json/Mishnah/Seder Zeraim/Mishnah Demai/Hebrew/Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913.json

{
    "language": "he",
    "title": "Mishnah Demai",
    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739",
    "versionTitle": "Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913",
    "status": "locked",
    "priority": 2.0,
    "license": "Public Domain",
    "digitizedBySefaria": true,
    "heversionSource": "http://primo.nli.org.il/primo_library/libweb/action/dlDisplay.do?vid=NLI&docId=NNL_ALEPH00174173",
    "versionTitleInHebrew": "משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913",
    "actualLanguage": "he",
    "languageFamilyName": "hebrew",
    "isBaseText": true,
    "isSource": true,
    "isPrimary": true,
    "direction": "rtl",
    "heTitle": "משנה דמאי",
    "categories": [
        "Mishnah",
        "Seder Zeraim"
    ],
    "text": [
        [
            "הקלין שבדמאי השיתין והרימין והעוזרדין ובנות שוח ובנות שקמה ונובלות התמרה והגופנין והנצפה. וביהודה האוג והחומץ שביהודה והכסבר. רבי יהודה אומר כל השיתין פטורין חוץ משל דופרה. כל הרימין פטורין חוץ מרימי שקמונה. כל בנות שקמה פטורות חוץ מן המוסטפוס: ",
            "הדמאי אין לו חומש ואין לו ביעור ונאכל לאונן ונכנס לירושלם ויוצא ומאבדין את מעוטו בדרכים ונותנו לעם הארץ ויאכל כנגדו ומחללים אותו כסף על כסף נחשת על נחשת כסף על נחשת ונחושת על הפירות ובלבד שיחזור ויפדה את הפירות. דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים יעלה הפירות ויאכלו בירושלם: ",
            "הלוקח לזרע ולבהמה קמח לעורות שמן לנר שמן לסוך בו את הכלים פטור מן הדמאי. מכזיב ולהלן פטור מן הדמאי חלת עם הארץ והמדומע והלקוח בכסף מעשר שני ושירי המנחות פטורין מן הדמאי. שמן ערב בית שמאי מחייבין. ובית הלל פוטרין: ",
            "הדמאי מערבין בו ומשתתפין בו. ומברכים עליו. ומזמנין עליו. ומפרישין אותו ערום. בין השמשות. הא אם הקדים מעשר שני לראשון אין בכך כלום. שמן שהגרדי סך באצבעותיו חייב בדמאי. ושהסורק נותן בצמר פטור מן הדמאי: "
        ],
        [
            "ואלו דברים מתעשרין דמאי בכל מקום. הדבילה והתמרים והחרובים האורז והכמון. האורז שבחוצה לארץ כל המשתמש ממנו פטור: \n",
            "המקבל עליו להיות נאמן מעשר את שהוא אוכל ואת שהוא מוכר ואת שהוא לוקח ואינו מתארח אצל עם הארץ. ר' יהודה אומר אף המתארח אצל עם הארץ נאמן. אמרו לו על עצמו אינו נאמן כיצד יהא נאמן על של אחרים: \n",
            "המקבל עליו להיות חבר אינו מוכר לעם הארץ לח ויבש ואינו לוקח ממנו לח ואינו מתארח אצל עם הארץ ולא מארחו אצלו בכסותו. ר' יהודה אומר אף לא יגדל בהמה דקה ולא יהא פרוץ בנדרים ובשחוק ולא יהא מטמא למתים ומשמש בבית המדרש. אמרו לו לא באו אלו לכלל: \n",
            "הנחתומים לא חייבו אותם חכמים להפריש אלא כדי תרומת מעשר וחלה. החנונים אינן רשאין למכור את הדמאי. כל המשפיעין במדה גסה רשאין למכור את הדמאי. אלו הן המשפיעין במדה גסה כגון הסיטונות ומוכרי תבואה: \n",
            "רבי מאיר אומר את שדרכו להמדד בגסה ומדדו בדקה טפלה דקה לגסה. את שדרכו להמדד בדקה ומדד בגסה טפלה גסה לדקה. איזו היא מדה גסה ביבש שלשת קבין. ובלח דינר. ר' יוסי אומר סלי תאנים וסלי ענבים וקופות של ירק כל זמן שהוא מוכרן אכסרה פטור: \n"
        ],
        [
            "מאכילין את העניים דמאי ואת האכסני' דמאי. רבן גמליאל היה מאכיל את פועליו דמאי גבאי צדקה. בית שמאי אומרים נותנין את המעושר לשאינו מעשר ואת שאינו מעושר למעשר נמצאו כל האדם אוכלין מתוקן. וחכמים אומרים גובין סתם ומחלקין סתם והרוצה לתקן יתקן: ",
            "הרוצה לחזום עלי ירק להקל ממשאו לא ישליך עד שיעשר. הלוקח ירק מן השוק ונמלך להחזיר לא יחזיר עד שיעשר שאינו מחוסר אלא מנין. היה עומד ולוקח וראה טוען אחר יפה ממנו מותר להחזיר מפני שלא משך: ",
            "המוצא פירות בדרך ונטלן לאוכלן ונמלך להצניע לא יצניע עד שיעשר. ואם מתחלה נטלן בשביל שלא יאבדו פטור. כל דבר שאין אדם רשאי למכרן דמאי לא ישלח לחברו דמאי. רבי יוסי מתיר בודאי ובלבד שיודיענו: ",
            "המוליך חטים לטוחן כותי או לטוחן עם הארץ בחזקתן למעשרות ולשביעית. לטוחן עובד כוכבים דמאי. המפקיד פירותיו אצל הכותי או אצל עם הארץ בחזקתן למעשרות ולשביעית. אצל העובד כוכבים כפירותיו. רבי שמעון אומר דמאי: ",
            "הנותן לפונדקית מעשר את שהוא נותן לה ואת שהוא נוטל ממנה מפני שחשודה לחלוף. אמר רבי יוסי אין אנו אחראין לרמאין אינו מעשר אלא מה שהוא נוטל ממנה בלבד: ",
            "הנותן לחמותו מעשר את שהוא נותן לה ואת שהוא נוטל ממנה מפני שהיא חשודה לחלוף את המתקלקל. אמר רבי יהודה רוצה היא בתקנת בתה ובושה מחתנה. מודה רבי יהודה בנותן לחמותו שביעית שאינה חשודה להחליף להאכיל את בתה שביעית: "
        ],
        [
            " הלוקח פירות ממי שאינו נאמן על המעשרות ושכח לעשרן ושואלו בשבת יאכל על פיו. חשכה מוצאי שבת לא יאכל עד שיעשר. לא מצאו אמר לו אחד שאינו נאמן על המעשרות מעושרין הן אוכל על פיו. חשכה מוצאי שבת לא יאכל עד שיעשר. תרומת מעשר של דמאי שחזרה למקומה רבי שמעון שזורי אומר אף בחול שואלו ואוכלו על פיו. ",
            "המדיר את חבירו שיאכל אצלו והוא אינו מאמינו על המעשרות. אוכל עמו בשבת הראשונה ואף על פי שאינו מאמינו על המעשרות ובלבד שיאמר לו מעושרין הן. ובשבת שניה אף על פי שנדר ממנו הנייה לא יאכל עד שיעשר: ",
            "רבי אליעזר אומר אין אדם צריך לקרות שם למעשר עני של דמאי. וחכמים אומרים קורא שם ואינו צריך להפריש: ",
            "מי שקרא שם לתרומת מעשר של דמאי ולמעשר עני של ודאי לא יטלם בשבת. ואם היה כהן או עני למודים לאכול אצלו יבואו ויאכלו ובלבד שיודיעם: ",
            "האומר למי שאינו נאמן על המעשרות קח לי ממי שהוא נאמן וממי שהוא מעשר אינו נאמן. מאיש פלוני הרי זה נאמן. הלך ליקח ממנו ואמר לו לא מצאתיו ולקחתי לך מאחר שהוא נאמן אינו נאמן: ",
            "הנכנס לעיר ואינו מכיר אדם שם אמר מי כאן נאמן מי כאן מעשר אמר לו אחד אני אינו נאמן. אמר לו איש פלוני נאמן הרי זה נאמן. הלך ליקח ממנו אמר לו מי כאן מוכר ישן אמר לו מי ששלחך אצלי אף על פי שהן כגומלין זה את זה הרי אלו נאמנין: ",
            "החמרים שנכנסו לעיר אמר אחד שלי חדש ושל חבירי ישן. שלי אינו מתוקן ושל חברי מתוקן אינן נאמנין רבי יהודה אומר נאמנין: "
        ],
        [
            "הלוקח מן הנחתום כיצד הוא מעשר נוטל כדי תרומת מעשר וחלה ואומר אחד ממאה ממה שיש כאן הרי בצד זה מעשר ושאר מעשר סמוך לו זה שעשיתי מעשר עשוי תרומת מעשר עליו והשאר חלה. ומעשר שני בצפונו או בדרומו ומחולל על המעות: ",
            "הרוצה להפריש תרומה ותרומת מעשר כאחת נוטל אחד משלשים ושלש ושליש ואומר אחד ממאה ממה שיש כאן הרי זה בצד זה חולין והשאר תרומה על הכל ומאה חולין שיש כאן הרי זה בצד זה מעשר ושאר מעשר סמוך לו. זה שעשיתי מעשר עשוי תרומת מעשר עליו והשאר חלה. ומעשר שני בצפונו או בדרומו ומחולל על המעות: ",
            "הלוקח מן הנחתום מעשר מן החמה על הצוננת ומן הצוננת על החמה אפילו מטפוסין הרבה דברי רבי מאיר. רבי יהודה אוסר. שאני אומר חטים של אמש היו משל אחד ושל היום היו משל אחר. ר' שמעון אוסר בתרומת מעשר ומתיר בחלה: ",
            "הלוקח מן הפלטר מעשר מכל טפוס וטפוס דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר מאחת על הכל מודה ר' יהודה בלוקח מן המנפול שהוא מעשר מכל אחד ואחד: ",
            "הלוקח מן העני וכן העני שנתנו לו פרוסות פת או פלחי דבילה מעשר מכל אחד ואחד ובתמרים ובגרוגרות בולל ונוטל. אמר ר' יהודה אימתי בזמן שמתנה מרובה אבל בזמן שמתנה מועטת מעשר מכל אחד ואחד: ",
            "הלוקח מן הסיטון וחזר ולקח ממנו שניה לא יעשר מזה על זה אפילו מאותו הסוג אפילו מאותו המין. נאמן הסיטון לומר משל אחד הם: ",
            "הלוקח מבעל הבית וחזר ולקח ממנו שניה מעשר מזה על זה אפילו משתי קופות אפילו משתי עיירות. בעל הבית שהיה מוכר ירק בשוק בזמן שמביאין לו מגנותיו מעשר מאחת על הכל. ומגנות אחרות מעשר מכל אחד ואחד: ",
            "הלוקח טבל משני מקומות מעשר מזה על זה אף על פי שאמרו אין אדם רשאי למכור טבל אלא לצורך: ",
            "מעשרין משל ישראל על של נכרי. משל נכרי על של ישראל. משל ישראל על של כותים. משל כותים על של כותים. רבי אליעזר אוסר משל כותים על של כותים: ",
            "עציץ נקוב הרי זה כארץ. תרם מהארץ על עציץ נקוב מעציץ נקוב על הארץ תרומתו תרומה. משאינו נקוב על הנקוב תרומה ויחזור ויתרום. מן הנקוב על שאינו נקוב תרומה ולא תאכל עד שיוציא עליה תרומות ומעשרות: ",
            " תרם מן הדמאי על הדמאי מדמאי על הודאי תרומה ויחזור ויתרום. מן הודאי על הדמאי תרומה ולא תאכל עד שיוציא עליה תרומות ומעשרות: "
        ],
        [
            "המקבל שדה מישראל מן העובד כוכבים ומן הכותי יחלק לפניהם. החוכר שדה מישראל תורם ונותן לו. אמר רבי יהודה אימתי בזמן שנתן לו מאותה השדה ומאותו המין אבל אם נתן לו משדה אחרת או ממין אחר מעשר ונותן לו: ",
            "החוכר שדה מן העובד כוכבים מעשר ונותן לו. רבי יהודה אומר אף המקבל שדה אבותיו מן העובד כוכבים מעשר ונותן לו: ",
            "כהן ולוי שקבלו שדה מישראל כשם שחולקין בחולין כך חולקין בתרומה רבי אליעזר אומר אף המעשרות שלהן שעל מנת כן באו: ",
            "ישראל שקבל מכהן ומלוי המעשרות לבעלים. ר' ישמעאל אומר הקרתני שקבל שדה מירושלמי מעשר שני של ירושלמי. וחכמים אומרים יכול הוא הקרתני לעלות ולאכלו בירושלם: ",
            "המקבל זיתים לשמן כשם שחולקין בחולין כך חולקין בתרומה. ר' יהודה אומר ישראל שקבל מכהן ומלוי זיתים לשמן למחצית שכר המעשרות לבעלים: ",
            "בית שמאי אומרים לא ימכור אדם את זיתיו אלא לחבר. בית הלל אומרים אף למעשר וצנועי בית הלל היו נוהגין כדברי בית שמאי: ",
            "שנים שבצרו את כרמיהם לתוך גת אחת אחד מעשר ואחד שאינו מעשר המעשר מעשר את שלו וחלקו בכל מקום שהוא: ",
            "שנים שקבלו שדה באריסות. או שירשו או שנשתתפו יכול הוא לומר טול אתה חטים שבמקום פלוני ואני חטים שבמקום פלוני. אתה יין שבמקום פלוני ואני יין שבמקום פלוני. אבל לא יאמר לו טול אתה חטים ואני שעורים טול אתה יין ואני אטול שמן: ",
            "חבר ועם הארץ שירשו את אביהם עם הארץ יכול הוא לומר לו טול אתה חטים שבמקום פלוני ואני חטים שבמקום פלוני אתה יין שבמקום פלוני ואני יין שבמקום פלוני. אבל לא יאמר לו טול אתה חטים ואני שעורים טול אתה הלח ואני אטול את היבש: ",
            "גר ועובד כוכבים שירשו את אביהם עובד כוכבים יכול הוא לומר טול אתה עבודת כוכבים ואני מעות. אתה יין ואני פירות ואם משבאו לרשות הגר אסור: ",
            "המוכר פירות בסוריא. ואמר משל ארץ ישראל הן. חייב לעשר. מעושרין הן נאמן. שהפה שאסר הוא הפה שהתיר. משלי הן חייב לעשר. מעושרין הן נאמן שהפה שאסר הוא הפה שהתיר. ואם ידוע שיש לו שדה אחד בסוריא חייב לעשר: ",
            "עם הארץ שאמר לחבר קח לי אגודת ירק. קח לי גלוסקן אחד לוקח סתם ופטור ואם אמר שלי זה. וזה של חברי ונתערבו. חייב לעשר. ואפילו הן מאה: "
        ],
        [
            "המזמין את חבירו שיאכל אצלו והוא אינו מאמינו על המעשרות אומר מערב שבת מה שאני עתיד להפריש מחר הרי הוא מעשר ושאר מעשר סמוך לו. זה שעשיתי מעשר עשוי תרומת מעשר עליו ומעשר שני בצפונו או בדרומו ומחולל על המעות: ",
            "מזגו לו את הכוס אומר מה שאני עתיד לשייר בשולי הכוס הרי הוא מעשר ושאר מעשר סמוך לו. זה שעשיתי מעשר עשוי תרומת מעשר עליו ומעשר שני בפיו ומחולל על המעות: ",
            "פועל שאינו מאמין לבעל הבית נוטל גרוגרת אחת ואומר זו ותשע הבאות אחריה עשויות מעשר על תשעים שאני אוכל זו עשויה תרומת מעשר עליהן ומעשר שני באחרונה ומחולל על המעות וחושך גרוגרת אחת. ר' שמעון בן גמליאל אומר לא יחשוך מפני שהוא ממעט מלאכתו של בעל הבית. רבי יוסי אומר לא יחשוך מפני שהוא תנאי בית דין: ",
            "הלוקח יין מבין הכותים אומר שני לוגין שאני עתיד להפריש הרי הן תרומה ועשרה מעשר ותשעה מעשר שני מחל ושותה: ",
            "היו לו תאנים של טבל בתוך ביתו והוא בבית המדרש או בשדה אומר שתי תאנים שאני עתיד להפריש הרי הן תרומה ועשר מעשר ראשון ותשעה מעשר שני. היו דמאי אומר מה שאני עתיד להפריש למחר הרי הוא מעשר ושאר מעשר סמוך לו זה שעשיתי מעשר עשוי תרומת מעשר עליו ומעשר שני בצפונו או בדרומו ומחולל על המעות: ",
            "היו לפניו שתי כלכלות של טבל. ואמר מעשרות זו בזו. הראשונה מעושרת. של זו בזו ושל זו בזו. הראשונה מעושרת. מעשרותיהן מעשרות כלכלה בחברתה. קרא שם: ",
            "מאה טבל מאה חולין נוטל מאה ואחד. מאה טבל מאה מעשר נוטל מאה ואחד. מאה חולין מתוקנים מאה מעשר נוטל מאה ועשר. מאה טבל תשעים מעשר. תשעים טבל ושמונים מעשר לא הפסיד כלום. זה הכלל כל זמן שהטבל מרובה לא הפסיד כלום: ",
            "מי שהיו לו עשר שורות של עשר עשר כדי יין ואמר שורה החיצונה אחת מעשר ואין ידוע איזו היא נוטל שתי חביות לוכסן. חצי שורה החיצונה אחת מעשר ואין ידוע איזו היא נוטל ארבע חביות מארבע זויות. שורה אחת מעשר ואין ידוע איזו היא נוטל שורה אחת לוכסן. חצי שורה אחת מעשר ואין ידוע איזו היא נוטל שתי שורות לוכסן. חבית אחת מעשר. ואין ידוע איזו היא. נוטל מכל חבית וחבית: "
        ]
    ],
    "sectionNames": [
        "Chapter",
        "Mishnah"
    ]
}