{
    "language": "he",
    "title": "Mishnah Middot",
    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739",
    "versionTitle": "Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913",
    "status": "locked",
    "priority": 2.0,
    "license": "Public Domain",
    "digitizedBySefaria": true,
    "heversionSource": "http://primo.nli.org.il/primo_library/libweb/action/dlDisplay.do?vid=NLI&docId=NNL_ALEPH00174173",
    "versionTitleInHebrew": "משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913",
    "actualLanguage": "he",
    "languageFamilyName": "hebrew",
    "isBaseText": true,
    "isSource": true,
    "isPrimary": true,
    "direction": "rtl",
    "heTitle": "משנה מדות",
    "categories": [
        "Mishnah",
        "Seder Kodashim"
    ],
    "text": [
        [
            "בשלשה מקומות הכהנים שומרים בבית המקדש. בבית אבטינס. ובבית הניצוץ. ובבית המוקד. והלוים בעשרים ואחד מקום. חמשה. על חמשה שערי הר הבית. ארבעה. על ארבע פנותיו מתוכו. חמשה על חמשה שערי העזרה. ארבע. על ארבע פנותיה מבחוץ. ואחד בלשכת הקרבן. ואחד בלשכת הפרוכת. ואחד לאחורי בית הכפורת: \n",
            "איש הר הבית. היה מחזר על כל משמר ומשמר. ואבוקות דולקין לפניו. וכל משמר שאינו עומד. אומר לו איש הר הבית. שלום עליך. ניכר שהוא ישן חובטו במקלו. ורשות היה לו לשרוף את כסותו והם אומרים מה קול בעזרה. קול בן לוי לוקה ובגדיו נשרפים שישן לו על משמרו. רבי אליעזר בן יעקב אומר. פעם אחת מצאו את אחי אמא ישן ושרפו את כסותו: \n",
            "חמשה שערים היו להר הבית. שני שערי חולדה מן הדרום. משמשין כניסה ויציאה. קיפונוס מן המערב משמש כניסה ויציאה. טדי מן הצפון. לא היה משמש כלום. שער המזרחי עליו שושן הבירה צורה. שבו כהן גדול השורף את הפרה. ופרה וכל מסעדיה יוצאים להר המשחה: \n",
            "שבעה שערים היו בעזרה. שלשה בצפון. ושלשה בדרום. ואחד במזרח. שבדרום שער הדלק. שני לו שער הבכורות. שלישי לו שער המים. שבמזרח שער נקנור. ושתי לשכות היו לו. אחת מימינו. ואחת משמאלו. אחת לשכת פנחס המלביש ואחת לשכת עושי חביתין: \n",
            "ושבצפון שער הנצוץ. וכמין אכסדרה היה. ועלייה בנויה על גביו. שהכהנים שומרים מלמעלן. והלוים מלמטן. ופתח היה לו לחיל. שני לו שער הקרבן. שלישי לו בית המוקד: \n",
            "וארבע לשכות היו בבית המוקד. כקיטונות פתוחות לטרקלין. שתים בקדש ושתים בחול. וראשי פיספסין מבדילין בין קדש לחול. ומה היו משמשות. מערבית דרומית. היא היתה לשכת טלאי קרבן. דרומית מזרחית היא היתה לשכת עושי לחם הפנים. מזרחית צפונית. בה גנזו בני חשמונאי את אבני המזבח ששקצום מלכי יון. צפונית מערבית בה יורדים לבית הטבילה: \n",
            "שנים שערים היו לבית המוקד. אחד פתוח לחיל. ואחד פתוח לעזרה. אמר רבי יהודה זה שהיה פתוח לעזרה. פשפש קטן היה לו. שבו נכנסין לבלוש את העזרה: \n",
            "בית המוקד כיפה. ובית גדול היה. מוקף רובדין של אבן. וזקני בית אב ישנים שם. ומפתחות העזרה בידם. ופרחי כהונה. איש כסתו בארץ: \n",
            "ומקום היה שם. אמה על אמה וטבלא של שיש וטבעת היתה קבועה בה. ושלשלת שהמפתחות היו תלויות בה. הגיע זמן הנעילה הגביה את הטבלא בטבעת. ונטל את המפתחות מן השלשלת ונעל הכהן מבפנים ובן לוי ישן לו מבחוץ. גמר מלנעול החזיר את המפתחות לשלשלת. ואת הטבלא למקומה. נתן כסותו עליה ישן לו. אירע קרי באחד מהם. יוצא והולך לו במסיבה ההולכת תחת הבירה. והנרות דולקים מכאן ומכאן עד שהוא מגיע לבית הטבילה. רבי אלעזר בן יעקב אומר במסיבה ההולכת תחת החיל יוצא והולך לו בטדי: \n"
        ],
        [
            "הר הבית היה חמש מאות אמה על חמש מאות אמה רובו מן הדרום. שני לו מן המזרח. שלישי לו מן הצפון. מיעוטו מן המערב. מקום שהיה רוב מדתו שם היה רוב תשמישו:  ",
            "כל הנכנסין להר הבית. נכנסין דרך ימין. ומקיפין ויוצאין דרך שמאל. חוץ ממי שאירעו דבר שהוא מקיף לשמאל מה לך מקיף לשמאל שאני אבל. השוכן בבית הזה ינחמך. שאני מנודה. השוכן בבית הזה יתן בלבם ויקרבוך. דברי רבי מאיר. אמר לו רבי יוסי עשיתן כאילו עברו עליו את הדין. אלא השוכן בבית הזה יתן בלבך. ותשמע לדברי חבריך ויקרבוך:  ",
            "לפנים ממנו סורג גבוה עשרה טפחים. ושלש עשרה פרצות היו שם. שפרצום מלכי יון חזרו וגדרום וגזרו כנגדם שלש עשרה השתחויות. לפנים ממנו החיל. עשר אמות. ושתים עשרה מעלות היו שם. רום המעלה חצי אמה. ושלחה חצי אמה. כל המעלות שהיו שם. רום מעלה חצי אמה. ושלחה חצי אמה. חוץ משל אולם. כל הפתחים והשערים שהיו שם גובהן עשרים אמה. ורחבן עשר אמות. חוץ משל אולם. כל הפתחים שהיו שם היו להן דלתות. חוץ משל אולם. כל השערים שהיו שם היו להן שקופות. חוץ משער טדי. שהיו שם שתי אבנים מוטות זו על גב זו. כל השערים שהיו שם. נשתנו להיות של זהב. חוץ משער ניקנור. מפני שנעשה בהן נס. ויש אומרים מפני שנחשתן מצהיב:  ",
            "כל הכתלים שהיו שם. היו גבוהים. חוץ מכותל המזרחי. שהכהן השורף את הפרה עומד בראש הר המשחה ומתכוין ורואה בפתחו של היכל בשעת הזיית הדם:  ",
            "עזרת הנשים היתה אורך מאה ושלשים וחמש. על רחב מאה ושלשים וחמש. וארבע לשכות היו בארבע מקצעותיה. של ארבעים ארבעים אמה. ולא היו מקורות. וכך הם עתידים להיות. שנאמר (יחזקאל מו, כא) ויוציאני אל החצר החיצונה. ויעבירני אל ארבעת מקצועי החצר. והנה חצר במקצוע החצר. חצר במקצוע החצר. בארבעת מקצעות החצר חצרות קטורות ואין קטורות אלא שאינן מקורות. ומה היו משמשות דרומית מזרחית. היא היתה לשכת הנזירים. ששם הנזירין מבשלין את שלמיהן. ומגלחין את שערן ומשלחים תחת הדוד. מזרחית צפונית. היא היתה לשכת העצים. ששם הכהנים בעלי מומין מתליעין העצים. וכל עץ שנמצא בו תולעת פסול מעל גבי המזבח. צפונית מערבית. היא היתה לשכת מצורעים. מערבית דרומית. אמר רבי אליעזר בן יעקב שכחתי מה היתה משמשת. אבא שאול אומר שם היו נותנין יין ושמן. היא היתה נקראת לשכת בית שמניה. וחלקה היתה בראשונה. והקיפוה כצוצרה שהנשים רואות מלמעלן והאנשים מלמטן. כדי שלא יהו מעורבין וחמש עשרה מעלות עולות מתוכה לעזרת ישראל. כנגד חמש עשרה מעלות שבתהלים. שעליהן הלוים אומרים בשיר. לא היו טרוטות אלא מוקפות. כחצי גורן עגולה:  ",
            "ולשכות היו תחת עזרת ישראל. ופתוחות לעזרת הנשים. ששם הלוים נותנים כנורות ונבלים ומצלתים וכל כלי שיר. עזרת ישראל. היתה אורך מאה אמה ושלשים וחמש. על רוחב אחת עשרה. וכן עזרת כהנים היתה אורך מאה ושלשים וחמש. על רוחב אחת עשרה. וראשי פספסין מבדילין בין עזרת ישראל לעזרת הכהנים. רבי אליעזר בן יעקב אומר. מעלה היתה וגבוהה אמה. והדוכן נתון עליה. ובה שלש מעלות של חצי חצי אמה נמצאת עזרת הכהנים גבוהה מעזרת ישראל שתי אמות ומחצה. כל העזרה היתה אורך מאה ושמונים ושבע. על רחב מאה ושלשים וחמש. ושלש עשרה השתחויות היו שם. אבא יוסי בן חנן אומר. כנגד שלשה עשר שערים. שערים דרומיים סמוכים למערב. שער העליון. שער הדלק. שער הבכורות. שער המים. ולמה נקרא שמו שער המים. שבו מכניסין צלוחית של מים של ניסוך בחג. רבי אליעזר בן יעקב אומר. ובו המים מפכים. ועתידין להיות יוצאין מתחת מפתן הבית. ולעומתן בצפון סמוכים למערב. שער יכניה. שער הקרבן. שער הנשים. שער השיר. ולמה נקרא שמו שער יכניה. שבו יצא יכניה בגלותו. שבמזרח שער נקנור. ושני פשפשים היו לו. אחד מימינו ואחד משמאלו. ושנים במערב. לא היה להם שם:  "
        ],
        [
            "המזבח היה שלשים ושתים. על שלשים ושתים. עלה אמה וכנס אמה זה היסוד. נמצא שלשים על שלשים. עלה חמש וכנס אמה זה הסובב. נמצא עשרים ושמנה על עשרים ושמנה. מקום הקרנות אמה מזה ואמה מזה. נמצא עשרים ושש על עשרים ושש. מקום הילוך רגלי הכהנים אמה מזה ואמה מזה. נמצא עשרים וארבע על עשרים וארבע. מקום מערכה. אמר רבי יוסי מתחלה לא היה אלא שמונה ועשרים על שמונה ועשרים. כונס ועולה במדה זו. עד שנמצא מקום המערכה עשרים על עשרים. וכשעלו בני הגולה. הוסיפו עליו ארבע אמות מן הדרום. וארבע אמות מן המערב כמין גמא. שנאמר (יחזקאל מג, טז) והאריאל שתים עשרה ארך בשתים עשרה רחב. רבוע. יכול שאינו אלא שתים עשרה על שתים עשרה כשהוא אומר אל ארבעת רבעיו. מלמד שמן האמצע הוא מודד שתים עשרה אמה לכל רוח. וחוט של סיקרא חוגרו באמצע להבדיל בין הדמים העליונים לדמים התחתונים. והיסוד היה מהלך על פני כל הצפון ועל פני כל המערב. ואוכל בדרום אמה אחת. ובמזרח אמה אחת:  ",
            "ובקרן מערבית דרומית היו שני נקבים כמין שני חוטמין דקין. שהדמים הניתנין על יסוד מערבי ועל יסוד דרומי. יורדין בהן ומתערבין באמה. ויוצאין לנחל קדרון:  ",
            "למטה ברצפה באותו הקרן. מקום היה שם אמה על אמה. וטבלא של שיש. וטבעת היתה קבועה בה. שבו יורדין לשית. ומנקין אותו. וכבש היה לדרומו של מזבח. שלשים ושתים על רחב שש עשרה. ורבובה היתה לו במערבו. ששם היו נותנים פסולי חטאת העוף:  ",
            "אחד אבני הכבש. ואחד אבני המזבח. מבקעת בית כרם. וחופרין למטה מהבתולה. ומביאים משם אבנים שלמות. שלא הונף עליהן ברזל. שהברזל פוסל בנגיעה ובפגימה לכל דבר. נפגמה אחת מהן. היא פסולה. וכולן כשרות. ומלבנים אותן פעמים בשנה. אחת בפסח. ואחת בחג. וההיכל פעם אחת בפסח. רבי אומר, כל ערב שבת מלבנים אותו במפה מפני הדמים. לא היו סדין אותן בכפיס של ברזל. שמא יגע ויפסול. שהברזל נברא לקצר ימיו של אדם. והמזבח נברא להאריך ימיו של אדם. אינו בדין שיונף המקצר על המאריך:  ",
            "וטבעות היו לצפונו של מזבח. ששה סדרים של ארבעה ארבעה. ויש אומרים ארבע של ששה ששה. שעליהן שוחטים את הקדשים. בית המטבחיים. היה לצפונו של מזבח. ועליו שמנה עמודים ננסין. ורביעין של ארז על גביהן. ואונקליות של ברזל. היו קבועין בהם. ושלשה סדרים היו לכל אחד ואחד. שבהם תולין ומפשיטין. על שלחנות. של שיש שבין העמודים:  ",
            "הכיור היה בין האולם ולמזבח. ומשוך כלפי הדרום. בין האולם ולמזבח שתים ועשרים אמה ושתים עשרה מעלות היו שם. רום מעלה חצי אמה. ושלחה אמה. אמה אמה ורובד שלש. ואמה אמה ורובד שלש. והעליונה. אמה אמה. ורובד ארבע. רבי יהודה אומר העליונה אמה אמה ורובד חמש:  ",
            "פתחו של אולם גובהו ארבעים אמה ורחבו עשרים אמה. וחמש מלתראות של מילת היו על גביו. התחתונה עודפת על הפתח אמה מזה ואמה מזה. שלמעלה ממנה עודפת עליה אמה מזה ואמה מזה. נמצאת העליונה שלשים אמה. ונדבך של אבנים היה בין כל אחת ואחת:  ",
            "וכלונסות של ארז היו קבועין מכתלו של היכל לכתלו של אולם. כדי שלא יבעט. ושרשרות של זהב היו קבועין בתקרת האולם. שבהן פרחי כהונה עולין. ורואין את העטרות. שנאמר (זכריה ו, יד). והעטרות תהיה לחלם ולטוביה ולידעיה ולחן בן צפניה לזכרון בהיכל ה'. גפן של זהב היתה עומדת על פתחו של היכל ומודלה על גבי כלונסות. כל מי שהוא מתנדב. עלה. או גרגיר. או אשכול. מביא ותולה בה. אמר רבי אליעזר ברבי צדוק. מעשה היה ונמנו עליה שלש מאות כהנים:  "
        ],
        [
            "פתחו של היכל גבהו עשרים אמה. ורחבו עשר אמות. וארבע דלתות היו לו שתים בפנים ושתים בחוץ. שנאמר (יחזקאל מא, כג) שתים דלתות להיכל ולקדש החיצונות נפתחות לתוך הפתח. לכסות עוביו של כותל. והפנימיות נפתחות לתוך הבית לכסות אחר הדלתות. שכל הבית טוח בזהב חוץ מאחר הדלתות. רבי יהודה אומר בתוך הפתח היו עומדות. וכמין איצטרמיטה היו. ונקפלות לאחוריהן. אלו שני אמות ומחצה. ואלו שני אמות ומחצה. חצי אמה מזוזה מכאן. וחצי אמה מזוזה מכאן. שנאמר (יחזקאל מא, כד) ושתים דלתות לדלתות שתים מוסבות דלתות שתים לדלת אחת. ושתי דלתות לאחרת:  ",
            "ושני פשפשין היו לו לשער הגדול. אחד בצפון ואחד בדרום. שבדרום לא נכנס בו אדם מעולם. ועליו הוא מפורש על ידי יחזקאל שנאמר (יחזקאל מד, ב) ויאמר אלי ה' השער הזה סגור יהיה לא יפתח ואיש לא יבא בו כי ה' אלהי ישראל בא בו והיה סגור. נטל את המפתח ופתח את הפשפש. ונכנס להתא ומהתא להיכל. רבי יהודה אומר בתוך עוביו של כותל היה מהלך. עד שנמצא עומד בין שני השערים. ופתח את החיצונות מבפנים. ואת הפנימיות מבחוץ:  ",
            "ושלשים ושמנה תאים היו שם. חמשה עשר בצפון. חמשה עשר בדרום. ושמנה במערב. שבצפון ושבדרום. חמשה על גבי חמשה. וחמשה על גביהם. ושבמערב. שלשה על גבי שלשה. ושנים על גביהם. ושלשה פתחים היו לכל אחד ואחד. אחד לתא מן הימין. ואחד לתא מן השמאל. ואחד לתא שעל גביו. ובקרן מזרחית צפונית. היו חמשה פתחים. אחד לתא מן הימין. ואחד לתא שעל גביו. ואחד למסיבה ואחד לפשפש. ואחד להיכל:  ",
            "התחתונה חמשה ורובד ששה והאמצעית ששה. ורובד שבע. והעליונה שבע. שנאמר (מלכים א' ו, ו) היציע התחתונה חמש באמה רחבה. והתיכונה שש באמה רחבה. והשלישית שבע באמה רחבה:  ",
            "ומסבה היתה עולה מקרן מזרחית צפונית. לקרן צפונית מערבית. שבה היו עולים לגגות התאים. היה עולה במסבה. ופניו למערב. הלך על כל פני הצפון. עד שהוא מגיע למערב. הגיע למערב והפך פניו לדרום. הלך כל פני מערב. עד שהוא מגיע לדרום. הגיע לדרום והפך פניו למזרח היה מהלך בדרום. עד שהוא מגיע לפתחה של עליה. שפתחה של עליה פתוח לדרום. ובפתחה של עליה. היו שתי כלונסות של ארז. שבהן היו עולין לגגה של עליה. וראשי פספסין מבדילים בעליה בין הקדש לבין קדש הקדשים. ולולין היו פתוחין בעליה. לבית קדש הקדשים. שבהן היו משלשלין את האומנים בתיבות. כדי שלא יזונו עיניהן מבית קדשי הקדשים:  ",
            "וההיכל מאה על מאה על רום מאה. האוטם שש אמות. וגובהו ארבעים אמה אמה כיור. ואמתים בית דלפה. ואמה תקרה. ואמה מעזיבה. וגובה של עליה ארבעים אמה. ואמה כיור. ואמתים בית דלפה. ואמה תקרה. ואמה מעזיבה ושלש אמות מעקה. ואמה כלה עורב. רבי יהודה אומר לא היה כלה עורב עולה מן המדה. אלא ארבע אמות היה מעקה:  ",
            "מהמזרח למערב מאה אמה כותל האולם חמש. והאולם אחד עשר. כותל ההיכל שש. ותוכו ארבעים אמה. אמה טרקסין. ועשרים אמה. בית קדש הקדשים. כותל ההיכל שש. והתא שש. וכותל התא חמש. מן הצפון לדרום שבעים אמה. כותל המסבה חמש. והמסבה שלש. כותל התא חמש. והתא שש. כותל ההיכל שש. ותוכו עשרים אמה. כותל ההיכל שש. והתא שש. וכותל התא חמש. ובית הורדת המים. שלש אמות. והכותל חמש אמות האולם עודף עליו חמש עשרה אמה מן הצפון. וחמש עשרה אמה מן הדרום. והוא היה נקרא בית החליפות. ששם גונזים את הסכינים. וההיכל צר מאחריו. ורחב מלפניו. ודומה לארי. שנאמר (ישעיה כט, א) הוי אריאל קרית חנה דוד. מה הארי צר מאחריו. ורחב מלפניו. אף ההיכל צר מאחריו. ורחב מלפניו:  "
        ],
        [
            "כל העזרה. היתה אורך מאה ושמונים ושבע על רחב מאה ושלשים וחמש. מן המזרח למערב מאה ושמונים ושבע מקום דריסת ישראל אחת עשרה אמה. מקום דריסת הכהנים אחת עשרה אמה. המזבח שלשים ושתים. בין האולם ולמזבח עשרים ושתים אמה. ההיכל מאה אמה. ואחת עשרה אמה לאחורי בית הכפורת:  ",
            "מן הצפון לדרום מאה ושלשים וחמש הכבש והמזבח ששים ושתים. מן המזבח לטבעות שמונה אמות. מקוםהטבעות עשרים וארבע. מן הטבעות לשלחנות ארבע. מן השלחנות ולננסין ארבע. מן הננסין לכותל העזרה שמנה אמות. והמותר בין הכבש לכותל. ומקום הננסין:  ",
            "שש לשכות היו בעזרה. שלש בצפון. ושלש בדרום. שבצפון לשכת המלח. לשכת הפרוה. לשכת המדיחים. לשכת המלח. שם היו נותנים מלח לקרבן. לשכת הפרוה. שם היו מולחין עורות קדשים. ועל גגה היה בית הטבילה לכהן גדול ביום הכפורים. לשכת המדיחין ששם היו מדיחין קרבי הקדשים. ומשם מסבה עולה לגג בית הפרוה:  ",
            "שבדרום לשכת העץ. לשכת הגולה לשכת הגזית. לשכת העץ. אמר רבי אליעזר בן יעקב. שכחתי מה היתה משמשת. אבא שאול אומר לשכת כהן גדול. והיא היתה אחורי שתיהן. וגג שלשתן שוה. לשכת הגולה. שם היה בור קבוע והגלגל נתון עליו ומשם מספיקים מים לכל העזרה. לשכת הגזית. שם היתה סנהדרי גדולה של ישראל יושבת. ודנה את הכהונה. וכהן שנמצא בו פסול לובש שחורים ומתעטף שחורים ויוצא והולך לו. ושלא נמצא בו פסול לובש לבנים ומתעטף לבנים. נכנס ומשמש עם אחיו הכהנים. ויום טוב היו עושים שלא נמצא פסול בזרעו של אהרן הכהן. וכך היו אומרים. ברוך המקום ברוך הוא. שלא נמצא פסול בזרעו של אהרן. וברוך הוא. שבחר באהרן ובבניו לעמוד לשרת לפני ה' בבית קדשי קדשים:   "
        ]
    ],
    "sectionNames": [
        "Chapter",
        "Mishnah"
    ]
}