json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Ikar Tosafot Yom Tov/Seder Kodashim/Ikar Tosafot Yom Tov on Mishnah Temurah/Hebrew/merged.json

{
    "title": "Ikar Tosafot Yom Tov on Mishnah Temurah",
    "language": "he",
    "versionTitle": "merged",
    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Ikar_Tosafot_Yom_Tov_on_Mishnah_Temurah",
    "text": [
        [
            [
                "בגמרא יליף ליה מקרא:",
                "נשים. אע\"ג דתנן במשנה ז' פרק קמא דקידושין כל מצות לא תעשה כו' אחד אנשים ואחד נשים חייבים כו' איצטריך למיתני הכי, דמהו דתימא הני מילי עונש דשוה בין ביחיד בין בציבור, אבל הכא כיון דעונש שאינו שוה בכל הוא דתנן אין הצבור והשותפים עושין תמורה, אשה נמי כי עבדה לא לקיא, קמ\"ל, מדכתיב ואם המר, והוה מצי למכתב אם, אתי וי\"ו לרבות האשה. גמרא:",
                "וכ\"כ הר\"מ. ובגמרא ילפינן לנשבע ומקלל מקראי. ומימר, אמר ר' יוחנן לא תתני ומימר משום דבדבורו עביד מעשה. פירש\"י שעשה מחולין קדשים. וא\"כ קושית הר\"ב לא קשה מידי, וכן הקשה הכ\"מ והה\"מ. ועתוי\"ט:",
                "הארבעים. וא\"ת ואמאי לא תני שמונים דהא כתיב לא יחליפנו ולא ימיר אותו. וי\"ל דלא נחית למנין מלקיות אלא כלומר דלקי עליה. עוד יש לומר דלעולם לא לקי אלא מ', ותרי לאוי צריכי חד בקרבן שלו. וחד בשל חבירו וכגון דאמר כל הרוצה להמיר יבא וימיר. תוספ':",
                "וכן כהן שהמיר בבכור שנולד לו, לא בבכור שלקח מישראל, הרי זו תמורה:"
            ],
            [
                "אחד כו'. יליף להו בגמרא מקרא:"
            ],
            [
                "והלא כו'. ובריש פרק י\"א דחולין כתבתי דאף לת\"ק כך הוא במקדיש אבר שהנשמה תלויה בו:"
            ],
            [
                "ולפירוש זה אינו דומה הך לפי חשבון לאינך, דאינהו מיירי לפי חשבון הדבר הפוסל. לכך נראה פירוש התוס' שפירשו, חשבון הלוגין שפוסלין המקוה דהיינו ג'. ועתוי\"ט:",
                "וכ\"כ הר\"מ. ותימה, דהא סתם לן כוותיה בסוף פרק ג' דמקוואות [והא דנקט בדבריו ר\"י בן חוני, דהכי קתני לה בהדיא בברייתא. הר\"ש] ובאמת הר\"מ בחבורו חזר בו:"
            ],
            [
                "גמרא, מאי חזית דאמרת סיפיה דקרא דוקא, דילמא רישא דקרא דוקא [ואל כלי להכי אתא שתהא חיותו בכלי שלא ימלאם בכלי אחר ויערם לכלי זה, אלא זה יתן לתוך המעין ויקח המים לתוכה. רש\"י] לא מצית אמרת. מאי מצינו בכל מקום מכשיר למעלה [כגון בסוטה עפר למעלה שהוא המכשיר את המים לבדו והוי למעלה, דמצוה להקדים המים כדכתיב ומן העפר וגו'] אף כאן מכשיר למעלה:",
                "ופליאה הוא בעיני, דהתנן במשנה ג' פרק י\"ז דאהלות, החורש משדה שאבד הקבר בתוכה אינו עושה בית הפרס, ופירש הר\"ב דהוי ליה ספק ספיקא, שמא לא חרש במקום הקבר [ואפילו חרש כל השדה יש לכל צד ספק דשמא היה הקבר בצד האחר] ואת\"ל חרש, שמא לא הוליך ממנה עצם. ולי נראה לפרש דמאי דאמר בגמרא שלש שדות ושני מענות, פירוש, בין כל השלש שדות שני מענות והקבר היה באמצעו של אמצעי. וכפירוש הר\"ב התם ריש הפרק. ועתוי\"ט:",
                "וכן פירש\"י דהא סתמא קאמר אינה תרומה. והתוס' הקשו, דאין זה כמו ולא תמורה אחר תמורה דהתם הראשון תמורה והשני אינה תמורה. לכן נראה לפרש הכי נמי דהראשון תרומה ולא השני:",
                "דפ\"ג דתרומות משנה ג' דקאמר אין תרומת שניהם תרומה. והא דאיתא התם תרומת שניהם תרומה, כתב הר\"ש, דחילוף גירסאות הן. ולפירוש התוס' דבסמוך, צ\"ל דתניא, ומיירי בשנתנו רשות זה לזה לתרום. והתם בתרומות מיירי בלא נתנו רשות זה לזה רשות. ועתוי\"ט:",
                "וה\"ה איפכא נמי. ועיין שם בהר\"ב:",
                "כלומר, דאף תרומת השני תרומה, דאין לומר דתרומת השני דוקא תרומה ולא הראשון דמאי אולמיה דהאי מהאי. כ\"מ:"
            ],
            [
                "[קרבנות כו'. והגמרא גרס קדשי. וכן ברש\"י והר\"ב]. ויש לישב גירסת הספר. דהא מודו רבנן דקרבן ה' איקרו כו'. ועתוי\"ט שהאריך דר\"ש ורבנן לא פליגי אלא במשמעות דורשין ולא בעיקר הדין, דכי אימעטו קרבנות צבור מלאו, אימעטו נמי דאין ממירין, דהא אין ממירין אלא בשלהם. ודוחק לומר דמיירי כשאמרו הצבור כל הרוצה להמיר ימיר:",
                "להקיש כו' ומאן דפליג אדר\"ש איצטריכא ליה בגמרא לדרשא אחריתי:"
            ]
        ],
        [
            [
                "עושין כו'. מפרש בגמרא בעיקר זביחה [הקדש ראשון. רש\"י] קתני. דהא תמורה, דקרבן יחיד, ואינה עושה תמורה. וולד, דקרבן יחיד, ואינו כו'. ועוף, לאו בר זביחה הוא, דנמלק ולא נשחט:",
                "וכן לשון רש\"י. וטעמייהו, דהא יש שקבוע להם זמן ואם עבר זמנן אין חייבים באחריותן. חביתי כהן גדול ופר יום הכיפורים. אלא יש בקרבנות היחיד קאמרינן, ולא כל קרבנות היחיד:",
                "ולאפוקי פר הבא על כל המצות, ושעירי עבודה זרה:",
                "נסכיהם. כלומר היין והסולת:",
                "לא באחריותן כו'. בגמרא יליף ליה מקרא:",
                "חביתי כו'. ואין בהם אכילה. ולכך לא תנן להו בהדי ה' דברים הבאים בטומאה דתנן בפסחים פ\"ז מ\"ד:"
            ],
            [
                "דכל החמש חטאות נשנו בחדא שיטה, ונשתכחו בימי אב. לו של משה אי ביחיד אי בצבור. וכיון דאיכא בהו דלא אפשר להיות בצבור, כולהו נמי הכי נשנו דאינן בצבור. וליכא למיפרך דאין דנין אפשר משאי אפשר כדאיתא בגמרא:",
                "ילפינן לה בגמרא משעירי רגלים ור\"ח דאמר רחמנא אייתינהו מתרומת הלשכה, ודלמא מתו מרייהו דהני זוזי, אלא לאו שמע מינה אין הצבור מתים:"
            ],
            [
                "רש\"י. ולא דייק דהא עובר אקרי בהטה בריש פרק ד' דחולין. אלא מהקישא דר' שמעון סוף פרק קמא דאקיש תמורה למעשר, ומינה מה מעשר אינו באברים ועוברים [דבעינן יעבור תחת השבט] אף תמורה כו':",
                "דקיי\"ל דמקדיש בעל מום למזבח שהוא לוקה. כדפירש הר\"ב בסוף פרק ח' דמנחות:",
                "[ויוצא דופן לא חשיב ליה מן שאר בהמות. רש\"י] מאי אמרת טרפה איכא במינה. לא דמיא לבעל מום [וחשיבא כטמאה דדמיא לה במלתא אחריתא] בהמה טמאה אסורה באכילה וטרפה אסורה באכילה לאפוקי בעל מום דמותר באכילה. גמרא:",
                "הר\"מ. ויש לתמוה דבפרק קמה משנה ה' מפרש דר\"י מוקים יהיה לולד קדשים שעושה תמורה כו', ולדידיה לא אתרבי שוגג כמזיד. והכ\"מ הביא לשון הר\"מ והלכה כר' יוסי ב\"ר יהודה ואין חולק עליו. וכתב, ואני אומר אפילו אם היה נמצא שחולק עליו הלכתא כוותיה. ועוד, דאמרינן בפ\"ק ר\"י כו' ורבנן יהיה לרבות שוגג כמזיד, אלמא רבנן הכי סבירא להו:"
            ]
        ],
        [
            [
                "ולד כו'. יליף להו בגמרא מקרא. ועתוי\"ט:",
                "וולדן. רוצה לומר ולדי שלמים ולדי תמורת שלמים. הר\"מ:",
                "וא\"ת וליתני עד סוף העולם ולא לתני ולדן כו'. וי\"ל דזו אף זו קתני שכן דרך משנה לשנויי הכי. ועתוי\"ט:",
                "והר\"מ מפרש, עובר על מה שאמר רחמנא לא תאחר לשלמו. ע\"כ. והל\"ל נמי עשה:",
                "דבשלמא בפסח לא אקרביה דאימור מחוסר זמן הוי דנולד בפסח ועבר הרגל קודם שימלאו לו ז' ימים. רש\"י:"
            ],
            [
                "דאילו נקבה תרעה כו' כהנהו דלקמן:",
                "כעולה. בתורת כהנים יליף לה:"
            ],
            [
                "תרעה. ובעולה מלתא דפשיטא היא. ורבותא אשמעינן לעיל דאפילו ילדה זכר הראוי לעולה דירעה. וה\"נ אשם שילדה זכר שירעה. ובגמרא, דגם ר\"א מודה בה. ועתוי\"ט:",
                "בריש מסכת זבחים. רש\"י:",
                "יביא כו' דעד כאן לא אמר ר\"א הוא עצמו יקריב עולה [אלא גבי מפריש נקבה לעולה] דאיכא שם עולה על אמו. אבל גבי תמורת ולד אשם, דליכא שם אשם על אמו, מודה ר\"א דבדמיו אין, הוא עצמו לא קרב. גמרא:",
                "בגמרא, וא\"ל לנדבת צבור אזלי. ונראה, דפליגי במותרות דסוף פרק ב' דשקלים דר\"א לא סבירא ליה דלצבור:",
                "אשם כו'. וצריכא, דאי אשמעינן אשם שכפרו בעליו, בהא קאמר ר' אליעזר ימותו, משום דגזר לאחר כפרה [שנתכפר בראשון] אטו לפני כפרה יביא בדמיה ג\"כ עולה [וקעביד אסורא דכל זמן שלא נתכפר קיימי דמיה לאשם], אבל גבי תמורת אשם ולד תמורתה [דלאו להקרבה קיימא דהכי גמירי לה] אימא מודה להו לרבנן. ואי אשמעינן התם, בהא קאמרי רבנן, צריכי:"
            ],
            [
                "דהכי תניא, מנין לכהן שבא ומקריב קרבנותיו בכל עת ובכל שעה שירצה, ת\"ל ובא בכל אות נפשו ושרת. ב\"ק דף ק\"ט. רש\"י:"
            ],
            [
                "ולדן כו'. קאי נמי אמעשר דומיא דריש פרקין בשלמים:",
                "רש\"י. ואגב ריהטייהו כתבו ונפדו. ולא דייקו. דהא תנן בסיפא דאין נפדין:",
                "מה כו'. ר\"ל מה בין בכור ומעשר שנפלו בהם מום לבין פסולי המוקדשים. הר\"מ:",
                "חוץ כו'. דבבכור כתיב לא תפדה, ובמעשר כתיב לא יגאל. רש\"י:",
                "יקרבו. יש לומר דמפיק ליה מדרשא דספרי רק קדשך אשר יהיו לך וגו' מכאן שמביאין קדשים מחוץ לארץ לארץ. יכול אף בכור ומעשר כן, ת\"ל רק. והיינו דוקא לכתחלה הוא דאמעיט דבהא איירי ביה קרא דכתיב תשא ובאת והיינו לכתחלה:",
                "במשנה י\"א פרק ד' דחלה. ועתוי\"ט:"
            ]
        ],
        [
            [
                "ולד כו'. בפסיקתא יהיב סימנייהו. ותמנ\"ע:",
                "ימותו. לא שיהרגם בכלי או בידים, אלא מכניסין אותן לבית אחד ומניחין אותן שם עד שתמות, כלומר שאין נותנין להם מזונות. רש\"י:",
                "וצריך למתני אם אבדה גבי בעל מום, דאי תני גבי שעברה שנתה הוה אמינא התם הוא דמהניא ליה לאבדה [להביא לידי מיתה], משום דלא חזיא למלתא [אפילו קודם אבידה], אבל בעל מום דאי לא מומא, חזיא, אימא לא תהני ליה אבדה. ואי תנא גבי בעל מום, התם הוא כו', משום דלא חזיא להקרבה [בשום קרבן], אבל עברה שנתה דחזיא להקרבה [בשאר קרבנות] אימא לא תהני ליה אבדה, צריכי. גמרא:",
                "וכן כתב הר\"מ. ותימה, דבגמרא מפרש דברי הכל במתכפר בשאינה אבודה דמתה כו'. אבל לשון הר\"מ שבנוסחת ארץ ישראל יש לפרש כשיטת התוס' דאדרבה ברבוי ריעותא יותר מסתבר להביא לרעייה ולא למיתה, ודנקט בעל מום לרבותא דסלקא דעתך הואיל ואתרבי ריעותא כל כך דאבדה ובעל מום כו' תרעה, קמשמע לן דאפילו הכי מתה. ועתוי\"ט:"
            ],
            [],
            [
                "דהא בכולהו איכא למידק, יביא מאלו ומאלו, הא הביא מאחד מהן, השני יוליכם לים המלח. ועתוי\"ט:",
                "ולישנא דמתניתין כו' הכי קאמרה אין חטאת מתה ודאי בין אבודה בין אינה אבודה אלא כו'. וכן לרב הונא ה\"ק אין חטאת מתה דלא נוכל למצוא לה תקנה אלא שנמצאת אחר שכיפרו. דאז אין לה תקנה. תוספ':",
                "ומתניתין דריש פרק ו' דיומא דתני אין חטאת צבור מתה, משמע אבל דיחיד מתה אע\"ג דהוי כמפריש לאבוד שמפרישו מפני הראשון שמת, כרבי אתיא. ועתוי\"ט:"
            ]
        ],
        [
            [
                "מערימין. דאי אתה מקדישו קדושת מזבח. ותחבולות ההיתר תקרא ערמה, ושאינה להיתר תקרא מרמה. הר\"מ. ואע\"פ שמצינו מרמה אצל יעקב ובניו ותרגם אונקלוס בחוכמא, ומצינו להרגו בערמה. לשון תורה לחוד ולשון חכמים לחוד. ועתוי\"ט:",
                "מבכרת כו'. בספרא, אשר יבוכר כו' לא יקדיש, מי שיבוכר אי אתה מקדישו, אבל אתה מקדישו בבטן. הר\"מ:",
                "עולה. מפרש בגמרא, דדוקא עולה דלא נחתיה מקדושתיה. אבל שלמים לא, דנחתיה מקדושתיה שיהנה בו. הר\"מ:",
                "ובהו נמי תנן במשנה ג' פרק ז' דאין משנין מקדושה לקדושה, והכא דלמיתה אזי \"ל רשאי לשנותו אף לשלמים. ועיין במשנה דלקמן. ועתוי\"ט:",
                "עולה. אע\"ג דיכול לעשותו שלמים, אורחא דמלתא נקט שכשיש לו שתי בהמות ואחד מהן ראוי לעולה, עושהו עולה, כיון שיש לו ג\"כ אחרת לשלמים:"
            ],
            [
                "והוה מצי לאוקמי מציעתא נמי בבהמת חולין, אלא דבעי לאוקמי אכיצד מערימין. אע\"ג דהשתא רישא במבכרת דחולין ומציעתא בקדשים וסיפא בחולין. תוס':",
                "טומטום כו'. על בהמת קדשים חוזר. הר\"מ. ולא רצה להפסיק במחלוקת, לכן לא שנאו לעיל:",
                "אין כו'. ולמאן דמפרש בסוף פרק ו' דבכורות דטומטום ספיקא. י\"ל דהכא נמי קדושה חלה על טומטום. והא דאמר אין כ, י', היינו קדושת הפה, דאין דעתו כי אם לזכר ודאי ולנקבה ודאית:",
                "והכי סיים בגמרא שם, יכול אף ולדי כל הקדשים, ת\"ל' אך בכור, אך חלק שמע מינה דסבירא ליה ולדי קדשים ממעי אמן הם קדושים:"
            ],
            [
                "כלומר, ענין הוייתם ובמעי אמן:",
                "וא\"כ הא דאמר לעיל ואם נקבה זבחי שלמים, ואוקמינן לה בבהמת קדשים, צ\"ל דמיירי בהקדישה ואח\"כ נתעברה. תוס':",
                "נמלך. נתיעץ. הר\"מ. רתרגום איעצך אמלכינך:"
            ],
            [
                "ודוקא עולה ושלמים. אבל אמר חציה חטאת וחייב חטאת, תמות, דאי לא חייב אפילו אמר זו לחטאת בלבד, אינה קדושה, כדמוכח בפ\"ב דחולין:",
                "כלומר, דכי נמי אמר תמורת עולה ושלמים הוה דינא הכי. ובפירוש הר\"מ בנוסח ארץ ישראל דבזה לר\"מ דבריו קיימין. ובחיבורו לא התנה בזה שיהא צריך שיתכוין מתחלה לכך:"
            ],
            [],
            [
                "חטאת כו'. כבר תנא לה לעיל, והכא לא תני לה אלא משום דתני דתחת חטאת לא מהני, תנא דאם אמר זו מהני:"
            ]
        ],
        [
            [
                "א\"נ בולד טריפה ואליביה דר\"א דאמר בסוף פרקין לא יקרב. רש\"י:",
                "דאלו בשני עדים היה נאסר אפילו להדיוט. תוס'. ועתוי\"ט:",
                "ויוצא דופן. אפילו לר' שמעון דמשנה ב' פרק ח' דבכורות כו', מודה בקדשים, דגמר לידה לידה מבכור. מה התם פטר רחם, אף כאן פטר רחם. גמרא:"
            ],
            [
                "ואע\"פ שכתבתי במשנה ה' פרק ו' דיבמות דקודם שנתגיירה לא הוי זונה מן התורה, פירשו התוס', דהכא מיירי שזינתה בבר, והיכא דלא זינתה הוצרכו לגזור:",
                "וכן. אחכמים קאי. ובפיסקא שבגמרא לא גרסינן וכן:"
            ],
            [
                "פירוש, מטעם ברירה. ויש לתמוה, דהא קיי\"ל דבדאורייתא אין ברירה. ועוד, דא\"כ בכל איסור המעורב בהיתר נסמוך אברירה ונשקול כשיעור האיסור ואידך לשרי כו'. ואומר מורי הרמ\"ר, כלל גדול בדין זה, דודאי כל דבר שהוכר האיסור מתחלה ואח\"כ נתערב בהיתר, לא סמכינן אברירה, כיון שתערובתו היה באיסור, אבל הני תערובתו בהיתר, כי האיסור לא היה מבורר קודם תערובתו, ולאחר התערובת נולד האיסור, אז סמכינן אברירה. תוס':",
                "ולאו דוקא. דהוא הדין בפחות:",
                "אתנן כלב. הילך טלה זה ותלין כלבתך אצלי. רש\"י:",
                "ולדותיהן. דמחיר ואתנן. רש\"י:"
            ],
            [
                "פירוש, ולוקח המעות מאותן אחרים והן חולין אצלו. גמרא. ועתוי\"ט:"
            ],
            [
                "וכן ולד נוגחת, היא וולדה נגחו. וכן נעבדת ומוקצה, דניחא ליה בניפוחה. הר\"מ:",
                "מותרים. רב תני עלה ור\"א אוסר. גמרא:",
                "וקשה דבהדיא אמרינן בפרק אלו טריפות דאף בלהדיוט פליגי וזיל בתר טעמא. והא דפליגי לגבוה, להודיעך כוחן דרבנן. תוס'. ועתוי\"ט:",
                "אלא מאוירה קא רבי. פירש\"י ולד במעי בהמה אינו אדוק בגופה אלא תלוי באויר ומעצמו הוא נוצר וגדל והולך. לישנא אחרינא מאוירא קא רבי לאחר שנולד הולך וגדל הלכך עיקר גדולו אינו מאמו:",
                "ולא דמי לנרבעה כשהיתה מעוברת. דאמרינן היא וולדה נרבעה דודאי טרפות שהוא תלוי בחיות ובריאות כיון שאנו רואין הולד חי ובריא אין לנו לומר שנטרף הולד עם אמו. ואין לנו לפוסלו בשביל פסול טרפות. אבל גבי רביעה ונגיחה ודאי כירך אמו הוא. ועתוי\"ט:",
                "ונתעכלו. הר\"מ:"
            ]
        ],
        [
            [
                "דכי קתני אעיקר זיבחא. ומש\"ה לא תני ולד ותמורה כדאי' בגמ':",
                "פי' דטמא כתיב ג\"כ בכל הקדשים שנ' כל איש אשר יקרב מכל זרעכם אל הקדשים אשר יקדיש וגו'. והדר כתיב בשלמים והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים וטומאתו עליו ופגול ונותר צ\"ל דיליף להו בג\"ש כמ\"ש הר\"ב ספ\"ד דזבחים:",
                "דכיון דאיעבר לפני פדיונן קדשי מיד למ\"ד רפ\"ה במעי אמן הם קדושים. ואפילו למ\"ד בהוייתן ובשעת הוייתן אמן חולין מ\"מ תפסינהו קדושה בשעת הוייתן. תוס':",
                "כלו' שאין בהן לכהן כלום כדלק':"
            ],
            [
                "ול' הר\"מ על בעלי מומין ובהמה טמאה ורש\"י כ' על האבנים ועל העצים. עתוי\"ט:"
            ],
            [
                "אין כו'. שנא' בבכור לא יקדיש איש אותו שלא יעשנו עולה או שלמים וה\"ה לשאר קדשים שאין משנין אותן מקדושה לקדושה א' קדשי מזבח וא' קדשי בדק הבית. הר\"מ. ואע\"פ שי\"ל שלא לדון קדשי ב\"ה מיניה י\"ל דזו אינה אלא אסמכתא. ועתוי\"ט:",
                "הר\"מ. ומשמע דמקל לחמור משנין. והר\"א השיג דבבד\"ה משנין מזה לזה אפי' מחמור לקל וכפרש\"י קדשי ב\"ה שהקדיש למזבח לא עשה כלום כו'. ועתוי\"ט:",
                "טעמו כדמסיק בדבור ומחרימין. בשם הר\"מ. וז\"ל התוס' משום דקדשי מזבח יש עליהן שם הבעלים לפדותן כשהוממו אבל בקדשי ב\"ה שהקדישן אין לבעלי' עליהן יותר משאר אדם:",
                "כדי שיטול את העור. רש\"י. והתוס' כ' כמה אדם רוצה ליתן בשור זה לעולה ואעפ\"י שאינו חייב:",
                "וכפרש\"י במשנה ולאו למידק הא קדשי ב\"ה לא דא\"כ במאי פליגי בו' אלא דה\"ה קדשי ב\"ה. ועתוי\"ט:"
            ],
            [
                "יקברו. הנפלים. רש\"י:",
                "ושער נזיר. ורמינהו הארוג מלא הסיט משער נזיר בשק ידלק השק. ומשני כאן בשק כאן בשער. פרש\"י בשק אי אמרת יקבר אתי איניש ומתהני מיניה הואיל ואינו כלה עד לאחר זמן. ומתני' בשער עצמו שלא נארג ואידי ואידי בטהור או טמא:"
            ],
            [
                "שחכמים חולקים עליו. ועתוי\"ט:",
                "דיש אם למקרא ולמ\"ד יש אם למסורת יש דרשות אחרות במס' שבת דכ\"ה:"
            ],
            [
                "ומה\"ט נמי בשר קדש וכן המנחה שנטמא או נפסל או נותר כו'. ועתוי\"ט:",
                "רש\"י. ולפום ריהטא כ' כן. דהא רבנן ס\"ל במ\"ד דחולין שנשחטו בעזרה בקבורה. אבל ברפ\"ו דכריתו כ' דאע\"ג דבקבורה האי הוי כזבח פסול וע\"ש:",
                "יקבר. וה\"נ פליג בחטאת העוף. ובת\"כ דריש מכי קדש הם הם בשריפה ולא חטאת העוף ואשם תלוי בשרפה. תום':",
                "אבל בנקברין אע\"ג דאיכא נמי למיחש להכי מ\"מ א\"א לשרפן דאפרן אסור בהנאה."
            ]
        ]
    ],
    "versions": [
        [
            "On Your Way",
            "http://mobile.tora.ws/"
        ]
    ],
    "heTitle": "עיקר תוספות יום טוב על משנה תמורה",
    "categories": [
        "Mishnah",
        "Acharonim on Mishnah",
        "Ikar Tosafot Yom Tov",
        "Seder Kodashim"
    ],
    "sectionNames": [
        "Chapter",
        "Mishnah",
        "Comment"
    ]
}