{
    "language": "he",
    "title": "Mishnah Orlah",
    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739",
    "versionTitle": "Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913",
    "status": "locked",
    "priority": 2.0,
    "license": "Public Domain",
    "digitizedBySefaria": true,
    "heversionSource": "http://primo.nli.org.il/primo_library/libweb/action/dlDisplay.do?vid=NLI&docId=NNL_ALEPH00174173",
    "versionTitleInHebrew": "משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913",
    "actualLanguage": "he",
    "languageFamilyName": "hebrew",
    "isBaseText": true,
    "isSource": true,
    "isPrimary": true,
    "direction": "rtl",
    "heTitle": "משנה ערלה",
    "categories": [
        "Mishnah",
        "Seder Zeraim"
    ],
    "text": [
        [
            "הנוטע לסייג. ולקורות פטור מן הערלה ר' יוסי אומר אפילו אמר הפנימי למאכל. והחיצון לסייג. הפנימי חייב. והחיצון פטור: ",
            "עת שבאו אבותינו לארץ מצאו נטוע פטור. נטעו אף על פי שלא כבשו חייב. הנוטע לרבים חייב. ר' יהודה פוטר. הנוטע ברשות הרבים. והעובד כוכבים שנטע. והגזלן שנטע. והנוטע בספינה. והעולה מאליו. חייב בערלה: ",
            "אילן שנעקר והסלע עמו. שטפו נהר והסלע עמו. אם יכול לחיות פטור. ואם לאו חייב. נעקר הסלע מצדו. או שזעזעתו המחרישה. או שזעזעו ועשאו כעפר. אם יכול לחיות פטור. ואם לאו חייב: ",
            "אילן שנעקר ונשתייר בו שורש פטור. וכמה יהא השורש. רבן גמליאל אומר משם רבי אלעזר בן יהודה איש ברתותא כמחט של מיתון: ",
            "אילן שנעקר ובו בריכה. והוא חיה ממנה. חזרה הזקינה להיות כבריכה. הבריכה שנה אחר שנה ונפסקה. מונה משעה שנפסקה. סיפוק הגפנים וסיפוק על גבי סיפוק. אף על פי שהבריכן בארץ מותר. רבי מאיר אומר מקום שכחה יפה מותר. ומקום שכחה רע אסור. וכן בריכה שנפסקה והיא מלאה פירות. אם הוסיף במאתים אסור: ",
            "נטיעה של ערלה. ושל כלאי הכרם שנתערבו בנטיעות. הרי זה לא ילקוט. ואם לקט יעלה באחד ומאתים. ובלבד שלא יתכוין ללקוט. רבי יוסי אומר אף יתכוין ללקוט ויעלו באחד ומאתים: ",
            "העלים והלולבים. ומי גפנים. וסמדר. מותרים בערלה. וברבעי. ובנזיר. ואסורים באשרה. רבי יוסי אומר הסמדר אסור. מפני שהוא פרי. רבי אליעזר אומר המעמיד בשרף הערלה אסור. אמר ר' יהושע שמעתי בפירוש שהמעמיד בשרף העלים. בשרף העיקרים מותר. בשרף הפגים אסור. מפני שהם פרי: ",
            "ענקוקלות. והחרצנים. והזגים. והתמד שלהם. קליפי רמון. והנץ שלו. קליפי אגוזים. והגרעינים. אסורים בערלה. ובאשרה. ובנזיר. ומותרין ברבעי. והנובלות כלם אסורות: ",
            "רבי יוסי אומר נוטעין יחור של ערלה. ואין נוטעין אגוז של ערלה. מפני שהוא פרי. ואין מרכיבין בכפניות של ערלה: "
        ],
        [
            "התרומה ותרומת מעשר של דמאי החלה והבכורים. עולים באחד ומאה ומצטרפין זה עם זה. וצריך להרים. הערלה וכלאי הכרם. עולים באחד ומאתים. ומצטרפין זה עם זה. ואין צריך להרים. ר' שמעון אומר אינן מצטרפין. רבי אליעזר אומר מצטרפין בנותן טעם אבל לא לאסור: ",
            "התרומה מעלה את הערלה. והערלה את התרומה. כיצד סאה תרומה שנפלה למאה. ואחר כך נפלו שלשה קבין ערלה. או שלשה קבין כלאי הכרם. זו היא שהתרומה מעלה את הערלה. והערלה את התרומה: ",
            "הערלה מעלה את הכלאים. והכלאים את הערלה. והערלה את הערלה. כיצד סאה ערלה שנפלה למאתים. ואחר כך נפלה סאה ועוד ערלה. או סאה ועוד של כלאי הכרם. זו היא שהערלה מעלה את הכלאים. והכלאים את הערלה. והערלה את הערלה: ",
            "כל המחמץ. והמתבל. והמדמע. בתרומה. ובערלה. ובכלאי הכרם. אסור. ובית שמאי אומרים אף מטמא. ובית הלל אומרים לעולם אינו מטמא עד שיהא בו כביצה: ",
            "דוסתאי איש כפר יתמה היה מתלמידי בית שמאי. ואמר שמעתי משמאי הזקן שאמר לעולם אינו מטמא עד שיהא בו כביצה: ",
            "ולמה אמרו כל המחמץ והמתבל והמדמע. להחמיר מין במינו. להקל ולהחמיר. מין בשאינו מינו. כיצד שאור של חטים שנפל תוך עיסת חטים ויש בו כדי לחמץ. בין שיש בו לעלות באחד ומאה. ובין שאין בו לעלות באחד ומאה אסור. אין בו לעלות במאה ואחד. בין שיש בו כדי לחמץ בין שאין בו כדי לחמץ אסור: ",
            "להקל ולהחמיר מין בשאינו מינו כיצד. כגון גריסין שנתבשלו עם עדשים. ויש בהם בנותן טעם. בין שיש בהם לעלות באחד ומאה. ובין שאין בהם לעלות באחד ומאה אסור. אין בהם בנותן טעם. בין שיש בהם לעלות באחד ומאה ובין שאין בהם לעלות באחד ומאה. מותר: ",
            "שאור של חולין שנפל לתוך עסה. ויש בו כדי לחמץ. ואחר כך נפל שאור. של תרומה. או שאור של כלאי הכרם. ויש בו כדי לחמץ אסור: ",
            "שאור של חולין שנפל לתוך עסה וחמצה. ואחר כך נפל שאור של תרומה. או שאור של כלאי הכרם. ויש בו כדי לחמץ אסור. רבי שמעון מתיר: ",
            "תבלין שנים ושלשה שמות ממין אחד או משלשה אסור ומצטרפין. ר' שמעון אומר שנים ושלשה שמות ממין אחד. או שני מינין משם אחד אינן מצטרפין: ",
            "שאור של חולין ושל תרומה שנפלו לתוך עסה. לא בזה כדי לחמץ ולא בזה כדי לחמץ. נצטרפו וחמצו. ר' אליעזר אומר אחר האחרון אני בא. וחכמים אומרים בין שנפל איסור בתחלה בין בסוף. לעולם אינו אוסר עד שיהא בו די לחמץ: ",
            "יועזר איש הבירה היה מתלמידי בית שמאי ואמר שאלתי את רבן גמליאל הזקן עומד בשער המזרח. ואמר לעולם אינו אוסר עד שיהא בו כדי לחמץ: ",
            "כלים שסכן בשמן טמא וחזר וסכן בשמן טהור. או שסכן בשמן טהור. וחזר וסכן בשמן טמא. רבי אליעזר אומר אחר הראשון אני בא. וחכמים אומרים אחר האחרון: ",
            "שאור של תרומה. ושל כלאי הכרם. שנפלו לתוך עסה. לא בזה כדי לחמץ. ולא בזה כדי לחמץ. ונצטרפו וחמצו. אסור לזרים ומותר לכהנים. רבי שמעון מתיר לזרים ולכהנים: ",
            "תבלין של תרומה ושל כלאי הכרם שנפלו בקדירה. לא באלו כדי לתבל ולא באלו כדי לתבל. ונצטרפו ותבלו. אסור לזרים ומותר לכהנים. רבי שמעון מתיר לזרים ולכהנים: ",
            "חתיכה של קדשי קדשים של פגול ושל נותר שנתבשלו עם החתיכות. אסור לזרים. ומותר לכהנים. רבי שמעון מתיר לזרים ולכהנים: ",
            "בשר קדשי קדשים. ובשר קדשים קלים. שנתבשלו עם בשר התאוה. אסור לטמאים. ומותר לטהורים: "
        ],
        [
            "בגד שצבעו בקליפי ערלה ידלק. נתערב באחרים כלם ידלקו דברי ר' מאיר. וחכמים אומרים יעלה באחד ומאתים: ",
            "הצובע מלא הסיט בקליפי ערלה. וארגו בבגד ואין ידוע איזה הוא. ר' מאיר אומר ידלק הבגד. וחכמים אומרים יעלה באחד ומאתים: ",
            "האורג מלא הסיט מצמר הבכור בבגד. ידלק הבגד. ומשער הנזיר. ומפטר חמור בשק. ידלק השק. ובמוקדשין מקדשין כל שהן: ",
            "תבשיל שבשלו בקליפי ערלה. ידלק. נתערב באחרים. יעלה באחר ומאתים: ",
            "תנור שהסיקוהו בקליפי ערלה. ואפה בו את הפת. תדלק הפת. נתערבה באחרות תעלה באחד ומאתים: ",
            "מי שהיו לו חבילי תלתן של כלאי הכרם. ידלקו. נתערבו באחרים כלם ידלקו. דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים יעלו באחד ומאתים: ",
            "שהיה רבי מאיר אומר את שדרכו למנות מקדש וחכמים אומרים אינו מקדש אלא ששה דברים בלבד. ורבי עקיבא אומר שבעה. ואלו הם אגוזי פרך. רמוני בדן. וחביות סתומות. וחולפות תרדין. וקולסי כרוב. ודלעת יונית. רבי עקיבא אומר אף ככרות של בעל הבית. הראוי לערלה ערלה. לכלאי הכרם כלאי הכרם: ",
            "כיצד נתפצעו האגוזים. נתפרדו הרמונים. נתפתחו החביות. נתחתכו הדלועים. נתפרסו הככרות. יעלו באחד ומאתים: ",
            "ספק ערלה. בארץ ישראל אסור. ובסוריא מותר. ובחוצה לארץ יורד ולוקח. ובלבד שלא יראנו לוקט. כרם נטוע ירק וירק נמכר חוצה לו. בארץ ישראל אסור. ובסוריא מותר. ובחוצה לארץ יורד ולוקט. ובלבד שלא ילקוט ביד. החדש אסור מן התורה בכל מקום. והערלה הלכה. והכלאים מדברי סופרים: "
        ]
    ],
    "sectionNames": [
        "Chapter",
        "Mishnah"
    ]
}