{
    "language": "he",
    "title": "Mishnah Terumot",
    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739",
    "versionTitle": "Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913",
    "status": "locked",
    "priority": 2.0,
    "license": "Public Domain",
    "digitizedBySefaria": true,
    "heversionSource": "http://primo.nli.org.il/primo_library/libweb/action/dlDisplay.do?vid=NLI&docId=NNL_ALEPH00174173",
    "versionTitleInHebrew": "משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913",
    "actualLanguage": "he",
    "languageFamilyName": "hebrew",
    "isBaseText": true,
    "isSource": true,
    "isPrimary": true,
    "direction": "rtl",
    "heTitle": "משנה תרומות",
    "categories": [
        "Mishnah",
        "Seder Zeraim"
    ],
    "text": [
        [
            "חמשה לא יתרומו. ואם תרמו אין תרומתן תרומה. החרש. והשוטה. והקטן. והתורם את שאינו שלו. עוכד כוכבים שתרם את של ישראל אפילו ברשות אין תרומתו תרומה: ",
            "חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום. ואם תרם תרומתו תרומה. חרש שדברו בו חכמים בכל מקום. שאינו לא שומע ולא מדבר. ",
            "קטן שלא הביא שתי שערות. רבי יהודה אומר תרומתו תרומה. רבי יוסי אומר אם עד שלא בא לעונת נדרים אין תרומתו תרומה. ומשבא לעונת נדרים תרומתו תרומה: ",
            "אין תורמין זיתים על השמן ולא ענבים על היין. ואם תרמו בית שמאי אומרים תרומת עצמן בהם ובית הלל אומרים אין תרומתן תרומה: ",
            "אין תורמין מן הלקט ומן השכחה ומן הפאה ומן ההפקר. ולא ממעשר ראשון שנטלה תרומתו ולא ממעשר שני והקדש שנפדו. ולא מן החייב על הפטור. ולא מן הפטור על החייב. ולא מן התלוש על המחובר ולא מן המחובר על התלוש. ולא מן החדש על הישן ולא מן הישן על החדש. ולא מפירות הארץ על פירות חוצה לארץ ולא מפירות חוצה לארץ על פירות הארץ. ואם תרמו אין תרומתן תרומה: ",
            "חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה. האלם והשכור והערום והסומא ובעל קרי לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה: ",
            "אין תורמין לא במדה ולא במשקל ולא במנין אבל תורם הוא את המדוד ואת השקול ואת המנוי. אין תורמין בסל ובקופה שהם של מדה אבל תורם הוא בהן חציין ושלישן. לא יתרום בסאה חציה שחציה מדה: ",
            "אין תורמין שמן על זיתים הנכתשין. ולא יין על ענבים הנדרכים. ואם תרם תרומתו תרומה ויחזור ויתרום. הראשונה מדמעת בפני עצמה וחייבין עליה חומש אבל לא שניה: ",
            "ותורמין שמן על זיתים הנכבשים ויין על ענבים לעשותם צמוקים. הרי שתרם שמן על זיתים לאכילה. וזיתים על זיתים לאכילה. ויין על ענבים לאכילה. וענבים על ענבים לאכילה. ונמלך לדורכן אינו צריך לתרום: ",
            "אין תורמין מדבר שנגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו. ולא מדבר שלא נגמרה מלאכתו על דבר שנגמרה מלאכתו. ולא מדבר שלא נגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו. ואם תרמו תרומתן תרומה: "
        ],
        [
            "אין תורמין מטהור על הטמא ואם תרמו תרומתן תרומה. באמת אמרו העגול של דבילה שנטמא מקצתו תורם מן הטהור שיש בו על הטמא שיש בו וכן אגודה של ירק וכן ערימה. היו שני עגולים שתי אגודות שתי ערמות אחת טמאה ואחת טהורה לא יתרום מזה על זה. רבי אליעזר אומר תורמין מן הטהור על הטמא: ",
            "אין תורמין מן הטמא על הטהור ואם תרם שוגג תרומתו תרומה. ומזיד לא עשה כלום. וכן בן לוי שהיה לו מעשר טבל היה מפריש עליו והולך. שוגג מה שעשה עשוי. מזיד לא עשה כלום. רבי יהודה אומר אם היה יודע בו בתחלה אף על פי שהוא שוגג לא עשה כלום: ",
            "המטביל כלים בשבת. שוגג ישתמש בהם מזיד לא ישתמש בהם. המעשר והמבשל בשבת שוגג יאכל מזיד לא יאכל. הנוטע בשבת שוגג יקיים מזיד יעקור. ובשביעית בין שוגג בין מזיד יעקור: ",
            "אין תורמין ממין על שאינו מינו. ואם תרם אין תרומתו תרומה. כל מין חטים אחד. כל מין תאנים וגרוגרות ודבלה אחד. ותורם מזה על זה. כל מקום שיש כהן תורם מן היפה וכל מקום שאין כהן תורם מן המתקיים. רבי יהודה אומר לעולם הוא תורם מן היפה: ",
            "תורמין בצל קטן שלם ולא חצי בצל גדול. ר' יהודה אומר לא כי אלא חצי בצל גדול. וכן היה רבי יהודה אומר תורמין בצלים מבני המדינה על הכופרים אבל לא מן הכופרים על בני המדינה מפני שהוא מאכל פוליטיקין: ",
            "ותורמין זיתי שמן על זיתי כבש ולא זיתי כבש על זיתי שמן. ויין שאינו מבושל על המבושל ולא מן המבושל על שאינו מבושל. זה הכלל כל שהוא כלאים בחברו לא יתרום מזה על זה אפילו מן היפה על הרע. וכל שאינו כלאים בחברו תורם מן היפה על הרע אבל לא מן הרע על היפה. ואם תרם מן הרע על היפה תרומתו תרומה חוץ מן הזונין על החטים שאינן אוכל. והקישות והמלפפון מין אחד. ר' יהודה אומר שני מינין: "
        ],
        [
            "התורם קישות. ונמצאת מרה. אבטיח ונמצא סרוח. תרומה ויחזור ויתרום. התורם חבית של יין ונמצאת של חומץ. אם ידוע שהיתה של חומץ עד שלא תרמה אינה תרומה. אם משתרמה החמיצה הרי זו תרומה. אם ספק. תרומה ויחזור ויתרום. הראשונה אינה מדמעת בפני עצמה. ואין חייבין עליה חומש וכן השניה: ",
            "נפלה אחת מהן לתוך החולין אינה מדמעתן. נפלה שניה למקום אחר אינה מדמעתן. נפלו שתיהן למקום אחד מדמעות כקטנה שבשתיהן: ",
            "השותפין שתרמו זה אחר זה ר' עקיבא אומר תרומת שניהם תרומה וחכמים אומרים תרומת הראשון תרומה. רבי יוסי אומר אם תרם הראשון כשעור אין תרומת השני תרומה ואם לא תרם הראשון כשעור תרומת השני תרומה: ",
            "במה דברים אמורים בשלא דבר אבל הרשה את בן ביתו או את עבדו או את שפחתו לתרום תרומתו תרומה. בטל אם עד שלא תרם בטל אין תרומתו תרומה. ואם משתרם בטל תרומתו תרומה. הפועלים אין להן רשות לתרום חוץ מן הדרוכות שהן מטמאים את הגת מיד: ",
            "האומר תרומת הכרי זה בתוכו: ומעשרותיו בתוכו. תרומת מעשר זה בתוכו. רבי שמעון אומר קרא שם. וחכמים אומרים עד שיאמר בצפונו או בדרומו. ר' אלעזר חסמא אומר האומר תרומת הכרי ממנו עליו קרא שם. ר' אליעזר בן יעקב אומר האומר עשור מעשר זה עשוי תרומת מעשר עליו. קרא שם: ",
            "המקדים תרומה לבכורים מעשר ראשון לתרומה ומעשר שני לראשון. אע\"פ שהוא עובר בלא תעשה מה שעשה עשוי. שנאמר (שמות כב, כח) מלאתך ודמעך לא תאחר: ",
            "ומנין שיקדמו הבכורים לתרומה זה קרוי תרומה וראשית וזה קרוי תרומה וראשית. אלא יקדמו בכורים לכל. שהן בכורים לכל. ותרומה לראשון שהיא ראשית. ומעשר ראשון לשני שיש בו ראשית: ",
            "המתכוין לומר תרומה ואמר מעשר. מעשר ואמר תרומה. עולה ואמר שלמים. שלמים ואמר עולה. שאיני נכנס לבית זה ואמר לזה. שאיני נהנה לזה ואמר לזה. לא אמר כלום עד שיהיו פיו ולבו שוין: ",
            "העובד כוכבים והכותי תרומתן תרומה ומעשרותן מעשר והקדשן הקדש. ר' יהודה אומר אין לעובד כוכבים כרם רבעי. וחכמים אומרים יש לו. תרומת העובד כוכבים מדמעת וחייבים עליה חומש. ור' שמעון פוטר: "
        ],
        [
            "המפריש מקצת תרומה ומעשרות מוציא ממנו תרומה עליו אבל לא למקום אחר. ר' מאיר אומר אף מוציא הוא ממקום אחר תרומה ומעשרות: ",
            "מי שהיו פירותיו במגורה. ונתן סאה לבן לוי. וסאה לעני. מפריש עד שמונה סאין ואוכלן דברי ר' מאיר וחכמים אומרים אינו מפריש אלא לפי חשבון: ",
            "שיעור תרומה עין יפה אחת מארבעים. בית שמאי אומרים משלשים. והבינונית מחמשים. והרעה מששים. תרם ועלה בידו אחד מששים תרומה ואינו צריך לתרום חזר והוסיף חייב במעשרות. עלה בידו מששים ואחד. תרומה. ויחזור ויתרום כמות שהוא למוד. במדה ובמשקל ובמנין. ר' יהודה אומר אף שלא מן המוקף: ",
            "האומר לשלוחו צא ותרום. תורם כדעתו של בעל הבית. אם אינו יודע דעתו של בעל הבית. תורם כבינונית אחת מחמשים. פיחת עשרה או הוסיף עשרה תרומתו תרומה. אם נתכוין להוסיף אפילו אחת. אין תרומתו תרומה: ",
            "המרבה בתרומה. רבי אליעזר אומר אחד מעשרה כתרומת מעשר. יתר מכאן יעשנה תרומת מעשר למקום אחר. רבי ישמעאל אומר מחצה חולין ומחצה תרומה. רבי טרפון ורבי עקיבא אומרים עד שישייר שם חולין: ",
            "בשלשה פרקים משערים את הכלכלה. בבכורות ובסיפות. ובאמצע הקיץ. המונה משובח. והמודד משובח ממנו. והשוקל משובח משלשתן: ",
            "רבי אליעזר אומר תרומה עולה באחד ומאה. רבי יהושע אומר במאה ועוד. ועוד זה אין לו שיעור. רבי יוסי בן משולם אומר ועוד קב למאה סאה שתות למדמע: ",
            "רבי יהושע אומר תאנים שחורות מעלות את הלבנות. לבנות מעלות את השחורות. עגולי דבלה הגדולים מעלים את הקטנים והקטנים מעלין את הגדולים. העגולים מעלין את המלבנים והמלבנים מעלין את העגולים. רבי אליעזר אוסר. ורבי עקיבא אומר בידוע מה נפלה. אין מעלות זו את זו. וכשאינו ידוע מה נפלה. מעלות זו את זו: ",
            "כיצד חמשים תאנים שחורות. וחמשים לבנות. נפלה שחורה שחורות אסורות. והלבנות מותרות. נפלה לבנה לבנות אסורות. ושחורות מותרות. בשאינו ידוע מה נפלה מעלות זו את זו. בזו ר' אליעזר מחמיר. ורבי יהושע מקל: ",
            "ובזו רבי אליעזר מקל. ורבי יהושע מחמיר. בדורס ליטרא קציעות על פי הכד. ואינו יודע איזוהי רבי אליעזר אומר רואין אותן כאילו הם פרודות. והתחתונות מעלות את העליונות. רבי יהושע אומר לא תעלה. עד שיהיו שם מאה כדים: ",
            "סאה תרומה שנפלה על פי מגורה וקפאה. רבי אליעזר אומר אם יש בקפוי מאה סאה תעלה באחד ומאה. ורבי יהושע אומר לא תעלה. סאה תרומה שנפלה על פי מגורה. יקפיאנה. ואם כן למה אמרו תרומה עולה באחד ומאה. אם אינו ידוע אם בלולות הן. או לאין נפלה: ",
            "שתי קופות ושתי מגורות. שנפלה סאה תרומה לתוך אחת מהם. ואין ידוע לאיזו מהן נפלה. מעלות זו את זו. רבי שמעון אומר אפילו הם בשתי עיירות מעלות זו את זו: ",
            "אמר רבי יוסי מעשה בא לפני רבי עקיבא בחמשים אגודות של ירק שנפלה אחת מהם לתוכן חציה תרומה ואמרתי לפניו תעלה. לא שהתרומה תעלה בחמשים ואחד. אלא שהיו שם מאה ושני חציים: "
        ],
        [
            "סאה תרומה טמאה. שנפלה לפחות ממאה חולין. או למעשר ראשון. או למעשר שני. או להקדש. בין טמאין. בין טהורים. ירקבו. אם טהורה היתה אותה הסאה. ימכרו לכהנים בדמי תרומה חוץ מדמי אותה סאה. ואם למעשר ראשון נפלה. יקרא שם לתרומת מעשר ואם למעשר שני. או להקדש נפלה. הרי אלו יפדו. ואם טמאים היו אותן החולין. יאכלו נקודים או קליות. או ילושו במי פירות או יתחלקו לעיסות כדי שלא יהא במקום אחד כביצה: ",
            "סאה תרומה טמאה שנפלה לתוך מאה חולין טהורין. רבי אליעזר אומר תרום ותשרף. שאני אומר סאה שנפלה היא סאה שעלתה. וחכמים אומרים תעלה ותאכל נקודים. או קליות. או תלוש במי פירות. או תתחלק לעיסות כדי שלא יהא במקום אחד כביצה: ",
            "סאה תרומה טהורה שנפלה למאה חולין טמאין. תעלה ותאכל נקודים או קליות. או תלוש במי פירות. או תתחלק לעיסות כדי שלא יהא במקום אחד כביצה: ",
            "סאה תרומה טמאה. שנפלה למאה סאה תרומה טהורה. בית שמאי אוסרים. ובית הלל מתירין. אמרו בית הלל לבית שמאי הואיל וטהורה אסורה לזרים וטמאה אסורה לכהנים. מה טהורה עולה אף טמאה תעלה. אמרו להם בית שמאי לא. אם העלו החולין הקלין המותרין לזרים את הטהורה. תעלה תרומה החמורה האסורה לזרים. את הטמאה. לאחר שהודו. רבי אליעזר אומר תירום ותשרף. וחכמים אומרים אבדה במעוטה: ",
            "סאה תרומה שנפלה למאה. הגביהה ונפלה למקום אחר רבי אליעזר אומר מדמעת כתרומה ודאי. וחכמים אומרים אינה מדמעת אלא לפי חשבון: ",
            "סאה תרומה שנפלה לפחות ממאה. ונדמעו. ונפל מן המדומע למקום אחר. רבי אליעזר אומר מדמעת כתרומה ודאי. וחכמים אומרים אין המדומע מדמע אלא לפי חשבון. ואין המחומץ מחמיץ אלא לפי חשבון. ואין המים שאובים פוסלים את המקוה אלא לפי חשבון: ",
            "סאה תרומה שנפלה למאה. הגביהה ונפלה אחרת. הגביהה ונפלה אחרת. הרי זו מותרת. עד שתרבה תרומה על החולין: ",
            "סאה תרומה שנפלה למאה. ולא הספיק להגביהה עד שנפלה אחרת. הרי זו אסורה ורבי שמעון מתיר: ",
            "סאה תרומה שנפלה למאה. וטחנן ופחתו. כשם שפחתו החולין כך פחתה התרומה ומותר. סאה תרומה שנפלה לפחות ממאה. וטחנן והותירו. כשם שהותירו החולין כך הותירה התרומה ואסור. אם ידוע שהחטים של חולין יפות משל תרומה מותר. סאה תרומה שנפלה לפחות ממאה ואחר כן נפלו שם חולין. אם שוגג מותר ואם מזיד אסור: "
        ],
        [
            "האוכל תרומה שוגג. משלם קרן וחומש. אחד האוכל. ואחד השותה. ואחד הסך. אחד תרומה טהורה. ואחד תרומה טמאה. משלם חומשה וחומש חומשה. אינו משלם תרומה. אלא חולין מתוקנים והם נעשין תרומה. והתשלומין תרומה. אם רצה הכהן למחול אינו מוחל: ",
            "בת ישראל שאכלה תרומה ואחר כך נשאת לכהן. אם תרומה שלא זכה בה כהן אכלה. משלמת קרן וחומש לעצמה. ואם תרומה שזכה בה כהן אכלה. משלמת קרן לבעלים. וחומש לעצמה. מפני שאמרו האוכל תרומה שוגג. משלם קרן לבעלים וחומש לכל מי שירצה: ",
            "המאכיל את פועליו ואת אורחיו תרומה. הוא משלם את הקרן. והם משלמין את החומש. דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים הם משלמין קרן וחומש והוא משלם להם דמי סעודתן: ",
            "הגונב תרומה ולא אכלה. משלם תשלומי כפל דמי תרומה. אכלה משלם שני קרנים וחומש קרן וחומש מן החולין וקרן דמי תרומה. גנב תרומת הקדש ואכלה. משלם שני חומשים וקרן. שאין בהקדש תשלומי כפל: ",
            "אין משלמין מן הלקט ומן השכחה ומן הפאה ומן ההפקר. ולא ממעשר ראשון שנטלה תרומתו. ולא ממעשר שני והקדש שנפדו שאין הקדש פודה את הקדש דברי רבי מאיר. וחכמים מתירין באלו: ",
            "רבי אליעזר אומר משלמין ממין על שאינו מינו. בלבד שישלם מן היפה על הרע ורבי עקיבא אומר אין משלמין אלא ממין על מינו. לפיכך אם אכל קשואין של ערב שביעית. ימתין לקשואין של מוצאי שביעית וישלם מהם. ממקום שרבי אליעזר מקל משם ר' עקיבא מחמיר שנאמר (ויקרא כב, יד) ונתן לכהן את הקדש. כל שהוא ראוי להיות קדש דברי רבי אליעזר. ורבי עקיבא אומר ונתן לכהן את הקדש. קדש שאכל: "
        ],
        [
            "האוכל תרומה מזיד משלם את הקרן ואינו משלם את החומש. התשלומין חולין. אם רצה הכהן למחול מוחל: ",
            "בת כהן שנשאת לישראל ואחר כך אכלה תרומה. משלמת את הקרן ואינה משלמת את החומש. ומיתתה בשרפה. נשאת לאחד מכל הפסולין משלמת קרן וחומש. ומיתתה בחנק דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים זו וזו משלמות את הקרן ואינן משלמות את החומש ומיתתן בשרפה: ",
            "המאכיל את בניו קטנים. ואת עבדיו בין גדולים בין קטנים. האוכל תרומת חוצה לארץ. והאוכל פחות מכזית תרומה. משלם את הקרן ואינו משלם את החומש. והתשלומין חולין. אם רצה הכהן למחול מוחל: ",
            "זה הכלל כל המשלם קרן וחומש. התשלומין תרומה. אם רצה הכהן למחול אינו מוחל. וכל המשלם את הקרן ואינו משלם את החומש התשלומין חולין. אם רצה הכהן למחול מוחל: ",
            "שתי קופות אחת של תרומה ואחת של חולין. שנפלה סאה תרומה לתוך אחת מהן ואין ידוע לאיזו מהן נפלה. הרי אני אומר לתוך של תרומה נפלה. אין ידוע איזו היא של תרומה. ואיזו היא של חולין. אכל אחת מהן פטור והשניה נוהג בה בתרומה וחייבת בחלה דברי ר' מאיר. ר' יוסי פוטרה. אכל אחר את השניה פטור. אכל אחד את שתיהן משלם כקטנה שבשתיהן: ",
            "נפלה אחת מהן לתוך החולין אינה מדמעתן. והשניה נוהג בה בתרומה וחייבת בחלה דברי ר' מאיר. ור' יוסי פוטר. נפלה שניה למקום אחר אינה מדמעתן. נפלו שתיהן למקום אחד. מדמעות כקטנה שבשתיהן: ",
            "זרע את אחת מהן פטור. והשניה נוהג בה בתרומה. וחייבת בחלה דברי ר' מאיר. ור' יוסי פוטר. זרע אחד את השנייה פטור. זרע אחד את שתיהן. בדבר שזרעו כלה מותר. ובדבר שאין זרעו כלה אסור: "
        ],
        [
            "האשה שהיתה אוכלת בתרומה באו ואמרו לה מת בעליך או גרשך. וכן העבד שהיה אוכל בתרומה ובאו ואמרו לו מת רבך. או מכרך לישראל. או נתנך במתנה. או עשאך בן חורין. וכן כהן שהיה אוכל בתרומה ונודע שהוא בן גרושה או בן חלוצה. רבי אליעזר מחייב קרן וחומש ורבי יהושע פוטר. היה עומד ומקריב על גבי המזבח. ונודע שהוא בן גרושה או בן חלוצה. ר' אליעזר אומר כל הקרבנות שהקריב על גבי המזבח פסולים. ור' יהושע מכשיר. נודע שהוא בעל מום עבודתו פסולה: ",
            "וכולם שהיתה תרומה בתוך פיהם רבי אליעזר אומר יבלעו ורבי יהושע אומר יפלוטו. אמרו לו נטמאת ונטמאת תרומה. ר' אליעזר אומר יבלע ורבי יהושע אומר יפלוט. טמא היית. וטמאה היתה תרומה. או נודע שהוא טבל. ומעשר ראשון שלא נטלה תרומתו. ומעשר שני והקדש שלא נפדו. או שטעם טעם פשפש לתוך פיו הרי זה יפלוט: ",
            "היה אוכל באשכול ונכנס מן הגנה לחצר. רבי אליעזר אומר יגמור ורבי יהושע אומר לא יגמור. חשיכה לילי שבת רבי יהושע אומר יגמור ורבי אליעזר אומר לא יגמור: ",
            "יין של תרומה שנתגלה ישפך ואין צריך לומר של חולין. שלשה משקין אסורים משום גלוי. המים והיין והחלב. ושאר כל המשקין מותרים. כמה ישהו ויהיו אסורין. כדי שיצא הרחש ממקום קרוב וישתה: ",
            "שיעור המים המגולין כדי שתאבד בהם המרה. רבי יוסי אומר בכלים כל שהן. ובקרקעות ארבעים סאה: ",
            "נקורי תאנים וענבים וקשואין והדלועין והאבטיחים והמלפפונות אפילו הם ככר. אחד גדול ואחד קטן. אחד תלוש ואחד מחובר. כל שיש בו ליחה אסור. ונשוכת הנחש אסורה מפני סכנת נפשות: ",
            "המשמרת של יין אסורה משום גלוי רבי נחמיה מתיר: ",
            "חבית של תרומה שנולד בה ספק טומאה רבי אליעזר אומר אם היתה מונחת במקום תורפה יניחנה במקום המוצנע. ואם היתה מגולה יכסנה. ורבי יהושע אומר אם היתה מונחת במקום מוצנע יניחנה במקום תורפה. ואם היתה מכוסה יגלנה. רבן גמליאל אומר אל יחדש בה דבר: ",
            "חבית שנשברה בגת העליונה. והתחתונה טמאה. מודה ר' אליעזר ור' יהושע שאם יכולים להציל ממנה רביעית בטהרה יציל. ואם לאו ר' אליעזר אומר תרד ותטמא ואל יטמאנה בידיו: ",
            "וכן חבית של שמן שנשפכה מודה ר' אליעזר ור' יהושע שאם יכול להציל ממנה רביעית בטהרה יציל ואם לאו ר' אליעזר אומר תרד ותבלע ואל יבלענה בידיו: ",
            "ועל זו ועל זו אמר רבי יהושע לא זו היא תרומה שאני מוזהר עליה מלטמאה אלא מלאכלה. ובל תטמאה כיצד היה עובר ממקום למקום וככרות של תרומה בידו אמר לו עובד כוכבים תן אחת מהן ואטמאה ואם לא הרי אני מטמא את כולה רבי אליעזר אומר יטמא את כולה ואל יתן לו אחת מהן ויטמא. רבי יהושע אומר יניח לפניו אחת מהן על הסלע: ",
            "וכן נשים שאמרו להם עובדי כוכבים תנו אחת מכם ונטמא ואם לאו הרי אנו מטמאים את כולכם יטמאו את כולן ואל ימסרו להם נפש אחת מישראל: "
        ],
        [
            "הזורע תרומה שוגג יופך. ומזיד יקיים. אם הביאה שליש בין שוגג בין מזיד יקיים. ובפשתן מזיד יופך: ",
            "וחייבת בלקט ובשכחה ובפאה. ועניי ישראל ועניי כהנים מלקטים. ועניי ישראל מוכרין את שלהם לכהנים בדמי תרומה והדמים שלהם. רבי טרפון אמר לא ילקטו אלא עניי כהנים שמא ישכחו ויתנו לתוך פיהם. אמר לו ר' עקיבא אם כן לא ילקטו אלא טהורים: ",
            "וחייבת במעשרות ובמעשר עני. ועניי ישראל ועניי כהנים נוטלים. ועניי ישראל מוכרין את שלהם לכהנים בדמי תרומה והדמים שלהם. החובט משובח. והדש כיצד יעשה. תולה כפיפות בצוארי בהמה ונותן לתוכן מאותו המין. נמצא לא זומם את הבהמה ולא מאכיל את התרומה: ",
            "גדולי תרומה תרומה. וגדולי גדולין חולין. אבל הטבל ומעשר ראשון וספיחו שביעית. ותרומת חוצה לארץ והמדומע והבכורים. גדוליהן חולין. גדולי הקדש ומעשר שני חולין. ופודה אותם בזמן זרעם: ",
            "מאה לגנה של תרומה. ואחת של חולין. כולן מותרין בדבר שזרעו כלה. אבל בדבר שאין זרעו כלה. אפילו מאה של חולין. ואחת של תרומה כולן אסורין: ",
            "הטבל גדוליו מותרין. בדבר שזרעו כלה. אבל בדבר שאין זרעו כלה. גדולי גדולין אסורין. איזהו דבר שאין זרעו כלה. כגון הלוף והשום והבצלים. ר' יהודה אומר השום כשעורים. ",
            "המנכש עם העובד כוכבים בחסיות אף על פי שפירותיו טבל. אוכל מהם עראי. שתילי תרומה שנטמאו שתלן טהרו מלטמא ואסורין מלאכול. עד שיגום את האוכל. רבי יהודה אומר עד שיגום וישנה: "
        ],
        [
            "בצל שנתנו בתוך עדשים. אם שלם מותר. ואם חתכו בנותן טעם. ושאר כל התבשיל בין שלם בין מחותך בנותן טעם. רבי יהודה מתיר בצחנה. שאינו אלא ליטול את הזוהמא: ",
            "תפוח שרסקו. ונתנו לתוך עיסה וחמצה. הרי זו אסורה. שעורים שנפלו לתוך הבור של מים. אף על פי שהבאישו מימיו מותרין. ",
            "הרודה פת חמה ונתנה על פי חבית של יין תרומה. רבי מאיר אוסר. ורבי יהודה מתיר. רבי יוסי מתיר בשל חטים. ואוסר בשל שעורים. מפני שהשעורים שואבות: ",
            "תנור שהסיקו בכמון של תרומה ואפה בו. הפת מותרת. שאין טעם כמון אלא ריח כמון: ",
            "תלתן שנפלה לתוך הבור של יין. בתרומה. במעשר שני. אם יש בזרע כדי ליתן טעם אבל לא בעץ. בשביעית. ובכלאי הכרם. והקדש. אם יש בזרע ובעץ. כדי ליתן טעם: ",
            "מי שהיו לו חבילי תלתן בכלאי הכרם ידלקו. היו לו חבילי תלתן של טבל. כותש ומחשב כמה זרע יש בהם ומפריש את הזרע. ואינו צריך להפריש את העץ. אם הפריש לא יאמר אכתוש ואטול את העץ. ואתן את הזרע. אלא נותן העץ עם הזרע: ",
            "זיתי חולין שכבשן עם זיתי תרומה. פצועי חולין עם פצועי תרומה. פצועי חולין עם שלימי תרומה. או במי תרומה אסור. אבל שלימי חולין עם פצועי תרומה מותר: ",
            "דג טמא שכבשו עם דג טהור. כל גרב שהוא מחזיק סאתים אם יש בו משקל עשרה זוז ביהודה שהן חמש סלעים בגליל דג טמא. צירו אסור. ר' יהודה אומר רביעית בסאתים ורבי יוסי אומר אחד מששה עשר בו: ",
            "חגבים טמאי' שנכבשו עם חגבים טהורי' לא פסלו את צירם. העיד רבי צדוק על ציר חגבים טמאים שהוא טהור: ",
            "כל הנכבשים זה עם זה מותרים. אלא עם החסית. חסית של חולין. עם חסית של תרומה. ירק של חולין. עם חסית של תרומה אסור. אבל חסית של חולין עם ירק של תרומה מותר: ",
            "רבי יוסי אומר כל הנשלקים עם התרדים אסורים. מפני שהם נותנין את הטעם. רבי שמעון אומר כרוב של שקיא. עם כרוב של בעל אסור. מפני שהוא בולע. רבי יהודה אומר כל המתבשלין זה עם זה מותרים. אלא עם הבשר. ר' יוחנן בן נורי אומר הכבד אוסרת ואינה נאסרת. מפני שהיא פולטת ואינה בולעת: ",
            "ביצה שנתבשלה בתבלין אסורין אפילו חלמון שלה אסור. מפני שהוא בולע. מי שלקות. ומי כבשים של תרומה. אסורים לזרים: "
        ],
        [
            "אין נותנים דבילה וגרוגרות לתוך המורייס. מפני שהוא מאבדן. אבל נותנין את היין למורייס. ואין מפטמין את השמן. אבל עושים את היין יינומלים. אין מבשלים יין של תרומה מפני שהוא ממעיטו. רבי יהודה מתיר. מפני שהוא משביחו: ",
            "דבש תמרים. ויין תפוחים. וחומץ סתוניות ושאר כל מי פירות של תרומה רבי אליעזר מחייב קרן וחומש. ורבי יהושע פוטר. ורבי אליעזר מטמא משום משקה. אמר רבי יהושע לא מנו חכמים שבעה משקים כמוני פטמים אלא אמרו שבעה משקין טמאים. ושאר כל המשקין טהורין: ",
            "אין עושין תמרים דבש. ולא תפוחים יין. ולא סתוניות חומץ. ושאר כל הפירות אין משנין אותם מברייתן. בתרומה ובמעשר שני. אלא זיתים וענבים בלבד. אין סופגין ארבעים משום ערלה. אלא על היוצא מן הזיתים ומן הענבים. ואין מביאין בכורים משקין. אלא היוצא מן הזיתים ומן הענבים. ואינו מטמא משום משקה אלא היוצא מן הזיתים ומן הענבים. ואין מקריבין על גבי המזבח. אלא היוצא מן הזיתים ומן הענבים: ",
            "עוקצי תאנים וגרוגרות והכליסים והחרובין של תרומה אסורים לזרים: ",
            "גרעיני תרומה בזמן שהוא מכנסן אסורות. ואם השליכן מותרות. וכן עצמות הקדשים. בזמן שהוא מכנסן אסורין. ואם השליכן מותרין. המורסן מותר. סובין של חדשות אסורות ושל ישנות מותרות. ונוהג בתרומה כדרך שהוא נוהג בחולין. המסלת קב או קבים לסאה. לא יאבד את השאר. אלא יניחנו במקום המוצנע: ",
            "מגורה שפנה ממנה חטי תרומה. אין מחייבין אותו להיות יושב ומלקט אחת אחת. אלא מכבד כדרכו ונותן לתוכה חולין: ",
            "וכן חבית של שמן שנשפכה אין מחייבין אותו להיות יושב ומטפח. אלא נוהג בה כדרך שהוא נוהג בחולין: ",
            "המערה מכד לכד ונוטף שלש טפים. נותן לתוכה חולין. הרכינה ומיצה הרי זו תרומה. וכמה תהא בתרומת מעשר של דמאי ויוליכנה לכהן. אחד משמנה לשמינית: ",
            "כרשיני תרומה מאכילין אותם לבהמה ולחיה. ולתרנגולים. ישראל ששכר פרה מכהן מאכילה כרשיני תרומה. וכהן ששכר פרה מישראל אף על פי שמזונותיה עליו. לא יאכילנה כרשיני תרומה. ישראל ששם פרה מכהן לא יאכילנה כרשיני תרומה. וכהן ששם פרה מישראל מאכילה כרשיני תרומה: ",
            "מדליקין שמן שרפה בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ובמבואות האפלין. ועל גבי החולין ברשות כהן. בת ישראל שנשאת לכהן והיא למודה אצל אביה. אביה מדליק ברשותה. מדליקין בבית המשתה. אבל לא בבית האבל דברי רבי יהודה. ורבי יוסי אומר בבית האבל. אבל לא בבית המשתה. רבי מאיר אוסר כאן וכאן. רבי שמעון מתיר כאן וכאן: "
        ]
    ],
    "sectionNames": [
        "Chapter",
        "Mishnah"
    ]
}