noahsantacruz commited on
Commit
cfc3d05
1 Parent(s): 19163f9

ee1007c691bb35c74fc72000771a87caf3a4fc08df0dbce983a65cfd4108a4e5

Browse files
Files changed (50) hide show
  1. json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Makhshirin/English/Mischnajot mit deutscher Übersetzung und Erklärung. Berlin 1887-1933 [de].json +0 -0
  2. json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Makhshirin/English/Mishnah Yomit by Dr. Joshua Kulp.json +92 -0
  3. json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Makhshirin/English/Sefaria Community Translation.json +91 -0
  4. json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Makhshirin/English/Talmud Bavli. German. Lazarus Goldschmidt. 1929 [de].json +94 -0
  5. json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Makhshirin/English/merged.json +89 -0
  6. json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Makhshirin/Hebrew/Mishnah based on the Kaufmann manuscript, edited by Dan Be'eri.json +91 -0
  7. json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Makhshirin/Hebrew/Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913.json +95 -0
  8. json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Makhshirin/Hebrew/Torat Emet 357.json +93 -0
  9. json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Makhshirin/Hebrew/merged.json +89 -0
  10. json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Niddah/English/Le Talmud de Jérusalem, traduit par Moise Schwab, 1878-1890 [fr].json +60 -0
  11. json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Niddah/English/Mischnajot mit deutscher Übersetzung und Erklärung. Berlin 1887-1933 [de].json +0 -0
  12. json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Niddah/English/Mishnah Yomit by Dr. Joshua Kulp.json +125 -0
  13. json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Niddah/English/Sefaria Community Translation.json +124 -0
  14. json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Niddah/English/Talmud Bavli. German. Lazarus Goldschmidt. 1929 [de].json +125 -0
  15. json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Niddah/English/William Davidson Edition - English.json +0 -0
  16. json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Niddah/English/merged.json +0 -0
  17. json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Niddah/Hebrew/Kaufmann A 50.json +42 -0
  18. json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Niddah/Hebrew/Mishnah based on the Kaufmann manuscript, edited by Dan Be'eri.json +124 -0
  19. json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Niddah/Hebrew/Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913.json +128 -0
  20. json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Niddah/Hebrew/Torat Emet 357.json +126 -0
  21. json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Niddah/Hebrew/merged.json +122 -0
  22. json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Oktzin/Hebrew/Mishnah based on the Kaufmann manuscript, edited by Dan Be'eri.json +59 -0
  23. json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Oktzin/Hebrew/Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913.json +63 -0
  24. json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Oktzin/Hebrew/Torat Emet 357.json +61 -0
  25. json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Parah/English/Mischnajot mit deutscher Übersetzung und Erklärung. Berlin 1887-1933 [de].json +0 -0
  26. json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Parah/English/Mishnah Yomit by Dr. Joshua Kulp.json +146 -0
  27. json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Parah/English/Open Mishnah.json +37 -0
  28. json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Parah/English/Sefaria Community Translation.json +145 -0
  29. json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Parah/English/Talmud Bavli. German. Lazarus Goldschmidt. 1929 [de].json +148 -0
  30. json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Parah/English/merged.json +143 -0
  31. json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Parah/Hebrew/Mishnah based on the Kaufmann manuscript, edited by Dan Be'eri.json +145 -0
  32. json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Parah/Hebrew/merged.json +143 -0
  33. json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Tevul Yom/English/Mischnajot mit deutscher Übersetzung und Erklärung. Berlin 1887-1933 [de].json +58 -0
  34. json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Tevul Yom/English/Mishnah Yomit by Dr. Joshua Kulp.json +60 -0
  35. json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Tevul Yom/English/Sefaria Community Translation.json +59 -0
  36. json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Tevul Yom/English/Talmud Bavli. German. Lazarus Goldschmidt. 1929 [de].json +62 -0
  37. json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Tevul Yom/English/merged.json +57 -0
  38. json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Tevul Yom/Hebrew/Mishnah based on the Kaufmann manuscript, edited by Dan Be'eri.json +59 -0
  39. json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Tevul Yom/Hebrew/Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913.json +63 -0
  40. json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Tevul Yom/Hebrew/Torat Emet 357.json +61 -0
  41. json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Tevul Yom/Hebrew/merged.json +57 -0
  42. json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Zavim/English/Mischnajot mit deutscher Übersetzung und Erklärung. Berlin 1887-1933 [de].json +0 -0
  43. json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Zavim/English/Mishnah Yomit by Dr. Joshua Kulp.json +68 -0
  44. json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Zavim/English/Sefaria Community Translation.json +67 -0
  45. json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Zavim/English/Talmud Bavli. German. Lazarus Goldschmidt. 1929 [de].json +70 -0
  46. json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Zavim/English/merged.json +65 -0
  47. json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Zavim/Hebrew/Mishnah based on the Kaufmann manuscript, edited by Dan Be'eri.json +67 -0
  48. json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Zavim/Hebrew/Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913.json +71 -0
  49. json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Zavim/Hebrew/Torat Emet 357.json +69 -0
  50. json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Zavim/Hebrew/merged.json +65 -0
json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Makhshirin/English/Mischnajot mit deutscher Übersetzung und Erklärung. Berlin 1887-1933 [de].json ADDED
The diff for this file is too large to render. See raw diff
 
json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Makhshirin/English/Mishnah Yomit by Dr. Joshua Kulp.json ADDED
@@ -0,0 +1,92 @@
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
1
+ {
2
+ "language": "en",
3
+ "title": "Mishnah Makhshirin",
4
+ "versionSource": "http://learn.conservativeyeshiva.org/mishnah/",
5
+ "versionTitle": "Mishnah Yomit by Dr. Joshua Kulp",
6
+ "status": "locked",
7
+ "priority": 1.0,
8
+ "license": "CC-BY",
9
+ "shortVersionTitle": "Dr. Joshua Kulp",
10
+ "actualLanguage": "en",
11
+ "languageFamilyName": "english",
12
+ "isBaseText": false,
13
+ "isSource": false,
14
+ "direction": "ltr",
15
+ "heTitle": "משנה מכשירין",
16
+ "categories": [
17
+ "Mishnah",
18
+ "Seder Tahorot"
19
+ ],
20
+ "text": [
21
+ [
22
+ "Any liquid which was desired at the beginning though it was not desired at the end, or which was desired at the end though it was not desired at the beginning, comes under the law of \"if water be put.\" Unclean liquids render unclean whether [their action] is desired or is not desired.",
23
+ "If one shook a tree in order to cause food or something unclean to fall down from it, [the rain water dropping down from it] does not come under the law of ‘if water be put.' If [he shook the tree] in order to cause liquids to fall down from it: Bet Shammai says: both [the liquids] that fall down and [the liquids] that remain [on the tree] come under the law of ‘if water be put.' But Bet Hillel say: [the liquids] that fall down come under the law of ‘if water be put’, but [the liquids] that remain [on the tree] do not come under the law of ‘if water be put,' because his intention was that [the liquids] should drop down from all the tree.",
24
+ "If one shook a tree and it fell on another tree, or a branch and it fell on another branch, and under them were seeds or vegetables [still] joined to the ground: Bet Shammai say: this comes under the law of ‘if water be put’. But Bet Hillel say: this does not come under the law of ‘if water be put’. R. Joshua said in the name of Abba Yose Holikofri a man of Tivon: Be surprised if there is any liquid that according to the Torah causes susceptibility to uncleanness except one put it on with intention, for it is said: \"If water be put upon the seed.\"",
25
+ "If one shook a bundle of vegetables and [water] dropped down from the upper [side] to the lower [side]: Bet Shammai say: this comes under the law of ‘if water be put’. But Bet Hillel say: this does not come under the law of ‘if water be put’. Bet Hillel said to Bet Shammai: if one shakes a stalk, do we fear lest water drops from one leaf on the other leaf? Bet Shammai said to them: a stalk is only one, but a bundle has many stalks. Bet Hillel said to them: behold, if one lifted a sack full of produce and put it beside the river, do we fear lest water drops from the upper [side] to the lower [side]? But if he lifted two sacks and placed them one upon the other, the lower [sack] comes under the law of ‘if water be put’. Rabbi Yose says: the lower [sack] remains insusceptible to uncleanness.",
26
+ "If one rubbed a leek or pressed his hair or his garment, Rabbi Yose says: the liquid which came out comes under the law of ‘if water be put’, but the liquid that remained does not come under the law of ‘if water be put’, because his intention was that the liquid should come out of all of it.",
27
+ "If one blew on lentils in order to test whether they were good: Rabbi Shimon says: this does not come under the law of ‘if water be put’. But the sages say: this does come under the law of ‘if water be put’. If one ate sesame with his finger, with regard to the liquid that was on his hand: Rabbi Shimon says: this does not come under the law of ‘if water be put’. But the sages say: this does come under the law of ‘if water be put’. If one hid his fruit in water from thieves, it does not come under the law of ‘if water be put’. Once it happened that the men of Jerusalem hid their fig cakes in water from the robbers, and the sages declared that they were not susceptible to uncleanness. If one put his fruit in the stream of a river to make it come down with him, it does not come under the law of ‘if water be put’."
28
+ ],
29
+ [
30
+ "The sweat of houses, of cisterns, of ditches and caverns does not cause susceptibility to uncleanness. A man's perspiration does not cause susceptibility to uncleanness. If a man drank unclean water and perspired, his perspiration does not cause susceptibility to uncleanness. If he entered into drawn water and perspired, his perspiration causes susceptibility to uncleanness. If he dried himself and then perspired, his perspiration does not cause susceptibility to uncleanness.",
31
+ "The sweat of an unclean bath is unclean, But that of a clean bath comes under the law of ‘if water be put’. If there was a pool in a house, the house sweats because of it if the pool was unclean, the sweat of all the house which was caused by the pool is unclean.",
32
+ "Two pools, the one clean and the other unclean: The sweat near the unclean pool is unclean, And the sweat near the clean pool is clean, And what is at equal distance [from both pools] is unclean. Unclean iron was smelted with clean iron: If the greater part [came] from the unclean iron, it is unclean; If the greater part [came] from the clean iron, it is clean; But if there was half of each, it is unclean. Pots owned by Israelites and non-Jews used for passing water: If the greater part is from the unclean [urine], it is unclean; If the greater part is from the clean [urine], it is clean; But if there was half of each, it is unclean. Waste-water, in which rain had fallen: If the greater part consisted of the unclean water, it is unclean; If the greater part consisted of clean water, it is clean; But if there was half of each, it is unclean. When [is this the case]? When the waste-water came first; but if the rain water came before [the waste-water], it is unclean whatever the quantity [of the rain water].",
33
+ "If one flattened out his roof or washed his garment and rain came down upon it: If the greater part consisted of the unclean water, it is unclean; If the greater part consisted of the clean water, it is clean; But if there was half of each, it is unclean. Rabbi Judah says: if the dripping increased, [it is clean].",
34
+ "A city in which Israelites and non-Jews dwell together and there was a bathhouse working on Shabbat: If the majority [of the inhabitants] were non-Jews, one may bathe in it immediately [after the conclusion of the Shabbat]; If the majority were Israelites, one must wait until the water can be heated; If they were half and half, one must [also] wait until the water can be heated. Rabbi Judah says: if the bathhouse was small and there was there a [non-Jewish] authority, one may bathe in it immediately [after the conclusion of Shabbat].",
35
+ "If one found in that city vegetables sold [on Shabbat]: If the majority [of the inhabitants] were non-Jews, one may buy them immediately [after the conclusion of Shabbat]; If the majority were Israelites, one must wait until [vegetables] can arrive from the nearest place; If they were half and half, one must [also] wait until [vegetables] can arrive from the nearest place; If there was there a [non-Jewish] authority, one may buy them immediately [after the conclusion of Shabbat].",
36
+ "If one found [an abandoned] child there: If the majority [of the inhabitants] were non-Jews, it is considered a non-Jew; If the majority were Israelites, it is considered an Israelite; If they were half and half, it is also considered an Israelite. Rabbi Judah says: we must consider the majority of those who abandon their children.",
37
+ "If one found there lost property, If the majority [of the inhabitants] were non-Jews, he need not proclaim it; If the majority were Israelites, he must proclaim it; If they were half and half, he must [also] proclaim it. If one found bread there we must consider who form the majority of the bakers. If it was bread of clean flour, we must consider who form the majority of those who eat bread of pure flour. Rabbi Judah says: if it was coarse bread, we must consider who form the majority of those who eat coarse bread.",
38
+ "If one found meat there, we follow the majority of the butchers. If it was cooked meat, we follow the majority of those who eat cooked meat.",
39
+ "If one found produce on the road: If the majority [of the inhabitants] gathered produce into their homes, he is exempt [from tithes]; If [the majority gathered it] for selling in the market, he is liable [for tithes]; If they were half and half, the produce is demai. A granary into which both Israelites and non-Jews put their produce, If the majority were non-Jews, [the produce must be considered] certainly untithed; If the majority were Israelites, [it must be considered] demai; If they were half and half, [it must be considered] certainly untithed, the words of Rabbi Meir. But the sages say: even if they were all non-Jews, and only one Israelite put his produce into the granary, [it must be considered] demai.",
40
+ "If the produce of the second year exceeded in quantity the produce of the third year, or the produce of the third year exceeded the produce of the fourth year, or the produce of the fourth year exceeded the produce of the fifth year, or the produce of the fifth year exceeded the produce of the sixth year, or the produce of the sixth year exceeded the produce of the seventh year, or the produce of the seventh year exceeded the produce of the year after the conclusion of the seventh year, we follow the majority. If half and half, the rule is stringent."
41
+ ],
42
+ [
43
+ "If a sack full of produce was put by the side of a river or by the side of the mouth of a cistern or on the steps of a cavern, and [the produce] absorbed water, all [the produce] which absorbed the water comes under the law of ‘if water be put’. Rabbi Judah says: all [the produce] which faced the water comes under the law of ‘if water be put’, but all [the produce] which did not face the water does not come under the law of ‘if water be put’.",
44
+ "A jar full of produce which was put into liquids, or a jar full of liquids was put into produce and [the produce] absorbed, all [the produce] which absorbed comes under the law of ‘if water be put’. Concerning what liquids were they speaking? Water, wine and vinegar; but all the other liquids do not cause susceptibility to uncleanness. Rabbi Nehemiah says pulse is insusceptible, because pulse does not absorb [liquids].",
45
+ "One who drew hot bread off the side of an oven and put it upon the mouth of a jar of wine: Rabbi Meir declares it susceptible to uncleanness; But Rabbi Judah declares it insusceptible. Rabbi Yose declares it insusceptible in the case of wheat bread and susceptible in the case of barley bread, because barley absorbs [liquids].",
46
+ "If one sprinkled [the floor of] his house [with water] and put wheat therein and it became moist: If [the moisture came] from the water, it comes under the law of ‘if water be put’; But if [the moisture came] from the stones [on the floor], it does not come under the law of ‘if water be put’. If one washed his garment in a tub and put wheat therein and it became moist: If [the moisture came] from the water, it comes under the law of ‘if water be put’; But if [the moisture came] of itself, it does not come under the law of ‘if water be put’. If one put [produce] in sand for it to become moist, this comes under the law of ‘if water be put’. It happened with the men of Mahoz that they used to moisten [their produce] with sand, and the sages said to them: if you have always acted in this manner, you have never prepared your food in purity.",
47
+ "If one moistened [produce] with drying clay: Rabbi Shimon says: if there was still in it dripping liquid, it comes under the law of ‘if water be put’; But if there was not, it does not come under the law of ‘if water be put’. If one sprinkled his threshing-floor with water, he need not be concerned lest wheat be put there and it become moist. If one gathered grass with the dew still on it in order to moisten wheat with it, it does not come under the law of ‘if water be put’, But if his intention was for this purpose, it does come under the law of ‘if water be put’. If one carried wheat to be milled and rain came down upon it and he was glad of it, it comes under the law of ‘if water be put’. Rabbi Judah said: one cannot help being glad of it. Rather, [it comes under the law] only if he stopped [on his way].",
48
+ "If his olives were put on the roof and rain came down upon them and he was glad of it, it comes under the law of ‘if water be put’. Rabbi Judah said: one cannot help being glad of it. Rather, [it comes under the law] only if he plugged up the gutter or if he shook the water [onto the olives].",
49
+ "If donkey-drivers were crossing a river and their sacks [filled with produce] fell into the water and they were happy about it, it comes under the law of ‘if water be put’. Rabbi Judah says: one cannot help being happy about it. Rather, [it comes under the law] only if they turned over [the sacks]. If one's feet were full of clay, similarly, the feet of his beast, and he crossed a river and he was happy about it, this comes under the law of ‘if water be put’. Rabbi Judah says: one cannot help being happy about it. Rather, [it comes under the law] only if he stopped and rinsed off his [feet] or those of his [domesticated] beast. But with an unclean [beast] it always causes susceptibility to uncleanness.",
50
+ "If one lowered wheels or the gear of oxen into water at the time of the hot east wind in order that they might become tightened, this comes under the law of ‘if water be put’. If one took down a beast to drink, the water which came up on its mouth comes under the law of ‘if water be put’, but that which came up on its feet does not come under the law of ‘if water be put’. If he intended that its feet should be washed, even the water that came up on its feet comes under the law of ‘if water be put’. At the time of footsoreness or of threshing it always causes susceptibility to uncleanness. If a deaf-mute, an imbecile or a minor took it down, even though his intention was that its feet should be washed, it does not come under the law of ‘if water be put’, because with these the act alone counts, but not the intention."
51
+ ],
52
+ [
53
+ "If one bent down to drink, the water which came up on his mouth or on his moustache comes under the law of ‘if water be put’; But [what came up] on his nose or on his head or on his beard does not come under the law of ‘if water be put’. If one drew water with a jar, the water which came up on its outside, or on the rope which was wound round its neck, or on the rope which was needed for its use, comes under the law of ‘if water be put’. How much rope is needed for its use? Rabbi Shimon ben Eleazar says: a handbreadth. If he put the jar under the rain-pipe, it does not come under the law of ‘if water be put’.",
54
+ "If rain came down upon a person, even if he was unclean with a father of impurity, it does not come under the law of ‘if water be put’; But if he shook it off, it does come under the law of ‘if water be put’. If one stood under a rain-pipe to cool himself or to wash himself, [the water falling on him] is unclean if he is unclean; If he is clean, it [only] comes under the law of if water be put.",
55
+ "If one inclined a dish against a wall that it might be rinsed [by rainwater], it comes under the law of ‘if water be put’. But if in order that the wall might not be damaged, it does not come under the law of ‘if water be put’.",
56
+ "A jar into which a leak [from a roof] fell: Bet Shammai say: it should be broken. But Bet Hillel say: it may be emptied out. But they agree that one may put out his hand and take produce from it and they are insusceptible to uncleanness.",
57
+ "A tub into which a leak [from a roof] fell, the water which splashed out or ran over does not come under the law of ‘if water be put’. If one moved the tub in order to pour out the water: Bet Shammai say: it comes under the law of ‘if water be put’. But Bet Hillel say: it does not come under the law of ‘if water be put’. If one placed the tub in order that the leak [from the roof] should fall into it: Bet Shammai say: the water that splashes out or runs over comes under the law of ‘if water be put’. But Bet Hillel say: it does not come under the law of ‘if water be put’. If one moved the tub in order to pour out the water, both agree that it comes under the law of ‘if water be put’. If one immersed vessels or washed his garment in a cavern, the water that came up on his hands comes under the law of ‘if water be put’; but what came up on his feet does not come under the law of ‘if water be put’. Rabbi Elazar says: if it was not possible for him to go down into the cavern without soiling his feet, what came up on his feet also comes under the law of ‘if water be put’.",
58
+ "A basket full of lupines placed in a mikveh, one may put out his hand and take lupines from it and they remain clean. But if he lifted them out of the water, those that touch the basket are unclean, but the rest of the lupines are clean. If there was a radish in a cavern, a niddah may rinse it and leave it clean. But if she lifted it, however little, out of the water, it becomes unclean.",
59
+ "If produce fell into a channel of water, and one whose hands were unclean put out his hands and took it, his hands become clean and the produce [also] remains clean. But if his intention was that his hands should be rinsed, his hands become clean and the produce comes under the law of ‘if water be put.’",
60
+ "If a pot full of water was placed in a mikveh, and a person who was unclean by a father of impurity put his hand into the pot, it becomes unclean. But if [he was unclean] by a \"touch of defilement,\" the pot remains clean. But any of the other liquids [contained in the pot] becomes unclean, for water cannot purify the other liquids.",
61
+ "If one drew water through a kilon (a pump-beam), it causes susceptibility to uncleanness for three days. Rabbi Akiva says: if it was dried, it at once does not cause susceptibility to uncleanness; but if it was not dried, it causes susceptibility even for thirty days.",
62
+ "If [unclean] liquids fell upon wood and rain came down upon it and [the rain water] exceeded [the liquids] in quantity, they are clean. If he took [the wood out] so that rain would come down upon it, they are unclean even though [the rain water] exceeded in quantity. If [the wood] had absorbed unclean liquids, even if he took the wood outside in order that rain should come down upon it, it is clean. But one may not light the wood in an oven except with clean hands. Rabbi Shimon says: if the wood was moist and then he lit it, and the liquids that came out of it exceeded in quantity the liquids which it had absorbed, they become clean."
63
+ ],
64
+ [
65
+ "One who immersed himself in a river and then there was in front of him another river and he crossed it, the second [water] purifies the first [water]. If his fellow pushed him in during exercise or his beast [pushed him in], the second [water] purifies the first [water]. But if [he did it] out of playfulness, it comes under the law of ‘if water be put’.",
66
+ "One who swam in water, the water that splashed out does not come under the law of ‘if water be put’; But if it was his intention to splash his friend, this comes under the law of ‘if water be put’. If one made a ‘bird’ in the water, neither [the water] that splashed out nor what remained in it comes under the law of ‘if water be put’.",
67
+ "Produce onto which a leak [from a roof] fell and he mixed it up in order that it might become dry [quickly]: Rabbi Shimon says: it comes under the law of ‘if water be put’. But the sages say: it does not come under the law of ‘if water be put’.",
68
+ "One who measures a cistern whether for its depth of for its breadth, it comes under the law of ‘if water be put' the words of Rabbi Tarfon. But Rabbi Akiva says: if [it was measured] for its depth, it comes under the law of ‘if water be put’; but if for its breadth, it does not come under the law of ‘if water be put’.",
69
+ "If one put his hand or his foot or a reed into a cistern in order to check whether it had any water, it does not come under the law of ‘if water be put’; But if to ascertain how much water it had, it comes under the law of ‘if water be put’. If one threw a stone into a cistern to check whether it had any water, [the water] that was splashed up does not come under the law of ‘if water be put’, and also [the water] that is on the stone is clean.",
70
+ "One beats upon a hide: If outside the water, it comes under the law of ‘if water be put’; Inside the water, it does not come under the law of ‘if water be put’. Rabbi Yose says: even inside the water it comes under the law of ‘if water be put’, because his intention was that the water should come off together with the filth.",
71
+ "The water that comes up into a ship or into the bilge or on the oars does not come under the law of ‘if water be put’. The water that comes up in snares, nets, or in fishing nets does not come under the law of ‘if water be put’; But if he shook them out it does come under the law of ‘if water be put’. One who leads a ship out into the Great Sea in order to forge its bolts, or one who takes a nail out into the rain in order to forge it, or one who puts a brand out in the rain in order to extinguish it, this comes under the law of ‘if water be put’.",
72
+ "[Water on] the covering of tables or on the matting of bricks does not come under the law of ‘if water be put’; But if they were shaken, it does come under the law of ‘it water be put’.",
73
+ "A flow pouring [from one vessel to another] is clean, except [the flow] of honey of ziphim bees and honey batter. Bet Shammai say: also [the flow of] thick pottage of split beans, because it thickens up backwards.",
74
+ "One who pours hot water into hot water, or cold water into cold water, or hot water [poured] into cold water remains clean; But from cold water into hot water, the [cold water] becomes unclean. Rabbi Shimon says: even in the case of hot water poured into hot water it becomes unclean if the strength of the heat of the lower [water] is greater than that of the upper [water].",
75
+ "If a woman whose hands were clean stirred an unclean pot and her hands perspired, they become unclean. If her hands were unclean and she stirred a clean pot and her hands perspired the pot becomes unclean. Rabbi Yose says: only if her hands dripped. One who weighs grapes with a balance, the wine in the scale is clean until it is poured into a vessel. Behold, this is like baskets of olives and grapes when they are dripping [with sap]."
76
+ ],
77
+ [
78
+ "One who carries his produce up to the roof because of maggots, and dew came down upon it, it does not come under the law of ‘if water be put’; But if he intended for this to happen, it does come under the law of ‘if water be put’. If a deaf-mute, or a person not of sound senses, or a minor carried it up, although he expected that dew should come down upon it, it does not come under the law of ‘if water be put’, because with these the act alone counts, but not the intention.",
79
+ "One who carries up to the roof bundles [of vegetables] or cakes of figs or garlic so as to keep them fresh, it does not come under the law of ‘if water be put’. All bundles [of vegetables] in the market places are unclean. Rabbi Judah declares them clean if they are fresh. Rabbi Meir said: Why did they declare them unclean? Only because of liquid from the mouth. All coarse and fine flours of the market places are unclean. Crushed wheat, groats, and pearl-barley are unclean everywhere.",
80
+ "All eggs are presumed to be clean except those of sellers of liquids. But if they sold with them dry produce, they are clean. All fish are presumed unclean. Rabbi Judah says: pieces of aylatit and Egyptian fish which arrives in a basket, and Spanish tunny, these may be presumed clean. All kinds of brine may be presumed unclean. Concerning all these an am ha-aretz may be trusted when he declares them to be clean, except in the case of small fish, since they are usually stored with any am ha-aretz. Rabbi Eliezer ben Jacob says: clean brine into which water fell in any quantity must be deemed unclean.",
81
+ "There are seven liquids: dew, water, wine, oil, blood, milk and bees’ honey. Hornets’ honey does not cause susceptibility to uncleanness and may be eaten.",
82
+ "Derivatives of water are: the liquids that come from the eye, from the ear, from the nose and from the mouth, and urine, whether of adults or of children, whether [its flow is] conscious or unconscious. Derivatives of blood are: blood from the slaughtering of cattle and wild animals and birds that are clean, and blood from bloodletting for drinking. Whey is like milk, And the sap of olives is deemed like oil, since it is never free from oil, the words of Rabbi Shimon. Rabbi Meir says: even though it contains no oil. The blood of a sheretz is like its flesh, it causes uncleanness but does not cause susceptibility to uncleanness, and there is nothing else like it.",
83
+ "The following cause uncleanness and also susceptibility [to uncleanness]; The flow of a zav, his spittle, his semen and his urine; A quarter-log of blood from a corpse, and the blood of a menstruant. Rabbi Eliezer says: semen does not cause susceptibility. R. Elazar ben Azariah says: the blood of a menstruant does not cause susceptibility. Rabbi Shimon says: the blood of a corpse does not cause susceptibility, and if it fell on a gourd, he can scrape it off, and it remains clean.",
84
+ "The following cause neither uncleanness nor susceptibility to uncleanness: Sweat, rotten secretion, excrement, blood issuing with any of these, liquid [issuing from a child born in the] eight month. Rabbi Yose says: except its blood. [The discharge from the bowels of] one who drinks the water of Tiberias even though it comes out clean. Blood from the slaughtering of cattle and wild animals and birds that are unclean, and blood from bloodletting for healing. Rabbi Eliezer declares these unclean. Rabbi Shimon ben Elazar says: the milk of a male is clean.",
85
+ "A woman's milk renders unclean whether [its flow is] desired or is not desired, but the milk of cattle renders unclean only if [its flow is] desired. Rabbi Akiva said: there is a kal vehomer argument here: if a woman's milk, which is specifically for infants, can render unclean whether [its flow is] desired or is not desired, all the more should the milk of cattle, which is for infants and adults, should render unclean both when [its flow is] desired and when it is not desired. They said to him: No; a woman's milk renders unclean when [its flow is] not desired, because the blood issuing from her wound is unclean; but how could the milk of cattle render unclean when [its flow is] not desired, seeing that the blood issuing from its wound is clean? He said to them: I am stricter in the case of milk than in the case of blood, for if one milks for healing, [the milk] is unclean, whereas if one lets blood for healing, [the blood] is clean. They said to him: let baskets of olives and grapes prove it; for liquids flowing from them are unclean only when [the flow is] desired, but when [the flow is] not desired they are clean. He said to them: No; if you say [thus] of baskets of olives and grapes which are at first a solid food and at the end become a liquid, could you say [the same] of milk which remains a liquid from beginning to end? Thus far was the argument. Rabbi Shimon said: from here on in we used to argue before him: let rain water prove it, for it remains a liquid from beginning to end, and renders unclean only when [its flow is] desired. But he said to us: No; if you say [thus] of rain water, it is because most of it is intended not for human usage but for the soil and for trees, whereas most milk is intended for human usage."
86
+ ]
87
+ ],
88
+ "sectionNames": [
89
+ "Chapter",
90
+ "Mishnah"
91
+ ]
92
+ }
json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Makhshirin/English/Sefaria Community Translation.json ADDED
@@ -0,0 +1,91 @@
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
1
+ {
2
+ "language": "en",
3
+ "title": "Mishnah Makhshirin",
4
+ "versionSource": "https://www.sefaria.org",
5
+ "versionTitle": "Sefaria Community Translation",
6
+ "status": "locked",
7
+ "license": "CC0",
8
+ "versionTitleInHebrew": "תרגום קהילת ספריא",
9
+ "actualLanguage": "en",
10
+ "languageFamilyName": "english",
11
+ "isBaseText": false,
12
+ "isSource": false,
13
+ "direction": "ltr",
14
+ "heTitle": "משנה מכשירין",
15
+ "categories": [
16
+ "Mishnah",
17
+ "Seder Tahorot"
18
+ ],
19
+ "text": [
20
+ [
21
+ "Any liquid which is desirable at the start achieves <i>BeKhi Yutan</i> [a state where liquid put upon food makes it susceptible to impurity] even if it is not desirable at the end; similarly [<i>BeKhi Yutan</i> is achieved if the liquid] is desirable at the end even if it is not desirable at the start. Impure liquids transfer impurity [whether their presence] is desirable or is not desirable.",
22
+ "[If] one shakes a tree in order to detach food from it, or to dislodge an impure object, that does not achieve <i>BeKhi Yutan</i>. [If one acts] to detach liquids, Beit Shammai say: What emerges from it and what [remains] in it [which subsequently falls] achieve <i>BeKhi Yutan</i>. Beit Hillel say: What emerges from it achieves <i>BeKhi Yutan</i>, but what [remains] in it does not achieve <i>BeKhi Yutan</i>, because he intends that all [the water] should emerge from it [the tree]. ",
23
+ "[If] one shakes a tree and it falls on its neighbor [another tree] or if one shakes its branch and it falls on its neighbor, and beneath them are seeds or vegetables that are [still] attached to the ground, Beit Shammai say: This achieves <i>BeKhi Yutan</i>, but Beit Hillel say: This does not achieve <i>BeKhi Yutan</i>. Rabbi Yehoshua said in the name of Abba Yose Choli Kafri, a man from Tiv'on: Marvel at yourself if there is, according to the Torah, any impure liquid [that is, that makes food susceptible to impurity] unless he [the owner] intends to place it [on the food], as it states, \"And if water be placed over a seed\" (Vayikra 11:38). ",
24
+ "[If] one shakes a bundle of vegetables and [water on it] dripped down from the top side [stalk] to the bottom [stalk], Beit Shammai say: This achieves <i>BeKhi Yutan</i>, but Beit Hillel say: This does not achieve <i>BeKhi Yutan</i>. Beit Hillel said to Beit Shammai: But if one shakes a stalk do we care if [water] drips from leaf to leaf? Beit Shammai responded to them: [You are talking about] a single stalk, but a bundle [has] many stalks. Beit Hillel responded to them: [If] one brings up a sack full of fruit [that fell into a river] and puts it on the riverbank, do we care that perhaps [water] will drip down from the top part to the bottom? But if he brings up two [sacks from the river] and places one on top of the other, the bottom one achieves <i>BeKhi Yutan</i>. But Rabbi Yose says: The bottom [sack remains] pure [that is, not susceptible to impurity].",
25
+ "[If] one squeezes a leek or wrings [water] from his hair with his clothing, Rabbi Yose says: The [water] that emerges achieves <i>BeKhi Yutan</i> but what [remains] in it [that subsequently emerges] does not achieve <i>BeKhi Yutan</i> because he intends that all [the water] should emerge from it.",
26
+ "[If] one blows on lentils to check if they are good [ready to cook], Rabbi Shimon says: That [moisture from his breath] does not achieve <i>BeKhi Yutan</i>, but the Sages say: That does achieve <i>BeKhi Yutan</i>. [If] one eats sesame seeds with his finger, [regarding] the moisture on his hand [from his tongue], Rabbi Shimon says: That does not achieve <i>BeKhi Yutan</i>, but the Sages say: That does achieve <i>BeKhi Yutan</i>. [If] one hides his fruit in water because of thieves, that does not achieve <i>BeKhi Yutan</i>. It once happened that the people of Jerusalem hid their cakes of figs in water because of the Sikarii [bandits] and the Sages deemed them pure [that is, not susceptible to impurity]. [If] one places his fruit in the stream of a river to transport them with him, that does not achieve <i>BeKhi Yutan</i>."
27
+ ],
28
+ [
29
+ "Moisture [on the walls of] houses, cisterns, trenches and caves is pure [it does not make food susceptible to impurity]. A person's sweat is pure. [If] one drank impure water and [then] sweated his sweat is pure. If he went into drawn water and [then] sweated his sweat is impure [makes food susceptible to impurity]. If he dried himself off and then sweated his sweat is pure.",
30
+ "Moisture from an impure bathhouse [that is, the water in it is impure] is impure. And [moisture from] a pure [bathhouse] achieves <i>BeKhi Yutan</i> [a state where liquid put upon food makes it susceptible to impurity]. [If] there is a pool in the house and the house [walls] exude moisture because of it, if [the pool] is impure, the moisture of the whole house caused by the pool is impure.",
31
+ "[If a house has] two pools, one that is pure and one that is impure, [and the wall that] exudes moisture is close to the impure one [the moisture] is impure; [if the wall that exudes moisture] is close to the pure one [its moisture] is pure. If it is half and half [they are equidistant to the moisture] it is impure. [If] one mixed impure iron with pure iron [in fashioning a utensil]: If the majority [of it] is from impure [metal] it is impure; and if the majority is from pure [metal] it is pure; [if] it is half and half it is impure. [If there are] chamber-pots which Jews and gentiles make use of: If most [of the urine] is impure [that is, from the gentiles] it is impure; if most [of the urine] is pure it is pure; [if it is half and half] it is impure. [If] rain water fell into waste water: If most [of the mixture] is from the impure [waste water] it is impure; and if most is from the pure [rain water] it is pure; [if] it is half and half it is impure. When [are these laws applicable]? When the waste water came first [and the rain fell into it]; but if the rain water came first [the mixture] is impure even if it [the rain] was a trace amount into which the waste water [fell]. ",
32
+ "[If] one plasters his roof or launders his clothing and rain fell into them [the waste water used for those activities]: [If] most [of the mixture] is from the impure [waste water] it is impure; and if most it is from the pure [rain water] it is pure; [if] it is half and half it is impure. Rabbi Yehudah says: If [the volume of] the dripping increased. ",
33
+ "[If there is] a city where Jews and gentiles live and there is a bathhouse in it that is used on Shabbat: [If] most [of the residents] are gentiles one may bathe there immediately [after Shabbat]; and if the majority are Jews one must wait [the time it takes for] the water to be heated; [and if] it is half and half one must wait [the time it takes for] the water to be heated. Rabbi Yehudah says: One may bathe in a small bathhouse immediately if there are officials [who use it].",
34
+ "[If] one found vegetables [picked on Shabbat] being sold there [the city]: If most [of the residents] are gentiles one may buy [them] immediately [after Shabbat]; and if the majority are Jews one must wait [the time it takes for the produce] to come from a distant place; [and if] it is half and half one must wait [the time it takes for the produce] to come from a distant place. And if there are officials there one may buy immediately. ",
35
+ "[If] one found an abandoned child there [in the city]: If most [of the residents] are gentiles it is a gentile; and if most are Jews it is a Jew; [and if] it is half and half it is a Jew. Rabbi Yehudah says: We follow the majority of people who abandon [children]. ",
36
+ "[If] one found a lost object there [in the city]: If most [of the residents] are gentiles one need not proclaim [that he has found something]; and if most are Jews one must proclaim; [and if] it is half and half he must proclaim. [If] one found bread there [in the city] we follow the majority of the bakers; and if it was bread of pure flour we follow the majority of those who eat pure flour. Rabbi Yehudah says: If it was bread of coarse flour we follow the majority of those who eat coarse flour. ",
37
+ "[If] one found meat there [in the city] we follow the majority of the butchers. If it was cooked we follow the majority of those who eat cooked meat.",
38
+ "[If] one found fruit on the road: If most [farmers normally] bring it into their houses it is exempt [from <i>Ma'aser</i> and <i>Terumah</i>]; and [if most farmers bring it] to sell it in the market it is liable [for <i>Ma'aser</i> and <i>Terumah</i>]. [If] it is half and half it is <i>Demai</i> [produce from which it is uncertain whether tithes were already taken]. [If there is a storehouse] into which Jews and gentiles deposit [their produce]: If the majority [of the individuals] are gentiles [the produce] is certain [<i>Tevel</i> - produce from which tithes and priestly gifts have not yet been taken]; and if the majority are Jews it is <i>Demai</i>. [If] it is half and half it is certain [<i>Tevel</i>], these are the words of Rabbi Meir. But the Sages say: Even if all of them are gentiles and one Jew deposited [produce] in it - it is <i>Demai</i>.",
39
+ "[If] fruit of the second [year of the sabbatical cycle became mixed with and] exceeded that of third [year fruit], or [if] fruit of the third [year became mixed with and exceeded] that of fourth [year fruit], or [if] fruit of the fourth [year became mixed with and exceeded] that of fifth [year fruit], or [if] fruit of the fifth [year became mixed with and exceeded] that of sixth [year fruit], or [if] fruit of the sixth [year became mixed with and exceeded] that of seventh [year fruit], or [if] fruit of the seventh [year became mixed with and exceeded fruit] of the [year] following the seventh, we follow the majority. If it is half and half [we act] stringently. "
40
+ ],
41
+ [
42
+ "[If] a sack full of fruit is put on a riverbank, or on the edge of a cistern, or on the steps of a cave and it absorbs [moisture], whatever it absorbs achieves <i>BeKhi Yutan</i> [a state where liquid put upon food makes it susceptible to impurity]. Rabbi Yehudah says: Whatever is against the water achieves <i>BeKhi Yutan</i>, and whatever is not against the water does not achieve <i>BeKhi Yutan</i>.",
43
+ "[If] a jar full of fruit is put into liquid, or [a jar] full of liquid is put into fruit and it [the fruit] absorbs [moisture] whatever it absorbs achieves <i>BeKhi Yutan</i>. What liquids did they [the Sages] refer to? Water, and wine and vinegar. And all other liquids are pure [they do not make food susceptible to impurity]. Rabbi Nechemiah deemed legumes [in the above scenarios] pure because legumes do not absorb [moisture].",
44
+ "[If] one took hot bread out of the oven and placed it on the mouth of a jar of wine, Rabbi Meir deems it impure [that is, deems it able to contract impurity]. Rabbi Yehudah deems it pure. Rabbi Yose deems it pure [if the bread is made] from wheat, but impure [if the bread is made] from barley, because barley absorbs [moisture].",
45
+ "[If] one sprinkles his house [with water] and [then] puts wheat in it which became damp, if it was because of the water it achieves <i>BeKhi Yutan</i>; and if it was because of the rock [floor] it does not achieve <i>BeKhi Yutan</i>. [If] one launders his clothing in a trough and [then] puts wheat in it which got damp, if it was because of the water it achieves <i>BeKhi Yutan</i>; and if it was because of itself [the trough] it does not achieve <i>BeKhi Yutan</i>. [If] one put [fruit] in sand to get it damp it achieves <i>BeKhi Yutan</i>. It once happened that the people of Machoz would dampen [their wheat] in sand, [and] the Sages said to them: If this is how you act, you have never made pure [food] in your lives.",
46
+ "[If] one dampens [fruit] in dried clay, Rabbi Shimon says: If there is liquid dripping onto it, it achieves <i>BeKhi Yutan</i>, and if not, it does not achieve <i>BeKhi Yutan</i>. [If] one sprinkles [water] in his granary, he need not worry that he put wheat in it that became damp. [If] one plucks grass with dew on it in order to dampen wheat with it, that does not achieve <i>BeKhi Yutan</i>; but if he intended it for that, it achieves <i>BeKhi Yutan</i>. [If] one takes wheat to grind and rain falls on it, if he is happy [with this] it achieves <i>BeKhi Yutan</i>. Rabbi Yehudah says: It is impossible not to be happy, but if he stopped [it achieves <i>BeKhi Yutan</i>]. ",
47
+ "[If] one's olives were placed on the roof and rain fell upon them, if he is happy [with that] it achieves <i>BeKhi Yutan</i>. Rabbi Yehudah says: It is impossible not to be happy, but if he plugged the gutter or turned them [the olives, it achieves <i>BeKhi Yutan</i>].",
48
+ "[If] donkey drivers were crossing a river and their sacks fell into the water, if they were happy [with that] it achieves <i>BeKhi Yutan</i>. Rabbi Yehudah says: It is impossible not to be happy, but if they turned [the sacks, it achieves <i>BeKhi Yutan</i>]. [If] one's legs were covered in mud as were the legs of his animal [and] he crossed the river, if he is happy [with being cleansed] it achieves <i>BeKhi Yutan</i> [if the water subsequently falls from him onto fruit]. Rabbi Yehudah says: It is impossible not to be happy, but if he stood [in the river] and washed [the water can later achieve <i>BeKhi Yutan</i>]. With a person and a non-kosher animal it is always impure [the water makes food susceptible to impurity].",
49
+ "[If] one removes the wheels [from a wagon] or the [farming] implements of cattle [and puts them] in water when an east wind blows to strengthen them, that achieves <i>BeKhi Yutan</i> [if the water subsequently falls from them onto fruit]. [If] one takes an animal down [to the river] to drink, the water that comes up in its mouth achieves <i>BeKhi Yutan</i>, but the water on its legs does not achieve <i>BeKhi Yutan</i>. If he hoped that [the water] would wash its legs, even the water that comes up with its legs achieves <i>BeKhi Yutan</i>. At a time when [the animal's legs] are sore or it is threshing, the [water that touches its legs] is always impure. [If] a deaf-mute, an imbecile, or a minor took [the animal] down [to drink], even if he hoped that [the water] would wash its legs it does not achieve <i>BeKhi Yutan</i>, because they can act but they have no intention."
50
+ ],
51
+ [
52
+ "[If] one bends down to drink [from a river] the water that comes up in his mouth and on his mustache achieves <i>BeKhi Yutan</i> [a state where liquid put upon food makes it susceptible to impurity]. [The water that comes up] on his nose and on his head and in his beard does not achieve <i>BeKhi Yutan</i>. [If] one fills up a jar the water that comes up after it, and [the water] on the rope that is wound around its neck, and [the water] on the rope needed [for pulling it up] achieves <i>BeKhi Yutan</i>. How much [rope] is needed? Rabbi Shimon ben Elazar says: A hands-breadth. [If] one puts [the jar] under the gutter [of his roof] it does not achieve <i>BeKhi Yutan</i>.",
53
+ "[If] rain fell on an individual it does it not achieve <i>BeKhi Yutan</i> [if the water subsequently falls from him onto fruit] even if he is an <i>Av HaTumah</i> [a principal source of impurity]. But if he shook [the water off] that does achieve <i>BeKhi Yutan</i>. [If] one stood under the [roof] gutter to cool himself or to wash himself: [If] he was impure [the water] is impure; and [if] he was pure that achieves <i>BeKhi Yutan</i>. ",
54
+ "[If] one overturned a jar against the wall for it to get washed [by rain] that achieves <i>BeKhi Yutan</i>. If [he placed it there] to protect the wall [from the rain] that does not achieve <i>BeKhi Yutan</i>.",
55
+ "[If] rain water dripped into a jar [of fruit], Beit Shammai say: He must break it; Beit Hillel say: He can pour [the water] out. And they agree that he can reach his hand into it and take fruit from it and it is pure.",
56
+ "[If] rain water dripped into a trough, [water] that splashed [out] or that overflowed does not achieve <i>BeKhi Yutan</i>. [If] he took it [the trough] to pour out [the water] Beit Shammai say: That achieves <i>BeKhi Yutan</i> [if the water subsequently falls onto fruit]; Beit Hillel say: That does not achieve <i>BeKhi Yutan</i>. [If] he [initially] placed the trough so [the water] would drip into it, Beit Shammai say: Its [water] that splashes out or that overflows achieves <i>BeKhi Yutan</i>. Beit Hillel say: That does not achieve <i>BeKhi Yutan</i>. [If] he took it [the trough] to pour out [the water] both [schools] agree that that achieves <i>BeKhi Yutan</i>. [If] one immerses vessels or washes his clothing in a cave, the water that comes up on his hands achieves <i>BeKhi Yutan</i>; [water that comes off] his legs does not achieve <i>BeKhi Yutan</i>. Rabbi Elazar says: If he cannot descend to the cave without his legs getting dirty, even [the water] that comes up on his legs achieves <i>BeKhi Yutan</i>.",
57
+ "[If] a basket full of lupines was put into a <i>Mikveh</i> [ritual bath] one may reach his hand and take out the lupines from it [the basket] and they are [remain] pure [that is, not susceptible to impurity]. If he lifted them [the entire basket] from the water those that touch the basket are impure [subject to impurity] and all the rest of the lupines are pure. [If] a radish is in a cave, a <i>Niddah</i> [a woman who has menstruated and is thereby impure] may wash it and it [remains] pure. [If] she raised it out of the water at all it is impure. ",
58
+ "[If] fruit fell into a water channel [and] an individual with impure hands reached his hands out and took them, his hands are pure and the fruit is pure. And if he intended [by his action] to wash his hands, his hands are pure and the fruit achieves <i>BeKhi Yutan</i>.",
59
+ "[If] an [earthenware] pot that is full of water is put into a <i>Mikveh</i> and an <i>Av HaTumah</i> reached out his hand into it [the pot], it [the pot] is [thereby] impure. [If] one who had contact with impurities [that is, he had touched an <i>Av HaTumah</i>] it [the pot] is [remains] pure. And [if it were] any other liquid [in the pot], [they] are impure because the water [of the <i>Mikvah</i>] does not purify other the liquids.",
60
+ "[If] one filled [water] through an irrigation channel [the water] is impure [makes food susceptible to impurity] for up to three days [afterwards]. Rabbi Akiva says: If it dries up, it is immediately pure; and if it is not dried it is impure [makes food susceptible to impurity] for up to thirty days. ",
61
+ "[If] liquids fell upon wood and [then] rain fell on it: [If the amount of rain] exceeded [the other liquid, the latter] is pure. [If] he took it [the wood] out so that rain would fall on it, [the other liquid] is impure even if [the amount of rain] exceeded [the other]. If [the wood] absorbed impure liquids, [the rain water] is pure even though he took it out so that rain would fall on it. And he may only burn the wood with pure hands. Rabbi Shimon says: If it was wet and he burned it and [the amount] of liquid that emerges exceeds [the amount] of liquid that is absorbed, it is pure. "
62
+ ],
63
+ [
64
+ "[If] one immersed in a river and [then] there was another river in front of him and he passed through it, the second [river's water] purifies the first [river's water, that is neither water will subsequently make food susceptible to impurity]. If his drunk friend pushed him or his animal [into the river after they had immersed], the second [water] purifies the first. And if [he pushed him] in jest that achieves <i>BeKhi Yutan</i> [a state where liquid put upon food makes it susceptible to impurity].",
65
+ "[If] one is swimming in the water that which splashes out does not achieve <i>BeKhi Yutan</i>. But if he intended to splash his friend, that does achieve <i>BeKhi Yutan</i>. [If] one makes bubbles in the water that which splashes and what is in it do not achieve <i>BeKhi Yutan</i>.",
66
+ "[If] rain water dripped onto fruit and one mixed [the fruits] to dry them, Rabbi Shimon says: That achieves <i>BeKhi Yutan</i>, but the Sages say: That does not achieve <i>BeKhi Yutan</i>.",
67
+ "[If] one is measuring either the depth or the width of a cistern [the water on his measuring tape which drips on food] achieves <i>BeKhi Yutan</i>, these are the words of Rabbi Tarfon. Rabbi Akiva says: [If he was measuring] its depth that achieves <i>BeKhi Yutan</i>, but [if he was measuring] its width that does not achieve <i>BeKhi Yutan</i>.",
68
+ "[If] one reaches out his hand or his leg, or a rod into a cistern to see if there is water in it, that does not achieve <i>BeKhi Yutan</i>; [if it is] to see how much water is in it that does achieve <i>BeKhi Yutan</i>. [If] one throws a rock into a cistern to see if there is water in it that which splashes out does not achieve <i>BeKhi Yutan</i>, and that which is on the rock is pure [that is, does not make food susceptible to impurity].",
69
+ "[If] one strikes an animal's hide outside of the water that does achieve <i>BeKhi Yutan</i>, [if he struck it while it was] inside the water, that does not achieve <i>BeKhi Yutan</i>. Rabbi Yose says: Even [if he struck it] inside the water it achieves <i>BeKhi Yutan</i> because he intends for it [the water] to come out with the excrement. ",
70
+ "The water that comes up onto a ship, or on the ballast or on the oars does not achieve <i>BeKhi Yutan</i>. [That comes up] on traps, or on nets, or on fish nets does not achieve <i>BeKhi Yutan</i>. And if he shakes [them] that achieves <i>BeKhi Yutan</i>. [If] one sails his ship to the great sea to strengthen it, [or if] one takes a nail out to the rain to strengthen it, [or if] one sets down a brand [that is burning] in the rain to extinguish it - that achieves <i>BeKhi Yutan</i>. ",
71
+ "A table cover and the matting used [to cover] bricks do not achieve <i>BeKhi Yutan</i> [if water that fell on them subsequently fell on food]. And if he shakes them [to wash them] - that does achieve <i>BeKhi Yutan</i>.",
72
+ "All constant flows [of liquid between vessels] are pure except for thick honey and sweet porridge. Beit Shammai say: Also [excepted are] porridge made of grits or beans because that jerks backwards [towards the upper vessel]. ",
73
+ "[If] one pours a hot [pure liquid] into a hot [impure liquid], or a cold [pure liquid] into a cold [impure liquid], or a hot [pure liquid] into a cold [impure liquid, [the upper liquid remains] pure. [If one pours] a cold [pure liquid] into a hot [impure liquid, the upper liquid becomes] impure. Rabbi Shimon says: Even [if] one [pours] a hot [pure liquid] into a hot [impure liquid] it is impure if the strength [temperature] of the lower one is greater than that of the upper one. ",
74
+ "[If] the hands of a woman are pure and she stirs an impure pot her hands [become] impure if they sweat. [If] her hands are impure and she stirs a pure pot, the pot [becomes] impure if her hands sweat. Rabbi Yose says: If [her hands] drip [sweat]. [If] one weighs grapes in the pan of a scale, wine that is in the pan is pure [is not subject to impurity] until he pours it into a vessel. This is similar to baskets of olives and grapes when they are dripping [juice]."
75
+ ],
76
+ [
77
+ "[If] one takes his fruit up to the roof because of the worms, and dew falls on them that does not achieve <i>BeKhi Yutan</i>. If he intended that [to happen] it does achieve <i>BeKhi Yutan</i>. [If] a deaf-mute, [or] an imbecile, or a minor took them up they [the fruit] do not achieve <i>BeKhi Yutan</i> even if he hoped that dew would fall on them, because they can act but they have no intention. ",
78
+ "[If] one brought up bundles [of vegetables] or prepared figs, or garlic to the roof for them to get damp that does not achieve <i>BeKhi Yutan</i>. All the bundles [of vegetables] in the market are impure. Rabbi Yehudah deems fresh [vegetables] pure. Rabbi Meir said: Why did they deem them impure? Is it not because of the moisture from the mouth? All [types of] flour and fine flour in the market are impure. Grains of wheat split into two pieces, into three pieces, and into four pieces are impure in all places. ",
79
+ "All eggs have the presumption of purity except for those of liquid merchants, but they [the eggs] are pure if they sold dry fruit with them. All fish have the presumption of impurity. Rabbi Yehudah says: A piece of <i>Iltit</i> [fish] and Egyptian fish that comes in a basket, and Spanish <i>Kulyas</i> [fish] have the presumption of purity. All brine has the presumption of impurity. And regarding all of them an <i>Am Ha'aretz</i> [one who is lax in observing tithes and purity laws] is believed to say they are pure, except for fish because they [fish] are entrusted to an <i>Am Ha'aretz</i>. Rabbi Eliezer ben Ya'akov says: [If] any trace amount of water fell into pure brine it [the latter] is impure. ",
80
+ "The seven liquids [that make food susceptible to impurity] are: Dew, and water, wine, and oil, and blood, and milk, and bee honey. Hornet honey is pure [does not make food susceptible to impurity] and one may eat it.",
81
+ "Derivatives of water [which share its law are]: What comes out of the eye, [or] from the ear, [or] from the nose, [or] from the mouth, urine of an adult or a child. [This is so] whether [the substance came out] with his knowledge or without his knowledge. Derivatives of blood [are]: The blood [emerging from] slaughter of a kosher domestic animal, a kosher wild animal, or kosher birds, and blood of bloodletting for drinking. Whey of milk is like milk, and [olive] sap is like oil because the sap includes oil, these are the words of Rabbi Shimon. Rabbi Meir says: Even if it has no oil with it. The blood of a <i>Sheretz</i> [creeping animal] is like its flesh - it imparts impurity but it does not make [food] susceptible to impurity. And there is nothing else like it. ",
82
+ "The following impart impurity and make [food] susceptible to impurity: The flow of the <i>Zav</i> [a man suffering from gonorrhea], and his spit, and his semen, and his urine, and a <i>Revi'it</i> [a specific unit of volume] of a corpse, and the blood of a <i>Niddah</i> [a woman who has menstruated and is thereby impure]. Rabbi Eliezer says: Semen does not make [food] susceptible to impurity. Rabbi Elazar ben Azaryah says: The blood of a <i>Niddah</i> does not make [food] susceptible to impurity. Rabbi Shimon says: The blood of a corpse does not make [food] susceptible to impurity and if it fell on a gourd, one may scrape it off and it is pure. ",
83
+ "The following do not impart impurity and do not make [food] susceptible to impurity: Sweat, and pus, and excrement, and blood that comes out with these, and liquid [that comes out of a baby born in its] eighth [month]. Rabbi Yose says: Except for his blood. And [if] one drinks water from Tiberias even though it comes out clean. The blood [emerging from] slaughter of a non-kosher domestic animal, a non-kosher wild animal, or non-kosher birds, and blood of bloodletting for healing. Rabbi Elazar deems these impure. Rabbi Shimon ben Elazar says: The milk of a male is pure.",
84
+ "A woman's milk is impure [makes food susceptible to impurity] whether [it comes out] with or against her will, but the milk of an animal is only impure if [it comes out] with its will. Rabbi Akiva says: [The above can be derived] via <i>a fortiori</i> reasoning: If a woman's milk which is only fit for children imparts impurity with or against her will, then is it not logical that an animal's milk which is fit for both children and adults should impart impurity [if it comes out] with or against its will? They [the Sages] said to him: No! If the milk of a woman imparts impurity [if it comes out] against her will, [that is] because blood from her wound is impure [makes food susceptible to impurity], [but] shall milk of an animal [that comes out] against its will be impure when the blood of its wound is pure? He [Rabbi Akiva] said to them: I am more strict with milk than with blood because [if] one milks for healing purposes it is impure, but if one lets blood for healing purposes it is pure. They said to him: Baskets of olives and grapes prove [our point] since the liquids that emerge from them intentionally are impure, but [that which emerges] unintentionally [on its own] is pure. He said to them: No! You refer to baskets of olives and grapes which start as food and end as liquid; will you say the same with milk which starts and ends as liquid? Thus far was the reply. Rabbi Shimon said: From this point on we [the students] argued with him: Rain water proves [the point] since that starts and ends as liquid and only imparts impurity intentionally. He said to us: No! You refer to rain water most of which is not for people but for land and trees, but most of the milk is for people. "
85
+ ]
86
+ ],
87
+ "sectionNames": [
88
+ "Chapter",
89
+ "Mishnah"
90
+ ]
91
+ }
json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Makhshirin/English/Talmud Bavli. German. Lazarus Goldschmidt. 1929 [de].json ADDED
@@ -0,0 +1,94 @@
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
1
+ {
2
+ "language": "en",
3
+ "title": "Mishnah Makhshirin",
4
+ "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001042448/NLI",
5
+ "versionTitle": "Talmud Bavli. German. Lazarus Goldschmidt. 1929 [de]",
6
+ "status": "locked",
7
+ "priority": 0.25,
8
+ "license": "Public Domain",
9
+ "versionNotes": "",
10
+ "digitizedBySefaria": true,
11
+ "shortVersionTitle": "Lazarus Goldschmidt, 1929 ",
12
+ "actualLanguage": "de",
13
+ "languageFamilyName": "german",
14
+ "isBaseText": false,
15
+ "isSource": false,
16
+ "direction": "ltr",
17
+ "heTitle": "משנה מכשירין",
18
+ "categories": [
19
+ "Mishnah",
20
+ "Seder Tahorot"
21
+ ],
22
+ "text": [
23
+ [
24
+ "<b>J</b>EDE F<small>LÜSSIGKEIT</small><sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\">Cf. infra VI,4.</i> <small>MACHT, WENN SIE ANFANGS ERWÜNSCHT WAR, AUCH WENN SIE SPÄTER NICHT ERWÜNSCHT IST, ODER SPÄTER ERWÜNSCHT IST, AUCH WENN SIE ANFANGS NICHT ERWÜNSCHT WAR, EMPFÄNGLICH</small><sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\">Speisen für die Unreinheit; wörtl. es macht [sc. geeignet für die Vorschrift]: wenn es kommt, nämlich Wasser auf Sämereien; cf. Lev. 11,38.</i>. U<small>NREINE</small> F<small>LÜSSIGKEITEN MACHEN UNREIN, ERWÜNSCHT UND NICHT ERWÜNSCHT</small>.",
25
+ "S<small>CHÜTTELT JEMAND EINEN</small> B<small>AUM, UM</small> S<small>PEISEN ODER EINE UNREINE</small> S<small>ACHE HERABFALLEN ZU MACHEN, SO MACHT DIES</small><sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\">Wenn dabei am Baum haftendes Regenwasser auf die Früchte fällt.</i> <small>NICHT EMPFÄNGLICH; WENN ABER, UM</small> F<small>LÜSSIGKEITEN HERABFALLEN ZU MACHEN, SO MACHT, WIE DIE</small> S<small>CHULE</small> Š<small>AMMAJS SAGT, DAS HERABFALLENDE UND DAS DARAN BLEIBENDE</small><sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\">Das am Baume haften bleibende Wasser.</i> <small>EMPFÄNGLICH, UND WIE DIE</small> S<small>CHULE</small> H<small>ILLELS SAGT, DAS HERABFALLENDE EMPFÄNGLICH UND DAS DARAN BLEIBENDE NICHT EMPFÄNGLICH, WEIL ES SEINE</small> A<small>BSICHT WAR, ES VOLLSTÄNDIG ABZUSCHÜTTELN</small><sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\">Das zurückbleibende Wasser ist nicht erwünscht.</i>.",
26
+ "W<small>ENN JEMAND EINEN</small> B<small>AUM SCHÜTTELT UND ER</small><sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\">Mit dem daran haftenden Regenwasser.</i> <small>AUF EINEN ANDEREN FÄLLT, ODER EINEN</small> Z<small>WEIG, UND ER</small><sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\">Mit dem daran haftenden Regenwasser.</i> <small>AUF EINEN ANDEREN FÄLLT, UND UNTEN AM</small> B<small>ODEN HAFTENDE</small> S<small>AATFRUCHT ODER</small> K<small>RÄUTER SICH BEFINDEN, SO SIND SIE, WIE DIE</small> S<small>CHULE</small> Š<small>AMMAJS SAGT, EMPFÄNGLICH, UND WIE DIE</small> S<small>CHULE</small> H<small>ILLELS SAGT, NICHT EMPFÄNGLICH</small>. R. J<small>EHOŠUA͑ SAGTE IM</small> N<small>AMEN DES</small> A<small>BBA</small> J<small>OSE</small> H<small>ALI</small> Q<small>UPHRI AUS ṬABU͑N:</small> E<small>S DÜRFTE DICH WUNDERN, WENN ES NACH DER</small> T<small>ORA EINE VERUNREINIGENDE</small><sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\">Im Texte unreine; ‘unrein’ u. ‘rein’ in diesem Traktate haben die Bedeutung: für die Unreinheit empfänglich machen, bezw. nicht empfänglich machen.</i> F<small>LÜSSIGKEIT GÄBE, OHNE SIE ABSICHTLICH HINAUFGETAN ZU HABEN, DENN ES HEISST:</small> <sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\">Lev. 11,38.</i><i>wenn Wasser auf Saat getan wird</i><sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\">Dies ist eine Begründung der Ansicht der Schule Hillels; am Boden haftend sind sie erst recht nicht für die Unreinheit befähigt.</i>.",
27
+ "W<small>ENN JEMAND EIN BÜNDEL</small> K<small>RÄUTER SCHÜTTELT UND</small> [W<small>ASSERTROPFEN</small>] <small>VON DER OBEREN</small> S<small>EITE AUF DIE UNTERE FALLEN, SO SIND SIE, WIE DIE</small> S<small>CHULE</small> Š<small>AMMAJS SAGT, EMPFÄNGLICH, UND WIE DIE</small> S<small>CHULE</small> H<small>ILLELS SAGT, NICHT EMPFÄNGLICH</small>. D<small>IE</small> S<small>CHULE</small> H<small>ILLELS SPRACH ZUR</small> S<small>CHULE</small> Š<small>AMMAJS:</small> B<small>EFÜRCHTEN WIR ETWA, WENN JEMAND EINEN</small> S<small>TENGEL GESCHÜTTELT HAT</small>, [W<small>ASSERTROPFEN</small>] <small>KÖNNTEN VON EINEM</small> B<small>LATT AUF DAS ANDERE GEFALLEN SEIN!?</small> D<small>IE</small> S<small>CHULE</small> Š<small>AMMAJS ERWIDERTE:</small> E<small>IN</small> S<small>TENGEL IST EINER, EIN BÜNDEL HAT VIELE</small> S<small>TENGEL</small>. D<small>IE</small> S<small>CHULE</small> H<small>ILLELS ENTGEGNETE:</small> B<small>EFÜRCHTEN WIR ETWA, WENN JEMAND EINEN</small> S<small>ACK</small> (<small>VOLL</small>) F<small>RÜCHTE</small> [<small>AUS DEM</small> W<small>ASSER</small>] <small>GEZOGEN UND IHN AUF DAS ANDERE</small> U<small>FER GELEGT</small><sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\">Damit das Wasser abfließe; die Befeuchtung war nicht erwünscht.</i><small>HAT</small>, [W<small>ASSERTROPFEN</small>] <small>KÖNNTEN VON DER OBEREN</small> S<small>EITE AUF DIE UNTERE GEFALLEN SEIN!?</small> H<small>AT MAN ABER ZWEI HERAUSGEZOGEN UND SIE AUFEINANDER GELEGT, SO IST DER UNTERE EMPFÄNGLICH</small><sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\">Weil man damit rechnen muß.</i>. R. J<small>OSE SAGT</small>, [<small>AUCH</small>] <small>DER UNTERE SEI REIN</small>.",
28
+ "W<small>ENN JEMAND VOM</small> L<small>AUCHE</small> [<small>DIE</small> F<small>LÜSSIGKEIT</small>] <small>ABSTREIFT ODER MIT DEM</small> G<small>EWÄNDE SEIN</small> H<small>AAR AUSDRÜCKT, SO MACHT</small><sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\">Nach d en Kommentaren lassen die durch den Hauch feucht werdenden sich leichter kochen.</i>, <small>WIE</small> R. J<small>OSE SAGT, DAS AUSGEDRÜCKTE</small> [W<small>ASSER</small>] <small>EMPFÄNGLICH UND DAS DARAN BLEIBENDE NICHT EMPFÄNGLICH, WEIL ES SEINE</small> A<small>BSICHT IST, ALLES AUSZUDRÜCKEN</small><sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\">Das zurückbleibende Wasser ist nicht erwünscht.</i>.",
29
+ "H<small>AUCHT JEMAND</small> L<small>INSEN AN, UM SIE ZU UNTERSUCHEN</small><sup class=\"footnote-marker\">13</sup><i class=\"footnote\">Wobei man die Finger anfeuchtet, damit die Körnchen haften bleiben.</i>, <small>OB SIE GUT SIND, SO SIND SIE, WIE</small> R. Š<small>IMO͑N SAGT, NICHT EMPFÄNGLICH, UND WIE DIE</small> W<small>EISEN SAGEN, WOHL EMPFÄNGLICH</small>. I<small>SST JEMAND</small> S<small>ESAM MIT DEN</small> F<small>INGERN</small><sup class=\"footnote-marker\">13</sup><i class=\"footnote\">Wobei man die Finger anfeuchtet, damit die Körnchen haften bleiben.</i>, <small>SO MACHT DIE</small> F<small>EUCHTIGKEIT AN SEINER</small> H<small>AND, WIE</small> R. Š<small>IMO͑N SAGT, NICHT EMPFÄNGLICH, UND WIE DIE</small> W<small>EISEN SAGEN, WOHL EMPFÄNGLICH</small>. V<small>ERSTECKT JEMAND SEINE</small> F<small>RÜCHTE IM</small> W<small>ASSER WEGEN DER</small> D<small>IEBE, SO SIND SIE DADURCH NICHT EMPFÄNGLICH</small>. E<small>INST VERSTECKTEN</small> L<small>EUTE AUS</small> J<small>ERUŠALEM</small> F<small>EIGENKUCHEN IM</small> W<small>ASSER WEGEN DER</small> P<small>LÜNDERER, UND DIE</small> W<small>EISEN ERKLÄRTEN SIE IHNEN ALS REIN</small>. L<small>EGT JEMAND SEINE</small> F<small>RÜCHTE IN DIE</small> F<small>LUSSSTRÖMUNG</small>, <small>UM SIE MIT SICH ZU FÜHREN, SO SIND SIE DADURCH NICHT EMPFÄNGLICH</small>."
30
+ ],
31
+ [
32
+ "<b>D</b>IE A<small>USSCHWITZUNG VON HÄUSERN</small>, G<small>RUBEN</small>, G<small>RABEN UND HÖHLEN IST REIN</small><sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\">Vgl. S. 807 Anm. 7.</i><small>; DER</small> S<small>CHWEISS VON</small> M<small>ENSCHEN IST REIN</small>. W<small>ENN JEMAND UNREINES</small> W<small>ASSER GETRUNKEN HAT UND SCHWITZT, SO IST SEIN</small> S<small>CH WEISS REIN</small><sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\">Nicht levit. unrein.</i>. W<small>ENN JEMAND IN GESCHÖPFTEM</small> W<small>ASSER WAR UND SCHWITZT, SO IST SEIN</small> S<small>CHWEISS UNREIN; HAT ER SICH ABGETROCKNET, SO IST, WENN ER NACHHER SCHWITZT, SEIN</small> S<small>CHWEISS REIN</small>.",
33
+ "D<small>ER</small> D<small>AMPF EINES UNREINEN</small> B<small>ADEHAUSES</small><sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\">Von geschöpftem Wasser.</i> <small>IST UNREIN UND DER EINES REINEN MACHT EMPFÄNGLICH</small>. W<small>ENN EIN</small> B<small>ASSIN IM</small> H<small>AÜSE IST UND DADURCH DAS</small> H<small>AUS DURCHDÜNSTET IST, SO IST, WENN DIESES UNREIN IST, DER AUS DEM</small> B<small>ASSIN KOMMENDE</small> D<small>AMPF IM GANZEN</small> H<small>AUSE UNREIN</small>.",
34
+ "S<small>IND ES ZWEI</small> B<small>ASSINS, EINES REIN UND EINES UNREIN, SO IST DAS MIT</small> D<small>AMPF BESCHLAGENE, WENN NÄHER DEM UNREINEN, UNREIN, WENN NÄHER DEM REINEN, REIN, UND WENN HÄLFTE GEGEN HÄLFTE, UNREIN</small>. H<small>AT MAN UNREINES</small> E<small>ISEN MIT REINEM</small> E<small>LSEN GEMENGT, SO IST ES, WJENN DAS UNREINE MEHR IST, UNREIN, WENN DAS REINE MEHR IST, REIN, UND WENN HÄLFTE GEGEN HÄLFTE, UNREIN</small>. N<small>ACHTGEFÄSSE, IN DIE</small> J<small>ISRAÉLITEN UND</small> N<small>ICHTJUDEN</small> W<small>ASSER LASSEN, SIND, WENN MEHR VOM</small> U<small>NREINEN, UNREIN, WENN MEHR VOM REINEN, REIN, UND WENN HÄLFTE GEGEN HÄLFTE, UNREIN</small>. W<small>ENN IN</small> A<small>USGUSSWASSER</small> R<small>EGENWASSER GEKOMMEN IST, SO IST ES, WENN ES MEHR UNREINES</small> [W<small>ASSER</small>] <small>IST, UNREIN, WENN MEHR REINES, REIN, UND WENN HÄLFTE GEGEN HÄLFTE, UNREIN</small>. D<small>IES NUR DANN</small>, W<small>ENN DAS</small> A<small>USGUSSWASSER EHER DARIN WAR, WENN ABER DAS</small> R<small>EGENWASSER EHER DARIN WAR ALS DAS</small> A<small>USGUSSWASSER, AUCH NOCH SO VIEL, SO IST ES UNREIN</small><sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\">Wenn man das schmutzige in das reine gießt, so ist die Mischung erwünscht.</i>.",
35
+ "W<small>ENN JEMAND SEIN</small> D<small>ACH ABGESPÜLT ODER SEIN</small> K<small>LEID GEWASCHEN HAT UND</small> R<small>EGEN DARAUF GEKOMMEN IST, SO IST ES, WENN ES MEHR VOM UNREINEN</small><sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\">Vom Abspül- od. Waschwasser.</i> <small>IST, UNREIN, WENN MEHR VOM REINEN, REIN, UND WENN HÄLFTE GEGEN HÄLFTE, UNREIN</small>. R. J<small>EHUDA SAGT, WENN DAS</small> T<small>ROPFEN ZUNIMMT</small><sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\">Dann ist das Regenwasser mehr.</i>.",
36
+ "W<small>ENN IN EINER</small> S<small>TADT, IN DER</small> J<small>ISRAÉLITEN UND</small> N<small>ICHTJUDEN WOHNEN, EIN</small> B<small>ADEHAUS SICH BEFINDET, IN DEM AM</small> Š<small>ABBATH GEBADET WIRD, SO DARF MAN DARIN, WENN ES MEHR</small> N<small>ICHTJUDEN SIND, SOFORT</small><sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\">Nach dem Ausgange des Sabbaths, da es wohl für die Nichtjuden geheizt worden ist.</i> <small>BADEN, WENN MEHR</small> J<small>ISRAÉLITEN, ERST WENN MAN SOLANGE GEWARTET HAT, ALS DAS</small> W<small>ASSER HEISS WERDEN KANN, UND WENN HÄLFTE GEGEN HÄLFTE, ERST WENN MAN SOLANGE GEWARTET HAT, ALS DAS</small> W<small>ASSER HEISS WERDEN KANN</small>. R. J<small>EHUDA SAGT, IN EINER KLEINEN</small> B<small>ADEWANNE DÜRFE MAN, WENN DA EINE</small> O<small>BRIGKEIT</small><sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\">Für die ein Bad jederzeit zur Verfügung stehen muß; cf. Sab. Fol. 151a.</i> <small>IST, SOFORT BADEN</small>.",
37
+ "S<small>IEHT MAN DA</small><sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\">In einer solchen Stadt.</i> G<small>RÜNKRAUT VERKAUFEN, SO DARF MAN, WENN ES MEHR</small> N<small>ICHTJUDEN SIND, SOFORT KAUFEN</small><sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\">Nach dem Ausgange des Sabbaths, da es wohl für Nichtjuden gepflückt worden ist.</i>, <small>WENN MEHR</small> J<small>ISRAÉLITEN, ERST WENN MAN SOLANGE GEWARTET HAT, ALS SIE AUS EINEM NAHEN</small> O<small>RTE KOMMEN KÖNNEN, UND WENN HÄLFTE GEGEN HÄLFTE, ERST WENN MAN SOLANGE GEWARTET HAT, ALS SIE AUS EINEM NAHEN</small> O<small>RTE KOMMEN KÖNNEN; IST DA EINE</small> O<small>BRIGKEIT, SO DARF MAN SOFORT KAUFEN</small>.",
38
+ "F<small>INDET MAN DA EIN AUSGESETZTES</small> K<small>IND, SO IST ES, WENN ES MEHR</small> N<small>ICHTJUDEN SIND, EIN NICHTJÜDISCHES, WENN MEHR</small> J<small>ISRAÉLITEN, EIN JISRAÉLITISCHES, UND WENN HÄLFTE GEGEN HÄLFTE, EIN JISRAÉLITISCHES</small>. R. J<small>EHUDA SAGT, MAN RICHTE SICH NACH DER</small> M<small>EHRHEIT DER</small> A<small>USSETZENDEN</small>.",
39
+ "F<small>INDET MAN DA ETWAS, SO BRAUCHT MAN DAS</small> G<small>EFUNDENE, WENN ES MEHR</small> N<small>ICHTJUDEN SIND, NICHT</small> A<small>USRUFEN, SIND ES MEHR</small> J<small>ISRAÉLITEN, SO MUSS MAN ES AUSRUFEN</small><sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\">Cf. Bm. Fol. 21a.</i>, <small>UND WENN HÄLFTE GEGEN HÄLFTE, SO MUSS MAN ES</small> A<small>USRUFEN</small>. F<small>INDET MAN DA</small> B<small>ROT</small><sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\">Das von einem nichtjüdischen Bäcker zum Essen verboten ist; cf. Sab. Fol. 17b.</i>, <small>SO RICHTE MAN SICH NACH DER</small> M<small>EHRHEIT DER BÄCKER; IST ES</small> F<small>EINBROT, SO RICHTE MAN SICH NACH DER</small> M<small>EHRHEIT DER</small> F<small>EINBROT</small> E<small>SSENDEN</small>. R. J<small>EHUDA SAGT, IST ES</small> K<small>LEIEBROT, SO RICHTE MAN SICH NACH DER</small> M<small>EHRHEIT DER</small> K<small>LEIEBROT</small> E<small>SSENDEN</small>.",
40
+ "F<small>INDET MAN DA</small> F<small>LEISCH, SO RICHTE MAN SICH NACH DER</small> M<small>EHRHEIT DER</small> S<small>CHLÄCHTER, UND IST ES GEKOCHT, SO RICHTE MAN SICH NACH DER</small> M<small>EHRHEIT DER GEKOCHTES</small> F<small>LEISCH</small> E<small>SSENDEN</small><sup class=\"footnote-marker\">13</sup><i class=\"footnote\">Es ist event, verboten, auch wenn die meisten Schlächter Jisraéliten sind.</i>.",
41
+ "F<small>INDET MAN</small> F<small>RÜCHTE AUF DEM</small> W<small>EGE, SO SIND SIE, WENN DIE MEISTEN SOLCHE FÜR DEN</small> H<small>AUSGEBRAUCH HEIMFÜHREN, FREI</small><sup class=\"footnote-marker\">14</sup><i class=\"footnote\">Von der Verzehntung u. den priesterl. Abgaben.</i>, <small>WENN ZUM</small> V<small>ERKAUFE AUF DEM</small> M<small>ARKTE, PFLICHTIG, UND WENN HÄLFTE GEGEN HÄLFTE, SO SIND SIE</small> D<small>EMAJ</small>. [F<small>RÜCHTE</small>] <small>IN EINEM</small> S<small>PEICHER, IN DEM</small> J<small>ISRAÉLITEN UND</small> N<small>ICHTJUDEN UNTERBRINGEN, SIND, WENN ES MEHR</small> N<small>ICHTJUDEN SIND, SICHER</small> [<small>UNVERZEHNTET</small>], <small>WENN MEHR</small> J<small>ISRAÉLITEN</small>, D<small>EMAJ, UND WENN HÄLFTE GEGEN HÄLFTE, SICHER</small> [<small>UNVERZEHNTET</small>] – <small>SO</small> R. M<small>EÍR; DIE</small> W<small>EISEN SAGEN, SELBST WENN ALLE</small> N<small>ICHTJUDEN SIND, UND NUR EIN</small> J<small>ISRAÉLIT DA UNTERBRINGT</small>, <small>SEI ES</small> D<small>EMAJ</small>.",
42
+ "S<small>IND DIE</small> F<small>RÜCHTE DES ZWEITEN</small> J<small>AHRES</small><sup class=\"footnote-marker\">15</sup><i class=\"footnote\">Des Septenniuins. Außer dem von jedem Jahrgange zu entrichtenden Zehnten sind noch vom 1., 2., 4. u. 5. der 2. Zehnt u. vom 3. u. 6. der Armenzehnt zu entrichten, u. hier handelt es sich um den Fall, wenn hinsichtl. der Abgaben von einander verschiedene Jahrgänge miteinander vermischt worden sind.</i><small>MEHR ALS DIE DES DRITTEN, DIE DES DRITTEN ALS DIE DES VIERTEN, DIE DES VIERTEN ALS DIE DES FÜNFTEN, DIE DES FÜNFTEN ALS DIE DES SECHSTEN, DIE DES SECHSTEN ALS DIE DES SIEBENTEN, ODER DIE DES SIEBENTEN</small><sup class=\"footnote-marker\">16</sup><i class=\"footnote\">In dem die Felder nicht bestellt werden dürfen, u. von dessen Ertrag der Zehnt überhaupt nicht zu entrichten ist.</i><small>ALS DIE DES</small> A<small>USGANGES DES SIEBENTEN</small><sup class=\"footnote-marker\">17</sup><i class=\"footnote\">Der schon zum folgenden Jahre gehört, dem 1. des nächsten Septenniums.</i>, <small>SO RICHTE MAN SICH NACH DER</small> M<small>EHRHEIT; WENN HÄLFTE GEGEN HÄLFTE, SO IST ZU ERSCHWEREN</small><sup class=\"footnote-marker\">18</sup><i class=\"footnote\">Der Armenzehnt ist zu entrichten, jed. ist er auszuvveihen u. der Erlös als 2. Zehnt in Jerušalem zu verzehren; desgleichen haftet bei einem Zweifel des Siebentjahres den Früchten die Heiligkeit desselben an (für den Handel verboten), jed. ist von ihnen der Zehnt zu entrichten. Der in der Erstausgabe der Mišna separata fehlende Passus vom 4. u. 5. ist tatsächlich überflüssig u. wohl absichtlich fortgelassen.</i>."
43
+ ],
44
+ [
45
+ "<b>W</b>ENN <small>MAN EINEN</small> S<small>ACK</small> (<small>VOLL</small>) F<small>RÜCHTE AUF DAS</small> U<small>FER EINES</small> F<small>LUSSES, AUF DEN</small> R<small>AND EINER</small> G<small>RUBE ODER AUF DIE</small> S<small>TUFEN EINER HÖHLE GELEGT HAT UND SIE</small> [W<small>ASSER</small>] <small>EINGESOGEN HABEN, SO IST ALLES, WAS EINGESOGEN HAT, EMPFÄNGLICH</small>. R. J<small>EHUDA SAGT, WAS DEM</small> W<small>ASSER ZUGEWANDT IST, SEI EMPFÄNGLICH, UND WAS NICHT DEM</small> W<small>ASSER ZUGEWANDT IST, SEI NICHT EMPFÄNGLICH</small>.",
46
+ "W<small>ENN EIN</small> F<small>ASS</small> (<small>VOLL</small>) <small>MIT</small> F<small>RÜCHTEN IN</small> F<small>LÜSSIGKEITEN GESTANDEN HAT, ODER EIN</small> F<small>ASS</small> (<small>VOLL</small>) <small>MIT</small> F<small>LÜSSIGKEITEN IN</small> F<small>RÜCHTEN GESTANDEN HAT, UND SIE</small> [W<small>ASSER</small>] <small>EINGESOGEN HABEN, SO SIND ALLE, DIE EINGESOGEN HABEN, EMPFÄNGLICH</small>. S<small>IE SAGTEN ES VON FOLGENDEN</small> F<small>LÜSSIGKEITEN:</small> W<small>ASSER</small>, W<small>EIN UND</small> E<small>SSIG; ALLE ANDEREN</small> F<small>LÜSSIGKEITEN ABER SIND REIN</small><sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\">Vgl. S. 807 Anm. 7.</i>. N<small>ACH</small> R. N<small>EḤEMJA SIND HÜLSENFRÜCHTE REIN, WEIL HÜLSENFRÜCHTE NICHT EINSAUGEN</small>.",
47
+ "H<small>AT MAN WARMES</small> B<small>ROT</small><sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\">Nicht mit Wasser, sondern mit Fruchtsafl bergestellt, sodaß es nur durch nachherige Befeuchtung unrein wird.</i> <small>AUS EINEM</small> O<small>FEN GENOMMEN UND ES AUF DIE MÜNDUNG EINES</small> W<small>EINFASSES GELEGT, SO IST ES NACH</small> R. M<small>EÍR UNREIN UND NACH</small> R. J<small>EHUDA REIN; NACH</small> R. J<small>OSE IST</small> W<small>EIZENBROT REIN UND</small> G<small>ERSTENBROT UNREIN, WEIL</small> G<small>ERSTE EINSAUGT</small>.",
48
+ "W<small>ENN JEMAND SEIN</small> H<small>AUS GESPRENGT UND DA</small> W<small>EIZEN HINGETAN HAT, UND ER FEUCHT GEWORDEN IST, SO IST ER, WENN DURCH DAS</small> W<small>ASSER, EMPFÄNGLICH, UND WENN DURCH DEN</small> S<small>TEIN</small>[<small>BODEN</small>], <small>NICHT EMPFÄNGLICH</small>. W<small>ENN JEMAND SEIN</small> K<small>LEID IN EINEM</small> T<small>ROGE GEWASCHEN UND DARIN</small> W<small>EIZEN HINEINGETAN HAT, UND ER FEUCHT GEWORDEN IST, SO IST ER, WENN DURCH DAS</small> W<small>ASSER, EMPFÄNGLICH, UND WENN VON SELBST, NICHT EMPFÄNGLICH</small>. W<small>ENN JEMAND</small> [F<small>RÜCHTE</small>] <small>IM</small> S<small>ANDE FEUCHTET, SO SLND SIE EMPFÄNGLICH</small>. E<small>INST HATTEN DIE</small> L<small>EUTE AUS</small> M<small>AḤOZ</small> [F<small>RÜCHTE</small>] <small>IM</small> S<small>ANDE GEFEUCHTET, UND DIE</small> W<small>EISEN SPRACHEN ZU IHNEN:</small> W<small>ENN IHR DIES ZU TUN PFLEGT, SO HABT IHR NIE IM</small> L<small>EBEN</small> R<small>EINES ZUBEREITET</small>.",
49
+ "W<small>ENN JEMAND</small> [F<small>RÜCHTE</small>] <small>IN TROCKENEM</small> L<small>EHM FEUCHTET, SO SIND SIE, WIE</small> R. Š<small>IMO͑N SAGT, WENN BEFEUCHTENDE</small> F<small>LÜSSIGKEIT DARAN</small><sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\">Wenn am Lehm soviel Flüssigkeit haftet, daß auch das berührte feucht wird.</i> <small>IST, EMPFÄNGLICH, UND WENN NICHT, NICHT EMPFÄNGLICH</small>. W<small>ER SEINE TENNE GESPKENGT HAT, BRAUCHT NICHT ZU BEFÜRCHTEN, DER</small> W<small>EIZEN, DEN ER DA HINGETAN HAT, SEI VIELLEICHT FEUCHT GEWORDEN</small>. W<small>ENN JEMAND</small> G<small>RÄSER SAMMELT, WORAUF NOCH DER</small> T<small>AU IST, UM DARAUF DEN</small> W<small>EIZEN ZU FEUCHTEN, SO WIRD ER DADURCH NICHT EMPFÄNGLICH; BEABSICHTIGT ER DIES</small><sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\">Den Tau auf den Gräsern zu erhalten.</i>, <small>SO WIRD ER EMPFÄNGLICH</small>. W<small>ENN JEMAND</small> W<small>EIZEN ZUM</small> M<small>AHLEN FÜHRT UND</small> R<small>EGEN DARAUF KOMMT, SO WIRD ER, WENN ER DARÜBER FROH IST, EMPFÄNGLICH</small>. R. J<small>EHUDA SAGT, ES SEI NICHT ANDERS MÖGLICH, ALS DARÜBER FROH</small><sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\">Der Weizen wird vor dem Mahlen angefeuchtet; cf. Pes. Fol. 36a.</i> <small>ZU SEIN; VIELMEHR NUR DANN, WENN ER STEHEN BLEIBT</small>.",
50
+ "W<small>ENN SEINE</small> O<small>LIVEN SICH AUF DEM</small> D<small>ACHE BEFINDEN UND</small> R<small>EGEN AUF SIE FÄLLT, SO SIND SIE, WENN ER DARÜBER FROH IST, EMPFÄNGLICH</small>. R. J<small>EHUDA SAGT, ES SEI NICHT ANDERS MÖGLICH, ALS DARÜBER FROH ZU SEIN; VIELMEHR NUR DANN, WENN ER DIE</small> D<small>ACHRINNE VERSTOPFT ODER SIE IN</small> [<small>DAS</small> R<small>EGENWASSER</small>] <small>HINEINROLLT</small>.",
51
+ "W<small>ENN</small> E<small>SELTREIBER ÜBER EINEN</small> F<small>LUSS GEHEN UND IHRE SÄCKE IN DEN</small> F<small>LUSS FALLEN, SO SIND SIE, WENN SIE DARÜBER FROH SIND, EMPFÄNGLICH</small>. R. J<small>EHUDA SAGT, ES SEI NICHT ANDERS MÖGLICH, ALS DARÜBER FROH ZU SEIN; VIELMEHR NUR DANN, WENN SIE SIE UMDREHEN</small>. W<small>ENN SEINE FÜSSE VOLL</small> K<small>OT SIND, EBENSO DIE FÜSSE SEINES</small> T<small>IERES, UND ER ÜBER DEN</small> F<small>LUSS GEHT, SO MACHT DIES</small><sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\">Wenn Wasser von seinen Füßen auf Früchte kommt.</i>, <small>WENN ER DARÜBER FROH IST, EMPFÄNGLICH</small>. R. J<small>EHUDA SAGT, ES SEI NICHT ANDERS MÖGLICH, ALS DARÜBER FROH ZU SEIN; VIELMEHR NUR DANN, WENN ER STEHEN BLEIBT UND</small> [<small>DTE FÜSSE</small>] <small>ABSPÜLT</small>. B<small>EI</small> M<small>ENSCHEN UND UNREINEN</small> T<small>IEREN IST ES IMMER UNREIN</small><sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\">Dh. das Wasser macht empfänglich, weil man den Schmutz unangenehm empfindet; ebenso bei einem unreinen Tiere (beispielsweise’ Hund od. Pferd), weil man es stets um sich hat.</i>.",
52
+ "B<small>RINGT MAN ZUR</small> Z<small>EIT DES</small> O<small>STWINDES</small><sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\">Bei dem durch die schwüle Luft Heizgeräte rissig werden.</i> W<small>AGENRÄDER ODER DAS</small> R<small>INDERGESCHIRR INS</small> W<small>ASSER HINUNTER, DAMIT SIE FEST WERDEN, SO MACHT DIES</small><sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\">Cf. N. 6 mut. mut.</i> <small>EMPFÄNGLICH</small>. B<small>RINGT MAN EIN</small> V<small>IEH ZUM</small> T<small>RINKEN HINAB, SO MACHT DAS</small> W<small>ASSER, DAS IHM INS</small> M<small>AUL KOMMT, EMPFÄNGLICH, UND DAS ES AN DEN FÜSSEN HAT, NICHT EMPFÄNGLICH; BEABSICHTIGT MAN, HASS ES DIE FÜSSE ABSPÜLE, SO MACHT AUCH DAS AN DEN FÜSSEN HAFTENDE BEFÄHIGT</small>. Z<small>UR</small> Z<small>EIT DER</small> F<small>USSKRANKHEIT</small><sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\">Diesen Sinn muß das W. <span dir=\"rtl\">יחף</span>, wörtl. Barfüßigkeit, haben; wahrscheinl. eine Arl Hufkrankheit, bei der die Hufe abblättem od. sich lösen. ‘Müdigkeit’ ist sprachlich nicht zulässig, auch ist von der ‘Zeit’ einer solchen nicht zu sprechen.</i><small>UND DES</small> D<small>RESCHENS IST ES IMMER UNREIN</small>. B<small>RINGT EIN</small> T<small>AUBER, EIN</small> M<small>INDERJÄHRIGER ODER EIN</small> B<small>LÖDER ES HINAB, SO MACHT ES NICHT EMPFÄNGLICH, AUCH WENN ER DIES BEABSICHTIGT HAT, DENN BEI DIESEN GILT DIE</small> H<small>ANDLUNG, NICHT ABER DIE</small> A<small>BSICHT</small>."
53
+ ],
54
+ [
55
+ "<b>W</b>ENN <small>JEMAND SICH ZUM</small> T<small>RINKEN BÜCKT, SO MACHT DAS</small> W<small>ASSER, DAS IHM AN DEN</small> M<small>UND UND AN DEN</small> L<small>IPPENBART KOMMT, EMPFÄNGLICH</small><sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\">Beim Trinken auf diese Weise ist die Befeuchtung des Lippenbartes unvermeidlich.</i>, <small>UND DAS IHM AN DIE</small> N<small>ASE, AN DEN</small> K<small>OPF UND AN DEN</small> B<small>ART KOMMT, NICHT EMPFÄNGLICH</small>. W<small>ENN JEMAND MIT EINEM</small> F<small>ASSE SCHÖPFT, SO MACHT DAS</small> W<small>ASSER, DAS AN DER</small> A<small>USSENSEITE MITKOMMT, AM</small> S<small>TRICKE, DER UM DEN</small> H<small>ALS</small><sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\">Der schmalen Stelle des Gefäßes, wo der Strick befestigt wird.</i> <small>GEROLLT IST, UND AM DABEI ERFORDERLICHEN</small> [T<small>EILE DES</small>] S<small>TRICKES, EMPFÄNGLICH</small>. W<small>IEVIEL IST DABEI ERFORDERLICH?</small> R. Š<small>IMO͑N B</small>. E<small>LEA͑ZAR SAGT, EINE</small> H<small>ANDBREITE</small>. S<small>TELLT MAN ES UNTER DIE</small> R<small>EGENTRAUFE, SO MACHT ES</small><sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\">Das Wasser an der Außenseite u. am Stricke, da die Befeuchtung nicht unvermeidlich ist.</i> <small>NICHT EMPFÄNGLICH</small>.",
56
+ "I<small>ST</small> R<small>EGEN AUF EINEN GEKOMMEN, AUCH WENN ER</small> H<small>AUPTUNREINHEIT IST, SO MACHT</small> [<small>DAS</small> W<small>ASSER</small>] <small>NICHT EMPFÄNGLICH; HAT ER IHN ABGESCHÜTTELT, SO MACHT ES EMPFÄNGLICH</small>. S<small>TEHT JEMAND UNTER EINER</small> R<small>EGENTRAUFE, UM SICH ABZUKÜHLEN ODER ABZUSPÜLEN, SO IST, WENN ES EIN</small> U<small>NREINER IST</small>, [<small>DAS</small> W<small>ASSER</small>] <small>UNREIN, UND IST ES EIN</small> R<small>EINER, SO MACHT ES EMPFÄNGLICH</small>.",
57
+ "S<small>ETZT MAN EINE</small> S<small>CHÜSSEL AN DIE</small> W<small>AND</small><sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\">Von der Flüssigkeit tropft.</i>, <small>DAMIT SIE ABGESPÜLT WERDE, SO MACHT</small> [<small>DAS</small> W<small>ASSER</small>] <small>EMPFÄNGLICH, WENN ABER, DAMIT DIE</small> W<small>AND NICHT LEIDE, SO MACHT ES NICHT EMPFÄNGLICH</small>.",
58
+ "I<small>ST IN EIN</small> F<small>ASS</small><sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\">In dem Früchte sich befinden, die aber durch das Traufenwasser nicht empfänglich werden sollen.</i> T<small>RAUFENWASSER GEFLOSSEN, SO IST ES, WIE DIE</small> S<small>CHULE</small> S<small>AMMAJS SAGT, ZU ZERBRECHEN; DIE</small> S<small>CHULE</small> H<small>ILLELS SAGT, MAN GIESSE ES AUS</small>. J<small>ENE PFLICHTET JEDOCH BEI, DASS MAN MIT DER</small> H<small>AND HINEINLANGEN UND</small> F<small>RÜCHTE HERAUSHOLEN DARF, UND SIE SIND REIN</small>.",
59
+ "I<small>ST</small> T<small>RAUFENWASSER IN EINEN</small> T<small>ROG GEFLOSSEN, SO MACHT DAS AUFSPRITZENDE UND DAS ÜBERLAUFENDE NICHT EMPFÄNGLICH; NIMMT MAN IHN HOCH, UM ES UMZUGIESSEN, SO MACHT ES, WIE DIE</small> S<small>CHULE</small> Š<small>AMMAJS SAGT, EMPFÄNGLICH, UND WIE DIE</small> S<small>CHULE</small> H<small>LLLELS SAGT, NICHT EMPFÄNGLICH</small>. H<small>AT MAN IHN HINGESTELLT, DAMIT DAS</small> T<small>RAUFENWASSER HINEINKOMME, SO MACHT DAS AUFSPRITZENDE UND DAS ÜBERLAUFENDE, WIE DIE</small> S<small>CHULE ŠAMMAJS SAGT, EMPFÄNGLICH, UND WIE DIE</small> S<small>CHULE</small> H<small>LLLELS SAGT, NICHT EMPFÄNGLICH; NIMMT MAW IHN HOCH, UM ES UMZUGIESSEN, SO MACHT ES, WIE DIESE UND JENE ÜBEREINSTIMMEN, EMPFÄNGLICH</small>. W<small>ENN JEMAND IN EINER HÖHLE</small><sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\">In der sich Wasser angesammelt hat.</i> <small>SEINE</small> G<small>ERÄTE UNTERTAUCHT ODER SEIN</small> K<small>LEID WÄSCHT, SO MACHT DAS</small> W<small>ASSER, DAS AN SEINE HÄNDE KOMMT, EMPFÄNGLICH, UND DAS AN SEINE FÜSSE KOMMT, NICHT EMPFÄNGLICH</small><sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\">Ersteres braucht er, letzteres nicht.</i>. R. E<small>LIE͑ZER SAGT, WENN ER NICHT OHNE DIE FÜSSE ZU BESCHMUTZEN HIN ABGEHEN KANN, MACHE AUCH DAS AN SEINE FÜSSE KOMMENDE EMPFÄNGLICH</small>.",
60
+ "B<small>EFINDET SICH EIN</small> K<small>ORB</small> (<small>VOLL</small>) <small>MIT</small> L<small>UPINEN IN EINEM</small> T<small>AUCHBADE, SO DARF MAN MIT DER</small> H<small>AND HINEINLANGEN UND</small> L<small>UPINEN HERAUSHOLEN, UND SIE SIND REIN</small>. H<small>AT MAN IHN AUS DEM</small> W<small>ASSER HERAUSGEHOLT, SO SIND DIE DEN</small> K<small>ORB BERÜHRENDEN</small> L<small>UPINEN UNREIN UND ALLE ÜBRIGEN REIN</small>. E<small>INEN</small> R<small>ETTICH IM HÖHLEN</small>[<small>WASSER</small>] <small>DARF EINE</small> M<small>ENSTRUIERENDE ABSPÜLEN, UND ER IST REIN</small><sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\">Da er durch das Wasser im Tauchbade nicht empfänglich wird.</i><small>; HAT SIE IHN NUR ETWAS AUS DEM</small> W<small>ASSER GEHOBEN, SO IST ER UNREIN</small><sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\">Durch das am Rettich haftende Wasser.</i>.",
61
+ "W<small>ENN</small> F<small>RÜCHTE IN EINEN</small> W<small>ASSERARM GEFALLEN SIND UND JEMAND, DESSEN HÄNDE UNREIN</small><sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\">Nur diese; cf. Jad. III,2ff.</i><small>SIND, MIT DIESEN HINEINLANGT UND SIE HERAUSHOLT, SO SIND SEINE HÄNDE REIN UND DIE</small> F<small>RÜCHTE REIN</small><sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\">Nicht empfänglich.</i><small>; BEABSICHTIGTE ER ABER SEINE HÄNDE ABZUSPÜLEN, SO SIND SEINE HÄNDE REIN UND DIE</small> F<small>RÜCHTE EMPFÄNGLICH</small>.",
62
+ "W<small>ENN EIN</small> T<small>OPF</small> (<small>VOLL</small>) W<small>ASSER SICH IN EINEM</small> T<small>AUCHBADIE BEFINDET UND JEMAND, DER</small> H<small>AUPTUNREINHEIT IST, MIT SEINER</small> H<small>AND IN DIESEN HINEINLANGT, SO IST ER</small><sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\">Der Topf.</i><small>UNREIN; WENN ABER EIN DURCH</small> B<small>ERÜHRUNG</small> U<small>NREINER, SO IST ER</small><sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\">Der Topf.</i><small>REIN</small>. A<small>LLE ANDEREN</small> F<small>LÜSSIGKEITEN ABER</small><sup class=\"footnote-marker\">13</sup><i class=\"footnote\">Wenn solche sich im Topfe befinden.</i><small>SIND UNREIN, WEIL</small> W<small>ASSER ANDERE</small> F<small>LÜSSIGKEITEN NICHT REIN MACHT</small>.",
63
+ "H<small>AT MAN</small> [W<small>ASSER</small>] <small>IN EINEN</small> K<small>ANAL GELEITET, SO IST ES DREI</small> T<small>AGE UNREIN</small><sup class=\"footnote-marker\">14</sup><i class=\"footnote\">Solange bleibt das Wasser darin u. macht befähigt.</i>. R. A͑<small>QIBA SAGT, AUSGETROCKNET IST ES SOFORT REIN, NICHT AUSGETROCKNET IST ES AUCH NACH DREISSIG</small> T<small>AGEN UNREIN</small>.",
64
+ "W<small>ENN AUF</small> H<small>OLZ, AUF DAS</small> [<small>UNREINE</small>] F<small>LÜSSIGKEITEN GEKOMMEN WAREN</small>, R<small>EGEN GEFALLEN IST, SO IST ER, WENN ER MEHR IST, REIN; HAT MAN ES HINAUSGEBRACHT, DAMIT DER</small> R<small>EGEN DARAUF FALLE, SO IST ER, AUCH WENN ER MEHR IST, UNREIN</small>. H<small>ATTE ES UNREINE</small> F<small>LÜSSIGKEITEN EINGESOGEN, SO IST ER REIN, AUCH WENN MAN ES HINAUSGEBRACHT HAT, DAMIT DER</small> R<small>EGEN DARAUF FALLE</small>. M<small>AN DARF SOLCHES NUR MIT REINEN HÄNDEN</small><sup class=\"footnote-marker\">15</sup><i class=\"footnote\">Damit nicht das durch die Hände unrein werdende Wasser den Ofen unrein mache.</i><small>VERHEIZEN</small>. R. Š<small>IMO͑N SAGT, WAR ES</small> [<small>VORHER</small>]<sup class=\"footnote-marker\">16</sup><i class=\"footnote\">Vor dem Einsaugen der unreinen Flüssigkeit.</i><small>FEUCHT, SEI ES, WENN MAN ES VERHEIZT UND DIE AUSTRETENDE</small> F<small>LÜSSIGKEIT</small><sup class=\"footnote-marker\">17</sup><i class=\"footnote\">Durch die Hitze.</i><small>MEHR ALS DIE EINGESOGENE IST, REIN</small>."
65
+ ],
66
+ [
67
+ "<b>W</b>ENN <small>JEMAND IN EINEM</small> F<small>LUSSE UNTERGETAUCHT IST UND DARAUF EINEN ANDEREN, DEN ER VOR SICH HATTE, ÜBERSCHRITTEN HAT, SO HAT DAS ANDERE</small> [W<small>ASSER</small>] <small>DAS ERSTE GEREINIGT</small><sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\">Das vom 1. Untertauchen am Körper haften gebliebene Wasser macht nicht mehr befähigt.</i>. H<small>AT JEMAND IHN IM</small> R<small>AUSCHE HINABGESTOSSEN, EBENSO SEIN</small> V<small>IEH, SO HAT DAS ANDERE DAS ERSTE GEREINIGT</small>. W<small>ENN ABER IM</small> S<small>CHERZE</small><sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\">Es also beabsichtigt hat.</i>, <small>SO MACHT ES EMPFÄNGLICH</small>.",
68
+ "S<small>CHWIMMT JEMAND IM</small> W<small>ASSER, SO MACHT DAS AUFSPRITZENDE</small> W<small>ASSER NICHT EMPFÄNGLICH; BEABSICHTIGT ER SEINEN NÄCHSTEN ZU BESPRITZEN, SO MACHT ES EMPFÄNGLICH</small>. M<small>ACHT JEMAND IM</small> W<small>ASSER EINEN</small> V<small>OGEL</small><sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\">Nach den Kommentaren, Blasen im Wasser schlagen, ohne spritzen zu wollen.</i>, <small>SO MACHT DAS VERSPRITZTE UND DAS HAFTEN BLEIBENDE NICHT EMPFÄNGLICH</small>.",
69
+ "W<small>ENN</small> T<small>RAUFENWASSER AUF</small> F<small>RÜCHTE GEFALLEN WAR UND MAN SIE DLRCHGEWÜHLT HAT, DAMIT SIE ABTROCKNEN, SO SIND SIE, WIE</small> R. Š<small>IMO͑N SAGT, EMPFÄNGLICH, UND WIE DIE</small> W<small>EISEN SAGEN, NICHT EMPFÄNGLICH</small>.",
70
+ "H<small>AT MAN EINE</small> [W<small>ASSER</small>]<small>GRUBE GEMESSEN, OB DIE</small> T<small>IEFE ODER DIE</small> B<small>REITE, SO MACHT ES</small><sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\">Das am Meßstabe haftende Wasser.</i> <small>EMPFÄNGLICH – SO</small> R. T<small>RYPHON</small>. R. A͑<small>QIBA SAGT, WENN DIE</small> T<small>IEFE</small><sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\">Wobei die Befeuchtung zur Feststellung des Tiefenmaßes erforderlieh ist.</i>, <small>MACHE ES EMPFÄNGLICH, WENN DIE</small> B<small>REITE, MACHE ES NICHT EMPFÄNGLICH</small>.",
71
+ "H<small>AT MAN DIE</small> H<small>AND, DEN</small> F<small>USS ODER EINEN</small> S<small>TAB IN DIE</small> G<small>RUBE GESTECKT, UM FESTZUSTELLEN, OB</small> W<small>ASSER DARIN IST, SO MACHT ES NICHT EMPFÄNGLICH; WENN ABER UM FESTZUSTELLEN, WIEVIEL</small> W<small>ASSER DARIN IST, SO MACHT ES EMPFÄNGLICH</small>. H<small>AT MAN EINEN</small> S<small>TEIN IN EINE</small> G<small>RÜBE GEWORFEN, UM FESTZUSTELLEN, OB</small> W<small>ASSER DARIN IST, SO MACHT DAS AUFSPRITZENDE NICHT EMPFÄNGLICH, UND DAS AM</small> S<small>TEINE IST REIN</small><sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\">Es ist als am Boden haftend nicht verunreinigungsfähig.</i>.",
72
+ "W<small>ENN JEMAND AUF EIN</small> F<small>ELL</small><sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\">Das man zur Bearbeitung in Wasser gelegt hat.</i> <small>KLOPFT, SO MACHT ES</small><sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\">Das vom Felle spritzende Wasser.</i>, <small>WENN AUSSERHALB DES</small> W<small>ASSERS, EMPFÄNGLICH, UND WENN IM</small> W<small>ASSER, NICHT EMPFÄNGLICH</small>. R. J<small>OSE SAGT, AUCH WENN IM</small> W<small>ASSER, MACHE ES EMPFÄNGLICH, WEIL ES SEINE</small> A<small>BSICHT IST, DASS ES MIT DEM</small> S<small>CHMUTZE HERAUSKOMME</small>.",
73
+ "D<small>AS</small> W<small>ASSER, DAS MIT DEM</small> S<small>CHIFFE, DEM</small> B<small>EHÄLTER</small><sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\">Tosephta Kel. Bm. I,1 spricht von einem Behälter (<span dir=\"rtl\">עקל</span>) zum Beschweren des Schiffes, also eine Art Ballastkasten an der Außenseite des Schiffes. Nach anderen Anker, jed. ohne jede sprachliche Berechtigung.</i> <small>UND DEN</small> R<small>UDERN MITKOMMT, MACHT NICHT EMPFÄNGLICH; DAS MIT DEN</small> F<small>ALLEN, DEN</small> N<small>ETZEN UND DEN</small> G<small>ARNEN MITKOMMT, MACHT NICHT EMPFÄNGLICH; HAT MAN ES ABGESCHÜTTELT, SO MACHT ES EMPFÄNGLICH. FÜHRT MAN EIN</small> S<small>CHIFF IN DAS GROSSE</small> M<small>EER</small><sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\">Irgend ein großes Gewässer.</i>, <small>UM ES ZU FESTIGEN</small><sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\">Damit es nicht durch Austrocknen Risse bekomme.</i>, <small>BRINGT MAN EINEN</small> [<small>GLÜHENDEN</small>] N<small>AGEL IN DEN</small> R<small>EGEN HINAUS, UM IHN ZU HÄRTEN, ODER LEGT MAN EIN</small> B<small>RANDSCHEIT IN DEN</small> R<small>EGEN, UM ES ZU LÖSCHEN, SO MACHT ES EMPFÄNGLICH</small>.",
74
+ "[D<small>AS</small> W<small>ASSER AUF</small>] <small>EINER</small> T<small>ISCH</small>-S<small>CHUTZDECKE ODER EINER</small> Z<small>IEGELMATTE MACHT NICHT EMPFÄNGLICH; HAT MAN ES ABGESCHÜTTELT, SO MACHT ES EMPFÄNGLICH</small>.",
75
+ "J<small>EDER</small> S<small>TRAHL</small><sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\">Einer Flüssigkeit, beim Umgießen aus einem Gefäße in ein anderes.</i><small>IST REIN</small><sup class=\"footnote-marker\">13</sup><i class=\"footnote\">Dh. es gilt nicht als Verbindung des oberen Gefäßes mit dem unteren.</i>, <small>AUSGENOMMEN DER DES</small> H<small>ONIGS AUS</small> Z<small>IPHIN</small><sup class=\"footnote-marker\">14</sup><i class=\"footnote\">Cf. Sab. Fol. 48b.</i><small>UND DES</small> H<small>ONIGBREIES; DIE</small> S<small>CHULE</small> Š<small>AMMAJS SAGT, AUCH DER DES</small> B<small>REIES VON</small> G<small>RAUPEN UND VON</small> B<small>OHNEN, WEIL ER SICH NACH RÜCKWÄRTS ZIEHT</small><sup class=\"footnote-marker\">15</sup><i class=\"footnote\">Bei der Unterbrechung.</i>.",
76
+ "G<small>IESST MAN VON</small> H<small>EISSEM IN</small> H<small>EISSES, VON</small> K<small>ALTEM IN</small> K<small>ALTES, ODER VON</small> H<small>EISSEM IN</small> K<small>ALTES, SO IST ES REIN</small><sup class=\"footnote-marker\">16</sup><i class=\"footnote\">Der Strahl gilt nicht als Verbindung.</i>, <small>WENN ABER VON</small> K<small>ALTEM IN</small> H<small>EISSES, SO IST ES UNREIN</small>. R. Š<small>IMO͑N SAGT, AUCH WENN MAN VON</small> H<small>EISSEM IN</small> H<small>EISSES GIESST UND DIE</small> H<small>ITZE DER UNTEREN STÄRKER IST, SEI ES UNREIN</small>.",
77
+ "W<small>ENN EINE</small> F<small>RAU, DEREN HÄNDE REIN SIND, EINEN UNREINEN</small> T<small>OPF UMRÜHRT, SO SIND IHRE HÄNDE, WENN SIE SCHWITZEN</small><sup class=\"footnote-marker\">17</sup><i class=\"footnote\">Mit dem aus dem Topfe aufsteigenden Dampfe beschlagen.</i>, <small>UNREIN; WENN IHRE HÄNDE UNREIN SIND UND SIE EINEN REINEN</small> T<small>OPF UMRÜHRT, SO IST DER</small> T<small>OPF, WENN IHRE HÄNDE SCHWITZEN, UNREIN</small>. R. J<small>OSE SAGT, WENN SIE TROPFEN</small>. W<small>ENN MAN</small> T<small>RAUBEN AUF EINER</small> W<small>AGSCHALE WIEGT, SO IST DER IN DER</small> S<small>CHALE</small> [<small>ZURÜCKBLEIBENDE</small>] W<small>EIN REIN, BIS MAN IHN IN DAS</small> G<small>EFÄSS GIESST</small><sup class=\"footnote-marker\">18</sup><i class=\"footnote\">Erst dann erhält er die Bedeutung einer Flüssigkeit.</i>. D<small>IES GLEICHT DEM</small> F<small>ALLE, WENN KÖRBE</small> O<small>LIVEN ODER</small> T<small>RAUBEN TROPFEN</small><sup class=\"footnote-marker\">19</sup><i class=\"footnote\">Der tropfende Saft gilt nur dann als Flüssigkeit, wenn man ihn verwenden will; weit. VI,8.</i>."
78
+ ],
79
+ [
80
+ "<b>W</b>ENN <small>JEMAND SEINE</small> F<small>RÜCHTE WEGEN DER</small> M<small>ADEN AUF</small> D<small>AS DACH GEBRACHT HAT UND</small> T<small>AU AUF SIE GEFALLEN IST, SO SIND SIE NICHT EMPFÄNGLICH; HAT MAN DIES</small><sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\">Daß der Tau sie befeuchte.</i> <small>BEABSICHTIGT, SO SIND SIE EMPFÄNGLICH</small>. H<small>AT EIN</small> T<small>AUBER, EIN</small> B<small>LÖDER ODER EIN</small> M<small>INDERJÄHRIGER SIE HINAUFGEBRACHT, SO SIND SIE, AUCH WENN ER BEABSICHTIGT HAT, DASS</small> T<small>AU AUF SIE FALLE, NICHT EMPFÄNGLICH, DENN BEI DIESEN IST NUR DIE HANDLUNG WIRKSAM UND NICHT DIE</small> A<small>BSICHT</small>.",
81
+ "H<small>AT JEMAND</small> [K<small>RAUT</small>]<small>BÜNDEL</small>, P<small>RESSFEIGEN ODER</small> K<small>NOBLAUCH AUF DAS</small> D<small>ACH GEBRACHT, DAMIT SIE SICH HALTEN, SO WERDEN SIE</small><sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\">Durch den Tau, da die Frischerhaltung nur durch die Luft erfolgen soll.</i> <small>NICHT EMPFÄNGLICH.</small>. A<small>LLE</small> K<small>RAUTBÜNDEL AUF DEN MÄRKTEN SIND UNREIN</small><sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\">Weil sie, um sie frisch zu erhalten, mit Wasser begossen werden.</i>. N<small>ACH R</small>. J<small>EHUDA SIND DIE FRISCHEN REIN</small>. R. M<small>EÍR SPRACH:</small> A<small>LS UNREIN ERKLÄRT HAT MAN SIE JA NUR WEGEN DER</small> F<small>LÜSSIGKEIT AUS DEM’</small> M<small>UNDE</small><sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\">Die Verkäufer pflegen den Knoten mit dem Munde zu öffnen.</i>. A<small>LLE</small> A<small>RTEN</small> M<small>EHL UND</small> F<small>EINMEHL SIND AUF DEN MÄRKTEN UNREIN;</small> S<small>PELTGRAUPEN</small>, W<small>EIZENGRAUPEN UND</small> G<small>ERSTENGRAUPEN</small><sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\">Cf. Mq. Fol. 13b.</i> <small>SIND ÜBERALL UNREIN</small><sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\">Sie werden vor dem Mahlen gewaschen.</i>.",
82
+ "A<small>LLE</small> E<small>IER BEFINDEN SICH IN DER</small> A<small>NNAHME DER</small> R<small>EINHEIT, AUSGENOMMEN DIE DER</small> F<small>LÜSSIGKEITSHÄNDLER</small><sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\">Die sie mit feuchten Händen anfassen.</i><small>; VERKAUFEN SIE ABER MIT DIESEN AUCH TROCKENE</small> F<small>RÜCHTE, SO SIND SIE REIN</small><sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\">Weil sie, um nicht die Früchte zu beschmutzen, stets die Hände abwischen.</i>. A<small>LLE</small> F<small>ISCHE BEFINDEN SICH IN DER</small> A<small>NNAHME DER</small> U<small>NREINHEIT</small><sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\">Sie sind naß, u. tot für die Unreinheit empfänglich; cf. Uqç. Ill,8.</i><small>;</small> R. J<small>EHUDA SAGT:</small> S<small>TÜCKE VOM</small> I<small>LTITH</small><sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\">Name eines Fisches, sonst unbekannt.</i>, <small>DER IN KÖRBEN KOMMENDE ÄGYPTISCHE</small> F<small>ISCH UND DIE SPANISCHE</small> M<small>AKRELE</small><sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\">So nach Levysohn, <i>Zool. d.T</i>. §315.</i><small>BEFINDEN SICH IN DER</small> A<small>NNAHME DER</small> R<small>EINHEIT</small><sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\">Sie müssen trocken gehalten werden.</i>. J<small>EDE</small> A<small>RT LAKE BEFINDET SICH IN DER</small> A<small>NNAHME DER</small> U<small>NREINHEIT</small>. B<small>EI ALL DIESEN</small> D<small>INGEN, AUSGENOMMEN DIE</small> F<small>ISCHLAKE, IST EIN MANN AUS DEM GEMEINEN</small> V<small>OLKE GLAUBHAFT, WENN ER SAGT, ES SEI REIN</small><sup class=\"footnote-marker\">13</sup><i class=\"footnote\">Nicht befeuchtet worden.</i>, <small>WEIL MAN SIE</small> L<small>EUTEN AUS DEM GEMEINEN</small> V<small>OLKE AUCH ZUR</small> A<small>UFBEWAHRUNG GIBT</small>. R. E<small>LIE͑ZER B</small>. J<small>A͑QOB SAGT, IST IN REINE</small> L<small>AKE ETWAS</small> W<small>ASSER GEKOMMEN, SEI SIE VERUNREINIGUNGSFÄHIG</small>.",
83
+ "E<small>S GIBT SIEBEN</small> A<small>RTEN VON</small> F<small>LÜSSIGKEITEN</small><sup class=\"footnote-marker\">14</sup><i class=\"footnote\">Die verunreinigungsfähig machen.</i><small>:</small> T<small>AU</small>, W<small>ASSER</small>, W<small>EIN, ÖL</small>, B<small>LUT</small>, M<small>ILCH UND</small> B<small>IENENHONIG</small>. W<small>ESPENHONIG IST REIN UND ZUM</small> E<small>SSEN ERLAUBT</small>.",
84
+ "E<small>S GIBT</small> U<small>NTERARTEN DES</small> W<small>ASSERS: WAS AUS DEM</small> A<small>UGE, DEM</small> O<small>HRE, DER</small> N<small>ASE UND DEM</small> M<small>UNDE KOMMT, UND</small> U<small>RIN, OB VON</small> E<small>RWACHSENEN ODER VON</small> K<small>INDERN</small><sup class=\"footnote-marker\">15</sup><i class=\"footnote\">So besser nach manchen Erklärem, obgleich sprachlich nicht ganz einwandfrei.</i>, <small>OB GEWOLLT ODER UNGEWOLLT</small> [<small>ABGEGANGEN</small>]. U<small>NTERARTEN DES</small> B<small>LUTES: DAS</small> S<small>CHLACHTEBLUT</small><sup class=\"footnote-marker\">16</sup><i class=\"footnote\">Das nach dem Schlachten nachfließt; cf. Hul. Fol. 35b.</i><small>VON REINEM</small> V<small>IEH</small>, W<small>ILD ODER</small> G<small>EFLÜGEL UND DAS ZUM</small> T<small>RINKEN BESTIMMTE</small> A<small>DERLASSBLUT</small>. M<small>OLKE GLEICHT DER</small> M<small>ILCH, UND DER</small> O<small>LIVENSCHLEIM GLEICHT DEM ÖL, WEIL DER</small> S<small>CHLEIM NICHT FREI VON ÖL IST – SO</small> R. Š<small>IMO͑N</small>. R. M<small>EÍR SAGT, AUCH WENN ES KEIN ÖL ENTHÄLT</small>. D<small>AS</small> B<small>LUT DES</small> K<small>RIECHTIERS GLEICHT SEINEM</small> F<small>LEISCHE, ES MACHT UNREIN UND NICHT BEFÄHIGT</small>. W<small>IR HABEN NICHTS, WAS DIESEM GLICHE</small>.",
85
+ "F<small>OLGENDES MACHT UNREIN UND BEFÄHIGT: DER</small> F<small>LUSS EINES</small> F<small>LUSSBEHAFTETEN, SEIN</small> S<small>PEICHEL, SEIN</small> S<small>AME, SEIN</small> U<small>RIN, EIN</small> V<small>IERTELLOG</small> B<small>LUT VON EINEM</small> T<small>OTEN UND DAS</small> B<small>LUT EINER</small> M<small>ENSTRUIERENDEN</small>. R. E<small>LIE͑ZER SAGT, DER</small> S<small>AME MACHE NICHT BEFÄHIGT</small>. R. E<small>LEA͑ZAR B</small>. A͑<small>ZARJA SAGT, DAS</small> B<small>LUT EINER</small> M<small>ENSTRUIERENDEN MACHE NICHT BEFÄHIGT</small>. R. Š<small>IMO͑N SAGT</small>, B<small>LUT VON EINEM</small> T<small>OTEN MACHE NICHT BEFÄHIGT; FÄLLT ES AUF EINEN KÜRBIS, SO KRATZE MAN ES AB, UND ER IST REIN</small>.",
86
+ "F<small>OLGENDES MACHT NICHT UNREIN UND NICHT BEFÄHIGT</small>. S<small>CHWEISS, STINKENDER</small> E<small>LTER</small>, K<small>OT, DAS MIT DIESEN MITKOMMENDE BLUT UND</small> F<small>LÜSSIGKEIT VON EINEM</small> A<small>CHTMONATSKINDE</small><sup class=\"footnote-marker\">17</sup><i class=\"footnote\">Das nach dem T. nicht lebensfähig ist.</i>. R. J<small>OSE SAGT, AUSSER SEINEM</small> B<small>LUTE</small><sup class=\"footnote-marker\">18</sup><i class=\"footnote\">Dieses gleicht dem eines Lebensfähigen.</i>. F<small>ERNER</small> W<small>ASSER VON</small> T<small>IBERIAS</small><sup class=\"footnote-marker\">19</sup><i class=\"footnote\">Von den Tiberiasthermen, das purgierend wirkt.</i>, <small>DAS MAN GETRUNKEN HAT, AUCH WENN ES KLAR ABGEHT, DAS</small> S<small>CHLACHTEBLUT VON UNREINEM</small> V<small>LEH, WILD ODER</small> G<small>EFLÜGEL UND DAS</small> A<small>DERLASSBLUT ZU</small> H<small>EILZWECKEN</small><sup class=\"footnote-marker\">20</sup><i class=\"footnote\">Das fortgegossen wird.</i>. R. E<small>LIE͑ZER ERKLÄRT DIESE</small> [B<small>LUTARTEN</small>] <small>FÜR UNREIN</small><sup class=\"footnote-marker\">21</sup><i class=\"footnote\">Sie sind verunreinigungsfähig u. machen befähigt.</i>. R. Š<small>IMO͑N B</small>. E<small>LEA͑ZAR SAGT</small>, M<small>ILCH VON EINEM</small> M<small>ANNE SEI REIN</small><sup class=\"footnote-marker\">22</sup><i class=\"footnote\">Solche ist nur eine Ausschwitzung.</i>.",
87
+ "D<small>IE</small> M<small>ILCH VON EINEM</small> W<small>EIBE MACHT VERUNREINIGUNGSFÄHIG, OB GEWOLLT ODER UNGEWOLLT</small><sup class=\"footnote-marker\">23</sup><i class=\"footnote\">Sc. aus dem Körper gekommen.</i><small>; DIE</small> M<small>LLCH VON EINEM</small> V<small>IEH MACHT VERUNREINIGUNGSFÄHIG NUR GEWOLLT</small>. R. A͑<small>QIBA SPRACH:</small> [D<small>URCH EINEN</small> S<small>CHLUSS</small>] <small>VOM</small> L<small>EICHTEREN AUF DAS</small> S<small>CHWERERE IST</small> [<small>ENTGEGENGESETZT</small>] <small>ZU FOLGERN: WENN</small> M<small>ILCH VON EINEM</small> W<small>EIBE, DIE NUR FÜR</small> K<small>INDER BESTIMMT IST, GEWOLLT ODER UNGEWOLLT VERUNREINIGUNGSFÄHIG MACHT, UM WIEVIEL MEHR SOLLTE</small> M<small>ILCH VON EINEM</small> V<small>IEH, DIE FÜR</small> K<small>INDER UND</small> E<small>RWACHSENE BESTIMMT IST, GEWOLLT ODER UNGEWOLLT UNREIN MACHEN</small>. S<small>IE ERWIDERTEN IHM:</small> N<small>EIN, WENN DIE</small> M<small>ILCH VON EINEM</small> W<small>EIBE UNGEWOLLT VERUNREINIGUNGSFÄHIG MACHT, VON DEM AUCH DAS</small> B<small>LÜT EINER</small> V<small>ERLETZUNG UNREIN IST, SOLLTE AUCH DIE</small> M<small>ILCH VON EINEM</small> V<small>IEH UNGEWOLLT VERUNREINIGUNGSFÄHIG MACHEN, VON DEM DAS</small> B<small>LUT EINER</small> V<small>ERLETZUNG REIN IST!?</small> E<small>R ENTGEGNETE IHNEN:</small> I<small>CH ERSCHWERE BEI DER</small> M<small>ILCH MEHR ALS BEIM</small> B<small>LUTE, DENN DIE ZU</small> H<small>EILZWECKEN GEMOLKENE</small> [M<small>LLCH</small>] <small>MACHT VERUNREINIGUNGSFÄHIG</small>, [<small>DAS</small> B<small>LUT</small>] <small>VOM</small> A<small>DERLÄSSE ZU</small> H<small>EILZWECKEN ABER IST REIN</small>. S<small>IE ERWIDERTEN IHM: KÖRBE</small> O<small>LIVEN UND</small> T<small>RAUBEN BEWEISEN</small> [<small>ÜAS</small> E<small>NTGEGENGESETZTE</small>]<small>: DIE AUS IHNEN KOMMENDE</small> F<small>LÜSSIGKEIT MACHT ERWÜNSCHT VERUNREINIGUNGSFÄHIG, UND NICHT ERWÜNSCHT IST SIE REIN</small>. E<small>R ENTGEGNETE IHNEN:</small> N<small>EIN, WENN IHR DIES VON KÖRBEN</small> O<small>LIVEN UND</small> T<small>RAUBEN SAGT, DIE ANFANGS EINE</small> S<small>PEISE UND SPÄTER EINE</small> F<small>LÜSSIGKEIT SIND, WOLLT IHR DIES AUCH VON DER</small> M<small>ILCH SAGEN, DIE ANFANGS UND SPÄTER EINE</small> F<small>LÜSSIGKEIT IST!?</small> S<small>OWEIT GING DIE</small> K<small>ONTROVERSE</small>. R. Š<small>IMO͑N SAGTE:</small> V<small>ON HIER AN RICHTETEN WIR EINEN</small> E<small>INWAND GEGEN IHN:</small> D<small>AS</small> R<small>EGENWASSER BEWEIST</small> [<small>DAS</small> E<small>NTGEGENGESETZTE</small>]<small>: ES IST ANFANGS UND SPÄTER EINE</small> F<small>LÜSSIGKEIT, UND ES MACHT NUR ERWÜNSCHT UNREIN!?</small> E<small>R ENTGEGNETE UNS:</small> N<small>EIN, WENN IHR DIES AUCH VOM</small> R<small>EGENWASSER SAGT, DAS IN SEINER</small> M<small>EHRHEIT NICHT FÜR</small> M<small>ENSCHEN BESTIMMT IST, SONDERN FÜR DEN</small> B<small>ODEN UND DIE BÄUME, DIE</small> M<small>ILCH ABER IST IN IHRER</small> M<small>EHRHEIT FÜR</small> M<small>ENSCHEN BESTIMMT</small>."
88
+ ]
89
+ ],
90
+ "sectionNames": [
91
+ "Chapter",
92
+ "Mishnah"
93
+ ]
94
+ }
json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Makhshirin/English/merged.json ADDED
@@ -0,0 +1,89 @@
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
1
+ {
2
+ "title": "Mishnah Makhshirin",
3
+ "language": "en",
4
+ "versionTitle": "merged",
5
+ "versionSource": "https://www.sefaria.org/Mishnah_Makhshirin",
6
+ "text": [
7
+ [
8
+ "Any liquid which was desired at the beginning though it was not desired at the end, or which was desired at the end though it was not desired at the beginning, comes under the law of \"if water be put.\" Unclean liquids render unclean whether [their action] is desired or is not desired.",
9
+ "If one shook a tree in order to cause food or something unclean to fall down from it, [the rain water dropping down from it] does not come under the law of ‘if water be put.' If [he shook the tree] in order to cause liquids to fall down from it: Bet Shammai says: both [the liquids] that fall down and [the liquids] that remain [on the tree] come under the law of ‘if water be put.' But Bet Hillel say: [the liquids] that fall down come under the law of ‘if water be put’, but [the liquids] that remain [on the tree] do not come under the law of ‘if water be put,' because his intention was that [the liquids] should drop down from all the tree.",
10
+ "If one shook a tree and it fell on another tree, or a branch and it fell on another branch, and under them were seeds or vegetables [still] joined to the ground: Bet Shammai say: this comes under the law of ‘if water be put’. But Bet Hillel say: this does not come under the law of ‘if water be put’. R. Joshua said in the name of Abba Yose Holikofri a man of Tivon: Be surprised if there is any liquid that according to the Torah causes susceptibility to uncleanness except one put it on with intention, for it is said: \"If water be put upon the seed.\"",
11
+ "If one shook a bundle of vegetables and [water] dropped down from the upper [side] to the lower [side]: Bet Shammai say: this comes under the law of ‘if water be put’. But Bet Hillel say: this does not come under the law of ‘if water be put’. Bet Hillel said to Bet Shammai: if one shakes a stalk, do we fear lest water drops from one leaf on the other leaf? Bet Shammai said to them: a stalk is only one, but a bundle has many stalks. Bet Hillel said to them: behold, if one lifted a sack full of produce and put it beside the river, do we fear lest water drops from the upper [side] to the lower [side]? But if he lifted two sacks and placed them one upon the other, the lower [sack] comes under the law of ‘if water be put’. Rabbi Yose says: the lower [sack] remains insusceptible to uncleanness.",
12
+ "If one rubbed a leek or pressed his hair or his garment, Rabbi Yose says: the liquid which came out comes under the law of ‘if water be put’, but the liquid that remained does not come under the law of ‘if water be put’, because his intention was that the liquid should come out of all of it.",
13
+ "If one blew on lentils in order to test whether they were good: Rabbi Shimon says: this does not come under the law of ‘if water be put’. But the sages say: this does come under the law of ‘if water be put’. If one ate sesame with his finger, with regard to the liquid that was on his hand: Rabbi Shimon says: this does not come under the law of ‘if water be put’. But the sages say: this does come under the law of ‘if water be put’. If one hid his fruit in water from thieves, it does not come under the law of ‘if water be put’. Once it happened that the men of Jerusalem hid their fig cakes in water from the robbers, and the sages declared that they were not susceptible to uncleanness. If one put his fruit in the stream of a river to make it come down with him, it does not come under the law of ‘if water be put’."
14
+ ],
15
+ [
16
+ "The sweat of houses, of cisterns, of ditches and caverns does not cause susceptibility to uncleanness. A man's perspiration does not cause susceptibility to uncleanness. If a man drank unclean water and perspired, his perspiration does not cause susceptibility to uncleanness. If he entered into drawn water and perspired, his perspiration causes susceptibility to uncleanness. If he dried himself and then perspired, his perspiration does not cause susceptibility to uncleanness.",
17
+ "The sweat of an unclean bath is unclean, But that of a clean bath comes under the law of ‘if water be put’. If there was a pool in a house, the house sweats because of it if the pool was unclean, the sweat of all the house which was caused by the pool is unclean.",
18
+ "Two pools, the one clean and the other unclean: The sweat near the unclean pool is unclean, And the sweat near the clean pool is clean, And what is at equal distance [from both pools] is unclean. Unclean iron was smelted with clean iron: If the greater part [came] from the unclean iron, it is unclean; If the greater part [came] from the clean iron, it is clean; But if there was half of each, it is unclean. Pots owned by Israelites and non-Jews used for passing water: If the greater part is from the unclean [urine], it is unclean; If the greater part is from the clean [urine], it is clean; But if there was half of each, it is unclean. Waste-water, in which rain had fallen: If the greater part consisted of the unclean water, it is unclean; If the greater part consisted of clean water, it is clean; But if there was half of each, it is unclean. When [is this the case]? When the waste-water came first; but if the rain water came before [the waste-water], it is unclean whatever the quantity [of the rain water].",
19
+ "If one flattened out his roof or washed his garment and rain came down upon it: If the greater part consisted of the unclean water, it is unclean; If the greater part consisted of the clean water, it is clean; But if there was half of each, it is unclean. Rabbi Judah says: if the dripping increased, [it is clean].",
20
+ "A city in which Israelites and non-Jews dwell together and there was a bathhouse working on Shabbat: If the majority [of the inhabitants] were non-Jews, one may bathe in it immediately [after the conclusion of the Shabbat]; If the majority were Israelites, one must wait until the water can be heated; If they were half and half, one must [also] wait until the water can be heated. Rabbi Judah says: if the bathhouse was small and there was there a [non-Jewish] authority, one may bathe in it immediately [after the conclusion of Shabbat].",
21
+ "If one found in that city vegetables sold [on Shabbat]: If the majority [of the inhabitants] were non-Jews, one may buy them immediately [after the conclusion of Shabbat]; If the majority were Israelites, one must wait until [vegetables] can arrive from the nearest place; If they were half and half, one must [also] wait until [vegetables] can arrive from the nearest place; If there was there a [non-Jewish] authority, one may buy them immediately [after the conclusion of Shabbat].",
22
+ "If one found [an abandoned] child there: If the majority [of the inhabitants] were non-Jews, it is considered a non-Jew; If the majority were Israelites, it is considered an Israelite; If they were half and half, it is also considered an Israelite. Rabbi Judah says: we must consider the majority of those who abandon their children.",
23
+ "If one found there lost property, If the majority [of the inhabitants] were non-Jews, he need not proclaim it; If the majority were Israelites, he must proclaim it; If they were half and half, he must [also] proclaim it. If one found bread there we must consider who form the majority of the bakers. If it was bread of clean flour, we must consider who form the majority of those who eat bread of pure flour. Rabbi Judah says: if it was coarse bread, we must consider who form the majority of those who eat coarse bread.",
24
+ "If one found meat there, we follow the majority of the butchers. If it was cooked meat, we follow the majority of those who eat cooked meat.",
25
+ "If one found produce on the road: If the majority [of the inhabitants] gathered produce into their homes, he is exempt [from tithes]; If [the majority gathered it] for selling in the market, he is liable [for tithes]; If they were half and half, the produce is demai. A granary into which both Israelites and non-Jews put their produce, If the majority were non-Jews, [the produce must be considered] certainly untithed; If the majority were Israelites, [it must be considered] demai; If they were half and half, [it must be considered] certainly untithed, the words of Rabbi Meir. But the sages say: even if they were all non-Jews, and only one Israelite put his produce into the granary, [it must be considered] demai.",
26
+ "If the produce of the second year exceeded in quantity the produce of the third year, or the produce of the third year exceeded the produce of the fourth year, or the produce of the fourth year exceeded the produce of the fifth year, or the produce of the fifth year exceeded the produce of the sixth year, or the produce of the sixth year exceeded the produce of the seventh year, or the produce of the seventh year exceeded the produce of the year after the conclusion of the seventh year, we follow the majority. If half and half, the rule is stringent."
27
+ ],
28
+ [
29
+ "If a sack full of produce was put by the side of a river or by the side of the mouth of a cistern or on the steps of a cavern, and [the produce] absorbed water, all [the produce] which absorbed the water comes under the law of ‘if water be put’. Rabbi Judah says: all [the produce] which faced the water comes under the law of ‘if water be put’, but all [the produce] which did not face the water does not come under the law of ‘if water be put’.",
30
+ "A jar full of produce which was put into liquids, or a jar full of liquids was put into produce and [the produce] absorbed, all [the produce] which absorbed comes under the law of ‘if water be put’. Concerning what liquids were they speaking? Water, wine and vinegar; but all the other liquids do not cause susceptibility to uncleanness. Rabbi Nehemiah says pulse is insusceptible, because pulse does not absorb [liquids].",
31
+ "One who drew hot bread off the side of an oven and put it upon the mouth of a jar of wine: Rabbi Meir declares it susceptible to uncleanness; But Rabbi Judah declares it insusceptible. Rabbi Yose declares it insusceptible in the case of wheat bread and susceptible in the case of barley bread, because barley absorbs [liquids].",
32
+ "If one sprinkled [the floor of] his house [with water] and put wheat therein and it became moist: If [the moisture came] from the water, it comes under the law of ‘if water be put’; But if [the moisture came] from the stones [on the floor], it does not come under the law of ‘if water be put’. If one washed his garment in a tub and put wheat therein and it became moist: If [the moisture came] from the water, it comes under the law of ‘if water be put’; But if [the moisture came] of itself, it does not come under the law of ‘if water be put’. If one put [produce] in sand for it to become moist, this comes under the law of ‘if water be put’. It happened with the men of Mahoz that they used to moisten [their produce] with sand, and the sages said to them: if you have always acted in this manner, you have never prepared your food in purity.",
33
+ "If one moistened [produce] with drying clay: Rabbi Shimon says: if there was still in it dripping liquid, it comes under the law of ‘if water be put’; But if there was not, it does not come under the law of ‘if water be put’. If one sprinkled his threshing-floor with water, he need not be concerned lest wheat be put there and it become moist. If one gathered grass with the dew still on it in order to moisten wheat with it, it does not come under the law of ‘if water be put’, But if his intention was for this purpose, it does come under the law of ‘if water be put’. If one carried wheat to be milled and rain came down upon it and he was glad of it, it comes under the law of ‘if water be put’. Rabbi Judah said: one cannot help being glad of it. Rather, [it comes under the law] only if he stopped [on his way].",
34
+ "If his olives were put on the roof and rain came down upon them and he was glad of it, it comes under the law of ‘if water be put’. Rabbi Judah said: one cannot help being glad of it. Rather, [it comes under the law] only if he plugged up the gutter or if he shook the water [onto the olives].",
35
+ "If donkey-drivers were crossing a river and their sacks [filled with produce] fell into the water and they were happy about it, it comes under the law of ‘if water be put’. Rabbi Judah says: one cannot help being happy about it. Rather, [it comes under the law] only if they turned over [the sacks]. If one's feet were full of clay, similarly, the feet of his beast, and he crossed a river and he was happy about it, this comes under the law of ‘if water be put’. Rabbi Judah says: one cannot help being happy about it. Rather, [it comes under the law] only if he stopped and rinsed off his [feet] or those of his [domesticated] beast. But with an unclean [beast] it always causes susceptibility to uncleanness.",
36
+ "If one lowered wheels or the gear of oxen into water at the time of the hot east wind in order that they might become tightened, this comes under the law of ‘if water be put’. If one took down a beast to drink, the water which came up on its mouth comes under the law of ‘if water be put’, but that which came up on its feet does not come under the law of ‘if water be put’. If he intended that its feet should be washed, even the water that came up on its feet comes under the law of ‘if water be put’. At the time of footsoreness or of threshing it always causes susceptibility to uncleanness. If a deaf-mute, an imbecile or a minor took it down, even though his intention was that its feet should be washed, it does not come under the law of ‘if water be put’, because with these the act alone counts, but not the intention."
37
+ ],
38
+ [
39
+ "If one bent down to drink, the water which came up on his mouth or on his moustache comes under the law of ‘if water be put’; But [what came up] on his nose or on his head or on his beard does not come under the law of ‘if water be put’. If one drew water with a jar, the water which came up on its outside, or on the rope which was wound round its neck, or on the rope which was needed for its use, comes under the law of ‘if water be put’. How much rope is needed for its use? Rabbi Shimon ben Eleazar says: a handbreadth. If he put the jar under the rain-pipe, it does not come under the law of ‘if water be put’.",
40
+ "If rain came down upon a person, even if he was unclean with a father of impurity, it does not come under the law of ‘if water be put’; But if he shook it off, it does come under the law of ‘if water be put’. If one stood under a rain-pipe to cool himself or to wash himself, [the water falling on him] is unclean if he is unclean; If he is clean, it [only] comes under the law of if water be put.",
41
+ "If one inclined a dish against a wall that it might be rinsed [by rainwater], it comes under the law of ‘if water be put’. But if in order that the wall might not be damaged, it does not come under the law of ‘if water be put’.",
42
+ "A jar into which a leak [from a roof] fell: Bet Shammai say: it should be broken. But Bet Hillel say: it may be emptied out. But they agree that one may put out his hand and take produce from it and they are insusceptible to uncleanness.",
43
+ "A tub into which a leak [from a roof] fell, the water which splashed out or ran over does not come under the law of ‘if water be put’. If one moved the tub in order to pour out the water: Bet Shammai say: it comes under the law of ‘if water be put’. But Bet Hillel say: it does not come under the law of ‘if water be put’. If one placed the tub in order that the leak [from the roof] should fall into it: Bet Shammai say: the water that splashes out or runs over comes under the law of ‘if water be put’. But Bet Hillel say: it does not come under the law of ‘if water be put’. If one moved the tub in order to pour out the water, both agree that it comes under the law of ‘if water be put’. If one immersed vessels or washed his garment in a cavern, the water that came up on his hands comes under the law of ‘if water be put’; but what came up on his feet does not come under the law of ‘if water be put’. Rabbi Elazar says: if it was not possible for him to go down into the cavern without soiling his feet, what came up on his feet also comes under the law of ‘if water be put’.",
44
+ "A basket full of lupines placed in a mikveh, one may put out his hand and take lupines from it and they remain clean. But if he lifted them out of the water, those that touch the basket are unclean, but the rest of the lupines are clean. If there was a radish in a cavern, a niddah may rinse it and leave it clean. But if she lifted it, however little, out of the water, it becomes unclean.",
45
+ "If produce fell into a channel of water, and one whose hands were unclean put out his hands and took it, his hands become clean and the produce [also] remains clean. But if his intention was that his hands should be rinsed, his hands become clean and the produce comes under the law of ‘if water be put.’",
46
+ "If a pot full of water was placed in a mikveh, and a person who was unclean by a father of impurity put his hand into the pot, it becomes unclean. But if [he was unclean] by a \"touch of defilement,\" the pot remains clean. But any of the other liquids [contained in the pot] becomes unclean, for water cannot purify the other liquids.",
47
+ "If one drew water through a kilon (a pump-beam), it causes susceptibility to uncleanness for three days. Rabbi Akiva says: if it was dried, it at once does not cause susceptibility to uncleanness; but if it was not dried, it causes susceptibility even for thirty days.",
48
+ "If [unclean] liquids fell upon wood and rain came down upon it and [the rain water] exceeded [the liquids] in quantity, they are clean. If he took [the wood out] so that rain would come down upon it, they are unclean even though [the rain water] exceeded in quantity. If [the wood] had absorbed unclean liquids, even if he took the wood outside in order that rain should come down upon it, it is clean. But one may not light the wood in an oven except with clean hands. Rabbi Shimon says: if the wood was moist and then he lit it, and the liquids that came out of it exceeded in quantity the liquids which it had absorbed, they become clean."
49
+ ],
50
+ [
51
+ "One who immersed himself in a river and then there was in front of him another river and he crossed it, the second [water] purifies the first [water]. If his fellow pushed him in during exercise or his beast [pushed him in], the second [water] purifies the first [water]. But if [he did it] out of playfulness, it comes under the law of ‘if water be put’.",
52
+ "One who swam in water, the water that splashed out does not come under the law of ‘if water be put’; But if it was his intention to splash his friend, this comes under the law of ‘if water be put’. If one made a ‘bird’ in the water, neither [the water] that splashed out nor what remained in it comes under the law of ‘if water be put’.",
53
+ "Produce onto which a leak [from a roof] fell and he mixed it up in order that it might become dry [quickly]: Rabbi Shimon says: it comes under the law of ‘if water be put’. But the sages say: it does not come under the law of ‘if water be put’.",
54
+ "One who measures a cistern whether for its depth of for its breadth, it comes under the law of ‘if water be put' the words of Rabbi Tarfon. But Rabbi Akiva says: if [it was measured] for its depth, it comes under the law of ‘if water be put’; but if for its breadth, it does not come under the law of ‘if water be put’.",
55
+ "If one put his hand or his foot or a reed into a cistern in order to check whether it had any water, it does not come under the law of ‘if water be put’; But if to ascertain how much water it had, it comes under the law of ‘if water be put’. If one threw a stone into a cistern to check whether it had any water, [the water] that was splashed up does not come under the law of ‘if water be put’, and also [the water] that is on the stone is clean.",
56
+ "One beats upon a hide: If outside the water, it comes under the law of ‘if water be put’; Inside the water, it does not come under the law of ‘if water be put’. Rabbi Yose says: even inside the water it comes under the law of ‘if water be put’, because his intention was that the water should come off together with the filth.",
57
+ "The water that comes up into a ship or into the bilge or on the oars does not come under the law of ‘if water be put’. The water that comes up in snares, nets, or in fishing nets does not come under the law of ‘if water be put’; But if he shook them out it does come under the law of ‘if water be put’. One who leads a ship out into the Great Sea in order to forge its bolts, or one who takes a nail out into the rain in order to forge it, or one who puts a brand out in the rain in order to extinguish it, this comes under the law of ‘if water be put’.",
58
+ "[Water on] the covering of tables or on the matting of bricks does not come under the law of ‘if water be put’; But if they were shaken, it does come under the law of ‘it water be put’.",
59
+ "A flow pouring [from one vessel to another] is clean, except [the flow] of honey of ziphim bees and honey batter. Bet Shammai say: also [the flow of] thick pottage of split beans, because it thickens up backwards.",
60
+ "One who pours hot water into hot water, or cold water into cold water, or hot water [poured] into cold water remains clean; But from cold water into hot water, the [cold water] becomes unclean. Rabbi Shimon says: even in the case of hot water poured into hot water it becomes unclean if the strength of the heat of the lower [water] is greater than that of the upper [water].",
61
+ "If a woman whose hands were clean stirred an unclean pot and her hands perspired, they become unclean. If her hands were unclean and she stirred a clean pot and her hands perspired the pot becomes unclean. Rabbi Yose says: only if her hands dripped. One who weighs grapes with a balance, the wine in the scale is clean until it is poured into a vessel. Behold, this is like baskets of olives and grapes when they are dripping [with sap]."
62
+ ],
63
+ [
64
+ "One who carries his produce up to the roof because of maggots, and dew came down upon it, it does not come under the law of ‘if water be put’; But if he intended for this to happen, it does come under the law of ‘if water be put’. If a deaf-mute, or a person not of sound senses, or a minor carried it up, although he expected that dew should come down upon it, it does not come under the law of ‘if water be put’, because with these the act alone counts, but not the intention.",
65
+ "One who carries up to the roof bundles [of vegetables] or cakes of figs or garlic so as to keep them fresh, it does not come under the law of ‘if water be put’. All bundles [of vegetables] in the market places are unclean. Rabbi Judah declares them clean if they are fresh. Rabbi Meir said: Why did they declare them unclean? Only because of liquid from the mouth. All coarse and fine flours of the market places are unclean. Crushed wheat, groats, and pearl-barley are unclean everywhere.",
66
+ "All eggs are presumed to be clean except those of sellers of liquids. But if they sold with them dry produce, they are clean. All fish are presumed unclean. Rabbi Judah says: pieces of aylatit and Egyptian fish which arrives in a basket, and Spanish tunny, these may be presumed clean. All kinds of brine may be presumed unclean. Concerning all these an am ha-aretz may be trusted when he declares them to be clean, except in the case of small fish, since they are usually stored with any am ha-aretz. Rabbi Eliezer ben Jacob says: clean brine into which water fell in any quantity must be deemed unclean.",
67
+ "There are seven liquids: dew, water, wine, oil, blood, milk and bees’ honey. Hornets’ honey does not cause susceptibility to uncleanness and may be eaten.",
68
+ "Derivatives of water are: the liquids that come from the eye, from the ear, from the nose and from the mouth, and urine, whether of adults or of children, whether [its flow is] conscious or unconscious. Derivatives of blood are: blood from the slaughtering of cattle and wild animals and birds that are clean, and blood from bloodletting for drinking. Whey is like milk, And the sap of olives is deemed like oil, since it is never free from oil, the words of Rabbi Shimon. Rabbi Meir says: even though it contains no oil. The blood of a sheretz is like its flesh, it causes uncleanness but does not cause susceptibility to uncleanness, and there is nothing else like it.",
69
+ "The following cause uncleanness and also susceptibility [to uncleanness]; The flow of a zav, his spittle, his semen and his urine; A quarter-log of blood from a corpse, and the blood of a menstruant. Rabbi Eliezer says: semen does not cause susceptibility. R. Elazar ben Azariah says: the blood of a menstruant does not cause susceptibility. Rabbi Shimon says: the blood of a corpse does not cause susceptibility, and if it fell on a gourd, he can scrape it off, and it remains clean.",
70
+ "The following cause neither uncleanness nor susceptibility to uncleanness: Sweat, rotten secretion, excrement, blood issuing with any of these, liquid [issuing from a child born in the] eight month. Rabbi Yose says: except its blood. [The discharge from the bowels of] one who drinks the water of Tiberias even though it comes out clean. Blood from the slaughtering of cattle and wild animals and birds that are unclean, and blood from bloodletting for healing. Rabbi Eliezer declares these unclean. Rabbi Shimon ben Elazar says: the milk of a male is clean.",
71
+ "A woman's milk renders unclean whether [its flow is] desired or is not desired, but the milk of cattle renders unclean only if [its flow is] desired. Rabbi Akiva said: there is a kal vehomer argument here: if a woman's milk, which is specifically for infants, can render unclean whether [its flow is] desired or is not desired, all the more should the milk of cattle, which is for infants and adults, should render unclean both when [its flow is] desired and when it is not desired. They said to him: No; a woman's milk renders unclean when [its flow is] not desired, because the blood issuing from her wound is unclean; but how could the milk of cattle render unclean when [its flow is] not desired, seeing that the blood issuing from its wound is clean? He said to them: I am stricter in the case of milk than in the case of blood, for if one milks for healing, [the milk] is unclean, whereas if one lets blood for healing, [the blood] is clean. They said to him: let baskets of olives and grapes prove it; for liquids flowing from them are unclean only when [the flow is] desired, but when [the flow is] not desired they are clean. He said to them: No; if you say [thus] of baskets of olives and grapes which are at first a solid food and at the end become a liquid, could you say [the same] of milk which remains a liquid from beginning to end? Thus far was the argument. Rabbi Shimon said: from here on in we used to argue before him: let rain water prove it, for it remains a liquid from beginning to end, and renders unclean only when [its flow is] desired. But he said to us: No; if you say [thus] of rain water, it is because most of it is intended not for human usage but for the soil and for trees, whereas most milk is intended for human usage."
72
+ ]
73
+ ],
74
+ "versions": [
75
+ [
76
+ "Mishnah Yomit by Dr. Joshua Kulp",
77
+ "http://learn.conservativeyeshiva.org/mishnah/"
78
+ ]
79
+ ],
80
+ "heTitle": "משנה מכשירין",
81
+ "categories": [
82
+ "Mishnah",
83
+ "Seder Tahorot"
84
+ ],
85
+ "sectionNames": [
86
+ "Chapter",
87
+ "Mishnah"
88
+ ]
89
+ }
json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Makhshirin/Hebrew/Mishnah based on the Kaufmann manuscript, edited by Dan Be'eri.json ADDED
@@ -0,0 +1,91 @@
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
1
+ {
2
+ "language": "he",
3
+ "title": "Mishnah Makhshirin",
4
+ "versionSource": "https://archive.org/details/MishnaCorrectedKaufman00WHOLE",
5
+ "versionTitle": "Mishnah based on the Kaufmann manuscript, edited by Dan Be'eri",
6
+ "status": "locked",
7
+ "license": "PD",
8
+ "digitizedBySefaria": true,
9
+ "actualLanguage": "he",
10
+ "languageFamilyName": "hebrew",
11
+ "isSource": true,
12
+ "isPrimary": true,
13
+ "direction": "rtl",
14
+ "heTitle": "משנה מכשירין",
15
+ "categories": [
16
+ "Mishnah",
17
+ "Seder Tahorot"
18
+ ],
19
+ "text": [
20
+ [
21
+ "<small>א</small>\nכָּל מַשְׁקֶה שֶׁתְּחִלָּתוֹ בְרָצוֹן, &lt;משקים&gt;\nאַף עַל פִּי שֶׁאֵין סוֹפוֹ בְרָצוֹן, \nאוֹ שֶׁסּוֹפוֹ בְרָצוֹן, \nאַף עַל פִּי שֶׁאֵין תְּחִלָּתוֹ בְרָצוֹן, \nהֲרֵי זֶה בְ'כִי יֻתַּן'. \nמַשְׁקִים טְמֵאִין מְטַמִּין לְרָצוֹן וְשֶׁלֹּא לְרָצוֹן. \n",
22
+ "<small>ב</small>\nהַמַּרְעִיד אֶת הָאִילָן לְהַשִּׁיר מִמֶּנּוּ אֳכָלִין, \nאוֹ אֶת הַטֻּמְאָה, אֵינָן בְּ'כִי יֻתַּן'. \nלְהַשִּׁיר מִמֶּנּוּ מַשְׁקִין, \nבֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: \nהַיּוֹצְאִין וְאֶת שֶׁבּוֹ בְּ'כִי יֻתַּן'. \nוּבֵית הֶלֵּל אוֹמְרִים: \nהַיּוֹצְאִין בְּ'כִי יֻתַּן', \nוְאֶת שֶׁבּוֹ אֵינָן בְּ'כִי יֻתַּן', \nמִפְּנֵי שֶׁהוּא מִתְכַּוֵּן שֶׁיֵּצְאוּ מִכֻּלּוֹ. \n",
23
+ "<small>ג</small>\nהַמַּרְעִיד אֶת הָאִילָן וְנָפַל עַל חֲבֵרוֹ, \nאוֹ סֻכָּה וְנָפְלָה עַל חֲבֶרְתָּהּ, \nוְתַחְתֵּיהֶן זְרָעִים אוֹ יְרָקוֹת מְחֻבָּרִין לַקַּרְקַע, \nבֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: \nבְּ'כִי יֻתַּן'. \nוּבֵית הֶלֵּל אוֹמְרִים: \nאֵינָן בְּ'כִי יֻתַּן'. \nאָמַר רְבִּי יְהוֹשֻׁעַ, \nמִשֵּׁם אַבָּא יוֹסֵה חֹלִיקוֹפְרִי אִישׁ טִבְּעוֹן: \nתְּמַהּ עַצְמָךְ אִם יֵשׁ מַשְׁקֶה טָמֵא בַתּוֹרָה \nעַד שֶׁיִּתְכַּוֵּן וְיִתֵּן, \nשֶׁנֶּאֱמַר: (ויקרא יא,לח) \n\"וְכִי יֻתַּן מַיִם עַל זֶרַע וְנָפַל מִנִּבְלָתָם\". \n",
24
+ "<small>ד</small>\nהַנּוֹעֵר אֲגֻדָּה שֶׁלַּיָּרָק, \nוְיָרְדוּ מִצַּד הָעֶלְיוֹן לַתַּחְתּוֹן, \nבֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: \nבְּ'כִי יֻתַּן'. \nוּבֵית הֶלֵּל אוֹמְרִים: \nאֵינָן בְּ'כִי יֻתַּן'. \nאָמְרוּ בֵית הֶלֵּל לְבֵית שַׁמַּי: \nוַהֲרֵי הַנּוֹעֵר אֶת הַקֶּלַח, \nחוֹשְׁשִׁין אָנוּ שֶׁמֵּא יָצְאוּ מִן הֶעָלֶה לֶעָלֶה. \nאָמְרוּ לָהֶם בֵּית שַׁמַּי: \nשֶׁהַקֶּלַח אֶחָד, וַאֲגֻדָּה קְלָחִים הַרְבֵּה. \nאָמְרוּ לָהֶם בֵּית הֶלֵּל: \nהֲרֵי הַמַּעֲלֶה סַק מָלֵא פֵרוֹת וּנְתָנוֹ עַל גַּף הַנָּהָר, \nחוֹשְׁשִׁין אָנוּ שֶׁמֵּא יָרְדוּ מִצַּד הָעֶלְיוֹן לַתַּחְתּוֹן. \nאֲבָל אִם הֶעֱלָה שְׁנַיִם, וּנְתָנָן זֶה עַל גַּב זֶה, \nהַתַּחְתּוֹן בְּ'כִי יֻתַּן'. \nרְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: \nהַתַּחְתּוֹן טָהוֹר. \n",
25
+ "<small>ה</small>\nהַמְמַחֵק אֶת הַכְּרֵישָׁה, \nוְהַסּוֹחֵט שְׂעָרוֹ בִכְסוּתוֹ, \nרְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: \nהַיּוֹצְאִין בְּ'כִי יֻתַּן'; \nוְאֶת שֶׁבּוֹ אֵינָן בְּ'כִי יֻתַּן', \nמִפְּנֵי שֶׁהוּא מִתְכַּוֵּן שֶׁיֵּצְאוּ מִכֻּלּוֹ. \n",
26
+ "<small>ו</small>\nהַנּוֹפֵחַ בָּעֲדָשִׁין לְבָדְקָן אִם יָפוֹת הֵן, \nרְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: \nאֵינָן בְּ'כִי יֻתַּן'. \nוַחֲכָמִים אוֹמְרִים: \nבְּ'כִי יֻתַּן'. \nהָאוֹכֵל שַׁמְשְׁמִין בְּאֶצְבָּעוֹ, \nמַשְׁקִין שֶׁעַל יָדָיו, \n\n<small>ז</small>\nרְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: \nאֵינָן בְּ'כִי יֻתַּן'. \nוַחֲכָמִים אוֹמְרִים: \nבְּ'כִי יֻתַּן'. \nהַטּוֹמֵן פֵּרוֹתָיו בַּמַּיִם מִפְּנֵי הַגַּנָּב��ים, \nאֵינָן בְּ'כִי יֻתַּן'. \nמַעֲשֶׂה בְאַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם, \nשֶׁטָּמְנוּ אֶת דְּבֵלָתָן בַּמַּיִם מִפְּנֵי הַסִּיקְרִין, \nוְטִהֲרוּ לָהֶן חֲכָמִים. \nהַנּוֹתֵן אֶת פֵּרוֹתָיו לְשִׁבֹּלֶת הַנָּהָר לַהֲבִיאָן עִמּוֹ, \nאֵינָן בְּ'כִי יֻתַּן'. \n\n\n\n"
27
+ ],
28
+ [
29
+ "<small>א</small>\nזֵעַת בָּתִּים, בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת, טְהוֹרָה. \nזֵעַת הָאָדָם, טְהוֹרָה. \nשָׁתָה מַיִם טְמֵאִים וְהֵזִיעַ, זֵעָתוֹ טְהוֹרָה. \nבָּא בַּמַּיִם שְׁאוּבִין וְהֵזִיעַ, זֵעָתוֹ טְמֵאָה. \nנִסְתַּפַּג וְאַחַר כָּךְ הֵזִיעַ, זֵעָתוֹ טְהוֹרָה. \n",
30
+ "<small>ב</small>\nמַרְחֵץ טְמֵאָה, וְזֵעָתָהּ טְמֵאָה, \nוּטְהוֹרָה בְּ'כִי יֻתַּן'. \nהַבְּרֵכָה שֶׁבַּבַּיִת, הַבַּיִת מֵזִיעַ מֵחֲמָתָהּ, \nוְאִם טְמֵאָה, \nזֵעַת כָּל הַבַּיִת שֶׁמֵּחֲמַת הַבְּרֵכָה טְמֵאָה. \n",
31
+ "<small>ג</small>\nשְׁתֵּי בְרֵכוֹת, אַחַת טְהוֹרָה וְאַחַת טְמֵאָה, \nהַמֵּזִיעַ קָרוֹב לַטֻּמְאָה, טָמֵא; \nקָרוֹב לַטְּהָרָה, טָהוֹר; \nמַחְצָה לְמַחְצָה, טָמֵא. \nבַּרְזֶל טָמֵא שֶׁבְּלָלוֹ עִם בַּרְזֶל טָהוֹר, \nאִם רֹב מִן הַטָּהוֹר, טָהוֹר, \nמַחְצָה לְמַחְצָה, טָמֵא. \nגַּצְרָיוֹת שֶׁיִּשְׂרָאֵל וְגוֹיִם מְטִילִים לְתוֹכָן, \nאִם רֹב מִן הַטָּהוֹר, טָהוֹר, \nמַחְצָה לְמַחְצָה, טָמֵא. \nמֵי שְׁפֵיכוֹת שֶׁיָּרְדוּ עֲלֵיהֶן מֵי גְשָׁמִים, \nאִם רֹב מִן הַטָּמֵא, טָמֵא, \nוְאִם רֹב מִן הַטָּהוֹר, טָהוֹר; \nמַחְצָה לְמַחְצָה, טָמֵא. \nאֵמָתַי? \nבִּזְמַן שֶׁקָּדְמוּ מֵי שְׁפֵיכוֹת, \nאֲבָל אִם קָדְמוּ מֵי גְשָׁמִים, \nאֲפִלּוּ כָל שֶׁהֵן מֵי שְׁפֵיכוֹת, טָמֵא. \n",
32
+ "<small>ד</small>\nהַטּוֹרֵף אֶת גַּגּוֹ, &lt;גַּנּוֹ&gt;\nוְהַמְכַבֵּס אֶת כְּסוּתוֹ, \nוְיָרְדוּ עֲלֵיהֶן גְּשָׁמִים, \nאִם רֹב מִן הַטָּמֵא, טָמֵא, \nוְאִם רֹב מִן הַטָּהוֹר, טָהוֹר; \nמַחְצָה לְמַחְצָה, טָמֵא. \nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nאִם הוֹסִיפוּ לְנַטֵּף. \n",
33
+ "<small>ה</small>\nעִיר שֶׁיִּשְׂרָאֵל וְגוֹיִם דָּרִים בְּתוֹכָהּ, \nוְהָיְתָה בָהּ מַרְחֵץ מַרְחֶצֶת בַּשַּׁבָּת, \nאִם רֹב גּוֹיִם, רוֹחֵץ בָּהּ מִיָּד; \nוְאִם רֹב יִשְׂרָאֵל, יַמְתִּין כְּדֵי שֶׁיֵּחָמוּ; \nמַחְצָה לְמַחְצָה, יַמְתִּין כְּדֵי שֶׁיֵּחַמּוּ הַחַמִּים. \nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nבְּאֶמְבָּטִי קְטַנָּה, \nאִם יֶשׁ בָּהּ רְשׁוּת, רוֹחֵץ מִיָּד. \n",
34
+ "<small>ו</small>\nמָצָא בָהּ יָרָק נִמְכָּר, \nאִם רֹב גּוֹיִם, לוֹקֵחַ מִיָּד; \nוְאִם רֹב יִשְׂרָאֵל, \nיַמְתִּין כְּדֵי שֶׁיָּבֹא מִמָּקוֹם קָרוֹב; \nמַחְצָה לְמַחְצָה, \nיַמְתִּין כְּדֵי שֶׁיָּבֹא מִמָּקוֹם קָרוֹב. \nאִם יֶשׁ בָּהּ רְשׁוּת, לוֹקֵחַ מִיָּד. \n",
35
+ "<small>ז</small>\nמָצָא בָהּ תִּינוֹק מֻשְׁלָךְ, \nאִם רֹב גּוֹיִם, גּוֹי, \nאִם רֹב יִשְׂרָאֵל, יִשְׂרָאֵל; \nמַחְצָה לְמַחְצָה, יִשְׂרָאֵל. \nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nהוֹלְכִים אַחַר רֹב הַמַּשְׁלִיכִים. \n",
36
+ "<small>ח</small>\nמָצָא בָהּ מְצִיאָה, \nאִם רֹב גּוֹיִם, אֵינוּ צָרִיךְ לְהַכְרִיז; \nמַחְצָה לְמַחְצָה, צָרִיךְ לְהַכְרִיז. \nמָצָא בָהּ פַּת, \nהוֹלְכִין אַחַר רֹב הַנַּחְתּוֹמִים. \nוְאִם הָיְתָה פַת עִסָּה, \nהוֹלְכִין אַחַר רֹב אוֹכְלֵי פַת עִסָּה. \nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nאִם הָיְתָה פַת קֵבָר, \nהוֹל��כִין אַחַר רֹב אוֹכְלֵי פַת קֵבָר. \n",
37
+ "<small>ט</small>\nמָצָא בָהּ בָּשָׂר, \nהוֹלְכִין אַחַר רֹב הַטַּבָּחִין. \nאִם הָיָה מְבֻשָּׁל, \nהוֹלְכִין אַחַר רֹב אוֹכְלֵי בָשָׂר. \n",
38
+ "<small>י</small>\nהַמּוֹצֵא פֵרוֹת בַּדֶּרֶךְ, &lt;הַמּוֹצִיא&gt;\nאִם רֹב מַכְנִיסִים לְבָתֵּיהֶם, פָּטוּר; \nלִמְכּוֹר בַּשּׁוּק, חַיָּב; \nמַחְצָה לְמַחְצָה, דְּמַי. \nאוֹצָר שֶׁיִּשְׂרָאֵל וְגוֹיִם מְטִילִים לְתוֹכוֹ, \nאִם רֹב גּוֹיִם, וַדַּאי; \nאִם רֹב יִשְׂרָאֵל, דְּמַי; \nמַחְצָה לְמַחְצָה, וַדַּי. \nדִּבְרֵי רְבִּי מֵאִיר. \nוַחֲכָמִים אוֹמְרִים: \nאֲפִלּוּ כֻלּוֹ גּוֹי, \nוְיִשְׂרָאֵל אֶחָד מְטִיל לְתוֹכוֹ, דְּמַי. \n",
39
+ "<small>יא</small>\nפֵּרוֹת שְׁנִיָּה שֶׁרָּבוּ עַל הַשְּׁלִישִׁית, \nוְשֶׁלַּשְּׁלִישִׁית עַל שֶׁלָּרְבִיעִית, \nוְשֶׁלַּחֲמִישִׁית עַל שֶׁלַּשִּׁשִּׁית, \nוְשֶׁלַּשִּׁשִּׁית עַל שֶׁלִּשְׁבִיעִית, \nוְשֶׁלִּשְׁבִיעִית עַל שֶׁלְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית, \nהוֹלְכִין אַחַר הָרֹב. \nמַחְצָה לְמַחְצָה, לְהַחֲמִיר. \n\n\n\n"
40
+ ],
41
+ [
42
+ "<small>א</small>\nשַׂק שֶׁהוּא מָלֵא פֵרוֹת, \nוּנְתָנוֹ עַל גַּף הַנָּהָר, \nאוֹ עַל פִּי הַבּוֹר, \nאוֹ עַל מַעֲלוֹת הַמְּעָרָה, \nוְשָׁאֲבוּ, \nכָּל שֶׁשָּׁאֲבוּ, בְּ'כִי יֻתַּן'. &lt;שֶׁשָּׁאֲבוֹ&gt;\nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nכָּל שֶׁהוּא כְּנֶגֶד הַמַּיִם בְּ'כִי יֻתַּן', \nוְשֶׁאֵינוּ כְנֶגֶד הַמַּיִם אֵינוּ בְ'כִי יֻתַּן'. \n",
43
+ "<small>ב</small>\nחָבִית שֶׁהִיא מְלֵאָה פֵרוֹת, \nוּנְתוּנָה לְתוֹךְ הַמַּשְׁקִין, \nאוֹ מְלֵאָה מַשְׁקִין וּנְתוּנָה לְתוֹךְ הַפֵּרוֹת, וְשָׁאֲבוּ, \nכָּל שֶׁשָּׁאֲבוּ, בְּ'כִי יֻתַּן'. \nבְּאֵלּוּ מַשְׁקִין אָמָרוּ? \nבַּמַּיִם, וּבַיַּיִן, וּבַחֹמֶץ. \nוּשְׁאָר כָּל הַמַּשְׁקִין, טְהוֹרִין. \nרְבִּי נְחֶמְיָה מְטַהֵר בַּקִּטְנִית, \nשֶׁאֵין הַקִּטְנִית שׁוֹאֶבֶת. \n",
44
+ "<small>ג</small>\nהָרוֹדֶה פַת חַמָּה וּנְתָנָהּ עַל פִּי חָבִית שֶׁלַּיַּיִן, \nרְבִּי מֵאִיר מְטַמֵּא. \nרְבִּי יְהוּדָה מְטַהֵר. \nרְבִּי יוֹסֵה מְטַהֵר בְּשֶׁלַּחִטִּין, \nוּמְטַמֵּא בְּשֶׁלַּשְּׂעוֹרִין, \nמִפְּנֵי שֶׁהַשְּׂעוֹרִין שׁוֹאֲבוֹת. \n",
45
+ "<small>ד</small>\nהַמְרַבֵּץ אֶת בֵּיתוֹ וְנָתַן בּוֹ חִטִּים, וּטְנָנוֹ, \nאִם מֵחֲמַת הַמַּיִם, בְּ'כִי יֻתַּן'; &lt;מֵחַמַּת&gt;\nוְאִם מֵחֲמַת הַסֶּלַע, אֵינָן בְּ'כִי יֻתַּן'. &lt;מֵחַמַּת&gt; \nהַמְכַבֵּס אֶת כְּסוּתוֹ בַעֲרֵבָה, \nוְנָתַן בָּהּ חִטִּים, וּטְנָנוֹ, \nאִם מֵחֲמַת הַמַּיִם, בְּ'כִי יֻתַּן'; \nאִם מֵחֲמַת עַצְמָהּ, אֵינָן בְּ'כִי יֻתַּן'. \nבַּחוֹל, הֲרֵי זֶה בְ'כִי יֻתַּן'. \nמַעֲשֶׂה בְאַנְשֵׁי הַמָּחוֹז שֶׁהָיוּ מְטִינִין בַּחוֹל, \nאָמְרוּ לָהֶן חֲכָמִים: \nאִם כָּךְ הֱיִיתֶם עוֹשִׂים, \nלֹא עֲשִׂיתֶם טַהֲרָה מִימֵיכֶם. \n",
46
+ "<small>ה</small>\nהַמֵּטֵן בְּטִיט הַנָּגוּב, \nרְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: \nאִם יֶשׁ בּוֹ מַשְׁקֶה טוֹפֵחַ, בְּ'כִי יֻתַּן', \nוְאִם לָאו, אֵינוּ בְ'כִי יֻתַּן'. &lt;אֵינָן&gt; \nהַמְרַבֵּץ אֶת גֳּרָנוֹ, \nאֵינוּ חוֹשֵׁשׁ שֶׁמֵּא נָתַן בַּחִטִּים וּטְנְָנוֹ. \n\n<small>ו</small>\nהַמְלַקֵּט עֲשָׂבִים כְּשֶׁהַטַּל עֲלֵיהֶן, \nלְהָטֵן בָּהֶן חִטָּיו, אֵינָן בְּ'כִי יֻתַּן'. \nאִם נִתְכַּוַּן לְכֵן, \nהֲרֵי זֶה בְ'כִי יֻתַּן'. \nהַמּוֹלִיךְ חִטִּין לִטְחוֹן, \nוְיָרְדוּ עֲלֵיהֶם גְּשָׁמִים, \nאִם שָׂמַח, בְּ'כִי יֻתַּן'. \nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nאֵיפְשָׁר שֶׁלֹּא לִשְׂמֹחַ, \nאֶלָּא, אִם עָמַד. \n",
47
+ "הָיוּ זֵיתָיו נְתוּנִים בַּגַּג, \nוְיָרְדוּ עֲלֵיהֶן גְּשָׁמִים, \nאִם שָׂמַח, בְּ'כִי יֻתַּן'. \nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nאֵיפְשָׁר שֶׁלֹּא לִשְׂמֹחַ, \nאֶלָּא, אִם פָּקַק אֶת הַצִּנּוֹר, \nאוֹ אִם חִלְחֵל לְתוֹכָן. \n",
48
+ "<small>ז</small>\nהַחַמָּרִים שֶׁהָיוּ עוֹבְרִים בַּנָּהָר, \nוְנָפְלוּ שַׂקֵּיהֶם לַמַּיִם, \nאִם שָׂמְחוּ, בְּ'כִי יֻתַּן'. \nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nאֵיפְשָׁר שֶׁלֹּא לִשְׂמֹחַ, \nאֶלָּא אִם הֲפָכוֹ. \nהָיוּ רַגְלָיו מְלֵאוֹת טִיט, \nוְכֵן רַגְלֵי בְהֶמְתּוֹ, \nוְעָבַר בַּנָּהָר, \nאִם שָׂמַח, בְּ'כִי יֻתַּן'. \nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nאֵיפְשָׁר שֶׁלֹּא לִשְׂמֹחַ, \nאֶלָּא, אִם עָמַד וְהֵדִיחַ. \nבָּאָדָם וּבִבְהֵמָה טְמֵאָה, \nלְעוֹלָם טָמֵא. \n",
49
+ "<small>ח</small>\nהַמּוֹרִיד אֶת הַגַּלְגַּלִּין וְאֶת כְּלֵי הַבָּקָר \nבְּשָׁעַת הַקָּדִים לַמַּיִם, \nבִּשְׁבִיל שֶׁיָּחוּצוּ, \nהֲרֵי זֶה בְ'כִי יֻתַּן'. \nהַמּוֹרִיד בְּהֵמָה לִשְׁתּוֹת, \nהַמַּיִם הָעוֹלִים בְּפִיהָ בְּ'כִי יֻתַּן', \nוּבְרַגְלֶיהָ, אֵינָן בְּ'כִי יֻתַּן'. \nאִם חָשַׁב שֶׁיִּדּוֹחוּ רַגְלֶיהָ, \nאַף הָעוֹלִין בְּרַגְלֶיהָ בְּ'כִי יֻתַּן'. \nבְּשָׁעַת הַיַּחַף וְהַדַּיִשׁ, \nלְעוֹלָם טָמֵא. \nהוֹרִידָהּ חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן, \nאַף עַל פִּי שֶׁחָשַׁב שֶׁיִּדּוֹחוּ רַגְלֶיהָ, \nאֵינָן בְּ'כִי יֻתַּן', \nשֶׁיֵּשׁ לָהֶן מַעֲשֶׂה, וְאֵין לָהֶן מַחֲשָׁבָה. \n\n\n\n"
50
+ ],
51
+ [
52
+ "<small>א</small>\nהַשּׁוֹחֵחַ לִשְׁתּוֹת, \nהַמַּיִם הָעוֹלִים בְּפִיו וּבִשְׂפָמוֹ, בְּ'כִי יֻתַּן'; \nבְּחָטְמוֹ וּבְרֹאשׁוֹ וּבִזְקָנוֹ, אֵינָן בְּ'כִי יֻתַּן'. \nהַמְמַלֵּא בֶחָבִית, \nהַמַּיִם הָעוֹלִים אַחֲרֶיהָ, \nוּבְחֶבֶל שֶׁהוּא מְכֻוָּן עַל צַוָּארָהּ, \nוּבְחֶבֶל שֶׁהוּא לְצָרְכָהּ, \nהֲרֵי זֶה בְ'כִי יֻתַּן'. \nכַּמָּה הוּא צָרְכָהּ? \nרְבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: \nטֶפַח. \nנְתָנָהּ תַּחַת הַצִּנּוֹר, \nאֵינָן בְּ'כִי יֻתַּן'. \n",
53
+ "<small>ב</small>\nמִי שֶׁיָּרְדוּ עָלָיו גְּשָׁמִים, \nאֲפִלּוּ אַב הַטֻּמְאָה, אֵינָן בְּ'כִי יֻתַּן', \nוְאִם נָעַר, בְּ'כִי יֻתַּן'. \nעָמַד תַּחַת הַצִּנּוֹר לְהָקֵר אוֹ לִדּוֹחַ, \nבַּטָּמֵא, טְמֵאִין, \nוּבַטָּהוֹר, בְּ'כִי יֻתַּן'. \n",
54
+ "<small>ג</small>\nהַכּוֹפֶה קְעָרָה לַכֹּתֶל בִּשְׁבִיל שֶׁתִּדּוֹחַ, \nהֲרֵי זֶה בְ'כִי יֻתַּן'; \nאִם בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יִלְקֶה הַכֹּתֶל, \nאֵינָן בְּ'כִי יֻתַּן'. \n",
55
+ "<small>ד</small>\nחָבִית שֶׁיָּרַד הַדֶּלֶף לְתוֹכָהּ, \nבֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: \nיְשַׁבֵּר. \nוּבֵית הֶלֵּל אוֹמְרִים: \nיְעָרֶה. \nוּמוֹדִין שֶׁהוּא מוֹשִׁיט יָדוֹ וְנוֹטֵל פֵּרוֹת מִתּוֹכָהּ, \nוְהֵן טְהוֹרִין. \n",
56
+ "<small>ה</small>\nעֲרֵבָה שֶׁיָּרַד הַדֶּלֶף לְתוֹכָהּ, \nהַנּוֹתְזִין וְהַצָּפִין אֵינָן בְּ'כִי יֻתַּן'. \nנְטָלָהּ לְשָׁפְכָהּ, \nבֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: \nבְּ'כִי יֻתַּן'; \nוּבֵית הֶלֵּל אוֹמְרִים: \nאֵינָן בְּ'כִי יֻתַּן'. \n\n<small>ו</small>\nהִנִּיחָהּ שֶׁיֵּרֵד הַדֶּלֶף לְתוֹכָהּ, \nהַנּוֹתְזִין וְהַצָּפִין, \nבֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: \nבְּ'כִי יֻתַּן'; \nוּבֵית הֶלֵּל אוֹמְרִים: \nאֵינָן בְּ'כִי יֻתַּן'. \nנְטָלָהּ לְשָׁפְכָהּ, \nאֵלּוּ וָאֵלּוּ מוֹדִים שֶׁהֵן בְּ'כִי יֻתַּן'. \n\n<small>ז</small>\nהַמַּטְבִּיל אֶת כֵּלָיו וְהַמְכַבֵּס אֶת כְּסוּתוֹ בַמְּעָרָה, \nהַמַּיִם הָעוֹלִים בְּיָדָיו בְּ'כִי יֻתַּן'; \nבְּרַגְלָיו, אֵינָן בְּ'כִי יֻתַּן'. \nרְבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: \nאִם אֵיפְשָׁר לוֹ שֶׁיֵּרֵד אֶלָּא אִם כֵּן נִטַּנְּפוּ רַגְלָיו, \nאַף הָעוֹלִים בְּרַגְלָיו, בְּ'כִי יֻתַּן'. \n",
57
+ "<small>ח</small>\nקֻפָּה שֶׁהִיא מְלֵאָה תָרְמוֹסִין, \nוּנְתָנוּהָ לְתוֹךְ הַמִּקְוֶה, \nוּמוֹשִׁיט יָדוֹ וְנוֹטֵל תָּרְמוֹסִין מִתּוֹכָהּ, \nוְהֵם טְהוֹרִין. \nהֶעֱלָם מִן הַמַּיִם, \nהַנּוֹגְעִים בַּקֻּפָּה, טְמֵאִין, \nוּשְׁאָר כָּל הַתָּרְמוֹסִין טְהוֹרִין. \nצְנוֹן שֶׁבַּמְּעָרָה, נִדָּה מְדִיחַתּוּ, \nוְהוּא טָהוֹר. \nהֶעֱלַתּוּ כָּל שֶׁהוּא מִן הַמַּיִם, \nטָמֵא. \n",
58
+ "<small>ט</small>\nפֵּרוֹת שֶׁנָּפְלוּ לְתוֹךְ אַמַּת הַמַּיִם, \nוּפָשַׁט מִי שֶׁהָיוּ יָדָיו טְמֵאוֹת וּנְטָלָן, \nיָדָיו טְהוֹרוֹת, \nוְהַפֵּרוֹת טְהוֹרִין. \nאִם חָשַׁב שֶׁיִּדּוֹחוּ יָדָיו, \nיָדָיו טְהוֹרוֹת, \nוְהַפֵּרוֹת בְּ'כִי יֻתַּן'. \n",
59
+ "<small>י</small>\nקְדֵרָה שֶׁהִיא מְלֵאָה מַיִם, \nוּנְתוּנָה לְתוֹךְ הַמִּקְוֶה, \nוּפָשַׁט אַב הַטֻּמְאָה אֶת יָדוֹ לְתוֹכָהּ, \nטְמֵאָה; \nמַגַּע טְמֵאוֹת, טְהוֹרָה. \nוּשְׁאָר כָּל הַמַּשְׁקִין, \nטְמֵאָה, \nשֶׁאֵין הַמַּיִם מְטַהֲרִין אֶת שְׁאָר הַמַּשְׁקִין. \n",
60
+ "<small>יא</small>\nהַמְמַלֵּא בַקִּילוֹן, עַד שְׁלֹשָׁה יָמִים, \nטְמֵאִין. \nרְבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: \nאִם נִגָּבוּ מִיָּד טְהוֹרִין, \nאִם לֹא נִגָּבוּ, \nאֲפִלּוּ עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם טְמֵאִין. \n",
61
+ "<small>יב</small>\nעֵצִים שֶׁנָּפְלוּ עֲלֵיהֶן מַשְׁקִין \nוְיָרְדוּ עֲלֵיהֶן גְּשָׁמִים, \nאִם רָבוּ, טְהוֹרִין. \nהוֹצִיאָן שֶׁיֵּרְדוּ עֲלֵיהֶן גְּשָׁמִים, &lt;שֶׁיָּרְדוּ&gt;\nאַף עַל פִּי שֶׁרָבוּ, טְמֵאִין. \nבָּלְעוּ מַשְׁקִים טְמֵאִין, \nאַף עַל פִּי שֶׁהוֹצִיאָן שֶׁיֵּרְדוּ עֲלֵיהֶן גְּשָׁמִים, \nטְהוֹרִים, \nוְלֹא יַסִּיקֵם אֶלָּא בְיָדַיִם טְהוֹרוֹת בִּלְבַד. \nרְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: \nאִם הָיוּ לַחִים וְהִסִּיקָן, \nרָבוּ מַשְׁקִין הַיּוֹצְאִין מֵהֶן עַל הַמַּשְׁקִים שֶׁבָּלָעוּ, \nטְהוֹרִין. \n\n\n\n"
62
+ ],
63
+ [
64
+ "<small>א</small>\nמִי שֶׁטָּבַל בַּנָּהָר, \nוְהָיָה לְפָנָיו נָהָר אַחֵר וְעָבַר בּוֹ, \nוְטִהֲרוּ שְׁנִיִּים אֶת הָרִאשׁוֹנִים. \nדְּחָיוֹ חֲבֵרוֹ לְשָׁבְרוֹ, וְכֵן לִבְהֶמְתּוֹ, \nטִהֲרוּ שְׁנִיִּים אֶת הָרִאשׁוֹנִים. \nאִם כִּמְשַׂחֵק עִמּוֹ, \nהֲרֵי זֶה בְ'כִי יֻתַּן'. \n",
65
+ "<small>ב</small>\nהַשָּׁט עַל פְּנֵי הַמַּיִם, \nהַנּוֹתְזִין אֵינָן בְּ'כִי יֻתַּן'. \nוְאִם נִתְכַּוַּן לְהַתִּיז עַל חֲבֵרוֹ, \nהֲרֵי זֶה בְ'כִי יֻתַּן'. \nהָעוֹשֶׂה צִפּוֹר בַּמַּיִם, \nהַנּוֹתְזִין אֶת שֶׁבָּהּ אֵינָן בְּ'כִי יֻתַּן'. \n",
66
+ "<small>ג</small>\nפֵּרוֹת שֶׁיָּרַד הַדֶּלֶף לְתוֹכָן וּבְלָלָן שֶׁיִּגּוֹבוּ, \nרְבִּי אוֹמֵר: \nאֵינָן בְּ'כִי יֻתַּן'. \n",
67
+ "<small>ד</small>\nהַמּוֹדֵד אֶת הַבּוֹר, \nבֵּין לְעָמְקוֹ בֵין לְרָחְבּוֹ, \nהֲרֵי זֶה בְ'כִי יֻתַּן'. \nדִּבְרֵי רְבִּי טַרְפוֹן. \nרְבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: \nלְעָמְקוֹ, בְּ'כִי יֻתַּן', \nוּלְרָחְבּוֹ, אֵינוּ בְ'כִי יֻתַּן'. \n",
68
+ "<small>ה</small>\nפָּשַׁט יָדוֹ אוֹ רַגְלוֹ אוֹ קָנֶה לַבּוֹר, \nלֵידַע אִם יֶשׁ בּוֹ מַיִם, \nאֵינָן בְּ'כִי יֻתַּן'; \nלֵידַע כַּמָּה מַיִם יֶשׁ בּוֹ, \nהֲרֵי זֶה בְ'כִי יֻתַּן'. \nזָרַק אֶת הָאֶבֶן לַבּוֹר, \nלֵידַע אִם יֵשׁ בּוֹ מַיִם, \nהַנּוֹתְזִין אֵינָן בְּ'כִי יֻתַּן', \nוְאֶת שֶׁבָּאֶבֶן טְהוֹרִין. \n",
69
+ "<small>ו</small>\nהַחוֹבֵט עַל הַשֶּׁלַח, \nחוּץ לַמַּיִם, בְּ'כִי יֻתַּן', \nוּבְתוֹךְ הַמַּיִם, אֵינָן בְּ'כִי יֻתַּן'. \nרְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: \nאַף בְּתוֹךְ הַמַּיִם, בְּ'כִי יֻתַּן', \nמִפְּנֵי שֶׁהוּא מִתְכַּוֵּן שֶׁיֵּצְאוּ עִם הַצּוֹאָה. \n",
70
+ "<small>ז</small>\nהַמַּיִם הָעוֹלִים בַּסְּפִינָה, \nוּבָעֹקֶל, וּבַמָּשׁוֹטוֹת, \nאֵינָן בְּ'כִי יֻתַּן'; \nבַּמְּצוֹדוֹת וּבָרְשָׁתוֹת וּבַמִּכְמוֹרוֹת, \nאֵינָן בְּ'כִי יֻתַּן'. \nוְאִם נָעַר, בְּ'כִי יֻתַּן'. \nהַמּוֹלִיךְ אֶת הַסְּפִינָה לַיָּם הַגָּדוֹל לְצָרְפָהּ, \nהַמּוֹצִיא מַסְמֵר בַּגְּשָׁמִים לְצָרְפוֹ, \nהַמַּנִּיחַ אֶת הָאוּר בַּגְּשָׁמִים לְכַבּוֹתוֹ, \nהֲרֵי זֶה בְ'כִי יֻתַּן'. \n",
71
+ "<small>ח</small>\nקַסְיָה שֶׁלַּשֻּׁלְחָנוֹת, \nוְכֵן שִׁפָּה שֶׁלִּלְבֵנִים, \nאֵינָן בְּ'כִי יֻתַּן'; \nוְאִם נָעַר, בְּ'כִי יֻתַּן'. \n",
72
+ "<small>ט</small>\nכָּל הַנָּצוֹק טָהוֹר, \nחוּץ מִדְּבַשׁ הַזִּיפִים, וְהַצַּפַּחַת. \nבֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: \nאַף מִקְפָּה שֶׁלַּגְּרִיסִים וְשֶׁלַּפּוּל, \nמִפְּנֵי שֶׁהִיא סוֹלֶדֶת לְאַחֲרֶיהָ. \n",
73
+ "<small>י</small>\nהַמְּעָרֶה מֵחַם לְחַם, \nוּמִצּוֹנֵן לְצוֹנֵן, \nמֵחַם לַצּוֹנֵן, \nטָהוֹר; \nמִצּוֹנֵן לְחַם, \nטָמֵא. \nרְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: \nאַף הַמְּעָרֶה מֵחַם לְחַם, \nוְכֹחוֹ שֶׁלַּתַּחְתּוֹן יָפֶה מִשֶׁלָּעֶלְיוֹן, \nטָמֵא. \n",
74
+ "<small>יא</small>\nהָאִשָּׁה שֶׁהָיוּ יָדֶיהָ טְהוֹרוֹת, \nוּמְגַסָּה בִקְדֵרָה טְמֵאָה, \nאִם הֵזִיעוּ יָדֶיהָ, \nטְמֵאוֹת. \nוּמְגַסָּה בִקְדֵרָה טְהוֹרָה, \nאִם הֵזִיעוּ יָדֶיהָ, הַקְּדֵרָה טְמֵאָה. &lt;בִקְדֵרָה&gt; \nרְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: \nאִם נָטְפוּ. \nהַשּׁוֹקֵל עֲנָבִים בְּכַף מֹאזְנַיִם, \nהַיַּיִן שֶׁבַּכַּף טָהוֹר, \nעַד שֶׁיְּעָרֶה לְתוֹךְ הַכֶּלִי. \nהֲרֵי זֶה דוֹמֶה לְסַלֵּי זֵיתִים וַעֲנָבִים שֶׁהֵן מְנַטְּפִים. \n\n\n\n"
75
+ ],
76
+ [
77
+ "<small>א</small>\nהַמַּעֲלֶה פֵרוֹתָיו לַגַּג מִפְּנֵי הַכְּנִמָּה, \nוְיָרַד עֲלֵיהֶן טַל, \nאֵינָן בְּ'כִי יֻתַּן'. \nוְאִם נִתְכַּוַּן לְכֵן, \nהֲרֵי זֶה בְ'כִי יֻתַּן'. \nהֶעֱלָן חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן, \nאַף עַל פִּי שֶׁחָשֵַׁב שֶׁיֵּרֵד עֲלֵיהֶן טַל, \nאֵינָן בְּ'כִי יֻתַּן', \nשֶׁיֵּשׁ לָהֶם מַעֲשֶׂה וְאֵין לָהֶן מַחֲשָׁבָה. \n",
78
+ "<small>ב</small>\nהַמַּעֲלֶה אֶת הָאֲגֻדּוֹת וְאֶת הַקְּצִיעוֹת \nוְאֶת הַשּׁוּם לַגַּג, בִּשְׁבִיל שֶׁיַּמְתִּינוּ, \nאֵינָן בְּ'כִי יֻתַּן'. \nכָּל הָאֲגֻדּוֹת שֶׁלְּבֵית הַשְּׁוָקִים טְמֵאִין. \nרְבִּי יְהוּדָה מְטַהֵר בַּלַּחִים. \nאָמַר רְבִּי מֵאִיר: \nוְכִי מִפְּנֵי מָה טִמּוּם? \nאֶלָּא מִפְּנֵי מַשְׁקֵה הַפֶּה! \nכָּל הַקְּמָחִים וְהַסְּלָתוֹת שֶׁלְּבֵית הַשְּׁוָקִין טְמֵאִים. \nהַחֲלִיקָה, וְהַטְּרָגוֹס וְהַטִּיְסָנִי, \nטְמֵאִין בְּכָל מָקוֹם. \n",
79
+ "<small>ג</small>\nכָּל הַבֵּיצִים בְּחֶזְקַת טַהֲרָה, \nחוּץ מִשֶּׁלְּמוֹכְרֵי מַשְׁקֶה. \nאִם הָיוּ מוֹכְרִין עִמָּהֶן פֵּרוֹת יְבֵשִׁים, \nטְהוֹרוֹת. \nכָּל הַדָּגִין בְּחֶזְקַת טֻמְאָה. \nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nחֲתִכָּה אַיְלָתִית, וְדַג הַמִּצְרִי הַבָּא בְקֻפָּה, \nוְקוֹלְיַס הָאַסְפְּנָן, \nהֲרֵי אֵלּוּ בְחֶזְקַת טַהֲרָה. \nכָּל הַצֵּיר בְּחֶזְקַת טֻמְאָה. \nוְעַל כֻּלָּם עַם הָאָרֶץ נֶאֱמָנִין לוֹמַר: \n\"טְהוֹרִין הֵן\", \nחוּץ מִן הַדָּגָה, \nמִפְּנֵי שֶׁמַּפְקִידִין אוֹתָם אֵצֶל עַם הָאָרֶץ. \nרְבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: \nצֵיר טָהוֹר שֶׁנָּפַל לְתוֹכוֹ מַיִם כָּל שֶׁהֵן, \nטָמֵא. \n",
80
+ "<small>ד</small>\nשִׁבְעָה מַשְׁקִין הֵן: \nהַטַּל, \nוְהַמַּיִם, \n[הַיַּיִן,] \nוְהַשֶּׁמֶן, \nוְהַדָּם, \nוְהֶחָלָב, \nוּדְבַשׁ דְּבוֹרִים. \nדְּבַשׁ צָרְעִי, טָהוֹר, \nוּמֻתָּר בַּאֲכִילָה. \n",
81
+ "<small>ה</small>\nתּוֹלָדוֹת לַמַּיִם: \nהַיּוֹצֵא מִן הָעַיִן, \nמִן הָאֹזֶן, \nמִן הַחֹטֶם, \nוּמִן הַפֶּה, \nמֵי רַגְלַיִם, בֵּין גְּדוֹלִים בֵּין קְטַנִּים, \nלְדַעְתּוֹ וְשֶׁלֹּא לְדַעְתּוֹ. \nתּוֹלָדוֹת לַדָּם: \nדַּם שְׁחִיטָה בַּבְּהֵמָה וּבַחַיָּה וּבָעוֹפוֹת הַטְּהוֹרִין, \nוְדַם הַקֵּז לִשְׁתִיָּה. \nמֵי הֶחָלָב, כְּחָלָב, \nוְהַמֹּחַל, כַּשֶּׁמֶן, \nשֶׁאֵין מֹחַל יוֹצֵא יְדֵי שֶׁמֶן. \nדִּבְרֵי רְבִּי שִׁמְעוֹן. \nרְבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: \nאַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ שֶׁמֶן. \nדַּם הַשֶּׁרֶץ כִּבְשָׂרוֹ, \nמְטַמֵּא וְאֵינוּ מַכְשִׁיר; \nוְאֵין לָנוּ כַּיּוֹצֵא בוֹ. \n",
82
+ "<small>ו</small>\nאֵלּוּ מְטַמִּין וּמַכְשִׁירִין: \nזוֹבוֹ שֶׁלַּזָּב, \nוְרוֹקוֹ, וְשִׁכְבַת זַרְעוֹ, וּמֵימֵי רַגְלָיו, \nוּרְבִיעִית מִן הַמֵּת, \nוְדַם הַנִּדָּה. \nרְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: \nשִׁכְבַת זֶרַע אֵינָה מַכְשֶׁרֶת. \nרְבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: \nדַּם הַנִּדָּה [אֵינוּ מַכְשִׁיר.] \nרְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: \nדַּם הַמֵּת אֵינוּ מַכְשִׁיר. \nוְאִם נָפַל עַל הַדַּלַּעַת, \nגּוֹדְדָהּ, וְהִיא טְהוֹרָה. \n",
83
+ "<small>ז</small>\nאֵלּוּ [לֹא] מְטַמִּין וְלֹא מַכְשִׁירִין: \nהַזֵּעָה, \nוְהַלֵּחָה סְרוּחָה, \nוְהָרֶאִי, \nוְדָם הַיּוֹצֵא עִמָּהֶן, \nוּמַשְׁקֵה בֶן שְׁמוֹנָה. \nרְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: \nחוּץ מִדָּמוֹ. \nוְהַשּׁוֹתֶה מֵי טְבֶרְיָה, \nאַף עַל פִּי יוֹצְאִין נְקִיִּים. \n\n<small>ח</small>\nדַּם שְׁחִיטָה בִּבְהֵמָה וּבַחַיָּה וּבָעוֹפוֹת הַטְּמֵאִין, \nוְדַם הַקֵּז לִרְפוּאָה. \nרְבִּי אֶלְעָזָר מְטַמֵּא בָאֵלּוּ. \nרְבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: \nחֲלֵב הַזָּכָר טָהוֹר. \n",
84
+ "<small>ט</small>\nחֲלֵב הָאִשָּׁה מְטַמֵּא לְרָצוֹן וְשֶׁלֹּא לְרָצוֹן, \nוַחֲלֵב הַבְּהֵמָה אֵינוּ מְטַמֵּא אֶלָּא לְרָצוֹן. \nאָמַר רְבִּי עֲקִיבָה: \nקוֹל וָחֹמֶר הַדְּבָרִין: \nמָה, אִם חֲלֵב הָאִשָּׁה, \nשֶׁאֵינוּ מְיֻחָד אֶלָּא לַקְּטַנִּים, \nמְטַמֵּא לְרָצוֹן וְשֶׁלֹּא לְרָצוֹן, \nחֲלֵב הַבְּהֵמָה, \nשֶׁהוּא מְיֻחָד לַקְּטַנִּים וְלַגְּדוֹלִים, \nאֵינוּ דִין שֶׁיְּטַמֵּא לְרָצוֹן וְשֶׁלֹּא לְרָצוֹן? \nאָמְרוּ לוֹ: \nלֹא! \nאִם טִמֵּא חֲלֵב הָאִשָּׁה שֶׁלֹּא לְרָצוֹן, \nשֶׁדַּם מַגַּפְתָּהּ טָמֵא, \nיְטַמֵּא חֲלֵב הַבְּהֵמָה שֶׁלֹּא לְרָצוֹן, \nשֶׁדַּם מַגַּפְתָּהּ טָהוֹר? \nאָמַר לָהֶם: \nמַחֲמִיר אֲנִי בֶחָלָב מִבַּדָּם, \nשֶׁהַחוֹלֵב לִרְפוּאָה, טָמֵא, \nוְהַמֵּקִיז לִרְפוּאָה, טָהוֹר. \nאָמְרוּ לוֹ: \nסַלֵּי זֵיתִים וַעֲנָבִים יוֹכִיחוּ, \nשֶׁהַמַּשְׁקִין הַיּוֹצְאִין מֵהֶן, \nלְרָצוֹן, טְמֵאִים, \nוְשֶׁלֹּא לְרָצוֹן, טְהוֹרִים. \nאָמַר לָהֶן: \nלֹא! \nאִם אֲמַרְתֶּם בְּסַלֵּי זֵיתִים וַעֲנָבִים, \nשֶׁתְּחִלָּתָן אֹכֶל וְסוֹפָן מַשְׁקֶה, \nתֹּאמְרוּ בֶחָלָב שֶׁתְּחִלָּתוֹ וְסוֹפוֹ מַשְׁקֶה? \nעַד כָּן הָיְתָה תְשׁוּבָה. \nאָמַר רְבִּי שִׁמְעוֹן: \nמִכָּן וְהֵילָּךְ הָיִינוּ מְשִׁיבִין לְפָנָיו: \nמֵי גְשָׁמִים יוֹכִיחוּ, \nשֶׁתְּחִלָּתָן וְסוֹפָן מַשְׁקֶה, \nוְאֵינָן מְטַמִּין אֶלָּא לְרָצוֹן. \nאָמַר לָנוּ: \nלֹא! \nאִם אֲמַרְתֶּם בְּמֵי גְשָׁמִין, \nשֶׁאֵין רֻבָּן לָאָדָם, אֶלָּא לָאֲרָצוֹת וְלָאִילָנוֹת, \nוְרֹב הֶחָלָב לָאָדָם. \n\n\n\n\n\n"
85
+ ]
86
+ ],
87
+ "sectionNames": [
88
+ "Chapter",
89
+ "Mishnah"
90
+ ]
91
+ }
json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Makhshirin/Hebrew/Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913.json ADDED
@@ -0,0 +1,95 @@
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
1
+ {
2
+ "language": "he",
3
+ "title": "Mishnah Makhshirin",
4
+ "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739",
5
+ "versionTitle": "Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913",
6
+ "status": "locked",
7
+ "priority": 2.0,
8
+ "license": "Public Domain",
9
+ "digitizedBySefaria": true,
10
+ "heversionSource": "http://primo.nli.org.il/primo_library/libweb/action/dlDisplay.do?vid=NLI&docId=NNL_ALEPH00174173",
11
+ "versionTitleInHebrew": "משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913",
12
+ "actualLanguage": "he",
13
+ "languageFamilyName": "hebrew",
14
+ "isBaseText": true,
15
+ "isSource": true,
16
+ "isPrimary": true,
17
+ "direction": "rtl",
18
+ "heTitle": "משנה מכשירין",
19
+ "categories": [
20
+ "Mishnah",
21
+ "Seder Tahorot"
22
+ ],
23
+ "text": [
24
+ [
25
+ "כל משקה שתחלתו לרצון אף על פי שאין סופו לרצון. או שסופו לרצון אף על פי שאין תחלתו לרצון. הרי זה בכי יותן. משקין טמאים מטמאין לרצון ושלא לרצון: ",
26
+ "המרעיד את האילן להשיר ממנו אוכלין או את הטומאה. אינן בכי יותן. להשיר ממנו משקין. בית שמאי אומרים היוצאין. ואת שבו בכי יותן. בית הלל אומרים היוצאין בכי יותן ואת שבו אינן בכי יותן. מפני שהוא מתכוין שיצאו מכולו: ",
27
+ "המרעיד את האילן ונפל על חבירו. או סוכה. ונפלה על חברתה. ותחתיהן זרעים. או ירקות המחוברין לקרקע. בית שמאי אומרים בכי יותן. בית הלל אומרים אינן בכי יותן. אמר ר' יהושע משום אבא יוסי חלי קופרי איש טבעון. תמה עצמך אם יש משקה טמא בתורה. עד שיתכוין ויתן. שנאמר וכי יותן מים על זרע: ",
28
+ "הנוער אגודה של ירק וירדו מצד העליון לתחתון. בית שמאי אומרים בכי יותן. בית הלל אומרים אינם בכי יותן. אמרו בית הלל לבית שמאי. והלא הנוער את הקלח. חוששין אנו שמא יצאו מן העלה לעלה. אמרו להן בית שמאי שהקלח אחד. ואגודה קלחים הרבה. אמרו להם בית הלל. הרי המעלה שק מלא פירות. ונתנו על גב הנהר חוששין אנו שמא ירדו מצד העליון לתחתון. אבל אם העלה שנים ונתנן זה על גב זה. התחתון בכי יותן. ור' יוסי אומר התחתון טהור: ",
29
+ "הממחק את הכרישה. והסוחט שערו בכסותו. רבי יוסי אומר. היוצאין בכי יותן ואת שבו אינן בכי יותן. מפני שהוא מתכוין שיצאו מכולו: ",
30
+ "הנופח בעדשים לבדקן. אם יפות הן. ר' שמעון אומר אינן בכי יותן. וחכמים אומרים בכי יותן. והאוכל שומשמין באצבעו. משקין שעל ידו. ר' שמעון אומר אינן בכי יותן. וחכמים אומרים בכי יותן. הטומן פירותיו במים מפני הגנבים. אינן בכי יותן. מעשה באנשי ירושלים. שטמנו דבילתן במים מפני הסיקרין. וטהרו להן חכמים הנותן פירותיו בשבולת הנהר להביאן עמו אינן בכי יותן: "
31
+ ],
32
+ [
33
+ "זיעת בתים בורות שיחין ומערות טהורה. זיעת האדם טהורה. שתה מים טמאים והזיעה זיעתו טהורה. בא במים שאובים והזיע. זיעתו טמאה. נסתפג ואחר כך הזיעתו. טהורה: ",
34
+ "מרחץ טמאה זיעתה טמאה וטהורה בכי יותן. הבריכה שבבית. הבית מזיע מחמתה. אם טמאה. זיעת כל הבית שמחמת הבריכה. טמאה: ",
35
+ "שתי בריכות. אחת טהורה ואחת טמאה. המזיע קרוב לטמאה. טמא. קרוב לטהורה טהור מחצה למחצה טמא. ברזל טמא שבללו עם ברזל טהור. אם רוב מן הטמא טמא. ואם רוב מן הטהור טהור. מחצה למחצה טמא. גסטריות שישראל ועכו\"ם מטילין לתוכה אם רוב מן הטמא טמא. ואם רוב מן הטהור טהור. מחצה למחצה טמא. מי שפיכות שירדו עליהן מי גשמים אם רוב מן הטמא טמא. ואם רוב מן הטהור טהור מחצה למחצה טמא. אימתי בזמן שקדמו מי שפיכות. אבל אם קדמו מי גשמים. אפילו כל שהן למי שפיכות טמא: ",
36
+ "הטורף את גגו. והמכבס את כסותו. וירדו עליהן גשמים. אם רוב מן הטמא טמא. ואם רוב מן הטהור טהור. מחצה למחצה טמא. ר' יה��דה אומר אם הוסיפו לנטף: ",
37
+ "עיר שישראל ונכרים דרים בה והיה בה מרחץ מרחצת בשבת. אם רוב נכרים רוחץ מיד. ואם רוב ישראל. ימתין כדי שיחמו החמין. מחצה למחצה ימתין כדי שיחמו החמין. ר' יהודה אומר באמבטי קטנה. אם יש בה רשות רוחץ בה מיד: ",
38
+ "מצא בה ירק נמכר אם רוב עכו\"ם לוקח מיד. ואם רוב ישראל. ימתין כדי שיבואו ממקום קרוב. מחצה למחצה. ימתין כדי שיבואו ממקום קרוב. ואם יש בו רשות לוקח מיד: ",
39
+ "מצא בה תינוק מושלך אם רוב עכו\"ם. עכו\"ם. ואם רוב ישראל. ישראל. מחצה למחצה ישראל רבי יהודה אומר הולכין אחר רוב המשליכין: ",
40
+ "מצא בה מציאה אם רוב עכו\"ם אינו צריך להכריז ואם רוב ישראל צריך להכריז מחצה למחצה צריך להכריז מצא בה פת. הולכין אחר רוב הנחתומין. ואם היתה פת עיסה. הולכים אחר רוב אוכלי פת עיסה ר' יהודה אומר. אם היתה פת קיבר. הולכין אחר רוב אוכלי פת קיבר: ",
41
+ "מצא בה בשר. הולכין אחר רוב הטבחים אם היתה מבושל. הולכים אחר רוב אוכלי בשר מבושל: ",
42
+ "המוצא פירות בדרך אם רוב מכניסין לבתיהן. פטור ולמכור בשוק. חייב. מהצה למחצה דמאי. אוצר שישראל ועכו\"ם מטילין לתוכו. אם רוב עכו\"ם. ודאי. ואם רוב ישראל. דמאי. מחצה למחצה. ודאי. דברי ר' מאיר. וחכמים אומרים. אפילו כולם עכו\"ם. וישראל אחד מטיל לתוכו. דמאי: ",
43
+ "פירות שניה שרבו על של שלישית. ושל שלישית על של רביעית. ושל רביעית על של חמישית ושל חמישית על של ששית. ושל ששית על של שביעית. ושל שביעית על של מוצאי שביעית. הולכין אחר הרוב. מחצה למחצה. להחמיר: "
44
+ ],
45
+ [
46
+ "שק שהוא מלא פירות. ונתנו על גב הנהר. או על פי הבור. או על מעלות המערה. ושאבו. כל ששאבו בכי יותן. ר' יהודה אומר. כל שהוא כנגד המים. בכי יותן. וכל שאינו כנגד המים. אינו בכי יותן: ",
47
+ "חבית שהיא מלאה פירות. ונתונה לתוך המשקין. או מלאה משקין. ונתונה לתוך הפירות. ושאבו. כל ששאבו בכי יותן. באלו משקים אמרו. במים. וביין. ובחומץ. ושאר כל המשקין טהורין. ר' נחמיה מטהר בקטנית. שאין הקטנית שואבת: ",
48
+ "הרודה פת חמה. ונתנה על פי חבית של יין ר' מאיר מטמא. ר' יהודה מטהר. רבי יוסי מטהר בשל חטים. ומטמא בשל שעורים. מפני שהשעורים שואבות: ",
49
+ "המרבץ את ביתו ונתן בו חטים. וטננו. אם מחמת המים בכי יותן. ואם מחמת הסלע. אינן בכי יותן. המכבס את כסותו בעריבה. נתן בה חטים וטננו. אם מחמת המים בכי יותן. אם מחמת עצמן אינן בכי יותן. המטנן בחול. הרי זה בכי יותן. מעשה באנשי המחוז. שהיו מטינין בחול. אמרו להם חכמים אם כך הייתם עושים. לא עשיתם טהרה מימיכם: ",
50
+ "המטנן בטיט הנגוב. ר' שמעון אומר אם יש בו משקה טופח. בכי יותן. ואם לאו אינו בכי יותן. המרבץ את גרנו. אינו חושש שמא נתן בה חטים וטננו. המלקט עשבים כשהטל עליהם. להטן בהם חטים. אינן בכי יותן. אם נתכוין לכך. הרי זה בכי יותן. המוליך חטין לטחון. וירדו עליהן גשמים. אם שמח בכי יותן. רבי יהודה אומר אי אפשר שלא לשמוח. אלא אם עמד: ",
51
+ "היו זיתיו נתונים בגג. וירדו עליהן גשמים. אם שמח בכי יותן. ר' יהודה אומר אי אפשר שלא לשמוח. אלא אם פקק את הצנור. או אם חלחל לתוכן: ",
52
+ "החמרין שהיו עוברים בנהר. ונפלו שקיהם למים. אם שמחו בכי יותן. רבי יהודה אומר אי אפשר שלא לשמוח. אלא אם הפכו. היו רגליו מלאות טיט. וכן רגלי בהמתו. עבר בנהר. אם שמח בכי יותן ר' יהודה אומר אי אפשר שלא לשמוח. אלא אם עמד והדיח. באדם ובבהמה טמאה. לעולם טמא: ",
53
+ "המוריד את הגלגלים. ואת כלי הבקר בשעת הקדים למים. בשביל שיחוצו הרי זה בכי יותן. המוריד בהמה לשתות. המים העולים בפיה בכי יותן. וברגליה אינן בכי יותן. אם חשב שיודחו רגליה. אף העולין ברגליה בכי יותן. בשעת היחף והדיש. לעולם טמא. הוריד חרש שוטה וקטן. אף על פי שחושב שיודחו רגליה. אינן בכי יותן. שיש להן מעשה. ואין להן מחשבה: "
54
+ ],
55
+ [
56
+ "השוחה לשתות המים העולים בפיו. ובשפמו. בכי יותן. בחוטמו. ובראשו. ובזקנו. אינן בכי יותן. הממלא בחבית. המים העולים אחריה ובחבל שהוא מכונן על צוארה. ובחבל שהוא לצרכה. הרי זה בכי יותן. כמה הוא צרכה. ר' שמעון בן אלעזר אומר טפח. נתנה תחת הצנור אינן בכי יותן: ",
57
+ "מי שירדו עליו גשמים. אפילו אב הטומאה אינו בכי יותן. ואם נער בכי יותן. עמד תחת הצנור להקר. או לידוחי בטמא טמאין. ובטהור בכי יותן: ",
58
+ "הכופה קערה על הכותל בשביל שתודח. הרי זה בכי יותן. אם בשביל שלא ילקה הכותל. אינן בכי יותן: ",
59
+ "חבית שירד הדלף לתוכה. בית שמאי אומרים ישבר. בית הלל אומרים יערה. ומודים שהוא מושיט את ידו. ונוטל פירות מתוכה. והם טהורים: ",
60
+ "עריבה שירד הדלף לתוכה. הניתזין והצפין אינן בכי יותן. נטלה לשפכה. בית שמאי אומרים בכי יותן. בית הלל אומרים אינן בכי יותן. הניחה שירד הדלף לתוכה. הניתזין והצפין. בית שמאי אומרים בכי יותן. בית הלל אומרים אינן בכי יותן. נטלה לשפכה. אלו ואלו מודים שהן בכי יותן. המטביל את הכלים. והמכבס את כסותו במערה. המים העולים בידיו בכי יותן. ברגליו אינן בכי יותן. ר' אליעזר אומר אם אי אפשר לו שירד אלא אם כן נטנפו רגליו. אף העולין ברגליו בכי יותן: ",
61
+ "קופה שהיא מלאה תורמסין. ונתנוה לתוך מקוה. מושיט ידו ונוטל תורמסין מתוכה והם טהורים. העלם מן המים. הנוגעים בקופה טמאים. ושאר כל התורמסים טהורים. צנון שבמערה. נדה מדיחתו. והוא טהור. העלתו כל שהוא מן המים. טמא: ",
62
+ "פירות שנפלו לתוך אמת המים. פשט מי שהיו ידיו טמאות. ונטלן. ידיו טהורות. והפירות טהורים. ואם חשב שיודחו ידיו. ידיו טהורות והפירות בכי יותן: ",
63
+ "קדרה שהיא מלאה מים. ונתונה לתוך המקוה. ופשט אב הטומאה את ידו לתוכה טמאה. מגע טומאות. טהורה. ושאר כל המשקין טמאין. שאין המים מטהרים את שאר המשקין: ",
64
+ "הממלא בקילון עד שלשה ימים טמאין. ר' עקיבא אומר אם נגבו. מיד טהורים. ואם לא נגבו. אפילו עד שלשים יום טמאים: ",
65
+ "עצים שנפלו עליהם משקין וירדו עליהם גשמים. אם רבו. טהורים. הוציאם שירדו עליהם גשמים. אף על פי שרבו. טמאים. בלעו משקים טמאים. אף על פי שהוציאם שירדו עליהן גשמים. טהורין. ולא יסיקם אלא בידים טהורות בלבד. ר' שמעון אומר אם היו לחין והסיקן. ורבו המשקין היוצאין מהן. על המשקין שבלעו. טהורים: "
66
+ ],
67
+ [
68
+ "מי שטבל בנהר והיה לפניו נהר אחר ועבר בו. טהרו שניים את הראשונים. דחהו חברו לשכרו. וכן לבהמתו. טהרו שניים את הראשונים. ואם כמשחק עמו. הרי זה בכי יותן: ",
69
+ "השט על פני המים. הניתזין אינן בכי יותן. ואם נתכוין להתיז על חבירו. הרי זה בכי יותן. העושה צפור במים. הניתזין. ואת שבה. אינן בכי יותן: ",
70
+ "פירות שירד הדלף לתוכן. ובללן. שינוגבו. ר' שמעון אומר בכי יותן. וחכמים אומרים אינן בכי יותן: ",
71
+ "המודד את הבור. בין לעמקו בין לרחבו. הרי זה בכי יותן. דברי ר' טרפון. ר' עקיבא אומר לעמקו בכי יותן ולרחבו אינו בכי יותן: ",
72
+ "פשט ידו או רגלו. או קנה לבור. לידע אם יש בו מים. אינן בכי יותן. לידע כמה מים יש בו. הרי זה בכי יותן. זרק אבן לבור. לידע אם יש בו מים. הניתזין אינן בכי יותן. ואת שבאבן. טהורים: ",
73
+ "החובט על השלח. חוץ למים. בכי יותן. לתוך המים. אינן בכי יותן. רבי יוסי אומר. אף לתוך המים בכי יותן. מפני שהוא מתכוין שיצאו עם הצואה: ",
74
+ "המים העולין בספינה ובעקל. ובמשוטות. אינן בכי יותן. במצודות. וברשתות. ובמכמרות. אינן בכי יותן. ואם נער. בכי יותן. המוליך את הספינה לים הגדול לצרפה. המוציא מסמר לגשמים לצרפו. המניח את האוד בגשמים. לכבותו. הרי זה בכי יותן: ",
75
+ "קסיא של שולחנות. והשיפא של לבנים. אינן בכי יותן. ואם נער. בכי יותן: ",
76
+ "כל הנצוק טהור. חוץ מדבש הזיפין. והצפחת. בית שמאי אומרים אף המקפה של גריסין ושל פול. מפני שהיא סולד' לאחריה: ",
77
+ "המערה מחם לחם. ומצונן לצונן. ומחם לצונן. טהור. מצונן לחם טמא. ר' שמעון אומר אף המערה מחם לחם. וכחו של תחתון יפה משל עליון. טמא: ",
78
+ "האשה שהיו ידיה טהורות. ומגיסה בקדרה טמאה. אם הזיעו ידיה טמאות. היו ידיה טמאות. ומגיסה בקדרה טהורה. אם הזיעו ידיה. הקדרה טמאה. רבי יוסי אומר אם נטפו. השוקל ענבים בכף מאזנים. היין שבכף טהור. עד שיערה לתוך הכלי. הרי זה דומה לסלי זיתים וענבים. כשהן מנטפין: "
79
+ ],
80
+ [
81
+ "המעלה פירותיו לגג. מפני הכנימה. וירד עליהם טל. אינם בכי יותן. אם נתכוין לכך. הרי זה בכי יותן. העלן חרש שוטה וקטן. אף על פי שחשב שירד עליהן הטל. אינן בכי יותן. שיש להן מעשה. ואין להן מחשבה: ",
82
+ "המעלה את האגודות ואת הקציעות. ואת השום. לגג. בשביל שימתינו. אינן בכי יותן. כל האגודות של בית השוקים. טמאין. ר' יהודה מטהר בלחים. אמר רבי מאיר וכי מפני מה טימאו אלא מפני משקה הפה. כל הקמחין והסלתות של בית השוקים טמאים. החילקה הטרגיס והטסגי טמאים בכל מקום: ",
83
+ "כל הביצים בחזקת טהרה חוץ משל מוכרי משקה. ואם היו מוכרין עמהן פירות יבשים טהורות. כל הדגים בחזקת טומאה. רבי יהודה אומר חתיכת אלתות. ודג המצרי הבא בקופה. וקוליס האספנין. הרי אלו בחזקת טהרה. כל הציר בחזקת טומאה. ועל כולם עם הארץ נאמן לומר טהורים הן. חוץ משל דגה. מפני שהן מפקידין אותה אצל עם הארץ. ר' אליעזר בן יעקב אומר ציר טהור שנפל לתוכו מים כל שהן טמא: ",
84
+ "שבעה משקין הן. הטל. והמים. היין והשמן. והדם. והחלב. ודבש דבורים. דבש צרעים טהור. ומותר באכילה: ",
85
+ "תולדות למים. היוצאין מן העין. מן האוזן. מן החוטם. מן הפה. מי רגלים בין גדולים בין קטנים. לדעתו ושלא לדעתו. תולדות לדם. דם שחיטה בבהמה ובחיה ובעופות הטהורים. ודם הקזה לשתיה. מי חלב כחלב. והמוחל כשמן. שאין המוחל יוצא מידי שמן. דברי ר' שמעון. ר' מאיר אומר אף על פי שאין עמו שמן. דם השרץ כבשרו. מטמא ואינו מכשיר. ואין לנו כיוצא בו: ",
86
+ "אלו מטמאין ומכשירין. זובו של זב. ורוקו. ושכבת זרעו. ומימי רגליו. ורביעית מן המת. ודם הנדה. ר' אליעזר אומר שכבת זרע אינה מכשרת. ר' אלעזר בן עזריה אומר דם הנדה אינו מכשיר. ר' שמעון אומר דם המת אינו מכשיר. ואם נפל על הדלעת גורדה והיא טהורה: ",
87
+ "אלו לא מטמאין ולא מכשירין. הזיעה. והליחה סרוחה. והראי. והדם היוצא עמהם. ומשקה בן שמונה. רבי יוסי אומר חוץ מדמו. והשותה מי טבריה. אף על פי שיוצאין נקיים. דם שחיטה בבהמה. בחיה. ובעופות. הטמאים. ודם הקזה לרפואה. ר' אליעזר מטמא באלו. רבי שמעון בן אלעזר אומר חלב הזכר טהור: ",
88
+ "חלב האשה מטמא לרצון ושלא לרצון. וחלב הבהמה אינו מטמא אלא לרצון. אמר ר' עקיבא קל וחומר הדברים. מה אם חלב האשה שאינו מיוחד אלא לקטנים. מטמא לרצון ושלא לרצון. חלב הבהמה שהוא מיוחד לקטנים ולגדולים אינו דין שיטמא לרצון ושלא לרצון. אמרו לו לא. אם טמא חלב האשה שלא לרצון. שדם מגפתה טמא. יטמא חלב הבהמה שלא לרצון שדם מגפתה טהור. אמר להם מחמיר אני בחלב מבדם. שהחולב לרפואה טמא והמקיז לרפואה טהור. אמרו לו סלי זיתים וענבים יוכיחו. שהמשקים היוצאין מהן לרצון טמאים. ושלא לרצון טהורים. אמר להן לא. לא אמרתם בסלי זיתים וענבים שתחלתן אוכל. וסופן משקה. תאמרו בחלב שתחלתו וסופו משקה. עד כאן היתה תשובה. אמר ר' שמעון מכאן ואילך היינו משיבין לפניו מי גשמים יוכיחו. שתחלתן וסופן משקה ואינן מטמאין אלא לרצון. אמר לנו לא אם אמרתם במי גשמים שאינן רובן לאדם אלא לארצות ולאילנות. ורוב החלב לאדם. "
89
+ ]
90
+ ],
91
+ "sectionNames": [
92
+ "Chapter",
93
+ "Mishnah"
94
+ ]
95
+ }
json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Makhshirin/Hebrew/Torat Emet 357.json ADDED
@@ -0,0 +1,93 @@
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
1
+ {
2
+ "language": "he",
3
+ "title": "Mishnah Makhshirin",
4
+ "versionSource": "http://www.toratemetfreeware.com/index.html?downloads",
5
+ "versionTitle": "Torat Emet 357",
6
+ "status": "locked",
7
+ "priority": 3.0,
8
+ "license": "Public Domain",
9
+ "versionTitleInHebrew": "תורת אמת 357",
10
+ "actualLanguage": "he",
11
+ "languageFamilyName": "hebrew",
12
+ "isBaseText": true,
13
+ "isSource": true,
14
+ "isPrimary": true,
15
+ "direction": "rtl",
16
+ "heTitle": "משנה מכשירין",
17
+ "categories": [
18
+ "Mishnah",
19
+ "Seder Tahorot"
20
+ ],
21
+ "text": [
22
+ [
23
+ "כָּל מַשְׁקֶה שֶׁתְּחִלָּתוֹ לְרָצוֹן אַף עַל פִּי שֶׁאֵין סוֹפוֹ לְרָצוֹן, אוֹ שֶׁסּוֹפוֹ לְרָצוֹן אַף עַל פִּי שֶׁאֵין תְּחִלָּתוֹ לְרָצוֹן, הֲרֵי זֶה בְכִי יֻתַּן. מַשְׁקִין טְמֵאִים מְטַמְּאִין לְרָצוֹן וְשֶׁלֹּא לְרָצוֹן: \n",
24
+ "הַמַּרְעִיד אֶת הָאִילָן לְהַשִּׁיר מִמֶּנּוּ אֳכָלִין אוֹ אֶת הַטֻּמְאָה, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן. לְהַשִּׁיר מִמֶּנּוּ מַשְׁקִין, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, הַיּוֹצְאִין וְאֶת שֶׁבּוֹ, בְּכִי יֻתַּן. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, הַיּוֹצְאִין, בְּכִי יֻתַּן, וְאֶת שֶׁבּוֹ, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִתְכַּוֵּן שֶׁיֵּצְאוּ מִכֻּלּוֹ: \n",
25
+ "הַמַּרְעִיד אֶת הָאִילָן וְנָפַל עַל חֲבֵרוֹ, אוֹ סוֹכָה וְנָפְלָה עַל חֲבֶרְתָּהּ, וְתַחְתֵּיהֶן זְרָעִים אוֹ יְרָקוֹת הַמְחֻבָּרִין לַקַּרְקַע, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, בְּכִי יֻתַּן. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מִשּׁוּם אַבָּא יוֹסֵי חֲלֵי קוּפְרִי אִישׁ טִבְעוֹן, תְּמַהּ עַצְמְךָ אִם יֵשׁ מַשְׁקֶה טָמֵא בַתּוֹרָה, עַד שֶׁיִּתְכַּוֵּן וְיִתֵּן, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יא), וְכִי יֻתַּן מַיִם עַל זֶרַע: \n",
26
+ "הַנּוֹעֵר אֲגֻדָּה שֶׁל יָרָק וְיָרְדוּ מִצַּד הָעֶלְיוֹן לַתַּחְתּוֹן, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, בְּכִי יֻתַּן. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, אֵינָם בְּכִי יֻתַּן. אָמְרוּ בֵית הִלֵּל לְבֵית שַׁמַּאי, וַהֲלֹא הַנּוֹעֵר אֶת הַקֶּלַח, חוֹשְׁשִׁין אָנוּ שֶׁמָּא יָצְאוּ מִן הֶעָלֶה לֶעָלֶה. אָמְרוּ לָהֶן בֵּית שַׁמַּאי, שֶׁהַקֶּלַח אֶחָד, וַאֲגֻדָּה קְלָחִים הַרְבֵּה. אָמְרוּ לָהֶם בֵּית הִלֵּל, הֲרֵי הַמַּעֲלֶה שַׂק מָלֵא פֵרוֹת וּנְתָנוֹ עַל גַּב הַנָּהָר, חוֹשְׁשִׁין אָנוּ שֶׁמָּא יָרְדוּ מִצַּד הָעֶלְיוֹן לַתַּחְתּוֹן. אֲבָל אִם הֶעֱלָה שְׁנַיִם וּנְתָנָן זֶה עַל גַּב זֶה, הַתַּחְתּוֹן בְּכִי יֻתַּן. וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, הַתַּחְתּוֹן טָהוֹר: \n",
27
+ "הַמְמַחֵק אֶת הַכְּרֵישָׁה, וְהַסּוֹחֵט שְׂעָרוֹ בִּכְסוּתוֹ, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, הַיּוֹצְאִין בְּכִי יֻתַּן, וְאֶת שֶׁבּוֹ אֵינָן בְּכִי יֻתַּן, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִתְכַּוֵּן שֶׁיֵּצְאוּ מִכֻּלּוֹ: \n",
28
+ "הַנּוֹפֵחַ בַּעֲדָשִׁים לְבָדְקָן אִם יָפוֹת הֵן, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, בְּכִי יֻתַּן. וְהָאוֹכֵל שֻׁמְשְׁמִין בְּאֶצְבָּעוֹ, מַשְׁקִין שֶׁעַל יָדוֹ, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, בְּכִי יֻתַּן. הַטּוֹמֵן פֵּרוֹתָיו בַּמַּיִם מִפְּנֵי הַגַּנָּבִים, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן. מַעֲשֶׂה בְאַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם שֶׁטָּמְנוּ דְבֵלָתָן בַּמַּיִם מִפְּנֵי הַסִּיקָרִין, וְטִהֲרוּ לָהֶן חֲכָמִים. הַנּוֹתֵן פֵּרוֹתָיו בְּשִׁב��ֹלֶת הַנָּהָר לַהֲבִיאָן עִמּוֹ, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן: \n"
29
+ ],
30
+ [
31
+ "זֵעַת בָּתִּים, בּוֹרוֹת, שִׁיחִין וּמְעָרוֹת, טְהוֹרָה. זֵעַת הָאָדָם, טְהוֹרָה. שָׁתָה מַיִם טְמֵאִין וְהִזִּיעַ, זֵעָתוֹ טְהוֹרָה. בָּא בְמַיִם שְׁאוּבִים וְהִזִּיעַ, זֵעָתוֹ טְמֵאָה. נִסְתַּפֵּג וְאַחַר כָּךְ הִזִּיעַ, זֵעָתוֹ טְהוֹרָה: \n",
32
+ "מֶרְחָץ טְמֵאָה, זֵעָתָהּ טְמֵאָה. וּטְהוֹרָה, בְּכִי יֻתַּן. הַבְּרֵכָה שֶׁבַּבַּיִת, הַבַּיִת מַזִּיעַ מֵחֲמָתָהּ, אִם טְמֵאָה, זֵעַת כָּל הַבַּיִת שֶׁמֵּחֲמַת הַבְּרֵכָה, טְמֵאָה: \n",
33
+ "שְׁתֵּי בְרֵכוֹת, אַחַת טְהוֹרָה וְאַחַת טְמֵאָה, הַמַּזִּיעַ קָרוֹב לַטְּמֵאָה, טָמֵא. קָרוֹב לַטְּהוֹרָה, טָהוֹר. מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה, טָמֵא. בַּרְזֶל טָמֵא שֶׁבְּלָלוֹ עִם בַּרְזֶל טָהוֹר, אִם רֹב מִן הַטָּמֵא, טָמֵא. וְאִם רֹב מִן הַטָּהוֹר, טָהוֹר. מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה, טָמֵא. גִּסְטְרָיוֹת שֶׁיִּשְׂרָאֵל וְנָכְרִים מַטִּילִין לְתוֹכָהּ, אִם רֹב מִן הַטָּמֵא, טָמֵא. וְאִם רֹב מִן הַטָּהוֹר, טָהוֹר. מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה, טָמֵא. מֵי שְׁפִיכוּת שֶׁיָּרְדוּ עֲלֵיהֶן מֵי גְשָׁמִים, אִם רֹב מִן הַטָּמֵא, טָמֵא. וְאִם רֹב מִן הַטָּהוֹר, טָהוֹר. מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה, טָמֵא. אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁקָּדְמוּ מֵי שְׁפִיכוּת. אֲבָל אִם קָדְמוּ מֵי גְשָׁמִים, אֲפִלּוּ כָל שֶׁהֵן, לְמֵי שְׁפִיכוּת, טָמֵא: \n",
34
+ "הַטּוֹרֵף אֶת גַּגּוֹ וְהַמְכַבֵּס אֶת כְּסוּתוֹ וְיָרְדוּ עֲלֵיהֶן גְּשָׁמִים, אִם רֹב מִן הַטָּמֵא, טָמֵא. וְאִם רֹב מִן הַטָּהוֹר, טָהוֹר. מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה, טָמֵא. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם הוֹסִיפוּ לְנַטֵּף: \n",
35
+ "עִיר שֶׁיִּשְׂרָאֵל וְנָכְרִים דָּרִים בָּהּ וְהָיָה בָהּ מֶרְחָץ מַרְחֶצֶת בְּשַׁבָּת, אִם רֹב נָכְרִים, רוֹחֵץ מִיָּד. וְאִם רֹב יִשְׂרָאֵל, יַמְתִּין כְּדֵי שֶׁיֵּחַמּוּ הַחַמִּין. מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה, יַמְתִּין כְּדֵי שֶׁיֵּחַמּוּ הַחַמִּין. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בְּאַמְבָּטִי קְטַנָּה, אִם יֶשׁ בָּהּ רָשׁוּת, רוֹחֵץ בָּהּ מִיָּד: \n",
36
+ "מָצָא בָהּ יָרָק נִמְכָּר, אִם רֹב נָכְרִים, לוֹקֵחַ מִיָּד. וְאִם רֹב יִשְׂרָאֵל, יַמְתִּין כְּדֵי שֶׁיָּבֹאוּ מִמָּקוֹם קָרוֹב. מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה, יַמְתִּין כְּדֵי שֶׁיָּבֹאוּ מִמָּקוֹם קָרוֹב. וְאִם יֶשׁ בּוֹ רָשׁוּת, לוֹקֵחַ מִיָּד: \n",
37
+ "מָצָא בָהּ תִּינוֹק מֻשְׁלָךְ, אִם רֹב נָכְרִים, נָכְרִי. וְאִם רֹב יִשְׂרָאֵל, יִשְׂרָאֵל. מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה, יִשְׂרָאֵל. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הוֹלְכִין אַחַר רֹב הַמַּשְׁלִיכִין: \n",
38
+ "מָצָא בָהּ מְצִיאָה, אִם רֹב נָכְרִים, אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַכְרִיז. וְאִם רֹב יִשְׂרָאֵל, צָרִיךְ לְהַכְרִיז. מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה, צָרִיךְ לְהַכְרִיז. מָצָא בָהּ פַּת, הוֹלְכִין אַחַר רֹב הַנַּחְתּוֹמִין. וְאִם הָיְתָה פַת עִסָּה, הוֹלְכִים אַחַר רֹב אוֹכְלֵי פַת עִסָּה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם הָיְתָה פַת קִבָּר, הוֹלְכִין אַחַר רֹב אוֹכְלֵי פַת קִבָּר: \n",
39
+ "מָצָא בָהּ בָּשָׂר, הוֹלְכִין אַחַר רֹב הַטַּבָּחִים. אִם הָיָה מְבֻשָּׁל, הוֹלְכִים אַחַר רֹב אוֹכְלֵי בָשָׂר מְבֻשָּׁל: \n",
40
+ "הַמּוֹצֵא פֵרוֹת בַּדֶּרֶךְ, אִם רֹב מַכְנִיסִין לְבָתֵּיהֶן, פָּטוּר. וְלִמְכֹּר בַּשּׁוּק, חַיָּב. מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה, דְּמַאי. אוֹצָר שֶׁיִּשְׂרָאֵל וְנָכְרִים מַטִּילִין לְתוֹכוֹ, אִם רֹב נָכְרִים, וַדַּאי. וְאִם רֹב יִשְׂרָאֵל, דְּמַאי. מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה, וַדַּאי, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֲפִלּוּ כֻלָּם נָכְרִים וְיִשְׂרָאֵל אֶחָד מַטִּיל לְתוֹכוֹ, דְּמַאי: \n",
41
+ "פֵּרוֹת שְׁנִיָּה שֶׁרַבּוּ עַל שֶׁל שְׁלִישִׁית, וְשֶׁל שְׁלִישִׁית עַל שֶׁל רְבִיעִית, וְשֶׁל רְבִיעִית עַל שֶׁל חֲמִישִׁית, וְשֶׁל חֲמִישִׁית עַל שֶׁל שִׁשִּׁית, וְשֶׁל שִׁשִּׁית עַל שֶׁל שְׁבִיעִית, וְשֶׁל שְׁבִיעִית עַל שֶׁל מוֹצָאֵי שְׁבִיעִית, הוֹלְכִין אַחַר הָרֹב. מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה, לְהַחֲמִיר: \n"
42
+ ],
43
+ [
44
+ "שַׂק שֶׁהוּא מָלֵא פֵרוֹת וּנְתָנוֹ עַל גַּב הַנָּהָר, אוֹ עַל פִּי הַבּוֹר, אוֹ עַל מַעֲלוֹת הַמְּעָרָה, וְשָׁאֲבוּ, כֹּל שֶׁשָּׁאֲבוּ, בְּכִי יֻתַּן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כֹּל שֶׁהוּא כְנֶגֶד הַמַּיִם, בְּכִי יֻתַּן. וְכֹל שֶׁאֵינוֹ כְנֶגֶד הַמַּיִם, אֵינוֹ בְּכִי יֻתַּן: \n",
45
+ "חָבִית שֶׁהִיא מְלֵאָה פֵרוֹת וּנְתוּנָה לְתוֹךְ הַמַּשְׁקִין, אוֹ מְלֵאָה מַשְׁקִין וּנְתוּנָה לְתוֹךְ הַפֵּרוֹת, וְשָׁאֲבוּ, כֹּל שֶׁשָּׁאֲבוּ, בְּכִי יֻתַּן. בְּאֵלּוּ מַשְׁקִים אָמְרוּ, בְּמַיִם וּבְיַיִן וּבְחֹמֶץ. וּשְׁאָר כָּל הַמַּשְׁקִין, טְהוֹרִין. רַבִּי נְחֶמְיָה מְטַהֵר בְּקִטְנִית, שֶׁאֵין הַקִּטְנִית שׁוֹאָבֶת: \n",
46
+ "הָרוֹדֶה פַת חַמָּה וּנְתָנָהּ עַל פִּי חָבִית שֶׁל יַיִן, רַבִּי מֵאִיר מְטַמֵּא. רַבִּי יְהוּדָה מְטַהֵר. רַבִּי יוֹסֵי מְטַהֵר בְּשֶׁל חִטִּים וּמְטַמֵּא בְשֶׁל שְׂעֹרִים, מִפְּנֵי שֶׁהַשְּׂעֹרִים שׁוֹאֲבוֹת: \n",
47
+ "הַמְרַבֵּץ אֶת בֵּיתוֹ וְנָתַן בּוֹ חִטִּים וְטָנְנוּ, אִם מֵחֲמַת הַמַּיִם, בְּכִי יֻתַּן. וְאִם מֵחֲמַת הַסֶּלַע, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן. הַמְכַבֵּס אֶת כְּסוּתוֹ בַּעֲרֵבָה, נָתַן בָּהּ חִטִּים וְטָנְנוּ, אִם מֵחֲמַת הַמַּיִם, בְּכִי יֻתַּן. אִם מֵחֲמַת עַצְמָן, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן. הַמְטַנֵּן בְּחֹל, הֲרֵי זֶה בְכִי יֻתַּן. מַעֲשֶׂה בְאַנְשֵׁי הַמָּחוֹז שֶׁהָיוּ מְטִנִּין בְּחֹל, אָמְרוּ לָהֶם חֲכָמִים, אִם כָּךְ הֱיִיתֶם עוֹשִׂים, לֹא עֲשִׂיתֶם טָהֳרָה מִימֵיכֶם: \n",
48
+ "הַמְטַנֵּן בְּטִיט הַנָּגוּב, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אִם יֶשׁ בּוֹ מַשְׁקֶה טוֹפֵחַ, בְּכִי יֻתַּן. וְאִם לָאו, אֵינוֹ בְּכִי יֻתַּן. הַמְרַבֵּץ אֶת גָּרְנוֹ, אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא נָתַן בָּהּ חִטִּים וְטָנְנוּ. הַמְלַקֵּט עֲשָׂבִים כְּשֶׁהַטַּל עֲלֵיהֶם, לְהָטֵן בָּהֶם חִטִּים, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן. אִם נִתְכַּוֵּן לְכָךְ, הֲרֵי זֶה בְכִי יֻתַּן. הַמּוֹלִיךְ חִטִּין לִטְחֹן וְיָרְדוּ עֲלֵיהֶן גְּשָׁמִים, אִם שָׂמַח, בְּכִי יֻתַּן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא לִשְׂמֹחַ, אֶלָּא אִם עָמָד: \n",
49
+ "הָיוּ זֵיתָיו נְתוּנִים בַּגַּג וְיָרְדוּ עֲלֵיהֶן גְּשָׁמִים, אִם שָׂמַח, בְּכִי יֻתַּן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא לִשְׂמֹחַ, אֶלָּא, אִם פָּקַק אֶת הַצִּנּוֹר אוֹ אִם חִלְחֵל לְתוֹכָן: \n",
50
+ "הַחַמָּרִין שֶׁהָיוּ עוֹבְרִים בַּנָּהָר וְנָפְלוּ שַׂקֵּיהֶם לַמַּיִם, אִם שָׂמְחוּ, בְּכִי יֻתַּן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא לִשְׂמֹחַ, אֶלָּא, אִם הָפְכוּ. הָיוּ רַגְלָיו מְלֵאוֹת טִיט, וְכֵן רַגְלֵי בְהֶמְתּוֹ, עָבַר בַּנָּהָר, אִם שָׂמַח, בְּכִי יֻתַּן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא לִשְׂמֹחַ, אֶלָּא, אִם עָמַד וְהֵדִיחַ. בְּאָדָם וּבִבְהֵמָה טְמֵאָה, לְעוֹלָם טָמֵא: \n",
51
+ "הַמּוֹרִיד אֶת הַגַּלְגַּלִּים וְאֶת כְּלֵי הַבָּקָר בִּשְׁעַת הַקָּדִים לַמַּיִם בִּשְׁבִיל שֶׁיָּחוּצוּ, הֲרֵי זֶה בְכִי יֻתַּן. הַמּוֹרִיד בְּהֵמָה לִשְׁתּוֹת, הַמַּיִם הָעוֹלִים בְּפִיהָ, בְּכִי יֻתַּן. וּבְרַגְלֶיהָ, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן. אִם חָשַׁב שֶׁיּוּדְחוּ רַגְלֶיהָ, אַף הָעוֹלִין בְּרַגְלֶיהָ, בְּכִי יֻתַּן. בִּשְׁעַת הַיַּחַף וְהַדַּיִשׁ, לְעוֹלָם טָמֵא. הוֹרִיד חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן, אַף עַל פִּי שֶׁחוֹשֵׁב שֶׁיּוּדְחוּ רַגְלֶיהָ, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן, שֶׁיֶּשׁ לָהֶן מַעֲשֶׂה וְאֵין לָהֶן מַחֲשָׁבָה: \n"
52
+ ],
53
+ [
54
+ "הַשּׁוֹחֶה לִשְׁתּוֹת, הַמַּיִם הָעוֹלִים בְּפִיו וּבִשְׂפָמוֹ, בְּכִי יֻתַּן. בְּחָטְמוֹ וּבְרֹאשׁוֹ וּבִזְקָנוֹ, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן. הַמְמַלֵּא בְּחָבִית, הַמַּיִם הָעוֹלִים אַחֲרֶיהָ, וּבַחֶבֶל שֶׁהוּא מְכֻנָּן עַל צַוָּארָהּ, וּבַחֶבֶל שֶׁהוּא לְצָרְכָּהּ, הֲרֵי זֶה בְכִי יֻתַּן. כַּמָּה הוּא צָרְכָּהּ. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר, טֶפַח. נְתָנָהּ תַּחַת הַצִּנּוֹר, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן: \n",
55
+ "מִי שֶׁיָּרְדוּ עָלָיו גְּשָׁמִים, אֲפִלּוּ אַב הַטֻּמְאָה, אֵינוֹ בְכִי יֻתַּן. וְאִם נִעֵר, בְּכִי יֻתַּן. עָמַד תַּחַת הַצִּנּוֹר לְהָקֵר אוֹ לִדּוֹחַ, בְּטָמֵא, טְמֵאִין. וּבְטָהוֹר, בְּכִי יֻתַּן: \n",
56
+ "הַכּוֹפֶה קְעָרָה עַל הַכֹּתֶל בִּשְׁבִיל שֶׁתּוּדַח, הֲרֵי זֶה בְכִי יֻתַּן. אִם בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יִלְקֶה הַכֹּתֶל, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן: \n",
57
+ "חָבִית שֶׁיָּרַד הַדֶּלֶף לְתוֹכָהּ, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, יְשַׁבֵּר. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, יְעָרֶה. וּמוֹדִים שֶׁהוּא מוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ וְנוֹטֵל פֵּרוֹת מִתּוֹכָהּ, וְהֵם טְהוֹרִים: \n",
58
+ "עֲרֵבָה שֶׁיָּרַד הַדֶּלֶף לְתוֹכָהּ, הַנִּתָּזִין וְהַצָּפִין אֵינָן בְּכִי יֻתַּן. נְטָלָהּ לְשָׁפְכָהּ, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, בְּכִי יֻתַּן. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן. הִנִּיחָהּ שֶׁיֵּרֵד הַדֶּלֶף לְתוֹכָהּ, הַנִּתָּזִין וְהַצָּפִין, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, בְּכִי יֻתַּן. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן. נְטָלָהּ לְשָׁפְכָהּ, אֵלּוּ וָאֵלּוּ מוֹדִים שֶׁהֵן בְּכִי יֻתַּן. הַמַּטְבִּיל אֶת הַכֵּלִים וְהַמְכַבֵּס אֶת כְּסוּתוֹ בִּמְעָרָה, הַמַּיִם הָעוֹלִים בְּיָדָיו, בְּכִי יֻתַּן. בְּרַגְלָיו, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, אִם אִי אֶפְשָׁר לוֹ שֶׁיֵּרֵד אֶלָּא אִם כֵּן נִטַּנְּפוּ רַגְלָיו, אַף הָעוֹלִין בְּרַגְלָיו בְּכִי יֻתַּן: \n",
59
+ "קֻפָּה שֶׁהִיא מְלֵאָה תֻרְמוֹסִין וּנְתָנוּהָ לְתוֹךְ מִקְוֶה, מוֹשִׁיט יָדוֹ וְנוֹטֵל תֻּרְמוֹסִין מִתּוֹכָהּ, וְהֵם טְהוֹרִים. הֶעֱלָם מִן הַמַּיִם, הַנּוֹגְעִים בַּקֻּפָּה, טְמֵאִים, וּשְׁאָר כָּל הַתֻּרְמוֹסִים, טְהוֹרִים. צְנוֹן שֶׁבַּמְּעָרָה, נִדָּה מְדִיחָתוֹ וְהוּא טָהוֹר. הֶעֱלַתּוּ כָל שֶׁהוּא מִן הַמַּיִם, טָמֵא: \n",
60
+ "פֵּרוֹת שֶׁנָּפְלוּ לְתוֹךְ אַמַּת הַמַּיִם, פָּשַׁט מִי שֶׁהָיוּ יָדָיו טְמֵאוֹת וּנְטָלָן, יָדָיו טְהוֹרוֹת וְהַפֵּרוֹת טְהוֹרִים. וְאִם חָשַׁב שֶׁיּוּדְחוּ יָדָיו, יָדָיו טְהוֹרוֹת וְהַפֵּרוֹת בְּכִי יֻתַּן: \n",
61
+ "קְדֵרָה שֶׁהִיא מְלֵאָה מַיִם וּנְתוּנָה לְתוֹךְ הַמִּקְוֶה וּפָשַׁט אַב הַטֻּמְאָה אֶת יָדוֹ לְתוֹכָהּ, טְמֵאָה. מַגַּע טֻמְאוֹת, טְהוֹרָה. וּשְׁאָר כָּל הַמַּשְׁקִין, טְמֵאִין, שֶׁאֵין הַמַּיִם מְטַהֲרִים אֶת שְׁאָר הַמַּשְׁקִין: \n",
62
+ "הַמְמַלֵּא בְקִילוֹן, עַד שְׁלשָׁה יָמִים, טְמֵאִין. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אִם נִגְּבוּ, מִיָּד טְהוֹרִים. וְאִם לֹא נִגְּבוּ, אֲפִלּוּ עַד שְׁלשִׁים יוֹם, טְמֵאִים: \n",
63
+ "עֵצִים שֶׁנָּפְלוּ עֲלֵיהֶם מַשְׁקִין וְיָרְדוּ עֲלֵיהֶם גְּשָׁמִים, אִם רַבּוּ, טְהוֹרִים. הוֹצִיאָם שֶׁיֵּרְדוּ עֲלֵיהֶם גְּשָׁמִים, אַף עַל פִּי שֶׁרַבּוּ, טְמֵאִים. בָּלְעוּ מַשְׁקִים טְמֵאִים, אַף עַל פִּי שֶׁהוֹצִיאָם שֶׁיֵּרְדוּ עֲלֵיהֶם גְּשָׁמִים, טְהוֹרִין. וְלֹא יַסִּיקֵם אֶלָּא בְיָדַיִם טְהוֹרוֹת בִּלְבָד. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אִם הָיוּ לַחִין וְהִסִּיקָן, וְרַבּוּ הַמַּשְׁקִין הַיּוֹצְאִין מֵהֶן עַל הַמַּשְׁקִין שֶׁבָּלְעוּ, טְהוֹרִים: \n"
64
+ ],
65
+ [
66
+ "מִי שֶׁטָּבַל בַּנָּהָר, וְהָיָה לְפָנָיו נָהָר אַחֵר וְעָבַר בּוֹ, טִהֲרוּ שְׁנִיִּים אֶת הָרִאשׁוֹנִים. דָּחָהוּ חֲבֵרוֹ לְשָׁכְרוֹ, וְכֵן לִבְהֶמְתּוֹ, טִהֲרוּ שְׁנִיִּים אֶת הָרִאשׁוֹנִים. וְאִם כִּמְשַׂחֵק עִמּוֹ, הֲרֵי זֶה בְכִי יֻתַּן: \n",
67
+ "הַשָּׁט עַל פְּנֵי הַמַּיִם, הַנִּתָּזִין, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן. וְאִם נִתְכַּוֵּן לְהַתִּיז עַל חֲבֵרוֹ, הֲרֵי זֶה בְכִי יֻתַּן. הָעוֹשֶׂה צִפּוֹר בַּמַּיִם, הַנִּתָּזִין וְאֶת שֶׁבָּהּ, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן: \n",
68
+ "פֵּרוֹת שֶׁיָּרַד הַדֶּלֶף לְתוֹכָן וּבְלָלָן שֶׁיְּנֻגְּבוּ, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, בְּכִי יֻתַּן. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן: \n",
69
+ "הַמּוֹדֵד אֶת הַבּוֹר בֵּין לְעָמְקוֹ בֵּין לְרָחְבּוֹ, הֲרֵי זֶה בְכִי יֻתַּן, דִּבְרֵי רַבִּי טַרְפוֹן. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, לְעָמְקוֹ, בְּכִי יֻתַּן. וּלְרָחְבּוֹ, אֵינוֹ בְכִי יֻתַּן: \n",
70
+ "פָּשַׁט יָדוֹ אוֹ רַגְלוֹ אוֹ קָנֶה לְבוֹר לֵידַע אִם יֶשׁ בּוֹ מַיִם, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן. לֵידַע כַּמָּה מַיִם יֶשׁ בּוֹ, הֲרֵי זֶה בְכִי יֻתַּן. זָרַק אֶבֶן לְבוֹר לֵידַע אִם יֶשׁ בּוֹ מַיִם, הַנִּתָּזִין, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן. וְאֶת שֶׁבָּאֶבֶן, טְהוֹרִים: \n",
71
+ "הַחוֹבֵט עַל הַשֶּׁלַח, חוּץ לַמַּיִם, בְּכִי יֻתַּן. לְתוֹךְ הַמַּיִם, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אַף לְתוֹךְ הַמַּיִם בְּכִי יֻתַּן, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִתְכַּוֵּן שֶׁיֵּצְאוּ עִם הַצּוֹאָה: \n",
72
+ "הַמַּיִם הָעוֹלִין בַּסְּפִינָה וּבָעֵקֶל וּבַמְּשׁוֹטוֹת, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן. בַּמְּצוֹדוֹת וּבָרְשָׁתוֹת וּבַמִּכְמָרוֹת, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן. וְאִם נִעֵר, בְּכִי יֻתַּן. הַמּוֹלִיךְ אֶת הַסְּפִינָה לַיָּם הַגָּדוֹל לְצָרְפָהּ, הַמּוֹצִיא מַסְמֵר לַגְּשָׁמִים לְצָרְפוֹ, הַמַּנִּיחַ אֶת הָאוּד בַּגְּשָׁמִים לְכַבּוֹתוֹ, הֲרֵי זֶה בְכִי יֻתַּן: \n",
73
+ "קַסְיָא שֶׁל שֻׁלְחָנוֹת וְהַשִּׁיפָא שֶׁל לְבֵנִים, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן. וְאִם נִעֵר, בְּכִי יֻתַּן: \n",
74
+ "כָּל הַנִּצּוֹק, טָהוֹר, חוּץ מִדְּבַשׁ הַזִּיפִין, וְהַצַּפָּחַת. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אַף הַמִּקְפָּה שֶׁל גְּרִיסִין וְשֶׁל פּוֹל, מִפְּנֵי שֶׁהִיא סוֹלֶדֶת לְאַחֲרֶיהָ: \n",
75
+ "הַמְעָרֶה מֵחַם לְחַם, וּמִצּוֹנֵן לְצוֹנֵן, וּמֵחַם לְצוֹנֵן, טָהוֹר. מִצּוֹנֵן לְחַם, טָמֵא. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אַף הַמְעָרֶה מֵחַם לְחַם וְכֹחוֹ שֶׁל תַּחְתּוֹן יָפֶה מִשֶּׁל עֶלְיוֹן, טָמֵא: \n",
76
+ "הָאִשָּׁה שֶׁהָיוּ יָדֶיהָ טְהוֹרוֹת, וּמְגִיסָה בִקְדֵרָה טְמֵאָה, אִם הִזִּיעוּ יָדֶיהָ, טְמֵאוֹת. הָיוּ יָדֶיהָ טְמֵאוֹת, וּמְגִיסָה בִקְדֵרָה טְהוֹרָה, אִם הִזִּיעוּ יָדֶיהָ, הַקְּדֵרָה טְמֵאָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אִם נָטְפוּ. הַשּׁוֹקֵל עֲנָבִים בְּכַף מֹאזְנַיִם, הַיַּיִן שֶׁבַּכַּף, טָהוֹר, עַד שֶׁיְּעָרֶה לְתוֹךְ הַכְּלִי. הֲרֵי זֶה דוֹמֶה לְסַלֵּי זֵיתִים וַעֲנָבִים כְּשֶׁהֵן מְנַטְּפִין: \n"
77
+ ],
78
+ [
79
+ "הַמַּעֲלֶה פֵרוֹתָיו לַגַּג מִפְּנֵי הַכְּנִימָה, וְיָרַד עֲלֵיהֶם טַל, אֵינָם בְּכִי יֻתַּן. אִם נִתְכַּוֵּן לְכָךְ, הֲרֵי זֶה בְכִי יֻתַּן. הֶעֱלָן חֵרֵשׁ, שׁוֹטֶה וְקָטָן, אַף עַל פִּי שֶׁחִשַּׁב שֶׁיֵּרֵד עֲלֵיהֶן הַטַּל, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן, שֶׁיֶּשׁ לָהֶן מַעֲשֶׂה וְאֵין לָהֶן מַחֲשָׁבָה: \n",
80
+ "הַמַּעֲלֶה אֶת הָאֲגֻדּוֹת וְאֶת הַקְּצִיעוֹת וְאֶת הַשּׁוּם לַגַּג בִּשְׁבִיל שֶׁיַּמְתִּינוּ, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן. כָּל הָאֲגֻדּוֹת שֶׁל בֵּית הַשְּׁוָקִים, טְמֵאִין. רַבִּי יְהוּדָה מְטַהֵר בַּלַּחִים. אָמַר רַבִּי מֵאִיר, וְכִי מִפְּנֵי מָה טִמְּאוּ, אֶלָּא מִפְּנֵי מַשְׁקֵה הַפֶּה. כָּל הַקְּמָחִין וְהַסְּלָתוֹת שֶׁל בֵּית הַשְּׁוָקִים, טְמֵאִים. הַחִילְקָה, הַטְּרָגִיס וְהַטִּסְגִי, טְמֵאִים בְּכָל מָקוֹם: \n",
81
+ "כָּל הַבֵּיצִים בְּחֶזְקַת טָהֳרָה, חוּץ מִשֶּׁל מוֹכְרֵי מַשְׁקֶה. וְאִם הָיוּ מוֹכְרִין עִמָּהֶן פֵּרוֹת יְבֵשִׁים, טְהוֹרוֹת. כָּל הַדָּגִים בְּחֶזְקַת טֻמְאָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, חֲתִיכַת אִלְתִּית וְדָג הַמִּצְרִי הַבָּא בְקֻפָּה וְקוּלְיָס הָאִסְפָּנִין, הֲרֵי אֵלּוּ בְחֶזְקַת טָהֳרָה. כָּל הַצִּיר בְּחֶזְקַת טֻמְאָה. וְעַל כֻּלָּם, עַם הָאָרֶץ נֶאֱמָן לוֹמַר טְהוֹרִים הֵן, חוּץ מִשֶּׁל דָּגָה, מִפְּנֵי שֶׁהֵן מַפְקִידִין אוֹתָהּ אֵצֶל עַם הָאָרֶץ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, צִיר טָהוֹר שֶׁנָּפַל לְתוֹכוֹ מַיִם כָּל שֶׁהֵן, טָמֵא: \n",
82
+ "שִׁבְעָה מַשְׁקִין הֵן. הַטַּל וְהַמַּיִם, הַיַּיִן וְהַשֶּׁמֶן, וְהַדָּם, וְהֶחָלָב, וּדְבַשׁ דְּבוֹרִים. דְּבַשׁ צְרָעִים, טָהוֹר, וּמֻתָּר בַּאֲכִילָה: \n",
83
+ "תּוֹלָדוֹת לַמַּיִם, הַיּוֹצְאִין מִן הָעַיִן, מִן הָאֹזֶן, מִן הַחֹטֶם, מִן הַפֶּה, מֵי רַגְלַיִם, בֵּין גְּדוֹלִים בֵּין קְטַנִּים, לְדַעְתּוֹ וְשֶׁלֹּא לְדַעְתּוֹ. תּוֹלָדוֹת לַדָּם, דַּם שְׁחִיטָה. בַּבְּהֵמָה וּבַחַיָּה וּבָעוֹפוֹת הַטְּהוֹרִים, וְדַם הַקָּזָה לִשְׁתִיָּה. מֵי חָלָב, כֶּחָלָב. וְהַמֹּחַל, כַּשֶּׁמֶן, שֶׁאֵין הַמֹּחַל יוֹצֵא מִידֵי שֶׁמֶן, דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין עִמּוֹ שָׁמֶן. דַּם הַשֶּׁרֶץ, כִּבְשָׂרוֹ, מְטַמֵּא וְאֵינוֹ מַכְשִׁיר, וְאֵין לָנוּ כַּיּוֹצֵא בוֹ: \n",
84
+ "אֵלּוּ מְטַמְּאִין וּמַכְשִׁירִין. זוֹבוֹ שֶׁל זָב, וְרֻקּוֹ, וְשִׁכְבַת זַרְעוֹ, וּמֵימֵי רַגְלָיו, וּרְבִיעִית מִן הַמֵּת, וְדַם הַנִּדָּה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, שִׁכְבַת זֶרַע אֵינָהּ מַכְשֶׁרֶת. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר, דַּם הַנִּדָּה אֵינוֹ מַכְשִׁיר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, דַּם הַמֵּת אֵינוֹ מַכְשִׁיר. וְאִם נָפַל עַל הַדְּלַעַת, גּוֹרְדָהּ וְהִיא טְהוֹרָה: \n",
85
+ "אֵלּוּ לֹא מְטַמְּאִין וְלֹא מַכְשִׁירִין. הַזֵּעָה, וְהַלֵּחָה סְרוּחָה, וְהָרְאִי, וְהַדָּם הַיּוֹצֵא עִמָּהֶם, וּמַשְׁקֵה בֶן שְׁמֹנָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, חוּץ מִדָּמוֹ. וְהַשּׁוֹתֶה מֵי טְבֶרְיָה, אַף עַל פִּי שֶׁיּוֹצְאִין נְקִיִּים. דַּם שְׁחִיטָה בַּבְּהֵמָה, בַּחַיָּה וּבָעוֹפוֹת הַטְּמֵאִים, וְדַם הַקָּזָה לִרְפוּאָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַמֵּא בָאֵלּוּ. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר, חֲלֵב הַזָּכָר, טָהוֹר: \n",
86
+ "חֲלֵב הָאִשָּׁה מְטַמֵּא לְרָצוֹן וְשֶׁלֹּא לְרָצוֹן, וַחֲלֵב הַבְּהֵמָה אֵינוֹ מְטַמֵּא אֶלָּא לְרָצוֹן. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, קַל וָחֹמֶר הַדְּבָרִים. מָה אִם חֲלֵב הָאִשָּׁה שֶׁאֵינוֹ מְיֻחָד אֶלָּא לִקְטַנִּים, מְטַמֵּא לְרָצוֹן וְשֶׁלֹּא לְרָצוֹן, חֲלֵב הַבְּהֵמָה שֶׁהוּא מְיֻחָד לִקְטַנִּים וְלִגְדוֹלִים, אֵינוֹ דִין שֶׁיְּטַמֵּא לְרָצוֹן וְשֶׁלֹּא לְרָצוֹן. אָמְרוּ לוֹ, לֹא, אִם טִמֵּא חֲלֵב הָאִשָּׁה שֶׁלֹּא לְרָצוֹן, שֶׁדַּם מַגֵּפָתָהּ טָמֵא, יְטַמֵּא חֲלֵב הַבְּהֵמָה שֶׁלֹּא לְרָצוֹן, שֶׁדַּם מַגֵּפָתָהּ טָהוֹר. אָמַר לָהֶם, מַחְמִיר אֲנִי בְּחָלָב מִבְּדָם, שֶׁהַחוֹלֵב לִרְפוּאָה, טָמֵא, וְהַמַּקִּיז לִרְפוּאָה, טָהוֹר. אָמְרוּ לוֹ, סַלֵּי זֵיתִים וַעֲנָבִים יוֹכִיחוּ, שֶׁהַמַּשְׁקִים הַיּוֹצְאִין מֵהֶן לְרָצוֹן, טְמֵאִים, וְשֶׁלֹּא לְרָצוֹן, טְהוֹרִים. אָמַר לָהֶן, לֹא, אִם אֲמַרְתֶּם בְּסַלֵּי זֵיתִים וַעֲנָבִים, שֶׁתְּחִלָּתָן אֹכֶל וְסוֹפָן מַשְׁקֶה, תֹּאמְרוּ בְחָלָב שֶׁתְּחִלָּתוֹ וְסוֹפוֹ מַשְׁקֶה. עַד כָּאן הָיְתָה תְשׁוּבָה. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן מִכָּאן וָאֵילָךְ הָיִינוּ מְשִׁיבִין לְפָנָיו, מֵי גְשָׁמִים יוֹכִיחוּ, שֶׁתְּחִלָּתָן וְסוֹפָן מַשְׁקֶה וְאֵינָן מְטַמְּאִין אֶלָּא לְרָצוֹן. אָמַר לָנוּ, לֹא, אִם אֲמַרְתֶּם בְּמֵי גְשָׁמִים, שֶׁאֵין רֻבָּן לָאָדָם, אֶלָּא לָאֲרָצוֹת וְלָאִילָנוֹת, וְרֹב הֶחָלָב, לָאָדָם: \n"
87
+ ]
88
+ ],
89
+ "sectionNames": [
90
+ "Chapter",
91
+ "Mishnah"
92
+ ]
93
+ }
json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Makhshirin/Hebrew/merged.json ADDED
@@ -0,0 +1,89 @@
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
1
+ {
2
+ "title": "Mishnah Makhshirin",
3
+ "language": "he",
4
+ "versionTitle": "merged",
5
+ "versionSource": "https://www.sefaria.org/Mishnah_Makhshirin",
6
+ "text": [
7
+ [
8
+ "כָּל מַשְׁקֶה שֶׁתְּחִלָּתוֹ לְרָצוֹן אַף עַל פִּי שֶׁאֵין סוֹפוֹ לְרָצוֹן, אוֹ שֶׁסּוֹפוֹ לְרָצוֹן אַף עַל פִּי שֶׁאֵין תְּחִלָּתוֹ לְרָצוֹן, הֲרֵי זֶה בְכִי יֻתַּן. מַשְׁקִין טְמֵאִים מְטַמְּאִין לְרָצוֹן וְשֶׁלֹּא לְרָצוֹן: \n",
9
+ "הַמַּרְעִיד אֶת הָאִילָן לְהַשִּׁיר מִמֶּנּוּ אֳכָלִין אוֹ אֶת הַטֻּמְאָה, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן. לְהַשִּׁיר מִמֶּנּוּ מַשְׁקִין, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, הַיּוֹצְאִין וְאֶת שֶׁבּוֹ, בְּכִי יֻתַּן. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, הַיּוֹצְאִין, בְּכִי יֻתַּן, וְאֶת שֶׁבּוֹ, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִתְכַּוֵּן שֶׁיֵּצְאוּ מִכֻּלּוֹ: \n",
10
+ "הַמַּרְעִיד אֶת הָאִילָן וְנָפַל עַל חֲבֵרוֹ, אוֹ סוֹכָה וְנָפְלָה עַל חֲבֶרְתָּהּ, וְתַחְתֵּיהֶן זְרָעִים אוֹ יְרָקוֹת הַמְחֻבָּרִין לַקַּרְקַע, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, בְּכִי יֻתַּן. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מִשּׁוּם אַבָּא יוֹסֵי חֲלֵי קוּפְרִי אִישׁ טִבְעוֹן, תְּמַהּ עַצְמְךָ אִם יֵשׁ מַשְׁקֶה טָמֵא בַתּוֹרָה, עַד שֶׁיִּתְכַּוֵּן וְיִתֵּן, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יא), וְכִי יֻתַּן מַיִם עַל זֶרַע: \n",
11
+ "הַנּוֹעֵר אֲגֻדָּה שֶׁל יָרָק וְיָרְדוּ מִצַּד הָעֶלְיוֹן לַתַּחְתּוֹן, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, בְּכִי יֻתַּן. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, אֵינָם בְּכִי יֻתַּן. אָמְרוּ בֵית הִלֵּל לְבֵית שַׁמַּאי, וַהֲלֹא הַנּוֹעֵר אֶת הַקֶּלַח, חוֹשְׁשִׁין אָנוּ שֶׁמָּא יָצְאוּ מִן הֶעָלֶה לֶעָלֶה. אָמְרוּ לָהֶן בֵּית שַׁמַּאי, שֶׁהַקֶּלַח אֶחָד, וַאֲגֻדָּה קְלָחִים הַרְבֵּה. אָמְרוּ לָהֶם בֵּית הִלֵּל, הֲרֵי הַמַּעֲלֶה שַׂק מָלֵא פֵרוֹת וּנְתָנוֹ עַל גַּב הַנָּהָר, חוֹשְׁשִׁין אָנוּ שֶׁמָּא יָרְדוּ מִצַּד הָעֶלְיוֹן לַתַּחְתּוֹן. אֲבָל אִם הֶעֱלָה שְׁנַיִם וּנְתָנָן זֶה עַל גַּב זֶה, הַתַּחְתּוֹן בְּכִי יֻתַּן. וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, הַתַּחְתּוֹן טָהוֹר: \n",
12
+ "הַמְמַחֵק אֶת הַכְּרֵישָׁה, וְהַסּוֹחֵט שְׂעָרוֹ בִּכְסוּתוֹ, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, הַיּוֹצְאִין בְּכִי יֻתַּן, וְאֶת שֶׁבּוֹ אֵינָן בְּכִי יֻתַּן, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִתְכַּוֵּן שֶׁיֵּצְאוּ מִכֻּלּוֹ: \n",
13
+ "הַנּוֹפֵחַ בַּעֲדָשִׁים לְבָדְקָן אִם יָפוֹת הֵן, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, בְּכִי יֻתַּן. וְהָאוֹכֵל שֻׁמְשְׁמִין בְּאֶצְבָּעוֹ, מַשְׁקִין שֶׁעַל יָדוֹ, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, בְּכִי יֻתַּן. הַטּוֹמֵן פֵּרוֹתָיו בַּמַּיִם מִפְּנֵי הַגַּנָּבִים, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן. מַעֲשֶׂה בְאַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם שֶׁטָּמְנוּ דְבֵלָתָן בַּמַּיִם מִפְּנֵי הַסִּיקָרִין, וְטִהֲרוּ לָהֶן חֲכָמִים. הַנּוֹתֵן פֵּרוֹתָיו בְּשִׁבֹּלֶת הַנָּהָר לַהֲבִיאָן עִמּוֹ, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן: \n"
14
+ ],
15
+ [
16
+ "זֵעַת בָּתִּים, בּוֹרוֹת, שִׁיחִין וּמְעָרוֹת, טְהוֹרָה. זֵעַת הָאָדָם, טְהוֹרָה. שָׁתָה מַיִם טְמֵאִין וְהִזִּיעַ, זֵעָתוֹ טְהוֹרָה. בָּא בְמַיִם שְׁאוּבִי�� וְהִזִּיעַ, זֵעָתוֹ טְמֵאָה. נִסְתַּפֵּג וְאַחַר כָּךְ הִזִּיעַ, זֵעָתוֹ טְהוֹרָה: \n",
17
+ "מֶרְחָץ טְמֵאָה, זֵעָתָהּ טְמֵאָה. וּטְהוֹרָה, בְּכִי יֻתַּן. הַבְּרֵכָה שֶׁבַּבַּיִת, הַבַּיִת מַזִּיעַ מֵחֲמָתָהּ, אִם טְמֵאָה, זֵעַת כָּל הַבַּיִת שֶׁמֵּחֲמַת הַבְּרֵכָה, טְמֵאָה: \n",
18
+ "שְׁתֵּי בְרֵכוֹת, אַחַת טְהוֹרָה וְאַחַת טְמֵאָה, הַמַּזִּיעַ קָרוֹב לַטְּמֵאָה, טָמֵא. קָרוֹב לַטְּהוֹרָה, טָהוֹר. מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה, טָמֵא. בַּרְזֶל טָמֵא שֶׁבְּלָלוֹ עִם בַּרְזֶל טָהוֹר, אִם רֹב מִן הַטָּמֵא, טָמֵא. וְאִם רֹב מִן הַטָּהוֹר, טָהוֹר. מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה, טָמֵא. גִּסְטְרָיוֹת שֶׁיִּשְׂרָאֵל וְנָכְרִים מַטִּילִין לְתוֹכָהּ, אִם רֹב מִן הַטָּמֵא, טָמֵא. וְאִם רֹב מִן הַטָּהוֹר, טָהוֹר. מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה, טָמֵא. מֵי שְׁפִיכוּת שֶׁיָּרְדוּ עֲלֵיהֶן מֵי גְשָׁמִים, אִם רֹב מִן הַטָּמֵא, טָמֵא. וְאִם רֹב מִן הַטָּהוֹר, טָהוֹר. מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה, טָמֵא. אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁקָּדְמוּ מֵי שְׁפִיכוּת. אֲבָל אִם קָדְמוּ מֵי גְשָׁמִים, אֲפִלּוּ כָל שֶׁהֵן, לְמֵי שְׁפִיכוּת, טָמֵא: \n",
19
+ "הַטּוֹרֵף אֶת גַּגּוֹ וְהַמְכַבֵּס אֶת כְּסוּתוֹ וְיָרְדוּ עֲלֵיהֶן גְּשָׁמִים, אִם רֹב מִן הַטָּמֵא, טָמֵא. וְאִם רֹב מִן הַטָּהוֹר, טָהוֹר. מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה, טָמֵא. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם הוֹסִיפוּ לְנַטֵּף: \n",
20
+ "עִיר שֶׁיִּשְׂרָאֵל וְנָכְרִים דָּרִים בָּהּ וְהָיָה בָהּ מֶרְחָץ מַרְחֶצֶת בְּשַׁבָּת, אִם רֹב נָכְרִים, רוֹחֵץ מִיָּד. וְאִם רֹב יִשְׂרָאֵל, יַמְתִּין כְּדֵי שֶׁיֵּחַמּוּ הַחַמִּין. מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה, יַמְתִּין כְּדֵי שֶׁיֵּחַמּוּ הַחַמִּין. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בְּאַמְבָּטִי קְטַנָּה, אִם יֶשׁ בָּהּ רָשׁוּת, רוֹחֵץ בָּהּ מִיָּד: \n",
21
+ "מָצָא בָהּ יָרָק נִמְכָּר, אִם רֹב נָכְרִים, לוֹקֵחַ מִיָּד. וְאִם רֹב יִשְׂרָאֵל, יַמְתִּין כְּדֵי שֶׁיָּבֹאוּ מִמָּקוֹם קָרוֹב. מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה, יַמְתִּין כְּדֵי שֶׁיָּבֹאוּ מִמָּקוֹם קָרוֹב. וְאִם יֶשׁ בּוֹ רָשׁוּת, לוֹקֵחַ מִיָּד: \n",
22
+ "מָצָא בָהּ תִּינוֹק מֻשְׁלָךְ, אִם רֹב נָכְרִים, נָכְרִי. וְאִם רֹב יִשְׂרָאֵל, יִשְׂרָאֵל. מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה, יִשְׂרָאֵל. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הוֹלְכִין אַחַר רֹב הַמַּשְׁלִיכִין: \n",
23
+ "מָצָא בָהּ מְצִיאָה, אִם רֹב נָכְרִים, אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַכְרִיז. וְאִם רֹב יִשְׂרָאֵל, צָרִיךְ לְהַכְרִיז. מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה, צָרִיךְ לְהַכְרִיז. מָצָא בָהּ פַּת, הוֹלְכִין אַחַר רֹב הַנַּחְתּוֹמִין. וְאִם הָיְתָה פַת עִסָּה, הוֹלְכִים אַחַר רֹב אוֹכְלֵי פַת עִסָּה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם הָיְתָה פַת קִבָּר, הוֹלְכִין אַחַר רֹב אוֹכְלֵי פַת קִבָּר: \n",
24
+ "מָצָא בָהּ בָּשָׂר, הוֹלְכִין אַחַר רֹב הַטַּבָּחִים. אִם הָיָה מְבֻשָּׁל, הוֹלְכִים אַחַר רֹב אוֹכְלֵי בָשָׂר מְבֻשָּׁל: \n",
25
+ "הַמּוֹצֵא פֵרוֹת בַּדֶּרֶךְ, אִם רֹב מַכְנִיסִין לְבָתֵּיהֶן, פָּטוּר. וְלִמְכֹּר בַּשּׁוּק, חַיָּב. מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה, דְּמַאי. אוֹצָר שֶׁיִּשְׂרָאֵל וְנָכְרִים מַטִּילִין לְתוֹכוֹ, אִם רֹב נָכְרִים, וַדַּאי. וְאִם רֹב יִשְׂרָאֵל, דְּמַאי. מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה, וַדַּאי, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֲפִלּוּ כֻלָּם נָכְרִים וְיִשְׂרָאֵל אֶחָד מַטִּיל לְתוֹכוֹ, דְּמַאי: \n",
26
+ "פֵּרוֹת שְׁנִיָּה שֶׁרַבּוּ עַל שֶׁל שְׁלִישִׁית, וְשֶׁל שְׁלִישִׁית עַל שֶׁל רְבִיעִית, וְשֶׁל רְבִיעִית עַל שֶׁל חֲמִישִׁית, וְשֶׁל חֲמִישִׁית עַל שֶׁל שִׁשִּׁית, וְשֶׁל שִׁשִּׁית עַל שֶׁל שְׁבִיעִית, וְשֶׁל שְׁבִיעִית עַל שֶׁל מוֹצָאֵי שְׁבִיעִית, הוֹלְכִין אַחַר הָרֹב. מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה, לְהַחֲמִיר: \n"
27
+ ],
28
+ [
29
+ "שַׂק שֶׁהוּא מָלֵא פֵרוֹת וּנְתָנוֹ עַל גַּב הַנָּהָר, אוֹ עַל פִּי הַבּוֹר, אוֹ עַל מַעֲלוֹת הַמְּעָרָה, וְשָׁאֲבוּ, כֹּל שֶׁשָּׁאֲבוּ, בְּכִי יֻתַּן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כֹּל שֶׁהוּא כְנֶגֶד הַמַּיִם, בְּכִי יֻתַּן. וְכֹל שֶׁאֵינוֹ כְנֶגֶד הַמַּיִם, אֵינוֹ בְּכִי יֻתַּן: \n",
30
+ "חָבִית שֶׁהִיא מְלֵאָה פֵרוֹת וּנְתוּנָה לְתוֹךְ הַמַּשְׁקִין, אוֹ מְלֵאָה מַשְׁקִין וּנְתוּנָה לְתוֹךְ הַפֵּרוֹת, וְשָׁאֲבוּ, כֹּל שֶׁשָּׁאֲבוּ, בְּכִי יֻתַּן. בְּאֵלּוּ מַשְׁקִים אָמְרוּ, בְּמַיִם וּבְיַיִן וּבְחֹמֶץ. וּשְׁאָר כָּל הַמַּשְׁקִין, טְהוֹרִין. רַבִּי נְחֶמְיָה מְטַהֵר בְּקִטְנִית, שֶׁאֵין הַקִּטְנִית שׁוֹאָבֶת: \n",
31
+ "הָרוֹדֶה פַת חַמָּה וּנְתָנָהּ עַל פִּי חָבִית שֶׁל יַיִן, רַבִּי מֵאִיר מְטַמֵּא. רַבִּי יְהוּדָה מְטַהֵר. רַבִּי יוֹסֵי מְטַהֵר בְּשֶׁל חִטִּים וּמְטַמֵּא בְשֶׁל שְׂעֹרִים, מִפְּנֵי שֶׁהַשְּׂעֹרִים שׁוֹאֲבוֹת: \n",
32
+ "הַמְרַבֵּץ אֶת בֵּיתוֹ וְנָתַן בּוֹ חִטִּים וְטָנְנוּ, אִם מֵחֲמַת הַמַּיִם, בְּכִי יֻתַּן. וְאִם מֵחֲמַת הַסֶּלַע, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן. הַמְכַבֵּס אֶת כְּסוּתוֹ בַּעֲרֵבָה, נָתַן בָּהּ חִטִּים וְטָנְנוּ, אִם מֵחֲמַת הַמַּיִם, בְּכִי יֻתַּן. אִם מֵחֲמַת עַצְמָן, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן. הַמְטַנֵּן בְּחֹל, הֲרֵי זֶה בְכִי יֻתַּן. מַעֲשֶׂה בְאַנְשֵׁי הַמָּחוֹז שֶׁהָיוּ מְטִנִּין בְּחֹל, אָמְרוּ לָהֶם חֲכָמִים, אִם כָּךְ הֱיִיתֶם עוֹשִׂים, לֹא עֲשִׂיתֶם טָהֳרָה מִימֵיכֶם: \n",
33
+ "הַמְטַנֵּן בְּטִיט הַנָּגוּב, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אִם יֶשׁ בּוֹ מַשְׁקֶה טוֹפֵחַ, בְּכִי יֻתַּן. וְאִם לָאו, אֵינוֹ בְּכִי יֻתַּן. הַמְרַבֵּץ אֶת גָּרְנוֹ, אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא נָתַן בָּהּ חִטִּים וְטָנְנוּ. הַמְלַקֵּט עֲשָׂבִים כְּשֶׁהַטַּל עֲלֵיהֶם, לְהָטֵן בָּהֶם חִטִּים, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן. אִם נִתְכַּוֵּן לְכָךְ, הֲרֵי זֶה בְכִי יֻתַּן. הַמּוֹלִיךְ חִטִּין לִטְחֹן וְיָרְדוּ עֲלֵיהֶן גְּשָׁמִים, אִם שָׂמַח, בְּכִי יֻתַּן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא לִשְׂמֹחַ, אֶלָּא אִם עָמָד: \n",
34
+ "הָיוּ זֵיתָיו נְתוּנִים בַּגַּג וְיָרְדוּ עֲלֵיהֶן גְּשָׁמִים, אִם שָׂמַח, בְּכִי יֻתַּן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא לִשְׂמֹחַ, אֶלָּא, אִם פָּקַק אֶת הַצִּנּוֹר אוֹ אִם חִלְחֵל לְתוֹכָן: \n",
35
+ "הַחַמָּרִין שֶׁהָיוּ עוֹבְרִים בַּנָּהָר וְנָפְלוּ שַׂקֵּיהֶם לַמַּיִם, אִם שָׂמְחוּ, בְּכִי יֻתַּן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא לִשְׂמֹחַ, אֶלָּא, אִם הָפְכוּ. הָיוּ רַגְלָיו מְלֵאוֹת טִיט, וְכֵן רַגְלֵי בְהֶמְתּוֹ, עָבַר בַּנָּהָר, אִם שָׂמַח, בְּכִי יֻתַּן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא לִשְׂמֹחַ, אֶלָּא, אִם עָמַד וְהֵדִיחַ. בְּאָדָם וּבִבְהֵמָה טְמֵאָה, לְעוֹלָם טָמֵא: \n",
36
+ "הַמּוֹרִיד אֶת הַגַּלְגַּלִּים וְאֶת כְּלֵי הַבָּקָר בִּשְׁעַת הַקָּדִים לַמַּיִם בִּשְׁבִיל שֶׁיָּחוּצוּ, הֲרֵי זֶה בְכִי יֻתַּן. הַמּוֹרִיד בְּהֵמָה לִשְׁתּוֹת, הַמַּיִם הָעוֹלִים בְּפִיהָ, בְּכִי יֻתַּן. וּבְרַגְלֶיהָ, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן. אִם חָשַׁב שֶׁיּוּדְחוּ רַגְלֶיהָ, אַף הָעוֹלִין בְּרַגְלֶיהָ, בְּכִי יֻתַּן. בִּשְׁעַת הַיַּחַף וְהַדַּיִשׁ, לְעוֹלָם טָמֵא. הוֹרִיד חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן, אַף עַל פִּי שֶׁחוֹשֵׁב שֶׁיּוּדְחוּ רַגְלֶיהָ, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן, שֶׁיֶּשׁ לָהֶן מַעֲשֶׂה וְאֵין לָהֶן מַחֲשָׁבָה: \n"
37
+ ],
38
+ [
39
+ "הַשּׁוֹחֶה לִשְׁתּוֹת, הַמַּיִם הָעוֹלִים בְּפִיו וּבִשְׂפָמוֹ, בְּכִי יֻתַּן. בְּחָטְמוֹ וּבְרֹאשׁוֹ וּבִזְקָנוֹ, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן. הַמְמַלֵּא בְּחָבִית, הַמַּיִם הָעוֹלִים אַחֲרֶיהָ, וּבַחֶבֶל שֶׁהוּא מְכֻנָּן עַל צַוָּארָהּ, וּבַחֶבֶל שֶׁהוּא לְצָרְכָּהּ, הֲרֵי זֶה בְכִי יֻתַּן. כַּמָּה הוּא צָרְכָּהּ. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר, טֶפַח. נְתָנָהּ תַּחַת הַצִּנּוֹר, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן: \n",
40
+ "מִי שֶׁיָּרְדוּ עָלָיו גְּשָׁמִים, אֲפִלּוּ אַב הַטֻּמְאָה, אֵינוֹ בְכִי יֻתַּן. וְאִם נִעֵר, בְּכִי יֻתַּן. עָמַד תַּחַת הַצִּנּוֹר לְהָקֵר אוֹ לִדּוֹחַ, בְּטָמֵא, טְמֵאִין. וּבְטָהוֹר, בְּכִי יֻתַּן: \n",
41
+ "הַכּוֹפֶה קְעָרָה עַל הַכֹּתֶל בִּשְׁבִיל שֶׁתּוּדַח, הֲרֵי זֶה בְכִי יֻתַּן. אִם בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יִלְקֶה הַכֹּתֶל, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן: \n",
42
+ "חָבִית שֶׁיָּרַד הַדֶּלֶף לְתוֹכָהּ, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, יְשַׁבֵּר. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, יְעָרֶה. וּמוֹדִים שֶׁהוּא מוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ וְנוֹטֵל פֵּרוֹת מִתּוֹכָהּ, וְהֵם טְהוֹרִים: \n",
43
+ "עֲרֵבָה שֶׁיָּרַד הַדֶּלֶף לְתוֹכָהּ, הַנִּתָּזִין וְהַצָּפִין אֵינָן בְּכִי יֻתַּן. נְטָלָהּ לְשָׁפְכָהּ, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, בְּכִי יֻתַּן. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן. הִנִּיחָהּ שֶׁיֵּרֵד הַדֶּלֶף לְתוֹכָהּ, הַנִּתָּזִין וְהַצָּפִין, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, בְּכִי יֻתַּן. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן. נְטָלָהּ לְשָׁפְכָהּ, אֵלּוּ וָאֵלּוּ מוֹדִים שֶׁהֵן בְּכִי יֻתַּן. הַמַּטְבִּיל אֶת הַכֵּלִים וְהַמְכַבֵּס אֶת כְּסוּתוֹ בִּמְעָרָה, הַמַּיִם הָעוֹלִים בְּיָדָיו, בְּכִי יֻתַּן. בְּרַגְלָיו, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, אִם אִי אֶפְשָׁר לוֹ שֶׁיֵּרֵד אֶלָּא אִם כֵּן נִטַּנְּפוּ רַגְלָיו, אַף הָעוֹלִין בְּרַגְלָיו בְּכִי יֻתַּן: \n",
44
+ "קֻפָּה שֶׁהִיא מְלֵאָה תֻרְמוֹסִין וּנְתָנוּהָ לְתוֹךְ מִקְוֶה, מוֹשִׁיט יָדוֹ וְנוֹטֵל תֻּרְמוֹסִין מִתּוֹכָהּ, וְהֵם טְהוֹרִים. הֶעֱלָם מִן הַמַּיִם, הַנּוֹגְעִים בַּקֻּפָּה, טְמֵאִים, וּשְׁאָר כָּל הַתֻּרְמוֹסִים, טְהוֹרִים. צְנוֹן שֶׁבַּמְּעָרָה, נִדָּה מְדִיחָתוֹ וְהוּא טָהוֹר. הֶעֱלַתּוּ כָל שֶׁהוּא מִן הַמַּיִם, טָמֵא: \n",
45
+ "פֵּרוֹת שֶׁנָּפְלוּ לְתוֹךְ אַמַּת הַמַּיִם, פָּשַׁ�� מִי שֶׁהָיוּ יָדָיו טְמֵאוֹת וּנְטָלָן, יָדָיו טְהוֹרוֹת וְהַפֵּרוֹת טְהוֹרִים. וְאִם חָשַׁב שֶׁיּוּדְחוּ יָדָיו, יָדָיו טְהוֹרוֹת וְהַפֵּרוֹת בְּכִי יֻתַּן: \n",
46
+ "קְדֵרָה שֶׁהִיא מְלֵאָה מַיִם וּנְתוּנָה לְתוֹךְ הַמִּקְוֶה וּפָשַׁט אַב הַטֻּמְאָה אֶת יָדוֹ לְתוֹכָהּ, טְמֵאָה. מַגַּע טֻמְאוֹת, טְהוֹרָה. וּשְׁאָר כָּל הַמַּשְׁקִין, טְמֵאִין, שֶׁאֵין הַמַּיִם מְטַהֲרִים אֶת שְׁאָר הַמַּשְׁקִין: \n",
47
+ "הַמְמַלֵּא בְקִילוֹן, עַד שְׁלשָׁה יָמִים, טְמֵאִין. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אִם נִגְּבוּ, מִיָּד טְהוֹרִים. וְאִם לֹא נִגְּבוּ, אֲפִלּוּ עַד שְׁלשִׁים יוֹם, טְמֵאִים: \n",
48
+ "עֵצִים שֶׁנָּפְלוּ עֲלֵיהֶם מַשְׁקִין וְיָרְדוּ עֲלֵיהֶם גְּשָׁמִים, אִם רַבּוּ, טְהוֹרִים. הוֹצִיאָם שֶׁיֵּרְדוּ עֲלֵיהֶם גְּשָׁמִים, אַף עַל פִּי שֶׁרַבּוּ, טְמֵאִים. בָּלְעוּ מַשְׁקִים טְמֵאִים, אַף עַל פִּי שֶׁהוֹצִיאָם שֶׁיֵּרְדוּ עֲלֵיהֶם גְּשָׁמִים, טְהוֹרִין. וְלֹא יַסִּיקֵם אֶלָּא בְיָדַיִם טְהוֹרוֹת בִּלְבָד. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אִם הָיוּ לַחִין וְהִסִּיקָן, וְרַבּוּ הַמַּשְׁקִין הַיּוֹצְאִין מֵהֶן עַל הַמַּשְׁקִין שֶׁבָּלְעוּ, טְהוֹרִים: \n"
49
+ ],
50
+ [
51
+ "מִי שֶׁטָּבַל בַּנָּהָר, וְהָיָה לְפָנָיו נָהָר אַחֵר וְעָבַר בּוֹ, טִהֲרוּ שְׁנִיִּים אֶת הָרִאשׁוֹנִים. דָּחָהוּ חֲבֵרוֹ לְשָׁכְרוֹ, וְכֵן לִבְהֶמְתּוֹ, טִהֲרוּ שְׁנִיִּים אֶת הָרִאשׁוֹנִים. וְאִם כִּמְשַׂחֵק עִמּוֹ, הֲרֵי זֶה בְכִי יֻתַּן: \n",
52
+ "הַשָּׁט עַל פְּנֵי הַמַּיִם, הַנִּתָּזִין, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן. וְאִם נִתְכַּוֵּן לְהַתִּיז עַל חֲבֵרוֹ, הֲרֵי זֶה בְכִי יֻתַּן. הָעוֹשֶׂה צִפּוֹר בַּמַּיִם, הַנִּתָּזִין וְאֶת שֶׁבָּהּ, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן: \n",
53
+ "פֵּרוֹת שֶׁיָּרַד הַדֶּלֶף לְתוֹכָן וּבְלָלָן שֶׁיְּנֻגְּבוּ, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, בְּכִי יֻתַּן. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן: \n",
54
+ "הַמּוֹדֵד אֶת הַבּוֹר בֵּין לְעָמְקוֹ בֵּין לְרָחְבּוֹ, הֲרֵי זֶה בְכִי יֻתַּן, דִּבְרֵי רַבִּי טַרְפוֹן. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, לְעָמְקוֹ, בְּכִי יֻתַּן. וּלְרָחְבּוֹ, אֵינוֹ בְכִי יֻתַּן: \n",
55
+ "פָּשַׁט יָדוֹ אוֹ רַגְלוֹ אוֹ קָנֶה לְבוֹר לֵידַע אִם יֶשׁ בּוֹ מַיִם, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן. לֵידַע כַּמָּה מַיִם יֶשׁ בּוֹ, הֲרֵי זֶה בְכִי יֻתַּן. זָרַק אֶבֶן לְבוֹר לֵידַע אִם יֶשׁ בּוֹ מַיִם, הַנִּתָּזִין, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן. וְאֶת שֶׁבָּאֶבֶן, טְהוֹרִים: \n",
56
+ "הַחוֹבֵט עַל הַשֶּׁלַח, חוּץ לַמַּיִם, בְּכִי יֻתַּן. לְתוֹךְ הַמַּיִם, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אַף לְתוֹךְ הַמַּיִם בְּכִי יֻתַּן, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִתְכַּוֵּן שֶׁיֵּצְאוּ עִם הַצּוֹאָה: \n",
57
+ "הַמַּיִם הָעוֹלִין בַּסְּפִינָה וּבָעֵקֶל וּבַמְּשׁוֹטוֹת, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן. בַּמְּצוֹדוֹת וּבָרְשָׁתוֹת וּבַמִּכְמָרוֹת, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן. וְאִם נִעֵר, בְּכִי יֻתַּן. הַמּוֹלִיךְ אֶת הַסְּפִינָה לַיָּם הַגָּדוֹל לְצָרְפָהּ, הַמּוֹצִיא מַסְמֵר לַגְּשָׁמִים לְצָרְפוֹ, הַמַּנִּיחַ אֶת הָאוּד בַּגְּשָׁמִים לְכַבּוֹתוֹ, הֲרֵי זֶה בְכִי יֻתַּן: \n",
58
+ "קַסְיָא שֶׁל שֻׁלְחָ��וֹת וְהַשִּׁיפָא שֶׁל לְבֵנִים, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן. וְאִם נִעֵר, בְּכִי יֻתַּן: \n",
59
+ "כָּל הַנִּצּוֹק, טָהוֹר, חוּץ מִדְּבַשׁ הַזִּיפִין, וְהַצַּפָּחַת. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אַף הַמִּקְפָּה שֶׁל גְּרִיסִין וְשֶׁל פּוֹל, מִפְּנֵי שֶׁהִיא סוֹלֶדֶת לְאַחֲרֶיהָ: \n",
60
+ "הַמְעָרֶה מֵחַם לְחַם, וּמִצּוֹנֵן לְצוֹנֵן, וּמֵחַם לְצוֹנֵן, טָהוֹר. מִצּוֹנֵן לְחַם, טָמֵא. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אַף הַמְעָרֶה מֵחַם לְחַם וְכֹחוֹ שֶׁל תַּחְתּוֹן יָפֶה מִשֶּׁל עֶלְיוֹן, טָמֵא: \n",
61
+ "הָאִשָּׁה שֶׁהָיוּ יָדֶיהָ טְהוֹרוֹת, וּמְגִיסָה בִקְדֵרָה טְמֵאָה, אִם הִזִּיעוּ יָדֶיהָ, טְמֵאוֹת. הָיוּ יָדֶיהָ טְמֵאוֹת, וּמְגִיסָה בִקְדֵרָה טְהוֹרָה, אִם הִזִּיעוּ יָדֶיהָ, הַקְּדֵרָה טְמֵאָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אִם נָטְפוּ. הַשּׁוֹקֵל עֲנָבִים בְּכַף מֹאזְנַיִם, הַיַּיִן שֶׁבַּכַּף, טָהוֹר, עַד שֶׁיְּעָרֶה לְתוֹךְ הַכְּלִי. הֲרֵי זֶה דוֹמֶה לְסַלֵּי זֵיתִים וַעֲנָבִים כְּשֶׁהֵן מְנַטְּפִין: \n"
62
+ ],
63
+ [
64
+ "הַמַּעֲלֶה פֵרוֹתָיו לַגַּג מִפְּנֵי הַכְּנִימָה, וְיָרַד עֲלֵיהֶם טַל, אֵינָם בְּכִי יֻתַּן. אִם נִתְכַּוֵּן לְכָךְ, הֲרֵי זֶה בְכִי יֻתַּן. הֶעֱלָן חֵרֵשׁ, שׁוֹטֶה וְקָטָן, אַף עַל פִּי שֶׁחִשַּׁב שֶׁיֵּרֵד עֲלֵיהֶן הַטַּל, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן, שֶׁיֶּשׁ לָהֶן מַעֲשֶׂה וְאֵין לָהֶן מַחֲשָׁבָה: \n",
65
+ "הַמַּעֲלֶה אֶת הָאֲגֻדּוֹת וְאֶת הַקְּצִיעוֹת וְאֶת הַשּׁוּם לַגַּג בִּשְׁבִיל שֶׁיַּמְתִּינוּ, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן. כָּל הָאֲגֻדּוֹת שֶׁל בֵּית הַשְּׁוָקִים, טְמֵאִין. רַבִּי יְהוּדָה מְטַהֵר בַּלַּחִים. אָמַר רַבִּי מֵאִיר, וְכִי מִפְּנֵי מָה טִמְּאוּ, אֶלָּא מִפְּנֵי מַשְׁקֵה הַפֶּה. כָּל הַקְּמָחִין וְהַסְּלָתוֹת שֶׁל בֵּית הַשְּׁוָקִים, טְמֵאִים. הַחִילְקָה, הַטְּרָגִיס וְהַטִּסְגִי, טְמֵאִים בְּכָל מָקוֹם: \n",
66
+ "כָּל הַבֵּיצִים בְּחֶזְקַת טָהֳרָה, חוּץ מִשֶּׁל מוֹכְרֵי מַשְׁקֶה. וְאִם הָיוּ מוֹכְרִין עִמָּהֶן פֵּרוֹת יְבֵשִׁים, טְהוֹרוֹת. כָּל הַדָּגִים בְּחֶזְקַת טֻמְאָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, חֲתִיכַת אִלְתִּית וְדָג הַמִּצְרִי הַבָּא בְקֻפָּה וְקוּלְיָס הָאִסְפָּנִין, הֲרֵי אֵלּוּ בְחֶזְקַת טָהֳרָה. כָּל הַצִּיר בְּחֶזְקַת טֻמְאָה. וְעַל כֻּלָּם, עַם הָאָרֶץ נֶאֱמָן לוֹמַר טְהוֹרִים הֵן, חוּץ מִשֶּׁל דָּגָה, מִפְּנֵי שֶׁהֵן מַפְקִידִין אוֹתָהּ אֵצֶל עַם הָאָרֶץ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, צִיר טָהוֹר שֶׁנָּפַל לְתוֹכוֹ מַיִם כָּל שֶׁהֵן, טָמֵא: \n",
67
+ "שִׁבְעָה מַשְׁקִין הֵן. הַטַּל וְהַמַּיִם, הַיַּיִן וְהַשֶּׁמֶן, וְהַדָּם, וְהֶחָלָב, וּדְבַשׁ דְּבוֹרִים. דְּבַשׁ צְרָעִים, טָהוֹר, וּמֻתָּר בַּאֲכִילָה: \n",
68
+ "תּוֹלָדוֹת לַמַּיִם, הַיּוֹצְאִין מִן הָעַיִן, מִן הָאֹזֶן, מִן הַחֹטֶם, מִן הַפֶּה, מֵי רַגְלַיִם, בֵּין גְּדוֹלִים בֵּין קְטַנִּים, לְדַעְתּוֹ וְשֶׁלֹּא לְדַעְתּוֹ. תּוֹלָדוֹת לַדָּם, דַּם שְׁחִיטָה. בַּבְּהֵמָה וּבַחַיָּה וּבָעוֹפוֹת הַטְּהוֹרִים, וְדַם הַקָּזָה לִשְׁתִיָּה. מֵי חָלָב, כֶּחָלָב. וְהַמֹּחַל, כַּשֶּׁמֶן, שֶׁאֵין הַמֹּחַל יוֹצֵא מִידֵי שֶׁמֶן, דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין עִמּוֹ שָׁמֶן. דַּם הַשֶּׁרֶץ, כִּבְשָׂרוֹ, מְטַמֵּא וְאֵינוֹ מַכְשִׁיר, וְאֵין לָנוּ כַּיּוֹצֵא בוֹ: \n",
69
+ "אֵלּוּ מְטַמְּאִין וּמַכְשִׁירִין. זוֹבוֹ שֶׁל זָב, וְרֻקּוֹ, וְשִׁכְבַת זַרְעוֹ, וּמֵימֵי רַגְלָיו, וּרְבִיעִית מִן הַמֵּת, וְדַם הַנִּדָּה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, שִׁכְבַת זֶרַע אֵינָהּ מַכְשֶׁרֶת. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר, דַּם הַנִּדָּה אֵינוֹ מַכְשִׁיר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, דַּם הַמֵּת אֵינוֹ מַכְשִׁיר. וְאִם נָפַל עַל הַדְּלַעַת, גּוֹרְדָהּ וְהִיא טְהוֹרָה: \n",
70
+ "אֵלּוּ לֹא מְטַמְּאִין וְלֹא מַכְשִׁירִין. הַזֵּעָה, וְהַלֵּחָה סְרוּחָה, וְהָרְאִי, וְהַדָּם הַיּוֹצֵא עִמָּהֶם, וּמַשְׁקֵה בֶן שְׁמֹנָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, חוּץ מִדָּמוֹ. וְהַשּׁוֹתֶה מֵי טְבֶרְיָה, אַף עַל פִּי שֶׁיּוֹצְאִין נְקִיִּים. דַּם שְׁחִיטָה בַּבְּהֵמָה, בַּחַיָּה וּבָעוֹפוֹת הַטְּמֵאִים, וְדַם הַקָּזָה לִרְפוּאָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַמֵּא בָאֵלּוּ. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר, חֲלֵב הַזָּכָר, טָהוֹר: \n",
71
+ "חֲלֵב הָאִשָּׁה מְטַמֵּא לְרָצוֹן וְשֶׁלֹּא לְרָצוֹן, וַחֲלֵב הַבְּהֵמָה אֵינוֹ מְטַמֵּא אֶלָּא לְרָצוֹן. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, קַל וָחֹמֶר הַדְּבָרִים. מָה אִם חֲלֵב הָאִשָּׁה שֶׁאֵינוֹ מְיֻחָד אֶלָּא לִקְטַנִּים, מְטַמֵּא לְרָצוֹן וְשֶׁלֹּא לְרָצוֹן, חֲלֵב הַבְּהֵמָה שֶׁהוּא מְיֻחָד לִקְטַנִּים וְלִגְדוֹלִים, אֵינוֹ דִין שֶׁיְּטַמֵּא לְרָצוֹן וְשֶׁלֹּא לְרָצוֹן. אָמְרוּ לוֹ, לֹא, אִם טִמֵּא חֲלֵב הָאִשָּׁה שֶׁלֹּא לְרָצוֹן, שֶׁדַּם מַגֵּפָתָהּ טָמֵא, יְטַמֵּא חֲלֵב הַבְּהֵמָה שֶׁלֹּא לְרָצוֹן, שֶׁדַּם מַגֵּפָתָהּ טָהוֹר. אָמַר לָהֶם, מַחְמִיר אֲנִי בְּחָלָב מִבְּדָם, שֶׁהַחוֹלֵב לִרְפוּאָה, טָמֵא, וְהַמַּקִּיז לִרְפוּאָה, טָהוֹר. אָמְרוּ לוֹ, סַלֵּי זֵיתִים וַעֲנָבִים יוֹכִיחוּ, שֶׁהַמַּשְׁקִים הַיּוֹצְאִין מֵהֶן לְרָצוֹן, טְמֵאִים, וְשֶׁלֹּא לְרָצוֹן, טְהוֹרִים. אָמַר לָהֶן, לֹא, אִם אֲמַרְתֶּם בְּסַלֵּי זֵיתִים וַעֲנָבִים, שֶׁתְּחִלָּתָן אֹכֶל וְסוֹפָן מַשְׁקֶה, תֹּאמְרוּ בְחָלָב שֶׁתְּחִלָּתוֹ וְסוֹפוֹ מַשְׁקֶה. עַד כָּאן הָיְתָה תְשׁוּבָה. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן מִכָּאן וָאֵילָךְ הָיִינוּ מְשִׁיבִין לְפָנָיו, מֵי גְשָׁמִים יוֹכִיחוּ, שֶׁתְּחִלָּתָן וְסוֹפָן מַשְׁקֶה וְאֵינָן מְטַמְּאִין אֶלָּא לְרָצוֹן. אָמַר לָנוּ, לֹא, אִם אֲמַרְתֶּם בְּמֵי גְשָׁמִים, שֶׁאֵין רֻבָּן לָאָדָם, אֶלָּא לָאֲרָצוֹת וְלָאִילָנוֹת, וְרֹב הֶחָלָב, לָאָדָם: \n"
72
+ ]
73
+ ],
74
+ "versions": [
75
+ [
76
+ "Torat Emet 357",
77
+ "http://www.toratemetfreeware.com/index.html?downloads"
78
+ ]
79
+ ],
80
+ "heTitle": "משנה מכשירין",
81
+ "categories": [
82
+ "Mishnah",
83
+ "Seder Tahorot"
84
+ ],
85
+ "sectionNames": [
86
+ "Chapter",
87
+ "Mishnah"
88
+ ]
89
+ }
json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Niddah/English/Le Talmud de Jérusalem, traduit par Moise Schwab, 1878-1890 [fr].json ADDED
@@ -0,0 +1,60 @@
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
1
+ {
2
+ "language": "en",
3
+ "title": "Mishnah Niddah",
4
+ "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002182155/NLI",
5
+ "versionTitle": "Le Talmud de Jérusalem, traduit par Moise Schwab, 1878-1890 [fr]",
6
+ "status": "locked",
7
+ "license": "Public Domain",
8
+ "actualLanguage": "fr",
9
+ "languageFamilyName": "french",
10
+ "isBaseText": false,
11
+ "isSource": false,
12
+ "direction": "ltr",
13
+ "heTitle": "משנה נדה",
14
+ "categories": [
15
+ "Mishnah",
16
+ "Seder Tahorot"
17
+ ],
18
+ "text": [
19
+ [
20
+ "Shammaï dit<sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\"> Cf. (Eduyot 1, 1).</i>: il suffit à toutes les femmes de se prémunir (au point de vue de l’impureté) depuis l’instant où elles constatent l’arrivée des menstrues. Hillel dit: on compte depuis le dernier examen jusqu’à l’avant-dernier (où la femme était encore pure), y eut-il même plusieurs jours d’intervalle<sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\"> Ce qu'elle a touché dans cet intervalle de temps devient impur par doute.</i>. Les autres docteurs n’admettent ni la première opinion ni la seconde; mais ils sont d’avis de réduire à un jour l’intervalle de temps entre un examen et l’autre; de même la journée, si les examens sont encore plus rapprochés, sera réduite de sorte que l’on comptera seulement du dernier examen<sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\"> Soit par demi-journée si l'examen a lieu soir et matin.</i>, et non toute la durée de la journée (24 heures). Pour toute femme qui constate sa période régulière, il suffit de se prémunir depuis cette constatation. Si quae coitum passa sit per testes<sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\"> C.-à-d. les draps quibus mulier se abstergit: 1° ante congressum cum marito, 2° postea.</i>, cela équivaut à un examen formel, et entraîne la diminution de la durée d’un jour complet<sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\"> Voir ci-après, (2, 2.)</i>, ou bien celle-ci réduit l’intervalle qui s’est écoulé entre un examen et l’autre.",
21
+ "Sous quel rapport suffit-il à la femme de s’observer depuis l’instant de la constatation de son état? Si elle était p. ex. assise sur son lit occupée à tenir des objets purs, et après s’être levée elle remarque son état de menstruée, elle est désormais impure; mais les objets qu’elle a tenus jusque-là restent purs. Bien que l’on ait dit que (pour une femme non réglée) on compte en arrière un jour complet d’impureté, la femme ne compte ce jour que depuis l’instant où elle a vu.",
22
+ "R. Eliézer dit: en 4 cas, il suffit aux femmes de se prémunir depuis la constatation des menstrues: si une vierge, ou une femme enceinte, ou une nourrice, ou une femme âgée, a constaté l’apparition des menstrues, elle n’est impure (pour les choses sacrées) qu’à partir du moment de cette constatation. R. Josué dit: je n’ai entendu l’avis de R. Eliézer que pour la vierge. Cependant, comme règle on adopte l’avis de R. Eliézer.",
23
+ "On appelle vierge la femme qui n’a jamais vu de sang de sa vie, quoique mariée. Une femme est tenue pour enceinte à partir du moment où l’enfant se révèle, et elle est nourrice jusqu’à ce qu’elle sèvre l’enfant. Si la femme le fait allaiter par une nourrice, ou si elle le sèvre de bonne heure, ou si l’enfant meurt, selon R. Meir, elle rendra impur pendant un jour complet avant la vue; d’après les autres docteurs, elle ne rend impur qu’à partir du moment de la vue (non rétroactivement).",
24
+ "Une femme est considérée comme étant en retour d’âge, lorsque 3 époques successives se sont passées pour elle sans flux à un âge assez avancé; R. Eliézer dit: pour toute femme dont 3 époques ont passé sans résultat visible, il suffit de compter depuis la constatation. De même, dit R. Yossé, cela suffit, dans la même limite de temps, pour la femme enceinte et pour une nourrice.",
25
+ "Du reste, cette restriction dans la constatation se réfère seulement à la 1re fois; dès le 2e fois, on compte un jour complet d’impureté rétroactive. Mais si la 1re fois elle a vu par accident, la restriction se reporte à la 2e fois.",
26
+ "Malgré ce qui a été dit sur l’instant de la constatation, les femmes doivent en règle s’examiner, sauf la menstruée, ou celle qui attend le retour pur (Lv 12, 5). Femina coitura est coram testibus, sauf si elle attend le retour pur, ou la vierge dont le sang est pur. L’examen devra être fait deux fois par jour, le matin et vers le soir, outre une nouvelle inspection si coitura est. Les femmes des Cohanim se livrent de plus à cet examen lorsqu’elles doivent manger de l’oblation. Selon R. Juda, elles doivent encore s’examiner lorsqu’elles ont fini de manger l’oblation."
27
+ ],
28
+ [
29
+ "Plus une femme examine son état, plus elle est digne d’éloge; mais un homme qui examine souvent mérite d’avoir la main coupée. Les femmes sourdes-muettes, ou d’esprit borné, ou aveugles, ou sans réflexion, peuvent – si elles ont des compagnes intelligentes – être préparées à se trouver dans un état suffisant de pureté pour manger de l’oblation. Les filles d’Israélites se servent au lit de deux draps, l’un pour la femme, l’autre pour le mari; et les femmes prudentes se préparent un troisième drap en vue d’une purification préalable.",
30
+ "Si une impureté se trouve constatée sur le drap de l’homme, les deux époux sont déclarés impurs et soumis à l’obligation d’offrir un sacrifice expiatoire; si l’impureté est aussitôt, constatée sur le drap de la femme, ils sont également tous deux impurs et soumis à l’obligation d’offrir un sacrifice. Si le drap se trouve taché quelque temps après la cohabitation, ils sont par doute impurs, mais dispensés du sacrifice.",
31
+ "On appelle “quelque temps après” l’intervalle qui s’écoule depuis que la femme se lève du lit jusqu’à ce qu’elle se soit essuyée la face (inferiorem). Après ce délai, la tache constatée produit un effet rétroactif d’impureté pour 24 heures, mais elle ne contamine pas le mari; selon R. aqiba, le mari aussi devient alors impur. Les sages reconnaissent comme R. aqiba que si la femme voit une tache de sang elle contamine aussi le mari.",
32
+ "Toute femme est dans un présomption de pureté pour son mari, même s’il revient d’un long voyage. L’école de Shammaï, dit: il est bon d’avoir des témoins (draps) pour constater l’état de chaque cohabitation, à moins d’avoir des relations à la clarté d’une lampe: d’après l’école de Hillel, une seule constatation suffit pour toute la nuit.",
33
+ "Il y a dans les régions génito-urinaires de la femme un heder, chambre interne, un “prosodos”, une avant-cour (la vulve), et une aliyah, étage supérieur<sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\"> L'utérus et le vagin, dit le Dr Rabbinowicz, qui suppose que l'auteur de la Mishna avait en vue des détails anatomiques.</i>. Le sang qui vient du heder est impur; le sang qui vient de l’aliyah est pur. Le sang qu’on trouve dans le prosodos est impur par doute (quoiqu’il ait pu venir de la vessie), car il est presque certain qu’il vient de source (de l’utérus).",
34
+ "Cinq sortes de sang sont impures pour la femme: celui qui est rouge, ou noir, ou a le brillant du safran, ou de la couleur de l’eau terreuse ou de vin coupé. Selon l’école de Shammaï, il en est de même du sang qui a la couleur du jus de fenouil, ou du jus de viande rôtie; l’école de Hillel déclare pure cette dernière sorte. Le sang de couleur jaune est déclaré pur selon Akabia b. Mahallel, et impur selon les autres sages. R. Meir dit: s’il ne suscite pas d’impureté à titre de tache, il la provoque comme liquide; selon R. Yossé, ce n’est tel à aucun titre.",
35
+ "On appelle rouge le sang semblable à celui qui surgit d’une blessure (ou d’une saignée); noir, s’il ressemble à de l’encre; s’il est de couleur plus foncée, le sang est impur; s’il est plus clair, il est pur. Parlant du safran, il s’agit de la feuille la plus claire qui soit. Par “l’eau terreuse”, on entend la terre qui descend de la vallée de Bet-Kerem, inondée d’eau. Enfin “le vin coupé” est celui de la plaine de Saron, composé de 2/3 d’eau et 1/3 de vin."
36
+ ],
37
+ [
38
+ "La femme qui met au monde un morceau de chair informe sera déclarée impure si cette chair est accompagnée de sang; à défaut de sang, la femme reste pure; selon R. Juda, elle est en tous cas impure.",
39
+ "La femme qui met au monde une sorte de pelure, ou de cheveux, ou de terre, ou de reptiles rouges, devra jeter cet objet à l’eau (tiède); si l’objet se dissout (est organique), elle sera impure. S'il ne se dissout pas, elle reste pure. La femme qui met au monde une sorte de poissons, ou de sauterelles, ou de reptiles, ou de vers, sera impure si la mise au monde est accompagnée de sang; sinon la femme reste pure. La femme qui met au monde une sorte de quadrupède, animal sauvage, ou oiseau, soit pur, soit impur, observera les jours de pureté selon le nombre exigible pour un mâle si c’est un mâle, ou autant de temps que pour une fille si c’est une fille; si le sexe n’est pas distinct, elle restera autant de temps qu’il faut pour une fille et pour un garçon (Lv 12, 2 &amp;5). Tel est l’avis de R. Meir. Selon les autres docteurs, ce qui n’a pas forme humaine n’est pas un enfant.",
40
+ "",
41
+ "Celle qui met au monde un fœtus comme une sandale, ou une délivre, devra observer la double période de jours exigible pour un garçon et pour une fille. Si l’on trouve une délivre dans une maison, la maison entière sera impure de ce fait; non que la délivre soit un enfant, mais il n’y a pas d’enfant sans délivre. R. Simon dit: l’enfant a pu se dissoudre avant la sortie de la délivre.",
42
+ "Une femme qui met au monde un enfant sans sexe (ou organes bouchées), ou un androgyne, devra observer le nombre de jours exigible pour un garçon et pour une fille. Elle observera le même temps si elle met au monde un enfant bouché et un garçon, ou un androgyne et un garçon; mais si elle met au monde un enfant sans sexe et une fille, ou un androgyne et une fille, elle n’aura besoin d’observer que la période exigible pour une fille (assez longue pour englober le tout). Si le fœtus est sorti coupé ou renversé (présentation des pieds), il est considéré comme né s’il est sorti de plus de la moitié. Si le fœtus est sorti selon son habitude, il est considéré comme né aussitôt que la majeure partie de la tête est sortie; on entend par là le front sorti.",
43
+ "Pour le fœtus au sexe inconnu, la femme observe la période de jours pour garçon et fille; et lorsqu’on ignore même si c’était un enfant, elle observera en outre la période des menstrues.",
44
+ "Avant 40 jours, aucun fœtus n’est formé<sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\"> Par suite, la femme n'a pas à s'en préoccuper.</i>; au commencement du 41e jour, le fœtus mâle ou femelle est déjà formé, et la femme qui met au monde à ce moment doit observer les 2 périodes pour garçon et fille, outre celle des menstrues. Selon R. Ismaël<sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\"> En rapport avec la période biblique du (Lv 12, 4)-5. D'après la loi mosaïque concernant une gonorrhéenne ((Lv 15, 19)), il y a une distinction à faire entre le cas où l'écoulement est déterminé par l'accouchement ou non.</i>, un garçon est formé le 41e jour, et une fille le 81e."
45
+ ],
46
+ [
47
+ "Les Samaritaines sont impures comme menstruées dès le berceau, et les Samaritains propagent de l’impureté à la couche la plus basse autant qu’à la plus élevée, parce qu’ils cohabitent avec des menstruées, et leurs femmes se retirent pour tout sang vu (sans discerner lequel est impur). On n’est pas passible d’un sacrifice pour être entré au Temple couvert de leurs vêtements, et l’on ne brûle par l’oblation touchée par eux, car l’impureté dont ils sont toujours soupçonnés est douteuse.",
48
+ "Les Sadducéennes, qui se rattachent aux usages de leurs ancêtres, sont égales aux Samaritaines. Si clics se distinguent d’eux et observent formellement les usages des Israélites, on les considère do même.",
49
+ "Le sang vu par une païenne et l’écoulement sanguin pur d’une femme lépreuse restent purs, selon l‘école de Schammaï ; d'après l’écolo do Hillci, il équivaut à la salive de celle femme (est impur), ou à son urine. Le sang d'une accouchée qui n’a pas encore pris le bain de purification, selon l’école de Schammaï, équivaut à sa salive ou à son urine (impure) ; selon l'école de Hillel, il rend impur soit humide, soit sec. Ils reconnaissent tous que si la femme accoucho pendant qu’elle csL atteinte d’un flux de gonorrhée, elle rend impur ce qui est humide ou sec.",
50
+ "Si une femme a des pertes accompagnées de douleurs avant l’accouchement, et s’il y a rémission de ces douleurs pendant 24 heures entières avant l’accouchement, on doit admettre que la perle ne venait pas de l’accouchement, quoique la perte n'ait pas cessé; s’il n’y a pas de rémission de douleurs pendant 24 heures, les douleurs et la perte doivent être considérées comme déterminées par l'accouchement,",
51
+ "quand même elles auraient commencé 40 ou 50 jours avant l’accouchement ; c'est l'opinion de R. Meir. R. Juda dit qu'on ne peut attribuer à l’accouchement que les douleurs et la perto qui arrivent le 9° mois ; R. Yossé et R. Simon réduisent le terme à 2 semaines.",
52
+ "Si une femme a des douleurs avant que soit passé le 80\" jour après la naissance de sa fille, tout sang qu'elle verra sera pur jusqu'à la naissance d’un enfant. R. Eliézer le déclare impur. On objecta à R. Eliézer: si traitant avec sévérité le sang vu pendant le repos, l’on est moins sévère pour le sang vu durant les douleurs ; à plus forte raison on devra l’être si l’on est peu sévère pour le sang vu pendant le repos. C'est bien assez, répliqua-t-il, que ce qui est déduit d’une règle soit égal au principe. Or, on l’a allégé (déclaré pur) d’après l’impureté du flux, mais l’impureté par menstrues subsiste.",
53
+ "Pendant les onze jours d’intervalle entre une période et l’autre, la femme est dans un état présumé pur. Si elle a omis de s’examiner, soit par mégardc, soit par violence, ou volontairement, elle reste pure. Mais si le moment de ses époques arrive et quelle néglige de regarder, elle est supposée impure. R. Meir dit: si elle se trouvait dans une cachette lorsque arrive le moment de ses époques et que, par suite, elle n’ait pas pu s’examiner, elle reste pure, car la peur est une cause d’arrêt du sang. Pendant les 7 jours qu’observent le gonorrhéen ou la gonorrhéenne, ou pendant le moment que la femme attend d'un jour à l’autre, la présomption est qu’ils sont impurs."
54
+ ]
55
+ ],
56
+ "sectionNames": [
57
+ "Chapter",
58
+ "Mishnah"
59
+ ]
60
+ }
json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Niddah/English/Mischnajot mit deutscher Übersetzung und Erklärung. Berlin 1887-1933 [de].json ADDED
The diff for this file is too large to render. See raw diff
 
json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Niddah/English/Mishnah Yomit by Dr. Joshua Kulp.json ADDED
@@ -0,0 +1,125 @@
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
1
+ {
2
+ "language": "en",
3
+ "title": "Mishnah Niddah",
4
+ "versionSource": "http://learn.conservativeyeshiva.org/mishnah/",
5
+ "versionTitle": "Mishnah Yomit by Dr. Joshua Kulp",
6
+ "status": "locked",
7
+ "priority": 1.0,
8
+ "license": "CC-BY",
9
+ "shortVersionTitle": "Dr. Joshua Kulp",
10
+ "actualLanguage": "en",
11
+ "languageFamilyName": "english",
12
+ "isBaseText": false,
13
+ "isSource": false,
14
+ "direction": "ltr",
15
+ "heTitle": "משנה נדה",
16
+ "categories": [
17
+ "Mishnah",
18
+ "Seder Tahorot"
19
+ ],
20
+ "text": [
21
+ [
22
+ "Shammai says: for all women it suffices [to reckon] their [period of uncleanness from their time [of discovering the flow]. Hillel ruled: [their period of uncleanness is to be reckoned retroactively] from the [previous] examination to the [last] examination, even if this was many days. The sages say: [the law is] not like the words of these or the words of those, but [the women are deemed to have been unclean] during [the preceding] twenty-four hours when this lessens the period from the [previous] examination to the [last] examination, and during the period from the [previous] examination to the [last] examination when this lessens the period of twenty-four hours. For any woman who has a regular period it suffices [to reckon her period of uncleanness from] the time she discovers the flow. And if a woman uses rags when she has marital intercourse, this is like an examination which lessens either the period of the [past] twenty-four hours or the period from the [previous] examination to the [last] examination.",
23
+ "How [does the rule that] it suffices [to reckon her period of uncleanness from] the time she discovers the flow work? If she was sitting on a bed and was occupied with ritually clean objects and then she leaves [the bed] and then sees [blood flow] she is unclean but the objects are clean. Even though they have said that she conveys uncleanness for a period of twenty-four hours [retroactively] she counts [the seven days of her menstruation] only from the time she observed the flow.",
24
+ "Rabbi Eliezer says: there are four types of women for whom it suffices [to reckon] their [period of uncleanness from] the time [of their discovering the flow]. A virgin, A pregnant woman, A nursing woman; And an old woman. Rabbi Joshua says: I have only heard [the ruling applied to] a virgin, but the halakhah is in agreement with Rabbi Eliezer.",
25
+ "Who is regarded as \"virgin\"? Any woman who has never yet observed a blood flow, even if she is married. \"A woman in pregnancy\"? One whose fetus is notice. \"A nursing woman\"? Until she has weaned her child. If she gave her child to a nursing woman, if she weaned him, or if he died: Rabbi Meir says: she conveys uncleanness retroactively for twenty-four hours; But the sages say: it suffices for her [to reckon her period of uncleanness from] the time of her [observation of the flow].",
26
+ "Who is regarded as \"an old woman\"? Any woman over whom three \"onot\" have passed near the time of her old age. Rabbi Eliezer says: for any woman over whom have passed three onot it suffices [to reckon her period of uncleanness from] the time of her [observing a flow]. Rabbi Yose says: for a woman in pregnancy and a nursing woman over whom three onot have passed it suffices [to reckon their period of uncleanness from] the time of their [observation of the flow].",
27
+ "And of what did they speak when they said that \"it suffices [for them to reckon] their period of uncleanness from the time [of their discovering of the flow]\"? [This refers to] the first observation, but after a second observation she defiles retroactively for a period of twenty-four hours. If she saw the first flow on account of an accident even it suffices for her even a subsequent observation [to reckon her uncleanness from] the time of her [observing of the flow].",
28
+ "Although though they said [that for a woman who has a regular period] it suffices to reckon her period of uncleanness from the time she observes a flow, she should nevertheless examine herself [regularly], except for a menstruant or one who is sitting over pure blood. She should also use testing-rags when she has marital intercourse except when she is sitting over pure blood or when she is a virgin whose blood is clean. And twice [daily] she should examine herself: in the morning and at the [evening] twilight, and also when she is about to have sexual relations. Priestly women are subject to an additional restriction [for they should examine themselves] when they are going to eat terumah. Rabbi Judah said: [these must examine themselves] also after they have concluded eating terumah."
29
+ ],
30
+ [
31
+ "Every hand that makes frequent examination: In the case of women is praiseworthy, But in the case of men it ought to be cut off. In the case of a deaf, an person not of sound senses, a blind or an insane woman, if other women of sound senses are available they attend to her, and they may eat terumah. It is the custom of the daughters of Israel to have intercourse using two testing-rags, one for the man and the other for herself. Virtuous women prepare also a third rag to prepare the \"house\" [before intercourse].",
32
+ "If [blood] is found on his rag they are both unclean and they are liable to bring a sacrifice. If any blood is found on her rag immediately after their intercourse, they are both unclean and must bring a sacrifice. If [blood] is found on her rag after a time, they are unclean due to doubt but they are exempt from a sacrifice.",
33
+ "What is meant by \"after a time\"? As long as it takes to get down from the bed and wash her \"face.\" [If blood was found some time] after she causes uncleanness retrospectively for a period of twenty-four hours but she does not cause the man who had intercourse with her to be unclean. Rabbi Akiva says: she also causes the man who had intercourse with her to be unclean. And the sages agree with Rabbi Akiva that one who saw a bloodstain defiles the man who had intercourse with her.",
34
+ "All women are in the presumption of being pure for their husband. For those who return from a journey, their wives are in the presumption of being pure. Bet Shammai says: a woman needs two testing-rags for every time she has intercourse, or she must have relations in the light of a lamp. Bet Hillel says: two testing-rags suffice her for the whole night.",
35
+ "The sages spoke of a woman through a metaphor: A chamber, a vestibule and an upper chamber. The blood of the chamber is unclean, If blood is found in the vestibule, and there arises a doubt about its character, it is deemed unclean, because it is presumed to have come from the source.",
36
+ "Five kinds of blood in a woman are unclean: red, black, like bright crocus, like earthy water, or like diluted wine. Bet Shammai says: also like fenugreek water or the juice of roasted meat. But Bet Hillel declares these clean. One that is yellow: Akavia ben Mahalalel declares unclean And the sages declare clean. Rabbi Meir said: even if it does not convey uncleanness as a bloodstain it conveys uncleanness as a liquid. Rabbi Yose says: it does neither the one nor the other.",
37
+ "What is considered red? Like the red of a wound. Black: Like ink-sediment. Darker than this is impure. Lighter than this is pure. Like bright crocus: like the clearest shade in it. Like earthy water: from the Bet Kerem valley, when water floats over it. Like diluted wine: two parts water, one part wine, from wine of the Sharon."
38
+ ],
39
+ [
40
+ "A woman who aborted a shapeless object: If there was blood with it, she is unclean, If not, she is clean. Rabbi Judah says: in either case she is unclean.",
41
+ "If a woman miscarried an object that was like a rind, like a hair, like earth, like red flies, let her put it in water: If it dissolves she is unclean, But if it does not she is clean. If she miscarried an object in the shape of fishes, locusts, or any forbidden things or creeping things: If there was blood with them she is unclean, If not, she is clean. If she miscarried an object in the shape of a beast, a wild animal or a bird, whether clean or unclean: If it was a male she sits in uncleanness as she would for a male; And if it was a female she sits in uncleanness as she would for a female. But if the sex is unknown she sits in uncleanness for both male and female, the words of Rabbi Meir. The sages say: anything that has not the shape of a human being cannot be regarded as a human child.",
42
+ "If a woman aborted a sac full of water, full of blood, or full of pieces of flesh, she need not be concerned that it was a birth. But if its limbs were fashioned she must sit for both male and female.",
43
+ "If she aborted a sandal or a placenta she sits in uncleanness for both male and female. If a placenta is in a house, the house is unclean, not because a placenta is a fetus but because generally there can be no placenta without a fetus. Rabbi Shimon says: the child might have been mashed before it came out.",
44
+ "If a woman aborted a tumtum or an androginos, she must sit for a male and a female. [If she gave birth] to a tumtum and a male, or to an androginos and a male, she must sit for a male and a female. [If she gave birth] to a tumtum and a female or an androginos and a female, she must sit only for a female. If the embryo came out in pieces or in a reversed position it is deemed born as soon as its greater part come out. If it came out in the normal way [it is not deemed born] until the greater part of its head came out. And what is meant by the \"greater part of its head\"? Once the forehead comes out.",
45
+ "If a woman miscarried and it is unknown what it was, she sits for both a male child and a female child. If it is unknown whether it was a child or not, she sits for both a male and a female and as a menstruant.",
46
+ "If a woman miscarried on the fortieth day, she need not be concerned that it was a valid childbirth. On the forty-first day, she sits as for both a male and a female and as for a menstruant. Rabbi Ishmael says: [if she miscarried on] the forty-first day she sits as for a male and as for a menstruant, But if on the eighty-first day she sits as for a male and a female and a menstruant, because a male is fully fashioned on the forty-first day and a female on the eighty-first day. But the sages say: the fashioning of the male and the fashioning of the female both take forty-one days."
47
+ ],
48
+ [
49
+ "The daughters of the Samaritans are regarded as menstruants from their cradle. And Samaritans impart uncleanness to a couch underneath as to a cover above, since they have intercourse with menstruants, because [their wives] sit [unclean for seven days] on account of any blood. However, on account of their [uncleanness] no obligation is incurred for entrance into the Temple nor is terumah burned on their account, since their uncleanness is only of a doubtful nature.",
50
+ "The daughters of the Sadducees, so long as they are accustomed to walking in the paths of their fathers, are to be regarded as Samaritan women. If they left those paths to walk in the paths of Israel, they are to be regarded as Israelite women. Rabbi Yose says: they are always regarded as Israelite women unless they leave the paths of Israel to walk in the paths of their fathers.",
51
+ "The blood of a Gentile and the clean blood of a metzoraat (a woman with scale disease): Bet Shammai declares clean. And Bet Hillel holds that it is like her spittle or her urine. The blood of a woman after childbirth who did not immerse [in a mikveh]: Bet Shammai says it is like her spittle or her urine, But Bet Hillel says: it conveys uncleanness both when wet and when dry. They agree that if she gave birth while in zivah, it conveys uncleanness both when wet and when dry.",
52
+ "A woman who is having difficult labor is regarded as a menstruant. If she had difficult labor for three days of the eleven days and she ceased having pains for twenty-four hours and then gave birth, she is regarded as having given birth in zivah, the words of Rabbi Eliezer. Rabbi Joshua says: a night and a day, as the night and the day of Shabbat. That she ceased from having pain, but not from bleeding.",
53
+ "How long can protracted labor [be considered] as lasting? Rabbi Meir says: even forty or fifty days. Rabbi Judah say: the [ninth] month suffices for her. Rabbi Yose and Rabbi Shimon says: protracted labor is not for more than two weeks [before birth].",
54
+ "If a woman was in hard labor during the eighty days prescribed for the birth of a female, all kinds of blood that she may observe are clean, until the fetus is born. But Rabbi Eliezer holds them to be unclean. They said to Rabbi Eliezer: if in a case where the law was stringent in regard to blood discharged in the absence of pain, it was nevertheless lenient in regard to blood discharged during hard labor, in a case where it was lenient in regard to blood discharged in the absence of pain is there not even more reason to be lenient in regard to blood discharged during hard labor? He replied: it is enough for the case inferred to be treated in the same manner as the one from which it is inferred. For in what way were you lenient upon her? From the uncleanness of a zivah, but she does have the uncleanness of a niddah.",
55
+ "Throughout all the eleven days a woman is in a presumption of cleanness. If she did not examine herself if this was unwittingly, under duress or intentionally, she is clean. If the time of her regular period arrived and she did not examine herself she is unclean. Rabbi Meir says: if a woman was in a hiding place when the time of her regular period arrived and she didn't examine herself she is clean, because fear suspends the flow of blood. But during the days prescribed for a zav or a zavah or for one who waits day against day, these are presumed to be unclean."
56
+ ],
57
+ [
58
+ "For a fetus born from its mother's side, she does not sit the prescribed days of uncleanness nor the days of cleanness, nor does one incur on its account the obligation to bring a sacrifice. Rabbi Shimon says: it is regarded as a regular birth. All women are subject to uncleanness [as soon as the blood appears] in the outer chamber, as it says, \"her discharge being blood in her body\" (Leviticus 15:19). But a zav and one who emitted semen convey no uncleanness unless the discharge came out of the body.",
59
+ "If he was eating terumah when he felt that his limbs shook, he should take hold of his member and swallow the terumah. And it conveys uncleanness however small the quantity, even if it is only of the size of a mustard seed or less.",
60
+ "A girl one day old defiles due to menstruation. A girl ten days old defiles due to zivah. A boy one day old defiles due to zivah, and defiles due to scale disease and due to corpse uncleanness; He subjects [his deceased brother's widow] to yibbum [levirate marriage]; He exempts [his mother] from yibbum, He enables her to eat terumah And he disqualifies her from eating terumah; He inherits and transmits inheritance; He who kills him is guilty of murder, And he counts to his father, to his mother and to all his relatives as a fully grown man.",
61
+ "A girl of the age of three years and one day may be betrothed by intercourse and if a yavam had intercourse with her, he acquires her thereby. One can be liable for adultery with her; And she defiles the one who had intercourse with her so that he in turn conveys uncleanness to a couch underneath as to a cover above. If she was married to a priest, she may eat terumah. If any of the disqualified men have relations with her he disqualifies her from the priesthood. If any of the forbidden relatives found in the Torah had relations with her he is to be executed on her account, but she is exempt [from the penalty]. If she was younger than this age, intercourse with her is like putting a finger in the eye.",
62
+ "If a boy the age of nine years and one day had relations with his yevamah, he acquires her thereby; But he cannot divorce her until he is of majority age. He contracts uncleanness through intercourse with a menstruant so that he in turn conveys uncleanness to a couch underneath as to a cover above. He disqualifies a woman from the priesthood. But he doesn't give her the right to eat terumah. He renders a beast invalid for the altar, and it is stoned on his account. If he had intercourse with any of the forbidden relations mentioned in the Torah, she is to be executed on his account, but he is exempt from punishment.",
63
+ "A girl of the age of eleven years and one day, her vows must be examined. A girl of the age of twelve years and one day, her vows are valid; And they examine them throughout the whole twelfth year. A boy the age of twelve years and one day, his vows must be examined. A boy the age of thirteen years and one day, is vow are valid. And they examine them throughout the whole thirteenth year. Prior to this age, even though they said, \"We know to whom we have made our vow\" or \"to whom we have made our dedication,\" their vow is not a valid vow and their dedication is not a valid dedication. Subsequent to this age, even though they said, \"We do not know to whom we have made our vow\" or \"to whom we have made our vow,\" their vow is a valid vow and their dedication is a valid dedication.",
64
+ "The sages spoke of [the physical development of] a woman in a parable: an unripe fig, a fig in its early ripening stage and a ripe fig. \"An unripe fig\": while she is yet a child; \"A fig in its early ripening stage\": when she is in her youth (naarut). In both ages her father is entitled to anything she finds and to her handiwork and to the right of invalidating her vows. \"A ripe fig\" as soon as she becomes of majority age (bogeret), her father has no longer any right over her.",
65
+ "What are the signs [of a bogeret]?Rabbi Yose the Galilean says: the appearance of the wrinkle beneath the breast. Rabbi Akiva says: from when the breasts hang down. Ben Azzai says: the darkening of the ring around the nipple. Rabbi Yose says: [the development of the breast to a stage] when one's hand is put on the nipple it sinks and only slowly rises again.",
66
+ "If a woman at the age of twenty did not bring forth two hairs, she must bring evidence that she is twenty years of age and she is an aylonit, she doesn't perform halitzah or yibbum. If a man at the age of twenty years did not produce two hairs, he must bring evidence that he is twenty years old and he becomes confirmed as a saris and he doesn't perform halitzah or yibbum, the words of Bet Hillel. Bet Shammai says: with both of them at the age of eighteen. Rabbi Eliezer says: In the case of the male, according to the words of Bet Hillel, while in that of the female, in accordance with the words of Bet Shammai, since a woman matures earlier than a man."
67
+ ],
68
+ [
69
+ "If the lower sign appears before the upper sign, she can perform halitzah or yibbum. If the upper sign appears before the lower sign, even though this is impossible: Rabbi Meir says: she doesn't perform halitzah or yibbum. And the sages say: she can perform halitzah or yibbum. For they have said: it is possible for the lower sign to appear before the upper sign, but it is impossible for the upper sign to appear before the lower sign.",
70
+ "Similarly, any [hole in] an earthen vessel that lets in a liquid will let it out, but there may be one that will let liquid out and will not let it in. Any limb that grows a nail also has a bone in it, but there may be one that has a bone in it but does not grow a nail.",
71
+ "Whatever is susceptible to midras uncleanness is also susceptible to corpse-uncleanness. But there are things that are susceptible to corpse uncleanness but not to midras-uncleanness.",
72
+ "Anyone who is fit to try capital cases is also fit to try monetary cases. But there are those who are fit to try monetary suits and and unfit to try capital cases. Anyone who is eligible to act as judge is eligible to serve as a witness. But there may be one who is eligible to act as witness and not as judge.",
73
+ "Whatsoever is subject to tithes is susceptible to food-uncleanness. But there are foods that are to food-uncleanness and not subject to tithes.",
74
+ "Whatever is subject to peah is also subject to tithes. But there is [produce] which is subject to tithes and is not subject to peah.",
75
+ "Whatever [beast] is subject to the laws of the first of the fleece is also subject to that of the priestly gifts. But there may be [a beast] that is subject to the law of the priestly gifts and not to that of the first of the fleece.",
76
+ "Whatever is subject to the law of removal is also subject to the sabbatical year. But there is [a kind or produce] that is subject to the sabbatical year and is not subject to the law of removal.",
77
+ "Whatever has scales has fins, But there are fish that have fins and no scales. Whatever has horns has [split] hooves; But there are animals that have [split] hooves and no horns.",
78
+ "Whatever requires a blessing after it requires one before it; But there are things that require a blessing before them and not after them.",
79
+ "If a girl has grown two pubic hairs she may perform either halitzah or contract levirate marriage, and she is obligated in all the commandments in the Torah. So too if a boy has grown two pubic hairs, he is obligated in all of the commandments in the Torah. He is fit to become a wayward and rebellious son from the time he has grown two hairs until the time when his beard forms a circle. This refers to the lower, and not to the upper one, but the sages spoke using a euphemism. A girl who has grown two hairs may no longer refuse the marriage. Rabbi Judah says: [she may refuse] until the black [hairs] predominate.",
80
+ "The two hairs spoken of in regard to the red heifer and in regard to leprosy as well as those spoken of anywhere else must be long enough for their tips to be bent to their roots, the words of Rabbi Ishmael. Rabbi Elazar says: long enough to be grasped by a finger-nail. Rabbi Akiva says: long enough to be taken off with scissors.",
81
+ "A woman who found a blood-stain is in a spoiled condition and must take into consideration the possibility that it was due to zivah, the words of Rabbi Meir. But the sages say: in the case of blood-stains there is no [need to consider the possibility of their being] due to zivah.",
82
+ "If a woman observed [a discharge of blood] on the eleventh day at twilight, at the beginning of a menstruation period and at the end of a menstruation period, at the beginning of a zivah period and at the end of a zivah period; On the fortieth day after the birth of a male or on the eightieth day after the birth of a female, At twilight in all these cases, behold these women have made a mistake [in their reckoning]. Rabbi Joshua said: before you fix the situation for the women who lack intelligence, come and fix the situation for the wise ones."
83
+ ],
84
+ [
85
+ "The blood of a menstruant and the flesh of a corpse convey uncleanness when wet and when dry. But the discharge [of a zav], and the phlegm [of a zav] and the spittle [of a zav], a dead sheretz, a nevelah and semen convey uncleanness when wet but not when dry. If they can be soaked and then revert to their original condition they convey uncleanness when wet and when dry. And how long must they be soaked? In lukewarm water for a period of twenty four hours. Rabbi Yose says: If the flesh of a corpse is dry, and it cannot be soaked and brought back to its original condition, it is clean.",
86
+ "If a dead sheretz was found in an alley it causes uncleanness retrospectively to such time as one can say, \"I examined this alley and there was no sheretz in it,\" or to such time as it was last swept. So also a bloodstain found on a garment causes uncleanness retrospectively to such time as one can say, \"I examined this shirt and there was no stain on it\" or to such time as it was last washed. And it conveys uncleanness whether it is wet or dry. Rabbi Shimon says: if it is dry it causes uncleanness retrospectively, but if it is wet it causes uncleanness only to a time when it could still have been wet.",
87
+ "All bloodstains that come from Rekem are clean. Rabbi Judah declares them unclean, because the people who live there are proselytes though misguided. Those that come from non-Jews are clean. Those that come from Israelites or from Samaritans: Rabbi Meir declares them unclean, But the sages declare them clean because they are not suspected in regard to their stains.",
88
+ "All bloodstains, wherever they are found are clean except those that are found in rooms or in a house for unclean women. A house for unclean Samaritan women conveys uncleanness by overshadowing because they bury miscarriages there. Rabbi Judah says: they did not bury them but threw them away and the wild beasts dragged them off.",
89
+ "They are believed when they say, \"we buried miscarriages there,\" or \"we did not bury them.\" They are believed when they say concerning a beast whether it had given birth to a firstling or had not given birth to one. They are believed when giving information on the marking of graves. But they are not believed either in regard to overhanging branches, or protruding stones or a bet ha-peras. This is the general rule: in any matter in which they are under suspicion they are not believed."
90
+ ],
91
+ [
92
+ "If a woman observed a bloodstain on her body: If it was opposite her genital area she is unclean; But if it was not near the genital are she remains clean. If it was on her heel or on the tip of her large toe, she is unclean. On her thigh or on her feet: If on the inner side, she is unclean; If on their outer side, she remains clean. And if on the front and back sides she remains clean. If she observed it on her garment: Below the belt, she is unclean, But if above the belt, she remains clean. If she observed it on the sleeve of her shirt: If it can reach as low as her genital area, she is unclean, But if it cannot, she remains clean. If she takes it off and covers herself with it in the night, she is unclean wherever the stain is found, since it can turn about. And the same law applies to a pallium.",
93
+ "[A woman] may attribute [a bloodstain] to any [external] cause to which she can possibly attribute it. If [for instance] she had slaughtered a beast, a wild animal or a bird, Or if she was handling bloodstains or if she sat beside those who handled them. Or if she killed a louse, she may attribute the bloodstain to it. How large a stain may be attributed to a louse? Rabbi Hanina ben Antigonus says: one up to the size of a split bean; And even if she did not kill it. She may also attribute it to her son or to her husband. If she herself had a wound that could open again and bleed she may attribute it to it.",
94
+ "It happened that a woman came in front of Rabbi Akiva and said. She said to him: I have seen a bloodstain. He said to her: Perhaps you had a wound? She said to him: Yes, but it has healed. He said to her: Perhaps it could have opened again and let out some blood.\" She said to him: Yes. And Rabbi Akiva declared her clean. He saw his disciples looked at each other in astonishment. He said to them: Why do you find this difficult, for the sages did not say this rule in order to be stringent but rather to be lenient, for it is said, \"And if a woman have issue, and her issue in her flesh be blood\" blood but not a bloodstain.",
95
+ "A testing rag that was placed under a pillow and some blood was found: If it is round it is clean If it is elongated it is unclean, the words of Rabbi Elazar bar Zadok."
96
+ ],
97
+ [
98
+ "A woman who was attending to her needs and observed an issue of blood: Rabbi Meir says: if she was standing she is unclean but if she was sitting she remains clean. Rabbi Yose says: in either case she is clean.",
99
+ "A man and a woman did their needs in the same bowl and blood was found on the water: Rabbi Yose says it is clean, Rabbi Shimon says that it was unclean, since it is not usual for a man to discharge blood, but nevertheless the presumption is that blood is from the woman.",
100
+ "If she lent her shirt to a non-Jewish woman or to a menstruant she may attribute a stain to either. If three women had worn the same shirt or had sat on the same wooden bench and subsequently blood was found on it, all are regarded as unclean. If they had sat on a stone bench or on the projection within the colonnade of a bath House: Rabbi Nehemiah says that they are clean, for Rabbi Nehemiah says: anything that is not susceptible to uncleanness is not susceptible to stains.",
101
+ "Three women who were sleeping in one bed and blood was found under one of them, they are all unclean. If one of them examined herself and was found to be unclean, she alone is unclean while the two others are clean, [for] they may attribute the blood to one another. And if they were [all] not likely to observe blood, they must be regarded as though they were likely to observe one.",
102
+ "If three women slept in one bed, and blood was found under the middle one, they are all unclean. If it was found under the inner one, the two inner ones are unclean while the outer one is clean. If it was found under the outer one, the two outer ones are unclean while the inner one is clean. Rabbi Judah said: when is this so? When they passed by way of the foot of the bed, but if they passed across it, they are all unclean. If one of them examined herself and was found clean, she remains clean while the two others are unclean. If two examined themselves and were found to be clean they remain clean while the third is unclean. If the three examined themselves and were found to be clean, they are all unclean. To what may this be compared? To an unclean heap that was mixed up with two clean heaps: If they examined one of them and found it to be clean, it is clean while the two others are unclean; If they examined two of the heaps and found them to be clean, they are clean while the third one is unclean; And if they examined the three and they were all found to be clean, they are all unclean, the words of Rabbi Meir, For Rabbi Meir used to say: any object that is presumed to be unclean remains unclean until it is known to you where the uncleanness is. But the sages say: one continues the examination of the heap until one reaches bedrock or virgin soil.",
103
+ "Seven substances should be applied to a stain: tasteless spittle, the liquid of crushed beans, urine, lye, soapwort, cimolian earth, and potash. If one immersed it and then handled clean things on it, and then applied to it the seven substances and the stain did not fade away it must be a dye, and the clean things remain clean and there is no need to immerse it again. If the stain faded away or grew fainter, it must be a bloodstain and the clean things are unclean and it is necessary to perform immersion again.",
104
+ "What is meant by tasteless spittle? From one who had eaten nothing [that day]. The liquid of crushed beans? The chewing of split beans, ready to be swallowed. Urine? That has fermented. One must scour the stain three times with each of the substances. If he applied them out of the prescribed order, or if he applied the seven substances simultaneously, he has done nothing.",
105
+ "For any woman who has a regular period it suffices [to reckon her period of uncleanness from] the time she discovers the flow. And these are the signs of a regular period: [if the woman] yawns, sneezes, feels pain at the top of her stomach or the bottom of her bowels, discharges mucus, or is seized by a kind of shivering, or any other similar symptoms. Any woman who established for herself [one of the symptoms] three times behold this is a regular period.",
106
+ "If a woman usually observed her menstrual discharge at the onset of the symptoms of her regular periods, all clean things that she handled while the symptoms were in progress are unclean. But if she regularly observed them at the end of the symptoms, all clean things that she handled while the symptoms lasted remain clean. Rabbi Yose says: even days and hours may determine regular periods: if she regularly observed blood flow at sunrise she is forbidden intercourse at sunrise only. Rabbi Judah says: all that day is hers.",
107
+ "If a woman regularly observed [menstrual blood] on the fifteenth of the month, and then she changed and observed it on the twentieth both become prohibited. If she changed twice and observed it on the twentieth both [are still] prohibited. If she changed it three times to observe it on the twentieth then the fifteenth becomes permitted and the twentieth is set [as her regular day], for a woman does not establish a regular cycle until she sets it three times, and she doesn't lose her regular cycle until she is free from it three times.",
108
+ "Women in regard to their virginity are like vines: One vine may have red wine, while another has black wine. One vine may yield much wine while another yields little. Rabbi Judah stated: every vine yields wine, and one that yields no wine is but a dorketi."
109
+ ],
110
+ [
111
+ "If a young girl, whose age of menstruation has not arrived, married: Bet Shammai says: she is allowed four nights; And Bet Hillel says: until the wound is healed. If the age of her menstruation has arrived and she married: Bet Shammai says: she is allowed the first night; And Bet Hillel says: four nights, until after Shabbat. If she had observed blood while she was still in her father's house: Bet Shammai ruled: she is only allowed the obligatory marital intercourse, And Bet Hillel says: all that night.",
112
+ "If a menstruant examined herself on the seventh day in the morning and found herself to be clean, and at twilight she did not ascertain her separation [from impurity], and after some days she examined herself and found that she was unclean, she is in a presumptive state of cleanness. If she examined herself on the seventh day in the morning and found that she was unclean, and at twilight she did not ascertain her separation [impurity], and after a time she examined herself and found that she was clean, she is in a presumptive state of uncleanness. [But] she conveys uncleanness for twenty-four hours retrospectively or during the time between the last and the previous examination. But if she had a regular period, it suffices [to reckon her period of uncleanness from] the time she discovers the flow. Rabbi Judah says: Any woman who did not ascertain her separation [from impurity] is regarded as being in a presumptive state of uncleanness. But the sages say: even if she examined herself on the second day of her menstruation and found that she was clean, and at twilight she did not ascertain her separation, and after a time she examined herself and found that she was unclean, she is regarded as being in a presumptive state of cleanness.",
113
+ "If a zav or a zavah examined themselves on the first day and found themselves clean and on the seventh day and found themselves clean, but did not examine themselves during the other intervening, days: Rabbi Eliezer says: they are in a presumptive condition of cleanness. Rabbi Joshua says: they are entitled [to count as clean] only the first day and the seventh day. Rabbi Akiva says: they are entitled to reckon as clean the seventh day alone.",
114
+ "If a zav, a zavah, a niddah, a woman after childbirth or a metzora have died [their corpses] they convey uncleanness by being carried until the flesh has decayed. If a non-Jew has died he does not convey uncleanness. Bet Shammai says: all women die as niddot. But Bet Hillel says: a woman is not regarded as a niddah unless she died while she was in menstruation.",
115
+ "If a woman died and a quarter of a log of blood comes out of her, it conveys uncleanness as a bloodstain and it also conveys uncleanness in a tent. Rabbi Judah says: it does not convey uncleanness as a stain, since it was detached after she had died. Rabbi Judah agrees that when a woman was sitting on the birthing stool and died and a quarter of a log of blood issued from her, it conveys uncleanness as a bloodstain. Rabbi Yose says: therefore it does not convey uncleanness in a tent.",
116
+ "In earlier times they used to say: a woman who is dwelling in clean blood may pour out water for [washing] the pesah sacrifice. They changed their minds and said: in respect of consecrated food she is like one who came in contact with a person that was subject to corpse uncleanness, this is according to the words of Bet Hillel. Bet Shammai says: even as one who is subject to corpse uncleanness.",
117
+ "But they agree that she may eat second tithe. And she may set aside her hallah, bring it near to the dough and call it by its name. And if any of her spit or her pure blood fell on a loaf of terumah it remains clean. Bet Shammai says: she requires immersion at the end [of her days of purification], Bet Hillel says: she does not require immersion at the end.",
118
+ "If a woman observed a discharge on the eleventh day and immersed in the evening and then had marital intercourse: Bet Shammai say: they defile a couch and a seat and they are liable to a sacrifice But Bet Hillel says: they are exempt from the sacrifice. If she immersed on the next day and then had marital intercourse and after that observed a discharge: Bet Shammai say: they convey uncleanness5 to couch and seat6 and are exempt from the sacrifice, But Bet Hillel says: such a person is a glutton. They agree that if a woman observed a discharge during the eleven days and immersed in the evening and then had intercourse that both (she and defile couch and seat and are liable to a sacrifice. If she immersed on the next day and then had intercourse, such an act is improper conduct, but the uncleanness of their contact and their liability to a sacrifice on account of their intercourse are in suspense."
119
+ ]
120
+ ],
121
+ "sectionNames": [
122
+ "Chapter",
123
+ "Mishnah"
124
+ ]
125
+ }
json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Niddah/English/Sefaria Community Translation.json ADDED
@@ -0,0 +1,124 @@
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
1
+ {
2
+ "language": "en",
3
+ "title": "Mishnah Niddah",
4
+ "versionSource": "https://www.sefaria.org",
5
+ "versionTitle": "Sefaria Community Translation",
6
+ "status": "locked",
7
+ "license": "CC0",
8
+ "versionTitleInHebrew": "תרגום קהילת ספריא",
9
+ "actualLanguage": "en",
10
+ "languageFamilyName": "english",
11
+ "isBaseText": false,
12
+ "isSource": false,
13
+ "direction": "ltr",
14
+ "heTitle": "משנה נדה",
15
+ "categories": [
16
+ "Mishnah",
17
+ "Seder Tahorot"
18
+ ],
19
+ "text": [
20
+ [
21
+ "Shammai says: For all women, their hour [of discovering menstrual blood] suffices [to reckon the period of their impurity from that moment]. Hillel says: [the period of impurity is reckoned retroactively] from [the previous] examination to [the latest] examination, even for many days [i.e. she is assumed to have been impure the entire time]. The Sages say: [the law is] not according to this one nor according to that one, but rather [the period of impurity is reckoned] from that time to that time [on the previous day, i.e. twenty-four hours earlier, when this] lessens [the period] from examination to examination; and [it is reckoned] from [the previous] examination to [the latest] examination [when this] lessens [the period] from that time to that time [on the previous day, twenty-four hours earlier]. For any woman who has a regular cycle, her hour [of discovering menstrual blood] suffices [to reckon the period of her impurity from that moment]. And if a woman uses checking-cloths [literally: witnesses, to clean herself before and after intercourse], this is thereby like an examination, and it lessens [the period of impurity] from [being measured from] that time to that time [i.e. twenty-four hours earlier], or from [the previous] examination to [the latest] examination.",
22
+ "How is it that her hour [of discovering menstrual blood] suffices [to reckon her impurity from that moment]? If she was sitting on a bed and was occupied with handling pure things [i.e. foods or vessels], and she left and [then] saw [blood], she is impure, and they are all pure [since her impurity is reckoned only from that moment]. Even though they said [regarding a woman who does not have a regular period]: she renders items impure from that time to that time [i.e. from twenty-fours hours earlier, retroactively], she only counts [her days of menstrual impurity] from the hour she saw [blood].",
23
+ "Rabbi Eliezer says: There are four [types of] women whose hour [of discovering blood] suffices [to reckon their impurity from that moment]: a virgin, a pregnant woman, a nursing woman, and an elderly woman. Rabbi Yehoshua said: I only heard [this law] regarding a virgin, but the law is in accordance with Rabbi Eliezer. ",
24
+ "Who [is considered] a virgin [such that her hour suffices]? Any who has never seen [menstrual] blood all her days, even if she is married. A pregnant woman? [She is considered to be pregnant] once her fetus becomes known [i.e. at the end of her first trimester]. A nursing woman? [She is considered to be nursing] until she weans her child [i.e. for twenty-four months]. If she gave her child to a nursemaid, or weaned him, or if he died [within twenty-four months], Rabbi Meir says: she is rendered impure [retroactively] from that time to that time [on the previous day, i.e. twenty-four hours earlier]. And the Sages say: her hour [of discovering blood] suffices [to render her impure only from that moment].",
25
+ "Who is [considered] an elderly woman? Anyone who has gone through three seasons [without menstruating], approaching her old age. Rabbi Eliezer says: any woman [i.e. young or old] who has gone through three seasons [without menstruating], her hour [of discovering blood] suffices [to reckon her impurity from that moment]. Rabbi Yose says: a pregnant or nursing woman who has gone through three seasons [without menstruating], their hour suffices [to render them impure only from the moment of discovering blood]. ",
26
+ "And concerning what did they say that her hour suffices? [They said this] regarding the first observation [of blood], but by the second [observation] she is impure [retroactively] from that time to that time [twenty-four hours earlier]. And if she saw her first observation as a result of compulsion [i.e. if it was caused unnaturally, as by an accident], even for the second observation her hour suffices [to reckon her impurity from that moment]. ",
27
+ "Even though they said that her hour suffices, she should be examining [herself], except for a <i>niddah</i> [a female who has menstrual discharges which render her impure], or one who is sitting over pure blood [i.e. following a period of impurity after giving birth, there is a period of days during which a woman remains pure even if she sees blood]. And she should have intercourse using checking-cloths [literally: witnesses, before and after intercourse], except for one who is sitting over pure blood, or a virgin whose blood is pure. And she should examine twice [daily], in the morning and at twilight, and when she going to have relations with her husband [literally: her house]. More [restricted] than this are priestly women [for they should examine themselves] at the hour that they eat from <i>terumah</i> [a portion of a crop given to a priest which becomes sanctified upon separation, and can only be consumed by priests or their household, and which should not be rendered impure]. Rabbi Yehuda says: [they should examine themselves] also when they are leaving from having eaten <i>terumah</i>."
28
+ ],
29
+ [
30
+ "Every hand that examines frequently, regarding women, this is praiseworthy; and regarding men, it should be cut off. Regarding a deaf woman, a <i>shotah</i>, a blind woman, or a woman whose cognition has been impaired, if they have able-minded women [to care for them], they prepare them [i.e. help them check themselves and immerse for purity], and they may then eat <i>terumah</i> [a portion of a crop given to the priests which becomes designated as such upon separation, and can only be consumed by priests or their household, and which one is forbidden to render impure]. It is the way of the daughters of Israel to have intercourse using two checking-cloths [literally: witnesses], one for him, and one for her. The modest ones prepare a third, to prepare herself [literally: the house, before intercourse]. ",
31
+ "If [blood was] found on his [checking-cloth], they [the woman and her husband] are both impure, and are liable to bring a sacrifice. If it is found on hers immediately [after intercourse], they are impure, and are liable to bring a sacrifice. If it is found on hers after some time, they are impure as a matter of uncertainty, and they are exempt from bringing a sacrifice. ",
32
+ "What is [considered to be] after some time? As long as it takes for her to descend from the bed and rinse her [nether] face. And afterwards [if she found blood], she [retroactively] renders impurity from that time to that time [twenty-four hours earlier], but she does not render impure the man who had intercourse with her. Rabbi Akiva says: she also renders impure the man who had intercourse with her. And the Sages agree with Rabbi Akiva regarding one who sees a [blood] stain, that she renders impure the man who has intercourse with her [after she saw the stain]. ",
33
+ "All women are presumed to be pure for their husbands [i.e. husbands may presume that their wives are pure]. Those who return from a journey, their wives are presumed to be pure for them. Beit Shammai says: she requires two checking-cloths [literally: witnesses] for each and every time she has intercourse [i.e. so she can check them the next day], or she must have relations by the light of a candle [i.e. she must use a checking-cloth after intercourse and examine it by candlelight then]. Beit Hillel says: two checking-cloths suffice for her for the whole night. ",
34
+ "The Sages analogized women through a parable: a chamber, a corridor, and an upper chamber. The blood of the chamber is impure. If [blood is] found in the corridor, its uncertainty is impure [i.e. there is an uncertainty regarding its origin, and it is thereby impure], because it is presumed to have come from the source [i.e. from the chamber]. ",
35
+ "Five kinds [colors] of blood in a woman are impure: the red, and the black, and like the brightness of a crocus, and like earthy waters, and like diluted wine. Beit Shammai say: also like fenugreek water, and like the waters of roasted meat. And Beit Hillel consider these [last two] pure. Regarding that which is yellow [literally: green], Akavia ben Mahalalel considers it impure, and the Sages consider it pure. Rabbi Meir said: even if it does not render impurity as a [blood] stain, it [nonetheless] renders impurity as a liquid. Rabbi Yose says: neither thus, nor thus. ",
36
+ "What is [considered] red? Like the blood of a wound. Black? Like ink-sediment; [black which is] deeper than this is impure, paler than this is pure. And [what is considered] like the brightness of a crocus? Like the clearest [shaded petal] in it. And like earthy waters? [Like the reddish earth] from the Bet Kerem valley, with waters floating over it. And [what is considered] like diluted wine? Two parts water, and one [part] wine, from wine of Sharon."
37
+ ],
38
+ [
39
+ "Regarding a woman who miscarries a piece [of flesh], if there was blood with it, she is impure; it not, she is pure. Rabbi Yehudah says: either way she is impure.",
40
+ "If she miscarries something like a membrane, like a hair, like dust, like red flies, she should put it in water, [and] if it dissolves she is impure; and if not, she is pure. If she miscarries something like fish, [like] locusts, [like] <i>shekatsim u'remasim</i> [small animals, such as reptiles, insect, or rodents, which move by scurrying, creeping, slithering, etc.], if they had blood with them, she is impure; and if not, she is pure. If she miscarries something like a [domesticated] animal, a beast, or a fowl, whether pure or impure ones [i.e. kosher or not kosher], if it is male, she should sit for [the number of postpartum days of impurity and purity required for one who gives birth to] a male; and if it is female, she should sit for [the number of postpartum days of impurity and purity required for one who gives birth to] a female. And if [its sex is] unknown, she should sit for [the number of days of impurity and purity required for one who gives birth to] a male and for [one who gives birth to] a female [i.e. she should be stringent in both directions, with a longer period of initial impurity, and a shorter period of subsequent purity], according to Rabbi Meir. And the Sages say: anything that does not have a human shape is not [considered to be] a fetus [with regard to the purity status of one who gives birth]. ",
41
+ "If she miscarries a sac full of water, full of blood, or full of strands [of flesh], she need not be suspicious that it was a fetus. But if its was assembled [into a human form], she should sit for [the number of postpartum days of impurity and purity required for one who gives birth to] a male and for [one who gives birth to] a female. ",
42
+ "If she miscarries a sandal [i.e. a piece of flesh without a face, similar in shape to a sandal] or a placenta, she should sit for [the number of days of impurity and purity required for one who gives birth to] a male and for [one who gives birth to] a female. If a placenta is in a house, the house is impure [as from the impruty of a corpse]; not because a placenta is a fetus, but because there can be no placenta without a fetus. Rabbi Shimon says: the fetus [that was in the placenta] dissolved [into the blood and was nullified] before it came out [and therefore the house is not impure].",
43
+ "If she miscarries a <i>tumtum</i> [person (or animal) with recessed sexual organs whose gender is therefore impossible to determine, presently, by external examination. It is halachically uncertain whether such is male or female] [fetus], or an <i>androginos</i> [person (or animal) with both male and female sexual organs. It is halachically uncertain whether such is male, female or, perhaps, has a uniquely defined halachic gender] [fetus], she should sit for [the number of days of impurity and purity required for one who gives birth to] a male and for [one who gives birth to] a female. If [she miscarries] a <i>tumtum</i> [fetus] and a male [fetus, at once], or an <i>androginos</i>and a male, she should sit for [the required number of days for one who gives birth to] a male and for [one who gives birth to] a female. If [she miscarries] a <i>tumtum</i> [fetus] and a female [fetus, at once], or an <i>androginos</i>and a female, she should sit only for [the required number of days for one who gives birth to] a female. If it emerged in pieces or backwards, once the majority of it has emerged it is regarded as having been born. If it came out normally, [it is not considered born] until the majority of its head has emerged. And what is [considered to be] the majority of its head? Once its forehead emerges. ",
44
+ "If she miscarries, and it is unknown what it is, she should sit for [the number of days of impurity and purity required for one who gives birth to] a male and for [one who gives birth to] a female. If it is unknown whether it was a fetus or not, she should sit for [the required number of days for one who gives birth to] a male and for [one who gives birth to] a female, and for [being] a <i>niddah</i> [a female who has menstrual discharges which render her impure; i.e. she should be stringent in all directions]. ",
45
+ "If she miscarries on the fortieth day [since her prior immersion], she need not be concerned that it was a fetus. If [she miscarries] on the forty-first day, she should sit [for the required number of days] for a male and for a female, and for [being] a <i>niddah</i>. Rabbi Yishmael says: on the forty-first day she should sit for [the required number of days for one who gives birth to] a male and for [being] a <i>niddah</i>. On the eighty-first day she should sit for a male and for a female and for [being] a <i>niddah</i>, because [the formation of] a male is completed in forty-one [days], and a female in eighty-one. And the Sages say: this and that [are both completed] in forty-one."
46
+ ],
47
+ [
48
+ "The daughters of Samaritans are [considered to be] <i>niddot</i> [females who have menstrual discharges which render them impure] from their cradle. And Samaritans render impure that which they lie upon, [rendering] the bottom one [impure, even without touching it,] just as the top one, since they have intercourse with <i>niddot</i>, and they [their wives] sit [counting seven days of impurity] on account of any [kind of] blood [even blood which does render them impure, which thereby throws off their count]. But one is not liable for entering the Temple [while impure] on account of [having been rendered impure or carrying something which has been rendered impure by] them, nor is <i>terumah</i> [a portion of a crop given to the priests which can only be consumed by priests or their household, and which one is forbidden to render impure or consume while impure] burned on their account [if rendered impure by them], because their impurity is uncertain.",
49
+ "The daughters of Sadducees, so long as they are accustomed to walking in the paths of their fathers, are thereby [regarded] as Samaritan women. If they left [those paths] to walk in the paths of Israel, they are thereby as Israelites. Rabbi Yose says: they are always like Israelites, until they leave [that path] to walk in the paths of their fathers.",
50
+ "Regarding the blood of a gentile woman, and the pure blood of a leprous woman [i.e. during her postpartum days of purity], Beit Shammai consider it pure; and Beit Hillel say: it is like her spit or her urine [i.e. it renders impurity only while damp]. Regarding the blood of a woman who gave birth and did not immerse, Beit Shammai say: it is like her spit or her urine. And Beit Hillel say: it renders impurity when damp or dry. And they are in agreement that if she gave birth while while she was a <i>zavah</i> [a female who has certain types of atypical genital discharges, distinct from her menses, which render her impure], that she [i.e. her blood] renders impurity when damp or dry. ",
51
+ "A woman having difficult labor is [considered to be] a <i>niddah</i> [if she saw blood during her days of <i>niddah</i>]. If she had difficult labor [and saw blood] for three days within the eleven days [of <i>zivah</i>, between <i>niddah</i> periods], and she ceased [having pains] from that time to that time [twenty-four hours later], and she gave birth, she has thereby given birth while she was a <i>zavah</i>, according to Rabbi Eliezer. Rabbi Yehoshua says: [she must have ceased having pains for] a night and a day, like the night of Shabbat its day [i.e. for a full night and subsequent day, and not for any twenty-four hour period]. This applies to one who ceased [for that time] from her pain, but not [necessarily] from bleeding.",
52
+ "How far [from birth] must her difficulty be [for her pains to be considered a difficult labor]? Rabbi Meir says: even forty or fifty days [before the birth]. Rabbi Yehuda says: [being in] the [ninth] month is sufficient for her [to consider her pains to be caused by difficult labor]. Rabbi Yose and Rabbi Shimon say: difficult labor is not for more than two weeks [before birth]. ",
53
+ "A woman who was in difficult labor during the eighty days of [purity following the fourteen days of impurity after giving birth to] a female, all blood that she sees is pure, until the fetus emerges. And Rabbi Eliezer considers them impure. They said to Rabbi Eliezer, \"Just as in a case where one is stringent regarding blood when pain has ceased [i.e. that such blood renders the woman who gives birth impure] there is a leniency regarding blood during difficult labor [i.e. which does not render her impure], in a case where one is lenient regarding blood when pain has ceased [i.e. during the days of postpartum purity, which does not render her impure], does it not follow logically that we should be lenient regarding blood during difficult labor [that it, too, should not render her impure]?!\" He said to them, \"It is sufficient for the case inferred to be treated in the same manner as the one from which it is inferred! Regarding what were they lenient with her? Regarding the impurity of <i>zivah</i>. But she [who was in difficult labor during her postpartum days of purity, if she saw blood during her days of <i>niddah</i>, and not her days of <i>zivah</i>, she] is impure with the impurity of a <i>niddah</i>. ",
54
+ "Throughout all the eleven days [between each period of <i>niddah</i>] she is presumed to be pure. If [during her days of <i>niddah</i>] she sat and did not examine herself, [whether] unintentionally, under duress, or if she intentionally did not examine herself, she is pure. If the time of her regular period arrived and she did not examine herself, she is thereby impure. Rabbi Meir says: if she was in a hiding place when the time of her regular period arrived and she did not examine herself, she is thereby pure, because fear banishes blood. But [a woman] during the days of <i>zivah</i> [i.e. the period of eleven days between <i>niddah</i> periods], or a <i>zavah</i> [who is supposed to be counting seven days of purity], or one who should be waiting a day [of purity] opposite each day [of impurity], they are thereby presumed to be impure [if they did not examine themselves]. "
55
+ ],
56
+ [
57
+ "For a Caesarean section, one does not sit for the days of impurity or the days of purity, and one is not liable to bring a sacrifice on its account. Rabbi Shimon says: it is like one who was birthed [regularly]. All women render impurity [from when the blood is] in the outer chamber, as the verse says (Leviticus 15), \"Blood will be her flow within her flesh.\" But a <i>zav</i> [a male who has certain types of atypical genital discharges, which render him impure] and a <i>ba'al keri</i> [a male who has had a seminal emission but has yet to purify himself by immersion in a <i>mikveh</i>] do not render impurity until their impurity emerges to the outside.",
58
+ "If a man was eating <i>terumah</i> [a portion of a crop given to the priests which can only be consumed by priests or their household] and he felt his limbs tremble violently [i.e. he had a seminal emission], he should hold his member [to prevent the discharge] and swallow the <i>terumah</i> [already in his mouth, since one is forbidden to consume <i>terumah</i> while impure]. And they [the discharges of a <i>zav</i> or a <i>ba'al keri</i>] render impurity in any amount, even the size of a mustard seed, or smaller than that. ",
59
+ "A baby girl one day old can become impure as a <i>niddah</i>. At ten days old she can become impure as a <i>zavah</i> [a female who has certain types of atypical genital discharges, distinct from her menses, which render her impure]. A baby boy one day old can become impure as a <i>zav</i>, or impure by having <i>nega'im</i> [diseased patches on skin, clothes, or houses that create impurity], or impure through [contact with] the impurity of a corpse; and he creates a bond for <i>yibum</i> [the obligation to perform Levirate marriage]; and he can exempt one from requiring <i>yibum</i> [i.e. if his father dies, he counts as a son to except any of his uncles from having to do <i>yibum</i>]; and he can feed <i>terumah</i> [i.e. his existence can render <i>terumah</i> permissible to one for whom it was formerly forbidden]; and he can render <i>terumah</i> to be forbidden [to one who was formerly permitted to eat it]; and he can inherit or cause others to inherit [portions of an estate]; and one who kills him is liable [for murder]; and he is thereby fully like a son-in-law to his father and to his mother and for all his relatives. ",
60
+ "A girl three years and one day old can become sanctified [for marriage, i.e. engaged] through intercourse; and if she had relations with a <i>yavam</i> [one obligated to perform leverite marriage], he has acquired her [as his wife]; and one is liable for [having relations with] a married woman on her account [if she is married]; and she renders one who sleeps with her impure [if she is a <i>niddah</i>] such that he renders impure that which he sits upon, the lower [layer of bedding, even if he does not touch it directly], just like the upper [layer of bedding]. If she marries a priest, she can eat <i>terumah</i>. If someone invalid [for the priesthood] had relations with her, she becomes invalid for the priesthood. If any one of the illicit relatives stated in the Torah had relations with her, they are put to death on her account, but she is exempt. If she is younger than that, it is like putting a finger in an eye.",
61
+ "If a boy of nine years and one day has relations with his <i>yevamah</i> [a widow of his childless brother], he acquires her [as his wife]. And he does not [need to] give her a bill of divorce until he grows up. And he can be rendered impure by a <i>niddah</i>, such that he renders impure that which hes sits upon, the lower [layer, even if he does not touch it directly], just as the upper [layer]; and he can render one [with whom he had relations] invalid [from being able eat <i>terumah</i>]; and he cannot feed one <i>terumah</i> [i.e. cause someone to be permitted to eat it on his account]; and he can render an animal invalid from [being able to be sacrificed] upon the alter [i.e. if he had relations with it, that is sufficient to render it invalid as a sacrifice], and it is stoned on his account. And if he had relations with any of the illicit relatives stated in the Torah, they are killed on his account, and he is exempt.",
62
+ "Regarding a girl of eleven years and one day, her vows are examined [i.e she is questioned in order to determine if her vows are valid]. At twelve years and one day, her vows stand. And we examine [her vows] for the entire twelfth [year]. Regarding a boy of twelve years and one day, his vows are examined [to determine if they are valid]. At thirteen years and one day, his vows stand. And we examine [his vows] for the entire thirteenth [year]. Prior to this time [i.e. eleven years and one day for a girl and twelve years and one day for a boy], even if they said, \"We know in whose name we vowed, and in whose name we sanctified,\" their vows are not vows and their sanctifications are not sanctified property. After this time, even if they say, \"We do not know in whose name we vowed, and in whose name we sanctified,\" their vows are vows and their sanctifications are sanctified property.",
63
+ "The Sages analogized women through a parable: an unripe fig, a fig in its early ripening stage, and a fully ripe fig. An unripe fig [refers to] while she is still a child. A fig in its early ripening stage [refers to] while she is in her adolescence. During this and that [stage], her father is entitled to that which she finds, and to her handiwork, and [the right] to the annulment of her vows. A fully ripe fig [refers to] once she matures, her father has no longer any right over her.",
64
+ "What are her signs [which indicate that she has matured]? Rabbi Yose the Galilean says: once the fold appears beneath the breast. Rabbi Akiva says: once the breasts drop. Ben Azzai says: once the areola darkens. Rabbi Yose says: [when the breasts develop] such that if one puts one's hand on the nipple it sinks and gradually returns. ",
65
+ "A woman of twenty years who did not produce two [pubic] hairs, should bring evidence that she is twenty years old, and she is an <i>aiylonit</i> [a woman with arrested sexual development who cannot bear children]: she does not take part in <i>chalitzah</i> [the ceremony performed as an alternative way to release the widow of childless man from the obligation to wait for Levirate marriage], nor <i>yibum</i>. A man of twenty years who did not produce two [pubic] hairs, should bring evidence that he is twenty years old, and he is a eunuch: he does not take part in <i>chalitzah</i>, nor <i>yibum</i>, according to Beit Hillel. Beit Shammai say: this and that one both [are considered to be infertile if they have not produced hairs] at the age of eighteen. Rabbi Eliezer says: regarding the male it is in accordance with Beit Hillel, and regarding the female it is in accordance with Beit Shammai, since a woman arrives [at maturity] earlier than a man."
66
+ ],
67
+ [
68
+ "If the lower sign [of two hairs] appears before the upper sign [of the breasts] does, she can participate in <i>chalitzah</i> [the ceremony performed to release a widow of a childless man from the obligation of levirate marriage] or <i>yibum</i> [levirate marriage]. If the upper sign appears before the lower sign does, even though this is impossible, Rabbi Meir says: she does not participate in <i>chalitzah</i> or <i>yibum</i>. And the Sages say: she must participate in either <i>chalitzah</i> or <i>yibum</i>. For they have said: it is possible for the lower sign to appear before the upper sign has, but it is impossible for the upper sign to appear before the lower sign has. ",
69
+ "Similarly, any earthenware vessel [with a hole] that lets [liquids] in will also let [liquids] out, but there is [such a vessel] that let [liquids] out but does not let [liquids] in. Any limb that has a nail also contains a bone [and is therefore considered a limb such that it renders the impurity of a corpse, even if it has less than the required measure of dead flesh to be able to render impurity], but there may be [a limb] that contains a bone but does not have a nail [and which would not be considered a limb for the purpose of rendering the impurity of a corpse, unless it contains the required measure of flesh to be able to render impurity]. ",
70
+ "Anything that can be rendered impure with <i>midras</i> impurity [a type of impurity due to being sat on by certain types of impure individuals, rendering something an Origin of impurity] can be rendered impure with the impurity of a corpse. But there may be something that can be rendered impure with the impurity of a corpse but cannot be rendered impure with <i>midras</i> impurity. ",
71
+ "Anyone who is fit to [be a judge who may] try capital cases is also fit to try monetary cases. But there may be one who is fit to try monetary cases but is unfit to try capital cases. Anyone who is valid to serve as a judge is valid to testify. But there may be one who is valid to testify and is not valid to serve as a judge. ",
72
+ "Any [food] that requires tithing can be rendered impure with the impurity of foods. But there may be [food] that can be rendered impure with the impurity of foods but which does not require tithing.",
73
+ "Any [crop] that requires <i>pe'ah</i> [the requirement to leave, when harvesting, a corner of the field for the poor] requires tithing. But there may be [a crop] that require tithing but which does not require <i>pe'ah</i>. ",
74
+ "Any [livestock] that has the requirement of the first shearing [i.e. the obligation, when one shears one's sheep, to give a portion of the fleece to a priest] also has the requirement of the [priestly] gifts [i.e. when one slaughters an animal, the requirement to give certain portions of it to a priest]. But there may be [livestock] that has the requirement of the [priestly] gifts but does not have the requirement of the first shearing.",
75
+ "Any [produce] which is subject to [the obligation of] removal [i.e. the requirement to remove all of it from one's home during the sabbatical year once it is no longer available in the fields] is also subject to [the requirements of] the sabbatical year [i.e. one must give up ownership of its growing crop, and one cannot sell it for profit]. But there may be [produce] that is subject to [the requirements of] the sabbatical year but is not subject to [the obligation of] removal. ",
76
+ "Any [fish] that has scales has fins. But there may be one which has fins but does not have scales. Any [animal] that has horns has [split] hooves. But there maybe be one which has [split] hooves but does not have horns. ",
77
+ "Any [action] that requires a blessing after it requires a blessing before it. But there may be one that requires a blessing before it but does not require a blessing after it. ",
78
+ "A female child who produced two [pubic] hairs may participate in either in <i>chalitzah</i> or <i>yibum</i>, and she is obligated in all of the commandments stated in the Torah. And similarly, a male child who produced two [pubic] hairs is obligated in all of the commandments stated in the Torah. And he is fit to become a wayward and rebellious son from the time he produces two hairs until his beard encircles; [this refers to] the lower [beard] and not the upper one, but the Sages spoke in a euphemism. A female child who has produced two hairs cannot do <i>mi'un</i> [the refusal of a marriage by a fatherless child married off by her mother or brother, retroactively annulling the marriage]. Rabbi Yehuda says: [she may still do <i>mi'un</i>] until the black [i.e. the hair] increases. ",
79
+ "The two hairs spoken of regarding a red heifer [i.e. that two white or black hairs invalidate it, see, Parah 2:5], and [those spoken of] regarding <i>nega'im</i> [diseased patches on skin, clothes, or houses that create impurity; i.e. that two hairs on a blemish are a sign of impurity, see Nega'im 4:4], and regarding those spoken of anywhere, [the hairs must be long] enough to bent their tips to [touch] their roots, according to Rabbi Yishmael. Rabbi Eliezer says: [long] enough to be pinched by a finger-nail. Rabbi Akiva says: [long] enough to be removed with scissors. ",
80
+ "Regarding a woman who saw a [blood] stain [on her clothing], she [with regarding to her counting of her days of impurity] is spoiled [i.e. she can no longer rely on her count], and she must take into consideration the possibility that there was a discharge [that day and the previous two days, rendering her a <i>zavah</i> and thereby impure for another seven days at least], according to Rabbi Meir. But the Sages say: [blood] stains do not contain discharge [and thus she need not suspect that she may be a <i>zavah</i> and therefore impure]. ",
81
+ "Regarding a woman who saw [a discharge of blood] on the eleventh day [i.e. her last day of counting, after which she should be pure] at twilight, or at the beginning of her being a <i>niddah</i> [a woman who has menstrual discharges which render her impure] and at the end of her being a <i>niddah</i> or at the beginning of the [subsequent] period of [potential] genital discharge and the end of that period of discharge [i.e. at twilight on what is either the first day of her being a <i>niddah</i> or the last day of the subsequent period of discharge during which she counts seven clean days, or at twilight on what is either the last day of her being a <i>niddah</i> or the first day of the subsequent period of potential discharge], or [if she saw blood] at the end of the fortieth day [after the birth] of a male, or at the end of the eightieth day [after the birth] of a female, at twilight in all these cases, they are thereby [assumed to be] mistaken [in their counting, and must therefore treat each case stringently]. Rabbi Yehoshua said: now that you have remedied [the situation for] the foolish women [who have mistaken their count], remedy [the situation for] the intelligent ones [who know how to count, as well, since they too may err in their counting]. "
82
+ ],
83
+ [
84
+ "The blood of a <i>niddah</i> [a female who has menstrual discharges which render her impure] and the flesh of a corpse render impurity when damp, and render impurity when dry. But the discharge [of a <i>zav</i>, a male who has certain types of atypical genital discharges which render him impure], and the phlegm [of a <i>zav</i>], and the spit [of a <i>zav</i>], and a [dead] vermin, and carrion, and semen render impurity when damp but do not render impurity when dry. If they can be steeped [in water] and thereby revert to their original condition, they render impurity when wet and render impurity when dry. And how long must they be steeped? In lukewarm water, from a time to that time [twenty four hours later]. Rabbi Yose says: the dry flesh of a corpse, if it cannot be steeped and thereby reverted to its original condition, is pure. ",
85
+ "A [dead] vermin found in an alleyway retroactively renders impure [anything that was in the alleyway, until the time it was found and] since such a time regarding which one says, \"I examined this alleyway and there was no vermin in it,\" or since the hour at which it was [last] cleaned. Similarly regarding a [blood] stain found on a [woman's] robe, it retroactively renders impure [any pure items which the woman handled, until the time the stain was found and] since such a time regarding which one says, \"I examined this robe and there was no stain on it,\" or since the hour it was [last] washed. And it [i.e. the vermin or the stain, retroactively] renders impurity, whether it is damp or dry. Rabbi Shimon says: if it is dry it renders impurity retroactively, but if it is wet it renders impurity only since the hour at which one could go back and it would be damp [i.e. regarding the vermin, the hour at which, if it had fallen then or later, it could still be damp currently]. ",
86
+ "All [blood] stains that come from Rekem [an area on the Eastern border of Israel] are pure [i.e. since the Jews there are assumed to be careful to hide their <i>niddah</i> stains, such stains are assumed to be from gentiles and therefore pure]. Rabbi Yehuda regards them as impure, because they [the inhabitants] are converts who are in error [i.e. and thus their blood is impure since they are Jews, and since they suspected of not being careful to hide their blood, their stains are impure for they may be from a <i>niddah</i>]. Those [bloodstains] that come from among the gentiles are pure. [Those that come] from among Israelites or from among the Samaritans, Rabbi Meir regards them as impure, and the Sages regard them as pure, for they are not suspected with regard to [failing to hide their] their stains [i.e. therefore any stains found can be assumed not to have come from a <i>niddah</i>].",
87
+ "All [blood] stains found anywhere are pure, except those found in rooms or in the area around a house of impurities [i.e. a house used by impure women]. A Samaritan house of impurities renders impurity by overshadowing because they bury the stillborn there. Rabbi Yehudah says: they would not bury them, but rather they would toss them out, and animals would drag them [away]. ",
88
+ "They [the Sameritans] are trusted when they say, \"we buried the stillborn there,\" or \"we did not bury [them there].\" They are trusted when they say, regarding an animal, whether it has given birth to its firstborn or has not yet given birth. They are trusted regarding the marking of graves. But they are not trusted regarding [the locations of graves under] overhanging branches or protrusions [of wood or stone in a fence, when there is an uncertainty as to the location of a grave in their proximity], nor regarding a <i>beit hapras</i> [a field in which a grave has been plowed over, which may or may not contain a corpse]. This is the general rule: regarding a matter about which they are suspected [of not keeping], they are not trusted about it."
89
+ ],
90
+ [
91
+ "Regarding a woman who saw a [blood] stain on her body, if it was opposite her genital area she is impure; and if it was not opposite her genital area she is pure. If it was on her heel or on the tip of her big toe, she is impure. Regarding if it was on her thigh or on her feet, if on the inner side she is impure; and if on the outer side she is pure; and if on the sides, this side or that [i.e. the front or he back], she is pure. If she saw [a bloodstain] on her robe, if it was from the belt or below she is impure; from the belt or above, she is pure. If she saw it on the sleeve of the robe, if it reaches to opposite her genital area she is impure; and if it does not she is pure. If she would take it off and cover herself with it at night, if she finds a stain anywhere she is impure, because it rotates. And similarly regarding headscarves [which she covers her hair with at night, she is impure if she finds a stain anywhere on them, since they move around at night]. ",
92
+ "A woman [who found a stain] may attribute it to any cause to which she is able to attribute it: [for instance] if she had slaughtered a beast, or a wild animal or a fowl, or if she was handling [blood] stains, or if she sat beside those who were handling them. If she killed a louse she may attribute [the bloodstain] to it. Up to how large a stain may be attributed [to a louse]? Rabbi Chanina ben Antignos says: up to the size of a split bean, and even if she did not kill it. And she may attribute it to her son or to her husband [i.e. if one of them has a wound]. If she has a wound that could open and produce blood she may attribute [the bloodstain] to it. ",
93
+ "It happened that a woman came before Rabbi Akiva. She said to him, \"I saw a [blood] stain. He said to her, \"Perhaps you had a wound?\" She said to him, \"Yes, but it has healed.\" He said to her, \"Perhaps it [was a wound that] could open up and produce blood.\" She said to him, \"Yes.\" And Rabbi Akiva declared her pure. He saw his students looking at one other [in astonishment]. He said to them, \"Why is this matter difficult in your eyes? For the Sages did not state this matter to be stringent, but rather to be lenient, for it is said, 'And if a woman has a flow, blood will be her flow within her flesh,' (Leviticus 15:19); blood [renders a woman impure, according to the Torah], but not a [blood] stain.\"",
94
+ "If a checking-cloth [literally: witness] was placed under a pillow [after a woman used it to examine herself] and blood was found on it, if it is round it is pure [for it is assumed to be the blood of a louse which was killed under the pillow]. If it is elongated, it is impure, according to Rabbi Elazar bar Tzadok. "
95
+ ],
96
+ [
97
+ "Regarding a woman who was attending to her needs [i.e. urinating] and she saw blood, Rabbi Meir says: if she was standing she is impure, but if she was sitting she is pure. Rabbi Yose says: in either case she is pure.",
98
+ "Regarding a man and a woman who attended to their needs into a bowl, if blood was found on the water, Rabbi Yose considers it pure, and Rabbi Shimon considers it impure, since it is not usual for a man to discharge blood; rather the presumption regarding blood is that it came from the woman. ",
99
+ "If a woman lent her robe to a gentile woman or to a <i>niddah</i> [a female who has menstrual discharges which render her impure], she may attribute [any bloodstain] to her. If three women wore the same robe or sat on the same bench, and blood was then found on it, they are all impure. If they sat on a stone bench or on [a ledge in] the colonnade of a bath house, Rabbi Nechemia considers them pure, for Rabbi Nechemia would say: Anything that cannot be rendered impure cannot retain a stain.",
100
+ "If three women were sleeping in one bed and blood was found under one of them, they are all impure. If one of them examined [herself] and was found to be impure, she is impure and the other two are pure; and [even if none of them examined] they may attribute to one another [if there is any reason to assume one of them is more or less fit to see blood]. And if none of them are fit to see [blood, i.e. if they were virgins or pregnant, etc.], we view all of them as though they are fit [to see blood].",
101
+ "If three women were sleeping in one bed and blood was found under the middle one, they are all impure. If [it was found] under the one on the inside [i.e. if the bed was beside a wall], the two inner ones are impure and the one on the outside is pure. If [it was found] under the outside one, the two outside ones are impure and the one on the inside is pure. Rabbi Yehuda said: when is this the case? When they passed by way of the foot of the bed; but if the three of them passed by way of climbing on [from the side], they are all impure. If one of them examined [herself] and was found to be pure, she is pure and the other two are impure. If two of them examined and found [themselves] to be pure, they are pure and the third one is impure. If the three of them [examined] and found themselves to be pure, they are all impure. To what is this comparable? To an impure mound [of stones containing a corpse] which became mixed among two pure mounds. If one of them was examined and found to be pure, it is pure and the other two are impure. If two of them were [examined and] found to be pure, they are pure and the third is impure. If the three of them were [examined and] found to be pure, they are all impure, according Rabbi Meir, for Rabbi Meir would say: Anything which is presumed to be impure remains in its impurity until the location of the impurity becomes known in certainty. And the Sages say: one should examine [the mounds to search for the corpse] until one reaches a rock or virgin soil [underneath them, indicating the absence of impurity].",
102
+ "Seven compounds remove a [blood] stain [and can thereby be used to test whether a stain is blood]: bland saliva, bean water, urine, lye, soap, cimolite [a type of clay used for cleaning], and potash [a potassium compound used for soap]. If one immersed it [a stained item] and prepared pure items upon it, and passed these seven compounds over it and the stain did not pass, it is thereby dye, the pure items remain pure, and one does not need to immerse it. If it did pass, or if it faded, it is thereby a [blood] stain, and the pure items are impure, and one must immerse it. ",
103
+ "What is bland saliva? That which [is from someone who] has not tasted anything [that day]. Bean water? Ground up grits of beans that had split apart [in water]. Urine? That which has soured. And one must scrub it three times for each and every one. If one passed these [compounds over the stain] out of order [i.e. not in the order in which they appear in the Mishna], or if one passed all seven of them over it at once, [it is as though] he has done nothing. ",
104
+ "Any woman who has regular [indicative symptoms around her] cycles, her hour [of discovering menstrual blood] is sufficient for her [to reckon her period of impurity from that moment]. The following are considered regular [indicative symptoms around her] cycles: if she yawns [around the time that she menstruates], or if she sneezes, or if she has a [painful] feeling in her stomach or in her lower abdomen, or if she has a discharge, or if she is seized by a kind of chill [i.e. shivers or goosebumps], or other similar symptoms. Any woman who has established three occurrences [of any one these symptoms], this is thereby a regular [indicative symptom for her] cycle. ",
105
+ "If she is accustomed to regularly seeing [blood] at the beginning of her regular [experiencing of indicative symptoms of her] cycle, all pure items which she handled during her regular [indicative symptoms of her] cycle are impure. If [she is accustomed to regularly seeing blood] at the end of her regular [experiencing of indicative symptoms of her] cycle, all pure items which she handled during her regular [indicative symptoms of her] cycle are pure. Rabbi Yose says: even days and hours can be [indications of] regular cycles [i.e. if she regularly sees blood on certain days or hours, she can establish a regular cycle based on that]. If [for instance] she is accustomed to regularly seeing [blood] at sunrise, she is not forbidden [to her husband as a <i>niddah</i> on the day of her regular cycle] until sunrise. Rabbi Yehuda says: the entire day is hers [i.e. if she did not see blood after sunrise, she is permitted to her husband for the entire day, but not the night before]. ",
106
+ "If she is accustomed to regularly seeing [blood] on the fifteenth day [of the month], and she changed to seeing on the twentieth day, this [day] and that are forbidden [for her to have relations with her husband]. If she changed to [seeing on] the twentieth day twice, this [day] and that are forbidden. If she changed to [seeing on] the twentieth day three times, the fifteenth becomes permitted, and she has established the twentieth for herself [as the time of her regular cycle], for a woman can only establish a regular cycle for herself if she establishes it three times. And she can only be purified from [becoming impure on] her regular cycle once she is uprooted from it [i.e. it does not occur as expected] three times. ",
107
+ "Women, with regard to their virginal blood, are like grapevines. There are vines whose wine is red, and there are vines whose wine is black, and there are vines whose wine is abundant, and there are vines whose wine is meager. Rabbi Yehuda says: every vine has wine in it; and that which does not have wine in it is dried up [i.e. infertile]."
108
+ ],
109
+ [
110
+ "Regarding a female child whose time to see [her signs of maturity] has not yet come, if she was married, Beit Shammai say: we give her four nights [during which we assume her blood is virginal blood and not menstrual blood]. Beit Hillel say: until the wound is healed. If her time to see [her signs of maturity] has come and she is then married, Beit Shammai say: we give her the first night [during which her blood is still assumed to be virginal blood]. And Beit Hillel say: we give her four nights, until the end of Shabbat [i.e. since virgins are supposed to be wed on Wednesday]. If she sees [blood] while she is still in her father's house [i.e. before she is married], Beit Shammai say: we grant her the intercourse that is a mitzvah [i.e. the first time with her husband]; and Beit Hillel say: the entire night is hers. ",
111
+ "If a <i>niddah</i> [a woman who has menstrual discharges which render her impure] examined herself on the seventh day [of her being a <i>niddah</i>] in the morning and found she was pure, and at twilight she did not [examine herself again before immersing in order to] separate [from her period of being a <i>niddah</i> in certain purity], and after some days she examined herself and found she was impure, she is thereby presumed to have been pure [from the night she immersed until the moment she found she was impure]. If she examined herself on the seventh day in the morning and found she was impure, and at twilight she did not [examine herself again before immersing in order to] separate [in certain purity], and after some time she examined herself and found she was pure, she is thereby assumed to have been impure [the entire time, and any pure items she handled in the interim are thereby impure]. And [in any case, when she finds herself to be impure] she renders impurity [retroactively] from that time to that time [on the previous day, i.e. twenty-four hours earlier], and from [the previous] examination to [the latest] examination. And if she has a regular cycle [when she finds she is impure], her hour suffices [to reckon the period of her impurity from that moment]. Rabbi Yehuda says: anyone who did not separate [from her period of being a <i>niddah</i>] in purity, from midday [on the seventh day] or later [i.e. she did not examine herself during that time to verify her purity], is thereby presumed to be impure. And the Sages say: even if she examined herself and found she was pure on the second day of her being a <i>niddah</i>, and at twilight she did not [examine herself again in order to] separate [from her period of being a <i>niddah</i> in certain purity], and after some time she examined herself and found she was impure, she is thereby presumed to have been pure [from her prior examination until the moment she found she was impure]. ",
112
+ "If a <i>zav</i> or a <i>zavah</i> [individuals who have certain types of atypical genital discharges which render them impure, and who must count seven clean days before they can be purified] examined themselves on the first day and found they were pure, and on the seventh day and found they were pure, but they did not examine on the rest of the days in the interim, Rabbi Eliezer says: they are thereby presumed to be pure. Rabbi Yehoshua says: they only have the first day and the seventh day alone [in their counting; i.e. they must still count another five clean days]. Rabbi Akiva says: they only have the seventh day alone [i.e. they must count another six clean days].",
113
+ "If a <i>zav</i> or a <i>zavah</i> or a <i>niddah</i> or a woman who recently gave birth or a leper died, they render impurity through carrying until the flesh decays. A gentile who died is pure with regard to rendering impurity through carrying. Beit Shammai say: All women who die are [treated as though they were] <i>niddot</i>. And Beit Hillel say: she [i.e. a dead woman] is only [treated as] a <i>niddah</i> if she died while she was a <i>niddah</i>. ",
114
+ "If a woman died and a <i>revi'it</i> [a specific unit of volume, a quarter of a <i>log</i>] of blood emerged from her, it renders impurity as a [blood] stain and it renders impurity by overshadowing. Rabbi Yehuda says: it does not render impurity as a stain because it was uprooted [from its source] after she died. But Rabbi Yehuda is in agreement regarding one who died while sitting on a birthing stool and a <i>revi'it</i> of blood emerged from her, that it renders impurity as a [blood] stain. Rabbi Yose says: therefore it does not render impurity by overshadowing [since that is the law regarding blood that emerges from a corpse, but not from a living person]. ",
115
+ "Initially they would say: One sitting in pure blood [during the days of purity after the postpartum days of impurity] may pour out water for [rinsing] the Pesach offering [since she does not touch it, nor does she render impure the vessel from which she pours]. They then retracted, saying: with regard to sanctified things she thereby is like one who touched something rendered impure by a corpse, in accordance with Beit Hillel. Beit Shammai say: even [she herself is] like one who was rendered impure by a corpse.",
116
+ "And they are in agreement that she may eat from tithes [i.e. from <i>ma'aser sheini</i>, the second tithe of produce, which must be consumed in Jerusalem], and she can cut off [a piece of dough to be] <i>challah</i> [a portion of a batch of bread dough which must be separated out and given to a priest, which can only be consumed by priests or their household], and she can bring it [i.e. the piece of dough] around [to be close to the rest of the dough], and designate it [to be the <i>challah</i> for all of that dough]. And if any of her saliva or her blood of purity [i.e. from her postpartum days of purity] fell on a loaf of <i>terumah</i> [a portion of a crop given to a priest, which can only be consumed by priests or their household], it is pure. Beit Shammai say: She requires immersion at the end [of her postpartum days of purity, and not only at the beginning of those days, before she can eat <i>terumah</i>]. And Beit Hillel say: she does not require immersion at the end [of her days of purity]. ",
117
+ "If a woman sees [blood] on the eleventh day [after being a <i>niddah</i>], and she immerses that evening and has relations, Beit Shammai say: they [i.e. both she and her husband] render impurity through lying or sitting upon things, and they are liable to bring a sacrifice [because she did not keep a full day in purity after seeing blood, and is therefore a <i>zavah</i>]. Beit Hillel say: they are exempt from bringing a sacrifice. If she immerses on the following day [without waiting until the evening] and has relations with her husband [literally: her house], and then sees [blood], Beit Shammai say: they render impurity through lying or sitting upon things, and they are exempt from bringing a sacrifice. Beit Hillel say: such a person is thereby a glutton. And they are in agreement regarding one who sees [blood] during the eleven days [following her period of being a <i>niddah</i>], who immersed in the evening and had relations, that they both render impurity through lying or sitting upon things, and they are liable to bring a sacrifice. If she immersed on the following day and had relations, this is thereby improper conduct [because she did not keep a full day in purity after seeing blood, and is therefore a <i>zavah</i>], and all [pure items] that they touch, and all relations they have [with regard to their liability to bring a sacrifice] are held in suspension [i.e. to see whether she does or does not see blood later on the day she immerses, which thereby determines, respectively, whether or not the pure items are impure, and whether or not she and her husband are liable to bring a sacrifice for having relations with a <i>zavah</i>]. "
118
+ ]
119
+ ],
120
+ "sectionNames": [
121
+ "Chapter",
122
+ "Mishnah"
123
+ ]
124
+ }
json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Niddah/English/Talmud Bavli. German. Lazarus Goldschmidt. 1929 [de].json ADDED
@@ -0,0 +1,125 @@
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
1
+ {
2
+ "language": "en",
3
+ "title": "Mishnah Niddah",
4
+ "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001042448/NLI",
5
+ "versionTitle": "Talmud Bavli. German. Lazarus Goldschmidt. 1929 [de]",
6
+ "status": "locked",
7
+ "priority": 0.25,
8
+ "license": "Public Domain",
9
+ "digitizedBySefaria": true,
10
+ "actualLanguage": "de",
11
+ "languageFamilyName": "german",
12
+ "isBaseText": false,
13
+ "isSource": false,
14
+ "direction": "ltr",
15
+ "heTitle": "משנה נדה",
16
+ "categories": [
17
+ "Mishnah",
18
+ "Seder Tahorot"
19
+ ],
20
+ "text": [
21
+ [
22
+ "<b>Š</b>AMMAJ <small>SAGT, ALLE</small> F<small>RAUEN HABEN</small><sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\"> Hinsichtl. der Unreinheit durch Menstruation; cf. Lev. 18,19ff.</i> <small>AN IHRER</small> Z<small>EIT GENUG</small><sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\"> Wo sie Blutfluß spürt; sie gilt von dieser Zeit an als Menstruierende, u. man nehme nicht an, daß schon vorher Blut aus dem Uterus ausgetreten u. in der Vagina haften geblieben sei.</i>; H<small>ILLEL SAGT, SEIT DER</small> <small>VORLETZTEN</small> U<small>NTERSUCHUNG BIS ZUR</small> <small>LETZTEN</small> U<small>NTERSUCHUNG</small><sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\"> Rückwirkend sei die Menstruierende unrein; was sie wahrend dieser Zeit berührt hat, ist unrein.</i>, <small>AUCH WENN VIELE</small> T<small>AGE</small> <small>DAZWISCHEN LIEGEN</small>, D<small>IE</small> W<small>EISEN SAGEN, WEDER WIE DIESER NOCH WIE JENER</small><sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\"> Ersterer ist zu sehr erleichternd, letzterer zu sehr erschwerend.</i>, <small>VIELMEHR</small> <small>IST SIE UNREIN</small> <small>EINEN</small> S<small>TUNDENTAG</small><sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\"> Wörtl. von Zeit bis zur Zeit, sc. des vorangehenden Tages, als Ggs. zum mit dem Abend beginnenden Kalendertage; dh. genau 24 Stunden, seit der letzten Untersuchung rückwirkend.</i>, <small>FALLS DIES WENIGER IST ALS</small> <small>DIE</small> Z<small>EIT</small> <small>SEIT DER</small> <small>VORLETZTEN</small> U<small>NTERSUCHUNG BIS ZUR</small> <small>LETZTEN</small> U<small>NTERSUCHUNG, ODER SEIT DER</small> <small>VORLETZTEN</small> U<small>NTERSUCHUNG BIS ZUR</small> <small>LETZTEN</small> U<small>NTERSUCHUNG, FALLS DIES WENIGER IST ALS EIN</small> S<small>TUNDENTAG</small>. J<small>EDE</small> F<small>RAU, DIE EINE REGELMÄSSIGE</small> P<small>ERIODE HAT, HAT AN IHRER</small> Z<small>EIT</small><sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\"> Die Unreinheit beginnt mit der Wahrnehmung.</i> <small>GENUG</small>. V<small>ERWENDET SIE BEIM</small> G<small>ESCHLECHTSVERKEHR</small> W<small>ISCHLAPPEN</small><sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\"> Womit sie sich vor u. nach dem Geschlechtsakte untersucht.</i>, <small>SO GLEICHT DIES DER</small> U<small>NTERSUCHUNG; DIES VERRINGERT DEN</small> S<small>TUNDENTAG UND</small> <small>DIE</small> Z<small>EIT</small> <small>VON DER</small> <small>VORLETZTEN</small> U<small>NTERSUCHUNG BIS ZUR</small> <small>LETZTEN</small> U<small>NTERSUCHUNG</small>.",
23
+ "W<small>AS HEISST ‘AN IHRER</small> Z<small>EIT GENUG’?</small> W<small>ENN SIE AUF DEM</small> B<small>ETTE SITZT UND SICH MIT REINEN</small> D<small>INGEN</small><sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\"> Mit der Zubereitung von levit. reinen Speisen.</i> <small>BEFASST, SICH ZURÜCKZIEHT UND WAHRNIMMT, SO IST SIE UNREIN, JENE</small><sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\"> Das Bett u. die Dinge, mit welchen sie sich befaßt hat.</i> <small>ABER SIND REIN</small>. O<small>BGLEICH SIE GESAGT HABEN, SIE SEI EINEN</small> S<small>TUNDENTAG</small> <small>RÜCKWIRKEND</small> <small>VERUNREINIGEND, SO BEGINNE SIE DENNOCH DIE</small> Z<small>ÄHLUNG</small><sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\"> Der 7 Tage der Unreinheit.</i> <small>ERST MIT DER</small> Z<small>EIT, WO SIE WAHRGENOMMEN HAT</small>.",
24
+ "<b>R.</b> E<small>LIE͑ZER SAGTE:</small> V<small>IER</small> F<small>RAUEN HABEN AN IHRER</small> Z<small>EIT GENUG</small><sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\"> Vgl. S. 343 Anm. 2.</i>: <small>DIE</small> J<small>UNGFRAU, DIE</small> S<small>CHWANGERE, DIE</small> S<small>ÄUGENDE UND DIE</small> A<small>LTE</small>. R. J<small>EHOŠUA͑ SPRACH:</small> I<small>CH HÖRTE ES NUR VON DER</small> J<small>UNGFRAU</small>. D<small>IE</small> H<small>ALAKHA IST ABER</small> <small>WIE</small> R. E<small>LIE͑ZER</small>.",
25
+ "W<small>ELCHE HEISST</small> J<small>UNGFRAU?</small> D<small>IE NOCH NIE IM</small> L<small>EBEN EINE</small> B<small>LUTUNG WAHRGENOMMEN HAT, AUCH WENN SIE VERHEIRATET IST</small>. S<small>CHWANGERE?</small> W<small>ENN DIE</small> G<small>EBURT ZU MERKEN IST</small>. S<small>ÄUGENDE?</small> B<small>IS SIE IHR</small> K<small>IND ENTWÖHNT</small>. W<small>ENN SIE IHR</small> K<small>IND ZU EINER</small> A<small>MME GEGEBEN HAT, ES</small> <small>FRÜHZEITIG</small> <small>ENTWÖHNT HAT, ODER ES GESTORBEN IST, SO IST SIE, WIE</small> R. M<small>EÍR SAGT, EINEN</small> S<small>TUNDENTAG</small> <small>RÜCKWIRKEND</small> <small>UNREIN; DIE</small> W<small>EISEN SAGEN, SIE HABE AN IHRER</small> Z<small>EIT GENUG</small>.",
26
+ "W<small>ELCHE HEISST</small> A<small>LTE</small>? D<small>ER BEI</small> A<small>LTERSBEGINN DREI</small> M<small>ENSTRUATIONSFRISTEN VERSTRICHEN SIND</small>. R. E<small>LEA͑ZAR SAGT, JEDE</small> F<small>RAU, DER DREI</small> M<small>ENSTRUATIONSFRISTEN VERSTRICHEN SIND, HABE AN IHRER</small> Z<small>EIT GENUG</small>. R. J<small>OSE SAGT, EINE</small> S<small>CHWANGERE UND EINE</small> S<small>ÄUGENDE, DENEN DREI</small> M<small>ENSTRUATIONSFRISTEN VERSTRICHEN SIND, HABEN AN IHRER</small> Z<small>EIT GENUG</small>.",
27
+ "W<small>OBEI SAGTEN SIE, SIE HABE AN IHRER</small> Z<small>EIT GENUG</small>? B<small>EI DER ERSTEN</small> W<small>AHRNEHMUNG, BEI DER ZWEITEN ABER IST SIE EINEN</small> S<small>TUNDENTAG</small> <small>RÜCKWIRKEND</small> <small>UNREIN</small>. H<small>AT SIE DIE ERSTE</small> W<small>AHRNEHMUNG DURCH EINEN</small> U<small>MFALL</small><sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\"> Wenn die Menstruation nicht von selbst eingetreten ist, sondern durch irgend eine Ursache veranlaßt.</i><small>GEMACHT, SO HAT SIE AUCH BEI DER ZWEITEN AN IHRER</small> Z<small>EIT GENUG</small>.",
28
+ "<b>O</b><small>BGLEICH SIE GESAGT HABEN, SIE HABE AN IHRER</small> Z<small>EIT GENUG, MUSS SIE SICH DENNOCH</small><sup class=\"footnote-marker\">13</sup><i class=\"footnote\"> Morgens u. abends, um ihre Reinheit festzustellen.</i><small>UNTERSUCHEN, AUSGENOMMEN DIE</small> M<small>ENSTRUIERENDE UND DIE IN</small> R<small>EINHEITSBLUTUNG VERWEILT</small>. S<small>IE</small><sup class=\"footnote-marker\">14</sup><i class=\"footnote\"> Auch die eine regelmäßige Periode hat.</i><small>VERWENDE BEIM</small> G<small>ESCHLECHTSVERKEHR</small> W<small>ISCHLAPPEN, AUSGENOMMEN DIEJENIGE, DIE SICH IN</small> R<small>EINHEITSBLUTUNG BEFINDET, UND DIE</small> J<small>UNGFRAU, DEREN</small> B<small>LUT REIN</small><sup class=\"footnote-marker\">15</sup><i class=\"footnote\"> Bei diesen ist die Untersuchung zwecklos, da sie rein sind, auch wenn, sie Blutung wahrnehmen.</i><small>IST</small>. S<small>IE MUSS SICH ÖFTER</small><sup class=\"footnote-marker\">16</sup><i class=\"footnote\"> Nach dem Zusammenhange <span dir=\"rtl\">פְּעָמיס</span> zu lesen, jed. lesen manche <span dir=\"rtl\">פֲּעֲמַיִס</span>, zweimal.</i><small>UNTERSUCHEN</small>: <small>MORGENS, GEGEN</small> A<small>BEND UND WENN SIE SICH ZUM</small> G<small>ESCHLECHTSVERKEHR ANSCHICKT</small>. D<small>ARÜBER HINAUS DIE</small> P<small>RIESTERSFRAUEN, AUCH WENN SIE</small> H<small>EBE ESSEN</small>. R. J<small>EHUDA SAGT, AUCH NACHDEM SIE</small> H<small>EBE GEGESSEN HABEN</small>."
29
+ ],
30
+ [
31
+ "<b>J</b>E <small>HÄUFIGER DIE</small> H<small>AND UNTERSUCHT, DESTO LOBENSWERTER IST DIES, BEI</small> F<small>RAUEN, BEI</small> M<small>ÄNNERN ABER WERDE SIE ABGEHACKT</small>. <b>W</b><small>ENN EINE</small> T<small>AUBE, EINE</small> B<small>LÖDE, EINE</small> B<small>LINDE, ODER DIE DEN</small> V<small>ERSTAND VERLOREN HAT</small>, V<small>OLLSINNIGE</small> <small>ZU IHRER</small> V<small>ERSORGUNG</small> <small>HABEN, SO KÖNNEN DIESE SIE VERSORGEN</small><sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\"> Sie untersuchen u. beim Reinigungsbaden beobachten.</i>, <small>UND SIE DÜRFEN HEBE ESSEN</small>. <b>E</b><small>S IST DIE</small> G<small>EPFLOGENHEIT DER</small> J<small>ISRAÉLITINNEN, BEIM</small> G<small>ESGHLECHTSVERKEHR ZWEI</small> W<small>ISCHLAPPEN ZU VERWENDEN, EINEN FÜR IHN UND EINEN FÜR SIE; DIE KEUSCHEN BEREITEN NOCH EIN DRITTES VOR, UM DAS</small> H<small>AUS HERZURICHTEN</small><sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\"> Sich für den Geschlechtsverkehr vorzubereiten; sie untersuchen sich auch vorher.</i>.",
32
+ "F<small>INDET SICH</small> B<small>LUT</small> <small>AUF SEINEM, SO SIND SIE UNREIN, UND SIE SIND EIN</small> O<small>PFER</small><sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\"> Wegen des Geschlechtsverkehrs in Unreinheit.</i><small>SCHULDIG; FINDET ES SICH AUF IHREM SOFORT, SO SIND SIE UNREIN, UND SIE SIND EIN</small> O<small>PFER SCHULDIG, FINDET ES SICH AUF IHREM NACH EINER</small> Z<small>EIT, SO SIND SIE DES</small> Z<small>WEIFELS WEGEN UNREIN, JEDOCH VON EINEM</small> O<small>PFER FREI</small>. W<small>AS HEISST NACH EINER</small> Z<small>EIT?</small> W<small>ÄHREND WELCHER SIE AUS DEM</small> B<small>ETTE STEIGEN UND DAS</small> G<small>ESICHT</small><sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\"> Euphem. Wendung.</i><small>WASCHEN KANN</small>.",
33
+ "W<small>ENN NACHHER, SO</small> <small>IST SIE</small> <small>RÜCKWIRKEND</small> <small>EINEN</small> S<small>TUNDENTAG UNREIN, MACHT ABER NICHT DEN</small> B<small>EGATTENDEN UNREIN</small>. R. A͑<small>QIBA SAGT, SIE MACHE AUCH DEN</small> B<small>EGATTENDEN</small><sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\"> Cf. supra Fol. 6a.</i><small>UNREIN</small>. D<small>IE</small> W<small>EISEN PFLICHTEN JEDOCH</small> R. A͑<small>QIBA BEI, DASS SIE, WENN SIE EINEN</small> B<small>LUTFLECK BEMERKT, DEN</small> B<small>EGATTENDEN UNREIN MACHT</small>.",
34
+ "<b>A</b><small>LLE</small> F<small>RAUEN BEFINDEN SICH FÜR IHRE</small> M<small>ÄNNER</small><sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\"> Hinsichtl. des Geschlechtsverkehrs; die Bestimmung von der Untersuchung gilt nur hinsichtl. der levitischen Reinheit.</i><small>IN DER</small> A<small>NNAHME DER</small> R<small>EINHEIT</small>. F<small>ÜR DIE, DIE VON DER</small> R<small>EISE KOMMEN, BEFINDEN SICH IHRE</small> F<small>RAUEN IN DER</small> A<small>NNAHME DER</small> R<small>EINHEIT</small>. <b>D</b><small>IE</small> S<small>CHULE</small> Š<small>AMMAJS SAGT, SIE BRAUCHE ZU JEDEM</small> G<small>ESCHLECHTSAKTE ZWEI</small> W<small>ISCHLAPPEN, ODER SIE VOLLZIEHE DEN</small> G<small>ESCHLECHTSAKT</small><sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\"> Dh. sie untersuche die Wischlappen sofort nach dem Geschlechtsakte.</i><small>BEIM</small> S<small>CHEINE DES</small> L<small>ICHTES, UND DIE</small> S<small>CHULE</small> H<small>ILLELS SAGT, SIE HABE MIT ZWEI</small> W<small>ISCHLAPPEN FÜR DIE GANZE</small> N<small>ACHT GENUG</small>.",
35
+ "<b>D</b><small>IE</small> W<small>EISEN SPRECHEN BEI DER</small> F<small>RAU</small><sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\"> Dh. bei der Benennung der Genitalien.</i><small>BILDLICH VON</small> K<small>AMMER,</small> V<small>ORRAUM UND</small> S<small>ÖLLER</small><sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\"> Worunter die Gebärmutter, die Scheide u. (bei Rückenlage) die darüber liegende Harnblase zu verstehen sind. Die von der Harnblase in die Scheide mündende Harnröhre wird weiter als Kanal (od. Stiege, <span dir=\"rtl\">לול</span>) bezeichnet. (Dies ist die einzig richtige, mit der talmud. Diskussion übereinstimmende Erklärung, anders lautende sind falsch.) Die physiologische Blutung kommt aus der Kammer, der Gebärmutter, oft mit ‘Quelle’ bezeichnet, u. ist lev. unrein; die pathologische Blutung aus dem Söller, der Harnblase, od. Verletzungen anderer innerer Organe ist lev. rein; über die pathologische Blutung aus der Gebärmutter (<span dir=\"rtl\">מקום מקור</span>) besteht oben (Fol. 16a) ein Streit.</i>. D<small>AS</small> B<small>LUT AUS DER</small> K<small>AMMER IST UNREIN,</small> DAS B<small>LUT AUS DEM</small> S<small>ÖLLER IST REIN, FINDET SICH SOLCHES IM</small> V<small>ORRAUM, SO IST ES DES</small> Z<small>WEIFELS WEGEN UNREIN, WEIL ANZUNEHMEN IST, DASS ES AUS DER</small> Q<small>UELLE KOMMT</small>.",
36
+ "<b>F</b><small>ÜNF</small> A<small>KTEN</small> B<small>LUT SIND BEI EINEM</small> W<small>EIBE UNREIN: DAS ROTE, DAS SCHWARZE, DAS SAFRANGLÄNZENDE, DAS ERDWASSER</small><small>FARBIGE</small> <small>UND DAS MISCHWEIN</small><small>FARBIGE</small>1. D<small>IE</small> S<small>CHULE</small> Š<small>AMMAJS SAGT, AUCH</small> <small>DAS FÖNNKRAUTSAFT</small><small>FARBIGE</small> <small>UND DAS BRATENSAFT</small><small>FARBIGE</small>; <small>NACH DER</small> S<small>CHULE</small> H<small>ILLELS IST ES REIN</small>. D<small>AS GELBLICHE IST NACH</small> A͑<small>QABJA B</small>. M<small>AHALALÉL UNREIN UND NACH DEN</small> W<small>EISEN REIN</small>. R. M<small>EÍR SAGTE:</small> W<small>ENN ES AUCH NICHT ALS</small> B<small>LUTFLECK UNREIN MACHT, SO MACHT ES IMMERHIN ALS</small> F<small>LÜSSIGKEIT UNREIN</small>.",
37
+ "R. J<small>OSE SAGT, NICHT ALS DIESES UND NICHT ALS JENES</small>. W<small>AS HEISST ROT?</small> W<small>IE DAS</small> B<small>LUT EINER</small> V<small>ERLETZUNG</small>. S<small>CHWARZ?</small> W<small>IE</small> S<small>CHWÄRZE</small>. I<small>ST ES DUNKLER, SO IST ES UNREIN, IST ES SCHWÄCHER, SO IST ES REIN</small>. S<small>AFRANGLÄNZEND</small>? W<small>IE DAS AUSGESUCHTESTE</small> B<small>LATT</small>. E<small>RDWASSER</small><small>FARBIG</small>? E<small>RDE</small> <small>AUS DER</small> E<small>BENE VON</small> B<small>ETH</small> K<small>EREM, WORAUF MAN</small> W<small>ASSER ÜBERSTEHEN</small><sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\"> Nicht das Wasser mit der Erde verrührt, sondern obenauf schwimmend.</i><small>LÄSST</small>. M<small>ISCHWEIN</small><small>FARBIG</small>? Z<small>WEI</small> T<small>EILE</small> W<small>ASSER UND EIN</small> T<small>EIL</small> W<small>EIN, VOM</small> Š<small>ARONWEINE</small>."
38
+ ],
39
+ [
40
+ "<b>W</b>ENN <small>EINE</small> F<small>RAU</small> <small>EINEN</small> K<small>LUMPEN AUSSTÖSST, SO IST SIE, FALLS SIE DABEI</small> B<small>LUTUNG HAT, UNREIN, WENN ABER NICHT, REIN</small>. R. J<small>EHUDA SAGT, SIE SEI OB SO ODER SO UNREIN</small>.",
41
+ "W<small>ENN</small> <small>EINE</small> F<small>RAU</small> S<small>CHELFENARTIGES,</small> H<small>AARARTIGES,</small> E<small>RDARTIGES ODER EINE</small> A<small>RT ROTER</small> M<small>ÜKKEN AUSSTÖSST, SO TUE SIE ES INS</small> W<small>ASSER</small>; <small>LÖST ES SICH AUF, SO IST STE UNREIN, WENN ABER NICHT, SO IST SIE REIN</small>. W<small>ENN</small> <small>EINE</small> F<small>RAU</small> F<small>ISCHARTIGES,</small> H<small>EUSCHRECKENARTIGES,</small> E<small>KEL- ODER</small> K<small>RIECHTIERARTIGES AUSSTÖSST, SO</small> <small>IST SIE, WENN SIE DABEI</small> B<small>LUTUNG HAT, UNREIN, WENN ABER NICHT, REIN</small>. W<small>ENN</small> <small>EINE</small> F<small>RAU</small> <small>EINE</small> A<small>RT</small> V<small>IEH,</small> W<small>ILD ODER</small> G<small>EFLÜGEL AUSSTÖSST, OB UNREIN</small><sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\"> Zum Essen verboten; cf. Lev. Kap. 11.</i> <small>ODER REIN, SO MUSS SIE, WENN ES MÄNNLICH IST, WIE BEI</small> <small>DER</small> G<small>EBURT</small> <small>EINES</small> K<small>NABEN, WENN ES WEIBLICH IST, WIE</small> <small>BEI DER</small> G<small>EBURT</small> <small>EINES</small> M<small>ÄDCHENS,</small> UND WENN ES NICHT ERKENNBAR IST, WIE BEI EINEM K<small>NABEN UND EINEM</small> M<small>ÄDCHEN VERWEILEN</small><sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\"> In Unreinheit u. darauf folgender Reinheit; cf. Lev. Kap. 12.</i> — <small>SO</small> R. M<small>EÍR</small>. D<small>IE</small> W<small>EISEN SAGEN, WAS NICHT MENSCHLICHE</small> G<small>ESTALT HAT, SEI KEINE</small> G<small>EBURT</small>.",
42
+ "<b>H</b><small>AT</small> <small>EINE</small> F<small>RAU</small> <small>EINE</small> E<small>IHAUT VOLL</small> W<small>ASSER, VOLL</small> B<small>LUT ODER VOLL</small> G<small>EBILDE AUSGESTOSSEN, SO BRAUCHT SIE KEINE</small> G<small>EBURT ZU BERÜCKSICHTIGEN; IST SIE ABER GESTALTET</small><sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\"> Wörtl. gewirkt, in der Entwicklung fortgeschritten.</i>, <small>SO VERWEILE SIE</small><sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\"> In Unreinheit u. darauf folgender Reinheit; cf. Lev. Kap. 12.</i> <small>WIE BEI EINEM</small> K<small>NABEN UND EINEM</small> M<small>ÄDCHEN</small>. H<small>AT EINE</small> F<small>RAU EINEN</small> S<small>ANDEL ODER EINE</small> N<small>ACHGEBURT AUSGESTOSSEN, SO VERWEILE SIE WIE BEI EINEM</small> K<small>NABEN UND EINEM</small> M<small>ÄDCHEN</small>.",
43
+ "<b>B</b><small>EFINDET SICH EINE</small> N<small>ACHGEBURT IM</small> H<small>AUSE, SO IST DAS</small> H<small>AUS UNREIN, NICHT ETWA, WEIL DIE</small> N<small>ACHGEBURT ALS</small> G<small>EBURT GILT, SONDERN WEIL ES KEINE</small> N<small>ACHGEBURT OHNE</small> G<small>EBURT GIBT</small>. R. Š<small>IMO͑N SAGT, DIE</small> G<small>EBURT HAT SICH AUFGELÖST, BEVOR SIE HERAUSKAM</small>.",
44
+ "<b>H</b><small>AT</small> <small>EINE</small> F<small>RAU</small> <small>EINEN</small> G<small>ESCHLECHTSLOSEN ODER EINEN</small> Z<small>WITTER ABORTIERT, SO VERWEILE SIE</small><sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\"> In Unreinheit u. darauf folgender Reinheit; cf. Lev. Kap. 12.</i> <small>WIE BEI EINEM</small> K<small>NABEN UND EINEM</small> M<small>ÄDCHEN;</small> WENN EINEN G<small>ESCHLECHTSLOSEN UND EINEN</small> K<small>NABEN, ODER EINEN</small> Z<small>WITTER UND EINEN</small> K<small>NABEN, SO VERWEILE SIE WIE BEI EINEM</small> K<small>NABEN UND EINEM</small> M<small>ÄDCHEN; WENN EINEM</small> G<small>ESCHLECHTSLOSEN UND EIN</small> M<small>ÄDCHEN, ODER EINEN</small> Z<small>WITTER UND EIN</small> M<small>ÄDCHEN, SO VERWEILE SIE NUR WIE BEI EINEM</small> M<small>ÄDCHEN</small><sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\"> Bei der dies länger dauert.</i>. K<small>OMMT</small> <small>DIE</small> G<small>EBURT</small> <small>ZERSTÜCKELT ODER VERKEHRT</small><sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\"> Mit den Füßen voran.</i><small>HERAUS, SO GILT SIE, SOBALD DIE GRÖSSERE</small> H<small>ÄLFTE HERAUSKOMMT, ALS GEBOREN, KOMMT SIE NORMAL HERAUS, SCHON WENN DER GRÖSSERE</small> T<small>EIL DES</small> K<small>OPFES HERAUSKOMMT</small>. W<small>AS HEISST DER GRÖSSERE</small> T<small>EIL DES</small> K<small>OPFES</small>? W<small>ENN DIE</small> S<small>TIRN HERAUSKOMMT</small>.",
45
+ "<b>W</b><small>ENN</small> <small>EINE</small> F<small>RAU</small> <small>ABORTIERT HAT UND MAN NICHT WEISS, WAS SIE ABORTIERT HAT, SO VERWEILE SIE</small><sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\"> In Unreinheit u. darauf folgender Reinheit; cf. Lev. Kap. 12.</i> <small>WIE BEI EINEM</small> K<small>NABEN UND EINEM</small> M<small>ÄDCHEN</small>. W<small>EISS MAN NICHT, OB ES EINE</small> G<small>EBURT WAR ODER NICHT, SO VERWEILE SIE WIE BEI EINEM</small> K<small>NABEN UND EINEM</small> M<small>ÄDCHEN UND ALS</small> M<small>ENSTRUIERENDE</small>.",
46
+ "<b>W</b><small>ENN</small> <small>EINE</small> F<small>RAU</small> <small>AM VIERZIGSTEN</small> T<small>AGE</small><sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\"> Nach der Konzeption.</i> <small>ETWAS AUSSTÖSST, SO BRAUCHT SIE KEINE</small> G<small>EBURT ZU BERÜCKSICHTIGEN, WENN AM EINUNDVIERZIGSTEN, SO VERWEILE SIE</small><sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\"> In Unreinheit u. darauf folgender Reinheit; cf. Lev. Kap. 12.</i> <small>WIE BEI EINEM</small> K<small>NABEN UND EINEM</small> M<small>ÄDCHEN UND ALS</small> M<small>ENSTRUIERENDE</small>. R. J<small>IŠMA͑ÉL SAGT, WENN AM EINUNDVIERZIGSTEN, SO VERWEILE SIE WIE BEI EINEM</small> K<small>NABEN UND ALS</small> M<small>ENSTRUIERENDE</small>, <small>UND WENN AM EINUNDACHTZIGSTEN, SO VERWEILE SIE WIE BEI EINEM</small> K<small>NABEN UND EINEM</small> M<small>ÄDCHEN UND ALS</small> M<small>ENSTRUIERENDE, DENN EIN</small> M<small>ÄNNLICHES IST MIT EINUNDVIERZIG</small> T<small>AGEN</small> <small>AUSGEBILDET UND EIN</small> W<small>EIBLICHES IST MIT EINUNDACHTZIG AUSGEBILDET</small>. D<small>IE</small> W<small>EISEN SAGEN, SOWOHL DIE</small> B<small>ILDUNG DES</small> M<small>ÄNNLICHEN, ALS AUCH DIE</small> B<small>ILDUNG DES</small> W<small>EIBLICHEN, BEIDE MIT EINUNDVIERZIG</small>."
47
+ ],
48
+ [
49
+ "<b>D</b>IE S<small>AMARITANERINNEN GELTEN VON DER</small> W<small>IEGE AUS ALS</small> M<small>ENSTRUIERENDE, UND DIE</small> S<small>AMARITANER MACHEN DAS</small> U<small>NTERPOLSTER WIE DIE</small> O<small>BER</small><small>DECKE</small><sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\"> Wird weiter erklärt.</i> <small>UNREIN, WEIL SIE</small> M<small>ENSTRUIERENDEN BEIWOHNEN,</small> DENN SIE VERWEILEN WEGEN JEDER B<small>LUTART</small><sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\"> Cf. supra Fol. 19a.</i> <small>IN</small> U<small>NREINHEIT</small><sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\"> Diese strenge Behandlung des Menstruationsgesetzes gereicht ihnen zum Nachteile; die Frau beginnt die Zählung der 7 Menstruationstage mit der 1. Wahrnehmung einer Blutabsonderung, u. wenn es eine Blutart ist, die nach talmudischem Gesetze rein ist (ob Fol. 19a), die unreine Blutung aber erst später folgt, sodaß die Zählung erst mit diesem beginnen sollte, hört sie zu früh auf, als noch Menstruierende.</i>. M<small>AN IST ABER IHRETWEGEN</small><sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\"> Wenn man sich an ihnen verunreinigt hat.</i> <small>NICHT SCHULDIG WEGEN</small> B<small>ETRETENS DES</small> H<small>EILIGTUMS, UND MAN VERBRENNE IHRETWEGEN KEINE</small> H<small>EBE, WEIL IHRE</small> U<small>NREINHEIT ZWEIFELHAFT IST</small><sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\"> Die Bestimmung, daß sie als unrein gelten, ist nur rabbanitisch.</i>.",
50
+ "<b>D</b><small>IE</small> S<small>ADÜZÄERINNEN GLEICHEN, WENN SIE DEN</small> W<small>EG IHRER</small> V<small>ÄTER GEHEN, DEN</small> S<small>AMARITANERINNEN; ZIEHEN SIE SICH ZURÜCK UND GEHEN DEN</small> W<small>EG</small> J<small>ISRAÉLS, SO GLEICHEN SIE DEN</small> J<small>ISRAÉLITINNEN</small>. R. J<small>OSE SAGT, SIE GLEICHEN IMMER DEN</small> J<small>ISRAÉLITINNEN, BIS SIE SICH ZURÜCKZIEHEN UND DEN</small> W<small>EG IHRER</small> V<small>ÄTER GEHEN</small>.",
51
+ "<b>D</b><small>AS</small> B<small>LUT VON</small> N<small>ICHTJÜDINNEN UND DAS</small> R<small>EINHEITSBLUT</small><sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\"> Cf. Lev. 12,4.</i><small>EINER</small> A<small>USSÄTZIGEN IST NACH DER</small> S<small>CHULE</small> Š<small>AMMAJS REIN; DIE</small> S<small>CHULE</small> H<small>ILLELS SAGT, ES GLEICHE IHREM</small> S<small>PEICHEL UND IHREM</small> U<small>RIN</small><sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\"> Die nur feucht verunreinigend sind.</i>. D<small>AS</small> B<small>LUT EINER</small> W<small>ÖCHNERIN</small><sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\"> Nachdem die Unreinheitstage vorüber sind.</i>, <small>DIE KEIN</small> T<small>AUCHBAD GENOMMEN HAT, GLEICHT, WIE DIE</small> S<small>CHULE</small> Š<small>AMMAJS SAGT, IHREM</small> S<small>PEICHEL UND IHREM</small> U<small>RIN; DIE</small> S<small>CHULE</small> H<small>ILLELS SAGT, ES MACHE FEUCHT UND TROCKEN UNREIN</small>. J<small>EDOCH PFLICHTET JENE BEI, DASS ES, WENN SIE FLUSSBEHAFTET GEBOREN HAT, FEUCHT UND TROCKEN UNREIN MACHE</small>.",
52
+ "<b>D</b><small>IE IN</small> G<small>EBURTSWEHEN BEFINDLICHE</small> M<small>ENSTRUIERENDE</small>. W<small>ENN SIE SICH INNERHALB DER ELF</small> T<small>AGE</small><sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\"> Vgl. Bd. XI S. 664: Anm. 12.</i><small>DREI</small> T<small>AGE IN</small> G<small>EBURTSWEHEN BEFUNDEN HATTE, EINEN</small> S<small>TUNDENTAG SICH ERHOLT HATTE UND DARAUF GEBOREN HAT, SO HAT SIE</small><sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\"> Da die Geburtsblutung aufgehört hat u. die Monatsblutung innerhalb der 11 Tage ausscheidet.</i><small>IM</small> F<small>LUSSE GEBOREN — SO</small> R. E<small>LIE͑ZER</small>. R. J<small>EHOŠUA͑ SAGT, EINE</small> N<small>ACHT UND DEN</small> <small>DARAUFFOLGENDEN</small> T<small>AG, WIE DIE</small> ��<small>ABBATHINACHT MIT DEM ZU DIESER GEHÖRENDEN</small><sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\"> Der Šabbath beginnt mit dem Anbruche der Nacht u. hört zur selben Zeit des nächsten Tages auf. Ebenso muß hierbei die Erholung eine ganze Nacht u. den darauffolgenden Tag angehalten haben.</i>T<small>AGE</small>. W<small>ENN SIE SICH NUR VON DEN</small> S<small>CHMERZEN ERHOLT HAT</small><sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\"> Gilt dies in dieser Hinsicht als Erholung, sodaß die Blutung als unreiner Fluß gilt.</i><small>UND NICHT VON DER</small> B<small>LUTUNG</small>.",
53
+ "W<small>IE LANGE DAUERN</small><sup class=\"footnote-marker\">13</sup><i class=\"footnote\"> Dh. gilt die Blutung als Begleiterscheinung der Geburt u. nicht als unreiner Fluß.</i><small>DIE</small> G<small>EBURTSWEHEN</small>? R. M<small>EÍR SAGT, AUCH VIERZIG ODER FÜNFZIG</small> T<small>AGE</small>. R. J<small>EHUDA SAGT, SIE HABE MIT IHREM MONAT</small><sup class=\"footnote-marker\">14</sup><i class=\"footnote\"> Dem 9. Monat ihrer Schwangerschaft.</i><small>GENUG</small>. R. J<small>OSE UND</small> R. Š<small>IMO͑N SAGEN, DIE</small> G<small>EBURTSWEHEN DAUERN NICHT LÄNGER ALS ZWEI</small> W<small>OCHEN</small><sup class=\"footnote-marker\">15</sup><i class=\"footnote\"> Dh. gilt die Blutung als Begleiterscheinung der Geburt u. nicht als unreiner Fluß.</i>.",
54
+ "<b>W</b><small>ENN</small> <small>EINE</small> F<small>RAU</small> <small>INNERHALB DER ACHTZIG</small> T<small>AGE</small> <small>WEGEN EINES</small> M<small>ÄDCHENS</small><sup class=\"footnote-marker\">16</sup><i class=\"footnote\"> Da ihr 14 Tage nach der Geburt der Geschlechtsverkehr erlaubt ist, so ist bis zum 80. eine Schwangerschaft möglich.</i>G<small>EBURTSWEHEN HAT, SO IST ALLES</small> B<small>LUT, DAS SIE WAHRNIMMT, REIN, BIS DIE</small> G<small>EBURT HERVORKOMMT</small>. N<small>ACH</small> R. E<small>LIE͑ZER IST ES UNREIN</small><sup class=\"footnote-marker\">17</sup><i class=\"footnote\"> Es ist keine normale Geburt mit Reinheitsblutung, vielmehr ist sie in den Menstruationstagen unrein.</i>. S<small>IE SPRACHEN ZU</small> R. E<small>LIE͑ZER</small>: W<small>ENN DA</small><sup class=\"footnote-marker\">18</sup><i class=\"footnote\"> Bei einer normalen Geburt.</i>, <small>WO BEI</small> B<small>LUTUNG WÄHREND DER</small> E<small>RHOLUNG ERSCHWERT</small><sup class=\"footnote-marker\">19</sup><i class=\"footnote\"> Wenn sie sich 3 Tage vor der Geburt erholt u. Blutung wahrgenommen hat, so ist sie Flußbehaftete; cf. supra Fol. 36b.</i><small>WORDEN IST, BEI</small> B<small>LUTUNG WÄHREND DER</small> G<small>EBURTSWEHEN ERLEICHTERT</small><sup class=\"footnote-marker\">20</sup><i class=\"footnote\"> Die Blutung ist dann nicht unrein.</i><small>WORDEN IST, UM WIEVIEL MEHR IST HIERBEI, WO BEI</small> B<small>LUTUNG WÄHREND DER</small> E<small>RHOLUNG ERLEICHTERT</small><sup class=\"footnote-marker\">21</sup><i class=\"footnote\"> Sie ist nach Lev. 12,5 bis zum 80. Tage nach der Geburt rein.</i><small>WORDEN IST, BEI</small> B<small>LUTUNG WÄHREND DER</small> G<small>EBURTSWEHEN ZU ERLEICHTERN</small>. E<small>R ERWIDERTE IHNEN</small>: E<small>S GENÜGT, WENN DAS</small> G<small>EFOLGERTE</small><sup class=\"footnote-marker\">22</sup><i class=\"footnote\"> Die Geburtswehen bei einer Frühgeburt während der Reinheitstage.</i><small>DEM GLEICHT, VON DEM</small><sup class=\"footnote-marker\">23</sup><i class=\"footnote\"> Den Geburtswehen bei einer normalen Geburt.</i><small>ES GEFOLGERT WIRD</small>. E<small>RLEICHTERT WORDEN IST ES BEI IHR INBETREFF DER</small> F<small>LUSSUNREINHEIT, WOHL ABER IST SIE ALS</small> M<small>ENSTRUIERENDE UNREIN</small>.",
55
+ "V<small>OLLE ELF</small> T<small>AGE</small><sup class=\"footnote-marker\">24</sup><i class=\"footnote\"> Nach der Menstruationswoche.</i><small>BEFINDET SIE SICH IN DER</small> A<small>NNAHME DER</small> R<small>EINHEIT</small>. V<small>ERWEILTE SIE, OHNE SICH UNTERSUCHT ZU HABEN, OB SIE VERSEHENTLICH, DURCH</small> Z<small>WANG ODER VORSÄTZLICH SICH NICHT UNTERSUCHT HAT, SO IST SIE REIN;</small> WENN DIE Z<small>EIT IHRER</small> P<small>ERIODE HERANKOMMT UND SIE SICH NICHT UNTERSUCHT, SO IST SIE UNREIN</small>. R. M<small>EÍR SAGT, WENN EINE IN EINEM</small> V<small>ERSTECKE WAR, UND ALS DIE</small> Z<small>EIT IHRER</small> P<small>ERIODE HERANKAM, SICH NICHT UNTERSUCHT HAT, SO IST SIE REIN, WEIL DER</small> S<small>CHRECK DAS</small> B<small>LUT ZURÜCKHÄLT</small>. A<small>BER DIE</small> T<small>AGE DES MÄNNLICHEN</small> F<small>LUSSBEHAFTETEN, DER WEIBLICHEN</small> F<small>LUSSBEHAFTETEN UND DER</small> F<small>LUSSVERDÄCHTIGTEN SIND IN DER</small> A<small>NNAHME DER</small> U<small>NREINHEIT</small>."
56
+ ],
57
+ [
58
+ "<b>W</b>EGEN <small>EINER</small> S<small>EITENGEBURT SIND KEINE</small> T<small>AGE DER</small> U<small>NREINHEIT</small> <small>UND KEINE</small> T<small>AGE DER</small> R<small>EINHEIT ZU VERWEILEN UND MAN IST IHRETWEGEN NICHT ZUM</small> O<small>PFER</small><sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\"> Cf. Lev. 12,6.</i> <small>VERPFLICHTET</small>. R. Š<small>IMO͑N SAGT, SIE GLEICHE DEM</small> <small>NORMAL</small> G<small>EBORENEN</small>. A<small>LLE</small> F<small>RAUEN SIND UNREIN, WENN IM VORDEREN</small> R<small>AUME</small><sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\"> Wenn das Blut sich in der Scheide befindet; genauer wird dies weit. Fol. 41b erklärt.</i>, <small>DENN ES HEISST</small>: <sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\"> Lev. 15,19.</i><i>Blut ist ihr Fluß in ihrem Fleische</i>, <small>DER</small> F<small>LUSSBEHAFTETE ABER UND DER</small> E<small>RGUSSBEHAFTETE SIND UNREIN, ERST WENN IHRE</small> U<small>NREINHEIT NACH AUSSEN GEKOMMEN IST</small>.",
59
+ "W<small>ENN JEMAND</small> H<small>EBE ISST UND EIN</small> P<small>RICKELN IN SEINEN</small> G<small>LIEDERN</small><sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\"> Den Abgang des Samens.</i> <small>MERKT, SO HALTE ER DAS</small> G<small>LIED FEST</small><sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\"> Verhindere den Austritt des Samens nach außen.</i> <small>UND SCHLUCKE DIE</small> H<small>EBE HERUNTER</small>. S<small>IE VERUNREINIGEN BEIM KLFINSTEN</small> Q<small>UANTUM, AUCH WIE EIN</small> S<small>ENFKORN UND NOCH WENIGER</small>.",
60
+ "<b>E</b><small>IN EINEN</small> T<small>AG ALTES</small> M<small>ÄDCHEN KANN ALS</small> M<small>ENSTRUIERENDE UNREIN SEIN, EIN ZEHN</small> T<small>AGE ALTES KANN ALS</small> F<small>LUSSBEHAFTETE UNREIN SEIN</small>. E<small>IN EINEN</small> T<small>AG ALTER</small> K<small>NABE KANN DURCH</small> F<small>LUSS UNREIN SEIN, DURCH</small> A<small>USSATZ UNREIN SEIN, UND LEICHENUNREIN SEIN; ER VERPFLICHTET</small><sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\"> Vor dem Tode des Bruders geboren; cf. Dt. 25,5ff.</i><small>ZUR</small> S<small>CHWAGEREHE, BEFREIT</small><sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\"> Nach dem Tode des Vaters geboren.</i><small>VON DER</small> S<small>CHWAGEREHE, BERECHTIGT</small><sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\"> Wenn seine Mutter Jisraélitin ist, sein verstorbener Vater aber Priester war; cf. Lev. 22,12,13.</i><small>ZUM</small> E<small>SSEN VON</small> H<small>EBE, MACHT FÜR DIE</small> H<small>EBE</small><sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\"> Wird weiter erklärt.</i><small>UNFÄHIG,</small> ERBT UND VERERBT, WER IHN TÖTET, IST <small>SCHULDIG, UND ER GILT FÜR SEINEN</small> V<small>ATER, SEINE</small> M<small>UTTER UND ALL SEINE</small> V<small>ERWANDTEN ALS REIFER</small> M<small>ANN</small><sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\"> Wörtl. als ganzer Bräutigam, wohl volkstümliche Redewendung.</i>.",
61
+ "<b>E</b><small>IN DREI</small> J<small>AHRE UND EINEN</small> T<small>AG ALTES</small> M<small>ÄDCHEN KANN DURCH</small> B<small>EIWOHNUNG ANGETRAUT WERDEN; HAT DER</small> E<small>HESCHWAGER IHR</small><sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\"> Zur Vollziehung der Schwagerehe; cf. Dt. 25,5ff.</i><small>BEIGEWOHNT, SO HAT ER SIE SICH ANGEEIGNET; MAN IST IHRETWEGEN</small><sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\"> Wenn sie Ehefrau ist.</i><small>SCHULDIG WEGEN EINES</small> E<small>HEWEIBES;</small> SIE MACHT DEN, DER IHR BEIWOHNT, UNREIN, DASS ER DAS U<small>NTERPOLSTER WIE DIE</small> O<small>BER</small><small>DECKE</small><sup class=\"footnote-marker\">13</sup><i class=\"footnote\"> Cf. supra Fol. 32b.</i><small>UNREIN MACHT;</small> IST SIE MIT EINEM P<small>RIESTER VERHEIRATET, SO DARF SIE</small> H<small>EBE</small><sup class=\"footnote-marker\">14</sup><i class=\"footnote\"> Cf. Lev. 22,11ff.</i><small>ESSEN; HAT EINER DER</small> B<small>EMAKELTEN</small><sup class=\"footnote-marker\">15</sup><i class=\"footnote\"> Der eine Jisraélitin nicht heiraten darf; cf. Jab. Fol 68a.</i><small>IHR BEIGEWOHNT, SO HAT ER SIE FÜR DIE</small> P<small>RIESTERSCHAFT UNTAUGLICH GEMACHT; HAT EINER VON ALL DEN IN DER</small> T<small>ORA GENANNTEN</small> I<small>NZESTUÖSEN</small><sup class=\"footnote-marker\">16</sup><i class=\"footnote\"> Cf. Lev. Kap. 18.</i><small>IHR BEIGEWOHNT, SO WIRD ER IHRETWEGEN HINGERICHTET, SIE ABER IST FREI</small>. U<small>NTER DIESEM</small> A<small>LTER</small> <small>IST ES EBENSO, ALS WENN MAN EINEN</small> F<small>INGER AN DAS</small> A<small>UGE LEGT</small><sup class=\"footnote-marker\">17</sup><i class=\"footnote\"> Es tränt u. erholt sich.</i>.",
62
+ "<b>W</b><small>ENN EIN NEUN</small> J<small>AHRE UND EINEN</small> T<small>AG ALTER</small> K<small>NABE SEINER</small> E<small>HESCHWÄGERIN</small><sup class=\"footnote-marker\">18</sup><i class=\"footnote\"> Zur Vollziehung der Schwagerehe; cf. Dt. 25,5ff.</i><small>BEIGEWOHNT HAT, SO HAT ER SIE SICH ANGEEIGNET; EINEN</small> S<small>CHEIDEBRIEF ABER KANN ER IHR ERST DANN GEBEN, WENN ER GROSSJÄHRIG IST</small>. E<small>R WIRD DURCH EINE</small> M<small>ENSTRUIERENDE UNREIN, UM DAS</small> U<small>NTERPOLSTER WIE DIE</small> O<small>BER</small><small>DECKE</small> <small>UNREIN ZU MACHEN;</small> ER MACHT<sup class=\"footnote-marker\">19</sup><i class=\"footnote\"> Die Person, der er beiwohnt, für die Priesterschaft, falls er zu den Bemakelten (cf. Jab. Fol. 68a) gehört.</i><small>UNTAUGLICH; ER BERECHTIGT NICHT</small><sup class=\"footnote-marker\">20</sup><i class=\"footnote\"> Durch eine Heirat, wenn er Priester ist.</i><small>ZUM</small> E<small>SSEN</small> <small>VON</small> H<small>EBE; ER MACHT EIN</small> V<small>IEH</small><sup class=\"footnote-marker\">21</sup><i class=\"footnote\"> Mit dem er Bestialität getrieben hat; wenn keine 2 Zeugen vorhanden sind, sodaß das Vieh nicht zu töten ist.</i><small>FÜR DEN</small> A<small>LTAR UNTAUGLICH, UND ES WIRD</small><sup class=\"footnote-marker\">22</sup><i class=\"footnote\"> Wenn Zeugen vorhanden sind.</i><small>SEINETWEGEN GESTEINIGT; HAT ER EINER VON ALL DEN IN DER</small> T<small>ORA GENANNTEN</small> I<small>NZESTUÖSEN</small><sup class=\"footnote-marker\">23</sup><i class=\"footnote\"> Cf. Lev. Kap. 18.</i> <small>BEIGEWOHNT, SO WERDEN SIE SEINETWEGEN HINGERICHTET, ER ABER IST FREI</small>.",
63
+ "<b>B</b><small>EI EINEM</small> M<small>ÄDCHEN VON ELF</small> J<small>AHREN UND EINEM</small> T<small>AGE SIND DIE</small> G<small>ELÜBDE ZU UNTERSUCHEN</small><sup class=\"footnote-marker\">24</sup><i class=\"footnote\"> Ob er die Bedeutung des Gelübdes kennt.</i>; <small>BEI EINEM VON ZWÖLF</small> J<small>AHREN UND EINEM</small> T<small>AGE SIND DIE</small> G<small>ELÜBDE GÜLTIG</small>. M<small>AN UNTERSUCHE SIE DAS GANZE ZWÖLFTE</small> J<small>AHR</small>. B<small>EI EINEM</small> K<small>NABEN VON ZWÖLF</small> J<small>AHREN UND EINEM</small> T<small>AGE SIND DIE</small> G<small>ELÜBDE ZU UNTERSUCHEN; BEI EINEM VON DREIZEHN</small> J<small>AHREN UND EINEM</small> T<small>AGE SIND DIE</small> G<small>ELÜBDE GÜLTIG</small>. M<small>AN UNTERSUCHE SIE DAS GANZE DREIZEHNTE</small> J<small>AHR</small>. V<small>OR DIESEM</small> Z<small>EITPUNKTE SIND, SELBST WENN SIE SAGEN, SIE WISSEN, IN WESSEN</small> N<small>AMEN SIE GELOBT HABEN, IN WESSEN</small> N<small>AMEN SIE GEWEIHT HABEN, IHRE</small> G<small>ELÜBDE KEINE</small> G<small>ELÜBDE UND IHRE</small> W<small>EIHUNGEN KEINE</small> W<small>EIHUNGEN</small>. N<small>ACH DIESEM</small> Z<small>EITPUNKTE SIND, SELBST WENN SIE SAGEN, SIE WISSEN NICHT, IN WESSEN</small> N<small>AMEN SIE GELOBT HABEN, IN WESSEN</small> N<small>AMEN SIE GEWEIHT HABEN, IHRE</small> G<small>ELÜBDE GÜLTIGE</small> G<small>ELÜBDE UND IHRE</small> W<small>EIHUNGEN GÜLTIGE</small> W<small>EIHUNGEN</small>.",
64
+ "<b>D</b><small>IE</small> W<small>EISEN GEBRAUCHEN BEIM</small> W<small>EIBE</small><sup class=\"footnote-marker\">25</sup><i class=\"footnote\"> Zur Bezeichnung des Stadiums ihrer körperlichen Entwicklung; die folgenden Benennungen bezeichnen den Reifezustand der Frucht, besonders der Feige, u. werden bildlich auch beim Weibe gebraucht.</i><small>BILDLICHE</small> B<small>EZEICHNUNGEN</small>: U<small>NREIFLING</small>, H<small>ALBREIFLING UND</small> R<small>EIFLING</small>. U<small>NREIFLING, SOLANGE ES NOCH EIN</small> K<small>IND IST;</small> H<small>ALBREIFLING, WENN ES SICH IM</small> M<small>ÄDCHENALTER BEFINDET</small>. V<small>ON DIESER UND VON JENER SAGTEN SIE, DER</small> V<small>ATER HABE</small> A<small>NRECHT AUF IHREN</small> F<small>UND, IHRER</small> H<small>ÄNDE</small> A<small>RBEIT UND DIE</small> A<small>UFLÖSUNG IHRER</small> G<small>ELÜBDE</small>. R<small>EIFLING, SOBALD ES MANNBAR IST; DANN HAT IHR</small> V<small>ATER KEINE</small> G<small>EWALT MEHR ÜBER SIE</small>.",
65
+ "W<small>ELCHE SIND DIE</small> A<small>NZEICHEN</small>? R. J<small>OSE DER</small> G<small>ALILÄER SAGT, SOBALD SICH EINE</small> F<small>ALTE UNTER DER</small> B<small>RUST ZEIGT</small>. R. A͑<small>QIBA SAGT, SOBALD DIE</small> B<small>RÜSTE SICH SENKEN</small>. B<small>EN</small> A͑<small>ZAJ SAGT, SOBALD DIE</small> Z<small>ITZEN DUNKEL WERDEN</small>. R. J<small>OSE SAGT, SOBALD DIE</small> W<small>ARZE, WENN MAN DARAUF MIT DER</small> H<small>AND TIPPT UND SIE EINDRÜCKT, NUR LANGSAM WIEDER HOCHKOMMT</small>.",
66
+ "<b>W</b><small>ENN EINE</small> Z<small>WANZIGJÄHRIGE KEINE ZWEI</small> H<small>AARE BEKOMMEN HAT, SO BRINGE SIE DEN</small> B<small>EWEIS, DASS SIE ZWANZIG</small> J<small>AHRE ALT IST, UND SIE IST EINE</small> S<small>TERILE; SIE BRAUCHT DIE</small> Ḥ<small>ALIÇA NICHT ZU VOLLZIEHEN, NOCH IST AN IHR DIE</small> S<small>CHWAGEREHE ZU VOLLZIEHEN</small>. W<small>ENN EIN</small> Z<small>WANZIGJÄHRIGER KEINE ZWEI</small> H<small>AARE BEKOMMEN HAT, SO BRINGE ER DEN</small> B<small>EWEIS, DASS ER ZWANZIG</small> J<small>AHRE ALT IST, UND ER IST</small> K<small>ASTRAT; ER KANN DIE</small> Ḥ<small>ALIÇA NICHT VOLLZIEHEN, UND ER KANN DIE</small> S<small>CHWAGEREHE NICHT VOLLZIEHEN</small>. D<small>IES SIND DIE</small> W<small>ORTE DER</small> S<small>CHULE</small> H<small>ILLELS; DIE</small> S<small>CHULE</small> Š<small>AMMAJS SAGT, BEIDE MIT ACHTZEHN</small> J<small>AHREN</small>. R. E<small>LIE͑ZER SAGT, DER</small> M<small>ANN NACH DER</small> S<small>CHULE</small> H<small>ILLELS, DAS</small> W<small>EIB NACH DER</small> S<small>CHULE</small> Š<small>AMMAJS, DENN BEIM</small> W<small>EIBE KOMMT</small> <small>DIE</small> G<small>ESCHLECHTSREIFE</small> <small>FRÜHER ALS BEIM</small> M<small>ANNE</small>."
67
+ ],
68
+ [
69
+ "<b>I</b>ST <small>DAS UNTERE</small><sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\"> Die 2 Haare an der Scham bezw. die Entwicklung der Brüste, ob, Fol. 47a.</i> A<small>LNZEICHEN GEKOMMEN, DAS OBERE</small><sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\"> Die 2 Haare an der Scham bezw. die Entwicklung der Brüste, ob, Fol. 47a.</i> <small>ABER NOCH NICHT GEKOMMEN, SO KANN</small><sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\"> Sie gilt als großjährig.</i> <small>ENTWEDER SIE DIE</small> Ḥ<small>ALIÇA VOLLZIEHEN ODER AN IHR DIE</small> S<small>CHWAGEREHE VOLLZOGEN WERDEN</small>. I<small>ST DAS OBERE GEKOMMEN, DAS UNTERE ABER NOCH NICHT GEKOMMEN, OBGLEICH DIES NICHT MÖGLICH IST, SO KANN, WIE</small> R. M<small>EÍR SAGT, WEDER SIE DIE</small> Ḥ<small>ALIÇA VOLLZIEHEN, NOCH AN IHR DIE</small> S<small>CHWAGEREHE VOLLZOGEN WERDEN</small>. D<small>IE</small> W<small>EISEN SAGEN, SIE KANN DIE</small> Ḥ<small>ALIÇA VOLLZIEHEN, AUCH KANN AN IHR DIE</small> S<small>CHWAGEREHE VOLLZOGEN WERDEN</small>. S<small>IE SAGTEN NÄMLICH</small>: D<small>AS UNTERE KANN KOMMEN, BEVOR DAS OBERE GEKOMMEN IST, UNMÖGLICH ABER KANN DAS OBERE KOMMEN, BEVOR DAS UNTERE GEKOMMEN IST</small>.",
70
+ "<b>D</b><small>ESGLEICHEN</small><sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\"> Wie in der vorangehenden Mišna; vgl. Anm. 20.</i><small>AUCH: EIN</small> T<small>ONGEFÄSS, DAS</small> W<small>ASSER</small> <small>EINDRINGEN</small><sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\"> Wenn es im Wasser steht; hierzu muß das Loch größer sein als zum Auslaufen. Diese Normen hinsichtl. der Verwendbarkeit des Gefäßes sind von Bedeutung bei manchen Gesetzen, die weiter erörtert werden.</i><small>LÄSST, LÄSST AUSLAUFEN, MANCHES ABER LÄSST AUSLAUFEN UND NICHT EINDRINGEN</small>. J<small>EDES</small> G<small>LIED</small><sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\"> Ein Überfinger; die Erklärung folgt weiter.</i>, <small>DAS EINEN</small> N<small>AGEL HAT, HAT EINEN</small> K<small>NOCHEN;</small> MANCHES ABER HAT EINEN K<small>NOCHEN, ABER KEINEN</small> N<small>AGEL</small>.",
71
+ "W<small>AS DURCH</small> A<small>UFTRETEN UNREIN WIRD, WIRD ALS</small> L<small>EICHENUNREINES</small><sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\"> Erstgradig unrein als ‘Hauptunreinheit’; die Leiche selbst gilt als Urunreinheit.</i><small>UNREIN, MANCHES ABER WIRD ALS</small> L<small>EICHENUNREINES UNREIN, NICHT ABER DURCH</small> A<small>UFTRETEN</small>.",
72
+ "<b>W</b><small>ER GEEIGNET IST, IN</small> T<small>ODESSTRAFSACHEN ZU RICHTEN, IST AUCH GEEIGNET, IN</small> G<small>ELDSACHEN ZU RICHTEN; MANCHER ABER IST GEEIGNET, IN</small> G<small>ELDSACHEN ZU RICHTEN, NICHT ABER GEEIGNET, IN</small> T<small>ODESSTRAFSACHEN ZU RICHTEN</small>. <b>W</b><small>ER ALS</small> R<small>ICHTER ZULÄSSIG IST, IST ALS</small> Z<small>EUGE ZULÄSSIG, MANCHER ABER IST ALS</small> Z<small>EUGE ZULÄSSIG, NICHT ABER ALS</small> R<small>ICHTER ZULÄSSIG</small>.",
73
+ "<b>W</b><small>AS ZEHNTPFLICHTIG IST, IST ALS</small> S<small>PEISE VERUNREINIGUNGSFÄHIG, MANCHES ABER IST ALS</small> S<small>PEISE VERUNREINIGUNGSFÄHIG, JEDOCH NICHT ZEHNTPFLICHTIG</small>.",
74
+ "<b>W</b><small>AS ECKENLASSPFLICHTIG</small><sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\"> Cf. Lev. 19,9.</i><small>IST, IST ZEHNTPFLICHTIG, MANCHES ABER IST ZEHNTPFLICHTIG, JEDOCH NICHT ECKENLASSPFLICHTIG</small>.",
75
+ "<b>W</b><small>AS ZUR</small> E<small>RSTSCHUR PFLICHTIG IST, IST ZU DEN</small> P<small>RIESTERGABEN PFLICHTIG, MANCHES ABER IST ZU DEN</small> P<small>RIESTERGABEN PFLICHTIG UND NICHT ZUR</small> E<small>RSTSCHUR</small>.",
76
+ "W<small>OBEI DAS</small> G<small>ESETZ VON DER</small> F<small>ORTSCHAFFUNG</small><sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\"> Der Feldfrüchte am Ende des Siebentjahres; cf. Ms. V,6.</i><small>GILT, GILT</small> <small>DAS</small> G<small>ESETZ</small> <small>VOM</small> S<small>IEBENTJAHRE, BEI MANCHEM ABER GILT DAS</small> G<small>ESETZ VOM</small> S<small>IEBENTJAHRE UND NICHT</small> <small>DAS</small> G<small>ESETZ</small> <small>VON DER</small> F<small>ORTSCHAFFUNG</small>.",
77
+ "<b>W</b><small>AS</small> S<small>CHUPPEN HAT, HAT</small> F<small>LOSSEN, MANCHES ABER HAT</small> F<small>LOSSEN UND KEINE</small> S<small>CHUPPEN</small>. W<small>AS</small> H<small>ÖRNER HAT, HAT GESPALTENE</small> K<small>LAUEN, MANCHES ABER HAT GESPALTENE</small> K<small>LAUEN UND KEINE</small> H<small>ÖRNER</small>.",
78
+ "<b>W</b><small>AS DES</small> S<small>EGENSSPRUCHES NACHHER</small><sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\"> Vor bezw. nach dem Essen.</i><small>BENÖTIGT, BENÖTIGT DES</small> S<small>EGENSSPRUCHES VORHER</small><sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\"> Vor bezw. nach dem Essen.</i>, <small>MANCHES ABER BENÖTIGT DES</small> S<small>EGENSSPRUCHES VORHER UND BENÖTIGT NICHT DES</small> S<small>EGENSSPRUCHES NACHHER</small>.",
79
+ "<b>H</b><small>AT EIN</small> M<small>ÄDCHEN ZWEI</small> H<small>AARE</small><sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\"> An der Scham, Pubertätszeichen, u. bereits 12 Jahre u. 1 Tag alt ist.</i><small>BEKOMMEN, SO KANN SIE DIE</small> Ḥ<small>ALIÇA VOLLZIEHEN UND AN IHR DIE</small> S<small>CHWAGEREHE VOLLZOGEN WERDEN, UND SIE IST ZU ALLEN IN DER</small> T<small>ORA GENANNTEN</small> G<small>EBOTEN VERPFLICHTET</small>. E<small>BENSO IST EIN</small> K<small>NABE, DER ZWEI</small> H<small>AARE BEKOMMEN HAT, ZU ALLEN IN DER</small> T<small>ORA GENANNTEN</small> G<small>EBOTEN VERPFLICHTET</small>. D<small>AS</small> G<small>ESETZ</small> <small>VOM MISSRATENEN UND WIDERSPENSTIGEN</small> S<small>OHNE</small><sup class=\"footnote-marker\">13</sup><i class=\"footnote\"> Cf. Dt. 21,18ff.</i><small>IST BEI IHM ANWENDBAR, SOBALD ER ZWEI</small> H<small>AARE BEKOMMEN HAT, BIS IHM RINGSHERUM EIN</small> B<small>ART GEWACHSEN</small><sup class=\"footnote-marker\">14</sup><i class=\"footnote\"> Nachher ist er bereits ein ‘Mann’ u. unterliegt nicht mehr diesem Gesetze.</i><small>IST</small>. D<small>ER UNTERE</small> B<small>ART</small> <small>UND NICHT DER OBERE; DIE</small> W<small>EISEN REDEN NÄMLICH EINE EUPHEMISTISCHE</small> S<small>PRACHE</small>. H<small>AT EIN</small> M<small>ÄDCHEN ZWEI</small> H<small>AARE BEKOMMEN, SO KANN SIE NICHT MEHR DIE</small> W<small>EIGERUNG ERKLÄREN</small>. R. J<small>EHUDA SAGT, SOBALD ES ÜBERWIEGEND SCHWARZ IST</small><sup class=\"footnote-marker\">15</sup><i class=\"footnote\"> An der Schamstelle, durch das heranwachsende Haar.</i>.",
80
+ "<b>D</b><small>IE ZWEI</small> H<small>AARE, VON DENEN BEI DER ROTEN</small> K<small>UH</small><sup class=\"footnote-marker\">16</sup><i class=\"footnote\"> Die untauglich ist, wenn sie 2 schwarze od. weiße Haare hat; cf. Par. II,5.</i><small>GESPROCHEN WIRD, BEIM</small> A<small>USSATZ</small><sup class=\"footnote-marker\">17</sup><i class=\"footnote\"> Die als Aussatzmal gelten; cf. Lev. 13,25.</i><small>UND SONST ÜBERALL, MÜSSEN SO SEIN, DASS MAN DIE</small> S<small>PITZE ZUR</small> W<small>URZEL BIEGEN KANN – SO</small> R. J<small>IŠMA͑ÉL</small>. R. E<small>LIE͑ZER SAGT, DASS MAN SIE MIT DEM</small> N<small>AGEL ANFASSEN KANN</small>. R. A͑<small>QIBA SAGT, DASS MAN SIE MIT EINER</small> S<small>CHERE ABNEHMEN KANN</small>.",
81
+ "<b>D</b><small>IE EINEN</small> B<small>LUTFLECK</small><sup class=\"footnote-marker\">18</sup><i class=\"footnote\"> An ihrem Hemde, sodaß sie nicht weiß, wann die Menstruation begonnen hat.</i><small>FINDET, IST GESCHÄDIGT</small><sup class=\"footnote-marker\">19</sup><i class=\"footnote\"> Wörtl. es ist ihr Verderb; sie ist aus der Ordnung gekommen.</i>, <small>UND SIE MUSS</small> B<small>LUTFLUSS BERÜCKSICHTIGEN – SO</small> R. M<small>EÍR</small>. D<small>IE</small> W<small>EISEN SAGEN, BEI</small> B<small>LUTFLECKEN IST</small> B<small>LUTFLUSS NICHT ZU BERÜCKSICHTIGEN</small>.",
82
+ "<b>D</b><small>IE AM ELFTEN</small> T<small>AGE</small><sup class=\"footnote-marker\">20</sup><i class=\"footnote\"> Seil; Beendigung der vorangehenden Menstruationswoche; die Wahrnehmung an diesem Tage gilt als Fluß, am folgenden als Beginn einer neuen Menstruation.</i><small>BEI</small> D<small>ÄMMERUNG WAHRNIMMT, AM</small> B<small>EGINNE DER</small> M<small>ENSTRUATIONS</small><small>WOCHE</small> <small>UND AM</small> E<small>NDE</small><sup class=\"footnote-marker\">21</sup><i class=\"footnote\"> Eine Wahrnehmung am 8. Tage gilt als Fluß.</i><small>DER</small> M<small>ENSTRUATIONS</small><small>WOCHE</small>, <small>AM</small> B<small>EGINNE DER</small> F<small>LUSS</small><small>TAGE</small> <small>UND AM</small> E<small>NDE DER</small> F<small>LUSS</small><small>TAGE</small>, <small>AM VIERZIGSTEN</small> T<small>AGE WEGEN EINES</small> K<small>NABEN</small><sup class=\"footnote-marker\">22</sup><i class=\"footnote\"> Nach der Geburt eines solchen; cf. Lev. 12,4,5.</i><small>UND AM ACHTZIGSTEN</small> T<small>AGE WEGEN EINES</small> M<small>ÄDCHENS</small><sup class=\"footnote-marker\">23</sup><i class=\"footnote\"> Nach der Geburt eines solchen; cf. Lev. 12,4,5.</i>, <small>IN DER</small> D<small>ÄMMERUNG, SIE ALLE SIND IN EINE</small> W<small>IRRUNG</small><sup class=\"footnote-marker\">24</sup><i class=\"footnote\"> Da ein Zweifel besteht, ob die Wahrnehmung zum vorangehenden od. zum folgenden Tage gehört.</i><small>GERATEN</small>. R. J<small>EHOŠUA͑ SPRACH</small>: A<small>NSTATT DASS IHR EINE</small> V<small>ORSORGE TREFFT FÜR DIE</small> T<small>ÖRINNEN, KOMMT UND TREFFT EINE</small> V<small>ORSORGE FÜR DIE</small> K<small>LUGEN</small><sup class=\"footnote-marker\">25</sup><i class=\"footnote\"> Die zu einer Zeit wahrnehmen, über die kein Zweifel besteht; wird weiter erklärt.</i>."
83
+ ],
84
+ [
85
+ "<b>B</b>LUT <small>VON EINER</small> M<small>ENSTRUIERENDEN UND</small> F<small>LEISCH VON EINEM</small> T<small>OTEN VERUNREINIGEN FEUCHT UND VERUNREINIGEN TROCKEN</small>. F<small>LUSS ABER</small>, S<small>CHLEIM</small>, S<small>PEICHEL</small><sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\"> Von einem Flußbehafteten.</i>, <small>DAS</small> K<small>RIECHTIER</small>, A<small>AS UND</small> S<small>AMENERGUSS VERUNREINIGEN FEUCHT, UND VERUNREINIGEN NICHT TROCKEN; KANN MAN SIE ABER AUFWEICHEN UND ZURÜCK IN IHREN FRÜHEREN</small> Z<small>USTAND BRINGEN, SO VERUNREINIGEN SIE FEUCHT UND VERUNREINIGEN SIE TROCKEN</small>. W<small>IE LANGE DARF DAS</small> A<small>UFWEICHEN DAUERN</small>? E<small>INEN</small> S<small>TUNDENTAG IN WARMEM</small> W<small>ASSER</small>. R. J<small>OSE SAGT, VERTROCKNETES</small> F<small>LEISCH VON EINEM</small> T<small>OTEN, DAS NICHT MEHR AUFGEWEICHT UND IN SEINEN FRÜHEREN</small> Z<small>USTAND GEBRACHT WERDEN KANN, SEI REIN</small>.",
86
+ "D<small>AS IN EINER</small> D<small>URCHGANGSGASSE GEFUNDENE</small> K<small>RIECHTIER IST RÜCKWIRKEND VERUNREINIGEND, ES SEI DENN, ER SAGT, ER HABE DIE GANZE</small> D<small>URCHGANGSGASSE UNTERSUCHT, UND DA WAR KEIN</small> K<small>RIECHTIER, ODER BIS ZUM</small> <small>LETZTEN</small> F<small>EGEN</small><sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\"> Vgl. S. 345 Anm. 31.</i>. E<small>BENSO IST EIN</small> B<small>LUTFLECK, DER AN EINEM</small> H<small>EMDE GEFUNDEN WIRD, RÜCKWIRKEND UNREIN, ES SEI DENN, ER SAGT, ER HABE DAS</small> H<small>EMD UNTERSUCHT, UND ES WAR DARAN KEIN</small> B<small>LUTFLECK, ODER BIS ZUR</small> <small>LETZTEN</small> W<small>ÄSCHE</small>. E<small>S VERUNREINIGT FEUCHT UND TROCKEN</small>. R. Š<small>IMO͑N SAGT, TROCKEN VERUNREINIGE ES RÜCKWIRKEND, FEUCHT VERUNREINIGE ES NUR VON DER</small> Z<small>EIT AN, VON DER HER ES NOCH FEUCHT SEIN KANN</small>.",
87
+ "<b>A</b><small>LLE</small> B<small>LUTFLECKE, DIE AUS</small> R<small>EQEM</small><sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\"> Grenzstadt Palästinas; cf. Git. Fol. 2a.</i><small>KOMMEN, SIND REIN</small><sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\"> Weil die Einwohner Nichtjuden sind; cf. supra Fol. 34a.</i>, <small>NACH</small> R. J<small>EHUDA ABER UNREIN, WEIL SIE</small><sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\"> Die Bewohner dieses Ortes, in ihrem religiösem Wandel od. in der Ausübung dieses Gesetzes; sie sind als Jisraéliten zu behandeln.</i><small>IRRENDE</small> P<small>ROSELYTEN SIND</small>. D<small>IE AUS DER</small> M<small>ITTE VON</small> N<small>ICHTJUDEN KOMMEN, SIND REIN; AUS DER</small> M<small>ITTE VON</small> J<small>ISRAÉLITEN UND VON</small> S<small>AMARITANERN SIND SIE NACH</small> R. M<small>EÍR UNREIN, UND NACH DEN</small> W<small>EISEN REIN, WEIL SIE INBETREFF IHRER</small> B<small>LUTFLECKE NICHT VERDÄCHTIG SIND</small>.",
88
+ "<b>A</b><small>LLE</small> B<small>LUTFLECKE, DIE IRGENDWO</small><sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\"> Auf jisraélitischem Gebiete.</i><small>GEFUNDEN WERDEN, SIND REIN, AUSGENOMMEN DIE IN</small> K<small>AMMERN</small><sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\"> Od. Hinterräumen, wo sie wahrscheinl. versteckt worden sind.</i><small>ODER IN DER</small> U<small>MGEBUNG VON UNREINEN</small> R<small>ÄUMEN</small><sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\"> Nach Raschi, in denen die Frauen sich während ihrer Unreinheit aufhalten.</i><small>GEFUNDEN WERDEN</small>. D<small>IE UNREINEN</small> R<small>ÄUME DER</small> S<small>AMARITANER VERUNREINIGEN DURCH</small> B<small>EZELTUNG, WEIL SIE DA IHRE</small> F<small>EHLGEBURTEN BEGRABEN</small>. R. J<small>EHUDA SAGT, SIE BEGRABEN SOLCHE ÜBERHAUPT NICHT, VIELMEHR WERFEN SIE WEG UND LASSEN SIE VON EINEM</small> T<small>IERE FORTSCHLEPPEN</small>.",
89
+ "S<small>IE SIND GLAUBWÜRDIG, WENN SIE SAGEN: WIR HABEN DA</small> F<small>EHLGEBURTEN BEGRABEN, ODER: WIR HABEN DA KEINE BEGRABEN</small>. S<small>IE SIND GLAUBWÜRDIG, WENN SIE VON EINEM</small> V<small>IEH SAGEN: ES HAT BEREITS ERSTGEBOREN</small><sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\"> Sodaß die Geburt nicht mehr dem Gesetze von der Erstgeburt unterliegt.</i>, <small>ODER: ES HAT NOCH NICHT ERSTGEBOREN</small>. S<small>IE SIND GLAUBWÜRDIG ÜBER</small> G<small>RÄBERZEICHEN</small><sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\"> Cf. Mq. Fol. 5a.</i> <small>ZU BEKUNDEN</small>, <small>SIE SIND ABER NICHT GLAUBWÜRDIG BEI ÜBERHÄNGENDEN</small> Z<small>WEIGEN UND</small> M<small>AUERVORSPRÜNGEN</small><sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\"> Ob unter diesen sich Leichenteile befinden.</i>, <small>AUCH NICHT BEI EINEM</small> G<small>RÄBERPFLUGE</small>. D<small>IE</small> R<small>EGEL HIERBEI IST: BEI EINER</small> S<small>ACHE, HINSICHTLICH WELCHER SIE VERDÄCHTIG SIND, SIND SIE NICHT GLAUBWÜRDIG</small>."
90
+ ],
91
+ [
92
+ "<b>W</b>ENN <small>EINE</small> F<small>RAU</small> <small>EINEN</small> B<small>LUTFLECK AN IHREM</small> L<small>EIBE SIEHT, SO</small> <small>IST SIE, WENN GEGEN DIE</small> S<small>CHAMSTELLE, UNREIN, UND WENN NICHT GEGEN DIE</small> S<small>CHAMSTELLE, REIN</small>. W<small>ENN</small><sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\"> Erklärung des vorangehenden.</i> <small>AN DER</small> F<small>ERSE ODER AN DER</small> S<small>PITZE DES GROSSEN</small> Z<small>EHS, SO IST SIE UNREIN;</small> WENN AM S<small>CHENKEL ODER AM</small> F<small>USSE EINWÄRTS, SO IST SIE UNREIN, WENN AUSWÄRTS, SO IST SIR REIN; WENN AN DEN</small> S<small>EITEN</small><sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\"> Der Schenkel, dh. nicht auf der Innenod. Außenseite, sondern vom od. hinten.</i>, <small>OB DA ODER DORT</small><sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\"> Vorn od. hinten.</i>, <small>SO IST SIE REIN</small>. S<small>IEHT SIE EINEN AN IHREM</small> H<small>EMDE, SO IST SIE, WENN UNTERHALB DES</small> G<small>ÜRTELS, UNREIN, UND WENN OBERHALB DES</small> G<small>ÜRTELS, REIN</small>. S<small>IEHT SIE EINEN AM</small> Ä<small>RMEL, SO IST SIE, WENN ER BIS ZUR</small> S<small>CHAMSTELLE REICHT, UNREIN, UND WENN NICHT, REIN</small>. H<small>ATTE SIE ES NACHTS AUSGEZOGEN UND SICH DAMIT ZUGEDECKT, SO IST SIE, WO AUCH DER</small> F<small>LECK SICH BEFINDET, UNREIN, WEIL ES SICH VERSCHIEBT</small>. D<small>ASSELBE GILT AUCH VON EINEM</small> Ü<small>BERWURFE</small>.",
93
+ "<b>S</b><small>IE KANN</small> <small>DEN</small> B<small>LUTFLECK</small> <small>AUF ALLES ZURÜCKFÜHREN, WORAUF NUR ZURÜCKGEFÜHRT WERDEN KANN</small>. H<small>AT SIE EIN</small> V<small>IEH, EIN</small> W<small>ILD ODER EINEN</small> V<small>OGEL GESCHLACHTET, SICH MIT</small> B<small>LUTFLECKEN BEFASST ODER NEBEN ANDEREN, DIE SICH DAMIT BEFASSTEN, GESESSEN, ODER EINE</small> L<small>AUS GETÖTET, SO FÜHRE SIE IHN DARAUF ZURÜCK</small>. W<small>IE WEIT KANN SIE IHN DARAUF</small><sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\"> Auf das Blut einer Laus.</i><small>ZURÜCKFÜHREN</small>? R. Ḥ<small>ANINA B.</small> A<small>NTIGONOS SAGTE</small>: B<small>IS ZUR</small> G<small>RÖSSE EINER</small> B<small>OHNENGRAUPE, AUCH WENN SIE KEINE GETÖTET HAT</small>. S<small>IE KANN IHN AUCH AUF IHR</small> K<small>IND ODER IHREN</small> M<small>ANN</small><sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\"> Wenn er eine blutende Wunde hat.</i><small>ZURÜCKFÜHREN</small>. H<small>AT SIE EINE</small> V<small>ERLETZUNG, DIE AUFBRECHEN UND BLUTEN KANN, SO KANN SIE IHN DARAUF ZURÜCKFÜHREN</small>.",
94
+ "E<small>INST KAM EINE</small> F<small>RAU VOR</small> R. A͑<small>QIBA UND SPRACH ZU IHM</small>: I<small>CH HABE EINEN</small> B<small>LUTFLECK GESEHEN</small>. D<small>A SPRACH ER ZU IHR</small>: H<small>ATTEST DU VIELLEICHT EINE</small> V<small>ERLETZUNG</small>? S<small>IE ERWIDERTE IHM</small>: A<small>LLERDINGS, ABER SIE IST VERHEILT</small>. E<small>R ENTGEGNETE</small>: K<small>ANN SIE VIELLEICHT AUFGEBROCHEN SEIN UND GEBLUTET HABEN</small>? S<small>IE ERWIDERTE</small>: J<small>AWOHL</small>. D<small>A ERKLÄRTE SIE</small> R. A͑<small>QIBA ALS REIN</small>. A<small>LS EU DARAUF SEINE</small> S<small>CHÜLER EINANDER ANSCHAUEN SAH, SPRACH ER ZU IHNEN</small>: W<small>AS IST EUCH DA AUFFALLEND</small>? D<small>IE</small> W<small>EISEN SAGTEN ES NICHT ERSCHWEREND, SONDERN ERLEICHTERND; ES HEISST</small>:<sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\"> Lev. 15,19.</i><i>und wenn ein Weib blutflüssig ist, Blut ist ihr Fluß aus ihrem Leibe</i>, B<small>LUT UND NICHT EIN</small> B<small>LUTFLECK</small>.",
95
+ "W<small>ENN DER</small> W<small>ISCHLAPPEN SICH UNTER DEM</small> P<small>OLSTER BEFUNDEN HATTE UND EIN</small> B<small>LUTFLECK SICH DARAUF BEFINDET, SO IST ER, WENN RUND, REIN</small><sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\"> Bei der Benutzung entsteht ein länglicher Fleck.</i>, <small>UND WENN LÄNGLICH, UNREIN</small> – <small>SO</small> R. E<small>LEA͑ZAR B.</small> R. Ç<small>ADOQ</small>."
96
+ ],
97
+ [
98
+ "<b>W</b>ENN <small>EINE</small> F<small>RAU IHRE</small> <small>KLEINE</small> N<small>OTDURFT VERRICHTET UND</small> B<small>LUT</small> <small>WAHRGENOMMEN HAT, SO IST SIE, WIE</small> R. M<small>EÍR SAGT, WENN STEHEND, UNREIN, UND WENN SITZEND, REIN</small>; R. J<small>OSE SAGT, OB SO ODER SO REIN</small>.",
99
+ "W<small>ENN EIN</small> M<small>ANN UND EIN</small> W<small>EIB IHRE</small> <small>KLEINE</small> N<small>OTDURFT IN EIN</small> B<small>ECKEN VERRICHTET HABEN UND</small> B<small>LUT SICH AUF DEM</small> W<small>ASSER BEFINDET, SO IST ES NACH</small> R. J<small>OSE REIN, NACH</small> R. Š<small>IMO͑N ABER UNREIN, WEIL EIN</small> M<small>ANN KEIN</small> B<small>LUT ZU LASSEN PFLEGT, VIELMEHR BESTEHT DIE</small> A<small>NNAHME, DASS DAS</small> B<small>LUT VOM</small> W<small>EIBE KOMMT</small>.",
100
+ "<b>H</b><small>ATTE SIE IHR</small> H<small>EMD EINER</small> N<small>ICHTJÜDIN ODER EINER</small> M<small>EINSTRUIERENDEN GELIEHEN, SO FÜHRE SIE</small> <small>DEN</small> B<small>LUTFLECK</small> <small>DARAUF ZURÜCK</small>. W<small>ENN DREI</small> W<small>EIBER EIN</small> H<small>EMD ANHATTEN ODER AUF EINER</small> B<small>ANK SASSEN, UND</small> B<small>LUT DARAN GEFUNDEN WIRD, SO SIND SIE ALLE UNREIN</small>. S<small>ASSEN SIE AUF EINER STEINERNEN</small> B<small>ANK ODER AUF DEM</small> V<small>ORSPRUNGE</small><sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\"> Diese sind für die Unreinheit nicht empfänglich.</i><small>IM</small> B<small>ADEHAUSE, SO SIND SIE NACH</small> R. N<small>EḤEMJA REIN</small>. R. N<small>EḤEMJA SAGT NÄMLICH, WAS FÜR DIE</small> U<small>NREINHEIT NICHT EMPFÄNGLICH IST, SEI AUCH FÜR</small> B<small>LUTFLECKE NICHT EMPFÄNGLICH</small>.",
101
+ "<b>W</b><small>ENN DREI</small> F<small>RAUEN IN EINEM</small> B<small>ETTE GESCHLAFEN HABEN UND</small> B<small>LUT UNTER EINER VON IHNEN GEFUNDEN WIRD, SO SIND ALLE UNREIN</small>. H<small>AT EINE VON IHNEN SICH UNTERSUCHT UND SICH UNREIN GEFUNDEN, SO IST SIE UNREIN UND DIE BEIDEN ANDEREN REIN</small>. S<small>IE KÖNNEN AUCH</small> <small>DEN</small> B<small>LUTFLECK</small> <small>AUF EINANDER ZURÜCKFÜHREN</small>. S<small>IND SIE ZUR</small> W<small>AHRNEHMUNG NICHT GEEIGNET, SO BETRACHTE MAN SIE ALS GEEIGNET</small>.",
102
+ "<b>W</b><small>ENN DREI</small> W<small>EIBER IN EINEM</small> B<small>ETTE GESCHLAFEN HABEN UND</small> B<small>LUT UNTER DER MITTELSTEN</small><sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\"> Wo die mittelste gelegen hat.</i><small>GEFUNDEN WIRD, SO SIND ALLE UNREIN; WENN UNTER DER EINWÄRTIGEN</small><sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\"> Die in der Nähe der Wand gelegen hat.</i>, <small>SO SIND DIE BEIDEN EINWÄRTIGEN UNREIN UND DIE AUSWÄRTIGE REIN; WENN UNTER DER AUSWÄRTIGEN, SO SIND DIE BEIDEN AUSWÄRTIGEN UNREIN UND DIE EINWÄRTIGE REIN</small>. D<small>IES NUR DANN, WENN SIE IN DAS</small> B<small>ETT VOM</small> F<small>USSENDE AUS GESTIEGEN SIND, WENN ABER</small> <small>ÜBER EINANDER</small> <small>STEIGEND, SO SIND ALLE UNREIN</small>. H<small>AT EINE VON IHNEN SICH UNTERSUCHT UND SICH REIN GEFUNDEN, SO IST SIE REIN UND DIE BEIDEN ANDEREN UNREIN; HABEN ZWEI SICH UNTERSUCHT UND SICH REIN GEFUNDEN, SO SIND SIE REIN UND DIE DRITTE UNREIN; WENN ALLE DREI UND SICH REIN GEFUNDEN, SO SIND ALLE UNREIN</small>. D<small>IES IST MIT DEM</small> F<small>ALLE ZU VERGLEICHEN, WENN EIN UNREINER</small> S<small>CHUTTHAUFEN MIT ZWEI REINEN</small> H<small>AUFEN VERMISCHT WORDEN IST: HAT MAN EINEN VON IHNEN UNTERSUCHT UND REIN GEFUNDEN, SO IST DIESER REIN UND DIE BEIDEN ANDEREN UNREIN; WENN ZWEI UND REIN GEFUNDEN, SO SIND DIESE REIN UND DER DRITTE UNREIN;</small> WENN ALLE DREI UND REIN GEFUNDEN, SO SIND ALLE UNREIN – SO R. M<small>EÍR</small>. R. M<small>EÍR SAGTE NÄMLICH</small>: J<small>EDE</small> S<small>ACHE, DIE SICH IM</small> Z<small>USTANDE DER</small> U<small>NREINHEIT BEFINDET, BLEIBT SOLANGE UNREIN, BIS DIR BEKANNT WIRD, WO DIE</small> U<small>NREINHEIT SICH BEFINDET</small>. D<small>IE</small> W<small>EISEN SAGEN, MAN DURCHSUCHE SOLANGE, BIS MAN AUF EINEN</small> F<small>ELSEN ODER JUNGFRÄULICHE</small> E<small>RDE</small> <small>STÖSST</small><sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\"> Hat man keine Leichenteile gefunden, so sind sie rein.</i>.",
103
+ "<b>M</b><small>AN FAHRE MIT SIEBEN</small> I<small>NGREDIENZEN</small><sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\"> Reinigungsmittel zur Entfernung des Blutfleckes.</i><small>ÜBER DEN</small> B<small>LUTFLECK: NÜCHTERNEM</small> S<small>PEICHEL</small>, G<small>RAUPENSAFT</small>, U<small>RIN</small>, N<small>ATRON</small>, L<small>AUGENSALZ</small>, K<small>IMOLIA</small>-K<small>REIDE UND</small> A<small>ŠLAG</small>. W<small>ENN MAN ES</small><sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\"> Das, worauf der Blutfleck sich befindet.</i><small>UNTERGETAUCHT UND BEI REINEN</small> D<small>INGEN BENUTZT HAT, DANN DARÜBER MIT DEN SIEBEN</small> I<small>NGREDIENZEN FÄHRT, UND</small> <small>DER</small> F<small>LECK</small> <small>NICHT VERGEHT, SO IST ES EIN</small> F<small>ARBEN</small><small>FLECK</small>; <small>DAS IN</small> R<small>EINHEIT</small> Z<small>UBEREITETE IST REIN, UND MAN BRAUCHT ES NICHT</small> <small>ABERMALS</small> <small>UNTERZUTAUCHEN</small>. I<small>ST ER ABER FORT ODER VERBLASST, SO IST ES EIN</small> B<small>LUTFLECK; DAS IN</small> R<small>EINHEIT</small> Z<small>UBEREITETE IST UNREIN, UND MAN MUSS ES</small> <small>ABERMALS</small> <small>UNTERTAUCHEN</small>.",
104
+ "W<small>ELCHER HEISST NÜCHTERNER</small> S<small>PEICHEL</small>? B<small>EVOR MAN ETWAS GEKOSTET HAT</small>. G<small>RAUPENSAFT</small>? Z<small>ERKAUTE</small> G<small>RAUPEN VON GESCHÄLTEN</small> B<small>OHNEN</small>. U<small>RIN</small>? D<small>ER GESÄUERT HAT</small>. M<small>AN MUSS MIT JEDEM DREIMAL REIBEN</small>. I<small>ST MAN DARÜBER NICHT IN DER</small> <small>GENANNTEN</small> R<small>EIHENFOLGE GEFAHREN ODER IST MAN DARÜBER MIT VLLEN SIEBEN</small> I<small>NGREDIENZEN ZUSAMMEN GEFAHREN, SO HAT MAN NICHTS GETAN</small>.",
105
+ "<b>J</b><small>EDE</small> F<small>RAU, DIE EINE FESTE</small> P<small>ERIODE HAT, HAT AN IHRER</small> Z<small>EIT GENUG</small><sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\"> Vgl. S. 343 Anm. 2.</i>. F<small>OLGENDE SIND</small> A<small>NZEICHEN</small> <small>DER</small> P<small>ERIODE: GÄHNEN, NIESEN</small><sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\"> Nach anderer Erklärung, Blähungen haben.</i>, S<small>CHMERZEN IN DER</small> B<small>AUCHGEGEND UND IM</small> U<small>NTERLEIBE, BLUTEN, EINE</small> A<small>RT</small> S<small>CHÜTTELFIEBER BEFÄLLT SIE, UND MANCHES ÄHNLICHE</small>. H<small>AT SIE ES</small><sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\"> Daß bei solchen Erscheinungen die Periode eintritt.</i><small>DREIMAL FESTGESTELLT, SO IST DIES DIE</small> P<small>ERIODE</small>.",
106
+ "<b>W</b><small>AR SIE GEWÖHNT, ZU</small> B<small>EGINN DER</small> P<small>ERIODE</small><sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\"> Der oben genannten Anzeichen der Periode.</i><small>WAHRZUNEHMEN, SO SIND ALLE REINEN</small> D<small>INGE, MIT DENEN SIE SICH WÄHREND DER</small> P<small>ERIODE BEFASST HAT, UNREIN; WENN AM</small> E<small>NDE DER</small> P<small>ERIODE, SO SIND ALLE REINEN</small> D<small>INGE, MIT DENEN SIE SICH WÄHREND DER</small> P<small>ERIODE BEFASST HAT, REIN</small>. R. J<small>OSE SAGT, AUCH</small> T<small>AGE UND</small> S<small>TUNDEN SIND FÜR DIE</small> P<small>ERIODE BESTIMMEND</small>. W<small>AR SIE GEWÖHNT, BEI</small> S<small>ONNENAUFGANG WAHRZUNEHMEN, SO IST SIE</small> <small>IHREM</small> M<small>ANNE</small> <small>NUR MIT</small> S<small>ONNENAUFGANG VERBOTEN</small>. R. J<small>EHUDA SAGT, DER GANZE</small> T<small>AG GEHÖRE</small><sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\"> Solange sie nicht wahrgenommen hat.</i><small>IHR</small>.",
107
+ "<b>W</b><small>ENN SIE GEWÖHNT WAR, AM FÜNFZEHNTEN</small> T<small>AGE WAHRZUNEHMEN, UND ABWEICHEND AM ZWANZIGSTEN WAHRGENOMMEN HAT, SO IST IHR</small> <small>DER</small> G<small>ESCHLECHTSVERKEHR</small> <small>AN DIESEM UND AN JENEM VERBOTEN; WENN ABWEICHEND ZWEIMAL AM ZWANZIGSTEN, SO IST ER IHR AN DIESEM UND AN JENEM VERBOTEN;</small> WENN ABWEICHEND DREIMAL AM ZWANZIGSTEN, SO IST ER IHR AM FÜNFZEHNTEN ERLAUBT, UND <small>IHRE</small> P<small>ERIODE</small> <small>WIRD AUF DEN ZWANZIGSTEN FESTGESETZT</small>. E<small>IN</small> W<small>EIB KANN NÄMLICH IHRE</small> P<small>ERIODE ERST DANN FESTSTELLEN WENN ES SICH DREIMAL WIEDERHOLT HAT, UND SIE IST</small> <small>AM</small> T<small>AGE</small> <small>DER</small> P<small>ERIODE ERST DANN REIN, WENN SIE DREIMAL AUSGEBLIEBEN IST</small>.",
108
+ "<b>W</b><small>EIBER GLEICHEN HINSICHTLICH IHRER</small> J<small>UNGFERNSCHAFT</small> W<small>EINSTÖCKEN</small>. M<small>ANCHER</small> W<small>EINSTOCK HAT ROTEN</small> W<small>EIN UND MANCHER</small> W<small>EINSTOCK HAT SCHWARZEN</small> W<small>EIN; MANCHER</small> W<small>EINSTOCK HAT VIEL</small> W<small>EIN UND MANCHER</small> W<small>EINSTOCK HAT WENIG</small> W<small>EIN</small>. R. J<small>EHUDA SAGTE</small>: J<small>EDER</small> W<small>EINSTOCK HAT</small> W<small>EIN, UND DER KEINEN</small> W<small>EIN HAT, IST VERTROCKNET</small>."
109
+ ],
110
+ [
111
+ "<b>W</b>ENN <small>EIN KLEINES</small> M<small>ÄDCHEN, DAS DAS</small> A<small>LTER DER</small> W<small>AHRNEHMUNG NOCH NICHT ERLANGT HAT, GEHEIRATET HAT, SO GEWÄHRE MAN IHR, WIE DIE</small> S<small>CHULE</small> Š<small>AMMAJS SAGT, VIER</small> N<small>ÄCHTE</small><sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\"> Die Blutungen gelten als Jungfernblut u. nicht als Menstruationsblut.</i>; <small>DIE</small> S<small>CHULE</small> H<small>ILLELS SAGT, BIS DIE</small> W<small>UNDE GEHEILT IST</small>. H<small>ATTE SIE DAS</small> A<small>LTER DER</small> W<small>AHRNEHMUNG ERLANGT UND GEHEIRATET, SO GEWÄHRE MAN IHR, WIE DIE</small> S<small>CHULE</small> Š<small>AMMAJS SAGT, DIE ERSTE</small> N<small>ACHT; DIE</small> S<small>CHULE</small> H<small>ILLELS SAGT, VIER</small> N<small>ÄCHTE, BIS ZUM</small> A<small>USGANGE DES</small> Š<small>ABBATHS</small><sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\"> Die Hochzeit einer Jungfrau hat am Mittwoch zu erfolgen; cf. Ket. Fol. 2a.</i>. H<small>ATTE SIE BEREITS IN IHREM</small> V<small>ATERHAUSE WAHRGENOMMEN, SO GEWÄHRE MAN IHR, WIE DIE</small> S<small>CHULE</small> Š<small>AMMAJS SAGT, DIE PFLICHTGEMÄSSE</small> B<small>EIWOHNUNG</small><sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\"> Die Blutung nachher gilt als Menstruationsblutung.</i>; <small>DIE</small> S<small>CHULE</small> H<small>ILLELS SAGT, DIE GANZE</small> N<small>ACHT</small>.",
112
+ "<b>W</b><small>ENN EINE</small> M<small>ENSTRUIERENDE AM SIEBENTEN</small> T<small>AGE SICH MORGENS UNTERSUCHT UND REIN GEFUNDEN, IN DER</small> A<small>BENDDÄMMERUNG ABER SICH NICHT GETRENNT</small><sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\"> Sc. von der Unreinheit, dh. bei der Tageswende dies nicht festgestellt hat.</i><small>HATTE, UND NACH</small> T<small>AGEN SICH UNTERSUCHT UND UNREIN FINDET, SO IST SIE</small><sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\"> Für die Zwischenzeit.</i><small>IN DER</small> A<small>NNAHME DER</small> R<small>EINHEIT</small>. W<small>ENN SIE AM SIEBENTEN</small> T<small>AGE MORGENS SICH UNTERSUCHT UND UNREIN GEFUNDEN, BEI</small> A<small>BENDDÄMMERUNG ABER SICH NICHT GETRENNT HATTE, UND NACH EINER</small> Z<small>EIT SICH UNTERSUCHT UND REIN FINDET, SO IST SIE</small><sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\"> Für die Zwischenzeit.</i><small>IN DER</small> A<small>NNAHME DER</small> U<small>NREINHEIT</small>. S<small>IE VERUNREINIGT</small> <small>RÜCKWIRKEND</small> <small>EINEN</small> S<small>TUNDENTAG ODER</small><sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\"> Worüber ob. Fol. 2a ein Streit besteht.</i><small>VON DER</small> <small>VORLETZTEN</small> U<small>NTERSUCHUNG BIS ZUR</small> <small>LETZTEN</small> U<small>NTERSUCHUNG</small>. H<small>AT SIE EINE FESTE</small> P<small>ERIODE, SO HAT SIE AN IHRER</small> Z<small>EIT</small><sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\"> Vgl. S. 343 Anm. 2.</i><small>GENUG</small>. R. J<small>EHUDA SAGT, DIE SICH NICHT VON DER</small> V<small>ESPERZEIT AB IN</small> R<small>EINHEIT GETRENNT</small><sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\"> Sc. von der Unreinheit, dh. bei der Tageswende dies nicht festgestellt hat.</i><small>HAT, BEFINDE SICH IN DER</small> A<small>NNAHME DER</small> U<small>NREINHEIT</small>. D<small>IE</small> W<small>EISEN SAGEN, SOGAR WENN SIE AM ZWEITEN</small> T<small>AGE IHRER</small> M<small>ENSTRUATION SICH UNTERSUCHT UND REIN GEFUNDEN, IN DER</small> A<small>BENDDÄMMERUNG ABER SICH NICHT GETRENNT HATTE, UND NACH EINER</small> Z<small>EIT SICH UNTERSUCHT UND UNREIN FINDET, SEI SIE</small><sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\"> Für die Zwischenzeit.</i><small>IN DER</small> A<small>NNAHME DER</small> R<small>EINHEIT</small>.",
113
+ "<b>W</b><small>ENN EIN</small> F<small>LUSSBEHAFTETER ODER EINE</small> F<small>LUSSBEHAFTETE AM ERSTEN</small> T<small>AGE</small><sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\"> Der Reinheitstage, die sie zu zählen beginnen.</i><small>SICH UNTERSUCHT UND REIN GEFUNDEN HATTEN, UND AM SIEBENTEN</small> T<small>AGE</small> <small>SICH UNTERSUCHEN</small> <small>UND REIN FINDEN, IN DEN</small> T<small>AGEN DAZWISCHEN ABER SICH NICHT UNTERSUCHT HABEN, SO BEFINDEN SIE SICH, WIE</small> R. E<small>LIE͑ZER SAGT, IN DER</small> A<small>NNAHME DER</small> R<small>EINHEIT</small>. R. J<small>EHOŠUA͑ SAGT, SIE HABEN NUR DEN ERSTEN</small> T<small>AG UND DEN SIEBENTEN</small><sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\"> Die ihnen als Reinheitstage angerechnet werden.</i>T<small>AG</small>. R. A͑<small>QIBA SAGT, SIE HABEN NUR DEN SIEBENTEN</small> T<small>AG</small>.",
114
+ "<b>W</b><small>ENN EIN</small> F<small>LUSSBEHAFTETER, EINE</small> F<small>LUSSBEHAFTETE, EINE</small> M<small>ENSTRUIERENDE, EINE</small> W<small>ÖCHNERIN ODER EIN</small> A<small>USSÄTZIGER GESTORBEN SIND, SO VERUNREINIGEN SIE DURCH</small> T<small>RAGEN, BIS DAS</small> F<small>LEISCH VERWEST IST</small>. E<small>IN</small> N<small>ICHTJUDE, DER TOT IST, IST REIN UND VERUNREINIGT NICHT</small>. D<small>IE</small> S<small>CHULE</small> Š<small>AMMAJS SAGT, ALLE</small> F<small>RAUEN STERBEN ALS</small> M<small>ENSTRUIERENDE; DIE</small> S<small>CHULE</small> H<small>ILLELS SAGT</small>, M<small>ENSTRUIERENDE SEI SIE NUR DANN, WENN SIE TATSÄCHLICH ALS</small> M<small>ENSTRUIERENDE GESTORBEN IST</small>.",
115
+ "<b>W</b><small>ENN EINE</small> F<small>RAU GESTORBEN UND IHR EIN</small> V<small>IERTEL</small><small>LOG</small> B<small>LUT ABGEGANGEN IST, SO VERUNREINIGT ES ALS</small> B<small>LUTFLECK UND VERUNREINIGT DURCH</small> B<small>EZELTUNG</small>. R. J<small>EHUDA SAGT, ES VERUNREINIGE NICHT ALS</small> B<small>LUTFLECK, WEIL ES SICH ERST NACH IHREM</small> T<small>ODE GELÖST HAT</small>. J<small>EDOCH PFLICHTET</small> R. J<small>EHUDA BEI, DASS, WENN</small> <small>EINE</small> F<small>RAU</small> <small>AUF DEM</small> G<small>EBÄRSTUHLE SITZEND GESTORBEN UND IHR EIN</small> V<small>IERTEL</small><small>LOG</small> B<small>LUT ABGEGANGEN IST, ES ALS</small> B<small>LUTFLECK VERUNREINIGE</small>. R. J<small>OSE SAGTE</small>: D<small>AHER</small><sup class=\"footnote-marker\">13</sup><i class=\"footnote\"> Da es kein Leichenblut ist.</i><small>VERUNREINIGT ES NICHT DURCH</small> B<small>EZELTUNG</small>.",
116
+ "<b>V</b><small>ORMALS SAGTEN SIE, EINE IN</small> R<small>EINHEITSBLUTUNG BEFINDLICHE</small> F<small>RAU</small><sup class=\"footnote-marker\">14</sup><i class=\"footnote\"> Nach der Geburt; cf. Lev. Kap. 12.</i> <small>DÜRFE</small> W<small>ASSER FÜR DAS</small> P<small>ESAḤOPFER UMGIESSEN;</small> SPÄTER ABER SAGTEN SIE, SIE GELTE FÜR DAS H<small>EILIGE ALS VON EINEM</small> L<small>EICHENUNREINEN BERÜHRT</small><sup class=\"footnote-marker\">15</sup><i class=\"footnote\"> Der als ‘Erstverunreinigter’ Heiliges unrein macht.</i>. S<small>O DIE</small> S<small>CHULE</small> H<small>ILLELS; DIE</small> S<small>CHULE</small> Š<small>AMMAJS SAGT, SOGAR ALS</small> L<small>EICHENUNREINE</small>.",
117
+ "<b>S</b><small>IE PFLICHTEN BEI, DASS SIE VOM</small> Z<small>EHNTEN ESSEN DARF, DASS SIE DIE</small> T<small>EIGHEBE ABTRENNEN, ANLEGEN</small><sup class=\"footnote-marker\">16</sup><i class=\"footnote\"> Mehrere Teige nebeneinander, wenn man von allen zusammen die Teighebe entnehmen will.</i><small>UND MIT</small> N<small>AMEN BENENNEN</small><sup class=\"footnote-marker\">17</sup><i class=\"footnote\"> Die Teighebe als solche bezeichnen, dann aber nicht mehr berühren.</i><small>DARF,</small> UND DASS, WENN ETWAS VON IHREM S<small>PEICHEL ODER IHREM</small> R<small>EINHEITSBLUTE AUF EINEN</small> L<small>AIB VON</small> H<small>EBE GEKOMMEN IST, ER REIN SEI</small>. D<small>IE</small> S<small>CHULE</small> Š<small>AMMAJS SAGT, SIE BENÖTIGE NACHHER</small><sup class=\"footnote-marker\">18</sup><i class=\"footnote\"> Nach Ablauf der 40 bezw. 80 Tage.</i><small>EINES</small> T<small>AUCHBADES, UND DIE</small> S<small>CHULE</small> H<small>ILLELS SAGT, SIE BENÖTIGE NACHHER KEINES</small> T<small>AUGHBADES</small>.",
118
+ "<b>W</b><small>ENN EINE</small> F<small>RAU</small> <small>AM ELFTEN</small> T<small>AGE</small><sup class=\"footnote-marker\">19</sup><i class=\"footnote\"> Nach der Menstruationswoche; dieser gehört noch zu den Flußtagen.</i><small>WAHRGENOMMEN, ABENDS EIN</small> T<small>AUCHBAD GENOMMEN UND DARAUF DEN</small> G<small>ESCHLECHTSAKT VOLLZOGEN HAT, SO VERUNREINIGEN SIE</small><sup class=\"footnote-marker\">20</sup><i class=\"footnote\"> Der Mann u. die Frau.</i>, <small>WIE DIE</small> S<small>CHULE</small> Š<small>AMMAJS SAGT</small>, L<small>AGER UND</small> S<small>ITZ, UND SIE SIND EIN</small> O<small>PFER SCHULDIG;</small> DIE S<small>CHULE</small> H<small>ILLELS SAGT, SIE</small> <small>SEIEN VON EINEM</small> O<small>PFER FREI</small>. H<small>AT SIE AM FOLGENDEN</small> T<small>AGE EIN</small> T<small>AUCHBAD GENOMMEN, DEN</small> G<small>ESCHLECHTSAKT VOLLZOGEN</small><sup class=\"footnote-marker\">21</sup><i class=\"footnote\"> Ohne den Abend abzuwarten.</i><small>UND DARAUF WAHRGENOMMEN, SO VERUNREINIGEN SIE, WIE DIE</small> S<small>CHULE</small> Š<small>AMMAJS SAGT</small>, L<small>AGER UND</small> S<small>ITZ, UND SIE SIND VON EINEM</small> O<small>PFER</small><sup class=\"footnote-marker\">22</sup><i class=\"footnote\"> Die Blutung ist nicht eine Wiederholung des Flusses, sondern Beginn der Menstruation.</i><small>FREI;</small> DIE S<small>CHULE</small> H<small>ILLELS SAGT, DIES SEI NUR</small> G<small>IER</small><sup class=\"footnote-marker\">23</sup><i class=\"footnote\"> Sie sind nur menstruationsunrein u. nicht schwer unrein, wie Flußbehaftete.</i>. S<small>IE STIMMEN ÜBEREIN, DASS, VTENN SIE INNERHALB DER ELF</small> T<small>AGE WAHRGENOMMEN, ABENDS EIN</small> T<small>AUCHBAD GENOMMEN UND DARAUF DEN</small> G<small>ESCHLECHTSAKT VOLLZOGEN HAT, SIE</small> L<small>AGER UND</small> S<small>ITZ VERUNREINIGEN UND EIN</small> O<small>PFER SCHULDIG SIND</small>. W<small>ENN SIE AM FOLGENDEN</small> T<small>AGE EIN</small> T<small>AUCHBAD NIMMT UND</small><sup class=\"footnote-marker\">24</sup><i class=\"footnote\"> Ohne den Abend abzuwarten.</i><small>DEN</small> G<small>ESCHLECHTSAKT VOLLZIEHT, SO IST DIES EINE</small> A<small>RGHEIT; IHRE</small> B<small>ERÜHRUNG UND IHRE</small> B<small>EIWOHNUNG SIND IN DER</small> S<small>CHWEBE</small><sup class=\"footnote-marker\">25</sup><i class=\"footnote\"> Bis zum Abend; hat sie bis dahin Blutung, so ist das Tauchbad ungültig.</i>."
119
+ ]
120
+ ],
121
+ "sectionNames": [
122
+ "Chapter",
123
+ "Mishnah"
124
+ ]
125
+ }
json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Niddah/English/William Davidson Edition - English.json ADDED
The diff for this file is too large to render. See raw diff
 
json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Niddah/English/merged.json ADDED
The diff for this file is too large to render. See raw diff
 
json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Niddah/Hebrew/Kaufmann A 50.json ADDED
@@ -0,0 +1,42 @@
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
1
+ {
2
+ "language": "he",
3
+ "title": "Mishnah Niddah",
4
+ "versionSource": "http://kaufmann.mtak.hu/hu/ms50/ms50-coll1.htm",
5
+ "versionTitle": "Kaufmann A 50",
6
+ "status": "locked",
7
+ "actualLanguage": "he",
8
+ "languageFamilyName": "hebrew",
9
+ "isBaseText": true,
10
+ "isSource": true,
11
+ "isPrimary": true,
12
+ "direction": "rtl",
13
+ "heTitle": "משנה נדה",
14
+ "categories": [
15
+ "Mishnah",
16
+ "Seder Tahorot"
17
+ ],
18
+ "text": [
19
+ [
20
+ "שַׁמַּיִ אוֹמֵ׳ כָּל הַנָּשִׁים דַּיָּין שַׁעְתָֿן הֵלֵּל אוֹמֵ׳ מִפְּקִידָֿה לִפְֿקִידָֿה אֲפִֿילּוּ לְיָמִים הַרְבֵּה וַחֲכָֿ׳ אוֹמְ׳ לֹא כְֿדִבְֿרֵי זֶה וְלֹא כְֿדִבְֿרֵי זֶה אֶלָּא מֵעֵתֿ לְעֵתֿ מְמַעֶטֶתֿ עַל יַד מִפְּקִידָֿה לִפְֿקִידָֿה וּמִפְּקִידָֿה לִפְקִידָה מְמַעֶטֶתֿ עַל יַדֿ מֵעֵתֿ לְעֵתֿ וְכָֿל אִשָּׁה שֶׁיֶּשׁ לָהּ וֶוסֶתֿ דַּיָּיהּ שָׁעְתָֿהּ הַמְשַׁמֶּשֶׁתֿ בְּעֵידִֿים הֲרֵי זוֹ כִֿפְקִידָֿה ומ׳ וּמְמַעֶטֶתֿ עַל יַד מֵעֵתֿ לְעֵתֿ וְעַל יַדֿ מִפְּקִידָֿה לִפְֿקִידָֿה׃",
21
+ "ב׳ כֵּיצַדֿ דַּיָּיהּ שַׁעְתָֿהּ הָיְתָֿה יוֹשֶׁבֶת בַּמִּיטָּה וַעֲסוּקָה בְֿטַהֲרוֹתֿ פָּרְשָׁה וְרָאַת הִיא טְמֵאָה וְכֿוּלָּם טְהוֹרוֹתֿ אַפְ׳ עַלִ פִּי שֶׁאָמָרוּ מִטַּמָּא מֵעֵתֿ לְעֵתֿ אֵינָה מוֹנָה אֶלָּא מִשָּׁעָה שֶׁרָאַתֿ׃",
22
+ "ג׳ ר׳ אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵ׳ אַרְבַּע נָשִׁים דַּיָּין שַׁעְתָֿן בְּתֿוּלָה וּמְעוּבֶּרֶתֿ [וּ]מֵנִיקָה וּזְקֵינָה אָמַ׳ רְ׳ יְהוֹשֻׁעַ לֹא שָׁמַעְתִּי אֶלָּא בְֿתֿוּלָה אֲבָֿל הֲלָכָֿה כְּדִֿבְ׳ ר׳ אֱלִיעֶזֶר׃",
23
+ "ד׳ אֵיזוֹ הִיא בְתֿוּלָה כָּל שֶׁלֹּא רָאַתֿ דָּם מִיָּמֶיהָ אַפְֿעַל פִּי נְשׂוּאָה מ׳ע׳ מְעוּבֶּרֶתֿ מִשֶּׁיִּוָּודַֿע עוּבָֿרָהּ מֵנִיקָה מִשֶּׁתִּגְֿמוֹל אֶתֿ בְּנָהּ נָתְֿנָה בְֿנָהּ לְמֵנִיקָה גְּמָלַתּוּ אוֹ מֵתֿ ר׳ מֵאִיר אוֹמֵ׳ מִטַּמָּא מֵעֵתֿ לְעֵתֿ וַחֲכָֿ׳ אוֹמְ׳ דַּיָּיהּ שַׁעְתָהּ׃",
24
+ "ה׳ אֵיזוֹ הִיא זְקֵינָה כָּל שֶׁעָבְרוּ עָלֶיהָ שָׁלוֹשׁ עוֹנוֹתֿ סָמוּךְֿ לְזִיקְנָתָֿהּ ר׳ אֱלִיעֶזֶ׳ אוֹמ׳ כָּל אִשָּׁה שֶׁעָבְֿרוּ עָלֶיהָ שָׁלוֹשׁ עוֹנוֹתֿ דַּיָּיהּ שַׁעְתָֿהּ ר׳ יוֹסֵה אוֹמֵ׳ מְעוּבֶּרֶתֿ וּמֵנִיקָה שֶׁעָבְֿרוּ עֲלֵיהֶם שָׁלוֹשׁ עוֹנוֹתֿ ׳ ׳ דַּיָּין שַׁעְתָן׃",
25
+ "ו׳ וּבַמָּה אָמָרוּ דַּיָּיהּ שַׁעְתָֿהּ בִּרְאִייָּה הָרִאֿשׁוֹנָה אֲבַֿל בַּשְּׁנִייָּה מִטַּמָּא מֵעֵתֿ לְעֵתֿ וְאִם רָאַתֿ הָרִאֿשׁוֹנָה מֵאוֹנֵס אַף בַּשְּׁנִייָּה דַּיָּיהּ שַׁעְתָֿהּ׃",
26
+ "ז׳ אַפְעַל פִּי שֶׁאָמַרוּ דַּיָּיהּ שַׁעְתָֿהּ צְרִיכָֿה לִהְיוֹתֿ בּוֹדֶֿקֶתֿ חוּץ מִן הַנִּידָּה וְהַיּוֹשֶׁבֶתֿ עַל דַּם טָהוֹר וְהַמְשַׁמֶּשֶׁתֿ בְּעֵידִֿים חוּץ ׳׳ מִן הַיּוֹשֶׁבֶֿת עַל דַּם טָּהוֹר וּבְֿתֿוּלָה שֶׁדָּמֶיהָ טְהוֹרִין פְּעָמִים הִיא שֶׁצְּרִיכָֿה לִהְיוֹתֿ בּוֹדֶֿקֶת בַּשַּׁחְרִיתֿ וּבֵֿין הַשְּׁמָשׁוֹתֿ וּבְֿשָׁעָה שֶׁהִיא עוֹבֶֿרֶתֿ לְשַׁמֵּשׁ אֶתֿ בֵּיתָֿהּ יְתֵֿירוֹתֿ עֲלֵיהֶן הַכוֹהֲנוֹתֿ /ו/בְּשָׁעָה שֶׁהֵן אוֹכְֿלוֹתֿ בִּתֿרוּמָה ר׳ יְהוּדָֿה אוֹמֵ׳ אַף בְּשַׁעַתֿ עֲבֵֿירָתָֿן מִלֹּאכַֿל בִּתְֿרוּמָה׃\n"
27
+ ],
28
+ [
29
+ "כָּל הַיַּדֿ הַמַּרְבָּה לִבְֿדּוֹק בַּנָּשִׁים מְשׁוּבַּחַתֿ וּבָֿאֲנָשִׁים תִּיקָּצֵץ הַחֵרֶשֶׁתֿ וְהַשׁוֹטָה וְהַסּוֹמָה וִכָֿל מִי שֶׁמִטְרְפָֿהֿ דַֿעְתָּהּ אִם יֵשׁ לָהֶן פִּיקְחוּתֿ מִתְקִינוֹתֿ אוֹתָֿן וְהֵן אוֹכְֿלוֹתֿ בִּתְֿרוּמָה דֶּרֶךְֿ בְּנוֹתֿ יִשְׂרָא׳ מש מְ���ַמֶּשֶׁתֿ בִּשְׁנֵי עֵדִֿים אֶחָדֿ לוֹ וְאֶחָדֿ לָהּ וְהַצְּנוּעוֹתֿ מַתְקִינוֹתֿ לָהֶן שְׁלִישִׁי[ת] /וְ/אֶחָדֿ לְהַתְֿקִין אֶתֿ הַבָּיִתֿ׃",
30
+ "ב׳ נִימְצָא עַל שֶׁלּוֹ טְמֵאִין וְחַיָּיבִֿין בַּקוֹרְבָּן נִימְצָא עַל שֶׁלַּהּ אֵיוְותִֿיוֹס טְמֵאִין וְחַיָּיבִֿין בַּקּוֹרְבָּן נִימְצָא עַל שֶׁלָּהּ לְאַחַר זְמָן ט׳ טְמֵאִין בְּסָפֵֿק וּפְֿטוּרִין מִן הַקּוֹרְבָּן׃",
31
+ "ג׳ אֵיזֶה הוּא לְאַחַר זְמָן כְּדֵֿי שֶׁתֵּרֵדֿ מִן הַמִּיטָּה וְתָֿדִֿיַח אֶתֿ פָּנֶיה וְאַחַר כָּךֿ מִטַּמָּא מֵעֵתֿ לְעֵתֿ וְאֵינָהּ מְטַמָּא אֶתֿ בּוֹעֲלָהּ ר׳ עֲקִיבָֿה אוֹמֵ׳ מְטַמַּא אֶתֿ בּוֹעֲלָה /וּ/מוֹדִֿים חֲכָֿמִ׳ לְר׳ עֲקִיבָֿהֿ בְּרוֹאָה כֶתֶֿם שֶׁהִיא מְטַמָּא אֶתֿ בּוֹעֲלָה׃",
32
+ "ד׳ כָּל הַנָּשִׁים בְּחֶזְקַתֿ טַהֲ/ו/רָה לְבַֿעְלֵיהֶן הַבָּאִין מִן הַדֶּרֶךְֿ נְשֵׁיהֶם לָהֶם בְּחֶזְקַתֿ טַהֲ/ו/רָה בֵּיתֿ שַׁמַּיִ אוֹמ׳ צְרִיכָֿה שְׁנֵי עֵדִֿים עַל כָּל תַּשְׁמִישׁ וְתַֿשְׁמִישׁ אוֹ תַֿשְׁמִישׁ לְאוֹר הַנֵּר וּבֵית הֵלֵּל אוֹמְ׳ דַּיָּיה שְׁנֵי עֵדִֿים כָּל הַלַּיְלָה׃",
33
+ "ה׳ מָשָׁל מָשְׁלוּ חֲכָֿמִ׳ בָּאִשָּׁה הַחֶדֶֿר [וְ]הַפְּרוֹזְדּוֹרֿ וְהָעֲלִייָּה דַּם הַחֶדֶֿר טָמֵא נִימְצָא בִפְֿרוֹזְדּוֹרֿ סְפֵיקוֹ טָמֵא שֶׁחֶזְקָתֿוֹ מִן הַמָּקוֹר׃",
34
+ "ו׳ חֲמִשָּׁה דָֿמִים הֵן טְמֵאִין בָּאִשָּׁה הָאָדֿוֹם וְהַשָּׁחוֹר [וּ]כְֿקֶרֶן קוֹרְקוֹם וּכְֿמֵימֵי אֲדָֿמָה וּכְֿמֶזֶגֿ בֵּיתֿ שַׁמַּיִ אוֹמְ׳ אַף כְּמֵימֵי תַֿלְתָּן וּכְֿמֵימֵי בָֿשָׂר צָלִי /וּ/בֵֿיתֿ הֵלֵּל אוֹמְ׳ מְטַהֲרִין /וְ/הַיָּרוֹק עֲקַבְֿיָה בֶֿן מַהֲלַלְאֵ׳ [אוֹמ׳] מְטַמֵּא וַחֲכָֿמִ׳ מְטַהֲרִין אָמַ׳ ר׳ מֵאִיר אִם אֵינוּ מְטַמֵּא מִשֵּׁם כֶּתֶֿם מְטַמֵּא מִשֵּׁם מַשְׁקֶה ר׳ יוֹסֵה אוֹמֵ׳ לֹא כָֿךְ וְלֹא כָֿךְ׃",
35
+ "ז׳ אֵיזֶה הוּא הָאָדֿוֹם כְּדַֿם הַמָּכָּה הַשָּׁחוֹר כַּחֵרֶתֿ דֶּיהֶא מִיכֵּן טָהוֹר וּכְֿקֶרֶן קוֹרְקוֹם כ׳ר׳ כִּבָֿרוּר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ וּכְֿמֵימֵי אֲדָֿמָה מִבִּקְעַתֿ בֵּיתֿ כֶּרֶם מֵיצֵף מַיִם וּכְֿמֶזֶג שְׁנֵי חֲלָקִין מַיִם וְאֶחָדֿ יַין מִן הַיַּיִן הַשָּׁרוֹנִי׃"
36
+ ]
37
+ ],
38
+ "sectionNames": [
39
+ "Chapter",
40
+ "Mishnah"
41
+ ]
42
+ }
json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Niddah/Hebrew/Mishnah based on the Kaufmann manuscript, edited by Dan Be'eri.json ADDED
@@ -0,0 +1,124 @@
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
1
+ {
2
+ "language": "he",
3
+ "title": "Mishnah Niddah",
4
+ "versionSource": "https://archive.org/details/MishnaCorrectedKaufman00WHOLE",
5
+ "versionTitle": "Mishnah based on the Kaufmann manuscript, edited by Dan Be'eri",
6
+ "status": "locked",
7
+ "license": "PD",
8
+ "digitizedBySefaria": true,
9
+ "actualLanguage": "he",
10
+ "languageFamilyName": "hebrew",
11
+ "isSource": true,
12
+ "isPrimary": true,
13
+ "direction": "rtl",
14
+ "heTitle": "משנה נדה",
15
+ "categories": [
16
+ "Mishnah",
17
+ "Seder Tahorot"
18
+ ],
19
+ "text": [
20
+ [
21
+ "<small>א</small>\nשַׁמַּי אוֹמֵר: \nכָּל הַנָּשִׁים דַּיָּן שָׁעְתָן. \nהֶלֵּל אוֹמֵר: \nמִפְּקִידָה לִפְקִידָה, \nוַאֲפִלּוּ לְיָמִים הַרְבֵּה. \nוַחֲכָמִים אוֹמְרִים: \nלֹא כְדִבְרֵי זֶה וְלֹא כְדִבְרֵי זֶה, \nאֶלָּא מֵעֵת לְעֵת מְמַעֶטֶת עַל יָד מִפְּקִידָה לִפְקִידָה, \nוּמִפְּקִידָה לִפְקִידָה מְמַעֶטֶת עַל יָד מֵעֵת לְעֵת. \nוְכָל אִשָּׁה שֶׁיֶּשׁ לָהּ וֶסֶת, דַּיָּהּ שַׁעְתָהּ. \nהַמְשַׁמֶּשֶׁת בְּעֵדִים, \nהֲרֵי זוֹ כִפְקִידָה, \nוּמְמַעֶטֶת עַל יָד מֵעֵת לְעֵת וְעַל יָד מִפְּקִידָה לִפְקִידָה. \n",
22
+ "<small>ב</small>\nכֵּיצַד דַּיָּהּ שַׁעְתָהּ? \nהָיְתָה יוֹשֶׁבֶת בַּמִּטָּה וַעֲסוּקָה בְטַהֲרוֹת, \nפָּרְשָׁה וְרָאָת, \nהִיא טְמֵאָה, וְכֻלָּם טְהוֹרוֹת. \nאַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ: \nמִטַּמָּא מֵעֵת לְעֵת, \nאֵינָה מוֹנָה אֶלָּא מִשָּׁעָה שֶׁרָאָת. \n",
23
+ "<small>ג</small>\nרְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: \nאַרְבַּע נָשִׁים דַּיָּן שַׁעְתָן: \nבְּתוּלָה, וּמְעֻבֶּרֶת, וּמֵנִיקָה, וּזְקֵנָה. \nאָמַר רְבִּי יְהוֹשֻׁעַ: \nלֹא שָׁמַעְתִּי אֶלָּא בְתוּלָה, \nאֲבָל הֲלָכָה כְּדִבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. \n",
24
+ "<small>ד</small>\nאֵי זוֹ הִיא בְתוּלָה? \nכָּל שֶׁלֹּא רָאָת דָם מִיָּמֶיהָ, \nאַף עַל פִּי נְשׂוּאָה. \nמְעֻבֶּרֶת? \nמִשֶּׁיִּוָּדַע עוֹבָרָהּ. \nמֵנִיקָה? \nעַד שֶׁתִּגְמֹל אֶת בְּנָהּ. &lt;מִשֶּׁתִּגְמֹל&gt; \nנָתְנָה בְנָהּ לְמֵנִיקָה, \nגְּמָלַתּוּ אוֹ מֵת, \nרְבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: \nמִטַּמָּא מֵעֵת לְעֵת. \nוַחֲכָמִים אוֹמְרִים: \nדַּיָּהּ שַׁעְתָהּ. \n",
25
+ "<small>ה</small>\nאֵיזוֹ הִיא זְקֵנָה? \nכָּל שֶׁעָבְרוּ עָלֶיהָ שָׁלוֹשׁ עוֹנוֹת סָמוּךְ לְזִקְנָתָהּ. \nרְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: \nכָּל אִשָּׁה שֶׁעָבְרוּ עָלֶיהָ שָׁלוֹשׁ עוֹנוֹת, \nדַּיָּהּ שַׁעְתָהּ. \nרְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: \nמְעֻבֶּרֶת וּמֵנִיקָה שֶׁעָבְרוּ עֲלֵיהֶם שָׁלוֹשׁ עוֹנוֹת, \nדַּיָּן שַׁעְתָן. \n",
26
+ "<small>ו</small>\nוּבַמָּה אָמָרוּ דַיָּהּ שַׁעְתָהּ? \nבִּרְאִיָּה הָרִאשׁוֹנָה, \nאֲבָל בַּשְּׁנִיָּה, \nמִטַּמָּא מֵעֵת לְעֵת. \nוְאִם רָאָת הָרִאשׁוֹנָה מֵאֹנֶס, \nאַף בַּשְּׁנִיָּה דַיָּהּ שַׁעְתָהּ. \n",
27
+ "<small>ז</small>\nאַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ: \nדַּיָּהּ שַׁעְתָהּ, \nצְרִיכָה לִהְיוֹת בּוֹדֶקֶת, \nחוּץ מִן הַנִּדָה, \nוְהַיּוֹשֶׁבֶת עַל דָּם טָהוֹר. \nוְהַמְשַׁמֶּשֶׁת בְּעֵדִים, \nחוּץ מִן הַיּוֹשֶׁבֶת עַל דָּם טָהוֹר, \nוּבְתוּלָה, שֶׁדָּמֶיהָ טְהוֹרִין. \nפַּעֲמִים הִיא שֶׁצְּרִיכָה לִהְיוֹת בּוֹדֶקֶת: \nבַּשַּׁחְרִית וּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת, \nוּבְשָׁעָה שֶׁהִיא עוֹבֶרֶת לְשַׁמֵּשׁ אֶת בֵּיתָהּ. \nיְתֵרוֹת עֲלֵיהֶן הַכֹּהֲנוֹת, \nבְּשָׁעָה שֶׁהֵן אוֹכְלוֹת בִּתְרוּמָה. \nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nאַף בְּשָׁעַת עֲבִירָתָן מִלֹּאכַל בִּתְרוּמָה. \n\n\n\n"
28
+ ],
29
+ [
30
+ "<small>א</small>\nכָּל הַיָּד הַ��ַּרְבָּה לִבְדוֹק, \nבַּנָּשִׁים, מְשֻׁבַּחַת, \nוּבָאֲנָשִׁים, תִּקָּצֵץ. \nהַחֵרֶשֶׁת, וְהַשּׁוֹטָה, וְהַסּוֹמָה, \nוְכָל מי שֶׁנִּטְרְפָה דַעְתָּהּ, \nאִם יֵשׁ לָהֶן פִּקְחוּת, מַתְקִינוֹת אוֹתָן, \nוְהֵן אוֹכְלוֹת בִּתְרוּמָה. \nדֶּרֶךְ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל, \nמְשַׁמְּשׁוֹת בִּשְׁנֵי עֵדִים: \nאֶחָד לוֹ, וְאֶחָד לָהּ. \nוְהַצְּנוּעוֹת מַתְקִינוֹת לָהֶן שְׁלִישִׁי, \nוְאֶחָד לְהַתְקִין אֶת הַבַּיִת. \n",
31
+ "<small>ב</small>\nנִמְצָא עַל שֶׁלּוֹ, \nטְמֵאִין, וְחַיָּבִין בַּקָּרְבָּן. \nנִמְצָא עַל שֶׁלָּהּ אֵיוְתִיאוֹס, \nטְמֵאִין, וְחַיָּבִין בַּקָּרְבָּן. \nנִמְצָא עַל שֶׁלָּהּ לְאַחַר זְמַן, \nטְמֵאִין בְּסָפֵק, וּפְטוּרִין מִן הַקָּרְבָּן. \n",
32
+ "<small>ג</small>\nאֵי זֶה הוּא לְאַחַר זְמַן? \nכְּדֵי שֶׁתֵּרֵד מִן הַמִּטָּה וְתָדִיחַ אֶת פָּנֶיהָ. \nוְאַחַר כָּךְ, מִטַּמָּא מֵעֵת לְעֵת, \nוְאֵינָהּ מְטַמָּא אֶת בּוֹעֲלָהּ. \nרְבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: \nמְטַמָּא אֶת בּוֹעֲלָהּ. \nוּמוֹדִים חֲכָמִים לִרְבִּי עֲקִיבָה בְרוֹאָה כֶתֶם, \nשֶׁהִיא מְטַמָּא אֶת בּוֹעֲלָהּ. \n",
33
+ "<small>ד</small>\nכָּל הַנָּשִׁים בְּחֶזְקַת טַהֲרָה לְבַעְלֵיהֶן. \nהַבָּאִין מִן הַדֶּרֶךְ, \nנְשֵׁיהֶם לָהֶם בְּחֶזְקַת טַהֲרָה. \nבֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: \nצְרִיכָה שְׁנֵי עֵדִים עַל כָּל תַּשְׁמִישׁ וְתַשְׁמִישׁ, \nאוֹ תַשְׁמִישׁ לְאוֹר הַנֵּר. \nוּבֵית הֶלֵּל אוֹמְרִים: \nדַּיָּהּ שְׁנֵי עֵדִים כָּל הַלַּיְלָה. \n",
34
+ "<small>ה</small>\nמָשָׁל מָשְׁלוּ חֲכָמִים בָּאִשָּׁה: \nהַחֶדֶר, וְהַפְּרוֹזְדּוֹר, וְהָעֲלִיָּה. \nדַּם הַחֶדֶר, טָמֵא. \nנִמְצָא בִפְרוֹזְדּוֹר, \nסְפֵקוֹ טָמֵא, שֶׁחֶזְקָתוֹ מִן הַמָּקוֹר. \n",
35
+ "<small>ו</small>\nחֲמִשָּׁה דָמִים הֵן טְמֵאִין בָּאִשָּׁה: \nהָאָדֹם, \nוְהַשָּׁחוֹר, \nוּכְקֶרֶן קָרְקוֹם, \nוּכְמֵימֵי אֲדָמָה, \nוּכְמֶזֶג. \nבֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: \nאַף כְּמֵימֵי תַלְתָּן, \nוּכְמֵימֵי בָשָׂר צָלִי. \nוּבֵית הֶלֵּל מְטַהֲרִין. \nוְהַיָּרֹק, \nעֲקַבְיָה בֶן מַהֲלַלְאֵל מְטַמֵּא, \nוַחֲכָמִים מְטַהֲרִין. \nאָמַר רְבִּי מֵאִיר: \nאִם אֵינוּ מְטַמֵּא מִשֵּׁם כֶּתֶם, \nמְטַמֵּא מִשֵּׁם מַשְׁקֶה. \nרְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: \nלֹא כָךְ וְלֹא כָךְ. \n",
36
+ "<small>ז</small>\nאֵי זֶה הוּא הָאָדֹם? \nכְּדַם הַמַּכָּה. \nהַשָּׁחוֹר? \nכַּחֶרֶת; \nדֵּהֶה מִכֵּן, טָהוֹר. \nוּכְקֶרֶן קָרְקוֹם? \nכְּבָרוּר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ. \nוּכְמֵימֵי אֲדָמָה? \nמִבִּקְעַת בֵּית כֶּרֶם, מֵצֵף מַיִם. \nוּכְמֶזֶג? \nשְׁנֵי חֲלָקִין מַיִם, \nוְאֶחָד יַיִן, מִן הַיַּיִן הַשָּׁרוֹנִי. \n\n\n\n"
37
+ ],
38
+ [
39
+ "<small>א</small>\nהַמַּפֶּלֶת חֲתִכָּה, \nאִם יֵשׁ עִמָּהּ דָּם, טְמֵאָה, \nוְאִם לָאו, טְהוֹרָה. \nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nבֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, טְמֵאָה. \n",
40
+ "<small>ב</small>\nהַמַּפֶּלֶת כְּמִין קְלִפָּה, \nכְּמִין שְׂעֹרָה, כְּמִין עָפָר, \nכְּמִין יַבְחוּשִׁים אֲדֻמִּים, \nתַּטִּיל לַמַּיִם. \nאִם נִמהוּ, טְמֵאָה. \nהַמַּפֶּלֶת כְּמִין דָּגִים וַחֲגָבִים, \nשְׁקָצִים וּרְמָשִׂים, \nאִם יֵשׁ עִמָּהֶם דָּם, טְמֵאָה, \nוְאִם לָאו, טְהוֹרָה. \nהַמַּפֶּלֶת כְּמִין בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף, \nבֵּין טְמֵאִין בֵּין טְהוֹרִים, \nאִם זָכָר, תֵּשֵׁב לַזָּכָר, \nוְאִם נְקֵבָה, תֵּשֵׁב לַנְּקֵבָה. \nאֵין יָדוּעַ, תֵּשֵׁב לַזָּכָר וְלַנְּקֵבָה. \nדִּבְרֵי רְבִּי מֵאִיר. \nוַחֲכָמִים אוֹמְרִים: \nכָּל שֶׁאֵין בּוֹ מִצּוּרַת הָאָדָם, \nאֵינוּ וֶלֶד. \n",
41
+ "<small>ג</small>\nהַמַּפֶּלֶת שָׁפִיר, \nמָלֵא מַיִם, מָלֵא דָם, מָלֵא גְנִינִים, \nאֵינָה חוֹשֶׁשֶׁת לַוֶּלֶד. \nאִם הָיָה מְרֻקָּם, \nתֵּשֵׁב לַזָּכָר וְלַנְּקֵבָה. \n",
42
+ "<small>ד</small>\nהַמַּפֶּלֶת סַנְדָּל אוֹ שִׁלְיָה, \nתֵּשֵׁב לַזָּכָר וְלַנְּקֵבָה. \nשִׁלְיָה בַבַּיִת, \nהַבַּיִת טָמֵא. \nלֹא שֶׁהַשִּׁלְיָה וֶלֶד, \nאֶלָּא שֶׁאֵין שִׁלְיָה שֶׁאֵין עִמָּהּ וֶלֶד. \nרְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: \nנִמּוֹק הַוֶּלֶד עַד שֶׁלֹּא יָצָא. \n",
43
+ "<small>ה</small>\nהַמַּפֶּלֶת טוֹמְטוֹם וְאַנְדְּרוֹגִינָס, \nתֵּשֵׁב לַזָּכָר וְלַנְּקֵבָה. \nטוֹמְטוֹם וְזָכָר, \nוְאַנְדְּרוֹגִינָס וְזָכָר, \nתֵּשֵׁב לַזָּכָר וְלַנְּקֵבָה. \nטוֹמְטוֹם וּנְקֵבָה, \nאַנְדְּרוֹגִינָס וּנְקֵבָה, \nתֵּשֵׁב לַנְּקֵבָה בִלְבַד. \nיָצָא מְחֻתָּךְ אוֹ מְסֹרָס, \nמִשֶּׁיָּצָא רֻבּוֹ, \nהֲרֵי זֶה כְיָלוּד. \nיָצָא כְדַרְכּוֹ: \nמִשֶּׁיָּצָא רֹב רֹאשׁוֹ. \nאֵי זֶה הוּא רֹב רֹאשׁוֹ? \nמִשֶּׁתֵּצֵא פַדַּחְתּוֹ. \n",
44
+ "<small>ו</small>\nהַמַּפֶּלֶת, \nוְאֵין יָדוּעַ מַה הוּא, \nתֵּשֵׁב לַזָּכָר וְלַנְּקֵבָה. \nאֵין יָדוּעַ אִם הַוֶּלֶד הָיָה, \nתֵּשֵׁב לַזָּכָר וְלַנְּקֵבָה וְלַנִּדָּה. \n",
45
+ "הַמַּפֶּלֶת יוֹם אַרְבָּעִים, \nאֵינָה חוֹשֶׁשֶׁת לַוֶּלֶד. \nיוֹם אַרְבָּעִים וְאֶחָד, \nתֵּשֵׁב לַזָּכָר וְלַנְּקֵבָה וְלַנִּדָּה. \nרְבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: \nיוֹם אַרְבָּעִים וְאֶחָד, \nתֵּשֵׁב לַזָּכָר וְלַנִּדָּה; \nיוֹם שְׁמוֹנִים וְאֶחָד, \nתֵּשֵׁב לַזָּכָר וְלַנְּקֵבָה וְלַנִּדָּה. \nשֶׁהַזָּכָר נִגְמָר לְאַרְבָּעִים וְאֶחָד, \nוּנְקֵבָה לִשְׁמוֹנִים וְאֶחָד. \nוַחֲכָמִים אוֹמְרִים: \nאֶחָד בְּרִיַּת זָכָר וְאֶחָד בְּרִיַּת נְקֵבָה, \nזֶה וָזֶה לְאַרְבָּעִים וְאֶחָד. \n\n\n\n"
46
+ ],
47
+ [
48
+ "<small>א</small>\nבְּנוֹת הַכּוּתִים נִדּוֹת מֵעֲרִיסָתָן. \nהַכּוּתִין מְטַמִּין מִשְׁכָּב תַּחְתּוֹן כָּעֶלְיוֹן, \nמִפְּנֵי שֶׁהֵן בּוֹעֲלֵי נִדּוֹת, \nוְהֵן יוֹשְׁבוֹת עַל כָּל דָּם. \nוְאֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן עַל בִּיאַת הַמִּקְדָּשׁ, \nוְאֵין שׂוֹרְפִין עֲלֵיהֶן אֶת הַתְּרוּמָה, \nמִפְּנֵי שֶׁטֻּמְאָתָן בְּסָפֵק. \n",
49
+ "<small>ב</small>\nבְּנוֹת צַדּוּקִין, \nבִּזְמַן שֶׁנָּהֲגוּ לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי אֲבוֹתָן, \nהֲרֵי הֵן כְּכוּתִיּוֹת. \nפָּרְשׁוּ לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי יִשְׂרָאֵל, \nהֲרֵי הֵן כְּיִשְׂרָאֵל. \nרְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: \nלְעוֹלָם הֵן כְּיִשְׂרָאֵל, \nעַד שֶׁיִּפְרְשׁוּ לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי אֲבוֹתָן. \n",
50
+ "<small>ג</small>\nדַּם נָכְרִית וְדַם טַהֲרָה שֶׁלִּמְצֹרַעַת, \nבֵּית שַׁמַּי מְטַהֲרִין, \nוּבֵית הֶלֵּל אוֹמְרִים: \nכְּרוֹקָהּ וּכְמֵימֵי רַגְלֶיהָ. \nדַּם יוֹלֶדֶת שֶׁלֹּא טָבָלָה, \nבֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: \nכְּרוֹקָהּ וּכְמֵימֵי רַגְלֶיהָ. \nוּבֵית הֶלֵּל אוֹמְרִים: \nמְטַמֵּא לַח וְיָבֵשׁ. \nוּמוֹדִים בְּיוֹלֶדֶת בַּזּוֹב, \nשֶׁהוּא מְטַמֵּא לַח וְיָבֵשׁ. \n",
51
+ "<small>ד</small>\nהַמְקַשָּׁה, נִדָּה. \nקִשָּׁת שְׁלֹשָׁה יָמִים בְּתוֹךְ אֶחָד עָשָׂר, \nשָׁפָת מֵעֵת לְעֵת וְיָלְדָה, \nהֲרֵי זוֹ יוֹלֶדֶת בְּזוֹב. \nדִּבְרֵי רְבִּי אֱלִיעֶזֶר. \nרְבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: \nלַיְלָה וָיוֹם, \nכְּלֵילֵי שַׁבָּת וְיוֹמוֹ. \nשֶׁשָּׁפָת מִן הַצַּעַר אֲבָל לֹא מִן הַדָּם. \n",
52
+ "<small>ה</small>\nכַּמָּה הוּא קִשּׁוּיָהּ? \nרְבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: \nאֲפִלּוּ אַרְבָּעִים וַחֲמִשִּׁים יוֹם. \nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nדַּיָּהּ חָדְשָׁהּ. \nרְבִּי יוֹסֵה וּרְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים: \nאֵין קִשּׁוּי יָתֵר מִשְּׁתֵי שַׁבָּתוֹת. \n",
53
+ "<small>ו</small>\nהַמְקַשָּׁה בְתוֹךְ שְׁמוֹנִים שֶׁלַּנְּקֵבָה, \nכָּל דָּמִים שֶׁהִיא רוֹאָה, טְהוֹרִים, \nעַד שֶׁיֵּצֵא הַוֶּלֶד. \nרְבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַמֵּא. \nאָמְרוּ לוֹ לִרְבִּי אֱלִיעֶזֶר: \nמָה אִם בִּמְקוֹם שֶׁהֶחְמִיר בְּדַם הַשֹּׁפִי, \nהֵקֵל בְּדַם הַקֹּשִׁי, \nמְקוֹם שֶׁהֵקֵל בְּדַם הַשֹּׁפִי, \nאֵינוּ דִין שֶׁנָּקֵל בְּדַם הַקֹּשִׁי? \nאָמַר לָהֶם: \nדַּיּוֹ לַבָּא מִן הַדִּין לִהְיוֹת כַּנָּדוֹן. \nמִמַּה הֵקֵל עָלֶיהָ? \nמִטֻּמְאַת זִיבָה, \nאֶלָּא טְמֵאָה הִיא טֻמְאַת נִדָּה. \n",
54
+ "<small>ז</small>\nכָּל אֶחָד עָשָׂר יוֹם בְּחֶזְקַת טַהֲרָה, \nיָשְׁבָה לָהּ וְלֹא בָדְקָה, \nשָׁגְגָה, נֶאֱנָסָה, הֵזֵידָה וְלֹא בָדָקָה, \nהֲרֵי זוֹ טְמֵאָה. \nהִגִּיעָה שָׁעַת וַסְתָּהּ וְלֹא בָדְקָה, \nהֲרֵי זוֹ טְמֵאָה. \nרְבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: \nאִם הָיְתָה בְמַחֲבָא, \nהִגִּיעָה שָׁעַת וַסְתָּהּ וְלֹא בָדְקָה, \nהֲרֵי זוֹ טְהוֹרָה, \nשֶׁחֲרָדָה מְסַלֶּקֶת אֶת הַדָּמִים. \nאֲבָל יְמֵי הַזָּב וְהַזָּבָה וְשׁוֹמֶרֶת יוֹם כְּנֶגֶד יוֹם, \nהֲרֵי אֵלּוּ בְחֶזְקַת טַהֲרָה. \n\n\n\n"
55
+ ],
56
+ [
57
+ "<small>א</small>\nיוֹצֵא דֹפֶן, \nאֵין יוֹשְׁבִין עָלָיו יְמֵי טֻמְאָה וִימֵי טַהֲרָה, \nוְאֵין חַיָּבִין עָלָיו קָרְבָּן. \nרְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: \nהֲרֵי זֶה כְיָלוּד. \nכָּל הַנָּשִׁים מִטַּמּוֹת בַּבַּיִת הַחִיצוֹן, \nשֶׁנֶּאֱמַר: (ויקרא טו,יט) \n\"דָּם יִהְיֶה זֹבָהּ בִּבְשָׂרָהּ\". \nאֲבָל הַזָּב וּבַעַל קֶרִי, \nאֵינָן מִטַּמִּין עַד שֶׁתֵּצֵא טֻמְאָתָן לַחוּץ. \n",
58
+ "<small>ב</small>\nהָיָה אוֹכֵל בִּתְרוּמָה, \nוְהִרְגִּישׁ שֶׁנִּזְדַּעְזְעוּ אֵבָרָיו, \nאוֹחֵז בָּאַמָּה, וּבוֹלֵעַ אֶת הַתְּרוּמָה. \nוּמְטַמִּין בְּכָל שֶׁהֵן, \nאֲפִלּוּ בִכְעֵין הַחַרְדָּל, וּבְפָחוֹת מִכֵּן. \n",
59
+ "<small>ג</small>\nתִּינוֹקֶת בַּת יוֹם אֶחָד מִטַּמָּא בַנִּדָּה. \nוּבַּת עֲשֶׂרֶת יָמִים בַּזִּיבָה. \nתִּינוֹק בֶּן יוֹם אֶחָד מִטַּמֵּא בְנִּדָּה, \nוּמִטַּמֵּא בִנְגָעִים, \nוּמִטַּמֵּא בִטְמֵא מֵת, \nוְזוֹקֵק לַיִּבּוּם, \nוּפוֹטֵר מִן הַיִּבּוּם, \nוּמַאֲכִיל בִּתְרוּמָה, \nוּפוֹסֵל מִן הַתְּרוּמָה, \nוְנוֹחֵל וּמַנְחִיל, \nוְהַהוֹרְגוֹ חַיָּב, \nוַהֲרֵי הוּא לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ וּלְכָל קְרוֹבָיו \nכְּחָתָן שָׁלֵם. \n",
60
+ "<small>ד</small>\nבַּת שָׁלוֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד, \nמִתְקַדֶּשֶׁת בַּבִּיאָה. \nבָּא עָלֶיהָ הַיָּבָם, קְנָאָהּ, \nוְחַיָּבִין עָלֶיהָ מִשֵּׁם אֵשֶׁת אִישׁ. \nוּמְטַמָּא אֶת בּוֹעֲלָהּ, \nלְטַמֵּא מִשְׁכָּב תַּחְתּוֹן כָּעֶלְיוֹן. \nנִשֵּׂאת לַכֹּהֵן, תֹּאכַל בִּתְרוּמָה. \nבָּא עָלֶיהָ אֶחָד מִכָּל הַפְּסוּלִים, \n��ְּסָלָהּ מִן הַכְּהֻנָּה. \nבָּא עָלֶיהָ אֶחָד מִכָּל הָעֲרָיוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה, \nמֵתִין עַל יָדֶיהָ, \nוְהִיא פְּטוּרָה. \nפָּחוּת מִכֵּן, כְּנוֹתֵן אֶצְבַּע בָּעַיִן. \n\n",
61
+ "<small>ה</small>\nבֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד שֶׁבָּא עַל יְבִמְתּוֹ, \nקְנָאָהּ, \nוְאֵינוּ נוֹתֵן גֵּט עַד שֶׁיַּגְדִּיל. \nוּמִטַּמֵּא בַּנִּדָּה, \nלְטַמֵּא מִשְׁכָּב תַּחְתּוֹן כָּעֶלְיוֹן, \nוּפוֹסֵל וְאֵינוּ מַאֲכִיל, \nוּפוֹסֵל אֶת הַבְּהֵמָה מֵעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, &lt;גְּבֵי&gt;\nוְהִיא נִסְקֶלֶת עַל יָדָיו. \nוְאִם בָּא עַל אַחַת מִכָּל הָעֲרָיוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה, \nמֵתוֹת עַל יָדָיו, \nוְהוּא פָטוּר. \n",
62
+ "<small>ו</small>\nבַּת אַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד, \nנְדָרֶיהָ נִבְדָּקִין. \nבַּת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד, \nנְדָרֶיהָ קַיָּמִין, \nוּבוֹדְקִין כָּל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה. \nבֶּן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד, \nנִבְדָּקִין נְדָרָיו. \nבֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד, \nנְדָרָיו קַיָּמִין, \nוּבוֹדְקִין כָּל שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה. \nקֹדֶם לַזְּמַן הַזֶּה, \nאַף עַל פִּי שֶׁאָמָרוּ: \nיוֹדְעִים אָנוּ לְשֵׁם מִי נָדַרְנוּ, \nוּלְשֵׁם מִי הִקְדַּשְׁנוּ, \nאֵין נִדְרֵיהֶן נְדָרִים, &lt;אֵינָן&gt;\nוְלֹא הֶקְדֵּשָׁן הֶקְדֵּשׁ. \nלְאַחַר זְמַן זֶה, \nאַף עַל פִּי שֶׁאָמָרוּ: \nאֵין אָנוּ יוֹדְעִים לְשֵׁם מִי נָדַרְנוּ, \nוּלְשֵׁם מִי הִקְדַּשְׁנוּ, \nנִדְרֵיהֶן נְדָרִים, וְהֶקְדֵּשָׁן הֶקְדֵּשׁ. \n",
63
+ "<small>ז</small>\nמָשָׁל מָשְׁלוּ חֲכָמִים בָּאִשָּׁה: \n[פַּגָּה,] בֹּחַל, וְצָמָל. \nפַּגָּה, עוֹדָהּ תִּינוֹקֶת. \nבֹּחַל, אֵלּוּ יְמֵי נְעוּרֶיהָ. \nבָּזוֹ וּבָזוֹ, אָבִיהָ זַכַּי בִּמְצִיאָתָהּ, \nוּבְמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ, וּבְהֶפֶר נְדָרֶיהָ. \nצָמָל, כָּל שֶׁבָּגָרָה, \nוְאֵין לְאָבִיהָ בָּהּ רְשׁוּת. \n",
64
+ "<small>ח</small>\nאֵי זֶה הוּא סִימָנָהּ? \nרְבִּי יוֹסֵה הַגָּלִילִי אוֹמֵר: \nמִשֶּׁיַּעֲלֶה הַקֶּמֶט תַּחַת הַדַּד. \nרְבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: \nמִשֶּׁיַּטּוּ הַדַּדִּים. \nבֶּן עַזַּי אוֹמֵר: \nמִשֶּׁתַּשְׁחִיר הַפְּטֹמֶת. \nרְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: \nכְּדֵי שֶׁיְּהֵא נוֹתֵן יָדוֹ עַל הָעֹקֶץ, \nוְהוּא שׁוֹקֵעַ וְשׁוֹהֶא לַחְזוֹר. \n",
65
+ "<small>ט</small>\nבַּת עֶשְׂרִים שָׁנָה שֶׁלֹּא הֵבִיאָה שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, \nתָּבִיא רְאָיָה שֶׁהִיא בַת עֶשְׂרִים, \nוְהִיא אַיְלוֹנִית, \nלֹא חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת. \nבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה שֶׁלֹּא הֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, \nיָבִיא רְאָיָה שֶׁהוּא בֶן עֶשְׂרִים שָׁנָה, \nוְהוּא סָרִיס, \nלֹא חוֹלֵץ וְלֹא מְיַבֵּם. \nאֵלּוּ כְדִבְרֵי בֵית הֶלֵּל. \nוּבֵית שַׁמַּי אוֹמְרִים: \nזֶה וָזֶה בְּנֵי שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה. \nרְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: \nהַזָּכָר כְּדִבְרֵי בֵית הֶלֵּל, \nוְהַנְּקֵבָה כְדִבְרֵי בֵית שַׁמַּי, \nשֶׁהָאִשָּׁה מְמַהֶרֶת לָבֹא לִפְנֵי הָאִישׁ. \n\n\n\n"
66
+ ],
67
+ [
68
+ "<small>א</small>\nבָּא סִימָן הַתַּחְתּוֹן עַד שֶׁלֹּא בָא הָעֶלְיוֹן, \nאוֹ חוֹלֶצֶת אוֹ מִתְיַבֶּמֶת. \nבָּא הָעֶלְיוֹן עַד שֶׁלֹּא בָא הַתַּחְתּוֹן, \nאַף עַל פִּי שֶׁאֵי אֶפְשָׁר, \nרְבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: \nלֹא חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת. \nו��חֲכָמִים אוֹמְרִים: \nאוֹ חוֹלֶצֶת אוֹ מִתְיַבֶּמֶת. \nמִפְּנֵי שֶׁאָמָרוּ: \nאֶפְשָׁר לַתַּחְתּוֹן לָבֹא עַד שֶׁלֹּא בָא הָעֶלְיוֹן, \nאֲבָל אֵיפְשָׁר לָעֶלְיוֹן לָבֹא \nעַד שֶׁלֹּא יָבֹא הַתַּחְתּוֹן. \n",
69
+ "<small>ב</small>\nכַּיּוֹצֵא בוֹ, \nכָּל כְּלִי חֶרֶשׂ מַכְנִיס וּמוֹצִיא, \nוְיֵשׁ שֶׁהוּא מוֹצִיא וְאֵינוּ מַכְנִיס. \nכָּל אֵבֶר שֶׁיֶּשׁ בּוֹ צִפֹּרֶן, יֶשׁ בּוֹ עֶצֶם, \nוְיֵשׁ שֶׁיֶּשׁ בּוֹ עֶצֶם, וְאֵין בּוֹ צִפֹּרֶן. \n",
70
+ "<small>ג</small>\nכָּל הַמִּטַּמֵּא מִדְרָס, מִטַּמֵּא טְמֵא מֵת, \nוְיֵשׁ שֶׁהוּא מִטַּמֵּא טְמֵא מֵת, \nוְאֵינוּ מִטַּמֵּא מִדְרָס. \n",
71
+ "<small>ד</small>\nכָּל הָרָאוּי לָדוֹן דִּינֵי נְפָשׁוֹת, \nרָאוּי לָדוֹן דִּינֵי מָמוֹנוֹת, \nוְיֵשׁ שֶׁהוּא רָאוּי לָדוֹן דִּינֵי מָמוֹנוֹת, \nוְאֵין רָאוּי לָדוֹן דִּינֵי נְפָשׁוֹת. \n\n<small>ה</small>\nכָּל הַכָּשֵׁר לָדִין, כָּשֵׁר לְהָעִיד, \nוְיֵשׁ שֶׁהוּא כָשֵׁר לְהָעִיד, \nוְאֵינוּ כָשֵׁר לָדִין. \n",
72
+ "<small>ו</small>\nכָּל שֶׁהוּא חַיָּב בַּמַּעַשְׂרוֹת, \nמִטַּמֵּא טֻמְאַת אֳכָלִין, &lt;מְטַמֵּא&gt;\nוְיֵשׁ שֶׁמִּטַּמֵּא טֻמְאַת אֳכָלִין, &lt;שֶׁמְּטַמֵּא&gt;\nוְאֵינוּ חַיָּב בַּמַּעַשְׂרוֹת. \n",
73
+ "<small>ז</small>\nכָּל שֶׁהוּא חַיָּב בַּפֵּאָה, חַיָּב בַּמַּעַשְׂרוֹת, \nוְיֵשׁ שֶׁהוּא חַיָּב בַּמַּעַשְׂרוֹת, \nוְאֵינוּ חַיָּב בַּפֵּאָה. \n",
74
+ "<small>ח</small>\nכָּל שֶׁהוּא חַיָּב בְּרֵאשִׁית הַגֵּז, חַיָּב בַּמַּתָּנוֹת, \nוְיֵשׁ שֶׁהוּא חַיָּב בַּמַּתָּנוֹת, \nוְאֵינוּ חַיָּב בְּרֵאשִׁית הַגֵּז. \n",
75
+ "<small>ט</small>\nכָּל שֶׁיֶּשׁ לוֹ בֵעוּר, יֵשׁ לוֹ שְׁבִיעִית, \nוְיֵשׁ שֶׁיֶּשׁ לוֹ שְׁבִיעִית וְאֵין לוֹ בֵעוּר. \n",
76
+ "<small>י</small>\nכָּל שֶׁיֶּשׁ לוֹ קַשְׂקֶשֶׂת, יֵשׁ לוֹ סְנַפִּיר, \nוְיֵשׁ שֶׁיֶּשׁ לוֹ סְנַפִּיר וְאֵין לוֹ קַשְׂקֶשֶׂת. \n\n<small>יא</small>\nכָּל שֶׁיֶּשׁ לוֹ קְרָנַיִם, יֵשׁ לוֹ טְלָפַיִם, \nוְיֵשׁ שֶׁיֶּשׁ לוֹ טְלָפַיִם וְאֵין לוֹ קְרָנַיִם. \n",
77
+ "<small>יב</small>\nכָּל הַטָּעוּן בְּרָכָה לְאַחֲרָיו, \nטָעוּן בְּרָכָה לְפָנָיו, \nוְיֵשׁ שֶׁהוּא טָעוּן לְפָנָיו, \nוְאֵינוּ טָעוּן לְאַחֲרָיו. \n",
78
+ "<small>יג</small>\nתִּינוֹקֶת שֶׁהֵבִיאָה שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, \nחַיֶּבֶת בְּכָל הַמִּצְוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה, \nוְחוֹלֶצֶת אוֹ מִתְיַבֶּמֶת. \nוְכֵן תִּינוֹק שֶׁהֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, \nחַיָּב בְּכָל הַמִּצְוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה. \nוְרָאוּי לִהְיוֹת בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה, \nמִשֶּׁיָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, \nעַד שֶׁיַּקִּיף זָקָן, הַתַּחְתּוֹן, לֹא אֶת הָעֶלְיוֹן, \nאֶלָּא שֶׁדִּבְּרוּ חֲכָמִים בְּלָשׁוֹן נְקִיָּה. \nתִּינוֹקֶת שֶׁהֵבִיאָה שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, \nאֵינָה יְכוּלָה לְמָאֵן. \nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nמִשֶּׁיַּרְבֶּה הַשָּׁחוֹר. \n",
79
+ "<small>יד</small>\nשְׁתֵּי שְׂעָרוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּפָּרָה, וּבַנְּגָעִים, \nהֵן אֲמוּרוֹת בְּכָל מָקוֹם. \nוְכַמָּה הוּא שֵׁעוּרָן?\nכְּדֵי לָכוֹף רֹאשָׁן לְעִקָּרָן. \nדִּבְרֵי רְבִּי יִשְׁמָעֵאל. \nרְבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: \nכְּדֵי לִקְרֹץ בְּצִפֹּרֶן. \nרְבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: \nכְּדֵי שֶׁיְּהוּ נִטָּלוֹת בַּזּוֹג. \n",
80
+ "הָרוֹאָה כֶתֶם, \nהֲרֵי זוֹ מְקֻלְקֶלֶת, \nוְחוֹשֶׁשֶׁת מִשֵּׁם זוֹב. \nדִּבְרֵי רְבִּי מֵאִיר. \nוַחֲכָמִים אוֹמְרִים: \nאֵין בַּכְּתָמִין מִשֵּׁם זוֹב. \n",
81
+ "<small>יה</small>\nהָרוֹאָה יוֹם אֶחָד עָשָׂר בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, \nתְּחִלַּת נִדָּה וְסוֹף נִדָּה, \nתְּחִלַּת זִיבָה וְסוֹף זִיבָה. \nיוֹם אַרְבָּעִים לַזָּכָר, \nוְיוֹם שְׁמוֹנִים לַנְּקֵבָה בֵין הַשְּׁמָשׁוֹת, \nלְכֻלָּם, הֲרֵי אֵלּוּ טוֹעוֹת. \nאָמַר רְבִּי יְהוֹשֻׁעַ: \nעַד שֶׁאַתֶּם מְתַקְּנִים אֶת הַשּׁוֹטוֹת, \nבֹּאוּ וְתַקְּנוּ אֶת הַפִּקְחוֹת! \n\n\n\n"
82
+ ],
83
+ [
84
+ "<small>א</small>\nדַּם הַנִּדָּה, וּבְשַׂר הַמֵּת, \nמְטַמִּין לַחִין, \nוּמְטַמִּים יְבֵשִׁין. \nאֲבָל הַזּוֹב, וְהַנֹּעִי, וְהָרוֹק, \nוְהַשֶּׁרֶץ, וְהַנְּבֵלָה, וְשִׁכְבַת זֶרַע, \nמְטַמִּין לַחִין, \nוְאֵינָן מְטַמִּין יְבֵשִׁים. \nאִם יְכוּלִים לְהִשָּׁרוֹת וְלַחְזוֹר לִכְמוֹת שֶׁהָיוּ, \nמְטַמִּין לַחִין, \nוּמְטַמִּים יְבֵשִׁין. \nוְכַמָּה הִיא שִׁרְיָּתָן? \nבַּפּוֹשְׁרִין מֵעֵת לְעֵת. \nרְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: \nבְּשַׂר הַמֵּת שֶׁיָּבַשׁ, \nאִם אֵינוּ יָכוֹל לְהִשָּׁרוֹת וְלַחְזוֹר לִכְמוֹת שֶׁהָיָה, \nטָהוֹר. \n",
85
+ "<small>ב</small>\nהַשֶּׁרֶץ שֶׁנִּמְצָא בַמָּבוֹי, \nמְטַמֵּא לְמַפְרֵעַ, \nעַד שֶׁיֹּאמַר: \n\"בָּדַקְתִּי אֶת הַמָּבוֹי הַזֶּה, \nוְלֹא הָיָה בוֹ שֶׁרֶץ\", \nוְכֵן בְּשָׁעַת כִּבּוּד. \nוְכֵן כֶּתֶם שֶׁנִּמְצָא בֶחָלוּק, \nמְטַמֵּא לְמַפְרֵעַ, \nעַד שֶׁיֹּאמַר: \n\"בָּדַקְתִּי אֶת הֶחָלוּק הַזֶּה, \nוְלֹא הָיָה בוֹ כֶתֶם\", \nוְכֵן בְּשָׁעַת כִּבּוּס. \nוּמְטַמֵּא בֵין לַח בֵּין יָבֵשׁ. \nרְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: \nהַיָּבֵשׁ מְטַמֵּא לְמַפְרֵעַ, \nוְהַלַּח אֵינוּ מְטַמֵּא אֶלָּא \nעַד שָׁעָה שֶׁהוּא יָכוֹל לַחְזוֹר וְלִהְיוֹת לַח. \n",
86
+ "<small>ג</small>\nכָּל הַכְּתָמִים הַבָּאִים מֵרֶקֶם, \nטְהוֹרִין. \nרְבִּי יְהוּדָה מְטַמֵּא, \nמִפְּנֵי שֶׁהֵם גֵּרִים טוֹעִים. \nהַבָּאִים מִבֵּין הַגּוֹיִם, \nטְהוֹרִין. \nמִבֵּין יִשְׂרָאֵל, מִבֵּין הַכּוּתִים, \nרְבִּי מֵאִיר מְטַמֵּא, \nוַחֲכָמִים מְטַהֲרִין, \nמִפְּנֵי שֶׁלֹּא נֶחְשְׁדוּ עַל כִּתְמֵיהֶן. \n",
87
+ "<small>ד</small>\nכָּל הַכְּתָמִים הַנִּמְצָאִים בְּכָל מָקוֹם, \nטְהוֹרִין, \nחוּץ מִן הַנִּמְצָאִים בַּחֲדָרִים, \nוּבִסְבִיבוֹת בֵּית הַטְּמָאוֹת. \nשֶׁלַּכּוּתִים מְטַמִּין בְּאָהֶל, \nמִפְּנֵי שֶׁהֵן קוֹבְרִין שָׁם אֶת הַנְּפָלִים. \nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nלֹא הָיוּ קוֹבְרִין אֶלָּא מַשְׁלִיכִין, \nוְהַחַיָּה גּוֹרְרַתָּן. \n",
88
+ "<small>ה</small>\nנֶאֱמָנִים לוֹמַר: \n\"קָבַרְנוּ שָׁם אֶת הַנְּפָלִים\", \nאוֹ \"לֹא קָבַרְנוּ\". \nוְנֶאֱמָנִין עַל הַבְּהֵמָה, \nאִם בִּכֵּרָה, אִם לֹא בִכֵּרָה. \nוְנֶאֱמָנִין עַל צִיּוּן קְבָרוֹת, \nוְאֵינָן נֶאֱמָנִין לֹא עַל הַסְּכָכוֹת, \nוְלֹא עַל הַפְּרָעוֹת, וְלֹא עַל בֵּית הַפְּרַס. \nזֶה הַכְּלָל: \nדָּבָר שֶׁהֵן חֲשׁוּדִין בּוֹ, \nאֵינָן נֶאֱמָנִין עָלָיו. \n\n\n\n"
89
+ ],
90
+ [
91
+ "<small>א</small>\nהָרוֹאָה כֶתֶם עַל בְּשָׂרָהּ, \nכְּנֶגֶד בֵּית תָּרְפָּהּ, טְמֵאָה. \nוְשֶׁלֹּא כְנֶגֶד בֵּית תָּרְפָּהּ, טְהוֹרָה. \nעַל עֲקֵבָהּ וְעַל רֹאשׁ גֻּדָּלָהּ, טְמֵאָה. \nעַל שׁוֹקָהּ וְעַל פַּרְסוֹתֶיהָ, \nמִבּ��פְנִים, טְמֵאָה, \nוּמִבַּחוּץ, טְהוֹרָה. \nרָאָת עַל חֲלוּקָהּ, \nמִן הֶחָגוֹר וּלְמַטָּן, טְמֵאָה; \nמִן הֶחָגוֹר וּלְמַעְלָן, טְהוֹרָה. \nרָאָת עַל בֵּית יָד שֶׁלֶּחָלוּק, \nאִם מַגִּיעַ כְּנֶגֶד בֵּית תָּרְפָּהּ, טְמֵאָה, \nוְאִם לָאו, טְהוֹרָה. \nהָיְתָה פוֹשְׁטַתּוּ וּמִתְכַּסָּה בוֹ בַלַּיְלָה, \nכָּל מָקוֹם שֶׁיִּמָּצֵא בוֹ דָם, \nטָמֵא, מִפְּנֵי שֶׁהוּא חוֹזֵר. \nוְכֵן בַּפָּלְיוֹן. \n",
92
+ "<small>ב</small>\nוְתוֹלָה בְכָל דָּבָר שֶׁהִיא יְכוּלָה לִתְלוֹת: \nשָׁחֲטָה בְהֵמָה, חַיָּה וָעוֹף, \nוְנִתְעַסְּקָה בִכְתָמִין, \nאוֹ שֶׁיָּשְׁבָה בְצַד הָעֲסוּקִין בָּהֶן. \nהָרְגָה מַאֲכֹלֶת, \nהֲרֵי זוֹ תוֹלָה בָהּ. \nעַד כַּמָּה הִיא תּוֹלָה? \nרְבִּי חֲנִינָא בֶן אַנְטִיגְנָס אוֹמֵר: \nעַד כַּגְָּרִיס שֶׁלַּפּוּל, \nאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָרְגָה. \nוְתוֹלָה בִּבְנָהּ וּבְבַעְלָהּ. \nאִם יֶשׁ מַכָּה, \nוְהִיא יְכוּלָה לְהִגָּלַע וּלְהוֹצִיא דָּם, \nהֲרֵי זוֹ תוֹלָה בָהּ. \n",
93
+ "<small>ג</small>\nמַעֲשֶׂה בְאִשָּׁה אַחַת \nשֶׁבָּאת לִפְנֵי רְבִּי עֲקִיבָה, \nאָמְרָה לּוֹ: \n\"רָאִיתִי כֶתֶם.\" \nאָמַר לָהּ: \n\"שֶׁמֵּא מַכָּה הָיְתָה בִּיךְ?\" \nאָמְרָה לוֹ: \n\"הִין, וְחָיָת.\" \n\"אוֹ שֶׁמֵּא יְכוֹלָה הִיא לְהִגָּלַע, \nוּלְהוֹצִיא דָּם?\" \nאָמְרָה לוֹ: \n\"הִין.\" \nוְטִהֲרָהּ רְבִּי עֲקִיבָה. \nרָאָה תַלְמִידִים מִסְתַּכְּלִים זֶה בָזֶה. \nאָמַר לָהֶם: \n\"מַה לַּדָּבָר, קָשֶׁה בְעֵינֵיכֶם? \nשֶׁלֹּא אָמְרוּ חֲכָמִים בַּדָּבָר לְהַחְמִיר, \nאֶלָּא לְהָקֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: (ויקרא טו,יט) \n\"וְאִשָּׁה כִי תִהְיֶה זָבָה, \nדָם יִהְיֶה זֹבָהּ בִּבְשָׂרָהּ\", וְלֹא כֶתֶם. \n",
94
+ "עֵד שֶׁהוּא נָתוּן תַּחַת הַכַּר, \nוְנִמְצָא עָלָיו דָּם, \nאִם עָגֹל, טָהוֹר, \nאִם מָשׁוּךְ, טָמֵא. \nדִּבְרֵי רְבִּי אֶלְעָזָר בִּרְבִּי צָדוֹק. \n\n\n\n"
95
+ ],
96
+ [
97
+ "<small>א</small>\nהָאִשָּׁה שֶׁהִיא עוֹשָׂה צָרְכֶיהָ וְרָאָת דָּם, \nרְבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: \nאִם עוֹמֶדֶת, טְמֵאָה, \nוְאִם יוֹשֶׁבֶת, טְהוֹרָה. \nרְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: \nבֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ טְהוֹרָה. \n",
98
+ "<small>ב</small>\nאִישׁ וְאִשָּׁה שֶׁעָשׁוּ צָרְכֵיהֶם בְּתוֹךְ הַסֵּפֶל, \nוְנִמְצָא דָם עַל הַמַּיִם, \nרְבִּי יוֹסֵה מְטַהֵר. \nרְבִּי שִׁמְעוֹן מְטַמֵּא, \nשֶׁאֵין דֶּרֶךְ הָאִישׁ לְהוֹצִיא דָּם, \nאֶלָּא שֶׁחֶזְקַת דָּמִים מִן הָאִשָּׁה. \n",
99
+ "<small>ג</small>\nהִשְׁאִילָה חֲלוּקָהּ לַנָּכְרִית אוֹ לַנִּדָּה, \nהֲרֵי זוֹ תוֹלָה בָהּ. \nשָׁלוֹשׁ נָשִׁים שֶׁלָּבְשׁוּ בְחָלוּק אֶחָד, \nאוֹ שֶׁיָּשְׁבוּ עַל סַפְסֵל אֶחָד, \nוְנִמְצָא עָלָיו דָּם, \nכֻּלָּם טְמֵאוֹת. \nיָשְׁבוּ עַל סַפְסֵל שֶׁלָּאֶבֶן, \nאוֹ עַל הָאִסְטְבָה שֶׁבַּמַּרְחֵץ, \nרְבִּי נְחֶמְיָה מְטַהֵר, \nשֶׁרְבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: \nכָּל דָּבָר שֶׁאֵינוּ מְקַבֵּל טֻמְאָה, \nאֵינוּ מְקַבֵּל כְּתָמִים. \n",
100
+ "<small>ד</small>\nשָׁלוֹשׁ נָשִׁים שֶׁהָיוּ יְשֵׁנוֹת עַל מִטָּה אַחַת, \nנִמְצָא דָם תַּחַת אַחַת מֵהֶן, \nכֻּלָּם טְמֵאוֹת. \nבָּדְקָה אַחַת מֵהֶן וּמָצְתָה טָהוֹר, \nהִיא טְהוֹרָה, וּשְׁתַּיִם טְמֵאוֹת, \nוְתוֹלוֹת זוֹ בָזוֹ. \nאִם לֹא הָיוּ רְאוּיוֹת לִרְאוֹת, \nרוֹאִין אוֹתָן כְּאִלּוּ הֵן רְאוּיוֹת. \n",
101
+ "<small>ה</small>\nשָׁלוֹשׁ נָשִׁים שֶׁהֵן יְשֵׁנוֹת עַל מִטָּה אַחַת, \nנִמְצָא דָם תַּחַת הָאֶמְצָעִית, \nכֻּלָּם טְמֵאוֹת; \nתַּחַת הַפְּנִימִית, \nשְׁתַּיִם הַפְּנִימִיּוֹת טְמֵאוֹת, \nוְהַחִיצוֹנָה טְהוֹרָה. \nתַּחַת הַחִיצוֹנָה, \nשְׁתַּיִם הַחִיצוֹנוֹת טְמֵאוֹת, \nוְהַפְּנִימִית טְהוֹרָה. \nאֶמָּתַי? \nבִּזְמַן שֶׁעָלוּ דֶרֶךְ מַרְגְּלוֹת הַמִּטָּה, \nאֲבָל אִם עָלוּ שְׁלָשְׁתָּן דֶּרֶךְ עָלֶיהָ, \nכֻּלָּם טְמֵאוֹת. \n\n<small>ו</small>\nבָּדְקָה אַחַת מֵהֶן וּמָצְתָה טָהוֹר, \nהִיא טְהוֹרָה, וּשְׁתַּיִם טְמֵאוֹת; \nשְׁתַּיִם, וּמָצְאוּ טָהוֹר, \nהֵן טְהוֹרוֹת, וְהַשְּׁלִישִׁית טְמֵאָה; \nשְׁלָשְׁתָּן, וּמָצְאוּ טָהוֹר, \nכֻּלָּם טְמֵאוֹת. \nלְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? \nלְגַל טָמֵא שֶׁנִּתְעָרַב בִּשְׁנֵי גַלִּים טְהוֹרִין, \nוּבָדְקוּ אֶחָד מֵהֶן וּמָצְאוּ טָהוֹר, \nהוּא טָהוֹר, וּשְׁנַיִם טְמֵאִין; \nשְׁנַיִם, וּמָצְאוּ טָהוֹר, \nהֵן טְהוֹרִין, וְהַשְּׁלִישִׁי טָמֵא; \nשְׁלָשְׁתָּן, וּמָצְאוּ טָהוֹר, \nכֻּלָּם טְמֵאִין. \nדִּבְרֵי רְבִּי מֵאִיר. \nשֶׁרְֶבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: \nכָּל דָּבָר שֶׁהוּא בְחֶזְקַת טֻמְאָה, \nלְעוֹלָם הוּא בְטֻמְאָתוֹ, \nעַד שֶׁתִּתְוַדַּע לוֹ טֻמְאָתוֹ. \nוַחֲכָמִים אוֹמְרִים: \nבּוֹדֵק עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לַסֶּלַע אוֹ לִבְּתוּלָה. \n",
102
+ "<small>ז</small>\nשִׁבְעָה סַמְמַנִּים מַעֲבִירִים עַל הַכֶּתֶם: \nרוֹק תָּפֵל, \nוּמֵי גְרִיסִים, \nוּמֵי רַגְלַיִם, \nוְנֶתֶר, \nוּבוֹרִית, \nקִימוֹנְיָה, \nוְאֶשְׁלָג. \nהִטְבִּילוֹ וְעָשָׂה עַל גַּבָּיו טְהָרוֹת, \nהֶעֱבִיר עָלָיו שִׁבְעָה סַמְמַנִּים וְלֹא עָבַר, \nהֲרֵי זֶה צֶבַע, \nהַטְּהָרוֹת טְהוֹרוֹת, וְאֵינוּ צָרִיךְ לְהַטְבִּיל. \nעָבַר, אוֹ שֶׁדִּהֵא, \nהֲרֵי זֶה כֶתֶם, \nוְהַטְּהָרוֹת טְמֵאוֹת, וְצָרִיךְ לְהַטְבִּיל. \n",
103
+ "<small>ח</small>\nאֵי זֶה הוּא רוֹק תָּפֵל? \nכָּל שֶׁלֹּא טָעַם כְּלוּם. \nמֵי גְרִיסִין? \nלְעִיסַת גְּרִיסִים שֶׁלַּפּוּל, &lt;לְעִישַׂת&gt;\nחֲלוּקַת נֶפֶשׁ. \nמֵי רַגְלַיִם? \nמֵי רַגְלַיִם שֶׁהֶחְמִיצוּ. \nוְצָרִיךְ לְכַסְּכֵס שְׁלֹשָׁה פְעָמִים \nעַל כָּל דָּבָר וְדָבָר. \nהֶעֱבִירָן שֶׁלֹּא כְסִדְרָן, &lt;כַסִּדְרָן&gt;\nאוֹ שֶׁהֶעֱבִיר שִׁבְעָתָן כְּאַחַת, \nלֹא עָשָׂה כְלוּם. \n",
104
+ "<small>ט</small>\nכָּל אִשָּׁה שֶׁיֶּשׁ לָהּ וֶסֶת, \nדַּיָּהּ שַׁעְתָהּ. \nאֵלּוּ הֵן הַוְּסָתוֹת: \nמְפַהֶקֶת, \nמְעַטֶּשֶׁת, \nוְחוֹשֶׁשֶׁת פִּי כְרֵסָהּ, \nוְשִׁפּוּלֵי מֵעֶיהָ, \nוְשׁוֹפַעַת, \nכְּמִין צְמַרְמוֹרוֹת אוֹחֲזִין אוֹתָהּ. \nוְכֵן כַּיּוֹצֵא בָהֶן. \nוְכָל שֶׁתִּקָּבַע לָהּ שְׁלֹשָׁה פְעָמִים, \nהֲרֵי זוֹ וֶסֶת. \n",
105
+ "<small>י</small>\nהָיְתָה לִימּוּדַת לִהְיוֹת רוֹאָה בִתְחִלַּת הַוֶּסֶת, \nכָּל הַטְּהָרוֹת שֶׁעָשָׂת בְּתוֹךְ הַוֶּסֶת &lt;שֶׁעָשָׂה&gt;\nטְמֵאוֹת; \nבְּתוֹךְ הַוֶּסֶת, &lt;היה כתוב 'בסוף' ותוקן&gt;\nטְמֵאוֹת;\nבְּסוֹף הַוֶּסֶת, \nכָּל הַטְּהָרוֹת שֶׁעָשָׂת בְּתוֹךְ הַוֶּסֶת \nטְהוֹרוֹת. \nרְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: \nאַף יָמִים וְשָׁעוֹת וְסָתוֹת.\n \n<small>יא</small>\nהָיְתָה לִימּוּדַת לִהְיוֹת רוֹאָה עִם הָנֵץ הַחַמָּה, \nאֵינוּ אָסוּר אֶלָּא עַד הָנֵץ הַחַמָּה. \nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nכָּל הַלַּיְלָה שֶׁלָּהּ. \n",
106
+ "<small>יב</small>\nהָיְתָה לִימּוּדַת לִהְיוֹת רוֹאָה יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר, \nוְשִׁנָּת יוֹם עֶשְׂרִים, \nזֶה וָזֶה אֲסוּרִין. \nשִׁנָּת פַּעֲמַיִם יוֹם עֶשְׂרִים, \nזֶה וָזֶה אֲסוּרִין. \nשִׁנָּת שְׁלֹשָׁה פְעָמִים יוֹם עֶשְׂרִים, \nהֻתַּר חֲמִשָּׁה עָשָׂר, \nוְקָבְעָה לָהּ יוֹם עֶשְׂרִים. \nשֶׁאֵין הָאִשָּׁה קוֹבַעַת לָהּ וֶסֶת, \nעַד שֶׁתִּקְבָּעֶנָּה שְׁלֹשָׁה פְעָמִים, \nוְאֵינָה מִטַּהֶרֶת מִן הַוֶּסֶת, \nעַד שֶׁתֵּעָקֵר מִמֶּנָּה שְׁלֹשָׁה פְעָמִים. \n",
107
+ "<small>יג</small>\nנָשִׁים בִּבְתוּלִים כַּגְּפָנִים: \nיֵשׁ גֶּפֶן שֶׁיֵּינָהּ אָדֹם, \nיֵשׁ גֶּפֶן שֶׁיֵּינָהּ שָׁחוֹר, \nיֵשׁ גֶּפֶן שֶׁיֵּינָהּ מְרֻבֶּה, \nיֵשׁ גֶּפֶן שֶׁיֵּינָהּ מְמֻעָט. \nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nכָּל גֶּפֶן, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ יַיִן. \nוְשֶׁאֵין בָּהּ יַיִן, \nהֲרֵי זוֹ טְרוּקְטֵי. \n\n\n\n"
108
+ ],
109
+ [
110
+ "<small>א</small>\nתִּינוֹקֶת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַנָּהּ לִרְאוֹת וְנִשֵּׂאת, \nבֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: \nנוֹתְנִין לָהּ אַרְבָּעָה לֵילוֹת. \nוּבֵית הֶלֵּל אוֹמְרִים: \nעַד שֶׁתִּחְיֶה הַמַּכָּה. \nהִגִּיעַ זְמַנָּהּ לִרְאוֹת וְנִשֵּׂאת, \nבֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: \nנוֹתְנִין לָהּ לַיְלָה הָרִאשׁוֹן. \nוּבֵית הֶלֵּל אוֹמְרִים: \nעַד מוֹצָאֵי שַׁבָּת, אַרְבָּעָה לֵילוֹת. \nרָאָת וְעוֹדָהּ בְּבֵית אָבִיהָ, \nבֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: \nנוֹתְנִין לָהּ בְּעִילַת מִצְוָה. \nוּבֵית הֶלֵּל אוֹמְרִים: \nכָּל הַלַּיְלָה שֶׁלָּהּ. \n",
111
+ "<small>ב</small>\nנִדָּה שֶׁבָּדְקָה עַצְמָהּ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁחְרִית \nוּמָצְתָה טָהוֹר, \nוּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת לֹא הִפְרִישָׁה; \nלְאַחַר יָמִים בָּדְקָה וּמָצְאתָה טָמֵא, \nהֲרֵי זוֹ בְחֶזְקַת טְהוֹרָה. \nבָּדְקָה עַצְמָהּ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁחֲרִית \nוּמָצְאתָה טָמֵא, \nוּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת לֹא הִפְרִישָׁה; \nלְאַחַר יָמִים בָּדְקָה וּמָצְתָה טָהוֹר, \nזוֹ הִיא בְחֶזְקַת טֻמְאָה. \nוּמְטַמָּא מֵעֵת לְעֵת, &lt;וּמִטַמָּא&gt;\nוּמִפְּקִידָה לִפְקִידָה. \nאִם יֶשׁ לָהּ וֶסֶת, דַּיָּהּ שַׁעְתָהּ. \n\n<small>ג</small>\nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nכָּל שֶׁלֹּא הִפְרִישָׁה בְטַהֲרָה מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָן, \nהֲרֵי זוֹ בְחֶזְקַת טֻמְאָה. \nוַחֲכָמִים אוֹמְרִים: \nאֲפִלּוּ שְׁנַיִם בְּנִדָּתָהּ, \nבָּדְקָה וּמָצְאתָה טָהוֹר, \nוּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת לֹא הִפְרִישָׁה; \nלְאַחַר יָמִים בָּדְקָה וּמָצְתָה טָמֵא, \nהֲרֵי זוֹ בְחֶזְקַת טְהוֹרָה. \n",
112
+ "<small>ד</small>\nהַזָּב וְהַזָּבָה שֶׁבָּדְקוּ עַצְמָן בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, \nוּמָצְאוּ טָהוֹר, \nבַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי [וּמָצְאוּ טָהוֹר,] \nוּשְׁאָר כָּל הַיָּמִים לֹא בָדְקוּ, \nרְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: \nהֲרֵי הֵן בְּחֶזְקַת טַהֲרָה. \nרְבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: \nאֵין לָהֶן אֶלָּא יוֹם הָרִאשׁוֹן וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי בִלְבַד. \nרְבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: \nאֵין לָהֶם אֶלָּא יוֹם הַשְּׁבִיעִי בִלְבַד. \n",
113
+ "<small>ה</small>\nהַזָּב וְהַזָּבָה וְהַנִּדָּה וְהַיּוֹלֶדֶת וְהַמְצֹרָע שֶׁמֵּתוּ, \nמְטַמִּין בַּמַּשָּׂא עַד שֶׁיִּמּוֹק הַבָּשָׂר. \nנָכְרִי שֶׁמֵּת, \nטָהַר מִלְּטַמֵּא בַמַּשָּׂא. \nבֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: \nכָּל הַנָּשִׁים מֵתוֹת נ��דּוֹת. \nוּבֵית הֶלֵּל אוֹמְרִים: \nאֵין נִדָּה אֶלָּא שֶׁמֵּתָה נִדָּה. \n",
114
+ "<small>ו</small>\nהָאִשָּׁה שֶׁמֵּתָה, \nוְיָצָא מִמֶּנָּה רְבִיעִית דָּם, \nמְטַמֵּא מִשֵּׁם כֶּתֶם וּמְטַמֵּא בְאָהֵל. \nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nאֵינוּ מְטַמֵּא מִשֵּׁם כֶּתֶם, \nלְפִי שֶׁנֶּעְקַר מִשֶּׁמֵּתָה. \nוּמוֹדֶה רְבִּי יְהוּדָה, \nבְּיוֹשֶׁבֶת עַל הַמַּשְׁבֵּר וּמֵתָה, \nוְיָצָא מִמֶּנָּה רְבִיעִית דָּם, \nשֶׁהוּא מְטַמֵּא מִשֵּׁם כֶּתֶם. \nאָמַר רְבִּי יוֹסֵה: \nלְפִיכָךְ אֵינוּ מְטַמֵּא בְאָהֵל. \n",
115
+ "<small>ז</small>\nבָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִים: \nהַיּוֹשֶׁבֶת עַל דַּם טָהוֹר, \nהָיְתָה מְעָרָה מַיִם לְפֶסַח. \nחָזְרוּ לוֹמַר: \nהֲרֵי הִיא כְּמַגַּע טְמֵא מֵת לַקָּדָשִׁין, \nכְּדִבְרֵי בֵית הֶלֵּל. \nוּבֵית שַׁמַּי אוֹמְרִים: \nכִּטְמֵא מֵת. \n",
116
+ "וּמוֹדִין שֶׁהִיא אוֹכֶלֶת בְּמַעְשֵׂר, \nוְקוֹצָה לַחַלָּה, \nוּמַקֶּפֶת וְקוֹרָא לָהּ שֵׁם. \nוְאִם נָפַל מֵרוֹקָהּ וּמִדַּם טְהָרָהּ עַל כִּכָּר שֶׁלִּתְרוּמָה, \nשֶׁהוּא טָהוֹר. \nשֶׁבֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: \nצְרִיכָה טְבִילָה בָאַחֲרוֹנָה. \nוּבֵית הֶלֵּל אוֹמְרִים: \nאֵינָה צְרִיכָה טְבִילָה בָאַחֲרוֹנָה. \n",
117
+ "<small>ח</small>\nהָרוֹאָה יוֹם אֶחָד עָשָׂר וְטָבְלָה לָעֶרֶב, \nוְשִׁמְּשָׁה, \nבֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: \nמְטַמִּין מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, \nוְחַיָּבִין בַּקָּרְבָּן. \nוּבֵית הֶלֵּל פּוֹטְרִין מִן הַקָּרְבָּן. \nטָבְלָה יוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו, \nוְשִׁמְּשָׁה אֶת בֵּיתָהּ, \nוְאַחַר כָּךְ רָאָת, \nבֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: \nמְטַמִּין מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב \nוּפְטוּרִין מִן הַקָּרְבָּן. \nוּבֵית הֶלֵּל אוֹמְרִים: \nזֶה גָרְגְּרָן. \nוּמוֹדִים בְּרוֹאָה יוֹם אֶחָד עָשָׂר, \nוְטָבְלָה לָעֶרֶב וְשִׁמְּשָׁה, \nשֶׁהִיא מְטַמָּא מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, \nוְחַיֶּבֶת בַּקָּרְבָּן. \nטָבְלָה בְיוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו, \nוְשִׁמְּשָׁה, \nהֲרֵי זוֹ תַרְבּוּת רָעָה, \nוּמַגָּעָן וּבְעִילָתָן תְּלוּיִם. \n\n\n\n\n"
118
+ ]
119
+ ],
120
+ "sectionNames": [
121
+ "Chapter",
122
+ "Mishnah"
123
+ ]
124
+ }
json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Niddah/Hebrew/Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913.json ADDED
@@ -0,0 +1,128 @@
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
1
+ {
2
+ "language": "he",
3
+ "title": "Mishnah Niddah",
4
+ "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739",
5
+ "versionTitle": "Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913",
6
+ "status": "locked",
7
+ "priority": 2.0,
8
+ "license": "Public Domain",
9
+ "digitizedBySefaria": true,
10
+ "heversionSource": "http://primo.nli.org.il/primo_library/libweb/action/dlDisplay.do?vid=NLI&docId=NNL_ALEPH00174173",
11
+ "versionTitleInHebrew": "משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913",
12
+ "actualLanguage": "he",
13
+ "languageFamilyName": "hebrew",
14
+ "isBaseText": true,
15
+ "isSource": true,
16
+ "isPrimary": true,
17
+ "direction": "rtl",
18
+ "heTitle": "משנה נדה",
19
+ "categories": [
20
+ "Mishnah",
21
+ "Seder Tahorot"
22
+ ],
23
+ "text": [
24
+ [
25
+ "שמאי אומר כל הנשים דיין שעתן. הלל אומר מפקידה לפקידה ואפילו לימים הרבה. וחכמים אומרים לא כדברי זה ולא כדברי זה. אלא מעת לעת ממעט על יד מפקידה לפקידה. ומפקידה לפקידה ממעטת על יד מעת לעת כל אשה שיש לה וסת דיה שעתה. והמשמשת בעדים הרי זו כפקידה וממעטת על יד מעת לעת ועל יד מפקידה לפקידה: ",
26
+ "כיצד דיה שעתה. היתה יושבת במטה ועסוקה בטהרות. ופרשה וראתה. היא טמאה וכולן טהורות. אף על פי שאמרו מטמאה מעת לעת. אינה מונה אלא משעה שראתה: ",
27
+ "רבי אליעזר אומר ארבע נשים דיין שעתן. בתולה. מעוברת. מניקה. וזקנה. אמר רבי יהושע אני לא שמעתי אלא בתולה. אבל הלכה כרבי אליעזר: ",
28
+ "איזו היא בתולה. כל שלא ראתה דם מימיה. אף על פי שנשואה. מעוברת. משיודע עוברה. מניקה עד שתגמול את בנה. נתנה בנה למניקה. גמלתו או מת. רבי מאיר אומר מטמאה מעת לעת. וחכמים אומרים דיה שעתה: ",
29
+ "איזוהי זקנה. כל שעברו עליה שלש עונות סמוך לזקנתה. רבי אליעזר אומר כל אשה שעברו עליה שלש עונות. דיה שעתה. ר' יוסי אומר מעוברת ומניקה. שעברו עליהן שלש עונות. דיין שעתן: ",
30
+ "ובמה אמרו דיה שעתה. בראייה ראשונה. אבל בשנייה מטמאה מעת לעת. ואם ראתה הראשונה מאונס. אף השניה דיה שעתה: ",
31
+ "אף על פי שאמרו דיה שעתה. צריכה להיות בודקת. חוץ מן הנדה והיושבת על דם טוהר. ומשמשת בעדים. חוץ מיושבת על דם טוהר. ובתולה שדמיה טהורים. ופעמים צריכה להיות בודקת. בשחרית. ובין השמשות. ובשעה שהיא עוברת לשמש את ביתה. יתירה עליהן כהנות. בשעה שהן אוכלות בתרומה. רבי יהודה אומר אף בשעת עברתן מלאכול בתרומה: "
32
+ ],
33
+ [
34
+ "כל היד המרבה לבדוק בנשים משובחת. ובאנשים תקצץ. החרשת. והשוטה. והסומא. ושנטרפה דעתה. אם יש להן פקחות. מתקנות אותן והן אוכלות בתרומה. דרך בנות ישראל משמשות בשני עדים אחד לו ואחד לה. הצנועות מתקנות להן שלישי לתקן את הבית: ",
35
+ "נמצא על שלו טמאין. וחייבין קרבן. נמצא על שלה אותיום. טמאין וחייבין קרבן. נמצא על שלה לאחר זמן. טמאים מספק ופטורים מן הקרבן: ",
36
+ "איזהו אחר זמן כדי שתרד מן המטה ותדיח פניה. ואחר כך מטמאה מעת לעת ואינה מטמאה את בועלה. ר' עקיבא אומר אף מטמאה את בועלה. ומודים חכמים לר' עקיבא ברואה כתם שמטמאה את בועלה: ",
37
+ "כל הנשים בחזקת טהרה לבעליהן. הבאין מן הדרך. נשיהן להן בחזקת טהרה. בית שמאי אומרים צריכה שני עדים על כל תשמיש ותשמיש. או תשמש לאור הנר. בית הלל אומרים דיה בשני עדים כל הלילה: ",
38
+ "משל משלו חכמים באשה. החדר. והפרוזדור. והעלייה. דם החדר. טמא. נמצא בפרוזדור ספקו טמא. לפי שחזקתו מן המקור: ",
39
+ "חמשה דמים טמאים באשה. האדום. והשחור. וכקרן כרכום. וכמימי אדמה. וכמזוג. בית שמאי אומרים אף כמימי תלתן וכמימי בשר צלי. ובית הלל מטהרין. הירוק. עקביא בן מהללאל מטמא. וחכמים מטהרים. אמר רב�� מאיר אם אינו מטמא משום כתם מטמא משום משקה. רבי יוסי אומר לא כך ולא כך: ",
40
+ "איזהו אדום. כדם המכה. שחור כחרת. עמוק מכן. טמא. דיהה מכן. טהור. וכקרן כרכום כברור שבו. וכמימי אדמה. מבקעת בית כרם. ומציף מים. וכמזוג. שני חלקים מים. ואחד יין. מן היין השרוני: "
41
+ ],
42
+ [
43
+ "המפלת חתיכה. אם יש עמה דם טמאה. ואם לאו. טהורה. רבי יהודה אומר. בין כך ובין כך. טמאה: ",
44
+ "המפלת כמין קליפה. כמין שערה. כמין עפר. כמין יבחושים אדומים. תטיל למים. אם נמוחו. טמאה. ואם לאו. טהורה. המפלת כמין דגים. חגבים. שקצים ורמשים. אם יש עמהם דם. טמאה. ואם לאו. טהורה. המפלת מין בהמה חיה ועוף. בין טמאין. בין טהורים. אם זכר. תשב לזכר. ואם נקבה. תשב לנקבה. ואם אין ידוע תשב לזכר ולנקבה דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים. כל שאין בו מצורת אדם. אינו ולד: ",
45
+ "המפלת שפיר. מלא מים. מלא דם. מלא גנונים. אינה חוששת לולד. ואם היה מרוקם. תשב לזכר ולנקבה: ",
46
+ "המפלת סנדל. או שליא. תשב לזכר ולנקבה. שליא בבית הבית טמא. לא שהשליא ולד. אלא שאין שליא בלא ולד. רבי שמעון אומר נימוק הולד עד שלא יצא: ",
47
+ "המפלת טומטום ואנדרוגינוס. תשב לזכר ולנקבה. טומטום וזכר אנדרוגינוס וזכר. תשב לזכר ולנקבה. טומטום ונקבה. אנדרוגינוס ונקבה. תשב לנקבה בלבד. יצא מחותך או מסורס. משיצא רובו הרי הוא כילוד. יצא כדרכו. עד שיצא רוב ראשו. ואיזהו רוב ראשו. משיצא פדחתו: ",
48
+ "המפלת ואין ידוע מה הוא. תשב לזכר ולנקבה. אין ידוע אם ולד היה. אם לאו. תשב לזכר. ולנקבה. ולנדה: ",
49
+ "המפלת ליום ארבעים. אינה חוששת לולד. ליום ארבעים ואחד. תשב לזכר. ולנקבה. ולנדה. ר' ישמעאל אומר. יום ארבעים ואחד. תשב לזכר ולנדה. יום שמונים ואחד. תשב לזכר ולנקבה. ולנדה. שהזכר נגמר לארבעים ואחד. והנקבה לשמונים ואחד. וחכמים אומרים. אחד בריית הזכר. ואחד בריית הנקבה. זה וזה לארבעים ואחד: "
50
+ ],
51
+ [
52
+ "בנות כותים. נדות מעריסתן. והכותים מטמאים משכב תחתון כעליון. מפני שהן בועלי נדות. והן יושבות על כל דם ודם. ואין חייבין עליה על ביאת מקדש. ואין שורפין עליהם את התרומה. מפני שטומאתן ספק: \n",
53
+ "בנות צדוקין. בזמן שנהגו ללכת בדרכי אבותיהן. הרי הן ככותיות. פרשו ללכת בדרכי ישראל. הרי הן כישראלית. ר' יוסי אומר. לעולם הן כישראל. עד שיפרשו ללכת בדרכי אבותיהן: \n",
54
+ "דם עובדת כוכבים. ודם טהרה של מצורעת. בית שמאי מטהרים. ובית הלל אומרים כרוקה. וכמימי רגליה. דם יולדת שלא טבלה. בית שמאי אומרים כרוקה. וכמימי רגליה. ובית הלל אומרים מטמא לח ויבש. ומודים ביולדת בזוב. שהיא מטמאה לח ויבש: \n",
55
+ "המקשה נדה. קשתה שלשה ימים בתוך אחד עשר יום. ושפתה מעת לעת. וילדה. הרי זו יולדת בזוב. דברי ר' אליעזר. ר' יהושע אומר לילה ויום כלילי שבת ויומו. ששפתה מן הצער. ולא מן הדם: \n",
56
+ "כמה הוא קשויה. ר' מאיר אומר אפילו ארבעים וחמשים יום. ר' יהודה אומר דיה חדשה. ר' יוסי ור' שמעון אומרים אין קישוי יותר משתי שבתות: \n",
57
+ "המקשה בתוך שמונים של נקבה כל דמים שהיא רואה טהורים עד שיצא הולד. ור' אליעזר מטמא. אמרו לו לר' אליעזר ומה במקום שהחמיר בדם השופי. הקל בדם הקושי. מקום שהקל בדם השופי. אינו דין שנקל בדם הקושי. אמר להן דיו לבא מן הדין להיות כנדון ממה הקל עליה מטומאת זיבה אבל טמאה טומאת נדה: \n",
58
+ "כל אחד עשר יום בחזקת טהרה. ישבה לה ולא בדקה. שגגה. נאנסה. הזידה ולא בדק��. טהורה. הגיע שעת וסתה ולא בדקה. הרי זו טמאה. ר' מאיר אומר. אם היתה במחבא והגיע שעת וסתה ולא בדקה. הרי זו טהורה. מפני שחרדה מסלקת את הדמים. אבל ימי הזב והזבה. ושומרת יום כנגד יום. הרי אלו בחזקת טומאה: \n"
59
+ ],
60
+ [
61
+ "יוצא דופן. אין יושבין עליו ימי טומאה וימי טהרה. ואין חייבין עליו קרבן. ר' שמעון אומר הרי זה כילוד. כל הנשים מטמאות בבית החיצון. שנאמר דם יהיה זובה בבשרה. אבל הזב ובעל קרי. אינן מטמאים עד שתצא טומאתן לחוץ: \n",
62
+ "היה אוכל בתרומה והרגיש שנזדעזעו אבריו. אוחז באמה. ובולע את התרומה. ומטמאים בכל שהוא אפילו כעין החרדל. ובפחות מכן: \n",
63
+ "תנוקת בת יום אחד מיטמאה בנדה בת עשרה ימים מיטמאה בזיבה. תנוק בן יום אחד מיטמא בזיבה. ומיטמא בנגעים. ומיטמא בטמא מת. וזוקק ליבום ופוטר מן היבום ומאכיל בתרומה ופוסל מן התרומה ונוחל ומנחיל. וההורגו חייב. והרי הוא לאביו ולאמו ולכל קרוביו. כחתן שלם: \n",
64
+ "בת שלש שנים ויום אחד מתקדשת בביאה. ואם בא עליה יבם קנאה. וחייבין עליה משום אשת איש. ומטמאה את בועלה לטמא משכב תחתון כעליון. נשאת לכהן תאכל בתרומה. בא עליה אחד מן הפסולים פסלה מן הכהונה. בא עליה אחד מכל העריות האמורות בתורה מומתין על ידה והיא פטור'. פחות מכן כנותן אצבע בעין: \n",
65
+ "בן תשע שנים ויום אחד שבא על יבמתו קנאה. ואינו נותן גט עד שיגדיל. ומטמא בנדה לטמא משכב תחתון כעליון. ופוסל. ואינו מאכיל בתרומה. ופוסל את הבהמה מעל גבי המזבח. ונסקלת על ידו. ואם בא על אחת מכל העריות האמורות בתורה מומתים על ידו והוא פטור: \n",
66
+ "בת אחת עשרה שנה ויום אחד נדריה נבדקין. בת שתים עשרה שנה ויום אחד נדריה קיימין ובודקין. כל שתים עשרה. בן שתים עשרה שנה ויום אחד נדריו נבדקים. בן שלש עשרה שנה ויום אחד נדריו קיימין. ובודקין כל שלש עשרה. קודם לזמן הזה אף על פי שאמרו יודעין אנו לשם מי נדרנו. לשם מי הקדשנו. אין נדריהם נדר. ואין הקדשן הקדש. לאחר הזמן הזה. אף על פי שאמרו אין אנו יודעין לשם מי נדרנו. לשם מי הקדשנו. נדרן נדר והקדשן הקדש: \n",
67
+ "משל משלו חכמים באשה. פגה בוחל וצמל. פגה עודה תנוקת. בוחל. אלו ימי נעוריה. בזו ובזו אביה זכאי במציאתה ובמעשה ידיה ובהפרת נדריה. צמל כיון שבגרה. שוב אין לאביה רשות בה: \n",
68
+ "איזהו סימניה. ר' יוסי הגלילי אומר משיעלה הקמט תחת הדד. ר' עקיבא אומר משיטו הדדים. בן עזאי אומר משישחיר הפיטומת. ר' יוסי אומר כדי שיהא נותן ידו על העוקץ. והוא שוקע. ושוהא לחזור: \n",
69
+ "בת עשרים שנה שלא הביאה שתי שערות. תביא ראיה שהיא בת עשרים שנה. והיא אילונית. לא חולצת ולא מתיבמת. בן עשרים שנה שלא הביא שתי שערות. יביא ראיה שהוא בן עשרים שנה. והוא סריס. לא חולץ ולא מיבם. אלו דברי בית הלל. בית שמאי אומרים זה וזה בני שמונה עשרה. רבי אליעזר אומר הזכר כדברי בית הלל. והנקבה כדברי בית שמאי. שהאשה ממהרת לבא לפני האיש: \n"
70
+ ],
71
+ [
72
+ "בא סימן התחתון עד שלא בא העליון. או חולצת או מתיבמת. בא העליון עד שלא בא התחתון אף על פי שאי אפשר. ר' מאיר אומר לא חולצת ולא מתיבמת. וחכמים אומרים או חולצת או מתיבמת. מפני שאמרו. אפשר לתחתון לבא עד שלא בא העליון. אבל אי אפשר לעליון לבא. עד שלא בא התחתון: ",
73
+ "כיוצא בו. כל כלי חרס שהוא מכניס. מוציא. ויש שמוציא. ואינו מכניס. כל אבר שיש בו צפורן. יש בו עצם. ויש שיש בו עצם. ואין בו צפורן: ",
74
+ "כל המיטמא מדרס מיטמא טמא מת. ויש שמיטמא טמא מת. ואינו מיטמא מדרס: ",
75
+ "כל הראוי לדון דיני נפשות. ראוי לדון דיני ממונות. ויש שראוי לדון דיני ממונות. ואינו ראוי לדון דיני נפשות. כל הכשר לדון. כשר להעיד. ויש שכשר להעיד. ואינו כשר לדון: ",
76
+ "כל שחייב במעשרות. מיטמא טומאת אוכלים. ויש שמיטמא טומאת אוכלין. ואינו חייב במעשרות: ",
77
+ "כל שחייב בפאה. חייב במעשרות. ויש שחייב במעשרות. ואינו חייב בפאה: ",
78
+ "כל שחייב בראשית הגז. חייב במתנות. ויש שחייב במתנות. ואינו חייב בראשית הגז: ",
79
+ "כל שיש לו ביעור. יש לו שביעית. ויש שיש לו שביעית. ואין לו ביעור: ",
80
+ "כל שיש לו קשקשת. יש לו סנפיר. ויש שיש לו סנפיר ואין לו קשקשת. כל שיש לו קרנים. יש לו טלפים. ויש שיש לו טלפים. ואין לו קרנים: ",
81
+ "כל הטעון ברכה לאחריו. טעון ברכה לפניו. ויש טעון ברכה לפניו. ואין טעון ברכה לאחריו: ",
82
+ "תנוקת שהביאה שתי שערות או חולצת. או מתיבמת. וחייבת בכל מצות האמורות בתורה. וכן תנוק שהביא שתי שערות חייב בכל מצות האמורות בתורה. וראוי להיות בן סורר ומורה משיביא שתי שערות עד שיקיף זקן התחתון ולא העליון אלא שדברו חכמים בלשון נקייה. תנוקת שהביאה שתי שערות אינה יכולה למאן. רבי יהודה אומר עד שירבה השחור: ",
83
+ "שתי שערות האמורות בפרה ובנגעים והאמורות בכל מקום. כדי לכוף ראשן לעיקרן דברי רבי ישמעאל. ר' אלעזר אומר כדי לקרוץ בציפורן. ר' עקיבא אומר כדי שיהו ניטלות בזוג: ",
84
+ "הרואה כתם הרי זו מקולקלת וחוששת משום זוב. דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים אין בכתמים משום זוב: ",
85
+ "הרואה יום אחד עשר בין השמשות תחלת נדה וסוף נדה. תחלת זיבה וסוף זיבה. יום ארבעים לזכר ויום שמונים לנקבה. בין השמשות לכולן. הרי אלו טועות. אמר רבי יהושע עד שאתם מתקנים את השוטות תקנו את הפקחות. "
86
+ ],
87
+ [
88
+ "דם הנדה. ובשר המת. מטמאין לחין ומטמאין יבשין. אבל הזוב והניע והרוק. והשרץ והנבלה. והשכבת זרע. מטמאין לחין. ואין מטמאין יבשין. ואם יכולין להשרות. ולחזור לכמות שהן. מטמאין לחין. ומטמאין יבשין. וכמה היא שרייתן. בפושרין מעת לעת. רבי יוסי אומר בשר המת יבש. ואינו יכול להשרות ולחזור לכמות שהיה טהור: ",
89
+ "השרץ שנמצא במבוי מטמא למפרע. עד שיאמר בדקתי את המבוי הזה. ולא היה בו שרץ. או עד שעת כבוד. וכן כתם שנמצא בחלוק. מטמא למפרע. עד שיאמר בדקתי את החלוק הזה ולא היה בו כתם. או עד שעת הכבוס. ומטמא בין לח בין יבש. ר' שמעון אומר היבש מטמא למפרע. והלח אינו מטמא אלא עד שעה שהוא יכול לחזור ולהיות לח: ",
90
+ "כל הכתמין הבאים מרקם. טהורין. ר' יהודה מטמא מפני שהם גרים. וטועין. הבאין מבין העכו\"ם. טהורין. מבין ישראל ומבין הכותים ר' מאיר מטמא. וחכמים מטהרין. מפני שלא נחשדו על כתמיהן: ",
91
+ "כל הכתמים הנמצאים בכל מקום. טהורין. חוץ מן הנמצאים בחדרים. ובסביבות בית הטומאות. בית הטומאות של כותים. מטמאין באהל. מפני שהם קוברין שם את הנפלים. ר' יהודה אומר. לא היו קוברין. אלא משליכין וחיה גוררתן: ",
92
+ "נאמנים לומר קברנו שם את הנפלים. או לא קברנו. נאמנים לומר על הבהמה. אם בכרה. אם לא בכרה. נאמנים על ציון קברות. ואין נאמנין לא על הסככות ולא על הפרעות. ולא על הבית הפרס. זה הכלל דבר שחשודים בו. אין נאמנים עליו: "
93
+ ],
94
+ [
95
+ "הרואה כתם על בשרה. כנגד בית התורפה טמאה. ושלא כנגד בית התורפה. טהורה. על עקבה ועל ראש גודלה טמאה. על שוקה ועל פרסותיה מבפנים טמאה. מבחוץ. טהורה. ועל הצדדין מכאן ומכאן טהורה. ראתה על חלוקה. מן החגור ולמטה. טמאה. מן החגור ולמעלה. טהורה. ראתה על בית יד של חלוק. אם מגיע כנגד בית התורפה טמאה. ואם לאו טהורה. היתה פושטתו ומתכסה בו בלילה כל מקום שנמצא בו כתם טמאה. מפני שהוא חוזר. וכן בפליום: ",
96
+ "ותולה בכל דבר שהיא יכולה לתלות. שחטה בהמה חיה ועוף. נתעסקה בכתמים. או שישבה בצד העסוקים בהן. הרגה מאכולת. הרי זה תולה בה. עד כמה היא תולה ר' חנינא בן אנטיגנוס אומר עד כגריס של פול. ואף על פי שלא הרגה. ותולה בבנה או בבעלה. אם יש בה מכה והיא יכולה להגלע ולהוציא דם. הרי זה תולה בה. ",
97
+ "מעשה באשה אחת שבאת לפני ר' עקיבא. אמרה לו ראיתי כתם. אמר לה שמא מכה היתה ביך. אמרה לו הן וחייתה. אמר לה שמא יכולה להגלע ולהוציא דם. אמרה לו הן. וטהרה ר' עקיבא. ראה תלמידיו מסתכלין זה בזה. אמר להם מה הדבר קשה בעיניכם. שלא אמרו חכמים הדבר להחמיר אלא להקל. שנאמר ואשה כי תהיה זבה דם יהיה זובה בבשרה. דם ולא כתם: ",
98
+ "עד שהוא נתון תחת הכר. ונמצא עליו דם. עגול טהור משוך טמא. דברי ר' אלעזר בר ר' צדוק: "
99
+ ],
100
+ [
101
+ "האשה שהיא עושה צרכיה. וראתה דם רבי מאיר אומר אם עומדת טמאה ואם יושבת טהורה. רבי יוסי אומר בין כך ובין כך. טהורה: ",
102
+ "איש ואשה. שעשו צרכיהן לתוך הספל. ונמצא דם על המים. ר' יוסי מטהר ור' שמעון מטמא. שאין דרך האיש להוציא דם. אלא שחזקת דמים מן האשה: ",
103
+ "השאילה חלוקה לנכרית. או לנדה הרי זה תולה בה. שלש נשים שלבשו חלוק אחד. או שישבו על ספסל אחד ונמצא עליו דם. כולן טמאות ישבו על ספסל של אבן או על האצטבא של מרחץ. ר' נחמיה מטהר. שהיה רבי נחמיה אומר כל דבר שאינו מקבל טומאה. אין מקבל כתמים: ",
104
+ "שלש נשים שהיו ישנות במטה אחת ונמצא דם תחת אחת מהן. כולן טמאות. בדקה אחת מהן ונמצאת טמאה. היא טמאה. ושתיהן טהורות ותולות זו בזו. ואם לא היו ראויות לראות. רואין אותן כאילו הן ראויות: ",
105
+ "שלש נשים שהיו ישנות במטה אחת ונמצא דם תחת האמצעית. כולן טמאות. תחת הפנימית שתים הפנימיות טמאות. והחיצונה טהורה. תחת החיצונה. שתים החיצונות טמאות. והפנימית טהורה. אמר ר' יהודה אימתי בזמן שעברו דרך מרגלות המטה אבל אם עברו שלשתן דרך עליה כולן טמאות. בדקה אחת מהן ונמצאת טהורה. היא טהורה. ושתים טמאות. בדקו שתים ומצאו טהורות. הן טהורות. ושלישית טמאה. שלשתן ומצאו טהורות. כולן טמאות. למה הדבר דומה. לגל טמא שנתערב בין שני גלים טהורים. ובדקו אחד מהן. ומצאו טהור. הוא טהור. ושנים טמאין. שנים ומצאו טהורים. הם טהורים. והשלישי טמא. שלשתן ומצאו טהורים. כולן טמאים. דברי רבי מאיר. שהי' רבי מאיר אומר כל דבר שהוא בחזקת טומאה. לעולם הוא בטומאתו. עד שיודע לך טומאה היכן היא. וחכמים אומרים בודק עד שמגיע לסלע. או לבתולה: ",
106
+ "שבעה סמנין מעבירין על הכתם. רוק תפל ומי גריסין. ומי רגלים. ונתר. ובורית. קמוניא. ואשלג. הטבילו ועשה על גביו טהרות. העביר עליו שבעה סמנין. ולא עבר. הרי זה צבע. הטהרות טהורות. ואינו צריך להטביל. עבר או שדיהה. הרי זה כתם. והטהרות טמאות. וצריך להטביל: ",
107
+ "איזהו רוק תפל. כל שלא טעם כלום. מי גריסין. לעיסת גריסין של פול חלוקת נפש. מי רגלים שהחמיצו. וצריך לכסכס שלש פעמים לכל אחד ואחד. העבירן שלא כסדרן או שהעביר שבעה סממנין כאחת. לא עשה ולא כלום: ",
108
+ "כל אשה שיש לה וסת דיה שעתה. ואלו הן הוסתות. מפהקת ומעטשת. וחוששת בפי כריסה ובשפולי מעיה ושופעת וכמין צמרמורת אוחזין אותה. וכן כיוצא בהן. וכל שקבעה לה שלש פעמים. הרי זה וסת: ",
109
+ "היתה למודה להיות רואה בתחלת הוסתות. כל הטהרות שעשתה בתוך הוסתות. טמאות. בסוף הוסתות. כל הטהרות שעשתה בתוך הוסתות. טהורות. ר' יוסי אומר אף ימים ושעות. וסתות. היתה למודה להיות רואה עם הנץ החמה. אינה אסורה אלא עם הנץ החמה. ר' יהודה אומר כל היום שלה: ",
110
+ "היתה למודה להיות רואה יום חמשה עשר. ושינתה להיות רואה ליום עשרים. זה וזה אסורין. שינתה פעמים ליום עשרים. זה וזה אסורין. שינתה שלש פעמים ליום עשרים. הותר חמשה עשר. וקבעה לה יום עשרים. שאין אשה קובעת לה וסת. עד שתקבענה שלש פעמים. ואינה מטהרת הוסת. עד שתעקר ממנה שלש פעמים: ",
111
+ "נשים בבתוליהם כגפנים. יש גפן שיינה אדום. ויש גפן שיינה שחור. ויש גפן שיינה מרובה. ויש גפן שיינה מועט. רבי יהודה אומר כל גפן יש בה יין. ושאין בה יין הרי זה דורקטי: "
112
+ ],
113
+ [
114
+ "תינוקת שלא הגיע זמנה לראות. וניסת. בית שמאי אומרים נותנין לה ארבעה לילות. ובית הלל אומרים עד שתחיה המכה. הגיע זמנה לראות וניסת. בית שמאי אומרים נותנין לה לילה הראשון. ובית הלל אומרים עד מוצאי שבת ארבעה לילות. ראתה ועודה בבית אביה. בית שמאי אומרים נותנין לה בעילת מצוה. ובית הלל אומרים כל הלילה כולה: ",
115
+ "נדה שבדקה עצמה יום שביעי שחרית ומצאתה טהורה. ובין השמשות לא הפרישה. ולאחר ימים. בדקה ומצאתה טמאה. הרי היא בחזקת טהרה. בדקה עצמה ביום שביעי בשחרית. ומצאתה טמאה. ובין השמשות לא הפרישה. ולאחר זמן. בדקה ומצאתה טהורה. הרי זו בחזקת טמאה. ומטמאה מעת לעת. ומפקידה לפקידה. ואם יש לה וסת דיה שעתה. ר' יהודה אומר כל שלא הפרישה בטהרה מן המנחה ולמעלה. הרי זו בחזקת טמאה. וחכמים אומרים אפילו בשניה לנדתה בדקה ומצאתה טהורה. ובין השמשות לא הפרישה ולאחר זמן בדקה ומצאה טמאה הרי זו בחזקת טהרה: ",
116
+ "הזב והזבה. שבדקו עצמן ביום ראשון. ומצאו טהור. וביום השביעי ומצאו טהור. ושאר ימים שבינתיים לא בדקו. ר' אליעזר אומר הרי הן בחזקת טהרה. רבי יהושע אומר אין להם אלא יום ראשון ויום שביעי בלבד. ר' עקיבא אומר אין להם אלא יום שביעי בלבד: ",
117
+ "הזב והזבה. והנדה. והיולדת. והמצורע שמתו. מטמאין במשא. עד שימוק הבשר. עכו\"ם שמת טהור מלטמא במשא. בית שמאי אומרים כל הנשים מתות נדות. ובית הלל אומרים אין נדה. אלא שמתה נדה: ",
118
+ "האשה שמתה ויצא ממנה רביעית דם מטמאה משום כתם ומטמאה באוהל. רבי יהודה אומר אינה מטמאה משום כתם. מפני שנעקר משמתה. ומודה רבי יהודה ביושבת על משבר. ומתה ויצא ממנה רביעית דם. שהיא מטמאה משום כתם. אמר ר' יוסי לפיכך אינה מטמאה באהל: ",
119
+ "בראשונה היו אומרים היושבת על דם טוהר. היתה מערה מים לפסח חזרו לומר הרי היא כמגע טמא מת לקדשים. כדברי בית הלל. בית שמאי אומרים אף כטמא מת: ",
120
+ "ומודים שהיא אוכלת במעשר. וקוצה לה חלה. ומקפת וקוראה לה שם. ואם נפל מרוקה. ומדם טהרה. על ככר של תרומה. שהוא טהור. בית שמאי אומרים צריכה טבילה באחרונה. ובית הלל אומרים אינה צריכה טבילה באחרונה: ",
121
+ "הרואה יום אחד עשר. וטבלה לערב. ושמשה. בית שמאי אומרים מטמאין משכב ומושב וחייבין בקרבן בית הלל אומרים פטורין מן הקרבן. טבלה ביום שלאחריו ושמשה את ביתה ואחר כך ראתה. בית שמאי אומרים מטמאין משכב ומושב. ופטורים מן הקרבן. ובית הלל אומרים הרי זה גרגרן. ומודים ברואה בתוך אחד עשר יום וטבלה לערב ושמשה שמטמאין משכב ומושב. וחייבין בקרבן. טבלה ביום שלאחריו ושמשה. הרי זו תרבות רעה. ומגען ובעילתן תלוים: "
122
+ ]
123
+ ],
124
+ "sectionNames": [
125
+ "Chapter",
126
+ "Mishnah"
127
+ ]
128
+ }
json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Niddah/Hebrew/Torat Emet 357.json ADDED
@@ -0,0 +1,126 @@
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
1
+ {
2
+ "language": "he",
3
+ "title": "Mishnah Niddah",
4
+ "versionSource": "http://www.toratemetfreeware.com/index.html?downloads",
5
+ "versionTitle": "Torat Emet 357",
6
+ "status": "locked",
7
+ "priority": 3.0,
8
+ "license": "Public Domain",
9
+ "versionTitleInHebrew": "תורת אמת 357",
10
+ "actualLanguage": "he",
11
+ "languageFamilyName": "hebrew",
12
+ "isBaseText": true,
13
+ "isSource": true,
14
+ "isPrimary": true,
15
+ "direction": "rtl",
16
+ "heTitle": "משנה נדה",
17
+ "categories": [
18
+ "Mishnah",
19
+ "Seder Tahorot"
20
+ ],
21
+ "text": [
22
+ [
23
+ "שַׁמַּאי אוֹמֵר, כָּל הַנָּשִׁים דַּיָּן שְׁעָתָן. הִלֵּל אוֹמֵר, מִפְּקִידָה לִפְקִידָה, וַאֲפִלּוּ לְיָמִים הַרְבֵּה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, לֹא כְדִבְרֵי זֶה וְלֹא כְדִבְרֵי זֶה, אֶלָּא מֵעֵת לְעֵת מְמַעֵט עַל יַד מִפְּקִידָה לִפְקִידָה, וּמִפְּקִידָה לִפְקִידָה מְמַעֶטֶת עַל יַד מֵעֵת לְעֵת. כָּל אִשָּׁה שֶׁיֶּשׁ לָהּ וֶסֶת, דַּיָּהּ שְׁעָתָהּ. וְהַמְשַׁמֶּשֶׁת בְּעִדִּים, הֲרֵי זוֹ כִפְקִידָה, וּמְמַעֶטֶת עַל יַד מֵעֵת לְעֵת וְעַל יַד מִפְּקִידָה לִפְקִידָה: \n",
24
+ "כֵּיצַד דַּיָּהּ שְׁעָתָהּ. הָיְתָה יוֹשֶׁבֶת בַּמִּטָּה וַעֲסוּקָה בְטָהֳרוֹת, וּפֵרְשָׁה וְרָאֲתָה, הִיא טְמֵאָה וְכֻלָּן טְהוֹרוֹת. אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ, מְטַמְּאָה מֵעֵת לְעֵת, אֵינָהּ מוֹנָה אֶלָּא מִשָּׁעָה שֶׁרָאָתָה: \n",
25
+ "רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אַרְבַּע נָשִׁים דַּיָּן שְׁעָתָן, בְּתוּלָה, מְעֻבֶּרֶת, מֵנִיקָה וּזְקֵנָה. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, אֲנִי לֹא שָׁמַעְתִּי אֶלָּא בְתוּלָה, אֲבָל הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר: \n",
26
+ "אֵיזוֹ הִיא בְתוּלָה, כֹּל שֶׁלֹּא רָאֲתָה דָם מִיָּמֶיהָ, אַף עַל פִּי שֶׁנְּשׂוּאָה. מְעֻבֶּרֶת, מִשֶּׁיִּוָּדַע עֻבָּרָהּ. מֵנִיקָה, עַד שֶׁתִּגְמֹל אֶת בְּנָהּ. נָתְנָה בְנָהּ לְמֵנִיקָה, גְּמָלַתּוּ אוֹ מֵת, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, מְטַמְּאָה מֵעֵת לְעֵת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, דַּיָּהּ שְׁעָתָהּ: \n",
27
+ "אֵיזוֹהִי זְקֵנָה. כֹּל שֶׁעָבְרוּ עָלֶיהָ שָׁלשׁ עוֹנוֹת סָמוּךְ לְזִקְנָתָהּ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, כָּל אִשָּׁה שֶׁעָבְרוּ עָלֶיהָ שָׁלשׁ עוֹנוֹת, דַּיָּהּ שְׁעָתָהּ. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, מְעֻבֶּרֶת וּמֵנִיקָה שֶׁעָבְרוּ עֲלֵיהֶן שָׁלשׁ עוֹנוֹת, דַּיָּן שְׁעָתָן: \n",
28
+ "וּבַמֶּה אָמְרוּ דַּיָּהּ שְׁעָתָהּ. בִּרְאִיָּה רִאשׁוֹנָה. אֲבָל בַּשְּׁנִיָּה, מְטַמְּאָה מֵעֵת לְעֵת. וְאִם רָאֲתָה הָרִאשׁוֹנָה מֵאֹנֶס, אַף הַשְּׁנִיָּה דַּיָּהּ שְׁעָתָהּ: \n",
29
+ "אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ דַּיָּהּ שְׁעָתָהּ, צְרִיכָה לִהְיוֹת בּוֹדֶקֶת, חוּץ מִן הַנִּדָּה וְהַיּוֹשֶׁבֶת עַל דַּם טֹהַר. וּמְשַׁמֶּשֶׁת בְּעִדִּים, חוּץ מִיּוֹשֶׁבֶת עַל דַּם טֹהַר, וּבְתוּלָה שֶׁדָּמֶיהָ טְהוֹרִים. וּפַעֲמַיִם צְרִיכָה לִהְיוֹת בּוֹדֶקֶת, בְּשַׁחֲרִית וּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת, וּבְשָׁעָה שֶׁהִיא עוֹבֶרֶת לְשַׁמֵּשׁ אֶת בֵּיתָהּ. יְתֵרָה עֲלֵיהֶן כֹּהֲנוֹת, בְּשָׁעָה שֶׁהֵן אוֹכְלוֹת בַּתְּרוּמָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף בִּשְׁעַת עֲבָרָתָן מִלֶּאֱכֹל בַּתְּרוּמָה: \n"
30
+ ],
31
+ [
32
+ "כָּל הַיָּד הַמַּרְבָּה לִבְדֹּק בְּנָשִׁים, מְשֻׁבַּחַת. וּבַאֲנָשִׁים, תִּקָּצֵץ. הַחֵרֶשֶׁת וְהַשּׁוֹטָה וְהַסּוּמָא וְשֶׁנִּטְרְפָה דַעְתָּהּ, אִם יֶשׁ לָהֶן פִּקְחוֹת, מְתַקְּנוֹת אוֹתָן ו��הֵן אוֹכְלוֹת בַּתְּרוּמָה. דֶּרֶךְ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל, מְשַׁמְּשׁוֹת בִּשְׁנֵי עִדִּים, אֶחָד לוֹ וְאֶחָד לָהּ. הַצְּנוּעוֹת מְתַקְּנוֹת לָהֶן שְׁלִישִׁי, לְתַקֵּן אֶת הַבָּיִת: \n",
33
+ "נִמְצָא עַל שֶׁלּוֹ, טְמֵאִין וְחַיָּבִין קָרְבָּן. נִמְצָא עַל שֶׁלָּהּ אוֹתְיוֹם, טְמֵאִין וְחַיָּבִין קָרְבָּן. נִמְצָא עַל שֶׁלָּהּ לְאַחַר זְמַן, טְמֵאִים מִסָּפֵק וּפְטוּרִים מִן הַקָּרְבָּן: \n",
34
+ "אֵיזֶהוּ אַחַר זְמַן. כְּדֵי שֶׁתֵּרֵד מִן הַמִּטָּה וְתָדִיחַ פָּנֶיהָ. וְאַחַר כָּךְ, מְטַמְּאָה מֵעֵת לְעֵת וְאֵינָהּ מְטַמְּאָה אֶת בּוֹעֲלָהּ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אַף מְטַמְּאָה אֶת בּוֹעֲלָהּ. וּמוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי עֲקִיבָא בְּרוֹאָה כֶתֶם, שֶׁמְּטַמְּאָה אֶת בּוֹעֲלָהּ: \n",
35
+ "כָּל הַנָּשִׁים בְּחֶזְקַת טָהֳרָה לְבַעֲלֵיהֶן. הַבָּאִין מִן הַדֶּרֶךְ, נְשֵׁיהֶן לָהֶן בְּחֶזְקַת טָהֳרָה. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, צְרִיכָה שְׁנֵי עִדִּים עַל כָּל תַּשְׁמִישׁ וְתַשְׁמִישׁ, אוֹ תְשַׁמֵּשׁ לְאוֹר הַנֵּר. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, דַּיָּהּ בִּשְׁנֵי עִדִּים כָּל הַלָּיְלָה: \n",
36
+ "מָשָׁל מָשְׁלוּ חֲכָמִים בָּאִשָּׁה, הַחֶדֶר וְהַפְּרוֹזְדוֹר וְהָעֲלִיָּה. דַּם הַחֶדֶר, טָמֵא. נִמְצָא בַפְּרוֹזְדוֹר, סְפֵקוֹ טָמֵא, לְפִי שֶׁחֶזְקָתוֹ מִן הַמָּקוֹר: \n",
37
+ "חֲמִשָּׁה דָמִים טְמֵאִים בָּאִשָּׁה. הָאָדֹם, וְהַשָּׁחֹר, וּכְקֶרֶן כַּרְכּוֹם, וּכְמֵימֵי אֲדָמָה, וּכְמָזוּג. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אַף כְּמֵימֵי תִלְתָּן וּכְמֵימֵי בָשָׂר צָלִי. וּבֵית הִלֵּל מְטַהֲרִין. הַיָּרֹק, עֲקַבְיָא בֶן מַהֲלַלְאֵל מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִים. אָמַר רַבִּי מֵאִיר, אִם אֵינוֹ מְטַמֵּא מִשּׁוּם כֶּתֶם, מְטַמֵּא מִשּׁוּם מַשְׁקֶה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, לֹא כָךְ וְלֹא כָךְ: \n",
38
+ "אֵיזֶהוּ אָדֹם, כְּדַם הַמַּכָּה. שָׁחֹר, כַּחֶרֶת. עָמֹק מִכָּן, טָמֵא. דֵּהֶה מִכָּן, טָהוֹר. וּכְקֶרֶן כַּרְכּוֹם, כַּבָּרוּר שֶׁבּוֹ. וּכְמֵימֵי אֲדָמָה, מִבִּקְעַת בֵּית כֶּרֶם, וּמֵצִיף מָיִם. וּכְמָזוּג, שְׁנֵי חֲלָקִים מַיִם וְאֶחָד יַיִן, מִן הַיַּיִן הַשָּׁרוֹנִי: \n"
39
+ ],
40
+ [
41
+ "הַמַּפֶּלֶת חֲתִיכָה, אִם יֵשׁ עִמָּהּ דָּם, טְמֵאָה. וְאִם לָאו, טְהוֹרָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, טְמֵאָה: \n",
42
+ "הַמַּפֶּלֶת כְּמִין קְלִפָּה, כְּמִין שַׂעֲרָה, כְּמִין עָפָר, כְּמִין יַבְחוּשִׁים אֲדֻמִּים, תַּטִּיל לַמַּיִם. אִם נִמֹּחוּ, טְמֵאָה. וְאִם לָאו, טְהוֹרָה. הַמַּפֶּלֶת כְּמִין דָּגִים, חֲגָבִים, שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים, אִם יֵשׁ עִמָּהֶם דָּם, טְמֵאָה. וְאִם לָאו, טְהוֹרָה. הַמַּפֶּלֶת מִין בְּהֵמָה, חַיָּה וָעוֹף, בֵּין טְמֵאִין בֵּין טְהוֹרִים, אִם זָכָר, תֵּשֵׁב לְזָכָר. וְאִם נְקֵבָה, תֵּשֵׁב לִנְקֵבָה. וְאִם אֵין יָדוּעַ, תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, כֹּל שֶׁאֵין בּוֹ מִצּוּרַת אָדָם, אֵינוֹ וָלָד: \n",
43
+ "הַמַּפֶּלֶת שְׁפִיר מָלֵא מַיִם, מָלֵא דָם, מָלֵא גְנוּנִים, אֵינָהּ חוֹשֶׁשֶׁת לְוָלָד. וְאִם הָיָה מְרֻקָּם, תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה: \n",
44
+ "הַמַּפֶּלֶת סַנְדָּל אוֹ שִׁלְיָא, תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה. שִׁלְיָא בַּבַּיִת, הַבַּיִת טָמֵא. לֹא שֶׁהַשִּׁלְיָא וָלָד, אֶלָּא שֶׁאֵין שִׁלְיָא בְלֹא וָלָד. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, נִמּוֹק הַוָּלָד עַד שֶׁלֹּא יָצָא: \n",
45
+ "הַמַּפֶּלֶת טֻמְטוּם, וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס, תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה. טֻמְטוּם וְזָכָר, אַנְדְּרוֹגִינוֹס וְזָכָר, תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה. טֻמְטוּם וּנְקֵבָה, אַנְדְּרוֹגִינוֹס וּנְקֵבָה, תֵּשֵׁב לִנְקֵבָה בִלְבָד. יָצָא מְחֻתָּךְ אוֹ מְסֹרָס, מִשֶּׁיָּצָא רֻבּוֹ, הֲרֵי הוּא כְיָלוּד. יָצָא כְדַרְכּוֹ, עַד שֶׁיֵּצֵא רֹב רֹאשׁוֹ. וְאֵיזֶהוּ רֹב רֹאשׁוֹ, מִשֶּׁתֵּצֵא פַדַּחְתּוֹ: \n",
46
+ "הַמַּפֶּלֶת וְאֵין יָדוּעַ מַה הוּא, תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה. אֵין יָדוּעַ אִם וָלָד הָיָה אִם לָאו, תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה וּלְנִדָּה: \n",
47
+ "הַמַּפֶּלֶת לְיוֹם אַרְבָּעִים, אֵינָהּ חוֹשֶׁשֶׁת לְוָלָד. לְיוֹם אַרְבָּעִים וְאֶחָד, תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה וּלְנִדָּה. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, יוֹם אַרְבָּעִים וְאֶחָד, תֵּשֵׁב לְזָכָר וּלְנִדָּה. יוֹם שְׁמוֹנִים וְאֶחָד, תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה וּלְנִדָּה, שֶׁהַזָּכָר נִגְמָר לְאַרְבָּעִים וְאֶחָד, וְהַנְּקֵבָה לִשְׁמוֹנִים וְאֶחָד. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֶחָד בְּרִיַּת הַזָּכָר וְאֶחָד בְּרִיַּת הַנְּקֵבָה, זֶה וָזֶה לְאַרְבָּעִים וְאֶחָד: \n"
48
+ ],
49
+ [
50
+ "בְּנוֹת כּוּתִים, נִדּוֹת מֵעֲרִיסָתָן. וְהַכּוּתִים מְטַמְּאִים מִשְׁכָּב תַּחְתּוֹן כָּעֶלְיוֹן, מִפְּנֵי שֶׁהֵן בּוֹעֲלֵי נִדּוֹת, וְהֵן יוֹשְׁבוֹת עַל כָּל דָּם וָדָם. וְאֵין חַיָּבִין עָלֶיהָ עַל בִּיאַת מִקְדָּשׁ, וְאֵין שׂוֹרְפִין עֲלֵיהֶם אֶת הַתְּרוּמָה, מִפְּנֵי שֶׁטֻּמְאָתָן סָפֵק: \n",
51
+ "בְּנוֹת צְדוֹקִין, בִּזְמַן שֶׁנָּהֲגוּ לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי אֲבוֹתֵיהֶן, הֲרֵי הֵן כְּכוּתִיּוֹת. פֵּרְשׁוּ לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי יִשְׂרָאֵל, הֲרֵי הֵן כְּיִשְׂרְאֵלִית. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, לְעוֹלָם הֵן כְּיִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁיִּפְרְשׁוּ לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי אֲבוֹתֵיהֶן: \n",
52
+ "דַּם נָכְרִית וְדַם טָהֳרָה שֶׁל מְצֹרַעַת, בֵּית שַׁמַּאי מְטַהֲרִים. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, כְּרֻקָּהּ וּכְמֵימֵי רַגְלֶיהָ. דַּם יוֹלֶדֶת שֶׁלֹּא טָבְלָה, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, כְּרֻקָּהּ וּכְמֵימֵי רַגְלֶיהָ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, מְטַמֵּא לַח וְיָבֵשׁ. וּמוֹדִים בְּיוֹלֶדֶת בְּזוֹב, שֶׁהִיא מְטַמְּאָה לַח וְיָבֵשׁ: \n",
53
+ "הַמַּקְשָׁה, נִדָּה. קִשְּׁתָה שְׁלשָׁה יָמִים בְּתוֹךְ אַחַד עָשָׂר יוֹם וְשָׁפְתָה מֵעֵת לְעֵת וְיָלְדָה, הֲרֵי זוֹ יוֹלֶדֶת בְּזוֹב, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, לַיְלָה וָיוֹם, כְּלֵילֵי שַׁבָּת וְיוֹמוֹ. שֶׁשָּׁפְתָה מִן הַצַּעַר, וְלֹא מִן הַדָּם: \n",
54
+ "כַּמָּה הוּא קִשּׁוּיָהּ. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, אֲפִלּוּ אַרְבָּעִים וַחֲמִשִּׁים יוֹם. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, דַּיָּהּ חָדְשָׁהּ. רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים, אֵין קִשּׁוּי יוֹתֵר מִשְּׁתֵּי שַׁבָּתוֹת: \n",
55
+ "הַמַּקְשָׁה בְתוֹךְ שְׁמוֹנִים שֶׁל נְקֵבָה, כָּל דָּמִים שֶׁהִיא רוֹאָה, טְהוֹרִים, עַד שֶׁיֵּצֵא הַוָּלָד. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַמֵּא. אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וּמַה בִּמְקוֹם שֶׁהֶחְמִיר בְּדַם הַשֹּׁפִי, הֵקֵל בְּדַם הַקֹּשִׁי, מְקוֹם שֶׁהֵקֵל בְּדַם הַשֹּׁפִי, אֵינוֹ דִין שֶׁנָּקֵל בְּדַם הַקֹּשִׁי. אָמַר לָהֶן, דַּיּוֹ לַבָּא מִן הַדִּין לִהְיוֹת כַּנִּדּוֹן, מִמַּה הֵקֵל עָלֶיהָ, מִטֻּמְאַת זִיבָה, אֲבָל טְמֵאָה טֻמְאַת נִדָּה: \n",
56
+ "כָּל אַחַד עָשָׂר יוֹם בְּחֶזְקַת טָהֳרָה. יָשְׁבָה לָהּ וְלֹא בָדְקָה, שָׁגְגָה, נֶאֶנְסָה, הֵזִידָה וְלֹא בָדְקָה, טְהוֹרָה. הִגִּיעַ שְׁעַת וִסְתָּהּ וְלֹא בָדְקָה, הֲרֵי זוֹ טְמֵאָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, אִם הָיְתָה בְמַחֲבֵא וְהִגִּיעַ שְׁעַת וִסְתָּהּ, וְלֹא בָדְקָה, הֲרֵי זוֹ טְהוֹרָה, מִפְּנֵי שֶׁחֲרָדָה מְסַלֶּקֶת אֶת הַדָּמִים. אֲבָל יְמֵי הַזָּב וְהַזָּבָה וְשׁוֹמֶרֶת יוֹם כְּנֶגֶד יוֹם, הֲרֵי אֵלּוּ בְּחֶזְקַת טֻמְאָה: \n"
57
+ ],
58
+ [
59
+ "יוֹצֵא דֹפֶן, אֵין יוֹשְׁבִין עָלָיו יְמֵי טֻמְאָה וִימֵי טָהֳרָה, וְאֵין חַיָּבִין עָלָיו קָרְבָּן. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, הֲרֵי זֶה כְיָלוּד. כָּל הַנָּשִׁים מִטַּמְּאוֹת בַּבַּיִת הַחִיצוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ט״ו:י״ט), דָּם יִהְיֶה זֹבָהּ בִּבְשָׂרָהּ. אֲבָל הַזָּב וּבַעַל קֶרִי, אֵינָן מִטַּמְּאִים, עַד שֶׁתֵּצֵא טֻמְאָתָן לַחוּץ: ",
60
+ "הָיָה אוֹכֵל בַּתְּרוּמָה וְהִרְגִּישׁ שֶׁנִּזְדַּעְזְעוּ אֵבָרָיו, אוֹחֵז בָּאַמָּה וּבוֹלֵעַ אֶת הַתְּרוּמָה. וּמְטַמְּאִים בְּכָל שֶׁהוּא, אֲפִלּוּ כְעֵין הַחַרְדָּל וּבְפָחוֹת מִכָּן: ",
61
+ "תִּינוֹקֶת בַּת יוֹם אֶחָד, מִטַּמְּאָה בְנִדָּה. בַּת עֲשָׂרָה יָמִים, מִטַּמְּאָה בְזִיבָה. תִּינוֹק בֶּן יוֹם אֶחָד, מִטַּמֵּא בְזִיבָה, וּמִטַּמֵּא בִנְגָעִים, וּמִטַּמֵּא בִטְמֵא מֵת, וְזוֹקֵק לְיִבּוּם, וּפוֹטֵר מִן הַיִּבּוּם, וּמַאֲכִיל בַּתְּרוּמָה, וּפוֹסֵל מִן הַתְּרוּמָה, וְנוֹחֵל וּמַנְחִיל. וְהַהוֹרְגוֹ, חַיָּב. וַהֲרֵי הוּא לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ וּלְכָל קְרוֹבָיו כְּחָתָן שָׁלֵם: ",
62
+ "בַּת שָׁלשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד, מִתְקַדֶּשֶׁת בְּבִיאָה. וְאִם בָּא עָלֶיהָ יָבָם, קְנָאָהּ. וְחַיָּבִין עָלֶיהָ מִשּׁוּם אֵשֶׁת אִישׁ, וּמְטַמְּאָה אֶת בּוֹעֲלָהּ לְטַמֵּא מִשְׁכָּב תַּחְתּוֹן כָּעֶלְיוֹן. נִשֵּׂאת לְכֹהֵן, תֹּאכַל בַּתְּרוּמָה. בָּא עָלֶיהָ אַחַד מִן הַפְּסוּלִים, פְּסָלָהּ מִן הַכְּהֻנָּה. בָּא עָלֶיהָ אַחַד מִכָּל הָעֲרָיוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה, מוּמָתִין עַל יָדָהּ, וְהִיא פְטוּרָה. פָּחוֹת מִכָּן, כְּנוֹתֵן אֶצְבַּע בָּעָיִן: ",
63
+ "בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד שֶׁבָּא עַל יְבִמְתּוֹ, קְנָאָהּ. וְאֵינוֹ נוֹתֵן גֵּט עַד שֶׁיַּגְדִּיל. וּמִטַּמֵּא בְנִדָּה, לְטַמֵּא מִשְׁכָּב תַּחְתּוֹן כָּעֶלְיוֹן. וּפוֹסֵל וְאֵינוֹ מַאֲכִיל בַּתְּרוּמָה. וּפוֹסֵל אֶת הַבְּהֵמָה מֵעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְנִסְקֶלֶת עַל יָדוֹ. וְאִם בָּא עַל אַחַת מִכָּל הָעֲרָיוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה, מוּמָתִים עַל יָדוֹ, וְהוּא פָטוּר: ",
64
+ "בַּת אַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד, נְדָרֶיהָ נִבְדָּקִין. בַּת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד, נְדָרֶיהָ קַיָּמִין. וּבוֹדְקִין כָּל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה. בֶּן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד, נְדָרָיו נִבְדָּקִים. בֶּן שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד, נְדָרָיו קַיָּמִין. וּבוֹדְקִין כָּל שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. קֹדֶם לַזְּמַן הַזֶּה, אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ יוֹדְעִין אָנוּ לְשֵׁם מִי נָדָרְנוּ, לְשֵׁם מִי הִקְדָּשְׁנוּ, אֵין נִדְרֵיהֶם נֶדֶר וְאֵין הֶקְדֵּשָׁן הֶקְדֵּשׁ. לְאַחַר הַזְּמַן הַזֶּה, אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ אֵין אָנוּ יוֹדְעִין לְשֶׁם מִי נָדָרְנוּ, לְשֶׁם מִי הִקְדָּשְׁנוּ, נִדְרָן נֶדֶר וְהֶקְדֵּשָׁן הֶקְדֵּשׁ: ",
65
+ "מָשָׁל מָשְׁלוּ חֲכָמִים בָּאִשָּׁה. פַּגָּה, בֹּחַל וְצֶמֶל. פַּגָּה, עוֹדָהּ תִּינוֹקֶת. בֹּחַל, אֵלּוּ יְמֵי נְעוּרֶיהָ. בָּזוֹ וּבָזוֹ, אָבִיהָ זַכַּאי בִּמְצִיאָתָהּ וּבְמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ וּבַהֲפָרַת נְדָרֶיהָ. צֶמֶל, כֵּיוָן שֶׁבָּגְרָה, שׁוּב אֵין לְאָבִיהָ רְשׁוּת בָּהּ: ",
66
+ "אֵיזֶהוּ סִימָנֶיהָ. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר, מִשֶּׁיַּעֲלֶה הַקֶּמֶט תַּחַת הַדָּד. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, מִשֶּׁיַּטּוּ הַדַּדִּים. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר, מִשֶּׁתַּשְׁחִיר הַפִּטֹּמֶת. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נוֹתֵן יָדוֹ עַל הָעֹקֶץ וְהוּא שׁוֹקֵעַ וְשׁוֹהֶה לַחֲזֹר: ",
67
+ "בַּת עֶשְׂרִים שָׁנָה שֶׁלֹּא הֵבִיאָה שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, תָּבִיא רְאָיָה שֶׁהִיא בַת עֶשְׂרִים שָׁנָה, וְהִיא אַיְלוֹנִית, לֹא חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת. בֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה שֶׁלֹּא הֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, יָבִיא רְאָיָה שֶׁהוּא בֶן עֶשְׂרִים שָׁנָה, וְהוּא סָרִיס, לֹא חוֹלֵץ וְלֹא מְיַבֵּם, אֵלּוּ דִּבְרֵי בֵית הִלֵּל. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, זֶה וָזֶה בְּנֵי שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, הַזָּכָר כְּדִבְרֵי בֵית הִלֵּל, וְהַנְּקֵבָה כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי, שֶׁהָאִשָּׁה מְמַהֶרֶת לָבֹא לִפְנֵי הָאִישׁ: "
68
+ ],
69
+ [
70
+ "בָּא סִימָן הַתַּחְתּוֹן עַד שֶׁלֹּא בָא הָעֶלְיוֹן, אוֹ חוֹלֶצֶת אוֹ מִתְיַּבֶּמֶת. בָּא הָעֶלְיוֹן עַד שֶׁלֹּא בָא הַתַּחְתּוֹן, אַף עַל פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, לֹא חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אוֹ חוֹלֶצֶת אוֹ מִתְיַבֶּמֶת. מִפְּנֵי שֶׁאָמְרוּ, אֶפְשָׁר לַתַּחְתּוֹן לָבֹא עַד שֶׁלֹּא בָא הָעֶלְיוֹן, אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לָעֶלְיוֹן לָבֹא עַד שֶׁלֹּא בָא הַתַּחְתּוֹן: \n",
71
+ "כַּיּוֹצֵא בוֹ, כָּל כְּלִי חֶרֶס שֶׁהוּא מַכְנִיס, מוֹצִיא. וְיֵשׁ שֶׁמּוֹצִיא וְאֵינוֹ מַכְנִיס. כָּל אֵבָר שֶׁיֶּשׁ בּוֹ צִפֹּרֶן, יֶשׁ בּוֹ עֶצֶם, וְיֵשׁ שֶׁיֶּשׁ בּוֹ עֶצֶם וְאֵין בּוֹ צִפֹּרֶן: \n",
72
+ "כֹּל הַמִּטַּמֵּא מִדְרָס, מִטַּמֵּא טְמֵא מֵת. וְיֵשׁ שֶׁמִּטַּמֵּא טְמֵא מֵת וְאֵינוֹ מִטַּמֵּא מִדְרָס: \n",
73
+ "כֹּל הָרָאוּי לָדוּן דִּינֵי נְפָשׁוֹת, רָאוּי לָדוּן דִּינֵי מָמוֹנוֹת. וְיֵשׁ שֶׁרָאוּי לָדוּן דִּינֵי מָמוֹנוֹת וְאֵינוֹ רָאוּי לָדוּן דִּינֵי נְפָשׁוֹת. כֹּל הַכָּשֵׁר לָדוּן, כָּשֵׁר לְהָעִיד. וְיֵשׁ שֶׁכָּשֵׁר לְהָעִיד וְאֵינוֹ כָשֵׁר לָדוּן: \n",
74
+ "כֹּל שֶׁחַיָּב בַּמַּעַשְׂרוֹת, מִטַּמֵּא טֻמְאַת אֳכָ��ִים. וְיֵשׁ שֶׁמִּטַּמֵּא טֻמְאַת אֳכָלִין וְאֵינוֹ חַיָּב בַּמַּעַשְׂרוֹת: \n",
75
+ "כֹּל שֶׁחַיָּב בַּפֵּאָה, חַיָּב בַּמַּעַשְׂרוֹת. וְיֵשׁ שֶׁחַיָּב בַּמַּעַשְׂרוֹת וְאֵינוֹ חַיָּב בַּפֵּאָה: \n",
76
+ "כֹּל שֶׁחַיָּב בְּרֵאשִׁית הַגֵּז, חַיָּב בַּמַּתָּנוֹת. וְיֵשׁ שֶׁחַיָּב בַּמַּתָּנוֹת וְאֵינוֹ חַיָּב בְּרֵאשִׁית הַגֵּז: \n",
77
+ "כֹּל שֶׁיֶּשׁ לוֹ בִעוּר, יֶשׁ לוֹ שְׁבִיעִית. וְיֵשׁ שֶׁיֶּשׁ לוֹ שְׁבִיעִית וְאֵין לוֹ בִעוּר: \n",
78
+ "כֹּל שֶׁיֶּשׁ לוֹ קַשְׂקֶשֶׂת, יֶשׁ לוֹ סְנַפִּיר. וְיֵשׁ שֶׁיֶּשׁ לוֹ סְנַפִּיר וְאֵין לוֹ קַשְׂקֵשֶׂת. כֹּל שֶׁיֶּשׁ לוֹ קַרְנַיִם, יֶשׁ לוֹ טְלָפַיִם. וְיֵשׁ שֶׁיֶּשׁ לוֹ טְלָפַיִם וְאֵין לוֹ קַרְנָיִם: \n",
79
+ "כֹּל הַטָּעוּן בְּרָכָה לְאַחֲרָיו, טָעוּן בְּרָכָה לְפָנָיו. וְיֵשׁ טָעוּן בְּרָכָה לְפָנָיו וְאֵין טָעוּן בְּרָכָה לְאַחֲרָיו: \n",
80
+ "תִּינוֹקֶת שֶׁהֵבִיאָה שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, אוֹ חוֹלֶצֶת אוֹ מִתְיַבֶּמֶת, וְחַיֶּבֶת בְּכָל מִצְוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה. וְכֵן תִּינוֹק שֶׁהֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, חַיָּב בְּכָל מִצְוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה. וְרָאוּי לִהְיוֹת בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה, מִשֶּׁיָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת עַד שֶׁיַּקִּיף זָקָן, הַתַּחְתּוֹן וְלֹא הָעֶלְיוֹן, אֶלָּא שֶׁדִּבְּרוּ חֲכָמִים בְּלָשׁוֹן נְקִיָּה. תִּינוֹקֶת שֶׁהֵבִיאָה שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, אֵינָהּ יְכוֹלָה לְמָאֵן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, עַד שֶׁיִּרְבֶּה הַשָּׁחֹר: \n",
81
+ "שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּפָּרָה וּבַנְּגָעִים, וְהָאֲמוּרוֹת בְּכָל מָקוֹם, כְּדֵי לָכֹף רֹאשָׁן לְעִקָּרָן, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, כְּדֵי לִקְרֹץ בַּצִּפֹּרֶן. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, כְּדֵי שֶׁיְּהוּ נִטָּלוֹת בְּזוּג: \n",
82
+ "הָרוֹאָה כֶתֶם, הֲרֵי זוֹ מְקֻלְקֶלֶת, וְחוֹשֶׁשֶׁת מִשּׁוּם זוֹב, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵין בַּכְּתָמִים מִשּׁוּם זוֹב: \n",
83
+ "הָרוֹאָה יוֹם אַחַד עָשָׂר בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, תְּחִלַּת נִדָּה וְסוֹף נִדָּה, תְּחִלַּת זִיבָה וְסוֹף זִיבָה, יוֹם אַרְבָּעִים לַזָּכָר וְיוֹם שְׁמוֹנִים לַנְּקֵבָה, בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת לְכֻלָּן, הֲרֵי אֵלּוּ טוֹעוֹת. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, עַד שֶׁאַתֶּם מְתַקְּנִים אֶת הַשּׁוֹטוֹת, תַּקְּנוּ אֶת הַפִּקְחוֹת: \n"
84
+ ],
85
+ [
86
+ "דַּם הַנִּדָּה וּבְשַׂר הַמֵּת, מְטַמְּאִין לַחִין וּמְטַמְּאִין יְבֵשִׁין. אֲבָל הַזּוֹב וְהַנִּיעַ וְהָרֹק וְהַשֶּׁרֶץ וְהַנְּבֵלָה וְהַשִּׁכְבַת זֶרַע, מְטַמְּאִין לַחִין וְאֵין מְטַמְּאִין יְבֵשִׁין. וְאִם יְכוֹלִין לְהִשָּׁרוֹת וְלַחֲזֹר לִכְמוֹת שֶׁהֵן, מְטַמְּאִין לַחִין וּמְטַמְּאִין יְבֵשִׁין. וְכַמָּה הִיא שְׁרִיָּתָן. בְּפוֹשְׁרִין, מֵעֵת לְעֵת. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, בְּשַׂר הַמֵּת יָבֵשׁ וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהִשָּׁרוֹת וְלַחֲזֹר לִכְמוֹת שֶׁהָיָה, טָהוֹר: \n",
87
+ "הַשֶּׁרֶץ שֶׁנִּמְצָא בַּמָּבוֹי, מְטַמֵּא לְמַפְרֵעַ, עַד שֶׁיֹּאמַר בָּדַקְתִּי אֶת הַמָּבוֹי הַזֶּה וְלֹא הָיָה בוֹ שֶׁרֶץ, אוֹ עַד שְׁעַת כִּבּוּד. וְכֵן כֶּתֶם שֶׁנִּמְצָא בֶחָלוּק, מְטַמֵּא לְמַפְרֵעַ, עַד שֶׁיֹּאמַר בָּדַקְתִּי אֶת הֶחָלוּק הַזֶּה וְלֹא הָיָה בוֹ כֶתֶם, אוֹ עַד שְׁעַת הַכִּבּוּס. וּמְטַמֵּא בֵּין לַח בֵּין יָבֵשׁ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, הַיָּבֵשׁ מְטַמֵּא לְמַפְרֵעַ, וְהַלַּח אֵינוֹ מְטַמֵּא אֶלָּא עַד שָׁעָה שֶׁהוּא יָכוֹל לַחֲזוֹר וְלִהְיוֹת לַח: \n",
88
+ "כָּל הַכְּתָמִין הַבָּאִים מֵרֶקֶם, טְהוֹרִין. רַבִּי יְהוּדָה מְטַמֵּא, מִפְּנֵי שֶׁהֵם גֵּרִים וְטוֹעִין. הַבָּאִין מִבֵּין הַגּוֹיִם, טְהוֹרִין. מִבֵּין יִשְׂרָאֵל וּמִבֵּין הַכּוּתִים, רַבִּי מֵאִיר מְטַמֵּא. וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נֶחְשְׁדוּ עַל כִּתְמֵיהֶן: \n",
89
+ "כָּל הַכְּתָמִים הַנִּמְצְאִים בְּכָל מָקוֹם, טְהוֹרִין, חוּץ מִן הַנִּמְצְאִים בַּחֲדָרִים וּבִסְבִיבוֹת בֵּית הַטֻּמְאוֹת. בֵּית הַטֻּמְאוֹת שֶׁל כּוּתִים מְטַמְּאִין בְּאֹהֶל, מִפְּנֵי שֶׁהֵם קוֹבְרִין שָׁם אֶת הַנְּפָלִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, לֹא הָיוּ קוֹבְרִין אֶלָּא מַשְׁלִיכִין, וְחַיָּה גוֹרַרְתָּן: \n",
90
+ "נֶאֱמָנִים לוֹמַר, קָבַרְנוּ שָׁם אֶת הַנְּפָלִים, אוֹ, לֹא קָבָרְנוּ. נֶאֱמָנִים לוֹמַר עַל הַבְּהֵמָה אִם בִּכְּרָה, אִם לֹא בִכְּרָה. נֶאֱמָנִים עַל צִיּוּן קְבָרוֹת, וְאֵין נֶאֱמָנִין לֹא עַל הַסְּכָכוֹת וְלֹא עַל הַפְּרָעוֹת וְלֹא עַל בֵּית הַפְּרָס. זֶה הַכְּלָל, דָּבָר שֶׁחֲשׁוּדִים בּוֹ, אֵין נֶאֱמָנִים עָלָיו: \n"
91
+ ],
92
+ [
93
+ "הָרוֹאָה כֶתֶם עַל בְּשָׂרָהּ כְּנֶגֶד בֵּית הַתֻּרְפָּה טְמֵאָה. וְשֶׁלֹּא כְנֶגֶד בֵּית הַתֻּרְפָּה, טְהוֹרָה. עַל עֲקֵבָהּ וְעַל רֹאשׁ גּוּדָלָהּ, טְמֵאָה. עַל שׁוֹקָהּ וְעַל פַּרְסוֹתֶיהָ, מִבִּפְנִים, טְמֵאָה. מִבַּחוּץ, טְהוֹרָה. וְעַל הַצְּדָדִין מִכָּאן וּמִכָּאן, טְהוֹרָה. רָאֲתָה עַל חֲלוּקָהּ, מִן הַחֲגוֹר וּלְמַטָּה, טְמֵאָה. מִן הַחֲגוֹר וּלְמַעְלָה, טְהוֹרָה. רָאֲתָה עַל בֵּית יָד שֶׁל חָלוּק, אִם מַגִּיעַ כְּנֶגֶד בֵּית הַתֻּרְפָּה, טְמֵאָה. וְאִם לָאו, טְהוֹרָה. הָיְתָה פוֹשַׁטְתּוֹ וּמִתְכַּסָּה בוֹ בַּלַּיְלָה, כָּל מָקוֹם שֶׁנִּמְצָא בוֹ כֶתֶם, טְמֵאָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא חוֹזֵר. וְכֵן בַּפַּלְיוֹם: \n",
94
+ "וְתוֹלָה בְכָל דָּבָר שֶׁהִיא יְכוֹלָה לִתְלוֹת. שָׁחֲטָה בְהֵמָה, חַיָּה וָעוֹף, נִתְעַסְּקָה בִכְתָמִים אוֹ שֶׁיָּשְׁבָה בְצַד הָעֲסוּקִים בָּהֶן, הָרְגָה מַאֲכֹלֶת, הֲרֵי זוֹ תּוֹלָה בָהּ. עַד כַּמָּה הִיא תוֹלָה. רַבִּי חֲנִינָא בֶן אַנְטִיגְנוֹס אוֹמֵר, עַד כַּגְּרִיס שֶׁל פּוֹל, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָרְגָה. וְתוֹלָה בִבְנָהּ אוֹ בְּבַעְלָהּ. אִם יֶשׁ בָּהּ מַכָּה וְהִיא יְכוֹלָה לְהִגָּלַע וּלְהוֹצִיא דָם, הֲרֵי זוֹ תּוֹלָה בָהּ: \n",
95
+ "מַעֲשֶׂה בְאִשָּׁה אַחַת שֶׁבָּאת לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא, אָמְרָה לוֹ, רָאִיתִי כָתֶם. אָמַר לָהּ, שֶׁמָּא מַכָּה הָיְתָה בִיךְ. אָמְרָה לוֹ, הֵן, וְחָיְתָה. אָמַר לָהּ, שֶׁמָּא יְכוֹלָה לְהִגָּלַע וּלְהוֹצִיא דָם. אָמְרָה לוֹ, הֵן. וְטִהֲרָהּ רַבִּי עֲקִיבָא. רָאָה תַלְמִידָיו מִסְתַּכְּלִין זֶה בָזֶה. אָמַר לָהֶם, מַה הַדָּבָר קָשֶׁה בְעֵינֵיכֶם. שֶׁלֹּא אָמְרוּ חֲכָמִים הַדָּבָר לְהַחְמִיר אֶלָּא לְהָקֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא טו), וְאִשָּׁה כִּי תִהְיֶה זָבָה דָּם יִהְיֶה זֹבָהּ בִּבְשָׂרָהּ, דָּם וְלֹא כָתֶם: \n",
96
+ "עֵד שֶׁהוּא נָתוּן תַּחַת הַכַּר וְנִמְצָא עָלָיו דָּם, עָגֹל, טָהוֹר. מָשׁוּךְ, טָמֵא, דִּבְרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר רַבִּי צָדוֹק: \n"
97
+ ],
98
+ [
99
+ "הָאִשָּׁה שֶׁהִיא עוֹשָׂה צְרָכֶיהָ וְרָאֲתָה דָם, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, אִם עוֹמֶדֶת, טְמֵאָה. וְאִם יוֹשֶׁבֶת, טְהוֹרָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, טְהוֹרָה: \n",
100
+ "אִישׁ וְאִשָּׁה שֶׁעָשׂוּ צְרָכֵיהֶן לְתוֹךְ הַסֵּפֶל וְנִמְצָא דָם עַל הַמַּיִם, רַבִּי יוֹסֵי מְטַהֵר. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מְטַמֵּא, שֶׁאֵין דֶּרֶךְ הָאִישׁ לְהוֹצִיא דָם, אֶלָּא שֶׁחֶזְקַת דָּמִים מִן הָאִשָּׁה: \n",
101
+ "הִשְׁאִילָה חֲלוּקָהּ לְנָכְרִית אוֹ לְנִדָּה, הֲרֵי זוֹ תּוֹלָה בָהּ. שָׁלשׁ נָשִׁים שֶׁלָּבְשׁוּ חָלוּק אֶחָד אוֹ שֶׁיָּשְׁבוּ עַל סַפְסָל אֶחָד, וְנִמְצָא עָלָיו דָּם, כֻּלָּן טְמֵאוֹת. יָשְׁבוּ עַל סַפְסָל שֶׁל אֶבֶן אוֹ עַל הָאִצְטַבָּא שֶׁל מֶרְחָץ, רַבִּי נְחֶמְיָה מְטַהֵר, שֶׁהָיָה רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר, כָּל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה, אֵינוֹ מְקַבֵּל כְּתָמִים: \n",
102
+ "שָׁלשׁ נָשִׁים שֶׁהָיוּ יְשֵׁנוֹת בְּמִטָּה אַחַת וְנִמְצָא דָם תַּחַת אַחַת מֵהֶן, כֻּלָּן טְמֵאוֹת. בָּדְקָה אַחַת מֵהֶן וְנִמְצֵאת טְמֵאָה, הִיא טְמֵאָה וּשְׁתֵּיהֶן טְהוֹרוֹת, וְתוֹלוֹת זוֹ בָזוֹ. וְאִם לֹא הָיוּ רְאוּיוֹת לִרְאוֹת, רוֹאִין אוֹתָן כְּאִלּוּ הֵן רְאוּיוֹת: \n",
103
+ "שָׁלשׁ נָשִׁים שֶׁהָיוּ יְשֵׁנוֹת בְּמִטָּה אַחַת וְנִמְצָא דָם תַּחַת הָאֶמְצָעִית, כֻּלָּן טְמֵאוֹת. תַּחַת הַפְּנִימִית, שְׁתַּיִם הַפְּנִימִיּוֹת טְמֵאוֹת וְהַחִיצוֹנָה טְהוֹרָה. תַּחַת הַחִיצוֹנָה, שְׁתַּיִם הַחִיצוֹנוֹת טְמֵאוֹת וְהַפְּנִימִית טְהוֹרָה. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁעָבְרוּ דֶרֶךְ מַרְגְּלוֹת הַמִּטָּה. אֲבָל אִם עָבְרוּ שְׁלָשְׁתָּן דֶּרֶךְ עָלֶיהָ, כֻּלָּן טְמֵאוֹת. בָּדְקָה אַחַת מֵהֶן וְנִמְצֵאת טְהוֹרָה, הִיא טְהוֹרָה וּשְׁתַּיִם טְמֵאוֹת. בָּדְקוּ שְׁתַּיִם וּמָצְאוּ טְהוֹרוֹת, הֵן טְהוֹרוֹת וְהַשְּׁלִישִׁית טְמֵאָה. שְׁלָשְׁתָּן וּמָצְאוּ טְהוֹרוֹת, כֻּלָּן טְמֵאוֹת. לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְגַל טָמֵא שֶׁנִּתְעָרֵב בֵּין שְׁנֵי גַלִּים טְהוֹרִים, וּבָדְקוּ אַחַד מֵהֶן וּמָצְאוּ טָהוֹר, הוּא טָהוֹר וּשְׁנַיִם טְמֵאִין. שְׁנַיִם וּמָצְאוּ טְהוֹרִים, הֵם טְהוֹרִים וְהַשְּׁלִישִׁי טָמֵא. שְׁלָשְׁתָּן וּמָצְאוּ טְהוֹרִים, כֻּלָּן טְמֵאִים, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר, שֶׁהָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, כָּל דָּבָר שֶׁהוּא בְחֶזְקַת טֻמְאָה, לְעוֹלָם הוּא בְטֻמְאָתוֹ, עַד שֶׁיִּוָּדַע לְךָ, טֻמְאָה הֵיכָן הִיא. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, בּוֹדֵק עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְסֶלַע אוֹ לִבְתוּלָה: \n",
104
+ "שִׁבְעָה סַמָּנִין מַעֲבִירִין עַל הַכֶּתֶם. רֹק תָּפֵל, וּמֵי גְרִיסִין, וּמֵי רַגְלַיִם, וְנֶתֶר, וּבוֹרִית, קְמוּנְיָא, וְאֶשְׁלָג. הִטְבִּילוֹ וְעָשָׂה עַל גַּבָּיו טָהֳרוֹת, הֶעֱבִיר עָלָיו שִׁבְעָה סַמָּנִין וְלֹא עָבַר, הֲרֵי זֶה צֶבַע, הַטָּהֳרוֹת טְהוֹרוֹת, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְהַטְבִּיל. עָבַר אוֹ שֶׁדֵּהָה, הֲרֵי זֶה כֶתֶם, וְהַטָּהֳרוֹת טְמֵאוֹת, וְצָרִיךְ לְהַטְבִּיל: \n",
105
+ "אֵיזֶהוּ רֹק תָּפֵל, כֹּל שֶׁלֹּא טָעַם כְּלוּם. מֵי גְרִיסִין, לְעִסַּת גְּרִיסִין שֶׁל פּוֹל, חֲלוּקַת נָפֶשׁ. מֵי רַגְלַיִם, שֶׁהֶחֱמִיצוּ. וְצָרִיךְ לְכַסְכֵּס שָׁלשׁ פְּעָמִים לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. הֶעֶבִירָן שֶׁלֹּא כְסִדְרָן, אוֹ שֶׁהֶעֱבִיר שִׁבְעָה סַמָּנִין כְּאַחַת, לֹא עָשָׂה וְלֹא כְלוּם: \n",
106
+ "כָּל אִשָּׁה שֶׁיֶּשׁ לָהּ וֶסֶת, דַּיָּהּ שְׁעָתָהּ. וְאֵלּוּ הֵן הַוְּסָתוֹת, מְפַהֶקֶת, וּמְעַטֶּשֶׁת, וְחוֹשֶׁשֶׁת בְּפִי כְרֵסָהּ, וּבְשִׁפּוּלֵי מֵעֶיהָ, וְשׁוֹפַעַת, וּכְמִין צְמַרְמוֹרוֹת אוֹחֲזִין אוֹתָהּ, וְכֵן כַּיּוֹצֵא בָהֶן. וְכֹל שֶׁקָּבְעָה לָהּ שָׁלשׁ פְּעָמִים, הֲרֵי זוֹ וָסֶת: \n",
107
+ "הָיְתָה לְמוּדָה לִהְיוֹת רוֹאָה בִתְחִלַּת הַוְּסָתוֹת, כָּל הַטָּהֳרוֹת שֶׁעָשְׂתָה בְתוֹךְ הַוְּסָתוֹת, טְמֵאוֹת. בְּסוֹף הַוְּסָתוֹת, כָּל הַטָּהֳרוֹת שֶׁעָשְׂתָה בְתוֹךְ הַוְּסָתוֹת, טְהוֹרוֹת. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אַף יָמִים וְשָׁעוֹת, וְסָתוֹת. הָיְתָה לְמוּדָה לִהְיוֹת רוֹאָה עִם הָנֵץ הַחַמָּה, אֵינָהּ אֲסוּרָה אֶלָּא עִם הָנֵץ הַחַמָּה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כָּל הַיּוֹם שֶׁלָּהּ: \n",
108
+ "הָיְתָה לְמוּדָה לִהְיוֹת רוֹאָה יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר וְשִׁנְּתָה לִהְיוֹת רוֹאָה לְיוֹם עֶשְׂרִים, זֶה וָזֶה אֲסוּרִין. שִׁנְּתָה פַעֲמַיִם לְיוֹם עֶשְׂרִים, זֶה וָזֶה אֲסוּרִין. שִׁנְּתָה שָׁלשׁ פְּעָמִים לְיוֹם עֶשְׂרִים, הֻתַּר חֲמִשָּׁה עָשָׂר וְקָבְעָה לָהּ יוֹם עֶשְׂרִים, שֶׁאֵין אִשָּׁה קוֹבַעַת לָהּ וֶסֶת, עַד שֶׁתִּקְבָּעֶנָּה שָׁלשׁ פְּעָמִים. וְאֵינָהּ מִטַּהֶרֶת הַוֶּסֶת, עַד שֶׁתֵּעָקֵר מִמֶּנָּה שָׁלשׁ פְּעָמִים: \n",
109
+ "נָשִׁים בִּבְתוּלֵיהֶם כַּגְּפָנִים. יֵשׁ גֶּפֶן שֶׁיֵּינָהּ אָדֹם, וְיֵשׁ גֶּפֶן שֶׁיֵּינָהּ שָׁחֹר, וְיֵשׁ גֶּפֶן שֶׁיֵּינָהּ מְרֻבֶּה, וְיֵשׁ גֶּפֶן שֶׁיֵּינָהּ מֻעָט. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כָּל גֶּפֶן יֶשׁ בָּהּ יַיִן. וְשֶׁאֵין בָּהּ יַיִן, הֲרֵי זֶה דּוֹרְקְטִי: \n"
110
+ ],
111
+ [
112
+ "תִּינוֹקֶת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַנָּהּ לִרְאוֹת וְנִסֵּת, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, נוֹתְנִין לָהּ אַרְבָּעָה לֵילוֹת. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, עַד שֶׁתִּחְיֶה הַמַּכָּה. הִגִּיעַ זְמַנָּהּ לִרְאוֹת וְנִסֵּת, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, נוֹתְנִין לָהּ לַיְלָה הָרִאשׁוֹן. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, עַד מוֹצָאֵי שַׁבָּת, אַרְבָּעָה לֵילוֹת. רָאֲתָה וְעוֹדָהּ בְּבֵית אָבִיהָ, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, נוֹתְנִין לָהּ בְּעִילַת מִצְוָה. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, כָּל הַלַּיְלָה כֻּלָּהּ: \n",
113
+ "נִדָּה שֶׁבָּדְקָה עַצְמָהּ יוֹם שְׁבִיעִי שַׁחֲרִית וּמָצְאתָה טְהוֹרָה, וּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת לֹא הִפְרִישָׁה, וּלְאַחַר יָמִים בָּדְקָה וּמָצְאתָה טְמֵאָה, הֲרֵי הִיא בְחֶזְקַת טָהֳרָה. בָּדְקָה עַצְמָהּ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי בְּשַׁחֲרִית וּמָצְאתָה טְמֵאָה, וּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת לֹא הִפְרִישָׁה, וּלְאַחַר זְמַן בָּדְקָה וּמָצְאתָה טְהוֹרָה, הֲרֵי זוֹ בְחֶזְקַת טֻמְאָה, וּמְטַמְּאָה מֵעֵת לְע��ת וּמִפְּקִידָה לִפְקִידָה. וְאִם יֶשׁ לָהּ וֶסֶת, דַּיָּהּ שְׁעָתָהּ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כֹּל שֶׁלֹּא הִפְרִישָׁה בְטָהֳרָה מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָה, הֲרֵי זוֹ בְחֶזְקַת טֻמְאָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֲפִלּוּ בַשְּׁנִיָּה לְנִדָּתָהּ בָּדְקָה וּמָצְאתָה טְהוֹרָה, וּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת לֹא הִפְרִישָׁה, וּלְאַחַר זְמַן בָּדְקָה וּמָצְאָה טְמֵאָה, הֲרֵי זוֹ בְחֶזְקַת טָהֳרָה: \n",
114
+ "הַזָּב וְהַזָּבָה שֶׁבָּדְקוּ עַצְמָן בְּיוֹם רִאשׁוֹן וּמָצְאוּ טָהוֹר, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וּמָצְאוּ טָהוֹר, וּשְׁאָר יָמִים שֶׁבֵּינְתַיִם לֹא בָדְקוּ, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, הֲרֵי הֵן בְּחֶזְקַת טָהֳרָה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, אֵין לָהֶם אֶלָּא יוֹם רִאשׁוֹן וְיוֹם שְׁבִיעִי בִלְבָד. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אֵין לָהֶם אֶלָּא יוֹם שְׁבִיעִי בִלְבָד: \n",
115
+ "הַזָּב וְהַזָּבָה וְהַנִּדָּה וְהַיּוֹלֶדֶת וְהַמְצֹרָע שֶׁמֵּתוּ, מְטַמְּאִין בְּמַשָּׂא עַד שֶׁיִּמֹּק הַבָּשָׂר. נָכְרִי שֶׁמֵּת, טָהוֹר מִלְּטַמֵּא בְמַשָּׂא. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, כָּל הַנָּשִׁים מֵתוֹת נִדּוֹת. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, אֵין נִדָּה אֶלָּא שֶׁמֵּתָה נִדָּה: \n",
116
+ "הָאִשָּׁה שֶׁמֵּתָה וְיָצָא מִמֶּנָּה רְבִיעִית דָּם, מְטַמְּאָה מִשּׁוּם כֶּתֶם, וּמְטַמְּאָה בְאֹהֶל. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אֵינָהּ מְטַמְּאָה מִשּׁוּם כֶּתֶם, מִפְּנֵי שֶׁנֶּעֱקַר מִשֶּׁמֵּתָה. וּמוֹדֶה רַבִּי יְהוּדָה בְּיוֹשֶׁבֶת עַל מַשְׁבֵּר וּמֵתָה וְיָצָא מִמֶּנָּה רְבִיעִית דָּם, שֶׁהִיא מְטַמְּאָה מִשּׁוּם כֶּתֶם. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, לְפִיכָךְ אֵינָהּ מְטַמְּאָה בְאֹהֶל: \n",
117
+ "בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִים, הַיּוֹשֶׁבֶת עַל דַּם טֹהַר, הָיְתָה מְעָרָה מַיִם לַפֶּסַח. חָזְרוּ לוֹמַר, הֲרֵי הִיא כְמַגַּע טְמֵא מֵת לַקָּדָשִׁים, כְּדִבְרֵי בֵית הִלֵּל. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אַף כִּטְמֵא מֵת: \n",
118
+ "וּמוֹדִים שֶׁהִיא אוֹכֶלֶת בַּמַּעֲשֵׂר, וְקוֹצָה לָהּ חַלָּה, וּמַקֶּפֶת וְקוֹרְאָה לָהּ שֵׁם. וְאִם נָפַל מֵרֻקָּהּ וּמִדַּם טָהֳרָהּ עַל כִּכָּר שֶׁל תְּרוּמָה, שֶׁהוּא טָהוֹר. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, צְרִיכָה טְבִילָה בָּאַחֲרוֹנָה. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, אֵינָהּ צְרִיכָה טְבִילָה בָּאֲחֲרוֹנָה: \n",
119
+ "הָרוֹאָה יוֹם אַחַד עָשָׂר וְטָבְלָה לָעֶרֶב וְשִׁמְּשָׁה, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, מְטַמְּאִין מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, וְחַיָּבִין בַּקָּרְבָּן. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, פְּטוּרִין מִן הַקָּרְבָּן. טָבְלָה בַיוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו וְשִׁמְּשָׁה אֶת בֵּיתָהּ וְאַחַר כָּךְ רָאֲתָה, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, מְטַמְּאִין מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב וּפְטוּרִים מִן הַקָּרְבָּן. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, הֲרֵי זֶה גַרְגְּרָן. וּמוֹדִים בְּרוֹאָה בְתוֹךְ אַחַד עָשָׂר יוֹם וְטָבְלָה לָעֶרֶב וְשִׁמְּשָׁה, שֶׁמְּטַמְּאִין מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב וְחַיָּבִין בַּקָּרְבָּן. טָבְלָה בַיּוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו וְשִׁמְּשָׁה, הֲרֵי זוֹ תַרְבּוּת רָעָה, וּמַגָּעָן וּבְעִילָתָן תְּלוּיִים: \n"
120
+ ]
121
+ ],
122
+ "sectionNames": [
123
+ "Chapter",
124
+ "Mishnah"
125
+ ]
126
+ }
json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Niddah/Hebrew/merged.json ADDED
@@ -0,0 +1,122 @@
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
1
+ {
2
+ "title": "Mishnah Niddah",
3
+ "language": "he",
4
+ "versionTitle": "merged",
5
+ "versionSource": "https://www.sefaria.org/Mishnah_Niddah",
6
+ "text": [
7
+ [
8
+ "שַׁמַּאי אוֹמֵר, כָּל הַנָּשִׁים דַּיָּן שְׁעָתָן. הִלֵּל אוֹמֵר, מִפְּקִידָה לִפְקִידָה, וַאֲפִלּוּ לְיָמִים הַרְבֵּה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, לֹא כְדִבְרֵי זֶה וְלֹא כְדִבְרֵי זֶה, אֶלָּא מֵעֵת לְעֵת מְמַעֵט עַל יַד מִפְּקִידָה לִפְקִידָה, וּמִפְּקִידָה לִפְקִידָה מְמַעֶטֶת עַל יַד מֵעֵת לְעֵת. כָּל אִשָּׁה שֶׁיֶּשׁ לָהּ וֶסֶת, דַּיָּהּ שְׁעָתָהּ. וְהַמְשַׁמֶּשֶׁת בְּעִדִּים, הֲרֵי זוֹ כִפְקִידָה, וּמְמַעֶטֶת עַל יַד מֵעֵת לְעֵת וְעַל יַד מִפְּקִידָה לִפְקִידָה: \n",
9
+ "כֵּיצַד דַּיָּהּ שְׁעָתָהּ. הָיְתָה יוֹשֶׁבֶת בַּמִּטָּה וַעֲסוּקָה בְטָהֳרוֹת, וּפֵרְשָׁה וְרָאֲתָה, הִיא טְמֵאָה וְכֻלָּן טְהוֹרוֹת. אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ, מְטַמְּאָה מֵעֵת לְעֵת, אֵינָהּ מוֹנָה אֶלָּא מִשָּׁעָה שֶׁרָאָתָה: \n",
10
+ "רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אַרְבַּע נָשִׁים דַּיָּן שְׁעָתָן, בְּתוּלָה, מְעֻבֶּרֶת, מֵנִיקָה וּזְקֵנָה. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, אֲנִי לֹא שָׁמַעְתִּי אֶלָּא בְתוּלָה, אֲבָל הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר: \n",
11
+ "אֵיזוֹ הִיא בְתוּלָה, כֹּל שֶׁלֹּא רָאֲתָה דָם מִיָּמֶיהָ, אַף עַל פִּי שֶׁנְּשׂוּאָה. מְעֻבֶּרֶת, מִשֶּׁיִּוָּדַע עֻבָּרָהּ. מֵנִיקָה, עַד שֶׁתִּגְמֹל אֶת בְּנָהּ. נָתְנָה בְנָהּ לְמֵנִיקָה, גְּמָלַתּוּ אוֹ מֵת, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, מְטַמְּאָה מֵעֵת לְעֵת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, דַּיָּהּ שְׁעָתָהּ: \n",
12
+ "אֵיזוֹהִי זְקֵנָה. כֹּל שֶׁעָבְרוּ עָלֶיהָ שָׁלשׁ עוֹנוֹת סָמוּךְ לְזִקְנָתָהּ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, כָּל אִשָּׁה שֶׁעָבְרוּ עָלֶיהָ שָׁלשׁ עוֹנוֹת, דַּיָּהּ שְׁעָתָהּ. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, מְעֻבֶּרֶת וּמֵנִיקָה שֶׁעָבְרוּ עֲלֵיהֶן שָׁלשׁ עוֹנוֹת, דַּיָּן שְׁעָתָן: \n",
13
+ "וּבַמֶּה אָמְרוּ דַּיָּהּ שְׁעָתָהּ. בִּרְאִיָּה רִאשׁוֹנָה. אֲבָל בַּשְּׁנִיָּה, מְטַמְּאָה מֵעֵת לְעֵת. וְאִם רָאֲתָה הָרִאשׁוֹנָה מֵאֹנֶס, אַף הַשְּׁנִיָּה דַּיָּהּ שְׁעָתָהּ: \n",
14
+ "אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ דַּיָּהּ שְׁעָתָהּ, צְרִיכָה לִהְיוֹת בּוֹדֶקֶת, חוּץ מִן הַנִּדָּה וְהַיּוֹשֶׁבֶת עַל דַּם טֹהַר. וּמְשַׁמֶּשֶׁת בְּעִדִּים, חוּץ מִיּוֹשֶׁבֶת עַל דַּם טֹהַר, וּבְתוּלָה שֶׁדָּמֶיהָ טְהוֹרִים. וּפַעֲמַיִם צְרִיכָה לִהְיוֹת בּוֹדֶקֶת, בְּשַׁחֲרִית וּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת, וּבְשָׁעָה שֶׁהִיא עוֹבֶרֶת לְשַׁמֵּשׁ אֶת בֵּיתָהּ. יְתֵרָה עֲלֵיהֶן כֹּהֲנוֹת, בְּשָׁעָה שֶׁהֵן אוֹכְלוֹת בַּתְּרוּמָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף בִּשְׁעַת עֲבָרָתָן מִלֶּאֱכֹל בַּתְּרוּמָה: \n"
15
+ ],
16
+ [
17
+ "כָּל הַיָּד הַמַּרְבָּה לִבְדֹּק בְּנָשִׁים, מְשֻׁבַּחַת. וּבַאֲנָשִׁים, תִּקָּצֵץ. הַחֵרֶשֶׁת וְהַשּׁוֹטָה וְהַסּוּמָא וְשֶׁנִּטְרְפָה דַעְתָּהּ, אִם יֶשׁ לָהֶן פִּקְחוֹת, מְתַקְּנוֹת אוֹתָן וְהֵן אוֹכְלוֹת בַּתְּרוּמָה. דֶּרֶךְ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל, מְשַׁמְּשׁוֹת בִּשְׁנֵי עִדִּים, אֶחָד לוֹ וְאֶחָד לָהּ. הַצְּנוּעוֹת מְתַקְּנוֹת לָהֶן שְׁלִישִׁי, לְתַקֵּן אֶת הַבָּיִת: \n",
18
+ "נִמְצָא עַל שֶׁלּוֹ, טְמֵאִין וְחַיָּבִין קָרְבָּן. נִמְצָא עַל שֶׁלָּהּ אוֹתְיוֹם, טְמֵאִין וְחַיָּבִין קָרְבָּן. נִמְצָא עַל שֶׁלָּהּ לְאַחַר זְמַן, טְמֵאִים מִסָּפֵק וּפְטוּרִים מִן הַקָּרְבָּן: \n",
19
+ "אֵיזֶהוּ אַחַר זְמַן. כְּדֵי שֶׁתֵּרֵד מִן הַמִּטָּה וְתָדִיחַ פָּנֶיהָ. וְאַחַר כָּךְ, מְטַמְּאָה מֵעֵת לְעֵת וְאֵינָהּ מְטַמְּאָה אֶת בּוֹעֲלָהּ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אַף מְטַמְּאָה אֶת בּוֹעֲלָהּ. וּמוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי עֲקִיבָא בְּרוֹאָה כֶתֶם, שֶׁמְּטַמְּאָה אֶת בּוֹעֲלָהּ: \n",
20
+ "כָּל הַנָּשִׁים בְּחֶזְקַת טָהֳרָה לְבַעֲלֵיהֶן. הַבָּאִין מִן הַדֶּרֶךְ, נְשֵׁיהֶן לָהֶן בְּחֶזְקַת טָהֳרָה. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, צְרִיכָה שְׁנֵי עִדִּים עַל כָּל תַּשְׁמִישׁ וְתַשְׁמִישׁ, אוֹ תְשַׁמֵּשׁ לְאוֹר הַנֵּר. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, דַּיָּהּ בִּשְׁנֵי עִדִּים כָּל הַלָּיְלָה: \n",
21
+ "מָשָׁל מָשְׁלוּ חֲכָמִים בָּאִשָּׁה, הַחֶדֶר וְהַפְּרוֹזְדוֹר וְהָעֲלִיָּה. דַּם הַחֶדֶר, טָמֵא. נִמְצָא בַפְּרוֹזְדוֹר, סְפֵקוֹ טָמֵא, לְפִי שֶׁחֶזְקָתוֹ מִן הַמָּקוֹר: \n",
22
+ "חֲמִשָּׁה דָמִים טְמֵאִים בָּאִשָּׁה. הָאָדֹם, וְהַשָּׁחֹר, וּכְקֶרֶן כַּרְכּוֹם, וּכְמֵימֵי אֲדָמָה, וּכְמָזוּג. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אַף כְּמֵימֵי תִלְתָּן וּכְמֵימֵי בָשָׂר צָלִי. וּבֵית הִלֵּל מְטַהֲרִין. הַיָּרֹק, עֲקַבְיָא בֶן מַהֲלַלְאֵל מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִים. אָמַר רַבִּי מֵאִיר, אִם אֵינוֹ מְטַמֵּא מִשּׁוּם כֶּתֶם, מְטַמֵּא מִשּׁוּם מַשְׁקֶה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, לֹא כָךְ וְלֹא כָךְ: \n",
23
+ "אֵיזֶהוּ אָדֹם, כְּדַם הַמַּכָּה. שָׁחֹר, כַּחֶרֶת. עָמֹק מִכָּן, טָמֵא. דֵּהֶה מִכָּן, טָהוֹר. וּכְקֶרֶן כַּרְכּוֹם, כַּבָּרוּר שֶׁבּוֹ. וּכְמֵימֵי אֲדָמָה, מִבִּקְעַת בֵּית כֶּרֶם, וּמֵצִיף מָיִם. וּכְמָזוּג, שְׁנֵי חֲלָקִים מַיִם וְאֶחָד יַיִן, מִן הַיַּיִן הַשָּׁרוֹנִי: \n"
24
+ ],
25
+ [
26
+ "הַמַּפֶּלֶת חֲתִיכָה, אִם יֵשׁ עִמָּהּ דָּם, טְמֵאָה. וְאִם לָאו, טְהוֹרָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, טְמֵאָה: \n",
27
+ "הַמַּפֶּלֶת כְּמִין קְלִפָּה, כְּמִין שַׂעֲרָה, כְּמִין עָפָר, כְּמִין יַבְחוּשִׁים אֲדֻמִּים, תַּטִּיל לַמַּיִם. אִם נִמֹּחוּ, טְמֵאָה. וְאִם לָאו, טְהוֹרָה. הַמַּפֶּלֶת כְּמִין דָּגִים, חֲגָבִים, שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים, אִם יֵשׁ עִמָּהֶם דָּם, טְמֵאָה. וְאִם לָאו, טְהוֹרָה. הַמַּפֶּלֶת מִין בְּהֵמָה, חַיָּה וָעוֹף, בֵּין טְמֵאִין בֵּין טְהוֹרִים, אִם זָכָר, תֵּשֵׁב לְזָכָר. וְאִם נְקֵבָה, תֵּשֵׁב לִנְקֵבָה. וְאִם אֵין יָדוּעַ, תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, כֹּל שֶׁאֵין בּוֹ מִצּוּרַת אָדָם, אֵינוֹ וָלָד: \n",
28
+ "הַמַּפֶּלֶת שְׁפִיר מָלֵא מַיִם, מָלֵא דָם, מָלֵא גְנוּנִים, אֵינָהּ חוֹשֶׁשֶׁת לְוָלָד. וְאִם הָיָה מְרֻקָּם, תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה: \n",
29
+ "הַמַּפֶּלֶת סַנְדָּל אוֹ שִׁלְיָא, תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה. שִׁלְיָא בַּבַּיִת, הַבַּיִת טָמֵא. לֹא שֶׁהַשִּׁלְיָא וָלָד, אֶלָּא שֶׁאֵין שִׁלְיָא בְלֹא וָלָד. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, נִמּוֹק הַוָּלָד עַד שֶׁלֹּא יָצָא: \n",
30
+ "הַמַּפֶּלֶת טֻמְ��וּם, וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס, תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה. טֻמְטוּם וְזָכָר, אַנְדְּרוֹגִינוֹס וְזָכָר, תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה. טֻמְטוּם וּנְקֵבָה, אַנְדְּרוֹגִינוֹס וּנְקֵבָה, תֵּשֵׁב לִנְקֵבָה בִלְבָד. יָצָא מְחֻתָּךְ אוֹ מְסֹרָס, מִשֶּׁיָּצָא רֻבּוֹ, הֲרֵי הוּא כְיָלוּד. יָצָא כְדַרְכּוֹ, עַד שֶׁיֵּצֵא רֹב רֹאשׁוֹ. וְאֵיזֶהוּ רֹב רֹאשׁוֹ, מִשֶּׁתֵּצֵא פַדַּחְתּוֹ: \n",
31
+ "הַמַּפֶּלֶת וְאֵין יָדוּעַ מַה הוּא, תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה. אֵין יָדוּעַ אִם וָלָד הָיָה אִם לָאו, תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה וּלְנִדָּה: \n",
32
+ "הַמַּפֶּלֶת לְיוֹם אַרְבָּעִים, אֵינָהּ חוֹשֶׁשֶׁת לְוָלָד. לְיוֹם אַרְבָּעִים וְאֶחָד, תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה וּלְנִדָּה. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, יוֹם אַרְבָּעִים וְאֶחָד, תֵּשֵׁב לְזָכָר וּלְנִדָּה. יוֹם שְׁמוֹנִים וְאֶחָד, תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה וּלְנִדָּה, שֶׁהַזָּכָר נִגְמָר לְאַרְבָּעִים וְאֶחָד, וְהַנְּקֵבָה לִשְׁמוֹנִים וְאֶחָד. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֶחָד בְּרִיַּת הַזָּכָר וְאֶחָד בְּרִיַּת הַנְּקֵבָה, זֶה וָזֶה לְאַרְבָּעִים וְאֶחָד: \n"
33
+ ],
34
+ [
35
+ "בְּנוֹת כּוּתִים, נִדּוֹת מֵעֲרִיסָתָן. וְהַכּוּתִים מְטַמְּאִים מִשְׁכָּב תַּחְתּוֹן כָּעֶלְיוֹן, מִפְּנֵי שֶׁהֵן בּוֹעֲלֵי נִדּוֹת, וְהֵן יוֹשְׁבוֹת עַל כָּל דָּם וָדָם. וְאֵין חַיָּבִין עָלֶיהָ עַל בִּיאַת מִקְדָּשׁ, וְאֵין שׂוֹרְפִין עֲלֵיהֶם אֶת הַתְּרוּמָה, מִפְּנֵי שֶׁטֻּמְאָתָן סָפֵק: \n",
36
+ "בְּנוֹת צְדוֹקִין, בִּזְמַן שֶׁנָּהֲגוּ לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי אֲבוֹתֵיהֶן, הֲרֵי הֵן כְּכוּתִיּוֹת. פֵּרְשׁוּ לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי יִשְׂרָאֵל, הֲרֵי הֵן כְּיִשְׂרְאֵלִית. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, לְעוֹלָם הֵן כְּיִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁיִּפְרְשׁוּ לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי אֲבוֹתֵיהֶן: \n",
37
+ "דַּם נָכְרִית וְדַם טָהֳרָה שֶׁל מְצֹרַעַת, בֵּית שַׁמַּאי מְטַהֲרִים. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, כְּרֻקָּהּ וּכְמֵימֵי רַגְלֶיהָ. דַּם יוֹלֶדֶת שֶׁלֹּא טָבְלָה, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, כְּרֻקָּהּ וּכְמֵימֵי רַגְלֶיהָ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, מְטַמֵּא לַח וְיָבֵשׁ. וּמוֹדִים בְּיוֹלֶדֶת בְּזוֹב, שֶׁהִיא מְטַמְּאָה לַח וְיָבֵשׁ: \n",
38
+ "הַמַּקְשָׁה, נִדָּה. קִשְּׁתָה שְׁלשָׁה יָמִים בְּתוֹךְ אַחַד עָשָׂר יוֹם וְשָׁפְתָה מֵעֵת לְעֵת וְיָלְדָה, הֲרֵי זוֹ יוֹלֶדֶת בְּזוֹב, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, לַיְלָה וָיוֹם, כְּלֵילֵי שַׁבָּת וְיוֹמוֹ. שֶׁשָּׁפְתָה מִן הַצַּעַר, וְלֹא מִן הַדָּם: \n",
39
+ "כַּמָּה הוּא קִשּׁוּיָהּ. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, אֲפִלּוּ אַרְבָּעִים וַחֲמִשִּׁים יוֹם. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, דַּיָּהּ חָדְשָׁהּ. רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים, אֵין קִשּׁוּי יוֹתֵר מִשְּׁתֵּי שַׁבָּתוֹת: \n",
40
+ "הַמַּקְשָׁה בְתוֹךְ שְׁמוֹנִים שֶׁל נְקֵבָה, כָּל דָּמִים שֶׁהִיא רוֹאָה, טְהוֹרִים, עַד שֶׁיֵּצֵא הַוָּלָד. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַמֵּא. אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וּמַה בִּמְקוֹם שֶׁהֶחְמִיר בְּדַם הַשֹּׁפִי, הֵקֵל בְּדַם הַקֹּשִׁי, מְקוֹם שֶׁהֵקֵל בְּדַם הַשֹּׁפִי, אֵינוֹ דִין שֶׁנָּקֵל בְּדַם הַקֹּשִׁי. אָמַר לָהֶן, דַּיּוֹ לַבָּא מִן הַדִּין לִהְיוֹת כַּנִּדּוֹן, מִמַּה הֵקֵל עָלֶיהָ, מִטֻּמְאַת זִיבָה, אֲבָל טְמֵאָה טֻמְאַת נִדָּה: \n",
41
+ "כָּל אַחַד עָשָׂר יוֹם בְּחֶזְקַת טָהֳרָה. יָשְׁבָה לָהּ וְלֹא בָדְקָה, שָׁגְגָה, נֶאֶנְסָה, הֵזִידָה וְלֹא בָדְקָה, טְהוֹרָה. הִגִּיעַ שְׁעַת וִסְתָּהּ וְלֹא בָדְקָה, הֲרֵי זוֹ טְמֵאָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, אִם הָיְתָה בְמַחֲבֵא וְהִגִּיעַ שְׁעַת וִסְתָּהּ, וְלֹא בָדְקָה, הֲרֵי זוֹ טְהוֹרָה, מִפְּנֵי שֶׁחֲרָדָה מְסַלֶּקֶת אֶת הַדָּמִים. אֲבָל יְמֵי הַזָּב וְהַזָּבָה וְשׁוֹמֶרֶת יוֹם כְּנֶגֶד יוֹם, הֲרֵי אֵלּוּ בְּחֶזְקַת טֻמְאָה: \n"
42
+ ],
43
+ [
44
+ "יוֹצֵא דֹפֶן, אֵין יוֹשְׁבִין עָלָיו יְמֵי טֻמְאָה וִימֵי טָהֳרָה, וְאֵין חַיָּבִין עָלָיו קָרְבָּן. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, הֲרֵי זֶה כְיָלוּד. כָּל הַנָּשִׁים מִטַּמְּאוֹת בַּבַּיִת הַחִיצוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ט״ו:י״ט), דָּם יִהְיֶה זֹבָהּ בִּבְשָׂרָהּ. אֲבָל הַזָּב וּבַעַל קֶרִי, אֵינָן מִטַּמְּאִים, עַד שֶׁתֵּצֵא טֻמְאָתָן לַחוּץ: ",
45
+ "הָיָה אוֹכֵל בַּתְּרוּמָה וְהִרְגִּישׁ שֶׁנִּזְדַּעְזְעוּ אֵבָרָיו, אוֹחֵז בָּאַמָּה וּבוֹלֵעַ אֶת הַתְּרוּמָה. וּמְטַמְּאִים בְּכָל שֶׁהוּא, אֲפִלּוּ כְעֵין הַחַרְדָּל וּבְפָחוֹת מִכָּן: ",
46
+ "תִּינוֹקֶת בַּת יוֹם אֶחָד, מִטַּמְּאָה בְנִדָּה. בַּת עֲשָׂרָה יָמִים, מִטַּמְּאָה בְזִיבָה. תִּינוֹק בֶּן יוֹם אֶחָד, מִטַּמֵּא בְזִיבָה, וּמִטַּמֵּא בִנְגָעִים, וּמִטַּמֵּא בִטְמֵא מֵת, וְזוֹקֵק לְיִבּוּם, וּפוֹטֵר מִן הַיִּבּוּם, וּמַאֲכִיל בַּתְּרוּמָה, וּפוֹסֵל מִן הַתְּרוּמָה, וְנוֹחֵל וּמַנְחִיל. וְהַהוֹרְגוֹ, חַיָּב. וַהֲרֵי הוּא לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ וּלְכָל קְרוֹבָיו כְּחָתָן שָׁלֵם: ",
47
+ "בַּת שָׁלשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד, מִתְקַדֶּשֶׁת בְּבִיאָה. וְאִם בָּא עָלֶיהָ יָבָם, קְנָאָהּ. וְחַיָּבִין עָלֶיהָ מִשּׁוּם אֵשֶׁת אִישׁ, וּמְטַמְּאָה אֶת בּוֹעֲלָהּ לְטַמֵּא מִשְׁכָּב תַּחְתּוֹן כָּעֶלְיוֹן. נִשֵּׂאת לְכֹהֵן, תֹּאכַל בַּתְּרוּמָה. בָּא עָלֶיהָ אַחַד מִן הַפְּסוּלִים, פְּסָלָהּ מִן הַכְּהֻנָּה. בָּא עָלֶיהָ אַחַד מִכָּל הָעֲרָיוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה, מוּמָתִין עַל יָדָהּ, וְהִיא פְטוּרָה. פָּחוֹת מִכָּן, כְּנוֹתֵן אֶצְבַּע בָּעָיִן: ",
48
+ "בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד שֶׁבָּא עַל יְבִמְתּוֹ, קְנָאָהּ. וְאֵינוֹ נוֹתֵן גֵּט עַד שֶׁיַּגְדִּיל. וּמִטַּמֵּא בְנִדָּה, לְטַמֵּא מִשְׁכָּב תַּחְתּוֹן כָּעֶלְיוֹן. וּפוֹסֵל וְאֵינוֹ מַאֲכִיל בַּתְּרוּמָה. וּפוֹסֵל אֶת הַבְּהֵמָה מֵעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְנִסְקֶלֶת עַל יָדוֹ. וְאִם בָּא עַל אַחַת מִכָּל הָעֲרָיוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה, מוּמָתִים עַל יָדוֹ, וְהוּא פָטוּר: ",
49
+ "בַּת אַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד, נְדָרֶיהָ נִבְדָּקִין. בַּת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד, נְדָרֶיהָ קַיָּמִין. וּבוֹדְקִין כָּל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה. בֶּן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד, נְדָרָיו נִבְדָּקִים. בֶּן שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד, נְדָרָיו קַיָּמִין. וּבוֹדְקִין כָּל שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. קֹד��ם לַזְּמַן הַזֶּה, אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ יוֹדְעִין אָנוּ לְשֵׁם מִי נָדָרְנוּ, לְשֵׁם מִי הִקְדָּשְׁנוּ, אֵין נִדְרֵיהֶם נֶדֶר וְאֵין הֶקְדֵּשָׁן הֶקְדֵּשׁ. לְאַחַר הַזְּמַן הַזֶּה, אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ אֵין אָנוּ יוֹדְעִין לְשֶׁם מִי נָדָרְנוּ, לְשֶׁם מִי הִקְדָּשְׁנוּ, נִדְרָן נֶדֶר וְהֶקְדֵּשָׁן הֶקְדֵּשׁ: ",
50
+ "מָשָׁל מָשְׁלוּ חֲכָמִים בָּאִשָּׁה. פַּגָּה, בֹּחַל וְצֶמֶל. פַּגָּה, עוֹדָהּ תִּינוֹקֶת. בֹּחַל, אֵלּוּ יְמֵי נְעוּרֶיהָ. בָּזוֹ וּבָזוֹ, אָבִיהָ זַכַּאי בִּמְצִיאָתָהּ וּבְמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ וּבַהֲפָרַת נְדָרֶיהָ. צֶמֶל, כֵּיוָן שֶׁבָּגְרָה, שׁוּב אֵין לְאָבִיהָ רְשׁוּת בָּהּ: ",
51
+ "אֵיזֶהוּ סִימָנֶיהָ. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר, מִשֶּׁיַּעֲלֶה הַקֶּמֶט תַּחַת הַדָּד. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, מִשֶּׁיַּטּוּ הַדַּדִּים. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר, מִשֶּׁתַּשְׁחִיר הַפִּטֹּמֶת. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נוֹתֵן יָדוֹ עַל הָעֹקֶץ וְהוּא שׁוֹקֵעַ וְשׁוֹהֶה לַחֲזֹר: ",
52
+ "בַּת עֶשְׂרִים שָׁנָה שֶׁלֹּא הֵבִיאָה שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, תָּבִיא רְאָיָה שֶׁהִיא בַת עֶשְׂרִים שָׁנָה, וְהִיא אַיְלוֹנִית, לֹא חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת. בֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה שֶׁלֹּא הֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, יָבִיא רְאָיָה שֶׁהוּא בֶן עֶשְׂרִים שָׁנָה, וְהוּא סָרִיס, לֹא חוֹלֵץ וְלֹא מְיַבֵּם, אֵלּוּ דִּבְרֵי בֵית הִלֵּל. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, זֶה וָזֶה בְּנֵי שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, הַזָּכָר כְּדִבְרֵי בֵית הִלֵּל, וְהַנְּקֵבָה כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי, שֶׁהָאִשָּׁה מְמַהֶרֶת לָבֹא לִפְנֵי הָאִישׁ: "
53
+ ],
54
+ [
55
+ "בָּא סִימָן הַתַּחְתּוֹן עַד שֶׁלֹּא בָא הָעֶלְיוֹן, אוֹ חוֹלֶצֶת אוֹ מִתְיַּבֶּמֶת. בָּא הָעֶלְיוֹן עַד שֶׁלֹּא בָא הַתַּחְתּוֹן, אַף עַל פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, לֹא חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אוֹ חוֹלֶצֶת אוֹ מִתְיַבֶּמֶת. מִפְּנֵי שֶׁאָמְרוּ, אֶפְשָׁר לַתַּחְתּוֹן לָבֹא עַד שֶׁלֹּא בָא הָעֶלְיוֹן, אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לָעֶלְיוֹן לָבֹא עַד שֶׁלֹּא בָא הַתַּחְתּוֹן: \n",
56
+ "כַּיּוֹצֵא בוֹ, כָּל כְּלִי חֶרֶס שֶׁהוּא מַכְנִיס, מוֹצִיא. וְיֵשׁ שֶׁמּוֹצִיא וְאֵינוֹ מַכְנִיס. כָּל אֵבָר שֶׁיֶּשׁ בּוֹ צִפֹּרֶן, יֶשׁ בּוֹ עֶצֶם, וְיֵשׁ שֶׁיֶּשׁ בּוֹ עֶצֶם וְאֵין בּוֹ צִפֹּרֶן: \n",
57
+ "כֹּל הַמִּטַּמֵּא מִדְרָס, מִטַּמֵּא טְמֵא מֵת. וְיֵשׁ שֶׁמִּטַּמֵּא טְמֵא מֵת וְאֵינוֹ מִטַּמֵּא מִדְרָס: \n",
58
+ "כֹּל הָרָאוּי לָדוּן דִּינֵי נְפָשׁוֹת, רָאוּי לָדוּן דִּינֵי מָמוֹנוֹת. וְיֵשׁ שֶׁרָאוּי לָדוּן דִּינֵי מָמוֹנוֹת וְאֵינוֹ רָאוּי לָדוּן דִּינֵי נְפָשׁוֹת. כֹּל הַכָּשֵׁר לָדוּן, כָּשֵׁר לְהָעִיד. וְיֵשׁ שֶׁכָּשֵׁר לְהָעִיד וְאֵינוֹ כָשֵׁר לָדוּן: \n",
59
+ "כֹּל שֶׁחַיָּב בַּמַּעַשְׂרוֹת, מִטַּמֵּא טֻמְאַת אֳכָלִים. וְיֵשׁ שֶׁמִּטַּמֵּא טֻמְאַת אֳכָלִין וְאֵינוֹ חַיָּב בַּמַּעַשְׂרוֹת: \n",
60
+ "כֹּל שֶׁחַיָּב בַּפֵּאָה, חַיָּב בַּמַּעַשְׂרוֹת. וְיֵשׁ שֶׁחַיָּב בַּמַּעַשְׂרוֹת וְאֵינוֹ חַיָּב בַּפֵּאָה: \n",
61
+ "כֹּל שֶׁחַיָּב בְּרֵאשִׁית הַגֵּז, חַיָּב בַּמַּתָּנוֹת. וְיֵשׁ שֶׁחַיָּב בַּמַּתָּנוֹת וְאֵינוֹ חַיָּב בְּרֵאשִׁית הַגֵּז: \n",
62
+ "כֹּל שֶׁיֶּשׁ לוֹ בִעוּר, יֶשׁ לוֹ שְׁבִיעִית. וְיֵשׁ שֶׁיֶּשׁ לוֹ שְׁבִיעִית וְאֵין לוֹ בִעוּר: \n",
63
+ "כֹּל שֶׁיֶּשׁ לוֹ קַשְׂקֶשֶׂת, יֶשׁ לוֹ סְנַפִּיר. וְיֵשׁ שֶׁיֶּשׁ לוֹ סְנַפִּיר וְאֵין לוֹ קַשְׂקֵשֶׂת. כֹּל שֶׁיֶּשׁ לוֹ קַרְנַיִם, יֶשׁ לוֹ טְלָפַיִם. וְיֵשׁ שֶׁיֶּשׁ לוֹ טְלָפַיִם וְאֵין לוֹ קַרְנָיִם: \n",
64
+ "כֹּל הַטָּעוּן בְּרָכָה לְאַחֲרָיו, טָעוּן בְּרָכָה לְפָנָיו. וְיֵשׁ טָעוּן בְּרָכָה לְפָנָיו וְאֵין טָעוּן בְּרָכָה לְאַחֲרָיו: \n",
65
+ "תִּינוֹקֶת שֶׁהֵבִיאָה שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, אוֹ חוֹלֶצֶת אוֹ מִתְיַבֶּמֶת, וְחַיֶּבֶת בְּכָל מִצְוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה. וְכֵן תִּינוֹק שֶׁהֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, חַיָּב בְּכָל מִצְוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה. וְרָאוּי לִהְיוֹת בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה, מִשֶּׁיָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת עַד שֶׁיַּקִּיף זָקָן, הַתַּחְתּוֹן וְלֹא הָעֶלְיוֹן, אֶלָּא שֶׁדִּבְּרוּ חֲכָמִים בְּלָשׁוֹן נְקִיָּה. תִּינוֹקֶת שֶׁהֵבִיאָה שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, אֵינָהּ יְכוֹלָה לְמָאֵן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, עַד שֶׁיִּרְבֶּה הַשָּׁחֹר: \n",
66
+ "שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּפָּרָה וּבַנְּגָעִים, וְהָאֲמוּרוֹת בְּכָל מָקוֹם, כְּדֵי לָכֹף רֹאשָׁן לְעִקָּרָן, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, כְּדֵי לִקְרֹץ בַּצִּפֹּרֶן. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, כְּדֵי שֶׁיְּהוּ נִטָּלוֹת בְּזוּג: \n",
67
+ "הָרוֹאָה כֶתֶם, הֲרֵי זוֹ מְקֻלְקֶלֶת, וְחוֹשֶׁשֶׁת מִשּׁוּם זוֹב, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵין בַּכְּתָמִים מִשּׁוּם זוֹב: \n",
68
+ "הָרוֹאָה יוֹם אַחַד עָשָׂר בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, תְּחִלַּת נִדָּה וְסוֹף נִדָּה, תְּחִלַּת זִיבָה וְסוֹף זִיבָה, יוֹם אַרְבָּעִים לַזָּכָר וְיוֹם שְׁמוֹנִים לַנְּקֵבָה, בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת לְכֻלָּן, הֲרֵי אֵלּוּ טוֹעוֹת. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, עַד שֶׁאַתֶּם מְתַקְּנִים אֶת הַשּׁוֹטוֹת, תַּקְּנוּ אֶת הַפִּקְחוֹת: \n"
69
+ ],
70
+ [
71
+ "דַּם הַנִּדָּה וּבְשַׂר הַמֵּת, מְטַמְּאִין לַחִין וּמְטַמְּאִין יְבֵשִׁין. אֲבָל הַזּוֹב וְהַנִּיעַ וְהָרֹק וְהַשֶּׁרֶץ וְהַנְּבֵלָה וְהַשִּׁכְבַת זֶרַע, מְטַמְּאִין לַחִין וְאֵין מְטַמְּאִין יְבֵשִׁין. וְאִם יְכוֹלִין לְהִשָּׁרוֹת וְלַחֲזֹר לִכְמוֹת שֶׁהֵן, מְטַמְּאִין לַחִין וּמְטַמְּאִין יְבֵשִׁין. וְכַמָּה הִיא שְׁרִיָּתָן. בְּפוֹשְׁרִין, מֵעֵת לְעֵת. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, בְּשַׂר הַמֵּת יָבֵשׁ וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהִשָּׁרוֹת וְלַחֲזֹר לִכְמוֹת שֶׁהָיָה, טָהוֹר: \n",
72
+ "הַשֶּׁרֶץ שֶׁנִּמְצָא בַּמָּבוֹי, מְטַמֵּא לְמַפְרֵעַ, עַד שֶׁיֹּאמַר בָּדַקְתִּי אֶת הַמָּבוֹי הַזֶּה וְלֹא הָיָה בוֹ שֶׁרֶץ, אוֹ עַד שְׁעַת כִּבּוּד. וְכֵן כֶּתֶם שֶׁנִּמְצָא בֶחָלוּק, מְטַמֵּא לְמַפְרֵעַ, עַד שֶׁיֹּאמַר בָּדַקְתִּי אֶת הֶחָלוּק הַזֶּה וְלֹא הָיָה בוֹ כֶתֶם, אוֹ עַד שְׁעַת הַכִּבּוּס. וּמְטַמֵּא בֵּין לַח בֵּין יָבֵשׁ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, הַיָּבֵשׁ מְטַמֵּא לְמַפְרֵעַ, וְהַלַּח אֵינוֹ מְטַמֵּא אֶלָּא עַד שָׁעָה שֶׁהוּא יָכוֹל לַחֲזוֹר וְלִהְיוֹת לַח: \n",
73
+ "כָּל הַכְּתָמִין הַבָּאִים מֵרֶקֶם, טְהוֹרִין. רַבִּי יְהוּדָה מְטַמֵּא, מִפְּנֵי שֶׁהֵם גֵּרִים וְטוֹעִין. הַבָּאִין מִבֵּין הַגּוֹיִם, טְהוֹרִין. מִבֵּין יִשְׂרָאֵל וּמִבֵּין הַכּוּתִים, רַבִּי מֵאִיר מְטַמֵּא. וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נֶחְשְׁדוּ עַל כִּתְמֵיהֶן: \n",
74
+ "כָּל הַכְּתָמִים הַנִּמְצְאִים בְּכָל מָקוֹם, טְהוֹרִין, חוּץ מִן הַנִּמְצְאִים בַּחֲדָרִים וּבִסְבִיבוֹת בֵּית הַטֻּמְאוֹת. בֵּית הַטֻּמְאוֹת שֶׁל כּוּתִים מְטַמְּאִין בְּאֹהֶל, מִפְּנֵי שֶׁהֵם קוֹבְרִין שָׁם אֶת הַנְּפָלִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, לֹא הָיוּ קוֹבְרִין אֶלָּא מַשְׁלִיכִין, וְחַיָּה גוֹרַרְתָּן: \n",
75
+ "נֶאֱמָנִים לוֹמַר, קָבַרְנוּ שָׁם אֶת הַנְּפָלִים, אוֹ, לֹא קָבָרְנוּ. נֶאֱמָנִים לוֹמַר עַל הַבְּהֵמָה אִם בִּכְּרָה, אִם לֹא בִכְּרָה. נֶאֱמָנִים עַל צִיּוּן קְבָרוֹת, וְאֵין נֶאֱמָנִין לֹא עַל הַסְּכָכוֹת וְלֹא עַל הַפְּרָעוֹת וְלֹא עַל בֵּית הַפְּרָס. זֶה הַכְּלָל, דָּבָר שֶׁחֲשׁוּדִים בּוֹ, אֵין נֶאֱמָנִים עָלָיו: \n"
76
+ ],
77
+ [
78
+ "הָרוֹאָה כֶתֶם עַל בְּשָׂרָהּ כְּנֶגֶד בֵּית הַתֻּרְפָּה טְמֵאָה. וְשֶׁלֹּא כְנֶגֶד בֵּית הַתֻּרְפָּה, טְהוֹרָה. עַל עֲקֵבָהּ וְעַל רֹאשׁ גּוּדָלָהּ, טְמֵאָה. עַל שׁוֹקָהּ וְעַל פַּרְסוֹתֶיהָ, מִבִּפְנִים, טְמֵאָה. מִבַּחוּץ, טְהוֹרָה. וְעַל הַצְּדָדִין מִכָּאן וּמִכָּאן, טְהוֹרָה. רָאֲתָה עַל חֲלוּקָהּ, מִן הַחֲגוֹר וּלְמַטָּה, טְמֵאָה. מִן הַחֲגוֹר וּלְמַעְלָה, טְהוֹרָה. רָאֲתָה עַל בֵּית יָד שֶׁל חָלוּק, אִם מַגִּיעַ כְּנֶגֶד בֵּית הַתֻּרְפָּה, טְמֵאָה. וְאִם לָאו, טְהוֹרָה. הָיְתָה פוֹשַׁטְתּוֹ וּמִתְכַּסָּה בוֹ בַּלַּיְלָה, כָּל מָקוֹם שֶׁנִּמְצָא בוֹ כֶתֶם, טְמֵאָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא חוֹזֵר. וְכֵן בַּפַּלְיוֹם: \n",
79
+ "וְתוֹלָה בְכָל דָּבָר שֶׁהִיא יְכוֹלָה לִתְלוֹת. שָׁחֲטָה בְהֵמָה, חַיָּה וָעוֹף, נִתְעַסְּקָה בִכְתָמִים אוֹ שֶׁיָּשְׁבָה בְצַד הָעֲסוּקִים בָּהֶן, הָרְגָה מַאֲכֹלֶת, הֲרֵי זוֹ תּוֹלָה בָהּ. עַד כַּמָּה הִיא תוֹלָה. רַבִּי חֲנִינָא בֶן אַנְטִיגְנוֹס אוֹמֵר, עַד כַּגְּרִיס שֶׁל פּוֹל, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָרְגָה. וְתוֹלָה בִבְנָהּ אוֹ בְּבַעְלָהּ. אִם יֶשׁ בָּהּ מַכָּה וְהִיא יְכוֹלָה לְהִגָּלַע וּלְהוֹצִיא דָם, הֲרֵי זוֹ תּוֹלָה בָהּ: \n",
80
+ "מַעֲשֶׂה בְאִשָּׁה אַחַת שֶׁבָּאת לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא, אָמְרָה לוֹ, רָאִיתִי כָתֶם. אָמַר לָהּ, שֶׁמָּא מַכָּה הָיְתָה בִיךְ. אָמְרָה לוֹ, הֵן, וְחָיְתָה. אָמַר לָהּ, שֶׁמָּא יְכוֹלָה לְהִגָּלַע וּלְהוֹצִיא דָם. אָמְרָה לוֹ, הֵן. וְטִהֲרָהּ רַבִּי עֲקִיבָא. רָאָה תַלְמִידָיו מִסְתַּכְּלִין זֶה בָזֶה. אָמַר לָהֶם, מַה הַדָּבָר קָשֶׁה בְעֵינֵיכֶם. שֶׁלֹּא אָמְרוּ חֲכָמִים הַדָּבָר לְהַחְמִיר אֶלָּא לְהָקֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא טו), וְאִשָּׁה כִּי תִהְיֶה זָבָה דָּם יִהְיֶה זֹבָהּ בִּבְשָׂרָהּ, דָּם וְלֹא כָתֶם: \n",
81
+ "עֵד שֶׁהוּא נָתוּן תַּחַת הַכַּר וְנִמְצָא עָלָיו דָּם, עָגֹל, טָהוֹר. מָשׁוּךְ, טָמֵא, דִּבְרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר רַבִּי צָדוֹק: \n"
82
+ ],
83
+ [
84
+ "הָאִשָּׁה שֶׁהִיא עוֹשָׂה צְרָכֶיהָ וְרָאֲתָה דָם, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, אִם עוֹמֶדֶת, טְמֵאָה. וְאִם יוֹשֶׁבֶת, טְהוֹרָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, טְהוֹרָה: \n",
85
+ "אִישׁ וְאִשָּׁה שֶׁעָשׂוּ צְרָכֵיהֶן לְתוֹךְ הַסֵּפֶל וְנִמְצָא דָם עַל הַמַּיִם, רַבִּי יוֹסֵי מְטַהֵר. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מְטַמֵּא, שֶׁאֵין דֶּרֶךְ הָאִישׁ לְהוֹצִיא דָם, אֶלָּא שֶׁחֶזְקַת דָּמִים מִן הָאִשָּׁה: \n",
86
+ "הִשְׁאִילָה חֲלוּקָהּ לְנָכְרִית אוֹ לְנִדָּה, הֲרֵי זוֹ תּוֹלָה בָהּ. שָׁלשׁ נָשִׁים שֶׁלָּבְשׁוּ חָלוּק אֶחָד אוֹ שֶׁיָּשְׁבוּ עַל סַפְסָל אֶחָד, וְנִמְצָא עָלָיו דָּם, כֻּלָּן טְמֵאוֹת. יָשְׁבוּ עַל סַפְסָל שֶׁל אֶבֶן אוֹ עַל הָאִצְטַבָּא שֶׁל מֶרְחָץ, רַבִּי נְחֶמְיָה מְטַהֵר, שֶׁהָיָה רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר, כָּל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה, אֵינוֹ מְקַבֵּל כְּתָמִים: \n",
87
+ "שָׁלשׁ נָשִׁים שֶׁהָיוּ יְשֵׁנוֹת בְּמִטָּה אַחַת וְנִמְצָא דָם תַּחַת אַחַת מֵהֶן, כֻּלָּן טְמֵאוֹת. בָּדְקָה אַחַת מֵהֶן וְנִמְצֵאת טְמֵאָה, הִיא טְמֵאָה וּשְׁתֵּיהֶן טְהוֹרוֹת, וְתוֹלוֹת זוֹ בָזוֹ. וְאִם לֹא הָיוּ רְאוּיוֹת לִרְאוֹת, רוֹאִין אוֹתָן כְּאִלּוּ הֵן רְאוּיוֹת: \n",
88
+ "שָׁלשׁ נָשִׁים שֶׁהָיוּ יְשֵׁנוֹת בְּמִטָּה אַחַת וְנִמְצָא דָם תַּחַת הָאֶמְצָעִית, כֻּלָּן טְמֵאוֹת. תַּחַת הַפְּנִימִית, שְׁתַּיִם הַפְּנִימִיּוֹת טְמֵאוֹת וְהַחִיצוֹנָה טְהוֹרָה. תַּחַת הַחִיצוֹנָה, שְׁתַּיִם הַחִיצוֹנוֹת טְמֵאוֹת וְהַפְּנִימִית טְהוֹרָה. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁעָבְרוּ דֶרֶךְ מַרְגְּלוֹת הַמִּטָּה. אֲבָל אִם עָבְרוּ שְׁלָשְׁתָּן דֶּרֶךְ עָלֶיהָ, כֻּלָּן טְמֵאוֹת. בָּדְקָה אַחַת מֵהֶן וְנִמְצֵאת טְהוֹרָה, הִיא טְהוֹרָה וּשְׁתַּיִם טְמֵאוֹת. בָּדְקוּ שְׁתַּיִם וּמָצְאוּ טְהוֹרוֹת, הֵן טְהוֹרוֹת וְהַשְּׁלִישִׁית טְמֵאָה. שְׁלָשְׁתָּן וּמָצְאוּ טְהוֹרוֹת, כֻּלָּן טְמֵאוֹת. לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְגַל טָמֵא שֶׁנִּתְעָרֵב בֵּין שְׁנֵי גַלִּים טְהוֹרִים, וּבָדְקוּ אַחַד מֵהֶן וּמָצְאוּ טָהוֹר, הוּא טָהוֹר וּשְׁנַיִם טְמֵאִין. שְׁנַיִם וּמָצְאוּ טְהוֹרִים, הֵם טְהוֹרִים וְהַשְּׁלִישִׁי טָמֵא. שְׁלָשְׁתָּן וּמָצְאוּ טְהוֹרִים, כֻּלָּן טְמֵאִים, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר, שֶׁהָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, כָּל דָּבָר שֶׁהוּא בְחֶזְקַת טֻמְאָה, לְעוֹלָם הוּא בְטֻמְאָתוֹ, עַד שֶׁיִּוָּדַע לְךָ, טֻמְאָה הֵיכָן הִיא. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, בּוֹדֵק עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְסֶלַע אוֹ לִבְתוּלָה: \n",
89
+ "שִׁבְעָה סַמָּנִין מַעֲבִירִין עַל הַכֶּתֶם. רֹק תָּפֵל, וּמֵי גְרִיסִין, וּמֵי רַגְלַיִם, וְנֶתֶר, וּבוֹרִית, קְמוּנְיָא, וְאֶשְׁלָג. הִטְבִּילוֹ וְעָשָׂה עַל גַּבָּיו טָהֳרוֹת, הֶעֱבִיר עָלָיו שִׁבְעָה סַמָּנִין וְלֹא עָבַר, הֲרֵי זֶה צֶבַע, הַטָּהֳרוֹת טְהוֹרוֹת, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְהַטְבִּיל. עָבַר אוֹ שֶׁדֵּהָה, הֲרֵי זֶה כֶתֶם, וְהַטָּהֳרוֹת טְמֵאוֹת, וְצָרִיךְ לְהַטְבִּיל: \n",
90
+ "אֵיזֶהוּ רֹק תָּפֵל, כֹּל שֶׁלֹּא טָעַם כְּלוּם. מֵי גְרִיסִין, לְעִסַּת גְּרִיסִין שֶׁל פּוֹל, חֲלוּקַת נָפֶשׁ. מֵי רַגְלַיִם, שֶׁהֶחֱמִיצוּ. וְצָרִיךְ לְכַסְכֵּס שָׁלשׁ פְּעָמִים לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. הֶעֶבִירָן שֶׁלֹּא כְסִדְרָן, אוֹ שֶׁהֶעֱבִיר שִׁבְעָה סַמָּנִין כְּאַחַת, לֹא עָשָׂה וְלֹא כְלוּם: \n",
91
+ "כָּל אִשָּׁה שֶׁיֶּשׁ לָהּ וֶסֶת, דַּיָּהּ שְׁעָתָהּ. וְאֵלּוּ הֵן הַוְּסָתוֹת, מְפַהֶקֶת, וּמְעַטֶּשֶׁת, וְחוֹשֶׁשֶׁת בְּפִי כְרֵסָהּ, וּבְשִׁפּוּלֵי מֵעֶיהָ, וְשׁוֹפַעַת, וּכְמִין צְמַרְמוֹרוֹת אוֹחֲזִין אוֹתָהּ, וְכֵן כַּיּוֹצֵא בָהֶן. וְכֹל שֶׁקָּבְעָה לָהּ שָׁלשׁ פְּעָמִים, הֲרֵי זוֹ וָסֶת: \n",
92
+ "הָיְתָה לְמוּדָה לִהְיוֹת רוֹאָה בִתְחִלַּת הַוְּסָתוֹת, כָּל הַטָּהֳרוֹת שֶׁעָשְׂתָה בְתוֹךְ הַוְּסָתוֹת, טְמֵאוֹת. בְּסוֹף הַוְּסָתוֹת, כָּל הַטָּהֳרוֹת שֶׁעָשְׂתָה בְתוֹךְ הַוְּסָתוֹת, טְהוֹרוֹת. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אַף יָמִים וְשָׁעוֹת, וְסָתוֹת. הָיְתָה לְמוּדָה לִהְיוֹת רוֹאָה עִם הָנֵץ הַחַמָּה, אֵינָהּ אֲסוּרָה אֶלָּא עִם הָנֵץ הַחַמָּה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כָּל הַיּוֹם שֶׁלָּהּ: \n",
93
+ "הָיְתָה לְמוּדָה לִהְיוֹת רוֹאָה יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר וְשִׁנְּתָה לִהְיוֹת רוֹאָה לְיוֹם עֶשְׂרִים, זֶה וָזֶה אֲסוּרִין. שִׁנְּתָה פַעֲמַיִם לְיוֹם עֶשְׂרִים, זֶה וָזֶה אֲסוּרִין. שִׁנְּתָה שָׁלשׁ פְּעָמִים לְיוֹם עֶשְׂרִים, הֻתַּר חֲמִשָּׁה עָשָׂר וְקָבְעָה לָהּ יוֹם עֶשְׂרִים, שֶׁאֵין אִשָּׁה קוֹבַעַת לָהּ וֶסֶת, עַד שֶׁתִּקְבָּעֶנָּה שָׁלשׁ פְּעָמִים. וְאֵינָהּ מִטַּהֶרֶת הַוֶּסֶת, עַד שֶׁתֵּעָקֵר מִמֶּנָּה שָׁלשׁ פְּעָמִים: \n",
94
+ "נָשִׁים בִּבְתוּלֵיהֶם כַּגְּפָנִים. יֵשׁ גֶּפֶן שֶׁיֵּינָהּ אָדֹם, וְיֵשׁ גֶּפֶן שֶׁיֵּינָהּ שָׁחֹר, וְיֵשׁ גֶּפֶן שֶׁיֵּינָהּ מְרֻבֶּה, וְיֵשׁ גֶּפֶן שֶׁיֵּינָהּ מֻעָט. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כָּל גֶּפֶן יֶשׁ בָּהּ יַיִן. וְשֶׁאֵין בָּהּ יַיִן, הֲרֵי זֶה דּוֹרְקְטִי: \n"
95
+ ],
96
+ [
97
+ "תִּינוֹקֶת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַנָּהּ לִרְאוֹת וְנִסֵּת, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, נוֹתְנִין לָהּ אַרְבָּעָה לֵילוֹת. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, עַד שֶׁתִּחְיֶה הַמַּכָּה. הִגִּיעַ זְמַנָּהּ לִרְאוֹת וְנִסֵּת, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, נוֹתְנִין לָהּ לַיְלָה הָרִאשׁוֹן. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, עַד מוֹצָאֵי שַׁבָּת, אַרְבָּעָה לֵילוֹת. רָאֲתָה וְעוֹדָהּ בְּבֵית אָבִיהָ, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, נוֹתְנִין לָהּ בְּעִילַת מִצְוָה. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, כָּל הַלַּיְלָה כֻּלָּהּ: \n",
98
+ "נִדָּה שֶׁבָּדְקָה עַצְמָהּ יוֹם שְׁבִיעִי שַׁחֲרִית וּמָצְאתָה טְהוֹרָה, וּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת לֹא הִפְרִישָׁה, וּלְאַחַר יָמִים בָּדְקָה וּמָצְאתָה טְמֵאָה, הֲרֵי הִיא בְחֶזְקַת טָהֳרָה. בָּדְקָה עַצְמָהּ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי בְּשַׁחֲרִית וּמָצְאתָה טְמֵאָה, וּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת לֹא הִפְרִישָׁה, וּלְאַחַר זְמַן בָּדְקָה וּמָצְאתָה טְהוֹרָה, הֲרֵי זוֹ בְחֶזְקַת טֻמְאָה, וּמְטַמְּאָה מֵעֵת לְעֵת וּמִפְּקִידָה לִפְקִידָה. וְאִם יֶשׁ לָהּ וֶסֶת, דַּיָּהּ שְׁעָתָהּ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כֹּל שֶׁלֹּא הִפְרִישָׁה בְטָהֳרָה מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָה, הֲרֵי זוֹ בְחֶזְקַת טֻמְאָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֲפִלּוּ בַשְּׁנִיָּ�� לְנִדָּתָהּ בָּדְקָה וּמָצְאתָה טְהוֹרָה, וּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת לֹא הִפְרִישָׁה, וּלְאַחַר זְמַן בָּדְקָה וּמָצְאָה טְמֵאָה, הֲרֵי זוֹ בְחֶזְקַת טָהֳרָה: \n",
99
+ "הַזָּב וְהַזָּבָה שֶׁבָּדְקוּ עַצְמָן בְּיוֹם רִאשׁוֹן וּמָצְאוּ טָהוֹר, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וּמָצְאוּ טָהוֹר, וּשְׁאָר יָמִים שֶׁבֵּינְתַיִם לֹא בָדְקוּ, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, הֲרֵי הֵן בְּחֶזְקַת טָהֳרָה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, אֵין לָהֶם אֶלָּא יוֹם רִאשׁוֹן וְיוֹם שְׁבִיעִי בִלְבָד. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אֵין לָהֶם אֶלָּא יוֹם שְׁבִיעִי בִלְבָד: \n",
100
+ "הַזָּב וְהַזָּבָה וְהַנִּדָּה וְהַיּוֹלֶדֶת וְהַמְצֹרָע שֶׁמֵּתוּ, מְטַמְּאִין בְּמַשָּׂא עַד שֶׁיִּמֹּק הַבָּשָׂר. נָכְרִי שֶׁמֵּת, טָהוֹר מִלְּטַמֵּא בְמַשָּׂא. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, כָּל הַנָּשִׁים מֵתוֹת נִדּוֹת. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, אֵין נִדָּה אֶלָּא שֶׁמֵּתָה נִדָּה: \n",
101
+ "הָאִשָּׁה שֶׁמֵּתָה וְיָצָא מִמֶּנָּה רְבִיעִית דָּם, מְטַמְּאָה מִשּׁוּם כֶּתֶם, וּמְטַמְּאָה בְאֹהֶל. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אֵינָהּ מְטַמְּאָה מִשּׁוּם כֶּתֶם, מִפְּנֵי שֶׁנֶּעֱקַר מִשֶּׁמֵּתָה. וּמוֹדֶה רַבִּי יְהוּדָה בְּיוֹשֶׁבֶת עַל מַשְׁבֵּר וּמֵתָה וְיָצָא מִמֶּנָּה רְבִיעִית דָּם, שֶׁהִיא מְטַמְּאָה מִשּׁוּם כֶּתֶם. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, לְפִיכָךְ אֵינָהּ מְטַמְּאָה בְאֹהֶל: \n",
102
+ "בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִים, הַיּוֹשֶׁבֶת עַל דַּם טֹהַר, הָיְתָה מְעָרָה מַיִם לַפֶּסַח. חָזְרוּ לוֹמַר, הֲרֵי הִיא כְמַגַּע טְמֵא מֵת לַקָּדָשִׁים, כְּדִבְרֵי בֵית הִלֵּל. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אַף כִּטְמֵא מֵת: \n",
103
+ "וּמוֹדִים שֶׁהִיא אוֹכֶלֶת בַּמַּעֲשֵׂר, וְקוֹצָה לָהּ חַלָּה, וּמַקֶּפֶת וְקוֹרְאָה לָהּ שֵׁם. וְאִם נָפַל מֵרֻקָּהּ וּמִדַּם טָהֳרָהּ עַל כִּכָּר שֶׁל תְּרוּמָה, שֶׁהוּא טָהוֹר. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, צְרִיכָה טְבִילָה בָּאַחֲרוֹנָה. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, אֵינָהּ צְרִיכָה טְבִילָה בָּאֲחֲרוֹנָה: \n",
104
+ "הָרוֹאָה יוֹם אַחַד עָשָׂר וְטָבְלָה לָעֶרֶב וְשִׁמְּשָׁה, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, מְטַמְּאִין מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, וְחַיָּבִין בַּקָּרְבָּן. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, פְּטוּרִין מִן הַקָּרְבָּן. טָבְלָה בַיוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו וְשִׁמְּשָׁה אֶת בֵּיתָהּ וְאַחַר כָּךְ רָאֲתָה, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, מְטַמְּאִין מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב וּפְטוּרִים מִן הַקָּרְבָּן. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, הֲרֵי זֶה גַרְגְּרָן. וּמוֹדִים בְּרוֹאָה בְתוֹךְ אַחַד עָשָׂר יוֹם וְטָבְלָה לָעֶרֶב וְשִׁמְּשָׁה, שֶׁמְּטַמְּאִין מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב וְחַיָּבִין בַּקָּרְבָּן. טָבְלָה בַיּוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו וְשִׁמְּשָׁה, הֲרֵי זוֹ תַרְבּוּת רָעָה, וּמַגָּעָן וּבְעִילָתָן תְּלוּיִים: \n"
105
+ ]
106
+ ],
107
+ "versions": [
108
+ [
109
+ "Torat Emet 357",
110
+ "http://www.toratemetfreeware.com/index.html?downloads"
111
+ ]
112
+ ],
113
+ "heTitle": "משנה נדה",
114
+ "categories": [
115
+ "Mishnah",
116
+ "Seder Tahorot"
117
+ ],
118
+ "sectionNames": [
119
+ "Chapter",
120
+ "Mishnah"
121
+ ]
122
+ }
json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Oktzin/Hebrew/Mishnah based on the Kaufmann manuscript, edited by Dan Be'eri.json ADDED
@@ -0,0 +1,59 @@
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
1
+ {
2
+ "language": "he",
3
+ "title": "Mishnah Oktzin",
4
+ "versionSource": "https://archive.org/details/MishnaCorrectedKaufman00WHOLE",
5
+ "versionTitle": "Mishnah based on the Kaufmann manuscript, edited by Dan Be'eri",
6
+ "status": "locked",
7
+ "license": "PD",
8
+ "digitizedBySefaria": true,
9
+ "actualLanguage": "he",
10
+ "languageFamilyName": "hebrew",
11
+ "isSource": true,
12
+ "isPrimary": true,
13
+ "direction": "rtl",
14
+ "heTitle": "משנה עוקצים",
15
+ "categories": [
16
+ "Mishnah",
17
+ "Seder Tahorot"
18
+ ],
19
+ "text": [
20
+ [
21
+ "<small>א</small>\nכָּל שֶׁהוּא יָד וְלֹא שׁוֹמֵר, \nמִטַּמֵּא וּמְטַמֵּא, וְלֹא מִצְטָרֵף. \nשׁוֹמֵר, \nאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוּ יָד, \nמִטַּמֵּא וּמְטַמֵּא, וּמִצְטָרֵף. \nלֹא שׁוֹמֵר וְלֹא יָד, \nלֹא מִטַּמֵּא וְלֹא מְטַמֵּא. \n",
22
+ "<small>ב</small>\nשָׁרְשֵׁי הַשּׁוּם וְהַבְּצָלִין וְהַקַּפְלוֹטוֹת, \nבִּזְמַן שֶׁהֵן לַחִין, \nוְהַפִּטְּמָה שֶׁלָּהֶן, בֵּין לַחָה, בֵּין יְבֵשָׁה, \nוְהָעַמּוּד שֶׁהוּא מְכֻוָּן כְּנֶגֶד הָאוֹכֵל, \nשָׁרְשֵׁי הַחְזֵרִין וְהַצְּנוֹן וְהַנָּפוֹס. \nדִּבְרֵי רְבִּי מֵאִיר. \nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nשֹׁרֶשׁ צְנוֹן גָּדוֹל מִצְטָרֵף, \nוְהַסִּיב שֶׁלּוֹ אֵינוּ מִצְטָרֵף. \nשָׁרְשֵׁי הַמִּנְתָּה, וְהַפֵּיגָס, \nיַרְקוֹת שָׂדֶה, יַרְקוֹת גִּנָּה שֶׁעֲקָרָן לִשְׁתָלִין, \nוְשִׁזְרָה שֶׁלַּשִּׁבֹּלֶת, וְהַלְּבוּשׁ שֶׁלָּהּ. \nרְבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: \nאַף הַסִּיג שֶׁלָּרְצָפִית, \nהֲרֵי אֵלּוּ מִטַּמִּין וּמְטַמִּין וּמִצְטָרְפִין. \n",
23
+ "<small>ג</small>\nאֵלּוּ מִטַּמִּין וּמְטַמִּין וְלֹא מִצְטָרְפִין: \nשָׁרְשֵׁי הַשּׁוּם וְהַבְּצָלִים וְהַקַּפְלוֹטוֹת, \nבִּזְמַן שֶׁהֵן יְבֵשִׁין, \nוְהָעַמּוּד שֶׁאֵינוּ מְכֻוָּן כְּנֶגֶד הָאוֹכֵל, \nוְיַד הַפַּרְכִּיד טֶפַח מִכָּן וְטֶפַח מִכָּן, \nיַד הָאֶשְׁכּוֹל כָּל שֶׁהוּא, \nוְזָנָב שֶׁלָּאֶשְׁכּוֹל שֶׁרֵיקְנָהּ, \nוְיַד מַכְבֵּד שֶׁלִּתְמָרָה אַרְבָּעָה טְפָחִים, \nוְקָנֶה שֶׁלְּשִׁבֹּלֶת שְׁלֹשָׁה טְפָחִים, \nוְיַד כָּל הַנִּקְצָרִין שְׁלֹשָׁה טְפָחִין, \nוְשֶׁאֵינָן דַּרְכָּן לְהִקָּצֵר, \nיְדֵיהֶן וְשָׁרְשֵׁיהֶן כָּל שֶׁהֵן, \nוּמְלָעִין שֶׁלַּשִּׁבֳּלִין, \nהֲרֵי אֵלּוּ מִטַּמִּין וּמְטַמִּין וְלֹא מִצְטָרְפִין.\n",
24
+ "<small>ד</small>\nאֵלּוּ לֹא מִטַּמִּין, וְלֹא מְטַמִּין, וְלֹא מִצְטָרְפִין: \nשָׁרְשֵׁי קָלְסֵי אֶכְרוֹב, \nוְחִלְפוֹת תְּרָדִין, \nוְהַלֶּפֶת בִּזְמַן, \nאֶת שֶׁדַּרְכָּן לְהִגָּזֵז וְנֶעְקָרוּ. \nרְבִּי יוֹסֵה מְטַמֵּא בְכֻלָּן, \nוּמְטַהֵר בְּשָׁרְשֵׁי קָלְסֵי אֶכְרוֹב וְהַלֶּפֶת. \n",
25
+ "<small>ה</small>\nכָּל יְדוֹת הָאֳכָלִין שֶׁבְּסָסָן בַּגֹּרֶן, טְהוֹרִין. \nרְבִּי יוֹסֵה מְטַמֵּא. \nפְּסִיגָה שֶׁלָּאֶשְׁכּוֹל שֶׁרֵקְנָהּ, טְהוֹרָה. \nשִׁיֵּר בָּהּ גַּרְגֵּר אֶחָד, טְמֵאָה. \nשַׁרְבִיט שֶׁלִּתְמָרָה שֶׁרֵקְנוֹ, טָהוֹר. \nשִׁיֵּר בּוֹ תְּמָרָה אַחַת, טָמֵא. \nוְכֵן בַּקִּטְנִיּוֹת, \nשַׁרְבִיט שֶׁרֵקְנוֹ, טָהוֹר. \nשִׁיֵּר בּוֹ גַּרְגֵּר אֶחָד, טָמֵא. \nרְבִּי לְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה מְטַהֵר בְּשֶׁלְּפוּל, \nוּמְטַמֵּא בְשֶׁלַּקִּטְנִיּוֹת, \nמִפְּנֵי שֶׁהוּא רוֹצֶה בְמִשְׁמוּשָׁן. \n",
26
+ "<small>ו</small>\nעָקְצֵי תְאֵנִים וּגְרוֹגְרוֹת וְהַכָּלִיסִין וְהֶחָרוּבִין, \nהֲרֵי אֵלּוּ טְמֵאִין וּמְטַמְּאִין, וּמִצְטָרְפִין. \nרְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: \nאַף עֹקֶץ דַּלַּעַת. \nעָקְצֵי הָאֲגָסִין וְהַקְּרָסְטָרְמְלִין וְהַפָּרִישִׁין וְהָחָזְרָרִין, \nוְעֹקֶץ דַּלַּעַת טֶפַח, \nוְעֹקֶץ קִנָּרֵס טֶפַח, \nרְבִּי לְעָזָר בִּרְבִּי צָדוֹק אוֹמֵר: \nטִפְחַיִם, \nהֲרֵי אֵלּוּ מִטַּמִּין, וּמְטַמִּין, וְלֹא מִצְטָרְפִין. \nוּשְׁאָר כָּל הָעֳקָצִין, לֹא מִטַּמִּין וְלֹא מְטַמְּאִין. \n\n\n\n"
27
+ ],
28
+ [
29
+ "<small>א</small>\nזֵיתִין שֶׁכְּבָשָׁן בְּטַרְפֵּיהֶן, טְהוֹרִין, \nלְפִי שֶׁלֹּא כְבָשָׁן אֶלָּא לְמַרְאֶה. \nכְּשׁוּת שֶׁלִּקְשׁוּת וְהַנֵּץ שֶׁלָּהּ, טָהוֹר. \nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nכָּל זְמַן שֶׁהִיא לִפְנֵי הַתַּגָּר, טְמֵאָה. \n",
30
+ "<small>ב</small>\nכָּל הַגַּלְעִינִין, \nמִטַּמּוֹת וּמְטַמּוֹת וְלֹא מִצְטָרְפוֹת. \nגַּלְעַיְנָה שֶׁלְּרֹטֶב, \nאַף עַל פִּי יוֹצָאָה, מִצְטָרֶפֶת, \nוְשֶׁלִּיבֵשָׁה, אֵינָה מִצְטָרֶפֶת. &lt;וְשֶׁלְּיְבֵשָׁה&gt; \nלְפִיכָךְ, \nחוֹתָל שֶׁלִּיבֵשָׁה, מִצְטָרֵף, \nוְשֶׁלְּרֹטֶב, אֵינוּ מִצְטָרֵף. \nגַּלְעַיְנָה שֶׁמִּקְצָתָהּ יוֹצָא, \nכְּנֶגֶד הָאֹכֶל, מִצְטָרֵף. \nעֶצֶם שֶׁיֵּשׁ עָלָיו בָּשָׂר, \nכְּנֶגֶד הָאֹכֶל, מִצְטָרֵף. \nהָיָה עָלָיו מִצַּד אֶחָד, \nרְבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: \nרוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִלּוּ מַקִּיפוֹ כַּטַּבַּעַת. \nוַחֲכָמִים אוֹמְרִים: \nכְּנֶגֶד הָאֹכֶל, מִצְטָרֵף. \nכְּגוֹן הַסֵּיאָה, וְהָאֵזוֹב, וְהַקָּרְנִית. \n",
31
+ "<small>ג</small>\nהָרִמּוֹן וְהָאֲבַטִּיחַ שֶׁנִּימוֹק מִקְצָתוֹ, \nאֵין מִצְטָרֵף. \nשָׁלֵם מִכָּן וּמִכָּן, וְנִימוֹק מִן הָאֶמְצַע, \nאֵינוּ מִצְטָרֵף. \nהַפִּטְמָא שֶׁלָּרִמּוֹן, מִצְטָרֶפֶת, \nוְהַנֵּץ שֶׁלּוֹ, אֵינוּ מִצְטָרֵף. \nרְבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: \nאַף הַמַּשְׁרֵק טָהוֹר. \n",
32
+ "<small>ד</small>\nכָּל הַקְּלִפּוֹת מִטַּמּוֹת וּמְטַמּוֹת, וּמִצְטָרְפוֹת. \nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nשָׁלוֹשׁ קְלִפִּין בַּבָּצָל: \nהַפְּנִימִית, \nבֵּין שְׁלֵמָה, בֵין קְדוּרָה, מִצְטָרֶפֶת. \nוְהָאֶמְצָעִית, \nשְׁלֵמָה, מִצְטָרֶפֶת, \nוּקְדוּרָה, אֵינָה מִצְטָרֶפֶת. \nהַחִיצוֹנָה, \nבֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, טְהוֹרָה. \n",
33
+ "<small>ה</small>\nהַמְחַתֵּךְ לְבַשֵּׁל, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא מֵרֵק, \nאֵינוּ חִבּוּר. \nלִכְבֹּשׁ, וְלִשְׁלֹק, וּלְהַנִּיחַ עַל הַשֻּׁלְחָן, \nחִבּוּר. \nהִתְחִיל לְפָרֵק, \nאֹכֶל שֶׁהִתְחִיל בּוֹ, \nאֵינוּ חִבּוּר. \n<small>ו</small>\nהָאֱגוֹזִים שֶׁאֲמָנָן, וְהַבְּצָלִין שֶׁחֲמָרָן, \nהֲרֵי אֵלּוּ חִבּוּר. \nהִתְחִיל לְפָרֵק בָּאֱגוֹזִין, וּלְפַקֵּל בַּבְּצָלִין, \nאֵינָן חִבּוּר. \nהָאֱגוֹזִין וְהַשְּׁקֵדִין, \nחִבּוּר, מִשֶּׁיְּרַסֵּם. \n",
34
+ "<small>ז</small>\nבֵּיצָה מְגֻלְגֶּלֶת, עַד שֶׁיָּגֵס, \nוּשְׁלוּקָה, עַד שֶׁיְּרַסֵּם. \nעֶצֶם שֶׁיֶּשׁ בּוֹ מֹחַ, \nחִבּוּר עַד שֶׁיְּרַסֵּם. \nהָרִמּוֹן שֶׁפְּרָדוֹ, \nחִבּוּר, עַד שֶׁיַּקִּישׁ עָלָיו בַּקָּנֶה. \nכַּיּוֹצֵא בוֹ, \nשְׁלַל הַכּוֹבְסִין, \nוְהַבֶּגֶד שֶׁהוּא תָּפוּר בַּכִּלְאַיִם, \nחִבּוּר, עַד שֶׁיַּתְחִיל לְהַתִּיר. \n",
35
+ "<small>ח</small>\nעֲלֵי יְרָקוֹת, \nיְרֻקִּים, מִצְטָרְפִין, \nלְבָנִין, אֵין מִצְטָרְפִין. \nרְבִּי אֶלְעָזָר בִּרְבִּי צָדוֹק אוֹמֵר: \nלְבָנִין מִצְטָרְפִין בָּאֶכְרוֹב, \nמִפְּנֵי שֶׁהֵן אֹכֶ��, \nוּבַחְזֵרִין, \nמִפְּנֵי שֶׁהֵן מְשַׁמְּרִין אֶת הָאֹכֶל. \n",
36
+ "<small>ט</small>\nעֲלֵי בְצָלִים, וּבְנֵי בְצָלִים, \nאִם יֵשׁ בָּהֶן רִיר, \nמִשְׁתָּעֲרִין בּכָל שֶׁהֵן. \nאִם יֵשׁ בָּהֶן חָלָל, \nמְמַעֵךְ אֶת חֲלָלָן. &lt;הַחֲלָלָן&gt; \nפַּת סְפוֹגָנִית, \nמִשְׁתַּעֶרֶת בִּכְמוֹת שֶׁהִיא. \nאִם יֶשׁ בָּהּ חָלָל, \nמְמַעֵךְ אֶת חֲלָלָהּ. \nבְּשַׂר הָעֵגֶל שֶׁנִּתְפַּח, וּבָשָׂר הַזְּקֵנָה שֶׁנִּתְמַעַט, \nמִשְׁתָּעֲרִין בִּכְמוֹת שֶׁהֵן. \n",
37
+ "<small>י</small>\nקִשּׁוּת שֶׁנְּטָעָהּ בֶּעָצִיץ וְהִגְדִּילָה, \nוְיָצְאָה חוּץ לֶעָצִיץ, טָהֲרָה. \nאָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן: \nמַה טִּיבָהּ לִטַּהֵר? \nאֶלָּא הַטָּמֵא בְטֻמְאָתוֹ, \nוְהַטָּהוֹר יֵאָכֵל. \n",
38
+ "<small>יא</small>\nכְּלֵי גְלָלִין וּכְלֵי אֲדָמָה, \nשֶׁהַשָּׁרָשִׁין יְכוּלִין לָצֵאת בָּהֶן, \nאֵינָן מַכְשִׁירִין אֶת הַזְּרָעִין. \nעָצִיץ נָקוּב, אֵינוּ מַכְשִׁיר אֶת הַזְּרָעִים; &lt;מַכְשִׁירִין&gt;\nוְשֶׁאֵינוּ נָקוּב, מַכְשִׁיר אֶת הַזְּרָעִים. &lt;אֵינוּ מַכְשִׁיר&gt; \nכַּמָּה שֵׁעוּרוֹ שֶׁלְּנֶקֶב? \nכְּדֵי שֶׁיֵּצֵא בוֹ שֹׁרֶשׁ קָטָן. \nמִלְאָהוּ עָפָר עַד שְׂפָתוֹ, &lt;עַל שְׂפָתוֹ&gt;\nהֲרֵי הוּא כְּטַבְלָה שֶׁאֵין לָהּ לִזְבֵּז. \n\n\n\n"
39
+ ],
40
+ [
41
+ "<small>א</small>\nיֵשׁ צְרִיכִין הֶכְשֵׁר וְאֵין צְרִיכִין מַחְשָׁבָה, \nמַחְשָׁבָה וְהֶכְשֵׁר, \nמַחְשָׁבָה וְלֹא הֶכְשֵׁר, \nוְלֹא הֶכְשֵׁר וְלֹא מַחְשָׁבָה. \nכָּל הָאֳכָלִים הַמְיֻחָדִין לָאָדָם, &lt;הָאוֹכְלִים&gt;\nצְרִיכִין הֶכְשֵׁר וְאֵינָן צְרִיכִין מַחְשָׁבָה. \n",
42
+ "<small>ב</small>\nהַחוֹתֵךְ מִן הָאָדָן, \nמִן בְּהֵמָה, \nמִן הַחַיָּה, \nמִן הָעוֹפוֹת, \nוּמִנִּבְלַת עוֹף הַטָּמֵא, \nוְהַחֵלֶב בִּכְפָרִין, \nוּשְׁאָר כָּל יַרְקוֹת שָׂדֶה, \nוּשְׁמַרְקְעִין וּפְטָרִיּוֹת. \nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nחוּץ מִכְּרֵישֵׁי שָׂדֶה, \nוְהָרְגִילָה, \nוְנֵץ הֶחָלָב. \nרְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: \nחוּץ מִן הָעַכָּבִיּוֹת; \nרְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: \nחוּץ מִן הַבְּלָכְסִין, \nהֲרֵי אֵלּוּ צְרִיכִין מַחְשָׁבָה וְהַכְשֵׁר. \n",
43
+ "<small>ג</small>\nנִבְלַת בְּהֵמָה טְמֵאָה בְכָל מָקוֹם, \nוְנִבְלַת עוֹף הַטָּהוֹר טְמֵאָה בְכָל מָקוֹם, \nוְנִבְלַת עוֹף הַטָּהוֹר בִּכְפָרִין, \nצְרִיכִין מַחְשָׁבָה וְאֵינָן צְרִיכִין הֶכְשֵׁר. \nנִבְלַת בְּהֵמָה טְהוֹרָה בְכָל מָקוֹם, \nוְנִבְלַת עוֹף הַטָּהוֹר וְהַחֵלֶב בִּשְׁוָקִים, \nאֵינָן צְרִיכִין לֹא מַחְשָׁבָה וְלֹא הֶכְשֵׁר. \nרְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: \nאַף הַגָּמָל וְהָאַרְנֶבֶת וְהַשָּׁפָן וְהַחֲזִיר. \n",
44
+ "<small>ד</small>\nהַשְּׁבָת, \nמִשֶּׁנָּתְנָה טַעַם בִּקְדֵרָה, &lt;טַעְם בִקְדִירָה&gt;\nאֵין בָּהּ מִשּׁוּם תְּרוּמָה, \nוְאֵינָה מִטַּמָּא טֻמְאַת אֳכָלִין. &lt;מְטַמֵּא&gt; \nלוּלַבֵּי זְרָדִין, וְשֶׁלַּעֲדָל, \nוַעֲלֵי הַלּוּף הַשּׁוֹטֶה, \nאֵינָן מִטַּמְּאִין טֻמְאַת אֳכָלִין, &lt;מְטַמְּאִין&gt;\nעַד שֶׁיִּמְתָּקוּ. \nרְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: \nאַף שֶׁלַּפַּקּוּעוֹת כַּיּוֹצֵא בָהֶן. \n",
45
+ "<small>ה</small>\nהַבֹּשֶׁת וְהַחָמוּס וְרָאשֵׁי בְשָׂמִים, \nהַתְּיָא וְהַחִלְתִּית וְהַפִּלְפְּלִין וְחַלּוֹת חָרִיעַ, \nנִלְקָחִין בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר, \nוְאֵינָן מִטַּמּ��אִין טֻמְאַת אֳכָלִין. \nדִּבְרֵי רְבִּי עֲקִיבָה. \nאָמַר רְבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי: \nאִם נִלְקָחִין בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר, \nמִפְּנֵי מָה אֵין מִטַּמִּין טֻמְאַת אָכְלִין? \nאִם אֵינָן מִטַּמִּין טֻמְאַת אָכְלִין, \nאַף הֵן לֹא יִלָּקְחוּ בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר. \n",
46
+ "<small>ו</small>\nהַפַּגִּים וְהַבֹּסֶר, \nרְבִּי עֲקִיבָה מְטַמֵּא טֻמְאַת אָכְלִין. \nרְבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר: \nמִשֶּׁיָּבוֹאוּ לְעוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת. \nפְּרִיצֵי זֵיתִין וַעֲנָבִים, \nבֵּית שַׁמַּי מְטַמִּין, \nוּבֵית הֶלֵּל מְטַהֲרִין. \nהַקֶּצַח, \nבֵּית שַׁמַּי מְטַהֲרִין, \nוּבֵית הֶלֵּל מְטַמְּאִין. \nוְכֵן לַמַּעַשְׂרוֹת. \n",
47
+ "<small>ח</small>\nהַקּוּר כָּעֵץ לְכָל דָּבָר, \nאֶלָּא שֶׁהוּא נִלְקָח בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר. \nוְכַָפוּנִיּוֹת לְאָכְלִין, \nוּפְטוּרוֹת מִן הַמַּעַשְׂרוֹת. \n",
48
+ "<small>ז</small>\nדָּגִים, מֵאֵמָתַי מְקַבְּלִין טֻמְאָה? \nבֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: \nמִשֶּׁיָּצוּדוּ. \nבֵּית הֶלֵּל אוֹמְרִים: \nמִשֶּׁיָּמוּתוּ. \nרְבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: \nאִם יְכוּלִין לִחְיוֹת. \nיִחוּר שֶׁלִּתְאֵנָה שֶׁנִּפְשַׁח וּמְעוּרֶה בֲקְלִפָּה, \nרְבִּי יְהוּדָה מְטַהֵר. \nוַחֲכָמִים אוֹמְרִים: \nאִם יְכוּלִין לִחְיוֹת. \nתְּבוּאָה שֶׁנֶּעְקְרָה וּמְעוּרֶה אֲפִלּוּ בְשֹׁרֶשׁ קָטָן, \nטְהוֹרָה. \n",
49
+ "<small>ט</small>\nחֵלֶב בְּהֵמָה טְהוֹרָה אֵינוּ מִטַּמֵּא טֻמְאַת נְבֵלָה, \nלְפִיכָךְ אֵינוּ צָרִיךְ הֶכְשֵׁר. \n(חֵלֶב בְּהֵמָה טְמֵאָה, מִטַּמֵּא טֻמְאַת נְבֵלָה, \nלְפִיכָךְ אֵינוּ צָרִיךְ הֶכְשֵׁר.) \nדָּגִין טְמֵאִין וַחֲגָבִין טְמֵאִין, \nצְרִיכִין מַחְשָׁבָה בַּכְּפָרִין. &lt;בִּכְּפָרִין&gt;\n",
50
+ "<small>י</small>\nכַּוֶּרֶת דְּבוֹרִים, \nרְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: \nהֲרֵי הִיא כַקַּרְקַע, \nוְכוֹתְבִין עָלֶיהָ פְרוּזְבוֹל, \nוְאֵינָה מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה בִמְקוֹמָהּ, \nוְהָרוֹדֶה מִמֶּנָּה בַשַּׁבָּת, חַיָּב. \nוַחֲכָמִים אוֹמְרִים: \nאֵינָה כַּקַּרְקַע, \nוְאֵין חוֹתְכִין עָלֶיהָ פְרוֹזְבוֹל, \nוּמְקַבֶּלֶת טֻמְאָה בִּמְקוֹמָהּ, \nוְהָרוֹדֶה מִמֶּנָּה בַּשַּׁבָּת, פָּטוּר. ",
51
+ "חַלּוֹת דְּבַשׁ, \nמֵאֵמָתַי מִטַּמְּאִין מִשֵּׁם [מַשְׁקֶה]? \nבֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: \nמִשֶּׁיְּחַרְחֵר. \nבֵּית הֶלֵּל אוֹמְרִים: \nמִשֶּׁיְּרַסֵּק. \n",
52
+ "<small>יא</small>\nאָמַר רְבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: \nעָתִיד הַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַנְחִיל לְכָל צַדִּיק וְצַדִּיק, \nשְׁלֹשׁ מֵאוֹת וַעֲשָׂרָה עוֹלָמוֹת, \nשֶׁנֶּאֱמַר: (משלי ח,כא) \n\"לְהַנְחִיל אֹהֲבַי יֵשׁ, וְאֹצְרֹתֵיהֶם אֲמַלֵּא\". \nאָמַר רְבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חַלְפְתָא: \nאֵין לָךְ כֶּלִי שֶׁהוּא מַחְזִיק בְּרָכָה אֶלָּא שָׁלוֹם, \nשֶׁנֶּאֱמַר: (תהלים כט,יא) \n\"יי עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יי יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם\". \n\n\n\n\n\n\n\n\n\n"
53
+ ]
54
+ ],
55
+ "sectionNames": [
56
+ "Chapter",
57
+ "Mishnah"
58
+ ]
59
+ }
json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Oktzin/Hebrew/Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913.json ADDED
@@ -0,0 +1,63 @@
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
1
+ {
2
+ "language": "he",
3
+ "title": "Mishnah Oktzin",
4
+ "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739",
5
+ "versionTitle": "Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913",
6
+ "status": "locked",
7
+ "priority": 2.0,
8
+ "license": "Public Domain",
9
+ "digitizedBySefaria": true,
10
+ "heversionSource": "http://primo.nli.org.il/primo_library/libweb/action/dlDisplay.do?vid=NLI&docId=NNL_ALEPH00174173",
11
+ "versionTitleInHebrew": "משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913",
12
+ "actualLanguage": "he",
13
+ "languageFamilyName": "hebrew",
14
+ "isBaseText": true,
15
+ "isSource": true,
16
+ "isPrimary": true,
17
+ "direction": "rtl",
18
+ "heTitle": "משנה עוקצים",
19
+ "categories": [
20
+ "Mishnah",
21
+ "Seder Tahorot"
22
+ ],
23
+ "text": [
24
+ [
25
+ "כל שהוא יד ולא שומר מיטמא. ומטמא. ולא מצטרף. שומר. אף על פי שאינו יד. מיטמא ומטמא. ומצטרף. לא שומר ולא יד. לא מיטמא. ולא מטמא: ",
26
+ "שרשי השום. והבצלים. והקפלוטות. בזמן שהן לחין. והפיטמא שלהן. בין לחה. בין יבשה. והעמוד שהוא מכוון כנגד האוכלי שרשי החזרים. והצנון. והנפוס. דברי ר' מאיר. רבי יהודה אומר שרש צנון גדול מצטרף. והסיב שלו. אינו מצטרף. שרשי המיתנא והפיגום. וירקות שדה. וירקות גנה. שעקרן לשתלן והשדרה של שבולת. והלבוש שלה. ר' אליעזר אומר אף הסיג של רצפות. הרי אלו מיטמאין ומטמאים ומצטרפין: ",
27
+ "אלו מיטמאין ומטמאין ולא מצטרפין. שרשי השום והבצלים. והקפלוטות בזמן שהם יבשים. והעמוד שאינו מכוון כנגד האוכל. ויד הפרכיל. טפח מכאן וטפח מכאן. יד האשכול כל שהוא. וזנב של אשכול שריקנו. ויד המכבד של תמרה. ארבעה טפחים. וקנה של שבולת שלשה טפחים. ויד כל הנקצרים שלשה. ושאין דרכן לקצר. ידיהם ושרשיהם כל שהן. ומלעין של שבולין הרי אלו מיטמאים ומטמאין ולא מצטרפין: ",
28
+ "אלו לא מיטמאין ולא מטמאין ולא מצטרפין. שרשי קולסי הכרוב. וחלפות תרדים. והלפת. את שדרכם ליגזז ונעקרו. ר' יוסי מטמא בכלן. ומטהר בשרשי קולסי הכרוב. והלפת: ",
29
+ "כל ידות האוכלין שבססן בגורן טהורים. ר' יוסי מטמא. פסיגה של אשכול שריקנה. טהורה. שייר בה גרגיר אחד טמאה. שרביט של תמרה שריקנו טהור. שייר בו תמרה אחת. טמא. וכן בקטניות. שרביט שריקנו. טהור. שייר בו גרגיר אחד טמא. רבי אלעזר בן עזריה מטהר בשל פול. ומטמא בשל קטניות. מפני שהוא רוצה במשמושן: ",
30
+ "עוקצי תאנים. וגרוגרות. והכלוסים. והחרובים הרי אלו מיטמאין ומטמאין ומצטרפין. רבי יוסי אומר אף עוקץ דלעת. עוקצי האגסין. והקרוסטמלין. והפרישין. והעוזרדין. עוקץ דלעת טפח. עוקץ קונרס. טפח. רבי אלעזר ברבי צדוק אומר טפחיים. הרי אלו מיטמאין ומטמאין ולא מצטרפים. ושאר כל העוקצים. לא מיטמאין. ולא מטמאין: "
31
+ ],
32
+ [
33
+ "זיתים שכבשן בטרפיהן טהורים. לפי שלא כבשן אלא למראה. כשות של קשות. והנץ שלה טהורה. רבי יהודה אומר כל זמן שהיא לפני התגר. טמאה: ",
34
+ "כל הגלעינין מיטמאות. ומטמאות. ולא מצטרפות. גלעינה של רוטב אף על פי יוצאה מצטרפת. של יבשה אינה מצטרפת. לפיכך חותל של יבשה מצטרף. ושל רוטב אינו מצטרף. גלעינה שמקצתה יוצאה שכנגד האוכל מצטרף. עצם שיש עליו בשר שכנגד האוכל מצטרף. היה עליו מצד אחד. רבי ישמעאל אומר רואין אותו כאילו הוא מקיפו בטבעת. וחכמים אומרים שכנגד האוכל. מצטרף. כגון הסיאה. והאזוב. והקורנית: ",
35
+ "הרמון והאבטיח. שנימוק מקצתו. אינו מצטרף. שלם מכאן ומכאן. ונימוק מן האמצע. אינו מצטרף. הפטמא של רמון מצטרפת. והנץ שלו. אינו מצטרף. ר' אליעזר אומר אף המסרק טהור: ",
36
+ "כל הקליפין. מיטמאות. ומטמאות. ומצטרפות. רבי יהודה אומר שלשה קלופין בבצל. הפנימית. בין שלמה. בין קדורה. מצטרפות. האמצעית שלמה מצטרפת. וקדורה אינה מצטרפת. והחיצונה בין כך ובין כך טהור: ",
37
+ "המחתך לבשל. אף על פי שלא מירק אינו חבור. לכבוש. ולשלוק. ולהניח על השלחן. חבור. התחיל לפרק אוכל שהתחיל בו אינו חבור. האגוזים שאמנן הבצלים שחמרן הרי אלו חבור. התחיל לפרק באגוזים ולפקל בבצלים. אינו חבור. האגוזים והשקדים חבור עד שירסס: ",
38
+ "ביצה מגולגלת. עד שיגוס. ושלוקה. עד שירסס. עצם שיש בו מוח חבור. עד שירסס. הרמון שפרדו חבור. עד שיקיש עליו בקנה. כיוצא בו שלל הכובסין. והבגד שהוא תפור בכלאים. חבור עד שיתחיל להתיר: ",
39
+ "עלי ירקות ירוקים. מצטרפין. ולבנים אינן מצטרפין. ר' אליעזר בר צדוק אומר הלבנים מצטרפין בכרוב. מפני שהן אוכל. ובחזרים מפני שהן משמרין את האוכל: ",
40
+ "עלי בצלים. ובני בצלים. אם יש בהן ריר. משתערין בכמות שהן. אם יש בהן חלל. ממעך את חללן. פת ספוגנית. משתערת בכמות שהיא. אם יש בה חלל. ממעך את חללה. בשר העגל שנתפח. ובשר זקנה שנתמעט. משתערין בכמות שהן: ",
41
+ "קשות שנטעה בעציץ והגדילה ויצאה חוץ לעציץ. טהורה. אמר ר' שמעון מה טיבה ליטהר. אלא הטמא בטומאתו. והטהור יאכל: ",
42
+ "כלי גללים. וכלי אדמה. שהשרשים יכולין לצאת בהן. אינם מכשירים את הזרעים. עציץ נקוב אינו מכשיר את הזרעים. ושאינו נקוב מכשיר את הזרעים. כמה הוא שיעורו של נקב. כדי שיצא בו שרש קטן. מלאהו עפר עד שפתו הרי הוא כטבלא שאין לה לזביז: "
43
+ ],
44
+ [
45
+ "יש צריכין הכשר. ואינן צריכים מחשבה. מחשבה והכשר. מחשבה ולא הכשר. לא הכשר ולא מחשבה. כל האוכלים המיוחדים לאדם. צריכין הכשר. ואינן צריכים מחשבה: ",
46
+ "החותך מן האדם. ומן הבהמה. ומן החיה. ומן העופות. מנבלת העוף הטמא. והחלב בכפרים. ושאר כל ירקות שדה. חוץ משמרקעים ופטריות. ר' יהודה אומר חוץ מכרישי שדה והרגילה. ונץ החלב. ר' שמעון אומר חוץ מן העכביות. ר' יוסי אומר חוץ מן הכלוסין. הרי אלו. צריכין מחשבה והכשר: ",
47
+ "נבלת. בהמה טמאה בכל מקום ונבלת העוף הטהור בכפרים. צריכין מחשבה. ואינן צריכין הכשר. נבלת בהמה טהורה בכל מקום. ונבלת העוף הטהור והחלב בשווקים אינן צריכין מחשבה. ולא הכשר. ר' שמעון אומר אף הגמל. והארנבת. והשפן. והחזיר: ",
48
+ "השבת משנתן טעמו בקדרה אין בו משום תרומה. ואינו מטמא טומאת אוכלים. לולבי זרדים ושל עדל ועלי הלוף השוטה. אינן מיטמאין טומאת אוכלים. עד שימתוקו. ר' שמעון אומר אף של פקועות כיוצא בהם: ",
49
+ "הקושט. והחמס וראשי בשמים התיאה והחלתית והפלפלין וחלות חריע נלקחים בכסף מעשר. ואינן מטמאין טומאת אוכלין דברי רבי עקיבא. אמר לו ר' יוחנן בן נורי. אם נלקחים בכסף מעשר. מפני מה אינן מטמאין טומאת אוכלים. ואם אינן מטמאין טומאת אוכלים אף הם לא ילקחו בכסף מעשר: ",
50
+ "הפגין והבוסר ר' עקיבא מטמא טומאת אוכלין. ר' יוחנן בן נורי אומר משיבואו לעונות המעשרות. פריצי זיתים וענבים. בית שמאי מטמאין. ובית הלל מטהרין. הקצח בית שמאי מטהרין ובית הלל מטמאין. וכן למעשרות: ",
51
+ "הקור הרי הוא כעץ לכל דבר. אלא שהוא נלקח בכסף מעשר. כפניות אוכלין. ופטורות מן המעשרות: ",
52
+ "דגים מאימתי מקבלין טומאה. בית שמאי אומרים משיצודו. ובית הלל אומרים משימותו. ר' עקיבא אומר אם יכולין לחיות. יחור של תאנה שנפשח ומעורה בקליפה. רבי יהודה מטהר וחכמים אומרים אם יכול לחיות. תבואה שנעקרה. ומעורה אפילו בשרש קטן טהורה: ",
53
+ "חלב בהמה טהורה. אינו מיטמא טומאת נבלות. לפיכך הוא צריך הכשר. חלב בהמה טמאה. מיטמא טומאת נבלה. לפיכך אינו צריך הכשר. דגים טמאים. וחגבים טמאים. צריכין מחשבה בכפרים: ",
54
+ "כורת דבורים. ר' אליעזר אומר הרי היא כקרקע. וכותבין עליה פרוזבול. ואינה מקבלת טומאה במקומה. והרודה ממנה בשבת. חייב חטאת. וחכמים אומרים אינה כקרקע. ואין כותבים עליה פרוזבול. ומקבלת טומאה במקומה. והרודה ממנה בשבת פטור: ",
55
+ "חלות דבש מאימתי מיטמאות משום משקה. בית שמאי אומרים משיחרחר. בית הלל אומרים משירסק: ",
56
+ "אמר ר' יהושע בן לוי עתיד הקדוש ברוך הוא להנחיל לכל צדיק וצדיק שלש מאות ועשרה עולמות. שנאמר (משלי ח, כא) להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא. אמר רבי שמעון בן חלפתא לא מצא הקדוש ברוך הוא כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום שנאמר (תהלים כט, יא) ה' עוז לעמו יתן. ה' יברך את עמו בשלום: "
57
+ ]
58
+ ],
59
+ "sectionNames": [
60
+ "Chapter",
61
+ "Mishnah"
62
+ ]
63
+ }
json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Oktzin/Hebrew/Torat Emet 357.json ADDED
@@ -0,0 +1,61 @@
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
1
+ {
2
+ "language": "he",
3
+ "title": "Mishnah Oktzin",
4
+ "versionSource": "http://www.toratemetfreeware.com/index.html?downloads",
5
+ "versionTitle": "Torat Emet 357",
6
+ "status": "locked",
7
+ "priority": 3.0,
8
+ "license": "Public Domain",
9
+ "versionTitleInHebrew": "תורת אמת 357",
10
+ "actualLanguage": "he",
11
+ "languageFamilyName": "hebrew",
12
+ "isBaseText": true,
13
+ "isSource": true,
14
+ "isPrimary": true,
15
+ "direction": "rtl",
16
+ "heTitle": "משנה עוקצים",
17
+ "categories": [
18
+ "Mishnah",
19
+ "Seder Tahorot"
20
+ ],
21
+ "text": [
22
+ [
23
+ "כֹּל שֶׁהוּא יָד וְלֹא שׁוֹמֵר, מִטַּמֵּא וּמְטַמֵּא וְלֹא מִצְטָרֵף. שׁוֹמֵר, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ יָד, מִטַּמֵּא וּמְטַמֵּא וּמִצְטָרֵף. לֹא שׁוֹמֵר וְלֹא יָד, לֹא מִטַּמֵּא וְלֹא מְטַמֵּא: \n",
24
+ "שָׁרְשֵׁי הַשּׁוּם וְהַבְּצָלִים וְהַקַּפְלוֹטוֹת בִּזְמַן שֶׁהֵן לַחִין, וְהַפִּטְמָא שֶׁלָּהֶן בֵּין לַחָה בֵּין יְבֵשָׁה, וְהָעַמּוּד שֶׁהוּא מְכֻוָּן כְּנֶגֶד הָאֹכֶל, שָׁרְשֵׁי הַחֲזָרִים וְהַצְּנוֹן וְהַנָּפוּס, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, שֹׁרֶשׁ צְנוֹן גָּדוֹל מִצְטָרֵף, וְהַסִּיב שֶׁלּוֹ, אֵינוֹ מִצְטָרֵף. שָׁרְשֵׁי הַמִּתְנָא וְהַפֵּיגָם וְיַרְקוֹת שָׂדֶה וְיַרְקוֹת גִּנָּה שֶׁעֲקָרָן לְשָׁתְלָן, וְהַשִּׁדְרָה שֶׁל שִׁבֹּלֶת וְהַלְּבוּשׁ שֶׁלָּהּ, רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, אַף הַסִּיג שֶׁל רְצָפוֹת, הֲרֵי אֵלּוּ מִטַּמְּאִין וּמְטַמְּאִים וּמִצְטָרְפִין: \n",
25
+ "אֵלּוּ מִטַּמְּאִין וּמְטַמְּאִין וְלֹא מִצְטָרְפִין. שָׁרְשֵׁי הַשּׁוּם וְהַבְּצָלִים וְהַקַּפְלוֹטוֹת בִּזְמַן שֶׁהֵם יְבֵשִׁים, וְהָעַמּוּד שֶׁאֵינוֹ מְכֻוָּן כְּנֶגֶד הָאֹכֶל, וְיַד הַפַּרְכִּיל טֶפַח מִכָּאן וְטֶפַח מִכָּאן, יַד הָאֶשְׁכּוֹל כָּל שֶׁהוּא, וְזָנָב שֶׁל אֶשְׁכּוֹל שֶׁרִקְּנוֹ, וְיַד הַמַּכְבֵּד שֶׁל תְּמָרָה אַרְבָּעָה טְפָחִים, וְקָנֶה שֶׁל שִׁבֹּלֶת שְׁלשָׁה טְפָחִים, וְיַד כָּל הַנִּקְצָרִים שְׁלשָׁה, וְשֶׁאֵין דַּרְכָּן לִקָּצֵר יְדֵיהֶם וְשָׁרְשֵׁיהֶם כָּל שֶׁהֵן, וּמַלְעִין שֶׁל שִׁבֳּלִין, הֲרֵי אֵלּוּ מִטַּמְּאִים וּמְטַמְּאִין וְלֹא מִצְטָרְפִין: \n",
26
+ "אֵלּוּ לֹא מִטַּמְּאִין וְלֹא מְטַמְּאִין וְלֹא מִצְטָרְפִין. שָׁרְשֵׁי קוֹלְסֵי הַכְּרוּב, וְחֻלְפוֹת תְּרָדִים, וְהַלֶּפֶת, אֵת שֶׁדַּרְכָּם לִגָּזֵז וְנֶעֱקְרוּ. רַבִּי יוֹסֵי מְטַמֵּא בְכֻלָּן וּמְטַהֵר בְּשָׁרְשֵׁי קוֹלְסֵי הַכְּרוּב וְהַלָּפֶת: \n",
27
+ "כָּל יְדוֹת הָאֳכָלִין שֶׁבְּסָסָן בַּגֹּרֶן, טְהוֹרִים. רַבִּי יוֹסֵי מְטַמֵּא. פְּסִיגָה שֶׁל אֶשְׁכּוֹל שֶׁרִקְּנָהּ, טְהוֹרָה. שִׁיֵּר בָּהּ גַּרְגִּיר אֶחָד, טְמֵאָה. שַׁרְבִיט שֶׁל תְּמָרָה שֶׁרִקְּנוֹ, טָהוֹר. שִׁיֵּר בּוֹ תְּמָרָה אַחַת, טָמֵא. וְכֵן בַּקִּטְנִיּוֹת, שַׁרְבִיט שֶׁרִקְּנוֹ, טָהוֹר. שִׁיֵּר בּוֹ גַּרְגִּיר אֶחָד, טָמֵא. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה מְטַהֵר בְּשֶׁל פּוֹל וּמְטַמֵּא בְּשֶׁל קִטְנִיּוֹת, מִפְּנֵי שֶׁהוּא רוֹצֶה בְּמִשְׁמוּשָׁן: \n",
28
+ "עֳקָצֵי תְאֵנִים וּגְרוֹגָרוֹת וְהַכְּלוּסִים וְהֶחָרוּבִים, הֲרֵי אֵלּוּ מִטַּמְּאִין וּמְטַמְּאִין וּמִצְטָרְפִין. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אַף עֹקֶץ דְּלָעַת. עֳקָצֵי הָאַגָּסִין וְהַקְּרֻסְטְמֵלִין וְהַפְּרִישִׁין וְהָעֻזְרָדִין, עֹקֶץ דְּלַעַת טֶפַח, עֹקֶץ ק��ּנְרָס טֶפַח, רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר, טְפָחַיִם, הֲרֵי אֵלּוּ מִטַּמְּאִין וּמְטַמְּאִין וְלֹא מִצְטָרְפִים. וּשְׁאָר כָּל הָעֳקָצִים, לֹא מִטַּמְּאִין וְלֹא מְטַמְּאִין: \n"
29
+ ],
30
+ [
31
+ "זֵיתִים שֶׁכְּבָשָׁן בְּטַרְפֵיהֶן, טְהוֹרִים, לְפִי שֶׁלֹּא כְבָשָׁן אֶלָּא לְמַרְאֶה. כְּשׁוּת שֶׁל קִשּׁוּת וְהַנֵּץ שֶׁלָּהּ, טְהוֹרָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כָּל זְמַן שֶׁהִיא לִפְנֵי הַתַּגָּר, טְמֵאָה: \n",
32
+ "כָּל הַגַּלְעִינִין מִטַּמְּאוֹת וּמְטַמְּאוֹת וְלֹא מִצְטָרְפוֹת. גַּלְעִינָה שֶׁל רֹטֶב, אַף עַל פִּי יוֹצְאָה, מִצְטָרֶפֶת. שֶׁל יְבֵשָׁה, אֵינָהּ מִצְטָרֶפֶת. לְפִיכָךְ, חוֹתָל שֶׁל יְבֵשָׁה, מִצְטָרֵף. וְשֶׁל רֹטֶב, אֵינוֹ מִצְטָרֵף. גַּלְעִינָה שֶׁמִּקְצָתָהּ יוֹצְאָה, שֶׁכְּנֶגֶד הָאֹכֶל, מִצְטָרֵף. עֶצֶם שֶׁיֵּשׁ עָלָיו בָּשָׂר, שֶׁכְּנֶגֶד הָאֹכֶל, מִצְטָרֵף. הָיָה עָלָיו מִצַּד אֶחָד, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִלּוּ הוּא מַקִּיפוֹ בְטַבַּעַת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, שֶׁכְּנֶגֶד הָאֹכֶל, מִצְטָרֵף, כְּגוֹן הַסִּיאָה וְהָאֵזוֹב וְהַקּוֹרָנִית: \n",
33
+ "הָרִמּוֹן וְהָאֲבַטִּיחַ שֶׁנִּמּוֹק מִקְצָתוֹ, אֵינוֹ מִצְטָרֵף. שָׁלֵם מִכָּאן וּמִכָּאן וְנִמּוֹק מִן הָאֶמְצַע, אֵינוֹ מִצְטָרֵף. הַפִּטְמָא שֶׁל רִמּוֹן, מִצְטָרֶפֶת. וְהַנֵּץ שֶׁלּוֹ אֵינוֹ מִצְטָרֵף. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אַף הַמַּסְרֵק טָהוֹר: \n",
34
+ "כָּל הַקְּלִפִּין מִטַּמְּאוֹת וּמְטַמְּאוֹת וּמִצְטָרְפוֹת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, שְׁלשָׁה קְלִפִּין בַּבָּצָל. הַפְּנִימִית, בֵּין שְׁלֵמָה בֵּין קְדוּרָה, מִצְטָרֶפֶת. הָאֶמְצָעִית, שְׁלֵמָה מִצְטָרֶפֶת, וּקְדוּרָה אֵינָהּ מִצְטָרֶפֶת. וְהַחִיצוֹנָה, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, טְהוֹרָה: \n",
35
+ "הַמְחַתֵּךְ לְבַשֵּׁל, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא מֵרַק, אֵינוֹ חִבּוּר. לִכְבֹּשׁ וְלִשְׁלֹק וּלְהַנִּיחַ עַל הַשֻּׁלְחָן, חִבּוּר. הִתְחִיל לְפָרֵק, אֹכֶל שֶׁהִתְחִיל בּוֹ, אֵינוֹ חִבּוּר. הָאֱגוֹזִים שֶׁאֲמָנָן, וְהַבְּצָלִים שֶׁחֲמָרָן, הֲרֵי אֵלּוּ חִבּוּר. הִתְחִיל לְפָרֵק בָּאֱגוֹזִים וּלְפַקֵּל בַּבְּצָלִים, אֵינוֹ חִבּוּר. הָאֱגוֹזִים וְהַשְּׁקֵדִים, חִבּוּר, עַד שֶׁיְּרַסֵּס: \n",
36
+ "בֵּיצָה מְגֻלְגֶּלֶת, עַד שֶׁיָּגוֹס. וּשְׁלוּקָה, עַד שֶׁיְּרַסֵּס. עֶצֶם שֶׁיֶּשׁ בּוֹ מֹחַ, חִבּוּר, עַד שֶׁיְּרַסֵּס. הָרִמּוֹן שֶׁפְּרָדוֹ, חִבּוּר עַד שֶׁיַּקִּישׁ עָלָיו בְּקָנֶה. כַּיּוֹצֵא בוֹ, שְׁלַל הַכּוֹבְסִין וְהַבֶּגֶד שֶׁהוּא תָפוּר בְּכִלְאַיִם, חִבּוּר, עַד שֶׁיַּתְחִיל לְהַתִּיר: \n",
37
+ "עֲלֵי יְרָקוֹת יְרֻקִּים, מִצְטָרְפִין. וּלְבָנִים, אֵינָן מִצְטָרְפִין. רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר צָדוֹק אוֹמֵר, הַלְּבָנִים מִצְטָרְפִים בַּכְּרוּב, מִפְּנֵי שֶׁהֵן אֹכֶל. וּבַחֲזָרִים, מִפְּנֵי שֶׁהֵן מְשַׁמְּרִין אֶת הָאֹכֶל: \n",
38
+ "עֲלֵי בְצָלִים וּבְנֵי בְצָלִים, אִם יֵשׁ בָּהֶן רִיר, מִשְׁתַּעֲרִין בִּכְמוֹת שֶׁהֵן. אִם יֵשׁ בָּהֶן חָלָל, מְמַעֵךְ אֶת חֲלָלָן. פַּת סְפוֹגָנִית, מִשְׁתַּעֶרֶת בִּכְמוֹת שֶׁהִיא. אִם יֶשׁ בָּהּ חָלָל, מְמַעֵךְ אֶת חֲלָלָהּ. בְּשַׂר הָעֵגֶל שֶׁנִּתְפַּח וּבְשַׂר זְקֵנָה שֶׁנִּתְמַעֵט, מִשְׁתַּעֲרִין בִּכְמוֹת שֶׁהֵן: \n",
39
+ "קִשּׁוּת שֶׁנְּטָעָהּ בְּעָצִיץ וְהִגְדִּילָה וְיָצְאָה חוּץ לֶעָצִיץ, טְהוֹרָה. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, מַה טִּיבָהּ לִטָּהֵר. אֶלָּא הַטָּמֵא בְּטֻמְאָתוֹ, וְהַטָּהוֹר יֵאָכֵל: \n",
40
+ "כְּלֵי גְלָלִים וּכְלֵי אֲדָמָה, שֶׁהַשָּׁרָשִׁים יְכוֹלִין לָצֵאת בָּהֶן, אֵינָם מַכְשִׁירִים אֶת הַזְּרָעִים. עָצִיץ נָקוּב אֵינוֹ מַכְשִׁיר אֶת הַזְּרָעִים. וְשֶׁאֵינוֹ נָקוּב, מַכְשִׁיר אֶת הַזְּרָעִים. כַּמָּה הוּא שִׁעוּרוֹ שֶׁל נֶקֶב, כְּדֵי שֶׁיֵּצֵא בוֹ שֹׁרֶשׁ קָטָן. מִלְאָהוּ עָפָר עַד שְׂפָתוֹ, הֲרֵי הוּא כְטַבְלָא שֶׁאֵין לָהּ לִזְבֵּז: \n"
41
+ ],
42
+ [
43
+ "יֵשׁ צְרִיכִין הֶכְשֵׁר וְאֵינָן צְרִיכִים מַחֲשָׁבָה, מַחֲשָׁבָה וְהֶכְשֵׁר, מַחֲשָׁבָה וְלֹא הֶכְשֵׁר, לֹא הֶכְשֵׁר וְלֹא מַחֲשָׁבָה. כָּל הָאֳכָלִים הַמְיֻחָדִים לָאָדָם צְרִיכִין הֶכְשֵׁר וְאֵינָן צְרִיכִים מַחֲשָׁבָה: \n",
44
+ "הַחוֹתֵךְ מִן הָאָדָם, וּמִן הַבְּהֵמָה, וּמִן הַחַיָּה, וּמִן הָעוֹפוֹת, מִנִּבְלַת הָעוֹף הַטָּמֵא, וְהַחֵלֶב בַּכְּפָרִים, וּשְׁאָר כָּל יַרְקוֹת שָׂדֶה חוּץ מִשְּׁמַרְקָעִים וּפִטְרִיּוֹת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, חוּץ מִכְּרֵשֵׁי שָׂדֶה וְהָרְגִילָה וְנֵץ הֶחָלָב. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, חוּץ מִן הָעַכָּבִיּוֹת. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, חוּץ מִן הַכְּלוּסִין, הֲרֵי אֵלּוּ צְרִיכִין מַחֲשָׁבָה וְהֶכְשֵׁר: \n",
45
+ "נִבְלַת בְּהֵמָה טְמֵאָה בְּכָל מָקוֹם וְנִבְלַת הָעוֹף הַטָּהוֹר בַּכְּפָרִים, צְרִיכִין מַחֲשָׁבָה וְאֵינָן צְרִיכִין הֶכְשֵׁר. נִבְלַת בְּהֵמָה טְהוֹרָה בְּכָל מָקוֹם, וְנִבְלַת הָעוֹף הַטָּהוֹר וְהַחֵלֶב בַּשְּׁוָקִים, אֵינָן צְרִיכִין מַחֲשָׁבָה וְלֹא הֶכְשֵׁר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אַף הַגָּמָל וְהָאַרְנֶבֶת וְהַשָּׁפָן וְהַחֲזִיר: \n",
46
+ "הַשֶּׁבֶת, מִשֶּׁנָּתַן טַעְמוֹ בַּקְּדֵרָה, אֵין בּוֹ מִשּׁוּם תְּרוּמָה, וְאֵינוֹ מִטַּמֵּא טֻמְאַת אֳכָלִים. לוּלְבֵי זְרָדִים וְשֶׁל עֲדָל וַעֲלֵי הַלּוּף הַשּׁוֹטֶה, אֵינָן מִטַּמְּאִין טֻמְאַת אֳכָלִים עַד שֶׁיִּמְתֹּקוּ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אַף שֶׁל פַּקּוּעוֹת כַּיּוֹצֵא בָהֶם: \n",
47
+ "הַקֹּשְׁטְ, וְהַחֶמֶס, וְרָאשֵׁי בְשָׂמִים, הַתִּיאָה, וְהַחִלְתִּית, וְהַפִּלְפְּלִין, וְחַלּוֹת חָרִיעַ, נִלְקָחִים בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר וְאֵינָן מִטַּמְּאִין טֻמְאַת אֳכָלִין, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי, אִם נִלְקָחִים בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר, מִפְּנֵי מָה אֵינָן מִטַּמְּאִין טֻמְאַת אֳכָלִין. וְאִם אֵינָן מִטַּמְּאִין טֻמְאַת אֳכָלִים, אַף הֵם לֹא יִלָּקְחוּ בְכֶסֶף מַעֲשֵׂר: \n",
48
+ "הַפַּגִּין וְהַבֹּסֶר, רַבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא טֻמְאַת אֳכָלִין. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר, מִשֶּׁיָּבֹאוּ לְעוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת. פְּרִיצֵי זֵיתִים וַעֲנָבִים, בֵּית שַׁמַּאי מְטַמְּאִין וּבֵית הִלֵּל מְטַהֲרִין. הַקֶּצַח, בֵּית שַׁמַּאי מְטַהֲרִין, וּבֵית הִלֵּל מְטַמְּאִין. וְכֵן לַמַּעַשְׂרוֹת: \n",
49
+ "הַקּוֹר, הֲרֵי הוּא כְעֵץ לְכָל דָּבָר, אֶלָּ�� שֶׁהוּא נִלְקָח בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר. כַּפְנִיּוֹת, אֳכָלִין, וּפְטוּרוֹת מִן הַמַּעַשְׂרוֹת: \n",
50
+ "דָּגִים מֵאֵימָתַי מְקַבְּלִין טֻמְאָה, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, מִשֶּׁיִּצֹּדוּ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, מִשֶּׁיָּמוּתוּ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אִם יְכוֹלִין לִחְיוֹת. יִחוּר שֶׁל תְּאֵנָה שֶׁנִּפְשַׁח וּמְעֹרֶה בַקְּלִפָּה, רַבִּי יְהוּדָה מְטַהֵר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אִם יָכוֹל לִחְיוֹת. תְּבוּאָה שֶׁנֶּעֶקְרָה וּמְעֹרָה אֲפִלּוּ בְשֹׁרֶשׁ קָטָן, טְהוֹרָה: \n",
51
+ "חֵלֶב בְּהֵמָה טְהוֹרָה, אֵינוֹ מִטַּמֵּא טֻמְאַת נְבֵלוֹת, לְפִיכָךְ הוּא צָרִיךְ הֶכְשֵׁר. חֵלֶב בְּהֵמָה טְמֵאָה, מִטַּמֵּא טֻמְאַת נְבֵלוֹת, לְפִיכָךְ אֵינוֹ צָרִיךְ הֶכְשֵׁר. דָּגִים טְמֵאִים וַחֲגָבִים טְמֵאִים, צְרִיכִין מַחֲשָׁבָה בַּכְּפָרִים: \n",
52
+ "כַּוֶּרֶת דְּבוֹרִים, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, הֲרֵי הִיא כְקַרְקַע, וְכוֹתְבִין עָלֶיהָ פְּרוֹזְבּוּל, וְאֵינָהּ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה בִמְקוֹמָהּ, וְהָרוֹדֶה מִמֶּנָּה בְּשַׁבָּת חַיָּב חַטָּאת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵינָהּ כְּקַרְקַע, וְאֵין כּוֹתְבִים עָלֶיהָ פְּרוֹזְבּוּל, וּמְקַבֶּלֶת טֻמְאָה בִמְקוֹמָהּ, וְהָרוֹדֶה מִמֶּנָּה בְּשַׁבָּת פָּטוּר: \n",
53
+ "חַלּוֹת דְּבַשׁ, מֵאֵימָתַי מִטַּמְּאוֹת מִשּׁוּם מַשְׁקֶה. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, מִשֶּׁיְּחַרְחֵר. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, מִשֶּׁיְּרַסֵּק: \n",
54
+ "אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַנְחִיל לְכָל צַדִּיק וְצַדִּיק שְׁלשׁ מֵאוֹת וַעֲשָׂרָה עוֹלָמוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ח), לְהַנְחִיל אֹהֲבַי יֵשׁ וְאֹצְרֹתֵיהֶם אֲמַלֵּא. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא, לֹא מָצָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּלִי מַחֲזִיק בְּרָכָה לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא הַשָּׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כט), ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם: \n"
55
+ ]
56
+ ],
57
+ "sectionNames": [
58
+ "Chapter",
59
+ "Mishnah"
60
+ ]
61
+ }
json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Parah/English/Mischnajot mit deutscher Übersetzung und Erklärung. Berlin 1887-1933 [de].json ADDED
The diff for this file is too large to render. See raw diff
 
json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Parah/English/Mishnah Yomit by Dr. Joshua Kulp.json ADDED
@@ -0,0 +1,146 @@
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
1
+ {
2
+ "language": "en",
3
+ "title": "Mishnah Parah",
4
+ "versionSource": "http://learn.conservativeyeshiva.org/mishnah/",
5
+ "versionTitle": "Mishnah Yomit by Dr. Joshua Kulp",
6
+ "status": "locked",
7
+ "priority": 1.0,
8
+ "license": "CC-BY",
9
+ "shortVersionTitle": "Dr. Joshua Kulp",
10
+ "actualLanguage": "en",
11
+ "languageFamilyName": "english",
12
+ "isBaseText": false,
13
+ "isSource": false,
14
+ "direction": "ltr",
15
+ "heTitle": "משנה פרה",
16
+ "categories": [
17
+ "Mishnah",
18
+ "Seder Tahorot"
19
+ ],
20
+ "text": [
21
+ [
22
+ "Rabbi Eliezer says: the heifer is no more than one year old and the cow no more than two years old. But the sages ruled: the heifer may be even two years old and the red cow even three or four years old. Rabbi Meir says: even five years old, though she is old. But they did not wait with it so long since it might in the meantime grow some black hairs and [thus] become invalid. Rabbi Joshua said: I only heard of [a cow] that was three years old [shelashit]. They said to him: What does \"shelashit\" mean? He replied: thus have I heard it without any explanation. Ben Azzai said: I will explain: if you say \"shelishit\" the meaning is ‘the third’ in number to others, but when you say \"shelashit\" the meaning is one that is three years old. Similarly they said a vineyard that is \"revai.\" They said to him: what does \"revai\" mean? He replied: thus have I heard it without any explanation. Ben Azzai said: I will explain: if you say \"revii\" the meaning is the fourth in number to others, but when you say \"revai\" the meaning is one that is four years old. Similarly it was ruled: if a man ate in an afflicted house half a loaf, three of which can be made from a kav, he becomes unclean. They said to him: say rather \"eighteen of which are made of a se'ah.\" He replied: thus have I heard it without any explanation. Ben Azzai said: I will explain: when you say, three of which are made of a kav it would not contain hallah, but if you say, eighteen of which are made of a se'ah, it has been reduced by its hallah.",
23
+ "Rabbi Yose the Galilean said: bulls must be no more than two years old, for it is said, \"And the second bull you shall take for a sin-offering\" (Numbers 8:8). But the sages say: they may be even three years old. Rabbi Meir says: even those that are four or five years old are valid, but old animals are not brought out of respect.",
24
+ "Lambs no more than one year old, And rams no more than two years old. And all these years are reckoned from day to day. One that is thirteen months old is not valid, neither as a ram nor as a lamb. Rabbi Tarfon called it palges. Ben Azzai called it noked. Rabbi Ishmael called it parakhrigma. If a man offered it he must bring for it the libation of a ram, but it is not counted as his offering. One that is thirteen months old behold it is a ram.",
25
+ "The sin-offerings of the congregation and their burnt-offerings, the sin-offering of an individual, the guilt-offering of a nazirite and the guilt-offering of a metzora are valid from the thirtieth day onwards, and also on the thirtieth day. If they were offered on the eighth day they are valid. Vow-offerings and freewill-offerings, firstlings and the tithe of cattle and the pesach are valid from the eighth day onwards, and also on the eighth day."
26
+ ],
27
+ [
28
+ "Rabbi Eliezer says: a [red] cow for the hatat that is pregnant is valid, But the sages say: it is invalid. Rabbi Eliezer says: it may not be bought from non-Jews, But the sages say: it is valid. And not only this, but all sacrifices of the congregation or the individual may be brought from the land of Israel and from outside the land, from new produce and from the old; Except the omer and the two loaves, which may be brought only from new produce and from within the land.",
29
+ "If the horns or the hoofs of the [red] cow are black they are chopped off. The eye ball, the teeth and the tongue cause do not invalidate the [red] cow. One that is dwarf-like is valid. If there was on it an extra digit and it was cut off: Rabbi Judah says that it is invalid. Rabbi Shimon says: wherever, if removed, no red hair grows in its place is it invalid.",
30
+ "One that is born from the side, the hire of a harlot or the price of a dog is invalid. Rabbi Eliezer says that it is valid, as it says, \"You shall not bring the hire of a harlot or the price of a dog into the house of the Lord your God,\" (Deuteronomy 23:19) and this was not brought into the house. All blemishes that cause consecrated animals to be invalid cause also the [red] cow to be invalid. If one had ridden on it, leaned on it, hung on its tail, crossed a river by its help, doubled up its leading rope, or put one's cloak on it, it is invalid. But if one had only tied it up by its leading rope or made for it a sandal to prevent it from slipping or spread one's cloak on it because of flies, it is valid. This is the general rule: wherever anything is done for its own sake, it remains valid; but if for the sake of another, it becomes invalid.",
31
+ "If a bird rested on it, it remains valid. If a male beast mounted it, it becomes invalid. Rabbi Judah says: if the male was made to mount, it becomes invalid; but if it did so of itself, it remains valid.",
32
+ "If it had two black or white hairs growing within one follicle, it is invalid. Rabbi Judah said: within one kos; if they grew within two kosot that were adjacent to one another, it is invalid. Rabbi Akiva says: even if there were four or five but they were dispersed, they may be plucked out. Rabbi Eliezer says: even as many as fifty. Rabbi Joshua ben Batera says: even if it had but one on its head and one on its tail, it is invalid. If it had two hairs with their roots black and their tips red or with their roots red and their tips black, everything goes according to what is visible, the words of Rabbi Meir. But the sages say: by the root."
33
+ ],
34
+ [
35
+ "Seven days before the burning of the [red] cow they would separate the priest who was to burn the cow from his house to a chamber that was facing the north-eastern corner of the birah, and which was called the Stone Chamber. They would sprinkle upon him throughout the seven days with [a mixture of] all the sin-offerings that were there. Rabbi Yose said: they sprinkled upon him only on the third and the seventh days. Rabbi Hanina the vice-chief of the priests said: on the priest that was to burn the cow they sprinkled all the seven days, but on the one that was to perform the service on Yom Kippur they sprinkled on the third and the seventh days only.",
36
+ "Courtyards were built in Jerusalem over rock, and beneath them there was a hollow which served as a protection against a grave in the depths. And they used to bring there pregnant women, and there they gave birth to their children and there they raised them. And they brought oxen, upon whose backs were placed doors, and the children sat upon them with stone cups in their hands. When they reached the Shiloah spring they got down and filled the cups with water and then they ascended and sat again on the doors. Rabbi Yose said: each child used to let down his cup and fill it from his place.",
37
+ "They arrived at the Temple Mount and got down. Beneath the Temple Mount and the courts was a hollow which served as a protection against a grave in the depths. And at the entrance of the courtyard there was the jar of the ashes of the sin-offerings. They would bring a male from among the sheep and tie a rope between its horns, and a stick or a bushy twig was tied at the other end of the rope, and this was thrown into the jar. They then struck the male [sheep] was so that it started backwards. And [a child] took the ashes and put it [enough] so that it could be seen upon the water. Rabbi Yose said: do not give the Sadducees an opportunity to rule! Rather, [a child] himself took it and mixed it.",
38
+ "One may not bring a sin-offering by virtue of [the purifications made for] another sin-offering, nor one child by virtue of [the preparations made for] another. The children had to be sprinkle on each other, the words of Rabbi Yose the Galilean. Rabbi Akiva says: they did not need to sprinkle.",
39
+ "If they did not find the residue of the ashes of the seven [red cows] they performed the sprinkling with those of six, of five, of four, of three, of two or of one. And who prepared these? Moses prepared the first, Ezra prepared the second, and five were prepared from the time of Ezra, the words of Rabbi Meir. But the sages say: seven from the time of Ezra. And who prepared them? Shimon the Just and Yohanan the high priest prepared two each; Elihoenai the son of Ha-Kof and Hanamel the Egyptian and Ishmael the son of Piabi prepared one each.",
40
+ "They made a ramp from the Temple Mount to the Mount of Olives, being constructed of arches above arches, each arch placed directly above each foundation [of the arch below] as a protection against a grave in the depths, whereby the priest who was to burn the cow, the cow itself and all who aided in its preparation went forth to the Mount of olives.",
41
+ "If the cow refused to go out, they may not take out with it a black one lest people say, \"They slaughtered a black cow\" nor another red [cow] lest people say, \"They slaughtered two.\" Rabbi Yose says: it was not for this reason but because it is said \"And he shall bring her out\" by herself. The elders of Israel used to go first by foot to the Mount of Olives, where there was a place of immersion. The priest that was to burn the cow was (deliberately) made unclean on account of the Sadducees so that they should not be able to say, \"It can be done only by those on whom the sun has set.\"",
42
+ "They laid their hands upon him and said, \"My Lord the high priest, perform immersion once.\" He went down and immersed himself and came up and dried himself. Different kinds of wood were set in order there: cedar wood, pine, spruce and the wood of smooth fig trees. They made it in the shape of a tower and opened air holes in it; and its foreside was turned towards the west.",
43
+ "They bound it with a rope of reed and placed it on the pile with its head towards the south and its face towards the west. The priest stood in the east with his face towards the west. He slaughtered with his right hand and received the blood with his left. Rabbi Judah said: he received the blood with his right hand and put it in his left hand. He sprinkled with his right. Seven times he dipped his finger in the blood and sprinkled it towards the Holy of Holies, dipping once again for each sprinkling. When he finished the sprinkling he wiped his hand on the body of the cow, came down and kindled the fire with wood chips. Rabbi Akiva said: with dry branches of palm-trees.",
44
+ "It burst and he stood outside its pit and he took the cedar wood, hyssop and scarlet wool. He said to them, \"Is this cedarwood? Is this cedarwood?\" \"Is this hyssop? Is this hyssop?\" \"Is this scarlet wool? Is this scarlet wool?\" Three times he repeated each question and they answered him \"Yes, yes\" three times to each question.",
45
+ "He then wrapped them together with the remains of the strip of wool and cast them into the fire. When it was burnt up they would beat it with sticks and then sift it with sieves. Rabbi Ishmael says: this was done with stone hammers and stone sieves. If there was a black coal on which there were some ashes they would crush it but if there were no [ashes] they would leave it. A bone was crushed in either case. It was then divided into three parts: one part was deposited on the hel, one on the Mount of Olives, and one was divided among the priestly watches."
46
+ ],
47
+ [
48
+ "If a hatat cow was slaughtered not for its own name, or if its blood was received or sprinkled not for its own name, or if this was done for its own name and for some other name, or for some other name and for its name, it is invalid. Rabbi Eliezer rules it valid. If [the service] was performed by one whose hands or feet were unwashed, it is invalid. Rabbi Eliezer rules that it is valid. If it was performed by one who was not the high priest, it is invalid. Rabbi Judah rules that it is valid. If it was performed by one who was not wearing all the prescribed garments, it is invalid. And in white garments it was to be prepared.",
49
+ "If it was burnt outside its pit, or in two pits, or if two cows were burnt in the same pit, it is invalid. If [the blood] was sprinkled but not in the direction of the entrance of the Holy of Holies, it is invalid. If he made the seventh sprinkling out of the sixth and then sprinkled again a seventh time, it is invalid. If he sprinkled an eighth time out of the seventh and then sprinkled again an eighth time, it is valid.",
50
+ "If he burned it without wood, or with any kind of wood, and even if only with straw or stubble, it is valid. If he flayed it and cut up, it is valid. If he slaughtered it with the intention of eating its flesh or drinking its blood, it is valid. Rabbi Eliezer rules: no intention can invalidate the red cow.",
51
+ "All who are occupied with the preparation of the [red] cow from the beginning until the end, defile their clothing, and they also render it invalid by [doing other] work. If some invalidity occurred while it was being slaughtered, it does not defile clothing. If it occurred while the blood was being sprinkled, for all who were occupied with it before the invalidity occurred, it defiles their clothing, but for those who were occupied with it after it had become invalid it does not defile their clothing unclean. Thus it follows that the stringency turns into a leniency. It is always subject to the rules of trespassing. Wood may be added to the fire. The service must be performed by day and by a priest. Work renders it invalid. [All of this is only] until it becomes ashes And work causes the water to be invalid until the ashes are put into it."
52
+ ],
53
+ [
54
+ "He who brings the earthen vessel for the hatat must immerse, and spend the night by the furnace. Rabbi Judah says: he may also bring it from the house and it is valid, for all are deemed trustworthy in regard to the hatat. In the case of terumah one may open the furnace and take out [the vessel]. Rabbi Shimon says: from the second row. Rabbi Yose says: from the third row.",
55
+ "If one immersed a vessel for the hatat in water that is not fit for the mixing he must dry it; If in water that is fit for the mixing he need not dry it. But if [he intended] to collect in it water that was already mixed with the ashes, he must dry it in either case.",
56
+ "If a pumpkin shell was immersed in water that was not fit for the mixing, it is permissible to mix in it the ashes with the water, as long as it had not been defiled. If it has been defiled, one cannot mix in it the ashes with the water. Rabbi Joshua says: if one is allowed to mix in it the ashes and water at the beginning, one should also be allowed to do so at the end; and if one is not allowed to do this at the end one should not be allowed to do it at the beginning. In either case it is not permissible to collect in it water that has already had ashes mixed in.",
57
+ "A reed pipe that was cut [for use as a container] for the hatat: Rabbi Eliezer says: it must be immersed immediately. Rabbi Joshua ruled: he defiles it and then immerses it. All are eligible to prepare the mixture, except a deaf mute, an imbecile and a minor. Rabbi Judah says a minor is eligible, but disqualifies a woman and a hermaphrodite.",
58
+ "They can make the mixture in all kinds of vessels, even in vessels made of cattle dung, of stone or of earth. The mixture may also be prepared in a boat. It may not be prepared in the walls of vessels, or in the sides of a large jug, or in the stopper of a jar, or in one's cupped hands, for one does not fill up, or mix in, or sprinkle the hatat with anything but a vessel. Only on a vessel does tightly fitting cover afford protection, for only in vessels is protection afforded against uncleanness within an earthen vessel.",
59
+ "A potters’ egg is fit [as a vessel]. Rabbi Yose rules that it is unfit. A hen's egg: Rabbi Meir and Rabbi Judah rule it is fit [as a vessel]; But the sages rule that it is unfit.",
60
+ "It is not permissible to collect the water in a trough set in the stone, nor is it permissible to prepare the mixture in it, nor may the sprinkling be done from it, nor does it require a tightly fitting cover, nor does it render a ritual bath invalid. If it was first a movable vessel and then was subsequently joined to the ground with lime, it is permissible to collect the water in it, to prepare the mixture in it and to sprinkle from it. And it needs a tightly fitting cover and renders a ritual bath invalid. If there was a hole in it below, and he stopped it up with a rag, the water in it is invalid since it is not wholly enclosed by the vessel. If the hole was in the side and it was stopped up with a rag, the water in it is valid since it is wholly enclosed by the vessel. If he made a rim of clay for the vessel and the water had risen to that spot, it is invalid; But if it was solid enough for the vessel to be moved with it, the water is valid.",
61
+ "If there were two troughs in one stone and the mixture was prepared in one of them, the water in the other is not prepared. If a hole of the size of the spout of a water skin passed from one to the other, or if the water overflowed both, even if only [to a depth of] the thickness of garlic peel, and the mixture was prepared in one of them, the water in the other is also prepared.",
62
+ "If one placed two stones close to one another and made them into a trough, and so also in the case of two kneading troughs, and so also in the case of a trough that was split, the water between them is not deemed to be prepared. If they were joined together with lime or gypsum and they can be moved together, the water between them is deemed to have been prepared."
63
+ ],
64
+ [
65
+ "If one was about to mix the ashes with the water and the ashes fell upon his hand or upon the side of the trough and then fell into the trough, the mixture is invalid. If they fell from the tube into the trough, the mixture is invalid. If he took the ashes from the tube and then covered it, or shut a door, the ashes remain valid but the water becomes invalid. If he put it up erect on the ground, the water becomes invalid. If in his hand, the water is valid, since it is impossible [otherwise]",
66
+ "If the ashes floated on the water: Rabbi Meir and Rabbi Shimon rule: one may take some of them and use them in another preparation; But the sages say: with any ashes that have touched water no other mixture may be prepared from them. If he emptied out the water and some ashes were found at the bottom: Rabbi Meir and Rabbi Shimon rule: one may dry them and then use them for another preparation; But the sages rule: with any ashes that have touched water no other mixture may be prepared.",
67
+ "One who mixes the water in a trough while a bucket was in it, even though its neck was narrow as can be, the waters in it are prepared. If there was a sponge in the trough, the water in it is invalid. What should he do? He should empty out the water until he gets to the sponge. If one touched the sponge, however much the water that washes over it, the water becomes invalid.",
68
+ "If he placed his hand or his foot or leaves of vegetables in such a manner as to enable the water to run into a jar, the water is invalid. If he used leaves of reeds or leaves of nuts the water is valid. This is the general rule: [water passing over] that which is susceptible to uncleanness is invalid, but [water passing over] that which is not susceptible to uncleanness is valid.",
69
+ "One who diverts a spring into a wine vat or into pools, the water is invalid for zavim and metzoraim. And also for the preparation of the hatat water. Because it was not drawn into a vessel."
70
+ ],
71
+ [
72
+ "If five men filled five jars to prepare with them five mixtures, and then they changed their minds to prepare one mixture from all of them, or if they filled the jars to prepare with them one mixture and then they changed their minds to prepare with them five mixtures, all the water remains valid. If one man filled five jars intending to prepare five [separate] mixtures, [even though] he changed his mind to prepare one mixture from all of them, only the last is valid. If he intended to prepare one mixture from all of them and then he changed his mind to prepare five separate mixtures, only the water in the one that was mixed first is valid. If he said to another man, \"Prepare mixtures from these for yourself,\" only the first is valid; But if he said, \"Prepare a mixture from these for me,\" all are valid.",
73
+ "One who filled the water with one hand and did some other work with the other hand, or filled the water for himself and for another man, or filled two jars at the same time, the water of both is invalid, for work causes invalidity whether one acts for oneself or for another person.",
74
+ "One who prepared the mixture with one hand and did some other work with the other hand, the mixture is invalid if he prepared it for himself, but if he prepared it for another man, it is valid. If he prepared a mixture both for himself and for another man, his is invalid and that of the other man is valid. If he prepares mixtures for two men simultaneously, both are valid.",
75
+ "[If one said to another] \"Prepare the mixture for me and I will prepare the one for you,\" the first is valid. [If he said,] \"Fill the water for me and I will fill the water for you,\" that of the latter is valid. [If he said,] \"Prepare the mixture for me and I will draw the water for you,\" both mixtures are valid. [If he said,] \"Fill the water for me and I will prepare the mixture for you’, both mixtures are invalid.",
76
+ "One who is drawing water for his own use and for the mixture of the hatat, he must draw for himself first and fasten [the bucket] to the carrying pole and then he can draw the water for the hatat. If he drew first the water for the hatat and then he drew the water for himself, it is invalid. He must put his own behind him and that for the hatat before him, and if he put that for the hatat behind him it is invalid. If both were for the hatat, he may put one before him and one behind him and both are valid, since it is impossible to do otherwise.",
77
+ "One who carries the rope in his hand, If in his usual manner, the mixture is valid; But if not in his usual manner, it is invalid. The question was sent on to Yavneh on three festivals and on the third festival, it was ruled that the mixture was valid, as a temporary measure.",
78
+ "If a man coils the rope around his hand little by little, [the mixture] is valid; But if he coiled it afterwards, it is invalid. Rabbi Yose said: this also had been ruled to be valid as a temporary measure.",
79
+ "One who puts the jar away in order that it shall not be broken, or if he inverted it in order to dry it, [If he did one of these things] so that he might draw more water with it, [the water he had already drawn] is valid; But if he intended to carry in it the ashes, it is invalid. One who cleared potsherds from a trough: If in order that it may hold more water, the water is valid; But if he intended that they should not hinder him when he pours out the water, it is invalid.",
80
+ "One was carrying his water on his shoulder and he ruled in a matter of law, or showed others the way, or killed a snake or a scorpion, or picked up food in order to store it, it [the water] is invalid; But [if he picked up] food to eat, it is valid. [And if he killed] a snake or a scorpion that hindered him, it remains valid. Rabbi Judah said: this is the general rule: If the act was is in the nature of work, the mixture is invalid whether the man stopped or not, If it was not in the nature of work: If he stopped, it is invalid; But if he did not stop it remains valid.",
81
+ "If one gave over his water to someone who was unclean, it is invalid. But if to a clean one it is valid. Rabbi Eliezer says: even if it was entrusted to an unclean man it is valid, provided the owner did no other work in the meantime.",
82
+ "Two men who were drawing water for the hatat and one assisted the other to raise it or one pulled out a thorn for the other: For one mixture, it is valid; For two mixtures, it is invalid. Rabbi Yose says: even if there are to be two mixtures it is valid if they had made a mutual agreement between them.",
83
+ "One who broke down a fence [even] with the intention of putting it up again, the water remains valid; But if he put a fence up, the water becomes invalid. If he ate figs intending to store some of them, the water is valid; But if he stored figs it is invalid. If he was eating figs and, leaving some over, threw what was in his hand under the fig tree or among drying figs in order that it shall not be wasted, the water is invalid."
84
+ ],
85
+ [
86
+ "Two men were guarding a trough: If one of them became unclean, the water remains valid, since it is in the domain of the other. If the first became clean and the other became unclean the water is still valid since it is in the domain of the first. If both became unclean simultaneously the water becomes invalid. If one of them did some work, the water remains valid since it is in the domain of the second. If the first stopped doing work and the other did some work, the water still remains valid since it is in the domain of the first. If both did some work at the same time the water becomes invalid.",
87
+ "One who prepares the mixture of the hatat should not wear his sandals, for were some of the liquid to fall on his sandal it would become unclean and [the sandal] would defile him. Behold he would say [to the sandal], \"That which defiled you did not defile me, but you did defile me.\" If some of the liquid fell on his skin he remains clean. If it fell on his garment it becomes unclean and defiles him. Behold he would say [to the garment], \"That which defiled you did not defile me, but you did defile me.\"",
88
+ "The one who burns the red cow or bulls and he that leads away the scapegoat, defile garments. The red cow and the bulls and the scapegoat do not themselves defile garments. Behold [the garment] would say [to the person], \"That which defiled you did not defile me, but you did defile me.",
89
+ "One that eats of the carrion of a clean bird, while it is yet in his throat, causes garments to be unclean; But the carrion itself does not cause garments to be unclean. Behold [the garment] would say [to the person], \"That which defiled you did not defile me, but you did defile me.",
90
+ "Any derived uncleanness does not defile vessels, but [it does defile] a liquid. If a liquid became unclean it defiles them. Behold [the vessel] would say [to the liquid], \"That which defiled you did not defile me, but you did defile me.",
91
+ "An earthenware vessel does not defile another such vessel, but [it does defile] a liquid. And when the liquid becomes unclean it defile the vessel. Behold [the vessel] would say [to the liquid], \"That which defiled you did not defile me, but you did defile me.\"",
92
+ "Whatever causes terumah to be invalid causes liquid to become unclean in the first grade so that it can convey uncleanness at one remove, and render unfit at one other remove, except for a tevul yom. Behold [the food] would say [to the liquid], \"That which defiled you did not defile me, but you did defile me.\"",
93
+ "All seas are equivalent to a ritual bath (mikveh), for it is said, \"And the gathering (ulemikveh) of the waters He called the seas\" (Genesis 1:10), the words of Rabbi Meir. Rabbi Judah says: only the Great Sea is equivalent to a ritual bath, for it says \"seas\" only because there are in it many kinds of seas. Rabbi Yose says: all seas afford cleanness when running, and yet they are unfit for zavim and metzoraim and for the preparation of the hatat waters.",
94
+ "Spoiled waters are unfit. The following are spoiled waters: those that are salty or lukewarm. Waters that disappoint are unfit. The following are waters that disappoint: those that disappoint even once in a seven year cycle. Those that disappoint only in times of war or in years of drought are fit. Rabbi Judah says: they are unfit.",
95
+ "The waters of the Karmiyon and the waters of Pugah are unfit, because they are marsh waters. The waters of the Jordan and the waters of the Yarmuk are unfit, because they are mixed waters. And the following are mixed waters: a fit kind and an unfit kind that were mixed together. If two kinds that are fit were mixed together both remain fit: Rabbi Judah says that they are unfit.",
96
+ "Ahab's well and the pool in Banias cave are fit. Water that has changed its color and the change arose from itself, remains fit. A water channel that comes from a distance is fit, as long as it is watched so that no one cuts it off. Rabbi Judah says: the presumption is that it is permitted. If some clay or earth fell into a well, one must wait until it becomes clear, the words of Rabbi Ishmael. Rabbi Akiba says: he need not wait."
97
+ ],
98
+ [
99
+ "If the smallest amount of water fell into a flask: Rabbi Eliezer says: the sprinkling must be done twice; But the sages say that the mixture is invalid. If dew dropped into it: Rabbi Eliezer says: let it be put out in the sun and the dew will rise. But the sages say that the mixture is invalid. If a liquid or fruit juice fell into it, all the contents must be poured away and it is also necessary to dry the flask. If ink, gum or sulphate of copper, or anything that leaves a mark, fell into it, the contents must be poured away but it is not necessary to dry the flask.",
100
+ "If insects or creeping things fell into it, and they burst apart or the color [of the water] changed, the contents become invalid. A beetle causes invalidity in any case, because it is like a tube. Rabbi Shimon and Rabbi Eliezer ben Jacob ruled: a maggot or a weevil of the grain causes no invalidity, because they contain no moisture.",
101
+ "If a domesticated beast or a wild animal drank from it, it becomes invalid. All birds cause invalidity, except the dove since it only sucks up the water. All creeping things do not cause invalidity, except the weasel since it laps up the water. Rabban Gamaliel ruled: the snake also because it vomits. Rabbi Eliezer ruled: the mouse also.",
102
+ "If one intended to drink the hatat water: Rabbi Eliezer says: it becomes invalid. Rabbi Joshua says: only when one tips the flask. Rabbi Yose said: To what does this apply? To water that had not yet been prepared, But in the case of water that had been prepared: Rabbi Eliezer says: it becomes invalid [only] when one tips the flask; And Rabbi Joshua says: [only] when one drinks. And if it was poured directly into one's throat, it remains valid.",
103
+ "Hatat water that became invalid, it may not be mixed into the mud since it might become a snare for others. Rabbi Judah says: it becomes neutralized. A cow that drank of the hatat water, its flesh becomes unclean for twenty-four hours. Rabbi Judah says: it becomes neutralized in its bowels.",
104
+ "Hatat waters and hatat ashes one may not carry them across a river on a ship, nor may one float them upon the water, nor may one stand on the bank on one side and throw them across to the other side. One may, however, cross over with the water up to his neck. He that is clean for the hatat may [sail] across [a river] carrying in his hands an empty vessel that is clean for the hatat or water that has not yet been prepared.",
105
+ "If valid ashes were mixed up with wood ashes, we follow the majority with regard to uncleanness, but [the mixture] may not be prepared with it. Rabbi Eliezer says: the mixture may be prepared with all of them.",
106
+ "Hatat waters that have been invalidated [still] defile one who is clean for terumah [by contact] with his hands or with his body. And one who is clean for the hatat they defile neither [by contact] with his hands nor [by contact] with his body. If they become unclean, they defile one who is clean for terumah [by contact either] with his hands or with his body, And one who is clean for the hatat they defile [by contact] with his hands but not [by contact] with his body.",
107
+ "If valid ashes were put on water that was unfit for the preparation, [the latter] defiles one that is clean for terumah [by contact] with his hands or with his body, But to one who is clean for the hatat it conveys uncleanness neither [by contact] with his hands nor with his body."
108
+ ],
109
+ [
110
+ "Any object that is susceptible to midras uncleanness is for the purpose of the hatat waters deemed to have madaf uncleanness, whether it was otherwise unclean or clean. A person too is subject to the same rule. Any object that is susceptible to corpse uncleanness, whether it is otherwise unclean or clean: Rabbi Eliezer says: it does not have madaf uncleanness. Rabbi Joshua says: it has madaf uncleanness; And the sages say: that which was unclean has madaf uncleanness, and that which was clean does not have madaf uncleanness.",
111
+ "One who was clean for the hatat waters who touched something that has madaf uncleannes, he becomes unclean. A flask that was designated for the hatat waters that touched something that has madaf uncleanness, it becomes unclean. One who was clean for the hatat waters who touched food or liquids with his hand, he becomes unclean, but if he did it with his foot he remains clean. If he moved them with his hand: Rabbi Joshua says that he becomes unclean, And the sages say that he remains clean.",
112
+ "A jar of hatat waters that touched a [dead] sheretz, remains clean. If the jar was put on it: Rabbi Eliezer rules that it remains clean, And the sages rule that it becomes unclean. If the jar touched foods or liquids or the Holy Scriptures, it remains clean. If it was put on them: Rabbi Yose rules that it remains clean; And the sages say that it becomes unclean.",
113
+ "One who was clean for the hatat waters and then touched an oven: With his hand becomes unclean, With his foot he remains clean. If he stood on an oven and put out his hand beyond the oven with the flask in his hand, And so also in the case of a carrying-yoke which was placed over the oven and from which two jars were suspended one at either end: Rabbi Akiva says that they remain clean; But the sages say that they are unclean.",
114
+ "If he was standing outside an oven and he stretched out his hand to a window and he took a flask and passed it over the oven: Rabbi Akiva says that it is unclean, And the sages say that it is clean. But he who was clean for the hatat waters may stand over an oven while holding in his hand an empty vessel that is clean for the hatat waters or one filled with water that has not yet been mixed [with the ashes of the red cow].",
115
+ "A flask containing hatat waters that touched [a vessel] containing consecrated food or terumah: that containing the hatat waters becomes unclean, but the one containing the consecrated food or the terumah remains clean. If he held the two vessels one in each of his two hands, both become unclean. If they were both wrapped in separate papers, they remain clean. If the vessel of the hatat waters was wrapped in a paper while that of the terumah was held in his hand, both become unclean. If the one containing the terumah was wrapped up in paper while that containing the hatat waters was held in his hand, both remain clean. Rabbi Joshua says: that containing the hatat waters becomes unclean. If both were placed on the ground and he touched them, that of the hatat waters becomes unclean but that of the consecrated food or terumah remains clean. If he shifted it [without touching it]: Rabbi Joshua says that it is unclean, And the sages rule that it is clean."
116
+ ],
117
+ [
118
+ "A flask that one has left uncovered and on returning found it to be covered, is invalid. If one left it covered and on returning found it to be uncovered, it is invalid if a weasel could have drunk from it or, according to the words of Rabban Gamaliel, a snake, or if it was possible for dew to fall into it in the night. The hatat waters are not protected by a tightly fitting cover; But water that had not yet been mixed with the ashes is protected by a tightly fitting cover.",
119
+ "Anything that is doubtfully pure in the case of terumah is regarded as clean in the case of the hatat waters. Anything that is \"suspended\" where terumah is concerned, the hatat waters are poured out. If clean things were handled on account of it, they must be \"suspended.\" Wooden lattice work is clean in respect of holy food, terumah, and the hatat waters. Rabbi Eliezer says: Loosely connected wood is unclean in respect of hatat waters.",
120
+ "Pressed figs of terumah which fell into hatat waters and were taken out and eaten: If the amount is the size of an egg, whether [the figs] were clean or unclean the water becomes unclean, and he who eats the figs is liable for death; If their size is less than the size of an egg, the water remains clean but he who eats them is liable for death. Rabbi Yose says: if they were clean the water remains clean. If one who was clean for the hatat waters puts his head and the greater part of his body into the hatat waters, he becomes unclean.",
121
+ "All that require immersion in water according to the rulings of the Torah defile consecrated things, terumah, unconsecrated food, and [second] tithe; And he is forbidden to enter the sanctuary. After immersion [but before the sun sets] he defiles holy things and invalidates terumah, the words of Rabbi Meir. But the sages ruled: he invalidates consecrated things and terumah. But he is permitted to unconsecrated food and [second] tithe. And if he entered the sanctuary, whether before or after his immersion, he incurs guilt.",
122
+ "All that require immersion in water according to the words of the scribes defile consecrated things and invalidate terumah to be unfit, but they are permitted to unconsecrated food and second tithe, the words of Rabbi Meir. But the sages forbid second tithe. After immersion [but before the sun sets] he is permitted to all these. And if he entered the sanctuary, whether before or after his immersion, he incurs no guilt.",
123
+ "All that require immersion in water, whether according to the words of the Torah or according to the words of the scribes, defile hatat waters, hatat ashes, and the one who sprinkled the hatat waters, either through contact or through carrying. And [they defile] hyssop that has been rendered susceptible to uncleanness, and water that had not yet been prepared, and an empty vessel that is clean for the hatat through contact and carrying, the words of Rabbi Meir. But the sages say: only by contact but not by carrying.",
124
+ "Any hyssop that has an accompanying name is invalid. \"This\" hyssop is valid. Ezovyon (lavendula) hyssop, blue hyssop, Roman hyssop or wild hyssop is invalid. That of unclean terumah is invalid. That of clean terumah should not be used for sprinkling, but if one had used it for sprinkling it is valid. The sprinkling must not be done either with the young shoots or with the berries. He is not liable [after the sprinkling had been done] with young shoots for entering the sanctuary. Rabbi Eliezer says: also not if it was done with the berries. The following are regarded as young shoots: the stalks before the buds have ripened.",
125
+ "The hyssop that was used for sprinkling [the hatat waters] is also fit for cleansing the metzora. If it was gathered for firewood, and liquid fell upon it, it may be dried and it becomes fit. If it was gathered for food, and liquid fell upon it, even though it was dried, it is invalid. If it was gathered for [the sprinkling of the waters of] the hatat, it is subject to the same law as if it were gathered for food, the words of Rabbi Meir. Rabbi Judah, Rabbi Yose and Rabbi Shimon ruled: as if it were gathered for firewood.",
126
+ "The mitzvah of the hyssop: it should have three stalks bearing three buds. Rabbi Judah says: each stalk should have three buds. Hyssop that consists of a growth of three stalks should be cut apart and then bound together. If the stalks were cut apart but were not bound together, or if they were bound together but were not cut apart, or if they were neither cut apart nor bound together, they are nevertheless valid. Rabbi Yose says: the mitzvah of the hyssop is that it should have three stalks, and on them three buds, but its remnants need only have two, while its stumps may be of the smallest size."
127
+ ],
128
+ [
129
+ "Hyssop that is too short may be lengthened with a thread and a spindle-reed. He then dips it and brings it up again. He grasps the hyssop itself and sprinkles with it. Rabbi Judah and Rabbi Shimon say: just as the sprinkling must be done with the hyssop itself so to must the dipping be done with the hyssop itself.",
130
+ "If a person sprinkled and it is doubtful whether the water came from the thread or the spindle-reed or the buds, the sprinkling is invalid. If he sprinkled upon two vessels and it is doubtful whether he sprinkled on both or whether some water from the one dripped on to the other, it is invalid. If a needle was on a piece of earthenware and one sprinkled upon it, and it is doubtful whether he sprinkled on the needle or whether some water dripped on it from the earthenware, his sprinkling is invalid. A flask with a narrow mouth, one may dip in and draw out in the usual way. Rabbi Judah says: this may be done only for the first sprinkling. Hatat waters which were diminished, one may dip only the tips of the buds and sprinkle, provided the hyssop does not absorb [any of the moisture on the sides of the flask]. If one intended to sprinkle in front of him and he sprinkled behind him, or behind him and he sprinkled in front of him, his sprinkling is invalid. If he intended to sprinkle in front of him and he sprinkled to the sides in front of him, his sprinkling is valid. It is permitted to sprinkle upon a person with his knowledge or without his knowledge. It is permitted to sprinkle upon a person and vessels even though there are a hundred of them.",
131
+ "If he intended to sprinkle upon a thing that is susceptible to uncleanness and he sprinkled upon something that is not susceptible to uncleanness, if any of the water still remained on the hyssop he should not sprinkle with it again. [If he intended to sprinkle] upon a thing that is not susceptible to uncleanness and he sprinkled on that which is susceptible to uncleanness, even though there was still some water on the hyssop, he can sprinkle with it again. [If he intended to sprinkle] upon a man and he sprinkled upon a beast, if any of the water remained on the hyssop he should not sprinkle with it again; But [if he intended to sprinkle] upon a beast and he sprinkled upon a man, even though there was still some water on the hyssop, he can sprinkle with it again. The water that drips off is valid, and therefore it conveys uncleanness as the usual hatat waters.",
132
+ "If one was sprinkling from a window in a public domain and [a man who was thus sprinkled upon] entered the sanctuary, and the water was found to be invalid, he is exempt; But if the sprinkling was done from a private window and [a man who was thus sprinkled upon] entered the sanctuary, and the water was found to be invalid, he is liable. A high priest, however, is exempt, whether the sprinkling upon him was done from a private window or from one in a public domain, for a high priest is never liable for entering the sanctuary. [The people] used to slip before a certain window in a public domain, and [nevertheless] they trod [on that spot] and did not refrain [from entering the sanctuary], because they said that hatat waters whose mitzvah had been performed do not defile.",
133
+ "A clean person may hold in the corner of his garment an unclean axe and sprinkle upon it; And even though there is on it enough water for a sprinkling he remains clean. How much water is necessary for sprinkling? Sufficient for the tops of the buds to be dipped and for the sprinkling to be performed. Rabbi Judah ruled: they are regarded as though they were on a hyssop of brass.",
134
+ "One who sprinkles with unclean hyssop: if [the hyssop] was the amount of an egg the water becomes invalid, and the sprinkling is invalid. If it was less than the amount of an egg, the water remains valid but the sprinkling is invalid. It also defiles other hyssop, and that other hyssop to other, even if they be a hundred.",
135
+ "If the hands of a man who was clean for the hatat waters became unclean, his body also becomes unclean, and he conveys uncleanness to his fellow, and his fellow to his fellow, even if they be a hundred.",
136
+ "A flask for hatat waters whose outer part has become unclean, its inner part also becomes unclean, and it conveys uncleanness to another flask, and the other to another, even if they are a hundred. A bell and a clapper are regarded as connected. In the case of a spindle stick used for coarse material, one should not sprinkle on its stick or ring, but if he sprinkled on one, both are regarded as having been sprinkled upon. A spindle stick used for flax they are regarded as connected. If a leather cover of a crib is fastened to its knobs, both are regarded as connected. The base is not regarded as connected either in respect of uncleanness or cleanness. All drilled handles of utensils are regarded as connected. Rabbi Yohanan ben Nuri says: also those that are wedged into holes in the utensils.",
137
+ "The baskets of a pack-saddle, the bed of a barrow, the iron corner of a bier, the [drinking] horns of travelers, a key chain, the loose stitches of washermen, and a garment stitched together with kilayim are regarded as connected in respect of uncleanness but not in that of sprinkling.",
138
+ "The lid of a kettle which is joined to a chain: Bet Shammai say: these are regarded as connected in respect of uncleanness but not in respect of sprinkling. Bet Hillel say: if he sprinkled on the kettle, it is the same as if the lid also was sprinkled upon; but if he sprinkled on the lid only it is not the same as if the kettle also was sprinkled upon. All are eligible to sprinkle, except a tumtum, a hermaphrodite, a woman, and a child that is without understanding. A woman may assist [a man] while he sprinkles, and hold the water for him while he dips and sprinkles. If she held his hand, even if only at the time of sprinkling, it is invalid.",
139
+ "If he dipped the hyssop during the day and he sprinkled during the day, it is valid. If he dipped it during the day and sprinkled at night, or dipped at night and sprinkled on the following day, it is invalid. But he himself may immerse at night and then sprinkle on the following day, for sprinkling is not allowed until the sun is risen. And if any of these was done as early as the rise of dawn it is valid."
140
+ ]
141
+ ],
142
+ "sectionNames": [
143
+ "Chapter",
144
+ "Mishnah"
145
+ ]
146
+ }
json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Parah/English/Open Mishnah.json ADDED
@@ -0,0 +1,37 @@
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
1
+ {
2
+ "language": "en",
3
+ "title": "Mishnah Parah",
4
+ "versionSource": "http://en.wikisource.org/wiki/Mishnah",
5
+ "versionTitle": "Open Mishnah",
6
+ "status": "locked",
7
+ "license": "CC-BY-SA",
8
+ "versionTitleInHebrew": "משנה פתוחה",
9
+ "actualLanguage": "en",
10
+ "languageFamilyName": "english",
11
+ "isBaseText": false,
12
+ "isSource": false,
13
+ "direction": "ltr",
14
+ "heTitle": "משנה פרה",
15
+ "categories": [
16
+ "Mishnah",
17
+ "Seder Tahorot"
18
+ ],
19
+ "text": [
20
+ [],
21
+ [],
22
+ [],
23
+ [],
24
+ [],
25
+ [],
26
+ [],
27
+ [
28
+ "",
29
+ "",
30
+ "The person who burns the red cow (of Numbers 19:1–22) or the bulls (that are burned pursuant to Leviticus 4:3–21 or 16:27) and the person who leads away the scapegoat (pursuant to Leviticus 16:7-10 and 26) render clothes [that they wear while so doing] unclean. The red cow, the bulls, and the scapegoat do not themselves render clothes [with which they come in contact] unclean. This one [the clothing] says [to the person]: “Those that render you unclean do not render me unclean, but you render me unclean.”"
31
+ ]
32
+ ],
33
+ "sectionNames": [
34
+ "Chapter",
35
+ "Mishnah"
36
+ ]
37
+ }
json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Parah/English/Sefaria Community Translation.json ADDED
@@ -0,0 +1,145 @@
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
1
+ {
2
+ "language": "en",
3
+ "title": "Mishnah Parah",
4
+ "versionSource": "https://www.sefaria.org",
5
+ "versionTitle": "Sefaria Community Translation",
6
+ "status": "locked",
7
+ "license": "CC0",
8
+ "versionTitleInHebrew": "תרגום קהילת ספריא",
9
+ "actualLanguage": "en",
10
+ "languageFamilyName": "english",
11
+ "isBaseText": false,
12
+ "isSource": false,
13
+ "direction": "ltr",
14
+ "heTitle": "משנה פרה",
15
+ "categories": [
16
+ "Mishnah",
17
+ "Seder Tahorot"
18
+ ],
19
+ "text": [
20
+ [
21
+ "Rabbi Eliezer says: A calf [as referred to in the Torah] is a year old, and a cow is two years old. And the Sages say: a calf is two year old, and a cow is three or four. Rabbi Meir says: Even a five year old, an elderly one, is valid [for use in the purification ritual of the red heifer] but we don't wait for it [to age] lest it develop black hairs, so it does not become invalid. Rabbi Yehoshua says: I have only heard about a <i>shelashit</i> [i.e. three years old]. They said to him: What is the meaning of the language <i>shelashit</i>? He said to them: So I heard it, unelaborated. Ben Azzai said: I shall explain. If the language was <i>shelishit</i> [literally: third], then [it means] the third in number [i.e. the third calf born]; but since the language was <i>shelashit</i>, then [it means] three years old. They spoke similarly regarding a <i>revai</i> vineyard [the fruit of vines and trees in the fourth year after their planting. This produce, or its redemption value, must be taken up to Jerusalem and consumed there in ritual purity.]. They said to him: What is the language of <i>revai</i>? He said to them: So I heard it, unelaborated. Ben Azzai said: I shall explain. If the language was <i>revi'i</i> [literally: fourth], then [it means] the fourth relative to others in number [i.e. the fourth vineyard which a man owns]; but since the language is <i>revai</i>, then [it means] four years old. Similarly they said: One [becomes impure] if he eats in a blighted house half a loaf, when there are three [loaves] to a <i>kav</i> [volume measure, equals 4 <i>log</i>, ⅙ <i>se’ah</i>]. They said to him: [Instead] say 'when there are eighteen [loaves] to a <i>se'ah</i>' [measure of volume, equals 6 <i>kav</i>]! He said to them: So I heard it, unelaborated. Ben Azzai said: I shall explain. If you say 'when there are three [loaves] to a <i>kav</i>,' that is without its <i>challah</i> [a portion of a batch of bread dough given to a Kohen which becomes holy upon separation, and can only be consumed by Kohanim or their household] removed. But when you say 'when there are eighteen [loaves] to a <i>se'ah</i>', that is with its <i>challah</i> removed.",
22
+ "Rabbi Yose the Galilean says: Bulls [as referred to in the Torah], are two years old, as it says (Numbers 8): And a second bull the son of a bovine you will take for a sin offering. And the Sages say: Even three years old. Rabbi Meir says: Even four years old and five years old are acceptable, but older ones are not brought, as a matter of respect.",
23
+ "Sheep [as referred to in the Torah] are one year old. And Rams [refers to ones who] are two years old. And all of them [are counted] from day to day [i.e. their years are counted from the day of their birth]. At thirteen months old niether a ram nor a sheep is valid [as a sacrifice]. R' Tarfon called it a \"pleg'es.\" Ben Azzai called it a \"nokad.\" R' Yishmael called it a \"parchadigma.\" If it was offered, they bring with it wine libations of a ram and it doesn't count to the alter [i.e. to fulfill any obligations]. At thirteen months and one day it is considered a ram.",
24
+ "Communal sin offerings and elevation offerings, individual sin offerings, the guilt offering of a nazirite and the guilt offering of a <i>metzorah</i> [one afflicted with a skin illness], these are valid from thirty days [since the animal's birth] and onward, and even on the thirtieth day. If they one brought them on the eighth day, they are valid. Vowed and voluntary offerings, the first born animal, the tithe, and the Passover sacrifice are valid from the eighth day and onward, and even on the eighth day."
25
+ ],
26
+ [
27
+ "Rabbi Eliezer says: A pregnant red heifer is valid [for the ritual]. And the Sages invalidate it. Rabbi Eliezer says: It cannot be purchased from gentiles. And the Sages validate [purchasing a red heifer from gentiles]. And furthermore all communal and individual sacrifices [may] come either from the Land [of Israel] or from outside of the Land, either from the new [grain, harvested in the new year but before the omer sacrifice is brought on Pesach, and forbidden until after the sacrifice] or from the old [grain], except for the omer and the two loaves [offered on Shavuot] which may only be brought from the new [grain] and from the Land.",
28
+ "A [red] heifer whose horns and hoofs are black, they [the horns and hoofs] should be removed. The eyeball, the teeth and the tongue do not invalidate it [from being entirely red, if they are black]. The runt is valid. [If] it had a boil which was cut off, Rabbi Yehudah invalidates it; Rabbi Shimon says: Any time a removal occurred and red hair did not grow in its place is invalid.",
29
+ "One [a red heifer] born through a Caesarean section [literally: came out through a wall], one given as payment [for a harlot], or as a price [for a dog] are invalid. Rabbi Eliezer validates [them], as the verse says: (Deuteronomy 23:19) \"Do not bring a harlot's payment or the price of a dog to the house of Hashem your G-d,\" and this one, [the red heifer,] does not come to the house. All the blemishes which invalidate sacrifices invalidate the [red] heifer. [If] one rode on it, leaned on it, hung from its tail, used it to cross a river, doubled the reins over it, [or] placed his cloak on it, it is invalid. But if he tied it with a rein, made a shoe for it to prevent slipping, [or] spread his cloak over it because of the flies, it is valid. This is the rule: anything [done] for its own needs [that of the heifer], it is valid. For any other needs, it is invalid.",
30
+ "If a bird rested on it, it is valid. If a male mounted it, it is invalid. Rabbi Yehudah says: If one caused [the male] to mount, it is invalid. If [it mounted] on its own accord, it is valid.",
31
+ "[If] it had two black or white hairs from one pore, it is invalid. Rabbi Yehudah says: even from one cup [a bump of flesh from which several hairs grow]. If they [the two hairs] are from two cups, and they prove one another [giving indication that they grew in tandem], it is invalid. Rabbi Akiva says: Even four or even five scattered [hairs], they should be plucked [and the cow is valid].\" Rabbi Eliezer says: Even fifty. Rabbi Yehoshua ben Beteira says: Even one at its head and one at its tail invalidate it. [If] it had two hairs whose roots are black and tips are red, [or] whose roots are red and tips are black, everything follows after the appearance [i.e. the tips], these are the words of Rabbi Meir; and the Sages say: after the root."
32
+ ],
33
+ [
34
+ "Seven days before the heifer is burnt, the priest who will burn the heifer is separated from his house to a chamber that is in front of the [main temple] building, in the Northeast, and it was called the Stone House, and he is sprinkled all seven days with all the [ashes of the] <i>chata'ot</i> [red heifers] that were [ever] there. Rabbi Yose says: They would only sprinkle on him on the third and seventh [days] alone. Rabbi Chanina the deputy priest says: On the priest who burns the heifer, they sprinkle all seven days; and on the priest [who performs the sacrificial services] of Yom Kippur, they would only sprinkle on the third and seventh [days] alone.",
35
+ "There were courtyards in Jerusalem built on rock and below them was hollow because of graves of the deep. [Stepping over a human grave causes ritually impurity, which can be blocked by a sufficiently wide space between the body and the covering; by building a courtyard over a hollow, one guarantees that any graves which are too deep to be discovered can not make people in the courtyard above impure.] They would bring pregnant women to there [these courtyards], and they would give birth there and raise their children there [to ensure that the children never become ritually impure]. They would bring oxen and on their backs slats [literally: doors] and the children would sit on top of them with stone cups in their hands. When they reached the Shiloach [stream], they would descend and fill [the cups], and remount and sit atop them. Rabbi Yose says: From his place [atop the oxen] one would lower and fill [his cup].",
36
+ "They [the children] would come to the temple mount and descend [from the oxen]. The temple mount and the temple courtyards underneaths were hollow due to the graves of deep [so that they temple service should be done in purity]. At the entrance to the temple courtyard there was a stone jug containing [the ashes] of a <i>chatat</i> [red heifer], and they would bring a male sheep and tie a rope between its horns, and tie a stick with branches at the top of the rope, and throw [the stick] into the jug, and hit the male [sheep] such that it would jump backwards [pulling the stick out of the jar and scattering some ashes], and he [the child] would take the [scattered] ashes and sanctify [them by mixing them with the water in the cup], an amount such that the ashes may be seen on the surface of the water. Rabbi Yose says: Do not give the Saducees [a second-temple-era sect who only believed in the validity of the written Torah and not the oral Torah] room to rebel [i.e. to make fun of us]; rather, he [the child] would remove [the ashes from the jug himself] and sanctify [them by mixing them with water].",
37
+ "They would do neither one <i>chatat</i> on the back of another <i>chatat</i>, nor one child on the back of his friend. [i.e. if the purification process was performed for one red heifer, one would not then rely on that same process for another red heifer; rather the whole process would be repeated. Similarly, a child who was raised for the ritual for one heifer would not be used for another.] And the children were required to undergo sprinkling [to be purified]. Rabbi Akiva says: They were not required to undergo sprinkling.",
38
+ "If they could not find [the ashes] from [all] seven [red heifers, the seven that were made in times of the temple], they would use from six, from five, from four, from three, from two, or from one [depending on how many they found]. And who made these [seven]? The first Moses made, the second Ezra made, and five from Ezra and onward, according to Rabbi Meir. And the Sages say: Seven [were made] from Ezra and onward; and who made them? Shimon the righteous and Yochanan the high priest made two each, Elyehoeinai ben Hakof and Chanamel the Egyptian and Yishmael ben Pi'avi each made one .",
39
+ "And they would make a ramp from the temple mount to the mount of anointing [the Mount of Olives], arches on top of arches, and [hollow] domes over the foundations, because of graves of the deep, for on it the priest who would burn the heifer, and the heifer and all its helpers would leave to the mount of anointing.",
40
+ "If the heifer did not want to leave, they could not lead it with a black [cow], lest [the public] say, \"they slaughtered the black one.\" Nor [could they lead it] with a red one, lest they say, \"they slaughtered two.\" Rabbi Yose says: Not for this reason, but rather because the verse says (Numbers 19:3), \"And he shall take her out,\" [her] alone. And the elders of Israel would precede it by foot to the mount of anointing, and a house for ritual immersion was there. And they would make the priest who would burn the cow ritually impure because of the Saducees, so they would not say, \"it was done by one for whom the sun had set.\" [There are various forms of ritual impurity for which to become totally pure, one must immerse in water and then wait until the next sunset. The Saducees believed that the priest who burnt the red cow needed to be totally pure such that he'd only be allowed to do it if he waited for sunset. The sages held that he is able to burn the cow, even after only immersing in water, thus they made him impure and had him immerse so that everyone could see that they were not following the opinion of the Saducees.]",
41
+ "They [the elders] would lean their hands on him [the priest] and say, \"Our man, great priest, immerse once.\" He would descend and immerse and arise and dry. And wood was arranged there: wood of erez, oran, brosh [various types of cedar wood] and wood of smooth fig trees. And they would make from them a type of tower, and they would open windows [holes] in it, and it would face Westwards.",
42
+ "They would tie [the heifer] with a rope of rubber and place it upon the pyre, its head in the South and its face Westward. The priest would stand in the East and his face Westward. He would slaughter with his right hand, and receive [the blood] with his left. Rabbi Yehuda says: He would receive with his right and [then] place it in his left. And he would sprinkle [the blood] with his right. He would immerse [his finger into the blood] and sprinkle seven times in the direction of the holy of holies. For each sprinkling a [separate] immersion. Upon finishing the sprinkling, he would wipe his hands on the body of the cow, descend [from the pyre] and ignite the fire with twigs. Rabbi Akiva says: with branches.",
43
+ "It would split, [the heifer, due to the flames,] and he [the priest] would stand outside the pit [region designated for the burning], and he would take cedar wood, hyssop and worm silk. He would say to them [to the elders there], \"Is this cedar wood? Is this cedar wood? Is this hyssop? Is this hyssop? Is this worm [silk]? Is this worm [silk]?\" Three times for each one. And they would say to him, \"Yes, and yes,\" three times for each one.",
44
+ "He would wrap them [the cedar wood, hyssop and worm silk] with the remainder of the strand [of worm silk] and throw them into her [the heifer's] fire. Once burnt, they would beat it [the remains] with sticks, and sift it with sieves [to produce fine ashes]. Rabbi Yishmael says: with stone slabs and with stone sieves they would do it. Black [charcoal] containing ashes, they would crush it. And [charcoal] not containing [ashes], they would leave [at the pyre]. The bones, either way [whether or not they contained ashes] would be crushed. And they would divide [the ashes] into three portions: one would be placed in the <i>cheil</i> [a low fence and area around the Temple, which served as a boundary, beyond which entry to those impure was prohibited], and one would be placed on the mount of anointing, and one would be distributed among all the priestly rotations."
45
+ ],
46
+ [
47
+ "A <i>chatat</i> heifer that was slaughtered not for its sake [i.e. without the intention that it be for the ritual of the red heifer], [or if the blood] was collected and sprinkled not for its sake, or [if any of these parts of the service were performed] for its sake [initially] and not for its sake [afterwards], or not for its sake [initially] and for its sake [afterwards]--it is invalid [in all of these cases]. Rabbi Eliezer validates it. And if [it was performed by a priest] with unwashed hands and feet, it is invalid. Rabbi Eliezer validates it. And if it was not [performed by] the high priest, it is invalid. Rabbi Yehuda validates it. And if he was lacking garments [i.e. he wasn't wearing all the mandated priestly garments], it is invalid. And it was performed in the white garments [used also for parts of the Yom Kippur service].",
48
+ "If it was burnt outside its pit [region designated for burning], or in two pits, or if two were burnt in one pit, it is invalid. If it was sprinkled but not directed towards the opening [of the temple], it is invalid. If the sixth [sprinkling] was used to [also] perform the seventh sprinkling, [even] if he went back [and dipped] and sprinkled a seventh, it is invalid. If the seventh [sprinkling] was used to [also] perform the eighth, if he went back [and dipped] and sprinkled an eighth, it is valid.",
49
+ "If it was burned without wood, or with any wood, even with straw or twigs, it is valid. If it was skinned and cut up, it is valid. If it was killed with intention to eat from its flesh or to drink from its blood, it is valid. Rabbi Eliezer says: Thoughts do not invalidate with a [red] heifer.",
50
+ "Anyone involved with the heifer from its start to its end [from when it slaughtered to the collecting of the ashes], his clothing becomes impure and he invalidates her [the heifer] with [any other] work [he engages in during the ritual]. If an invalidation occurs with her slaughter, the clothing does not become impure. If it occurs with the sprinkling, the clothing of anyone involved with it before the invalidation becomes impure, and the clothing of those involved with it after the invalidation does not become impure. We find that the stringency provides a leniency [in that a stringency which invalidates acts as a leniency with respect to whether the clothing is made impure]. There is always <i>me'ilah</i> with it [me'ilah is the transgression of benefitting from sanctified property, see tracate Me'ilah for details], and one may add wood [to the pyre while its being burnt], and it [the ritual] is performed during the day and by a priest. [Other] work [done by the priest at the same time] invalidates it, until it is made into ashes. And [other] work [done at the same time] invalidates the water [which the ashes are mixed into] until the ashes are poured in."
51
+ ],
52
+ [
53
+ "One who brings an earthenware vessel for the <i>chatat</i> [to fill with water to be sanctified by the ashes of the red heifer], he immerses himself [first, for purification], and sleeps at the furnace [in order to make sure no impure person touches it once it is completed]. Rabbi Yehuda says: He can even bring it from the house [of the potter] and it is valid, since [the testimony of] everyone believed regarding the <i>chatat</i> [due to the stringency of the matter]. And regarding <i>trumah</i> [a portion separated from grains and fruit grown in Israel and given to a priest, and which must be kept pure], one should open the furnace and take it [to ensure that the vessel stays pure]. Rabbi Shimon says: from the second row [and not from the first row, since someone impure may have already opened the furnace and touched it]. Rabbi Yose says: from the third row.",
54
+ "One who immerses a vessel for the <i>chatat</i> in water which is not suitable for sanctifying [for the <i>chatat</i> ritual, by mixing it with the ashes], it needs to be dried; in water which is suitable for sanctifying, it does not need to be dried. If [he intends] to add into it water which has already been sanctified, either way, it requires drying.",
55
+ "A [dried and hollowed] gourd that was immersed in water that is unsuitable for sanctification, we sanctify [water for the ritual] in it as long as it has not yet become impure. Once it becomes impure, we do not sanctify in it [because we are concerned that it will emit invalid water into the sanctified water]. Rabbi Yehoshua says: If you allow it to be used for sanctification from the start [before it became impure], so too at the end [after it became impure] may you sanctify in it. If you do not allow sanctifying in it at the end, so too not at the beginning. Either way, one should not add into it [already] sanctified water.",
56
+ "A tube which was cut for the <i>chatat</i> [as a vessel in which to sanctify the water with the ashes], Rabbi Eliezer says: it should be immersed immediately; Rabbi Yehoshua says: it should be made impure [first] and then immersed. Everyone is valid to sanctify [the water for the ritual, by mixing it with the ashes] except for a deaf-mute, a <i>shoteh</i>, and a minor. Rabbi Yehuda validates with a minor and invalidates with a woman or an <i>androginos</i> [person (or animal) with both male and female sexual organs. It is halachically uncertain whether such is is male, female or, perhaps, has a uniquely defined halachic gender].",
57
+ "We may sanctify with all vessels, even with vessels made from feces, stone vessels and earthen vessels. And we may sanctify in a boat. We do not sanctify with the sides of [broken] vessels, nor in the crevices of a machatz [a large jug used for drawing water, which had hollow crevices], nor with a barrel lid [which had hollow indentations for handles], nor with cupped hands; for we only fill, sanctify, and sprinkle <i>chatat</i> water in a vessel. [Similarly,] a tight seal only saves [from impurity the contents of] vessels [but it does not save the contents of things not considered vessels]; and only vessels can save from [the impurity of] earthenware vessels [in which they are contained]. [Earthenware vessels have the property that they can only become impure from their inside however if something impure is placed in such a vessel, anything else inside the vessel and the vessel itself become impure. However, if a vessel which cannot become impure or an earthenware vessel are tightly fitted with a cover, or 'tight seal,' the inside is considered protected from the outside and thus things inside cannot become impure. Similarly, if a sealed vessel is inside an earthenware vessel, despite the fact that a ritually impure object placed in the earthenware vessel makes everything inside it impure, the contents of a tightly sealed vessel which is incapable of becoming impure nonetheless remain pure. Our mishnah states that in order for these applications of 'tight-seal' to apply, the container must qualify as a vessel.]",
58
+ "The craftsman's egg [a type of plaster mold with a cavity for creating vessels] is valid [for sanctifying the <i>chatat</i> waters]. Rabbi Yosse invalidates it. A chicken's egg[shell], Rabbi Meir and Rabbi Yehuda validate it; and the Sages invalidate it.",
59
+ "A trough in a rock [in which water gathers from nearby spring], we do not fill [water for sanctification] from it, and we do not sanctify [water with ashes] in it, and we do not sprinkle from it, and it does not require a 'tight-seal' [to protect its contents from impurity, rather a mere covering suffices], and it does not invalidate a mikvah [if water gathered in the rock trough and then flowed into a mikvah, that water is still considered undrawn, and thus valid for a mikvah, which must be filled with water which has never been drawn in order to be valid for ritual immersion and purification]. If a vessel was attached [to the ground] with plaster, we may fill [water for sanctification] with it, and we may sanctify [water] in it, and we may sprinkle from it, and it requires a 'tight-seal' [to protect its contents from impurity], and it invalidates a mikvah [if water flowed from it into a mikvah, it is considered to be drawn water and invalid]. If one punctured [the vessel attached to the ground] from below and stopped it with a cloth, the water inside is invalid [for sanctification for the ritual] since they are not encircling vessels [i.e. the water is not surrounded by vessel]. If [it was punctured] from the side and stopped with a cloth, the water inside is valid, since they are encircled by vessel [note: this only works if the puncture is sufficiently elevated from the bottom]. [If] they made for it [around its rim] a crown of plaster [for the vessel attached to the ground] and the water [level] reached to there, it [the water] is invalid [for the ritual, since the crown is not considered a vessel]. If [the connection] is sufficiently strong such that lifting it [the crown] would cause the vessel to come with it, it is valid [since it is part of the vessel].",
60
+ "Two troughs in one stone [vessel], if one sanctified [water in] one of them, the water in the second is not sanctified. If they were punctured [connecting] one to the other, like the tube of a waterskin, or if the water overflows over them even [the thickness of] a garlic skin, if one sanctified [water in] one of them, the water in the second is sanctified.",
61
+ "Two stones made to surround one another, forming a trough [between them], and similarly two kneading troughs, and similarly a trough which was divided [into two], the water in between them is not sanctified [when the water in the troughs is]. If they were formed with plaster or gypsum and they can be lifted as one [vessel], the water between them is sanctified [along with the water in the troughs]."
62
+ ],
63
+ [
64
+ "One who is sanctifying [water for the <i>chatat</i> ritual by adding the ashes of the heifer], if the sanctified[ashes] fell on his hand or on the [vessel's] side and afterwards fell onto the trough [and into the water], it is invalid. If it [the ashes] fell from the tube into the trough [on their own], it is invalid. If he took [ashes] from the tube and covered it [the tube] or closed the door [before putting the ashes in the water], the sanctified[ashes he is holding] are valid, and the water is invalid [since he has done other work during the process of sanctifying the water]. If he set it [the tube] upright into the ground [before mixing in the ashes], [the sanctification] is invalid [since he has done other work in between]; If [he set it upright] in his hand it is valid, because it is (im)possible [otherwise].",
65
+ "If the sanctified [ashes] were floating on the water, Rabbi Meir and Rabbi Shimon say: he may take [from the ashes] and sanctify [with them]; and the Sages say: anything which has touched the water, we do not sanctify with it. If the water was emptied and sanctified [ashes] were found at the bottom, Rabbi Meir and Rabbi Shimon say: he may dry and sanctify; and the Sages say: anything which has touched the water, we do not sanctify with it.",
66
+ "One who sanctifies in a trough, and a <i>tefi</i> [a vessel with a very narrow opening] is inside it, even if the opening [of the <i>tefi</i>] is a [very small] width, the water inside it is sanctified. If there was a sponge [in the trough when the ashes were added], the water inside it is invalid [since the water is not contained in a vessel]. What should he do? He empties [the vessel] until he reaches the sponge [and the collected water is valid]. [But] if he touches the sponge, even if the water is floating above it in any amount, it [the water] is invalid [since invalid water left the sponge and mixed with the valid water].",
67
+ "If one places his hand, or his foot, or the leaves of vegetables [under a stream of water], in order that the water should flow into a barrel, it is invalid [since it entered via something capable of contracting impurity]; [if one does so using] the leaves of reeds or the leaves of nuts, it is valid [since these items cannot contract impurity]. This is the rule: something capable of contracting impurity, it is invalid; something incapable of contracting impurity, it is valid.",
68
+ "One who redirects a spring into a pit or into small pits, [the collected water] is invalid for a <i>zav</i> and a <i>metzorah</i>, and to sanctify the waters of a <i>chatat</i>, since they were not filled in a vessel. [A <i>zav</i> is one who has a seminal emission which makes him ritually impure. One stage of his purification process is to immerse himself in naturally flowing water. Once the water is collected in a pit, it is no longer considered flowing and thus can not be used for his purification process. A <i>metzorah</i> is one afflicted with a particular skin disease and he is ritually impure. One stage of his purification process is that a vessel be filled with water from naturally flowing water and that a bird be killed over this vessel. Once the water is collected in a pit, it is no longer considered flowing and thus can not be used for that ritual. Similarly, the water for sanctifying the ashes of a red heifer for the <i>chatat</i> ritual must be drawn from naturally flowing water.]"
69
+ ],
70
+ [
71
+ "Five [people] who filled five barrels in order to perform five sanctification [i.e. five sets of ashes], and they instead decided to perform one sanctification; or if [they filled the barrels] to perform one sanctification and they decided to perform five sanctifications, they are all valid. An individual who fills five barrels in order to perform five sanctificaitons, and he then decides to perform one sanctification, only the last one is valid; if to perform one sanctification and he decides to perform five sanctifications, only the first one he sanctified is valid. If he said to someone, \"Sanctify these for yourself,\" only the first is valid. [If he said,] \"Sanctify these for me,\" they are all valid.",
72
+ "One who fills [a vessel with water] with one hand while doing work with one hand, one who fills for himself and for another, or he fills for two at once, both are invalid, for work invalidates the filling, whether for him or for another.",
73
+ "One who sanctifies [the water] with one hand and does work with one hand, if [the work is] for himself, it is invalid; and if it is for another, it is valid. One who sanctifies for himself and for another, his is invalid and the other's is valid. One who sanctifies for two [others] at once, both are valid.",
74
+ "[One who says to his fellow,] \"Sanctify for me and I will sanctify for you,\" the first [one sanctified] is valid. \"Fill for me and I will fill for you,\" the latter [one filled] is valid. Sanctify for me and I will fill for you,\" both are valid. \"Fill for me and I will sanctify for you,\" both are invalid.",
75
+ "One who [wants to] fill [water] for himself and for a <i>chatat</i> [the red heifer sanctification ritual], he [should] fill for himself first and tie it to the [carrying] pole, and afterwards fill for the <i>chatat</i>. And if he filled for the <i>chatat</i> first and afterwards he filled for himself, it is invalid. He places his own behind him [on the pole holding the water vessels], and the one for the <i>chatat</i> in front of him. And if he placed the one for the <i>chatat</i> behind him, it is invalid. If they were both for <i>chatat</i>, he places one in front and one behind and they are valid since it is impossible [to do otherwise].",
76
+ "One who takes a rope [borrowed for drawing water for the <i>chatat</i> ritual] in his hand [and goes to return it to its owner, after drawing water with it], if it is on his way, it [the water for the ritual] is valid. And if [he goes] out of his way [to return the rope to it owner], it is invalid [since carrying the rope unnecessarily is considered unrelated work, which invalidates the waters]. Regarding this, someone went to [the sages of] Yavneh on three festivals [to ask about this ruling], and on the third festival, they validated [the waters] as a temporary teaching [i.e. one which was only applied because of pressing circumstances].",
77
+ "One who wraps the rope around his hand [while drawing the water], it is valid [and not considered unrelated work]. And if he wraps it after [he finishes drawing the water], it is invalid. Rabbi Yose says: It was this [ruling] that they validated as a temporary teaching [as opposed that in the previous mishnah].",
78
+ "If [after drawing water for the <i>chatat</i>] one hides a barrel to prevent it from breaking, or overturns it onto its mouth to dry it in order to fill it, it [the drawn water] is valid [since those action are not considered unrelated work]. If [he did these actions] in order to carry the sanctified [waters] in it, it [the drawn water] is invalid. If [between drawing the water and sanctifying it with ashes] one removes earthenware shards from a trough [in which he plans to sanctify the water] so that it will hold much water, it [the drawn water] is valid. But if [he removed the shards] so that they should not impede him when he wishes to empty out the water, it is invalid.",
79
+ "One whose waters were on his shoulders and he taught a halachic teaching, showed others the path, killed a snake or a scorpion, or took foods to hide them, it [the water] is invalid. If [he took] food to eat, it is valid; or [killed] a snake or scorpion that were impeding him, it is valid. Rabbi Yehuda says: This is the rule: Anything which is a kind of work, whether or not he stopped [and delayed his way], it is invalid. Anything which is not a kind of work, if he stopped [and delayed his way], it is invalid, and if he did not stop, it is valid.",
80
+ "One who leaves his water with a ritually impure individual, it is invalid; and with a ritually pure person, it is valid. Rabbi Eliezer says: even with an impure individual, it is valid if the owner did not do work.",
81
+ "Two that were filling [water] for the <i>chatat</i>, if they lifted for one another [helping each other carry], or if they removed thorns from each other, if [they were filling water] for one sanctification, it is valid; for two sanctifications, it is invalid. Rabbi Yose says: Even for two sanctifications it is valid if they stipulated between them [before hand that they would do this].",
82
+ "If [while carrying the drawn water to be sanctified] one breached [a fence] on a condition to re-fence it, it [the water] is valid. But if he did re-fence it, it is invalid. If [between drawing and sanctifying the water] one eats on condition to spread [the leftover seeds], it [the water] is valid. But if he did spread, it is invalid. If one was eating and had [food] leftover, and threw what was in his hand underneath the fig tree or into the designated region [for drying figs] in order that it not go to waste, it [the water] is invalid."
83
+ ],
84
+ [
85
+ "Two who were guarding the jug [containing water for mixing with ashes], if one became impure, they [the waters] are valid, because they were in the domain of the second one. If he [the one who became impure] purified himself, and the second one became impure, they are valid because they are in the domain of the first. If they both became impure at once, they [the waters] are invalid. If one of them did work, they are valid because they were in the domain of the second one. If he [the one who was working] stopped and the second did work, they are valid because they were in the domain of the first. If they both did work at once, they [the waters] are invalid.",
86
+ "One who is sanctifying the <i>chatat</i> waters should not wear shoes, for if liquid should fall on the shoe, it becomes impure [relative to the <i>chatat</i>], and it makes him [who wears it] impure. Behold [it is as though] he says [to the shoe]: \"That which renders you impure [i.e. liquid] does not impurify me [for liquids to not render people impure], yet you have rendered me impure!\" If liquid fell on his flesh, he is [still] pure. If it fell on his clothing, they become impure and they make him [who wears them] impure. Behold [it is as though] he says [to the clothing]: \"That which renders you impure [i.e. liquid] does not impurify me, yet you have rendered me impure!\"",
87
+ "The person who burns the [red] heifer, or the bulls (that are burned, see Leviticus 4:3–21 or 16:28), and the person who sends away the scapegoat (Leviticus 16:7-10, 26) render clothes [that one wears while so doing] impure. The heifer, the bulls, and the scapegoat themselves do not render clothes [with which they come in contact] impure. Behold it [is as though the clothing] says [to the person]: That which renders you impure [i.e. the animals] does not impurify me, yet you have rendered me impure!\"",
88
+ "One who eats from the unslaughtered corpse of a kosher bird and it [the meat] is in his throat, the clothing [he is wearing] becomes impure. The corpse itself does not make the clothing impure [through contact]. Behold it [is as though the clothing] says [to the person]: That which renders you impure [i.e. the corpse] does not impurify me, yet you have rendered me impure!\"",
89
+ "All offspring of impurity [i.e. items which contracted secondary or tertiary levels of ritual impurity, as opposed to inherently impure items] cannot render vessels impure, but a liquid [they can render impure]. If a liquid became impure [from an offspring of impurity], it renders them [vessels with which it comes into contact] impure. Behold it [is as though the vessel] says [to the liquid]: That which renders you impure [i.e. the offspring of impurity] does not impurify me, yet you have rendered me impure!\"",
90
+ "An earthenware vessel cannot render its fellow [earthenware vessel] impure, but a liquid [it can render impure]. If a liquid became impure, it makes it [the vessel which holds it] ritually impure. Behold it [is as though the vessel] says [to the liquid]: That which renders you impure [i.e. the other earthenware vessel] does not impurify me, yet you have rendered me impure!\"",
91
+ "Anything which [is sufficiently impure such that it] invalidates <i>trumah</i> [a portion of produce which must be given to a priest and is not allowed to become ritually impure] upon contact makes liquids impure [to the extent] that they become a 'primary' [source of impurity] to make one thing impure, and [then] to invalidate another. [The intensity of ritual impurity depends on how many steps removed it was from the original source. Our Mishnah teaches that when a liquid becomes impure by coming into contact with something impure, it is considered 'primary' to the source of impurity, meaning that any liquid or food it comes into contact with then becomes impure as a 'secondary' source of impurity, which in turn is sufficient to impurify and therefore invalidate <i>trumah</i> with which it comes into contact.] The exception to this is one who immersed [for purification] that day and is yet to have the sun set [for such an individual invalidates <i>trumah</i> upon contact but does not make liquids he touches into 'primary' sources of impurity]. Behold it [is as though the food] says [to the liquid]: That which renders you impure [i.e. something of a 'secondary' level of impurity] does not impurify me, yet you [the liquid, after becoming impure through contact with that impurity of a 'secondary' level] have rendered me impure!\"",
92
+ "All the seas are like a <i>mikvah</i> [a collection of water in which one can immerse in order to remove certain ritual impurities], as it is Said (Genesis 1:10), \"And the gatherings [literally: mikvahs] of water, he called seas,\" these are the words of Rabbi Meir. Rabbi Yehuda says: [Only] the great sea [i.e. the Mediterranean] is like a <i>mikvah</i>. It only says \"seas\" [in the plural] regarding something contains many types of seas [i.e. the ocean, into which flow many bodies of water]. Rabbi Yose says: All seas purify [as a mikvah] with [even only] a gradual flow [of water], yet they are invalid for a <i>zav</i> [an individual who is ritually impure due to having had a type of seminal emission, and who must immerse in naturally flowing waters as part of the purification process], a <i>metzorah</i> [one who is ritually impure due to having a type of skin disease, and who must have a bird sacrificed above flowing waters as part of his purification process], and to sanctify the waters of a <i>chatat</i> [the red heifer ritual, which also must come from flowing waters; Rabbi Yossi says that seas are not a valid source for these three rituals, which require use of naturally flowing waters].",
93
+ "Blighted waters are invalid [for sanctification for the <i>chatat</i> ritual]. The following are blighted: salted and warm [waters]. Inconsistent waters are [also] invalid. The following are inconsistent waters: those which flow inconsistently once in seven [years]. Inconsistent waters in wartimes or years of drought are valid. Rabbi Yehuda invalidates [them].",
94
+ "Waters of Karmion and waters of Fugah [two of rivers in Israel] are invalid for they are marsh waters. The waters of the Jordan and waters of Yarmuch are invalid for they are mixed waters. And the following are mixed waters: one valid [water source] and one invalid which became mixed. Two valid [water sources] that became mixed are valid; Rabbi Yehuda invalidates [them].",
95
+ "Achav's well and the cave of Pamyas are valid. Waters which were changed [in appearance] and the change occurred by itself are valid. A channel of water which came from afar is valid, so long as it was guarded such that [it is known] that a person did not stop it [in its flow from the spring]. Rabbi Yehuda says: Behold, it is presumed to be permitted [i.e. even without guarding it is presumed that no one stopped its flow]. A well into which fell earthenware shards or earth, one should wait [before using the water] until it becomes clear, according to Rabbi Yishmael; Rabbi Akiva says: There is no need to wait."
96
+ ],
97
+ [
98
+ "A flask [of water which has already been mixed with ashes and sanctified] into which an[y] amount of water fell, Rabbi Eliezer says: One should sprinkle two sprinklings [instead of one, on a ritually impure individual in order to purify him]; and the Sages invalidate [the waters]. If dew fell into it, Rabbi Eliezer says: One should leave it in the sun and the dew will rise [i.e. evaporate]; and the Sages invalidate [the water]. If liquids or fruit juices fell into it, one should pour it out [because it has been invalidated], and drying [of the vessel before reuse] is required. If ink, or coloured charcoal, or coloured water, or anything which leaves a mark [fell into the water], one should pour it out [because it has been invalidated] and drying [the vessel before reuse] is not required.",
99
+ "If insects or crawling creatures fell into it [the water] and they split open [and released liquid into the water], or if their [the waters'] appearance was changed [because of the insects], they [the waters] are invalid. If [the insect was] a chipushit [a type of black worm], either way [even if no change occurred] it invalidates [the water] because it is like a tube [and invalidates the water like any tube or open vessel containing liquid]. Rabbi Shimon and Rabbi Eliezer ben Ya'akov say: If [what fell in the water was] a dira or kina of the produce [types of insect], they [the waters] are valid because those [insects] contain no liquid.",
100
+ "If a domesticated or wild animal drank from them, they [the waters] are invalid. All birds invalidate them [by drinking], except for the dove, for it [only] sucks [and no saliva leaves its mouth]. None of the rodents invalidate it [by drinking] except for the weasel for she laps it. Rabban Gamliel says: even the snake [invalidates] for it regurgitates. Rabbi Eliezer says: even the mouse [invalidates].",
101
+ "One who thinks of drinking the <i>chatat</i> waters, Rabbi Eliezer says: he has invalidated [the waters]. Rabbi Yehoshua says: Once he tilts [the vessel to drink from it, the waters then become invalid]. Rabbi Yose says: To which [case] do these words refer? To water which was not [yet] sanctified; but with sanctified water Rabbi Eliezer says: Once he tilts [the vessel to drink from it, the waters then become invalid]. Rabbi Yehoshua says: Once he drinks. If he swallowed it [without bringing the vessel to his mouth], it [the water left in the vessel] is valid.",
102
+ "<i>Chatat</i> waters which were invalidated should not be mixed with plaster, lest they be to be a mishap for others [since one who would touch the mixture would become impure]; Rabbi Yehuda says: They [the waters] are nullified [and no longer cause impurity once they are mixed in]. A cow that drank the <i>chatat</i> waters, its meat is ritually impure [only] between that time and the [corresponding] time [i.e. if the slaughtering occurred within twenty-four hours of the drinking, the meat is impure]. Rabbi Yehuda says: They [the waters] are nullified in her intestines [and no longer cause impurity, even if the slaughtering occurred within twenty-four hours of drinking].",
103
+ "The <i>chatat</i> waters and ashes of a <i>chatat</i> may not pass over a river or in boat, and one may not float them [in a vessel] on the water's surface, and one may not stand on one side [of a river] and throw them to the other side. But one can pass through water [by foot] up to his neck [while carrying the <i>chatat</i> waters]. One who is [sufficiently] pure for the <i>chatat</i> may pass [over water] with an empty vessel that is [sufficiently] pure for the <i>chatat</i> in his hand, or [while carrying] water that has not [yet] been sanctified.",
104
+ "Valid ashes which mixed with [regular] charred ashes, we go after the majority for [determining its status of] causing impurity [i.e. if the majority is red heifer ashes then it causes impurity like the <i>chatat</i> ], and we do not sanctify [water] with it [even if the majority is red heifer ashes]. Rabbi Eliezer says: We sanctify with all of them [with all of the ashes].",
105
+ "<i>Chatat</i> waters which became invalid render impure [with regard to <i>trumah</i>] one who is [sufficiently] pure for <i>trumah</i>, by [the waters touching] one's hands or one's body. [<i>Trumah</i> is a portion of grain separated from produce that must be given to priest and is not allowed to become impure or be eaten by one who is impure.] But one who was [sufficiently] pure for the <i>chatat</i>, neither [contact with the invalidated water] by his hands nor by his body [render him impure]. If they [the <i>chatat</i> waters] became impure, they render impure one who is [sufficiently] pure for <i>trumah</i>, by [the water touching] his hands or his body, and [they render] one who is [sufficiently] pure for the <i>chatat</i> [impure] by [touching] his hands but not by [touching] his body.",
106
+ "Valid ashes placed on the top of water, which are unfit for sanctification, render impure one who is [sufficiently] pure for <i>trumah</i>, by [touching] his hands or his body. And [they do not render impure] one [sufficiently] pure for the <i>chatat</i>, neither by [touching] his hands nor his body."
107
+ ],
108
+ [
109
+ "Anything capable of becoming impure due to <i>midras</i> [a type of impurity due to being sat on by certain types of impure individuals, which can then transfer impurity to other things] is <i>madaf</i> [treated as if ritually impure due to <i>midras</i>] for <i></i>chatat, [regardless of] whether it is impure or pure. [This is all part of an extra stringency imposed by the rabbis to elevate the purity of the <i>chatat</i>.] And people are also like this [like objects capable of becoming ritually impure due to <i>midras</i>, they too become <i>madaf</i> for <i>chatat</i>]. Things which are capable of becoming impure due to contact with a corpse, [regardless of] whether they are pure or not, Rabbi Eliezer says: \"they are not <i>madaf</i>.\" Rabbi Yehoshua says: \"they are <i>madaf</i>.\" And the Sages say: \"one that is impure is <i>madaf</i>, one that is pure is not <i>madaf</i>.\"",
110
+ "One who is pure for <i>chatat</i>, who [then] touched a <i>madaf</i> object, is made impure [for <i>chatat</i>]. Jugs [which are sufficiently pure and intended for holding the waters] for a <i>chatat</i>, which [then] touched a <i>madaf</i> object, are made impure [for <i>chatat</i>]. One who is pure for <i>chatat</i>, who [then] touched foods or drinks, if [he touched them] with his hand, he is impure, if with his foot, he his pure. If he moved them with his hand [without touching them], Rabbi Yehoshua considers him impure, and the Sages consider him pure.",
111
+ "A <i>kallal</i> [a type of stone or earthenware vessel] of <i>chatat</i> [containing the ashes of a red heifer], which touched a [dead] <i>sheretz</i> [certain types of small creature which are impure when dead], is [still] pure. If it [the <i>kallal</i>] was placed on top [of the <i>sheretz</i>], R Eliezer considers them [the ashes] pure, and the Sages consider them impure. If it touched foods or drinks or holy texts, it is pure. If it was placed on top of them, Rabbi Yose considers it pure, and the Sages consider it impure.",
112
+ "One who is pure for <i>chatat</i>, who [then] touched an oven, with his hand, he is impure, with his foot, he is [still] pure. If he was standing on top of an oven and his hand was outstretched beyond the oven and [holding] in it the jug [with the ashes], and similarly a rod [for holding jugs] placed on top of an oven with two <i>kallalot</i> [hanging] on it, one on one side and one the other, Rabbi Akiva considers them pure, and the Sages consider them impure.",
113
+ "If one [who was sufficiently pure for <i>chatat</i>] was standing beyond the oven, and he stretched out his hand to a window and he took the jug and passed it over the oven, Rabbi Akiva considers it impure, and the Sages consider it pure. But one who is pure for <i>chatat</i> may stand on an oven with an empty vessel which is pure for <i>chatat</i> in his hand, or with water that had not [yet] been sanctified [and they will remain pure].",
114
+ "Jugs of <i>chatat</i> that touched jugs of sanctified property or of <i>trumah</i> [a portion of produce which must be given to a priest and must be kept ritually pure], [the jug] of <i>chatat</i> is [made] impure and that of the sanctified property or of <i>trumah</i> is pure. If [he holds] both of them in two hands [i.e. the <i>chatat</i> jug in one hand and one of the other types in the other], both of them [the jugs] are impure. If the two of them were [wrapped] in two pieces of paper [as he held them in each hand], they are both pure. If that of <i>chatat</i> were in paper and that of <i>trumah</i> was in his hand, they are both impure. If that of <i>trumah</i> was in paper and that of <i>chatat</i> was in his hand, both of them are pure; Rabbi Yehoshua says: \"that of the <i>chatat</i> is impure.\" If they were placed on the ground and one touched them [both, simultaneously], that of the <i>chatat</i> is impure, and that of the sanctified property or of the <i>trumah</i> are pure. If he moved them [without touching them], Rabbi Yehoshua considers [them] impure, and the Sages consider [them] pure."
115
+ ],
116
+ [
117
+ "A vial [of water sanctified for the <i>chatat</i> ritual] which one left uncovered, and [then] returned to find it covered, is invalid [for the ritual]. If one left it covered and returned to find it uncovered, if a weasel could have drunk from it--or a snake, according to Rabban Gamliel--or if dew descended into it at night, it is invalid. The <i>chatat</i> [ashes or water, contained inside a vessel] are not protected [from impurity] by a tight seal [if they were in a tightly sealed vessel incapable of becoming impure from the outside]; but waters which were not sanctified are saved [from impurity] by a tight seal.",
118
+ "Any doubtful case [regarding something's purity status] which would be [deemed] pure for <i>trumah</i> [a portion of produce which needs to be given to a priest and must be kept pure] is pure for <i>chatat</i>. Any [doubtful case] which is 'hanging' for <i>trumah</i> [i.e. not definitively deemed pure or impure, but rather is neither eaten not burned] is spilled out for <i>chatat</i>. [Impure <i>trumah</i> may not be eaten and needs to be burnt, but it is forbidden to burn pure <i>trumah</i>. A doubtful case of <i>trumah</i> is considered 'hanging' if we declare it doubtfully impure such that it may not be eaten but is still not allowed to be burnt. Invalid <i>chatat</i> waters, however, cannot be used for the ritual sprinkling, and thus retain no sanctity; therefore they may be discarded or destroyed.] If one [whom the <i>chatat</i> waters that should have been spilled out were sprinkled on him when he was impure, in order to purify him through the <i>chatat</i> ritual] handled pure [<i>trumah</i>], they are 'hanging' [and can be neither eaten nor burned. The [wooden] lattices are pure for sanctified property, for <i>trumah</i>, and for <i>chatat</i>. Rabbi Eliezer says: The shaky [lattices] are impure for <i>chatat</i>.",
119
+ "If a fig cake of <i>trumah</i> fell into the <i>chatat</i> waters, and one took it and ate it, if it [the amount be ate] contained [a volume] equivalent to an egg, [regardless of] whether it was pure or impure, the waters are impure and the eater is liable for the death penalty. If it did not contain [a volume] equivalent an egg, the waters are pure and the eater is liable for the death penalty. Rabbi Yose says: If it was pure, the waters are pure. One who is pure for <i>chatat</i>, if he stuck his head and the majority of his body into <i>chatat</i> waters, he is made impure.",
120
+ "Anyone who is required by the words of the Torah to enter into water [for ritual immersion, to become pure], renders impure sanctified property, <i>trumah</i>, unsanctified objects, and the tithe; and he is forbidden to enter the temple. After his entering [the water, but before sunset on the day of his immersion], he renders sanctified property impure, and he invalidates <i>trumah</i>, according to Rabbi Meir. And the Sages say: he invalidates sanctified property and <i>trumah</i>, but he is permitted to [touch] unsanctified objects and the tithe. And if he entered the temple, whether before his entering [the water], or after his entering [but before sunset that day], he is liable.",
121
+ "Anyone who is required by the words of the Scribes [i.e. on a rabbinic level] to enter into water [for ritual immersion], he renders sanctified property impure, and invalidates <i>trumah</i>, and he is permitted to [touch] unsanctified property and the tithe, according to Rabbi Meir. And the Sages forbid regarding the tithe. After his entering [the water, even before sunset that day], he is permitted to [touch] any of these. And if he came to the temple, whether before his entering [the water], or after his entering, he is exempt.",
122
+ "Anyone who is required to enter into water [for ritual immersion], whether by the words of the Torah or by the words of the Scribes, he renders impure <i>chatat</i> waters [which have been sanctified with red heifer ashes], and the <i>chatat</i> ashes, and the one who sprinkles the <i>chatat</i> waters, through [his] touch, and by [his] carrying [them]. The [pure] hyssop which has been primed [for impurity, such as if it became wet], and waters that are have not been sanctified [by being mixed with <i>chatat</i> ashes], and an empty vessel that is pure for <i>chatat</i>, [also are rendered impure by one who requires immersion] through [his] touch and by [his] carrying [them], according to Rabbi Meir. And the Sages say: by touch but not by carrying.",
123
+ "Any hyssop that has a borrowed name is invalid [for sprinkling the ashes of a red heifer, which must be done with a bundle of hyssop]. The [type of hyssop about which one says] \"This is hyssop,\" is valid. Lavender, blue hyssop, Roman hyssop, desert hyssop, are invalid. And [hyssop] of impure <i>trumah</i> is invalid. And one of pure [<i>trumah</i>] should not be sprinkled with [as part of the <i>chatat</i> ritual], but if one did sprinkle [with it, post-facto] it is valid. We do not sprinkle with young [hyssop], and not with buds. [One who was impure and was then sprinkled, as part of the <i>chatat</i> purification ritual, with] young [hyssop] is not liable for [subsequently] entering the temple. Rabbi Eliezer says: [he is] even not [liable for entering the temple if he had been sprinkled using hyssop] buds\". Which are young [hyssop]? Stalks that [their flowers] have not matured.",
124
+ "Hyssop with which one sprinkled [during the <i>chatat</i> ritual] is valid for use in purifying the <i>metzora</i> [one with a skin illness which renders him impure, and whose purification ritual involves hyssop]. If one picked it [the hyssop] as wood, and liquids fell on it, one may dry it and it is valid [for sprinkling with]. If one picked it as food and liquids fell on it, even if one dried it, it is invalid [for sprinkling]. If one picked it for use for the <i>chatat</i> ritual, it is as though it were picked as food, according to Rabbi Meir. Rabbi Yehuda and Rabbi Yose and Rabbi Shimon say: [it is] as though it were picked as wood.",
125
+ "The mitzvah of the hyssop [which the Torah commanded to be used for sprinkling the <i>chatat</i> waters on one who is impure] is three stems [bundled together] containing three [central] stalks [i.e. a stalk for each]. Rabbi Yehuda says: three [stalks] each. A hyssop that has three stems, one separates them and then binds them together. If one separated but did not bind, [or] bound and but did not separate, [or] neither bound nor separated, it is valid [for sprinkling, post-facto]. Rabbi Yose says: The mitzvah of the hyssop is three stems containing three [central] stalks, and two for its remainder [i.e. if some of it falls off, it must retain at least two stalks in order to stay valid], and a [minimal] amount for its frame [i.e. if the sprinkling causes the stalks to break, at least a minimal amount must remain in order for to stay valid]."
126
+ ],
127
+ [
128
+ "The short hyssop [which is not long enough to reach the bottom of the vessel containing the <i>chatat</i> waters], one should provide it with string or a rod and dip it, and raise it [out], and hold the hyssop and sprinkle with it. Rabbi Yehuda and Rabbi Shimon say: Just as sprinkling must be [done] with the hyssop, so too dipping must be [done] with the hyssop. ",
129
+ "If one sprinkled, but there is a doubt as to whether [he sprinkled] from the string or from the rod [used to lengthen the short hyssop], or from the stalk [of the hyssop itself], his sprinkling is invalid. If one sprinkled onto two vessels, but there is a doubt as to whether he sprinkled on both of them [from the hyssop], or [that the water on one of them splashed] from its fellow [vessel] and onto it, his sprinkling is invalid. A needle which was placed on earthenware, if one sprinkled onto it, but there is a doubt as to whether he sprinkled on the needle, or [that the water splashed] from the earthenware onto it, his sprinkling is invalid [i.e. the needle remains impure]. A flask with a narrow mouth [containing <i>chatat</i> water], one dips [the hyssop in] and raises it out as usual. Rabbi Yehuda says: [only] the first sprinkling [can be done regularly; but for later sprinklings, there is a concern that hyssop will stick in the mouth of the flask and only absorb from the walls, and there might not be a proper dipping]. <i>Chatat</i> waters which became diminished [i.e. started running out], one dips even the tips of the stalks, and sprinkles, as long as it is not absorbing [water from the sides or bottom of the vessel, since there must be dipping]. If one intended to sprinkle forward and he sprinkled backwards, [or] backwards and he sprinkled forwards, his sprinkling is invalid; forward and he sprinkled to the sides in front of him, his sprinkling is valid. A person maybe be sprinkled, whether with his awareness, or without it. We sprinkle on a person and on vessels, even a hundred [in one sprinkling, so long as some water reaches them, with the sprinkler's intention].",
130
+ "If one intended to sprinkle on something that can retain impurity, and he sprinkled on something that cannot retain impurity, if there is [still some of the sanctified water] in the hyssop, he need not repeat [his dipping, before going to sprinkle the rest of the water onto other things or people]. If [one intended to sprinkle] onto something that cannot retain impurity, and he sprinkled on something that can retain impurity, [even] if there is [still some water] in the hyssop, he must repeat [his dipping, before sprinkling again]. If [one intended to sprinkle] onto a person, and he sprinkled onto an animal, if there is [still some of the sanctified water] in the hyssop, he need not repeat [his dipping]. If [he intended] onto an animal, and he sprinkled onto a person, [even] if there is [still some water] in the hyssop, he must repeat. The waters that drip [from the hyssop, if it was dipped for sprinkling onto something that cannot retain purity,] they are valid [for sprinkling, if they fall into a pure vessel, and if one then dips the hyssop into them for sprinkling]; therefore they cause impurity as <i>chatat</i> waters [which render impure those who carry or touch them].",
131
+ "One who sprinkles [onto another individual] from a public window, and he [the sprinkled individual, assuming he has been purified,] enters the temple, and [subsequently] the waters [he was sprinkled with] are found to have been invalid, he is exempt. [One who sprinkles] from a private window, and [the sprinkled individual then] enters the temple, and [subsequently] the waters are found to have been invalid, he is liable. But a high priest, whether [he was sprinkled with waters] from a private window or from a public window, he is exempt, for the high priest is not liable for entering the temple [impure]. They used to slip [on the left over <i>chatat</i> waters spilled] in front of the public window, and they would trample it, but they did not refrain [from doing so, and from entering the temple afterwards], for they said: <i>Chatat</i> waters that have done their mitzva do not cause impurity.",
132
+ "One who is pure can grasp an impure axe in a fold of his clothing and have one sprinkle onto it. Even if [after the sprinkling] it has on it a [sufficient] amount of water for sprinkling, he is pure. [Generally carrying <i>chatat</i> waters renders one impure, but in this case the waters have already done their mitzva, as noted in the previous Mishna.] And how much must the waters be in order to be an amount for sprinkling? [Enough] that one may dip the tips of the stalks and sprinkle. Rabbi Yehuda says: We view them as if they were on a hyssop of copper [i.e. we also take into account water which has been absorbed and is no longer visible, since copper does not absorb].",
133
+ "One who sprinkles with an impure hyssop, if it has [the volume] equivalent to an egg, the waters are invalid, and his sprinkling is invalid. If it does not have [the volume] equivalent to an egg, the waters are valid, and his sprinkling is invalid. And it renders its fellow [hyssop] impure, and its fellow [renders] its fellow [impure], even if there are a hundred of them.",
134
+ "One who is pure for <i>chatat</i>, and whose hands became impure, his body becomes impure, and he renders impure his fellow, and his fellow [renders impure] his fellow, even if there are a hundred of them.",
135
+ "A jug of <i>chatat</i> [waters] whose outsides became impure, its inside [subsequently] becomes impure, and it renders its fellow [jug] impure, and its fellow [renders impure] its fellow, even of there are a hundred of them. The bell and the clapper are [considered] joined [for purity purposes and for sprinkling, and thus if one becomes impure so does the other, and sprinkling on one purifies the other]. A spindle for ruban [a kind of reed, used for weaving mats], one [who wishes to purify the spindle] should not sprinkle [only] on the rod or on the weight; and if one sprinkled [on one of them], it is a [valid] sprinkling [and the entire spindle is rendered pure]. A [spindle] for flax, [the parts are considered] joined. The leather [lining] of a cradle that is attached to its buttons, is [considered] joined. The frame [of a bed] is not [considered] joined, neither for impurity nor for purity. All the drilled handles of vessels [i.e. hollowed out handles, where part of the vessel sticks into them] are [considered] joined. Rabbi Yochanan ben Nuri says: even the inserted [i.e. the handles which are themselves pointed and are stuck into a hole in the vessel, they too are considered joined, according to Rabbi Yochanan ben Nuri].",
136
+ "The baskets of a pack saddle, a threshing couch, the corner of a coffin, travelers' [water] horns, a key chain, the stitches of launderers [who would stitch together pieces of clothing for washing, to prevent them from separating], and a piece of clothing sown together with Kilayim, [these are all considered] joined for impurity, but not joined for sprinkling. ",
137
+ "The cover of a kettle which is connected to a chain, Beit Shammai say: it is joined for impurity but not for sprinkling; Beit Hillel say: if he sprinkles onto the kettle he has sprinkled on the cover [i.e. the cover also becomes pure], but if he sprinkles on the cover, he has not sprinkled on the kettle. Anyone is valid to sprinkle, except for a <i>tumtum</i> [person (or animal) with recessed sexual organs whose gender is therefore impossible to determine, presently, by external examination. It is halachically uncertain whether such is male or female], an <i>androginos</i> [person (or animal) with both male and female sexual organs. It is halachically uncertain whether such is male, female or, perhaps, has a uniquely defined halachic gender], a woman, and a child that does not possess understanding. A woman may assist in the sprinkling, and she can hold the water while he dips and sprinkles. If she held his hand [during the process], even at the time of sprinkling [and not just the dipping], it is invalid. ",
138
+ "If one dipped the hyssop by day and sprinkled by day, it is valid. By day and sprinkled by night, [or] by night and sprinkled by day, it is invalid. But he himself can immerse at night and sprinkle by day, for we do not sprinkle until the sunrise. And anything done from dawn onward is valid. "
139
+ ]
140
+ ],
141
+ "sectionNames": [
142
+ "Chapter",
143
+ "Mishnah"
144
+ ]
145
+ }
json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Parah/English/Talmud Bavli. German. Lazarus Goldschmidt. 1929 [de].json ADDED
@@ -0,0 +1,148 @@
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
1
+ {
2
+ "language": "en",
3
+ "title": "Mishnah Parah",
4
+ "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001042448/NLI",
5
+ "versionTitle": "Talmud Bavli. German. Lazarus Goldschmidt. 1929 [de]",
6
+ "status": "locked",
7
+ "priority": 0.25,
8
+ "license": "Public Domain",
9
+ "versionNotes": "",
10
+ "digitizedBySefaria": true,
11
+ "shortVersionTitle": "Lazarus Goldschmidt, 1929 ",
12
+ "actualLanguage": "de",
13
+ "languageFamilyName": "german",
14
+ "isBaseText": false,
15
+ "isSource": false,
16
+ "direction": "ltr",
17
+ "heTitle": "משנה פרה",
18
+ "categories": [
19
+ "Mishnah",
20
+ "Seder Tahorot"
21
+ ],
22
+ "text": [
23
+ [
24
+ "<b>R.</b> ELIE͑ZER <small>SAGT, DAS</small> K<small>ALB</small><sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\">Das die Bewohner der Stadt wegen eines in ihrer Nähe erfolgten ungesühnten Mordes zu bringen u. unter verschiedenen Zeremonien zu töten hatten; cf. Dt. 21,1ff.</i> <small>EINJÄHRIG UND DIE</small> K<small>UH</small><sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\">Die sog. rote Kuh, aus deren Asche das Entsündigungswasser zur Reinigung des Unreinen hergestellt wurde; cf. Num. 19,2ff.</i> <small>ZWEIJÄHRIG</small>. D<small>IE</small> W<small>EISEN SAGEN, DAS</small> K<small>ALB</small> [<small>AUCH</small>] <small>ZWEIJÄHRIG, DIE</small> K<small>UH DREIJÄHRIG ODER VIERJÄHRIG</small><sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\">Dieses Alter dürfen die genannten Tiere hei ihrer Verwendung nicht überschritten haben.</i>. R. M<small>EÍR SAGT, AUCH FÜNFJÄHRIG</small>. T<small>AUGLICH IST AUCH EINE ÄLTERE, NUR WARTE MAN NICHT MIT IHR, DENN SIE KÖNNTE SCHWARZE</small> H<small>AARE BEKOMMEN UND UNTAUGLICH WERDEN</small>. R. J<small>EHOŠUA͑ SAGTE:</small> I<small>CH HÖRTE ‘NUR D RITTJÄHRIG’</small>. S<small>IE SPRACHEN ZU IHM:</small> W<small>AS SOLL DER</small> A<small>USDRUCK ‘DRITTJÄHRIG</small><sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\">Er gebrauchte das Numerale mit den. Adjektivsuffix, <span dir=\"rtl\">שלושית</span>, eigentl. dreüg, statt des üblichen ordinalen <span dir=\"rtl\">שלישית</span>, das dritte, Drittling.</i><small>’?</small> E<small>R ERWIDERTE IHNEN:</small> G<small>LATTWEG SO HABE ICH ES GEHÖRT</small>. D<small>A SPRACH</small> B<small>EN</small> A͑<small>ZAJ:</small> I<small>CH WILL ES ERKLÄREN: SAGST DU ‘</small>D<small>RITTLING’, SO KÖNNTE MAN VERSTEHEN, DIE DRITTE UNTER DEN ANDEREN, BEI DER</small> Z<small>ÄHLUNG, SAGST DU ABER ‘DRITTJÄHRIG’, SO IST EINE DREIJÄHRIGE ZU VERSTEHEN</small>. D<small>ESGLEICHEN SAGTEN SIE ‘</small>V<small>IER</small>[<small>JAHRS</small>]<small>WEINBERG’</small><sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\">Bezeichnung eines Weinberges od. Obstbaumes im 4. Jahre nach der Pflanzung, bis zu welchem die Ernte zum Essen verboten ist; cf. Lev. 19,23ff u. dazu Ms. IV,5.</i>. S<small>IE SPRACHEN ZU IHM:</small> W<small>AS SOLL DER</small> A<small>USDRUCK ‘</small>V<small>IER</small>[<small>JAHRS</small>]W<small>EINBERG’</small><sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\">Eigentl. der vierige; cf. Anm. 4 mut. mut.</i><small>?</small> E<small>R ERWIDERTE IHNEN:</small> G<small>LATTWEG SO HABE ICH ES GEHÖRT</small>. D<small>A SPRACH</small> B<small>EN A͑ZAJ:</small> I<small>CH WILL ES ERKLÄREN: SAGST DU ‘VIERTER’, SO KÖNNTE MAN VERSTEHEN, DER VIERTE UNTER ANDEREN, BEI DER</small> Z<small>ÄHLUNG, SAGST DU ABER ‘VIERIG’, SO IST DER VIER</small> J<small>AHRE ALTE ZU VERSTEHEN</small>. D<small>ESGLEICHEN SAGTEN SIE:</small> W<small>ER IN EINEM AUSSÄTZIGEN</small> H<small>AUSB EIN HALBES</small> B<small>ROT, DREI AUS DEM KAB GEGESSEN HAT</small><sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\">Sc. ist unrein.</i>. S<small>IE SPRACHEN ZU IHM:</small> S<small>AGE DOCH: ACHTZEHN AUF EINE</small> S<small>EÁ</small><sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\">Ein S. hat 6 K., ersteres ist ein viel bekannteres u. in der Schrift oft genanntes Maß.</i>. E<small>R ERWIDERTE IHNEN:</small> G<small>LATTWEG SO HABE ICH ES GEHÖRT</small>. D<small>A SPRACH</small> B<small>EN</small> A<small>͑ZAJ:</small> I<small>CH WILL ES ERKLÄREN: SAGST DU DREI AUS DEM</small> K<small>AB</small><sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\">Worunter zu verstehen ist, aus Teig in diesem Quantum.</i>, <small>SO IST DABEI KEINE</small> T<small>EIGHEBE</small><sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\">Cf. Num. 15,20; teighebepflichtig ist nur ein Quantum von <sup class=\"footnote-marker\">5</sup>/&lt;sub&gt;4&lt;/sub&gt; Kab.</i>, <small>SAGST DU ABER ACHTZEHN AUF EINE</small> S<small>EÁ</small><sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\">Worunter zu verstehen ist, aus Teig in diesem Quantum.</i>, <small>SO IST ES UM DIE</small> T<small>EIGHEBE VERMINDERT</small>.",
25
+ "R. J<small>OSE DER</small> G<small>ALILÄER SAGT, DIE</small> F<small>ARREN</small><sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\">Die in der Schrift als Opfer genannt werden.</i><small>ZWEIJÄHRIG, DENN ES</small> <i>heisst</i>:<sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\">Num. 8,8.</i><i>du sollst einen zweiten</i><sup class=\"footnote-marker\">13</sup><i class=\"footnote\">Im Zusammenhange ist dieses Wort überflüssig u. wird auf das Alter bezogen: zweijährig.</i><i>Farren nehmen, ein junges Rind, zum</i> <i>Sündopfer</i>. D<small>IE</small> W<small>EISEN SAGEN, AUCH DREIJÄHRIG</small>. R. M<small>EÍR SAGT, AUCH VIERJÄHRIG UND FÜNFJÄHRIG SEIEN SIE TAUGLICH, NUR BRINGE MAN AUS</small> E<small>HRERBIETUNG KEINE ALTEN</small>.",
26
+ "L<small>ÄMMER</small><sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\">Die in der Schrift als Opfer genannt werden.</i><small>EINJÄHRIG UND</small> W<small>IDDER ZWEIJÄHRIG, UND BEI DIESEN ALLEN VOM</small> T<small>AGE BIS ZUM</small> T<small>AGE</small><sup class=\"footnote-marker\">14</sup><i class=\"footnote\">Die Jährung erfolgt bei Wiederkehr des gleichen Kalendertages.</i>. M<small>IT DREIZEHN</small> M<small>ONATEN IST ES WEDER ALS</small> W<small>IDDER NOCH ALS</small> L<small>AMM TAUGLICH</small>. R. T<small>RYPHON NANNTE EIN SOLCHES</small> P<small>ALGAS</small><sup class=\"footnote-marker\">15</sup><i class=\"footnote\">So vokalisiert in Cod. Kaufmann. Die rabbinische Erklärung <span dir=\"rtl\">פלג גם</span>, halb groß, halb entwickelt, ist noch immer befriedigender als die Levys u. seiner Nachschreiber von <i>παλλαξ</i>, junge Person, nur von Menschen gebraucht, Geliebte, Beischläferin.</i>. B<small>EN</small> A͑<small>ZAJ NANNTE ES</small> N<small>OQED</small><sup class=\"footnote-marker\">16</sup><i class=\"footnote\">Eigentl. Weideschaf, zur Darbringung noch unreif; in der Schrift (iiReg. 3,4 u. Am. 1,1) nur in der Bedeutung Schafzüchter bekannt.</i>. R. J<small>IŠMA͑ÉL NANNTE ES</small> P<small>ARACHAREGMA</small><sup class=\"footnote-marker\">17</sup><i class=\"footnote\">Lesart u. Etymologie unsicher; nach den Erklärern paracharagma, abgescheuerle, nicht gangbare Münze; auch ein solches ist nicht als Lamm u. nicht als Widder zur Opferung geeignet.</i>. H<small>AT MAN ES DARGEBRACHT UND DAZU DAS</small> G<small>USSOPFER EINES</small> W<small>IDDERS GEBRACHT</small>, <small>SO WIRD ES IHM NICHT ALS</small> P<small>LICHTOPFER ANGERECHNET</small>. M<small>IT DREIZEHN</small> M<small>ONATEN UND EINEM</small> T<small>AGE IST ES EIN</small> W<small>IDDER</small>.",
27
+ "S<small>ÜNDOPFER DER</small> G<small>EMEINDE UND IHRE</small> B<small>RANDOPFER, DAS</small> S<small>ÜNDOPFER EINES EINZELNEN, DAS</small> S<small>CHULDOPFER DES</small> N<small>AZIRÄERS UND DAS</small> S<small>CHULDOPFER DES</small> A<small>USSÄTZIGEN SIND VOM DREISSIGSTEN</small> T<small>AGE AN TAUGLICH, AUCH SCHON AM DREISSIGSTEN</small> T<small>AGE; HAT MAN SIE AM ACHTEN</small> T<small>AGE DARGEBRACHT, SO SIND SIE TAUGLICH</small>. G<small>ELOBTES</small>, G<small>ESPENDETES, DAS</small> E<small>RSTGEBORENE, DAS</small> Z<small>EHNTE UND DAS</small> P<small>ESAḤOPFER SIND VOM ACHTEN</small> T<small>AGE AN TAUGLICH, AUCH SCHON AM ACHTEN</small> T<small>AGE</small>."
28
+ ],
29
+ [
30
+ "<b>R.</b>ELTE͑ZER <small>SAGT, DIE TRÄCHTIGE</small> E<small>NTSÜNDIGUNGSKUH</small><sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\">Die rote Kuh, aus deren Asche, das Entsündigungswasser hergestellt wurde.</i> <small>SEI TAUGLICH, NACH DEN</small> W<small>EISEN IST SIE UNTAUGLICH</small><sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\">Nach RJ., weit. Mišna V.</i>. R. E<small>LIE͑ZER SAGT, SIE DÜRFE NICHT VON</small> N<small>ICHTJUDEN GEKAUFT WERDEN, NACH DEN</small> W<small>EISEN IST SIE TAUGLICH</small>. U<small>ND NICHT NUR DIESE ALLEIN, SONDERN AUCH ALLE</small> O<small>PFER DER</small> G<small>EMEINDE UND DES EINZELNEN DÜRFEN VOM</small> L<small>ANDE UND VOM</small> A<small>USLANDE, VOM NEUEN UND VOM ALTEN</small><sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\">Dh. diesjährigem u. vorjährigem Getreide.</i> <small>GEBRACHT WERDEN, AUSGENOMMEN DIE</small> W<small>EBEGABE</small><sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\">Cf. Lev. 33,1ff.</i> <small>UND DIE ZWEI</small> B<small>ROTE</small><sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\">Cf. ib. V. 17.</i>, <small>DIE NUR VOM NEUEN UND VOM</small> I<small>NLANDE GEBRACHT WERDEN DÜRFEN</small>.",
31
+ "S<small>IND DIE</small> H<small>ÖRNER UND DIE</small> K<small>LAUEN DER</small> K<small>UH SCHWARZ, SO SCHNEIDE MAN SIE AB</small>. D<small>ER</small> A<small>UGENSTERN, DIE</small> Z<small>ÄHNE UND DIE</small> Z<small>UNGE MACHEN DIE</small> K<small>UH NICHT UNTAUGLICH</small><sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\">Wenn sie nicht rot sind.</i>. D<small>IE ZWERGHAFTE IST TAUGLICH</small>. W<small>ENN SIE EINE</small> B<small>LATTER HATTE UND MAN SIE ABGESCHNITTEN HAT, SO IST SIE NACH</small> R. J<small>EHUDA UNTAUGLICH</small>. R. Š<small>IMO͑N SAGT, IST AN DER</small> S<small>TELLE, WO MAN SIE ENTFERNT HAT, KEIN ROTES</small> H<small>AAR NACHGEWACHSEN, SEI SIE UNTAUGLICH</small>.",
32
+ "D<small>IE</small> S<small>EITENGEBURT UND DIE ALS</small> H<small>URENGABE ODER</small> H<small>UNDEPREIS VERWANDTE</small><sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\">Cf. Tem. Fol. 30a.</i> <small>IST UNTAUGLICH; NACH</small> R. E<small>LIE͑ZER ABER TAUGLICH, DENN ES HEISST:</small> <sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\">Dt. 23,19.</i><i>du sollst Hurengabe oder Hundepreis nicht ob irgend eines Gelübdes in das Haus des Herrn, deines Gottes, bringen</i>, <small>UND DIESE KOMMT NICHT IN DAS</small> H<small>AUS</small>. A<small>LLE</small> L<small>EIBESFEHLER, DIE</small> O<small>PFERTIERE UNTAUGLICH MACHEN, MACHEN AUCH DIE</small> K<small>UH UNTAUGLICH</small>. I<small>ST MAN AUF IHR GERITTEN, HAT MAN SICH AN SIE GELEHNT, HAT MAN SICH AN IHREN</small> S<small>CHWANZ GEHÄNGT, HAT MAN MIT IHR DEN</small> F<small>LUSS ÜBERQUERT, HAT MAN AUF SIE DEN</small> H<small>ALFTERSTRICK</small><sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\">Wenn er nachhängt.</i> <small>ZUSAMMENGELEGT, ODER HAT MAN AUF SIE SEINEN</small> M<small>ANTEL GELEGT, SO IST SIE UNTAUGLICH</small>. H<small>AT MAN SIE ABER MIT DEM</small> H<small>ALFTER ANGEBUNDEN, HAT MAN IHR EINE</small> S<small>ANDALE GEMACHT, DAMIT SIE NICHT AUSGLEITE, ODER HAT MAN SEINEN</small> M<small>ANTEL AUF SIE WEGEN DER</small> F<small>LIEGEN GELEGT, SO IST SIE TAUGLICH</small>. D<small>IE</small> R<small>EGEL HIERBEI IST: ERFOLGT ES UM IHRETWILLEN, SO IST SIE TAUGLICH, WENN ABER WEGEN EINES ANDEREN</small> Z<small>WECKES, SO IST SIE UNTAUGLICH</small>.",
33
+ "H<small>AT EIN</small> V<small>OGEL SICH AUF SIE NIEDERGELASSEN, SO IST SIE TAUGLICH; HAT EIN</small> M<small>ÄNNCHEN SIE BESPRUNGEN, SO IST SIE UNTAUGLICH</small>. R. J<small>EHUDA SAGT, HAT MAN ES HINAUFGEBRACHT, SEI SIE UNTAUGLICH, WENN ABER VON SELBST, SEI SIE TAUGLICH</small>.",
34
+ "H<small>AT SIE SCHWARZE ODER WEISSE</small> H<small>AARE IN EINEM</small> G<small>RÜBCHEN, SO IST SIE UNTAUGLICH</small>. R. J<small>EHUDA SAGT, AUCH WENN IN EINEM</small> [H<small>AAR</small>]<small>BECHER</small>. S<small>IND SIE IN ZWEI</small> [H<small>AAR</small>]<small>BECHERN NEBENEINANDER, SO IST SIE UNTAUGLICH</small>. R. A͑<small>QIBA SAGT, AUCH WENN ES VIER ODER FÜNF SIND, ABER ZERSTREUT, REISSE MAN SIE AUS</small><sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\">Und sie ist dann tauglich.</i>. R. E<small>LIE͑ZER SAGT, AUCH FÜNFZIG</small>. R. J<small>EHOŠUA͑ B</small>. B<small>ETHERA SAGT, SELBST WENN EINES AM</small> K<small>OPFE UND EINES AM</small> S<small>CHWÄNZE, SEI SIE UNTAUGLICH</small>. H<small>AT SIE ZWEI</small> H<small>AARE AN DER</small> W<small>URZEL SCHWARZ UND AN DER</small> S<small>PITZE ROT, ODER AN DER</small> W<small>URZEL ROT UND AN DER</small> S<small>PITZE SCHWARZ, SO RICHTE MAN SICH NACH DEM, WAS SICHTBAR IST –SO R</small>. M<small>EÍR; DIE</small> W<small>EISEN SAGEN, NACH DER</small> W<small>URZEL</small>."
35
+ ],
36
+ [
37
+ "<b>S</b>IEBEN T<small>AGE VOR DEM</small> V<small>ERBRENNEN DER</small> K<small>UH LIESS MAN DEN</small> P<small>RIESTER, DER DIE</small> K<small>UH VERBRENNEN SOLLTE, SICH VON SEINEM</small> H<small>AUSE NACH DER</small> K<small>AMMER ÜBER DER</small> B<small>URG</small><sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\">Benennung des Tempels od. einer bestimmten Stelle desselben; cf. Jom. Fol. 2a.</i> <small>NORDÖSTLICH ZURÜCKZIEHEN, DIESE WURDE</small> S<small>TEINHAUS GENANNT, UND BESPRENGTE IHN ALL DIE SIEBEN</small> T<small>AGE MIT ALLEN</small> E<small>NTSÜNDIGUNGEN</small><sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\">Dh. mit Ëntsündigungswasser aus der im Laufe der Zeit angesammelten Entsündigungsasche.</i>, <small>DIE DORT WAREN</small>. R. J<small>OSE SAGT, MAN BESPRENGTE IHN NUR AM DRITTEN UND AM SIEBENTEN</small> [T<small>AGE</small>]. R. Ḥ<small>ANINA DER</small> P<small>RIESTERVORSTEHER SAGTE</small>: D<small>EN</small> P<small>RIESTER, DER DIE</small> K<small>UH VERBRENNEN SOLLTE, BESPRENGTE MAN ALLE SIEBEN</small> T<small>AGE, UND DEN DES</small> V<small>ERSÖHNUNGSTAGES</small><sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\">Der am Versöhnungstage den Tempeldienst verrichten sollte; cf. Jom. Fol. 2a.</i> <small>BESPRENGTE MAN NUR AM DRITTEN UND AM SIEBENTEN</small>.",
38
+ "I<small>N</small> J<small>ERUŠALEM GAB ES AUF</small> F<small>ELSBODEN GEBAUTE</small> H<small>ÖFE, DIE UNTEN UNTERHÖHLT WAREN, WEGEN ETWAIGER</small> G<small>RÄBER IM</small> U<small>NTERGRUNDE</small><sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\">Die Unreinheit der Leiche würde sonst unbeschränkt nach oben steigen, durch den Hohlraum aber wird sie begrenzt.</i>, <small>UND DORTHIN BRACHTE MAN SCHWANGERE</small> F<small>RAUEN, DIE DA NIEDERKAMEN UND IHRE</small> K<small>INDER GROSSZOGEN</small><sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\">Um sie möglichst vor der Leichenunreinheit zu schützen.</i>. M<small>AN HOLTE DANN</small><sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\">Bei der Bereitung des Entsündigungswassers.</i> O<small>CHSEN, AUF DEREN RÜCKEN TÜREN LAGEN, UND AUF DIESE</small><sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\">Damit nicht die Kinder mit einem über den Rücken desf Tieres hinausragenden Gliede ein Leichenteil bezelten.</i> <small>SETZTE MAN DIE</small> K<small>INDER MIT STEINERNEN</small> B<small>ECHERN IN DEN HÄNDEN</small>. W<small>AREN SIE AN DEN</small> Š<small>ILOAḤ HERANGEKOMMEN, STIEGEN SIE HINAB UND FÜLLTEN SIE, SODANN KAMEN SIE HERAUF UND STIEGEN AUF IHREN</small> P<small>LATZ</small>. R. J<small>OSE SAGT, VON SEINEM</small> P<small>LATZE AUS LIESS JEDES</small> [<small>DEN</small> B<small>ECHER</small>] <small>HINUNTER UND FÜLLTE IHN</small>.",
39
+ "A<small>M</small> T<small>EMPELBERGE ANGELANGT, STIEGEN SIE HINUNTER</small>. D<small>ER</small> T<small>EMPELBERG UND DIE</small> V<small>ORHÖFE WAREN UNTERHÖHLT, WEGEN ETWAIGER</small> G<small>RÄBER IM</small> U<small>NTERGRÜNDE, UND AN DER TÜR DES</small> V<small>ORHOFES WAR EINE</small> U<small>RNE MIT DER</small> E<small>NTSÜNDIGUNGS</small>[<small>ASCHE</small>]. M<small>AN HOLTE DANN EIN MÄNNLICHES</small> S<small>CHAF, BAND IHM EINEN</small> S<small>TRICK ZWISCHEN DIE</small> H<small>ÖRNER, UND AN DER ANDEREN</small> S<small>EITE DES</small> S<small>TRICKES BAND MAN EINEN</small> S<small>TOCK FEST, UMWICKELTE IHN UND WARF IHN IN DIE</small> U<small>RNE; SODANN VERSETZTE MAN DEM</small> B<small>OCKE EINEN</small> S<small>CHLAG, SODASS ER ERSCHRECKT ZURÜCKSPRANG, UND MAN NAHM</small> [<small>VON DER</small> A<small>SCHE</small>]<sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\">Die beim Zurückprallen des Bockes am aus der Urne gezogenen Stocke haften blieb.</i> <small>UND TAT SO- VIEL HINEIN, DASS ES AUF DEM</small> W<small>ASSER SICHTBAR WAR</small>. R. J<small>OSE SAGT</small>: G<small>EBT DEN</small> M<small>INÄERN KEINE</small> G<small>ELEGENHEIT ZUM</small> S<small>POTTEN; VIELMEHR NAHM MAN SELBER DIE</small> A<small>SCHE UND TAT SIE HINEIN</small>.",
40
+ "M<small>AN LIESS NICHT DIE</small> V<small>ORBEREITUNGEN FÜR DAS EINE</small> E<small>NTSÜNDIGUNGSOPFER</small><sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\">Wenn es untauglich geworden ist.</i><small>FÜR EIN ANDERES</small> E<small>NTSÜNDIGUNGSOPFER GELTEN, UND NICHT EIN</small> K<small>IND FÜR EIN ANDERES</small> E<small>INTRETEN</small>. D<small>IE</small> K<small>INDER MUSSTEN</small> [<small>EINANDER</small>] <small>BESPRENGEN –</small>so R. J<small>OSE DER</small> G<small>ALILÄER;</small> R. A͑<small>QIBA SAGT, SIE BRAUCHTEN</small> [<small>EINANDER</small>] <small>NICHT ZU BESPRENGEN</small>.",
41
+ "F<small>ANDEN SIE KEINE</small> [A<small>SCHENRESTE</small>] <small>VON SIEBEN</small><sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\">Sündopferkühen, die bis dahin hergerichtet worden waren; cf. supra Mišna I.</i>, <small>SO MACHTEN SIE ES VON SECHS, VON FÜNF, VON VIER, VON DREI, VON ZWEFL UND AUCH VON EINER</small>. W<small>ER HAT SIE HERGERICHTET</small>? D<small>IE ERSTE RICHTETE</small> M<small>OŠE HER, DIE ZWEITE RICHTETE E͑ZRA HER, UND FÜNF VON E͑ZRA AN UND WEITER</small> –<small>SO</small> R. M<small>EÍR; DIE</small> W<small>EISEN SAGEN, SIEBEN VON</small> E<small>͑ZRA AN UND WEITER</small>. W<small>ER HAT DIESE HERGERICHTET?</small> Š<small>IMO͑N DER</small> G<small>ERECHTE UND DER</small> H<small>OCHPRIESTER</small> J<small>OḤANAN HABEN JE ZWEI HERGERICHTET, UND</small> E<small>LJEHOENAJ</small>, S<small>OHN DES</small> H<small>AQAJAPH, ḤANAME͑L DER</small> M<small>IZRI UND</small> J<small>ISMÁÉL</small>, S<small>OUN DES</small> P<small>HABI, JE EINE</small>.",
42
+ "V<small>OM</small> T<small>EMPELBERGE ZUM</small> Ö<small>LBERGE WAR EIN</small> B<small>RÜCKENGANG HERGERICHTET</small>, W<small>ÖLBUNGEN, ÜBER WÖLBUNGEN, UND GEGEN JEDEN</small> P<small>FEILER WAR EINE</small> W<small>ÖLBUNG, WEGEN EINES ETWAIGEN</small> G<small>RABES IM</small> U<small>NTERGRÜNDE</small>. Ü<small>BER DIESEN GING DER</small> P<small>RIESTER, DER DIE</small> K<small>UH VERBRENNEN SOLLTE, DIE</small> K<small>UH UND ALLE, DIE DABEI MITHELFEN SOLLTEN, ZUM</small> Ö<small>LBERGE</small>.",
43
+ "M<small>AN LIESS NICHT, WENN DIE</small> K<small>UH NICHT GEHEN WOLLTE, MIT IHR EINE SCHWARZE GEHEN, DAMIT MAN NICHT SAGE, MAN HABE EINE SCHWARZE GESCHLACHTET; AUCH NICHT EINE ROTE, DAMIT MAN NICHT SAGE, MAN HABE ZWEI GESCHLACHTET</small>. R. J<small>OSE SAGTE</small>: N<small>ICHT DESHALB, SONDERN WEIL ES HEISST:</small><sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\">Num. 19,3.</i><i>er soll sie hinausbringen</i>, <small>SIE ALLEIN</small>. V<small>ORHER SCHON WAREN DIE</small> Ä<small>LTESTEN</small> J<small>ISRAE͑LS ZU</small> F<small>USS ZUM</small> Ö<small>LBERGE HINGEGANGEN, WO EIN</small> T<small>AUCHBAD SICH BEFAND, UND SIE VERUNREINIGTEN DEN</small> P<small>RIESTER, DER DIE</small> K<small>UH ZU VERBRENNEN HATTE, WEGEN DER</small> S<small>ADUZÄER, DAMIT SIE NICHT SAGEN, SIE DÜRFE HERGETUCHTET WERDEN NUR DURCH SOLCHE, DIE DEN</small> S<small>ONNENUNTERGANG ABGEWARTET</small><sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\">Nach dem Untertauchen, nach Erlangung völliger Reinheit.</i><small>HABEN</small>.",
44
+ "S<small>IE LEGTEN IHRE HÄNDE AUF IHN</small><sup class=\"footnote-marker\">13</sup><i class=\"footnote\">Wodurch die Verunreinigung erfolgte, da sie als Gemeine für die heilige Handlung als unrein galten.</i><small>UND SPRACHEN ZU IHM</small>: H<small>ERR</small> H<small>OCHPRIESTER, TAUCHE EINMAL UNTER</small>. E<small>R GING DANN HINUNTER, NAHM EIN</small> T<small>AUCHBAD, KAM WIEDER HERAUF UND TROCKNETE SICH AB</small>. D<small>A WAR BEREITS AUFGESTAPELTES</small> H<small>OLZ</small>, Z<small>EDERNHOLZ</small>, E<small>SCHENHOLZ UND</small> Z<small>YPRESSENHOLZ, UND</small> H<small>OLZ VON GLATTEN</small> F<small>EIGENBÄUMEN, UND MAN MACHTE DARAUS EINE</small> A<small>RT</small> P<small>YRAMIDE, LIESS</small> Z<small>UGLÖCHER FREI, UND DIE</small> V<small>ORDERSEITE NACH</small> W<small>ESTEN</small>.",
45
+ "S<small>ODANN FESSELTE MAN SIE MIT EINEM</small> B<small>INSENSTRICKE UND LEGTE SIE AUF DEN</small> H<small>OLZSTOSS MIT DEM</small> K<small>OPFE NACH</small> S<small>ÜDEN UND DEM</small> G<small>ESICHTE NACH</small> W<small>ESTEN, UND DER</small> P<small>RIESTER, DER AUF DER</small> O<small>STSEITE MIT DEM</small> G<small>ESICHTE NACH</small> W<small>ESTEN STAND, SCHLACHTETE SIE UND NAHM</small> [<small>DAS</small> B<small>LUT</small>] <small>MIT DER</small> L<small>INKEN AUF, –</small> R. J<small>EHUDA SAGT, ER NAHM ES MIT DER</small> R<small>ECHTEN AUF UND TAT ES IN DIE</small> L<small>INKE, –UND SPRENGTE MIT DER</small> R<small>ECHTEN</small>. S<small>IEBENMAL TAUCHTE ER EIN UND SPRENGTE GEGEN DAS</small> A<small>LLERHEILIGSTE; ZU JEDER</small> S<small>PRENGUNG EIN</small> E<small>INTAUCHEN</small>. H<small>ATTE ER DAS</small> S<small>PRENGEN BEENDET, WISCHTE ER DIE</small> H<small>AND AM KÖRPER DER</small> K<small>UH AB, GING HINUNTER UND ZÜNDETE DAS</small> F<small>EUER MIT</small> K<small>IENHOLZ AN</small>. R. A͑<small>QIBA SAGT, MIT TROCKENEN</small> Z<small>WEIGEN</small>.",
46
+ "N<small>ACHDEM SIE AUFGEPLATZT</small><sup class=\"footnote-marker\">14</sup><i class=\"footnote\">Durch das Feuer.</i><small>WAR, BLIEB ER AUSSERHALB DER</small> V<small>ERTIEFUNG STEHEN, NAHM</small> Z<small>EDERNHOLZ</small>, Y<small>SOP UND KARMESINROTE</small> W<small>OLLE UND RIEF IHNEN ZU:</small> I<small>ST DIES</small> Z<small>EDERNHOLZ, IST DIES</small> Z<small>EDERNHOLZ?</small> I<small>ST DIES KARMESINROTE</small> W<small>OLLE, IST DIES KARMESINROTE</small> W<small>OLLE?</small> I<small>ST DIES</small> Y<small>SOP, IST DIES</small> Y<small>SOP?</small> B<small>EI JEDER</small> S<small>ACHE DREIMAL, UND SIE ERWIDERTEN IHM:</small> J<small>AWOHL, JAWOHL, JAWOHL</small>.",
47
+ "H<small>IERAUF UMWICKELTE ER ES</small><sup class=\"footnote-marker\">15</sup><i class=\"footnote\">Das ganze Bündel mit den genannten Dingen.</i><small>MIT DEM</small> E<small>NDE DES</small> W<small>OLLSTREIFENS UND WARF ES IN DEN</small> F<small>EUERBRAND</small>. N<small>ACHDEM SIE VERBRANNT WAR, ZERKLOPFTE MAN SIE MIT</small> S<small>TÖCKEN UND SIEBTE</small> [<small>DIE</small> A<small>SCHE</small>] <small>MIT</small> S<small>IEBEN</small>. R. J<small>IŠMA͑ÉL SAGT, DIES WURDE MIT STEINERNEN</small> H<small>ÄMMERN UND MIT STEINERNEN</small> S<small>IEBEN VERRICHTET</small>. E<small>IN SCHWARZ</small> [<small>GEBRANNTES</small> S<small>TÜCK</small>], <small>AN DEM</small> A<small>SCHE WAR, ZERSTIESS MAN, UND AN DEM KEINE WAR, LIESS MAN ZURÜCK</small>; K<small>NOCHEN ABER ZERSTIESS MAN OB SO ODER SO</small>. S<small>ODANN TEILTE MAN</small> [<small>DIE</small> A<small>SCHE</small>] <small>IN DREI</small> T<small>EILE; EINER WURDE IM</small> Z<small>WINGER NIEDERGELEGT, EINER WURDE AUF DEM ÖLBERGE NIEDERGELEGT UND EINER WURDE AN ALLE</small> P<small>RIESTERWACHEN VERTEILT</small>."
48
+ ],
49
+ [
50
+ "<b>H</b>AT <small>MAN DIE</small> E<small>NTSÜNDIGUNGSKUH GESCHLACHTET NICHT AUF IHREN</small> N<small>AMEN, ODER</small> [<small>DAS</small> B<small>LUT</small>] <small>AUFGENOMMEN ODER GESPRENGT NICHT AUF IHREN</small> N<small>AMEN, ODER AUF IHREN</small> N<small>AMEN UND NICHT AUF IHREN</small> N<small>AMEN, ODER NICHT AUF IHREN</small> N<small>AMEN UND AUF IHREN</small> N<small>AMEN, SO IST SIE UNTAUGLICH, UND NACH</small> R. E<small>LEA͑ZAR TAUGLICH</small>. W<small>ENN DURCH EINEN, DER HÄNDE UND FÜSSE NICHT GEWASCHEN HAT, SO IST SIE UNTAUGLICH, UND NACH</small> R. E<small>LEA͑ZAR TAUGLICH</small>. W<small>ENN NICHT DURCH DEN</small> H<small>OCHPRIESTER, SO IST SIE UNTAUGLICH</small>, <small>UND NACH</small> R. J<small>EHUDA TAUGLICH</small>. W<small>ENN DURCH EINEN, DER DIE</small> A<small>MT</small>sK<small>LEIDER NICHT ANHATTE, SO IST SIE UNTAUGLICH</small>. S<small>IE WURDE NÄMLICH IN DEN WEISSEN</small> K<small>LEIDERN HERGERICHTET</small>.",
51
+ "H<small>AT ER SIE AUSSERHALB IHRER</small> V<small>ERTIEFUNG VERBRANNT, ODER IN ZWEI</small> V<small>ERTIEFUNGEN, ODER HAT ER ZWEI IN EINER</small> V<small>ERTIEFUNG VERBRANNT, SO IST SIE UNTAUGLICH</small>. H<small>AT ER GESPRENGT UND NICHT GENAU GEGEN DEN</small> E<small>INGANG GEZIELT, SO IST SIE UNTAUGLICH</small>. H<small>AT ER MIT DER SECHSTEN DIE SIEBENTE</small><sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\">Zur 7. Sprengung nicht den Finger in das Blut getaucht.</i> <small>GESPRENGT UND DARAUF DIE SIEBENTE WIEDERHOLT, SO IST SIE UNTAUGLICH; WENN MIT DER SIEBENTEN EINE ACHTE UND DARAUF EINE ACHTE GESPRENGT, SO IST SIE TAUGLICH</small>.",
52
+ "H<small>AT ER SIE OHNE</small> H<small>OLZ VERBRANNT, ODER MIT IRGEND ANDEREN</small> H<small>OLZARTEN</small><sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\">Als ob. III,8 genannt.</i>, <small>SOGAR MIT</small> S<small>TOPPELN ODER</small> S<small>TREU, SO IST SIE TAUGLICH</small>. H<small>AT ER SIE ENTHÄUTET UND ZERLEGT, SO IST SIE TAUGLICH</small>. H<small>AT ER SIE GESCHLACHTET IN DER</small> A<small>BSICHT, VON IHREM</small> F<small>LEISCHE ZU ESSEN ODER VON IHREM</small> B<small>LUTE ZU TRINKEN, SO IST SIE TAUGLICH. B</small>. E<small>LIE͑ZER SAGT, DIE</small> [<small>UNZULÄSSIGE</small>] A<small>BSICHT MACHE DIE</small> K<small>UH NICHT UNTAUGLICH</small><sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\">Wie dies bei anderen Opfern der Fall ist.</i>.",
53
+ "A<small>LLE, DIE SICH VON</small> A<small>NFANG BIS</small> E<small>NDE MIT DER</small> K<small>UH BEFASST HABEN, MACHEN DIE</small> K<small>LEIDER UNREIN UND MACHEN SIE DURCH EINE</small> N<small>EBENARBEIT UNTAUGLICH</small>. E<small>REIGNET SICH BEIM</small> S<small>CHLACHTEN EINE</small> U<small>NTAUGLICHMACHUNG, SO MACHT SIE DIE</small> K<small>LEIDER NICHT UNREIN: EREIGNET SICH EINE BEIM</small> S<small>PRENGEN, SO MACHT SIE DIE</small> K<small>LEIDER DESSEN UNREIN, DER SICH MIT IHR VOR DER</small> U<small>NTAUGLICHWERDUNG BEFASST HAT, UND NICHT DIE</small> K<small>LEIDER DESSEN UNREIN, DER NACH DER</small> U<small>NTAUGLICHWERDUNG</small>. E<small>S ERGIBT SICH ALSO, DASS BEI IHR DIE</small> E<small>RSCHWERUNG EINE</small> E<small>RLEICHTERUNG</small><sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\">Ist sie untauglich, so macht sie nicht unrein.</i> <small>IST</small>. B<small>EI IHR GIBT ES STETS EINE</small> V<small>ERUNTREUUNG</small>. M<small>AN DARF</small> H<small>OLZ HINZUFÜGEN</small><sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\">Solange die Verbrennung dauert.</i>. I<small>HRE</small> H<small>ERRICHTUNG HAT AM</small> T<small>AGE ZU ERFOLGEN, DURCH EINEN</small> P<small>RIESTER</small>. D<small>IE</small> N<small>EBENARBEIT MACHT SIE UNTAUGLICH, BIS SIE</small> A<small>SCHE GEWORDEN IST; UND DIE</small> N<small>EBENARBEIT MACHT AUCH DAS</small> W<small>ASSER UNTAUGLICH, BIS MAN DIE</small> A<small>SCHE HINEINGETAN HAT</small>."
54
+ ],
55
+ [
56
+ "<b>W</b>ER <small>SICH EIN</small> T<small>ONGEFÄSS FÜR DAS</small> E<small>NTSÜNDIGUNGSWASSER HOLT</small><sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\">Von einem Töpfer, der die Reinheitsgesetze nicht beobachtet.</i>, <small>NEHME EIN</small> T<small>AUCHBAD UND ÜBERNACHTE AM</small> B<small>RENNOFEN</small><sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\">Und beobachte das Gefäß, das erst nach dem Brennen verunreinigungsfähig wird.</i>. R. J<small>EHUDA SAGT, ER DÜRFE ES AUCH AUS DEM</small> H<small>AUSE HOLEN, UND ES IST TAUGLICH, DENN BEIM</small> E<small>NTSÜNDIGUNGSWASSER IST JEDER GLAUBWÜRDIG</small>. H<small>ANDELT ES SICH UM</small> H<small>EBE, SO BRAUCHT MAN NUR DEN</small> B<small>RENNOFEN ZU ÖFFNEN UND</small> [<small>DAS</small> G<small>EFÄSS</small>] <small>HERAUSZUNEHMEN</small>. R. <small>ŠIMÓN SAGT, AUS DER ZWEITEN</small> R<small>EIHE, UND</small> R. J<small>OSE SAGT, ERST AUS DER DRITTEN</small> R<small>EIHE</small>.",
57
+ "H<small>AT MAN EIN</small> G<small>EFÄSS FÜR DAS</small> E<small>NTSÜNDIGUNGSWASSER UNTERGETAUCHT IN</small> W<small>ASSER, DAS ZUM</small> W<small>EIHEN</small><sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\">Zur Herstellung des Entsündigungswassers.</i> <small>UNTAUGLICH</small><sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\">Hierüber weit. VIII,8.</i> <small>IST, SO MUSS MAN ES ABTROCKNEN, UND WENN IN</small> W<small>ASSER, DAS ZUM</small> W<small>EIHEN TAUGLICH IST, SO BRAUCHT MAN ES NICHT ABZUTROCKNEN; WILL MAN DARIN BEREITS GEWEIHTES</small> W<small>ASSER AUFNEHMEN, SO MUSS MAN ES OB SO ODER SO ABTROCKNEN</small>.",
58
+ "H<small>AT MAN EINE KÜRBIS</small>[<small>FLASCHE</small>] <small>UNTERGETAUCHT IN</small> W<small>ASSER, DAS ZUM</small> W<small>EIHEN UNTAUGLICH IST, SO DARF MAN DARIN WEIHEN</small><sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\">Das Weihwasser hersteilen.</i>, <small>SO LANGE SIE NICHT UNREIN GEWORDEN IST; IST SIE UNREIN GEWORDEN, SO DARF MAN DARIN NICHT WEIHEN</small>. R. J<small>EHOŠUA͑ SAGT, DARF MAN DARIN VORHER WEIHEN, DÜRFE MAN DARIN AUCH NACHHER</small><sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\">Wenn sie unrein geworden war u. man sie uniergetaucht hat.</i> <small>WEIHEN, UND DARF MAN NACHHER DARIN NICHT WEIHEN, DÜRFE MAN DARIN AUCH VORHER NICHT WEIHEN</small>. I<small>N KEINEM</small> F<small>ALLE ABER DARF MAN DARIN BEREITS GEWEIHTES</small> W<small>ASSER HINEINTUN</small>.",
59
+ "E<small>IN</small> R<small>OHR, DAS MAN FÜR DAS</small> E<small>NTSÜNDIGUNGSWASSER ZURECHTGESCHNITTEN</small><sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\">Es nach Entfernung des Markes als Gefäß zu benutzen.</i> <small>HAT, TAUCHE MAN, WIE</small> R. E<small>LIE͑ZER SAGT, SOFORT UNTER;</small> R. J<small>EHOŠUA͑ SAGT, MAN MACHE ES UNREIN, UND TAUCHE ES UNTER</small><sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\">Es muß am selben Tage untergetaucht sein.</i>. J<small>EDER IST ZUM</small> W<small>EIHEN TAUGLICH, AUSGENOMMEN EIN</small> T<small>AUBER, EIN</small> B<small>LÖDER, UND EIN</small> M<small>INDERJÄHRIGER</small>. N<small>ACH</small> R. J<small>EHUDA. IST EIN</small> M<small>INDERJÄHRIGER TAUGLICH UND EINE</small> F<small>RAU UND EIN</small> Z<small>WITTER UNTAUGLICH</small>.",
60
+ "M<small>AN KANN</small> [<small>DAS</small> W<small>ASSER</small>] <small>IN JEDEM</small> G<small>EFÄSSE WEIHEN, AUCH IN</small> G<small>EFÄSSEN AUS</small> R<small>INDERMIST, IN</small> G<small>EFÄSSEN AUS</small> S<small>TEIN, IN</small> G<small>EFÄSSEN AUS</small> E<small>RDE, UND MAN KANN ES SOGAR IN EINEM</small> S<small>CHIFFE WEIHEN</small>. M<small>AN KANN ES NICHT WEIHEN IN DEN WÄNDEN</small><sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\">Bruchstücken von den Seitenwänden.</i> <small>VON</small> G<small>EFÄSSEN, NOCH IM</small> B<small>ODEN EINES</small> Z<small>OBERS</small>, <small>NOCH IM</small> S<small>PUNDE EINES</small> F<small>ASSES, NOCH IN DER HOHLEN</small> H<small>AND, WEIL MAN DAS</small> E<small>NTSÜNDIGUNGSWASSER NUR IN EINEM</small> G<small>EFÄSSE FÜLLEN, HEILIGEN UND SPRENGEN DARF</small>. N<small>UR</small> G<small>EFÄSSE</small><sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\">Nicht die genannten Teile von Gefäßen.</i><small>SCHÜTZEN</small><sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\">Den Inhalt von Unreinheit; cf. Num. 19,15.</i><small>MIT EINEM FESTSCHLIESSENDEN</small> D<small>EKKEL, WIE AUCH NUR</small> G<small>EFÄSSE VOR EINEM IRDENEN</small> G<small>EFÄSSE SCHÜTZEN</small><sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\">Vor der Unreinheit im Gefäße, in dem sie sich befinden.</i>.",
61
+ "D<small>AS TÖPFEREI</small><sup class=\"footnote-marker\">13</sup><i class=\"footnote\">Mit dem der Töpfer das Gefäß zu formen beginnt.</i><small>IST TAUGLICH UND NACH</small> R. J<small>OSE UNTAUGLICH; DAS HÜHNEREI IST NACH</small> R. M<small>EÍR UND</small> R. J<small>EHUDA TAUGLICH UND NACH DEN</small>, W<small>EISEN UNTAUGLICH</small>.",
62
+ "I<small>N EINER</small> T<small>RÄNKRINNE IN EINEM</small> F<small>ELSEN<sup class=\"footnote-marker\">14</sup><i class=\"footnote\">Ausgehauen u. nicht gebaut.</i>DARF MAN</small> [<small>DAS</small> W<small>ASSER</small>] <small>NICHT SAMMELN, NICHT WEIHEN UND DARAUS NICHT BESPRENGEN</small>. S<small>IE BRAUCHT FERNER KEINES FESTSCHLIESSENDEN</small> D<small>ECKELS</small><sup class=\"footnote-marker\">15</sup><i class=\"footnote\">Um vor der Leichenunreinheit zu schützen.</i>, <small>UND SIE MACHT DAS</small> T<small>AUCHBAD NICHT UNTAUGLICH</small><sup class=\"footnote-marker\">16</sup><i class=\"footnote\">Wenn aus dieser Wasser in ein unvollständiges Tauchbad geflossen ist.</i>. W<small>ENN SIE EIN</small> [<small>TRANSPORTABLES</small>] G<small>EFÄSS WAR UND MAN SIE MIT</small> K<small>ALK BEFESTIGT HAT, SO DARF MAN DARIN</small> [<small>DAS</small> W<small>ASSER</small>] <small>SAMMELN, WEIHEN UND DARAUS BESPRENGEN</small>. S<small>IE BRAUCHT FERNER EINES FESTSCHLIESSENDEN</small> D<small>ECKELS</small><sup class=\"footnote-marker\">15</sup><i class=\"footnote\">Um vor der Leichenunreinheit zu schützen.</i>, <small>UND SIE MACHT DAS</small> T<small>AUCHBAD UNTAUGLICH</small>. W<small>ENN SIE UNTEN EIN</small> L<small>OCH HAT UND MAN ES MIT EINEM</small> L<small>APPEN VERSTOPFT, SO IST DAS</small> W<small>ASSER DARIN UNTAUGLICH, WEIL ES NICHT IM</small> G<small>EFÄSSE EINGERUNDET IST</small>. W<small>ENN AN DER</small> S<small>EITE UND MAN ES MIT EINEM</small> L<small>APPEN VERSTOPFT, SO IST DAS</small> W<small>ASSER DARIN TAUGLICH, WEIL ES IM</small> G<small>EFÄSSE EINGERUNDET IST</small>. W<small>ENN MAN DARAUF EINEN</small> K<small>RANZ AUS</small> L<small>EHM GESETZT HAT UND DAS</small> W<small>ASSER DA HINEINGEKOMMEN IST, SO IST ES UNTAUGLICH</small>; <small>IST ER SO FEST, DASS SIE DARAN FORTGETRAGEN WERDEN KANN, SO IST ES TAUGLICH</small>.",
63
+ "S<small>IND ZWEI</small> T<small>RÄNKRINNEN IN EINEM</small> S<small>TEINE, SO IST, WENN, MAN</small> [<small>DAS</small> W<small>ASSER</small>] <small>IN EINER VON IHNEN WEIHT, DAS</small> W<small>ASSER IN DER ANDEREN NICHT GEWEIHT. FÜHRT EIN</small> L<small>OCH WIE DAS RÖHRCHEN EINES</small> S<small>CHLAUCHES VON EINER ZUR ANDEREN, ODER STEHT DAS</small> W<small>ASSER ÜBER BEIDEN ÜBER, SELBST WIE DAS HÄUTCHEN DES</small> K<small>NOBLAUCHS, SO IST, WENN MAN</small> [<small>DAS</small> W<small>ASSER</small>] <small>IN EINER VON IHNEN WEIHT, DAS</small> W<small>ASSER IN DER ANDEREN GEWEIHT</small>.",
64
+ "W<small>ENN MAN ZWEI</small> S<small>TEINE ANEINANDER RÜCKT UND DARAUS EINE</small> T<small>RÄNKRINNE MACHT, EBENSO ZWEI</small> M<small>ULDEN, UND EBENSO WENN EINE</small> T<small>RÄNKRINNE SICH GETEILT HAT, SO IST DAS</small> W<small>ASSER DAZWISCHEN NICHT GEWEIHT</small>. H<small>AT MAN SIE MIT</small> K<small>ALK ODER</small> G<small>IPS VERBUNDEN, SODASS SIE ZUSAMMEN FORTGETRAGEN WERDEN KÖNNEN, SO IST DAS</small> W<small>ASSER DAZWISCHEN GEWEIHT</small>."
65
+ ],
66
+ [
67
+ "<b>W</b>ENN <small>ER BEIM</small> W<small>EIHEN IST UND DIE</small> W<small>EIHASCHE IHM AUF DIE</small> H<small>AND ODER AUF DIE</small> S<small>EITE</small><sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\">Auf die Wand der Tränkrinne.</i> <small>UND ERST NACHHER IN DIE</small> T<small>RÄNKRINNE GEFALLEN IST, SO IST ES UNTAUGLICH</small>. I<small>ST SIE</small> [<small>VON SELBST</small>] <small>AUS DER RÖHRE IN DIE</small> T<small>RÄNKRINNE GEFALLEN, SO IST ES UNTAUGLICH</small>. H<small>AT MAN SIE AUS DER RÖHRE GENOMMEN UND DIESE VERSCHLOSSEN ODER EINE TÜR</small><sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\">Vor dem Hineintun der Asche in das Wasser, wodurch die Weihung unterbrochen worden ist.</i> <small>ZUGEMACHT, SO IST DIE</small> W<small>EIHASCHE TAUGLICH UND DAS</small> W<small>ASSER UNTAUGLICH</small>. H<small>AT MAN</small> [<small>DIE RÖHRE</small>] <small>AUF DIE</small> E<small>RDE HINGESTELLT, SO IST</small> [<small>DAS</small> W<small>ASSER</small>] <small>UNTAUGLICH, WENN IN DIE</small> H<small>AND, SO IST ES TAUGLICH, WEIL ES MÖGLICH IST</small><sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\">Die Handlung auch im Gedanken nicht zu unterbrechen.</i>.",
68
+ "B<small>LEIBT</small> W<small>EIHASCHE AUF DEM</small> W<small>ASSER SCHWIMMEN, SO DARF MAN, WIE</small> R. M<small>EÍR UND</small> R. Š<small>IMO͑N SAGEN, DAVON NEHMEN UND DAMIT</small> [<small>ANDERWEITIG</small>] <small>WEIHEN; DIE</small> W<small>EISEN SAGEN, MIT DEM, WAS DAS</small> W<small>ASSER BERÜHRT HAT, DÜRFE MAN NICHT</small> [<small>ANDERWEITIG</small>] <small>WEIHEN</small>. B<small>LEIBT, NACHDEM MAN DAS</small> W<small>ASSER ABGEGOSSEN</small><sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\">Oder zum Besprengen verbraucht.</i> <small>HAT, UNTEN</small> W<small>EIHASCHE ZURÜCK, SO DARF MAN, WIE</small> R. M<small>EÍR UND</small> R. Š<small>IMO͑N SAGEN, SIE TROCKEN WERDEN LASSEN UND DAMIT</small> [<small>ANDERWEITIG</small>] <small>WEIHEN; DIE</small> W<small>EISEN SAGEN, MIT DEM, WAS DAS</small> W<small>ASSER BERÜHRT HAT, DÜRFE MAN NICHT</small> [<small>ANDERWEITIG</small>] <small>WEIHEN</small>.",
69
+ "W<small>ENN IN DER</small> T<small>RÄNKRINNE, IN DER MAN WEIHT, EIN</small> T<small>ROPFGEFÄSS SICH BEFINDET, SO IST, AUCH WENN DIE</small> Ö<small>FFNUNG NOCH SO KLEIN IST, DAS DARIN BEFINDLICHE</small> W<small>ASSER HEILIG</small>. B<small>EFINDET SICH DARIN EIN</small> S<small>CHWAMM</small>, <small>SO IST DAS DARIN BEFINDLICHE</small> W<small>ASSER UNTAUGLICH</small>. W<small>AS MACHE MAN NUN</small><sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\">Zur Vermeidung der Untauglichwerdung des Weihwassers durch das Wasser im Schwamme.</i>? M<small>AN GIESSE ES AB, BIS MAN ZUM</small> S<small>CHWAMME GELANGT</small><sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\">Das abgegossene Wasser ist dann tauglich, weil beim langsamen Gießen aus dem Schwamme nichts herauskommt.</i>. H<small>AT MAN DEN</small> S<small>CHWAMM BERÜHRT, SO IST DAS</small> W<small>ASSER, AUCH WENN ES NOCH SO HOCH ÜBERSTEHT, UNTAUGLICH</small>.",
70
+ "H<small>AT MAN DIE</small> H<small>AND, DEN</small> F<small>USS ODER</small> K<small>RAUTBLÄTTER DARUNTER GEHALTEN, DAMIT DAS</small> W<small>ASSER IN DAS</small> F<small>ASS LAUFE, SO IST ES UNTAUGLICH; WENN</small> S<small>CHILFBLÄTTER ODER</small> N<small>USSBAUMBLÄTTER, SO IST ES TAUGLICH</small>. D<small>IE</small> R<small>EGEL HIERBEI IST: WENN EINE</small> S<small>ACHE, DIE FÜR DIE</small> U<small>NREINHEIT EMPFÄNGLICH IST, SO IST ES UNTAUGLICH, UND WENN EINE</small> S<small>ACHE, DIE FÜR DIE</small> U<small>NREINHEIT NICHT EMPFÄNGLICH IST, SO IST ES TAUGLICH</small>.",
71
+ "H<small>AT MAN EINE</small> Q<small>UELLE IN EINE</small> K<small>ELTERGRÜBE ODER IN EIN</small> R<small>ESERVOIR HINEINGELEITET, SO IST</small> [<small>DAS</small> W<small>ASSER</small>] <small>UNTAUGLICH FÜR</small> F<small>LUSSBEHAFTETE, FÜR</small> A<small>USSÄTZIGE</small><sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\">Zum Tauchbade.</i> <small>UND ZUM</small> W<small>EIHEN DES</small> E<small>NTSÜNDIGUNGSWASSERS, WEIL ES NICHT MIT EINEM</small> G<small>EFÄSSE GESCHÖPFT WORDEN IST</small>."
72
+ ],
73
+ [
74
+ "<b>W</b>ENN <small>FÜNF</small> P<small>ERSONEN FÜNF FÄSSER FÜR FÜNF</small> W<small>EIHUNGEN GEFÜLLT HABEN, UND SICH ÜBERLEGT HABEN, SIE FÜR EINE</small> W<small>EIHUNG ZU VERWENDEN, ODER FÜR EINE WEIHUNG, UND SICH ÜBERLEGT HABEN, SIE FÜR FÜNF</small> W<small>EIHUNGEN ZU VERWENDEN, SO SIND SIE ALLE TAUGLICH</small>. W<small>ENN ABER EINER FÜNF</small> F<small>ÄSSER FÜR FÜNF</small> W<small>EIHUNGEN GEFÜLLT HAT, UND SICH ÜBERLEGT HAT, SIE FÜR EINE</small> W<small>EIHUNG ZU VERWENDEN, SO IST NUR DAS LETZTE TAUGLICH</small><sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\">Jede Füllung gilt für die vorangehende als nicht notige u. daher untauglichmachende Arbeit.</i>. W<small>ENN FÜR EINE</small> W<small>EIHUNG</small><sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\">In der Absicht, alles in ein Gefäß zu tun.</i>, <small>UND ER SICH ÜBERLEGT HAT, SIE FÜR FÜNF</small> W<small>EIHUNGEN ZU VERWENDEN, SO IST NUR DAS ZUERST GEWEIHTE TAUGLICH</small>. W<small>ENN JEMAND</small><sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\">Der 5 Fässer für eine Weihung gefüllt hat.</i><small>ZU EINEM GESAGT HAT: WEIHE DIR DIESE, SO IST NUR DAS ERSTE TAUGLICH; WENN ABER! WEIHE MIR DIESE, SO SIND ALLE TAUGLICH</small><sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\">Der Füllende hat keine unterbrechende Arbeit getan, der Weihende kann Fremdes nicht untauglich machen.</i>.",
75
+ "W<small>ENN JEMAND MIT EINER</small> H<small>AND FÜLLT UND MIT EINER</small> H<small>AND EINE ANDERE TÄTIGKEIT AUSÜBT, ODER FÜR SICH UND FÜR EINEN ANDEREN FÜLLT, ODER FÜR ZWEI GLEICHZEITIG FÜLLT, SO IST BEIDES UNTAUGLICH, WEIL JEDE ANDERE TÄTIGKEIT DAS FÜLLEN UNTAUGLICH MACHT, EINERLEI OB FÜR SICH ODER FÜR EINEN ANDEREN</small>.",
76
+ "W<small>ENN JEMAND MIT EINER</small> H<small>AND WEIHT UND MIT EINER</small> H<small>AND EINE ANDERE TÄTIGKEIT VERRICHTET, SO IST ES, WENN FÜR SICH, UNTAUGLICH, UND WENN FÜR EINEN ANDEREN</small><sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\">Gehört das Wasser einem anderen, so macht er es dadurch nicht untauglich.</i>, <small>TAUGLICH</small>. W<small>ENN JEMAND FÜR SICH UND FÜR EINEN ANDEREN WEIHT, SO IST SEINES UNTAUGLICH UND DAS DES ANDEREN TAUGLICH</small>. W<small>ENN JEMAND FÜR ZWEI GLEICHZEITIG WEIHT, SO IST BEIDES TAUGLICH</small>.",
77
+ "[S<small>AGTE</small><sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\">Nachdem jeder das Wasser für sich geschöpft hat.</i><small>JEMAND:</small>] <small>‘WEIHE DU FÜR MICH UND ICH WEIHE FÜR DICH’, SO IST DAS ERSTE TAUGLICH; ‘FÜLLE DU FÜR MICH UND ICH FÜLLE FÜR DICH’, SO IST DAS ANDERE TAUGLICH; ‘WEIHE DU FÜR MICH UND ICH FÜLLE FÜR DICH’, SO SIND BEIDE TAUGLICH; ‘FÜLLE DU FÜR MICH UND ICH WEIHE FÜR DICH’, SO SIND BEIDE UNTAUGLICH</small>.",
78
+ "W<small>ER</small> [W<small>ASSER</small>] <small>FÜR DEN EIGENEN</small> G<small>EBRAUCH UND FÜR DAS</small> E<small>NTSÜNDICUNGSWASSER SCHÖPFT, SCHÖPFE ZUERST FÜR SICK UND BINDE ES AN DIE</small> T<small>RAGE, UND NACHHER SCHÖPFE ER FÜR DAS</small> E<small>NTSÜNDIGUNGSWASSER; HAT ER ZUERST FÜR DAS</small> E<small>NTSÜNDIGUNGSWASSER GESCHÖPFT UND NACHHER FÜR SICH, SO IST ES UNTAUGLICH</small>. E<small>R TUE SEINES NACH HINTEN UND DAS FÜR DAS</small> E<small>NTSÜNDIGUNGSWASSER NACH VORN; HAT ER DAS FÜR DAS</small> E<small>NTSÜNDIGUNGSWASSER NACH HINTEN GETAN, SO IST ES UNTAUGLICH</small><sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\">Weil er es nicht gut beobachten konnte.</i>. I<small>ST BEIDES FÜR, DAS</small> E<small>NTSÜNDIGUNGSWASSER, SO TUE ER EINES NACH VORN UND EINES NACH HINTEN, UND ES IST TAUGLICH, WEIL ES MÖGLICH IST</small><sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\">Beides zu beobachten.</i>.",
79
+ "T<small>RÄGT MAN DEN</small> S<small>TRICK</small><sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\">Den er sich zum Schöpfen des Wassers geborgt u. nun zurückgeben will.</i> <small>IN DER</small> H<small>AND, SO IST ES, WENN MAN SEINES</small> W<small>EGES GEHT, TAUGLICH, UND WENN MAN NICHT SEINES</small> W<small>EGES GEHT</small><sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\">Wenn er dieserhalb einen Umweg macht.</i>, <small>UNTAUGLICH</small>. D<small>IESERHALB GING JEMAND AN DREI</small> F<small>ESTEN NACH</small> J<small>ABNE</small><sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\">An denen die Gelehrten in dieser Gelehrtenstadt (cf. Git. Fol. 56b) versammelt waren.</i>, <small>UND AM DRITTEN</small> F<small>ESTE ERKLÄRTE MAN ES IHM ALS TAUGLICH, ALS</small> E<small>NTSCHEIDUNG PRO PRAESENTI</small>.",
80
+ "W<small>INDET MAN DEN</small> S<small>TRICK NACH UND NACH AUF, SO IST ES TAUGLICH; WINDET MAN IHN NACHHER AUF, SO IST ES UNTAUGLICH</small>. R. J<small>OSE SAGTE</small>: I<small>N DIESEM</small> F<small>ALLE ERKLÄRTEN SIE ES ALS TAUGLICH, ALS</small> E<small>NTSCHEIDUNG PRO PRAESENTI</small>.",
81
+ "S<small>TELLT MAN DAS</small> F<small>ASS</small><sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\">Aus dem man das Wasser in die Tränkrinne gegossen hat.</i><small>BEISEITE, DAMIT ES NICHT ZERBRECHE, ODER STÜLPT MAN ES AUF DIE</small> M<small>ÜNDUNG, DAMIT ES AUSTROCKNE, UM DARIN ZU WEIHEN, SO IST ES TAUGLICH, WENN ABER, UM GEWEIHTES</small> [W<small>ASSER</small>] <small>FORTZUBRINGEN, SO IST ES UNTAUGLICH</small>. R<small>ÄUMT MAN</small><sup class=\"footnote-marker\">13</sup><i class=\"footnote\">Zwisehen dem Schöpfen u. der Weihung.</i>S<small>CHERBEN AUS DER</small> T<small>RÄNKRINNE HINAUS, DAMIT SIE MEHR</small> W<small>ASSER FASSE, SO IST ES TAUGLICH, WENN ABER, DAMIT SIE BEIM</small> L<small>AUFENLASSEN DES</small> W<small>ASSERS NICHT HINDERLICH SEIEN, SO IST ES UNTAUGLICH</small>.",
82
+ "W<small>ENN JEMAND DAS</small> W<small>ASSER AUF DER</small> S<small>CHULTER TRÄGT UND DABEI EINE</small> E<small>NTSCHEIDUNG TRIFFT, ANDEREN DEN</small> W<small>EG ZEIGT, EINE</small> S<small>CHLANGE ODER EINEN</small> S<small>KORPION TÖTET ODER</small> S<small>PEISEN ZUM</small> V<small>ERWAHREN NIMMT, SO IST ES UNTAUGLICH; WENN ABER</small> S<small>PEISEN, UM SIE ZU ESSEN, SO IST ES TAUGLICH, DIE</small> S<small>CHLANGE ODER DEN</small> S<small>KORPION</small> [<small>TÖTET</small>], <small>DIE IHM HINDERLICH SIND, SO IST ES TAUGLICH</small>. R. J<small>EHUDA SAGTE:</small> D<small>IE</small> R<small>EGEL HIERBEI IST: IST ES EINE TÄTIGE</small> H<small>ANDLUNG, SO IST ES, EINERLEI OB ER DABEI STEHEN BLEIBT ODER NICHT STEHEN BLEIBT, UNTAUGLICH, UND IST ES KEINE TÄTIGE</small> H<small>ANDLUNG, SO IST ES, WENN ER DABEI STEHEN BLEIBT, UNTAUGLICH, UND WENN ER DABEI NICHT STEHEN BLEIBT, TAUGLICH</small>.",
83
+ "Ü<small>BERGIBT MAN</small><sup class=\"footnote-marker\">14</sup><i class=\"footnote\">Zur Beobachtung.</i><small>DAS</small> W<small>ASSER EINEM</small> U<small>NREINEN, SO IST ES UNTAUGLICH; WENN EINEM</small> R<small>EINEN, SO IST ES TAUGLICH</small>. R. E<small>LIE͑ZER SAGT, AUCH WENN EINEM</small> U<small>NREINEN, SEI ES TAUGLICH, FALLS DER</small> E<small>IGENTÜMER KEINE</small> T<small>ÄTIGKEIT VERRICHTET HAT</small><sup class=\"footnote-marker\">15</sup><i class=\"footnote\">Er wußte, daß der Bewachende unrein ist, u. ließ das Wasser nicht aus dem Sinne.</i>.",
84
+ "W<small>ENN ZWEI</small> P<small>ERSONEN</small> [W<small>ASSER</small>] <small>FÜR DAS</small> E<small>NTSÜNDIGUNGSWASSER SCHÖPFEN UND EINANDER HOCHHEBEN HELFEN, ODER EINER DEM ANDEREN EINEN</small> D<small>ORN HERAUSZIEHT, SO IST ES, WENN FÜR EINE</small> W<small>EIHUNG, TAUGLICH, UND WENN FÜR ZWEI</small> W<small>EIHUNGEN</small><sup class=\"footnote-marker\">16</sup><i class=\"footnote\">Wenn das Wasser geteilt ist.</i>, <small>UNTAUGLICH</small>. R. J<small>OSE SAGT, AUCH BEI ZWEI</small> W<small>EIHUNGEN SEI ES TAUGLICH, WENN SIE ES MITEINANDER VEREINBART HABEN</small><sup class=\"footnote-marker\">17</sup><i class=\"footnote\">Einander zu helfen; es ist ebenso, als hätte er es für sich getan.</i>.",
85
+ "R<small>EISST MAN DABEI NIEDER</small><sup class=\"footnote-marker\">18</sup><i class=\"footnote\">Einen Zaun, der ihm beim Holen des Wassers hinderlich ist.</i><small></small>, [<small>AUCH</small>] <small>IN DER</small> A<small>BSICHT, ES NACHHER ZU VERZÄUNEN, SO IST ES TAUGLICH; HAT MAN VERZÄUNT, SO IST ES UNTAUGLICH</small>. I<small>SST MAN DABEI</small> [F<small>EIGEN</small>] <small>IN DER</small> A<small>BSICHT, WELCHE ZU TROCKNEN, SO IST ES TAUGLICH; HAT MAN SIE ZUM</small> T<small>ROCKNEN GELEGT, SO IST ES UNTAUGLICH</small>. H<small>AT MAN WELCHE GEGESSEN UND ZURÜCKGELASSEN, UND WAS NOCH IN DER</small> H<small>AND GEBLIEBEN, UNTER DEN</small> F<small>EIGENBAUM ODER IN DEN DÖRRKORB GEWORFEN, DAMIT ES NICHT VERLOREN GEHE, SO IST ES UNTAUGLICH</small>."
86
+ ],
87
+ [
88
+ "<b>W</b>ENN <small>ZWEI DIE</small> T<small>RÄNKRINNE BEWACHEN UND EINER VON IHNEN UNREIN WIRD, SO IST</small> [<small>DAS</small> W<small>ASSER</small>] <small>TAUGLICH, WEIL ES IN DER</small> O<small>BHUT DES ANDEREN IST; WIRD, NACHDEM ER REIN GEWORDEN IST, DER ANDERE UNREIN, SO IST ES TAUGLICH, WEIL ES IN DER</small> O<small>BHUT DES ERSTEN IST; WERDEN BEIDE GLEICHZEITIG UNREIN, SO IST ES UNTAUGLICH</small>. V<small>ERRICHTET EINER VON IHNEN EINE</small> T<small>ÄTIGKEIT, SO IST ES TAUGLICH, WEIL ES IN DER</small> O<small>BHUT DES ANDEREN IST; VERRICHTET, NACHDEM ES AUFGEHÖRT HAT, DER ANDERE EINE</small> T<small>ÄTIGKEIT, SO IST ES TAUGLICH, WEIL ES IN DER</small> O<small>BHUT DES ERSTEN IST; VERRICHTEN BEIDE GLEICHZEITIG EINE TÄTIGKEIT, SO IST ES UNTAUGLICH</small>.",
89
+ "W<small>ER DAS</small> E<small>NTSÜNDIGUNGSWASSER</small><sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\">Das den Unreinen rein, aber den Reinen unrein macht.</i> <small>WEIHT, DARF KEINE</small> S<small>ANDALEN ANHABEN, DENN WENN</small> F<small>LÜSSIGKEIT AUF DIE</small> S<small>ANDALE FÄLLT, WIRD SIE UNREIN UND MACHT IHN UNREIN</small>. E<small>R KANN ALSO SAGEN</small>: W<small>AS DICH UNREIN GEMACHT HAT, MACHT MICH NICHT UNREIN, DU ABER HAST MICH UNREIN GEMACHT</small>. K<small>OMMT EINE</small> F<small>LÜSSIGKEIT</small><sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\">Kinn unreine, dio einen Menschen nicht unrein macht.</i> <small>AUF SEINEN</small> K<small>ÖRPER, SO IST ER REIN, KOMMT SIE AUF SEIN</small> K<small>LEID, SO IST ES UNREIN UND MACHT IHN UNREIN</small>. E<small>R KANN ALSO SAGEN:</small> W<small>AS DICH UNREIN GEMACHT HAT, MACHT MICH NICHT UNREIN, DU ABER HAST MICH UNREIN GEMACHT</small>.",
90
+ "W<small>ER DIE</small> K<small>UH ODER DIE</small> F<small>ARREN</small><sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\">Cf. Lev. 4,3ff.</i> <small>VERBRENNT ODER DEN</small> [S<small>ÜHNE</small>]<small>BOCK</small><sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\">Cf. ib. 16,8ff.</i> <small>FORTBRINGT, MACHT DIE</small> K<small>LEIDER UNREIN; DIE</small> K<small>UH SELBST ABER, DIE</small> F<small>ARREN UND DER FORTZUBRINGENDE</small> [<small>SÜHNE</small>]<small>BOCK MACHEN DIE</small> K<small>LEIDER NICHT UNREIN</small>. D<small>IESE KÖNNEN ALSO SAGEN</small>: W<small>AS DICH UNREIN GEMACHT HAT, MACHT UNS NICHT UNREIN, DU ABER HAST UNS UNREIN GEMACHT</small>.",
91
+ "W<small>ER VOM</small> A<small>ASE EINES REINEN</small> V<small>OGELS ISST, MACHT, SOBALD ES SICH IN SEINEM</small> S<small>CHLUNDE BEFINDET, DIE</small> K<small>LEIDER UNREIN, DAS</small> A<small>AS SELBER ABER MACHT DIE</small> K<small>LEIDER NICHT UNREIN</small>. D<small>IESE KÖNNEN ALSO SAGEN:</small> W<small>AS DICH UNREIN GEMACHT HAT, MACHT UNS NICHT UNREIN, DU ABER HAST UNS UNREIN GEMACHT</small>.",
92
+ "E<small>INE ABSTAMMENDE</small> U<small>NREINHEIT</small><sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\">Vgl. S. 591 Anm. 1.</i> <small>MACHT</small> G<small>ERÄTE NICHT UNREIN, WOHL ABER</small> F<small>LÜSSIGKEITEN; IST EINE</small> F<small>LÜSSIGKEIT UNREIN, SO MACHT SIE DIESE UNREIN</small>. D<small>IESE KÖNNEN ALSO SAGEN:</small> W<small>AS DICH UNREIN GEMACHT HAT, MACHT UNS NICHT UNREIN, DU ABER HAST UNS UNREIN GEMACHT</small>.",
93
+ "E<small>IN</small> T<small>ONGEFÄSS MACHT EIN ANDERES NICHT UNREIN, WOHL ABER EINE</small> F<small>LÜSSIGKEIT; IST EINE</small> F<small>LÜSSIGKEIT UNREIN, SO MACHT SIE DIESES UNREIN</small>. E<small>S KANN ALSO SAGEN:</small> W<small>AS DICH UNREIN GEMACHT HAT, MACHT MICH NICHT UNREIN, DU ABER HAST MICH UNREIN GEMACHT</small>.",
94
+ "W<small>AS DIE</small> H<small>EBE UNTAUGLICH MACHT, MACHT</small> F<small>LÜSSIGKEITEN ERSTGRADIG UNREIN, SODASS SIE EINMAL UNREIN UND EINMAL</small><sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\">Was das Berührte berührt.</i> <small>UNTAUGLICH MACHEN</small>. [D<small>AS LETZTE</small>] <small>KANN ALSO SAGEN:</small> W<small>AS DICH UNREIN GEMACHT HAT, MACHT MICH NICHT UNREIN, IHR ABER HABT MICH UNREIN GEMACHT</small>.",
95
+ "A<small>LLE</small> S<small>EEN GLEICHEN DER</small> W<small>ASSERANSAMMLUNG</small><sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\">Hinsichtl. des Reinigungsbades; sie gelten nicht als Quellwasser.</i>, <small>DENN ES HEISST:</small> <sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\">Gen. 1,10.</i><i>und die Wasseransammlungen nannte er Seen</i> – <small>SO</small> R. M<small>EÍR</small>. R. J<small>EHUDA SAGT, NUR DAS GROSSE</small> M<small>EER GLEICHE DER</small> W<small>ASSERANSAMMLUNG, UND</small> ‘S<small>EEN</small>’ <small>HEISSE ES NUR DESHALB, WEIL ES VIELE</small> (A<small>RTEN</small>) S<small>EEN</small><sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\">Alle fließen sie in dieses.</i> <small>ENTHÄLT</small>. R. J<small>OSE SAGT, ALLE</small> S<small>EEN REINIGEN IM</small> F<small>LIESSEN, UND UNTAUGLICH SIND SIE NUR FÜR</small> F<small>LUSSBEHAFTETE, FÜR</small> A<small>USSÄTZIGE UND ZUM</small> W<small>EIHEN DES</small> E<small>NTSÜNDIGUNGSWASSERS</small>.",
96
+ "A<small>NGESCHLAGENES</small> W<small>ASSER IST UNTAUGLICH</small>. F<small>OLGENDES HEISST ANGESCHLAGENES</small> W<small>ASSER: SALZIGES ODER GEWÄRMTES</small>. V<small>ERSIEGENDES</small> W<small>ASSER IST UNTAUGLICH</small>. F<small>OLGENDES HEISST VERSIEGENDES</small> W<small>ASSER: DAS EINMAL IM</small> S<small>EPTENNIUM VERSIEGT</small>. V<small>ERSIEGT ES BEI</small> T<small>RUPPENZÜGEN</small><sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\">Wo viel Wasser verbraucht wird.</i><small>ODER IN</small> J<small>AHREN DER DÜRRE, SO IST ES TAUGLICH, UND NACH</small> R. J<small>EHUDA UNTAUGLICH</small>.",
97
+ "D<small>AS</small> W<small>ASSER DES</small> Q<small>IRMJON UND DAS</small> W<small>ASSER DES</small> P<small>IGA SIND UNTAUGLICH, WEIL SIE</small> S<small>UMPFWASSER SIND</small>. D<small>AS</small> W<small>ASSER DES</small> J<small>ARDEN UND DAS</small> W<small>ASSER DES</small> J<small>ARMUKH SIND UNTAUGLICH, WEIL SIE</small> M<small>ISCHWASSER SIND</small>. F<small>OLGENDES HEISST</small> M<small>ISCHWASSER: WENN TAUGLICHES UND UNTAUGLICHES SICH VERMISCHT HABEN</small>. W<small>ENN BEIDE TAUGLICH SIND UND SICH VERMISCHT HABEN</small>, <small>SO IST ES TAUGLICH, UND NACH</small> R. J<small>EHUDA UNTAUGLICH</small>.",
98
+ "D<small>ER AḤÁB</small>-B<small>RUNNEN UND DIE</small> P<small>ANEAS-HÖHLE</small><sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\">Cf. Bek. Fol. 55a.</i><small>SIND TAUGLICH</small>. W<small>ASSER, DAS SICH VERÄNDERT HAT, DIE</small> V<small>ERÄNDERUNG ABER VON SELBST ENTSTANDEN IST, IST TAUGLICH</small>. E<small>IN VON WEITHER KOMMENDER</small> W<small>ASSERGRABEN IST TAUGLICH, NUR IST DARAUF ZU ACHTEN, DASS NICHT JEMAND DIE</small> V<small>ERBINDUNG UNTERBRICHT</small><sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\">Das hineingeleitele, von der Quelle abgeschnittene Wasser ist untauglich; ob. VI,5.</i>; R. J<small>EHUDA SAGT, ES BEFINDE SICH</small><sup class=\"footnote-marker\">13</sup><i class=\"footnote\">Auch wenn man nicht darauf geachtet hat.</i><small>IN DER</small> A<small>NNAHME DES</small> E<small>RLAUBTEN</small>. I<small>ST IN EINEN</small> B<small>RUNNEN EINE</small> S<small>CHERBE ODER</small> E<small>RDE HINEINGEFALLEN, SO WARTE MAN, BIS</small> [<small>DAS</small> W<small>ASSER</small>] <small>KLAR IST –SO</small> R. J<small>IŠMA͑ÉL</small>. R. A͑<small>QIBA SAGT, MAN BRAUCHE NICHT ZU WARTEN</small>."
99
+ ],
100
+ [
101
+ "<b>I</b>ST <small>IN DIE</small> K<small>ARAFFE</small><sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\">Aus der gesprengt wird.</i> <small>ETWAS</small> W<small>ASSER</small><sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\">Kein Entsündigungswasser, jed. für solches tauglich.</i> <small>HINEINGEKOMMEN, SO SPRENGE MAN, WIE</small> R. E<small>LIE͑ZER SAGT, ZWEI</small> S<small>PRENGUNGEN</small><sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\">Da dann einmal mit Bestimmtheit richtiges Sprengwasser darin enthallen ist.</i><small>; NACH DEN</small> W<small>EISEN IST ES UNTAUGLICH</small>. I<small>ST IN DIESE</small> T<small>AU HINEINGEKOMMEN, SO STELLE MAN SIE, WIE</small> R. E<small>LIE͑ZER SAGT, IN DIE</small> S<small>ONNE, UND DER</small> T<small>AU STEIGT AUF; NACH DEN</small> W<small>EISEN IST ES UNTAUGLICH</small>. S<small>IND IN DIESE</small> F<small>LÜSSIGKEITEN ODER</small> F<small>RUCHTSAFT HINEINGEKOMMKN, SO ENTLEERE MAN SIE, UND MAN MUSS SIE AUCH ABTROCKNEN</small><sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\">Es darf nichts haften bleiben.</i>; <small>WENN ABER</small> T<small>INTE</small>, G<small>UMMI ODER</small> V<small>ITRIOL, ODER SONST ETWAS</small>, <small>WAS</small> S<small>PUREN HINTERLÄSST, SO ENTLEERE MAN SIE, MAN BRAUCHT SIE ABER NICHT ABZUTROCKNEN</small><sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\">Man würde es sehen.</i>.",
102
+ "S<small>IND IN DIESE</small> E<small>KEL- ODER</small> K<small>RIECHTIERE HINEINGEKOMMEN UND GEPLATZT, ODER HAT DAS</small> A<small>USSEHEN</small> [<small>DES</small> W<small>ASSERS</small>] <small>SICH VERÄNDERT, SO IST ES UNTAUGLICH; WENN EIN</small> M<small>ISTKÄFER, SO IST ES OB SO ODER SO UNTAUGLICH, WEIL ES EINEM ROHRE</small><sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\">Das eindringende Wasser kommt durch den After heraus.</i> <small>GLEICHT</small>. R. Š<small>IMO͑N UND</small> R. E<small>LIE͑ZER B</small>. J<small>A͑QOB SAGEN, WENN EIN</small> K<small>ORNWURM ODER EINE</small> G<small>ETREIDELAUS, SEI ES TAUGLICH, WEIL IN IHNEN KEINE</small> F<small>EUCHTIGKEIT IST</small>.",
103
+ "H<small>AT EIN</small> V<small>IEH ODER EIN</small> W<small>ILD DAVON GETRUNKEN, SO IST ES UNTAUGLICH</small><sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\">Weil Speichel beigemischt worden sein kann.</i>. A<small>LLE VÖGEL MACHEN ES UNTAUGLICH, AUSGENOMMEN DIE</small> T<small>AUBE, WEIL SIE SAUGT</small>. K<small>EIN</small> K<small>RIECHTIER MACHT ES UNTAUGLICH, AUSGENOMMEN DAS</small> W<small>IESEL, WEIL ES LECKT</small>. R. G<small>AMLIÉL SAGT, AUCH DIE</small> S<small>CHLANGE, WEIL SIE AUSSPEIT</small>. R. E<small>LIE͑ZER SAGT, AUCH DIE</small> M<small>AUS</small>.",
104
+ "H<small>AT MAN DAS</small> E<small>NTSÜNDIGUNGSWASSER ZU TRINKEN BEABSICHTIGT, SO IST ES, WIE</small> R. E<small>LIE͑ZER SAGT, UNTAUGLICH</small>. R. J<small>EHOŠUA͑ SAGT, ERST WENN MAN</small> [<small>DAS</small> G<small>EFÄSS</small>] <small>NEIGT</small>. R. J<small>OSE SPRACH:</small> D<small>IES GILT NUR IN DEM</small> F<small>ALLE, WENN DAS</small> W<small>ASSER NOCH NICHT GEWEIHT WORDEN IST, IST ABER DAS</small> W<small>ASSER BEREITS GEWEIHT WORDEN, SO IST ES</small> [<small>UNTAUGLICH</small>], <small>WIE</small> R. E<small>LIE͑ZER SAGT, ERST WENN MAN</small> [<small>DAS</small> G<small>EFÄSS</small>] <small>NEIGT, UND WIE</small> R. J<small>EHOŠUA͑ SAGT, ERST WENN MAN DAVON TRINKT</small>. H<small>AT MAN DAVON IN DEN</small> H<small>ALS GEGOSSEN</small><sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\">Ohne das Gefäss mit dem Munde berührt zu haben.</i>, <small>SO IST ES TAUGLICH</small>.",
105
+ "U<small>NTAUGLICH GEWORDENES</small> E<small>NTSÜNDIGUNGSWASSER DARF MAN NICHT MIT</small> L<small>EHM VERKNETEN, DAMIT MAN ES NICHT ZUM</small> A<small>NSTOSSE FÜR ANDERE</small><sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\">Wer es nicht weiss, könnte ihn berühren od. gar verwenden u. unrein werden.</i> <small>MACHE;</small> R. J<small>EHUDA SAGT, ES HABE SICH VERLOREN</small>. H<small>AT EINE</small> K<small>UH VOM</small> E<small>NTSÜNDIGUNGSWASSER GETRUNKEN, SO IST IHR</small> F<small>LEISCH EINEN</small> S<small>TUNDENTAG UNREIN;</small> R. J<small>EHUDA SAGT, ES HABE SICH IN IHREM</small> E<small>INGEWEIDE VERLOREN</small>.",
106
+ "M<small>AN DARF DAS</small> E<small>NTSÜNDIGUNGSWASSER UND DIE</small> E<small>NTSÜNDIGUNGSASCHE NICHT IN EINEM</small> S<small>CHIFFE ÜBER DEN</small> F<small>LUSS BRINGEN</small><sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\">Man hatte einst in einem solchen Falle ein Stück von einer Leiche am Boden des Schiffes gefunden; cf. Hg. Fol. 23a.</i>, <small>AUCH NICHT AUF DEM</small> W<small>ASSER SCHWIMMEN LASSEN, AUCH NICHT AUF DER EINEN</small> [F<small>LUSS</small>]<small>SEITE STEHEND AUF DIE ANDERE</small> S<small>EITE HINÜBERWERFEN; WOHL ABER DARF MAN DAMIT BIS AN DEN</small> H<small>ALS IM</small> W<small>ASSER HINÜBERGEHEN</small>. F<small>ERNER DARF EIN HINSICHTLICH DES</small> E<small>NTSÜNDIGUNGSWASSERS</small> R<small>EINER MIT EINEM LEEREN HINSICHTLICK DES</small> E<small>NTSÜNDIGUNGSWASSERS REINEM</small> G<small>EFÄSSE IN DER</small> H<small>AND HINÜBERGEHEN, AUCH MIT</small> W<small>ASSER, DAS NOCH NICHT GEWEIHT IST</small>.",
107
+ "I<small>ST TAUGLICHE</small> A<small>SCHE MIT</small> H<small>ERDASCHE VERMISCHT WORDEN, SO RICHTE MAN SICH BEI DER</small> V<small>ERUNREINIGUNG</small><sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\">Durch die Asche; cf. Bek. Fol. 23a.</i> <small>NACH DER</small> M<small>EHRHEIT, UND MAN DARF SIE NICHT ZUM</small> W<small>EIHEN VERWENDEN;</small> R. E<small>LIÉ͑ZER SAGT, MAN DÜRFE DAS GANZE ZUM</small> W<small>EIHEN VERWENDEN</small>.",
108
+ "U<small>NTAUGLICH GEWORDENES</small> E<small>NTSÜNDIGUNGSWASSER MACHT DEN HINSICHTLICH DER</small> H<small>EBE</small> R<small>EINEN UNREIN, DURCH DIE HÄNDE UND DURCH DEN KÖRPER</small><sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\">Einerlei, ob er es mit den Händen od. mit dem Körper berührt.</i>, <small>UND DEN HINSICHTLICH DES</small> E<small>NTSÜNDIGUNGSWASSERS</small> R<small>EINEN NICHT DURCH DIE HÄNDE UND NICHT DURCH DEN KÖRPER</small>. I<small>ST ES UNREIN GEWORDEN, SO MACHT ES DEN HINSICHTLICH DER</small> H<small>EBE</small> R<small>EINEN UNREIN DURCH DIE HÄNDE UND DURCH DEN KÖRPER, UND DEN HINSICHTLICH DES</small> E<small>NTSÜNDIGUNGSWASSERS</small> R<small>EINEN DURCH DIE HÄNDE, NICHT ABER DURCH DEN KÖRPER</small>.",
109
+ "H<small>AT MAN TAUGLICHE</small> A<small>SCHE AUF</small> W<small>ASSER GETAN, DAS FÜR DIE</small> W<small>EIHUNG UNGEEIGNET IST, SO MACHT ES DEN HINSICHTLICH DER</small> H<small>EBE</small> R<small>EINEN UNREIN, DURCH DIE HÄNDE UND DURCH DEN KÖRPER, UND DEN HINSICHTLICH DES</small> E<small>NTSÜNDIGUNGSWASSERS</small> R<small>EINEN NICHT DURCH DIE HÄNDE UND NICHT DURCH DEN KÖRPER</small>."
110
+ ],
111
+ [
112
+ "<b>W</b>AS <small>GEEIGNET IST, DURCH</small> A<small>UFTRETEN UNREIN ZU WERDEN</small><sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\">Sitz u. Lager; vgl. S. 369 Anm. 203.</i>, <small>MACHT ALS</small> G<small>EHÄNGE UNREIN</small><sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\">Vgl. S. 349 Anm. 59; es ist zu befürchten, ein Flussbehafteter habe sie berührt.</i> <small>FÜR DAS</small> E<small>NTSÜNDIGUNGSWASSER, OB ES</small><sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\">Das Gefäss für das Entsündigungswasser.</i> <small>UNREIN ODER REIN IST, UND DASSELBE GILT AUCH VOM</small> M<small>ENSCHEN</small><sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\">Er kann durch ein solches Gerät unrein geworden sein.</i>. W<small>AS GEEIGNET IST, LEICHENUNREIN ZU WERDEN</small><sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\">Andere Geräte als Sitz u. Lager.</i>, <small>OB REIN ODER UNREIN, MACHT, WIE</small> R. E<small>LIE͑ZER SAGT, NICHT ALS</small> G<small>EHÄNGE</small> [<small>ÜNREIN</small>], <small>UND WIE</small> R. J<small>EHOŠUA͑ SAGT, ALS</small> G<small>EHÄNGE</small> [<small>UNREIN</small>]<small>; DIE</small> W<small>EISEN SAGEN, IST ES UNREIN, MACHE ES ALS</small> G<small>EHÄNGE</small> [<small>UNREIN</small>], <small>UND IST ES REIN, MACHE ES NICHT ALS</small> G<small>EHÄNGE</small> [<small>UNREIN</small>].",
113
+ "H<small>AT EIN HINSICHTLICH DES</small> E<small>NTSÜNDIGUNGSWASSERS</small> R<small>EINER EIN</small> G<small>EHÄNGE BERÜHRT, SO IST ER UNREIN</small>. H<small>AT EINE</small> K<small>RUKE FÜR DAS</small> E<small>NTSÜNDIGUNGSWASSER EIN</small> G<small>EHÄNGE BERÜHRT, SO IST SIE UNREIN</small>. H<small>AT EIN HINSICHTLICH DES</small> E<small>NTSÜNDIGUNGSWASSERS</small> R<small>EINER</small> S<small>PEISEN UND</small> G<small>ETRÄNKE</small><sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\">Die nicht rein für das Entsündigungswasser sind.</i> <small>BERÜHRT, SO IST ER, WENN MIT DER</small> H<small>AND, UNREIN, UND WENN MIT DEM</small> F<small>USSE</small>, <small>REIN</small>. H<small>AT ER SIE MIT DER</small> H<small>AND GESCHÜTTELT</small><sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\">Ohne direkt zu berühren; vgl. S. 484 Anm. 91.</i>, <small>SO IST ER NACH</small> R. J<small>EHOŠUA͑ UNREIN UND NACH DEN</small> W<small>EISEN REIN</small>.",
114
+ "H<small>AT DIE</small> U<small>RNE</small><sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\">Aus Ton, die von der Aussenseite nicht unrein wird.</i> <small>MIT DEM</small> E<small>NTSÜNDIGUNGSWASSER EIN</small> K<small>RIECHTIER BERÜHRT, SO IST SIE REIN; HAT MAN SIE DARAUF GESTELLT, SO IST SIE NACH</small> R. E<small>LIE͑ZER REIN UND NACH DEN</small> W<small>EISEN UNREIN</small><sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\">Weil sie auf einer unreinen Stelle steht.</i>. H<small>AT SIE</small> S<small>PEISEN</small>, G<small>ETRÄNKE</small><sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\">Die unrein sind.</i><small>ODER HEILIGE</small> S<small>CHRIFTEN</small><sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\">Die rahhanit. verunreinigend sind, cf. Jad. IV,6.</i><small>BERÜHRT, SO IST SIE REIN; HAT MAN SIE DARAUF GESTELLT, SO 1ST SIE NACH</small> R. J<small>OSE REIN UND NACH DEN</small> W<small>EISEN UNREIN</small>.",
115
+ "H<small>AT EIN HINSICHTLICH DES</small> E<small>NTSÜNDIGUNGSWASSERS</small> R<small>EINER EINEN</small> O<small>FEN</small><sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\">Der nicht rein für das Entsündigungswasser ist.</i><small>BERÜHRT, SO IST ER, WENN MIT DER</small> H<small>AND, UNREIN, UND WENN MIT DEM</small> F<small>USSE, REIN</small>. W<small>ENN JEMAND AUF DEM</small> O<small>FEN STEHT UND DIE</small> H<small>AND MIT DER</small> K<small>RUKE DARIN AUSSERHALB DES</small> O<small>FENS AUSSTRECKT, DESGLEICHEN AUCH, WENN EINE</small> T<small>RAGE AUF DEM</small> O<small>FEN LIEGT, UND DIE BEIDEN DARAN</small> [<small>HÄNGEN DEN</small>] U<small>RNEN AN DER EINEN</small> S<small>EITE UND AN DER ANDEREN</small> S<small>EITE HINAUSRAGEN, SO SIND SIE NACH</small> R. <small>A͑QIBA REIN UND NACH DEN</small> W<small>EISEN UNREIN</small>.",
116
+ "W<small>ENN JEMAND AUSSERHALB DES</small> O<small>FENS</small><sup class=\"footnote-marker\">13</sup><i class=\"footnote\">In der Parallclstelle Zeh. Fol. 93a: in dein ein Kriechtier sich befindet.</i><small>STEHT UND DIE</small> H<small>AND NACH DER</small> F<small>ENSTERNISCHE AUSSTRECKT, DIE</small> K<small>RUKE NIMMT UND SIE ÜBER DEN</small> O<small>FEN FÜHRT, SO IST SIE NACH</small> R. A͑<small>QIBA UNREIN UND NACH DEN</small> W<small>EISEN REIN</small>. W<small>OHL ABER DARF DER HINSICHTLICH DES ENTSÜNDIGUNGSWASSERS REINE AUF DEM</small> O<small>FEN STEHEN UND IN DER</small> H<small>AND EIN LEERES</small> G<small>EFÄSS HALTEN, DAS HINSICHTLICH DES</small> E<small>NTSÜNDIGUNGSWASSERS REIN IST ODER NOCH NICHT GEWEIHTES</small> W<small>ASSER ENTHÄLT</small>.",
117
+ "H<small>AT DIE</small> K<small>RUKE MIT</small> E<small>NTSÜNDIGUNGSWASSER EINE MIT</small> H<small>EILIGEM ODER</small> H<small>EBE BERÜHRT, SO IST DIE MIT</small> E<small>NTSÜNDIGUNGSWASSER UNREIN</small><sup class=\"footnote-marker\">14</sup><i class=\"footnote\">Für das Entsündigungswasser.</i><small>UND DIE MIT</small> H<small>EILIGEM ODER</small> H<small>EBE IST REIN</small><sup class=\"footnote-marker\">15</sup><i class=\"footnote\">Trotz der Berührung.</i>. <small>HÄLT JEMAND BEIDE IN BEIDEN HÄNDEN, SO SIND BEIDE UNREIN; SIND BEIDE IN ZWEI</small> P<small>APIERE EINGESCHLAGEN, SO SIND BEIDE REIN; WENN DIE MIT DEM ENTSÜNDIGUNGSWASSER IN PAPIER UND DIE MIT DER</small> H<small>EBE IN DER BLOSSEN</small> H<small>AND, SO SIND BEIDE UNREIN; WENN DIE MIT DER</small> H<small>EBE IN</small> P<small>APIER UND DIE MIT DEM</small> E<small>NTSÜNDIGUNGSWASSER IN DER BLOSSEN</small> H<small>AND, SO SIND BEIDE REIN</small>. R. J<small>EHOŠUA͑ SAGT, DIE MIT DEM</small> E<small>NTSÜNDIGUNGSWASSER SEI UNREIN</small>. W<small>ENN SIE AUF DER</small> E<small>RDE STEHEN UND JEMAND SIE</small> [<small>GLEICHZEITIG</small>] <small>BERÜHRT, SO IST DIE MIT DEM</small> E<small>NTSÜNDIGUNGSWASSER UNREIN UND DIE MIT DEM HEILIGEN ODER DER HEBE REIN; SCHÜTTELT</small><sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\">Ohne direkt zu berühren; vgl. S. 484 Anm. 91.</i> <small>ER SIE, SO SIND SIE NACH R. JEHOSUA UNREIN UND NACH DEN WEISEN REIN</small>."
118
+ ],
119
+ [
120
+ "<b>W</b>ENN <small>MAN EINE</small> K<small>ARAFFE OFFEN ZURÜCKGELASSEN HAT UND ZURÜCKKOMMT UND SIE ZUGEDECKT FINDET, SO IST</small> [<small>DAS</small> W<small>ASSER</small>] <small>UNTAUGLICH; WENN MAN SIE ZUGEDECKT ZURÜCKGELASSEN HAT UND ZURÜCKKOMMT UND SIE OFFEN FINDET, SO IST ES, WENN EIN</small> W<small>IESEL DARAUS TRINKEN KANN, ODER EINE</small> S<small>CHLANGE NACH</small> R. G<small>AMLIE͑L</small><sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\">Cf. supra IX,3.</i>, <small>ODER NACHTS</small> T<small>AU HINEINGEKOMMEN IST, UNTAUGLICH</small>. D<small>AS</small> E<small>NTSÜNDIGUNGSWASSER IST DURCH EINEN FESTSCHLIESSENDEN DECKEL NICHT GESCHÜTZT</small><sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\">Vor der Leichenunreinheit; cf. Num. 19,15.</i><small>; DAS NOCH NICHT GEWEIHTE</small> W<small>ASSER IST DURCH EINEN FESTSCHLIESSENDEN</small> D<small>EKKEL GESCHÜTZT</small>.",
121
+ "A<small>LLES</small> Z<small>WEIFELHAFTE</small><sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\">Wenn über die Verunreinigung ein Zweifel besteht.</i>, <small>DAS BEI DER</small> H<small>EBE ALS REIN GILT, GILT BEIM</small> E<small>NTSÜNDIGUNGSWASSER ALS REIN, UND WAS BEI DER</small> H<small>EBE SICH IN DER</small> S<small>CHWEBE</small><sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\">Nicht essen u. nicht verbrennen.</i> <small>BEFINDET, IST BEIM</small> E<small>NTSÜNDIGUNGSWASSER FORTZUGIESSEN</small>. H<small>AT MAN SICH DARAUFHIN</small><sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\">Wenn ein Unreiner mit solchem Wasser, das forlzugicssen ist, besprengt worden ist.</i> <small>MIT</small> R<small>EINEM BEFASST, SO BEFINDET ES SICH IN DER</small> S<small>CHWEBE</small>. H<small>OLZGITTER</small><sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\">Die nicht verunreinigungsfähig sind.</i> <small>GELTEN ALS REIN FÜR</small> H<small>EILIGES, FÜR</small> H<small>EBE UND FÜR DAS</small> E<small>NTSÜNDIGUNGSWASSER</small>. R. E<small>LIE͑ZER SAGT, WIPPENDE</small><sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\">Die sich beim Drucke biegen; so nach den Kommentaren; wahrscheinl. eine Art Gitter von festerem Gefüge.</i> <small>SEIEN FÜR DAS</small> E<small>NTSÜNDIGUNGSWASSER UNREIN</small>.",
122
+ "W<small>ENN EIN</small> S<small>TÜCK</small> F<small>EIGENKUCHEN VON</small> H<small>EBE IN DAS</small> E<small>NTSÜNDIGUNGSWASSER GEFALLEN IST UND MAN ES HERAUSGENOMMEN UND GEGESSEN HAT, SO IST, WENN ES EIGROSS WAR, OB UNREIN ODER REIN, DAS</small> W<small>ASSER UNREIN, UND DER ES GEGESSEN HAT, DES</small> T<small>ODES SCHULDIG;</small> R. J<small>OSE SAGT, WAR ES REIN, SEI DAS</small> W<small>ASSER REIN</small>. H<small>AT EIN HINSICHTLICH DES</small> E<small>NTSÜNDIGUNGSWASSERS</small> R<small>EINER DEN</small> K<small>OPF UND DEN GRÖSSEREN</small> T<small>EIL DES KÖRPERS IN DAS</small> E<small>NTSÜNDIGUNGSWASSER GESTECKT, SO IST ER UNREIN</small><sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\">Sodaß er auch das Wasser unrein macht.</i>.",
123
+ "A<small>LLES, WAS DES</small> U<small>NTERTAUCHENS IN</small> W<small>ASSER</small><sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\">Wegen Verunreinigung eines Tauchbades benötigt.</i> <small>NACH DER</small> T<small>ORA BENÖTIGT, MACHT</small> H<small>EILIGES</small>, H<small>EBE</small>, P<small>ROFANES UND</small> Z<small>EHNTEN UNREIN, UND DER</small> E<small>INTRITT IN DEN</small> T<small>EMPEL IST IHM VERBOTEN</small>. N<small>ACH DEM</small> U<small>NTERTAUCHEN</small><sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\">Vor Sonnenuntergang.</i> <small>MACHT ER</small> H<small>EILIGES UNREIN UND</small> H<small>EBE UNTAUGLICH</small> –so R. M<small>EÍR; DIE</small> W<small>EISEN SAGEN, ER MACHE</small> H<small>EILIGES UND</small> H<small>EBE UNTAUGLICH, UND</small> P<small>ROFANES UND</small> Z<small>EHNT SEIEN IHM. ERLAUBT</small>. I<small>ST ER IN DEN</small> T<small>EMPEL EINGETRETEN, OB VOR DEM</small> U<small>NTERTAUCHEN ODER NACH DEM</small> U<small>NTERTAUCHEN, SO IST ER SCHULDIG</small>.",
124
+ "A<small>LLES, WAS DES</small> U<small>NTERTAUCHENS IM</small> W<small>ASSER NACH DEN</small> S<small>CHRIFTGELEHRTEN BENÖTIGT, MACHT</small> H<small>EILIGES UNREIN UND DIE</small> H<small>EBE UNTAUGLICH</small>, <small>UND</small> P<small>ROFANES UND</small> Z<small>EHNT SIND IHM ERLAUBT –SO</small> R. M<small>EÍR; DIE</small> W<small>EISEN VERBIETEN DEN</small> Z<small>EHNTEN</small>. N<small>ACH DEM</small> U<small>NTERTAUCHEN IST IHM ALLES ERLAUBT</small>. I<small>ST ER IN DEN</small> T<small>EMPEL EINGETRETEN, OB VOR DEM</small> U<small>NTERTAUCHEN ODER NACH DEM</small> U<small>NTERTAUCHEN, SO IST ER FREI</small>.",
125
+ "A<small>LLES, WAS DES</small> U<small>NTERTAUCHENS IN</small> W<small>ASSER BENÖTIGT, OB NACH DER</small> T<small>ORA ODER NACH DEN</small> S<small>CHRIFTGELEHRTEN, MACHT UNREIN DAS</small> E<small>NTSÜNDIGUNGSWASSER, DIE</small> E<small>NTSÜNDIGUNGSASCHE UND DEN, DER DAS</small> E<small>NTSÜNDIGUNGSWASSER SPRENGT, DURCH</small> B<small>ERÜHRUNG UND DURCH</small> T<small>RAGEN; DEN</small> [<small>FÜR DIE</small> U<small>NREINHEIT</small>] <small>BEFÄHIGTEN</small><sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\">Durch Befeuchtung.</i>Y<small>SOP, DAS NOCH NICHT GEWEIHTE</small> W<small>ASSER UND DAS FÜR DAS</small> E<small>NTSÜNDIGUNGSWASSER LEERE REINE</small> G<small>EFÄSS DURCH</small> B<small>ERÜHRUNG UND</small> T<small>RAGEN</small> –<small>SO</small> R. M<small>EÍR; DIE</small> W<small>EISEN SAGEN, DURCH</small> B<small>ERÜHRUNG UND NICHT DURCH</small> T<small>RAGEN</small>.",
126
+ "J<small>EDER</small> Y<small>SOP, DER EINEN</small> B<small>EINAMEN HAT, IST UNTAUGLICH</small>. [S<small>AGT MAN:</small>] <small>DIES IST</small> Y<small>SOP, SO IST ER TAUGLICH, WENN ABER: GRIECHISCHER</small> Y<small>SOP</small>, S<small>TIBIUM</small>-Y<small>SOP, RÖMISCHER</small> Y<small>SOP, WÜSTEN</small>-Y<small>SOP, SO IST ER UNTAUGLICH; SOLCHER VON UNREINER</small> H<small>EBE IST UNTAUGLICH; MIT SOLCHEM VON REINER DARF MAN NICHT SPRENGEN, HAT MAN ABER GESPRENGT, SO IST ES TAUGLICH</small>. M<small>AN DARF NICHT MIT JUNGEN</small> T<small>RIEBEN</small><sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\">Über die eigentliche Bedeutung des W.es <span dir=\"rtl\">תמרה</span> sind sich die Kommentare nicht einig; wahrscheinl. Blütenkelch, Knospe.</i><small>UND NICHT MIT DEN</small> A<small>NSÄTZEN SPRENGEN</small>. M<small>AN IST BEI JUNGEN</small> T<small>RIEBEN</small><sup class=\"footnote-marker\">13</sup><i class=\"footnote\">Wenn man mit solchen gesprengt hat.</i><small>NICHT SCHULDIG WEGEN</small> E<small>INTRETENS IN DEN</small> T<small>EMPEL</small>. R. E<small>LIÉ͑ZER SAGT, AUCH NICHT BEI</small> A<small>NSÄTZEN</small>. J<small>UNGE</small> T<small>RIEBE HEISSEN</small> S<small>TENGEL, DIE NOCH NICHT GEREIFT SIND</small>.",
127
+ "D<small>ER</small> Y<small>SOP, MIT DEM MAN GESPRENGT HAT, IST NOCH TAUGLICH, DAMIT EINEN</small> A<small>USSÄTZIGEN ZU REINIGEN</small><sup class=\"footnote-marker\">14</sup><i class=\"footnote\">Cf. Lev. 14,4ff.</i>. W<small>ENN MAN IHN ALS</small> B<small>RENNHOLZ GESAMMELT HAT UND</small> F<small>LÜSSIGKEITEN DARAUF GEKOMMEN SIND, SO TROCKNE MAN IHN AB</small><sup class=\"footnote-marker\">15</sup><i class=\"footnote\">Die daran haftende Flüssigkeit macht das Entsündigungswasser untauglich.</i><small>UND ER IST TAUGLICH; WENN MAN IHN ZUM</small> E<small>SSEN GESAMMELT HAT UND</small> F<small>LÜSSIGKEITEN DARAUF GEKOMMEN</small><sup class=\"footnote-marker\">16</sup><i class=\"footnote\">Er ist dann verunreinigungsfähig.</i><small>SIND, SO IST ER, AUCH WENN MAN IHN ABGETROCKNET HAT, UNTAUGLICH</small>. H<small>AT MAN IHN FÜR DAS</small> E<small>NTSÜNDIGUNGSWASSER GESAMMELT, SO IST ER WIE ZUM</small> E<small>SSEN GESAMMELT – SO</small> R. M<small>EÍR;</small> R. J<small>OSE UND</small> R. Š<small>IMO͑N SAGEN, WIE ALS</small> B<small>RENNHOLZ GESAMMELT</small>.",
128
+ "N<small>ACH DEM</small> G<small>EBOTE MUSS DER</small> Y<small>SOP DREI</small> S<small>TRÜNKE HABEN, UND DARAN DREI</small> B<small>LÜTENKELCHE;</small> R. J<small>EHUDA SAGT, JE DREI</small>. H<small>AT DER</small> Y<small>SOP DREI</small> S<small>TRÜNKE, SO SPALTE MAN IHN UND BINDE IHN ZUSAMMEN; HAT MAN IHN GESPALTEN UND NICHT ZUSAMMENGEBUNDEN, ZUSAMMENGEBUNDEN UND NICHT GESPALTEN, ODER NICHT ZUSAMMENGEBUNDEN UND NICHT GESPALTEN, SO IST ES TAUGLICH</small>. R. J<small>OSE SAGT:</small> N<small>ACH DEM</small> G<small>EBOTE MUSS DER</small> Y<small>SOP DREI</small> B<small>LÜTENKELCHE HABEN; ÜBRIGGEBLIEBEN</small><sup class=\"footnote-marker\">17</sup><i class=\"footnote\">Nach Verschleiß durch die Benutzung.</i><small>KÖNNEN ES ZWEI SEIN, UND DIE</small> S<small>TÜMPFE IRGENDWIE GROSS</small>."
129
+ ],
130
+ [
131
+ "<b>I</b>ST <small>DER</small> Y<small>SOP ZU KURZ, SO MACHE MAN IHN GENÜGEND</small> [<small>LANG</small>] <small>DURCH EINEN</small> F<small>ADEN UND EINE</small> S<small>PINDEL, TAUCHE IHN DARAN EIN UND NEHME IHN HERAUS, FASSE DANN DEN</small> Y<small>SOP AN UND SPRENGE</small>. R. J<small>EHUDA UND</small> R. Š<small>IMO͑N SAGEN, WIE DIE</small> B<small>ESPRENGUNG MIT DEM</small> Y<small>SOP, SO AUCH DAS</small> E<small>INTAUCHEN MIT DEM</small> Y<small>SOP</small>.",
132
+ "W<small>ENN MAN GESPRENGT HAT UND EIN</small> Z<small>WEIFEL BESTEHT, OB</small> [<small>DAS</small> W<small>ASSER</small>] <small>VOM</small> F<small>ADEN, VON DER</small> S<small>PINDEL ODER VOM</small> B<small>LÜTENKELCHE GEKOMMEN IST, SO IST DIE</small> B<small>ESPRENGUNG UNGÜLTIG</small>. W<small>ENN MAN AUF ZWEI</small> G<small>ERÄTE GESPRENGT HAT UND EIN ZWEIFEL BESTEHT, OB MAN AUF BEIDE GESPRENGT HAT, ODER EINES DAS ANDERE BENETZT HAT, SO IST DIE</small> B<small>ESPRENGUNG UNGÜLTIG</small>. W<small>ENN EINE</small> N<small>ADEL AUF EINER</small> S<small>CHERBE LIEGT UND MAN AUF DIESE GESPRENGT HAT, UND EIN</small> Z<small>WEIFEL BESTEHT, OB MAN AUF DIE</small> N<small>ADEL GESPRENGT HAT ODER SIE VON DER</small> S<small>CHERBE BENETZT WORDEN IST, SO IST DIE</small> B<small>ESPRENGUNG UNGÜLTIG</small>. H<small>AT DIE</small> K<small>ARAFFE EINEN SCHMALEN</small> H<small>ALS, SO KANN MAN AUF GEWÖHNLICHE</small> W<small>EISE EINTAUCHEN UND HERAUSZIEHEN</small><sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\">Man braucht nicht zu befürchten, das Wasser sei beim Herausziehen ausgepreßt worden.</i>. R. J<small>EHUDA SAGT, NUR FÜR DIE ERSTE</small> B<small>ESPRENGUNG</small>. I<small>ST VOM</small> E<small>NTSÜNDIGUNGSWASSER NUR WENIG GEBLIEBEN, SO TAUCHE MAN SOGAR NUR DIE</small> S<small>PITZEN DER</small> B<small>LÜTENKELCHE EIN UND SPRENGE, NUR DARF MAN NICHT AUFSAUGEN</small><sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\">Durch wiederholtes Stippen; das bloße Eintauchen muß gegenügen.</i> <small>LASSEN</small>. H<small>AT MAN IN DER</small> A<small>BSICHT NACH VORN ZU SPRENGEN, NACH HINTEN GESPRENGT, NACH HINTEN ZU SPRENGEN, NACH VORN GESPRENGT, SO IST DIE</small>, B<small>ESPRENGUNG UNGÜLTIG</small>. W<small>ENN NACH VORN</small> [<small>ZU SPRENGEN</small>], <small>UND SEITWÄRTS NACH VORN GESPRENGT, SO IST DIE</small> B<small>ESPRENGUNG GÜLTIG</small>. M<small>AN KANN EINEN</small> M<small>ENSCHEN BESPRENGEN MIT SEINEM</small> W<small>ISSEN UND OHNE SEIN</small> W<small>ISSEN</small>. M<small>AN KANN</small> M<small>ENSCHEN UND</small> G<small>ERÄTE BESPRENGEN, AUCH WENN ES HUNDERT SIND</small><sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\">Es braucht nicht einzeln zu erfolgen.</i>.",
133
+ "W<small>ENN MAN IN DER</small> A<small>BSICHT ETWAS ZU BESPRENGEN, WAS FÜR DIE</small> U<small>NREINHEIT EMPFÄNGLICH IST, ETWAS BESPRENGT HAT, WAS FÜR DIE</small> U<small>NREINHEIT NICHT EMPFÄNGLICH IST, SO BRAUCHT MAN, WENN IM</small> Y<small>SOP NOCH</small> [W<small>ASSER</small>] <small>IST</small>, [<small>DAS</small> E<small>INTAUCHEN</small>] <small>NICHT ZU WIEDERHOLEN; WENN EINE</small> S<small>ACHE</small> [<small>ZU BESPRENGEN</small>], <small>DIE FÜR DIE</small> U<small>NREINHEIT NICHT EMPFÄNGLICH IST, UND EINE</small> S<small>ACHE BESPRENGT HAT, DIE FÜR DIE</small> U<small>NREINHEIT EMPFÄNGLICH IST, SO MUSS MAN, AUCH WENN IM</small> Y<small>SOP NOCH</small> [W<small>ASSER</small>] <small>IST</small>, [<small>DIE</small> B<small>ESPRENGUNG</small>] <small>WIEDERHOLEN</small>. W<small>ENN EINEN</small> M<small>ENSCHEN</small> [<small>ZU BESPRENGEN</small>], <small>UND EIN</small> V<small>IEH BESPRENGT HAT, SO BRAUCHT MAN, WENN IM</small> Y<small>SOP NOCH</small> [W<small>ASSER</small>] <small>IST</small>, [<small>DAS</small> E<small>INTAUCHEN</small>] <small>NICHT ZU WIEDERHOLEN; WENN EIN</small> V<small>IEH</small> [<small>ZU BESPRENGEN</small>], <small>UND EINEN</small> M<small>ENSCHEN BESPRENGT HAT, SO MUSS MAN, AUCH WENN IM</small> Y<small>SOP NOCH</small> [W<small>ASSER</small>] <small>IST</small>, [<small>DAS</small> E<small>INTAUCHEN</small>] <small>WIEDERHOLEN</small>. D<small>AS ABTRIEFENDE</small> W<small>ASSER</small><sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\">Das vom Ysop zurück in das Gefäß abtropft.</i> <small>IST TAUGLICH; DAHER MACHT ES ALS</small> E<small>NTSÜNDIGUNGSWASSER UNREIN</small>.",
134
+ "W<small>ENN DIE</small> B<small>ESPRENGUNG AUS EINER ÖFFENTLICHEN</small> F<small>ENSTERNISCHE</small><sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\">Wo das Gefäß mit dem Entsündigungswasser gestanden hat.</i> <small>ERFOLGT IST UND</small> [<small>DER</small> B<small>ESPRENGTE</small>] <small>IN DEN</small> T<small>EMPEL EINGETRETEN IST, UND SPÄTER SICH HERAUSSTELLT, DASS DAS</small> W<small>ASSER UNTAUGLICH WAR, SO IST ER FREI</small><sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\">Von einem Sündopfer; da das Wasser für jedermann bestimmt war, so durfte er mit der Tauglichkeit desselben rechnen.</i>. W<small>ENN AUS EINER PRIVATEN</small> F<small>ENSTERNISCHE, UND</small> [<small>DER</small> B<small>ESPRENGTE</small>] <small>IN DEN</small> T<small>EMPEL EINGETRETEN IST, UND SPÄTER SICH HERAUSSTELLT, DASS DAS</small> W<small>ASSER UNTAUGLICH WAR, SO IST ER SCHULDIG</small>. D<small>ER</small> H<small>OCHPRIESTER ABER IST FREI, EINERLEI OB AUS EINER PRIVATEN</small> F<small>ENSTERNISCHE ODER AUS EINER ÖFFENTLICHEN</small> F<small>ENSTERNISCHE, DENN DER</small> H<small>OCHPRIESTER IST WEGEN</small> B<small>ETRETENS DES</small> T<small>EMPELS</small><sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\">In Unreinheit.</i> <small>NICHT SCHULDIG</small>. V<small>OR DEN ÖFFENTLICHEN</small> F<small>ENSTERNISCHEN GLITT MAN AUS</small><sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\">Wegen der vielen Besprengungen; der Boden war aufgeweicht.</i>, <small>UND MAN UNTERLIESS ES NICHT, DARAUF HERUMZUTRETEN, WEIL SIE GESAGT HABEN, DAS</small> E<small>NTSÜNDIGUNGSWASSER, MIT DEM DAS</small> G<small>EBOT AUSGEÜBT WORDEN IST, MACHE NICHT MEHR UNREIN</small>.",
135
+ "E<small>IN</small> R<small>EINER DARF EINE UNREINE</small> A<small>XT IN SEINEM</small> Z<small>IPFEL HALTEN</small><sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\">Das erstgradig unrein gewordene Gewand macht den Träger nicht unrein.</i> <small>UND SIE BESPRENGEN, UND AUCH WENN DARAUF ZUR</small> B<small>ESPRENGUNG GENÜGEND</small> W<small>ASSER IST, BLEIBT ER REIN</small><sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\">Das Wasser macht nach der Verwendung nicht mehr unrein.</i>. W<small>IEVIEL</small> W<small>ASSER MUSS ES SEIN, UM ZUR</small> B<small>ESPRENGUNG ZU GENÜGEN?</small> D<small>ASS MAN DIE</small> S<small>PITZEN DER</small> B<small>LÜTENKELCHE EINTAUCHEN UND SPRENGEN KANN</small>. R. J<small>EHUDA SAGT, MAN BETRACHTE ES SO, ALS WÄRE ES AN EINEM</small> Y<small>SOP AUS</small> K<small>UPFER</small><sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\">Der kein Wasser einsaugt.</i>.",
136
+ "H<small>AT MAN MIT EINEM UNREINEN</small> Y<small>SOP GESPRENGT, SO IST, WENN ER</small> E<small>IGRÖSSE HAT, DAS</small> W<small>ASSER UNTAUGLICH UND DIE</small> B<small>ESPRENGUNG UNGÜLTIG, UND WENN ER NICHT</small> E<small>IGRÖSSE HAT, DAS</small> W<small>ASSER TAUGLICH UND DIE</small> B<small>ESPRENGUNG UNGÜLTIG</small>. E<small>R</small><sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\">Der unreine Ysop.</i><small>MACHT EINEN ANDEREN UND DER ANDERE EINEN ANDEREN UNREIN, AUCH WENN ES HUNDERT SIND</small><sup class=\"footnote-marker\">13</sup><i class=\"footnote\">Beim Entsündigungswasser ist die Verunreinigung nicht auf 3 Grade beschränkt.</i>.",
137
+ "S<small>IND EINEM HINSICHTLICH DES</small> E<small>NTSÜNDIGUNGSWASSERS</small> R<small>EINEN DIE HÄNDE UNREIN</small><sup class=\"footnote-marker\">14</sup><i class=\"footnote\">Cf. Jad. III,1ff.</i><small>GEWORDEN, SO IST SEIN KÖRPER UNREIN; ER MACHT SEINEN NÄCHSTEN UNREIN UND DER NÄCHSTE SEINEN NÄCHSTEN, AUCH WENN ES HUNDERT SIND</small><sup class=\"footnote-marker\">13</sup><i class=\"footnote\">Beim Entsündigungswasser ist die Verunreinigung nicht auf 3 Grade beschränkt.</i>.",
138
+ "I<small>ST DIE</small> A<small>USSENSEITE DER</small> E<small>NTSÜNDIGUNGSWASSER</small>-K<small>RUKE UNREIN GEWORDEN, SO IST AUCH DIE</small> I<small>NNENSEITE UNREIN, UND SIE MACHT EINE ANDERE UND DIE ANDERE EINE ANDERE UNREIN, AUCH WENN ES HUNDERT SIND</small>. G<small>LOCKE UND</small> K<small>LÖPPEL GELTEN ALS VERBUNDEN</small><sup class=\"footnote-marker\">15</sup><i class=\"footnote\">Hinsichtl. der Verunreinigung u. der Besprengung.</i>. B<small>EI EINER</small> S<small>PINDEL FÜR</small> W<small>EIDEN SPRENGE MAN NICHT AUF DIE</small> S<small>PINDELSTANGE UND NICHT AUF DEN</small> W<small>IRTEL</small><sup class=\"footnote-marker\">16</sup><i class=\"footnote\">Sondern auf den Haken, der den Hauptteil des Gerätes bildet.</i><small>; HAT MAN GESPRENGT, SO IST SIE BESPRENGT</small>. B<small>EI EINER FÜR</small> F<small>LACHS GELTEN SIE ALS VERBUNDEN</small>. D<small>IE AN</small> R<small>INGEN BEFESTIGTE</small> L<small>EDERUNTERLAGE EINER</small> W<small>IEGE GILT ALS VERBUNDEN; DER</small> R<small>AHMEN GILT NICHT ALS VERBUNDEN, NICHT HINSICHTLICH DER</small> U<small>NREINHEIT UND NICHT HINSICHTLICH DER</small> R<small>EINIGUNG</small><sup class=\"footnote-marker\">17</sup><i class=\"footnote\">Durch die Besprengung.</i>. A<small>LLE EINGESETZTEN</small> G<small>RIFFE VON</small> G<small>ERÄTEN GELTEN ALS VERBUNDEN;</small> R. J<small>OḤANAN B</small>. N<small>URI SAGT, AUCH DIE AUSGETIEFTEN</small><sup class=\"footnote-marker\">18</sup><i class=\"footnote\">Die am Ende ein Loch haben, in die das Ende des Gerätes hineingesteckt wird.</i>.",
139
+ "D<small>IE KÖRBE AM</small> S<small>AUMSATTEL, DIE</small> B<small>ANK DER</small> D<small>RESCHWALZE, DER</small> Z<small>APFEN AN DER</small> B<small>AHRE, DIE</small> T<small>RINKHÖRNER</small><sup class=\"footnote-marker\">19</sup><i class=\"footnote\">Aus einzelnen Teilen zusammengesetzt.</i><small>DER</small> R<small>EISENDEN, DER</small> S<small>CHLÜSSELBUND, DIE</small> H<small>EFTSCHLEIFE DER WÄSCHER</small><sup class=\"footnote-marker\">20</sup><i class=\"footnote\">Die die einzelnen Wäschestücke Zusammenhalten.</i><small>UND DAS AUS</small> M<small>ISCHGEWEBE</small><sup class=\"footnote-marker\">21</sup><i class=\"footnote\">Cf. Lev. 19,19.</i> <small>ZUSAMMENGENÄHTE</small> K<small>LEID GELTEN ALS VERBUNDEN HINSICHTLICH DER</small> U<small>NREINHEIT, NICHT ABER ALS VERBUNDEN HINSICHTLICH DES</small> S<small>PRENGENS</small>.",
140
+ "D<small>ER MIT EINER</small> K<small>ETTE BEFESTIGTE</small> D<small>ECKEL EINES WÄRMEKESSELS GILT, WIE DIE</small> S<small>CHULE ŠÀMMAJS SAGT, ALS VERBUNDEN HINSICHTLICH DER</small> U<small>NREINHEIT, NICHT ABER ALS VERBUNDEN HINSICHTLICH DER</small> B<small>ESPRENGUNG; DIE</small> S<small>CHULE</small> H<small>ILLELS SAGT, HAT MAN AUF DEN WÄRMEKESSEL GESPRENGT, SO IST AUCH DER</small> D<small>ECKEL BESPRENGT, UND HAT MAN AUF DEN</small> D<small>ECKEL GESPRENGT</small>, <small>SO IST DER WÄRMEKESSEL NICHT BESPRENGT</small>. J<small>EDER IST ZUM</small> S<small>PRENGEN ZULÄSSIG, AUSGENOMMEN DER</small> G<small>ESCHLECHTSLOSE UND DER</small> Z<small>WITTER, DAS</small> W<small>EIB UND EIN</small> K<small>IND, DAS NOCH NICHT VERSTÄNDIG IST</small>. E<small>IN</small> W<small>EIB DARF EINEM BEIM</small> S<small>PRENGEN BEHILFLICH SEIN</small>. S<small>IE DARF IHM DAS</small> W<small>ASSER HALTEN, UND ER TAUCHE EIN UND SPRENGE; HAT SIE SEINE</small> H<small>AND ANGEFASST</small>, <small>WENN AUCH NUR BEIM</small> S<small>PRENGEN, SO IST ES UNGÜLTIG</small>.",
141
+ "H<small>AT MAN DEN</small> Y<small>SOP AM</small> T<small>AGE EINGETAUCHT UND AM</small> T<small>AGE GESPRENGT, SO IST ES GÜLTIG; WENN AM</small> T<small>AGE, UND NACHTS GESPRENGT, ODER NACHTS, UND AM</small> T<small>AGE GESPRENGT, SO IST ES UNGÜLTIG</small>. S<small>ELBER ABER KANN MAN</small><sup class=\"footnote-marker\">22</sup><i class=\"footnote\">Falls man nicht schon am 7. Tage vor dem Untertauchen besprengt worden ist.</i> <small>NACHTS UNTERTAUCHEN UND SICH AM</small> T<small>AGE BESPRENGEN LASSEN</small>. M<small>AN DARF NÄMLICH ERST NACH</small> S<small>ONNENAUFGANG BESPRENGEN; JEDOCH IST ALLES</small><sup class=\"footnote-marker\">23</sup><i class=\"footnote\">Das Eintauchen u. das Besprengen.</i><small>GÜLTIG, WENN MAN ES NACH DEM</small> A<small>UFGEHEN DER</small> M<small>ORGENRÖTE GETAN HAT</small>."
142
+ ]
143
+ ],
144
+ "sectionNames": [
145
+ "Chapter",
146
+ "Mishnah"
147
+ ]
148
+ }
json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Parah/English/merged.json ADDED
@@ -0,0 +1,143 @@
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
1
+ {
2
+ "title": "Mishnah Parah",
3
+ "language": "en",
4
+ "versionTitle": "merged",
5
+ "versionSource": "https://www.sefaria.org/Mishnah_Parah",
6
+ "text": [
7
+ [
8
+ "Rabbi Eliezer says: the heifer is no more than one year old and the cow no more than two years old. But the sages ruled: the heifer may be even two years old and the red cow even three or four years old. Rabbi Meir says: even five years old, though she is old. But they did not wait with it so long since it might in the meantime grow some black hairs and [thus] become invalid. Rabbi Joshua said: I only heard of [a cow] that was three years old [shelashit]. They said to him: What does \"shelashit\" mean? He replied: thus have I heard it without any explanation. Ben Azzai said: I will explain: if you say \"shelishit\" the meaning is ‘the third’ in number to others, but when you say \"shelashit\" the meaning is one that is three years old. Similarly they said a vineyard that is \"revai.\" They said to him: what does \"revai\" mean? He replied: thus have I heard it without any explanation. Ben Azzai said: I will explain: if you say \"revii\" the meaning is the fourth in number to others, but when you say \"revai\" the meaning is one that is four years old. Similarly it was ruled: if a man ate in an afflicted house half a loaf, three of which can be made from a kav, he becomes unclean. They said to him: say rather \"eighteen of which are made of a se'ah.\" He replied: thus have I heard it without any explanation. Ben Azzai said: I will explain: when you say, three of which are made of a kav it would not contain hallah, but if you say, eighteen of which are made of a se'ah, it has been reduced by its hallah.",
9
+ "Rabbi Yose the Galilean said: bulls must be no more than two years old, for it is said, \"And the second bull you shall take for a sin-offering\" (Numbers 8:8). But the sages say: they may be even three years old. Rabbi Meir says: even those that are four or five years old are valid, but old animals are not brought out of respect.",
10
+ "Lambs no more than one year old, And rams no more than two years old. And all these years are reckoned from day to day. One that is thirteen months old is not valid, neither as a ram nor as a lamb. Rabbi Tarfon called it palges. Ben Azzai called it noked. Rabbi Ishmael called it parakhrigma. If a man offered it he must bring for it the libation of a ram, but it is not counted as his offering. One that is thirteen months old behold it is a ram.",
11
+ "The sin-offerings of the congregation and their burnt-offerings, the sin-offering of an individual, the guilt-offering of a nazirite and the guilt-offering of a metzora are valid from the thirtieth day onwards, and also on the thirtieth day. If they were offered on the eighth day they are valid. Vow-offerings and freewill-offerings, firstlings and the tithe of cattle and the pesach are valid from the eighth day onwards, and also on the eighth day."
12
+ ],
13
+ [
14
+ "Rabbi Eliezer says: a [red] cow for the hatat that is pregnant is valid, But the sages say: it is invalid. Rabbi Eliezer says: it may not be bought from non-Jews, But the sages say: it is valid. And not only this, but all sacrifices of the congregation or the individual may be brought from the land of Israel and from outside the land, from new produce and from the old; Except the omer and the two loaves, which may be brought only from new produce and from within the land.",
15
+ "If the horns or the hoofs of the [red] cow are black they are chopped off. The eye ball, the teeth and the tongue cause do not invalidate the [red] cow. One that is dwarf-like is valid. If there was on it an extra digit and it was cut off: Rabbi Judah says that it is invalid. Rabbi Shimon says: wherever, if removed, no red hair grows in its place is it invalid.",
16
+ "One that is born from the side, the hire of a harlot or the price of a dog is invalid. Rabbi Eliezer says that it is valid, as it says, \"You shall not bring the hire of a harlot or the price of a dog into the house of the Lord your God,\" (Deuteronomy 23:19) and this was not brought into the house. All blemishes that cause consecrated animals to be invalid cause also the [red] cow to be invalid. If one had ridden on it, leaned on it, hung on its tail, crossed a river by its help, doubled up its leading rope, or put one's cloak on it, it is invalid. But if one had only tied it up by its leading rope or made for it a sandal to prevent it from slipping or spread one's cloak on it because of flies, it is valid. This is the general rule: wherever anything is done for its own sake, it remains valid; but if for the sake of another, it becomes invalid.",
17
+ "If a bird rested on it, it remains valid. If a male beast mounted it, it becomes invalid. Rabbi Judah says: if the male was made to mount, it becomes invalid; but if it did so of itself, it remains valid.",
18
+ "If it had two black or white hairs growing within one follicle, it is invalid. Rabbi Judah said: within one kos; if they grew within two kosot that were adjacent to one another, it is invalid. Rabbi Akiva says: even if there were four or five but they were dispersed, they may be plucked out. Rabbi Eliezer says: even as many as fifty. Rabbi Joshua ben Batera says: even if it had but one on its head and one on its tail, it is invalid. If it had two hairs with their roots black and their tips red or with their roots red and their tips black, everything goes according to what is visible, the words of Rabbi Meir. But the sages say: by the root."
19
+ ],
20
+ [
21
+ "Seven days before the burning of the [red] cow they would separate the priest who was to burn the cow from his house to a chamber that was facing the north-eastern corner of the birah, and which was called the Stone Chamber. They would sprinkle upon him throughout the seven days with [a mixture of] all the sin-offerings that were there. Rabbi Yose said: they sprinkled upon him only on the third and the seventh days. Rabbi Hanina the vice-chief of the priests said: on the priest that was to burn the cow they sprinkled all the seven days, but on the one that was to perform the service on Yom Kippur they sprinkled on the third and the seventh days only.",
22
+ "Courtyards were built in Jerusalem over rock, and beneath them there was a hollow which served as a protection against a grave in the depths. And they used to bring there pregnant women, and there they gave birth to their children and there they raised them. And they brought oxen, upon whose backs were placed doors, and the children sat upon them with stone cups in their hands. When they reached the Shiloah spring they got down and filled the cups with water and then they ascended and sat again on the doors. Rabbi Yose said: each child used to let down his cup and fill it from his place.",
23
+ "They arrived at the Temple Mount and got down. Beneath the Temple Mount and the courts was a hollow which served as a protection against a grave in the depths. And at the entrance of the courtyard there was the jar of the ashes of the sin-offerings. They would bring a male from among the sheep and tie a rope between its horns, and a stick or a bushy twig was tied at the other end of the rope, and this was thrown into the jar. They then struck the male [sheep] was so that it started backwards. And [a child] took the ashes and put it [enough] so that it could be seen upon the water. Rabbi Yose said: do not give the Sadducees an opportunity to rule! Rather, [a child] himself took it and mixed it.",
24
+ "One may not bring a sin-offering by virtue of [the purifications made for] another sin-offering, nor one child by virtue of [the preparations made for] another. The children had to be sprinkle on each other, the words of Rabbi Yose the Galilean. Rabbi Akiva says: they did not need to sprinkle.",
25
+ "If they did not find the residue of the ashes of the seven [red cows] they performed the sprinkling with those of six, of five, of four, of three, of two or of one. And who prepared these? Moses prepared the first, Ezra prepared the second, and five were prepared from the time of Ezra, the words of Rabbi Meir. But the sages say: seven from the time of Ezra. And who prepared them? Shimon the Just and Yohanan the high priest prepared two each; Elihoenai the son of Ha-Kof and Hanamel the Egyptian and Ishmael the son of Piabi prepared one each.",
26
+ "They made a ramp from the Temple Mount to the Mount of Olives, being constructed of arches above arches, each arch placed directly above each foundation [of the arch below] as a protection against a grave in the depths, whereby the priest who was to burn the cow, the cow itself and all who aided in its preparation went forth to the Mount of olives.",
27
+ "If the cow refused to go out, they may not take out with it a black one lest people say, \"They slaughtered a black cow\" nor another red [cow] lest people say, \"They slaughtered two.\" Rabbi Yose says: it was not for this reason but because it is said \"And he shall bring her out\" by herself. The elders of Israel used to go first by foot to the Mount of Olives, where there was a place of immersion. The priest that was to burn the cow was (deliberately) made unclean on account of the Sadducees so that they should not be able to say, \"It can be done only by those on whom the sun has set.\"",
28
+ "They laid their hands upon him and said, \"My Lord the high priest, perform immersion once.\" He went down and immersed himself and came up and dried himself. Different kinds of wood were set in order there: cedar wood, pine, spruce and the wood of smooth fig trees. They made it in the shape of a tower and opened air holes in it; and its foreside was turned towards the west.",
29
+ "They bound it with a rope of reed and placed it on the pile with its head towards the south and its face towards the west. The priest stood in the east with his face towards the west. He slaughtered with his right hand and received the blood with his left. Rabbi Judah said: he received the blood with his right hand and put it in his left hand. He sprinkled with his right. Seven times he dipped his finger in the blood and sprinkled it towards the Holy of Holies, dipping once again for each sprinkling. When he finished the sprinkling he wiped his hand on the body of the cow, came down and kindled the fire with wood chips. Rabbi Akiva said: with dry branches of palm-trees.",
30
+ "It burst and he stood outside its pit and he took the cedar wood, hyssop and scarlet wool. He said to them, \"Is this cedarwood? Is this cedarwood?\" \"Is this hyssop? Is this hyssop?\" \"Is this scarlet wool? Is this scarlet wool?\" Three times he repeated each question and they answered him \"Yes, yes\" three times to each question.",
31
+ "He then wrapped them together with the remains of the strip of wool and cast them into the fire. When it was burnt up they would beat it with sticks and then sift it with sieves. Rabbi Ishmael says: this was done with stone hammers and stone sieves. If there was a black coal on which there were some ashes they would crush it but if there were no [ashes] they would leave it. A bone was crushed in either case. It was then divided into three parts: one part was deposited on the hel, one on the Mount of Olives, and one was divided among the priestly watches."
32
+ ],
33
+ [
34
+ "If a hatat cow was slaughtered not for its own name, or if its blood was received or sprinkled not for its own name, or if this was done for its own name and for some other name, or for some other name and for its name, it is invalid. Rabbi Eliezer rules it valid. If [the service] was performed by one whose hands or feet were unwashed, it is invalid. Rabbi Eliezer rules that it is valid. If it was performed by one who was not the high priest, it is invalid. Rabbi Judah rules that it is valid. If it was performed by one who was not wearing all the prescribed garments, it is invalid. And in white garments it was to be prepared.",
35
+ "If it was burnt outside its pit, or in two pits, or if two cows were burnt in the same pit, it is invalid. If [the blood] was sprinkled but not in the direction of the entrance of the Holy of Holies, it is invalid. If he made the seventh sprinkling out of the sixth and then sprinkled again a seventh time, it is invalid. If he sprinkled an eighth time out of the seventh and then sprinkled again an eighth time, it is valid.",
36
+ "If he burned it without wood, or with any kind of wood, and even if only with straw or stubble, it is valid. If he flayed it and cut up, it is valid. If he slaughtered it with the intention of eating its flesh or drinking its blood, it is valid. Rabbi Eliezer rules: no intention can invalidate the red cow.",
37
+ "All who are occupied with the preparation of the [red] cow from the beginning until the end, defile their clothing, and they also render it invalid by [doing other] work. If some invalidity occurred while it was being slaughtered, it does not defile clothing. If it occurred while the blood was being sprinkled, for all who were occupied with it before the invalidity occurred, it defiles their clothing, but for those who were occupied with it after it had become invalid it does not defile their clothing unclean. Thus it follows that the stringency turns into a leniency. It is always subject to the rules of trespassing. Wood may be added to the fire. The service must be performed by day and by a priest. Work renders it invalid. [All of this is only] until it becomes ashes And work causes the water to be invalid until the ashes are put into it."
38
+ ],
39
+ [
40
+ "He who brings the earthen vessel for the hatat must immerse, and spend the night by the furnace. Rabbi Judah says: he may also bring it from the house and it is valid, for all are deemed trustworthy in regard to the hatat. In the case of terumah one may open the furnace and take out [the vessel]. Rabbi Shimon says: from the second row. Rabbi Yose says: from the third row.",
41
+ "If one immersed a vessel for the hatat in water that is not fit for the mixing he must dry it; If in water that is fit for the mixing he need not dry it. But if [he intended] to collect in it water that was already mixed with the ashes, he must dry it in either case.",
42
+ "If a pumpkin shell was immersed in water that was not fit for the mixing, it is permissible to mix in it the ashes with the water, as long as it had not been defiled. If it has been defiled, one cannot mix in it the ashes with the water. Rabbi Joshua says: if one is allowed to mix in it the ashes and water at the beginning, one should also be allowed to do so at the end; and if one is not allowed to do this at the end one should not be allowed to do it at the beginning. In either case it is not permissible to collect in it water that has already had ashes mixed in.",
43
+ "A reed pipe that was cut [for use as a container] for the hatat: Rabbi Eliezer says: it must be immersed immediately. Rabbi Joshua ruled: he defiles it and then immerses it. All are eligible to prepare the mixture, except a deaf mute, an imbecile and a minor. Rabbi Judah says a minor is eligible, but disqualifies a woman and a hermaphrodite.",
44
+ "They can make the mixture in all kinds of vessels, even in vessels made of cattle dung, of stone or of earth. The mixture may also be prepared in a boat. It may not be prepared in the walls of vessels, or in the sides of a large jug, or in the stopper of a jar, or in one's cupped hands, for one does not fill up, or mix in, or sprinkle the hatat with anything but a vessel. Only on a vessel does tightly fitting cover afford protection, for only in vessels is protection afforded against uncleanness within an earthen vessel.",
45
+ "A potters’ egg is fit [as a vessel]. Rabbi Yose rules that it is unfit. A hen's egg: Rabbi Meir and Rabbi Judah rule it is fit [as a vessel]; But the sages rule that it is unfit.",
46
+ "It is not permissible to collect the water in a trough set in the stone, nor is it permissible to prepare the mixture in it, nor may the sprinkling be done from it, nor does it require a tightly fitting cover, nor does it render a ritual bath invalid. If it was first a movable vessel and then was subsequently joined to the ground with lime, it is permissible to collect the water in it, to prepare the mixture in it and to sprinkle from it. And it needs a tightly fitting cover and renders a ritual bath invalid. If there was a hole in it below, and he stopped it up with a rag, the water in it is invalid since it is not wholly enclosed by the vessel. If the hole was in the side and it was stopped up with a rag, the water in it is valid since it is wholly enclosed by the vessel. If he made a rim of clay for the vessel and the water had risen to that spot, it is invalid; But if it was solid enough for the vessel to be moved with it, the water is valid.",
47
+ "If there were two troughs in one stone and the mixture was prepared in one of them, the water in the other is not prepared. If a hole of the size of the spout of a water skin passed from one to the other, or if the water overflowed both, even if only [to a depth of] the thickness of garlic peel, and the mixture was prepared in one of them, the water in the other is also prepared.",
48
+ "If one placed two stones close to one another and made them into a trough, and so also in the case of two kneading troughs, and so also in the case of a trough that was split, the water between them is not deemed to be prepared. If they were joined together with lime or gypsum and they can be moved together, the water between them is deemed to have been prepared."
49
+ ],
50
+ [
51
+ "If one was about to mix the ashes with the water and the ashes fell upon his hand or upon the side of the trough and then fell into the trough, the mixture is invalid. If they fell from the tube into the trough, the mixture is invalid. If he took the ashes from the tube and then covered it, or shut a door, the ashes remain valid but the water becomes invalid. If he put it up erect on the ground, the water becomes invalid. If in his hand, the water is valid, since it is impossible [otherwise]",
52
+ "If the ashes floated on the water: Rabbi Meir and Rabbi Shimon rule: one may take some of them and use them in another preparation; But the sages say: with any ashes that have touched water no other mixture may be prepared from them. If he emptied out the water and some ashes were found at the bottom: Rabbi Meir and Rabbi Shimon rule: one may dry them and then use them for another preparation; But the sages rule: with any ashes that have touched water no other mixture may be prepared.",
53
+ "One who mixes the water in a trough while a bucket was in it, even though its neck was narrow as can be, the waters in it are prepared. If there was a sponge in the trough, the water in it is invalid. What should he do? He should empty out the water until he gets to the sponge. If one touched the sponge, however much the water that washes over it, the water becomes invalid.",
54
+ "If he placed his hand or his foot or leaves of vegetables in such a manner as to enable the water to run into a jar, the water is invalid. If he used leaves of reeds or leaves of nuts the water is valid. This is the general rule: [water passing over] that which is susceptible to uncleanness is invalid, but [water passing over] that which is not susceptible to uncleanness is valid.",
55
+ "One who diverts a spring into a wine vat or into pools, the water is invalid for zavim and metzoraim. And also for the preparation of the hatat water. Because it was not drawn into a vessel."
56
+ ],
57
+ [
58
+ "If five men filled five jars to prepare with them five mixtures, and then they changed their minds to prepare one mixture from all of them, or if they filled the jars to prepare with them one mixture and then they changed their minds to prepare with them five mixtures, all the water remains valid. If one man filled five jars intending to prepare five [separate] mixtures, [even though] he changed his mind to prepare one mixture from all of them, only the last is valid. If he intended to prepare one mixture from all of them and then he changed his mind to prepare five separate mixtures, only the water in the one that was mixed first is valid. If he said to another man, \"Prepare mixtures from these for yourself,\" only the first is valid; But if he said, \"Prepare a mixture from these for me,\" all are valid.",
59
+ "One who filled the water with one hand and did some other work with the other hand, or filled the water for himself and for another man, or filled two jars at the same time, the water of both is invalid, for work causes invalidity whether one acts for oneself or for another person.",
60
+ "One who prepared the mixture with one hand and did some other work with the other hand, the mixture is invalid if he prepared it for himself, but if he prepared it for another man, it is valid. If he prepared a mixture both for himself and for another man, his is invalid and that of the other man is valid. If he prepares mixtures for two men simultaneously, both are valid.",
61
+ "[If one said to another] \"Prepare the mixture for me and I will prepare the one for you,\" the first is valid. [If he said,] \"Fill the water for me and I will fill the water for you,\" that of the latter is valid. [If he said,] \"Prepare the mixture for me and I will draw the water for you,\" both mixtures are valid. [If he said,] \"Fill the water for me and I will prepare the mixture for you’, both mixtures are invalid.",
62
+ "One who is drawing water for his own use and for the mixture of the hatat, he must draw for himself first and fasten [the bucket] to the carrying pole and then he can draw the water for the hatat. If he drew first the water for the hatat and then he drew the water for himself, it is invalid. He must put his own behind him and that for the hatat before him, and if he put that for the hatat behind him it is invalid. If both were for the hatat, he may put one before him and one behind him and both are valid, since it is impossible to do otherwise.",
63
+ "One who carries the rope in his hand, If in his usual manner, the mixture is valid; But if not in his usual manner, it is invalid. The question was sent on to Yavneh on three festivals and on the third festival, it was ruled that the mixture was valid, as a temporary measure.",
64
+ "If a man coils the rope around his hand little by little, [the mixture] is valid; But if he coiled it afterwards, it is invalid. Rabbi Yose said: this also had been ruled to be valid as a temporary measure.",
65
+ "One who puts the jar away in order that it shall not be broken, or if he inverted it in order to dry it, [If he did one of these things] so that he might draw more water with it, [the water he had already drawn] is valid; But if he intended to carry in it the ashes, it is invalid. One who cleared potsherds from a trough: If in order that it may hold more water, the water is valid; But if he intended that they should not hinder him when he pours out the water, it is invalid.",
66
+ "One was carrying his water on his shoulder and he ruled in a matter of law, or showed others the way, or killed a snake or a scorpion, or picked up food in order to store it, it [the water] is invalid; But [if he picked up] food to eat, it is valid. [And if he killed] a snake or a scorpion that hindered him, it remains valid. Rabbi Judah said: this is the general rule: If the act was is in the nature of work, the mixture is invalid whether the man stopped or not, If it was not in the nature of work: If he stopped, it is invalid; But if he did not stop it remains valid.",
67
+ "If one gave over his water to someone who was unclean, it is invalid. But if to a clean one it is valid. Rabbi Eliezer says: even if it was entrusted to an unclean man it is valid, provided the owner did no other work in the meantime.",
68
+ "Two men who were drawing water for the hatat and one assisted the other to raise it or one pulled out a thorn for the other: For one mixture, it is valid; For two mixtures, it is invalid. Rabbi Yose says: even if there are to be two mixtures it is valid if they had made a mutual agreement between them.",
69
+ "One who broke down a fence [even] with the intention of putting it up again, the water remains valid; But if he put a fence up, the water becomes invalid. If he ate figs intending to store some of them, the water is valid; But if he stored figs it is invalid. If he was eating figs and, leaving some over, threw what was in his hand under the fig tree or among drying figs in order that it shall not be wasted, the water is invalid."
70
+ ],
71
+ [
72
+ "Two men were guarding a trough: If one of them became unclean, the water remains valid, since it is in the domain of the other. If the first became clean and the other became unclean the water is still valid since it is in the domain of the first. If both became unclean simultaneously the water becomes invalid. If one of them did some work, the water remains valid since it is in the domain of the second. If the first stopped doing work and the other did some work, the water still remains valid since it is in the domain of the first. If both did some work at the same time the water becomes invalid.",
73
+ "One who prepares the mixture of the hatat should not wear his sandals, for were some of the liquid to fall on his sandal it would become unclean and [the sandal] would defile him. Behold he would say [to the sandal], \"That which defiled you did not defile me, but you did defile me.\" If some of the liquid fell on his skin he remains clean. If it fell on his garment it becomes unclean and defiles him. Behold he would say [to the garment], \"That which defiled you did not defile me, but you did defile me.\"",
74
+ "The one who burns the red cow or bulls and he that leads away the scapegoat, defile garments. The red cow and the bulls and the scapegoat do not themselves defile garments. Behold [the garment] would say [to the person], \"That which defiled you did not defile me, but you did defile me.",
75
+ "One that eats of the carrion of a clean bird, while it is yet in his throat, causes garments to be unclean; But the carrion itself does not cause garments to be unclean. Behold [the garment] would say [to the person], \"That which defiled you did not defile me, but you did defile me.",
76
+ "Any derived uncleanness does not defile vessels, but [it does defile] a liquid. If a liquid became unclean it defiles them. Behold [the vessel] would say [to the liquid], \"That which defiled you did not defile me, but you did defile me.",
77
+ "An earthenware vessel does not defile another such vessel, but [it does defile] a liquid. And when the liquid becomes unclean it defile the vessel. Behold [the vessel] would say [to the liquid], \"That which defiled you did not defile me, but you did defile me.\"",
78
+ "Whatever causes terumah to be invalid causes liquid to become unclean in the first grade so that it can convey uncleanness at one remove, and render unfit at one other remove, except for a tevul yom. Behold [the food] would say [to the liquid], \"That which defiled you did not defile me, but you did defile me.\"",
79
+ "All seas are equivalent to a ritual bath (mikveh), for it is said, \"And the gathering (ulemikveh) of the waters He called the seas\" (Genesis 1:10), the words of Rabbi Meir. Rabbi Judah says: only the Great Sea is equivalent to a ritual bath, for it says \"seas\" only because there are in it many kinds of seas. Rabbi Yose says: all seas afford cleanness when running, and yet they are unfit for zavim and metzoraim and for the preparation of the hatat waters.",
80
+ "Spoiled waters are unfit. The following are spoiled waters: those that are salty or lukewarm. Waters that disappoint are unfit. The following are waters that disappoint: those that disappoint even once in a seven year cycle. Those that disappoint only in times of war or in years of drought are fit. Rabbi Judah says: they are unfit.",
81
+ "The waters of the Karmiyon and the waters of Pugah are unfit, because they are marsh waters. The waters of the Jordan and the waters of the Yarmuk are unfit, because they are mixed waters. And the following are mixed waters: a fit kind and an unfit kind that were mixed together. If two kinds that are fit were mixed together both remain fit: Rabbi Judah says that they are unfit.",
82
+ "Ahab's well and the pool in Banias cave are fit. Water that has changed its color and the change arose from itself, remains fit. A water channel that comes from a distance is fit, as long as it is watched so that no one cuts it off. Rabbi Judah says: the presumption is that it is permitted. If some clay or earth fell into a well, one must wait until it becomes clear, the words of Rabbi Ishmael. Rabbi Akiba says: he need not wait."
83
+ ],
84
+ [
85
+ "If the smallest amount of water fell into a flask: Rabbi Eliezer says: the sprinkling must be done twice; But the sages say that the mixture is invalid. If dew dropped into it: Rabbi Eliezer says: let it be put out in the sun and the dew will rise. But the sages say that the mixture is invalid. If a liquid or fruit juice fell into it, all the contents must be poured away and it is also necessary to dry the flask. If ink, gum or sulphate of copper, or anything that leaves a mark, fell into it, the contents must be poured away but it is not necessary to dry the flask.",
86
+ "If insects or creeping things fell into it, and they burst apart or the color [of the water] changed, the contents become invalid. A beetle causes invalidity in any case, because it is like a tube. Rabbi Shimon and Rabbi Eliezer ben Jacob ruled: a maggot or a weevil of the grain causes no invalidity, because they contain no moisture.",
87
+ "If a domesticated beast or a wild animal drank from it, it becomes invalid. All birds cause invalidity, except the dove since it only sucks up the water. All creeping things do not cause invalidity, except the weasel since it laps up the water. Rabban Gamaliel ruled: the snake also because it vomits. Rabbi Eliezer ruled: the mouse also.",
88
+ "If one intended to drink the hatat water: Rabbi Eliezer says: it becomes invalid. Rabbi Joshua says: only when one tips the flask. Rabbi Yose said: To what does this apply? To water that had not yet been prepared, But in the case of water that had been prepared: Rabbi Eliezer says: it becomes invalid [only] when one tips the flask; And Rabbi Joshua says: [only] when one drinks. And if it was poured directly into one's throat, it remains valid.",
89
+ "Hatat water that became invalid, it may not be mixed into the mud since it might become a snare for others. Rabbi Judah says: it becomes neutralized. A cow that drank of the hatat water, its flesh becomes unclean for twenty-four hours. Rabbi Judah says: it becomes neutralized in its bowels.",
90
+ "Hatat waters and hatat ashes one may not carry them across a river on a ship, nor may one float them upon the water, nor may one stand on the bank on one side and throw them across to the other side. One may, however, cross over with the water up to his neck. He that is clean for the hatat may [sail] across [a river] carrying in his hands an empty vessel that is clean for the hatat or water that has not yet been prepared.",
91
+ "If valid ashes were mixed up with wood ashes, we follow the majority with regard to uncleanness, but [the mixture] may not be prepared with it. Rabbi Eliezer says: the mixture may be prepared with all of them.",
92
+ "Hatat waters that have been invalidated [still] defile one who is clean for terumah [by contact] with his hands or with his body. And one who is clean for the hatat they defile neither [by contact] with his hands nor [by contact] with his body. If they become unclean, they defile one who is clean for terumah [by contact either] with his hands or with his body, And one who is clean for the hatat they defile [by contact] with his hands but not [by contact] with his body.",
93
+ "If valid ashes were put on water that was unfit for the preparation, [the latter] defiles one that is clean for terumah [by contact] with his hands or with his body, But to one who is clean for the hatat it conveys uncleanness neither [by contact] with his hands nor with his body."
94
+ ],
95
+ [
96
+ "Any object that is susceptible to midras uncleanness is for the purpose of the hatat waters deemed to have madaf uncleanness, whether it was otherwise unclean or clean. A person too is subject to the same rule. Any object that is susceptible to corpse uncleanness, whether it is otherwise unclean or clean: Rabbi Eliezer says: it does not have madaf uncleanness. Rabbi Joshua says: it has madaf uncleanness; And the sages say: that which was unclean has madaf uncleanness, and that which was clean does not have madaf uncleanness.",
97
+ "One who was clean for the hatat waters who touched something that has madaf uncleannes, he becomes unclean. A flask that was designated for the hatat waters that touched something that has madaf uncleanness, it becomes unclean. One who was clean for the hatat waters who touched food or liquids with his hand, he becomes unclean, but if he did it with his foot he remains clean. If he moved them with his hand: Rabbi Joshua says that he becomes unclean, And the sages say that he remains clean.",
98
+ "A jar of hatat waters that touched a [dead] sheretz, remains clean. If the jar was put on it: Rabbi Eliezer rules that it remains clean, And the sages rule that it becomes unclean. If the jar touched foods or liquids or the Holy Scriptures, it remains clean. If it was put on them: Rabbi Yose rules that it remains clean; And the sages say that it becomes unclean.",
99
+ "One who was clean for the hatat waters and then touched an oven: With his hand becomes unclean, With his foot he remains clean. If he stood on an oven and put out his hand beyond the oven with the flask in his hand, And so also in the case of a carrying-yoke which was placed over the oven and from which two jars were suspended one at either end: Rabbi Akiva says that they remain clean; But the sages say that they are unclean.",
100
+ "If he was standing outside an oven and he stretched out his hand to a window and he took a flask and passed it over the oven: Rabbi Akiva says that it is unclean, And the sages say that it is clean. But he who was clean for the hatat waters may stand over an oven while holding in his hand an empty vessel that is clean for the hatat waters or one filled with water that has not yet been mixed [with the ashes of the red cow].",
101
+ "A flask containing hatat waters that touched [a vessel] containing consecrated food or terumah: that containing the hatat waters becomes unclean, but the one containing the consecrated food or the terumah remains clean. If he held the two vessels one in each of his two hands, both become unclean. If they were both wrapped in separate papers, they remain clean. If the vessel of the hatat waters was wrapped in a paper while that of the terumah was held in his hand, both become unclean. If the one containing the terumah was wrapped up in paper while that containing the hatat waters was held in his hand, both remain clean. Rabbi Joshua says: that containing the hatat waters becomes unclean. If both were placed on the ground and he touched them, that of the hatat waters becomes unclean but that of the consecrated food or terumah remains clean. If he shifted it [without touching it]: Rabbi Joshua says that it is unclean, And the sages rule that it is clean."
102
+ ],
103
+ [
104
+ "A flask that one has left uncovered and on returning found it to be covered, is invalid. If one left it covered and on returning found it to be uncovered, it is invalid if a weasel could have drunk from it or, according to the words of Rabban Gamaliel, a snake, or if it was possible for dew to fall into it in the night. The hatat waters are not protected by a tightly fitting cover; But water that had not yet been mixed with the ashes is protected by a tightly fitting cover.",
105
+ "Anything that is doubtfully pure in the case of terumah is regarded as clean in the case of the hatat waters. Anything that is \"suspended\" where terumah is concerned, the hatat waters are poured out. If clean things were handled on account of it, they must be \"suspended.\" Wooden lattice work is clean in respect of holy food, terumah, and the hatat waters. Rabbi Eliezer says: Loosely connected wood is unclean in respect of hatat waters.",
106
+ "Pressed figs of terumah which fell into hatat waters and were taken out and eaten: If the amount is the size of an egg, whether [the figs] were clean or unclean the water becomes unclean, and he who eats the figs is liable for death; If their size is less than the size of an egg, the water remains clean but he who eats them is liable for death. Rabbi Yose says: if they were clean the water remains clean. If one who was clean for the hatat waters puts his head and the greater part of his body into the hatat waters, he becomes unclean.",
107
+ "All that require immersion in water according to the rulings of the Torah defile consecrated things, terumah, unconsecrated food, and [second] tithe; And he is forbidden to enter the sanctuary. After immersion [but before the sun sets] he defiles holy things and invalidates terumah, the words of Rabbi Meir. But the sages ruled: he invalidates consecrated things and terumah. But he is permitted to unconsecrated food and [second] tithe. And if he entered the sanctuary, whether before or after his immersion, he incurs guilt.",
108
+ "All that require immersion in water according to the words of the scribes defile consecrated things and invalidate terumah to be unfit, but they are permitted to unconsecrated food and second tithe, the words of Rabbi Meir. But the sages forbid second tithe. After immersion [but before the sun sets] he is permitted to all these. And if he entered the sanctuary, whether before or after his immersion, he incurs no guilt.",
109
+ "All that require immersion in water, whether according to the words of the Torah or according to the words of the scribes, defile hatat waters, hatat ashes, and the one who sprinkled the hatat waters, either through contact or through carrying. And [they defile] hyssop that has been rendered susceptible to uncleanness, and water that had not yet been prepared, and an empty vessel that is clean for the hatat through contact and carrying, the words of Rabbi Meir. But the sages say: only by contact but not by carrying.",
110
+ "Any hyssop that has an accompanying name is invalid. \"This\" hyssop is valid. Ezovyon (lavendula) hyssop, blue hyssop, Roman hyssop or wild hyssop is invalid. That of unclean terumah is invalid. That of clean terumah should not be used for sprinkling, but if one had used it for sprinkling it is valid. The sprinkling must not be done either with the young shoots or with the berries. He is not liable [after the sprinkling had been done] with young shoots for entering the sanctuary. Rabbi Eliezer says: also not if it was done with the berries. The following are regarded as young shoots: the stalks before the buds have ripened.",
111
+ "The hyssop that was used for sprinkling [the hatat waters] is also fit for cleansing the metzora. If it was gathered for firewood, and liquid fell upon it, it may be dried and it becomes fit. If it was gathered for food, and liquid fell upon it, even though it was dried, it is invalid. If it was gathered for [the sprinkling of the waters of] the hatat, it is subject to the same law as if it were gathered for food, the words of Rabbi Meir. Rabbi Judah, Rabbi Yose and Rabbi Shimon ruled: as if it were gathered for firewood.",
112
+ "The mitzvah of the hyssop: it should have three stalks bearing three buds. Rabbi Judah says: each stalk should have three buds. Hyssop that consists of a growth of three stalks should be cut apart and then bound together. If the stalks were cut apart but were not bound together, or if they were bound together but were not cut apart, or if they were neither cut apart nor bound together, they are nevertheless valid. Rabbi Yose says: the mitzvah of the hyssop is that it should have three stalks, and on them three buds, but its remnants need only have two, while its stumps may be of the smallest size."
113
+ ],
114
+ [
115
+ "Hyssop that is too short may be lengthened with a thread and a spindle-reed. He then dips it and brings it up again. He grasps the hyssop itself and sprinkles with it. Rabbi Judah and Rabbi Shimon say: just as the sprinkling must be done with the hyssop itself so to must the dipping be done with the hyssop itself.",
116
+ "If a person sprinkled and it is doubtful whether the water came from the thread or the spindle-reed or the buds, the sprinkling is invalid. If he sprinkled upon two vessels and it is doubtful whether he sprinkled on both or whether some water from the one dripped on to the other, it is invalid. If a needle was on a piece of earthenware and one sprinkled upon it, and it is doubtful whether he sprinkled on the needle or whether some water dripped on it from the earthenware, his sprinkling is invalid. A flask with a narrow mouth, one may dip in and draw out in the usual way. Rabbi Judah says: this may be done only for the first sprinkling. Hatat waters which were diminished, one may dip only the tips of the buds and sprinkle, provided the hyssop does not absorb [any of the moisture on the sides of the flask]. If one intended to sprinkle in front of him and he sprinkled behind him, or behind him and he sprinkled in front of him, his sprinkling is invalid. If he intended to sprinkle in front of him and he sprinkled to the sides in front of him, his sprinkling is valid. It is permitted to sprinkle upon a person with his knowledge or without his knowledge. It is permitted to sprinkle upon a person and vessels even though there are a hundred of them.",
117
+ "If he intended to sprinkle upon a thing that is susceptible to uncleanness and he sprinkled upon something that is not susceptible to uncleanness, if any of the water still remained on the hyssop he should not sprinkle with it again. [If he intended to sprinkle] upon a thing that is not susceptible to uncleanness and he sprinkled on that which is susceptible to uncleanness, even though there was still some water on the hyssop, he can sprinkle with it again. [If he intended to sprinkle] upon a man and he sprinkled upon a beast, if any of the water remained on the hyssop he should not sprinkle with it again; But [if he intended to sprinkle] upon a beast and he sprinkled upon a man, even though there was still some water on the hyssop, he can sprinkle with it again. The water that drips off is valid, and therefore it conveys uncleanness as the usual hatat waters.",
118
+ "If one was sprinkling from a window in a public domain and [a man who was thus sprinkled upon] entered the sanctuary, and the water was found to be invalid, he is exempt; But if the sprinkling was done from a private window and [a man who was thus sprinkled upon] entered the sanctuary, and the water was found to be invalid, he is liable. A high priest, however, is exempt, whether the sprinkling upon him was done from a private window or from one in a public domain, for a high priest is never liable for entering the sanctuary. [The people] used to slip before a certain window in a public domain, and [nevertheless] they trod [on that spot] and did not refrain [from entering the sanctuary], because they said that hatat waters whose mitzvah had been performed do not defile.",
119
+ "A clean person may hold in the corner of his garment an unclean axe and sprinkle upon it; And even though there is on it enough water for a sprinkling he remains clean. How much water is necessary for sprinkling? Sufficient for the tops of the buds to be dipped and for the sprinkling to be performed. Rabbi Judah ruled: they are regarded as though they were on a hyssop of brass.",
120
+ "One who sprinkles with unclean hyssop: if [the hyssop] was the amount of an egg the water becomes invalid, and the sprinkling is invalid. If it was less than the amount of an egg, the water remains valid but the sprinkling is invalid. It also defiles other hyssop, and that other hyssop to other, even if they be a hundred.",
121
+ "If the hands of a man who was clean for the hatat waters became unclean, his body also becomes unclean, and he conveys uncleanness to his fellow, and his fellow to his fellow, even if they be a hundred.",
122
+ "A flask for hatat waters whose outer part has become unclean, its inner part also becomes unclean, and it conveys uncleanness to another flask, and the other to another, even if they are a hundred. A bell and a clapper are regarded as connected. In the case of a spindle stick used for coarse material, one should not sprinkle on its stick or ring, but if he sprinkled on one, both are regarded as having been sprinkled upon. A spindle stick used for flax they are regarded as connected. If a leather cover of a crib is fastened to its knobs, both are regarded as connected. The base is not regarded as connected either in respect of uncleanness or cleanness. All drilled handles of utensils are regarded as connected. Rabbi Yohanan ben Nuri says: also those that are wedged into holes in the utensils.",
123
+ "The baskets of a pack-saddle, the bed of a barrow, the iron corner of a bier, the [drinking] horns of travelers, a key chain, the loose stitches of washermen, and a garment stitched together with kilayim are regarded as connected in respect of uncleanness but not in that of sprinkling.",
124
+ "The lid of a kettle which is joined to a chain: Bet Shammai say: these are regarded as connected in respect of uncleanness but not in respect of sprinkling. Bet Hillel say: if he sprinkled on the kettle, it is the same as if the lid also was sprinkled upon; but if he sprinkled on the lid only it is not the same as if the kettle also was sprinkled upon. All are eligible to sprinkle, except a tumtum, a hermaphrodite, a woman, and a child that is without understanding. A woman may assist [a man] while he sprinkles, and hold the water for him while he dips and sprinkles. If she held his hand, even if only at the time of sprinkling, it is invalid.",
125
+ "If he dipped the hyssop during the day and he sprinkled during the day, it is valid. If he dipped it during the day and sprinkled at night, or dipped at night and sprinkled on the following day, it is invalid. But he himself may immerse at night and then sprinkle on the following day, for sprinkling is not allowed until the sun is risen. And if any of these was done as early as the rise of dawn it is valid."
126
+ ]
127
+ ],
128
+ "versions": [
129
+ [
130
+ "Mishnah Yomit by Dr. Joshua Kulp",
131
+ "http://learn.conservativeyeshiva.org/mishnah/"
132
+ ]
133
+ ],
134
+ "heTitle": "משנה פרה",
135
+ "categories": [
136
+ "Mishnah",
137
+ "Seder Tahorot"
138
+ ],
139
+ "sectionNames": [
140
+ "Chapter",
141
+ "Mishnah"
142
+ ]
143
+ }
json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Parah/Hebrew/Mishnah based on the Kaufmann manuscript, edited by Dan Be'eri.json ADDED
@@ -0,0 +1,145 @@
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
1
+ {
2
+ "language": "he",
3
+ "title": "Mishnah Parah",
4
+ "versionSource": "https://archive.org/details/MishnaCorrectedKaufman00WHOLE",
5
+ "versionTitle": "Mishnah based on the Kaufmann manuscript, edited by Dan Be'eri",
6
+ "status": "locked",
7
+ "license": "PD",
8
+ "digitizedBySefaria": true,
9
+ "actualLanguage": "he",
10
+ "languageFamilyName": "hebrew",
11
+ "isSource": true,
12
+ "isPrimary": true,
13
+ "direction": "rtl",
14
+ "heTitle": "משנה פרה",
15
+ "categories": [
16
+ "Mishnah",
17
+ "Seder Tahorot"
18
+ ],
19
+ "text": [
20
+ [
21
+ "<small>א</small>\nרְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: \nעֶגְלָה בַת שְׁנָתָהּ, \nוּפָרָה בַת שְׁתַּיִם. \nוַחֲכָמִים אוֹמְרִים: \nעֶגְלָה בַת שְׁתַּיִם, \nוּפָרָה בַת שָׁלוֹשׁ אוֹ בַת אַרְבַּע. \nרְבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: \nאַף בַּת חָמֵשׁ כְּשֵׁרָה זְקֵנָה, \nאֶלָּא שֶׁאֵין מַמְתִּינִים לָהּ, \nשֶׁמֵּא תַשְׁחִיר, שֶׁלֹּא תִפָּסֵל. \n\n<small>ב</small>\nאָמַר רְבִּי יְהוֹשֻׁעַ: \nלֹא שָׁמַעְתִּי אֶלָּא 'שְׁלָשִׁית'. \nאָמְרוּ לוֹ: \nמַה הַלָּשׁוֹן 'שְׁלָשִׁית'? \nאָמַר לָהֶם: \nכָּךְ שָׁמַעְתִּי סְתָם. \nאָמַר בֶּן עַזַּי: \nאֲנִי אֲפָרֵשׁ: \nאִם אוֹמֵר אַתָּה 'שְׁלִישִׁית', \nלַאֲחֵרוֹת בְּמִנְיָן. \nוּכְשֶׁאַתָּה אוֹמֵר 'שְׁלָשִׁית', \nבַּת שָׁלוֹשׁ שָׁנִים. \n\n<small>ג</small>\nכַּיּוֹצֵא בוֹ אָמַר: \nכֶּרֶם רְבָעִי. \nאָמְרוּ לוֹ: \nמַה הַלָּשׁוֹן 'רְבָעִי'? \nאָמַר לָהֶם: \nכָּךְ שָׁמַעְתִּי סְתָם. \nאָמַר בֶּן עַזַּי: \nאֲנִי אֲפָרֵשׁ: \nאִם אוֹמֵר אַתָּה 'רְבִיעִי', \nלַאֲחֵרִין בְּמִנְיָן. \nוּכְשֶׁאַתָּה אוֹמֵר 'רְבָעִי', \nבֶּן אַרְבַּע שָׁנִים. \n\n<small>ד</small>\nכַּיּוֹצֵא בוֹ אָמַר: \nהָאוֹכֵל בְּבַיִת הַמְנֻגָּע, \nפְּרַס מִשָּׁלֹשׁ לַקַּב. \nאָמְרוּ לוֹ: \n'מִשְּׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה לַסְּאָה'! \nאָמַר לָהֶם: \nכָּךְ שָׁמַעְתִּי סְתָם. \nאָמַר בֶּן עַזַּי: \nאֲנִי אֲפָרֵשׁ: \nאִם אוֹמֵר אַתָּה 'מִשָּׁלֹשׁ לַקַּב', \nאֵין בּוֹ חַלָּה. \nוּכְשֶׁאַתָּה אוֹמֵר 'מִשְּׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה לַסְּאָה', \nמִעֲטַתּוּ חַלָּתוֹ. \n",
22
+ "<small>ה</small>\nרְבִּי יוֹסֵה הַגָּלִילִי אוֹמֵר: \nפָּרִים, בְּנֵי שְׁתַּיִם, \nשֶׁנֶּאֱמַר: (בְּמִדְבַּר ח,ח) \n\"וּפַר שֵׁנִי בֶן בָּקָר תִּקַּח לְחַטָּאת\". \nוַחֲכָמִים אוֹמְרִים: \nבְּנֵי שָׁלוֹשׁ. \nרְבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: \nאַף בְּנֵי אַרְבַּע וּבְנֵי חָמֵשׁ כְּשֵׁרִין, \nאֶלָּא שֶׁאֵין מְבִיאִין זְקֵנִים, \nמִפְּנֵי הַכָּבוֹד. \n",
23
+ "<small>ו</small>\nכְּבָשִׂים, בְּנֵי שָׁנָה, \nוְאֵילִים, בְּנֵי שְׁתַּיִם, \nוְכֻלָּם מִיּוֹם לְיוֹם. \nבֶּן שְׁלֹשָׁה עָשָׂר חֹדֶשׁ &lt;בְּנֵי&gt; \nאֵינוּ כָשֵׁר לֹא לָאַיִל וְלֹא לַכֶּבֶשׁ. \nרְבִּי טַרְפוֹן קוֹרֵהוּ פַלְגָּס. \nבֶּן עַזַּי קוֹרֵהוּ נוֹקֵר. \nרְבִּי יִשְׁמָעֵאל קוֹרֵהוּ פָקָכָדִיגְמָא. \nהִקְרִיבוֹ, וְהֵבִיא עָלָיו נִסְכֵּי אַיִל, \nוְלֹא עָלָה לוֹ מִזִּבְחוֹ. &lt;לֹא&gt; \nבֶּן שְׁלֹשָׁה עָשָׂר חֹדֶשׁ וְיוֹם אֶחָד, \nהֲרֵי זֶה אַיִל. \n",
24
+ "<small>ז</small>\nחַטַּאות הַצִּבּוּר וְעוֹלוֹתֵיהֶן, \nחַטָּאת הַיָּחִיד, אֲשַׁם נָזִיר וַאֲשַׁם מְצֹרָע, \nכְּשֵׁרִין מִיּוֹם שְׁלֹשִׁים וָהָלְאָה, \nוְאַף בְּיוֹם שְׁלֹשִׁין. \nאִם הִקְרִיבָן בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי, \nכְּשֵׁרִין. \nנְדָרִים וּנְדָבוֹת, \nהַבְּכוֹר וְהַמַּעְשֵׂר וְהַפֶּסַח, \nכְּשֵׁרִין מִיּוֹם שְׁמִינִי וָהָלְאָה, \nוְאַף בְּיוֹם שְׁמִינִי. \n\n\n\n"
25
+ ],
26
+ [
27
+ "<small>א</small>\nרְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹ��ֵר: \nפָּרַת חַטָּאת הַמְעֻבֶּרֶת, כְּשֵׁרָה. \nוַחֲכָמִים פּוֹסְלִין. \nרְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: \nאֵינָה נִלְקַחַת מִן הַגּוֹיִם. \nוַחֲכָמִים מַכְשִׁירִין. \nוְלֹא זוֹ בִלְבַד, \nאֶלָּא כָל קָרְבְּנוֹת הַצִּבּוּר וְהַיָּחִיד, \nבָּאִים מֵהָאָרֶץ וּמִחוּץ לָאָרֶץ, \nמִן הֶחָדָשׁ וּמִן הַיָּשָׁן, \nחוּץ מִן הָעֹמֶר וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם, \nשֶׁאֵינָן בָּאִין אֶלָּא מִן הֶחָדָשׁ וּמִן הָאָרֶץ. \n",
28
+ "<small>ב</small>\nפָּרָה שֶׁקְּרָנֶיהָ וּטְלָפֶיהָ שְׁחוֹרִין, יָגֹר. \nגֶּלְגֵּל הָעַיִן וְהַשִּׁנַּיִם וְהַלָּשׁוֹן, \nאֵינָן פּוֹסְלִין בַּפָּרָה. \nוְהַנַּנֶּסֶת, כְּשֵׁרָה. \nהָיְתָה בָּהּ יַבֹּלֶת וַחֲתָכָהּ, \nרְבִּי יְהוּדָה פוֹסֵל. \nרְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: \nכָּל מָקוֹם שֶׁנִּטַּל, \nוְלֹא הֶעֱלָה מְקוֹמוֹ שֵׂעָר אָדֹם, \nפְּסוּלָה. \n",
29
+ "<small>ג</small>\nיוֹצָא דֹפֶן וְאֶתְנַן וּמְחִיר, \nפְּסוּלָה. \nרְבִּי אֱלִיעֶזֶר מַכְשִׁיר, \nשֶׁנֶּאֱמַר: (דְּבָרִים כג,יט) \n\"לֹא תָבִיא אֶתְנַן זוֹנָה וּמְחִיר כֶּלֶב בֵּית יי אֱלהֶיךָ\", \nאֵין זוֹ בָאָה לַבַּיִת. \n\n<small>ד</small>\nכָּל הַמּוּמִין פּוֹסְלִין בַּמֻּקְדָּשִׁין וּפוֹסְלִין בַּפָּרָה. \nרָכַב עָלֶיהָ, \nנִשְׁעַן עָלֶיהָ, \nנִתְלָה בִזְנָבָהּ, \nעָבַר בָּהּ אֶת הַנָּהָר, \nקִפֵּל עָלֶיהָ אֶת הַמּוֹסֵרָה, \nנָתַן טַלֵּיתוֹ עָלֶיהָ, פְּסוּלָה. \nאֲבָל קְשָׁרָהּ בַּמּוֹסֵרָה, \nעָשָׂה לָהּ סַנְדָּל בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תַחְלִיק, \nפָּרַס טַלֵּיתוֹ עָלֶיהָ מִפְּנֵי הַזְּבוּבִים, \nכְּשֵׁרָה. \nזֶה הַכְּלָל: \nכָּל שֶׁהוּא לְצָרְכָהּ, כְּשֵׁרָה, \nלְצֹרֶךְ אַחֵר, פְּסוּלָה. \n",
30
+ "<small>ה</small>\nשָׁכַן עָלֶיהָ הָעוֹף, כְּשֵׁרָה. \nעָלָה עָלֶיהָ הַזָּכָר, פְּסוּלָה. \nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nאִם הֶעֱלוּהוּ פְסוּלָה, \nאִם מֵעַצְמוֹ, כְּשֵׁרָה. \n",
31
+ "<small>ו</small>\nהָיוּ בָהּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת שְׁחוֹרוֹת אוֹ לְבָנוֹת \nלְתוֹךְ גֻּמָּא אַחַת, \nפְּסוּלָה. \nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nלְתוֹךְ כּוֹס אֶחָד. \nהָיוּ בְתוֹךְ שְׁנֵי כוֹסוֹת, \nוְהֵן מוֹכִיחוֹת זוֹ אֶת זוֹ, \nפְּסוּלָה. \nרְבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: \nאֲפִלּוּ אַרְבַּע, אֲפִלּוּ חָמֵשׁ, וְהֵן מְפֻזָּרוֹת, \nיִתְלֹשׁ. \nרְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: \nאֲפִלּוּ חֲמִשִּׁים. \nרְבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן בְּתִירָה אוֹמֵר: \nאֲפִלּוּ אַחַת בְּרֹאשָׁהּ וְאַחַת בִּזְנָבָהּ, \nפְּסוּלָה. \n\n<small>ז</small>\nהָיוּ בָהּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, \nעִקָּרָן מַשְׁחִיר וְרֹאשָׁן מַאֲדִים, \nעִקָּרָן מַאֲדִים וְרֹאשָׁן מַשְׁחִיר, \nהַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַנִּרְאֶה, \nדִּבְרֵי רְבִּי מֵאִיר. \nוַחֲכָמִים אוֹמְרִים: \nאַחַר הָעִקָּר. \n\n\n\n"
32
+ ],
33
+ [
34
+ "<small>א</small>\nשִׁבְעַת יָמִים קֹדֶם לִשְׂרִיפַת הַפָּרָה, \nמַפְרִישִׁין כֹּהֵן הַשּׂוֹרֵף אֶת הַפָּרָה מִבֵּיתוֹ, \nלַלִּשְׁכָּה שֶׁעַל פְּנֵי הַבִּירָה צָפוֹנָה מִזְרָחָה, \nוּבֵית אֶבֶן הָיְתָה נִקְרֵאת, \nוּמַזִּין עָלָיו כָּל שִׁבְעַת הַיָּמִים, \nמִכָּל הַחַטָּאוֹת שֶׁהָיוּ שָׁם. \nרְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: \nלֹא הָיוּ מַזִּין עָלָיו \nאֶלָּא בַשְּׁלִישִׁי וּבַשְּׁבִיעִי בִלְבַד. \nרְבִּי חֲנַנְיָה סְגַן הַכֹּהֲנִים אוֹמֵר: \nעַל הַכֹּהֵן הַשּׂוֹרֵף אֶת הַפָּרָה, \nמַזִּין עָלָ��ו כָּל שִׁבְעַת הַיָּמִים, \nוְעַל שֶׁלְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, \nלֹא הָיוּ מַזִּין עָלָיו \nאֶלָּא בַשְּׁלִישִׁי וּבַשְּׁבִיעִי בִלְבַד. \n",
35
+ "<small>ב</small>\nחֲצֵרוֹת הָיוּ בִירוּשָׁלַיִם בְּנוּיוֹת עַל גַּבֵּי הַסֶּלַע, \nוְתַחְתֵּיהֶן חָלוּל, מִפְּנֵי קֶבֶר הַתְּהוֹם. \nוּמְבִיאִים נָשִׁים עוֹבָרוֹת וְיוֹלְדוֹת שָׁם, \nוּמְגַדְּלוֹת שָׁם אֶת בְּנֵיהֶן. \nוּמְבִיאִין שְׁוָרִים, וְעַל גַּבֵּיהֶן דְּלָתוֹת, \nוְתִינוֹקוֹת הָיוּ יוֹשְׁבִין עַל גַּבֵּיהֶן, \nוְכוֹסוֹת שֶׁלָּאֶבֶן בְּיָדָן. \nהִגִּיעוּ לַשִּׁילוֹחַ, \nיָרְדוּ וּמִלּוּם, וְעָלוּ וְיָשְׁבוּ עַל גַּבֵּיהֶן. \nרְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: \nמִמְּקוֹמוֹ הָיָה מְשַׁלְשֵׁל וּמְמַלֵּא. \n\n ",
36
+ "<small>ג</small>\nבָּאוּ לְהַר הַבַּיִת וְיָרְדוּ. \nהַר הַבַּיִת וְהָעֲזָרוֹת, \nתַּחְתֵּיהֶן חָלוּל, מִפְּנֵי קֶבֶר הַתְּהוֹם. \nוּבְפֶתַח הָעֲזָרָה הָיָה מְתֻקָּן קְלָל שֶׁלַּחַטָּאת, \nוּמְבִיאִין זָכָר שֶׁלָּרְחֵלִים, \nוְקוֹשְׁרִין חֶבֶל בֵּין קְרָנָיו, \nוְקוֹשְׁרִין מַקֵּל וּמְסַבֵּךְ בְּרֹאשׁוֹ שֶׁלַּחֶבֶל, \nוְזוֹרְקוֹ לְתוֹךְ הַקְּלָל, \nוּמַכֶּה אֶת הַזָּכָר וְנִרְתָּע לַאֲחוֹרָיו, \nוְנוֹטֵל וּמְקַדֵּשׁ, \nכְּדֵי שֶׁיֵּרָאֶה עַל פְּנֵי הַמַּיִם. \nרְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: \nאַל תִּתְּנוּ מָקוֹם לַמִּינִים לְרַדּוֹת! \nאֶלָּא הוּא נוֹטֵל וּמְקַדֵּשׁ. \n",
37
+ "<small>ד</small>\nלֹא הָיוּ עוֹשִׂין לֹא חַטָּאת עַל גַּב חַטָּאת, \nוְלֹא תִינוֹק עַל גַּבֵּי חֲבֵרוֹ. \nוּצְרִיכִים הָיוּ הַתִּינוֹקוֹת לְהַזּוֹת. \nדִּבְרֵי רְבִּי יוֹסֵה הַגָּלִילִי. \nרְבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: \nלֹא הָיוּ צְרִיכִים לְהַזּוֹת. \n",
38
+ "<small>ה</small>\nלֹא מָצְאוּ מִשֶּׁבַע, \nעוֹשִׂין מִשֵּׁשׁ, וּמֵחָמֵשׁ, וּמֵאַרְבַּע, \nוּמִשָּׁלשׁ, וּמִשְׁתַיִם, וּמֵאַחַת. \nוּמִי עֲשָׂאָן? \nהָרִאשׁוֹנָה עָשָׂה מֹשֶׁה, \nוְהַשְּׁנִיָּה עָשָׂה עֶזְרָא, \nוְחָמֵשׁ מֵעֶזְרָא וְהֵילָךְ. \nדִּבְרֵי רְבִּי מֵאִיר. \nוַחֲכָמִים אוֹמְרִים: \nשֶׁבַע מֵעֶזְרָא וְהֵילָךְ. \n\n<small>ו</small>\nוּמִי עֲשָׂאָן? \nשִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק, \nוְיוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל, \nעָשׁוּ שְׁתַּיִם שְׁתַּיִם, \nאֶלְיוֹעֵינַי בֶּן הַקָּיָף, \nוַחֲנַמֵאל הַמִּצְרִי, \nוְיִשְׁמָעֵאל בֶּן פִּיאֲבִי, \nעָשׁוּ אַחַת אַחַת. \n",
39
+ "<small>ז</small>\nוְכֶבֶשׁ הָיוּ עוֹשִׂין מֵהַר הַבַּיִת לְהַר הַמִּשְׁחָה, \nכִּפִּין עַל גַּבֵּי כִפִּין, \nכִּפָּה כְנֶגֶד הָאֹטֶם, \nמִפְּנֵי קֶבֶר הַתְּהוֹם, \nשֶׁבּוֹ כֹהֵן שׂוֹרֵף אֶת הַפָּרָה, \nוּפָרָה וְכָל מְסַעֲדֶיהָ, \nיוֹצְאִין לְהַר הַמִּשְׁחָה. \n",
40
+ "<small>ח</small>\nלֹא הָיְתָה פָרָה רוֹצָה לָצֵאת, \nאֵין מוֹצִיאִין עִמָּהּ שְׁחוֹרָה, \nשֶׁלֹּא יֹאמְרוּ \"שְׁחוֹרָה שָׁחָטוּ\", \nוְלֹא אֲדֻמָּה, \nשֶׁלֹּא יֹאמְרוּ \"שְׁתַּיִם שָׁחָטוּ\". \nרְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: \nלֹא מִשֵּׁם זֶה, \nאֶלָּא מִשֵּׁם שֶׁנֶּאֱמַר: (בְּמִדְבַּר יט,ג) \n\"וְהוֹצִיא אֹתָהּ\", לְבַדָּהּ. \n\n<small>ט</small>\nזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל הָיוּ מַקְדִּימִין בְּרַגְלֵיהֶן לְהַר הַמִּשְׁחָה, \nוּבֵית טְבִילָה הָיָה שָׁם. \nוּמְטַמִּין הָיוּ אֶת הַכֹּהֵן הַשּׂוֹרֵף אֶת הַפָּרָה, \nמִפְּנֵי הַצַּדּוּקִין, שֶׁלֹּא יְהוּ אוֹמְרִים: \nבִּמ��עֹרְבֵי שֶׁמֶשׁ הָיְתָה נֶעְשֵׂית. \n",
41
+ "<small>י</small>\nסָמְכוּ אֶת יְדֵיהֶן עָלָיו, \nוְאוֹמְרִים לוֹ: \n\"אִישִׁי כֹהֵן גָּדוֹל, טְבֹל אַחַת!\" \nוְיָרַד וְטָבַל, וְעָלָה וְנִסְתַּפַּג. \nוְעֵצִים הָיוּ מְסֻדָּרִין שָׁם, עֲצֵי אֲרָזִים, \nוַעֲצֵי אֳרָנִים וּבְרוֹשִׁים, וַעֲצֵי תְאֵנָה חֲלָקָה. \nוְעוֹשִׂין אוֹתָהּ כְּמִין מִגְדָּל, \nוּמְפַתְּחִין בָּהּ חַלּוֹנוֹת, \nחֲזִיתָהּ מַעֲרָבָה. \n",
42
+ "<small>יא</small>\nכְּפָתוּהָ בְחֶבֶל שֶׁלְּמָגָג, \nנְתָנוּהָ עַל גַּבֵּי הַמַּעֲרָכָה, \nרֹאשָׁהּ דָּרוֹם וּפָנֶיהָ לַמַּעֲרָב. &lt;רֹאשׁוֹ; וּפָנָיו&gt;\nהַכֹּהֵן עוֹמֵד בַּמִּזְרָח וּפָנָיו לַמַּעֲרָב. \nשָׁחַט בִּימִינוֹ, וְקִבֵּל בִּשְׂמאלוֹ. \nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nבִּימִינוֹ הָיָה מְקַבֵּל, וְנוֹתֵן לִשְׂמאלוֹ, \nוּמַזֶּה בִימִינוֹ. \nטָבַל וְהִזָּה שֶׁבַע פְּעָמִים \nכְּנֶגֶד בֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, \nעַל כָּל הַזָּיָה טְבִילָה. \nגָּמַר מִלְּהַזּוֹת, \nקִנַּח אֶת יָדָיו בְגוּפָהּ שֶׁלַּפָּרָה, \nיָרַד וְהִצִּית אֶת הָאֵשׁ בְּאַלֵּיתוֹת. \nרְבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: \nבַּחֲרִיּוֹת. \n",
43
+ "<small>יב</small>\nנִבְקָעָה, \nוְעָמַד חוּץ מִגִּתָּהּ, \nוְנָטַל עֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב וּשְׁנִי תוֹלַעַת. \nוְאָמַר לָהֶם: \n\"עֵץ אֶרֶז זֶה? עֵץ אֶרֶז זֶה? \nאֵזוֹב זֶה? אֵזוֹב זֶה? \nשְׁנִי תוֹלַעַת זוֹ? שְׁנִי תוֹלַעַת זוֹ?\" &lt;מחוק: זה&gt;\nשָׁלֹשָׁה פְעָמִים עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר. \nוְהֵן אוֹמְרִין לוֹ: \n\"הִין, הִין, הִין.\"\n",
44
+ "<small>יג</small>\nכְּרָכָן בְּשִׁירֵי הַלָּשׁוֹן, \nוְהִשְׁלִיךְ לְתוֹךְ שְׂרִיפָתָהּ. \nנִשְׂרָפָה, \nחוֹבְטִין אוֹתָהּ בְּמַקְלוֹת, \nוְכוֹבְרִין אוֹתָהּ בִּכְבָרוֹת. \nרְבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: \nבְּמַקָּבוֹת שֶׁלָּאֶבֶן הָיְתָה נֶעֱשֵׂית. \nשָׁחוֹר שֶׁיֶּשׁ בּוֹ אֵפֶר, \nכּוֹתְשִׁין אוֹתוֹ, \nוְשֶׁאֵין בּוֹ, מַנִּיחִים אוֹתוֹ. \nהָעֶצֶם, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ הָיָה נִכְתָּשׁ. \nוְחוֹלְקִין אוֹתוֹ לִשְׁלֹשָׁה חֲלָקִים: \nאֶחָד נִתָּן בַּחַיִל, \nוְאֶחָד נִתָּן בְּהַר הַמִּשְׁחָה, \nוְאֶחָד הָיָה מִתְחַלֵּק לְכָל הַמִּשְׁמָרוֹת. \n\n\n\n"
45
+ ],
46
+ [
47
+ "<small>א</small>\nפָּרַת חַטָּאת שֶׁשְּׁחָטָהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, \nקִבֵּל וְהִזָּה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, \nאוֹ לִשְׁמָהּ וְשֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, \nאוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ וְלִשְׁמָהּ, \nפְּסוּלָה. \nרְבִּי אֶלְעָזָר מַכְשִׁיר. \nוְשֶׁלֹּא רָחוּץ יָדַיִם וְרַגְלַיִם, \nפְּסוּלָה. \nרְבִּי אֶלְעָזָר מַכְשִׁיר. \nשֶׁלֹּא בְכֹהֵן גָּדוֹל, \nפְּסוּלָה. \nרְבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁיר. \nוּבִמְחֻסַּר בְּגָדִים, \nפְּסוּלָה. \nוּבִכְלֵי לָבָן הָיְתָה נֶעֱשֵׂית. \n",
48
+ "<small>ב</small>\nשְׂרָפָהּ חוּץ מִגִּתָּהּ, \nאוֹ בִשְׁתֵּי גִתּוֹת, \nאוֹ שֶׁשָּׂרַף שְׁתַּיִם בְּגַת אַחַת, \nפְּסוּלָה. \nהִזָּה וְלֹא כִוֵּן כְּנֶגֶד הַפֶּתַח, \nפְּסוּלָה. \nהִזָּה מִשִּׁשִּׁית שְׁבִיעִית, \nוְחָזַר וְהִזָּה שְׁבִיעִית, \nפְּסוּלָה. \nמִשְּׁבִיעִית שְׁמִינִית, \nוְחָזַר וְהִזָּה שְׁמִינִית, \nכְּשֵׁרָה. \n",
49
+ "<small>ג</small>\nשְׂרָפָהּ שֶׁלֹּא בָעֵצִים, \nאוֹ בְכָל עֵצִים, אֲפִלּוּ בַגְּבָבָה, \nכְּשֵׁרָה. \nהִפְשִׁיטָהּ וְנִתְּחָהּ, \nכְּשֵׁרָה. \nשְׁחָטָהּ עַל מְנָ�� לֹאכַל מִבְּשָׂרָהּ, \nוְלִשְׁתּוֹת מִדָּמָהּ, \nכְּשֵׁרָה. \nרְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: \nאֵין הַמַּחֲשָׁבָה פוֹסֶלֶת בַּפָּרָה. \n",
50
+ "<small>ד</small>\nכָּל הָעֲסוּקִין בַּפָּרָה מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף, \nמְטַמִּין בְּגָדִין, וּפוֹסְלִין אוֹתָהּ בִּמְלָאכָה. \nאֵרַע בָּהּ פְּסוּל בִּשְׁחִיטָתָהּ, \nאֵינָה מְטַמָּא בְגָדִים. \nאֵרַע בָּהּ בְּהַזָּיָתָהּ, \nכָּל שֶׁעָסַק בָּהּ, \nלִפְנֵי פְסוּלָהּ, מְטַמָּא בְגָדִים, \nלְאַחַר פְּסוּלָהּ, אֵינָה מְטַמָּא בְגָדִים. \nנִמְצָא חֻמְרָהּ קֻלָּהּ. \nלְעוֹלָם מוֹעֲלִין בָּהּ, \nוּמַרְבִּין לָהּ עֵצִים, \nוּמַעֲשֶׂיהָ בַיּוֹם וּבְכֹהֵן. \nוְהַמְּלָאכָה פוֹסֶלֶת בָּהּ עַד שֶׁתֵּעָשֶׂה אֵפֶר. \nוְהַמְּלָאכָה פוֹסֶלֶת בַּמַּיִם, \nעַד שֶׁיִּטְּלוּ אֶת הָאֵפֶר. &lt;שיטילו&gt;\n\n\n\n"
51
+ ],
52
+ [
53
+ "<small>א</small>\nהַמֵּבִיא כְּלִי חֶרֶשׂ לַחַטָּאת, \nטוֹבֵל, וְלָן עַל הַכִּבְשָׁן. \nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nאַף מִן הַבַּיִת הוּא מֵבִיא, \nכָּשֵׁר, שֶׁהַכֹּל נֶאֱמָנִין עַל הַחַטָּאת. \nוּבִתְרוּמָה, \nפּוֹתֵחַ אֶת הַכִּבְשָׁן וְנוֹטֵל. \nרְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: \nמִן הַסֵּדֶר הַשֵּׁנִי. \nרְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: \nמִן הַסֵּדֶר הַשְּׁלִישִׁי. \n",
54
+ "<small>ב</small>\nהַמַּטְבִּיל כֶּלִי לְחַטָּאת, \nבְּמַיִם שֶׁאֵינָן רְאוּיִם לְקַדֵּשׁ, \nצָרִיךְ לְנַגֵּב, \nוּבְמַיִם שֶׁהֵן רְאוּיִם לְקַדֵּשׁ, \nאֵינוּ צָרִיךְ לְנַגֵּב. \nאִם לֶאֱסֹף לְתוֹכוֹ מַיִם מְקֻדָּשִׁין, \nבֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, \nאֵינוּ צָרִיךְ לְנַגֵּב. \n",
55
+ "<small>ג</small>\nקְרוּיָה שֶׁהִטְבִּילוּהָ בְמַיִם שֶׁאֵינָן רְאוּיִם לְקַדֵּשׁ, \nמְקַדְּשִׁין בָּהּ עַד שֶׁתִּטַּמֵּא. \nנִטַּמָּאת, אֵין מְקַדְּשִׁין בָּהּ. \nרְבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: \nאִם מְקַדֵּשׁ בָּהּ כַּתְּחִלָּה, \nאַף בַּסּוֹף; \nאִם אֵינוּ מְקַדֵּשׁ בָּהּ בַּסּוֹף, \nאֲבָל לֹא כַתְּחִלָּה. \nבֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, \nלֹא יֶאֱסֹף לְתוֹכָהּ מַיִם מְקֻדָּשִׁין. \n",
56
+ "<small>ד</small>\nשְׁפוֹפֶרֶת שֶׁחֲתָכָהּ לְחַטָּאת, \nרְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: \nיִטְבֹּל מִיָּד. &lt;יטביל&gt;\nרְבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: \nיְטַמֵּא וְיַטְבִּיל. \nהַכֹּל כְּשֵׁרִין לְקַדֵּשׁ, \nחוּץ מֵחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן. \nרְבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁיר בַּקָּטָן, \nוּפוֹסֵל בָּאִשָּׁה וּבְאַנְדְּרוֹגִינָס. \n",
57
+ "<small>ה</small>\nבְּכָל הַכֵּלִים מְקַדְּשִׁין, \nאֲפִלּוּ בִכְלֵי גְלָלִים, \nבִּכְלֵי אֲבָנִים, בִּכְלֵי אֲדָמָה. \nוּבִסְפִינָה, מְקַדְּשִׁין בָּהּ. \nאֵין מְקַדְּשִׁין, \nלֹא בְדָפְנוֹת הַכֵּלִים, \nוְלֹא בְשׁוּלֵי הַמַּחַץ, \nוְלֹא בִמְגוּפַת הֶחָבִית, \nוְלֹא בְחָפְנָיו, מִפְּנֵי שֶׁאֵין מְמַלִּין. \nוְאֵין מְקַדְּשִׁין וְאֵין מַזִּין מֵי חַטָּאת, \nאֶלָּא בַכֶּלִי. \nאֵין מַצִּילִין צָמִיד פָּתִיל, אֶלָּא כֵלִים, \nשֶׁאֵין מַצִּיל מִיַּד כְּלִי חֶרֶשׂ אֶלָּא כֵלִים. \n",
58
+ "<small>ו</small>\nבֵּיצַת הַיּוֹצְרִין, כְּשֵׁרָה. \nרְבִּי יוֹסֵה פוֹסֵל. \nבֵּיצַת תַּרְנְגֹלֶת, \nרְבִּי מֵאִיר וּרְבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁירִין, \nוַחֲכָמִים פּוֹסְלִין. \n",
59
+ "<small>ז</small>\nהַשֹּׁקֶת שֶׁבַּסֶּלַע, \nאֵין מְמַלִּין בָּהּ, וְאֵין מְקַדְּשִׁין בָּהּ, \nוְאֵין מַזִּי�� מִמֶּנָּה, \nוְאֵינָה צְרִיכָה צָמִיד פָּתִיל, \nוְאֵינָה פוֹסֶלֶת אֶת הַמִּקְוֶה. \nהָיְתָה כֶלִי, וְחִבְּרָהּ בַּסִּיד, \nמְמַלִּין בָּהּ, וּמְקַדְּשִׁין בָּהּ, וּמַזִּין מִמֶּנָּה, \nוּצְרִיכָה צָמִיד פָּתִיל, \nוּפוֹסֶלֶת אֶת הַמִּקְוֶה. \nנִקָּבָה מִלְּמַטָּן וּפְקָקָהּ בִּסְמַרְטוּט, \nהַמַּיִם שֶׁבְּתוֹכָהּ פְּסוּלִין, \nמִפְּנֵי שֶׁאֵינָן עֲגֻלִּין כֶּלִי; \nמִן הַצַּד וּפְקָקָהּ בִּסְמַרְטוּט, \nהַמַּיִם שֶׁבְּתוֹכָהּ כְּשֵׁרִים, \nמִפְּנֵי שֶׁהֵם עֲגֻלִּין כֶּלִי. \n\n<small>ח</small>\nעָשׁוּ לָהּ עֲטָרָה שֶׁלַּטִּיט, \nוְהָלְכוּ הַמַּיִם לְשָׁם, פְּסוּלִין; \nאִם הָיָה בָרִיא כְּדֵי שֶׁיִּנָּטֵל עִמָּהּ, כְּשֵׁרִין. \n",
60
+ "<small>ט</small>\nשְׁתֵּי שְׁקָתוֹת שֶׁבְּאֶבֶן אַחַת, \nקִדֵּשׁ אֶת אַחַת מֵהֶן, \nהַמַּיִם שֶׁבַּשְּׁנִיָּה אֵינָן מְקֻדָּשִׁין. \nוְאִם הָיוּ נְקוּבוֹת זוֹ לָזוֹ כִשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד, \nאוֹ שֶׁהָיוּ הַמַּיִם צָפִין עַל גַּבֵּיהֶן, \nאֲפִלּוּ כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם, \nקִדֵּשׁ אֶת אַחַת מֵהֶן, \nהַמַּיִם שֶׁבַּשְּׁנִיָּה מְקֻדָּשִׁין. \n",
61
+ "<small>י</small>\nשְׁתֵּי אֲבָנִים שֶׁהִקִּיפָן זוֹ לָזוֹ וַעֲשָׂאָן שֹׁקֶת, \nוְכֵן שְׁתֵּי עֲרֵבוֹת, \nוְכֵן שֹׁקֶת שֶׁנֶּחְלָקָה, \nהַמַּיִם שֶׁבֵּינֵיהֶם אֵינָן מְקֻדָּשִׁים. \nעֲשָׂאָן בַּסִּיד אוֹ בַגִּפְּסֵיס, \nוְהֵן יְכוּלוֹת לְהִנָּטֵל כְּאַחַת, \nהַמַּיִם שֶׁבֵּינֵיהֶם מְקֻדָּשִׁים. \n\n\n\n"
62
+ ],
63
+ [
64
+ "<small>א</small>\nהַמְקַדֵּשׁ, \nוְנָפַל קִדּוּשׁ עַל יָדוֹ, אוֹ עַל הַצַּד, \nוְאַחַר כָּךְ נָפַל עַל הַשֹּׁקֶת, \nפָּסוּל. \nנָפַל מִן הַשְּׁפוֹפֶרֶת עַל הַשֹּׁקֶת, \nפָּסוּל. \nנָטַל מִן הַשְּׁפוֹפֶרֶת וְכִסָּה, \nאוֹ שֶׁהֵגִיף אֶת הַדֶּלֶת, \nהַקִּדּוּשׁ כָּשֵׁר, \nוְהַמַּיִם פְּסוּלִין. \nזְקָפָהּ בָּאָרֶץ, \nפָּסוּל; \nלְתוֹךְ יָדוֹ, \nכָּשֵׁר, מִפְּנֵי שֶׁאֶפְשָׁר. \n",
65
+ "<small>ב</small>\nהָיָה קִדּוּשׁ צָף עַל פְּנֵי הַמַּיִם, \nרְבִּי מֵאִיר וּרְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים: \nנוֹטֵל וּמְקַדֵּשׁ. \nוַחֲכָמִים אוֹמְרִים: \nכָּל שֶׁנָּגַע בַּמַּיִם, אֵין מְקַדְּשִׁין בּוֹ. \n\n<small>ג</small>\nזָלַף אֶת הַמַּיִם וְנִמְצָא קִדּוּשׁ מִלְּמַטָּן, \nרְבִּי מֵאִיר וּרְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים: \nמְנַגֵּב וּמְקַדֵּשׁ. \nוַחֲכָמִים אוֹמְרִים: \nכָּל שֶׁנָּגַע בַּמַּיִם, אֵין מְקַדְּשִׁין בּוֹ. \n",
66
+ "<small>ד</small>\nהַמְקַדֵּשׁ בַּשֹּׁקֶת וְהַטָּפִי בְתוֹכָהּ, \nאַף עַל פִּי פִיו צַר כָּל שֶׁהוּא, \nהַמַּיִם שֶׁבְּתוֹכוֹ מְקֻדָּשִׁין. \nוְאִם הָיָה סְפוֹג, \nהַמַּיִם שֶׁבְּתוֹכוֹ פְסוּלִין. \nכֵּיצַד יַעֲשֶׂה? \nזוֹלֵף עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לַסְּפוֹג. \nנָגַע בַּסְּפוֹג, \nאַף עַל פִּי שֶׁהַמַּיִם צָפִים עַל גַּבָּיו כָּל שֶׁהֵן, \nפְּסוּלִין. \n",
67
+ "<small>ה</small>\nנָתַן יָדוֹ, אוֹ רַגְלוֹ, אוֹ עֲלֵי יְרָקוֹת, \nכְּדֵי שֶׁיַּעַבְרוּ הַמַּיִם לֶחָבִית, \nפְּסוּלִין. \nעֲלֵי קָנִים וַעֲלֵי אֱגוֹז, \nכְּשֵׁרִין. \nזֶה הַכְּלָל: \nדָּבָר שֶׁהוּא מְקַבֵּל טֻמְאָה, פָסוּל, \nוְשֶׁאֵינוּ מְקַבֵּל טֻמְאָה, כָּשֵׁר. \n",
68
+ "ו &lt;ט&gt;\nהַמְפַנֶּה אֶת הַמַּעְיָן לְתוֹךְ הַגַּת, \nאוֹ לְתוֹךְ הַגְּבִי, \nפְּסוּלִין לַזָּבִין, וְלַמְצֹרָעִין, \nוּלְקַדֵּשׁ מֵהֶן מֵי חַטָּאת, \nמִפְּנֵי שֶׁלֹּא נִתְמַלּוּ בַכֶּלִי. \n\n\n\n"
69
+ ],
70
+ [
71
+ "<small>א</small>\nחֲמִשָּׁה שֶׁמִּלּוּ חָמֵשׁ חָבִיּוֹת, \nלְקַדְּשָׁן חֲמִשָּׁה קִדּוּשִׁין, \nוְנִמְלָכוּ לְקַדְּשָׁן קִדּוּשׁ אֶחָד; \nלְקַדְּשָׁן קִדּוּשׁ אֶחָד, \nוְנִמְלָכוּ לְקַדְּשָׁן חֲמִשָּׁה קִדּוּשִׁין, \nהֲרֵי כֻלָּם כְּשֵׁרִין. \nיָחִיד שֶׁמִּלָּא חָמֵשׁ חָבִיּוֹת, \nלְקַדְּשָׁן חֲמִשָּׁה קִדּוּשִׁין, \nוְנִמְלַךְ לְקַדְּשָׁן קִדּוּשׁ אֶחָד, \nאֵין כָּשֵׁר אֶלָּא אַחֲרוֹן; \nלְקַדְּשָׁן קִדּוּשׁ אֶחָד, \nוְנִמְלַךְ לְקַדְּשָׁן חֲמִשָּׁה קִדּוּשִׁין, \nאֵין כָּשֵׁר אֶלָּא זֶה שֶׁקִּדֵּשׁ רִאשׁוֹן. \nאָמַר לְאֶחָד \"קַדֵּשׁ לָךְ אֶת אֵלּוּ\", \nאֵין כָּשֵׁר אֶלָּא רִאשׁוֹן. \n\"קַדֵּשׁ לִי אֶת אֵלּוּ\", \nהֲרֵי כֻלָּם כְּשֵׁרִין. \n",
72
+ "<small>ב</small>\nהַמְמַלֵּא בְאַחַת יָדוֹ וְעוֹשֶׂה מְלָאכָה בְאַחַת יָדוֹ, \nהַמְמַלֵּא לוֹ וּלְאַחֵר, \nאוֹ שֶׁמִּלָּא לִשְׁנַיִם כְּאַחַת, \nשְׁנֵיהֶן פְּסוּלִין, \nשֶׁהַמְּלָאכָה פּוֹסֶלֶת בְּמִלּוּי, \nבֵּין לוֹ, בֵּין לְאַחֵר. \n",
73
+ "<small>ג</small>\nהַמְקַדֵּשׁ בְּאַחַת יָדוֹ וְעוֹשֶׂה מְלָאכָה בְאַחַת יָדוֹ, \nאִם לוֹ, פָסוּל, \nוְאִם לְאַחֵר, כָּשֵׁר. \nהַמְקַדֵּשׁ לוֹ וּלְאַחֵר, \nשֶׁלּוֹ פָסוּל, \nשֶׁלְּאַחֵר כָּשֵׁר. \nהַמְקַדֵּשׁ לִשְׁנַיִם כְּאַחַת, \nשְׁנֵיהֶן כְּשֵׁרִין. \n",
74
+ "<small>ד</small>\n\"קַדֵּשׁ לִי וַאֲקַדֵּשׁ לָךְ\", הָרִאשׁוֹן כָּשֵׁר. \n\"מַלֵּא לִי וַאֲמַלֵּא לָךְ\", הָאַחֲרוֹן כָּשֵׁר. \n[\"קַדֵּשׁ לִי וַאֲמַלֵּא לָךְ\", שְׁנֵיהֶן כְּשֵׁרִין.] \n\"מַלֵּא לִי וַאֲקַדֵּשׁ לָךְ\", שְׁנֵיהֶן פְּסוּלִין. \n",
75
+ "<small>ה</small>\nהַמְמַלֵּא לוֹ וּלְחַטָּאת, \nמְמַלֵּא אֶת שֶׁלּוֹ תְחִלָּה, \nוְקוֹשְׁרוֹ בֶאֱסָל, \nוְאַחַר כָּךְ מְמַלֵּא אֶת שֶׁלַּחַטָּאת. \nאִם מִלֵּא אֶת שֶׁלַּחַטָּאת תְּחִלָּה, \nוְאַחַר כָּךְ מִלֵּא אֶת שֶׁלּוֹ, \nפָּסוּל. \nנוֹתֵן אֶת שֶׁלּוֹ לְאַחֲרָיו, \nוְאֶת שֶׁלַּחַטָּאת לְפָנָיו; \nוְאִם נָתַן אֶת שֶׁלַּחַטָּאת לְאַחֲרָיו, \nפָּסוּל. \nהָיוּ שְׁנֵיהֶן שֶׁלַּחַטָּאת, \nנוֹתֵן אֶחָד לְפָנָיו וְאֶחָד לְאַחֲרָיו, \nכָּשֵׁר, מִפְּנֵי שֶׁאֵיפְשָׁר. \n",
76
+ "<small>ו</small>\nהַמּוֹלִיךְ אֶת הַחֶבֶל בְּיָדוֹ, \nלְדַרְכּוֹ, כָּשֵׁר, \nוְשֶׁלֹּא לְדַרְכּוֹ, פָּסוּל. \nזֶה הָלַךְ לְיַבְנֶה שְׁלֹשָׁה מוֹעֲדוֹת, \nוּבַמּוֹעֵד הַשְּׁלִישִׁי הִכְשִׁירוּ לוֹ הוֹרָיַת שָׁעָה. \n",
77
+ "<small>ז</small>\nהַמְּכַנֵּן אֶת הַחֶבֶל עַל יָד עַל יָד, \nכָּשֵׁר. \nוְאִם כִּנְּנוֹ בָאַחֲרוֹנָה, \nפָּסוּל. \nאָמַר רְבִּי יוֹסֵה: \nלָזֶה הִכְשִׁירוּ הוֹרָיַת שָׁעָה. \n",
78
+ "<small>ח</small>\nהַמַּצְנִיעַ אֶת הֶחָבִית שֶׁלֹּא תִשָּׁבֵר, \nאוֹ שֶׁכְּפָיָהּ עַל פִּיהָ עַל מְנָת לְנַגְּבָהּ, \nלְמַלּוֹת בָּהּ, כָּשֵׁר, \nלְהוֹלִיךְ בָּהּ אֶת הַקִּדּוּשׁ, פָּסוּל. \nהַמְפַנֶּה חֲרָשִׂים מִתּוֹךְ הַשֹּׁקֶת, \nאִם בִּשְׁבִיל שֶׁתַּחְזִיק מַיִם הַרְבֵּה, \nכְּשֵׁרִין, \nאִם בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יְהוּ מְעַכְּבִין אוֹתוֹ \nבְּשָׁעָה שֶׁהוּא זוֹלֵף אֶת הַמַּיִם, \nפָּסוּל. \n",
79
+ "<small>ט</small>\nמִי שֶׁהָיוּ מֵימָיו עַל כְּתֵפוֹ, \nוְהוֹרָה הוֹרָיָה, \nוְהֶרְאָה לַאֲחֵרִין אֶת ��ַדֶּרֶךְ, \nהָרַג נָחָשׁ וְעַקְרָב, \nוְנָטַל אֳכָלִין לְהַצְנִיעָן, \nפָּסוּל; \nאֳכָלִין לְאָכְלָן, \nכָּשֵׁר. \nהַנָּחָשׁ וְהָעַקְרָב שֶׁהָיוּ מְעַכְּבִין אוֹתוֹ, \nכָּשֵׁר. \nאָמַר רְבִּי יְהוּדָה: \nזֶה הַכְּלָל: \nכָּל דָּבָר שֶׁהוּא מִשֵּׁם מְלָאכָה, \nבֵּין עָמַד בֵּין לֹא עָמַד, \nפָּסוּל, \nוְדָבָר שֶׁאֵינוּ מִשֵּׁם מְלָאכָה, \nאִם עָמַד, פָּסוּל, \nאִם לֹא עָמַד, כָּשֵׁר. \n",
80
+ "<small>י</small>\nהַמּוֹסֵר מֵימָיו, \nלַטָּמֵא, פְּסוּלִין, \nוְלַטָּהוֹר, כְּשֵׁרִין. \nרְבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: \nאַף לַטָּמֵא, כְּשֵׁרִין, \nאִם לֹא עָשׁוּ הַבְּעָלִים מְלָאכָה. \n",
81
+ "<small>יא</small>\nשְׁנַיִם שֶׁהָיוּ מְמַלִּין לַחַטָּאת, \nוְהִגְבִּיהוּ זֶה עַל זֶה, \nוְנָטַל זֶה לָזֶה קוֹצוֹ, \nבְּקִדּוּשׁ אֶחָד, כָּשֵׁר, \nבִּשְׁנֵי קִדּוּשִׁין, פָּסוּל. \nרְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: \nאַף בִּשְׁנֵי קִדּוּשִׁין, כָּשֵׁר, \nאִם הִתְנוּ בֵּינֵיהֶן. \n",
82
+ "<small>יב</small>\nהַפּוֹרֵץ עַל מְנָת לִגְדּוֹר, כָּשֵׁר, \nוְאִם גָּדַר, פָּסוּל. \nהָאוֹכֵל עַל מְנָת לִקְצוֹת, כָּשֵׁר, \nוְאִם קָצָה, פָסוּל. \nהָיָה אוֹכֵל וְהוֹתִיר, \nוְזָרַק מַה שֶּׁבְּיָדוֹ תַחַת הַתְּאֵנָה, \nאוֹ לְתוֹךְ הַמֻּקְצֶה בִשְׁבִיל שֶׁלֹּא יֹאבַד, \nפָּסוּל. \n\n\n\n"
83
+ ],
84
+ [
85
+ "<small>א</small>\nשְׁנַיִם שֶׁהָיוּ שׁוֹמְרִים אֶת הַשֹּׁקֶת, \nנִטַּמָּא אֶחָד מֵהֶן, כְּשֵׁרִים, \nמִפְּנֵי שֶׁהֵן בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁלַּשֵּׁנִי. \nטָהַר, וְנִטַּמָּא שֵׁנִי, כְּשֵׁרִין, \nמִפְּנֵי שֶׁהֵן בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁלָּרִאשׁוֹן; \nנִטַּמּוּ שְׁנֵיהֶן כְּאַחַת, פְּסוּלִין. \n\n<small>ב</small>\nעָשָׂה אֶחָד מֵהֶן מְלָאכָה, כְּשֵׁרִין, \nמִפְּנֵי שֶׁהֵן בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁלַּשֵּׁנִי; \nעָמַד וְעָשָׂה שֵׁנִי מְלָאכָה, כְּשֵׁרִין, \nמִפְּנֵי שֶׁהֵן בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁלָּרִאשׁוֹן; \nעָשׁוּ שְׁנֵיהֶן כְּאֶחָד, פְּסוּלִין. \n",
86
+ "<small>ג</small>\nהַמְקַדֵּשׁ מֵי חַטָּאת, לֹא יִנְעֹל אֶת הַסַּנְדָּל. \nשֶׁאִם נָפְלוּ מַשְׁקִים עַל הַסַּנְדָּל, \nנִטַּמָּא, וְטִמּוּהוּ. \nהֲרֵי זֶה אוֹמֵר: \n\"מְטַמֶּיךָ לֹא טִמּוּנִי, וְאַתָּה טִמֵּיתַנִי\". \n\n<small>ד</small>\nנָפְלוּ מַשְׁקִים עַל בְּשָׂרוֹ, טָהוֹר. \nנָפְלוּ עַל כְּסוּתוֹ, נִטַּמָּא וְטִמַּתּוּ. \nהֲרֵי זֶה אוֹמֵר: \n\"מְטַמֶּיךָ לֹא טִמּוּנִי, וְאַתָּה טִמֵּיתַנִי\". \n",
87
+ "<small>ה</small>\nהַשּׂוֹרֵף פָּרָה וּפָרִים, וְהַמְשַׁלֵּחַ אֶת הַשָּׂעִיר, \nמִטַּמִּין בְּגָדִים. \nפָּרָה וּפָרִים וְשָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ עַצְמָן, \nאֵינָן מְטַמִּין בְּגָדִים. &lt;מיטמין&gt; \nהֲרֵי זֶה אוֹמֵר: \n\"מְטַמֶּיךָ לֹא טִמּוּנִי, וְאַתָּה טִמֵּיתַנִי\". \n",
88
+ "<small>ו</small>\nהָאוֹכֵל מִנִּבְלַת הָעוֹף הַטָּהוֹר וְהִיא בְּבֵית הַבְּלִיעָה, \nמִטַּמֵּא בְגָדִים, \nוְהַנְּבֵלָה עַצְמָהּ אֵינָה מְטַמָּא בְגָדִים. \nהֲרֵי זֶה אוֹמֵר: \n\"מְטַמֶּיךָ לֹא טִמּוּנִי, וְאַתָּה טִמֵּיתַנִי\". \n",
89
+ "<small>ז</small>\nכָּל וְלַד הַטְּמָאוֹת אֵינוּ מְטַמֵּא כֵלִים, אֶלָּא מַשְׁקֶה. \nנִטַּמָּא מַשְׁקֶה, וְטִמָּן. \nהֲרֵי זֶה אוֹמֵר: \n\"מְטַמֶּיךָ לֹא טִמּוּנִי, וְאַתָּה טִמֵּיתַנִי\". \n",
90
+ "<small>ח</small>\nאֵין כְּלִי חֶרֶשׂ מְטַמֵּא חֲבֵרוֹ, אֶלָּא מַשְׁקֶה. \nנִטַּמָּא מַשְׁקֶה, טִמָּהוּ. \nהֲרֵי זֶה אוֹמֵר: \n\"מְטַמֶּיךָ לֹא טִמְּאוּנִי, וְאַתָּה טִמֵּיתַנִי\". \n",
91
+ "<small>ט</small>\nכָּל הַפּוֹסֵל אֶת הַתְּרוּמָה, \nמְטַמֵּא מַשְׁקִים לִהְיוֹת תְּחִלָּה, \nלְטַמֵּא אֶחָד, וְלִפְסוֹל אֶחָד, \nחוּץ מִטְּבוּל יוֹם. \nהֲרֵי זֶה אוֹמֵר: \n\"מְטַמֶּיךָ לֹא טִמּוּנִי, וְאַתָּה טִמֵּיתַנִי\". \n",
92
+ "<small>י</small>\nכָּל הַיַּמִּים כַּמִּקְוֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: (בְּרֵאשִׁית א,י)\n\"וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים\". \nדִּבְרֵי רְבִּי מֵאִיר. \nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nהַיָּם הַגָּדוֹל כַּמִּקְוֶה. \nלֹא נֶאֱמַר \"יַמִּים\" אֶלָּא שֶׁיֶּשׁ בּוֹ מִינֵי יַמִּים הַרְבֵּה. \nרְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: \nכָּל הַיַּמִּים מְטַהֲרִין בְּזוֹחֲלִין, \nוּפְסוּלִין לַזָּבִין, וְלַמְּצֹרָעִין, \nוּלְקַדֵּשׁ מֵי חַטָּאת. \n",
93
+ "<small>יא</small>\nהַמַּיִם הַמֻּכִּים פְּסוּלִין. &lt;פוסלין&gt; \nאֵלּוּ הֵן הַמֻּכִּים? \nהַמּוֹלְחִים וְהַפּוֹשְׁרִין. \nהַמַּיִם הַמְכַזְּבִין, פְּסוּלִין. \nאֵלּוּ הֵן הַמְכַזְּבִין? \nהַמְכַזְּבִין אַחַת בַּשָּׁבוּעַ. \nהַמְכַזְּבִין בְּפוֹלְמֵיסָיוֹת וּבִשְׁנֵי בַצְרוּת, כְּשֵׁרִין. \nרְבִּי יְהוּדָה פּוֹסֵל. \n",
94
+ "<small>יב</small>\nמֵי קֵירַמְיוֹן וּמֵי פֵיגָה, פְּסוּלִין, \nמִפְּנֵי שֶׁהֵן מֵי בֵיצִים. \nמֵי הַיַּרְדֵּן וּמֵי הַיַּרְמוּךְ, פְּסוּלִין, \nמִפְּנֵי שֶׁהֵן מֵי תַעֲרוּבוֹת. \nאֵלּוּ הֵן מֵי תַעֲרוּבוֹת? \nאֶחָד כָּשֵׁר וְאֶחָד פָּסוּל וְנִתְעָרְבוּ. \nשְׁנַיִם כְּשֵׁרִין וְנִתְעָרְבוּ, כְּשֵׁרִין. \nרְבִּי יְהוּדָה פוֹסֵל. \n",
95
+ "<small>יג</small>\nבְּאֵר אַחְאָב וּמְעָרַת פַּנְיָס, כְּשֵׁרָה. \nהַמַּיִם שֶׁנִּשְׁתַּנּוּ וְשִׁנּוּיָן מֵחֲמַת עַצְמָן, כְּשֵׁרִין. \nאַמַּת הַמַּיִם הַבָּאָה מֵרָחוֹק, כְּשֵׁרָה, \nוּבִלְבַד שֶׁיִּשְׁמְרֶנָּה שֶׁלֹּא יַפְסִיקֶנָּה אָדָם. \nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nהֲרֵי הִיא בְּחֶזְקָתָהּ מֻתֶּרֶת. \n\n<small>יד</small>\nבְּאֵר שֶׁנָּפַל לְתוֹכָהּ חַרְשִׂית אוֹ אֲדָמָה, \nיַמְתִּין לָהּ עַד שֶׁתַּצִּיל. &lt;שתצל&gt; \nדִּבְרֵי רְבִּי יִשְׁמָעֵאל. \nרְבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: \nאֵינוּ צָרִיךְ לְהַמְתִּין. \n\n\n\n"
96
+ ],
97
+ [
98
+ "<small>א</small>\nצְלוֹחִית שֶׁנָּפַל לְתוֹכָהּ מַיִם כָּל שֶׁהֵן, \nרְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: \nיַזֶּה שְׁתֵּי הַזָּיוֹת. \nוַחֲכָמִים פּוֹסְלִין. \nיָרַד לְתוֹכָהּ טַל, \nרְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: \nיַנִּיחֶנָּה בַחַמָּה וְהַטַּל עוֹלֶה. \nוַחֲכָמִים פּוֹסְלִין. \nנָפַל לְתוֹכָהּ מַשְׁקִין וּמֵי פֵרוֹת, \nיְעָרֶה, וְצָרִיךְ לְנַגֵּב. \nדְּיוֹ, קוֹמּוֹס, וְקָלָקַנְתוֹס, \nוְכָל דָּבָר שֶׁהוּא רוֹשֵׁם, \nיְעָרֶה, וְאֵינוּ צָרִיךְ לְנַגֵּב. \n",
99
+ "<small>ב</small>\nנָפַל לְתוֹכָהּ שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים וְנִתְבַּקָּעוּ, \nאוֹ שֶׁנִּשְׁתַּנּוּ מַרְאֵיהֶן, פְּסוּלִין. \nחֲפוּשִׁית, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, פּוֹסֶלֶת, &lt;חיפושית&gt;\nמִפְּנֵי שֶׁהִיא כִּשְׁפוֹפֶרֶת. \nרְבִּי שִׁמְעוֹן וּרְבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמְרִים: \nהַדֵּירָה וְהַכַּנָּה שֶׁבַּתְּבוּאָה, כְּשֵׁרִין, \nמִפְּנֵי שֶׁאֵין בָּהֶן לֵחָה. \n",
100
+ "<small>ג</small>\nשָׁתַת מֵהֶן בְּהֵמָה אוֹ חַיָּה, פְּסוּלִין. \nכָּל הָעוֹפוֹת פּוֹסְלִין, &lt;פס��לין&gt;\nחוּץ מִן הַיּוֹנָה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא מוֹצֶצֶת. \nוְכָל הַשְּׁרָצִים אֵין פּוֹסְלִין, &lt;פסולין&gt; \nחוּץ מִן הַחֻלְדָּה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא מַלֶּקֶת. &lt;מִלֵקַת! מלקה&gt; \nרַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: \nאַף הַנָּחָשׁ, שֶׁהוּא מֵקִיא. \nרְבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: \nאַף הָעַכְבָּר. \n",
101
+ "<small>ד</small>\nהַחוֹשֵׁב עַל מֵי חַטָּאת לִשְׁתּוֹתָן, \nרְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: \nפָּסַל. \nוּרְבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: \nכְּשֶׁיִּטֶּה. \nאָמַר רְבִּי יוֹסֵה: \nבַּמֵּי דְבָרִים אֲמוּרִים? \nבְּמַיִם שֶׁאֵינָן מְקֻדָּשִׁין, \nאֲבָל בְּמַיִם מְקֻדָּשִׁין, \nרְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: \nכְּשֶׁיִּטֶּה. \nוּרְבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: \nכְּשֶׁיִּשְׁתֶּה. \nאִם גִּרְגֵּר, כָּשֵׁר. \n",
102
+ "<small>ה</small>\nמֵי חַטָּאת שֶׁנִּפְסָלוּ, \nלֹא יִגְבְּלֵם בַּטִּיט, \nשֶׁלֹּא יַעֲשֵׂם תַּקָּלָה לַאֲחֵרִים. \nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nבָּטָלוּ. \nפָּרָה שֶׁשָּׁתַת מֵי חַטָּאת, \nבְּשָׂרָהּ טָמֵא מֵעֵת לְעֵת. \nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nבָּטְלוּ בְמֵעֶיהָ. \n",
103
+ "<small>ו</small>\nמֵי חַטָּאת וְאֵפֶר חַטָּאת, \nלֹא יַעֲבִירֵם בַּנָּהָר וּבִסְפִינָה, \nוְלֹא יְשִׁיטֵם עַל פְּנֵי הַמַּיִם, \nוְלֹא יַעֲמֹד בְּצַד זֶה וְיִזְרְקֵם בְּצַד זֶה, \nאֲבָל עוֹבֵר הוּא בַמַּיִם עַד צַוָּארוֹ. \nעוֹבֵר הוּא הַטָּהוֹר לַחַטָּאת, \nוּבְיָדוֹ כֶלִי רֵיקָם הַטָּהוֹר לַחַטָּאת, \nבְּמַיִם שֶׁאֵינָן מְקֻדָּשִׁין. \n",
104
+ "<small>ז</small>\nאֵפֶר כָּשֵׁר שֶׁנִּתְעָרַב בְּאֵפֶר מִקְלָה, \nהוֹלְכִין אַחַר הָרֹב לְטַמֵּא, \nוְאֵין מְקַדְּשִׁין בּוֹ. \nרְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: \nמְקַדְּשִׁין בְּכֻלּוֹ. &lt;בכלן&gt;\n",
105
+ "<small>ח</small>\nמֵי חַטָּאת שֶׁנִּפְסָלוּ, \nמְטַמִּין אֶת הַטָּהוֹר לִתְרוּמָה בְּיָדָיו וּבְגוּפוֹ, \nוְאֶת הַטָּהוֹר לַחַטָּאת לֹא בְיָדָיו וְלֹא בְגוּפוֹ. \n\n<small>ט</small>\nנִטַּמּוּ, \nמְטַמִּין אֶת הַטָּהוֹר לִתְרוּמָה בְיָדָיו וּבְגוּפוֹ, \nוְאֶת הַטָּהוֹר לַחַטָּאת בְּיָדָיו, \nאֲבָל לֹא בְגוּפוֹ. \n",
106
+ "<small>י</small>\nאֵפֶר כָּשֵׁר שֶׁנְּתָנוֹ עַל גַּבֵּי הַמַּיִם שֶׁאֵינָן רְאוּיִם לְקַדֵּשׁ, \nמְטַמִּין אֶת יְדֵי הַטָּהוֹר לִתְרוּמָה, \nוְאֶת יְדֵי הַטָּהוֹר לַחַטָּאת, \nלֹא בְיָדָיו וְלֹא בְגוּפוֹ. \n\n\n\n"
107
+ ],
108
+ [
109
+ "<small>א</small>\n&lt;<small>יא</small>&gt;\nכָּל הָרָאוּי לִטַּמֵּא מִדְרָס, מַדָּף לַחַטָּאת, \nבֵּין טָמֵא בֵין טָהוֹר, \nוְאָדָם כַּיּוֹצֵא בוֹ. \nכָּל הָרָאוּי לִטַּמֵּא טְמֵא מֵת, \nבֵּין טָמֵא וּבֵין טָהוֹר, \nרְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: \nאֵינוּ מַדָּף. \nרְבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: \nמַדָּף. \nוַחֲכָמִים אוֹמְרִים: \nהַטָּמֵא, מַדָּף, \nוְהַטָּהוֹר, אֵינוּ מַדָּף. \n",
110
+ "ב &lt;יב&gt;\nהַטָּהוֹר לַחַטָּאת שֶׁנָּגַע בְּמַדָּף, טָמֵא. \nלָגִין שֶׁלַּחַטָּאת שֶׁנָּגַע בְּמַדָּף, טָמֵא. \nהַטָּהוֹר לַחַטָּאת שֶׁנָּגַע בְּמַאֲכָלִין וּבְמַשְׁקִין, \nבְּיָדוֹ, טָמֵא, \nוּבְרַגְלוֹ, טָהוֹר. \nהִסֵּיטָן בְּיָדוֹ, \nרְבִּי יְהוֹשֻׁעַ מְטַמֵּא, \nוַחֲכָמִים מְטַהֲרִין. \n",
111
+ "ג &lt;יב&gt;\nקְלָל שֶׁלַּחַטָּאת שֶׁנָּגַע בַּשֶּׁרֶץ, \nטָהוֹר. \nנְתָנוֹ עַל גַּבָּיו, \nרְבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַהֵר, \nוַחֲכָמִים מְטַמִּין. \n\nד &lt;יד&gt;\nנָגַע בָּאֳכָלִין וּבְמַשְׁקִין וּבְכִתְבֵי קֹדֶשׁ, \nטָהוֹר. \nנְתָנוֹ עַל גַּבֵּיהֶן, \nרְבִּי יוֹסֵה מְטַהֵר, \nוַחֲכָמִים מְטַמִּין. \n",
112
+ "ה &lt;יה&gt;\nטָהוֹר לַחַטָּאת שֶׁנָּגַע בַּתַּנּוּר, \nבְּיָדוֹ, טָמֵא, \nוּבְרַגְלוֹ, טָהוֹר. \nהָיָה עוֹמֵד עַל גַּבֵּי הַתַּנּוּר, \nוּפָשַׁט יָדוֹ חוּץ לַתַּנּוּר, \nוְהַלָּגִין בְּתוֹכוֹ; &lt;בְּתוֹכָהּ&gt; \nוְכֵן הָאֱסָל שֶׁהוּא נָתוּן עַל גַּבֵּי הַתַּנּוּר, \nוּבוֹ שְׁנֵי קְלָלוֹת, אֶחָד מִכָּן, וְאֶחָד מִכָּן, \nרְבִּי עֲקִיבָה מְטַהֵר, \nוַחֲכָמִים מְטַמִּין. \n",
113
+ "<small>ו</small>\nהָיָה עוֹמֵד חוּץ לַתַּנּוּר וּפָשַׁט יָדוֹ לַחַלּוֹן, \nוְנָטַל אֶת הַלָּגִין וְהֶעֱבִירוֹ עַל גַּבֵּי הַתַּנּוּר, \nרְבִּי עֲקִיבָה מְטַמֵּא, \nוַחֲכָמִים מְטַהֲרִין. \nאֲבָל עוֹמֵד הוּא הַטָּהוֹר לַחַטָּאת עַל גַּבֵּי הַתַּנּוּר, \nוּבְיָדוֹ כֶלִי רֵיקָם הַטָּהוֹר לַחַטָּאת, \nבְּמַיִם שֶׁאֵינָן מְקֻדָּשִׁין. \n",
114
+ "<small>ז</small>\nלָגִין שֶׁלַּחַטָּאת שֶׁנָּגַע בְּשֶׁלַּקֹּדֶשׁ וּבְשֶׁלִּתְרוּמָה, \nשֶׁלַּחַטָּאת, טָמֵא, \nוְשֶׁלַּקֹּדֶשׁ וְשֶׁלִּתְרוּמָה, טְהוֹרִין. \nשְׁנֵיהֶן בִּשְׁתֵּי יָדָיו, שְׁנֵיהֶן טְמֵאִין. \nשְׁנֵיהֶן בִּשְׁנֵי נְיָרוֹת, שְׁנֵיהֶן טְהוֹרִין. \nשֶׁלַּחַטָּאת בַּנְּיָר, וְשֶׁלִּתְרוּמָה בְיָדוֹ, שְׁנֵיהֶן טְמֵאִין. \nשֶׁלִּתְרוּמָה בַּנְּיָר, וְשֶׁלַּחַטָּאת בְּיָדוֹ, שְׁנֵיהֶן טְהוֹרִין. \nרְבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: \nשֶׁלַּחַטָּאת, טָמֵא. \nהָיוּ נְתוּנִין עַל גַּבֵּי הָאָרֶץ וְנָגַע בָּהֶן, \nשֶׁלַּחַטָּאת, טָמֵא, \nוְשֶׁלַּקֹּדֶשׁ וְשֶׁלִּתְרוּמָה, טְהוֹרִין. \nהִסִּיטָן, \nרְבִּי יְהוֹשֻׁעַ מְטַמֵּא, \nוַחֲכָמִים מְטַהֲרִין. \n\n\n\n"
115
+ ],
116
+ [
117
+ "<small>א</small>\nצְלוֹחִית שֶׁהִנִּיחָהּ מְגֻלָּה, וּבָא וּמְצָאָהּ מְכֻסָּה, \nפְּסוּלָה. \nהִנִּיחָהּ מְכֻסָּה, וּבָא וּמְצָאָהּ מְגֻלָּה, \nאִם יְכוּלָה הַחֻלְדָּה לִשְׁתּוֹת מִמֶּנָּה, \nאוֹ נָחָשׁ, דִּבְרֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל, \nאוֹ שֶׁיָּרַד טַל בָּהּ בַּלַּיְלָה, &lt;בּוֹ&gt;\nפְּסוּלָה. \nהַחַטָּאת אֵינָה נִצֹּלֶת בְּצָמִיד פָּתִיל, \nוּמַיִם שֶׁאֵינָן מְקֻדָּשִׁין נִצּוֹלִין בְּצָמִיד פָּתִיל. \n",
118
+ "<small>ב</small>\nכָּל הַסָּפֵק טָהוֹר לִתְרוּמָה, וְטָהוֹר לַחַטָּאת. \nוְכָל הַתָּלוּי לִתְרוּמָה, נִשְׁפָּךְ לַחַטָּאת. \nאִם עָשׁוּ עַל גַּבָּיו טְהָרוֹת, תְּלוּיוֹת. \nהָרְפָפוֹת, \nטְהוֹרוֹת לְקֹדֶשׁ וְלִתְרוּמָה וְלַחַטָּאת. \nרְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: \nהָרְעָדוֹת טְמֵאוֹת לַחַטָּאת. &lt;רְעָדוֹת = רְפָפוֹת: רשתות החלונות&gt;\n",
119
+ "<small>ג</small>\nדְּבֵלָה שֶׁלִּתְרוּמָה שֶׁנָּפְלָה לְתוֹךְ מֵי חַטָּאת וּנְטָלָהּ וַאֲכָלָהּ, \nאִם יֶשׁ בָּהּ כַּבֵּיצָה, בֵּין טְמֵאָה בֵין טְהוֹרָה, \nהַמַּיִם טְמֵאִין, וְהָאוֹכְלָהּ חַיָּב מִיתָה. \nאֵין בָּהּ כַּבֵּיצָה, \nהַמַּיִם טְהוֹרִין, וְהָאוֹכְלָהּ חַיָּב מִיתָה. \nרְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: \nבִּטְהוֹרָה, הַמַּיִם טְהוֹרִין. \nהַטָּהוֹר לַחַטָּאת שֶׁהִכְנִיס רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ לְתוֹךְ מֵי חַטָּאת, \nנִטַּמָּא. \n",
120
+ "<small>ד</small>\nכָּל הַטָּעוּן בִּיאַת מַיִם מִדִּבְרֵי תוֹרָה, \nמְטַמֵּא אֶת הַקֹּדֶשׁ, וְאֶת הַתְּרוּמָה, \nוְאֶת הַחֻלִּין, וְאֶת הַמַּעְשֵׂר, \nוְאָסוּר עַל בִּיאַת הַמִּקְדָּשׁ. \nלְאַחַר בִּיאָתוֹ, \nמְטַמֵּא אֶת הַקֹּדֶשׁ, \nוּפוֹסֵל אֶת הַתְּרוּמָה, \nוּמֻתָּר בַּחֻלִּים וּבַמַּעְשֵׂר. \nדִּבְרֵי רְבִּי מֵאִיר. \nוַחֲכָמִים אוֹמְרִים: \nפּוֹסֵל בַּקֹּדֶשׁ, \nוּמֻתָּר בַּחֻלִּין וּבַמַּעֲשֵׂר. \nוְאִם בָּא לַמִּקְדָּשׁ, \nבֵּין לִפְנֵי בִיאָתוֹ, בֵּין לְאַחַר בִּיאָתוֹ, חַיָּב. \n",
121
+ "<small>ה</small>\nכָּל הַטָּעוּן בִּיאַת מַיִם מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, \nמְטַמֵּא אֶת הַקֹּדֶשׁ וּפוֹסֵל אֶת הַתְּרוּמָה, \nוּמֻתָּר בַּחֻלִּין וּבַמַּעְשֵׂר. \nדִּבְרֵי רְבִּי מֵאִיר. \nוַחֲכָמִים אוֹסְרִין בַּמַּעְשֵׂר. \nוּלְאַחַר בִּיאָתוֹ, \nמֻתָּר בְּכֻלָּם. \nוְאִם בָּא לַמִּקְדָּשׁ, \nבֵּין לִפְנֵי בִיאָתוֹ, בֵּין לְאַחַר בִּיאָתוֹ, פָּטוּר. \n",
122
+ "<small>ו</small>\nכָּל הַטָּעוּן בִּיאַת מַיִם, \nבֵּין מִדִּבְרֵי תוֹרָה, בֵּין מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, \nמְטַמֵּא אֶת מֵי חַטָּאת, וְאֶת אֵפֶר חַטָּאת, \nוּמַזֶּה מֵי חַטָּאת, \nבְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא. \nוּבָאֵזוֹב הַמֻּכְשָׁר, &lt;האזוב&gt;\nוּבַמַּיִם שֶׁאֵינָן מְקֻדָּשִׁין, &lt;והמים&gt;\nוּבְכְלִי רֵיקָם וְהַטָּהוֹר לַחַטָּאת, &lt;וכלי&gt;\nבְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא. \nדִּבְרֵי רְבִּי מֵאִיר. \nוַחֲכָמִים אוֹמְרִים: \nבְּמַגָּע, אֲבָל לֹא בְמַשָּׂא. \n",
123
+ "<small>ז</small>\nכָּל אֵזוֹב שֶׁיֶּשׁ לוֹ שֵׁם, פָּסוּל. &lt;שֵׁם לזו&gt;\nאֵזוֹב זֶה כָשֵׁר. \nאֵזוֹבְיוֹן, \nאֵזוֹב כֹּחֶלֶת, \nאֵזוֹב רוֹמִי, \nאֵזוֹב מִדְבָּרִי פָסוּל. \nוְשֶׁלִּתְרוּמָה טְמֵאָה פָסוּל. \nוְשֶׁלִּטְהוֹרָה, לֹא יַזֶּה; \nוְאִם הִזָּה כָשֵׁר. \nאֵין מַזִּין לֹא בַיּוֹנְקוֹת וְלֹא בַתַּמָּרוֹת. \nאֵין חַיָּבִין עַל הַיּוֹנְקוֹת עַל בִּיאַת הַמִּקְדָּשׁ. \nרְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: \nאַף לֹא עַל הַתַּמָּרוֹת. \nוְאֵלּוּ הֵן הַיּוֹנְקוֹת: \nגַּבְעֻלִּין שֶׁלֹּא גָמָלוּ. \n",
124
+ "<small>ח</small>\nאֵזוֹב שֶׁהִזָּה בוֹ, \nכָּשֵׁר לְטַהֵר בּוֹ אֶת הַמְצֹרָע. \nלְקָטוֹ לָעֵצִים וְנָפְלוּ עָלָיו מַשְׁקִין, \nמְנַגְּבוֹ וְהוּא כָּשֵׁר. \nלְקָטוֹ לָאֳכָלִין וְנָפְלוּ עָלָיו מַשְׁקִין, \nאַף עַל פִּי שֶׁנִּגְּבוֹ, פָּסוּל. \nלְקָטוֹ לַחַטָּאת, כְּשֶׁנִּלְקַט לָאֳכָלִין, \nדִּבְרֵי רְבִּי מֵאִיר וּרְבִּי יְהוּדָה. \nרְבִּי יוֹסֵה וּרְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים: \nכְּשֶׁנִּלְקַט לָעֵצִים. \n",
125
+ "<small>ט</small>\nמִצְוַת אֵזוֹב, \nשְׁלֹשָׁה קְלָחִים וּבָהֶן שְׁלֹשָׁה גַבְעֻלִּין. \nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nשֶׁלִּשְׁלֹשָׁה שְׁלֹשָׁה. \nאֵזוֹב שֶׁיֶּשׁ בּוֹ שְׁלֹשָׁה קְלָחִים, \nמְפַסְּגוֹ וְאוֹגְדוֹ. \nפִּסְּגוֹ וְלֹא אֲגָדוֹ, \nאֲגָדוֹ וְלֹא פִסְּגוֹ, \nלֹא פִסְּגוֹ וְלֹא אֲגָדוֹ, כָּשֵׁר. \nרְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: \nמִצְוַת אֵזוֹב, שְׁלֹשָׁה גַבְעֻלִּין, \nוְשִׁירָיו שְׁנַיִם, \nוְגַרְדֻּמּוֹ כָּל שֶׁהוּא. \n\n\n\n"
126
+ ],
127
+ [
128
+ "<small>א</small>\nהָאֵזוֹב הַקָּצָר, \nמְסַפְּקוֹ בַחוּט וּבַכּוּשׁ, \nוְטוֹבֵל וּמַעֲלֶה וְאוֹחֵז בָּאֵזוֹב וּמַזֶּה. \nרְבִּי יְהוּדָה וּרְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים: \nכַּשֵּׁם שֶׁהַזָּיָה בָאֵזוֹב, \nכָּךְ טְבִילָה בָאֵזוֹב. \n",
129
+ "<small>ב</small>\nהִזָּה סָפֵק מִן הַחוּט, \nסָפֵק מִן הַכּוּשׁ, סָפֵק מִן הַגַּ��ְעוּל, \nהַזָּיָתוֹ פְסוּלָה. \nהִזָּה עַל שְׁנֵי כֵלִים, \nסָפֵק עַל שְׁנֵיהֶם הִזָּה, \nסָפֵק מֵחֲבֵרוֹ וּמָצָה עָלָיו, \nהַזָּיָתוֹ פְסוּלָה. \nמַחַט שֶׁהִיא נְתוּנָה עַל הַחֶרֶשׂ, \nוְהִזָּה עָלֶיהָ, \nסָפֵק עַל הַמַּחַט הִזָּה, \nסָפֵק עַל הַחֶרֶשׂ וּמָצָה עָלֶיהָ, \nהַזָּיָתוֹ פְסוּלָה. \nצְלוֹחִית שֶׁפִּיהָ צַר, \nטוֹבֵל וּמַעֲלֶה כְדַרְכָּהּ. \nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nהַזָּיָה הָרִאשׁוֹנָה. \nמֵי חַטָּאת שֶׁנִּתְמַעָטוּ, \nטוֹבֵל אֲפִלּוּ רָאשֵׁי גַבְעֻלִּים וּמַזֶּה, \nוּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְסַפֵּג. \n\n<small>ג</small>\nנִתְכַּוַּן לְהַזּוֹת לְפָנָיו וְהִזָּה לְאַחֲרָיו, \nלְאַחֲרָיו וְהִזָּה לְפָנָיו, \nהַזָּיָתוֹ פְסוּלָה; \nלְפָנָיו, וְהִזָּה עַל הַצְּדָדִין שֶׁלְּפָנָיו, \nהַזָּיָתוֹ כְשֵׁרָה. \nמַזִּין עַל הָאָדָם לְדַעְתּוֹ וְשֶׁלֹּא לְדַעְתּוֹ. \nוּמַזִּין עַל הָאָדָם וְעַל הַכֵּלִים, \nאֲפִלּוּ הֵן מֵאָה. \n",
130
+ "<small>ד</small>\nנִתְכַּוַּן לְהַזּוֹת עַל דָּבָר שֶׁהוּא מְקַבֵּל טֻמְאָה, \nוְהִזָּה עַל דָּבָר שֶׁאֵינוּ מְקַבֵּל טֻמְאָה, \nאִם יֵשׁ בָּאֵזוֹב, לֹא יְשַׁנֶּה. \nעַל דָּבָר שֶׁאֵינוּ מְקַבֵּל טֻמְאָה, \nוְהִזָּה עַל דָּבָר שֶׁהוּא מְקַבֵּל טֻמְאָה, \nאִם יֵשׁ בָּאֵזוֹב, יְשַׁנֶּה. \nעַל הָאָדָם, וְהִזָּה עַל הַבְּהֵמָה, \nאִם יֵשׁ בָּאֵזוֹב, לֹא יְשַׁנֶּה. \nעַל הַבְּהֵמָה, וְהִזָּה עַל הָאָדָם, \nאִם יֵשׁ בָּאֵזוֹב, יְשַׁנֶּה. \nהַמַּיִם הַמְנַטְּפִים, כְּשֵׁרִים, \nלְפִיכָךְ הֵם מְטַמִּים לְשֵׁם מֵי חַטָּאת. \n",
131
+ "[<small>ה</small>]\nהַמַּזֶּה מֵחַלּוֹן שֶׁלָּרַבִּים וְנִכְנַס לַמִּקְדָּשׁ, \nוְנִמְצְאוּ הַמַּיִם פְּסוּלִים, פָּטוּר. \nמֵחַלּוֹן שֶׁלַּיָּחִיד וְנִכְנַס לַמִּקְדָּשׁ, \nוְנִמְצְאוּ הַמַּיִם פְּסוּלִין, חַיָּב. \nאֲבָל כֹּהֵן גָּדוֹל, \nבֵּין מֵחַלּוֹן שֶׁלַּיָּחִיד, \nבֵּין מֵחַלּוֹן שֶׁלָּרַבִּים, פָּטוּר, \nשֶׁאֵין כֹּהֵן גָּדוֹל חַיָּב עַל טֻמְאַת הַמִּקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו. \nמַחֲלִיקִין הָיוּ לִפְנֵי חַלּוֹן שֶׁלָּרַבִּים, \nוְדוֹרְסִים וְלֹא נִמְנָעִין, \nמִפְּנֵי שֶׁאָמָרוּ: \nמֵי חַטָּאת שֶׁעָשׁוּ מִצְוָתָן אֵינָן מְטַמִּין. \n",
132
+ "<small>ו</small>\nאוֹחֵז הוּא הַטָּהוֹר בְּקָרְדּוֹם הַטָּמֵא בִכְנָפוֹ, וּמַזֶּה עָלָיו, \nאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ עָלָיו מַיִם כְּדֵי הַזָּיָה, טָהוֹר. \nכַּמָּה יְהֵא בַמַּיִם וִיהֵא בָהֶן כְּדֵי הַזָּיָה? \nכְּדֵי שֶׁיִּטְבֹּל רָאשֵׁי גַבְעֻלִּין וְיַזֶּה. \nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nרוֹאִין אוֹתָן כְּאִלּוּ הֵן עַל אֵזוֹב שֶׁלִּנְחֹשֶׁת. \n",
133
+ "<small>ז</small>\nהַמַּזֶּה בְאֵזוֹב הַטָּמֵא, \nאִם יֶשׁ בּוֹ כַבֵּיצָה, \nהַמַּיִם פְּסוּלִים, וְהַזָּיָתוֹ פְסוּלָה. \nאֵין בּוֹ כַבֵּיצָה, \nהַמַּיִם כְּשֵׁרִים, וְהַזָּיָתוֹ פְסוּלָה. \nוּמְטַמֵּא אֶת חֲבֵרוֹ, וַחֲבֵרוֹ אֶת חֲבֵרוֹ, אֲפִלּוּ הֵן מֵאָה. \n",
134
+ "<small>ט</small>\nטָהוֹר שֶׁלְּחַטָּאת שֶׁנִּטַּמּוּ יָדָיו, נִטַּמָּא גוּפוֹ, \nוּמְטַמֵּא אֶת חֲבֵרוֹ, \nוַחֲבֵרוֹ אֶת חֲבֵרוֹ, אֲפִלּוּ הֵן מֵאָה. \n",
135
+ "<small>ח</small>\nלָגִין שֶׁלַּחַטָּאת שֶׁנִּטַּמּוּ יָדָיו, \nנִטַּמָּא תוֹכוֹ, \nוּמְטַמֵּא אֶת חֲבֵרוֹ, וַחֲבֵרוֹ אֶת חֲבֵרוֹ, אֲפִלּוּ הֵן מֵאָה. \n\n<small>י</small>\nהַזּוֹג וְהָעֶנְבּוּל, חִבּוּר. \nכּוּשׁ שֶׁלְּרֻבָּן, לֹא יַזֶּה, \nלֹא עַל הַכּוּשׁ, וְלֹא עַל הַפִּיקָה. \nוְאִם הִזָּה, מֻזֶּה. \nשֶׁלַּפִּשְׁתָּן, חִבּוּר. \nעוֹר שֶׁלַּעֲרֵיסָה שֶׁהוּא מְחֻבָּר לַפִּיקוֹת, חִבּוּר. \nהַמִּלְבֵּן אֵינוּ חִבּוּר לֹא לַטֻּמְאָה וְלֹא לַטַּהֲרָה. \nכָּל יְדוֹת הַכֵּלִים הַקְּדוּחוֹת, חִבּוּר. \nרְבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר: \nאַף הַחֲרוּקוֹת. \n",
136
+ "<small>יא</small>\nהַסַּלִּים שֶׁבַּקַּנְתֵּל, \nוְהַמִּטָּה שֶׁלַּטַּרְבָּן, \nוְקֶרֶן שֶׁלִּכְלֵיבָה וּקְרָנִים שֶׁלְּיוֹצְאֵי דְרָכִים, &lt;וּקְרָנַים&gt;\nוְשַׁלְשֶׁלֶת הַמַּפְתְּחוֹת, \nוּשְׁלַל הַכּוֹבְסִין, \nוּבֶגֶד שֶׁהוּא תָּפוּר בַּכִּלְאַיִם, \nחִבּוּר לַטֻּמְאָה, וְאֵינוּ חִבּוּר לְהַזָּיָה. \n",
137
+ "<small>יב</small>\nכְּסוּי הַמֵּחַם שֶׁהוּא מְחֻבָּר לַשַּׁלְשֶׁלֶת, &lt;הַמֵּיחָם! כך כולם&gt;\nבֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: \nחִבּוּר לַטֻּמְאָה, \nוְאֵינוּ חִבּוּר לְהַזָּיָה. \nוּבֵית הֶלֵּל אוֹמְרִים: \nהִזָּה עַל הַמֵּחַם, הֻזָּה הַכְּסוּי, \nהִזָּה עַל הַכְּסוּי, לֹא הֻזָּה הַמֵּחַם. \n\n<small>יג</small>\nהַכֹּל כְּשֵׁרִין לְהַזּוֹת, \nחוּץ מִטָּמְטוֹם, וְאַנְדְּרוֹגִינָס, וְהָאִשָּׁה. \nוְתִינוֹק שֶׁאֵין בּוֹ דַעַת, וְהָאִשָּׁה מְסַעֲדַתּוּ וּמַזֶּה, \nוְאוֹחֶזֶת לוֹ בַמַּיִם, וְהוּא טוֹבֵל וּמַזֶּה. \nוְאִם אָחֲזָה בְיָדוֹ, אֲפִלּוּ בְשָׁעַת הַזָּיָה, \nפָּסוּל. \n",
138
+ "<small>יד</small>\nטָבַל אֶת הָאֵזוֹב בַּיּוֹם, וְהִזָּה בַיּוֹם, כָּשֵׁר. \nבַּיּוֹם וְהִזָּה בַלַּיְלָה, בַּלַּיְלָה וְהִזָּה בַיּוֹם, פָּסוּל. \nאֲבָל הוּא לְעַצְמוֹ טוֹבֵל בַּלַּיְלָה, וּמַזֶּה בַיּוֹם, \nשֶׁאֵין מַזִּין עַד שֶׁתָּנֵץ הַחַמָּה. \nוְכֻלָּם שֶׁעָשׁוּ מִשֶּׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר, כָּשֵׁר. \n\n\n\n"
139
+ ]
140
+ ],
141
+ "sectionNames": [
142
+ "Chapter",
143
+ "Mishnah"
144
+ ]
145
+ }
json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Parah/Hebrew/merged.json ADDED
@@ -0,0 +1,143 @@
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
1
+ {
2
+ "title": "Mishnah Parah",
3
+ "language": "he",
4
+ "versionTitle": "merged",
5
+ "versionSource": "https://www.sefaria.org/Mishnah_Parah",
6
+ "text": [
7
+ [
8
+ "רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, עֶגְלָה, בַּת שְׁנָתָהּ. וּפָרָה, בַּת שְׁתַּיִם. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, עֶגְלָה, בַּת שְׁתַּיִם. וּפָרָה, בַּת שָׁלשׁ אוֹ בַת אַרְבַּע. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, אַף בַּת חָמֵשׁ. כְּשֵׁרָה הַזְּקֵנָה, אֶלָּא שֶׁאֵין מַמְתִּינִין לָהּ, שֶׁמָּא תַשְׁחִיר, שֶׁלֹּא תִפָּסֵל. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, לֹא שָׁמַעְתִּי אֶלָּא שְׁלָשִׁית. אָמְרוּ לוֹ, מַה הַלָּשׁוֹן שְׁלָשִׁית. אָמַר לָהֶם, כָּךְ שָׁמַעְתִּי סְתָם. אָמַר בֶּן עַזַּאי, אֲנִי אֲפָרֵשׁ. אִם אוֹמֵר אַתָּה, שְׁלִישִׁית, לַאֲחֵרוֹת בְּמִנְיָן. וּכְשֶׁאַתָּה אוֹמֵר, שְׁלָשִׁית, בַּת שָׁלשׁ שָׁנִים. כַּיּוֹצֵא בוֹ אָמְרוּ, כֶּרֶם רְבָעִי. אָמְרוּ לוֹ, מַה הַלָּשׁוֹן רְבָעִי. אָמַר לָהֶם, כָּךְ שָׁמַעְתִּי סְתָם. אָמַר בֶּן עַזַּאי, אֲנִי אֲפָרֵשׁ. אִם אוֹמֵר אַתָּה, רְבִיעִי, לַאֲחֵרִים בְּמִנְיָן. וּכְשֶׁאַתָּה אוֹמֵר, רְבָעִי, בֶּן אַרְבַּע שָׁנִים. כַּיּוֹצֵא בוֹ אָמְרוּ, הָאוֹכֵל בְּבַיִת הַמְנֻגָּע פְּרָס, מִשָּׁלשׁ לְקָב. אָמְרוּ לוֹ, אֱמֹר מִשְּׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה לִסְאָה. אָמַר לָהֶם, כָּךְ שָׁמַעְתִּי סְתָם. אָמַר בֶּן עַזַּאי, אֲנִי אֲפָרֵשׁ. אִם אוֹמֵר אַתָּה מִשָּׁלשׁ לְקָב, אֵין בּוֹ חַלָּה. וּכְשֶׁאַתָּה אוֹמֵר, מִשְּׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה לִסְאָה, מִעֲטַתּוּ חַלָּתוֹ: \n",
9
+ "רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר, פָּרִים, בְּנֵי שְׁתַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ח), וּפַר שֵׁנִי בֶן בָּקָר תִּקַּח לְחַטָּאת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אַף בְּנֵי שָׁלשׁ. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, אַף בְּנֵי אַרְבַּע וּבְנֵי חָמֵשׁ כְּשֵׁרִים, אֶלָּא שֶׁאֵין מְבִיאִים זְקֵנִים, מִפְּנֵי הַכָּבוֹד: \n",
10
+ "כְּבָשִׂים, בְּנֵי שָׁנָה. וְאֵילִים, בְּנֵי שְׁתַּיִם. וְכֻלָּם מִיּוֹם לְיוֹם. בֶּן שְׁלשָׁה עָשָׂר חֹדֶשׁ אֵינוֹ כָשֵׁר לֹא לְאַיִל וְלֹא לְכֶבֶשׂ. רַבִּי טַרְפוֹן קוֹרֵהוּ פַּלְגָּס. בֶּן עַזַּאי קוֹרֵהוּ נוֹקֵד. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל קוֹרֵהוּ פַּרְכָדִיגְמָא. הִקְרִיבוֹ, מֵבִיא עָלָיו נִסְכֵּי אַיִל, וְלֹא עָלָה לוֹ מִזִּבְחוֹ. בֶּן שְׁלשָׁה עָשָׂר חֹדֶשׁ וְיוֹם אֶחָד, הֲרֵי זֶה אָיִל: \n",
11
+ "חַטֹּאת הַצִּבּוּר וְעוֹלוֹתֵיהֶן, חַטַּאת הַיָּחִיד וַאֲשַׁם נָזִיר וַאֲשַׁם מְצֹרָע, כְּשֵׁרִין מִיּוֹם שְׁלשִׁים וָהָלְאָה, וְאַף בְּיוֹם שְׁלשִׁים. וְאִם הִקְרִיבוּם בְּיוֹם שְׁמִינִי, כְּשֵׁרִים. נְדָרִים וּנְדָבוֹת, הַבְּכוֹר וְהַמַּעֲשֵׂר וְהַפֶּסַח, כְּשֵׁרִים מִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה, וְאַף בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי: \n"
12
+ ],
13
+ [
14
+ "רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, פָּרַת חַטָּאת הַמְעֻבֶּרֶת, כְּשֵׁרָה. וַחֲכָמִים פּוֹסְלִין. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אֵינָהּ נִלְקַחַת מִן הַנָּכְרִים. וַחֲכָמִים מַכְשִׁירִים. וְלֹא זוֹ בִלְבַד, אֶלָּא כָל קָרְבְּנוֹת הַצִּבּוּר וְהַיָּחִיד בָּאִין מֵהָאָרֶץ וּמִחוּץ לָאָרֶץ, מִן הֶחָדָשׁ וּמִן הַיָּשָׁן, חוּץ מִן הָעֹמֶר וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם שֶׁאֵינָן בָּאִין אֶלָּא מִן הֶחָדָשׁ וּמִן הָאָרֶץ: \n",
15
+ "פָּרָה שֶׁקַּרְנֶיהָ וּטְלָפֶיהָ ש��ְחוֹרִים, יָגֹד. גַּלְגַּל הָעַיִן וְהַשִּׁנַּיִם וְהַלָּשׁוֹן אֵינָם פּוֹסְלִים בַּפָּרָה. וְהַנַּנֶּסֶת, כְּשֵׁרָה. הָיְתָה בָהּ יַבֶּלֶת וַחֲתָכָהּ, רַבִּי יְהוּדָה פוֹסֵל. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, כָּל מְקוֹם שֶׁנִּטַּל וְלֹא הֶעֱלָה מְקוֹמוֹ שֵׂעָר אָדֹם, פְּסוּלָה: \n",
16
+ "יוֹצֵא דֹפֶן וְאֶתְנָן וּמְחִיר, פְּסוּלָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מַכְשִׁיר, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כג), לֹא תָבִיא אֶתְנַן זוֹנָה וּמְחִיר כֶּלֶב בֵּית ה' אֱלֹהֶיךָ, וְאֵין זוֹ בָאָה לַבָּיִת. כָּל הַמּוּמִים הַפּוֹסְלִים בַּמֻּקְדָּשִׁים, פּוֹסְלִים בַּפָּרָה. רָכַב עָלֶיהָ, נִשְׁעַן עָלֶיהָ, נִתְלָה בִזְנָבָהּ, עָבַר בָּהּ אֶת הַנָּהָר, קִפֵּל עָלֶיהָ אֶת הַמּוֹסֵרָה, נָתַן טַלִּיתוֹ עָלֶיהָ, פְּסוּלָה. אֲבָל קְשָׁרָהּ בַּמּוֹסֵרָה, עָשָׂה לָהּ סַנְדָּל בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תַחֲלִיק, פָּרַס טַלִּיתוֹ עָלֶיהָ מִפְּנֵי הַזְּבוּבִים, כְּשֵׁרָה. זֶה הַכְּלָל, כֹּל שֶׁהוּא לְצָרְכָּהּ, כְּשֵׁרָה. לְצֹרֶךְ אַחֵר, פְּסוּלָה: \n",
17
+ "שָׁכַן עָלֶיהָ עוֹף, כְּשֵׁרָה. עָלָה עָלֶיהָ זָכָר, פְּסוּלָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם הֶעֱלָהוּ, פְּסוּלָה. וְאִם מֵעַצְמוֹ, כְּשֵׁרָה: \n",
18
+ "הָיוּ בָהּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת שְׁחוֹרוֹת אוֹ לְבָנוֹת בְּתוֹךְ גֻּמָּא אַחַת, פְּסוּלָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אֲפִלּוּ בְתוֹךְ כּוֹס אֶחָד. הָיוּ בְתוֹךְ שְׁנֵי כוֹסוֹת וְהֵן מוֹכִיחוֹת זוֹ אֶת זוֹ, פְּסוּלָה. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אֲפִלּוּ אַרְבַּע, אֲפִלּוּ חָמֵשׁ, וְהֵן מְפֻזָּרוֹת, יִתְלֹשׁ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אֲפִלּוּ חֲמִשִּׁים. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר, אֲפִלּוּ אַחַת בְּרֹאשָׁהּ וְאַחַת בִּזְנָבָהּ, פְּסוּלָה. הָיוּ בָהּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, עִקָּרָן מַשְׁחִיר וְרֹאשָׁן מַאְדִּים, עִקָּרָן מַאְדִּים וְרֹאשָׁן מַשְׁחִיר, הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַנִּרְאֶה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אַחַר הָעִקָּר: \n"
19
+ ],
20
+ [
21
+ "שִׁבְעַת יָמִים קֹדֶם לִשְׂרֵפַת הַפָּרָה מַפְרִישִׁין כֹּהֵן הַשּׂוֹרֵף אֶת הַפָּרָה מִבֵּיתוֹ לַלִּשְׁכָּה שֶׁעַל פְּנֵי הַבִּירָה, צָפוֹנָה מִזְרָחָה, וּבֵית אֶבֶן הָיְתָה נִקְרֵאת, וּמַזִּין עָלָיו כָּל שִׁבְעַת הַיָּמִים מִכָּל חַטָּאוֹת שֶׁהָיוּ שָׁם. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, לֹא הָיוּ מַזִּין עָלָיו אֶלָּא בַשְּׁלִישִׁי וּבַשְּׁבִיעִי בִּלְבָד. רַבִּי חֲנִינָא סְגָן הַכֹּהֲנִים אוֹמֵר, עַל הַכֹּהֵן הַשּׂוֹרֵף אֶת הַפָּרָה, מַזִּין כָּל שִׁבְעַת הַיָּמִים. וְעַל שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים, לֹא הָיוּ מַזִּין עָלָיו אֶלָּא בַשְּׁלִישִׁי וּבַשְּׁבִיעִי בִּלְבָד: \n",
22
+ "חֲצֵרוֹת הָיוּ בִירוּשָׁלַיִם בְּנוּיוֹת עַל גַּבֵּי סֶלַע וְתַחְתֵּיהֶם חָלוּל, מִפְּנֵי קֶבֶר הַתְּהוֹם. וּמְבִיאִים נָשִׁים עֻבָּרוֹת וְיוֹלְדוֹת שָׁם וּמְגַדְּלוֹת שָׁם אֶת בְּנֵיהֶן. וּמְבִיאִים שְׁוָרִים וְעַל גַּבֵּיהֶן דְּלָתוֹת, וְתִינוֹקוֹת יוֹשְׁבִין עַל גַּבֵּיהֶן וְכוֹסוֹת שֶׁל אֶבֶן בְּיָדָם. הִגִּיעוּ לַשִּׁלּוֹחַ, יָרְדוּ וּמִלְאוּם, וְעָלוּ וְיָשְׁבוּ עַל גַּבֵּיהֶן. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, מִמְּקוֹמוֹ הָיָה מְשַׁלְשֵׁל וּמְמַלֵּא: \n",
23
+ "בָּאוּ לְהַר הַבַּיִת וְיָרְדוּ. הַר הַבַּיִת וְהָעֲזָרוֹת, תַּחְתֵּיהֶם חָלוּל, מִפְּנֵי קֶבֶר הַתְּהוֹם. וּבְפֶתַח הָעֲזָרָה הָיָה מְתֻקָּן קָלָל שֶׁל חַטָּאת, וּמְבִיאִין זָכָר שֶׁל רְחֵלִים וְקוֹשְׁרִים חֶבֶל בֵּין קַרְנָיו, וְקוֹשְׁרִים מַקֵּל וּמְסַבֵּךְ בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל חֶבֶל, וְזוֹרְקוֹ לְתוֹךְ הַקָּלָל, וּמַכֶּה אֶת הַזָּכָר וְנִרְתָּע לַאֲחוֹרָיו, וְנוֹטֵל וּמְקַדֵּשׁ, כְּדֵי שֶׁיֵּרָאֶה עַל פְּנֵי הַמָּיִם. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אַל תִּתְּנוּ מָקוֹם לַצְּדוֹקִים לִרְדּוֹת, אֶלָּא הוּא נוֹטֵל וּמְקַדֵּשׁ: \n",
24
+ "לֹא הָיוּ עוֹשִׂין, לֹא חַטָּאת עַל גַּבֵּי חַטָּאת, וְלֹא תִינוֹק עַל גַּבֵּי חֲבֵרוֹ. וּצְרִיכִין הָיוּ הַתִּינוֹקוֹת לְהַזּוֹת, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, לֹא הָיוּ צְרִיכִין לְהַזּוֹת: \n",
25
+ "לֹא מָצְאוּ מִשֶּׁבַע, עוֹשִׂין מִשֵּׁשׁ, מֵחָמֵשׁ, מֵאַרְבַּע, מִשָּׁלשׁ, מִשְּׁתַּיִם וּמֵאֶחָת. וּמִי עֲשָׂאָם. הָרִאשׁוֹנָה עָשָׂה משֶׁה, וְהַשְּׁנִיָּה עָשָׂה עֶזְרָא, וְחָמֵשׁ, מֵעֶזְרָא וָאֵילָךְ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, שֶׁבַע מֵעֶזְרָא וָאֵילָךְ. וּמִי עֲשָׂאָן. שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק וְיוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל עָשׂוּ שְׁתַּיִם שְׁתַּיִם, אֶלְיְהוֹעֵינַי בֶּן הַקּוֹף וַחֲנַמְאֵל הַמִּצְרִי וְיִשְׁמָעֵאל בֶּן פִּיאָבִי עָשׂוּ אַחַת אֶחָת: \n",
26
+ "וְכֶבֶשׁ הָיוּ עוֹשִׂים מֵהַר הַבַּיִת לְהַר הַמִּשְׁחָה, כִּפִּין עַל גַּבֵּי כִפִּין, וְכִפָּה כְנֶגֶד הָאֹטֶם, מִפְּנֵי קֶבֶר הַתְּהוֹם, שֶׁבּוֹ כֹהֵן הַשּׂוֹרֵף אֶת הַפָּרָה, וּפָרָה וְכָל מְסַעֲדֶיהָ, יוֹצְאִין לְהַר הַמִּשְׁחָה: \n",
27
+ "לֹא הָיְתָה פָרָה רוֹצָה לָצֵאת, אֵין מוֹצִיאִין עִמָּהּ שְׁחוֹרָה, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ, שְׁחוֹרָה שָׁחֲטוּ. וְלֹא אֲדֻמָּה, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ, שְׁתַּיִם שָׁחֲטוּ. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, לֹא מִשּׁוּם זֶה, אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יט), וְהוֹצִיא אֹתָהּ, לְבַדָּהּ. וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל הָיוּ מַקְדִּימִים בְּרַגְלֵיהֶם לְהַר הַמִּשְׁחָה, וּבֵית טְבִילָה הָיָה שָׁם. וּמְטַמְּאִים הָיוּ אֶת הַכֹּהֵן הַשּׂוֹרֵף אֶת הַפָּרָה, מִפְּנֵי הַצְּדוֹקִים, שֶׁלֹּא יִהְיוּ אוֹמְרִים, בִּמְעֹרְבֵי שֶׁמֶשׁ הָיְתָה נַעֲשֵׂית: \n",
28
+ "סָמְכוּ יְדֵיהֶם עָלָיו וְאָמְרוּ לוֹ, אִישִׁי כֹּהֵן גָּדוֹל, טְבֹל אֶחָת. יָרַד וְטָבַל וְעָלָה וְנִסְתַּפֵּג. וְעֵצִים הָיוּ מְסֻדָּרִים שָׁם, עֲצֵי אֲרָזִים וָאֳרָנִים וּבְרוֹשִׁים וַעֲצֵי תְאֵנָה חֲלָקָה. וְעוֹשִׂין אוֹתָהּ כְּמִין מִגְדָּל, וּמְפַתְּחִין בָּהּ חַלּוֹנוֹת, וַחֲזִיתָהּ מַעֲרָבָה: \n",
29
+ "כְּפָתוּהָ בְחֶבֶל שֶׁל מֶגֶג וּנְתָנוּהָ עַל גַּב הַמַּעֲרָכָה, רֹאשָׁהּ בַּדָּרוֹם וּפָנֶיהָ לַמַּעֲרָב. הַכֹּהֵן עוֹמֵד בַּמִּזְרָח וּפָנָיו לַמַּעֲרָב. שָׁחַט בִּימִינוֹ וְקִבֵּל בִּשְׂמֹאלוֹ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בִּימִינוֹ הָיָה מְקַבֵּל וְנוֹתֵן לִשְׂמֹאלוֹ, וּמַזֶּה בִימִינוֹ. טָבַל וְהִזָּה שֶׁבַע פְּעָמִים כְּנֶגֶד בֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים. עַל כָּל הַזָּיָה, טְבִילָה. גָּמַר מִלְּהַזּוֹת, קִנַּח אֶת יָד��ֹ בְּגוּפָהּ שֶׁל פָּרָה. יָרַד וְהִצִּית אֶת הָאֵשׁ בַּאֲלִיתוֹת. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, בַּחֲרִיּוֹת: \n",
30
+ "נִבְקְעָה, וְעָמַד חוּץ מִגִּתָּהּ. נָטַל עֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב וּשְׁנִי תוֹלַעַת. אָמַר לָהֶן, עֵץ אֶרֶז זֶה, עֵץ אֶרֶז זֶה. אֵזוֹב זֶה, אֵזוֹב זֶה. שְׁנִי תוֹלַעַת זֶה, שְׁנִי תוֹלַעַת זֶה. שָׁלשׁ פְּעָמִים עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר. וְהֵם אוֹמְרִים לוֹ, הֵין וְהֵין, שָׁלשׁ פְּעָמִים עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר: \n",
31
+ "כְּרָכָן בִּשְׁיָרֵי הַלָּשׁוֹן וְהִשְׁלִיךְ לְתוֹךְ שְׂרֵפָתָהּ. נִשְׂרְפָה, חוֹבְטִין אוֹתָהּ בְּמַקְלוֹת, וְכוֹבְרִין אוֹתָהּ בִּכְבָרוֹת. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, בְּמַקָּבוֹת שֶׁל אֶבֶן וּבִכְבָרוֹת שֶׁל אֶבֶן הָיְתָה נַעֲשֵׂית. שָׁחוֹר שֶׁיֶּשׁ בּוֹ אֵפֶר, כּוֹתְשִׁין אוֹתוֹ. וְשֶׁאֵין בּוֹ, מַנִּיחִין אוֹתוֹ. הָעֶצֶם, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ הָיָה נִכְתָּשׁ. וְחוֹלְקִים אוֹתוֹ לִשְׁלשָׁה חֲלָקִים, אֶחָד נִתָּן בַּחֵיל, וְאֶחָד נִתָּן בְּהַר הַמִּשְׁחָה, וְאֶחָד הָיָה מִתְחַלֵּק לְכָל הַמִּשְׁמָרוֹת: \n"
32
+ ],
33
+ [
34
+ "פָּרַת חַטָּאת שֶׁשְּׁחָטָהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, קִבֵּל וְהִזָּה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, אוֹ לִשְׁמָהּ וְשֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, אוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ וְלִשְׁמָהּ, פְּסוּלָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מַכְשִׁיר. וְשֶׁלֹּא רְחוּץ יָדַיִם וְרַגְלַיִם, פְּסוּלָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מַכְשִׁיר. וְשֶׁלֹּא בְכֹהֵן גָּדוֹל, פְּסוּלָה. רַבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁיר. וּמְחֻסַּר בְּגָדִים, פְּסוּלָה. וּבִכְלֵי לָבָן הָיְתָה נַעֲשֵׂית: \n",
35
+ "שְׂרָפָהּ חוּץ מִגִּתָּהּ, אוֹ בִשְׁתֵּי גִתּוֹת, אוֹ שֶׁשָּׂרַף שְׁתַּיִם בְּגַת אַחַת, פְּסוּלָה. הִזָּה וְלֹא כִוֵּן כְּנֶגֶד הַפֶּתַח, פְּסוּלָה. הִזָּה מִשִּׁשִּׁית שְׁבִיעִית, חָזַר וְהִזָּה שְׁבִיעִית, פְּסוּלָה. מִשְּׁבִיעִית שְׁמִינִית וְחָזַר וְהִזָּה שְׁמִינִית, כְּשֵׁרָה: \n",
36
+ "שְׂרָפָהּ שֶׁלֹּא בְעֵצִים, אוֹ בְכָל עֵצִים, אֲפִלּוּ בְקַשׁ אוֹ בִגְבָבָה, כְּשֵׁרָה. הִפְשִׁיטָהּ וְנִתְּחָהּ, כְּשֵׁרָה. שְׁחָטָהּ עַל מְנָת לֶאֱכֹל מִבְּשָׂרָהּ וְלִשְׁתּוֹת מִדָּמָהּ, כְּשֵׁרָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אֵין מַחֲשָׁבָה פוֹסֶלֶת בַּפָּרָה: \n",
37
+ "כָּל הָעֲסוּקִין בַּפָּרָה מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף, מְטַמְּאִין בְּגָדִים, וּפוֹסְלִים אוֹתָהּ בִּמְלָאכָה. אֵרַע בָּהּ פְּסוּל בִּשְׁחִיטָתָהּ, אֵינָהּ מְטַמְּאָה בְגָדִים. אֵרַע בָּהּ בְּהַזָּיָתָהּ, כֹּל הָעוֹסֵק בָּהּ לִפְנֵי פְסוּלָהּ, מְטַמְּאָה בְגָדִים. לְאַחַר פְּסוּלָהּ, אֵינָהּ מְטַמְּאָה בְגָדִים. נִמְצְאָה חֻמְרָהּ, קֻלָּהּ. לְעוֹלָם מוֹעֲלִים בָּהּ, וּמַרְבִּין לָהּ עֵצִים, וּמַעֲשֶׂיהָ בַיּוֹם, וּבְכֹהֵן, הַמְּלָאכָה פוֹסֶלֶת בָּהּ, עַד שֶׁתֵּעָשֶׂה אֵפֶר, וְהַמְּלָאכָה פוֹסֶלֶת בַּמַּיִם, עַד שֶׁיַּטִּילוּ אֶת הָאֵפֶר: \n"
38
+ ],
39
+ [
40
+ "הַמֵּבִיא כְּלִי חֶרֶס לְחַטָּאת, טוֹבֵל וְלָן עַל הַכִּבְשָׁן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף מִן הַבַּיִת הוּא מֵבִיא וְכָשֵׁר, שֶׁהַכֹּל נֶאֱמָנִים עַל הַחַטָּאת. וּבַתְּרוּמָה, פּוֹתֵחַ אֶת הַכִּבְשָׁן וְנוֹטֵל. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, מִן הַסֵּדֶר הַש��ֵׁנִי. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, מִן הַסֵּדֶר הַשְּׁלִישִׁי: \n",
41
+ "הַמַּטְבִּיל כְּלִי לְחַטָּאת בְּמַיִם שֶׁאֵינָם רְאוּיִים לְקַדֵּשׁ, צָרִיךְ לְנַגֵּב. בְּמַיִם שֶׁהֵם רְאוּיִים לְקַדֵּשׁ, אֵינוֹ צָרִיךְ לְנַגֵּב. אִם לְהוֹסִיף לְתוֹכוֹ מַיִם מְקֻדָּשִׁין, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ צָרִיךְ לְנַגֵּב: \n",
42
+ "קֵרוּיָה שֶׁהִטְבִּילוּהָ בְמַיִם שֶׁאֵין רְאוּיִין לְקַדֵּשׁ, מְקַדְּשִׁין בָּהּ עַד שֶׁתִּטְמָא. נִטְמְאָה, אֵין מְקַדְּשִׁין בָּהּ. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, אִם מְקַדֵּשׁ הוּא בָהּ בַּתְּחִלָּה, אַף בַּסּוֹף יְקַדֵּשׁ בָּהּ. אִם אֵינוֹ מְקַדֵּשׁ בָּהּ בַּסּוֹף, אַף לֹא בַתְּחִלָּה. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, לֹא יוֹסִיף לְתוֹכָהּ מַיִם מְקֻדָּשִׁים: \n",
43
+ "שְׁפוֹפֶרֶת שֶׁחֲתָכָהּ לְחַטָּאת, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, יַטְבִּיל מִיָּד. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, יְטַמֵּא וְיַטְבִּיל. הַכֹּל כְּשֵׁרִים לְקַדֵּשׁ, חוּץ מֵחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן. רַבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁיר בְּקָטָן, וּפוֹסֵל בְּאִשָּׁה וּבְאַנְדְּרוֹגִינוֹס: \n",
44
+ "בְּכָל הַכֵּלִים מְקַדְּשִׁים, אֲפִלּוּ בִכְלֵי גְלָלִים, בִּכְלֵי אֲבָנִים, וּבִכְלֵי אֲדָמָה. וּבִסְפִינָה, מְקַדְּשִׁין בָּהּ. אֵין מְקַדְּשִׁין לֹא בְדָפְנוֹת הַכֵּלִים, וְלֹא בְשׁוּלֵי הַמַּחַץ, וְלֹא בִמְגוּפַת הֶחָבִית, וְלֹא בְחָפְנָיו, מִפְּנֵי שֶׁאֵין מְמַלְּאִין וְאֵין מְקַדְּשִׁין וְאֵין מַזִּין מֵי חַטָּאת אֶלָּא בְכֶלִי. אֵין מַצִּילִין בְּצָמִיד פָּתִיל אֶלָּא כֵלִים, שֶׁאֵין מַצִּילִים מִיַּד כְּלֵי חֶרֶס אֶלָּא כֵלִים: \n",
45
+ "בֵּיצַת הַיּוֹצְרִים, כְּשֵׁרָה. רַבִּי יוֹסֵי פוֹסֵל. בֵּיצַת הַתַּרְנְגֹלֶת, רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁירִין, וַחֲכָמִים פּוֹסְלִין: \n",
46
+ "הַשֹּׁקֶת שֶׁבַּסֶּלַע, אֵין מְמַלְּאִין בָּהּ וְאֵין מְקַדְּשִׁין בָּהּ וְאֵין מַזִּין מִמֶּנָּה, וְאֵינָהּ צְרִיכָה צָמִיד פָּתִיל, וְאֵינָהּ פּוֹסֶלֶת אֶת הַמִּקְוֶה. הָיְתָה כְלִי וְחִבְּרָהּ בְּסִיד, מְמַלְּאִין בָּהּ וּמְקַדְּשִׁין בָּהּ וּמַזִּין מִמֶּנָּה, וּצְרִיכָה צָמִיד פָּתִיל, וּפוֹסֶלֶת אֶת הַמִּקְוֶה. נִקְּבָה מִלְּמַטָּן, וּפְקָקָהּ בִּסְמַרְטוּט, הַמַּיִם שֶׁבְּתוֹכָהּ פְּסוּלִין, מִפְּנֵי שֶׁאֵינָן עֲגֻלִּים כֶּלִי. מִן הַצַּד וּפְקָקָהּ בִּסְמַרְטוּט, הַמַּיִם שֶׁבְּתוֹכָהּ כְּשֵׁרִים, מִפְּנֵי שֶׁהֵם עֲגֻלִּים כֶּלִי. עָשׂוּ לָהּ עֲטָרָה שֶׁל טִיט, וְהָלְכוּ הַמַּיִם לְשָׁם, פְּסוּלִין. אִם הָיָה בָרִיא כְּדֵי שֶׁיִּנָּטֵל עִמָּהּ, כְּשֵׁרִים: \n",
47
+ "שְׁתֵּי שְׁקָתוֹת שֶׁבְּאֶבֶן אַחַת, קִדֵּשׁ אַחַת מֵהֶם, הַמַּיִם שֶׁבַּשְּׁנִיָּה אֵינָן מְקֻדָּשִׁין. הָיוּ נְקוּבוֹת זוֹ לָזוֹ כִּשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד, אוֹ שֶׁהָיוּ הַמַּיִם צָפִין עַל גַּבֵּיהֶן אֲפִלּוּ כִקְלִפַּת הַשּׁוּם, וְקִדֵּשׁ אֶת אַחַת מֵהֶן, הַמַּיִם שֶׁבַּשְּׁנִיָּה מְקֻדָּשִׁין: \n",
48
+ "שְׁתֵּי אֲבָנִים שֶׁהִקִּיפָן זוֹ לָזוֹ וַעֲשָׂאָן שֹׁקֶת, וְכֵן שְׁתֵּי עֲרֵבוֹת, וְכֵן הַשֹּׁקֶת שֶׁנֶּחְלְקָה, הַמַּיִם שֶׁבֵּינֵיהֶם אֵינָן מְקֻדָּשִׁין. עֲשָׂאָן בְּסִיד אוֹ בְגִפְסִים וְהֵן יְכו��לוֹת לְהִנָּטֵל כְּאַחַת, הַמַּיִם שֶׁבֵּינֵיהֶם מְקֻדָּשִׁין: \n"
49
+ ],
50
+ [
51
+ "הַמְקַדֵּשׁ וְנָפַל הַקִּדּוּשׁ עַל יָדוֹ אוֹ עַל הַצַּד וְאַחַר כָּךְ נָפַל עַל הַשֹּׁקֶת, פָּסוּל. נָפַל מִן הַשְּׁפוֹפֶרֶת לַשֹּׁקֶת, פָּסוּל. נָטַל מִשְּׁפוֹפֶרֶת וְכִסָּה, אוֹ שֶׁהֵגִיף אֶת הַדֶּלֶת, הַקִּדּוּשׁ כָּשֵׁר, וְהַמַּיִם פְּסוּלִים. זְקָפָהּ בָּאָרֶץ, פָּסוּל. לְתוֹךְ יָדוֹ, כָּשֵׁר, מִפְּנֵי שֶׁאֶפְשָׁר: \n",
52
+ "הָיָה קִדּוּשׁ צָף עַל פְּנֵי הַמַּיִם, רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים, נוֹטֵל וּמְקַדֵּשׁ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, כֹּל שֶׁנָּגַע בַּמַּיִם, אֵין מְקַדְּשִׁין בּוֹ. זָלַף אֶת הַמַּיִם וְנִמְצָא קִדּוּשׁ מִלְּמַטָּן, רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים, מְנַגֵּב וּמְקַדֵּשׁ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, כֹּל שֶׁנָּגַע בַּמַּיִם, אֵין מְקַדְּשִׁין בּוֹ: \n",
53
+ "הַמְקַדֵּשׁ בַּשֹּׁקֶת וְהַטְּפִי בְתוֹכָהּ, אַף עַל פִּי שֶׁפִּיו צַר כָּל שֶׁהוּא, הַמַּיִם שֶׁבְּתוֹכוֹ מְקֻדָּשִׁין. אִם הָיָה סְפוֹג, הַמַּיִם שֶׁבְּתוֹכוֹ פְסוּלִים. כֵּיצַד יַעֲשֶׂה, יְזַלֵּף עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לַסְּפוֹג. נָגַע בַּסְּפוֹג, אַף עַל פִּי שֶׁהַמַּיִם צָפִין עַל גַּבָּיו כָּל שֶׁהֵן, פְּסוּלִין: \n",
54
+ "נָתַן יָדוֹ אוֹ רַגְלוֹ אוֹ עֲלֵי יְרָקוֹת כְּדֵי שֶׁיַּעַבְרוּ הַמַּיִם לֶחָבִית, פְּסוּלִים. עֲלֵי קָנִים וַעֲלֵי אֱגוֹז, כְּשֵׁרִים. זֶה הַכְּלָל, דָּבָר שֶׁהוּא מְקַבֵּל טֻמְאָה, פָּסוּל. וְדָבָר שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה, כָּשֵׁר: \n",
55
+ "הַמְפַנֶּה אֶת הַמַּעְיָן לְתוֹךְ הַגַּת, אוֹ לְתוֹךְ הַגֵּבִים, פְּסוּלִים לַזָּבִים וְלַמְצֹרָעִים וּלְקַדֵּשׁ בָּהֶן מֵי חַטָּאת, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נִתְמַלְּאוּ בְכֶלִי: \n"
56
+ ],
57
+ [
58
+ "חֲמִשָּׁה שֶׁמִּלְאוּ חֲמִשָּׁה חָבִיּוֹת לְקַדְּשָׁן חֲמִשָּׁה קִדּוּשִׁין, וְנִמְלְכוּ לְקַדְּשָׁן קִדּוּשׁ אֶחָד, אוֹ לְקַדְּשָׁן קִדּוּשׁ אֶחָד וְנִמְלְכוּ לְקַדְּשָׁן חֲמִשָּׁה קִדּוּשִׁין, הֲרֵי כֻלָּן כְּשֵׁרִים. יָחִיד שֶׁמִּלֵּא חָמֵשׁ חָבִיּוֹת לְקַדְּשָׁן חֲמִשָּׁה קִדּוּשִׁין, וְנִמְלַךְ לְקַדְּשָׁן קִדּוּשׁ אֶחָד, אֵין כָּשֵׁר אֶלָּא אַחֲרוֹן. לְקַדְּשָׁן קִדּוּשׁ אֶחָד וְנִמְלַךְ לְקַדְּשָׁן חֲמִשָּׁה קִדּוּשִׁין, אֵין כָּשֵׁר אֶלָּא זֶה שֶׁקִּדֵּשׁ רִאשׁוֹן. אָמַר לְאֶחָד, קַדֵּשׁ לְךָ אֶת אֵלּוּ, אֵין כָּשֵׁר אֶלָּא רִאשׁוֹן. קַדֵּשׁ לִי אֶת אֵלּוּ, הֲרֵי כֻלָּם כְּשֵׁרִים: \n",
59
+ "הַמְמַלֵּא בְאַחַת יָדוֹ וְעוֹשֶׂה מְלָאכָה בְאַחַת יָדוֹ, הַמְמַלֵּא לוֹ וּלְאַחֵר, אוֹ שֶׁמִּלֵּא לִשְׁנַיִם כְּאַחַת, שְׁנֵיהֶן פְּסוּלִין, שֶׁהַמְּלָאכָה פוֹסֶלֶת בַּמִּלּוּי, בֵּין לוֹ בֵּין לְאַחֵר: \n",
60
+ "הַמְקַדֵּשׁ בְּאַחַת יָדוֹ וְעוֹשֶׂה מְלָאכָה בְאַחַת יָדוֹ, אִם לוֹ, פָּסוּל. וְאִם לְאַחֵר, כָּשֵׁר. הַמְקַדֵּשׁ לוֹ וּלְאַחֵר, שֶׁלּוֹ פָּסוּל, וְשֶׁל אַחֵר כָּשֵׁר. הַמְקַדֵּשׁ לִשְׁנַיִם כְּאֶחָד, שְׁנֵיהֶן כְּשֵׁרִין: \n",
61
+ "קַדֵּשׁ לִי וַאֲקַדֵּשׁ לָךְ, הָרִאשׁוֹן כָּשֵׁר. מַלֵּא לִי וַאֲמַלֵּא לָךְ, הָאַחֲרוֹן כָּשֵׁר. קַדֵּשׁ לִי וַאֲמַלֵּא לָךְ, שְׁנֵיהֶם כְּשׁ��רִים. מַלֵּא לִי וַאֲקַדֵּשׁ לָךְ, שְׁנֵיהֶם פְּסוּלִים: \n",
62
+ "הַמְמַלֵּא לוֹ וּלְחַטָּאת, מְמַלֵּא אֶת שֶׁלּוֹ תְּחִלָּה וְקוֹשְׁרוֹ בָאֵסֶל וְאַחַר כָּךְ מְמַלֵּא אֶת שֶׁל חַטָּאת. וְאִם מִלֵּא שֶׁל חַטָּאת תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ מִלֵּא אֶת שֶׁלּוֹ, פָּסוּל. נוֹתֵן אֶת שֶׁלּוֹ לַאֲחוֹרָיו וְאֶת שֶׁל חַטָּאת לְפָנָיו. וְאִם נָתַן אֶת שֶׁל חַטָּאת לַאֲחוֹרָיו, פָּסוּל. הָיוּ שְׁנֵיהֶן שֶׁל חַטָּאת, נוֹתֵן אֶחָד לְפָנָיו וְאֶחָד לַאֲחוֹרָיו, וְכָשֵׁר, מִפְּנֵי שֶׁאִי אֶפְשָׁר: \n",
63
+ "הַמּוֹלִיךְ אֶת הַחֶבֶל בְּיָדוֹ לְדַרְכּוֹ, כָּשֵׁר. וְשֶׁלֹּא לְדַרְכּוֹ, פָּסוּל. זֶה הָלַךְ לְיַבְנֶה שְׁלשָׁה מוֹעֲדוֹת, וּבְמוֹעֵד שְׁלִישִׁי הִכְשִׁירוּ לוֹ הוֹרָאַת שָׁעָה: \n",
64
+ "הַמְכַנֵּן אֶת הַחֶבֶל עַל יָד עַל יָד, כָּשֵׁר. וְאִם כִּנְּנוֹ בָאַחֲרוֹנָה, פָּסוּל. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, לָזֶה הִכְשִׁירוּ הוֹרָאַת שָׁעָה: \n",
65
+ "הַמַּצְנִיעַ אֶת הֶחָבִית שֶׁלֹּא תִשָּׁבֵר, אוֹ שֶׁכְּפָאָהּ עַל פִּיהָ עַל מְנָת לְנַגְּבָהּ לְמַלֹּאת בָּהּ, כָּשֵׁר. לְהוֹלִיךְ בָּהּ אֶת הַקִּדּוּשׁ, פָּסוּל. הַמְפַנֶּה חֲרָסִין מִתּוֹךְ הַשֹּׁקֶת בִּשְׁבִיל שֶׁתַּחֲזִיק מַיִם הַרְבֵּה, כְּשֵׁרִין. וְאִם בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יִהְיוּ מְעַכְּבִין אוֹתוֹ בְשָׁעָה שֶׁהוּא זוֹלֵף אֶת הַמַּיִם, פָּסוּל: \n",
66
+ "מִי שֶׁהָיוּ מֵימָיו עַל כְּתֵפוֹ וְהוֹרָה הוֹרָאָה, וְהֶרְאָה לַאֲחֵרִים אֶת הַדֶּרֶךְ, וְהָרַג נָחָשׁ וְעַקְרָב, וְנָטַל אֳכָלִים לְהַצְנִיעָם, פָּסוּל. אֳכָלִין לְאָכְלָן, כָּשֵׁר. הַנָּחָשׁ וְהָעַקְרָב שֶׁהָיוּ מְעַכְּבִים אוֹתוֹ, כָּשֵׁר. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, זֶה הַכְּלָל, כָּל דָּבָר שֶׁהוּא מִשּׁוּם מְלָאכָה, בֵּין עָמַד בֵּין לֹא עָמַד, פָּסוּל. דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מִשּׁוּם מְלָאכָה, עָמַד, פָּסוּל. וְאִם לֹא עָמַד, כָּשֵׁר: \n",
67
+ "הַמּוֹסֵר מֵימָיו לְטָמֵא, פְּסוּלִין. וּלְטָהוֹר, כְּשֵׁרִין. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אַף לְטָמֵא כְּשֵׁרִין, אִם לֹא עָשׂוּ הַבְּעָלִים מְלָאכָה: \n",
68
+ "שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ מְמַלְּאִין לְחַטָּאת, וְהִגְבִּיהוּ זֶה עַל זֶה וְנָטַל זֶה לָזֶה קוֹצוֹ, בְּקִדּוּשׁ אֶחָד, כָּשֵׁר. בִּשְׁנֵי קִדּוּשִׁין, פָּסוּל. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אַף בִּשְׁנֵי קִדּוּשִׁין כָּשֵׁר, אִם הִתְנוּ בֵינֵיהֶן: \n",
69
+ "הַפּוֹרֵץ עַל מְנָת לִגְדֹּר, כָּשֵׁר. וְאִם גָּדַר, פָּסוּל. הָאוֹכֵל עַל מְנָת לִקְצוֹת, כָּשֵׁר. וְאִם קָצָה, פָּסוּל. הָיָה אוֹכֵל וְהוֹתִיר וְזָרַק מַה שֶּׁבְּיָדוֹ לְתַחַת הַתְּאֵנָה אוֹ לְתוֹךְ הַמֻּקְצֶה בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יֹאבַד, פָּסוּל: \n"
70
+ ],
71
+ [
72
+ "שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ שׁוֹמְרִים אֶת הַשֹּׁקֶת, נִטְמָא אַחַד מֵהֶם, כְּשֵׁרִים, מִפְּנֵי שֶׁהֵן בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁל שֵׁנִי. טָהַר, וְנִטְמָא שֵׁנִי, כְּשֵׁרִים, מִפְּנֵי שֶׁהֵן בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן. נִטְמְאוּ שְׁנֵיהֶן כְּאַחַת, פְּסוּלִין. עָשָׂה אַחַד מֵהֶן מְלָאכָה, כְּשֵׁרִין, מִפְּנֵי שֶׁהֵן בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁל שֵׁנִי. עָמַד, וְעָשָׂה הַשֵּׁנִי מְלָאכָה, כְּשֵׁרִין, מִפְּנֵי שֶׁהֵן בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן. עָשׂוּ שְׁנֵיהֶן כְּאֶחָד, פְּסוּלִין: \n",
73
+ "הַמְקַדֵּשׁ מֵי חַטָּאת, לֹא יִנְעוֹל אֶת הַסַּנְדָּל. שֶׁאִם נָפְלוּ מַשְׁקִין עַל הַסַּנְדָּל, נִטְמָא וְטִמְּאָהוּ. הֲרֵי הוּא אוֹמֵר, מְטַמְּאֶיךָ לֹא טִמְּאוּנִי וְאַתָּה טִמֵּאתָנִי. נָפְלוּ מַשְׁקִין עַל בְּשָׂרוֹ, טָהוֹר. נָפְלוּ עַל כְּסוּתוֹ, נִטְמֵאת וְטִמְּאַתּוּ. הֲרֵי זֶה אוֹמֵר, מְטַמְּאֶיךָ לֹא טִמְּאוּנִי וְאַתָּה טִמֵּאתָנִי: \n",
74
+ "הַשּׂוֹרֵף פָּרָה, וּפָרִים, וְהַמְשַׁלֵּחַ אֶת הַשָּׂעִיר, מְטַמֵּא בְגָדִים. פָּרָה וּפָרִים וְשָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ עַצְמָן אֵין מְטַמְּאִין בְּגָדִים. הֲרֵי זֶה אוֹמֵר, מְטַמְּאֶיךָ לֹא טִמְּאוּנִי וְאַתָּה טִמֵּאתָנִי: \n",
75
+ "הָאוֹכֵל מִנִּבְלַת הָעוֹף הַטָּהוֹר וְהִיא בְּבֵית הַבְּלִיעָה, מְטַמֵּא בְגָדִים. הַנְּבֵלָה עַצְמָהּ אֵינָהּ מְטַמְּאָה בְגָדִים. הֲרֵי זֶה אוֹמֵר, מְטַמְּאֶיךָ לֹא טִמְּאוּנִי, וְאַתָּה טִמֵּאתָנִי: \n",
76
+ "כָּל וְלַד הַטֻּמְאוֹת אֵינוֹ מְטַמֵּא כֵלִים, אֶלָּא מַשְׁקֶה. נִטְמָא מַשְׁקֶה, טִמְּאָן. הֲרֵי זֶה אוֹמֵר, מְטַמְּאֶיךָ לֹא טִמְּאוּנִי וְאַתָּה טִמֵּאתָנִי: \n",
77
+ "אֵין כְּלִי חֶרֶשׂ מְטַמֵּא חֲבֵרוֹ, אֶלָּא מַשְׁקֶה. נִטְמָא מַשְׁקֶה, טִמְּאַתּוּ. הֲרֵי זֶה אוֹמֵר, מְטַמְּאֶיךָ לֹא טִמְּאוּנִי וְאַתָּה טִמֵּאתָנִי: \n",
78
+ "כָּל הַפּוֹסֵל אֶת הַתְּרוּמָה, מְטַמֵּא אֶת הַמַּשְׁקִין לִהְיוֹת תְּחִלָּה לְטַמֵּא אֶחָד וְלִפְסֹל אֶחָד, חוּץ מִטְּבוּל יוֹם. הֲרֵי זֶה אוֹמֵר, מְטַמְּאֶיךָ לֹא טִמְּאוּנִי וְאַתָּה טִמֵּאתָנִי: \n",
79
+ "כָּל הַיַּמִּים כְּמִקְוֶה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א), וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הַיָּם הַגָּדוֹל כְּמִקְוֶה, לֹא נֶאֱמַר יַמִּים, אֶלָּא שֶׁיֶּשׁ בּוֹ מִינֵי יַמִּים הַרְבֵּה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, כָּל הַיַּמִּים מְטַהֲרִין בְּזוֹחֲלִין, וּפְסוּלִין לַזָּבִים וְלַמְצֹרָעִים וּלְקַדֵּשׁ מֵהֶן מֵי חַטָּאת: \n",
80
+ "הַמַּיִם הַמֻּכִּים, פְּסוּלִים. אֵלּוּ הֵן הַמֻּכִּים, הַמְּלוּחִים וְהַפּוֹשְׁרִים. הַמַּיִם הַמְכַזְּבִים, פְּסוּלִין. אֵלּוּ הֵם הַמַּיִם הַמְכַזְּבִים, הַמְכַזְּבִים אֶחָד בַּשָּׁבוּעַ. הַמְכַזְּבִים בְּפֻלְמְסָיוֹת וּבִשְׁנֵי בִצָּרוֹן, כְּשֵׁרִים. רַבִּי יְהוּדָה פוֹסֵל: \n",
81
+ "מֵי קַרְמְיוֹן וּמֵי פוּגָה, פְּסוּלִין, מִפְּנֵי שֶׁהֵם מֵי בִצִּים. מֵי הַיַּרְדֵּן וּמֵי יַרְמוּךְ, פְּסוּלִים, מִפְּנֵי שֶׁהֵם מֵי תַעֲרֹבוֹת. וְאֵלוּ הֵן מֵי תַעֲרֹבוֹת, אֶחָד כָּשֵׁר וְאֶחָד פָּסוּל, שֶׁנִּתְעָרְבוּ. שְׁנֵיהֶן כְּשֵׁרִין וְנִתְעָרְבוּ, כְּשֵׁרִין. רַבִּי יְהוּדָה פוֹסֵל: \n",
82
+ "בְּאֵר אַחְאָב וּמְעָרַת פַּמְיָס, כְּשֵׁרָה. הַמַּיִם שֶׁנִּשְׁתַּנּוּ וְשִׁנּוּיָן מֵחֲמַת עַצְמָן, כְּשֵׁרִין. אַמַּת הַמַּיִם הַבָּאָה מֵרָחוֹק, כְּשֵׁרָה, וּבִלְבַד שֶׁיִּשְׁמְרֶנָּה שֶׁלֹּא יַפְסִיקֶנָּה אָדָם. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הֲרֵי הִיא בְחֶזְקַת מֻתֶּרֶת. בְּאֵר שֶׁנָּפַל לְתוֹכָהּ חַרְסִית אוֹ אֲדָמָה, יַמְתִּין לָהּ עַד שֶׁתִּצַּל, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַמְתִּין: \n"
83
+ ],
84
+ [
85
+ "צְלוֹחִית שֶׁנָּפַל לְתוֹכָהּ מַיִם כָּל שֶׁהֵן, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, יַזֶּה שְׁתֵּי הַזָּיוֹת. וַחֲכָמִים פּוֹסְלִין. יָרַד לְתוֹכָהּ טַל, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, יַנִּיחֶנָּה בַחַמָּה וְהַטַּל עוֹלֶה. וַחֲכָמִים פּוֹסְלִין. נָפַל לְתוֹכָהּ מַשְׁקִין וּמֵי פֵרוֹת, יְעָרֶה וְצָרִיךְ לְנַגֵּב. דְּיוֹ, קוֹמוֹס, וְקַנְקַנְתּוֹם, וְכָל דָּבָר שֶׁהוּא רוֹשֵׁם, יְעָרֶה וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְנַגֵּב: \n",
86
+ "נָפַל לְתוֹכָהּ שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים וְנִתְבַּקְּעוּ, אוֹ שֶׁנִּשְׁתַּנּוּ מַרְאֵיהֶם, פְּסוּלִין. חִפּוּשִׁית, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ פּוֹסֶלֶת, מִפְּנֵי שֶׁהִיא כִשְׁפוֹפֶרֶת. רַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמְרִים, הַדִּירָה וְהַכִּנָּה שֶׁבַּתְּבוּאָה כְּשֵׁרִים, מִפְּנֵי שֶׁאֵין בָּהֶם לֵחָה: \n",
87
+ "שָׁתָת מֵהֶן בְּהֵמָה אוֹ חַיָּה, פְּסוּלִין. כָּל הָעוֹפוֹת פּוֹסְלִין, חוּץ מִן הַיּוֹנָה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא מוֹצֶצֶת. כָּל הַשְּׁרָצִים אֵינָם פּוֹסְלִין, חוּץ מִן הַחֻלְדָּה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא מַלֶּקֶת. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, אַף הַנָּחָשׁ, מִפְּנֵי שֶׁהִיא מְקִיאָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אַף הָעַכְבָּר: \n",
88
+ "הַחוֹשֵׁב עַל מֵי חַטָּאת לִשְׁתּוֹת, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, פָּסוּל. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, כְּשֶׁיַּטֶּה. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בְּמַיִם שֶׁאֵינָם מְקֻדָּשִׁים. אֲבָל בְּמַיִם הַמְקֻדָּשִׁין, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, כְּשֶׁיַּטֶּה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, כְּשֶׁיִּשְׁתֶּה. וְאִם גִּרְגֵּר, כָּשֵׁר: \n",
89
+ "מֵי חַטָּאת שֶׁנִּפְסְלוּ, לֹא יְגַבְּלֵם בְּטִיט, שֶׁלֹּא יַעֲשֵׂם תַּקָּלָה לַאֲחֵרִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בָּטְלוּ. פָּרָה שֶׁשָּׁתָת מֵי חַטָּאת, בְּשָׂרָהּ טָמֵא מֵעֵת לְעֵת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בָּטְלוּ בְמֵעֶיהָ: \n",
90
+ "מֵי חַטָּאת וְאֵפֶר חַטָּאת, לֹא יַעֲבִירֵם בְּנָהָר וּבִסְפִינָה, וְלֹא יְשִׁיטֵם עַל פְּנֵי הַמַּיִם, וְלֹא יַעֲמוֹד בְּצַד זֶה וְיִזְרְקֵם לְצַד זֶה. אֲבָל עוֹבֵר הוּא בַמַּיִם עַד צַוָּארוֹ. עוֹבֵר הוּא הַטָּהוֹר לְחַטָּאת וּבְיָדָיו כְּלִי רֵיקָם הַטָּהוֹר לְחַטָּאת, וּבְמַיִם שֶׁאֵינָם מְקֻדָּשִׁין: \n",
91
+ "אֵפֶר כָּשֵׁר שֶׁנִּתְעָרֵב בְּאֵפֶר מִקְלֶה, הוֹלְכִין אַחַר הָרֹב לְטַמֵּא, וְאֵין מְקַדְּשִׁין בּוֹ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, מְקַדְּשִׁין בְּכֻלָּן: \n",
92
+ "מֵי חַטָּאת שֶׁנִּפְסְלוּ, מְטַמְּאִין אֶת הַטָּהוֹר לִתְרוּמָה, בְיָדָיו וּבְגוּפוֹ. וְאֶת הַטָּהוֹר לְחַטָּאת, לֹא בְיָדָיו וְלֹא בְגוּפוֹ. נִטְמְאוּ, מְטַמְּאִים אֶת הַטָּהוֹר לִתְרוּמָה בְיָדָיו וּבְגוּפוֹ. וְאֶת הַטָּהוֹר לְחַטָּאת, בְּיָדָיו, אֲבָל לֹא בְגוּפוֹ: \n",
93
+ "אֵפֶר כָּשֵׁר שֶׁנְּתָנוֹ עַל גַּבֵּי הַמַּיִם שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לְקַדֵּשׁ, מְטַמְּאִין אֶת הַטָּהוֹר לִתְרוּמָה, בְּיָדָיו וּבְגוּפוֹ. אֶת הַטָּהוֹר לְחַטָּאת, לֹא בְיָדָיו וְלֹא בְגוּפוֹ: \n"
94
+ ],
95
+ [
96
+ "כֹּל הָרָאוּי לִטַּמֵּא מִדְרָס, מַדָּף לְחַטָּאת, בֵּין טָמֵא בֵּין טָהוֹר. וְאָדָם, כַּיּוֹצֵא בוֹ. כֹּל הָרָאוּי לִטַּמֵּא טְמֵא מֵת, בֵּין טָמֵא בֵּין טָהוֹר, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אֵינוֹ מַדָּף. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, מַדָּף. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, הַטָּמֵא, מַדָּף. וְהַטָּהוֹר, אֵינוֹ מַדָּף: \n",
97
+ "הַטָּהוֹר לְחַטָּאת שֶׁנָּגַע בְּמַדָּף, טָמֵא. לָגִין שֶׁל חַטָּאת שֶׁנָּגַע בְּמַדָּף, טָמֵא. הַטָּהוֹר לְחַטָּאת שֶׁנָּגַע בְּאֳכָלִים וּמַשְׁקִים, בְּיָדוֹ, טָמֵא. וּבְרַגְלוֹ, טָהוֹר. הֱסִיטָן בְּיָדוֹ, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִים: \n",
98
+ "קָלָל שֶׁל חַטָּאת שֶׁנָּגַע בְּשֶׁרֶץ, טָהוֹר. נְתָנוֹ עַל גַּבָּיו, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַהֵר, וַחֲכָמִים מְטַמְּאִים. נָגַע בְּאֳכָלִים וּמַשְׁקִין וּבְכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ, טָהוֹר. נְתָנוֹ עַל גַּבֵּיהֶן, רַבִּי יוֹסֵי מְטַהֵר, וַחֲכָמִים מְטַמְּאִים: \n",
99
+ "הַטָּהוֹר לְחַטָּאת שֶׁנָּגַע בְּתַנּוּר, בְּיָדוֹ, טָמֵא. וּבְרַגְלוֹ, טָהוֹר. הָיָה עוֹמֵד עַל גַּבֵּי תַנּוּר וּפָשַׁט יָדוֹ חוּץ לַתַּנּוּר, וְהַלָּגִין בְּתוֹכוֹ, וְכֵן הָאֵסֶל שֶׁהוּא נָתוּן עַל גַּבֵּי הַתַּנּוּר וּבוֹ שְׁנֵי קְלָלוֹת, אֶחָד מִכָּאן וְאֶחָד מִכָּאן, רַבִּי עֲקִיבָא מְטַהֵר, וַחֲכָמִים מְטַמְּאִין: \n",
100
+ "הָיָה עוֹמֵד חוּץ לַתַּנּוּר וּפָשַׁט יָדָיו לַחַלּוֹן וְנָטַל אֶת הַלָּגִין וְהֶעֱבִירוֹ עַל גַּבֵּי הַתַּנּוּר, רַבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין. אֲבָל עוֹמֵד הוּא הַטָּהוֹר לְחַטָּאת עַל גַּבֵּי תַנּוּר וּבְיָדוֹ כְּלִי רֵיקָן הַטָּהוֹר לְחַטָּאת, וּבְמַיִם שֶׁאֵין מְקֻדָּשִׁין: \n",
101
+ "לָגִין שֶׁל חַטָּאת שֶׁנָּגַע בְּשֶׁל קֹדֶשׁ וְשֶׁל תְּרוּמָה, שֶׁל חַטָּאת, טָמֵא. וְשֶׁל קֹדֶשׁ וְשֶׁל תְּרוּמָה, טְהוֹרִין. שְׁנֵיהֶן בִּשְׁתֵּי יָדָיו, שְׁנֵיהֶן טְמֵאִים. שְׁנֵיהֶם בִּשְׁנֵי נְיָרוֹת, שְׁנֵיהֶם טְהוֹרִים. שֶׁל חַטָּאת בִּנְיָר וְשֶׁל תְּרוּמָה בְּיָדוֹ, שְׁנֵיהֶן טְמֵאִין. שֶׁל תְּרוּמָה בִּנְיָר וְשֶׁל חַטָּאת בְּיָדוֹ, שְׁנֵיהֶן טְהוֹרִין. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, שֶׁל חַטָּאת, טָמֵא. הָיוּ נְתוּנִין עַל גַּבֵּי הָאָרֶץ וְנָגַע בָּהֶם, שֶׁל חַטָּאת, טָמֵא. שֶׁל קֹדֶשׁ וְשֶׁל תְּרוּמָה, טְהוֹרִים. הֱסִיטָן, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין: \n"
102
+ ],
103
+ [
104
+ "צְלוֹחִית שֶׁהִנִּיחָהּ מְגֻלָּה, וּבָא וּמְצָאָהּ מְכֻסָּה, פְּסוּלָה. הִנִּיחָהּ מְכֻסָּה וּבָא וּמְצָאָהּ מְגֻלָּה, אִם יְכוֹלָה הַחֻלְדָּה לִשְׁתּוֹת הֵימֶנָּה, אוֹ נָחָשׁ לְדִבְרֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל, אוֹ שֶׁיָּרַד בָּהּ טַל בַּלַּיְלָה, פְּסוּלָה. הַחַטָּאת אֵינָהּ נִצּוֹלָה בְּצָמִיד פָּתִיל. וּמַיִם שֶׁאֵינָן מְקֻדָּשִׁין נִצּוֹלִין בְּצָמִיד פָּתִיל: \n",
105
+ "כָּל הַסְּפֵק טָהוֹר לִתְרוּמָה, טָהוֹר לְחַטָּאת. כָּל הַתָּלוּי לִתְרוּמָה, נִשְׁפָּךְ לְחַטָּאת. אִם עָשׂוּ עַל גַּבָּיו טָהֳרוֹת, תְּלוּיוֹת. הָרְפָפוֹת, טְהוֹרוֹת לְקֹדֶשׁ וְלִתְרוּמָה וּלְחַטָּאת. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, הָרְעָדוֹת, טְמֵאוֹת לְחַטָּאת: \n",
106
+ "דְּבֵלָה שֶׁל תְּרוּמָה שֶׁנָּפְלָה לְתוֹךְ מֵי חַטָּאת וּנְטָלָהּ וַאֲכָלָהּ, אִם יֶשׁ בָּהּ כַּבֵּיצָה, בֵּין טְמֵאָה בֵּין טְ��וֹרָה, הַמַּיִם טְמֵאִין, וְהָאוֹכְלָהּ חַיָּב מִיתָה. אֵין בָּהּ כַּבֵּיצָה, הַמַּיִם טְהוֹרִין, וְהָאוֹכְלָהּ חַיָּב מִיתָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, בִּטְהוֹרָה, הַמַּיִם טְהוֹרִים. הַטָּהוֹר לְחַטָּאת שֶׁהִכְנִיס רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ לְתוֹךְ מֵי חַטָּאת, נִטְמָא: \n",
107
+ "כֹּל הַטָּעוּן בִּיאַת מַיִם מִדִּבְרֵי תוֹרָה, מְטַמֵּא אֶת הַקֹּדֶשׁ וְאֶת הַתְּרוּמָה וְאֶת הַחֻלִּין וְאֶת הַמַּעֲשֵׂר, וְאָסוּר עַל בִּיאַת הַמִּקְדָּשׁ. לְאַחַר בִּיאָתוֹ, מְטַמֵּא אֶת הַקֹּדֶשׁ, וּפוֹסֵל אֶת הַתְּרוּמָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, פּוֹסֵל בַּקֹּדֶשׁ וּבַתְּרוּמָה, וּמֻתָּר בַּחֻלִּין וּבַמַּעֲשֵׂר. וְאִם בָּא אֶל הַמִּקְדָּשׁ, בֵּין לִפְנֵי בִיאָתוֹ בֵּין לְאַחַר בִּיאָתוֹ, חַיָּב: \n",
108
+ "כֹּל הַטָּעוּן בִּיאַת מַיִם מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, מְטַמֵּא אֶת הַקֹּדֶשׁ, וּפוֹסֵל אֶת הַתְּרוּמָה, וּמֻתָּר בַּחֻלִּין וּבַמַּעֲשֵׂר, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹסְרִים בַּמַּעֲשֵׂר. לְאַחַר בִּיאָתוֹ, מֻתָּר בְּכֻלָּן. וְאִם בָּא אֶל הַמִּקְדָּשׁ, בֵּין לִפְנֵי בִיאָתוֹ וּבֵין לְאַחַר בִּיאָתוֹ, פָּטוּר: \n",
109
+ "כֹּל הַטָּעוּן בִּיאַת מַיִם, בֵּין מִדִּבְרֵי תוֹרָה בֵּין מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, מְטַמֵּא אֶת מֵי חַטָּאת וְאֶת אֵפֶר חַטָּאת וְאֶת הַמַּזֶּה מֵי חַטָּאת, בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא. הָאֵזוֹב הַמֻּכְשָׁר, וְהַמַּיִם שֶׁאֵינָן מְקֻדָּשִׁים, וּכְלִי רֵיקָם הַטָּהוֹר לְחַטָּאת, בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, בְּמַגָּע אֲבָל לֹא בְמַשָּׂא: \n",
110
+ "כָּל אֵזוֹב שֶׁיֶּשׁ לוֹ שֵׁם לְוַי, פָּסוּל. אֵזוֹב זֶה, כָּשֵׁר. אֵזוֹב יָוָן, אֵזוֹב כּוֹחֲלִית, אֵזוֹב רוֹמִי, אֵזוֹב מִדְבָּרִי, פָּסוּל. וְשֶׁל תְּרוּמָה טְמֵאָה, פָּסוּל. וְשֶׁל טְהוֹרָה, לֹא יַזֶּה. וְאִם הִזָּה, כָּשֵׁר. אֵין מַזִּין לֹא בְיוֹנְקוֹת, וְלֹא בִתְמָרוֹת. אֵין חַיָּבִין עַל הַיּוֹנְקוֹת עַל בִּיאַת הַמִּקְדָּשׁ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אַף לֹא עַל הַתְּמָרוֹת. אֵלּוּ הֵן הַיּוֹנְקוֹת, גִּבְעוֹלִין שֶׁלֹּא גָמָלוּ: \n",
111
+ "אֵזוֹב שֶׁהִזָּה בוֹ, כָּשֵׁר לְטַהֵר בּוֹ אֶת הַמְּצֹרָע. לִקְּטוֹ לְעֵצִים וְנָפְלוּ עָלָיו מַשְׁקִין, מְנַגְּבוֹ וְהוּא כָשֵׁר. לִקְּטוֹ לְאֳכָלִין וְנָפְלוּ עָלָיו מַשְׁקִין, אַף עַל פִּי שֶׁנִּגְּבוֹ, פָּסוּל. לִקְּטוֹ לְחַטָּאת, כִּמְלֻקָּט לְאֳכָלִין, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים, כִּמְלֻקָּט לְעֵצִים: \n",
112
+ "מִצְוַת אֵזוֹב, שְׁלשָׁה קְלָחִים וּבָהֶם שְׁלשָׁה גִבְעוֹלִין. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, שֶׁל שְׁלשָׁה שְׁלשָׁה. אֵזוֹב שֶׁיֶּשׁ בּוֹ שְׁלשָׁה קְלָחִים, מְפַסְּגוֹ וְאוֹגְדוֹ. פִּסְּגוֹ וְלֹא אֲגָדוֹ, אֲגָדוֹ וְלֹא פִסְּגוֹ, לֹא פִסְּגוֹ וְלֹא אֲגָדוֹ, כָּשֵׁר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, מִצְוַת אֵזוֹב, שְׁלשָׁה קְלָחִים, וּבָהֶם שְׁלשָׁה גִבְעוֹלִים, וּשְׁיָרָיו שְׁנַיִם, וְגַרְדֻּמָּיו כָּל שֶׁהוּא: \n"
113
+ ],
114
+ [
115
+ "הָאֵזוֹב הַקָּצָר, מְסַפְּקוֹ בְחוּט וּבְכוּשׁ, וְטוֹבֵל וּמַעֲלֶה, וְאוֹחֵז בָּאֵזוֹב וּמַזֶּה. רַ��ִּי יְהוּדָה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים, כְּשֵׁם שֶׁהַזָּיָה בָאֵזוֹב, כָּךְ טְבִילָה בָאֵזוֹב: \n",
116
+ "הִזָּה, סָפֵק מִן הַחוּט, סָפֵק מִן הַכּוּשׁ, סָפֵק מִן הַגִּבְעוֹל, הַזָּיָתוֹ פְסוּלָה. הִזָּה עַל שְׁנֵי כֵלִים, סָפֵק עַל שְׁנֵיהֶם הִזָּה, סָפֵק מֵחֲבֵרוֹ מִצָּה עָלָיו, הַזָּיָתוֹ פְסוּלָה. מַחַט שֶׁהִיא נְתוּנָה עַל הַחֶרֶס, וְהִזָּה עָלֶיהָ, סָפֵק עַל הַמַּחַט הִזָּה, סָפֵק מִן הַחֶרֶס מִצָּה עָלֶיהָ, הַזָּיָתוֹ פְסוּלָה. צְלוֹחִית שֶׁפִּיהָ צַר, טוֹבֵל וּמַעֲלֶה כְדַרְכּוֹ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הַזָּיָה רִאשׁוֹנָה. מֵי חַטָּאת שֶׁנִּתְמַעֲטוּ, טוֹבֵל אֲפִלּוּ רָאשֵׁי גִבְעוֹלִין וּמַזֶּה, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְסַפֵּג. נִתְכַּוֵּן לְהַזּוֹת לְפָנָיו וְהִזָּה לְאַחֲרָיו, לְאַחֲרָיו וְהִזָּה לְפָנָיו, הַזָּיָתוֹ פְסוּלָה. לְפָנָיו, וְהִזָּה עַל הַצְּדָדִין שֶׁלְּפָנָיו, הַזָּיָתוֹ כְשֵׁרָה. מַזִּין עַל הָאָדָם מִדַּעְתּוֹ וְשֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ. מַזִּין עַל הָאָדָם וְעַל הַכֵּלִים, וַאֲפִלּוּ הֵן מֵאָה: \n",
117
+ "נִתְכַּוֵּן לְהַזּוֹת עַל דָּבָר שֶׁהוּא מְקַבֵּל טֻמְאָה וְהִזָּה עַל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה, אִם יֵשׁ בָּאֵזוֹב, לֹא יִשְׁנֶה. עַל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה, וְהִזָּה עַל דָּבָר שֶׁמְּקַבֵּל טֻמְאָה, אִם יֵשׁ בָּאֵזוֹב, יִשְׁנֶה. עַל הָאָדָם, וְהִזָּה עַל הַבְּהֵמָה, אִם יֵשׁ בָּאֵזוֹב, לֹא יִשְׁנֶה. עַל הַבְּהֵמָה, וְהִזָּה עַל הָאָדָם, אִם יֵשׁ בָּאֵזוֹב, יִשְׁנֶה. הַמַּיִם הַמְנַטְּפִים, כְּשֵׁרִים. לְפִיכָךְ הֵם מְטַמְּאִין לְשֵׁם מֵי חַטָּאת: \n",
118
+ "הַמַּזֶּה מֵחַלּוֹן שֶׁל רַבִּים וְנִכְנַס לַמִּקְדָּשׁ וְנִמְצְאוּ הַמַּיִם פְּסוּלִים, פָּטוּר. מֵחַלּוֹן שֶׁל יָחִיד וְנִכְנַס לַמִּקְדָּשׁ וְנִמְצְאוּ הַמַּיִם פְּסוּלִין, חַיָּב. אֲבָל כֹּהֵן גָּדוֹל, בֵּין מֵחַלּוֹן שֶׁל יָחִיד בֵּין מֵחַלּוֹן שֶׁל רַבִּים, פָּטוּר, שֶׁאֵין כֹּהֵן גָּדוֹל חַיָּב עַל בִּיאַת הַמִּקְדָּשׁ. מַחֲלִיקִין הָיוּ לִפְנֵי חַלּוֹן שֶׁל רַבִּים וְדוֹרְסִין וְלֹא נִמְנָעִין, מִפְּנֵי שֶׁאָמְרוּ, מֵי חַטָּאת שֶׁעָשׂוּ מִצְוָתָן, אֵינָן מְטַמְּאִין: \n",
119
+ "אוֹחֵז הוּא הַטָּהוֹר בַּקַּרְדֹּם הַטָּמֵא בִּכְנָפוֹ, וּמַזֶּה עָלָיו. אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ עָלָיו כְּדֵי הַזָּיָה, טָהוֹר. כַּמָּה יְהֵא בַמַּיִם וְיִהְיֶה בָהֶם כְּדֵי הַזָּיָה. כְּדֵי שֶׁיַּטְבִּיל רָאשֵׁי גִבְעוֹלִין וְיַזֶּה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, רוֹאִים אוֹתָם כְּאִלּוּ הֵן עַל אֵזוֹב שֶׁל נְחשֶׁת: \n",
120
+ "הַמַּזֶּה בְאֵזוֹב טָמֵא, אִם יֶשׁ בּוֹ כַבֵּיצָה, הַמַּיִם פְּסוּלִים, וְהַזָּיָתוֹ פְסוּלָה. אֵין בּוֹ כַבֵּיצָה, הַמַּיִם כְּשֵׁרִים, וְהַזָּיָתוֹ פְסוּלָה. וּמְטַמֵּא אֶת חֲבֵרוֹ, וַחֲבֵרוֹ אֶת חֲבֵרוֹ, אֲפִלּוּ הֵן מֵאָה: \n",
121
+ "הַטָּהוֹר לְחַטָּאת שֶׁנִּטְמְאוּ יָדָיו, נִטְמָא גוּפוֹ, וּמְטַמֵּא אֶת חֲבֵרוֹ, וַחֲבֵרוֹ אֶת חֲבֵרוֹ, אֲפִלּוּ הֵן מֵאָה: \n",
122
+ "לָגִין שֶׁל חַטָּאת שֶׁנִּטְמְאוּ אֲחוֹרָיו, נִטְמָא תוֹכוֹ, וּמְטַמֵּא אֶת חֲבֵרוֹ, וַחֲבֵרוֹ אֶת חֲבֵרוֹ, אֲפִלּוּ הֵן מֵאָה. הַזּוֹג וְהָעִנְבָּל, חִבּוּר. כּוּשׁ שֶׁל רוֹבָן, לֹא יַזֶּה לֹא עַל הַכּוּשׁ וְלֹא עַל הַפִּיקָה. וְאִם הִזָּה, מֻזֶּה. שֶׁל פִּשְׁתָּן, חִבּוּר. עוֹר שֶׁל עֲרִיסָה שֶׁהוּא מְחֻבָּר לַפִּיקוֹת, חִבּוּר. הַמַּלְבֵּן, אֵינוֹ חִבּוּר לֹא לְטֻמְאָה וְלֹא לְטָהֳרָה. כָּל יְדוֹת הַכֵּלִים הַקְּדוּחוֹת, חִבּוּר. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר, אַף הַחֲרוּקוֹת: \n",
123
+ "הַסַּלִּים שֶׁבַּקַּנְתָּל, וְהַמִּטָּה שֶׁל טַרְבָּל, וְקֶרֶן שֶׁל כְּלִיבָה, וּקְרָנִין שֶׁל יוֹצְאֵי דְרָכִים, וְשַׁלְשֶׁלֶת הַמַּפְתְּחוֹת, וּשְׁלַל הַכּוֹבְסִים, וְהַבֶּגֶד שֶׁהוּא תָפוּר בְּכִלְאַיִם, חִבּוּר לַטֻּמְאָה וְאֵינוֹ חִבּוּר לַהַזָּיָה: \n",
124
+ "כִּסּוּי מֵחַם שֶׁהוּא מְחֻבָּר לְשַׁלְשֶׁלֶת, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, חִבּוּר לַטֻּמְאָה וְאֵינוֹ חִבּוּר לַהַזָּיָה. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, הִזָּה עַל הַמֵּחַם, הֻזָּה הַכִּסּוּי. הִזָּה עַל הַכִּסּוּי, לֹא הֻזָּה הַמֵּחָם. הַכֹּל כְּשֵׁרִים לְהַזּוֹת, חוּץ מִטֻּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס וְהָאִשָּׁה. וְתִינוֹק שֶׁאֵין בּוֹ דַעַת, הָאִשָּׁה מְסַעַדְתּוֹ וּמַזֶּה, וְאוֹחֶזֶת לוֹ בַמַּיִם וְהוּא טוֹבֵל וּמַזֶּה. אִם אָחֲזָה בְיָדוֹ, אֲפִלּוּ בִשְׁעַת הַזָּיָה, פָּסוּל: \n",
125
+ "טָבַל אֶת הָאֵזוֹב בַּיּוֹם וְהִזָּה בַיּוֹם, כָּשֵׁר. בַּיּוֹם וְהִזָּה בַלַּיְלָה, בַּלַּיְלָה וְהִזָּה בַיּוֹם, פָּסוּל. אֲבָל הוּא עַצְמוֹ טוֹבֵל בַּלַּיְלָה וּמַזֶּה בַיּוֹם, שֶׁאֵין מַזִּין עַד שֶׁתָּנֵץ הַחַמָּה. וְכֻלָּן שֶׁעָשׂוּ מִשֶּׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר, כָּשֵׁר: \n"
126
+ ]
127
+ ],
128
+ "versions": [
129
+ [
130
+ "Torat Emet 357",
131
+ "http://www.toratemetfreeware.com/index.html?downloads"
132
+ ]
133
+ ],
134
+ "heTitle": "משנה פרה",
135
+ "categories": [
136
+ "Mishnah",
137
+ "Seder Tahorot"
138
+ ],
139
+ "sectionNames": [
140
+ "Chapter",
141
+ "Mishnah"
142
+ ]
143
+ }
json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Tevul Yom/English/Mischnajot mit deutscher Übersetzung und Erklärung. Berlin 1887-1933 [de].json ADDED
@@ -0,0 +1,58 @@
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
1
+ {
2
+ "language": "en",
3
+ "title": "Mishnah Tevul Yom",
4
+ "versionSource": "https://www.talmud.de/tlmd/die-deutsche-mischna-uebersetzung",
5
+ "versionTitle": "Mischnajot mit deutscher Übersetzung und Erklärung. Berlin 1887-1933 [de]",
6
+ "priority": 0.5,
7
+ "versionNotes": "Ordnung Seraïm, übers. und erklärt von Ascher Samter. 1887.<br>Ordnung Moed, von Eduard Baneth. 1887-1927.<br>Ordnung Naschim, von Marcus Petuchowski u. Simon Schlesinger. 1896-1933.<br>Ordnung Nesikin, von David Hoffmann. 1893-1898.<br>Ordnung Kodaschim, von John Cohn. 1910-1925.<br>Ordnung Toharot, von David Hoffmann, John Cohn und Moses Auerbach. 1910-1933.",
8
+ "actualLanguage": "de",
9
+ "languageFamilyName": "german",
10
+ "isBaseText": false,
11
+ "isSource": false,
12
+ "direction": "ltr",
13
+ "heTitle": "משנה טבול יום",
14
+ "categories": [
15
+ "Mishnah",
16
+ "Seder Tahorot"
17
+ ],
18
+ "text": [
19
+ [
20
+ "Wenn jemand Teigheben<sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\"> Die nach Num. 15, 17—21 dem Priester vom Teige zukommende Hebe. Die Bestimmungen für diese Hebe s. im Traktat Challa.</i> in der Absicht sammelt, sie (wieder) von einander zu trennen<sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\"> Man legte die bei den einzelnen Privatleuten oder Bäckern gesammelte Heben in einen Korb, wollte sie nachher einzeln backen.</i>, sie klebten aber aneinander<sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\"> Wörtlich: beißen. Sie klebten so fest, dass beim Trennen Stückchen des einen Teiges vom anderen mitgerissen werden. S. a. Tohor. I, Anm. 78.</i>, da sagen Bet Schammai: es gilt als Verbindung hinsichtlich (der Berührung) durch jemanden, der am heutigen Tage ein Tauchbad nahm<sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\"> Der bisher Unreine, der sein Tauchbad nahm, gilt erst nach Sonnenuntergang als völlig rein, so dass er heilige Speisen essen darf (Levit. 22, 7). Menschen, Geräte und profane Speisen verunreinigt er auch vor Sonnenuntergang nicht. Auch Priesterhebe und heilige Speisen und Getränke macht er nur zum Genuss untauglich, ohne sie so zu verunreinigen, dass sie weiter unrein machen können. Vgl. Para XI, 4 und Maim. <span dir=\"rtl\">ג׳</span>—<span dir=\"rtl\">הל׳ אבות הטומאות פ״י א׳</span>. S. a. Einleitung u. II, Anm. 3. — Wegen dieses leichten Charakters seiner Unreinheit tritt nach Bet Hillel auch die besondere Erleichterung ein, dass hinsichtlich seiner Berührung die in der Mischna angeführten einzelnen Lebensmittelteilchen nicht als zusammenhängend gelten. Durch Berührung des einen Teiles werden die anderen nicht zum Genuss untauglich. Nach Bet Schammai ist es wohl der Fall.</i>. Bet Hillel sagen: es gilt nicht als Verbindung<sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\"> Der bisher Unreine, der sein Tauchbad nahm, gilt erst nach Sonnenuntergang als völlig rein, so dass er heilige Speisen essen darf (Levit. 22, 7). Menschen, Geräte und profane Speisen verunreinigt er auch vor Sonnenuntergang nicht. Auch Priesterhebe und heilige Speisen und Getränke macht er nur zum Genuss untauglich, ohne sie so zu verunreinigen, dass sie weiter unrein machen können. Vgl. Para XI, 4 und Maim. <span dir=\"rtl\">ג׳</span>—<span dir=\"rtl\">הל׳ אבות הטומאות פ״י א׳</span>. S. a. Einleitung u. II, Anm. 3. — Wegen dieses leichten Charakters seiner Unreinheit tritt nach Bet Hillel auch die besondere Erleichterung ein, dass hinsichtlich seiner Berührung die in der Mischna angeführten einzelnen Lebensmittelteilchen nicht als zusammenhängend gelten. Durch Berührung des einen Teiles werden die anderen nicht zum Genuss untauglich. Nach Bet Schammai ist es wohl der Fall.</i>. — Teigstücke<sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\"> S. Tohor. I. Anm. 77.</i>, die an einander kleben, Brote, die an einander kleben, ein dünner Kuchen<sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\"> <span dir=\"rtl\">המיטה</span> ein dünner Brotkuchen, vielleicht mit Oel gebacken. S. Ben Jehuda, Thesaurus.</i>, den man auf einem (anderen) Kuchen backt, bevor sie noch im Ofen gebräunt<sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\"> Wörtlich: eine Kruste bekamen.</i> wurden, Luftbläschen des Wasserschaumes<sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\"> Nach Maim. ist <span dir=\"rtl\">קולית</span> wörtlich: Schädel; s. a. Chul. IX, wo Maim. erklärt, <span dir=\"rtl\">קולית</span> sei jeder Knochen mit Mark. Vielleicht kommt unser <span dir=\"rtl\">קולית</span> von κοῖλος hohl. <span dir=\"rtl\">מחולחל</span> erklären Maim. Rasch: hohl; s. a. Kel. X, 3 und Anm. 35. — In übertragenem Sinne erklärt dann Maim. <span dir=\"rtl\">קולית של מים מחולחלת</span> Luftblasen des Wasserschaumes. Rasch kennt auch die Erklärung <span dir=\"rtl\">קולית שְלָמים המחולחלת</span> = Hüftknochen mit lose inliegendem Mark. Danach ging der Streit von Bet Schammai und Bet Hillel, ob das Mark durch die Berührung des Knochens untauglich würde. Doch verwirft Rasch diese Erklärung, weil es nach ihr heißen sollte <span dir=\"rtl\">קולית של שלמים</span>.</i>, Schaum<sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\"> Wörtlich: das Aufwallen.</i> beim ersten<sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\"> Beim ersten Aufkochen der Bohnen, beim jungen Wein und beim Reis nach Auffassung R. Jehudas liegt der Schaum ganz lose auf, so dass er nach Bet Hillel nicht als zusammenhängend mit dem eigentlichen Inhalt des Gefäßes gelten muss. S. a. Anm. 13.</i> Aufkochen von Bohnengraupen, Schaum von jungem Wein, — R. Jehuda sagt: auch vom Reis — (von all diesen) sagen Bet Schammai: sie gelten hinsichtlich (der Berührung) durch jemanden, der am heutigen Tage ein Tauchbad nahm<sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\"> Der bisher Unreine, der sein Tauchbad nahm, gilt erst nach Sonnenuntergang als völlig rein, so dass er heilige Speisen essen darf (Levit. 22, 7). Menschen, Geräte und profane Speisen verunreinigt er auch vor Sonnenuntergang nicht. Auch Priesterhebe und heilige Speisen und Getränke macht er nur zum Genuss untauglich, ohne sie so zu verunreinigen, dass sie weiter unrein machen können. Vgl. Para XI, 4 und Maim. <span dir=\"rtl\">ג׳</span>—<span dir=\"rtl\">הל׳ אבות הטומאות פ״י א׳</span>. S. a. Einleitung u. II, Anm. 3. — Wegen dieses leichten Charakters seiner Unreinheit tritt nach Bet Hillel auch die besondere Erleichterung ein, dass hinsichtlich seiner Berührung die in der Mischna angeführten einzelnen Lebensmittelteilchen nicht als zusammenhängend gelten. Durch Berührung des einen Teiles werden die anderen nicht zum Genuss untauglich. Nach Bet Schammai ist es wohl der Fall.</i>, als Verbindung. Bet Hillel sagen: sie gelten nicht als Verbindung. Sie geben (es) aber zu bei allen Unreinheiten leichten wie schweren Grades<sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\"> Dass sie als Verbindung gelten. Wenn also z. B. der Unreine die Luftbläschen des Schaumes berührte, so ist der ganze Inhalt des Topfes unrein.</i>.",
21
+ "Wenn jemand Teigheben in der Absicht sammelt, sie nicht von einander zu trennen, oder einen Kuchen<sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\"> <span dir=\"rtl\">המיטה</span> ein dünner Brotkuchen, vielleicht mit Oel gebacken. S. Ben Jehuda, Thesaurus.</i> auf einem (anderen) Kuchen backt, nachdem sie (bereits) im Ofen gebräunt wurden, Wasserschaum ohne Luftbläschen<sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\"> Dünne Schicht von festem Schaum; s. a Anm. 8.</i>, Schaum beim zweiten<sup class=\"footnote-marker\">13</sup><i class=\"footnote\"> Beim zweiten Aufkochen liegt der Schaum fester auf. Nach anderer Erklärung gelten beim zweiten Aufkochen Wasser und Bohnen als zusammenhängende Masse.</i> Aufkochen von Bohnengraupen, Schaum von altem<sup class=\"footnote-marker\">14</sup><i class=\"footnote\"> Dessen Schaum fester ist. — Es handelt sich wohl um die zweite Gärung, die nach einigen Monaten im Fass eintritt. S. a. Rosch.</i> Wein, Schaum von Oel zu jeder Zeit<sup class=\"footnote-marker\">15</sup><i class=\"footnote\"> Wörtlich: immer, d. h. altes wie frisches Oel.</i>, von Linsen, — R. Jehuda sagt: auch von der Platterbse<sup class=\"footnote-marker\">16</sup><i class=\"footnote\"> Lathyrus cicera; s. Löw, Flora d. J. II, S. 437 u. 441.</i>, so werden sie unrein<sup class=\"footnote-marker\">17</sup><i class=\"footnote\"> Nach dem Tauchbad macht der bisher Unreine die angeführten Lebensmittel von Priesterhebe oder Heiligem nur untauglich, nicht unrein; s. Anm. 4. Der Ausdruck <span dir=\"rtl\">טמאים</span> ist wegen des Nachsatzes gebraucht, dass selbstverständlich bei Berührung des Schaumes durch Unreine der ganze Inhalt des Gefäßes unrein wird. — Das Wort <span dir=\"rtl\">טמאים</span> ist hier ein abgekürzter Ausdruck. Es soll ausdrücken, dass durch den vom bisher Unreinen berührten Kuchen, Schaum usw. auch der andere Kuchen, bezw. der Inhalt des Gefäßes untauglich wird.</i> durch den, der am heutigen Tage ein Tauchbad nahm<sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\"> Der bisher Unreine, der sein Tauchbad nahm, gilt erst nach Sonnenuntergang als völlig rein, so dass er heilige Speisen essen darf (Levit. 22, 7). Menschen, Geräte und profane Speisen verunreinigt er auch vor Sonnenuntergang nicht. Auch Priesterhebe und heilige Speisen und Getränke macht er nur zum Genuss untauglich, ohne sie so zu verunreinigen, dass sie weiter unrein machen können. Vgl. Para XI, 4 und Maim. <span dir=\"rtl\">ג׳</span>—<span dir=\"rtl\">הל׳ אבות הטומאות פ״י א׳</span>. S. a. Einleitung u. II, Anm. 3. — Wegen dieses leichten Charakters seiner Unreinheit tritt nach Bet Hillel auch die besondere Erleichterung ein, dass hinsichtlich seiner Berührung die in der Mischna angeführten einzelnen Lebensmittelteilchen nicht als zusammenhängend gelten. Durch Berührung des einen Teiles werden die anderen nicht zum Genuss untauglich. Nach Bet Schammai ist es wohl der Fall.</i>; man braucht es nicht zu sagen: durch alle<sup class=\"footnote-marker\">18</sup><i class=\"footnote\"> Alle wirklichen Unreinheiten; s. die vorige Anm.</i> Unreinheiten.",
22
+ "Ein Nagel<sup class=\"footnote-marker\">19</sup><i class=\"footnote\"> Ein nagelförmiges Stück, das am Brotlaib hervorragt, ragt. Es soll zuweilen als Zeichen des Besitzers dienen.</i> hinter dem Brotlaib, eine kleine Salzkrume<sup class=\"footnote-marker\">20</sup><i class=\"footnote\"> Die am Laib angebacken ist.</i> und eine verbrannte Stelle<sup class=\"footnote-marker\">21</sup><i class=\"footnote\"> Eine Stelle am Brot, die im Backofen verbrannte. S. a. Anm. 26.</i>, die kleiner als Fingerbreite<sup class=\"footnote-marker\">22</sup><i class=\"footnote\"> Sind sie kleiner als Fingerbreite, so gelten sie als Teil des Brotes. Sonst gelten sie als selbständige Stücke.</i> sind<sup class=\"footnote-marker\">23</sup><i class=\"footnote\"> So nach Maim., der die Bestimmung <span dir=\"rtl\">פחות מכאצבע</span> auf alle gen. Dinge bezieht. S. a. <span dir=\"rtl\">מ״א</span>.</i>. — R. Jose sagt: alles was mit ihm gegessen wird<sup class=\"footnote-marker\">24</sup><i class=\"footnote\"> Wenn das am Brotlaib Haftende mit ihm gegessen wird, so gilt es als ein Teil von ihm; sonst gilt es, unabhängig von seiner Größe, als selbständiges Stück, das die Untauglichkeit oder Unreinheit nicht auf den Laib überträgt.</i>, — werden unrein<sup class=\"footnote-marker\">17</sup><i class=\"footnote\"> Nach dem Tauchbad macht der bisher Unreine die angeführten Lebensmittel von Priesterhebe oder Heiligem nur untauglich, nicht unrein; s. Anm. 4. Der Ausdruck <span dir=\"rtl\">טמאים</span> ist wegen des Nachsatzes gebraucht, dass selbstverständlich bei Berührung des Schaumes durch Unreine der ganze Inhalt des Gefäßes unrein wird. — Das Wort <span dir=\"rtl\">טמאים</span> ist hier ein abgekürzter Ausdruck. Es soll ausdrücken, dass durch den vom bisher Unreinen berührten Kuchen, Schaum usw. auch der andere Kuchen, bezw. der Inhalt des Gefäßes untauglich wird.</i>, durch den, der heute sein Tauchbad nahm<sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\"> Der bisher Unreine, der sein Tauchbad nahm, gilt erst nach Sonnenuntergang als völlig rein, so dass er heilige Speisen essen darf (Levit. 22, 7). Menschen, Geräte und profane Speisen verunreinigt er auch vor Sonnenuntergang nicht. Auch Priesterhebe und heilige Speisen und Getränke macht er nur zum Genuss untauglich, ohne sie so zu verunreinigen, dass sie weiter unrein machen können. Vgl. Para XI, 4 und Maim. <span dir=\"rtl\">ג׳</span>—<span dir=\"rtl\">הל׳ אבות הטומאות פ״י א׳</span>. S. a. Einleitung u. II, Anm. 3. — Wegen dieses leichten Charakters seiner Unreinheit tritt nach Bet Hillel auch die besondere Erleichterung ein, dass hinsichtlich seiner Berührung die in der Mischna angeführten einzelnen Lebensmittelteilchen nicht als zusammenhängend gelten. Durch Berührung des einen Teiles werden die anderen nicht zum Genuss untauglich. Nach Bet Schammai ist es wohl der Fall.</i>. Man braucht nicht zu sagen: durch alle<sup class=\"footnote-marker\">18</sup><i class=\"footnote\"> Alle wirklichen Unreinheiten; s. die vorige Anm.</i> Unreinheiten.",
23
+ "Das Steinchen am Brotlaib<sup class=\"footnote-marker\">25</sup><i class=\"footnote\"> Um die Brotlaibe vor Verwechslung zu schützen, werden zuweilen als Zeichen der Besitzer Steinchen oder Salzstückchen oder Lupine angebacken. Sie gehören aber nicht zum Laibe.</i>, ein großes Salzstück<sup class=\"footnote-marker\">25</sup><i class=\"footnote\"> Um die Brotlaibe vor Verwechslung zu schützen, werden zuweilen als Zeichen der Besitzer Steinchen oder Salzstückchen oder Lupine angebacken. Sie gehören aber nicht zum Laibe.</i>, die Lupine<sup class=\"footnote-marker\">25</sup><i class=\"footnote\"> Um die Brotlaibe vor Verwechslung zu schützen, werden zuweilen als Zeichen der Besitzer Steinchen oder Salzstückchen oder Lupine angebacken. Sie gehören aber nicht zum Laibe.</i> und die verbrannte Stelle<sup class=\"footnote-marker\">26</sup><i class=\"footnote\"> Über die verbrannte Stelle, die gerade eine Fingerbreite groß ist, wird weder in unserer noch in der vorigen Mischna gesprochen. Der Wortlaut lässt den Schluss zu, dass bei ihrer Berührung durch den bisher Unreinen, der sein Tauchbad nahm, der Brotlaib der Priesterhebe nicht untauglich wird, dass er aber bei ihrer Berührung durch einen Unreinheitserzeuger, und wohl überhaupt durch jeden wirklich unreinen Gegenstand, unrein, bezw. untauglich wird. So <span dir=\"rtl\">תוי״ט</span> im Namen von R. Wolf Worms.</i>, die größer als Fingerbreite sind<sup class=\"footnote-marker\">23</sup><i class=\"footnote\"> So nach Maim., der die Bestimmung <span dir=\"rtl\">פחות מכאצבע</span> auf alle gen. Dinge bezieht. S. a. <span dir=\"rtl\">מ״א</span>.</i>. — R. Jose sagt: alles was nicht mit ihm gegessen wird<sup class=\"footnote-marker\">24</sup><i class=\"footnote\"> Wenn das am Brotlaib Haftende mit ihm gegessen wird, so gilt es als ein Teil von ihm; sonst gilt es, unabhängig von seiner Größe, als selbständiges Stück, das die Untauglichkeit oder Unreinheit nicht auf den Laib überträgt.</i> — sind rein<sup class=\"footnote-marker\">27</sup><i class=\"footnote\"> D. h. überträgt durch seine Berührung die Unreinheit nicht auf den Brotlaib. Vgl. a. Anm. 17. a. E.</i> bei einem Unreinheitserzeuger<sup class=\"footnote-marker\">28</sup><i class=\"footnote\"> Vgl. Vorbem. zu Kelim § 1 ff.</i>. Man braucht nicht zu sagen: bei einem, der heute sein Tauchbad nahm.",
24
+ "Die Gerste und der Dinkel, wenn sie nicht geschält sind, die Tia<sup class=\"footnote-marker\">29</sup><i class=\"footnote\"> Nach einer bei Maim. angeführten Ansicht ist <span dir=\"rtl\">תיאה</span> die Wurzel von <span dir=\"rtl\">חלתית</span>; s. Anm. 30. — M. liest <span dir=\"rtl\">תייה</span>, so auch L., wo <span dir=\"rtl\">תייָה</span> vokalisiert ist.</i>, die Chiltit<sup class=\"footnote-marker\">30</sup><i class=\"footnote\"> <span dir=\"rtl\">חלתית</span>, Ferula asa fortida, Asant, so Fleischer bei Levy T. W. 582b; Löw, Flora d. J. III, 452ff. — Nach Maim. zu Ukz. III, 5 dienen <span dir=\"rtl\">תיאה</span> und <span dir=\"rtl\">חלתית</span> zur Würze von Speisen, obwohl sie einen unangenehmen Geruch haben. — Harz und Blätter des Asant wurden gebraucht; s. Löw a. a. O.</i> und der Alum<sup class=\"footnote-marker\">31</sup><i class=\"footnote\"> <span dir=\"rtl\">אלום</span> (M. und L. <span dir=\"rtl\">אילום</span>) ist nach Maim. die Wurzel einer bestimmten Art von Chiltit. Er ist eigentlich keine menschliche Nahrung; doch wird auch er in kleinen Mengen Speisen beigemengt.</i>. R. Jehuda<sup class=\"footnote-marker\">32</sup><i class=\"footnote\"> R. Jehuda ist Zeitgenosse R, Meirs. Dass er zu dessen Worten einen Zusatz machte, der doch wohl auch als dessen Ansicht gelten sollte, erklärt sich damit, dass R. Meir seit dem Hor. 13 b erwähnten Vorfall nicht mehr persönlich an den Verhandlungen der Metibta teilnahm, und dass R. Jehuda ihn überlebte; s. Kid. 52 b. Andererseits wurden die Lehren Rabbi Meirs in der Metibta sehr viel erwähnt. Vgl. Hor. 14a.</i> sagt: auch schwarze Bohnen—sind rein<sup class=\"footnote-marker\">33</sup><i class=\"footnote\"> D. h. nehmen durch seine Berührung keine Unreinheit an, da sie nicht als Speisen gelten.</i> bei einem Unreinheitserzeuger<sup class=\"footnote-marker\">34</sup><i class=\"footnote\"> Nicht einmal bei ihm.</i>. Man braucht nicht zu sagen: bei dem, der heute sein Tauchbad nahm. Das sind die Worte des R. Meir. Aber die Weisen sagen: sie sind rein bei einem, der heute sein Tauchbad nahm, werden aber durch alle<sup class=\"footnote-marker\">18</sup><i class=\"footnote\"> Alle wirklichen Unreinheiten; s. die vorige Anm.</i> Unreinheiten unrein<sup class=\"footnote-marker\">35</sup><i class=\"footnote\"> Nach Anscht der Weisen gelten die gen. Gegenstände nach rabbinischer Vorschrift (Rasch) hinsichtlich der Berührung durch wirkliche Unreinheiten als Speisen. Nur hinsichtlich der Berührung durch den, der bereits sein Tauchbad nahm, betrachtet man sie nicht als Speisen. S. a. Anm. 4.</i>. — Die Gerste und der Dinkel, wenn sie geschält sind, der Weizen, geschält wie ungeschält, der Kümmel, der Sesam und der Pfeffer<sup class=\"footnote-marker\">36</sup><i class=\"footnote\"> Die hier genannten Gegenstände gelten völlig als menschliche Speisen und werden — wenn sie Priesterhebe sind — durch Berührung des bisher Unreinen, der heute sein Tauchbad nahm, untauglich. — Der hier als Speise behandelte Pfeffer ist nach Ber. 37 b und Joma 81 b wohl frischer Pfeffer <span dir=\"rtl\">פלפלין רטיבתא</span>; s. a. Maim. <span dir=\"rtl\">הל׳ ברכות פ״ח הל׳ ז׳</span> und <span dir=\"rtl\">כ״מ</span> zu <span dir=\"rtl\">הל׳ שביתת עשיר פ״ב ה״ו</span>. — Ukz. III, 5 wird <span dir=\"rtl\">פלפלין</span> nicht als Speise betrachtet. Es ist dort wohl von trockenem Pfeffer <span dir=\"rtl\">פלפלין יבשתא</span>, die Rede, der a. a. O. nicht als Speise gilt. — Doch ist zu beachten, dass Maim. <span dir=\"rtl\">פלפל הל׳ טומאת אוכלין פ״ז ח׳</span> nicht neben <span dir=\"rtl\">ישומשום קצח</span> erwähnt, aber <span dir=\"rtl\">פ״א הל׳ ו׳</span> ausdrücklich <span dir=\"rtl\">פלפלין</span> zu den Dingen rechnet, die nach Ukz. III, 5 nicht als Speisen gelten. S. a. <span dir=\"rtl\">מ״א</span> und <span dir=\"rtl\">רש״ש</span> zu unserer Mischna. </i>. — R. Jehuda sagt: auch weiße Bohnen — werden unrein<sup class=\"footnote-marker\">17</sup><i class=\"footnote\"> Nach dem Tauchbad macht der bisher Unreine die angeführten Lebensmittel von Priesterhebe oder Heiligem nur untauglich, nicht unrein; s. Anm. 4. Der Ausdruck <span dir=\"rtl\">טמאים</span> ist wegen des Nachsatzes gebraucht, dass selbstverständlich bei Berührung des Schaumes durch Unreine der ganze Inhalt des Gefäßes unrein wird. — Das Wort <span dir=\"rtl\">טמאים</span> ist hier ein abgekürzter Ausdruck. Es soll ausdrücken, dass durch den vom bisher Unreinen berührten Kuchen, Schaum usw. auch der andere Kuchen, bezw. der Inhalt des Gefäßes untauglich wird.</i> durch einen, der heute sein Tauchbad nahm. Man braucht nicht zu sagen: durch alle Unreinheiten."
25
+ ],
26
+ [
27
+ "Die Flüssigkeit<sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\"> Die von seinem Körper ausgeschieden wird, wie Speichel, Urin. </i> dessen, der heute sein Tauchbad nahm, ist wie die Flüssigkeiten<sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\"> Genießbaren.</i>, die er berührt. Beide (Arten von Flüssigkeiten) verunreinigen nicht<sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\"> Die von ihm ausgeschiedenen und die von ihm berührten Flüssigkeiten von Priesterhebe oder von Heiligem verunreinigen nicht. Denn auch die von ihm berührte Flüssigkeit wird nur untauglich <span dir=\"rtl\">פסול</span>, kann aber die Unreinheit nicht weiter übertragen, weder auf Priesterhebe noch auf Heiliges. Vgl. I, Anm. 4 u. Maim. <span dir=\"rtl\">הל׳ אבות הטומאות י׳ ד׳</span> und <span dir=\"rtl\">כ״מ</span> das.; R. Gerschom zu Chul. 88 a <span dir=\"rtl\">דטבול יום פוסל ואינו מטמא בין בתרומה בין בקדש</span>. Raschi das. erklärt <span dir=\"rtl\">דלא גזור בהו רבנן טומאה </span>; nach Rosch zu T. j. II, 1 hat Raschi gelesen <span dir=\"rtl\">אלו ואלו אין מִטַּמאין</span>. Beide Flüssigkeiten nehmen keine Unreinheit an. Danach spräche die Mischna nicht von Flüssigkeiten von Priesterhebe oder Heiligem, sondern von Profanem und lehrte, dass die Flüssigkeit, die der Mensch, der heute sein Tauchbad nahm, ausscheidet, ebenso wenig unrein ist wie profane Flüssigkeit, die er berührte. Dies nimmt Rosch im Gegensatz zu Maim. a. a. O. als Halacha an. Rasch, dem Bart. folgt, erklärt: Beide Flüssigkeiten machen Heiliges nicht unrein, so dass es weiter verunreinigen könnte, machen es aber untauglich zum Genuss <span dir=\"rtl\">אין מטמאין קדש אבל מפסלי פסלי ליה</span>. So erklärt <span dir=\"rtl\">ר״ת</span> Chul. 87/88 s. v. <span dir=\"rtl\">משקה</span> u. Nid. 71 b s. v. <span dir=\"rtl\">ואם</span>. Nach dieser Auffassung würde unsere Mischna die Ansicht des Abba Saul vertreten, dass jemand, der heute sein Tauchbad nahm, Heiligem gegenüber als unrein ersten leichten Grades gilt, so dass die von ihm berührte heilige Flüssigkeit durch weitere Berührung noch die nächste untauglich machen kann. S. Nid. 71b <span dir=\"rtl\">אבא שאול אומר טבול יום תחלה לקדש לטמא שנים ולפסול אחד</span> Diese Ansicht liegt nach dem Talmud z. St. auch der Mischna Nid. X, 5 zu Grunde; s. d. <span dir=\"rtl\">תוי״ט</span> s. v. <span dir=\"rtl\">כמגע</span> und zu unserer Mischna s. v. <span dir=\"rtl\">כמשקין</span> — S. a. Einleitung zum Traktat.</i>. Bei allen übrigen Unreinen, leichten<sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\"> Z. B. jemand, der an eines der acht toten Kriechtiere anrührte, oder jemand, der unreine Speisen aß. Chul. 88 a wird auch das tote Kriechtier als <span dir=\"rtl\">קל</span> betrachtet. — Vgl. Maim. <span dir=\"rtl\">הל׳ טומאת אוכלין י׳ ד׳</span> und <span dir=\"rtl\">כ״מ</span> das. Gegen die Erklärung von <span dir=\"rtl\">תוי״ט</span> s. <span dir=\"rtl\">מ״א</span>.</i> wie schweren Grades, sind die Flüssigkeiten, die von ihnen ausgeschieden werden, wie die, welche (der Unreine) berührt. Beide (Arten von Unreinheiten) sind (leichten) ersten Grades<sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\"> Vgl. Para VIII, 7.</i>, mit Ausnahme der Flüssigkeit, die Unreinheitserzeuger ist<sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\"> Nämlich der Samenfluss, der Speichel und der Urin des Samenflüssigen, Blutfluß, Speichel und Urin der am Blutfluß Leidenden, der Menstruierenden und Gebärerin, sowie der noch feuchte männliche Samen. S. Raschi zu Chul. 88 a s. v. <span dir=\"rtl\">חוץ</span>. — Auch das Entsündigungswasser ist Unreinheitserzeuger. Vgl. hierzu Kel. I, 1—3; Machschirin VI, 6.</i>.",
28
+ "Wenn jemand, der heute sein Tauchbad nahm, einen mit Flüssigkeiten<sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\"> Genießbaren.</i> gefüllten Topf<sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\"> D. h. die Flüssigkeiten im Topf. — Die Berührung des Topfes wäre wirkungslos. S. I, Anm. 4.</i> berührte, so sind die Flüssigkeiten untauglich, falls die Flüssigkeit<sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\"> Die Singulare <span dir=\"rtl\">משקה תרומת</span> und <span dir=\"rtl\">משקה חולין</span> sind wohl der Kürze wegen gebraucht statt <span dir=\"rtl\">משקין של תרומ��</span> und <span dir=\"rtl\">משקין של חולין</span>.</i> von Priesterhebe war; der Topf ist rein<sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\"> Im Gegensatz zu anderen Unreinheiten werden durch den, der heute sein Tauchbad nahm, Flüssigkeiten nicht unrein leichten ersten Grades (vgl. Para VIII, 7), so dass sie nach rabbin. Vorschrift Geräte verunreinigen könnten (Rosch).</i>. War aber die Flüssigkeit<sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\"> Die Singulare <span dir=\"rtl\">משקה תרומת</span> und <span dir=\"rtl\">משקה חולין</span> sind wohl der Kürze wegen gebraucht statt <span dir=\"rtl\"> משקין של תרומה </span> und <span dir=\"rtl\">משקין של חולין</span>.</i> profan, so ist alles rein. Waren seine Hände unrein<sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\"> Nach rabbinischer Vorschrift, durch Berührung mit den im Trakt. Jadajim III angeführten Gegenständen oder auch nur, weil man nicht darauf achtete, dass sie nicht an Unsauberes anrührten; s. Sabb. 14 a.</i>, so ist alles unrein<sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\"> Auch der Topf, weil die Hände nach Para VIII, 7 die Flüssigkeiten unrein leichten ersten Grades machen und diese wieder den Topf verunreinigen. Nach Rasch zu unserer Mischna handelt es sich um Flüssigkeiten von Priesterhebe; Maim. bezieht <span dir=\"rtl\">הכל</span> auf Priesterhebe und Profanes. Beide Arten von Flüssigkeiten werden durch unreine Hände unrein ersten Grades. Andererseits werden nach Maim. Geräte durch solche Flüssigkeiten nicht verunreinigt. Vgl. <span dir=\"rtl\">הל׳ אברת הטומאות ט׳ י׳</span>. — Wenn die Flüssigkeiten profan sind, so werden sie nach Maim. (Einleitung zu Jadajim) nur durch Hände verunreinigt, die durch Berührung mit den Jadajim III gen. Gegenständen unrein wurden, nicht aber durch Hände, auf deren Reinheit man nicht geachtet hatte.</i>. Dies ist eine Erschwerung der Hände gegenüber dem, der heute sein Tauchbad nahm<sup class=\"footnote-marker\">11a</sup><i class=\"footnote\"> S. a. I, 1.</i>. Für den, der heute sein Tauchbad nahm, gibt es aber die Erschwerung gegenüber den Händen, dass jemand, der heute sein Tauchbad nahm, im Zweifelsfalle<sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\"> Wenn z. B. ein Zweifel ist, welches von zwei Broten der Priesterhebe berührt war; s. weitere Fälle Jad. II, 4.</i> Priesterhebe verunreinigt, während bei den Händen der Zweifelsfall<sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\"> Wenn z. B. ein Zweifel ist, welches von zwei Broten der Priesterhebe berührt war; s. weitere Fälle Jad. II, 4.</i> rein ist.",
29
+ "War der Brei von Priesterhebe, der Knoblauch und das Oel<sup class=\"footnote-marker\">13</sup><i class=\"footnote\"> Die man zur Würze in den Brei tat, nachdem man den Knoblauch in Oel zerstoßen hatte.</i>, die jemand, der heute sein Tauchbad nahm, zum Teile berührte, von Profanem, so machte dieser alles untauglich<sup class=\"footnote-marker\">14</sup><i class=\"footnote\"> Der ganze Brei, alles Oel und aller Knoblauch werden durch die Berührung eines Teiles des Öles oder des Knoblauches untauglich, weil das profane Oel und der profane Knoblauch nur als Teil des Breies von Priesterhebe gelten. Die Berührung eines Teiles des Öles oder des Knoblauches gilt daher als Berührung des ganzen Breies. — Nach den meisten Erklärern sind Oel und Knoblauch im Brei zu erkennen. Anders erklärt Rasch nach Pes. 44 a; s. aber dort Tos. s. v. <span dir=\"rtl\">מקום</span>.</i>. War der Brei von Profanem, der Knoblauch und das Oel, die jemand, der heute sein Tauchbad nahm, zum Teil berührte, von Priesterhebe, so machte dieser nur die berührte Stelle<sup class=\"footnote-marker\">15</sup><i class=\"footnote\"> Nur die Stelle, weil der profane Brei, der selbst nicht unrein werden kann, nicht als Verbindung der durch ihn getrennten Teile des Öles und des Knoblauches gelten kann.</i> untauglich. Machte der Knoblauch<sup class=\"footnote-marker\">16</sup><i class=\"footnote\"> Mit dem Öle, in dem er gestoßen war.</i> der größeren Teil aus<sup class=\"footnote-marker\">17</sup><i class=\"footnote\"> D. h. seine Menge war größer als die des Breies.</i>, so richtet man sich nach der Mehrheit<sup class=\"footnote-marker\">18</sup><i class=\"footnote\"> Waren Oel und Knoblauch profan, so bleibt auch der Brei von Priesterhebe tauglich, da er selbst nicht berührt wurde (s. a. Anm. 14). Zu <span dir=\"rtl\">תוי״ט</span> s. v. <span dir=\"rtl\">הולכין</span> s. <span dir=\"rtl\">מ״א</span>. — Waren sie Priesterhebe, so richtet sich der Brei nach ihnen und gilt mit Oel und Knoblauch als Einheit eines Gerichtes von Priesterhebe. Dieses wird dann durch die Berührung an einer Stelle in seiner Gesamtheit untauglich.</i>. — Es sagte R. Jehuda: Wann (gilt dieses)?<sup class=\"footnote-marker\">19</sup><i class=\"footnote\"> Dass bei überwiegender Menge des Öles und Knoblauches das ganze Gericht untauglich werden kann.</i> Wenn er<sup class=\"footnote-marker\">20</sup><i class=\"footnote\"> So nach der Lesart <span dir=\"rtl\">הוא</span>. Gemeint ist: der Knoblauch mit dem Oel, in dem er zerstoßen wurde, wurde mit Oel und Brei eine Masse. Manche Ausgaben haben <span dir=\"rtl\">הן</span>; so a. M. und L. Danach ist zu erklären: sie, d. h. Brei, Oel und Knoblauch bilden eine Masse.</i> eine zusammenhängende Masse in der Schüssel bildete. War er<sup class=\"footnote-marker\">21</sup><i class=\"footnote\"> Der Knoblauch.</i> aber zerstückelt im Mörser<sup class=\"footnote-marker\">22</sup><i class=\"footnote\"> In dem Mörser, in dem man ihn im Oel zerstieß.</i>, so ist er rein<sup class=\"footnote-marker\">23</sup><i class=\"footnote\"> Der übrige Knoblauch, abgesehen von dem berührten Stück, bleibt rein, auch wenn dieses noch mit den anderen Stücken etwas zusammenhängt oder durch das später geronnene Oel wieder zu einer Masse wurde. S. <span dir=\"rtl\">מ״א</span>. Die Berührung des Öles würde auch nur es selbst, nicht den Knoblauch untauglich machen. S. <span dir=\"rtl\">מ״ש</span>.</i>, weil man seine Zerstückelung wünscht<sup class=\"footnote-marker\">24</sup><i class=\"footnote\"> Weil man die Stücke einzeln benutzen will.</i>, und (ebenso)<sup class=\"footnote-marker\">25</sup><i class=\"footnote\"> So nach Maim. Es ist zu unterscheiden, ob die zerstoßenen Teile einzeln benutzt oder eine Masse bilden sollen. R. Elia aus Wilna liest auch <span dir=\"rtl\">וכן שאר</span>.</i> alles andere Zerstoßene<sup class=\"footnote-marker\">26</sup><i class=\"footnote\"> Z. B. bei Weizenkörnern, die vor dem Stoßen mit Wasser befeuchtet wurden, ist auch zu unterscheiden, ob man sie einzeln oder zusammengestampft benutzen will. — Nach Rasch und Rosch und auch der ersten Erkl. bei Bart. gilt außer für Knoblauch auch für die Dinge, die feucht zerstoßen werden, die gleiche Bestimmung wie für die — im Nachsatz behandelten — trocken zerstoßenen. S. a. die nächste Anm.</i>, was man mit Flüssigkeit (befeuchtet) zerstoßen hat. Was man aber<sup class=\"footnote-marker\">27</sup><i class=\"footnote\"> So die meisten Ausgaben mit M. — Rasch, Rosch, Bart. lesen <span dir=\"rtl\">או</span>; s. d. vorige Anm. Nach ihnen heißt es: Alles was gewöhnlich feucht zerstoßen wird (und man hat es auch feucht gestoßen), oder was gewöhnlich feucht zerstoßen wird, man hat es aber nicht feucht gestoßen …</i> gewöhnlich mit Flüssigkeit (befeuchtet) zerstößt, man hat es (jedoch) ohne Flüssigkeit zerstoßen<sup class=\"footnote-marker\">28</sup><i class=\"footnote\"> Auch wenn sich eine zusammenhängende Masse bildete.</i>, und es bildete eine zusammenhängende Masse in der Schüssel, das ist wie ein Kranz von getrockneten Feigen<sup class=\"footnote-marker\">29</sup><i class=\"footnote\"> Der sogar bei Berührung durch einen Unreinen nur an der berührten Stelle unrein wird, sonst rein bleibt. S. Terum. II, 1.</i>.",
30
+ "War der Brei oder der dünne Kuchen<sup class=\"footnote-marker\">30</sup><i class=\"footnote\"> S. I, Anm. 6.</i> von Profanem, aber Oel von Priesterhebe schwimmt auf ihnen, und jemand, der heute sein Tauchbad nahm, berührte das Oel, so machte dieser nur das Oel untauglich. Hatte man es vermengt<sup class=\"footnote-marker\">31</sup><i class=\"footnote\"> Wörtlich: zu einer Masse (mit dem Brei oder dem Kuchen) gemischt. <span dir=\"rtl\">√חבץ</span> = arab. <span dir=\"rtl\">חבץ</span>; vgl. a) Ber. 36 b <span dir=\"rtl\">חביץ קדרה</span>. Das Oel ist aber an der berührten Stelle noch zu erkennen.</i>, so machte er alle Stellen untauglich, an die das Oel kommt<sup class=\"footnote-marker\">32</sup><i class=\"footnote\"> Nicht als ob der profane Brei oder Kuchen an sich untauglich geworden wäre. Aber die mit Oel durchtränkten Stellen dürfen nicht gegessen werden, weil das untauglich gewordene Oel der Priesterhebe nicht von ihnen getrennt werden kann.</i>.",
31
+ "Hatte sich auf heiligem<sup class=\"footnote-marker\">33</sup><i class=\"footnote\"> S. I, Anm. 4.</i> Fleische die Brühe<sup class=\"footnote-marker\">34</sup><i class=\"footnote\"> <span dir=\"rtl\">קפה</span> ist die am Boden des Topfes bereits geronnene Brühe aus zerkochtem Fleisch und Zutaten. S. a. Tohor. I, 4 <span dir=\"rtl\">תוי״ט</span> u. Anm. 45.</i> verkrustet und jemand, der heute sein Tauchbad nahm, berührte die Brühe<sup class=\"footnote-marker\">33</sup><i class=\"footnote\"> S. I, Anm. 4.</i>, so sind die (einzelnen) Stücke rein<sup class=\"footnote-marker\">35</sup><i class=\"footnote\"> Die Kruste aus geronnener Brühe bildet keine einheitliche Masse mit den Fleischstücken, so dass nur die Brühe untauglich wird, nicht aber die Fleischstücke.</i>. Berührte er ein Stück (Fleisch), so gilt dies Stück und alles, was mit ihm hoch gezogen wird, als eine einheitliche Verbindung<sup class=\"footnote-marker\">36</sup><i class=\"footnote\"> So dass außer dem berührten Stücke nur das, was von der Brühe und den anderen Stücken bei seinem Herausnehmen mit hochgezogen wird, untauglich wird.</i>. R. Jochanan ben Nuri sagt: Beides<sup class=\"footnote-marker\">37</sup><i class=\"footnote\"> Die verkrustete Brühe und die von ihr bedeckten Fleischstücke.</i> gilt als einheitliche Verbindung<sup class=\"footnote-marker\">38</sup><i class=\"footnote\"> So dass die Berührung der Kruste alle von ihr bedeckten Stücke und die der Stücke die ganze Kruste untauglich macht.</i>. Ebenso verhält es sich mit Hülsenfrüchten, die sich auf Brotstücken verkrustet haben<sup class=\"footnote-marker\">39</sup><i class=\"footnote\"> Nach Ansicht des ersten Lehrers bildete die Kruste von der geronnenen Brühe aus Hülsenfrüchten keine Verbindung mit den Brotstücken und zwischen ihnen nach R. Jochanan wohl. — Bei Hülsenfrüchten handelt es sich um Priesterhebe.</i>. Im Topfe gekochte Hülsenfrüchte<sup class=\"footnote-marker\">40</sup><i class=\"footnote\"> So nach der Lesart <span dir=\"rtl\">מעשה קדרה בקטניות</span>, Doch würde man erwarten <span dir=\"rtl\">של קטניות</span> Möglich wäre auch die Erklärung: Topfgericht (aus Mehlbrei) mit Hülsenfrüchten. — T. und M. lesen <span dir=\"rtl\">מעשה קדרה וקטניות</span>. Maim. erklärt <span dir=\"rtl\">מעשה קדרה</span> als fest gekochten Mehlbrei. Es handelt sich dann um je ein hartgekochtes Gericht von Mehlbrei und Hülsenfrüchten.</i> gelten nicht als Verbindung, wenn sie einzeln sind<sup class=\"footnote-marker\">41</sup><i class=\"footnote\"> Wenn das Gericht noch nicht zu einer zusammenhängenden Masse gekocht ist, sondern die einzelnen Teilchen sind noch für sich, so gilt der Inhalt des Topfes nicht als Einheit. Wenn daher das berührte Teilchen nicht einmal Eigröße hat, so kann es nicht weiter verunreinigen; s. Tohor. II, 1. Nach unseren Ausgaben das. und Rasch und Rosch z. St., Raschi Pes. 33b s. v. <span dir=\"rtl\">בכביצה</span> können Speisen in geringerer Menge als Eigröße wohl unrein werden, aber nicht weiter verunreinigen; s. a. <span dir=\"rtl\">תוי״ט</span> und Anm. 9a zu Toh. II, 1; s. aber Tos. Pes. 33b s. v. <span dir=\"rtl\">לאימת</span>.</i>. Wenn sie aber eine zusammenhängende Masse bilden, gelten sie als Verbindung<sup class=\"footnote-marker\">42</sup><i class=\"footnote\"> So dass das ganze Gericht durch die Berührung untauglich wird.</i>. Bildeten sie viele Stücke<sup class=\"footnote-marker\">43</sup><i class=\"footnote\"> Mindestens von Eigröße; s. Anm. 41.</i>, so werden sie gezählt<sup class=\"footnote-marker\">44</sup><i class=\"footnote\"> D. h. sie werden nach Unreinheitsgraden gezählt. Wenn also ein Unreinheitserzeuger ein Stück berührte, so wird dieses unrein leichten ersten Grades, das von ihm berührte zweiten, das nächste dritten, bei Heiligem noch das nächste unrein vierten Grades.</i>. Schwamm Öl auf Wein und jemand, der heute sein Tauchbad nahm, berührte das Oel, so machte er nur das Oel untauglich<sup class=\"footnote-marker\">45</sup><i class=\"footnote\"> Der Wein bleibt rein, weil er nicht mit dem Oel als einheitliche Masse gilt.</i>. R. Jochanan ben Nuri sagte: Beides gilt mit einander als eine Verbindung.",
32
+ "War ein Fass<sup class=\"footnote-marker\">46</sup><i class=\"footnote\"> Mit Wein von Priesterhebe oder mit heiligem Weine.</i> in eine mit Wein<sup class=\"footnote-marker\">47</sup><i class=\"footnote\"> Mit profanem Wein. </i> gefüllte Grube untergetaucht, und jemand, der heute sein Tauchbad nahm, berührte es<sup class=\"footnote-marker\">48</sup><i class=\"footnote\"> Den Wein im Fasse.</i> unterhalb seiner<sup class=\"footnote-marker\">49</sup><i class=\"footnote\"> Der Öffnung des Fasses.</i> Öffnung, so gilt es als Verbindung<sup class=\"footnote-marker\">50</sup><i class=\"footnote\"> Aller Wein im Fasse gilt als einheitliche Verbindung. Auch wenn das Fass ursprünglich nur zum Teil mit Wein von Priesterhebe gefüllt war, der obere Teil des Fasses hatte sich mit profanem Wein aus der Grube gefüllt, so dass eigentlich nur profaner Wein berührt war, so wird doch der Wein von Priesterhebe im unteren Teil des Fasses untauglich.</i>, (Berührte er) oberhalb der Öffnung<sup class=\"footnote-marker\">51</sup><i class=\"footnote\"> Den profanen Wein der Grube oberhalb des ganz untergetauchten Fasses.</i>, so gilt es nicht als Verbindung<sup class=\"footnote-marker\">52</sup><i class=\"footnote\"> Der Wein der Grube mit dem des Fasses. Sein Wein bleibt also rein.</i>. R. Jochanan ben Nuri sagte: Auch wenn über (dem Fass Wein) in Manneshöhe stand<sup class=\"footnote-marker\">53</sup><i class=\"footnote\"> Wenn der profane Wein der Grube in noch so großer Höhe über dem untergesunkenen Fass steht.</i>, und er berührte (ihn) über dessen Öffnung, so gilt es als Verbindung<sup class=\"footnote-marker\">54</sup><i class=\"footnote\"> Der Wein des Fasses und der der Grube über ihm gelten als Einheit. Durch die Berührung dieses Weines wird daher der Wein der Priesterhebe im Fasse untauglich.</i>.",
33
+ "Hatte ein Fass<sup class=\"footnote-marker\">46</sup><i class=\"footnote\"> Mit Wein von Priesterhebe oder mit heiligem Weine.</i> ein Loch, an seiner Öffnung<sup class=\"footnote-marker\">55</sup><i class=\"footnote\"> Oben am Fasse. — Die meisten Ausgaben haben <span dir=\"rtl\">מפיה</span>, so a. Ab. s. 60a u. Tosefta II, 4. Doch fehlt es in T., M. und ed. Livorno.</i>, an seinem Boden oder an seinen Seiten, und jemand, der heute sein Tauchbad nahm, berührte es<sup class=\"footnote-marker\">48</sup><i class=\"footnote\"> Den Wein im Fasse.</i>, so ist es<sup class=\"footnote-marker\">48</sup><i class=\"footnote\"> Den Wein im Fasse.</i> unrein<sup class=\"footnote-marker\">56</sup><i class=\"footnote\"> Untauglich.</i>. R. Jehuda sagt: An seiner Öffnung oder an seinem Boden, ist es unrein<sup class=\"footnote-marker\">57</sup><i class=\"footnote\"> Wenn der Wein oben an der Öffnung berührt wurde, ist der ganze Inhalt des Fasses untauglich, weil er als Träger der berührten oberen Schicht eine Einheit mit ihr bildet. Die Berührung des Weines am Boden macht allen Wein untauglich, weil er auf der unteren Schicht ruht und deshalb mit ihm eine Einheit bildet.</i>; an beiden Seiten, ist es rein<sup class=\"footnote-marker\">58</sup><i class=\"footnote\"> Durch Berührung des Weines an einem Seitenloch wird nur die berührte Stelle untauglich; der übrige Wein bleibt rein. So nach Tosefta II, 4 und der einen Ansicht in Ab. s. 59b/60a. Nach der anderen Ansicht wäre auch nach R. Jehuda aller Wein oberhalb der berührten Stelle untauglich.</i>. — Wenn jemand aus einem Gerät in ein anderes (Wein) umgoss, und jemand, der sein Tauchbad nahm, berührte den Strahl<sup class=\"footnote-marker\">59</sup><i class=\"footnote\"> So wird der Strahl untauglich.</i>, falls darin<sup class=\"footnote-marker\">60</sup><i class=\"footnote\"> In dem unteren Gefäß, in das der berührte Strahl hineinfällt.</i> (genügend) ist, geht es in 101<sup class=\"footnote-marker\">61</sup><i class=\"footnote\"> Wenn der Wein im unteren Gefäß hundertmal so viel wie der berührte Strahl ist, der Gesamtinhalt mit dem Strahl also 101 mal so viel wie der Strahl ist, so wird der Strahl majorisiert und kann mit dem anderen Wein des unteren Gefäßes getrunken werden. — Dass die berührte Stelle majorisiert wird, liegt daran, dass sie nur untauglich wurde, da durch Berührung dessen, der heute sein Tauchbad nahm, keine weiter wirkende Unreinheit übertragen wird. Hätte aber ein noch völlig Unreiner den Strahl berührt, so würde dieser den Wein im unteren Gefäß weiter verunreinigen (Bart.) — Wenn Terum. V, 4 gelehrt wird, dass auch unreine Priesterhebe durch das Hundertfache von reiner majorisiert werden kann, so handelt es sich dort um reine Früchte von Priesterhebe, die noch nicht durch Befeuchtung fähig wurden, Unreinheit anzunehmen. S. d. Rasch. zu Mischna 2.</i>, auf.",
34
+ "Wenn eine Blase am Fass von außen und innen durchlöchert ist<sup class=\"footnote-marker\">62</sup><i class=\"footnote\"> Beim Härten der Tongefäße entstehen in den Wänden zuweilen blasenartige Hohlräume. Wenn nun solche Blase an einem Fasse an ihrer Außen- und Innenseite ein Loch hat, …</i>, von oben oder von unten<sup class=\"footnote-marker\">63</sup><i class=\"footnote\"> Es ist gleichgültig, ob die Blase oben oder unten am Fass ist (so <span dir=\"rtl\">תוי״ט</span> s. a. die vorige Mischna), und ob die Löcher oben oder unten an der Blase sind. — Die Worte <span dir=\"rtl\">בין מלמעלן בין מלמטן</span> sind hier nicht nötig; sie sind wohl nur aus Parallelismus zu den weiteren Sätzen gebraucht. S. a. <span dir=\"rtl\">תוי״ט</span> und <span dir=\"rtl\">מ״ש</span>.</i>, (und die beiden Löcher sind) sich gegenüber, so ist es unrein<sup class=\"footnote-marker\">64</sup><i class=\"footnote\"> Wenn das Fass mit einer Flüssigkeit gefüllt ist, diese also auch die Blase ausfüllt und ein Unreinheiterzeuger, etwa ein linsengroßes Stück von einem toten Kriechtier, rührte an den Inhalt der Blase, so ist auch die Flüssigkeit im Fasse unrein. — Auch wenn jemand, der heute sein Tauchbad nahm, den Wein von Priesterhebe in der Blase berührt, wird auch der im Fasse untauglich. Wegen des letzten Satzes der Mischna mit dem Falle, dass der Inhalt des Fasses auch beim Unreinheiterzeuger rein bleibt, ist hier gerade von diesem die Rede. S. <span dir=\"rtl\">כ״מ</span> zu Maim. <span dir=\"rtl\">הל׳ טומאת אוכלין ט׳ י״א</span>. — Rabed das. erklärt: die Blase selbst wird durch ein linsengroßes Stück des Kriechtieres verunreinigt und vielleicht auch das Fass, weil die Blase als Eingang zum Fass dienen kann. Wenn aber ihre äußere Öffnung unten ist, kann sie nicht als Eingang und überhaupt nicht als Gefäß dienen und nimmt daher keine Unreinheit an. Ähnlich auch Rosch.</i> bei dem Unreinheitserzeuger und unrein beim Totenzelt<sup class=\"footnote-marker\">65</sup><i class=\"footnote\"> Wenn das Fass sonst fest geschlossen, die Blase aber offen ist.</i>. Ist das innere (Loch) von unten und das äußere von oben, so ist es unrein<sup class=\"footnote-marker\">66</sup><i class=\"footnote\"> Weil dann die Flüssigkeit der Blase eine Einheit mit der im Fasse bildet. Nach Rabed (s. Anm. 63), weil die Blase den Eingang zum Fass bildet.</i> beim Unreinheitserzeuger und unrein beim Totenzelt. Ist das innere von oben und das äußere von unten, so ist es beim Unreinheitserzeuger rein<sup class=\"footnote-marker\">67</sup><i class=\"footnote\"> Der Inhalt des Fasses bleibt rein, obwohl der der Blase unrein ist, weil nichts von der Blase in das Fass fließen kann. Die etwa vom Fass in die Blase fließende Flüssigkeit gilt aber nicht als Verbindung <span dir=\"rtl\">נצוק אינו חבור</span>; s. Machsch. V, 9. — Die Erklärung von Rabed s. Anm. 63.</i>, aber unrein beim Totenzelt<sup class=\"footnote-marker\">68</sup><i class=\"footnote\"> Denn die Luft dringt auch in diesem Falle in das Fass, so dass es nicht fest abgeschlossen ist. </i>."
35
+ ],
36
+ [
37
+ "Alle Griffe der Speisen<sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\"> Alle natürlichen Griffe, z. B. der Stiel einer Frucht, der Knochen, an dem Fleisch angewachsen ist.</i>, die als Verbindung beim Unreinheitserzeuger gelten<sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\"> So dass bei Berührung des Griffes durch den Unreinen die Speise unrein wird. Vgl. Ukz. I, 1.</i>, gelten auch als Verbindung bei jemandem, der heute sein Tauchbad nahm<sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\"> So dass durch Berührung des Griffes die Speise von Priesterhebe oder von Heiligem untauglich wird.</i>. Wenn eine Speise auseinander getrennt<sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\"> <span dir=\"rtl\">פרס</span>. abbrechen.</i> ist, aber noch etwas zusammenhängt<sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\"> <span dir=\"rtl\">ערה</span>. = arab. <span dir=\"rtl\">ערי</span> zu verbinden.</i>, da sagt R. Meir: Wenn man das größere (Stück) ergreift und das kleinere wird mit hochgezogen, so ist dieses wie jenes<sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\"> Die Berührung des einen Stückes macht nach R. Meir das andere auch dann untauglich, wenn der Zusammenhang nicht mehr so stark ist, dass das größere mit dem kleineren hochgezogen werden kann, wenn nur das kleinere mit dem größeren mitgezogen würde. Nach R. Jehuda müssen die beiden Stücke noch so fest zusammenhängen, dass auch das größere mit dem kleineren hochgezogen werden kann; sonst gelten sie nicht als Einheit.</i>. R. Jehuda sagt: wenn man das kleinere ergreift und das größere wird mit hochgezogen, so ist dieses wie jenes<sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\"> Die Berührung des einen Stückes macht nach R. Meir das andere auch dann untauglich, wenn der Zusammenhang nicht mehr so stark ist, dass das größere mit dem kleineren hochgezogen werden kann, wenn nur das kleinere mit dem größeren mitgezogen würde. Nach R. Jehuda müssen die beiden Stücke noch so fest zusammenhängen, dass auch das größere mit dem kleineren hochgezogen werden kann; sonst gelten sie nicht als Einheit.</i>. R. Nechemja sagt: nach dem reinen (Stück)<sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\"> Richtet man sich. Die Stücke gelten als verbunden, wenn beim Hochziehen des reinen Stückes — d. h. des von dem, der erst heute sein Tauchbad nahm, nicht berührten — das untauglich gewordene mitgezogen würde, so gilt auch das reine als berührt und ist untauglich. Das Größenverhältnis der beiden Stücke ist dabei unwesentlich.</i>; aber die Weisen sagen: nach dem unreinen<sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\"> Wenn bei seinem Hochziehen das reine Stück mitgezogen wird, so ist es auch untauglich.</i>. — Alle übrigen<sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\"> Außer Obst, Fleisch, Gebackenem oder Gekochtem. Gemeint sind Gemüsearten. — Der Ausdruck <span dir=\"rtl\">שאר כל האוכלים</span> paßt nicht recht für die Gemüsearten. R. Elia aus Wilna — am Rande der Wilnaer Talmudausgabe — liest deshalb <span dir=\"rtl\">ליאחז</span> [<span dir=\"rtl\">ם</span>]<span dir=\"rtl\">וכל האוכלים שדרכ</span>.</i> Speisen (haben folgende Bestimmung): was gewöhnlich am Blatt ergriffen wird, das ergreift man am Blatt<sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\"> D. h. Wenn dann beim Hochziehen des Blattes der Stengel mitgezogen würde, so gelten sie als Einheit; die Berührung des einen Teiles macht auch den anderen untauglich. — Wenn aber beim Hochziehen des Blattes der Stengel abreißen würde, so gelten sie nicht als Einheit und nur das berührte Blatt oder der berührte Stengel ist untauglich.</i>, (was) am Stengel, ergreift man am Stengel<sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\"> Wenn beim Hochziehen des Krautes, das gewöhnlich am Stengel ergriffen wird, das Blatt mit dem Stengel mitgezogen würde, gelten beide Teile als Einheit sonst nicht. Vgl. die vorige Anm.</i>.",
38
+ "Lag<sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\"> S. Eduj. II, 4.</i> auf Kraut von Priesterhebe ein geschlagenes Ei<sup class=\"footnote-marker\">13</sup><i class=\"footnote\"> Bei dem das Gelbe und Weiße durch das Schlagen schon vermischt wurde.</i> und berührte jemand, der heute sein Tauchbad nahm, das Ei, so macht er nur den Stengel untauglich, der an dieser Stelle war<sup class=\"footnote-marker\">14</sup><i class=\"footnote\"> Da das Ei schon geschlagen ist, klebt es fest am Stengel und gilt als dessen Teil. Obwohl das Ei, das doch profan ist, als Ei durch die Berührung nicht untauglich werden kann, gilt der Stengel an der Berührungsstelle als berührt und wird untauglich. S. <span dir=\"rtl\">מ״א</span>. — Dagegen bildet das Ei keine Verbindung für alle von ihm bedeckten Stellen, so dass diese etwa als eine Einheit durch die Teilberührung untauglich würden.</i>. R. Jose sagt: die ganze oberste Reihe<sup class=\"footnote-marker\">15</sup><i class=\"footnote\"> Der Stengel wird untauglich, weil an ihr das Ei haftet.</i>. Lag (das Ei) wie ein Helm<sup class=\"footnote-marker\">16</sup><i class=\"footnote\"> So dass nicht einmal der Stengel an der Berührungsstelle des Eies untauglich wird.</i>, so gilt es nicht als Verbindung<sup class=\"footnote-marker\">16</sup><i class=\"footnote\"> So dass nicht einmal der Stengel an der Berührungsstelle des Eies untauglich wird.</i>.",
39
+ "Hatte sich ein Eifaden an den Wänden einer Pfanne<sup class=\"footnote-marker\">17</sup><i class=\"footnote\"> <span dir=\"rtl\">לפס</span> gr. λοπάς (Kr.).</i> verkrustet<sup class=\"footnote-marker\">18</sup><i class=\"footnote\"> In der Pfanne wurde eine Speise von Priesterhebe mit dem Ei gekocht und eine Strähne vom Ei ist an den Wänden festgekocht und geht etwas über den Rand der Pfanne hinaus.</i>, und jemand, der heute sein Tauchbad nahm, berührte ihn innerhalb des Randes<sup class=\"footnote-marker\">19</sup><i class=\"footnote\"> Wenn der Eifaden unterhalb des Randes, also in der Pfanne, berührt wurde.</i>, so gilt es als Verbindung<sup class=\"footnote-marker\">20</sup><i class=\"footnote\"> Mit der Speise von Priesterhebe, so dass sie untauglich wird. Wohl weil das geschlagene Ei mit der Speise zusammengekocht ist, gilt es, soweit es in der Pfanne ist, als Einheit mit der ganzen Speise, — In der vorigen Mischna lag das geschlagene Ei noch ungekocht auf dem Kraut. Daher gelten noch nicht alle Krautstengel als eine einheitliche Speise.</i>, außerhalb des Randes, gilt es nicht als Verbindung<sup class=\"footnote-marker\">21</sup><i class=\"footnote\"> Durch die Berührung der Eisträhne außerhalb des Randes wird die Speise von Priesterhebe nicht untauglich, wohl weil der an der Außenwand festgekochte Teil des Eies nicht mitgegessen wird und deshalb nicht als Teil der Speise gilt.</i>. R. Jose sagt: Der Faden und alles, was mit ihm abgeschält wird<sup class=\"footnote-marker\">22</sup><i class=\"footnote\"> Auch wenn der Faden innerhalb der Pfanne berührt wurde, ist nur der Teil der Speise untauglich, der beim Ablösen des Fadens mitgezogen wird. So nach Rasch. — Rosch zitiert auch die Auffassung, dass nach R. Jose auch bei Berührung des Fadens an der Außenwand der Teil der Speise untauglich wird, der bei seiner Loslösung mitgezogen wird.</i>. — Ebenso<sup class=\"footnote-marker\">23</sup><i class=\"footnote\"> Wie mit dem Ei. Der erste nicht genannte Lehrer und R. Jose behandeln den verkrusteten Faden von Hülsenfrüchten, wie sie den des Eies behandeln.</i> ist es auch mit Hülsenfrüchten, die sich am Rande eines Topfes verkrustet haben.",
40
+ "Teig, in den (Priesterhebe) gemengt<sup class=\"footnote-marker\">24</sup><i class=\"footnote\"> Die Mehrheit des Teiges ist profan, so dass er nach Thoravorschrift ganz als profan behandelt werden darf. Da aber der profane Teig nicht hundertmal so viel wie das Stück Priesterhebe ist, so gelten für ihn nach rabbinischer Vorschrift die Bestimmungen für Priesterhebe. Vgl. Orla II, 1.</i> oder der mit Sauerteig von Priesterhebe gesäuert<sup class=\"footnote-marker\">25</sup><i class=\"footnote\"> Auch nach der Auffassung, dass der durch Sauerteig von Priesterhebe gesäuerte profane Teig nach Thoravorschrift wie Priesterhebe zu behandeln ist, wird er durch die Berührung nicht untauglich, weil doch die wirkliche Priesterhebe, der Sauerteig, nicht berührt wird. S. Rasch, <span dir=\"rtl\">תוי״ט</span> u. <span dir=\"rtl\">מ״א</span>.</i> wurde, wird durch jemanden, der heute sein Tauchbad nahm, nicht untauglich<sup class=\"footnote-marker\">26</sup><i class=\"footnote\"> In dieser Hinsicht ist eine erleichternde Ausnahme, weil der Teig nach Thoravorschrift als profan gelten kann. S. Anm. 24.</i>. R. Jose und R. Simon erklären (ihn) für untauglich. Ein Teig, der (zur Annahme von Unreinheit) befähigt war<sup class=\"footnote-marker\">27</sup><i class=\"footnote\"> Man hatte z. B. den Weizen vor dem Mahlen mit Wasser gewaschen. Vgl. Machschirim I, 1.</i>, aber mit Fruchtsäften<sup class=\"footnote-marker\">28</sup><i class=\"footnote\"> Die nach Machsch. VI, 4 nicht zur Unreinheit befähigen.</i> geknetet wurde, und jemand, der sein Tauchbad nahm, berührte ihn, auf ihn sagt R. Elieser ben Jehuda aus Bartota<sup class=\"footnote-marker\">29</sup><i class=\"footnote\"> <span dir=\"rtl\">ברתותא</span> Ort in Nordgaliläa, Schwarz <span dir=\"rtl\">חבראות הארץ</span>. S. 79, 240. — Nach Horowitz <span dir=\"rtl\">א״י ושכנותיה</span>, S. 175a bei Kadesch Naphtali.</i> im Namen R. Josua’s: Er machte den ganzen (Teig) untauglich<sup class=\"footnote-marker\">30</sup><i class=\"footnote\"> Obwohl die Fruchtsäfte nicht zur Unreinheit befähigen, lassen sie den mit ihnen gekneteten Teig als Einheit gelten.</i>. R. Akiba sagt in seinem<sup class=\"footnote-marker\">31</sup><i class=\"footnote\"> R. Josua’s.</i> Namen: Er machte nur seine Berührungsstelle untauglich<sup class=\"footnote-marker\">32</sup><i class=\"footnote\"> Weil die Fruchtsäfte nicht zur Unreinheit befähigen, stellen sie nach R. Akiba auch hinsichtlich der Verunreinigung keine Einheit des Teiges her; s. a. Anm. 34.</i>.",
41
+ "Hatte man Kraut von Profanem mit Oel von Priesterhebe gekocht, und jemand, der heute sein Tauchbad nahm, berührte es, da sagt R. Elieser ben Jehuda aus Bartota<sup class=\"footnote-marker\">29</sup><i class=\"footnote\"> <span dir=\"rtl\">ברתותא</span> Ort in Nordgaliläa, Schwarz <span dir=\"rtl\">חבראות הארץ</span>. S. 79, 240. — Nach Horowitz <span dir=\"rtl\">א״י ושכנותיה</span>, S. 175a bei Kadesch Naphtali.</i> im Namen R. Josua’s: Er machte alles untauglich<sup class=\"footnote-marker\">33</sup><i class=\"footnote\"> Da das Kraut mit dem Oel von Priesterhebe ganz durchsetzt ist, wird die berührte Stelle auch nach R. Akiba wie das Oel selbst betrachtet und wird durch die Berührung untauglich. Nach R. Elieser bildet das das ganze Kraut durchziehende Oel eine Einheit, so dass alles Oel und dadurch alles Kraut untauglich wird.</i>. R. Akiba sagte in seinem<sup class=\"footnote-marker\">31</sup><i class=\"footnote\"> R. Josua’s.</i> Namen: Er machte nur seine Berührungsstelle untauglich<sup class=\"footnote-marker\">34</sup><i class=\"footnote\"> Das vom Kraut eingesogene Oel gilt nach R. Akiba nicht als miteinander verbunden. S. <span dir=\"rtl\">מ״א</span>. — Dass in der vorigen Mischna auch nach R. Akiba nur Fruchtsäfte, die nicht zur Unreinheit befähigen, keine Verbindung herstellen, wohl aber Oel oder Wasser, hat darin seinen Grund, dass dort der zu verbindende Teig von Priesterhebe ist. Hier ist aber das Kraut profan und kann als solches überhaupt nicht untauglich werden. Die Untauglichkeit entsteht nur mittelbar durch das Oel in ihm.</i>.",
42
+ "Hatte ein Reiner von einer Speise gekaut<sup class=\"footnote-marker\">35</sup><i class=\"footnote\"> <span dir=\"rtl\">√נגס</span> nach Aruch und dem R. Hai zugeschr. Komm.: kauen; nach Maim.: abbeißen. Er hatte mit nicht reiner Hand (vgl. II, Anm. 10) in den Mund gefasst und die vom Speichel befeuchtete Speise berührt. So nach Rasch u. Rosch. Die Auffassung Maim.’s s. Anm. 48.</i> und es war (etwas davon) auf seine Kleider oder auf einen Brotlaib von Priesterhebe gefallen, so ist er<sup class=\"footnote-marker\">36</sup><i class=\"footnote\"> Der Brotlaib und ebenso die Kleider.</i> rein<sup class=\"footnote-marker\">37</sup><i class=\"footnote\"> Es ist dies die Ansicht des R. Jehuda (Kelim. VIII, 10), nach der Speichel im Munde noch nicht als Flüssigkeit gilt, die unrein werden kann. Daher hatte die Hand im Munde den Speichel auf der Speise nicht verunreinigt, so dass dieser beim Niederfallen weder Kleid noch Brot verunreinigt.</i>. Hatte er geöffnete<sup class=\"footnote-marker\">38</sup><i class=\"footnote\"> Eigentlich: gespaltene. Frische, aufgequetschte Oliven.</i> Oliven oder feuchte<sup class=\"footnote-marker\">39</sup><i class=\"footnote\"> Noch frische. Vgl. Ukz. II, 2. Bei frischen Datteln saugt man den noch am Kern haftenden Saft.</i> Datteln gegessen, bei allem<sup class=\"footnote-marker\">40</sup><i class=\"footnote\"> Nämlich bei allem. Einfacher wäre <span dir=\"rtl\">וכל שהוא</span> und bei allem, … und nachher <span dir=\"rtl\">וכל שאינו</span>. So liest <span dir=\"rtl\">מ׳׳ש</span>. So hat auch Maim. <span dir=\"rtl\">הל׳ טומאת איכלין י״ד ט״ז</span>.</i>, wo er an seinem Kern saugen wollte und es war (etwas)<sup class=\"footnote-marker\">41</sup><i class=\"footnote\"> Von der mit Speichel befeuchteten Frucht.</i> auf seine Kleider oder auf einen Brotlaib von Priesterhebe gefallen, so ist er<sup class=\"footnote-marker\">36</sup><i class=\"footnote\"> Der Brotlaib und ebenso die Kleider.</i> unrein<sup class=\"footnote-marker\">42</sup><i class=\"footnote\"> Nachdem man die Frucht in die Hand genommen hatte, war der Speichel auf ihr durch die Hand unrein leichten ersten Grades geworden (vgl. Para VIII, 7), so dass er Kleider und Brot verunreinigt (vgl. Seb. V, 12). Da man am Kern saugte, gilt der durch das Saugen vermehrte Speichel als Flüssigkeit, die unrein werden kann. Vgl. Kel. VIII, Anm. 105.</i>. Hatte er trockene Oliven oder getrocknete Datteln gegessen, bei allem<sup class=\"footnote-marker\">40</sup><i class=\"footnote\"> Nämlich bei allem. Einfacher wäre <span dir=\"rtl\">וכל שהוא</span> und bei allem, … und nachher <span dir=\"rtl\">וכל שאינו</span>. So liest <span dir=\"rtl\">מ׳׳ש</span>. So hat auch Maim. <span dir=\"rtl\">הל׳ טומאת איכלין י״ד ט״ז</span>.</i>, wo er nicht an seinem Kern saugen wollte, und es war (etwas)<sup class=\"footnote-marker\">41</sup><i class=\"footnote\"> Von der mit Speichel befeuchteten Frucht.</i> auf seine Kleider oder auf einen Brotlaib von Priesterhebe gefallen, so ist er<sup class=\"footnote-marker\">36</sup><i class=\"footnote\"> Der Brotlaib und ebenso die Kleider.</i> rein<sup class=\"footnote-marker\">43</sup><i class=\"footnote\"> Da er nicht an der Frucht oder am Kern saugen wollte, gilt der wenige Speichel an der Frucht nicht als Flüssigkeit.</i>. Der Reine und der, der heute sein Tauchbad nahm, sind in dieser Hinsicht gleich<sup class=\"footnote-marker\">44</sup><i class=\"footnote\"> Die gleichen Bestimmungen wie für den Reinen, dessen unreine Hände die mit Speichel befeuchteten Speisen berührten, gelten auch für den bisher Unreinen, der heute sein Tauchbad nahm und die Speisen berührte. Auch bei ihm ist der Speichel an sich nicht unrein, sondern wird erst durch die unreinen Hände unrein.</i>. R. Meir sagt: Diese und jene<sup class=\"footnote-marker\">45</sup><i class=\"footnote\"> Eigentlich: die Früchte, an deren Kern man saugt, und die, an deren Kern man nicht saugt. Gemeint ist: Kleider und Brotlaib werden durch den Speichel an beiden Arten von Früchten unrein.</i> sind unrein bei dem, der heute sein Tauchbad nahm, denn die Flüssigkeiten des Unreinen befähigen<sup class=\"footnote-marker\">46</sup><i class=\"footnote\"> Der Speichel dessen, der heute sein Tauchbad nahm, gilt nach R. Meir als unrein wie der eines völlig Unreinen und macht gleichzeitig das Brot fähig zur Unreinheit und unrein.</i> (zur Unreinheit) mit seiner Billigung und ohne seine Billigung<sup class=\"footnote-marker\">47</sup><i class=\"footnote\"> So dass sein Speichel auch dann verunreinigt, wenn er nicht am Kern saugte. — Nach R. Meir würde auch im ersten Fall der Mischna der Speichel verunreinigen, da er nach ihm auch im Munde durch die unreine Hand unrein wird; vgl. Kel. VIII, 10.</i> Aber die Weisen sagen: Jemand, der heute sein Tauchbad nahm, ist nicht unrein<sup class=\"footnote-marker\">48</sup><i class=\"footnote\"> Insofern gilt er nicht als unrein, dass sein Speichel an sich nicht unrein ist. Durch seine nicht reinen Hände wird natürlich wie beim ganz Reinen auch sein Speichel beim Essen von Früchten, an deren Kern man saugt, unrein. — Die Weisen sind der nicht genannte frühere Lehrer, der sagte: „Der Reine und der, der heute sein Tauchbad nahm, sind in dieser Hinsicht gleich.“ Oben haben sie ihre Ansicht nicht begründet. Erst wegen der Bemerkung R. Meirs muss ihr Gegengrund angegeben werden. (R. Meir von Rothenburg). — Im Gegensatz zu Rasch bezieht Maim. die Mischna nicht nur auf die Verunreinigung des Brotes, sondern auch auf die Fähigkeit, unrein zu werden, da ja der Speichel eines jeden Menschen als Flüssigkeit gilt und die Speisen zur Unreinheit befähigt (Machsch. VI, 5) Die Ausdrücke <span dir=\"rtl\">טהור</span> und <span dir=\"rtl\">טמא</span> bedeuten oft „nicht befähigt“ und „befähigt“ zur Unreinheit, (z. B. Machsch. I, 4). — Wenn beim Hineinbeißen — d. i. nach Maim. <span dir=\"rtl\">נגס</span> — in eine Speise Speichel aus dem Mund fließt und auf einen Brotlaib fällt, so befähigt er nicht zur Unreinheit, weil sich der Speichel ohne Willen des Menschen losgelöst hat. (Vgl. zur Ansicht Maim.’s die Einleitung zu Machschirin). Das gleiche gilt auch, wenn man beim Essen einer Frucht, ohne am Kern saugen zu wollen, Speichel fallen ließ. Wollte man aber saugen, so gilt der Speichel als mit Willen abgesondert und befähigt zur Unreinheit. Wenn man nun den Kern mit nicht reinen Händen berührt, so wird der Speichel auf ihm unrein ersten leichten Grades. Fällt dann der feuchte Kern auf die Kleider oder das Brot, so verunreinigt sie der Speichel. Das gilt auch, wenn das Brot profan ist. Die Mischna spricht wohl deshalb von Priesterhebe, um zu lehren, dass im ersten und dritten Fall sogar das Brot von Priesterhebe rein bleibt. (Vgl. hierzu <span dir=\"rtl\">מ״א</span>). — R. Meir meint, der Speichel dessen, der heute sein Tauchbad nahm, befähigt immer zur Unreinheit, auch wenn er gegen den Willen des Menschen abgesondert wurde, ebenso wie der eines völlig Unreinen (vgl. Machsch. I, 1), während nach Auffassung der Weisen der Speichel dessen, der heute sein Tauchbad nahm, wie der eines völlig Reinen gilt. </i>."
43
+ ],
44
+ [
45
+ "War Speise vom Zehnten<sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\"> Vom ersten Zehnten, den die Leviten erhalten. Er gilt in jeder Hinsicht als profan. Vgl. Jebam. 85 b.</i> durch eine Flüssigkeit (zur Unreinheit) befähigt<sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\"> Durch eine der sieben in Machsch. VI, 4 aufgezählten Flüssigkeiten.</i>, und jemand, der heute sein Tauchbad nahm, oder unreine Hände<sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\"> Eines Reinen.</i> berührten sie, so kann man von ihm die Zehnthebe<sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\"> Der Zehnte, den der Levit von seinem Zehnten dem Priester zu geben hat. Er hat in jeder Hinsicht die Bestimmungen der Priesterhebe. Vgl. Num. 18, 26 ff.</i> in Reinheit abscheiden<sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\"> Die spätere Priesterhebe des Zehnten bleibt rein, obwohl man auch sie vor ihrer Benennung berührte. — Nach der von Maim. <span dir=\"rtl\">הל׳ אבות הטומאות י״א ט״ו</span> als Halacha rezipierten Ansicht in Sota 30 b gilt ein Teig, von dem Priesterhebe noch abzuheben ist, in Bezug auf Verunreinigungsmöglichkeit als profan, ebenso auch die anderen Dinge, von denen die Priesterabgabe noch zu nehmen ist. — Aber auch nach der Auffassung, dass wegen der noch nicht abgenommenen Priesterhebe der ganze Teig sonst hinsichtlich der Verunreinigung wie Priesterhebe behandelt wird, gilt dies nicht gegenüber der Berührung durch jemanden, der bereits heute sein Tauchbad nahm, und wohl auch nicht gegenüber den unreinen Händen; vgl. Nid. 7 a.</i>, weil er (unrein) dritten Grades würde<sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\"> Wenn der Zehnte durch die Berührung unrein werden könnte.</i> der dritte Grad (aber) bei Profanem als rein gilt.",
46
+ "Die Frau, die heute ihr Tauchbad nahm, (kann)<sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\"> Ohne dass sie den Teig, bezw. die Teighebe untauglich macht.</i> den Teig kneten, die Teighebe<sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\"> Das zur Teighebe bestimmte Stück; s. Anm. 12. — Ein Teil unserer Mischna findet sich ähnlich Nid. X, 7.</i> abreißen und absondern, in einen Korb<sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\"> Vgl. Ohal. V, 6 und Anm. 55. — Nach Maim. ist <span dir=\"rtl\">כפישה</span> ein Steingerät.</i> aus Palmfasern<sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\"> Vgl. Kel. XXVI, 1 und Sota I, 6 <span dir=\"rtl\">חבל מצרי</span>, der nach Raschi Sot. 7b ein Stück aus Palmbast ist. Nach Jeruschalmi z. St. und auch nach Maim. <span dir=\"rtl\">הל׳ סוטה ג׳ י״א</span> ist es aber ein ägyptischer Strick. — Sota II, 1 (14a) erklärt Raschi entsprechend seiner früheren Erklärung <span dir=\"rtl\">כפיפה מצרית</span> als Korb aus Palmbast. — (Raschi Nid. 7a bemerkt, dass <span dir=\"rtl\">כפיפה</span> kein <span dir=\"rtl\">בית קבול</span> hat, also wohl ein ganz flacher Korb ist, dessen Wand keine Handbreite hoch ist.)</i> oder auf ein Brett<sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\"> Die Ausgaben haben meist <span dir=\"rtl\">נחותא</span>. T. M. L. haben <span dir=\"rtl\">נחותה</span>. Im Zitat der Mischna Nid. 7a <span dir=\"rtl\">אנחותא</span>, so auch der R. Hai zugeschr. geon. Kommentar, Rasch, Rosch. — Raschi Nid. 7a erklärt <span dir=\"rtl\">אנחותא</span> als glattes Holzgerät; namens R. Hai erklärt er: gehobeltes Brett, s. a. Aruch. — Die Frau soll den Teig in solche Geräte legen, die nicht unrein werden können, damit sie daran denkt, dass sie selbst nicht ganz rein ist und deshalb die Teighebe nach ihrer Benennung nicht berühren darf. Raschi Nid. 7a, Rasch, Rosch.</i> legen, daneben stellen<sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\"> Der Teil vom Teig oder von Früchten, der als Priesterabgabe bezeichnet wird, soll im Augenblick der Bezeichnung sich neben dem Hauptteil befinden. Vgl. Challa I, 9 <span dir=\"rtl\">אלא מן מוקף</span> … <span dir=\"rtl\">ואין נוטלין</span>.</i> und sie benennen<sup class=\"footnote-marker\">13</sup><i class=\"footnote\"> Nachdem das zur Teighebe bestimmte Stück bereits hingelegt ist, also nicht mehr von der Frau berührt wird, soll sie erst sagen, dass es Teighebe sein soll.</i> weil er<sup class=\"footnote-marker\">14</sup><i class=\"footnote\"> Der Teig.</i> (unrein) dritten Grades würde<sup class=\"footnote-marker\">15</sup><i class=\"footnote\"> Wenn der profane Teig durch sie verunreinigt werden könnte.</i>, der dritte Grad (aber) bei Profanem als rein gilt.",
47
+ "In einem<sup class=\"footnote-marker\">16</sup><i class=\"footnote\"> Bisher unreinen.</i> Backtrog, der heute untergetaucht ist, (kann) man den Teig kneten und die Teighebe<sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\"> Das zur Teighebe bestimmte Stück; s. Anm. 12. — Ein Teil unserer Mischna findet sich ähnlich Nid. X, 7.</i> abreißen. Sie<sup class=\"footnote-marker\">17</sup><i class=\"footnote\"> Die Frau, die die Teighebe abscheidet. Einfacher wäre auch <span dir=\"rtl\">ומקיפין</span>: man stellt daneben (s. <span dir=\"rtl\">תוי״ט</span> und <span dir=\"rtl\">מ״ש</span>). — M. und L. haben in Mischna 2 und 3 eigenartigerweise <span dir=\"rtl\">ומקפת וקורא</span>.</i> stellt (sie dann) daneben<sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\"> Der Teil vom Teig oder von Früchten, der als Priesterabgabe bezeichnet wird, soll im Augenblick der Bezeichnung sich neben dem Hauptteil befinden. Vgl. Challa I, 9 <span dir=\"rtl\">אלא מן מוקף</span> … <span dir=\"rtl\">ואין נוטלין</span>.</i>, und man benennt<sup class=\"footnote-marker\">13</sup><i class=\"footnote\"> Nachdem das zur Teighebe bestimmte Stück bereits hingelegt ist, also nicht mehr von der Frau berührt wird, soll sie erst sagen, dass es Teighebe sein soll.</i> sie, weil er<sup class=\"footnote-marker\">14</sup><i class=\"footnote\"> Der Teig.</i> (unrein) dritten Grades würde, der dritte Grad (aber) bei Profanem als rein gilt<sup class=\"footnote-marker\">18</sup><i class=\"footnote\"> Die dritte Mischna lehrt, dass kein Unterschied zwischen dem bisher unreinen Menschen und dem bisher unreinen Gefäß ist, die zwar schon das Tauchbad hatten, aber noch auf Sonnenuntergang warten müssen. Maim.</i>.",
48
+ "Hatte man eine Flasche<sup class=\"footnote-marker\">19</sup><i class=\"footnote\"> Flasche oder Krug.</i>, die heute untergetaucht war, aus einem Fasse von nicht verzehntetem Zehnten<sup class=\"footnote-marker\">20</sup><i class=\"footnote\"> Vom Levitenzehnten, von dem der Priesterzehnte noch nicht abgesondert war. S. Anm. 4.</i> gefüllt, und hatte man gesagt: Dies soll nach Dunkelwerden<sup class=\"footnote-marker\">21</sup><i class=\"footnote\"> Also erst wenn durch Sonnenuntergang die Flasche völlig rein wird, so dass die Flasche den Priesterzehnten nicht mehr untauglich macht.</i> Zehntenhebe<sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\"> Der Zehnte, den der Levit von seinem Zehnten dem Priester zu geben hat. Er hat in jeder Hinsicht die Bestimmungen der Priesterhebe. Vgl. Num. 18, 26 ff.</i> sein, so ist es<sup class=\"footnote-marker\">22</sup><i class=\"footnote\"> Der Inhalt der Flasche, Wein oder Oel, ist erst am Abend Zehnthebe und ist völlig rein; s. die vor. Anm.</i> Zehntenhebe. Hatte man<sup class=\"footnote-marker\">23</sup><i class=\"footnote\"> Am Freitag oder am Tage vor dem Festtage.</i> gesagt: „Dies soll Erub<sup class=\"footnote-marker\">24</sup><i class=\"footnote\"> <span dir=\"rtl\">עירוב</span> wörtlich: Vereinigung. Vgl. Erubin III. Es handelt sich um <span dir=\"rtl\">עירוב תרומין</span>, durch den der am Sabbat oder Festtag zum Wandern gestattete Raum um 2000 Ellen nach einer Richtung verlegt wird. Der bisher verbotene Bezirk wird mit dem erlaubten vereinigt.</i> sein“, so hat man nichts<sup class=\"footnote-marker\">25</sup><i class=\"footnote\"> Seine Worte haben keine Wirkung. Der Erub muss bereits vor Sonnenuntergang genießbar sein, der Wein oder das Oel in der Flasche gilt dann aber noch als Zehnt, von dem der Priesterzehnte noch nicht abgeschieden ist, und darf deshalb noch nicht genossen werden. Daher kann der Inhalt der Flasche, der erst nach Sonnenuntergang vom Priester genossen werden kann, nicht als Erub gelten. Vgl. Erub. 36a u. b.</i> gesagt. Zerbrach das Fass<sup class=\"footnote-marker\">26</sup><i class=\"footnote\"> Vor Sonnenuntergang.</i>, so bleibt die Flasche in ihrem Zustande des Nichtverzehntetseins<sup class=\"footnote-marker\">27</sup><i class=\"footnote\"> Der Inhalt der Flasche sollte nach Sonnenuntergang Zehnthebe von dem Zehnten im Fasse werden. Wenn aber zu dieser Zeit der Zehnte nicht mehr vorhanden ist, so kann nicht der ganze Inhalt der Flasche Zehnthebe von sich selbst werden. Er bleibt daher nicht verzehnteter Zehnt, und von ihm muss der Zehnte als Priesterhebe abgeschieden werden. Der Rest ist dann als verzehnteter Levitenzehnt zum Genuss erlaubt.</i>. Zerbrach die Flasche<sup class=\"footnote-marker\">26</sup><i class=\"footnote\"> Vor Sonnenuntergang.</i>, so bleibt das Fass in seinem Zustande des Nichtverzehntetseins<sup class=\"footnote-marker\">28</sup><i class=\"footnote\"> Da ja dann die Zehnthebe nicht abgeschieden ist; s. a. die vorige Anm.</i>.",
49
+ "Zuerst hatten sie<sup class=\"footnote-marker\">29</sup><i class=\"footnote\"> Die Weisen.</i> gesagt: Man darf auf die Früchte des Am-ha-Arez<sup class=\"footnote-marker\">30</sup><i class=\"footnote\"> Vgl. Machschirin VI, 3, Anm.</i> auslösen<sup class=\"footnote-marker\">31</sup><i class=\"footnote\"> Nach Maim. u. Bart.: Man darf außerhalb Jerusalems Früchte des zweiten Zehnten gegen profane Früchte des Am-ha-Arez auslösen, so dass diese jetzt den Charakter des zweiten Zehnten erhalten. (Vgl. hierzu Maim. <span dir=\"rtl\">הל׳ מע״ש ד׳ ב׳</span>; s. a. Rabed und <span dir=\"rtl\">כ״מ</span> z. St.). Man braucht nicht zu fürchten, dass die Früchte des Am-ha-Arez Früchte des zweiten Zehnten waren, so dass der eigne zweite Zehnt nicht ausgelöst wurde. (S. a. <span dir=\"rtl\">תוי״ט</span>). Nach Rasch und Rosch handelt es sich um Auslösung in Jerusalem. Wenn nämlich jemand in Jerusalem Geld hat, auf das er Früchte vom zweiten Zehnten ausgelöst hatte, so darf er für dieses Geld nur Lebensmittel kaufen, die dann in Jerusalem in Reinheit (allerdings nach dem Bad noch vor Sonnenuntergang) gegessen werden müssen. Nach dem Kauf ist das Geld wieder profan. Wenn nun jemand sein Geld zu anderen Zwecken nötig hat, kann er zu einem Freunde, der hier in Jerusalem Früchte hat und ihm gefällig sein will, sagen: „Dieses Geld soll auf deine Früchte ausgelöst sein.“ Dann gelten die Früchte wie zweiter Zehnt, das Geld ist profan. — Wenn es sich um Geld handelt, auf das Früchte ausgelöst werden, die vielleicht profan waren — man hatte sie von einem Am-ha-Arez gekauft und nur Zweifels halber die Abgaben nochmals abgeschieden <span dir=\"rtl\">דמאי</span>; vgl. Demai II —, so darf man das Geld in Jerusalem auch auf Früchte eines Am-ha-Arez auslösen (s. Ma’aser sch. III, 3). — Handelt es sich aber um Geld, auf das Früchte vom sicheren zweiten Zehnten ausgelöst waren, so darf man sie in Jerusalem nicht gegen Früchte eines Am-ha-Arez einlösen, weil man fürchten muss, dass dieser sie nicht in Reinheit isst.</i>. Später sagten sie: auch auf sein Geld<sup class=\"footnote-marker\">32</sup><i class=\"footnote\"> Nach Maim. und Bart.: Man darf außerhalb Jerusalems auch Früchte des zweiten Zehnten gegen das Geld des Am-ha-Arez auslösen und braucht nicht zu fürchten, dass auf dieses bereits ein zweiter Zehnt ausgelöst war. Ursprünglich hatte man hiergegen Bedenken, weil man damit rechnete, dass der Am-ha-Arez das Geld, auf das zweiter Zehnt ausgelöst war, als profan betrachten und nicht sagen würde, dass gegen es bereits ausgelöst ist. — Wie <span dir=\"rtl\">תוי״ט</span> bemerkt, muss es sich in beiden Fällen der Mischna darum handeln, dass die Früchte bezw. das Geld des Am-ha-Arez in der Hand des Auslösenden sind und bleiben, und dass dieser selbst diese Früchte bezw. das Geld, die den Charakter des zweiten Zehnten erhalten haben, in Jerusalem verzehrt; denn man darf einem Am-ha-Arez keinen zweiten Zehnten überlassen. Sonst müsste es sich auch nach Maim. um Früchte handeln, die nur Zweifels halber als zweiter Zehnt gelten. — Nach Rasch und Rosch handelt es sich hier wohl sicher entsprechend dem ersten Falle um Früchte, die man nur Zweifels halber als zweiten Zehnt betrachtete. Man darf sie außerhalb Jerusalems gegen Geld des Am-ha-Arez auslösen, ohne fürchten zu müssen, dass dieser es wie profanes Geld behandeln würde. — Zuerst hatte man das Bedenken, der Am-ha-Arez würde bei Geld weniger als bei Früchten den Heiligkeitscharakter beachten.</i>. Zuerst<sup class=\"footnote-marker\">33</sup><i class=\"footnote\"> Dieser Teil der Mischna ist aus Git. VI, 5 wiederholt.</i> hatten sie<sup class=\"footnote-marker\">29</sup><i class=\"footnote\"> Die Weisen.</i> gesagt: Wenn jemand in Ketten<sup class=\"footnote-marker\">34</sup><i class=\"footnote\"> <span dir=\"rtl\">קולר</span> lat. collare Halseisen, Kette.</i> hinaus geht<sup class=\"footnote-marker\">35</sup><i class=\"footnote\"> Zur Aburteilung geführt wird, auch wenn der Prozess um Geld geht; s. Maim. <span dir=\"rtl\">הל׳ גירושין ב׳ י״ב</span></i> und sagt: „Schreibt meiner Frau den Scheidebrief“, so schreibt und gibt<sup class=\"footnote-marker\">36</sup><i class=\"footnote\"> Obwohl der Mann nicht ausdrücklich gesagt hat, man solle den Scheidebrief auch geben. Sicher hat er es gemeint, und nur in der Aufregung unterließ er es zu sagen.</i> man (ihn). Später sagten sie: auch<sup class=\"footnote-marker\">37</sup><i class=\"footnote\"> Die gleiche Bestimmung gilt auch für den, der eine große Reise unternimmt, nach R. Simon auch für den gefährlich Kranken.</i> wenn jemand eine Seereise unternimmt oder mit einer Karawane reist. R. Simon aus Schesor<sup class=\"footnote-marker\">38</sup><i class=\"footnote\"> Nach Saphir <span dir=\"rtl\">הארץ</span>, S. 120, u. Klein <span dir=\"rtl\">א׳׳י</span>, S. 67 ein Ort in der Nähe von Akko. S. u. K. folgen hierbei wohl Parchi; s. aber H. Hildesheimer, Beiträge, Anm. 279.</i> sagt: auch<sup class=\"footnote-marker\">37</sup><i class=\"footnote\"> Die gleiche Bestimmung gilt auch für den, der eine große Reise unternimmt, nach R. Simon auch für den gefährlich Kranken.</i> der gefährlich Kranke.",
50
+ "Wenn<sup class=\"footnote-marker\">39</sup><i class=\"footnote\"> Die ganze Mischna findet sich bereits in Kelim XIII, 7. S. dort die Erklärung. — Die Mischna ist hier wohl wiederholt wegen der Bemerkung R. Josuas, die sich nach Tosefta Tebul. j. II, 14 jedenfalls auch auf Mischna 2 bezieht. Mischna 3 gehört zu 2. Mischnajot 4 u. 5 sind wohl eingeschoben. Vgl. Einleitung zu unserem Traktat. — S. a. Rasch und <span dir=\"rtl\">תוי״ט</span>.</i> Askalonische Hebewerkzeuge zerbrachen, ihre Haken aber noch bestehen, so sind sie fähig, unrein zu werden. Wenn an einer Strohgabel, einer Worfelgabel oder einem Rechen und ebenso an einem Haarkamm ein Zahn abgenommen war, und man hatte ihn aus Metall (neu) gemacht, so sind sie fähig unrein, zu werden. Auf all diese Fälle sagte R. Josua: Die Schriftgelehrten haben hier eine Neuerung gemacht, und ich kann sie nicht erklären.",
51
+ "Wer die Priesterhebe von der Grube<sup class=\"footnote-marker\">40</sup><i class=\"footnote\"> In der Wein- oder Ölkelter.</i> abschied<sup class=\"footnote-marker\">41</sup><i class=\"footnote\"> Er zog ein mit Wein oder Oel gefülltes Fass heraus, um den Inhalt zur Priesterhebe zu bestimmen.</i> und sagte: „Unter der Bedingung<sup class=\"footnote-marker\">42</sup><i class=\"footnote\"> Soll der Inhalt des Fasses Priesterhebe sein.</i>, dass es<sup class=\"footnote-marker\">43</sup><i class=\"footnote\"> Das Fass.</i> unversehrt heraufkommt“, (so hat er gemeint:) unversehrt von Bruch<sup class=\"footnote-marker\">44</sup><i class=\"footnote\"> Nur dann soll es Hebe sein, wenn es nicht beim Heraufziehen zerbricht.</i> und Vergießen<sup class=\"footnote-marker\">45</sup><i class=\"footnote\"> Wenn kein Wein oder Oel ausgegossen wird. In diesen Fällen soll es nicht Priesterhebe sein, damit nicht der zurückfließende Wein oder das Oel als Priesterhebe den Inhalt der Grube für Nichtpriester ungenießbar macht.</i>, aber nicht von Unreinheit<sup class=\"footnote-marker\">46</sup><i class=\"footnote\"> Wenn auch das Fass beim Heraufziehen unrein wird, so ist es doch Priesterhebe.</i> R. Simon sagt: auch von Unreinheit. Zerbricht es, so vermengt<sup class=\"footnote-marker\">47</sup><i class=\"footnote\"> <span dir=\"rtl\">מדמעת</span> heißt wohl eigentlich „macht zu <span dir=\"rtl\">דמע</span>“, wobei <span dir=\"rtl\">דמע</span> als Priesterhebe zu fassen ist. <span dir=\"rtl\">דמעך</span> Ex. 22, 28 wird in der Mechilta z. St. und Temura 4a als Bezeichnung der Priesterhebe erklärt. (S. a. Hoffmann, Mech. des R. Simon b. J., S. 152, 8). Danach bedeutet <span dir=\"rtl\">מדמעת</span> „macht es zur Priesterhebe“, d. h. „macht es dem Nichtpriester verboten wie Priesterhebe.“ — Der Ausdruck <span dir=\"rtl\">מדומע</span> ist dann die Bezeichnung für die Vermischung von Priesterhebe mit Profanem, wenn dieses nicht mindestens hundertmal so viel wie die Hebe ist. S. a. Chagiga III, Anm. 36; Ohal. XVI, 3 und Anm. 67; Tohor. II, 3.</i> es nicht<sup class=\"footnote-marker\">48</sup><i class=\"footnote\"> Da im Falle des Bruches das Fass nicht Priesterhebe ist, macht sein zurückfließender Inhalt den Wein oder das Oel in der Grube nicht zu einer Mischung von Priesterhebe und Profanem, die dem Nichtpriester verboten wäre.</i>. Bis wohin<sup class=\"footnote-marker\">49</sup><i class=\"footnote\"> Bis zu welcher Entfernung muss spätestens der Bruch der das Vergießen (bezw. die Unreinheit) eingetreten sein, damit das Fass der Bedingung gemäß nicht als Priesterhebe gilt.</i> zerbricht es, ohne zu vermengen? Dass es (zurück)rollt und (wieder) in die Grube kommt<sup class=\"footnote-marker\">50</sup><i class=\"footnote\"> Wenn es noch so nahe zur Grube geschädigt wurde, so ist das Fass keine Priesterhebe.</i>. R. Jose sagt: Auch wenn man den Gedanken hatte<sup class=\"footnote-marker\">51</sup><i class=\"footnote\"> Ursprünglich hatte man daran gedacht, die Bedingung zu machen, während des Abscheidens der Hebe hatte man aber nicht daran gedacht. — Nach Tosefta II, 17: Wenn er nicht wusste, dass er die Bedingung machen kann. S. Rasch, <span dir=\"rtl\">תוי״ט</span> und <span dir=\"rtl\">מ״א</span>.</i>. die Bedingung zu machen, machte sie aber nicht, und es zerbricht, so vermengt es nicht, weil es Bedingung des Gerichtshofes<sup class=\"footnote-marker\">52</sup><i class=\"footnote\"> Der oberste Gerichtshof in Jerusalem als autoritative religiöse Behörde d. h. die Weisen haben erklärt: Stillschweigend gilt die Bedingung.</i> ist."
52
+ ]
53
+ ],
54
+ "sectionNames": [
55
+ "Chapter",
56
+ "Mishnah"
57
+ ]
58
+ }
json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Tevul Yom/English/Mishnah Yomit by Dr. Joshua Kulp.json ADDED
@@ -0,0 +1,60 @@
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
1
+ {
2
+ "language": "en",
3
+ "title": "Mishnah Tevul Yom",
4
+ "versionSource": "http://learn.conservativeyeshiva.org/mishnah/",
5
+ "versionTitle": "Mishnah Yomit by Dr. Joshua Kulp",
6
+ "status": "locked",
7
+ "priority": 1.0,
8
+ "license": "CC-BY",
9
+ "shortVersionTitle": "Dr. Joshua Kulp",
10
+ "actualLanguage": "en",
11
+ "languageFamilyName": "english",
12
+ "isBaseText": false,
13
+ "isSource": false,
14
+ "direction": "ltr",
15
+ "heTitle": "משנה טבול יום",
16
+ "categories": [
17
+ "Mishnah",
18
+ "Seder Tahorot"
19
+ ],
20
+ "text": [
21
+ [
22
+ "If one had collected hallah [portions] with the intention of keeping them separate, but in the meantime they had become stuck together: Bet Shammai say: they are connected in the case of a tevul yom. But Bet Hillel say: they are not connected. Pieces of dough [of terumah] that had become stuck together, Or loaves that had become joined, or one who bakes a batter-cake on top of another batter-cake before it could form a crust in the oven, or the froth on the water that was bubbling, or the first scum that rises when boiling groats of beans, or the scum of new wine (r. Judah says: also that of rice): Bet Shammai say: they are connected in the case of a tevul yom. But Bet Hillel say: they are not connected. They agree [that they serve as connectives] if they come into contact with other kinds of uncleanness, whether they be of minor or major grades.",
23
+ "If one had collected pieces of hallah without the intention of separating them afterwards, or a batter-cake that had been baked on another after a crust had formed in the oven, or froth had appeared in the water prior to its bubbling up, or the second scum that appeared in the boiling of groats of beans, or the scum of old wine, or that of oil of all kinds, or of lentils, Rabbi Judah says: also that of beans; All these are defiled when touched by a tevul yom. And there is no need to say, [this is the case if touched] by other sources of uncleanness.",
24
+ "The nail shaped knob on the back of the loaf, or the small globule of salt, or the burnt crust less than a finger's breadth: Rabbi Yose says: whatever is eaten with the loaf becomes unclean [when touched by the tevul yom]. And one doesn't need to say, this is so [when touched] by other unclean things.",
25
+ "A pebble in a loaf or a large globule of salt, or a lupine, or a burnt crust larger than a finger's breadth Rabbi Yose says: whatever is not eaten with the loaf remains clean even when touched by a father of impurity; And it isn't even necessary to say [is this so when touched] by a tevul yom.",
26
+ "Unshelled barley or spelt, root of crowfoot, asafoetida, silphium--Rabbi Judah says: even black beans remain clean even [when coming into contact] with a ‘father of uncleanness’, and there is no need to say [if touched] by a tevul yom, the words of Rabbi Meir. But the sages say: they are clean if touched by a tevul yom, but unclean [when touched] by other sources of impurity. Shelled barley or spelt, or wheat whether shelled or unshelled, or black cumin, or sesame or pepper Rabbi Judah says: also white beans become unclean even when touched by a tevul yom, and there is no need to say [when they have come into contact] with other sources of impurity."
27
+ ],
28
+ [
29
+ "Liquids that come out of a tevul yom are like those which he has touched: neither of them causes defilement. With regard to all others that are unclean, be they of minor or major [degree], the liquids that come out of them are like those they touch; both have first degree impurity. Except for liquid that is a \"father of impurity.\"",
30
+ "A pot which was full of liquid and a tevul yom touched it: If it is terumah, the liquid is disqualified, but the pot is clean. But if the liquid is non-sacred [hullin] then all remains clean. If his hands were defiled [and he touched the liquids in the pot], all becomes unclean. This is a case defiled hands are treated more stringently than a tevul yom. But a greater stringency is applied to a tevul yom than to defiled hands, since a doubtful tevul yom disqualifies terumah, but doubts with regard to defiled hands are clean.",
31
+ "If the porridge was of terumah and the garlic or oil [it contained] was of hullin, and a tevul yom touched part of them, he has disqualified the whole thing; But if the porridge was of hullin and the garlic or oil it contained was of terumah, and a tevul yom touched part of them, he disqualifies only the part he has touched. If the greater part was garlic then they go after the majority. Rabbi Judah said: When is this so? When it formed one cohesive mass in the pot, but if it was scattered small in the mortar, then it is clean, since he wishes that it should be scattered. [Similarly] with all other mashed foods which were mashed with liquids. But those which are usually mashed with liquids and yet were mashed without liquids, though they formed one cohesive mass in the pot, are regarded as a cake of preserved figs.",
32
+ "If the porridge and batter-cake were of hullin and oil of terumah was floating above them, and a tevul yom touched the oil, he disqualifies only the oil. If he stirred it altogether, all the places where the oil goes are disqualified.",
33
+ "Sanctified meat over which the porridge crusted, and a tevul yom touched the crust, the slices [of meat] are permitted. But if he touched one of the slices, that slice and all [the crust] that comes up with it form a connective with the other. Rabbi Yohanan ben Nuri says: the two of them serve as connectives to each other. Similarly, with [cooked] beans that have formed a layer over pieces of bread. Beans or other foods cooked in a pot: when they are still separate, do not serve as connectives; but when they become a solid pulp, they do act as connectives. If they formed several solid masses, they are to be counted. If oil floats on wine and a tevul yom touched the oil, only the oil is disqualified. But Rabbi Yohanan ben Nuri says: each serves as a connective with the other.",
34
+ "A jug which sunk into a cistern containing wine, and a tevul yom touched it: If [he touched it] from the rim and inwards, it serves as a connective; If from the rim and outwards, it does not serve as a connective. Rabbi Yohanan ben Nuri says: even though [the level of wine in the cistern] is the height of a man [above the sunken jar], and he touched [the wine] directly above the mouth of the jar, it serves as a connective.",
35
+ "If a jug had a hole either at its neck, bottom or sides, and a tevul yom touched it [at the hole], it becomes unclean. Rabbi Judah says: if the hole is at its neck or bottom it becomes unclean; but if on its sides, on this side or on that, it remains clean. If one poured [liquid] from one vessel into another, and a tevul yom touched the stream, and there was something within the vessel, then [whatsoever he touches] is neutralized in a hundred and one.",
36
+ "A bubble on a jug which was pierced with holes on its inner side and on its outer side, whether above or below: If [the holes are] opposite one another, it becomes unclean [if touched] by a \"father of uncleanness\" and it becomes unclean if it is in a tent in which there is a corpse. If the inner hole is below and the outer above, it becomes unclean [if touched] by a \"father of uncleanness,\" and it becomes unclean in a tent in which there is a corpse. If the inner hole is above and the outer below, it remains clean if touched by a \"father of uncleanness,\" but it becomes unclean in a tent in which there is a corpse."
37
+ ],
38
+ [
39
+ "Handles to food, which count as connectives when touched by a \"father of uncleanness,\" also count as connectives when touched by a tevul yom. If a food was divided into two yet a small part was still attached: Rabbi Meir says: if one takes hold of the larger part and the smaller part is pulled away with it, behold it is like it. Rabbi Judah says: if one takes hold of the smaller part and the greater is also pulled away with it, then behold it is like it. Rabbi Nehemiah says: [this refers] to the case of the clean portion. But the sages say: [it refers] to the unclean portion. In the case of all other foods, those usually held by the leaf should be taken by the leaf, and those usually held by the stalk should be taken by the stalk.",
40
+ "If a beaten egg was on top of vegetables of terumah, and a tevul yom touches the egg, then he disqualifies only that stalk [of the vegetables] that is opposite the part [of the egg] he touched. Rabbi Yose says: the entire upper layer. But if it was arranged like a cap it does not serve as a connective.",
41
+ "The streak of an egg that had become congealed on the side of a pan and a tevul yom touched it: If within the rim [of the pan] it serves as a connective; But if outside the rim, it does not serve as a connective. Rabbi Yose says that the streak and the part that can be peeled away with it [serves as a connective]. The same applies to beans that had congealed on the rim of the pot.",
42
+ "Dough that had been mixed [with dough of terumah] or that had been leavened with yeast of terumah, is not disqualified by tevul yom. Rabbi Yose and Rabbi Shimon declare it unfit. Dough that had become susceptible [to uncleanness] by a liquid, and it was kneaded with produce juice, and later touched by a tevul yom: Rabbi Elazar ben Judah of Bartota says in the name of Rabbi Joshua: he disqualifies all of it. Rabbi Akiva says in his name: he disqualifies only the part that he touched.",
43
+ "Vegetables of hullin were cooked with oil of terumah and a tevul yom touched it: Rabbi Elazar ben Judah of Bartota says in the name of Rabbi Joshua: he has disqualified the whole thing. Rabbi Akiva says in his name: he disqualifies only the part that he touched.",
44
+ "A clean person who chewed food and it fell on his garments and on a loaf of terumah, it [the loaf] is not susceptible to uncleanness. If he ate crushed olives or moist dates, [or] if his intention was to suck out the pit, and it fell on his garments and on a loaf of terumah, it is susceptible to uncleanness. If he ate dried olives, or dried figs or it was not his intention to suck out the pit, and they fell on his garments and on a loaf of terumah, it is not susceptible to uncleanness. This is the case irrespective of whether it was a clean person or a tevul yom [who was eating]. Rabbi Meir says: in either case it becomes susceptible to uncleanness in the case of a tevul yom, since liquids issuing from unclean persons render anything susceptible whether it was to his liking or not. But the sages say: a tevul yom is not regarded as an unclean person."
45
+ ],
46
+ [
47
+ "If food that was tithe had been rendered susceptible to impurity by a liquid, and a tevul yom or one with unwashed hands touched it, terumah of tithe may still be removed from it in purity, since it only has third degree uncleanness, and third degree uncleanness counts as clean in hullin.",
48
+ "A woman who is a tevulat yom may knead dough, cut off the hallah, and set it apart, and she should arrange it on an Egyptian basket, or on a tray, and then bring it near and call it by its name. For it [the dough] has third degree uncleanness and third degree uncleanness is clean in hullin.",
49
+ "A trough which is a tevulat yom, one may knead dough in it and cut off the portion for hallah and bring it near and call it by name [as hallah]; for it [the trough] has third degree uncleanness and third degree uncleanness is clean in hullin.",
50
+ "A flagon was a tevul yom and they filled it from a cask containing tithes from which terumah had not yet been taken: If one said, let this be terumah of tithe after nightfall, it becomes terumah of tithe. But if he said: let this be the food for the eruv, he has said nothing. If the cask was broken, the contents of the flagon still remain tithe from which terumah had not yet been taken. If the flagon was broken, then what is in the cask still remains tithe from which terumah had not yet been taken.",
51
+ "Originally they said: one may redeem [second tithe] for the produce of an am ha-arez. Later they reconsidered and said: also for money of his.Originally they said that if a man was being led out to execution and said, “Write a get for my wife”, they may write a get and give [it to her]. Later they reconsidered and said, even if he were leaving on a sea voyage or on a caravan journey. Rabbi Shimon Shezuri says: even if he were dangerously ill.",
52
+ "If Ashkelon grappling-irons were broken but their hooks remained, they remain susceptible to impurity. If a pitch-fork, winnowing-fan, or rake, and the same applies to a hair-comb, lost one of its teeth and it was replaced by one of metal, it is susceptible to impurity. And concerning all these Rabbi Joshua said: the scribes have here introduced a new principle of law, and I have no explanation to offer.",
53
+ "If one was taking terumah from a cistern and said: \"Let this be terumah provided it comes up safely,\" [it is implied that he meant] safely from being broken or spilled, but not from becoming impure; But Rabbi Shimon says: also from impurity. If it were broken, it does not render [the contents of the cistern] subject to the restrictions of terumah. How far away can it be broken and still not make [the contents of the cistern] subject to terumah restrictions? Only so far that if it rolls back, it can reach the cistern. Rabbi Yose says: even if one had the intention of making such a stipulation, but did not do so, and it broke, it does not make the [contents of the cistern] subject to terumah restrictions, for this is a stipulation laid down by the court."
54
+ ]
55
+ ],
56
+ "sectionNames": [
57
+ "Chapter",
58
+ "Mishnah"
59
+ ]
60
+ }
json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Tevul Yom/English/Sefaria Community Translation.json ADDED
@@ -0,0 +1,59 @@
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
1
+ {
2
+ "language": "en",
3
+ "title": "Mishnah Tevul Yom",
4
+ "versionSource": "https://www.sefaria.org",
5
+ "versionTitle": "Sefaria Community Translation",
6
+ "status": "locked",
7
+ "license": "CC0",
8
+ "versionTitleInHebrew": "תרגום קהילת ספריא",
9
+ "actualLanguage": "en",
10
+ "languageFamilyName": "english",
11
+ "isBaseText": false,
12
+ "isSource": false,
13
+ "direction": "ltr",
14
+ "heTitle": "משנה טבול יום",
15
+ "categories": [
16
+ "Mishnah",
17
+ "Seder Tahorot"
18
+ ],
19
+ "text": [
20
+ [
21
+ "If one [i.e. a priest] gathered portions of <i>challah</i> [a portion of a batch of bread dough given to a <i>Kohen</i> which becomes holy upon separation, and can only be consumed by <i>Kohanim</i> or their household] with the intention of separating them, and they become stuck together, Beit Shammai say: this is [considered] a connection [for impurity if any part of them is touched] regarding a <i>tevul yom</i> [one who has immersed that day in a <i>mikvah</i>, but who must wait until nightfall to become fully pure, and is of a second degree impurity until then]. Beit Hillel says: it is not [considered] a connection. Regarding pieces of dough [of <i>terumah</i>] that have become stuck to one another, or loaves that have become stuck to one another, [or] if one bakes one flat batter-cake on top of another and they have not yet crusted over in the oven, or the froth on water that is bubbling, or the first froth that rises when boiling groats of beans, or the froth from boiling new wine, and Rabbi Yehuda says: also that of rice, Beit Shammai say: they are [considered] a connection [for impurity] with regard to a <i>tevul yom</i>; Beit Hillel say: they are not [considered] a connection. And they [both] concede regarding all other impurities, whether of minor or major degrees [that these are considered connections].",
22
+ "If one gathered portions of <i>challah</i> with the intention not to separate them, [or] if one bakes a flat batter-cake on top of another and they have crusted over in the oven, or the froth on water that is not bubbling, or the second froth that rises when boiling groats of beans, or the froth from boiling of old wine, or that of any oil, or of lentils, Rabbi Yehudah says: even of beans, [all of these] are rendered impure [if touched] by a <i>tevul yom</i>; and it is needless to say [that this is the case] regarding all other impurities. ",
23
+ "A nail-shaped knob on the back of a loaf [that serves as a sign], or a small grain of salt [stuck to a loaf], or a burnt crust less than a finger's breadth [are all rendered impure impure by contact with a <i>tevul yom</i> and render the loaf impure as well]. Rabbi Yose says: whatever is eaten along with it [i.e. with the loaf] is rendered impure [and renders the entire loaf impure upon contact] with a <i>tevul yom</i>; and it is needless to say [that this is the case] regarding all other impurities.",
24
+ "A pebble in a loaf, or a large grain of salt, or a lupine [in a loaf], or a burnt crust more than a finger's breadth [are not rendered impure]. Rabbi Yose says: whatever is not eaten along with it is pure [even after coming into contact] with an Origin of impurity; and it is needless to say [that this is the case] regarding a <i>tevul yom</i>.",
25
+ "Barley and spelt which are not peeled, crowfoot root, asafoetida, and silphium, Rabbi Yehuda says: also black beans, are pure [even after coming into contact] with an Origin of impurity; and it is needless to say [that this is the case] regarding a <i>tevul yom</i>, according to Rabbi Meir. And the Sages say: they are pure [if they came into contact] with a <i>tevul yom</i>, but they are impure with all [other] impurities. Barley and spelt which are peeled, and wheat regardless of whether it is peeled or not, cumin, and sesame, and pepper, Rabbi Yehuda says: also white beans, are impure regarding a <i>tevul yom</i>; and it is needless to say [that this is the case] regarding all [other] impurities."
26
+ ],
27
+ [
28
+ "Liquids [such as spittle, urine, tears] of a <i>tevul yom</i> [one who has immersed that day in a <i>mikvah</i>, but who must wait until nightfall to become fully pure, and is of a second degree impurity until then] are like the liquids which he has touched; neither of them are rendered impure. And all others who are impure, whether with a minor or a major degree [or impurity], the liquids emitted by them are like liquids which one of them has touched; these and those are of a primary degree [of impurity], except for a liquid which is an Origin of impurity [i.e. such as the spit of urine of a <i>zav</i>]. ",
29
+ "Regarding a pot which was full of liquid which was touched by a <i>tevul yom</i>, if the liquid is <i>terumah</i> [a portion of a crop given to a <i>kohen</i> which becomes holy upon separation, and can only be consumed by <i>kohanim</i> or their household], the liquid is invalidated [i.e. impure], and the pot is pure; and if the liquid is <i>chullin</i> [produce or food that is not sanctified, and is permitted for general consumption], all is pure. If one's hands were soiled [i.e. impure, when he touched the liquids in the pot], all is impure. This is a case where [soiled] hands have a greater stringency than a <i>tevul yom</i>. And a case where a <i>tevul yom</i> has a greater stringency than [soiled] hands is that one with uncertain status as a <i>tevul yom</i> invalidates <i>terumah</i>, yet an uncertainty regarding [soiled] hands is considered pure. ",
30
+ "If a porridge was made of <i>terumah</i> and the garlic or oil [it contained] were of <i>chullin</i>, and a <i>tevul yom</i> touched part of them, he has invalidated [i.e. rendered impure] them all. If the porridge was of <i>chullin</i>, and the garlic or oil were of <i>terumah</i>, and a <i>tevul yom</i> touched part of it, he has only invalidated the part he touched. And if the garlic was greater [than the amount of porridge], then the majority is followed [i.e. and the entire porridge is treated like the garlic]. Rabbi Yehuda said: When is this so? When it forms a single mass in the pot; but if it was scattered with the mortar, it is pure, since one desires for it to be scattered. And [similarly] regarding all other mashed foods which one mashed with liquids. But those which are usually mashed with liquids and yet were mashed without liquids, [even] if they formed a single mass in the pot, they are thereby treated like a cake of preserved figs [i.e. are not considered connected to one another]. ",
31
+ "If a porridge or a flat batter-cake were of <i>chullin</i>, and oil of <i>terumah</i> was floating on them, and a <i>tevul yom</i> touched the oil, he has only invalidated the oil. If he mixed [them together], any place the oil went to is invalid [i.e. impure]. ",
32
+ "Regarding sanctified meat over which a film [from the juices and seasonings] has congealed, if a <i>tevul yom</i> touched the film, the slices [of meat] are permitted [i.e. are not considered connected to the film]. If he touched a slice, the slice and all that comes with it are considered connected to one another. Rabbi Yochanan ben Nuri says: they both [i.e. in the first case as well] are considered connected to one another. And similarly regarding beans which have congealed over slices of bread. Regarding beans cooked in a pot, when they are separated, they are not considered connected [to each other]; when they are in a single mass, they are considered connected; and if there were several masses, they must be counted [i.e. the one that touched the source of impurity retains a primary degree of impurity, and the next mass to touch it retains a second degree impurity, and so on]. Regarding oil which floats on wine, if a <i>tevul yom</i> touched the oil, he has only invalidated the oil. Rabbi Yohanan ben Nuri says: they both are considered connected to one another. ",
33
+ "Regarding a barrel [containing <i>terumah</i> wine] which sank into a cistern of [<i>chullin</i>] wine, and a <i>tevul yom</i> touched it, if [he touched the wine in the barrel] from the rim and inwards, it is considered connected [i.e. all the wine in the barrel is impure]; if from the rim and outwards, it is not considered connected [i.e. it is all pure]. Rabbi Yohanan ben Nuri says: even if he touched [the wine] opposite the mouth of the barrel, above it [at a distance] the height of a person, it is considered a connection.",
34
+ "Regarding a barrel which was pierced, whether at its mouth, its bottom, or its sides, if a <i>tevul yom</i> touched it, it is impure. Rabbi Yehuda says: if [it was pierced] at its mouth or its bottom is it impure; but if on its sides, from this side or that, it is pure. If one pours [<i>terumah</i> liquids] from vessel to vessel, and a <i>tevul yom</i> touched the stream [of liquid], if it [i.e. the lower vessel] contains [a sufficient amount of liquid], it [i.e. the part of the stream which the <i>tevul yom</i> rendered impure] is nullified at one-hundred to one. ",
35
+ "Regarding a bubble [i.e. a hollow imperfection] in a barrel which was pierced, whether from the inside or the outside, whether from above or below, if [the holes are] opposite one another, it is [susceptible to being rendered] impure from [contact with] an Origin of impurity, and impure from [being enclosed in] a corpse's tent. If the inner [hole] is below, and the outer is above, it is [susceptible to being rendered] impure from an Origin of impurity, and impure from a corpse's tent. If the inner [hole] is above and the outer is below, it is pure regarding an Origin of impurity, but it is [susceptible to being rendered] impure from a corpse's tent."
36
+ ],
37
+ [
38
+ "All [stalks of fruits] that serve as handles for the food, those that are considered connected regarding [being touched by] an Origin of impurity, are [also] considered connected regarding a <i>tevul yom</i> [one who has immersed that day in a <i>mikvah</i>, but who must wait until nightfall to become fully pure, and is of a second degree impurity until then]. Food which was sliced, but is attached by a small part, Rabbi Meir says: if one holds the larger part and the smaller part comes up with it, it is thereby like it [i.e. and is considered connected to it with regard to impurity]. Rabbi Yehuda says: if one holds the smaller part and the greater part comes up with it, it is thereby like it. Rabbi Nechemia says: [this rule applies] regarding the pure part [i.e. if one holds the part which was not touched by the <i>tevul yom</i>, all that comes up with it is considered connected]. And the Sages say: [this rule applies] regarding the impure part. And regarding all other foods, those usually held by the leaf should be held by the leaf, and [those usually held] by the stalk should be held by the stalk [and if the food does not fall, it is considered connected].",
39
+ "Regarding vegetables of <i>terumah</i> [a portion of a crop given to a <i>kohen</i> which becomes holy upon separation, and can only be consumed by <i>kohanim</i> or their household] with a beaten egg on top of it, if a <i>tevul yom</i> touched the egg, he has only invalidated that stalk [of the vegetables] that is opposite [the part of the egg which he touched]. Rabbi Yose says: [he has invalidated] the entire upper layer. If it was like a cap [i.e. if the egg inflated in a dome over the vegetables], it is not considered connected.",
40
+ "Regarding a streak of an egg that congealed on the sides of a pan [containing a <i>terumah</i> dish], and a <i> tevul yom</i> touched it, if [he touched it] from the rim inwards, it is considered connected [to the food in the pan, and renders it impure]; if [he touched] from the rim outwards, it is not considered connected. Rabbi Yose says: the streak and any part that is peeled away with it [are considered connected]. And similarly regarding legumes that congealed on the rim of a pot. ",
41
+ "Dough [of <i>chullin</i>] which became mixed [with dough of <i>terumah</i>] or which had been leavened with yeast of <i>terumah</i> is not invalidated by a <i>tevul yom</i>. Rabbi Yose and Rabbi Shimon consider it invalid. Regarding dough which was primed [for impurity] by a liquid, and was kneaded with fruit juice, if a <i>tevul yom</i> touched it, Rabbi Elazar ben Yehudah of Bartota says in the name of Rabbi Yehoshua: he has invalidated all of it. Rabbi Akiva says in his name: he has only invalidated the part which he touched.",
42
+ "Regarding a vegetable of <i>chullin</i> [produce or food that is not sanctified, and is permitted for general consumption] which was cooked with oil of <i>terumah</i>, and a <i>tevul yom</i> touched it, Rabbi Elazar ben Yehudah of Bartota says in the name of Rabbi Yehoshua: he has invalidated it all. Rabbi Akiva says in his name: he has only invalidated the part which he touched.",
43
+ "If a pure person took a bite from some food, and it fell [along with his saliva] onto his clothes and onto a loaf of <i>terumah</i>, it is pure [i.e. the loaf has not been primed for impurity]. If one was eating split olives, or moist dates, as long as he wanted to suck on its pit, if it fell onto his clothes and onto a loaf of <i>terumah</i>, it is impure [i.e. the loaf has been primed to be susceptible to being rendered impure]. If one was eating dried olives, or dry dates, as long as it he did not want to suck on its pit, if it fell onto his clothes and onto a loaf of <i>terumah</i>, it is pure. Like these [cases, this rule applies] regarding both a pure person and a <i>tevul yom</i>. Rabbi Meir says: these and those [i.e. both cases] are impure with regard to a <i>tevul yom</i>, since liquids from an impure person prime [things to become susceptible to being rendered impure], whether in accordance with his desire or not in accordance with his desire. And the Sages say: a <i>tevul yom</i> is not considered an impure person [i.e. and therefore his liquids do not prime for impurity against his desire]. "
44
+ ],
45
+ [
46
+ "Regarding food taken as the [first] tithe, which was primed for impurity by a liquid, if it was then touched by a <i>tevul yom</i> [one who has immersed that day in a <i>mikvah</i>, but who must wait until nightfall to become fully pure, and is of a second degree impurity until then] or by one with soiled [i.e. impure] hands, <i>terumat ma'aser</i> [a tenth of the tithe given to a Levi which must, in turn , be given to a <i>kohen</i> and which becomes holy upon separation, and can only be consumed by <i>kohanim</i> or their household] may be separated from it in purity, because it is of a third degree [level of impurity], and something of a third degree is pure with regard to <i>chullin</i> [produce or food that is not sanctified, and is permitted for general consumption].",
47
+ "A woman who is a <i>tevulat yom</i> may knead dough, cut off a portion for <i>challah</i>, and separate it, and place it in a basket of twigs or on a tray, and then bring it near [to the rest of the dough] and call it a name [i.e. declare it to be <i>challah</i>]; because it is of a third degree [impurity], and something of a third degree is pure with regard to <i>chullin</i>.",
48
+ "Regarding a [kneading] trough which is a <i>tevulat yom</i> [i.e. which was immersed that day], one may knead dough in it, and cut off a portion for <i>challah</i>, and bring [the rest of the dough] near, and call it a name [of <i>challah</i>]; because it is of a third degree [impurity], and something of a third degree is pure with regard to <i>chullin</i>.",
49
+ "Regarding a bottle which is a <i>tevul yom</i> which was filled from a cask of [first] tithes which are <i>tevel</i> [produce from which <i>terumah</i> has not yet been taken], if one said, \"Let this become <i>terumah</i> of the tithe once night falls,\" it thereby is <i>terumah</i> of the tithe [once night falls]. If one [then] said, \"Let this [food] be for an <i>eruv</i> [an amount of food set aside in a designated place in order to merge separate domains for the purposes of carrying and traveling on Shabbat],\" he has said nothing. If the cask was broken, the content of bottle remains in its state of <i>tevel</i> [i.e. as though the <i>terumah</i> of the tithe has not yet been taken]. If the bottle was broken, the content of the cask remains it its state of <i>tevel</i>.",
50
+ "Initially they would say: One may redeem [fruits of the second tithe] for the produce of an <i>am ha'aretz</i> [one who is lax in observing tithes and purity laws]. They then went back and said: also for his money [without fearing that the money may itself be of second-tithe products]. Initially they would say: One who is being taken out [for sentencing] in shackles, if he said, “Write a divorce document for my wife,” they may thereby write one and give it [to her]. They then went back and said: even one who sets out [on a sea voyage], or who departs in a caravan. Rabbi Shimon Shezuri says: even one who is dangerously ill.",
51
+ "Ashkelon grappling-irons which were broken but have their hooks still intact are thereby [susceptible to being rendered] impure. A pitch-fork, or winnowing-fork, or a rake, and similarly a hair-comb that one of its teeth had been removed and a metal one fashioned for it, are thereby [susceptible to being rendered] impure. And concerning all these Rabbi Yehoshua said, \"The scribes have innovated a new matter, and I have nothing to respond.\"",
52
+ "If one separating <i>terumah</i> from a vat [of wine] said: \"Let this be <i>terumah</i>, provided it comes up in peace,\" [this is understood to mean] in peace from breakage or spillage, but not from impurity. Rabbi Shimon says: even from impurity. If it broke [and the wine fell back into the vat], it does not make [the contents of the vat] into <i>demai</i> [produce from which it is uncertain whether <i>terumah</i> or tithes were already taken]. Up to how far away can it break and [still] not make [the contents of the vat] into <i>demai</i>? [Far enough] such that it rolls back to reach the vat. Rabbi Yose says: even regarding one who had the intention of making such a stipulation, but did not stipulate, if it broke, it does not make the [contents of the vat] into <i>demai</i>, for this is a stipulation of the court."
53
+ ]
54
+ ],
55
+ "sectionNames": [
56
+ "Chapter",
57
+ "Mishnah"
58
+ ]
59
+ }
json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Tevul Yom/English/Talmud Bavli. German. Lazarus Goldschmidt. 1929 [de].json ADDED
@@ -0,0 +1,62 @@
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
1
+ {
2
+ "language": "en",
3
+ "title": "Mishnah Tevul Yom",
4
+ "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001042448/NLI",
5
+ "versionTitle": "Talmud Bavli. German. Lazarus Goldschmidt. 1929 [de]",
6
+ "status": "locked",
7
+ "priority": 0.25,
8
+ "license": "Public Domain",
9
+ "versionNotes": "",
10
+ "digitizedBySefaria": true,
11
+ "shortVersionTitle": "Lazarus Goldschmidt, 1929 ",
12
+ "actualLanguage": "de",
13
+ "languageFamilyName": "german",
14
+ "isBaseText": false,
15
+ "isSource": false,
16
+ "direction": "ltr",
17
+ "heTitle": "משנה טבול יום",
18
+ "categories": [
19
+ "Mishnah",
20
+ "Seder Tahorot"
21
+ ],
22
+ "text": [
23
+ [
24
+ "<b>W</b><small>ENN JEMAND</small> T<small>EIGHEBEN<sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\">Cf. Num. 15,20.</i> SAMMELT IN DER</small> A<small>BSICHT, SIE WIEDER</small> W<small>ZU TRENNEN, UND SIE ANEINANDER KLEBEN, SO GILT DIES, WIE DIE</small> S<small>CHULE ŠAMMAJS SAGT, ALS</small> V<small>ERBINDUNG BEIM AM SELBEN</small> T<small>AGE</small> U<small>NTERGETAUCHTEN</small><sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\">Wenn ein solcher eines der Stücke berührt, sind alle untauglich.</i>, <small>UND WIE DIE</small> S<small>CHULE</small> H<small>ILLELS SAGT, NICHT ALS</small> V<small>ERBINDUNG</small>. W<small>ENN</small> T<small>EIGSTÜCKE</small><sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\">Von Hebe, ebenso die weiter genannten Dinge.</i> <small>ANEINANDER KLEBEN</small>, B<small>ROTE ANEINANDER KLEBEN, JEMAND</small> P<small>LÄTZCHEN AN</small> P<small>LÄTZCHEN IM</small> O<small>FEN BACKT UND SIE NOCH KEINE</small> K<small>RUSTE HABEN, DER</small> G<small>ISCHT AUF DEM</small> W<small>ASSER</small> B<small>LASEN</small><sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\">Sodaß der Gischt durch den Schaum vom Wasser getrennt ist.</i> <small>SCHLÄGT</small>, B<small>OHNENGRAUPEN ERSTMALIG ZU SIEDEN</small><sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\">Das Wasser ist noch klar u. die einzelnen Bohnen haben noch nicht gekocht; beim 2. Aufkochen beginnen sie breiig zu werden.</i> <small>BEGINNEN, NEUER</small> W<small>EIN AUFSCHÄUMT</small>, R. J<small>EHUDA SAGT, DIES GELTE AUCH VOM</small> R<small>EISE, SO GILT DIES, WIE DIE</small> S<small>CHULE</small> Š<small>AMMAJS SAGT, ALS</small> V<small>ERBINDUNG BEIM AM SELBEN</small> T<small>AGE</small> U<small>NTERGETAUCHTEN, UND WIE DIE</small> S<small>CHULE</small> H<small>ILLELS SAGT, NICHT ALS</small> V<small>ERBINDUNG</small>. S<small>IE PFLICHTET JEDOCH BEI ALLEN ANDEREN</small> U<small>NREINHEITEN</small><sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\">Daß dies als Verbindung gilt; berührt beispielsweise ein Unreiner den Schaum, so ist der ganze Inhalt des Gefäßes unrein.</i> <small>BEI, OB LEICHTE ODER SCHWERE</small>.",
25
+ "W<small>ENN JEMAND</small> T<small>EIGHEBEN SAMMELT IN DER</small> A<small>BSICHT, SIE NICHT ZU TRENNEN</small>, P<small>LÄTZCHEN AN</small> P<small>LÄTZCHEN IM</small> O<small>FEN BACKT UND SIE EINE</small> K<small>RUSTE HABEN, DER GISCHT AUF DEM</small> W<small>ASSER KEINE</small> B<small>LASEN SCHLÄGT</small>, B<small>OHNENGRAUPEN ZWEITMALIG SIEDEN, ALTER</small> W<small>EIN</small>, Ö<small>L IMMER, ODER</small> L<small>INSEN</small> [<small>BEIM</small> K<small>OCHEN</small>] <small>AUFSCHÄUMEN</small>, R. J<small>EHUDA SAGT, DIES GELTE AUCH VON</small> P<small>LATTERERBSEN, SO WERDEN SIE</small><sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\">Der ganze Inhalt des Gefäßes; sie gelten als verbunden.</i> <small>DURCH EINEN AM SELBEN</small> T<small>AGE</small> U<small>NTERGETAUCHTEN UNREIN, UND SELBSTVERSTÄNDLICH DURCH ANDERE</small> U<small>NREINHEITEN</small>.",
26
+ "E<small>INE</small> Z<small>ACKE HINTEN AM</small> L<small>AIBE, EIN KLEINES</small> S<small>ALZKRÜMCHEN ODER EINE ANGEBRANNTE STELLE UNTER FINGERBREITE, R</small>. J<small>OSE SAGT, ALLES, WAS MITGEGESSEN WIRD, MACHEN UNREIN</small><sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\">Den ganzen Laib, wenn er diese berührt.</i> <small>DURCH EINEN AM SELBEN</small> T<small>AGE</small> U<small>NTERGETAUCHTEN, UND SELBSTVERSTÄNDLICH AUCH DURCH JEDE ANDERE</small> U<small>NREINHEIT</small>.",
27
+ "E<small>IN</small> S<small>TEINCHEN IM</small> B<small>ROTLAIBE, EINE GROSSE</small> S<small>ALZKRUME, EINE</small> L<small>UPINE</small><sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\">Solche werden oft als Kennzeichen an das Brot geklebt, zur Vermeidung von Verwechslungen.</i> <small>ODER EINE ANGEBRANNTE</small> S<small>TELLE ÜBER</small> F<small>INGERBREITE</small>, R. J<small>OSE SAGT, ALLES, WAS DAMIT NICHT MITGEGESSEN WIRD, BLEIBEN REIN</small><sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\">Bei Berührung dieser bleibt das Brot rein.</i><small>BEI EINER</small> H<small>AUPTUNREINHEIT, UND SELBSTVERSTÄNDLICH BEI EINEM AM SELBEN</small> T<small>AGE</small> U<small>NTERGETAUCHTEN</small>.",
28
+ "G<small>ERSTE UND</small> D<small>INKEL, WENN SIE UNGESCHÄLT SIND</small>, A<small>SANTWURZEL</small>, A<small>SANT UND</small> A<small>LUM</small><sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\">Vieil, <i>ἂλίμος,</i> strauchartiger Spinat.</i>, R. J<small>EHUDA SAGT, AUCH SCHWARZE</small> B<small>OHNEN, BLEIBEN BEI EINER</small> H<small>AUPTUNREINHEIT REIN</small><sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\">Sie sind keine Speisen u. für die Unreinheit nicht empfänglich.</i>, <small>UND SELBSTVERSTÄNDLICH BEI EINEM AM SELBEN</small> T<small>AGE</small> U<small>NTERGETAUCHTEN</small> – <small>SO</small> R. M<small>EÍR; DIE</small> W<small>EISEN SAGEN, SIE SEIEN BEI EINEM AM SELBEN</small> T<small>AGE</small> U<small>NTERGETAUCHTEN REIN UND DURCH JEDE ANDERE</small> U<small>NREINHEIT UNREIN</small>. G<small>ERSTE UND</small> D<small>INKEL, WENN SIE GESCHÄLT SIND</small>, W<small>EIZEN OB GESCHÄLT ODER UNGESCHÄLT</small>, K<small>ÜMMEL</small>, S<small>ESAM UND</small> P<small>FEFFER</small>, R. J<small>EHUDA SAGT, AUCH WEISSE</small> B<small>OHNEN, WERDEN DURCH EINEN AM SELBEN</small> T<small>AGE</small> U<small>NTERGETAUCHTEN UNREIN, UND SELBSTVERSTÄNDLICH DURCH JEDE ANDERE</small> U<small>NREINHEIT</small>."
29
+ ],
30
+ [
31
+ "<b>D</b><small>IE</small> F<small>LÜSSIGKEIT</small><sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\">Ausscheidungeh aus dem Körper.</i> <small>EINES AM SELBEN</small> T<small>AGE</small> U<small>NTERGETAUCHTEN GLEICHT DEN VON IHM BERÜHRTEN</small> F<small>LÜSSIGKEITEN, DIESE UND JENE MACHEN NICHT UNREIN; BEI ALLEN ANDEREN</small> U<small>NREINEN, OB SCHWER ODER LEICHT [UNREIN], GLEICHT DIE AUS IHNEN KOMMENDE</small> F<small>LÜSSIGKEIT DEN VON IHNEN BERÜHRTEN</small> F<small>LÜSSIGKEITEN</small>. D<small>IESE UND JENE SIND ERSTGRADIG [UNREIN</small>]<sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\">Cf. Par. VIII,7.</i>, <small>AUSGENOMMEN DIE</small> F<small>LÜSSIGKEIT, DIE</small> H<small>AUPTUNREINHEIT</small><sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\">Die Ausscheidungen des Flußbehafteten; cf. Zab. V,7.</i> <small>IST</small>.",
32
+ "W<small>ENN EIN AM SELBEN</small> T<small>AGE</small> U<small>NTERGETAUCHTER EINEN TOPF</small> (<small>VOLL</small>) <small>MIT</small> F<small>LÜSSIGKEIT BERÜHRT HAT, SO IST, WENN ES</small> H<small>EBE IST, DIE</small> F<small>LÜSSIGKEIT UNTAUGLICH UND DER</small> T<small>OPF REIN, UND WENN ES EINE PROFANE</small> F<small>LÜSSIGKEIT IST, ALLES REIN; SIND SEINE</small> H<small>ÄNDE NICHT REIN, SO IST ALLES UNREIN</small>. H<small>IERIN IST ES BEI DEN</small> H<small>ÄNDEN STRENGER ALS BEIM AM SELBEN</small> T<small>AGE</small> U<small>NTERGETAUCHTEN</small>. U<small>ND STRENGER IST ES BEIM AM SELBEN</small> T<small>AGE</small> U<small>NTERGETAUCHTEN ALS BEI DEN</small> H<small>ÄNDEN, DENN BEI EINEM</small> Z<small>WEIFEL MACHT DER AM SELBEN</small> T<small>AGE</small> U<small>NTERGETAUCHTE DIE</small> H<small>EBE UNTAUGLICH, WÄHREND ES BEI DEN</small> H<small>ÄNDEN IN EINEM</small> Z<small>WEIFEL REIN IST</small>.",
33
+ "W<small>ENN DER</small> B<small>REI VON</small> H<small>EBE UND DER</small> K<small>NOBLAUCH UND DAS</small> Ö<small>L VON</small> P<small>ROFANEM IST, UND EIN AM SELBEN</small> T<small>AGE</small> U<small>NTERGETAUCHTER EINEN</small> T<small>EIL DAVON BERÜHRT HAT, SO HAT ER ALLES UNTAUGLICH GEMACHT</small>. W<small>ENN ABER DER</small> B<small>REI VON</small> P<small>ROFANEM UND DER</small> K<small>NOBLAUCH UND DAS</small> Ö<small>L VON</small> H<small>EBE IST, UND EIN AM SELBEN</small> T<small>AGE</small> U<small>NTERGETAUCHTER EINEN</small> T<small>EIL DAVON BERÜHRT HAT, SO HAT ER NUR DIE</small> S<small>TELLE, DIE ER BERÜHRT HAT, UNTAUGLICH GEMACHT; IST DER</small> K<small>NOBLAUCH MEHR, SO RICHTE MAN SICH NACH DER</small> M<small>EHRHEIT</small>. R. J<small>EHUDA SAGTE</small>: D<small>IES NUR DANN, WENN ER</small><sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\">Der Knoblauch mit dem Öl.</i> <small>EINEN FESTEN</small> K<small>LUMPEN IN DER</small> S<small>CHÜSSEL BILDET, IST ER ABER IM</small> M<small>ÖRSER ZERBRÖCKELT WORDEN, SO IST ER REIN</small><sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\">Nur die berührte Stelle ist unrein.</i>, <small>WEIL DIE</small> Z<small>ERBRÖCKELUNG ERWÜNSCHT IST</small>. E<small>BENSO ALLES ANDERE, DAS MAN MIT EINER</small> F<small>LÜSSIGKEIT ZERSTOSSEN HAT; WENN MAN ABER ETWAS, DAS MAN GEWÖHNLICH MIT EINER</small> F<small>LÜSSIGKEIT ZU ZERSTOSSEN PFLEGT, OHNE</small> F<small>LÜSSIGKEIT ZERSTOSSEN HAT, UND ES EINEN FESTEN</small> K<small>LUMPEN IN DER</small> S<small>CHÜSSEL BILDET, SO GLEICHT ES EINEM</small> F<small>EIGENKRANZE</small><sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\">Bei dem nur die berührte Stelle tinrein ist.</i>.",
34
+ "W<small>ENN DER</small> B<small>REI UND DIE</small> P<small>LÄTZCHEN VON</small> P<small>ROFANEM SIND UND</small> Ö<small>L VON</small> H<small>EBE AUF IHNEN SCHWIMMT, UND EIN AM SELBEN</small> T<small>AGE</small> U<small>NTERGETAUCHTER DAS</small> Ö<small>L BERÜHRT, SO HAT ER NUR DAS</small> Ö<small>L UNTAUGLICH GEMACHT; HAT MAN SIE ZERRÜHRT, SO HAT ER ALLES, WOHIN DAS</small> Ö<small>L GEKOMMEN IST, UNTAUGLICH GEMACHT</small>.",
35
+ "W<small>ENN ÜBER DEM</small> F<small>LEISCHE VON</small> H<small>EILIGEM DIE</small> G<small>ALLERTE VERKRUSTET IST UND EIN AM SELBEN</small> T<small>AGE</small> U<small>NTERGETAUCHTER DIE</small> G<small>ALLERTE BERÜHRT HAT, SO SIND DIE</small> [F<small>LEISCH</small>]<small>STÜCKE ERLAUBT; HAT ER EIN</small> S<small>TÜCK BERÜHRT, SO IST DAS</small> S<small>TÜCK UND ALLES, WAS DAMIT HERAUFKOMMT, MITEINANDER VERBUNDEN</small>. R. J<small>OḤANAN</small> B. N<small>URI SAGT, BEIDES</small><sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\">Die Gallerte u. das Fleisch.</i> <small>SEI MITEINANDER VERBUNDEN</small>. D<small>ASSELBE GILT AUCH VON</small> H<small>ÜLSENFRÜCHTEN, DIE SICH AUF</small> B<small>ROTSTÜCKEN VERKRUSTET HABEN</small>. H<small>ÜLSENFRÜCHTE IM</small> T<small>OPFE GELTEN, WENN SIE EINZELN SIND, ALS NICHT VERBUNDEN, UND WENN SIE EINEN FESTEN</small> K<small>LUMPEN BILDEN, ALS VERBUNDEN; SIND ES MEHRERE</small> K<small>LUMPEN, SO SIND SIE ZU ZÄHLEN</small><sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\">Nach den Unreinheitsgraden: das berührte ist erstgradig unrein, das nächste zweitgradig usw.</i>. W<small>ENN ÖL AUF</small> W<small>EIN SCHWIMMT UND EIN AM SELBEN</small> T<small>AGE</small> U<small>NTERGETAUCHTER DAS</small> Ö<small>L BERÜHRT HAT, SO HAT ER NUR DAS</small> Ö<small>L UNTAUGLICH GEMACHT</small>; R. J<small>OḤANAN B</small>. N<small>URI SAGT, BEIDES SEI MITEINANDER VERBUNDEN</small>.",
36
+ "W<small>ENN MAN EIN</small> F<small>ASS</small><sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\">Mit Wein von Hebe. od. Heiligem.</i> <small>IN EINE</small> K<small>UFE MIT</small> W<small>EIN HINABGELASSEN HAT UND EIN AM SELBEN</small> T<small>AGE</small> U<small>NTERGETAUCHTER IHN BERÜHRT, SO GILT ES</small>, <small>WENN VOM</small> R<small>ANDE EINWÄRTS</small><sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\">Innerhalb der Mündung des Fasses.</i>, <small>ALS VERBUNDEN, UND WENN VOM</small> R<small>ANDE AUSWÄRTS, ALS NICHT VERBUNDEN</small><sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\">Aus dem Wortlaute geht nicht hervor, worum es sich eigentlich handelt; auch die Kommentare tasten im Dunklen u. erklären verschieden.</i>. R. J<small>OḤANAN B</small>. N<small>URI SAGT, AUCH WENN ER IN</small> M<small>ANNESHÖHE ÜBER DER</small> M<small>ÜNDUNG BERÜHRT HAT, GELTE ES ALS VERBUNDEN</small>.",
37
+ "W<small>ENN EIN</small> F<small>ASS EIN</small> L<small>OCH HAT, OB AM</small> B<small>ODEN ODER AN DER</small> S<small>EITE, UND EIN AM SELBEN</small> T<small>AGE</small> U<small>NTERGETAUCHTER ES BERÜHRT HAT, SO IST ES UNREIN</small><sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\">Dh. bei Hebe untauglich.</i>. R. J<small>EHUDA SAGT, WENN AM</small> R<small>ANDE ODER AM</small> B<small>ODEN, SEI ES UNREIN, UND WENN AN DEN</small> S<small>EITEN</small><sup class=\"footnote-marker\">13</sup><i class=\"footnote\">Wenn er diese Stelle berührt hat.</i>, <small>DA ODER DORT, SEI ES REIN</small>. W<small>ENN MAN</small> [W<small>EIN</small>] <small>AUS EINEM</small> G<small>EFÄSSE IN EIN ANDERES UMGIESST UND EIN AM SELBEN</small> T<small>AGE</small> U<small>NTERGETAUCHTER DEN</small> S<small>TRAHL BERÜHRT, SO GEHT ES, WENN DARIN SOVIEL IST, IN HUNDERTUNDEINEM</small><sup class=\"footnote-marker\">14</sup><i class=\"footnote\">Wenn der Inhalt des unteren Gefäßes das Hundertfache beträgt.</i><small>AUF</small>.",
38
+ "I<small>ST EINE</small> B<small>LASE AM</small> F<small>ASSE</small><sup class=\"footnote-marker\">15</sup><i class=\"footnote\">Eine beim Brennen an der Wandung entstandene hohle Stelle.</i><small>INNEN UND AUSSEN DURCHLÖCHERT, OB OBEN ODER UNTEN, SO IST [DER</small> I<small>NHALT, WENN DIE</small> L<small>ÖCHER] EINANDER GEGENÜBER SIND, UNREIN DURCH EINE</small> H<small>AUPTUNREINHEIT UND UNREIN DURCH TOTENBEZELTUNG, WENN INNEN UNTEN UND AUSSEN OBEN, UNREIN DURCH EINE</small> H<small>AUPTUNREINHEIT UND UNREIN DURCH</small> T<small>OTENBEZELTUNG, UND WENN INNEN OBEN UND AUSSEN UNTEN, REIN BEI EINER</small> H<small>AUPTUNREINHEIT UND UNREIN DURCH</small> T<small>OTENBEZELTUNG</small>."
39
+ ],
40
+ [
41
+ "A<small>LLE</small> S<small>TIELE VON</small> S<small>PEISEN</small><sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\">Woran sie angefaßt werden, beispielsweise der Stengel an der Frucht od. der Knochen am Fleische.</i>, <small>DIE BEI DER</small> H<small>AUPTUNREINHEIT ALS VERBUNDEN GELTEN</small><sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\">Zur Speise gehören; cf. Uzç. I,1.</i>, <small>GELTEN ALS VERBUNDEN AUCH BEIM AM SELBEN</small> T<small>AGE</small> U<small>NTERGETAUCHTEN</small><sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\">Auch bei der Untauglichmachung von Hebe u. Heiligem.</i>. W<small>ENN VON EINER</small> S<small>PEISE EIN</small> T<small>EIL ABGEBROCHEN IST UND NOCH ETWAS ZUSAMMENHÄLT, SO GLEICHT ER, WIE</small> R. M<small>EÍR SAGT, WENN BEIM</small> A<small>NFASSEN DES GRÖSSEREN</small> T<small>EILES DER KLEINERE MITKOMMT, JENEM</small>; R. J<small>EHUDA SAGT, WENN BEIM</small> A<small>NFASSEN DES KLEINEREN</small> T<small>EILES DER GRÖSSERE MITKOMMT, GLEICHE ER DIESEM</small>. R. N<small>EḤEMJA SAGT, DES REINEN</small><sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\">Wenn beim Anfassen des nicht berührten Teiles der berührte mitkommt, gilt er als verbunden.</i>; <small>DIE</small> W<small>EISEN SAGEN, DES</small> U<small>NREINEN</small>. B<small>EI ALLEN ÜBRIGEN</small> S<small>PEISEN</small><sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\">Gemüse u. Kräuter.</i> <small>RICHTE MAN SICH, WENN MAN SIE AM</small> B<small>LATTE ANZUFASSEN PFLEGT, NACH DEM</small> B<small>LATTE</small><sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\">Ist dieses unversehrt, so gehört das daran hängende dazu.</i>, <small>UND WENN MAN SIE AM</small> S<small>TENGEL ANZUFASSEN PFLEGT, NACH DEM</small> S<small>TENGEL</small>.",
42
+ "W<small>ENN AUF</small> G<small>RÜNKRAUT VON</small> H<small>EBE EIN ZERRÜHRTES</small> E<small>I SICH BEFINDET UND EIN AM SELBEN</small> T<small>AGE</small> U<small>NTERGETAUCHTER DAS</small> E<small>I BERÜHRT, SO MACHT ER NUR DEN</small> S<small>TENGEL AN DIESER</small> S<small>TELLE UNTAUGLICH</small><sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\">Das profane Ei wird zwar sonst dadurch nicht untauglich, da es aber zerrührt ist, gehört es zum Kraute.</i>; R. J<small>OSE SAGT, DIE GANZE OBERE</small> S<small>CHICHT</small>. B<small>ILDET ES EINE</small> A<small>RT</small> H<small>ELM</small><sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\">Wenn das Ei durch den Luftdruck beim Kochen eine Blase bildet u. in der Mitte das Grünkraut nicht berührt.</i>, <small>SO GILT ES NICHT ALS VERBUNDEN</small>.",
43
+ "W<small>ENN EIN</small> F<small>ADEN VON EINEM</small> E<small>I SICH AN DER</small> W<small>AND DER</small> K<small>ASSEROLLE</small><sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\">In der eine Speise von Hebe sich befindet.</i> <small>VERKRUSTET HAT UND EIN AM SELBEN</small> T<small>AGE</small> U<small>NTERGETAUCHTER IHN BERÜHRT, SO GILT ER, WENN INNERHALB DES</small> R<small>ANDES, ALS VERBUNDEN, UND WENN AUSSERHALB DES</small> R<small>ANDES, NICHT ALS VERBUNDEN</small>. R. J<small>OSE SAGT, DER</small> F<small>ADEN, UND ALLES WAS [VON DER</small> S<small>PEISE</small>] <small>MITKOMMT</small><sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\">Beim Ablösen des Fadens, sei untauglich.</i>. D<small>ASSELBE GILT AUCH VON</small> H<small>ÜLSENFRÜCHTEN, DIE SICH AM</small> R<small>ANDE DES</small> T<small>OPFES VERKRUSTET HABEN</small>.",
44
+ "T<small>EIG, DEM</small> H<small>EBE BEIGEMISCHT IST ODER DER MIT</small> S<small>AUERTEIG VON</small> H<small>EBE GESÄUERT WORDEN IST, WIRD NICHT UNTAUGLICH DURCH EINEN AM SELBEN</small> T<small>AGE</small> U<small>NTERGETAUCHTEN; NACH</small> R. J<small>OSE UND</small> R. Š<small>IMO͑N WIRD ER UNTAUGLICH</small>. W<small>ENN EIN DURCH EINE</small> F<small>LÜSSIGKEIT BEFÄHIGT</small><sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\">Für die Unreinheit.</i><small>GEMACHTER</small> T<small>EIG MIT</small> F<small>RUCHTSAFT</small><sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\">Der nicht zu den für die Unreinheit empfänglich machenden Flüssigkeiten gehört.</i><small>GEKNETET WORDEN IST UND EIN AM SELBEN</small> T<small>AGE</small> U<small>NTERGETAUCHTER IHN BERÜHRT HAT, SO HAT ER, WIE</small> R. E<small>LEA͑ZAR B</small>. J<small>EHUDA AUS</small> B<small>ARTOTHA IM</small> N<small>AMEN</small> R. J<small>EHOŠUA͑S SAGT, DAS GANZE</small> (<small>UNTAUGLICH GEMACHT</small>), <small>UND WIE</small> R. A͑<small>QIBA IN DESSEN</small> N<small>AMEN SAGT, NUR DIE BERÜHRTE</small> S<small>TELLE UNTAUGLICH GEMACHT</small>.",
45
+ "W<small>ENN MAN</small> G<small>RÜNKRAUT VON</small> P<small>ROFANEM MIT</small> Ö<small>L VON</small> H<small>EBE GEKOCHT</small> T<small>AGE</small> U<small>NTERGETAUCHTER ES BERÜHRT HAT, SO HAT ER, WIE</small> R. E<small>LEA͑ZAR B</small>. J<small>EHUDA AUS</small> B<small>ARTOTHA IM</small> N<small>AMEN</small> R. J<small>EHOŠUA͑S SAGT, DAS GANZE (UNTAUGLICH GEMACHT), UND WIE</small> R. A͑<small>QIBA IN DESSEN</small> N<small>AMEN SAGT, NUR DIE BERÜHRTE</small> S<small>TELLE UNTAUGLICH GEMACHT</small>.",
46
+ "W<small>ENN EIN</small> R<small>EINER EINE</small> S<small>PEISE KAUT UND ETWAS IHM AUF DIE</small> K<small>LEIDER ODER AUF EINEN</small> L<small>AIB VON</small> H<small>EBE FÄLLT, SO SIND SIE REIN</small><sup class=\"footnote-marker\">13</sup><i class=\"footnote\">Der Laib wird durch den Speichel nicht verunreinigungsfähig.</i>. W<small>ENN JEMAND GEPLATZTE</small> O<small>LIVEN ODER SAFTIGE</small> D<small>ATTELN ISST UND DEN</small> K<small>ERN AUSSAUGEN WILL, UND ETWAS IHM AUF DIE</small> K<small>LEIDER ODER AUF EINEN</small> L<small>AIB VON</small> H<small>EBE FÄLLT, SO SIND SIE UNREIN</small><sup class=\"footnote-marker\">14</sup><i class=\"footnote\">Weil ihm die Flüssigkeit erwünscht ist.</i>. W<small>ENN JEMAND TROCKENE</small> O<small>LIVEN ODER GETROCKNETE</small> D<small>ATTELN ISST UND DEN</small> K<small>ERN NICHT AUSSAUGEN WILL, UND ETWAS IHM AUF DIE KLEIDER ODER AUF EINEN</small> L<small>AIB VON</small> H<small>EBE FÄLLT, SO SIND SIE REIN</small>. O<small>B EIN</small> R<small>EINER ODER EIN AM SELBEN</small> T<small>AGE</small> U<small>NTERGETAUCHTER</small>, <small>SIE GLEICHEN HIERBEI EINANDER</small>. R. M<small>EÍR SAGT, IN DIESEM UND IN JENEM</small> F<small>ALLE SEIEN SIE BEI EINEM AM SELBEN</small> T<small>AGE</small> U<small>NTERGETAUCHTEN UNREIN, WEIL DIE</small> F<small>LÜSSIGKEITEN EINES</small> U<small>NREINEN VERUNREINIGUNGSFÄHIG MACHEN OB ERWÜNSCHT ODER NICHT ERWÜNSCHT</small>. D<small>IE</small> W<small>EISEN SAGEN, EIN AM SELBEN</small> T<small>AGE</small> U<small>NTERGETAUCHTER SEI NICHT UNREIN</small>."
47
+ ],
48
+ [
49
+ "<b>W</b><small>ENN EINE</small> S<small>PEISE VOM</small> Z<small>EHNTEN DURCH EINE</small> F<small>LÜSSIGKEIT EMPFÄNGLICH</small><sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\">Für die Unreinheit, durch Befeuchtung.</i> <small>GEWORDEN IST UND EIN AM SELBEN</small> T<small>AGE</small> U<small>NTERGETAUCHTER ODER UNREINE</small> H<small>ÄNDE SIE BERÜHRT HABEN, SO IST DAVON DIE</small> Z<small>EHNTHEBE</small><sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\">Die der Levite an den Priester zu entrichten hat; cf. Jab. Fol. 86a.</i> <small>IN</small> R<small>EINHEIT ABZUSONDERN, WEIL SIE DRITTGRADIG [UNREIN] IST, UND BEI</small> P<small>ROFANEM DAS DRITTGRADIGE ALS REIN GILT</small>.",
50
+ "E<small>INE</small> F<small>RAU, DIE AM SELBEN</small> T<small>AGE UNTERGETAUCHT IST, DARF DEN</small> T<small>EIG KNETEN UND DIE</small> T<small>EIGHEBE</small><sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\">Die, solange sie noch nicht als solche bezeichnet worden ist, profan ist.</i> <small>ABTRENNEN UND ABSONDERN, IN EINEN</small> K<small>ORB ODER AUF EIN</small> B<small>RETT LEGEN, ANLEGEN</small><sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\">An den Teig; cf. Hal. I,9.</i> <small>UND MIT</small> N<small>AMEN BENENNEN</small><sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\">Erst wenn sie sie nicht mehr zu berühren braucht.</i>, <small>WEIL</small> [<small>DER</small> T<small>EIG</small>] <small>DRITTGRADIG IST, UND BEI</small> P<small>ROFANEM DAS DRITTGRADIGE ALS REIN GILT</small>.",
51
+ "M<small>AN DARF IN EINEM AM SELBEN</small> T<small>AGE UNTERGETAUCHTEN</small> T<small>ROGE DEN</small> T<small>EIG KNETEN UND DAVON DIE</small> T<small>EIGHEBE ABTRENNEN, SIE ANLEGEN UND MIT</small> N<small>AMEN BENENNEN, WEIL [DER</small> T<small>EIG</small>] <small>DRITTGRADIG IST, UND BEI</small> P<small>ROFANEM DAS DRITTGRADIGE ALS REIN GILT</small>.",
52
+ "H<small>AT MAN AUS EINEM</small> F<small>ASSE MIT HEBEPFLICHTIGEM</small> Z<small>EHNTEN</small><sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\">Von dem die Zehnthebe für den Priester noch nicht entrichtet ist.</i><small>IN EINE AM SELBEN</small> T<small>AGE UNTERGETAUCHTE</small> K<small>RUKE ABGEFÜLLT, SO IST, WENN MAN GESAGT HAT, DIES SEI</small> Z<small>EHNTHEBE SOBALD ES DUNKEL</small><sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\">Dann ist die Kruke völlig rein.</i> <small>GEWORDEN IST</small>, [<small>DER</small> I<small>NHALT</small>] Z<small>EHNTHEBE; WENN MAN ABER GESAGT HAT, DIES SEI EIN</small> E͑<small>RUB, SO HAT MAN NICHTS</small><sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\">Die Niederlegung muß vor der Dunkelheit erfolgen, u. vorher war der Inhalt zum Genusse verboten.</i> <small>GESAGT</small>. Z<small>ERBRICHT DAS</small> F<small>ASS, SO BLEIBT DIE</small> K<small>RUKE</small> U<small>NVERZEHNTETES; ZERBRICHT DIE</small> K<small>RUKE, SO BLEIBT DAS</small> F<small>ASS</small> U<small>NVERZEHNTETES</small>.",
53
+ "F<small>RÜHER SAGTEN SIE, MAN DÜRFE AUSWEIHEN</small><sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\">Den 2. Zehnten; cf. Dt. 14,22ff.</i> <small>DURCH</small> F<small>RÜCHTE EINES</small> M<small>ENSCHEN AUS DEM GEMEINEN</small> V<small>OLKE; SPÄTER SAGTEN SIE, AUCH DURCH SEIN</small> G<small>ELD</small>. F<small>RÜHER SAGTEN SIE, WENN JEMAND IN</small> H<small>ALSEISEN HINAUSGEFÜHRT WIRD UND SAGT, DASS MAN SEINER</small> F<small>RAU EINEN</small> S<small>CHEIDEBRIEF SCHREIBE</small><sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\">Damit sie von der Schwagerehe (cf. Dt. 25,5ff.) entbunden sei.</i> (<small>UND IHN IHR GEBE</small>), <small>MAN IHN SCHREIBE UND IHR GEBE</small><sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\">Obgleich er nicht gesagt hat, daß man ihr gebe, weil er wahrscheinl. dies zu sagen in seiner Todesangst vergessen hat. Das in der Parallelstelle (Git. Fol. 65b) fehlende <span dir=\"rtl\">תנו</span> ist zu streichen.</i>; <small>SPÄTER SAGTEN SIE, AUCH WER ZUR SEE ODER MIT EINER</small> K<small>ARAWANE AUSREIST</small>. R. Š<small>IMO͑N</small> Š<small>EZORI SAGT, AUCH DER GEFÄHRLICH</small> K<small>RANKE</small>.",
54
+ "W<small>ENN VON ZERBROCHENEN AŠQELONISCHEN</small> H<small>EBESTANGEN</small><sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\">Vgl. S. 616 Anm. 11.</i><small>DIE</small> H<small>AKEN NOCH ERHALTEN SIND, SO SIND SIE VERUNREINIGUNGSFÄHIG</small>. W<small>ENN VON EINER</small> H<small>EUGABEL, EINER</small> W<small>ORFEL, EINER</small> H<small>ARKE UND EBENSO EINEM</small> K<small>OPFKAMME EINER DER</small> Z<small>ÄHNE GEFEHLT HATTE UND MAN EINEN AUS</small> M<small>ETALL EINGESETZT HAT</small>, <small>SO SIND SIE UNREIN</small>. Ü<small>BER DIES ALLES SAGTE</small> R. J<small>EHOŠUA͑:</small> D<small>LE</small> S<small>CHRIFTKUNDIGEN HABEN HIERBEI EINE</small> N<small>EUERUNG</small><sup class=\"footnote-marker\">13</sup><i class=\"footnote\">Vgl. S. 616 Anm. 12.</i><small>GETROFFEN</small>, <small>UND ICH KANN DAGEGEN NICHTS EINWENDEN</small>.",
55
+ "W<small>ENN JEMAND DIE</small> H<small>EBE VON DER</small> K<small>UFE ABHEBT UND SAGT: UNTER DER</small> B<small>EDINGUNG, DASS</small> [<small>DAS</small> G<small>EFÄSS</small>] <small>UNVERSEHRT HERAUFKOMMT</small>, [<small>SO HEISST DIES</small>:] <small>UNVERSEHRT VOR</small> B<small>RUCH UND</small> A<small>USGIESSEN, NICHT ABER VOR DER</small> U<small>NREINHEIT</small><sup class=\"footnote-marker\">14</sup><i class=\"footnote\">Wird es unrein, so ist die Hebe dennoch gültig.</i>. R. Š<small>IMO͑N SAGT, AUCH VOR DER</small> U<small>NREINHEIT</small>. Z<small>ERBRICHT ES, SO BEMISCHT ES NICHT</small>. B<small>IS WIE WEIT</small><sup class=\"footnote-marker\">15</sup><i class=\"footnote\">Von der Kufe.</i><small>KANN ES ZERBRECHEN OHNE ZU BEMISCHEN?</small> D<small>ASS ES, WENN MAN ES ROLLT, IN DIE</small> K<small>UFE</small><sup class=\"footnote-marker\">16</sup><i class=\"footnote\">Erst wenn es sich weiter befindet, heißt dies unversehrt heraufgekommen.</i><small>FÄLLT</small>. R. J<small>OSE SAGT, AUCH WENN JEMAND IM</small> S<small>INNE HATTE, DIESE</small> B<small>EDINGUNG ZU MACHEN, SIE ABER NICHT GEMACHT HAT, BEMISCHE ES, WENN ES ZERBRICHT, NICHT, WEIL DIES EINE VOM</small> G<small>ERICHT GETROFFENE</small> B<small>ESTIMMUNG IST</small>."
56
+ ]
57
+ ],
58
+ "sectionNames": [
59
+ "Chapter",
60
+ "Mishnah"
61
+ ]
62
+ }
json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Tevul Yom/English/merged.json ADDED
@@ -0,0 +1,57 @@
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
1
+ {
2
+ "title": "Mishnah Tevul Yom",
3
+ "language": "en",
4
+ "versionTitle": "merged",
5
+ "versionSource": "https://www.sefaria.org/Mishnah_Tevul_Yom",
6
+ "text": [
7
+ [
8
+ "If one had collected hallah [portions] with the intention of keeping them separate, but in the meantime they had become stuck together: Bet Shammai say: they are connected in the case of a tevul yom. But Bet Hillel say: they are not connected. Pieces of dough [of terumah] that had become stuck together, Or loaves that had become joined, or one who bakes a batter-cake on top of another batter-cake before it could form a crust in the oven, or the froth on the water that was bubbling, or the first scum that rises when boiling groats of beans, or the scum of new wine (r. Judah says: also that of rice): Bet Shammai say: they are connected in the case of a tevul yom. But Bet Hillel say: they are not connected. They agree [that they serve as connectives] if they come into contact with other kinds of uncleanness, whether they be of minor or major grades.",
9
+ "If one had collected pieces of hallah without the intention of separating them afterwards, or a batter-cake that had been baked on another after a crust had formed in the oven, or froth had appeared in the water prior to its bubbling up, or the second scum that appeared in the boiling of groats of beans, or the scum of old wine, or that of oil of all kinds, or of lentils, Rabbi Judah says: also that of beans; All these are defiled when touched by a tevul yom. And there is no need to say, [this is the case if touched] by other sources of uncleanness.",
10
+ "The nail shaped knob on the back of the loaf, or the small globule of salt, or the burnt crust less than a finger's breadth: Rabbi Yose says: whatever is eaten with the loaf becomes unclean [when touched by the tevul yom]. And one doesn't need to say, this is so [when touched] by other unclean things.",
11
+ "A pebble in a loaf or a large globule of salt, or a lupine, or a burnt crust larger than a finger's breadth Rabbi Yose says: whatever is not eaten with the loaf remains clean even when touched by a father of impurity; And it isn't even necessary to say [is this so when touched] by a tevul yom.",
12
+ "Unshelled barley or spelt, root of crowfoot, asafoetida, silphium--Rabbi Judah says: even black beans remain clean even [when coming into contact] with a ‘father of uncleanness’, and there is no need to say [if touched] by a tevul yom, the words of Rabbi Meir. But the sages say: they are clean if touched by a tevul yom, but unclean [when touched] by other sources of impurity. Shelled barley or spelt, or wheat whether shelled or unshelled, or black cumin, or sesame or pepper Rabbi Judah says: also white beans become unclean even when touched by a tevul yom, and there is no need to say [when they have come into contact] with other sources of impurity."
13
+ ],
14
+ [
15
+ "Liquids that come out of a tevul yom are like those which he has touched: neither of them causes defilement. With regard to all others that are unclean, be they of minor or major [degree], the liquids that come out of them are like those they touch; both have first degree impurity. Except for liquid that is a \"father of impurity.\"",
16
+ "A pot which was full of liquid and a tevul yom touched it: If it is terumah, the liquid is disqualified, but the pot is clean. But if the liquid is non-sacred [hullin] then all remains clean. If his hands were defiled [and he touched the liquids in the pot], all becomes unclean. This is a case defiled hands are treated more stringently than a tevul yom. But a greater stringency is applied to a tevul yom than to defiled hands, since a doubtful tevul yom disqualifies terumah, but doubts with regard to defiled hands are clean.",
17
+ "If the porridge was of terumah and the garlic or oil [it contained] was of hullin, and a tevul yom touched part of them, he has disqualified the whole thing; But if the porridge was of hullin and the garlic or oil it contained was of terumah, and a tevul yom touched part of them, he disqualifies only the part he has touched. If the greater part was garlic then they go after the majority. Rabbi Judah said: When is this so? When it formed one cohesive mass in the pot, but if it was scattered small in the mortar, then it is clean, since he wishes that it should be scattered. [Similarly] with all other mashed foods which were mashed with liquids. But those which are usually mashed with liquids and yet were mashed without liquids, though they formed one cohesive mass in the pot, are regarded as a cake of preserved figs.",
18
+ "If the porridge and batter-cake were of hullin and oil of terumah was floating above them, and a tevul yom touched the oil, he disqualifies only the oil. If he stirred it altogether, all the places where the oil goes are disqualified.",
19
+ "Sanctified meat over which the porridge crusted, and a tevul yom touched the crust, the slices [of meat] are permitted. But if he touched one of the slices, that slice and all [the crust] that comes up with it form a connective with the other. Rabbi Yohanan ben Nuri says: the two of them serve as connectives to each other. Similarly, with [cooked] beans that have formed a layer over pieces of bread. Beans or other foods cooked in a pot: when they are still separate, do not serve as connectives; but when they become a solid pulp, they do act as connectives. If they formed several solid masses, they are to be counted. If oil floats on wine and a tevul yom touched the oil, only the oil is disqualified. But Rabbi Yohanan ben Nuri says: each serves as a connective with the other.",
20
+ "A jug which sunk into a cistern containing wine, and a tevul yom touched it: If [he touched it] from the rim and inwards, it serves as a connective; If from the rim and outwards, it does not serve as a connective. Rabbi Yohanan ben Nuri says: even though [the level of wine in the cistern] is the height of a man [above the sunken jar], and he touched [the wine] directly above the mouth of the jar, it serves as a connective.",
21
+ "If a jug had a hole either at its neck, bottom or sides, and a tevul yom touched it [at the hole], it becomes unclean. Rabbi Judah says: if the hole is at its neck or bottom it becomes unclean; but if on its sides, on this side or on that, it remains clean. If one poured [liquid] from one vessel into another, and a tevul yom touched the stream, and there was something within the vessel, then [whatsoever he touches] is neutralized in a hundred and one.",
22
+ "A bubble on a jug which was pierced with holes on its inner side and on its outer side, whether above or below: If [the holes are] opposite one another, it becomes unclean [if touched] by a \"father of uncleanness\" and it becomes unclean if it is in a tent in which there is a corpse. If the inner hole is below and the outer above, it becomes unclean [if touched] by a \"father of uncleanness,\" and it becomes unclean in a tent in which there is a corpse. If the inner hole is above and the outer below, it remains clean if touched by a \"father of uncleanness,\" but it becomes unclean in a tent in which there is a corpse."
23
+ ],
24
+ [
25
+ "Handles to food, which count as connectives when touched by a \"father of uncleanness,\" also count as connectives when touched by a tevul yom. If a food was divided into two yet a small part was still attached: Rabbi Meir says: if one takes hold of the larger part and the smaller part is pulled away with it, behold it is like it. Rabbi Judah says: if one takes hold of the smaller part and the greater is also pulled away with it, then behold it is like it. Rabbi Nehemiah says: [this refers] to the case of the clean portion. But the sages say: [it refers] to the unclean portion. In the case of all other foods, those usually held by the leaf should be taken by the leaf, and those usually held by the stalk should be taken by the stalk.",
26
+ "If a beaten egg was on top of vegetables of terumah, and a tevul yom touches the egg, then he disqualifies only that stalk [of the vegetables] that is opposite the part [of the egg] he touched. Rabbi Yose says: the entire upper layer. But if it was arranged like a cap it does not serve as a connective.",
27
+ "The streak of an egg that had become congealed on the side of a pan and a tevul yom touched it: If within the rim [of the pan] it serves as a connective; But if outside the rim, it does not serve as a connective. Rabbi Yose says that the streak and the part that can be peeled away with it [serves as a connective]. The same applies to beans that had congealed on the rim of the pot.",
28
+ "Dough that had been mixed [with dough of terumah] or that had been leavened with yeast of terumah, is not disqualified by tevul yom. Rabbi Yose and Rabbi Shimon declare it unfit. Dough that had become susceptible [to uncleanness] by a liquid, and it was kneaded with produce juice, and later touched by a tevul yom: Rabbi Elazar ben Judah of Bartota says in the name of Rabbi Joshua: he disqualifies all of it. Rabbi Akiva says in his name: he disqualifies only the part that he touched.",
29
+ "Vegetables of hullin were cooked with oil of terumah and a tevul yom touched it: Rabbi Elazar ben Judah of Bartota says in the name of Rabbi Joshua: he has disqualified the whole thing. Rabbi Akiva says in his name: he disqualifies only the part that he touched.",
30
+ "A clean person who chewed food and it fell on his garments and on a loaf of terumah, it [the loaf] is not susceptible to uncleanness. If he ate crushed olives or moist dates, [or] if his intention was to suck out the pit, and it fell on his garments and on a loaf of terumah, it is susceptible to uncleanness. If he ate dried olives, or dried figs or it was not his intention to suck out the pit, and they fell on his garments and on a loaf of terumah, it is not susceptible to uncleanness. This is the case irrespective of whether it was a clean person or a tevul yom [who was eating]. Rabbi Meir says: in either case it becomes susceptible to uncleanness in the case of a tevul yom, since liquids issuing from unclean persons render anything susceptible whether it was to his liking or not. But the sages say: a tevul yom is not regarded as an unclean person."
31
+ ],
32
+ [
33
+ "If food that was tithe had been rendered susceptible to impurity by a liquid, and a tevul yom or one with unwashed hands touched it, terumah of tithe may still be removed from it in purity, since it only has third degree uncleanness, and third degree uncleanness counts as clean in hullin.",
34
+ "A woman who is a tevulat yom may knead dough, cut off the hallah, and set it apart, and she should arrange it on an Egyptian basket, or on a tray, and then bring it near and call it by its name. For it [the dough] has third degree uncleanness and third degree uncleanness is clean in hullin.",
35
+ "A trough which is a tevulat yom, one may knead dough in it and cut off the portion for hallah and bring it near and call it by name [as hallah]; for it [the trough] has third degree uncleanness and third degree uncleanness is clean in hullin.",
36
+ "A flagon was a tevul yom and they filled it from a cask containing tithes from which terumah had not yet been taken: If one said, let this be terumah of tithe after nightfall, it becomes terumah of tithe. But if he said: let this be the food for the eruv, he has said nothing. If the cask was broken, the contents of the flagon still remain tithe from which terumah had not yet been taken. If the flagon was broken, then what is in the cask still remains tithe from which terumah had not yet been taken.",
37
+ "Originally they said: one may redeem [second tithe] for the produce of an am ha-arez. Later they reconsidered and said: also for money of his.Originally they said that if a man was being led out to execution and said, “Write a get for my wife”, they may write a get and give [it to her]. Later they reconsidered and said, even if he were leaving on a sea voyage or on a caravan journey. Rabbi Shimon Shezuri says: even if he were dangerously ill.",
38
+ "If Ashkelon grappling-irons were broken but their hooks remained, they remain susceptible to impurity. If a pitch-fork, winnowing-fan, or rake, and the same applies to a hair-comb, lost one of its teeth and it was replaced by one of metal, it is susceptible to impurity. And concerning all these Rabbi Joshua said: the scribes have here introduced a new principle of law, and I have no explanation to offer.",
39
+ "If one was taking terumah from a cistern and said: \"Let this be terumah provided it comes up safely,\" [it is implied that he meant] safely from being broken or spilled, but not from becoming impure; But Rabbi Shimon says: also from impurity. If it were broken, it does not render [the contents of the cistern] subject to the restrictions of terumah. How far away can it be broken and still not make [the contents of the cistern] subject to terumah restrictions? Only so far that if it rolls back, it can reach the cistern. Rabbi Yose says: even if one had the intention of making such a stipulation, but did not do so, and it broke, it does not make the [contents of the cistern] subject to terumah restrictions, for this is a stipulation laid down by the court."
40
+ ]
41
+ ],
42
+ "versions": [
43
+ [
44
+ "Mishnah Yomit by Dr. Joshua Kulp",
45
+ "http://learn.conservativeyeshiva.org/mishnah/"
46
+ ]
47
+ ],
48
+ "heTitle": "משנה טבול יום",
49
+ "categories": [
50
+ "Mishnah",
51
+ "Seder Tahorot"
52
+ ],
53
+ "sectionNames": [
54
+ "Chapter",
55
+ "Mishnah"
56
+ ]
57
+ }
json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Tevul Yom/Hebrew/Mishnah based on the Kaufmann manuscript, edited by Dan Be'eri.json ADDED
@@ -0,0 +1,59 @@
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
1
+ {
2
+ "language": "he",
3
+ "title": "Mishnah Tevul Yom",
4
+ "versionSource": "https://archive.org/details/MishnaCorrectedKaufman00WHOLE",
5
+ "versionTitle": "Mishnah based on the Kaufmann manuscript, edited by Dan Be'eri",
6
+ "status": "locked",
7
+ "license": "PD",
8
+ "digitizedBySefaria": true,
9
+ "actualLanguage": "he",
10
+ "languageFamilyName": "hebrew",
11
+ "isSource": true,
12
+ "isPrimary": true,
13
+ "direction": "rtl",
14
+ "heTitle": "משנה טבול יום",
15
+ "categories": [
16
+ "Mishnah",
17
+ "Seder Tahorot"
18
+ ],
19
+ "text": [
20
+ [
21
+ "<small>א</small>\nהַמְכַנֵּס חַלּוֹת עַל מְנָת לְהַפְרִישׁ, וְנָשָׁכוּ, \nבֵּית שַׁמַּי אוֹמֵר: \nחִבּוּר בִּטְבוּל יוֹם. \nבֵּית הֶלֵּל אוֹמֵר: \nאֵינָן חִבּוּר. \nמִקְרָצוֹת נוֹשְׁכוֹת זוֹ בָזוֹ, \nוְכִכָּרִין נוֹשְׁכִין זֶה בָזֶה, \nהָאוֹפֶה חֲמִיטָה עַל גַּבֵּי חֲמִיטָה, \nעַד שֶׁלֹּא קָרְמוּ בַּתַּנּוּר, \nוְקוֹלִית שְׁלָמִים הַמְחֻלְחֶלֶת, \nוּרְתוּחוֹת גְּרִיסִין שֶׁלְּפוּל רִאשׁוֹנָה, &lt;וּרְתוּחֹת!וכן השאר&gt;\nוּרְתוּחוֹת יַיִן חָדָשׁ. \nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nאַף שֶׁלְּאֹרֶז. \nבֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: \nחִבּוּר בִּטְבוּל יוֹם. \nבֵּית הֶלֵּל אוֹמְרִים: \nאֵינוּ חִבּוּר. \nמוֹדִין בִּשְׁאָר כָּל הַטְּמָאוֹת, \nבֵּין קַלּוֹת, בֵּין חֲמוּרוֹת. \n",
22
+ "<small>ב</small>\nהַמְכַנֵּס חַלּוֹת עַל מְנָת שֶׁלֹּא לְהַפְרִישׁ, \nוְהָאוֹפֶה חֲמִיטָה עַל גַּבֵּי חֲמִיטָה, \nמִשֶּׁקָּרְמוּ בַּתַּנּוּר, \nוְקוֹלִית שְׁלָמִים שֶׁאֵינָה מְחֻלְחֶלֶת, \nוּרְתוּחוֹת גְּרִיסִין שֶׁלְּפוּל שְׁנִיָּה, \nוּרְתוּחוֹת יַיִן יָשָׁן, \nוְשֶׁלְּשֶׁמֶן לְעוֹלָם, \nוְשֶׁלַּעֲדָשִׁין, \nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nאַף שֶׁלַּטּוֹפֵחַ, \nטְמֵאִין בִּטְבוּל יוֹם, \nוְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּכָל הַטְּמָאוֹת. \n",
23
+ "<small>ג</small>\nמַסְמֵר שֶׁאַחַר הַכִּכָּר, \nוְגַּרְגֵּר מֶלַח קָטֹן, \nוְהַחַרְחוּר פָּחוּת מִכָּאֶצְבַּע, \nרְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: \nכָּל שֶׁהוּא נֶאֱכָל עִמּוֹ, \nטְמֵאִין בִּטְבוּל יוֹם, \nוְאֵין צוֹרֵךְ לוֹמַר בְּכָל הַטְּמָאוֹת. \n",
24
+ "<small>ד</small>\nצְרוֹר שֶׁבַּכִּכָּר, \nוְגַרְגֵּר מֶלַח הַגָּדוֹל, \nוְהַתָּרְמוֹס, וְהַחַרְחוּר יָתֵר מִכָּאֶצְבַּע, \nרְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: \nכָּל שֶׁאֵינוּ נֶאֱכָל עִמּוֹ, \nטְהוֹרִין בְּאַב הַטֻּמְאָה, \nוְאֵין צוֹרֵךְ לוֹמַר בִּטְבוּל יוֹם. \n",
25
+ "<small>ה</small>\nהַשְּׂעוֹרָה וְהַכּוֹסֶמֶת, בִּזְמַן שֶׁאֵינָן קְלוּפִין, \nהַתְּיָה וְהַחַלְתִּית וְהָאֵלוּם. \nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nאַף אֲפוּנִים שְׁחוֹרִים, \nטְהוֹרִין בְּאַב הַטֻּמְאָה, \nוְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בִּטְבוּל יוֹם. \nדִּבְרֵי רְבִּי מֵאִיר. \nוַחֲכָמִים אוֹמְרִים: \nטְהוֹרִין בִּטְבוּל יוֹם, \nוּטְמֵאִין בְּכָל הַטְּמָאוֹת. \nהַשְּׂעוֹרָה וְהַכֻּסֶּמֶת, \nבִּזְמַן שֶׁהֵן קְלוּפִין, \nוְהַחִטָּה, בֵּין קְלוּפָה, בֵּין שֶׁאֵינָה קְלוּפָה, \nוְהַקֶּצַח וְהַשֶּׁמְשֵׁם וְהַפִּלְפֵּל. \nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nאַף אֲפוּנִין לְבָנִין, \nטְמֵאִין בִּטְבוּל יוֹם, \nוְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּכָל הַטְּמָאוֹת. \n\n\n\n"
26
+ ],
27
+ [
28
+ "<small>א</small>\nמַשְׁקֵה טְבוּל יוֹם, \nכְּמַשְׁקִין שֶׁהוּא נוֹגֵעַ בָּהֶן: \nאֵלּוּ וָאֵלּוּ אֵינָן מִטַּמִּין. \nוּשְׁאָר כָּל הַטְּמֵאִין, \nבֵּין קַלִּין בֵּין חֲמוּרִין, \nהַמַּשְׁקִין הַיּוֹצְאִין מֵהֶן, \nכְּמַשְׁקִין שֶׁהוּא נוֹגֵעַ בָּהֶן: \n��ֵלּוּ וָאֵלּוּ תְחִלָּה, \nחוּץ מִן הַמַּשְׁקֶה שֶׁהוּא אַב הַטֻּמְאָה. \n",
29
+ "<small>ב</small>\nקְדֵרָה שֶׁהִיא מְלֵאָה מַשְׁקִין, \nוְנָגַע בָּהּ טְבוּל יוֹם: \nאִם הָיָה מַשְׁקֵה תְרוּמָה, \nהַמַּשְׁקִין פְּסוּלִין, וְהַקְּדֵרָה טְהוֹרָה. \nאִם הָיָה מַשְׁקֵה חֻלִּין, \nהַכֹּל טָהוֹר. \nאִם הָיוּ יָדַיִם מְסֹאָבוֹת, \nהַכֹּל טָמֵא. \nזֶה חֹמֶר בַּיָּדַיִם מִבִּטְבוּל יוֹם, \nוְחֹמֶר בִּטְבוּל יוֹם [מִבַּיָּדַיִם]: \nשֶׁסְּפֵק טְבוּל יוֹם פּוֹסֵל אֶת הַתְּרוּמָה, \nוְהַיָּדַיִם, סְפֵקָן טָהוֹר. \n",
30
+ "<small>ג</small>\nמִקְפֶּה שֶׁלִּתְרוּמָה וְהַשּׁוּם וְהַשֶּׁמֶן שֶׁלַּחֻלִּין, \nוְנָגַע טְבוּל יוֹם בְּמִקְצָתָן, \nפָּסַל אֶת כֻּלָּן. \nמִקְפֶּה שֶׁלַּחֻלִּין וְהַשּׁוּם וְהַשֶּׁמֶן שֶׁלִּתְרוּמָה, \nוְנָגַע טְבוּל יוֹם בְּמִקְצָתָן, \nלֹא פָסַל אֶלָּא מְקוֹם מַגָּעוֹ. \nאִם הָיָה הַשּׁוּם מְרֻבֶּה, הוֹלְכִין אַחַר הַמְרֻבֶּה. \nאָמַר רְבִּי יְהוּדָה: \nאַמְתַי? \nבִּזְמַן שֶׁהֵן גּוּשׁ בִּקְעָרָה. \nאֲבָל אִם הָיָה מְפֻזָּר בִּמְדוּכָה, טָהוֹר, \nמִפְּנֵי שֶׁהוּא רוֹצֶה בְפִזוּרוֹ, \nוּשְׁאָר כָּל הַנִּדּוֹכִין שֶׁדָּכָן בַּמַּשְׁקִין. \nאֶת שֶׁדַּרְכָּן לָדוֹךְ בַּמַּשְׁקִין, \nוְדָכָן שֶׁלֹּא בַּמַּשְׁקִין, \nוְהֵן גּוּשׁ בִּקְעָרָה, \nהֲרֵי אֵלּוּ כְעִגּוּל שֶׁלִּדְבֵלָה. \n",
31
+ "<small>ד</small>\nמִקְפֶּה וַחֲמִיטָה שֶׁלַּחֻלִּין, \nוְשֶׁמֶן שֶׁלִּתְרוּמָה צָף עַל גַּבֵּיהֶן, \nוְנָגַע טְבוּל יוֹם בַּשֶּׁמֶן, \nלֹא פָּסַל אֶלָּא שֶׁמֶן. \nוְאִם חִבֵּץ, \nכָּל מָקוֹם שֶׁהִלֵּךְ הַשֶּׁמֶן, פָּסַל. \n",
32
+ "<small>ה</small>\nבְּשַׂר הַקֹּדֶשׁ שֶׁקָּרַם עֲלֵיהֶן הַקּוֹפֶה, \nוְנָגַע טְבוּל יוֹם בַּקּוֹפֶה, \nחֲתִכּוֹת מֻתָּרוֹת. \nנָגַע בַּחֲתִכָּה, \nחֲתִכָּה וְכָל הָעוֹלִין עִמָּהּ חִבּוּר. \nרְבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר: \nשְׁנֵיהֶן חִבּוּר זֶה לָזֶה. \nוְכֵן בְּקִטְנִיּוֹת שֶׁקָּרְמוּ עַל גַּבֵּי פְּרוּסוֹת. \n<small>ו</small>\nמַעֲשֵׂה קְדֵרָה וְקִטְנִיּוֹת: \nבִּזְמַן שֶׁהֵן פְּרוּדִין, אֵינָן חִבּוּר; \nבִּזְמַן שֶׁהֵן גּוּשׁ, חִבּוּר. \nוְאִם הָיוּ גוּשִׁין הַרְבֵּה, \nהֲרֵי אֵלּוּ יִמָּנוּ. \nשֶׁמֶן שֶׁהוּא צָף עַל גַּבֵּי הַיַּיִן, \nוְנָגַע טְבוּל יוֹם בַּשֶּׁמֶן, \nלֹא פָּסַל אֶלָּא שֶׁמֶן. \nרְבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר: \nשְׁנֵיהֶן חִבּוּר זֶה לָזֶה. \n",
33
+ "<small>ז</small>\nחָבִית שֶׁשָּׁקְעָה לְתוֹךְ בּוֹר שֶׁלַּיַּיִן, \nוְנָגַע בָּהּ טְבוּל יוֹם: \nמִן הַשָּׂפָה וְלִפְנִים, חִבּוּר; \nמִן הַשָּׂפָה וְלַחוּץ, אֵינוּ חִבּוּר. \nרְבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר: \nאֲפִלּוּ עַל גַּבָּהּ רוּם קוֹמָה, \nוְנָגַע כְּנֶגֶד פִּיהָ, חִבּוּר. \n",
34
+ "<small>ח</small>\nחָבִית שֶׁנִּקָּבָה, \nבֵּין מִשּׁוּלֶיהָ בֵין מִצִּדֶּיהָ, \nוְנָגַע בָּהּ טְבוּל יוֹם, \nטְמֵאָה. \nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nמִפִּיהָ וּמִשּׁוּלֶיהָ, \nטְמֵאָה; \nמִן הַצְּדָדִין מִכָּן וּמִכָּן, \nטְהוֹרָה. \nהַמְעָרֶה מִכְּלִי לִכְלִי, \nוְנָגַע טְבוּל יוֹם בַּקִּלּוּחַ: \nאִם יֶשׁ בּוֹ, \nיַעֲלֶה בְּאֶחָד וּמֵאָה. \n",
35
+ "<small>ט</small>\nבַּעְבּוּעַ שֶׁבֶּחָבִית שֶׁנִּקַּב, \nמִבִּפְנִים וּמִבַּחוּץ, זֶה כְנֶגֶד זֶה, \nטָמֵא בְאַב הַטֻּמְאָה, \nוְטָמֵא בְּאָהֵל הַמֵּת. \nהַפְּנִימִי מִלְּמַטָּן וְהַחִיצוֹן מִלְמַעְלָן, \nטָמֵא בְאַב הַטֻּמְאָה, \nוְטָמֵא בְּאָהֵל הַמֵּת. \nהַפְּנִימִי מִלְמַעְלָן וְהַחִיצוֹן מִלְּמַטָּן, \nטָהוֹר בְּאַב הַטֻּמְאָה, \nוְטָמֵא בְּאָהֵל הַמֵּת. \n\n\n\n"
36
+ ],
37
+ [
38
+ "<small>א</small>\nכָּל יְדוֹת הָאֳכָלִין, &lt;הָאֳכְלִין&gt;\nשֶׁהֵן חִבּוּר בְּאַב הַטֻּמְאָה, \nחִבּוּר בִּטְבוּל יוֹם. \nאֹכֶל שֶׁנִּפְרַס וּמְעֹרֶה בְמִקְצָת, &lt;וּמְעוּרָה&gt;\nרְבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: \nאִם אוֹחֵז בַּגָּדוֹל וְהַקָּטֹן עוֹלֶה עִמּוֹ, \nהֲרֵי הוּא כָּמוֹהוּ. \nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nאִם אוֹחֵז בַּקָּטוֹן וְהַגָּדוֹל עוֹלֶה עִמּוֹ, \nהֲרֵי הוּא כָּמוֹהוּ. \nרְבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: &lt;נֶחְמֵיָה&gt;\nבַּטָּהוֹר. \nוַחֲכָמִים אוֹמְרִין: \nבַּטָּמֵא. \nוּשְׁאָר כָּל הָאֳכָלִין: \nאֶת שֶׁדַּרְכּוֹ לֵאֱחֹז אוֹתוֹ בֶּעָלֶה, \nאוֹחְזִין אוֹתוֹ בֶּעָלֶה, \nבַּקֶּלַח, \nאוֹחֲזִין אוֹתוֹ בַּקֶּלַח. \n",
39
+ "<small>ב</small>\nיָרָק שֶׁלִּתְרוּמָה, \nוּבֵיצָה טְרוּפָה נְתוּנָה עַל גַּבָּיו, \nוְנָגַע טְבוּל יוֹם בַּבֵּיצָה, \nלֹא פָּסַל אֶלָּא קֶלַח שֶׁכְּנֶגְדּוֹ. \nרְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: \nכָּל הַסֵּדֶר הָעֶלְיוֹן. \nוְאִם הָיְתָה כְמִין כּוֹבַע, \nאֵינָה חִבּוּר. \n",
40
+ "<small>ג</small>\nחוּט שֶׁלַּבֵּיצָה שֶׁקָּרַם עַל דָּפְנָה שֶׁלִּלְפָס, \nוְנָגַע בּוֹ טְבוּל יוֹם בָּהּ: \nמִן הַשָּׂפָה וְלִפְנִים, חִבּוּר; \nמִן הַשָּׂפָה וְלַחוּץ, אֵינָה חִבּוּר. \nרְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: \nחוּט וְכָל שֶׁנִּקְלַף עִמּוֹ. \nוְכֵן בַּקִּטְנִיּוֹת שֶׁקָּרְמוּ עַל שְׂפָתָהּ שֶׁלִּקְדֵרָה. \n",
41
+ "<small>ד</small>\nעִסָּה שֶׁנִּדְמָעָה \nאוֹ שֶׁנִּתְחַמָּצָה בִסְאוֹר שֶׁלִּתְרוּמָה, \nאֵינָה נִפְסֶלֶת בִּטְבוּל יוֹם. \nרְבִּי יוֹסֵה וּרְבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹסְלִין. \nעִסָּה שֶׁהָכְשָׁרָה בְּמַשְׁקֶה, \nוְנִלּוֹשָׁה בְּמֵי פֵּרוֹת, \nוְנָגַע בָּהּ טְבוּל יוֹם, \nרְבִּי אֶלְעָזָר בֶּן יְהוּדָה אִישׁ בִּרְתּוֹתָה \nאָמַר מִשֵּׁם רְבִּי יְהוֹשֻׁעַ: \nפָּסַל אֶת כֻּלָּהּ. \nרְבִּי עֲקִיבָה אָמַר מִשְּׁמוֹ: \nלֹא פָּסַל אֶלָּא מְקוֹם מַגָּעוֹ. \n",
42
+ "<small>ה</small>\nיָרָק שֶׁלַּחֻלִּין שֶׁבִּשְּׁלוֹ בְּשֶׁמֶן שֶׁלִּתְרוּמָה, \nוְנָגַע בּוֹ טְבוּל יוֹם, \nרְבִּי לְעָזָר בֶּן יְהוּדָה אִישׁ בִּרְתּוֹתָה \nאָמַר מִשֵּׁם רְבִּי יְהוֹשֻׁעַ: \nפָּסַל אֶת כֻּלּוֹ. \nרְבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ: \nלֹא פָּסַל אֶלָּא מְקוֹם מַגָּעוֹ. \n",
43
+ "<small>ו</small>\nטָהוֹר שֶׁנָּגַס מִן הָאֹכֶל, \nוְנָפַל עַל בְּגָדָיו וְעַל כִּכָּר שֶׁלִּתְרוּמָה, טָהוֹר. \nהָיָה אוֹכֵל זֵיתָיו פְּצוּעִין, תְּמָרִים רְטוּבוֹת, \nוְכָל שֶׁהוּא רוֹצֶה לָמוֹץ אֶת גַּרְעִינִיתוֹ, &lt;שֶׁהִיא&gt;\nוְנָפַל עַל בְּגָדָיו וְעַל כִּכָּר שֶׁלִּתְרוּמָה, טָמֵא. \nהָיָה אוֹכֵל זֵיתִין נְגוּבִין, תְּמָרִים יְבֵשׁוֹת, \nוְכָל שֶׁאֵינוּ רוֹצֶה לָמוֹץ אֶת גַּרְעִינָתוֹ, \nוְנָפַל עַל בְּגָדָיו וְעַל כִּכָּר שֶׁלִּתְרוּמָה, טָהוֹר. \nאֶחָד טָהוֹר וְאֶחָד טְבוּל יוֹם בָּאֵלּוּ. \nרְבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: \nאֵלּוּ וָאֵלּוּ טְמֵאִין בִּטְבוּל יוֹם, \nשֶׁמַּשְׁקִין שֶׁלַּטָּמֵא \nמַכְשִׁירִין ל��רְצוֹנוֹ וְשֶׁלֹּא לִרְצוֹנוֹ. \nוַחֲכָמִים אוֹמְרִים: \nאֵין טְבוּל יוֹם טָמֵא. \n\n\n\n"
44
+ ],
45
+ [
46
+ "<small>א</small>\nאֹכֶל מַעֲשֵׂר שֶׁהָכְשַׁר בַּמִּשְׁקֶה, \nוְנָגַע בּוֹ טְבוּל יוֹם, \nאוֹ יָדַיִם מְסֹאָבוֹת, \nמַפְרִישִׁין מִמֶּנּוּ תְרוּמַת מַעְשֵׂר בִּטְהֹרָהּ, \nמִפְּנֵי שֶׁהוּא שְׁלִישִׁי, \nוְהַשְּׁלִישִׁי טָהוֹר לַחֻלִּין. \n",
47
+ "<small>ב</small>\nהָאִשָּׁה שֶׁהִיא טְבוּלַת יוֹם, \nלָשָׁה אֶת הָעִסָּה, \nוְקוֹצָה לָהּ חַלָּה, \nוּמַפְרַשְׁתָּהּ, \nוּמַנְּחַתָּהּ כְּפִישָׁה, \nאוֹ בַנְּחוּתָה, \nוּמַקֶּפֶת וְקוֹרָא לָהּ שֵׁם, \nמִפְּנֵי שֶׁהִיא שְׁלִישִׁית, \nוְהַשְּׁלִישִׁי טָהוֹר לַחֻלִּין. \n",
48
+ "<small>ג</small>\nעֲרֵבָה שֶׁהִיא טְבוּלַת יוֹם, \nלָשִׁין בָּהּ אֶת הָעִסָּה, \nוְקוֹצִין לָהּ חַלָּה, \nוּמַקֶּפֶת וְקוֹרֵא לָהּ שֵׁם, \nמִפְּנֵי שֶׁהִיא שְׁלִישִׁית, \nוְהַשְּׁלִישִׁי טָהוֹר לַחֻלִּין. \n",
49
+ "<small>ד</small>\nלָגִין שֶׁהוּא טְבוּל יוֹם, \nוּמִלְָּאהוּ מִן הֶחָבִית שֶׁלְּמַעְשַׂר טֶבֶל, &lt;שֶׁלְּמַעְשֵׂר&gt;\nאִם אָמַר: \n\"הֲרֵי זוֹ תְרוּמַת מַעֲשֵׂר מִשֶּׁתֶּחְשַׁךְ\", \n\"הֲרֵי זוֹ תְרוּמַת מַעֲשֵׂר\", \n\"הֲרֵי זֶה עֵרוּב\", \nלֹא אָמַר כְּלוּם. \nנִשְׁבְּרָה הֶחָבִית, הַלָּגִין בְּטִבְלוֹ. \nנִשְׁבַּר הַלָּגִין, הֶחָבִית בְּטִבְלָהּ. \n",
50
+ "<small>ה</small>\nבָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִים: \nמְחַלְּלִין עַל פֵּרוֹת עַם הָאָרֶץ, \nחָזְרוּ לוֹמַר: \nאַף עַל מָעוֹתָיו. \nבָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִים: \nהַיּוֹצֵא בַּקּוֹלָר וְאָמַר: \n\"כִּתְבוּ גֵט לְאִשְׁתּוֹ וּתְנוּ לָהּ\", \nהֲרֵי אֵלּוּ יִכְתְּבוּ וְיִתְּנוּ לָהּ. \nחָזְרוּ לוֹמַר: \nאַף הַמְפָרֵשׁ וְהַיּוֹצֵא בִּשְׁיָרָא. \nרְבִּי שִׁמְעוֹן שְׁזוּרִי אוֹמֵר: \nאַף הַמְסַכֵּן. \n",
51
+ "<small>ו</small>\nהַכְּדוּמִין הָאֶשְׁקְלוֹנִין שֶׁנִּשְׁבָּרוּ, \nוְאָנְקְלֵי שֶׁלָּהֶן קַיֶּמֶת, \nהֲרֵי אֵלּוּ טְמֵאִים. \nהַמַּעֲבֵד, וְהַמִּזְרָה, וְהַמַּגּוֹב, \nוְכֵן מַסְרֵק שֶׁלָּרֹאשׁ, \nשֶׁנִּטְּלָה אַחַת מִשִּׁנֵּיהֶם וַעֲשָׂה שֶׁלְּמַתֶּכֶת, \nהֲרֵי אֵלּוּ טְמֵאִין. \nוְעַל כֻּלָּן אָמַר רְבִּי יְהוֹשֻׁעַ: \nדָּבָר חָדָשׁ חִדְּשׁוּ סוֹפְרִין, \nוְאֵין לִי מָה אָשִׁיב. \n",
52
+ "<small>ז</small>\nהַתּוֹרֵם אֶת הַבּוֹר וְאָמַר: \n\"הֲרֵי זוֹ תְרוּמָה עַל מְנָת שֶׁתַּעֲלֶה שָׁלוֹם\", \nשָׁלוֹם מִן הַשֶּׁבֶר, מִן הַשְּׁפִיכָה, \nאֲבָל לֹא מִן הַטֻּמְאָה. \nרְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: \nאַף מִן הַטֻּמְאָה. \nנִשְׁבָּרָה, אֵינָה מַדְמַעַת. \nעַד הֵיכָן תִּשָּׁבֵר וְלֹא תְדַמַּע? \nכְּדֵי שֶׁתִּתְגַּלְגַּל וְתַגִּיעַ לַבּוֹר. \nרְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: \nאַף מִי שֶׁהָיָה בּוֹ דַעַת לְהַתְנוֹת, \nוְלֹא הִתְנָה, \nנִשְׁבָּרָה, אֵינָה מַדְמַעַת. \nמִפְּנֵי שֶׁהוּא תְנַי בֵּית דִּין. \n\nחסל טבול יום\n\n\n\n"
53
+ ]
54
+ ],
55
+ "sectionNames": [
56
+ "Chapter",
57
+ "Mishnah"
58
+ ]
59
+ }
json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Tevul Yom/Hebrew/Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913.json ADDED
@@ -0,0 +1,63 @@
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
1
+ {
2
+ "language": "he",
3
+ "title": "Mishnah Tevul Yom",
4
+ "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739",
5
+ "versionTitle": "Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913",
6
+ "status": "locked",
7
+ "priority": 2.0,
8
+ "license": "Public Domain",
9
+ "digitizedBySefaria": true,
10
+ "heversionSource": "http://primo.nli.org.il/primo_library/libweb/action/dlDisplay.do?vid=NLI&docId=NNL_ALEPH00174173",
11
+ "versionTitleInHebrew": "משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913",
12
+ "actualLanguage": "he",
13
+ "languageFamilyName": "hebrew",
14
+ "isBaseText": true,
15
+ "isSource": true,
16
+ "isPrimary": true,
17
+ "direction": "rtl",
18
+ "heTitle": "משנה טבול יום",
19
+ "categories": [
20
+ "Mishnah",
21
+ "Seder Tahorot"
22
+ ],
23
+ "text": [
24
+ [
25
+ " המכנס חלות. על מנת להפריש. ונשכו. בית שמאי אומרים חבור בטבול יום. ובית הלל אומרים אינו חבור. מקרצות נושכות זו בזו. וככרות נושכות זו בזו. האופה חמיטה על גבי חמיטה. עד שלא קרמו בתנור. וקולית של מים המחולחלת. ורתיחת גריסין של פול ראשונה. ורתיחת יין חדש. ר' יהודה אומר אף של אורז. בית שמאי אומרים חבור בטבול יום. בית הילל אומרים אינו חבור. ומודים בשאר כל הטומאות בין קלות בין חמורות: ",
26
+ "המכנס חלות. על מנת שלא להפריש. האופה חמיטה על גבי חמיטה. משקרמו בתנור. וקולית של מים שאינה מחולחלת. ורתיחת גריסין של פול שניה. ורתיחת יין ישן ושל שמן לעולם. ושל עדשים. רבי יהודה אומר אף של טופח טמאים בטבול יום. ואין צריך לומר בכל הטומאות: ",
27
+ "מסמר שאחר הככר. וגרגר מלח קטן. וחרחור פחות מכאצבע. רבי יוסי אומר כל שהוא נאכל עליו. טמאים בטבול יום. ואין צריך לומר בכל הטומאות: ",
28
+ "הצרור שבככר. וגרגר מלח גדול והתורמוס. והחרחור יתר מכאצבע. ר' יוסי אומר כל שאינו נאכל עמו טהורים באב הטומאה. ואין צריך לומר בטבול יום: ",
29
+ "השעורה. והכוסמת. בזמן שאינן קלופים. התיאה והחלתית. והאלום. רבי יהודה אומר אף אפונים שחורים. טהורים באב הטומאה. ואין צריך לומר בטבול יום. דברי ר' מאיר. וחכמים אומרים טהורים בטבול יום. וטמאים בכל הטומאות. השעורה והכוסמת בזמן שהן קלופים. והחטה בין שהיא קלופה. בין שאינה קלופה. הקצח והשמשום והפלפל. ר' יהודה אומר אף אפונים לבנים טמאים בטבול יום ואין צריך לומר בכל הטומאות: "
30
+ ],
31
+ [
32
+ " משקה טבול יום כמשקין שהוא נוגע בהן. אלו ואלו אינן מטמאין ושאר כל הטמאין בין קלין בין חמורין. המשקה היוצאים מהן כמשקין שהוא נוגע בהן. אלו ואלו תחלה. חוץ מן המשקה. שהוא אב הטומאה: ",
33
+ "קדרה שהיא מלאה משקים. ונגע בה טבול יום. אם היה משקה תרומה. המשקין פסולין והקדרה טהורה. ואם היה משקה חולין. הכל טהור. ואם היו ידיו מסואבות הכל טמא. זה חומר בידים מבטבול יום. וחומר בטבול יום מבידים. שספק טבול יום פוסל את התרומה. והידים ספקן טהור: ",
34
+ "המקפה של תרומה. והשום והשמן של חולין שנגע טבול יום במקצתן. פסל את כולם. המקפה של חולין והשום והשמן של תרומה. שנגע טבול יום במקצתן. לא פסל אלא מקום מגעו. ואם היה השום מרובה. הולכין אחר הרוב. אמר ר' יהודה אימתי. בזמן שהן גוש בקערה. אבל אם היה מפוזר במדוכה. טהור. מפני שהוא רוצה בפיזורו. ושאר כל הנדוכין שדכן במשקין. אבל את שדרכן לדוך במשקים. ודכן שלא במשקין והן גוש בקערה. הרי אלו כעגול של דבלה: ",
35
+ "המקפה והחמיטה של חולין. והשמן של תרומה צף על גביהן. ונגע טבול יום בשמן. לא פסל אלא השמן. ואם חיבץ. כל מקום שהולך השמן. פסל: ",
36
+ "בשר הקדש שקרם עליו הקיפה. נגע טבול יום בקיפה. חתיכות מותרות. נגע בחתיכה. חתיכה וכל העולים עמה חבור זה לזה. ר' יוחנן בן נורי אומר שניהם חבור זה לזה. וכן בקטניות שקרמו על גבי פרוסות מעשה קדרה בקטניות בזמן שהן פרודים. אינן חבור. בזמן שהן גוש חבור. אם היו גושין הרבה. הרי אלו ימנו. שמן שהוא צף על גבי היין ונגע טבול יום בשמן. לא פסל אלא השמן. ר' יוחנן בן נורי אומר שניהם חבור זה לזה: ",
37
+ "חבית ששקעה לתוך בור של יין. ונגע בו טבול יום. מן השפה ולפנים. חבור. משפה ולחוץ. אינו חבור. ר' יוחנן בן נורי אומר אפילו על גבה רום קומה ונגע כנגד פיה. חבור: ",
38
+ "חבית שנקבה בין מפיה בין משוליה בין מצדיה. ונגע בו טבול יום. טמאה. רבי יהודה אומר מפיה ומשוליה טמאה. מן הצדדין מכאן ומכאן טהורה. המערה מכלי לכלי. ונגע טבול יום בקלוח. אם יש בו. יעלה באחת ומאה: ",
39
+ "בעבוע שבחבית שניקב. בין מבפנים בין מבחוץ ובין מלמעלן בין מלמטן זה כנגד זה טמא באב הטומאה. וטמא באהל המת. הפנימי מלמטה. והחיצון מלמעלן. טמא באב הטומאה. וטמא באהל המת. הפנימי מלמעלן. והחיצון מלמטן. טהור באב הטומאה. וטמא באוהל המת: "
40
+ ],
41
+ [
42
+ "כל ידות האוכלים. שהם חבור באב הטומאה. חבור בטבול יום. אוכל שנפרס. ומעורה מקצת. ר' מאיר אומר אם אוחז בגדול והקטן עולה עמו. הרי הוא כמוהו. ר' יהודה אומר אם אוחז בקטן והגדול עולה עמו. הרי הוא כמוהו ר' נחמיה אומר בטהור. וחכמים אומרים בטמא. ושאר כל האוכלים. את שדרכו ליאחז בעלה אוחז אותו בעלה. ובקלח. אוחזין אותו בקלח: ",
43
+ "ירק של תרומה וביצה טרופה נתונה על גביו. ונגע טבול יום בביצה. לא פסל אלא הקלח שכנגדו. ר' יוסי אומר כל הסדר העליון. אם היה כמין כובע. אינה חבור: ",
44
+ "חוט של ביצה. שקרם על דפנות של לפס. ונגע בו טבול יום. מן השפה ולפנים. חבור. מן השפה ולחוץ. אינו חבור. ר' יוסי אומר חוט וכל שנקלף עמו. וכן בקטניות שקרמו על שפתה של קדרה: ",
45
+ "עסה שנדמעה. או שנתחמצה בשאור של תרומה. אינה נפסלת בטבול יום. רבי יוסי ור' שמעון פוסלין. עסה שהוכשרה במשקה. ונילושה במי פירות. ונגע בהן טבול יום. ר' אלעזר בן יהודה איש ברתותא אומר משום ר' יהושע. פסל את כולה. ר' עקיבא אומר משמו. לא פסל אלא מקום מגעו: ",
46
+ "ירק של חולין שבשלו בשמן של תרומה. ונגע בו טבול יום. ר' אלעזר בן יהודה איש ברתותא אומר משום ר' יהושע. פסל כולה. רבי עקיבא אומר משמו. לא פסל אלא מקום מגעו: ",
47
+ "טהור שנגס מן האוכל. ונפל על בגדיו. ועל ככר של תרומה טהור. היה אוכל זיתים פצועים ותמרים רטובות. כל שהוא רוצה למוץ את גרעינתו. ונפל על בגדיו. ועל ככר של תרומה. טמא. היה אוכל זיתים נגובין ותמרים יבשות. כל שאינו רוצה למוץ את גרעינתו ונפל על בגדיו. ועל ככר של תרומה טהור. אחד טהור. ואחד טבול יום. כאלו. ר' מאיר אומר אלו ואלו טמאין בטבול יום. שמשקין של טמא. מכשירין לרצונו. ושלא לרצונו. וחכמים אומרים אין טבול יום טמא: "
48
+ ],
49
+ [
50
+ " אוכל מעשר שהוכשר במשקה. ונגע בו טבול יום. או ידים מסואבות. מפרישין ממנו תרומת מעשר בטהרה. מפני שהוא שלישי. והשלישי טהור לחולין: ",
51
+ "האשה שהיא טבולת יום. לשה את העסה. וקוצה לה חלה ומפרשתה ומנחתה בכפישה מצרית. או בנחותא. ומקפת וקורא לה שם. מפני שהיא שלישי. והשלישי טהור לחולין: ",
52
+ "עריבה שהיה טבולת יום. לשין בה את העסה וקוצין ממנה חלה. ומקפת וקורין לה שם. מפני שהיא שלישי. והשלישי טהור לחולין: ",
53
+ "לגין שהוא טבול יום. ומלאהו מן החבית מעשר טבל. אם אמר הרי זו תרומת מעשר משתחשך. הר�� זו תרומת מעשר. אם אמר הרי זה ערוב. לא אמר כלום. נשברה החבית הלגין בטבלו. נשבר הלגין. החבית בטבלה: ",
54
+ "בראשונה היו אומרים. מחללין על פירות עם הארץ. חזרו לומר אף על מעותיו. בראשונה היו אומרים היוצא בקולר. ואמר כתבו גט לאשתי. הרי אלו יכתבו ויתנו. חזרו לומר. אף המפרש והיוצא בשיירא. ר' שמעון שזורי אומר אף המסוכן: ",
55
+ "הכדומן האשקלונים שנשברו. ואנקלי שלהם קיימת הרי אלו טמאין. המעבר. והמזרה. והמגוב. וכן מסרק של ראש. שנטלה אחת משיניהן. ועשאן של מתכות. הרי אלו טמאין. ועל כלן אמר ר' יהושע. דבר חדש חדשו הסופרים. ואין לי מה להשיב: ",
56
+ "התורם את הבור. ואמר הרי זו תרומה. על מנת שתעלה שלום. שלום מן השבר ומן השפיכה. אבל לא מן הטומאה. ר' שמעון אומר אף מן הטומאה. נשברה אינה מדמעת. עד היכן תשבר ולא תדמע. כדי שתתגלגל ותגיע לבור. ר' יוסי אומר אף מי שהיה בו דעת להתנות. ולא התנה. נשברה. אינה מדמעת. מפני שהוא תנאי בית דין: "
57
+ ]
58
+ ],
59
+ "sectionNames": [
60
+ "Chapter",
61
+ "Mishnah"
62
+ ]
63
+ }
json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Tevul Yom/Hebrew/Torat Emet 357.json ADDED
@@ -0,0 +1,61 @@
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
1
+ {
2
+ "language": "he",
3
+ "title": "Mishnah Tevul Yom",
4
+ "versionSource": "http://www.toratemetfreeware.com/index.html?downloads",
5
+ "versionTitle": "Torat Emet 357",
6
+ "status": "locked",
7
+ "priority": 3.0,
8
+ "license": "Public Domain",
9
+ "versionTitleInHebrew": "תורת אמת 357",
10
+ "actualLanguage": "he",
11
+ "languageFamilyName": "hebrew",
12
+ "isBaseText": true,
13
+ "isSource": true,
14
+ "isPrimary": true,
15
+ "direction": "rtl",
16
+ "heTitle": "משנה טבול יום",
17
+ "categories": [
18
+ "Mishnah",
19
+ "Seder Tahorot"
20
+ ],
21
+ "text": [
22
+ [
23
+ "הַמְכַנֵּס חַלּוֹת עַל מְנָת לְהַפְרִישׁ, וְנָשְׁכוּ, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, חִבּוּר בִּטְבוּל יוֹם. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, אֵינוֹ חִבּוּר. מִקְרָצוֹת נוֹשְׁכוֹת זוֹ בָזוֹ, וְכִכָּרוֹת נוֹשְׁכוֹת זוֹ בָזוֹ, הָאוֹפֶה חֲמִיטָה עַל גַּבֵּי חֲמִיטָה עַד שֶׁלֹּא קָרְמוּ בַתַּנּוּר, וְקוֹלִית שֶׁל מַיִם הַמְחֻלְחֶלֶת, וּרְתִיחַת גְּרִיסִין שֶׁל פּוֹל רִאשׁוֹנָה, וּרְתִיחַת יַיִן חָדָשׁ, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף שֶׁל אֹרֶז, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, חִבּוּר בִּטְבוּל יוֹם. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, אֵינוֹ חִבּוּר. וּמוֹדִים בִּשְׁאָר כָּל הַטֻּמְאוֹת, בֵּין קַלּוֹת בֵּין חֲמוּרוֹת: \n",
24
+ "הַמְכַנֵּס חַלּוֹת עַל מְנָת שֶׁלֹּא לְהַפְרִישׁ, הָאוֹפֶה חֲמִיטָה עַל גַּבֵּי חֲמִיטָה מִשֶּׁקָּרְמוּ בַתַּנּוּר, וְקוֹלִית שֶׁל מַיִם שֶׁאֵינָהּ מְחֻלְחֶלֶת, וּרְתִיחַת גְּרִיסִין שֶׁל פּוֹל שְׁנִיָּה, וּרְתִיחַת יַיִן יָשָׁן, וְשֶׁל שֶׁמֶן לְעוֹלָם, וְשֶׁל עֲדָשִׁים, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף שֶׁל טֹפַח, טְמֵאִים בִּטְבוּל יוֹם, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּכָל הַטֻּמְאוֹת: \n",
25
+ "מַסְמֵר שֶׁאַחַר הַכִּכָּר, וְגַרְגֵּר מֶלַח קָטָן, וְחַרְחוּר פָּחוּת מִכָּאֶצְבַּע, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, כָּל שֶׁהוּא נֶאֱכָל עָלָיו, טְמֵאִים בִּטְבוּל יוֹם, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּכָל הַטֻּמְאוֹת: \n",
26
+ "הַצְּרוֹר שֶׁבַּכִּכָּר, וְגַרְגֵּר מֶלַח גָּדוֹל, וְהַתֻּרְמוֹס, וְהַחַרְחוּר יָתֵר מִכָּאֶצְבַּע, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, כֹּל שֶׁאֵינוֹ נֶאֱכָל עִמּוֹ, טְהוֹרִים בְּאַב הַטֻּמְאָה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בִּטְבוּל יוֹם: \n",
27
+ "הַשְּׂעֹרָה וְהַכֻּסֶּמֶת בִּזְמַן שֶׁאֵינָן קְלוּפִים, הַתִּיאָה וְהַחִלְתִּית וְהָאֲלוּם, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף אֲפוּנִים שְׁחוֹרִים, טְהוֹרִים בְּאַב הַטֻּמְאָה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בִּטְבוּל יוֹם, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, טְהוֹרִים בִּטְבוּל יוֹם, וּטְמֵאִים בְּכָל הַטֻּמְאוֹת. הַשְּׂעֹרָה וְהַכֻּסֶּמֶת בִּזְמַן שֶׁהֵן קְלוּפִים, וְהַחִטָּה בֵּין שֶׁהִיא קְלוּפָה בֵּין שֶׁאֵינָהּ קְלוּפָה, הַקֶּצַח, וְהַשֻּׁמְשׁוֹם, וְהַפִּלְפֵּל, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף אֲפוּנִים לְבָנִים, טְמֵאִים בִּטְבוּל יוֹם, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּכָל הַטֻּמְאוֹת: \n"
28
+ ],
29
+ [
30
+ "מַשְׁקֵה טְבוּל יוֹם, כְּמַשְׁקִין שֶׁהוּא נוֹגֵעַ בָּהֶן. אֵלּוּ וָאֵלּוּ, אֵינָן מְטַמְּאִין. וּשְׁאָר כָּל הַטְּמֵאִין, בֵּין קַלִּין בֵּין חֲמוּרִין, הַמַּשְׁקִין הַיּוֹצְאִים מֵהֶן, כַּמַּשְׁקִין שֶׁהוּא נוֹגֵעַ בָּהֶן. אֵלּוּ וָאֵלּוּ תְּחִלָּה, חוּץ מִן הַמַּשְׁקֶה שֶׁהוּא אַב הַטֻּמְאָה: ",
31
+ "קְדֵרָה שֶׁהִיא מְלֵאָה מַשְׁקִים וְנָגַע בָּהּ טְבוּל יוֹם, אִם הָיָ�� מַשְׁקֵה תְרוּמָה, הַמַּשְׁקִין פְּסוּלִין וְהַקְּדֵרָה טְהוֹרָה. וְאִם הָיָה מַשְׁקֵה חֻלִּין, הַכֹּל טָהוֹר. וְאִם הָיוּ יָדָיו מְסֹאָבוֹת, הַכֹּל טָמֵא. זֶה חֹמֶר בַּיָּדַיִם מִבִּטְבוּל יוֹם. וְחֹמֶר בִּטְבוּל יוֹם מִבַּיָּדַיִם, שֶׁסְּפֵק טְבוּל יוֹם פּוֹסֵל אֶת הַתְּרוּמָה, וְהַיָּדַיִם סְפֵקָן טָהוֹר: ",
32
+ "הַמִּקְפָּה שֶׁל תְּרוּמָה וְהַשּׁוּם וְהַשֶּׁמֶן שֶׁל חֻלִּין, שֶׁנָּגַע טְבוּל יוֹם בְּמִקְצָתָן, פָּסַל אֶת כֻּלָּם. הַמִּקְפָּה שֶׁל חֻלִּין וְהַשּׁוּם וְהַשֶּׁמֶן שֶׁל תְּרוּמָה, שֶׁנָּגַע טְבוּל יוֹם בְּמִקְצָתָן, לֹא פָסַל אֶלָּא מְקוֹם מַגָּעוֹ. וְאִם הָיָה הַשּׁוּם מְרֻבֶּה, הוֹלְכִין אַחַר הָרֹב. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁהֵן גּוּשׁ בַּקְּעָרָה. אֲבָל אִם הָיָה מְפֻזָּר בַּמְּדוֹכָה, טָהוֹר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא רוֹצֶה בְּפִזּוּרוֹ. וּשְׁאָר כָּל הַנִּדּוֹכִין שֶׁדָּכָן בְּמַשְׁקִין. אֲבָל אֶת שֶׁדַּרְכָּן לָדוּךְ בְּמַשְׁקִים וְדָכָן שֶׁלֹּא בְמַשְׁקִין וְהֵן גּוּשׁ בַּקְּעָרָה, הֲרֵי אֵלּוּ כְעִגּוּל שֶׁל דְּבֵלָה: ",
33
+ "הַמִּקְפָּה וְהַחֲמִיטָה שֶׁל חֻלִּין וְהַשֶּׁמֶן שֶׁל תְּרוּמָה צָף עַל גַּבֵּיהֶן, וְנָגַע טְבוּל יוֹם בַּשֶּׁמֶן, לֹא פָסַל אֶלָּא הַשֶּׁמֶן. וְאִם חִבֵּץ, כָּל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ הַשֶּׁמֶן, פָּסָל: ",
34
+ "בְּשַׂר הַקֹּדֶשׁ שֶׁקָּרַם עָלָיו הַקִּפָּה, נָגַע טְבוּל יוֹם בַּקִּפָּה, חֲתִיכוֹת מֻתָּרוֹת. נָגַע בַּחֲתִיכָה, חֲתִיכָה וְכָל הָעוֹלִים עִמָּהּ, חִבּוּר זֶה לָזֶה. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר, שְׁנֵיהֶם חִבּוּר זֶה לָזֶה. וְכֵן בְּקִטְנִיּוֹת שֶׁקָּרְמוּ עַל גַּבֵּי פְרוּסוֹת. מַעֲשֵׂה קְדֵרָה בַקִּטְנִיּוֹת, בִּזְמַן שֶׁהֵן פְּרוּדִים, אֵינָן חִבּוּר. בִּזְמַן שֶׁהֵן גּוּשׁ, חִבּוּר. אִם הָיוּ גוּשִׁין הַרְבֵּה, הֲרֵי אֵלּוּ יִמָּנוּ. שֶׁמֶן שֶׁהוּא צָף עַל גַּבֵּי הַיַּיִן וְנָגַע טְבוּל יוֹם בַּשֶּׁמֶן, לֹא פָסַל אֶלָּא הַשֶּׁמֶן. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר, שְׁנֵיהֶם חִבּוּר זֶה לָזֶה: ",
35
+ "חָבִית שֶׁשָּׁקְעָה לְתוֹךְ בּוֹר שֶׁל יַיִן וְנָגַע בּוֹ טְבוּל יוֹם, מִשָּׂפָה וְלִפְנִים, חִבּוּר. מִן הַשָּׂפָה וְלַחוּץ, אֵינוֹ חִבּוּר. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר, אֲפִלּוּ עַל גַּבָּהּ רוּם קוֹמָה וְנָגַע כְּנֶגֶד פִּיהָ, חִבּוּר: ",
36
+ "חָבִית שֶׁנִּקְּבָה בֵּין מִפִּיהָ בֵּין מִשּׁוּלֶיהָ בֵּין מִצִּדֶּיהָ וְנָגַע בּוֹ טְבוּל יוֹם, טְמֵאָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מִפִּיהָ וּמִשּׁוּלֶיהָ, טְמֵאָה. מִן הַצְּדָדִין, מִכָּאן וּמִכָּאן, טְהוֹרָה. הַמְעָרֶה מִכְּלִי לִכְלִי וְנָגַע טְבוּל יוֹם בַּקִּלּוּחַ, אִם יֶשׁ בּוֹ, יַעֲלֶה בְאַחַת וּמֵאָה: ",
37
+ "בִּעְבּוּעַ שֶׁבֶּחָבִית שֶׁנִּקַּב בֵּין מִבִּפְנִים בֵּין מִבַּחוּץ וּבֵין מִלְמַעְלָן בֵּין מִלְּמַטָּן, זֶה כְנֶגֶד זֶה, טָמֵא בְאַב הַטֻּמְאָה וְטָמֵא בְאֹהֶל הַמֵּת. הַפְּנִימִי מִלְּמַטָּה וְהַחִיצוֹן מִלְמַעְלָן, טָמֵא בְאַב הַטֻּמְאָה וְטָמֵא בְאֹהֶל הַמֵּת. הַפְּנִימִי מִלְמַעְלָן וְהַחִיצוֹן מִלְּמַטָּן, טָהוֹר בְּאַב הַטֻּמְאָה וְטָמֵא בְאֹהֶל הַמֵּת: "
38
+ ],
39
+ [
40
+ "כָּל יְדוֹת הָאֳכָלִים שֶׁהֵם חִבּוּר בְּאַב הַטֻּמְאָה, חִבּוּר בִּטְבוּל יוֹם. אֹכֶל שֶׁנִּפְרָס וּמְעֹרֶה מִקְצָת, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, אִם אוֹחֵז בַּגָּדוֹל וְהַקָּטָן עוֹלֶה עִמּוֹ, הֲרֵי הוּא כָמוֹהוּ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם אוֹחֵז בַּקָּטָן וְהַגָּדוֹל עוֹלֶה עִמּוֹ, הֲרֵי הוּא כָמוֹהוּ. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר, בַּטָּהוֹר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, בַּטָּמֵא. וּשְׁאָר כָּל הָאֳכָלִים, אֶת שֶׁדַּרְכּוֹ לֵאָחֵז בֶּעָלֶה, אוֹחֵז אוֹתוֹ בֶּעָלֶה. וּבַקֶּלַח, אוֹחֲזִין אוֹתוֹ בַּקָּלַח: \n",
41
+ "יָרָק שֶׁל תְּרוּמָה וּבֵיצָה טְרוּפָה נְתוּנָה עַל גַּבָּיו, וְנָגַע טְבוּל יוֹם בַּבֵּיצָה, לֹא פָסַל אֶלָּא הַקֶּלַח שֶׁכְּנֶגְדּוֹ. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, כָּל הַסֵּדֶר הָעֶלְיוֹן. אִם הָיָה כְמִין כּוֹבַע, אֵינָהּ חִבּוּר: \n",
42
+ "חוּט שֶׁל בֵּיצָה שֶׁקָּרַם עַל דְּפָנוֹת שֶׁל לְפָס, וְנָגַע בּוֹ טְבוּל יוֹם, מִן הַשָּׂפָה וְלִפְנִים, חִבּוּר. מִן הַשָּׂפָה וְלַחוּץ, אֵינוֹ חִבּוּר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, חוּט וְכָל שֶׁנִּקְלָף עִמּוֹ. וְכֵן בְּקִטְנִיּוֹת שֶׁקָּרְמוּ עַל שְׂפָתָהּ שֶׁל קְדֵרָה: \n",
43
+ "עִסָּה שֶׁנִּדְמְעָה אוֹ שֶׁנִּתְחַמְּצָה בִשְׂאֹר שֶׁל תְּרוּמָה, אֵינָהּ נִפְסֶלֶת בִּטְבוּל יוֹם. רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹסְלִין. עִסָּה שֶׁהֻכְשְׁרָה בְמַשְׁקֶה וְנִלּוֹשָׁה בְּמֵי פֵרוֹת וְנָגַע בָּהֶן טְבוּל יוֹם, רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן יְהוּדָה אִישׁ בַּרְתּוֹתָא אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, פָּסַל אֶת כֻּלָּהּ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ, לֹא פָסַל אֶלָּא מְקוֹם מַגָּעוֹ: \n",
44
+ "יָרָק שֶׁל חֻלִּין שֶׁבִּשְּׁלוֹ בְשֶׁמֶן שֶׁל תְּרוּמָה, וְנָגַע בּוֹ טְבוּל יוֹם, רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן יְהוּדָה אִישׁ בַּרְתּוֹתָא אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, פָּסַל כֻּלָּהּ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ, לֹא פָסַל אֶלָּא מְקוֹם מַגָּעוֹ: \n",
45
+ "טָהוֹר שֶׁנָּגַס מִן הָאֹכֶל וְנָפַל עַל בְּגָדָיו וְעַל כִּכָּר שֶׁל תְּרוּמָה, טָהוֹר. הָיָה אוֹכֵל זֵיתִים פְּצוּעִים וּתְמָרִים רְטֻבּוֹת, כֹּל שֶׁהוּא רוֹצֶה לָמֹץ אֶת גַּרְעִינָתוֹ וְנָפַל עַל בְּגָדָיו וְעַל כִּכָּר שֶׁל תְּרוּמָה, טָמֵא. הָיָה אוֹכֵל זֵיתִים נְגוּבִין וּתְמָרִים יְבֵשׁוֹת, כֹּל שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לָמֹץ אֶת גַּרְעִינָתוֹ וְנָפַל עַל בְּגָדָיו וְעַל כִּכָּר שֶׁל תְּרוּמָה, טָהוֹר. אֶחָד טָהוֹר וְאֶחָד טְבוּל יוֹם, כָּאֵלּוּ. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, אֵלּוּ וָאֵלּוּ טְמֵאִין בִּטְבוּל יוֹם, שֶׁמַּשְׁקִין שֶׁל טָמֵא מַכְשִׁירִין לִרְצוֹנוֹ וְשֶׁלֹּא לִרְצוֹנוֹ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵין טְבוּל יוֹם טָמֵא: \n"
46
+ ],
47
+ [
48
+ "אֹכֶל מַעֲשֵׂר שֶׁהֻכְשַׁר בְּמַשְׁקֶה, וְנָגַע בּוֹ טְבוּל יוֹם אוֹ יָדַיִם מְסֹאָבוֹת, מַפְרִישִׁין מִמֶּנּוּ תְרוּמַת מַעֲשֵׂר בְּטָהֳרָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא שְׁלִישִׁי, וְהַשְּׁלִישִׁי טָהוֹר לְחֻלִּין: \n",
49
+ "הָאִשָּׁה שֶׁהִיא טְבוּלַת יוֹם, לָשָׁה אֶת הָעִסָּה, וְקוֹצָה לָהּ חַלָּה וּמַפְרַשְׁתָּהּ, וּמַנַּחְתָּהּ בִּכְפִישָׁה מִצְרִית אוֹ בִנְחוּתָא, וּמַקֶּפֶת וְקוֹרָא לָהּ שֵׁם, מִפְּנֵי שֶׁהִיא שְׁלִישִׁי, וְהַשְּׁלִישִׁי טָהוֹר לְחֻלִּין: \n",
50
+ "עֲרֵבָה שֶׁהִיא טְבוּלַת יוֹם, לָשִׁין בָּהּ אֶת הָעִסָּה וְקוֹצִין מִמֶּנָּה חַלָּה, וּמַקֶּפֶת וְקוֹרִין לָהּ שֵׁם, מִפְּנֵי שֶׁהִיא שְׁלִישִׁי, וְהַשְּׁלִישִׁי טָהוֹר לְחֻלִּין: \n",
51
+ "לָגִין שֶׁהוּא טְבוּל יוֹם, וּמִלְאָהוּ מִן הֶחָבִית מַעֲשֵׂר טֶבֶל, אִם אָמַר, הֲרֵי זוֹ תְרוּמַת מַעֲשֵׂר מִשֶּׁתֶּחְשָׁךְ, הֲרֵי זוֹ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר. אִם אָמַר, הֲרֵי זֶה עֵרוּב, לֹא אָמַר כְּלוּם. נִשְׁבְּרָה הֶחָבִית, הַלָּגִין בְּטִבְלוֹ. נִשְׁבַּר הַלָּגִין, הֶחָבִית בְּטִבְלָהּ: \n",
52
+ "בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִים, מְחַלְּלִין עַל פֵּרוֹת עַם הָאָרֶץ. חָזְרוּ לוֹמַר, אַף עַל מְעוֹתָיו. בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִים, הַיּוֹצֵא בַקּוֹלָר וְאָמַר, כִּתְבוּ גֵט לְאִשְׁתִּי, הֲרֵי אֵלּוּ יִכְתְּבוּ וְיִתְּנוּ. חָזְרוּ לוֹמַר, אַף הַמְפָרֵשׁ וְהַיּוֹצֵא בִשְׁיָרָא. רַבִּי שִׁמְעוֹן שְׁזוּרִי אוֹמֵר, אַף הַמְסֻכָּן: \n",
53
+ "הַכַּדּוּמִין הָאַשְׁקְלוֹנִים שֶׁנִּשְׁבְּרוּ וְאֻנְקְלִי שֶׁלָּהֶם קַיֶּמֶת, הֲרֵי אֵלּוּ טְמֵאִין. הַמַּעְבֵּר וְהַמַּזְרֶה וְהַמַּגּוֹב וְכֵן מַסְרֵק שֶׁל רֹאשׁ שֶׁנִּטְּלָה אַחַת מִשִּׁנֵּיהֶן וַעֲשָׂאָן שֶׁל מַתָּכוֹת, הֲרֵי אֵלּוּ טְמֵאִין. וְעַל כֻּלָּן אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, דָּבָר חָדָשׁ חִדְּשׁוּ הַסּוֹפְרִים וְאֵין לִי מַה לְּהָשִׁיב: \n",
54
+ "הַתּוֹרֵם אֶת הַבּוֹר וְאָמַר, הֲרֵי זוֹ תְרוּמָה עַל מְנָת שֶׁתַּעֲלֶה שָׁלוֹם, שָׁלוֹם מִן הַשֶּׁבֶר וּמִן הַשְּׁפִיכָה, אֲבָל לֹא מִן הַטֻּמְאָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אַף מִן הַטֻּמְאָה. נִשְׁבְּרָה, אֵינָהּ מְדַמַּעַת. עַד הֵיכָן תִּשָּׁבֵר וְלֹא תְדַמֵּעַ. כְּדֵי שֶׁתִּתְגַּלְגֵּל וְתַגִּיעַ לַבּוֹר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אַף מִי שֶׁהָיָה בוֹ דַעַת לְהַתְנוֹת וְלֹא הִתְנָה, נִשְׁבְּרָה, אֵינָהּ מְדַמַּעַת, מִפְּנֵי שֶׁהוּא תְנַאי בֵּית דִּין: \n"
55
+ ]
56
+ ],
57
+ "sectionNames": [
58
+ "Chapter",
59
+ "Mishnah"
60
+ ]
61
+ }
json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Tevul Yom/Hebrew/merged.json ADDED
@@ -0,0 +1,57 @@
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
1
+ {
2
+ "title": "Mishnah Tevul Yom",
3
+ "language": "he",
4
+ "versionTitle": "merged",
5
+ "versionSource": "https://www.sefaria.org/Mishnah_Tevul_Yom",
6
+ "text": [
7
+ [
8
+ "הַמְכַנֵּס חַלּוֹת עַל מְנָת לְהַפְרִישׁ, וְנָשְׁכוּ, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, חִבּוּר בִּטְבוּל יוֹם. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, אֵינוֹ חִבּוּר. מִקְרָצוֹת נוֹשְׁכוֹת זוֹ בָזוֹ, וְכִכָּרוֹת נוֹשְׁכוֹת זוֹ בָזוֹ, הָאוֹפֶה חֲמִיטָה עַל גַּבֵּי חֲמִיטָה עַד שֶׁלֹּא קָרְמוּ בַתַּנּוּר, וְקוֹלִית שֶׁל מַיִם הַמְחֻלְחֶלֶת, וּרְתִיחַת גְּרִיסִין שֶׁל פּוֹל רִאשׁוֹנָה, וּרְתִיחַת יַיִן חָדָשׁ, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף שֶׁל אֹרֶז, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, חִבּוּר בִּטְבוּל יוֹם. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, אֵינוֹ חִבּוּר. וּמוֹדִים בִּשְׁאָר כָּל הַטֻּמְאוֹת, בֵּין קַלּוֹת בֵּין חֲמוּרוֹת: \n",
9
+ "הַמְכַנֵּס חַלּוֹת עַל מְנָת שֶׁלֹּא לְהַפְרִישׁ, הָאוֹפֶה חֲמִיטָה עַל גַּבֵּי חֲמִיטָה מִשֶּׁקָּרְמוּ בַתַּנּוּר, וְקוֹלִית שֶׁל מַיִם שֶׁאֵינָהּ מְחֻלְחֶלֶת, וּרְתִיחַת גְּרִיסִין שֶׁל פּוֹל שְׁנִיָּה, וּרְתִיחַת יַיִן יָשָׁן, וְשֶׁל שֶׁמֶן לְעוֹלָם, וְשֶׁל עֲדָשִׁים, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף שֶׁל טֹפַח, טְמֵאִים בִּטְבוּל יוֹם, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּכָל הַטֻּמְאוֹת: \n",
10
+ "מַסְמֵר שֶׁאַחַר הַכִּכָּר, וְגַרְגֵּר מֶלַח קָטָן, וְחַרְחוּר פָּחוּת מִכָּאֶצְבַּע, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, כָּל שֶׁהוּא נֶאֱכָל עָלָיו, טְמֵאִים בִּטְבוּל יוֹם, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּכָל הַטֻּמְאוֹת: \n",
11
+ "הַצְּרוֹר שֶׁבַּכִּכָּר, וְגַרְגֵּר מֶלַח גָּדוֹל, וְהַתֻּרְמוֹס, וְהַחַרְחוּר יָתֵר מִכָּאֶצְבַּע, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, כֹּל שֶׁאֵינוֹ נֶאֱכָל עִמּוֹ, טְהוֹרִים בְּאַב הַטֻּמְאָה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בִּטְבוּל יוֹם: \n",
12
+ "הַשְּׂעֹרָה וְהַכֻּסֶּמֶת בִּזְמַן שֶׁאֵינָן קְלוּפִים, הַתִּיאָה וְהַחִלְתִּית וְהָאֲלוּם, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף אֲפוּנִים שְׁחוֹרִים, טְהוֹרִים בְּאַב הַטֻּמְאָה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בִּטְבוּל יוֹם, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, טְהוֹרִים בִּטְבוּל יוֹם, וּטְמֵאִים בְּכָל הַטֻּמְאוֹת. הַשְּׂעֹרָה וְהַכֻּסֶּמֶת בִּזְמַן שֶׁהֵן קְלוּפִים, וְהַחִטָּה בֵּין שֶׁהִיא קְלוּפָה בֵּין שֶׁאֵינָהּ קְלוּפָה, הַקֶּצַח, וְהַשֻּׁמְשׁוֹם, וְהַפִּלְפֵּל, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף אֲפוּנִים לְבָנִים, טְמֵאִים בִּטְבוּל יוֹם, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּכָל הַטֻּמְאוֹת: \n"
13
+ ],
14
+ [
15
+ "מַשְׁקֵה טְבוּל יוֹם, כְּמַשְׁקִין שֶׁהוּא נוֹגֵעַ בָּהֶן. אֵלּוּ וָאֵלּוּ, אֵינָן מְטַמְּאִין. וּשְׁאָר כָּל הַטְּמֵאִין, בֵּין קַלִּין בֵּין חֲמוּרִין, הַמַּשְׁקִין הַיּוֹצְאִים מֵהֶן, כַּמַּשְׁקִין שֶׁהוּא נוֹגֵעַ בָּהֶן. אֵלּוּ וָאֵלּוּ תְּחִלָּה, חוּץ מִן הַמַּשְׁקֶה שֶׁהוּא אַב הַטֻּמְאָה: ",
16
+ "קְדֵרָה שֶׁהִיא מְלֵאָה מַשְׁקִים וְנָגַע בָּהּ טְבוּל יוֹם, אִם הָיָה מַשְׁקֵה תְרוּמָה, הַמַּשְׁקִין פְּסוּלִין וְהַקְּדֵרָה טְהוֹרָה. וְאִם הָיָה מַשְׁקֵה חֻלִּין, הַכֹּל טָהוֹר. וְאִם הָיוּ יָדָיו מְסֹאָבוֹת, הַכֹּל טָמֵא. זֶה חֹמֶר בַּיָּדַיִם מִבִּטְבוּל יוֹם. וְחֹמֶר בִּטְבוּל יוֹם מִבַּיָּדַיִם, שֶׁסְּפֵק טְבוּל יוֹם פּוֹסֵל אֶת הַתְּרוּמָה, וְהַיָּדַיִם סְפֵקָן טָהוֹר: ",
17
+ "הַמִּקְפָּה שֶׁל תְּרוּמָה וְהַשּׁוּם וְהַשֶּׁמֶן שֶׁל חֻלִּין, שֶׁנָּגַע טְבוּל יוֹם בְּמִקְצָתָן, פָּסַל אֶת כֻּלָּם. הַמִּקְפָּה שֶׁל חֻלִּין וְהַשּׁוּם וְהַשֶּׁמֶן שֶׁל תְּרוּמָה, שֶׁנָּגַע טְבוּל יוֹם בְּמִקְצָתָן, לֹא פָסַל אֶלָּא מְקוֹם מַגָּעוֹ. וְאִם הָיָה הַשּׁוּם מְרֻבֶּה, הוֹלְכִין אַחַר הָרֹב. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁהֵן גּוּשׁ בַּקְּעָרָה. אֲבָל אִם הָיָה מְפֻזָּר בַּמְּדוֹכָה, טָהוֹר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא רוֹצֶה בְּפִזּוּרוֹ. וּשְׁאָר כָּל הַנִּדּוֹכִין שֶׁדָּכָן בְּמַשְׁקִין. אֲבָל אֶת שֶׁדַּרְכָּן לָדוּךְ בְּמַשְׁקִים וְדָכָן שֶׁלֹּא בְמַשְׁקִין וְהֵן גּוּשׁ בַּקְּעָרָה, הֲרֵי אֵלּוּ כְעִגּוּל שֶׁל דְּבֵלָה: ",
18
+ "הַמִּקְפָּה וְהַחֲמִיטָה שֶׁל חֻלִּין וְהַשֶּׁמֶן שֶׁל תְּרוּמָה צָף עַל גַּבֵּיהֶן, וְנָגַע טְבוּל יוֹם בַּשֶּׁמֶן, לֹא פָסַל אֶלָּא הַשֶּׁמֶן. וְאִם חִבֵּץ, כָּל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ הַשֶּׁמֶן, פָּסָל: ",
19
+ "בְּשַׂר הַקֹּדֶשׁ שֶׁקָּרַם עָלָיו הַקִּפָּה, נָגַע טְבוּל יוֹם בַּקִּפָּה, חֲתִיכוֹת מֻתָּרוֹת. נָגַע בַּחֲתִיכָה, חֲתִיכָה וְכָל הָעוֹלִים עִמָּהּ, חִבּוּר זֶה לָזֶה. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר, שְׁנֵיהֶם חִבּוּר זֶה לָזֶה. וְכֵן בְּקִטְנִיּוֹת שֶׁקָּרְמוּ עַל גַּבֵּי פְרוּסוֹת. מַעֲשֵׂה קְדֵרָה בַקִּטְנִיּוֹת, בִּזְמַן שֶׁהֵן פְּרוּדִים, אֵינָן חִבּוּר. בִּזְמַן שֶׁהֵן גּוּשׁ, חִבּוּר. אִם הָיוּ גוּשִׁין הַרְבֵּה, הֲרֵי אֵלּוּ יִמָּנוּ. שֶׁמֶן שֶׁהוּא צָף עַל גַּבֵּי הַיַּיִן וְנָגַע טְבוּל יוֹם בַּשֶּׁמֶן, לֹא פָסַל אֶלָּא הַשֶּׁמֶן. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר, שְׁנֵיהֶם חִבּוּר זֶה לָזֶה: ",
20
+ "חָבִית שֶׁשָּׁקְעָה לְתוֹךְ בּוֹר שֶׁל יַיִן וְנָגַע בּוֹ טְבוּל יוֹם, מִשָּׂפָה וְלִפְנִים, חִבּוּר. מִן הַשָּׂפָה וְלַחוּץ, אֵינוֹ חִבּוּר. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר, אֲפִלּוּ עַל גַּבָּהּ רוּם קוֹמָה וְנָגַע כְּנֶגֶד פִּיהָ, חִבּוּר: ",
21
+ "חָבִית שֶׁנִּקְּבָה בֵּין מִפִּיהָ בֵּין מִשּׁוּלֶיהָ בֵּין מִצִּדֶּיהָ וְנָגַע בּוֹ טְבוּל יוֹם, טְמֵאָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מִפִּיהָ וּמִשּׁוּלֶיהָ, טְמֵאָה. מִן הַצְּדָדִין, מִכָּאן וּמִכָּאן, טְהוֹרָה. הַמְעָרֶה מִכְּלִי לִכְלִי וְנָגַע טְבוּל יוֹם בַּקִּלּוּחַ, אִם יֶשׁ בּוֹ, יַעֲלֶה בְאַחַת וּמֵאָה: ",
22
+ "בִּעְבּוּעַ שֶׁבֶּחָבִית שֶׁנִּקַּב בֵּין מִבִּפְנִים בֵּין מִבַּחוּץ וּבֵין מִלְמַעְלָן בֵּין מִלְּמַטָּן, זֶה כְנֶגֶד זֶה, טָמֵא בְאַב הַטֻּמְאָה וְטָמֵא בְאֹהֶל הַמֵּת. הַפְּנִימִי מִלְּמַטָּה וְהַחִיצוֹן מִלְמַעְלָן, טָמֵא בְאַב הַטֻּמְאָה וְטָמֵא בְאֹהֶל הַמֵּת. הַפְּנִימִי מִלְמַעְלָן וְהַחִיצוֹן מִלְּמַטָּן, טָהוֹר בְּאַב הַטֻּמְאָה וְטָמֵא בְאֹהֶל הַמֵּת: "
23
+ ],
24
+ [
25
+ "כָּל יְדוֹת הָאֳכָלִים שֶׁהֵם חִבּוּר בְּאַב הַטֻּמְאָה, חִבּוּר בִּטְבוּל יוֹם. אֹכֶל שֶׁנִּפְרָס וּמְעֹרֶה מִקְצָת, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, אִם אוֹחֵז בַּגָּדוֹל וְהַקָּטָן עוֹלֶה עִמּוֹ, הֲרֵי הוּא כָמוֹהוּ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם אוֹחֵז בַּקָּטָן וְהַגָּדוֹל עוֹלֶה עִמּוֹ, הֲרֵי הוּא כָמוֹהוּ. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר, בַּטָּהוֹר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, בַּטָּמֵא. וּשְׁאָר כָּל הָאֳכָלִים, אֶת שֶׁדַּרְכּוֹ לֵאָחֵז בֶּעָלֶה, אוֹחֵז אוֹתוֹ בֶּעָלֶה. וּבַקֶּלַח, אוֹחֲזִין אוֹתוֹ בַּקָּלַח: \n",
26
+ "יָרָק שֶׁל תְּרוּמָה וּבֵיצָה טְרוּפָה נְתוּנָה עַל גַּבָּיו, וְנָגַע טְבוּל יוֹם בַּבֵּיצָה, לֹא פָסַל אֶלָּא הַקֶּלַח שֶׁכְּנֶגְדּוֹ. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, כָּל הַסֵּדֶר הָעֶלְיוֹן. אִם הָיָה כְמִין כּוֹבַע, אֵינָהּ חִבּוּר: \n",
27
+ "חוּט שֶׁל בֵּיצָה שֶׁקָּרַם עַל דְּפָנוֹת שֶׁל לְפָס, וְנָגַע בּוֹ טְבוּל יוֹם, מִן הַשָּׂפָה וְלִפְנִים, חִבּוּר. מִן הַשָּׂפָה וְלַחוּץ, אֵינוֹ חִבּוּר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, חוּט וְכָל שֶׁנִּקְלָף עִמּוֹ. וְכֵן בְּקִטְנִיּוֹת שֶׁקָּרְמוּ עַל שְׂפָתָהּ שֶׁל קְדֵרָה: \n",
28
+ "עִסָּה שֶׁנִּדְמְעָה אוֹ שֶׁנִּתְחַמְּצָה בִשְׂאֹר שֶׁל תְּרוּמָה, אֵינָהּ נִפְסֶלֶת בִּטְבוּל יוֹם. רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹסְלִין. עִסָּה שֶׁהֻכְשְׁרָה בְמַשְׁקֶה וְנִלּוֹשָׁה בְּמֵי פֵרוֹת וְנָגַע בָּהֶן טְבוּל יוֹם, רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן יְהוּדָה אִישׁ בַּרְתּוֹתָא אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, פָּסַל אֶת כֻּלָּהּ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ, לֹא פָסַל אֶלָּא מְקוֹם מַגָּעוֹ: \n",
29
+ "יָרָק שֶׁל חֻלִּין שֶׁבִּשְּׁלוֹ בְשֶׁמֶן שֶׁל תְּרוּמָה, וְנָגַע בּוֹ טְבוּל יוֹם, רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן יְהוּדָה אִישׁ בַּרְתּוֹתָא אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, פָּסַל כֻּלָּהּ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ, לֹא פָסַל אֶלָּא מְקוֹם מַגָּעוֹ: \n",
30
+ "טָהוֹר שֶׁנָּגַס מִן הָאֹכֶל וְנָפַל עַל בְּגָדָיו וְעַל כִּכָּר שֶׁל תְּרוּמָה, טָהוֹר. הָיָה אוֹכֵל זֵיתִים פְּצוּעִים וּתְמָרִים רְטֻבּוֹת, כֹּל שֶׁהוּא רוֹצֶה לָמֹץ אֶת גַּרְעִינָתוֹ וְנָפַל עַל בְּגָדָיו וְעַל כִּכָּר שֶׁל תְּרוּמָה, טָמֵא. הָיָה אוֹכֵל זֵיתִים נְגוּבִין וּתְמָרִים יְבֵשׁוֹת, כֹּל שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לָמֹץ אֶת גַּרְעִינָתוֹ וְנָפַל עַל בְּגָדָיו וְעַל כִּכָּר שֶׁל תְּרוּמָה, טָהוֹר. אֶחָד טָהוֹר וְאֶחָד טְבוּל יוֹם, כָּאֵלּוּ. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, אֵלּוּ וָאֵלּוּ טְמֵאִין בִּטְבוּל יוֹם, שֶׁמַּשְׁקִין שֶׁל טָמֵא מַכְשִׁירִין לִרְצוֹנוֹ וְשֶׁלֹּא לִרְצוֹנוֹ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵין טְבוּל יוֹם טָמֵא: \n"
31
+ ],
32
+ [
33
+ "אֹכֶל מַעֲשֵׂר שֶׁהֻכְשַׁר בְּמַשְׁקֶה, וְנָגַע בּוֹ טְבוּל יוֹם אוֹ יָדַיִם מְסֹאָבוֹת, מַפְרִישִׁין מִמֶּנּוּ תְרוּמַת מַעֲשֵׂר בְּטָהֳרָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא שְׁלִישִׁי, וְהַשְּׁלִישִׁי טָהוֹר לְחֻלִּין: \n",
34
+ "הָאִשָּׁה שֶׁהִיא טְבוּלַת יוֹם, לָשָׁה אֶת הָעִסָּה, וְקוֹצָה לָהּ חַלָּה וּמַפְרַשְׁתָּהּ, וּמַנַּחְתָּהּ בִּכְפִישָׁה מִצְרִית אוֹ בִנְחוּתָא, וּמַקֶּפֶת וְקוֹרָא לָהּ שֵׁם, מִפְּנֵי שֶׁהִיא שְׁלִישִׁי, וְהַשְּׁלִישִׁי טָהוֹר לְחֻלִּין: \n",
35
+ "עֲרֵבָה שֶׁהִיא טְבוּלַת יוֹם, לָשִׁין בָּהּ אֶת הָעִסָּה וְקוֹצִין מִמֶּנָּה חַלָּה, וּמַקֶּפֶת וְקוֹרִין לָהּ שֵׁם, מִפְּנֵי שֶׁהִיא שְׁלִישִׁי, וְהַשְּׁלִישִׁי טָהוֹר לְחֻלִּין: \n",
36
+ "לָגִין שֶׁהוּא טְבוּל יוֹם, וּמִלְאָהוּ מִן הֶחָבִית מַעֲשֵׂר טֶבֶל, אִם אָמַר, הֲרֵי זוֹ תְרוּמַת מַעֲשֵׂר מִשֶּׁתֶּחְשָׁךְ, הֲרֵי זוֹ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר. אִם אָמַר, הֲרֵי זֶה עֵרוּב, לֹא אָמַר כְּלוּם. נִשְׁבְּרָה הֶחָבִית, הַלָּגִין בְּטִבְלוֹ. נִשְׁבַּר הַלָּגִין, הֶחָבִית בְּטִבְלָהּ: \n",
37
+ "בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִים, מְחַלְּלִין עַל פֵּרוֹת עַם הָאָרֶץ. חָזְרוּ לוֹמַר, אַף עַל מְעוֹתָיו. בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִים, הַיּוֹצֵא בַקּוֹלָר וְאָמַר, כִּתְבוּ גֵט לְאִשְׁתִּי, הֲרֵי אֵלּוּ יִכְתְּבוּ וְיִתְּנוּ. חָזְרוּ לוֹמַר, אַף הַמְפָרֵשׁ וְהַיּוֹצֵא בִשְׁיָרָא. רַבִּי שִׁמְעוֹן שְׁזוּרִי אוֹמֵר, אַף הַמְסֻכָּן: \n",
38
+ "הַכַּדּוּמִין הָאַשְׁקְלוֹנִים שֶׁנִּשְׁבְּרוּ וְאֻנְקְלִי שֶׁלָּהֶם קַיֶּמֶת, הֲרֵי אֵלּוּ טְמֵאִין. הַמַּעְבֵּר וְהַמַּזְרֶה וְהַמַּגּוֹב וְכֵן מַסְרֵק שֶׁל רֹאשׁ שֶׁנִּטְּלָה אַחַת מִשִּׁנֵּיהֶן וַעֲשָׂאָן שֶׁל מַתָּכוֹת, הֲרֵי אֵלּוּ טְמֵאִין. וְעַל כֻּלָּן אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, דָּבָר חָדָשׁ חִדְּשׁוּ הַסּוֹפְרִים וְאֵין לִי מַה לְּהָשִׁיב: \n",
39
+ "הַתּוֹרֵם אֶת הַבּוֹר וְאָמַר, הֲרֵי זוֹ תְרוּמָה עַל מְנָת שֶׁתַּעֲלֶה שָׁלוֹם, שָׁלוֹם מִן הַשֶּׁבֶר וּמִן הַשְּׁפִיכָה, אֲבָל לֹא מִן הַטֻּמְאָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אַף מִן הַטֻּמְאָה. נִשְׁבְּרָה, אֵינָהּ מְדַמַּעַת. עַד הֵיכָן תִּשָּׁבֵר וְלֹא תְדַמֵּעַ. כְּדֵי שֶׁתִּתְגַּלְגֵּל וְתַגִּיעַ לַבּוֹר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אַף מִי שֶׁהָיָה בוֹ דַעַת לְהַתְנוֹת וְלֹא הִתְנָה, נִשְׁבְּרָה, אֵינָהּ מְדַמַּעַת, מִפְּנֵי שֶׁהוּא תְנַאי בֵּית דִּין: \n"
40
+ ]
41
+ ],
42
+ "versions": [
43
+ [
44
+ "Torat Emet 357",
45
+ "http://www.toratemetfreeware.com/index.html?downloads"
46
+ ]
47
+ ],
48
+ "heTitle": "משנה טבול יום",
49
+ "categories": [
50
+ "Mishnah",
51
+ "Seder Tahorot"
52
+ ],
53
+ "sectionNames": [
54
+ "Chapter",
55
+ "Mishnah"
56
+ ]
57
+ }
json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Zavim/English/Mischnajot mit deutscher Übersetzung und Erklärung. Berlin 1887-1933 [de].json ADDED
The diff for this file is too large to render. See raw diff
 
json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Zavim/English/Mishnah Yomit by Dr. Joshua Kulp.json ADDED
@@ -0,0 +1,68 @@
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
1
+ {
2
+ "language": "en",
3
+ "title": "Mishnah Zavim",
4
+ "versionSource": "http://learn.conservativeyeshiva.org/mishnah/",
5
+ "versionTitle": "Mishnah Yomit by Dr. Joshua Kulp",
6
+ "status": "locked",
7
+ "priority": 1.0,
8
+ "license": "CC-BY",
9
+ "shortVersionTitle": "Dr. Joshua Kulp",
10
+ "actualLanguage": "en",
11
+ "languageFamilyName": "english",
12
+ "isBaseText": false,
13
+ "isSource": false,
14
+ "direction": "ltr",
15
+ "heTitle": "משנה זבים",
16
+ "categories": [
17
+ "Mishnah",
18
+ "Seder Tahorot"
19
+ ],
20
+ "text": [
21
+ [
22
+ "If a man has seen one issue of zov: Bet Shammai says: he is to be compared to [a woman] who observes a day for each day. But Bet Hillel says: he is to be compared to one who has had a seminal emission. Should he see [one day] and on the second it stopped, and on the third day he saw two [issues], or one [issue] that was as copious as two: Bet Shammai says: he is a full zav. But Bet Hillel says: he defiles those objects on which he sits or lies, and must also go into running water, but he is exempt from the sacrifice. Rabbi Elazar ben Yehudah said: Bet Shammai agrees that in such a case he is not real zav. What do they disagree about? The case of one who saw two [issues], or one [issue] that was as copious as two [on one day], and stopped on the second day, and on the third day he saw another [issue]. Bet Shammai says: he is a real zav; But Bet Hillel say: he only defiles those objects on which he sits or lies, and must also go into running water, but he is exempt from the sacrifice.",
23
+ "If one sees an issue of semen on the third day of counting his zov: Bet Shammai says: it undoes the two preceding days; But Bet Hillel says: it undoes only that day. Rabbi Ishmael says: one who sees it on the second day, it undoes the preceding day. But Rabbi Akiva says: it matters not whether he saw it on the second day or on the third day: Bet Shammai says: it undoes the two preceding days; And Bet Hillel says: it undoes only that day. But they agree that if he saw it on the fourth day [of counting] it undoes only that day. This is if he saw semen; but he saw zov, then even if this had occurred on the seventh day, it undoes all the days that had preceded.",
24
+ "If he saw one issue on one day and two on the next day, or two on one day and one on the next day, or three on three [consecutive] days, or three nights, he is a full zav.",
25
+ "If he saw one [issue] and it stopped long enough for an immersion and a drying, and after that he saw two issues, or one as copious as two; Or if he saw two [issues] or one as copious as two, and it stopped long enough for an immersion and a drying, and after that he again saw an issue, he is a full zav.",
26
+ "If he saw one issue which was as copious as three, lasting as long [as it takes to go] from Gad-Yav to Shiloah, which is the time it would take to bathe and dry twice, he becomes a full zav. If he saw one issue which was as copious as two, he defiles [objects] on which he lies or sits and he must immerse in running water, but he is exempt from bringing a sacrifice. Rabbi Yose said: they have not spoken of \"one issue as copious\" unless there was sufficient to make up three.",
27
+ "If he saw one issue during the day and another at twilight, or one at twilight and the other the next day: If he knew that part of the issue occurred at day-time and part the next day, he is certain with regard to a sacrifice and uncleanness. But if it is in doubt whether part [of the issue] occurred at day-time and part on the next day he is certain with regard to uncleanness, but in one of doubt in with regard a sacrifice. If he had seen issues on two separate days at twilight, he is in doubt both with regard to defilement and with regard to a sacrifice. If [he had seen only] one issue at twilight, he is in doubt [also] with regard to [his] defilement."
28
+ ],
29
+ [
30
+ "All persons become unclean through zivah, even converts, even slaves whether freed or not, a deaf-mute, a person of unsound senses, and a minor, a eunuch whether [he had been castrated] by man, or was a eunuch from [the time of seeing] the sun. With regard to a tumtum and an androgynous [person], they place upon him the stringencies for a man and the stringencies for a woman: they defile through blood like a woman, and through eggy [substance] like a man. Their uncleanness still remains in doubt.",
31
+ "There are seven ways in which a zav is examined as long as he had not become subject to zivah: With regard to food, drink, as [to what] he had carried, whether he had jumped, whether he had been ill, what he had seen, or what he had thought. [It doesn't matter] whether he had thoughts before seeing [a woman], or whether he had seen [a woman] before his thoughts. Rabbi Judah says: even if he had watched beasts, wild animals or birds having intercourse with each other, and even when he had seen a woman's dyed garments. Rabbi Akiva says: even if he had eaten any kind of food, be it good or bad, or had drunk any kind of liquid. They said to him: Then there will be no zavim in the world!’ He replied to them: you are not held responsible for the existence of zavim!’ Once he had become subject to zivah, no further examination takes place. [Zov] resulting from an accident, or that was at all doubtful, or an issue of semen, these are unclean, since there are grounds for the assumption [that it is zivah]. If he had at a first [issue] they examine him; On the second [issue] they examine him, but on the third [issue] they don't examine him. Rabbi Eliezer says: even on the third [issue] they examine him because of the sacrifice.",
32
+ "One who had [a discharge of] semen does not defile due to zivah for a period of twenty-four hours. Rabbi Yose says: [only] that day. A non-Jew who had a discharge of semen and then converted, he immediately becomes unclean due to zivah. [A woman] who had [an issue] of blood, or had experienced difficulty [in childbirth], [the time prescribed] is twenty-four hours. One who strikes his slave, the \"day or two\" is twenty-four hours. A dog that eats a corpse's flesh, for three days from one time of day to the same time of day, it is considered to be in its natural state.",
33
+ "A zav defiles the objects that are lain upon (or sat upon) in five ways, so that they defile people and garments: by standing, sitting, lying, hanging or leaning. What he lies upon defiles a person in seven ways, so that he [in turn] defiles garments: by standing, sitting, lying, hanging, or leaning upon it, or by touching or carrying it."
34
+ ],
35
+ [
36
+ "A zav and a clean person who sat together in a boat, or on a raft, or rode together on a beast, even though their garments did not touch, behold they are impure through midras. If they sat together on a plank, on a bench or on a bed-frame, or on a beam, when these were not fixed tightly, [Or] if they had both climbed a weak tree, or [were swaying] on a weak branch of a strong tree; Or if they were both [climbing] on an Egyptian ladder which was not secured by a nail; Or if they sat together on a bridge, rafter or door, not secured by clay, they are unclean. Rabbi Judah says that they are clean.",
37
+ "If they were both closing or opening [a door], [the clean person and his clothes are unclean]. But the sages say: [he is not unclean] unless one was shutting and the other opening [it]. If one was lifting the other out of a pit [the clean person and his clothes are unclean]. Rabbi Judah says: only if the clean person was pulling out the unclean one. If they were twisting ropes together [the clean person and his clothes are unclean]. But the sages say: unless the one pulled one way and the other pulled the other way. If they were both weaving together, whether they were standing or sitting, or grinding wheat, [the clean person and his clothes are unclean]. Rabbi Shimon says [the clean person] in every case is pure, except where they [both] were grinding with a hand-mill. If they [both] were unloading or loading a donkey, they are unclean if the load was heavy, but clean if the load was light. In all cases, however, they are clean for members of the synagogue, but are unclean for terumah.",
38
+ "If the zav and the clean person sat together in a large boat: (what is considered a large boat? Rabbi Judah said: one that does not sway with a man's weight), or if they sat on a plank, bench, bed-frame, or beam when these were firmly secured; Or if they both climbed a strong tree, a firm branch, or a Tyrian ladder, or an Egyptian ladder fixed by a nail; Or if they sat on a bridge, rafter or door, when these were fastened with clay, even if only at one end, they remain clean. If the clean one struck the unclean one, he still remains clean. But if the unclean one struck the clean one, he is impure; for [in that case] if the clean one drew back, the unclean one would have fallen."
39
+ ],
40
+ [
41
+ "Rabbi Joshua said: if a menstruant sat in a bed with a clean woman, [even] the cap on her head contracts midras uncleanness. And if she sat in a boat, the vessels on the top of the mast [also] contract midras uncleanness. If there was [on the boat] a tub full of clothes: If their weight was heavy, they become unclean, But if their weight was light, they remain clean. If a zav knocked against a balcony and thereby caused a loaf of terumah to fall down, it remains clean.",
42
+ "If he knocked against a strong beam, a window-frame, water-pipe, a shelf, even though it was fixed with ropes, or an oven, a flour container, the lower mill-stone, the base of a hand-mill, or the se'ah measure of an olive-grinder, [the loaf remains clean]. Rabbi Yose adds: also [if he knocks] against the beam of the bath-keeper, it remains clean.",
43
+ "If he knocked against a door, doorbolt, lock, oar, mill basket, or against a weak tree, or weak branch of a strong tree, or against an Egyptian ladder unsecured by nails, or against a bridge, beam or door, not made secure with clay, they become unclean. [If he knocked] against a chest, box or cupboard, they become unclean. Rabbi Nehemiah and Rabbi Shimon declare them clean in these cases.",
44
+ "A zav who lays across five benches, or five money-belts: If lengthwise, he [makes them] unclean; But breadthwise, they are clean. If he slept [on them], and it was doubful that he had turned over onto them, they are unclean. If he was lying on six seats, with two hands on two [seats], two feet on another two, his head on one, with his body on another one, only that one on which his body lay is rendered unclean. If [a zav] stood on two seats: Rabbi Shimon says: if these were distant one from the other, they remain clean.",
45
+ "Ten cloaks one on top of the other, if he sat on the uppermost one, all are unclean. A zav who was on one scale of a balance and in the other scale opposite there were objects fit to sit or lie upon: If the zav pushed them up, they are clean. But if they pushed him up, they are unclean. Rabbi Shimon says: if there was one object it becomes unclean, but if there were many they remain clean, since none of them had borne the greater part [of the zav's weight].",
46
+ "If a zav [sat] in one scale of the balance, while food and liquids were in the other scale, [the latter become] unclean. In the case of a corpse, everything remains clean except for a man. This is [an example of] the greater stringency applying to a zav than to a corpse; and there is a greater stringency in the case of a corpse than a zav. For whereas the zav defiles all objects on which he sits or lies upon, so that these likewise convey uncleanness to people and garments, and he conveys to what is above him madaf uncleanness, so that these in turn defile food and liquids. Whereas in the case of a corpse no such uncleanness is conveyed. Greater stringency is also found in the case of a corpse, since it can convey uncleanness by overshadowing, and it defiles seven days’ defilement, whereas in the case of a zav no such uncleanness is conveyed.",
47
+ "If he sat on a bed and there were four cloaks under the four legs of the bed, all become unclean, since the bed cannot stand on three legs; But Rabbi Shimon declares them clean. If he rode on a beast and there were four cloaks under the legs of the beast, they are clean, since the beast can stand upon three legs. If there was one cloak under its two forelegs or its two hindlegs, or under a foreleg and a hindleg, it becomes unclean. Rabbi Yose says: a horse conveys uncleanness through its hindlegs and a donkey through its forelegs, since a horse leans upon its hindlegs and a donkey upon its forelegs. If he sat on a beam of an olive-press, the vessels in the olive-press receptacle are unclean. [If he sat] on a clothing press, the garments beneath it are clean. Rabbi Nehemiah declares them unclean."
48
+ ],
49
+ [
50
+ "One who touches a zav, or whom a zav touches, who moves a zav or whom a zav moves, defiles by contact food and liquids and vessels that are rinsed, but not by carrying. A general principle was stated by Rabbi Joshua: anyone that defile garments while still in contact [with their source of uncleanness] also defiles foods and liquids so as to become [unclean] in the first grade, and the hands so that they become [unclean] in the second grade; but they do not defile people or earthenware vessels. After they separated from their source of uncleanness they defile liquids so as to become [unclean] in the first grade, and food and the hands so that they become [unclean] in the second grade, but they do not defile garments.",
51
+ "They said yet another general principle: All that is carried above a zav becomes defiled, but all those things above which he is carried are clean except objects on which he can sit or lie upon, and a person. How so? If a zav had his finger beneath a layer of stones and one that was clean was above, he conveys uncleanness at two [degrees of remove] and disqualifies [terumah] at one [further remove]. If he separated [from the source of uncleanness] he still defiles at one remove and disqualifies [terumah] at yet one [further remove]. If the unclean one was above, and the clean person below, he defiles at two [removes], and disqualifies [terumah] at yet one [further remove]. If he separated [from the source of uncleanness], he defiles at one [remove] and disqualifies [terumah] at yet one [more remove]. If foods or liquids, or objects on which he could sit or lie upon or other articles were above, they defile at one remove, and disqualify [terumah] at one [further remove]. If they had become separated [from the source of uncleanness], they defile at one [remove] and disqualify [terumah] at one [more remove]. All objects fit to sit or lie upon that were below defile at two [removes], and disqualify [terumah] at one [more remove]. If they had become separate [from the source of uncleanness], they defile at two [removes] and disqualify [terumah] at one [more remove] Foods and liquids and other articles that are below, remain clean.",
52
+ "Whatever carries or is carried by objects on which one sits or lies upon remain clean, except for a person. Whatever carries or is carried by carrion is clean, except for one that shifts it. Rabbi Eliezer says: also one that carries it. Whatever carries or is carried upon a corpse remains clean, except for one that overshadows, or a person when he shifts it.",
53
+ "If part of an unclean person rests upon a clean person, or part of a clean person upon an unclean person, or if things connected to an unclean person [rest] upon a clean person, or if things connected to a clean person upon one unclean, he becomes unclean. Rabbi Shimon says: if part of an unclean person is upon a clean person, he is unclean; but if part of a clean person is upon one that is unclean, he is clean.",
54
+ "If an unclean person rests upon part of an object fit to lie upon, or a clean person rests upon part of an object fit to lie upon, it becomes unclean. If part of an unclean person rests on an object fit to lie upon, or part of a clean person rests upon an object fit to lie upon, it remains clean. Thus we find that impurity enters it and goes out of it by its lesser part. Similarly, if a loaf of terumah was placed upon an object fit to lie upon [that was unclean] and there paper in between, whether it was above or below, it remains clean. Similarly, in the case of a stone with scale disease it remains clean. Rabbi Shimon pronounced such a case unclean.",
55
+ "He who touches a zav, or a zavah, a menstruant, or a woman after childbirth, or a metzora, or any object on which these had been sitting or lying, conveys uncleanness at two [removes] and disqualifies [terumah] at one [further remove]. If he separated, he still conveys uncleanness at one [remove], and disqualifies [terumah] at one [further remove]. This is true whether he had touched, or had shifted, or had carried, or was carried.",
56
+ "If one touches the discharge of a zav, his spittle, semen or urine, or the blood of a menstruant, he conveys uncleanness at two [removes], and disqualifies [terumah] at one [more remove]; If he separated, he defiles at one [remove] and disqualifies [terumah] at one [more remove]. This is the case whether he had touched or moved it. Rabbi Eliezer said: also if he had carried it.",
57
+ "If he carried something which was ridden upon, or if he was carried on it, or he had shifted it, he defiles at two [removes], and disqualifies [terumah] at one [more remove]; But if he became separated [from the uncleanness], he defiles at one [remove] and disqualifies [terumah] at one [more remove]. If he carried nevelah (carrion), or the hatat waters sufficient for a sprinkling, he defiles at two [removes], and disqualifies [terumah] at one [more remove]; But if he became separated, ,he defiles at one [remove] and disqualifies [terumah] at one [more remove].",
58
+ "He who ate nevelah of a clean bird, and it still is in his gullet, defiles at two [removes], and disqualifies [terumah] at one [more remove]. If he put his head within the air-space of an oven, the oven remains clean. But if he vomited or swallowed it, he defiles at one [remove] and disqualifies [terumah] unfit at one [more remove]. But as long as it is still in his mouth, until he swallows it, he remains clean.",
59
+ "He who touches a dead sheretz, or semen, or he that has suffered corpse uncleanness, or a metzora during his days of counting, or hatat waters of insufficient quantity with which to perform the sprinkling, or carrion, or an object ridden upon [by a zav], defiles at one [remove] and disqualifies [terumah] at one [more remove]. This is the general principle: anyone who touches anything that according to the Torah is a \"father of uncleanness\" defiles at one [remove] and disqualifies [terumah] at one [more remove], except [for the corpse] of a human. If he had become separated, he defiles at one [remove] and renders [terumah] unfit at one [more remove].",
60
+ "He who has had a seminal emission is like one who has touched a dead sheretz. And one who has had sex with a menstruant is like one who has suffered corpse uncleanness. But one who has had sex with a menstruant is more stringent in that he conveys minor grades of uncleanness to what he lies or sits upon, so as to make foods and liquids unclean.",
61
+ "The following disqualify terumah:One who eats foods with first degree uncleanness; Or one who eats food with second degree uncleanness; And who drinks unclean liquids. And the one who has immersed his head and the greater part of him in drawn water; And a clean person upon whose head and greater part of him there fell three logs of drawn water; And a scroll [of Holy Scriptures], And [unwashed] hands; And one that has had immersion that same day; And foods and vessels which have become defiled by liquids."
62
+ ]
63
+ ],
64
+ "sectionNames": [
65
+ "Chapter",
66
+ "Mishnah"
67
+ ]
68
+ }
json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Zavim/English/Sefaria Community Translation.json ADDED
@@ -0,0 +1,67 @@
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
1
+ {
2
+ "language": "en",
3
+ "title": "Mishnah Zavim",
4
+ "versionSource": "https://www.sefaria.org",
5
+ "versionTitle": "Sefaria Community Translation",
6
+ "status": "locked",
7
+ "license": "CC0",
8
+ "versionTitleInHebrew": "תרגום קהילת ספריא",
9
+ "actualLanguage": "en",
10
+ "languageFamilyName": "english",
11
+ "isBaseText": false,
12
+ "isSource": false,
13
+ "direction": "ltr",
14
+ "heTitle": "משנה זבים",
15
+ "categories": [
16
+ "Mishnah",
17
+ "Seder Tahorot"
18
+ ],
19
+ "text": [
20
+ [
21
+ "One who has seen one abnormal genital discharge, Beit Shammai say, he is like a [woman] who observes [for emissions] a day against a day [whatever he lies or sits on becomes unclean]. Beit Hillel say he is like a <i> ba'al keri</i> [one who had an emission of semen whether by nocturnal emission or by sexual activity; whatever he lies or sits on does not become unclean]. If he saw [a discharge] one day and on the second day it stopped and then on the third day saw two [discharges] or one [discharge] as profuse as two, Beit Shammai say he is a full fledged <i>zav</i> [a male who has seen the discharge which renders him unclean]. Beit Hillel say, he renders unclean those item he sits or lies upon and he requires immersion in running water but he does not have to bring a sacrifice. Rabbi Elazar the son of Yehuda said, Beit Shammai agree in this case that he is not a full fledged <i>zav</i>, rather they disagree in a case where [on the first day] he sees two [discharges] or one [discharge] as profuse [the volume] as two , and on the second day it stopped and then on the third day [he once again] had one discharge, [in this case] Beit Shammai say he is a full fledged <i>zav</i> and Beit Hillel say, he renders unclean those items he sits or lies upon and he requires immersion in running water but he does not have to bring a sacrifice.",
22
+ "One who sees a <i>keri</i> [seminal discharge] on the third day of counting after after his abnormal genital discharge, Beit Shammai say, it voids the two [clean] days that preceded it [and he must start counting again], Beit Hillel say it only voids that day [and he can continue his count the next day]. Rabbi Yishmael says, If he saw it on the second day it voids the preceding day. Rabbi Akiva says, it makes no difference if he saw it on the second day or third day, [in either case] Beit Shammai say it voids the two preceding days, and Beit Hillel say it only voids that day. They agree, however, that if he saw it on the fourth day [of his counting] it only voids that day [provided that what] he saw was a seminal emission. If, however, if he saw an abnormal seminal discharge emission, even on the seventh day, it voids [all] previous days.",
23
+ "If he saw one discharge [of <i>zivah</i> today and two tomorrow, or two today and one tomorrow, or three on three days or three nights he is a full fledged <i>zav</i>. ",
24
+ "If he saw one [discharge of <i>zivah</i>] and it stopped long enough for him to immerse himself [in a mikveh] and dry himself, and then he saw two [discharges] or one [discharge] as profuse as two, or if he saw two [discharges] or one [discharge] as profuse as two, and it stopped long enough for him to immerse himself [in a mikveh] and dry himself, and then he saw one [discharge] he is a full fledged <i>zav</i>.",
25
+ "If he saw one [discharge] as profuse as three [discharges] lasting as long as it takes to walk] from Gad Yavan to Shiloach, [an interval] which would be sufficient for two immersions [in the mikveh] and two dryings, he is a full fledged <i>zav</i>. If he saw one [discharge] as profuse as two, he renders unclean anything he sits in on or lies upon and he requires immersion in running water but he does not have to bring a sacrifice. Rabbi Yose said, They did not speak of one [discharge] which was profuse [enough to make him a full fledged <i>zav</i>], unless there was enough [volume] to equal three.",
26
+ "If he saw one [discharge] during the day and one at twilight, [or] one at twilight and one the next day, if it is known that part of the sighting [the discharge at twilight occurred] during the day and part was the next day, he is certain with regard to a sacrifice [that he must bring one as a <i>zav</i>] and with regard to uncleanliness [he is unclean]. If is was doubtful if part of the sighting was today and part was the next day, there is no doubt regarding his uncleanliness, but there is doubt regarding his sacrifice. If he saw [discharges] on two [consecutive] days at twilight, there is doubt regarding his uncleanliness and his sacrifice. If he saw one [discharge] at twilight, there is a doubt regarding his uncleanliness."
27
+ ],
28
+ [
29
+ "All [persons] are made unclean through a <i>zivah</i> discharge, even converts, even slaves, whether they are emancipated or not emancipated, a deaf-mute, a <i>shoteh</i>, a minor, a eunuch [whether rendered impotent] by man or a eunuch from the time of seeing the sun [from birth]. [With regard to] a <i>tumtum</i> [person (or animal) with recessed sexual organs whose gender is therefore impossible to determine, presently, by external examination. It is halachically uncertain whether such is male or female], or an <i>androginos</i> [person (or animal) with both male and female sexual organs. It is halachically uncertain whether such is male, female or, perhaps, has a uniquely defined halachic gender], we impose upon them the stringencies of the man and the stringencies of a woman; they render unclean through [menstruation] blood like a woman and through egglike substance [semen] like a man, but their uncleanliness remains in doubt.",
30
+ "There are seven ways a <i>zav</i> is examined [for the cause of his discharge], providing he has not entered the bounds of <i>zivah</i> [it is not established that he is a <i>zav</i>. He is examined if the discarge is not the result of an external cause and thus regular semen]; with regard to food [that he has eaten], drink, [that he has drunk], a load [he may have carried], a jump [he may have made], sickness [he may have suffered] , [an improper] sight [he may have seen] or [impure] thoughts [he may have had], whether he had impure thoughts before seeing [a woman] or he saw [ woman] before he had the impure thoughts [the emission caused by all of the above is considered a normal emission and he does not become a <i>zav</i>]. Rabbi Yehuda says [adds], Even if he saw cattle, wild animals or birds copulating with each other, [and] even if he saw the colored garments of a woman [the emission does not render him a <i>zav</i>]. Rabbi Akiva says, even if he ate any kind of food, whether bad or good or he drank any kind of drink [the emission does not render him a <i>zav</i>]. They [the sages] said to him, [according to you] there will never be <i>zavim</i>. He [Rabbi Akiva] responded to them, The responsibility of [the existence of] <i>zavim</i> is not upon you. [However] once he has entered the bounds of <i>zivah</i> [once it is established that he is a <i>zav</i>], we no longer examine him. [Discharges resulting from] an accident or a doubtful [discharge] and seminal emissions are [considered] unclean because there is an established likelihood [that there was an impure discharge]. [When] he sees the first discharge he is examined [for the seven things]. [When he sees] the second discharge he is examined [for the seven things]. [When he sees] the third discharge, we no longer examine him. Rabbi Eliezer says, Even at the third [incident] we examine him because [of the need to know if he is obligated to bring] a sacrifice.",
31
+ "If one sees a seminal emission [followed by a second emission], he does not convey uncleanliness by way of <i>zivah</i> for a twenty four hour period [starting from the time of the sighting]. Rabbi Yose says, [only] that day. A non-Jew who saw a seminal emission and converted, he is immediately unclean by way of <i>zivah</i>. If one [a woman] saw [menstrual] blood or had difficulty [in labor], [the time prescribed for retroactively making things that she touched unclean] is a twenty four hour period. One who strikes his slave, the 'day or two' [that the Torah (Exodus 21:21) speaks of] is a twenty four hour period. If a dog ate the flesh of a [human] corpse, [the flesh remains] in its natural state for three days [twenty four hour periods].",
32
+ " A <i>zav</i> makes things which he lies upon unclean in five ways rendering people unclean and clothing unclean. [They are] by standing, sitting, lying, balancing [a hanging object] and by leaning. [The item he] lies upon makes a person unclean seven ways rendering clothing unclean. [They are] by standing, sitting, lying, balancing [a hanging object], leaning, touching and carrying."
33
+ ],
34
+ [
35
+ "[If] a <i>zav</i> and a clean person sat together on a boat or on a raft or they are riding on an animal, even though their clothing do not touch, they are unclean due to [uncleanliness called] <i>midras</i> [treading contact]. [If] they sat on a plank, a bench, a bed frame or a beam that are insecure, [or] if they [both] climbed up a tree that is weak, or [they were] on a weak branch in a strong tree, [or they were climbing] an Egyptian ladder that was not securely [to a wall] with a nail, [or they sat together] on a bridge, a rafter or on a door that was not made [secured] with clay, they are unclean. Rabbi Yehuda says they are clean. ",
36
+ "[If a <i>zav</i> and a clean person] close or open [a door together, the clean person and his clothes are unclean], [but] the Sages say, [he does not become unclean unless] one is closing [the door] and one is opening [the door]. If one was raising the other from a pit [the clean person and his clothes are unclean]. Rabbi Yehuda says, only if the clean one is the one raising the unclean one. [If they were] twisting ropes together [the clean person and his clothes are unclean], [but] the Sages say, only when one is pulling in one direction and the other is pulling in the opposite direction. [If they were] weaving [together], whether standing or sitting, or they are grinding [wheat, the clean person and his clothes are unclean]. Rabbi Shimon [says that in all the cases] the clean man remains clean, unless they were grinding with a hand mill. [If they were] unloading a donkey or loading it, if the load is heavy, they are unclean, if the load is light, they are clean. In both cases [whether the load is light or heavy] they are clean to join members of the synagogue [who eat <i>chullin</i> in purity] but are [considered] unclean [if he is a <i>kohen</i>] to eat <i>terumah</i> [a portion of a crop given to a <i>kohen</i> which becomes holy upon separation, and can only be consumed by the <i>kohen</i> or his household].",
37
+ "[If] a Zav and a clean person sat [together] on a big boat, [but] what is a big boat? Rabbi Yehuda says, One that does not sway with a man's weight, [or if] they sat on a plank, bench or bed frame or a beam when they are firmly secure, [or] they went up into a tree that is strong, or in a branch that is strong [or they they were climbing] on a Tyrian ladder or an Egyptian [ladder] that was secured [to a wall] with a nail, [or] on a ramp or a rafter or on a door when clay was used [to secure them in the ground], even [only] on one side, they are clean. A clean person that hit an unclean person [he remains] clean. [If] an unclean person hits a clean person, [the clean person] becomes unclean, because if the clean person draws [back, as he is being hit], the unclean person would surely fall, thus it is as if the <i>zav</i> had actually leaned on the clean person and that renders him unclean]."
38
+ ],
39
+ [
40
+ "Rabbi Yehoshua says, [If] a <i>niddah</i> [a menstruant woman] sat with a clean woman on a bed, [even] the cap on her [the clean woman's] head are unclean due to [uncleanliness called] <i>midras</i> [treading contact]. [If] she [the menstruant woman] sat in a boat, [even] the vessels that are on top of the mast are unclean due to <i>midras</i>. [If] she took a tub of clothes, if their weight was heavy, they are unclean, [If] their weight was light, they are clean. [If] a <i>zav </i> knocks against a balcony, and [as a result] a loaf of <i>terumah</i> falls, it remains clean.",
41
+ "[If a <i>zav </i>] knocked [against] a joist, a rafter frame, a [water] pipe, a shelf, although it is secured [only] with ropes [not with nails], an oven, a flour receiver [to collect the flour after it is ground], a lower mill-stone, the [wooden] base of a of a hand mill, the <i> se'ah</i> [a specific unit of volume] measure of an olive grinder [fixed to the ground], Rabbi Yose says, also [if he knocks] into the bath attendant's board, it [remains] clean.",
42
+ "[If a <i>zav </i>] knocked against a door, a door-bolt, a lock, an oar, a mill-stone frame, a weak tree, a weak branch of a strong tree, on an Egyptian ladder that was not secured [to a wall] with a nail, [or they sat together] on a bridge, a rafter, on a door that was not made [secured] with clay, they are unclean. [If a <i>zav </i> knocked] on a chest, a box, a cupboard they are unclean. Rabbi Nechemia and Rabbi Shimon render them [the latter three case] clean. ",
43
+ "[If] a <i>zav </i> was lying on five benches or five money-bags, [if he was lying on them] lengthwise they are unclean, [if he was lying on them] breadthwise they are clean. [If] he slept [on them across their width and] there is doubt whether he turned over on them [along their length], they are unclean. If he was lying on six seats, [with] his two hands on two [seats], his two feet on two [seats], his head on one [seat], [and] his body on one [seat], only the one [seat] that was under his body is unclean. If he sood on two seats, Rabbi Shimon says, if they were distant from each other, they are clean.",
44
+ "Ten cloaks [piled] one on top of the other, [if a <i>zav </i>] slept on the top one, they are all unclean. [If] a <i>zav </i> was on one pan of a balance and [objects fit to] lie or sit on, were on the opposite side [pan], if the <i>zav </i> weighed down [his pan, thus pushing the objects up], they are clean. If it objects weighed down [pushing the <i>zav </i> up] they are unclean. Rabbi Shimon says, [if there was] a single [object to sit or lie on] it is unclean, [but] if there were many, they are clean, since none of them have supported the greater part [of the weight of the <i>zav </i>].",
45
+ "[If] a <i>zav </i> was on one pan a balance and food or liquid in the second pan, they are unclean. [In the case of] a corpse, everything [in the other pan] are clean except for a man [if a man is in the other pan and his pan went down and the corpse was raised]. This [is a case of] greater stringency applied to a <i>zav </i> than to a corpse, [but there is another case of] greater stringency applied to a corpse than to a <i>zav </i>. For a <i>zav </i> renders unclean by lying or sitting anything that is under him , to convey uncleanliness to people and garments, and [imparts into] whatever is above him <i>madaf</i> uncleanliness [uncleanliness arising from the unclean person's indirect contact], so that they render food and liquids unclean, [whereas] a corpse does not render them unclean. Greater stringency is found by a corpse, for the corpse conveys uncleanliness by overshadowing and imparts uncleanliness for seven days, which is not the case by a <i>zav </i>.",
46
+ "If he [a <i>zav </i>] sat on a bed and there were four cloaks under the four legs of the bed, they are unclean, because [the bed] cannot stand on three [legs]. Rabbi Shimon renders them clean. If he [a <i>zav </i>] was riding on an animal and there were four cloaks under the four legs of the animal, they are clean, because [the animal] can stand on three [legs]. [If] there was one garment under its two forelegs [or] under its two hindlegs, [or] under a foreleg and a hind leg it is unclean. Rabbi Yose says, A horse imparts uncleanliness through its hind legs and the donkey through its forelegs, for a horse leans on it hind legs and a donkey leans on its forelegs. If he [a <i>zav </i>] sat on the beam of an olive press, the utensils in the rope-basket [where the olives are kept during the pressing process] are unclean. If he [a <i>zav </i> sat] on the laundryman's clothing- press, the utensils beneath them are clean. Rabbi Nechemia renders them unclean."
47
+ ],
48
+ [
49
+ "If one [who is clean] touches a <i>zav</i> or if a <i>zav</i> touches him, [or] if one moves a <i>zav</i>, or if a <i>zav</i> moves him, he renders unclean food, drink and utensils that can be rinsed [immersed in a mikva and thereby made clean] through touch, but not through carryinng. Rabbi Yehoshua stated [the following] general principle, Anyone that renders garments unclean while in contact [with the source of his uncleanliness], renders unclean food and liquids to become a first level uncleanliness and the hands to become a second level of uncleanliness, and does not render unclean people or earthenware vessels. After he has separated from the source of his uncleanliness, he renders unclean liquids to become a first level uncleanliness, and food and hands to become a second level of uncleanliness, and he does nor tender garments unclean.",
50
+ "Another general rule they said, Anything that is carried above a <i>zav</i> [even though there is no contact] becomes unclean and all things above which he [the <i>zav</i>] is carried is clean except objects on which he can sit or lie upon and a person. How so [does this law apply]? [If] the finger of a <i>zav</i> was under a layer of stones and one [a person] that is clean is [sitting] above, he renders unclean at two [levels] and renders unfit [terumah] at one [level more]. If he separated himself [from the source of unclenaliness], he renders unclean at one [level] and renders unfit [terumah] at one [level more]. If the unclean one was above, and the clean one below, he renders unclean at two [levels], and disqualifies [terumah] at one [level more]. If he separated himself [from the source of uncleanness], he renders unclean at one [level] and renders unfit [terumah] at one [level more]. [If] food, liquids or objects on which he can sit or lie upon or <i>madaf</i> [other articles] were above [the <i>zav</i>], he renders unclean at two [levels], and disqualifies [terumah] at one [level more]. If he separated himself [from the source of uncleanness], he renders unclean at one [level] and renders unfit [terumah] at one [level more]. If objects on which he can sit or lie upon were below [the <i>zav</i>], he renders unclean at two [levels], and disqualifies [terumah] at one [level more]. If he separated himself [from the source of uncleanness], he renders unclean at two [levels] and renders unfit [terumah] at one [level more]. If food, liquids and a <i>madaf</i> are below they are clean.",
51
+ "[The reason for the previous law] is because, whatever carries or is carried by items which one can lie upon is clean except a person. Whatever carries or is carried by a corpse of an animal is clean, except for one that moves it. Rabbi Eliezer says, also one that carries it. Whatever carries or is carried upon by a [human] corpse is clean except for the one that overshadows it, or a person when he moves it. ",
52
+ "[If] part of an unclean person [<i>zav</i>] is on a clean person or part of a clean person is on an unclean person, [or if] things that are connected [such as teeth, hair or nails] of the unclean person are on a clean person, or the things that are connected to a clean person are on an unclean person, they are unclean. Rabbi Shimon says, [If] part of an unclean person is on a clean person, he is unclean, [but if] part of a clean person is on an unclean person, he is clean.",
53
+ "[If] an unclean person rests on part of an object fit to lie upon [or if] a clean person rests on part of an object fit to lie upon it becomes unclean. If part of an unclean person rests on an object fit to lie upon, or part of a clean person rests upon an object fit to lie upon, it is clean. Thus we find that uncleanliness can be contracted and communicated by its lesser part. Similarly, if a loaf [of bread] of <i>teruma</i> [a portion of a crop given to a <i>kohen</i>], was placed upon an object fit to lie upon [that was unclean] and there is paper between them, whether [the loaf] is on top or it is on the bottom it is clean. Similarly [if ] there was a stone with diseased patches on it that render it unclean, [either on top or below the loaf of bread separated by a piece of paper] it is clean. Rabbi Shimon declared that in such a case it is unclean.",
54
+ "One who touches a <i>zav</i> [or] a <i>zava</i> [a woman with a discharge] [or] a <i>niddah</i> [menstruating woman] or a woman who has recently given birth, or a <i>metzora</i> [a person suffering form an unsightly skin disease], or any object on which these have been sitting or lying, they render unclean at two [levels] and renders unfit [terumah] at one [level more]. If he separated himself [from the source of uncleanness], he renders unclean at one [level] and renders unfit [terumah] at one [level more]. [The law applies] whether one touched, moved, carried or was carried.",
55
+ "One who touches the discharge of a <i>zav</i>, his spittle, his semen, his urine, or the blood of a menstruant, he renders unclean at two [levels], and disqualifies [terumah] at one [level more]. If he separated himself [from the source of uncleanness], he renders unclean at one [level] and renders unfit [terumah] at one [level more]. [The law is the same] whether one touched [it] or moved [it]. Rabbi Eliezer says, even if he carried [it]. ",
56
+ "If one [a clean person] carries something which was ridden upon [i.e. a saddle] or if he was carried on it, or if he moved it, he renders unclean at two [levels], and disqualifies [terumah] at one [level more]. If he separated himself [from the source of uncleanness], he renders unclean at one [level] and renders unfit [terumah] at one [level more]. If one carried the corpse of an animal or the water [mixed with the ashes] of [the red heifer] sin offering of which there was sufficient for a sprinkling [because ashes of a red cow are mixed in] of an amount that can be sprinkled, he renders unclean at two [levels], and disqualifies [terumah] at one [level more]. If he separated himself [from the source of uncleanness], he renders unclean at one [level] and renders unfit [terumah] at one [level more].",
57
+ "If one ate the carcass of a clean [kosher] bird and it is [still] in his gullet, he renders unclean at two [levels], and disqualifies [terumah] at one [level more]. [If] he stuck his head into the air-space of an oven [while the carcass it still in his gullet], it is clean [redundant words] and the oven is clean. [If] he spit it out or swallowed it, he renders unclean at one [level], and disqualifies [terumah] at one [level more]. But as long as it is [still] in his mouth until he swallows it, he is clean.",
58
+ "One who touches a [dead] <i>sheretz</i> [ a creeping animal], or semen or has acquired corpse uncleanliness or a leper during his days of counting or the water [mixed with the ashes] of [the red heifer] sin offering of which there was insufficient for a sprinkling or the carcass of an animal or an object ridden upon, he renders unclean at one [level], and disqualifies [terumah] at one [level more]. This is the general principle, anyone who touches anything that according to the Torah is of primary uncleanliness renders unclean at one [level], and disqualifies [terumah] at one [level more], except [the corpse] of a human. If he separated himself [from the source of uncleanness], he renders unclean at one [level] and renders unfit [terumah] at one [level more].",
59
+ "A <i>ba'al keri</i> [one who had a nocturnal seminal emission] is [unclean] like one who touched a <i>sheretz</i> [he does not become a father of uncleanness]. One who has sexual relaions with a menstruant is [unclean] like one who has corpse uncleanliness [and is a father of uncleanness]. However, the one who had sexual relaions with a menstruant is more stringent, because he conveys minor grades of uncleanliness to what he lies or sits on, so as to make foods and liquids unclean. ",
60
+ "The following invalidate <i>teruma</i>, one who eats food of the first degree [of uncleanliness] one who eats food of the second degree [of uncleanliness], one who drinks unclean liquids, one immerses [ritually] his head and the greater part [of his body] in water drawn, a clean person upon whose head and greater part of his body fell three <i>log</i> [measure of volume] of drawn water [for until he has obtained complete immersion his touch invalidates terumah], or a scroll [of scriptures], [unwashed] hands, a <i>tevul yom</i> [one who has immersed in a <i>mikvah</i> but must wait until sunset to be rendered clean], food or vessels that became unclean by liquids."
61
+ ]
62
+ ],
63
+ "sectionNames": [
64
+ "Chapter",
65
+ "Mishnah"
66
+ ]
67
+ }
json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Zavim/English/Talmud Bavli. German. Lazarus Goldschmidt. 1929 [de].json ADDED
@@ -0,0 +1,70 @@
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
1
+ {
2
+ "language": "en",
3
+ "title": "Mishnah Zavim",
4
+ "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001042448/NLI",
5
+ "versionTitle": "Talmud Bavli. German. Lazarus Goldschmidt. 1929 [de]",
6
+ "status": "locked",
7
+ "priority": 0.25,
8
+ "license": "Public Domain",
9
+ "versionNotes": "",
10
+ "digitizedBySefaria": true,
11
+ "shortVersionTitle": "Lazarus Goldschmidt, 1929 ",
12
+ "actualLanguage": "de",
13
+ "languageFamilyName": "german",
14
+ "isBaseText": false,
15
+ "isSource": false,
16
+ "direction": "ltr",
17
+ "heTitle": "משנה זבים",
18
+ "categories": [
19
+ "Mishnah",
20
+ "Seder Tahorot"
21
+ ],
22
+ "text": [
23
+ [
24
+ "<b>W</b>ER <small>EINE</small> F<small>LUSSWAHRNEHMUNG EINMAL GEMACHT HAT, GLEICHT, WIE DIE</small> S<small>CHULE</small> Š<small>AMMAJS SAGT, EINER</small> F<small>LUSSVERDÄCHTIGEN</small><sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\">Nach der Erklärung des T. (Nid. Fol. 72b), einem, der einer solchen beigewohnt hat, dessen Lager u. Sitz sich in der Schwebe befinden, u. bei Wiederholung der Wahrnehmung unrein sind.</i>, <small>UND WIE DIE</small> S<small>CHULE</small> H<small>ILLELS SAGT, EINEM</small> E<small>RGUSSBEHAFTETEN</small><sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\">Dessen Sitz u. Lager unrein sind.</i>. H<small>AT ER EINMAL EINE</small> W<small>AHRNEHMUNG GEHABT, AM ZWEITEN</small> [T<small>AGE</small>] <small>AUSGESETZT UND AM DRITTEN ZWEIMAL WAHRGENOMMEN, ODER EINMAL SOLANGE WIE ZWEI</small><sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\">Die Dauer, in der man ein Tauchbad nehmen und sich abtrocknen kann: weit. MiSna IV.</i>, <small>SO IST ER, WIE DIE</small> S<small>CHULE</small> Š<small>AMMAJS SAGT, EIN RICHTIGER</small> F<small>LUSSBEHAFTETER, UND DIE</small> S<small>CHULE HLLLELS SAGT, ER VERUNRELNIGE</small> L<small>AGER UND</small> S<small>ITZ UND BENÖTIGE DES</small> U<small>NTERTAUCHENS IM</small> W<small>ASSER, JEDOCH SEI ER VON EINEM</small> O<small>PFER BEFREIT</small>. R. E<small>LEA͑ZAR B</small>. J<small>EHTJDA SAGTE:</small> I<small>N DIESEM</small> F<small>ALLE PFLICHTET DIE</small> S<small>CHULE</small> Š<small>AMMAJS BEI, DASS ER KEIN RICHTIGER</small> F<small>LUSSBEHAFTETER SEI, SIE STREITEN VIELMEHR ÜBER DEN</small> F<small>ALL, WENN JEMAND ZWEIMAL WAHRGENOMMEN HAT, ODER EINMAL SOLANGE WIE ZWEI, AM ZWEITEN</small> [T<small>AGE</small>] <small>AUSGESETZT HAT UND AM DRITTEN EINMAL WAHRGENOMMEN HAT</small>. D<small>IE</small> S<small>CHULE</small> Š<small>AMMAJS SAGT, ER SEI EIN VOLLSTÄNDIGER</small> F<small>LUSSBEHAFTETER, UND DIE</small> S<small>CHULE</small> H<small>ILLELS SAGT, ER MACHE</small> L<small>AGER UND</small> S<small>ITZ UNREIN UND BENÖTIGE DES</small> U<small>NTERTAUCHENS IM</small> W<small>ASSER, JEDOCH SEI ER VON EINEM</small> O<small>PFER BEFREIT</small>.",
25
+ "H<small>AT ER AM DRITTEN</small> T<small>AGE DER ZÄHLUNG</small><sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\">Der 7 Reinheilstage nach Aufhören des Flusses.</i> <small>SEINES</small> F<small>LUSSES</small> E<small>RGUSS WAHRGENOMMEN, SO SIND, WIE DIE</small> S<small>CHULE</small> Š<small>AMMAJS SAGT, DIE BEIDEN VORANGEHENDEN</small> T<small>AGE HINFÄLLIG</small><sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\">Die Zählung muß von neuem beginnen.</i>, <small>UND DIE</small> S<small>CHULE</small> H<small>ILLELS SAGT, NUR DER EINE SEI HINFÄLLIG</small><sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\">Nur der eine Tag wird nicht mitgezählt.</i>. R. J<small>IŠMA͑ÉL SAGT, WENN ER AM ZWEITEN</small> [T<small>AGE</small>] <small>WAHRGENOMMEN HAT, SEI DER VORANGEHENDE HINFÄLLIG, UND</small> R. A͑<small>QIBA SAGT, EINERLEI OB ER AM ZWEITEN ODER AM DRITTEN WAHRGENOMMEN HAT: DIE</small> S<small>CHULE</small> Š<small>AMMAJS SAGT, DIE BEIDEN VORANGEHENDEN</small> T<small>AGE SEIEN HINFÄLLIG, UND DIE</small> S<small>CHULE</small> H<small>ILLELS SAGT, NUR DER EINE</small> T<small>AG SEI HINFÄLLIG</small>. J<small>ENE PFLICHTET JEDOCH BEI, DASS, WENN ER AM VIERTEN WAHRGENOMMEN HAT, NUR DER EINE</small> T<small>AG HINFÄLLIG SEI</small>. D<small>IES WENN ER</small> E<small>RGUSS WAHRGENOMMEN HAT, HAT ER ABER</small> F<small>LUSS WAHRGENOMMEN, SO SIND, AUCH WENN AM SIEBENTEN</small> T<small>AGE, DIB VORANGEHENDEN HINFÄLLIG</small>.",
26
+ "H<small>AT ER AN EINEM</small> T<small>AGE EINMAL UND AM FOLGENDEN ZWEIMAL WAHRGENOMMEN ODER AN EINEM</small> T<small>AGE ZWEIMAL UND AM FOLGENDEN EINMAL, ODER DREIMAL IN DREI</small> T<small>AGEN ODER IN DREI NÄCHTEN, SO IST ER EIN RICHTIGER</small> F<small>LUSSBEHAFTETER</small>.",
27
+ "H<small>AT ER EINMAL WAHRGENOMMEN UND NACH EINER</small> U<small>NTERBRECHUNG IN DER</small> D<small>AUER DES</small> U<small>NTERTAUCHENS UND</small> A<small>BTROCKNENS ZWEIMAL WAHRGENOMMEN, ODER EINMAL SOLANGE WIE ZWEI, ODER HAT ER ZWEIMAL WAHRGENOMMEN, ODER EINMAL SOLANGE WIE ZWEI, UND NACH EINER</small> U<small>NTERBRECHUNG IN DER</small> D<small>AUER DES</small> U<small>NTERTAUCHENS UND</small> A<small>BTROCKNENS EINMAL WAHRGENOMMEN, SO IST ER EIN RICHTIGER</small> F<small>LUSSBEHAFTETER</small>.",
28
+ "H<small>AT ER EINMAL WAHRGENOMMEN SOLANGE WIE DREI, DAS IST</small> [<small>DIE</small> D<small>AUER DES</small> W<small>EGES</small>] <small>VON</small> G<small>ADJAVAN</small><sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\">Sonst unbekannter Ort.</i> <small>BIS ZUM</small> Š<small>ILOAḤ, DAS IST DIE</small> D<small>AUER VON ZWEIMAL UNTERTAUCHEN UND ZWEIMAL ABTROCKNEN, SO IST ER EIN RICHTIGER</small> F<small>LUSSBEHAFTETER</small>. H<small>AT ER EINMAL SOLANGE WAHRGENOMMEN WIE ZWEI, SO MACHT ER</small> S<small>ITZ UND</small> L<small>AGER UNREIN UND BENÖTIGT DES</small> U<small>NTERTAUCHENS IN</small> Q<small>UELLWASSER, JEDOCH IST ER VON EINEM</small> O<small>PFER BEFREIT</small>. R. J<small>OSE SAGTE:</small> S<small>IE SPRECHEN VON EINER LANGEN</small> W<small>AHRNEHMUNG NUR IN DEM</small> F<small>ALLE, WENN SIE WIE DREI IST</small>.",
29
+ "H<small>AT ER EINMAL AM</small> T<small>AGE UND EINMAL BEI</small> A<small>BENDDÄMMERUNG WAHRGENOMMEN, ODER EINMAL BEI</small> A<small>BENDDÄMMERUNG UND EINMAL AM FOLGENDEN</small> T<small>AGE, SO IST ES, WENN ES SICHER IST, DASS EIN</small> T<small>EIL DER</small> W<small>AHRNEHMUNG</small><sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\">Die bei Dämmerung erfolgt ist.</i> <small>ZU DIESEM</small> T<small>AGE UND EIN</small> T<small>EIL ZUM FOLGENDEN GEHÖRT, AUCH SICHER HINSICHTLICH DER</small> U<small>NREINHEIT UND DES</small> O<small>PFERS, UND IST ES ZWEIFELHAFT, OB EIN</small> T<small>EIL DER</small> W<small>AHRNEHMUNG ZU DIESEM</small> T<small>AGE UND EIN</small> T<small>EIL ZUM FOLGENDEN GEHÖRT, SO IST ES SICHER HINSICHTLICH DER</small> U<small>NREINHEIT, UND HINSICHTLICH DES</small> O<small>PFERS</small><sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\">Zu dem er nur bei dreimaliger Wiederholung verpflichtet ist; es ist daher darzubringen, darf jedoch nicht gegessen werden.</i> <small>BESTEHT EIN</small> Z<small>WEIFEL</small>. H<small>AT ER AN ZWEI</small> T<small>AGEN BEI</small> A<small>BENDDÄMMERUNG WAHRGENOMMEN, SO BESTEHT EIN</small> Z<small>WEIFEL SOWOHL HINSICHTLICH DER UNREINHEIT</small><sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\">Er hat vieil, am Tage dazwischen überhaupt nicht wahrgenommen u. ist rein, od. vieil. dreimal.</i><small>ALS AUCH HINSICHTLICH DES OPFERS, UND WENN EINMAL BEI</small> A<small>BENDDÄMMERUNG, SO BESTEHT EIN</small> Z<small>WEIFEL HINSICHTLICH DER</small> U<small>NREINHEIT</small>."
30
+ ],
31
+ [
32
+ "<b>A</b>LLE <small>MACHEN DURCH DEN</small> F<small>LUSS UNREIN, AUCH</small> P<small>ROSELYTEN, AUCH</small> S<small>KLAVEN, OB</small> F<small>REIGELASSENE ODER NICHT</small> F<small>REIGELASSENE, EIN</small> T<small>AUBER, EIN</small> B<small>LÖDER, EIN</small> M<small>INDERJÄHRIGER, EIN DURCH</small> M<small>ENSCHEN</small> K<small>ASTRIERTER ODER EIN</small> N<small>ATURKASTRAT</small><sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\">Cf. Jab. Fol. 80b.</i>. E<small>INEM</small> G<small>ESCHLECHTSLOSEN UND EINEM</small> Z<small>WITTER SIND DIE</small> E<small>RSCHWERUNGEN DES</small> M<small>ANNES UND DIE</small> E<small>RSCHWERUNGEN DES</small> W<small>EIBES AUFZUERLEGEN: SIE SIND WIE EIN</small> W<small>EIB DURCH</small> B<small>LUT</small>[<small>FLUSS</small>] <small>UNREIN, UND WIE EIN</small> M<small>ANN DURCH WEISSEN</small> [F<small>LUSS</small>] <small>UNREIN</small>. I<small>HRE</small> U<small>NREINHEIT IST ZWEIFELHAFT</small><sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\">Daß es vieil, nicht der richtige Fluß ist; hei einem Zweifel darf unreine Hebe nicht verbrannt werden.</i>.",
33
+ "N<small>ACH SIEBEN</small> R<small>ICHTUNGEN</small><sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\">Dh. Ursachen, die den Fluß verursacht haben können; der Fluß ist vieil. nur die Folge einer Diätstörung od. eines Unfalles u. garnichl verunreinigend.</i> <small>UNTERSUCHE MAN DEN</small> F<small>LUSSBEHAFTETEN, SOLANGE BEI IHM DIE</small> F<small>LUSSBEHAFTUNG NOCH NICHT FESTGESTELLT IST:</small> E<small>SSEN</small>, T<small>RINKEN, ÜBERLASTUNG</small>, S<small>PRINGEN</small>, K<small>RANKHEIT</small>, H<small>INSEHEN</small><sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\">Auf erotische Dinge od. Handlungen, die Iluß verursachen.</i> <small>UND</small> W<small>OLLUSTGEDANKEN</small>. W<small>ENN ER</small> [<small>AN EIN</small> W<small>EIB</small>] <small>GEDACHT HAT, OHNE SIE ZU SEHEN, ODER SIE GESEHEN HAT, OHNE AN SIE ZU DENKEN</small>. R. J<small>EHUDA SAGT, AUCH WENN ER NUR</small> V<small>IEH, WLLD ODER</small> V<small>ÖGEL SICH MITEINANDER BEFASSEN GESEHEN HAT, AUCH WENN ER NUR BUNTE KLEIDER EINES</small> W<small>EIBES GESEHEN HAT</small>. R. A͑<small>QIBA SAGT, SOGAR WENN ER NUR IRGEND EINE</small> S<small>PEISE GEGESSEN</small><sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\">Die den Fluß verursacht haben kann.</i> <small>HAT, OB EINE SCHLECHTE ODER EINE GUTE, ODER IRGEND EIN</small> G<small>ETRÄNK GETRUNKEN HAT</small>. S<small>IE SPRACHEN ZU IHM:</small> D<small>EMNACH GIBT ES ÜBERHAUPT KEINE</small> F<small>LUSSBEHAFTETEN!?</small> E<small>R ERWIDERTE IHNEN:</small> I<small>HR HABT NICHT FÜR</small> F<small>LUSSBEHAFTETE ZU SORGEN</small>. I<small>ST BEI IHM</small> F<small>LUSSBEHAFTUNG FESTGESTELLT</small><sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\">Durch zweimalige Wiederholung ohne sichtbare Veranlassung.</i> <small>WORDEN, SO UNTERSUCHE MAN IHN NICHT MEHR</small>. S<small>EIN UNVERSCHULDETER</small><sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\">Durch eine der genannten Ursachen hervorgerufen.</i> <small>UND ZWEIFELHAFTER</small> [F<small>LUSS</small>] <small>UND SEIN</small> S<small>AMEN SIND DANN UNREIN, DENN DIE</small> S<small>ACHE HAT EINE STÜTZE</small><sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\">Wörll. hat Füße; die Flußbehaftung ist durch die vorherigen Wahrnehmungen festgestellt.</i>. H<small>AT ER DIE ERSTE</small> W<small>AHRNEHMUNG, SO UNTERSUCHE MAN IHN, BEI DER ZWEITEN UNTERSUCHE MAN IHN, BEI DER DRITTEN UNTERSUCHE MAN HIN NICHT MEHR</small>. R. E<small>LI͑EZER SAGT, AUCH BEI DER DRITTEN UNTERSUCHE. MAN IHN, WEGEN DES OPFERS</small><sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\">Das nur bei einer dreimaligen Wiederholung darzubringen ist; unnötig aber als Profanschlachtung im Tempel gilt.</i>.",
34
+ "W<small>ER</small> S<small>AMENERGUSS HATTE, IST EINEN</small> S<small>TUNDENTAG NICHT DURCH</small> F<small>LUSS UNREIN</small>. R. J<small>OSE SAGT, NUR DIESEN</small> T<small>AG</small>. W<small>ENN ER ALS</small> N<small>ICHTJUDE</small> S<small>AMENERGUSS HATTE UND SICH BEKEHRT HAT, SO KANN ER SOFORT FLUSSUNREIN SEIN</small>. B<small>EI DER, DIE</small> B<small>LUT WAHRGENOMMEN HAT</small><sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\">Die rückwirkend einen Tag unrein ist; cf. Nid. Fol. 2a.</i><small>ODER SICH IN</small> G<small>EBURTSWEHEN BEFINDET</small><sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\">Die eine bestimmte Anzahl von Tagen Blutungen hatte; cf. ib. Fol. 36b.</i>, <small>IST ES EIN</small> S<small>TUNDENTAG</small><sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\">Der bei diesen genannnte ‘Tag’ ist kein Kalendertag, sondern ein Stundentag, bis zur gleichen Stunde des folgenden Tages.</i>. B<small>EIM</small> S<small>CHLAGEN SEINES</small> S<small>KLAVEN IST UNTER</small> ‘T<small>AG ODER ZWEI</small> T<small>AGE’</small><sup class=\"footnote-marker\">13</sup><i class=\"footnote\">Cf. Ex. 21,20,21.</i><small>EIN</small> S<small>TUNDENTAG ZU VERSTEHEN</small>. D<small>IE DREI</small> T<small>AGE IM</small> F<small>ALLE, WENN EIN</small> H<small>UND</small> F<small>LEISCH VON EINER</small> L<small>EICHE GEFRESSEN</small><sup class=\"footnote-marker\">14</sup><i class=\"footnote\">Cf. Ah. XI,7.</i><small>HAT</small>, <small>SIND</small> S<small>TUNDENTAGE; SO LANGE BLEIBT ES IN SEINEM</small> Z<small>USTANDE</small><sup class=\"footnote-marker\">15</sup><i class=\"footnote\">Das Fleisch ist nicht verdaut u. als Leiche verunreinigend.</i>.",
35
+ "D<small>ER</small> F<small>LUSSBEHAFTETE MACHT AUF FÜNF</small> A<small>RTEN DAS</small> L<small>AGER UNREIN, SODASS ES</small> M<small>ENSCHEN UND DIESER</small> K<small>LEIDER UNREIN MACHT: DURCH STEHEN</small><sup class=\"footnote-marker\">16</sup><i class=\"footnote\">Auf diesem.</i>, <small>SITZEN, LIEGEN, HÄNGEN</small><sup class=\"footnote-marker\">17</sup><i class=\"footnote\">In einer Wagschale, während in der anderen die als Sitz geeignete Sache sich befindet.</i><small>UND LEHNEN; DAS</small> L<small>AGER MACHT DEN</small> M<small>ENSCHEN AUF SIEBEN</small> A<small>RTEN UNREIN, SODASS ER</small> K<small>LEIDER UNREIN MACHT: DURCH STEHEN, SITZEN, LIEGEN, HÄNGEN, LEHNEN, BERÜHREN UND TRAGEN</small>."
36
+ ],
37
+ [
38
+ "<b>S</b>ITZEN <small>EIN</small> F<small>LUSSBEHAFTETER UND EIN</small> B<small>EINER AUF EINEM</small> S<small>CHIFFE</small><sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\">Einem kleinen Boote, das durch jedes Auftreten in Bewegung gesetzt wird.</i> <small>ODER EINEM</small> F<small>LOSSE, ODER REITEN SIE AUF EINEM</small> T<small>IERE, SO SIND SIE</small><sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\">Der Reine u. die Kleider.</i> <small>DURCH</small> A<small>UFTRETEN UNREIN, AUCH WENN IHRE</small> K<small>LEIDER EINANDER NICHT BERÜHREN</small>. S<small>ITZEN SIE AUF EINEM</small> B<small>RETTE, EINER</small> B<small>ANK, DEM</small> S<small>EITENBRETTE EINES</small> B<small>ETTES ODER EINER</small> S<small>TANGE, DIE WIPPEN, ODER STIEGEN SIE AUF EINEN SCHWACHEN</small> B<small>AUM, DEN SCHWACHEN</small> Z<small>WEIG EINES STARKEN</small> B<small>AUMES, EINE NICHT MIT EINEM</small> N<small>AGEL BEFESTIGTE ÄGYPTISCHE</small><sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\">Sehr klein; cf. Bb. Fol. 59a; wahrscheinl. Ist <span dir=\"rtl\">מצרי</span> v. <span dir=\"rtl\">נצר</span>, Weide, abzuleiten, aus Weidengeflecht.</i> L<small>EITER, EINE</small> R<small>AMPE</small>, <small>EINEN</small> B<small>ALKEN ODER EINE TÜR, DIE NICHT MIT</small> L<small>EHM BEFESTIGT SIND, SO SIND SIE UNREIN, UND NACH</small> R. J<small>EHUDA REIN</small>.",
39
+ "[A<small>UCH</small>] <small>WENN SIE</small> [<small>ZUSAMMEN</small>] <small>EINE TÜR ZUMACHEN ODER ÖFFNEN; DIE</small> W<small>EISEN SAGEN, NUR WENN DER EINE ZUMACHEN UND DER ANDERE ÖFFNEN</small><sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\">Ist der Reine unrein, da dabei eine Kraftaufwendung erfolgt.</i> <small>WILL</small>. [E<small>BENSO AUCH</small>], <small>WENN EINER DEN ANDEREN AUS DER</small> G<small>RUBE HERAUSZIEHT;</small> R. J<small>EHUDA SAGT, NUR WENN DER</small> R<small>EINE DEN</small> U<small>NREINEN HERAUSZIEHT</small><sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\">Ist der Reine unrein, da dabei eine Kraftaufwendung erfolgt.</i>. [D<small>ESGLEICHEN AUCH</small>,] <small>WENN SIE</small> [<small>ZUSAMMEN</small>] <small>AN</small> S<small>TRICKEN ZIEHEN</small><sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\">Eigentl. über den Rücken werfen, nachhängen lassen; nach den Kommentaren, drehen, flechten, jed. sprachlich unrichtig.</i>; <small>DIE</small> W<small>EISEN SAGEN, NUR WENN DER EINE HIN UND DER ANDERE HER ZIEHT</small>. [D<small>ESGLEICHEN AUCH</small>,] <small>WENN SIE</small> [<small>ZUSAMMEN</small>] <small>WEBEN, OB STEHEND ODER SITZEND, ODER MAHLEN</small>. N<small>ACH</small> R. Š<small>IMO͑N IST ER IN ALL DIESEN</small> F<small>ÄLLEN REIN, AUSGENOMMEN DER</small> F<small>ALL, WENN SIE</small> [<small>ZUSAMMEN</small>] <small>MIT EINER</small> H<small>ANDMÜHLE MAHLEN</small>. W<small>ENN SIE [ZUSAMMEN] VON EINEM</small> E<small>SEL ABLADEN ODER IHM AUFLADEN, SO SIND SIE, WENN ES EINE SCHWERE</small> L<small>AST IST, UNREIN, UND WENN ES EINE LEICHTE</small> L<small>ast IST, REIN</small>. S<small>IE ALLE SIND REIN FÜR DIE</small> G<small>EMEINDEMITGLIEDER</small><sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\">Die ihre Speisen in Reinheit essen. Die Lesart <span dir=\"rtl\">לבית</span> in den kursierenden Ausgaben ist anscheinend Druckfehler, jed. auch in ed. Lowe.</i> <small>UND UNREIN FÜR DIE</small> H<small>EBE</small>.",
40
+ "S<small>ITZEN EIN</small> F<small>LUSSBEHAFTETER UND EIN</small> R<small>EINER AUF EINEM GROSSEN</small> S<small>CHIFFE</small>, – <small>EIN GROSSES</small> S<small>CHIFF HEISST ES, WIE</small> J<small>EHUDA SAGT, WENN EIN</small> M<small>ENSCH ES NICHT INS</small> S<small>CHAUKELN SETZEN KANN, – ODER SITZEN SIE AUF EINEM</small> B<small>RETTE, EINER</small> B<small>ANK, DEM</small> S<small>EITENBRETTE EINES</small> B<small>ETTES ODER AUF EINER</small> S<small>TANGE, DIE NICHT WIPPEN, ODER STIEGEN SIE AUF EINEN STARKEN</small> B<small>AUM, EINEN STARKEN</small> Z<small>WEIG, EINE TYRISCHE ODER MIT EINEM</small> N<small>AGEL BEFESTIGTE ÄGYPTISCHE</small> L<small>EITER, EINE</small> R<small>AMPE, EINEN</small> B<small>ALKEN ODER EINE</small> T<small>ÜR, DIE MIT</small> L<small>EHM BEFESTIGT SIND, SOGAR AN DERSELBEN</small> S<small>EITE, SO SIND SIE REIN</small>. S<small>CHLÄGT EIN</small> R<small>EINER EINEN</small> U<small>NREINEN, SO IST ER REIN; SCHLAGT EIN</small> U<small>NREINER EINEN</small> R<small>EINEN, SO IST ER UNREIN, DENN WENN DER</small> R<small>EINE SICH IHM ENTZIEHT, FÄLLT DER</small> U<small>NREINE</small><sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\">Es ist ebenso, als würde der Unreine sich auf ihn stützen.</i>."
41
+ ],
42
+ [
43
+ "<b>R.</b>J<small>EHOŠUA͑ SAGTE:</small> S<small>ITZT EINE</small> M<small>ENSTRUIERENDE MIT EINER</small> R<small>EINEN AUF EINEM</small> B<small>ETTE</small><sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\">Das durch die Last wippt.</i>, <small>SO IST DAS</small> K<small>OPFTUCH AUF IHREM</small><sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\">Der Reinen.</i> K<small>OPFE DURCH</small> A<small>UFTRETEN UNREIN</small>. S<small>ITZT SIE AUF EINEM</small> S<small>CHIFFE, SO SIND DIE</small> G<small>ERÄTE AUF DER</small> S<small>PITZE DES</small> M<small>ASTBAUMES DURCH</small> A<small>UFTRETEN UNREIN</small>. N<small>IMMT SIE EINEN</small> T<small>ROG VOLL</small> K<small>LEIDER AUF, SO SIND SIE, WENN DIE</small> L<small>AST SCHWER IST, UNREIN, UND WENN DIE</small> L<small>AST LEICHT IST, REIN</small>. W<small>ENN EIN</small> F<small>LUSSBEHAFTETER AUF EINEN</small> B<small>ALKENVORSPRUNG GESCHLAGEN HAT UND EIN</small> L<small>AIB VON</small> H<small>EBE HERUNTERGEFALLEN IST, SO IST ER REIN</small><sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\">Dies gilt nicht als ‘Auftrelen’, weil der Balken fest sitzt.</i>.",
44
+ "D<small>ESGLEICHEN AUCH, WENN ER AUF DEN</small> D<small>ACHBALKEN, DEN</small> R<small>AHMEN</small><sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\">Tür, Fenster od. Dachrahmen.</i>, <small>DIE</small> D<small>ACHRINNE, DAS</small> B<small>RETT, AUCH WENN ES NUR MIT</small> S<small>TRICKEN BEFESTIGT IST, DEN</small> O<small>FEN, DEN</small> K<small>ASTEN ODER</small> M<small>ÜHLENUNTERSATZ ODER</small> B<small>OCK DER</small> H<small>ANDMÜHLE, ODER DAS</small> Ö<small>LMASS DER</small> Ö<small>LMÜHLE GESCHLAGEN HAT</small>. R. J<small>OSE SAGT, AUCH WENN AUF DEN</small> B<small>ALKEN DER</small> B<small>ADEMEISTER</small><sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\">Auf dein der Heizer sitzt.</i>, <small>SEI ER</small><sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\">Der herabfallende Laib.</i> <small>REIN</small>.",
45
+ "H<small>AT ER AUF DIE</small> T<small>ÜR, DEN</small> R<small>IEGEL, DAS</small> S<small>CHLOSS, DAS</small> R<small>UDER, DEN</small> M<small>ÜHLENKORB, EINEN SCHWACHEN</small> B<small>AUM, EINEN SCHWACHEN</small> Z<small>WEIG AN EINEM STARKEN</small> B<small>AUME, EINE NICHT MIT EINEM</small> N<small>AGEL BEFESTIGTE ÄGYPTISCHE</small> L<small>EITER, EINE</small> R<small>AMPE, EINEN</small> B<small>ALKEN, EINE</small> T<small>ÜR, DIE NICHT MIT</small> L<small>EHM BEFESTIGT SIND, GESCHLAGEN, SO SIND SIE</small><sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\">Trotz der Pluralform ist hier der in Mišna I genannte Laib von Hebe zu verstehen.</i> <small>UNREIN</small>. W<small>ENN AUF EINEN</small> K<small>ASTEN, EINE</small> T<small>RUHE ODER EINEN</small> S<small>CHRANK, SO SIND SIE UNREIN</small>. N<small>ACH</small> R. N<small>EḤEMJA UND</small> R. Š<small>IMO͑N SIND SIE BEI DIESEN REIN</small>.",
46
+ "L<small>IEGT EIN</small> F<small>LUSSBEHAFTETER AUF FÜNE</small> B<small>ÄNKEN ODER AUF FÜNF</small> S<small>ÄCKEN</small><sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\">Sonst Geldbeutel (funda), hier wahrscheinl. Liege- od. Strohsack.</i>, <small>SO SIND SIE, WENN IN DER</small> L<small>ÄNGE, UNREIN, UND WENN IN DER</small> B<small>REITE, REIN</small><sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\">Weil sie einzeln nicht den größseren Teil seines Körpers tragen.</i>. W<small>ENN ER GESCHLAFEN HAT UND EIN</small> Z<small>WEIFEL BESTEHT, OB ER SICH AUF DIESE UMGEDREHT HAT, SO SIND SIE UNREIN</small>. L<small>IEGT ER AUF SECHS</small> S<small>TÜHLEN, BEIDE</small> H<small>ÄNDE AUF ZWEI, BEIDE</small> F<small>ÜSSE AUF ZWEI, DER</small> K<small>OPF AUF EINEM UND DER</small> K<small>ÖRPER AUF EINEM, SO IST NUR DER UNREIN, DER UNTER SEINEM</small> K<small>ÖRPER IST</small>. S<small>TEHT ER AUF ZWEI</small> S<small>TÜHLEN, SO SIND SIE, WIE</small> R. Š<small>IMO͑N SAGT, WENN SIE VON EINANDER ENTFERNT SIND, REIN</small><sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\">Von der Unreinheit durch Auftreten, weil in diesem Falle nur beide zusammen ihn tragen.</i>.",
47
+ "W<small>ENN ES ZEHN</small> M<small>ÄNTEL ÜBEREINANDER SIND UND ER AUF DEM OBEREN GESCHLAFEN HAT, SO SIND ALLE UNREIN</small>. B<small>EFINDET SICH DER</small> F<small>LUSSBEHAFTETE AUF DER EINEN</small> W<small>AGSCHALE UND DAS</small> L<small>AGER ODER DER</small> S<small>ITZ</small><sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\">Dh. Sachen, die als solche gelten.</i><small>IHM GEGENÜBER, SO SIND SIE, WENN DER</small> F<small>LUSSBEHAFTETE DAS ÜBERGEWICHT HAT, REIN, UND WENN DIESE DAS</small> Ü<small>BERGEWICHT HABEN, UNREIN</small>. R. Š<small>IMO͑N SAGT, EINE EINZIGE</small> [S<small>ACHE</small>] <small>SEI REIN, MEHRERE SEIEN UNREIN, WEIL DANN KEINE DEN GRÖSSEREN</small> T<small>EIL DESSELBEN TRÄGT</small>.",
48
+ "B<small>EFINDET SICH DER</small> F<small>LUSSBEHAFTETE AUF DER EINEN</small> W<small>AGSCHALE UND</small> S<small>PEISEN UND</small> G<small>ETRÄNKE AUF DER ANDEREN</small> W<small>AGSCHALE, SO SIND SIE UNREIN</small>. I<small>ST ES EIN</small> T<small>OTER, SO IST ALLES REIN</small><sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\">Weil die Sachen nur durch Berühren des Toten unrein werden.</i>, <small>AUSGENOMMEN EIN</small> M<small>ENSCH</small><sup class=\"footnote-marker\">13</sup><i class=\"footnote\">Der auch durch das Tragen, was hierbei erfolgt, unrein wird.</i>. H<small>IERIN IST ES BEI EINEM</small> F<small>LUSSBEHAFTETEN STRENGER ALS BEI EINEM</small> T<small>OTEN, UND STRENGER IST ES BEI EINEM</small> T<small>OTEN ALS BEI EINEM</small> F<small>LUSSBEHAFTETEN</small>. [F<small>ERNER</small>] <small>MACHT EIN</small> F<small>LUSSBEHAFTETER</small> L<small>AGER UND</small> S<small>ITZ UNTER IHM</small> [<small>UNREIN</small>], <small>SODASS SIE</small> M<small>ENSCHEN UNREIN MACHEN UND DIESER</small> K<small>LEIDER UNREIN MACHT, UND DAS</small> G<small>EHÄNGE ÜBER IHM, SODASS ES</small> S<small>PEISEN UND</small> G<small>ETRÄNKE UNREIN MACHT, WIE ES DER</small> T<small>OTE NICHT UNREIN MACHT</small>. U<small>ND STRENGER IST ES BEI EINEM</small> T<small>OTEN, DENN DER</small> T<small>OTE MACHT DURCH</small> B<small>EZELTUNG UNREIN, AUCH IST SEINE</small> U<small>NREINHEIT EINE SIEBENTÄGIGE, WIE ES DER</small> F<small>LUSSBEHAFTETE NICHT UNREIN MACHT</small>.",
49
+ "W<small>ENN ER AUF EINEM</small> B<small>ETTE SITZT UND VIER</small> M<small>ÄNTEL UNTER DEN VIER</small> F<small>ÜSSEN DES</small> B<small>ETTES SIND, SO SIND SIE UNREIN, WEIL ES NICHT AUF DREI STEHEN</small><sup class=\"footnote-marker\">14</sup><i class=\"footnote\">Jeder ist Träger.</i><small>KANN; NACH</small> R. Š<small>IMO͑N SIND SIE REIN</small>. W<small>ENN ER AUF EINEM</small> V<small>IEH REITET UND VIER MÄNTEL UNTER DEN VIER FÜSSEN DES TIERES SIND, SO SIND SIE REIN, WEIL ES AUCH AUF DREI STEHEN KANN</small>. B<small>EFINDET SICH EIN</small> M<small>ANTEL UNTER ZWEI VORDERFÜSSEN, UNTER ZWEI HINTERFÜSSEN, UNTER EINEM VORDERFUSSE UND EINEM HINTERFUSSE, SO IST ES UNREIN</small>. R. J<small>OSE SAGT, DAS</small> P<small>FERD MACHE UNREIN MIT DEN</small> H<small>INTERFÜSSEN UND DER</small> E<small>SEL MIT DEN VORDERFÜSSEN, DENN DIE</small> S<small>TÜTZE DES PFERDES SIND SEINE HINTERFÜSSE UND DIE</small> S<small>TÜTZE DES</small> E<small>SELS SIND SEINE</small> V<small>ORDERFÜSSE</small>. S<small>ITZT ER AUF DEM</small> B<small>ALKEN DER ÖLPRESSE, SO SIND DIE</small> G<small>ERÄTE IM</small> P<small>RESSKORBE UNREIN, UND WENN AUF DER PRESSE EINES</small> W<small>ÄSCHERS, SO SIND DIE GERÄTE DARUNTER REIN</small><sup class=\"footnote-marker\">15</sup><i class=\"footnote\">Die Presse ist so eingerichtet, daß die Kleider nur geglättet u. nicht gedrückt werden.</i>, <small>UND NACH</small> R. N<small>EḤEMJA UNREIN</small>."
50
+ ],
51
+ [
52
+ "<b>W</b><small>ER DEN</small> F<small>LUSSBEHAFTETEN BERÜHRT, ODER DEN DER</small> F<small>LUSSBEHAFTETE BERÜHRT, WER DEN</small> F<small>LUSSBEHAFTETEN BEWEGT</small><sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\">Eigentl. schüttelt.</i>, <small>ODER DEN DER</small> F<small>LUSSBEHAFTETE BEWEGT, MACHT</small> S<small>PEISEN UND</small> G<small>ETRÄNKE UNREIN, UND</small> A<small>BSPÜLGERÄTE</small><sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\">Holz- u. Metallgeräte, die wenn sie unrein werden, durch ein Tauchbad Reinheit erlangen; die Schrift gebraucht den Ausdruck ‘abspülen’, cf. Lev. 15,12.</i> <small>DURCH</small> B<small>ERÜHREN UND NICHT DURCH</small> T<small>RAGEN</small>. R. J<small>EHOŠUA͑ SAGTE EINE</small> R<small>EGEL</small>: W<small>ER BEI SEINER</small> B<small>ERÜHRUNG</small><sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\">Der Hauptunreinheit; vgl. Kel. I,1ff.</i> K<small>LEIDER UNREIN MACHT, MACHT</small> S<small>PEISEN UND</small> G<small>ETRÄNKE ERSTGRADIG UND</small> H<small>ÄNDE</small><sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\">Anderer Menschen, die er berührt.</i> <small>ZWEITGRADIG UNREIN</small>, M<small>ENSCHEN UND</small> T<small>ONGERÄTE ABER MACHT ER NICHT UNREIN; NACHDEM ER SICH VON DEM, WAS IHN UNREIN GEMACHT HAT, GETRENNT HAT, MACHT ER</small> F<small>LÜSSIGKEITEN ERSTGRADIG UND SPEISEN UND</small> H<small>ÄNDE ZWEITGRADIG UNREIN</small>, K<small>LEIDER ABER MACHT ER NICHT UNREIN</small>.",
53
+ "U<small>ND ER SAGTE NOCH EINE ANDERE</small> R<small>EGEL</small>. W<small>AS VOM</small> F<small>LUSSBEHAFTETEN GETRAGEN</small><sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\">Wenn keine Berührung erfolgt ist.</i> <small>WIRD, IST UNREIN, UND VON DEM DER</small> F<small>LUSSBEHAFTETE GETRAGEN</small><sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\">Wenn keine Berührung erfolgt ist.</i> <small>WIRD, IST REIN, AUSGENOMMEN DAS, WAS ALS</small> L<small>AGER UND</small> S<small>ITZ GEEIGNET IST, UND DER</small> M<small>ENSCH</small>. Z<small>UM</small> B<small>EISPIEL</small>: W<small>ENN DER</small> F<small>LUSSBEHAFTETE DEN</small> F<small>INGER UNTER DER</small> M<small>AUERSCHICHT HÄLT UND DER</small> R<small>EINE OBEN IST, SO MACHT ER ZWEI</small> G<small>RADE UNREIN UND EINMAL UNTAUGLICH</small><sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\">Vgl. S. 630 Anm. 12 mut. mut.</i>; <small>HAT ER SICH GETRENNT</small><sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\">Wenn der Flußbehaftete od. der bisher Reine den Platz verlassen hat.</i>, <small>SO MACHT ER EINEN</small> G<small>RAD UNREIN UND EINMAL UNTAUGLICH</small>. I<small>ST DER</small> U<small>NREINE OBEN UND DER</small> R<small>EINE UNTEN, SO MACHT ER ZWEI</small> G<small>RADE UNREIN UND EINMAL UNTAUGLICH; HAT ER SICH GETRENNT, SO MACHT ER EINEN</small> G<small>RAD UNREIN UND EINMAL UNTAUGLICH</small>. B<small>EFINDEN SICH OBEN</small> S<small>PEISEN</small>, G<small>ETRÄNKE, EIN</small> L<small>AGER, EIN</small> S<small>ITZ ODER EIN</small> G<small>EHÄNGE</small><sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\">Dh. Dinge, die als solche geeignet sind.</i>, <small>SO MACHEN SIE EINEN</small><sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\">Gegen Handschriften u. Erstausgabe haben die kursierenden Ausgaben die Lesart <span dir=\"rtl\">שנים</span>, die von den Kommentaren verworfen wird.</i> G<small>RAD UNREIN UND EINMAL UNTAUGLICH; HABEN SIE SICH GETRENNT, SO MACHEN SIE EINEN</small> G<small>RAD UNREIN UND EINMAL UNTAUGLICH</small>. B<small>EFINDET SICH EIN</small> L<small>AGER ODER EIN</small> S<small>ITZ UNTEN, SO MACHEN SIE ZWEI</small> G<small>RADE UNREIN UND EINMAL UNTAUGLICH; HABEN SIE SICH GETRENNT, SO MACHEN SIE ZWEI</small> G<small>RADE UNREIN UND EINMAL UNTAUGLICH</small>. B<small>EFINDEN SICH</small> S<small>PEISEN</small>, G<small>ETRÄNKE ODER</small> G<small>EHÄNGE UNTEN, SO SIND SIE REIN</small>.",
54
+ "W<small>EIL SIE GESAGT HABEN: BEIM</small> L<small>AGER IST ALLES, WAS TRÄGT ODER GETRAGEN WIRD, REIN, AUSGENOMMEN DER</small> M<small>ENSCH; BEIM</small> A<small>ASE IST ALLES, WAS TRÄGT, ODER GETRAGEN WIRD, REIN, AUSGENOMMEN DER ES BEWEGT, UND WIE</small> R. E<small>LIE͑ZER SAGT, AUCH DER ES TRÄGT</small><sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\">Cf. Hul. Fol. 124b.</i>; <small>BEIM</small> T<small>OTEN IST ALLES, WAS TRÄGT ODER GETRAGEN WIRD, REIN, AUSGENOMMEN DIE</small> B<small>EZELTUNG, UND DER</small> M<small>ENSCH, WENN ER IHN BEWEGT</small>.",
55
+ "I<small>ST EIN</small> T<small>EIL VOM</small> U<small>NREINEN</small><sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\">Des Flußbehafteten.</i><small>AUF DEM</small> R<small>EINEN ODER EIN</small> T<small>EIL VOM</small> R<small>EINEN AUF DEM</small> U<small>NREINEN, DAS MIT DEM</small> U<small>NREINEN</small> V<small>ERBUNDENE</small><sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\">Beispielsweise sein Haar.</i><small>AUF DEM</small> R<small>EINEN ODER DAS MIT DEM</small> R<small>EINEN</small> V<small>ERBUNDENE AUF DEM</small> U<small>NREINEN, SO IST ER UNREIN</small>. R. Š<small>IMO͑N SAGT, IST EIN</small> T<small>EIL VOM</small> U<small>NREINEN AUF DEM</small> R<small>EINEN, SEI ER UNREIN, UND IST EIN</small> T<small>EIL VOM</small> R<small>EINEN AUF DEM</small> U<small>NREINEN, SEI ER REIN</small>.",
56
+ "B<small>EFINDET SICH DER</small> U<small>NREINE AUF EINEM</small> T<small>EILE DES</small> L<small>AGERS UND DER</small> R<small>EINE AUF EINEM</small> T<small>EILE DES</small> L<small>AGERS, SO IST ER UNREIN; BEFINDET SICH EIN</small> T<small>EIL DES</small> U<small>NREINEN AUF DEM</small> L<small>AGER UND EIN</small> T<small>EIL DES</small> R<small>EINEN AUF DEM</small> L<small>AGER, SO IST ER REIN</small>. E<small>S ERGIBT SICH ALSO, DASS DIE</small> U<small>NREINHEIT DURCH DEN KLEINEREN</small> T<small>EIL IN IHN HINEINKOMMT UND AUS IHM HERAUSKOMMT</small>. W<small>ENN EIN</small> L<small>AIB VON</small> H<small>EBE SICH AUF DEM</small> L<small>AGER BEFINDET UND EIN</small> S<small>TÜCK</small> P<small>APIER DAZWISCHEN IST, OB OBEN ODER UNTEN, SO IST ER REIN</small>. E<small>BENSO IST ER BEI EINEM AUSSÄTZIGEN</small> S<small>TEINE<sup class=\"footnote-marker\">13</sup><i class=\"footnote\">Auf od. unter dem der Laib durch Papier getrennt sich befindet.</i>REIN</small>. N<small>ACH</small> R. Š<small>IMO͑N IST ER BEI DIESEM UNREIN</small>.",
57
+ "W<small>ER EINEN</small> F<small>LUSSBEHAFTETEN, EINE</small> F<small>LUSSBEHAFTETE, EINE</small> M<small>ENSTRUIERENDE, EINE</small> W<small>ÖCHNERIN, EINEN</small> A<small>USSÄTZIGEN, DAS</small> L<small>AGER ODER DEN</small> S<small>ITZ BERÜHRT, MACHT ZWEI</small> G<small>RADE UNREIN UND EINMAL UNTAUGLICH; HAT ER SICH DAVON GETRENNT, SO MACHT ER EINEN</small> G<small>RAD UNREIN UND EINMAL UNTAUGLICH</small>. E<small>INERLEI OB ER BERÜHRT, SCHÜTTELT, TRÄGT ODER GETRAGEN WIRD</small>.",
58
+ "W<small>ER DEN</small> F<small>LUSS DES</small> F<small>LUSSBEHAFTETEN, SEINEN</small> S<small>PEICHEL, SEINEN</small> S<small>AMEN, SEINEN</small> U<small>RIN ODER DAS</small> B<small>LUT EINER</small> M<small>ENSTRUIERENDEN BERÜHRT, MACHT ZWEI</small> G<small>RADE UNREIN UND EINMAL UNTAUGLICH; HAT ER SICH DAVON GETRENNT, SO MACHT ER EINEN</small> G<small>RAD UNREIN UND EINMAL UNTAUGLICH</small>. E<small>INERLEI OB ER BERÜHRT ODER SCHÜTTELT;</small> R. E<small>LIE͑ZER SAGT, AUCH WER SIE TRÄGT</small>.",
59
+ "W<small>ER DAS</small> R<small>EITZEUG</small><sup class=\"footnote-marker\">14</sup><i class=\"footnote\">Der vorangehend genannten Unreinen.</i><small>TRÄGT, DAVON GETRAGEN WIRD ODER ES SCHÜTTELT, MACHT ZWEI</small> G<small>RADE UNREIN UND EINMAL UNTAUGLICH; HAT ER SICH DAVON GETRENNT, SO MACHT ER EINEN</small> G<small>RAD UNREIN UND EINMAL UNTAUGLICH</small>. W<small>ER</small> A<small>AS ODER</small> E<small>NTSÜNDIGUNGSWASSER IM</small> Q<small>UANTUM ZUM</small> B<small>ESPRENGEN</small><sup class=\"footnote-marker\">15</sup><i class=\"footnote\">Cf. Par. XII,5.</i> <small>TRÄGT, MACHT ZWEI</small> G<small>RADE UNREIN UND EINMAL UNTAUGLICH; HAT ER SICH DAVON GETRENNT, SO MACHT ER NUR EINMAL UNREIN UND EINMAL UNTAUGLICH</small>.",
60
+ "W<small>ER VOM</small> A<small>ASE EINES REINEN</small> V<small>OGELS</small><sup class=\"footnote-marker\">16</sup><i class=\"footnote\">Cf. Tah. I,1.</i><small>ISST, MACHT, SOLANGE ES SICH IM</small> S<small>CHLUNDE BEFINDET, ZWEI</small> G<small>RADE UNREIN UND EINMAL UNTAUGLICH</small>; <small>STECKT ER DEN</small> K<small>OPF</small><sup class=\"footnote-marker\">17</sup><i class=\"footnote\">Wenn es sich nicht in seinem Schlunde befindet.</i><small>IN DEN</small> H<small>OHLRAUM EINES</small> O<small>FENS, SO IST ER REIN UND DER</small> O<small>FEN IST REIN</small>. H<small>AT ER ES AUSGESPUCKT ODER HERUNTERGESCHLUCKT, SO MACHT ER EINEN</small> G<small>RAD UNREIN UND EINMAL UNTAUGLICH; HAT ER ES IM</small> M<small>UNDE, SO IST ER, SOLANGE ER ES NICHT HERUNTERGESCHLUCKT HAT, REIN</small>.",
61
+ "W<small>ER EIN</small> K<small>RIECHTIER, [MÄNNLICHEN]</small> S<small>AMEN, EINEN</small> L<small>EICHENUNREINEN, EINEN</small> A<small>USSÄTZIGEN WÄHREND SEINER</small> Z<small>ÄHLTAGE</small><sup class=\"footnote-marker\">18</sup><i class=\"footnote\">Die 7 Tage zwischen der Heilung u. der Reinigung; cf. Lev. 14,8.</i>, E<small>NTSÜNDIGUNGSWASSER NICHT IM</small> Q<small>UANTUM ZUM</small> B<small>EṢPRENGEN</small><sup class=\"footnote-marker\">15</sup><i class=\"footnote\">Cf. Par. XII,5.</i>, A<small>AS ODER DAS</small> R<small>EITZEUG</small><sup class=\"footnote-marker\">14</sup><i class=\"footnote\">Der vorangehend genannten Unreinen.</i><small>BERÜHRT, MACHT EINEN</small> G<small>RAD UNREIN UND EINMAL UNTAUGLICH</small>. D<small>IE</small> R<small>EGEL HIERBEI IST</small>: W<small>ER EINE VON DEN IN DER</small> T<small>ORA GENANNTEN</small> H<small>AUPTUNREINHEITEN BERÜHRT HAT, MACHT EINEN</small> G<small>RAD UNREIN UND EINMAL UNTAUGLICH, AUSGENOM MEN EINEN</small> M<small>ENSCHEN</small><sup class=\"footnote-marker\">19</sup><i class=\"footnote\">Einen Toten; der Berührende ist selber Hauptunreinheit.</i>; <small>HAT ER SICH DAVON GETRENNT, SO MACHT ER EINEN</small> G<small>RAD UNREIN UND EINMAL UNTAUGLICH</small><sup class=\"footnote-marker\">20</sup><i class=\"footnote\">Auch in den Fällen, wo er während der Berührung 2 Grade unrein macht.</i>.",
62
+ "D<small>ER</small> E<small>RGUSSBEHAFTETE GLEICHT DEM, DER EIN</small> K<small>RIECHTIER BERÜHRT HAT, UND WER EINER</small> M<small>ENSTRUIERENDEN BEIGEWOHNT HAT, GLEICHT EINEM</small> L<small>EICHENUNREINEN, NUR IST, WER EINER</small> M<small>ENSTRUIERENDEN BEIGEWOHNT HAT, NOCH SCHWERER</small> [<small>UNREIN</small>], <small>INDEM ER</small> L<small>AGER UND</small> S<small>ITZ LEICHTGRADIG UNREIN MACHT, DASS SIE</small> S<small>PEISEN UND</small> G<small>ETRÄNKE UNREIN MACHEN</small>.",
63
+ "F<small>OLGENDES MACHT DIE</small> H<small>EBE UNTAUGLICH: WER EINE ERSTGRADIG ODER EINE ZWEITGRADIG [UNREINE]</small> S<small>PEISE GEGESSEN HAT, WER UNREINE</small> G<small>ETRÄNKE GETRUNKEN HAT, WER MIT DEM</small> K<small>OPFE UND DEM GRÖSSEREN</small> T<small>EILE DES</small> K<small>ÖRPERS IN GESCHÖPFTES</small> W<small>ASSER GEKOMMEN</small><sup class=\"footnote-marker\">21</sup><i class=\"footnote\">Nach dem Untertauchen; cf. Miq. III,4.</i><small>IST, EIN</small> R<small>EINER, DEM ÜBER DEN</small> K<small>OPF UND DEN GRÖSSEREN</small> T<small>EIL DES</small> K<small>ÖRPERS DREI</small> L<small>OG GESCHÖPFTES</small> W<small>ASSER GEKOMMEN SIND, EIN</small> B<small>UCH</small><sup class=\"footnote-marker\">22</sup><i class=\"footnote\">Der heiligen Schrift; cf. Jad. III,2.</i>, <small>DIE</small> H<small>ÄNDE</small><sup class=\"footnote-marker\">23</sup><i class=\"footnote\">Die allgemein als unrein gelten; cf. Sab. Fol. 14a.</i>, <small>DER AM SELBEN</small> T<small>AGE UNTERGETAUCHT</small><sup class=\"footnote-marker\">24</sup><i class=\"footnote\">Der erst nach Sonnenuntergang völlige Reinheit erlangt.</i><small>IST, UND</small> S<small>PEISEN UND</small> G<small>ERÄTE, DIE DURCH</small> F<small>LÜSSIGKEITEN UNREIN GEWORDEN SIND</small>."
64
+ ]
65
+ ],
66
+ "sectionNames": [
67
+ "Chapter",
68
+ "Mishnah"
69
+ ]
70
+ }
json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Zavim/English/merged.json ADDED
@@ -0,0 +1,65 @@
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
1
+ {
2
+ "title": "Mishnah Zavim",
3
+ "language": "en",
4
+ "versionTitle": "merged",
5
+ "versionSource": "https://www.sefaria.org/Mishnah_Zavim",
6
+ "text": [
7
+ [
8
+ "If a man has seen one issue of zov: Bet Shammai says: he is to be compared to [a woman] who observes a day for each day. But Bet Hillel says: he is to be compared to one who has had a seminal emission. Should he see [one day] and on the second it stopped, and on the third day he saw two [issues], or one [issue] that was as copious as two: Bet Shammai says: he is a full zav. But Bet Hillel says: he defiles those objects on which he sits or lies, and must also go into running water, but he is exempt from the sacrifice. Rabbi Elazar ben Yehudah said: Bet Shammai agrees that in such a case he is not real zav. What do they disagree about? The case of one who saw two [issues], or one [issue] that was as copious as two [on one day], and stopped on the second day, and on the third day he saw another [issue]. Bet Shammai says: he is a real zav; But Bet Hillel say: he only defiles those objects on which he sits or lies, and must also go into running water, but he is exempt from the sacrifice.",
9
+ "If one sees an issue of semen on the third day of counting his zov: Bet Shammai says: it undoes the two preceding days; But Bet Hillel says: it undoes only that day. Rabbi Ishmael says: one who sees it on the second day, it undoes the preceding day. But Rabbi Akiva says: it matters not whether he saw it on the second day or on the third day: Bet Shammai says: it undoes the two preceding days; And Bet Hillel says: it undoes only that day. But they agree that if he saw it on the fourth day [of counting] it undoes only that day. This is if he saw semen; but he saw zov, then even if this had occurred on the seventh day, it undoes all the days that had preceded.",
10
+ "If he saw one issue on one day and two on the next day, or two on one day and one on the next day, or three on three [consecutive] days, or three nights, he is a full zav.",
11
+ "If he saw one [issue] and it stopped long enough for an immersion and a drying, and after that he saw two issues, or one as copious as two; Or if he saw two [issues] or one as copious as two, and it stopped long enough for an immersion and a drying, and after that he again saw an issue, he is a full zav.",
12
+ "If he saw one issue which was as copious as three, lasting as long [as it takes to go] from Gad-Yav to Shiloah, which is the time it would take to bathe and dry twice, he becomes a full zav. If he saw one issue which was as copious as two, he defiles [objects] on which he lies or sits and he must immerse in running water, but he is exempt from bringing a sacrifice. Rabbi Yose said: they have not spoken of \"one issue as copious\" unless there was sufficient to make up three.",
13
+ "If he saw one issue during the day and another at twilight, or one at twilight and the other the next day: If he knew that part of the issue occurred at day-time and part the next day, he is certain with regard to a sacrifice and uncleanness. But if it is in doubt whether part [of the issue] occurred at day-time and part on the next day he is certain with regard to uncleanness, but in one of doubt in with regard a sacrifice. If he had seen issues on two separate days at twilight, he is in doubt both with regard to defilement and with regard to a sacrifice. If [he had seen only] one issue at twilight, he is in doubt [also] with regard to [his] defilement."
14
+ ],
15
+ [
16
+ "All persons become unclean through zivah, even converts, even slaves whether freed or not, a deaf-mute, a person of unsound senses, and a minor, a eunuch whether [he had been castrated] by man, or was a eunuch from [the time of seeing] the sun. With regard to a tumtum and an androgynous [person], they place upon him the stringencies for a man and the stringencies for a woman: they defile through blood like a woman, and through eggy [substance] like a man. Their uncleanness still remains in doubt.",
17
+ "There are seven ways in which a zav is examined as long as he had not become subject to zivah: With regard to food, drink, as [to what] he had carried, whether he had jumped, whether he had been ill, what he had seen, or what he had thought. [It doesn't matter] whether he had thoughts before seeing [a woman], or whether he had seen [a woman] before his thoughts. Rabbi Judah says: even if he had watched beasts, wild animals or birds having intercourse with each other, and even when he had seen a woman's dyed garments. Rabbi Akiva says: even if he had eaten any kind of food, be it good or bad, or had drunk any kind of liquid. They said to him: Then there will be no zavim in the world!’ He replied to them: you are not held responsible for the existence of zavim!’ Once he had become subject to zivah, no further examination takes place. [Zov] resulting from an accident, or that was at all doubtful, or an issue of semen, these are unclean, since there are grounds for the assumption [that it is zivah]. If he had at a first [issue] they examine him; On the second [issue] they examine him, but on the third [issue] they don't examine him. Rabbi Eliezer says: even on the third [issue] they examine him because of the sacrifice.",
18
+ "One who had [a discharge of] semen does not defile due to zivah for a period of twenty-four hours. Rabbi Yose says: [only] that day. A non-Jew who had a discharge of semen and then converted, he immediately becomes unclean due to zivah. [A woman] who had [an issue] of blood, or had experienced difficulty [in childbirth], [the time prescribed] is twenty-four hours. One who strikes his slave, the \"day or two\" is twenty-four hours. A dog that eats a corpse's flesh, for three days from one time of day to the same time of day, it is considered to be in its natural state.",
19
+ "A zav defiles the objects that are lain upon (or sat upon) in five ways, so that they defile people and garments: by standing, sitting, lying, hanging or leaning. What he lies upon defiles a person in seven ways, so that he [in turn] defiles garments: by standing, sitting, lying, hanging, or leaning upon it, or by touching or carrying it."
20
+ ],
21
+ [
22
+ "A zav and a clean person who sat together in a boat, or on a raft, or rode together on a beast, even though their garments did not touch, behold they are impure through midras. If they sat together on a plank, on a bench or on a bed-frame, or on a beam, when these were not fixed tightly, [Or] if they had both climbed a weak tree, or [were swaying] on a weak branch of a strong tree; Or if they were both [climbing] on an Egyptian ladder which was not secured by a nail; Or if they sat together on a bridge, rafter or door, not secured by clay, they are unclean. Rabbi Judah says that they are clean.",
23
+ "If they were both closing or opening [a door], [the clean person and his clothes are unclean]. But the sages say: [he is not unclean] unless one was shutting and the other opening [it]. If one was lifting the other out of a pit [the clean person and his clothes are unclean]. Rabbi Judah says: only if the clean person was pulling out the unclean one. If they were twisting ropes together [the clean person and his clothes are unclean]. But the sages say: unless the one pulled one way and the other pulled the other way. If they were both weaving together, whether they were standing or sitting, or grinding wheat, [the clean person and his clothes are unclean]. Rabbi Shimon says [the clean person] in every case is pure, except where they [both] were grinding with a hand-mill. If they [both] were unloading or loading a donkey, they are unclean if the load was heavy, but clean if the load was light. In all cases, however, they are clean for members of the synagogue, but are unclean for terumah.",
24
+ "If the zav and the clean person sat together in a large boat: (what is considered a large boat? Rabbi Judah said: one that does not sway with a man's weight), or if they sat on a plank, bench, bed-frame, or beam when these were firmly secured; Or if they both climbed a strong tree, a firm branch, or a Tyrian ladder, or an Egyptian ladder fixed by a nail; Or if they sat on a bridge, rafter or door, when these were fastened with clay, even if only at one end, they remain clean. If the clean one struck the unclean one, he still remains clean. But if the unclean one struck the clean one, he is impure; for [in that case] if the clean one drew back, the unclean one would have fallen."
25
+ ],
26
+ [
27
+ "Rabbi Joshua said: if a menstruant sat in a bed with a clean woman, [even] the cap on her head contracts midras uncleanness. And if she sat in a boat, the vessels on the top of the mast [also] contract midras uncleanness. If there was [on the boat] a tub full of clothes: If their weight was heavy, they become unclean, But if their weight was light, they remain clean. If a zav knocked against a balcony and thereby caused a loaf of terumah to fall down, it remains clean.",
28
+ "If he knocked against a strong beam, a window-frame, water-pipe, a shelf, even though it was fixed with ropes, or an oven, a flour container, the lower mill-stone, the base of a hand-mill, or the se'ah measure of an olive-grinder, [the loaf remains clean]. Rabbi Yose adds: also [if he knocks] against the beam of the bath-keeper, it remains clean.",
29
+ "If he knocked against a door, doorbolt, lock, oar, mill basket, or against a weak tree, or weak branch of a strong tree, or against an Egyptian ladder unsecured by nails, or against a bridge, beam or door, not made secure with clay, they become unclean. [If he knocked] against a chest, box or cupboard, they become unclean. Rabbi Nehemiah and Rabbi Shimon declare them clean in these cases.",
30
+ "A zav who lays across five benches, or five money-belts: If lengthwise, he [makes them] unclean; But breadthwise, they are clean. If he slept [on them], and it was doubful that he had turned over onto them, they are unclean. If he was lying on six seats, with two hands on two [seats], two feet on another two, his head on one, with his body on another one, only that one on which his body lay is rendered unclean. If [a zav] stood on two seats: Rabbi Shimon says: if these were distant one from the other, they remain clean.",
31
+ "Ten cloaks one on top of the other, if he sat on the uppermost one, all are unclean. A zav who was on one scale of a balance and in the other scale opposite there were objects fit to sit or lie upon: If the zav pushed them up, they are clean. But if they pushed him up, they are unclean. Rabbi Shimon says: if there was one object it becomes unclean, but if there were many they remain clean, since none of them had borne the greater part [of the zav's weight].",
32
+ "If a zav [sat] in one scale of the balance, while food and liquids were in the other scale, [the latter become] unclean. In the case of a corpse, everything remains clean except for a man. This is [an example of] the greater stringency applying to a zav than to a corpse; and there is a greater stringency in the case of a corpse than a zav. For whereas the zav defiles all objects on which he sits or lies upon, so that these likewise convey uncleanness to people and garments, and he conveys to what is above him madaf uncleanness, so that these in turn defile food and liquids. Whereas in the case of a corpse no such uncleanness is conveyed. Greater stringency is also found in the case of a corpse, since it can convey uncleanness by overshadowing, and it defiles seven days’ defilement, whereas in the case of a zav no such uncleanness is conveyed.",
33
+ "If he sat on a bed and there were four cloaks under the four legs of the bed, all become unclean, since the bed cannot stand on three legs; But Rabbi Shimon declares them clean. If he rode on a beast and there were four cloaks under the legs of the beast, they are clean, since the beast can stand upon three legs. If there was one cloak under its two forelegs or its two hindlegs, or under a foreleg and a hindleg, it becomes unclean. Rabbi Yose says: a horse conveys uncleanness through its hindlegs and a donkey through its forelegs, since a horse leans upon its hindlegs and a donkey upon its forelegs. If he sat on a beam of an olive-press, the vessels in the olive-press receptacle are unclean. [If he sat] on a clothing press, the garments beneath it are clean. Rabbi Nehemiah declares them unclean."
34
+ ],
35
+ [
36
+ "One who touches a zav, or whom a zav touches, who moves a zav or whom a zav moves, defiles by contact food and liquids and vessels that are rinsed, but not by carrying. A general principle was stated by Rabbi Joshua: anyone that defile garments while still in contact [with their source of uncleanness] also defiles foods and liquids so as to become [unclean] in the first grade, and the hands so that they become [unclean] in the second grade; but they do not defile people or earthenware vessels. After they separated from their source of uncleanness they defile liquids so as to become [unclean] in the first grade, and food and the hands so that they become [unclean] in the second grade, but they do not defile garments.",
37
+ "They said yet another general principle: All that is carried above a zav becomes defiled, but all those things above which he is carried are clean except objects on which he can sit or lie upon, and a person. How so? If a zav had his finger beneath a layer of stones and one that was clean was above, he conveys uncleanness at two [degrees of remove] and disqualifies [terumah] at one [further remove]. If he separated [from the source of uncleanness] he still defiles at one remove and disqualifies [terumah] at yet one [further remove]. If the unclean one was above, and the clean person below, he defiles at two [removes], and disqualifies [terumah] at yet one [further remove]. If he separated [from the source of uncleanness], he defiles at one [remove] and disqualifies [terumah] at yet one [more remove]. If foods or liquids, or objects on which he could sit or lie upon or other articles were above, they defile at one remove, and disqualify [terumah] at one [further remove]. If they had become separated [from the source of uncleanness], they defile at one [remove] and disqualify [terumah] at one [more remove]. All objects fit to sit or lie upon that were below defile at two [removes], and disqualify [terumah] at one [more remove]. If they had become separate [from the source of uncleanness], they defile at two [removes] and disqualify [terumah] at one [more remove] Foods and liquids and other articles that are below, remain clean.",
38
+ "Whatever carries or is carried by objects on which one sits or lies upon remain clean, except for a person. Whatever carries or is carried by carrion is clean, except for one that shifts it. Rabbi Eliezer says: also one that carries it. Whatever carries or is carried upon a corpse remains clean, except for one that overshadows, or a person when he shifts it.",
39
+ "If part of an unclean person rests upon a clean person, or part of a clean person upon an unclean person, or if things connected to an unclean person [rest] upon a clean person, or if things connected to a clean person upon one unclean, he becomes unclean. Rabbi Shimon says: if part of an unclean person is upon a clean person, he is unclean; but if part of a clean person is upon one that is unclean, he is clean.",
40
+ "If an unclean person rests upon part of an object fit to lie upon, or a clean person rests upon part of an object fit to lie upon, it becomes unclean. If part of an unclean person rests on an object fit to lie upon, or part of a clean person rests upon an object fit to lie upon, it remains clean. Thus we find that impurity enters it and goes out of it by its lesser part. Similarly, if a loaf of terumah was placed upon an object fit to lie upon [that was unclean] and there paper in between, whether it was above or below, it remains clean. Similarly, in the case of a stone with scale disease it remains clean. Rabbi Shimon pronounced such a case unclean.",
41
+ "He who touches a zav, or a zavah, a menstruant, or a woman after childbirth, or a metzora, or any object on which these had been sitting or lying, conveys uncleanness at two [removes] and disqualifies [terumah] at one [further remove]. If he separated, he still conveys uncleanness at one [remove], and disqualifies [terumah] at one [further remove]. This is true whether he had touched, or had shifted, or had carried, or was carried.",
42
+ "If one touches the discharge of a zav, his spittle, semen or urine, or the blood of a menstruant, he conveys uncleanness at two [removes], and disqualifies [terumah] at one [more remove]; If he separated, he defiles at one [remove] and disqualifies [terumah] at one [more remove]. This is the case whether he had touched or moved it. Rabbi Eliezer said: also if he had carried it.",
43
+ "If he carried something which was ridden upon, or if he was carried on it, or he had shifted it, he defiles at two [removes], and disqualifies [terumah] at one [more remove]; But if he became separated [from the uncleanness], he defiles at one [remove] and disqualifies [terumah] at one [more remove]. If he carried nevelah (carrion), or the hatat waters sufficient for a sprinkling, he defiles at two [removes], and disqualifies [terumah] at one [more remove]; But if he became separated, ,he defiles at one [remove] and disqualifies [terumah] at one [more remove].",
44
+ "He who ate nevelah of a clean bird, and it still is in his gullet, defiles at two [removes], and disqualifies [terumah] at one [more remove]. If he put his head within the air-space of an oven, the oven remains clean. But if he vomited or swallowed it, he defiles at one [remove] and disqualifies [terumah] unfit at one [more remove]. But as long as it is still in his mouth, until he swallows it, he remains clean.",
45
+ "He who touches a dead sheretz, or semen, or he that has suffered corpse uncleanness, or a metzora during his days of counting, or hatat waters of insufficient quantity with which to perform the sprinkling, or carrion, or an object ridden upon [by a zav], defiles at one [remove] and disqualifies [terumah] at one [more remove]. This is the general principle: anyone who touches anything that according to the Torah is a \"father of uncleanness\" defiles at one [remove] and disqualifies [terumah] at one [more remove], except [for the corpse] of a human. If he had become separated, he defiles at one [remove] and renders [terumah] unfit at one [more remove].",
46
+ "He who has had a seminal emission is like one who has touched a dead sheretz. And one who has had sex with a menstruant is like one who has suffered corpse uncleanness. But one who has had sex with a menstruant is more stringent in that he conveys minor grades of uncleanness to what he lies or sits upon, so as to make foods and liquids unclean.",
47
+ "The following disqualify terumah:One who eats foods with first degree uncleanness; Or one who eats food with second degree uncleanness; And who drinks unclean liquids. And the one who has immersed his head and the greater part of him in drawn water; And a clean person upon whose head and greater part of him there fell three logs of drawn water; And a scroll [of Holy Scriptures], And [unwashed] hands; And one that has had immersion that same day; And foods and vessels which have become defiled by liquids."
48
+ ]
49
+ ],
50
+ "versions": [
51
+ [
52
+ "Mishnah Yomit by Dr. Joshua Kulp",
53
+ "http://learn.conservativeyeshiva.org/mishnah/"
54
+ ]
55
+ ],
56
+ "heTitle": "משנה זבים",
57
+ "categories": [
58
+ "Mishnah",
59
+ "Seder Tahorot"
60
+ ],
61
+ "sectionNames": [
62
+ "Chapter",
63
+ "Mishnah"
64
+ ]
65
+ }
json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Zavim/Hebrew/Mishnah based on the Kaufmann manuscript, edited by Dan Be'eri.json ADDED
@@ -0,0 +1,67 @@
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
1
+ {
2
+ "language": "he",
3
+ "title": "Mishnah Zavim",
4
+ "versionSource": "https://archive.org/details/MishnaCorrectedKaufman00WHOLE",
5
+ "versionTitle": "Mishnah based on the Kaufmann manuscript, edited by Dan Be'eri",
6
+ "status": "locked",
7
+ "license": "PD",
8
+ "digitizedBySefaria": true,
9
+ "actualLanguage": "he",
10
+ "languageFamilyName": "hebrew",
11
+ "isSource": true,
12
+ "isPrimary": true,
13
+ "direction": "rtl",
14
+ "heTitle": "משנה זבים",
15
+ "categories": [
16
+ "Mishnah",
17
+ "Seder Tahorot"
18
+ ],
19
+ "text": [
20
+ [
21
+ "<small>א</small>\nהָרוֹאֶה רְאִיָּה אַחַת שֶׁלָּזוֹב, \nבֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: \nכְּשׁוֹמֶרֶת יוֹם כְּנֶגֶד יוֹם. \nוּבֵית הֶלֵּל אוֹמְרִים: \nכְּבַעַל קֶרִי. \nרָאָה אַחַת, וּבַשֵּׁנִי הִפְסִיק, \nוּבַשְּׁלִישִׁי רָאָה שְׁתַּיִם, \nאוֹ אַחַת מְרֻבָּה כִשְׁתַּיִם. \nבֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: \nזָב גָּמוּר. \nוּבֵית הֶלֵּל אוֹמְרִים: \nמְטַמֵּא מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, \nוְצָרִיךְ בִּיאַת מַיִם חַיִּים, \nוּפָטוּר מִן הַקָּרְבָּן. \n\n<small>ב</small>\nאָמַר רְבִּי אֶלְעָזָר בֶּן יְהוּדָה: \nמוֹדִים בֵּית שַׁמַּי בָּזֶה שֶׁאֵינוּ זָב גָּמוּר. \nוְעַל מַה נֶּחְלָקוּ? \nעַל הָרוֹאֶה שְׁתַּיִם, \nאוֹ אַחַת מְרֻבָּה כִשְׁתַּיִם, \nוּבַשֵּׁנִי הִפְסִיק, \nוּבַשְּׁלִישִׁי רָאָה אַחַת. \nבֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: \nזָב גָּמוּר. \nבֵּית הֶלֵּל אוֹמְרִים: \nמְטַמֵּא מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, \nוְצָרִיךְ בִּיאַת מַיִם חַיִּים, \nוּפָטוּר מִן הַקָּרְבָּן. \n",
22
+ "<small>ג</small>\nהָרוֹאֶה קֶרִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לִסְפִירַת זוֹבוֹ, \nבֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: \nסָתַר שְׁנֵי יָמִים שֶׁלְּפָנָיו. \nוּבֵית הֶלֵּל אוֹמְרִים: \nלֹא סָתַר אֶלָּא יוֹמוֹ. \nרְבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: \nהָרוֹאֶה בַשֵּׁנִי סָתַר שֶׁלְּפָנָיו. \nרְבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: \nאֶחָד הָרוֹאֶה בַשֵּׁנִי וְאֶחָד הָרוֹאֶה בַשְּׁלִישִׁי, \nשֶׁבֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: \nסָתַר שְׁנֵי יָמִים שֶׁלְּפָנָיו, \nוּבֵית הֶלֵּל אוֹמְרִים: \nלֹא סָתַר אֶלָּא יוֹמוֹ. \nוּמוֹדֶה בָּרוֹאֶה בָרְבִיעִי, \nשֶׁלֹּא סָתַר אֶלָּא יוֹמוֹ. \nבְּרוֹאֶה קֶרִי, \nאֲבָל אִם רָאָה זוֹב, אֲפִלּוּ יוֹם שְׁבִיעִי, \nסָתַר שֶׁלְּפָנָיו. \n",
23
+ "<small>ד</small>\nרָאָה אַחַת הַיּוֹם וּשְׁתַּיִם לְמָחָר, \nשְׁתַּיִם הַיּוֹם וְאַחַת לְמָחָר, \nשָׁלוֹשׁ לִשְׁלֹשָׁה יָמִים, \nאוֹ לִשְׁלֹשָׁה לֵילוֹת, \nהֲרֵי זֶה זָב גָּמוּר. \n",
24
+ "<small>ה</small>\nרָאָה אַחַת וְהִפְסִיק כְּדֵי טְבִילָה וְסִפּוּג, \nוְאַחַר כָּךְ רָאָה שְׁתַּיִם, \nאוֹ אַחַת מְרֻבָּה כִּשְׁתַּיִם; \nאוֹ שֶׁרָאָה שְׁתַּיִם, \nאוֹ אַחַת מְרֻבָּה כִּשְׁתַּיִם, \nוְהִפְסִיק כְּדֵי טְבִילָה וְסִפּוּג, \nוְאַחַר כָּךְ רָאָה אַחַת, \nהֲרֵי זֶה זָב גָּמוּר. \n",
25
+ "<small>ו</small>\nרָאָה אַחַת מְרֻבָּה כְּשָׁלוֹשׁ, \nשֶׁהִיא כְמִגֵּד יָוָן לְשִׁילֹחַ, \nשֶׁהֵן כְּדֵי שְׁתֵּי טְבִילוֹת וְכִשְׁנֵי סִפּוּגִים, \nהֲרֵי זֶה זָב גָּמוּר. \n\n<small>ז</small>\nרָאָה אַחַת מְרֻבָּה כִשְׁתַּיִם, \nמְטַמֵּא מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, \nוְצָרִיךְ בִּיאַת מַיִם חַיִּים, \nוּפָטוּר מִן הַקָּרְבָּן. \nאָמַר רְבִּי יוֹסֵה: \nלֹא אָמָרוּ אַחַת מְרֻבָּה \nאֶלָּא אִם יֶשׁ בָּהּ כְּדֵי שָׁלוֹשׁ. \n",
26
+ "<small>ח</small>\nרָאָה אַחַת הַיּוֹם וְאַחַת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, \nאַחַת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת וְאַחַת לְמָחָר, \nאִם יָדוּעַ שֶׁמִּקְצָת הָרְאִיָּה מֵהַיּוֹם וּמִקְצָתָהּ לְמָחָר, \nוַדַּאי לַטֻּמְאָה וְלַקָּרְבָּן; \nוְאִם סָפֵק שֶׁמִּקְצָת הָרְאִיָּה מֵהַיּוֹם וּמִקְצָתָהּ לְמָחָר, \nוַדַּאי לַטֻּמְאָה, וְסָפֵק לַקָּרְבָּן. \nרָאָה שְׁנֵי יָמִים בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, \nסָפֵק לַטֻּמְאָה וְלַקָּרְבָּן; \nאַחַת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, \nסָפֵק לַטֻּמְאָה. \n\n\n\n"
27
+ ],
28
+ [
29
+ "<small>א</small>\nהַכֹּל טְמֵאִין בַּזִּיבָה, \nאַף הַגֵּרִים, \nאַף הָעֲבָדִים, \nבֵּין מְשֻׁחְרָרִין בֵּין שֶׁאֵינָן מְשֻׁחְרָרִים, \nחֵרֵשׁ, שׁוֹטֶה וְקָטָן, \nסְרִיס אָדָם וּסְרִיס חַמָּה, \nוְטָמְטוֹם וְאַנְדְּרוֹגִינָס. \nוְנוֹתְנִין עֲלֵיהֶן חָמְרֵי הָאִישׁ וְחָמְרֵי הָאִשָּׁה, \nמִטַּמִּין בַּדָּם כָּאִשָּׁה, \nוּבַלֹּבֶן כָּאִישׁ, \nוְטֻמְאָתָן בְּסָפֵק. \n",
30
+ "<small>ב</small>\nבְּשֶׁבַע דְרָכִין בּוֹדְקִין אֶת הַזָּב \nעַד שֶׁלֹּא נִזְקַק לַזִּיבָה: \nבְּמַאֲכָל, בְּמִשְׁתֶּה, \nבְּמַשָּׂא, בִּקְפִיצָה, \nבְּחֹלִי, בְּמַרְאֶה וּבְהִרְהוּר. \nהִרְהֵר עַד שֶׁלֹּא רָאָה, \nאוֹ רָאָה עַד שֶׁלֹּא הִרְהֵר, \nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nאֲפִלּוּ רָאָה בְהֵמָה וְחַיָּה וָעוֹף \nמִתְעַסְּקִין זֶה עִם זֶה, \nאֲפִלּוּ רָאָה בִגְדֵי צֶבַע הָאִשָּׁה. \nרְבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: \nאָכַל כָּל מַאֲכָל, בֵּין רַע, בֵּין יָפֶה, \nוְשָׁתָה כָל מַשְׁקֶה. \nאָמְרוּ לוֹ: \n\"אֵין כָּן זָבִין מֵעַתָּה!\" \nאָמַר לָהֶם: \n\"אֵין אַחְרָיוּת זָבִים עֲלֵיכֶם!\" \nמִשֶּׁנִּזְקַק לַזִּיבָה, אֵין בּוֹדְקִין אוֹתוֹ. \nאָנְסוֹ וּסְפֵקוֹ וְשִׁכְבַת זַרְעוֹ טְמֵאִים, \nשֶׁרַגְלַיִם לַדָּבָר. \n\n<small>ג</small>\nרָאָה רְאִיָּה רִאשׁוֹנָה, \nבּוֹדְקִין אוֹתוֹ. \nבַּשְּׁנִיָּה, בַּשְּׁלִישִׁית, \nאֵין בּוֹדְקִין אוֹתוֹ. \nרְבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: \nאַף בַּשְּׁלִישִׁית בּוֹדְקִין אוֹתוֹ, \nמִפְּנֵי הַקָּרְבָּן. \n",
31
+ "<small>ד</small>\nהָרוֹאֶה קֶרִי, \nאֵינוּ מִטַּמֵּא בַזִּיבָה מֵעֵת לְעֵת. \nרְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: \nיוֹמוֹ. \nגּוֹי שֶׁרָאָה קֶרִי וְנִתְגַּיַּר, \nמִיָּד הוּא מִטַּמֵּא בַזִּיבָה. \nהָרוֹאָה דָם וְהַמְקַשָּׁה, מֵעֵת לְעֵת. &lt;הָרוֹאֶה&gt; \nוְהַמַּכֶּה אֶת עַבְדּוֹ, (שמות כא,כא) \n\"יוֹם אוֹ יוֹמַיִם\", מֵעֵת לְעֵת. \nכֶּלֶב שֶׁאָכַל בְּשַׂר הַמֵּת, \nשְׁלֹשָׁה יָמִים מֵעֵת לְעֵת, \nוְהוּא כְבִרְיָתוֹ. \n",
32
+ "<small>ה</small>\nהַזָּב מְטַמֵּא אֶת הַמִּשְׁכָּב בַּחֲמִשָּׁה דְרָכִים, \nלְטַמֵּא אָדָם וּלְטַמֵּא בְגָדִים: \nעוֹמֵד, יוֹשֵׁב, שׁוֹכֵב, \nנִתְלָה וְנִשְׁעָן. \nוְהַמִּשְׁכָּב מְטַמֵּא \nעוֹמֵד, יוֹשֵׁב, שׁוֹכֵב, \nנִתְלָה וְנִשְׁעָן, \nבְּמַגָּע, וּבְמַשָּׂא. \n\n\n\n"
33
+ ],
34
+ [
35
+ "<small>א</small>\nהַזָּב וְהַטָּהוֹר שֶׁיָּשְׁבוּ בִסְפִינָה, אוֹ בְאַסְדָּה, \nאוֹ שֶׁרָכְבוּ עַל גַּבֵּי בְהֵמָה, \nאַף עַל פִּי שֶׁאֵין בִּגְדֵיהֶם נוֹגְעִים, \nהֲרֵי אֵלּוּ טְמֵאִין מִדְרָס. \nיָשְׁבוּ עַל הַנֶּסֶר וְעַל הַסַּפְסֵל, \nעַל הַגָּשִׁישׁ שֶׁלְּמִטָּה, \nוְעַל הָאַכְּלוֹנָס, \nבִּזְמַן שֶׁהֵן מַחְגִּירִין; \nעָלוּ בָאִילָן שֶׁכֹּחוֹ רַע, \nבַּסֻּכָּה שֶׁכֹּחָהּ רַע וּבְאִילָן יָפֶה, \nוּבְסֻלָּם מִצְרִי, &lt;וּבְסוּלָם&gt;\nבִזְמַן שֶׁאֵינוּ קָבוּעַ בְּמַסְמָר, \nעַל הַכֶּבֶשׁ, וְעַל הַקּוֹרָה, וְעַל הַדֶּלֶת, \nבִּזְמַ�� שֶׁאֵינָן עֲשׁוּיִם בַּטִּיט, \nטְמֵאִין. \nרְבִּי יְהוּדָה מְטַהֵר. \n",
36
+ "<small>ב</small>\nמְגִיפִין אוֹ פוֹתְחִין. \nוַחֲכָמִים אוֹמְרִים: \nעַד שֶׁיְּהֵא זֶה מֵגִיף וְזֶה פוֹתֵחַ. \nמַעֲלִין זֶה אֶת זֶה מִן הַבּוֹר. \nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nעַד שֶׁיְּהֵא הַטָּהוֹר מַעֲלֶה אֶת הַטָּמֵא. \nמַפְשִׁילִים בַּחֲבָלִים. \nוַחֲכָמִים אוֹמְרִים: \nעַד שֶׁיְּהֵא זֶה מוֹשֵׁךְ הֵילָךְ, \nוְזֶה מוֹשֵׁךְ הֵילָךְ. \nוְאוֹרְגִין, בֵּין בָּעוֹמְדִין בֵּין בַּיּוֹשְׁבִין, \nאוֹ טוֹחֲנִים. \nרְבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֵר בְּכֻלָּם, \nחוּץ מִן הַטּוֹחֲנִין בָּרֵחַיִם שֶׁלַּיָּד. \n\n<small>ג</small>\nפּוֹרְקִין מִן הַחֲמוֹר, אוֹ טוֹעֲנִים, \nבִּזְמַן שֶׁמַּשּׂוּאָן כָּבֵד, \nטְמֵאִין; \nבִּזְמַן שֶׁמַּשּׂוּאָן קַל, \nטְהוֹרִין. \nוְכֻלָּן טְהוֹרִין לִבְנֵי כְנֶסֶת, \nוּטְמֵאִין בִּתְרוּמָה. \n",
37
+ "<small>ד</small>\nהַזָּב וְהַטָּהוֹר שֶׁיָּשְׁבוּ בִסְפִינָה גְדוֹלָה. \nאֵיזוֹ הִיא סְפִינָה גְדוֹלָה? \nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nכָּל שֶׁאֵינָה יְכוּלָה לְהָמִיט בָּהּ אָדָם. \n\n<small>ה</small>\nיָשְׁבוּ עַל הַנֶּסֶר, \nוְעַל הַסַּפְסֵל, \nעַל הַגָּשִׁישׁ שֶׁלַּמִּטָּה, \nוְעַל הָאַכְּלוֹנָס, \nבִּזְמַן שֶׁאֵינָן מַחְגִּירִין; \nעָלוּ בָאִילָן שֶׁכֹּחוֹ יָפֶה, \nבְּסֻכָּה שֶׁכֹּחָהּ יָפֶה; \nבְּסֻלָּם צוּרִי, &lt;בְּסוּלָם&gt;\nאוֹ מִצְרִי בִזְמַן שֶׁהוּא קָבוּעַ בְּמַסְמֵר; \nבַּכֶּבֶשׁ, וּבַקּוֹרָה, וּבַדֶּלֶת, \nבִּזְמַן שֶׁהֵן עֲשׁוּיִים בַּטִּיט, \nאֲפִלּוּ מִצַּד אֶחָד, \nטְהוֹרִין. \n\n<small>ו</small>\nהַטָּהוֹר מַכֶּה אֶת הַטָּמֵא, \nטָהוֹר. \nוְהַטָּמֵא מַכֶּה אֶת הַטָּהוֹר, \nטָמֵא, \nשֶׁאִם יִמְשֹׁךְ הַטָּהוֹר, \nהֲרֵי הַטָּמֵא נוֹפֵל. \n\n\n\n"
38
+ ],
39
+ [
40
+ "<small>א</small>\nרְבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: \nנִדָּה שֶׁיָּשְׁבָה עִם הַטְּהוֹרָה בַמִּטָּה, \nכַּפָּח שֶׁבְּרֹאשָׁהּ טָמֵא מִדְרָס. \nיָשְׁבָה בִסְפִינָה, \nכֵּלִים שֶׁבְּרֹאשׁ הַנֵּס שֶׁבַּסְּפִינָה \nטְמֵאִין מִדְרָס. \nנוֹטֶלֶת עֲרֵבָה מְלֵאָה בְגָדִים: \nבִּזְמַן שֶׁמַּשּׂוּאָן כָּבֵד, טְמֵאִין; \nבִּזְמַן שֶׁמַּשּׂוּאָן קַל, טְהוֹרִין. \nזָב שֶׁהֵקִישׁ עַל כְּצוֹצְרָה, \nוְנָפַל כִּכָּר שֶׁלִּתְרוּמָה, \nטָהוֹר. \n",
41
+ "<small>ב</small>\nהֵקִישׁ עַל הַמָּרִישׁ, \nוְעַל הַמַּלְבֵּן, \nוְעַל הַצִּנּוֹר, \nוְעַל הַדַּף, \nאַף עַל פִּי שֶׁהוּא עָשׁוּי בַּחֲבָלִין, \nעַל הַתַּנּוּר, \nוְעַל הַיָּם, \nוְעַל הָאֶצְטְרוֹבִיל, \nוְעַל חֲמוֹר שֶׁלָּרֵחַיִם שֶׁלַּיָּד, \nוְעַל סְאָה שֶׁלָּרֵחַיִם שֶׁלַּזֵּיתִים, \nרְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: \nאַף עַל קוֹרַת הַבַּלָּנִים, \nטָהוֹר. \n",
42
+ "<small>ג</small>\nהֵקִישׁ עַל הַדֶּלֶת, עַל הַנֶּגֶר, וְעַל הַמַּנְעוּל, \nוְעַל הַמָּשׁוֹט, וְעַל הַקֶּלֶת, \nוְעַל אִילָן שֶׁכֹּחוֹ רַע, \nוְעַל סֻכָּה שֶׁכֹּחָהּ רַע וְעַל אִילָן יָפֶה, \nוְעַל סֻלָּם מִצְרִי בִזְמַן שֶׁאֵינוּ קָבוּעַ בְּמַסְמֵר; \nעַל הַכֶּבֶשׁ, וְעַל הַקּוֹרָה, וְעַל הַדֶּלֶת, \nבִּזְמַן שֶׁאֵינָן עֲשׁוּיִים בַּטִּיט, \nטְמֵאִין. \nעַל הַשִּׁדָּה, וְעַל הַתֵּבָה, וְעַל הַמִּגְדָּל, \nטְמֵאִין. \nרְבִּי נְחֶמְיָה וּרְבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֲרִין בְּאֵלּוּ. \n",
43
+ "<small>ד</small>\nזָב שֶׁהָיָה מוּטָל עַל חֲמִשָּׁה סַפְסַלִּין, \nאוֹ עַל חָמֵשׁ פֻּנְדָּיוֹת, \nלְאָרְכָּן, טְמֵאִין; \nלְרָחְבָּן, טְהוֹרִין. \nיָשַׁן, \nסְפֵק נִתְהַפַּךְ עֲלֵיהֶן, \nטְמֵאִין. \nהָיָה מוּטָל עַל שִׁשָּׁה כִסָּיוֹת, \nשְׁתֵּי יָדָיו עַל שְׁנַיִם, \nוּשְׁתֵּי רַגְלָיו עַל שְׁנַיִם, \nוְרֹאשׁוֹ עַל אֶחָד, \nוְגוּפוֹ עַל אֶחָד, \nאֵין טָמֵא אֶלָּא זֶה שֶׁתַּחַת גּוּפוֹ. \nעוֹמֵד עַל שְׁתֵּי כִסָּיוֹת, \nרְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: \nאִם רְחוֹקִין מִזֶּה וּמִזֶּה, טְהוֹרִין. \n",
44
+ "<small>ה</small>\nעֶשֶׂר טְלִיאוֹת זוֹ עַל גַּבֵּי זוֹ, \nיָשַׁב עַל גַּבֵּי הָעֶלְיוֹנָה, \nכֻּלָּם טְמֵאוֹת. \nהַזָּב בְּכַף מֹאזְנַיִם, \nוּמִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב כְּנֶגְדּוֹ, \nכָּרַע הַזָּב, טְהוֹרִין; \nכָּרְעוּ הֵן, טְמֵאִין. \nרְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: \nבַּיְּחִידִי, טָמֵא, \nוּבִמְרֻבִּין, טָהוֹר, \nשֶׁאֵין אֶחָד נוֹשֵׂא אֶת רֻבּוֹ. \n",
45
+ "<small>ו</small>\nהַזָּב בְּכַף מֹאזְנַיִם, \nוָאֳכָלִין וּמַשְׁקִין בְּכַף שְׁנִיָּה, \nטְמֵאִין. \nוּבְמֵת, \nהַכֹּל טָהוֹר, חוּץ מִן הָאָדָם. \nזֶה חֹמֶר בַּזָּב מִבַּמֵּת, &lt;וְהַחֹמֶר&gt;\nוְחֹמֶר בַּמֵּת מִבַּזָּב: &lt;וְחֹמֶר שֶׁזָּב בַּזָּב מִבַּמֵּת&gt;\nשֶׁהַזָּב עוֹשֶׂה מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב מִתַּחְתָּיו, \nלְטַמֵּא אָדָם וּלְטַמֵּא בְגָדִים, \nעַל גַּבָּיו מִדָּף, \nוּלְטַמֵּא אֳכָלִים וּמַשְׁקִים, \nמַה שֶּׁאֵין הַמֵּת מְטַמֵּא. \n\n<small>ז</small>\nחֹמֶר בַּמֵּת מִבַּזָּב: \nשֶׁהַמֵּת מְטַמֵּא בְאָהֶל, \nוּמְטַמֵּא טֻמְאַת שִׁבְעָה, \nמַה שֶּׁאֵין הַזָּב מְטַמֵּא. \n",
46
+ "<small>ח</small>\nהָיָה יוֹשֵׁב עַל גַּבֵּי הַמִּטָּה, \nוְאַרְבַּע טְלָיוֹת תַּחַת אַרְבַּע רַגְלֵי הַמִּטָּה, \nטְמֵאוֹת, \nמִפְּנֵי שֶׁאֵינָה יְכוּלָה לַעֲמוֹד עַל שָׁלוֹשׁ. \nרְבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֵר. \nהָיָה רָכוּב עַל גַּבֵּי בְהֵמָה, \nוְאַרְבַּע טְלִיאוֹת תַּחַת אַרְבַּע רַגְלֵי בְהֵמָה, \nטְהוֹרוֹת, \nמִפְּנֵי שֶׁהִיא יְכוּלָה לַעֲמֹד עַל שָׁלוֹשׁ. \nהָיְתָה טְלִית אַחַת תַּחַת שְׁתֵּי יָדַיִם, \nתַּחַת שְׁתֵּי רַגְלַיִם, \nתַּחַת הַיָּד, תַּחַת הָרֶגֶל, \nטְמֵאָה. \nרְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: \nהַסּוּס מְטַמֵּא בְרַגְלָיו, וַחֲמוֹר בְּיָדָיו, \nשֶׁמִּשְׁעֶנֶת הַסּוּס עַל רַגְלָיו, \nוּמִשְׁעֶנֶת חֲמוֹר עַל יָדָיו. \nיָשַׁב עַל קוֹרַת בֵּית הַבַּד, \nכֵּלִים שֶׁבֶּעֹקֶל טְמֵאִין; \nעַל הַמַּכְבֵּשׁ שֶׁלַּכּוֹבֵס, \nכֵּלִים שֶׁתַּחְתָּיו טְהוֹרִין. \nרְבִּי נְחֶמְיָה מְטַמֵּא. \n\n\n\n"
47
+ ],
48
+ [
49
+ "<small>א</small>\nהַנּוֹגֵעַ בַּזָּב, \nאוֹ שֶׁהַזָּב נוֹגֵעַ בּוֹ, \nהַמֵּסִיט אֶת הַזָּב, \nאוֹ שֶׁהַזָּב מְסִיטוֹ, \nמְטַמֵּא אֳכָלִין וּמַשְׁקִין וּכְלֵי שֶׁטֶף בְּמַגָּע, \nאֲבָל לֹא בְמַשָּׂא. \nכְּלָל אָמַר רְבִּי יְהוֹשֻׁעַ: \nכָּל הַמְטַמֵּא בְגָדִים בְּשָׁעַת מַגָּעוֹ, \nמְטַמֵּא אֳכָלִין וּמַשְׁקִין לִהְיוֹת תְּחִלָּה, \nוְהַיָּדַיִם לִהְיוֹת שְׁנִיּוֹת, \nוְאֵינוּ מְטַמֵּא לֹא אָדָם וְלֹא כְלִי חֶרֶשׂ. \nלְאַחַר פְּרִישָׁתוֹ מִמְּטַמִּין, \nמְטַמֵּא מַשְׁקִין לִהְיוֹת תְּחִלָּה, \nוְהָאֳכָלִין וְהַיָּדַיִם לִהְיוֹת שְׁנִיּוֹת, \nוְאֵינוּ מְטַמֵּא בְגָדִין. \n",
50
+ "<small>ב</small>\nוְעוֹד כְּלָל אַחֵר אָמָרוּ: \nכָּל הַנִּשָּׂא עַל גּ��בֵּי הַזָּב, \nטָמֵא. \nוְכָל שֶׁהַזָּב נִשָּׂא עָלָיו, \nטָהוֹר, \nחוּץ מִן הָרָאוּי לְטַמֵּא מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, \nוּלְאָדָם. \nכֵּיצַד? \nאֶצְבָּעוֹ שֶׁלַּזָּב תַּחַת הַנִּדְבָּךְ, \nהַטָּהוֹר מִלְמַעְלָן, \nמְטַמֵּא שְׁנַיִם וּפוֹסֵל אֶחָד. \n\n<small>ג</small>\nטָּמֵא מִלְמַעְלָן וְטָהוֹר מִלְּמַטָּן, \nמְטַמֵּא שְׁנַיִם, וּפוֹסֵל אֶחָד. \nפָּרַשׁ, \nמְטַמֵּא אֶחָד, וּפוֹסֵל אֶחָד. \nהָאֹכְלִין וְהַמַּשְׁקִים, \nוְהַמִּשְׁכָּב וְהַמּוֹשָׁב וְהַמַּדָּף מִלְמַעְלָן, \nמְטַמִּין שְׁנַיִם, וּפוֹסְלִין אֶחָד. &lt;מְטַמִּין אֶחָד&gt;\nפָּרָשׁוּ, \nמְטַמִּין אֶחָד, וּפוֹסְלִין אֶחָד. \nמִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב מִלְּמַטָּן, \nמְטַמִּין שְׁנַיִם, וּפוֹסְלִין אֶחָד. \nפָּרָשׁוּ, \nמְטַמִּין שְׁנַיִם, וּפוֹסְלִין אֶחָד. \nהָאֳכָלִין וְהַמַּשְׁקִין וְהַמַּדָּף מִלְּמַטָּן, \nטְהוֹרִין. \n",
51
+ "<small>ד</small>\nמִפְּנֵי שֶׁאָמְרוּ: \nכָּל הַנּוֹשֵׂא וְהַנִּשָּׂא עַל גַּבֵּי הַמִּשְׁכָּב, \nטָהוֹר, חוּץ מִן הָאָדָן. \nכָּל הַנּוֹשֵׂא וְנִשָּׂא עַל גַּבֵּי הַנְּבֵלָה, \nחוּץ מִן הַמֵּסִיט. \nרְבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: \nאַף הַנּוֹשֵׂא. \nכָּל הַנּוֹשֵׂא וְנִשָּׂא עַל גַּבֵּי הַמֵּת, \nטָהוֹר, \nחוּץ מִן הַמַּאֲהִיל, \nוְאָדָן בִּזְמַן שֶׁהוּא מֵסִיט. \n",
52
+ "<small>ה</small>\nמִקְצָת טָמֵא עַל הַטָּהוֹר, \nוּמִקְצָת טָהוֹר עַל הַטָּמֵא, \nחִבּוּרֵי טָמֵא עַל הַטָּהוֹר, \nוְחִבּוּרֵי טָהוֹר עַל הַטָּמֵא, \nטָמֵא. \nרְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: \nמִקְצָת טָמֵא עַל הַטָּהוֹר, \nטָמֵא, \nוּמִקְצָת טָהוֹר עַל הַטָּמֵא, \nטָהוֹר. \n",
53
+ "<small>ו</small>\nהַטָּמֵא עַל מִקְצָת מִשְׁכָּב, \nטָמֵא,\nוְהַטָּהוֹר עַל מִקְצָת מִשְׁכָּב, \nטָמֵא. \nמִקְצָת טָמֵא עַל הַמִּשְׁכָּב, \nוּמִקְצָת טָהוֹר עַל הַמִּשְׁכָּב, \nטָהוֹר. \nנִמְצֵאת טֻמְאָה נִכְנֶסֶת לוֹ, \nוְיוֹצֵא מִמֶּנּוּ בְמִעוּטוֹ. \nכִּכָּר שֶׁלִּתְרוּמָה שֶׁהִיא נָתוּנָה עַל הַמִּשְׁכָּב, \nוְהַנְּיָר בִּנְתַּיִם, \nבֵּין מִלְמַעְלָן בֵּין מִלְּמַטָּן, \nטָהוֹר. \nוְכֵן בָּאֶבֶן הַמְנֻגַּעַת, \nטָהוֹר. \nרְבִּי שִׁמְעוֹן מְטַמֵּא בָזוֹ. &lt;רְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵ' מְטַמֵּא בַזוֹ&gt;\n",
54
+ "<small>ז</small>\nהַנּוֹגֵעַ בַּזָּב, וּבַזָּבָה \nוּבַנִּדָּה, וּבַיּוֹלֶדֶת, וּבַמְצֹרָע, \nוּבַמִּשְׁכָּב, וּבַמּוֹשָׁב, \nמְטַמֵּא שְׁנַיִם, וּפוֹסֵל אֶחָד. \nפָּרַשׁ, \nמְטַמֵּא אֶחָד, וּפוֹסֵל אֶחָד. \n[ב] הַנּוֹגֵעַ, אֶחָד הַמֵּסִיט, \nאֶחָד הַנּוֹשֵׂא, אֶחָד הַנִּשָּׂא. \n",
55
+ "<small>ח</small>\nהַנּוֹגֵעַ בְּזוֹבוֹ שֶׁלַּזָּב, \nוּבְרֻקּוֹ, \nבְּשִׁכְבַת זַרְעוֹ, \nוּבְמֵימֵי רַגְלָיו, \nוּבְדַם הַנִּדָּה, \nמְטַמֵּא שְׁנַיִם, וּפוֹסֵל אֶחָד. \nפָּרַשׁ, \nמְטַמֵּא אֶחָד, וּפוֹסֵל אֶחָד. \nאֶחָד הַנּוֹגֵעַ וְאֶחָד הַמַּסִּיט. \nרְבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: \nאַף הַנּוֹשֵׂא. \n",
56
+ "<small>ט</small>\nהַנּוֹשֵׂא אֶת הַמֶּרְכָּב, \nוְהַנִּשָּׂא עָלָיו, \nוְהַמְסִיטוֹ, \nמְטַמֵּא שְׁנַיִם, וּפוֹסֵל אֶחָד. \nפָּרַשׁ, \nמְטַמֵּא אֶחָד, וּפוֹסֵל אֶחָד. \nהַנּוֹשֵׂא אֶת הַנְּבֵלָה, \nוְאֶת מֵי חַטָּאת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן כְּדֵי הַזָּיָה, \nמְטַמֵּא שְׁנַיִם, וּפוֹסֵל אֶחָד. \nפָּרַשׁ, \nמְטַמֵּא אֶחָד, וּפוֹסֵל אֶחָד. \n",
57
+ "��ָאוֹכֵל מִנִּבְלַת עוֹף הַטָּהוֹר, \nוְהִיא בְּבֵית הַבְּלִיעָה, \nמְטַמֵּא שְׁנַיִם, וּפוֹסֵל אֶחָד. \nהִכְנִיס רֹאשׁוֹ לַאֲוֵיר הַתַּנּוּר, \nטָהוֹר, \nוְטָהוֹר הַתַּנּוּר. \nהֱקִיאָהּ אוֹ בְלָעָהּ, \nמְטַמֵּא אֶחָד, וּפוֹסֵל אֶחָד. \nמַשְׁהֶה לְתוֹךְ פִּיו עַד שֶׁלֹּא יִבְלָעֶנָּה, &lt;מַשְׁהֵיא&gt;\nטָהוֹר. \n",
58
+ "<small>י</small>\nהַנּוֹגֵעַ בְּשֶׁרֶץ, \nוּבְשִׁכְבַת זֶרַע, \nוּבִטְמֵא מֵת, \nוּבִמְצֹרָע בִּימֵי סְפָרוֹ, \nוּבְמֵי חַטָּאת שֶׁאֵין בָּהֶן כְּדֵי הַזָּיָה, \nוּבַנְּבֵלָה וּבַמֶּרְכָּב, \nמְטַמֵּא אֶחָד, \nוּפוֹסֵל אֶחָד. \nזֶה הַכְּלָל: \nכָּל הַנּוֹגֵעַ בְּאֶחָד מִכָּל אֲבוֹת הַטְּמָאוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, \nמְטַמֵּא אֶחָד, וּפוֹסֵל אֶחָד, \nחוּץ מִן הָאָדָן. \nפָּרַשׁ, \nמְטַמֵּא אֶחָד, וּפוֹסֵל אֶחָד. \n",
59
+ "<small>יא</small>\nבַּעַל קֶרִי, בְּמַגַּע שֶׁרֶץ, \nוּבוֹעֵל נִדָּה, בִּטְמֵא מֵת, \nאֶלָּא שֶׁחָמוּר מִמֶּנּוּ וּבוֹעֵל נִדָּה, \nשֶׁהוּא מְטַמֵּא מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב בְּטֻמְאָה קַלָּה, \nלְטַמֵּא אֳכָלִין וּמַשְׁקִין. \n",
60
+ "<small>יב</small>\nאֵלּוּ פוֹסְלִין אֶת הַתְּרוּמָה: \nהָאוֹכֵל אֹכֶל רִאשׁוֹן, \nוְהָאוֹכֵל אֹכֶל שֵׁנִי, \nוְהַשּׁוֹתֶה מַשְׁקִין טְמֵאִין, \nוְהַבָּא רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ בְּמַיִם שְׁאוּבִין, \nוְטָהוֹר שֶׁנָּפְלוּ עַל רֹאשׁוֹ וְעַל רֻבּוֹ \nשְׁלֹשֶׁת לֻגִּין מַיִם שְׁאוּבִין, \nוְהַסֵּפֶר, וְהַיָּדַיִם, וּטְבוּל יוֹם, \nוְהָאֳכָלִין וְהַכֵּלִים שֶׁנִּטַּמְּאוּ בַּמַּשְׁקִין. \n\nסליק "
61
+ ]
62
+ ],
63
+ "sectionNames": [
64
+ "Chapter",
65
+ "Mishnah"
66
+ ]
67
+ }
json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Zavim/Hebrew/Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913.json ADDED
@@ -0,0 +1,71 @@
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
1
+ {
2
+ "language": "he",
3
+ "title": "Mishnah Zavim",
4
+ "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739",
5
+ "versionTitle": "Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913",
6
+ "status": "locked",
7
+ "priority": 2.0,
8
+ "license": "Public Domain",
9
+ "digitizedBySefaria": true,
10
+ "heversionSource": "http://primo.nli.org.il/primo_library/libweb/action/dlDisplay.do?vid=NLI&docId=NNL_ALEPH00174173",
11
+ "versionTitleInHebrew": "משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913",
12
+ "actualLanguage": "he",
13
+ "languageFamilyName": "hebrew",
14
+ "isBaseText": true,
15
+ "isSource": true,
16
+ "isPrimary": true,
17
+ "direction": "rtl",
18
+ "heTitle": "משנה זבים",
19
+ "categories": [
20
+ "Mishnah",
21
+ "Seder Tahorot"
22
+ ],
23
+ "text": [
24
+ [
25
+ "הרואה ראיה אחת של זוב. בית שמאי אומרים כשומרת יום כנגד יום. ובית הלל אומרים כבעל קרי. ראה אחת. ובשני הפסיק. ובשלישי ראה שתים. או א' מרובה כשתים. בית שמאי אומרים זב גמור. ובית הלל אומרים מטמא משכב ומושב וצריך ביאת מים חיים. ופטור מן הקרבן. אמר רבי אליעזר בן יהודה. מודים בית שמאי בזה שאינו זב גמור. ועל מה נחלקו. על הרואה שתים. או אחת מרובה כשתים. ובשני הפסיק. ובשלישי ראה אחת. בית שמאי אומרים זב גמור. ובית הלל אומרים מטמא משכב ומושב. וצריך ביאת מים חיים. ופטור מן הקרבן: ",
26
+ "הרואה קרי ביום השלישי לספירת זובו. בית שמאי אומרים סותר שני ימים שלפניו. ובית הלל אומרים לא סתר אלא יומו. רבי ישמעאל אומר הרואה בשני. סותר את שלפניו. רבי עקיבא אומר אחד הרואה בשני ואחד הרואה בשלישי. שבית שמאי אומרים סתר שני ימים שלפניו. ובית הלל אומרים לא סתר אלא יומו. ומודים ברואה ברביעי. שלא סתר אלא יומו. בראה קרי. אבל אם ראה זוב. אפילו יום שביעי. סתר את שלפניו: ",
27
+ "ראה אחת היום ושתים למחר. שתים היום ואחת למחר. שלש לשלשה ימים או לשלשה לילות. הרי זה זב גמור. ",
28
+ "ראה אחת והפסיק כדי טבילה וסיפוג. ואחר כך ראה שתים. או אחת מרובה כשתים. או ראה שתים או אחת מרובה כשתים. והפסיק כדי טבילה וסיפוג. ואחר כך ראה אחת. הרי זה זב גמור: ",
29
+ "ראה אחת מרובה כשלש. שהיא כמן גד יון לשילוח. שהן כדי שתי טבילות. וכשני ספוגין. הרי זה זב גמור. ראה אחת מרובה כשתים. מטמא משכב ומושב. וצריך ביאת מים חיים ופטור מן הקרבן. אמר רבי יוסי לא אמרו אחת מרובה. אלא אם כן יש בה כדי שלש. ",
30
+ "ראה אחת היום ואחת בין השמשות. אחת בין השמשות ואחת למחר. אם ידוע שמקצת הראיה מהיום. ומקצתה למחר. ודאי לקרבן ולטומאה. אם ספק שמקצת הראיה מהיום ומקצתה למחר. ודאי לטומאה וספק לקרבן. ראה שני ימים בין השמשות. ספק לטומאה ולקרבן. אחת בין השמשות. ספק לטומאה: "
31
+ ],
32
+ [
33
+ "הכל מיטמאין בזיבה. אף הגרים. אף העבדים. בין משוחררין. בין שאינן משוחררין. חרש שוטה. וקטן. סריס אדם. סריס חמה. טומטום ואנדרוגינוס נותנין עליהן חומרי האיש. וחומרי האשה. מטמאין בדם כאשה. ובלובן כאיש. וטומאתן בספק: ",
34
+ "בשבעה דרכים בודקין את הזב. עד שלא נזקק לזיבה. במאכל. במשתה. ובמשא. בקפיצה. בחולי. ובמראה. ובהרהור. הרהר עד שלא ראה. או שראה עד שלא הרהר. רבי יהודה אומר אפילו ראה בהמה חיה ועוף מתעסקין זה עם זה. אפילו ראה בגדי צבע האשה. ר' עקיבא אומר אפילו אכל כל מאכל. בין רע בין יפה. ושתה כל משקה. אמרו לו אין כאן זבין מעתה. אמר להם. אין אחריות זבים עליכם. משנזקק לזיבה. אין בודקין אותו. אונסו. וספיקו. ושכבת זרעו טמאים. שרגלים לדבר. ראה ראיה ראשונה. בודקין אותו. בשניה בודקין אותו. בשלישית. אין בודקין אותו. ר' אליעזר אומר אף בשלישית בודקין אותו. מפני הקרבן: ",
35
+ "הרואה קרי אינו מטמא בזיבה. מעת לעת. רבי יוסי אומר יומו. עכו\"ם שראה קרי ונתגייר. מיד הוא מיטמא בזיבה. הרואה דם והמקשה מעת לעת. והמכה את עבדו. יום יומים. מעת לעת. כלב שאכל בשר המת. שלשה ימים מעת לעת. הרי הוא כברייתו: ",
36
+ "הזב מטמא את המשכב בחמש דרכים. לטמא אדם. לטמא בגדים. עומד. יושב. שוכב. נתלה. ונשען. והמשכב מטמא את האדם בשבעה דרכים לטמא בגדים. עומד. יושב. שוכב. נתלה. ונשען. במגע. ובמשא: "
37
+ ],
38
+ [
39
+ "הזב והטהור שישבו בספינה או באסדא. או שרכבו על גבי בהמה. אף על פי שאין בגדיהם נוגעים. הרי אלו טמאים מדרס. ישבו על הנסר. על הספסל. על הגשיש של מטה. ועל האכלונס. בזמן שהן מחגירין. עלו באילן שכחו רע. בסוכה שכחה רע. באילן יפה. בסולם מצרי בזמן שאינו קבוע במסמר. על הכבש. ועל הקורה. ועל הדלת. בזמן שאין עשוין בטיט. טמאים. רבי יהודה מטהר: ",
40
+ "מגיפין או פותחין. וחכמים אומרים עד שיהא זה מגיף. וזה פותח. מעלין זה את זה מן הבור. רבי יהודה אומר. עד שיהא הטהור מעלה את הטמא. מפשילין בחבלין. וחכמים אומרים עד שיהיה זה מושך הילך. וזה מושך הילך. אורגים בין בעומדין. בין ביושבין. או טוחנין. רבי שמעון מטהר בכולן. חוץ מן הטוחנין ברחים של יד. פורקין מן החמור או טוענין. בזמן שמשאם כבד. טמאין. בזמן שמשאם קל. טהורין. וכולן טהורין לבני הכנסת. וטמאין לתרומה: ",
41
+ "הזב והטהור שישבו בספינה גדולה. איזו היא ספינה גדולה. ר' יהודה אומר כל שאינה יכולה להמיט באדם. ישבו על הנסר. על הספסל. על הגשיש של מטה. ועל האכלונס. בזמן שאינן מחגירין. עלו באילן שכחו יפה. בסוכה שכחה יפה. ובסולם צורי או מצרי. בזמן שהוא קבוע במסמר. על הכבש. על הקורה. ועל הדלת. בזמן שהן עשויין בטיט. אפילו מצד אחד. טהורין. הטהור מכה את הטמא. טהור. הטמא מכה את הטהור. טמא. שאם ימשך הטהור הרי הטמא נופל: "
42
+ ],
43
+ [
44
+ "רבי יהושע אומר נדה שישבה עם הטהורה במטה. כפה שבראשה. טמא מדרס. ישבה בספינה. כלים שבראש הנס שבספינה טמאין מדרס. נוטלת. עריבה מלאה בגדים. בזמן שמשאן כבד טמאין. בזמן שמשאן קל טהורין. זב שהקיש על כצוצרא. ונפל ככר של תרומה. טהור: ",
45
+ "הקיש על המריש. על המלבן. על הצנור ועל הדף. אף על פי שהוא עשוי בחבלים. על התנור ועל הים. ועל אצטרובל ועל חמור של רחים של יד. ועל סאה של רחים של זיתים. ר' יוסי אומר אף על קורת הבלנין טהור: ",
46
+ "הקיש על הדלת. על הנגר. על המנעול. על המשוט ועל הקלת. ועל אילן שכחו רע. ועל סוכה שכחה רע. על אילן יפה. על סולם מצרי בזמן שאינו קבוע במסמר. על הכבש. על הקורה. ועל הדלת. בזמן שאינן עשוין בטיט. טמאין. על השידה. על התיבה. ועל המגדל. טמאין. רבי נחמיה ור' שמעון מטהרין באלו. ",
47
+ "זב שהיה מוטל על חמש ספסלים. או על חמש פונדיות. לארכן טמאין. לרחבן טהורין. ישן ספק שנתהפך עליהן. טמאין. היה מוטל על ששה כסיות. שתי ידיו על שנים. שתי רגליו על שנים. ראשו על אחד. גופו על אחד. אין טמא. אלא זה שתחת הגוף. עומד על שני כסאות. ר' שמעון אומר אם רחוקין זה מזה טהורין: ",
48
+ "עשר טליות זו על גב זו. ישן על גבי העליונה. כולן טמאות. הזב בכף מאזנים. ומשכב ומושב כנגדו. כרע הזב. טהורין. כרעו הן. טמאין. ר' שמעון אומר ביחידי טמא. ובמרובין טהור. שאין אחד נושא את רובו: ",
49
+ "הזב בכף מאזנים. ואוכלין ומשקין בכף שניה טמאין. ובמת הכל טהור חוץ מן האדם. זה חומר בזב מבמת. חומר במת מבזב. שהזב עושה משכב ומושב מתחתיו לטמא אדם ולטמא בגדים. ועל גביו מדף. לטמא אוכלין ומשקין. מה שאין המת מטמא. חומר במת. שהמת מטמא באהל. ומטמא טומאת שבעה. מה שאין הזב מטמא: ",
50
+ "היה יושב על גבי המטה. וארבע טליות תחת ארבע רגלי המטה. טמאות. מפני שאינה יכולה לעמוד על שלש. ר' שמעון מטהר. היה רוכב על גבי בהמה. וארבע טליות תחת ארבע רגלי בהמה. טהורות. מפני שהיא יכולה לעמוד על שלשה. היתה טלית אחת תחת שני ידים. תחת שני רגלים. תחת יד ורגל. טמאה. ר' יוסי אומר הסוס מטמא ברגליו. והחמור בידיו. שמשענת הסוס על רגליו ומשענת החמור על ידיו. ישב על קורת בית הבד. כלים שבעקל. טמאין. על המכבש של כובס. כלים שתחתיו. טהורין. ר' נחמיה מטמא: "
51
+ ],
52
+ [
53
+ "הנוגע בזב. או שהזב נוגע בו. המסיט את הזב. או שהזב מסיטו. מטמא אוכלים ומשקים. וכלי שטף במגע. אבל לא במשא. כלל אמר רבי יהושע. כל המטמא בגדים בשעת מגעו. מטמא אוכלים ומשקין להיות תחלה. והידים להיות שניות. ואינו מטמא לא אדם ולא כלי חרס. לאחר פרישתו ממטמאיו. מטמא משקין להיות תחלה. והאוכלין והידים להיות שניות ואינו מטמא בגדים: ",
54
+ "ועוד כלל אחר אמרו כל הנישא על גב הזב. טמא. וכל שהזב נישא עליו. טהור. חוץ מן הראוי למשכב ולמושב והאדם. כיצד. אצבעו של זב תחת הנדבך. הטהור מלמעלן. מטמא שנים ופוסל אחד. פירש. מטמא אחד. ופוסל אחד. הטמא מלמעלן. והטהור מלמטן. מטמא שנים ופוסל אחד. פירש. מטמא אחד. ופוסל אחד. האוכלין והמשקין המשכב והמושב והמדף מלמעלן. מטמאין שנים ופוסלין אחד. פרשו. מטמאין אחד ופוסלין אחד. והמשכב והמושב מלמטן. מטמאין שנים ופוסלין אחד. פרשו מטמאין שנים. ופוסלין אחד. האוכלין והמשקין והמדף מלמטן טהורין: ",
55
+ "מפני שאמרו כל הנושא ונישא על גבי משכב. טהור. חוץ מן האדם. כל הנושא ונישא על גבי הנבלה. טהור חוץ מן המסיט. ר' אליעזר אומר אף הנושא. כל הנושא ונישא על גבי המת. טהור. חוץ מן המאהיל. ואדם בזמן שהוא מסיט: ",
56
+ "מקצת טמא על הטהור. ומקצת טהור על הטמא. חבורי טמא על הטהור וחבורי טהור על הטמא טמא. ר' שמעון אומר מקצת טמא על הטהור. טמא. ומקצת טהור על הטמא טהור: ",
57
+ "הטמא על מקצת המשכב. והטהור על מקצת המשכב. טמא. מקצת טמא על המשכב. ומקצת טהור על המשכב. טהור. נמצאת טומאה נכנסת לו. ויוצאת ממנו במיעוטו. וכן ככר של תרומה שהוא נתון על גבי משכב. והנייר בינתיים. בין מלמעלן בין מלמטן טהור. וכן באבן המנוגעת טהור. ר' שמעון מטמא בזו: ",
58
+ "הנוגע בזב. ובזבה. ובנדה. וביולדת. ובמצורע. במשכב. ומושב. מטמא שנים ופוסל אחד. פרש. מטמא אחד. ופוסל אחד. אחד הנוגע. ואחד המסיט. ואחד הנושא. ואחד הנישא: ",
59
+ "הנוגע בזובו של זב. וברוקו. בשכבת זרעו. במימי רגליו. ובדם הנדה. מטמא שנים. ופוסל אחד. פרש מטמא אחד. ופוסל אחד. אחד הנוגע. ואחד המסיט. ר' אליעזר אומר אף הנושא: ",
60
+ "הנושא את המרכב. והנישא עליו והמסיטו. מטמא שנים ופוסל אחד. פרש. מטמא אחד ופוסל אחד. הנושא את הנבלה. ואת מי חטאת שיש בהם כדי הזיה. מטמא שנים ופוסל אחד. פרש. מטמא אחד. ופוסל אחד: ",
61
+ "האוכל מנבלת עוף טהור. והיא בבית הבליעה. מטמא שנים. ופוסל אחד. הכניס ראשו לאויר התנור טהור וטהור התנור. הקיאה. או בלעה. מטמא אחד ופוסל אחד. וכשהיא בתוך פיו עד שיבלענה. טהור: ",
62
+ "הנוגע בשרץ. ובשכבת זרע. ובטמא מת. ובמצורע בימי ספרו. ובמי חטאת שאין בהם כדי הזיה. ובנבלה. ובמרכב. מטמא אחד. ופוסל אחד. זה הכלל. כל הנוגע באחד מכל אבות הטומאות שבתורה. מטמא אחד. ופוסל אחד. חוץ מן האדם. פרש. מטמא אחד ופוסל אחד: ",
63
+ "בעל קרי כמגע שרץ. ובועל נדה כטמא מת. אלא שחמור ממנו בועל נדה. שהוא מטמא משכב ומושב טומאה קלה. לטמא אוכלין ומשקין: ",
64
+ "אלו פוסלים את התרומה. האוכל אוכל ראשון. והאוכל אוכל שני. והשותה משקין טמאין. והבא ראשו ורובו במים שאובין. וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגים מים שאובין. והספר. והידים. וטבול יום. והאוכלים. והכלים שנטמאו במשקים: "
65
+ ]
66
+ ],
67
+ "sectionNames": [
68
+ "Chapter",
69
+ "Mishnah"
70
+ ]
71
+ }
json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Zavim/Hebrew/Torat Emet 357.json ADDED
@@ -0,0 +1,69 @@
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
1
+ {
2
+ "language": "he",
3
+ "title": "Mishnah Zavim",
4
+ "versionSource": "http://www.toratemetfreeware.com/index.html?downloads",
5
+ "versionTitle": "Torat Emet 357",
6
+ "status": "locked",
7
+ "priority": 3.0,
8
+ "license": "Public Domain",
9
+ "versionTitleInHebrew": "תורת אמת 357",
10
+ "actualLanguage": "he",
11
+ "languageFamilyName": "hebrew",
12
+ "isBaseText": true,
13
+ "isSource": true,
14
+ "isPrimary": true,
15
+ "direction": "rtl",
16
+ "heTitle": "משנה זבים",
17
+ "categories": [
18
+ "Mishnah",
19
+ "Seder Tahorot"
20
+ ],
21
+ "text": [
22
+ [
23
+ "הָרוֹאֶה רְאִיָּה אַחַת שֶׁל זוֹב, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, כְּשׁוֹמֶרֶת יוֹם כְּנֶגֶד יוֹם. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, כְּבַעַל קֶרִי. רָאָה אַחַת, וּבַשֵּׁנִי הִפְסִיק, וּבַשְּׁלִישִׁי רָאָה שְׁתַּיִם אוֹ אַחַת מְרֻבָּה כִשְׁתַּיִם, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, זָב גָּמוּר. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, מְטַמֵּא מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, וְצָרִיךְ בִּיאַת מַיִם חַיִּים, וּפָטוּר מִן הַקָּרְבָּן. אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יְהוּדָה, מוֹדִים בֵּית שַׁמַּאי בָּזֶה שֶׁאֵינוֹ זָב גָּמוּר. וְעַל מַה נֶּחְלְקוּ, עַל הָרוֹאֶה שְׁתַּיִם אוֹ אַחַת מְרֻבָּה כִשְׁתַּיִם, וּבַשֵּׁנִי הִפְסִיק, וּבַשְּׁלִישִׁי רָאָה אַחַת, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, זָב גָּמוּר. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, מְטַמֵּא מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, וְצָרִיךְ בִּיאַת מַיִם חַיִּים, וּפָטוּר מִן הַקָּרְבָּן: \n",
24
+ "הָרוֹאֶה קֶרִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לִסְפִירַת זוֹבוֹ, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, סוֹתֵר שְׁנֵי יָמִים שֶׁלְּפָנָיו. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, לֹא סָתַר אֶלָּא יוֹמוֹ. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, הָרוֹאֶה בַשֵּׁנִי, סוֹתֵר אֶת שֶׁלְּפָנָיו. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אֶחָד הָרוֹאֶה בַשֵּׁנִי וְאֶחָד הָרוֹאֶה בַשְּׁלִישִׁי, שֶׁבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, סָתַר שְׁנֵי יָמִים שֶׁלְּפָנָיו. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, לֹא סָתַר אֶלָּא יוֹמוֹ. וּמוֹדִים בְּרוֹאֶה בָרְבִיעִי שֶׁלֹּא סָתַר אֶלָּא יוֹמוֹ, בְּרָאָה קֶרִי. אֲבָל אִם רָאָה זוֹב, אֲפִלּוּ יוֹם שְׁבִיעִי, סָתַר אֶת שֶׁלְּפָנָיו: \n",
25
+ "רָאָה אַחַת הַיּוֹם וּשְׁתַּיִם לְמָחָר, שְׁתַּיִם הַיּוֹם וְאַחַת לְמָחָר, שָׁלשׁ לִשְׁלשָׁה יָמִים אוֹ לִשְׁלשָׁה לֵילוֹת, הֲרֵי זֶה זָב גָּמוּר: \n",
26
+ "רָאָה אַחַת וְהִפְסִיק כְּדֵי טְבִילָה וְסִפּוּג, וְאַחַר כָּךְ רָאָה שְׁתַּיִם אוֹ אַחַת מְרֻבָּה כִשְׁתַּיִם, אוֹ רָאָה שְׁתַּיִם אוֹ אַחַת מְרֻבָּה כִשְׁתַּיִם, וְהִפְסִיק כְּדֵי טְבִילָה וְסִפּוּג, וְאַחַר כָּךְ רָאָה אַחַת, הֲרֵי זֶה זָב גָּמוּר: \n",
27
+ "רָאָה אַחַת מְרֻבָּה כְשָׁלשׁ, שֶׁהִיא כְמִין גַּד יוֹן לַשִּׁילוֹחַ, שֶׁהֵן כְּדֵי שְׁתֵּי טְבִילוֹת וְכִשְׁנֵי סִפּוּגִין, הֲרֵי זֶה זָב גָּמוּר. רָאָה אַחַת מְרֻבָּה כִשְׁתַּיִם, מְטַמֵּא מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, וְצָרִיךְ בִּיאַת מַיִם חַיִּים, וּפָטוּר מִן הַקָּרְבָּן. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, לֹא אָמְרוּ אַחַת מְרֻבָּה אֶלָּא אִם כֵּן יֶשׁ בָּהּ כְּדֵי שָׁלשׁ: \n",
28
+ "רָאָה אַחַת הַיּוֹם וְאַחַת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, אַחַת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת וְאַחַת לְמָחָר, אִם יָדוּעַ שֶׁמִּקְצָת הָרְאִיָּה מֵהַיּוֹם וּמִקְצָתָהּ לְמָחָר, וַדַּאי לַקָּרְבָּן וְלַטֻּמְאָה. אִם סָפֵק שֶׁמִּקְצָת הָרְאִיָּה מֵהַיּוֹם וּמִקְצָתָהּ לְמָחָר, וַדַּאי לַטֻּמְאָה וְסָפֵק לַקָּרְבָּן. רָאָה שְׁנֵי יָמִים בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, סָפֵק לַטֻּמְאָה וְלַקָּרְבָּן. אַחַת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, סָפֵק לַטֻּמְאָה: \n"
29
+ ],
30
+ [
31
+ "הַכֹּל מִטַּמְּאִין בְּזִיבָה, אַף הַגֵּרִים, אַף הָעֲבָדִים, בֵּין מְשֻׁחְרָרִין בֵּין שֶׁאֵינָן מְשֻׁחְרָרִין, חֵרֵשׁ, שׁוֹטֶה, וְקָטָן, סְרִיס אָדָם, סְרִיס חַמָּה. טֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס, נוֹתְנִין עֲלֵיהֶן חֻמְרֵי הָאִישׁ וְחֻמְרֵי הָאִשָּׁה, מִטַּמְּאִין בְּדָם כָּאִשָּׁה וּבְלֹבֶן כָּאִישׁ, וְטֻמְאָתָן בְּסָפֵק: \n",
32
+ "בְּשִׁבְעָה דְרָכִים בּוֹדְקִין אֶת הַזָּב עַד שֶׁלֹּא נִזְקַק לְזִיבָה. בְּמַאֲכָל, בְּמִשְׁתֶּה, וּבְמַשָּׂא, בִּקְפִיצָה, בְּחֹלִי, וּבְמַרְאֶה וּבְהִרְהוּר. הִרְהֵר עַד שֶׁלֹּא רָאָה אוֹ שֶׁרָאָה עַד שֶׁלֹּא הִרְהֵר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אֲפִלּוּ רָאָה בְהֵמָה, חַיָּה וָעוֹף מִתְעַסְּקִין זֶה עִם זֶה, אֲפִלּוּ רָאָה בִגְדֵי צֶבַע הָאִשָּׁה. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אֲפִלּוּ אָכַל כָּל מַאֲכָל, בֵּין רַע בֵּין יָפֶה, וְשָׁתָה כָל מַשְׁקֶה. אָמְרוּ לוֹ, אֵין כָּאן זָבִין מֵעָתָּה. אָמַר לָהֶם, אֵין אַחֲרָיוּת זָבִים עֲלֵיכֶם. מִשֶּׁנִּזְקַק לְזִיבָה, אֵין בּוֹדְקִין אוֹתוֹ. אָנְסוֹ וּסְפֵקוֹ וְשִׁכְבַת זַרְעוֹ טְמֵאִים, שֶׁרַגְלַיִם לַדָּבָר. רָאָה רְאִיָּה רִאשׁוֹנָה, בּוֹדְקִין אוֹתוֹ. בַּשְּׁנִיָּה, בּוֹדְקִין אוֹתוֹ. בַּשְּׁלִישִׁית, אֵין בּוֹדְקִין אוֹתוֹ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אַף בַּשְּׁלִישִׁית בּוֹדְקִין אוֹתוֹ, מִפְּנֵי הַקָּרְבָּן: \n",
33
+ "הָרוֹאֶה קֶרִי, אֵינוֹ מִטַּמֵּא בְזִיבָה מֵעֵת לְעֵת. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, יוֹמוֹ. נָכְרִי שֶׁרָאָה קֶרִי וְנִתְגַּיֵּר, מִיָּד הוּא מִטַּמֵּא בְזִיבָה. הָרוֹאָה דָם וְהַמַּקְשָׁה, מֵעֵת לְעֵת. וְהַמַּכֶּה אֶת עַבְדּוֹ יוֹם יוֹמַיִם, מֵעֵת לְעֵת. כֶּלֶב שֶׁאָכַל בְּשַׂר הַמֵּת, שְׁלשָׁה יָמִים מֵעֵת לְעֵת, הֲרֵי הוּא כִבְרִיָּתוֹ: \n",
34
+ "הַזָּב מְטַמֵּא אֶת הַמִּשְׁכָּב בַּחֲמִשָּׁה דְרָכִים, לְטַמֵּא אָדָם לְטַמֵּא בְגָדִים. עוֹמֵד, יוֹשֵׁב, שׁוֹכֵב, נִתְלֶה וְנִשְׁעָן. וְהַמִּשְׁכָּב מְטַמֵּא אֶת הָאָדָם בְּשִׁבְעָה דְרָכִים לְטַמֵּא בְגָדִים. עוֹמֵד, יוֹשֵׁב, שׁוֹכֵב, נִתְלֶה, וְנִשְׁעָן, בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא: \n"
35
+ ],
36
+ [
37
+ "הַזָּב וְהַטָּהוֹר שֶׁיָּשְׁבוּ בִסְפִינָה אוֹ בְאַסְדָּא אוֹ שֶׁרָכְבוּ עַל גַּבֵּי בְהֵמָה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בִּגְדֵיהֶם נוֹגְעִים, הֲרֵי אֵלּוּ טְמֵאִים מִדְרָס. יָשְׁבוּ עַל הַנֶּסֶר, עַל הַסַּפְסָל, עַל הַגָּשִׁישׁ שֶׁל מִטָּה וְעַל הָאַכְלוֹנָס, בִּזְמַן שֶׁהֵן מַחְגִּירִין, עָלוּ בְאִילָן שֶׁכֹּחוֹ רַע, בְּסוֹכָה שֶׁכֹּחָהּ רַע, בְּאִילָן יָפֶה, בְּסֻלָּם מִצְרִי בִּזְמַן שֶׁאֵינוֹ קָבוּעַ בְּמַסְמֵר, עַל הַכֶּבֶשׁ וְעַל הַקּוֹרָה וְעַל הַדֶּלֶת בִּזְמַן שֶׁאֵין עֲשׂוּיִין בְּטִיט, טְמֵאִים. רַבִּי יְהוּדָה מְטַהֵר: \n",
38
+ "מְגִיפִין אוֹ פוֹתְחִין. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, עַד שֶׁיְּהֵא זֶה מֵגִיף וְזֶה פוֹתֵחַ. מַעֲלִין זֶה אֶת זֶה מִן הַבּוֹר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, עַד שֶׁיְּהֵא הַטָּהוֹר מַעֲלֶה אֶת הַטָּמֵא. מַפְשִׁילִין בַּחֲבָלִין. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, עַד שֶׁיִּהְיֶה זֶה מוֹשֵׁךְ הֵילֵךְ וְזֶה מוֹשֵׁךְ הֵילֵךְ. אוֹרְגִים, בֵּין בְּעוֹמְדִין בֵּין בְּיוֹשְׁבִין אוֹ טוֹחֲנִין. רַבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֵר בְּכֻלָּן, חוּץ מִן הַטּוֹחֲנִין בְּרֵחַיִם שֶׁל יָד. פּוֹרְקִין מִן הַחֲמוֹר אוֹ טוֹעֲנִין, בִּזְמַן שֶׁמַּשָּׂאָם כָּבֵד, טְמֵאִין. בִּזְמַן שֶׁמַּשָׂאָם קַל, טְהוֹרִין. וְכֻלָּן טְהוֹרִין לִבְנֵי הַכְּנֶסֶת וּטְמֵאִין לַתְּרוּמָה: \n",
39
+ "הַזָּב וְהַטָּהוֹר שֶׁיָּשְׁבוּ בִסְפִינָה גְדוֹלָה, אֵיזוֹ הִיא סְפִינָה גְדוֹלָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כֹּל שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לְהָמִיט בָּאָדָם. יָשְׁבוּ עַל הַנֶּסֶר, עַל הַסַּפְסָל, עַל הַגָּשִׁישׁ שֶׁל מִטָּה וְעַל הָאַכְלוֹנָס בִּזְמַן שֶׁאֵינָן מַחְגִּירִין, עָלוּ בְאִילָן שֶׁכֹּחוֹ יָפֶה, בְּסוֹכָה שֶׁכֹּחָהּ יָפֶה, וּבְסֻלָּם צוֹרִי אוֹ מִצְרִי בִּזְמַן שֶׁהוּא קָבוּעַ בְּמַסְמֵר, עַל הַכֶּבֶשׁ, עַל הַקּוֹרָה וְעַל הַדֶּלֶת בִּזְמַן שֶׁהֵן עֲשׂוּיִין בְּטִיט אֲפִלּוּ מִצַּד אֶחָד, טְהוֹרִין. הַטָּהוֹר מַכֶּה אֶת הַטָּמֵא, טָהוֹר. הַטָּמֵא מַכֶּה אֶת הַטָּהוֹר, טָמֵא, שֶׁאִם יִמָּשֵׁךְ הַטָּהוֹר, הֲרֵי הַטָּמֵא נוֹפֵל: \n"
40
+ ],
41
+ [
42
+ "רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, נִדָּה שֶׁיָּשְׁבָה עִם הַטְּהוֹרָה בְּמִטָּה, כִּפָּה שֶׁבְּרֹאשָׁהּ טָמֵא מִדְרָס. יָשְׁבָה בִסְפִינָה, כֵּלִים שֶׁבְּרֹאשׁ הַנֵּס שֶׁבַּסְּפִינָה טְמֵאִין מִדְרָס. נוֹטֶלֶת עֲרֵבָה מְלֵאָה בְגָדִים, בִּזְמַן שֶׁמַּשָּׂאָן כָּבֵד, טְמֵאִין. בִּזְמַן שֶׁמַּשָּׂאָן קַל, טְהוֹרִין. זָב שֶׁהִקִּישׁ עַל כְּצוֹצְרָא, וְנָפַל כִּכָּר שֶׁל תְּרוּמָה, טָהוֹר: \n",
43
+ "הִקִּישׁ עַל הַמָּרִישׁ, עַל הַמַּלְבֵּן, עַל הַצִּנּוֹר, וְעַל הַדַּף, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא עָשׂוּי בַּחֲבָלִים, עַל הַתַּנּוּר, וְעַל הַיָּם, וְעַל אִצְטְרֻבָּל, וְעַל חֲמוֹר שֶׁל רֵחַיִם שֶׁל יָד, וְעַל סְאָה שֶׁל רֵחַיִם שֶׁל זֵיתִים, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אַף עַל קוֹרַת הַבַּלָּנִין, טָהוֹר: \n",
44
+ "הִקִּישׁ עַל הַדֶּלֶת, עַל הַנֶּגֶר, עַל הַמַּנְעוּל, עַל הַמָּשׁוֹט, וְעַל הַקֶּלֶת, וְעַל אִילָן שֶׁכֹּחוֹ רַע, וְעַל סוֹכָה שֶׁכֹּחָהּ רַע, עַל אִילָן יָפֶה, עַל סֻלָּם מִצְרִי בִּזְמַן שֶׁאֵינוֹ קָבוּעַ בְּמַסְמֵר, עַל הַכֶּבֶשׁ, עַל הַקּוֹרָה וְעַל הַדֶּלֶת בִּזְמַן שֶׁאֵינָן עֲשׂוּיִין בְּטִיט, טְמֵאִין. עַל הַשִּׁדָּה, עַל הַתֵּבָה וְעַל הַמִּגְדָּל, טְמֵאִין. רַבִּי נְחֶמְיָה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֲרִין בָּאֵלּוּ: \n",
45
+ "זָב שֶׁהָיָה מֻטָּל עַל חֲמִשָּׁה סַפְסָלִים אוֹ עַל חָמֵשׁ פֻּנְדִּיּוֹת, לְאָרְכָּן, טְמֵאִין. לְרָחְבָּן, טְהוֹרִין. יָשֵׁן, סָפֵק שֶׁנִּתְהַפֵּךְ עֲלֵיהֶן, טְמֵאִין. הָיָה מֻטָּל עַל שִׁשָּׁה כִסְיוֹת, שְׁתֵּי יָדָיו עַל שְׁנַיִם, שְׁתֵּי רַגְלָיו עַל שְׁנַיִם, רֹאשׁוֹ עַל אֶחָד, גּוּפוֹ עַל אֶחָד, אֵין טָמֵא אֶלָּא זֶה שֶׁתַּחַת הַגּוּף. עוֹמֵד עַל שְׁנֵי כִסְאוֹת, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אִם רְחוֹקִין זֶה מִזֶּה, טְהוֹרִין: \n",
46
+ "עֶשֶׂר טַלִּיּוֹת זוֹ עַל גַּב זוֹ, יָשֵׁן עַל גַּבֵּי הָעֶלְיוֹנָה, כֻּלָּן טְמֵאוֹת. הַזָּב בְּכ��ף מֹאזְנַיִם וּמִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב כְּנֶגְדּוֹ, כָּרַע הַזָּב, טְהוֹרִין. כָּרְעוּ הֵן, טְמֵאִין. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, בִּיחִידִי, טָמֵא. וּבִמְרֻבִּין, טָהוֹר, שֶׁאֵין אֶחָד נוֹשֵׂא אֶת רֻבּוֹ: \n",
47
+ "הַזָּב בְּכַף מֹאזְנַיִם וְאֳכָלִין וּמַשְׁקִין בְּכַף שְׁנִיָּה, טְמֵאִין. וּבַמֵּת, הַכֹּל טָהוֹר, חוּץ מִן הָאָדָם. זֶה חֹמֶר בַּזָּב מִבַּמֵּת. חֹמֶר בַּמֵּת מִבַּזָּב, שֶׁהַזָּב עוֹשֶׂה מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב מִתַּחְתָּיו לְטַמֵּא אָדָם וּלְטַמֵּא בְגָדִים, וְעַל גַּבָּיו מַדָּף לְטַמֵּא אֳכָלִין וּמַשְׁקִין, מַה שֶּׁאֵין הַמֵּת מְטַמֵּא. חֹמֶר בַּמֵּת, שֶׁהַמֵּת מְטַמֵּא בְאֹהֶל וּמְטַמֵּא טֻמְאַת שִׁבְעָה, מַה שֶּׁאֵין הַזָּב מְטַמֵּא: \n",
48
+ "הָיָה יוֹשֵׁב עַל גַּבֵּי הַמִּטָּה וְאַרְבַּע טַלִּיּוֹת תַּחַת אַרְבַּע רַגְלֵי הַמִּטָּה, טְמֵאוֹת, מִפְּנֵי שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לַעֲמֹד עַל שָׁלשׁ. רַבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֵר. הָיָה רוֹכֵב עַל גַּבֵּי בְהֵמָה וְאַרְבַּע טַלִּיּוֹת תַּחַת אַרְבַּע רַגְלֵי בְהֵמָה, טְהוֹרוֹת, מִפְּנֵי שֶׁהִיא יְכוֹלָה לַעֲמֹד עַל שְׁלשָׁה. הָיְתָה טַלִּית אַחַת תַּחַת שְׁנֵי יָדַיִם, תַּחַת שְׁנֵי רַגְלַיִם, תַּחַת יָד וָרֶגֶל, טְמֵאָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, הַסּוּס מְטַמֵּא בְרַגְלָיו וְהַחֲמוֹר בְּיָדָיו, שֶׁמִּשְׁעֶנֶת הַסּוּס עַל רַגְלָיו וּמִשְׁעֶנֶת הַחֲמוֹר עַל יָדָיו. יָשַׁב עַל קוֹרַת בֵּית הַבַּד, כֵּלִים שֶׁבָּעֵקֶל טְמֵאִין. עַל הַמַּכְבֵּשׁ שֶׁל כּוֹבֵס, כֵּלִים שֶׁתַּחְתָּיו, טְהוֹרִין. רַבִּי נְחֶמְיָה מְטַמֵּא: \n"
49
+ ],
50
+ [
51
+ "הַנּוֹגֵעַ בַּזָּב אוֹ שֶׁהַזָּב נוֹגֵע בּוֹ, הַמַּסִּיט אֶת הַזָּב אוֹ שֶׁהַזָּב מַסִּיטוֹ, מְטַמֵּא אֳכָלִים וּמַשְׁקִים וּכְלֵי שֶׁטֶף בְּמַגָּע, אֲבָל לֹא בְמַשָּׂא. כְּלָל אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, כָּל הַמְטַמֵּא בְגָדִים בִּשְׁעַת מַגָּעוֹ, מְטַמֵּא אֳכָלִים וּמַשְׁקִין לִהְיוֹת תְּחִלָּה, וְהַיָּדַיִם לִהְיוֹת שְׁנִיּוֹת, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא לֹא אָדָם וְלֹא כְלֵי חֶרֶס. לְאַחַר פְּרִישָׁתוֹ מִמְּטַמְּאָיו, מְטַמֵּא מַשְׁקִין לִהְיוֹת תְּחִלָּה, וְהָאֳכָלִין וְהַיָּדַיִם לִהְיוֹת שְׁנִיּוֹת, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא בְגָדִים: \n",
52
+ "וְעוֹד כְּלָל אַחֵר אָמְרוּ. כֹּל הַנִּשָּׂא עַל גַּבֵּי הַזָּב, טָמֵא. וְכֹל שֶׁהַזָּב נִשָּׂא עָלָיו, טָהוֹר, חוּץ מִן הָרָאוּי לְמִשְׁכָּב וּלְמוֹשָׁב וְהָאָדָם. כֵּיצַד. אֶצְבָּעוֹ שֶׁל זָב תַּחַת הַנִּדְבָּךְ, הַטָּהוֹר מִלְמַעְלָן, מְטַמֵּא שְׁנַיִם וּפוֹסֵל אֶחָד. פֵּרַשׁ, מְטַמֵּא אֶחָד וּפוֹסֵל אֶחָד. הַטָּמֵא מִלְמַעְלָן וְהַטָּהוֹר מִלְּמַטָּן, מְטַמֵּא שְׁנַיִם וּפוֹסֵל אֶחָד. פֵּרַשׁ, מְטַמֵא אֶחָד וּפוֹסֵל אֶחָד. הָאֳכָלִין וְהַמַּשְׁקִין, הַמִּשְׁכָּב, וְהַמּוֹשָׁב וְהַמַּדָּף מִלְמַעְלָן, מְטַמְּאִין שְׁנַיִם וּפוֹסְלִין אֶחָד. פֵּרְשׁוּ, מְטַמְּאִין אֶחָד וּפוֹסְלִין אֶחָד. וְהַמִּשְׁכָּב וְהַמּוֹשָׁב מִלְּמַטָּן, מְטַמְּאִין שְׁנַיִם וּפוֹסְלִין אֶחָד. פֵּרְשׁוּ, מְטַמְּאִין שְׁנַיִם וּפוֹסְלִין אֶחָד. הָאֳכָלִין וְהַמַּשְׁקִין וְהַמַּדָּף מִלְּמַטָּן, טְהוֹרִין: \n",
53
+ "מִפְּנֵי שׁ��אָמְרוּ, כֹּל הַנּוֹשֵׂא וְנִשָּׂא עַל גַּבֵּי מִשְׁכָּב, טָהוֹר, חוּץ מִן הָאָדָם. כֹּל הַנּוֹשֵׂא וְנִשָּׂא עַל גַּבֵּי הַנְּבֵלָה, טָהוֹר, חוּץ מִן הַמַּסִּיט. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אַף הַנּוֹשֵׂא. כֹּל הַנּוֹשֵׂא וְנִשָּׂא עַל גַּבֵּי הַמֵּת, טָהוֹר, חוּץ מִן הַמַּאֲהִיל, וְאָדָם בִּזְמַן שֶׁהוּא מַסִּיט: \n",
54
+ "מִקְצָת טָמֵא עַל הַטָּהוֹר וּמִקְצָת טָהוֹר עַל הַטָּמֵא, חִבּוּרֵי טָמֵא עַל הַטָּהוֹר וְחִבּוּרֵי טָהוֹר עַל הַטָּמֵא, טָמֵא. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, מִקְצָת טָמֵא עַל הַטָּהוֹר, טָמֵא. וּמִקְצָת טָהוֹר עַל הַטָּמֵא, טָהוֹר: \n",
55
+ "הַטָּמֵא עַל מִקְצָת הַמִּשְׁכָּב וְהַטָּהוֹר עַל מִקְצָת הַמִּשְׁכָּב, טָמֵא. מִקְצָת טָמֵא עַל הַמִּשְׁכָּב וּמִקְצָת טָהוֹר עַל הַמִּשְׁכָּב, טָהוֹר. נִמְצֵאת טֻמְאָה נִכְנֶסֶת לוֹ וְיוֹצֵאת מִמֶּנּוּ בְּמִעוּטוֹ. וְכֵן כִּכָּר שֶׁל תְּרוּמָה שֶׁהוּא נָתוּן עַל גַּבֵּי מִשְׁכָּב וְהַנְּיָר בֵּינְתַיִם, בֵּין מִלְמַעְלָן בֵּין מִלְּמַטָּן, טָהוֹר. וְכֵן בְּאֶבֶן הַמְנֻגַּעַת, טָהוֹר. רַבִּי שִׁמְעוֹן מְטַמֵּא בָזוֹ: \n",
56
+ "הַנּוֹגֵעַ בְּזָב, וּבְזָבָה, וּבְנִדָּה, וּבְיוֹלֶדֶת, וּבִמְצֹרָע, בְּמִשְׁכָּב, וּמוֹשָׁב, מְטַמֵּא שְׁנַיִם וּפוֹסֵל אֶחָד. פֵּרַשׁ, מְטַמֵּא אֶחָד וּפוֹסֵל אֶחָד, אֶחָד הַנּוֹגֵעַ וְאֶחָד הַמַּסִּיט וְאֶחָד הַנּוֹשֵׂא וְאֶחָד הַנִּשָּׂא: \n",
57
+ "הַנּוֹגֵעַ בְּזוֹבוֹ שֶׁל זָב, וּבְרֻקּוֹ, בְּשִׁכְבַת זַרְעוֹ, בְּמֵימֵי רַגְלָיו, וּבְדַם הַנִּדָּה, מְטַמֵּא שְׁנַיִם וּפוֹסֵל אֶחָד. פֵּרַשׁ, מְטַמֵּא אֶחָד וּפוֹסֵל אֶחָד, אֶחָד הַנּוֹגֵעַ וְאֶחָד הַמַּסִּיט. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אַף הַנּוֹשֵׂא: \n",
58
+ "הַנּוֹשֵׂא אֶת הַמֶּרְכָּב וְהַנִּשָּׂא עָלָיו וְהַמַּסִּיטוֹ, מְטַמֵּא שְׁנַיִם וּפוֹסֵל אֶחָד. פֵּרַשׁ, מְטַמֵּא אֶחָד וּפוֹסֵל אֶחָד. הַנּוֹשֵׂא אֶת הַנְּבֵלָה, וְאֶת מֵי חַטָּאת שֶׁיֶּשׁ בָּהֶם כְּדֵי הַזָּיָה, מְטַמֵּא שְׁנַיִם וּפוֹסֵל אֶחָד. פֵּרַשׁ, מְטַמֵּא אֶחָד וּפוֹסֵל אֶחָד: \n",
59
+ "הָאוֹכֵל מִנִּבְלַת עוֹף טָהוֹר וְהִיא בְּבֵית הַבְּלִיעָה, מְטַמֵּא שְׁנַיִם וּפוֹסֵל אֶחָד. הִכְנִיס רֹאשׁוֹ לַאֲוִיר הַתַּנּוּר, טָהוֹר, וְטָהוֹר הַתַּנּוּר. הֱקִיאָהּ אוֹ בְלָעָהּ, מְטַמֵּא אֶחָד וּפוֹסֵל אֶחָד. וּכְשֶׁהִיא בְתוֹךְ פִּיו, עַד שֶׁיִּבְלָעֶנָּה, טָהוֹר: \n",
60
+ "הַנּוֹגֵעַ בְּשֶׁרֶץ וּבְשִׁכְבַת זֶרַע, וּבִטְמֵא מֵת, וּבִמְצֹרָע בִּימֵי סָפְרוֹ, וּבְמֵי חַטָּאת שֶׁאֵין בָּהֶם כְּדֵי הַזָּיָה, וּבִנְבֵלָה, וּבְמֶרְכָּב, מְטַמֵּא אֶחָד וּפוֹסֵל אֶחָד. זֶה הַכְּלָל, כֹּל הַנּוֹגֵעַ בְּאַחַד מִכָּל אֲבוֹת הַטֻּמְאוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, מְטַמֵּא אֶחָד וּפוֹסֵל אֶחָד, חוּץ מִן הָאָדָם. פֵּרַשׁ, מְטַמֵּא אֶחָד וּפוֹסֵל אֶחָד: \n",
61
+ "בַּעַל קֶרִי, כְּמַגַּע שֶׁרֶץ. וּבוֹעֵל נִדָּה, כִּטְמֵא מֵת, אֶלָּא שֶׁחָמוּר מִמֶּנּוּ בּוֹעֵל נִדָּה, שֶׁהוּא מְטַמֵּא מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב טֻמְאָה קַלָּה לְטַמֵּא אֳכָלִין וּמַשְׁקִין: \n",
62
+ "אֵלּוּ פוֹסְלִים אֶת הַתְּרוּמָה. הָאוֹכֵל אֹכֶל רִאשׁוֹן, וְהָאוֹכֵל אֹכֶל שֵׁנִי, וְהַשּׁוֹתֶה מַשְׁקִין טְמֵאִין, וְהַבָּא רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ בְּמַיִם שְׁאוּבִין, וְטָהוֹר שֶׁנָּפְלוּ עַל רֹאשׁוֹ וְעַל רֻבּוֹ שְׁלשָׁה לֻגִּין מַיִם שְׁאוּבִין, וְהַסֵּפֶר, וְהַיָּדַיִם, וּטְבוּל יוֹם, וְהָאֳכָלִים וְהַכֵּלִים שֶׁנִּטְמְאוּ בְמַשְׁקִים: \n"
63
+ ]
64
+ ],
65
+ "sectionNames": [
66
+ "Chapter",
67
+ "Mishnah"
68
+ ]
69
+ }
json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Zavim/Hebrew/merged.json ADDED
@@ -0,0 +1,65 @@
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
1
+ {
2
+ "title": "Mishnah Zavim",
3
+ "language": "he",
4
+ "versionTitle": "merged",
5
+ "versionSource": "https://www.sefaria.org/Mishnah_Zavim",
6
+ "text": [
7
+ [
8
+ "הָרוֹאֶה רְאִיָּה אַחַת שֶׁל זוֹב, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, כְּשׁוֹמֶרֶת יוֹם כְּנֶגֶד יוֹם. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, כְּבַעַל קֶרִי. רָאָה אַחַת, וּבַשֵּׁנִי הִפְסִיק, וּבַשְּׁלִישִׁי רָאָה שְׁתַּיִם אוֹ אַחַת מְרֻבָּה כִשְׁתַּיִם, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, זָב גָּמוּר. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, מְטַמֵּא מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, וְצָרִיךְ בִּיאַת מַיִם חַיִּים, וּפָטוּר מִן הַקָּרְבָּן. אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יְהוּדָה, מוֹדִים בֵּית שַׁמַּאי בָּזֶה שֶׁאֵינוֹ זָב גָּמוּר. וְעַל מַה נֶּחְלְקוּ, עַל הָרוֹאֶה שְׁתַּיִם אוֹ אַחַת מְרֻבָּה כִשְׁתַּיִם, וּבַשֵּׁנִי הִפְסִיק, וּבַשְּׁלִישִׁי רָאָה אַחַת, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, זָב גָּמוּר. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, מְטַמֵּא מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, וְצָרִיךְ בִּיאַת מַיִם חַיִּים, וּפָטוּר מִן הַקָּרְבָּן: \n",
9
+ "הָרוֹאֶה קֶרִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לִסְפִירַת זוֹבוֹ, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, סוֹתֵר שְׁנֵי יָמִים שֶׁלְּפָנָיו. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, לֹא סָתַר אֶלָּא יוֹמוֹ. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, הָרוֹאֶה בַשֵּׁנִי, סוֹתֵר אֶת שֶׁלְּפָנָיו. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אֶחָד הָרוֹאֶה בַשֵּׁנִי וְאֶחָד הָרוֹאֶה בַשְּׁלִישִׁי, שֶׁבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, סָתַר שְׁנֵי יָמִים שֶׁלְּפָנָיו. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, לֹא סָתַר אֶלָּא יוֹמוֹ. וּמוֹדִים בְּרוֹאֶה בָרְבִיעִי שֶׁלֹּא סָתַר אֶלָּא יוֹמוֹ, בְּרָאָה קֶרִי. אֲבָל אִם רָאָה זוֹב, אֲפִלּוּ יוֹם שְׁבִיעִי, סָתַר אֶת שֶׁלְּפָנָיו: \n",
10
+ "רָאָה אַחַת הַיּוֹם וּשְׁתַּיִם לְמָחָר, שְׁתַּיִם הַיּוֹם וְאַחַת לְמָחָר, שָׁלשׁ לִשְׁלשָׁה יָמִים אוֹ לִשְׁלשָׁה לֵילוֹת, הֲרֵי זֶה זָב גָּמוּר: \n",
11
+ "רָאָה אַחַת וְהִפְסִיק כְּדֵי טְבִילָה וְסִפּוּג, וְאַחַר כָּךְ רָאָה שְׁתַּיִם אוֹ אַחַת מְרֻבָּה כִשְׁתַּיִם, אוֹ רָאָה שְׁתַּיִם אוֹ אַחַת מְרֻבָּה כִשְׁתַּיִם, וְהִפְסִיק כְּדֵי טְבִילָה וְסִפּוּג, וְאַחַר כָּךְ רָאָה אַחַת, הֲרֵי זֶה זָב גָּמוּר: \n",
12
+ "רָאָה אַחַת מְרֻבָּה כְשָׁלשׁ, שֶׁהִיא כְמִין גַּד יוֹן לַשִּׁילוֹחַ, שֶׁהֵן כְּדֵי שְׁתֵּי טְבִילוֹת וְכִשְׁנֵי סִפּוּגִין, הֲרֵי זֶה זָב גָּמוּר. רָאָה אַחַת מְרֻבָּה כִשְׁתַּיִם, מְטַמֵּא מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, וְצָרִיךְ בִּיאַת מַיִם חַיִּים, וּפָטוּר מִן הַקָּרְבָּן. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, לֹא אָמְרוּ אַחַת מְרֻבָּה אֶלָּא אִם כֵּן יֶשׁ בָּהּ כְּדֵי שָׁלשׁ: \n",
13
+ "רָאָה אַחַת הַיּוֹם וְאַחַת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, אַחַת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת וְאַחַת לְמָחָר, אִם יָדוּעַ שֶׁמִּקְצָת הָרְאִיָּה מֵהַיּוֹם וּמִקְצָתָהּ לְמָחָר, וַדַּאי לַקָּרְבָּן וְלַטֻּמְאָה. אִם סָפֵק שֶׁמִּקְצָת הָרְאִיָּה מֵהַיּוֹם וּמִקְצָתָהּ לְמָחָר, וַדַּאי לַטֻּמְאָה וְסָפֵק לַקָּרְבָּן. רָאָה שְׁנֵי יָמִים בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, סָפֵק לַטֻּמְאָה וְלַקָּרְבָּן. אַחַת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, סָפֵק לַטֻּמְאָה: \n"
14
+ ],
15
+ [
16
+ "הַכֹּל מִטַּמְּאִין בְּזִיבָה, אַף הַגֵּרִים, אַף הָעֲבָדִים, בֵּין מְשֻׁחְרָרִין בֵּין שֶׁאֵינָן מְשֻׁחְרָרִין, חֵרֵשׁ, שׁוֹטֶה, וְקָטָן, סְרִיס אָדָם, סְרִיס חַמָּה. טֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס, נוֹתְנִין עֲלֵיהֶן חֻמְרֵי הָאִישׁ וְחֻמְרֵי הָאִשָּׁה, מִטַּמְּאִין בְּדָם כָּאִשָּׁה וּבְלֹבֶן כָּאִישׁ, וְטֻמְאָתָן בְּסָפֵק: \n",
17
+ "בְּשִׁבְעָה דְרָכִים בּוֹדְקִין אֶת הַזָּב עַד שֶׁלֹּא נִזְקַק לְזִיבָה. בְּמַאֲכָל, בְּמִשְׁתֶּה, וּבְמַשָּׂא, בִּקְפִיצָה, בְּחֹלִי, וּבְמַרְאֶה וּבְהִרְהוּר. הִרְהֵר עַד שֶׁלֹּא רָאָה אוֹ שֶׁרָאָה עַד שֶׁלֹּא הִרְהֵר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אֲפִלּוּ רָאָה בְהֵמָה, חַיָּה וָעוֹף מִתְעַסְּקִין זֶה עִם זֶה, אֲפִלּוּ רָאָה בִגְדֵי צֶבַע הָאִשָּׁה. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אֲפִלּוּ אָכַל כָּל מַאֲכָל, בֵּין רַע בֵּין יָפֶה, וְשָׁתָה כָל מַשְׁקֶה. אָמְרוּ לוֹ, אֵין כָּאן זָבִין מֵעָתָּה. אָמַר לָהֶם, אֵין אַחֲרָיוּת זָבִים עֲלֵיכֶם. מִשֶּׁנִּזְקַק לְזִיבָה, אֵין בּוֹדְקִין אוֹתוֹ. אָנְסוֹ וּסְפֵקוֹ וְשִׁכְבַת זַרְעוֹ טְמֵאִים, שֶׁרַגְלַיִם לַדָּבָר. רָאָה רְאִיָּה רִאשׁוֹנָה, בּוֹדְקִין אוֹתוֹ. בַּשְּׁנִיָּה, בּוֹדְקִין אוֹתוֹ. בַּשְּׁלִישִׁית, אֵין בּוֹדְקִין אוֹתוֹ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אַף בַּשְּׁלִישִׁית בּוֹדְקִין אוֹתוֹ, מִפְּנֵי הַקָּרְבָּן: \n",
18
+ "הָרוֹאֶה קֶרִי, אֵינוֹ מִטַּמֵּא בְזִיבָה מֵעֵת לְעֵת. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, יוֹמוֹ. נָכְרִי שֶׁרָאָה קֶרִי וְנִתְגַּיֵּר, מִיָּד הוּא מִטַּמֵּא בְזִיבָה. הָרוֹאָה דָם וְהַמַּקְשָׁה, מֵעֵת לְעֵת. וְהַמַּכֶּה אֶת עַבְדּוֹ יוֹם יוֹמַיִם, מֵעֵת לְעֵת. כֶּלֶב שֶׁאָכַל בְּשַׂר הַמֵּת, שְׁלשָׁה יָמִים מֵעֵת לְעֵת, הֲרֵי הוּא כִבְרִיָּתוֹ: \n",
19
+ "הַזָּב מְטַמֵּא אֶת הַמִּשְׁכָּב בַּחֲמִשָּׁה דְרָכִים, לְטַמֵּא אָדָם לְטַמֵּא בְגָדִים. עוֹמֵד, יוֹשֵׁב, שׁוֹכֵב, נִתְלֶה וְנִשְׁעָן. וְהַמִּשְׁכָּב מְטַמֵּא אֶת הָאָדָם בְּשִׁבְעָה דְרָכִים לְטַמֵּא בְגָדִים. עוֹמֵד, יוֹשֵׁב, שׁוֹכֵב, נִתְלֶה, וְנִשְׁעָן, בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא: \n"
20
+ ],
21
+ [
22
+ "הַזָּב וְהַטָּהוֹר שֶׁיָּשְׁבוּ בִסְפִינָה אוֹ בְאַסְדָּא אוֹ שֶׁרָכְבוּ עַל גַּבֵּי בְהֵמָה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בִּגְדֵיהֶם נוֹגְעִים, הֲרֵי אֵלּוּ טְמֵאִים מִדְרָס. יָשְׁבוּ עַל הַנֶּסֶר, עַל הַסַּפְסָל, עַל הַגָּשִׁישׁ שֶׁל מִטָּה וְעַל הָאַכְלוֹנָס, בִּזְמַן שֶׁהֵן מַחְגִּירִין, עָלוּ בְאִילָן שֶׁכֹּחוֹ רַע, בְּסוֹכָה שֶׁכֹּחָהּ רַע, בְּאִילָן יָפֶה, בְּסֻלָּם מִצְרִי בִּזְמַן שֶׁאֵינוֹ קָבוּעַ בְּמַסְמֵר, עַל הַכֶּבֶשׁ וְעַל הַקּוֹרָה וְעַל הַדֶּלֶת בִּזְמַן שֶׁאֵין עֲשׂוּיִין בְּטִיט, טְמֵאִים. רַבִּי יְהוּדָה מְטַהֵר: \n",
23
+ "מְגִיפִין אוֹ פוֹתְחִין. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, עַד שֶׁיְּהֵא זֶה מֵגִיף וְזֶה פוֹתֵחַ. מַעֲלִין זֶה אֶת זֶה מִן הַבּוֹר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, עַד שֶׁיְּהֵא הַטָּהוֹר מַעֲלֶה אֶת הַטָּמֵא. מַפְשִׁילִין בַּחֲבָלִין. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, עַד שֶׁיִּהְיֶה זֶה מוֹשֵׁךְ הֵילֵךְ וְזֶה מוֹשֵׁךְ הֵילֵךְ. אוֹרְגִים, בֵּין בְּעוֹמְדִין בֵּין בְּיוֹשְׁבִין אוֹ טוֹחֲנִין. רַבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֵר בְּכֻלָּן, חוּץ מִן הַטּוֹחֲנִין בְּרֵחַיִם שֶׁל יָד. פּוֹרְקִין מִן הַחֲמוֹר אוֹ טוֹעֲנִין, בִּזְמַן שֶׁמַּשָּׂאָם כָּבֵד, טְמֵאִין. בִּזְמַן שֶׁמַּשָׂאָם קַל, טְהוֹרִין. וְכֻלָּן טְהוֹרִין לִבְנֵי הַכְּנֶסֶת וּטְמֵאִין לַתְּרוּמָה: \n",
24
+ "הַזָּב וְהַטָּהוֹר שֶׁיָּשְׁבוּ בִסְפִינָה גְדוֹלָה, אֵיזוֹ הִיא סְפִינָה גְדוֹלָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כֹּל שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לְהָמִיט בָּאָדָם. יָשְׁבוּ עַל הַנֶּסֶר, עַל הַסַּפְסָל, עַל הַגָּשִׁישׁ שֶׁל מִטָּה וְעַל הָאַכְלוֹנָס בִּזְמַן שֶׁאֵינָן מַחְגִּירִין, עָלוּ בְאִילָן שֶׁכֹּחוֹ יָפֶה, בְּסוֹכָה שֶׁכֹּחָהּ יָפֶה, וּבְסֻלָּם צוֹרִי אוֹ מִצְרִי בִּזְמַן שֶׁהוּא קָבוּעַ בְּמַסְמֵר, עַל הַכֶּבֶשׁ, עַל הַקּוֹרָה וְעַל הַדֶּלֶת בִּזְמַן שֶׁהֵן עֲשׂוּיִין בְּטִיט אֲפִלּוּ מִצַּד אֶחָד, טְהוֹרִין. הַטָּהוֹר מַכֶּה אֶת הַטָּמֵא, טָהוֹר. הַטָּמֵא מַכֶּה אֶת הַטָּהוֹר, טָמֵא, שֶׁאִם יִמָּשֵׁךְ הַטָּהוֹר, הֲרֵי הַטָּמֵא נוֹפֵל: \n"
25
+ ],
26
+ [
27
+ "רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, נִדָּה שֶׁיָּשְׁבָה עִם הַטְּהוֹרָה בְּמִטָּה, כִּפָּה שֶׁבְּרֹאשָׁהּ טָמֵא מִדְרָס. יָשְׁבָה בִסְפִינָה, כֵּלִים שֶׁבְּרֹאשׁ הַנֵּס שֶׁבַּסְּפִינָה טְמֵאִין מִדְרָס. נוֹטֶלֶת עֲרֵבָה מְלֵאָה בְגָדִים, בִּזְמַן שֶׁמַּשָּׂאָן כָּבֵד, טְמֵאִין. בִּזְמַן שֶׁמַּשָּׂאָן קַל, טְהוֹרִין. זָב שֶׁהִקִּישׁ עַל כְּצוֹצְרָא, וְנָפַל כִּכָּר שֶׁל תְּרוּמָה, טָהוֹר: \n",
28
+ "הִקִּישׁ עַל הַמָּרִישׁ, עַל הַמַּלְבֵּן, עַל הַצִּנּוֹר, וְעַל הַדַּף, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא עָשׂוּי בַּחֲבָלִים, עַל הַתַּנּוּר, וְעַל הַיָּם, וְעַל אִצְטְרֻבָּל, וְעַל חֲמוֹר שֶׁל רֵחַיִם שֶׁל יָד, וְעַל סְאָה שֶׁל רֵחַיִם שֶׁל זֵיתִים, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אַף עַל קוֹרַת הַבַּלָּנִין, טָהוֹר: \n",
29
+ "הִקִּישׁ עַל הַדֶּלֶת, עַל הַנֶּגֶר, עַל הַמַּנְעוּל, עַל הַמָּשׁוֹט, וְעַל הַקֶּלֶת, וְעַל אִילָן שֶׁכֹּחוֹ רַע, וְעַל סוֹכָה שֶׁכֹּחָהּ רַע, עַל אִילָן יָפֶה, עַל סֻלָּם מִצְרִי בִּזְמַן שֶׁאֵינוֹ קָבוּעַ בְּמַסְמֵר, עַל הַכֶּבֶשׁ, עַל הַקּוֹרָה וְעַל הַדֶּלֶת בִּזְמַן שֶׁאֵינָן עֲשׂוּיִין בְּטִיט, טְמֵאִין. עַל הַשִּׁדָּה, עַל הַתֵּבָה וְעַל הַמִּגְדָּל, טְמֵאִין. רַבִּי נְחֶמְיָה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֲרִין בָּאֵלּוּ: \n",
30
+ "זָב שֶׁהָיָה מֻטָּל עַל חֲמִשָּׁה סַפְסָלִים אוֹ עַל חָמֵשׁ פֻּנְדִּיּוֹת, לְאָרְכָּן, טְמֵאִין. לְרָחְבָּן, טְהוֹרִין. יָשֵׁן, סָפֵק שֶׁנִּתְהַפֵּךְ עֲלֵיהֶן, טְמֵאִין. הָיָה מֻטָּל עַל שִׁשָּׁה כִסְיוֹת, שְׁתֵּי יָדָיו עַל שְׁנַיִם, שְׁתֵּי רַגְלָיו עַל שְׁנַיִם, רֹאשׁוֹ עַל אֶחָד, גּוּפוֹ עַל אֶחָד, אֵין טָמֵא אֶלָּא זֶה שֶׁתַּחַת הַגּוּף. עוֹמֵד עַל שְׁנֵי כִסְאוֹת, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אִם רְחוֹקִין זֶה מִזֶּה, טְהוֹרִין: \n",
31
+ "עֶשֶׂר טַלִּיּוֹת זוֹ עַל גַּב זוֹ, יָשֵׁן עַל גַּבֵּי הָעֶלְיוֹנָה, כֻּלָּן טְמֵאוֹת. הַזָּב בְּכַף מֹאזְנַיִם וּמִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב כְּנֶגְדּוֹ, כָּרַע הַזָּב, טְהוֹרִין. כָּרְעוּ הֵן, טְמֵאִין. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, בִּיחִידִי, טָמֵא. וּבִמְרֻבִּין, טָהוֹר, שֶׁאֵין אֶחָד נוֹשֵׂא אֶת רֻבּוֹ: \n",
32
+ "הַזָּב בְּכַף מֹאזְנַיִם וְאֳכָלִין וּמַשְׁקִין בְּכַף שְׁנִיָּה, טְמֵאִין. וּבַמֵּת, הַכֹּל טָהוֹר, חוּץ מִן הָאָדָם. זֶה חֹמֶר בַּזָּב מִבַּמֵּת. חֹמֶר בַּמֵּת מִבַּזָּב, שֶׁהַזָּב עוֹשֶׂה מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב מִתַּחְתָּיו לְטַמֵּא אָדָם וּלְטַמֵּא בְגָדִים, וְעַל גַּבָּיו מַדָּף לְטַמֵּא אֳכָלִין וּמַשְׁקִין, מַה שֶּׁאֵין הַמֵּת מְטַמֵּא. חֹמֶר בַּמֵּת, שֶׁהַמֵּת מְטַמֵּא בְאֹהֶל וּמְטַמֵּא טֻמְאַת שִׁבְעָה, מַה שֶּׁאֵין הַזָּב מְטַמֵּא: \n",
33
+ "הָיָה יוֹשֵׁב עַל גַּבֵּי הַמִּטָּה וְאַרְבַּע טַלִּיּוֹת תַּחַת אַרְבַּע רַגְלֵי הַמִּטָּה, טְמֵאוֹת, מִפְּנֵי שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לַעֲמֹד עַל שָׁלשׁ. רַבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֵר. הָיָה רוֹכֵב עַל גַּבֵּי בְהֵמָה וְאַרְבַּע טַלִּיּוֹת תַּחַת אַרְבַּע רַגְלֵי בְהֵמָה, טְהוֹרוֹת, מִפְּנֵי שֶׁהִיא יְכוֹלָה לַעֲמֹד עַל שְׁלשָׁה. הָיְתָה טַלִּית אַחַת תַּחַת שְׁנֵי יָדַיִם, תַּחַת שְׁנֵי רַגְלַיִם, תַּחַת יָד וָרֶגֶל, טְמֵאָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, הַסּוּס מְטַמֵּא בְרַגְלָיו וְהַחֲמוֹר בְּיָדָיו, שֶׁמִּשְׁעֶנֶת הַסּוּס עַל רַגְלָיו וּמִשְׁעֶנֶת הַחֲמוֹר עַל יָדָיו. יָשַׁב עַל קוֹרַת בֵּית הַבַּד, כֵּלִים שֶׁבָּעֵקֶל טְמֵאִין. עַל הַמַּכְבֵּשׁ שֶׁל כּוֹבֵס, כֵּלִים שֶׁתַּחְתָּיו, טְהוֹרִין. רַבִּי נְחֶמְיָה מְטַמֵּא: \n"
34
+ ],
35
+ [
36
+ "הַנּוֹגֵעַ בַּזָּב אוֹ שֶׁהַזָּב נוֹגֵע בּוֹ, הַמַּסִּיט אֶת הַזָּב אוֹ שֶׁהַזָּב מַסִּיטוֹ, מְטַמֵּא אֳכָלִים וּמַשְׁקִים וּכְלֵי שֶׁטֶף בְּמַגָּע, אֲבָל לֹא בְמַשָּׂא. כְּלָל אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, כָּל הַמְטַמֵּא בְגָדִים בִּשְׁעַת מַגָּעוֹ, מְטַמֵּא אֳכָלִים וּמַשְׁקִין לִהְיוֹת תְּחִלָּה, וְהַיָּדַיִם לִהְיוֹת שְׁנִיּוֹת, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא לֹא אָדָם וְלֹא כְלֵי חֶרֶס. לְאַחַר פְּרִישָׁתוֹ מִמְּטַמְּאָיו, מְטַמֵּא מַשְׁקִין לִהְיוֹת תְּחִלָּה, וְהָאֳכָלִין וְהַיָּדַיִם לִהְיוֹת שְׁנִיּוֹת, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא בְגָדִים: \n",
37
+ "וְעוֹד כְּלָל אַחֵר אָמְרוּ. כֹּל הַנִּשָּׂא עַל גַּבֵּי הַזָּב, טָמֵא. וְכֹל שֶׁהַזָּב נִשָּׂא עָלָיו, טָהוֹר, חוּץ מִן הָרָאוּי לְמִשְׁכָּב וּלְמוֹשָׁב וְהָאָדָם. כֵּיצַד. אֶצְבָּעוֹ שֶׁל זָב תַּחַת הַנִּדְבָּךְ, הַטָּהוֹר מִלְמַעְלָן, מְטַמֵּא שְׁנַיִם וּפוֹסֵל אֶחָד. פֵּרַשׁ, מְטַמֵּא אֶחָד וּפוֹסֵל אֶחָד. הַטָּמֵא מִלְמַעְלָן וְהַטָּהוֹר מִלְּמַטָּן, מְטַמֵּא שְׁנַיִם וּפוֹסֵל אֶחָד. פֵּרַשׁ, מְטַמֵא אֶחָד וּפוֹסֵל אֶחָד. הָאֳכָלִין וְהַמַּשְׁקִין, הַמִּשְׁכָּב, וְהַמּוֹשָׁב וְהַמַּדָּף מִלְמַעְלָן, מְטַמְּאִין שְׁנַיִם וּפוֹסְלִין אֶחָד. פֵּרְשׁוּ, מְטַמְּאִין אֶחָד וּפוֹסְלִין אֶחָד. וְהַמִּשְׁכָּב וְהַמּוֹשָׁב מִלְּמַטָּן, מְטַמְּאִין שְׁנַיִם וּפוֹסְלִין אֶחָד. פֵּרְשׁוּ, מְטַמְּאִין שְׁנַיִם וּפוֹסְלִין אֶחָד. הָאֳכָלִין וְהַמַּשְׁקִין וְהַמַּדָּף מִלְּמַטָּן, טְהוֹרִין: \n",
38
+ "מִפְּנֵי שֶׁאָמְרוּ, כֹּל הַנּוֹשֵׂא וְנִשָּׂא עַל גַּבֵּי מִשְׁכָּב, טָהוֹר, חוּץ מִן הָאָדָם. כֹּל הַנּוֹשֵׂא וְנִשָּׂא עַל גַּבֵּי הַנְּבֵלָה, טָהוֹר, חוּץ מִן הַמַּסִּיט. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אַף הַנּוֹשֵׂא. כֹּל הַנּוֹשֵׂא וְנִשָּׂא עַ�� גַּבֵּי הַמֵּת, טָהוֹר, חוּץ מִן הַמַּאֲהִיל, וְאָדָם בִּזְמַן שֶׁהוּא מַסִּיט: \n",
39
+ "מִקְצָת טָמֵא עַל הַטָּהוֹר וּמִקְצָת טָהוֹר עַל הַטָּמֵא, חִבּוּרֵי טָמֵא עַל הַטָּהוֹר וְחִבּוּרֵי טָהוֹר עַל הַטָּמֵא, טָמֵא. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, מִקְצָת טָמֵא עַל הַטָּהוֹר, טָמֵא. וּמִקְצָת טָהוֹר עַל הַטָּמֵא, טָהוֹר: \n",
40
+ "הַטָּמֵא עַל מִקְצָת הַמִּשְׁכָּב וְהַטָּהוֹר עַל מִקְצָת הַמִּשְׁכָּב, טָמֵא. מִקְצָת טָמֵא עַל הַמִּשְׁכָּב וּמִקְצָת טָהוֹר עַל הַמִּשְׁכָּב, טָהוֹר. נִמְצֵאת טֻמְאָה נִכְנֶסֶת לוֹ וְיוֹצֵאת מִמֶּנּוּ בְּמִעוּטוֹ. וְכֵן כִּכָּר שֶׁל תְּרוּמָה שֶׁהוּא נָתוּן עַל גַּבֵּי מִשְׁכָּב וְהַנְּיָר בֵּינְתַיִם, בֵּין מִלְמַעְלָן בֵּין מִלְּמַטָּן, טָהוֹר. וְכֵן בְּאֶבֶן הַמְנֻגַּעַת, טָהוֹר. רַבִּי שִׁמְעוֹן מְטַמֵּא בָזוֹ: \n",
41
+ "הַנּוֹגֵעַ בְּזָב, וּבְזָבָה, וּבְנִדָּה, וּבְיוֹלֶדֶת, וּבִמְצֹרָע, בְּמִשְׁכָּב, וּמוֹשָׁב, מְטַמֵּא שְׁנַיִם וּפוֹסֵל אֶחָד. פֵּרַשׁ, מְטַמֵּא אֶחָד וּפוֹסֵל אֶחָד, אֶחָד הַנּוֹגֵעַ וְאֶחָד הַמַּסִּיט וְאֶחָד הַנּוֹשֵׂא וְאֶחָד הַנִּשָּׂא: \n",
42
+ "הַנּוֹגֵעַ בְּזוֹבוֹ שֶׁל זָב, וּבְרֻקּוֹ, בְּשִׁכְבַת זַרְעוֹ, בְּמֵימֵי רַגְלָיו, וּבְדַם הַנִּדָּה, מְטַמֵּא שְׁנַיִם וּפוֹסֵל אֶחָד. פֵּרַשׁ, מְטַמֵּא אֶחָד וּפוֹסֵל אֶחָד, אֶחָד הַנּוֹגֵעַ וְאֶחָד הַמַּסִּיט. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אַף הַנּוֹשֵׂא: \n",
43
+ "הַנּוֹשֵׂא אֶת הַמֶּרְכָּב וְהַנִּשָּׂא עָלָיו וְהַמַּסִּיטוֹ, מְטַמֵּא שְׁנַיִם וּפוֹסֵל אֶחָד. פֵּרַשׁ, מְטַמֵּא אֶחָד וּפוֹסֵל אֶחָד. הַנּוֹשֵׂא אֶת הַנְּבֵלָה, וְאֶת מֵי חַטָּאת שֶׁיֶּשׁ בָּהֶם כְּדֵי הַזָּיָה, מְטַמֵּא שְׁנַיִם וּפוֹסֵל אֶחָד. פֵּרַשׁ, מְטַמֵּא אֶחָד וּפוֹסֵל אֶחָד: \n",
44
+ "הָאוֹכֵל מִנִּבְלַת עוֹף טָהוֹר וְהִיא בְּבֵית הַבְּלִיעָה, מְטַמֵּא שְׁנַיִם וּפוֹסֵל אֶחָד. הִכְנִיס רֹאשׁוֹ לַאֲוִיר הַתַּנּוּר, טָהוֹר, וְטָהוֹר הַתַּנּוּר. הֱקִיאָהּ אוֹ בְלָעָהּ, מְטַמֵּא אֶחָד וּפוֹסֵל אֶחָד. וּכְשֶׁהִיא בְתוֹךְ פִּיו, עַד שֶׁיִּבְלָעֶנָּה, טָהוֹר: \n",
45
+ "הַנּוֹגֵעַ בְּשֶׁרֶץ וּבְשִׁכְבַת זֶרַע, וּבִטְמֵא מֵת, וּבִמְצֹרָע בִּימֵי סָפְרוֹ, וּבְמֵי חַטָּאת שֶׁאֵין בָּהֶם כְּדֵי הַזָּיָה, וּבִנְבֵלָה, וּבְמֶרְכָּב, מְטַמֵּא אֶחָד וּפוֹסֵל אֶחָד. זֶה הַכְּלָל, כֹּל הַנּוֹגֵעַ בְּאַחַד מִכָּל אֲבוֹת הַטֻּמְאוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, מְטַמֵּא אֶחָד וּפוֹסֵל אֶחָד, חוּץ מִן הָאָדָם. פֵּרַשׁ, מְטַמֵּא אֶחָד וּפוֹסֵל אֶחָד: \n",
46
+ "בַּעַל קֶרִי, כְּמַגַּע שֶׁרֶץ. וּבוֹעֵל נִדָּה, כִּטְמֵא מֵת, אֶלָּא שֶׁחָמוּר מִמֶּנּוּ בּוֹעֵל נִדָּה, שֶׁהוּא מְטַמֵּא מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב טֻמְאָה קַלָּה לְטַמֵּא אֳכָלִין וּמַשְׁקִין: \n",
47
+ "אֵלּוּ פוֹסְלִים אֶת הַתְּרוּמָה. הָאוֹכֵל אֹכֶל רִאשׁוֹן, וְהָאוֹכֵל אֹכֶל שֵׁנִי, וְהַשּׁוֹתֶה מַשְׁקִין טְמֵאִין, וְהַבָּא רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ בְּמַיִם שְׁאוּבִין, וְטָהוֹר שֶׁנָּפְלוּ עַל רֹאשׁוֹ וְעַל רֻבּוֹ שְׁלשָׁה לֻגִּין מַיִם שְׁאוּבִין, וְהַסֵּפֶר, וְהַיָּדַיִם, וּטְבוּל יוֹם, וְהָאֳכָלִים וְהַכֵּלִים שֶׁנִּטְמְאוּ בְמַשְׁקִים: \n"
48
+ ]
49
+ ],
50
+ "versions": [
51
+ [
52
+ "Torat Emet 357",
53
+ "http://www.toratemetfreeware.com/index.html?downloads"
54
+ ]
55
+ ],
56
+ "heTitle": "משנה זבים",
57
+ "categories": [
58
+ "Mishnah",
59
+ "Seder Tahorot"
60
+ ],
61
+ "sectionNames": [
62
+ "Chapter",
63
+ "Mishnah"
64
+ ]
65
+ }