. אבל ישראל שעשה מלאכה אפילו במזיד בשבת. מותר עכ\"פ לאחרים מיד במוצאי שבת. דאין חוששין שיאמר ישראל לחבירו שיחלל שבת [א\"ח רסי' שי\"ח]. ונקט מעשר ומבשל מדאמרי' [גיטין דנ\"ג ב'] דר\"מ בדרבנן קניס שוגג אטו מזיד. ובדאו' לא ור\"י קניס בדאו' ובדרבנן לא. להכי סתם הכא רבי ל\"ש מעשר דהו\"ל דרבנן ול\"ש מבשל דהוא דאו' לא קנסינן שוגג אטו מזיד. [שנות אליהו]. ול\"ג דנקט דרבנן לרבותא דמזיד. ונקט דאוריי' לרבותא דשוגג ודו\"ק. והא דכייל תנא מעשר ומבשל בחד בבא. והרי בין בשוגג ובין במזיד לא דמו כלל [כסי' י\"ז וסי' י\"ח]. טפי הו\"ל למכלל מטביל ומעשר בחד בבא דדמו ממש לגמרי בין בשוגג ובין במזיד י\"ל דה\"ט משום דבמעשר ומבשל שייך שפיר לומר בתרווייהו יאכל ולא יאכל. משא\"כ במטביל הרי צ\"ל ישתמש ולא ישתמש בדינו:"
],
[
"מזיד לא יאכל
מעשר במזיד לא יאכל בשבת רק במוצ\"ש. ומבשל במזיד הוא לא יאכל עולמית אבל אחרים אוכלים במוצ\"ש:"
],
[
"הנוטע בשבת שוגג יקיים מזיד יעקור
משא\"כ בישול א\"א לעקור. ואע\"ג דיכול להטיל המבושל לים לא רצו חכמים להפסיד גוף המותר רק לבטל מעשה האיסור. היכא דאפשר. וקמ\"ל דאע\"ג דכל נטיעה אינו קולטת עדיין עד אחר י\"ד יום. ואז יהיה זמן היתר [כר\"ה ד\"ט ב'] אפ\"ה כיון דאפשר צריך לבטל מעשה הנטיעה שהוא האיסור:"
],
[
"ובשביעית בין שוגג בין מזיד יעקור
דנחשדו ישראל אשביעית טפי מאשבת לומר אמזיד שהי' שוגג:"
],
[
"כל מין חטים אחד
אפילו שחמתי' ולבנה:"
],
[
"כל מין תאנים
נמי איכא שחורים ולבנים:"
],
[
"וגרוגרות ודבלה
תאנה יבישה נקרא גרוגרת וכשנדרסו בעיגול נקרא דבילה. ותורמין ג\"כ מכל א' אחבירו:"
],
[
"ותורם מזה על זה
ר\"ל מותר לתרום ג\"כ מגרוגרת אתאני' ודבילה:"
],
[
"רבי יהודה אומר לעולם הוא תורם מן היפה
דכתיב בהרימכם חלבו ממנו. להכי היפה עדיף ול\"ח לפסידא דכהן וקיי\"ל כת\"ק:"
],
[
"תורמין בצל קטן שלם ולא חצי בצל גדול
דשלם מתקיים טפי ובאין שם כהן מיירי. וי\"א אפי' ביש שם כהן שלם עדיף:"
],
[
"ר' יהודה אומר לא כי אלא חצי בצל גדול
לטעמי' אזיל:"
],
[
"וכן היה רבי יהודה אומר תורמין בצלים מבני המדינה על הכופרים
אף דבני כופרים מתקיים טפי. דבני מדינה עדיפי טפי:"
],
[
"אבל לא מן הכופרים על בני המדינה מפני שהוא
דבני מדינה:"
],
[
"מאכל פוליטיקין
עדעללייטע. מזה מוכח דהם חשובים טפי מכופרי':"
],
[
"ותורמין זיתי שמן
זתים מלאים שמן העומדים לאכילה [ודלא כמשמע מר\"מ ור\"ב שכתבו שעומדים לעצור שמן. דא\"כ הו\"ל שלא נגמר מלאכתן כפ\"א מ\"י]:"
],
[
"על זיתי כבש
שאינן שמנים כ\"כ ואינן נאכלים כ\"א ע\"י כבישה במי מלח וחומץ. וטעמא מדה\"ל מהיפה אמתקיים משא\"כ איפכא לא:"
],
[
"ויין שאינו מבושל על המבושל
דאינו מבושל עדיף טפי לשתיי' ומבושל מתקיים טפי [כלקמן פי\"א מ\"א]:"
],
[
"זה הכלל כל שהוא כלאים בחברו לא יתרום מזה על זה אפילו מן היפה על הרע
ואפילו בדיעבד אינו תרומה מדהו\"ל ממין אשאינו מינו:"
],
[
"ואם תרם מן הרע על היפה תרומתו תרומה
דוקא במזיד אבל בשוגג לא דתרומה בטעות הוא. ודינה הפוך מתורם מטהור אטמא. כך כ' הגאון בעל לחם שמים. ותמהני מאד דמ\"ש מקישות ונמצא מרה אבטיח ונמצא סרוח ר\"פ דלקמן. דאפילו שוגג אמרי' דתרומה ויחזור ויתרום ורק ביין וחומץ אמרי' שם דאינה תרומה כלל. היינו משום דהן ב' שמות לא נתכוון זה אלא ליין ולא לחומץ והו\"ל טעות גמור. משא\"כ מרה ומתוקה שניהן קישו' מקרו והרי לקישו' נתכוון וכך כתבו תוס' חלוק זה [יבמות דפ\"ט א' ד\"ה קישות] ועי' מ\"ש בס\"ד לקמן [פ\"ג סי' ו']. ואע\"ג דקיי\"ל דהקדש טעות אינו הקדש [כנזיר רפ\"ה] תרומה שאני דרביי' קרא אפי' במזיד וכ\"ש בשוגג [כיבמות דפ\"ט ב']:"
],
[
"חוץ מן הזונין
וויקען אף שהוא מין חטין אינו מאכל אדם:"
],
[
"והקישות
גורקע:"
],
[
"והמלפפון
ציטראנען קירביס:"
],
[
"ר' יהודה אומר שני מינין
דאזל לטעמיה [כלאים פ\"א מ\"ב]:"
]
],
[
[
"התורם קישות
גורקע:"
],
[
"אבטיח
מעלאנע:"
],
[
"תרומה ויחזור ויתרום
אפילו בתרם בשוגג ול\"ד לתורם מטמא אטהור [פ\"ב מ\"ב] דהכא פשע דהו\"ל למטעמיה מקודם [כיבמות דפ\"ט א'] ואף דטבל אסור בטעימה אפי' לכהן וטועם ופולט לא הותר רק בתעני' [כברכות די\"ד א' וריב\"ש רפ\"ח] נ\"ל כיון דתרומת ירק לכ\"ע מדרבנן [כרמב\"ם פ\"ב דתרומות ה\"ו] א\"כ אוכל והולך ואח\"כ מפריש כתרומת ח\"ל [כבכורות דכ\"ז א'] ואת\"ל דזהו דוקא בתרומת ח\"ל ולא בתרומת דרבנן בא\"י [כחולין ד\"ג א'] עכ\"פ כל ספק איסור שרי למטעמי' [כרט\"ז י\"ד צ\"ח סק\"ב] והרי הכא מדהו\"ל ספק אם ראוי לאכילת אדם הו\"ל ס' טבל. ואפי' לדעת האוסרים בכה\"ג [כש\"ך י\"ד סמ\"ב ושאר אחרונים] עכ\"פ איסור דרבנן שרי למטעמיה [כתשו' צ\"צ סמ\"ז] ובהא מתורץ קו' תו' יבמות דפ\"ט א':"
],
[
"התורם חבית של יין ונמצאת של חומץ
והו\"ל ב' מינים:"
],
[
"אם ידוע
השתא:"
],
[
"שהיתה של חומץ עד שלא תרמה אינה תרומה
והא דלא קאמר ברישא נמי בכה\"ג דבידע אינה תרומה ובפרט קישות מרה הרי וודאי מברייתה היתה מרה ונימא דלא להוי תרומה. תי' בירושלמי דקישות מרה ואבטיח סרוח ספק אוכל נינהו דאפשר דחזי לאדם ואז הו\"ל כתורם מרע איפה [פ\"ב מ\"ו] דאפילו במזיד תרומתו תרומה ומספק חוזר ותורם:"
],
[
"תרומה ויחזור ויתרום
ונותן שניהן לכהן והכהן ישלם הראשונה שהיא הגדולה דמדהו\"ל ספק המע\"ה. ונ\"ל דהכהן צריך להפריש מתרומה הראשונה תומ\"ע מינה ובה דשמא חומץ היתה והו\"ל ס' טבל:"
],
[
"הראשונה אינה מדמעת בפני עצמה
אתורם קישות נמי קאי בנפלה לפחות מק' נותן לכהן שיעור מה שנפל בלבד והשאר מותר דדמוע מד\"ס דמדאו' ברובא בטל וספק דרבנן לקולא [כתוספת נדה דמ\"ז א']. כ\"כ אאמ\"ו רבינו הגאון זצוק\"ל:"
],
[
"ואין חייבין עליה חומש
באכלה זר:"
],
[
"נפלו שתיהן למקום אחד מדמעות בקטנה שבשתיהן
דביש ק' נגד התרומה השנייה שהיא היא הקטנה שבשניהן נוטל מהמדומע כשיעור ב' התרומות ונותנן לכהן והשאר מותר:"
],
[
"השותפין שתרמו זה אחר זה
דלמשל שהיה הכרי נ' סאה והפריש זה סאה וזה סאה:"
],
[
"ר' עקיבא אומר תרומת שניהם תרומה
דמדלא הרשו זל\"ז לא היה לכ\"א רשות להפריש כ\"א מחלקו והו\"ל סאה שתרם כ\"א חצי' תרומה וחצי' חולין [הטבולים למעשרות] והו\"ל מדומע לכן יתנו שניהן לכהן והכהן ישלם לכ\"א החצי. והכהן יפריש מעשרות על החציין השניים מינה ובה:"
],
[
"רבי יוסי אומר
מפרש דברי חכמים:"
],
[
"אם תרם הראשון כשעור
ר\"ל כבינוני א' מנ' וי\"א כשיעור שתרם חבירו דאז הרי גלי בתרא דעתי' דניחא לי' בהך שעורא:"
],
[
"אין תרומת השני תרומה ואם לא תרם הראשון כשעור
שתרם בעין רעה או יפה שלא כתרומת השני:"
],
[
"תרומת השני תרומה
המשנה תמוה דמאי עדיף שני מראשון. ונ\"ל דר\"ל אף תרומת השני תרומה [אח\"כ מצאתי שגם רכ\"מ פ\"ד מתרומות כ\"כ. ת\"ל]. אמנם ק\"ל אמאי בלא תרם כשיעור תרומת השני תרומת שניהן תרומה ממ\"נ אם תרם הראשון בעין רעה. א\"כ הול\"ל דרק חציו תרומה דהיינו התרומה שמגיע מחצי חלקו בהכרי וחצי השני מתרומתו יהיה חולין. וכ\"כ תרומה שהפריש השני יהיה כך. ומשום שב' התרומות מדומעין הול\"ל שינתנו שניהן לכהן. והכהן ישלם לכל א' חצי התרומה שקבל ממנו. ואת\"ל אין ה\"נ עכ\"פ ק' בהפריש ראשון בעין רעה נהי דלא דמי לשליח שהוסיף או פיחת מדעת בעה\"ב בשוגג דתרומתו תרומה [כלקמן מ\"ד]. דהתם עשאו שליח בפירוש. ומדלא פירש לו באיזה שיעור יפריש גלי אדעת' שמרוצה בכל שיעור שיפריש. משא\"כ הכא עכ\"פ הול\"ל הכא בהפריש הראשון בעין רעה הו\"ל להשני רק להוסיף על תרומה שהפריש הראשון. כפי שירצה הוא להפריש וכלקמן רפ\"ד. ואת\"ל התם מיירי דבשעה שתרם המקצת היה בדעתו להפריש אח\"כ מה שהחסיר בתחלה. אבל הכא כשתרם הראשון היה בדעתו לבלי להפריש עוד והו\"ל תרומה בטעות. עכ\"פ ק' וכי גרע זה מתורם בטעות מטמא על טהור דתרומתו תרומה [כפ\"ב מ\"ב]. ואת\"ל התם היינו רק באדם בשלו משא\"כ הכא שתרם בשל חבירו. כיון דתרם השני שלא כשיעור תרומת הראשון גלי אדעתי' דלא הוה ניח\"ל שיהיה הראשון שלוחו כלל. לפיכך אין התרומה שתרם בעד חלקו תרומה כלל. עכ\"פ ק' בהפריש הראשון בעין יפה אמאי צריך השני להפריש שוב תרומה שלימה על חלקו נימא דחצי תרומה הראשונה שהפריש הראשון בעד חלקו של שני יהיה תרומה כפי שיעור עין רעה. והשאר יהיה חולין וימכר לכהן והכהן יחזיר כפי השיעור הזה דמים להשני. וי\"ל כיון שאותו מותר שהוסיף הראשון בחלקו של שני נעשה דמוע הרי הפסיד הראשון להשני דדמי דמוע הוא בזול יותר מדמי חולין מתוקנים לפיכך לכה\"ג שיפסיד לו וודאי לא עשאו שליח. ולא דמי לשליח שהוסיף עשרה בשוגג דתרומתו תרומה [כפ\"ד מ\"ד] דהתם עשאו שליח בפירוש ומדלא אמר לו באיזה אופן יפריש הו\"ל כאילו אמר לו שיפריש כפי שיאמדנו וכמש\"ל:"
],
[
"במה דברים אמורים
דגם תרומת השני תרומה:"
],
[
"כשלא דבר
שלא הרשהו ב' לראשון:"
],
[
"אבל הרשה את בן ביתו או את עבדו או את שפחתו לתרום
ר\"ל אפי' בן ביתו שאין לו חלק בכרי ואפילו עבד מחשב בן ברית. ומכ\"ש שותף:"
],
[
"תרומתו תרומה
בין שהוסיף או פיחת בשוגג מדעת משלחו [כלקמן פ\"ד מ\"ד]:"
],
[
"בטל
שאמר בפירוש שמבטל השליחות הזה:"
],
[
"הפועלים אין להן רשות לתרום חוץ מן הדרוכות
ר\"ל פועלים חבירים שעושין בגורן אצל בעה\"ב ע\"ה אין להם רשות לתרום רק פירות הדרוכות כענבים וזיתים. דבכה\"ג ודאי ניחא לבעלים ע\"ה שיפרישו הפועלים בטהרה קודם שיתטמא הגת מנגיעת בעלים ע\"ה. ואע\"ג דענבים דרוכות הו\"ל שלא נגמ\"ל ואסור לתרום עליהן לא מן הדרוכות ולא מן היין [כלעיל פ\"א מ\"ח] אפ\"ה כיון דהכ' שעת הדחק הוא דיש לחוש שיטמאן הע\"ה כל שעת הדחק כדיעבד דמי [רטו\"ז י\"ד סצ\"א ב']. והרי בדיעבד תרומתו תרומה כמבואר במשנה שם:"
],
[
"שהן מטמאים את הגת מיד
ר\"ל מיד כשיבא בעה\"ב אינו נזהר מליגע ומלטמא הגת לכן ימהרו פועלים להפריש קודם שיבא אף שלא הרשם:"
],
[
"
אי או:"
],
[
"רבי שמעון אומר קרא שם
ואינו רשאי להפרישן כ\"א מכרי זה ואף דהרי לא קבע מקום. והרי בעינן שירי' נכרים בשעת קריאת שם עכ\"פ מדאמר בתוכו הרי שירי' נכרי' סביב אמצעיותו:"
],
[
"וחכמים אומרים עד שיאמר בצפונו או בדרומו
דבעי' מקום מסויי'. א\"נ נ\"ל דס\"ל דלא דרשינן מראשית ששיריה ניכרין [כעירובין ל\"ז ב'] אלא דרשינן ממלת ראשית שתהי' התרומה ניכרת. ולהכי דוקא באמר בצפונה או בדרומה אבל בתוכה הרי אין התרומה ניכרת בשום גבול:"
],
[
"ר' אלעזר חסמא אומר האומר תרומת הכרי ממנו עליו קרא שם
דלא בעי שירי' נכרים:"
],
[
"קרא שם
אר\"ש פליג דסבירא ליה באמר תרומת מעשר בכרי קרא שם אף שלא הפריש עדיין המעשר. וקאמר איהו דוקא באמר כן אמעשר שכבר הופרש קרא שם:"
],
[
"המקדים
להפריש:"
],
[
"תרומה לבכורים
ומשכח\"ל דאמר שיהיה תרומה לכשיתלשו ודו\"ק:"
],
[
"אע\"פ שהוא עובר בלא תעשה
המפורש לקמן במשנה:"
],
[
"מה שעשה עשוי
אף לרבא [תמורה ד\"ד ב'] דכל דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד לא מהני הכא שאני דאפקי קרא דלהני. אבל אי\"ל דלהכי מהני מדאין המעשה אסור מצ\"ע רק מצד הזמן כשוחט בשבת דשחיטתו כשיר' [כפ\"ק דחולין וערטו\"ז ח\"מ סר\"ח]. ליתא דהכא אינו אסור מצד הזמן עצמו רק מדהקדימו והו\"ל שפיר כאסור המעשה מצ\"ע:"
],
[
"מלאתך
היינו הבכורים שנתנין רק ביבש משהתחיל הפרי והשבלים להתמלאות בביכור:"
],
[
"ודמעך
זהו תרומה ומעשרות [כתו' תמור' ד\"ד א'] שניתן גם בלח כשמן ויין:"
],
[
"לא תאחר
להקדים האחרונים ואפילו לא הקדים ממש רק בקריאת שם אסור. ולתר\"ב הך שנאמר דקאמר תנא אעובר בל\"ת קאי. מיהו בהקדים מעשר שני לראשון כגון שהיה לו ק' סאה טבל הטבול למעש\"ר והיה לו להפריש תחילה י' למעש\"ר. ואח\"כ ט' למעש\"ש והוא הקדים והפריש תחלה י' למעשר שני ואח\"כ ט' למעש\"ר אפילו עשה כן בעוד התבואה בשבלי' אפ\"ה חייב להפריש מהי' מעש\"ש א' למעשר ראשון קודם שיאכל המעש\"ש [ואפשר נמי דאסור כמדומע מחמת תרומת מעשר שבו רק שנתבטל בכל הי']. אבל בהקדים מעשר ראשון לת\"ג יש חילוק דאם הקדימו בשבלים פטור מת\"ג ואם הקדימו בכרי חייב להפריש מהמעשר ת\"ג [כביצה י\"ג ב']:"
],
[
"שהן בכורים לכל
ר\"ל לשון בכורים תחלה משמע א\"נ מדכתיב בתור' קודם לשאר מתנות:"
],
[
"ותרומה לראשון שהיא ראשית
ר\"ל דכתב בה ראשית:"
],
[
"ומעשר ראשון לשני שיש בו ראשית
דבמע\"ר יש תמ\"ע שדינה כתרומה:"
],
[
"לא אמר כלום עד שיהיו פיו ולבו שוין
נקט כאן ג' עניינים תרומה קודש וחולין לאשמעינן דבכולן הדין שוה דלא אמרי' דברי' שבלב אינן דברים רק כשיודע מה שדיבר ולא בטועה בדבורו [כר\"ן שבועות דרצ\"ז א']. מיהו בדברים שבלב בלי דבור רק בתרומה וקדשים דבריו קיימים [שבועות דכ\"ו ב']. ובאין הדיבור סותר למחשבתו דנתכוון לומר פת חטין יאסר עלי ואמר פת סתם. בכל דבר דבריו קיימים:"
],
[
"העובד כוכבים והכותי תרומתן תרומה
בהפרישו על שלהן דקיימא לן אין קנין לעובד כוכבים בא\"י להפקיע מתרומות ומעשרות [כרמב\"ם פ\"א מתרומות] ואף דקיי\"ל מירוח עובד כוכבים פוטר מדאו' גזרו חכמים שלא יתלו ישראל נכסיהן בעובדי כוכבים כדי לפטור ממעשרות להכי מירוח עובד כוכבים אינו פוטר. מיהו בהפריש עובד כוכבים אשל ישראל אפילו בשליחותו הרי אין שליחות לעובד כוכבים:"
],
[
"ר' יהודה אומר אין לעובד כוכבים כרם רבעי
לאסור פירות נטיעותיו בשנת ד' קודם פדיון. אבל ערלה יש להן:"
],
[
"תרומת העובד כוכבים מדמעת
בנפלה לפחות מק' נאסר לזרים:"
],
[
"ור' שמעון פוטר
מחומש אבל מודה דמדמעת:"
]
],
[
[
"המפריש מקצת תרומה ומעשרות
שלא הפריש מהכרי. כל התרומה שחייב עליו אבל הי' בדעתו להפריש אח\"כ השאר שחייב מזה הכרי עליו:"
],
[
"מוציא ממנו תרומה עליו
ר\"ל מותר להוציא השאר ג\"כ מהכרי דטבל הוא שמעלה ולא מה שכבר מתוקן:"
],
[
"אבל לא למקום אחר
דאסור לעשות לזה הטבל המתוקן במקצת לתרומה על טבל אחר אבל מכרי אחר שכולו טבל על כרי זה שמקצתו טבל רשאי. ולרמב\"ם [פ\"ג מתרומה] גם זה אסור. אבל מאותו מקצת שהפריש לשם תרומה יפריש ממנו התרומה שחייב לאותו מקצת:"
],
[
"מי שהיו פירותיו במגורה
ר\"ל באוצר:"
],
[
"וסאה לעני
שיהיו ב' הסאין מע\"ר ומעשר עני על ח' סאין שיאכל אח\"כ מהאוצר. ואע\"ג דלא היה צריך ליתן להעני רק 9/10 סאה לא הקפיד עמו ונתן לו סאה שלימה:"
],
[
"מפריש עד שמונה סאין ואוכלן דברי ר\"מ
נ\"ל דר\"מ לטעמי' דאית ליה ברירה בכה\"ג [כתוס' סוכה דכ\"ג ב'] ולולי שהפריש לבן לוי ולעני כל המחויב ליתן מהמגורה זה פשיטא שהכל שבמגורה הותר' לזרים. אבל זה לא הפריש רק מה שראוי ליתן מי' סאין. והרי יש באוצר כמה סאין יותר ולהכי ס\"ל ברירה וכשיאכל הח' סאין הוברר למפרע שההפרשה של ב' סאין עליהן הי' והו\"ל מאז ככל חולין שהופרש ממנו המעשר שא\"צ שיהיה המעשר קיים בשעת אכילת החולין:"
],
[
"וחכ\"א אינו מפריש אלא לפי חשבון
נ\"ל דס\"ל כדקיי\"ל [ביצה דל\"ח א'] בדאו' אין ברירה. א\"כ רק אז כשנוטל הח' סאין מהאוצר לאכלן מתקיים ההפרשה ולהכי צריכין הב' סאין שיהיו קיימין אז להיות למעשר על ח' סאין שנוטל ומש\"ה אינו מפריש לאכול מהאוצר רק לפי חשבון מה שלא נאכל עדיין מהב' סאין שנתן ובלא נשאר מהן רק חציין אינו אוכל רק ד' סאין:"
],
[
"שיעור תרומה עין יפה
נדיב לב:"
],
[
"בש\"א משלשים
ומזה תלמד כמה שיעור עין רעה ובינוני לדבריהם:"
],
[
"תרם
בינוני או נדיב:"
],
[
"ועלה בידו אחד מששים
מדחייב לתרום מאומד טעה:"
],
[
"תרומה ואינו צריך לתרום חזר והוסיף חייב
ההוספה:"
],
[
"במעשרות
דאין שם תרומה חל אהוספה:"
],
[
"ויחזור ויתרום כמות שהוא למוד
ר\"ל רגיל דמוסיף על מה שהפריש מקודם עד שיהיה יחד כשיעור עין יפה או רעה. כפי מה שרגיל ליתן:"
],
[
"במדה ובמשקל ובמנין
אותה ההוספה רשאי ליתן במדידה:"
],
[
"ר' יהודה אומר אף שלא מן המוקף
דבהוספה אין צריך מוקף. ולשון מוקף ר\"ל שיהיה תוך היקף מקום א' וסמוך:"
],
[
"תורם כדעתו של בעל הבית
בעין יפה או רעה:"
],
[
"פיחת עשרה
שהיה בעה\"ב בינוני והוא נתן מא' ממ' שחשב שהבע\"ב עינו יפה:"
],
[
"או הוסיף עשרה
א' מס' שחשב שבעה\"ב עינו רעה כך כתב הר\"ב ול\"מ היה נ\"ל דאסיפא נמי קאי דקאמר דשליח שאינו יודע דעת בעה\"ב תורם בבינוני. ועלה קאמר אם פיחת עשרה כגון שאח\"כ נודע שהבעה\"ב עינו יפה. או הוסיף עשרה שנודע אח\"כ שהבעה\"ב עינו רעה:"
],
[
"אין תרומתו תרומה
מדידע דעת בעה\"ב והוסיף במזיד נתבטל כל השליחות:"
],
[
"רבי אליעזר אומר אחד מעשרה
יוכל ליתן וכל תרומתו פטור ממעשרות:"
],
[
"יתר מכאן יעשנה
לאותו מותר:"
],
[
"תרומת מעשר
דהרי אותו מותר טבול למעשר והלוי אינו רשאי לאכלו דהרי מדומע עם התרומה. לכן יעשנו הישראל לאותו מותר תמ\"ע על המעשר שחייב ליתן דגם הישראל רשאי ליתן תמ\"ע. [והר\"ב סתר דברי עצמו. שכתב שהישראל יעשנו תמ\"ע ואחרי כך כתב שיתן לו הלוי תחתיו חולין]:"
],
[
"למקום אחר
המשנה תמוה למה לא יעשהו תמ\"ע על מעשר שחייב מכרי זה ונ\"ל ע\"פ מ\"ש רש\"י [מנחות דל\"א א'] בנתערב חיוב מועט בפטור מרובה א\"א לתקנו מטבל דהו\"ל כמפריש מחיוב על הפטור מדנתבטל מדאורייתא ברוב במינו רק יתקנו מדמאי דרבנן. א\"כ הכא א\"א שיעשה לאותו מותר לתמ\"ע על מעשר שחייב מהנשאר בידו דממ\"נ אם אותו מותר הוא פחות מהתרומה. א\"כ נתבטל המותר ברוב מדאו' ואיך יפטור בו המעשר דאו' שחייב וא\"א שיעשהו להמותר לתמ\"ע כ\"א על דמאי. דג\"כ חיובו מד\"ס. ואי המותר יותר מהת\"ג. א\"כ כיון שהת\"ג היה עשירי' הכרי יהיה המותר נמי יותר מהתמ\"ע שחייב מכרי זה. ומ\"ש הר\"מ והר\"ב דלהכי לא יעשה להמותר לת\"ג על מקום אחר. משום דת\"ג צריך מוקף ג\"כ קשה הרי יוכל להסמיכו לכרי טבל ואפילו נגיעה א\"צ רק שיהיו סמוכין וכלעיל רפ\"ב. אלא נ\"ל דלהכי א\"א דהרי מדאו' אין ברירה איזהו תרומה ואיזהו מותר א\"כ אף שיסמיכם התרומה שהוא הפטור מפסיק ביניהם וגרע טפי מאלו היו מרוחקים בלי הפסק. דאפשר שיתקרבו וכל הראוי לבילה אין בילה מעכב בו:"
],
[
"רבי ישמעאל אומר מחצה חולין ומחצה תרומה
יכול לעשות דלפטר ממעשרות:"
],
[
"רבי טרפון ורבי עקיבא אומרים עד שישייר שם חולין
דגם בנשתייר רק קצת חולין סגי:"
],
[
"בשלשה פרקים משערים את הכלכלה
הסל שמודדים בו לעשר ישערו כמה פירות מחזיק. ונקט לשון משערין לא מדקאי רק אתרומה שניתן רק באומד אלא משום דשייך אכולהו ג' מדה משקל מניין נ\"ל:"
],
[
"בבכורות
כשהפירות בכירות הן מלאי' וגסין:"
],
[
"ובסיפות
בסוף הקיץ כבר נתיבשו וצמקו:"
],
[
"ובאמצע הקיץ
ונ\"ל כרלח\"ש דכולהו לעניין ת\"ג איירי שנטלת באומד ובתאנים מיירי שרגילין להצטמק. ולפיכך מדהיו רגילים לתרום תאנים בכלכלה והוא סל לפיכך כשרצה לתרום כרי תאנים היה צריך לשער המניין או המדות או המשקל שיש בתאנים שבכרי וכמה מהם תחזיק הכלכלה באופן שבתחלת הקיץ שהתאנים גסי' ורטובים יהיה מניין התאנים שבכרי או מדתן מועט ופחות ממה שיהיה מהן שם בסוף הקיץ. אבל כשיתרום במשקל יהיה משקלם בתחילת הקיץ יותר ממה שיהיה ממנו בהכרי ובהכלכלה בסוף הקיץ. דלמשל בתחלת הקיץ שהתאנים גמורים וגסי' וישער שצבור התאנים הוא ק' סאה וישער שהכלכלה מחזקת סאה א'. א\"כ לפי אומד זה צריך להפריש מצבור התאנים ב' כלכלות דהיינו א' מנ'. ובסוף הקיץ שנתיבשו התאנים ויחזיק הסל ב' סאין. אם ישער שיש בהצבור ק' סאה א\"צ להפריש רק סל א'. וה\"ה במשער במניין הפירות יחזיק הסל בתחלת הקיץ פחות מהמניין שיחזיק בסוף הקיץ. ולהכי כך קצבו חכמים ג\"פ לשער הכלכלה ג' פעמים בקיץ. ואע\"ג דגם ביני ביני מצטמקין הפירות. כל שיעורי חכמים כך הוא ולא ניתנה תורה למלאכי השרת ובפרט משום דכל השיעורים הללו מדרבנן דמדאו' חטה א' פוטרת כל הכרי בהרמ' תרומה:"
],
[
"המונה משובח
מן המפריש באומד אף דגם במונה יש גדולים וקטנים. עכ\"פ א\"א שיטעה רק במשהו ומדשעורו רק מדרבנן דמדאו' חטה א' פוטרת כל הכרי לא גזרו בה כ\"כ:"
],
[
"והשוקל משובח משלשתן
מיהו ת\"ג ניתן רק באומד כמה במדות או כמה במניין או כמה במשקל יש בכרי שרוצה לתרום. וכן צריך לאמוד ג\"כ באומד זה התרומה עצמה שיתרום. והא דקאמר בירושלמי דמונה משובח מן התורם מאומד. ר\"ל שהוא משובח מן התורם מאומד שתהי' התרומה חלק נ' מהכרי בלי אומד מניין או מדות או משקל של הכרי והתרומה. אלא צריך שיאמיד כמה במניין או כמה במשקל או כמה מדות יש כאן. והיינו דקאמר הכא המונה וכו' לא שבאמת מונה רק ישער המניין. א\"נ מה דקאמר המונה קאי רק אהסל דאותו לבד רשאי למדוד או וכו' ולא הכרי שמפריש ממנו התרומה:"
],
[
"רבי אליעזר אומר תרומה עולה באחד ומאה
בנפלה סאה תרומה לק' חולין דהוה ליה יחד ק\"א נותן סאה לכהן והשאר מותר. ואפילו כשהתרומה עדיין ביד ישראל. ולא אכל עדיין מהחולין דמצי למתשיל עלה [דבאכל מהחולין א\"א למתשיל. דא\"כ אכל טבל למפרע]. אפילו הכי אינו כדשיל\"מ דלא בטל אפי' באלף דמדלאו מצוה לאתשולי עלה אינו רגיל למתשיל:"
],
[
"רבי יהושע אומר במאה ועוד
דבנפלה בצ\"ט ומשהו סגי:"
],
[
"רבי יוסי בן משולם אומר ועוד קב למאה סאה
דצריך שיהיו החולין צ\"ט סאה וקב:"
],
[
"שתות למדמע
ר\"ל שהוא שתות של סאה שנפלה. וממילא בנפל יותר או פחות משער לעולם בשתות:"
],
[
"רבי יהושע אומר תאנים שחורות מעלות את הלבנות
בנפלה תאנה לבנה של תרומה בק' תאנים חצין לבנים וחצין שחורים מצטרפין לבטלה:"
],
[
"עגולי דבלה
תאנים הנדרסי' יחד בעיגול:"
],
[
"הגדולים מעלים את הקטנים
דבנפל עגול קטן של תרומה בין עגולי חולין גדולים וקטנים מצטרפים לבטלה דביש בעגולין יחד כדי ק' נגד התרומה בטלה:"
],
[
"העגולים מעלין את המלבנים
תאנים הנדרסי' יחד ברבוע כלבינה:"
],
[
"רבי אליעזר אוסר
נ\"ל דס\"ל אפי' אינו ידוע איזה נפלה כיון דבין שהיתה שחורה או לבנה לא נתבטלה אין מצטרפים:"
],
[
"כיצד
דברי ר\"ע הן:"
],
[
"בדורס ליטרא קציעות
תאנים יבשים של תרומה וליטרא חצי לוג [כירושלמי פ\"י מ\"ח וע\"ש]:"
],
[
"ע\"פ הכד
של חולין:"
],
[
"ואינו יודע איזוהי
באיזה כד ובכל כד יש ק' ליטרין:"
],
[
"והתחתונות מעלות את העליונות
אף שאין התחתונות בכלל הספק אפילו הכי כיון דתרומת פירות מדרבנן ומדאורי' גם תרומה דאו' בטלה ברוב הו\"ל תרי דרבנן. ואין צריך שיהיה עם התחתונות ק'. רק משום היכיר' שלא נקל גם בתרומה דאו' להתיר' בביטל ברוב [כך נ\"ל]. וכן כתבו תוס' [ב\"מ דפ\"ח א' ד\"ה הכא] דתרומת תאנה דרבנן. ולפ\"ז מה דאמרינן בתאנה [ביצה ד\"ג ב'] כ\"ש הכא דאו' ע\"כ צ\"ל דר\"ל דתרומה עיקרו דאו':"
],
[
"עד שיהיו שם מאה כדים
וטעם שלר' אליעזר דשחורות אינן ראויין להיות בספק דמוע בלבנות לעולם דניכרות הן. מה שאין כן תחתונות ועליונות ממין א' הן וראוייות להתערב ולר\"י אדרבה שחורות ולבנות מעורבות הן. מה שאין כן תחתונות ועליונות חילוק מקומות אין שם תערובות עליו כ\"כ ע\"ר אאמ\"ו הגזצוק\"ל:"
],
[
"סאה תרומה שנפלה על פי מגורה
אוצר:"
],
[
"וקפאה
הסיר מה שלמעלה באוצר:"
],
[
"רבי אליעזר אומר אם יש בקפוי
שניהן במשמע האוצר שנקפה והתבואה שקפא'. ור\"ל ששתיהן מצטרפין כך נ\"ל:"
],
[
"מאה סאה תעלה באחד ומאה
לטעמי' במ\"י ואף דהכא אינן מעורבות דהא קפא' והסיר התרומה. אפ\"ה מצטרפי מדהיו תחלה מעורבין הרי איכא הכירא שפיר [כלעיל סי' מ\"ו]:"
],
[
"יקפיאנה
ר\"י קא' לה וה\"ק כיצד יעשה יקפיאנה עד שידע שלא נשאר מהתרומה כלל. ואז תחתית האוצר מותר:"
],
[
"ואם כן
דמהני קפוי:"
],
[
"או
שאינו ידוע:"
],
[
"שתי קופות ושתי מגורות
ובכל א' נ' סאה:"
],
[
"מעלות זו את זו
ואותה סאה שמעלה מעלה מזו או מזו או חצי' מכ\"א מיהו דוקא קופות מצטרפות מדמתטלטלות פעמים שמתערבות יחד אבל ב' מגורות דוקא בבית א' מצטרפות:"
],
[
"אמר רבי יוסי מעשה בא לפני רבי עקיבא בחמשים אגודות של ירק שנפלה אחת מהם
אגודה א' כיוצא בהן:"
],
[
"לתוכן חציה תרומה
מצי איירי בין שהיה ידוע איזה חצי' תרומה. או שידע וחזרו ונתערבו. או שאמר חצי אגודה זו תרומה ולא בירר עדיין איזה. דעכ\"פ אין המדומע מדמע אלא לפי חשבון [כפ\"ה מ\"ה]:"
],
[
"אלא שהיו שם מאה ושני חציים
דאין התרומה מדמעת אלא לפי חשבון תרומה שבה. והרי יש כאן ק\"א חציין נגד החצי תרומה והרי גם אם היה רק ק' חצאין כבר היתה התרומה בטילה:"
]
],
[
[
"סאה תרומה טמאה
אף דאסורה גם לכהן עולה בק\"א:"
],
[
"ירקבו
דהרי אסורה באכילה גם לכהן ולא אמרינן ידלקו כפ\"ח מ\"י. דהתם מיירי ברמי לשמן בכלי מאוס דלא אתי בה כהן לידי תקלה מה שאין כן הכא בדבר יבש וחיישי' אדמדליק לי' כהן אתא למיכל מיני' דמדמוע מד\"ס קיל להו לאנשי:"
],
[
"אם טהורה היתה אותה הסאה
וגם החולין טהורים [ועי' מ\"ש בס\"ד לקמן סי' ח']:"
],
[
"ימכרו לכהנים בדמי תרומה
שדמיו פחותי' מחולין:"
],
[
"ואם למעשר ראשון נפלה
שנפלה התרומה למעשר הטבול לתמ\"ע:"
],
[
"יקרא שם לתרומת מעשר
יעשה להמעשר שנתערב. תמ\"ע על מעשר אחר:"
],
[
"הרי אלו יפדו
כדי שיהא ראוי לכהן יפדם ויאכל דמי המעשר בירושלים. וימכר התערובות אח\"כ לכהן חוץ מדמי הסאה:"
],
[
"ואם טמאים היו אותן החולין
שנתערב בהן:"
],
[
"יאכלו
הכהנים את התערובות:"
],
[
"נקודים
ככרות קטנות פחות מכביצה כדי שלא יהיה אפשר להיות כביצה מהחולין הטמאים יחד בשעה שילוש עיסה מהתערובת ותוכשר התרומה. דכך השיעור לטמא אחרים:"
],
[
"או קליות
צלוי באש ביובש שלא תיכשר התרומה ותתטמא מהחולין שבה:"
],
[
"או ילושו במי פירות
שאינן מכשירין:"
],
[
"או יתחלקו לעיסות
ניתן פחות מכביצה בעיסות אחרות משא\"כ ברישא בתרומה טמא שנתערבה אי אפשר בכה\"ג דעל כל פנים אוכל תרומה טמאה:"
],
[
"סאה תרומה טמאה שנפלה לתוך מאה חולין טהורין
שלא הוכשרו [ועי' לעיל סי' ח']:"
],
[
"רבי אליעזר אומר תרום ותשרף
דאע\"ג דהרמ' רק משום גזל השבט לא פלוג רבנן והא דלעיל תרקב כסי' ב' היינו משום תקלה. והכא דנתבטלה לא חייש לתקלה ותשרף ועכ\"פ לא יהנה בשרפתה:"
],
[
"וחכמים אומרים תעלה
תתבטל ואף דמי' מצי יהיב לכהן. וי\"א אלא מלת תעלה ר\"ל צריך להרים ממש. מיהו לכ\"ע דוקא אותה סאה שהעלה צריך לאכל נקודים ולא הנשאר מהתערובות. ואפשר לדעה הראשונה דמלת תעלה היינו שתתבטל. א\"כ מה דקאמר תנא תאכל נקודים היינו כל התערובות דהרי גם בדמי מצי מסלק להכהן:"
],
[
"או תתחלק לעיסות כדי שלא יהא במקום אחד כביצה
ול\"א דנתבטל הטומאה לגמרי מהתערובו' גזירה שמא יחזור ויבטל עם זה התערובות חולין טמאים אחרים ברוב והרי אז תהיה טומאה עוררת טומאה [כבכורות דכ\"ג א]:"
],
[
"או תתחלק לעיסות כדי שלא יהא במקום אחד כביצה
בנפלה טהורה מודה ר\"א דחוזרת לשמה הראשון. ואפ\"ה תאכל נקודים דא\"א סאה שנפלה עלתה רק לחומרא:"
],
[
"אם העלו החולין הקלין המותרין לזרים
שהן קלין והתירן היתר הרבה:"
],
[
"לאחר שהודו
דהקשו ב\"ה מה טהורה שבמיתה לזרים עולה. טמאה שרק בעשה לכהן לכ\"ש והודו ב\"ש ולא מצינו בשום דוכתא שהודו ב\"ש לב\"ה רק בדבר זה (ירוש'). זה הכלל כהן טהור שאכל תרומה טהורה מצוה. כהן טהור שאוכל תרומה טמאה עובר בעשה. כהן טמא שאכל תרומה טמאה בלאו. כהן טמא שאכל תרומה טהורה במיתה בי\"ש. ובישראל בכל אופנים הנ\"ל חייב מיתה בי\"ש:"
],
[
"וחכמים אומרים אבדה במעוטה
מדהכל תרומה א\"צ הרמה. וא\"צ לאכול בלי הכשר כביטול חולין דהכא ליכא למגזר כסי' י\"ז. דתרומה טמאה אסור לבטלה בתערובת זה דאין מבטלין איסור לכתחילה דתרומה טמא אסור לכהן בעשה וחולין טמאים מהכ\"ת יערב' באלו שכולן תרומה דהרי נאסרו לזר וחולין טמאים שרו לזר. כ\"כ אאמ\"ו הגזצוק\"ל:"
],
[
"סאה תרומה שנפלה למאה
חולין:"
],
[
"הגביהה ונפלה למקום אחר רבי אליעזר אומר מדמעת כתרומה ודאי
לטעמי' במ\"ב דאמרינן סאה שנפלה עלתה:"
],
[
"וחכמים אומרים אינה מדמעת אלא לפי חשבון
שאין בסאה שעלתה רק א' מק' תרומה ולא שיהא במקום שנפל לשם ק' נגד חלק הק' מהסאה שנפל לשם דהרי בל\"ז בהסא' שנפלה עצמה יש ק' נגד התרומה שמעורב בה. אלא רבנן ס\"ל דצריך להרים מתערובות הב' רק חלק ק' מהסאה:"
],
[
"וחכ\"א אין המדומע מדמע אלא לפי חשבון
דא\"צ השתא רק ק' נגד שיעור התרומה שיש בסאה זו לפי חשבון תערובות הראשון. דא\"א ביבש חנ\"נ. ונקט משנה ה' לרבותא דר\"א. דאע\"ג דנתבטלה בק' אפ\"ה מתדמעת כתרומה וודאי. ונקט משנה ו' לרבותא דרבנן דאע\"ג שלא נתבטלה לא אמרי' חנ\"נ:"
],
[
"ואין המחומץ מחמיץ אלא לפי חשבון
דבחימץ עיסת חולין בשאור תרומה ונאסרה לזרים וחזר וחימץ מעיסה זו עיסה אחרת של חולין. לא נאסרה רק בנפל שיעור גדול כ\"כ שיהיה בחלק התרומה שבה לבד כח להחמיץ עיסה זו:"
],
[
"ואין המים שאובים פוסלים את המקוה אלא לפי חשבון
בנפלו ג' לוגין שאובין למקוה חסירה. לא פסלוה רק לפי חשבון הכלים דבנפלו מג' כלים או פחות פסלוה. משא\"כ מד' כלים לא נפסלה. א\"נ מקוה כ' סאין ומשהו מים כשרים מותר למלאותה עד מ\"ס משאובים דרך המשכה ואף דג\"ל פוסלין החסירה הכא שאני דלפי חשבון איכא רוב כשרים. אבל בנפלו ג\"ל שאובים לפחות ממ' סאה מים כשרים בלי המשכה נעשו כולן שאובים [י\"ד ר\"א סכ\"א] ואין להם שום תקנה רק כשימשוך לתוכן מי מעין [שם סי\"א]:"
],
[
"הגביהה
כדינה שעולה בק\"א ומותר התערובות אחר שירום:"
],
[
"עד שתרבה תרומה על החולין
שיפלו לשם ק' ומשהו של תרומה:"
],
[
"הרי זו אסורה ורבי שמעון מתיר
והיינו משום דאיסורו רק מדרבנן דמדאוריי' כבר נתבטל ברוב כיבש ביבש. ודוקא היכא דנודע בינתיים נפילה ראשונה. דר\"ש לטעמיה דס\"ל [ב\"ק דע\"ו] דכל העומד לתרום כתרום דמי. ואילה\"ק לרבנן דקיי\"ל כוותי'. הרי קיי\"ל נמי דיבש ביבש שנתבטל אינו חו\"נ [כי\"ד צ\"ט ש\"ך סק\"א]. י\"ל תרומה שאני דלא הרים עדיין התרומה שצריך להרים:"
],
[
"וטחנן
בבת א':"
],
[
"אם ידוע שהחטים של חולין יפות משל תרומה מותר
ואפי' לכתחלה מותר לטחנן. וברישא לא תני אם חטין של תרומה יפות אסור. דהתם אע\"ג דסובין של חולין מרובה משל תרומה עד שעי\"ז קמח החולין מועט משל תרומה מצטרף סובין של חולין עם החולין לבטל התרומה. משא\"כ הכא סובין של תרומה אמ\"צ עם התרומה לאיסור:"
],
[
"אם שוגג מותר
לאחר שהוציא התרומה:"
],
[
"ואם מזיד אסור
דקנסוהו ככל מבטל איסור לכתחילה:"
]
],
[
[
"האוכל תרומה שוגג
אפי' ידע שאסורה רק לא ידע שהאוכלה במיתה:"
],
[
"משלם קרן וחומש
כל חומשין שבתורה הן חומש מלבר שהוא רביע מלגב דבאכל ד' משל' ה':"
],
[
"ואחד הסך
דשתי' בכלל אכילה. וסיכה אתרבי מקרא:"
],
[
"משלם חומשה וחומש חומשה
דבאכל החומש ששילם חייב ג\"כ בחמישי' החומש:"
],
[
"אלא חולין מתוקנים
דכ' ונתן לכהן את הקודש דבר הראוי להיות קודש. ולא מה שהוא כבר קדוש. ודייק כן מדלא כתיב ונתן לכהן קדש. ואפי' ירש תרומה מאבי אמו שיכול למוכרה והדמי' שלו אפ\"ה אינו יכול לשלם ממנו. ולפי מ\"ש פ\"ז דמאי ל\"ה. דחולין מתוקנים היינו מע\"ר שניטל ממנו תמ\"ע. נ\"ל דהכא קמ\"ל סתם מתני'. דאפי' לר\"מ דס\"ל [יבמות דפ\"ה ב'] דמעשר יש בו קדושה דאסור לזרים. אפ\"ה כיון דמותר ללוי לא מקרי קודש ומותר לשלם מהן. ומכ\"ש דיוכל לשלם מחולין גמורים שניטל מהן כבר כל התרומות ומעשרות. ואפי' החומש צריך לשלם מחולין שמותר לזרים:"
],
[
"והם
החולין שמשלם:"
],
[
"והתשלומין תרומה
ר\"ל בחזר ואכל החולין ששילם. מה שחוזר שוב ומשלם ג\"כ נעשה תרומה:"
],
[
"בת ישראל שאכלה תרומה
שהפרישה תרומה ואכלת':"
],
[
"משלמת קרן וחומש לעצמה
לאכלן בתורת תרומה. דאפי' הי' התרומה בעין זכתה בהן משנשאת. ואילה\"ק מב\"ק [פ\"ט מ\"ט] דהגוזל אביו ונשבע לו ומת אביו. דמשלם קרן וחומש לבניו של גזלן התם במזיד בגזילה. וכ\"כ אמרי' בירושלמי [פ\"ו מתרומה] בגזל תרומה מאבי אמו כהן ואכלה ומת אבי אמו משלם ליורש אחר:"
],
[
"הוא משלם את הקרן
ככל גזלן. דמזיק אינו משלם חומש:"
],
[
"וחכמים אומרים הם משלמין קרן וחומש והוא משלם להם דמי סעודתן
ונ\"מ דלר\"מ משלם דמי תרומה ולרבנן דמי חולין. ולא סגי שישיב להן דמי תרומה ששילמו דמדאסור מדאו' נפשם קצה במה שאכלו תרומה. והכי קיי\"ל בקצב שמכר טריפה דאו' פטורים מלשלם [ח\"מ רל\"ד]:"
],
[
"אכלה משלם שני קרנים וחומש קרן וחומש מן החולין וקרן דמי תרומה
ר\"ל דמי' כשיווי התרומה. משא\"כ הקרן והחומש שמשלם מן חולין. אף דג\"כ משלם רק כפי שיווי התרומה דקיי\"ל לפי דמי' משלם. עכ\"פ חייב ליתן פירות. דבר הראוי להיות קודש:"
],
[
"גנב תרומת הקדש
שהקדיש הכהן התרומה לבדק הבית:"
],
[
"משלם שני חומשים
א' לתרומה וא' להקדש דאיסור הקדש חל על איסור תרומה. דכשהוקדשה נאסרה גם לכהנים עד שיפדנה:"
],
[
"אין משלמין מן הלקט ומן השכחה ומן הפאה ומן ההפקר
דכל אלו מעולם לא היו ראויין להיות תרומה. אע\"ג דהשתא כבר זכה בהן זה ואינן תו הפקר. עכ\"פ מצ\"ע לא היו ראויין לתרומה מעולם. ומיירי שהופקר קודם שהגיע לעונת תרומה ומעשרות דומי' דלקט שכחה ופאה:"
],
[
"ולא ממעשר ראשון שנטלה תרומתו
ר\"ל תמ\"ע שלו כדינו [כך כ' הר\"ש ולפמ\"ש לעיל סי' ה'. מיירי הכא בהקדימו לוי להכהן בשבלים דאף דפטור מת\"ג. עכ\"פ זיקת תרומה יש בו והזיק להשבט. וכך כ' הרמב\"ם]:"
],
[
"ולא ממעשר שני והקדש שנפדו
שנפדו כדינן. ואע\"ג דהשתא חולין גמורים הם עכ\"פ מתחלה קודש היו שאין וכו':"
],
[
"וחכמים מתירין באלו
גם אמעשר פליגי כדמסיק בירוש' והא דקאמר \"באלו\" למעוטי לקט שכחה פאה והפקר. דבאלו מודו לר\"מ מדלא היה בהן זיקת תרומה מעולם. ואנן קיי\"ל כר' יוחנן בירושלמי דס\"ל דגם בלקט שכחה ופאה ס\"ל לרבנן דמותר לשלם. וע\"כ הא דקאמר באלו אינו רק למעוטי תרומה [כמ\"א] ומין בשאינו מינו [כמ\"ו]:"
],
[
"בלבד שישלם מן היפה על הרע
שיהיה המין שמשלם יפה ממין שאכל:"
],
[
"לפיכך אם אכל קשואין של ערב שביעית
וכבר נתקשו קשואים של ששית ומשל שביעית אסור לשלם חובו דדמי לסחורה. ועוד הרי ספיחי שביעית אסורים. וכ\"כ מפירות חו\"ל אסור לשלם מדדמי ללקט שו\"פ שמעולם לא היו ראויין להיות תרומה. ואפי' נימא כר' יוחנן בירושלמי דלחכמים [במשנה ה'] גם מלקט שכחה ופאה מותר לשלם. אם כן מותר לשלם גם מפירות ח\"ל. מתני' מיירי קודם שהתיר רבי להביא ירק מחו\"ל [ועי' רמב\"ם תרומות פ\"י הי\"ח ורכ\"מ שם]. מלבד שאם כבר הוכשרו הרי נטמאו מטומאת ארץ עובדי כוכבים איך יעשום תרומה להכי לא ישלם מין אחר רק ימתין וכו':"
]
],
[
[
"האוכל תרומה מזיד
בלא התראה דחייב מיתה בידי שמים. ולא מפטר מתשלומים דאי בהתרו בו מדלוקה אינו משלם:"
],
[
"משלם את הקרן
הכא כ\"ע מודו דאינו משלם רק דמי תרומה:"
],
[
"התשלומין חולין
לפיכך אם וכו':"
],
[
"משלמת את הקרן
כשאר גזלן וכסי' ב':"
],
[
"ואינה משלמת את החומש
דאינה זרה מדאפשר שתחזור לבית אביה. וכיון שאינה משלמת החומש אין התשלומין נעשות תרומה ומותרת נמי לשלם בדמי'. וכיון שאין צריכה לשלם רק משום גזל א\"כ אם היא תרומה שאין צריכה ליתנו לכהן כגון שירשתו מאביה כהן אין צריכה לשלם כלל:"
],
[
"ומיתתה בשרפה
בזנתה תחת בעלה ישראל:"
],
[
"נשאת לאחד מכל הפסולין
שמשנבעלה לחלל נתין ממזר ושאר פסולים. נאסרה בתרומה לעולם:"
],
[
"וחכמים אומרים זו וזו משלמות את הקרן ואינן משלמות את החומש
מדהיתה פ\"א ראוי' לחזור:"
],
[
"המאכיל את בניו קטנים
שפטורים מתשלומים:"
],
[
"
או או:"
],
[
"האוכל תרומת חוצה לארץ
היינו מבבל שהוא תקנת נביאים או ממצרים עמון ומואב שהוא תקנת חכמים [כידים פ\"ד מ\"ג] וכולן רק מדרבנן. ואפ\"ה אוסרת תערובתה:"
],
[
"והאוכל פחות מכזית תרומה
דג' חלוקים יש. באכל כזית אף שאינו שוה פרוטה חייב קרן וחומש אם יש בחומש ש\"פ. ובאין כזי' ושוה פרוטה חייב קרן ולא חומש והיינו בבא דהכא. ובאין כזי' ולא שוה פרוטה פטור מכלום:"
],
[
"אם רצה הכהן למחול אינו מוחל
דהתשלומין קודש ודין תרומה יש לו. אבל פשוט דרשאי הכהן לאחר שהפרישו לתתו לו במתנה שימכרנה לכל כהן שירצה בדמי תרומה:"
],
[
"שתי קופות
פאססער מלאות תבואה:"
],
[
"הרי אני אומר לתוך של תרומה נפלה
אע\"ג שאין בחולין רוב נגד הסאה דתרומה בזה\"ז מד\"ס. אבל בתרומה דאו' צריך עכ\"פ רוב בחולין דאז ג\"כ אסור התערובות רק מדרבנן. מיהו כ\"ז ביש לתלות שנפלה לתרומה שאינה מתקלקלת ע\"י הנפילה. וכ\"כ א' טמא וא' טהור או א' דמוע וא' אינו דמוע תמיד תלינן בהמקולקל כבר. אבל בא' חולין וא' טבל או מעשר. לא תלינן שנפלה לטבל ולמעשר דמדהם מתקלקלים ג\"כ ע\"י נפילה זו. מה חזית לאסור הטבל טפי מהחולין:"
],
[
"ואיזו היא של חולין
הרי וודאי שניהן אסורין דבאיז' מהן נתלה שהיא של תרומ' ולא תתקלקל חבירתה:"
],
[
"אכל אחת מהן פטור והשניה נוהג בה כתרומה וחייבת בחלה
מספק:"
],
[
"ר' יוסי פוטרה
דהו\"ל כדמוע דפטור מחלה:"
],
[
"אכל אחר את השניה פטור
דוקא בבאו לשאל זא\"ז כ\"א על עצמו:"
],
[
"ור' יוסי פוטר
נקט פלוגתי' במשנה ה' לרבותא דר' יוסי. דאע\"ג שהתרומה בעין פוטר והדר נקט משנה ו' לרבותא דר\"מ. דאף בתערובות מחייב. ותו נקט משנה ז' דאע\"ג דאין ממשו' התרומה כאן כלל מחייב ר\"מ. וגם אצטריך למנקטה לאשמעי' החילוק בין זרע כלה או לא:"
],
[
"מדמעות כקטנה שבשתיהן
כלעיל פ\"ב מ\"ב:"
],
[
"זרע את אחת מהן פטור
ר\"ל הגדולין חולין. דכל זורע תרומה בשוגג יופך [כרפ\"ט] ובלא הפך הגדולין תרומה:"
],
[
"בדבר שזרעו כלה
כחטין ושעורים:"
],
[
"ובדבר שאין זרעו כלה
כשום ובצלים:"
],
[
"אסור
והוא שזרע שניי' עד שלא קצר ראשונה:"
]
],
[
[
"האשה
בת ישראל נשואה לכהן:"
],
[
"שהיתה אוכלת בתרומה באו ואמרו לה מת בעליך או גרשך
אע\"ג דאינה מתגרשת עד שיגיע גט לידה ואי בשעשתה שליח לקבלה. הרי מיד נאסרה בתרומה. דאפילו באמרה לשליח תקבלו במקום פלוני אמרי' שאינה מקפדת רק מראה מקום היא לו. ושמא מיד חוץ לעיר ימצא שליח לבעל ויתנו לה [כגיטין פ\"ו מ\"ז] י\"ל דהכא מיירי באמרה לשליח לא תקבל גיטי רק במקום פלוני. ואז מותרת לאכל תרומה עד שיעור שיגיע שליח לאותו מקום ואמרו לה שקידם לשם ברכב וסוסים:"
],
[
"וכן העבד שהיה אוכל בתרומה ובאו ואמרו לו מת רבך
וירשו קרובו הזר:"
],
[
"רבי אליעזר מחייב קרן וחומש ורבי יהושע פוטר
מיירי באכלה חמץ בע\"פ דזמנה בהול לבערה והו\"ל אנוס [יבמות ל\"ד א' ועי' מ\"ש בס\"ד לע\"ל פ\"ו סי' א']:"
],
[
"ור' יהושע מכשיר
דכתיב ברך ה' חילו לשון חלל. אעפ\"כ פועל ידיו תרצה:"
],
[
"וכולם שהיתה תרומה בתוך פיהם רבי אליעזר אומר יבלעו
וישלם קרן וחומש. ודוקא עבד ואשה דמתחלה בהיתר אכלו. משא\"כ בן גרושה וחלוצה דמעולם לא הותר בה מודה ר\"א דיפלוט:"
],
[
"אמרו לו נטמאת
או:"
],
[
"ונטמאת תרומה
והטומאה אירע אחר שהכניסה לפיו דוגמא דאשה ועבד לעיל:"
],
[
"טמא היית
מכבר דלא הותר בה מתחלה:"
],
[
"או שטעם טעם פשפש
וואנצע. וה\"ה שאר דבר מאוס מותר לפלטה דבכה\"ג לא חיישי' להפסד הקדש ותרומה:"
],
[
"היה אוכל באשכול
אכילת עראי קודם שעישר:"
],
[
"ונכנס מן הגנה לחצר
וחצר קובע למעשר לאסור אפילו אכילת עראי:"
],
[
"רבי אליעזר אומר יגמור
ר\"ל יחזור לגינה ויגמור מדהתחיל בהיתר:"
],
[
"ורבי יהושע אומר לא יגמור
אפילו בגנה:"
],
[
"חשיכה לילי שבת
שאכל עראי בע\"ש וחשכה לו. והרי שבת ג\"כ קובע למעשר כחצר:"
],
[
"רבי יהושע אומר יגמור
למ\"ש:"
],
[
"יין של תרומה שנתגלה ישפך
דאסור לכל תשמיש. ואפילו לשתיית בהמה טהורה דלאכילה עומדת דשמא שתתן נחש:"
],
[
"ואין צריך לומר של חולין
ולדידן מותר [כי\"ד קט\"ז]:"
],
[
"ושאר כל המשקין מותרים
דאין נחש שותה מהן:"
],
[
"כמה ישהו
מגולין:"
],
[
"כדי שיצא הרחש
הנחש:"
],
[
"ממקום קרוב
מחורו שתחת אוזן הכלי. ואע\"ג שאין נראה שם חור יש נחש דק כשערה [חולין ד\"י]:"
],
[
"וישתה
וא\"ת כיון דצריך שיהיה הארס ניכר [וכמשנה ה'] א\"כ אף כששהה כשיעור זה או כשלא שהה שיעור זה לבדק אם ניכר ארס במשקה או לא. ואם לא ניכר בו ארס אף כששהה נשתרי. י\"ל דנ\"מ ברוצה לשתות בליל' אסור לשתות כששהה. א\"נ דהא קמ\"ל דבששהה צריך לבדוק אם ניכר ארס במשקין. וגם אילה\"ק אם הארס ניכר למה לא מהני סינון [כמ\"ז] נבדק אחר הסינון אם ניכר עוד שם ארס. י\"ל דבהיה שם ארס חיישינן לאחר הסינון אולי נשארו שם צחצוחי ארס. [אולם שהארס צריך שיהיה ניכר כך הוא ל' הרמב\"ם [פי\"א משמירת הנפש]. ולכאורה יש לתמוה. הרי מים רבים לא יכלו לכבות הכרת הארס. ול\"מ נ\"ל דעד שתאבד המרה היינו שתאבד טעמיה וכחה. ואפשר דביטול ס' מהני. ואפשר דזה נמי כוונת הרמב\"ם במלת היכר. דהיינו הכרת כח הארס ע\"י ביטול רבוי המשקה]:"
],
[
"שיעור המים המגולין
שיהיו מותרים:"
],
[
"כדי שתאבד בהם המרה
שלא יהיה הארס ניכר בהן:"
],
[
"רבי יוסי אומר בכלים כל שהן
אפי' מרובין אסורים:"
],
[
"ובקרקעות ארבעים סאה
וביותר ממ' סאה אין לחוש לגלוי. דס\"ל דהקרקע מבטלת כח הארס כשהמים הם מ' סאה. ולת\"ק בין בתלושין ובין במחוברין סגי בכדי שתאבד בהם המרה:"
],
[
"נקורי
אויסגעפיקט:"
],
[
"תאנים וענבים וקשואין
גורקען:"
],
[
"והדלועין
קירביסע:"
],
[
"והאבטיחים
מעלאנען:"
],
[
"והמלפפונות
ציטראנען קירביס:"
],
[
"אפי' הם ככר
ככר הוא ס' מנה [כפ\"א דשביעית מ\"ב] ורצונו לומר אע\"ג שהאילן מרובה בפירות וכולן נקורי' לא אמרינן א\"א לנחש לנקר כולם:"
],
[
"אחד גדול ואחד קטן
ר\"ל בין שהפרי גדול או קטן. וי\"א דככר ר\"ל שהפרי גדול וא' גדול וא' קטן ר\"ל שהנקב גדול או קטן:"
],
[
"אחד תלוש ואחד מחובר
לר' יוסי במשנה ה' איצטריך דבאילן לא אמרי' דארץ מבטל כח הארס:"
],
[
"כל שיש בו
בהפרי:"
],
[
"ליחה
זאפט:"
],
[
"אסור
דמתערב ע\"י הזאפט בכל הפרי:"
],
[
"ונשוכת הנחש
בהמה שנשכה נחש:"
],
[
"אסורה מפני סכנת נפשות
ולא משום טריפה ונ\"מ דאפילו ס\"ס אסור. ועוד דאע\"ג דכל מאכל מסוכן בטל בס' כשאר איסור. עכ\"פ נ\"ל דלא בטל ברוב:"
],
[
"המשמרת של יין
באטטיג לסנן היין:"
],
[
"אסורה משום גלוי
אפי' הכלי התחתון שהוא מכוסה דהארס עובר במסננת:"
],
[
"רבי נחמיה מתיר
דאין הארס עובר. ונ\"ל דלא פליגי במציאות. דא\"כ נבדקה אם נשאר צף או לא. ודוחק לומר דלר\"נ נשאר צף אף שאינו נראה. אלא לכ\"ע נשאר צף אלא דלת\"ק אעפ\"כ הדק שבארס עובר בהמשמרת והוא אפשר שיזיק ואע\"ג שהרבה שתו ולא מתו אינה ראי' דאעפ\"כ אפשר שיזיק לאדם שאין טבעו חזק [כש\"ס ע\"ז ד\"ל ע\"ב]:"
],
[
"חבית של תרומה שנולד בה ספק טומאה
ברה\"י הרי וודאי טמא וברה\"ר הרי וודאי טהור. רק הכא מיירי בב' חביות ברה\"י וא\"י איזה נטמא. דבכה\"ג שוודאי א' טהורה שתיהן תלויות מספק:"
],
[
"רבי אליעזר אומר אם היתה מונחת במקום תורפה
מקום הפקר ושבקל תטמא שם:"
],
[
"יניחנה במקום המוצנע
דמחוייב לשמרה שלא תטמא טומאת וודאי:"
],
[
"ואם היתה מגולה יכסנה
שלא תאסר ע\"י נחש:"
],
[
"ורבי יהושע אומר אם היתה מונחת במקום מוצנע יניחנה במקום תורפה
דעכשו לאכילה אינה ראויה שמא טמאה היא ולזילוף ג\"כ לא שמא טהורה היא ואסור לאבדה הלכך יניחנה בהפקר אולי תטמא ותהא ראויה לזילוף:"
],
[
"ואם היתה מכוסה יגלנה
מרש\"י [פסחים ט\"ו א'] משמע דתרוויי' לענין גרמת טומאה ורשאי קאמר דמותר לו להניחה במקום הפקר וגם רשאי לגלותה. אע\"ג שע\"י זה או זה מצוי טפי שתתטמא מאילו היתה מכוסה ומונחת במקום המוצנע. ול\"מ הי' נ\"ל דהנחתה במקום התורפה היינו גרם שתטמא. והגלוי מכסוייה היינו כדי שיהא בו חשש שתיית נחש כדי שיהא רשאי לשפכה [כמ\"ד]. ור' יהושע לאו היתירא רק חיובא קאמר דס\"ל דכיון דתלויה היא. ואינו רשאי לשתותה או לאכלה וגם לא לאבדה בידים להכי חיישי' שיבא בה לידי תקלה [פסחים ד\"ל ע\"ב]. לפיכך אם הוא משקה שאפשר בה חשש שתיית נחש יגלנה וכשיתעלם ממנה רגע יהיה מותר לו לשפכה. ואם הוא מאכל או משקה שא\"א חשש זה [כמ\"ד] אז עכ\"פ יניחנה במקום הפקר. אולי תטמא וודאי ויהיה רשאי לשרפה. מיהו כשהיא בת חששת שתיית נחש לא סגי לי' שיניחנה במקום הפקר דחשש רחוק הוא דמי יודע מתי תתטמא עי\"ז וודאי. אבל כשיגלנה בשעה מועטת יהיה יכול לשרפה ולא יבא לידי תקלה ביני ביני:"
],
[
"רבן גמליאל אומר אל יחדש בה דבר
לא יגרום לה טומאה וגם א\"צ לשמרה:"
],
[
"חבית
של תרומה טהורה:"
],
[
"שנשברה בגת העליונה
מקום עצירת ענבים:"
],
[
"והתחתונה
הבור שהיין יורד לתוכו מהגת:"
],
[
"טמאה
שהיו שם חולין טמאים פחות מק' נגד החבית:"
],
[
"מודה ר' אליעזר ור' יהושע שאם יכולים להציל ממנה
מחבית התרומה:"
],
[
"רביעית בטהרה יציל
ר\"ל צריך לחזור אחר כלים טהורים להציל ואף שבתוך כך ירד מהתרומה להחולין ויתטמא ויאסר כל שבבור אפילו לכהן:"
],
[
"ואם לאו
שאין כלים טהורים בנמצא:"
],
[
"ר' אליעזר אומר תרד ותטמא ואל יטמאנה בידיו
לקבלה בכלים טמאים כדי להציל החולין שבבור:"
],
[
"שנשפכה
שנשבר החבית והשמן הולך לאבוד ולא נקט כביין שנשברה בבית הבד וכו' דהכא גבי שמן בכה\"ג כ\"ע מודו שלא יטמא ביד דאף שיתטמא כשירד לתחתון הפסד מועט הוא דחזי להדלקה כשיתנו לכלי מאוס דלא ליתי בי' ידי תקלה משא\"כ ביין הפ\"מ הוא כשיתטמא דלא חזי לזילוף כשיתנו לכלי מאוס:"
],
[
"ר' אליעזר אומר תרד ותבלע
ר\"ל תשקע בארץ:"
],
[
"ואל יבלענה בידיו
ר\"ל לא יצל לקלטו להדלקה בידים שהן שניות לטומאה:"
],
[
"ועל זו ועל זו
על הנולד בה ס' טומאה ועל ההולכת לאבוד:"
],
[
"רבי יהושע אומר יניח לפניו אחת מהן על הסלע
ולא יתנה לו בידים:"
],
[
"וכן נשים שאמרו להם עובדי כוכבים תנו אחת מכם ונטמא
בבעילת אונס:"
],
[
"ואם לאו הרי אנו מטמאים את כולכם יטמאו את כולן ואל ימסרו להם נפש אחת מישראל
דאין דוחין נפש מפני נפש וה\"ה באומרי' תנו לנו א' מכם ונהרגנו. מיהו ביחדו ואמרו תנו לנו פלונ' או פלונ'. באשה לכ\"ע שרו למסרה כדי להציל האחרות מלהתטמא. אבל באיש להרגו י\"א שאע\"ג שיחדוהו אסור למסרו אא\"כ חייב מיתה מדינא מדפשע בנפשו. וי\"א דגם באין חייב מיתה מותר למסרו כשיחדוהו והכי קיי\"ל [י\"ד קנ\"ז מ\"א]:"
]
],
[
[
"הזורע תרומה שוגג יופך
מותר לו להפוך במחרישה לעקור השרשים כדי לזרוע במקומו חולין:"
],
[
"ומזיד יקיים
משום קנסא והגדולין תרומה [וט\"ס יש בירושלמי וכ\"מ בה' שנות אלי']:"
],
[
"ובפשתן מזיד יופך
אפי' הביא שליש חייב להפכן דמדעיקר זריעתן לקסמין חיישי' שמא יכשל להנות מקסמין דסבור דהזרע לבד תרומה ואע\"ג דבכל טבל הקשין מותרים הכא שאני דהזרע תרומה היה. מיהו לרמב\"ם [פי\"א מתרומה ה\"כ] גם זה קנס' שלא יתכוון ויזרע להנות מהקשין:"
],
[
"אמר לו ר' עקיבא אם כן לא ילקטו אלא טהורים
דלמא אכלי לה בטה\"ג ולר\"ט כהן זהיר בטומאה. מיהו לנגיעה כ\"ע לא חיישינן דהרי לא הוכשרו דהרי הטל הוא א' מז' משקין המכשירין. והרי לא מעצר כרפ\"ק דתענית ואי ס\"ד דיש הכשר במחובר למה כתב רחמנא וכי יותן מים על זרע והרי הכל מוכשר. ורק שיחמץ דבר משכח\"ל במחובר [כפסחים ל\"ג א'] ואפ\"ה יאכלו ישראל מצה בפסח דכל אגב מדלייהו לא מחמצו והטל נוזל ויורד [כפסחים ד\"מ ע\"א]:"
],
[
"וחייבת במעשרות
שם מעשרות כולל בכל מקום תרומה ותמ\"ע כמו כלל אמרו במעשרות מאימתי פירות חייבים במעשרות. וכן בכולהו תלמודא עד שיפרטו לך:"
],
[
"ועניי ישראל מוכרין את שלהם לכהנים בדמי תרומה
והוא הדין הלוי מוכר המעשר לכהן. ולא חיישי' שישכחו ויתנו לפיהן וכלעיל מ\"ב מדאין להם שום התעסקות בשעה שיקבלו המעשר:"
],
[
"החובט
מכה במקלות על שבלי תרומה:"
],
[
"משובח
שלא יצטרך לחסום הבהמה כשתדוש מדאסורה בתרומה אם אינה של כהן:"
],
[
"תולה כפיפות
סל:"
],
[
"בצוארי בהמה ונותן לתוכן מאותו המין
שדש:"
],
[
"גדולי תרומה תרומה
מד\"ס שלא ישהה תרומה טמאה אצלו כדי לזרעה וביני ביני יטעה ויאכלנה ומדתקנו שתשאר תרומה אף שנטהרה בזריעה על כל פנים מדדמי תרומה בזול אינו מטריח לזרע' [כתו' שבת די\"ז ב]. ואפי' בדבר שזרעו כלה גידולי תרומה תרומה [רש\"י פסחים דל\"ד א] וכן מוכח מדקא' אבל הטבל וכו' דע\"כ מיירי בזרעו כלה כמ\"ו:"
],
[
"וגדולי גדולין
בחזר וזרע הגדולי':"
],
[
"חולין
ודוקא בזרעו כלה:"
],
[
"אבל הטבל
דרובן חולין:"
],
[
"וספיחי שביעית
דלא שכיחי:"
],
[
"והבכורים
דמדאינן בכל המינין ג\"כ הו\"ל כאינן מצויין. ומיירי בזרען חוץ לירושלי' וכן מיירי מע\"ש דלקמן במשנ':"
],
[
"גדוליהן חולין
ודוקא בדבר שזרעו כלה וכמשנה ו:"
],
[
"גדולי הקדש ומעשר שני
אפי' אין זרען כלה:"
],
[
"ופודה אותם בזמן זרעם
ר\"ל פודה כל התבוא' לתת רק דמים ששוה בזמן שזרעה דהיינו דמי הסאה שזרע:"
],
[
"מאה לגנה
ערוגות:"
],
[
"ואחת של חולין
ונתערבו:"
],
[
"כולן מותרין בדבר שזרעו כלה
אף דאין ביטול במחובר וכדמסיק בגדולי תרומה הקילו:"
],
[
"ואחת של תרומה כולן אסורין
דאין ביטול במחובר. מדהו\"ל קבוע דכמחצה על מחצה דמי [ועי' רש\"י גיטין נ\"ד ב' ד\"ה הר\"ז לא ילקט]:"
],
[
"הטבל
שנתמרח בכרי והוקבע למעשר וזרעו. והשתא מפרש לטבל שבמשנה ד' דמותר בשזרעו:"
],
[
"גדוליו מותרין
לאכלן עראי אף קודם שיחזור ויוקבע למעשר כיון שכבר הוקבע קודם שזרעו:"
],
[
"כגון הלוף
מין בצל:"
],
[
"והשום
קנאבלויך:"
],
[
"ר' יהודה אומר השום כשעורים
דזרען כלה מהר מאד. וי\"א דר\"ל דוקא בזרע שום גדול כשעורה אין זרעו כלה משא\"כ בפחות מזה. ולפי' קמא ק\"ל וכי פליגי במציאות נבדקיני' אם זרעו כלה או לא וצ\"ע:"
],
[
"המנכש
יאֶטען שתולש עשבים רעי' מבין הצמחים:"
],
[
"עם העובד כוכבים בחסיות
צוויבעל פריכטע שאין זרען כלה:"
],
[
"אף על פי שפירותיו טבל
דהרי קיי\"ל אין קנין לעובד כוכבים בא\"י להפקיע ממעשר ואף דעכ\"פ מרוחו פוטר מדאורייתא. עכ\"פ מדרבנן אינו פוטר [כראב\"ד ספי\"א ממעשרות] והרי לפ\"ז זרע העובד כוכבים טבל. ולהרמב\"ם [פ\"א מתרומ' ה\"י] דס\"ל דמרוח עובד כוכבים גם מדרבנן פטור ממעשרות צ\"ל דהא דנקט הכא דפירותיו טבל היינו בשזרע העובד כוכבים החסיות קודם שמרחן:"
],
[
"אוכל מהם עראי
דאע\"ג דגדולי טבל בדבר שאין זרעו כלה אסור. והרי חסיות כך הן. אפ\"ה כיון דמרוח עובד כוכבים רק מדרבנן אינו פוטר. לא גזרו באכילת עראי בהן. ולהרמב\"ם הנ\"ל דהכא בלא מרחו עובד כוכבים מיירי. וא\"כ הרי הוא טבל דאו'. א\"כ לכאורה ק' הרי בטבל דאו' כשאין זרעו כלה גדוליו אסורים אלא די\"ל דהא דבשאין זרעו כלה גידוליו אסורים היינו רק מדרבנן. והכא בזרע עובד כוכבים ואכילת עראי לא גזרו:"
],
[
"שתילי
קרייטער פפלאנצען:"
],
[
"תרומה שנטמאו שתלן טהרו מלטמא ואסורין מלאכול
אפי' לכהן מצד מעלה:"
],
[
"עד שיגום את האוכל
ר\"ל עד שיחתוך מהצמח כל הראוי לאכילה. ומה שגדל אח\"כ מותר דהשורש אינו מקט\"ו:"
],
[
"רבי יהודה אומר עד שיגום וישנה
שיחתוך גם הגדל אחר שחתך פעם א':"
]
],
[
[
"בצל שנתנו בתוך עדשים
בצל תרומה. בעדשי' חולין והעדשי' כבר נתבשלו. וכשהיו חמים ויבשים נתן לתוכו הבצל:"
],
[
"אם שלם מותר
העדשי' ואף דבכל חם בחם בלא רוטב צריך כדי נטילה [כסוף פרק יא דזבחים] הכא עדשים מבושלין טבען לצפד ולצמצם את הבצל ואינו בולע ופולט [ותמהני אר\"ש דמוקי למתני' בעדשים צוננות. והרי בירושלמי מוקי לה ביבש ותו אם כן קשה לי בצונן יבש אפי' בשאר תבשיל מהכ\"ת שיאסר]:"
],
[
"ואם חתכו בנותן טעם
דטועם הכהן להחולין דביש בהם טעם התרומה אסור:"
],
[
"ושאר כל התבשיל
שנתן לתוכן בצל וא' מהן תרומה:"
],
[
"בין שלם בין מחותך כנותן טעם
ר\"ל בלח בששים ובחם בחם בלא רוטב סגי בכדי נטילה. או בזה ובזה יטעמנו הכהן אם יש בו טעם הבצל:"
],
[
"רבי יהודה מתיר בצחנה
דגי' כבושין בציר שנתן לתוכן בצל תרומה נוטל הבצל והצחנה מותר:"
],
[
"שאינו אלא ליטול את הזוהמא
שהבצל שואב פסולת הצחנה ואינו נ\"ט לתוכה כשהוא שלם:"
],
[
"תפוח
תרומה:"
],
[
"שרסקו
צערריעבען:"
],
[
"ונתנו לתוך עיסה
של חולין:"
],
[
"אף על פי שהבאישו מימיו
ע\"י השעורים:"
],
[
"מותרין
דנטל\"פ מותר. אף דבכה\"ג משביח ולבסוף פוגם כמבואר בירושל'. ולא קיי\"ל כן [י\"ד קיג]:"
],
[
"הרודה
הוציא מהתנור:"
],
[
"ורבי יהודה מתיר
פליגי אי ריחא מלתא היא:"
],
[
"מפני שהשעורים שואבות
ממשות היין וקיי\"ל דבפת חטין דוקא בב' לריעות' נאסר דהיינו בפת חמה וחבית פתוחה והפת מונח נגד פתח המגופה. אבל בשעורין אפי' בחדא לריעותא נאסר [י\"ד ק\"ח ס\"ד]:"
],
[
"תנור שהסיקו בכמון
קיממעל:"
],
[
"שאין טעם כמון אלא ריח כמון
דריחא לאו מלתא בדיעבד [י\"ד ק\"ח] ואף דהכא שהסיקו בתרומה וכל הנאה של כלוי אסור בתרומה לזר [כתו' פסחים דל\"ד א'] היינו לכתחלה אבל בדיעבד מותר:"
],
[
"תלתן
פענכעל:"
],
[
"במעשר שני
אם היה תלתן תרומה ומע\"ש משערין אם וכו':"
],
[
"אם יש בזרע כדי ליתן טעם אבל לא בעץ
אף שגם העץ נ\"ט אינו מצטרף לאסור היין דעץ אינו קדוש בתרומה ואף דבהקדישו בפירוש הו\"ל תרומה חומרא בעלמא הוא:"
],
[
"והקדש
אם הי' התלתן א' מג' אלו:"
],
[
"כדי ליתן טעם
דגם עצן אסור ואף דבשביעית אין קדושה בעצים דהסקה הכא שאני דטעם עצו ופריו שוה:"
],
[
"מי שהיו לו חבילי תלתן בכלאי הכרם ידלקו
שאף העץ אסור בהנאה וטעון שריפה:"
],
[
"כותש
אבשטאסען. ור\"ל דרשאי לכתוש הזרע מהשרביטין כדי להפריש מהזרע לבד:"
],
[
"ומחשב כמה זרע יש בהם
דת\"ג נתנה באומד:"
],
[
"אם הפריש
קודם כתישה:"
],
[
"אלא נותן העץ עם הזרע
מדקרא עליו שם תרומה וטעם עצו ופריו שוה. ומ\"מ אינו קדוש בתרומה כלעיל סי' כ':"
],
[
"זיתי חולין שכבשן
במי מלח:"
],
[
"פצועי
כתושי' ור\"ל בין שהיו הזיתים פצועי וכו':"
],
[
"או במי תרומה
משקין מפירות תרומה. שכבש בהן זיתי חולין פצועים:"
],
[
"אבל שלימי חולין עם פצועי תרומה מותר
דשלמים אינן בולעין אבל פולטין:"
],
[
"כל גרב
חבית:"
],
[
"שהוא מחזיק סאתים אם יש בו
ר\"ל אם נתערב בהחבית:"
],
[
"משקל עשרה זוז ביהודה שהן חמש סלעים בגליל
דמשקל יהודה הוא כפל מגליל נמצא שהן כ' של גליל וזוז הוא דינר וד' דינרין הוא סלע. נמצא הן ה' סלעים גליל:"
],
[
"דג טמא
והשאר ציר דג טהור דהו\"ל א' מתתק\"ס דסאה כ\"ד לוגין ולוג ב' ליטרות[ודלא כרש\"י עירובין דכ\"ט א' דלוג הוא ליטרא] וליט' ק' זוז נמצא סאתים צ\"ו מאות זוז וי' זוז הוא חלק תתק\"ס בצ\"ו מאות:"
],
[
"צירו אסור
דאף דכל האיסורים בטלין בס' בציר שהוא חריף ונרגש מאד אחמרו בה רבנן [כרל\"מ פט\"ו ממ\"א]:"
],
[
"ר' יהודה אומר רביעית
רביעית הלוג:"
],
[
"בסאתים
הוא אחד מקצ\"ב. ואף דלר\"י מין במינו לא בטיל ציר שהוא מד\"ס קילא. ואנן קיי\"ל דבטל בס' [כי\"ד פ\"ג]:"
],
[
"חגבים טמאי' שנכבשו עם חגבים טהורי' לא פסלו את צירם
דאינו רק לחלוחית בעלמא:"
],
[
"העיד רבי צדוק על ציד חגבים טמאים שהוא טהור
פי' בלי תערובות מותר והכי קיי\"ל [רמב\"ם פ\"ג ממ\"א]:"
],
[
"כל הנכבשים זה עם זה
ירק תרומה עם חולין:"
],
[
"מותרים
אף דקיי\"ל כבוש כמבושל [כי\"ד ק\"ה] וכ\"כ תנינן ספ\"ז דשביעית וורד חדש שכבשו ביין ישן וכו' נאסר בכבישה וכ\"כ תנינן שם פ\"ט מ\"ה הכובש ג' כבשים וכו' כבישה אוסרת וכ\"כ תנינן בפרקן מ\"ז דבכבש פצועי חולין עם תרומה נאסרו הכא שאני דהו\"ל תרי דרבנן דתרומת ירק דרבנן ודמוע נמי דרבנן מדאיכא רוב וקילא הך תרי דרבנן דלית בה דררא דאיסור דאוריית' כלל כך נ\"ל [ולאאמ\"ו הגזצוק\"ל דוקא במב\"מ מקילינן הכא בכבש תדע מדאסרו טעם כמון בפת במ\"ד]. וי\"א דהכא בכל אסורים מיירי רק שלא כבשו שיעור כבישה דבמשקה חריף צריך כדי שיתננו על האור וירתיח [והוא י\"ח מינוטען] ובאינו חריף צריך מעל\"ע [כי\"ד ק\"ה] ולר\"ת באינו חריף צריך ג\"י מעל\"ע ולא קיי\"ל כיותי':"
],
[
"אלא עם החסית
מיני בצלים דחריפי וכדמפרש ואזיל:"
],
[
"רבי יוסי אומר כל הנשלקים
הוא יותר מבישול [כתוי\"ט מ\"י] וכן מוכח לע\"ד ממשנה עוקצין [פ\"ב מ\"ו]:"
],
[
"עם התרדים
ווייסקאהל:"
],
[
"אסורים
ופליג את\"ק וס\"ל דאפי' שלוק אינו אוסר בשאר ירקות רק בתרדין תרומה:"
],
[
"רבי שמעון אומר כרוב של שקיא
ר\"ל קאהל הגדל בארץ יבישה שצריך להשקותה והוא חולין:"
],
[
"עם כרוב של בעל
ששלקו עם כרוב הגדל בארץ לחה שדי לה בגשמים [דהמטר נקרא בעל של הארץ שעל ידו יולדת גדולי קרקע]:"
],
[
"מפני שהוא בולע
ר\"ל של שקיא נוח לבלוע:"
],
[
"רבי יהודה אומר כל המתבשלין זה עם זה
כל גידולי איסור והיתר שנתבשלו זע\"ז:"
],
[
"מותרים
דאינן בולעין זמ\"ז:"
],
[
"אלא עם הבשר
שבטבעו לפלוט ולבלוע. ולא קיי\"ל כחד מהנך תנאי:"
],
[
"ר' יוחנן בן נורי אומר הכבד אוסרת ואינה נאסרת
כבד טריפה שבשלה עם היתר אוסרתו. ואם בישל כבד כשירה עם איסור אינה נאסרת:"
],
[
"מפני שהיא פולטת ואינה בולעת
דמטרוד' לפלוט דם לא בלעה והכי קיי\"ל. ואנן נוהגין להחמיר אפי' כשירה שבשלה לבדה אם לא צלא' תחילה [י\"ד סע\"ג] דהרי אף שבבישול אינה נאסרת. עכ\"פ בשליקה נאסרת ולא בקיאינן בין שליקה לבישול. מיהו לפ\"ז בנכבשה במים מעל\"ע ויש במים ס' נגדה מותרת כשיצלאנה דהרי כבוש גרע טפי אפי' מבישול וגם הכלי שנכבשו בתוכו מותר. דהרי יש ס' נגדה [פ\"מ שם ובצ\"צ ובמ\"י ובתו\"י סי' כ\"ז מחמרי]:"
],
[
"ביצה שנתבשלה בתבלין אסורין
כתרומה וערלה וכ\"כ:"
],
[
"אפילו חלמון
דאטטער וכ\"ש החלבון שהוא בחוץ:"
],
[
"ומי כבשים
מים שכבשו או שלקו בהן ירקות תרומה:"
]
],
[
[
"אין נותנים דבילה וגרוגרות
של תרומה:"
],
[
"לתוך המורייס
שומן דגים:"
],
[
"מפני שהוא מאבדן
כשסחטן למורייס ומשליכן משא\"כ כשאכלן שרי:"
],
[
"למורייס
דלא לעבורי זוהמא לבד עביד כ\"א גם לטעמ':"
],
[
"ואין מפטמין
ווירצען:"
],
[
"את השמן
של תרומה בבשמים חולין דבלעי לשמן ולבסוף ישליכם. א\"נ דשמן מפוטם לא חזי לאכילה כ\"א לסיכה ונמצא מאבד לתרומה:"
],
[
"יינומלים
האניג וויין שמשים בו דבש ופלפלין ושותה הכל ביחד:"
],
[
"אין מבשלים יין של תרומה מפני שהוא ממעיטו
מתחסר בבשולו א\"נ שאין רוב בנ\"א רגילין לשתותו מבושל:"
],
[
"מפני שהוא משביחו
ר\"ל מתקיים טפי. אף דחי עדיף טפי כספ\"ב מ\"ד ה' ו' ודו\"ק:"
],
[
"דבש תמרים
בעבר ועשה מהן דבש:"
],
[
"וחומץ סתוניות
ווינטער טרויבען. שאין מתבשלים עד החורף ולכן עושים מהן חומץ:"
],
[
"ושאר כל מי פירות של תרומה
חוץ מיין ושמן:"
],
[
"רבי אליעזר מחייב קרן וחומש
לזר האוכלן דחשוב משקה:"
],
[
"ורבי יהושע פוטר
מחומש אבל קרן משלם ולכתחילה מודה דאסור. וטעמי דפוטר משום דלא חשיב משקה רק זיעה בעלמא הוא. מיהו באכל הפירות בעצמן. אע\"ג שתרומתן מדרבנן לכ\"ע חייב בקרן וחומש דכל דתיקון רבנן כעין דאו' תיקון [יומא דל\"א א']:"
],
[
"ורבי אליעזר מטמא
לאלו:"
],
[
"משום משקה
דמכשרי ומק\"ט ומטמאי לאחרים ככל ז' משקין:"
],
[
"אמר רבי יהושע לא מנו חכמים שבעה משקים כמוני פטמים
געווירץ קראֵמער. שמונה בשמים שלו שלא בדקדוק:"
],
[
"אלא אמרו שבעה משקין טמאים
מכשירי ומק\"ט ומטמאין:"
],
[
"ושאר כל המשקין טהורין
אמקט\"ו כלל [ועי' רמב\"ם וראב\"ד פ\"א מאוכלין ה\"ד]:"
],
[
"
וכ\"כ שאר וכו':"
],
[
"אין סופגין ארבעים משום ערלה
בסחט לפרי ושתה מה שסחט:"
],
[
"אלא על היוצא מן הזיתים ומן הענבים
ומה שהקשו בתו' [פסחים דכ\"ד ב' ד\"ה אלא] הרי טעם כעיקר דאו' והניחו בתימה נ\"ל דהיינו רק לאסור אבל לא לחייבו מלקות:"
],
[
"ואינו מטמא משום משקה
שיצא מפרי:"
],
[
"עוקצי
שטיעל:"
],
[
"תאנים וגרוגרות והכליסים
ציסער ערבזען. וי\"א מין תאנה:"
],
[
"והחרובין
באקסהאָרן:"
],
[
"גרעיני תרומה
קערן. שבתוך הפרי שראויין לאכילה:"
],
[
"בזמן שהוא מכנסן
שלא הפקירן הכהן:"
],
[
"וכן עצמות הקדשים
הראויין לאכילה:"
],
[
"המורסן
גראָבע קלייע של תרומה:"
],
[
"מותר
לזרים:"
],
[
"סובין
פיינע קלייע:"
],
[
"של חדשות
בנטחן תוך ל' יום משנקצר הו\"ל חדשות:"
],
[
"אסורות
דנשאר הרבה קמח דבוק בסובין:"
],
[
"ונוהג בתרומה כדרך שהוא נוהג בחולין
דלא הו\"ל כמאבד תרומה כשמשליך מה שאינו ראוי לאכילה:"
],
[
"המסלת
שלוקט הסולת הנקי מהקמח:"
],
[
"אלא יניחנו במקום המוצנע
מדראוי קצת לאכילה:"
],
[
"מגורה
שפייכער:"
],
[
"אלא מכבד כדרכו
כמו שרגיל בחולין:"
],
[
"ונותן לתובה חולין
דמדלא חשיבי אין מתכוון לבטלן:"
],
[
"שנשפכה אין מחייבין אותו להיות יושב ומטפח
עם טפח שלו. אויפווישען. ובירושלמי אמרי' מדס\"ל תרומה בזה\"ז דרבנן לכן הקילו בכל הנך דמשנה ו' ז' ח':"
],
[
"המערה
מריק משקה תרומה:"
],
[
"מכד לכד ונוטף שלש טפים
טפה אחר טפה כדרך הכלי כשהורק:"
],
[
"נותן לתוכה חולין
וא\"צ לקנחה:"
],
[
"הרכינה
ר\"ל ואם הטה החבית אח\"כ:"
],
[
"ומיצה
ומיצה וכינס מה שנשאר בו אחר הטפת ג' טפים הנ\"ל:"
],
[
"וכמה תהא בתרומת מעשר של דמאי
שהפרשתה בספק וטמאה מטומא' ע\"ה:"
],
[
"ויוליכנה לכהן
אפי' תרומה דאוריי' והיא טהורה א\"צ להטריח א\"ע להביאה להכהן אלא הכהן יבוא ויטלנה. אלא ר\"ל שיסבב שתבוא ליד כהן ולא תאבד:"
],
[
"אחד משמנה לשמינית
הוא ס\"ד שבלוג או שפ\"ד שבביצה [והוא קורטוב שנזכר בכ\"מ] אז אינו רשאי להפקירו רק שא\"צ להטריח ולהביאו הוא לכהן. אבל בפחות מזה מאבדו בידים מיהו בטהור או בוודאי טבול לתמ\"ע אפי' טמא. אז אפי' הוא מעט אינו רשאי לאבדו. וזכר זה כאן מדאיירי נמי לעיל בשאר דברים שא\"צ לחוש לפסידו דכהן במעוטן:"
],
[
"כרשיני
וויקקען. דחייבים בתרומה מדחזו עכ\"פ ע\"י הדחק למאכל אדם דאל\"כ פטור מתרומה:"
],
[
"ולתרנגולים
אבל מאכל תרומה שעיקרו לאדם אסור לבהמה:"
],
[
"ישראל ששכר פרה מכהן מאכילה כרשיני תרומה
אף דמזונותי' על ישראל אנן סהדי מדיכול הישראל ליתן הכרשיני' לכהן אחר ניחא לי' לבעל הפרה שיהי' כאילו כבר זכה בתרומה ושיאכילנה מאלו כדי שיאכילנה ברווח:"
],
[
"לא יאכילנה כרשיני תרומה
דאין אומרים שכירות ליומא ממכר הוא רק גבי אונאה בשכירות מדכתיב גבי' ממכר יתירה [כתו' ב\"מ דנ\"ו ב' וע\"ז דט\"ו א']:"
],
[
"ישראל ששם פרה מכהן
ששמה כמה שוה עתה בכחישותה ומפטמ' ישראל וחולקין אח\"כ השבח:"
],
[
"לא יאכילנה כרשיני תרומה
דהו\"ל כבהמת ישראל:"
],
[
"וכהן ששם פרה מישראל מאכילה כרשיני תרומה
דמדשמה נעשת כשלו:"
],
[
"מדליקין שמן שרפה
תרומה טמאה שעומד לשריפה:"
],
[
"בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ובמבואות
גאססען:"
],
[
"ועל גבי החולין ברשות כהן
כשהכהן שם והתרצה. ואחולין לחוד קאי אבל קמייתא אפי' שלא ברשות כהן:"
],
[
"בת ישראל שנשאת לכהן והיא למודה
רגילה:"
],
[
"מדליקין בבית המשתה
של ישראל שכהנים אוכלים שם:"
],
[
"אבל לא בבית המשתה
לת\"ק במשתה שלובשין בנקיות לא חיישי' שיטלטלו הנר למקום שאין שם כהן מיראתם שיתלכלכו. מה שאין כן בבית אבל. ולר' יוסי אדרבה בבית אבל רגילים לישב בדד דומם ולא יוציאו הנר. משא\"כ בשמחה רגילים להוציא הנרות ולטלטלן:"
],
[
"רבי מאיר אוסר כאן וכאן
ס\"ל כחומרות שתיהן:"
],
[
"רבי שמעון מתיר כאן וכאן
ס\"ל כקולות שתיהן. והכי קיי\"ל דמדהוא מדרבנן אזלינן לקולא [רכ\"מ פי\"א מתרומות]:"
]
]
],
"versions": [
[
"Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913",
"https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739"
]
],
"heTitle": "יכין תרומות",
"categories": [
"Mishnah",
"Acharonim on Mishnah",
"Yachin",
"Seder Zeraim"
],
"sectionNames": [
"Chapter",
"Seif",
"Comment"
]
}