json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Makhshirin/Hebrew/Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913.json

{
    "language": "he",
    "title": "Mishnah Makhshirin",
    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739",
    "versionTitle": "Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913",
    "status": "locked",
    "priority": 2.0,
    "license": "Public Domain",
    "digitizedBySefaria": true,
    "heversionSource": "http://primo.nli.org.il/primo_library/libweb/action/dlDisplay.do?vid=NLI&docId=NNL_ALEPH00174173",
    "versionTitleInHebrew": "משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913",
    "actualLanguage": "he",
    "languageFamilyName": "hebrew",
    "isBaseText": true,
    "isSource": true,
    "isPrimary": true,
    "direction": "rtl",
    "heTitle": "משנה מכשירין",
    "categories": [
        "Mishnah",
        "Seder Tahorot"
    ],
    "text": [
        [
            "כל משקה שתחלתו לרצון אף על פי שאין סופו לרצון. או שסופו לרצון אף על פי שאין תחלתו לרצון. הרי זה בכי יותן. משקין טמאים מטמאין לרצון ושלא לרצון: ",
            "המרעיד את האילן להשיר ממנו אוכלין או את הטומאה. אינן בכי יותן. להשיר ממנו משקין. בית שמאי אומרים היוצאין. ואת שבו בכי יותן. בית הלל אומרים היוצאין בכי יותן ואת שבו אינן בכי יותן. מפני שהוא מתכוין שיצאו מכולו: ",
            "המרעיד את האילן ונפל על חבירו. או סוכה. ונפלה על חברתה. ותחתיהן זרעים. או ירקות המחוברין לקרקע. בית שמאי אומרים בכי יותן. בית הלל אומרים אינן בכי יותן. אמר ר' יהושע משום אבא יוסי חלי קופרי איש טבעון. תמה עצמך אם יש משקה טמא בתורה. עד שיתכוין ויתן. שנאמר וכי יותן מים על זרע: ",
            "הנוער אגודה של ירק וירדו מצד העליון לתחתון. בית שמאי אומרים בכי יותן. בית הלל אומרים אינם בכי יותן. אמרו בית הלל לבית שמאי. והלא הנוער את הקלח. חוששין אנו שמא יצאו מן העלה לעלה. אמרו להן בית שמאי שהקלח אחד. ואגודה קלחים הרבה. אמרו להם בית הלל. הרי המעלה שק מלא פירות. ונתנו על גב הנהר חוששין אנו שמא ירדו מצד העליון לתחתון. אבל אם העלה שנים ונתנן זה על גב זה. התחתון בכי יותן. ור' יוסי אומר התחתון טהור: ",
            "הממחק את הכרישה. והסוחט שערו בכסותו. רבי יוסי אומר. היוצאין בכי יותן ואת שבו אינן בכי יותן. מפני שהוא מתכוין שיצאו מכולו: ",
            "הנופח בעדשים לבדקן. אם יפות הן. ר' שמעון אומר אינן בכי יותן. וחכמים אומרים בכי יותן. והאוכל שומשמין באצבעו. משקין שעל ידו. ר' שמעון אומר אינן בכי יותן. וחכמים אומרים בכי יותן. הטומן פירותיו במים מפני הגנבים. אינן בכי יותן. מעשה באנשי ירושלים. שטמנו דבילתן במים מפני הסיקרין. וטהרו להן חכמים הנותן פירותיו בשבולת הנהר להביאן עמו אינן בכי יותן: "
        ],
        [
            "זיעת בתים בורות שיחין ומערות טהורה. זיעת האדם טהורה. שתה מים טמאים והזיעה זיעתו טהורה. בא במים שאובים והזיע. זיעתו טמאה. נסתפג ואחר כך הזיעתו. טהורה: ",
            "מרחץ טמאה זיעתה טמאה וטהורה בכי יותן. הבריכה שבבית. הבית מזיע מחמתה. אם טמאה. זיעת כל הבית שמחמת הבריכה. טמאה: ",
            "שתי בריכות. אחת טהורה ואחת טמאה. המזיע קרוב לטמאה. טמא. קרוב לטהורה טהור מחצה למחצה טמא. ברזל טמא שבללו עם ברזל טהור. אם רוב מן הטמא טמא. ואם רוב מן הטהור טהור. מחצה למחצה טמא. גסטריות שישראל ועכו\"ם מטילין לתוכה אם רוב מן הטמא טמא. ואם רוב מן הטהור טהור. מחצה למחצה טמא. מי שפיכות שירדו עליהן מי גשמים אם רוב מן הטמא טמא. ואם רוב מן הטהור טהור מחצה למחצה טמא. אימתי בזמן שקדמו מי שפיכות. אבל אם קדמו מי גשמים. אפילו כל שהן למי שפיכות טמא: ",
            "הטורף את גגו. והמכבס את כסותו. וירדו עליהן גשמים. אם רוב מן הטמא טמא. ואם רוב מן הטהור טהור. מחצה למחצה טמא. ר' יהודה אומר אם הוסיפו לנטף: ",
            "עיר שישראל ונכרים דרים בה והיה בה מרחץ מרחצת בשבת. אם רוב נכרים רוחץ מיד. ואם רוב ישראל. ימתין כדי שיחמו החמין. מחצה למחצה ימתין כדי שיחמו החמין. ר' יהודה אומר באמבטי קטנה. אם יש בה רשות רוחץ בה מיד: ",
            "מצא בה ירק נמכר אם רוב עכו\"ם לוקח מיד. ואם רוב ישראל. ימתין כדי שיבואו ממקום קרוב. מחצה למחצה. ימתין כדי שיבואו ממקום קרוב. ואם יש בו רשות לוקח מיד: ",
            "מצא בה תינוק מושלך אם רוב עכו\"ם. עכו\"ם. ואם רוב ישראל. ישראל. מחצה למחצה ישראל רבי יהודה אומר הולכין אחר רוב המשליכין: ",
            "מצא בה מציאה אם רוב עכו\"ם אינו צריך להכריז ואם רוב ישראל צריך להכריז מחצה למחצה צריך להכריז מצא בה פת. הולכין אחר רוב הנחתומין. ואם היתה פת עיסה. הולכים אחר רוב אוכלי פת עיסה ר' יהודה אומר. אם היתה פת קיבר. הולכין אחר רוב אוכלי פת קיבר: ",
            "מצא בה בשר. הולכין אחר רוב הטבחים אם היתה מבושל. הולכים אחר רוב אוכלי בשר מבושל: ",
            "המוצא פירות בדרך אם רוב מכניסין לבתיהן. פטור ולמכור בשוק. חייב. מהצה למחצה דמאי. אוצר שישראל ועכו\"ם מטילין לתוכו. אם רוב עכו\"ם. ודאי. ואם רוב ישראל. דמאי. מחצה למחצה. ודאי. דברי ר' מאיר. וחכמים אומרים. אפילו כולם עכו\"ם. וישראל אחד מטיל לתוכו. דמאי: ",
            "פירות שניה שרבו על של שלישית. ושל שלישית על של רביעית. ושל רביעית על של חמישית ושל חמישית על של ששית. ושל ששית על של שביעית. ושל שביעית על של מוצאי שביעית. הולכין אחר הרוב. מחצה למחצה. להחמיר: "
        ],
        [
            "שק שהוא מלא פירות. ונתנו על גב הנהר. או על פי הבור. או על מעלות המערה. ושאבו. כל ששאבו בכי יותן. ר' יהודה אומר. כל שהוא כנגד המים. בכי יותן. וכל שאינו כנגד המים. אינו בכי יותן:  ",
            "חבית שהיא מלאה פירות. ונתונה לתוך המשקין. או מלאה משקין. ונתונה לתוך הפירות. ושאבו. כל ששאבו בכי יותן. באלו משקים אמרו. במים. וביין. ובחומץ. ושאר כל המשקין טהורין. ר' נחמיה מטהר בקטנית. שאין הקטנית שואבת:  ",
            "הרודה פת חמה. ונתנה על פי חבית של יין ר' מאיר מטמא. ר' יהודה מטהר. רבי יוסי מטהר בשל חטים. ומטמא בשל שעורים. מפני שהשעורים שואבות:  ",
            "המרבץ את ביתו ונתן בו חטים. וטננו. אם מחמת המים בכי יותן. ואם מחמת הסלע. אינן בכי יותן. המכבס את כסותו בעריבה. נתן בה חטים וטננו. אם מחמת המים בכי יותן. אם מחמת עצמן אינן בכי יותן. המטנן בחול. הרי זה בכי יותן. מעשה באנשי המחוז. שהיו מטינין בחול. אמרו להם חכמים אם כך הייתם עושים. לא עשיתם טהרה מימיכם:  ",
            "המטנן בטיט הנגוב. ר' שמעון אומר אם יש בו משקה טופח. בכי יותן. ואם לאו אינו בכי יותן. המרבץ את גרנו. אינו חושש שמא נתן בה חטים וטננו. המלקט עשבים כשהטל עליהם. להטן בהם חטים. אינן בכי יותן. אם נתכוין לכך. הרי זה בכי יותן. המוליך חטין לטחון. וירדו עליהן גשמים. אם שמח בכי יותן. רבי יהודה אומר אי אפשר שלא לשמוח. אלא אם עמד:  ",
            "היו זיתיו נתונים בגג. וירדו עליהן גשמים. אם שמח בכי יותן. ר' יהודה אומר אי אפשר שלא לשמוח. אלא אם פקק את הצנור. או אם חלחל לתוכן:  ",
            "החמרין שהיו עוברים בנהר. ונפלו שקיהם למים. אם שמחו בכי יותן. רבי יהודה אומר אי אפשר שלא לשמוח. אלא אם הפכו. היו רגליו מלאות טיט. וכן רגלי בהמתו. עבר בנהר. אם שמח בכי יותן ר' יהודה אומר אי אפשר שלא לשמוח. אלא אם עמד והדיח. באדם ובבהמה טמאה. לעולם טמא:  ",
            "המוריד את הגלגלים. ואת כלי הבקר בשעת הקדים למים. בשביל שיחוצו הרי זה בכי יותן. המוריד בהמה לשתות. המים העולים בפיה בכי יותן. וברגליה אינן בכי יותן. אם חשב שיודחו רגליה. אף העולין ברגליה בכי יותן. בשעת היחף והדיש. לעולם טמא. הוריד חרש שוטה וקטן. אף על פי שחושב שיודחו רגליה. אינן בכי יותן. שיש להן מעשה. ואין להן מחשבה:  "
        ],
        [
            "השוחה לשתות המים העולים בפיו. ובשפמו. בכי יותן. בחוטמו. ובראשו. ובזקנו. אינן בכי יותן. הממלא בחבית. המים העולים אחריה ובחבל שהוא מכונן על צוארה. ובחבל שהוא לצרכה. הרי זה בכי יותן. כמה הוא צרכה. ר' שמעון בן אלעזר אומר טפח. נתנה תחת הצנור אינן בכי יותן:  ",
            "מי שירדו עליו גשמים. אפילו אב הטומאה אינו בכי יותן. ואם נער בכי יותן. עמד תחת הצנור להקר. או לידוחי בטמא טמאין. ובטהור בכי יותן:  ",
            "הכופה קערה על הכותל בשביל שתודח. הרי זה בכי יותן. אם בשביל שלא ילקה הכותל. אינן בכי יותן:  ",
            "חבית שירד הדלף לתוכה. בית שמאי אומרים ישבר. בית הלל אומרים יערה. ומודים שהוא מושיט את ידו. ונוטל פירות מתוכה. והם טהורים:  ",
            "עריבה שירד הדלף לתוכה. הניתזין והצפין אינן בכי יותן. נטלה לשפכה. בית שמאי אומרים בכי יותן. בית הלל אומרים אינן בכי יותן. הניחה שירד הדלף לתוכה. הניתזין והצפין. בית שמאי אומרים בכי יותן. בית הלל אומרים אינן בכי יותן. נטלה לשפכה. אלו ואלו מודים שהן בכי יותן. המטביל את הכלים. והמכבס את כסותו במערה. המים העולים בידיו בכי יותן. ברגליו אינן בכי יותן. ר' אליעזר אומר אם אי אפשר לו שירד אלא אם כן נטנפו רגליו. אף העולין ברגליו בכי יותן:  ",
            "קופה שהיא מלאה תורמסין. ונתנוה לתוך מקוה. מושיט ידו ונוטל תורמסין מתוכה והם טהורים. העלם מן המים. הנוגעים בקופה טמאים. ושאר כל התורמסים טהורים. צנון שבמערה. נדה מדיחתו. והוא טהור. העלתו כל שהוא מן המים. טמא:  ",
            "פירות שנפלו לתוך אמת המים. פשט מי שהיו ידיו טמאות. ונטלן. ידיו טהורות. והפירות טהורים. ואם חשב שיודחו ידיו. ידיו טהורות והפירות בכי יותן:  ",
            "קדרה שהיא מלאה מים. ונתונה לתוך המקוה. ופשט אב הטומאה את ידו לתוכה טמאה. מגע טומאות. טהורה. ושאר כל המשקין טמאין. שאין המים מטהרים את שאר המשקין:  ",
            "הממלא בקילון עד שלשה ימים טמאין. ר' עקיבא אומר אם נגבו. מיד טהורים. ואם לא נגבו. אפילו עד שלשים יום טמאים:  ",
            "עצים שנפלו עליהם משקין וירדו עליהם גשמים. אם רבו. טהורים. הוציאם שירדו עליהם גשמים. אף על פי שרבו. טמאים. בלעו משקים טמאים. אף על פי שהוציאם שירדו עליהן גשמים. טהורין. ולא יסיקם אלא בידים טהורות בלבד. ר' שמעון אומר אם היו לחין והסיקן. ורבו המשקין היוצאין מהן. על המשקין שבלעו. טהורים:  "
        ],
        [
            "מי שטבל בנהר והיה לפניו נהר אחר ועבר בו. טהרו שניים את הראשונים. דחהו חברו לשכרו. וכן לבהמתו. טהרו שניים את הראשונים. ואם כמשחק עמו. הרי זה בכי יותן:  ",
            "השט על פני המים. הניתזין אינן בכי יותן. ואם נתכוין להתיז על חבירו. הרי זה בכי יותן. העושה צפור במים. הניתזין. ואת שבה. אינן בכי יותן:  ",
            "פירות שירד הדלף לתוכן. ובללן. שינוגבו. ר' שמעון אומר בכי יותן. וחכמים אומרים אינן בכי יותן:  ",
            "המודד את הבור. בין לעמקו בין לרחבו. הרי זה בכי יותן. דברי ר' טרפון. ר' עקיבא אומר לעמקו בכי יותן ולרחבו אינו בכי יותן:  ",
            "פשט ידו או רגלו. או קנה לבור. לידע אם יש בו מים. אינן בכי יותן. לידע כמה מים יש בו. הרי זה בכי יותן. זרק אבן לבור. לידע אם יש בו מים. הניתזין אינן בכי יותן. ואת שבאבן. טהורים:  ",
            "החובט על השלח. חוץ למים. בכי יותן. לתוך המים. אינן בכי יותן. רבי יוסי אומר. אף לתוך המים בכי יותן. מפני שהוא מתכוין שיצאו עם הצואה:  ",
            "המים העולין בספינה ובעקל. ובמשוטות. אינן בכי יותן. במצודות. וברשתות. ובמכמרות. אינן בכי יותן. ואם נער. בכי יותן. המוליך את הספינה לים הגדול לצרפה. המוציא מסמר לגשמים לצרפו. המניח את האוד בגשמים. לכבותו. הרי זה בכי יותן:  ",
            "קסיא של שולחנות. והשיפא של לבנים. אינן בכי יותן. ואם נער. בכי יותן:  ",
            "כל הנצוק טהור. חוץ מדבש הזיפין. והצפחת. בית שמאי אומרים אף המקפה של גריסין ושל פול. מפני שהיא סולד' לאחריה:  ",
            "המערה מחם לחם. ומצונן לצונן. ומחם לצונן. טהור. מצונן לחם טמא. ר' שמעון אומר אף המערה מחם לחם. וכחו של תחתון יפה משל עליון. טמא:  ",
            "האשה שהיו ידיה טהורות. ומגיסה בקדרה טמאה. אם הזיעו ידיה טמאות. היו ידיה טמאות. ומגיסה בקדרה טהורה. אם הזיעו ידיה. הקדרה טמאה. רבי יוסי אומר אם נטפו. השוקל ענבים בכף מאזנים. היין שבכף טהור. עד שיערה לתוך הכלי. הרי זה דומה לסלי זיתים וענבים. כשהן מנטפין:  "
        ],
        [
            "המעלה פירותיו לגג. מפני הכנימה. וירד עליהם טל. אינם בכי יותן. אם נתכוין לכך. הרי זה בכי יותן. העלן חרש שוטה וקטן. אף על פי שחשב שירד עליהן הטל. אינן בכי יותן. שיש להן מעשה. ואין להן מחשבה:  ",
            "המעלה את האגודות ואת הקציעות. ואת השום. לגג. בשביל שימתינו. אינן בכי יותן. כל האגודות של בית השוקים. טמאין. ר' יהודה מטהר בלחים. אמר רבי מאיר וכי מפני מה טימאו אלא מפני משקה הפה. כל הקמחין והסלתות של בית השוקים טמאים. החילקה הטרגיס והטסגי טמאים בכל מקום:  ",
            "כל הביצים בחזקת טהרה חוץ משל מוכרי משקה. ואם היו מוכרין עמהן פירות יבשים טהורות. כל הדגים בחזקת טומאה. רבי יהודה אומר חתיכת אלתות. ודג המצרי הבא בקופה. וקוליס האספנין. הרי אלו בחזקת טהרה. כל הציר בחזקת טומאה. ועל כולם עם הארץ נאמן לומר טהורים הן. חוץ משל דגה. מפני שהן מפקידין אותה אצל עם הארץ. ר' אליעזר בן יעקב אומר ציר טהור שנפל לתוכו מים כל שהן טמא:  ",
            "שבעה משקין הן. הטל. והמים. היין והשמן. והדם. והחלב. ודבש דבורים. דבש צרעים טהור. ומותר באכילה:  ",
            "תולדות למים. היוצאין מן העין. מן האוזן. מן החוטם. מן הפה. מי רגלים בין גדולים בין קטנים. לדעתו ושלא לדעתו. תולדות לדם. דם שחיטה בבהמה ובחיה ובעופות הטהורים. ודם הקזה לשתיה. מי חלב כחלב. והמוחל כשמן. שאין המוחל יוצא מידי שמן. דברי ר' שמעון. ר' מאיר אומר אף על פי שאין עמו שמן. דם השרץ כבשרו. מטמא ואינו מכשיר. ואין לנו כיוצא בו:  ",
            "אלו מטמאין ומכשירין. זובו של זב. ורוקו. ושכבת זרעו. ומימי רגליו. ורביעית מן המת. ודם הנדה. ר' אליעזר אומר שכבת זרע אינה מכשרת. ר' אלעזר בן עזריה אומר דם הנדה אינו מכשיר. ר' שמעון אומר דם המת אינו מכשיר. ואם נפל על הדלעת גורדה והיא טהורה:  ",
            "אלו לא מטמאין ולא מכשירין. הזיעה. והליחה סרוחה. והראי. והדם היוצא עמהם. ומשקה בן שמונה. רבי יוסי אומר חוץ מדמו. והשותה מי טבריה. אף על פי שיוצאין נקיים. דם שחיטה בבהמה. בחיה. ובעופות. הטמאים. ודם הקזה לרפואה. ר' אליעזר מטמא באלו. רבי שמעון בן אלעזר אומר חלב הזכר טהור:  ",
            "חלב האשה מטמא לרצון ושלא לרצון. וחלב הבהמה אינו מטמא אלא לרצון. אמר ר' עקיבא קל וחומר הדברים. מה אם חלב האשה שאינו מיוחד אלא לקטנים. מטמא לרצון ושלא לרצון. חלב הבהמה שהוא מיוחד לקטנים ולגדולים אינו דין שיטמא לרצון ושלא לרצון. אמרו לו לא. אם טמא חלב האשה שלא לרצון. שדם מגפתה טמא. יטמא חלב הבהמה שלא לרצון שדם מגפתה טהור. אמר להם מחמיר אני בחלב מבדם. שהחולב לרפואה טמא והמקיז לרפואה טהור. אמרו לו סלי זיתים וענבים יוכיחו. שהמשקים היוצאין מהן לרצון טמאים. ושלא לרצון טהורים. אמר להן לא. לא אמרתם בסלי זיתים וענבים שתחלתן אוכל. וסופן משקה. תאמרו בחלב שתחלתו וסופו משקה. עד כאן היתה תשובה. אמר ר' שמעון מכאן ואילך היינו משיבין לפניו מי גשמים יוכיחו. שתחלתן וסופן משקה ואינן מטמאין אלא לרצון. אמר לנו לא אם אמרתם במי גשמים שאינן רובן לאדם אלא לארצות ולאילנות. ורוב החלב לאדם.   "
        ]
    ],
    "sectionNames": [
        "Chapter",
        "Mishnah"
    ]
}