json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Ikar Tosafot Yom Tov/Seder Moed/Ikar Tosafot Yom Tov on Mishnah Taanit/Hebrew/merged.json

{
    "title": "Ikar Tosafot Yom Tov on Mishnah Taanit",
    "language": "he",
    "versionTitle": "merged",
    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Ikar_Tosafot_Yom_Tov_on_Mishnah_Taanit",
    "text": [
        [
            [
                "דמדקתני מאימתי מכלל דפשיטא ליה דחייבין להזכיר והיכא חזינן. ומברכות פרק ה' משנה ב' דתני מזכירין כו', אין ראיה דהוה אמינא דבכל השנה קאמר. אבל אדתני ובחג כו' אורחא דמלתא לרצות לפני שאלה אלא איידי כו'. תוספ':",
                "מזכירין. עיין ברכות (שם. וע\"ש אות ה'):",
                "הראשון. מפרש בגמרא דמלולב קא גמר לה שבא לרצות על המים ומתחילין ליטול מיו\"ט הראשון, הלכך בתפלת יוצר נמי של יו\"ט הראשון מזכירין גבורת גשמים. ומיהו מאורתא לא מתחילין כשם שאין מתחילין ליטול את הלולב בלילה:",
                "להזכיר. פירש\"י לא אמרתי לשאול שיתפללו על הגשמים בחג כגון ותן טל ומטר אלא להזכיר בחג גבורות של מקום שמוריד גשמים בעונתן כלומר בזמנן:",
                "בעונתו. כשם שתחיית המתים מזכיר כל השנה כולה ואינה אלא בזמנה ור' יהושע אמר לך בשלמא תחיית המתים מזכיר דכולה יומא זמניה הוא אלא גשמים התנן סוף פרקין יצא ניסן וירדו גשמים סימן קללה. גמרא:",
                "לעולם כו'. ור' אליעזר סבירא ליה בברייתא בגמרא. דאם בא להזכיר כל השנה כולה מזכיר דלעולם בעונתו משמע. מיהו עד השתא לא רמי עליה חובה אבל ביו\"ט הראשון חובה לרצות לפני שאלה. שכל הבא לבקש מקדים ומרצה. תוספ':"
            ],
            [
                "ואם כן ר' יהודה פליג. וכן הוא בהדיא בגמרא:",
                "מנהגם היה שהעובר לפני התיבה במוסף אינו אותו שעובר בשחרית ובירושלמי קאמר אמאי אינו מזכיר מאורתא, פירוש בתפלת ערבית, ומשני דלית תמן כל עמא, נמצא זה מזכיר וזה אינו מזכיר ויהיה אגודות אגודות ופריך ולדכרו בצפרא פירוש בתפלת שחרית, ומשני דהוו סברי מדכרי ליה מאורתא ולשנה הבאה יזכירו גם מבערב:",
                "כ\"כ הר\"מ אבל אומר ומוריד הטל. וזה כמנהג בני ספרד שנוהגים להזכיר בימות החמה משיב הרוח ומוריד הטל:",
                "אינו כו' ירושלמי, מאי טעמא דר' יהודה כדי שיצאו המועדות בטל מפני שהטל סימן יפה לעולם ויזכיר מבערב כו' כדלעיל:",
                "עד שיעבור. אפשר לי לומר שסובר דכיון דאין מתחילין להזכיר אלא ביום טוב אחרון של חג. הכי נמי אין פוסקין אלא עד שיעבור הפסח ועוד שרגילין להתאחר בירושלים עד שיעבור הפסח ואין כל כך עוברי דרכי' בחג הפסח שהגשמי' יפסיקום אבל בימי הסוכות סימן קללה הם:",
                "שנאמר כו'. ואינך סבירה ליה דאין למדין מהא דניבא לשעתו שהיה שנת רעבון ועצירת גשמים שבישר להם שאע\"פ שיצא אדר ולא ירדו גשמים שיצאו ויזרעו:"
            ],
            [
                "בג' כו'. דאז זמן רביעה ראשונה:",
                "לפי שהוא מקום נמוך וא\"צ מטר כל כך. רש\"י:",
                "בז' כו'. לשון רש\"י כלומר בז' במרחשון הוא ט\"ו אחר החג. וזה יצדק לעולם כפי סדר העיבור המסור בידינו שאנו חושבים בו עכשיו שלעולם תשרי מלא. אבל כשקדשו על פי הראיה וזה היה בימי ר\"ג אפשר שהיה חסר. ועתוי\"ט:",
                "אחרון. שלפעמים מתעכבין קצת בירושלים עד שיעבור החג כולו. ועתוי\"ט. ומסיים הרי לך שמן ירושלים מדרומה עד קצה הצפון של א\"י שהוא נהר פרת. מהלך ט\"ו יום. ואל תתמה על השבתות שבתוך אלו הט\"ו יום. שהרי אפשר שילך על ידי בורגנים וגם על ידי עבורי עיר. והואיל ואפשר להיות כן שיעורו חכמים בכך ימים כיון שאפשר שאין השבתות מעכבות:"
            ],
            [
                "גמרא הר\"מ:",
                "שמיוחדים במעשיהם. הרא\"ש. ותמיהני דבגמרא מאן יחידים א\"ר הונא רבנן. ובתר הכי תני איזהו כו' כל שראוי למנותו פרנס על הצבור. ואיזהו תלמיד כל ששואלין אותו דבר הלכה ואומר אפילו במסכת כלה ע\"כ. ש\"מ דיחיד עדיף מתלמיד כו' וא\"כ קשה על הרא\"ש והר\"ב שכתבו ת\"ח אלא ה\"ל למכתב רבנן א\"נ חכמים:",
                "ובגמרא כמו שאין גוזרין תענית על הצבור לכתחלה בחמישי ה\"ה נמי ליחידים:",
                "כלומר שאין לאדם קביעת זמן לשישתה בו. ואין לשון דהכא כלישנא דגמרא אין קבע לשינה:"
            ],
            [
                "הגיע ר\"ח כו'. אע\"ג דזמן רביעה האפילה הוא י\"ז במרחשון כמ\"ש לעיל. אשכחן ר' יוסי דפליג. וס\"ל שהוא בר\"ח כסליו. הלכך לר\"מ אפילו במיעוט השנים אינה מתאחרת יותר. ולפיכך ראוי שיהיו ב\"ד גוזרין תענית. הר\"נ ועיין תוי\"ט:"
            ],
            [
                "מבעוד יום. כמו שעושים בצום כפור הר\"מ:",
                "ואסורין במלאכה. בגמרא פריך בשלמא כולהו אית בהו תענוג אבל מלאכה צער הוא, ומשני אמר קרא קדשו צום קראו עצרה כעצרת מה עצרת אסור בעשיית מלאכה אף תענית אסור בעשיית מלאכה:",
                "י\"ג תעניות. מנינא למה לי ונראה לי לומר שהם כנגד י\"ג מדות של רחמי' ועי\"ל דאתי למימר דאין גוזרין על הגשמים יותר מי\"ג תעניות כדאיתא בגמרא:",
                "ופשוט דלא קאמרי אלא במידי דמיכל דאל\"כ מאי כבוד שבת איכא אבל המוכרות שאר דברים אין פותחין כלל. ב\"י:"
            ],
            [
                "במשא ומתן. פירוש של שמחה דומיא דבנין ונטיעה. תוספ':",
                "באירוסין כו'. ר\"ל שלא יהיו ששים כלל וחמיר מט\"ב שמארסין בו. תוס':",
                "הנזופין. כמו געורין תרגום ויגער בו ונזף ביה. הר\"מ:",
                "ניסן. של תקופה כשהגיע השמש לתחלת מזל שור. הר\"מ. כלומר ולא ניסן של חדש הלבנה והוא מירושלמי:",
                "ולנוסח אחר מתניתין ה\"ק יצא ניסן ולא ירדו גשמים. שוב סימן קללה הם כו':"
            ]
        ],
        [
            [
                "דכשם שאפר קרוי עפר דכתיב מעפר שריפת החטאת כך עפר קרוי אפר. רש\"י:",
                "ואותו אפר הוי מעצם אדם דומיא דעקידה כו':",
                "ובראש כו' דחשיבותא הוא דיהבינן ברישיהו דנשיא ואב\"ד ברישא. דאמרי להון אתון חשביתו למבעי לן רחמי אכולי עלמא. גמרא:",
                "דאיכא עגמת נפש ומפני חשיבותם הם מתביישים מאחרים אבל בני אדם דלא חשיבי לא מתביישים בנתינת אחרים וסגי להו בנתינת עצמן. רש\"י:",
                "הזקן. והוא חכם לא היה שם זקן חכם מעמידין חכם כו'. גמרא:",
                "כבושין. לשון עצור כמו מכבש:",
                "ובקבלה. כ\"מ שהנביא מצוה ומודיע ומזהיר את ישראל. קרי להו קבלה ובכ\"מ דלא אתפקיד נביא כי האי וירא אלהים שהוא כמספר והולך דיליף אגב אורחא מלתא. לא קרינן ליה קבלה. רש\"י:"
            ],
            [
                "לשון רש\"י רגיל להתפלל ותפלתו שגורה בפיו ולא יטעה שכל חזן שטועה סימן רע לשולחיו:",
                "ולשון ביתו אינו מדוקדק. והר\"מ כתב ולא יהיה בבניו ובני ביתו וכל קרוביו והנלוים עליו בעל עבירה אלא יהיה ביתו ריקן מן העבירות ולא יצא עליו שם רע בילדותו. ועתוי\"ט:"
            ],
            [
                "זכרונות ושופרות. ומלכיות לא. והא דפירש הר\"ב בפ\"ד דר\"ה מ\"ה. כ\"מ שיש שם זכרונות יהיו מלכיות עמהן. י\"ל לא בא ללמד אלא ר\"ה ויוהכ\"פ של יובל. דאין למדין מן הכללות והאי קרא דמיניה דריש כתיב ביה וביום שמחתכם ור\"ה נקרא יום שמחה ויו\"כ של יובל שהוא ודאי שמחת לב:",
                "לא כו' שאין אומרים זכרונות ושופרות אלא בר\"ה וביובלות ובשעת מלחמה. גמרא. וכי תימא דצריך לאומרן דאם לא כן בציר להו ממש לכן נקט לישנא דלא היה צריך. הר\"נ:"
            ],
            [
                "אברהם. לפי שהיה ראשון לניצולים שנצול מנמרוד. תוספ':",
                "גואל ישראל. בירושלמי פריך ולא יצחק נגאל שענייתו של א\"א בהר המוריה על הצלתו של יצחק הוא השיבו שמכיון שנגאל יצחק הרי הוא כמי שנגאלו כל ישראל. הר\"נ:",
                "ים סוף. לפיכך אומרה בזכרונות לפי שהיו ישראל נשכחים במצרים כמה שנים ונתיאשו מן הגאולה וזכר המקום אותם וגאלם כדכתיב ואזכור את בריתי. רש\"י:",
                "יהושע כו'. לפי שנענה בשופרות על יריחו בעוד שהיו ישראל עומדים בגלגל. רש\"י:",
                "שמואל כו'. מעין אל ה' בצרתה לי דכתיב ויזעק שמואל אל ה'. רש\"י:",
                "אליהו כו' מעין אשא עיני אל ההרים דכתיב באליהו ענני ה' ענני דהיינו תפלה. רש\"י:",
                "יונה כו'. מעין ממעמקים קראתיך ה' שכן כתיב קראתי מצרה לי. רש\"י:",
                "בירושלמי פריך אאליהו ואיונה ומתרץ להו כך:"
            ],
            [
                "ורחב\"ת. בסיכני. גמרא:",
                "והוא השמש ולא שליח צבור. רש\"י. ומפרש בגמרא שהיו תוקעין תר\"ת:",
                "בני אהרן. וי\"ג בני אהרן. וי\"ג בתרוייהו הכהנים בני אהרן. ועתוי\"ט:",
                "וכפרש\"י. שבגבולין נמי היו תוקעין ומריעין כסדר השנוי במשנה זו. ועתוי\"ט:",
                "ורש\"י כתב חדא מלתא היא בשער מזרח בהר הבית. וי\"א בשערי מזרח בעזרת נשים:"
            ],
            [],
            [
                "א\"נ לא גמרו ביום גומרין בלילה:"
            ],
            [
                "במגילת תענית. מגילת תענית נכתבה בימי חכמים אע\"פ שלא היו כותבין הלכות והיינו דקתני כל הכתוב כו' כאלו היה מקרא. רש\"י:",
                "ובגמרא דראש השנה דף י\"ח שבזמן שבית המקדש קיים אסורים מפני ששמחה היא להם, אין בית המקדש קיים מותרים מפני שאבל היא להם אבל חנוכה מפרסם ניסא גלוי לכל ישראל על ידי שנהגו בו המצוה והחזיקו בו כשל תורה ולא נכון לבטלו ופורים קיימו וקבלו היהודים כדכתיב באסתר:"
            ],
            [
                "ובטור איתא ד' סעודות דג' לשבת. וכתב הר\"ן ואע\"ג דבלא תענית צריך פת לסעודת היום ג\"כ מ\"מ מפני התענית מרבין לקנות דברים שחיי נפש בהם:",
                "יש לומר דחיישינן שמא בעלי החניות לא ישימו לבם לכך שמפני התענית והשבת הם קונים:",
                "שאין ביכולת דלת העם לקנות ב' סעודות גדולות ביחד אלא ודאי שצורך גדול למטר הוא: [לא] להפקיע. מבטל שעור מדה הראשונה וממעטה. רש\"י:",
                "ולא אחרונות. פירוש התחלת האחרונות, אבל כך סדרן בה\"ב הבה\"ב. ועתוי\"ט:"
            ],
            [
                "בראש חודש. דאיקרי מועד. רש\"י:",
                "אין כו' דאע\"ג דאיקרי מועד לא כתיב יום משתה ושמחה. רש\"י. אבל פורים אע\"ג דכתיב ביה יום משתה ושמחה כיון דלא איקרי מועד לא חשיב ליה אף על גב דאיקרי יום טוב לא זהו לשון מועד שנקראים המועדות בתורה:"
            ]
        ],
        [
            [
                "מיד. לפי שאינו דבר שסובל מתון. דבשלמא הגשמים אפשר להמתין שאם ירדו לאחר מכן יהיו פירות השנה כתיקונן, אבל צמחים ששנו אם לא יתקנו במהרה יפסדו לגמרי. וכן כשפסקו גשמים הרי הצמחים נפסדים מהרה ואין מתון לדבר. ומה\"ט שינו דוקא תנן אבל יבשו לא כדאיתא בגמרא, לפי שאין להם תקנה כשיבשו אלא לזרוע בתחלה. לפיכך הרי הם כאלו לא ירדו עליהם גשמים כלל, ולפיכך מתענין כפי הסדר. הר\"נ:",
                "בצורת. אע\"ג דקלה ממכת רעב כו'. הכי קאמר דאע\"פ שירדו גשמים ואפשר שלא יהיה רעב אך כיון שפסקו מ' יום לפחות מכה מביאה לידי בצורת היא זו. הר'נ:"
            ],
            [
                "לא לבורות. משכחת לה דירדו בנחת ובכח וטובא לא אתיא. גמרא:",
                "מיד. מפרש בגמרא על האילנות בפרוס הפסח. משום דהאי שעתא מלבלבי אילני כו' וכן כשירדו לאילן ולא לצמחין כו' הדבר מראה שהרביעה הצריכה לזריעה תתאחר הרבה או לא תבא כלל. ולפיכך מתריעין מיד וכן כשהגיע פרוס החג ולא ירדו לבורות כדאיתא בגמרא:"
            ],
            [
                "וכן עיר כו'. ה\"ט שאותה העיר מתרעת מיד ואינה נוהגת סדר התעניות. לפי שהדבר מראה בעצמו שזה בא עליהם בגזירתו של הקב\"ה ולא במנהגו של עולם ולפיכך ראוי שיתענו ויריעו מיד. ומש\"ה מייתי קרא והמטרתי כו'. הר\"נ:",
                "סביבותיה. אותה הפרכיא. המגיד. אבל רש\"י מפרש סביבותיה מה שסביב ההפרכיא. ב\"י. ועתוי\"ט:",
                "לא מתריעות. שכן מצינו ביוהכ\"פ מתענין ולא מתריעין. רע\"א כו' שכן מצינו בר\"ה שמתריעין ולא מתענין. ירושלמי. הר\"נ:"
            ],
            [
                "דבר. מלתא דפשיטא שאין בה מתון וצריכין להתענות מיד:",
                "המוציאה. מלישנא דהמוציאה דייק הר\"מ דאין הנשים והקטנים והזקנים ששבתו ממלאכה בכלל המנין הזה. הר\"נ. והה\"מ כתב דמרגלי דייק דהן הגברים לבד כו':",
                "בשלשה ימים. אחד בכל יום. רש\"י:",
                "פחות כו'. לשון הגמרא ביום אחד או בד' ימים אין זה דבר. ופירש\"י דאקראי בעלמא היא ולא קבע:"
            ],
            [
                "בא לרבות דיותר מסביבותיה מתענות דאל\"כ סביבותיה הו\"ל למתני. והב\"י הקשה בשם הר\"מ משום דאין זמן בעולם שלא יהא בו חרב באחד מהמקומות. וכיון שכן בכל העולם יתענו. ואפשר דדוקא אותן השומעין ויש כאן חששא פן גם עליהם יעבור וכן בדבר מוקי לה בגמרא כששיירות מצויות דמתלווה ובא עמהן:",
                "הארבה ועל החסיל. ובברייתא מתריעין על הגובאי בכל שהוא. רשבא\"א אף על החגב וכתב הר\"א דלת\"ק כל המינין מזיקין וראיה מיואל, חוץ מן החגב. אבל המגיד כתב דדוקא אלו ג' שהזכירו ולא שאר המינין אא\"כ בתערובות. ושל יואל בתערובות ארבה וחסיל היו:"
            ],
            [
                "בגמרא. ועדיין תבעי לן ככיסויא דתנורא א\"ד כי דרא דרפתא שורות לחם הדבקים בפומא דתנורא זה אצל זה א\"נ זה למעלה מזה תיקו:"
            ],
            [
                "מתריעין. בענינו רש\"י. וכתב הר\"ן ואע\"ג דכל מתריעין אף תענית במשמע הכא שאני שידוע שאסור להתענות בשבת ממילא דבלא תענית קאמר:",
                "הר\"מ. והטור השמיט מדברי הר\"מ תיבת מתענין:",
                "על עיר. ואף בחול אין מתענין בעיר עצמה ולא בסביבותיה וטעמא כתב הרמב\"ן דכיון דמחמת הצרה ותוקף בהלתה אי אפשר לבני העיר להתענות אף סביבותיהן אין מתענין. ועתוי\"ט:",
                "ולא לצעקה. שאין אנו בטוחים כ\"כ שתועיל תפלתנו לצעוק עליהם בשבת. רש\"י:",
                "וא\"כ מתניתין דוקא בסביבותיה וכר\"ע דמשנה ז'. ועתוי\"ט:"
            ],
            [
                "שלא תבא. לישנא מעליא נקיט. רש\"י:",
                "חוץ כו'. לפי שאין מתפללין על רוב טובה שנאמר עד בלי די עד שיבלו שפתותיכם מלומר די. גמרא. ופירש הר\"נ וכיון שכך מדתו של הקב\"ה שכשהוא נענה לעמו משפיע להם מטובו עד שיבלו כו' אין מתפללין עליהם:",
                "תנורי כו'. שהם בחצירות. רש\"י:",
                "שלא ימוקו. בטוח היה בתפלתו שירדו גשמים הרבה הר\"נ:",
                "עוגה. כדרך שעשה חבקוק הנביא שנאמר על משמרתי אעמודה פרש\"י כמין בית האסורים עשה וישב:",
                "רש\"י. לפי שע\"י רשימת העגולה נעשית מה שבתוכה כמין עוגה:",
                "ונדבה. רצון ועין יפה. רש\"י:",
                "מפני הגשמים. הדא אמרה הר הבית מקורה היה ותני כן אסטיו לפנים מאסטיו היה. ירושלמי:",
                "אם נמחית. שכשם שא\"א לאבן שתמחה כן א\"א להתפלל על רוב הטובה. הר\"נ. ובברייתא הביאו לו פר הודאה. אמר לפניו רבש\"ע כו' יהר\"מ שיפסקו הגשמים ויהא ריוח בעולם מיד נשבה הרוח כו':",
                "שהטיח דברים ואמר לא כך כו' רש\"י. ובברייתא שאלו שנים שני אליהו שמפתחות גשמים בידו. לא נמצא ש\"ש מתחלל על ידיך דאליהו נשבע דלא ירדו ואתה נשבעת שירדו. ונמצא דזה או זה בא לידי שבועת שוא:",
                "ולשון ארמית היא. כי הילדים רכים. תרגום ארום טליא מחטיין:"
            ],
            [
                "לא ישלימו. דאכתי לא חל עלייהו תענית כי נחתי גשמים. רש\"י:",
                "קודם חצות. דחצות זמן אכילה הוא מחצות ואילך חל התענית כיון שלא סעדו בשעת סעודה. רש\"י:",
                "הלל הגדול. הודו לאלהי האלהים כי לעולם חסדו. ומשום דכתיב ביה נותן לחם לכל בשר נאה להאמר על השובע, רש\"י. ודרך שיר הוא שלא נאמר אלא על השובע, אבל בפסוקי דזמרה אומרים:"
            ]
        ],
        [
            [
                "מפרש בגמרא מדרבנן. ואסמכוהו מדנסמכה פרשת כהן מברך לפרשת נזיר לומר מה נזיר אוסר ביין אף כהן מברך אסור ביין:",
                "היינו ד' צומות ט' באב וכו', דלא הוקבעו אלא לאבל:",
                "ובנעילת שערים. בירושלמי, אימתי נעילה. י\"א נעילת שערי מקדש וי\"א נעילת שערי שמים שנועלין אותן לעת ערב בגמר תפלה. רש\"י:"
            ],
            [
                "צו. וסופו תשמרו לכל ישראל צוה. וא\"א לכל ישראל כולן שיהיו עומדין בעזרה בשעת קרבן:",
                "הראשונים. שמואל ודוד. רש\"י. וכן כתיב (בר\"ה א טו) המה יסד דוד ושמואל הרואה באמונתם:",
                "של לוים. שגם המה נתחלקו לכ\"ד משמרות:",
                "במעשה בראשית. פירוש בין אותן שהיו רחוקים ומתכנסים בעריהם בבהכ\"נ בין אותן שהיו בירושלים במקדש:"
            ],
            [
                "לפי שאין בפרשת בראשית לבדה ט' פסוקים כדי קריאת כהן לוי וישראל:",
                "השמים. לפי שאין בפרשת תוצא אלא ח' פסוקים לפיכך אומר ויכולו. וכ\"א צריך לקרות ג\"פ, כדתנן בפ\"ד דמגילה הקורא בתורה לא יפחות מג\"פ:",
                "פיהן. פרשה בנעילה ליכא. רש\"י:"
            ],
            [
                "לפי שהם מד\"ס עשו להם חיזוק ודתו המעמד (בתחלת היום). הר\"מ. ודקרי הלל מד\"ס אע\"ג דתיקון נביאים הוא כל שאינו מפורש בתורת מרע\"ה, מד\"ס קרי ליה:",
                "מעמד. קיבוצן לכל תפלה מן הד' תפלות ועמידתן שם לתפלה ולתחנה ולבקשה נקרא מעמד. הר\"מ:",
                "בנעילה. בירושלים לפי שהיו טרודין במוסף שיש בו להקריב בהמות יותר מתמיד שהוא אחד אין לך מוסף בלא שתי בהמות ולא היה להם פנאי כלל שהכהנים טרודין במוסף וישראל לחטוב עצים וכו'. רש\"י ועתוי\"ט:",
                "שאע\"פ דתקנת נביאים הוא כד'ס דמי ובגמרא דף כ\"ח קרי לה מדאורייתא משום דתקנת נביאים הוא:"
            ],
            [
                "בן יהודה. פירוש משבט יהודה וכן בן בנימין כי אלו השני שבטים הגלו לבבל והם שעלו:",
                "בתמוז. לפי שאותן שהתנדבו באחד בניסן ספקו עד כ' בתמוז. רש\"י:",
                "בני כו'. דבקציעות בלבד לא היו יכולים להנצל מהשומרים. שהרחוקים הביאו גרוגרות וצמוקים לבכורים:",
                "שניה. נראה שהאחרונים שהביאו בכ' באלול לא הספיקו אלא עד אחד בטבת ולא נמצאו מי שהתנדבו והטילו גורלות. והנה אין אחד מהמביאים שהביא רק לב' ימים כי אם בני פרעוש ועכשיו שעלה הגורל להם הביאו לג' חדשים:"
            ],
            [
                "כ\"ד דסיון וט\"ז דתמוז מלו להן ארבעין בי\"ז נחית. גמרא:",
                "ובטל התמיד. בגמרא שכך קבלנו מאבותינו:",
                "והובקעה העיר. פירש בגמרא בשניה, דבראשונה כתיב בירמיה בתשעה לחדש וגו' ותבקע העיר:",
                "התורה. כך קבלנו מאבותינו:",
                "שלא כו'. בגמרא למדוהו מקראי:",
                "בראשונה. בגמרא דייק מקראי דבז' נכנסו העו\"ג להיכל וקלקלו בו בז' ובח'. ובט' סמוך לחשיכה הציתו בו המוקדני' את האור והיה דולק והולך כל היום (העשירי) כולו:",
                "ובשניה. דתניא מגלגלים זכות ליום זכאי וחובה ליום חייב:",
                "ביתר. עיר גדולה והיו בה אלפים ורבבות מישראל כו' ונהרגו כולם והיתה צרה גדולה כמו חורבן בהמ\"ק. הר\"מ:",
                "ונחרשה העיר. כדכתיב ציון שדה תחרש שנחרשה כולה ונעשית כשדה חרושה. רש\"י:"
            ],
            [
                "ומלכבס. אפילו לכבס ולהניח כדי שילבוש לאחר זמן אסור. גמרא. ופירש\"י משום דנראה כמסיח דעתו שעוסק בכבוס בגדים:"
            ],
            [
                "דתניא כל מ' שנה שהיו ישראל במדבר כר היו מתים הרבה בט\"ב ובשנת מ' לא מת אחד מהם. תמהו ואמרו שמא טעינו בחשבון החדש. חזרו ושכבו בקבריהן עד ליל ט\"ו כיון שראו שנתמלאה הלבנה בט\"ו ולא מת אחד מהן ידעו שחשבון החדש מכוון וכבר נשלמו מ' של גזירה ע\"כ. חה שהם סברו שמספר המ' התחילו משנת שלוח המרגלים אבל הש\"י התחיל החשבון מזמן יציאתם ממצרים:",
                "וכיון שנגמרת מלאכת ה' עשאוהו יו\"ט. וכן מצינו בחינוך בית ראשון:",
                "וחיישינן שיגדלו תולעים בעצים. וכל עץ שיש בו תולעת פסול למערכה:",
                "שבי\"ז בתמוז שיבר הלוחות. ובי\"ח טחן העגל וחזר ועלה ומ' יום התנפל ועוד מ' יום שבהן קיבל לוחות אחרונות. חשוב י\"ב דתמוז דהוה חסר ול' דאב וכ\"ט דאלול וט' דתשרי הרי פ' יום כו' ובוקר יוהכ\"פ ירד שהוא י' בתשרי. רש\"י:",
                "שא כו'. היפיפיות היו אומרות כך שאין האשה אלא ליופי. המיוחסות שלא היו נושאות חן בעיני רואיהן אומרות אל תתן כו' שאין אשה אלא לבנים. וכשיהיו בניך מיוחסים הכל קופצים אחריהם בין זכרים בין נקבות בגמרא:",
                "יראת כו'. שמן הסתם המיוחסות הן יראות ה' שעיקר יחוסן של ישראל שאין בהן פסול ממזרת וכיוצא בו. א\"נ מיוחסות דהכא אנשי חיל יראי ה':",
                "צאינה. משמע שיוצאות וחולות. הר\"נ:",
                "כלומר שגם יום הכיפורים היה בתוך החנוך. כדמוכח במלכים א' ח' ויעש את החג ז' ימים ח' ימים ומפורש בגמרא דשבעת ימים היה החנוך. קודם לז' ימי החג ונמצא שז' בתשרי שהם ב' ימים קודם יוהכ\"פ התחילו ימי החנוך. ועיין תוי\"ט:"
            ]
        ]
    ],
    "versions": [
        [
            "On Your Way",
            "http://mobile.tora.ws/"
        ]
    ],
    "heTitle": "עיקר תוספות יום טוב על משנה תענית",
    "categories": [
        "Mishnah",
        "Acharonim on Mishnah",
        "Ikar Tosafot Yom Tov",
        "Seder Moed"
    ],
    "sectionNames": [
        "Chapter",
        "Mishnah",
        "Comment"
    ]
}