json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Ikar Tosafot Yom Tov/Seder Zeraim/Ikar Tosafot Yom Tov on Mishnah Maasrot/Hebrew/merged.json

{
    "title": "Ikar Tosafot Yom Tov on Mishnah Maasrot",
    "language": "he",
    "versionTitle": "merged",
    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Ikar_Tosafot_Yom_Tov_on_Mishnah_Maasrot",
    "text": [
        [
            [
                "ולעיל בפ\"ק דפאה מ\"ו דריש מדכתיב (דברים י״ד:כ״ט) ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך:"
            ],
            [
                "חייבות. פירוש כשאוכל קבע. אבל עראי רשאי עדיין לאכול עד שיגיעו זמנים אחרים:"
            ],
            [
                "לענין זיתים כתב כן ולענין תבואה כשבא לטוחנן. תוי\"ט:"
            ],
            [],
            [
                "שיחפה. פירוש פעמים שאין רצונו למלאותה ומכסה הפירות שבכלכלה בעלין או בהוצין ובכיוצא בהם והיינו דקאמר משיחפה. בשם הפירוש:"
            ],
            [
                "הצמוקין. הענבים היבשים. הר\"מ:",
                "משיעמיד. ערימה שדרך להעמידם כראש הגג ליבשם. פי':",
                "בחלוף כמו שמלה שלמה:"
            ],
            [
                "הטעם שאין המנהג שיבשל אדם ויאכל ותקרא זאת האכילה עראי לפי שכיון שבשל אינו עראי. הר\"מ:"
            ],
            [
                "מגורה. אוצר. הר\"ב:"
            ]
        ],
        [
            [
                "דאלו ראו פני הבית ע\"י בעל הבית והוקבעו למעשר טביל להו ואסורים לכל אדם:",
                "לבתיכם. דוקא לבתיכם דאלו לביתי אין בית אחר טובל כדלקמן. תוי\"ט:"
            ],
            [
                "וצ\"ל שהפירות מונחים בשוק דא, לו הפירות המה ג\"כ בשער או בחנות א\"כ טבולים והוקבעו למעשר ואסורין גם לאחרים וה\"ה דהוה מצי למתני היו יושבים בבית אלא שדרך המוכר פירות לישב בשער או בחנות:",
                "דברי ר' נחמיה נ: מ\"ה פ\"ג: ובירושלמי ר\"י ור\"נ אמרו דבר אחד:"
            ],
            [
                "דאילו הגיע השבת טבלו אע\"פ שלא יחדם לצורך השבת. ירושלמי:",
                "הראשון. כלומר כיון שהגיע לבית הראשון שבעיר נטבלו הפירות אעפ\"י שלא לן שם. הר\"ש:"
            ],
            [
                "וחכמים אומרים. טעמייהו דסברי דכשכונסין תאנים בכלכלה יש שמניחין אותן כך והוה גמר מלאכה. אע\"ג דלאו כ\"ע עבדי הכי אלא מחליקים אותם כדאיתא ס\"פ דלעיל. תוי\"ט:"
            ],
            [
                "בגמרא פ\"ז דב\"מ אסמכינן אקרא כי קבצם כעמיר גרנה (מיכה ד׳:י״ב) ופירש'\" אין גורן בלא קבוץ ואין קבוץ פחות משתים:"
            ],
            [
                "ואוכל. פירוש בעודו במחובר כמ\"ש הר\"מ. שלא יכרות האשכול כולו כדי שלא יתחייב במעשרות שהרי לא קנה אלא הנתלש. מה שאין כן בסיפא דאמ' אלו במחובר קנה ותנן ברפ\"ה דהקונה במחובר לא נקבע למעשר:",
                "במחובר ונעשה כבעל הגינה דתנן לעיל דאוכל מהן עראי ועוד תנן במחובר לקרקע פטור. הר\"ש:"
            ],
            [
                "בני בשכרי. פירש\"י במס' בבא מציעא דף צב בשכר שקצצת לי. והתוספ' מפרשים בשכרי היינו תחתי. וחייב אפילו על מה שהיה אוכל האב. לא בלבד מה שיאכל הוא יותר מן האב משום דמחזי כמקח:",
                "אוכל וחייב. סתמא דלא כר' יהודה דסוף פרקין שסובר דכל מקח דלקצות פטור (ובס' ת\"ח מוכיח מלשון הר\"מ דלקצות דר' יהודה אינו דמי לדהכא דרוצה לאכול מיד והוה אצלו דבר הגמור) ועיין עוד אח\"ז:"
            ],
            [
                "בלבסים. מתניתין כשבלבסים ותאנים מורכבים ביתור אחד. ואפילו הכי לא יאכל דאי לא תימא הכי הא תנינא בב\"מ (דצ\"א) כו' היה עושה ביחור זה לא יאכל ביחור אחר. הר\"ש בשם הירושלמי:",
                "וטעמא דמתני' דלעיל סתמא ואח\"כ מחלוקת דהכא ובכי הא לית הלכתא כסתם כו' ומיהו נ\"ל דאף לר\"י עד כאן לא פטר בלקצות אלא כשאוכל אחת אחת ולא צירף שתים דצירוף קובע למקח כדלעיל מ\"ה. תוי\"ט:"
            ]
        ],
        [
            [
                "בניו ובני ביתו. בירושלמי מבואר דאף מזונותיה עליו. הואיל ואכילתה אינה אלא מתנאי בית דין. לא דמי לתנאי דפועלים לפי שב\"ד שהתנו ותקנו מזונות לאשה. לא תקנו אלא שלענין מעשרות לא תהא אלא כמתנה:",
                "אוכלין. אם נתן להם:",
                "דהא דפירש ס\"פ דלעיל דפועל אוכל מן התורה בתלוש שלא נגמרה מלאכתו היינו שלא נגמרה למעשר. ומיהו בשעת גמר מלאכה בעינן ולא להעבירן כו' ועיין מ\"ב פ\"ז דב\"מ:",
                "כלומר ולא תולה עיניו בדבר אחר לגמרו של המלאכה אלא אוכלו כך כשהוא לוקחו:"
            ],
            [
                "בס' ב\"ד הצריך עיון למה נדחק לפרש כן דאף באוכלין מן התורה הדין כן. וכן הוא בר\"מ בחבורו.",
                "ועיין בפרק א' משנה א' מעשר שני:",
                "אחת כו'. לפי שאין כאן דבר שיקבעהו בלא המקח הלכך לא סגי המקח לקובעו קודם שנגמרה מלאכתו כר\"י ס\"פ דלעיל. וב' לא יאכלו כמ\"ש במ\"ה פרק דלעיל:",
                "הקופה. דלגבי לוקח הוי כמוליך לשוק דסגי לקובעו כדתנן במ\"ה פ\"ק והלוקח עיניו במקחו כדלעיל:",
                "המוקצה. דמוקצה עשו אותו כמצרף. ירושלמי:"
            ],
            [
                "מקרטם. כמו מקרסם ומקרסם כמו מכרסם הר\"מ וז\"ש הר\"ב ודומה לו יכרסמנה כו':",
                "עלה כו'. לבדו מן המחובר ולא יאחז הקלח בידו. פירוש:"
            ],
            [
                "קציעות. גרגרים תלושים מאיזו אילן שיהיו הר\"מ והר\"ש מפרש שם הכלי שקוצצין בו תאנים נקרא מוקצה:",
                "לפי גירסתו הוא על שם המקצועות שהם כמחצלאות שעליהן מיבשים אותם:",
                "גזל. ודוקא שמצא בדרך שאז ידוע שהבעלים נתייאשו לפי שרבים מצויים שם אבל אם מצאן בינו לבין חבירו אסורין משום גזל דלא מתיאש שיודע שחבירו ימצאם. פירוש:",
                "שמתלכלת ומשתנית בצורתם וכשמצא אותן תחת התאנה אינו מכיר אם מזאת התאנ' נפלו ונשתנו או אם באו ממקום אחר ואין לבעל התאנה בהם זכות ואין בהם משום גזל. הר\"מ:",
                "אם דרסו. דגרוגרות קרויין כשיבשו קודם שנדרסו:",
                "דסתמא בבתים נדרסות ולהכי הוצרך למוקי מתני' כשרוב דורסים בשדות דהא בנמצא בשדות עסקינן. הר\"ש בשם הירושלמי:",
                "וא\"ל פטור. יר. ושלמי מקשה ואינה נכרת אם דרוסה היא אם לא בתמיה. ומשני פעמים שהיא בוקעת מתחת הגלגל והיא דרוסה והיא נראית שאינה דרוסה. פעמים שהרגל דורסתה והיא אינה דרוסה ונראית כדרוסה:",
                "וה\"ד נמי בניו ובני ביתו דלא שריין בר'פ אלא היכא דעדיין לא הובאו למקומן וזהו דמסיים ויהיב טעמא לבהמה מתוך כו':",
                "מחזיר. והוא ראיה שעראי מאכיל הר\"מ (ר\"ל שאכילת בהמה אפי' קבע כשמותרה חוזר אינה נחשבת רק לעראי. כ\"פ המ\"ח כדי שלא תקשה ממ\"י פ\"א דפיאה. ועיין בפרק דלקמן ס\"ג):"
            ],
            [],
            [],
            [
                "דירת החמה. נ\"ל טעמא כדתנן ביומא ד\"י דבית סתמא לא מיקרי אלא בית חורף ובית קישן. לפיכך לא טבולה. פירוש:",
                "כדאמר שם ביומא:"
            ],
            [],
            [
                "דברי ר' טרפון ומודה ר\"ט גבי מקח דתנן בפ\"ב מ\"ו מגרגר באשכול. הר\"ש:",
                "שבחצר. ודרך אלו העשבים שצומחין בגנות ובבתים מבלי שיזרעו אותם. הר\"מ:"
            ],
            [
                "ונוטה כו'. נוף א' מן התאנה. הר\"ש:",
                "משום דבכולי גמרא שדינן נוף בתר עיקרו איצטריך למימר דלענין מלקט זמנין דשדינן עיקר בתר נוף אע\"ג דבתר עיקרו נמי שדינן תוי\"ט:",
                "ז\"ל רש\"י במסכת מכות דתשדי עקרו בתר נופו ואסור לאוכלו בעקרו אלא אם כן פדאו מקודם שנכנס ע\"כ. ועיין בתוי\"ט:"
            ]
        ],
        [
            [
                "השולק. לרבותא נקט השולק שהוא פחות ממבשל וכ\"ש מבשל:"
            ],
            [],
            [
                "וכשמחזירים מתערבים הטמאים. ובשעה שנטל דקדק שלא יטמא אלא מקום מגעו היינו אותן שנגע בהן ונטלן. א\"נ כגון שנטלן בפשוטי כלי עץ או שנתן לו חבירו. תוספ':"
            ],
            [],
            [
                "אם קלף כו'. משמע אפי' א' א' דאי תימא דוקא בצירף ונתן לתוך ידו קשיא רישא וזה דעת רש\"י בביצה די\"ג והתוספ' כתבו דלא נהירא דמשמע שהטעם מפני שהוא גמר מלאכה הואיל והוא קולף הרבה ביחד. ונ\"ל דתנא אורחא דמלתא נקט דכשמצטרף נותנם לתוך ידו. והרבה דנקטו התוספ' לאו דוקא דבשתים חייב. תוי\"ט:"
            ]
        ],
        [
            [
                "ותמיהה לי מאי מעשר שייך בנטיעות. ונ\"ל שכצ\"ל העוקר שתלים נטיעות אע\"פ שיש בהם פירות. א\"נ העוקר שתלים היינו בצלים וכרישים שדרך הגנים אחר שצמחו מעט תולשים אותם ונוטעים אותם במקום אחר ומתעבין וגדלין יותר. תוי\"ט:",
                "לשון הר\"ש לקח במחובר פטור דאין מקח קובע במחובר. אבל תלוש דומיא דמחובר קובע אע\"פ שלא נגמרה מלאכתו וסתמא כר\"מ דלעיל בפ\"ב מ\"ה:"
            ],
            [
                "ולא נקט שבת לפטור כמו דנקט בסיפא שבת לחובה. ובירושלמי מפורש דגם לענין שבת פטור:"
            ],
            [],
            [
                "ולגבי תבן ללקוט ממנו חטים:",
                "בלבו. ואם אין בלבו תנאי בית דין הוא. תוספתא. ודוקא בתרומה הניטלת מאומד אבל מעשר הא קחזינן שלא עישר כפי המדה על אלו הדברים. תוי\"ט:"
            ],
            [
                "ולפי שאין לך כל חטה וחטה שאין בו משני חלקיו. מפריש מהכל וחלק השלישי מוכר לכהן או ללוי. פירוש:"
            ],
            [
                "ר\"י מחייב. והיינו במעשר אבל בתרומה לא כדאמר לעיל מ\"ה התורם בלבו על הכל הר\"ש בשם הירושלמי. עוד כתב דעד כאן לא מחייב ר\"י אלא מניה וביה. אבל מעלמא לא דלמא אתי לאפרושי מן החיוב על הפטור כו':"
            ],
            [],
            [
                "שאביהן תרומה. כההיא דתנן בריש פרקין העוקר לפת וצנונות מתוך שלו ונוטע לתוך שלו לזרע חייב מפני שהוא גורנן. ואם עשאן תרומה ונטען לזרע הזרע נאכל לזרים. תוי\"ט:"
            ]
        ]
    ],
    "versions": [
        [
            "On Your Way",
            "http://mobile.tora.ws/"
        ]
    ],
    "heTitle": "עיקר תוספות יום טוב על משנה מעשרות",
    "categories": [
        "Mishnah",
        "Acharonim on Mishnah",
        "Ikar Tosafot Yom Tov",
        "Seder Zeraim"
    ],
    "sectionNames": [
        "Chapter",
        "Mishnah",
        "Comment"
    ]
}