diff --git "a/data/iw/llm/iw_articles.json" "b/data/iw/llm/iw_articles.json"
new file mode 100644--- /dev/null
+++ "b/data/iw/llm/iw_articles.json"
@@ -0,0 +1,226 @@
+{
+    "iw_11803_p0": "רמת הגולן (בערבית: هضبة الجولان; בתעתיק מדויק: הצ'בּת אלג'ולאן) הוא אזור בצפון-מזרח מדינת ישראל, ממזרח לכנרת ולירדן ההררי. דיסציפלינות שונות מגדירות באופן שונה את גבולות השטח המוגדר כרמת הגולן: ",
+    "iw_11803_p79": "ארץ ישראל: אזורים\nרמות\nחבלי ארץ במחלוקת\nיחסי ישראל–סוריה\nגבול ישראל–סוריה",
+    "iw_11803_p31": "עמדת ישראל לגבי רמת הגולן \nבישראל יש חילוקי דעות בעניין רמת הגולן. בישיבת הממשלה ב-8 בספטמבר 1994 הבהיר רבין כי אין התחייבות ישראלית לנסיגה, אולם לפי כמה דיווחים, הייתה התחייבות סודית של רבין בפני הממשל האמריקני לסגת מרמת הגולן אם יתמלאו התנאים הביטחוניים שהציב. התחייבות זו כונתה \"פיקדון רבין\".",
+    "iw_11803_p78": " \n \n אתר תיירות גולן\n \n \n מסלולי טיול בצפון וברמת הגולן, באתר \"e ירוק קק\"ל\"\n טיולים ברמת הגולן - ריכוז שמורות טבע ומסלולי טיול ברמת הגולן מתוך אתר הטיולים \"טבע ונופים בישראל\".\n מפת החרמון והגולן\n המכון הגיאולוגי לישראל, המפה הגאולוגית של ישראל 1:1,200,200\n \n \n \n ; המשך: \n \n עומר עינב, המאבק על עתיד הגולן הסורי והשלכותיו, מגזין המזרח הקרוב, 14 באוקטובר 2014\n \n \n נעמוש - הרמה הסורית, בלוג לחקר כיבוש הגולן במלחמת ששת הימים",
+    "iw_11803_p1": "כאזור גאולוגי וביוגאוגרפי רמת הגולן היא רמה שטוחה השוכנת בין אפיק הירמוך ומעיינות חמת גדר בדרומה, רכס החרמון בצפונה, הכנרת ועמק החולה במערבה, ומישורי הבשן והחורן במזרחה. זאת, אף כי הגבול הגאוגרפי בצד מזרח אינו ברור, כיוון שמישורי הבזלת של הבשן והחורן נמשכים עד להר הדרוזים, המרוחק מהגולן הישראלי.",
+    "iw_320304_p114": "ישראל גובלת בים התיכון ובמצרים במערב, בים האדום בדרום, בירדן במזרח, בסוריה בצפון־מזרח ובלבנון בצפון. בין ישראל למצרים, לחוף הים התיכון, נמצאת רצועת עזה, הנמצאת בשליטת חמאס. באזור ההר המרכזי שבין ישראל לירדן נמצאים הרי יהודה ושומרון (המכונים גם הגדה המערבית), הנמצאים בשליטה משולבת של ישראל והרשות הפלסטינית ומעמדם הסופי, כמו גם מעמדה של רצועת עזה, טרם הוכרע. בצפון־מזרח נמצאת רמת הגולן בשליטת ישראל, והוחלו עליה חוקי מדינת ישראל (באמצעות חוק רמת הגולן), אך סוריה ממשיכה לתבוע עליה ריבונות.",
+    "iw_11803_p3": "שטח הרמה הוא כ-1,800 קילומטרים רבועים, מהם כ-1,200 קמ\"ר בשליטת ישראל. ברמת הגולן נחלים רבים, המספקים כשליש ממי הכנרת. שלושת הבולטים שבהם מחלקים את רמת הגולן לשלושה חלקים - הצפוני (בין החרמון לנחל גילבון), המרכזי (בין נחל גילבון לנחל דליות), והדרומי (בין נחל דליות לירמוך).",
+    "iw_11803_p74": "ברמת הגולן באות לידי ביטוי תופעות געשיות אחדות, שהבולטת שבהן היא הרי געש רדומים. שורת הרים אלה בנויה בקו ישר, על פני מעין חריץ שממנו התפרצו הקילוחים. קו התלים הישראלי כולל מספר תִּלים מרכזיים כמו הר פרס, שבו לוע מושלם של הר געש, או הר אביטל, שעל מורדותיו ניתן להבחין בזרם פירוקלסטי, אך קיימים גם תלי געש נוספים שאינם חלק מקו התילים, כמו גבעת בזק ותל שיבן.",
+    "iw_11803_p38": "במהלך מלחמת האזרחים בסוריה אירעו כמה מקרים שבהם זלגה הלחימה לתוך שטח ישראל בשל הקרבות ברמת הגולן הסורית. מקרים אלה כללו:\n נפילת פצצות מרגמה באזור אלוני הבשן, סמוך לתל חזקה, ובאזור החרמון.\n במרץ 2014 עלה סיור של צנחנים שסייר בגדר המערכת סמוך למג'דל שאמס על מטען שהונח בידי חוליית מחבלים. בתגובה פתח צה\"ל בירי ארטילרי שכלל פגזים וטילי תמוז לעבר סוריה. כמה שעות לאחר מכן, תקף חיל האוויר מוצבים של צבא סוריה מאחר שישראל ראתה בסוריה וחזבאללה כאחראיים לפיגוע.\n ב-22 ביוני 2014 נהרג נער מירי טיל נ\"ט, מהצד הסורי של הגבול, לעבר רכב אזרחי שעבד על גדר המערכת בצד הישראלי, סמוך לתל חזקה שברמת הגולן. צה\"ל הגיב באופן מידי לאירוע זה בירי טנקים לעבר מטרות קרובות בשטח סוריה, ובהמשך תקף חיל האוויר הישראלי מטרות של צבא סוריה.\n בספטמבר 2014 יירטה ישראל מטוס קרב סורי שחדר כמה מאות מטרים לשטח ישראל ברמת הגולן.\n ב-18 בינואר 2015 ערך חיל האוויר הישראלי תקיפה אווירית סמוך לגבול ישראל-סוריה, שבה נהרגו 10 חמושים, בהם לפחות 6 פעילי חזבאללה וכן בכירים במשמרות המהפכה האסלאמית של איראן.\n בעקבות מלחמת האזרחים בסוריה, שפירקה אותה לאזורים בשליטת קבוצות שונות, חתרה ישראל להשיג הכרה בינלאומית בכך שהגולן יישאר בידי ישראל. ביטוי לכך ניתן באזכור הנושא בפגישה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא ארצות הברית ברק אובמה בנובמבר 2015.\n באפריל 2016 קיימה ממשלת ישראל, לראשונה, ישיבה ברמת הגולן, שבה הכריז ראש הממשלה נתניהו שללא תלות בתוצאות המלחמה ובקיומו של הסכם מדיני, הגולן יישאר לצמיתות בריבונות ישראל, ושלאחר חמישים שנה הגיע הזמן שהקהילה הבינלאומית תכיר בכך. הכרזה זו ספגה ביקורת מהממשל הסורי ומהאופוזיציה הנלחמת בו, מהליגה הערבית ונדחתה גם על ידי ידידותיה של ישראל ארצות הברית וגרמניה. מזכ\"ל האו\"ם, באן קי מון, הזכיר את החלטת מועצת הביטחון משנת 1981, הקובעת שסיפוח הגולן בידי ישראל בטל ומבוטל. כעבור ימים אחדים נפגש נתניהו עם נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, וחזר על עמדתו. למחרת הביקור הודיע דובר הקרמלין שאין שינוי בעמדת רוסיה בנושא, התואמת את החלטות מועצת הביטחון.\n ביוני 2016 הוקמה ברמת הגולן מנהלת שכנות טובה, האמונה על הסיוע האזרחי וההומניטרי לתושבים סורים שנפגעו במלחמת האזרחים.\n בליל 10 במאי 2018 התרחש מבצע בית הקלפים בו יירטה ישראל מתקפת טילים שכוונה למוצבים הקדמיים של צה\"ל בגבול עם סוריה, ששיגר כוח הטרור האיראני \"קודס\", ותקפה את מוקדי השיגור ועוד עשרות מטרות צבאיות בסוריה, כולל בדמשק. קדמה לה יממה מתוחה בישראל עקב הודעת צה\"ל שהוא מזהה ניסיונות לתקיפה, והתרחשו עוד הפצצות שיוחסו לישראל נגד מטרות צבאיות בסוריה שהפכו כבר לחוזרות ונשנות. ישראל הצהירה על פעילותה למניעת חדירת איראן לאזור וסיכול פעילותיה הטרוריסטיות. שבועות ספורים קודם לכן התרחש עימות אווירי בין ישראל לסוריה ואיראן בו שיגר אותו כוח איראני כלי תעופה שישראל יירטה, וגרם לחלופי מהלומות אוויריות.\n בליל 8 באפריל 2023 נורו 3 רקטות ליישובים אבני איתן ונטור, רקטה התפוצצה ליד נטור ו-2 רקטות אחרות נפלו בשטח פתוח ליד גדר הגבול.\n בליל 9 באפריל נורו 3 רקטות מסוריה לישראל, אחת נפלה בירדן ושתיים נפלו ליד מושב מיצר באזור נחל מיצר.",
+    "iw_11803_p58": "רמת הגולן והר החרמון הם החלק המזרחי ביותר והצפוני ביותר שבשליטת מדינת ישראל, ולמעשה החלק היחידי משטח המדינה המצוי מזרחית לבקעת הירדן. גובה האזור אינו אחיד לכל אורכו: במזרח הרמה מתרוממים הרים בודדים, ולהם יש צורה של חרוט קטום – אלה הם הרי געש (לא פעילים). בחלקה המערבי של הרמה יש מדרונות גבוהים ותלולים ומצוקים, היורדים אל עמקי הצפון.",
+    "iw_11803_p5": "שם\nהשם \"גּוֹלָן\" מופיע לראשונה בספר דברים כשמהּ של עיר בתחום שבט מנשה באזור הבשן: . עיר זו שימשה עיר מקלט כמתואר בתוספתא: . ייתכן ששימוש זה הוא שהקנה לה את השם גולן, מלשון \"גולה\" או \"גלות\" (בערבית, 'ג'וואל' جوّال הוא עובר אורח או נודד). גם בערבית מכונה הרמה בשם דומה: אלְ-גַ'וְלָאן (الجولان). כיום אזור הבשן כולו נקרא בשם גולן. לפני מלחמת ששת הימים היה מקובל לכנות את הרמה וסביבותיה גם בשם \"הרמה הסורית\" – כינוי שבימינו משמש לעיתים נדירות מאוד, בעיקר בפי גורמים המתנגדים לשליטת ישראל ברמה. היום מקובל לכנות את החלק שממזרח לירמוך ולרוקאד \"הגולן הסורי\", להבדיל מהגולן הישראלי שממערב להם.",
+    "iw_11803_p41": "גבול נוסף השנוי במחלוקת הוא הגבול בין ישראל ללבנון. גבול זה, שנמצא במורדות החרמון, סומן במקור על גבי מפות לא מדויקות, ולפיו אזור הר דב, הידוע גם בשם חוות שבעא, נמצא בשטח סוריה, אף על פי שהכפר שבעא עצמו נמצא בלבנון. מיקומו המדויק של הגבול לא נתפס כבעיה משמעותית במשך כמה עשרות שנים, ותושבי שבעא אף שלמו מסים לממשלת סוריה בעבור החוות. הבעיה התעוררה במאי 2000 עם נסיגת צה\"ל מדרום לבנון. נציגים מטעם האו\"ם סימנו את הגבול שאליו צריכה ישראל לסגת, וכללו את חוות שבעא בשטח רמת הגולן.",
+    "iw_11803_p4": "מרבית הקהילה הבינלאומית רואה ברמת הגולן שטח כבוש. בהחלטה 497 של מועצת הביטחון של האו\"ם הוגדר סיפוח הרמה על ידי ישראל כמהלך בלתי חוקי, והחלטה זו אושרה גם על ידי העצרת הכללית של האומות המאוחדות. ב-25 במרץ 2019 חתם דונלד טראמפ, נשיא ארצות הברית, על צו נשיאותי המכיר בריבונות ישראל על רמת הגולן. מדינות רבות הביעו התנגדות לצעד זה.",
+    "iw_11803_p72": "רמת הגולן נראית מישורית, ברם, היא למעשה קער שהתמלא מזרמי בזלת מתקופת המיוקן עד לתקופת הפליוקן תחתון ומסחף מתקופת הנאוגן. במקורה רמת הגולן היא חלק מקער דמשק המשתרע מהמדבר הסורי עד לעמק יזרעאל. הקער נמצא בין שני קמרים – בין קמר החרמון מצפון לקמר הגלעד מדרום. מתחת לקער עלתה המגמה לאורך סדקים, בקילוח ומילאה שטחים ויצרה מישורי בזלת תוך כדי התקררות.",
+    "iw_320304_p65": "ישראל ממוקמת ביבשת אסיה, במזרח התיכון. מצפון היא גובלת עם לבנון; במזרח עם ירדן; בצפון־מזרח עם סוריה; בדרום נמצא הים האדום; במערב: מצרים והים התיכון. בישראל אקלים ים תיכוני, כלומר – הקיץ ארוך, בהיר, חם ויבש, ואילו החורף מתון, בהרים ובצפון קר יותר. הצפון והמרכז המזרחי הרריים, המערב שפלת חוף, במזרח זורם נהר הירדן, הדרום מדברי, 5% מיוערים. חרף שטחה המצומצם יחסית, בישראל קיים מגוון של תצורות גאוגרפיות שונות: החל בחרמון, המתנשא לגובה של מעל 2,000 מטרים ואף מתפקד כאתר סקי במשך שבועות ספורים בשנה, דרך רמת הגולן הבזלתית והמוריקה, הגליל ההררי והשופע מים, מישור החוף החם והלח, בקעת הירדן הצחיחה וים המלח – המקום הנמוך בעולם, הרי ירושלים הקרירים, הנגב הצפוני הפורח ועד מדבר יהודה, הנגב המדברי – שבו תופעות גאולוגיות ייחודיות כגון המכתשים, הערבה וחבל אילת החמים ברוב עונות השנה. גיוון גאוגרפי וגאולוגי זה נובע ממיקומה הייחודי של ישראל על קו הבקע הסורי־אפריקני ועל היותו גשר בין המדבר לאקלים הממוזג של דרום אירופה והאקלים הים-תיכוני.",
+    "iw_11803_p75": "ראו גם\n גלגל רפאים\n כביש 98\n הכלה הסורית\n שביל הגולן\n הכרת ארצות הברית בריבונות ישראל על רמת הגולן",
+    "iw_11803_p40": "אין הסכמה על תוואי הגבול בין ישראל לסוריה ברמת הגולן. הגבול הבינלאומי, כפי שנקבע בהסכם ב��ן צרפת לבריטניה ב-1923, השאיר בשטח הבריטי את כל הכנרת והירדן, כולל רצועה של 10 מטרים ממזרח לכנרת (במפלס המרבי) ו-50 מטרים ממזרח לירדן. ההסכם השאיר גם את הבניאס בתחומי המנדט הבריטי, אך כדי לאפשר מעבר ללבנון, הועבר השטח בחכירה לידי המנדט הצרפתי. במלחמת העצמאות התקדמו כוחות הסורים מעבר לקווים אלה, ובהסכמי שביתת-הנשק נקבע שהשטחים שמהם ייסוגו הסורים יהיו מפורזים. בפועל, לאחר פלישות סוריות בתחילת שנות ה-50, נוצר מצב שלפיו הסורים שולטים על מזרח הירדן והכנרת. גבול זה ידוע כ\"קווי 4 ביוני 67'\". הסורים תובעים מישראל נסיגה לקו זה. עמדתה של ישראל היא שגם במקרה של נסיגה, היא תהיה לגבול המנדטורי הבינלאומי, שכן קווי ה-4 ביוני מהווים בפועל סיפוח לסוריה של שטח שהיא השתלטה עליו באופן לא-חוקי במהלך שנות ה-50. קווי ה-4 ביוני נחשבים בעיני ישראל בעייתיים מבחינה אסטרטגית, כיוון שהם מאפשרים לסוריה לדרוש את מחצית משטחה של הכנרת, על פי העיקרון הבינלאומי הקובע כי מקווה מים שגובל בין שתי מדינות יחולק ביניהן.",
+    "iw_11803_p35": "לכל אורך שנות המשא והמתן החשאי והגלוי עם הסורים התנהל ויכוח ציבורי סוער בשאלת הנסיגה מרמת הגולן, וההתנגדות הציבורית לנסיגה מרמת הגולן הייתה גדולה מההתנגדות לנסיגה משטחים אחרים. מסקרים שנערכו בערוץ 2 ועיתון \"הארץ\" ב-2008 עולה, כי בין 65 ל-70 אחוזים מכלל הציבור הישראלי מתנגדים לירידה מרמת הגולן, ורק בין 22 ל-25 אחוזים תומכים בנסיגה כזו. במאי 2009 הצהיר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי \"לא יסוג מרמת הגולן\".",
+    "iw_11803_p42": "סוריה ולבנון טוענות שהמדינות הסדירו את הגבול ביניהן כשסוריה מסרה את השטח ללבנון ב-1951.",
+    "iw_11803_p23": "עם תחילת מלחמת ששת הימים הפציצו מטוסים סורים מטרות אזרחיות וצבאיות בישראל. בתגובה תקף חיל האוויר הישראלי שדות תעופה בסוריה במסגרת מבצע מוקד. ב-6 ביוני הפגיזו הסורים את יישובי אצבע הגליל, וכוחות סורים תקפו את מוצב אשמורה תל דן וקיבוץ דן. למרות זאת, לא הייתה כוונה לממשלת ישראל לכבוש את רמת הגולן. רק בימיה האחרונים של המלחמה, לאחר שהתרכזו מספיק כוחות בגִזרה, ובעקבות לחץ של משלחת יישובי הצפון, הוחלט לכבוש את רמת הגולן ולשים קץ לאיום ההפגזות על יישובי עמק החולה.",
+    "iw_11803_p2": "כאזור גאופוליטי, רמת הגולן היא השטח שישראל כבשה מסוריה במלחמת ששת הימים, והוחל עליו החוק הישראלי ב-1981 בחקיקת חוק רמת הגולן. אזור זה שייך מנהלית לנפת רמת הגולן ושטחו 1,154 קמ\"ר. הוא כולל כשני שלישים מרמת הגולן הגאולוגית, וכן את חלקו הישראלי של החרמון.",
+    "iw_11803_p17": "עד כינון המנדט הבריטי על ארץ ישראל והמנדט הצרפתי על סוריה היה אזור הגולן קשור מבחינה מדינית לגליל, כחלק מוולאית דמשק. בשנת 1923, עם תום מלחמת העולם הראשונה והמרד הערבי בסוריה, ובהתאם להסכם סייקס–פיקו, נקבע קו הגבול בין המנדט הבריטי למנדט הצרפתי. הוחלט כי הגולן יהיה בשטח הסורי, עם מגבלות מסוימות שקשורות למים (המנדט הבריטי כלל גם 10 מטר מקו הכנרת ואת מי הבניאס).",
+    "iw_320304_p1": "שטחה של המדינה הוא 22,072 קמ\"ר (כולל מזרח ירושלים ורמת הגולן עליהן הכריזה ריבונות, ללא אזור יהודה ושומרון). אוכלוסייתה מנתה בשנת 2023, על־פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 9,716,600 תושבים. מבחינה דמוגרפית, רוב הישראלים הם יהודים (73.5%), אך יש בה מיעוט ערבי גדול (כ־21%, מרביתו מוסלמי) וקבוצות מיעוט אחרות (5.5%). ישראל גובלת בים התיכון ובמצרים במערב, בים האדום בדרום, בירדן במזרח, בסוריה בצפון־מזרח ובלבנון בצפון. בין ישראל ומצרים, לחוף הים התיכון, נמצאת רצועת עזה, שבשליטת חמאס. באזור ההר המרכזי והבקעה שבין ישראל לירדן נמצאים שטחי יהודה ושומרון, המוחזקים בידי ישראל תחת תפיסה לוחמתית.",
+    "iw_11803_p30": "חוק רמת הגולן, שהתקבל ב-14 בדצמבר 1981, ביטל את הממשל הצבאי והחיל על הגולן את החוק הישראלי ולמעשה סיפח אותו למדינה, על אף שנזהר מלהשתמש במילה \"סיפוח\" לשם כך. בעקבות חוק זה, התאפשר לכל התושבים הדרוזיים בגולן להפוך לאזרחים ישראליים, אם הם רוצים בכך. תושבים שסירבו להתאזרח קיבלו מעמד תושב בישראל. רק מעטים מהם בחרו לקבל אזרחות ישראלית.",
+    "iw_410_p2": "במהלך המאה ה-20 סוריה היוותה גורם מרכזי בסכסוך הערבי-ישראלי, ומצויה בעימות עם מדינת ישראל מאז הקמתה. סוריה עד היום תובעת מישראל את החזרת השליטה על שטח של כ-1,200 קמ\"ר ברמת הגולן המערבית, שנכבש על ידי ישראל במלחמת ששת הימים בשנת 1967. לסוריה היה סכסוך טריטוריאלי גם עם טורקיה על שטח של 5,403 קמ\"ר סביב מפרץ איסכנדרון, שסופח לטורקיה ב-1939, אם כי סוריה נוטה להשלים עם שליטת טורקיה באזור זה.",
+    "iw_11803_p71": "רמת הגולן היא החלק המערבי של השדה הגעשי שדה א-שמה. חבל הבשן נחשב לאחד האזורים הגאוגרפיים הגדולים בעולם המכוסים בזלת ברציפות. שכבות הלבה בגולן נוצרו בהתפרצויות געשיות שהתרחשו ב-5 מיליון השנים האחרונות. עובי הבזלת בחבל הבשן נע משיא של 1,100 מטר בהר חורן – \"תל גֵ'נָה\" – בגובה 1,800 מטר מעל פני הים עד לעובי ממוצע של 300 עד 400 מטר בכל האזור. עובי שכבת הבזלת הולך ופוחת לקראת שולי האזור: בצפון – מול הר החרמון, בדרום – מול נחל הירמוך, בדרום-מזרח – נחל רוקד. שכבת הבזלת חוצה לכיוון מזרח את נהר הירדן ופוחתת בהדרגה בשולי הגליל.",
+    "iw_11803_p44": "ב-25 במרץ 2019 חתם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על צו נשיאותי, שבו ארצות הברית מכירה באופן רשמי בריבונות ישראל על רמת הגולן.",
+    "iw_11803_p26": "לאחר כיבוש רמת הגולן הקים צה\"ל מערך הגנה לאורך קו הגבול החדש עם סוריה, שכלל 20 מוצבים, תעלות נ\"ט לאורך הגזרה וכן כוחות שריון. הצבא הסורי שנחלש מאוד לאחר מלחמת ששת הימים, לא יזם פעולות התקפיות עד לסוף 1969. בחודש דצמבר 1969, לאחר לחץ מדינות ערב באזור וקרוב להשלמת ההתחמשות מחדש, התחיל הצבא הסורי ביוזמות התקפיות נקודתיות בהיקף מצומצם לאורך קו הגבול. בכך, הצטרף למצרים שהייתה שקועה במלחמת ההתשה לאורך תעלת סואץ. במהלך 1970 המתיחות לאורך הגבול הסורי-ישראלי עלתה בהדרגה וצה\"ל הגיב בפעולות יזומות משלו. שיאה של המתיחות היה בקרבות שנודעו כמלחמת שלושת הימים.",
+    "iw_11803_p33": "ראש הממשלה אהוד ברק הביע נכונות לסגת לקו הגבול הבינלאומי, תוך הותרת רצועה צרה בשפתה המזרחית של הכנרת, שתמורתה יוענק לסורים שטח אחר. לפי הצעתו, לסורים תינתן גישה מוגבלת למי הכנרת והם יוכלו לשאוב מעט ממי האגם. נראה כי בתקופת כהונתו של אריאל שרון כראש הממשלה לא התקיימו דיונים משמעותיים עם סוריה, בין היתר בשל פרוץ האינתיפאדה השנייה וחילופי השלטון בדמשק.",
+    "iw_11803_p70": "נחלי צפון הגולן התחתרו בבזלת צעירה יחסית ולכן הם זורמים בערוצים לא עמוקים. האקלים בצפון הרמה הוא אקלים קריר ים תיכוני ועל כן התפתח באזור חורש ים תיכוני בעבר, שכיום ניתן לראות שרידים ממנו, שהשתקמו לאחרונה, לאחר הפגיעה של הסורים בשנים שקדמו למלחמת ששת הימים.",
+    "iw_320304_p146": "בשנים 2009–2012 נתגלו מספר מאגרי גז טבעי משמעותיים במים הטריטוריאליים של ישראל: תמר 1, לווייתן ותנין. מאגרי הגז חיזקו את מעמדה הגאופוליטי של ישראל. הגז מוזרם לירדן ולמצרים באמצעות צינור גז ירדני.",
+    "iw_11803_p47": "ברמת הגולן שש מועצות מקומיות, בהן ארבע דרוזיות: בוקעאתא (6,700 איש), מג'דל שמס (11,400 נפש), מסעדה (3,800 נפש) ועין קנייא (2,100 נפש), אחת עלווית: ע'ג'ר (2,700 נפש), ואחת יהודית: קצרין, המכונה \"בירת הגולן\" (7,600 נפש). בנוסף, קיימים ברמת הגולן עוד 32 יישובים יהודיים המאוגדים במועצה אזורית גולן, ובהם מתגוררים 19,200 איש ואשה, נכון לסוף 2021.",
+    "iw_11803_p39": "חילוקי דעות לגבי הגבול ",
+    "iw_320304_p136": "ישראל נחשבת למעצמה של ייצור ופיתוח טכנולוגיה צבאית ואמצעי לחימה, והתעשיות הביטחוניות של ישראל – כגון רפאל – מערכות לחימה מתקדמות, התעשייה האווירית לישראל, אלביט מערכות, אלתא והתעשייה הצבאית (בשנות האלפיים, \"תעש מערכות\") – נמצאות בחזית הטכנולוגית. אמצעי הלחימה של צה\"ל מבוססים ברובם על אמצעי לחימה תוצרת ארצות הברית (בעיקר נשק קל, מטוסי קרב ומסוקי קרב) ועל אמצעי לחימה מפיתוח מקומי תוצרת ישראל, הכוללים טנקים, רכב קרבי משוריין, כלים ואמצעים הנדסיים, ספינות מלחמה, נשק קל, תחמושת, שריון ואמצעי מיגון מתקדמים, מערך הגנה רב-שכבתי נגד רקטות וטילים, ארטילריה רקטית, טילים מסוגים שונים, ואף כלי טיס בהם לווייני תצפית וריגול. לפי מקורות זרים ישראל היא גם מעצמה גרעינית וברשותה כמות רבה של טילים גרעיניים מתקדמים. עם זאת, ישראל מקפידה על עמימות רשמית בנושא. ראו מדיניות הגרעין של ישראל.",
+    "iw_11803_p48": "הכלכלה ברמת הגולן מורכבת בעיקר מתעשייה, חקלאות ותיירות.",
+    "iw_320304_p69": "הגאולוגיה של ישראל עשירה ומורכבת מאירועים גאולוגיים רבי עצמה שהשאירו את חותמם בסלעים ובגאומורפולוגיה המקומית, בין היתר בקמטי הקשת הסורית המצויים לכל אורכה של ישראל. אירועים אלה אינם רק נחלת ההיסטוריה – מיקומה בנקודת המפגש בין שלושה לוחות טקטוניים מותיר אותה חשופה להשפעתם של תהליכים המתקיימים גם כעת, אשר מתבטאים בעיקר ברעידות אדמה.",
+    "iw_11803_p20": "ממשלת סוריה פיתחה את הגולן בעיקר לצורכי הצבא, סללה כבישים, ומתחה קווי חשמל וטלפון. מפיתוח זה נהנתה בעקיפין גם האוכלוסייה האזרחית, ובעיקר זו היושבת לאורך הצירים הראשיים. ל-50 מיישובי הגולן הייתה אספקת מים סדירה, פרי פיתוחם של מפעלי המים הסוריים. שאר היישובים השתמשו במי מעיינות, מי נחלים ומי גשמים.",
+    "iw_11803_p53": "רמת הגולן כוללת בתוכה אתרי תיירות רבים וביניהם אתר החרמון, חופי הכנרת, נחלי הגולן, פארק הירדן, שמורת הבניאס, שמורת גמלא, מבצר נמרוד ועוד. אתר החרמון הוא אתר הסקי היחידי בישראל, והוא מופעל על ידי מושב נווה אטיב. חופהּ המזרחי של הכנרת מצוי אף הוא בתחומי המועצה האזורית, והוקמו בו אתרי נופש ומים. בגולן מספר שמורות טבע מרכזיות, ובהן שמורת יהודיה, נחל זוויתן, בריכת המשושים, אתר גמלא, יער אודם ועוד. ב-2007 הושלמה בנייתו של מרכז המבקרים \"קסם הגולן\" בסמוך לקצרין, המהווה את המרכז המסחרי והתיירותי בגולן. אחד האתרים המיוחדים ברמת הגולן הוא אתר גלגל רפאים שבקרבת מושב יונתן. בנוסף קיים ברמה מוזיאון עתיקות הגולן.",
+    "iw_11803_p76": "לקריאה נוספת \n זאב וילנאי, גולן וחרמון, הוצאת אחיעבר, ירושלים, תש\"ל - 1970.\n צבי אילן, ארץ הגולן – מדריך למסייר ולמטײל, הוצאת עם עובד, 1968, ה��צאה מורחבת 1977\n יגאל קיפניס, ההר שהיה כמפלצת - הגולן בין סוריה וישראל, הוצאת מאגנס, 2009.",
+    "iw_11803_p77": "מאמרים\n \n \n \n דורון מור, \"התופעות הוולקניות ברמת הגולן\", בתוך: ארץ גולן והחרמון בעריכת אבי דגני ומשה ענבר, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1993.\n יהודה זיו, \"נופי גולן\", בתוך: הגולן - לקט מאמרים, כנס י\"ח לידיעת הארץ: \"אל מול הר חרמון\" – 1970.\n דאגלס צ'דוויק, מלחמת הזאבים, נשיונל ג'יאוגרפיק, גיליון 142, מרץ 2010.",
+    "iw_11803_p63": "שני צמחים בעלי ייחוד אסתטי גדלים אף הם בגולן: אירוס הגלבוע, הגדל בשוליים הדרומיים, ואירוס הגולן, הגדל במרכז הגולן וברכס בשנית.",
+    "iw_11803_p65": "כמו כן, אפשר למצוא בגולן מינים רבים של דו-חיים, כמו קרפדות וצפרדעים, וזוחלים רבים, כמו צבי יבשה ומיני לטאות (מניפנית הסלעים, עינחש, לטאה ירוקה ועוד). מאחר שרמת הגולן עשירה בבזלת ודלה בסלעי גיר החלזונות נדירים בה, שכן הם זקוקים לסביבה גירנית על מנת לבנות את הקונכייה שלהם.",
+    "iw_11803_p66": "התולעת השטוחה Dugesia golanica, הקרויה על שם רמת הגולן, היא מין אנדמי המצוי במעיינות עין דן ועין בניאס בלבד.",
+    "iw_11803_p64": "הגולן אינו מיושב בצפיפות ולכן עולם החי בו עשיר למדי. אמנם הדובים והאריות שחיו בו בעבר הוכחדו, אבל עדיין אפשר למצוא זאבים וצבועים מפוספסים ואת הצבי ארץ ישראלי. ישנן אף עדויות מעטות על נמרים בצפון הגולן בגבול לבנון - סוריה - ישראל. כמו כן, משמש האזור כמקום חיות לנמיה, לחתול הבר, לשועל המצוי, לסמור, לגירית, לחזיר הבר, לשפן הסלעים הסורי, ולשלושה מיני מכרסמים, הגורמים נזקים לחקלאות - הדרבן, המריון המצוי ונברן השדה. עולם העופות של הגולן עשיר ביותר, בעיקר במינים של ציפורי שיר קטנות, כמו כן מקננים באזור שלושה מיני בז - בז מצוי, בז אדום ובז העצים. ריכוזים גדולים של עופות אפשר למצוא בנחל דליות, שם יש מושבה גדולה של נשרים, ובאל-חמה, שם, מדי חורף, נאספים המוני זרזירים מבקעת הירדן והגולן ללינה על עצי הפיקוס.",
+    "iw_11803_p73": "רוב שטחי הגולן מכוסים סלעים ממוצא מגמטי, בעיקר בזלת, אך גם סקוריה וטוף. בדרום הגולן, בשטחים שכוסו רק בחלקם על ידי הלבה או שסלעים אלה נסחפו, ניתן לראות סלעי משקע כגון גיר, חול וקירטון.",
+    "iw_11803_p24": "ב-9 ביוני, לאחר תום הקרבות בחזית המצרית ובחזית הירדנית, תקף חיל האוויר הישראלי את הרמה במתקפה אווירית מרוכזת ומתמדת. במקביל הופעלו שבע חטיבות, בפיקודו של אלוף פיקוד הצפון, דוד אלעזר. ההתקפה התרכזה בגיזרת הבניאס וצפון רמת הגולן, שם היה השיפוע בעלייה לרמה מתון יחסית, וכוחות השריון יכלו לעלות לרמה ולהתקדם כמעט עד מחצית הדרך לקוניטרה. כוחות צה\"ל כבשו את קלע וזעורה, תל פאחר, תל עזזיאת. במרכז הרמה תקפו כוחות רגלים את המוצבים הסורים והשיגו גם הם התקדמות לא מעטה. במהלך הלילה הרחיב צה\"ל את הטריז דרומה, עד לאזור גשר בנות יעקב. בבוקר יום שבת, 10 ביוני, פרצו כוחות שריון וחיל רגלים מזרחה תחת סיוע אווירי והצליחו להגיע, בצפון רמת הגולן, אל מעלה החרמון ואל קוניטרה, ובדרום רמת הגולן אל צומת רפיד. ב-10 ביוני בשעה 14:00 נפסקו הקרבות ברמת הגולן ונסתיימה למעשה מלחמת ששת הימים.",
+    "iw_320304_p126": "האיומים החדשים העיקריים שנוצרו באחרונה עבור ישראל הם מצד איראן שמתקדמת בתוכניתה לפיתוח יכולת גרעינית, ומארגוני טרור פלסטינים כמו חמאס והג'יהאד האיסלאמי וארגוני טרור בינלאומיים כמו אל־קאעידה, דאעש וחזבאללה. קיים חשש ש��רגוני טרור פלסטינים ישפרו את יכולתם לשגר טילים מרצועת עזה ואף יפתחו יכולת שיגור טילים מיהודה ושומרון – לרבות טילים נגד מטוסים ורקטות ארוכות־טווח. החשש מליבוי מחודש של האלימות בין ישראל לפלסטינים נחשב לאיום החמור ביותר על אזרחי ישראל, לצד תוכנית הגרעין האיראנית.",
+    "iw_11803_p61": "באזורים בהם שולטים שני מיני השיזף - בגולן המערבי ובמורדות הפונים אל עמק החולה והכנרת - הם יוצרים נוף דמוי סוואנה.",
+    "iw_11803_p45": "נכון לדצמבר 2021, חיים בחלק הישראלי של הרמה כ-52 אלף איש, בהם כ-23 אלף יהודים, כ-23 אלף דרוזים, וכן מיעוטים עלווים, בדואים ואחרים. בחלק הסורי, במחוז קוניטרה, מתגוררים כ-80 אלף תושבים, שמורכבים מדרוזים, סונים, צ'רקסים, טורקמנים ופליטים פלסטינים.",
+    "iw_410_p0": "הרפובליקה הערבית הסורית (בערבית: الْجُمْهُورِيَّة الْعَرَبِيَّة السُّورِيَّة, תעתיק מדויק: אַלְגֻ'מְהוּרִיַּה (א)לְעַרַבִּיַּה (אל)סּוּרִיַּה ), היא מדינה ערבית במזרח התיכון הגובלת בישראל בדרום-מערב, בלבנון ובים התיכון במערב, בטורקיה בצפון, בעיראק במזרח, ובירדן בדרום. הרוב המכריע של תושבי סוריה הם מוסלמים.",
+    "iw_135410_p8": "מקור המחלוקת על חוות שבעא בהחלטת צרפת לחלק את שטח המנדט שנמסר לה בתוקף החלטת חבר הלאומים לשתי יחידות: סוריה ולבנון. השלטונות הצרפתיים לא טרחו לסמן את הגבול בין סוריה ללבנון באופן מדויק, שכן לתוואי המדויק לא הייתה משמעות מעשית מבחינתם. מפה צרפתית שפורסמה במרץ 1932 מראה את אזור חוות שבעא כחלק מלבנון, אולם מפה צרפתית אחרת משנת 1945, שנת מתן העצמאות והקמת מדינת לבנון, מראה את האזור כחלק מסוריה. רק בשלב מאוחר יותר, עם עצמאות לבנון בשנת 1943, הפכה שאלת תוואי הגבול המדויק למשמעותית. על פי הגדרת הגבול, היו תחומי הכפרים: שבעא, רשאיה אל-פוחאר וחצביה, חלק מהשטח הריבוני של לבנון במחוז העיר ביירות. במשך אותה תקופה היו כפריים לבנונים שגרו בשבעא יוצאים בעונת הקיץ ל\"מזרעות\" (כפרי קיץ), כדי לרעות את הצאן ולעבד גידולים מזדמנים. על אף חוסר הבהירות במיקום הגבול, היו ה\"מזרעות\" בפועל חלק מסוריה.",
+    "iw_135410_p14": " \n חוות שבעא - העובדות שביסוד הסכסוך, ד\"ר אשר קאופמן, מבט למל\"מ, גיליון 37, 2004, עמ' 33",
+    "iw_135410_p0": "חווֹת שבעא (בערבית: مزارع شبعا - \"מזארע שבעא\", נקרא בישראל \"הר דב\") הוא אזור מיושב בדלילות, בין הכפר מג'דל שמס על מורדות החרמון לבין הכפרים כפר שובא וע'ג'ר. חלק מהשטח - כ-25 קמ\"ר בין נחל שיאון להר דב או כתף שיאון בשמו הגאוגרפי - נמצא בשליטת ישראל מאז כבשה את רמת הגולן במלחמת ששת הימים. בינואר 1971 נחנכה לאורכו דרך גדעון המוליכה למוצבי הר דב ומשמשת דרך חליפית למוצבי החרמון. השטח בריבונות ישראלית מאז נחקק חוק הגולן ב-1981. לבנון תובעת ריבונות עליו מאז נסיגת צה\"ל מדרום לבנון בשנת 2000 והכרזת האו\"ם שישראל השלימה נסיגתה מלבנון.",
+    "iw_135410_p10": "סכסוכי גבול בין סוריה ללבנון לא היו נדירים, ובין שנות ה-50 המאוחרות ועד 1964 פעלה מועצה משותפת של שתי המדינות כדי להכריע בסכסוכי גבול. בשנת 1964 הציעה הוועדה כי שטחן של חוות שבעא יועבר ללבנון, וכי קו הגבול ישונה. למרות זאת לא נעשה דבר וקו הגבול לא שונה. אפילו מפות מאוחרות של צבאות סוריה ולבנון מעידות כי חוות שבעא שייכות לאזור שבריבונות סוריה.",
+    "iw_221222_p3": "חבל הארץ של לבנון המודרנית היה מאוכלס כבר באלף החמישי לפני הספירה, ונמצאו בו שרידים מהתקופה הנאול��תית והכלקוליתית. בתקופת התנ\"ך נחשב החבל כחלק הצפוני של ארץ כנען, ותושביו היו הפיניקים, עם כנעני הנמנה עם משפחת העמים השמיים המערביים, שעסק במסחר ובשיט ונחשב לממציא האלפבית הפיניקי. מלכי ממלכות יהודה וישראל קשרו איתם קשרים מסחריים ומדיניים הדוקים. על פי התיאור המקראי, חירם מלך צור סיפק לשלמה המלך ארזים לבניית בית המקדש, ואחאב מלך ישראל נשא לאישה את איזבל בת אתבעל, מלך צידון.",
+    "iw_135410_p13": " הר דב\n שבעת הכפרים\n גבולות מדינת ישראל\n ע'ג'ר\n כביש 999\n ברית בין הבתרים",
+    "iw_135410_p15": "ישראל: גאוגרפיה\nהר דב\nלבנון: גאוגרפיה\nסכסוכי גבול\nחבלי ארץ במחלוקת\nיחסי ישראל–לבנון\nעיצוב גבול הצפון",
+    "iw_135410_p5": "מיקום החווה וגודל השטח\nנוסף על שאלת ריבונותו המקורית, לבנונית או סורית, גם שטחו ומקומו המדויק של האזור נתונים במחלוקת כיוון שהוא מעולם לא סומן באף מפה רשמית. הדעות נעות בין האזור שבין הגבול הבינלאומי המוכר כיום לערוץ נחל שיאון ועד לאזור בשטח של כ-40 קמ\"ר, הכולל גם את החרמון עד לבניאס, מעיינות הדן והכפר ע'ג'ר.",
+    "iw_221222_p5": "מאז עליית האימפריה האשורית במאה השמינית לפני הספירה היו הר הלבנון וחופיו נתונים לשלטונם של כובשים זרים: מלכי אשור ואחריהם מלכי מצרים, מלכי בבל, מלכי פרס, היוונים ואחריהם קיסרי רומא, הכובשים הערבים לבית אומיה ולבית עבאס והצלבנים בימי מסעי הצלב ואחריהם הממלוכים.",
+    "iw_221222_p33": "לבנון מחולקת ל־8 מחוזות או (\"מֻחאפזאת\") ול־26 נפות (\"קדאא\").",
+    "iw_320304_p9": "הצעות אחרות לשמה של המדינה שתוקם היו \"ציון\", \"עבר\", \"צבר\", \"יהודה\" ועוד.",
+    "iw_221222_p4": "עוד התנ\"ך מציין במרומז את התיחום של היחידה הגאוגרפית הנקראת לבנון:  ניתן להסיק מכאן שהתיחום הוא ברצועה שבין \"אמנה\" אותה רוב החוקרים מזהים עם הרי נור בדרום טורקיה, לבין הר חרמון שעל זיהויו אין ספק. תיחום זה גדול מכל תיחום אחר שנעשה בהמשך ההיסטוריה (המחוז האוטונומי בהר הלבנון ולבנון הגדולה וכדומה) והוא מקיף את כל רכסי ההרים שלאורך הים התיכון שמצפון לגליל.",
+    "iw_221222_p36": "לבנון היא המדינה הערבית היחידה, בפרט במזרח התיכון, שאין בה מדבריות כלל. בכך היא שונה מרובן המוחלט של המדינות הערביות והמזרח-תיכוניות שרוב שטחן מדבר.",
+    "iw_135410_p1": "שאלת הריבונות\nארצות הברית מכירה בריבונות ישראל על השטח מתוך כך שהיא מכירה בריבונות ישראל על רמת הגולן. הקהילה הבין-לאומית חלוקה לגבי הריבונות המקורית על השטח: לבנונית או סורית. למחלוקת זו יש משמעות בעיני הקהילה הבין-לאומית לגבי השליטה הנוכחית והעתידית בשטח - אם הריבונות המקורית על השטח היא לבנונית, על ישראל לסגת מהשטח על-פי התחייבויותיה לאו\"ם בעניין לבנון. אם הריבונות המקורית היא סורית, ישראל יכולה להוסיף לשלוט בו עד למציאת הסדר מדיני בין סוריה לישראל.",
+    "iw_221222_p45": " לבנון, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי\n \n מפה מפורטת של לבנון בערבית ובאנגלית, באתר אל-משריק בשיתוף האוניברסיטה האמריקנית של ביירות\n http://www.worldometers.info/world-population/lebanon-population/\n \n הערך לבנון באנציקלופדיית האוריינט \n A Country Study: Lebanon מבית מחלקת המדינה האמריקאית",
+    "iw_320304_p15": "ישראל קמה על שטח שהינו חלק מארץ ישראל, מקום מושבן ההיסטורי של ממלכות ישראל (המכונה גם אפרים או שומרון; התקיימה עד המאה ה־8 לפנה\"ס) ויהודה (התקיימה עד המאה ה-6 לפנה\"ס). על־פי התנ\"ך, זוהי הארץ שהובטחה לאבות ולשבטי ישראל לאחר יציאת מצרים, ואשר בה שכנה ממלכת ישראל המאוחדת בימי ממלכת שאול, דוד ושלמה. לאחר שיבת ציון, ובמהלך רוב תקופת בית שני, התקיימה בה אוטונומיה יהודית תחת שלטונן של אימפריות זרות, עד הקמתה של ממלכת החשמונאים העצמאית במאה ה-2 לפנה\"ס.",
+    "iw_135410_p12": "לטענת המצדדים בנסיגה מחוות שבעא, מדובר בשטח קטן וכמעט לא מיושב, שהיה לבנוני במקורו. מעמדו הבינלאומי של השטח ממילא אינו ברור, בגלל היותו בגולן, שסוריה דורשת את השבתו, מדינות העולם אינן מכירות בו כישראלי, וכל תוכנית שלום עם סוריה משמעה כנראה נסיגה כלשהי (מלאה או חלקית) ממנו. הוויתור על חוות שבעא, לטענת התומכים בנסיגה, הוא מחיר טריטוריאלי פעוט היכול לסייע דרסטית בהורדת החיכוך בין ישראל ללבנון ובקידום הכוחות המתונים במדינה.",
+    "iw_135410_p7": "היסטוריה מדינית\nגורמים בינלאומיים רבים ביקשו מסוריה ומלבנון להסדיר את הגבולות ביניהן באזור חוות שבעא מיד עם הנסיגה, אך הן עשו זאת רק בשנת 2005, כשפארוק א-שרע, שר החוץ הסורי, הכריז שהשטח הוא לבנוני במקור. . המתנגד העיקרי לסימון הגבול כסורי הוא חזבאללה, שמקיים מאבק צבאי נגד ישראל על הריבונות בשטח. ממשלת סניורה בלבנון תמכה בסימון השטח ובנסיגה ישראלית ממנו, בניסיון להחליש את חזבאללה.",
+    "iw_221222_p0": "לְבָנוֹן או בשמה הרשמי הרפובליקה הלבנונית (בערבית: الجمهوريّة اللبنانيّة, אָלְגֻ'מְהוּרִיַּה (אל)לֻבְּנַאנִיַה; בצרפתית: République libanaise) היא מדינה ערבית במזרח התיכון. המדינה גובלת בישראל בדרום, בסוריה במזרח ובצפון, ובים התיכון במערב. שטחה כ־10,400 קמ\"ר ואוכלוסייתה מונה כ־6.8 מיליון בני אדם (2021) - המשתייכים לדתות ועדות שונות. ההיסטוריה המודרנית שלה רוויית סכסוכים אתניים ומלחמות אזרחים על שליטה, שטח ומשאבים, ומעורבות שכנותיה והמעצמות בנעשה בה, עקב השלטון המרכזי החלש שלא הצליח לאכוף את מרותו על מלוא שטחה. רוב הלבנונים הם בני דת האסלאם (כולל המיעוט הדרוזי שנספר כחלק מהאוכלוסייה המוסלמית), אך יש בה מיעוט נוצרי גדול (בערך שליש מהאוכלוסייה).",
+    "iw_135410_p11": "נגד ובעד נסיגה מחוות שבעא \nלטענת המתנגדים לנסיגה מחוות שבעא, יש צורך בישיבה של צה\"ל במוצבי החרמון ובשליטה של צה\"ל על כתף שיאון, הוא הר דב. רכס שיאון חוצץ בין לבנון לציר העלייה החליפי למוצבי החרמון, 'דרך גדעון'. כאשר צה\"ל יושב על הר דב נמנעות מחזבאללה תצפית ושליטה על הציר העולה למוצבי החרמון, והגליל העליון ואילו לצה\"ל יש אפשרות לצפות בקלות על הגזרה המזרחית של דרום לבנון. אם לבנון תשלוט ברכס זה, יהיו ללוחמי חזבאללה תצפית ושליטה באש על העלייה היחידה לחרמון מכיוון מג'דל שמס, והם יוכלו לפגוע במוצבי צה\"ל על החרמון כולו. לפי ההצעה העומדת על הפרק מאז מלחמת לבנון השנייה, אם יעבור השטח לידי לבנון הוא יהיה מפורז בפיקוח האו\"ם, ולא תותר גישה של חזבאללה אליו, כשם שאסורה גישה של חזבאללה לאזורים אחרים בדרום לבנון מאז המלחמה, כך שטענה זאת אכן זוכה לאוזן קשבת בקרב הגורמים הבינלאומיים העוסקים בפתרון הסכסוך. אולם, כשם שבפועל כוחות האו\"ם אינם מצליחים לקיים איסור זה בשאר אזורי דרום לבנון, כך גם לא סביר שיוכלו למנוע פעילות חזבאללה בשטח זה. טיעון אחר של המתנגדים לנסיגה הוא שנטישת חוות שבעא תהיה כניעה לחזבאללה. גם אם תחליט ישראל שאינה רוצה להחזיק בשטח זה, אין בידה אפשרות למסור את השטח הזה לידי לבנון משום ששטח זה לא היה מעולם בריבונות לבנון. לפני מלחמת ששת הימים היה השטח בריבונות סורית, ולכן אם ישראל איננה מעוניינת בו היא יכולה למסור אותו לסוריה, אך לא ללבנון. כניעה לדרישות חזבאללה בסוגיה זו לא תסיט את הארגון מיעדו להנציח את העימות, וסכסוך הגבול הבא ממתין מעבר לפינה, תביעת הארגון להשיב לריבונות לבנונית שבעה כפרים שיעיים הנמצאים בגליל הישראלי ושתושביהם נטשו אותם במלחמת העצמאות.",
+    "iw_221222_p1": "הארץ נקראת כך, על-שם הר הלבנון, בעל הצבע הלבן, והוא גם שמה המקראי, ושמה של הארץ גם בשפות אחרות, כולל ערבית. בערבית הוא נכתב لُبْنَان ונהגה: לֻבְּנָאן (ערבית ספרותית) או לְבְּנֵין (ערבית סורית ולבנונית). בצרפתית: Le Liban. השפה הרשמית של לבנון היא הערבית, ושפה נוספת שמוכרת בה היא צרפתית.",
+    "iw_320304_p11": "לצורך עיצוב סמל המדינה פרסמה הוועדה מכרז. במכרז נכתב כי מומלץ שימוש בסמל מנורת שבעת הקנים, שהוא סמל יהודי ותיק, אולם נשקלו הצעות שונות. בסופו של דבר נבחרה הצעתם של האחים שמיר בשינויים קלים. הסמל כולל את מנורת שבעת הקנים, כפי שהיא מופיעה בתבליט על שער טיטוס ברומא כמוקד הסמל, ומשני עבריה ענפי זית, ותחתיה המילה \"ישראל\" בעברית. שימוש בענפי הזית כסמל השלום הועדף על פני שימוש במוטו \"שלום על ישראל\". תיאור הדומה למראה סמל המדינה מופיע בספר זכריה (פרק ד), אולם לא ברור אם הדמיון מקרי או שהאחים שמיר אכן השתמשו בספר זכריה כהשראה לעיצוב הסמל.",
+    "iw_135410_p9": "רוב המפות החל משנות ה-30 וה-40 ועד אפריל 2000, מעידות כי האזור שייך לסוריה ולא ללבנון. גם לאחר עזיבת הצרפתים את האזור הפכו חוות שבעא לאזור סורי. התביעה הלבנונית (בלחץ חזבאללה) לריבונות על שטח זה התחילה רק לאחר יציאת צה\"ל מלבנון במאי 2000. עד אז שטח זה סומן באופן עקבי, גם במפות סוריות וגם במפות לבנוניות, כתחת ריבונות סורית.",
+    "iw_320304_p21": "בן-גוריון הוביל את הדרישה להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, אף במחיר חלוקת הארץ בין היהודים לערבים. התנועה הציונית קיבלה את תוכניתו של בן-גוריון בוועידת בילטמור ב־1942. לאחר מלחמת העולם השנייה, בעקבות השואה ובעיית הפליטים שלא הצליחו להגיע ארצה, זכה העניין היהודי לאהדה כלל־עולמית, וגברה ההכרה בצורך להעניק ליהודים בית לאומי וריבונות בחלקים מארץ ישראל, לאחר התפרקות בריטניה מארצות החסות שלה.",
+    "iw_221222_p24": "שיטת הפוליטיקה בלבנון ייחודית לה, במסגרתה מתקיימת דמוקרטיה פרלמנטרית על בסיס עדתי/דתי, לפיה המשרות הבכירות מתחלקות בין העדות השונות על בסיס מפתח קבוע. בהתאם לכך, נשיא לבנון ומפקד הצבא הם נוצרים, יושב ראש הפרלמנט הוא שיעי וראש הממשלה הוא סוני.",
+    "iw_221222_p28": "נכון ל־2008, כ־75% מהתוצר מגיע ממגזר השירותים. איכרי לבנון מעבדים פחות משליש משטח המדינה, והמגזר החקלאי מייצר רק כ־5% מהתוצר. בגלל השטחים המישוריים המצומצמים, נבנו במורדות המערביים של הרי לבנון מדרגות המעובדות עד לגובה רב. הגידולים העיקריים בלבנון הם: ירקות, פירות הדר, תפוחי–עץ, ענבים, זיתים, חיטה ובננות. רוב היבול מיוצא למדינות ערב, ובראשן סוריה, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות הערביות.",
+    "iw_320304_p18": "התנועה הציונית והמדינה שבדרך",
+    "iw_320304_p38": "שנות ה־80 של המאה ה־20 התאפיינו בתיקו פוליטי בין גוש מפלגות הימין בהנהגת מנחם בגין ויצחק שמיר לגוש מפלגות השמאל בהנהגת שמעון פרס. מלחמת לבנון הראשונה, האינפלציה התלת־ספרתית והתיקו הפוליטי חיי��ו ב־1984 הקמת ממשלת אחדות לאומית שכללה רוטציה בראשות הממשלה. בבחירות 1988 ניצח הליכוד את המערך בהפרש של רבבות קולות. שמיר, יושב ראש הליכוד, הקים ממשלת אחדות לאומית בלי רוטציה. ב־15 במרץ 1990 הפילו ש\"ס והמערך את ממשלת האחדות, בניסיון להקים ממשלת שמאל–דתיים, במהלך שנודע לימים בשם \"התרגיל המסריח\". הניסיון כשל, ושמיר הרכיב ממשלת ימין–דתיים צרה.",
+    "iw_221222_p18": "לאחר מלחמת האזרחים (1990–היום)\nלאחר מלחמת האזרחים חולקה לבנון לשלושה חלקים בלתי שווים: צפון ומרכז לבנון היו נתונים לשליטת ממשלת בובות שנשלטה על ידי סוריה, רצועת הביטחון בדרום נשלטה על ידי ישראל בסיוע צד\"ל. בין שני החלקים הקודמים הפרידה רצועה דקה יחסית של שטח שרובו בשליטת החזבאללה ומיעוטו (מובלעת ג'זין) בשליטת צד\"ל.",
+    "iw_135410_p2": "שאלת הריבונות על חוות שבעא התעוררה בעת סימון הקו הכחול על ידי נציגי האו\"ם במאי 2000. קו זה סומן בעקבות הודעת ישראל על נכונותה לקיים את החלטה 425 של מועצת הביטחון בדבר נסיגת כוחות צה\"ל משטח לבנון. נציגי האו\"ם סימנו את הקו שאליו צריכים כוחות צה\"ל לסגת על-פי קו הגבול הדרומי של לבנון, כפי שסומן על מפות שנשמרו בארכיון האו\"ם, ועל פי מפות שקובעות את תחומי הסמכות של כוחות האו\"ם יוניפי\"ל ואונדו\"ף (הראשון מפקח על המצב בדרום לבנון, והאחרון מפקח על קיום הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל לסוריה). על פי סימון זה, אזור החוות הוא חלק מרמת הגולן ולא מלבנון, ולכן השליטה בו כפופה להסדר עתידי בין ישראל לסוריה על-פי החלטות 242 ו-338 של מועצת הביטחון.\nבהחלטה 1701 של מועצת הביטחון, שהביאה לסיום מלחמת לבנון השנייה, מורה מועצת הביטחון לישראל וללבנון לכבד את הקו הכחול. עם זאת, ההחלטה כוללת בקשה ממזכ\"ל האו\"ם לבחון את סוגיית חוות שבעא ולהציע דרכים לפתרון הבעיה (סעיף 10 בנוסח החלטה). בדוח שהגיש מזכ\"ל האו\"ם למועצת הביטחון ב-12 בספטמבר 2006 בנוגע ליישום החלטה 1701 הוא מציע שתי דרכים לפתרון בעיית חוות שבעא:\nמשא ומתן בין סוריה ללבנון, שיביא להסכם בעניין הגבול הבינלאומי ביניהן. מזכ\"ל האו\"ם מציין שנשיא סוריה בשאר אל-אסד התחייב לדון בנושא זה עם ראש ממשלת לבנון פואד סניורה (סעיף 45 בדוח).\nהעברת שטח חוות שבעא ואזור כפר שובא לחסות האו\"ם עד להכרעה בעניין הריבונות עליו. מזכ\"ל האו\"ם ציין בדוח מ-12 בספטמבר 2006 (סעיף 46) כי הצעה זו היא יוזמה של ראש ממשלת לבנון, אך הוא הצביע על קושי ליישמה, כיוון שהשטח השנוי במחלוקת איננו מוגדר היטב. בדוח נוסף בעניין יישום החלטה 1701 שפרסם מזכ\"ל האו\"ם ב-30 באוקטובר 2007 (סעיפים 54–58), הוא מציין כי מינה קרטוגרף בכיר לצורך הגדרת גבולותיו של שטח חוות שבעא. הוא מדווח כי זכה לשיתוף פעולה בעניין זה מצד ממשלות ישראל ולבנון, אך ממשלת סוריה לא ענתה לבקשותיו לספק לו חומר בנושא. מזכ\"ל האו\"ם מדווח עוד, כי הקרטוגרף הבכיר הצליח להגדיר הגדרה ראשונית את גבולות השטח על סמך החומר שנמסר לו ועל סמך ביקורו במקום (מהניסוח עולה כי הגדרה זו אינה סופית).",
+    "iw_221222_p10": "במהלך מלחמת העולם הראשונה, נחתם בשנת 1916 הסכם סייקס–פיקו, במסגרתו הוסכם על הקמת מדינת \"לבנון הגדולה\", בשליטה ישירה של צרפת. בכך למחוז הר-הלבנון נוספו האזורים דרום לבנון, בקעת הלבנון, אזור החוף עם ביירות וצפון לבנון. על פי החוקה הלבנונית שהתקבלה בשנת 1926, בראש המדינה עמד נשיא (הראשון שבהם היה שארל דבאס, שמונה על ידי הנציב העליון) והיא הושתתה על פרלמנט דו-בתי: סנאט (בית עליון) שחלק מציריו מונו על ידי הנשיא, ומתחתיו - בית הנבחרים. מכל מחוז-בחירה נכנסו לפרלמנט נבחרים על-פי מכסה עדתית. מאז כינון החיים הפרלמנטריים מחדש בלבנון – ואף על פי שחלו שינויים במהלך השנים במספר הכולל של הצירים בפרלמנט, נשאר תמיד היחס בין הנוצרים למוסלמים (והדרוזים) 5:6, עובדה שעוררה חוסר-יציבות.",
+    "iw_320304_p91": "75.3% מתושבי ישראל, כ־6,200,000 תושבים, הם יהודים. בישראל, שיועדה להיות מדינת העם היהודי, ומגדירה את עצמה כמדינה יהודית דמוקרטית, אין הפרדה ממשית בין דת למדינה, והיחסים בין הממסד הדתי לשלטונות נגזרים במידה רבה ממכתב הסטטוס קוו שנשלח בעת הקמת המדינה ועיגן את ההסכמות בין דוד בן-גוריון לממסד הרבני (ובו הוסכם בין השאר על כך שמוסדות המדינה ישמרו שבת וכשרות, ודיני האישות יתנהלו על פי ההלכה). הדת השלטת בישראל היא היהדות, ודתות המיעוטים הגדולות הן האסלאם והנצרות.",
+    "iw_320304_p4": "על פי החוק הישראלי, בירת ישראל היא ירושלים. למדינות רבות יש הסתייגויות לגבי מעמדה של ירושלים כבירת ישראל, ועל כן רוב השגרירויות הזרות בישראל נמצאות בגוש דן ובפרט בתל אביב, המרכז הכלכלי והטכנולוגי של המדינה.",
+    "iw_221222_p34": "אקלימה של לבנון הוא אקלים ים תיכוני ודומה לזה שבישראל אך קר וגשום ממנו. כמות הגשמים השנתית נעה בין ממוצע שנתי של 500 מ\"מ בבקעת הלבנון עד 1,500 מ\"מ בהר הלבנון. ארזי הלבנון, הנזכרים כבר במקרא הם שהקנו למדינה זו את הכינוי \"ארץ הארזים\".",
+    "iw_221222_p26": "למרות מבנה משטר דמוקרטי על הנייר בלבנון, בפועל, בשני העשורים הראשונים של המאה ה־21 השתלט ארגון חזבאללה על המערכת הפוליטית בלבנון ועל צבא לבנון, ובמקרים שונים השפיע על החלטות כך שיתאימו לאינטרסים של הארגון.",
+    "iw_135410_p4": "לאחר מלחמת לבנון השנייה פתח האו\"ם בבדיקה נוספת של הנושא על ידי מומחה מיפוי. לאחר הבדיקה קבע שליח האו\"ם רן פדרסן כי \"האו\"ם סבור שיש תוקף לטענות הלבנוניות לריבונות בחוות שבעא\" והציע שישראל תפתח בדיונים עם לבנון לגבי החזרת השטח. ישראל סירבה לדון בנושא שלא במסגרת משא ומתן כולל. לבנון וסוריה הציעו כי עד שיוכרע מעמד החוות יעבור השטח למשמורת האו\"ם, אך ישראל סירבה גם לכך. לעומת זאת, סיורים באזור מתבצעים על ידי חיילי אנדו\"ף, חיילים של האו\"ם האחראים על יישום הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל לסוריה ולא על ידי יוניפי\"ל - הגוף המקביל האחראי לאזור דרום לבנון.",
+    "iw_320304_p24": "על התושבים הערביים שנשארו בתוך תחומי המדינה או שהיו בשטחים והועברו אליה בעקבות הסכמי שביתת הנשק הוטל ממשל צבאי, שבוטל רק ב־1966.",
+    "iw_320304_p33": "הבחירות שנערכו במאי 1977, שהתנהלו ערב גילוי פרשיות שחיתות רבות תחת שלטונו הראשון של יצחק רבין, הביאו למהפך בישראל. בפעם הראשונה מאז קום המדינה חדלה מפא\"י (על נגזרותיה: המערך הראשון, מפלגת העבודה, המערך השני) להיות מפלגת השלטון. מפלגת הליכוד ובראשה מנחם בגין, השיגה רוב בכנסת יחד עם המפד\"ל והרכיבה ממשלה. מאוחר יותר הצטרפה אליה גם מפלגת ד\"ש.",
+    "iw_221222_p44": "לקריאה נוספת \n אדם ארנון, ארץ לבנון, הוצאת אורן, 2005",
+    "iw_320304_p127": "הביטחון הוא הנושא המרכזי בפוליטיקה הישראלית, ונחשב למהותי יותר מנושאי חברה וכלכלה. ישראל היא אחת המדינות הדמוקרטיות היחידות בעולם שבה רוב המנהיגים הפוליטיים וראשי הממשלה הם אנשי צבא בכירים לשעבר או בעלי קשר חזק לביטחון.",
+    "iw_320304_p64": "ב-9 במאי 2023 פתח צה\"ל במבצע מגן וחץ.",
+    "iw_320304_p110": "עד 1977 שלטה בישראל מפא\"י (מפלגת פועלי ארץ ישראל) וגלגוליה. בדרך כלל בקואליציה היו שותפות מפלגות השמאל הציוניות כגון מפ\"ם, המפד\"ל ומפלגת המרכז הציונים הכלליים (שהפכה לליברלים ומאוחר יותר התמזגה עם הליכוד).\nב־1977 התרחש המהפך, והליכוד, בראשותו של מנחם בגין, עלה לשלטון. מאז הפכה הליכוד למפלגת השלטון המרכזית, עם הפסקות לא ארוכות שבהן מפלגת העבודה חזרה לשלטון. כ־29 שנה לאחר המהפך, בבחירות 2006, לראשונה המפלגה השלטת שנבחרה, לא הייתה מהימין או מהשמאל, אלא מפלגה שזיהתה עצמה כמרכז – מפלגת קדימה בראשותו של אהוד אולמרט. אך לאחר שלוש שנים חזר השלטון לידי הליכוד. בשנת 2021, לאחר כשנת שלטון משותף עם מפלגת כחול לבן, הליכוד איבד את השלטון כשראש הממשלה היה חבר מפלגת ימינה.",
+    "iw_320304_p78": "העץ הלאומי של ישראל הוא עץ הזית, הפרח הלאומי הוא הכלנית, הציפור הלאומית היא הדוכיפת, הנחש הלאומי הוא צפע מצוי והעקרב הלאומי הוא נבו יריחו.",
+    "iw_135410_p3": "בדוח שהתפרסם בספטמבר 2006 קובע מזכ\"ל האו\"ם כי המשך הפעילות הצבאית של חזבאללה בלבנון, בטענה שחוות שבעא עדיין כבושות, מנוגדת להחלטות מועצת הביטחון. עם זאת, הוא מציין שפתרון הבעיה יקל על ממשלת לבנון ליישם את הסכם טאיף, כלומר, לפרק את חזבאללה מנשקו (סעיף 44 בדוח).",
+    "iw_320304_p12": "ימי החגים, המנוחה והשבתון במדינת ישראל מבוססים על הלוח העברי והחגים היהודיים; הבולטים שבהם חגי תשרי (ראש השנה, יום הכיפורים, סוכות) וחג הפסח, ובמידה פחותה גם שבועות, חנוכה ופורים. בחגים אלה ישנן חופשות מרוכזות בבתי הספר ובחלק ניכר ממקומות העבודה ולכן ישראלים רבים מנצלים אותם לחופשה, טיולים, בילויים בחיק הטבע ומפגשים משפחתיים מורחבים.",
+    "iw_221222_p35": "בלבנון יש שתי רצועות הרים המשתרעות מצפון לדרום: האחת, הרי מול הלבנון הגובלת בסוריה, והחרמון הוא הנקודה הגבוהה בה (2,814 מטרים מעל פני הים), והשנייה היא הרי לבנון המערביים אשר פסגתה הגבוהה ביותר נישאת ל־3,088 מטרים מעל פני הים. בתקופת החורף ההרים מתכסים שלג, עד להפשרתו ההדרגתית באביב.",
+    "iw_320304_p113": " כולל למעלה מ־200,000 יהודים ו־300,000 ערבים במזרח ירושלים.\n אזרחי ישראל בלבד.",
+    "iw_6767_p45": "מאמרים\n גבריאל בן דור, עמי פדהצור, דפנה קנטי, שסע טריטוריאלי בישראל? אידאולוגיה ופוליטיקה משני צדי הקו הירוק, מחקרי יהודה ושומרון, דברי הכנס ה-11, המכללה האקדמית יהודה ושומרון, אריאל, 2002, עמ' 213–222.\n ארנון סופר, טל יער-ויזל, העלמתם של אלמנטים גאוגרפיים בעקבות הסרת גבול בהדגמה: \"הקו הירוק\", קרקע 39, 1995, עמ' 39–51.\n לריסה פליישמן ואילן סלומון, לשאלה: \"היכן הקו הירוק?\" התשובה: \"מה זה הקו הירוק?\", אלפיים 29, 2005, עמ' 26–52.",
+    "iw_6767_p0": "הקו הירוק הוא קו שביתת-הנשק של מדינת ישראל עם מצרים, עם ירדן, עם סוריה ועם לבנון, כפי שנקבע בהסכמי שביתת הנשק שנחתמו בשנת 1949, לאחר מלחמת העצמאות ועד מלחמת ששת הימים בשנת 1967. שמו ניתן לו מכך שבמפות המודפסות שלפני מלחמת ששת הימים, הוא סומן בצבע ירוק. כינויים נוספים לקו הירוק הם \"גבולות 4 ביוני 1967\", \"גבולות 67\" וגם \"גבולות 48\".",
+    "iw_6767_p2": "גבולותיה של ישראל לפני 1967 שיקפו את פרישׂת הכוחות הישראלים והערבים בעקבות הסכמי שביתת הנשק לאחר מלחמת העצמאות. רשמית לא היה זה קו גבול אלא קו הפרדת הכוחות בין ישראל לשכנותיה. רוב חלקי הקו הירוק משמשים היום כגבול מינהלי בין השטחים עליהם חלה ריבונות ישראל, לבין שטחים המנוהלים על-ידה באמצעות ממשל צבאי או על-פי הסכמים עם הרשות הפלסטינית. לדוגמה, בהסכם לשיתוף פעולה שנחתם בין ארגון מגן דוד אדום ומקבילו הסהר האדום הפלסטיני בדצמבר 2005 נקבע כי הקו הירוק יגדיר את הגבול בין תחומי הפעילות הגאוגרפיים של הארגונים.",
+    "iw_6767_p34": "תמיכה והתנגדות לחזרה לגבולות הקו הירוק",
+    "iw_6767_p4": "בהסכם שביתת הנשק בין ישראל לממלכת ירדן בשנת 1949 נאמר מפורשות שקו זה אינו גבול. הנה שני ציטוטים מההסכם:\nסעיף קטן 2 מתוך סעיף 2: \"כן מכירים הצדדים כי שום תנאי מתנאי ההסכם הזה לא יחרוץ בשום אופן את זכויותיו, תביעותיו ועמדותיו של כל אחד מהצדדים ביישובה הסופי של שאלת ארץ ישראל בדרך שלום, באשר תנאי הסכם זה נקבעים מתוך שיקולים צבאיים בלבד\".\nסעיף קטן 9 בתוך סעיף 6:\" קווי שביתת הנשק שהוגדרו בסעיפים 5 ו-6 של הסכם זה נקבעו בהסכמת הצדדים בלי לחרוץ מראש סדרים טריטוריאליים או קווי גבול לעתיד לבוא או תביעות של צד מן הצדדים בעניינים אלה\".\nמדינת ישראל לא הכריזה עם הקמתה על גבולותיה באופן רשמי ולפיכך שימש הקו הירוק כגבול דה-פקטו של ריבונותה. כיום רואות רוב מדינות העולם והארגונים הבינלאומיים את הקו הירוק בקטעים התוחמים את \"יהודה ושומרון\" ואת \"רצועת עזה\" כגבולות הריבונות של ישראל.",
+    "iw_6767_p1": "במפה הרשמית של מדינת ישראל, עליה החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון של ממשלת ישראל באוקטובר 1967, על בסיס קווי הפסקת האש של מלחמת ששת הימים, הקו הירוק אינו מסומן.",
+    "iw_6767_p16": "באתר המפות הממשלתי Govmap מוצגת מפת מדינת ישראל ללא הקו הירוק.",
+    "iw_6767_p43": "ראו גם\n יהודה, שומרון וחבל עזה\n הקו העירוני\n מרחב התפר\n גבולות מדינת ישראל\n התנחלות\n הכיבוש הישראלי\n הקו הסגול",
+    "iw_6767_p26": "הקו הירוק נשאר גבול אדמיניסטרטיבי בין השטחים שנתונים למרות ישראל. החוק הישראלי חל על השטחים שבגבולות הקו הירוק, אך לא על השטחים שמעבר לו. בשטחים אלה המשיך לחול החוק של המדינות ששלטו בהם לפני מלחמת ששת הימים וצווים של הממשל הצבאי הישראלי. \nזמן קצר אחרי המלחמה הנהיג שר הביטחון דאז, משה דיין, מדיניות שכונתה \"הגשרים הפתוחים\". במסגרת המדיניות הזאת, נשארו גשרי נהר הירדן (בייחוד גשר אלנבי) פתוחים למעבר אנשים וסחורות, כך שנשמר הקשר בין ממלכת ירדן לבין יהודה ושומרון (הגדה המערבית). במקביל נפתח הקו הירוק לתנועה חופשית, ובוטלה הדרישה מן הפלסטינים להצטייד באישור מיוחד לשם ביקור בישראל גופא. לפיכך, נוצר קשר עקיף אך רצוף בין ישראל לירדן. המדיניות הזאת החזיקה מעמד עד האינתיפאדה הראשונה (שפרצה בדצמבר 1987). עם התמשכות האינתיפאדה ובגלל הסכנה לביטחון ישראל הוטלו עוד ועוד מגבלות על מעבר פלסטינים אל תוך תחומי הקו הירוק, עד שלבסוף נסגר הקו הירוק לתנועת פלסטינים כמעט לגמרי. תנועה חופשית של ישראלים מעבר לקו הירוק נמשכה עד קריסת הסכמי אוסלו (ראו להלן) כעשר שנים מאוחר יותר. ישראל ממשיכה לספק שירותי חשמל, מים, טלפון ודואר לפלסטינים, אם כי באופן פחות סדיר מכפי שנהגה בעבר. \nהקו הירוק בין רמת הגולן לגליל נשאר פתוח לגמרי מאז מלחמת ששת הימים. עם קבלת חוק הגולן בכנסת ב-1981 החלה ישראל להתייחס לרמת הגולן כאל חלק בלתי נפרד משטחה.",
+    "iw_6767_p15": "טשטוש הקו הירוק\nבנובמבר 1967 אישרה ועדת השרים לענייני ביטחון את עמדתו של יגאל אלון להפסיק לסמן במפות את הקו הירוק, ובמקומו לסמן את קווי הפסקת האש החדשים, שיסומנו בצבע סגול. מאז 1967 ניכרת מגמה הדרגתית של טשטוש הקו בשטח, בספרי לימוד, ובמפות. הגבול בין ישראל וירדן, מים המלח ועד אילת נותר הקו הירוק, למעט תיקונים קלים שנעשו בהסכמה בין המדינות. בעקבות הסכם השלום בין ישראל למצרים ונסיגת צה\"ל מסיני חזר הקו הירוק להיות גבול ישראל-מצרים.",
+    "iw_6767_p6": "הקו הירוק, בקטעים התוחמים את \"יהודה ושומרון\" (הגדה המערבית) ואת \"רצועת עזה\" יצר מחסום סגור בתוך אזור שהיה מיושב בצפיפות, ואשר לא היה בו כל גבול לפני כן. לפיכך, קביעת התוואי המדויק שלו הייתה מסובכת, ופגיעתו ביישובי הסְפר הייתה גדולה. לאורך רוב התוואי קיבע הקו הירוק את מצב החזית בתום מלחמת העצמאות.",
+    "iw_6767_p3": "תוואי הקו הירוק\n\"הקו הירוק\" הקיף 78% משטחו המערבי של המנדט הבריטי שהחל מ-1922 כבר לא כלל את עבר הירדן המזרחי. הוא חפף פחות או יותר את הגבול של שטח המנדט עם סוריה ולבנון, את רוב הגבול עם מצרים, ואת הגבול עם ירדן בערבה ומטירת צבי ועד חמת גדר. חלק גדול מאזור ההר במרכז הארץ נכבש על ידי ירדן ב-1948. שטח זה סופח על ידי ירדן וכונה \"הגדה המערבית\" (בערבית: الضّفّة الغربيّة), כלומר, השטח שממערב לנהר הירדן, כדי להבדילו מיתר ממלכת ירדן דאז שנמצאה ממזרח לנהר הירדן. בישראל השטח נקרא \"יהודה ושומרון\". רצועה צרה לאורך מישור החוף הדרומי עברה לשליטה צבאית מצרית, וכונתה \"רצועת עזה\" (בערבית: قطاع غزّة).",
+    "iw_6767_p39": "בצד הפלסטיני\nהפלסטינים לא היו שותפים לקביעת הקו הירוק, והאינטרסים שלהם כמעט לא נלקחו בחשבון בעת קביעת הקו. למרות זאת, השפעת הקו הירוק עליהם הייתה מרחיקת לכת. פלסטינים, בדואים, נוצרים ודרוזים שנותרו בתוך תחומי הקו הירוק קיבלו אזרחות ישראלית, והשתלבו במידה כזאת או אחרת במדינת ישראל. פלסטינים ובדואים שנותרו בתחומי יהודה ושומרון (הגדה המערבית) קיבלו אזרחות ירדנית ושולבו בממלכת ירדן. גם בין השנים 1967 - 1988 היו קשרים הדוקים בין תושבי יהודה ושומרון לבין ממלכת ירדן, קשרים שישראל אפשרה ואף עודדה. ב-1988 הודיע מלך ירדן דאז, המלך חוסיין, על ניתוק הקשרים בין ירדן לגדה המערבית, ובכך קיבל את עמדת הארגונים הפלסטינים, בעיקר אש\"ף, כי באזור זה צריכה לקום מדינה פלסטינית.ברצועת עזה נותרו התושבים חסרי אזרחות. הם לא קיבלו אזרחות מצרית ולא אזרחות ישראלית. מעמדו של השטח נותר לא-ברור מבחינה משפטית, ולעניין זה היו השלכות על תושביו. הארגונים הפלסטינים, ובייחוד אש\"ף שהוקם ב-1964, סירבו במשך שנים רבות להכיר בקו הירוק כקו גבול, כשם שסירבו להכיר במדינת ישראל או בזכות קיומה. עמדה זו התרככה בהדרגה - ב\"הכרזת העצמאות\" הפלסטינית שהוקראה באלג'יריה ב-1988 נרמז כי הפלסטינים מקבלים את קווי החלוקה שהתווה האו\"ם ב-1947. ",
+    "iw_6767_p33": "בשנת 2004 החליטה ממשלת ישראל (בראשות אריאל שרון), בהחלטה שאושרה על ידי הכנסת, לפנות באופן חד-צדדי את כל היישובים הישראליים, כוחות הצבא ומתקניו מרצועת עזה ומארבעה יישובים בצפון השומרון. תוכנית זו, אשר מכונה \"תוכנית ההתנתקות\", נתקלה בהתנגדות מצד קבוצות גדולות בחברה הישראלית (במיוחד מצד הציבור הדתי), אך יצאה בכל זאת אל הפועל בשנת 2005. באוגוסט אותה שנה, פונו מרצועת עזה כל התושבים הישראליים, כל היישובים נהרסו וצה\"ל פינה את כל כוחותיו ומתקניו מהרצועה. ישראל הודיעה כי היא מבטלת את הממשל הצבאי ברצועת עזה, והחלה להתייחס לקו הירוק ברצועת עזה כגבול לכל דבר, הגם שלא הכריזה על כך באופן רשמי. כיום רואה ישראל ברשות הפלסטינית את האחראית לשלטון ברצועת עזה, אם כי רשות זו אינה נחשבת כמדינה.",
+    "iw_320304_p23": "אז החל החלק השני של מלחמת העצמאות: צבאות מצרים, סוריה, עבר הירדן, לבנון ועיראק הצטרפו ללחימה. בתחילת יוני הכריז האו\"ם על הפסקת אש (\"ההפוגה הראשונה\") למשך חודש ימים. בסוף מאי הוקם צבא ההגנה לישראל, ולאחר ההפוגה הייתה ידו על העליונה והוא עבר להתקפה. לאחר חודשים ארוכים של לחימה הוכרזה ב־1949 הפסקת האש ונקבעו קווי שביתת הנשק – הקו הירוק (שלא הוגדר מעולם כגבולה הרשמי של המדינה). הקו הירוק שימש כגבול דה פקטו של מדינת ישראל עד יוני 1967. רוב מדינות העולם והארגונים הבינלאומיים מתייחסים כיום לקו הירוק כגבול הריבונות של ישראל.",
+    "iw_6767_p37": "התנגדות\nהמתנגדים לנסיגת ישראל אל הקו הירוק באים מחוגים שונים בציבור היהודי בישראל, וגם טענותיהם שונות. יש המתנגדים לנסיגה מתוך אמונה כי אין לוותר על חלקים מארץ ישראל, כיוון שהיא שייכת לעם היהודי - אם מסיבות היסטוריות, ציוניות או דתיות (ראו גם \"ארץ ישראל השלמה\"). חלק ניכר מבין אלו הם דתיים לאומיים. רבים אחרים מתנגדים לנסיגה מסיבות ביטחוניות, וסבורים כי שטחים אלה חיוניים לגבולות בני הגנה על מדינת ישראל, טענה זו נשמעת גם בפי המתנגדים מסיבות היסטוריות או דתיות.",
+    "iw_320304_p124": "האסטרטגיה הביטחונית הרשמית של ישראל היא \"קונספציה הגנתית־היגבית\". ישראל ממתינה שתהיה מצד האויב תקיפה או פעילות מאיימת ורק אז פועלת בתגובה. לעיתים כמו בתקיפת הכור העיראקי, היא יוזמת מכת מנע צבאית, כדי למנוע התפתחות איום חריף יותר. ישראל נחשבת לגורם צבאי חזק באזור המזרח התיכון ויש התולים בעוצמה צבאית זו את נכונותן של ארצות ערב השכנות להכיר בה ולהיכנס למשא ומתן מדיני איתה מאז סוף שנות ה־70 של המאה ה־20.",
+    "iw_6767_p47": "ישראל: גבולות\nישראל: פוליטיקה\nהסכסוך הישראלי-פלסטיני\nגבול ירדן–ישראל\nגבול ישראל–מצרים\nגבול ישראל–סוריה",
+    "iw_6767_p20": "בנוסף, הקו הירוק יצר מצב בו מרבית מקורות המים של ישראל (חלק ממקורות הירדן, אקוויפר ההר והכנרת) נמצאו בשליטה ערבית. מכיוון שלא הושג סיכום מפורש על כך, החליטו מדינות ערב לבצע הטיה של המים, מה שהביא בסופו למלחמה על המים באמצע שנות השישים.",
+    "iw_6767_p41": "ההכרה לכאורה של אש\"ף בקו הירוק עומדת בסתירה עם דרישה אחרת שהארגונים הפלסטינים עדיין עומדים עליה - זכות השיבה. הארגונים הפלסטינים עומדים על כך שפליטים פלסטינים שגרו עד 1949 ביישובים שבתוך תחומי הקו הירוק, יוכלו לשוב ליישוביהם המקוריים אם ירצו בכך. דרישה זו אינה מתיישבת עם הכרה בריבונות ישראל על השטחים שבתוך תחומי הקו הירוק, כיוון שריבונותה של מדינה כוללת גם את הזכות לשלוט בהגירה אל תוך המדינה ובהתאזרחות המהגרים. הרשות הפלסטינית ואש\"ף שומרים כיום על עמימות בנוגע לאופן שבו לדעתם יש ליישב את הקונפליקט הזה. ישראל שוללת את הדרישה ל\"זכות השיבה\" מכל וכול.",
+    "iw_641143_p17": "חריג בולט להשקפות אלו היה בתקופה שבין מלחמת ששת הימים ומלחמת יום כיפור ובמיוחד בתקופת ספטמבר השחור ומיד לאחריה. בתקופה זו ניסה אש\"ף (במיוחד ארגוני האופוזיציה שבתוכו) להשתלט על ירדן. מצב זה הביא להחלטה שהתקבלה ב-28 בפברואר 1971 על ידי המועצה הלאומית הפלסטינית (הגוף העליון של אש\"ף) שקבעה: \"מה שקושר את ירדן בפלסטין הוא קשר לאומי ואחדות טריטוריאלית, אשר עיצבו אותם ההיסטוריה, התרבות והשפה [...] הקמת ישות מדינית במזרח-הירדן ואחרת בפלסטין אינה נסמכת על שום חוקיות [...] אלא נכללת בפעולת הפיצול אשר הקולוניאליזם, אחר המלחמה העולמית הראשונה, ביתר על ידיה את אחדות אומתנו הערבית ואת אחדות מולדתנו הערבית\". מאז החלטה זו התרחקה גישה זו מהמרכז הפלסטיני לעבר השוליים וכיום היא נחשבת זניחה.",
+    "iw_6767_p46": " הסכמי שביתת הנשק בין ישראל למדינות ערב, 1949, ארכיון המדינה. כולל גם את המפות הרשמיות. הקו הירוק סומן בעיפרון כחול על גבי המפה שהיא חלק מהסכם שביתת הנשק עם ירדן, וגם קו אדום המגדיר את גבולות שטחי ההפקר שהיה באזור לטרון וירושלים. בפינה השמאלית העליונה חתימות של סגן-אלוף משה דיין וקולונל אחמד סאדיק אל ג'ונדי הירדני החתומים גם על נוסח ההסכם .\n חנוך כליל-החורש, תולדות הקו הירוק באזור הגלבוע\n ריאיון עם פרופסור משה ברור, שפורסם במקור ראשון בנובמבר 2017, ומסביר את מקור השם \"הקו הירוק\" והסיפור מאחורי סרטוט המפה.",
+    "iw_6767_p21": "לטענת ההיסטוריון אלעד בן-דרור, מתווך האו\"ם ראלף באנץ' העריך שהקו-הירוק שאותו שרטט יישאר קו הגבול של ישראל לתקופה ארוכה. ולכן הוא התאמץ לערוך את הסכמי שביתת הנשק באופן שיאפשר למדינת ישראל ולמדינות ערב להתבסס עליהם לטווח הארוך. בכך הוא תרם שלא במתכוון למגמה של ישראל ומדינות ערב להסתפק בהסכמי שביתת הנשק ולהימנע מלהתקדם במהלכים מדיניים שיובילו להסכמי שלום.",
+    "iw_641143_p18": "ההתייחסות של ישראל\nהגישה לפיה יש להקים מדינה פלסטינית בירדן לא אומצה כמדיניות רשמית על ידי אף ממשלה בישראל.",
+    "iw_6767_p12": "פגיעה ברציפות טריטוריאלית של יישובים קיימים\nהשיקולים שהנחו את הצדדים בעת המשא ומתן על התוואי היו בעיקר צבאיים, אולם בעת שסומן הקו בשטח התגלה כי במקומות רבים הוא חוצה כפרים, או מפריד בין בתי חקלאים לשדותיהם. עקב כך נעשו בו תיקונים קלים, ונקבעו סידורים מיוחדים למעבר מוגבל בין צדיו במקומות מסוימים.",
+    "iw_641143_p5": "התנועה הלאומית הפלסטינית",
+    "iw_6767_p44": "לקריאה נוספת\n משה ברור, גבולות ישראל – עבר, הווה ועתיד, הוצאת יבנה, תל אביב, 1988.\n יהודה שנהב, במלכודת הקו הירוק: מסה פוליטית יהודית, הוצאת עם עובד, תל אביב, 2010.\n אלעד בן-דרור, המתווך: ראלף באנץ' והסכסוך הערבי-ישראלי 1949-1947, מכון בן-גוריון, 2012.",
+    "iw_641143_p43": " תרגום לאנגלית של הכרזת העצמאות הפלסטינית מ-1988\n מעמד המדינה הפלסטינית, אתר \"מכון ראות\"\n \n \n רובי סייבל, העצרת הכללית של האו\"ם - \"איחוד למען פלסטין\", המכון למחקרי ביטחון לאומי, גיליון 251, 14 באפריל 2011\n \n \n זאב גלילי, מה בין פלסטין לפלשתינה (א\"י), 1 באפריל 2005\n ד\"ר פנחס יחזקאלי, יורם אטינגר: פלשתינה – יהודית או ערבית?, 13 בספטמבר 2019\n עומר כהן, האם יש עם פלסטיני? (חלק א׳), תשובת השמאל, 16 ביולי 2019",
+    "iw_6767_p32": "גם בהסכם השלום בין ישראל לירדן לא מוזכר הקו הירוק, אלא קו הגבול שקבעו רשויות האימפריה הבריטית בין שטח המנדט הבריטי לשטח אמירות עבר הירדן (מאוחר יותר: ממלכת עבר הירדן). כיוון ששתי הישויות היו בהשפעה בריטית, קו הגבול לא סומן בפועל אלא תואר ושורטט על מפות בלבד. הסכם השלום קובע שחלק מתוואי הגבול בין ישראל לירדן בשטח שבין חמת גדר וטירת צבי הוא הנהרות הירמוך והירדן, ובמקרה של שינוי זרימתם באופן טבעי, הוא יקבע מחדש לפי התוואי. בהסכם נאמר במפורש שאין בהסכם כדי לשנות את מעמדם של שטחי יהודה ושומרון (הגדה המערבית). הגבול בערבה סומן לראשונה בעקבות ההסכם. פירוש הגדרת תוואי הגבול במסמכים הבריטיים הישנים הייתה שנויה במחלוקת, ולבסוף קיבלה ישראל את הפרשנות הירדנית, והעבירה אליה בחזרה 300 קמ\"ר, בהם שלטה החל משנות החמישים ועד לחתימת הסכם השלום. עם זאת, שונה קו הגבול כך שכ 14 אלף דונמים של אדמה שעובדה מעבר לקו הגבול המנדטורי לאורך נחל ערבה, הועברו לשטח ישראל ותמורתם העבירה ישראל שטחים בגודל דומה לאורך הערבה. שני שטחים, מול צופר שבערבה וליד נהריים, \"אי השלום\", הם שטחים בריבונות ירדנית המעובדים בהיתר על ידי חקלאים ישראליים. קטע הגבול מעין גדי ועד בית שאן לא סומן, מפני שלטעמה של ירדן אין כול ישות עצמאית השוכנת ממערב לקו זה כי הרשות הפלסטינית איננה מדינה עצמאית ומדינת ישראל לא סיפחה אליה שטח זה. בכול מקרה, קו הגבול בקטע זה עובר בתוך ים המלח ובמרכז נהר הירדן ולכן אין כול צורך לסמנו בפועל.",
+    "iw_641143_p38": "גבולות\nהפלסטינים חלוקים לגבי הגבולות הרצויים או האפשריים למדינה פלסטינית עתידית. להלן כמה מהחלופות שעלו במהלך השנים על ידי פלסטינים:\n שימוש בקו הירוק כבסיס לגבול המדינה הפלסטינית בכפוף לחילופי שטחים. על-פי הצעה זו, ישראל תעביר לפלסטינים שטחים לא מיושבים בתחומי הקו הירוק, הנושקים לאזור יהודה ולרצועת עזה, בתמורה לסיפוח שטחים באזור יהודה ושומרון שבהם נמצאים רוב תושבי ההתנחלויות. בישראל לא פעם הוצע להעביר חלקים מאזור המשולש למדינה פלסטינית עתידית בתמורה לסיפוח התנחלויות, להצעה זו יש התנגדות חריפה בציבור הערבי הישראלי ואף בציבור הישראלי, משני צדי המפה הפוליטית.\n גבולות ה-4 ביוני 1967, כלומר שטחי הגדה המערבית, מזרח ירושלים ורצועת עזה. מאז הסכמי אוסלו זו עמדת הפת\"ח, הארגון הדומיננטי באש\"ף.\n גבולות תוכנית החלוקה של 1947 (כ-45% משטח המנדט). תביעה לגבולות אלה נרמזת ב\"הצהרת העצמאות\" הפלסטינית משנת 1988 (נאמר כי המדינה הפלסטינית קמה על בסיס החלטת האו\"ם).\n כל שטח המנדט הבריטי לשעבר, קרי, שטחי מדינת ישראל (למעט הגולן), הגדה המערבית ורצועת עזה. גבולות אלה היו דרישתו של אש\"ף עד הסכמי אוסלו, ומוצגות עד היום בסמלו של הארגון. תנועת החמאס השלטת בעזה מאז שנת 2007 רואה בגבולות אלה את גבולות המדינה הפלסטינית העתידית.\n שני עברי הירדן (כלומר ישראל, הגדה המערבית, רצועת עזה וירדן) - הצעה שמקבילה בחלקה לחזון הפלסטיני ל\"פלסטין הגדולה\".",
+    "iw_641143_p42": "הרשות הפלסטינית\nפתרון המדינה האחת\nפתרון שתי המדינות\nפתרון שלוש המדינות\nהסכסוך הישראלי-פלסטיני\nפתחלנד",
+    "iw_641143_p32": "מפת הדרכים משנת 2003 קוראת לסדרת צעדים, כל אחד מהם תלוי בקודמיו, שיובילו להקמת מדינה פלסטינית. בין הצעדים פירוק ארגוני הטרור הפלסטיניים על ידי הרשות הפלסטינית. צעדים נוספים נדרשים גם ממדינת ישראל וגם מהרשות הפלסטינית.",
+    "iw_641143_p14": "מדינה פלסטינית בירדן \t",
+    "iw_320304_p135": "טכנולוגיה צבאית ואמצעי לחימה ",
+    "iw_6767_p13": "יישובים שנפגעו באופן מיוחד מסימון הקו הירוק הם העיר ירושלים, שהגבול חצה אותה במרכזה, קיבוץ רמת רחל, שהגבול הקיף אותו מכל עבר, העיר הערבית קלקיליה שהגבול עבר בפאתיה, והכפר הערבי ברטעה שהגבול חילק אותו לשניים. כל היהודים שישבו מעברו המזרחי של הקו הירוק, באזור גוש עציון וברובע היהודי של ירושלים העתיקה, נלקחו במהלך המלחמה בשבי הירדנים, והועברו בתום המלחמה לישראל.",
+    "iw_320304_p54": "בשנת ה'תשע\"ו (2015–2016), בעקבות עימותים בהר הבית, החל גל טרור שאופיין בהתקפות בנשק קר וחם (בעיקר פיגועי דקירה אך גם פיגועי דריסה ופיגועי ירי) של יחידים, לרוב צעירים ואף בני נוער וילדים. \"אינתיפאדת הסכינים\" דעכה בסוף 2016.",
+    "iw_320304_p31": "שנות ה־70\nבשנים 1968–1972 התחוללו קרבות בין ישראל לבין סוריה ומצרים לאורך \"הקו הסגול\". תקופה זו מכונה מלחמת ההתשה. בתחילת שנות ה־70 החלו ארגוני הטרור הפלסטיניים, בראשות אש\"ף, בהפעלת גל טרור כנגד ישראל ונגד מטרות יהודיות מחוץ לישראל. שיא גל הטרור היה טבח הספורטאים במינכן בזמן אולימפיאדת מינכן 1972.",
+    "iw_320304_p10": "דגל המדינה שנקבע בחוק הוא גם דגל התנועה הציונית. מסיבה זו התלבטה הוועדה שדנה בסמלי המדינה עם הקמתה אם לאמץ אותו, כיוון שהדבר היה עלול ליצור בעיה ליהודים ציונים שהם אזרחי מדינות אחרות. אחת ההצעות שעמדו על הפרק הייתה דגל על בסיס רעיונו של בנימין זאב הרצל, חוזה המדינה, בספרו \"מדינת היהודים\", אולם לבסוף הוחלט לאמץ את הדגל הנוכחי, כיוון שהיה פופולרי מאוד ביישוב העברי בארץ ובקרב יהודים בעולם, וכיוון שראשי הסניפים הגדולים של התנועה הציונית בחוץ־לארץ עודדו זאת.",
+    "iw_320304_p44": "בתקופת נתניהו חלה ירידה בהיקף הטרור הפלסטיני. נתניהו התנה התקדמות מדינית במאבק מצד הרשות הפלסטינית בטרור ובפרט בתנועת חמאס. בספטמבר 1996 פרצו מהומות מנהרת הכותל על רקע פתיחת מנהרת הכותל בירושלים. ב־1997 מסר נתניהו את רוב חברון לפלסטינים במסגרת הסכם חברון, ובאוקטובר 1998 נחתם במרילנד הסכם ואי, אשר היווה צעד נוסף במסגרת מימוש הסכמי אוסלו. במקביל לתהליך המדיני, דחף נתניהו לכלכלה קפיטליסטית והחל בהפרטת חברות וגופים ממשלתיים. בחזית הלבנונית אירעו בשנת 1997 אסון המסוקים ואסון השייטת.",
+    "iw_6767_p38": "עד לאמצע שנות ה-80 נטו רוב חוגי המרכז הפוליטי וחלקים בשמאל המתון להתנגד לרעיון הנסיגה אל עבר הקו הירוק במסגרת הסכם עתידי, אולם השקפה זו השתנתה בהדרגה, וכיום מרבית הזרמים הפוליטיים והמפלגות חולקים את ההשקפה כי ההסכם יביא להקמת מדינה פלסטינית על מרבית שטחי יהודה ושומרון, למעט גושי ההתנחלויות ותיקוני גבול נוספים, והשאלה העיקרית היא לא על עצם הנסיגה אלא על היקפה. עם זאת, רבים אינם מאמינים כי השלטון הפלסטיני הנוכחי, בעיקר לאור עליית חמאס, מסוגל להגיע להסכם שלום שייאכף ויוסכם על כל חלקי העם הפלסטיני. ישנם גם המצדדים בנסיגה ישראלית חלקית מהשטח, תוך הכללת גושי התיישבות בתחומי ישראל, כמו גם את בקעת הירדן וצפון ים המלח.",
+    "iw_641143_p34": "על פי המשפט הבינלאומי, נדרשים חמישה מאפיינים עיקריים על מנת שישות טריטוריאלית תוגדר כמדינה: טריטוריה עם גבולות קבועים; רוב תושבי הקבע בטריטוריה צריכים להביע שאיפה המבוססת על התנועה הלאומית; שלטון של גוף יחיד על האוכלוסייה באמצעות חוקים ומוסדות; עצמאות של מדינה ריבונית המסוגלת לנהל את ענייני הפנים והחוץ שלה ללא תלות במדינה אחרת; והכרה על ידי הקהילה הבינלאומית. ישנן שתי תאוריות לעניין דרישת ההכרה במשפט הבינלאומי: לפי תאוריית המדינות הדקלרטיבית תנאים 1–4 הם הכרחיים ומספקים, ותאוריית המדינות הקונסטיטוטיבית, שלפיה די בהכרה על ידי הקהילה הבינלאומית, כלומר תנאי 5 יכול להספיק לבדו בתנאים מסוימים. כיום הנוהג הבינלאומי מתבסס על התאוריה הקונסטיטוטיבית, ומדינות מוכרות אף בהיעדר כל ארבעת הקריטריונים הראשונים או חלקם.",
+    "iw_6767_p35": "תמיכה\nעד אמצע שנות ה-80 התמיכה בחזרה לגבולות הקו הירוק בקרב הציבור בישראל הייתה מצומצמת, אולם היא הייתה נחלתם של כמה אישים בולטים. דוד בן-גוריון, שהיה ראש הממשלה בעת קביעת הקו הירוק, הביע לאחר המלחמה את עמדתו שיש לחזור לקו הירוק ברוב חלקיו, למעט בירושלים וברמת הגולן, ובלבד שמדינות ערב השכנות יסכימו לשלום מלא עם ישראל. בתקופה ההיא בן-גוריון כבר לא כיהן בשום תפקיד רשמי, ועל כן דבריו שיקפו את דעתו האישית בלבד. ב-16 באוגוסט 1972 דיווח זאב שיף בעיתון הארץ כי בן-גוריון שינה את דעתו וכי אין הוא תומך עוד בנסיגת ישראל לקו הירוק. שיף ציטט מקורבים לבן-גוריון שטענו כי חל שינוי בעמדתו כיוון שהתאכזב מהסיכוי לכונן שלום עם מדינות ערב, וכיוון שהתרשם מהצלחת ההתנחלויות. אישי ציבור אחרים שתמכו בחזרה לקו הירוק היו פרופסור ישעיהו ליבוביץ, אורי אבנרי, העיתונאי ירון לונדון ואחרים, כולם מזוהים כאנשי שמאל. האינתיפאדה הראשונה, שפרצה בדצמבר 1987, עוררה ביתר שאת את המחלוקת הציבורית בעניין שליטת ישראל בשטחים שמעבר לקו הירוק. בתחילת שנות התשעים, התמיכה בפינוי השטחים, או לפחות חלקם, החלה לצבור תאוצה, מה שאפשר לרבין לחתום על הסכמי אוסלו, על אף התנגדות עזה של הימין. בבחירות לכנסת ולראשות הממשלה שנערכו בשנת 1996, הובס השמאל ובנימין נתניהו זכה ברוב יחסי, שהבהיר כי חלק משמעותי בישראל התנגד להמשך הנסיגות. נתניהו השאיר את עמדתו בסוגיה זו בערפל מסוים - מחד הוא הביע התנגדות לנסיגה לקו הירוק, מאידך הוא הודיע כי ימשיך את ביצוע הסכמי אוסלו.",
+    "iw_6767_p40": "בהסכמי אוסלו מ-1993 כבר הסכים אש\"ף לקביעת הקו הירוק כגבול השטח שעליו יחולו ההסכמים, וכיוון שההסכמים כללו הכרה במדינת ישראל, אפשר להסיק מכך שאש\"ף ראה בקו הירוק את גבולות מדינת ישראל. אש\"ף סירב להכיר בסיפוח מזרח ירושלים לישראל. ארגונים פלסטינים גדולים אחרים, בעיקר חמאס, מסרבים גם היום להכיר בקו הירוק באופן רשמי. ",
+    "iw_7293_p0": "הטריטוריה הנקראת בישראל יהודה ושומרון (בראשי תיבות: יו\"ש או איו\"ש), ומוכרת גם בשם הגדה המערבית (בערבית: الضِّفَّة الْغَرْبِيَّة, אַ־צִּֿפָה אַלְ־עַֿרְבִּיָּה; באנגלית: West Bank), היא שטח התחום בין הקו הירוק לבין נהר הירדן וים המלח, אשר מוחזק על ידי ישראל במעמד של תפיסה לוחמתית (שטח שנוי במחלוקת לפי מדינת ישראל, כיבוש לפי הקהילה הבין־לאומית) מאז מלחמת ששת הימים (1967), עת נכבשה מידי ירדן, ששלטה בה מאז מלחמת העצמאות (1948).",
+    "iw_7293_p7": "המונח \"הגדה המערבית\" מתייחס לגדה המערבית של הירדן, בהנגדה לשטחי ממלכת ירדן (לשעבר \"ממלכת עבר הירדן\") שממזרח לנהר.",
+    "iw_7293_p68": "ארץ ישראל: אזורים\nהסכסוך הישראלי-פלסטיני\nחבלי ארץ במחלוקת\nמדינות וטריטוריות שהוקמו ב-1949\nמדינות וטריטוריות שהוקמו ב-1967",
+    "iw_7293_p11": "שטחי יהודה ושומרון, יחד עם מזרח ירושלים, נכבשו על ידי ממלכת ירדן במלחמת העצמאות. השם המנהלי \"הגדה המערבית\" (בערבית: الضّفّة الغربيّة) הוטבע על ידי ממלכת ירדן, לאחר חתימת הסכם שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות עם ישראל וסיפוח השטח לממלכה ב־1949 (עד 1967). הוא מתייחס לגדה המערבית של נהר הירדן, כאשר שאר שטח ממלכת ירדן (ששמה עד אז היה \"הממלכה ההאשמית של עבר הירדן\", והיא ניצלה את הסיפוח כדי לשנות שמה) הוא ממזרח לנהר.",
+    "iw_641143_p8": "ה��הרת בלפור שעל-פיה ניתן לבריטניה מנדט מחבר הלאומים על פלשתינה-ארץ-ישראל (\"המנדט הבריטי\"), קראה להקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל מבלי לפגוע בזכויות עדות דתיות אחרות החיות בארץ. ההנהגה הפלסטינית שללה את ההצהרה הזאת. בראשית ימי המנדט קיוותה ההנהגה הפלסטינית להקמת מדינה ערבית מאוחדת על פי מתאר תוכנית \"סוריה הגדולה\" (אך חלקם תמכו בהצעה אחרת של פלסטין הגדולה), הכוללת את סוריה, לבנון, ארץ-ישראל וירדן. בשנת 1919 נחתם הסכם ויצמן-פייסל, שהיה אמור להסדיר את היחסים בין התנועה הציונית לבין הממלכה הערבית המאוחדת.",
+    "iw_7293_p14": "השם \"הגדה המערבית\" הפך לשם הרווח בשפות זרות. כיום זהו עדיין השם הרווח בהתייחס ליחידה הגאו־פוליטית (להבדיל מהשמות הגאוגרפיים, הדתיים וההיסטוריים של האזור בשפות השונות). תרגום השם לאנגלית הוא \"The West Bank\" (ולצרפתית: Cisjordanie – מילולית: \"צד זה של הירדן\", להבדיל מ־Transjordanie – \"עבר הירדן\"). בעקבות הסכמי אוסלו והקמת הרשות הפלסטינית החל שימוש בביטוי \"השטחים הפלסטיניים\" (באנגלית: The Palestinian Territories) בהתייחס לכלל שטח האזור ולרצועת עזה. הרשות הפלסטינית עצמה ניסתה סמוך להקמתה לבטל את השם \"הגדה המערבית\" ולהנהיג במקומו את השם \"המחוזות הפלסטיניים הצפוניים\" (المحافظات الفلسطينية الشمالية, להבדיל מרצועת עזה שנמצאת מדרום), אולם כיום השימוש במונח הזה נדיר ומוגבל רק למסמכים רשמיים של הרשות.",
+    "iw_7293_p16": "בשיח הישראלי רווח הכינוי \"יהודה ושומרון\" בחוגי הימין והמרכז. לעומת זאת, בקרב חוגי שמאל המתנגדים לשליטה הישראלית בחבלי ארץ אלה, יש הרואים במונח זה כלי בהשתלטות הישראלית עליהם ומעדיפים על־כן את המונח \"הגדה המערבית\" או \"השטחים הכבושים\" (מונח רחב יותר, הכולל גם את רצועת עזה ורמת הגולן ובעבר כלל גם את סיני). כך, למשל, כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו השתמש בביטוי \"הגדה המערבית\" (באנגלית) בנאום היו שראו בזה סטייה מעמדותיו. המתנגדים לביטוי \"השטחים הכבושים\", רואים בשימוש במונח זה, ניסיון לטשטש את זהותו וזיקתו של האזור לעם ישראל. לעיתים, נעשה שימוש בביטוי המקוצר \"השטחים\". באחדים מחוקי מדינת ישראל משמש המושג \"אזור\" להתייחסות ליהודה והשומרון וחבל עזה.",
+    "iw_7293_p34": "בשטח C חל החוק הישראלי רק על ההתנחלויות, ולא על הטריטוריה המקיפה אותם. ההתנחלות היא בבחינת \"מובלעת\", אשר אינה כפופה בפועל למשפט החל באותה טריטוריה. לדוגמה, בתאונת דרכים שהתרחשה מחוץ לגבולות הקו הירוק נקבע בבית משפט מחוזי כי יש להחיל את החוק הפלסטיני גם בשטח C, ובית המשפט העליון אישר פסיקה זאת.",
+    "iw_641143_p0": "מדינה פלסטינית או \"מדינת פלסטין\" (בערבית: دَوْلَة فِلَسْطِين، \"דַוְלת פִלַסטין\" או دَوْلَة فِلَسْطِينِيَّة \"דַוְלה פִלַסטִינִיה\") מוכרת בתור מדינה ששואפים להקים חלק ניכר מהפלסטינים, ובפרט אש\"ף. בפועל, בחלק משטחי יהודה ושומרון ישנה אוטונומיה בשליטת הרשות הפלסטינית, שהוקמה בעקבות הסכם אוסלו וממונה רשמית על ניהול האוטונומיה, ואילו ברצועת עזה שולט חמאס מאז יוני 2007, לאחר שסילק בכוח את הרשות הפלסטינית. הרשות הפלסטינית טוענת לריבונות ביהודה ושומרון וחבל עזה אך בפועל היא נטולת סמכויות מדיניות רבות.",
+    "iw_641143_p4": "מקור השם\nבערבית, השם פַלַסטין (מבוטא בפ' רפה כיוון שבערבית העיצור P לא קיים) הוא שמה הגאוגרפי של ארץ ישראל. מקור השם הוא קיצור של סוריה-פלשתינה, שם ��ניתן לפרובינקיה יודיאה על ידי האימפריה הרומית לאחר דיכוי מרד בר-כוכבא, במטרה לנתק את הקשר בין היהודים לארצם. בתקופת המנדט הבריטי היה זה שמה של הטריטוריה של המנדט בערבית, אנגלית ועברית. שם זה אומץ על ידי ארגון הגג הפלסטיני, אש\"ף.",
+    "iw_320304_p5": "בחוקי היסוד שלה מוגדרת ישראל כ\"מדינה יהודית ודמוקרטית\". ישראל היא דמוקרטיה ייצוגית, עם מערכת פרלמנטרית, ייצוג בשיטה היחסית וזכות בחירה אוניברסלית. ראש הממשלה הוא ראש הרשות המבצעת והכנסת היא הרשות המחוקקת. ישראל היא מדינה מפותחת וחברה בארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD). כלכלת המדינה דורגה ב־2022 במקום ה־29 בעולם, על פי תוצר מקומי גולמי נומינלי, כלכלתה בין המפותחות והמתקדמות בעולם. לישראל כוח עבודה מיומן, והיא אחת המדינות המשכילות בעולם, על פי אחוז אזרחיה בעלי תואר דוקטור. רמת החיים בישראל היא הגבוהה ביותר במזרח התיכון, ובמדד הפיתוח האנושי של האומות המאוחדות היא מדורגת במקום ה-19, תוחלת החיים בה היא אחת הגבוהות בעולם.",
+    "iw_7293_p4": "המחלוקת על השטח בין מדינת ישראל לבין הפלסטינים באה לידי ביטוי בעימות פוליטי בזירה הלאומית והבינלאומית, בקביעת עובדות בשטח ובמאבק מזוין.",
+    "iw_7293_p18": "בסוף המלחמה, הסכם שביתת הנשק בין ישראל וירדן יצר שטח חדש ממערב לנהר הירדן, אשר נקרא בפי רוב העולם הגדה המערבית (אף על פי שמונח זה שימש לתאר את כל ארץ ישראל ממערב לירדן טרם המלחמה). השטח נשלט על ידי ירדן אשר סיפחה אותו אליה באפריל 1950, ונחשב על ידי הממלכה כחלק אינטגרלי ממנה. הסיפוח זכה להכרה רשמית של בריטניה אך לא הוכר רשמית על ידי מדינות אחרות. חלק ממדינות הליגה הערבית התנגדו לסיפוח, ראו בו פגיעה ברעיון \"אחדות פלשתינה הערבית\", ואף איימו לגרש את ירדן מהארגון, אך זמן קצר לאחר מכן החליטה הליגה כי השטחים יישארו בידי ירדן כ\"שטח נאמנות\" עד שיימצא פתרון קבע.",
+    "iw_7293_p25": "תוכנית רייגן מ־1982 דיברה על אוטונומיה פלסטינית מוגבלת בגדה המערבית תחת שלטון המלך הירדני, אולם בגין שלל את התוכנית ולכן לא קודמה.",
+    "iw_641143_p19": "חלקים בימין הפוליטי בישראל אימצו גישה זו, ומספר יוזמות פרטיות ניסו לקדם מתווה הכולל את סיפוח יהודה ושומרון למדינת ישראל לצד מדינה פלסטינית בירדן. בין היוזמות הללו נמנים המתווה האזורי לשלום ופתרון מדינת האפס של מרכז אריאל למחקרי מדיניות.",
+    "iw_320304_p181": "מדינות העולם\nמדינות אסיה\nהמזרח הקרוב\nהמזרח התיכון\nארץ ישראל: ישויות מדיניות\nמדינות וטריטוריות דוברות ערבית\nמדינות שהוקמו ב-1948",
+    "iw_641143_p7": "אף כי רעיון הלאומיות והקמת מדינות לאום הוא אירופי במקורו, הלאומיות הערבית, ומאוחר יותר הלאומיות הפלסטינית, נראתה חלופה טובה לשיטה הישנה שקרסה. התפתחות תנועה לאומית פלסטינית נפרדת הושפעה משני גורמים: הראשון הוא כינון מדינות ערב מה שסתם את הגולל על הרעיון הפאן-ערבי של מדינה ערבית מאוחדת. השני היה הקמת המנדט הבריטי בארץ על יסוד הצהרת בלפור, מה שנתפס כאיום בעיני התושבים הערביים המקומיים ודרש מענה נגדי לתנועה הציונית.",
+    "iw_320304_p6": "במגילת העצמאות נאמר: \"אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ־ישראל, היא מדינת ישראל\". הצירוף \"מדינת ישראל\" נמצא בשימוש נרחב, והוא מופיע, בין השאר, על עטיפת הדרכון הישראלי. בסמל המדינה מופיע מראשיתו השם \"ישראל\". במרץ 2016 נקבע בתיקון לחוק הדגל, הסמל והמנון המדינה כי שם המדינה הוא \"ישראל\", וכך נקבע גם בחוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי.",
+    "iw_7293_p5": "בפוליטיקה הישראלית, הפתרון הרצוי למצב ביהודה ושומרון הוא אחד מסלעי המחלוקת המרכזיים שמבדילים בין השמאל לימין.",
+    "iw_7293_p8": "תולדות המושגים והשיוך הגאופוליטי\nהשמות \"יהודה\" ו\"שומרון\" מקורם, כל אחד בנפרד, בתקופת המקרא, אולם עד אמצע מאה העשרים מעולם לא הייתה יחידה גאוגרפית או פוליטית שנקראה באופן כולל בשם \"יהודה ושומרון\". על פי המתואר בתנ\"ך בספרי שמואל, מלכים ודברי הימים, בימי ממלכת ישראל המאוחדת היה השטח כולו תחת שלטון המלכים שאול, דוד ושלמה, וברוב תקופת הבית הראשון היו אלה שתי ממלכות נפרדות: הממלכה הצפונית היא ממלכת ישראל, שבירתה הייתה העיר שומרון, והממלכה הדרומית היא ממלכת יהודה שבירתה ירושלים. בתקופת הבית השני שררו יחסי עוינות בין היהודים תושבי יהודה והשומרונים (תושבי השומרון שהובאו על ידי סנחריב לאחר הגליית עשרת השבטים) בעקבות ניסיונם של האחרונים לחבל בבניית בית המקדש ולהרוס אותו. השם יהודה השתמר בשם הפרובינקיה \"יודיאה\", אך שם הפרובינקיה הוחלף ב\"פלשתינה\" בעקבות מרד בן כוסבא כדי לטשטש את הקשר בין היהודים לארצם ולבטל את זכותם על מולדתם. השימוש בשם \"פלשתינה\" המשיך בתקופה הביזנטית; ובמקורות התקופה היהודיים נפוץ הביטוי \"ארץ ישראל\". בתקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל נכלל דרום יהודה ושומרון בג'ונד פלסטין וצפונם בג'ונד אל־אורדון. בתקופה העותמאנית נכלל צפון יהודה ושומרון לאיילט צידון והדרום לאיילט דמשק; תחת הארגון מחדש שהוביל \"השער העליון\" – השלטון המרכזי באימפריה העות'מאנית ב־1864 נחלקו שטחי יהודה ושומרון בהתאמה תחת מתצרפליק (בירת מחוז קטן) ירושלים (חיבור של סנג'ק עזה וירושלים), שהוכפף ישירות לשלטון המרכזי בקושטא ותחת סנג'ק שכם שהוכפף לוילאייט ביירות.",
+    "iw_7293_p67": "לקריאה נוספת\n יוסף לויטה (עורך), הר מרום ישראל: יהודה ושומרון: עבר, הווה ומגמות לעתיד, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תשמ\"ד\n מנשה הראל, דב ניר, גאוגרפיה של ארץ ישראל, הוצאת עם עובד, עמ' 313–322\n הראל ארנון, חגי ויניצקי, דיני מקרקעין והמשפט הבינלאומי ביהודה ושומרון, הוצאת בורסי, 2013",
+    "iw_7293_p19": "קו הגבול בין ישראל לירדן היה חלק מקו הגבול המכונה \"הקו הירוק\".",
+    "iw_7293_p12": "הכינוי העברי \"יהודה ושומרון\" נקבע ב־22 ביולי 1968 לאחר מלחמת ששת הימים ושחרור השטחים מהשלטון הירדני, לאחר שנדחה השם \"יהודה ואפרים\", על ידי ועדת השמות הממשלתית בזיקה למקום, שהוא ערש ההיסטוריה והתרבות היהודית. באופן רשמי השתמשו ממשלות ישראל חליפות בביטויים \"יהודה ושומרון\" ו\"הגדה המערבית\" עד להחלטה של ממשלת בגין הראשונה על שימוש בכינוי הראשון בלבד. \"הגדה המערבית\" או בקיצור \"הגדה\" ממשיך לשמש בתקשורת ובשיח הציבורי בישראל, בפרט בפי דוברים מהשמאל, וכן בתקשורת ובדיפלומטיה הבינלאומית.",
+    "iw_320304_p22": "בעקבות החלטת האו\"ם בדבר חלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות – יהודית וערבית – פרצו מהומות בכל הארץ, שהפכו במהרה למלחמת העצמאות. ב־14 במאי 1948 (יום שישי, ה' באייר תש\"ח, ערב סיום המנדט הבריטי 15 במאי), קרא דוד בן-גוריון את מגילת העצמאות והכריז על הקמתה של מדינת ישראל.",
+    "iw_7293_p36": "בשנת 2003 החלה ישראל בהקמת גדר הפרדה – מערכת של גדרות וחומות בטון העוברת לאורך הקו הירוק, שבחלקה בתוך שטחי יהודה ושומרון.",
+    "iw_7293_p24": "ב־1972, פרסם המלך את תוכנית הפדרציה לפיה תוקם פדרציה בשם \"ממלכה ערבית מאוחדת\" שבה יהיו שני מחוזות אוטונומיים: עבר־הירדן ובירתה עמאן; ופלסטין שבירתה ירושלים. עמאן תשמש גם בתור הבירה של הממלכה כולה, שבראשה יעמוד המלך שיהיה אחראי על כל נושאי החוץ והביטחון, כמו גם על נושא המיסים של הפדרציה כולה. ישראל הגיבה בשלילה ודחתה את התוכנית וכך עשה גם הארגון לשחרור פלסטין.",
+    "iw_320304_p2": "במהלך המאה ה־19 חלה התעוררות לאומית בקרב יהודי אירופה שהביאה להקמת התנועה הציונית ולגלי עלייה לארץ ישראל. ב־1917, במהלך מלחמת העולם הראשונה, כבשה האימפריה הבריטית את ארץ ישראל מידי העות'מאנים ופורסמה הצהרת בלפור. בתקופת המנדט הבריטי מאבקים ממושכים בין היישוב היהודי וערביי ארץ ישראל הביאו את בריטניה למסור את שאלת המנדט בארץ לאו\"ם, שהמליץ ב־1947 לחלק את ארץ ישראל לשתי מדינות, יהודית וערבית. התוכנית התקבלה על ידי הסוכנות היהודית, אך נדחתה בידי ההנהגה הערבית; עימות צבאי שניצת בין הצדדים התפתח למלחמת העצמאות, שבמהלכה הוכרזה הקמתה של מדינת ישראל. בתום המלחמה והסכמי שביתת הנשק, שלטה ישראל במרבית שטח המנדט לשעבר, אף מעבר למה שהוקצה למדינה היהודית בתוכנית החלוקה. יהודה ושומרון ורצועת עזה נכבשו על ידי ירדן ומצרים, בהתאמה. המדינה הערבית לא הוקמה, ומאות אלפי ערבים־פלסטינים נסו או גורשו מבתיהם במסגרת הנכבה. במקביל עלו לישראל מאות אלפי פליטים יהודים ממדינות ערב.",
+    "iw_641143_p10": "התביעה להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל גברה אחרי מלחמת העולם השנייה משהתבררו ממדי השואה. העובדה שההנהגה הפלסטינית תמכה בגרמניה הנאצית במהלך המלחמה (מנהיגה, חג' אמין אל-חוסייני, אף הצטרף ליחידת אס-אס שפעלה בבלקן) הקשתה עליה להציג את תביעותיה בתום המלחמה.",
+    "iw_641143_p44": "פלסטינים: היסטוריה\nפלסטינה\nפלסטינה",
+    "iw_122078_p0": "מזרח ירושלים (בערבית: القدس الشرقية) או ירושלים המזרחית הוא כינוי פוליטי-מדיני, לשטח של 70 קמ\"ר בקירוב הנכלל בגבולותיה המוניציפליים של ירושלים, ונמצא מעבר לקו הירוק. מבחינה גאוגרפית שטח זה כולל לא רק את אזוריה המזרחיים של העיר אלא גם את הצפוניים והדרומיים. ההבחנה בין מזרח ירושלים למערב ירושלים נוצרה במלחמת העצמאות, עם חלוקת השליטה בעיר בין ישראל לירדן. אזור מזרח ירושלים סופח לישראל בעקבות מלחמת ששת הימים בצו סדרי השלטון והמשפט (מס' 1) תשכ\"ז-1967. המונח המצומצם כולל רק את השכונות הערביות של העיר, הממוקמות בעיקר במזרחה.",
+    "iw_122078_p49": "ירושלים\nערים חצויות\nנפת אל-קודס\nירושלים: חלוקה מנהלית\nחבלי ארץ במחלוקת",
+    "iw_122078_p5": "על פי ההגדרה הפוליטית של \"מזרח ירושלים\", היא כוללת לא רק את השכונות הערביות במזרח העיר, אלא את כל השטחים שסיפחה ישראל ב-1967 לתחום המוניציפלי של ירושלים ממזרח, מדרום ומצפון לעיר ובכלל זה העיר העתיקה, הר הזיתים, הר הצופים שמחוץ למובלעת הר הצופים, אזור סילואן (כפר התימנים בשילוח), ואדי ג'וז, ג'בל מוכאבר, א-טור, שרפאת, חלק מבית צפאפא, חלק מאבו דיס, שועפאט, בית חנינא ואזור עטרות וקלנדיה בצפון ירושלים, וכן השכונות היהודיות שנבנו בשטחים אלה לאחר מלחמת ששת הימים, כגון רמות, גילה, נווה יעקב, תלפיות מזרח (המכונה \"ארמון הנציב\"), חומת שמואל, פסגת זאב ועוד.",
+    "iw_122078_p10": "על פי הצעת תוכנית החלוקה של האומות המאוחדות (האו\"ם) משנת 1947, הייתה העיר ירושלים אמורה להיות ��לק משטח בין-לאומי בניהול האו\"ם, אולם התוכנית לא התקבלה ולא יושמה בפועל. לאחר מלחמת העצמאות שלטה ישראל בחלקיה המערביים של העיר ירושלים (אזור מרבית השכונות היהודיות) ובאזור הר הצופים, ואילו ממלכת ירדן שלטה בעיר העתיקה ובשכונות המזרחיות של העיר, בהם גם הרובע היהודי, שתושביו היהודים גורשו לישראל. בשנת 1950, סיפחה ממלכת ירדן את הגדה המערבית ומזרח ירושלים בתוכה, והחילה עליהם את החוק הירדני. סיפוח זה הוכר רשמית רק על ידי בריטניה, ורוב מדינות העולם קיבלו אותו דה-פקטו.",
+    "iw_122078_p7": "עתיד מזרח ירושלים הוא נדבך משמעותי ביותר במחלוקת על עתידה של העיר ירושלים כולה, והוא מהווה חלק משמעותי בסכסוך הישראלי-פלסטיני.",
+    "iw_122078_p47": "מעמד ומדיניות \n מעמד מזרח ירושלים – ארגון בצלם\n אמנון רמון ויעל רונן, תושבים, לא אזרחים: ישראל וערביי מזרח ירושלים, 2017-1967, מכון ירושלים למחקרי מדיניות, 2017\nאמנון רמון, ערביי מזרח ירושלים לאן? תמונת מצב והמלצות למדיניות, מכון ירושלים למחקרי מדיניות, 2019\n \nאמנון רמון,  מגלים את מזרח ירושלים: התהליכים שהובילו לשינוי המדיניות הישראלית ולהחלטת הממשלה 3790, מכון ירושלים למחקרי מדיניות, 2021",
+    "iw_122078_p44": "ראו גם \n ההתיישבות היהודית במזרח ירושלים\n מעמד התושבות במזרח ירושלים",
+    "iw_122078_p18": "בעקבות האינתיפאדה השנייה הוחלט להקיף את ירושלים, ובכלל זה מזרח ירושלים, ואף שטחים נוספים ממזרח לה שלא סופחו רשמית לישראל, בגדר ההפרדה על מנת למנוע פיגועי טרור בעיר. פרויקט זה מכונה \"עוטף ירושלים\". בנוסף לכך, צה\"ל הקים מספר מחסומים בין ירושלים המערבית למזרח ירושלים.",
+    "iw_122078_p4": "גאוגרפיה\nבשפה היומיומית, מתייחס המונח \"מזרח ירושלים\" בעיקר לשכונות הערביות במזרח העיר. מיד לאחר כיבוש מזרח ירושלים והגדה המערבית במלחמת ששת הימים החילה ממשלת ישראל את החוק הישראלי על מזרח ירושלים בהתאם ל. החוק הישראלי הוחל על השטח שהרשויות הירדניות הגדירו כשטח המוניציפלי, ובנוסף על כפרים, עיירות ושטחים פתוחים הסמוכים לו.",
+    "iw_122078_p26": "בסקר שנערך בסוף שנת 2010 ייחסו 67%–69% מהנשאלים חשיבות רבה לזהותם הערבית, הירושלמית והפלסטינית, וכמעט אותו שיעור של נסקרים ייחסו חשיבות רבה להיותם בעלי תעודת זהות כחולה. כ-39% אמרו שאם תינתן בידיהם הבחירה הם יעדיפו להיות אזרחי ישראל לעומת 31% שיעדיפו להיות אזרחי מדינה פלסטינית. לפי סקר עומק שערך מכון וושינגטון 5 שנים לאחר מכן, ביוני 2015, רוב של 52% מקרב תושבי ירושלים הערבים \"העדיפו לחיות כאזרחים ישראלים שווי זכויות תחת ריבונות ישראלית\". במקביל ניתן לראות זינוק חד בבקשות התאזרחות שהגישו ערביי מזרח ירושלים, כאשר בשנת 2016 הוגשו למעלה מאלף בקשות כאלו לעומת פחות ממאה בקשות בשנת 2003.",
+    "iw_122078_p48": "נוספים\n מריק שטרן, שילוב תעסוקתי במציאות נפיצה - תושבי מזרח ירושלים בשוק העבודה העירוני, מכון ירושלים לחקר ישראל, 2015\n מעיין נשר, בנייה בלתי חוקית, סכסוכי דמים ושני מיליארד שקל בשנה: המחיר של היעדר זכויות על הקרקעות במזרח ירושלים, מכון ירושלים למחקרי מדיניות, 2018\n \n על מזרח ירושלים באתר עיר עמים",
+    "iw_122078_p35": "השכונות הערביות העיקריות במזרח ירושלים הן:\n העיר העתיקה:\n הרובע המוסלמי (כ-27,400 תושבים, מתוכם כאלף יהודים)\n הרובע הנוצרי (כ-4,700 תושבים)\n שועפאט (כ-38,000 תושבים)\n מחנה פליטים שועפאט (בין 8,000 ל-20,000 תושבים)\n בית חנינא (כ-27,000 תושבים)\n א-סוואנה\n ג'בל מוכאבר (כ-29,500 תושבים)\n ראס אל-עמוד (כ-23,200 תושבים)\n כפר עקב (כ-18,600 תושבים)\n חלקו הדרומי של הכפר אבו תור\n באב א-זהרה\n א-טור (כ-25,000 תושבים)\n סילואן (כ-17,200 תושבים)\n שייח' ג'ראח (כ-15,500 תושבים)\n ואדי אל-ג'וז (כ-15,800 תושבים)\n צור באהר ואום טובא (כ-17,800 תושבים)\n בית צפאפא (ושרפאת) (כ-13,000 תושבים, חלקו של הכפר היה בשטח ישראל מאז 1948)\n עיסאוויה (כ-14,800 תושבים).",
+    "iw_122078_p8": "לפני קום המדינה\nמאז אמצע המאה ה-19, מרבית תושבי ירושלים היו יהודים. לפני מלחמת העולם הראשונה היו בירושלים כ-70,000 תושבים, מתוכם כ-45,000 יהודים. ערב מלחמת העצמאות גרו בירושלים כ- 100,000 תושבים יהודים לעומת כ 65,000 תושבים ערבים.",
+    "iw_122078_p3": "ב-2020 מנתה אוכלוסיית מזרח ירושלים כ-595,400 תושבים (כ-63% מאוכלוסיית העיר) מהם כ-361,700 ערבים וכ-233,700 יהודים.",
+    "iw_122078_p43": "מנגד, לרשות הפלסטינית אסור לפעול באזורים אלו ולהעניק שירותים, מכיוון שהם שייכים מוניציפלית לעיריית ירושלים. בתגובה לעתירות שהגישה האגודה לזכויות האזרח, טענה עיריית ירושלים כי היא עושה מאמץ לדאוג לתושבים, וכי בעיות באספקת שירותים, אם קיימות, הן תוצאה של חששות ביטחוניים ולא של מדיניות מכוונת\". ב-7 בינואר 2010 אמר יקיר שגב, מחזיק תיק מזרח ירושלים בעירייה כי .",
+    "iw_122078_p15": "בשנת 1980 נחקק חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל, המכריז : \"ירושלים השלמה והמאוחדת היא בירת ישראל\". בעקבות חקיקת החוק החליטה פה אחד מועצת הביטחון של האומות המאוחדות (בהימנעות ארצות הברית) את החלטה 478 הקובעת כי החוק מהווה הפרה של המשפט הבינלאומי.",
+    "iw_122078_p46": "היסטוריה \n הלל כהן, כיכר השוק ריקה: עלייתה ונפילתה של ירושלים הערבית, הוצאת עברית ומכון ירושלים לחקר ישראל, 2007.",
+    "iw_320304_p165": "בערים תל אביב, הרצליה וירושלים ישנם מוזיאונים לאמנות. מוזיאון ישראל בירושלים מאכלס בתוכו את מגילות מדבר יהודה, כמו גם אוסף מקיף של אמנות יהודית דתית ואמנות עממית.",
+    "iw_122078_p9": "בראשית המאה ה-20 התרכזו מרבית תושביה היהודיים של ירושלים בעיר העתיקה. רובם התגוררו ברובע היהודי, אך חלקם גרו באזורים אחרים בהם חצר ראנד, וחצר גליציה שברובע המוסלמי וכפר השילוח שבמורדות הר הזיתים. בעקבות מאורעות תרפ\"ט ועוד יותר בעקבות מאורעות תרצ\"ו-תרצ\"ט, ברחו מרבית היהודים מבתיהם במזרח ירושלים, והמעטים שנשארו, כ-1,700 איש, התרכזו אך ורק ברובע היהודי. בתיהם של הבורחים נשדדו ונבזזו על ידי התושבים הערבים. במהלך מלחמת העצמאות הצבא הירדני כבש את כל הרובע היהודי ואסר את התושבים היהודים שנותרו. חלקם נלקחו בשבי וחלקם גורשו למערב ירושלים, ולא נותרו יהודים במזרח ירושלים.",
+    "iw_122078_p17": "הסכם אוסלו שנחתם ב-13 בספטמבר 1993 לא הציג פתרון לסוגיית מעמדה של ירושלים ודחה את ההכרעה להסכם מאוחר יותר בין ישראל לרשות הפלסטינית. סקר שפורסם בראשית 2011 טען כי אחוז נכבד מתושבי מזרח ירושלים מעדיפים לחיות תחת שלטון ישראלי בכל הסדר עתידי וחלקם אף מוכנים להעביר את מקום מגוריהם כדי להישאר אזרחים ישראלים במקרה שהשטח יועבר לרשות הפלסטינית.",
+    "iw_641143_p39": "מדינה פלסטינית בחצי האי סיני\nבמהלך השנים עלו בתחילה הצעות שלפיהן סיני יהיה רק חלק מן המדינה הפלסטינית. בשנת 2010 העלה ראש המועצה לביטחון לאומי לשעבר, גיורא איילנד מהלך של \"החלפת שטחים\" כאחת האופציות במסגרת נייר עמדה שפרסם במסגרת המכון למחקרי ביטחון לאומי. לפי המהלך שהציע, תעב��ר מצרים לפלסטינים שטח בגודל של 720 קמ\"ר הצמוד לרצועת עזה; ישראל תעביר למצרים שטח בגודל דומה בדרום מערב הנגב, ותקבל שטח בגודל דומה ביהודה ושומרון.",
+    "iw_122078_p1": "השטח כולל, בנוסף לשטחה של ירושלים שנכבש על ידי הצבא הירדני והיה בשליטת ירדן בשנים 1948–1967, גם עיירות וכפרים שעד אז לא נחשבו כחלק מירושלים. למעשה, השטח שהיה כפוף לעיריית ירושלים הירדנית כלל רק 6.4 קמ\"ר. כלומר, 91% משטח מזרח ירושלים לא נכלל באזור זה לפני יוני 1967.",
+    "iw_122078_p31": "המצב החברתי-כלכלי של תושבי מזרח ירושלים גרוע בממוצע מהמצב של תושבי מערב העיר. בשנת 2016 75% מתושבי מזרח ירושלים חיו מתחת קו העוני, לעומת 29% מהיהודים בירושלים ו-52% מהערבים בכלל מדינת ישראל. 80% מהמשפחות במזרח העיר סבלו מקשיים כלכליים ו-18% סבלו מאלימות והזנחה. לפי הביטוח הלאומי, שיעור הילדים העניים במזרח ירושלים עמד בשנת 2017 על 83.4% (בהשוואה ל־56.7% בקרב ערביי ישראל שאינם מתגוררים במזרח ירושלים), ושיעור התעסוקה של הנשים עמד על כ-14% בלבד (לעומת 32% בקרב הנשים הערביות בגליל).",
+    "iw_122078_p40": "מרכז ההפעלה הוא התחנה המרכזית של מזרח ירושלים שלה שני מסופים סמוכים: האחד ברחוב סולטאן סולימאן, ממזרח לגן הקבר, בין שער שכם ושער הפרחים המיועד בעיקר לקווים הבין-עירוניים, והשני בדרך שכם ממערב לגן הקבר המשמש את הקווים העירוניים. בנוסף פרושות ברחבי מזרח העיר עשרות תחנות אוטובוס תקניות, חלקן משותפות עם קווי \"אגד\". הקווים נוסעים בעיקר בכבישים העירוניים והכפריים של מזרח ירושלים, אך גם בדרך חברון וכביש מספר 1 (שדרות בר-לב) וכן בשכונות \"קו תפר\" כמו הגבעה הצרפתית ותלפיות מזרח. הקווים נחשבים לנוחים ויעילים ורוב תושבי האזור מעדיפים אותם על פני תחבורה פרטית, שנתח השימוש בה ירד מאוד. גם ציבור קטן של יהודים משתמש בתחבורה ציבורית זו, בעיקר בשבת ותיירים בעלי תקציב נמוך.",
+    "iw_320304_p0": "יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, במערב יבשת אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון. ישראל הוקמה בשטחי ארץ ישראל, ביתו הלאומי וארץ מולדתו של העם היהודי. המדינה הכריזה על עצמאותה בה' באייר תש\"ח, 14 במאי 1948, והיא בעלת משטר מסוג דמוקרטיה פרלמנטרית.",
+    "iw_320304_p55": "ב־6 בדצמבר 2017 הכריז נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על הכרה רשמית של ארצות הברית בירושלים כבירת ישראל. ב־14 במאי 2018 עברה שגרירות ארצות הברית בישראל לירושלים.",
+    "iw_122078_p30": "לפי עיריית ירושלים בשנת 2018 היה מחסור של יותר מ-2,000 כיתות לימוד במזרח העיר. בדו\"ח של עמותת עיר עמים מ-2019 הוערך כי קיים מחסור של 3,000 כיתות לימוד. בשנת 2011 פסק בג\"ץ שהמצב במערכת החינוך מהווה פגיעה בזכות ילדי מזרח ירושלים לשוויון בחינוך, פגיעה בזכותם לחינוך רשמי חינם ובכך גם פגיעה בזכויות החוקתיות שמוקנות לתושבי מזרח ירושלים מכוח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. גם מבקר המדינה קבע בדו\"ח שפורסם באוגוסט 2019 כי קיימת הזנחה של מערכת החינוך במזרח ירושלים, ושהמדינה ומשרד החינוך לא מקיימים את חובתם למתן חינוך חינם עקב מחסור בכיתות לימוד ועקב כך שלא הגיעו להסדרים כספיים עם בתי הספר המוכרים שאינם רשמיים. מבקר המדינה העיר גם על אוזלת יד של משרד החינוך והעירייה באיתור תלמידים שאינם רשומים באף מוסד חינוכי, ושלא מופעלות תוכניות למניעת נשירה מלימודים. בעיה נוספת שמצא המבקר היא היקף שעות נמוך המוקדש ללימודי עברית, במיוחד ללומדים על פי תוכנית הלימוד הפלסטינית.",
+    "iw_122078_p16": "בשנת 1988 הכריזה ירדן כי היא מוותרת על כל תביעותיה לריבונות ביהודה ושומרון (ואגב כך, שללה את אזרחותם הירדנית של הפלסטינים המתגוררים בה). עם זאת בהסכם השלום שנחתם בינה לבין ישראל ב-1994 הובטח לה מעמד מיוחד במקומות הקדושים בירושלים. הירדנים הצהירו כי אופיו של מעמד זה ייקבע בתיאום עם הפלסטינים.",
+    "iw_641143_p24": "\"תוכנית השלבים\" נתפסה בקרב ישראלים רבים כהחלטה בעייתית במיוחד של התנועה הלאומית הפלסטינית, שכן היא מטילה צל על כל הסכם פשרה בין ישראל לפלסטינים. תקפותה של \"תוכנית השלבים\" כיום אינו ברור. היא לא בוטלה רשמית אך באופן כללי ההנהגה הפלסטינית חדלה להזכירה מאז סוף שנות השמונים. עם זאת, לאחרונה ישנן התבטאויות של גורמים רשמיים של אש\"ף בנושא המצביעים על כך שתוכנית השלבים לא נזנחה. לאחרונה אמר שגריר אש\"ף בלבנון בראיון כי \"פתרון שתי המדינות יוביל לקריסת ישראל\".",
+    "iw_2543_p0": "רצועת עזה (בערבית: قطاع غزّة – קֻטַאע עַ'זֶּה) היא רצועת אדמה חופית בדרום מישור החוף הדרומי של ארץ ישראל. היא גובלת במצרים מדרום-מערב, בים התיכון ממערב ובישראל מדרום, מזרח וצפון. אורכה כ-40 קילומטרים, רוחבה נע בין 5.7 ל-12.5 קילומטרים ושטחה הכולל כ-365 קילומטר רבוע. מבחינת ריבונות היא מזוהה עם הרשות הפלסטינית, ומאז 2007 היא בשליטת החמאס. נכון ליולי 2021 מוערכת אוכלוסיית רצועת עזה על ידי ה-CIA ב-1,957,062 תושבים, על פי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2021 מונה אוכלוסיית עזה 2,106,745 איש. מתוך האוכלוסייה קרוב למיליון מוגדרים כפליטים וכמחציתם מתגוררים במחנות פליטים. גבולותיה של הרצועה הוגדרו בהסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות שנחתמו ברודוס בין ישראל למצרים בשנת 1949.",
+    "iw_2543_p24": "רצועת עזה נכבשה בידי ישראל (ביחד עם חצי האי סיני והאיים סנפיר וטיראן) במבצע קדש (אוקטובר 1956), אולם, כמו יתר השטחים שנכבשו, היא הוחזרה לשליטת מצרים כעבור חודשים ספורים.",
+    "iw_2543_p28": "ההתיישבות היהודית ברצועת עזה",
+    "iw_2543_p62": "העימותים בגבול ישראל-רצועת עזה",
+    "iw_2543_p36": "רצועת עזה אחרי ההתנתקות ",
+    "iw_2543_p68": " \n \n \n \n \n \n \n \n שרי בשי וקנת מן, שליטה ואחריות: מעמדה המשפטי של רצועת עזה לאחר \"ההתנתקות\"\n מפות שונות הקשורות לרצועת עזה\n מפות רצועת עזה 1917 עד 1961, מאוסף המפות ע\"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית",
+    "iw_2543_p2": "מ-12 בספטמבר 2005 ועד יוני 2007 נמצאו השטח ותושביו בשליטה בלעדית של הרשות הפלסטינית, מלבד פעולות צבאיות של ישראל למניעת טרור, אך בלא התערבות של מדינות זרות, אף על-פי שהרשות הפלסטינית אינה מוכרת כמדינה עצמאית. מעמדה יוצא הדופן של רצועת עזה נוצר בעקבות יישום תוכנית ההתנתקות של ממשלת ישראל, במסגרתה נסוגו כוחות צה\"ל מכל שטחי הרצועה (חוץ מחדירות זמניות לשטח, סגר ימי ופיקוח ושליטה אווירית מתמדת), פונו ממנה כל אזרחי ישראל, בוטל הממשל הצבאי שהוחל בה, ונסגר הגבול בינה לבין מדינת ישראל.",
+    "iw_2543_p25": "בשליטת ישראל\nרצועת עזה נכבשה שוב, ביחד עם סיני, במלחמת ששת הימים, והייתה נתונה לממשל צבאי ישראלי מלא עד הקמת הרשות הפלסטינית.",
+    "iw_2543_p52": "השתלטות חמאס על הרצועה ",
+    "iw_2543_p6": "חבל עזה הוא חלק ממישור חוף הנגב המשתרע בין חבל ימית בדרום וחולות כרמיה בצפון. חבל עזה מהווה המשך ישיר של מישור החוף הדרומי הבנוי משלושה רכסי כורכר עיקריים וביניהם עמקי מרזבה. חבל עזה הוא קצהו הדרומי ביותר של מבנה זה; מדרום לח'אן יונס הולכים קווי הרכסים ומטשטשים, ומדרום לרפיח אין הם מצויים כלל. הרצועה גובלת בים התיכון בצפון-מערב, במצרים בדרום ובישראל מצפון, מזרח ודרום. אורכה של רצועת עזה הוא כ-41 קילומטרים, רוחבה הוא בין 5.7 ל-12 ק\"מ וסך שטחה הוא 365 קמ\"ר. דרך סלאח א-דין חוצה את הרצועה מצפון לדרום. אדמיניסטרטיבית, מחולקת הרצועה ל-5 נפות: נפת צפון עזה, נפת עזה, נפת דיר אל-בלח, נפת ח'אן יונס ונפת רפיח.",
+    "iw_2543_p11": "בשל הריבוי הטבעי הגבוה, אוכלוסיית רצועת עזה צעירה מאוד, וחלק ניכר של תושביה הוא מתחת לגיל העבודה. ברבעון הראשון של 2014 הגיע שיעור האבטלה ברצועת עזה ל-40.8 אחוז, שיעור האבטלה הגבוה ביותר ברצועה מאז 2009. שיעור האבטלה בקרב נשים ברצועה עמד באותו רבעון על 52.4 אחוז, לעומת 37.4 אחוז עבור גברים.",
+    "iw_2543_p69": "הרשות הפלסטינית\nהסכסוך הישראלי-פלסטיני\nחבלי ארץ במחלוקת\nהאינתיפאדה השנייה\nמישור החוף הדרומי\nאסיה: מובלעות",
+    "iw_2543_p46": "ב-19 בספטמבר 2007, בעקבות ירי הקסאמים המתמשך, הכריזה ישראל על רצועת עזה כעל \"ישות עוינת לישראל\", דבר המאפשר פגיעה באספקת החשמל והדלק לרצועה ונקיטת צעדים נוספים. בכך ישראל הפרידה בין הרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון לבין שלטון חמאס ברצועת עזה (שכונה על ידי בנימין נתניהו חמאסטן).",
+    "iw_2543_p1": "עד למלחמת ששת הימים הייתה רצועת עזה נתונה לשלטון מצרי (למעט תקופה קצרה של שלטון ישראלי בעקבות מלחמת סיני). לאחר כיבוש רצועת עזה על ידי מצרים היה ניסיון לכונן בה מעין ישות של ממשל עצמי פלסטיני; ביולי 1948 הוקמה בעזה \"מועצה מנהלית לפלסטין\", אשר בספטמבר אותה שנה הפכה ל\"ממשלת כל פלסטין\", שהתקיימה, מחוסרת סמכויות של ממש, עד לשנת 1959. במלחמת ששת הימים כבשה ישראל את הרצועה, והקימה בה יישובים ישראלים, בעיקר בגוש קטיף, ששכן בין ח'אן יונס ורפיח לבין הים. בין היישובים חודש גם כפר דרום שהיה ברצועה עוד לפני מלחמת העצמאות וישראל יצאה ממנו בהסכמי שביתת הנשק בתום המלחמה. בהסכמי אוסלו הועברה השליטה ביישובים הפלסטינים שברצועת עזה לידי הרשות הפלסטינית, אם כי הריבונות נותרה בידי צה\"ל. גם לאחר ההסכמים נותרה בידי ישראל השליטה על היישובים הישראליים ברצועה, הדרכים המובילות אליהם משטח ישראל, ציר פילדלפי (רצועה צרה לאורך הגבול בין רצועת עזה לבין מצרים) ומעבר הגבול עם מצרים ברפיח. כחלק מן ההיערכות החדשה של העברת השליטה בהסכמי אוסלו, אורגנה והושלמה גדר המערכת סביב רצועת עזה לפי תפיסת-הפעלה צה\"לית המקובלת בגדרות המערכת בגבולות המדינה מול מדינות שכנות אחרות: עם התרעה אלקטרונית, תצפיות ופטרולים קבועים למניעה וטיפול בכל חציית גדר.",
+    "iw_320304_p52": "בגזרת רצועת עזה שאחרי ההתנתקות המשיכה הלחימה בין ישראל לארגוני הטרור, ובראשם חמאס שאף השתלט צבאית על הרצועה.\nב־25 ביוני 2006 נחטף החייל גלעד שליט, דבר שהביא לפתיחת מבצע גשמי קיץ. כתגובה לירי של רקטות מרצועת עזה יצאה ישראל למספר מבצעים שהביאו בסיומם להפסקות אש זמניות: מ־27 בדצמבר 2008 עד 18 בינואר 2009 נערך מבצע עופרת יצוקה, מ־14 בנובמבר עד 21 בנובמבר 2012 מבצע עמוד ענן ומ־8 ביולי 2014 עד 26 באוגוסט 2014 נערך מבצע צוק איתן. בכל מבצע נהרגו בין מאות לאלפי פלסטינים, רובם מחבלים אך גם אזרחים, ונגרמו נזקים גדולים לתשתית בעזה, ובמקביל שיגרו המחבלים אלפי רקטות על העורף הישראלי. בעקבות המבצעים נמתחה ביקו��ת קשה על ישראל והיא הואשמה בפשעי מלחמה, והוקמו ועדות לבדיקת הנושא מטעם האו\"ם: צוות הבדיקה של האו\"ם בנושא העימות בעזה בראשות ריצ'רד גולדסטון (בעקבות עופרת יצוקה) וועדת שייבס (בעקבות צוק איתן).",
+    "iw_2543_p35": "ב-12 בספטמבר 2005, לפנות בוקר, יצאו אחרוני החיילים הישראלים מרצועת עזה.",
+    "iw_2543_p67": "במאי 2023, פתחה ישראל במבצע מגן וחץ ברצועת עזה, נגד ארגון הג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני. המבצע החל בסיכולים ממוקדים של שלושה בכירים בגא\"פ כתגובה לירי מהרצועה שבוע לפני כן. במהלך המבצע נהרגו עשרות פלסטינים, ובין היתר הושמדו מאות רקטות, הופצצו משגרים ובורות שיגור. מנגד שוגרו כ-1500 רקטות לעבר ישראל, כאשר כמעט כולן לא חצו את הגבול, נפלו בשטח פתוח או סוכלו בידי כיפת ברזל וקלע דוד.",
+    "iw_320304_p57": "בגזרת רצועת עזה ועוטף עזה חלה הסלמה בעקבות מהומות אלימות וניסיונות חדירה במסגרת \"צעדת השיבה הגדולה\", שנערכו מדי יום שישי, החל מסוף מרץ 2018. במאי החלו הפלסטינים בשילוח יומיומי של עפיפוני תבערה ובלוני נפץ. ביולי ונובמבר שיגרו ארגוני הטרור הפלסטיניים מאות רקטות ארטילריות ופצצות מרגמה לעבר ישראל.",
+    "iw_2543_p18": "באוגוסט 1947, המליצה ועדת אונסקופ, ועדת חקירה בינלאומית שמונתה על ידי העצרת הכללית של האומות המאוחדות במאי 1947 כדי לבחון את שאלת ארץ ישראל, לכלול את אזור עזה, שפלת החוף הדרומית הכוללת את היישובים הערבים איסדוד (אשדוד) ומג'דל (אשקלון), ורצועה ברוחב 30 קילומטר באזור עוג'ה אל-חפיר לאורך גבול מצרים, בשטח המדינה הערבית, מאחר שלא הייתה בו התיישבות יהודית (למעט כפר דרום שהוקם בשנת 1946). תוכנית החלוקה התקבלה ב-29 בנובמבר 1947.",
+    "iw_2543_p53": "ב-13 ביוני 2007 ביצע חמאס הפיכה צבאית, השתלט על רצועת עזה וגירש ממנה את אנשי הפת\"ח. כתוצאה מההשתלטות הוטל סגר על רצועת עזה בידי ישראל ומצרים.",
+    "iw_641143_p26": "ב-15 בנובמבר 1988 הכריז ראש אש\"ף, יאסר ערפאת, על הקמתה של מדינת פלסטין. הכרזה זו נעשתה באלג'יר, בכינוס הרשות המחוקקת של אש\"ף, המועצה הלאומית הפלסטינית. להכרזה לא הייתה משמעות מעשית שכן ישראל שלטה ביהודה ושומרון וחבל עזה. כמו כן גבולות המדינה המיועדת לא צוינו במפורש.\nבנאום שנשא ב-14 בנובמבר, בעת דיוני המועצה הלאומית לפני פרסום ההכרזה, הבהיר אבו איאד את מדיניות השלבים של אש\"ף: \"זוהי מדינה המיועדת לדורות הבאים. תחילה היא תהיה קטנה... אם ירצה אלוהים, היא תתרחב מזרחה ודרומה... רציתי את כל פלסטין בבת אחת. אך הייתי טיפש... התשובה היא: שעל־שעל\".",
+    "iw_2543_p50": "ברצועת עזה ישנו ביקוש לחשמל בהיקף של כ־350 מגוואט. 30 מגה-וואט מסופקים ממצרים (לאזור רפיח), תחנת הכוח עזה מספקת 140 מגה-וואט, וישראל מספקת 120 מגה-וואט, המועברים ב־10 קווי מתח גבוה ונכון ל-2016 תושבי הרצועה אינם משלמים עבורם. הפער בין הביקוש לכמות המסופקת מתבטא בהפסקות חשמל מחזוריות יזומות לפרקי זמן ארוכים של כמה שעות, באזורים שונים ברצועה. תקלות, פעולות תחזוקה בתחנת הכוח עזה ותשתית רעועה מובילות להפסקות חשמל נוספות.",
+    "iw_2543_p30": "\"קיימות משבצות קרקע אשר בהכשרה לא יקרה ניתן להכשירן. להתיישבויות אלו חשיבות עליונה לעתיד המדיני של הרצועה על ידי כך שהן מפצלות את הרצועה דרומה מהעיר עזה. כמו כן, קיימת חשיבות ביטחונית רבה לנוכחות יהודית בליבה של עזה.\"",
+    "iw_641143_p23": "תוכנית השלבים\nבוועידת המועצה הלאומית הפלסטינית ה-12 שנערכה ב-1974 התקבלה תוכנית השלבים של אש\"ף, שעל-פיה \"כל צעד בכיוון השחרור הוא צעד למימוש האסטרטגיה של הארגון לשחרור פלסטין להקמת מדינה פלסטינית\", כלומר הקמת המדינה הפלסטינית יכולה להיעשות בשלבים, כשבתחילה תוקם המדינה רק על חלק משטח פלסטין. ההחלטה קובעת עוד כי \"הארגון לשחרור פלסטין ינקוט בכל האמצעים, בראש ובראשונה מאבק מזוין, לשחרור טריטוריה פלסטינית\".",
+    "iw_2543_p33": "ב-26 באוקטובר 2004 אושרה בכנסת תוכנית ההתנתקות של ראש הממשלה אריאל שרון, לפיה תצא ישראל באופן חד-צדדי מרצועה עזה ומצפון השומרון ותפנה את היישובים והנוכחות הצבאית באזורים אלו (למעט ציר פילדלפי). באוגוסט 2005 הגיעו ישראל ומצרים להסכמה עקרונית בדבר העברת ציר פילדלפי לפיקוח ביטחוני מצרי.",
+    "iw_2543_p19": "במהלך מלחמת העצמאות\nלאחר ההכרזה על הקמת מדינת ישראל ב-14 מאי 1948, בהתאם לתוכנית החלוקה, תפס הצבא המצרי את השטחים בין איסדוד, עזה ועוג'ה אל-חפיר. הצבא המצרי התפצל לשני ראשים: כוח עיקרי לאורך החוף דרך עזה שהגיע עד גשר עד הלום וכוח משני שנכנס מזרחה והתמקם באל-פאלוג'ה. במהלך החודשים ממאי עד אוקטובר היו היישובים היהודיים בנגב שמדרום לקו אשקלון-פאלוג'ה מעבר לקו המצרי. אולם גם קווי האספקה של המצרים היו ארוכים ושבירים. במבצע יואב, שהתקיים בין 15–22 באוקטובר 1948, כבשו כוחות צה\"ל שטחים נרחבים בנגב ופרצו את הדרך לבאר שבע. בעקבות כיבוש משלטי הצומת, כאוכבה וחוליקאת נשארה בריגדה מצרית נצורה באזור קטן – כיס פלוג'ה, סביב הכפר פאלוג'ה ומצודת עיראק סווידאן."
+}
\ No newline at end of file