json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Mikvaot/Hebrew/Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913.json

{
    "language": "he",
    "title": "Mishnah Mikvaot",
    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739",
    "versionTitle": "Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913",
    "status": "locked",
    "priority": 2.0,
    "license": "Public Domain",
    "digitizedBySefaria": true,
    "heversionSource": "http://primo.nli.org.il/primo_library/libweb/action/dlDisplay.do?vid=NLI&docId=NNL_ALEPH00174173",
    "versionTitleInHebrew": "משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913",
    "actualLanguage": "he",
    "languageFamilyName": "hebrew",
    "isBaseText": true,
    "isSource": true,
    "isPrimary": true,
    "direction": "rtl",
    "heTitle": "משנה מקואות",
    "categories": [
        "Mishnah",
        "Seder Tahorot"
    ],
    "text": [
        [
            "שש מעלות במקואות זו למעלה מזו וזו למעלה מזו מי גבאים. שתה טמא ושתה טהור טמא. שתה טמא ומילא בכלי טהור. טמא. שתה טמא ונפל ככר של תרומה. אם הדיח טמא. ואם לא הדיח טהור:  ",
            "מלא בכלי טמא ושתה טהור. טמא. מלא בכלי טמא ומלא בכלי טהור. טמא. מלא בכלי טמא ונפל ככר של תרומה. אם הדיח טמא. ואם לא הדיח. טהור:  ",
            "נפלו מים טמאים ושתה טהור. טמא: נפלו מים טמאים ומלא בכלי טהור. טמא. נפלו מים טמאים ונפל ככר של תרומה. אם הדיח טמא. ואם לא הדיח טהור. ר' שמעון אומר בין שהדיח בין שלא הדיח טמא:  ",
            "נפל לתוכן מת. או שהלך בהן הטמא ושתה טהור טהור. אחד מי גבאים מי בורות מי שיחים מי מערות מי תמציות שפסקו ומקואות שאין בהם ארבעים סאה. בשעת הגשמים הכל טהור. פסקו הגשמים הקרובים לעיר ולדרך. טמאים. והרחוקים טהורין עד שיהלכו רוב בני אדם:  ",
            "מאימתי טהרתן בית שמאי אומרים משירבו וישטופו. ובית הלל אומרים רבו אף על פי שלא שטפו. ר' שמעון אומר שטפו אף על פי שלא רבו כשרין לחלה וליטול מהן לידים:  ",
            "למעלה מהן. מי תמציות שלא פסקו שתה טמא ושתה טהור טהור. שתה טמא ומלא בכלי טהור טהור. שתה טמא ונפל ככר של תרומה. אף על פי שהדיח טהור. מלא בכלי טמא ושתה טהור טהור. מלא בכלי טמא ומלא בכלי טהור טהור. מלא בכלי טמא ונפל ככר של תרומה אף על פי שהדיח טהור. נפלו מים טמאים ושתה טהור טהור. נפלו מים טמאים ומלא בכלי טהור טהור. נפלו מים טמאים ונפל ככר של תרומה אף על פי שהדיח טהור. כשרים לתרומה וליטול מהם לידים:  ",
            "למעלה מהן מקוה שיש בו ארבעים סאה. שבו טובלין ומטבילין. למעלה מהן מעין שמימיו מועטין ורבו עליו מים שאובין שוה למקוה לטהר באשבורן. ולמעין להטביל בו בכל שהוא  ",
            "למעלה מהן מים מוכין שהן מטהרין בזוחלין. למעלה מהן מים חיים שבהן טבילה לזבים והזייה למצורעים. וכשרים לקדש מהן מי חטאת:  "
        ],
        [
            "הטמא שירד לטבול. ספק טבל ספק לא טבל. אפילו טבל ספק יש בו ארבעים סאה ספק אין בו. שני מקואות אחד יש בו ארבעים סאה ואחד שאין בו טבל באחד מהם. ואינו יודע באי זה מהן טבל. ספיקו טמא:  ",
            "מקוה שנמדד ונמצא חסר. כל טהרות שנעשו על גביו למפרע בין ברשות היחיד בין ברשות הרבים. טמאות. במה דברים אמורים. בטומאה חמורה. אבל בטומאה קלה. כגון אכל אוכלים טמאים ושתה משקין טמאים בא ראשו ורובו במים שאובים או שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובין. וירד לטבול ספק טבל ספק לא טבל. אפילו טבל ספק יש בו ארבעים סאה ספק אין בו. שני מקואות אחד יש בו ארבעים סאה ואחד שאין בו. טבל באחד מהן. ואינו יודע באיזה מהן טבל. ספיקו טהור. רבי יוסי מטמא שר' יוסי אומר כל דבר שהוא בחזקת טומאה. לעולם הוא בפסולו. עד שיודע שטהר. אבל ספיקו ליטמא ולטמא. טהור:  ",
            "ספק מים שאובין שטהרו חכמים. ספק נפלו ספק לא נפלו. אפילו נפלו. ספק יש בהם ארבעים סאה ספק אין בהם. שני מקואות. אחד יש בו ארבעים סאה. ואחד אין בו. נפל לאחד מהן ואינו יודע לאיזה מהן נפל ספיקו טהור. מפני שיש לו במה יתלה. היו שניהם פחותים מארבעים סאה. ונפל לאחד מהם. ואינו יודע לאיזה מהן נפל. ספיקו טמא שאין לו במה יתלה:  ",
            "רבי אליעזר אומר רביעית מים שאובין בתחלה פוסלין את המקוה. ושלשה לוגין על פני המים. וחכמים אומרים בין בתחלה בין בסוף. שיעורו שלשה לוגין:  ",
            "מקוה שיש בו שלש גומות של מים שאובין של לוג לוג. אם ידוע שנפל לתוכו ארבעים סאין מים כשרין עד שלא הגיעו לגומא השלישית. כשר. ואם לאו. פסול. ור' שמעון מכשיר. מפני שהוא כמקוה סמוך למקוה:  ",
            "המסנק את הטיט לצדדין. ומשכו ממנו שלשה לוגין. כשר. היה תולש ומשכו ממנו שלשה לוגין פסול ור' שמעון מכשיר. מפני שלא נתכוין לשאוב:  ",
            "המניח קנקנים בראש הגג לנגבן. ונתמלאו מים. רבי אליעזר אומר אם עונת גשמים הוא אם יש בו כמעט מים בבור. ישבר. ואם לאו. לא ישבר. רבי יהושע אומר בין כך ובין כך ישבר. או יכפה. אבל לא יערה:  ",
            "הסייד ששכח עציץ בבור ונתמלא מים אם היו המים צפים על גביו כל שהו. ישבר. ואם לאו. לא ישבר דברי ר' אליעזר. ורבי יהושע אומר בין כך ובין כך ישבר:  ",
            "המסדר קנקנים בתוך הבור. ונתמלאו מים. אף על פי שבלע הבור את מימיו הרי זה ישבר:  ",
            "מקוה שיש בו ארבעים סאה מים וטיט ר' אליעזר אומר מטבילין במים ואין מטבילין בטיט. רבי יהושע אומר במים ובטיט. באיזה טיט מטבילין. בטיט שהמים צפים על גביו. היו המים מצד אחד. מודה רבי יהושע שמטבילין במים ואין מטבילין בטיט. באיזה טיט אמרו. בטיט שהקנה יורד מאליו. דברי ר' מאיר. רבי יהודה אומר מקום שאין קנה המדה עומד. אבא אלעזר בן דולעאי אומר מקום שהמשקלת יורדת. ר' אליעזר אומר היורד בפי חבית. ר' שמעון אומר הנכנס בשפופרת הנוד. ר' אליעזר בר צדוק אומר הנמדד בלוג:  "
        ],
        [
            "רבי יוסי אומר שני מקואות שאין בהם ארבעים סאה ונפלו לזה לוג ומחצה. ולזה לוג ומחצה. ונתערבו כשרים. מפני שלא נקרא עליהן שם פסול. אבל מקוה שאין בו ארבעים סאה. ונפלו בו שלשה לוגין. ונחלק לשנים פסול מפני שנקרא עליו שם פסול. ורבי יהושע מכשיר. שהיה רבי יהושע אומר כל מקוה שאין בו ארבעים סאה ונפלו לו שלשה לוגין וחסר אפילו קרטוב כשר. מפני שחסרו לו שלשה לוגין. וחכמים אומרים לעולם הוא בפסולו. עד שיצא ממנו מלואו ועוד: \n",
            "כיצד. הבור שבחצר ונפלו לו שלשה לוגין לעולם הוא בפסולו עד שיצא ממנו מלואו ועוד. או עד שיעמיד בחצר ארבעים סאה. ויטהרו העליונים מן התחתונים. ר' אלעזר בן עזריה פוסל אלא אם כן פקק: \n",
            "בור שהוא מלא מים שאובין. והאמה נכנסת לו ויוצאה ממנו לעולם הוא בפסולו. עד שיתחשב שלא נשתייר מן הראשונים שלשה לוגין. שנים שהיו מטילין למקוה זה לוג ומחצה. וזה לוג ומחצה. הסוחט את כסותו ומטיל ממקומות הרבה. והמערה מן הצרצור ומטיל ממקומות הרבה. רבי עקיבא מכשיר. וחכמים פוסלין. אמר ר' עקיבא לא אמרו מטילין אלא מטיל. אמרו לו לא כך ולא כך אמרו. אלא שנפלו לו שלשה לוגין: \n",
            "מכלי אחד. משנים. ומשלשה. מצטרפין. ומארבעה אין מצטרפין. בעל קרי החולה שנפלו עליו תשעה קבין מים. וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובין מכלי אחד. משנים. ומשלשה. מצטרפין. מארבעה אין מצטרפין. במה דברים אמורים בזמן שהתחיל השני עד שלא פסק הראשון. ובמה דברים אמורים בזמן שלא נתכוין לרבות. אבל נתכוין לרבות אפילו קרטוב בכל השנה מצטרפין לשלשה לוגין: \n"
        ],
        [
            "המניח כלים תחת הצנור אחד כלים גדולים ואחד כלים קטנים אפילו כלי גללים כלי אבנים כלי אדמה. פוסלין את המקוה אחד המניח ואחד השוכח כדברי בית שמאי. ובית הלל מטהרין בשוכח. אמר ר' מאיר נמנו ורבו בית שמאי על בית הלל. ומודים בשוכח בחצר שהוא טהור. אמר ר' יוסי עדיין מחלוקת במקומה עומדת:  ",
            "המניח טבלא תחת הצנור אם יש לה לבזבז פוסלת את המקוה. ואם לאו אינה פוסלת את המקוה. זקפה לידוח. בין כך ובין כך. אינה פוסלת את המקוה:  ",
            "החוטט בצנור לקבל צרורות. בשל עץ כל שהוא. ובשל חרס רביעית. רבי יוסי אומר אף בשל חרס כל שהוא. לא אמרו רביעית אלא בשברי כלי חרס. היו צרורות מתחלחלים בתוכו. פוסלים את המקוה. ירד לתוכו עפר ונכבש כשר. סלון שהוא צר מכאן ומכאן. ורחב מן האמצע. אינו פוסל. מפני שלא נעשה לקבלה:  ",
            "מים שאובין ומי גשמים שנתערבו בחצר. ובעוקה. ועל מעלות המערה. אם רוב מן הכשר. כשר. ואם רוב מן הפסול. פסול. מחצה למחצה. פסול. אימתי בזמן שמתערבים עד שלא יגיעו למקוה. היו מקלחין בתוך המים. אם ידוע שנפל לתוכו ארבעים סאה מים כשרים. עד שלא ירד לתוכו שלשה לוגין מים שאובין. כשר. ואם לאו פסול:  ",
            "השוקת שבסלע. אין ממלאין ממנה. ואין מקדשין בה. ואין מזין ממנה. ואינה צריכה צמיד פתיל. ואינה פוסלת את המקוה. היתה כלי וחברה בסיד ממלאין בה ומקדשין בה ומזין ממנה. וצריכה צמיד פתיל. ופוסלת את המקוה. ניקבה מלמטה. או מן הצד ואינה יכולה לקבל מים כל שהם כשירה. וכמה יהיה בנקב. כשפופרת הנוד. אמר רבי יהודה בן בתירא. מעשה בשוקת יהוא שהיתה בירושלים והיתה נקובה כשפופרת הנוד. והיו כל הטהרות שבירושלים נעשות על גבה. ושלחו בית שמאי ופחתוה שבית שמאי אומרים עד שיפחתו רובה:  "
        ],
        [
            "מעין שהעבירו על גבי השוקת פסול. העבירו על גבי שפה כל שהוא. כשר חוצה לה. שהמעין מטהר בכל שהוא. העבירו על גבי בריכה והפסיקו הרי הוא כמקוה. חזר והמשיכו. פסול לזבים ולמצורעים. ולקדש מהן מי חטאת. עד שידע שיצאו הראשונים:  ",
            "העבירו על גבי כלים. או על גבי ספסל. ר' יהודה אומר הרי הוא כמו שהיה. ר' יוסי אומר הרי הוא כמקוה. ובלבד שלא יטביל על גבי הספסל:  ",
            "מעין שהוא משוך כנדל. ריבה עליו והמשיכו. הרי הוא כמו שהיה. היה עומד וריבה עליו והמשיכו. שוה למקוה. לטהר באשבורן. ולמעין. להטביל בו כל שהוא:  ",
            "כל הימים כמקוה. שנאמר (בראשית א, י) ולמקוה המים קרא ימים. דברי ר' מאיר. ר' יהודה אומר הים הגדול כמקוה. לא נאמר ימים. אלא שיש בו מיני ימים הרבה. ר' יוסי אומר כל הימים מטהרים בזוחלין. ופסולין לזבין ולמצורעים ולקדש מהם מי חטאת:  ",
            "הזוחלין כמעין והנוטפים כמקוה. העיד רבי צדוק על הזוחלין שרבו על הנוטפים. שהם כשרים. ונוטפים שעשאן זוחלין. סומך. אפילו מקל. אפילו קנה. אפילו זב וזבה יורד וטובל. דברי ר' יהודה. ר' יוסי אומר כל דבר שהוא מקבל טומאה. אין מזחילין בו:  ",
            "גל שנתלש ובו ארבעים סאה. ונפל על האדם ועל הכלים. טהורים. כל מקום שיש בו ארבעים סאה. טובלין. ומטבילין. מטבילין בחריצין ובנעצים ובפרסת החמור. המעורבת בבקעה. בית שמאי אומרים מטבילין בחרדלית. בית הלל אומרים אין מטבילין. ומודים שהוא גודר כלים וטובל בהם. וכלים שגדר בהם. לא הוטבלו:  "
        ],
        [
            "כל המעורב למקוה. כמקוה. חורי המערה. וסדקי המערה. מטביל בהם כמה שהם. עוקת המערה אין מטבילין בה אלא אם כן היתה נקובה כשפופרת הנוד. אמר ר' יהודה אימתי. בזמן שהיא מעמדת עצמה. אבל אם אינה מעמדת עצמה. מטבילין בה כמה שהיא:  ",
            "דלי שהוא מלא כלים. והטבילן הרי אלו טהורים. ואם לא טבל אין המים מעורבין. עד שיהיו מעורבין כשפופרת הנוד:  ",
            "שלשה מקואות בזה עשרים סאה ובזה עשרים סאה ובזה עשרים סאה מים שאובין. והשאוב מן הצד. וירדו שלשה וטבלו בהן. ונתערבו. המקואות טהורין. והטובלים טהורים. היה השאוב באמצע. וירדו שלשה וטבלו בהם. ונתערבו. המקואות כמות שהיו. והטובלים כמות שהיו:  ",
            "הספוג והדלי שהיו בהן שלשה לוגין מים. ונפלו למקוה. לא פסלוהו. שלא אמרו אלא שלשה לוגין שנפלו:  ",
            "השידה והתיבה שבים אין מטבילין בהם אלא אם כן היו נקובין כשפופרת הנוד. ר' יהודה אומר בכלי גדול ארבעה טפחים ובקטן רובו. אם היה שק או קופה. מטבילין בהם כמה שהם מפני שהמים מעורבין. היו נתונים תחת הצינור. אינם פוסלים את המקוה. אלא מטבילין אותן. ומעלין אותן כדרכן:  ",
            "גסטרא שבמקוה והטביל בה את הכלים טהרו מטומאתן אבל טמאים על גב כלי חרס. אם היו המים צפים על גביו כל שהן טהורין. מעין היוצא מן התנור וירד וטבל בתוכו. הוא טהור וידיו טמאות. ואם היו על גביו רום ידיו. אף ידיו טהורות:  ",
            "ערוב מקואות. כשפופרת הנוד. כעוביה. וכחללה. כשתי אצבעות חוזרות למקומן ספק כשפופרת הנוד. ספק שאינה כשפופרת הנוד. פסולה. מפני שהיא מן התורה. וכן כזית מן המת. וכזית מן הנבילה. וכעדשה מן השרץ. כל שיעמוד כשפופרת הנוד ממעטה רבן שמעון בן גמליאל אומר כל שהוא מבריית המים. טהור:  ",
            "מטהרים את המקואות העליון מן התחתון והרחוק מן הקרוב. כיצד מביא סלון של חרס. או של אבר ומניח ידו תחתיו עד שהוא מתמלא מים ומושכו ומשיקו אפילו כשערה. דיו. היה בעליון ארבעים סאה. ובתחתון אין כלום. ממלא בכתף. ונותן לעליון. עד שירדו לתחתון ארבעים סאה:  ",
            "כותל שבין שתי מקואות שנסדק לשתי מצטרף. ולערב אין מצטרף עד שיהא במקום אחד כשפופרת הנוד. ר' יהודה אומר חלוף הדברים. נפרצו זה בתוך זה. על רום כקליפת השום. ועל רוחב כשפופרת הנוד:  ",
            "האביק שבמרחץ. בזמן שהוא באמצע. פוסל. מן הצד אינו פוסל. מפני שהוא כמקוה סמוך למקוה דברי ר' מאיר. וחכמים אומרים אם מקבלת האמבטי רביעית עד שלא יגיעו לאביק. כשר. ואם לאו. פסול. ר' אלעזר בר' צדוק אומר. אם מקבל האביק כל שהוא. פסול:  ",
            "המטהרת שבמרחץ התחתונה מליאה שאובין. והעליונה מלאה כשרין. אם יש כנגד הנקב שלשה לוגין פסול. כמה יהא בנקב ויהיה בו שלשה לוגין. אחד משלש מאות ועשרים לבריכה דברי ר' יוסי. ור' אלעזר אומר אפילו התחתונה מליאה כשרים. והעליונה מליאה שאובין ויש בצד הנקב שלשה לוגין. כשר. שלא אמרו אלא שלשה לוגין שנפלו:  "
        ],
        [
            "יש מעלין את המקוה ולא פוסלין. פוסלין ולא מעלין. לא מעלין ולא פוסלין. אלו מעלין ולא פוסלין. השלג והברד. והכפור והגליד. והמלח. והטיט הנרוק. אמר ר' עקיבא היה ר' ישמעאל דן כנגדי לומר השלג אינו מעלה את המקוה. והעידו אנשי מידבא משמו שאמר להם צאו והביאו שלג ועשו מקוה בתחלה. ר' יוחנן בן נורי אומר אבן הברד כמים. כיצד מעלין ולא פוסלין. מקוה שיש בו ארבעים סאה חסר אחת. נפל מהם סאה לתוכו והעלהו. נמצאו מעלין ולא פוסלין:  ",
            "אלו פוסלין ולא מעלין. המים בין טמאים. בין טהורים. ומי כבשים. ומי שלקות. והתמד עד שלא החמיץ. כיצד פוסלין ולא מעלין. מקוה שיש בו ארבעים סאה חסר קרטוב. ונפל מהם קרטוב לתוכו. לא העלהו. פוסלו בשלשה לוגין. אבל שאר המשקין. ומי פירות. והציר. והמורייס. והתמד משהחמיץ. פעמים מעלין. ופעמים שאינן מעלין. כיצד מקוה שיש בו ארבעים סאה חסר אחת. נפל לתוכו סאה מהם לא העלהו. היו בו ארבעים סאה. נתן סאה ונטל סאה. הרי זה כשר:  ",
            "הדיח בו סלי זיתים. וסלי ענבים. ושנו את מראיו כשר. ר' יוסי אומר מי הצבע. פוסלין אותו בשלשה לוגין. ואינן פוסלין אותו בשנוי מראה. נפל לתוכו יין. ומוחל. ושנו את מראיו. פסול. כיצד יעשה. ימתין לו עד שירדו גשמים ויחזרו מראיהן למראה המים. היו בו ארבעים סאה. ממלא בכתף. ונותן לתוכו עד שיחזרו מראיהן למראה המים:  ",
            "נפל לתוכו יין. או מוחל. ושנו מקצת מראיו. אם אין בו מראה מים ארבעים סאה הרי זה לא יטבול בו:  ",
            "שלשה לוגין מים ונפל לתוכן קרטוב יין והרי מראיהן כמראה היין. ונפלו למקוה. לא פסלוהו. שלשה לוגין מים חסר קרטוב. ונפל לתוכן קרטוב חלב. והרי מראיהן כמראה המים. ונפלו למקוה. לא פסלוהו. ר' יוחנן בן נורי אומר. הכל הולך אחר המראה:  ",
            "מקוה שיש בו ארבעים סאה מכוונות. ירדו שנים וטבלו זה אחר זה. הראשון טהור. והשני טמא. רבי יהודה אומר. אם היו רגליו של ראשון נוגעות במים אף השני טהור. הטביל בו את הסגוס והעלהו. מקצתו נוגע במים. טהור. הכר והכסת של עור. כיון שהגביה שפתותיהם מן המים. המים שבתוכן שאובין. כיצד יעשה. מטבילן ומעלה אותם דרך שוליהם:  ",
            "הטביל בו את המטה. אף על פי שרגליה שוקעות בטיט העבה. טהורה. מפני שהמים מקדמין. מקוה שמימיו מרודדין כובש אפילו חבילי עצים אפילו חבילי קנים. כדי שיתפחו המים ויורד וטובל. מחט שהיא נתונה על מעלות המערה. היה מוליך ומביא במים כיון שעבר עליה הגל טהורה:  "
        ],
        [
            "ארץ ישראל טהורה ומקואותיה טהורים. מקואות העמים שבחוצה לארץ כשרים לבעלי קריין. אפילו נתמלאו בקילון. שבארץ ישראל. שחוץ למפתח כשרים אף לנדות. מלפנים מן המפתח כשרים לבעלי קריין ופסולים לכל הטמאים. ר' אליעזר אומר הקרובים לעיר ולדרך טמאים מפני הכביסה והרחוקים טהורים: \n",
            "אלו בעלי קוריין שהם צריכין טבילה. ראה מים חלוקים או עכורים בתחלה טהור באמצע ובסוף טמא. מתחלה ועד סוף טהור. לבנים ונמשכים טמא. ר' יוסי אומר לבנים כעכורים: \n",
            "המטיל טפין עבות מתוך האמה. טמא. דברי ר' אלעזר חסמא. המהרהר בלילה ועמד ומצא בשרו חם טמא הפולטת זרע ביום השלישי. טהורה דברי ר' אלעזר בן עזריה. רבי ישמעאל אומר פעמים שהם ארבע עונות. פעמים שהם חמש. פעמים שהם ששה. ר' עקיבא אומר לעולם חמש: \n",
            "עובדת כוכבים שפלטה שכבת זרע מישראל. טמאה. בת ישראל שפלטה שכבת זרע מעובד כוכבים. טהורה. האשה ששמשה ביתה וירדה וטבלה. ולא כבדה את הבית. כאילו לא טבלה. בעל קרי שטבל ולא הטיל את המים כשיטיל את המים טמא. רבי יוסי אומר בחולה ובזקן טמא. בילד ובבריא טהור: \n",
            "נדה שנתנה מעות בפיה וירדה וטבלה טהורה מטומאתה. אבל טמאה היא על גב רוקה. נתנה שערה בפיה קפצה ידה קרצה שפתותיה. כאילו לא טבלה. האוחז באדם ובכלים ומטבילן. טמאין. ואם הדיח את ידו במים. טהורים. רבי שמעון אומר ירפה כדי שיבואו בהם מים. בית הסתרים בית הקמטים אינן צריכין שיבואו בהן מים: \n"
        ],
        [
            "אלו חוצצין באדם. חוטי צמר וחוטי פשתן והרצועות שבראשי הבנות. רבי יהודה אומר של צמר ושל שער אינם חוצצין. מפני שהמים באין בהם:  ",
            "קלקי הלב. והזקן ובית הסתרים באשה. לפלוף שחוץ לעין. וגלד שחוץ למכה והרטיה שעליה. ושרף היבש. וגלדי צואה שעל בשרו. ובצק שתחת הצפורן. והמלמולין. וטיט היון. וטיט היוצרים. וגץ יוני. איזהו טיט היון. זה טיט הבורות שנאמר (תהלים מ, ג) ויעלני מבור שאון מטיט היון. טיט היוצרין כמשמעו. ר' יוסי מטהר בשל יוצרין ומטמא בשל מרקה. וגץ יוני אלו יתדות הדרכים שאין טובלין בהן ולא מטבילין אותן ושאר כל הטיט. מטבילין בו כשהוא לח ולא יטבול באבק שעל רגליו. לא יטבול את הקומקמוס בפחמין אלא אם כן שפשף:  ",
            "אלו שאין חוצצין קלקי הראש ובית השחי. ובית הסתרים באיש. רבי אליעזר אומר אחד האיש ואחד האשה. כל המקפיד עליו חוצץ. ושאין מקפיד עליו אין חוצץ:  ",
            "לפלוף שבעין. וגלד שעל המכה. ושרף הלח. ולכלוכי צואה שעל בשרו. וצואה שתחת הצפורן. וצפורן המדולדלת. כשות של קטן. לא טמא. ולא מטמא. קרום שעל המכה. טמא. ומטמא:  ",
            "אלו חוצצין בכלים. הזפת. והמור. בכלי זכוכית. בין מבפנים בין מבחוץ. על השלחן. ועל הטבלה. ועל הדרגש. על הנקיים. חוצצין. על הבלוסין. אינן חוצצין. על מטות בעל הבית. חוצץ. ועל של עני אינו חוצץ. על איכוף של בעל הבית חוצץ. ועל של זקקין. אינו חוצץ. ועל המרדעת. חוצץ. רבן שמעון בן גמליאל אומר עד כאיסר האיטלקי:  ",
            "על הבגדים. מצד אחד. אינו חוצץ. משני צדדין. חוצץ. רבי יהודה אומר משום רבי ישמעאל אף מצד אחד. רבי יוסי אומר של בנאים מצד אחד. ושל בור. משני צדדין:  ",
            "מטפחת של זפתין. ושל יוצרין. ושל מפסלי אילנות. אין חוצצין. ר' יהודה אומר אף של קייצין כיוצא בהן. זה הכלל. כל המקפיד עליו. חוצץ. ושאינו מקפיד עליו. אינו חוצץ:  "
        ],
        [
            "כל ידות הכלים. שהכניסן שלא כדרכן. או שהכניסן כדרכן. ולא מרקן. או שמרקן ונשברו. הרי אלו חוצצין. כלי שהטבילו דרך פיו. כאילו לא טבל. הטבילו כדרכו בלא זבורית. עד שיטנו על צדו. כלי שהוא צר מכאן ומכאן ורחב מן האמצע אינו טהור. עד שיטנו על צדו. צלוחית שפיה שוקע. אינה טהורה עד שינקבנה מצדה. קלמרין הדיוטות אינה טהורה. עד שינקבנה מצדה. וקלמרין של יוסף הכהן. היתה נקובה בצדה:  ",
            "הכר והכסת של עור. הרי אלו צריכין שיבואו בהם המים. כסת עגולה. והכדור. והאמום. והקמיע. והתפלה. אינן צריכין שיבואו בהם המים. זה הכלל. כל שאין דרכו להכניס ולהוציא. טובלים סתומים:  ",
            "אלו שאינם צריכים שיבאו בהם המים. קשרי העני. והנימין. וחבט של סנדל. ותפלה של ראש. בזמן שהיא חוצה. ושל זרוע. בזמן שאינה עולה ויורדת. ואזני החמת. ואזני התרמול:  ",
            "אלו שהם צריכים שיבואו בהן המים. הקשר שבפרקסים שבכתף. ושפה של סדין צריך למתח. ותפלה של ראש בזמן שאינה חוצה. ושל זרוע בזמן שהיא עולה ויורדת. ושניצן של סנדל. ובגדים שהטבילן מכובסין. עד שיבעבעו. הטבילן נגובין. עד שיבעבעו. וינוחו מבעבוען:  ",
            "כל ידות הכלים שהם ארוכין. ועתיד לקוצץ. מטבילין עד מקום המדה. ר' יהודה אומר עד שיטביל את כולו. שלשלת דלי גדול ארבעה טפחים. ושל קטן עשרה. מטבילן עד מקום המדה. ר' טרפון אומר עד שיטביל את כל הטבעת. החבל שהוא קשור בקופה אינו חבור. אלא אם כן תפר:  ",
            "בית שמאי אומרים אין מטבילין חמין בצונן. ולא צונן בחמין. לא יפים ברעים. ולא רעים ביפים. בית הלל אומרים מטבילין. כלי שהוא מלא משקין והטבילו. כאילו לא טבל. מלא מי רגלים. רואים אותם כאילו הם מים. מלא מי חטאת. עד שירבו המים על מי חטאת. רבי יוסי אומר אפילו כלי מחזיק כור. ואין בו אלא רביעית. כאילו לא טבל:  ",
            "כל האוכלין מצטרפין לפסול את הגויה. בכחצי פרס. כל המשקין מצטרפין לפסול את הגויה. ברביעית. זה חומר בשותה משקין טמאים. מבמקוה. שעשו בו שאר המשקין כמים:  ",
            "אכל אוכלים טמאים. ושתה משקים טמאים טבל והקיאן טמאים. מפני שאינן טהורים בגוף. שתה מים טמאים. טבל והקיאם. טהורים. מפני שהם טהורים בגוף. בלע טבעת טהורה. נכנס לאהל המת. הזה ושנה וטבל והקיאה. הרי היא כמות שהיתה. בלע טבעת טמאה. טובל ואוכל בתרומה. הקיאה טמאה. וטמאתו. חץ שהוא תחוב באדם. בזמן שהוא נראה. חוצץ. ואם אינו נראה. טובל ואוכל בתרומתו:   "
        ]
    ],
    "sectionNames": [
        "Chapter",
        "Mishnah"
    ]
}