json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Ikar Tosafot Yom Tov/Seder Moed/Ikar Tosafot Yom Tov on Mishnah Rosh Hashanah/Hebrew/On Your Way.json

{
    "language": "he",
    "title": "Ikar Tosafot Yom Tov on Mishnah Rosh Hashanah",
    "versionSource": "http://mobile.tora.ws/",
    "versionTitle": "On Your Way",
    "status": "locked",
    "priority": 1.0,
    "license": "Public Domain",
    "versionTitleInHebrew": "ובלכתך בדרך",
    "actualLanguage": "he",
    "languageFamilyName": "hebrew",
    "isBaseText": true,
    "isSource": true,
    "isPrimary": true,
    "direction": "rtl",
    "heTitle": "עיקר תוספות יום טוב על משנה ראש השנה",
    "categories": [
        "Mishnah",
        "Acharonim on Mishnah",
        "Ikar Tosafot Yom Tov",
        "Seder Moed"
    ],
    "text": [
        [
            [
                "שהרי מנה שנה זו שנת ת\"פ ליצ\"מ, ושנת ד' למלך שלמה. רש\"י:",
                "כדיליף לה מקראי בגמרא:",
                "למלכי ישראל אסברא ליה דבהו קיימינן השתא:",
                "דאלו בניסן שלאחר אדר וכתב של שנה ראשונה. אע\"פ שלפי האמת היא שנה חב' ליכא למיחש כו' שכיון שזה המלך לא מלך שום ניסן. ושם המלך הרי כתוב בשטר. ונמצא שלא יוכל לטרוף לקוחות אלא שלקחו אחר הניסן שמלך זה המלך ולאותו כדין הוא טורף:",
                "עיין בהר\"ב מ\"ה פ\"י דשביעית:",
                "כלומר ור\"ש הוא גמרא וטעמייהו דר\"ש ורבנן מקראי ילפינן להו בגמרא:",
                "והאי גמרו היינו שנגמר להתחייב במעשר. שאין אוכלים אפילו עראי והוא משיראה פני חבית:",
                "גמרא וזמן לידת בהמה גסה אע\"ג דיולדת לט' חדשים נמי באב הוא. אלא שזמן עבורן קדים ד' חדשים ועתוי\"ט:",
                "בתשרי. וד' ראשי שנים דחשבי לט\"ו בניסן שהוא ר\"ה לרגלים. ה\"ק ד' ראשי שנים לד\"ה. לר\"ש דבעי ג' רגלים כסדרן דל מעשר בהמה ולדפליגי עליה דל רגלים. גמרא:",
                "לשנים כו'. מקראי ילפינן להו בגמרא:",
                "שיום הנטיעה אינו מכלל ימי הקליטה:",
                "בגמרא יליף לה:",
                "הכי ילפינן להו בגמרא:",
                "ומפרש בגמרא דתנא תני ירקות שמעשרותיהן מדרבנן. וכ\"ש מה שחייבים מדאורייתא. ותני ירקות לשון רבים, משום דתרי גווני ירק הן דאזלינן בתר לקיטה כדאמרי' לענין גורנו משנאגד:",
                "ובגמרא איתא נמי ואם היתה שניה נכנסת לשלישית כו' כדבסמוך בהר\"ב:",
                "דלענין ערלה ורבעי כבר נתבאר לעיל:",
                "בשבט. הואיל ויצאו רוב גשמי שנה ועלה השרף באילנות. ונמצא הפירות חונטין מעתה גמרא:"
            ],
            [
                "ז\"ל חברייתא מפני מה אמרה התורה חביאו עומר בפסח מפני שהפסח זמן תבואה הוא אמר הקב\"ה חביאו כו' כדי כו' וכן בכולם:",
                "בר\"ה. בגמרא (דף ח') ילפינן לה מקראי. ואף על גב דודאי על כל המאורעות נידונין ובכללם אינך ג' דינים מ\"מ בשלשה פרקים הללו הוא גזר דין של כל העולם. ובר\"ה כל באי כו' וגוזרין לכ\"א חלקו מדברים אלו. הר\"נ. ועתוי\"ט:",
                "גמרא ופירש\"י ואקרא דלעיל מיניה קמהדר השגיח אל כל כו' היוצר אותם השגיח יחד את לבם. ולהכי נסיב האי תנא להך קרא לומר שאף על פי שעוברין כבני מרון בדקדוק גדול מ\"מ כולן נסקרין בסקירה אחת וז\"ש הר\"מ והנגלה מזה המאמר מבואר כאשר תראה. אבל הנסתר ענינו קשה בלי ספק ע\"כ. כי האדם א\"א לצייר שני הפכים בנושא אחד בזמן א' שיעברו אחד אחד ויהיו נסקרים בסקירה אחת אבל כמו שא\"א להשיג מהותו יתברך ויתעלה זכרו נצח, כן א\"א להשיג השגחתו וסקירתו. תוי\"ט:",
                "כדי שיתברכו לכם גשמי השנה. ברייתא:",
                "ובחג. ואע\"פ ששלשתן בשם חגים נקראו בכתוב. מ\"מ מלת חג הנחתו על המחול והריקוד שהוא בחג הסוכות והיתה שמחה יתירה של בית השואבה:"
            ],
            [
                "ניסן. אבל סיון מפני העצרת לא צריך דבספירת עומר הדבר תלוי. תוספ':",
                "ואע\"ג דבי'ז בתמוז נמי ארעו ה' דברים חורבן בהמ\"ק תקיפא טובא. ועוד דבט\"ב צרה אחת הוכפלה בו. תוספ':",
                "הפורים. ואלו על אדר השני מפני פורים לא קתני. דם\"ל דלעולם אדר הא' מעובר וידעו בני הגולה דביום ל\"א נתקדש. גמרא:",
                "פ\"ק. לפיכך קרי ליה פסח קטן דלא היה רק יום אחד. מפרש הר\"מ בהלכות קידוש החודש:"
            ],
            [
                "היינו לאחר שישמעו מפי ב\"ד מקודש דאף שנראה בעליל או בליל שלשים צריכין להמתין עד שישמעו כו' דדילמא ממלכי ב\"ד ומעברי ליה ואתי לקלקולי מועדות. וא\"כ אם לא יבואו עדים ויתעבר החודש לא יצאו השלוחין עד למחר שאין מקדשין בלילה (ואף דאז א\"א לדחותו יותר צריכין להמתין דגזרי האי אטו האי) נמצאו ממעטין הלוכן מהלך לילה ויותר. אבל בשאר חדשים אינם צריכין להמתין עד שישמעו מקודש דאין המועדות תלוין בהם וא\"כ אין חלול שבת ממהר יציאת השלוחים. גמרא ופירש\"י ותוספ':",
                "ובהן כו'. אבל אלול אף על גב דמניה חשבינן לעשות ביום ל' ר\"ה לא נפקא מינה מידי לפי שעדיין ביום ל' יושבים ומצפים כו'. ואם לא נודע להם נוהגין היום ויום ל\"א קדש עד שיבואו להם שלוחי תשרי. הר\"מ:"
            ],
            [
                ". בעליל. לישנא דקרא אמרות ה' וגו' בעליל לארץ. שפירושו גלוי לכל. גמרא:"
            ],
            [
                "מכשילן. ושמא יהיה אצל אחד מהן בזמן העתיד עדות מועיל בירח אחד וימנע כו'. הר\"מ:"
            ],
            [
                "יפסל פירש\"י יכשל בפיו כשיבדקוהו כדלקמן. והר\"מ כתב שמא ימצא אחד מהן פסול מפני שהוא גזלן וכיוצא בו משאר הפסלנות:",
                "שיקבלו העדות ויקדשו החדש. רש\"י:",
                "עבדו. ס\"ל כר\"ש דמכשיר בקרוב. ודרשו נמי כשרים ומיוחסים כדדרשינן מאתך בדומין לך. תוספ':"
            ],
            [
                "הפסולין. פירוש מדרבנן דאי מדאורייתא כל העובר עבירה שהיה בה מלקות כו' וא\"כ גזלן הר'ל למיתני דכתיב בהדיא אל תשת וגו' והא קמ\"ל דאע\"פ שהן כשרים מן התורה פסולים לעדות החדש:",
                "מדאורייתא אינו קרוי גזלן אלא החוטף מיד איש כדכתיב ייגזול החנית מיד המצרי. רש\"י. והתוספ' כתבו דכיון דמדעתו נותן לא נחשב בעיניו כגזל:",
                "וכלומר דלא משמע ליה לאינש אסורא כשנותן לו מדעתו, אא\"כ ממשכנו על כרחו. תוספ':",
                "ומשום דמיירי בשביעית בזמן הזה לא הוו פסולי דאורייתא א\"נ דמיירי שממציאים מעות לעניים ואספו להו שאין זו סחורה גמורה דאזלו בשליחותייהו. תוספ':",
                "ואצטריך למתני דלא תימא כיון דלא מחמת עבירה מפסלי. מכשרי לעדות החודש מידי דהוה אקרובים לר\"ש. תוספ':",
                "ואם מסיחים לפי תומן לא גרועי מאינך מסיח לפי תומו דכשר:"
            ],
            [
                "מוליכין. אף בשבת. רש\"י. וכתב רמ\"י ז\"ל דידוע הוא שאין איסור שביתת חבהמה חמור כאיסור שביתת האדם אלא כדי להקל באיסור אמרו כן כו' אבל מה שנושאין אותו במטה אינו להקל דחולה ככפות. ועתוי\"ט:",
                "אותו. דאע\"ג דיחיד הוא מחלל השבת שמא יצטרף עם אחר:",
                "וחבייתוסים והכותים הם היו אורבים להם לעכבם כדי להטעות את חכמים. רש\"י:",
                "ויום. ואם היה ביניהן יתר על כן לא ילכו שאין עדותן אחר יום ל, מועלת שכבר נתעבר החודש. הר\"מ:",
                "מועדי. ור\"ח נמי איקרי מועד:"
            ]
        ],
        [
            [
                "דאל\"כ חד מי מהימן להכשירו. אבל לענין חלול השבת יכול גם אחד לחלל כדי להעיד עליו דשמא יצטרף עם אחר. גמרא:",
                "מכל אדם. מישראל שכל ישראל בחזקת כשרות עד שיודע לך שהוא פסול זהו דין תורה. הר\"מ:"
            ],
            [
                "משואות. לישנא דיקוד. דכתיב וישאם דוד ואנשיו ומתרגם ואיקדינון דוד. גמרא:",
                "טעמא מפרש בגמרא:"
            ],
            [
                "מוליך כו'. בירושלמי משמע כדי שלא יטעו לומר שהוא כוכב. ור\"ל מראות הנראות באויר רקיע השמים כמין כוכבים ומתהוים לשעתם. ועתוי\"ט:"
            ],
            [
                "ומאין כו'. פרש\"י מה שם ההרים. והדין עמו דאל\"כ לא הו\"ל למתני אלא הר המשחה בלבד:",
                "לסרטבא. עד שרואין שעושין כן בהר סרטבא. רש\"י:",
                "גמרא. והא דתנן במשנה ד' פ\"א דהשלוחים יוצאים לסוריא והם ארצות שכבשם דוד כגון ארם כו'. ומסתמא למקום שהיו משיאין משואות שם היו הולכין השלוחים. לא קשיא דדרך סוריא היו הולכים לבבל שכן אברהם אבינו ע\"ה יצא לו מאור כשדים מבבל והלך לו לכנען דרך ארם נהרים:"
            ],
            [
                "יעזק. לישנא דקרא ויעזקהו ויסקלהו פירש\"י שהיה מסויג ומעוזק בגדר סביב סביב בעגול כמו טבעת:",
                "מתכנסים. פירש\"י ביום השבת שחללוהו לבוא להעיד. ומדברי הר\"מ נראה דאף בימות החול מכנסן כדי ששם יהיו בודקין אותם:",
                "זזין כו'. וכל החצר חשובה כר'א כדתנן ריש פ\"ד דעירובין נתנוהו בדיר או בסהר. תוספ':, \n!",
                "הנהר. שהוא גדל פתאום וחוטף את בני העיר ואת הילדים. רש\"י:"
            ],
            [
                "עיין בזה בתוי\"ט מענין מהלך הכוכבים ומסילותם:",
                "ר\"ל בראיית העין:",
                "לפני החמה כו'. דזה א\"א בשום פנים וה\"ה אם אמרו לצפונה וע\"פ החשבון הוא לדרומה וכן באינך. וא\"ת א\"כ נמצא שע\"פ החשבון היו סומכין ומה היו צריכין לעדים. לא קשיא דכתיב החודש הזה לכם ובאה הקבלה שהראה לו הקב\"ה דמות הלבנה וא\"ל כזה ראה וקדש ונמצא שהיו צריכין לשניהם שעכ\"פ יהיו עדי ראיה. ושהחשבון יסכים עמהם. וצריך ג\"כ שיאמרו מקודש וכל אלו התנאים דוקא בחדש חסר. אבל במלא א\"א לדחותו עוד כדלקמן. ועתוי\"ט:"
            ],
            [
                "שלא כו'. שאז יהיה ר\"ח ביום ל\"א ואין נזקקים לירח בליל ל\"א בין שנראה בין שלא נראה שאין לך חדש הלבנה יותר על ל' יום. הר\"מ:"
            ],
            [],
            [
                "כו'. בברייתא הלך ר\"ע ומצאו לר\"י:",
                "ומאתם חסר דרשינן אפילו שוגגין כו'. הר\"מ בצוף לשונו בהלכות קידוש החודש אע\"פ שזה יודע שטעו כו', ומי שצוה לשמור המועדות צוה לסמוך עליהם:"
            ]
        ],
        [
            [
                "עד שחשיכה. היינו צאת הכוכבים. ר\"ל ג' כוכבים כדפירש הר\"ב בסוף פ\"ב דשבת שאם לא יצאו אלא ב' כוכבים קרי ליה תנא דהתם ספק חשיכה כו':",
                "בגמרא דאמר קרא כי חוק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב. אימת הוי חוק, בגמר דין. דהאי קרא לענין ר\"ה דרשינן ליה וה\"ה (לכל החדשים) וקא קרי ליה משפט, ומשפט ביום:",
                "לשון הר\"ב צ\"ע, דמשמע שבא לחלק בין הלילות והא \"ליתא. ועתוי\"ט שהאריך:",
                "ב\"ד. פירוש של עשרים ושלשה. תוספ':",
                "והלכך גם למחר אין סומכין על ראייתן דאל\"כ היתה ראיי' בלילה במקום קבלת עדו' ואין קבלת עדים אלא ביום כו'. תוספ':",
                "ולהכיהוא דאצטריך למתני הך סיפא כדאיתא בגמרא:",
                "גמרא. ואין ב\"ד שקול מוסיפין עליהם עוד אחד. תוספ':",
                "השנים. הכא שאין. חב\"ד אלא ג'. קתני השנים לפי שהם ידועים שאין כאן אלא ב' וא'. ומן הסתם אין שלשתן שוה. ואחד גדול בתוכם והוא נשאר יושב. משא\"כ ברישא שחב\"ד הם כ\"ג שאין שנים מבוררים קתני שנים:"
            ],
            [
                "בגמרא. ונ\"ל דתנא נסיב פרה ולא שור כדכתיב בקרא. דלא תטעה לומר דוקא של שור אבל של פרה לא. ומוהר\"מ כ\"ץ תירץ דקמ\"ל דלא תימא יובל דוקא של זכר קמ\"ל של פרה דוקא לא. הא של שאר נקבות כשרות. ועתוי\"ט:",
                "בקרן. תימא דלא מייתי קרא דיצחק דכתיב בסבך בקרניו כו'. י\"ל דנ\"ל לאתויי האי משום דכתיב ביה בשמעכם קול השופר. תוספ':",
                "פירש\"י אקרי קרן כדאמרן ואקרי שופר דכתיב במתן תורה במשוך היובל וכתיב ויהי קול השופר. וכתבו התוספ' אבל מהאי קרא דמתניתין אין ראיה דאדרבה מניה מוכח דשופר אקרי קרן ועוד צריך להוכיח דבעלמא אקרי שופרות בלא קרן:"
            ],
            [
                "יעל. פירש הקונטרס חיה שכן שמה, וקורין אותה שטיינבא\"ק. ובערוך פירש שהוא כשבה נקבה וקרן הכשבה רגיל להיות פשוט. וכפירוש הקונטרס נראה דיעל חיה דכתיב הרים הגבוהים ליעלים. ואקו ודישן מתרגם ויעלה ורימא. תוספ'. ומדבריהם למדנו שפירש פשוט היינו שזה רגיל להיות פשוט:",
                "מן הצדדין. פירש הר'ן דג' המהלכין בדרך גדול באמצע (יומא דף ל\"ה) והכא שופר גדול שמצות היום בשופר:",
                "מאריך. להכירא בעלמא להודיע שמצות היום כו' ומיהו במאי דתקע בהדי חצוצרות נפיק אף על גב דתרי קלא לא משתמע הכא משום דחביב ליה יהיב דעתיה ושמע. גמרא:"
            ],
            [
                "כלומר כל דבר שיצר לכם כגון בצורת ודבר וארבה וכיוצא בהן. הר\"מ:",
                "כפופין. שסתמן כפופין. רש\"י. וטעמא דבעינן כפופים מפרש בגמרא כמה דכייף איניש דעתיה טפי מעלי. ועתוי\"ט:",
                "כסף. מפרש בגמרא דתענית יומא דכנופיא ואשכחן בכנופיא דחצוצרות של משה היו של כסף. א\"נ דתורה חסה על ממונן של ישראל ובר\"ה משום כבוד יר'ט עבדינן דזחב גמרא:"
            ],
            [],
            [
                "ואף על גב דלקמן גבי ניקב וסתמו פסלינן שלא במינו דוקא התם בניקב שסתם בחתיכה אחרת בחלל הנקב דחסר הוא. אבל אם חבר הסדק בדבק חוזר לכמות שהיה ואין הדבק ניכר בין הסדקים. הרא\"ש:",
                "רש\"י ונראה שהוא מפרש שנסדק משני צדדיו לגמרי ונחלק לב' חתיכות. ולא נהירא דא\"כ היינו דבק שברי שופרות אלא נסדק היינו שנסדק מצד אחר לארכו על פני כולו והיינו טעמא משום דכיון דנסדק כולו אין שם שופר עליו אלא כחתיכת שופר שתקנה ועשה כעין שופר דמי. וכ\"ש דבק שברי כו' וזו ואצ\"ל זו קתני תוספ' וע\"ע:"
            ],
            [
                "וכן וגו'. משוה אותם מזה הצד שבשניהם המשמיע והשומע אינן במקום אחד:"
            ],
            [
                "כלפי מעלה. יתכן בעיני שהיתה הרמת ידיו של מרע\"ה הוראה לבני ישראל שיסתכלו כלפי מעלה וישעבדו לבם לשמים כעין הוראת הנחש שעל הנס כדבסמוך כו' ויתכן מאד שהיה עומד על הגנ: עה כטעם הנחש שעל הנס כדי שיוכלו לראותו כל ישראל וכאשר ראו כי הרים ידו גם המה הסתכלו וכונו לבם ולא כן כאשר הניח ידו:",
                "זה הכלל. נראה דלאתויי ברכת הנהנין דתני בגמרא שאם יצא אינו מוציא דבשלמא ברכת המצות כל ישראל ערבין זה בזה ולפיכך אע\"פ שהוא יצא לעצמו מוציא לאחרים כדי לצאת ידי ערבתו אבל ברכת הנהנין אין כאן ערבות דלא לתהני ולא לברך:"
            ]
        ],
        [
            [
                "בית דין. מפני שב\"ד זריזין הן ולא יבואו התוקעים להעביר השופר בפניהם בו. ה\"ר. שב\"ד מזהירין את העם ומודיעים אותם. הר\"מ:"
            ],
            [
                "ש\"מ דבזמן שבה\"מ קיים איירינן וה\"ק ועוד כו' ירושלים יתירה קודם החורבן שהוא קודם התקנה ליבנה אחר החורבן ואחר התקנה. וזה לפירוש הר\"מ. אבל לפירש\"י דירושלים בכלל מדינה. כתבו התוספ' דהכא לאחר החורבן שתיקן ריב\"ז. ועתוי\"ט:"
            ],
            [
                "שבעה. פירשתי בסוכה פ\"ג מי\"ג דשבעה היינו לאפוקי ראשון בלבד. ולעולם בשבת שבשבעה אינו ניטל. וה\"ט דלא הוצרכו לתקן בלולב שידחה שבת כמו בשופר, דשופר כי אתי בשבת ולא יתקע חיישינן שתשתכח תורת שופר אבל לולב כי אתי בשבת איתא בשאר יומי. א\"נ משום דשופר אתי לזכרון טפי מלולב. הר\"נ. ועתוי\"ט:"
            ],
            [
                "דשמא לא יבואו עדים כלל. או של יר'ט דשמא עוד סוף העדים לבוא היום: [ה] התקין כו'. ואם לא באו קודם המנחה אמרו של חול. הר\"מ:"
            ],
            [
                "מלכיות. ואע\"ג דבקראי נזכרו המלכיות באחרונה. מקדימין אותן. כמו שאמרנו בגמרא אמרו לפני מלכיות כדי שתמליכוני עליכם זכרונות כדי שיעלה זכרוניכם לפני לטובה ובמה בשופר. והטעם מבואר כי קודם ראוי שנמליך מלכותו עלינו ואח\"כ יעלה זכרונינו לפניו לטובה:",
                "למה כו'. ה\"ק למה הוא מזכיר עשר לימא תשע דהואיל ואשתנו מלכיות מזכרונות ושופרות לענין תקיעה בדין הוא דלשתרי נמי לפחות מהן:"
            ],
            [
                "מעשרה. כנגד י' הלולים דהללו אל בקדשו דכתיב בהו הללוהו בתקע שופר. א\"נ כנגד י' הדברות פרש\"י דכתיב בהו נמי שופר. א\"נ כנגד י' מאמרות שבהן נברא העולם. ופירש\"י שהעולם נברא בר\"ה. גמרא:",
                "ואע\"ג דבכל מקום אמרינן תורה ונביאים וכתובים י\"ל משום דקראי דכתובים קדמו לנביאים. תוספ':",
                "שלש שלש. כנגד תורה נביאים וכתובים. ואמרי לה כנגד כהנים לוים וישראלים גמרא:"
            ],
            [
                "ומנהגם היה שש\"צ המתפלל ביוצר אינו מתפלל במוסף אלא ש\"צ אחר. הר\"נ:",
                "ואע\"פ שבטלה הגזירה לא עבדינן כדמעיקרא אע\"ג דזריזין מקדימין כו' דחיישינן שמא יחזיר הדבר לקלקולו. תוספ'. וכתב הר\"נ דתקנו תקיעות וט' ברכות במוספין דהא על סדר ברכות תוקעים כדלעיל וקודם לכן היה הכל בשחרית:",
                "מתקיע. מדלא תנן תוקע. דקדק רבינו האי שאין ש\"ץ תוקע אלא אחר. וטעמא כדתנן בפ\"ה דברכות לענין נשיאת כפים וכל חלוקי דינין דהתם שייכי נמי הכא. הרא\"ש:",
                "דאפשר מלך יושב על כסא דין וספריחיים וספרי מתים פתוחין לפניו וישראל אומרים שירה. גמרא:",
                "הראשון כו. מ'שום דזריזין מקדימין למצות. גמ'.",
                "מקרא. ולא קתני קורא ה\"ט לפי שהוא מקרא לצבור וכדאמרינן הוא אומר הללויה והן אומרים הללויה. הר\"נ:"
            ],
            [
                "אין מעבירין כו'. מ\"ט שופר עשה ויר'ט עשה ול\"ת ואין עשה דוחה ל\"ת ועשה גמרא. וחכמים עשו חיזוק לדבריהם הכל כשל תורה. הר\"נ:",
                "לא תעשה. זו ואצ\"ל זו קתני. גמרא:",
                "וטעמא שהואיל והגיע לחינוך מתעסקים עמו כדי שילמוד שידע לתקוע לצאת י\"ח כשיבא ר\"ה. אבל כשלא הגיע לחינוך לא. רש\"י. ואף דקיי\"ל קטן האוכל איסורים אין ב\"ד מצווין להפרישו ה\"מ במלתא דלא מפרסמא אבל במפרסמא כי הא שהקול נשמע לרבים מעכבין דלמא נפיק מינה חורבא לתקוע בשבת שלא בפני ב\"ד. הר\"נ:",
                "מתעסקין. שאומרים להם תקעו ומשתדלין עמהם. המגיד:",
                "לא יצא. למה שפירש הר\"ב פרק דלעיל מ\"ז דבעי כוונה לצאת מקרי מתעסק כל שאינו מתכוין לתקוע תקיעה של מצוה וממתניתין דלעיל לא שמעינן אלא דהשומע צריך כונה. אבל התוקע עצמו ה\"א דיצא בו אפילו במתעסק ולא לבעי כונה לצאת קמ\"ל מתניתין דהכא ותני תו והשומע לאשמעינן דאף דנתכוין לצאת אם התוקע מתעסק לא יצא:"
            ],
            [
                "דסיפיה דקרא דוהעברת שופר תרועה איהו:",
                "משום דמרמי לה רמי מתניתין וברייתא אהדדי משני לה בגמרא דתנא דידן קא חשיב תקיעות דכולהו בבי. ועתוי\"ט:",
                "כג'. ר\"ח גורס ג' יבבות, ולא כג' דהא תרועה עצמה ג' יבבות והיכי שייך למתני כג'. אלא שאפשר שלפי שעיק' יבבות בפיו קאמר דשעור תרועה כג' יבבות שאדם מיילל בפיו:",
                "יבבות בגמרא דתרועה מתרגמינן יבבא וכתיב באמיה דסיסרא בעד החלון נשקפה ותיבב. עתוי\"ט:",
                "בראשונה כו' שאין לתקיעות שעור למעלה שאם רצה להאריך מאריך ואין הדבר ניכר כשהוא מאריך שיתכוין לב' תקיעות אלא מחמת כשהוא כפלים כשיעור תקיעה ראשונה מש\"ה תני תקע בראשונה. הרא\"ש והר\"נ:",
                "ואע\"פ שימשוך עד שיאמר עשרה זכרונות יש לעשות כך. ועתוי\"ט:",
                "אלא אחד. היינו תקיעה שלאחריה ולא כיש מפרשים דהיינו הראשונה ושמשום הכי תני תקע בראשונה:",
                "ג\"פ. בשביל מלכיות וכן בשביל זכרונות. וכן בשביל שופרות. רש\"י:",
                "דאע\"ג דכל ישראל ערבים הם זה לזה ומה\"ט מוציא זה את זה בברכות המצות הא תניא בגמרא יחיד שלא בירך אין חבירו מברך עליו. וטעמא כתב הר\"ן בשם ירושלמי משום דתפלה מסתבר שיהיה כל אחד מבקש רחמים על עצמו:"
            ]
        ]
    ],
    "sectionNames": [
        "Chapter",
        "Mishnah",
        "Comment"
    ]
}