File size: 31,186 Bytes

4aaba51

{
    "title": "Rashash on Mishnah Middot",
    "language": "he",
    "versionTitle": "merged",
    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Rashash_on_Mishnah_Middot",
    "text": [
        [
            [
                "<b>במשנה ואחד בלשכת הפרוכת. </b>ל\"י היכן מקומה ולא נזכרה בשום מקום זולת כאן:",
                "<b>שם בתוי\"ט ד\"ה שומרים. </b>ואין נראין כו' שכתב שיהיו שומרים יום ולילה. ולי קשה עליו דהרי ג' מקומות דכהנים ילפינן מקרא דאהרן ובניו שומרים כו'. וא\"כ היאך אפשר שיהיו שומרים ביום הלא היו צריכים לעבוד עבודה. וזולתם לא היו כהנים. עי' זבחים (ק\"א ע\"ב). [וכ\"כ הב\"ש על דברי המפרש זה לא היה ולא נברא. וכ\"כ המל\"מ פ\"ח מהל' בית הבחירה הל\"ב דדברי המפרש תמוהים הם בעיניו. וחידוש שלא הביא את התוי\"ט והב\"ש שקדמוהו בזה. ומ\"ש (דה\"א כ\"ו י\"ז) למזרח הלוים ששה לצפונה ליום ארבעה לנגבה ליום ארבעה. עי' בנ\"ע שמ\"ש \"ליום\" הוא מהופך מן \"לוים\" כמו כבש כשב וכדומה אך מ\"ש שם הלשון שביום ובלילה היו שומרים בכ\"ד מקומות הוא ל\"ד. ואח\"ז מצאתי בס' דרך הקדש (הנספח לשו\"ת מגיד מראשית) דף י\"א ע\"ג שהעיר מזה הפסוק ומביא בשם הגהות הרב ר' בצלאל אשכנזי דאלו ב' רוחות צפונה ונגבה היו שומרין בין ביום ובין בלילה (דיום ר\"ל מעל\"ע) אבל בשאר מקומות לא היו שומרין רק בלילה וסמך כתוב בפתרוני הר\"ר שמואל החסיד ז\"ל מפסוק על חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים כל היום וכל הלילה כו'. א\"נ מצינו למימר איפכא דבצפונה ונגבה היו שומרים ביום דוקא דכתיב היום למעוטי לילה אבל בשאר מקומות בין ביום ובין בלילה. מהגרמ\"ש ז\"ל]:",
                "<b>שם ד\"ה והלוים. </b>ובסה\"פ כתב הר\"ב עוד שגם כו' הלוים ג\"כ משמרים. ועמש\"כ בשמו פ\"ג דפרה בסופו. ול\"נ דל\"ד במחכ\"ת דכוונת הרע\"ב היא משום דחשיב בהכ\"א מקומות דלוים ה' על ה' שערי העזרה. ובתוך מנין השערים הרי היו הניצוץ ובית המוקד לקמן במ\"ה. ובית אבטינס נמי פירש הרע\"ב כאן שהיה בנוי בצד שערי העזרה. ובשם היו הכהנים שומרים ג\"כ:"
            ],
            [
                "<b>במשנה ורשות היה לו לשרוף את כסותו. </b>לכאורה מה זה תשלום גמול. ואולי דסמכו על המקרא דוקרעים תלביש נומה (משלי כ״ג:כ״א) ולפי' הר\"ב בשקלים דגם בכהן היה כן. לכן לא היו קורעין כי המקרע בגדי כהונה לוקה (יומא דף ע\"ב). אבל לשורפן אולי רשאי. וקצת ראיה מהא דמבלאי מכנסי כהנים היו מפקיעין ובהן היו מדליקין. אלא דמ\"מ יקשה ממה שהיו מפקיעין תחלה. ואולי כיון דהוה לצורך שריפה שרי. דאינו אסור אלא דרך השחתה כמש\"כ הרמב\"ם בפ\"ט מהל' כהמ\"ק ה\"ג. אבל יש לדחות דבלו שאני עי' קדושין (נ\"ד):",
                "<b>שם מה קול בעזרה. </b>לכאורה הל\"ל בהר הבית:"
            ],
            [
                "<b>במשנה ה' שערים היו להר הבית כו'. </b>פירש הר\"ש לחומת עזרת נשים המקפת כל ההר לפנים כו'. אף שפירושו דחוק. וגם מפשטות המשנה לקמן פ\"ג מ\"ה משמע דע\"נ לא היתה רק מצד מזרח. וכ\"מ לקמן בפרקין מ\"ה דקאמר ופתח היה לו לחיל. וכן במ\"ז אחד פתוח לחיל (ועמש\"כ שם מתמיד). ועמש\"כ בפ\"ג דמע\"ש מ\"ח. וא\"כ איך יפרנס מה שאמר קיפונוס מן המערב. והלא שם היה שער נקנור במזרח עזרת ישראל. (ולהכי שכל לפרש מקפת כל ההר). מ\"מ לפי פירושו תתיישב תמיהתי בפסחים (פ\"ו) ע\"ש:",
                "<b>שם בתוי\"ט ד\"ה טדי. ונכתב שם טרי בריש כו'. </b>עי' מש\"כ בזה ביומא (י\"א ב'):"
            ],
            [
                "<b>בתוי\"ט ד\"ה שער המים כו' </b>[בדברי ראב\"י ובו כו' כצ\"ל. מהגרמ\"ש ז\"ל]:"
            ],
            [
                "<b>במשנה ופתח היה לו לחיל. </b>בריש תמיד (כ\"ו ב') הגירסא לחול. וכן לקמן במשנה ז' במפרש שם ז' משמע דגורס לחול:"
            ],
            [
                "<b>תוי\"ט ד\"ה מזרחית. </b>הרי לשכת החותמות שבצפונית מזרחית כו'. תמוה דהרי מסקינן ביומא (י\"ז) דגם תנא דתמיד מודה דלשכת הטלאים לצד מערבית דרומית הואי טפי ומאותו הקרן מתחיל החשבון וא\"כ לפ\"ז הוה לשכת החותמות במזרחית צפונית ע\"ש ובפירש\"י:"
            ],
            [
                "<b>תוי\"ט ד\"ה שנים. </b>כיון דב' שערים ה\"ל אמאי לא קחשיב כו' אלא חד שומר. לכאורה הא קחשיב באמת שם שני שומרים במ\"ט הכהן מבפנים ובן לוי יושב (כ\"ה עיקר הגי' כהעתקת הרע\"ב בד\"י וכ\"כ המל\"מ בפ\"ח מהל' בה\"ב) מבחוץ ולעיל קחשיב שמירת הלוים בה' שערים ואיכא למימר דבית המוקד א' מהן. וכהן ודאי היה שומר שם כדאיתא בר\"פ ובריש תמיד. וע\"ש בגמרא (כ\"ז) תרי מינייהו ל\"צ שימור ובמפרש שם. ובמל\"מ שם באורך:"
            ],
            [],
            [
                "<b>במשנה נתן כסותו עליה. </b>נראה להגיה דצ\"ל כסתו כדלעיל איש כסתו בארץ:",
                "<b>שם יוצא והולך לו בטדי. </b>בהגר\"א ז\"ל נ\"ל דהוא דברי הכל כצ\"ל. (והיה כתוב בר\"ת ד\"ה וטעה המעתיק) ור\"ל דזה אינו מדברי ראב\"י אלא סתמא דמתניתין ואתי לכ\"ע. וראב\"י ל\"פ אלא על מה שאמר ת\"ק במסיבה כו' תחת הבירה והוא אומר תחת החיל. ודלא כהר\"ש והתוי\"ט לעיל במ\"ג שהבינו שגם זה הוא מדברי ראב\"י:"
            ]
        ],
        [
            [],
            [
                "<b>במשנה נכנסין דרך ימין. </b>עתוי\"ט בשם פי' הרמב\"ם. עדיין חסר לנו ביאור ויוצאין דרך שמאל. ועי' פ\"ו דזבחים מ\"ג ובפי' הרע\"ב שם ותפרש כן גם כאן:"
            ],
            [
                "<b>במשנה כל המעלות שהיו שם רום מעלה חצי אמה כו'. </b>ק\"ל הא סתמא דמדות ראב\"י היא כמש\"כ הרע\"ב לקמן מ\"ה ועי' תוי\"ט מ\"ד ד\"ה שהכהן. והוא אמר לקמן מ\"ו מעלה היתה שם וגבוהה אמה. ועיין לקמן פ\"ה מ\"ב בתוי\"ט ד\"ה והמותר:"
            ],
            [
                "<b>במשנה חוץ מכותל מזרחי שהכהן כו'. </b>בפי' הרמב\"ם ואמרו שהוא נמוך מכ' אמה העתיקו התוי\"ט. וט\"ס הוא וצ\"ל מכ\"ד. או מד' ויהיה הכוונה על גובה הכותל שלמעלה מן השער שהוא גבוה כ' ככל השערים. וא\"ש לפ\"ז מה שסיים כדי שיהא הנראה משער ההיכל יותר מב' אמות. אולם לפי השיעור דב\"א ל\"י מנ\"ל. ובגמרא יומא שם איתא הא איכא פלגא דאמתא דמיתחזי ליה פיתחא בגווי'. מוכח דסגי בהאי שיעורא. וה\"ה ודאי גם בפחות מזה. ואולי גם הוא ז\"ל לא כוון בדוקא וכמו שאמר דרך משל. ובחבורו פ\"ו מהל' בה\"ב ה\"ה סתם וכתב שהיה נמוך. ועי' תוי\"ש ביומא שם. [ודע דמה שהעתיק התוי\"ט מפירוש הרמב\"ם ובין האולם והמזבח בקרקע אחד ישר. זהו לשיטתו לקמן בפ\"ג מ\"ו בפי' אמה אמה ורובד שלש דקאי על בנין כותל האולם. אבל לפירוש הרע\"ב שם לא היה קרקע ישר בתחלתו רק ג' אמות לת\"ק וב' אמות לר\"י לבד הרובדים]. ובפסקי תוס' כאן סי' ח' כתבו שהיה גבהו ששה אמות. וע\"כ כוונתם כדי שיוכל לראות דרך עליו כל גובה שער ע\"נ. אבל ל\"י מה יועיל זה לראיית פתח ההיכל דסוף סוף לא יראנו אלא דרך ד' אמות עליונות דשער עזרת נשים:"
            ],
            [
                "<b>במשנה בסופה לא היו טרוטות אלא מוקפות כחצי גורן עגולה. </b>עי' פי' הרע\"ב. ומזה לכאורה קשה לפי' הב' דרש\"י בשבת (ל\"א) ע\"ש. ובמכלתא פ' בשלח בפסוק ויחנו לפני פי החירות. ולא היו טרוטות אלא מוקפות ולא היו עגולות אלא מרובעות:",
                "<b>שם בתוי\"ט ד\"ה וארבע לשכות. </b>בארבע המקצועות שמבחוץ לעזרה זו. לפ\"ז לא היו הלשכות שלצד מערב בהמקצועות ממש שיכילו ב' הרוחות. שהרי עזרת ישראל תכופה לה. אלא שהיו בצד דרומי וצפוני בסופם במקצוע המערבי:",
                "<b>שם ד\"ה וחלקה. </b>וצ\"ל שמעקה ה\"ל כו'. א\"כ אין זה חלקה. אבל י\"ל דאין צורך למעקה אלא לגובה בזקיפה. והכא הלא מעלות ה\"ל ע\"פ כל הרוחב כמש\"כ לעיל במ\"ג בשם רש\"י:"
            ],
            [
                "<b>במשנה ובה שלש מעלות כו'. </b>לעד\"נ דפי' בה היינו בעזרת כהנים והוא ענין בפ\"ע אבל גם זה הוא מדברי ראב\"י כדמוכח ביומא (ט\"ז). דלפירוש המפרשים דמוסב על הדוכן (וע\"כ גרסי ובו כדאיתא ביומא שם) קשה מאי דסיים נמצא עה\"כ גבוה מע\"י ב\"א ומחצה וכי הדוכן הכיל כל עזרת הכהנים ועי' פירש\"י ביומא שם ד\"ה ר\"א היא. ודברי התוי\"ש שם דחוקים. ונ\"ל עוד דראב\"י פליג על הא דקאמר ת\"ק וראשי פספסין מבדילין כו'. ואמר דלא היו צריכין לזה דהיכר גדול היה בל\"ז דמעלה היתה שם כו' וגם דוכן נתון עליה. וכ\"מ מהר\"ש והתוי\"ט בפ\"א דכלים מ\"ח ע\"ש. וכן הרמב\"ם בחבורו לא הזכיר הפספסין:",
                "<b>שם ולמה נקרא שמו שער המים כו'. </b>י\"ל עוד טעם ג' מפני שע\"ג היה בית טבילה לכ\"ג כדאיתא ביומא (י\"ט):",
                "<b>שם תוי\"ט ד\"ה פספסין. </b>א\"כ אין איסור בנטיעת עץ בע\"י. אבל מה יענה להפספסין דעלייה לקמן פ\"ד מ\"ה:",
                "<b>שם ד\"ה והדוכן. </b>לברך את העם הרר\"ש. תמוה שמלא פי' הרע\"ב עם דברי הרר\"ש ואינן עולים בקנה אחד. שהרי הרע\"ב פי' ודוכן של לוים והוא מפירש\"י ביומא ור\"ל לשיר. וכ\"כ הרמב\"ם בחבורו פ\"ו מהל' בה\"ב ה\"ו. וכ\"כ התוספות בסוכה (נ\"א) ד\"ה שעליהן. ועל פי' הרר\"ש ק\"ל דבפ\"ז דתמיד מ\"ב איתא דעל מעלות האולם היו הכהנים מברכין. ועמש\"כ בפתיחתא דאיכה בפתיחת משא גיא חזיון:",
                "<b>שם ד\"ה שער הנשים. </b>ואע\"ג דאמרי' אשה בעזרה למה. הוא בקדושין (נ\"ב ב') בשינוי לשון קצת ומש\"כ לק\"מ עי' בתוס' שם:"
            ]
        ],
        [
            [
                "<b>במשנה אמר רבי יוסי מתחלה כו' עד שנמצא מקום המערכה כ' על כ'. </b>קרא כתיב כן בדה\"י (ב' ד' א') ויעש מזבח נחשת (פי' תחת נחשת. אבל שלו היה של אבנים עי' זבחים (ס') ובפרש\"י ד\"ה ה\"ק) עשרים אמה ארכו וע\"א רחבו. ואמקום המערכה קאי כדפרש\"י בזבחים שם. ולכן נ\"ל דליכא דפליג על ר\"י בהא וכן סתם הרמב\"ם בחבורו פ\"ב מהל' בה\"ב. ופרש\"י במלכים (א' ח' ס\"ד) שכ' מקום מערכתו כ\"ד על כ\"ד צ\"ע וכבר עמד עליו הבה\"ז שם (נ\"ט ב') ע\"ש. וכן צ\"ע במש\"כ בשבת (נ\"ה) דשלמה עשה מזבח אבנים של ל\"ב אמה:",
                "<b>שם בהרע\"ב ד\"ה כל קרש ארכו ל\"ב אמות. </b>הן ע\"כ חלל הדפוס היה מחזיק ל\"ב אמה וא\"כ אורך הקרש היה צ\"ל יותר. אם לא שנאמר דהקרשים היו נוגעים זה בזה בקצוותיהם הפנימיים [וק\"ל]:",
                "<b>[שם בתוי\"ט ד\"ה מקום הקרנות כו' ואותן ג' כתובות כו' ופי' הכ\"מ כו' היינו משפת סובב כו' כצ\"ל. </b>מהגרמ\"ש ז\"ל]:",
                "<b>שם ד\"ה כמין גמא. </b>דבריו וציוריו צריכין תיקון למתבונן בם:"
            ],
            [],
            [],
            [
                "<b>במשנה ובפגימה לכל דבר. </b>משמע דמ\"מ בעינן שיפגמו ע\"י איזה דבר אף שלא ע\"י ברזל. אבל אם מצאן פגומין תחת קרקע בתולה שידוע שכן היה גידולן לא מיפסלי. ומה שאמר ברישא אבנים שלמות וכדכתיב דברים (כ\"ז) אינו אלא לאפוקי שנחסרו אחר הוצאתן ממקורם. לכן תמה אנכי על התוס' בחולין (ר\"ד י\"ח) שהקשו אנה ימצאו אבנים בלא פגימה:"
            ],
            [
                "<b>תוי\"ט ד\"ה על שלחנות. </b>לשון הראבי\"ה פי' שבין הטבעות ולעמודים כ\"נ דצ\"ל:",
                "<b>שם ד\"ה אלא כל דממזרח למערב עמודים ח' כו'. </b>ובציור שבסוף המסכת צייר לעמודים ח' מצפון לדרום בשורה אחת והשלחנות לפניהם בשני סדרים. וזה דלא כמאן דלהראבי\"ה משמע דהעמודים הי' בסדר אחד ממזרח למערב וכן השלחנות לפניהם. ולרש\"י ביומא שהביאו התוי\"ט לקמן פ\"ה מ\"ב היו השלחנות בד' סדרים. ובציור הרמב\"ם מסודרים העמודים כדעת הראבי\"ה. ושלחנות באמצען (והוא כדעת התוס' ביומא (ט\"ז ב') בד\"ה מן \"וי\"ל הני אחריני נינהו כו'\" והוא ג\"כ דעת המפרש למס' תמיד (ל\"א) בד\"ה מדיחין אותן ג\"פ). והשלחנות ח' שהוזכרו במסכת שקלים פ\"ו מ\"ד והן הן דלקמן פ\"ה מ\"ב ציירן בשני סדרים. ועוד ראיתי בציור התוי\"ט שצייר הטבעות ד' סדרים של ו' ו' כהי\"א והוא תימה. ובציור הרמב\"ם המה נכונים כדעת הת\"ק:"
            ],
            [],
            [
                "<b>ברע\"ב ד\"ה של מלת כו'. </b>נ\"ב עי' מ\"ש בהגהותי לגמרא עירובין (ג' א'). מהגרמ\"ש ז\"ל:"
            ],
            [
                "<b>בתוי\"ט ד\"ה גפן כו' להתברך הגפן כו'. </b>נ\"ב ברמב\"ם איתא כגפן. מהנ\"ל]:"
            ]
        ],
        [
            [
                "<b>בהרע\"ב ד\"ה בסופו. </b>ושתים דלתות לדלתות שתיהם. ל\"ד דתיבת לדלתות מוטעמת באתנח. הוי דמלת שתים מוסבת למטה וכהרמב\"ם שהעתיק התוי\"ט:"
            ],
            [
                "<b>הרע\"ב ד\"ה ושני פשפשין. </b>רחוקים קצת מן השער. עמש\"כ עליו בפ\"ג דתמיד מ\"ז:",
                "<b>שם ד\"ה ופתח את הפשפש. </b>ובא לו אל שער השני שבסוף עובי הכותל כו'. ל\"ד בזה וכמש\"כ עליו בתמיד פ\"ג מ\"ז ע\"ש:"
            ],
            [
                "<b>הרע\"ב ד\"ה ט\"ו בצפון. </b>אלא עובי הכותל עם החלל שבינו ובין הכותל השני כו'. לישנא קטיעא היא דהל\"ל נמי ועובי הכותל השני. או בקוצר אלא עובי הכותל והחלל שבתוכו הוא מונה ולשון הרמב\"ם הוא כעין זה ע\"ש ועמש\"כ לקמן מ\"ז:",
                "<b>שם בתוי\"ט ד\"ה ט\"ו. </b>מאין נפלה האורה אל כל התאים כו' ובשלמא להיכל כו'. עי' מה שהשגתי עליו בזה לקמן מ\"ה. ובנידון האור אל התאים היה נ\"ל שהיו בהם חלונות. באותן שבצפון ושבדרום בקציותיהן המזרחיות והמערביות. ובאותן שבמערב בקצוותיהן הצפוניות והדרומיות. כי התאים לא היו נמשכים רק כנגד כותלי ההיכל. והקרנות היינו צפונית מערבית ודרומית מערבית היו פגומים ומשם האורה באה. אולם מרוח מזרח לתאי צפוניים ודרומיים לא היה אור גדול כ\"כ כי האולם היה כנגדם. ולא בא להם רק מאורו של אולם. וגם התוי\"ט ע\"כ סובר כן מדלא מקשה מהתאים החיצונים. ולהרמב\"ם האולם היה נמשך גם בצפון ודרום ההיכל והתאים. אך היציעות שהיו מחוץ לתאים לפי' הרמב\"ם במשנה דלקמן עדיין מאפילות אפי' על התאים החיצונים. אמנם לפמש\"כ שלא היו נוגעים התאים שבצדדי ההיכל לאשר במערבו רק בקרנותיהם א\"כ ודאי כבד לפסוע על גגותיהם מאחד לחבירו דרך משעול צר כזה דהוא דרך הקרנות ולקמן במ\"ה תנן שהי' הולך דרך עליהם. אבל מצינו כה\"ג לר\"ש בב\"ב ספ\"ו דס\"ל ד' מערות. ויהיה ע\"כ המבוא להחצר דרך קרנות ע\"ש:",
                "<b>שם ד\"ה ובקרן. </b>וז\"ל הרמב\"ם ומ\"ש כאן לפשפש אחד כו' כצ\"ל:",
                "<b>[בא\"ד אבל רש\"י ז\"נ בפי' יחזקאל כו' מה שיש בין ב' הכתלים כו' כצ\"ל. </b>מהגרמ\"ש ז\"ל]:",
                "<b>שם (בסופו) וא' לפשפש כלומר כו'. והוא דחוק. </b>ול\"נ דפשפש הונח כאן על חדר קטן שעושין לפני פתח הבית מבחוץ לבוא דרך עליו אל הבית (פארהויז בל\"א). והיה עומד אצל פתח התא מבחוץ. אח\"ז מצאתי להגר\"א ז\"ל שנראה שכוון לזה:"
            ],
            [
                "<b>בתוי\"ט ד\"ה התחתונה. </b>כ\"ש באורך רב כזה שהוא שבעים אמות. ל\"ד דאורך כותל המסיבה היה נגד אורך ההיכל וכותליו (עמש\"כ במ\"ג) שהוא ע\"ג אמה. ואם מגרע ממנו מה שנגד עובי כותליו המזרחי והמערבי לא ישאר רק ס\"ג:",
                "<b>[שם בא\"ד עובי הכותל חצי אמה שלשיעור יציעות כו' כצ\"ל בתיבה חדא </b>מהגרמ\"ש ז\"ל]:"
            ],
            [
                "<b>במשנה הי' מהלך בדרום עד שהוא מגיע לפתחה של עליה כו'. </b>משמע שהיה נכנס בדרך ישר מהגגות של התאים להעלי'. בלתי סולם. דאל\"כ היה אומרו כמו שאמר הכלונסות שעולין דרך עליהם לגנה. וא\"כ ע\"כ גובה גגי התאים היה שוה לרצפת העלי'. ותחתיה עד חלל ההיכל היה עוד ה' אמות. אמה מעזיבה. אמה תקרה. אמתים ב\"ד. אמה כיור. וא\"כ מאין יבא האורה להיכל מלמעלה לגג התאים שכ' התוי\"ט לעיל בריש מ\"ג. וסתירה ג\"כ למאי דמשמע לעיל מדבריו במ\"ד. דגובה כל התאים אינו רק י\"ח אמות. ועי' בראב\"ד פ\"ד מהל' בה\"ב ה\"ט דמוכח דדבריו ג\"כ דגובה כל תא היה יותר מששה אמות:",
                "<b>שם בתוי\"ט ד\"ה וראשי פספסין. </b>וניחא לי כו' אבא שאול אומר עליית בית ק\"ק חמורה מבית קה\"ק כו' וצ\"ע דמתניתין דהכא דלא כמתניתין דספ\"ק דכלים כו'. ול\"נ דמתניתין דהכא לא אתיא ג\"כ כא\"ש. דלבית קה\"ק תני דהיו משלשלין אה\"א כו' כדי שלא יזונו כו'. ובעלייה משמע שהיו מתקנים כדרכן בלתי תיבות:"
            ],
            [],
            [
                "<b>במשנה וההיכל צר מאחוריו כו'. </b>לפמש\"כ לעיל במ\"ג יל\"פ דר\"ל אחוריו ממש במקום התאים דלא היה שם רק רוחב ל\"ב נגד ההיכל וכותליו. וא\"ש גם לפי' הרמב\"ם והרע\"ב בבנין האולם. אשר הרע\"ב כ' על הא דצר מאחוריו דלא איתפרש לו והרמב\"ם נדחק. והראב\"ד מביא מזה עזרה לשיטתו שלא היה האולם אלא על פני מזרח:",
                "<b>שם בהרע\"ב ד\"ה ט\"ו אמה. והאולם עשר כו'. </b>לפירושו לעיל במ\"ה שהיו עוד יציעים סביבות ההיכל חוץ לכותל המסיבה לצפון וכן לדרום משמע שהיה חוץ לכותל הורדת המים. לא יתכן להיות חלל האולם עשרה דחלל היציע לבד כותלה החיצון היה חמש אמות. והא לא תקשה לפירושו מדוע לא חשב היציעים ברוחב ההיכל. וכן המערביים בארכו ויהיה יותר ממאה. די\"ל משום דלא היו קדושים בקדושת ההיכל. אבל התאים משמע שקדושתן שוים להיכל. וכ\"מ מפרש\"י בזבחים (נ\"ה ב') ד\"ה לא. אולם זה קשה לפי' הרע\"ב בהא דיציעים מהא דתנן לקמן ברפ\"ה וי\"א אמה לאחורי בהכ\"פ וכ\"ה בכ\"ד בש\"ס. דמשמע שהיה פנוי בלא שום בנין:",
                "<b>שם בתוי\"ט ד\"ה כותל ההיכל. </b>ולסברא זו כו' י\"ל ג\"כ להרמב\"ם כו'. נראה דכוונתו ליישב בזה מה שגמגם עליו לעיל במ\"ד ע\"ש. ותימה דלפ\"ז יקשה מדוע לא חשיב המגרעות ויתוסף עוד ב' אמות ברוחב ויהי' ע\"ב דבשלמא לפי' התוס' לא יתוסף כלום דיחסר לעומת זה חלל התא וכמ\"ש דאידי ואידי חד שיעורא היא משא\"כ להרמב\"ם:",
                "<b>בא\"ד (בסופו) אבל כמו שפי' לעיל במ\"ג הוא נכון. </b>גם שם לא באר ככל הצורך כמו שהעירותי שמה. ודע שאחר התבוננות בלשון הרע\"ב משמע דדעתו דכותל ההיכל וחללו (שקוראו תא) לבד היו שש. והכותל הב' ממנו הוא בכלל שש דהתא שאצלו וכן כולן לבד האחרון לפי הבנת התוי\"ט בו. (אבל ל\"נ דדעת הרע\"ב דכותל החיצוני של התא הוא נכלל בי\"א אמה שאחורי בהכ\"פ ולא נחשב בחשבון ההיכל. וכמו דלא נחשבו כותלי עזרה בחשבון עזרה לקמן ברפ\"ה. וכ\"מ מדבריו לקמן פ\"ה סמ\"א שכתב י\"א אמה של חלל עם עובי הכותל. ור\"ל הכותל התא החיצוני). אבל מפי' הרמב\"ם במ\"ג משמע דגם הכותל הב' הוא נכלל בשש דכותל ההיכל וכן כולן והתוי\"ט לא הבין כן בדעת הרע\"ב:",
                "<b>שם ד\"ה האולם (בסופו). </b>מש\"כ שהשבעים אמה רוחב היה באורך פ\"ד אמה. וכ\"כ עוד בסה\"ד דהעודף ט\"ו אמה מזה וט\"ו אמה מזה היה במשך ממערב למזרח ט\"ז אמה כשיעור כותל האולם חמש והאולם י\"א כו'. ל\"ד במחכ\"ת ושכח לחשוב כותל האולם במערבו שהי' ג\"כ עוביו חמש (עי' זבחים (כ') רש\"י ד\"ה ה\"ג אבל מן החליפות. ושם (נ\"ה ב') בד\"ה שני פשפשין וכל הענין דשם) וא\"כ היה רחבו מאה במשך ממערב למזרח כ\"א אמה. ורוחב ע' באורך ע\"ט אמה. ואולי לשון הראב\"ד שהביא לעיל שכ' שלא היה לאולם אלא כותל המזרח כו' הטעהו. אבל זה דבר שא\"א לשמוע שיהיה שם פרוץ בלי חומה. וגם לעיל ספ\"ג מבואר שה\"ל תקרה ג\"כ. וכ\"מ להדיא במנחות (כ\"ח ב') בתד\"ה אכסדרה שהיה מגופף מד' רוחות. וזה אין לומר שכותלו המערבי הי' מנגד קרן מזרחית צפונית של כותל המסיבה למזרח. וכן בדרום נגד קרן דרומית מזרחית דכותל הורדת המים ולמזרח. דא\"כ לא יהי' חללו שם י\"א. וגם לא יהיה הכותל מיושר כי כותלי התאים וההיכל נכנסים לפנים:"
            ]
        ],
        [
            [
                "<b>במשנה וי\"א אמה אחורי בהכ\"פ. </b>ר\"ל החלל שבין כותל התא המערבי עד כותל המערבי של העזרה. ודברי הרע\"ב בזה שלא בדיוק ועמש\"כ עליו בפ' דלעיל מ\"ז [צ\"ל ברע\"ב י\"א אמה של חלל עד עובי הכותל או צ\"ל לבד עובי כו'. מהגרמ\"ש ז\"ל]:"
            ],
            [
                "<b>מן השולחנות ולננסין ארבע. </b>מדלא קאמר לננסין בלא ו' כמו באינך. משמע לי דה\"ק מהתחלת השולחנות ועד לננסין וכולל השולחנות עם החלל שבינם לננסין ואמר שהם ביחד ד' אמות. ואולי שהחלל לא היה אמה שלמה לפי שהשלחנות היו צריכין להיותן קרובים להננסים כדי שיוכל להניח עליהם הכבש בשעת תלייתו באונקלויות שבננסים להפשיט. ע\"כ לא נתן לו קצב בפ\"ע וכללו עם מקום השלחנות. עי\"ל דהשולחנות היו עשויין חוליות ופרקים כמין איצטרמיטא ונכפפות ונפתחות. כשתולה בהמה קטנה להפשיט היה פותחן כדי לקרבן להננסין. ובגדולה (או בשעה שהיה תולה הבהמה שהיה נצרך לו מקום מרווח להתעסק בתלייתה) אז מקפלן. לכן לא יהיב שיעורא להשולחנות לבד ולהחלל לבד. כי היו משתנין בשיעורן כפי הנצרך. או י\"ל דלא נעשין בחוליות רק שלא היה קבוע עמידתן במקום אחד אלא מזיזן ממקום למקום כפי הנדרש לקרבן או לרחקן. ונכון בס\"ד כי בזה מיושב מה שגמגמו הראשונים נ\"ע אודותם:",
                "<b>שם בתוי\"ט ד\"ה מן הטבעות. </b>וכן גם רש\"י עצמו כו' שמקום השלחנות כלול כו' ומעתה אין לתמיהת כו'. ל\"י איך יתיישב לפי' זה דרש\"י. דהלא מ\"מ ס\"ל דהחלל שבין הננסין לשולחנות היה ארבע:"
            ],
            [
                "<b>בתוי\"ט ד\"ה לשכת הפרוה. </b>ואני תמה כו'. ואני תמה דהתנן פ\"א דכלים מ\"ח החיל מקודש ממנו שאין עובדי כוכבים וט\"מ נכנסים לשם. ובפסקי תוס' סי' כ\"ב ראיתי עובד כוכבים לא היה בונה שום דבר בהר הבית. ואולי הכוונה דע\"י נבנה אבל הוא עצמו לא נכנס לשם. או שהיה ישראל מומר. ועל עיקר פירושם בהא דאמגושא דיומא מכשף. ק\"ל דהא בשבת ע\"ה פליג ביה רב ושמואל ורב סבר גידופי:",
                "<b>בא\"ד ועשאן דומה לדומה וכו'. </b>אולי צ\"ל רומה לרומה וז\"ל רש\"י ביומא (י\"ט) ד\"ה על גגה מי מעיין הי' באין לשם ברומה:",
                "<b>שם ד\"ה לשכת המדיחין. </b>הקרבים מדיחין פע\"ר בלשכת מדיחין כו'. לפ\"ז מה לו לדחוק ולפרש דקרבי קדשים דהכא היינו כרס. ולפנינו במפרש ליתא לכ\"ז ונוסחא משובשת נזדמנה לו:"
            ],
            [
                "<b>במשנה ודנה את הכהונה. </b>נראה דבכל ע\"ש שהיתה באה משמרה חדשה למקדש היו דנין אותה וכל משמר שלא נמצא בו פסול באחד מהם היה עושה יו\"ט והיו אומרים ברוך כו':",
                "<b>שם בתוי\"ט ד\"ה אבא שאול. </b>שאע\"פ שהיתה בנויה בקדש היתה פתוחה לחול כו'. כבר הקדימוהו בזה התוס' ביומא (ח' ב') בד\"ה דאי:"
            ]
        ]
    ],
    "versions": [
        [
            "Vilna Edition",
            "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI"
        ]
    ],
    "heTitle": "רש״ש על משנה מדות",
    "categories": [
        "Mishnah",
        "Acharonim on Mishnah",
        "Rashash",
        "Seder Kodashim"
    ],
    "sectionNames": [
        "Chapter",
        "Mishnah",
        "Comment"
    ]
}