json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Yachin/Seder Nezikin/Yachin on Mishnah Bava Kamma/Hebrew/merged.json

{
    "title": "Yachin on Mishnah Bava Kamma",
    "language": "he",
    "versionTitle": "merged",
    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yachin_on_Mishnah_Bava_Kamma",
    "text": [
        [
            [
                "<b>ארבעה אבות נזיקים</b><br> ר\"ל אלו ד' אופני נזק כתיבי בקרא בפירוש, ויש לכל א' תולדות:"
            ],
            [
                "<b>השור</b><br> זה הרגל, כשהבהמה מזקת ברגליה דרך הלוכה [ונ\"ל דלהכי לא נקט \"רגל\". דאז הוה משמע שרק ע\"י תנועת הרגל הזיקה, והיינו בעיטה, והרי זה תולדת קרן, להכי נקט שור, דמשמע שהזיקה ע\"י תנועת כל גוף השור]. ותולדתו, כל שהבהמה מזקת דרך הלוכה, בגופה, בשערה, במשאוי שעליה, או בזוג שבצוארה:"
            ],
            [
                "<b>והבור</b><br> בור עמוק י' טפחים שפתח לר\"ה, ונפלה שם בהמה ומתה או הוזקה, ובפחות מי\"ט רק בהוזקה חייב, ותולדתו, רוק או ליחת החוטם או מים, ששפך בר\"ה, וכן שאר דבר שהניח בר\"ה והזיק [ח\"מ סימן ת\"י ותי\"א]:"
            ],
            [
                "<b>והמבעה</b><br> זה השן של בהמה שאכלה בשדה חבירו [ונ\"ל דלהכי לא נקט \"שן\". דכולל נמי נשיכה, או לעיסת דנר שאינו ראוי לה, ככסות וכלים, והרי אלו תולדות קרן הם ומשלמין בתחלה רק ח\"נ, אבל מבעה הוא לשון גלוי, ר\"ל שן הרעבה, שמבקשת ומגלה הצפונות להשקיט רעבונה, וזה כוונת רנ\"י שהביא רתוי\"ט]. ותולדתו, כל מה שהפסידה ע\"י הנאתה, שנתחככה בכותל או נתגלגלה ע\"ג כסות ופירות, והפסידתן [שצ\"א]:"
            ],
            [
                "<b>וההבער</b><br> שעשה אש, אפילו ברשותו. והרוח הוליך הלהב לרשות אחר והדליק [ונ\"ל דלהכי לא נקט אש. דסד\"א שאינו חייב רק כשהזיק בשלהבת שמחובר לאשו, אבל בשפרחה מאשו גחלת לרשות חבירו והדליקה, פטור, דגחלת לאו אש הוא [כפסחים דע\"ה ב'], קמ\"ל. ומה\"ט לא נקט נמי \"מבעיר\", לאשמעינן דאפילו לא ליבה הוא רק רוח מצויה הוליך הלהב, אפ\"ה חייב]. ותולדתו דוגמתו, שהניח אבן או כלי ברשותו והרוח זרקן לרשות אחר והזיקו. [ונקט לכל האבות כסדר שכתובין בתורה, רק הקדים רגל לבור, אף שבתורה כתוב איפכא, ה\"ט משום דשם שור כתוב קודם בור בפרשה, ואף דהיינו קרן מ\"מ רגל נמי נכלל בשם שור, מיהו לא נקט תנא קרן. ה\"ט דאלו ד' מועדין מתחלתן, משא\"כ קרן בג\"פ ראשונים משלם רק ח\"נ]:"
            ],
            [
                "<b>לא הרי</b><br> פירש הנה איננו [כמו הריני, שפירושו הנני, וכ\"כ הרי זה שהוא כמו הנה זה. משא\"כ לא ראי זה כראי זה דאשכחן כ\"פ הוא נגזר ממלת ראוי, או מלשון ראי מוצק [איוב ל\"ז פי\"ח] שהוא לשון חוזק, משא\"כ הכא א\"א לומר כן, דאי חיוב השור אינו חזק ואפ\"ה חייבו רחמנא, מכ\"ש מבעה]:"
            ],
            [
                "<b>כהרי המבעה</b><br> ר\"ל אי כתב שור לא אתא מבעה מני', דרגל הזיקה מצוי להכי מסתבר שיהיה חייב, שהיה לו לשמרה יפה, משא\"כ שן כשאינה רעיבה:"
            ],
            [
                "<b>ולא הרי המבעה כהרי השור</b><br> דאי כ' רק שן, הו\"א דוקא שן חייב, שנהנה המזיק ע\"י שהזיקה, וגם יצרה תקפה להנאתה, והו\"ל לשמרה יפה, משא\"כ רגל, להכי כתוב בתורה תרוויי' [והא דלא נקט להו כסדר דלעיל, לא הרי שור כהרי בור. משום דאז לא הוה מצי תו למתני, לא זה וזה שיש בהן רוח חיים, דבור אינו חי. והא דלא מפרש הכא הצריכות' בטעמא, כדמפרש בסיפא ולא זה וזה שיש וכו'. י\"ל משום דהכא הוה הצריכות' חדא נגד חדא, ופשוט וקל למצוא החילוק שביניהן, משא\"כ בסיפא דהוה הצריכותא דבין תרי לחדא, צריך תנא לפרש במאי שוו הנך תרתי]:"
            ],
            [
                "<b>ולא זה וזה שיש בהן רוח חיים</b><br> ר\"ל שהם בעלי רצון, ולהכי צריך לשמרן יפה:"
            ],
            [
                "<b>כהרי האש שאין בו רוח חיים</b><br> להכי צריך למכתב גם אש [והוה מצי תנא תו למנקט, ולא הרי אש, שגם כח הרוח שולט עמו, להכי חייב שהו\"ל לשמרו יפה, משא\"כ ברגל ושן, ברצון בהמה לחוד תלי', והא דלא נקט תנא הכי, ה\"ט מדהוא פשוט, מדהוא עדיפותא דחדא נגד חדא וכלעיל ח']:"
            ],
            [
                "<b>ולא זה וזה</b><br> שיש בו ושאין בו רוח חיים:"
            ],
            [
                "<b>שדרכן לילך ולהזיק</b><br> מש\"ה צריך לשמרן יפה:"
            ],
            [
                "<b>כהרי הבור שאין דרכו לילך ולהזיק</b><br> להכי צריך לכתוב ג\"כ בור, ואי כתב בור לחוד, הו\"א משו\"ה חייב מדתחלת עשייתו לנזק. מיהו מבור וחד מאינך, אתו כולהו בלימוד דצד השוה שבהן, ואפ\"ה צריך כולהו, משום חילוק דינן, שן ורגל פטירי ברה\"ר, בור פטור בו נזקי כלים ומיתת אדם, אש פטור בו טמון:"
            ],
            [
                "<b>ושמירתן עליך</b><br> ר\"ל שנתחייבת לשמרן:"
            ],
            [
                "<b>וכשהזיק חב המזיק לשלם תשלומי נזק</b><br> ר\"ל מה שחסר ע\"י הנזק, שהניזק לוקח הדבר שניזק במה ששוה השתא, ומה שחסר משוויי' בתחלה, ישלם לו המזיק [ח\"מ ת\"ג]:"
            ],
            [
                "<b>במיטב הארץ</b><br> ממשובח שבקרקעותיו, כשאין לו מטלטלים, מיהו ביש לו מטלטלין, צריך לשלם מטלטלים כשירצה הניזק, אבל אז כל מטלטל מיטב הוא [סי' תי\"ט]. אבל במלוה ביש ללוה מעות בעין, צריך ליתנם למלוה, מדלוה מעות בעין, ובאין לו, יסלקו במטלטלים כנ\"ל, ואפילו בשטרות יכול לסלקו, ובלית לי' מטלטלים, ישלם קרקע בינונית שבנכסי לוה [ח\"מ ק\"א וק\"ב]. אבל שכיר אפילו לית לי' לבעה\"ב מעות, ימכור בעצמו מטלטליו וישלם מעות בעין [של\"ו]:"
            ],
            [
                "<b>כל שחבתי בשמירתו</b><br> ר\"ל כל דבר שהוא שלי שנתחייבתי לשמרו שלא יזיק והזיק:"
            ],
            [
                "<b>הכשרתי את נזקו</b><br> ר\"ל בין שהזיק ע\"י שהכשרתי והכנתי כל ניזקו דהיינו שלא שמרתיו כלל:"
            ],
            [
                "<b>הכשרתי במקצת נזקו</b><br> ר\"ל ובין שהכנתי רק מקצת נזקו, כגון ששמרתיו אבל לא כראוי [כלקמן רפ\"ו], או שהיה בר\"ה בור עמוק ט' טפחים והעמקתי בה רק טפח האחרון, לעולם חבתי בתשלומין וכו':"
            ],
            [
                "<b>נכסים שאין בהן מעילה</b><br> ר\"ל ודוקא בהיה הדבר הניזק נכסים שאין וכו', לאפוקי קדשי בדק הבית, או קדשי קדשים מחיים, או אימורי קדשים קלים לאחר זריקת דמן, אם הזיק אלו, פטור:"
            ],
            [
                "<b>נכסים של בני ברית</b><br> לאפוקי בהזיק נכסי עכו\"ם:"
            ],
            [
                "<b>נכסים המיוחדים</b><br> לבעלים, ולאפוקי שור הפקר שנגח, ואח\"כ זכה בו אחר, ולאפוקי בהפקירוהו בעלים אחר שהזיק:"
            ],
            [
                "<b>ובכל מקום</b><br> שהזיקו נכסיו שם, חייב לשלם:"
            ],
            [
                "<b>חוץ מרשות המיוחדת למזיק</b><br> רצה לומר בנכנס הניזק לרשות המזיק שלא מדעת ב\"ב. והוזק בנכסי בע\"ב, פטור. מיהו בהזיקו ב\"ב במזיד, חייב לשלם [שע\"ח]:"
            ],
            [
                "<b>ורשות הניזק והמזיק</b><br> ר\"ל חוץ מחצר השותפים, שרשות שניהן להכניס שם בהמה ופירות, והוזק נכסי א' בשל חבירו, פטור בשן ורגל, דבעינן ובער בשדה אחר:"
            ],
            [
                "<b>וכשהזיק חב המזיק לשלם תשלומי נזק במיטב הארץ</b><br> אף דכבר נשנה כן במשנה א', קמ\"ל הכא משנה יתירתה, דבכל נזק אפילו של קרן, צריך לשלם עדיות:"
            ],
            [
                "<b>שום כסף</b><br> ר\"ל תשלומי נזק שאמרנו, לא יהיה רק בכסף, דהיינו כמה שוה הנזק, וקמ\"ל דכשהזיקו זא\"ז. לא אמרינן יעלה נזק בנזק:"
            ],
            [
                "<b>ושוה כסף</b><br> ר\"ל אותו שום כסף שאמרנו פעמים אינו משתלם הנזק רק משוה כסף, דהיינו קרקעות, ולא ממטלטלים, דנחשבים ככסף עצמו, והיינו ביתומים, דמטלטלי דיתמי לא משתעבדי לבע\"ח:"
            ],
            [
                "<b>בפני בית דין</b><br> ר\"ל פעמים אין הנזק משתלם רק בפני ב\"ד סמוכין בא\"י, והיינו בנזק דלא שכיח, כגון בהמה שחבלה בחברתה, או תשלומי קנס שאין משתלם בזה\"ז מדליכא ב\"ד סמוכין, אבל כייפינן למזיק דלפייסי' לניזק [ח\"מ סי' א']:"
            ],
            [
                "<b>ועל פי עדים בני חורין</b><br> לאפוקי עדים עבדים אף דשייכי במצות:"
            ],
            [
                "<b>בני ברית</b><br> לאפוקי עכו\"ם, אף דעדיף מעבד שיש לו יחוס. וקמ\"ל בכולהו, דלא נימא מדאין מצוי ברפתות מקום הנזק, רק פסולי עדות כאלו, יהיו גם אלו נאמנים, קמ\"ל:"
            ],
            [
                "<b>והנשים בכלל הנזק</b><br> בין שהוזקה או שהזיקה, דינה כאיש:"
            ],
            [
                "<b>והניזק והמזיק בתשלומין</b><br> ר\"ל פעמים גם הניזק מסייע בתשלומי הנזק, דמה שפחתה הנבילה משעת מיתה עד שעת שעמד בדין, מפסיד הניזק לבד, בין בתם או במועד [ח\"מ ת\"ג ס\"ב] אבל שבח שהשביחה הנבלה אחר שמתה חולקים [כפ\"ג סי' ל\"ט]:"
            ],
            [
                "<b>חמשה תמין</b><br> שאין רגילין להזיק, ולהכי משלמין בתחלה רק ח\"נ:"
            ],
            [
                "<b>וחמשה מועדין</b><br> שרגילין להזיק, ולהכי משלמין מיד נ\"ש:"
            ],
            [
                "<b>הבהמה אינה מועדת</b><br> מדתני סיפא שן ורגל דמועדין מיד, להכי נקט נמי הכא לישנא דאינה מועדת, לגלויי דרק אינה מועדת מיד, אבל אי הוה נקט הבהמה תמה, הוה משמע דתמיד תמה:"
            ],
            [
                "<b>לא ליגח</b><br> בקרן:"
            ],
            [
                "<b>ולא ליגוף</b><br> לדחוף בגוף:"
            ],
            [
                "<b>ולא לשוך</b><br> לנשך:"
            ],
            [
                "<b>ולא לרבוץ</b><br> להשכיב ולהפיל א\"ע על דבר ולהזיקו:"
            ],
            [
                "<b>ולא לבעוט</b><br> [אויסשלאגען] ברגל, וכולהו תולדת קרן הן, דכוונתן להזיק. הרי ה' תמין:"
            ],
            [
                "<b>הרגל מועדת לשבור בדרך הלוכה</b><br> ושניהן רק ברשות הניזק. [אב\"י יש לדקדק למה הכא אקדים תנא שן לרגל, ובמ\"א אקדים רגל לשן. והשבתי לבני הרב המאה\"ג שליט\"א, דנ\"ל דלעיל נקט להו כסדר שכתובים בתורה, כמ\"ש תוס' שם, והרי תחלה כ' ושלח ואח\"כ ובער בשדה אחר, משא\"כ הכא דבא תנא להשמיענו בפירוש שהן מועדין מתחלתן, להכי נקט להו בדרך לא זו אף זו, דלא מבעייא שן ודאי מועד מתחלתו, מדמתהנה עי\"ז להוטה אחריו, מצוי שפיר מה\"ט טפי, אבל רגל אינו מצוי כל כך בסתם שור חכים שלא יעבור אף בדרך הלוכו על כלים שאין נוח להלוך עליהן, אלא יט וילך מהצד, קמ\"ל דאפ\"ה מחשב מצוי ומועד מתחלתו]:"
            ],
            [
                "<b>ושוד המועד</b><br> ליגח, ליגף, לישך, לרבץ, ולבעט, ג\"פ:"
            ],
            [
                "<b>ושור המזיק ברשות הניזק</b><br> אז אפילו קרן תמה משלם נ\"ש, ולא קיי\"ל כן [שפ\"ט]:"
            ],
            [
                "<b>והאדם</b><br> שחפר בור או הדליק אש, או הזיק בידים. הרי ה' מועדין:"
            ],
            [
                "<b>והנמר</b><br> טיגער:"
            ],
            [
                "<b>והברדלס</b><br> ב' מינין הן, הסמוך לחולדה הוא הנקרא [אילטיז] בל\"א, והסמוך לארי, הוא הנקרא [לעאפארד] [כך כתבו תוס' סנהדרין ט\"ו ב', ודלא כבאר הגולה בח\"מ שפ\"ט]:"
            ],
            [
                "<b>הרי אלו מועדין</b><br> והא דלא חשיב להו לעיל ולהוי י\"א מועדין. ה\"ט מדלא שכיח שיהיו להן בעלים שישלמו:"
            ],
            [
                "<b>רבי אליעזר אומר בזמן שהן בני תרבות</b><br> שנתגדלו בבית אדם:"
            ],
            [
                "<b>והנחש מועד לעולם</b><br> אף כשהיא בעלת תרבות:"
            ],
            [
                "<b>מה בין תם למועד אלא שהתם משלם חצי נזק מגופו</b><br> דבנאבד או מת. אין הבעלים משלמים:"
            ],
            [
                "<b>ומועד משלם נזק שלם מן העלייה</b><br> ממעולה שבנכסים, אפי' מת שור המזיק:"
            ]
        ],
        [
            [
                "<b>כיצד הרגל מועדת</b><br> נ\"ל דאמשנה א' דפרקא קמא קאי דקא מני התם רגל ברישא, והשתא מפרש ליה [ואגביה מפרש נמי בהך פרקא קצת דיני שן וקרן, מדהן כולהו מילי דשור, ואח\"כ בפ\"ג מפרש דיני בור]. וקאמר הכא, באיזה אופן הרגל מועדת לשלם מיד נזק שלם. ומשני לשבור כו':"
            ],
            [
                "<b>הבהמה מועדת</b><br> תנא נמי תולדות הרגל:"
            ],
            [
                "<b>להלך כדרכה ולשבר</b><br> בגופה בשערה ובמשא שעליה:"
            ],
            [
                "<b>היתה מבעטת</b><br> [אויסשלאגען] ברגליה, והוא תולדות קרן, רק מדדמי לצרורות נקט לה הכא:"
            ],
            [
                "<b>או שהיו צרורות מנתזין מתחת רגליה</b><br> בדרך הלוכה, ואף דאורחא הוא, ותולד' דרגל הוא, אפ\"ה הלמ\"ס דמשלם רק ח\"נ:"
            ],
            [
                "<b>ושברה את הכלים משלם חצי נזק</b><br> ודוקא בחצר הניזק, אבל בהזיק בר\"ה פטור, דבעינן ובער בשדה אחר אף בצרורות, דלעולם תולדה דרגל הם, מיהו אפילו הלכה בר\"ה ונתזו צרורות ברה\"נ חייב ח\"נ:"
            ],
            [
                "<b>על הראשון משלם נזק שלם</b><br> דמדמצוי תולדה דרגל הוא:"
            ],
            [
                "<b>ועל האחרון משלם חצי נזק</b><br> דצרורות הוא:"
            ],
            [
                "<b>היה דליל</b><br> לשון דלדול, ור\"ל חבל מדולדל והיא דליל של הפקר:"
            ],
            [
                "<b>או שהיה מהדס</b><br> מקפץ, וי\"א שחופר ברגליו ומתיז צרורות ברשות הניזק כדרך התרנגולים:"
            ],
            [
                "<b>ומשבר את הכלים</b><br> שע\"י הדליל וההידוס נתזו צרורות ושברו כלים מיהו בהזיקו בהדליל הקשור בה, הו\"ל כגופה ומשלם נ\"ש:"
            ],
            [
                "<b>הבהמה מועדת</b><br> תני שן ותני בהמה. לאתויי חיה, כדכתיב ושן בהמות אשלח בם, דהיינו חי', וקמ\"ל דאף דלא כתוב בקרא, אפ\"ה חייב ואפשר עוד דקמ\"ל אף חי' שאין דרכה רק לאכול בשר:"
            ],
            [
                "<b>לאכול פירות וירקות</b><br> אפילו אינם ראויי' לה רק ע\"י הדחק [ח\"מ שצ\"א]:"
            ],
            [
                "<b>אכלה כסות או כלים משלם חצי נזק</b><br> דמשונה הוא ודמי לקרן:"
            ],
            [
                "<b>אבל ברשות הרבים פטור</b><br> דוביער בשדה אחר כ', מיהו בכסות וכלים חייב, דדינו כקרן:"
            ],
            [
                "<b>אם נהנית משלם מה שנהנית</b><br> ובאכלה מאכל יקר, משלמת כמשקלו תבן, וי\"א כמשקלו שעורים בזול, דהיינו שליש פחות משוויי'. ובאכלה דבר שרע לה, פטור לגמרי [שם]:"
            ],
            [
                "<b>כיצד משלם מה שנהנית</b><br> ר\"ל אימתי משלם כך. ונקט הך כיצד, לאשמעינן דגם צד רחבה ותוך חנות מקרי רשות ניזק:"
            ],
            [
                "<b>מצדי הרחבה משלם מה שהזיקה</b><br> דהיינו כל הנזק, דכרשות בעלים דמי:"
            ],
            [
                "<b>הכלב והגדי שקפצו מראש הגג ושברו את הכלים</b><br> ברשות הניזק:"
            ],
            [
                "<b>משלם נזק שלם מפני שהן מועדין</b><br> רגילי' כך, ולהכי תולדה דרגל הוא:"
            ],
            [
                "<b>הכלב שנטל חררה</b><br> עוגה שנאפת ע\"ג גחלים ונדבקו בה גחלים. ומיירי בששימר בעל הגחלת גחלתו, שסגר הדלת בפניה, והכלב חתר הבית, דאל\"כ, הוא חייב [ח\"מ שצ\"ב]:"
            ],
            [
                "<b>והלך לגדיש</b><br> של בעל החררה:"
            ],
            [
                "<b>על החררה משלם נזק שלם</b><br> דשן ברשות ניזק הוא:"
            ],
            [
                "<b>ועל הגדיש משלם חצי נזק</b><br> דצרורות הן, דאש דחייביה רחמנא באדם, משום חציו הוא, ולפ\"ז בבהמה הוה כצרורות:"
            ],
            [
                "<b>איזה הוא תם</b><br> אף אחר שהיה מועד, ובקרן קמיירי:"
            ],
            [
                "<b>מועד כל שהעידו בו שלשה ימים</b><br> שנגח ג' ימים, והזהירו כל פעם בבעליו שישמרנו:"
            ],
            [
                "<b>ותם משיחזור בו שלשה ימים</b><br> שראה ג\"י שוורים ולא נגח, חזר לתמותו:"
            ],
            [
                "<b>ר' מאיר אומר מועד שהעידו בו שלשה פעמים</b><br> אפילו ביום א':"
            ],
            [
                "<b>ותם כל שיהו התינוקות ממשמשין בו ואינו נוגח</b><br> חוזר לתמותו ואפילו ביום א' סגי, ומכ\"ש בראה ג\"י שוורים ולא נגח, דמהני. וקיי\"ל במועד כר\"י, ושיחזור לתמותו כר\"מ [ותמוה שלא נזכר דבר מזה בח\"מ שפ\"ט ס\"ה וצ\"ע]:"
            ],
            [
                "<b>שור המזיק ברשות הניזק כיצד</b><br> אפרקא קמא קאי דקתני התם במשנה ד' דשור המזיק ברשה\"נ הו\"ל מועד מתחלתו, שואל הכא על איזה מנזקי שור קאי. ולמאן:"
            ],
            [
                "<b>בעט</b><br> כולהו תולדות דקרן:"
            ],
            [
                "<b>ברשות הרבים משלם חצי נזק</b><br> אע\"ג דרק קרן ברשות הניזק רצה לפרש אפ\"ה נקט נמי דין קרן בר\"ה משום דמנה יליף ר\"ט הק\"ו לקמן:"
            ],
            [
                "<b>אמר להם רבי טדפון ומה במקום שהקל על השן ועל הרגל</b><br> דהיינו ברשות וכו':"
            ],
            [
                "<b>אמרו לו דיו לבא מן הדין</b><br> דהיינו קרן ברשות הניזק שאתה רוצה ללמדו:"
            ],
            [
                "<b>להיות כנדון</b><br> ר\"ל כקרן בר\"ה שממנו אתה רוצה ללמוד, דהרי אמרת קרן שחמור בר\"ה, מכ\"ש שחמור ברשות הניזק:"
            ],
            [
                "<b>מה ברשות הרבים חצי נזק אף ברשות הניזק חצי נזק</b><br> דאין דנין ק\"ו אלא להחמיר בהלמד אותה חומרא שיש בהמלמד בלבד, אבל לא להעדיף בהלמד יותר מבהמלמד, ואף שהחומרא הוא רק כערך המלמד:"
            ],
            [
                "<b>אמר להם אני לא אדון קרן מקרן</b><br> ר\"ל רשות ניזק מר\"ה:"
            ],
            [
                "<b>אני אדון קרן מרגל</b><br> ר\"ל קרן ברשות הניזק מרגל שברשות ניזק:"
            ],
            [
                "<b>ומה במקום שהקל על השן ועל הרגל</b><br> נמצא שרגל קל מקרן:"
            ],
            [
                "<b>מקום שהחמיר על השן ועל הרגל</b><br> הקלין:"
            ],
            [
                "<b>ברשות הניזק אינו דין שנחמיר בקרן</b><br> החמור:"
            ],
            [
                "<b>אמרו לו דיו לבא מן הדין להיות כנדון</b><br> דעכ\"פ אי לאו חומרת קרן שברה\"ר, לא משכחת ק\"ו [ואף דבכל דוכתא עונשין ממון מכח ק\"ו. היינו באין מעין אותה חומרה שעתה רוצה ללמוד נמצא כבר בלמוד, אבל הכא, נ\"ש שאתה רוצה ללמוד בקרן ברשות הניזק, כבר נמצא מעין אותה חומרא בלמוד, דהיינו ח\"נ שבקרן שברה\"ר, להכי אמרינן דיו]. ואף דדיו דאורייתא, אפ\"ה ס\"ל לר' טרפון, דלא אמרינן הכא דיו, משום דח\"נ של קרן כתוב בתורה סתם ומשמע בכל דוכתא, ואי נימא דיו מה מהני הק\"ו, ורבנן ס\"ל אף דאתי מק\"ו טרח וכתב לה קרא ובפרט הכא דלא טרח כלל רק כ' סתמא, וקיי\"ל כרבנן:"
            ],
            [
                "<b>אדם</b><br> ר\"ל אדם דתנן בפרקא קמא מ\"ד דה\"ל מועד מתחלתו:"
            ],
            [
                "<b>בין ער בין ישן</b><br> מיהו בהונח הדבר הניזק אצלו אחר שישן, אנוס הוא ופטור [ח\"מ תכ\"א. ובהא תרצתי מה שתמוה במשנתינו. דתחלה נקט בין שוגג בין מזיד, דא\"כ הו\"ל זו ויאצ\"ל זו, ואח\"כ נקט בין ער בין ישן, דהו\"ל לא זו אף זו, אתמהה. ולפי הנ\"ל דישן דמתניתין מיירי שהיה מונח אצלו קודם שישן אצלו, ניחא דבין בין דסיפא נמי זו ואצ\"ל זו היא, כרוב בין בין שבש\"ס [וכסמ\"ע סי' ע\"ב סק\"ח], דהרי ער דקתני ע\"כ דומיא דישן מיירי, דהיינו בשוגג. לפי זה ה\"ק לא מבעי' בישן ודאי חייב דהו\"ל לעיונא קודם שישן, אם יש דבר סביבו שיוכל לשברו כשישן, אלא אפילו בשוגג דער, דהשתמר כל מה שיוכל, סד\"א דפטור, קמ\"ל]:"
            ],
            [
                "<b>סימא את עין חברו ושבר את הכלים משלם נזק שלם</b><br> אפילו היה שוגג, ונקט הנך תרתי, דבעי לאשמעינן דהך מועד לעולם, לאו בכל דבר רק לענין תשלומי נזק בלבד, ולהכי נקט סימא עינו שיש בו חיוב ה' דברים ואפ\"ה מדסמיך לה לשיבר כלים קמ\"ל דמה שיבר כלים חייב רק נזק אף סימא עינו חייב רק נזק לבד, אבל שאר ד' דברים פטור בשוגג. וי\"א דרק בושת בשוגג פטור, וצער רפוי שבת בשוגג [קרוב למזיד] חיוב, אבל רק בישן שהוא אנוס, פטור גם בהן, אבל בנזק גם באנוס חייב, ורק באונס גדול פטור, כסי' מ\"ד [שם]:"
            ]
        ],
        [
            [
                "<b>המניח את הכד ברשות הרבים ובא אחר ונתקל בה ושברה פטור</b><br> דהאדם ע\"י עסקיו, אינו מתבונן בדרך, ולהכי לא דמי לשור לקמן [פ\"ה מ\"ו]. מיהו בלא נתקל, חייב, אף שחבירו שינה להניח ברה\"ר, עכ\"פ הרי לא מילא כל רוחב הדרך, אבל במילאו, אז אפילו שברו בידים דרך הליכתו פטור [ונ\"ל דבשברו במזיד שלא לצורך הליכתו, חייב כפ\"א כ\"ד] [ועי' ש\"ס דכ\"ח א']:"
            ],
            [
                "<b>בעל החבית</b><br> היינו כד היינו חבית קמ\"ל, ונ\"מ, דבמכר לו חבית, אף דרובא לא קרו לכד חבית, יוכל ליתן לו כד, דמדמיעוט קרו גם לכד חבית, אין הולכין בממון אחר רוב, היכא דאיכא מיעוט וחזקת ממון נגד הרוב, ומה\"ט הולכין בדיינין אחר רוב, מדאין חזקת ממון כנגדו, דהרי כח בב\"ד להוציא מחזקת ממון, וכ\"כ במוצא מציאה הולכין אחר רוב עכו\"ם או ישראל, דהתם נמי חזקת המוצא רק מספק ולא מהני [עי' תוס' ב\"ב כ\"ג ב']:"
            ],
            [
                "<b>חייב בנזקו</b><br> אף שהפקירה, דהמפקיר נזקיו במקום שאין לו רשות להניחן, חייב. ואע\"ג דכל הנך דפרקן משום בור הוא, והרי בבור אתמעט ונפל שמה שור ולא אדם, היינו דבמת פטור בעל הבור מכופר, אבל בהוזק בה אדם חייב, רק כלים אפילו רק הוזקו פטור מדאתמעט חמור ולא כלים [ש\"ס כ\"ח ב' ונ\"ג ב']:"
            ],
            [
                "<b>נשברה כדו ברשות הרבים והוחלק אחד במים או שלקה בחרסיה חייב</b><br> דס\"ל נתקל פושע הוא ופליג אנתקל ושברה במשנה א' דאין לומר דלהכי חייב מדלא פינן, דהרי אף בהזיק בשעת נפילה מחייב ר\"מ מדקתני תרתי הוחלק במים ולקה בחרסיה [ש\"ס], ולא קיי\"ל כן, אלא אפילו לא פינן והוזק בהן אחר אח\"כ, הו\"ל מפקיר נזקיו אחר נפילת אונס, דפטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים [תי\"ב]:"
            ],
            [
                "<b>רבי יהודה אומר במתכוין חייב</b><br> במתכוון לזכות בחרסיה, חייב דהו\"ל אז כבורו שבר\"ה:"
            ],
            [
                "<b>באינו מתכוין פטור</b><br> מיהו בפשע בנפילת הכד, אפילו הפקיר החרסין חייב בנזקן, וקיי\"ל כר\"י [שם]:"
            ],
            [
                "<b>השופך מים ברשות הרבים</b><br> אפילו ברשות, כגון בימות הגשמים, שהרחובות בלא זה מטונפין ברפש והיינו דקמ\"ל הך בבא אע\"ג דדמי לרישא, דהרי כולהו תולדה דבור נינהו:"
            ],
            [
                "<b>המצניע את הקוץ ואת הזכוכית</b><br> בר\"ה, וקמ\"ל דחייב אע\"ג שהצניע דבר המזיק: ר"
            ],
            [
                "<b>והגודר את גדרו בקוצים</b><br> והפריחן לר\"ה, אבל בצמצמן לרשותו, פטור, דאין דרך בני אדם להתחכך בכותלים:"
            ],
            [
                "<b>וגדר שנפל לרשות הרבים</b><br> בכותל רעוע מיירי, שהתרו בו ב\"ד לסתרו ולא סתרו:"
            ],
            [
                "<b>והוזקו בהן אחרים חייב בנזקן</b><br> וי\"א דאפילו כותל בריא שנפל, אם היה לו פנאי לפנות, ולא פינה ולא הפקיר, חייב בנזקן [תט\"ז]:"
            ],
            [
                "<b>המוציא את תבנו ואת קשו</b><br> [עי' מ\"ש רפ\"ג דשבת]:"
            ],
            [
                "<b>לרשות הרבים לזבלים</b><br> שירקבו שם לזבל השדות:"
            ],
            [
                "<b>וכל הקודם בהן זכה</b><br> דקנסוהו, שלא יניחן שם ומה\"ט נקט הך בבא נמי לאשמעינן הא. מיהו בשעת הוצאות זבלים לא קנסוהו, ואפ\"ה חייב בנזקן [תי\"ד]:"
            ],
            [
                "<b>חייבין לשלם</b><br> אפילו בעושה ברשות:"
            ],
            [
                "<b>וכל הקודם בהן זכה</b><br> ולת\"ק אין מורין כן:"
            ],
            [
                "<b>ההופך את הגלל</b><br> צואת בקר הפקר, הפכו ונתכוון לזכות בו, דאילו בהגביהו ג\"ט, אפילו לא נתכוון לזכות, הו\"ל כמפקיר נזקיו, וחייב בנזקן [וי\"א דכל הגבהה אפילו בטפח א' סגי] [קצ\"ח]:"
            ],
            [
                "<b>ברשות הרבים והוזק בהן אחר חייב בנזקו</b><br> אבל לא יזכה בהן אחר, מדלא הושבחו בר\"ה כזבל לעיל, וי\"א דלאחר שהזיק הגלל, כל הקודם בו זכה [תי\"ד]:"
            ],
            [
                "<b>שני קדרין</b><br> [טעפפער]:"
            ],
            [
                "<b>הראשון חייב בנזקי שני</b><br> אף לר\"י במשנה א' דאע\"ג דנתקל לאו פושע, עכ\"פ היה יכול לקום ולא קם, אבל בלא יכול, פטור, אף דלא הזהיר להאחר, טרוד בנפילתו היה. מיהו אנזקי כלים פטור בכל הנהו, דדינו כבור בר\"ה [תי\"ג]:"
            ],
            [
                "<b>זה בא בחביתו וזה בא בקורתו</b><br> ופגעו זב\"ז:"
            ],
            [
                "<b>נשברה חבית בקורה פטור בעל הקורה</b><br> דלעולם מוטל על האחרון להשמר שלא יתקרב להראשון:"
            ],
            [
                "<b>ואם עמד בעל הקורה</b><br> שעמד לנוח, דלא הו\"ל לנוח שם, אבל בעמד לתקן משאו, אורחא הוא ופטור. ואי\"ל היה לו לומר לו שיעמוד. י\"ל טרוד בתקון משאו היה:"
            ],
            [
                "<b>חייב</b><br> לאו משום בור, דהרי בבור פטור כלים, רק מדאזקיה בידים:"
            ],
            [
                "<b>וכן זה בא בנרו וזה בפשתנו</b><br> קמ\"ל אף דאש עלול טפי להזיק לפשתן, וסד\"א מה\"ט לחייב לעולם לבעל הנר, דאף דגם בעל הפשתן היה לו להזהר מהנר, עכ\"פ הרי מחוייב האדם להשמר מלהזיק יותר מלהנזק. קמ\"ל דאפ\"ה בלא פשע פטור:"
            ],
            [
                "<b>שניהם פטורין</b><br> ודוקא בע\"ש ביה\"ש, דתלינן דרץ לצרכי שבת, אבל בידוע שרץ לעסקיו לגמרן קודם שבת, חייב, ולרמב\"ם גם בזה פטור, וברץ בחול, לכ\"ע הרץ חייב בנזקי מהלך, ובשניהן רצין או מהלכין בחול, והזיקו זא\"ז, אז בידעו זמ\"ז חייבין, ובלא ראו זא\"ז. פטורים [שע\"ח]:"
            ],
            [
                "<b>המבקע</b><br> עצים:"
            ],
            [
                "<b>ברשות היחיד</b><br> שלו, אף שברשות מבקע שם:"
            ],
            [
                "<b>והזיק ברשות הרבים</b><br> שניתז בקעת או הברזל לשם:"
            ],
            [
                "<b>ברשות הרבים והזיק ברשות היחיד</b><br> של אחרים אף דלא הו\"ל לאסוקי דעתי' שיהיה אדם מצוי שם כבר\"ה:"
            ],
            [
                "<b>והזיק ברשות היחיד אחר</b><br> אף דב' לטיבותא אדם מועד לעולם [תכ\"א]:"
            ],
            [
                "<b>שני שוורים תמים שחבלו זה את זה משלמים במותר חצי נזק</b><br> ר\"ל במה שנזק הא' מרובה משל חבירו, ישלם רק החצי ואפילו נאבד א' [ת\"ב] [ונ\"ל דר\"ל בנאבד אותו שנזקו בפחות, אף דתם רק מגופו משלם, אפ\"ה ינכו היזיקו אף שאינו כאן, אבל בנאבד אותו שהזיק הרבה, פטור בעליו מהמותר]:"
            ],
            [
                "<b>שניהם מועדים משלמים במותר נזק שלם</b><br> מה שנזק זה יותר מזה, ישלם כולו:"
            ],
            [
                "<b>מועד בתם</b><br> ר\"ל אם היזק המועד את התם, יותר ממה שהזיקו התם:"
            ],
            [
                "<b>תם במועד משלם במותר חצי נזק</b><br> ר\"ל מה שהח\"נ והנ\"ש, אחד שוה יותר מחבירו, זה ישלם המחוייב ודוקא בהתחילו יחד, דבהתחיל הא', השני פטור כשהזיקו, דכל המשנה ובא אחר ושינה בו פטור, וי\"ח [ת\"ב ותכ\"א]. מיהו בבהמה נ\"ל דלכ\"ע אין חילוק:"
            ],
            [
                "<b>רבי עקיבא אומר אף תם שחבל באדם משלם במותר נזק שלם</b><br> וקיי\"ל דתם שחבל באדם משלם רק ח\"נ [ת\"ה]:"
            ],
            [
                "<b>שור שוה מאתים שנגח שור שוה מאתים ואין הנבלה יפה כלום</b><br> בשעת נגיחה:"
            ],
            [
                "<b>אמר לו רבי יהודה וכן הלכה</b><br> ר\"ל ודאי כן הדין, אבל קרא לא מיירי בהכי, דקיימת וכו':"
            ],
            [
                "<b>וזה נוטל חצי החי וחצי המת</b><br> ולר\"מ ה\"ק קרא, וגם את המת יחצון. ר\"ל פחת שפחתה מיתה מחצין בחי, הא מה שפחתה או השביחה הנבילה אחר מיתה, כולה דניזק הוה. ור\"י ס\"ל דגם שבח שאחר מיתה, יחצון, וקיי\"ל כר\"י [ת\"ג]:"
            ],
            [
                "<b>שורו שבייש פטור</b><br> ה\"ה שאר ג' דברים, רק נקט בושת, אף דפשוט טפי דפטור, דבושת בעי כוונה טפי, אפ\"ה קמ\"ל בושת, דהוא דומיא דשורו שמתכוון להזיק ולא לבייש, אף הוא במתכוון רק להזיק ולא לבייש, אפ\"ה חייב בבושת, אבל בנזק גם בשור חייב:"
            ],
            [
                "<b>שורו שסימא את עין עבדו והפיל את שינו פטור</b><br> נ\"ל דקמ\"ל אפילו שסהו, שחייב בנזקו [שצ\"ה]:"
            ],
            [
                "<b>והוא שסימא את עין עבדו והפיל את שינו חייב</b><br> לשחררו:"
            ],
            [
                "<b>שורו שחבל באביו ואמו</b><br> של בעל השור:"
            ],
            [
                "<b>חייב</b><br> בנזקן:"
            ],
            [
                "<b>והוא שחבל באביו ואמו פטור</b><br> דחייב מיתה, וקים לי' בדרבה מניה:"
            ],
            [
                "<b>שורו שהדליק את הגדיש בשבת חייב</b><br> בחצי נזק, דמשונה הוא, והיינו דקמ\"ל דלא לבד חובל או\"א דדאו' הוא, אלא גם מדליק, דהוה צרורות, והו\"ל הלממ\"ס נמי חייב, ואף שאין שייך לומר שהתכוון השור להדליק הגדיש, אבל חובל או\"א הרי התכוון להזיק:"
            ],
            [
                "<b>מפני שהוא מתחייב בנפשו</b><br> ולהכי אף בשוגג פטור. ותנא ושייר עוד הרבה חלוקים שבין שור לאדם, הך [דפ\"ה מ\"ד ופ\"ח מ\"ב] וכ\"כ לא חשיב צרורות וגרמי:"
            ],
            [
                "<b>המוציא מחבירו עליו הראיה</b><br> ואפילו ניזק טוען ברי ומזיק שמא, וגם רגלים לדבר שזה הזיקו. וקמ\"ל נמי אפילו מודה שע\"י רדיפתו נלקה בסלע, גרמא בנזקין פטור. מיהו בטוען ניזק אתה יודע ששורך הזיק, נשבע מזיק היסת, ודוקא במועד, אבל בתם פטור מהיסת, דהרי אפילו הודה, מודה בקנס פטור [ת']:"
            ],
            [
                "<b>היו שנים</b><br> ב' שוורים של ב' אנשים:"
            ],
            [
                "<b>זה אומר שורך הזיק וזה אומר שורך הזיק שניהם פטורין</b><br> אפילו יש עדים שא' מהן הזיק:"
            ],
            [
                "<b>אם היו שניהן של איש אחד שניהן חייבים</b><br> ר\"ל כששניהן כאן, חייב לשלם מגוף הפחות שבשניהן כששניהן תמין, ובנאבד א' מהן, אומר לו, הנאבד היזיק, והרי תם אינו משלם רק מגופו, וכשהן מועדין, אפילו נאבדו שניהן, משלם מביתו:"
            ],
            [
                "<b>היה אחד גדול</b><br> ששוה בכדי חצי הנזק:"
            ],
            [
                "<b>ואחד קטן</b><br> שאינו שוה כחצי הנזק, ושניהן של איש א':"
            ],
            [
                "<b>והמזיק אומר לא כי אלא קטן הזיק</b><br> ודמיו תקח, ומותר חצי נזקך תפסיד:"
            ],
            [
                "<b>המוציא מחברו עליו הראיה</b><br> אף דרגלים לדבר דגדול או המועד היזקו, ואי לא מייתי ראיה פטור מכלום, דהו\"ל טוענו חיטין והודה לו שעורין [ואילה\"ק הא תינח בב' תמים, אבל בתם ומועד הרי הו\"ל כטוענו שוה ומודה דוקא דפסקינן בח\"מ פ\"ח ס\"ח דאינו כטוען חיטין והודה בשעורין. וטפי נראה לכאורה דאינו דוקא רק במחוייב ליתן לו הדבר ההוא בעצמו, משא\"כ בתם אף דמשתלם רק מגופיה עכ\"פ הרי מצי לסלק לי' בזוזי אפילו נימא שותפין נינהו, א\"כ האיך קאמר בש\"ס דה\"ל טוענו חיטין והודה לו בשעורין. ונ\"ל דכל שאומר גוף זה הזיק, והאחר אומר גוף אחר הזיק אף בשניהן מועדין, הו\"ל כחטין ושעורין, דהרי כשיבורר שביום הנגיחה לא היה כאן השור שאומר הניזק, יפטור המזיק]. ובאומר לו ידעת שמועד או הגדול הזיק, הרי הודה במקצת וחייב שבועה דאורייתא [וי\"ח ש\"ך שם וצ\"ל דמיירי שעדים אומרים שראו א' מהן שנגח דאז לא הו\"ל כמודה בקנס ואפ\"ה מחשב בטוענו חטין והודה לו בשעורין דאמרינן מחל לו השעורין, מיהו לטעם משטה י\"ל דאין עדים כאן, ואפ\"ה לא מחשב מודה בקנס, דאזלא הך שיטה למ\"ד פלגא ניזקא ממונא הוה]:"
            ],
            [
                "<b>ומזיק אומר לא כי אלא קטן את הגדול</b><br> ואף שאין הקטן שוה כחצי נזקך, לא תקח יותר:"
            ],
            [
                "<b>המוציא מחברו עליו הראיה</b><br> ובלא ראיה פטור מכלום, מדהו\"ל טענו חטין והלב\"ש. מיהו בתפס ניזק קודם בואו לב\"ד, ואפילו יש עדים שתפס, נוטל עכ\"פ כדברי המזיק [שם]:"
            ]
        ],
        [
            [
                "<b>שור שנגח ארבעה וחמשה שוורים זה אחר זה</b><br> ובכולן היה תם דמשלם רק מגופו, וכגון דלא איעד בב\"ד, או שאחר נגיחה ב' ראה שוורים ולא נגח, דאז אפילו מועד לסירוגין לא הוה, מדלא סירג ג' פעמים:"
            ],
            [
                "<b>ישלם</b><br> חצי נזק:"
            ],
            [
                "<b>לאחרון שבהם</b><br> ומיירי בתפסו ניזק כל פעם, דאף דניזק דינו כבע\"ח, עכ\"פ כשתפסו אחובו חייב ג\"כ בנזקו, לפיכך רק לאחרון משתלם ח\"נ:"
            ],
            [
                "<b>ואם יש בו מותר</b><br> בנזק ראשון מבנזק ב':"
            ],
            [
                "<b>יחזיר לשלפניו</b><br> דכשח\"נ ראשון ק', ושל ב' נ', והמזיק שוה ר', לפיכך כשתפסו ניזק קמא, וחזר והיזק ונתחייב נ', משלם ניזק קמא מק' שלו נ', ונ' הנשארים נותרים לו, והבעלים יקחו ק':"
            ],
            [
                "<b>רבי שמעון אומר</b><br> קסבר שותפין נינהו בגוף השור, ועל שניהן לשמרו, וכשחזר והזיק, אף שתפסו ניזק קמא, גם בעלים חייבים בנזקו, לפיכך שור וכו':"
            ],
            [
                "<b>שור שוה מאתים שנגח שור שוה מאתים ואין הנבלה יפה כלום זה נוטל מנה וזה נוטל מנה</b><br> ניזק ראשון ובעלים:"
            ],
            [
                "<b>חזר ונגח שור אחר שוה מאתים האחרון נוטל מנה</b><br> דמגופו משלם, יהיה ממי שיהיה:"
            ],
            [
                "<b>ושלפניו</b><br> ניזק ב':"
            ],
            [
                "<b>חמשים זוז</b><br> מדהיה רק החצי שלו:"
            ],
            [
                "<b>דינר זהב</b><br> כ\"ה דנרי כסף לכל א', מדהיה לשניהן יחד החצי, ואף דכל שותפין חולקין הרווח או ההפסד לפי מספר השותפין ולא לפי המעות [כח\"מ קע\"ו ה']. שאני הכא דלא השתתפו מדעת, להכי חולקין לפי המעות [כח\"מ רצ\"ב י']. וקיי\"ל כר\"ש. ולרמב\"ם ולרש\"י ר\"ש מיירי בלא תפסו ניזק, אבל בתפסו, הוא לבד חייב בנזקו כש\"ש [ת\"א]:"
            ],
            [
                "<b>מועד לקטנים</b><br> לעגלים או לילדים, ואח\"כ נגח שור או אדם גדול:"
            ],
            [
                "<b>אמרו לפני רבי יהודה</b><br> דמדס\"ל לר\"י דמהני ג\"י לחזרה [כפ\"ב מ\"ד], להכי שאלוהו כן, דאי מהני ג' ימים ליסתר העדא' גמורה לנוגח בחול ובשבת, כ\"ש דמהני ג\"י של חול לסתור מקצת העדאה שבשבת לחוד ולפטר אף בנגח בשבת:"
            ],
            [
                "<b>הרי שהיה מועד לשבתות</b><br> מדבטל אז ממלאכה דעתו זחה עליו ורגיל לנגוח, ועוד מדאנשים מלובשין בגדים אחרים, אינו מכירן ונוגחן:"
            ],
            [
                "<b>משיחזור בו שלשה ימי שבתות</b><br> בראה שוורים או אדם ג' שבתות ולא נגחן, [ועי' פ\"ב מ\"ד] וקמ\"ל דבשבת ממלאכה בחול ג\"י לא הוה חזרה, מדרגיל ליגח רק בשבת:"
            ],
            [
                "<b>שור של ישראל שנגח שור של הקדש ושל הקדש שנגח לשור של ישראל פטור</b><br> אפילו היה מועד דשור רעהו כתיב, ומצד השכל לא נחשב כמזיק דאפילו גורם לא הוה ע\"י שלא שמר:"
            ],
            [
                "<b>ושל עובד כוכבים שנגח לשור של ישראל בין תם בין מועד משלם נזק שלם</b><br> מדאין זהירין במצות, אינם משמרין ממונם מלהזיק, ואם לא תחייבם כן יפסידו העולם:"
            ],
            [
                "<b>ושל חרש</b><br> שנולד חרש שאינו מדבר ואינו שומע, אבל פקח ונתחרש, הוא כפקח לכל דבר:"
            ],
            [
                "<b>שוטה וקטן</b><br> עי' מ\"ש תרומות פ\"א סי' ב', ג':"
            ],
            [
                "<b>שנגח שור של פקח פטור</b><br> דמדחס רחמנא על תם שלא ישלם נזק שלם, להכי חסו גם חכמים בתם איתמי ודומיהן:"
            ],
            [
                "<b>בית דין מעמידין להן אפוטרופוס</b><br> שישמרו, וישלם נזק שלם מקרקע יתומים כשיתיעד:"
            ],
            [
                "<b>חזר לתמותו</b><br> דס\"ל כשנשתנה רשותו, מצי בעליו השני למימר אי אתיעד בפני הייתי שומרו יפה:"
            ],
            [
                "<b>רבי יוסי אומר הרי הוא בחזקתו</b><br> והכי קיי\"ל:"
            ],
            [
                "<b>שור האצטדין</b><br> שמלמדין אותו ליגח לשחוק:"
            ],
            [
                "<b>מועד</b><br> משכח\"ל מועד שלא נהרג מיד כשנגח הראשונים, כגון שסיכן ג' בני אדם, ומתו השתא כולן. או דמיירי שברח כל פעם כשנגח תחלה, או שהוזמו השתא העדים שהזימו עדי נגיחותיו הראשונים. [אבל אין לומר דמיירי שהרג ג' בני אדם טריפה או ג' עכו\"ם, דבכה\"ג ג\"כ אינו נהרג השור ליתא דככה\"ג ג\"כ אינו נעשה מועד]:"
            ],
            [
                "<b>משלם כופר</b><br> דמי הנהרג משלם ליורשיו:"
            ],
            [
                "<b>ותם פטור מן הכופר</b><br> דרק במועד כתיב:"
            ],
            [
                "<b>וזה וזה חייבים מיתה</b><br> סוקלין השור:"
            ],
            [
                "<b>וכן בבן וכן בבת</b><br> כשנגח תינוק או תינוקת בני קיימא, אף שאינן בני מצות:"
            ],
            [
                "<b>נגח עבד או אמה</b><br> עבדים כנענים שטבלו, וחייבים בכל עשה שאין הזמן גרמא, ובכל לא תעשה שבתורה:"
            ],
            [
                "<b>בין שהוא יפה מנה ובין שאינו יפה אלא דינר אחד</b><br> בין שהוא תם או מועד, והשור חייב מיתה. אבל בלא טבלו, תם משלם ח\"נ ומועד נ\"ש, ופטור ממיתה, כאילו נגח בהמה:"
            ],
            [
                "<b>שור שהיה מתחכך בכותל</b><br> להנאתו:"
            ],
            [
                "<b>ונפל על האדם</b><br> ומת האדם:"
            ],
            [
                "<b>לנפלים והרג בן קיימא פטור</b><br> ממיתה, ואפילו היה מועד, שהרג ג\"פ בכה\"ג שלא במתכוון, מיהו בהיה מועד בכה\"ג, חייב בכופר אף שהרג שלא בכוונה [ועיי' בש\"ס כאו דמ\"ח ב'] ובמהר\"ם לובלין, ולתוס' מדנתחכך להנאתו הוה ליה כשן דהוא מועד מתחלתו, וא\"צ ג\"פ. אבל אי\"ל דמיירי דג\"פ ראשונים הרג בכוונה כרמב\"ם, דא\"כ למה קאמר בש\"ס דפטור דמתני' היינו ממיתה, לתחייב השתא קטלא על ג\"פ ראשונים, דהרי מה\"ט לא מוקי לה הש\"ס נמי כשברח או כשאר אוקימתא דלעיל דמ\"א א', ודו\"ק]:"
            ],
            [
                "<b>שור היתומים</b><br> שאין להם אפטרופוס:"
            ],
            [
                "<b>שור האפוטרופוס</b><br> שור של יתומים, שעל האפטרופוס שלהן לשמרו:"
            ],
            [
                "<b>שור המדבר</b><br> ר\"ל של הפקר:"
            ],
            [
                "<b>רבי יהודה אומר שור המדבר שור ההקדש שור הגר שמת פטורים מן המיתה</b><br> אפילו הפקירו או הקדישו או מת הגר אחר הנגיחה:"
            ],
            [
                "<b>שור שהוא יוצא להסקל</b><br> מהב\"ד שגמרו דינו להסקל:"
            ],
            [
                "<b>ואם עד שלא נגמר דינו הקדישו בעליו מוקדש</b><br> ואף דעכ\"פ נהרג. אפ\"ה נ\"מ דבנהנה ממנו מעל:"
            ],
            [
                "<b>מסרו</b><br> לשור:"
            ],
            [
                "<b>ולשוכר</b><br> ונגח אצלן. [בתורה נזכרו בסדר רבוי חיובן, דש\"ח אינו חייב רק בפשיעה, ואח\"כ נזכר שומר שכר דחייב גם בגניבה ואבידה, ואח\"כ נקט שואל דחייב גם באונסים, ואח\"כ נקט שוכר, דדמי לשואל שכל הנאות שלו, רק שנתן מעות עבור זה, אבל התנא נקטן בכל דוכתא באופן אחר, משום טעם, והכא הזכיר סמוכין ש\"ח לשואל. שיש להם דמיון יחד, דש\"ח פטור על הכל ושואל חייב על הכל, ועוד יש להן השתוות, דש\"ח שומרו בחנם ושואל משתמשו בחנם. ואחר כך נקט שוכר וש\"ש יחד, מדשווין ג\"כ בדינן להתחייב רק בגניבה ואבידה, ועוד יש להן השתוות דשוכר נותן שכירות וש\"ש מקבל שכירות]:"
            ],
            [
                "<b>מועד משלם נזק שלם ותם משלם חצי נזק</b><br> ובעלים פטורי [שצ\"ו ח'], ואע\"ג דלעיל [סי' כ\"א] אמרינן דהאפוטרופוס פטור כשיזיק, התם מדמנוהו ב\"ד, אי נימא שיהא חייב מנכסיו לא יתרצה להיות אפוטרופוס [ש\"ס שם]. מיהו אם מת השור פטור השומר בתם אע\"ג שבין כך וכך לא ישתלם מגופו רק מהשומר, עכ\"פ עיקר השיעבוד הוא על השור, אלא שהשומר צריך לפדותו כדי להחזירו לבעליו:"
            ],
            [
                "<b>קשרו בעליו במוסרה</b><br> [ליינע], או שנעל וכו':"
            ],
            [
                "<b>ונעל בפניו כראוי</b><br> דהיינו בדלת שעומדת ברוח מצוייה, וזו שמירה פחותה היא:"
            ],
            [
                "<b>אחד תם ואחד מועד</b><br> אע\"ג דקאמר אחד אחד אפ\"ה מדקאי אפלוגתא נקט הפשוט קודם [תוס' כתובות ד\"כ ב']:"
            ],
            [
                "<b>ולא ישמרנו בעליו ושמור הוא זה</b><br> דהא דקאמר רחמנא ולא ישמרנו בעליו, ר\"ל שלא שמרו כלל, הא בשמרו מקצת פטור מנזק שלם, אבל צד תמות שלו במקומה עומדת, וחייב עכ\"פ ח\"נ:"
            ],
            [
                "<b>רבי אליעזר אומר אין לו שמירה אלא סכין</b><br> דאפילו בששמרו שמירה מעולה חייב, וקיי\"ל כר\"י, ובשמר לתם שמירה פחותה, אפילו הוציאוה לסטין אח\"כ והזיקה, חייב, דכל תחילתה בפשיעה וסופה באונס שמחמת פשיעה חייב, אבל באונס שלא מחמת פשיעה כגון שחתרה ויצאה, פטור [שם], ואפ\"ה חייב כל אדם לסלק מביתו כל דבר שאפשר שיזיק, ככלב רע וסולם רעוע וכדומה [שצ\"ז ותכ\"ז]:"
            ]
        ],
        [
            [
                "<b>שור שנגח את הפרה</b><br> מעוברת:"
            ],
            [
                "<b>ונמצא עוברה בצדה</b><br> שניכר שנולד מת, דאל\"כ לכ\"ע פטור בספק נגיחה לוולד (כספ\"ג לעיל) ואע\"ג דאמרינן התם בש\"ס דמתני' דהתם לא אתי' כסומכוס, היינו באינך בבי, בשודאי ע\"י נגיחה מת, אבל בספק אם לקה בסלע לכ\"ע פטור מדהו\"ל ספק מת בנגיחה וליכא דררא דממונא כלל (עי' תוס' ב\"מ דף ב' סע\"ב):"
            ],
            [
                "<b>ואין ידוע אם עד שלא נגחה ילדה</b><br> א\"כ לא מת ע\"י הנגיחה:"
            ],
            [
                "<b>אם משנגחה ילדה</b><br> א\"כ מחמת נגיחה הפילתו ומדאיירי בתם, שצריך עדים, ע\"כ דמיירי דראו העדים הנגיחה ולא השגיחו אם הולד בצדה:"
            ],
            [
                "<b>ורביע נזק לולד</b><br> דח\"נ של ולד ספק הוא, וחולקין כסומכוס מיהו אנן קיי\"ל בכל ספק אם נתחייבתי, אפילו תובע טוען ברי ונתבע שמא, נשבע רק היסת שא\"י ופטור, ורק בבא לצאת ידי שמים חייב (ח\"מ ע\"ה). ואי\"ל נהווי הכא כמודה במקצת הפרה, ובנזק הולד טוען א\"י, ואם כן הו\"ל כטוענו ק' ומודה נ' ובנ' אחרים טוען איני יודע, דאמרינן מתוך שאינו יכול לשבע משלם, י\"ל דהיינו בהוה ליה למידע, משא\"כ הכא לא הו\"ל לידע, ולהכי דמי טפי ליורש שטוען איני יודע, דלא אמרינן גבי' מתוך שאיל\"מ מה\"ט:"
            ],
            [
                "<b>וכן פרה שנגחה את השור ונמצא ולדה בצדה</b><br> הכא שנולד חי נקרא ולד, וכ\"כ ברישא לענין תשלומין נקט ולד, מדהיה אפשר להיות ולד, ישלם כך:"
            ],
            [
                "<b>ואין ידוע אם עד שלא נגחה ילדה</b><br> ועי\"ז לא סייע הולד בנגיחה:"
            ],
            [
                "<b>משלם חצי נזק מן הפרה</b><br> אם הפרה כאן, משלם ח\"נ מגופה:"
            ],
            [
                "<b>ורביע נזק מן הולד</b><br> אם אין הפרה כאן, משלם רביע נזק מהולד, דמדמסופק אם סייע בנגיחה חולקין כברישא. וה\"ה באין בפרה בכדי לשלם ח\"נ, משלם מהולד החצי מאותו מותר. (מהכא משמע דדוקא בולד שהוא בבטן הפרה אמרינן עובר ירך אמו, וכשנגחה בקרן, אמרינן היא וולדה נגחה אבל מצמרה שעומד לגזוז לא מחשב כגופה [כסנהדרין ט\"ו א'] וכ\"כ לענין ד' וה' אינו צריך לשלם ד' וה' רק מהבהמה בלי הצמר ודו\"ק]:"
            ],
            [
                "<b>ואם הכניס ברשות בעל חצר חייב</b><br> לרי\"ף דוקא כשקבל עליו בפירוש לשמרן, ולתוס' ורא\"ש כשאמר לי' עול, עול ואנטר משמע. ודוקא בהיזק ע\"י בהמת בעל החצר, אבל בהיזק הבא לו מעלמא, לכ\"ע פטור, עד שיקבל עליו בפירוש לשמור (שצ\"ג ושצ\"ח):"
            ],
            [
                "<b>הכניס פירותיו לחצר בעל הבית שלא ברשות ואכלתן בהמתו של בעל הבית פטור</b><br> מיהו אם נהנת משלם מה שנהנת (כלעיל פ\"ב מ\"ב), וקמ\"ל קדירות, אע\"ג דהיזק הרגל מצוי, וקמ\"ל פירות אע\"ג דיצרה תקפה, (כפ\"א ז' ח') אפ\"ה שניהן בסתמא פטור משמירתם:"
            ],
            [
                "<b>ואם הוזקה בהן בעל הפירות חייב</b><br> ודוקא שהוחלקה בהן מדהו\"ל כבור ברשות ניזק ולא ידע ניזק שכרה זה שם בור (כלקמן סי' ל\"א), אבל בהוזקה ע\"י שאכלתן, פטור, דבמתכוון הביא על עצמו הזיקו, ואין ראוי זה שיתחייב בכך (שם):"
            ],
            [
                "<b>או שנשכו כלבו של בעל הבית פטור</b><br> קמ\"ל דלא תימא דוקא פירות וקדירות שנוחות להתקלקל, להכי בהכניסן ברשות חייב לשמרן, אבל בהמה לא, צריכא, וקמ\"ל נמי כלב, אף דרגיל לישוך כל רגל זר בחצר אפ\"ה א\"צ בע\"ב לסלקו כשהכניס שורו שלא ברשות:"
            ],
            [
                "<b>נגח הוא שורו של בעל הבית חייב</b><br> תם ח\"נ ומועד נ\"ש כבר\"ה:"
            ],
            [
                "<b>נפל לבורו והבאיש מימיו חייב</b><br> קמ\"ל בהך בבא, אע\"ג שנאנס בנפילה אפ\"ה חייב, ודוקא בהבאישן בשעת נפילה דהו\"ל מזיק ממש ולא דמי לבור אלא כהזיקה בגופו דרך הלוכה דהו\"ל תולדת רגל כריש מכילתן, אבל בהבאישן אח\"כ, הו\"ל נבילת השור כבור, והמים הו\"ל ככלים, והרי בבור פטור על היזק כלים (שם):"
            ],
            [
                "<b>היה אביו או בנו</b><br> של בעל החצר, וה\"ה שאר אדם רק אורחא דמלתא נקט:"
            ],
            [
                "<b>לתוכו משלם את הכופר</b><br> אם היה מועד להפיל א\"ע על אדם בבורות. אבל ממיתה פטור כשהרג שלא בכוונה:"
            ],
            [
                "<b>ואם הכניס ברשות בעל החצר חייב</b><br> בנזק השור, ובהכופר:"
            ],
            [
                "<b>רבי אומר בכולן אינו חייב</b><br> ר\"ל אין בעה\"ב חייב:"
            ],
            [
                "<b>עד שיקבל עליו לשמור</b><br> מיהו בהזיקו הנכנס, ג\"כ פטור, מדעכ\"פ הכניס ברשות:"
            ],
            [
                "<b>שור שהיה מתכוון לחבירו והכה את האשה ויצאו ילדיה פטור מדמי ולדות</b><br> וה\"ה בהתכוון לאשה, שור פטור מדמי ולדות, ורק כופר משלם אף שלא בכוונה, זהו רק בבר קיימא ולא בולדות, רק נקט התכוון לחבירו איידי סיפא:"
            ],
            [
                "<b>ואדם שהיה מתכוון לחבירו והכה את האשה ויצאו ילדיה משלם דמי ולדות</b><br> לבעל:"
            ],
            [
                "<b>שמין אתהאשה כמה היא יפה עד שלא ילדה</b><br> כשעדיין מעוברת ונראת בריאת בשר:"
            ],
            [
                "<b>וכמה היא יפה משילדה</b><br> אם היתה יולדת כראוי, אבל מה שנפחת דמים, ע\"י שהוכחש גופה ע\"י הכאה, זהו נזק. דלרש\"י חולקין בו הבעל והאשה (כרפ\"ו דכתובות), ולדידן דוקא בקטיעת אבר חולקין, אבל הכחשת הגוף, כולו לאשה, ורק השבת בעודה בחוליה ישלם לבעל [ח\"מ תכ\"ג]:"
            ],
            [
                "<b>אמר רבן שמעון בן גמליאל אם כן</b><br> דכך שמין:"
            ],
            [
                "<b>משהאשה יולדת משבחת</b><br> ר\"ל לפעמים משבחת, והיינו כשהיא מבכרת לפעמים מסתכנת בלידתה והאיך ישמוה למבכרת:"
            ],
            [
                "<b>ואם אין לה בעל נותן ליורשיו</b><br> של בעל:"
            ],
            [
                "<b>או גיורת</b><br> דאלו מסתמא נשואות לגר ומשוחרר דומיהון, ומת הבעל:"
            ],
            [
                "<b>פטור</b><br> דגר שמת בלי בנים שהורתן בקדושה, כל הקודם לזכות בנכסיו זכה:"
            ],
            [
                "<b>ופתחו לרשות הרבים</b><br> וכ\"ש בחפרו בר\"ה ופתחו בר\"ה:"
            ],
            [
                "<b>ברשות היחיד ופתחו לרשות היחיד אחר</b><br> ר\"ל רה\"י אחרת ששייך לו, ואיידי דאחרינא נקט נמי הא. או דמיירי שפתחו לרה\"י של אחר ולא נודע לבעל החצר דאל\"כ על בעל החצר רמיא למלאותו:"
            ],
            [
                "<b>חייב</b><br> וכשפתחו לרה\"י, מיירי שהפקיר הרשות שפה הבור לתוכו, דאל\"כ מצי למימר לניזק מה בעית ברשותי, ומיירי ג\"כ שלא הפקיר הבור, דהרי אין לבור בעלים, ואין לחייבו על שחפרו בתחלה כחופר בור בר\"ה, דהכא ברשות חפר [ת\"י]:"
            ],
            [
                "<b>אחד החופר בור</b><br> עגול:"
            ],
            [
                "<b>שיח</b><br> ארוך וקצר:"
            ],
            [
                "<b>ומערה</b><br> מקורה:"
            ],
            [
                "<b>חריצין</b><br> מרובע ואינו מקורה:"
            ],
            [
                "<b>ונעיצין</b><br> רחב למעלה וקצר למטה אפ\"ה אית ביה הבלה, וחייב כשעמוק י\"ט:"
            ],
            [
                "<b>מה בור שיש בו כדי להמית עשרה טפחים</b><br> דסתם בור עמוק י\"ט:"
            ],
            [
                "<b>ואם הוזק בו חייב</b><br> משא\"כ לענין מיתה, הו\"ל כאונס, שאינו מצוי שימות כשאינו עמוק י\"ט. ומה\"ט כשעמקו אינו יותר מרחבו, שאין בו הבל, אז אפילו עמוק י\"ט ומתה הבהמה, פטור, ומיהו במתה מחמת חבטה, גם בכה\"ג חייב, דחיוב בור הוא בין במתה בחבטה או בהבל [שם]:"
            ],
            [
                "<b>בור של שני שותפין</b><br> שהיה ברשותן, והפקירו הרשות ולא הבור, כלעיל ל\"ב:"
            ],
            [
                "<b>עבר עליו הראשון ולא כסהו והשני ולא כסהו השני חייב</b><br> מיירי שמסר הראשון להב' הכסוי לכסותו, דנעשה שני שומר עליו, דאל\"כ הראשון חייב דמדהוא גילהו ולא כסהו כבר רמי חיובא עליה לבד, ולא פקע תו כשעבר עליו גם השני, וי\"א דבכה\"ג שניהן חייבין [שם]:"
            ],
            [
                "<b>השני חייב</b><br> עד שיודיע לראשון שהבור מגולה, וישהה בכדי שיכול ראשון לעשות כסוי כראוי, ואחר זמן כזה שניהן חייבין, וי\"א דגם לשני נותנין זמן בכדי שיוכל לעשות כסוי כראוי, וקודם זמן זה שניהן פטורים, ויש אומרים דלשני אין נותנין זמן, מדפשע דהו\"ל להושיב שם שומר עד שיביא הכסוי [שם]:"
            ],
            [
                "<b>כסהו כראוי</b><br> והתליע הכסוי מתוכו ועי\"ז לא ידע:"
            ],
            [
                "<b>ונפל לתוכו שור או חמור ומת פטור</b><br> אפי' היה רק כסוי כראוי לשוורים ולא לגמלים, ושכיחי גמלים, לא אמרי' דהו\"ל תחלתו בפשיעה לגבי גמלים, וסופו באונס, שע\"י שהתליע נפל שם השור. דעכ\"פ גם תחלתו בפשיעה וסופו באונס אינו חייב רק כשבא האונס מחמת הפשיעה [כלעיל פ\"ד מ\"ח] וי\"א דגם בכה\"ג דוקא באם היו עוברים הגמלים, היו נופלים עם הכסוי, דאז לא פשע כלל לגבי שוורים, דמאחר שיפול הכסוי, לא יעברו שם שוורים פקחים, אבל אם שכשיעברו גמלים, רק יתרועע הכסוי, וכשיעברו אח\"כ השוורים יפלו, א\"כ פשע גם לגבי שוורים [שם]:"
            ],
            [
                "<b>לא כסהו כראוי ונפל לתוכו שור או חמור ומת חייב</b><br> מיירי באינו ראוי לגמלים המצויין שם רק לשוורים, ואתו גמלים וארעוהו לכסוי, ואתו שוורים ונפלו בו, דכה\"ג חייב, דפושע הוא, כשלא התרועע הכסוי ע\"י התלעה מתוכו, ולי\"א הנ\"ל גם בכה\"ג חייב:"
            ],
            [
                "<b>נפל לפניו מקול הכרייה</b><br> שהיה בור חפור כבר, ובא אדם לתוכו להעמיקו או להרחיבו, ונבעת השור מקול הכרייה ונפל לפניו לתוכו:"
            ],
            [
                "<b>חייב</b><br> ולא אמרינן לא ע\"י בור נפל, רק מדנבעת, וזה גרמא בעלמא הוא, עכ\"פ בבור נמצא הנזק:"
            ],
            [
                "<b>לאחריו מקול הכרייה</b><br> שנתבהל ונפל חוץ לבור ונ\"ל דה\"ה בנפל ע\"י הקול לבור אחר שבצד זה הבור, עכ\"פ ע\"י גרמא נפל לתוכה:"
            ],
            [
                "<b>פטור</b><br> דגרמא הוא:"
            ],
            [
                "<b>נפל לתוכו שור וכליו ונשתברו</b><br> העול והמחרישה:"
            ],
            [
                "<b>חמור וכליו ונתקרעו</b><br> המרדעת והמתג:"
            ],
            [
                "<b>חייב על הבהמה ופטור על הכלים</b><br> דכתיב ונפל שמה שור, למעוטי אדם, או חמור, למעוטי כלים או מאכלים [כפ\"ה סי' ט\"ו], ור\"ל מדלא כתיב ונפל שמה דבר. מיהו באדם דוקא במת פטור, אבל בנזקיו חייב, אבל *) בכלים אע\"ג ששבירתן זו היא מיתתן, אפ\"ה פטור אפילו בהוזקו:"
            ],
            [
                "<b>נפל לתוכו שור</b><br> שהוא חרש וכו':"
            ],
            [
                "<b>וקטן</b><br> או שהוא סומא או מהלך בלילה:"
            ],
            [
                "<b>חייב</b><br> אבל שור פקח וביום, פטור, דהו\"ל לעיוני:"
            ],
            [
                "<b>בן או בת</b><br> אף דלקטנים א\"א לעיוני וכ\"ש בנפל לשם גדול ומת:"
            ],
            [
                "<b>עבד או אמה</b><br> אף דדומה לחמור:"
            ],
            [
                "<b>אחד שור ואחד כל בהמה</b><br> שוין לנפילת וכו':"
            ],
            [
                "<b>ולהפרשת הר סיני</b><br> שהיו אסורים לעלות בהר בשעת מתן תורה, [ונ\"ל דנ\"מ באמר הריני מקדיש מבהמתי מין שהופרש בסיני, וכדאמרינן דכוותה בש\"ס (חגיגה ד\"ו כ')]:"
            ],
            [
                "<b>ולתשלומי כפל</b><br> בגנב, או שומר שטוען בשקר שנגנב:"
            ],
            [
                "<b>לפריקה</b><br> כשרואה בהמת חבירו רובצת תחת משאה, והוא בקרוב לה רס\"ו אמה וד' טפחים, חייב לעזור לפרוק המשא בחנם [ח\"מ רע\"ב]:"
            ],
            [
                "<b>לחסימה</b><br> לא תחסום שור בדישו:"
            ],
            [
                "<b>לכלאים</b><br> שלא ירביע ב' מינין יחד, ושלא יחרוש בהן יחד:"
            ],
            [
                "<b>ולשבת</b><br> לענין שביתת בהמתו בשבת. ותנח ושייר, נזקין, וסירוס, שאסור לסרס שום מין, מיהו בסירס זכר לוקה, ובסירס נקיבה פטור אבל אסור [אה\"ע ה' סי\"א], ושייר נמי טעונה, דפריקה בחנם, וטעינה בשכר [כח\"מ רע\"ב]:"
            ],
            [
                "<b>וכן חיה ועוף כיוצא בהן</b><br> וה\"ה דגים, וכש\"ס כאן:"
            ],
            [
                "<b>אם כן למה נאמר שור או חמור אלא שדבר הכתוב בהווה</b><br> ר\"ל ברגיל:"
            ]
        ],
        [
            [
                "<b>הכונס צאן לדיר</b><br> הא הו\"ל למתני לעיל גבי מילי דשור, רק איידי דתנא נפל לבור והבאיש מימיו, תנא בתרה כל מילי דבור, והשתא הדר למילי דשור:"
            ],
            [
                "<b>ונעל בפניה כראוי</b><br> בדלח שיכולה לעמוד ברוח מצוייה, דשן ורגל שהן מועדין מיד די להן בשמירה פחותה כזו, כמו קרן מועדת [ח\"מ שצ\"ו]:"
            ],
            [
                "<b>ויצאה והזיקה פטור</b><br> כשלא ידע שיצאה:"
            ],
            [
                "<b>נפרצה</b><br> הבהמה, או שנפל הכותל מעצמו:"
            ],
            [
                "<b>בלילה</b><br> אפילו ידע שנפל הכותל, אינו חייב לבקשה בלילה, אבל ביום מסתמא שמע, דכותל שנפל קלא אית ליה וחייב, משא\"כ בדלת ברישא לית ליה קלא שנפתחה, ולהכי פטור:"
            ],
            [
                "<b>או שפרצוה לסטים</b><br> בלילה:"
            ],
            [
                "<b>ויצאה והזיקה פטור</b><br> ונקט לסטין לאשמעינן דבכה\"ג רק הוא פטור אבל לסטין חייבין. וי\"א דגם לסטין פטורים דמדלא הוציאוה הו\"ל רק גרמא [שם]. והיינו דקמ\"ל לסטין, דגם הם פטורין:"
            ],
            [
                "<b>הוציאוה לסטים</b><br> אפילו לא הוציאוה ממש רק הכישוה במקל או משכוה, כדי לקנותה, אף דב' אלו אין קונין שלא בפני בעלים רק כשצוו כן (כח\"מ קצ\"ז ג'), אפ\"ה גזלן מיד קני לה בזה, וחייב בנזקיה:"
            ],
            [
                "<b>הניחה בחמה</b><br> דמצטערת בהשמש:"
            ],
            [
                "<b>ויצאה והזיקה חייב</b><br> אפילו חתרה ויצאה, מדהו\"ל תחלתה בפשיעה, דמחמת החמה תפרץ הדלת הפחותה, וסופה באונס, שמחמת הצער חתרה [שצ\"ו]:"
            ],
            [
                "<b>מסרה לרועה נכנס רועה תחתיו</b><br> אף שמסרה הרועה לרועה אחר שתחתיו, אפ\"ה רועה ראשון פטור, וה\"ה בכל שומר שמסר לאשתו, לבניו או לבני ביתו גדולים, הוא פטור והן חייבים. אבל במסר לשומר אחר, חייב הראשון אם לא הביא השני ראיה שלא פשע [רצ\"א כ\"א, ושצ\"ו ט']:"
            ],
            [
                "<b>נפלה לגינה</b><br> מרשות בעליה או מר\"ה שהיו גבוהים מהגינה:"
            ],
            [
                "<b>ונהנית</b><br> ע\"י אכילתה שם, או ע\"י שנפלה על ירקות רכים לשם:"
            ],
            [
                "<b>משלמת מה שנהנית</b><br> ודוקא בהוחלקה, אבל בדחפוה חברותיה, משלמת מה שהזיקה דפשע דהו\"ל להעבירן א' א' שם שלא ידחפו זא\"ז [ואילה\"ק א\"כ לאשמעינן בסיפא רביתא, דאפילו בדחיפה משלם הזיקה, נ\"ל משום דלא פסיקא ליה, דבדחיפה יש חילוק, בא\"א לו להעבירן א' וא' פטור (כב\"מ צ\"ו א'). וי\"א דגם דחיפה הו\"ל כאונס (שצ\"ד)]:"
            ],
            [
                "<b>שמין בית סאה</b><br> הוא נ' על נ' אמה:"
            ],
            [
                "<b>באותה שדה כמה היתה יפה</b><br> קודם שאכלה הערוגה שבבית סאה:"
            ],
            [
                "<b>וכמה היא יפה</b><br> אחר שאכלה הערוגה. דבשומא כה\"ג לא משלם כל שווייה של הערוגה דהקונה בית סאה אינו מדקדק בהפסד ערוגה א' רק מעט, [כך כתב רש\"י. ולרבעתוס' שהקשו כמה קו' לרש\"י כתבו דה\"פ שמין בית סאה שאכלה בצירוף אותה שדה כולה, ולא פירשה משנתנו אגב כמה משערינן. אמנם מה שחזרו והקשו גם על זה, דוכי אפשר לבהמה שתאכל כ\"כ ביום א'. ותירצו דבית סאה דהכא אינו נ' על נ' אמה רק סאה פירות, לפע\"ד בית סאה לא משמע כן. אלא י\"ל קושיתם, דעכ\"פ אפשר שתשחית בית סאה ממש ברגליה]:"
            ],
            [
                "<b>רבי שמעון אומר אכלה פירות גמורים</b><br> שנתבשלו כל צרכן:"
            ],
            [
                "<b>משלמת פירות גמורים</b><br> ככל שיווי הערוגה שאכלה:"
            ],
            [
                "<b>אם סאתים סאתים</b><br> דס\"ל דוקא בלא נגמרו הפירות ישמוה באגב, וקיי\"ל כותיה בפירות גמורים, דכיון דגמורים הן מה לי תלושין מה לי מחוברין, למה ישמוה באגב, ובאינן גמורים ישערו קלח אגב ס' קלחין [שם]:"
            ],
            [
                "<b>בעל הגדיש חייב</b><br> ודוקא בהוחלקה בהן, [וכלעיל פ\"ה סי' י\"ב] רק קמ\"ל הכא דאפילו בשדה שאין גדר סביבו צריך נטילת רשות:"
            ],
            [
                "<b>ואם הגדיש ברשות בעל השדה חייב</b><br> ודוקא ביש שם עוד גדושין ששומר ממונה עליהן, להכי כשא\"ל השומר עול, הו\"ל כא\"ל עול ואנטר, אבל בשאר אדם, פטור. עד שיאמר לו בפירוש עול ואנטר [שצ\"ג]. וקמ\"ל הכא דבכה\"ג אפילו רבי מודה [עי' פ\"ה מ\"ג]:"
            ],
            [
                "<b>פטור בדיני אדם</b><br> דאינן בדין שליחות, ודוקא במסר להן גחלת ולבוה, אבל במסר להן שלהבת, חייב (תי\"ח):"
            ],
            [
                "<b>שלח ביד פקח הפקח חייב</b><br> דאין שליח לדבר עבירה שיתחייב שולחו כשהשליח בר חיובא. וי\"א דאפילו לא ידע השליח שעושה עבירה, פטור המשלח (קפ\"ב ושמ\"ח ח'). מיהו בהניח שומר לשמור האש, השומר חייב (תי\"ח):"
            ],
            [
                "<b>המביא את העצים חייב</b><br> ואילה\"ק מ\"ש לענין שבת דאמרינן דכולן חייבים (כביצה ל\"ד א'). י\"ל התם אינו חייב משום ההבערה רק משום הבישול שנעשה ממילא אחר כך, רק שהאדם הכין הבישול, והרי כולן הכינו שיתבשל להכי כולן חייבים. אבל הכא אינו חייב משום הכנה, מדהו\"ל רק גרמא. ורק אשו משום חצו חייב. והרי אור בלי עצים לא היה מתלהב למרחוק ואין כאן משום חצו (ועי' ש\"ס כאן ד\"ס א' ודו\"ק):"
            ],
            [
                "<b>בא אחר וליבה</b><br> נפח והעלה השלהבת ששרפה:"
            ],
            [
                "<b>ליבתה הרוח כולן פטורין</b><br> ודוקא רוח שאינו מצוי. אבל ברוח מצוייה תמיד, האחרון חייב [שם] ונ\"ל דהיינו רישא דמשנתינו:"
            ],
            [
                "<b>או עפר</b><br> שקלקלה נירו:"
            ],
            [
                "<b>כי תצא אש ומצאה קוצים ונאכל גדיש או הקמה או השדה</b><br> משמע שהופסד גוף הקרקע:"
            ],
            [
                "<b>עברה גדר שהוא גבוה ארבע אמות</b><br> למעלה מעצי הדליקה:"
            ],
            [
                "<b>או דרך הרבים</b><br> רחב ט\"ז אמה:"
            ],
            [
                "<b>או נהר</b><br> בשיש בו מים סגי ברחב ח' אמות, וי\"א דאפילו אין בו מים, מדמצוי שם מים, יש בו רטיבות המעכב האש לעבור וסגי בח' אמות, וביש בו מים בכל שהוא סגי [שם]:"
            ],
            [
                "<b>המדליק בתוך שלו</b><br> לעיל נמי מיירי דוקא בהדליק בתוך שלו. דבהדליק בשל חבירו. אפילו עברה גדר גבוה כמה, חייב, רק נקט הכא בתוך שלו. דרצה להודיענו טעם הדבר. דהכא דאין הפסק, טעם הפטור הוא מדהדליק בשלו:"
            ],
            [
                "<b>רבי אלעזר בן עזריה אומר רואין אותו כאילו הוא באמצע בית כור</b><br> הוא רע\"ד על רע\"ד אמה בקירוב. ויהיה לפ\"ז לכל צד קל\"ז אמה:"
            ],
            [
                "<b>רבי אליעזר אומר ששה עשר אמות</b><br> לכל צד:"
            ],
            [
                "<b>כדרך רשות הרבים</b><br> קמ\"ל דמתני' דלעיל דאמר ט\"ז אמה, ר\"א היא:"
            ],
            [
                "<b>שלם ישלם המבעיר את הבערה הכל לפי הדליקה</b><br> דכשהלהב גדול עוברת אפילו אלף אמה, והכי קיי\"ל [שם]:"
            ],
            [
                "<b>המדליק את הגדיש</b><br> שהדליק בשלו ועברה לשל חבירו:"
            ],
            [
                "<b>או של שעורים</b><br> דטמון פטור באש, דכתיב או הקמה, דוקא כקמה שהוא בגלוי, ואפילו מוריגין וכלי הבקר שדרך להטמין בקמה פטור, ומשלם רק כאילו היה מקומן אותו דבר שהיו טמונים בו. ולר\"י חייב בטמון באש, אפילו בארנקי שאין דרך להטמינו בגדיש:"
            ],
            [
                "<b>היה גדי כפות לו</b><br> בגדיש, שאנו יכול לברוח:"
            ],
            [
                "<b>ועבד</b><br> וגם עבד וכו' וה\"ה שאר אדם ושאר דברים רק נקט הנהו, מדמצויין בגורן:"
            ],
            [
                "<b>סמוך לו</b><br> שיכול לברוח:"
            ],
            [
                "<b>ונשרף עמו חייב</b><br> בתשלומי הגדי שלא יכול לברוח, והו\"ל כשרפו בידים, ואי\"ל דנפטר מתשלומי הגדי משום קלב\"ס מהעבד, ליתא, דהרי פטור ממיתה עבור העבד, מדהיה יכול לברוח [והא דנקט הך הכא גבי טמון באש, קמ\"ל אף דלרבנן פטור טמון באש דבעינן דומיא דקמה, סד\"א כיון דאין דרך גדי להיות כפות בגורן, כל מידי דלא אורחא לאו דומיא דקמה הוא, קמ\"ל דאפ\"ה מחייבי רבנן מדעכ\"פ רגיל להיות שם שלא כפות [תוס' ב\"ק כ\"ב ב']:"
            ],
            [
                "<b>עבד כפות לו</b><br> אפילו היה הגדי נמי כפות, או שהיה הגדי סמוך וכו':"
            ],
            [
                "<b>וגדי סמוך לו</b><br> אפילו היה העבד נמי סמוך לו:"
            ],
            [
                "<b>ונשרף עמו פטור</b><br> מתשלומין, דבעבד כפות חייב מיתה, ופטור מה\"ט מתשלומי גדי משום קלב\"ם, ובגדי סמוך פטור מדהיה יכול לברוח, אף שאין בו דעת:"
            ],
            [
                "<b>ומודים חכמים לרבי יהודה במדליק את הבירה</b><br> פלטין [ולהכי נקט פלטין, מדדרך להיות שם ארנקי, לומר דבהך ארנקי מודו רבנן לר\"י דחייב]:"
            ],
            [
                "<b>שכן דרך בני אדם להניח בבתים</b><br> דלרבנן תרתי בעי, שהדליק בשל חבירו, ורגיל להניח שם הטמון, אז חייב על הטמון באש, ולהכי גם בגורן שהדליקו, אם היא של חבירו משלם מה שרגיל להטמין שם, ככלי בקר ומוריגים. ולר\"י בין במדליק בשלו או בשל חבירו, חייב אפילו על האינו רגיל להטמין שם, כארנקי, וקיי\"ל כחכמים [שם]:"
            ],
            [
                "<b>גץ</b><br> נצוץ אש. ולערוך ר\"ל פרור קטן ממתכות:"
            ],
            [
                "<b>שיצא מתחת הפטיש והזיק חייב</b><br> דהו\"ל כזורק חץ, ואדם מועד לעולם:"
            ],
            [
                "<b>בעל הגמל חייב</b><br> מדהרבה במשאה. וי\"א דדוקא בהדליק כל הבירה בבת אחת, דאל\"כ משלם רק על מקום שהדליק נזק שלם, ועל השאר ח\"נ, וכלעיל [פ\"ב מ\"ג, ועח\"מ תי\"ח י\"ב]:"
            ],
            [
                "<b>רבי יהודה אומר בנר חנוכה פטור</b><br> דברשות קעביד, דמצוה להניחו בר\"ה, ולמטה מי' טפחים, ולא היה יכול להגביהו למעלה מגמל ורוכבו, ועדיף טפי מרשות קעביד דלעיל [פ\"ג מ\"ב וג'], דהתם אפ\"ה חייב. דשאני הכא דאיכא מצוה. ולרבנן הכא אפ\"ה חייב, דהיה לו לשמור הנר. ואילה\"ק מלעיל [פ\"ג מ\"ו]. דהתם במרוצתו א\"א שישמור א\"ע:"
            ]
        ],
        [
            [
                "<b>מרובה מדת תשלומי כפל ממדת תשלומי ארבעה וחמשה</b><br> לאחר שפירש התנא דיני ד' אבות נזיקין, שחייב עליהן אף שלא התכוון להזיקו' נקט השתא דיני גנב שהתכוון להפסיד ממון חבירו כדי להרוויח ע\"י זה, והדר נקט החובל [פ\"ח] שהתכוון להזיק גם כן להנאת עצמו, והדר נקט הגוזל [פ\"ט] שמתכוון להפסיד ממון חבירו כדי להרוויח עי\"ז, ודמי לחובל שידע הניזק מי הוא המזיקו, ולא נקט גנב וגזלן בהדי הדדי, מדבעי למנקט היותר חמור תחלה תחלה, דגנב משלם ד' וה' וחובל חייב בה' דברים, אבל גזלן אינו משלם רק הקרן, והדר נקט הגוזל ומאכיל [פ\"י] דכולהו רק אביזר' דגזל:"
            ],
            [
                "<b>כי יגנוב איש שור או שה וטבחו או מכרו וגו'</b><br> ולא ילפינן שור שור משבת [כפ\"ה מ\"ז]. היינו משום דכפל בו קרא, דכתי' כי יגנוב איש שור או שה וגו' ישלם תחת השור וגו' תחת השה, והרי סגי למכתב כי יגנוב איש שור וטבחו, ה' בקר ישלם תחתיו, וד' צאן תחת השה. ש\"מ שור ושה דוקא:"
            ],
            [
                "<b>גנב על פי שנים</b><br> ר\"ל שיש ב' עדים שגנב:"
            ],
            [
                "<b>וטבח ומכר על פיהם או על פי שנים אחרים משלם תשלומי ארבעה וחמשה</b><br> קמ\"ל דלא הוה עדות טביחה חצי דבר, מדצריכי עדי טביחה לעדות גניבה. דעכ\"פ עדות גניבה א\"צ לעדות טביחה:"
            ],
            [
                "<b>גנב ומבר בשבת</b><br> אבל בטבח, בסקילה הוא, ואינו משלם בעד הטביחה. דקלב\"ם:"
            ],
            [
                "<b>גנב וטבח ביום הכפורים</b><br> שהוא בכרת, וכגון דלא אתרו ביה, דאז דינו כחייבי מלקות שוגגין דחייבי' בתשלומין, אבל חייבי מיתה, אפילו שוגגין פטורים מתשלומין:"
            ],
            [
                "<b>גנב משל אביו וטבח ומכר ואחר כך</b><br> אע\"ג שאח\"כ וכו':"
            ],
            [
                "<b>מת אביו</b><br> בכה\"ג פשיטא דחייב, מדנתחייב כבר קודם שמת אביו וקודם שהקדיש, רק משום סיפא דטבח אח\"כ, נקט נמי רישא:"
            ],
            [
                "<b>גנב וטבח לרפואה</b><br> וכ\"ש מכר לרפואה:"
            ],
            [
                "<b>השוחט חולין בעזרה</b><br> אע\"ג דמדשחט ביה פורתא נאסר בהנאה, וכדגמר השחיטה לאו דמריה קטבח, אפ\"ה משכח\"ל ששחט חצי סימנין בחוץ, וגמר רובן בפנים:"
            ],
            [
                "<b>רבי שמעון פוטר בשני אלו</b><br> בטריפה ובחולין בעזרה דס\"ל שחיטה שאינה ראוייה, לא שמה שחיטה:"
            ],
            [
                "<b>גנב על פי שנים וטבח ומכר על פיהם ונמצאו זוממין משלמין הכל</b><br> מיירי בהוזם תחילה עדי טביחה, דבהוזמו תחלה עדי גניבה, כבר בטלה עדות טביחה, דדלמא בעלים מכרוהו לו, או התכוון להזיקו וכי מתזמי אח\"כ אמאי ישלמו הרי לא חייבוהו כלום, דאע\"ג דכשיבואו עדים אח\"כ שאותה בהמה שיראוה השתא טבוחה ראו הם שגנבה, עכ\"פ כיון שכשהעידו המוזמין על הטביחה, עדיין לא היה עדות על הגניבה, הרי לא חייבוהו הם כלל על הטביחה, ולפ\"ז אם היו ב' כתות עדים, והעידו כת א' תחלה על הטביחה, ואח\"כ העידו כת ב' שזה הנטבח ראו כגנבו, פטורים כת ראשונה שהוזמו מג' וד', וגם כת שנייה כשהוזמו אינן משלמין רק כפל, דהרי לא העידו שטבחו הוא בעצמו:"
            ],
            [
                "<b>בטל העדות שניה</b><br> וישלם הוא כפל והן פטורים, עד שיוזמו שניהם יחדו:"
            ],
            [
                "<b>שאם אין גניבה אין טביחה ואין מכירה</b><br> והוא והן פטורים, אפילו אח\"כ הוזמו גם האחרונים, אמרינן כלעיל סי' י\"ב. וכ\"ש כשהוזמו ב' הראשוני' תחלה דפטורים האחרונים רק דבכה\"ג הראשונים חייבים כפל:"
            ],
            [
                "<b>משלם תשלומי כפל ואינו משלם תשלומי ארבעה וחמשה</b><br> מלתא דפשיטא היא, רק קמ\"ל עצמו דומיא דע\"א, מה ע\"א כשיבוא עוד עד אח\"כ מצטרף בהדיה וחייב, עצמו נמי אי אתו עדים בתר הודאתו חייב, דמודה בקנס ואח\"כ באו עדים חייב. והני מילי, בהודה שטבח אחר שהעידו שגנב, שלא חייב עצמו בהודאתו כלום דאז הוה ממש דומיא דעד א' דג\"כ אינו מחייבו כלל, אבל בהודה שגנב, אף שאח\"כ באו עדים שגנב, פטור מכפל, מדהתחייב א\"ע בהודאתו בקרן:"
            ],
            [
                "<b>גנב וטבח בשבת</b><br> דחייב מיתה וקלב\"ם אפי' בשוגג פטור מתשלומין:"
            ],
            [
                "<b>גנב משל אביו ומת אביו</b><br> והוא יורש, ואף שיש ג\"כ שאר יורשין, עכ\"פ לא הוה טביחה כולה באיסור, וה\"ה א' משותפין שגנב וטבח וכמשנה ה':"
            ],
            [
                "<b>גנב והקדיש</b><br> אחר יאוש, דאז חל ההקדש ע\"י יאוש ושנוי רשות, ולאו דמרי' קטבח. ואי\"ל להוה ההקדש גופא כמכירה, וכמתנה שדינה בכל דוכתא כמכירה, דחייב עליהו. י\"ל הקדש שאני דעדיין שם מקדישו עליו אחר שהקדישו, משא\"כ במכירה ומתנה, ואפשר דגם במתנה פטור וכלקמן סי' ל\"ה:"
            ],
            [
                "<b>רבי שמעון אומר</b><br> ר\"ש לאו אגנב והקדיש פליג, רק אהא דאמרינן בעלמא גנב הקדש מבעליה פטור מכפל ומד' וה', ועלה קאמ' ר\"ש וכו':"
            ],
            [
                "<b>קדשים שחייב באחריותם</b><br> בדקאמר הרי זה עלי קרבן:"
            ],
            [
                "<b>משלם תשלומי ארבעה וחמשה</b><br> דמדחייבים בעלים באחריותן, שלהן גנב וטבח. ודוקא בשחטן הגנב עצמו תמימין בפנים לשם בעלים, רק שנשפך הדם שעי\"ז לא חזר קרן לבעליו, דעכ\"פ בשעת שחיטה ראוייה היתה, דכל העומד לזרוק כזרוק דמי, או שהוקדש בעל מום, ושחטו הגנב בחוץ, דאז אף שלא נפדה כפדוי דמי, אבל בשחטה תמימה בחוץ, או ששחטה בפנים ונפסלה בשחיטה, הו\"ל שחיטה שאינה ראויי' כלעיל סי' י\"א [וכ\"כ נקדה הקדשו למומו ושחטה בחוץ, אף לר\"ש צריך העמדה והערכה, ומדנשחטה אינה יכולה לעמוד [רש\"י]:"
            ],
            [
                "<b>שאין חייב באחריותם</b><br> דאמר הרי זו קרבן:"
            ],
            [
                "<b>מכרו</b><br> הגנב:"
            ],
            [
                "<b>חוץ מאחד ממאה שבו</b><br> מדבר הניתר עמה בשחיטה:"
            ],
            [
                "<b>או שהיתה לו בו שותפות</b><br> קודם שגנבו, דלא הוה טביחה כולה באיסור. ואף דכבר שמעינן לה מלעיל סי' י\"ז. י\"ל התם יש לו שותפות בכל הבהמה. וקמ\"ל הכא אף דשותפתו רק באבר א':"
            ],
            [
                "<b>השוחט ונתנבלה בידו</b><br> אף שלא מדעת והוא נתכוון לשחוט:"
            ],
            [
                "<b>הנוחר</b><br> קרעה מנחירים עד הלב:"
            ],
            [
                "<b>והמעקר</b><br> עקר הסימנים, וכל אלו אפילו שחיטה שאינה ראוייה לא הוו:"
            ],
            [
                "<b>וטבח ומכר חוץ מרשותם</b><br> אפילו בר\"ה דמשיכה לא קני שם [כח\"מ קצ\"ח ט']. הכא להתחייב באונסיה קני [נ\"י]. ולתוס' מיירי רק במשכה לסימטא, דשם קני משיכה:"
            ],
            [
                "<b>פטור</b><br> כשלא הגביהו קודם טביחה:"
            ],
            [
                "<b>פטור</b><br> מכפל:"
            ],
            [
                "<b>הגביהו</b><br> והרי הגבהה קונה בכל מקום:"
            ],
            [
                "<b>או שהוציאו מרשות הבעלים ומת</b><br> אע\"ג שמת:"
            ],
            [
                "<b>לבכורות בנו</b><br> בעד ה' סלעים שחייב לכהן בבכורו:"
            ],
            [
                "<b>לנושא שכר ולשוכר</b><br> ובכולן אינו חייב משום מוכר, ואפילו בנתנו הגנב במתנה, אע\"ג דמתנה כמכר [כמגילה כ\"ו ב'] ה\"מ לענין הפקעת קדושה, אבל הכא רק על מכירה חייבה תורה ולא על מתנה, וכ\"כ בנדר על מכירה מותר במתנה:"
            ],
            [
                "<b>והיה</b><br> הכהן או הבע\"ח או השומר:"
            ],
            [
                "<b>פטור</b><br> הגנב או אותן הנ\"ל שנתנן לו:"
            ],
            [
                "<b>חייב</b><br> השליח של הגנב חייב לשלם לבעלים. ולי\"א [לעיל פ\"ו סי' כ\"ד] דבר דעת שלא ידע שחוטא מתחייב שולחו, קאי חייב ופטור הכא אגנב ולרמב\"ם הכא מיירי אף בידע שליח שהוא גנוב, וקאי חייב ופטור הכא על השליח, דלא מחשבו גונב אחר גנב, מדהוציאוהו הן מבית בעלים. מיהו לראב\"ד לא מיירי הכא מגנב כלל, רק מיירי בנתנה הבעלים לכהן ולבע\"ח ושומר, ואף דבכה\"ג לא שייך חייב ופטור לגבי כהן ובע\"ח, נקט חייב אגב שומר, ובכהן ובבע\"ח ר\"ל הפסיד ולא הפסיד:"
            ],
            [
                "<b>אין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל</b><br> מפני יישוב א\"י, ואפילו לגדלה בביתו אסור, מדמפסדת באכילתה הזרעים, ותו שמא תצא ותפסיד שדות אחרים, והא דלא גזרו מה\"ט נמי בגסה. היינו טעמא מדצריכה הרבה למלאכה, גם אינן מרובין כל כך כצאן, ואפשר להשגיח עליהן יפה. מיהו ביערות מותר לגדל גם דקה. והאידנא שאין א\"י בידינו, בכל מקום שרי [ת\"ט]:"
            ],
            [
                "<b>אבל מגדלין בסוריא</b><br> היא [זיריען] שכבש דוד, ולא חיישינן כל כך ליישובה:"
            ],
            [
                "<b>אין מגדלין תרנגולים בירושלם מפני הקדשים</b><br> דמצויין שם בכל העיר בשר קדשים קלים, והתרנגולים מנקרין באשפה, ושמא יחטטו משם בשר כעדשה משרץ, ויטמאו בה הקדשים וקודם רבי נשנית משנה זו:"
            ],
            [
                "<b>ולא כהנים בארץ ישראל</b><br> לא יגדילו תרנגולים:"
            ],
            [
                "<b>מפני הטהרות</b><br> מדאוכלי' תרומה צריכים לשמור כליהן בטהרה [ונ\"ל דלהכי קאמר מפני הטהרות ולא מפני התרומה דקמ\"ל אפילו אין תרומה השתא בביתם]:"
            ],
            [
                "<b>אין מגדלין חזירים בכל מקום</b><br> גזרו כך, דכשצרו הורקנס וארסתובלס זע\"ז, היו רגילין אותן שבחוץ להעלות לאותן שבפנים בכל יום בהמות לתמידין, מדכלו הבהמות בעיר, פעם א' העלו להן חזיר, כדי לעשותן לשחוק ולקלוס, ולבשה חרדה עי\"ז לכל יראי ה' שבארץ ישראל, על שביזו כל כך עבודת ביהמ\"ק, ולהכי גזרו כך [ולמהרש\"א סוטה דמ\"ט, כל זה משל הוא, דמלכות רומי נמשלת לחזיר, ור\"ל שע\"י ב' אחיו הללו נתגלגל הדבר ששלחו רומיים יד בחומת ירושלים, ובטלה העבודה עי\"ז מביהמ\"ק בעוונינו, ונאבדה א\"י ממנו. ונ\"ל ראיה לדבריו דרומי נמשל לחזיר [כפסחים קי\"ח ב']. אלא דקשה עלי לומר כן דמדנמשלו לחזיר יגזרו שלא לגדל חזירים. ולכן יותר נראה שהיו דברים כפשוטן]. ואף דבל\"ז אסור מדאו' לסחור בדבר אסור [כי\"ד קי\"ז]. זהו ברוצה למכרן לאכילה, אבל בשמכרו למשוח עורות בשומנו או להדלקה, או למלאכה, שרי [כש\"ך שם סק\"ב]:"
            ],
            [
                "<b>לא יגדל אדם את הכלב</b><br> רע שנושך בני אדם [ח\"מ ת\"ט]:"
            ],
            [
                "<b>אין פורסין נישבים</b><br> פח לצוד יוני הפקר:"
            ],
            [
                "<b>ליונים אלא אם כן היה דחוק מן הישוב</b><br> יוני בני יישוב:"
            ],
            [
                "<b>שלשים ריס</b><br> כל ריס הוא רס\"ו אמה, נמצא שהכל ז' אלפים תתק\"פ אמה, שהוא ד' מילין בקירוב, דמיל ב' אלפים אמה:"
            ]
        ],
        [
            [
                "<b>החובל בחברו חייב עליו משום חמשה דברים</b><br> ואם אין בהחבלה רק א' או ב', ישלם רק אותן:"
            ],
            [
                "<b>בנזק</b><br> מה שנפחת הניזק בדמיו ע\"י החבלה, דהא דכתיב עין תחת עין, אין ר\"ל עין ממש, דהא כתיב ולא תקחו כופר לנפש רוצח, ומדלא כתיב לאשר הוא רשע למות, דכולל כל הכאות [וגם כל חייבי מיתות]. ש\"מ למעוטי בדכוותה אתא, דהיינו לרוצח לא תקח כופר, אבל לחובל תקח כופר והא דכתיב עין בעין, דמי עין הוא, והא דכתיב כאשר יתן מום כן יעשה בו, היינו בדין שמים, דכך ראוי לו כשלא יפייס להנחבל [רמב\"ם פ\"ג מחובל]:"
            ],
            [
                "<b>בשבת</b><br> מה שנשבת ממלאכתו בחליו:"
            ],
            [
                "<b>רואין אותו כאילו הוא עבד נמכר בשוק</b><br> כעבד כנעני שנמכר בפעם אחת לעולם [אבל לא ישומו כאילו הנחבל ימכור א\"ע. דחדא שהוא ישראל שאינו נמכר רק לשש שנים, ואין לומר ישמוהו תמיד כאילו תמיד ימכר א\"ע לשש שש שנים, יעלה להון רב, ותו דלפעמים מפני חשיבותו, לא ימכר א\"ע בעד כל הון]:"
            ],
            [
                "<b>ושמין כמה היה יפה</b><br> קודם שנחבל:"
            ],
            [
                "<b>כואו</b><br> ר\"ל אפילו רק כואו שלא פצע בו:"
            ],
            [
                "<b>אומדין כמה אדם כיוצא בזה</b><br> דלפי עינוגו צערו רב:"
            ],
            [
                "<b>רוצה ליטול להיות מצטער כך</b><br> אין ר\"ל דישומו כמה רוצה ליטול להצטער, דיש שלא ירצה בעד כל הון, אלא ר\"ל כמה רוצה שיטלו ממנו שלא להצטער כך, אם נתחייב למלכות בצער זה:"
            ],
            [
                "<b>עלו בו צמחים</b><br> אבעבועות, אפילו נולדו אח\"כ מחמת ההכאה:"
            ],
            [
                "<b>פטור</b><br> ואפילו עלו במקום המכה לא מצי למימר לולא שהיו שם ההכאה לא עלו, דעכ\"פ ע\"י ד\"א עלו. מיהו זה דוקא רק כשעבר אדברי הרופא:"
            ],
            [
                "<b>שכבר נתן לו דמי ידו ודמי רגלו</b><br> שבהן יוכל לעשות מלאכה גדולה, וכשיבריא עכ\"פ חזי לשמור קשואין, וע\"י חליו השתא אי אפשר גם לזה. מיהו בהוא נוקב מרגליות, ושבר רגלו, דכשיבריא יחזור למלאכתו ישלם השבת שבחליו כפי הפסדו שע\"י חליו:"
            ],
            [
                "<b>בשת</b><br> י\"א שאינו רק במקום רואין. והמבייש בדברים, פטור, אבל אין לו חלעה\"ב עד שיפייסו [ח\"מ ת\"כ]:"
            ],
            [
                "<b>הכל לפי המבייש</b><br> דהנבזה המבייש בושתו מרובה [ולר\"ן ורש\"י בינוני שבייש בושתו מרובה, ורק בבעילה, מבוזה שבעל בושתו מרובה, כפ\"ג דכתובות מ\"ז]:"
            ],
            [
                "<b>והמתבייש</b><br> דנכבד שנתבייש בושתו מרובה:"
            ],
            [
                "<b>המבייש את הערום</b><br> ר\"ל ערום קצת, שהערימו יותר:"
            ],
            [
                "<b>המבייש את הסומא</b><br> שלא ראה הבושת אבל הרגישו:"
            ],
            [
                "<b>והמבייש את הישן</b><br> והרגיש אחר שהקיץ, אף שבשעה שביישו לא ידע:"
            ],
            [
                "<b>חייב</b><br> אבל אין דמי בשתם מרובה כל כך כאילו איננו ערום או סומא או ישן:"
            ],
            [
                "<b>אינו חייב על הבשת עד שיהא מתכוין</b><br> ואפילו רק נתכוון להזיק ולא לבייש חייב בבושת. מיהו בזה\"ז שאין לנו ב\"ד סמוכין, אין דנין רק נזקי אש, בור, שן, רגל, שכיח, ממון, חסרון כיס [כח\"מ א'. ושפ\"ט, וססת\"י. וסי' א'ב' ש'ר' ש'מ'ח'], ולפיכך נזקי אדם באדם שאינו מצוי, אין שמין ומגבין לו, רק אי תפס לא מפקינן מניה, אבל ינדו למזיק עד שיפייס לניזק [שם]:"
            ],
            [
                "<b>ופטור מדמי ולדות</b><br> [עי' לעיל פ\"ג מ\"י]:"
            ],
            [
                "<b>המכה את אביו ואת אמו ולא עשה בהם חבורה</b><br> דרק בחבלן חייב מיתה:"
            ],
            [
                "<b>וחובל בחבירו ביום הכפורים</b><br> אפילו במזיד, שחייב מלקות שפוטר מתשלומין, אפ\"ה בחובל בחבירו בפירוש רבתה תורה שישלם:"
            ],
            [
                "<b>אבל משלמין לאחר זמן</b><br> דמתחלה בני תשלומין היו, רק שאין להן לשלם משא\"כ ברישא בחשו\"ק:"
            ],
            [
                "<b>חייבין לשלם</b><br> מיהו ביש לאשה נכסי מלוג, תמכרם בטובת הנאה, שכשימות בעל בחייה יטלם הקונה, יתשלם לזה [ח\"מ תכ\"ד]. ואי\"ל בל\"ז הרי תוכל למכור הכתובה בטובת הנאה. י\"ל דכתובה ודאי שט\"ח הוא, והרי קיי\"ל המוכר שט\"ח לחבירו וחזר ומחלו מחל, וכל לגבי בעלה ודאי מחלה, ואטרוחי ב\"ד בכדי ל\"ל. משא\"כ זכות שלה בנ\"מ, לא מחשב כשט\"ח]:"
            ],
            [
                "<b>והחובל בחברו בשבת</b><br> אף ששגג בהאיסור, חייבי מיתות שוגגין פטורים מתשלומין, דאף שמקלקל, והמקלקל בשבת פטור מסקילה, עכ\"פ מתקן הוא ליצרו:"
            ],
            [
                "<b>התוקע לחבירו</b><br> שהכהו באגרופו נגד אזנו, וי\"א דר\"ל שתקע לו ממש באזנו [ועי' רש\"י קדושין י\"א ב']:"
            ],
            [
                "<b>סטרו</b><br> שהכה בפס ידו על לחיו, בושתו מרובה טפי:"
            ],
            [
                "<b>לאחר ידו</b><br> שהכהו באחורי ידו על לחיו, שבשתו יותר מרובה:"
            ],
            [
                "<b>צרם</b><br> משך:"
            ],
            [
                "<b>רקק והגיע בו רוקו</b><br> וברקק בבגדו פטור:"
            ],
            [
                "<b>זה הכלל הכל לפי כבודו</b><br> ר\"ל כל אלו השומות שנזכרו במשנה, הן רק למכובד מאד, וזה בשביל צער ובושת, ושאר הג' ישלם לפי מה שהן:"
            ],
            [
                "<b>אמר רבי עקיבא אפילו עניים שבישראל רואין אותם כאילו הם בני חורין שירדו מנכסיהם שהם בני אברהם יצחק ויעקב</b><br> דלכולן שמין בשוה כלעיל, וקיי\"ל כת\"ק [ת\"כ]:"
            ],
            [
                "<b>ונתן לו זמן</b><br> דלבושת שאינה של חבלה, וכ\"כ לצער של כואו בשפוד, יהבינן זמן, מדבשניהן לא חסרו ממונא, משא\"כ לבושת וצער של חבלה, ולשאר ג' דברים דחסריה ממונא, לא יהבינן זמן [ת\"כ סכ\"ז]:"
            ],
            [
                "<b>שמרה</b><br> המתין לה:"
            ],
            [
                "<b>עומדת על פתח חצרה ושכר את הכד בפניה ובו כאיסר שמן</b><br> שמן בכאיסור:"
            ],
            [
                "<b>גלתה את ראשה והיתה מטפחת</b><br> ר\"ל אספה השמן בטפח שלה:"
            ],
            [
                "<b>ומנחת ידה על ראשה</b><br> לסוך ראשה בשמן, דכך דרכם לבריאות:"
            ],
            [
                "<b>רבי לזו אני נותן ארבע מאות זוז</b><br> שזלזלה בעצמה כל כך, שבעד הרווחת איסור גלתה ראשה בר\"ה:"
            ],
            [
                "<b>החובל בעצמו אף על פי שאינו רשאי</b><br> דעבר משום בל תשחית [כך נ\"ל דלמאי דמסיק הש\"ס דמצער עצמו נקרא חוטא, א\"כ אין חילוק בין גוף למלבוש לענין בל תשחית דאי משום וכפר עליו, לא ס\"ד שיהיה חייב ומאי קמל\"ן דפטור, וכקושי' תוס' ד\"ה החובל]:"
            ],
            [
                "<b>פטור</b><br> מעונש ב\"ד דכל שאין קוצץ אילן אין בל תשחית רק מד\"ס [רמב\"ם פ\"ו ממלכים]:"
            ],
            [
                "<b>אחרים שחבלו בו חייבין</b><br> וכ\"ש בושת דרשאי לכתחילה לבייש א\"ע ודאי אחרים חייבים:"
            ],
            [
                "<b>פטור</b><br> די\"ל לטובתי עשיתי והרי גם באילן אינו חייב רק בשקוצצו דרך השחתה להפסיד לאדם [ומתורץ קושית תוס' ד\"ה החובל]:"
            ],
            [
                "<b>אחרים שקצצו את נטיעותיו חייבים</b><br> כשלא התרו בו למלקות, שאינו לוקה, משא\"כ בחובל בחבירו בפירוש רבתה תורה שישלם אפילו התרו בו למלקות משלם ואינו לוקה [ככתובות דל\"ב ב'] ונקט נמי נטיעה דלא נימא רק חובל חייב מדצערו בגופו, משא\"כ בושת ולהכי נקט דאפילו נטיעות דפחות מבושת אפ\"ה אחר חייב:"
            ],
            [
                "<b>אין נמחל לו</b><br> הבושת:"
            ],
            [
                "<b>ועתה השב אשת וגומר</b><br> ויתפלל בעדך, וכי ס\"ד שיתפלל בעדו, אם לא יבקש אבימלך ממנו:"
            ],
            [
                "<b>ויתפלל אברהם אל האלהים וירפא אלהים את אבימלך וגומר</b><br> ואי\"ל דלמא אברהם מלתא יתירתא עביד [כיומא כ\"ח ב']. א\"כ הו\"ל נמי לאשמעינן דמחל לו [כמ\"ד ויעתר לו ה' ותהר רבקה]. אע\"כ דמחילה מחוייב היה, רק קרא קמ\"ל דלא די שמחל לו, אלא שהתפלל ג\"כ בעדו:"
            ],
            [
                "<b>חייב</b><br> דצערה דגופא לא מחיל אינש:"
            ],
            [
                "<b>על מנת לפטור חייב</b><br> מטעם הנ\"ל, דלשחוק בעלמא אמר כן. וי\"א דבכה\"ג פטור, רק דמתני' מיירי בשואלו החובל, ע\"מ לפטור. והוא השיבו הן, אמרינן דהתכוון לבתמיה [תכ\"א. ואילה\"ק ללישנא קמא רישא ל\"ל דהוא כ\"ש מסיפא. נ\"ל דקמ\"ל רישא דאף שלא אמר ע\"מ לפטור, ל\"א דאידך סבר ודאי לצורך קאמר, שהעלה בשרו נימא [בראנד בל\"א], ולהכי א\"צ לומר ע\"מ לפטור, דהרי לטובתו נתכוון, קמ\"ל. מיהו בשאר צער שאינו בחסרון אבר נמי לא מחל אינש, כמוכח מכד וטלית דנקט בסיפא, והא דנקט חסרון אברים. נ\"ל דקמ\"ל דאפילו בהנהו רגיל לומר כן בשחוק, ואינו חושש שמא חבירו יבין כן לאמת]:"
            ],
            [
                "<b>על מנת לפטור</b><br> אפילו א\"ל בדרך שאלה ע\"מ לפטור. והשיבו לאו, אפילו הכי פטור:"
            ],
            [
                "<b>פטור</b><br> ודוקא בדאתא לידי בתורת שמירה, ולהכי בלא אמר ע\"מ לפטור, חייב. אבל בלא אתא לידי' בתורת שמירה, אפילו לא א\"ל ע\"מ לפטור, פטור:"
            ],
            [
                "<b>חייב</b><br> השליח. אפילו א\"ל ע\"מ שאני משלם, אין שליח לעבירה [ש\"פ]:"
            ]
        ],
        [
            [
                "<b>הגוזל</b><br> ה\"ה גנב [ח\"מ שנ\"ד]. ונ\"ל דנקט גזלן לרבותא דת\"ק דר\"ש [רכ\"מ ה\"ח] דס\"ל דרק גניבה מיאש אבל לא גזילה להכי נקט גזלן דאע\"ג דלא מיאש אפ\"ה קנה מיהו אנן קי\"ל [ח\"מ שס\"ח] בגזלן ישראל הוה יאוש ובגזלן עכו\"ם לא מיאש אבל גניבה לעולם מיאש:"
            ],
            [
                "<b>משלם כשעת הגזלה</b><br> דהיינו דמי עצים וצמר ולא דמי הכלים. ודוקא בגזל עצים שאינן משופין ועשאן כלים או צמר שאינו טווי ועשאן בגדים, שהן שינוי שאינו חוזר לברייתו וקנינהו. אבל עצים משופין, או צמר טווי, ועשאן כלים או בגדים, שינוי החוזר לברייחו הוא כשינתק הנסרים או יסתר חוטי התפירה, ולא קנה [ח\"מ ש\"ס ו']. אבל שבח מיהו קנה, וצריך להחזיר להגזלן השבח. וי\"א דאף שינוי גרוע כזו עם יאוש קונה. [שס\"א]:"
            ],
            [
                "<b>דמי רחל העומדת ליגזז</b><br> הפרה והרחל חוזרים בעינא, דבגופן אין שום שינוי, רק מה ששוין השתא פחות משויין בשעת גזילה, ישלם לבעלים, והולד והצמר קנה [כך נ\"ל פי' נ\"י]. ונ\"ל דקמ\"ל הך בבא, דאף מעשה קטנה כזאת שעשה בהשינוי שסעד הולד כשנולד, או שגזז הצמר, קנאן ולא הוה כגוזל דקל מחובר וקצצו דלא קנה [כב\"ק צ\"ו א']. דהתם לא נשתנה שמו, משא\"כ הכא. מיהו לרא\"ש גם פרה ורחל עצמן קנה בשינוי זה:"
            ],
            [
                "<b>רחל ונטענה אצלו וגזזה</b><br> ה\"ה בלא ילדה ולא גזזה עדיין, השבח דגזלן הוה:"
            ],
            [
                "<b>משלם כשעת הגזלה</b><br> וקמ\"ל הך בבא דאף עיבור וטעינה, שהן שינוי דממילא, אפ\"ה קנה הולד והצמר. וי\"א דשינוי רק אחר יאוש קנה [שס\"ב ח'], א\"כ קמ\"ל אף דיאוש לחוד לא קנה [כשס\"א], אפ\"ה עם שינוי דממילא קנה. מיהו לרא\"ש הנ\"ל סי' ג'. טובא קמ\"ל דאף דהפרה היא השתא סריקא כמו שגזלה, אפ\"ה קנה גם הפרה גופה [כך נ\"ל]:"
            ],
            [
                "<b>זה הכלל</b><br> לאתויי גנב טלה או עגל ונעשו איל ושור וטבחן או מכרן, פטור מד' וה', דשלו טבח ומכר:"
            ],
            [
                "<b>משלם כשעת הגזלה</b><br> קמ\"ל הך בבא דאפילו לענין הפסד הגזלן נמי משלם כשעת הגזילה:"
            ],
            [
                "<b>בעבדים אומר לו הרי שלך לפניך</b><br> דכקרקע דמי שעומדת תמיד ברשות בעלים, והכי קיי\"ל [שס\"ג]:"
            ],
            [
                "<b>פירות והרקיבו</b><br> כולן, דהו\"ל שינוי הניכר, אבל מקצתן, כהיזק שאינו ניכר הוא [שם] וקמ\"ל הך בבא אף שאינו שנוי דממילא, כהנך דרישא, אפ\"ה א\"ל הרי שלך לפניך:"
            ],
            [
                "<b>יין והחמיץ</b><br> דשינוי הניכר הוא ע\"י טעמו וריחו:"
            ],
            [
                "<b>מטבע ונפסל</b><br> במדינה זו, אך יוצא במקום אחר, דא\"ל לך והוציאם שם, והו\"ל כהיזק שאינו ניכר:"
            ],
            [
                "<b>בהמה ונעבדה בה עבירה</b><br> שנרבעה או נעבדה כע\"ז בע\"א, דאי בב' עדים היינו יוצא לסקל בסיפא [כך נ\"ל כוונת רש\"י. אמנם ל\"מ י\"ל דרישא מיירי בב' עדים, וסיפא בכבר נידן בב\"ד]:"
            ],
            [
                "<b>או שנפסלה מעל גבי המזבח</b><br> ע\"י מום שאינו ניכר, כגון דוק שבעין [מיהו דוקא בבהמה קדושה כבר, דאל\"כ אפילו במום גמור פטור מההיזק, דכל בהמות לאו למזבח קיימי [כב\"ק דצ\"ח ותוס' שם] וקמ\"ל כל הני אף שכולן ע\"י אדם אפ\"ה א\"ל הרי שלך לפניך:"
            ],
            [
                "<b>או שהיתה יוצאת ליסקל</b><br> וס\"ל גומרין דין השור שלא בפניו, דאל\"כ יאמר לגזלן הפסדתו בידים שהבאתו לב\"ד. ואע\"ג שנגח אדם בהיותו אצל הגנב, אין הגנב חייב מדלא שמרו כראוי מדרק גרמא בעלמא הוא [ועי' פ\"י מ\"ה]:"
            ],
            [
                "<b>אומר לו הרי שלך לפניך</b><br> דכל אלו שינוי שאינו ניכר, ולא דמי למטבע שנפסל בכל מקום. דהתם ע\"י הצורה שנפסל ניכר הפסדה:"
            ],
            [
                "<b>נתן לאומנין לתקן וקילקלו</b><br> שנתן להם נסרים, לעשות כלי ועשאוה ושברוה:"
            ],
            [
                "<b>חייבין לשלם</b><br> דמי הכלי, דאין אומן קונה בשבח כלי, והאומן ש\"ש הוא [וי\"א דקיי\"ל אומן קונה בשבח כלי [ש\"ו]:"
            ],
            [
                "<b>נתן לחרש שידה</b><br> [שעזע] שבעגלה:"
            ],
            [
                "<b>תיבה ומגדל</b><br> [שראנק]:"
            ],
            [
                "<b>לתקן</b><br> לקבוע בהן מסמר וכדומה:"
            ],
            [
                "<b>חייב לשלם</b><br> תנא סיפא לגלויי דרישא מיירי בעשה האומן הכלי ושברה, ואפ\"ה חייב:"
            ],
            [
                "<b>או שהזיק</b><br> ר\"ל שהזיקן וקמ\"ל אף דכך מצוי צריך לזהר:"
            ],
            [
                "<b>ואם מחמת המכה</b><br> מדהכה בכח יותר מהראוי:"
            ],
            [
                "<b>הנותן צמר לצבע והקדיחתו יורה</b><br> נשרפה בה, ע\"י שהרתיחו יותר מהראוי:"
            ],
            [
                "<b>נותן לו</b><br> האומן לבעה\"ב:"
            ],
            [
                "<b>צבעו כאור</b><br> מכוער, בפסולת הצבע, ואם הקלקול מדלא קלט יפה, פטור, דדלמא הצמר גרם:"
            ],
            [
                "<b>אם השבח יותר על היציאה</b><br> שהצמר היה יפה דינר, והצובע הוציא דינר, והשתא שוה ג' דינרין:"
            ],
            [
                "<b>נותן לו</b><br> להאומן:"
            ],
            [
                "<b>את היציאה</b><br> דינר שהוציא:"
            ],
            [
                "<b>ואם היציאה יתירה על השבח</b><br> שהצובע הוציא ג' דינרין והשבח רק ב':"
            ],
            [
                "<b>נותן לו את השבח</b><br> ב' דינרין, ולא שכר שלם, ואם שכרו פחות מהוצאתו, לא יתן לו רק שכר שקצב לו:"
            ],
            [
                "<b>דמי צמרו</b><br> דקנאה בשינוי כגזלן:"
            ],
            [
                "<b>נותן לו את השבח</b><br> מטעם קנס והכי קיי\"ל [שם]:"
            ],
            [
                "<b>הגוזל את חבירו שוה פרוטה ונשבע לו</b><br> שלא גזלו, ועתה רוצה לשוב. ומיירי שנשבע לו מעצמו, דב\"ד אין נשבעין עד שיודה בפרוטה ויכפור ב' מעה כסף [ח\"מ פ\"ח], ואף דהיסת נשבעין אפילו אפרוטה [פ\"ח ו'] הרי לא נתקנה עדיין בזמן המשנה:"
            ],
            [
                "<b>יוליכנו אחריו אפילו למדי</b><br> שרחוק מאד, וגם הכסף אין נחשב שם כלום [כישעיה י\"ג פי\"ז], אפ\"ה יחזיר לו לשם, אבל בלא נשבע, א\"צ לחזור אחריו, רק יודיעו שרוצה להחזירה לכשיבוא אליו [שס\"ז]:"
            ],
            [
                "<b>ולא לשלוחו</b><br> של נגזל, אא\"כ עשאו שליח בעדים, דאל\"כ הרי אחריות הדרך על הגזלן, וגם אינו מתכפר עד שיגיע ליד הנגזל:"
            ],
            [
                "<b>אבל נותן לשליח בית דין</b><br> שעשאוהו ב\"ד שליח להוליכו לנגזל וזה מתקנת השבים:"
            ],
            [
                "<b>ואם מת</b><br> הנגזל:"
            ],
            [
                "<b>יחזיר ליורשיו</b><br> קמ\"ל דאפילו ליורשים יחזיר למדי:"
            ],
            [
                "<b>נתן לו</b><br> גזלן לנגזל:"
            ],
            [
                "<b>מחל לו</b><br> נגזל לגזלן:"
            ],
            [
                "<b>אינו צריך לילך אחריו</b><br> אף דכבר שמעינן לה מדיוקא דרישא. קמ\"ל הכא דיוקא, דעכ\"פ לכשיבוא הנגזל ישיבנו לו, אף דבשאר פחות משוה פרוטה א\"צ להשיב [כח\"מ ש\"ס ב'], הכא שאני שהיה תחלה פרוטה [כח\"מ ש\"ס ד']:"
            ],
            [
                "<b>נתן לו את הקרן ונשבע לו על החומש</b><br> שבועה ב' שנתנו לו ואח\"כ הודה, ה\"ה בלא נתן גם הקרן, וחוזר ונשבע על שניהן שמוסיף חומש לקרן לשבועה א' וחומש לקרן לשבועה ב' וחומש להחומש שכפר השתא:"
            ],
            [
                "<b>ה\"ז משלם חומש על חומש</b><br> חומש של חומש ויחזירם אפילו למדי:"
            ],
            [
                "<b>עד שיתמעט הקרן פחות משוה פרוטה</b><br> ר\"ל דחומש שנשבע עליו נחשב שוב כקרן, ולהכי בחזר ונשבע שוב על חומש ב' והודה, חייב שוב גם עליו חומש ואשם, וכן לעולם:"
            ],
            [
                "<b>וכן בפקדון</b><br> בכפר ונשבע והודה:"
            ],
            [
                "<b>בפקדון או בתשומת יד</b><br> הלואה:"
            ],
            [
                "<b>או בגזל או עשק את עמיתו</b><br> כל ממון שבא לידו בהיתר כהלואה או שכירות, וכשתבעו הנותן, כבשו באלמות, נקרא עושק [ח\"מ שנ\"ט ח']:"
            ],
            [
                "<b>משלם קרן</b><br> דאין חומש ואשם רק בהודה:"
            ],
            [
                "<b>והעדים מעידין אותו שגנבו</b><br> לעיל נקט שאכלו לרבותא, דאף שאינו בעולם אפ\"ה פטור מכפל מדלא טען שנגנב, והכא נקט גנבו לרבותא, אף שהוא בעין אצלו, אפ\"ה חייב כפל:"
            ],
            [
                "<b>משלם תשלומי כפל</b><br> אבל ד' וה' אין חיובו מפורש רק בגנב ממש ואפ\"ה חייב גם שומר בד' וה' מדהוקש לגנב [ב\"ק ק\"ו ב']. מיהו בשלח בו יד קודם שנשבע, פטור גם מכפל, דמששלח בו יד כשלו היא [ב\"ק ק\"ז ב']:"
            ],
            [
                "<b>הודה מעצמו משלם קרן וחומש ואשם</b><br> אבל כפל לא דמודה בקנס פטור, אבל חומש כפרה הוא:"
            ],
            [
                "<b>הגוזל את אביו ונשבע לו</b><br> דבלא נשבע א\"צ הבן להחזיר כשמת:"
            ],
            [
                "<b>ומת</b><br> והגזילה בעין, דבאינו בעין אין מצות השבה בהמגיע לחלקו:"
            ],
            [
                "<b>הרי זה משלם קרן וחומש לבניו</b><br> של גזלן:"
            ],
            [
                "<b>או לאחיו</b><br> אם אין בנים לגזלן [ובח\"מ שס\"ז ה' כתוב בהיפך שנותן לאחיו של גזלן, ובאין אחים נותן לבניו]. מיהו אחר שנתן לאחיו הכל, חוזר ומחשב עמהן כמה מגיע לחלקו כי כל עיקר טעם נתינתו להם הוא רק כדי לקיים מצות והשיב את הגזילה, וי\"א שאינו נוטל כלום מהגזילה [שם]:"
            ],
            [
                "<b>ואם אינו רוצה</b><br> נ\"ל דלדיעה ראשונה הנ\"ל ר\"ל שאינו רוצה לדקדק ולעשות מצוה מהמובחר:"
            ],
            [
                "<b>או שאין לו</b><br> שהוא עני, וי\"א דר\"ל שאין לו אחים ובנים:"
            ],
            [
                "<b>לוה</b><br> מאחרים:"
            ],
            [
                "<b>ובעלי חוב באים ונפרעים</b><br> חובם מהגזילה, ואומר להם כשמשלם זה גזלתי מאבא. וי\"א דבאין אחים לגזלן ישיבם לשאר קרובי אביו [שם]:"
            ],
            [
                "<b>אם מת יירשנו</b><br> דאז אינה של אביו:"
            ],
            [
                "<b>בחייו ובמותו אם מת לא יירשנו</b><br> אבל עכ\"פ הנכסים שלו הן, רק שאינו רשאי ליהנות מהן:"
            ],
            [
                "<b>ויחזיר לבניו או לאחיו</b><br> נ\"ל דלהכי נקט יחזיר והרי לא נטל. מדחוזר חלילה לכל הקרוב קרוב קודם. מיהו לא יתן להן בידים, דאז יחזיקו לו טובה, וימעול בקונם [כ\"כ הר\"ן]:"
            ],
            [
                "<b>ואם אין לו</b><br> עי\"ל סי' נ\"ח. וי\"א ה\"ה אינו רוצה:"
            ],
            [
                "<b>לוה ובעלי חוב באים ונפרעים</b><br> דהרי אפילו בחייו שרי בכה\"ג באין לו מה יאכל [כפ\"ד דנדרים מ\"ח], ואף דהתם לי\"א אסור לשלם רק חוב שאין המודר חייב לפרוע למלוה. התם המדיר חי ולהכי מדמחוייב לפרוע שוב להנודר, א\"כ מהניהו, אבל הכא כשיגבו מהנכסים, לא מחשב נהנה מהנכסים:"
            ],
            [
                "<b>ואם אין לאיש גואל</b><br> וזה אפשר רק בגר, דהרי כל ישראל יש לו קרוב במשפחתו:"
            ],
            [
                "<b>להשיב האשם אליו האשם המושב לה' לכהן</b><br> ר\"ל הקרן והחומש שחייב להשיבם, קנאם ה', ויתנן לכהן:"
            ],
            [
                "<b>מלבד איל הכפורים</b><br> היינו אשם גזילות שמביא:"
            ],
            [
                "<b>היה</b><br> הגוזל את הגר:"
            ],
            [
                "<b>מעלה את הכסף ואת האשם ומת</b><br> הגזלן:"
            ],
            [
                "<b>הכסף ינתן לבניו</b><br> של גזלן, דגם הגזלן כבר זכה בהן משמת הגר, רק שהיה חייב להשיבם כדי שיתכפר, ומדמת א\"צ תו כפרה:"
            ],
            [
                "<b>והאשם ירעה עד שיסתאב</b><br> שיפול בו מום, מדמת בעליו, דקיי\"ל כל שבחטאת מתה, באשם ירעה:"
            ],
            [
                "<b>וימכר ויפלו דמיו לנדבה</b><br> לעולות קיץ המזבח:"
            ],
            [
                "<b>הכסף לאנשי משמר</b><br> שיחלקום לכהנים שבאותה שבוע במשמרתם בביהמ\"ק:"
            ],
            [
                "<b>ומת</b><br> קודם שהביא הקרבן:"
            ],
            [
                "<b>אין היורשים יכולין להוציא מידם</b><br> של כהנים, דהכסף כבר כפר מחצה:"
            ],
            [
                "<b>נתן הכסף ליהויריב</b><br> כך שם משמר הראשון של הכ\"ד משמרות שבביהמ\"ק:"
            ],
            [
                "<b>ואשם לידעיה</b><br> הוא משמר הב', שיקריבוהו הן בשבוע שבמשמרתן:"
            ],
            [
                "<b>אם קיים האשם</b><br> בשעה שנתן הכסף:"
            ],
            [
                "<b>יחזיר ויביא אשם אחר</b><br> קמ\"ל דאין יהויריב יכול למחול, לומר הרינו כאילו קבלנו [כלעיל מ\"ו]. דנ\"ל דהתם כבר היא שלו ויכול למחול, אבל הכהנים שלא זכו בו עדיין, אין יכולין למחול דבר שאינו שלהן. ואף דבנדר מועיל הריני כאילו קבלתי אף דלא אתא לידיה [כנדרים ס\"ג ב'] הכא שאני דעשה יהויריב שלא כדין שקבל האשם קודם השבת הקרן [וכש\"ס הכא ועי' רמל\"מ פ\"ח מגזילה ה\"ח]:"
            ],
            [
                "<b>את הקרן</b><br> לכהנים, וה\"ה לנגזל כשחי:"
            ],
            [
                "<b>אין החומש מעכב</b><br> מלהביא הקרבן, אבל עכ\"פ חייב ליתנו:"
            ]
        ],
        [
            [
                "<b>הגוזל ומאכיל את בניו</b><br> בחייו, וה\"ה בהאכיל לאחר:"
            ],
            [
                "<b>והניח לפניהם</b><br> ר\"ל או שמת והניח לפניהן, ואכלוה אחר מיתתו. ונ\"ל דקמ\"ל אע\"ג דבשעת אכילה כבר נשתעבדו הם. עוד נ\"ל דלא נקט או הניחה לפניהן, דקמ\"ל נמי אפילו הניח לפניהן נכסים, מטלטלי דיתמי לא משתעבדי, לפ\"ז יפה אמר בסיפא, ואם היה וכו' ודו\"ק:"
            ],
            [
                "<b>פטורין מלשלם</b><br> כשאכלוה אחר יאוש, אבל קודם יאוש הו\"ל אינהו כהגזלנים. מיהו כשהגזילה קיימת חייבים להחזיר אף שנתייאש, ולא הוה יאוש ושינוי רשות דקני, דיורש לאו כלוקח דמי, ויאוש כדי לא קנה [שס\"א]:"
            ],
            [
                "<b>ואם היה דבר שיש בו אחריות</b><br> שירשו קרקעות ונמצא שכבר היו משועבדים הקרקעות מחיי אביהן, ולדידן ה\"ה מטלטלין דיתמי דמשתעבדי לבע\"ח:"
            ],
            [
                "<b>אין פורטין</b><br> להחליף סלע שלו בפרוטות:"
            ],
            [
                "<b>לא מתיבת המוכסין</b><br> תיבה שהמוכס נותן בה פרוטות המכס, ודוקא מוכס שלוקח בלי קצבה, אבל מוכס שלוקח מכס קצוב מדינא דמלכותא, אינו גזלן, ואדרבה, המעביר מכס אפילו של מלך שאינו ישראל עובר על לא תגזול [שס\"ט ו']:"
            ],
            [
                "<b>ולא מכיס של גבאין</b><br> גובה מס המלך בלי קצבה ונ\"ל דמוכס היינו המס שניתן למלך בעד סחורות שיבואו להמדינה, והוא מלה נגזרת ממלת תכוסו על השה, דהיינו לשון מנין וה\"נ המוכס מונה מספר יחידי הסחורות שיביא זה, כדי ליתן מכל א' מכס הראוי לו, אולם גבאי היינו גובה של כל גופי בנ\"א שבמדינה העשיר לפי עשרו [וה\"ה מגבאי צדקה מפני החשד [י\"ד רנ\"ז]:"
            ],
            [
                "<b>אבל נוטל הוא מתוך ביתו או מן השוק</b><br> דכל שאינו נוטל מהתיבה המיוחדת למכס, מותר. ודוקא להחליף מעות, דהנאה קטנה היא, אבל ליקח ממוכס מתנה דהו\"ל הנאה גמורה, אסור בכל מקום [שס\"ט]:"
            ],
            [
                "<b>הרי אלו שלו מפני שהבעלים מתיאשין מהן</b><br> מסתמא, והו\"ל יאוש ושינוי רשות, ודוקא בגזלן ישראל אמרינן מסתמא מיאש, דהב\"ד אין מוציאין רק בעדים, אבל בגזלן עכו\"ם, מסתמא לא מיאש, דבערכאות מוציאין גם באומדנא. מיהו בגניבה אפילו בעכו\"ם מסתמא מיאש, אבל נהגו להחזיר כל גניבה, ואין לשנות [ססי' שס\"ח]. ובנתחלפו כליו אצל אומן או כובס, אסור להשתמש בהן, רק בא\"ל האומן כשהביאו לו הילך טלית סתם, אז מותר, דמוכח שידע האומן ששלונאבד, ונותן לוטלית אחר שקנה, אבל בנתנה לו בשתיקה, הו\"ל כא\"ל הילך טליתך, ושמא טעה האומן [ח\"מ קל\"ו ע\"ש]:"
            ],
            [
                "<b>או מן הגייס</b><br> חיל מלחמה:"
            ],
            [
                "<b>או מן הלסטים</b><br> אפילו לסטין עכו\"ם:"
            ],
            [
                "<b>אם נתיאשו הבעלים</b><br> שקודם שהציל שמע שאמר הנגזל וי לחסרון כיס:"
            ],
            [
                "<b>וכן נחיל של דבורים</b><br> [בינענשווארם] [שנמשכים ננחל זא\"ז למקום שתעוף שם מלכת הדבורים], ויצאו מכוורת חבירו ובאו לרשותו, וקמ\"ל בדבורים. אף דלפעמים אין מושבן בכוורת שהוא כלי של חבירו, גם אינן בחצר חבירו, אלא שזכה חבירו במושב קבוצת דבורים שבהפקר, וקנה רק מדרבנן, אפ\"ה קודם יאוש לא קנה [ובזה תבין דברי הרמב\"ם שהביא רתוי\"ט]:"
            ],
            [
                "<b>אמר ר' יוחנן בן ברוקה נאמנת אשה או קטן לומר מכאן יצא נחיל זה</b><br> ר\"ל כשהבעלים רודפים אחריו שלא נתיאשו, והרי אפילו זכה בהן אחר במקום ההפקר כל קנינו מדרבנן, להכי המנוהו רבנן להנך בדרבנן. ובעכו\"ם מסיח לפי תומו לש\"ך [י\"ד ס\"ט] מהימן בדרבנן ולרפ\"ח [שם] א\"נ רק בעדות אשה במסל\"ת:"
            ],
            [
                "<b>אבל לא יקוץ את סוכו</b><br> ענף אילן של חבירו שישבו עליו:"
            ],
            [
                "<b>אף קוצץ ונותן את הדמים</b><br> שעל מנת כן הנחיל יהושע את הארץ והכי קיי\"ל, וי\"ח [טוח\"מ רע\"ד]:"
            ],
            [
                "<b>המכיר כליו וספריו</b><br> נקט כליו דומיא דספריו, שאין דרך למכרן, די\"א דאפילו אינו ס\"ת אסור למכרן [כי\"ד ע\"ר], ואי הוה נקט רק ספריו, הו\"א דבס\"ת מיירי שיש איסור למכרה, אבל כלים דרק אורחא שלא למכרן, הו\"א לא, קמ\"ל:"
            ],
            [
                "<b>ביד אחר</b><br> שקנה לפני יאוש, ויש עדים שהיו של זה:"
            ],
            [
                "<b>ישבע לו לוקח כמה נתן ויטול</b><br> ודוקא בבעה\"ב שאינו מוכר כליו, או שרגיל למכור כליו, אבל אלו הכלים עשויין להשאיל ולהשכיר דאז א\"נ הלה שמכרו לו רק חיישינן שהשאילו או השכירו להמוכרו לזה. אבל בב' לטיבותא, שעשוי למכור כליו, ואינן עשויין להשאיל, א\"צ להחזירן לו. וי\"א דברגיל למכור לחוד א\"צ להחזיר לו, דמדטען גנבוה ממני, על כרחך שלא השאילם, ולהכי חיישינן שמא מכרן [שנ\"ז]:"
            ],
            [
                "<b>ואם לאו לא כל הימנו</b><br> אינו יכול להוציא מהלוקח:"
            ],
            [
                "<b>זה בא בחביתו של יין וזה בא בכדו של דבש</b><br> והדבש חשוב טפי מיין:"
            ],
            [
                "<b>אין לו אלא שכרו</b><br> שכר כלי ושכר פעולה. ולא דמי להך [דב\"מ פ\"ב מ\"ט] דנותן לו כל הפסדו. דהכא הבעלים כאן ולא התנה עמהן, מצי למימר הייתי מוצא אחר בשכירות זה [רס\"ד]:"
            ],
            [
                "<b>חייב ליתן לו</b><br> וכשמתרצה כן, חייב לשפוך יינו [וי\"ח]. ובאין הבעלים כאן, מתנה בפני ב\"ד. מיהו באין להמציל הפסד, אפילו הבטיח לו א\"צ ליתן יותר משכרו, וה\"ה בשדכן שהבטיח לו יותר מהראוי. וי\"א דה\"ה בסרסור אין לו רק שכר הראוי. אבל בכבר נתן, אינו חייב להחזיר [שם]:"
            ],
            [
                "<b>ואתה נותן לי את שלי חייב ליתן לו</b><br> נקט חבית לרבותא, אף ששפך בידים, אפ\"ה בלא התנה אין לו רק שכרו. ותנא נהר לרבותא דהתנה, אף דממילא נטבע, אפ\"ה בהתנה יטול דמי כולו. מיהו י\"א דדוקא ביכולים הבעלים להציל ע\"י הדחק. אבל בנשבר. באופן שהבעלים אינן יכולין להציל כלל, כל הקודם זכה, וכן בשריפה וכדומה [שם]. מיהו מדינא דמלכותא מחזיר, וכן נוהגין:"
            ],
            [
                "<b>ונטלוהו מסיקין</b><br> כמו מציקין ושניהן כנוי לשר הדוחק עבדיו, ובל\"א [טיראו]. אלא שמציק לשון מצוקה ודוחק. ומסיק, לשון העלאה הוא שמעלה דבר של עבדיו לרשותו, במקום שאין יד החלשים שולט שם [כך נ\"ל]:"
            ],
            [
                "<b>אם מכת מדינה היא</b><br> שנאנסו כולן:"
            ],
            [
                "<b>ואם מחמת הגזלן חייב להעמיד לו שדה אחר</b><br> מטעם קנסא ואף דכבר מדוקיא דרישא שמעי' לה. דאע\"ג דדרך התנא להכפיל כן [כתוס'], עכ\"פ הול\"ל ואם לאו חייב וכו'. י\"ל דקמ\"ל דאם אנסוהו להגזלן להראות כל שלו, והראה גם שדה זו, אף דמכת מדינה חייב לשלם, דהרי פשע, מדהראה זו שאינו שלו [שע\"א]:"
            ],
            [
                "<b>שטפה נהר אומר לו הרי שלך לפניך</b><br> דקרקע בחזקת בעליה עומדת, ונ\"ל דקמ\"ל אף דאינה מכת מדינה לא מצי למימר פשעת שלא פקחת עיניך מיד בעלות הנהר לבנות לפניו דיק שלא ישטוף השדה:"
            ],
            [
                "<b>לא יחזיר לו במדבר</b><br> אינו יכול לכופו שיקבל, אבל התובע יכול לכופו שישלם ביש לו לנתבע:"
            ],
            [
                "<b>על מנת לצאת במדבר</b><br> לא מבעיי' בהתנה בפירוש, אלא גם גלוי דעת מהני, כשאמר לו הנתבע בשעה שהפקיד שגם הוא יוצא למדבר [שס\"ו וסי' ע\"ד]:"
            ],
            [
                "<b>ואיני יודע אם החזרתי לך אם לא החזרתי לך</b><br> והתובע טוען ברי:"
            ],
            [
                "<b>חייב לשלם</b><br> דהחיוב ודאי ופטור ספק. אבל במסופק גם התובע, אפילו לא תבעו אינו חייב רק בבא לצאת ידי שמים, אולם בטוען תובע ודאי פרעתני פטור אף מלצאת ידי שמים [ע\"ה ושס\"ה]:"
            ],
            [
                "<b>פטור מלשלם</b><br> דהחיוב ספק, ונשבע היסת שאינו יודע. מיהו בבא לצאת ידי שמים, חייב, מדטעין אידך ברי:"
            ],
            [
                "<b>הגונב טלה מן העדר והחזירו</b><br> בלי דעת בעלים:"
            ],
            [
                "<b>חייב באחריותו</b><br> דכל זמן שלא החזירו כראוי חייב באחריותו:"
            ],
            [
                "<b>לא ידעו בעלים לא בגניבתו ולא בחזירתו ומנו את הצאן ושלימה היא פטור</b><br> חסורי מחסרא וה\"ק, חייב באחריותו. וזהו דוקא בלא ידעו בעליה וכו', ר\"ל שנגנב והוחזר, ואפילו מנו הצאן אחר שהוחזר ומצאו המנין שלם, אפ\"ה חייב באחריותה, דכשגנבה הורגלה לצאת וצריכה שמירה יתירה, וכ\"כ במתה היתה צריכה שמירה יתירה שתנוח אחר שנתיגעה כשגנבה, ומדלא ידע בעליה שנגנבה, לא נזהרו בה וברחה ומתה, אבל בהודיעו שגנבה ושהחזירה לו, הרי ידע שיזהר בה, ואח\"כ מנה הצאן וכו', ר\"ל שמצא המנין שלם כמאמר הגנב, בנאבדה פטור הגנב. מיהו בגנב דבר שאינו בעל חי, דוקא בידע בעלים שנגנבה, צריך שוב לידע שהמנין שלם, אבל בלא ידע שנגנבה, אפילו לא ידע בחזרה פטור [שנ\"ה]:"
            ],
            [
                "<b>וגדיים</b><br> דחזקה שגנבום:"
            ],
            [
                "<b>ועגלים בשרון</b><br> שעסקן בהן הוא, ולדעת בעליהן מוכרין:"
            ],
            [
                "<b>ולוקחין ביצים ותרנגולים מכל מקום</b><br> ומכל אדם. רק דבאומרים להטמין, אסור דחזקתן שנגנבו:"
            ],
            [
                "<b>מוכין</b><br> [וואלפלאקקען]:"
            ],
            [
                "<b>שהכובס מוציא</b><br> כשמכבסין בגד צמר [בוואלקמיהלע]. מתדלדל ממנו מוכין [ונ\"ל דמה\"ט נקרא ג\"כ קצרא, מדמתקצר ונקמט הבגד בכביסה בהרחיים]:"
            ],
            [
                "<b>הרי אלו שלו</b><br> דמעט הוא, ומחל:"
            ],
            [
                "<b>ושהסורק מוציא</b><br> כשסורקין הצמר, או כשסורקין הבגד צמר אצל [הטוכשעהרער]:"
            ],
            [
                "<b>הרי אלו של בעל הבית</b><br> דלא מחל, מדמרובה הוא:"
            ],
            [
                "<b>הכובס נוטל שלשה חוטין</b><br> שהן בהזאהלבאנד מצבע אחר בשפת הבגד. מותר ליטלן כשמכבס הבגד וישנם עדיין בהבגד. ונ\"ל דמיירי בבגד שאינו תפור רק שהוא כמו טלית להתעטף בו, דכך נוהגין כדי ליפות הבגד:"
            ],
            [
                "<b>החייט ששייר מן החוט כדי לתפור בו</b><br> והוא כאורך המחט. ונ\"ל דבזמנינו שרבו הבעלי מלאכות וכל חוט קטן כזה ישליכוהו לא חשיבא ואין צריך להחזיר. ועיין סמ\"ע בח\"מ [פ\"ח סק\"ב בכיוצא בזה לענין פרוטה בקדושי אשה]:"
            ],
            [
                "<b>ומטלית שהיא שלש על שלש</b><br> אצבעות:"
            ],
            [
                "<b>מה שהחרש מוציא במעצד</b><br> [האבעל]:"
            ],
            [
                "<b>ובכשיל</b><br> [אקסט]:"
            ],
            [
                "<b>של בעל הבית</b><br> דשפאין גדולים הן:"
            ],
            [
                "<b>ואם היה עושה אצל בעל הבית</b><br> כשכיר יום, אפילו הוא קבלן:"
            ],
            [
                "<b>אף הנסרות</b><br> [זעגעשפענע]: סליק מסכת בבא קמא"
            ]
        ]
    ],
    "versions": [
        [
            "Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913",
            "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739"
        ]
    ],
    "heTitle": "יכין בבא קמא",
    "categories": [
        "Mishnah",
        "Acharonim on Mishnah",
        "Yachin",
        "Seder Nezikin"
    ],
    "sectionNames": [
        "Chapter",
        "Seif",
        "Comment"
    ]
}