json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Ikar Tosafot Yom Tov/Seder Zeraim/Ikar Tosafot Yom Tov on Mishnah Berakhot/Hebrew/merged.json

{
    "title": "Ikar Tosafot Yom Tov on Mishnah Berakhot",
    "language": "he",
    "versionTitle": "merged",
    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Ikar_Tosafot_Yom_Tov_on_Mishnah_Berakhot",
    "text": [
        [
            [
                "מאימתי כו'. תנא אקרא קאי.  דכתיב (דברים ו׳:ז׳) בשכבך ובקומך משם למד שחובה על אדם לקרות שמע בערב ובבוקר. ושאל עכשיו מאימתי זמנו ומדכתיב בשכבך ברישא, הקדים של ערבית. גמ':",
                "דהקרא ואחר יאכל מן הקדשים מוקמינן ליה בתרומה ביבמות דף ע\"ד. והכי משמע קרא, עד שיטהר הרקיע מן האור והיינו כשיצאו כוכבים. הר\"מ:",
                "בתרומתן. כלומר שמוכנת לפניהם וכלום חסר כ\"א לאכול. תוי\"ט:",
                "משמרות. עבודה של מלאכים ושיר שלהם נחלק לג' חלקים, ראשונה לכת אחת וכו'. רש\"י:",
                "עמוד השחר. יש רגילין לפותרו כוכב השחר. וכ\"כ הרד\"ק במזמור אילת השחר שי\"מ אילת שם לכוכב השחר. תוי\"ט:",
                "כלומר בפירוש בשכבך כוותי ס\"ל דפירושו כל הלילה, ודלא כר\"א, והא דקאמרי כו' שהם עשו סייג ובהא פליגי עלי, וא\"כ בסייג אין הלכה כר\"ג כו' ולא כתבו הלכה כר\"ג אלא על. עיקר דין תורה. תוי\"ט:",
                "ואע\"ג דפשטיה דקרא בכל עולה כתיב ולא דוקא בעולת תמיד, ובריש פ\"ו דפסחים מוכח דכל אמורי קדשים דינן כל הלילה. אלא נקטי מלתא פסיקא. תוי\"ט:",
                "שכן רגילות המשניות לשנות בקיצור מה שכתוב בפירוש בתורה:"
            ],
            [
                "וגומרה כו'. כדי שיסמוך גאולה לתפלה שזכר הר'ב במ\"ה פרק ג':",
                "הנץ החמה. הוא מל\"ה הנצו הרמוני' (שה\"ש ו) כלומר עד שעה שהחמה מתחלת לזרוח בראשי ההרים. הר\"י:",
                "ואע\"ג דבפי\"ד וי\"ח דשבת פסקו דלא כר' שמעון. הכא שאני, דהואיל ועדיין זמן קימה למקצת, יוצא בדיעבד. הר\"י:"
            ],
            [
                "שבני אדם עומדין. ב\"ה מביאין ראיה מפסוק ובלכתך בדרך כלומר כפי שיזדמן לאדם, שלא יתכוין לא בשכיבה ולא בקימה. ובש\"א שלא בא ובלכתך בדרך אלא ללמדנו שכל העוסק במצוה פטור מק\"ש. כלומר שכל זמן שתהיה מהלך בדרך ואינך עוסק במצוה אתה חייב בק\"ש, אבל כשתעסק במצוה כו'. ולכך אמרי ב\"ה דא\"כ הוא מבואר שבלכתו בדרך קורא ק\"ש. הר\"מ:"
            ],
            [
                "בשחר. הכא דמיירי בברכות דלא כתיבי בקרא, ניחא ליה למנקט ברישא דשחרי כדאשכחן בתמיד דנקיט בוקר תחלה, אבל בר\"פ דמיירי בק\"ש דקאי אקרא נקיט ברישא דערבית. תוי\"ט:",
                "ושתים לאחריה. שבע ברכות הללו על שבע ביום הללתיך (תהילים קי״ט:קס״ד). רש\"י בשם הירושלמי. ויראו עינינו לא חשיב דתקנה אחרת היא. תוס':",
                "לפירושו ה\"פ להאריך, לפתוח. אינו רשאי לקצר, שלא לפתוח. לקצר, שלא לפתוח. אינו רשאי להאריך, לפתוח. והדר תני לחתום. והכ\"מ בשם הר\"מ מפרש, להאריך, להתחיל ולחתום כו'. לקצר, כלומר שלא להתחיל בברוך או שלא לחתום כו':"
            ],
            [
                "צ\"ל דלרבותא קאמר ולא זכיתי כו', כלומר אע\"פ שהיה חכם מופלג וראוי לנשיאות מצד חכמתו שהרי זכה לנס, אפ\"ה לא זכיתי כו':",
                "כדאיתא בגמרא, בו ביום שנתמנה לא היתה הלכה שהיתה תלויה בבית המדרש שלא פירשה:",
                "שנאמר למען תזכור. ומפני שפרשת ציצית שגורה בפי כל מפני קריאתה ביום בעבור מצות ציצית שבה, הלכך הנהיגו לקרותה בלילה לצאת בה הזכרת יציאת מצרים בלילה. תוי\"ט:"
            ]
        ],
        [
            [],
            [
                "והואיל ובקרא לא כתיב ויציב, נראה דבין אמת לויציב רשאי להפסיק וכ\"כ בש\"ע סימן ס\"ו והתנא דנקט ויציב, אשגרת לשון ולסימן בעלמא נקיט: תוי\"ט:",
                "למה קדמה שמע. וא\"ת תיפוק ליה דקדמה בתורה. וי\"ל דה\"ק למה קדמה אף לפ' ציצית דקדמה לכולן, אלא אמרינן אין מוקדם ומאוחר בתורה, א\"כ היה לנו להקדים והיה שהיא מדברת בלשון רבים. תוספות. ומדמשני משום שיקבל עול כו', פריך ליה דא\"כ תקדים ויאמר, שיש בה ג\"כ מעין קבלת עול כו' דכתיב אני ה' אלהיכם ולהיות לכם לאלהים:"
            ],
            [
                "כלומר כיון דבלשון שמיעה הוציא הכתוב, ש\"מ שצריך שישמיע לאזניו, וכאילו כתיב השמע:",
                "ולא דקדק. ולמדתם, שיהיה למודך תם, ליתן ריוח בין הדבקים. גמ':",
                "ובכל האותיות יש לדקדק:",
                "ורבי יהושע לא קפיד אלא לכתחלה:",
                "משום שצריך להפסיק בין לעולם ועד לואהבת. א\"כ זהו הפסוק הראשון שצריך לחזור לו. ומאחר שברור לו שכבר קרא פרשה אחת מק\"ש, א\"א שלא קרא עד לעולם ועד, ולכך א\"צ להתחיל מתחלת שמע. ב\"י:",
                "וגם א\"י אם קרא כלום מהפרק, אבל מה שברי לו שקרא א\"צ שיקרא עוד:",
                "הכי איתא בגמ' אבל בין וקשרתם לוקשרתם אין לטעות דקמא קמץ וטעמו מאריך. ותניין פתוח וטעמו אזלא:"
            ],
            [],
            [
                "בלילה. מדלא תני מלילה כו', י\"ל דדוקא בלילות פטור, אבל ביום חייב, דמסיח דעתו, אך י\"ל דלכך נקיט בלילה, לפי שמן הסתם בלילה הראשון הוא בועל, ואי לא פטור עד מ\"ש:",
                "והר\"מ פי' משום מצות פריה ורביה. ובאלמנה אין טרדא עם המצוה, משא\"כ בבתולה איתנהו טרדות בתרי גווני כמ\"ש הר\"ב:",
                "לשון הערוך, לבו קרוב לה, כמו כל לשון גסות שבתלמוד ולפירוש הא' כשלבו קרוב לה ימחול לה אף אם לא ימצאנה בתולה כו', ולפירוש הב' כשהוא קרוב לה ישהה בבעילתו ולא יבוש כדי שלא ייעשה כרות שפכה. והעיקר בעיני שהוא לשון גסות הרוח. תוי\"ט:",
                "מעשה כו'. לאו מעשה לסתור הוא, דקמ\"ל אם אדם גדול הוא ובטוח בעצמו שיוכל להתכוון והוא ראוי ליטול כו', הרשות בידו. תוס':"
            ],
            [
                "רחץ. במים חמים. הר\"מ. וזה אסור אפילו במקצת גופו:",
                "ממלת צנת שלג. ונחלף בסמ\"ך, מפני שהם ממוצא אחד מהשנים:"
            ],
            [],
            [
                "השם. שם טוב שהוא מדקדק במצות:"
            ]
        ],
        [
            [
                "מק\"ש כו'. וה\"ה דפטור מכל שאר המצות, אלא דתנא אלו שהן חמורות שיש בהן קבלת עול מלכות שמים, וכדאמרינן בגמרא, הרוצה לקבל עול כו', מניח תפלין וקורא ק\"ש ומתפלל. הר\"י:",
                "וא\"ל דאכתי ג\"ח הוא דיש לו ג\"כ דין העוסק במצוה שיש בו טרדא דפטור. דיש לחלק בין תנחומים שיש לו עסק לנחם משא\"כ הלויה שאין לו עסק רק שהולך ולא מקרי טרדא. תוי\"ט:"
            ],
            [
                "ובגמרא. אפילו פסוק ראשון וטעמא דפסוק ראשון מקרי פרק כמ\"ש בפ\"ב מ\"ג לעיל:",
                "לא יתחילו. דתנחומי אבלים מדאורייתא, דבכלל ג\"ח הוא שהוא מן התורה כדאמרינן והודעת להם את הדרך (שמות י״ח:כ׳) זו ג\"ח, והעוסק כו'. הר\"י:"
            ],
            [
                "ועבדים. בגמ' חגיגה ד\"ד גמרינן לה לה, ופרש\"י דבאשה כתיב וכתב לה. ובשפחה כתיב או חפשה לא ניתן. לה:",
                "וטעמא, דתפלין אתקשו בפרשה ראשונה לת\"ת דכתיב ושננתם וקשרתם, וכן בשניה והיו לטוטפות ולמדתם. ואלו למזוזה הפסיק ביניהם בשנייה בת\"ת. קדושין דף ל\"ד:",
                "דכתיב למען ירבו ימיכם גברי בעי חיי נשי לא בעי חיי. גמ' שם:"
            ],
            [
                "מברך. כלומר מהרהר לאחריו. הר\"י:",
                "ר\"ל בפה ופליג בתרתי. הר\"י:"
            ],
            [
                "כלומר פתיחתה וחתימתה בלבד. והשתא ג' מחלוקת בדבר ק\"ש דמדאורייתא יהרהר ואפילו לא התחיל. ואין לו לקצר רק יהרהר. ותפלה מדרבנן לא יתחיל. ואם התחיל יקצר דהם שתקנו תפל' אמרו שיקצר. וברכת ק\"ש דמדרבנן ואינן רחמי כתפלה. משמע שאף אם התחיל יפסיק. תוי\"ט:"
            ],
            [
                "ש\"ז. שע\"י שתטמא לא יהיו נשמעות לבעליהן ותתקיים שלא יהיו מצוים כו':",
                "והמשמשת. טמאה אף בלא פליטה הר\"מ מטעם דלעיל ועוד דכל דתקון כעין דאו' תקון כו'. תוי\"ט:",
                "ורבי יהודה פוטר. לדברין דת\"ק קאמר דלדידיה לא נתקנה תקנת עזרא לא לק\"ש ולא לברכותיה כדלעי' במ\"ד א\"נ בת\"ת מיירי דמודה בה ר\"י שאין לו להוציא בשפתיו מפני שמתוך הדבור יעמיק בהם. תוי\"ט:"
            ]
        ],
        [
            [
                "המנחה. הרמב\"ן בפרשת בא כתב שמנחה מלשון מנוחת השמש והשקט אורו הגדול כדמתרגמינן למנח יומא והן מנחה גדולה ומנחה קטנה שהזכירו חכמי':",
                "עד הערב. שכן תמיד של בין הערבים קרב והולך עד הערב. ור' יהודה סבר שקרב והולך עד פלג המנחה:",
                "כל היום. דתחלתה מיד אחר תמיד של שחר מה שאין כן מנחה דתחלתה לאחר שש ומחצה כדאיתא ריש פ\"ה דפסחים. ומ\"מ כיון דמנחה תדיר הקדימה מתניתין:",
                "שבע שעות. התוספות לא גרס לה והעידו שהיא רק ברייתא ורבי לא שנאה במתניתין דלא סבירא ליה כותיה אבל בשל שחר ס\"ל כותיה:"
            ],
            [
                "אבל הכשלון בדבר הלכה לא חשיב ליה רעה כיון שחביריו רבו עליו והרי הלכה כרבים ולא יבא מזה שום כשלון. אבל רש\"י חשיב בתרתי:",
                "ולא אמרינן מה היה אומר דהיה ספור למה שאמר רבי נחוניא בן הקנה ואז יהיה רשות בידינו אבל אמר מה הוא אומר ר\"ל כשיכנוס לבית הכנסת מה חייב לומר. הר\"מ:"
            ],
            [
                "שמונה עשרה. ואע\"פ שהן תשע עשרה ביבנה תקנוה לאחר זמן בימי רבן גמליאל ואלו י\"ח אנשי כנסת הגדולה תקנום:",
                "כגון אתה חונן לאדם דעת בא\"י חונן הדעת. סלח לנו אבינו ברוך אתה ה' חנון המרבה לסלוח וכן כולם חוץ משלש ראשונות ושלש אחרונות שלא יוסיף ולא יגרע בהם. הר\"מ:",
                "ובס\"פ דלקמן פירוש סדורה בפי במרוצה ובערוך מפ' מלשון נבלתם למאכל שתרגומו משגרא למיכל:"
            ],
            [],
            [
                "ולא תימא נגד ירושלים לחוד אלא כנגד ירושלים וכנגד בהמ\"ק וכנגד בית קדשי קדשים:",
                "אגב רהיטא לא דק דהול\"ל והתפללו אליך דרך העיר (מלכים א' ח) והך קרא דרך ארצם קאי להעומדים בחו\"ל ומיהו פרש\"י במתני' לצד ירושלים משום דתנא בא\"י קאי. תוי\"ט:"
            ],
            [
                "היה יושב. ולא תנן יחזיר את פניו. דאפי' לעמוד א\"צ אלא יושב ויתפלל דבקרון א\"א לעמוד מפני שמתנועע לכאן ולכאן והך טעמא שייך נמי בספינה. טור וב\"י סי' צ\"ד:"
            ],
            [
                "בחבר עיר. דס\"ל דכיון שאין בה אלא שבח שאין בה תחנונים כמו בי\"ח וגם אין אנו מתפללים אותה כנגד תדזנונים של חול כמו שמתפללים תפלת יוצר או תפלת מנחה די שהצבור בלבד יתפללו אותה. הר\"י:"
            ]
        ],
        [
            [
                "וכובד ראש. דרך משל הוא כלומר מפני שראשו הוא עיקר כל האברים וכשמכביד אותו עליו כל האברים נכנעים ויושב בהכנעה. הר\"י:",
                "שעה אחת. אע\"פ שבהרבה מקומות כשאומר שעה אינו ר\"ל שעה דוקא אלא זמן מועט. הכא אינו כן אלא שעה ממש ומוכח מהגמרא. הר\"י:",
                "למקום. שתהיה כוונתם כולה ברוממות המקום בלבד ואין הפירוש שיכוונו לאמירת התפלה. דמאי קאמר למקום לתפלה הל, 'ל. הר\"י:",
                "לא יפסיק. בדבור דאלו הליכה לא מצינו בשום מקום שנקרא הפסק. הר\"י:"
            ],
            [
                "(איוב ה). וכתיב בורא קצות הארץ כו' אין חקר וכתיב מכין הרים בכחו נאזר בגבורה. גמרא ריש תענית:",
                "בתחה\"מ. דתניא ולעבדו בכל לבבכם (דברים י״א:י״ד) איזוהי עבודה שבלב הוי אומר זו תפלה וכתיב בתריה ונתתי מטר ארצכם. גמרא פ\"ק דתענית ותקנו בתחה\"מ שכמו שתחה\"מ חיים לעולם כך ירידת גשמים חיים לעולם הר\"י. והיינו דאמרינן בגמרא ששקול' כתחה\"מ:",
                "בהודאה. פירוש קודם שיחתום ברכת מודים וטעמו מפני שמודה לשם שזיכה אותו 'להבין ולהשכיל בין קודש לחול. הר\"מ:"
            ],
            [
                "וז\"ל רש\"י האומר בתפלתו. וטעמייהו דוקא בתפלה שכשאומר בתפלה מחליט את הדבר ולהכי משתקין אותו. משא\"כ דרך דרש או פשט כו'. תוי\"ט:",
                "ואין הדבר כן שאלו היה דרך רחמנות לא צוה לשחוט חיה או עוף כלל אבל היא מצוה מקובלת אין לה טעם. הר\"מ:"
            ],
            [
                "ואם הבטחתו. והטעם כדי שלא תתבטל נשיאת כפים אבל אם יש שם כהן אחר שישא את כפיו לא ישא ש\"צ את ידיו ואפי אם הבטחתו. הג\"מ. וע\"ש:"
            ],
            [
                "ששלוחו של אדם כמותו. וילפינן לה מדכתיב ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל דודאי לא היו שוחטין כל ישראל אלא שלוחו של אדם כמותו. גמרא:"
            ]
        ],
        [
            [
                "כיצד מברכין. דסברא שמברכין כדי שלא יהנה מעוה\"ז בלא ברכה. תוספ'. והר\"י כתב דקאי אדתנן בפ\"ק לחתום ושלא לחתום. אלא שקודם לזה הוצרך לגמור ולפרש כל דיני ק\"ש כו':",
                "בורא פרי העץ. והניח תחלת כל ברכה מפני שהוא דבר משתתף. ר\"ל ברוך אתה ה' אמ\"ה. הר\"מ:",
                "דכתיב ויין ישמח לבב אנוש ועוד אי שתי פורתא סעיד נמי ובפת דכתיב ולחם לבב אנוש יסעד. גמרא:"
            ],
            [
                "יצא. בגמרא אמרינן ס\"ל דעיקר אילן ארעא היא כלומר הכל הוא מהארץ. בירושלמי מבואר דד\"ה דפירות האילן בכלל פרי האדמה ואין פרי האדמה בכלל פרי העץ. תוי\"ט:",
                "לא יצא. ודסד\"א הואיל ואמרינן חטה מין אילן הוא לברך עליה בפה\"ע קמ\"ל. גמ':"
            ],
            [
                "ואפילו גובאי שלא נפסד טעמו כיון שמזיק לעולם ואוכל התבואה אין מברכין עליו. וי\"מ דלא קאי אלא אחומץ ונובלות לבד שהיו טובים מתחלה ונפסדו אבל גובאי כיון שעומד טעמו בו לא הוי מין קללה. הר\"י:"
            ],
            [],
            [],
            [
                "ולרש\"י מדויק לישנא דוהוא ראדסליק מניה קאי שהוא המברך על היין שלאחר המזון. ועתוי\"ט:",
                "במשנה ו' פרק ב' דביצה כתבו לבונה על גבי גחלים. וזה עיקר שהרי על האש אין הבל תמרתן עולה יפה לפי שמתאכלין מיד אלא על גבי גחלים מתמרין ועולין. ולכך נקרא מוגמר שתרגום גחלים גומרין. תוי\"ט:"
            ],
            [
                "מליח בתחילה. נ\"ל לדקדק ממלת בתחלה לאפוקי אם אוכל הטפל בתחלה שאינו רשאי שיסמוך על הברכה שיברך על המליח שיאכל אח\"כ שא\"כ נמצא שנהנה מן הטפל כשלא בירך עדיין. תוי\"ט וע\"ש:",
                "טפלה לו. ואע\"ג דשמעינן דפת פוטר את הפרפרת. איצטריך לאשמעינן דפעמים דפת טפל. תוספ':",
                "דוקא בכי הא ולא בענין אחר וכ\"כ הר\"מ. וכתבו התוספ' וא\"ת פירות הוי עיקר ומליח טפל ולברך על הפירות ולפטור כולהו. וי\"ל דמיירי שלא אכל הפירות באותו מעמד. א\"נ בשעה שאכל הפירות לא היה שם עדיין מליח ופת דלא היה יודע שיחלוש לבו מחמת מתיקות:"
            ],
            [
                "ברכה אחת. דס\"ל ארץ אשר לא במסכנות הפסיק הענין. גמרא:",
                "ולא פירש החתימה בברכת היין. משום דס\"ל כמ\"ש התוספ' דבכולן חותמין על הארץ ועל הפירות. תוי\"ט:"
            ]
        ],
        [
            [
                "דכתיב גדלו לה' אתי א\"נ כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלהינו. גמרא:",
                "כלומר ולהכי מאכילין את העניים דמאי, ומשום הכי חזי ליה ולא הוי אכילה בעבירה דאי בעי מפקיר לנכסיה וחזו ליה. גמ':",
                "אע\"ג דהכתוב צווח את ה' היו יראים ואת אלהיהם היו עובדים. באורך הימים למדו תורה וקבלוה על פשוטה. הר\"מ:",
                "דמן התורה אינו חייב אלא דומיא דהיוצא השדה הר\"י:",
                "וכתיב גבי לוים מכל מעשרותיכם תרימו תרומה. כל צד תרומה שבו תרימו. והכא אידגן וחלה עליו רשות כהן דכתיב גביה ראשית דגנך גמרא. ובעודו בשבלים דלא אידגן לא חלה עליו רשות כהן ופטור הלוי כדלעיל ומש\"ה הכא דחל עליו כבר חיוב תרומה גדולה כשעדיין לא נטלה. אע\"ג דתרומת מעשר נטלה קרי ליה לא נטלה תרומתו. ולעיל דלא חל חיובא כשנטלה תרומת מעשר קרי ליה נטלה תרומתו אע\"ג דהתרומה גדולה לא נטלה הר\"י:",
                "אין מזמנין. איכא מרבוותא דסברי דדוקא נקיט מזמנים. דאלו ברכת הנהנין מברך דהא נהנה. ואיכא דסברי דאף ברכת הנהנין אין מברך משום דכתיב ובוצע ברך נאץ ה':"
            ],
            [
                "נשים. ואפילו עם בעליהן לא משום דאין חברתן נאה. הר\"י בשם רש\"י:",
                "ועבדים. בגמרא מפרש משום פריצותא דעבדים שטופי זמה הן. וחשודים עם האנשים כ\"ש עם הנשים. הר\"י:",
                "עד כזית. מפרש בגמרא. ואכלת זו אכילה. ושבעת זו שתיה. ואכילה בכזית. ור\"י ס\"ל ואכלת ושבעת אכילה שיש בו שביעה ואיזה זו כביצה. ואע\"ג דקרא בבהמ\"ז בעלמא בלא זמון. כתבו התוספ' דאין ה\"נ דה\"ה בהמ\"ז בלא זימון ורבותא אשמעינן דאפי' על כזית מזמנין:"
            ],
            [
                "לאלהינו. התוספ' והר\"י כתבו דלא גרסינן בלמ\"ד דבשיר והודאה כתיב שירו לה' הודו לה' אבל בברכה לא מצינו בלמ\"ד כדכתיב במקהלות ברכו אלהים ברכו עמים אלהינו:",
                "במקהלות. ורבי עקיבא ס\"ל בעוברים שבמעי אמן שאמרו שירה על הים משתעי קרא ור' יוסי הגלילי ההוא ממקור נפקא גמרא:",
                "בבהכ\"נ. וכתבו התו' דבהא מודה ריה\"ג. וטעמא דבית הכנסת אלו נכנסים ואלו יוצאין ולאו אדעתיה דש\"צ. אבל בברכת המזון הן קבועין ומעורבין ואין יוצאין עד לאחר בהמ\"ז אין לטעות במנינא:"
            ],
            [
                "ששה נחלקין. דהא דתני בשלשה והוא אומר ברכו. לאו משום דעדיפא מנברך. אלא רשאי גם כן לומר ברכו. גמ':"
            ]
        ],
        [
            [
                "ומפרש בגמרא דחדא ועוד קאמר:",
                "וה\"נ איכא חדא דאמרן ועוד דתדיר ושאינו תדיר תדיר קודם:"
            ],
            [
                "נוטלין לידים. כלומר לוקחין מים לידים ונוסח הברכה תוכיח נטילת ידים כמו נטילת לולב שענינו לקיחה:",
                "אזיל לשיטתיה בסוף זבים. אבל להר\"מ דהתם אין משקין מטמאין כלים אלא שנטמאו באב הטומאה. וכתב הכ\"מ בשם הרי\"ק דבית הלל לטעמייהו דבית שמאי קאמרי דאפילו יהיה הדין כן איכא טעמא להקדים מזיגת הכוס:",
                "ואח\"כ מוזגין. ומשום דהלכה כב\"ה וברכת כוס קודם לנט\"י הלכך שונה לעיל תחלה ברכת היום והיין ואח\"כ נט\"י. תוי\"ט:",
                "דנצוצות לא שכיחי. גמרא:",
                "דבשתיה אין אדם מדקדק לנגב ידיו כ\"כ משא\"כ כשיטול ידיו ויאכל מיד דמדקדק לנגבם יפה כדאמרינן האוכל בלא נגוב ידים כו'. תוספ':"
            ],
            [
                "דמותר להשתמש בו דאין ראשון מטמא למפה שהוא כלי ולא לאדם עצמו כדאי' בגמ' ובפרש\"י דבידיו שיוכלו להטמאות הוא נזהר מליגע בכסת:",
                "מפרש בגמ' גזירה משום אוכלי תרומה וב\"ה סברי אוכלי תרומה זריזין הן:",
                "וטעמא דתקון נט\"י בחולין כדתנן בפרק ב' דטהרות משנה ג'. כדי שיהיו רגילין אוכלי תרומה ליטול ידיהם. גמרא חולין דף קו:"
            ],
            [
                "כלומר לאפוקי בכולהו פרקן דלית הלכתא כותיה:",
                "נ\"ל דהכי קאמר דלהכי הלכה כמותם בזה. משום דמסתבר שמותר להשתמש בעם הארץ כדי שלא להשתמש בתלמיד חכם. תוי\"ט:"
            ],
            [
                "נר ומזון כו'. הנר שמביאין ונהנה ממנו מיד יש לו להקדים ואח\"כ המזון שכבר אכל. וב\"ה סברי דיש לו להסמיך בשמים לנר שהוא ג\"כ מעין שבת שמראה הצער שהיה לו בנפש יתירה שהלכה לה ולכך מריח לישב נשמתו. הר\"י:",
                "וכתבו התוספ' ונימא הא דלא פליגי דלשעבר משמע. וי\"ל דלשון דקרא עדיף דכתיב בורא חושך בורא השמים:"
            ],
            [
                "והר\"י כתב שהדליקו או שהטה אותו בשבת:",
                "דלסרחונו של מת עבידי ולא להריח:",
                "ובירושלמי רב אמר יאותו. אך בזאת נאות לכם ושמואל אמר יעותו לדעת לעות את יעף דבר. ופירוש לעות מלשון עת. ויהיה ענינו כאן שהגיע העת של האור להאיר:"
            ],
            [
                "ולא תימא דשכח דתנן להודיעך כחן דב\"ש:"
            ],
            [
                "לאחר המזון. כל ימות השנה קאמר כפירש\"י בגמ'. ותנא הקדים תחלה דיני קידוש משום דיין לקידוש קודם לצרכי סעודה אם אין ידו משגת כדמסיק בטור א\"ח סימן רע\"א ומדהתחיל בדיני שבת וי\"ט שונה כמו כן דיני מזון והבדלה ואח\"כ דיני הבדלה עצמה. תוי\"ט:",
                "על היין. אם ירצה:",
                "בגמרא רמינן עלה מדאצטריך ב\"ש מזון והבדלה לצרפינהו ש\"מ דבהמ\"ז טעונה כוס ומשני תרי תנאי אליבא דב\"ש:"
            ]
        ],
        [
            [
                "מארצנו. כשנעקרה ממקומה בארץ ישראל:"
            ],
            [
                "זיקים. הם נצוצות והם תבניות הנראות בשמים כדמות כוכבים ויש להם זנבות. הר\"מ:",
                "זהו שיטת הרי\"ף. והרא\"ש כתב דכיון שיש לו קרקע כל שכניו משותפים עמו כו' ולא בעי שיהא שותף עמו בטובתו רק שיהיה בבשורה טובה גם לאחרים בשלהם. וגרסינן דאית להו לאחרינא בהדיא:",
                "בשורות טובות. שהן טובות לו ולאחרים גמרא."
            ],
            [
                "והטעם שהדברים המצוים יברך על מה שנמצא מהם תחלה ואל יהא חושש למה שיקרה בסופם. לפי שהעתידות ההם אפשר שיהיה או לא יהיה. הר\"מ:"
            ],
            [
                "לכרך. היא עיר גדולה ובצורה כדמתרגמינן והערים בצורות גדולות כריכן רברבין. ופרש\"י שבכרך נמצאו לפעמים אנשים רעים ומחפשים עלילות:",
                "מתפלל. אינו ר\"ל תפלה בכוונה ולפאת מזרח ולא ג\"כ ברכה אבל היא בקשה. הר\"מ:",
                "אחת בכניסתו שיכנוס לשלום ואחת ביציאתו שיצא לשלום רש\"י והר\"מ מפרש ביציאתו שיודה לאל שהוציאו ממנו לשלום והת\"ח בשם הגאון מוה' יעקב כהן מפרש דבריו. דהוכרח להרמב\"ם לפרש דלא כפרש\"י. משום דהקדים בן עזאי הודאה לשעבר קודם צעקה לעתיד והו\"ל להפך דבריו אבל לפרושו א\"ש דמזכיר כסדר מה דמוסיף על ת\"ק. דלת\"ק אינו נותן הודאה על הכניסה. ואמר בן עזאי ומוסיף ונותן הודאה לשעבר לאחר הכניסה ולת\"ק אינו צועק לעתיד קודם שיצא מהכרך ומוסיף בן עזאי וצועק לעתיד:"
            ],
            [
                "לפי שיש דברים רבים נראים בתחלתם טובה ויהיה אחריתם רעה וע\"כ אין ראוי למשכיל להשתומם כשתבוא עליו צרה גדולה מפני שאין יודע סופה הר\"מ. והר\"י כתב שיחשוב כי הכל כפרת עונותיו:",
                "וביצר רע. לשון הר\"מ אפילו בשעת העברה והכעס והאף שכל זה הוא יצר רע:",
                "לא יקל. הואיל והזכיר אהבת הש\"י עד היכן תגיע בא להזכיר כמו כן עד היכן תגיע יראתו שזה לא יקל וכו' הוא לירא אותו יתברך השוכן בבית הזה כדאמרינן ביבמות ד\"ו לא מן המקדש אתה ירא אלא ממי שהזהיר על המקדש. תוי\"ט:",
                "רש\"י ומסיים שהיא אמה טרקסין. שפירושו ל' טרוקי גלי כלומר שסוגר. הלוחות שניתנו בסיני ואותה אמה חומה היתה בבית ראשון ובה פתח או שער. אבל בבית שני לא היתה חומה רק שתי פרוכות זה לפנים מזה כדתנן בפ\"ה דיומא והלכך אסברו לה אבית ראשון:",
                "גמרא ופירש הר\"מ שנעשה לשמירת הרגלים: [יד] שזה שאמר ואומר אל תבוז אינה ראיה על שישאל בשם אבל ראיה שלא יבוז וילעיג לתקנת חכמים אע\"פ שהם ישנות וקדמוניות וע\"ז הזהיר שלמה בזה המשל. הר\"מ:",
                "והר\"מ כתב שהביא ראיה על כל העוברים על התקנות ההם כי יבא זמן להפרע מהם ולענוש אותם כי הם הפרו תורה (אבל כפשוטו הפירוש כשיבא העת להפרע מהם יזדמן להם סבות להפר התורה כדי שיחול עליהם העונש וזה ענין עמוק וכבר העיר הכתוב כי משפטיו ישרים כי כל דרכיו משפט):"
            ]
        ]
    ],
    "versions": [
        [
            "On Your Way",
            "http://mobile.tora.ws/"
        ]
    ],
    "heTitle": "עיקר תוספות יום טוב על משנה ברכות",
    "categories": [
        "Mishnah",
        "Acharonim on Mishnah",
        "Ikar Tosafot Yom Tov",
        "Seder Zeraim"
    ],
    "sectionNames": [
        "Chapter",
        "Mishnah",
        "Comment"
    ]
}