json/Halakhah/Acharonim/Maaseh Rav/Hebrew/Wikisource.json

{
    "language": "he",
    "title": "Maaseh Rav",
    "versionSource": "http://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%94_%D7%A8%D7%91_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%97%D7%A8",
    "versionTitle": "Wikisource",
    "status": "locked",
    "license": "CC-BY-SA",
    "versionTitleInHebrew": "ויקיטקסט",
    "actualLanguage": "he",
    "languageFamilyName": "hebrew",
    "isBaseText": true,
    "isSource": true,
    "isPrimary": true,
    "direction": "rtl",
    "heTitle": "מעשה רב",
    "categories": [
        "Halakhah",
        "Acharonim"
    ],
    "text": [
        [
            "לקום בחצות ולעשות תקון חצות:"
        ],
        [
            "מי שנעור כל הלילה נוטל ידיו ומברך אבל לא ברכת התורה. ואם חזר וישן ביום צריך לברך ברכת התורה:"
        ],
        [
            "עיקר נטילת ידים לתפילה נתקן, ולכן יש ליטול ולברך לכל תפילה. ויקפיד לכתחילה ליטול בכלי כמו לאכילה. ובשחרית יש לסמוך ברכת על נטילת ידים לתפילה. ולא יאמר אותו תיכף כשקם כשאין דעתו להתפלל מיד ובלבד שלא ישכח:"
        ],
        [
            "נטילת ידים לסעודה וכן בשחרית יד ימין תחילה:"
        ],
        [
            "בשחרית מערה ד' פעמים. ג' פעמים להעביר רוח רעה, ופעם רביעית לטהר המים שנטמאו:"
        ],
        [
            "ברכת אלהי נשמה סמוכה לברכת אשר יצר (עי' שו\"ע שלו סי' ד ס\"ק ג):"
        ],
        [
            "כל הברכות אשר נתן וכו' עד וידבר יאמר תיכף כשקם ממטתו אפילו קודם שיאור היום, וידבר וימתין עד שיאור היום (עי' במגן אברהם סי' מו ס\"ק יג):"
        ],
        [
            "ברכות התורה נתקן לאמרו קודם פ' התמיד (עי' שו\"ע שלו סי' מו ס\"ק יז). ואם רוצה ללמוד קודם שיאור היום יאמר ברכות התורה אחר סדר ברכות השחר קודם שלומד:"
        ],
        [
            "כל ברכות השחר אם שכח לאומרן תיכף יש שהות לאומרן כל היום וגם בלילה עד השינה, חוץ מברכת התורה שכבר נפטר באהבה רבה (עי' שו\"ע שלו סי' מז ס\"ק ז). ולכן ביום כיפור שאין אומרים ברכת שעשה לי כל צרכי וברכת המעביר שינה יאמר אותן בלילה תיכף כשנועל מנעליו וכשרוחץ פניו (עי' בש\"ע שלו סי' מו ס\"ק טו):"
        ],
        [
            "מרחץ לא הוי הפסק לברכת התורה וכ\"ש שינה (פעולת שכיר: נראה דר\"ל שינת עראי ועי' בשו\"ע שלו סי' מז ס\"ק ט, י, יא):"
        ],
        [
            "דיוקים בנוסח ברכות השחר: אשר נתן לשכוי וכו'. שעשה לי כל צרכי. המכין מצעדי גבר. ואומרים \"פעמים בכל יום שמע ישראל אתה הוא\" או \"פעמים בכל יום ה' אלהינו ה' אחד אתה הוא וכו' (פעולת שכיר: עי' בש\"ע שלו סי' מו ס\"ק יט. ול\"נ שאין נכון וכו'. ובסי' ס סעיף ד ודו\"ק) ברוך אתה ה' המקדש שמו ברבים:"
        ],
        [
            "לומר אחר פרשת התמיד פסוק והפשיט עד ריח ניחוח:"
        ],
        [
            "ציצית י\"ב אגודלין, וגדיל שליש. היינו כל פרשה רוחב אצבע אגודל:"
        ],
        [
            "ברכת ציצית: בכל פעם שמתעטף מברך אפילו כמה פעמים ביום (עי' בשו\"ע שלו סי' ח ס\"ק כח):"
        ],
        [
            "מברך ולובש ומכסה ראשו בטלית וא\"צ להתעטף כעטיפת ישמאלים (עי' בשו\"ע שלו סי' ח ס\"ק ד):"
        ],
        [
            "גם על טלית קטן נוסח הברכה להתעטף בציצית (עיי\"ש ס\"ק יד):"
        ],
        [
            "בגד פשתים אל יטיל בהם שום ציצית (עי' שו\"ע שלו סי' ט ס\"ק ח). אך יעשה טלית קטן של צמר וציצית של צמר, ואם לאו של שאר מינים, וציצית של פשתן. וכן לובש מתחת לבגדיו כעין טלית גדול של צמר גפן:"
        ],
        [
            "זמן הנחת תפילין כאחרים (ברכות דף ט). ולילך בהם כל היום אפילו משא ומתן מותר, ואכילת עראי גם כן מותר. רק דברים בטלים אסור. ואם חושש ליוהרא בפני הבריות מותר בשל יד לבד. ומ\"מ טוב לעשות של ראש קטן והרצועות יהיה גם כן מכוסות של ראש מלילך בשל יד לבד: "
        ],
        [
            "התפילין של ראש הבתים צריכין להיות פתוחות ולא מדובקים בדבק:"
        ],
        [
            "תפילין כל מה שהם בגובה הראש משובח. והקשר צ\"ל תחת שפוע הקדקוד:"
        ],
        [
            "מקום תפילה של יד פלג זרוע פי' פלג האמצעי לאפוקי רובע זרוע למעלה ורובע זרוע למטה (עיין ש\"ע שלו סי' כ\"ז ס\"ק ה' וס\"ק י\"ט):"
        ],
        [
            "סח מברך שתים לא סח מברך אחת כפי' רש\"י ז\"ל דאם לא סח יברך על של יד ועל של ראש אחת להניח ואם סח יברך על ש\"ר על מצות תפלין:"
        ],
        [
            "צריך לברך בכל פעם שמניח אפי' כמה פעמים ביום:"
        ],
        [
            "מותר להשתין בתפלין כשהם בראשו בבהכ\"ס עראי כמבואר בשו\"ע:"
        ],
        [
            "להתפלל שחרית כותיקין ובלבד עם מנין עשרה דוקא:"
        ],
        [
            "הש\"ץ מתחיל מברוך שאמר וא\"א מזמור שיר חנוכת הבית. ולא שאר פסוקים בצבור קודם תפלה ולא אחר תפלה רק שיר של יום:"
        ],
        [
            "מותר לישב בפסוקי דזמרה עד הקדיש שקודם ברכו:"
        ],
        [
            "בפסד\"ז אתה ה' לא תכלא רחמיך ממני ביו\"ד והאומר בוא\"ו שבוש הוא בידו. באשרי זכר רב טובך ב' סגלין:"
        ],
        [
            "שירת הים עד ה' ימלוך לעולם ועד ויאמר אחריו כי לה' המלוכה כו' ואין אומרים פסוק כי בא סוס פרעה כו':"
        ],
        [
            "א\"א ובתורתך כתוב לאמר שמע ישראל כו' קודם ישתבח כי צריך להיות מן ויושע עד ה' ימלוך ח\"י שמות ומן אז ישיר עד ישתבח ג\"כ ח\"י שמות ואין להוסיף:"
        ],
        [
            "אין לומר הי\"ג שבחים בנשימה אחת. רק שלא יפסיק ביניהם בדבור ח\"ו:"
        ],
        [
            "חי העולמים בצירי תחת החי\"ת:"
        ],
        [
            "להתפלל עם הצבור ולדלג כמו שנזכר בש\"ע. ועכ\"פ יראה לומר ב\"ש ותהלה לדוד וישתבח שאם יתחיל יוצר אור יפסיד ברכות פסוקי דזמרה:"
        ],
        [
            "ועושים באימה רצון קונם ולא קוניהם:"
        ],
        [
            "יש לענות אמן כששומע הברכה אפי' אחר יוצר אור באיזה אמן שירצה חוץ לאחר שפתח בשירה חדשה:"
        ],
        [
            "צואת האף והאוזן לא מקרי צואה לענין ק\"ש ותפלה דאי סלקא דעתך דמיקרי צואה היה צריך להרחיק ד' אמות:"
        ],
        [
            "לכוין קודם ק\"ש לצאת ידי חובת ק\"ש:"
        ],
        [
            "ק\"ש עשה כב\"ש לא עשה ולא כלום. פי' אין לו קיבול שכר שהחמיר על עצמו לעשות כב\"ש כההוא דמצא יונה דדהבא דשם ב\"ה מודים אלא דפליגי בשוגג אבל כאן אין נראה לב\"ה דברי ב\"ש כלל ולזה מביאין ראיה מא\"כ היית נוהג לא קיימת מצות סוכה מימיך. אבל בודאי אין צריך לחזור ולקרות ק\"ש:"
        ],
        [
            "בק\"ש אוחז ב' ציצית שלפניו ואינו מנשק כלל:"
        ],
        [
            "וכמה מים יטיל למי רגלים רביעית ומהני אפילו לכמה פעמים ואם המי רגלים מועטים בטלים ברוב מים (עיין ש\"ע שלו סי' ע\"ז ס\"ק ד'):"
        ],
        [
            "להתפלל בכונה מלה במלה ולכוין פירוש המלות. ואם יבא מחשבה בתפלה יעמוד עד שתלך המחשבה. ואין צריך לכוין בכל השמות רק אדון הכל:"
        ],
        [
            "בחזרת הש\"ץ יאמר הש\"ץ קודם התפלה ה' שפתי ולבסוף יהיו לרצון:"
        ],
        [
            "לשמוע תפלת י\"ח מפי הש\"ץ ומתוך הסדור. ולענות אמן אחר כל ברכה ולא להקפיד על ב\"ה וברו\"ש כי הש\"ץ אינו ממתין עד שתכלה מפי העם ומפסיד חזרת התפלה:"
        ],
        [
            "נקדש או נעריצך עד ואמר אינו אומר רק הש\"ץ לבד והצבור שותקין ושומעין מהש\"ץ:"
        ],
        [
            "מודים דרבנן החתימה בשם בא\"י אל ההודאות (עי' בש\"ע שלו סי' קכ\"ז ס\"ק ב'). וכן ברכת בורא נ\"ר חותם בשם:"
        ],
        [
            "ברכת כהנים לשמוע מפי הש\"ץ ולומר כן יהי רצון:"
        ],
        [
            "קדיש וקדושה ואמן יכול לענות כששומע מבית לבית אפי' כשיש הפסק דבר שנזכר בש\"ע (סי' נה סעי' כ') כיון שאינו רואה:"
        ],
        [
            "דיוקים בנוסח התפלה. וקנה הכל. בקדושה ושבחיך. ברכת השנים ושבענו מטובה. ברכת ולמלשינים וכל הרשעה כו' וכל אויביך מהרה יכרתו והזדים כו'. על הנסים ועל הפרקן הפ\"א במאלופם. בימי מרדכי כשעמד עליהם המן. והשבות לו את גמולו על ראשו. וכל החיים בקמ\"ץ תחת הכ\"ף:"
        ],
        [
            "תחנון לא יאמר פסוק ויאמר דוד שנאמר גבי פורעניות רק יתחיל רחום וחנון:"
        ],
        [
            "נפילת אפים גם בשחרית בשמאל (וכ\"כ בש\"ע שלו סי' קל\"א ס\"ק ה') וא\"א שומר ישראל כ\"א בתענית צבור:"
        ],
        [
            "ונטלתני התיו רפויה. גבורתיה ושכינתיה התיו רפויה:"
        ],
        [
            "בעלינו הנוסח וכסא כבודו בשמים כו'. סיום עלינו ה' ימלוך לעולם ועד ואין לומר ונאמר והי' כו':"
        ],
        [
            "אחר עלינו שיר של יום קדיש יתום. ואין להרבות בקדישים שלא לצורך. וא\"א שום מזמור זולת שיר של יום ולא שיר היחוד ולא שיר הכבוד רק ביו\"ט. גם מר\"ח אלול עד יה\"כ א\"א קאפיטל כ\"ז:"
        ],
        [
            "נוסח הקדיש יתגדל ויתקדש שני הדלתין בצירי כדעת רש\"י בלקוטי פרדס שהוא לשון עברי. כרעותיה הכ\"ף בדגש. מברך הרי\"ש בפתח כי הוא פעול ללשון ארמי ואם יאמר הרי\"ש בצירי יהי' בינוני פועל ללשון עברי ויהי' היפך המכוון. ויתעלה שמיה דקודשא ב\"ה ואין אומרים ויתהלל. וצריך לומר קודשא ב\"ה כאחד. תתקבל צלותהון הלמד בחולם וכן הה\"א. דכל ישראל:"
        ],
        [
            "עיקר עניית אמן יש\"ר אינו כ\"א עד עלמיא ולא יותר כי יתברך קאי אלמטה אשמי' דקודשא ב\"ה. ואם מגיע לעלמיא והש\"ץ כבר אמר איזה תיבות מיתברך ולהלן אומר יתברך כו' עד שמגיע למקום שהש\"ץ אומר ושותק ושומע. (עיין בש\"ע שלו סי' נ\"ו ס\"ק ט') אין לומר הפסוקים בקדיש רק יענה אמן:"
        ],
        [
            "אין לכרוע שום כריעה בקדיש (עיין שם ס\"ק י'):"
        ],
        [
            "שלא לפרוש מן הצבור בפיוטים או סליחות כשאומרים אחר חזרת הש\"ץ ואין הפסק בברכות ק\"ש ותפלה:"
        ],
        [
            "נדה ויולדת מותרין להתפלל מיד אפילו כשהדם עליהם. ומותרין ג\"כ להתפלל בבהכ\"נ תיכף וראי' מנדה שפלטה ש\"ז הא לאו הכי מותרין להתפלל:"
        ],
        [
            "תיכף אחר התפלה קורא מקצת מן הסדר שנים מקרא ואחד תרגום ומסיים בערב שבת ואינו אומר התרגום אחר כל פסוק רק אחר כל ענין כמו פתוחה או סתומה או אחר מקום שנראה יותר הפסק ענין:"
        ],
        [
            "ללמוד אחר התפלה תיכף ג' שעות בלי הפסק. ללמוד פרק משניות ולחזור היטב. ללמוד רב אלפס בכל יום ולחזור היטב. ספרי מוסר כמה פעמים בכל יום. ללמוד מקרא ואגדות ומדרשים. [נוסחה אחרת: ללמוד זוהר בכל יום] ללמוד גמרא שני דפין בכל יום עם פירש\"י ולחזור היטב. ללמוד ש\"ע א\"ח ולחזור היטב בכל יום ויום. ללמוד מסכתא על פה. ללמוד בטלית ותפלין של רש\"י ז\"ל דוקא. ללמוד הלכות רגל ברגל:"
        ],
        [
            "כל עניני פרנסה ומצות ושינה אחר חצות היום שני שעות. שלא לבטל מלימודו כ\"א לעשות מצוה שתבטל אם לא יעשה הוא:"
        ],
        [
            "יום ב' כולו לה'. תשובת המשקל לפי כח:"
        ],
        [
            "לתפלת מנחה וכן לערבית נוטל ידיו ומברך ענט\"י. ומתפללין מנחה בטלית ותפלין של רש\"י ז\"ל דוקא:"
        ],
        [
            "תפלת מנחה מקדים. ובשבת מקדים יותר משום סעודה שלישית:"
        ],
        [
            "תפלת ערבית בזמנה דוקא אפילו בשבת ואף ביחיד אם א\"א לאסוף עשרה בזמן ק\"ש:"
        ],
        [
            "תפלת ערבית מתחילין והוא רחום ואין אומרים פסוקים ולא חצי קדיש וכן אחר עלינו א\"א פסוקים ומזמורים. כש\"ד אין לקבוע פסוקים ומזמורים בצבור זולת שיר של יום:"
        ],
        [
            "ברוך ה' לעולם או\"א מדלג אם צריך לכך כדי להתפלל עם הצבור ואינו אומר אחר התפלה כלל. והוא עצמו לא הי' אומר כלל לא ברוך ה' כו' ולא ושמרו בשבת כדי לסמוך גאולה לתפלה אבל הצבור שאצלו והש\"ץ היו אומרים:"
        ],
        [
            "ענו ואמרו בשוא תחת המם:"
        ],
        [
            "ספירה אחר עלינו כל המנין ביחד. הנוסח בעומר כמ\"ש בש\"ע ולא לעומר. וא\"א שום פסוקים לא לפניו ולא לאחריו כ\"א י\"ר שיבנה כו':"
        ],
        [
            "תבשיל עבה שקורין קאש\"י או גרופין אם הוא מחמשת המינים מברך עליו בורא מיני מזונות. ואם של גריקא בפה\"א:"
        ],
        [
            "אורז הוא רייז מברך לפניו במ\"מ ולאחריו בנ\"ר (ע' מ\"א סי' ר\"ח ס\"ק ט' וי' ובאורי הגאון ס\"ק כ\"א):"
        ],
        [
            "על חטים מבושלין שלמים בפה\"א וכשלא נימוחו לגמרי רק ספק נימוח אל יאכלם כ\"א בתוך הסעודה כמו זה שעושין מאכל משעורין כתושים. (ע' ש\"ע סי' ר\"ח סעי' ב' וסעי' ד'):"
        ],
        [
            "דבר שניתן להשביח חבירו מברך כמו שהוא היינו איין גימאכץ של צנון עם דבש מברך בפה\"א:"
        ],
        [
            "לא יאכל לכתחלה דבר שהוא שליש ביצה שהוא בספק ברכה אחרונה. ואם אכל חובה עליו להוסיף עוד לאכול עד שיהא כביצה (ר\"ל ביצה דידן שהוא חצי ביצה שבדורות חז\"ל לפי מה שנמדד לפניו ז\"ל שיעור חלה לקמן סי' ק\"ה) לברך אחריו וכן בברי' נמי דינא הכי (עיין ש\"ע סי' ר\"ט סעי' א' וסי' תפ\"ו סעי' א') ואין סברא שיוציא אותו אחר שאין מוציאין בברכת הנהנין כ\"א בור וזה לא דמי לבור שיכול לקנות ולאכול עד שיהי' בו כשיעור:"
        ],
        [
            "שהחיינו על פרי חדש מברך בשעת הראי':"
        ],
        [
            "שהכל נהיה היוד בסגול. בורא נ\"ר החתימה בשם בא\"י חי העולמים (ע' ש\"ע שלו סי' ר\"ז ס\"ק ד'). בנוסח ברכה מעין ג' והעלנו לתוכה ושמחנו בה כי אתה כו' ואין לומר ונאכל מפרי' כו' וחותם על הארץ ועל המחיה. ועל היין חותם על הארץ ועל הפירות. (ע' ש\"ע שלו סי' ר\"ט סי' ל\"ח):"
        ],
        [
            "אם עשה צרכיו קודם הסעודה יטול ידיו ויאמר אשר יצר וענט\"י ולא יעשה באופן אחר היינו לומר מקודם אשר יצר ולטול שנית ולברך ענט\"י כי מאחר שידיו נקיות אין לברך ענט\"י על נטילה שניה לכן יעשה כנ\"ל וא\"י וענט\"י חדא ענינא הוא. (ר\"ל שאם מברך בתחלה ענט\"י ואח\"כ א\"י ג\"כ לית לן בה משום הפסק. וע' ש\"ע שלו סי' קס\"ה סק\"א):"
        ],
        [
            "נט\"י לסעודה נוטל יד ימין תחלה ומברך ענט\"י קודם שמנגב ידיו. ולא יאמר שאו ידיכם ולא מזמור לדוד. ויאמר המוציא בלא רשות:"
        ],
        [
            "פת הבאה בכיסנין צריך נט\"י אם קובע סעודה עליו:"
        ],
        [
            "עוגה שלש אותה בשומן וחמאה ומי ביצים כולם נקראים פת הבאה בכיסנין:"
        ],
        [
            "דבר שטבולו במשקה צריך נט\"י בברכה היינו איין גימאכץ ולעקוך כשמטבילין אותה ביי\"ש או בשאר משקה שהוא משבעה משקים. (עיין ש\"ע שלו סי' קנ\"ח ס\"ק י\"א):"
        ],
        [
            "דברים הבאים בסעודה שלא מחמת הסעודה טעונין ברכה לפניו ולא לאחריו היינו דברים שאינן קבועים להיות בתבשילי הסעודה:"
        ],
        [
            "פאלעטרון א\"צ ברכה בתוך הסעודה. (הוא מין עשב מצוי בעירנו ועשוי לאכלו בתוך הסעודה להמשיך אכילה ושתי'):"
        ],
        [
            "מים אחרונים חובה ומצוה כמו מים ראשונים (עיין בש\"ע שלו סי' קפ\"א ס\"ק י\"ב). ולא יפחות מרביעית ובתוך כלי:"
        ],
        [
            "לבהמ\"ז נוטל רשות ומתחיל ברוך אתה ולא ברוך הוא וב\"ש:"
        ],
        [
            "טוב לעטר כוס של בהמ\"ז וקידוש והבדלה שיהא ששה כוסות סביב. וה\"ה לכל היו\"ד דברים וד' לעיכוב:"
        ],
        [
            "סיום ברכה שלישית בונה ירושלים אמן:"
        ],
        [
            "חדש נוהג בזמן הזה בח\"ל ובמינו אסורו במשהו (עיין באוריו לש\"ע י\"ד סי' רצ\"ג ס\"ק ג') ואין חילוק בין אכילה ושתיה ולרפואה צ\"ל פחות פחות מכשעור ושמרים אסור שהוא מעמיד. ואסור לומר לישראל הא לך איסר קנה לך חדש אפילו אינו אומר בפירוש רק שידוע שבכאן אין שכר ויי\"ש וכיוצא בזה כ\"א חדש אין לומר לו קנה לך ועובר על לפני עור לא תתן כו':"
        ],
        [
            "ולענין נאמנות על חדש אם הוא יודע שאסור ואוכל חדש אינו נאמן עליו. ואם אינו יודע שהוא אסור וסובר שאינו אלא מדת חסידות נאמן:"
        ],
        [
            "מוטב לאכול חלב בשבת מלאכול מבהמה שנשחטה בלי עומד ע\"ג:"
        ],
        [
            "שלא לאכול מבהמה שהורה בה חכם ומסירכא:"
        ],
        [
            "יש למנוע לשתות יין הבא ממרחקים ופשיטא שלא לקדש עליו ולברך עליו כשהוא מוהל וליתן לאחר לשתות:"
        ],
        [
            "בימי הקיץ לזהר לסנן המים קודם בשול. בחלב נקרש להסיר הקרום שנמצאים שם תולעים:"
        ],
        [
            "להזהר לראות בכל דבר מאכל אם יש בו נמלים. בקיץ דבר טחון עד שלשה ימים ולא יותר. כבסות כלים או מה שנוהגין לשרוף צריך בכל ג' יום:"
        ],
        [
            "גלוי אסור אף שאין נחשים מצוים בינינו. והוא ז\"ל היה נזהר מאד מאד בדבר:"
        ],
        [
            "מצוה לקנות ס\"ת אם א\"א לו לכתוב. ופי' חוטף מצוה מן השוק הוא לגודל מעלת המצוה משארי מצות. וכתבו הוא מעולה ביותר כאלו קבלו מהר סיני:"
        ],
        [
            "מזוזה קובע בשוה ולא אלכסון. ואחורי הדלת פסולה:"
        ],
        [
            "לא יכרוך המזוזה בקלף וכדומה שלא יהא הפסק דבר בין המזוזה למזוזת הבית:"
        ],
        [
            "אפילו רפת בקר חייב במזוזה. ואם חושש למקום מטונף יראה שיהי' השם סגור שלא יהי' נראה לחוץ:"
        ],
        [
            "באר צריך להגביה המחיצה יו\"ד טפחים היינו אמה ושני שליש אמה ולברך ברכת מעקה:"
        ],
        [
            "דמי פדיון הבן חמשה סלעים לפי הזמן ובימיו הורה חמשה רטים שהוא ששה רובל כסף ודוקא נתינה ממש דלא הדרי לעולם. ומי שנפדה כנהוג מכבר יחזור ויפדה א\"ע ויברך. ואם נתן נתינה ממש רק פחות מסך הנ\"ל יפדה א\"ע בלא ברכה. ושמענו שעשה בעצמו מעשה שהוא ז\"ל היה בכור ופדה א\"ע בששה רו\"כ בברכה ונתנו לכהן נתינה ממש. מטעם שאביו פדה אותו כנהוג העולם (עי' באוריו לש\"ע יו\"ד סי' ש\"ה ס\"ק ד' בסופו):"
        ],
        [
            "ראיתי שקנה בכור היינו בהמה כשהיא מבכרת ונתן בעצמו הבכור לכהן וברך שהחיינו:"
        ],
        [
            "וגם שחט עגל ונתן זרוע ולחיים עם הלשון והקיבה לכהן ובירך ג\"כ שהחיינו ואמר שהזרוע הוא עצם אחד דלא כפוסקים אעפ\"כ נתן שני עצמות:"
        ],
        [
            "אמר ליתן גם חלת ח\"ל לכהן לאכול באופן שמבואר בש\"ע (יו\"ד סי' שכ\"כ סעי' ה' וא\"ח סי' תנ\"ז סעי' ב' בהג\"ה. וע\"ש באורי הגאון):"
        ],
        [
            "מדדנו לפניו שעור חלה ונמצא זיי\"ן קווארט. ויש לשער לחומרא לפי חשבון זה לענין רביעית וכזית בפסח:"
        ],
        [
            "עיסת לעקיך חייב בחלה וכן קיכלך:"
        ],
        [
            "לענין כהן וטומאת מת אם אפשר לסגור החדר שהכהן בתוכו הפתח וחלונות טוב הוא יותר משיפתח הפתחים ולילך לחצר אחרת:"
        ],
        [
            "אין היתר ברוחים כלל. רק בקניות שטר חוב:"
        ],
        [
            "מצוה לרחוץ כל גופו בע\"ש ועכ\"פ לא פחות מפניו ידיו ורגליו:"
        ],
        [
            "שלא לילך למרחץ עד שיתפלל מקודם מנחה אם לא שהוא עדיין קודם חצות וכן לסעודה גדולה דהיינו ברית וחתונה וסיום מסכת:"
        ],
        [
            "הדלקת הנר מקדים מאד להדליק (עיין בש\"ע שלו סי' רס\"א ס\"ק י\"א) ופעם א' אחרוהו ולא היה מניח להדליק אפילו ע\"י א\"י אף שבבהכ\"נ לא אמרו עדיין מזמור שיר ליום השבת:"
        ],
        [
            "הוא ז\"ל היה מרבה מאד בנרות שמן זית עד שמנעוהו הרופאים להדליק שמן זית רק של חלב גם לא רבוי גדול כמקדם:"
        ],
        [
            "אין להעמיד הנרות על השלחן ולא מהני מה שיתן הלחם מקודם:"
        ],
        [
            "לא יקרא לאור הנר כ\"א שנים בספר אחד ולא באופן אחר:"
        ],
        [
            "תפלת ערבית אפי' בשבת בזמנה דוקא ואף ביחיד אם אי אפשר במנין עשרה:"
        ],
        [
            "ערבית בשבת מתחילין ברכו בצבור. ולאחר תפלת י\"ח חוזר הש\"ץ והצבור ואומרים ויכולו. ומגן אבות אומר הש\"ץ לבד והעם שומעין:"
        ],
        [
            "זה לשון הרב המאה\"ג המפורסם המנוח מהו' חיים כ\"ץ מ\"ץ דקהלתנו ונתבקש בישיבה של מעלה בצפת תוב\"ב עי' סי' רע\"א במ\"א סק\"ה שכתב ונ\"ל דאם רוצה כו' ושמעתי בשם הגאון החסיד שאמר שזה אינו נכון מדאמרינן בברכות (דף כ\"ז ע\"ב) רב צלי של שבת כו'. ת\"ש א\"ר נחמן אמר שמואל כו' משמע דוקא כשמתפלל תחלה אז יכול לקדש מבע\"י אבל כשאינו מתפלל אינו יכול לקדש. וכן מצאתי בראב\"ן סי' ק\"ע שכתב והמתפלל של שבת בע\"ש מבע\"י מדעת מקדש נמי על הכוס מבע\"י משמע דוקא שהתפלל תחלה עכ\"ל הרב ר' חיים כ\"ץ:"
        ],
        [
            "בשעת קדוש על היין לא יהא הלחם על השולחן (עי' תוס' דפסחים ד' ק' ע\"ב ד\"ה שאין כו'):"
        ],
        [
            "טוב לעטר כוס של קדוש ובהמ\"ז והבדלה בששה כוסות סביב וה\"ה לכל היו\"ד דברים וד' לעיכוב (ברכות ד' נ\"א):"
        ],
        [
            "לזהר מאד ביין קדוש. ומקדשין ואח\"כ נוטלין לידים:"
        ],
        [
            "מקדש מיושב. ומדלג שלשה תיבות כי הוא יום. ושותה כולו רק שמשייר קצת שמשגרו לדביתהו. וא\"צ ברכה אחרונה:"
        ],
        [
            "אף בקדוש היום אינו מקדש אלא במקום סעודה גמורה ולא מיני תרגימא או יין:"
        ],
        [
            "ובוצע על שתי חלות שלימות דהיינו חותך שתיהן ביחד (וכן כל סעודה וכן ביו\"ט) כדעת הרשב\"א ז\"ל נמצא לכל השבת כולו ששה חלות ומכוון ע\"פ הזוהר ופעם אחד היו מונחים לפניו כמה חלות ובצע את כולן:"
        ],
        [
            "מתקנת עזרא לאכול שום בליל שבת בין נשוי בין שאינו נשוי (עיין לעיל סי' צ\"ה) והשום יהיה מבושל:"
        ],
        [
            "טבילה בשבת אם צריך לקרי מוטב לטבול במ\"ש ולא בשבת כי א\"א להזהר שלא יבא לידי סחיטה ויוצא שכרו בהפסדו ופשיטא אם צריך לעבור דרך בית המרחץ שאסור לעבור במרחץ של כפרים ודידן של כפרים הם:"
        ],
        [
            "בשבת שחרית מתפללין בפירוד עד שוכן עד ומשוכן עד מתחיל הש\"ץ. והוא בעצמו מתחיל ב\"ש ואומר פד\"ז בקול רם עד שוכן עד וכן ביו\"ט:"
        ],
        [
            "אין אומרים אצלו קרוב\"ץ בשום שבת של כל ימות השנה רק בארבע פרשיות ובשה\"ג אומרים הקרוב\"ץ אחר תפלת שחרית קודם אין כמוך וא\"א ובכן לך תעלה קדושה כו' רק הפיוט שאחריו ושל מוסף פ' שקלים ופ' החדש א\"א כלל:"
        ],
        [
            "דיוקים בתפלת שבת. מאלף אלף אלפי כו' בסגול האלף והלמד. בי\"ח וגם במנוחתו לא ישכנו ערלים. בנוסח על הכל הנוסח ובכן יתקדש שמך ה' אלהינו בנו לעיני כו':"
        ],
        [
            "קריאת התורה הולך לס\"ת אפילו הוא בבית שני ואין מטלטלין מחדר לחדר וכ\"ש לבית אחר:"
        ],
        [
            "פותח ומברך וקורא ואח\"כ גולל ומברך:"
        ],
        [
            "צריך לשמוע כל תיבה ותיבה ולראות בחומש ולא יסייע להקורא כלל:"
        ],
        [
            "אין קוראין כ\"א ז' קרואים. ואין מסיימין בפרשיות הנרשמים בחומש כ\"א במקום שהוא פתוחה או סתומה או במקום שנראה יותר הפסק ענין:"
        ],
        [
            "בכל שבת הוא עולה לששי. ובארבע פרשיות עולה למפטיר. ופ' זכור קורא בעצמו הפרשה בתורה:"
        ],
        [
            "כשהוא קורא פ' זכור קורא זכר בסגול תחת הזיין:"
        ],
        [
            "הגבה הוא בעצמו ואין המפטיר מתחיל עד שגוללין הס\"ת:"
        ],
        [
            "הפטורה בניגון וטעמים מנביא נכתב בגליון כס\"ת עם עמודים וא' קורא וכלם שומעין. ואם הצבור קוראין בקול רם עם הקורא נעשה ברכת הקורא ברכה לבטלה. ומ\"ש המ\"א בשם ס' הכוונות (סי' רפ\"ד ס\"ק ה') מיירי כשקוראין בחומש שאז צריכין הצבור לומר בנחת עם הקורא מלה במלה:"
        ],
        [
            "בהפטורה פ' פרה בסוף פסוק וקדשתי את שמי הגדול כו' הנוסח בהקדשי בכם לעיניהם:"
        ],
        [
            "יקום פורקן ומי שבירך ואב הרחמים וכשמברכין החדש א\"א א\"ה רק כשמברכין ר\"ח אב אומרין אותו:"
        ],
        [
            "בקדושת נעריצך לומר להיות לכם לאלהים אני ה' אלהיכם בלי הפסק כלל. כי הוא פסוק אחד:"
        ],
        [
            "שבת לשמור מאד שלא לדבר כ\"א דברי תורה ולהרבות בנרות ושלא להנות מאותן דברים שנעשה ע\"פ א\"י או הביא דרך כרמלית שלנו (עי' בש\"ע שלו סי' שכ\"ה ס\"ק ל\"ה ול\"ח) ופשיטא שלא לצוות לא\"י לעשות שום דבר. ואם שלח לו ישראל ע\"י א\"י אסור לבני ביתו ומותר לישראל אחר:"
        ],
        [
            "שלא לישא בשבת כלל אפי' במקום שיש עירוב אפילו בחצר ובבית לא ישא כ\"א בידו. (ע' ש\"ע שלו סי' ש\"ג ס\"ק מ\"א ומ\"ו):"
        ],
        [
            "וכן אשה אם יודעין בה שתקבל הדברים מצוה לומר לה שכל התכשיטין אסורים אפילו בחצר ובבית. וכן שלא לישא תינוק דרך כרמלית שלנו (עי' מ\"א סי' ש\"ח ס\"ק ע\"א):"
        ],
        [
            "אין לילך חוץ לתחום ע\"פ עירוב האינגבער כ\"א שתי סעודות לכאו\"א פת או ללפת בו את הפת:"
        ],
        [
            "עירובי חצירות אין לסמוך על המצה שבבהכ\"נ. והנכון להניח בכל ע\"ש ולברך כי יש חשש מילבין ועוד כמה חששות:"
        ],
        [
            "אין להחזיר שום דבר לתנור אחר שהעמיד הדבר ההוא ואם לא העמיד רק על התנור מותר:"
        ],
        [
            "נוסח ברכה שלישית מבהמ\"ז בשבת נחמנו ה' אלהינו כו' כדעת הרי\"ף ז\"ל (עיין ש\"ע שלו סי' קפ\"ח ס\"ק ה'):"
        ],
        [
            "בענין בגדי שבת מנהגו להחליף מכף רגל ועד ראש בל יעדר דבר שלא להחליף:"
        ],
        [
            "תפלת מנחה מקדים מאד אפילו בחול ובשבת מקדים יותר משום סעודה שלישית. ובימות החורף א\"א ברכי נפשי:"
        ],
        [
            "במנחה דשבת וב' וה' א\"צ לקרות רק יו\"ד פסוקים ואין להוסיף שלא לצורך. ואם סמוך ב' פסוקים לפתוחה או לסתומה קוראין עד פתוחה או סתומה:"
        ],
        [
            "הבדלה מיושב (ע' ש\"ע שלו סי' רצ\"ו ס\"ק י\"ז). בזמירות זרענו ושלומנו או וזכיותינו ירבה כו'. זכר זאת ליעקב ולא אלה שהוא מעשה עגל כמ\"ש גם אלה תשכחנה:"
        ],
        [
            "בעת תפלת ערבית דר\"ח מרבים קצת בנרות. והוא לובש כובע שבת לכבוד ר\"ח שהוא דאורייתא:"
        ],
        [
            "בהלל פסוק יאמר נא כו' ויאמרו נא הש\"ץ לבד אומר והצבור שומעין ועונין הודו. ודוקא ביום שמדלגין אבל ביום שגומרים גם הצבור אומרים כל הפסוק עד חסדו:"
        ],
        [
            "ביהללוך הנוסח יהללוך ה' אלהינו כל מעשיך:"
        ],
        [
            "בר\"ח הוא עצמו עולה לרביעי:"
        ],
        [
            "הקריאה בפ' התמיד. הראשון קורא וידבר. צו. ואמרת. והשני קורא את הכבש אחד. ועשירית. עולת. ונסכו. ואת הכבש. והשלישי חוזר למעלה וקורא עולת תמיד. ונסכו. ואת הכבש. וביום השבת. עולת שבת. והרביעי מתחיל ובראשי חדשיכם עד יעשה ונסכו (וכ\"ה בש\"ע שלו סי' תכ\"ג ס\"ק ג'):"
        ],
        [
            "בתפלת מוסף הנוסח זכרון לכולם היו תשועת כו' כי עד מזבח חדש הכל לשון עבר וממזבח מתחיל בקשה על העתיד:"
        ],
        [
            "אין אומרים שיר של יומו ואומרים במקומו בב' ימים דר\"ח ברכי נפשי (מזמור ק\"ד) שהוא שיר של ר\"ח ודוחה אפי' של שבת ופשיטא של חנוכה (ע' סוכה ד' נ\"ד ע\"ב. ובתשו' רמ\"ע מפאנו סי' כ\"ה):"
        ],
        [
            "בענין שיר של יום כלל זה נקוט בידך. א\"א שני מזמורים ביום אחד. ושל ר\"ח דוחה את כלם אפילו של שבת ושיר של שבת דוחה של יו\"ט וחוה\"מ וחנוכה:"
        ],
        [
            "קדוש לבנה אין מחמיצין המצוה עד שבעה אחר המולד או עד מוצאי שבת רק תיכף אחר שלשה ימים מהמולד מקדשין וכן מקדשין קודם ט\"ב וקודם יה\"כ:"
        ],
        [
            "נוסח קדוש לבנה ששמעתי משם הרב ר' בנימין משקלאב משם רבינו זצ\"ל אפס לא אשתמיט שום אדם מהעומדים לפניו לומר שנהג כן. פועלי אמת שפעולתן אמת וללבנה אמר שתתחדש באור יקר ועטרת תפארת כו' בא\"י מקדש חדשים. כשם שאני רוקד כנגדך ואיני נוגע ביך כך אם ירקדו אחרים כנגדי לא יגעו בי. ע\"כ שמעתי וכ\"ה במס' סופרים עם הגהת רבינו ז\"ל:"
        ],
        [
            "אין אומרים שום פסוקים לא לפני הקדוש ולא לאחריו רק מתחיל בא\"י כו' ומסיים סימן טוב כו' והולך לו:"
        ],
        [
            "ביו\"ט אין אומרים מערבית כלל:"
        ],
        [
            "קרוב\"ץ של רגלים אומרים אחר הלל קודם אין כמוך. ואומרים בנגון וא\"א ובכן לך תעלה קדושה. ומוסף יום ראשון של פסח ושל ש\"ע ושחרית ומוסף של ר\"ה ויו\"כ אומרים תוך התפלה:"
        ],
        [
            "בשעת הוצאת ס\"ת אין אומרים רק בריך שמי' ולא שום רבש\"ע ומנגנין על הכל כל פסוק בפ\"ע ביו\"ט היינו הש\"ץ מנגן על הכל כו' עד ויתנשא ואח\"כ חוזרין הצבור ועונין אותו פסוק וחוזר הש\"ץ ומנגן שמו כו' וחוזרין הצבור וכן עד גמירא:"
        ],
        [
            "ביו\"ט עולה לחמישי. ואם א\"א לכוון לקרות לחמישי הפסוקים המדברים בענינו של אותו יום עולה בפסוקים המדברים בענינו של יום:"
        ],
        [
            "בנשיאת כפים לשמוע כל מלה מפי הכהנים ולא לומר שום פסוקים:"
        ],
        [
            "הכהנים יפרידו כל האצבעות ולא לעשות חמשה אוירים:"
        ],
        [
            "לא יאמר הש\"ץ או\"א רק תיכף כשמסיים הש\"ץ ולך נאה להודות ועונין הצבור אמן קורא החזן העוסק בצרכי צבור כהנים לא הש\"ץ. כשיש שני כהנים יקרא החזן כהנים ולאחד לא יקרא והש\"ץ מקרא לכהנים יברכך כו':"
        ],
        [
            "בשבת חוה\"מ או יו\"ט שחל להיות בשבת הנוסח בוהשיאנו ואמרת לברכנו קדשנו במצותיך כו' וא\"א או\"א רצה במנוחתנו:"
        ],
        [
            "אחר עלינו אומרים שיר היחוד ושיר הכבוד אם יש שהות ואומרים במתון דבנגון פסוק בפסוק ואין הש\"ץ ולא הצבור מדלג שום פסוק. רק הש\"ץ אומר פסוק א' והצבור חוזרין ואומרין אותו פסוק ועוד פסוק א' והפסוק שהצבור מוסיפין גם הש\"ץ אומר עמהם ומוסיף פסוק א' בקול רם וכן עד סוף שה\"כ ואח\"כ אומרים מזמור השייך לאותו יום כמבואר כל א' במקומו ומועדו. קדיש. אדון עולם:"
        ],
        [
            "אם נמשך סדר התפלה של יו\"ט עד חצות מתפלל מנחה קודם סעודה:"
        ],
        [
            "מותר לטחון חריין ביו\"ט:"
        ],
        [
            "מת ביו\"ט ראשון כל עסקיו על ידי עממין ביו\"ט שני כל עסקיו ע\"י ישראל ומותר להלינו ליום טוב שני כדי שיתעסקו בו ישראל (והוא כדעת הראב\"ד ז\"ל שהביא הב\"י סי' תכ\"ו):"
        ],
        [
            "אין מניחין תפלין בחולו של מועד (ע' בש\"ע שלו סי' ל\"א ס\"ק ד') ומכבדים את המועדות בכסות נקיה ובאכילה ושתי' קרוב ליו\"ט גמור. ומקפיד על הנוהג בו מנהג חול כמו האומרים במוצאי יום טוב לחוה\"מ גוט וואך ופשיטא שלא לישב בחנות או שאר פרגמטיא שאינו מותר כ\"א בדבר האבד. ובאסרו חג מזדרז מאד להניח תפלין בבקר בבקר:"
        ],
        [
            "בשבת חה\"מ פסח וסוכות ובשבועות יום ב' אחר יוצרות קודם אין כמוך קורין המגלה בניגון וטעמי' ממגלה הנכתבת בגליון כס\"ת עם עמודים וא' קורא וכולם שומעין והקורא מברך שתי ברכות על מקרא מגלה ושהחינו. ופעם א' איקלע מילתא שנחלש מאד בשחרית וצוה להוציא הס\"ת לקרות ולא קראו המגלה. ובמנחה צוה לקרות המגלה ולברך כמו בבקר:"
        ],
        [
            "בענין הפטורת וערבה בשבת הגדול בסוף ימיו צוה להפטיר וערבה בשבת הגדול שאינו חל בע\"פ והיה אומר שאם חל שבת הגדול בע\"פ אין להפטיר וערבה והוא היפך מנהג העולם כי לפי הטעמים שמבואר בלבוש שנתקן וערבה לשבת הגדול יש להפך הסדר:"
        ],
        [
            "בשבת הגדול במנחה אין אומרים עבדים היינו מטעם המבואר במכילת' ונתקנה בהגדה יכול מר\"ח תלמוד לומר בעבור זה בשעה שמצה ומרור כו' (ע' ש\"ע שלו סי' ת\"ל ס\"ק ב'):"
        ],
        [
            "בדיקת חמץ בחורין ובסדקין ואע\"פ שבדק ביום צריך לבדוק לאור הנר אפילו בכל תיבה ואפי' בספרים שמשתמש בהם בשעת סעודה. ונמשך זמן הבדיקה מאד ומתחיל לבדוק קודם הלילה מפסיק באמצע בתפלת מעריב ואינו חושש:"
        ],
        [
            "זמן אכילת חמץ בע\"פ מן הדין מחשבין מהנץ עד שקיעת החמה:"
        ],
        [
            "שלא למכור שום דבר חמץ כי אם מכירה עולמית:"
        ],
        [
            "אחר הפסח אין ליקח מן השוק מה שאופין מקמח של ישראל ומשמרים ויי\"ש ושכר של ישראל כי המכירה גרוע ע\"כ לא יקנה רק שיהא משל א\"י או הקמח של ישראל אם אינו לתותה ויי\"ש ושכר של ישראל לא ישתה עד שיעשה מחדש:"
        ],
        [
            "הדייזע צריך ג\"כ למוכרה לא\"י ולא מהני הדחה רק כשיפריד כל דף בפ\"ע וידיח היטב:"
        ],
        [
            "מותר לחלוב בהמות של א\"י בפסח ואפילו מאכילה חמץ:"
        ],
        [
            "כל מידי דמידגן נאסר ואין להתיר מיני קטניות כגון הירז ואפי' בשנת בצורת וכן שמן זרע קנבוס אין להתיר:"
        ],
        [
            "שבעת ימים תאכל מצות כל שבעה מצוה ואינו קורא לה רשות אלא לגבי לילה ראשונה שהיא חובה ומצוה לגבי חובה רשות קרי להב אעפ\"כ מצוה מדאורייתא הוא וכן פירשו י\"ט א\"צ אות פסח במצה סוכות בסוכהג ועוד כמה ראיות והיה מחבב מאד מצות אכילת מצה כל שבעה וביו\"ט אחרון היה אוכל סעודה שלישית אע\"פ שלא היה אוכל שלש סעודות בשאר י\"ט מפני חביבת מצות אכילת מצה שזמנו הולך לו ובמוצאי י\"ט היה משתדל לטעום חמץ וכן חדש באורתא נגהי תמניסר. והיה נמנע לאכול לאחר פסח מצה שיוצאין בה ידי חובתו בפסח וכ\"ז להיכרא לעשיית המצוה שאין עושין אותה להנאה אלא מפני גזירת הבורא יתעלה שמו:"
        ],
        [
            "המצות של כל ימי הפסח יהיו מחטים משומרות משעת קצירה והחמיר מאד בדבר מחמת שבמדינתנו מצוין מאד מי גשמים בימי הקציר והתבואה על פני השדה ועוד כמה חששות דהוי כמו אתחזק ריעותא:"
        ],
        [
            "מותר לאכול מאכלים ותבשילין העשוים מקמח מצות ואין לחוש שמא נשאר מקום שלא נאפה יפה וכשיבא במים יחמיץ דאף שלא נאפה כל צרכו עכ\"פ לא גרע מקליות שאינו מחמיץ. (ע' ש\"ע סי' תס\"ג סעיף ג' ובאוריו ס\"ק ה'):"
        ],
        [
            "להזהר לעמוד בעת אפיית מצות. והוא ז\"ל היה אופה המצות שאוכלין בלילה ראשונה עם שאר המצות כאחד ולא היה מקפיד לאפותן בע\"פ אחר חצות (ע' ש\"ע שלו סי' תנ\"ח ס\"ק א') גם לא עשה בהם סמנים כהן לוי רק היה בורר המובחרים שבהם למצות ליל ראשון:"
        ],
        [
            "בע\"פ מנהגו להפריש חלה מהמצות ונותנן לכהן לאכול (ע' לעיל סעי' ק\"ד) ובכל ימות השנה מפריש חלת האור:"
        ],
        [
            "בע\"פ אחר חצות היה אומר פסוקי עשיית קרבן פסח שבתנ\"ך היינו בפ' בא מן ויאמר ה' אל משה ואל אהרן עד פסח הוא לה'. ומן ויקרא משה עד כן עשו. ומן ויאמר ה' אל משה ואהרן זאת חקת הפסח עד כן עשו. ובפ' אמור אלה מועדי ה' עד פסח לה'. ובפ' בהעלתך וידבר ה' אל משה במדבר סיני בשנה השנית עד ולאזרח הארץ. ובפ' פינחס פסוק ובחדש הראשון בארבעה עשר יום לחדש פסח לה' ובפ' ראה שמור את חדש האביב עד לא תעשה מלאכה. וביהושע מן ויחנו בני ישראל בגלגל עד בעצם היום הזה קאפיטל ה'. ובמלכים ב' קאפיטל כ\"ג מן ויצו המלך את כל העם עד לה' בירושלים ובדברי הימים ב' קאפיטל ל' מן וישלח יחזקי' על כל ישראל עד וירפא את העם. ובקאפיטל ל\"ה מן ויעש יאשי' בירושלים עד נעשה הפסח הזה:"
        ],
        [
            "סדר של פסח מוזגין הכוס ומקדש ונוטלין לידים ומברכין על נטילת ידים ומטבל בחומץ ומברך בפה\"א ואוכל כזית ואינו מברך ברכה אחרונה ואח\"כ מביאין הקערה עם המצות מגולין מסודרת שני מצות (ע' ש\"ע שלו סי' תע\"ג ס\"ק י\"א) ומרור וחרוסת וזרוע וביצה קערת הסדר ובוצע ומטמין לאפיקומן ונשאר פרוסה ושלימה פרוסה מלמעלה ומניח הזרוע והביצה תחת השלימה והמצה מחפה אותם ומרור וחרוסת מלמעלה ומגביה הקערה בעצמו ואומר הא לחמא עניא וכלם שומעין ואח\"כ נוטלין הקערה מעל השולחן ואז מוזגין הכוס ושואלין מה נשתנה ואומר הגדה וכולם שומעין וכשמגיע לעשר מכות נותנין לו כלי והוא שופך יו\"ד פעמים וכן בסימן דצ\"ך וכו' שופך ג\"פ וכוס שלו עומד מעוטר בכל הכוסות של בני הבית והכוס שלו באמצע ואומר הגדה עד שמגיע למצה זו מביאין הקערה ואומר ממצה זו עד אשר גאלנו ומכסים הקערה ואומר אשר גאלנו ומברך בפה\"ג ושותה הכוס ואח\"כ מגלים פני הכלה לאחר שבע ברכות הנ\"ל דהיינו יין קדוש זמן ענט\"י בפה\"א אשר גאלנו היא ברכת שעשה נסים ובפה\"ג על כוס שני ואח\"כ נוטלין לידים ומברכין ענט\"י והמוציא ועל אכילת מצה על הפרוסה ובוצע שניהם ואח\"כ אוכלים מרור מרוסק כזית ושיעורו ביצה (עיין לעיל בליקוטי דינים סעיף ק\"ה) ומשקעו בחרוסת וכן הכריכה ג\"כ משקע בחרוסת ואח\"כ אוכלין הביצה. וטעם האכילה לא מפני אבילות כי ח\"ו להזכיר אבילות ט\"ב היום רק הטעם שהוא זכר לחגיגה כי צלי אין לאכול בפסח זכר לפסח רק בשר זכר לפסח וביצה זכר לחגיגה ואח\"כ אוכלין אפיקומן כזית ודוקא קודם חצות אבל הלל אין להקפיד אם הוא אחר חצות בהמ\"ז הכוס מעוטר שפוך חמתך והלל וא\"א יהללוך כלל רק הודו ונשמת וישתבח וחותם בברכות ישתבח הפייט אחד אלהינו:"
        ],
        [
            "בהפטורת יום שני אין מדלגין מפסוק וטמא התופת שהוא אחר פסוק אך לא יעלו כו' וכל הפסוקים שלאחריו אין מדלגין כלל רק הפסוק ואת הבמות אשר ע\"פ ירושלים מדלגין שמדבר בגנותו של שלמה:"
        ],
        [
            "בשביעי ואחרון של פסח אומרים מויושע עד סוף השירה פסוק בפסוק. פיוט אי פתרוס יום ליבשה ובאחרון של פסח גם פיוט לבעל התפארת אומרים בקול זמרה פסוק בפסוק. ובשביעי פיוט אמרו לאלהים אדירים. ובשמיני פיוט מה מועיל רשע וכל פיוט השירה בז' וח'. ובשבת חוה\"מ פיוט דודי שליט בכל מפעל עד גמירא מאריכים בתודה וקול זמרה:"
        ],
        [
            "שיר של יום לימי הפסח. יום א' קי\"ד בצאת ישראל. ב' ע\"ח משכיל לאסף. ג' פ' רעה ישראל. ד' ק\"ה הודו לה' קראו. ה' קל\"ה הללו את שם. ו' ס\"ו הריעו לאלהים. כל המזמורים הללו חל שבת בא' מהם נדחה מפני שיר של שבת ולמחרת השבת מתחיל משיר שפסק ואומר בכל יום כסדר הנ\"ל והאחרון נדחה. שביעי של פסח י\"ח למנצח לעבד. אחרון של פסח קל\"ו הודו לה' כי טוב:"
        ],
        [
            "יוצר ועתה בנים שירו למלך אומרים בקול זמרה פסוק בפסוק ופיוט ה' קנני ראשית דרכו ופיוט עשרת הדברות אומרים במתון ונעימה והש\"ץ מפסיק בנעימה כל ענין וענין:"
        ],
        [
            "שיר של יום לשבועות יום א' י\"ט. יום ב' ס\"ח:"
        ],
        [
            "שבת חזון אינו משנה מבגדי שבת כלל אפי' חל ט\"ב בשבת וכן הדין לאבל (עיין ש\"ע שלו סי' תקנ\"א ס\"ק ג'):"
        ],
        [
            "סעודה המפסקת אינו אוכל שתי סעודות ומפסיק במנחה אלא אוכל סעודה אחת אחר מנחה ע\"ג קרקע ואינו אוכל ביצים כלל:"
        ],
        [
            "בט\"ב אומר הש\"ץ בחזרת הש\"ץ בשחרית עננו:"
        ],
        [
            "א\"א שיר של יום. ותיכף אחר קינות אפילו קודם חצות מניח תפלין:"
        ],
        [
            "על מ\"ש רמ\"א בהג\"ה סי' תקנ\"ז מי שאכל בט\"ב יאמר נחם בבהמ\"ז כ' רבינו זצ\"ל בש\"ע שלו. וז\"ל למד ממ\"ש בי\"כ ס\"ס תרי\"ח ולא דמי דהא אמרינן בשבת שם ימים שאין בהם קרבן מוסף כו' ואין בהם הזכרה בבהמ\"ז ול\"ד לחנוכה דשם משום פרסומי ניסא ואם בא כו' וגם דקביעא:"
        ],
        [
            "בסליחות א\"א וידוי אשמנו כ\"א פעם אחד ולא ג\"פ:"
        ],
        [
            "בר\"ה ויו\"כ מתפללין מעומד ולא בכריעה. גם אין להרים קול יותר מבתפלת כל השנה (עיין ש\"ע שלו סי' תקפ\"ב ס\"ק י\"א וס\"ק כ\"ב) כל הרשעה כלה כעשן בכף:"
        ],
        [
            "בחזרת הש\"ץ אין אומרים הצבור וכתוב בספר כ\"א הש\"ץ לבדו:"
        ],
        [
            "הפיוט מר\"ה ויו\"כ אומרים בתוך התפלה רק בקדושה אין מפסיקים בפיוטים ואומרים הפיוט מכל הקדושה קודם לדור ודור כו':"
        ],
        [
            "א\"א שום מזמור קודם תקיעת שופר ולא היהי רצון הנדפס במחזורים ולא ובכן יה\"ר בין כל סדר וסדר. וכן א\"א י\"ג מדות בהוצאת ס\"ת:"
        ],
        [
            "בר\"ה אין מאריכין בתפלה יותר מדאי שאין להתענות בו עד חצות כמו שארי י\"ט ואם נמשך עד חצות מתפללין מנחה קודם סעודה וא\"א אבינו מלכנו. ואין לבכות בר\"ה כמבואר בעזרא אל תבכו וכו'ב והקפיד לפעמים לנגן הקדיש שאחר מוסף לכבוד יו\"ט:"
        ],
        [
            "שיר של יום לר\"ה ב' ימים פ\"א הרנינו. ואומרים אותו בבקר אחר שיר הכבוד:"
        ],
        [
            "לא היה הולך לנהר או לבאר לומר תשליך:"
        ],
        [
            "בליל שני מברך זמן אף בלא פרי חדש. ופעם אחד ביום ראשון לפנות ערב הביאו לו דורון פרי חדש לברך עליו שהחינו בערב והוא תיכף כשראה אותו בירך עליו זמן כמנהגו לברך שהחינו בשעת הראיה. ואין לאכול ענבים בר\"ה והטעם ע\"פ הסוד:"
        ],
        [
            "אין מברכין על הדלקת הנר בעיה\"כ (עיין ש\"ע שלו סי' תר\"י ס\"ק ד'):"
        ],
        [
            "ח\"ו להדליק נרות ביו\"כ ע\"י א\"י אלא מעמידין לאמפין מלאים חלב בכדי שידליק עד מוצאי יו\"כ ומוטב שלא לומר שום פיוט מלומר לפני נר שהודלק ע\"י א\"י:"
        ],
        [
            "הוידוי אשמנו ועל חטא בחזרת הש\"ץ אומר הש\"ץ לבדו והצבור שומעין:"
        ],
        [
            "יוצר בשכ\"מ מלכותו בקהל כו' א\"א אותו אחר קדושה דיוצר כ\"א בתוך חזרת הש\"ץ אחר שמסיימים ליושב תהלות לרוכב ערבות קדוש וברוך שאחר הפיוט דקו\"ב אומרים בשכ\"מ מלכותו בקהל וכו' עד גמירא:"
        ],
        [
            "לזהר מאד מאד להתפלל תפלת נעילה בזמנה כשהחמה בראש אילנות:"
        ],
        [
            "בבוקר אחר שיר הכבוד אומרים שיר של יום מזמור ל\"ב אשרי נשוי פשע:"
        ],
        [
            "לילה הראשון של סוכות חובה לאכול בסוכה כמו לילה ראשונה של פסח. ונ\"מ אם יורדין גשמים צריך להמתין בסעודתו עד שעת הכושר לאכול בסוכה ואסור לישן כל הלילה שמא יהיה עת ראויה לאכילה ואם לא פסקו הגשמים יאכל בביתו אבל בסוכה לא יאכל אפי' בלילה ראשונה בעת שהגשמים יורדים דאז אין שם סוכה עליו. (עיין בש\"ע שלו סי' תרל\"ט ס\"ק כ\"ב):"
        ],
        [
            "ברכת סוכה מברך בכל פעם שנכנס אפילו מאה פעמים ביום:"
        ],
        [
            "גם בליל שני מברכין לישב בסוכה קודם זמן:"
        ],
        [
            "אם לא אכל בסוכה בלילה ראשונה ובירך זמן בשעת קדוש חוץ לסוכה כשאוכל בסוכה צריך לחזור ולברך זמן:"
        ],
        [
            "שאלהו אם רשאי לישן יחידי בסוכה והשיב שומר מצוה לא ידע דבר רע:"
        ],
        [
            "יושבים בסוכה בשמיני עצרת וגם ישנים בסוכה ויושבים כל היום עד ליל ש\"ת והחמיר מאד בשינה וישיבת סוכה אף של יום שמיני כי חמורים ד\"ס מיינה של תורה:"
        ],
        [
            "לקנות אתרוג לעצמו ולא לסמוך על של הקהל. ולדקדק היטב שיהיו הד' מינים כשרים על פי הדין:"
        ],
        [
            "לא יהפוך האתרוג קודם ברכה רק יכוין שלא לצאת עד אחר הברכה:"
        ],
        [
            "פיוט אז היתה חנית סוכו ש\"ץ וקהל פסוק בפסוק בנעימה וזמרה. הושענות מתחילין להקיף באות ראשון מאותיות א\"ב ומסיימין ההקפה באות ת' והש\"ץ והצבור אומרים אות באות וקודם כל אות אומרים הושענא היינו הש\"ץ אומר הושענא אבן שתיה והצבור עונין כן אחריו וכן בכל אות עד שמסיימין ההקפה:"
        ],
        [
            "בשבת חוה\"מ אף של סוכות חותם המפטיר מקדש השבת לבד ואינו מזכיר של חג:"
        ],
        [
            "בהושענא רבה מנגנין על הכל כל פסוק בפני עצמו. הפיוט קול מבשר ואומר פסוק בפסוק במתון ובנעימה:"
        ],
        [
            "בשמיני עצרת הנוסח בתפלה וקדוש יום שמיני חג העצרת הזה:"
        ],
        [
            "בשמ\"ע וש\"ת אומרים הלל פסוק בפסוק בנעימה. ופסוק אפפוני אומרים ביחד עם פסוק ובשם ה' מפני שפסוק אפפוני מסיים צרה ויגון אמצא ואין לסיים בדבר רע:"
        ],
        [
            "בליל ש\"ת קורין בברכות שבתורה וגם הוא עצמו עולה לתורה ולפעמים קרי בכהני אף שהיה כהן בבית:"
        ],
        [
            "בש\"ת בשחרית קוראין ה' קרואים היינו ד' בוזאת הברכה חתן תורה לרביעי וחתן בראשית לחמישי ומפטיר. ואם היה העם רב שצריכין לעלות חזרו וקראו לפני צבור אחר כמנהג העולם:"
        ],
        [
            "מפני שמאריכין מאד בהלל של ש\"ת פסוק בפסוק ברנה וקול זמרה ע\"כ א\"א הפיוט של ש\"ת כ\"א שישו ושמחו ואגיל ואשמח ורשויות לחתן תורה ולח\"ב:"
        ],
        [
            "הגאון ז\"ל היה שמח מאד בחג הסוכות וביותר בשמיני עצרת כי הוא יותר יום שמחה מכל ימי החג ע\"פ הסוד ואומרים פיוטים ברנה וקול זמרה האדרת והאמונה ויאתיו תתברך ותשתבח שבמעמדות אחר אני מאמין וכיוצא בזה מפיוטים. ושמחים שמחה גדולה. ובש\"ת היו מקיפים הבימה עם הס\"ת שבעה פעמים אין פוחתין מהם אבל מוסיפין עליהם. ומנגנים התשבחות הנ\"ל וגם הברוך שמך שבשערי ציון שחיבר האר\"י ז\"ל והוא ז\"ל היה הולך לפני הס\"ת שמח מאד ברוב עוז וחדוה וחכמת אדם תאיר פניו כלפיד אש בוערת ומספק כף אל כף ומפזז ומכרכר בכל עז לפני הס\"ת ואחר סיום המשוררים החרוז אמר הוא אחריהם וכשהוחזר הס\"ת לאה\"ק שוב לא היה שמח כ\"כ רק כמו שאר יו\"ט:"
        ],
        [
            "שיר של יום לסוכות. א' ע\"ו. נודע ביהודה: ב' מ\"ב. כאיל תערוג: א' דחוה\"מ כ\"ט. הבו לה' בני אלים. ב' נון. ולרשע אמר אלהים. ג' צ\"ד. מי יקום לי. ד' פ\"א. הסירותי מסבל. ה' פ\"ב. ימוטו. ואם חל שבת בא' מימי חוה\"מ ימוטו ידחה. לשמ\"ע י\"ב. הושיעה ה'. לש\"ת ח'. ה' אדונינו מה אדיר שמך:"
        ],
        [
            "זמן הדלקת נר חנוכה משתשקע החמה קודם צה\"כ ע\"כ מדליקין קודם תפלת מעריב (ע' ש\"ע שלו סי' תרע\"ב ס\"ק ב'):"
        ],
        [
            "חצי שעה אחר זמן כלות רגל מן השוק מדליק בלא ברכה:"
        ],
        [
            "במוצאי שבת חנוכה מזדרזין מאד להתפלל מעריב במוקדם האפשרי כדי שלא יעבור זמן הדלקה ויפסיד הברכה. ושמענו שפעם אחד איחר א' מהמתפללים אצלו תפלת מעריב במ\"ש וצוה שידליק מקודם נ\"ח ואח\"כ יתפלל (עיין ש\"ע סי' רצ\"ט סעי' י' ואם צריך לעשות מלאכה קודם שהבדיל בתפלה אומר המבדיל כו') וא\"א ויתן לך קודם הבדלה כדי להקדים הדלקת נ\"ח בזמנה:"
        ],
        [
            "נר חנוכה קודם להדלקה לנר שבת. גם קודם להבדלה:"
        ],
        [
            "נוסח הברכה להדליק נר חנוכה:"
        ],
        [
            "מברך בכל יום על העיקר שהוא בטפח הסמוך לפתח ולא על הנוסף (עיין ש\"ע שלו סי' תרע\"ו ס\"ק ו'):"
        ],
        [
            "שיר של יום לשמנת ימי חנוכה קאפיטל ל' מזמור שיר חנוכת:"
        ],
        [
            "מחצית השקל אין צריך ליתן כ\"א מטבע אחד שנקרא חצי זהב ואין צריך ג' חצאין:"
        ],
        [
            "מגלת אסתר אין לעשות עשרת בני המן בעמוד בפ\"ע ובאותיות גדולות רק אותיות קטנות כמו אותיות המגלה ואריח ע\"ג אריח כשירת האזינו ויותחלו מאמצע עמוד איש בריש שיטה ואת בסוף שיטה ועשרת בסוף השיטה ובסוף העמוד. (עיין ש\"ע שלו סי' תרצ\"א ס\"ק כ\"ה):"
        ],
        [
            "במגלה ח' פסוק י\"א אשר נתן המלך ליהודים גו' להשמיד להרג ולאבד גו' להרג בלא ו' ועיין במנחת שי:"
        ],
        [
            "בקריאת המגלה של יום אין מברכין שהחינו:"
        ],
        [
            "נשים חייבות בקריאת מגלה ומברכים להם כמו לאנשים:"
        ],
        [
            "אין אומרים כלל פיוט של פורים:"
        ],
        [
            "סעודת פורים עיקרה ביום על כן הנכון לכוין לצאת בסעודת שחרית. והוא ז\"ל עשה סעודתו במשתה ושמחת כולה ביום וכשהחשיך התפלל מעריב וחזר ללמודו:"
        ],
        [
            "משלוח מנות תרנגולת מבושלת ודגים מבושלים וכיוצא בזה דבר המוכן לאכול תיכף:"
        ],
        [
            "שיר של יום לפורים על אילת השחר כ\"ב:"
        ]
    ],
    "sectionNames": [
        "Siman",
        "Paragraph"
    ]
}