{
    "language": "he",
    "title": "Mishnah Yevamot",
    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739",
    "versionTitle": "Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913",
    "status": "locked",
    "priority": 2.0,
    "license": "Public Domain",
    "digitizedBySefaria": true,
    "heversionSource": "http://primo.nli.org.il/primo_library/libweb/action/dlDisplay.do?vid=NLI&docId=NNL_ALEPH00174173",
    "versionTitleInHebrew": "משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913",
    "actualLanguage": "he",
    "languageFamilyName": "hebrew",
    "isBaseText": true,
    "isSource": true,
    "isPrimary": true,
    "direction": "rtl",
    "heTitle": "משנה יבמות",
    "categories": [
        "Mishnah",
        "Seder Nashim"
    ],
    "text": [
        [
            "חמש עשרה נשים פוטרות צרותיהן וצרות צרותיהן מן החליצה ומן היבום עד סוף העולם ואלו הן. בתו. ובת בתו. ובת בנו. בת אשתו. ובת בנה. ובת בתה. חמותו. ואם חמותו. ואם חמיו. אחותו מאמו. ואחות אמו. ואחות אשתו. ואשת אחיו מאמו. ואשת אחיו שלא היה בעולמו. וכלתו. הרי אלו פוטרות צרותיהן וצרות צרותיהן מן החליצה ומן היבום עד סוף העולם. וכולן אם מתו או מיאנו או נתגרשו או שנמצאו אילוניות צרותיהן מותרות. ואי אתה יכול לומר בחמותו ובאם חמותו ובאם חמיו שנמצאו אילוניות או שמיאנו:  ",
            "כיצד פוטרות צרותיהן. היתה בתו או אחת מכל העריות האלו נשואה לאחיו ולו אשה אחרת ומת. כשם שבתו פטורה כך צרתה פטורה. הלכה צרת בתו ונשאת לאחיו השני ולו אשה אחרת ומת. כשם שצרת בתו פטורה כך צרת צרתה פטורה. אפילו הן מאה. כיצד אם מתו צרותיהן מותרות. היתה בתו או אחת מכל העריות האלו נשואה לאחיו ולו אשה אחרת. מתה בתו או נתגרשה ואחר כך מת אחיו צרתה מותרת. וכל היכולה למאן ולא מיאנה. צרתה חולצת ולא מתיבמת:  ",
            "שש עריות חמורות מאלו מפני שנשואות לאחרים. צרותיהן מותרות. אמו ואשת אביו. ואחות אביו. אחותו מאביו. ואשת אחי אביו. ואשת אחיו מאביו:  ",
            "בית שמאי מתירין הצרות לאחים. ובית הלל אוסרים. חלצו. בית שמאי פוסלין מן הכהונה. ובית הלל מכשירים. נתיבמו בית שמאי מכשירים. ובית הלל פוסלין. אף על פי שאלו אוסרין. ואלו מתירין. אלו פוסלין ואלו מכשירין. לא נמנעו בית שמאי מלישא נשים מבית הלל. ולא בית הלל מבית שמאי. כל הטהרות והטומאות שהיו אלו מטהרין ואלו מטמאין לא נמנעו עושין טהרות אלו על גבי אלו:  "
        ],
        [
            "כיצד אשת אחיו שלא היה בעולמו. שני אחים ומת אחד מהם ונולד להן אח ואחר כך יבם השני את אשת אחיו ומת. הראשונה יוצאת משום אשת אחיו שלא היה בעולמו. והשנייה משום צרתה. עשה בה מאמר ומת שנייה חולצת ולא מתיבמת: \n",
            "שני אחים ומת אחד מהן ויבם השני את אשת אחיו ואחר כך נולד להן אח ומת. הראשונה. יוצאת משום אשת אחיו שלא היה בעולמו. והשנייה משום צרתה. עשה בה מאמר ומת. השנייה חולצת ולא מתיבמת. רבי שמעון אומר מיבם לאיזו מהן שירצה או חולץ לאיזו מהן שירצה: \n",
            "כלל אמרו ביבמה כל שהיא איסור ערוה לא חולצת ולא מתיבמת. איסורה איסור מצוה ואיסור קדושה חולצת ולא מתיבמת. אחותה שהיא יבמתה חולצת או מתיבמת: \n",
            "איסור מצוה. שניות מדברי סופרים. איסור קדושה. אלמנה לכהן גדול. גרושה וחלוצה לכהן הדיוט. ממזרת ונתינה לישראל. ובת ישראל לנתין וממזר: \n",
            "מי שיש לו אח מכל מקום זוקק את אשת אחיו ליבום. ואחיו לכל דבר. חוץ ממי שיש לו מן השפחה ומן הנכרית. מי שיש לו בן מכל מקום פוטר אשת אביו מן היבום. וחייב על מכתו ועל קללתו. ובנו לכל דבר. חוץ ממי שיש לו מן השפחה ומן הנכרית: \n",
            "מי שקדש אחת משתי אחיות. ואינו יודע איזה מהן קדש נותן גט לזו וגט לזו מת ולו אח אחד חולץ לשתיהן היו לו שנים אחד חולץ ואחד מיבם. קדמו וכנסו אין מוציאין מידם: \n",
            "שנים שקדשו שתי אחיות. זה אינו יודע איזו קדש וזה אינו יודע איזו קדש. זה נותן שני גטין וזה נותן שני גטין. מתו לזה אח ולזה אח. זה חולץ לשתיהן. וזה חולץ לשתיהן. לזה אחד ולזה שנים. היחיד חולץ לשתיהן. והשנים אחד חולץ. ואחד מיבם. קדמו וכנסו אין מוציאין מידם. לזה שנים ולזה שנים אחיו של זה חולץ לאחת. ואחיו של זה חולץ לאחת. אחיו של זה מיבם חלוצתו של זה. ואחיו של זה מיבם חלוצתו של זה. קדמו שנים וחלצו לא ייבמו השנים. אלא אחד חולץ ואחד מיבם. קדמו וכנסו אין מוציאין מידם: \n",
            "מצוה בגדול ליבם. ואם קדם הקטן זכה. הנטען על השפחה ונשתחררה או על הנכרית ונתגיירה. הרי זה לא יכנוס. ואם כנס אין מוציאין מידו. הנטען על אשת איש והוציאוה מתחת ידו אף על פי שכנס יוציא: \n",
            "המביא גט ממדינת הים ואמר בפני נכתב ובפני נחתם לא ישא את אשתו. מת הרגתיו הרגנוהו לא ישא את אשתו. רבי יהודה אומר הרגתיו לא תנשא אשתו. הרגנוהו תנשא אשתו: \n",
            "החכם שאסר את האשה בנדר על בעלה. הרי זה לא ישאנה. מיאנה או שחלצה בפניו ישאנה. מפני שהוא בית דין. וכולן שהיו להם נשים ומתו מותרות לינשא להם. וכולן שנישאו לאחרים ונתגרשו או שנתאלמנו מותרות לינשא להם. וכולן מותרות לבניהם או לאחיהן: \n"
        ],
        [
            "ארבעה אחין שנים מהן נשואים שתי אחיות ומתו הנשואים את האחיות הרי אלו חולצות ולא מתייבמות. ואם קדמו וכנסו יוציאו. רבי אליעזר אומר בית שמאי אומרים יקיימו ובית הלל אומרים יוציאו:  ",
            "היתה אחת מהן אסורה על האחד איסור ערוה. אסור בה. ומותר באחותה. והשני אסור בשתיהן. איסור מצוה. ואיסור קדושה. חולצת ולא מתיבמת:  ",
            "היתה אחת מהן אסורה על זה איסור ערוה. והשניה אסורה על זה איסור ערוה. האסורה לזה מותרת לזה. והאסורה לזה מותרת לזה. וזו היא שאמרו אחותה כשהיא יבמתה. או חולצת או מתיבמת:  ",
            "שלשה אחין שנים מהן נשואין שתי אחיות. או אשה ובתה. או אשה ובת בתה. או אשה ובת בנה הרי אלו חולצות. ולא מתיבמות ור' שמעון פוטר. היתה אחת מהן אסורה עליו איסור ערוה. אסור בה ומותר באחותה. איסור מצוה. או איסור קדושה. חולצת ולא מתיבמת:  ",
            "שלשה אחין שנים מהם נשואים שתי אחיות. ואחד מופנה. מת אחד מבעלי אחיות. ועשה בה מופנה מאמר. ואחר כך מת אחיו השני. בית שמאי אומרים אשתו עמו והלה תצא משום אחות אשה. ובית הלל אומרים מוציא את אשתו בגט ובחליצה ואשת אחיו בחליצה. זו היא שאמרו אוי לו על אשתו ואוי לו על אשת אחיו:  ",
            "שלשה אחין שנים מהן נשואים שתי אחיות. ואחד נשוי נכרית. מת אחד מבעלי אחיות. וכנס נשוי נכרית את אשתו ומת. הראשונה יוצאה משום אחות אשה. ושניה משום צרתה. עשה בה מאמר ומת. נכרית חולצת ולא מתיבמת שלשה אחים. שנים מהם נשואים שתי אחיות. ואחד נשוי נכרית. מת הנשוי נכרית. וכנס אחד מבעלי אחיות את אשתו ומת. הראשונה יוצאה משום אחות אשה. ושניה משום צרתה. עשה בה מאמר ומת. נכרית חולצת ולא מתיבמת:  ",
            "שלשה אחים שנים מהן נשואים שתי אחיות. ואחד נשוי נכרית. מת אחד מבעלי אחיות וכנס נשוי נכרית את אשתו ומתה אשתו של שני. ואחר כך מת נשוי נכרית. הרי זו אסורה עליו עולמית. הואיל ונאסרה עליו שעה אחת. שלשה אחים שנים מהן נשואין שתי אחיות ואחד נשוי נכרית. גירש אחד מבעלי אחיות את אשתו ומת נשוי נכרית וכנסה המגרש ומת. זו היא שאמרו. וכולן שמתו או נתגרשו. צרותיהן מותרות:  ",
            "וכולן שהיו בהן קדושין או גירושין. בספק. הרי אלו צרות חולצות ולא מתיבמות. כיצד ספק קדושין. זרק לה קידושין. ספק קרוב לו. ספק קרוב לה. זהו ספק קידושין. ספק גרושין. כתב בכתב ידו ואין עליו עדים. יש עליו עדים. ואין בו זמן. יש בו זמן. ואין בו אלא עד אחד. זהו ספק גרושין:  ",
            "שלשה אחין נשואין שלש נכריות. ומת אחד מהן. ועשה בה השני מאמר ומת. הרי אלו חולצות ולא מתיבמות. שנאמר (דברים כה, ה) ומת אחד מהם יבמה יבא עליה. שעליה זיקת יבם אחד. ולא שעליה זיקת שני יבמין. ר' שמעון אומר מיבם לאיזו שירצה וחולץ לשניה. שני אחין נשואין לשתי אחיות. ומת אחד מהן ואחר כך מתה אשתו של שני. הרי זו אסורה עליו עולמית. הואיל ונאסרה עליו שעה אחת:  ",
            "שנים שקדשו שתי נשים. ובשעת כניסתן לחופה. החליפו את של זה לזה ואת של זה לזה. הרי אלו חייבים משום אשת איש. היו אחין. משום אשת אח. ואם היו אחיות משום אשה אל אחותה. ואם היו נדות. משום נדה. ומפרישין אותן שלשה חדשים שמא מעוברות הן. ואם היו קטנות שאינן ראויות לילד. מחזירין אותן מיד. ואם היו כהנות נפסלו מן התרומה:  "
        ],
        [
            "החולץ ליבמתו ונמצאת מעוברת וילדה בזמן שהולד של קיימא הוא מותר בקרובותיה. והיא מותרת בקרוביו. ולא פסלה מן הכהונה. אין הולד של קיימא. הוא אסור בקרובותיה. והיא אסורה בקרוביו. ופסלה מן הכהונה:  ",
            "הכונס את יבמתו. ונמצאת מעוברת. וילדה. בזמן שהולד של קיימא. יוציא. וחייבין בקרבן. ואם אין הולד של קיימא. יקיים. ספק בן תשעה לראשון ספק בן שבעה לאחרון. יוציא. והולד כשר. וחייבין באשם תלוי:  ",
            "שומרת יבם. שנפלו לה נכסים. מודים בית שמאי ובית הלל שמוכרת ונותנת וקיים. מתה. מה יעשו בכתובתה. ובנכסים הנכנסין ויוצאין עמה בית שמאי אומרים יחלוקו יורשי הבעל עם יורשי האב. ובית הלל אומרים נכסים בחזקתן. כתובה בחזקת יורשי הבעל. נכסים הנכנסים ויוצאים עמה בחזקת יורשי האב:  ",
            "כנסה הרי היא כאשתו לכל דבר. ובלבד שתהא כתובתה על נכסי בעלה הראשון:  ",
            "מצוה בגדול לייבם. לא רצה מהלכין על כל האחין. לא רצו. חוזרין אצל גדול ואומרים לו עליך מצוה. או חלוץ. או יבם:  ",
            "תלה בקטן עד שיגדיל או בגדול עד שיבא ממדינת הים. או בחרש או בשוטה. אין שומעין לו. אלא אומרים לו עליך מצוה. או חלוץ. או יבם:  ",
            "החולץ ליבמתו הרי הוא כאחד מן האחין לנחלה. ואם יש שם אב נכסים של אב. הכונס את יבמתו. זכה בנכסים של אחיו. רבי יהודה אומר. בין כך. ובין כך. אם יש שם אב נכסים של אב. החולץ ליבמתו הוא אסור בקרובותיה. והיא אסורה בקרוביו הוא אסור באמה. ובאם אמה. ובאם אביה. ובבתה. ובבת בתה. ובבת בנה. ובאחותה. בזמן שהיא קיימת. והאחין מותרין. והיא אסורה באביו. ובאבי אביו. ובבנו. ובבן בנו. באחיו. ובבן אחיו. מותר אדם בקרובת צרת חלוצתו ואסור בצרת קרובת חלוצתו:  ",
            "החולץ ליבמתו. ונשא אחיו את אחותה ומת. חולצת ולא מתיבמת. וכן המגרש את אשתו. ונשא אחיו את אחותה ומת. הרי זו פטורה מן החליצה ומן היבום:  ",
            "שומרת יבם שקידש אחיו את אחותה. משום רבי יהודה בן בתירא אמרו. אומרים לו המתן עד שיעשה אחיך הגדול מעשה. חלצה לה אחיו. או כנסה יכנוס את אשתו. מתה היבמה. יכנוס את אשתו. מתיבם יוציא את אשתו בגט ואשת אחיו בחליצה:  ",
            "היבמה לא תחלוץ. ולא תתיבם. עד שיש לה שלשה חדשים. וכן כל שאר הנשים לא יתארסו ולא ינשאו עד שיהיו להן שלשה חדשים. אחד בתולות. ואחד בעולות. אחד גרושות. ואחד אלמנות. אחד נשואות. ואחד ארוסות. רבי יהודה אומר הנשואות יתארסו. והארוסות ינשאו. חוץ מן הארוסות שביהודה. מפני שלבו גס בה. רבי יוסי אומר. כל הנשים יתארסו. חוץ מן האלמנה. מפני האיבול:  ",
            "ארבעה אחין. נשואין ארבע נשים ומתו. אם רצה הגדול שבהם ליבם את כולן. הרשות בידו. מי שהיה נשוי לשתי נשים ומת. ביאתה. או חליצתה. של אחת מהן. פוטרת צרתה. היתה אחת כשרה. ואחת פסולה. אם היה חולץ חולץ לפסולה. ואם היה מיבם מיבם לכשרה:  ",
            "המחזיר גרושתו. והנושא חלוצתו. והנושא קרובת חלוצתו יוציא. והולד ממזר דברי רבי עקיבא. וחכמים אומרים אין הולד ממזר. ומודים. בנושא קרובת גרושתו. שהולד ממזר:  ",
            "איזהו ממזר כל שאר בשר שהוא בלא יבא. דברי רבי עקיבא. שמעון התימני אומר. כל שחייבים עליו כרת בידי שמים. והלכה כדבריו. רבי יהושע אומר. כל שחייבים עליו מיתת בית דין. אמר רבי שמעון בן עזאי. מצאתי מגילת יוחסין בירושלם. וכתוב בה איש פלוני ממזר מאשת איש. לקיים דברי רבי יהושע. אשתו שמתה מותר באחותה. גרשה ומתה מותר באחותה. נשאת לאחר ומתה מותר באחותה. יבמתו שמתה מותר באחותה. חלץ לה ומתה מותר באחותה:  "
        ],
        [
            "רבן גמליאל אומר. אין גט אחר גט. ולא מאמר אחר מאמר. ולא בעילה אחר בעילה. ולא חליצה אחר חליצה. וחכמים אומרים יש גט אחר גט. ויש מאמר אחר מאמר. אבל לא אחר בעילה. ולא אחר חליצה. כלום:  ",
            "כיצד עשה מאמר ביבמתו. ונתן לה גט. צריכה הימנו חליצה. עשה מאמר וחליצה. צריכה הימנו גט. עשה מאמר ובעל. הרי זו כמצותה:  ",
            "נתן גט ועשה מאמר. צריכה גט וחליצה. נתן גט ובעל. צריכה גט וחליצה. נתן גט וחלץ. אין אחר חליצה כלום. חלץ ועשה מאמר נתן גט ובעל. או בעל ועשה מאמר. נתן גט וחלץ. אין אחר חליצה כלום. אחת יבמה אחת ליבם אחד. ואחת שתי יבמות ליבם אחד:  ",
            "כיצד עשה מאמר בזו. ומאמר בזו. צריכות שני גיטין וחליצה. מאמר בזו. וגט בזו. צריכה גט וחליצה. מאמר בזו. ובעל את זו. צריכות שני גיטין וחליצה. מאמר בזו. וחלץ לזו. הראשונה צריכה גט. גט לזו. וגט לזו. צריכות הימנו חליצה. גט לזו ובעל את זו. צריכה גט וחליצה. גט לזו ומאמר בזו. צריכה גט וחליצה. גט לזו וחלץ לזו. אין אחר חליצה כלום:  ",
            "חלץ וחלץ. או חלץ ועשה מאמר. נתן גט ובעל. או בעל ובעל. או בעל ועשה מאמר. נתן גט וחלץ. אין אחר חליצה כלום. בין יבם אחד לשתי יבמות. בין שני יבמין ליבמה אחת:  ",
            "חלץ ועשה מאמר. נתן גט ובעל. או בעל ועשה מאמר. ונתן גט וחלץ. אין אחר חליצה כלום. בין בתחלה. בין באמצע. בין בסוף. והבעילה בזמן שהיא בתחלה. אין אחריה כלום. באמצע ובסוף יש אחריה כלום. רבי נחמיה אומר. אחת בעילה. ואחת חליצה. בין בתחלה. בין באמצע. בין בסוף אין אחריה כלום:  "
        ],
        [
            "הבא על יבמתו בין בשוגג בין במזיד בין באונס. בין ברצון. אפילו הוא שוגג והיא מזידה. הוא מזיד והיא שוגגת. הוא אנוס והיא לא אנוסה. היא אנוסה והוא לא אנוס. אחד המערה. ואחד הגומר. קנה. ולא חלק בין ביאה לביאה:  ",
            "וכן הבא על אחת מכל העריות שבתורה או פסולות. כגון אלמנה לכהן גדול. גרושה וחלוצה לכהן הדיוט. ממזרת ונתינה לישראל. בת ישראל לממזר ולנתין. פסל. ולא חלק בין ביאה לביאה:  ",
            "אלמנה לכהן גדול. גרושה וחלוצה לכהן הדיוט. מן האירוסין לא יאכלו בתרומה. רבי אליעזר ורבי שמעון מכשירין. נתארמלו או נתגרשו. מן הנשואין פסולות מן הארוסין כשרות:  ",
            "כהן גדול לא ישא אלמנה. בין אלמנה מן הארוסין. בין אלמנה מן הנשואין. ולא ישא את הבוגרת. רבי אליעזר ורבי שמעון מכשירין בבוגרת. לא ישא את מוכת עץ. אירס את האלמנה. ונתמנה להיות כהן גדול יכנוס. ומעשה ביהושע בן גמלא שקידש את מרתא בת ביתוס. ומינהו המלך להיות כהן גדול וכנסה. שומרת יבם שנפלה לפני כהן הדיוט ונתמנה להיות כהן גדול. אף על פי שעשה בה מאמר. הרי זה לא יכנוס. כהן גדול שמת אחיו. חולץ ולא מיבם:  ",
            "כהן הדיוט לא ישא אילונית אלא אם כן יש לו אשה ובנים. ר' יהודה אומר אף על פי שיש לו אשה ובנים לא ישא אילונית. שהיא זונה האמורה בתורה וחכמים אומרים אין זונה אלא גיורת. ומשוחררת. ושנבעלה בעילת זנות:  ",
            "לא יבטל אדם מפריה ורביה אלא אם כן יש לו בנים. בית שמאי אומרים שני זכרים. ובית הלל אומרים. זכר ונקבה שנאמר (בראשית ה, ב) זכר ונקבה בראם. נשא אשה ושהה עמה עשר שנים ולא ילדה אינו רשאי ליבטל. גירשה מותרת לינשא לאחר. ורשאי השני לשהות עמה עשר שנים ואם הפילה מונה משעה שהפילה. האיש מצווה על פריה ורביה אבל לא האשה. רבי יוחנן בן ברוקא אומר על שניהם הוא אומר (בראשית א, כב) ויברך אותם אלהים. ויאמר להם פרו ורבו:  "
        ],
        [
            "אלמנה לכהן גדול. גרושה וחלוצה לכהן הדיוט הכניסה לו עבדי מלוג ועבדי צאן ברזל. עבדי מלוג לא יאכלו בתרומה. עבדי צאן ברזל יאכלו. ואלו הן עבדי מלוג. אם מתו מתו לה ואם הותירו הותירו לה אף על פי שהוא חייב במזונותן הרי אלו לא יאכלו בתרומה. ואלו הן עבדי צאן ברזל אם מתו מתו לו. ואם הותירו הותירו לו. הואיל והוא חייב באחריותן הרי אלו יאכלו בתרומה:  ",
            "בת ישראל שניסת לכהן והכניסה לו עבדים. בין עבדי מלוג. בין עבדי צאן ברזל. הרי אלו יאכלו בתרומה. ובת כהן שניסת לישראל והכניסה לו בין עבדי מלוג בין עבדי צאן ברזל. הרי אלו לא יאכלו בתרומה:  ",
            "בת ישראל שניסת לכהן ומת והניחה מעוברת. לא יאכלו עבדיה בתרומה. מפני חלקו של עובר שהעובר פוסל ואינו מאכיל דברי רבי יוסי. אמרו לו מאחר שהעדת לנו על בת ישראל לכהן. אף בת כהן לכהן ומת והניחה מעוברת. לא יאכלו עבדיה בתרומה. מפני חלקו של עובר:  ",
            "העובר. והיבם והארוסין והחרש ובן תשע שנים ויום אחד פוסלין ולא מאכילין. ספק שהוא בן תשע שנים ויום אחד ספק שאינו. ספק הביא שתי שערות ספק שלא הביא. נפל הבית עליו ועל בת אחיו. ואין ידוע אי זה מת ראשון. צרתה חולצת ולא מתיבמת:  ",
            "האונס והמפתה והשוטה לא פוסלים ולא מאכילים. ואם אינם ראויין לבא בישראל הרי אלו פוסלין. כיצד ישראל שבא על בת כהן תאכל בתרומה. עיברה לא תאכל בתרומה. נחתך העובר במעיה תאכל. כהן שבא על בת ישראל לא תאכל בתרומה. עיברה לא תאכל. ילדה תאכל. נמצא כחו של בן גדול משל אב. העבד פוסל משום ביאה. ואינו פוסל משום זרע. כיצד בת ישראל לכהן בת כהן לישראל וילדה הימנו בן והלך הבן ונכבש על השפחה וילדה הימנו בן הרי זה עבד היתה אם אביו בת ישראל לכהן לא תאכל בתרומ' בת כהן לישראל תאכל בתרומה. ממזר פוסל ומאכיל. כיצד בת ישראל לכהן. ובת כהן לישראל וילדה הימנו בת. והלכה הבת ונישאת לעבד או לגוי וילדה הימנו בן הרי זה ממזר היתה אם אמו בת ישראל לכהן תאכל בתרומה בת כהן לישראל לא תאכל בתרומה:  ",
            "כהן גדול פעמים שהוא פוסל. כיצד בת כהן לישראל וילדה הימנו בת. והלכה הבת וניסת לכהן וילדה הימנו בן. הרי זה ראוי להיות כהן גדול עומד ומשמש על גבי המזבח. מאכיל את אמו ופוסל אם אמו. וזאת אומרת לא כבני כהן גדול שהוא פוסלני מן התרומה:  "
        ],
        [
            "הערל וכל הטמאים לא יאכלו בתרומה. נשיהן ועבדיהן יאכלו בתרומה פצוע דכא וכרות שפכה הן ועבדיהן יאכלו. ונשיהן לא יאכלו ואם לא ידעה משנעשה פצוע דכא וכרות שפכה. הרי אלו יאכלו:  ",
            "איזהו פצוע דכא כל שנפצעו הבצים שלו ואפילו אחת מהן. וכרות שפכה כל שנכרת הגיד. ואם נשתייר מהעטרה אפילו כחוט השערה. כשר. פצוע דכא וכרות שפכה. מותרין בגיורת ומשוחררת. ואינן אסורין אלא מלבא בקהל. שנאמר  (דברים כג, ב) לא יבא פצוע דכא וכרות שפכה בקהל ה':  ",
            "עמוני ומואבי אסורים ואיסורן איסור עולם. אבל נקבותיהם מותרות מיד. מצרי ואדומי אינם אסורים אלא עד שלשה דורות אחד זכרים ואחד נקבות. רבי שמעון מתיר את הנקבות מיד. אמר ר' שמעון קל וחומר הדברים. ומה אם במקום שאסר את הזכרים איסור עולם. התיר את הנקבות מיד. מקום שלא אסר את הזכרים אלא עד שלשה דורות. אינו דין שנתיר את הנקבות מיד. אמרו לו אם הלכה נקבל. ואם לדין יש תשובה. אמר להם. לא כי הלכה אני אומר. ממזרין ונתינין אסורין ואיסורן איסור עולם. אחד זכרים ואחד נקבות:  ",
            "אמר רבי יהושע שמעתי שהסריס חולץ. וחולצין לאשתו. והסריס לא חולץ. ולא חולצין לאשתו. ואין לי לפרש. אמר ר' עקיבא אני אפרש סריס אדם חולץ וחולצין לאשתו. מפני שהיתה לו שעת הכושר. סריס חמה. לא חולץ ולא חולצין לאשתו. מפני שלא היתה לו שעת הכושר. ר' אלעזר אומר לא כי. אלא סריס חמה חולץ וחולצין לאשתו. מפני שיש לו רפואה. סריס אדם לא חולץ ולא חולצין לאשתו מפני שאין לו רפואה. העיד ר' יהושע בן בתירא על בן מגוסת שהיה בירושלם סריס אדם ויבמו את אשתו. לקיים דברי ר' עקיבא:  ",
            "הסריס לא חולץ ולא מיבם. וכן אילונית לא חולצת ולא מתיבמת. הסריס שחלץ ליבמתו לא פסלה. בעלה. פסלה. מפני שהיא בעילת זנות. וכן אילונית שחלצו לה אחין לא פסלוה. בעלוה. פסלוה. מפני שבעילתה בעילת זנות:.  ",
            "סריס חמה כהן שנשא בת ישראל. מאכילה בתרומה. רבי יוסי ור' שמעון אומרים אנדרוגינוס כהן שנשא בת ישראל. מאכילה בתרומה. רבי יהודה אומר טומטום שנקרע ונמצא זכר. לא יחלוץ מפני שהוא כסריס. אנדרוגינוס נושא. אבל לא נישא. ר' אליעזר אומר אנדרוגינוס חייבים עליו סקילה כזכר:  "
        ],
        [
            "יש מותרות לבעליהן ואסורות ליבמיהן. מותרות ליבמיהן ואסורות לבעליהן. מותרות לאלו ולאלו. ואסורות לאלו ולאלו. ואלו מותרות לבעליהן ואסורות ליבמיהן. כהן הדיוט שנשא את האלמנה ויש לו אח כהן גדול. חלל שנשא כשרה ויש לו אח כשר. ישראל שנשא בת ישראל ויש לו אח ממזר. ממזר שנשא ממזרת ויש לו אח ישראל. מותרות לבעליהן ואסורות ליבמיהן:  ",
            "ואלו מותרות ליבמיהן. ואסורות לבעליהן. כהן גדול שקידש את האלמנה ויש לו אח כהן הדיוט. כשר שנשא חללה ויש לו אח חלל. ישראל שנשא ממזרת ויש לו אח ממזר. ממזר שנשא בת ישראל ויש לו אח ישראל. מותרות ליבמיהן ואסורות לבעליהן. אסורות לאלו ולאלו. כהן גדול שנשא את האלמנה ויש לו אח כהן גדול או כהן הדיוט. כשר שנשא חללה. ויש לו אח כשר. ישראל שנשא ממזרת ויש לו אח ישראל. ממזר שנשא בת ישראל ויש לו אח ממזר. אסורות לאלו ולאלו. ושאר כל הנשים. מותרות לבעליהן וליבמיהן:  ",
            "שניות מדברי סופרים. שניה לבעל ולא שניה ליבם אסורה לבעל ומותרת ליבם. שניה ליבם ולא שניה לבעל. אסורה ליבם ומותרת לבעל. שניה לזה ולזה אסורה לזה ולזה. אין לה לא כתובה ולא פירות ולא מזונות ולא בלאות והולד כשר וכופין אותו להוציא. אלמנה לכהן גדול. גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל. בת ישראל לנתין ולממזר. יש להן כתובה:  ",
            "בת ישראל מאורסת לכהן. מעוברת מכהן. שומרת יבם לכהן. וכן בת כהן לישראל. לא תאכל בתרומה. בת ישראל מאורסת ללוי. מעוברת מלוי. שומרת יבם ללוי. וכן בת לוי לישראל. לא תאכל במעשר. בת לוי מאורסת לכהן. מעוברת מכהן. שומרת יבם לכהן. וכן בת כהן ללוי. לא תאכל לא בתרומה. ולא במעשר:  ",
            "בת ישראל שניסת לכהן תאכל בתרומה. מת ולה הימנו בן תאכל בתרומה. ניסת ללוי תאכל במעשר. מת ולה הימנו בן תאכל במעשר. ניסת לישראל לא תאכל לא בתרומה ולא במעשר. מת ולה הימנו בן לא תאכל לא בתרומה ולא במעשר. מת בנה מישראל תאכל במעשר. מת בנה מלוי תאכל בתרומה. מת בנה מכהן לא תאכל לא בתרומה ולא במעשר:  ",
            "בת כהן שנישאת לישראל לא תאכל בתרומה. מת ולה הימנו בן לא תאכל בתרומה. נישאת ללוי תאכל במעשר. מת ולה הימנו בן תאכל במעשר. נישאת לכהן. תאכל בתרומה. מת ולה הימנו בן תאכל בתרומה. מת בנה מכהן לא תאכל בתרומה. מת בנה מלוי לא תאכל במעשר. מת בנה מישראל. חוזרת לבית אביה. ועל זו נאמר (ויקרא כב, יג) ושבה אל בית אביה כנעוריה מלחם אביה תאכל:  "
        ],
        [
            "האשה שהלך בעלה למדינת הים ובאו ואמרו לה מת בעליך וניסת. ואחר כך בא בעלה תצא מזה ומזה. וצריכה גט מזה ומזה. ואין לה כתובה ולא פירות ולא מזונות ולא בלאות לא על זה ולא על זה. אם נטלה מזה ומזה תחזיר. והולד ממזר מזה ומזה. ולא זה וזה מטמאין לה. ולא זה וזה זכאין לא במציאתה. ולא במעשה ידיה. ולא בהפרת נדריה. היתה בת ישראל נפסלה מן הכהונה ובת לוי מן המעשר ובת כהן מן התרומה. ואין יורשים של זה ויורשים של זה יורשים את כתיבתה. ואם מתו. אחיו של זה ואחיו של זה חולצין ולא מיבמין. רבי יוסי אומר כתובתה על נכסי בעלה הראשון רבי אלעזר אומר הראשון זכאי במציאתה. ובמעשה ידיה. ובהפרת נדריה. רבי שמעון אומר ביאתה או חליצתה מאחיו של ראשון פוטרת צרתה. ואין הולד ממנו ממזר. ואם ניסת שלא ברשות מותרת לחזור לו:  ",
            "ניסת על פי בית דין תצא ופטורה מן הקרבן לא ניסת על פי בית דין תצא וחייבת בקרבן. יפה כח בית דין שפוטרת מן הקרבן. הורוה בית דין לינשא והלכה וקלקלה. חייבת בקרבן. שלא התירוה אלא לינשא:  ",
            "האשה שהלך בעלה ובנה למדינת הים. ובאו ואמרו לה מת בעליך ואחר כך מת בנך ונשאת ואחר כך אמרו לה חלוף היו הדברים. תצא והולד ראשון ואחרון ממזר. אמרו לה מת בנך ואחר כך מת בעליך ונתיבמה. ואחר כך אמרו לה חלוף היו הדברים. תצא והולד ראשון ואחרון ממזר. אמרו לה מת בעליך וניסת ואחר כך אמרו לה קיים היה ומת. תצא והולד ראשון ממזר. והאחרון אינו ממזר. אמרו לה מת בעליך ונתקדשה. ואחר כך בא בעלה מותרת לחזור לו. אף על פי שנתן לה אחרון גט לא פסלה מן הכהונה. את זו דרש ר' אלעזר בן מתיא (ויקרא כא, ז) ואשה גרושה מאישה. ולא מאיש שאינו אישה:  ",
            "מי שהלכה אשתו למדינת הים. ובאו ואמרו לו מתה אשתך. ונשא את אחותה. ואחר כך באת אשתו. מותרת לחזור לו. הוא מותר בקרובות שניה. ושניה מותרת בקרוביו. ואם מתה ראשונה מותר בשניה. אמרו לו מתה אשתך ונשא את אחותה. ואחר כך אמרו לו קיימת היתה ומתה. הולד ראשון ממזר. והאחרון אינו ממזר. רבי יוסי אומר כל שפוסל על ידי אחרים. פוסל על ידי עצמו. וכל שאין פוסל על ידי אחרים אינו פוסל על ידי עצמו:  ",
            "אמרו לו מתה אשתך. ונשא אחותה מאביה. מתה ונשא אחותה מאמה. מתה ונשא אחותה מאביה. מתה ונשא אחותה מאמה ונמצאו כולן קיימות. מותר בראשונה בשלישית ובחמישית. ופוטרות צרותיהן. ואסור בשניה. וברביעית. ואין ביאת אחת מהן פוטרת צרתה. ואם בא על השניה. לאחר מיתת הראשונה. מותר בשניה. וברביעית. ופוטרות צרותיהן. ואסור בשלישית. ובחמישית. ואין ביאת אחת מהן פוטרת צרתה:  ",
            "בן תשע שנים ויום אחד הוא פוסל על ידי אחין. והאחים פוסלין על ידו. אלא שהוא פוסל תחלה. ואחין פוסלין תחלה וסוף. כיצד בן תשע שנים ויום אחד שבא על יבמתו פסל על ידי אחין. באו עליה אחין ועשו בה מאמר נתנו גט או חלצו. פסלו על ידו:  ",
            "בן תשע שנים ויום אחד שבא על יבמתו. ואחר כך בא עליה אחיו שהוא בן תשע שנים ויום אחד פסל על ידו. רבי שמעון אומר לא פסל:  ",
            "בן תשע שנים ויום אחד שבא על יבמתו. ואחר כך בא על צרתה. פסל על ידי עצמו. רבי שמעון אומר לא פסל. בן תשע ויום אחד שבא על יבמתו ומת. חולצת ולא מתיבמת. נשא אשה ומת. הרי זו פטורה:  ",
            "בן תשע שנים ויום אחד שבא על יבמתו. ומשהגדיל נשא אשה אחרת ומת. אם לא ידע את הראשונה משהגדיל. הראשונה חולצת ולא מתיבמת. והשניה או חולצת או מתיבמת. רבי שמעון אומר מיבם לאיזו שירצה. וחולץ לשניה. אחד שהוא בן תשע שנים ויום אחד. ואחד שהוא בן עשרים שנה. שלא הביא שתי שערות:  "
        ],
        [
            "נושאין על האנוסה ועל המפותה. האונס והמפתה על הנשואה חייב. נושא אדם אנוסת אביו. ומפותת אביו. אנוסת בנו. ומפותת בנו. רבי יהודה אוסר באנוסת אביו ומפותת אביו:  ",
            "הגיורת שנתגיירו בניה עמה. לא חולצין ולא מיבמין. אפילו הורתו של ראשון שלא בקדושה. ולידתו בקדושה והשני הורתו ולידתו בקדושה וכן שפחה שנשתחררו בניה עמה:  ",
            "חמש נשים שנתערבו ולדותיהן הגדילו התערובות. ונשאו נשים ומתו. ארבעה חולצין לאחת ואחד מיבם אותה. הוא ושלשה חולצים לאחרת ואחד מיבם. נמצאו ארבעה חליצות ויבום לכל אחת ואחת:  ",
            "האשה שנתערב ולדה בולד כלתה. הגדילו התערובות ונשאו נשים ומתו. בני הכלה חולצין ולא מיבמין שהוא ספק אשת אחיו. ספק אשת אחי אביו. ובני הזקנה או חולצין או מיבמין. שהוא ספק אשת אחיו ואשת בן אחיו. מתו הכשרים. בני התערובות לבני הזקנה חולצין ולא מיבמין. שהוא ספק אשת אחיו ואשת אחי אביו ובני הכלה אחד חולץ ואחד מיבם:  ",
            "כהנת שנתערב ולדה בולד שפחתה. הרי אלו אוכלים בתרומה. וחולקים חלק אחד בגורן. ואינן מיטמאין למתים. ואין נושאין נשים. בין כשרות בין פסולות הגדילו התערובות ושחררו זה את זה נושאין נשים ראויות לכהונה ואינן מיטמאין למתים. ואם נטמאו אינן סופגין את הארבעים. ואינן אוכלים בתרומה. ואם אכלו אינן משלמין קרן וחומש. ואינן חולקין על הגורן. ומוכרין את התרומה והדמים שלהם. ואינן חולקים בקדשי המקדש. ואין נותנין להם קדשים. ואין מוציאין שלהם מידם. ופטורין מן הזרוע ומן הלחיים ומן הקיבה. ובכורו יהא רועה עד שיסתאב ונותנין עליו חומרי כהנים וחומרי ישראלים:  ",
            "מי שלא שהתה אחר בעלה שלשה חדשים ונשאת וילדה ואין ידוע אם בן תשעה לראשון אם בן שבעה לאחרון. היו לה בנים מן הראשון ובנים מן השני חולצין ולא מייבמין. וכן הוא להם חולץ ולא מיבם. היו לו אחים מן הראשון ואחים מן השני. שלא מאותה האם. הוא חולץ ומיבם. והם אחד חולץ ואחד מיבם:  ",
            "היה אחד ישראל ואחד כהן. נושא אשה ראויה לכהן. ואינו מיטמא למתים. ואם נטמא אינו סופג את הארבעים. ואינו אוכל בתרומה. אם אכל אינו משלם קרן וחומש. ואינו חולק על הגורן. ומוכר התרומה והדמים שלו. ואינו חולק בקדשי המקדש. ואין נותנין לו את הקדשים ואין מוציאין את שלו מידו. ופטור מן הזרוע והלחיים והקיבה. ובכורו יהא רועה עד שיסתאב. ונותנין עליו חומרי כהנים וחומרי ישראלים. היו שניהם כהנים הוא אונן עליהם. והם אוננים עליו. הוא אינו מיטמא להם. והם אינן מטמאין לו. הוא אינו יורש אותן. אבל הם יורשין אותו. ופטור על מכתו ועל קללתו של זה ושל זה. ועולה במשמרו של זה ושל זה. ואינו חולק. אם היו שניהם במשמר אחד נוטל חלק אחד:  "
        ],
        [
            "מצות חליצה בשלשה דיינין. ואפילו שלשתן הדיוטות חלצה במנעל חליצתה כשרה. באנפילין חליצתה פסולה. בסנדל שיש לו עקב כשר. ושאין לו עקב פסול. מן הארכובה ולמטה חליצתה כשרה. מן הארכובה ולמעלה חליצתה פסולה:  ",
            "חלצה בסנדל שאין שלו. או בסנדל של עץ או בשל שמאל בימין. חליצתה כשרה. חלצה בגדול שהוא יכול להלוך בו. או בקטן שהוא חופה את רוב רגלו חליצתה כשרה. חלצה בלילה חליצתה כשרה. ור' אליעזר פוסל. בשמאל חליצתה פסולה. ורבי אליעזר מכשיר  ",
            "חלצה ורקקה אבל לא קראה. חליצתה כשרה קראה ורקקה אבל לא חלצה. חליצתה פסולה. חלצה וקראה אבל לא רקקה. רבי אליעזר אומר חליצתה פסולה. רבי עקיבא אומר חליצתה כשרה. אמר רבי אליעזר ככה יעשה כל דבר שהוא מעשה מעכב. אמר לו רבי עקיבא משם ראיה. ככה יעשה לאיש כל דבר שהוא מעשה באיש:  ",
            "החרש שנחלץ והחרשת שחלצה. והחולצת לקטן. חליצתה פסולה. קטנה שחלצה תחלוץ משתגדיל. ואם לא חלצה חליצתה פסולה:  ",
            "חלצה בשנים או בשלשה. ונמצא אחד מהן קרוב או פסול. חליצתה פסולה. רבי שמעון ורבי יוחנן הסנדלר מכשירין. ומעשה באחד שחלץ בינו לבינה. בבית האסורין. ובא מעשה לפני רבי עקיבא והכשיר:  ",
            "מצות חליצה בא הוא ויבמתו לבית דין. והן משיאין לו עצה ההוגנת לו. שנאמר (דברים כה, ח) וקראו לו זקני עירו ודברו אליו. והיא אומרת מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי. והוא אומר לא חפצתי לקחתה. ובלשון הקדש היו אומרים. ונגשה יבמתו אליו לעיני הזקנים וחלצה נעלו מעל רגלו וירקה בפניו רוק הנראה לדיינים. וענתה ואמרה ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו. עד כאן היו מקרין. וכשהקרא רבי הורקנוס תחת האלה בכפר עיטם. וגמר את כל הפרשה. הוחזקו להיות גומרין כל הפרשה. ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל. מצוה בדיינין ולא מצוה בתלמידים רבי יהודה אומר מצוה על כל העומדים שם לומר חלוץ הנעל חלוץ הנעל חלוץ הנעל:  "
        ],
        [
            "בית שמאי אומרים אין ממאנין אלא ארוסות. ובית הלל אומרים ארוסות ונשואות. בית שמאי אומרים בבעל ולא ביבם. ובית הלל אומרים בבעל וביבם. בית שמאי אומרים בפניו. ובית הלל אומרים בפניו ושלא בפניו. בית שמאי אומרים בבית דין. ובית הלל אומרים בבית דין ושלא בבית דין. אמרו להן בית הלל לבית שמאי. ממאנת והיא קטנה אפילו ארבעה וחמשה פעמים. אמרו להן בית שמאי אין בנות ישראל הפקר. אלא ממאנת וממתנת עד שתגדיל ותמאן ותנשא:  ",
            "איזו היא קטנה שצריכה למאן כל שהשיאוה אמה ואחיה לדעתה. השיאוה שלא לדעתה. אינה צריכה למאן. רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר כל תינוקת שאינה יכולה לשמור קדושיה אינה צריכה למאן. רבי אליעזר אומר אין מעשה קטנה כלום אלא כמפותה. בת ישראל לכהן לא תאכל בתרומה. בת כהן לישראל תאכל בתרומה:  ",
            "רבי אליעזר בן יעקב אומר כל עכבה שהיא מן האיש כאלו היא אשתו. וכל עכבה שאינה מן האיש כאלו אינה אשתו:  ",
            "הממאנת באיש הוא מותר בקרובותיה והיא מותרת בקרוביו ולא פסלה מן הכהונה. נתן לה גט הוא אסור בקרובותיה והיא אסורה בקרוביו ופסלה מן הכהונה. נתן לה גט והחזירה. מיאנה בו ונשאת לאחר ונתארמלה או נתגרשה מותרת לחזור לו. מיאנה בו והחזירה נתן לה גט ונשאת לאחר ונתארמלה או נתגרשה אסורה לחזור לו. זה הכלל גט אחר מיאון אסורה לחזור לו מיאון אחר גט מותרת לחזור לו:  ",
            "הממאנת באיש ונשאת לאחר וגירשה. לאחר ומיאנה בו. לאחר וגירשה. לאחר ומיאנה בו. כל שיצאת הימנו בגט. אסורה לחזור לו. במיאון מותרת לחזור לו:  ",
            "המגרש את האשה והחזירה מותרת ליבם ורבי אליעזר אוסר. וכן המגרש את היתומה והחזירה מותרת ליבם. ור' אליעזר אוסר קטנה שהשיאה אביה ונתגרשה כיתומה בחיי האב. החזירה דברי הכל אסורה ליבם:  ",
            "שני אחין נשואין לשתי אחיות יתומות קטנות ומת בעלה של אחת מהן. תצא משום אחות אשה. וכן שתי חרשות. גדולה וקטנה מת בעלה של קטנה. תצא הקטנה משום אחות אשה. מת בעלה של גדולה. רבי אליעזר אומר מלמדין את הקטנה שתמאן בו. רבן גמליאל אומר אם מיאנה מיאנה ואם לאו תמתין עד שתגדיל. ותצא הלזו משום אחות אשה. רבי יהושע אומר אי לו על אשתו ואי לו על אשת אחיו. מוציא את אשתו בגט ואשת אחיו בחליצה:  ",
            "מי שהיה נשוי לשתי יתומות קטנות ומת. ביאתה או חליצתה של אחת מהם פוטרת צרתה. וכן שתי חרשות. קטנה וחרשת אין ביאת אחת מהן פוטרת צרתה. פקחת וחרשת ביאת הפקחת פוטרת החרשת. ואין ביאת החרשת פוטרת את הפקחת. גדולה וקטנה ביאת הגדולה פוטרת את הקטנה ואין ביאת הקטנה פוטרת את הגדולה:  ",
            "מי שהיה נשוי לשתי יתומות קטנות ומת. בא יבם על הראשונה וחזר ובא על השניה. או שבא אחיו על השניה לא פסל את הראשונה. וכן שתי חרשות. קטנה וחרשת. בא יבם על הקטנה. וחזר ובא על החרשת. או שבא אחיו על החרשת. לא פסל את הקטנה. בא יבם על החרשת. וחזר ובא על הקטנה. או שבא אחיו על הקטנה פסל את החרשת:  ",
            "פקחת וחרשת. בא יבם על הפקחת וחזר ובא על החרשת או שבא אחיו על החרשת לא פסל את הפקחת. בא יבם על החרשת וחזר ובא על הפקחת. או שבא אחיו על הפקחת פסל את החרשת:  ",
            "גדולה וקטנה. בא יבם על הגדולה וחזר ובא על הקטנה. או שבא אחיו על הקטנה. לא פסל את הגדולה. בא יבם על הקטנה וחזר ובא על הגדולה. או שבא אחיו על הגדולה. פסל את הקטנה. רבי אלעזר אומר. מלמדין הקטנה שתמאן בו:  ",
            " יבם קטן שבא על יבמה קטנה יגדלו זה עם זה. בא על יבמה גדולה תגדלנו. היבמה שאמרה בתוך שלשים יום לא נבעלתי כופין אותו שיחלוץ לה. לאחר שלשים יום מבקשים הימנו שיחלוץ לה. ובזמן שהוא מודה אפילו לאחר שנים עשר חודש כופין אותו שיחלוץ לה:  ",
            "הנודרת הנאה מיבמה בחיי בעלה כופין אותו שיחלוץ לה. לאחר מיתת בעלה מבקשין הימנו שיחלוץ לה. ואם נתכוונת לכך. אפילו בחיי בעלה מבקשין הימנו שיחלוץ לה:  "
        ],
        [
            "חרש שנשא פקחת ופקח שנשא חרשת. אם רצה יוציא ואם רצה יקיים. כשם שהוא כונס ברמיזה כך הוא מוציא ברמיזה. פקח שנשא פקחת ונתחרשה. אם רצה יוציא ואם רצה יקיים. נשתטית לא יוציא. נתחרש הוא או נשתטה אינו מוציא עולמית. אמר רבי יוחנן בן נורי מפני מה האשה שנתחרשה יוצאה והאיש שנתחרש אינו מוציא. אמרו לו אינו דומה האיש המגרש לאשה מתגרשת שהאשה יוצאה לרצונה ושלא לרצונה והאיש אינו מוציא אלא לרצונו:  ",
            "העיד רבי יוחנן בן גודגדה על החרשת שהשיאה אביה. שהיא יוצאה בגט אמרו לו אף זו כיוצא בה:  ",
            "שני אחים חרשים נשואים לשתי אחיות חרשות. או לשתי אחיות פקחות. או לשתי אחיות אחת חרשת ואחת פקחת. או שתי אחיות חרשות נשואות לשני אחים פקחים. או לשני אחים חרשין. או לשני אחין אחד חרש ואחד פקח. הרי אלו פטורות מן החליצה ומן היבום. ואם היו נכריות יכנסו ואם רצו להוציא יוציאו:  ",
            "שני אחים אחד חרש ואחד פקח נשואים לשתי אחיות פקחות. מת חרש בעל הפקחת מה יעשה פקח בעל הפקחת. תצא משום אחות אשה. מת פקח בעל הפקחת מה יעשה חרש בעל פקחת. מוציא אשתו בגט ואשת אחיו אסורה לעולם. ",
            "שני אחים פקחים נשואים לשתי אחיות אחת חרשת ואחת פקחת. מת פקח בעל חרשת. מה יעשה פקח בעל פקחת. תצא משום אחות אשה. מת פקח בעל פקחת. מה יעשה פקח בעל החרשת. מוציא את אשתו בגט ואת אשת אחיו בחליצה. ",
            "שני אחים אחד חרש ואחד פקח נשואים לשתי אחיות אחת חרשת ואחת פקחת. מת חרש בעל חרשת מה יעשה פקח בעל פקחת. תצא משום אחות אשה. מת פקח בעל פקחת מה יעשה חרש בעל חרשת. מוציא אשתו בגט ואשת אחיו אסורה לעולם. ",
            "שני אחים אחד חרש ואחד פקח נשואים לשתי נכריות פקחות. מת חרש בעל פקחת. מה יעשה פקח בעל פקחת. או חולץ או מיבם. מת פקח בעל פקחת מה יעשה חרש בעל פקחת. כונס ואינו מוציא לעולם. ",
            "שני אחים פקחים נשואים לשתי נכריות אחת פקחת ואחת חרשת. מת פקח בעל חרשת מה יעשה פקח בעל פקחת. כונס. ואם רצה להוציא יוציא. מת פקח בעל הפקחת מה יעשה פקח בעל חרשת או חולץ או מיבם. ",
            "שני אחים אחד חרש ואחד פקח נשואים לשתי נכריות אחת חרשת ואחת פקחת. מת חרש בעל חרשת מה יעשה פקח בעל פקחת. כונס. ואם רצה להוציא יוציא. מת פקח בעל פקחת מה יעשה חרש בעל חרשת. כונס ואינו מוציא לעולם:  "
        ],
        [
            "האשה שהלכה היא ובעלה למדינת הים. שלום בינו לבינה. ושלום בעולם. ובאתה ואמרה מת בעלי. תנשא. מת בעלי. תתיבם. שלום בינו לבינה ומלחמה בעולם. קטטה בינו לבינה ושלום בעולם. ובאתה ואמרה מת בעלי. אינה נאמנת. רבי יהודה אומר לעולם אינה נאמנת אלא אם כן באתה בוכה ובגדיה קרועין. אמרו לו אחת זו ואחת זו תנשא:  ",
            "בית הלל אומרים לא שמענו אלא בבאה מן הקציר ובאותה מדינה. וכמעשה שהיה. אמרו להן בית שמאי אחת הבאה מן הקציר ואחת הבאה מן הזיתים ואחת הבאה מן הבציר ואחת הבאה ממדינה למדינה. לא דברו חכמים בקציר אלא בהוה. חזרו בית הלל להורות כבית שמאי:  ",
            "בית שמאי אומרים תנשא ותטול כתובתה. בית הלל אומרים תנשא ולא תטול כתובתה. אמרו להן בית שמאי התרתם ערוה חמורה. לא תתירו את ממון הקל. אמרו להן בית הלל מצינו שאין האחים נכנסים לנחלה על פיה אמרו להם בית שמאי והלא מספר כתובתה נלמוד שהוא כותב לה שאם תנשאי לאחר תטלי מה שכתוב ליכי. וחזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי:  ",
            "הכל נאמנים להעידה חוץ מחמותה ובת חמותה וצרתה ויבמתה ובת בעלה. מה בין גט למיתה שהכתב מוכיח. עד אומר מת ונשאת. ובא אחר ואמר לא מת הרי זו לא תצא עד אומר מת ושנים אומרים לא מת אף על פי שנשאת תצא. שנים אומרים מת ועד אומר לא מת אף על פי שלא נשאת תנשא:  ",
            "אחת אומרת מת ואחת אומרת לא מת. זו שאומרת מת תנשא ותטול כתובתה. וזו שאומרת לא מת לא תנשא ולא תטול כתובתה. אחת אומרת מת. ואחת אומרת נהרג. רבי מאיר אומר הואיל ומכחישות זו את זו הרי אלו לא ינשאו. רבי יהודה ורבי שמעון אומרים הואיל וזו וזו מודות שאין קיים ינשאו. עד אומר מת ועד אומר לא מת. אשה אומרת מת ואשה אומרת לא מת. הרי זו לא תנשא:  ",
            "האשה שהלכה היא ובעלה למדינת הים. ובאה ואמרה מת בעלי תנשא ותטול כתובתה. וצרתה אסורה. היתה בת ישראל לכהן תאכל בתרומה דברי רבי טרפון. ר' עקיבא אומר אין זו דרך מוציאתה מידי עבירה. עד שתהא אסורה לינשא. ואסורה מלאכול בתרומה:  ",
            "אמרה מת בעלי ואחר כך מת חמי. תנשא ותטול כתובתה וחמותה אסורה. היתה בת ישראל לכהן תאכל בתרומה דברי רבי טרפון. ר' עקיבא אומר אין זו דרך מוציאתה מידי עבירה. עד שתהא אסורה לינשא ואסורה לאכול בתרומה. קידש אחת מחמש נשים. ואין יודע איזו קידש. כל אחת אומרת אותי קידש. נותן גט לכל אחת ואחת. ומניח כתובה ביניהן ומסתלק. דברי רבי טרפון. רבי עקיבא אומר אין זו דרך מוציאתו מידי עבירה. עד שיתן גט וכתובה לכל אחת ואחת. גזל אחד מחמשה ואין יודע מאיזה גזל כל אחד אומר אותי גזל. מניח גזילה ביניהן ומסתלק. דברי רבי טרפון. רבי עקיבא אומר אין זו דרך מוציאתו מידי עבירה. עד שישלם גזילה לכל אחד ואחד:  ",
            "האשה שהלכה היא ובעלה למדינת הים ובנה עמהם. ובאה ואמרה מת בעלי. ואחר כך מת בני. נאמנת. מת בני ואחר כך מת בעלי. אינה נאמנת. וחוששים לדבריה וחולצת ולא מתיבמת:  ",
            "ניתן לי בן במדינת הים. ואמרה מת בני ואחר כך מת בעלי. נאמנת. מת בעלי ואחר כך מת בני. אינה נאמנת וחוששים לדבריה וחולצת ולא מתיבמת:  ",
            "ניתן לי יבם במדינת הים אמרה מת בעלי ואחר כך מת יבמי. יבמי ואחר כך בעלי. נאמנת. הלכה היא ובעלה ויבמה למדינת הים. אמרה מת בעלי ואחר כך מת יבמי. יבמי ואחר כך בעלי. אינה נאמנת. שאין האשה נאמנת לומר מת יבמי שתנשא. ולא מתה אחותי שתכנס לביתו. ואין האיש נאמן לומר מת אחי שייבם אשתו. ולא מתה אשתי. שישא אחותה:  "
        ],
        [
            "האשה שהלך בעלה וצרתה למדינת הים. ובאו ואמרו לה מת בעליך. לא תנשא. ולא תתיבם. עד שתדע שמא מעוברת היא צרתה. היתה לה חמות אינה חוששת. יצתה מלאה. חוששת. רבי יהושע אומר אינה חוששת:  ",
            "שתי יבמות זו אומרת מת בעלי. וזו אומרת מת בעלי. זו אסורה מפני בעלה של זו. וזו אסורה מפני בעלה של זו. לזו עדים. ולזו אין עדים. את שיש לה עדים אסורה. ואת שאין לה עדים מותרת. לזו בנים ולזו אין בנים. את שיש לה בנים מותרת. ואת שאין לה בנים אסורה. נתיבמו ומתו היבמין. אסורות להנשא. רבי אלעזר אומר. הואיל והותרו ליבמין. הותרו לכל אדם:  ",
            "אין מעידין אלא על פרצוף פנים עם החוטם אף על פי שיש סימנין בגופו ובכליו. אין מעידין אלא עד שתצא נפשו. ואפילו ראוהו מגוייד וצלוב והחיה אוכלת בו. אין מעידין אלא עד שלשה ימים. רבי יהודה בן בבא אומר. לא כל האדם. ולא כל המקום. ולא כל השעות. שוין:  ",
            "נפל למים בין שיש להן סוף. בין שאין להן סוף. אשתו אסורה. אמר רבי מאיר מעשה באחד שנפל לבור הגדול. ועלה לאחר שלשה ימים. אמר רבי יוסי מעשה בסומא שירד לטבול במערה. וירד מושכו אחריו ושהו כדי שתצא נפשם והשיאו נשותיהם. ושוב מעשה בעסיא. באחד ששלשלוהו לים. ולא עלה בידם אלא רגלו. אמרו חכמים מן הארכובה ולמעלה תנשא. מן הארכובה ולמטה לא תנשא:  ",
            "אפילו שמע מן הנשים אומרות מת איש פלוני דיו רבי יהודה אומר אפילו שמע מן התינוקות אומרים הרי אנו הולכין לספוד ולקבור את איש פלוני. בין שהוא מתכוין ובין שאינו מתכוין. רבי יהודה בן בבא אומר בישראל. עד שיהא מתכוין. ובגוי אם היה מתכוין. אין עדותו עדות:  ",
            "מעידין לאור הנר. ולאור הלבנה ומשיאין על פי בת קול. מעשה באחד שעמד על ראש ההר. ואמר איש פלוני. בן פלוני. ממקום פלוני מת. הלכו ולא מצאו שם אדם. והשיאו את אשתו. ושוב מעשה בצלמון. באחד שאמר אני איש פלוני. בן איש פלוני. נשכני נחש. והרי אני מת. והלכו ולא הכירוהו. והשיאו את אשתו:  ",
            "אמר רבי עקיבא כשירדתי לנהרדעא לעבר השנה. מצאתי נחמיה איש בית דלי. אמר לי שמעתי שאין משיאין את האשה בארץ ישראל על פי עד אחד. אלא רבי יהודה בן בבא. ונומיתי לו כן הדברים. אמר לי אמור להם משמי אתם יודעים שהמדינה משובשת בגייסות מקובלני מרבן גמליאל הזקן שמשיאין את האשה על פי עד אחד. וכשבאתי והרציתי הדברים לפני רבן גמליאל שמח לדברי ואמר. מצאנו חבר לרבי יהודה בן בבא. מתוך הדברים נזכר רבן גמליאל. שנהרגו הרוגים בתל ארזא והשיא רבן גמליאל הזקן נשותיהם על פי עד אחד והוחזקו להיות משיאין על פי עד אחד והוחזקו להיות משיאין עד מפי עד. מפי עבד. מפי אשה. מפי שפחה. רבי אליעזר ורבי יהושע אומרים. אין משיאין את האשה על פי עד אחד. רבי עקיבא אומר לא על פי אשה ולא על פי עבד ולא על פי שפחה. ולא על פי קרובים. אמרו לו מעשה בבני לוי שהלכו לצוער עיר התמרים. וחלה אחד מהם בדרך והביאוהו בפונדק. ובחזרתם אמרו לפונדקית איה חבירנו. אמרה להם מת וקברתיו והשיאו את אשתו. אמרו לו ולא תהא כהנת כפונדקית. אמר להם לכשתהא פונדקית נאמנת הפונדקית הוציאה להם מקלו ותרמילו וספר תורה שהיו בידו:     "
        ]
    ],
    "sectionNames": [
        "Chapter",
        "Mishnah"
    ]
}