Spaces:
Runtime error
Runtime error
{ | |
"status": "locked", | |
"versionTitle": "Tanach with Text Only", | |
"sectionNames": [ | |
"Chapter", | |
"Verse" | |
], | |
"license": "Public Domain", | |
"language": "he", | |
"title": "Hosea", | |
"licenseVetted": true, | |
"text": [ | |
[ | |
"דבר־יהוה אשר היה אל־הושע בן־בארי בימי עזיה יותם אחז יחזקיה מלכי יהודה ובימי ירבעם בן־יואש מלך ישראל", | |
"תחלת דבר־יהוה בהושע ויאמר יהוה אל־הושע לך קח־לך אשת זנונים וילדי זנונים כי־זנה תזנה הארץ מאחרי יהוה", | |
"וילך ויקח את־גמר בת־דבלים ותהר ותלד־לו בן", | |
"ויאמר יהוה אליו קרא שמו יזרעאל כי־עוד מעט ופקדתי את־דמי יזרעאל על־בית יהוא והשבתי ממלכות בית ישראל", | |
"והיה ביום ההוא ושברתי את־קשת ישראל בעמק יזרעאל", | |
"ותהר עוד ותלד בת ויאמר לו קרא שמה לא רחמה כי לא אוסיף עוד ארחם את־בית ישראל כי־נשא אשא להם", | |
"ואת־בית יהודה ארחם והושעתים ביהוה אלהיהם ולא אושיעם בקשת ובחרב ובמלחמה בסוסים ובפרשים", | |
"ותגמל את־לא רחמה ותהר ותלד בן", | |
"ויאמר קרא שמו לא עמי כי אתם לא עמי ואנכי לא־אהיה לכם" | |
], | |
[ | |
"והיה מספר בני־ישראל כחול הים אשר לא־ימד ולא יספר והיה במקום אשר־יאמר להם לא־עמי אתם יאמר להם בני אל־חי", | |
"ונקבצו בני־יהודה ובני־ישראל יחדו ושמו להם ראש אחד ועלו מן־הארץ כי גדול יום יזרעאל", | |
"אמרו לאחיכם עמי ולאחותיכם רחמה", | |
"ריבו באמכם ריבו כי־היא לא אשתי ואנכי לא אישה ותסר זנוניה מפניה ונאפופיה מבין שדיה", | |
"פן־אפשיטנה ערמה והצגתיה כיום הולדה ושמתיה כמדבר ושתה כארץ ציה והמתיה בצמא", | |
"ואת־בניה לא ארחם כי־בני זנונים המה", | |
"כי זנתה אמם הבישה הורתם כי אמרה אלכה אחרי מאהבי נתני לחמי ומימי צמרי ופשתי שמני ושקויי", | |
"לכן הנני־שך את־דרכך בסירים וגדרתי את־גדרה ונתיבותיה לא תמצא", | |
"ורדפה את־מאהביה ולא־תשיג אתם ובקשתם ולא תמצא ואמרה אלכה ואשובה אל־אישי הראשון כי טוב לי אז מעתה", | |
"והיא לא ידעה כי אנכי נתתי לה הדגן והתירוש והיצהר וכסף הרביתי לה וזהב עשו לבעל", | |
"לכן אשוב ולקחתי דגני בעתו ותירושי במועדו והצלתי צמרי ופשתי לכסות את־ערותה", | |
"ועתה אגלה את־נבלתה לעיני מאהביה ואיש לא־יצילנה מידי", | |
"והשבתי כל־משושה חגה חדשה ושבתה וכל מועדה", | |
"והשמתי גפנה ותאנתה אשר אמרה אתנה המה לי אשר נתנו־לי מאהבי ושמתים ליער ואכלתם חית השדה", | |
"ופקדתי עליה את־ימי הבעלים אשר תקטיר להם ותעד נזמה וחליתה ותלך אחרי מאהביה ואתי שכחה נאם־יהוה", | |
"לכן הנה אנכי מפתיה והלכתיה המדבר ודברתי על לבה", | |
"ונתתי לה את־כרמיה משם ואת־עמק עכור לפתח תקוה וענתה שמה כימי נעוריה וכיום עלתה מארץ־מצרים", | |
"והיה ביום־ההוא נאם־יהוה תקראי אישי ולא־תקראי־לי עוד בעלי", | |
"והסרתי את־שמות הבעלים מפיה ולא־יזכרו עוד בשמם", | |
"וכרתי להם ברית ביום ההוא עם־חית השדה ועם־עוף השמים ורמש האדמה וקשת וחרב ומלחמה אשבור מן־הארץ והשכבתים לבטח", | |
"וארשתיך לי לעולם וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים", | |
"וארשתיך לי באמונה וידעת את־יהוה", | |
"והיה ביום ההוא אענה נאם־יהוה אענה את־השמים והם יענו את־הארץ", | |
"והארץ תענה את־הדגן ואת־התירוש ואת־היצהר והם יענו את־יזרעאל", | |
"וזרעתיה לי בארץ ורחמתי את־לא רחמה ואמרתי ללא־עמי עמי־אתה והוא יאמר אלהי" | |
], | |
[ | |
"ויאמר יהוה אלי עוד לך אהב־אשה אהבת רע ומנאפת כאהבת יהוה את־בני ישראל והם פנים אל־אלהים אחרים ואהבי אשישי ענבים", | |
"ואכרה לי בחמשה עשר כסף וחמר שערים ולתך שערים", | |
"ואמר אליה ימים רבים תשבי לי לא תזני ולא תהיי לאיש וגם־אני אליך", | |
"כי ימים רבים ישבו בני ישראל אין מלך ואין שר ואין זבח ואין מצבה ואין אפוד ותרפים", | |
"אחר ישבו בני ישראל ובקשו את־יהוה אלהיהם ואת דוד מלכם ופחדו אל־יהוה ואל־טובו באחרית הימים" | |
], | |
[ | |
"שמעו דבר־יהוה בני ישראל כי ריב ליהוה עם־יושבי הארץ כי אין־אמת ואין־חסד ואין־דעת אלהים בארץ", | |
"אלה וכחש ורצח וגנב ונאף פרצו ודמים בדמים נגעו", | |
"על־כן תאבל הארץ ואמלל כל־יושב בה בחית השדה ובעוף השמים וגם־דגי הים יאספו", | |
"אך איש אל־ירב ואל־יוכח איש ועמך כמריבי כהן", | |
"וכשלת היום וכשל גם־נביא עמך לילה ודמיתי אמך", | |
"נדמו עמי מבלי הדעת כי־אתה הדעת מאסת ואמאסאך מכהן לי ותשכח תורת אלהיך אשכח בניך גם־אני", | |
"כרבם כן חטאו־לי כבודם בקלון אמיר", | |
"חטאת עמי יאכלו ואל־עונם ישאו נפשו", | |
"והיה כעם ככהן ופקדתי עליו דרכיו ומעלליו אשיב לו", | |
"ואכלו ולא ישבעו הזנו ולא יפרצו כי־את־יהוה עזבו לשמר", | |
"זנות ויין ותירוש יקח־לב", | |
"עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו כי רוח זנונים התעה ויזנו מתחת אלהיהם", | |
"על־ראשי ההרים יזבחו ועל־הגבעות יקטרו תחת אלון ולבנה ואלה כי טוב צלה על־כן תזנינה בנותיכם וכלותיכם תנאפנה", | |
"לא־אפקוד על־בנותיכם כי תזנינה ועל־כלותיכם כי תנאפנה כי־הם עם־הזנות יפרדו ועם־הקדשות יזבחו ועם לא־יבין ילבט", | |
"אם־זנה אתה ישראל אל־יאשם יהודה ואל־תבאו הגלגל ואל־תעלו בית און ואל־תשבעו חי־יהוה", | |
"כי כפרה סררה סרר ישראל עתה ירעם יהוה ככבש במרחב", | |
"חבור עצבים אפרים הנח־לו", | |
"סר סבאם הזנה הזנו אהבו הבו קלון מגניה", | |
"צרר רוח אותה בכנפיה ויבשו מזבחותם" | |
], | |
[ | |
"שמעו־זאת הכהנים והקשיבו בית ישראל ובית המלך האזינו כי לכם המשפט כי־פח הייתם למצפה ורשת פרושה על־תבור", | |
"ושחטה שטים העמיקו ואני מוסר לכלם", | |
"אני ידעתי אפרים וישראל לא־נכחד ממני כי עתה הזנית אפרים נטמא ישראל", | |
"לא יתנו מעלליהם לשוב אל־אלהיהם כי רוח זנונים בקרבם ואת־יהוה לא ידעו", | |
"וענה גאון־ישראל בפניו וישראל ואפרים יכשלו בעונם כשל גם־יהודה עמם", | |
"בצאנם ובבקרם ילכו לבקש את־יהוה ולא ימצאו חלץ מהם", | |
"ביהוה בגדו כי־בנים זרים ילדו עתה יאכלם חדש את־חלקיהם", | |
"תקעו שופר בגבעה חצצרה ברמה הריעו בית און אחריך בנימין", | |
"אפרים לשמה תהיה ביום תוכחה בשבטי ישראל הודעתי נאמנה", | |
"היו שרי יהודה כמסיגי גבול עליהם אשפוך כמים עברתי", | |
"עשוק אפרים רצוץ משפט כי הואיל הלך אחרי־צו", | |
"ואני כעש לאפרים וכרקב לבית יהודה", | |
"וירא אפרים את־חליו ויהודה את־מזרו וילך אפרים אל־אשור וישלח אל־מלך ירב והוא לא יוכל לרפא לכם ולא־יגהה מכם מזור", | |
"כי אנכי כשחל לאפרים וככפיר לבית יהודה אני אני אטרף ואלך אשא ואין מציל", | |
"אלך אשובה אל־מקומי עד אשר־יאשמו ובקשו פני בצר להם ישחרנני" | |
], | |
[ | |
"לכו ונשובה אל־יהוה כי הוא טרף וירפאנו יך ויחבשנו", | |
"יחינו מימים ביום השלישי יקמנו ונחיה לפניו", | |
"ונדעה נרדפה לדעת את־יהוה כשחר נכון מוצאו ויבוא כגשם לנו כמלקוש יורה ארץ", | |
"מה אעשה־לך אפרים מה אעשה־לך יהודה וחסדכם כענן־בקר וכטל משכים הלך", | |
"על־כן חצבתי בנביאים הרגתים באמרי־פי ומשפטיך אור יצא", | |
"כי חסד חפצתי ולא־זבח ודעת אלהים מעלות", | |
"והמה כאדם עברו ברית שם בגדו בי", | |
"גלעד קרית פעלי און עקבה מדם", | |
"וכחכי איש גדודים חבר כהנים דרך ירצחו־שכמה כי זמה עשו", | |
"בבית ישראל ראיתי שעריריה [שערוריה] שם זנות לאפרים נטמא ישראל", | |
"גם־יהודה שת קציר לך בשובי שבות עמי" | |
], | |
[ | |
"כרפאי לישראל ונגלה עון אפרים ורעות שמרון כי פעלו שקר וגנב יבוא פשט גדוד בחוץ", | |
"ובל־יאמרו ללבבם כל־רעתם זכרתי עתה סבבום מעלליהם נגד פני היו", | |
"ברעתם ישמחו־מלך ובכחשיהם שרים", | |
"כלם מנאפים כמו תנור בערה מאפה ישבות מעיר מלוש בצק עד־חמצתו", | |
"יום מלכנו החלו שרים חמת מיין משך ידו את־לצצים", | |
"כי־קרבו כתנור לבם בארבם כל־הלילה ישן אפהם בקר הוא בער כאש להבה", | |
"כלם יחמו כתנור ואכלו את־שפטיהם כל־מלכיהם נפלו אין־קרא בהם אלי", | |
"אפרים בעמים הוא יתבולל אפרים היה עגה בלי הפוכה", | |
"אכלו זרים כחו והוא לא ידע גם־שיבה זרקה בו והוא לא ידע", | |
"וענה גאון־ישראל בפניו ולא־שבו אל־יהוה אלהיהם ולא בקשהו בכל־זאת", | |
"ויהי אפרים כיונה פותה אין לב מצרים קראו אשור הלכו", | |
"כאשר ילכו אפרוש עליהם רשתי כעוף השמים אורידם איסרם כשמע לעדתם", | |
"אוי להם כי־נדדו ממני שד להם כי־פשעו בי ואנכי אפדם והמה דברו עלי כזבים", | |
"ולא־זעקו אלי בלבם כי יילילו על־משכבותם על־דגן ותירוש יתגוררו יסורו בי", | |
"ואני יסרתי חזקתי זרועתם ואלי יחשבו־רע", | |
"ישובו לא על היו כקשת רמיה יפלו בחרב שריהם מזעם לשונם זו לעגם בארץ מצרים" | |
], | |
[ | |
"אל־חכך שפר כנשר על־בית יהוה יען עברו בריתי ועל־תורתי פשעו", | |
"לי יזעקו אלהי ידענוך ישראל", | |
"זנח ישראל טוב אויב ירדפו", | |
"הם המליכו ולא ממני השירו ולא ידעתי כספם וזהבם עשו להם עצבים למען יכרת", | |
"זנח עגלך שמרון חרה אפי בם עד־מתי לא יוכלו נקין", | |
"כי מישראל והוא חרש עשהו ולא אלהים הוא כי־שבבים יהיה עגל שמרון", | |
"כי רוח יזרעו וסופתה יקצרו קמה אין־לו צמח בלי יעשה־קמח אולי יעשה זרים יבלעהו", | |
"נבלע ישראל עתה היו בגוים ככלי אין־חפץ בו", | |
"כי־המה עלו אשור פרא בודד לו אפרים התנו אהבים", | |
"גם כי־יתנו בגוים עתה אקבצם ויחלו מעט ממשא מלך שרים", | |
"כי־הרבה אפרים מזבחת לחטא היו־לו מזבחות לחטא", | |
"אכתוב־[אכתב־] לו רבו [רבי] תורתי כמו־זר נחשבו", | |
"זבחי הבהבי יזבחו בשר ויאכלו יהוה לא רצם עתה יזכר עונם ויפקד חטאותם המה מצרים ישובו", | |
"וישכח ישראל את־עשהו ויבן היכלות ויהודה הרבה ערים בצרות ושלחתי־אש בעריו ואכלה ארמנתיה" | |
], | |
[ | |
"אל־תשמח ישראל אל־גיל כעמים כי זנית מעל אלהיך אהבת אתנן על כל־גרנות דגן", | |
"גרן ויקב לא ירעם ותירוש יכחש בה", | |
"לא ישבו בארץ יהוה ושב אפרים מצרים ובאשור טמא יאכלו", | |
"לא־יסכו ליהוה יין ולא יערבו־לו זבחיהם כלחם אונים להם כל־אכליו יטמאו כי־לחמם לנפשם לא יבוא בית יהוה", | |
"מה־תעשו ליום מועד וליום חג־יהוה", | |
"כי־הנה הלכו משד מצרים תקבצם מף תקברם מחמד לכספם קמוש יירשם חוח באהליהם", | |
"באו ימי הפקדה באו ימי השלם ידעו ישראל אויל הנביא משגע איש הרוח על רב עונך ורבה משטמה", | |
"צפה אפרים עם־אלהי נביא פח יקוש על־כל־דרכיו משטמה בבית אלהיו", | |
"העמיקו־שחתו כימי הגבעה יזכור עונם יפקוד חטאותם", | |
"כענבים במדבר מצאתי ישראל כבכורה בתאנה בראשיתה ראיתי אבותיכם המה באו בעל־פעור וינזרו לבשת ויהיו שקוצים כאהבם", | |
"אפרים כעוף יתעופף כבודם מלדה ומבטן ומהריון", | |
"כי אם־יגדלו את־בניהם ושכלתים מאדם כי־גם־אוי להם בשורי מהם", | |
"אפרים כאשר־ראיתי לצור שתולה בנוה ואפרים להוציא אל־הרג בניו", | |
"תן־להם יהוה מה־תתן תן־להם רחם משכיל ושדים צמקים", | |
"כל־רעתם בגלגל כי־שם שנאתים על רע מעלליהם מביתי אגרשם לא אוסף אהבתם כל־שריהם סררים", | |
"הכה אפרים שרשם יבש פרי בלי־[בל־] יעשון גם כי ילדון והמתי מחמדי בטנם", | |
"ימאסם אלהי כי לא שמעו לו ויהיו נדדים בגוים" | |
], | |
[ | |
"גפן בוקק ישראל פרי ישוה־לו כרב לפריו הרבה למזבחות כטוב לארצו היטיבו מצבות", | |
"חלק לבם עתה יאשמו הוא יערף מזבחותם ישדד מצבותם", | |
"כי עתה יאמרו אין מלך לנו כי לא יראנו את־יהוה והמלך מה־יעשה־לנו", | |
"דברו דברים אלות שוא כרת ברית ופרח כראש משפט על תלמי שדי", | |
"לעגלות בית און יגורו שכן שמרון כי־אבל עליו עמו וכמריו עליו יגילו על־כבודו כי־גלה ממנו", | |
"גם־אותו לאשור יובל מנחה למלך ירב בשנה אפרים יקח ויבוש ישראל מעצתו", | |
"נדמה שמרון מלכה כקצף על־פני־מים", | |
"ונשמדו במות און חטאת ישראל קוץ ודרדר יעלה על־מזבחותם ואמרו להרים כסונו ולגבעות נפלו עלינו", | |
"מימי הגבעה חטאת ישראל שם עמדו לא־תשיגם בגבעה מלחמה על־בני עלוה", | |
"באותי ואסרם ואספו עליהם עמים באסרם לשתי עינתם [עונתם]", | |
"ואפרים עגלה מלמדה אהבתי לדוש ואני עברתי על־טוב צוארה ארכיב אפרים יחרוש יהודה ישדד־לו יעקב", | |
"זרעו לכם לצדקה קצרו לפי־חסד נירו לכם ניר ועת לדרוש את־יהוה עד־יבוא וירה צדק לכם", | |
"חרשתם־רשע עולתה קצרתם אכלתם פרי־כחש כי־בטחת בדרכך ברב גבוריך", | |
"וקאם שאון בעמך וכל־מבצריך יושד כשד שלמן בית ארבאל ביום מלחמה אם על־בנים רטשה", | |
"ככה עשה לכם בית־אל מפני רעת רעתכם בשחר נדמה נדמה מלך ישראל" | |
], | |
[ | |
"כי נער ישראל ואהבהו וממצרים קראתי לבני", | |
"קראו להם כן הלכו מפניהם לבעלים יזבחו ולפסלים יקטרון", | |
"ואנכי תרגלתי לאפרים קחם על־זרועתיו ולא ידעו כי רפאתים", | |
"בחבלי אדם אמשכם בעבתות אהבה ואהיה להם כמרימי על על לחיהם ואט אליו אוכיל", | |
"לא ישוב אל־ארץ מצרים ואשור הוא מלכו כי מאנו לשוב", | |
"וחלה חרב בעריו וכלתה בדיו ואכלה ממעצותיהם", | |
"ועמי תלואים למשובתי ואל־על יקראהו יחד לא ירומם", | |
"איך אתנך אפרים אמגנך ישראל איך אתנך כאדמה אשימך כצבאים נהפך עלי לבי יחד נכמרו נחומי", | |
"לא אעשה חרון אפי לא אשוב לשחת אפרים כי אל אנכי ולא־איש בקרבך קדוש ולא אבוא בעיר", | |
"אחרי יהוה ילכו כאריה ישאג כי־הוא ישאג ויחרדו בנים מים", | |
"יחרדו כצפור ממצרים וכיונה מארץ אשור והושבתים על־בתיהם נאם־יהוה" | |
], | |
[ | |
"סבבני בכחש אפרים ובמרמה בית ישראל ויהודה עד רד עם־אל ועם־קדושים נאמן", | |
"אפרים רעה רוח ורדף קדים כל־היום כזב ושד ירבה וברית עם־אשור יכרתו ושמן למצרים יובל", | |
"וריב ליהוה עם־יהודה ולפקד על־יעקב כדרכיו כמעלליו ישיב לו", | |
"בבטן עקב את־אחיו ובאונו שרה את־אלהים", | |
"וישר אל־מלאך ויכל בכה ויתחנן־לו בית־אל ימצאנו ושם ידבר עמנו", | |
"ויהוה אלהי הצבאות יהוה זכרו", | |
"ואתה באלהיך תשוב חסד ומשפט שמר וקוה אל־אלהיך תמיד", | |
"כנען בידו מאזני מרמה לעשק אהב", | |
"ויאמר אפרים אך עשרתי מצאתי און לי כל־יגיעי לא ימצאו־לי עון אשר־חטא", | |
"ואנכי יהוה אלהיך מארץ מצרים עד אושיבך באהלים כימי מועד", | |
"ודברתי על־הנביאים ואנכי חזון הרביתי וביד הנביאים אדמה", | |
"אם־גלעד און אך־שוא היו בגלגל שורים זבחו גם מזבחותם כגלים על תלמי שדי", | |
"ויברח יעקב שדה ארם ויעבד ישראל באשה ובאשה שמר", | |
"ובנביא העלה יהוה את־ישראל ממצרים ובנביא נשמר", | |
"הכעיס אפרים תמרורים ודמיו עליו יטוש וחרפתו ישיב לו אדניו" | |
], | |
[ | |
"כדבר אפרים רתת נשא הוא בישראל ויאשם בבעל וימת", | |
"ועתה יוספו לחטא ויעשו להם מסכה מכספם כתבונם עצבים מעשה חרשים כלה להם הם אמרים זבחי אדם עגלים ישקון", | |
"לכן יהיו כענן־בקר וכטל משכים הלך כמץ יסער מגרן וכעשן מארבה", | |
"ואנכי יהוה אלהיך מארץ מצרים ואלהים זולתי לא תדע ומושיע אין בלתי", | |
"אני ידעתיך במדבר בארץ תלאבות", | |
"כמרעיתם וישבעו שבעו וירם לבם על־כן שכחוני", | |
"ואהי להם כמו־שחל כנמר על־דרך אשור", | |
"אפגשם כדב שכול ואקרע סגור לבם ואכלם שם כלביא חית השדה תבקעם", | |
"שחתך ישראל כי־בי בעזרך", | |
"אהי מלכך אפוא ויושיעך בכל־עריך ושפטיך אשר אמרת תנה־לי מלך ושרים", | |
"אתן־לך מלך באפי ואקח בעברתי", | |
"צרור עון אפרים צפונה חטאתו", | |
"חבלי יולדה יבאו לו הוא־בן לא חכם כי־עת לא־יעמד במשבר בנים", | |
"מיד שאול אפדם ממות אגאלם אהי דבריך מות אהי קטבך שאול נחם יסתר מעיני", | |
"כי הוא בן אחים יפריא יבוא קדים רוח יהוה ממדבר עלה ויבוש מקורו ויחרב מעינו הוא ישסה אוצר כל־כלי חמדה" | |
], | |
[ | |
"תאשם שמרון כי מרתה באלהיה בחרב יפלו עלליהם ירטשו והריותיו יבקעו", | |
"שובה ישראל עד יהוה אלהיך כי כשלת בעונך", | |
"קחו עמכם דברים ושובו אל־יהוה אמרו אליו כל־תשא עון וקח־טוב ונשלמה פרים שפתינו", | |
"אשור לא יושיענו על־סוס לא נרכב ולא־נאמר עוד אלהינו למעשה ידינו אשר־בך ירחם יתום", | |
"ארפא משובתם אהבם נדבה כי שב אפי ממנו", | |
"אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה ויך שרשיו כלבנון", | |
"ילכו ינקותיו ויהי כזית הודו וריח לו כלבנון", | |
"ישבו ישבי בצלו יחיו דגן ויפרחו כגפן זכרו כיין לבנון", | |
"אפרים מה־לי עוד לעצבים אני עניתי ואשורנו אני כברוש רענן ממני פריך נמצא", | |
"מי חכם ויבן אלה נבון וידעם כי־ישרים דרכי יהוה וצדקים ילכו בם ופשעים יכשלו בם" | |
] | |
], | |
"versionSource": "http://www.tanach.us/Tanach.xml", | |
"heTitle": "הושע", | |
"versionTitleInHebrew": "תנ״ך - טקסט בלבד", | |
"categories": [ | |
"Tanakh", | |
"Prophets" | |
] | |
} |