{
    "language": "he",
    "title": "Mishnah Maasrot",
    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739",
    "versionTitle": "Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913",
    "status": "locked",
    "priority": 2.0,
    "license": "Public Domain",
    "digitizedBySefaria": true,
    "heversionSource": "http://primo.nli.org.il/primo_library/libweb/action/dlDisplay.do?vid=NLI&docId=NNL_ALEPH00174173",
    "versionTitleInHebrew": "משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913",
    "actualLanguage": "he",
    "languageFamilyName": "hebrew",
    "isBaseText": true,
    "isSource": true,
    "isPrimary": true,
    "direction": "rtl",
    "heTitle": "משנה מעשרות",
    "categories": [
        "Mishnah",
        "Seder Zeraim"
    ],
    "text": [
        [
            "כלל אמרו במעשרות. כל שהוא אוכל. ונשמר. וגדוליו מן הארץ חייב במעשרות. ועוד כלל אחר אמרו כל שתחלתו אוכל וסופו אוכל. אף על פי שהוא שומרו להוסיף אוכל. חייב קטן וגדול. וכל שאין תחלתו אוכל. אבל סופו אוכל אינו חייב עד שיעשה אוכל:  ",
            "מאימתי הפירות חייבות במעשרות. התאנים משיבחילו. הענבים והאבשים משהבאישו. האוג והתותים משיאדימו. וכל האדומים משיאדימו. הרמונים משימסו. התמרים משיטילו שאור. האפרסקים משיטילו גידים. האגוזים משיעשו מגורה. ר' יהודה אומר האגוזים והשקדים משיעשו קליפה:  ",
            "החרובין משינקדו. וכל השחורים משינקדו. האגסים והקרוסטומלין והפרישים והעוזרדים משיקרחו. וכל הלבנים משיקרחו. התלתן משתצמח. התבואה והזיתים משיכניסו שליש:  ",
            "ובירק. הקשואים. והדלועים. והאבטיחים. והמלפפונות. התפוחים. והאתרוגין. חייבים גדולים וקטנים. ר' שמעון פוטר את האתרוגין בקטנן. החייב בשקדים המרים פטור במתוקים. החייב במתוקים פטור במרים:  ",
            "איזהו גרנן למעשרות. הקשואים והדלועים משיפקסו. ואם אינו מפקס. משיעמיד ערימה. אבטיח משישלק. ואם אינו משלק. עד שיעשה מוקצה. ירק הנאגד משיאגד. אם אינו אוגד עד שימלא את הכלי. ואם אינו ממלא את הכלי עד שילקט כל צרכו. כלכלה עד שיחפה. ואם אינו מחפה עד שימלא את הכלי. ואם אינו ממלא את הכלי עד שילקט כל צרכו. במה דברים אמורים במוליך לשוק. אבל במוליך לביתו. אוכל מהם עראי עד שהוא מגיע לביתו:  ",
            "הפרד והצמוקין והחרובין משיעמיד ערימה. הבצלים משיפקל. ואם אינו מפקל. משיעמיד ערימה. התבואה משימרח. ואם אינו ממרח. עד שיעמיד ערימה. הקטניות משיכבור. ואם אינו כובר עד שימרח. אף על פי שמרח נוטל מן הקוטעים ומן הצדדים וממה שבתוך התבן ואוכל:  ",
            "היין משיקפה. אף על פי שקפה קולט מן הגת העליונה ומן הצנור ושותה. השמן משירד לעוקה. אף על פי שירד נוטל מן העקל. ומבין הממל ומבין הפצים. ונותן לחמטה. ולתמחוי. אבל לא יתן לקדרה וללפס כשהן רותחין. רבי יהודה אומר לכל הוא נותן חוץ מדבר שיש בו חומץ וציר:  ",
            "העגול משיחליקנו. מחליקים בתאנים ובענבים של טבל רבי יהודה אוסר. המחליק בענבים לא הוכשר רבי יהודה אומר הוכשר. הגרוגרות משידוש ומגורה משיעגל. היה דש בחבית ומעגל במגורה נשברה החבית. ונפתחה המגורה. לא יאכל מהם עראי. רבי יוסי מתיר:  "
        ],
        [
            "היה עובר בשוק ואמר טלו לכם תאנים. אוכלין ופטורין. לפיכך אם הכניסו לבתיהם מתקנים ודאי. טלו והכניסו לבתיכם. לא יאכלו מהם עראי. לפיכך אם הכניסו לבתיהם אינם מתקנים אלא דמאי:  ",
            "היו יושבים בשער או בחנות. ואמר טלו לכם תאנים אוכלין ופטורין. ובעל השער ובעל החנות חייבין. רבי יהודה פוטר עד שיחזיר את פניו. או עד שישנה מקום ישיבתו:  ",
            "המעלה פירות מן הגליל ליהודה או עולה לירושלם. אוכל מהם עד שהוא מגיע למקום שהוא הולך. וכן ביהודה. ר' מאיר אומר עד שהוא מגיע למקום השביתה. והרוכלין המחזרין בעיירות. אוכלים עד שמגיעים למקום הלינה. ר' יהודה אומר הבית הראשון הוא ביתו:  ",
            "פירות שתרמן עד שלא נגמרה מלאכתן. רבי אליעזר אוסר מלאכול מהם עראי. וחכמים מתירין חוץ מכלכלת תאנים. כלכלת תאנים שתרמה. ר' שמעון מתיר וחכמים אוסרין:  ",
            "האומר לחברו הילך איסר זה ותן לי בו חמש תאנים. לא יאכל עד שיעשר. דברי רבי מאיר. ר' יהודה אומר אוכל אחת אחת פטור. ואם צרף חייב. אמר ר' יהודה מעשה בגנת ורדים שהיתה בירושלם והיו תאנים נמכרות משלש ומארבע באיסר ולא הופרש ממנה תרומה ומעשר מעולם:  ",
            "האומר לחברו הילך איסר זה בעשר תאנים שאבור לי. בורר ואוכל. באשכול שאבור לי. מגרגר ואוכל. ברמון שאבור לי. פורט ואוכל. באבטיח שאבור לי. סופת ואוכל. אבל אם אמר לו בעשרים תאנים אלו. בשני אשכלות אלו. בשני רמונים אלו. בשני אבטיחים אלו. אוכל כדרכו ופטור. מפני שקנה במחובר לקרקע:  ",
            "השוכר את הפועל לקצות עמו בתאנים. אמר לו על מנת שאוכל תאנים. אוכל ופטור. על מנת שאוכל אני ובני ביתי. או שיאכל בני בשכרי. הוא אוכל ופטור. ובנו אוכל וחייב. על מנת שאוכל בשעת הקציעה ולאחר הקציעה. בשעת הקציעה אוכל ופטור. ולאחר הקציעה אוכל וחייב. שאינו אוכל מן התורה. זה הכלל האוכל מן התורה פטור. ושאינו אוכל מן התורה חייב:  ",
            "היה עושה בלבסים לא יאכל בבנות שבע. בבנות שבע לא יאכל בלבסים. אבל מונע הוא את עצמו עד שמגיע למקום היפות ואוכל. המחליף עם חברו זה לאכול. וזה לאכול זה לקצות. וזה לקצות. זה לאכול. וזה לקצות. חייב. ר' יהודה אומר המחליף לאכול חייב. ולקצות פטור:  "
        ],
        [
            "המעביר תאנים בחצרו לקצות. בניו ובני ביתו אוכלים ופטורין. הפועלים שעמו בזמן שאין להם עליו מזונות אוכלין ופטורין. אבל אם יש להם עליו מזונות הרי אלו לא יאכלו:  ",
            "המוציא פועליו לשדה. בזמן שאין להם עליו מזונות. אוכלין ופטורין. ואם יש להם עליו מזונות אוכלין אחת אחת מן התאנה. אבל לא מן הסל ולא מן הקופה ולא מן המוקצה:  ",
            "השוכר את הפועל לעשות בזיתים. אמר לו על מנת לאכול זיתים אוכל אחד אחד פטור ואם צירף חייב. לנכש בבצלים. אמר לו על מנת לאכול ירק מקרטם עלה עלה ואוכל ואם צירף חייב:  ",
            "מצא קציצות בדרך. אפילו בצד שדה קציצות. וכן תאנה שהיא נוטה על דרך ומצא תחתיה תאנים. מותרות משום גזל ופטורות מן המעשרות. ובזיתים ובחרובים חייבים. מצא גרוגרות אם דרסו רוב בני אדם חייב ואם לאו פטור. מצא פלחי דבילה חייב. שידוע שהן מדבר גמור. והחרובין עד שלא כנסן לראש הגג. מוריד מהם לבהמה פטור. מפני שהוא מחזיר את המותר:  ",
            "איזוהי חצר שהיא חייבת במעשרות. רבי ישמעאל אומר חצר הצורית. שהכלים נשמרים בתוכה. רבי עקיבא אומר כל שאחד פותח ואחד נועל פטורה. רבי נחמיה אומר כל שאין אדם בוש מלאכול בתוכה חייבת. רבי יוסי אומר כל שנכנס לה ואין אומר מה אתה מבקש פטורה. רבי יהודה אומר שני חצרות זו לפנים מזו הפנימית חייבת. והחיצונה פטורה:  ",
            "הגגות פטורין. אף על פי שהם של חצר החייבת. בית שער אכסדרה ומרפסת הרי אלו כחצר. אם חייבת חייבין. ואם פטורה פטורים:  ",
            "הצריפין והבורגנין והאלקטיות פטורין. סוכת גנוסר. אף על פי שיש בו רחים ותרנגולים פטורה. סוכת היוצרים הפנימית חייבת. והחיצונה פטורה. רבי יוסי אומר כל שאינה דירת החמה ודירת הגשמים פטורה. סוכת החג בחג. רבי יהודה מחייב. וחכמים פוטרין:  ",
            "תאנה שהיא עומדת בחצר. אוכל אחת אחת ופטור ואם צירף חייב. רבי שמעון אומר אחת בימינו. ואחת בשמאלו. ואחת בפיו. עלה לראשה. ממלא חיקו ואוכל:  ",
            "גפן שהיא נטועה בחצר. נוטל את כל האשכול. וכן ברמון וכן באבטיח. דברי ר' טרפון. ר' עקיבא אומר מגרגר באשכולות. ופורט ברמון. וסופת באבטיח. כסבר שהיא זרועה בחצר. מקרטם עלה עלה ואוכל. ואם צירף חייב. הסאה והאזוב. והקורנית שבחצר. אם היו נשמרים חייבין:  ",
            "תאנה שהיא עומדת בחצר. ונוטה לגנה. אוכל כדרכו פטור. עומדת בגנה ונוטה לחצר. אוכל אחת אחת פטור. ואם צירף חייב. עומדת בארץ ונוטה לחוצה לארץ. בחוצה לארץ ונוטה לארץ. הכל הולך אחר העקר. ובבתי ערי חומה הכל הולך אחר העקר. ובערי מקלט הכל הולך אחר הנוף. ובירושלם הכל הולך אחר הנוף:  "
        ],
        [
            "הכובש השולק המולח חייב. המכמן באדמה פטור. המטבל בשדה פטור. הפוצע זיתים שיצא מהם השרף פטור. הסוחט זיתים על בשרו פטור. אם סחט ונתן לתוך ידו חייב. המקפא לתבשיל פטור לקדרה חייב. מפני שהוא כבור קטן:  ",
            "תינוקות שטמנו תאנים לשבת. ושכחו לעשרן. לא יאכלו למוצאי שבת עד שיעשרו. כלכלת שבת בית שמאי פוטרין. ובית הלל מחייבין. רבי יהודה אומר אף הלוקט את הכלכלה לשלוח לחברו. לא יאכל עד שיתעשר:  ",
            "הנוטל זיתים מן המעטן. טובל אחד אחד במלח ואוכל. אם מלח ונתן לפניו חייב. רבי אליעזר אומר מן המעטן הטהור חייב ומן הטמא פטור. מפני שהוא מחזיר את המותר:  ",
            "שותים על הגת. בין על החמין בין על הצונן פטור דברי רבי מאיר. רבי אלעזר ברבי צדוק מחייב. וחכמים אומרים על החמין חייב ועל הצונן פטור:  ",
            "המקלף שעורים. מקלף אחת אחת ואוכל. ואם קלף ונתן לתוך ידו חייב. המולל מלילות של חטים מנפה מיד ליד ואוכל. ואם נפה ונתן לתוך חיקו חייב. כסבר שזרעה לזרע ירקה פטור. זרעה לירק מתעשרת זרע וירק. ר' אלעזר אומר השבת מתעשרת זרע וירק וזירין. וחכמים אומרים אינו מתעשר זרע וירק אלא השחלים והגרגיר בלבד:  ",
            "רבן שמעון בן גמליאל אומר. תמרות של תלתן ושל חרדל ושל פול הלבן חייבות במעשר. רבי אליעזר אומר הצלף מתעשר תמרות. ואביונות. וקפרס. רבי עקיבא אומר אין מתעשר אלא אביונות מפני שהן פרי:  "
        ],
        [
            "העוקר שתלים מתוך שלו ונטע לתוך שלו פטור. לקח במחובר לקרקע פטור. לקט לשלוח לחברו פטור. ר' אלעזר בן עזריה אומר אם יש כיוצא בהם נמכרים בשוק הרי אלו חייבין:  ",
            "העוקר לפת וצנונות מתוך שלו ונוטע לתוך שלו לזרע. חייב מפני שהוא גרנן. בצלים משהשרישו בעליה טהרו מלטמא. נפלה עליהם מפולת והם מגולים. הרי אלו כנטועים בשדה:  ",
            "לא ימכור אדם את פירותיו משבאו לעונת המעשרות למי שאינו נאמן על המעשרות. ולא בשביעית למי שהוא חשוד על השביעית. ואם בכרו. נוטל את הבכורות ומוכר את השאר:  ",
            "לא ימכור אדם את תבנו. ואת גפתו. ואת זגיו. למי שאינו נאמן על המעשרות להוציא מהן משקין. ואם הוציא חייב במעשרות. ופטור מן התרומה. שהתורם בלבו על הקטועים. על הצדדים. ועל מה שבתוך התבן:  ",
            "הלוקח שדה ירק בסוריא. אם עד שלא בא לעונת המעשרות חייב. ומשבא לעונת המעשרות פטור. ולוקט כדרכו והולך. ר' יהודה אומר אף ישכור פועלים וילקט. אמר רבן שמעון בן גמליאל במה דברים אמורים בזמן שקנה קרקע. אבל בזמן שלא קנה קרקע. אם עד שלא בא לעונת המעשרות פטור. רבי אומר אף לפי חשבון:  ",
            "המתמד ונתן מים במדה ומצא כדי מדתו פטור. ר' יהודה מחייב. מצא יותר על כדי מדתו. מוציא עליו ממקום אחר לפי חשבון:  ",
            "חורי הנמלים שלנו בצד הערימה החייבת הרי אלו חייבים. שידוע שמדבר הגמור גוררין כל הלילה:  ",
            "שום בעל בכי. ובצל של רכפא. וגריסין הקילקין. והעדשים המצריות. ר' מאיר אומר אף הקרקס. ר' יוסי אומר אף הקוטנים. פטורים מן המעשרות. ונלקחים מכל אדם בשביעית. זרע לוף העליון. זרע כרישים. זרע בצלים. זרע לפת וצנונות. ושאר זרעוני גנה שאינן נאכלים. פטורים מן המעשרות. ונלקחין מכל אדם בשביעית. שאף על פי שאביהן תרומה הרי אלו יאכלו:   "
        ]
    ],
    "sectionNames": [
        "Chapter",
        "Mishnah"
    ]
}