{
    "language": "he",
    "title": "Mishnah Nedarim",
    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739",
    "versionTitle": "Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913",
    "status": "locked",
    "priority": 2.0,
    "license": "Public Domain",
    "digitizedBySefaria": true,
    "heversionSource": "http://primo.nli.org.il/primo_library/libweb/action/dlDisplay.do?vid=NLI&docId=NNL_ALEPH00174173",
    "versionTitleInHebrew": "משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913",
    "actualLanguage": "he",
    "languageFamilyName": "hebrew",
    "isBaseText": true,
    "isSource": true,
    "isPrimary": true,
    "direction": "rtl",
    "heTitle": "משנה נדרים",
    "categories": [
        "Mishnah",
        "Seder Nashim"
    ],
    "text": [
        [
            "כל כנויי נדרים. כנדרים. וחרמים. כחרמים. ושבועות. כשבועות. ונזירות. כנזירות. האומר לחבירו. מודרני ממך. מופרשני ממך. מרוחקני ממך. שאיני אוכל לך. שאיני טועם לך. אסור. מנודה אני לך. רבי עקיבא. היה חוכך בזה. להחמיר. כנדרי רשעים. נדר בנזיר. ובקרבן ובשבועה. כנדרי כשרים לא אמר כלום. כנדבותם. נדר בנזיר ובקרבן.  ",
            " האומר לחבירו. קונם. קונח. קונס. הרי אלו כנויין לקרבן. חרק. חרך. חרף. הרי אלו כנויין לחרם. נזיק נזיח פזיח הרי אלו כנויין לנזירות. שבותה. שקוקה. נדר במותא. הרי אלו כנויין לשבועה:  ",
            "האומר לא חולין לא אוכל לך לא כשר ולא דכי. טהור וטמא. נותר. ופגול. אסור. כאימרא. כדירין. כעצים. כאישים. כמזבח. כהיכל. כירושלם. נדר באחד מכל משמשי המזבח. אף על פי שלא הזכיר קרבן. הרי זה נדר בקרבן. רבי יהודה אומר האומר ירושלם לא אמר כלום:  ",
            "האומר קרבן. עולה. מנחה. חטאת. תודה שלמים. שאיני אוכל לך אסור. רבי יהודה מתיר. הקרבן. כקרבן. קרבן. שאוכל לך. אסור. לקרבן לא אוכל לך. רבי מאיר אוסר. האומר לחבירו. קונם פי המדבר עמך. ידי עושה עמך. רגלי מהלכת עמך. אסור:  "
        ],
        [
            "ואלו מותרין. חולין שאוכל לך. כבשר חזיר. כעבודה זרה. כעורות לבובין. כנבלות. כטריפות. כשקצים. כרמשים. כחלת אהרן וכתרומתו. מותר. האומר לאשתו הרי את עלי כאימא פותחין לו פתח ממקום אחר. שלא יקל ראשו לכך. קונם שאיני ישן. שאיני מדבר. שאיני מהלך. האומר לאשתו קונם שאיני משמשך. הרי זה בלא יחל דברו. שבועה שאיני ישן. שאיני מדבר. שאיני מהלך אסור: \n",
            "קרבן לא אוכל לך. קרבן שאוכל לך. לא קרבן לא אוכל לך. מותר. שבועה לא אוכל לך. שבועה שאוכל לך. לא שבועה לא אוכל לך. אסור. זה חומר בשבועות מבנדרים. וחומר בנדרים מבשבועות. כיצד. אמר קונם סוכה שאני עושה. לולב שאני נוטל. תפילין שאני מניח. בנדרים אסור. בשבועות מותר. שאין נשבעין לעבור על המצות: \n",
            "יש נדר בתוך נדר. ואין שבועה בתוך שבועה. כיצד אמר הריני נזיר אם אוכל. הריני נזיר אם אוכל. ואכל. חייב על כל אחת ואחת. שבועה שלא אוכל. שבועה שלא אוכל. ואכל. אינו חייב אלא אחת: \n",
            "סתם נדרים להחמיר. ופירושם להקל. כיצד. אמר הרי עלי כבשר מליח. כיין נסך. אם של שמים נדר. אסור. אם של עבודה זרה נדר מותר. ואם סתם אסור. הרי עלי כחרם. אם כחרם של שמים אסור. ואם כחרם של כהנים מותר. ואם סתם. אסור. הרי עלי כמעשר. אם כמעשר בהמה נדר אסור. ואם של גורן מותר. ואם סתם אסור. הרי עלי כתרומה. אם כתרומת הלשכה נדר אסור. ואם של גורן מותר. ואם סתם אסור. דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר סתם תרומה ביהודה אסורה בגליל מותרת. שאין אנשי גליל מכירין את תרומת הלשכה. סתם חרמים ביהודה מותרין. ובגליל אסורין. שאין אנשי גליל מכירין את חרמי הכהנים: \n",
            "נדר בחרם. ואמר לא נדרתי אלא בחרמו של ים. בקרבן ואמר לא נדרתי אלא בקרבנות של מלכים. הרי עצמי קרבן. ואמר לא נדרתי אלא בעצם שהנחתי לי להיות נודר בו. קונם אשתי נהנית לי ואמר לא נדרתי אלא באשתי הראשונה שגרשתי. על כולן אין נשאלים להם. ואם נשאלו עונשין אותן ומחמירין עליהן דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים. פותחין להם פתח ממקום אחר ומלמדים אותן כדי שלא ינהגו קלות ראש בנדרים: \n"
        ],
        [
            "ארבעה נדרים התירו חכמים נדרי זירוזין. ונדרי הבאי. ונדרי שגגות. ונדרי אונסים. נדרי זירוזין כיצד. היה מוכר חפץ. ואמר קונם שאיני פוחת לך מן הסלע. והלה אומר. קונם שאיני מוסיף לך על השקל. שניהן רוצין בשלשה דינרין. רבי אליעזר בן יעקב אומר. אף הרוצה להדיר את חבירו שיאכל אצלו אומר כל נדר שאני עתיד לידור הוא בטל. ובלבד שיהא זכור בשעת הנדר:  ",
            "נדרי הבאי. אמר קונם אם לא ראיתי בדרך הזה כיוצאי מצרים. אם לא ראיתי נחש כקורת בית הבד. נדרי שגגות. אם אכלתי ואם שתיתי. ונזכר שאכל ושתה. שאני אוכל ושאני שותה. ושכח ואכל ושתה. אמר קונם אשתי נהנית לי. שגנבה את כיסי. ושהכתה את בני. ונודע שלא הכתו. ונודע שלא גנבתו. ראה אותן אוכלים תאנים. ואמר הרי עליכם קרבן ונמצאו אביו ואחיו והיו עמהן אחרים. בית שמאי אומרים הן מותרין ומה שעמהן אסורין. ובית הלל אומרים אלו ואלו מותרין:  ",
            "נדרי אונסים. הדירו חבירו שיאכל אצלו וחלה הוא. או שחלה בנו. או שעכבו נהר. הרי אלו נדרי אונסין:  ",
            "נודרין להרגין. ולחרמין. ולמוכסין. שהיא תרומה. אף על פי שאינה תרומה. שהן של בית המלך. אף על פי שאינן של בית המלך. בית שמאי אומרים. בכל נודרין חוץ מבשבועה. ובית הלל אומרים אף בשבועה. בית שמאי אומרים. לא יפתח לו בנדר. ובית הלל אומרים. אף יפתח לו. בית שמאי אומרים. במה שהוא מדירו. ובית הלל אומרים. אף במה שאינו מדירו. כיצד. אמרו לו אמור קונם אשתי נהנית לי. ואמר קונם אשתי ובני נהנין לי. בית שמאי אומרים. אשתו מותרת. ובניו אסורין. ובית הלל אומרים. אלו ואלו מותרין:  ",
            "הרי נטיעות האלו קרבן אם אינן נקצצות טלית זו קרבן אם אינה נשרפת. יש להן פדיון. הרי נטיעות האלו קרבן עד שיקצצו. טלית זו קרבן עד שתשרף. אין להם פדיון:  ",
            "הנודר מיורדי הים מותר ביושבי היבשה. מיושבי היבשה אסור ביורדי הים שיורדי הים בכלל יושבי היבשה. לא כאלו שהולכין מעכו ליפו. אלא במי שדרכו לפרש:  ",
            "הנודר מרואי החמה אסור אף בסומין. שלא נתכוין זה. אלא למי שהחמה רואה אותו:  ",
            "הנודר משחורי הראש אסור בקרחין ובעלי שיבות ומותר בנשים ובקטנים. שאין נקראין שחורי הראש אלא אנשים:  ",
            "הנודר מן הילודים. מותר בנולדים. מן הנולדים אסור בילודים. רבי מאיר מתיר אף בילודים. וחכמים אומרים לא נתכוין זה. אלא במי שדרכו להוליד:  ",
            "הנודר משובתי שבת. אסור בישראל. ואסור בכותים. מאוכלי שום אסור בישראל. ואסור בכותים. מעולי ירושלים. אסור בישראל ומותר בכותים:  ",
            "קונם שאיני נהנה לבני נח. מותר בישראל. ואסור באומות העולם. שאיני נהנה לזרע אברהם אסור בישראל. ומותר באומות העולם. שאיני נהנה לישראל. לוקח ביותר. ומוכר בפחות. שישראל נהנין לי לוקח בפחות. ומוכר ביותר אם שומעין לו. שאיני נהנה להן. והן לי. יהנה לנכרים. קונם שאיני נהנה לערלים. מותר בערלי ישראל. ואסור במולי אומות. קונם שאיני נהנה למולים. אסור בערלי ישראל. ומותר במולי עכו\"ם. שאין הערלה קרויה אלא לשם. עכו\"ם. שנא' (ירמיה ט, כה) כי כל הגוים ערלים וכל בית ישראל ערלי לב. ואומר (שמואל א' יז, לו) והיה הפלשתי הערל הזה. ואומר (שמואל ב' א, כ) פן תשמחנה בנות פלשתים. פן תעלוזנה בנות הערלים. רבי אליעזר בן עזריה אומר מאוסה ערלה שנתגנו בה הרשעים שנאמר כי כל הגוים ערלים. רבי ישמעאל אומר גדולה מילה שנכרתו עליה שלש עשרה בריתות. רבי יוסי אומר גדולה מילה שדוחה את השבת החמורה. רבי יהושע בן קרחה אומר. גדולה מילה שלא נתלה לו למשה הצדיק עליה מלא שעה. רבי נחמיה אומר גדולה מילה שדוחה את הנגעים. רבי אומר גדולה מילה שכל המצות שעשה אברהם אבינו לא נקרא שלם עד שמל שנאמר (בראשית יז, א) התהלך לפני והיה תמים. דבר אחר גדולה מילה. שאלמלא היא לא ברא הקדוש ברוך הוא את עולמו. שנאמר (ירמיה לג, כה) כה אמר ה' אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי:  "
        ],
        [
            "אין בין המודר הנאה מחבירו. למודר הימנו מאכל. אלא דריסת הרגל. וכלים שאין עושין בהן אוכל נפש. המודר מאכל מחבירו לא ישאילנו נפה וכברה ורחים ותנור. אבל משאיל לו חלוק. וטבעת. וטלית. ונזמים. וכל דבר שאין עושין בו אוכל נפש. מקום שמשכירין כיוצא בהן אסור:  ",
            "המודר הנאה מחבירו. שוקל את שקלו. ופורע את חובו. ומחזיר לו את אבדתו. מקום שנוטלין עליה שכר. תפול הנאה להקדש:  ",
            "ותורם את תרומתו ומעשרותיו לדעתו. ומקריב עליו קיני זבין. קיני זבות. קיני יולדות. חטאות ואשמות. ומלמדו מדרש. הלכות. ואגדות. אבל לא ילמדנו מקרא. אבל מלמד הוא את בניו ואת בנותיו מקרא. וזן את אשתו ואת בניו. אף על פי שהוא חייב במזונותיהם. ולא יזון את בהמתו. בין טמאה בין טהורה. רבי אליעזר אומר. זן את הטמאה ואינו זן את הטהורה. אמרו לו מה בין טמאה לטהורה. אמר להן. שהטהורה נפשה לשמים. וגופה שלו. וטמאה נפשה וגופה לשמים. אמרו לו. אף הטמאה נפשה לשמים. וגופה שלו. שאם ירצה. הרי הוא מוכרה לעכו\"ם. או מאכילה לכלבים:  ",
            "המודר הנאה מחבירו. ונכנס לבקרו. עומד. אבל לא יושב. ומרפאהו רפואת נפש. אבל לא רפואת ממון. ורוחץ עמו באמבטיא גדולה. אבל לא בקטנה. וישן עמו במטה. רבי יהודה אומר בימות החמה אבל לא בימות הגשמים. מפני שהוא מהנהו. ומיסב עמו על המטה. ואוכל עמו על השלחן. אבל לא מן התמחוי. אבל אוכל הוא עמו מן התמחוי החוזר. לא יאכל עמו מן האבוס. שלפני הפועלים. ולא יעשה עמו באומן. דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים. עושה הוא ברחוק ממנו:  ",
            "המודר הנאה מחבירו. לפני שביעית. לא יורד לתוך שדהו. ואינו אוכל מן הנוטות. ובשביעית. אינו יורד לתוך שדהו אבל אוכל הוא מן הנוטות. נדר הימנו מאכל לפני שביעית יורד לתוך שדהו. ואינו אוכל מן הפירות. ובשביעית. יורד ואוכל:  ",
            "המודר הנאה מחבירו לא ישאילנו ולא ישאל ממנו. לא ילונו ולא ילוה ממנו. ולא ימכור לו ולא יקח ממנו. אמר לו השאילני פרתך. אמר לו אינה פנויה. אמר קונם שדי שאני חורש בה לעולם. אם היה דרכו לחרוש. הוא אסור. וכל אדם מותרין. אם אין דרכו לחרוש. הוא וכל אדם אסורין:  ",
            "המודר הנאה מחבירו. ואין לו מה יאכל. הולך אצל החנוני. ואומר איש פלוני מודר ממני הנאה. ואיני יודע מה אעשה. והוא נותן לו. ובא ונוטל מזה. היה ביתו לבנות. גדרו לגדור. שדהו לקצור. הולך אצל הפועלים. ואומר איש פלוני מודר ממני הנאה. ואיני יודע מה אעשה. הם עושין עמו ובאין ונוטלין שכר מזה:  ",
            "היו מהלכין בדרך. ואין לו מה יאכל. נותן לאחר לשום מתנה. והלה מותר בה. אם אין עמהם אחר מניח על הסלע. או על הגדר. ואומר הרי הן מופקרים לכל מי שיחפוץ. והלה נוטל ואוכל. ורבי יוסי אוסר:  "
        ],
        [
            "השותפין שנדרו הנאה זה מזה. אסורין ליכנס לחצר. רבי אליעזר בן יעקב אומר. זה נכנס לתוך שלו. וזה נכנס לתוך שלו. ושניהם אסורים להעמיד שם רחים. ותנור. ולגדל תרנגולים. היה אחד מהם מודר הנאה מחבירו. לא יכנס לחצר. רבי אליעזר בן יעקב אומר. יכול הוא לומר לו לתוך שלי אני נכנס. ואיני נכנס לתוך שלך. וכופין את הנודר. למכור את חלקו:  ",
            "היה אחד מן השוק. מודר באחד מהם הנאה. לא יכנס לחצר. רבי אליעזר בן יעקב אומר. יכול לומר לו. לתוך של חברך אני נכנס. ואיני נכנס לתוך שלך:  ",
            "המודר הנאה מחבירו. ויש לו מרחץ ובית הבד מושכרים בעיר. אם יש לו בהן תפיסת יד. אסור. אין לו בהן תפיסת יד. מותר. האומר לחבירו קונם לביתך שאני נכנס. ושדך שאני לוקח. מת או שמכרו לאחר. מותר. קונם לבית זה שאני נכנס שדה זו שאני לוקח. מת או שמכרו לאחר אסור.  ",
            "הריני עליך חרם. המודר אסור. הרי את עלי חרם. הנודר אסור. הריני עליך. ואת עלי. שניהם אסורין. ושניהם מותרין בדבר של עולי בבל. ואסורין בדבר של אותה העיר:  ",
            "ואיזהו דבר של עולי בבל. כגון הר הבית. והעזרות. והבור שבאמצע הדרך. ואיזהו דבר של אותה העיר. כגון הרחבה. והמרחץ. ובית הכנסת. והתיבה. והספרים. והכותב חלקו לנשיא רבי יהודה אומר אחד כותב לנשיא. ואחד כותב להדיוט. מה בין כותב לנשיא. לכותב להדיוט. שהכותב לנשיא אין צריך לזכות. וחכמים אומרים. אחד זה. ואחד זה. צריכין לזכות. לא דברו בנשיא. אלא בהוה. רבי יהודה אומר. אין אנשי גליל צריכין לכתוב. שכבר כתבו אבותיהם על ידיהם:  ",
            "המודר הנאה מחבירו. ואין לו מה יאכל. נותנו לאחר לשום מתנה. והלה מותר בה. מעשה באחד בבית חורון שהיה אביו מודר הימנו הנאה. והיה משיא את בנו. ואמר לחברו. חצר וסעודה. נתונים לך במתנה. ואינן לפניך אלא כדי שיבא אבא. ויאכל עמנו בסעודה. אמר לו אם שלי הם הרי הם מוקדשין לשמים. אמר לו לא נתתי את שלי שתקדישם לשמים. אמר לו לא נתתה לי את שלך אלא שתהא אתה ואביך אוכלים ושותים. ומתרצים זה לזה. ויהא עון תלוי בראשו. וכשבא דבר לפני חכמים אמרו כל מתנה שאינה שאם הקדישה אינה מקודשת. אינה מתנה:  "
        ],
        [
            "הנודר מן המבושל. מותר בצלי ובשלוק. אמר קונם תבשיל שאיני טועם. אסור במעשה קדירה רך ומותר בעבה. ומותר בביצת טרמיטא ובדלעת הרמוצה: \n",
            "הנודר ממעשה קדירה אין אסור אלא ממעשה רתחתה. אמר קונם היורד לקדירה. שאיני טועם. אסור בכל המתבשלין בקדירה: \n",
            "מן הכבוש. אין אסור אלא מן הכבוש של ירק. כבוש שאיני טועם. אסור בכל הכבושים. מן השלוק. אינו אסור אלא מן השלוק של בשר. שלוק שאיני טועם. אסור בכל השלקים. מן הצלי. אין אסור אלא מן הצלי של בשר. דברי רבי יהודה. צלי שאיני טועם. אסור בכל הצלויים. מן המליח. אין אסור אלא מן המליח של דג. מליח שאיני טועם. אסור בכל המלוחים: \n",
            "דג דגים. שאיני טועם אסור בהן. בין גדולים בין קטנים. בין מלוחין. בין טפלין. בין חיין בין מבושלין. ומותר בטרית טרופה. ובציר. הנודר מן הצחנה. אסור בטרית טרופה. ומותר בציר. ובמורייס. הנודר מטרית טרופה. אסור בציר ובמורייס: \n",
            "הנודר מן החלב. מותר בקום. ורבי יוסי אוסר. מן הקום. מותר בחלב. אבא שאול אומר. הנודר מן הגבינה אסור בה. בין מלוחה. בין טפילה: \n",
            "הנודר מן הבשר. מותר ברוטב. ובקיפה. ור' יהודה אוסר. אמר ר' יהודה מעשה ואסר עלי. רבי טרפון ביצים שנתבשלו עמו. אמרו לו וכן הדבר. אימתי בזמן שיאמר בשר זה עלי. שהנודר מן הדבר. ונתערב באחר. אם יש בו בנותן טעם אסור: \n",
            "הנודר מן היין. מותר בתבשיל שיש בו טעם יין. אמר קונם יין זה שאיני טועם ונפל לתבשיל אם יש בו בנותן טעם. הרי זה אסור. הנודר מן הענבים מותר ביין. מן הזיתים. מותר בשמן. אמר קונם זיתים וענבים אלו. שאיני טועם. אסור בהן. וביוצא מהן: \n",
            "הנודר מן התמרים. מותר בדבש תמרים. מסתוניות. מותר בחומץ סתוניות. רבי יהודה בן בתירא אומר. כל ששם תולדתו קרויה עליו ונודר הימנו אסור אף ביוצא הימנו. וחכמים מתירין: \n",
            "הנודר מן היין. מותר ביין תפוחים. מן השמן. מותר בשמן שומשמין. מן הדבש. מותר בדבש תמרים. מן החומץ. מותר בחומץ סתוניות. מן הכרישין. מותר בקפלוטות. מן הירק. מותר בירקות השדה מפני שהוא שם לווי: \n",
            "מן הכרוב. אסור באיספרגוס. מן האיספרגוס. מותר בכרוב. מן הגריסים. אסור מן המקפה. ורבי יוסי מתיר. מן המקפה. מותר בגריסין. מן המקפה. אסור בשום. ורבי יוסי מתיר. מן השום מותר במקפה. מן העדשים. אסור באשישין. ורבי יוסי מתיר. מן האשישים. מותר בעדשים. חטה חטים שאיני טועם. אסור בהן. בין קמח. בין פת. גריס גריסין. שאיני טועם. אסור בהן. בין חיין. בין מבושלים. רבי יהודה אומר קונם גריס. או חטה שאיני טועם מותר לכוס חיים: \n"
        ],
        [
            "הנודר מן הירק. מותר בדלועין. ורבי עקיבא אוסר. אמרו לו לרבי עקיבא. והלא אומר אדם לשלוחו. קח לי ירק. והוא אומר לא מצאתי אלא דלועין. אמר להם כן הדבר. או שמא אומר הוא לו. לא מצאתי אלא קטנית. אלא שהדלועין בכלל ירק וקטנית אינן בכלל ירק. ואסור בפול המצרי לח. ומותר ביבש:  ",
            "הנודר מן הדגן. אסור בפול המצרי יבש. דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים אינו אסור אלא בחמשת המינין. ר' מאיר אומר הנודר מן התבואה. אינו אסור אלא מחמשת המינין. אבל הנודר מן הדגן. אסור בכל. ומותר בפירות האילן. ובירק:  ",
            "הנודר מן הכסות. מותר בשק. ביריעה ובחמילה. אמר קונם צמר עולה עלי. מותר להתכסות בגיזי צמר. פשתן עולה עלי. מותר להתכסות באניצי פשתן. רבי יהודה אומר הכל לפי הנודר. טען והזיע. והיה ריחו קשה. אמר קונם צמר ופשתים עולה עלי. מותר להתכסות ואסור להפשיל לאחוריו:  ",
            "הנודר מן הבית מותר בעלייה. דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים. עלייה בכלל הבית. הנודר מן העלייה. מותר בבית:  ",
            "הנודר מן המטה מותר בדרגש. דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים דרגש בכלל מטה. הנודר מן הדרגש מותר במטה. הנודר מן העיר. מותר ליכנס לתחומה של עיר. ואסור ליכנס לעיבורה. אבל הנודר מן הבית. אסור מן האגף ולפנים:  ",
            "קונם פירות האלו עלי. קונם הן על פי. קונם הן לפי. אסור בחלופיהן ובגדוליהן. שאני אוכל ושאני טועם. מותר בחלופיהן ובגדוליהן. בדבר שזרעו כלה. אבל בדבר שאין זרעו כלה. אפילו גדולי גדולין אסורין:  ",
            "האומר לאשתו קונם מעשה ידיך עלי. קונם הן על פי. קונם הן לפי. אסור בחילופיהן ובגידוליהן. שאיני אוכל. שאיני טועם. מותר בחילופיהן. ובגידוליהן בדבר שזרעו כלה. אבל בדבר שאין זרעו כלה. אפילו גדולי גדולין אסורים:  ",
            "שאת עושה איני אוכל עד הפסח. שאת עושה איני מתכסה עד הפסח. עשתה לפני הפסח מותר לאכול ולהתכסות אחר הפסח. שאת עושה עד הפסח איני אוכל. ושאת עושה עד הפסח איני מתכסה. עשתה לפני הפסח אסור לאכול. ולהתכסות אחר הפסח:  ",
            "שאת נהנית לי עד הפסח. אם תלכי לבית אביך עד החג. הלכה לפני הפסח. אסורה בהנאתו עד הפסח. אחר הפסח בלא יחל דברו שאת נהנית לי עד החג. אם תלכי לבית אביך עד הפסח. והלכה לפני הפסח אסורה בהנאתו עד החג. ומותרת לילך אחר הפסח:  "
        ],
        [
            "קונם יין שאני טועם היום. אינו אסור אלא עד שתחשך. שבת זו אסור בכל השבת ושבת שעברה. חדש זה אסור בכל החדש וראש חדש להבא. שנה זו. אסור בכל השנה וראש השנה לעתיד לבוא. שבוע זה אסור בכל השבוע ושביעית שעברה. ואם אמר יום אחד. שבת אחת. חדש אחד. שנה אחת. שבוע אחד. אסור מיום ליום:  ",
            "עד הפסח. אסור עד שיגיע. עד שיהא אסור עד שיצא. עד לפני הפסח. רבי מאיר אומר. אסור עד שיגיע. רבי יוסי אומר. אסור עד שיצא:  ",
            "עד הקציר. עד הבציר. עד המסיק. אינו אסור אלא עד שיגיע. זה הכלל. כל שזמנו קבוע. ואמר עד שיגיע. אסור עד שיגיע. אמר עד שיהא אסור עד שיצא. וכל שאין זמנו קבוע. בין אמר עד שיהא. בין אמר עד שיגיע. אינו אסור אלא עד שיגיע:  ",
            "עד הקיץ. עד שיהא הקיץ. עד שיתחילו העם להכניס בכלכלות. עד שיעבור הקיץ. עד שיקפלו המקצועות. עד הקציר. עד שיתחיל העם לקצור. קציר חטין. אבל לא קציר שעורים הכל לפי מקום נדרו. אם היה בהר. בהר. ואם היה בבקעה. בבקעה:  ",
            "עד הגשמים. עד שיהיו הגשמים. עד שתרד רביעה שניה. רבן שמעון בן גמליאל אומר עד שיגיע זמנה של רביעה. עד שיפסקו גשמים. עד שיצא ניסן כולו. דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר. עד שיעבור הפסח. קונם יין שאיני טועם השנה. נתעברה השנה. אסור בה. ובעיבורה. עד ראש אדר עד ראש אדר הראשון. עד סוף אדר. עד סוף אדר הראשון. רבי יהודה אומר קונם יין שאיני טועם. עד שיהא הפסח. אינו אסור אלא עד ליל הפסח. שלא נתכוון זה אלא עד שעה שדרך בני אדם לשתות יין:  ",
            "אמר קונם בשר שאיני טועם עד שיהא הצום. אינו אסור אלא עד לילי צום. שלא נתכוון זה אלא עד שעה שדרך בני אדם לאכול בשר. רבי יוסי בנו אומר. קונם שום שאיני טועם. עד שתהא שבת. אינו אסור אלא עד לילי שבת. שלא נתכוון זה אלא עד שעה שדרך בני אדם לאכול שום:  ",
            "האומר לחבירו קונם שאני נהנה לך. אם אין אתה בא ונוטל לבניך כור אחד של חטין. ושתי חביות של יין. הרי זה יכול להפר את נדרו שלא על פי חכם. ויאמר לו כלום אמרת אלא מפני כבודי. זהו כבודי. וכן האומר לחבירו קונם שאתה נהנה לי אם אין אתה בא ונותן לבני כור אחד של חטין. ושתי חביות של יין. רבי מאיר אומר אסור עד שיתן. וחכמים אומרים אף זה יכול להפר את נדרו שלא על פי חכם. ויאמר לו הרי אני כאילו התקבלתי. היו מסרבין בו לשאת בת אחותו. ואמר קונם שהיא נהנית לי לעולם. וכן המגרש את אשתו ואמר קונם אשתי נהנית לי לעולם. הרי אלו מותרות להנות לו. שלא נתכוון זה אלא לשום אישות. היה מסרב בחבירו שיאכל אצלו אמר קונם לביתך שאיני נכנס. טיפת צונן שאיני טועם לך. מותר ליכנס לביתו. ולשתות ממנו צונן שלא נתכוון זה. אלא לשום אכילה ושתיה:  "
        ],
        [
            "רבי אליעזר אומר. פותחין לאדם בכבוד אביו ואמו. וחכמים אוסרין. אמר רבי צדוק. עד שפותחין לו בכבוד אביו ואמו. יפתחו לו בכבוד המקום. אם כן אין נדרים. ומודים חכמים לרבי אליעזר. בדבר שבינו לבין אביו ואמו. שפותחין לו בכבוד אביו ואמו:  ",
            "ועוד אמר רבי אליעזר. פותחין בנולד. וחכמים אוסרין. כיצד אמר קונם שאיני נהנה לאיש פלוני. ונעשה סופר. או שהיה משיא את בנו בקרוב. ואמר אילו הייתי יודע שהוא נעשה סופר. או שהיה משיא את בנו בקרוב. לא הייתי נודר. קונם לבית זה שאיני נכנס. ונעשה בית הכנסת. אמר אילו הייתי יודע שהוא נעשה בית הכנסת לא הייתי נודר רבי אליעזר מתיר. וחכמים אוסרין:  ",
            "רבי מאיר אומר. יש דברים שהן כנולד. ואינן כנולד ואין חכמים מודים לו. כיצד. אמר קונם שאיני נושא את פלונית שאביה רע. אמרו לו מת. או שעשה תשובה. קונם לבית זה שאיני נכנס שהכלב רע בתוכו. או שהנחש בתוכו. אמרו לו מת הכלב. או שנהרג הנחש. הרי הן כנולד. ואינן כנולד. ואין חכמים מודים לו:  ",
            "ועוד אמר רבי מאיר. פותחין לו מן הכתוב שבתורה. ואומרים לו אילו היית יודע שאתה עובר על לא תקום ועל לא תטור (ויקרא יט, יז). ועל לא תשנא את אחיך בלבבך (שם). ואהבת לרעך כמוך (ויקרא יט, יח). וחי אחיך עמך (ויקרא כה, לו) שמא יעני ואין אתה יכול לפרנסו. אמר אילו הייתי יודע שהוא כן. לא הייתי נודר. הרי זה מותר:  ",
            "פותחין לאדם בכתובת אשתו. ומעשה באחד שנדר מאשתו הנאה. והיתה כתובתה ארבע מאות דינרין. ובא לפני רבי עקיבא. וחייבו ליתן לה כתובתה. אמר לו. רבי שמנה מאות דינרין הניח אבא. ונטל אחי ארבע מאות. ואני ארבע מאות. לא דיה שתטול היא מאתים. ואני מאתים. אמר לו רבי עקיבא. אפילו אתה מוכר שער ראשך. אתה נותן לה כתובתה. אמר לו אילו הייתי יודע שהוא כן. לא הייתי נודר והתירה רבי עקיבא:  ",
            "פותחין בימים טובים. ובשבתות. בראשונה היו אומרים. אותן הימים מותרין. ושאר כל הימים אסורין. עד שבא רבי עקיבא ולימד. שהנדר שהותר מקצתו. הותר כולו:  ",
            "כיצד. אמר קונם שאיני נהנה לכולכם. הותר אחד מהן הותרו כולן. שאיני נהנה לזה. ולזה. הותר הראשון. הותרו כולן. הותר האחרון האחרון מותר. וכולן אסורין. הותר האמצעי. הימנו ולמטה מותר. הימנו ולמעלה אסור. שאיני נהנה לזה קרבן. ולזה קרבן. צריכין פתח לכל אחד ואחד:  ",
            "קונם יין שאיני טועם. שהיין רע למעים אמרו לו והלא המיושן יפה למעים. הותר במיושן. ולא במיושן בלבד הותר. אלא בכל היין. קונם בצל שאיני טועם שהבצל רע ללב. אמרו לו הלא הכופרי. יפה ללב. הותר בכופרי. ולא בכופרי בלבד הותר אלא בכל הבצלים. מעשה היה. והתירו רבי מאיר בכל הבצלים:  ",
            "פותחין לאדם בכבוד עצמו. ובכבוד בניו. אומרים לו אילו היית יודע שלמחר אומרין עליך. כך היא ווסתו של פלוני. מגרש את נשיו. ועל בנותיך. יהיו אומרין בנות גרושות הן. מה ראתה אמן של אלו להתגרש. ואמר אילו הייתי יודע שכן. לא הייתי נודר. הרי זה מותר:  ",
            "קונם שאיני נושא את פלונית כעורה. והרי היא נאה. שחורה. והרי היא לבנה. קצרה. והרי היא ארוכה. מותר בה. לא מפני שהיא כעורה. ונעשית נאה. שחורה. ונעשית לבנה. קצרה ונעשית ארוכה. אלא שהנדר טעות. ומעשה באחד שנדר מבת אחותו הנייה. והכניסוה לבית רבי ישמעאל וייפוה. אמר לו רבי ישמעאל בני לזו נדרת. אמר לו לאו. והתירו רבי ישמעאל. באותה שעה בכה רבי ישמעאל ואמר בנות ישראל נאות הן אלא שהעניות מנוולתן. וכשמת רבי ישמעאל היו בנות ישראל נושאות קינה ואומרות בנות ישראל אל רבי ישמעאל בכינה. וכן הוא אומר בשאול (שמואל ב' א, כד) בנות ישראל אל שאול בכינה:  "
        ],
        [
            "נערה המאורסה. אביה. ובעלה מפירין נדריה. הפר האב ולא הפר הבעל. הפר הבעל ולא הפר האב. אינו מופר. ואין צריך לומר שקיים אחד מהן:  ",
            "מת האב לא נתרוקנה רשות לבעל. מת הבעל נתרוקנה רשות לאב. בזה יפה כח האב מכח הבעל. בדבר אחר יפה כח הבעל מכח האב. שהבעל מיפר בבגר והאב אינו מיפר בבגר:  ",
            "נדרה והיא ארוסה. נתגרשה בו ביום נתארסה בו ביום אפילו למאה. אביה ובעלה האחרון מפירין נדריה. זה הכלל. כל שלא יצאת לרשות עצמה שעה אחת. אביה ובעלה האחרון מפירין נדריה.  ",
            "דרך תלמידי חכמים עד שלא היתה בתו יוצאה מאצלו אומר לה כל נדרים שנדרת בתוך ביתי הרי הן מופרין. וכן הבעל עד שלא תכנס לרשותו אומר לה כל נדרים שנדרת עד שלא תכנסי לרשותי הרי הן מופרין. שמשתכנס לרשותו אינו יכול להפר:  ",
            "בוגרת ששהתה שנים עשר חדש ואלמנה שלשים יום. רבי אליעזר אומר הואיל ובעלה חייב במזונותיה יפר. וחכמים אומרים אין הבעל מיפר עד שתכנס לרשותו:  ",
            "שומרת יבם. בין ליבם אחד בין לשני יבמין. רבי אליעזר אומר יפר. רבי יהושע אומר לאחד. אבל לא לשנים. רבי עקיבא אומר לא לאחד ולא לשנים. אמר רבי אליעזר מה אם אשה שקנה הוא לעצמו. הרי הוא מיפר נדריה. אשה שהקנו לו מן השמים. אינו דין שיפר נדריה. אמר לו רבי עקיבא לא. אם אמרת באשה שקנה הוא לעצמו. שאין לאחרים בה רשות. תאמר באשה שהקנו לו מן השמים שיש לאחרים בה רשות. אמר לו רבי יהושע. עקיבא דבריך בשני יבמין. מה אתה משיב על יבם אחד. אמר לו אין היבמה גמורה ליבם כשם שהארוסה גמורה לאישה:  ",
            "האומר לאשתו כל הנדרים שתדורי מכאן עד שאבא ממקום פלוני. הרי הן קיימין. לא אמר כלום. הרי הן מופרין. רבי אליעזר אומר מופר. וחכמים אומרים אינו מופר. אמר רבי אליעזר אם הפר נדרים שבאו לכלל איסור. לא יפר נדרים שלא באו לכלל איסור. אמרו לו הרי הוא אומר (במדבר ל, יד) אישה יקימנו. ואישה יפרנו. את שבא לכלל הקם. בא לכלל הפר. לא בא לכלל הקם. לא בא לכלל הפר:  ",
            "הפרת נדרים כל היום. יש בדבר להקל ולהחמיר כיצד. נדרה בלילי שבת יפר בלילי שבת וביום השבת עד שתחשך. נדרה עם חשכה מפר עד שלא תחשך. שאם חשכה ולא הפר אינו יכול להפר:  "
        ],
        [
            "ואלו נדרים שהוא מפר. דברים שיש בהם ענוי נפש. אם ארחץ ואם לא ארחץ. אם אתקשט ואם לא אתקשט. אמר רבי יוסי אין אלו נדרי ענוי נפש:  ",
            "ואלו הם נדרי ענוי נפש. אמרה קונם פירות העולם עלי הרי זה יכול להפר. פירות מדינה עלי יביא לה ממדינה אחרת. פירות חנוני זה עלי אינו יכול להפר. ואם לא היתה פרנסתו אלא ממנו הרי זה יפר דברי רבי יוסי:  ",
            "קונם שאיני נהנה לבריות אינו יכול להפר. ויכולה היא להנות בלקט ובשכחה ובפיאה. קונם כהנים ולוים נהנים לי יטלו על כרחו. כהנים אלו ולוים אלו נהנים לי יטלו אחרים:  ",
            "קונם שאיני עושה על פי אבא. ועל פי אביך. ועל פי אחי. ועל פי אחיך. אינו יכול להפר. שאיני עושה על פיך אינו צריך להפר. רבי עקיבא אומר יפר שמא תעדיף עליו יותר מן הראוי לו. רבי יוחנן בן נורי אומר יפר שמא יגרשנה ותהי אסורה עליו:  ",
            "נדרה אשתו וסבור שנדרה בתו. נדרה בתו וסבור שנדרה אשתו. נדרה בנזיר וסבור שנדרה בקרבן. נדרה בקרבן וסבור שנדרה בנזיר. נדרה מן התאנים וסבור שנדרה מן הענבים. נדרה מן הענבים וסבור שנדרה מן התאנים. הרי זה יחזור ויפר:  ",
            "אמרה קונם תאנים וענבים אלו. שאיני טועמת. קיים לתאנים. כולו קיים. הפר לתאנים. אינו מופר. עד שיפר אף לענבים. אמרה קונם תאנים. שאיני טועמת. וענבים שאיני טועמת. הרי אלו שני נדרים: ",
            "יודע אני שיש נדרים. אבל איני יודע שיש מפירין. יפר. יודע אני שיש מפירין. אבל איני יודע שזה נדר. רבי מאיר אומר לא יפר. וחכמים אומרים. יפר:  ",
            "המודר הנאה מחתנו. והוא רוצה לתת לבתו מעות. אומר לה. הרי המעות האלו נתונים לך במתנה. ובלבד שלא יהא לבעליך רשות בהן. אלא מה שאת נושאת ונותנת בפיך:  ",
            "ונדר אלמנה וגרושה יקום עליה (במדבר ל, י). כיצד. אמרה הריני נזירה לאחר שלשים יום. אף על פי שנשאת בתוך שלשים יום. אינו יכול להפר. נדרה והיא ברשות הבעל מפר לה. כיצד. אמרה הריני נזירה לאחר שלשים אף על פי שנתאלמנה. או נתגרשה בתוך שלשים. הרי זה מופר. נדרה בו ביום. נתגרשה בו ביום. החזירה בו ביום. אינו יכול להפר. זה הכלל כל שיצאת לרשות עצמה שעה אחת. אינו יכול להפר:  ",
            "תשע נערות נדריהן קיימין. בוגרת והיא יתומה. נערה ובגרה והיא יתומה. נערה שלא בגרה והיא יתומה. בוגרת ומת אביה. נערה בוגרת ומת אביה. נערה שלא בגרה ומת אביה. נערה שמת אביה. ומשמת אביה בגרה. בוגרת ואביה קיים. נערה בוגרת ואביה קיים. רבי יהודה אומר אף המשיא בתו הקטנה. ונתאלמנה. או נתגרשה וחזרה אצלו. עדיין היא נערה:  ",
            "קונם שאיני נהנית לאבא ולאביך. אם עושה אני על פיך. שאיני נהנית לך. אם עושה אני על פי אבא. ועל פי אביך. הרי זה יפר:  ",
            "בראשונה היו אומרים שלש נשים יוצאות ונוטלות כתובה. האומרת טמאה אני לך. שמים ביני לבינך. נטולה אני מן היהודים. חזרו לומר שלא תהא אשה נותנת עיניה באחר. ומקלקלת על בעלה. אלא האומרת טמאה אני לך. תביא ראיה לדבריה. שמים ביני לבינך. יעשו דרך בקשה. נטולה אני מן היהודים יפר חלקו. ותהא משמשתו. ותהא נטולה מן היהודים:   "
        ]
    ],
    "sectionNames": [
        "Chapter",
        "Mishnah"
    ]
}