noahsantacruz
commited on
Commit
•
1051e22
1
Parent(s):
0ea2dd4
d16126362da3fccf4c80978e753b06fcb5143ecb6ca9f1346f01d221d67d96ea
Browse files- json/Musar/Rishonim/Bechinat Olam/English/Sefaria Community Translation.json +31 -0
- json/Musar/Rishonim/Bechinat Olam/English/merged.json +32 -0
- json/Musar/Rishonim/Bechinat Olam/Hebrew/Bechinat Olam, Vilna 1879.json +0 -0
- json/Musar/Rishonim/Bechinat Olam/Hebrew/merged.json +0 -0
- json/Musar/Rishonim/Iggeret HaRamban/English/La epístola del Rambam [es].json +35 -0
- json/Musar/Rishonim/Iggeret HaRamban/English/Sefaria Community Translation.json +37 -0
- json/Musar/Rishonim/Iggeret HaRamban/English/merged.json +36 -0
- json/Musar/Rishonim/Iggeret HaRamban/Hebrew/HeWiki.json +38 -0
- json/Musar/Rishonim/Iggeret HaRamban/Hebrew/merged.json +36 -0
- json/Musar/Rishonim/Kad HaKemach/English/Sefaria Community Translation.json +357 -0
- json/Musar/Rishonim/Kad HaKemach/English/merged.json +358 -0
- json/Musar/Rishonim/Kad HaKemach/Hebrew/Kad HaKemach, Warsaw 1872.json +0 -0
- json/Musar/Rishonim/Kad HaKemach/Hebrew/merged.json +0 -0
- json/Musar/Rishonim/Mivchar HaPeninim/English/A Choice of Pearls, English translation by B.H. Ascher, London 1859.json +0 -0
- json/Musar/Rishonim/Mivchar HaPeninim/English/Sefaria Community Translation.json +55 -0
- json/Musar/Rishonim/Mivchar HaPeninim/English/merged.json +0 -0
- json/Musar/Rishonim/Mivchar HaPeninim/Hebrew/Mivchar Hapeninim, London 1859.json +0 -0
- json/Musar/Rishonim/Mivchar HaPeninim/Hebrew/merged.json +0 -0
- json/Musar/Rishonim/Orchot Tzadikim/English/Orchot Tzaddikim, trans. Seymour J. Cohen [with corrections].json +46 -0
- json/Musar/Rishonim/Orchot Tzadikim/English/Orchot Tzaddikim, trans. Seymour J. Cohen, Ktav Pub House, 1982.json +0 -0
- json/Musar/Rishonim/Orchot Tzadikim/English/Sefaria Community Translation.json +134 -0
- json/Musar/Rishonim/Orchot Tzadikim/English/merged.json +0 -0
- json/Musar/Rishonim/Orchot Tzadikim/Hebrew/Orchot Tzadikim -- Vocalized.json +0 -0
- json/Musar/Rishonim/Orchot Tzadikim/Hebrew/Torat Emet 357.json +0 -0
- json/Musar/Rishonim/Orchot Tzadikim/Hebrew/Wikitext.json +118 -0
- json/Musar/Rishonim/Orchot Tzadikim/Hebrew/merged.json +0 -0
- json/Musar/Rishonim/Sefer HaYashar/English/Sefer Hayashar, trans. Seymour J. Cohen. 1973..json +0 -0
- json/Musar/Rishonim/Sefer HaYashar/English/merged.json +0 -0
- json/Musar/Rishonim/Sefer HaYashar/Hebrew/Torat Emet 357.json +0 -0
- json/Musar/Rishonim/Sefer HaYashar/Hebrew/merged.json +0 -0
- json/Musar/Rishonim/Sefer HaYirah/English/Sefer ha-Yirah, trans. Rabbi Justin S. Kerber, 2007.json +0 -0
- json/Musar/Rishonim/Sefer HaYirah/English/merged.json +0 -0
- json/Musar/Rishonim/Sefer HaYirah/Hebrew/Sefer HaYirah, Vilna 1886.json +354 -0
- json/Musar/Rishonim/Sefer HaYirah/Hebrew/merged.json +354 -0
- json/Musar/Rishonim/Sha'arei Teshuvah/English/Sefaria 2020 Edition, Translated by R. Francis Nataf.json +0 -0
- json/Musar/Rishonim/Sha'arei Teshuvah/English/Sefaria Community Translation.json +215 -0
- json/Musar/Rishonim/Sha'arei Teshuvah/English/merged.json +0 -0
- json/Musar/Rishonim/Sha'arei Teshuvah/Hebrew/Sefaria Vocalized Edition.json +0 -0
- json/Musar/Rishonim/Sha'arei Teshuvah/Hebrew/Torat Emet.json +0 -0
- json/Musar/Rishonim/Sha'arei Teshuvah/Hebrew/Wikisource Edition.json +0 -0
- json/Musar/Rishonim/Sha'arei Teshuvah/Hebrew/merged.json +0 -0
- json/Musar/Rishonim/Shekel HaKodesh/English/Shekel Hakodesh, trans. Hermann Gollancz, London 1919.json +0 -0
- json/Musar/Rishonim/Shekel HaKodesh/English/merged.json +0 -0
- json/Musar/Rishonim/Shekel HaKodesh/Hebrew/Shekel Hakodesh, London 1919.json +609 -0
- json/Musar/Rishonim/Shekel HaKodesh/Hebrew/merged.json +605 -0
- json/Musar/Rishonim/The Improvement of the Moral Qualities/English/The Improvement of the Moral Qualities, Stephen S. Wise, 1902.json +0 -0
- json/Musar/Rishonim/The Improvement of the Moral Qualities/Hebrew/Tikkun Middot HaNefesh, Jerusalem 1996.json +0 -0
- json/Musar/Rishonim/The Improvement of the Moral Qualities/Hebrew/merged.json +0 -0
- json/Musar/Rishonim/Yesod HaYirah/English/Yesod hayirah, trans. Hermann Gollancz, London 1919.json +338 -0
- json/Musar/Rishonim/Yesod HaYirah/English/merged.json +336 -0
json/Musar/Rishonim/Bechinat Olam/English/Sefaria Community Translation.json
ADDED
@@ -0,0 +1,31 @@
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
1 |
+
{
|
2 |
+
"language": "en",
|
3 |
+
"title": "Bechinat Olam",
|
4 |
+
"versionSource": "https://www.sefaria.org",
|
5 |
+
"versionTitle": "Sefaria Community Translation",
|
6 |
+
"actualLanguage": "en",
|
7 |
+
"languageFamilyName": "english",
|
8 |
+
"isBaseText": false,
|
9 |
+
"isSource": false,
|
10 |
+
"direction": "ltr",
|
11 |
+
"heTitle": "בחינת עולם",
|
12 |
+
"categories": [
|
13 |
+
"Musar",
|
14 |
+
"Rishonim"
|
15 |
+
],
|
16 |
+
"text": [
|
17 |
+
[
|
18 |
+
"The heavens are exalted, and the earth to the valley, and the breadth of the wise in heart is unexplored.",
|
19 |
+
"Loves the embrace of the roots of the quarry of his humanity.",
|
20 |
+
"There is no research into his wisdom and many of the heart research that is with him.",
|
21 |
+
"Many thoughts in the heart of the righteous, righteousness, love.",
|
22 |
+
"In him shall the Holy One of Israel be sanctified, and in his lips shall the God of glory be glorified....",
|
23 |
+
"There is no wisdom, and there is no counsel, and there is no understanding, and they have no shepherd.",
|
24 |
+
"Whoever humbles himself in the fullness of the whole will deny him."
|
25 |
+
]
|
26 |
+
],
|
27 |
+
"sectionNames": [
|
28 |
+
"Chapter",
|
29 |
+
"Paragraph"
|
30 |
+
]
|
31 |
+
}
|
json/Musar/Rishonim/Bechinat Olam/English/merged.json
ADDED
@@ -0,0 +1,32 @@
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
1 |
+
{
|
2 |
+
"title": "Bechinat Olam",
|
3 |
+
"language": "en",
|
4 |
+
"versionTitle": "merged",
|
5 |
+
"versionSource": "https://www.sefaria.org/Bechinat_Olam",
|
6 |
+
"text": [
|
7 |
+
[
|
8 |
+
"The heavens are exalted, and the earth to the valley, and the breadth of the wise in heart is unexplored.",
|
9 |
+
"Loves the embrace of the roots of the quarry of his humanity.",
|
10 |
+
"There is no research into his wisdom and many of the heart research that is with him.",
|
11 |
+
"Many thoughts in the heart of the righteous, righteousness, love.",
|
12 |
+
"In him shall the Holy One of Israel be sanctified, and in his lips shall the God of glory be glorified....",
|
13 |
+
"There is no wisdom, and there is no counsel, and there is no understanding, and they have no shepherd.",
|
14 |
+
"Whoever humbles himself in the fullness of the whole will deny him."
|
15 |
+
]
|
16 |
+
],
|
17 |
+
"versions": [
|
18 |
+
[
|
19 |
+
"Sefaria Community Translation",
|
20 |
+
"https://www.sefaria.org"
|
21 |
+
]
|
22 |
+
],
|
23 |
+
"heTitle": "בחינת עולם",
|
24 |
+
"categories": [
|
25 |
+
"Musar",
|
26 |
+
"Rishonim"
|
27 |
+
],
|
28 |
+
"sectionNames": [
|
29 |
+
"Chapter",
|
30 |
+
"Paragraph"
|
31 |
+
]
|
32 |
+
}
|
json/Musar/Rishonim/Bechinat Olam/Hebrew/Bechinat Olam, Vilna 1879.json
ADDED
The diff for this file is too large to render.
See raw diff
|
|
json/Musar/Rishonim/Bechinat Olam/Hebrew/merged.json
ADDED
The diff for this file is too large to render.
See raw diff
|
|
json/Musar/Rishonim/Iggeret HaRamban/English/La epístola del Rambam [es].json
ADDED
@@ -0,0 +1,35 @@
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
1 |
+
{
|
2 |
+
"language": "en",
|
3 |
+
"title": "Iggeret HaRamban",
|
4 |
+
"versionSource": "https://www.google.com/search?client=firefox-b-e&q=GOOGLE+ENGLISH+SPANISH",
|
5 |
+
"versionTitle": "La epístola del Rambam [es]",
|
6 |
+
"actualLanguage": "es",
|
7 |
+
"languageFamilyName": "spanish",
|
8 |
+
"isBaseText": false,
|
9 |
+
"isSource": false,
|
10 |
+
"direction": "ltr",
|
11 |
+
"heTitle": "אגרת הרמב\"ן",
|
12 |
+
"categories": [
|
13 |
+
"Musar",
|
14 |
+
"Rishonim"
|
15 |
+
],
|
16 |
+
"text": [
|
17 |
+
"Escucha, hijo mío, el pensamiento de tu padre, y no abandones la enseñanza de tu madre.” (Proverbios 1:8)",
|
18 |
+
"Acostúmbrate a hablar siempre con calma todas tus palabras, a todo hombre y en todo momento. Al hacerlo evitarás que tu ira se encienda, lo cual es un mal atributo que puede llevar al hombre a pecar. Y en consecuencia dijeron nuestros rabinos, que sus recuerdos sean una bendición: (Nedarim 22a) \"Cualquiera que se enoje, todo el Gehinnom tiene dominio sobre él, como dice: (Kohelet 11:10) 'Y quita la ira de tu corazón, y quita lo malo de tu carne', y 'malo' sólo puede significar Gehinnom, como dice (Proverbios 16:4): 'Y el pecador, él también tendrá su día malo'\".",
|
19 |
+
"Cuando te hayas liberado de la ira, la cualidad de la humildad entrará en tu corazón, que es la mejor de todas las buenas cualidades, como está escrito (Mishlei 22:4), \"La recompensa de la humildad es el temor de Di-s\".",
|
20 |
+
"A través de la humildad también llegarás a temer a Dios. Hará que siempre pienses (Pirkei Avot 3:1) \"de dónde vienes y hacia dónde vas\", y que mientras vivas solo eres como un gusano y una lombriz después de la muerte, y ante Quien darás cuenta en el juicio, al Rey Glorioso, como está escrito (I Reyes 8:27) (Crónicas II 6:18) \"Ni los cielos y los cielos de los cielos te pueden contener\" -- \"¡Cuánto menos los corazones de las personas! \"(Mishlei 15:11), También está escrito (Jeremías 23:24), \"¿No lleno yo los cielos y la tierra? dice el Señor\"....",
|
21 |
+
"Cuando pienses en todas estas cosas, llegarás a temer a Dios, quien te creó, y te protegerás de pecar y, por lo tanto, serás feliz con cualquier cosa que te suceda. Además, cuando actúes con humildad y modestia ante todos, y temas a Dios y (temas) al pecado, el resplandor de Su gloria y el espíritu de la Shejiná (Presencia Divina) reposarán sobre ti, y vivirás la vida del Mundo por Venir.",
|
22 |
+
"Y ahora, hijo mío, comprende y observa que quien se siente superior a los demás se rebela contra el Reino de los Cielos, porque se adorna con Sus vestiduras, como está escrito (Salmos 93:1): El Señor reina , Viste ropas de orgullo\".",
|
23 |
+
"¿Qué motivo tiene uno para el orgullo? ¿Quizás su riqueza? “El Señor empobrece y enriquece” (I Samuel 2:7). ¿Quizás su honor? Pertenece a Dios, como está escrito (I Crónicas 29:12), \"La riqueza y el honor vienen de ti\". Entonces, ¿cómo podría uno adornarse con el honor de Di-s? Y el que se enorgullece de su sabiduría seguramente debe saber que Dios \"hace callar a los consejeros y quita el razonamiento de los sabios\" (Job 12:20). Así, todos son iguales ante Dios, ya que con su ira abate a los soberbios y cuando quiere levanta a los de abajo. ¡Así que humíllate y Di-s te levantará!",
|
24 |
+
"Por lo tanto, ahora les explicaré cómo comportarse siempre con humildad. Habla suavemente en todo momento, con la cabeza inclinada, los ojos mirando al suelo y el corazón centrado en Dios. No mires a la cara a la persona con la que estás hablando. Considera a todos como superiores a ti mismo. Si es sabio o rico, debes respetarlo. Si él es pobre y tú eres más rico o más sabio que él, considérate más culpable que él, y que él es más digno que tú, ya que cuando él peca lo hace sin darse cuenta, ¡mientras que tú actúas a sabiendas!",
|
25 |
+
"En todas tus acciones, palabras y pensamientos, considérate siempre que estás ante Dios, con Su Shejiná (Presencia Divina) sobre ti, porque Su gloria llena el mundo entero. Habla con temor y asombro, como un siervo en presencia de su amo.",
|
26 |
+
"Actúa con moderación delante de todos. Cuando alguien te llame, no respondas en voz alta, sino con calma, como quien está ante su señor.",
|
27 |
+
"Pon diligencia al estudio de la Torá constantemente, para que puedas cumplir sus mandamientos. Cuando te levantes de tu aprendizaje reflexiona cuidadosamente sobre lo que has estudiado, para encontrar en ello una lección que puedas poner en práctica. Examina tus acciones cada mañana y cada tarde, y así estarás siempre en proceso de volver (a Dios).",
|
28 |
+
"Elimina todas las preocupaciones mundanas de tu corazón durante la oración. Prepara tu corazón ante Dios, purifica tus pensamientos y piensa en las palabras antes de pronunciarlas.",
|
29 |
+
"Haz esto todos los días de tu vida, en todas tus actividades y no llegarás a pecar. De esta manera todas tus palabras, obras y pensamientos serán adecuados, tus oraciones serán puras, claras, limpias, apropiadas y agradables a Dios, como está escrito (Salmo 10:17), \"Cuando el corazón de ellos se dirige a ti, escúchalos\".",
|
30 |
+
"Lee esta carta al menos una vez a la semana y no menos. Cúmplela, y al hacerlo, camina con ella para siempre en los caminos del Señor, bendito sea Él, para que tengas éxito en todos tus caminos. Así es como tendrás éxito y merecerás el Mundo por Venir que está reservado para los justos. Cada día que leas esta carta, el cielo responderá a cualquier petición que surja en tu corazón, para siempre. ¡Amén, Selah!"
|
31 |
+
],
|
32 |
+
"sectionNames": [
|
33 |
+
"Paragraph"
|
34 |
+
]
|
35 |
+
}
|
json/Musar/Rishonim/Iggeret HaRamban/English/Sefaria Community Translation.json
ADDED
@@ -0,0 +1,37 @@
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
1 |
+
{
|
2 |
+
"language": "en",
|
3 |
+
"title": "Iggeret HaRamban",
|
4 |
+
"versionSource": "https://www.sefaria.org",
|
5 |
+
"versionTitle": "Sefaria Community Translation",
|
6 |
+
"license": "CC0",
|
7 |
+
"versionTitleInHebrew": "תרגום קהילת ספריא",
|
8 |
+
"actualLanguage": "en",
|
9 |
+
"languageFamilyName": "english",
|
10 |
+
"isBaseText": false,
|
11 |
+
"isSource": false,
|
12 |
+
"direction": "ltr",
|
13 |
+
"heTitle": "אגרת הרמב\"ן",
|
14 |
+
"categories": [
|
15 |
+
"Musar",
|
16 |
+
"Rishonim"
|
17 |
+
],
|
18 |
+
"text": [
|
19 |
+
"\"Listen, my son, to the thought of your father, and do not forsake the teaching of your mother.\" (Proverbs 1:8)",
|
20 |
+
"Accustom yourself to always speak all of your words calmly, to every man and at every time. In doing so you will prevent your anger from flaring, which is a bad attribute in a man which may cause him to sin. And accordingly said our Rabbis, may their memories be a blessing: (Nedarim 22a) \"Anyone who gets angry - all of Gehinnom holds sway over him, as it says: (Kohelet 11:10) 'And remove the anger from your heart, and take away the bad from your flesh', and 'bad' can only mean Gehinnom, as it says (Proverbs 16:4): 'And the sinner, he too, will have his day of bad'.\"",
|
21 |
+
"When you will have freed yourself from anger, the quality of humility will enter your heart which is the best of all good traits, as is written(Mishlei 22:4), \"The return for humility is fear of G-d.\"",
|
22 |
+
"Through humility you will also come to fear God. It will cause you to always think about (Pirkei Avot 3:1) \"where you came from and where you are going,\" and that while alive you are only like a maggot and a worm as after death, and before Whom you will eventually stand for judgment, the Glorious King, as it is written (I Kings 8:27) (Chronicles II 6:18) \"Even the heaven and the heavens of heaven cannot contain You\" -- \"How much less the hearts of people!\"(Mishlei 15:11), It is also written (Jeremiah 23:24), \"Do I not fill heaven and earth? says the Lord.\" ",
|
23 |
+
"When you think about all these things, you will come to fear God who created you, and you will protect yourself from sinning and thereby be happy with whatever happens to you. Also, when you act humbly and modestly before everyone, and fear God and (fear) sin, the radiance of His glory and the spirit of the Shechina (Divine Presence) will rest upon you, and you will live the life of the World to Come!",
|
24 |
+
"And now, my son, understand and observe that whoever feels that he is greater than others is rebelling against the Kingship of Heaven, because he is adorning himself with His garments, as it is written (Psalms 93:1), \"The Lord reigns, He wears clothes of pride.\" ",
|
25 |
+
"What cause does one have for pride? Perhaps his wealth? \"The Lord impoverishes and enriches\" (I Samuel 2:7). Perhaps his honor? It belongs to God, as it is written (I Chronicles 29:12), \"Wealth and honor come from You.\" So how could one adorn himself with G-d's honor? And one who prides himself in his wisdom surely knows that God \"takes away the speech of assured men and reasoning from the sages\" (Job 12:20). Thus, all are equal before God, since with His anger He lowers the proud and when He wishes He raises the low. So humble yourself and G-d will raise you up!",
|
26 |
+
"Therefore, I will now explain to you how to always behave humbly. Speak gently at all times, with your head bowed, your eyes looking down to the ground and your heart focusing on God. Don't look at the face of the person to whom you are speaking. Consider everyone as greater than yourself. If he is wise or wealthy, you should give him respect. If he is poor and you are wealthier or wiser than he, consider yourself to be more guilty than he, and that he is more worthy than you, since when he sins it is inadvertent, while you act knowingly!",
|
27 |
+
"In all your actions, words and thoughts, always regard yourself as standing before God, with His Shechinah (Divine Presence) above you, for His glory fills the whole world. Speak with fear and awe, as a servant in the presence of his master. ",
|
28 |
+
"Act with restraint in front of everyone. When someone calls you, don't answer loudly, but calmly, as one who stands before his master.",
|
29 |
+
"Take heed to study Torah constantly, so you will be able to fulfill its commands. When you arise from your learning reflect carefully on what you have studied, to find a lesson in it that you can be put into practice. Examine your actions every morning and evening, and in this way every one of your days will be spent in returning (to God).",
|
30 |
+
"Remove all worldly concerns from your heart during prayer. Prepare your heart before God, purify your thoughts and think about the words before you utter them. ",
|
31 |
+
"Do this each and every day of your life, in all of your activities and you will not come to sin. This way all your words, deeds and thoughts will be proper, your prayers will be pure, clear, clean, appropriate and acceptable to God, as it is written (Psalms 10:17), \"When their heart is directed to You, listen to them.\" ",
|
32 |
+
"Read this letter at least once a week and not less. Fulfill it, and in so doing, walk with it forever in the ways of the Lord, may He be blessed, so that you will succeed in all your ways. This is how you will succeed and merit the World to Come which is reserved for the righteous. Every day that you shall read this letter, heaven shall answer whatever arises in your heart to request, forever. Amen, Sela! "
|
33 |
+
],
|
34 |
+
"sectionNames": [
|
35 |
+
"Paragraph"
|
36 |
+
]
|
37 |
+
}
|
json/Musar/Rishonim/Iggeret HaRamban/English/merged.json
ADDED
@@ -0,0 +1,36 @@
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
1 |
+
{
|
2 |
+
"title": "Iggeret HaRamban",
|
3 |
+
"language": "en",
|
4 |
+
"versionTitle": "merged",
|
5 |
+
"versionSource": "https://www.sefaria.org/Iggeret_HaRamban",
|
6 |
+
"text": [
|
7 |
+
"\"Listen, my son, to the thought of your father, and do not forsake the teaching of your mother.\" (Proverbs 1:8)",
|
8 |
+
"Accustom yourself to always speak all of your words calmly, to every man and at every time. In doing so you will prevent your anger from flaring, which is a bad attribute in a man which may cause him to sin. And accordingly said our Rabbis, may their memories be a blessing: (Nedarim 22a) \"Anyone who gets angry - all of Gehinnom holds sway over him, as it says: (Kohelet 11:10) 'And remove the anger from your heart, and take away the bad from your flesh', and 'bad' can only mean Gehinnom, as it says (Proverbs 16:4): 'And the sinner, he too, will have his day of bad'.\"",
|
9 |
+
"When you will have freed yourself from anger, the quality of humility will enter your heart which is the best of all good traits, as is written(Mishlei 22:4), \"The return for humility is fear of G-d.\"",
|
10 |
+
"Through humility you will also come to fear God. It will cause you to always think about (Pirkei Avot 3:1) \"where you came from and where you are going,\" and that while alive you are only like a maggot and a worm as after death, and before Whom you will eventually stand for judgment, the Glorious King, as it is written (I Kings 8:27) (Chronicles II 6:18) \"Even the heaven and the heavens of heaven cannot contain You\" -- \"How much less the hearts of people!\"(Mishlei 15:11), It is also written (Jeremiah 23:24), \"Do I not fill heaven and earth? says the Lord.\" ",
|
11 |
+
"When you think about all these things, you will come to fear God who created you, and you will protect yourself from sinning and thereby be happy with whatever happens to you. Also, when you act humbly and modestly before everyone, and fear God and (fear) sin, the radiance of His glory and the spirit of the Shechina (Divine Presence) will rest upon you, and you will live the life of the World to Come!",
|
12 |
+
"And now, my son, understand and observe that whoever feels that he is greater than others is rebelling against the Kingship of Heaven, because he is adorning himself with His garments, as it is written (Psalms 93:1), \"The Lord reigns, He wears clothes of pride.\" ",
|
13 |
+
"What cause does one have for pride? Perhaps his wealth? \"The Lord impoverishes and enriches\" (I Samuel 2:7). Perhaps his honor? It belongs to God, as it is written (I Chronicles 29:12), \"Wealth and honor come from You.\" So how could one adorn himself with G-d's honor? And one who prides himself in his wisdom surely knows that God \"takes away the speech of assured men and reasoning from the sages\" (Job 12:20). Thus, all are equal before God, since with His anger He lowers the proud and when He wishes He raises the low. So humble yourself and G-d will raise you up!",
|
14 |
+
"Therefore, I will now explain to you how to always behave humbly. Speak gently at all times, with your head bowed, your eyes looking down to the ground and your heart focusing on God. Don't look at the face of the person to whom you are speaking. Consider everyone as greater than yourself. If he is wise or wealthy, you should give him respect. If he is poor and you are wealthier or wiser than he, consider yourself to be more guilty than he, and that he is more worthy than you, since when he sins it is inadvertent, while you act knowingly!",
|
15 |
+
"In all your actions, words and thoughts, always regard yourself as standing before God, with His Shechinah (Divine Presence) above you, for His glory fills the whole world. Speak with fear and awe, as a servant in the presence of his master. ",
|
16 |
+
"Act with restraint in front of everyone. When someone calls you, don't answer loudly, but calmly, as one who stands before his master.",
|
17 |
+
"Take heed to study Torah constantly, so you will be able to fulfill its commands. When you arise from your learning reflect carefully on what you have studied, to find a lesson in it that you can be put into practice. Examine your actions every morning and evening, and in this way every one of your days will be spent in returning (to God).",
|
18 |
+
"Remove all worldly concerns from your heart during prayer. Prepare your heart before God, purify your thoughts and think about the words before you utter them. ",
|
19 |
+
"Do this each and every day of your life, in all of your activities and you will not come to sin. This way all your words, deeds and thoughts will be proper, your prayers will be pure, clear, clean, appropriate and acceptable to God, as it is written (Psalms 10:17), \"When their heart is directed to You, listen to them.\" ",
|
20 |
+
"Read this letter at least once a week and not less. Fulfill it, and in so doing, walk with it forever in the ways of the Lord, may He be blessed, so that you will succeed in all your ways. This is how you will succeed and merit the World to Come which is reserved for the righteous. Every day that you shall read this letter, heaven shall answer whatever arises in your heart to request, forever. Amen, Sela! "
|
21 |
+
],
|
22 |
+
"versions": [
|
23 |
+
[
|
24 |
+
"Sefaria Community Translation",
|
25 |
+
"https://www.sefaria.org"
|
26 |
+
]
|
27 |
+
],
|
28 |
+
"heTitle": "אגרת הרמב\"ן",
|
29 |
+
"categories": [
|
30 |
+
"Musar",
|
31 |
+
"Rishonim"
|
32 |
+
],
|
33 |
+
"sectionNames": [
|
34 |
+
"Paragraph"
|
35 |
+
]
|
36 |
+
}
|
json/Musar/Rishonim/Iggeret HaRamban/Hebrew/HeWiki.json
ADDED
@@ -0,0 +1,38 @@
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
1 |
+
{
|
2 |
+
"language": "he",
|
3 |
+
"title": "Iggeret HaRamban",
|
4 |
+
"versionSource": "https://he.wikisource.org/wiki/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9F",
|
5 |
+
"versionTitle": "HeWiki",
|
6 |
+
"status": "locked",
|
7 |
+
"license": "CC-BY-SA",
|
8 |
+
"actualLanguage": "he",
|
9 |
+
"languageFamilyName": "hebrew",
|
10 |
+
"isBaseText": true,
|
11 |
+
"isSource": true,
|
12 |
+
"isPrimary": true,
|
13 |
+
"direction": "rtl",
|
14 |
+
"heTitle": "אגרת הרמב\"ן",
|
15 |
+
"categories": [
|
16 |
+
"Musar",
|
17 |
+
"Rishonim"
|
18 |
+
],
|
19 |
+
"text": [
|
20 |
+
"\"שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ, וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ\" (משלי א ח).",
|
21 |
+
"תִּתְנַהֵג תָּמִיד לְדַבֵּר כָּל דְּבָרֶיךָ בְּנַחַת, לְכָל אָדָם וּבְכָל עֵת, וּבַזֶּה תִּנָּצֵל מִן הַכַּעַס, שֶׁהִיא מִדָּה רָעָה לְהַחְטִיא בְּנֵי אָדָם. וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז\"ל (נדרים כב ע\"א): כָּל הַכּוֹעֵס – כָּל מִינֵי גֵיהִנּוֹם שׁוֹלְטִים בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת יא י): \"וְהָסֵר כַּעַס מִלִּבֶּךָ, וְהַעֲבֵר רָעָה מִבְּשָׂרֶךָ\". וְאֵין \"רָעָה\" אֶלָּא גֵיהִנּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי טז ד): \"וְגַם רָשָׁע לְיוֹם רָעָה\".",
|
22 |
+
"וְכַאֲשֶׁר תִּנָּצֵל מִן הַכַּעַס, תַּעֲלֶה עַל לִבְּךָ מִדַּת הָעֲנָוָה, שֶׁהִיא מִדָּה טוֹבָה מִכָּל מִדּוֹת טוֹבוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כב ד): \"עֵקֶב עֲנָוָה, יִרְאַת ה'\".",
|
23 |
+
"וּבַעֲבוּר הָעֲנָוָה, תַּעֲלֶה עַל לִבְּךָ מִדַּת הַיִּרְאָה, כִּי תִתֵּן אֶל לִבְּךָ תָּמִיד: מֵאַיִן בָּאתָ, וּלְאַן אַתָּה הוֹלֵךְ; וְשֶׁאַתָּה רִמָּה וְתוֹלֵעָה בְּחַיֶּיךָ, וְאַף כִּי בְּמוֹתָךְ; וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן, לִפְנֵי מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר (דה\"ב ו יח): \"הִנֵּה שָׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ\", אַף כִּי לִבּוֹת בְּנֵי אָדָם (ע\"פ משלי טו יא). וְנֶאֱמַר (ירמיהו כג כד): \"הֲלֹא אֵת הַשָׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא, נְאֻם ה'\".",
|
24 |
+
"וְכַאֲשֶׁר תַּחֲשֹׁב אֶת כָּל אֵלֶּה, תִּירָא מִבּוֹרְאֶךָ וְתִשָּׁמֵר מִן הַחֵטְא, וּבַמִּדוֹת הָאֵלֶּה תִּהְיֶה שָֹמֵחַ בְּחֶלְקֶךָ. וְכַאֲשֶׁר תִּתְנַהֵג בְּמִדַּת הָעֲנָוָה לְהִתְבּוֹשֵׁשׁ מִכָּל אָדָם, וּלְהִתְפַּחֵד מִמֶּנּוּ וּמִן הַחֵטְא – אָז תִּשְׁרֶה עָלֶיךָ רוּחַ הַשְּׁכִינָה, וְזִיו כְּבוֹדָהּ, וְחַיֵּי עוֹלָם הַבָּא.",
|
25 |
+
"וְעַתָּה בְּנִי דַע וּרְאֵה, כִּי הַמִּתְגָּאֶה בְּלִבּוֹ עַל הַבְּרִיוֹת – מוֹרֵד הוּא בְּמַלְכוּת שָׁמַיִם, כִּי מִתְפָּאֵר הוּא בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת שָׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים צג א): \"ה' מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵש\", וגו'.",
|
26 |
+
"וּבַמֶה יִתְגָּאֵה לֵב הָאָדָם? אִם בְּעֹשֶׁר – \"ה' מוֹרִישׁ וּמַעֲשִׁיר\" (שמ\"א ב ז). וְאִם בְּכָבוֹד – הֲלֹא לֵאלֹהִים הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (דה\"א כט יב): \"וְהָעֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְפָנֶיךָ\", וְאֵיךְ מִתְפָּאֵר בִּכְבוֹד קוֹנוֹ? וְאִם מִתְפָּאֵר בְּחָכְמָה: \"מֵסִיר שָֹפָה לְנֶאֱמָנִים, וְטַעַם זְקֵנִים יִקַח\" (איוב יב כ). נִמְצָא: הַכָּל שָׁוֶה לִפְנֵי הַמָּקוֹם, כִּי בְאַפּוֹ מַשְׁפִּיל גֵּאִים, וּבִרְצוֹנוֹ מַגְבִּיהַ שְׁפָלִים. לָכֵן הַשְׁפִּיל עַצְמְךָ, וִינַשַֹּאֲךָ הַמָּקוֹם.",
|
27 |
+
"עַל כֵּן אַפָרֵשׁ לְךָ אֵיךְ תִּתְנַהֵג בְּמִדַּת הָעֲנָוָה, לָלֶכֶת בָּהּ תָּמִיד: כָּל דְבָרֶיךָ יִהְיוּ בְּנַחַת, וְרֹאשְׁךָ כָּפוּף; וְעֵינֶךָ יַבִּיטוּ לְמַטָּה לָאָרֶץ, וְלִבְּךָ לְמַעֲלָה; וְאַל תַּבִּיט בִּפְנֵי אָדָם בְּדַבֶּרְךָ עִמוֹ. וְכָל אָדָם יִהְיֶה גָדוֹל מִמְךָ בְּעֵינֶיךָ: אִם חָכָם אוֹ עָשִׁיר הוּא – עָלֶיךָ לְכַבְּדוֹ. וְאִם רָשׁ הוּא, וְאַתָּה עָשִׁיר אוֹ חָכָם מִמֶנוּ – חֲשֹׁב בְּלִבְּךָ כִּי אַתָּה חַיָּב מִמֶנוּ, וְהוּא זַכַּאי מִמְךָ, שֶׁאִם הוּא חוֹטֵא – הוּא שׁוֹגֵג, וְאַתָּה מֵזִיד.",
|
28 |
+
"בְּכָל דְּבָרֶיךָ וּמַעֲשֶֹיךָ וּמַחְשְׁבוֹתֶיךָ, וּבְכָל עֵת – חֲשׁוֹב בְּלִבָּךְ כְּאִלוּ אַתָּה עוֹמֵד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּשְׁכִינָתוֹ עָלֶיךָ, כִּי כְּבוֹדוֹ מָלֵא הָעוֹלָם. וּדְבָרֶיךָ יִהְיוּ בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה, כְּעֶבֶד לִפְנֵי רַבּוֹ.",
|
29 |
+
"וְתִתְבַּיֵּשׁ מִכָּל אָדָם. וְאִם יִקְרָאֲךָ אִישׁ – אַל תַּעֲנֵהוּ בְּקוֹל רָם, רַק בְּנַחַת כְּעוֹמֵד לִפְנֵי רַבּוֹ.",
|
30 |
+
"וֶהֱוֵי זָהִיר לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה תָּמִיד, אֲשֶׁר תּוּכַל לְקַיְּמָהּ. וְכַאֲשֶׁר תָּקוּם מִן הַסֵּפֶר – תְּחַפֵּשֹ בַּאֲשֶׁר לָמַדְתָּ אִם יֵשׁ בּוֹ דָבָר אֲשֶׁר תּוּכַל לְקַיְּמוֹ. וּתְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשֶֹיךָ בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב, וּבָזֶה יִהְיוּ כָּל יָמֶיךָ בִּתְשׁוּבָה.",
|
31 |
+
"וְהַסֵר כָּל דִבְרֵי הָעוֹלָם מִלִבְּךָ בְּעֵת הַתְּפִלָּה, וְהָכֵן לִבְּךָ לִפְנֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא. וְטַהֵר רַעֲיוֹנֶיךָ, וַחֲשֹׁב הַדִּבּוּר קֹדֶם שֶׁתּוֹצִיאֶנּוּ מִפִּיךָ.",
|
32 |
+
"וְכֵן תַּעֲשֶֹה כָּל יְמֵי חַיֵּי הֶבְלֶךָ בְּכָל דָּבָר וְדָבָר, וְלֹא תֶחֱטָא. וּבָזֶּה יִהְיוּ דְּבָרֶיךָ וּמַעֲשֶֹיךָ וּמַחְשְׁבוֹתֶיךָ יְשָׁרִים; וּתְפִלָּתְךָ תִּהְיֶה זַכָּה וּבָרָה וּנְקִיָּה, וּמְכֻוֶּנֶת וּמְקֻבֶּלֶת לִפְנֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים י יז): \"תָּכִין לִבָּם – תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ\".",
|
33 |
+
"תִּקְרָא הָאִגֶּרֶת הַזֹּאת פַּעַם אַחַת בְּשָׁבוּעַ וְלֹא תִפְחֹת, לְקַיְּמָהּ וְלָלֶכֶת בָּהּ תָּמִיד אַחַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לְמַעַן תַּצְלִיחַ בְּכָל דְּרָכֶיךָ, וְתִזְכֶּה לָעוֹלָם הַבָּא הַצָּפוּן לַצַּדִּיקִים. וּבְכָל יוֹם שֶׁתִּקְרָאֶנָּה – יַעֲנוּךָ מִן הַשָּׁמַיִם כַּאֲשֶׁר יַעֲלֶה עַל לִבְּךָ לִשְׁאֹל, עַד עוֹלָם. אָמֵן סֶלָה."
|
34 |
+
],
|
35 |
+
"sectionNames": [
|
36 |
+
"Paragraph"
|
37 |
+
]
|
38 |
+
}
|
json/Musar/Rishonim/Iggeret HaRamban/Hebrew/merged.json
ADDED
@@ -0,0 +1,36 @@
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
1 |
+
{
|
2 |
+
"title": "Iggeret HaRamban",
|
3 |
+
"language": "he",
|
4 |
+
"versionTitle": "merged",
|
5 |
+
"versionSource": "https://www.sefaria.org/Iggeret_HaRamban",
|
6 |
+
"text": [
|
7 |
+
"\"שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ, וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ\" (משלי א ח).",
|
8 |
+
"תִּתְנַהֵג תָּמִיד לְדַבֵּר כָּל דְּבָרֶיךָ בְּנַחַת, לְכָל אָדָם וּבְכָל עֵת, וּבַזֶּה תִּנָּצֵל מִן הַכַּעַס, שֶׁהִיא מִדָּה רָעָה לְהַחְטִיא בְּנֵי אָדָם. וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז\"ל (נדרים כב ע\"א): כָּל הַכּוֹעֵס – כָּל מִינֵי גֵיהִנּוֹם שׁוֹלְטִים בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת יא י): \"וְהָסֵר כַּעַס מִלִּבֶּךָ, וְהַעֲבֵר רָעָה מִבְּשָׂרֶךָ\". וְאֵין \"רָעָה\" אֶלָּא גֵיהִנּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי טז ד): \"וְגַם רָשָׁע לְיוֹם רָעָה\".",
|
9 |
+
"וְכַאֲשֶׁר תִּנָּצֵל מִן הַכַּעַס, תַּעֲלֶה עַל לִבְּךָ מִדַּת הָעֲנָוָה, שֶׁהִיא מִדָּה טוֹבָה מִכָּל מִדּוֹת טוֹבוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כב ד): \"עֵקֶב עֲנָוָה, יִרְאַת ה'\".",
|
10 |
+
"וּבַעֲבוּר הָעֲנָוָה, תַּעֲלֶה עַל לִבְּךָ מִדַּת הַיִּרְאָה, כִּי תִתֵּן אֶל לִבְּךָ תָּמִיד: מֵאַיִן בָּאתָ, וּלְאַן אַתָּה הוֹלֵךְ; וְשֶׁאַתָּה רִמָּה וְתוֹלֵעָה בְּחַיֶּיךָ, וְאַף כִּי בְּמוֹתָךְ; וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן, לִפְנֵי מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר (דה\"ב ו יח): \"הִנֵּה שָׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ\", אַף כִּי לִבּוֹת בְּנֵי אָדָם (ע\"פ משלי טו יא). וְנֶאֱמַר (ירמיהו כג כד): \"הֲלֹא אֵת הַשָׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא, נְאֻם ה'\".",
|
11 |
+
"וְכַאֲשֶׁר תַּחֲשֹׁב אֶת כָּל אֵלֶּה, תִּירָא מִבּוֹרְאֶךָ וְתִשָּׁמֵר מִן הַחֵטְא, וּבַמִּדוֹת הָאֵלֶּה תִּהְיֶה שָֹמֵחַ בְּחֶלְקֶךָ. וְכַאֲשֶׁר תִּתְנַהֵג בְּמִדַּת הָעֲנָוָה לְהִתְבּוֹשֵׁשׁ מִכָּל אָדָם, וּלְהִתְפַּחֵד מִמֶּנּוּ וּמִן הַחֵטְא – אָז תִּשְׁרֶה עָלֶיךָ רוּחַ הַשְּׁכִינָה, וְזִיו כְּבוֹדָהּ, וְחַיֵּי עוֹלָם הַבָּא.",
|
12 |
+
"וְעַתָּה בְּנִי דַע וּרְאֵה, כִּי הַמִּתְגָּאֶה בְּלִבּוֹ עַל הַבְּרִיוֹת – מוֹרֵד הוּא בְּמַלְכוּת שָׁמַיִם, כִּי מִתְפָּאֵר הוּא בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת שָׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים צג א): \"ה' מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵש\", וגו'.",
|
13 |
+
"וּבַמֶה יִתְגָּאֵה לֵב הָאָדָם? אִם בְּעֹשֶׁר – \"ה' מוֹרִישׁ וּמַעֲשִׁיר\" (שמ\"א ב ז). וְאִם בְּכָבוֹד – הֲלֹא לֵאלֹהִים הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (דה\"א כט יב): \"וְהָעֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְפָנֶיךָ\", וְאֵיךְ מִתְפָּאֵר בִּכְבוֹד קוֹנוֹ? וְאִם מִתְפָּאֵר בְּחָכְמָה: \"מֵסִיר שָֹפָה לְנֶאֱמָנִים, וְטַעַם זְקֵנִים יִקַח\" (איוב יב כ). נִמְצָא: הַכָּל שָׁוֶה לִפְנֵי הַמָּקוֹם, כִּי בְאַפּוֹ מַשְׁפִּיל גֵּאִים, וּבִרְצוֹנוֹ מַגְבִּיהַ שְׁפָלִים. לָכֵן הַשְׁפִּיל עַצְמְךָ, וִינַשַֹּאֲךָ הַמָּקוֹם.",
|
14 |
+
"עַל כֵּן אַפָרֵשׁ לְךָ אֵיךְ תִּתְנַהֵג בְּמִדַּת הָעֲנָוָה, לָלֶכֶת בָּהּ תָּמִיד: כָּל דְבָרֶיךָ יִהְיוּ בְּנַחַת, וְרֹאשְׁךָ כָּפוּף; וְעֵינֶךָ יַבִּיטוּ לְמַטָּה לָאָרֶץ, וְלִבְּךָ לְמַעֲלָה; וְאַל תַּבִּיט בִּפְנֵי אָדָם בְּדַבֶּרְךָ עִמוֹ. וְכָל אָדָם יִהְיֶה גָדוֹל מִמְךָ בְּעֵינֶיךָ: אִם חָכָם אוֹ עָשִׁיר הוּא – עָלֶיךָ לְכַבְּדוֹ. וְאִם רָשׁ הוּא, וְאַתָּה עָשִׁיר אוֹ חָכָם מִמֶנוּ – חֲשֹׁב בְּלִבְּךָ כִּי אַתָּה חַיָּב מִמֶנוּ, וְהוּא זַכַּאי מִמְךָ, שֶׁאִם הוּא חוֹטֵא – הוּא שׁוֹגֵג, וְאַתָּה מֵזִיד.",
|
15 |
+
"בְּכָל דְּבָרֶיךָ וּמַעֲשֶֹיךָ וּמַחְשְׁבוֹתֶיךָ, וּבְכָל עֵת – חֲשׁוֹב בְּלִבָּךְ כְּאִלוּ אַתָּה עוֹמֵד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּשְׁכִינָתוֹ עָלֶיךָ, כִּי כְּבוֹדוֹ מָלֵא הָעוֹלָם. וּדְבָרֶיךָ יִהְיוּ בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה, כְּעֶבֶד לִפְנֵי רַבּוֹ.",
|
16 |
+
"וְתִתְבַּיֵּשׁ מִכָּל אָדָם. וְאִם יִקְרָאֲךָ אִישׁ – אַל תַּעֲנֵהוּ בְּקוֹל רָם, רַק בְּנַחַת כְּעוֹמֵד לִפְנֵי רַבּוֹ.",
|
17 |
+
"וֶהֱוֵי זָהִיר לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה תָּמִיד, אֲשֶׁר תּוּכַל לְקַיְּמָהּ. וְכַאֲשֶׁר תָּקוּם מִן הַסֵּפֶר – תְּחַפֵּשֹ בַּאֲשֶׁר לָמַדְתָּ אִם יֵשׁ בּוֹ דָבָר אֲשֶׁר תּוּכַל לְקַיְּמוֹ. וּתְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשֶֹיךָ בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב, וּבָזֶה יִהְיוּ כָּל יָמֶיךָ בִּתְשׁוּבָה.",
|
18 |
+
"וְהַסֵר כָּל דִבְרֵי הָעוֹלָם מִלִבְּךָ בְּעֵת הַתְּפִלָּה, וְהָכֵן לִבְּךָ לִפְנֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא. וְטַהֵר רַעֲיוֹנֶיךָ, וַחֲשֹׁב הַדִּבּוּר קֹדֶם שֶׁתּוֹצִיאֶנּוּ מִפִּיךָ.",
|
19 |
+
"וְכֵן תַּעֲשֶֹה כָּל יְמֵי חַיֵּי הֶבְלֶךָ בְּכָל דָּבָר וְדָבָר, וְלֹא תֶחֱטָא. וּבָזֶּה יִהְיוּ דְּבָרֶיךָ וּמַעֲשֶֹיךָ וּמַחְשְׁבוֹתֶיךָ יְשָׁרִים; וּתְפִלָּתְךָ תִּהְיֶה זַכָּה וּבָרָה וּנְקִיָּה, וּמְכֻוֶּנֶת וּמְקֻבֶּלֶת לִפְנֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים י יז): \"תָּכִין לִבָּם – תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ\".",
|
20 |
+
"תִּקְרָא הָאִגֶּרֶת הַזֹּאת פַּעַם אַחַת בְּשָׁבוּעַ וְלֹא תִפְחֹת, לְקַיְּמָהּ וְלָלֶכֶת בָּהּ תָּמִיד אַחַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לְמַעַן תַּצְלִיחַ בְּכָל דְּרָכֶיךָ, וְתִזְכֶּה לָעוֹלָם הַבָּא הַצָּפוּן לַצַּדִּיקִים. וּבְכָל יוֹם שֶׁתִּקְרָאֶנָּה – יַעֲנוּךָ מִן הַשָּׁמַיִם כַּאֲשֶׁר יַעֲלֶה עַל לִבְּךָ לִשְׁאֹל, עַד עוֹלָם. אָמֵן סֶלָה."
|
21 |
+
],
|
22 |
+
"versions": [
|
23 |
+
[
|
24 |
+
"HeWiki",
|
25 |
+
"https://he.wikisource.org/wiki/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9F"
|
26 |
+
]
|
27 |
+
],
|
28 |
+
"heTitle": "אגרת הרמב\"ן",
|
29 |
+
"categories": [
|
30 |
+
"Musar",
|
31 |
+
"Rishonim"
|
32 |
+
],
|
33 |
+
"sectionNames": [
|
34 |
+
"Paragraph"
|
35 |
+
]
|
36 |
+
}
|
json/Musar/Rishonim/Kad HaKemach/English/Sefaria Community Translation.json
ADDED
@@ -0,0 +1,357 @@
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
1 |
+
{
|
2 |
+
"language": "en",
|
3 |
+
"title": "Kad HaKemach",
|
4 |
+
"versionSource": "https://www.sefaria.org",
|
5 |
+
"versionTitle": "Sefaria Community Translation",
|
6 |
+
"actualLanguage": "en",
|
7 |
+
"languageFamilyName": "english",
|
8 |
+
"isBaseText": false,
|
9 |
+
"isSource": false,
|
10 |
+
"direction": "ltr",
|
11 |
+
"heTitle": "כד הקמח",
|
12 |
+
"categories": [
|
13 |
+
"Musar",
|
14 |
+
"Rishonim"
|
15 |
+
],
|
16 |
+
"text": {
|
17 |
+
"Introduction": [],
|
18 |
+
"Faith": [],
|
19 |
+
"Love": [],
|
20 |
+
"Guests": [],
|
21 |
+
"Mourning": [],
|
22 |
+
"Trust": [],
|
23 |
+
"Blessing": [],
|
24 |
+
"Synagogue": [],
|
25 |
+
"Theft": [],
|
26 |
+
"Arrogance": [],
|
27 |
+
"Convert": [],
|
28 |
+
"Redemption": [],
|
29 |
+
"Laws": [],
|
30 |
+
"Submission": [],
|
31 |
+
"Providence": [],
|
32 |
+
"Shaming": [],
|
33 |
+
"Confession": [
|
34 |
+
[
|
35 |
+
"\"Against You alone have I sinned, and done what is evil in Your eyes; so that, etc.\" (Psalms 51:6). It is well-known that confession is a positive commandment which is in the Torah, as it is stated (Numbers 5:6-7), \"When a man or woman shall commit any sin that men commit, to do a trespass against the Lord [...]. They shall confess the sins which they committed.\" And the content of confession is that they confess and say to the Holy One, blessed be He, \"I have sinned before you.\" And the Rabbis, may their memory be blessed, expounded, \"Once a person has confessed and said, 'I have sinned,' no angel is allowed anymore to touch him, as it is stated (Numbers 22:34), 'And Bilaam said to the angel of the Lord, \"I have sinned because I did not know that you were standing in the way before me.\"'\" And likewise do we find with the Jewish people that when they sinned by expressing evil speech against the manna, they confessed and said (Deuteronomy 21:7), \"We sinned by speaking against the Lord and against you\"; so the Holy One, blessed be He, forgave them immediately. And Moshe [too] prayed for them, as it is stated, \"Moshe prayed on behalf of the people.\" And even with the wicked, confession atones. So once they have accepted their punishment and confession, they merit life in the world to come. For thus have we found with Aakhan, that he confessed and said (Joshua 7:20), \"Indeed I have sinned against the Lord, God of Israel, and thus and thus have I done.\" And immediately after he confessed, Joshua said to him (Joshua 7:25), \"What calamity you have brought upon us; the Lord will bring calamity upon you this day.\" And [the Rabbis], may their memory be blessed, expounded, \"This day are you visited by calamity; but you are not visited by calamity for life in the world to come.\" And it is not necessary to say this about the Jewish people, for confession even atones for the [other] nations of the world. For this is what have we found [concerning] Adoni-bezek, a great king among the kings of the Canaanites; and there were seventy kings of Canaan with severed thumbs and big toes collecting scraps under his table. [Even so,] once he confessed and mentioned God, it was atoned for him. And that is that which is written at the beginning of Judges [Judges 1:5-7), \"At Bezek, they encountered Adoni-bezek, engaged him in battle, and defeated the Canaanites and the Perizzites. Adoni-bezek fled, but they pursued him and captured him; and they cut off his thumbs and his big toes. And Adoni-bezek said, 'Seventy kings, with thumbs and big toes cut off, used to pick up scraps under my table; as I have done, so God has requited me.' They brought him to Jerusalem and he died there.\" What is of interest [here], that the verse mentioned his death in Jerusalem? Rather, it is to teach you that once he confessed and mentioned God, may He be blessed, in his confession, his death was atonement, since he accepted his punishment as being measure for measure."
|
36 |
+
]
|
37 |
+
],
|
38 |
+
"Straying of Heart and Eyes": [],
|
39 |
+
"Flattery": [],
|
40 |
+
"Desecration of God's Name": [],
|
41 |
+
"Desire": [],
|
42 |
+
"Groom": [],
|
43 |
+
"Purity of the Heart": [],
|
44 |
+
"Fear of God": [],
|
45 |
+
"God's Unity": [],
|
46 |
+
"Evil Inclination": [],
|
47 |
+
"Honoring Parents": [
|
48 |
+
[
|
49 |
+
"",
|
50 |
+
"",
|
51 |
+
"",
|
52 |
+
"Come and see how beloved the commandment of honoring father and mother is in front of the Holy One, blessed be He! As the Holy One, blessed be He, does not distinguish between the righteous and the evil [in this regard]. From where do we [know this]? From the evil Esau. Since he honored his father, the Holy One, blessed by He, gave him 'all this honor' [as] his reward. Rabbi Eliezer says, \"Esau wept three tears, one from his right eye, one from his left eye and the third solidified and did not descend. When? At the time that Yitzchak blessed Yaakov, as it is stated (Genesis 27:38), 'and Esav raised his voice and wept.'\" Come and see how much tranquility the Holy One, blessed be He, gave him [as a result]! As it is stated (Psalms 80:6), \"You fed them tears for bread; You gave them a third of the tears to drink.\" It is not written, \"three,\" but rather \"a third,\" since the three tears were not complete. And if the Holy One, blessed be He, repaid this evil one because he honored his father, all the more is it with a righteous person who honors his elders. The Holy One, blessed be He, said, \"Is there anyone who gave his father honor and I did not give him children?\" The commandment of honor is the fifth of the Ten Commandments, and it seals the first tablet. As behold, the tablet began with, \"I am,\" which is honoring the ultimate Farther, and ends with, \"Honor,\" which is about the reproductive father. And the commandment of honoring [parents] only came for the honor of the ultimate Father. And in the same way as the reproductive father, who engenders the child, is called father; so too is the ultimate Father, who engendered the soul and blew it from His holy spirit, called father. And greater are the kindnesses of the ultimate Father towards His creatures than the kindnesses of the reproductive father towards his child. For so did David say (Psalms 29:10), \"Though my father and mother abandon me, the Lord will take me in.\" And likewise did Isaiah mention (Isaiah 63:16), \"Surely You are our Father; though Abraham regard us not, and Israel recognize us not, You, O Lord, are our Father; from of old, Your name is 'Our Redeemer.'\" It is saying, we did not know Avraham in the exile of Egypt, nor Yaakov in the desert. For the forefathers had already gone. And if so, You are the supernal ultimate Father. From of old, Your name is \"Our Redeemer,\" since You redeemed us from Egypt. And likewise did Moshe, peace be upon him, mention (Deuteronomy 32:6), \"is He not your Father, who made you His; He who made you and established you?\""
|
53 |
+
]
|
54 |
+
],
|
55 |
+
"Atonement": [],
|
56 |
+
"Slander": [],
|
57 |
+
"Lulav": [],
|
58 |
+
"God's Existence": [],
|
59 |
+
"Mezuzah": [],
|
60 |
+
"Circumcision": [],
|
61 |
+
"Rain": [
|
62 |
+
[
|
63 |
+
"",
|
64 |
+
"",
|
65 |
+
"",
|
66 |
+
"",
|
67 |
+
"When sufferings of chastisement come upon a person, he returns to the good. As the sages interpreted the Song of Songs, \"Behold, you are beautiful, my beloved, and pleasant\" - even when You bring upon me sufferings of chastisement, it is pleasant. Why? Because You return me thus to the good. Human repentance is never complete without suffering. Repentance is improving one's actions and character. It is not fasting and wearing sackcloth and wallowing in the dust and immersing in water while remaining soiled on the inside with sins and evil thoughts. And so said the prophet (Isaiah 58): \"Do you call that a fast, A day when the LORD is favorable?\" \"No, this is the fast I desire: To unlock fetters of wickedness, And untie the cords of the yoke.\" [...] The intent of the Torah is that one should first cleanse oneself on the inside, casting out from one's heart the impurities of sin, and then return what one has taken unfairly or by violence, and ask forgiveness from one's friend. After immersing one's heart inwardly and doing all kinds of purification and cleansing oneself from sin, one should purify oneself also outwardly by fasting and immersing the body, and so on..."
|
68 |
+
]
|
69 |
+
],
|
70 |
+
"Consolation": [],
|
71 |
+
"Chanukah Lights": [],
|
72 |
+
"Joy": [],
|
73 |
+
"Sukkah": [],
|
74 |
+
"Wanton Hatred": [],
|
75 |
+
"Willow": [],
|
76 |
+
"Shemini Atzeret": [],
|
77 |
+
"Humility": [],
|
78 |
+
"Wealth": [],
|
79 |
+
"Sustenance": [],
|
80 |
+
"Passover": [
|
81 |
+
[
|
82 |
+
"",
|
83 |
+
"",
|
84 |
+
"",
|
85 |
+
"",
|
86 |
+
"... And on this the Torah says (Exodus 13:7) \"there will not be seen and there will not be found\" - it will not be seen b'maaseh (in action) and will not be found b'machshava (in thought), rather one should anul it in his heart. The mitzvot have 3 categories: mitzvot of speech, of the heart and of action, as it is written (Deuteronomy 30:14) \"in your mouth and in your heart to do it\". Comes the Torah (instructing us) to anul it in the heart, corresponding to the mitzvot which are dependent on the heart. Comes the 'kabbalah' (instructing us) to eradicate it from the house or to burn it, corresponding to the mitzvot of action. And to say 'kol chamira', corresponding to mitzvot of speech. In this way the 3 categories of mitzvot are fulfilled through the prohibition of chametz, teaching you that the prohibition of chametz incorporates all the mitzvot... Just as the 'kabbalah' comes (instructing us) to eradicate chametz and (livdok) to check the house in nooks and in cracks, so too we are obligated to search and check the chambers of our inner being for bad (machshavas) intentions and bad (hirhurim) thoughts. Just as bedikat chametz (checking for chametz) is not valid by sunlight, nor by moonlight, nor by the light of a torch, but only by the light of a candle, so too the bedikah (checking) of the yetzer hara must be by the light of the neshama (soul) which is called 'ner' (candle), this is what is written (Proverbs 20:27) \"the candle of Hashem is the soul of man, which searches the chambers of one's inner being."
|
87 |
+
]
|
88 |
+
],
|
89 |
+
"Purim": [],
|
90 |
+
"Charity": [],
|
91 |
+
"Fringes": [],
|
92 |
+
"Holiness": [],
|
93 |
+
"Jealousy": [],
|
94 |
+
"Reshut (Permission)": [],
|
95 |
+
"Rosh HaShanah": [],
|
96 |
+
"Oath": [],
|
97 |
+
"Shabbat": [],
|
98 |
+
"Peace": [],
|
99 |
+
"Shavuot": [],
|
100 |
+
"Torah": [],
|
101 |
+
"Prayer": [],
|
102 |
+
"Repentance": [],
|
103 |
+
"Fasting": [],
|
104 |
+
"Tefillin": []
|
105 |
+
},
|
106 |
+
"schema": {
|
107 |
+
"heTitle": "כד הקמח",
|
108 |
+
"enTitle": "Kad HaKemach",
|
109 |
+
"key": "Kad HaKemach",
|
110 |
+
"nodes": [
|
111 |
+
{
|
112 |
+
"heTitle": "הקדמה",
|
113 |
+
"enTitle": "Introduction"
|
114 |
+
},
|
115 |
+
{
|
116 |
+
"heTitle": "אמונה",
|
117 |
+
"enTitle": "Faith"
|
118 |
+
},
|
119 |
+
{
|
120 |
+
"heTitle": "אהבה",
|
121 |
+
"enTitle": "Love"
|
122 |
+
},
|
123 |
+
{
|
124 |
+
"heTitle": "אורחים",
|
125 |
+
"enTitle": "Guests"
|
126 |
+
},
|
127 |
+
{
|
128 |
+
"heTitle": "אֵבֶל",
|
129 |
+
"enTitle": "Mourning"
|
130 |
+
},
|
131 |
+
{
|
132 |
+
"heTitle": "בטחון",
|
133 |
+
"enTitle": "Trust"
|
134 |
+
},
|
135 |
+
{
|
136 |
+
"heTitle": "ברכה",
|
137 |
+
"enTitle": "Blessing"
|
138 |
+
},
|
139 |
+
{
|
140 |
+
"heTitle": "בית הכנסת",
|
141 |
+
"enTitle": "Synagogue"
|
142 |
+
},
|
143 |
+
{
|
144 |
+
"heTitle": "גזלה",
|
145 |
+
"enTitle": "Theft"
|
146 |
+
},
|
147 |
+
{
|
148 |
+
"heTitle": "גאוה",
|
149 |
+
"enTitle": "Arrogance"
|
150 |
+
},
|
151 |
+
{
|
152 |
+
"heTitle": "גר",
|
153 |
+
"enTitle": "Convert"
|
154 |
+
},
|
155 |
+
{
|
156 |
+
"heTitle": "גאולה",
|
157 |
+
"enTitle": "Redemption"
|
158 |
+
},
|
159 |
+
{
|
160 |
+
"heTitle": "דינין",
|
161 |
+
"enTitle": "Laws"
|
162 |
+
},
|
163 |
+
{
|
164 |
+
"heTitle": "הכנעה",
|
165 |
+
"enTitle": "Submission"
|
166 |
+
},
|
167 |
+
{
|
168 |
+
"heTitle": "השגחה",
|
169 |
+
"enTitle": "Providence"
|
170 |
+
},
|
171 |
+
{
|
172 |
+
"heTitle": "הלבנת פנים",
|
173 |
+
"enTitle": "Shaming"
|
174 |
+
},
|
175 |
+
{
|
176 |
+
"heTitle": "וידוי",
|
177 |
+
"enTitle": "Confession"
|
178 |
+
},
|
179 |
+
{
|
180 |
+
"heTitle": "זנות הלב והעין",
|
181 |
+
"enTitle": "Straying of Heart and Eyes"
|
182 |
+
},
|
183 |
+
{
|
184 |
+
"heTitle": "חנופה",
|
185 |
+
"enTitle": "Flattery"
|
186 |
+
},
|
187 |
+
{
|
188 |
+
"heTitle": "חילול השם",
|
189 |
+
"enTitle": "Desecration of God's Name"
|
190 |
+
},
|
191 |
+
{
|
192 |
+
"heTitle": "חמדה",
|
193 |
+
"enTitle": "Desire"
|
194 |
+
},
|
195 |
+
{
|
196 |
+
"heTitle": "חתן",
|
197 |
+
"enTitle": "Groom"
|
198 |
+
},
|
199 |
+
{
|
200 |
+
"heTitle": "טהרת הלב",
|
201 |
+
"enTitle": "Purity of the Heart"
|
202 |
+
},
|
203 |
+
{
|
204 |
+
"heTitle": "יראה",
|
205 |
+
"enTitle": "Fear of God"
|
206 |
+
},
|
207 |
+
{
|
208 |
+
"heTitle": "יחוד השם",
|
209 |
+
"enTitle": "God's Unity"
|
210 |
+
},
|
211 |
+
{
|
212 |
+
"heTitle": "יצר הרע",
|
213 |
+
"enTitle": "Evil Inclination"
|
214 |
+
},
|
215 |
+
{
|
216 |
+
"heTitle": "כבוד אב ואם",
|
217 |
+
"enTitle": "Honoring Parents"
|
218 |
+
},
|
219 |
+
{
|
220 |
+
"heTitle": "כפורים",
|
221 |
+
"enTitle": "Atonement"
|
222 |
+
},
|
223 |
+
{
|
224 |
+
"heTitle": "לשון הרע",
|
225 |
+
"enTitle": "Slander"
|
226 |
+
},
|
227 |
+
{
|
228 |
+
"heTitle": "לולב",
|
229 |
+
"enTitle": "Lulav"
|
230 |
+
},
|
231 |
+
{
|
232 |
+
"heTitle": "מציאות השם יתברך",
|
233 |
+
"enTitle": "God's Existence"
|
234 |
+
},
|
235 |
+
{
|
236 |
+
"heTitle": "מזוזה",
|
237 |
+
"enTitle": "Mezuzah"
|
238 |
+
},
|
239 |
+
{
|
240 |
+
"heTitle": "מילה",
|
241 |
+
"enTitle": "Circumcision"
|
242 |
+
},
|
243 |
+
{
|
244 |
+
"heTitle": "מטר",
|
245 |
+
"enTitle": "Rain"
|
246 |
+
},
|
247 |
+
{
|
248 |
+
"heTitle": "נחמו",
|
249 |
+
"enTitle": "Consolation"
|
250 |
+
},
|
251 |
+
{
|
252 |
+
"heTitle": "נר חנוכה",
|
253 |
+
"enTitle": "Chanukah Lights"
|
254 |
+
},
|
255 |
+
{
|
256 |
+
"heTitle": "שמחה",
|
257 |
+
"enTitle": "Joy"
|
258 |
+
},
|
259 |
+
{
|
260 |
+
"heTitle": "סוכה",
|
261 |
+
"enTitle": "Sukkah"
|
262 |
+
},
|
263 |
+
{
|
264 |
+
"heTitle": "שנאת חנם",
|
265 |
+
"enTitle": "Wanton Hatred"
|
266 |
+
},
|
267 |
+
{
|
268 |
+
"heTitle": "ערבה",
|
269 |
+
"enTitle": "Willow"
|
270 |
+
},
|
271 |
+
{
|
272 |
+
"heTitle": "עצרת",
|
273 |
+
"enTitle": "Shemini Atzeret"
|
274 |
+
},
|
275 |
+
{
|
276 |
+
"heTitle": "ענוה",
|
277 |
+
"enTitle": "Humility"
|
278 |
+
},
|
279 |
+
{
|
280 |
+
"heTitle": "עושר",
|
281 |
+
"enTitle": "Wealth"
|
282 |
+
},
|
283 |
+
{
|
284 |
+
"heTitle": "פרנסה",
|
285 |
+
"enTitle": "Sustenance"
|
286 |
+
},
|
287 |
+
{
|
288 |
+
"heTitle": "פסח",
|
289 |
+
"enTitle": "Passover"
|
290 |
+
},
|
291 |
+
{
|
292 |
+
"heTitle": "פורים",
|
293 |
+
"enTitle": "Purim"
|
294 |
+
},
|
295 |
+
{
|
296 |
+
"heTitle": "צדקה",
|
297 |
+
"enTitle": "Charity"
|
298 |
+
},
|
299 |
+
{
|
300 |
+
"heTitle": "ציצית",
|
301 |
+
"enTitle": "Fringes"
|
302 |
+
},
|
303 |
+
{
|
304 |
+
"heTitle": "קדושה",
|
305 |
+
"enTitle": "Holiness"
|
306 |
+
},
|
307 |
+
{
|
308 |
+
"heTitle": "קנאה",
|
309 |
+
"enTitle": "Jealousy"
|
310 |
+
},
|
311 |
+
{
|
312 |
+
"heTitle": "רשות",
|
313 |
+
"enTitle": "Reshut (Permission)"
|
314 |
+
},
|
315 |
+
{
|
316 |
+
"heTitle": "ראש השנה",
|
317 |
+
"enTitle": "Rosh HaShanah"
|
318 |
+
},
|
319 |
+
{
|
320 |
+
"heTitle": "שבועה",
|
321 |
+
"enTitle": "Oath"
|
322 |
+
},
|
323 |
+
{
|
324 |
+
"heTitle": "שבת",
|
325 |
+
"enTitle": "Shabbat"
|
326 |
+
},
|
327 |
+
{
|
328 |
+
"heTitle": "שלום",
|
329 |
+
"enTitle": "Peace"
|
330 |
+
},
|
331 |
+
{
|
332 |
+
"heTitle": "שבועות",
|
333 |
+
"enTitle": "Shavuot"
|
334 |
+
},
|
335 |
+
{
|
336 |
+
"heTitle": "תורה",
|
337 |
+
"enTitle": "Torah"
|
338 |
+
},
|
339 |
+
{
|
340 |
+
"heTitle": "תפלה",
|
341 |
+
"enTitle": "Prayer"
|
342 |
+
},
|
343 |
+
{
|
344 |
+
"heTitle": "תשובה",
|
345 |
+
"enTitle": "Repentance"
|
346 |
+
},
|
347 |
+
{
|
348 |
+
"heTitle": "תענית",
|
349 |
+
"enTitle": "Fasting"
|
350 |
+
},
|
351 |
+
{
|
352 |
+
"heTitle": "תפלין",
|
353 |
+
"enTitle": "Tefillin"
|
354 |
+
}
|
355 |
+
]
|
356 |
+
}
|
357 |
+
}
|
json/Musar/Rishonim/Kad HaKemach/English/merged.json
ADDED
@@ -0,0 +1,358 @@
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
1 |
+
{
|
2 |
+
"title": "Kad HaKemach",
|
3 |
+
"language": "en",
|
4 |
+
"versionTitle": "merged",
|
5 |
+
"versionSource": "https://www.sefaria.org/Kad_HaKemach",
|
6 |
+
"text": {
|
7 |
+
"Introduction": [],
|
8 |
+
"Faith": [],
|
9 |
+
"Love": [],
|
10 |
+
"Guests": [],
|
11 |
+
"Mourning": [],
|
12 |
+
"Trust": [],
|
13 |
+
"Blessing": [],
|
14 |
+
"Synagogue": [],
|
15 |
+
"Theft": [],
|
16 |
+
"Arrogance": [],
|
17 |
+
"Convert": [],
|
18 |
+
"Redemption": [],
|
19 |
+
"Laws": [],
|
20 |
+
"Submission": [],
|
21 |
+
"Providence": [],
|
22 |
+
"Shaming": [],
|
23 |
+
"Confession": [
|
24 |
+
[
|
25 |
+
"\"Against You alone have I sinned, and done what is evil in Your eyes; so that, etc.\" (Psalms 51:6). It is well-known that confession is a positive commandment which is in the Torah, as it is stated (Numbers 5:6-7), \"When a man or woman shall commit any sin that men commit, to do a trespass against the Lord [...]. They shall confess the sins which they committed.\" And the content of confession is that they confess and say to the Holy One, blessed be He, \"I have sinned before you.\" And the Rabbis, may their memory be blessed, expounded, \"Once a person has confessed and said, 'I have sinned,' no angel is allowed anymore to touch him, as it is stated (Numbers 22:34), 'And Bilaam said to the angel of the Lord, \"I have sinned because I did not know that you were standing in the way before me.\"'\" And likewise do we find with the Jewish people that when they sinned by expressing evil speech against the manna, they confessed and said (Deuteronomy 21:7), \"We sinned by speaking against the Lord and against you\"; so the Holy One, blessed be He, forgave them immediately. And Moshe [too] prayed for them, as it is stated, \"Moshe prayed on behalf of the people.\" And even with the wicked, confession atones. So once they have accepted their punishment and confession, they merit life in the world to come. For thus have we found with Aakhan, that he confessed and said (Joshua 7:20), \"Indeed I have sinned against the Lord, God of Israel, and thus and thus have I done.\" And immediately after he confessed, Joshua said to him (Joshua 7:25), \"What calamity you have brought upon us; the Lord will bring calamity upon you this day.\" And [the Rabbis], may their memory be blessed, expounded, \"This day are you visited by calamity; but you are not visited by calamity for life in the world to come.\" And it is not necessary to say this about the Jewish people, for confession even atones for the [other] nations of the world. For this is what have we found [concerning] Adoni-bezek, a great king among the kings of the Canaanites; and there were seventy kings of Canaan with severed thumbs and big toes collecting scraps under his table. [Even so,] once he confessed and mentioned God, it was atoned for him. And that is that which is written at the beginning of Judges [Judges 1:5-7), \"At Bezek, they encountered Adoni-bezek, engaged him in battle, and defeated the Canaanites and the Perizzites. Adoni-bezek fled, but they pursued him and captured him; and they cut off his thumbs and his big toes. And Adoni-bezek said, 'Seventy kings, with thumbs and big toes cut off, used to pick up scraps under my table; as I have done, so God has requited me.' They brought him to Jerusalem and he died there.\" What is of interest [here], that the verse mentioned his death in Jerusalem? Rather, it is to teach you that once he confessed and mentioned God, may He be blessed, in his confession, his death was atonement, since he accepted his punishment as being measure for measure."
|
26 |
+
]
|
27 |
+
],
|
28 |
+
"Straying of Heart and Eyes": [],
|
29 |
+
"Flattery": [],
|
30 |
+
"Desecration of God's Name": [],
|
31 |
+
"Desire": [],
|
32 |
+
"Groom": [],
|
33 |
+
"Purity of the Heart": [],
|
34 |
+
"Fear of God": [],
|
35 |
+
"God's Unity": [],
|
36 |
+
"Evil Inclination": [],
|
37 |
+
"Honoring Parents": [
|
38 |
+
[
|
39 |
+
"",
|
40 |
+
"",
|
41 |
+
"",
|
42 |
+
"Come and see how beloved the commandment of honoring father and mother is in front of the Holy One, blessed be He! As the Holy One, blessed be He, does not distinguish between the righteous and the evil [in this regard]. From where do we [know this]? From the evil Esau. Since he honored his father, the Holy One, blessed by He, gave him 'all this honor' [as] his reward. Rabbi Eliezer says, \"Esau wept three tears, one from his right eye, one from his left eye and the third solidified and did not descend. When? At the time that Yitzchak blessed Yaakov, as it is stated (Genesis 27:38), 'and Esav raised his voice and wept.'\" Come and see how much tranquility the Holy One, blessed be He, gave him [as a result]! As it is stated (Psalms 80:6), \"You fed them tears for bread; You gave them a third of the tears to drink.\" It is not written, \"three,\" but rather \"a third,\" since the three tears were not complete. And if the Holy One, blessed be He, repaid this evil one because he honored his father, all the more is it with a righteous person who honors his elders. The Holy One, blessed be He, said, \"Is there anyone who gave his father honor and I did not give him children?\" The commandment of honor is the fifth of the Ten Commandments, and it seals the first tablet. As behold, the tablet began with, \"I am,\" which is honoring the ultimate Farther, and ends with, \"Honor,\" which is about the reproductive father. And the commandment of honoring [parents] only came for the honor of the ultimate Father. And in the same way as the reproductive father, who engenders the child, is called father; so too is the ultimate Father, who engendered the soul and blew it from His holy spirit, called father. And greater are the kindnesses of the ultimate Father towards His creatures than the kindnesses of the reproductive father towards his child. For so did David say (Psalms 29:10), \"Though my father and mother abandon me, the Lord will take me in.\" And likewise did Isaiah mention (Isaiah 63:16), \"Surely You are our Father; though Abraham regard us not, and Israel recognize us not, You, O Lord, are our Father; from of old, Your name is 'Our Redeemer.'\" It is saying, we did not know Avraham in the exile of Egypt, nor Yaakov in the desert. For the forefathers had already gone. And if so, You are the supernal ultimate Father. From of old, Your name is \"Our Redeemer,\" since You redeemed us from Egypt. And likewise did Moshe, peace be upon him, mention (Deuteronomy 32:6), \"is He not your Father, who made you His; He who made you and established you?\""
|
43 |
+
]
|
44 |
+
],
|
45 |
+
"Atonement": [],
|
46 |
+
"Slander": [],
|
47 |
+
"Lulav": [],
|
48 |
+
"God's Existence": [],
|
49 |
+
"Mezuzah": [],
|
50 |
+
"Circumcision": [],
|
51 |
+
"Rain": [
|
52 |
+
[
|
53 |
+
"",
|
54 |
+
"",
|
55 |
+
"",
|
56 |
+
"",
|
57 |
+
"When sufferings of chastisement come upon a person, he returns to the good. As the sages interpreted the Song of Songs, \"Behold, you are beautiful, my beloved, and pleasant\" - even when You bring upon me sufferings of chastisement, it is pleasant. Why? Because You return me thus to the good. Human repentance is never complete without suffering. Repentance is improving one's actions and character. It is not fasting and wearing sackcloth and wallowing in the dust and immersing in water while remaining soiled on the inside with sins and evil thoughts. And so said the prophet (Isaiah 58): \"Do you call that a fast, A day when the LORD is favorable?\" \"No, this is the fast I desire: To unlock fetters of wickedness, And untie the cords of the yoke.\" [...] The intent of the Torah is that one should first cleanse oneself on the inside, casting out from one's heart the impurities of sin, and then return what one has taken unfairly or by violence, and ask forgiveness from one's friend. After immersing one's heart inwardly and doing all kinds of purification and cleansing oneself from sin, one should purify oneself also outwardly by fasting and immersing the body, and so on..."
|
58 |
+
]
|
59 |
+
],
|
60 |
+
"Consolation": [],
|
61 |
+
"Chanukah Lights": [],
|
62 |
+
"Joy": [],
|
63 |
+
"Sukkah": [],
|
64 |
+
"Wanton Hatred": [],
|
65 |
+
"Willow": [],
|
66 |
+
"Shemini Atzeret": [],
|
67 |
+
"Humility": [],
|
68 |
+
"Wealth": [],
|
69 |
+
"Sustenance": [],
|
70 |
+
"Passover": [
|
71 |
+
[
|
72 |
+
"",
|
73 |
+
"",
|
74 |
+
"",
|
75 |
+
"",
|
76 |
+
"... And on this the Torah says (Exodus 13:7) \"there will not be seen and there will not be found\" - it will not be seen b'maaseh (in action) and will not be found b'machshava (in thought), rather one should anul it in his heart. The mitzvot have 3 categories: mitzvot of speech, of the heart and of action, as it is written (Deuteronomy 30:14) \"in your mouth and in your heart to do it\". Comes the Torah (instructing us) to anul it in the heart, corresponding to the mitzvot which are dependent on the heart. Comes the 'kabbalah' (instructing us) to eradicate it from the house or to burn it, corresponding to the mitzvot of action. And to say 'kol chamira', corresponding to mitzvot of speech. In this way the 3 categories of mitzvot are fulfilled through the prohibition of chametz, teaching you that the prohibition of chametz incorporates all the mitzvot... Just as the 'kabbalah' comes (instructing us) to eradicate chametz and (livdok) to check the house in nooks and in cracks, so too we are obligated to search and check the chambers of our inner being for bad (machshavas) intentions and bad (hirhurim) thoughts. Just as bedikat chametz (checking for chametz) is not valid by sunlight, nor by moonlight, nor by the light of a torch, but only by the light of a candle, so too the bedikah (checking) of the yetzer hara must be by the light of the neshama (soul) which is called 'ner' (candle), this is what is written (Proverbs 20:27) \"the candle of Hashem is the soul of man, which searches the chambers of one's inner being."
|
77 |
+
]
|
78 |
+
],
|
79 |
+
"Purim": [],
|
80 |
+
"Charity": [],
|
81 |
+
"Fringes": [],
|
82 |
+
"Holiness": [],
|
83 |
+
"Jealousy": [],
|
84 |
+
"Reshut (Permission)": [],
|
85 |
+
"Rosh HaShanah": [],
|
86 |
+
"Oath": [],
|
87 |
+
"Shabbat": [],
|
88 |
+
"Peace": [],
|
89 |
+
"Shavuot": [],
|
90 |
+
"Torah": [],
|
91 |
+
"Prayer": [],
|
92 |
+
"Repentance": [],
|
93 |
+
"Fasting": [],
|
94 |
+
"Tefillin": []
|
95 |
+
},
|
96 |
+
"versions": [
|
97 |
+
[
|
98 |
+
"Sefaria Community Translation",
|
99 |
+
"https://www.sefaria.org"
|
100 |
+
]
|
101 |
+
],
|
102 |
+
"heTitle": "כד הקמח",
|
103 |
+
"categories": [
|
104 |
+
"Musar",
|
105 |
+
"Rishonim"
|
106 |
+
],
|
107 |
+
"schema": {
|
108 |
+
"heTitle": "כד הקמח",
|
109 |
+
"enTitle": "Kad HaKemach",
|
110 |
+
"key": "Kad HaKemach",
|
111 |
+
"nodes": [
|
112 |
+
{
|
113 |
+
"heTitle": "הקדמה",
|
114 |
+
"enTitle": "Introduction"
|
115 |
+
},
|
116 |
+
{
|
117 |
+
"heTitle": "אמונה",
|
118 |
+
"enTitle": "Faith"
|
119 |
+
},
|
120 |
+
{
|
121 |
+
"heTitle": "אהבה",
|
122 |
+
"enTitle": "Love"
|
123 |
+
},
|
124 |
+
{
|
125 |
+
"heTitle": "אורחים",
|
126 |
+
"enTitle": "Guests"
|
127 |
+
},
|
128 |
+
{
|
129 |
+
"heTitle": "אֵבֶל",
|
130 |
+
"enTitle": "Mourning"
|
131 |
+
},
|
132 |
+
{
|
133 |
+
"heTitle": "בטחון",
|
134 |
+
"enTitle": "Trust"
|
135 |
+
},
|
136 |
+
{
|
137 |
+
"heTitle": "ברכה",
|
138 |
+
"enTitle": "Blessing"
|
139 |
+
},
|
140 |
+
{
|
141 |
+
"heTitle": "בית הכנסת",
|
142 |
+
"enTitle": "Synagogue"
|
143 |
+
},
|
144 |
+
{
|
145 |
+
"heTitle": "גזלה",
|
146 |
+
"enTitle": "Theft"
|
147 |
+
},
|
148 |
+
{
|
149 |
+
"heTitle": "גאוה",
|
150 |
+
"enTitle": "Arrogance"
|
151 |
+
},
|
152 |
+
{
|
153 |
+
"heTitle": "גר",
|
154 |
+
"enTitle": "Convert"
|
155 |
+
},
|
156 |
+
{
|
157 |
+
"heTitle": "גאולה",
|
158 |
+
"enTitle": "Redemption"
|
159 |
+
},
|
160 |
+
{
|
161 |
+
"heTitle": "דינין",
|
162 |
+
"enTitle": "Laws"
|
163 |
+
},
|
164 |
+
{
|
165 |
+
"heTitle": "הכנעה",
|
166 |
+
"enTitle": "Submission"
|
167 |
+
},
|
168 |
+
{
|
169 |
+
"heTitle": "השגחה",
|
170 |
+
"enTitle": "Providence"
|
171 |
+
},
|
172 |
+
{
|
173 |
+
"heTitle": "הלבנת פנים",
|
174 |
+
"enTitle": "Shaming"
|
175 |
+
},
|
176 |
+
{
|
177 |
+
"heTitle": "וידוי",
|
178 |
+
"enTitle": "Confession"
|
179 |
+
},
|
180 |
+
{
|
181 |
+
"heTitle": "זנות הלב והעין",
|
182 |
+
"enTitle": "Straying of Heart and Eyes"
|
183 |
+
},
|
184 |
+
{
|
185 |
+
"heTitle": "חנופה",
|
186 |
+
"enTitle": "Flattery"
|
187 |
+
},
|
188 |
+
{
|
189 |
+
"heTitle": "חילול השם",
|
190 |
+
"enTitle": "Desecration of God's Name"
|
191 |
+
},
|
192 |
+
{
|
193 |
+
"heTitle": "חמדה",
|
194 |
+
"enTitle": "Desire"
|
195 |
+
},
|
196 |
+
{
|
197 |
+
"heTitle": "חתן",
|
198 |
+
"enTitle": "Groom"
|
199 |
+
},
|
200 |
+
{
|
201 |
+
"heTitle": "טהרת הלב",
|
202 |
+
"enTitle": "Purity of the Heart"
|
203 |
+
},
|
204 |
+
{
|
205 |
+
"heTitle": "יראה",
|
206 |
+
"enTitle": "Fear of God"
|
207 |
+
},
|
208 |
+
{
|
209 |
+
"heTitle": "יחוד השם",
|
210 |
+
"enTitle": "God's Unity"
|
211 |
+
},
|
212 |
+
{
|
213 |
+
"heTitle": "יצר הרע",
|
214 |
+
"enTitle": "Evil Inclination"
|
215 |
+
},
|
216 |
+
{
|
217 |
+
"heTitle": "כבוד אב ואם",
|
218 |
+
"enTitle": "Honoring Parents"
|
219 |
+
},
|
220 |
+
{
|
221 |
+
"heTitle": "כפורים",
|
222 |
+
"enTitle": "Atonement"
|
223 |
+
},
|
224 |
+
{
|
225 |
+
"heTitle": "לשון הרע",
|
226 |
+
"enTitle": "Slander"
|
227 |
+
},
|
228 |
+
{
|
229 |
+
"heTitle": "לולב",
|
230 |
+
"enTitle": "Lulav"
|
231 |
+
},
|
232 |
+
{
|
233 |
+
"heTitle": "מציאות השם יתברך",
|
234 |
+
"enTitle": "God's Existence"
|
235 |
+
},
|
236 |
+
{
|
237 |
+
"heTitle": "מזוזה",
|
238 |
+
"enTitle": "Mezuzah"
|
239 |
+
},
|
240 |
+
{
|
241 |
+
"heTitle": "מילה",
|
242 |
+
"enTitle": "Circumcision"
|
243 |
+
},
|
244 |
+
{
|
245 |
+
"heTitle": "מטר",
|
246 |
+
"enTitle": "Rain"
|
247 |
+
},
|
248 |
+
{
|
249 |
+
"heTitle": "נחמו",
|
250 |
+
"enTitle": "Consolation"
|
251 |
+
},
|
252 |
+
{
|
253 |
+
"heTitle": "נר חנוכה",
|
254 |
+
"enTitle": "Chanukah Lights"
|
255 |
+
},
|
256 |
+
{
|
257 |
+
"heTitle": "שמחה",
|
258 |
+
"enTitle": "Joy"
|
259 |
+
},
|
260 |
+
{
|
261 |
+
"heTitle": "סוכה",
|
262 |
+
"enTitle": "Sukkah"
|
263 |
+
},
|
264 |
+
{
|
265 |
+
"heTitle": "שנאת חנם",
|
266 |
+
"enTitle": "Wanton Hatred"
|
267 |
+
},
|
268 |
+
{
|
269 |
+
"heTitle": "ערבה",
|
270 |
+
"enTitle": "Willow"
|
271 |
+
},
|
272 |
+
{
|
273 |
+
"heTitle": "עצרת",
|
274 |
+
"enTitle": "Shemini Atzeret"
|
275 |
+
},
|
276 |
+
{
|
277 |
+
"heTitle": "ענוה",
|
278 |
+
"enTitle": "Humility"
|
279 |
+
},
|
280 |
+
{
|
281 |
+
"heTitle": "עושר",
|
282 |
+
"enTitle": "Wealth"
|
283 |
+
},
|
284 |
+
{
|
285 |
+
"heTitle": "פרנסה",
|
286 |
+
"enTitle": "Sustenance"
|
287 |
+
},
|
288 |
+
{
|
289 |
+
"heTitle": "פסח",
|
290 |
+
"enTitle": "Passover"
|
291 |
+
},
|
292 |
+
{
|
293 |
+
"heTitle": "פורים",
|
294 |
+
"enTitle": "Purim"
|
295 |
+
},
|
296 |
+
{
|
297 |
+
"heTitle": "צדקה",
|
298 |
+
"enTitle": "Charity"
|
299 |
+
},
|
300 |
+
{
|
301 |
+
"heTitle": "ציצית",
|
302 |
+
"enTitle": "Fringes"
|
303 |
+
},
|
304 |
+
{
|
305 |
+
"heTitle": "קדושה",
|
306 |
+
"enTitle": "Holiness"
|
307 |
+
},
|
308 |
+
{
|
309 |
+
"heTitle": "קנאה",
|
310 |
+
"enTitle": "Jealousy"
|
311 |
+
},
|
312 |
+
{
|
313 |
+
"heTitle": "רשות",
|
314 |
+
"enTitle": "Reshut (Permission)"
|
315 |
+
},
|
316 |
+
{
|
317 |
+
"heTitle": "ראש השנה",
|
318 |
+
"enTitle": "Rosh HaShanah"
|
319 |
+
},
|
320 |
+
{
|
321 |
+
"heTitle": "שבועה",
|
322 |
+
"enTitle": "Oath"
|
323 |
+
},
|
324 |
+
{
|
325 |
+
"heTitle": "שבת",
|
326 |
+
"enTitle": "Shabbat"
|
327 |
+
},
|
328 |
+
{
|
329 |
+
"heTitle": "שלום",
|
330 |
+
"enTitle": "Peace"
|
331 |
+
},
|
332 |
+
{
|
333 |
+
"heTitle": "שבועות",
|
334 |
+
"enTitle": "Shavuot"
|
335 |
+
},
|
336 |
+
{
|
337 |
+
"heTitle": "תורה",
|
338 |
+
"enTitle": "Torah"
|
339 |
+
},
|
340 |
+
{
|
341 |
+
"heTitle": "תפלה",
|
342 |
+
"enTitle": "Prayer"
|
343 |
+
},
|
344 |
+
{
|
345 |
+
"heTitle": "תשובה",
|
346 |
+
"enTitle": "Repentance"
|
347 |
+
},
|
348 |
+
{
|
349 |
+
"heTitle": "תענית",
|
350 |
+
"enTitle": "Fasting"
|
351 |
+
},
|
352 |
+
{
|
353 |
+
"heTitle": "תפלין",
|
354 |
+
"enTitle": "Tefillin"
|
355 |
+
}
|
356 |
+
]
|
357 |
+
}
|
358 |
+
}
|
json/Musar/Rishonim/Kad HaKemach/Hebrew/Kad HaKemach, Warsaw 1872.json
ADDED
The diff for this file is too large to render.
See raw diff
|
|
json/Musar/Rishonim/Kad HaKemach/Hebrew/merged.json
ADDED
The diff for this file is too large to render.
See raw diff
|
|
json/Musar/Rishonim/Mivchar HaPeninim/English/A Choice of Pearls, English translation by B.H. Ascher, London 1859.json
ADDED
The diff for this file is too large to render.
See raw diff
|
|
json/Musar/Rishonim/Mivchar HaPeninim/English/Sefaria Community Translation.json
ADDED
@@ -0,0 +1,55 @@
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
1 |
+
{
|
2 |
+
"language": "en",
|
3 |
+
"title": "Mivchar HaPeninim",
|
4 |
+
"versionSource": "https://www.sefaria.org",
|
5 |
+
"versionTitle": "Sefaria Community Translation",
|
6 |
+
"actualLanguage": "en",
|
7 |
+
"languageFamilyName": "english",
|
8 |
+
"isBaseText": false,
|
9 |
+
"isSource": false,
|
10 |
+
"direction": "ltr",
|
11 |
+
"heTitle": "מבחר הפנינים",
|
12 |
+
"categories": [
|
13 |
+
"Musar",
|
14 |
+
"Rishonim"
|
15 |
+
],
|
16 |
+
"text": [
|
17 |
+
[
|
18 |
+
"",
|
19 |
+
"",
|
20 |
+
"",
|
21 |
+
"",
|
22 |
+
"",
|
23 |
+
"",
|
24 |
+
"",
|
25 |
+
"",
|
26 |
+
"",
|
27 |
+
"",
|
28 |
+
"",
|
29 |
+
"",
|
30 |
+
"",
|
31 |
+
"",
|
32 |
+
"",
|
33 |
+
"",
|
34 |
+
"",
|
35 |
+
"",
|
36 |
+
"",
|
37 |
+
"",
|
38 |
+
"",
|
39 |
+
"",
|
40 |
+
"",
|
41 |
+
"",
|
42 |
+
"",
|
43 |
+
"",
|
44 |
+
"",
|
45 |
+
"",
|
46 |
+
"",
|
47 |
+
"",
|
48 |
+
"... The wise man instructed his son. Be wise. And learn. And be attentive. Or (at least) love wisdom. And don't be the fifth(a fool) less you be destroyed. [from the five levels of success: success, desire, involvement, interest, and failure.]"
|
49 |
+
]
|
50 |
+
],
|
51 |
+
"sectionNames": [
|
52 |
+
"Chapter",
|
53 |
+
"Paragraph"
|
54 |
+
]
|
55 |
+
}
|
json/Musar/Rishonim/Mivchar HaPeninim/English/merged.json
ADDED
The diff for this file is too large to render.
See raw diff
|
|
json/Musar/Rishonim/Mivchar HaPeninim/Hebrew/Mivchar Hapeninim, London 1859.json
ADDED
The diff for this file is too large to render.
See raw diff
|
|
json/Musar/Rishonim/Mivchar HaPeninim/Hebrew/merged.json
ADDED
The diff for this file is too large to render.
See raw diff
|
|
json/Musar/Rishonim/Orchot Tzadikim/English/Orchot Tzaddikim, trans. Seymour J. Cohen [with corrections].json
ADDED
@@ -0,0 +1,46 @@
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
1 |
+
{
|
2 |
+
"language": "en",
|
3 |
+
"title": "Orchot Tzadikim",
|
4 |
+
"versionSource": "http://sefaria.org",
|
5 |
+
"versionTitle": "Orchot Tzaddikim, trans. Seymour J. Cohen [with corrections]",
|
6 |
+
"status": "locked",
|
7 |
+
"priority": 1.0,
|
8 |
+
"license": "CC-BY",
|
9 |
+
"actualLanguage": "en",
|
10 |
+
"languageFamilyName": "english",
|
11 |
+
"isBaseText": false,
|
12 |
+
"isSource": false,
|
13 |
+
"direction": "ltr",
|
14 |
+
"heTitle": "אורחות צדיקים",
|
15 |
+
"categories": [
|
16 |
+
"Musar",
|
17 |
+
"Rishonim"
|
18 |
+
],
|
19 |
+
"text": {
|
20 |
+
"Introduction": [
|
21 |
+
"",
|
22 |
+
"Solomon was the wisest and greatest of all men. He was king over earthly and celestial beings. After he had seen every sort of activity, tried all things and made known all sorts of wisdom, he concluded all of his words by saying, \"The end of every matter is fear of the Lord.\" And thus he began, \"The fear of the Lord is the beginning of knowledge\" (Prov. 1:7), and he ends, \"A woman that feareth the Lord, she shall be praised\" (Prov. 31:30). Were another man to admonish us regarding fear of the Lord, his words wouldn't be received favorably, as people would claim: \"this individual is disengaged, therefore he's admonishing regarding fear of the Lord\". "
|
23 |
+
],
|
24 |
+
"": [],
|
25 |
+
"Simanei Sefer HaMiddot": []
|
26 |
+
},
|
27 |
+
"schema": {
|
28 |
+
"heTitle": "אורחות צדיקים",
|
29 |
+
"enTitle": "Orchot Tzadikim",
|
30 |
+
"key": "Orchot Tzadikim",
|
31 |
+
"nodes": [
|
32 |
+
{
|
33 |
+
"heTitle": "הקדמה",
|
34 |
+
"enTitle": "Introduction"
|
35 |
+
},
|
36 |
+
{
|
37 |
+
"heTitle": "",
|
38 |
+
"enTitle": ""
|
39 |
+
},
|
40 |
+
{
|
41 |
+
"heTitle": "סימני ספר המידות",
|
42 |
+
"enTitle": "Simanei Sefer HaMiddot"
|
43 |
+
}
|
44 |
+
]
|
45 |
+
}
|
46 |
+
}
|
json/Musar/Rishonim/Orchot Tzadikim/English/Orchot Tzaddikim, trans. Seymour J. Cohen, Ktav Pub House, 1982.json
ADDED
The diff for this file is too large to render.
See raw diff
|
|
json/Musar/Rishonim/Orchot Tzadikim/English/Sefaria Community Translation.json
ADDED
@@ -0,0 +1,134 @@
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
1 |
+
{
|
2 |
+
"language": "en",
|
3 |
+
"title": "Orchot Tzadikim",
|
4 |
+
"versionSource": "https://www.sefaria.org",
|
5 |
+
"versionTitle": "Sefaria Community Translation",
|
6 |
+
"versionTitleInHebrew": "תרגום קהילת ספריא",
|
7 |
+
"actualLanguage": "en",
|
8 |
+
"languageFamilyName": "english",
|
9 |
+
"isBaseText": false,
|
10 |
+
"isSource": false,
|
11 |
+
"direction": "ltr",
|
12 |
+
"heTitle": "אורחות צדיקים",
|
13 |
+
"categories": [
|
14 |
+
"Musar",
|
15 |
+
"Rishonim"
|
16 |
+
],
|
17 |
+
"text": {
|
18 |
+
"Introduction": [],
|
19 |
+
"": [
|
20 |
+
[
|
21 |
+
"INTRODUCTION",
|
22 |
+
"\"The end of the matter, when all is heard, is to fear God and safeguard his commandments, for this is the entirety of man\" (Ecclesiastes 12:13). This verse was [written] by King Solomon, who was wiser than all men, and ruled the upper and lower realms (Megillah 11b). And after he saw all actions, and tested all things, and taught many wise things to the world, he concludes his whole [book] with the words, \"the ultimate matter is to fear of God\". Likewise, Proverbs (1:7) begins, \"Fear of God is the beginning of knowledge\", and ends (ibid. 31:30), \"A woman who fears God is the praiseworthy one\". If another man exhorted us to fear God - the world would not accept his words and would say, \"Since he has no other affairs, and is idle, therefore he exhorts the fear of God\". But Solomon was richer than all men, as it is written (Kings 1 10:27), \"And the king gave out silver in Jerusalem like stone\", and he was wiser than all men, as it is written (ibid. 5:11), \"And he became wiser than all men\". He was fit to say (Ecclesiastes 1:2), \"Vanity of vanities, all is vanity\", and that one should only toil in fear of Heaven. So too did Moses, the father of all wise men and prophets, say in the Torah (Deuteronomy 10:12) \"And now Israel, what does the Lord your God ask of you? Only to fear the Lord your God\". So too did King David say (Psalms 111:10), \"The beginning of wisdom is the fear of God\".",
|
23 |
+
"Since we see that man is God's chosen creation of the lower world, that he is constructed in the image and form of God, more carefully created than than all created things, and that he has a soul that can understand the foundation of the upper and lower [worlds]; we [can] know that he is the matter of all [God's] intentions for this world, and that all things in this world were created for his needs. Therefore, man was given the true Torah, to teach us the proper way [of life]. For man is very beloved to God, as [seen from the fact] that the angels work [to fulfill] the needs of righteous men, as we know from Abraham and Isaac, and as Jacob said (Genesis 48:16), \"May the angel that that saves me from all evil bless the youth\", and as it is written (Hosea 12:5) \"and he strove with an angel and prevailed\", and as Daniel said (Daniel 6:23), \"God sent an angel, and he closed the mouths of the lions and they did not hurt me\". We find that angels also come to help the righteous, as it written (Kings II 19:35) And it was that night that an angel of God went out and struck the camp of Assyria\", and many similar [passages]. We also know that one have much more worth than another, to the extent that one man [can be] equal to many others. Even though they are all of one form and foundation, this man's soul has risen to great heights that are higher than that of his peers, because he made his wisdom rule over his desires, whereas the others let their desires reign over their wisdom, and go though their whole lives in darkness, groping like a blind man in the dark.",
|
24 |
+
"Man has five senses: ",
|
25 |
+
"1) The sense of hearing, ...",
|
26 |
+
"2) the sense of sight, ...",
|
27 |
+
"3) the sense of smell,...",
|
28 |
+
" 4) the sense of taste, ...",
|
29 |
+
"and 5) the sense of touch, that which one feels when using something.",
|
30 |
+
"These actions compose all of man's actions, and no action is done without one of these five senses. And the heart acts on them, because everything is brought to the heart with these five senses, and so every action and thought is drawn after them. The hear has many thought patterns, such as arrogance and humility, remembrance and forgetting, agony and happiness, embarrassment and insolence, and many more like these. And all of these though patterns draw strength from the five senses, for a blind man can not be as haughty as he would be if he could see.",
|
31 |
+
"Therefore, all [capably]-hearted men should try with all of their strength to attain the ultimate good; if one reaches a good [spiritual] level, he should always reach for the level above it, until he attains the ultimate good and gains the world of reward - i.e. the World to Come - with it. Kind David desired to attain the good of the world to come, saying (Psalms 31:20) \"How much is the good that You have hidden away for those who fear You\", and (ibid. 36:9) \"They will be filled with the fat of Your house, and they will drink from the brook of Your delights\". But this level [of reward] is only reached by the deserving, as [David] wrote, (ibid. Ch. 16) \"Who can live in Your tent and dwell in Your holy mountain, those who go [about] wholesomely and do righteousness...\", see further there.",
|
32 |
+
"And since we mentioned the value of the [spiritual] levels of man, we should explain their laudable and denigratable and good and bad [parts], until the path before the thinking one is clear and he can enter the King's courtyard; he will choose the good character traits with all of his strength, as he knows clearly what they are, discarding the chaff and taking the wheat.",
|
33 |
+
"How so? Some men are naturally angry and are always angry, while others are of a settled mind and only get slight angry over a period of many years. Some people are naturally lustful, and cannot be satiated from their pursuit of their desires, and some are very pure of body and don't even desire the little that the body needs. Some people are greedy and could not be satisfied by all of the money in the world (as [the verse] says (Ecclesiastes 5:9), \"One who loves money will never be satisfied by it\"), while others are content and find just a small amount sufficient, and do not pursue all of their needs. Some people will mortify themselves out of stinginess, and won't even spend a penny unless [to relieve] great suffering, while others knowingly abandon their money. And all of these ways and traits, such as the exuberance and mournfulness, miserliness and generosity, cruelty and compassion, cowardice and bravery, etc. -",
|
34 |
+
"- of all of these traits, some a person has from the moment of his creation as part of his physical nature, while others a person is predisposed to and will acquire them faster than other traits. Some are not intrinsic to a person; and he needs to be them by others, or he reflects on them due to a thought that came to mind, or he hears that that this trait is good and worth following; and he practices it until it becomes ingrained in his heart.",
|
35 |
+
"Some traits need to be used in most circumstances, where others need to be used [just] a little. This is comparable to one making a cooked dish - he needs vegetables, meat, water, salt, and pepper; but each of these ingredients need to be added according to the recipe, with a little of some but a lot of the others. If he puts in too little meat, it will be thin, and if he puts in a lot of salt, it will be inedible because it is too salty. So too for the other ingredients - if he puts in a lot when a little is called for, or vice versa, the food will be ruined; but [if he is] an expert [cook] who puts in the proper amount of every ingredient, the food will be pleasant- and sweet-tasting. So too by character traits: Some need to be used a lot (such as humility, shame, etc.), while some need to be used rarely (such as arrogance, insolence, etc.) Therefore, when man weights each trait on scales in order to to use each appropriately, no more and no less, this will enable him to attain the ultimate good.",
|
36 |
+
"Know very well that one who is predisposed or habituated to an evil trait, and instead of turning away from it continually becomes entrenched in it, causes himself to abhor and mock good traits. Just as too many aches, pain, and suffering are indicative of physical sickness, many bad character traits are indicative of spiritual sickness; so just like the physically sick may, depending on their illness, find the bitter sweet and vice versa, desire bad food and hate good food; so too the spiritually sick love evil and hate good, being too lethargic to pursue [good] because of the heaviness imposed by their sickness. So did Isaiah say (5:20), \"They say that bad is good and good is bad, consider darkness as light and light as darkness, and consider bitterness as sweetness and sweetness for bitterness\". They are called (Proverbs 2:13) \"those who leave the just path to go down the road of darkness\".",
|
37 |
+
"And how does one cure spiritual sickness? By going to the sages, the doctors of the soul, and learn from them until they return to a proper path. Those who recognize their evil traits and won't go to a sage to be cured of them - of them it is said (Proverbs 1:7): \"Wisdom and ethics despair of them\".",
|
38 |
+
"There are many people who wish to take hold of the proper path, but don't know what is good for them; they are set every day on attaining a very high level, but don't ever do so. This happens for two reasons:",
|
39 |
+
"1) They do not recognize their faults or examine their degrading ways. This is similar to [someone named] Reuben looking for [someone named] Simon, even though Reuben does not recognize him; Reuben will not find him even if he searches all day, because [even if] Reuben crossed Simon many times, he wouldn't recognize him. So too these people - even though they consider what they should be doing and seek good deeds, they won't attain [high levels] since they don't know their own faults.",
|
40 |
+
"2) They recognize their bad traits, and commit to getting rid of them and seizing good deeds instead, yet still never reach the proper path [in life] because they are too lazy to properly seek good character traits. This is similar to [when] Reuben recognizes Simon and looks for him, but still can't because he's not looking hard enough.",
|
41 |
+
"On this [the verse] says (Proverbs 10:20), \"The speech of the righteous is choice silver\". [Meaning,] if one borrows his fellow and repays him with silver by weight, if he does not know the accuracy of the silver and weights, or he knows but is not an expert in examining silver, he is open to being [monetarily] harmed via [bad] silver or weights. For sometimes, he will refuse silver and take dross [instead], or take a light weight, or put the silver on the heavy scale-pan; and all of these will lead one to err. Or even if he is an expert in silver and weights, if he doesn't look at it carefully, dross may be mixed in with his silver. But if he is an expert in both silver and weights, and looks at it carefully, then he will be paid his due, in full measures of pure silver. Therefore, the \"speech of the righteous\" is compared to \"choice silver\", because the righteous one needs to recognize good, evil, and all character traits; and he needs to properly observe and contemplate them, and to engage his body and wisdom in abandoning foolishness and grabbing understanding, and to remove any mixed-in dross from it, and then his soul will be purified and shine before God, as it is written, (Proverbs 25:4) \"Remove the dross from the silver, and a vessel will come out of the refiner\", by which it means that when you remove the dross, than the vessel will be pure.",
|
42 |
+
"Some have no fixed practices and are always changing them; at one time, they will adhere to one practice, and at another, they abandon that custom and adhere to a new one; and they repeat this process forever. This is like someone who wants to is trying to go to a city, but does not know the road and doesn't recognize the signs leading him there. Therefore, he is confounded by the road, first going one way, then repeatedly backtracking and mistakenly going on a different road. The wise man said about such [people] (Ecclesiastes 1:15), \"The toil of the fool who does not know how to get the city will exhaust him\". ",
|
43 |
+
"Therefore one should take pity those who are drowning in vain falsehoods, and teach them \"proper weights and measures and how to examine silver\", and instruct them in the ways of the upright, in order that the path that brings one to the fresh and fertile place of all good - namely, fear of Heaven, which is the end purpose of all actions - will be clear at the outset. This is the request that God asks from all people, as it is written (Deuteronomy 1:12) \"What does the Lord your God ask of you? Just to fear [God]\". And no action is of any consideration if it is [done] without pure fear [of Heaven].",
|
44 |
+
"Therefore all should be told that anyone who wants to bring his soul to [possess] good character traits needs to mix fear of Heaven into every [other] trait, for fear of Heaven is the knot that strengthens all of the other traits. It is compared to a thread that is threaded though the holes of pearls, and tied into knots on at the end in order to strengthen all of them; just as it is obvious that if [that] one knots is cut, all the nails will fall, so too fear of Heaven strengthens all of the traits, and if the knot of fear is cut, all of the traits will leave him. And when one does not have good character traits, he cannot have Torah and mitzvos, for the whole Torah is dependent on correcting one's traits. Specifically both the good and bad traits, the wise one can [use] the bad traits for good, and the fool [uses] the good traits for bad.",
|
45 |
+
"One who goes in the dark and does not contemplate fixing his character traits, it is possible that he will have a character trait that causes him to lose all of his merits. For example, [take] one who takes pride in his deeds, and always glorifies and beautifies himself with the denigration of his fellow, and takes honor from his ruin. Such a man is compared to one who fills a barrel with great wine, but the barrel has a hole at the bottom, and for whom it is certain that all of that great wine will be lost due to that little hole if he does not plug it. So too the self-aggrandizer; even if he is filled with Torah, he will lose it all through this bad character trait if he is not concerned with rectifying it.",
|
46 |
+
"Those who recognize the truth are few. Some don't have the wisdom to recognize it; just as an amputee is unable to climb a ladder, so too people who don't have discernment are unable to attain high levels of wisdom. Some are wise, but have been drowning in the desires of this world from their youth; they use all their wisdom to attain their lusts and do the will of the Evil Inclination, because they have been accustomed from their youth to [do] evil deeds until they are ingrained into his soul. Such a person will find it very hard to escape from the snare of [his] sins. Some have the wisdom to recognize [the truth], and also desire to go in the right path, but are not near the Sages [and so cannot] hear wisdom and proper conduct from them, and so go in the dark. This is comparable to one who as a treasure in his house, but does not know about it, and sells the house to another."
|
47 |
+
],
|
48 |
+
[
|
49 |
+
"",
|
50 |
+
"Humility is a sterling trait, and it is the opposite of arrogance. And one who has this trait, his soul is already turned away from many types of evil. ",
|
51 |
+
"And one who has reached this wonderful height--the reward that he receives from a mitzva will be in proportion to his humility, because humility is the root of Divine service, and one insignificant deed of a humble person is received by Hashem--blessed be He--a thousand times more than an impacting deed of one who is full of himself. And so said the Sages (Menachos 110:11), \"Whether one increases or decreases [in mitzvos], [they are warmly accepted by Hashem], provided that he directs his mind to d it altruistically.\" ",
|
52 |
+
"However, the deed of an arrogant man is NOT warmly accepted by Hashem--blessed be He--because in fact, it is an abomination! It says (Proverbs 16:5), \"The abomination of Hashem is a lofty mind.\" And because of this, the arrogant one cries out, and is not answered, like it says (Isaiah 1:15), \"Even if you maximize your prayer, it is not heeded.\" And arrogant people do mitzvos and these deeds are shredded up before him, like it says (ibid. 1:12), \"Who seeks this from your hands?\" and (Jeremiah 7:21) \"",
|
53 |
+
"But by the trait of humility and timidity, you achieve all goodness, because (Proverbs 3:34) \"to humble people He will grant favor.\" And because the humble person has favor in the eyes of the Holy One--blessed be He--he can cry out be answered immediately, like it says (Isaiah 65:24), \"Before they call out I will respond,\" and they do mitzvos and these deeds are accepted warmlyand joyously, because it says (Koheles 9:7), \"Because G-d has already favored your acts\"--and He craves them, like it says (Malachi 3:4), \"And it is sweet to Hashem, the gift of Judah and Jerusalem.\" ",
|
54 |
+
"But what is \"humility\"? Humility is embarrassment and a low soul, and thinking of oneself as a nobody. And man is obligated at any given moment or period to be mocked in his own perspective, and of low spirit and soft-hearted and spirit-broken.",
|
55 |
+
"The root of humility: that "
|
56 |
+
],
|
57 |
+
[],
|
58 |
+
[],
|
59 |
+
[],
|
60 |
+
[],
|
61 |
+
[],
|
62 |
+
[],
|
63 |
+
[],
|
64 |
+
[],
|
65 |
+
[],
|
66 |
+
[],
|
67 |
+
[],
|
68 |
+
[],
|
69 |
+
[],
|
70 |
+
[],
|
71 |
+
[
|
72 |
+
"Chapter 17: Generosity/Giving",
|
73 |
+
"Giving is a trait by which a person can reach great [spiritual] levels. And when the giving is in the correct path--then it is very laudable, and through it he will reach many levels in This World and in the World to Come, as it is said: \"A man's gift will broaden for him, and will lead him to the great (mishlei 18:16).\" Because through his gifts, kings, officers, and every man will love him. and there is no thing in the world that brings man to love of this world like giving, and also in the World to Come he will receive a great reward due to his gifts.",
|
74 |
+
"And there are three types of giving:",
|
75 |
+
"One is a donor in money,",
|
76 |
+
"The second is a donor with his body [physical ability]",
|
77 |
+
"And the third is a donor of wisdom.",
|
78 |
+
"These three [traits] were in our father, Avraham:",
|
79 |
+
"",
|
80 |
+
"",
|
81 |
+
"",
|
82 |
+
"",
|
83 |
+
"Great is chessed/kindness, for with it the world was built, as it is said: \"a world of kindness will be built\". Therefore, a person should cling to the trait of generosity, which causes all these good things."
|
84 |
+
],
|
85 |
+
[],
|
86 |
+
[
|
87 |
+
"",
|
88 |
+
"",
|
89 |
+
"",
|
90 |
+
"",
|
91 |
+
"See how G-d's warning about remembering, as it is written (Deut. 8:11) \"Take care lest you forget the Lord your G-d, and fail to keep his commandment, and his rules, and his laws\". And this is the big thing, remembering the blessed name in all that you do. And David said (Psalms 16:8) \"I am ever mindful of the Lord presence\" "
|
92 |
+
]
|
93 |
+
],
|
94 |
+
"Simanei Sefer HaMiddot": [
|
95 |
+
"Orchot Tzadikim Simanei Sefer HaMiddot",
|
96 |
+
"\"So in a time of good fortune enjoy the good fortune; and in a time of misfortune, reflect: The one no less than the other was God’s doing\" (Ecclesiastes 7:14). This verse said King Solomon about what he saw, that all that was created in the world - everything is against each other. how? There is good in the world, there is evil against good. There is light in the world, against it there is darkness and gloom. In the world, there are days and rivers, against it there is land. There is a desert and there is a settlement. There are mountains and hills, there are ravines and valleys. And there is warmth and there is coolness. In this matter everything was created, and in each and every one there is good and evil in it. And every wise heart takes from each and every one what he enjoys. Such as: Light is better than darkness, but in darkness there is a good that at night there is rest for all to sleep, which is not the case during the day. And in the darkness a man fled from his enemies coming upon him. And in this matter there is in everything and anything, and everything is against each other. And man was created in this matter that all his virtues and methods - everything against each other, such as: pride and humility, grief and joy. And in every quality and quality - there is a side to it that distances it from the good and righteous way, and about this, it is said: \"Let the wicked give up his ways\" (Isaiah 55:7). And there is in every quality - a side in which the wise and educated approach to the work of Hashem. And for which we have seen that the sidelines are many in every quality, therefore we have come to order the measures in a short way, to make signs. And these signs shall be in your mouth, and you shall be accustomed to them. And if you are in a matter that will bring you to pride - remind yourself of these signs to humble your spirit. So that you will think: How proud were they in the world of pride and authority, and forgotten as if they were not, and where are they? Therefore stick to humility.",
|
97 |
+
"And if you are in a matter that will bring you to anger - you will remember these signs to remove anger from your heart. And if it is in a matter that will bring you to the love of this world - remind yourself of these signs to leave all loves, because everything is vanity and so on, and to grasp the love of God, because it is the chosen love.",
|
98 |
+
"And if you do any mitzvah - remind yourself of these signs that the mitzvah will do for the sake of heaven, to direct it with good intention. And if you are in a matter that will bother your heart to keep it away from the honorable name - remind yourself of these signs to convey the trouble, and bring your thoughts up together in your heart to God.",
|
99 |
+
"Pride - is a very, very bad quality. In the quality of pride, a person will forget the Great Name. For every mind that prides itself on growing and prevailing, and even when doing a mitzvah - thinks in its evil to receive praise from the world, and thinks in mind that all its success is due to its wisdom. And in the Torah he disagrees without her name, and does not confess the truth, and is ashamed to ask what he does not know. And brought about robbery and theft and excessive lust and all evil, and forget the name. And boasting contemptuously to every man, and honoring their disgrace. All in all: in the proud heart there is a great open gate, to put in it the evil instinct to confuse the thoughts, and he who does not go up in his heart to close this evil gate - will be lost from the next world.",
|
100 |
+
"Therefore the educated man will be very careful of the pride, that he will not be proud - neither in his body nor in his hair, nor in his head nor in his throat, nor in his hands nor in his feet, nor in the smell of his nose nor in his tongue, nor in his food nor in his clothes. And he shall not boast in his heart, \"Every haughty person is an abomination to the LORD\" (Proverbs 16: 5). And this is a great thing, which at the heights of the heart is called \"abomination to the LORD,\" and blessed is the man who will feel in this thing, to understand this great punishment for such a light thing. Many fail at this, and the educated will flee for their lives not to be called \"abomination.\" This name is very ugly, and you know it.",
|
101 |
+
"And even though pride is bad, even the most mitzvah for a person to have his clothes clean, and his food clean, and all his vessels clean, and we sent clean, and his body clean, because the splendor of the Torah - this is the cleanliness. And all this will be directed to heaven. And also to the world he will raise his soul up, and will always resent his soul as little as he does little of the work of God. And he will be careful to prove the many, and to stand against the wicked and humiliate them according to his ability, and to announce their abomination in order to stay away from them. And though this thing seems like pride, even the most should do so, but will be directed to heaven. And at first he will see that he will not be spoiled in the war of the wicked, that his reward will not come out in his loss. And one should ask for mercy on it and so on in it, that the name may guide in the right way.",
|
102 |
+
"Humility - is the root of the work and the main thing for any good deed. And the humble act is acceptable before the name. And what is humility? Let it be in his eyes and think of himself as nothing, and humble and lowly, and a spirit broken. And while he is healthy and while he is living in goodness - he will think that God has done him good in most of his graces and that he is not worthy of that goodness. And the poor will also think of the little he has - which is not worthy of even that little, for what has he to count more than one mosquito, but that the name has done with him before the law. And thank him for his goodness, and bow down to him.",
|
103 |
+
"And think the greatness of God, and all the good deeds he can do - are not but a drop in the ocean against what he must do. And will be humble and lowly before all, even before the very little ones. And will hold every man better than he, and will not feel the honor of receiving praise from human beings. And will not feel the contempt he will be despised but will rejoice in the contempt and think he deserves it. And will be evident in the six signs of humility, and they are: (A) forgiveness during anger; (B) and matters of praise and contempt - that everything is equal in his eyes; (C) and justify the law at the time of loss, and humble oneself at the time of the abundance of good in wealth and sons and in wisdom; (D) and to depart from himself and appease the one who has wronged him; (E) and behave in a soft response; (F) and be happy in his portion. But he will not be humble before the wicked in the words of Heaven but will rebuke them according to his power. And will not show the degree of humility in the eyes of those who dress to deceive of the world, who will be thought to be pious, and does evil in secret and steals public opinion.",
|
104 |
+
"Shame - the shy one is not quick to sin because of shame, and out of not being her name, he will eventually do for her name. But the supreme virtue is to be ashamed before the name. And he achieved this matter in solitude to think of the greatness of the name. And instead of a mitzvah, he shall remove the shame from his face, that he shall not leave any mitzvah for the shame. And this shame is very bad: if he leaves the mitzvah for the shame, or if he does not ask what he does not know because he is ashamed. And will not shame any man except in the matter of rebuke, if he does not accept at ease.",
|
105 |
+
"Boldness - this quality is very bad to dare his face against his proving or to deny with a loan and a deposit, and so on. But it is good to dare against the wicked not to confess their lies, and not to agree with them, and to dare to keep the mitzvot.",
|
106 |
+
"Love - this quality is bad in most places, and it sterilizes all good qualities: love of wealth, and love of women, and love of mother and father, brother and sister, and relatives and spouses, and love of body and days of life, and love of honor, and love of pleasures like eating and drinking and sleeping, and all garments Delivers man not to do good. And most of the world will fail in them, and many will fall and not rise. But whoever wants to be strengthened in his passion - will be able to overcome and do all these loves for the sake of heaven, and blessed is he who receives it. And a man should leave all loves and cling to the love of the Blessed Creator, for this love is paramount to all virtues. And because man is clothed in the body, and imprinted in the darkness is the world that is falsehood and lies - therefore it is very difficult to achieve. And love is that he will love a great and very great love, until his soul is bound with joy, and flee from his heart the pleasures of the body and the pleasure of this world. And love is strong and overcomes his heart, and all the pleasures of this world - all as nothing against the force of the reinforcement of the joy of the love of God. And not every sage receives this love. And it is a known and clear thing, that it is not love that binds in the heart of man until he leaves everything in the world except Hashem.",
|
107 |
+
"Hate - this is a bad quality: he who hates his friend, and he who hates good deeds. And one has to be very careful not to hate people, and many fail at that. But it is good to hate everything that moves him and keep him away from the love of the Creator, and to love everything that will bring him closer to the work of the Holy One.",
|
108 |
+
"Cruelty - this is a bad quality, because those who have this quality will not pity the poor, and they avenge, and guard against enmity, and steal and steal, and will not pity, and torture an orphan and a widow.",
|
109 |
+
"But against the wicked - be cruel. And be cruel on his body to toil with Torah and Matzah, and also for his sons to be cruel so they will toil to engage in Torah and mitzvah like a sage. And all to an equal extent according to ability.",
|
110 |
+
"Compassion - this is a very good quality, to have mercy on the good poor, and to have mercy on the beasts, and to have mercy on himself and his sons, and love them for their right to eternal life. But he will not have mercy on the wicked or have mercy on his body and his sons, who do not toil in Torah and mitzvot.",
|
111 |
+
"Worry - this is a very bad quality for the body, and worrying about this world to achieve its lust - it is very bad. And it's worse to worry about transgressions. But worry is good to worry about the minority of his comprehension in Torah and mitzvot and to worry and fear lest he forgets his study, and always review. And will not worry or be afraid of anything that is prevented from worshiping Hashem. And always worry about his troubles, and worry about what will bring future calamities to the world, and worry that what he eats is the reward of his good deeds in this world. And always worry that his actions are not acceptable before Hashem. And always worry and be sorry on the honor of Hashem, and the honor of the Torah, and the honor of Israel which diminished. And for the poor, he should always worry.",
|
112 |
+
"Joy - this is a good quality for the body and illuminates the face of a person. And whoever does a mitzvah with joy - he has a great reward without measure, from his good deeds which he will do with joy: to entertain hymns, and to praise with joy, and to accept all his events with joy. And rejoice in the Sabbaths and good days in the joy of the Blessed One, and rejoice in the heart of the poor and the eater. But joy is not good to rejoice in vanity, and to rejoice in transgressions, and to rejoice in the hand of men or to rejoice in the fault of men. But he will be happy with his portion and will be happy with the work of Hashem and the Torah."
|
113 |
+
]
|
114 |
+
},
|
115 |
+
"schema": {
|
116 |
+
"heTitle": "אורחות צדיקים",
|
117 |
+
"enTitle": "Orchot Tzadikim",
|
118 |
+
"key": "Orchot Tzadikim",
|
119 |
+
"nodes": [
|
120 |
+
{
|
121 |
+
"heTitle": "הקדמה",
|
122 |
+
"enTitle": "Introduction"
|
123 |
+
},
|
124 |
+
{
|
125 |
+
"heTitle": "",
|
126 |
+
"enTitle": ""
|
127 |
+
},
|
128 |
+
{
|
129 |
+
"heTitle": "סימני ספר המידות",
|
130 |
+
"enTitle": "Simanei Sefer HaMiddot"
|
131 |
+
}
|
132 |
+
]
|
133 |
+
}
|
134 |
+
}
|
json/Musar/Rishonim/Orchot Tzadikim/English/merged.json
ADDED
The diff for this file is too large to render.
See raw diff
|
|
json/Musar/Rishonim/Orchot Tzadikim/Hebrew/Orchot Tzadikim -- Vocalized.json
ADDED
The diff for this file is too large to render.
See raw diff
|
|
json/Musar/Rishonim/Orchot Tzadikim/Hebrew/Torat Emet 357.json
ADDED
The diff for this file is too large to render.
See raw diff
|
|
json/Musar/Rishonim/Orchot Tzadikim/Hebrew/Wikitext.json
ADDED
@@ -0,0 +1,118 @@
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
1 |
+
{
|
2 |
+
"language": "he",
|
3 |
+
"title": "Orchot Tzadikim",
|
4 |
+
"versionSource": "https://he.wikisource.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%A6%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9D_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%A0%D7%99_%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA",
|
5 |
+
"versionTitle": "Wikitext",
|
6 |
+
"license": "CC-BY-SA",
|
7 |
+
"versionTitleInHebrew": "ויקיטקסט",
|
8 |
+
"actualLanguage": "he",
|
9 |
+
"languageFamilyName": "hebrew",
|
10 |
+
"isBaseText": true,
|
11 |
+
"isSource": true,
|
12 |
+
"isPrimary": true,
|
13 |
+
"direction": "rtl",
|
14 |
+
"heTitle": "אורחות צדיקים",
|
15 |
+
"categories": [
|
16 |
+
"Musar",
|
17 |
+
"Rishonim"
|
18 |
+
],
|
19 |
+
"text": {
|
20 |
+
"Introduction": [],
|
21 |
+
"": [
|
22 |
+
[],
|
23 |
+
[],
|
24 |
+
[],
|
25 |
+
[],
|
26 |
+
[],
|
27 |
+
[],
|
28 |
+
[],
|
29 |
+
[],
|
30 |
+
[],
|
31 |
+
[],
|
32 |
+
[],
|
33 |
+
[],
|
34 |
+
[],
|
35 |
+
[],
|
36 |
+
[],
|
37 |
+
[],
|
38 |
+
[],
|
39 |
+
[],
|
40 |
+
[],
|
41 |
+
[],
|
42 |
+
[],
|
43 |
+
[],
|
44 |
+
[],
|
45 |
+
[],
|
46 |
+
[],
|
47 |
+
[],
|
48 |
+
[],
|
49 |
+
[],
|
50 |
+
[]
|
51 |
+
],
|
52 |
+
"Simanei Sefer HaMiddot": [
|
53 |
+
"<b>אורחות צדיקים סימני ספר המידות<b></b></b>",
|
54 |
+
"\"ביום טובה – היה בטוב, וביום רעה – ראה: גם את זה לעומת זה עשה האלהים\" וגו' (קהלת ז יד). זה הפסוק אמר שלמה המלך על מה שראה, אשר כל מה שנברא בעולם – הכל זה כנגד זה. כיצד? יש בעולם טובה, כנגד הטוב יש רעה. יש אור בעולם, כנגד זה יש חושך ואפילה. בעולם יש ימים ונהרות, כנגד זה יש יבשה. יש מדבר ויש יישוב. יש הרים וגבעות, יש גאיות ועמקים. ויש חמימות ויש קרירות. בענין זה נברא הכל, ובכל אחד ואחד יש בו טובה ורעה. וכל חכם לב נוטל מכל אחד ואחד מה שיש לו הנאה ממנו. כגון: האור טוב יותר מן החושך, אך בחושך יש טובה שבלילה יש מנוח לכל לישן, מה שאין כן ביום. ובחושך אדם נמלט מאויביו הבאים עליו. ובענין זה יש בכל דבר ודבר, והכל זה לעומת זה. <br>וכן האדם נברא בענין זה שכל מידותיו ושיטותיו – הכל זה לעומת זה, כגון: הגאוה והענוה, היגון והשמחה. ובכל מידה ומידה – יש בה צדדין המרחיקין אותו מן הדרך הטובה והישרה, ועל זה נאמר: \"יעזוב רשע דרכו\" וגו' (ישעיהו נה ז). ויש בכל מידה – צדדין אשר בהן מתקרב הנבון והמשכיל לעבודת השם. <br>ועבור אשר ראינו כי הצדדין רבים בכל מידה, לכן באנו לסדר המידות בדרך קצרה, לעשות סימנים. ויהיו הסימנים הללו סדורים בפיך, ותהיה מורגל בהם. ואם תהיה בענין שיביאך אל הגאוה – יזכירוך הסימנים הללו להשפיל רוחך. כי תחשוב: כמה נתגאו בעולם בגאוה ובשררה, ונשכחו כלא היו, והיכן הם? לכן תידבק בענוה.",
|
55 |
+
"ואם תהיה בענין שיביאך אל הכעס – יזכירוך הסימנים האלה להסיר כעס מלבך. ואם תהיה בענין שיביאך לאהבת עולם זה – יזכירוך הסימנים האלה לעזוב כל האהבות, כי הכל הבל וכלה, ולתפוס אהבת השם, כי היא האהבה המובחרת.",
|
56 |
+
"ואם תעשה שום מצוה – יזכירוך הסימנים האלה שתעשה המצוה לשם שמים, לכוין בה בכוונה טובה. ואם תהיה בעניין שיטריד לבך להרחיקו מן השם הנכבד – יזכירוך הסימנים הללו להעביר הטירדא, ולהביא מחשבותיך למעלה ליחד לבך לאלהים.",
|
57 |
+
"הגאוה – היא מידה רעה מאד מאד. במידת הגאוה ישכח האדם השם הגדול. כי כל דעת המתגאה להתגדל ולהשתרר, ואפילו כשעושה מצוה – חושב ברעתו לקבל שבח מן העולם, וחושב בדעת שכל הצלחתו מרוב חכמתו.מן הגאוה יבא לעבירות רבות, כגון רדיפת כבוד, ומחלוקת במילי דעלמא. ובתורה חולק שלא לשמה, ולא יודה על האמת, ומתבייש לשאול מה שאינו יודע. ויבא לידי גזל וגניבה ותאוה יתירה וכל רעות, ולשכוח השם. והמתגאה מבזה לכל אדם, ומתכבד בקלונם. כללו של דבר: בלב המתגאה יש שער גדול פתוח, להכניס בו יצר הרע לבלבל המחשבות, ומי שלא יעלה בלבו לסתום השער הרע הזה – יהיה אבוד מן העולם הבא.",
|
58 |
+
"לכן המשכיל יזהר מאד מן הגאוה, שלא יתגאה – לא בגופו ולא בשערו, ולא בראשו ולא בגרונו, ולא בידיו ולא ברגליו, ולא בריח אפו ולא בלשונו, ולא במאכלו ולא במלבושיו. ולא יתגאה בלבו, \"כי תועבת יי כל גבה לב\" (משלי טז ה). וזה דבר גדול, אשר בגבהות הלב נקרא \"תועבת יי\", ואשרי האדם אשר ירגיש בדבר זה, להבין העונש הגדול הזה על דבר קל כזה. רבים נכשלים בזה, והמשכיל – ימלט נפשו שלא ליקרא \"תועבה\". השם הזה מכוער מאד, ואתה דע לך.<br>",
|
59 |
+
"ואף על פי שהגאוה רעה, אפילו הכי מצוה לאדם שיהיו מלבושיו נקיים, ומאכלו נקי, וכל כליו נקיים, ושלחנו נקי, וגופו נקי, כי הדר התורה – זהו הנקיות. וכל זה יכוין לשם שמים. וכן לעולם יגביה נפשו למעלה, ויתרעם על נפשו תמיד כמה שהוא ממעט עבודת השם. ויהיה זהיר להוכיח את הרבים, ולעמוד נגד הרשעים ולהשפילם לפי יכולתו, ולהודיע תועבתם כדי להתרחק מהם. ואף על פי שדבר זה נראה כמו גאוה, אפילו הכי צריך לעשות כן, אך יכוין לשם שמים. ובתחילה יראה שלא יבוא לידי קלקול במלחמת הרשעים, שלא יצא שכרו בהפסדו. וצריך לבקש רחמים על זה וכיוצא בזה, שידריכהו השם בדרך הישר.",
|
60 |
+
"הענוה – היא שורש העבודה, ועיקר לכל מעשה טוב. ומעשה העניו מקובל לפני השם. ומה הענוה? שיהיה בעיניו וחושב עצמו כאין, וצנוע ושפל רוח, ורוח נשברה. ובעודו בריא ובזמן שהוא חי בטובה – יחשוב שהשם הטיב עמו ברוב חסדיו, ושהוא אינו ראוי לאותה טובה. וגם העני יחשוב על המעט שיש לו – שאינו ראוי אפילו לאותו המעט, כי מה יש לו להחשב יותר מיתוש אחד, אך שהשם עשה עמו לפנים משורת הדין. ויודה לו על טובותיו, וישתחוה לו.",
|
61 |
+
"ויחשוב גדולת האל, וכל מעשים טובים שיוכל לעשות – אינם כי אם טיפה בים כנגד מה שהוא חייב לעשות. ויהיה עניו ושפל רוח לפני כל, אפילו לפני הקטנים ממש. ויחזיק כל אדם טוב יותר ממנו, ולא יחוש על הכבוד לקבל שבח מבני אדם. ולא יחוש על ביזוי שיבזוהו, אך ישמח על הביזוי ויחשוב שהוא ראוי לזה.ויהיה ניכר בששה סימנים הענוה, והם: (א) המחילה בעת הכעס; (ב) וענייני שבח וגנאי – שיהיה הכל שוה בעיניו; (ג) ולהצדיק הדין בעת ההפסד, ולהשפיל עצמו בעת שפע הטובה בעושר ובבנים ובחכמה; (ד) ולילך מעצמו ולפייס את מי שהרע לו; (ה) ולהתנהג במענה רך; (ו) ולהיות שמח בחלקו. אך לא יהיה עניו לפני הרשעים במילי דשמיא, אלא יוכיח אותם לפי כוחו. ולא יראה מידת הענוה בעניני המלבושים לרמאות העולם, שיהיו סבורים שהוא חסיד, והוא עושה רעות בסתר וגונב דעת הבריות.",
|
62 |
+
"הבושת – הביישן לא במהרה חוטא מחמת הבושת, ומתוך שלא לשמה לבסוף יעשה לשמה. אך מעלה העליונה היא שיתבייש לפני השם. וישיג זה הענין בהתבודדו לחשוב בגדולת השם. ובמקום מצוה יסיר הבושת מעל פניו, שלא יניח שום מצוה עבור הבושת. וזה הבושת רע מאד: אם יעזוב המצוה בעבור הבושת, או אם לא ישאל מה שאינו יודע מחמת שיתבייש. ולא יבייש שום אדם אלא בעניין התוכחה, אם לא יקבל בנחת.",
|
63 |
+
"העזות – המידה הזאת רעה מאד להעיז פניו נגד מוכיחו, או לכפור במלוה ובפקדון, וכיוצא בזה. אך טוב העזות נגד הרשעים שלא להודות על שקריהם, ושלא להסכים עמהם, ולהעיז פניו לקיים המצות.",
|
64 |
+
"האהבה – המידה הזאת רעה ברוב המקומות, והיא עוקרת כל מידות טובות: אהבת ממון, ואהבת נשים, ואהבת אם ואב, ואח ואחות, וקרוביו ורעיו, ואהבת גופו וימי חייו, ואהבת הכבוד, וא��בת התענוגים כאכילה וכשתיה ושינה, ונוי המלבושים – כל אילו האהבות מעבירות האדם שלא לעשות הטוב. ורוב העולם נכשלים בהם, ורבים יפלו ולא יקומו. אך מי שרוצה להתחזק על יצרו – יוכל להתגבר ולעשות כל האהבות האלה לשם שמים, ואשרי מי שזוכה לזה.<br> וצריך האדם לעזוב כל האהבות וידבק באהבת הבורא יתברך, כי האהבה הזאת עיקר על כל המעלות. ועבור שהאדם מלובש בגוף, וטבוע בחשך זה העולם שהוא שוא ושקר – על כן קשה היא מאד להשיג. והאהבה היא שיאהב אהבה גדולה יתירה מאד, עד שתהא נפשו קשורה בשמחה, ולהבריח מלבבו נעימות הגוף ותענוג של עולם זה. והאהבה עזה, ומתגברת על לבבו, וכל ההנאות של עולם זה – הכל כאין כנגד תוקף תגבורות שמחת אהבת השם.ואין כל חכם זוכה לזאת האהבה. וזה דבר ידוע וברור, שאין זאת האהבה נקשרת בלב האדם עד שיעזוב כל מה שבעולם חוץ מהשם.",
|
65 |
+
"השנאה – זאת המידה רעה: מי ששונא חבירו, והשונא מעשים טובים. וצריך לזהר מאד שלא לשנוא בני אדם, ורבים נכשלים בזה. אך טובה לשנוא כל מה שמעביר אותו ומרחיקו מאהבת הבורא, ולאהוב כל מה אשר יקרבהו לעבודת הקדוש ברוך הוא.",
|
66 |
+
"האכזריות – זאת המידה רעה, כי בעלי המידה הזאת לא ירחמו על העניים, והם נוקמים, ונוטרים איבה, וגונבים וגוזלים, ולא ירחמו, ומענים יתום ואלמנה.",
|
67 |
+
"אך נגד הרשעים – יהיה אכזרי. ויהיה אכזרי על גופו לטרוח בתורה ובמצות, וכן על בניו יהיה אכזרי שיטריחם לעסוק בתורה ובמצות כפי כחם. והכל במידה שוה לפי היכולת.",
|
68 |
+
"הרחמנות – זאת המידה טובה מאד, לרחם על העניים הטובים, ולרחם על הבהמות, ולרחם על עצמו ועל בניו, ואוהבם לזכותם לחיי עד. אך לא יהיה רחמני על הרשעים, או לרחם על גופו ועל בניו, שלא לטרוח בתורה ובמצות.",
|
69 |
+
"הדאגה – זאת המידה רעה לגוף מאד, והדואג על עולם זה להשיג תאותו – זה רעה מאד. ויותר רע הדואג אחר עבירות. אך הדאגה טובה לדאוג על מיעוט השגתו בתורה ובמצות, ולדאוג ולפחד שמא ישכח לימודו, ויחזור תמיד. ולא ידאג ולא יירא משום דבר המונעו מעבודת השם. ולעולם ידאג מעונותיו, וידאג שמא גורם הפורענות הבאים לעולם, וידאג שמא אוכל שכר מעשיו הטובים בעולם זה. <br>וידאג תמיד שמא אין מעשיו מקובלים לפני השם. ולעולם ידאג ויצטער על כבוד השם, וכבוד התורה, וכבוד ישראל אשר נתמעט. ועל עניינים כאילו ידאג תמיד.",
|
70 |
+
"השמחה – זאת המידה טובה לגוף, ומאירה פניו של אדם. וכל העושה מצוה בשמחה – יש לו שכר גדול לאין חקר, ממעשיו הטובים אשר יעשה בשמחה: להנעים זמירות, ולשבח בשמחה, ולקבל כל מאורעותיו בשמחה. ולשמוח בשבתות ובימים טובים בשמחת הקדוש ברוך הוא, ולשמוח לב העניים והאכילום. אך השמחה אינה טובה לשמוח בהבלים, ולשמוח בעבירות, ולשמוח באיד בני אדם או לשמוח בתקלת בני אדם. אך יהיה בחלקו שמח, וישמח בעבודת המקום ובתורה.",
|
71 |
+
"הביטחון – שורש הביטחון הוא שיסמוך על חסדי האל שיעשה לו הטוב בכל ענייניו, והוא בוחר לו הטוב יותר ממה שהוא בוחר לעצמו. וצריך הבוטח לידע שהקדוש ברוך הוא – הוא החומל, ושאינו מעלים עינו ממנו, ואין לו מונע מלעשות חפצו של הבוטח. והוא יודע מה טוב לו, והוא מנהיגו ומשמרו עד היום. ואין אדם יכול לברוח מהנהגתו, ולא יגיע לו נזק או טובה אלא ברשות האל. והוא בתכלית הנדיבות והחסד, ואין לו הפסק לעולם. ועד רואה מחשבות הלב, ויודע אם בוטח בו בלב שלם. ויבטח בשם על ענייני גופו ופרנסתו, ויבטח בו שיתן לו השגת יד לפרנס אשתו ובנ�� בניו, ולהדריכם בדרך ישרה. <br>ויבטח בו שיטהר לבו ליגיעתו, לעבודתו העליונה. ויבטח בו שיזמין לו המצות, ולימוד התורה, ושיתן לו היכולת לעשות הכל, ושישרת לו בכל איבריו באמונה ובכיון ליחד הלב אליו. ויבטח שיזכהו שיראה בימיו במהרה ביאת משיח, ובניין בית המקדש. ויבטח שיזכה לעולם הבא לאור הגדול.",
|
72 |
+
"הבוטח בלב שלם – יביא אותו הביטחון שלא יעבוד לאדם זולתו להתרצות אליו, ולא יסכים עם הרשעים בדבר שהוא כנגד השם. הבוטח – נפשו במנוחה, ואינו מיצר על שום עניין מענייניו, כי הוא יודע שהבורא מנהיגו לטובתו, בעולמו ובאחריתו. וישים דאגתו ואבלו על מה שהוא ממעט מעבודת השם, ולא על עולם זה. אך הביטחון אינו טוב כשילך בדרך מסוכן, או שיכניס עצמו בענייני סכנה ויאמר: הנני בוטח בשם שיושיעני! או יעשה עבירות חבילות חבילות, ויסמוך על זה שיחשוב: הנני בוטח בשם שיכפר לי, כי רחמן הוא. אין זה דרך הביטחון.",
|
73 |
+
"החרטה – זאת המידה היא דרך לתשובה, מפני שהעבירות אין מתכפרות אלא בחרטה. אך היא רעה אם עשה מצוה ומתחרט עליה.",
|
74 |
+
"הכעס – כל מיני גהינם שולטין בו, ואין השכינה שורה עליו. ושוכח תלמודו, ויבא לידי טעות. ובידוע שעונותיו מרובים מזכיותיו. ואין הקפדן מלמד. כמה עבירות באות מן הכעס! אך צריך לכעוס לפעמים, להטיל אימה על ביתו ועל אותם השומעים למוסריו, ולתלמידיו. ואף על פי שכועס לשם שמים – יכעוס במידה; ויראה עצמו כאילו כועס, אבל בלבו לא יהיה כעוס.",
|
75 |
+
"הרצון – זאת המידה טובה, כי הוא מתרצה בכל ענייניו, ואינו מהרהר אחר השם. והעולם אוהבים אותו מפני שהוא רוצה בבני אדם, והם רוצים בו. והוא מעביר על מידותיו, והוא מקבל מוסר, כי הוא מלא רצון לעשות טובה. אך הרצון רע מאד להתרצות בדרכי הרשעים.",
|
76 |
+
"הקנאה – מידה רעה מאד לקנא בני אדם. מן הקנאה יבא לידי חימוד, ולידי גזל ומחלוקת. אך יקנא ביראת ביראת השם; ובלומדי תורה – יקנא לעשות כמעשיהם.",
|
77 |
+
"והפורש מן הקנאה והחימוד – שכרו הרבה מאד.",
|
78 |
+
"הזריזות – זאת המידה טובה לעולם הזה ולעולם הבא. אם יש לאדם מלאכה – שיעשה בזריזות, להספיק את עצמו ובני ביתו. וכל צרכיו יעשה בזריזות. וכן לעניין הלימוד ועשיית המצות יהיה זריז, ובזה העניין יעלה לכל מעלות טובות. אך הזריזות רע מאד כשהוא זריז לעבירות.",
|
79 |
+
"העצלות – עניינו מקולקל מאד בעולם הזה ולעולם הבא.",
|
80 |
+
"אך העצלות טוב – כגון המתעצל לעשות רעות.",
|
81 |
+
"הנדיבות – זאת המידה טובה מאד: שיהיה נדיב בממונו להיות וותרן, ולעשות לפנים משורת הדין, ושלא ידקדק עם חבירו על דבר מועט, ולתת צדקות, ולהשאיל כליו וספריו. ויהיה נדיב בגופו לטרוח עבור אחרים. ויהיה נדיב בחכמתו ללמדה לכל. אך לא יהיה נדיב לפזר לריק, וליתן לרשעים, או למלאות תאותו.",
|
82 |
+
"הציקנות – זאת המידה רעה, כי מי שהוא צר עין – לא יוכל לרחם על העניים, והוא שנאוי על הבריות כי לא יוכל לההנות בני אדם, ואינו מהדר המצות. אך זאת המידה טובה שהוא עצרן לפזר ממון ולמלאות תאותו.",
|
83 |
+
"הזכירה – זאת המידה טובה מאד, לזכור כל ענייניו. כל משא ומתן שלו – צריך לזכור, כדי שיהיה נותן ונושא באמונה. ובזאת המידה ידע התורה והמצות, שישים על לבו לזכור הכל. ויזכור אחריתו וראשיתו – מאין בא ואנה ילך. ויזכור תמיד את יוצרו, והטובות שעשה לו: שבראו וגידלו ונישאו, והודיעו חכמה ודעת, ונתן לו תורה הטהורה. ויהיה חרד לדברו, כמו עבדי המלך הנחרדים לדבר המלך. ויחשוב ויזכור אשר כל הדברים עושים שליחותו, כגון השמש והירח, והארץ נותנת את יבולה, וכן יעשה הוא שליחותו.<br> וכמו שאדם טורח לעשות רצון אשתו שהוא אוהב – כן יעשה רצון אוהבו הגדול הקדוש ברוך הוא. ויחשוב איך הוא זריז לזה העולם – כל שכן שיכין צידה לדרך הגדול והרחוק, להיות מקושט ולפרוע חובו מה שנתחייב ליוצר הכל. ויבין מה הפרש יש בין עליונים ותחתונים, ויקשור דעתו אל נעימות עולם הבא. ויזכור תמיד את השם במחשבותיו, ויזכור תמיד חטאיו כדי להצטער על שהכעיס האדון הגדול. אך זאת המידה אינה טובה לזכור הבלי העולם ורוב התחבולות, או לזכור אם חבירו פשע כנגדו.",
|
84 |
+
"השכחה – זאת המידה אינה טובה אם שוכח את יוצרו, ואם שוכח עונותיו, ואם ישכח מה שהוא לומד, ואם חבירו עשה לו טובה – ושוכח. אך טובה היא שישכח פשעו, מה שפשע חבירו לנגדו.",
|
85 |
+
"השתיקה והדברים. אמרו חכמים: לא מצאתי לגוף טוב משתיקה. רוב דברי העולם – הכל הבלי הבלים. לכן ירבה בשתיקה, ולשמוע חרפתו ולשתוק. וכשאדם מסופק אם ישתוק או ידבר – ידבק בשתיקה. אך דברים טובים – יותר טובים הם משתיקה, כגון לדבר בדברי תורה וביראת שמים. והמשכיל יזהר מדברים בטלים, ומשיחת ילדים ושיחת נשים. יראת שמים בלב המרבה דברים – זה אי אפשר.",
|
86 |
+
"הליצנות – הנותן דופי בבני אדם נקרא \"לץ\". אין להתלוצץ על שום אדם. והמתלוצץ על עושה מצות – זה רע מאד, כי רבים נמנעים מלעשות טוב עבור הליצנות. אך טוב להתלוצץ על עושה רעות, כדי שימנעו מן הרע.",
|
87 |
+
"השקר – אין אדם יכול להיות אמיתי אם לא שיתקן מידותיו, כי כל אדם מושך דבריו אחר מידותיו. ויזהר אדם שלא ישקר אפילו דברים בעלמא שאין בהם ממש, כי גדול עונשו של שקרן. אך פעמים התירו חכמים לשקר: בהבאת שלום (יבמות סה ב), ולשבח הכלה (כתובות יז א), ובאושפיזין, ובמסכת, ובפוריא (בבא מציעא כג ב).",
|
88 |
+
"האמת – הנשמה היא נבראת ממקום טהרה ואמת. אין מעלה לאדם כמעלת האמת, להיות אמיתי במחשבותיו. והמגיע למעלה הזאת – כל הדברים שיחשוב ושידבר יתקיימו, ויראה בלילה חלומות אמת, וידע עתידות.",
|
89 |
+
"החניפות – זאת המידה רעה מאד, להחניף ולגנוב דעת הבריות. והמחניפים לרשעים בחליקת לשון – בזה נמנעים מן התשובה. אמר רבי שמעון בן חלפתא (סוטה מא ב): מיום שגברה אגרופה של חנופה – נתעוותו הדינים, ונתקלקלו המעשים, ולא יוכל אדם לומר לחבירו: מעשי גדולים ממעשיך. ואילו מחניפים להם: לאשתו משום שלום בית, לבעל חובו שלא ילחצנו, ולרשע שלא יזיק לו, ולרבו שילמדנו תורה. כן מצוה להחניף לתלמידיו ולחביריו כדי שילמדו, וכדי שישמעו לדבריו, לקבל תוכחותיו.",
|
90 |
+
"לשון הרע – זאת המידה רעה מאד. ואפילו לומר אמת – אסור לספר בגנות חבירו. וזהו לשון הרע, שאומר: כך וכך עשה פלוני, כך וכך היו אבותיו, כך וכך שמעתי עליו. אבל האומר שקר על חבירו – זה נקרא \"שם רע\". ובוודאי המרגיל בלשון הרע – הוא פורק עול שמים מעליו. וקשה מאד לעשות תשובה מעון זה: המספר לשון הרע על בעלי תשובה – בזה מחטיא את הרבים, לנעול דלתי התשובה. וכן רע מאד המספר לשון הרע על גבאי צדקה הטובים, ועל עושי מצוה ויראי שמים – גדול עונשו מנשוא. ויזהר מאבק לשון הרע, ואל יספר בטובתו של חבירו בפני שונאו. <br> יש עון הנקרא \"רכילות\", וזהו המגלה לאדם מה שחבירו דיבר עליו, ובזה גורם שנאה. ירא שמים – חייב אתה לדונו לכף זכות, אפילו אם הדבר נוטה לחובה מלזכות. בינוני – יש להכריע לזכות. ואם הדבר נוטה ל��ובה – יהיה אצלך ספק. ומי שרוב מעשיו לרעה – יש להכריע מעשיו ודבריו לחובה.",
|
91 |
+
"המספר דבר לחבירו – אין לגלותו בלא רשותו. וכל דבר הנאמר בפני שלשה בני אדם – אין בו משום לשון הרע. ואם האומר הזהיר את השומעים שלא יגלו, אפילו אומר בפני רבים – יש בו משום לשון הרע. ומצוה לומר לשון הרע על בעלי עבירות, לבזותם ולהשניאם בעיני בריות, כדי שיבדלו מהם. וכן על בעלי מחלוקת – מצוה לספר לשון הרע. מקור גדול של מצות יש תחת הלשון, כגון: הלימוד, ולדבר יראת שמים, ולהתפלל, ולהוכיח, ולצוות בניו אחריו לשמור ולעשות, וכן כל השומעים למוסרו. ולנחם אבלים, ולנחם עניים ולדבר על לבם דברי ניחומין, ולהיות רגיל בשירות ותושבחות ובדברי אמת.",
|
92 |
+
"התשובה – טוב לגבר שיהיה מקדים לשוב בעודו בריא ושליו, ויעורר לבו בכמה עניינים: שיחשוב אחריתו, שצריך ליתן חשבון לפני הקדוש ברוך הוא על כל מה שעשה מנעוריו, הן דברים, הן מעשים, הן מחשבותיו. לכן יפחד מן הדין הגדול, ומן הדינים הקשים, ויחשוב על הטובה הגדולה הצפונה לצדיקים. ויחשוב איך אדם אוהב תענוגים בעולם הזה, שהם תענוגים של הבל, והם פוסקין לפי שעה. לכן יחמוד התענוגים הגדולים שלעד, שאינם פוסקים לדורי דורות ולעולם ועד. <br> ויתחרט תמיד על חטאיו, ויעזוב דרכו הרע, ויצטער בלבו, ויצטער בצום ובבכי ובמספד, וילבש שק, ויורד עדיו מעליו, וידאג מעונש עוונותיו, ויתבייש לפני הקדוש ברוך הוא, ויהיה נכנע לפני השם, וישתוק למחרפיו, ויהיה רגיל במענה רך ובשתיקה. וישבר התאוה, ויפרוש אפילו מן המותר. ויתבונן באיזה אבר חטא, ובאותו אבר יזהר לעשות מצות בכל יכולתו. ויחפש דרכיו לידע העבירות שחטא מנעוריו, ויתוודה עליהם. וירבה לעשות גדרים שלא יוסיף לחטוא, וידע באיזה אבר עבירה יש מלקות או כרת או מיתה, ולפי החטא יצטער. ויהיו העבירות בקלות – חמורות בעיניו, ויזכיר בוידוי עוונותיו ועון אבותיו, ויגמור בלבו שלא יחטא עוד. ויתפלל לאל שיעזרהו על תשובתו, ויבקש שיכפר לו. וישיב הגזל קודם הוידוי, ואם אין לו – יבקש מן השם שיתן לו השגת יד לפרוע. וירגיל עצמו לעשות חסד ואמת. ויהיו חטאיו נגדו תמיד. וישוב בעודו בריא בחוזק כוחו, ויכבוש יצרו בעוז יראת השם, וישיב רבים מעון.",
|
93 |
+
"שורש התשובה – שילמד תרי\"ג מצות עד שיהיו שנונים ומחודדין בפיו, וערוכים בשפתיו, ויהגה בהם תמיד. ועל כל מצוה ומצוה – ישים על לבו לחשוב עם נפשו, אם קיים אותה או לאו. כגון בעניין לחשוב אם דיקדק להתפלל בכוונה או לאו, או אם נהנה מן העולם הזה בלא ברכה. ואם ידע בעצמו שלא חש לזה – הרי חטא כל ימיו, וכשיתחברו יחד כל אלו העונות – הרי מזאת המצוה לבד יש חבילות גדולות של עבירות. ועל דרך זה יחשוב עם נפשו על כל מצוה ומצוה, ואז יגיע לתכלית התשובה. <br> וידע האדם ויאמין שאין התשובה חשובה לפני המקום, אלא שידחוק אדם את עצמו לטרוח לקיים כל מצוה ומצוה כהלכתה. ומי שישים כל טורחו על זה העניין – הרי זה בעל תשובה גמור, ויתקן כל מידותיו על פי התורה והמצות. והנה יש שמונה אברים באדם, אשר בהם יעשה כל מעשיו: האזניים – אחד; העינים – שנים; הריח בנחירים – שלושה; בפה יש שני מקומות: הדיבור ואכילה – הרי חמישה; הידים – ששה; הרגלים – שבעה; הערוה – שמונה. והלב מלך על כולם, להנהיג את כולם לפי חפצו. ועל אלו שמונה אברים – ישים מחשבתו לדקדק בדקדוק גדול שכל אחד ואחד יהיה מורגל בעשיית המצוה. והראש לכל הגדרים – שישמור את עיניו, שלא יתן את עיניו במה שאינו שלו. ובזה העניין ישבר את התאווה, כי בוודאי התאוה והחמדה – הנה ראש לכל הקלקולים, ואחריהן נגררות עבירות רבות. לכן יתאמץ להעמיד עצמו להלחם כנגד התאוה והחמדה, ולשמור עיניו, ובזה יתקן כל ענייניו.",
|
94 |
+
"ומיום שהתחיל לשוב – יסכים במחשבתו בהסכמה גמורה לקיים כל המצות שאפשר לו לקיים לשם, ואז הקדוש ברוך הוא מקיל ענייני התשובה לסייע לו, ולתת לו כח לעשות תשובה. אפילו בדבר שאין כוחו של אדם יכול להשיג – הקדוש ברוך הוא ימול את לבבו, לחזקהו לעשות תשובה. ובלבד שידחוק עצמו לטרוח במצות בלב שלם באמת – בזה יגיע למעלת התשובה. גם צריך להזהר מאד מאד להתרחק מן הרשעים ומן הליצנים שלא להתעסק עמם, לא במשא ומתן, ולא בלימוד, ולא לשמוע דבריהם, כי הם מסירים את לב האדם. וכמעט כל התשובה תלויה בזה. <br>וירגיל עצמו יום אחד תוך כל חודש וחודש שיתייחד במקום אחד בסתר לבדו ולבדוק עצמו, לתקן הנהגתו על פי המידות הכתובות בספר הזה: לברור מכל מידה צד הטוב שבה ולהתנהג בזה, ולבדוק עצמו לתקן מעשיו על דרך המצות. ויבין חסרונותיו: באיזה מצוה מיעט טורחו, שלא להשתדל בכל כוחו להתאמץ בה; ואיזה מצוה אין ידו משגת לקיימה. ועל כל הדברים ישפוך נפשו נוכח פני השם, שיעזרוהו לקיים מצותיו, ויתן לו לב שיספיק לעשות רצונו, ושיתן לו לב נאמן להאמין בו באמונה שלמה, ולבטוח בו בביטחון שלם. <br>ובאותו היום יקדיש עצמו לטהר מחשבותיו, ויחשוב על המות – שיכלה גופו ויהיה עפר, ויחשוב על דיני גהינם, ומי שבא שם – איך יהיה עניינו מופסד בהפסד גדול. ויחשוב על נעימות עולם אשר שם תענוג לאין חקר. ויחשוב במחשבות מכוונות על גדולת השם, ועל נפלאותיו וטובותיו, וינעים זמירות להללו בשמחת הלב, וישתחוה לפניו כעבד לפני אדוניו. אין ספק מי שיהיה רגיל בזה העניין – מגיע למעלות רבות. בעלי תשובה יהיו שפלים וניבזים. על ידי התשובה יגיעו עד כסא הכבוד, שנאמר: \"שובה ישראל עד יי אלהיך\" (הושע יד ב). [התורה – חסרה בסימני ספר המידות בכתב יד, וחבל על דאבדין.]",
|
95 |
+
"היראה – לעולם יעשה אדם רצון בוראו, ולא יירא שום אדם או מלך או שר, ולא יירא משום יסורין ומשום צער. רק בוראו יירא לבד, ולא יגור מפני איש. וזאת המידה רעה מאד בזה העניין: שיעזוב מצות בוראו עבור מורא בני אדם. לכך ישליך מלבבו כל הפחדים, ולא ישכון בלבבו רק מורא השם לבד. כי יראת השם היא עטרת פאר של כל המצות, וטוב מעט יראת השם מאוצר רב ומהומה בו (ע\"פ משלי טו טז).",
|
96 |
+
"והיראה המעולה מכל – שיראה מלפני השם כל כך שיהו איבריו נרתעים מתחת מוראו, כעבד שהוא נרתע ונכנע לפני המלך בשעה שהוא גוער בו. וזה העניין קשה להשיג, אך מי שמרגיל מחשבותיו להרהר תמיד שהשם רואה מחשבותיו, ומתבונן בנפלאותיו בעומק הלב במתון, וקוצר מחשבותיו למעלה לשכון באהלי מרום – בזה העניין יכול להתקרב אל אור היראה הטהורה, להופיע עשתונותיו, לידע רזי עליונים. הנה השלמנו סימני המידות ברמז מעט, להזכיר האדם שיזהר בהם, להסתפק מהם מכל אחת ואחת במשקל. <br>ודע כי המידות אחוזות זו בזו ומדובקות יחד, וכולן נגררות זו אחר זו. ואם יתן אדם רשות ליצרו הרע לעבור על אחת – אז יהו כולן נשמטות ממנו. משל לאדם שיש לו חוט של משי, וחרז בו מרגליות דרך נקבי מרגליות, וקשר קשר אחד למטה. ואותו הקשר מחזיק כולן, ואם יתירו הקשר – אז נופל מרגלית אחת, ואז יפלו כולם זו אחר זו. כך אם תתיר ממך קשר מידה אחת – אז לא תוכל להחזיק בשום מידה כראוי. לכ�� שמור כל המידות בכל כחך, אשר תוכל להשכיל בהם. ובזה העניין תשלים נפשך לשם הנכבד לידבק בו. ותזכה להיות מאותן שנאמר עליהם: \"והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע\" וגו' (דניאל יב ג)."
|
97 |
+
]
|
98 |
+
},
|
99 |
+
"schema": {
|
100 |
+
"heTitle": "אורחות צדיקים",
|
101 |
+
"enTitle": "Orchot Tzadikim",
|
102 |
+
"key": "Orchot Tzadikim",
|
103 |
+
"nodes": [
|
104 |
+
{
|
105 |
+
"heTitle": "הקדמה",
|
106 |
+
"enTitle": "Introduction"
|
107 |
+
},
|
108 |
+
{
|
109 |
+
"heTitle": "",
|
110 |
+
"enTitle": ""
|
111 |
+
},
|
112 |
+
{
|
113 |
+
"heTitle": "סימני ספר המידות",
|
114 |
+
"enTitle": "Simanei Sefer HaMiddot"
|
115 |
+
}
|
116 |
+
]
|
117 |
+
}
|
118 |
+
}
|
json/Musar/Rishonim/Orchot Tzadikim/Hebrew/merged.json
ADDED
The diff for this file is too large to render.
See raw diff
|
|
json/Musar/Rishonim/Sefer HaYashar/English/Sefer Hayashar, trans. Seymour J. Cohen. 1973..json
ADDED
The diff for this file is too large to render.
See raw diff
|
|
json/Musar/Rishonim/Sefer HaYashar/English/merged.json
ADDED
The diff for this file is too large to render.
See raw diff
|
|
json/Musar/Rishonim/Sefer HaYashar/Hebrew/Torat Emet 357.json
ADDED
The diff for this file is too large to render.
See raw diff
|
|
json/Musar/Rishonim/Sefer HaYashar/Hebrew/merged.json
ADDED
The diff for this file is too large to render.
See raw diff
|
|
json/Musar/Rishonim/Sefer HaYirah/English/Sefer ha-Yirah, trans. Rabbi Justin S. Kerber, 2007.json
ADDED
The diff for this file is too large to render.
See raw diff
|
|
json/Musar/Rishonim/Sefer HaYirah/English/merged.json
ADDED
The diff for this file is too large to render.
See raw diff
|
|
json/Musar/Rishonim/Sefer HaYirah/Hebrew/Sefer HaYirah, Vilna 1886.json
ADDED
@@ -0,0 +1,354 @@
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
1 |
+
{
|
2 |
+
"language": "he",
|
3 |
+
"title": "Sefer HaYirah",
|
4 |
+
"versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH997009165661505171/NLI",
|
5 |
+
"versionTitle": "Sefer HaYirah, Vilna 1886",
|
6 |
+
"actualLanguage": "he",
|
7 |
+
"languageFamilyName": "hebrew",
|
8 |
+
"isBaseText": true,
|
9 |
+
"isSource": true,
|
10 |
+
"isPrimary": true,
|
11 |
+
"direction": "rtl",
|
12 |
+
"heTitle": "ספר היראה",
|
13 |
+
"categories": [
|
14 |
+
"Musar",
|
15 |
+
"Rishonim"
|
16 |
+
],
|
17 |
+
"text": [
|
18 |
+
"<small>להורות לעם ה׳ את דרך ה׳. ואת המעשה אשר יעשון כל ימיהם. בשבתם ובקומם. בלכתם ובבואם. למען ייטב להם ולבניהם. בזה ובבא.</small><br><br>טוב לגבר כי ישא עול בנעוריו (איכה ג). כי טוב לאדם לשאת ולסבול עולו של הקב\"ה ולתת מוסרות ומוטות על צוארו להכנס לעבודת בורא העולם.",
|
19 |
+
"ויזכור את בוראו בימי <small>(כחו)</small> [בחורותיו] <small>(כצ\"ל. ומלשון הכתוב (קהלת יב). וזכור את בוראיך בימי בחורותיך)</small>",
|
20 |
+
"ובכל יום ויום יוסיף אומץ ויתחזק במצות בורא עולם.",
|
21 |
+
"ויכניס אהבתו בלבו",
|
22 |
+
"<small>(ויחשוב)</small>. [<small>אולי צ\"ל</small> וישווה <small>וכמשה\"כ (תהלים יז) שויתי ה' לנגדי תמיד</small>] הבורא תמיד לנגד עיניו. ועל ידי כן יתן יראת הצור על פניו.",
|
23 |
+
"ויכניע לבו.",
|
24 |
+
"וישפיל קומתו ואת רום עיניו.",
|
25 |
+
"וילך שחוח ויתהה על עונות נעוריו.",
|
26 |
+
"ויבכה עליהן תמיד.",
|
27 |
+
"וישמור בכל כחו מחטוא עוד במסתרים. ולא יעשה במחשך מעשיו. ואז יהיה אהוב ונחמד בעיני הבורא. וכל רואיו יאשרוהו:",
|
28 |
+
"אלה הדברים אשר יעשה אותם האדם וחי בהם חיי העולם. בכל בקר בהקיצו משנתו יזדעזע ויהיה נרתע ונחפר מאימת הבורא. בזכרו חסדו אשר עשה לו ואמונתו אשר שמר לו. כי החזיר לו נשמתו אשר הפקיד אצלו",
|
29 |
+
"ואז יברך בלבו הבורא אשר הגדיל לעשות עמו כי חדש והחליף כחו. ובשומו הדברים האלה על לבו תבער אהבת הבורא בלבו.",
|
30 |
+
"ואז אל <small>(ישב מטתו דרך עצל)</small> [ישכב במטתו כדרך העצל] אך במהירות וזריזות יקום מיד. ואם יפגע בו מנוול ויוליכנו דרך עצלות. ישיב אמריו לו. וישים אל לבו. כי אם יקרא בעל חוב או אדם אחר אליו יקום מיד. או מפני כבוד אדם. או מפני ריוח <small>(שיבא)</small> [שיביא] לו חיי שעה. או מיראת הפסד ממון. כמו נפלה דליקה בעיר. יקום מיד במהרה. ולא יתרשל. או אם יצטרך ללכת לעבודת השר יקום ואל יתרשל. פן יעלילו עליו. או למצוא חן בעיני השר. על אחת כמה וכמה לעבודת מלך מלכי המלכים הקב\"ה שיש לו להזהר לקום במהירות ובזריזות. ויירא פן יאחר לבא.",
|
31 |
+
"וכל מעשיו יחשוב לעשות לשם שמים. ולפי כחו ילך בדרכי החכמים. ויהיה נכנע.",
|
32 |
+
"אל יעמוד ערום ממטתו אף מיושב. כמו שהיה מתפאר ר' יוסי ז\"ל מימי לא ראו קורות ביתי אמרי חלוקי. אך יקח חלוקו ויכניס בו ראשו וזרועיו ואז בקומו יהיה מכוסה. ואל יאמר הנני בחדרי חדרים בבית אפל מי רואני ומי <small>(וידעני)</small> [יודעני]. כי מלא כל הארץ כבודו. לפניו כחשכה כאורה.",
|
33 |
+
"וילבש בגדיו. ויהיה לו טלית קטן וילבשנו מתחת למדיו. כי עיקר מצות ציצית לזכרון ללבשו תמיד. כי לזכרון המצוה נתנה. ולמען לא יסור האדם אחרי שרירות לבו ואחרי מראה עיניו המחטיאים את הגוף. והדרך הזה לא ימצא כי אם בלכתו בדרך אשר דברי ערוה מצויים שם.",
|
34 |
+
"על כן ילבש אותו מיד בלא ברכה אם לא רחץ את ידיו. וטוב להיות זריז ליטול ידיו קודם ויברך עובר לעשייתו.",
|
35 |
+
"וצריך להתעטף מעומד.",
|
36 |
+
"ואותו טלית קטן טוב שיהיה כעין סרבל כי אין בזה פקפוק.",
|
37 |
+
"וינעול מנעליו של ימין תחילה ואחר כך של שמאל. ויקשר של שמאל ואחר כך של ימין. כמו שאמרו רבותינו ירא השם יצא את כולם לקיים דברי המשנה וד��רי רבי יוחנן כתפיליו כך מנעליו. מה תפילין בשמאל אף מנעליו בשמאל.",
|
38 |
+
"ומעת קומו להתהלך על הדרך. יכפוף קומתו וישוח ראשו. כי השכינה למעלה מראשו.",
|
39 |
+
"ולכן נכון לכסות ראשו ואל יהיה בגלוי הראש.",
|
40 |
+
"וילך ויבדוק עצמו בבית הכסא.",
|
41 |
+
"ושם יהיה צנוע. אל יגלה עצמו כי אם לפניו טפח. ומאחריו טפחיים. והאשה מלאחריה טפח. ולפניה ולא כלום.",
|
42 |
+
"ולא ישתין מעומד פן יהיו ניצוצות ניתזות על רגליו ויראה ככרות שפכה. אלא יעמוד במקום גבוה או [ישתין] בעפר תיחוח. ואם ישתין מעומד יזהר פן יאחוז באמה אלא מעטרה ולמטה לצד הארץ ואף אם הוא נשוי. כי אחרי אשר העונש גדול כל כך שהוא מביא מבול לעולם מאד יש לו לאדם להתחזק ולקדש עצמו אף במותר לו. וכן רבינו הקדוש מימיו לא הכניס ידיו למטה מאבנטו.",
|
43 |
+
"וכשישב לפנות ישב ויגלה ויכסה ויקום.",
|
44 |
+
"ואל יפצר עצמו לפנות בחזק פן ינתק שיני הכרכשתא ויסתכן.",
|
45 |
+
"ויקנח בשמאל אבל לא בימין, מפני שמראה בה טעמי התורה ואוכל בה. ויזהר מלהרהר בדבר מצוה והלכה.",
|
46 |
+
"ויבדוק עצמו יפה יפה. כי אחרי אשר קרביו ובני מעיו צריכין לברך את הבורא תמיד שנאמר ברכי נפשי את ה' וכל קרבי את שם קדשו אין נאה להביא בטן מלא צואה לפני הקב\"ה רבונו של עולם לברכו.",
|
47 |
+
"וישמור פן ילכלך בגדיו לא במי רגלים ולא ברעי.",
|
48 |
+
"אם יש לו יכולת יהיו לו שני מכנסיים אחת שלובש בשעת תפלה לבד למען יהיה נקי יותר בתפלתו. ואם אין לו יזהר שלא יטנף את שלו.",
|
49 |
+
"ויכבסם תמיד להסיר כתמי הצואה מעליהן.",
|
50 |
+
"וירחץ בנקיון כפיו במים אם יש לו. ירחצם יפה ויברך עליהן על נטילת ידים.",
|
51 |
+
"וברכת אשר יצר ימתין עד התפלה. אם ברך אשר יצר יאמר <small>(עד)</small> [עמה] אלהי נשמה כי היא הסמוכה לה. ולפיכך אינה פותחת בברוך. ואז בעת התפלה יתחיל אשר נתן לשכוי בינה.",
|
52 |
+
"או יחזור ויברך אשר יצר.",
|
53 |
+
"ועל נטילת ידים יברך בשעת ניגוב ידיו ולא בנטילתן.",
|
54 |
+
"ומיד יברך על מצות ציצית בטלית אשר לבש אם לא ברך בהתעטפו.",
|
55 |
+
"וכל פעם שהוא מתעטף צריך לברך.",
|
56 |
+
"ואחרי כן יניח <small>(של תפילין)</small> [תפלה] של יד בזרוע שמאל למעלה מן הפרק שקורין קובד\"י בלע\"ז ממש כנגד הלב ויברך להניח תפילין. ואח\"כ ישים של ראש כנגד המוח ויברך על מצות תפילין.",
|
57 |
+
"ואל ידבר בין תפלה של יד לתפלה של ראש. שח בין תפלה לתפלה חוזר ומברך על של ראש שתים. להניח ועל מצות.",
|
58 |
+
"ותמיד ימשמש בתפיליו. בשל יד ואח\"כ בשל ראש. למען יזהר להיות בנקיות. כי תפילין צריכין גוף נקי שלא יפיח בהן. ושלא יישן בהן.",
|
59 |
+
"וצריך לברך כשימשמש זמן גדול אחר הנחתן. דקיימא לן כרבנן דבי רב אשרי דכל אימת דממשמשי מברכי.",
|
60 |
+
"ומפי מורי הרב ר' שמואל בר' שניאור שמעתי דאין צריך לברך משום משמוש אלא כשהן נעקרין ממקומן והוא מחזירן למקומן.",
|
61 |
+
"ולענין שינה יש ג' חלוקים בדבר (א) כשהן בראשו. יישן בהן שינת עראי. אבל לא קבע.",
|
62 |
+
"(ב) וכשהוא אוחזן בידו. לא עראי ולא קבע פן יפלו מידו.",
|
63 |
+
"(ג) ואם הניחן אצל מראשותיו יפרש סודר עליהם ויישן אצלם בין עראי בין קבע.",
|
64 |
+
"וכשנכנס לבית הכסא חולצן חוץ לארבע אמות. או כורכן ומניחן בכלי תוך כלי בחיקו כנגד לבו.",
|
65 |
+
"וילך לבית הכנסת. ובבואו סמוך לבית הכנסת ימהר פעמיו כמ\"ש (תהלים נה) בבית אלהים נהלך ברגש.",
|
66 |
+
"ויבדוק מנעליו פן יהיו מטונפים. וכן אמר שלמה בחכמתו (קהלת ד) שמור רגליך כאשר תלך אל בית האלהים.",
|
67 |
+
"",
|
68 |
+
"ויבא לבית הכנסת. ואומר ��כניסתו ואני ברוב חסדך אבא ביתך אשתחוה אל היכל קדשך ביראתך. וישב במקומו.",
|
69 |
+
"ואם יש לו עוד טלית יתכסה בו. ויברך להתעטף בציצית.",
|
70 |
+
"וישב ולא יפתח פיו עד שישהה מעט. וישיב אל לבו לפני מי הוא עומד. ומי השומע דבריו. ואז ילבש חרדה ואימה וזיע ורתת.",
|
71 |
+
"ויפתח תפלתו על הסדר אחד המרבה ואחד הממעיט. ובלבד שיכוין לבו לשמים.",
|
72 |
+
"ויתקן מלבושיו שנאמר (עמוס ד) הכון לקראת אלהיך ישראל.",
|
73 |
+
"וכשהוא מתפלל אל יגביה קולו בתפלתו.",
|
74 |
+
"אך ישמיע לאזניו מה שיוציא מפיו.",
|
75 |
+
"ויחתוך בשפתיו כל תיבה ותיבה. ואל יבלעם. גם סוף התיבות יחתוך להפרידם מתיבה הסמוכה לה פן יכשל בספרו בגוים את כבודו. שבחי ירושלים את. וכן כל את ואותו ואותה הסמוכים למ\"ם צריך להפרידם זה מזה. וכן אלהיכם אמת. וכיוצא באלה.",
|
76 |
+
"ואל יהיה מאריך בתפלתו יותר מדאי בצבור פן יחשבוהו <small>(לכבוד)</small> [ליהיר] ולץ:",
|
77 |
+
"ובקריאת שמע יהיה נזהר שיוציא בשפתיו וישמיע לאזניו רמ\"ח תיבות שבו.",
|
78 |
+
"ויתן ריוח בין הדבקים כדברי רבותינו ע\"ה בכל לבבך ועל לבבך וכיוצא בהן.",
|
79 |
+
"ובכל אחד ואחד משלשה שמות האמורים בפסוק הראשון יאריך עד שיחשוב היה הוה ויהיה. ולא יאריך באלף דאחד.",
|
80 |
+
"ולא ימהר בחית לקרותה בחטף.",
|
81 |
+
"ויאריך בדלת עד שיחשוב בלבבו שבורא עולם הוא מלך למעלה ולמטה בשמים ובארץ וארבע רוחות העולם ממזרח וממערב צפון ודרום ותהום רבה ורמ\"ח איברים שבו.",
|
82 |
+
"ואם לא יוכל לכוין כל כך יכוין ה' שהוא עתה אלהינו עתיד להיות אחד.",
|
83 |
+
"וכל פעם בהזכירו שם המיוחד יחשוב בו פירוש קריאתו שהוא אדון כל.",
|
84 |
+
"בכל לבבך. בשני יצריך. יצר טוב ויצר רע. ובכל נפשך. אפי' נוטל נשמתך. ובכל מאדך. בכל מדה ומדה שהוא מודד לך.",
|
85 |
+
"אשר אנכי מצוך היום. יפסיק עד יחשוב היום נצטוו לי.",
|
86 |
+
"על לבבך. עד כאן כונת הלב ועיקר קבלת עול מלכות שמים. ואפילו מהלך בדרך נכון לעמוד עד שיגיע לעל לבבך.",
|
87 |
+
"אך מפסוק ראשון יצא ידי חובה.",
|
88 |
+
"מכאן ואילך יקרא כדרכו בכוונה לפי כחו.",
|
89 |
+
"כשיגיע לוקשרתם לאות על ידך ימשמש בתפילין של יד. והיו לטוטפות בין עיניך ימשמש בשל ראש.",
|
90 |
+
"וכשיגיע לוראיתם אותו יעיין בציציתיו.",
|
91 |
+
"ויחתוך זיין דתזכרו.",
|
92 |
+
"ואל ירמוז בעיניו. ויקרוץ בשפתיו. וימלול ברגליו ויורה באצבעותיו. כי תועבת ה' כל עושה אלה.",
|
93 |
+
"ובתפלתו מיושב אל יסמוך לאחריו. ולא יהא מוטה לצדדין דרך גאוה. אלא ישב וראשו כפוף. שלא יראה פני היושב נגדו חוץ לארבע אמותיו. ושני אציליו על עצם הירך מקום חיבורו לגוף מכאן ומכאן.",
|
94 |
+
"ושני ידיו תחת לבושו. הימנית על השמאלית כנגד טבורו. ואל יפשוט רגליו. אך יהיו שוקיו על עמדם. למען יהיה יותר ברעדה ויראה.",
|
95 |
+
"וינענע כל גופו לקיים כל עצמותי תאמרנה ה' (תהלים לה).",
|
96 |
+
"ובקומו להתפלל יכוין רגליו זו אצל זו.",
|
97 |
+
"וישוח ראשו.",
|
98 |
+
"וידחוק אציליו לגופו עד חגורתו. וישים ידיו תחת לבושו. הימנית על השמאלית.",
|
99 |
+
"ועושה שבע כריעות. ישוח בברכת אבות תחלה וסוף.",
|
100 |
+
"ישחה בברוך אתה במהירות ויזקוף בשם בנחת. וישחה במודים תחלה וסוף. ולא יותר בברכות.",
|
101 |
+
"אבל כשהוא פוסע ג' פסיעות. נותן שלום בשמאל בתחלה וכורע. לימין וכורע. לפניו וכורע.",
|
102 |
+
"ותהיה הכריעה כמו שאמרו חכמים עד שיתפקקו כל החליות שבשדרה. ועד שיראה איסר כנגד לבו. וזהו בשר ברוחב איסר בין פרק חליות השדרה כנגד הלב. וכשאדם זקוף מובלע ואינו נראה. וכשהוא שוחה אז יתפרדו החוליות ונראה אותו בשר.",
|
103 |
+
"ואל יחזור מיד למקומו פן יחשב ככלב שב על קיאו.",
|
104 |
+
"ולא ירוק בתפלתו. ואם נזדמן לו רוק מבליעו בכסותו.",
|
105 |
+
"ואף לא יגהק <small>(בלע\"ז אינטרילי\"ר)</small> ולא יפהק <small>(בלע\"ז בדליי\"ר)</small>. ואם פיהק מניח ידו על סנטרו או על פיו.",
|
106 |
+
"ולא יאחוז מאומה בידו כי יירא פן יפול מידו ולא יתכוין.",
|
107 |
+
"ולא יתפלל לא כנגד רבו ולא לאחורי רבו.",
|
108 |
+
"ויסדר תפלתו.",
|
109 |
+
"אך לא יעשנה קבע כאדם האומר חוק קבוע הוא עלי בכל יום כך וכך <small>(תפלה)</small> [תפלות] מוטלות חובה עלי. אלא יעשנה תחנונים לפני המקום.",
|
110 |
+
"ואל יעיין בתפלתו לאמר כמה התפללתי בכוונה ראויה היא להתקבל. כי הוא משלשה דברים המזכירים עונותיו של אדם. כי מקטרגים עליו ואומרים וכי ראוי הוא לכך שתתקבל תפלתו והלא עשה כך וכך. אך יחשוב בלבבו כי מאד היה לו לעמוד בתפלה יותר. אולי יכפר אחד מעונותיו הקטנים. ויזכור כי בשר הוא רוח הולך ולא ישוב.",
|
111 |
+
"ומה יתרון לו להתגאות במעשיו הלא לכך נוצר. ואם על כרחו יגאה לבו. ישים אל לבו גאוני עולם שגועו ועברו מן העולם. אשר עשו טובה אלף ידות יותר ממנו.",
|
112 |
+
"ובעודו בבית הכנסת אל <small>(יהיה לו)</small> [ידבר] דבר חול עם אדם ואף <small>(לא)</small> [כי] בשעת קריאת התורה.",
|
113 |
+
"ואם ישבו אצלו בני אדם המדברים (ברצון) יניע שפתיו וידמה עצמו כמתפלל. ואל יתפאר לומר איני מדבר. כי כל המתפאר כמעט הוא נוטל את שכרו.",
|
114 |
+
"ויענה אמן על כל ברכה. כי גדול העונה אמן יותר מן המברך. ופותחין לו שערי גן עדן.",
|
115 |
+
"ויהא שמיה רבא יענה בכל כחו בפיו ובכל כוונתו.",
|
116 |
+
"ולא יצא מבית הכנסת בשעת קריאת התורה אם לא בין גברא לגברא.",
|
117 |
+
"לעולם בין בשעת תפלה בין בשעת ברכה המזון כל שעה שאדם עסוק לדבר בשכינה לא יגע בבשרו.",
|
118 |
+
"כי אם בידים עד פרק העליון. וצוארו עד חלוקו. אבל לא ברגליו. ובכל שאר בשרו ובמנעליו ואם נגע יטול ידיו או ישפשפם בעפר או בקיסם.",
|
119 |
+
"ואם יצטרך לחכך. יחכך מעל לחלוקו. ואל יגע לא בכנה ולא בשער בית השחי ובית הערוה. ואם [נגע] יטול ידיו או ישפשפם בעפר או בצרור או בקיסם.",
|
120 |
+
"ובשעת תפלה טפח מגולה אפילו באשתו ערוה. ואסור לקרות שמע ולהתפלל ולהסתכל בה.",
|
121 |
+
"ויצא מבית הכנסת בנחת בדרך כריעה ויאמר ה' נחני בצדקתך וגו' (תהלים ה) וילך.",
|
122 |
+
"ובלכתו בדרך אל ישוח יותר מדאי. ואל ישפיל סודרו על עיניו פן יחשב ללעג.",
|
123 |
+
"ואל ילך בקומה זקופה. כי ההלוך בקומה זקופה דומה כמסלק המורא מעליו. אלא ילך במדה בינונית לא זקוף ולא כפוף יותר מדאי. אלא שלא יראה הבא כנגדו בפניו.",
|
124 |
+
"וישפיל עיניו שלא יראה חבירו כנגדו כמלא עיניו.",
|
125 |
+
"ואם פגע דבר ערוה כגון אשה בין יהודית בין נכרית בין נשואה בין פנויה. בין גדולה בין קטנה. יעצים עיניו. או יסובב לצד אחר שלא יראנה וכן אמר החכם אין לך דבר חוצץ בפני התאוה כעצימת העין.",
|
126 |
+
"וכן אם פגע חזיר וחזירה או כל בהמה נזקקין זה לזה אל יסתכל בהן.",
|
127 |
+
"ויהיה מקדים בשלום כל אדם אפי' אינו יהודי כדי שיהיה אהוב ונחמד לבריות",
|
128 |
+
"אך לא בשלום אשה. ויבא לביתו בשלום.",
|
129 |
+
"ויסיר תפיליו ויתנם בכיס. ש\"י על ש\"ר.",
|
130 |
+
"ויסיר ש\"ר תחלה ואח\"כ של יד. ויסיר מכנסיו וילבש אחרים.",
|
131 |
+
"וטוב שילמוד מיד משום דכתיב (שם פ\"ד) ילכו מחיל אל חיל. ומיד טרם ילך לעסקיו.",
|
132 |
+
"ואם הוא אדם חלוש ורגיל בפת שחרית יאכל מיד.",
|
133 |
+
"ויטול ידיו תחלה בהרבה מים. ולכל הפחות יטול <small>(ממי)</small> [מים] רביעית הלוג.",
|
134 |
+
"ויתן שלש פעמים מים על ידיו.",
|
135 |
+
"וישפשפם היטב שלא יהא דבר חוצץ. כי כל חוצץ בטבילה חוצץ בנטילת ידים.",
|
136 |
+
"ויגביהם בנטילה שלא יחזרו מים הראשונים ויטמאו את הידים.",
|
137 |
+
"וינגבם היטב",
|
138 |
+
"ויברך על הלחם המוציא. ויתן ריוח בין תיבה לתיבה.",
|
139 |
+
"וכל מה שיהנה בו מן העולם הזה בין בפירות בין בריח בין באכילה בין בכל דבר שיהנה אסור להנות בלא ברכה. ויברך בכל דבר לפניו ולאחריו הברכה האמורה בה על פי רבותינו ע\"ה.",
|
140 |
+
"ואם אינו בקי ילך אצל בקי ללמוד ואל ישים עצמו כבהמה. ואם לא מצא בקי ילך ויניח הנאתו. ולא יהנה מן הדבר עד שידע לברך עליו את בוראו כדת ומשפט.",
|
141 |
+
"וכשיברך יכוין לבו לברך את הבורא. ולא כדבר הרגיל בפה אדם לצאת שלא בכוונה. וכן בברכת המצוה וכל מעשה האדם אשר יעשה [יעשה] דברים לשם פעלם. ולא מצות אנשים מלומדה מנהג אבות.",
|
142 |
+
"ומאד יהיה צנוע באכילתו",
|
143 |
+
"[ואחר] גמר סעודתו יברך ברכת המזון.",
|
144 |
+
"ואחר כך ישתה מים או יין להשלים מאה ברכות ביום.",
|
145 |
+
"והכל לשם שמים:",
|
146 |
+
"וטרם ילך לעסקיו ילמוד פסוק או הלכה לקיים מצות והגית בו (יהושע א).",
|
147 |
+
"ואותה שעה ילמוד בהגיון הלב. ולהיות אזניו ועיניו פקוחות אל אשר מוציא בשפתיו.",
|
148 |
+
"ואל יפסיק משנתו לדברים בטלים. כי אף לומר מה נאה אילן זה מה נאה ניר זה אשר יש בו דבר שבח שמברכין עליהן ברוך שככה לו בעולמו הרי זה מתחייב בנפשו. ק\"ו לשיחת חולין אשר כל דברי עבירה תלויין בה.",
|
149 |
+
"והשח בהן עובר בלאו ועשה. עשה. ודברת בם (דברים ו) לא בדברים אחרים ולאו הבא מכלל עשה עשה. ולאו. כל הדברים יגעים לא יוכל איש לדבר (קהלת א). וכל שכן להפסיק מדברי תורה <small>(החייבין)</small> [אשר הוא חייב] לעסוק בהן. ועל המפסיקין נאמר (איוב ל) הקוטפים מלוח עלי שיח ושורש רתמים לחמם [ואמרו רבותינו ז\"ל כל הפוסקים מדברי תורה ועוסקים בדברי שיחה] מאכילים אותם גחלי רתמים בגיהנם.",
|
150 |
+
"אחרי כן ילך לעסקיו כי יפה דרך ארץ ולא יוכל אדם לעבוד הבורא אם לא יטרח לבקש מזונותיו. וכן אמר דוד (תהלים קכח) אשרי כל ירא ה' ההולך בדרכיו יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך.",
|
151 |
+
"ויהיו עסקיו באמונה.",
|
152 |
+
"וירחק מדבר שקר.",
|
153 |
+
"ומחברת אנשים רעים",
|
154 |
+
"וממושב לצים. ואם יצטרך לשבת עמהם פן ילעיגו ויתלוצצו עליו ויראה כעושה עצמו חשוב. אל יכנס לתוך דבריהם ואל <small>(ישוב)</small> [ישיב] להם כי אם בקוצר רוחו ויקום מיד שיוכל.",
|
155 |
+
"<small>(ויזהיר)</small> [ויזהר] בלי להונות חברו לא בדברים קל וחומר בממון.",
|
156 |
+
"ואף עסקו עם גוי יהיה באמונה פן יתחלל שם שמים ותורת ישראל תתבזה על ידו.",
|
157 |
+
"ואם ישמע מוציאי דבה על איש אל יאמין להם כי שמא הם שונאיו. אלא יעשה עצמו כמאמין ואל יאמין.",
|
158 |
+
"ואם יקללהו אדם או יחרפהו אל ישיב מאומה. ויהיה נעלב ולא עולב.",
|
159 |
+
"ואל יצא לריב מהר.",
|
160 |
+
"ואל יבא אצל בני אדם כשהם מתלחשים יחד.",
|
161 |
+
"ואל יוציא דבה על שום אדם ואפילו הוא שונאו.",
|
162 |
+
"אל ישנא בלבבו כי אם אשר המקום שונא.",
|
163 |
+
"<small>(ובכל)</small> [וכל] עניינו ועסקו יהיה לשם שמים.",
|
164 |
+
"ובשובו מעסקיו אל ישב בטל. כי מה לאדם להיות יושב בטל הלא הבטלה מביאה לידי שעמום ולידי הרהורים רעים. אף כי תלמוד תורה אין לו שיעור:",
|
165 |
+
"ואם יבאו אורחים לביתו יכניסם לביתו בסבר פנים יפות.",
|
166 |
+
"ומיד בבואם ישים [לפניהם] לחם לאכול. כי פעמים בא העני ולא אכל והוא בוש לשאול.",
|
167 |
+
"ויתן להם לחמו ומימיו את אשר יאכל בפנים מאירות. ואף אם יהיה לבבו עצב ודאגה ישחנה מלבו בפניהם.",
|
168 |
+
"וינחמם בדבריו <small>(ויתן)</small> [ויהי] להם למשיב נפש.",
|
169 |
+
"ואפילו אם יהיו לו אלף עבדים יטרח הוא בעצמו. ויעמוד עליהם. מי לנו גדול כאברהם ששמש למלאכים והיו לו כמה עבדים ושפחות שנאמר <small>(ובני ביתו)</small> [<small>אולי צ\"ל</small> ואת כל ילידי ביתו וגו' (בראשית יז)] אף על פי שנראו כערביים כדברי רבותינו ז\"ל. ובכל מה שעשה על ידי עצמו שלם לו הקב\"ה לישראל בכבודו ובעצמו.",
|
170 |
+
"ואל יספר לפניהם כך וכך אירע לי קצה תלאותיו. כי דברים אלו שוברים את רוחם. כמדומה להם כי בשבילם אמר כן. וכמעט אין לו שכר בעמלו.",
|
171 |
+
"ויכבדם כאדונים לו וכן מצינו באברהם (שם יח ג) שקראם אדונים. וגדול הכנסתם יותר מקבלת פני שכינה.",
|
172 |
+
"ובשעת האוכל יראה את עצמו כמצטער שאינו יכול להיטיב להם יותר. וכן הוא אומר (ישעיה נח) ותפק לרעב נפשך. תצא נפשי שאין לי מה ליתן לך.",
|
173 |
+
"ואם ילינו אצלו ישכיבם במיטב מטותיו. כי גדולה מנוחת העיף בהיותו שוכב בטוב. ויותר עושה לו נחת רוח המשכיבו היטב יותר מן המאכילו ומשקהו וגלגל הוא החוזר בעולם.",
|
174 |
+
"ובצאתם ילוום ויתן להם פת צידה לדרך.",
|
175 |
+
"כי על פת לחם יפשע גבר. כי על אשר לא נתן יהונתן לדוד פת לחם בהפרדו מאתו נתגלגל הדבר ונהרגו כהני נוב שמונים וחמשה נושאי איפוד בד. והעניק תעניק להם מסת נדבת ידך.",
|
176 |
+
"ואם בא מצוה לידך <small>(שמש)</small> [תמהר] בה ואל תתרשל בה. כי זהירות מביא לידי זריזות נקיות פרישות טהרה קדושה יראת חטא חסידות וענוה.",
|
177 |
+
"ויהא זהיר בכבוד חכמים. בא חכם אצלך תקבל פניו בכבוד וכבדהו.",
|
178 |
+
"יש חתן בעיר לך ועסוק בו ושמחהו. כי המשמחו זוכה לראות בשמחת ירושלים.",
|
179 |
+
"יש מת בעיר טרח בו וספדהו. אך במדה בינונית. כי אין כבודו לומר מה שלא היה בו. ושתיקה יפה. אך המדות אשר ידעת אשר היו בו טובות תספר ותלוהו.",
|
180 |
+
"אם יש ברית מילה בעיר טרח ועסוק והיה כמסייע במצוה. כי גדול שכר מסייע כעושה מצוה.",
|
181 |
+
"ואם חבריך בצרה היה צר בצרתם.",
|
182 |
+
"ואל תשמח בעת כשלונם. והיה שמח בטובתם.",
|
183 |
+
"שמעת צרת ישראל הרחוקים האנח והתפלל עליהם וכ\"ש על הקרובים.",
|
184 |
+
"ברך הצור על כל הבא על הטוב ועל הרע. תשמח ביסורין וחשוב הכל לטובה בכל מדה ומדה שהוא מודד לך וזהו (דברים ו) בכל מאודך. ואל תבעט ביסורין. וחשוב הכל לטובה. ואמור כל דעביד רחמנא לטב.",
|
185 |
+
"והתרחק מן הנדרים. כי בעון הנדרים בנים מתים ואשתו של אדם מתה.",
|
186 |
+
"ומן השבועות",
|
187 |
+
"ומן הכעס. כי כל הכועס מבלבל דעתו ורוחו ולא יתיצב באהבת הבורא. וכן אמרו רבותינו. לא תרתח ולא תחטא. ובכמה מקומות דבר שלמה בחכמתו. והסר כעס מלבך (קהלת יא). כי כעס בחיק כסילים ינוח (שם ז). רגזן לא עלה בידו אלא רגזנותו. וגם משה רבינו היה אב לחכמים ולנביאים כל מקום שבא לכלל כעס בא לכלל טעות.",
|
188 |
+
"ואפילו אם עשה לך אדם שלא כהוגן אל תקפיד ולמוד מהלל ענותן ז\"ל.",
|
189 |
+
"ואך להטיל אימה בתוך ביתו. מצוה להראות עצמו כעסן ודעתו מיושבת ורוחו נחה. ואל יטיל אימה יתירה.",
|
190 |
+
"ואל ישבר כלי בחמתו. אף לא ישחית כל מאומה.",
|
191 |
+
"ויכוף את יצרו מכל אשר יתאוה אף משיחה בטילה. כי מה יתרון בדברים שלא לצורך אין זה כי אם הרבות פשע.",
|
192 |
+
"והוי רצוי לאחיך ולחביריך.",
|
193 |
+
"ואל תשכב בלילה וקטטה לך עם אדם. אך לך ותרצה אותו עד שיתפייס. ואף אם חטא לך בקש ממנו פיוס. ואל תאמר הן חטא לי. עליו לבא לפייסני. כוף את יצרך ולך אליו. למע�� לא יגביה לבבך. ותהיה מתועב על פני הבורא שנאמר (משלי טז) תועבת ה' כל גבה לב.",
|
194 |
+
"ומאד הזהר שלא לשקר אפילו בדבר הבאי. כי חלול השם יש בדבר ואף לא להשתכר בשקר כי יצא שכרו בהפסדו. כי הוא מארבע כתות שאינן מקבלות פני שכינה. כת שקרנים. כת חנפים. כת לצים. כת מספרי לשון הרע. וכן ענשו של בדאי שאפילו אומר אמת אין שומעין לו. וכל המשנה בדבורו כאילו עובד ע\"ז כתיב הכא (בראשית כז) והייתי בעיניו כמתעתע. וכתיב התם (ירמיה י) הבל המה מעשה תעתועים.",
|
195 |
+
"והזהר מן הליצנות. כי היא שניה לעבירות. והיא מעברת את המורא. ומרגלת האדם לעבור. וכל המתלוצץ נופל בגיהנם.",
|
196 |
+
"ושלא להחניף כי לא לפניו חנף יבא.",
|
197 |
+
"ושלא לספר לשון הרע כי לכל יש רפואה חוץ מלשון הרע.",
|
198 |
+
"ושלא לקבלו שנאמר (שמות כג) לא תשא שמע שוא.",
|
199 |
+
"והתרחק מן הכבוד. וכבד כל אדם.",
|
200 |
+
"ותעבור על מדותיך.",
|
201 |
+
"והוי דן את כל אדם לכף זכות. למען יעבירו מן השמים על פשעיך וידונו אותך לכף זכות:",
|
202 |
+
"אם אתה אצל בני אדם שאתה חייב כבודם. כגון אביך ואמך כבדם ותירא מהם.",
|
203 |
+
"ולא תשב במקומם.",
|
204 |
+
"ולא תסתור את דבריהם. אם אמרו דבר אפילו ידעת כי אינו כן אל תאמר לא כן היה.",
|
205 |
+
"ואם יש להם דבר עם אדם אל תכריע ביניהם.",
|
206 |
+
"ואל תכנס לתוך דבריהם. כי אף תוך דברי חבירו אם נכנס בהם נקרא גולם.",
|
207 |
+
"כללו של דבר כל מה שיוכל לתלות הכבוד בהם [יתלה] ולא בו.",
|
208 |
+
"ומאד יש להזהר בכבודם. כי הוקש כבודם לכבוד המקום. והמכבדם כאלו כבד המקום. והמצערם כאלו צער עצמו.",
|
209 |
+
"וחייב להאכילם ולהשקותם ולהלבישם ולהכניסם ולהוציאם.",
|
210 |
+
"ואם אין לו יסבב על הפתחים ויתן להם.",
|
211 |
+
"ומה שיעשה להם דרך כבוד יעשה. כי יש מאכיל אביו פיסיוני (מין עוף יקר) וטורדו מן העולם. ומטחינו ברחים ומביאו לחיי העולם הבא.",
|
212 |
+
"היה אביו עובר על דברי תורה. אל יאמר לו אבא עברת על דברי תורה. אלא אומר לו מקרא כתוב בתורה כך הוא. והוא יבין מעצמו ואל תביישו.",
|
213 |
+
"ולא ידבר על מעשיהם בשום ענין. אפילו זרק ארנקי לים או לאור בפניו לא יכלימנו.",
|
214 |
+
"ואם שמע אדם מדבר עליהן שלא כהוגן. יקהה שיניו ויאמר לו שקר אתה דובר. אך אין להכות חברו על כך. ואף שתיקה יפה במקום שאין כבודם. כמו שהוא יודע שאם ימחה אז יוסיף האחר לומר עליהם דברי גנאי אחרים.",
|
215 |
+
"ורצונם הוא כבודם.",
|
216 |
+
"והם שמחלו על כבודם כבודם מחול.",
|
217 |
+
"והוי ירא מן החכמים כמו שדרש רבי עקיבא את ה' אלהיך תירא (דברים ו) לרבות תלמידי חכמים.",
|
218 |
+
"והדבק בהם ובדרכיהם הטובים",
|
219 |
+
"ועמוד מפניהם. ואף מפני הזקנים שאינם חכמים. ובטל רצונך מפני רצונם.",
|
220 |
+
"וכבד אחיך הגדול. ואחי אביך. ואחי אמך. ואיש אמך. ואשת אביך. כי כלם דרשו חכמים ז\"ל מן המקרא דכבד את אביך ואת אמך (שמות כ ודברים ה).",
|
221 |
+
"אל תרדוף אחר ישיבת עמי הארץ ולצים. כי מהם לא תלמוד חכמה כי אם דברי רקים ולצון.",
|
222 |
+
"אך רדוף אחר החכמים כי מהם תלמוד חכמה.",
|
223 |
+
"ואל תהי בז לדברי אחיך. ואל תלעג לשום אדם.",
|
224 |
+
"אל תמנע טוב מבעליו. אם שאלך אדם על טובה שבעולם או דבר מצוה אל תמנענו מלעשותה. אך אם אין דעתך על הדבר אמור לו עשה כחכמתך.",
|
225 |
+
"והיה רגיל בצדקה כפי כחך. ולכל הפחות שעבד עצמך לבורא לתת כופר נפשך חק קבוע בכל שבוע פרוטה או מחצה. כי אפילו עני המתפרנס מן הצדקה יש לו לעשות צדקה.",
|
226 |
+
"וכשתתן לעני תן לו בסתר כי מתן בסתר יכפה אף.",
|
227 |
+
"וענייך קודמין.",
|
228 |
+
"ואל תקפוץ ידך מהלוות לענ�� בשעת דחקו. כי גדול המלוה יותר מן העושה צדקה. וצדקתו עומדת לעד. כי איננו חסר בדבר. ויחשוב כי לכמה הוא מלוה בלא רבית.",
|
229 |
+
"ואם יקשה בעיניו להלוותו בלא משכון ילוונו במשכון. ויקבע לו זמן להלואתו. ובתוך ימי ההלואה לא יקראהו לעשות מלאכתו או כל דבר. אם לא יתן לו שכרו משלם. שנראה כרבית.",
|
230 |
+
"ובמעשרות אל תרפה ידיך מליטלה כראוי. כיצד מכל דבר שמשתכר. הן ללמד. הן לכתוב. הן לעשות מלאכה. או אף אם מצא מציאה או נתנו לו במתנה. או כל ענין <small>(שיבא)</small> [שיהיה] הן כסף הן [שוה] זהב מן הכל יפריש מעשר. כי דבר זה אין לו ערך. כי את אשר אסר הבורא בכל דבר לנסותו התיר במעשר.",
|
231 |
+
"אל תגנוב דעת הבריות ואל תסרב בחברך יותר מדאי. ואל תאמר לו דבר זה עשיתי בשבילך ולא עשית בשבילו. אך אם יטעה וידמה כי בשבילו עשית אין צריך לומר לו לא עשיתי בעבורך כי הוא מטעה עצמו ואין זה גניבת דעת. כללו של דבר כל גניבת דעת אסור.",
|
232 |
+
"ואל תזכור שם שמים לבטלה. כי המזכיר שם שמים לבטלה ראוי לנדותו. ואף לא לצורך במקום מטונף.",
|
233 |
+
"ולא תשבע כלל. ואף לא בכנויים. ואף לא במדותיו ובמעשיו. כגון שמשיו ומשרתיו מלאכי מעלה.",
|
234 |
+
"וכן לא ישבע בתורה ולא באמת כי השם נקרא אמת וה' אלהים אמת (ירמיה י).",
|
235 |
+
"ולא יקלל חברו בשם. אף לא עצמו [באמרו] כה יעזרני השם.",
|
236 |
+
"ואל ישמע <small>(שום)</small> [שם] טומאה על שפתיך כמו שמות הקדשים יעקרו ויהרסו. וכשתזכירם לצורך בפני הגויים אמור בשפה רפה ובכובד ראש.",
|
237 |
+
"וכל דבר נבול וצד דבר ערוה לא ישמע על פיך. כגון להזכיר זונה. או כל דבר נבלה. כי שוחה עמוקה פי זרות (משלי כב). מעמיקים לו גיהנם והופכים לו גזר דין של שבעים שנה לרעה. ואף השומעים ושותקים ונהנים בשמיעה ואינם הולכים משם. נכשלים בדבר.",
|
238 |
+
"ואל תחשוד חבירך כי שמא כשר הוא בדבר. וחושד בכשרים לוקה בגופו.",
|
239 |
+
"ואל תביא עצמך לידי חשד להיות נקי מה' ומישראל. פן יכשלו בני אדם על ידך שיחשדוך הבריות. מחול לכל החושדים לך.",
|
240 |
+
"ואל תעשה שום דבר מאוס בפני חבירך.",
|
241 |
+
"ואם עשו אחרים לפניך ונמאסת מחול להם ואל יכשלו על ידך.",
|
242 |
+
"ואם מצאת רוק מוטל הרם וסלקהו או כסהו ומחול לאשר עשה אותו פן יבא אחר ויכשילנו שלא ימחול.",
|
243 |
+
"והזהר שלא ימצא טינוף על בגדיך או שומן או כל דבר מאוס. כי המתלכלך ואינו נזהר בנקיות משניא אוהביו של מקום לבריות. שנאמר (משלי ח) כל משנאי אהבו מות אל תקרי משנאי אלא משניאי. ויראי השם שאינם משמרים עצמם בנקיות אומרים רואיהם כמה לומדי תורה מאוסים נמצא שם שמים מתחלל על ידיהם.",
|
244 |
+
"אל תשקץ נפשך בהשהות נקביך. והמשהה נקביו בגדולים ובקטנים עובר שתים (ויקרא יא) אל תשקצו (דברים כג). ולא יראה בך ערות דבר.",
|
245 |
+
"לא תאמר שום נחוש כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל. (במדבר כג). ובכמה מקומות הזהירה תורה (דברים יח) לא ימצא <small>(מנחש)</small> [וגו' ומנחש] (ויקרא יט) לא תנחשו. ואין לנו שום סימן אלא מה שאמרו חכמינו ז\"ל. ואם יש לו לאדם לעשות מצוה כגון <small>(להחזר)</small> [לחזור על] מסכתא או להשיב בנו אל הספר לא יאמר אמתין עד ראש חודש או עד הפסח. כי כל יום וכל עת טוב להתחיל ולעשות במצות. ומי שאינו מקפיד לעולם לא יקפידו עמו. אך המקפידים השטן עומד על ימינם לשטנם. להחזיקם בטעותם.",
|
246 |
+
"אל תתכבד בקלון חבירך.",
|
247 |
+
"ואל תרים זרועך על שום אדם להכותו. כי הסוטר לועו של חבירו כאלו סוטר לועו של שכינה שנאמר (איוב לח) וזרוע רמה תשבר. וראוי הוא להקבר חי שנאמר (שם כב) ואיש זרוע לו הארץ. ואפילו בהרמת יד נקרא רשע שנאמר (שמות ב) ויאמר לרשע למה תכה רעך. על כן יש לו לאדם להזהר מאוד מלהכות. אם לא בנו הקטן או תלמידו שהוא מוכיחו.",
|
248 |
+
"אם תוכיח את חבירך אל תוכיחנו ויתבייש. אבל תוכיחנו בסתר ואפי' מאה פעמים.",
|
249 |
+
"אל תלבין פני חבירך ברבים. כי המלבין פני חבירו דם יחשב לו דם שפך. תדע דאזיל סומקא ואתי חיורא. ואין לו חלק לעולם הבא. ונוח לו לאדם שיפיל עצמו לתוך כבשן האש ואל ילבין פני חבירו ברבים.",
|
250 |
+
"אך אם הוכח הוכחת אדם בסתר כמה פעמים לא קבל. מותר לביישו ולהלבין פניו עד שיקבל. וכל שיש בידו להוכיח [האדם העובר עבירה] ואינו מוכיח (אדם עובר) העבירה בראשו. ואם הוכיח אז נפשו הציל.",
|
251 |
+
"אל תתיחד עם שום אשה אפילו בתך או אחותך אפילו פנויה חוץ מאשתך ואפילו היא נדה ואמך.",
|
252 |
+
"ואי זה הוא יחוד. סגור במפתח או במנעול זהו יחוד האמור בתורה (דברים יג) כי יסיתך אחיך בן אמך וגו' [בסתר].",
|
253 |
+
"ואפילו עם שתי נשים.",
|
254 |
+
"וטוב ליזהר אפילו בפתח פתוח לרשות הרבים משבת עם אשה אחת.",
|
255 |
+
"אל תשמיע לאזנך במתכון קול אשה משוררת כי קול באשה ערוה. שערה וכל האמור בשיר השירים ערוה. קול. שער. שינים. צואר. כל האמור בפרשה לשבח.",
|
256 |
+
"ואסור לו להסתכל אפילו באצבע קטנה של אשה לזון עיניו מן הערוה. וכל המרצה מעות לאשה מידו לידה כדי להסתכל בה אפילו קבל תורה כמשה רבינו מידו של הקב\"ה לידו לא ינקה מדינה של גיהנם.",
|
257 |
+
"תמיד הרגל על שפתיך דברי יראת שמים כגון הוי עז כנמר. סוף דבר הכל נשמע (קהלת יב). ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה וגו' (דברים י). מאד מאד הוי שפל רוח. וכיוצא באלה הרגל על לשונך ואז לא תכשל.",
|
258 |
+
"אל תהדוק ראשך על הספר.",
|
259 |
+
"ואל תהרוג כנה על השולחן כי הוא נקרא מזבח. ואל תדבר בשעת ברכת המזון:",
|
260 |
+
"גדל בניך לתלמוד תורה ולמעשים טובים גם לעת זקנה לא יסורו. ולמד <small>(לבניך)</small> [ולבנותיך] הלכות נדה וחלה איסור והיתר דברים הנוהגים <small>(בהם)</small> [בהן] פן יאכילוך דבר אסור או לבני <small>(ביתם)</small> [ביתן].",
|
261 |
+
"הוי זהיר בברכת הלבנה בכל חדש בזמנה. משיאותו לאורה ועד רובו של חדש. כי אלמלא לא זכו ישראל אלא להקביל פני אביהם שבשמים בכל חדש וחדש דיים.",
|
262 |
+
"הוי זהיר בכבוד אשתך כדברי רבותינו אוהב אשתו כגופו ומכבדה יותר מגופו [וכו'] כי דייך שהיא מגדלת בניך ומצלת עצמך מן החטא. והוי זהיר באונאתה כי דמעתה מצויה לפיכך אונאתה מצויה וקרובה כי שערי דמעה לא ננעלו.",
|
263 |
+
"הסתר סודך וכל שכן סוד אחרים. משוכבת חיקך שמור פתחי פיך.",
|
264 |
+
"התנאה במצוה כפי כחך. והדור מצוה עד שליש במצוה. כגון מצא אתרוג בי\"ב פרוטות ומצא אחר הדור ממנו יוסיף עד י\"ח פרוטות ליקח ההדור.",
|
265 |
+
"מצוה שאין לה דורש תדרשנה. ואל תהי קלה בעיניך לא מצוה ולא עבירה.",
|
266 |
+
"ואל תברח מעשות מצוה לא בשביל יראת הפסד ולא מפני פחד עונש הגוף. כי כדאי היא המצוה לשמרך מכל היזק. ואם ח\"ו יארע לך היזק. נאמן הוא בעל מלאכתך שימלא חסרונך שחסרת בעבורו.",
|
267 |
+
"בצאתך לדרך צא בכי טוב. והזהר בתפלת הדרך וזו היא. יה\"ר מלפניך ה' או\"א שתוליכנו לשלום ותצעידנו לשלום וסמכנו (לשלום) ותצילנו מכף אויב ואורב בדרך ותנחנו אל מחוז חפצנו בשלום ותחזירנו לביתנו לשלום כי אתה שומע תפלה בא\"י שומע תפלה. וצריך לאמרה אפילו אם אינו רוצה ללכת כ\"א פרסה. ובתוך מהלך פרסה. וכן אם שכח לאמרה ונזכר לאחר שהלך פרסה אומר בלי חתימת ברכה.",
|
268 |
+
"פ��עת נכרים אל תשנה דבורך כאלו אינך יהודי. גם אם יאמרו לך נכרי אתה אמור יהודי אני.",
|
269 |
+
"ולא תעבור על המכסים. אל תעמוד במקום סכנה ותסמוך על נס. אך תירא תמיד פן יגרום החטא וזכור ליעקב אבינו ויירא.. ויצר לו.",
|
270 |
+
"אל תהי צדיק הרבה. ראית אשה טובעת בנהר אל תאמר אנוס ולא אראנה. וכיוצא בזה. שמעת איש אומר להכות חברו אל תאמר לא אגלה לו ואהיה רכיל. לא תעמוד על דם רעך ואמור לו כפי יכולתך שלא בלשון רכילות. ואז את נפשך הצלת.",
|
271 |
+
"אל תשבח אשה ביפיה בפני חבירך פן על ידך יחמדנה וכתיב. לא תחמוד קרי ביה לא תחמיד וכן קרי ביה לא תחמד. אל תקשט נפשך ותלך בין הנשים כדי שיתאוו לך. ואל תרבה שיחה עמהן אפילו עם אשתך.",
|
272 |
+
"וזה רבוי שיחה. כאותו ששאל לברוריה באי זה דרך נלך ללוד. אמרה גלילי שוטה היה לך לומר באי זה ללוד.",
|
273 |
+
"ולא יעיין בבגדי צבע שלהן ואפילו שטוחין על הכותל. כללו של דבר כל מה שיוכל להתרחק מהן ממשאן וממתנן ודבורן יתרחק. כי תמיד יצר הרע בוער כאש להחטיא האדם. לכן צריך האדם להיות כל שעה יועץ תחבולות לעשות מלחמה עמו.",
|
274 |
+
"אל תשבח אדם בפני שונאו שמתקנא בו ומתוך שבחו בא לידי גנותו. ואל תגנהו בפני אוהבו.",
|
275 |
+
"אל תגנה מקח חברך בפניו. ואל תשבחהו. אלא שתוק למה תשיב ותחניף.",
|
276 |
+
"אל תכנס לביתך פתאום וכ\"ש לבית חבירך.",
|
277 |
+
"אל תיעץ אדם לפי דרכך. אלא תן עצה טובה והוגנת לכל מי שיועץ אתך לכבוד הבורא.",
|
278 |
+
"כללו של דבר כל דבר המסור ללבך שאין אדם מבחין למה אתה מתכוין לטובה או לרעה נאמר בו ויראת מאלהיך המכיר מחשבתך.",
|
279 |
+
"אל תקרא שום אדם בכנויו אפי' שלא בפניו. ואפי' לומר לאדם כדי שיוכל להכירו. אך דחק עצמך בענין אחר פב\"פ עד שיכירהו.",
|
280 |
+
"אל תקרא לשום אדם בשום דבר ניוול ואפי' לקטן אסור לקרותו מאוס דרך שחוק כי כולם נקיים וקדושים.",
|
281 |
+
"ואל תשבח שום גוי לא בחן ולא ביופיו ולא במעשיו. וכשתראה גוי עושה טובה או נאמנות או צדקה דאג. כי חסד לאמים חטאת לישראל. ואל תדינם לכף זכות אם לא בפניהם מפני דרכי שלום.",
|
282 |
+
"ואל תתן דיו לסופרי אומות העולם הכותבים שמות הטומאה ופסיליהם כי אסור לסייע ידי עוברי עבירה.",
|
283 |
+
"השמר מלצער בע\"ח הן בהמה הן עוף. וכ\"ש שלא לצער אדם שהוא עשוי בצלם המקום.",
|
284 |
+
"אם אתה רוצה לשכור פועלים ומצאת עניים יהיו עניים בני ביתך. ואך אל תבזה אותם. אך דרך כבוד תצוה להם. ותשלם שכרם משלם. ואל תדחם בלך ושוב. כי הרבה לאוין יש בדבר. ואליו הוא נושא את נפשו.",
|
285 |
+
"אל תשב בין העומדים ואל תעמוד בין היושבים. אל תישן בין הערים ואל תהי ער בין הישנים. ולא שמח בין העצבים ולא עצב בין השמחים. כללו של דבר אל ישנה אדם מן המנהג. אך הכל יהיה לטובה וביראת שמים. שאם רואה לצים אל יתלוצץ כמותם.",
|
286 |
+
"אל תתפאר משום דבר שעשית.",
|
287 |
+
"ואף אל תעמוד במקום שיש מעלה פן יגבה לבבך.",
|
288 |
+
"ואם שמעת ששבחוך בני אדם דאג והצטער בדבר.",
|
289 |
+
"אל תפרוש מן הצבור כי לא תקבל שכר עמהם. ואם תפרוש ב' מלאכים המלוים לו לאדם מניחין ידיהם אל ראשו ואומרים פלוני שפירש מן הצבור אל יראה בנחמת צבור. אם מנוך צבור פרנס אל תתגאה עליהם.",
|
290 |
+
"אל תטיל עליהם אימה שלא לש\"ש. וסבול טרחם. כגדול פרנס הדור.",
|
291 |
+
"ואם אתה סופר אל תחסר אות או תיבה או תיתר לחתום שמך בראש.",
|
292 |
+
"אם אתה שכיר ללמד תורה הזהר בשעת מלאכתך מלעשות מלאכה אחרת אף לא שום דבר כי ברגע יטעו תלמידיך ולא תשמע ומלאכתך מלאכת רמיה. ורמיה בארור. ואף לא לענות ולדבר לשום אדם. ולמוד מאבא חלקיה ז\"ל.",
|
293 |
+
"אל תשכן באהליך ספר חומש נביאים וכתובים שאינו מוגה אם ידעת להגיהו.",
|
294 |
+
"ואל תניח ביתך בלא מעקה למדרגות.",
|
295 |
+
"ואל תגדל כלב רע או שום מזיק. כללו של דבר הסר מביתך כל היזק וכל מכשול.",
|
296 |
+
"שאלת כלי מחבירך או כל דבר לעשות בו מלאכה. אל תעשה בו מלאכה אחרת.",
|
297 |
+
"ואל תשאל שום דבר שלא ברשות כי השואל שלא מדעת גזלן הוא.",
|
298 |
+
"ואל תשאיל לאחרים בלא רשות מי ששאלת ממנו.",
|
299 |
+
"ואם נתן לך אדם דבר להשתמש בו אל תמכרנו שלא ברשותו. או אם נתן לך דמים ליקח טלית אל תקח בהם חלוק. כי המשנה מדעת בעה\"ב גזלן הוא.",
|
300 |
+
"כלל גדול בתורה דעלך סני לחברך לא תעבד.",
|
301 |
+
"וכל עת וכל שעה חשוב איך תעשה מצות ואיך תשמור מעבירה. כדי שתשלים כל היום בטובה.",
|
302 |
+
"סוף דבר הכל נשמע הסר מלבך כל מחשבות און. אך הרהור תורה ויר\"ש.",
|
303 |
+
"ובמקום מטונף בבית הכסא יחשוב חשבונות. וזה הדבר יסיר מלבו מחשבת טהרה במקום טנופות. ואחרי טהרתו ישוב למחשבתו הראשונה. אך יהיה זהיר בעבודת הבורא. וזה נקרא ערום ביראה.",
|
304 |
+
"לעת ערב לך ובדוק עצמך יפה יפה טרם שתלך לבית התפלה.",
|
305 |
+
"ולבש מכנסיך ועשה כל הסדר כאשר אמרנו בתפלת שחרית.",
|
306 |
+
"ואם תוכל לא תאכל לא בימות החמה ולא. בימות הגשמים עד לאחר תפלת הערב. כמו שדרשו חז\"ל ואותי השלכת אחרי גוך כו' אם לא תאכל בעוד היום גדול שיעור ג' פרסאות.",
|
307 |
+
"בא מבית התפלה והגיע זמן השכיבה יקרא ק\"ש כולו. שיש בו רמ\"ח תיבות להרחיק כל מזיק מרמ\"ח אברים שבו. ויאמר ויהי נועם והשכיבנו בלא חתימה ויפקיד רוחו ביד בוראו. ויתודה וימחול לכל המצערים אותו דארז\"ל (מגילה כח) שרי ליה לכל מאן דצערן.",
|
308 |
+
"ויתן מטתו בין צפון לדרום.",
|
309 |
+
"ויחלוץ של שמאל ואח\"כ של ימין.",
|
310 |
+
"וישכב ויסיר חלוקו במיטתו. ולא יראוהו קורות ביתו מגולה. ואם יש שם כתבי קדש במקום אשר הוא שוכב שם יכסה. וחומש צריך להניח בתיבה ומכוסה.",
|
311 |
+
"ואל יישן פרקדן פן ישים ידו על הערוה.",
|
312 |
+
"ואם יש לו אשה יהיה צנוע. ויזהר מדבר עמה נבלה. כי אף שיחה בטלה שבין איש לאשתו על הכל יבא למשפט.",
|
313 |
+
"ובשעת בעילה אל יהרהר באשה אחרת כי כמעט עושה בניו ממזרים.",
|
314 |
+
"ואל יכוף אשתו לדבר מצוה אלא יפייסנה.",
|
315 |
+
"ואל ישמש עמה סמוך לוסתה עונה אחת ולא ביום.",
|
316 |
+
"ויזהר מאד מאד שלא יוציא שום ניבול ודבר ערוה מפיו אף דרך שחוק.",
|
317 |
+
"ויתכוין בשעת מעשה לשם מצוה ושיהיו לו בנים שילכו בדרכי השם ולא יתכוין להנאתו.",
|
318 |
+
"ויזהר כפי יכלתו שלא יוציא זרע לבטלה.",
|
319 |
+
"וקודם שישכב ילמוד לקיים מצות והגית וישכב ויישן וינוח:",
|
320 |
+
"הנה כל הסדר ינהג כל ימי הבלו. ועוד יוסיף כהנה וכהנה לעשות טובה ויראת שמים.",
|
321 |
+
"וישלים פרשיותיו עם הצבור בכל שבוע שנים מקרא ואחד תרגום. ואם אין לו תרגום יקרא שנים מקרא ואחד לעז. וטוב יותר מלאמר ג\"פ המקרא. כי התרגום היה להבין המקרא למי שאינו בקי כ\"ש לעז פירוש שהוא לשון הלעזות.",
|
322 |
+
"והמקרא יקרא בנגינותיו כי הקורא בלא זמרה התורה חוגרת שק.",
|
323 |
+
"ובערב שבת יטרח לסעודת שבת. ואפילו יש לו כמה עבדים יטרח הוא בעצמו לכבוד שבת הנקרא כלה ומלכה. ושקולה כנגד כל המצות. וישתדל בתקוני שבת. כי הא דרבא מלח שבוטא.",
|
324 |
+
"ולפי כחו יקנה מעדנים לעונג שבת.",
|
325 |
+
"ולא יאכל בע\"ש מן המנחה ולמעלה פן יפסיד סעודת שבת. וסמוך לערב יערוך שולחן וכסא ומנורה. ויכין הכל כוסות וקערות.",
|
326 |
+
"ויהיה זהיר ליין לקדוש היום.",
|
327 |
+
"ויטול צפרניו בכל ע\"ש וישחיז סכינו כמו שדרשו והיה ביום הששי והכינו את זה השחזת סכין. ועוד דרשו. וידעת כי שלום אהלך זה השחזת סכין כי אם קהה הברזל ולא יוכל לחתוך אין זה שלום בית.",
|
328 |
+
"וירחץ פניו ידיו ורגליו בחמין לערב אחר שעשה כל צרכיו.",
|
329 |
+
"וכל מה שיעשה יחשוב לעשות לכבוד שבת.",
|
330 |
+
"ויוסיף מחול על הקדש.",
|
331 |
+
"ועם חשכה ימשמש בבגדיו. וידליק בעוד השמש בראש האילנות.",
|
332 |
+
"קדש היום יתפלל של שבת וינוח ויתענג ויסיר מלבו כל אנחה וכל מחשבה. כאלו כל מלאכתו עשויה.",
|
333 |
+
"ויכבד שבת בכסות נקיה [ושלחן ערוך] כפי מה שיוכל.",
|
334 |
+
"ויאכל שלש סעודות.",
|
335 |
+
"אל ידבר שום דבר בחפציו הצריכים לו. אך בחפצי שמים.",
|
336 |
+
"חשבונות שעברו מותר.",
|
337 |
+
"ואל ירבה שיחה אם לא בדברי תורה ויראת שמים כי אף דברי תורה התירו בקושי.",
|
338 |
+
"ואל יפסיע פסיעה גסה אם לא ללכת לדבר מצוה. ולא שום טורח אל יעשה.",
|
339 |
+
"ואל ידבר מאוהביו שמתו ומכל עגמת נפש. כללו של דבר נקרא יום עונג ומנוחה.",
|
340 |
+
"ויוסיף מן החול על הקדש. ואל יוציא דמעה מעיניו. וישמרהו כהלכותיו ע\"פ רבותינו ע\"ה. במוצ\"ש יבדיל בתפלה ועל הכוס.",
|
341 |
+
"לא הבדיל בתפלה ובא לעשות צרכיו (מלאכה האסורה בשבת) קודם שיבדיל. יברך בא\"י אמ\"ה המבדיל כו' ויעשה צרכיו.",
|
342 |
+
"ויסדר שלחנו במוצ\"ש אע\"פ שאין צריך אלא לכזית. וילוה המלך בשירות ותשבחות. ובע\"ש ויו\"ט ינהג בעצמו כמו שאמרנו. כללו של דבר לכל זמן. בעת שמחה בפורים ירבה בשמחה ובמשתה. אך שיהיה לבו לשמים שלא יצא מפיו דבר ערוה וניבול פה. בעת עצב עצב.",
|
343 |
+
"משנכנס אב ממעטין בשמחה.",
|
344 |
+
"משנכנס אלול עד מוצאי יוה\"כ יהא חרד וירא מאימת הדין.",
|
345 |
+
"תמיד בכל חדש יום א' או יותר ישב בתענית. או לכל הפחות יאכל לחם ומים ואותו יום יהיה בבכי ובמספד. בכי. זה הבוכה בדמעות. ומספד. כאדם הסופד על מתו. מספר מעשיו ואמר אוי לי שעשיתי חטא פלוני. אוי לי כמה חייבתי נפשי למלכו של עולם. וזו היא התשובה המעולה שנאמר' ע\"י יואל הנביא <small>(קרעו לבבכם וכו')</small> [וגם עתה כו'].",
|
346 |
+
"ויתהא על עוונות נעוריו שעשה ואל ישוב לעשות עוד.",
|
347 |
+
"ובכל יום יתוודה על עונותיו הגלוים לו בהויתן. ויהיה מודה ועוזב. ולא טובל ושרץ בידו.",
|
348 |
+
"ויתפלל בכל יום כפי צחות לשונו על כל חולי בנ\"י שיתרפאו. ועל הבריאים שלא יחלו. ושינצלו מכל נזק. ושיציל הקב\"ה את בנ\"י מכל רו\"ר. ומדקדוקי עניות. ומכל מיני פורעניות המתרגשות ובאות לעולם. ושיתיר כל אסירי עמו. ושיתיר כל חבלי היולדות. ועל חשוכי בנים שיתן להם זרע טוב וכשר. ועל אותם שיש להם בנים שיהיו ביראת ה'. ועל כולם שישמור הקב\"ה שארית תורתו. וינקום את נקמתם במהרה בימינו. ועל עם הקדש שישובו בתשובה שלימה. ויקבלם ויחזירם בתשובה שלימה לפניו.",
|
349 |
+
"ויקרא בכל יום בפ' ועתה ישראל וגו' שכולה יראת שמים למען יזכור תמיד הבורא ולא יחטא:"
|
350 |
+
],
|
351 |
+
"sectionNames": [
|
352 |
+
"Paragraph"
|
353 |
+
]
|
354 |
+
}
|
json/Musar/Rishonim/Sefer HaYirah/Hebrew/merged.json
ADDED
@@ -0,0 +1,354 @@
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
1 |
+
{
|
2 |
+
"title": "Sefer HaYirah",
|
3 |
+
"language": "he",
|
4 |
+
"versionTitle": "merged",
|
5 |
+
"versionSource": "https://www.sefaria.org/Sefer_HaYirah",
|
6 |
+
"text": [
|
7 |
+
"<small>להורות לעם ה׳ את דרך ה׳. ואת המעשה אשר יעשון כל ימיהם. בשבתם ובקומם. בלכתם ובבואם. למען ייטב להם ולבניהם. בזה ובבא.</small><br><br>טוב לגבר כי ישא עול בנעוריו (איכה ג). כי טוב לאדם לשאת ולסבול עולו של הקב\"ה ולתת מוסרות ומוטות על צוארו להכנס לעבודת בורא העולם.",
|
8 |
+
"ויזכור את בוראו בימי <small>(כחו)</small> [בחורותיו] <small>(כצ\"ל. ומלשון הכתוב (קהלת יב). וזכור את בוראיך בימי בחורותיך)</small>",
|
9 |
+
"ובכל יום ויום יוסיף אומץ ויתחזק במצות בורא עולם.",
|
10 |
+
"ויכניס אהבתו בלבו",
|
11 |
+
"<small>(ויחשוב)</small>. [<small>אולי צ\"ל</small> וישווה <small>וכמשה\"כ (תהלים יז) שויתי ה' לנגדי תמיד</small>] הבורא תמיד לנגד עיניו. ועל ידי כן יתן יראת הצור על פניו.",
|
12 |
+
"ויכניע לבו.",
|
13 |
+
"וישפיל קומתו ואת רום עיניו.",
|
14 |
+
"וילך שחוח ויתהה על עונות נעוריו.",
|
15 |
+
"ויבכה עליהן תמיד.",
|
16 |
+
"וישמור בכל כחו מחטוא עוד במסתרים. ולא יעשה במחשך מעשיו. ואז יהיה אהוב ונחמד בעיני הבורא. וכל רואיו יאשרוהו:",
|
17 |
+
"אלה הדברים אשר יעשה אותם האדם וחי בהם חיי העולם. בכל בקר בהקיצו משנתו יזדעזע ויהיה נרתע ונחפר מאימת הבורא. בזכרו חסדו אשר עשה לו ואמונתו אשר שמר לו. כי החזיר לו נשמתו אשר הפקיד אצלו",
|
18 |
+
"ואז יברך בלבו הבורא אשר הגדיל לעשות עמו כי חדש והחליף כחו. ובשומו הדברים האלה על לבו תבער אהבת הבורא בלבו.",
|
19 |
+
"ואז אל <small>(ישב מטתו דרך עצל)</small> [ישכב במטתו כדרך העצל] אך במהירות וזריזות יקום מיד. ואם יפגע בו מנוול ויוליכנו דרך עצלות. ישיב אמריו לו. וישים אל לבו. כי אם יקרא בעל חוב או אדם אחר אליו יקום מיד. או מפני כבוד אדם. או מפני ריוח <small>(שיבא)</small> [שיביא] לו חיי שעה. או מיראת הפסד ממון. כמו נפלה דליקה בעיר. יקום מיד במהרה. ולא יתרשל. או אם יצטרך ללכת לעבודת השר יקום ואל יתרשל. פן יעלילו עליו. או למצוא חן בעיני השר. על אחת כמה וכמה לעבודת מלך מלכי המלכים הקב\"ה שיש לו להזהר לקום במהירות ובזריזות. ויירא פן יאחר לבא.",
|
20 |
+
"וכל מעשיו יחשוב לעשות לשם שמים. ולפי כחו ילך בדרכי החכמים. ויהיה נכנע.",
|
21 |
+
"אל יעמוד ערום ממטתו אף מיושב. כמו שהיה מתפאר ר' יוסי ז\"ל מימי לא ראו קורות ביתי אמרי חלוקי. אך יקח חלוקו ויכניס בו ראשו וזרועיו ואז בקומו יהיה מכוסה. ואל יאמר הנני בחדרי חדרים בבית אפל מי רואני ומי <small>(וידעני)</small> [יודעני]. כי מלא כל הארץ כבודו. לפניו כחשכה כאורה.",
|
22 |
+
"וילבש בגדיו. ויהיה לו טלית קטן וילבשנו מתחת למדיו. כי עיקר מצות ציצית לזכרון ללבשו תמיד. כי לזכרון המצוה נתנה. ולמען לא יסור האדם אחרי שרירות לבו ואחרי מראה עיניו המחטיאים את הגוף. והדרך הזה לא ימצא כי אם בלכתו בדרך אשר דברי ערוה מצויים שם.",
|
23 |
+
"על כן ילבש אותו מיד בלא ברכה אם לא רחץ את ידיו. וטוב להיות זריז ליטול ידיו קודם ויברך עובר לעשייתו.",
|
24 |
+
"וצריך להתעטף מעומד.",
|
25 |
+
"ואותו טלית קטן טוב שיהיה כעין סרבל כי אין בזה פקפוק.",
|
26 |
+
"וינעול מנעליו של ימין תחילה ואחר כך של שמאל. ויקשר של שמאל ואחר כך של ימין. כמו שאמרו רבותינו ירא השם יצא את כולם לקיים דברי המשנה ודברי רבי יוחנן כתפיליו כך מנעליו. מה תפילין בשמאל אף מנעליו בשמאל.",
|
27 |
+
"ומעת קומו להתהלך על הדרך. יכפוף קומתו וישוח ראשו. כי השכינה למעלה מראשו.",
|
28 |
+
"ולכן נכון לכסות ראשו ו��ל יהיה בגלוי הראש.",
|
29 |
+
"וילך ויבדוק עצמו בבית הכסא.",
|
30 |
+
"ושם יהיה צנוע. אל יגלה עצמו כי אם לפניו טפח. ומאחריו טפחיים. והאשה מלאחריה טפח. ולפניה ולא כלום.",
|
31 |
+
"ולא ישתין מעומד פן יהיו ניצוצות ניתזות על רגליו ויראה ככרות שפכה. אלא יעמוד במקום גבוה או [ישתין] בעפר תיחוח. ואם ישתין מעומד יזהר פן יאחוז באמה אלא מעטרה ולמטה לצד הארץ ואף אם הוא נשוי. כי אחרי אשר העונש גדול כל כך שהוא מביא מבול לעולם מאד יש לו לאדם להתחזק ולקדש עצמו אף במותר לו. וכן רבינו הקדוש מימיו לא הכניס ידיו למטה מאבנטו.",
|
32 |
+
"וכשישב לפנות ישב ויגלה ויכסה ויקום.",
|
33 |
+
"ואל יפצר עצמו לפנות בחזק פן ינתק שיני הכרכשתא ויסתכן.",
|
34 |
+
"ויקנח בשמאל אבל לא בימין, מפני שמראה בה טעמי התורה ואוכל בה. ויזהר מלהרהר בדבר מצוה והלכה.",
|
35 |
+
"ויבדוק עצמו יפה יפה. כי אחרי אשר קרביו ובני מעיו צריכין לברך את הבורא תמיד שנאמר ברכי נפשי את ה' וכל קרבי את שם קדשו אין נאה להביא בטן מלא צואה לפני הקב\"ה רבונו של עולם לברכו.",
|
36 |
+
"וישמור פן ילכלך בגדיו לא במי רגלים ולא ברעי.",
|
37 |
+
"אם יש לו יכולת יהיו לו שני מכנסיים אחת שלובש בשעת תפלה לבד למען יהיה נקי יותר בתפלתו. ואם אין לו יזהר שלא יטנף את שלו.",
|
38 |
+
"ויכבסם תמיד להסיר כתמי הצואה מעליהן.",
|
39 |
+
"וירחץ בנקיון כפיו במים אם יש לו. ירחצם יפה ויברך עליהן על נטילת ידים.",
|
40 |
+
"וברכת אשר יצר ימתין עד התפלה. אם ברך אשר יצר יאמר <small>(עד)</small> [עמה] אלהי נשמה כי היא הסמוכה לה. ולפיכך אינה פותחת בברוך. ואז בעת התפלה יתחיל אשר נתן לשכוי בינה.",
|
41 |
+
"או יחזור ויברך אשר יצר.",
|
42 |
+
"ועל נטילת ידים יברך בשעת ניגוב ידיו ולא בנטילתן.",
|
43 |
+
"ומיד יברך על מצות ציצית בטלית אשר לבש אם לא ברך בהתעטפו.",
|
44 |
+
"וכל פעם שהוא מתעטף צריך לברך.",
|
45 |
+
"ואחרי כן יניח <small>(של תפילין)</small> [תפלה] של יד בזרוע שמאל למעלה מן הפרק שקורין קובד\"י בלע\"ז ממש כנגד הלב ויברך להניח תפילין. ואח\"כ ישים של ראש כנגד המוח ויברך על מצות תפילין.",
|
46 |
+
"ואל ידבר בין תפלה של יד לתפלה של ראש. שח בין תפלה לתפלה חוזר ומברך על של ראש שתים. להניח ועל מצות.",
|
47 |
+
"ותמיד ימשמש בתפיליו. בשל יד ואח\"כ בשל ראש. למען יזהר להיות בנקיות. כי תפילין צריכין גוף נקי שלא יפיח בהן. ושלא יישן בהן.",
|
48 |
+
"וצריך לברך כשימשמש זמן גדול אחר הנחתן. דקיימא לן כרבנן דבי רב אשרי דכל אימת דממשמשי מברכי.",
|
49 |
+
"ומפי מורי הרב ר' שמואל בר' שניאור שמעתי דאין צריך לברך משום משמוש אלא כשהן נעקרין ממקומן והוא מחזירן למקומן.",
|
50 |
+
"ולענין שינה יש ג' חלוקים בדבר (א) כשהן בראשו. יישן בהן שינת עראי. אבל לא קבע.",
|
51 |
+
"(ב) וכשהוא אוחזן בידו. לא עראי ולא קבע פן יפלו מידו.",
|
52 |
+
"(ג) ואם הניחן אצל מראשותיו יפרש סודר עליהם ויישן אצלם בין עראי בין קבע.",
|
53 |
+
"וכשנכנס לבית הכסא חולצן חוץ לארבע אמות. או כורכן ומניחן בכלי תוך כלי בחיקו כנגד לבו.",
|
54 |
+
"וילך לבית הכנסת. ובבואו סמוך לבית הכנסת ימהר פעמיו כמ\"ש (תהלים נה) בבית אלהים נהלך ברגש.",
|
55 |
+
"ויבדוק מנעליו פן יהיו מטונפים. וכן אמר שלמה בחכמתו (קהלת ד) שמור רגליך כאשר תלך אל בית האלהים.",
|
56 |
+
"",
|
57 |
+
"ויבא לבית הכנסת. ואומר בכניסתו ואני ברוב חסדך אבא ביתך אשתחוה אל היכל קדשך ביראתך. וישב במקומו.",
|
58 |
+
"ואם יש לו עוד טלית יתכסה בו. ויברך להתעטף בציצית.",
|
59 |
+
"וישב ולא יפתח פיו עד שישהה מעט. וישיב א�� לבו לפני מי הוא עומד. ומי השומע דבריו. ואז ילבש חרדה ואימה וזיע ורתת.",
|
60 |
+
"ויפתח תפלתו על הסדר אחד המרבה ואחד הממעיט. ובלבד שיכוין לבו לשמים.",
|
61 |
+
"ויתקן מלבושיו שנאמר (עמוס ד) הכון לקראת אלהיך ישראל.",
|
62 |
+
"וכשהוא מתפלל אל יגביה קולו בתפלתו.",
|
63 |
+
"אך ישמיע לאזניו מה שיוציא מפיו.",
|
64 |
+
"ויחתוך בשפתיו כל תיבה ותיבה. ואל יבלעם. גם סוף התיבות יחתוך להפרידם מתיבה הסמוכה לה פן יכשל בספרו בגוים את כבודו. שבחי ירושלים את. וכן כל את ואותו ואותה הסמוכים למ\"ם צריך להפרידם זה מזה. וכן אלהיכם אמת. וכיוצא באלה.",
|
65 |
+
"ואל יהיה מאריך בתפלתו יותר מדאי בצבור פן יחשבוהו <small>(לכבוד)</small> [ליהיר] ולץ:",
|
66 |
+
"ובקריאת שמע יהיה נזהר שיוציא בשפתיו וישמיע לאזניו רמ\"ח תיבות שבו.",
|
67 |
+
"ויתן ריוח בין הדבקים כדברי רבותינו ע\"ה בכל לבבך ועל לבבך וכיוצא בהן.",
|
68 |
+
"ובכל אחד ואחד משלשה שמות האמורים בפסוק הראשון יאריך עד שיחשוב היה הוה ויהיה. ולא יאריך באלף דאחד.",
|
69 |
+
"ולא ימהר בחית לקרותה בחטף.",
|
70 |
+
"ויאריך בדלת עד שיחשוב בלבבו שבורא עולם הוא מלך למעלה ולמטה בשמים ובארץ וארבע רוחות העולם ממזרח וממערב צפון ודרום ותהום רבה ורמ\"ח איברים שבו.",
|
71 |
+
"ואם לא יוכל לכוין כל כך יכוין ה' שהוא עתה אלהינו עתיד להיות אחד.",
|
72 |
+
"וכל פעם בהזכירו שם המיוחד יחשוב בו פירוש קריאתו שהוא אדון כל.",
|
73 |
+
"בכל לבבך. בשני יצריך. יצר טוב ויצר רע. ובכל נפשך. אפי' נוטל נשמתך. ובכל מאדך. בכל מדה ומדה שהוא מודד לך.",
|
74 |
+
"אשר אנכי מצוך היום. יפסיק עד יחשוב היום נצטוו לי.",
|
75 |
+
"על לבבך. עד כאן כונת הלב ועיקר קבלת עול מלכות שמים. ואפילו מהלך בדרך נכון לעמוד עד שיגיע לעל לבבך.",
|
76 |
+
"אך מפסוק ראשון יצא ידי חובה.",
|
77 |
+
"מכאן ואילך יקרא כדרכו בכוונה לפי כחו.",
|
78 |
+
"כשיגיע לוקשרתם לאות על ידך ימשמש בתפילין של יד. והיו לטוטפות בין עיניך ימשמש בשל ראש.",
|
79 |
+
"וכשיגיע לוראיתם אותו יעיין בציציתיו.",
|
80 |
+
"ויחתוך זיין דתזכרו.",
|
81 |
+
"ואל ירמוז בעיניו. ויקרוץ בשפתיו. וימלול ברגליו ויורה באצבעותיו. כי תועבת ה' כל עושה אלה.",
|
82 |
+
"ובתפלתו מיושב אל יסמוך לאחריו. ולא יהא מוטה לצדדין דרך גאוה. אלא ישב וראשו כפוף. שלא יראה פני היושב נגדו חוץ לארבע אמותיו. ושני אציליו על עצם הירך מקום חיבורו לגוף מכאן ומכאן.",
|
83 |
+
"ושני ידיו תחת לבושו. הימנית על השמאלית כנגד טבורו. ואל יפשוט רגליו. אך יהיו שוקיו על עמדם. למען יהיה יותר ברעדה ויראה.",
|
84 |
+
"וינענע כל גופו לקיים כל עצמותי תאמרנה ה' (תהלים לה).",
|
85 |
+
"ובקומו להתפלל יכוין רגליו זו אצל זו.",
|
86 |
+
"וישוח ראשו.",
|
87 |
+
"וידחוק אציליו לגופו עד חגורתו. וישים ידיו תחת לבושו. הימנית על השמאלית.",
|
88 |
+
"ועושה שבע כריעות. ישוח בברכת אבות תחלה וסוף.",
|
89 |
+
"ישחה בברוך אתה במהירות ויזקוף בשם בנחת. וישחה במודים תחלה וסוף. ולא יותר בברכות.",
|
90 |
+
"אבל כשהוא פוסע ג' פסיעות. נותן שלום בשמאל בתחלה וכורע. לימין וכורע. לפניו וכורע.",
|
91 |
+
"ותהיה הכריעה כמו שאמרו חכמים עד שיתפקקו כל החליות שבשדרה. ועד שיראה איסר כנגד לבו. וזהו בשר ברוחב איסר בין פרק חליות השדרה כנגד הלב. וכשאדם זקוף מובלע ואינו נראה. וכשהוא שוחה אז יתפרדו החוליות ונראה אותו בשר.",
|
92 |
+
"ואל יחזור מיד למקומו פן יחשב ככלב שב על קיאו.",
|
93 |
+
"ולא ירוק בתפלתו. ואם נזדמן לו רוק מבליעו בכסותו.",
|
94 |
+
"ואף לא יגהק <small>(בלע\"ז אינטרילי\"ר)</small> ולא יפהק <small>(בלע\"ז בדליי\"ר)</small>. ואם פיהק מניח ידו על סנטרו או על פיו.",
|
95 |
+
"ולא יאחוז מאומה בידו כי יירא פן יפול מידו ולא יתכוין.",
|
96 |
+
"ולא יתפלל לא כנגד רבו ולא לאחורי רבו.",
|
97 |
+
"ויסדר תפלתו.",
|
98 |
+
"אך לא יעשנה קבע כאדם האומר חוק קבוע הוא עלי בכל יום כך וכך <small>(תפלה)</small> [תפלות] מוטלות חובה עלי. אלא יעשנה תחנונים לפני המקום.",
|
99 |
+
"ואל יעיין בתפלתו לאמר כמה התפללתי בכוונה ראויה היא להתקבל. כי הוא משלשה דברים המזכירים עונותיו של אדם. כי מקטרגים עליו ואומרים וכי ראוי הוא לכך שתתקבל תפלתו והלא עשה כך וכך. אך יחשוב בלבבו כי מאד היה לו לעמוד בתפלה יותר. אולי יכפר אחד מעונותיו הקטנים. ויזכור כי בשר הוא רוח הולך ולא ישוב.",
|
100 |
+
"ומה יתרון לו להתגאות במעשיו הלא לכך נוצר. ואם על כרחו יגאה לבו. ישים אל לבו גאוני עולם שגועו ועברו מן העולם. אשר עשו טובה אלף ידות יותר ממנו.",
|
101 |
+
"ובעודו בבית הכנסת אל <small>(יהיה לו)</small> [ידבר] דבר חול עם אדם ואף <small>(לא)</small> [כי] בשעת קריאת התורה.",
|
102 |
+
"ואם ישבו אצלו בני אדם המדברים (ברצון) יניע שפתיו וידמה עצמו כמתפלל. ואל יתפאר לומר איני מדבר. כי כל המתפאר כמעט הוא נוטל את שכרו.",
|
103 |
+
"ויענה אמן על כל ברכה. כי גדול העונה אמן יותר מן המברך. ופותחין לו שערי גן עדן.",
|
104 |
+
"ויהא שמיה רבא יענה בכל כחו בפיו ובכל כוונתו.",
|
105 |
+
"ולא יצא מבית הכנסת בשעת קריאת התורה אם לא בין גברא לגברא.",
|
106 |
+
"לעולם בין בשעת תפלה בין בשעת ברכה המזון כל שעה שאדם עסוק לדבר בשכינה לא יגע בבשרו.",
|
107 |
+
"כי אם בידים עד פרק העליון. וצוארו עד חלוקו. אבל לא ברגליו. ובכל שאר בשרו ובמנעליו ואם נגע יטול ידיו או ישפשפם בעפר או בקיסם.",
|
108 |
+
"ואם יצטרך לחכך. יחכך מעל לחלוקו. ואל יגע לא בכנה ולא בשער בית השחי ובית הערוה. ואם [נגע] יטול ידיו או ישפשפם בעפר או בצרור או בקיסם.",
|
109 |
+
"ובשעת תפלה טפח מגולה אפילו באשתו ערוה. ואסור לקרות שמע ולהתפלל ולהסתכל בה.",
|
110 |
+
"ויצא מבית הכנסת בנחת בדרך כריעה ויאמר ה' נחני בצדקתך וגו' (תהלים ה) וילך.",
|
111 |
+
"ובלכתו בדרך אל ישוח יותר מדאי. ואל ישפיל סודרו על עיניו פן יחשב ללעג.",
|
112 |
+
"ואל ילך בקומה זקופה. כי ההלוך בקומה זקופה דומה כמסלק המורא מעליו. אלא ילך במדה בינונית לא זקוף ולא כפוף יותר מדאי. אלא שלא יראה הבא כנגדו בפניו.",
|
113 |
+
"וישפיל עיניו שלא יראה חבירו כנגדו כמלא עיניו.",
|
114 |
+
"ואם פגע דבר ערוה כגון אשה בין יהודית בין נכרית בין נשואה בין פנויה. בין גדולה בין קטנה. יעצים עיניו. או יסובב לצד אחר שלא יראנה וכן אמר החכם אין לך דבר חוצץ בפני התאוה כעצימת העין.",
|
115 |
+
"וכן אם פגע חזיר וחזירה או כל בהמה נזקקין זה לזה אל יסתכל בהן.",
|
116 |
+
"ויהיה מקדים בשלום כל אדם אפי' אינו יהודי כדי שיהיה אהוב ונחמד לבריות",
|
117 |
+
"אך לא בשלום אשה. ויבא לביתו בשלום.",
|
118 |
+
"ויסיר תפיליו ויתנם בכיס. ש\"י על ש\"ר.",
|
119 |
+
"ויסיר ש\"ר תחלה ואח\"כ של יד. ויסיר מכנסיו וילבש אחרים.",
|
120 |
+
"וטוב שילמוד מיד משום דכתיב (שם פ\"ד) ילכו מחיל אל חיל. ומיד טרם ילך לעסקיו.",
|
121 |
+
"ואם הוא אדם חלוש ורגיל בפת שחרית יאכל מיד.",
|
122 |
+
"ויטול ידיו תחלה בהרבה מים. ולכל הפחות יטול <small>(ממי)</small> [מים] רביעית הלוג.",
|
123 |
+
"ויתן שלש פעמים מים על ידיו.",
|
124 |
+
"וישפשפם היטב שלא יהא דבר חוצץ. כי כל חוצץ בטבילה חוצץ בנטילת ידים.",
|
125 |
+
"ויגביהם בנטילה שלא יחזרו מים הראשונים ויט��או את הידים.",
|
126 |
+
"וינגבם היטב",
|
127 |
+
"ויברך על הלחם המוציא. ויתן ריוח בין תיבה לתיבה.",
|
128 |
+
"וכל מה שיהנה בו מן העולם הזה בין בפירות בין בריח בין באכילה בין בכל דבר שיהנה אסור להנות בלא ברכה. ויברך בכל דבר לפניו ולאחריו הברכה האמורה בה על פי רבותינו ע\"ה.",
|
129 |
+
"ואם אינו בקי ילך אצל בקי ללמוד ואל ישים עצמו כבהמה. ואם לא מצא בקי ילך ויניח הנאתו. ולא יהנה מן הדבר עד שידע לברך עליו את בוראו כדת ומשפט.",
|
130 |
+
"וכשיברך יכוין לבו לברך את הבורא. ולא כדבר הרגיל בפה אדם לצאת שלא בכוונה. וכן בברכת המצוה וכל מעשה האדם אשר יעשה [יעשה] דברים לשם פעלם. ולא מצות אנשים מלומדה מנהג אבות.",
|
131 |
+
"ומאד יהיה צנוע באכילתו",
|
132 |
+
"[ואחר] גמר סעודתו יברך ברכת המזון.",
|
133 |
+
"ואחר כך ישתה מים או יין להשלים מאה ברכות ביום.",
|
134 |
+
"והכל לשם שמים:",
|
135 |
+
"וטרם ילך לעסקיו ילמוד פסוק או הלכה לקיים מצות והגית בו (יהושע א).",
|
136 |
+
"ואותה שעה ילמוד בהגיון הלב. ולהיות אזניו ועיניו פקוחות אל אשר מוציא בשפתיו.",
|
137 |
+
"ואל יפסיק משנתו לדברים בטלים. כי אף לומר מה נאה אילן זה מה נאה ניר זה אשר יש בו דבר שבח שמברכין עליהן ברוך שככה לו בעולמו הרי זה מתחייב בנפשו. ק\"ו לשיחת חולין אשר כל דברי עבירה תלויין בה.",
|
138 |
+
"והשח בהן עובר בלאו ועשה. עשה. ודברת בם (דברים ו) לא בדברים אחרים ולאו הבא מכלל עשה עשה. ולאו. כל הדברים יגעים לא יוכל איש לדבר (קהלת א). וכל שכן להפסיק מדברי תורה <small>(החייבין)</small> [אשר הוא חייב] לעסוק בהן. ועל המפסיקין נאמר (איוב ל) הקוטפים מלוח עלי שיח ושורש רתמים לחמם [ואמרו רבותינו ז\"ל כל הפוסקים מדברי תורה ועוסקים בדברי שיחה] מאכילים אותם גחלי רתמים בגיהנם.",
|
139 |
+
"אחרי כן ילך לעסקיו כי יפה דרך ארץ ולא יוכל אדם לעבוד הבורא אם לא יטרח לבקש מזונותיו. וכן אמר דוד (תהלים קכח) אשרי כל ירא ה' ההולך בדרכיו יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך.",
|
140 |
+
"ויהיו עסקיו באמונה.",
|
141 |
+
"וירחק מדבר שקר.",
|
142 |
+
"ומחברת אנשים רעים",
|
143 |
+
"וממושב לצים. ואם יצטרך לשבת עמהם פן ילעיגו ויתלוצצו עליו ויראה כעושה עצמו חשוב. אל יכנס לתוך דבריהם ואל <small>(ישוב)</small> [ישיב] להם כי אם בקוצר רוחו ויקום מיד שיוכל.",
|
144 |
+
"<small>(ויזהיר)</small> [ויזהר] בלי להונות חברו לא בדברים קל וחומר בממון.",
|
145 |
+
"ואף עסקו עם גוי יהיה באמונה פן יתחלל שם שמים ותורת ישראל תתבזה על ידו.",
|
146 |
+
"ואם ישמע מוציאי דבה על איש אל יאמין להם כי שמא הם שונאיו. אלא יעשה עצמו כמאמין ואל יאמין.",
|
147 |
+
"ואם יקללהו אדם או יחרפהו אל ישיב מאומה. ויהיה נעלב ולא עולב.",
|
148 |
+
"ואל יצא לריב מהר.",
|
149 |
+
"ואל יבא אצל בני אדם כשהם מתלחשים יחד.",
|
150 |
+
"ואל יוציא דבה על שום אדם ואפילו הוא שונאו.",
|
151 |
+
"אל ישנא בלבבו כי אם אשר המקום שונא.",
|
152 |
+
"<small>(ובכל)</small> [וכל] עניינו ועסקו יהיה לשם שמים.",
|
153 |
+
"ובשובו מעסקיו אל ישב בטל. כי מה לאדם להיות יושב בטל הלא הבטלה מביאה לידי שעמום ולידי הרהורים רעים. אף כי תלמוד תורה אין לו שיעור:",
|
154 |
+
"ואם יבאו אורחים לביתו יכניסם לביתו בסבר פנים יפות.",
|
155 |
+
"ומיד בבואם ישים [לפניהם] לחם לאכול. כי פעמים בא העני ולא אכל והוא בוש לשאול.",
|
156 |
+
"ויתן להם לחמו ומימיו את אשר יאכל בפנים מאירות. ואף אם יהיה לבבו עצב ודאגה ישחנה מלבו בפניהם.",
|
157 |
+
"וינחמם בדבריו <small>(ויתן)</small> [ויהי] להם למשיב נפש.",
|
158 |
+
"ואפילו אם יהיו לו אלף עבדים יטרח הוא בעצמו. ויעמ��ד עליהם. מי לנו גדול כאברהם ששמש למלאכים והיו לו כמה עבדים ושפחות שנאמר <small>(ובני ביתו)</small> [<small>אולי צ\"ל</small> ואת כל ילידי ביתו וגו' (בראשית יז)] אף על פי שנראו כערביים כדברי רבותינו ז\"ל. ובכל מה שעשה על ידי עצמו שלם לו הקב\"ה לישראל בכבודו ובעצמו.",
|
159 |
+
"ואל יספר לפניהם כך וכך אירע לי קצה תלאותיו. כי דברים אלו שוברים את רוחם. כמדומה להם כי בשבילם אמר כן. וכמעט אין לו שכר בעמלו.",
|
160 |
+
"ויכבדם כאדונים לו וכן מצינו באברהם (שם יח ג) שקראם אדונים. וגדול הכנסתם יותר מקבלת פני שכינה.",
|
161 |
+
"ובשעת האוכל יראה את עצמו כמצטער שאינו יכול להיטיב להם יותר. וכן הוא אומר (ישעיה נח) ותפק לרעב נפשך. תצא נפשי שאין לי מה ליתן לך.",
|
162 |
+
"ואם ילינו אצלו ישכיבם במיטב מטותיו. כי גדולה מנוחת העיף בהיותו שוכב בטוב. ויותר עושה לו נחת רוח המשכיבו היטב יותר מן המאכילו ומשקהו וגלגל הוא החוזר בעולם.",
|
163 |
+
"ובצאתם ילוום ויתן להם פת צידה לדרך.",
|
164 |
+
"כי על פת לחם יפשע גבר. כי על אשר לא נתן יהונתן לדוד פת לחם בהפרדו מאתו נתגלגל הדבר ונהרגו כהני נוב שמונים וחמשה נושאי איפוד בד. והעניק תעניק להם מסת נדבת ידך.",
|
165 |
+
"ואם בא מצוה לידך <small>(שמש)</small> [תמהר] בה ואל תתרשל בה. כי זהירות מביא לידי זריזות נקיות פרישות טהרה קדושה יראת חטא חסידות וענוה.",
|
166 |
+
"ויהא זהיר בכבוד חכמים. בא חכם אצלך תקבל פניו בכבוד וכבדהו.",
|
167 |
+
"יש חתן בעיר לך ועסוק בו ושמחהו. כי המשמחו זוכה לראות בשמחת ירושלים.",
|
168 |
+
"יש מת בעיר טרח בו וספדהו. אך במדה בינונית. כי אין כבודו לומר מה שלא היה בו. ושתיקה יפה. אך המדות אשר ידעת אשר היו בו טובות תספר ותלוהו.",
|
169 |
+
"אם יש ברית מילה בעיר טרח ועסוק והיה כמסייע במצוה. כי גדול שכר מסייע כעושה מצוה.",
|
170 |
+
"ואם חבריך בצרה היה צר בצרתם.",
|
171 |
+
"ואל תשמח בעת כשלונם. והיה שמח בטובתם.",
|
172 |
+
"שמעת צרת ישראל הרחוקים האנח והתפלל עליהם וכ\"ש על הקרובים.",
|
173 |
+
"ברך הצור על כל הבא על הטוב ועל הרע. תשמח ביסורין וחשוב הכל לטובה בכל מדה ומדה שהוא מודד לך וזהו (דברים ו) בכל מאודך. ואל תבעט ביסורין. וחשוב הכל לטובה. ואמור כל דעביד רחמנא לטב.",
|
174 |
+
"והתרחק מן הנדרים. כי בעון הנדרים בנים מתים ואשתו של אדם מתה.",
|
175 |
+
"ומן השבועות",
|
176 |
+
"ומן הכעס. כי כל הכועס מבלבל דעתו ורוחו ולא יתיצב באהבת הבורא. וכן אמרו רבותינו. לא תרתח ולא תחטא. ובכמה מקומות דבר שלמה בחכמתו. והסר כעס מלבך (קהלת יא). כי כעס בחיק כסילים ינוח (שם ז). רגזן לא עלה בידו אלא רגזנותו. וגם משה רבינו היה אב לחכמים ולנביאים כל מקום שבא לכלל כעס בא לכלל טעות.",
|
177 |
+
"ואפילו אם עשה לך אדם שלא כהוגן אל תקפיד ולמוד מהלל ענותן ז\"ל.",
|
178 |
+
"ואך להטיל אימה בתוך ביתו. מצוה להראות עצמו כעסן ודעתו מיושבת ורוחו נחה. ואל יטיל אימה יתירה.",
|
179 |
+
"ואל ישבר כלי בחמתו. אף לא ישחית כל מאומה.",
|
180 |
+
"ויכוף את יצרו מכל אשר יתאוה אף משיחה בטילה. כי מה יתרון בדברים שלא לצורך אין זה כי אם הרבות פשע.",
|
181 |
+
"והוי רצוי לאחיך ולחביריך.",
|
182 |
+
"ואל תשכב בלילה וקטטה לך עם אדם. אך לך ותרצה אותו עד שיתפייס. ואף אם חטא לך בקש ממנו פיוס. ואל תאמר הן חטא לי. עליו לבא לפייסני. כוף את יצרך ולך אליו. למען לא יגביה לבבך. ותהיה מתועב על פני הבורא שנאמר (משלי טז) תועבת ה' כל גבה לב.",
|
183 |
+
"ומאד הזהר שלא לשקר אפילו בדבר הבאי. כי חלול השם יש בדבר ואף לא להשתכר בשקר כי יצא שכרו בהפסדו. כי הוא מארבע כתות שאינן מקבלות פני שכינה. כת שקרנים. כת חנפים. כת לצים. כת מספרי לשון הרע. וכן ענשו של בדאי שאפילו אומר אמת אין שומעין לו. וכל המשנה בדבורו כאילו עובד ע\"ז כתיב הכא (בראשית כז) והייתי בעיניו כמתעתע. וכתיב התם (ירמיה י) הבל המה מעשה תעתועים.",
|
184 |
+
"והזהר מן הליצנות. כי היא שניה לעבירות. והיא מעברת את המורא. ומרגלת האדם לעבור. וכל המתלוצץ נופל בגיהנם.",
|
185 |
+
"ושלא להחניף כי לא לפניו חנף יבא.",
|
186 |
+
"ושלא לספר לשון הרע כי לכל יש רפואה חוץ מלשון הרע.",
|
187 |
+
"ושלא לקבלו שנאמר (שמות כג) לא תשא שמע שוא.",
|
188 |
+
"והתרחק מן הכבוד. וכבד כל אדם.",
|
189 |
+
"ותעבור על מדותיך.",
|
190 |
+
"והוי דן את כל אדם לכף זכות. למען יעבירו מן השמים על פשעיך וידונו אותך לכף זכות:",
|
191 |
+
"אם אתה אצל בני אדם שאתה חייב כבודם. כגון אביך ואמך כבדם ותירא מהם.",
|
192 |
+
"ולא תשב במקומם.",
|
193 |
+
"ולא תסתור את דבריהם. אם אמרו דבר אפילו ידעת כי אינו כן אל תאמר לא כן היה.",
|
194 |
+
"ואם יש להם דבר עם אדם אל תכריע ביניהם.",
|
195 |
+
"ואל תכנס לתוך דבריהם. כי אף תוך דברי חבירו אם נכנס בהם נקרא גולם.",
|
196 |
+
"כללו של דבר כל מה שיוכל לתלות הכבוד בהם [יתלה] ולא בו.",
|
197 |
+
"ומאד יש להזהר בכבודם. כי הוקש כבודם לכבוד המקום. והמכבדם כאלו כבד המקום. והמצערם כאלו צער עצמו.",
|
198 |
+
"וחייב להאכילם ולהשקותם ולהלבישם ולהכניסם ולהוציאם.",
|
199 |
+
"ואם אין לו יסבב על הפתחים ויתן להם.",
|
200 |
+
"ומה שיעשה להם דרך כבוד יעשה. כי יש מאכיל אביו פיסיוני (מין עוף יקר) וטורדו מן העולם. ומטחינו ברחים ומביאו לחיי העולם הבא.",
|
201 |
+
"היה אביו עובר על דברי תורה. אל יאמר לו אבא עברת על דברי תורה. אלא אומר לו מקרא כתוב בתורה כך הוא. והוא יבין מעצמו ואל תביישו.",
|
202 |
+
"ולא ידבר על מעשיהם בשום ענין. אפילו זרק ארנקי לים או לאור בפניו לא יכלימנו.",
|
203 |
+
"ואם שמע אדם מדבר עליהן שלא כהוגן. יקהה שיניו ויאמר לו שקר אתה דובר. אך אין להכות חברו על כך. ואף שתיקה יפה במקום שאין כבודם. כמו שהוא יודע שאם ימחה אז יוסיף האחר לומר עליהם דברי גנאי אחרים.",
|
204 |
+
"ורצונם הוא כבודם.",
|
205 |
+
"והם שמחלו על כבודם כבודם מחול.",
|
206 |
+
"והוי ירא מן החכמים כמו שדרש רבי עקיבא את ה' אלהיך תירא (דברים ו) לרבות תלמידי חכמים.",
|
207 |
+
"והדבק בהם ובדרכיהם הטובים",
|
208 |
+
"ועמוד מפניהם. ואף מפני הזקנים שאינם חכמים. ובטל רצונך מפני רצונם.",
|
209 |
+
"וכבד אחיך הגדול. ואחי אביך. ואחי אמך. ואיש אמך. ואשת אביך. כי כלם דרשו חכמים ז\"ל מן המקרא דכבד את אביך ואת אמך (שמות כ ודברים ה).",
|
210 |
+
"אל תרדוף אחר ישיבת עמי הארץ ולצים. כי מהם לא תלמוד חכמה כי אם דברי רקים ולצון.",
|
211 |
+
"אך רדוף אחר החכמים כי מהם תלמוד חכמה.",
|
212 |
+
"ואל תהי בז לדברי אחיך. ואל תלעג לשום אדם.",
|
213 |
+
"אל תמנע טוב מבעליו. אם שאלך אדם על טובה שבעולם או דבר מצוה אל תמנענו מלעשותה. אך אם אין דעתך על הדבר אמור לו עשה כחכמתך.",
|
214 |
+
"והיה רגיל בצדקה כפי כחך. ולכל הפחות שעבד עצמך לבורא לתת כופר נפשך חק קבוע בכל שבוע פרוטה או מחצה. כי אפילו עני המתפרנס מן הצדקה יש לו לעשות צדקה.",
|
215 |
+
"וכשתתן לעני תן לו בסתר כי מתן בסתר יכפה אף.",
|
216 |
+
"וענייך קודמין.",
|
217 |
+
"ואל תקפוץ ידך מהלוות לעני בשעת דחקו. כי גדול המלוה יותר מן העושה צדקה. וצדקתו עומדת לעד. כי איננו חסר בדבר. ויחשוב כי לכמה הוא מלוה בלא רבית.",
|
218 |
+
"ואם יקשה בעיניו להלוותו בלא משכון ילוונו במשכון. וי��בע לו זמן להלואתו. ובתוך ימי ההלואה לא יקראהו לעשות מלאכתו או כל דבר. אם לא יתן לו שכרו משלם. שנראה כרבית.",
|
219 |
+
"ובמעשרות אל תרפה ידיך מליטלה כראוי. כיצד מכל דבר שמשתכר. הן ללמד. הן לכתוב. הן לעשות מלאכה. או אף אם מצא מציאה או נתנו לו במתנה. או כל ענין <small>(שיבא)</small> [שיהיה] הן כסף הן [שוה] זהב מן הכל יפריש מעשר. כי דבר זה אין לו ערך. כי את אשר אסר הבורא בכל דבר לנסותו התיר במעשר.",
|
220 |
+
"אל תגנוב דעת הבריות ואל תסרב בחברך יותר מדאי. ואל תאמר לו דבר זה עשיתי בשבילך ולא עשית בשבילו. אך אם יטעה וידמה כי בשבילו עשית אין צריך לומר לו לא עשיתי בעבורך כי הוא מטעה עצמו ואין זה גניבת דעת. כללו של דבר כל גניבת דעת אסור.",
|
221 |
+
"ואל תזכור שם שמים לבטלה. כי המזכיר שם שמים לבטלה ראוי לנדותו. ואף לא לצורך במקום מטונף.",
|
222 |
+
"ולא תשבע כלל. ואף לא בכנויים. ואף לא במדותיו ובמעשיו. כגון שמשיו ומשרתיו מלאכי מעלה.",
|
223 |
+
"וכן לא ישבע בתורה ולא באמת כי השם נקרא אמת וה' אלהים אמת (ירמיה י).",
|
224 |
+
"ולא יקלל חברו בשם. אף לא עצמו [באמרו] כה יעזרני השם.",
|
225 |
+
"ואל ישמע <small>(שום)</small> [שם] טומאה על שפתיך כמו שמות הקדשים יעקרו ויהרסו. וכשתזכירם לצורך בפני הגויים אמור בשפה רפה ובכובד ראש.",
|
226 |
+
"וכל דבר נבול וצד דבר ערוה לא ישמע על פיך. כגון להזכיר זונה. או כל דבר נבלה. כי שוחה עמוקה פי זרות (משלי כב). מעמיקים לו גיהנם והופכים לו גזר דין של שבעים שנה לרעה. ואף השומעים ושותקים ונהנים בשמיעה ואינם הולכים משם. נכשלים בדבר.",
|
227 |
+
"ואל תחשוד חבירך כי שמא כשר הוא בדבר. וחושד בכשרים לוקה בגופו.",
|
228 |
+
"ואל תביא עצמך לידי חשד להיות נקי מה' ומישראל. פן יכשלו בני אדם על ידך שיחשדוך הבריות. מחול לכל החושדים לך.",
|
229 |
+
"ואל תעשה שום דבר מאוס בפני חבירך.",
|
230 |
+
"ואם עשו אחרים לפניך ונמאסת מחול להם ואל יכשלו על ידך.",
|
231 |
+
"ואם מצאת רוק מוטל הרם וסלקהו או כסהו ומחול לאשר עשה אותו פן יבא אחר ויכשילנו שלא ימחול.",
|
232 |
+
"והזהר שלא ימצא טינוף על בגדיך או שומן או כל דבר מאוס. כי המתלכלך ואינו נזהר בנקיות משניא אוהביו של מקום לבריות. שנאמר (משלי ח) כל משנאי אהבו מות אל תקרי משנאי אלא משניאי. ויראי השם שאינם משמרים עצמם בנקיות אומרים רואיהם כמה לומדי תורה מאוסים נמצא שם שמים מתחלל על ידיהם.",
|
233 |
+
"אל תשקץ נפשך בהשהות נקביך. והמשהה נקביו בגדולים ובקטנים עובר שתים (ויקרא יא) אל תשקצו (דברים כג). ולא יראה בך ערות דבר.",
|
234 |
+
"לא תאמר שום נחוש כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל. (במדבר כג). ובכמה מקומות הזהירה תורה (דברים יח) לא ימצא <small>(מנחש)</small> [וגו' ומנחש] (ויקרא יט) לא תנחשו. ואין לנו שום סימן אלא מה שאמרו חכמינו ז\"ל. ואם יש לו לאדם לעשות מצוה כגון <small>(להחזר)</small> [לחזור על] מסכתא או להשיב בנו אל הספר לא יאמר אמתין עד ראש חודש או עד הפסח. כי כל יום וכל עת טוב להתחיל ולעשות במצות. ומי שאינו מקפיד לעולם לא יקפידו עמו. אך המקפידים השטן עומד על ימינם לשטנם. להחזיקם בטעותם.",
|
235 |
+
"אל תתכבד בקלון חבירך.",
|
236 |
+
"ואל תרים זרועך על שום אדם להכותו. כי הסוטר לועו של חבירו כאלו סוטר לועו של שכינה שנאמר (איוב לח) וזרוע רמה תשבר. וראוי הוא להקבר חי שנאמר (שם כב) ואיש זרוע לו הארץ. ואפילו בהרמת יד נקרא רשע שנאמר (שמות ב) ויאמר לרשע למה תכה רעך. על כן יש לו לאדם להזהר מאוד מלהכות. אם לא בנו הקטן או תלמידו שהוא מוכיחו.",
|
237 |
+
"אם תוכיח את חבירך אל תוכיחנו ויתבייש. אבל תוכיחנו בסתר ואפי' מאה פעמים.",
|
238 |
+
"אל תלבין פני חבירך ברבים. כי המלבין פני חבירו דם יחשב לו דם שפך. תדע דאזיל סומקא ואתי חיורא. ואין לו חלק לעולם הבא. ונוח לו לאדם שיפיל עצמו לתוך כבשן האש ואל ילבין פני חבירו ברבים.",
|
239 |
+
"אך אם הוכח הוכחת אדם בסתר כמה פעמים לא קבל. מותר לביישו ולהלבין פניו עד שיקבל. וכל שיש בידו להוכיח [האדם העובר עבירה] ואינו מוכיח (אדם עובר) העבירה בראשו. ואם הוכיח אז נפשו הציל.",
|
240 |
+
"אל תתיחד עם שום אשה אפילו בתך או אחותך אפילו פנויה חוץ מאשתך ואפילו היא נדה ואמך.",
|
241 |
+
"ואי זה הוא יחוד. סגור במפתח או במנעול זהו יחוד האמור בתורה (דברים יג) כי יסיתך אחיך בן אמך וגו' [בסתר].",
|
242 |
+
"ואפילו עם שתי נשים.",
|
243 |
+
"וטוב ליזהר אפילו בפתח פתוח לרשות הרבים משבת עם אשה אחת.",
|
244 |
+
"אל תשמיע לאזנך במתכון קול אשה משוררת כי קול באשה ערוה. שערה וכל האמור בשיר השירים ערוה. קול. שער. שינים. צואר. כל האמור בפרשה לשבח.",
|
245 |
+
"ואסור לו להסתכל אפילו באצבע קטנה של אשה לזון עיניו מן הערוה. וכל המרצה מעות לאשה מידו לידה כדי להסתכל בה אפילו קבל תורה כמשה רבינו מידו של הקב\"ה לידו לא ינקה מדינה של גיהנם.",
|
246 |
+
"תמיד הרגל על שפתיך דברי יראת שמים כגון הוי עז כנמר. סוף דבר הכל נשמע (קהלת יב). ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה וגו' (דברים י). מאד מאד הוי שפל רוח. וכיוצא באלה הרגל על לשונך ואז לא תכשל.",
|
247 |
+
"אל תהדוק ראשך על הספר.",
|
248 |
+
"ואל תהרוג כנה על השולחן כי הוא נקרא מזבח. ואל תדבר בשעת ברכת המזון:",
|
249 |
+
"גדל בניך לתלמוד תורה ולמעשים טובים גם לעת זקנה לא יסורו. ולמד <small>(לבניך)</small> [ולבנותיך] הלכות נדה וחלה איסור והיתר דברים הנוהגים <small>(בהם)</small> [בהן] פן יאכילוך דבר אסור או לבני <small>(ביתם)</small> [ביתן].",
|
250 |
+
"הוי זהיר בברכת הלבנה בכל חדש בזמנה. משיאותו לאורה ועד רובו של חדש. כי אלמלא לא זכו ישראל אלא להקביל פני אביהם שבשמים בכל חדש וחדש דיים.",
|
251 |
+
"הוי זהיר בכבוד אשתך כדברי רבותינו אוהב אשתו כגופו ומכבדה יותר מגופו [וכו'] כי דייך שהיא מגדלת בניך ומצלת עצמך מן החטא. והוי זהיר באונאתה כי דמעתה מצויה לפיכך אונאתה מצויה וקרובה כי שערי דמעה לא ננעלו.",
|
252 |
+
"הסתר סודך וכל שכן סוד אחרים. משוכבת חיקך שמור פתחי פיך.",
|
253 |
+
"התנאה במצוה כפי כחך. והדור מצוה עד שליש במצוה. כגון מצא אתרוג בי\"ב פרוטות ומצא אחר הדור ממנו יוסיף עד י\"ח פרוטות ליקח ההדור.",
|
254 |
+
"מצוה שאין לה דורש תדרשנה. ואל תהי קלה בעיניך לא מצוה ולא עבירה.",
|
255 |
+
"ואל תברח מעשות מצוה לא בשביל יראת הפסד ולא מפני פחד עונש הגוף. כי כדאי היא המצוה לשמרך מכל היזק. ואם ח\"ו יארע לך היזק. נאמן הוא בעל מלאכתך שימלא חסרונך שחסרת בעבורו.",
|
256 |
+
"בצאתך לדרך צא בכי טוב. והזהר בתפלת הדרך וזו היא. יה\"ר מלפניך ה' או\"א שתוליכנו לשלום ותצעידנו לשלום וסמכנו (לשלום) ותצילנו מכף אויב ואורב בדרך ותנחנו אל מחוז חפצנו בשלום ותחזירנו לביתנו לשלום כי אתה שומע תפלה בא\"י שומע תפלה. וצריך לאמרה אפילו אם אינו רוצה ללכת כ\"א פרסה. ובתוך מהלך פרסה. וכן אם שכח לאמרה ונזכר לאחר שהלך פרסה אומר בלי חתימת ברכה.",
|
257 |
+
"פגעת נכרים אל תשנה דבורך כאלו אינך יהודי. גם אם יאמרו לך נכרי אתה אמור יהודי אני.",
|
258 |
+
"ולא תעבור על המכסים. אל תעמוד במקום סכנה ותסמוך על נס. אך תירא תמיד פן יגרום החטא וזכור ליעקב אבינו ויירא.. ויצר לו.",
|
259 |
+
"אל תהי צדיק הרבה. ראית אשה טובעת בנהר אל תאמר אנוס ולא אראנה. וכיוצא בזה. שמעת איש אומר להכות חברו אל תאמר לא אגלה לו ואהיה רכיל. לא תעמוד על דם רעך ואמור לו כפי יכולתך שלא בלשון רכילות. ואז את נפשך הצלת.",
|
260 |
+
"אל תשבח אשה ביפיה בפני חבירך פן על ידך יחמדנה וכתיב. לא תחמוד קרי ביה לא תחמיד וכן קרי ביה לא תחמד. אל תקשט נפשך ותלך בין הנשים כדי שיתאוו לך. ואל תרבה שיחה עמהן אפילו עם אשתך.",
|
261 |
+
"וזה רבוי שיחה. כאותו ששאל לברוריה באי זה דרך נלך ללוד. אמרה גלילי שוטה היה לך לומר באי זה ללוד.",
|
262 |
+
"ולא יעיין בבגדי צבע שלהן ואפילו שטוחין על הכותל. כללו של דבר כל מה שיוכל להתרחק מהן ממשאן וממתנן ודבורן יתרחק. כי תמיד יצר הרע בוער כאש להחטיא האדם. לכן צריך האדם להיות כל שעה יועץ תחבולות לעשות מלחמה עמו.",
|
263 |
+
"אל תשבח אדם בפני שונאו שמתקנא בו ומתוך שבחו בא לידי גנותו. ואל תגנהו בפני אוהבו.",
|
264 |
+
"אל תגנה מקח חברך בפניו. ואל תשבחהו. אלא שתוק למה תשיב ותחניף.",
|
265 |
+
"אל תכנס לביתך פתאום וכ\"ש לבית חבירך.",
|
266 |
+
"אל תיעץ אדם לפי דרכך. אלא תן עצה טובה והוגנת לכל מי שיועץ אתך לכבוד הבורא.",
|
267 |
+
"כללו של דבר כל דבר המסור ללבך שאין אדם מבחין למה אתה מתכוין לטובה או לרעה נאמר בו ויראת מאלהיך המכיר מחשבתך.",
|
268 |
+
"אל תקרא שום אדם בכנויו אפי' שלא בפניו. ואפי' לומר לאדם כדי שיוכל להכירו. אך דחק עצמך בענין אחר פב\"פ עד שיכירהו.",
|
269 |
+
"אל תקרא לשום אדם בשום דבר ניוול ואפי' לקטן אסור לקרותו מאוס דרך שחוק כי כולם נקיים וקדושים.",
|
270 |
+
"ואל תשבח שום גוי לא בחן ולא ביופיו ולא במעשיו. וכשתראה גוי עושה טובה או נאמנות או צדקה דאג. כי חסד לאמים חטאת לישראל. ואל תדינם לכף זכות אם לא בפניהם מפני דרכי שלום.",
|
271 |
+
"ואל תתן דיו לסופרי אומות העולם הכותבים שמות הטומאה ופסיליהם כי אסור לסייע ידי עוברי עבירה.",
|
272 |
+
"השמר מלצער בע\"ח הן בהמה הן עוף. וכ\"ש שלא לצער אדם שהוא עשוי בצלם המקום.",
|
273 |
+
"אם אתה רוצה לשכור פועלים ומצאת עניים יהיו עניים בני ביתך. ואך אל תבזה אותם. אך דרך כבוד תצוה להם. ותשלם שכרם משלם. ואל תדחם בלך ושוב. כי הרבה לאוין יש בדבר. ואליו הוא נושא את נפשו.",
|
274 |
+
"אל תשב בין העומדים ואל תעמוד בין היושבים. אל תישן בין הערים ואל תהי ער בין הישנים. ולא שמח בין העצבים ולא עצב בין השמחים. כללו של דבר אל ישנה אדם מן המנהג. אך הכל יהיה לטובה וביראת שמים. שאם רואה לצים אל יתלוצץ כמותם.",
|
275 |
+
"אל תתפאר משום דבר שעשית.",
|
276 |
+
"ואף אל תעמוד במקום שיש מעלה פן יגבה לבבך.",
|
277 |
+
"ואם שמעת ששבחוך בני אדם דאג והצטער בדבר.",
|
278 |
+
"אל תפרוש מן הצבור כי לא תקבל שכר עמהם. ואם תפרוש ב' מלאכים המלוים לו לאדם מניחין ידיהם אל ראשו ואומרים פלוני שפירש מן הצבור אל יראה בנחמת צבור. אם מנוך צבור פרנס אל תתגאה עליהם.",
|
279 |
+
"אל תטיל עליהם אימה שלא לש\"ש. וסבול טרחם. כגדול פרנס הדור.",
|
280 |
+
"ואם אתה סופר אל תחסר אות או תיבה או תיתר לחתום שמך בראש.",
|
281 |
+
"אם אתה שכיר ללמד תורה הזהר בשעת מלאכתך מלעשות מלאכה אחרת אף לא שום דבר כי ברגע יטעו תלמידיך ולא תשמע ומלאכתך מלאכת רמיה. ורמיה בארור. ואף לא לענות ולדבר לשום אדם. ולמוד מאבא חלקיה ז\"ל.",
|
282 |
+
"אל תשכן באהליך ספר חומש נביאים וכתובים שאינו מוגה אם ידעת להגיהו.",
|
283 |
+
"ואל תניח ביתך בלא מעקה למדרגות.",
|
284 |
+
"ואל תגדל כלב רע או שום מזיק. כללו של דבר הסר מביתך כל היזק וכל מכשול.",
|
285 |
+
"שאלת כלי מחבירך או כל דבר לעשות בו מלאכה. אל תעשה בו מלאכה אחרת.",
|
286 |
+
"ואל תשאל שום דבר שלא ברשות כי השואל שלא מדעת גזלן הוא.",
|
287 |
+
"ואל תשאיל לאחרים בלא רשות מי ששאלת ממנו.",
|
288 |
+
"ואם נתן לך אדם דבר להשתמש בו אל תמכרנו שלא ברשותו. או אם נתן לך דמים ליקח טלית אל תקח בהם חלוק. כי המשנה מדעת בעה\"ב גזלן הוא.",
|
289 |
+
"כלל גדול בתורה דעלך סני לחברך לא תעבד.",
|
290 |
+
"וכל עת וכל שעה חשוב איך תעשה מצות ואיך תשמור מעבירה. כדי שתשלים כל היום בטובה.",
|
291 |
+
"סוף דבר הכל נשמע הסר מלבך כל מחשבות און. אך הרהור תורה ויר\"ש.",
|
292 |
+
"ובמקום מטונף בבית הכסא יחשוב חשבונות. וזה הדבר יסיר מלבו מחשבת טהרה במקום טנופות. ואחרי טהרתו ישוב למחשבתו הראשונה. אך יהיה זהיר בעבודת הבורא. וזה נקרא ערום ביראה.",
|
293 |
+
"לעת ערב לך ובדוק עצמך יפה יפה טרם שתלך לבית התפלה.",
|
294 |
+
"ולבש מכנסיך ועשה כל הסדר כאשר אמרנו בתפלת שחרית.",
|
295 |
+
"ואם תוכל לא תאכל לא בימות החמה ולא. בימות הגשמים עד לאחר תפלת הערב. כמו שדרשו חז\"ל ואותי השלכת אחרי גוך כו' אם לא תאכל בעוד היום גדול שיעור ג' פרסאות.",
|
296 |
+
"בא מבית התפלה והגיע זמן השכיבה יקרא ק\"ש כולו. שיש בו רמ\"ח תיבות להרחיק כל מזיק מרמ\"ח אברים שבו. ויאמר ויהי נועם והשכיבנו בלא חתימה ויפקיד רוחו ביד בוראו. ויתודה וימחול לכל המצערים אותו דארז\"ל (מגילה כח) שרי ליה לכל מאן דצערן.",
|
297 |
+
"ויתן מטתו בין צפון לדרום.",
|
298 |
+
"ויחלוץ של שמאל ואח\"כ של ימין.",
|
299 |
+
"וישכב ויסיר חלוקו במיטתו. ולא יראוהו קורות ביתו מגולה. ואם יש שם כתבי קדש במקום אשר הוא שוכב שם יכסה. וחומש צריך להניח בתיבה ומכוסה.",
|
300 |
+
"ואל יישן פרקדן פן ישים ידו על הערוה.",
|
301 |
+
"ואם יש לו אשה יהיה צנוע. ויזהר מדבר עמה נבלה. כי אף שיחה בטלה שבין איש לאשתו על הכל יבא למשפט.",
|
302 |
+
"ובשעת בעילה אל יהרהר באשה אחרת כי כמעט עושה בניו ממזרים.",
|
303 |
+
"ואל יכוף אשתו לדבר מצוה אלא יפייסנה.",
|
304 |
+
"ואל ישמש עמה סמוך לוסתה עונה אחת ולא ביום.",
|
305 |
+
"ויזהר מאד מאד שלא יוציא שום ניבול ודבר ערוה מפיו אף דרך שחוק.",
|
306 |
+
"ויתכוין בשעת מעשה לשם מצוה ושיהיו לו בנים שילכו בדרכי השם ולא יתכוין להנאתו.",
|
307 |
+
"ויזהר כפי יכלתו שלא יוציא זרע לבטלה.",
|
308 |
+
"וקודם שישכב ילמוד לקיים מצות והגית וישכב ויישן וינוח:",
|
309 |
+
"הנה כל הסדר ינהג כל ימי הבלו. ועוד יוסיף כהנה וכהנה לעשות טובה ויראת שמים.",
|
310 |
+
"וישלים פרשיותיו עם הצבור בכל שבוע שנים מקרא ואחד תרגום. ואם אין לו תרגום יקרא שנים מקרא ואחד לעז. וטוב יותר מלאמר ג\"פ המקרא. כי התרגום היה להבין המקרא למי שאינו בקי כ\"ש לעז פירוש שהוא לשון הלעזות.",
|
311 |
+
"והמקרא יקרא בנגינותיו כי הקורא בלא זמרה התורה חוגרת שק.",
|
312 |
+
"ובערב שבת יטרח לסעודת שבת. ואפילו יש לו כמה עבדים יטרח הוא בעצמו לכבוד שבת הנקרא כלה ומלכה. ושקולה כנגד כל המצות. וישתדל בתקוני שבת. כי הא דרבא מלח שבוטא.",
|
313 |
+
"ולפי כחו יקנה מעדנים לעונג שבת.",
|
314 |
+
"ולא יאכל בע\"ש מן המנחה ולמעלה פן יפסיד סעודת שבת. וסמוך לערב יערוך שולחן וכסא ומנורה. ויכין הכל כוסות וקערות.",
|
315 |
+
"ויהיה זהיר ליין לקדוש היום.",
|
316 |
+
"ויטול צפרניו בכל ע\"ש וישחיז סכינו כמו שדרשו והיה ביום הששי והכינו את זה השחזת סכין. ועוד דרשו. וידעת כי שלום אהלך זה השחזת סכין כי אם קהה הברזל ולא יוכל לחתוך אין זה שלום בית.",
|
317 |
+
"וירחץ פניו ידיו ורגליו בחמין לערב אחר שעשה כל צרכיו.",
|
318 |
+
"וכל מה שיעשה יחשוב לעשות לכבוד שבת.",
|
319 |
+
"ויוסיף מחול על הקדש.",
|
320 |
+
"ועם חשכה ימשמש בבגדיו. וידליק בעוד השמש בראש האילנות.",
|
321 |
+
"קדש היום יתפלל של שבת וינוח ויתענג ויסיר מלבו כל אנחה וכל מחשבה. כאלו כל מלאכתו עשויה.",
|
322 |
+
"ויכבד שבת בכסות נקיה [ושלחן ערוך] כפי מה שיוכל.",
|
323 |
+
"ויאכל שלש סעודות.",
|
324 |
+
"אל ידבר שום דבר בחפציו הצריכים לו. אך בחפצי שמים.",
|
325 |
+
"חשבונות שעברו מותר.",
|
326 |
+
"ואל ירבה שיחה אם לא בדברי תורה ויראת שמים כי אף דברי תורה התירו בקושי.",
|
327 |
+
"ואל יפסיע פסיעה גסה אם לא ללכת לדבר מצוה. ולא שום טורח אל יעשה.",
|
328 |
+
"ואל ידבר מאוהביו שמתו ומכל עגמת נפש. כללו של דבר נקרא יום עונג ומנוחה.",
|
329 |
+
"ויוסיף מן החול על הקדש. ואל יוציא דמעה מעיניו. וישמרהו כהלכותיו ע\"פ רבותינו ע\"ה. במוצ\"ש יבדיל בתפלה ועל הכוס.",
|
330 |
+
"לא הבדיל בתפלה ובא לעשות צרכיו (מלאכה האסורה בשבת) קודם שיבדיל. יברך בא\"י אמ\"ה המבדיל כו' ויעשה צרכיו.",
|
331 |
+
"ויסדר שלחנו במוצ\"ש אע\"פ שאין צריך אלא לכזית. וילוה המלך בשירות ותשבחות. ובע\"ש ויו\"ט ינהג בעצמו כמו שאמרנו. כללו של דבר לכל זמן. בעת שמחה בפורים ירבה בשמחה ובמשתה. אך שיהיה לבו לשמים שלא יצא מפיו דבר ערוה וניבול פה. בעת עצב עצב.",
|
332 |
+
"משנכנס אב ממעטין בשמחה.",
|
333 |
+
"משנכנס אלול עד מוצאי יוה\"כ יהא חרד וירא מאימת הדין.",
|
334 |
+
"תמיד בכל חדש יום א' או יותר ישב בתענית. או לכל הפחות יאכל לחם ומים ואותו יום יהיה בבכי ובמספד. בכי. זה הבוכה בדמעות. ומספד. כאדם הסופד על מתו. מספר מעשיו ואמר אוי לי שעשיתי חטא פלוני. אוי לי כמה חייבתי נפשי למלכו של עולם. וזו היא התשובה המעולה שנאמר' ע\"י יואל הנביא <small>(קרעו לבבכם וכו')</small> [וגם עתה כו'].",
|
335 |
+
"ויתהא על עוונות נעוריו שעשה ואל ישוב לעשות עוד.",
|
336 |
+
"ובכל יום יתוודה על עונותיו הגלוים לו בהויתן. ויהיה מודה ועוזב. ולא טובל ושרץ בידו.",
|
337 |
+
"ויתפלל בכל יום כפי צחות לשונו על כל חולי בנ\"י שיתרפאו. ועל הבריאים שלא יחלו. ושינצלו מכל נזק. ושיציל הקב\"ה את בנ\"י מכל רו\"ר. ומדקדוקי עניות. ומכל מיני פורעניות המתרגשות ובאות לעולם. ושיתיר כל אסירי עמו. ושיתיר כל חבלי היולדות. ועל חשוכי בנים שיתן להם זרע טוב וכשר. ועל אותם שיש להם בנים שיהיו ביראת ה'. ועל כולם שישמור הקב\"ה שארית תורתו. וינקום את נקמתם במהרה בימינו. ועל עם הקדש שישובו בתשובה שלימה. ויקבלם ויחזירם בתשובה שלימה לפניו.",
|
338 |
+
"ויקרא בכל יום בפ' ועתה ישראל וגו' שכולה יראת שמים למען יזכור תמיד הבורא ולא יחטא:"
|
339 |
+
],
|
340 |
+
"versions": [
|
341 |
+
[
|
342 |
+
"Sefer HaYirah, Vilna 1886",
|
343 |
+
"https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH997009165661505171/NLI"
|
344 |
+
]
|
345 |
+
],
|
346 |
+
"heTitle": "ספר היראה",
|
347 |
+
"categories": [
|
348 |
+
"Musar",
|
349 |
+
"Rishonim"
|
350 |
+
],
|
351 |
+
"sectionNames": [
|
352 |
+
"Paragraph"
|
353 |
+
]
|
354 |
+
}
|
json/Musar/Rishonim/Sha'arei Teshuvah/English/Sefaria 2020 Edition, Translated by R. Francis Nataf.json
ADDED
The diff for this file is too large to render.
See raw diff
|
|
json/Musar/Rishonim/Sha'arei Teshuvah/English/Sefaria Community Translation.json
ADDED
@@ -0,0 +1,215 @@
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
1 |
+
{
|
2 |
+
"language": "en",
|
3 |
+
"title": "Sha'arei Teshuvah",
|
4 |
+
"versionSource": "https://www.sefaria.org",
|
5 |
+
"versionTitle": "Sefaria Community Translation",
|
6 |
+
"versionTitleInHebrew": "תרגום קהילת ספריא",
|
7 |
+
"actualLanguage": "en",
|
8 |
+
"languageFamilyName": "english",
|
9 |
+
"isBaseText": false,
|
10 |
+
"isSource": false,
|
11 |
+
"direction": "ltr",
|
12 |
+
"heTitle": "שערי תשובה",
|
13 |
+
"categories": [
|
14 |
+
"Musar",
|
15 |
+
"Rishonim"
|
16 |
+
],
|
17 |
+
"text": [
|
18 |
+
[
|
19 |
+
"Among the good things with which Hashem, blessed be He, has bestowed His creations is the path which He prepared for them to ascend from the within the depths of their actions, to escape from the trap of their inquities, to hold their souls back from destruction, and to remove the divine anger from upon them. He has taught them to return to Him when they sin against Him, because of His goodness and uprightness, for He understands their natures, as it is said (Psalms 25:8): \"Good and upright is the Lord; therefore He shows sinners the way.\" If they increasingly sin and rebel and commit betrayals - though they betray, the doors of repentance are not closed to them, as it is said (Isaiah 31:6): \"Return, O children of Israel, to Him to whom they have been so shamefully false.\" It is also said (Jeremiah 3:22): \"Turn back, O rebellious children, I will heal your afflictions.\" We are advised about repentance in several places in the Torah. It is revealed that repentance is accepted even when the sinner repents because of his many tribulations. How much more so [will he be accepted] if he returns because of fear or love of Hashem, as it is said (Deuteronomy 4:30): \"When you are in distress because all these things have befallen you and, in the end, return to the Lord your God and obey Him.\" It is detailed in the Torah that Hashem will help those who repent beyond what their natural ability would allow, and that he renews within them a pure spirit to reach great heights in His love, as it is said (ibid., 30:2): \"And you return to the Lord your God, and you and your children heed His command with all your heart and soul, just as I enjoin upon you this day.\" Further, it is said about the body of the matter (ibid., 30:5): \"Then the LORD your God will open up your heart and the hearts of your offspring to love the LORD your God.\" The Prophets and the Writings speak constantly on the subject of the repentance, such that the principles of repentance are all explained in their words, as shall be demonstrated.",
|
20 |
+
"Know that for the sinner who delays repenting of his sin, his punishment will grow heavier every day, for he knows that the wrath has gone forth against him and he has an opportunity to escape it. That escape is repentance. Yet he still remains in rebellions and stays within his evil, though it is within his power to leave from within the disorder - he does not fear the anger or the heat. Thus, his evil is great (see also the Midrash to Ecclesiastes, which relates a parable illustrating this concept).",
|
21 |
+
"Repentance is delayed only among the ignorant, who are sleeping - lounging. They do not return to their hearts, and they have neither the knowledge nor the understanding to know that they should hurry, to assist in their souls' deliverance. Some of them are led astray from Hashem, Blessed be He, and they do not believe in punishment for sin. Our rabbis, may their memory be a blessing, said: \"If you saw a scholar transgress a prohibition at night, do not think badly of him during the day; in truth, he has repented.\""
|
22 |
+
],
|
23 |
+
[],
|
24 |
+
[
|
25 |
+
"",
|
26 |
+
"",
|
27 |
+
"",
|
28 |
+
"",
|
29 |
+
"",
|
30 |
+
"",
|
31 |
+
"",
|
32 |
+
"",
|
33 |
+
"",
|
34 |
+
"",
|
35 |
+
"",
|
36 |
+
"",
|
37 |
+
"",
|
38 |
+
"",
|
39 |
+
"",
|
40 |
+
"",
|
41 |
+
"",
|
42 |
+
"",
|
43 |
+
"",
|
44 |
+
"",
|
45 |
+
"",
|
46 |
+
"",
|
47 |
+
"",
|
48 |
+
"",
|
49 |
+
"",
|
50 |
+
"",
|
51 |
+
"",
|
52 |
+
"",
|
53 |
+
"",
|
54 |
+
"",
|
55 |
+
"",
|
56 |
+
"",
|
57 |
+
"",
|
58 |
+
"",
|
59 |
+
"",
|
60 |
+
"",
|
61 |
+
"",
|
62 |
+
"",
|
63 |
+
"",
|
64 |
+
"",
|
65 |
+
"",
|
66 |
+
"",
|
67 |
+
"",
|
68 |
+
"",
|
69 |
+
"",
|
70 |
+
"",
|
71 |
+
"",
|
72 |
+
"",
|
73 |
+
"",
|
74 |
+
"",
|
75 |
+
"",
|
76 |
+
"",
|
77 |
+
"",
|
78 |
+
"",
|
79 |
+
"",
|
80 |
+
"",
|
81 |
+
"",
|
82 |
+
"",
|
83 |
+
"",
|
84 |
+
"",
|
85 |
+
"",
|
86 |
+
"",
|
87 |
+
"",
|
88 |
+
"",
|
89 |
+
"",
|
90 |
+
"",
|
91 |
+
"",
|
92 |
+
"",
|
93 |
+
"",
|
94 |
+
"",
|
95 |
+
"",
|
96 |
+
"",
|
97 |
+
"",
|
98 |
+
"",
|
99 |
+
"",
|
100 |
+
"",
|
101 |
+
"",
|
102 |
+
"",
|
103 |
+
"",
|
104 |
+
"",
|
105 |
+
"",
|
106 |
+
"",
|
107 |
+
"",
|
108 |
+
"",
|
109 |
+
"",
|
110 |
+
"",
|
111 |
+
"",
|
112 |
+
"",
|
113 |
+
"",
|
114 |
+
"",
|
115 |
+
"",
|
116 |
+
"",
|
117 |
+
"",
|
118 |
+
"",
|
119 |
+
"",
|
120 |
+
"",
|
121 |
+
"",
|
122 |
+
"",
|
123 |
+
"",
|
124 |
+
"",
|
125 |
+
"",
|
126 |
+
"",
|
127 |
+
"",
|
128 |
+
"",
|
129 |
+
"",
|
130 |
+
"",
|
131 |
+
"",
|
132 |
+
"",
|
133 |
+
"",
|
134 |
+
"",
|
135 |
+
"",
|
136 |
+
"",
|
137 |
+
"",
|
138 |
+
"",
|
139 |
+
"",
|
140 |
+
"",
|
141 |
+
"",
|
142 |
+
"",
|
143 |
+
"",
|
144 |
+
"",
|
145 |
+
"",
|
146 |
+
"",
|
147 |
+
"",
|
148 |
+
"",
|
149 |
+
"",
|
150 |
+
"",
|
151 |
+
"",
|
152 |
+
"",
|
153 |
+
"",
|
154 |
+
"",
|
155 |
+
"",
|
156 |
+
"",
|
157 |
+
"",
|
158 |
+
"",
|
159 |
+
"",
|
160 |
+
"",
|
161 |
+
"",
|
162 |
+
"",
|
163 |
+
"",
|
164 |
+
"",
|
165 |
+
"",
|
166 |
+
"",
|
167 |
+
"",
|
168 |
+
"",
|
169 |
+
"",
|
170 |
+
"",
|
171 |
+
"",
|
172 |
+
"",
|
173 |
+
"",
|
174 |
+
"",
|
175 |
+
"",
|
176 |
+
"",
|
177 |
+
"",
|
178 |
+
"",
|
179 |
+
"",
|
180 |
+
"",
|
181 |
+
"",
|
182 |
+
"",
|
183 |
+
"",
|
184 |
+
"",
|
185 |
+
"",
|
186 |
+
"",
|
187 |
+
"",
|
188 |
+
"",
|
189 |
+
"",
|
190 |
+
"",
|
191 |
+
"",
|
192 |
+
"",
|
193 |
+
"",
|
194 |
+
"",
|
195 |
+
"",
|
196 |
+
"",
|
197 |
+
"",
|
198 |
+
"",
|
199 |
+
"",
|
200 |
+
"",
|
201 |
+
"",
|
202 |
+
"",
|
203 |
+
"",
|
204 |
+
"",
|
205 |
+
"",
|
206 |
+
"",
|
207 |
+
"",
|
208 |
+
"The seventh aspect - one who misleads his fellow, saying that he did something good for him, or spoke well of him, and didn't do it. Our sages of blessed memory said that it is forbidden to lie to [lit. steal the awareness of] people. And behold this sin is even more serious according to the sages of Israel than robbery, since lying lips are a grievous guilt. And we are obligated [to stay within] the parameters of truth, since truth is one of the foundations of the soul."
|
209 |
+
]
|
210 |
+
],
|
211 |
+
"sectionNames": [
|
212 |
+
"Chapter",
|
213 |
+
"Paragraph"
|
214 |
+
]
|
215 |
+
}
|
json/Musar/Rishonim/Sha'arei Teshuvah/English/merged.json
ADDED
The diff for this file is too large to render.
See raw diff
|
|
json/Musar/Rishonim/Sha'arei Teshuvah/Hebrew/Sefaria Vocalized Edition.json
ADDED
The diff for this file is too large to render.
See raw diff
|
|
json/Musar/Rishonim/Sha'arei Teshuvah/Hebrew/Torat Emet.json
ADDED
The diff for this file is too large to render.
See raw diff
|
|
json/Musar/Rishonim/Sha'arei Teshuvah/Hebrew/Wikisource Edition.json
ADDED
The diff for this file is too large to render.
See raw diff
|
|
json/Musar/Rishonim/Sha'arei Teshuvah/Hebrew/merged.json
ADDED
The diff for this file is too large to render.
See raw diff
|
|
json/Musar/Rishonim/Shekel HaKodesh/English/Shekel Hakodesh, trans. Hermann Gollancz, London 1919.json
ADDED
The diff for this file is too large to render.
See raw diff
|
|
json/Musar/Rishonim/Shekel HaKodesh/English/merged.json
ADDED
The diff for this file is too large to render.
See raw diff
|
|
json/Musar/Rishonim/Shekel HaKodesh/Hebrew/Shekel Hakodesh, London 1919.json
ADDED
@@ -0,0 +1,609 @@
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
1 |
+
{
|
2 |
+
"language": "he",
|
3 |
+
"title": "Shekel HaKodesh",
|
4 |
+
"versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002034753",
|
5 |
+
"versionTitle": "Shekel Hakodesh, London 1919",
|
6 |
+
"status": "locked",
|
7 |
+
"license": "Public Domain",
|
8 |
+
"versionNotes": "",
|
9 |
+
"digitizedBySefaria": true,
|
10 |
+
"actualLanguage": "he",
|
11 |
+
"languageFamilyName": "hebrew",
|
12 |
+
"isBaseText": true,
|
13 |
+
"isSource": true,
|
14 |
+
"isPrimary": true,
|
15 |
+
"direction": "rtl",
|
16 |
+
"heTitle": "שקל הקדש",
|
17 |
+
"categories": [
|
18 |
+
"Musar",
|
19 |
+
"Rishonim"
|
20 |
+
],
|
21 |
+
"text": {
|
22 |
+
"Prelude": [
|
23 |
+
"תנה אל לב משכיל / בכל עת ובכל יום,<br>ובחול המועד / ושבת וחדש,<br>וכל מדות טובות / חמודות מזהב<br>ומפז תמצאם / בשקל הקדש.",
|
24 |
+
"זה ספר להבין משל ומליצה, דעת ומועצה, דברי חכמים וחידותם, מוסרי חכמים נבונים וסודותם,",
|
25 |
+
"אני יוסף בר׳ יצחק המכונה קמחי שקלתיהו בשקל לשון הקדש בחרוזים, מצאתים בתחלה מפורדים, מהם בלשון ערבי ומהם בעברי, ושקלתים כדי שיהא נקל בהבנתו ובגרסתו,",
|
26 |
+
"על כן קראתי אותו <b>שקל הקדש</b>, וחברתי המשלים והמוסרים הדומים זה לזה בשער הראוי להם, והם שנים ועשרים שערים כחשבון האותיות של התורה, ומניתי חרוזי כל שער ושער באחרית בשני חרוזים במלים דומים, אחד תופש עניין ורעו חשבון, להודיע לכל חכם ונבון,",
|
27 |
+
"ישמע חכם ויוסיף לקח ומענה, ונבון תחבולות יקנה.",
|
28 |
+
"ואומר נפש חיותה עד בלי שמים, מהררי שכל קחי רחיים.<br>בם (א)טחני קמח מזימה ועשי עוגות והכין בעדי כירים,<br>טבחי טבחייך, וייניך תמסכי, זכרו כמור ישא לכל אפיים",
|
29 |
+
"(ו)שירים ראו לא יערוך אותם חלי (ו)כתם יקרים מזהב פרוים,<br>(ו)טורים משובצים בשש בינה ובוץ (ו)הם תאוה ללב ולעינים,<br>(ו)לבת בנו קמחי שקלתים בשקל (ו)מחשב כי לא בכף מאזנים,",
|
30 |
+
"ורשפי יקוד מוסר כלפיד יבערו, ובלב לקחם לא במלקחים,<br>אם נכתבו שירים על לוח לב אנוש, (ו)אלה תנו אותם בלוחותים.\n"
|
31 |
+
],
|
32 |
+
"On Wisdom": [
|
33 |
+
"חכמה תחיה את בעליה / לשלם גמול אל ועבודתו,<br>בה יהיה קונה ימי חייו / שם טוב וכבוד אחרי מותו.",
|
34 |
+
"מטר שחק יחיה הזרעים / בעת ירד ואם ירבה ימיתם,<br>והחכמה תחיה לב חכמים, / ואם תרבה לחיי עד תשיתם.",
|
35 |
+
"אל תדאגה אם עשרך אבד, אם שכלך נשאר והודך,<br>כי איך תהי דואג עלי תער חרב והחרב בידך.",
|
36 |
+
"מי הוא אשר נאה / למלוך עלי תבל,<br>או על אוני שיט / מלח ורב חובל,<br>חכם בכל עניין / מבין בכל פשר,<br>אם לא אנוש ידרוש / חכמה מאד סובל.",
|
37 |
+
"למה יהי ירא אשר אוסף חכמה, וידו באמת מחזיק,<br>מדוב ומאריה ומשחל או מחמת תנין וכל מזיק.<br>התיאשה אם שכלך אבד כי זאת אבדה לא תהי מוצא,<br>על כן שמור את שכלך לעד, כי לא יהי שב אם יהי יוצא.",
|
38 |
+
"כל איש חננו אל מאד דיעה, אל ידאגה על הון ועל קניין<br>הן אחרית חכמה לאיש שלום, גם אחרית הון מר ורע עניין.<br>הקור בינה דרוש חכמה, והתייאש בתכליתה, וחפש את צפוניה וגנזכה ומשכיתה.",
|
39 |
+
"אמת, יראה בלא חכמה / כמו בעל בלא אשה,<br>עם חכמה בלי יראה / כאשה מבלי בעל.<br>ושכל מבלי חכמה / כקשת מבלי יתר,<br>וכל אדם שניהם בו / בכל עת מעלה יעל.",
|
40 |
+
"אין איש לגודל גוף ידובר, כי להוד חכמה והשכל והתושיה,<br>ואינו חסר לחם מחוסר, כי חסר חכמה מאד חסר ואין לו מחיה.",
|
41 |
+
"ראה חכמה ברוב עוני ודלות, וחכם יש ברוב עושר וכח,<br>כשדה יעשה חטה, ושדה בצדו יעשה קמוש וחוח.",
|
42 |
+
"אם תאהב חכמה בחר יושר המעשה ושנא מרי,<br>התבוננה כי נמשלה חכמה אילן והמעשה פרי.<br>חכמת אדם עם המעשה יום המות יוליכנה,<br>אכן חכמה מאין מעשה לבני עולם יניחנה.",
|
43 |
+
"בחר מושב חכמים כי לשכלך יהודוך ויר��ו בך שבחות<br>וירוך בעת תסכל, ובכל עת תהי שוגה יבינוך נכוחות.",
|
44 |
+
"תאומים נולדו חכמה ומעשה, וכל אחד יהי הודו חבירו,<br>ומעשה מבלי בין איך יהי זך, ומאין מעשה בין מה שכרו.",
|
45 |
+
"טוב לי לעזוב חכמה בעבור סכלות כי לא אדענה, <br>משאניחנה ואני חכם בעבור אמאסנה.",
|
46 |
+
"אמרו לחכם מבני דורו, / מה זה אשר חכמתך על כל,<br>ענם בהוציאי בשמן נר, / שלא להוציא ביין אשכל.<br>אמת גוף בלא חכמה / כמאין יסוד בית,<br>בשדה אשר יצמח / מקום מענית שית.",
|
47 |
+
"התמצא מעלת רמה כמעלת אנוש מכיר במדת מעלתו,<br>מפיהו ידבר רק בפיהו לכל אדם כמשפטו ודתו.",
|
48 |
+
"אנוש חכם בעוד חכמה יבקש, ושואל בין בכל מושב ומשמר,<br>ואין בער כמותו כאשר הוא מחשב כי כבר השלים וגמר.",
|
49 |
+
"קנה חכמה ואל תאמר אשר די לך אם מעלתך בה מכלכל<br>ודע כי הון בלי חכמה יבלע עדי תמו ומשאר חסר כל.<br>אשר ייגע דרוש חכמה ונכנע לבקש פני מבין וידרוש,<br>לרגלה יעלה מעלה למחר, ואם היה לזנב יהיה ראש.",
|
50 |
+
"אם המלכים שופטי ארץ, הן החכמים ישפטו אותם,<br>ורצון מביני עם בבינתם, ורצון כסילי עם בסכלותם.",
|
51 |
+
"עורון לבב הוא עורון, על כן להקשיב הט אזנים,<br>כי איש לבו [יהי] סתום, לא יועיל פקוח העינים.",
|
52 |
+
"וכמה מבני אדם יבהלך במראיתו,<br>ואמנם כאשר דבר לאלם תחשב אותו.",
|
53 |
+
"אנוש קומה מאד ארוך ובעל זרוע וחנית וסגור וירק,<br>היש מועיל ודעת אין בקרבו ומשכל ומחכמה מאד ריק.",
|
54 |
+
"דבר וטובו לעין, חכם אנוש ידבקה בו.<br>דבר ונזקו לעין, יתרחקה מסביבו.<br>דבר וטובו מסופק, ישלך עלי אל יהבו.",
|
55 |
+
"אנוש חבר לחכמתו [ענוה], בכל המעלות רק היא גדולה,<br>וכן יקר ונכבד המחבר בכל עת ליכולת המחילה.",
|
56 |
+
"איש יעסוק תמיד ויתאמץ ללמוד נתיב חכמה ויאמן,<br>לא נתכנו להיות שני לו, תואר מאד עבה וגוף שמן.",
|
57 |
+
"בחר בארבעה, בחר לך בן משכיל, ומדבר אחד חמשי השמר,<br>היה חכם, אם לא היה לומד או מאזין או אוהב דת ואל תרבה ממר.",
|
58 |
+
"אל תהי בישן, דרוש חכמה אם תדרשה מפי חכמיה,<br>בוש אל תהי לא אדעה לאמר אם לא תהי מבין סתומיה.<br>אם לא תהי בוש תהיה מחר נחשב ונכבד בין יקומיה.",
|
59 |
+
"אל תעלוז אם כבדוך עם על הון וממשלה בידך,<br>כי כל כבודם יהפוך עורף עת יהפוך עורף כבודך.<br>אך יערב לך אם תהי נכבד על הוד אשר ינוד בנודיך.",
|
60 |
+
"לשואל מי גדולי עם בתבל, חכמים או עשירים, תענהו<br>אשר הוליך בידו כל יקרו, ודרך ים ומדבר יסעדהו.",
|
61 |
+
"ואומר לך נוני עם בפתחי עשירי עם מצאתימו קרא לו,<br>לסכלות העשירים החכם לב, וחוסר מעלת דעתם לשכלו.",
|
62 |
+
"חדש מדבר שוא ושפתי חלקות, ואל תתחרה עם פתלתול ועקש, <br>ומה טוב באנוש יחליק את לשונו, בבואו תבונה וחכמה לבקש.",
|
63 |
+
"חמשה ספרום מתי בין ודעת, אשר הם תחלת תבונה וחכמה,<br>שתיקה ושמע וזכרון ומעשה ולמוד הכי הם כמגדל וחומה.",
|
64 |
+
"שלשה נפלאו, אין איש מקורא חכם לב עד ישתלמו בו,<br>בלי לבזות אנוש תחתיו בחכמה בעודו ידרשה עם טוב לבבו,<br>ולא יהיה מקנה לאשר רב יקר ביתו ורוב אוצר זהבו,<br>ולא ישאל מחיר חכמה ודיעה לכל דורש אשר לבו נדבו.",
|
65 |
+
"שאלת השוטים שאל על החכמה,<br>ושמרה כשמיר שבו וגם אחלמה.",
|
66 |
+
"עוטה כסות בשת בעת חכמה יבקש יעטה מחר מעיל אולת,<br>לכן קרע אותו ועמדה על מקום פתחי נבוני עם כדל על דלת.",
|
67 |
+
"אבדת מאמין חכמה ביד כל איש יבקשנה,<br>ואפלו ביד כופרים אבידתו ישיבנה.",
|
68 |
+
"לדרוש תבונה ותפוש חכמה, כל עיר וכל מקום היה סוחר,<br>כי אם תהי קטן בעם אחד תהיה מאד יקר בעם אחר.",
|
69 |
+
"למד תבונתך ללא ידע, ולמד אשר תסכל ולא תדע,<br>אם תעשה זאת תהיה זוכר דעתך ותוסיף בין וכל מדע.",
|
70 |
+
"חכמה כפתוח עלי אבן על לב נערים דורשי בינה,<br>אך היא כפתוח עלי החול אם ילמדו אותה בעת זקנה.",
|
71 |
+
"אל תחמסו חכמה בתת אותה ביד אישים אוילי עם לבל תחטאו,<br>אכן תנו אותה ביד האוהבים דרכה ואז חיים וחן תמצאו.",
|
72 |
+
"רש לא יגנה איש חכם לב, גם תאוה לא תעבירהו,<br>שכלו כמו כתר על ראשו, והוא על נתיב יושר יניחהו,<br>הזהרה לשמור אשר צויתה בו וייגע את בשרך,<br>וכפעלו אל תגמלה רשע פן יאבדה מאל שכרך.",
|
73 |
+
"השמרה אל תאשים בער השיב על דברתך,<br>כי תדע סכלו ואולתו, לבין צפון חכמתך,<br>לו יהיה משכיל ומתבונן, אז יחשק אמרתך.",
|
74 |
+
"אמת חכמה אשר בה לא ידובר<br>כמטמון בעפר ארץ יקובר.",
|
75 |
+
"חכמה בלי מעשה בפה ישיבתה,<br>אכן במעשה היא בלב מכונתה.",
|
76 |
+
"אנוש עובר עלי מצות וחקים והוא חכם ורזים לו גלויים,<br>כמו רופא אשר נפל למשכב ואוכל מאכלים לא ראויים.",
|
77 |
+
"אנוש חכם אשר יועיל אחרים בחכמתו ולא יועיל לנפשו,<br>כמו מעיין מרוה הצמאים והוא יחמור בטיט יון ורפשו.",
|
78 |
+
"כל איש בארבעה חלקים נמצאו, תן לבך בהם ותשכילנו,<br>ידע וידע כי ידעו באמת, זהו חכם לבב למוד ממנו,<br>ידע והוא לא ידעה אם ידעה, דבר על לבו והזכירנו,<br>לא ידעה וירא אשר לא ידעה, חום וחמול עליו והודיענו,<br>לא ידעה ויחשוב כי ידעה פתי, שנא אותו והרחיקנו.",
|
79 |
+
"אל תענה אדע ואתבונן בבין אשר אין בו לך מדע,<br>המשרה מפח ומרשת, פן יחשדוך באשר תדע.",
|
80 |
+
"עת יחטא איש כסיל את חטאו ישא על מבישו, <br>אכן אנוש בין ודיעה ישיב אשמו בראשו.",
|
81 |
+
"עונה ומתחכם באין חכמה ובין דומה באיולתו חמור ריחים,<br>כל יום ויום סובב ולא זז מסבי[ב]תיו כאילו הוא נכה רגלים.",
|
82 |
+
"הלא ירך לבבכם על מתי בין אשר נפלו ברשת הפתאים,<br>ועל נכבד אשר נקלה, ועשיר אשר נורש וגם ירד פלאים.",
|
83 |
+
"אנוש חכם אשר יוכח בני איש ואינם מעשי ידיו נכונים,<br>הלא כל תוכחותיו על לבבות כמו גשם ברדתו על אבנים.",
|
84 |
+
"שמור ארבע ואל תתכבד בם ולו היו לך מאה עבדים,<br>כבוד האורחים וכבוד חכמים וכבוד יולדיך החמודים,<br>ועיין ענייני מרכבתך את ולו היו לך רוכבים צמדים.",
|
85 |
+
"הלך בחברת החכמי' יהיה נכבד ויקרא גבור ישוע,<br>כן יהיה נבזה בהתחבר אלי פתי ורועה הכסיל ירוע,<br>ראה שכל כמו מלך בכסאו והיופי מקורא שר צבאו,<br>יפי יוסף בתוך מאסר כלאו, ושכלו את פני מלך הביאו.",
|
86 |
+
"השמר מפתי ירא שדי, וכסיל האל עובד,<br>גם מחכם לא ירא חטא, כי תקותם נצח תאבד.",
|
87 |
+
"אמרו לחכם מבני דורו, מי הוא אדון עולם בראנו,<br>ענם, וחלילה חקור אותו, כי נחלש גם חטא מצאנו.",
|
88 |
+
"באילנא מדע ועובד / טב אינביה,<br>דדין ביה כולא ביה / דלא דין ביה מה ביה.",
|
89 |
+
"שפר נכסי מדע זבן לך לזביני,<br>דקניא מה חסר, דחסר מה קני.",
|
90 |
+
"פרקך עלי לבך תחקנו, ושנה ושלש עד תביננו,<br>להג מאד הרבה יהי מרחיק בינות, והשכל יכסנו,<br>הנר כתיקונו יהי דולק, אכן ברוב שמן תכבינו.",
|
91 |
+
"חכמה לחלק לך בחר להיות עלי ראשך לנס,<br>מספר חרוזיה מנה, יעלו לך במספר ל נ ס."
|
92 |
+
],
|
93 |
+
"On Humility": [
|
94 |
+
"קרן למשכיל ענות רוחו, / אכן לכסיל עזות מצחו.",
|
95 |
+
"אם תשמעה דובר חרפות בך אל תתנה לו לב ואל תבט,<br>פן תשמעה חירוף מאד קשה מהם ותכשל ותלבט.",
|
96 |
+
"אל תשב על חרוף נבל, כי כל חרוף טוב ממנו,<br>ושתיקה ממנו מענה, כי בשתיקה תשכחנו.",
|
97 |
+
"שלשה תהיה בוחר לנפשך, ובם תמצא רצון יוצר יצורות,<br>ענוה להכוף בה כל כסילות, וגם יראה למעט העברות,<br>וגם דעת מאד כח לפייס בני אדם במיטב מאמרות.",
|
98 |
+
"היה אלם מדבר בין אנשים וחרש מאזין את מדבריהם,<br>ועור יש לך רואות, ותהיה מאד יקר ושר מושל עליהם.",
|
99 |
+
"אינו בעל מדה טובה / נמנע מהזיק לשכניו,<br>אך הסובל את נזקיהם / ובכל עניין מסביר פניו.",
|
100 |
+
"גדף אנוש סכל לאיש חכם, / ויחרה מאד לתלמידו,<br>וישאלה עת החרה אפו / ברשות להרע לו להאבידו,<br>ויענהו, אין אנוש חכם / מרשה לרעת איש והפסדו.",
|
101 |
+
"איש רב שכלו עם ענותו אז כל רואיו יאמרו אשריו<br>כי בשתיהן ימעט חומסיו גם כן ירבה מקהל עוזריו.",
|
102 |
+
"ואמר החכם אנשא נשמתי, אשר אין שום עון בשקל ענותי.",
|
103 |
+
"חרטה אחרית כל ריב ומדון, ואחרית כל ענוה עוז וקניין.",
|
104 |
+
"מי לא יהי מושל בנשמתו, איכה יהיה מושל בזולתו.",
|
105 |
+
"אויב בחרף מדברי שבח, לאהבה הנח ליום מחר,<br>ודבר חרפות כן ליום שכח, אוהב ביום איבה לך תסחר.",
|
106 |
+
"הכן שפל ברך כפוף קומה השמרה אל תהי עצל,<br>הכף לאבן יזרקו מיד, אז תחטיאנה ותנצל.",
|
107 |
+
"סובל צער יצערנו, דוחה צער רב ממנו.",
|
108 |
+
"כנמר חרופין אל תקום, הניח לשלום מקום.",
|
109 |
+
"שררה אל תהי שואל בעירך, ואל תבזה לעלמים צעירך.",
|
110 |
+
"אנוש אם יהודך בדברי שקרים, טרח עד היות כל דבריו ישרים.<br>אל תבטחה אל איש ידבר בך טובות אשר לא תעשה אותם.<br>אז אם יהודך בני אדם הוד אין בך, סור מישיבתם.",
|
111 |
+
"היה דכא שפל רוח ואם גדל כבודיך,<br>ואל תדאג עלי ממון אשר לא בא בידך.",
|
112 |
+
"אנוש עינו רואה לכל אדם יתרון עלי נפשו על כן יתכן עותו.<br>בעת יראה עשיר בממון ממנה, יחשב כי הוא רב ורבה צדקתו,<br>ואם יראה עני, יחשב כי הוא דך ושפל, ולעוניו ימעט עוותו,<br>ואם יראה זקן שבע ימים, יאמר באמנם עבד אל באורך חיותו,<br>ואם יראה צעיר לימים, יחשב כי פשעיו הם קלים וקלה אשמתו,<br>ואם יראה מוסיף בחכמתו, עליו יחשב כי הוא זך וחף לתבונתו,<br>ואם יראה פתי, יחשב כי נדון יהי על חטאתו בשקל שגגתו.",
|
113 |
+
"לדרך הענוה אטה / ובה יתבוננה לבי,<br>בשער זה חרוזיה / ומספרם ספר ל ב י."
|
114 |
+
],
|
115 |
+
"On Abstinence": [
|
116 |
+
"אמר אין האנוש מכעיס אלהיו כי אם בחשק עולם ומה שבו,<br>אם תזבחה אותו תהי קרב לכבוד אלהיך ואל טובו.",
|
117 |
+
"מה הוא אשר אדם דורש בעולמו כי אם כבוד עושר ומנוחה.<br>כי כל מאהב עולמו מאד נפרד מהם וידבק אל יגון ואנחה.",
|
118 |
+
"לא יפחד אדם עלי עושר הלך לפניו וצידתו,<br>שיגזלו אותו בני אדם אם יגזל עושרו והון ביתו,<br>עזוב מה אינך צריך / והצורך קחה בלבד,<br>יאספך כבוד האל / וזבד טוב לך יזבד.",
|
119 |
+
"ביום טובה ראה רעה / ויום רעה לאל קוה,<br>ויציל אותך מצוק / וממכאוב וממדוה.",
|
120 |
+
"הבט ביתרון רש עלי עושר, השכיל והכלם והתבושש,<br>כי אין אנוש ממרה דבר האל כי אם להעשיר ולא להתרושש.",
|
121 |
+
"אמור אל איש הרבה מזוניו, היש לו די להוציאו לשניו.",
|
122 |
+
"אל כל אדם קנה הונים, אמר(ו) לו אם קנה שנים.",
|
123 |
+
"בארבעה יגונות / ידבק אדם בעולמו,<br>בריש אין בו להעשיר / און ולא כחל הצמיתו,<br>וטרדה אין פנאי עמה / והטרדה תהי עמו,<br>וחמודו לאין תכלית / ואין יוכל להשלימו,<br>ובדאגה ואין סוף לה / בתכליתו עד תומו.",
|
124 |
+
"אנוש בין יקרה נפשו בעיניו, מאד יקטן יקר עולם בפניו.",
|
125 |
+
"פרי אילן אנוש דומה בעולם, באבו הוא ומוצאיו ילקטוהו,<br>והנה כאשר יהיה מבושל, לתאוה הוא ורואיו יאכלהו,<br>ואם לא ילקטו אותו בני איש, יהי נופל וחיות ירמסוהו.",
|
126 |
+
"בימי נעורים ירא יום מיתה וסור מחטאים,<br>כי על גמלים זקנים עורות ככרים נשואים,<br>ברעות כבשים ואלים הרבה ימותון טלאים,<br>תיבות נערים לקבר שבים מביאים ונושאים.",
|
127 |
+
"בני אלים יבקשו יום תמותת בני אדם ומה הוליד לפניו,<br>ויושבי האדמה ישאלו איש לרעהו ומה הנחיל לבניו.",
|
128 |
+
"הלא אדם בעולמו / במקרהו ומולדתיו,<br>כמו אדם סבבוהו / נחשים כל סביבותיו,<br>במוצאיו ומובאיו / משנאים כל נתיבותיו,<br>ופחדתו מאד מאל / ומאלה מגורותיו.",
|
129 |
+
"מי שימותת את / נפשו והוא חפצו<br>תמיד באחריתו / לעד יחיינה<br>אך אם יחיינה / על תאות עולם<br>ידע ויתבונן / כי אז ימיתנה.",
|
130 |
+
"בכה ודאג / לאנשי התמותות<br>ואל תשמח / לאנשי הנעימות.",
|
131 |
+
"תקרא ליום ויום לעם יושב משתק ואין עונה ואין קשב,<br>ויעננו קול לרמותם מאכל ..... יוכלו השב,<br>ולמעמד הדין יקומון עוד לעמוד פני יוצרם להתחשב.",
|
132 |
+
"אדם באהבת עולם רצונו, / דומה לכלב מוצץ גרמות,<br>דם משפתיו מוצץ ודומה / כי הוא מוצץ דם העצמות.",
|
133 |
+
"אנוש יחשק עולם / ולא יעבוד האל,<br>בכל עת יהי מפסיד / ויחשוב אשר יקנה,<br>הכי עוד יהי נקבע / עלי כל אשר פעל,<br>ביום יחליף סותו / ויום כל לבוש ישנה.",
|
134 |
+
"בעת תחשוב לעולמך, / חשוב כי תחיה לעד,<br>ועת תחשוב לאחריתו, / חשוב כי מחר תתמעד.",
|
135 |
+
"רפאות נשמות אמת הצדקות,<br>ומות הנפשות הכי מעשקות.",
|
136 |
+
"כל מתאבל על עולמו, קוצף על צור רואה גלמו.",
|
137 |
+
"אנוש ישיש באחת דאגתו, כבר השלים אלהיו תאותו.",
|
138 |
+
"אנוש בפני בני אדם יקר הודו מאד יקטן,<br>יהי נצול ונמלט מאנוש מזיק ומשטן.",
|
139 |
+
"התעלסה על הון אשר התקדמת,<br>תתחרטה על כל אשר הנחת.",
|
140 |
+
"עזוב כל הון אשר חסר וחדל,<br>וקח ממון אשר הולך וגדל,",
|
141 |
+
"אדם בעוד חי בריא בשלותו,<br>יכיר וידע כי גדול כים שברו,<br>כי איך יהי שלם או איך יהי בריא,<br>אדם, והמות תלוי בצוארו.",
|
142 |
+
"חכם אר ראה אנוש דואג, שאל אמור מה מחשבותיך,<br>אם הם לעולמך מעט תוחיל, תפרדה מהם במותך,<br>אם דאגתך באחריתך, האל ירבה דאגתיך.",
|
143 |
+
"אם תבחנה עולמך משכיל, ותתחשב חוקרו וגם דורשו,<br>אז תמצאה אותו כמו אויב, עוטה מעיל אוהב ומלבושו.",
|
144 |
+
"הלא תירא אנוש מועד להלך בלא צידה אלי ארץ רחוקה,<br>ומאין כל יהי יורד לתוך בור ובית שחת מקום צרה וצוקה,<br>ויעמוד אל פני בוראו ביום דין, לעוברו על דבר מצוה וחוקה.",
|
145 |
+
"אל תחמוד עושר אישים וקנינים, מתוך ומחמם שמו בכליהם,<br>כמה בני אדם שאספו עושר אל אויביהם ולבעלי נשותיהם.",
|
146 |
+
"מחסר נדבותיו וממעיט צדקתו,<br>מאסף ומקבץ לאוצר זולתו.",
|
147 |
+
"ירא פן תאסוף לך העונות,<br>ותנחיל יורשיך הממונות.",
|
148 |
+
"מצוקות תולדות ימים ואידם ומקריהם חשוב אותם חלומות,<br>ושים אותם כלא היו והכן מזון נפש וצידת הנשמות.",
|
149 |
+
"אנוש אינו בבטחה על מזונו, לעולמים יהי ארוך יגונו.",
|
150 |
+
"מרדף אחר הבלי ימותיו, ולא השיג רצונו בו וחפצו,<br>רצונו איך משיג בעולם אשר אין אחריו חושו ורוצו.",
|
151 |
+
"אשר מומו יגל לכל, כבוד נפשו ישכח,<br>וסר מאהבת עולם אמת רוחו ישבח.",
|
152 |
+
"אדם מתקן סתריו / בוראו יתקן גלוייו,<br>אם אחריתו מתוקן / יאריך שנותיו וחייו.",
|
153 |
+
"שומר נפשו יזכור מותו, / ובעוד יומו יפחד לילו,<br>זה השער ליי' / מספר בתיו כספר ל י ל ו."
|
154 |
+
],
|
155 |
+
"On Modesty and Shame": [
|
156 |
+
"תמים ובוש פנים / נודע בטוב טעמו,<br>זהו אשר יבוש / בינו לבין עצמו.",
|
157 |
+
"חוס עלי יקר שכלך ותורתך, פן יעלה יצרך ויעציבך,<br>תקן אסמיך והון אוצרך / נדבתך לתת וחיובך.",
|
158 |
+
"צניעות האנוש זהו / בענותו וח(ו)כמתו,<br>ולשמור דת וחק מוסר / והסדר במחייתו,<br>וכל פגע וכל מקרה / בעת בואו סבול אותו.",
|
159 |
+
"צניעות איש ומיטב מפעלותיו, להתנהג ימי חייו כראוי,<br>ושלא יעשה דבר בסתר, אשר יבוש עשות אותו בגלוי.",
|
160 |
+
"צניעות איש בהרחק העבירות בכל עת יהיו מדיו לבנים,<br>ויטרח לאשר יוליך בידו לצידה ואשר ינחיל לבנים.",
|
161 |
+
"צניעות בארבעה חלקים, להקביל את פני אוהב ולדבקה באהבתו,<br>והשלים חפציו כל זמנים כפי כוחך והשתעשע תמיד בכל עת בצדקתו.",
|
162 |
+
"הבושת מאד מדה חמודה היא, נראית כל עת על פני נדיב,<br>אכן חליפתה להכאיב (עת) את נפש בעליה וגם להאדיב.",
|
163 |
+
"אדם אשר עוטה / מעל בושת אמת<br>יתעלמו מומיו / ויסתתרו,<br>אך אם יהי פשוטו / אזי יתבררו,<br>על עין בני אדם / ואז יזכרו.<br>כל רק ומתלוצץ / ואיש לב נענה,<br>יתקבצו אליו / ויתחברו.",
|
164 |
+
"אחיות שתים אמונה ובושת, והמה מעידות באשה רעותה,<br>בכל עת דברות כגלדי בצלים, ואחת בכל עת תחבק חברותה.",
|
165 |
+
"התבוששה תמיד בהצנע ימי חלדך ודרך תם חזה,<br>יקרו חרזיו לאנוש ישב ותם למאד ומספרם אתה ח ז ה."
|
166 |
+
],
|
167 |
+
"On Self Denial": [
|
168 |
+
"אמר אלהים לאדמה לאזין קולו והוא יהיה במסעדיה,<br>לעבוד ישרים ואמונים עובדים אל נעלה ולהעביד עובדיה.",
|
169 |
+
"מי הוא אנוש משכיל / הולל לפי שכלו,<br>זהו דבר פשע / יכיר ויבדילו.",
|
170 |
+
"לא ישקטה איש תבונה / שואל אמונה ודורש,<br>עד שולחו תאותו / כלה גרש יגרש.",
|
171 |
+
"איש בין בעצמך אל / תהי בטוח,<br>עד ימשלה / שכלך בתאותך,<br>אם לא תהי מושל / בתאותך,<br>איכה תהי מושל / בזולתך.",
|
172 |
+
"לא נחשב אדם ישר דרך / עד יהיו נגדו משוקצים<br>כל העברות תאות נפש / בהם כעכברי' וכשקצים.",
|
173 |
+
"אסור הוא לשלש ראשים / יפרד, שים לב תבחננו,<br>אסור הנפש מתאוה / ולאיסורו תרחיקנו,<br>עוד יש אסור אין בו תאוה / לעשותו, אז תניחנו,<br>עוד יש אסור אלו היה מותר / נפש תשנאנו.",
|
174 |
+
"אשרי מגרש תאוה נהיה / ליקר אשר לא בא ולא נראה,<br>כי לא יהי נחם אנוש ינח / לכבוד אלהיו תאוה באה.",
|
175 |
+
"אנוש לא ימשלה על תאותו / מאד מרה ורעה אחריתו,<br>וכשפיפון יהי נושך עקבו / יליד יומו ותרבה מחלתו.",
|
176 |
+
"אם תדרשה עצה ולא תמצא / יועץ אשר בו לבך יבטח,<br>סור מאשר יקרב לתאותך / רשת וחרם פן לך תשטח,<br>כי י צרך אורב לשכלך / עת יאטם אזנו ועינו טח.",
|
177 |
+
"לולי שלשה נתרבו כל ענייני אדם, וצדקתו תהי מודעת,<br>זקן קשה עורף במלבוש גאוה, גם תאוה באה ולא נמנעתי.",
|
178 |
+
"מקבל את עצת תאות לבבו / ברגע קט ששון לבו יפזר,<br>וממרה את עצתה כן יכובד, ומתנשא יהי נצח ונעזר.",
|
179 |
+
"אל תהי מריב לאיש כילי / עצר ומנע הונו ממך חפץ,<br>עם תאותך ריב והלחם / אתה ועברות אפך הפץ.",
|
180 |
+
"התאוה ערה בכל רגע ועת / רואה, והעצה ישינה נצח,<br>על כן תהי עצה מנוצחת / והתאוה מאד תרום ומעיז מצח.",
|
181 |
+
"אשר הטיב בילדותו / יהי מטיב בזקנותו,<br>ואם חטא בנערותו / יהי חוטא עד מותו.",
|
182 |
+
"אנוש אנוש עד מתי לבבך / יהי ישן ותקיץ משנתך,<br>הנח כל מלחמות אשר בתבל והתגבר וריב עם תאותך.",
|
183 |
+
"איש על יפי תבל / שומע לתאותו,<br>למאד יגון לבו / ירבה חרטתו.",
|
184 |
+
"תאוה ועורון שניהם ידבקו יתחבקו יחד ויתלכדו,<br>יתחברו לשחית יקר עוז האנוש, ישתתפו לעד ולא נפרדו.",
|
185 |
+
"מקבל יסורי אל וה��ו כרצונו, יהי משיג לעד שמחות ומנוחות,<br>ואדם על פגעי זמזנו מצטער, יסובוהו כל עת יגונות ואנחות.",
|
186 |
+
"בכל דבר תשוגב(ר) אמונה, בכל המעלות רק היא יחידה,<br>ודי לך באמונה חן ועושר, והון עתק ועסק בעבודה.",
|
187 |
+
"לא בא מזון אדם וחק טורפו לא ימצאה על רוב מהירתו,<br>אם יברחה ויעזוב טורפו, הוא ידרשהו עד מצוא אותו.",
|
188 |
+
"מאס בדין האל ומשפטו, שוטה ואין רפאות לאולתו,<br>כי לא להועיל אל זעוף פנים כעס ועצבתו בבא עתו.",
|
189 |
+
"אשוה אל נכחי / לבל יאבד נצחי,<br>לכונן את אורחי / אחשב בלבבי,<br>לתאותי אענה / לבקש לה מחנה,<br>חרוזיה אמנה / במספר ב ל ב ב י."
|
190 |
+
],
|
191 |
+
"On Man's Confidence and Despair": [
|
192 |
+
"בטח באל עלי כל מעשיך ותניח בידו פעלך,<br>והתרצה בכל דבר יהי בא ועת יסור וישלה אלך.",
|
193 |
+
"אם נועדו ימים לתועלתך, אמנם יבואון ואם תרחק,<br>או אם לנזקך, אין בידיך לדחות ולו ישאך עדי שחק.",
|
194 |
+
"אל ידאגה גבר לכל דבר לא בא אלי ידו והגיע, <br>ישמח בחלק שחננו אל, ישקוט וינוח וירגיע.",
|
195 |
+
"בטח באל ימותיך לעולם ואז תנח לנפשך ותחיה,<br>ודע כי אין לבן עורב טרפה לעולמים ולא אוצר לאריה.",
|
196 |
+
"אם עמך האל / יהיו עצי היער<br>עד תאמרה די / נושאים לך פרים,<br>אם אין, עצי הגן / לא יעלו פירות<br>ויכחשו כולם / עד תאמרו אים.",
|
197 |
+
"אנוש חכם לבקש את מדתו משחר בא לארמון בית אדוניו,<br>ויום יום לפתחו הוא משחר ולא יכול להכנס לפניו,<br>יכתב לו לבאר משאלותיו, כתב בשיר מיוסד על אדוניו,<br>לשני דברים הנני על דלתיך דופק, והם צורך והתוחלת<br>כי כל אנוש ידו להשיג קצרה, צרח לבו ותבערה גחלת,<br>ואחכה עד כה לבל ינקמו אויבים בשובי מבלי תועלת, <br>על כן אמור הן ועשה, או לאו, ותנוח נשמה ממך שואלת.",
|
198 |
+
"לשואל אל תהי שואל, הלא הכל ביד האל.",
|
199 |
+
"לשאול ממך דבר אני בא, שאלתיה מאלהים בתחלה,<br>ואם תאבה להשאילו אהודה אלהי ואודך במלה,<br>ואם אין אהודה אל ונדינך לזכות ונתפררה תהלה.",
|
200 |
+
"במעשים הבט למעלה ממך, תכיר בחסרונך ותוסיף תומך,<br>ובמעלת עושר למטה ממך, תודה כי תרונן לנותן לחמך.",
|
201 |
+
"אשר בטח בצור עושו ישוגב וינצל ולא יראה באידו,<br>בשער זה דבק וספור חרוזיו ותמצא למספרם ב א י ד ו."
|
202 |
+
],
|
203 |
+
"On Deliberation and Endurance": [
|
204 |
+
"המתון כי עת מתון הווה, ארבעה מאות זוזים שוה.",
|
205 |
+
"המתן והנצל / כצבי ועוף מפח,<br>מחר ואז תביא / אל נפשך מפח.",
|
206 |
+
"מתון אשר אחריתה טובה, / ממהר חפצים,<br>אך המהירות ואחריתה רע, / בלב איש כחצים.",
|
207 |
+
"דרך רחוקה בחר לך, / חלקה לנוה עדנים,<br>ומאס בדרך קצרה, / סופה למכאוב ואונים.",
|
208 |
+
"כל איש ממהר בדבר, / נכשל בכחו ואונו,<br>משכיל וממתין במעשה, / ישיג מהרה רצונו.",
|
209 |
+
"אמת תסבול ואם הוא מר, / ותקרא אנוש סובל<br>ואל תתרעמה על כל / אשר תגרום לך תבל.",
|
210 |
+
"הכי סבל שני מינים והמה / סבול צוקות זמן הרע וצרות,<br>וסבל להזיק רק נפשות / מלומדות ימי עד בעבירות.",
|
211 |
+
"זכרה אל עת יגבר יצרך, / אז תנצל מכל פע,<br>או אם יהפוך עולם ידו, / זכרה סבל על כל פגע.",
|
212 |
+
"זמן לכל טובה שבח והודאה, גם כן לכל פגע רעה ולתלאה<br>גם כן יגון לב על דבר אשר לא בא, רעה מאד חולה גם מחלה באה.",
|
213 |
+
"שתית סם לך טוב מדאגה, ובלבב האנוש כן הוא יגונו,<br>כפי גבהו ירידתו וסבות נפילתו כפי כחו ואונו.",
|
214 |
+
"את אבלך נצח בסבלך, / פן יאריך לעד יגונך,<br>יבחר לך מיועצים שכלך, / תשקוט ימותיך ושניך.",
|
215 |
+
"יש בזמן רעה כי / כאשר תמשיל<br>אותה לאחרת / תהיה מא�� טובה,<br>על כן סבול ונשא / כי אין לאל ידך,<br>תשקוט ותנצל / מחטא ומחובה.",
|
216 |
+
"אם יש לך סבל / בכל דבר רע<br>כי עדי חפצך / יביאך,<br>כי אין אנוש חפשי / כמו סובל,<br>לכן סבול ובטח / אנוש בבוראך.",
|
217 |
+
"דעה כי אין נכבד / ויודע דעה<br>כמודה על טובה / וסובל על רעה.",
|
218 |
+
"על כל דבר מהאל בא, / גבר גבר שכלו יודה,<br>אם יתבונן על שער זה, / ימנה בתיו מניין י ו ד ה."
|
219 |
+
],
|
220 |
+
"On Sufficiency": [
|
221 |
+
"אמר<br>אשר יסתפק במעט / אנוש עשיר כמו מלך,<br>ומלך רב ואין די לו / במלכותו כמו הלך.",
|
222 |
+
"אשר די לו במתת אל / אנוס עשיר כמו אוצר,<br>ואיש עשיר ולו אוצר / ואין די לו מאד יצר.",
|
223 |
+
"הסתפק באשר לך חלק האל, ואל תבט לזולתך,<br>התענגה עליו, ועת תשאל, / יפיק ויתן את שאלתך.",
|
224 |
+
"מעט מזון מספיק / ויאכיל גם יותיר,<br>אשרי עינו טובה / ושואל פת חוקו,<br>ואדם צר עין / ונפש מתאוה,<br>בעולמו אין די / למלאות את ספקו.",
|
225 |
+
"מעט חק טרפך אם לא תהי / בא, קבל המעט ממעשיך,<br>ולא תבוש ותכנע פני איש, / ויהיה באלהים מחסיך.",
|
226 |
+
"קח מזמנך מעבירים / ממך<br>צורך ונזק, ומאס / פת מלך,<br>כי כל יקר נעלם / כחציר יחלוף,<br>פתע מהרה בא / ומהר הולך.",
|
227 |
+
"מעט ימנעך מבוז וקלון, מאד ייטיב בכל דבר ויערב<br>לך מיקר ומממון ועושר, לבזיון יביאוך והון רב.",
|
228 |
+
"אל יהי יקר בעיניך / רב הון ועושר לחבריך,<br>גם אל יהי נבזה לפניך / ממון מעט ישב חדריך.",
|
229 |
+
"סדר מזוניך, / יהיה לך מספיק<br>המחצית מכל דבר / אשר תוציא,<br>מזון בלי סדר, / כרם בלי גדר,<br>חציו לכל אדם, / ולך יהי חצי.",
|
230 |
+
"אנוש בין אל תבזה בפרוטות, ומידך ללא עז אל תשלם,<br>הלא הדר כחול הרים גבוהים, קטן (קט?) שרביט עדי יכלם.",
|
231 |
+
"ספוק וחמוד אויבים לעד ולא יתחבקו יחד ויתחברו,<br>חד תבחרה מהם אשר בו ישליו כל מפעלותיך ויתגברו.",
|
232 |
+
"חקור ודרוש והתבונן / אחי, בין<br>בכל חכמות / ישנות וחדשות,<br>היש שמחה / כשמחת הלבבות<br>ואם עושר / כעושר הנפשות.",
|
233 |
+
"אם לרצונך / אין זמניך,<br>לבך יהי סמוך / ובטוח,<br>יזכור מצוק צרות / וצוק עתים<br>עברו עלי נפשך / ותנוח.",
|
234 |
+
"את נפשך מנהיג / יום יום כדי ספקה,<br>אם לא תבקש לך / יותר עלי חוקה.",
|
235 |
+
"התיאשה מהון לזולתך, / יהיה לך כבוד וגם תפארת,<br>יאוש לבד חפשי ותקנה האמת לכל ומכל טוב והלא מסחרת.",
|
236 |
+
"אין רשע כמו בצע, / וכן התאזרת,<br>נפשך חסום אתה / פן תהיה חומדת,<br>אם לא תהי נושא / במיתת האנוש,<br>ממך אמונתך / תהי אובדת.",
|
237 |
+
"בחלקך שמח תמיד / חרד והדבק ביראת אל,<br>והסתפק בפת לחם,/חרוזיה במניין א ל."
|
238 |
+
],
|
239 |
+
"On Kindness and Charity": [
|
240 |
+
"בוחר מעון בעל כרחן יכנעו נגדו בני אדם,<br>מגן יהי לו מפני תולדות ימים ופגעיהם ומאידם.",
|
241 |
+
"חובות שכניך שתים הם, שומרם וחקם על לבבך,<br>הט לו חסדיך ומהרע השמרה לו פן יריבך.",
|
242 |
+
"חובות קרוב / שתים הם,<br>אותם תמיד / שים חקיך<br>תן לו העת / מנע ממך,<br>קרבהו עת / ירחיקך.",
|
243 |
+
"ראה כי כל מזוניך / במתת אל וצדקותיו,<br>ואיש מחסור ואין לו כל, / בידך שים מזונותיו.",
|
244 |
+
"אשר נמנע לרחם את קרוביו ונותן הון לכל איש זר ומוסר,<br>כמו אשה אשר תניק בן חברתה ושלה מת ברעב כל וחוסר.",
|
245 |
+
"איש יאסוף חיל וכל עושר והון בלא צדק ומישרים,<br>דומה לאיש חושב להעמיד אהל בלא יתד ומתרים.",
|
246 |
+
"איש יקפצה ידו / מתת כפי אונו,<br>מלכי אדמה ישליט / אל עלי הונו.",
|
247 |
+
"להעלות למדרגה גדולה / מאד קשה וקלה הירידה,<br>רמו אבן גדולה היא נקלה / ירידתה והעלותה כב��ה.",
|
248 |
+
"כסוס דוהר ואם רזה, מרוצה מיושרת ולא יכשל בדרכו,<br>והנדיב במתת יד רחבה, ואם אין לו מזון נפשו וצורכו.",
|
249 |
+
"אנוש נדיב יהי חס על יקרו ועל זכרו, ולא יחוש לעושרו,<br>ואיש כילי יחלל כל הדרו ויחוס על יקר אוצר אצרו.",
|
250 |
+
"אם פי זמנך ישחקה עליך, לא תדעה אם יחזור עליך.",
|
251 |
+
"אנוש נדיב אשר / ידור נדרים<br>הכי יתן בטרם / השאלה,<br>ואיש כילי יאחר / את נדריו<br>ליום מ חר עדי / ימצא עלילה.",
|
252 |
+
"בעת ישאל אנוש / ממך נדרים,<br>ותתיירא ותפחד / חרטה<br>השיבהו בלא, פן / תענה הן,<br>ולא תתן, ותכשל / ותחטא.",
|
253 |
+
"עת הן תהי אומר / עלי דבר,<br>תסבל ותקים / מאמריך,<br>כי אין לך קלון באמרך הן / לנזר ותחל את דבריך.",
|
254 |
+
"עשה חסד בעוד נשמתך בך<br>בטרם נודך עד כה ועד כה,<br>והצדק לפניך יהלך,<br>והתבונן חרוזיו תמצאם כ ה."
|
255 |
+
],
|
256 |
+
"On Poverty and Asking Help": [
|
257 |
+
"או לאשר אבד עושרו / ותענוגיו<br>יחד, ונשארו / חוקיו ומנהגיו.",
|
258 |
+
"תן לאנוש, תהיה / מנזר וטפסר לו,<br>התייאשה מאיש / תהיה כמשקלו.",
|
259 |
+
"בכבדך אנוש תיקר בעיניו, / ואם תצטרך לו תקל לפניו.",
|
260 |
+
"זה רש וחרם הוא לך שטוח, מרש בעוד אין לבך בטוח.",
|
261 |
+
"אם תמצאה את שאלתך אל תהי חושב בלבך כי כבר רווחת,<br>יקרתך תבזה, ויותר יהיה הפסדך מכל אשר הועלת.",
|
262 |
+
"בעת תטעם מרירות הדברים, היש בם מר כשואל מחברים.",
|
263 |
+
"סבול מחסור ואל תשאל / ללא רגול במתנה,<br>ויותר רע בעת תשאל / ותקח חלקך בושנה.",
|
264 |
+
"פגוש דוב מפגוש / בל מאד טוב,<br>ובפגוש כל נדיב / יש לך מנוחה.<br>אשר יבוש בעת יתן לאדם / ובדבר פיו ובלשונו ארוחה,<br>ולא יזכיר לך טובה לעולם / אשר עשה, והיא נגדו כשחה.",
|
265 |
+
"שואל ביותר מן צרכו ועורכהו,<br>דין הוא מאד ישר שימנעו מנהו.",
|
266 |
+
"אשר יאריך לך מועד במתן<br>ואין משען לעולם על נאומו,<br>כצורות המצויירות כמותו<br>תהי מוצא ובדמותו וצלמו.",
|
267 |
+
"א מאנוש כילי שאלה תשאלה, ימנע שאלתך וישנאך,<br>ימנע דבריו ממך, גם יעלים עינו במוצאך ומובאך.",
|
268 |
+
"אדם בהתאכסו בבית כילי מחסור ולא יוכל להמנות,<br>סוסו יהי עומד בתענית, גם הוא לא יהי צריך להפנות.",
|
269 |
+
"רש רע ומר, אבל כילי יותר מאד קשה ורע ממנו,<br>אין בלעדיו סר לו עדי יביא אותו לביזיון ויכלימנו.",
|
270 |
+
"שואל מיד כילי מתן, טוב לו שיובל לקברות,<br>כי הוא דומה דייג הולך / לצוד דגים במדברות.",
|
271 |
+
"צוה אנוש נדיב חבריו, / תדעו,<br>סודי(ו) תהיה נפשכם / אוסרת,<br>אל תשאלה מני שאלה כי / אם עלי<br>פי נאמן או על לשון / אגרת,<br>כי אם בפיכם תדרשוהו / בשתיכם ימנע<br>כבוד נפשי / וכל משכרת.",
|
272 |
+
"שאל אם תהיה צריך / מנת איש<br>לאיש עשיר בראשיתו / ונורש,<br>ולא מיד אנוש ממון / ועשיר<br>אשר היה תחלה דל / ואיש רש.",
|
273 |
+
"קחה מיד איש כילי נדבה / בעת<br>לא תמצאה (אותו) / מיד נדיבים.<br>הלא אריה בעת לא / ימצאה צאן<br>למחסורו יהי טורף / כלבים.",
|
274 |
+
"אם משכנותיך לך / צרים,<br>אז כל בני עירך / בך קצים,<br>אין שם בריחים / ימנעוך צאת,<br>גם לא בדרכך / תמצאה קוצים.",
|
275 |
+
"מים בהלכם על פני / ארץ<br>כמור לכל אף יעלה / ריחם,<br>אכן בהתאסף ביחד, אל / אף כל<br>בני איש יעלה / סורחם.",
|
276 |
+
"בעת יהיו נכסיך מעטים, / שמור, ובנפשך אל תהיה דל,<br>ויקרתך והודך אל תנבל, / והעת תספרה תיו מנה ד ל."
|
277 |
+
],
|
278 |
+
"On Silence and Speaking Opportunely": [
|
279 |
+
"לעולם אין חרטה בשתיקה, ובדבור תהי תמיד חרטה,<br>והלא טוב לך אשר תדום ותחשה מאד משתהי דובר ותחטא.",
|
280 |
+
"אם לא תהי דובר תהי מושל עלי כל מאמריך ומפעליך,<br>כי אם תדבר, הרשות מידך יצא והמה ימשלו עליך.",
|
281 |
+
"מה לך לדבר דברה, אם נודעה תביא לך נזק וגם היא תכשילך,<br>ואם תתחרטה על השתיקה באחת, על דברך רוב פעמים.",
|
282 |
+
"מכאוב שתיקה לך / טוב מכאב מאמר,<br>כי כל כאב דבור / רע הוא מאד ומר:",
|
283 |
+
"אסור לשון ואותה אל תשלח לבל תשים עלי ראשך אשמים,<br>ואם תתחרטה על השתיקה באחת, על דברך רוב פעמים:",
|
284 |
+
"אצור את לשונך / כמו תאצור אוצר,<br>ואם לא תהי שומרה, / לנפשך מאד יצר.",
|
285 |
+
"אם תבחרה מוסר כדת / וכחוקה,<br>תבחר במחסום / את פיך ובשתיקה.",
|
286 |
+
"בפי כל האנוש מכשול לנפשו, כחתף יארוב איש תחת לשונו,<br>לרגלה יהיה נכשל ונענש / בכל דבר ויכפיל את יגונו.",
|
287 |
+
"ראה נברא אשר ברא לך שוכן בשמים,<br>באזנים ועינים, ואפים ורגלים,<br>כרעים וכפים, חלצים ושוקים,<br>ולשון חד בתוך מסגר ולא תמצא לשונים.<br>והכין לושתי חומות, שפתים ושנים,<br>ולכן על דבריך יהיה מקשיב בכפליים,<br>וללשון תשו אוצר הוא לשומרו לחיים.",
|
288 |
+
"בפי כל האנוש אורך לחייו, ימי חלדו ומותו בין לחייו.",
|
289 |
+
"מה טוב בשכל יהיה עודף על מענה פיהו ומדבריו,<br>אכן בעודף מדברותיו על שכלו משנאו הוא וראש צריו.",
|
290 |
+
"אם תחשה מדבר פחדך יגבר,<br>על כן ומוראך יקל [ברוב] דבר.",
|
291 |
+
"מה טוב דבר מסיר נזק / ממך או מביא תועלת,<br>אם אין זה טוב לך שתחשה, כי אין לך בו שום תוחלת.",
|
292 |
+
"איש מדבריו רב משכלו, כל מדבריו יהיו עליו,<br>אך אם שכלו יהיה יותר, כל מדבריו יהיו אליו.",
|
293 |
+
"ממעיט אמריו / ממעיט שגגות,<br>מרבה דבריו / מרבה דאגות.",
|
294 |
+
"אם תוך ביתך בעוד לילה תדבר,<br>קחה מוסר והשפיל דבריך וניביך,<br>אם מבעוד יום שמע וקשוב בעת תחשב,<br>טרם תדבר ראה את כל סביביך.",
|
295 |
+
"מכשול לשון אדם יחייב את ראשו ולדבריו יהי נספה,<br>אך אם יהי נכשל במועצותיו, פתאום יהי נגף ויתרפא.",
|
296 |
+
"בינה אנוש משכיל יסוד דברי עולם, ושים לבך לבינתם,<br>יתחלקו כולם לארבעה ראשים, דעה סודם חקור אותם,<br>יש בם תחלתם לתועלת, אכן תהי ירא לאחריתם,<br>מהם בלי נזק ותועלת אין בם, לזאת תשנא בדברתם,<br>גם יש אשר בם תהיה מוצא נזק בראשיתם ותכליתם,<br>[עוד יש אחריתם טוב ויטיבו יחד בראשיתם,]<br>על כן שלשה תעזוב וזנח, וקחה לך מהם רביעיתם.",
|
297 |
+
"בכל עתים שור חוה, / ודבר האמת טוב משתיקה.",
|
298 |
+
"דבר חכם ישיב אף וחימה, ויש מלה משיבה הנקמה.",
|
299 |
+
"חכם לבב יה דובר ומציל, / ויציל באשר ישתוק פעמים<br>ובדבריו מנוחה לענוים, / ולגאים במשטוח חרמים.",
|
300 |
+
"אל יבטח אדם / בדברותיו,<br>כי אם אנוש / מופלג בחכמותיו.",
|
301 |
+
"ואין לאנוש כבוד / כמו דבר<br>דבור עלי אופניו / ועל יושרו,<br>יתן עטרת פז / עלי ראשו,<br>ישים רביד זהב / בצוארו.",
|
302 |
+
"מדבר שוא וינצל באמרו, מאד טוב מאשר ישתוק בדבר,<br>וטוב עצל עשות שקר ומרמה מאד מאיש ממהר בם ונשבר.",
|
303 |
+
"מכל משמר שמור פיך, / אז תנצל כצבי מיד,<br>ושתיקה לך טוב מדבר, / וחרוזיה מניין מ י ד."
|
304 |
+
],
|
305 |
+
"On Truth": [
|
306 |
+
"אמר<br>מנוחת החכמים יום אמת מצאו וכל יושר,<br>מנוחת הכסילים יום מצוא שקר וכל קשר.",
|
307 |
+
"השיב במדבריו צעיר ימים לאיש זקן<br>נגדו וכנגדו, (והוא זקן או' להכזיבנו)<br>ויאמרו לו, בוש שתוק, איך תעמוד<br>נגדו וכנגדו והוא זקן מאד להכחישנו.<br>ענה ועוד אם לא תדע כי האמת<br>(כי) הוא גדול וזקן עוד מאד ממנו.",
|
308 |
+
"ענה חכם בלבב בר, בחלקו על דבר,<br>חכמה ומדע, ותט לו אוזן והוא נדיבנו,<br>כי האמת אהוב נחמד ורצוי, ואפלטון,<br>גדול ורב ומאד צורב, גם הוא אהובינו, <br>משפט שניהם נבחרה לנו, אך האמת יותר חביבנו.",
|
309 |
+
"אמת דבק ולא תשא פני זקן נשוא פנים,<br>אמת זקן מאד מנהו, ישיש עולם אביר שנים.",
|
310 |
+
"חכמה נמבזה מבלי עושר, גם הוא בלי חכמה יכס מומים,<br>יצדיק דבר אדם ואם כזב, כן רש יהי מכחיש דבר תמים.",
|
311 |
+
"מאד אתמה עלי קונה עבדים בהון יקר ונתן בם מחירו,<br>ולא קנה בני חורין בחנם בטוב טעמו ושכל מאמרו.",
|
312 |
+
"כל עושר מהבל ימעט, כן ירבה הקובץ על יד,<br>ואמת דבר, שים דברתך, חרוזיה תמנה לך י ד."
|
313 |
+
],
|
314 |
+
"On Companionship and Association": [
|
315 |
+
"לכל דע לך חבר ונאמן, סלח חובו ותמחול לעונו,<br>וחבר רע יבקש תאנות ממך תדחה עדי יפגע במינו.",
|
316 |
+
"דברים שבעולמך מעט או רב דברים הם,<br>לבד מאהבת שוטים, לזאת התרחקה מהם.",
|
317 |
+
"חבר יעצך בצדק, מסכים לשכלך קנהו,<br>אך אם יעצך ומסכים עם תאותך דחהו.",
|
318 |
+
"בחר חבר אשר הוא לך וברשותך והוא לך כמו ידך,<br>והוא נכנע לך בכל דבר כאילו יהיה עבדך.",
|
319 |
+
"הזהרה בכבוד חבריך / לקשור<br>אהביו וגם (ו)ידידיו, / וגם לדבקה בו,<br>שים עינך ולבך עליו / בעת ראותך בואו,<br>להרחיב לו מקום / לשבתו ומושבו,<br>ובעת אשר הוא מספר / לך, תפקחנה<br>אזניך להקשיב / אל מאמרו אל ניבו.",
|
320 |
+
"[שנים מדובקים / כחוטים ביד אורג,<br>שתיקה אחות רצון / ומסית אחי הורג.",
|
321 |
+
"אל תחליף חבר קדמון בחבר (הוא) חדש בעוד לבו עמך ביושר(וה).<br>אל תהיה בוזה באיש אחד שוגה ואל ימעט בעיניך,<br>גם כן באלף ואהבים אין די / כספך תנה בהם והוניך.",
|
322 |
+
"אמת כל הון וכל קניין / יעופון מבלי אבר,<br>ואין מטמון כמו מוסר / ואין מעון כמו חבר.",
|
323 |
+
"בחר לך חבר בו לבך מאמין כי איש בלי חבר כשמאל בלי ימין.",
|
324 |
+
"חבר בחר לך מבני עולם / בו לבך סמוך ובטוח,<br>וזנח באח יבגוד בלב עקוב / יבנה נוה בוגד ויטוח.",
|
325 |
+
"האח שאר הגוף, והאוהב / נקרא שאר נפש והרוח,<br>עת תתחברה אישים, / בחר מהם איש לא יפתך ויכשילך.]<br>ובכל ימי חלדו בכל עניין, / עצמו יהי מזיק להועילך,<br>ובעת בני אדם מציקים לך, / יטרח בכל עת להצילך.",
|
326 |
+
"היה מקדים בשלום לחברך, ותרחיב לו במושבך מקומות,<br>וכל עת תקראה בשמו, קרא לו וכנהו בשם חביב בשמות.",
|
327 |
+
"היש בער כמו מאשים אנשים בכל מפעל והוא עושה כמותו,<br>ורואה הוא בני אדם ומומו יכסהו ולא יוכל ראותו.",
|
328 |
+
"אמת החברים / שלשה חלקים,<br>לבבך תנה בם / והבן בסודם.<br>חברים אשר הם / כמזון לנפש,<br>ותמיד תהי / צהלתך בידם.<br>ויש בחברים / כמו ברפואות,<br>לעיתים ידועים / הדרם והודם.<br>ומהם כמדוה / ללב איש לקרבם,<br>יהי בא בואם / וינוד בבואם.",
|
329 |
+
"בחברת נדיבים / מציאה גדולה,<br>וחברת נבלים / חרטה ומחלה.",
|
330 |
+
"תבחר לך חבר / תמיד יפארך,<br>אם תחסור דבר / הוא יהי בעזרך,<br>או אם תהי דובר / יצדיק דבריך,<br>תמיד ואם תכעוס / יסבול אמריך.",
|
331 |
+
"זה הוא אשר נקרא / נאמן באהבתו,<br>חבר ירימך / במאודו וביכולתו.",
|
332 |
+
"בחברת כל אנוש שוטה אנחה, ושנאתו לכל משכיל מנוחה.",
|
333 |
+
"לשוט צרך בחירת הבהמות, וכן בעל לכל אשה כשרה,<br>וצורך כל חכם לבב לעצה, ולא תהיה תבונתו חסרה.",
|
334 |
+
"תפוש חבר לבינך ובינו, ואם לא ישמע אל סוד ועניין,<br>תפוש אותו בחברת אוהבך, ואם נזהר חשוב אותו לקניין.<br>ואם אן חשוב אותו חסר סוד, ויפקוד ואל יעל במניין.",
|
335 |
+
"אל תוכיח אדם אחר, / גם דברתך מנהו אחר,<br>כי אם לא יוכיחו שכלו, איך יוכיחו שכל אחר.",
|
336 |
+
"מה טוב חברת אדם מכיר / ערך עצמו גם מעלתו,<br>?ירה ורחק מאיש הפכו / כי לא תצליח חברתו.",
|
337 |
+
"האהבה השלימה, / מאין מדנים וריבות.<br>זה לך לאות ולמופת, / התחברות הלבבות.",
|
338 |
+
"התחברה תמיד, ולא תתפרדה מאיש יקר רוח ונוח דעת,<br>תיקר בחברתו, ואהבתו לך תהיה בה כל האנוש נודעת.",
|
339 |
+
"אהוב חבר והוכיח במוסר בכל עתים, אבל בינך לבינו,<br>והודה לו כאלו יהנה לך מנת ידו ומכספו והונו.",
|
340 |
+
"נטע אהבת חבריך בלבך כמסמרים עלי אהלים וספים,<br>ושרשי נדיבותם ינובון עלי לשון סעפים.",
|
341 |
+
"נקב מחט אין עינו צר להיות רחב לשני אוהבים.<br>גם רוחב עולם כולו צר מהכיל לשני אויבים.",
|
342 |
+
"בעת תרצה להבחין / והבך,<br>בלבו זאת / אשר כזב וכחש, <br>שאל את לבך / כי הוא יהיה לך<br>כמו קוסם, / ובו נחש ינחש.",
|
343 |
+
"מי שטרחו שם עליך / גם מנע ממך טובתו,<br>אל תאמן בו, כי יחליק לך / לשון, ורחק מאהבתו.",
|
344 |
+
"אהוב תמיד / אשר קדם לך טוב<br>ושלם לך גמול / ידיו וטובו,<br>וכמוהו אהוב / אדם קניתו,<br>בטובתך תהי / נאהב בלבו.",
|
345 |
+
"את אוהבי אהב / מאח בעוד אחיה,<br>כי איך אאהב אח / עד אוהבי יהיה.",
|
346 |
+
"אוהב הלא בלבבות / צפון ועל הלשונות,<br>נראה עין בעין / לבות ויצפון אמונות.",
|
347 |
+
"אל תחניף אוהב לך גם אל תשאל בני אדם עלי סודיו,<br>פן תמצאה אדם ידבר בו דופי וירחיק ממך דודיו.",
|
348 |
+
"התנדבה עם אוהבך עם כל עושר אשר יש לך ונשמתך,<br>גם אל קרוביך בהוניך, ובשכלך הטוב ובדברתך.<br>ולכל ני אדם תהי מסביר פנים ותן שלום בעת לכתך,<br>ולשונאך התנדבה עת יצטרך בצדקתך וטובתך.",
|
349 |
+
"השמרה מאיש אשר אוהב אותך בכל עתים לפי דרכו,<br>כי ממך חיש יהפך ערפו עת תחקור חפצו וכל דרכו.",
|
350 |
+
"לאוהבך תזרה אהבתך, סוד אחר לעולם אל תגלה,<br>ושונאך להשלים עמך [בא] גם לטובתו פני האל תחלה.",
|
351 |
+
"אם תשלח יד בדבר / ישלם ו[לא] יאבד שכרו,<br>אם תאמר הן בדבר / לעד בלאו אל תמירו.",
|
352 |
+
"אם תמצאה חבר אשר מומיו / תוכל ספור, הדבקה אליו,<br>כי אין למומיי האנוש מספר, / תוכל לחוקרו ועמוד עליו.",
|
353 |
+
"אהבת כסיל דומה / באמת כלי חרש,<br>אם ישברוהו, לא / ישוב לקדמותו.<br>אהבת אחי מוסר / דומה כלי זהב,<br>קשה שבירתו, / נחה הכנתו.",
|
354 |
+
"כלי חרש אשר יוכה ישובר לאין מרפא וכן נלוז ויהיר,<br>ואיש משכיל אחי מוסר כזהב, בעת מוכה יהי מצהיב ומזהיר.",
|
355 |
+
"בפעם אחת ידידות אהבתך לאוהב לך אל תגלה,<br>כעץ פרי יבכר לחדשיו, תודה לו ואת חפצו תמלא.",
|
356 |
+
"השמרה מחברה רעה, אין בה חכם ותמים דעות,<br>כי בישיבת חברה רעה, תלמוד בה כל מדות רעות.",
|
357 |
+
"סובל חברת אשה רעה, זה הסובל גדול דעו,<br>כי הוא דומה לזאב יער, יחליף שערו אך לא טבעו.",
|
358 |
+
"היש נתק וצרעת כאשה מנאפת ועוזבת גבירה,<br>בלבו היא כמו מכה טריה, ויקוץ בה ולא ימשול למוכרה,<br>היש מחלה ללב וכאב לנפש כמכאבה, ומסחרתו רע כסחרה.",
|
359 |
+
"כשתשב שבה עם הנדיבים, / ותכבד<br>בעיני אל / ואדם,<br>ואם תשב בחברת / הכסילים<br>הלא ירבה קלונך / בסודם.",
|
360 |
+
"אין טוב לאדם בשכל / יפיק בכל עת זממיו,<br>אין הון ועושר אשר בם / יתכם ויעלים אשמיו,<br>אם לא גברת חכמה, / תסתיר פשעיו ומומיו,<br>אם לא שתיקה ומחסום / לפה ולחשוך נאומיו,<br>אם לא הלא טוב בחר לך / קבר וכרקב עצמיו.",
|
361 |
+
"אדם אשר בא במקום / יקל הדרו והודו,<br>איכה יהי רב באדם / אחר לרעה חשדו.",
|
362 |
+
"ארבעה מביאים לאדם / לידי אבדון ותחרות,<br>גאוה ועקשות ועצלות / ובכל חפצים מהירות",
|
363 |
+
"חברת אנוש נבל / כשן כואבת,<br>אין לה רפואה / כי אם בעקור אותה,<br>כן לא יהינסבל / ימי חברת אנוש<br>נבל, לכן מהר / וחיש לשנאתה.",
|
364 |
+
"אל תמיר את חן אשתך / ביופי אשת זולתך,<br>כי החשק מתעה שכלך / ובכל עת בא לטעותך,<br>וכבר התעה חכם ממך, / על כן שמרה חכמתך.",
|
365 |
+
"אהוב תבחר בכל מבחר, / בקש חפצו<br>עד / מרחוק,<br>חברתו שים על לבך, / מספר בתיו<br>תמצאם / חק."
|
366 |
+
],
|
367 |
+
"On the Testing of Friends, their Indulgence, and Forgiveness": [
|
368 |
+
"זה יקרא אוהב נאמן / המתנדב לקראתך,<br>עם הונו עת חסרונך, / ובנפשו יום צרתך.",
|
369 |
+
"אכן בזאת תבחן אנוש / חברתך,<br>אם תחלוק עמו / ותכעיסהו,<br>ובעת גדול כעסו / יהודה האמת,<br>שימו עלי לבך / והקריבהו.",
|
370 |
+
"אל תבטחה על איש / יהודך בעת<br>צורכו, ויש לו / ממך תוחלת,<br>אך כאשר יודה / ויפארך<br>עת תמנעה לו תת / ובל משאלת.",
|
371 |
+
"שלשה נבחנו / על יד שלשה,<br>למד אותם / ולא תשוב לכסלה,<br>אנוש עניו בעת / כעסו, וגבור<br>במלחמה, ואוהב / את שאלה.",
|
372 |
+
"בעת שתאהב דבר יכסה לך מומין אשר היו לפנים,<br>ועת תשנא לכל דבר יגלה לך מומיו ואם המה צפונים.",
|
373 |
+
"אל תחשוב עון עלי אדם / יתנצלה ממך בדברתו,<br>כן לאשר הודה מחול וסלח / פשעו וחטאתו ואשמתו.",
|
374 |
+
"אנוש אינו מאמין / בעת התנצלות,<br>וגם אינו מוחל / בשעת הודאה,<br>חשוב את אהבתו / כאלו לא היתה,<br>ואכן את רחוקו / מאד רחקה באה.",
|
375 |
+
"בעת יתנצלה אוהבך / לחובו או לקוצר יד מחול לו,<br>ודע כי המחילה מנתיבת / אנוש נדיב ומדעו ושכלו.",
|
376 |
+
"דין כל אדם יחטא לזכות / טרם יתנצל ממך,<br>גם אל תחשוב עליו רעה, / כי אם יזכה יאשימך.",
|
377 |
+
"אל יתעכב עמך חוב איש / כי עד יום התנצלותו,<br>כי האחד ברור, גם השני ספק, / יבין אותו.",
|
378 |
+
"לא תמצאה עצל כעצל מקנות / האוהבים אליו מאד נחברים,<br>יותר מאד עצל אשר קנם ואבד / אהבתם וכעת נפזרים.",
|
379 |
+
"קבל אנוש בא לך להנצל, / אם האמת אתו ואם שקר,<br>כי כאשר יכנע לפניך, / לפני בני איש אותך מוקר.",
|
380 |
+
"ממרה את פיך בגלוי / אל עין [כל] מקל יקרתך,<br>אכן מקלך בסתר / מראה כי יש לו פחדתך.",
|
381 |
+
"תמחול לפשע ואשם לנבלים, / כמו תמחול ותסלח לאצילים.",
|
382 |
+
"לאיש תן ממך מנע שאלה, / ואם הרע לך תן לו מחילה.",
|
383 |
+
"הודה עונך, ואז בקש למחול על כל זדוניך,<br>כי אם תהי כופר ולא תודה, נחשב לך כפל עוניך.",
|
384 |
+
"סלח ומחול לפשע אוהבך, ואל תתגל בריב עם אויבך.",
|
385 |
+
"אם (תהיה) תמחל לאיש תתענגה,<br>אך אם תהיה נוקם ונוטר תדאגה.",
|
386 |
+
"טרם עשות מעשה חשוב עליו / הכי עוד יש בידך לעשותו כח.<br>או אם תצוה להרוג איש אין יכולת בך לגופו אך לחזיר הרוח.",
|
387 |
+
"אדם אשר חטא (ל)כל ימיו, / ויחטא פעם חבירו לו,<br>איכה יהי כועס, ולא יזכור / כי יזכרה חטאו וכל מעלו.",
|
388 |
+
"אם את תדבר בחבריך / ברבות דבריך ומליך,<br>אל יהיה קשה בעיניך / אם דברו הם על פעליך.",
|
389 |
+
"מחול לאשר חטא והודה, / וכן תמחול וכפר נא ותסלח,<br>ושער זה בעת תמנה חרוזיו, / במספריו תהי מונה ספר ל ח."
|
390 |
+
],
|
391 |
+
"On Discernment and Manners": [
|
392 |
+
"לא יקרא אדם חכם / נזהר מדבר בו נחשל,<br>אך יקרא אדם חכם / נזהר טרם יהיה נכשל.",
|
393 |
+
"אנוש משכיל ולבו אל ימינו, אשר יכיר לבין הוות ונמנע,<br>ומתנחם במה אין בו יכולת, בכל עניין יהי שוקט ולא נע.",
|
394 |
+
"אין איש שלם באמונתו / עד תשתלם הכרתו,<br>ובעת יפתח פיו על דבר / יכיר לבא עד תכליתו.",
|
395 |
+
"היה מכיר זמניך, / ושומרה את לשונך,<br>והתעסק בענייניך, / והבט מה לפניך.",
|
396 |
+
"כתב אדם וספרתו ראיה עלי שכלו ובינתו ורוחו,<br>ומנחתו תהורה על נדיבות לבבו ו��צת נפשו שלוחו.",
|
397 |
+
"השמרה מכל טובים בנבראים, ופחד מאד מכל רעים וחטאים.",
|
398 |
+
"אמת גוף (בין) אנוש לעד / ולבו בעלי מומים,<br>שניהם בעלי מומים, / ואיכה יהיה תמים.",
|
399 |
+
"אם תהיה מושל עלי עמים, התנהגה עמם בטוב להם,<br>תבא ותגיע לאהבתם, תיקר ותכבד בעיניהם,<br>תמשוך לבבותם בלי חבל, תקנם בגופותם ונכסיהם.",
|
400 |
+
"העת תהי מושל בכבוד ובנחת תהי מושל נדיב עם,<br>יהיו כחפצך ועל פיך כל מחנם יהיה ומסעם,<br>אכן נבלים ואוילי עם, לא תמשלה בהם כי אם בהכניעם.",
|
401 |
+
"טרם אכיר מעלת כל איש, עלי להכיר מעלת גוי,<br>ולהתנהג עמם בטוב, אמנה בתיו מניין ג ו י."
|
402 |
+
],
|
403 |
+
"On Keeping a Secret": [
|
404 |
+
"אל תגלה אוזן אוהבך, על סוד תסתיר מאויבך,<br>בעת יגלה לך סודו אהובך, שכח אותו ויסור מלבבך.",
|
405 |
+
"בעת כל בני אדם לך סוסו יגיד, כחד ההגדה ותסתיר המגיד.",
|
406 |
+
"ואם סודו באגרת כתבו, והפקידו בידך אהובך,<br>קרע אותו כאלו לא ראיתו, וישכח ויסור מלבבך.",
|
407 |
+
"בעת אדם לך יגלה צפון סודו ומדברו,<br>גנוז אותו כמו מטמון, ולבך יהיה קברו.",
|
408 |
+
"אדם יגל דבר וסוד חושף,<br>איכה יהי נאמן ובטוח עלי כסף.",
|
409 |
+
"אם תחשוף סוד לאדם, ויחשפהו לשכלו,<br>אל תאשימהו, למען צר לבבך מהכילו.",
|
410 |
+
"אדם בסודו צר לבבו מהכילהו ובוער בו כאש כירים,<br>לא ישמרה מחסום לפיהו, כי לשונו רחבת ידים.",
|
411 |
+
"אם סודך לא תספר, / יהי אסירך ימי עד,<br>אם תחשפהו לאחר, / תהיה אסירו ותמעד,<br>ביום תחשוף צפון סודך לאחר ויודע כבר לבך בחנו,<br>אבל לא תחשפהו אל שנים, ויודע למי מהם תדינו.",
|
412 |
+
"סוד השנים סוד הלבבות, אך סוד שלשה סוד הרחובות.",
|
413 |
+
"איך תאשים אדם יגלה סודך, אם לבך יצר להטמינו,<br>אם לא תכסהו והוא סודך, איך איש ואין סודו להצפינו.",
|
414 |
+
"כל איש גלה סוד מאדם אל אחר מני דרך יט,<br>שמרה אל פיך במחסום, וספר התיו י ט."
|
415 |
+
],
|
416 |
+
"On Kingship": [
|
417 |
+
"אנוש מלך יהי תובעו ושונאו מאד יצר וארצו חיש תקיאו,<br>ירא האל כאשר יאות לגודלו, ובמלך דבק ושמע בקולו.",
|
418 |
+
"דעה כי דת ומלך לאחדים, שני אחים בכל משמר ומחזה, <br>ואין כח בזה לעמוד בלא זה, ולא לזה להתקיים בלא זה.",
|
419 |
+
"דורה בעיר מלך / נורא, ובה שופט<br>צדק, ובה נהר / לא יכזבו מימיו.<br>גם בה יהי נמצא / שוק, וחכם לבב,<br>רופא לכל חולי / מכיר בכל מומיו.",
|
420 |
+
"מלך ואש שוים בכל עניין, / אם תרחקה מהם תצטרכה להם,<br>אם תקרבה השמרה מהם, / פן ישרפוך חיש בגחליהם.",
|
421 |
+
"אם המלך ירב אותך, / גם עיניו אותך ישגיחו,<br>אל תפן בו, ודבריך / המעיטם, כי לא יצליחו.",
|
422 |
+
"מלך במשפט יעמיד ארץ, כי כל עבדיו באמת ינחם,<br>טוב מזמן ישבע, ואור פניו טוב מתבואות רב ומלחם.",
|
423 |
+
"הרע אשר במלכים / מפחיד אנשים ישרים,<br>הרע אשר בנסיכים / הוא המחסר נדרים,<br>יסית וידיח חבירו / הרע אשר בחברים,<br>ארץ ושבעה ובטחה / אין בה שנאת מגורים.",
|
424 |
+
"אם יעשוק אדם חברו, / הוא יעמוד<br>לזעוק אלי השר / ואל המלך,<br>אם יחמוס אותו, ודינו / הוא יעשוק<br>מלך, למי יצעק ואל מי / יזעק ואנה ילך.",
|
425 |
+
"אל תעמוד בפני / מלך בעת כעסו,<br>כי כארי יטרוף / גם היקום יחטוף,<br>סור מפני גשם / אל הר והמלט,<br>אל תעמוד בפני / נהר בעת ישטוף.",
|
426 |
+
"בחברת המלכים / עוז וכבוד<br>לאיש משכיל, / ועל ראשו כתרים,<br>אבל דומה להר / תלול ונישא,<br>מגדים בו נרדים / עם כפרים,<br>ובו נוה ורבצה לנחשים, / וכל חיות אריות עם נמרים,<br>עלייתו מאד קשה, ואמנם / עמידתו כעומד על קברים.",
|
427 |
+
"אם יהיה השר / משנא ��ך וצר,<br>אל תבטחה / אל אהבת המלך,<br>כי אהבת השר / תהפך את חמת<br>מלכו והנצל / ובטח ילך.",
|
428 |
+
"על דברת שבועת אלהים / לחולק אשקה רגלו וידו,לבל אומרה כבד פיהו / בהתבונן ספר בתיו ו י ד ו."
|
429 |
+
],
|
430 |
+
"On Stupidity, Pride, and Folly": [
|
431 |
+
"חמשה תמצאה בכסיל / ולא תמצאו בזולתו.<br>ללא דבר יהי כועס, / ולריק רוב יגיעתו,<br>ויתן כאשר יתן / ללא הגון במתתו,<br>ולא יכיר מקום מחנה / לאהבתו ושנאתו,<br>וסוד לא יחשוף ריע, / בעתו יחשוף אותו.",
|
432 |
+
"אנוש בין לא ידובר / בין כסילים<br>לעולם ואנוש / ישר ונבר,<br>כמרגלית יקרה / במחירים,<br>מחירה לא יהי / נודע במדבר.",
|
433 |
+
"שלשה הם מאד ירך עליהם לבב, משכיל ויכפיל כאבו,<br>אנוש דעת ומנהיגו משוגע, ואיש צדיק ורשע ישלטה בו.",
|
434 |
+
"וששה הדאגה בם / לעולמים מצומדת,<br>אנוש עשיר כבר ירד / ועשיר יפחד רדת,<br>ונוטר ואשר נפשו לעולמים / מחמדת,<br>ודורש מעלה אינה / ראויה לו ונכבדת.",
|
435 |
+
"אם תשקלה שנאת חכמים בפלס ואהבת הכסיל, תמצא<br>יתרון בשנאת החכמים, גם אל כל אנוש נבון מאד נרצה.",
|
436 |
+
"רועה כסיל יסכל, והולך את חכם לב כל אנוש זכרו כמור ידיח,<br>רוח בעברו על בשמים יהיה נודף, וטוב ריחו אל אף יריח,<br>אכן בעברו על נבלות יעלה באשו וצחנתו מאד תצריח.",
|
437 |
+
"שוים בשקל חד בעיני שוטה אוהב ושונא לו, וטוב וחוטא.<br>אשר נגדו בני אדם בשוה, לאולתו רפואה לא תקוה.",
|
438 |
+
"ומי הוא זה אשר קלון / בכל עת יעלה אתו,<br>אשר נכנס במקום / אין כראוי לו לאולתו,<br>ואומרים לו שבה בכאן, / והוא בוחר מקום שבתו,<br>והמאריך מאד דבר / לספר מבלי עתו.",
|
439 |
+
"כסיל עת תם תשובותיו / יהי מוחל גדפותיו.",
|
440 |
+
"אנוש לא יהיה גאה בנפשו, בכל פעם ופעם יעזרנה,<br>וישפל האנוש גאה ונשא עדי עפר, וכל איש ירמסנה.",
|
441 |
+
"אדם בבינתו נשען ובעצתו, <br>תעה ונכשל בטח בחכמתו.",
|
442 |
+
"אתמה על כל אדם משכיל איכה אין אל לבו נותן,<br>איך יתגאה אדם עבר זה פעמים מעבר שתן.",
|
443 |
+
"איש גאוה לובש / בשכלו יחזה<br>גדול בנשמתו / ורב ממנה,<br>ישמח ללא דבר / ויתגאה, ועת<br>יחשוב לעלותה / וישפילנה.",
|
444 |
+
"עם הכסיל אל תדרכה תוך גל,<br>ועת תאבה לספור מספר חרוזיה תמצא במניין ג ל."
|
445 |
+
],
|
446 |
+
"On Jealousy": [
|
447 |
+
"קנאה מאד רעה ומכה נחלה לגוף, ועצמותיו תהי שוברת,<br>שנאה תהי מעלים לעולמים, והקנאה לעולם בך תהי נכרת.",
|
448 |
+
"כל האנוש תוכל לרצות חוץ מאיש עלי עושרך מקנא בך,<br>כי לא מרוצה יהיה לבו עד יאבדה עושרך וכל טובך.",
|
449 |
+
"לא תמצאה חוטא איש קינא על איש אשר ידו יקר מצא, <br>כי הוא כנגד בוראו קוצף תמיד, ושונה באשר רצה.",
|
450 |
+
"אויל יום תקראה אותו לעזרה לשרש גזעך אמנם קראתו,<br>ולולי עצי יער אשר תחזיק יד איש בקרדום לא כרתו.",
|
451 |
+
"אין לך שנאות מאין רפואות,<br>כי אם שנאות מצד קנאות.",
|
452 |
+
"לא יאריך ימים / מקנא באשר<br>לא לו תהי תקוה / ולא תוחלת,<br>ידאג ודאגתו תמידה / על אשר<br>לא לו תהי נזק / ולא תועלת.",
|
453 |
+
"מקנא אל תהי באנוש יברך ימי חייו במאכל תענוגות,<br>למען ישבעה הוא מעדנים, ואתה תשבעה נצח דאגות.",
|
454 |
+
"שלשה האדם מקנא בם ימיו, ועינו צר בהם וירבה שטמתו, <br>באיש אומנותו ואיש ממשפחתו ואיש בשכונתו בגודל יקרתו.",
|
455 |
+
"אם לא תהי קנאי / תרום ותשא הוד,<br>תגל ותצליח, / בתיו כמניין ה ו ד."
|
456 |
+
],
|
457 |
+
"On Hypocrisy, Slander, and Evil Neighbors": [
|
458 |
+
"אשר יתקשטה / מאין נכונה,<br>אמת יתגל / בעדי הבחינה.<br>ומתקשט באין טבע / בעל כרחו יגלהו,<br>וצובע שער ראשו, / חלישותו תעידהו.",
|
459 |
+
"חבר ולבו רע דומה לקדחת, יתפשטה בגו לחלוש בריאותו,<br>כי הוא יחפש על מומי חבירו, גם יעלים ויסתור את טובו וצדקתו.",
|
460 |
+
"בעת תשמעה אדם ידבר באוהביך דבר מום וכל דופי, והוא לא ידבר בו,<br>אהוביך שמור, ושנא בנרגן אשר דרכו לדבר באישים, כי שנאות ושוא חרבו.",
|
461 |
+
"אם תחזה נאמן נראה בעיניך מגיד דבר דופי אל תאמן עדיו,<br>כי אם יהי נאמן, לא יהי מגיד דופי ושמע שוא לעד לבלעדיו.",
|
462 |
+
"אל תאמן כל מדברות אדם, כי אין אמת כל מה בפה דובר,<br>איש יאמין רכיל ונרגן לא ישאיר לנפש אח ולא חבר.",
|
463 |
+
"אל תחשוף סתרי חבריך, פן יחשוף האל סתריך.",
|
464 |
+
"היה ענו שפל רוח ודכא לעולם, ועזוב חימה וחרף,<br>ואל תגד דבר חירוף לאדם, ודע כי המספר הוא מחרף.",
|
465 |
+
"שכן אשר לבו לרעה בך, סור משכונתו ורחקנה,<br>אם יחזה טובה יכסנה, אם יחזה רעה יגלינה.",
|
466 |
+
"אנוש חמס בכל עת ישנאה טוב ויבחר רע ומדיינים ומרי,<br>כמעשה הזבוב נגע מחפש, ומקום יעזוב שלם ובריא.",
|
467 |
+
"אנוש סובל / בהזיק לו שכנו,<br>יהי נוחל / כבוד ביתו והונו,<br>אנוש רוצה להנקם / נקמה על משנאהו,<br>לנפשו מעלה יוסיף / ואז עקב ינורהו.",
|
468 |
+
"אדם משנא חבירו / בפה ובלב יחטא,<br>יניר ויחרוש ויזרע / שנאה, ויקצור חרטה.",
|
469 |
+
"היה נשמר, ואדם אל / יהי נקלה בעיניך,<br>ויש אנוש זבוב קטן / יהי מחנק גרוניך.",
|
470 |
+
"מרחיק עצמו משכן רע, אז צור ישעו מיד יחז,<br>לא יירא מלשון הרע, מספר בתיו תמצאם ח ז."
|
471 |
+
],
|
472 |
+
"On Visiting Friends and the Sick, and on Nuisances in Visiting": [
|
473 |
+
"איש מניח בקור אוהב דבק אליו וחומס נפשו,<br>אך איש בקר אדם כבד ימצא קלון שיבאישו.",
|
474 |
+
"בקר לעתים רחוקות / תוסיף בלבות אהבות,<br>אך אם לעתים קרובות, / תוסיף שנאות ואיבות.",
|
475 |
+
"מיל תטרחה עת תבקר / אנשי חלאים ואונים,<br>וטרח שנים להכניס / שלום ולשבית מדנים.",
|
476 |
+
"חדל מבקרה כל / עת חברים,<br>והוקר רגלך / ממשכניהם,<br>ראה מטר / בהעצר וגשם,<br>בני אדם בעוד / יכלון עליהם.",
|
477 |
+
"כבד לבקר בא / פני חולה,<br>ויאריך עמו / את ישיבתו,<br>ויענה לו, אם לך / עסק, מהר<br>להשלימו / ולעשותו,<br>אך אם אני חייב לך / מחוב, אמור<br>כמה אני חייב, / (שאל) וקח אותו.",
|
478 |
+
"קחה מוסר לך ייטיב וינעם, ואיש כבד חדל מבקרהו,<br>למען תהיה עליו למשא בבקורך מאד ממחלהו.",
|
479 |
+
"אמרו לחולה מה חולייך, ענם זדון נפשי וחטאתי,<br>ויאמרו לו, תאות לבך מה היא, השיבם רק היא סליחתי.<br>אמרו הנלך נקראה רופא, ויענם הוא החלה אותי,<br>השיבוהו נאכילך, ענם כל מזון הוא מחלתי.",
|
480 |
+
"דחה כד בחברתך, / במיעוט האזנתך.",
|
481 |
+
"אכילה עם אהוביך / כנופת צוף ומרקחת,<br>אכילה עם משנאיך / כספחת וקדחת.",
|
482 |
+
"בעת תראה בסוד / יושבים שנים מבני אדם,<br>רחק מהם, ואל תבחר / להכנס בתוך סודם.",
|
483 |
+
"המאריך אומרו ושיחתו, / קצים בני אדם בחברותו.",
|
484 |
+
"מלך היה שונא כבד, ויצו לכתוב על טבעתו,<br>הכבדת קום, ויהי לו הטבעת עד לכתו.",
|
485 |
+
"הלא כתוב בספר הרפואות באגרת שמינית גם תשיעית,<br>אשר מושב אנוש כבד בחברה, ישיבתו כקדחת רביעית.",
|
486 |
+
"אנוש כבד יבקרך / בפעם ובאחרת,<br>ולו לשון ברוב דבר / ושונה ומדברת.<br>תשו אזנך כחרשת / ועינך שים כעורת,<br>ורגליך כגדמת, / ופיך שים כסוררת.",
|
487 |
+
"בקר אוהב גם איש חולה, וחדל לך מלבקר הכבד,<br>אם תתבונן בחרוזיהם, תמצאם מניין ה כ ב ד."
|
488 |
+
],
|
489 |
+
"Last Chapter of the Book; Collection of Maxims": [
|
490 |
+
"אל תהיה בוכה / פני שוחק ושר,<br>כי לך יהיה לועג / וגם יבזך.<br>ולאיש בלי יגון / יגונך אל תגל,<br>כי לא לך מביט / ולא יחזך.",
|
491 |
+
"עצה שאל מכל / זקן וכל נער,<br>יש עת אשר תמצא / עצה בלב נער.",
|
492 |
+
"מקום גרו אבותיך היה גר, ושימה את מלונך בנינו,<br>ותן מקום עלי יושביו לעולם, וכן נמצא כבוד העוף בקנו.",
|
493 |
+
"לעד לאשה אל תהי גולה סוד פן תביאך לבזיון,<br>את נפשך שמרה, וסם המות אל תהי שותה לנסיון.",
|
494 |
+
"אשר יפקיד נכסים / על ידי נער וגם אשה,<br>בראשיתו תהי בושה, ואחריתו לבקשה.",
|
495 |
+
"ומוכיח לאיש אינו מקבל והדובר על לבות סתומים,<br>כמו אדם ישורר שיר למתים, ומתפלל וצועק לצלמים.",
|
496 |
+
"לאיש משכיל מעט הוכח / ויועיל, ויבין בדברים עד כלותם,<br>ויקבעם למשפט לא / רחקה, ויבין את קצתם מקצתם.",
|
497 |
+
"האיש אשר ירבה שחוק פיהו שוטה, ואין רפאות לסכלתו,<br>העת אשר שניו יגלה, את הודו יהי ממעיט ופסדתו.",
|
498 |
+
"הארך המחשבתך ואז יהיו כל מפעלותיך במכלולים,<br>כי מעדני גן בהתאחר יהיו מתוקים גם מבושלים.",
|
499 |
+
"איש בין לנצח ברשע אל תשו כח ואמץ בו והעז מצח,<br>כי המנצח ברשתו יפול, גם המנוצח הוא אמת נוצח.",
|
500 |
+
"אנוש סכל יקדם עת ידבר לשונו את פני שכלו לסכלו,<br>ואיש משכיל בהתאחר לעולם לשונו אחרי דעו ושכלו.",
|
501 |
+
"שחוק לכסיל עשות זימה ועל כן תבונתו תהי אחר לשונו,<br>והמשכיל יאחר את דבריו, ולא יחל בדבר עד יבינו.",
|
502 |
+
"אשר יבטיחך יום יום במתן, בתוחלת מדכא לב ומחלה,<br>כענן מבלי גשם ומטר יכסה עין אדמה באפילה.",
|
503 |
+
"בגרות אם תהי נפשך וריקם תפחד, שוב קחה מוסר ותערים,<br>והמעיטה לך אכול ושתה, מעט בשר הלא די לכשרים,<br>ואל תרבה נשים, וכל עת שמור פן תתנה חילך לזרים,<br>וכל דבר תאוה נפשך בו, אמר עליו מאד דמיו יקרים,<br>הלא טוב לעזוב עושר לאויבים לרוב הון משאל מן העשירים.",
|
504 |
+
"עת הצלחת איש תשוב לו אבן חוצות שן ובדולח,<br>ובעת תשלח על מצליח תוך ידו עץ יבש שב לח,<br>האמן גם על נטע נטע, אם בן יומו פארות ישלח.",
|
505 |
+
"אם תשמע מוסר תזריח, תנוח נפש חן חן לה,<br>בצרור החיים מושבה, מניין בנין בתיו תמצאם ל ה.",
|
506 |
+
"",
|
507 |
+
"סליק כולו בע\"ה.<br>ברוך נותן ליעף כח ול\"א ע\"י."
|
508 |
+
]
|
509 |
+
},
|
510 |
+
"schema": {
|
511 |
+
"heTitle": "שקל הקדש",
|
512 |
+
"enTitle": "Shekel HaKodesh",
|
513 |
+
"key": "Shekel HaKodesh",
|
514 |
+
"nodes": [
|
515 |
+
{
|
516 |
+
"heTitle": "פתיחה",
|
517 |
+
"enTitle": "Prelude"
|
518 |
+
},
|
519 |
+
{
|
520 |
+
"heTitle": "שער החכמה",
|
521 |
+
"enTitle": "On Wisdom"
|
522 |
+
},
|
523 |
+
{
|
524 |
+
"heTitle": "שער הענוה",
|
525 |
+
"enTitle": "On Humility"
|
526 |
+
},
|
527 |
+
{
|
528 |
+
"heTitle": "שער הפרישות",
|
529 |
+
"enTitle": "On Abstinence"
|
530 |
+
},
|
531 |
+
{
|
532 |
+
"heTitle": "שער הצניעות והבשת",
|
533 |
+
"enTitle": "On Modesty and Shame"
|
534 |
+
},
|
535 |
+
{
|
536 |
+
"heTitle": "שער הרחקת התאווה",
|
537 |
+
"enTitle": "On Self Denial"
|
538 |
+
},
|
539 |
+
{
|
540 |
+
"heTitle": "שער הביטחון וייאוש התקווה באדם",
|
541 |
+
"enTitle": "On Man's Confidence and Despair"
|
542 |
+
},
|
543 |
+
{
|
544 |
+
"heTitle": "שער המתון והסבל",
|
545 |
+
"enTitle": "On Deliberation and Endurance"
|
546 |
+
},
|
547 |
+
{
|
548 |
+
"heTitle": "שער הספוק",
|
549 |
+
"enTitle": "On Sufficiency"
|
550 |
+
},
|
551 |
+
{
|
552 |
+
"heTitle": "שער החסד והצדק",
|
553 |
+
"enTitle": "On Kindness and Charity"
|
554 |
+
},
|
555 |
+
{
|
556 |
+
"heTitle": "שער הרש והשאלה",
|
557 |
+
"enTitle": "On Poverty and Asking Help"
|
558 |
+
},
|
559 |
+
{
|
560 |
+
"heTitle": "שער השתיקה ועת דבר נכוחה",
|
561 |
+
"enTitle": "On Silence and Speaking Opportunely"
|
562 |
+
},
|
563 |
+
{
|
564 |
+
"heTitle": "שער האמת",
|
565 |
+
"enTitle": "On Truth"
|
566 |
+
},
|
567 |
+
{
|
568 |
+
"heTitle": "שער החברים והחברה",
|
569 |
+
"enTitle": "On Companionship and Association"
|
570 |
+
},
|
571 |
+
{
|
572 |
+
"heTitle": "שער בחינת האוהבים והתנצלותם ומחילתם",
|
573 |
+
"enTitle": "On the Testing of Friends, their Indulgence, and Forgiveness"
|
574 |
+
},
|
575 |
+
{
|
576 |
+
"heTitle": "שער ההכרה וההנהגה",
|
577 |
+
"enTitle": "On Discernment and Manners"
|
578 |
+
},
|
579 |
+
{
|
580 |
+
"heTitle": "שער בהסתר הסוד",
|
581 |
+
"enTitle": "On Keeping a Secret"
|
582 |
+
},
|
583 |
+
{
|
584 |
+
"heTitle": "שער המלך",
|
585 |
+
"enTitle": "On Kingship"
|
586 |
+
},
|
587 |
+
{
|
588 |
+
"heTitle": "שער הכסילות והגאווה והאיוולת",
|
589 |
+
"enTitle": "On Stupidity, Pride, and Folly"
|
590 |
+
},
|
591 |
+
{
|
592 |
+
"heTitle": "שער הקנאה",
|
593 |
+
"enTitle": "On Jealousy"
|
594 |
+
},
|
595 |
+
{
|
596 |
+
"heTitle": "שער החנף ולשון הרע ושכן רע",
|
597 |
+
"enTitle": "On Hypocrisy, Slander, and Evil Neighbors"
|
598 |
+
},
|
599 |
+
{
|
600 |
+
"heTitle": "שער בקור האוהבים והחולים והכבדים בביקור",
|
601 |
+
"enTitle": "On Visiting Friends and the Sick, and on Nuisances in Visiting"
|
602 |
+
},
|
603 |
+
{
|
604 |
+
"heTitle": "שער אחרון מהספר והוא חבור המוסרים",
|
605 |
+
"enTitle": "Last Chapter of the Book; Collection of Maxims"
|
606 |
+
}
|
607 |
+
]
|
608 |
+
}
|
609 |
+
}
|
json/Musar/Rishonim/Shekel HaKodesh/Hebrew/merged.json
ADDED
@@ -0,0 +1,605 @@
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
1 |
+
{
|
2 |
+
"title": "Shekel HaKodesh",
|
3 |
+
"language": "he",
|
4 |
+
"versionTitle": "merged",
|
5 |
+
"versionSource": "https://www.sefaria.org/Shekel_HaKodesh",
|
6 |
+
"text": {
|
7 |
+
"Prelude": [
|
8 |
+
"תנה אל לב משכיל / בכל עת ובכל יום,<br>ובחול המועד / ושבת וחדש,<br>וכל מדות טובות / חמודות מזהב<br>ומפז תמצאם / בשקל הקדש.",
|
9 |
+
"זה ספר להבין משל ומליצה, דעת ומועצה, דברי חכמים וחידותם, מוסרי חכמים נבונים וסודותם,",
|
10 |
+
"אני יוסף בר׳ יצחק המכונה קמחי שקלתיהו בשקל לשון הקדש בחרוזים, מצאתים בתחלה מפורדים, מהם בלשון ערבי ומהם בעברי, ושקלתים כדי שיהא נקל בהבנתו ובגרסתו,",
|
11 |
+
"על כן קראתי אותו <b>שקל הקדש</b>, וחברתי המשלים והמוסרים הדומים זה לזה בשער הראוי להם, והם שנים ועשרים שערים כחשבון האותיות של התורה, ומניתי חרוזי כל שער ושער באחרית בשני חרוזים במלים דומים, אחד תופש עניין ורעו חשבון, להודיע לכל חכם ונבון,",
|
12 |
+
"ישמע חכם ויוסיף לקח ומענה, ונבון תחבולות יקנה.",
|
13 |
+
"ואומר נפש חיותה עד בלי שמים, מהררי שכל קחי רחיים.<br>בם (א)טחני קמח מזימה ועשי עוגות והכין בעדי כירים,<br>טבחי טבחייך, וייניך תמסכי, זכרו כמור ישא לכל אפיים",
|
14 |
+
"(ו)שירים ראו לא יערוך אותם חלי (ו)כתם יקרים מזהב פרוים,<br>(ו)טורים משובצים בשש בינה ובוץ (ו)הם תאוה ללב ולעינים,<br>(ו)לבת בנו קמחי שקלתים בשקל (ו)מחשב כי לא בכף מאזנים,",
|
15 |
+
"ורשפי יקוד מוסר כלפיד יבערו, ובלב לקחם לא במלקחים,<br>אם נכתבו שירים על לוח לב אנוש, (ו)אלה תנו אותם בלוחותים.\n"
|
16 |
+
],
|
17 |
+
"On Wisdom": [
|
18 |
+
"חכמה תחיה את בעליה / לשלם גמול אל ועבודתו,<br>בה יהיה קונה ימי חייו / שם טוב וכבוד אחרי מותו.",
|
19 |
+
"מטר שחק יחיה הזרעים / בעת ירד ואם ירבה ימיתם,<br>והחכמה תחיה לב חכמים, / ואם תרבה לחיי עד תשיתם.",
|
20 |
+
"אל תדאגה אם עשרך אבד, אם שכלך נשאר והודך,<br>כי איך תהי דואג עלי תער חרב והחרב בידך.",
|
21 |
+
"מי הוא אשר נאה / למלוך עלי תבל,<br>או על אוני שיט / מלח ורב חובל,<br>חכם בכל עניין / מבין בכל פשר,<br>אם לא אנוש ידרוש / חכמה מאד סובל.",
|
22 |
+
"למה יהי ירא אשר אוסף חכמה, וידו באמת מחזיק,<br>מדוב ומאריה ומשחל או מחמת תנין וכל מזיק.<br>התיאשה אם שכלך אבד כי זאת אבדה לא תהי מוצא,<br>על כן שמור את שכלך לעד, כי לא יהי שב אם יהי יוצא.",
|
23 |
+
"כל איש חננו אל מאד דיעה, אל ידאגה על הון ועל קניין<br>הן אחרית חכמה לאיש שלום, גם אחרית הון מר ורע עניין.<br>הקור בינה דרוש חכמה, והתייאש בתכליתה, וחפש את צפוניה וגנזכה ומשכיתה.",
|
24 |
+
"אמת, יראה בלא חכמה / כמו בעל בלא אשה,<br>עם חכמה בלי יראה / כאשה מבלי בעל.<br>ושכל מבלי חכמה / כקשת מבלי יתר,<br>וכל אדם שניהם בו / בכל עת מעלה יעל.",
|
25 |
+
"אין איש לגודל גוף ידובר, כי להוד חכמה והשכל והתושיה,<br>ואינו חסר לחם מחוסר, כי חסר חכמה מאד חסר ואין לו מחיה.",
|
26 |
+
"ראה חכמה ברוב עוני ודלות, וחכם יש ברוב עושר וכח,<br>כשדה יעשה חטה, ושדה בצדו יעשה קמוש וחוח.",
|
27 |
+
"אם תאהב חכמה בחר יושר המעשה ושנא מרי,<br>התבוננה כי נמשלה חכמה אילן והמעשה פרי.<br>חכמת אדם עם המעשה יום המות יוליכנה,<br>אכן חכמה מאין מעשה לבני עולם יניחנה.",
|
28 |
+
"בחר מושב חכמים כי לשכלך יהודוך וירבו בך שבחות<br>וירוך בעת תסכל, ובכל עת תהי שוגה יבינוך נכוחות.",
|
29 |
+
"תאומים נולדו חכמה ומעשה, וכל אחד יהי הודו חבירו,<br>ומעשה מבלי בין איך יהי זך, ומאין מעשה בין מה שכרו.",
|
30 |
+
"טוב לי לעזוב חכמה בעבור סכלות כי לא אדענה, <br>משאניחנ�� ואני חכם בעבור אמאסנה.",
|
31 |
+
"אמרו לחכם מבני דורו, / מה זה אשר חכמתך על כל,<br>ענם בהוציאי בשמן נר, / שלא להוציא ביין אשכל.<br>אמת גוף בלא חכמה / כמאין יסוד בית,<br>בשדה אשר יצמח / מקום מענית שית.",
|
32 |
+
"התמצא מעלת רמה כמעלת אנוש מכיר במדת מעלתו,<br>מפיהו ידבר רק בפיהו לכל אדם כמשפטו ודתו.",
|
33 |
+
"אנוש חכם בעוד חכמה יבקש, ושואל בין בכל מושב ומשמר,<br>ואין בער כמותו כאשר הוא מחשב כי כבר השלים וגמר.",
|
34 |
+
"קנה חכמה ואל תאמר אשר די לך אם מעלתך בה מכלכל<br>ודע כי הון בלי חכמה יבלע עדי תמו ומשאר חסר כל.<br>אשר ייגע דרוש חכמה ונכנע לבקש פני מבין וידרוש,<br>לרגלה יעלה מעלה למחר, ואם היה לזנב יהיה ראש.",
|
35 |
+
"אם המלכים שופטי ארץ, הן החכמים ישפטו אותם,<br>ורצון מביני עם בבינתם, ורצון כסילי עם בסכלותם.",
|
36 |
+
"עורון לבב הוא עורון, על כן להקשיב הט אזנים,<br>כי איש לבו [יהי] סתום, לא יועיל פקוח העינים.",
|
37 |
+
"וכמה מבני אדם יבהלך במראיתו,<br>ואמנם כאשר דבר לאלם תחשב אותו.",
|
38 |
+
"אנוש קומה מאד ארוך ובעל זרוע וחנית וסגור וירק,<br>היש מועיל ודעת אין בקרבו ומשכל ומחכמה מאד ריק.",
|
39 |
+
"דבר וטובו לעין, חכם אנוש ידבקה בו.<br>דבר ונזקו לעין, יתרחקה מסביבו.<br>דבר וטובו מסופק, ישלך עלי אל יהבו.",
|
40 |
+
"אנוש חבר לחכמתו [ענוה], בכל המעלות רק היא גדולה,<br>וכן יקר ונכבד המחבר בכל עת ליכולת המחילה.",
|
41 |
+
"איש יעסוק תמיד ויתאמץ ללמוד נתיב חכמה ויאמן,<br>לא נתכנו להיות שני לו, תואר מאד עבה וגוף שמן.",
|
42 |
+
"בחר בארבעה, בחר לך בן משכיל, ומדבר אחד חמשי השמר,<br>היה חכם, אם לא היה לומד או מאזין או אוהב דת ואל תרבה ממר.",
|
43 |
+
"אל תהי בישן, דרוש חכמה אם תדרשה מפי חכמיה,<br>בוש אל תהי לא אדעה לאמר אם לא תהי מבין סתומיה.<br>אם לא תהי בוש תהיה מחר נחשב ונכבד בין יקומיה.",
|
44 |
+
"אל תעלוז אם כבדוך עם על הון וממשלה בידך,<br>כי כל כבודם יהפוך עורף עת יהפוך עורף כבודך.<br>אך יערב לך אם תהי נכבד על הוד אשר ינוד בנודיך.",
|
45 |
+
"לשואל מי גדולי עם בתבל, חכמים או עשירים, תענהו<br>אשר הוליך בידו כל יקרו, ודרך ים ומדבר יסעדהו.",
|
46 |
+
"ואומר לך נוני עם בפתחי עשירי עם מצאתימו קרא לו,<br>לסכלות העשירים החכם לב, וחוסר מעלת דעתם לשכלו.",
|
47 |
+
"חדש מדבר שוא ושפתי חלקות, ואל תתחרה עם פתלתול ועקש, <br>ומה טוב באנוש יחליק את לשונו, בבואו תבונה וחכמה לבקש.",
|
48 |
+
"חמשה ספרום מתי בין ודעת, אשר הם תחלת תבונה וחכמה,<br>שתיקה ושמע וזכרון ומעשה ולמוד הכי הם כמגדל וחומה.",
|
49 |
+
"שלשה נפלאו, אין איש מקורא חכם לב עד ישתלמו בו,<br>בלי לבזות אנוש תחתיו בחכמה בעודו ידרשה עם טוב לבבו,<br>ולא יהיה מקנה לאשר רב יקר ביתו ורוב אוצר זהבו,<br>ולא ישאל מחיר חכמה ודיעה לכל דורש אשר לבו נדבו.",
|
50 |
+
"שאלת השוטים שאל על החכמה,<br>ושמרה כשמיר שבו וגם אחלמה.",
|
51 |
+
"עוטה כסות בשת בעת חכמה יבקש יעטה מחר מעיל אולת,<br>לכן קרע אותו ועמדה על מקום פתחי נבוני עם כדל על דלת.",
|
52 |
+
"אבדת מאמין חכמה ביד כל איש יבקשנה,<br>ואפלו ביד כופרים אבידתו ישיבנה.",
|
53 |
+
"לדרוש תבונה ותפוש חכמה, כל עיר וכל מקום היה סוחר,<br>כי אם תהי קטן בעם אחד תהיה מאד יקר בעם אחר.",
|
54 |
+
"למד תבונתך ללא ידע, ולמד אשר תסכל ולא תדע,<br>אם תעשה זאת תהיה זוכר דעתך ותוסיף בין וכל מדע.",
|
55 |
+
"חכמה כפתוח עלי אבן על לב נערים דורשי בינה,<br>אך היא כפתוח עלי החול אם ילמדו אותה בעת זק��ה.",
|
56 |
+
"אל תחמסו חכמה בתת אותה ביד אישים אוילי עם לבל תחטאו,<br>אכן תנו אותה ביד האוהבים דרכה ואז חיים וחן תמצאו.",
|
57 |
+
"רש לא יגנה איש חכם לב, גם תאוה לא תעבירהו,<br>שכלו כמו כתר על ראשו, והוא על נתיב יושר יניחהו,<br>הזהרה לשמור אשר צויתה בו וייגע את בשרך,<br>וכפעלו אל תגמלה רשע פן יאבדה מאל שכרך.",
|
58 |
+
"השמרה אל תאשים בער השיב על דברתך,<br>כי תדע סכלו ואולתו, לבין צפון חכמתך,<br>לו יהיה משכיל ומתבונן, אז יחשק אמרתך.",
|
59 |
+
"אמת חכמה אשר בה לא ידובר<br>כמטמון בעפר ארץ יקובר.",
|
60 |
+
"חכמה בלי מעשה בפה ישיבתה,<br>אכן במעשה היא בלב מכונתה.",
|
61 |
+
"אנוש עובר עלי מצות וחקים והוא חכם ורזים לו גלויים,<br>כמו רופא אשר נפל למשכב ואוכל מאכלים לא ראויים.",
|
62 |
+
"אנוש חכם אשר יועיל אחרים בחכמתו ולא יועיל לנפשו,<br>כמו מעיין מרוה הצמאים והוא יחמור בטיט יון ורפשו.",
|
63 |
+
"כל איש בארבעה חלקים נמצאו, תן לבך בהם ותשכילנו,<br>ידע וידע כי ידעו באמת, זהו חכם לבב למוד ממנו,<br>ידע והוא לא ידעה אם ידעה, דבר על לבו והזכירנו,<br>לא ידעה וירא אשר לא ידעה, חום וחמול עליו והודיענו,<br>לא ידעה ויחשוב כי ידעה פתי, שנא אותו והרחיקנו.",
|
64 |
+
"אל תענה אדע ואתבונן בבין אשר אין בו לך מדע,<br>המשרה מפח ומרשת, פן יחשדוך באשר תדע.",
|
65 |
+
"עת יחטא איש כסיל את חטאו ישא על מבישו, <br>אכן אנוש בין ודיעה ישיב אשמו בראשו.",
|
66 |
+
"עונה ומתחכם באין חכמה ובין דומה באיולתו חמור ריחים,<br>כל יום ויום סובב ולא זז מסבי[ב]תיו כאילו הוא נכה רגלים.",
|
67 |
+
"הלא ירך לבבכם על מתי בין אשר נפלו ברשת הפתאים,<br>ועל נכבד אשר נקלה, ועשיר אשר נורש וגם ירד פלאים.",
|
68 |
+
"אנוש חכם אשר יוכח בני איש ואינם מעשי ידיו נכונים,<br>הלא כל תוכחותיו על לבבות כמו גשם ברדתו על אבנים.",
|
69 |
+
"שמור ארבע ואל תתכבד בם ולו היו לך מאה עבדים,<br>כבוד האורחים וכבוד חכמים וכבוד יולדיך החמודים,<br>ועיין ענייני מרכבתך את ולו היו לך רוכבים צמדים.",
|
70 |
+
"הלך בחברת החכמי' יהיה נכבד ויקרא גבור ישוע,<br>כן יהיה נבזה בהתחבר אלי פתי ורועה הכסיל ירוע,<br>ראה שכל כמו מלך בכסאו והיופי מקורא שר צבאו,<br>יפי יוסף בתוך מאסר כלאו, ושכלו את פני מלך הביאו.",
|
71 |
+
"השמר מפתי ירא שדי, וכסיל האל עובד,<br>גם מחכם לא ירא חטא, כי תקותם נצח תאבד.",
|
72 |
+
"אמרו לחכם מבני דורו, מי הוא אדון עולם בראנו,<br>ענם, וחלילה חקור אותו, כי נחלש גם חטא מצאנו.",
|
73 |
+
"באילנא מדע ועובד / טב אינביה,<br>דדין ביה כולא ביה / דלא דין ביה מה ביה.",
|
74 |
+
"שפר נכסי מדע זבן לך לזביני,<br>דקניא מה חסר, דחסר מה קני.",
|
75 |
+
"פרקך עלי לבך תחקנו, ושנה ושלש עד תביננו,<br>להג מאד הרבה יהי מרחיק בינות, והשכל יכסנו,<br>הנר כתיקונו יהי דולק, אכן ברוב שמן תכבינו.",
|
76 |
+
"חכמה לחלק לך בחר להיות עלי ראשך לנס,<br>מספר חרוזיה מנה, יעלו לך במספר ל נ ס."
|
77 |
+
],
|
78 |
+
"On Humility": [
|
79 |
+
"קרן למשכיל ענות רוחו, / אכן לכסיל עזות מצחו.",
|
80 |
+
"אם תשמעה דובר חרפות בך אל תתנה לו לב ואל תבט,<br>פן תשמעה חירוף מאד קשה מהם ותכשל ותלבט.",
|
81 |
+
"אל תשב על חרוף נבל, כי כל חרוף טוב ממנו,<br>ושתיקה ממנו מענה, כי בשתיקה תשכחנו.",
|
82 |
+
"שלשה תהיה בוחר לנפשך, ובם תמצא רצון יוצר יצורות,<br>ענוה להכוף בה כל כסילות, וגם יראה למעט העברות,<br>וגם דעת מאד כח לפייס בני אדם במיטב מאמרות.",
|
83 |
+
"היה אלם מדבר בין אנשים וחרש מאזין את מדבריהם,<br>ועור יש לך רואות, ותהיה מאד יקר ושר מושל עליהם.",
|
84 |
+
"אינו בעל מדה טובה / נמנע מהזיק לשכניו,<br>אך הסובל את נזקיהם / ובכל עניין מסביר פניו.",
|
85 |
+
"גדף אנוש סכל לאיש חכם, / ויחרה מאד לתלמידו,<br>וישאלה עת החרה אפו / ברשות להרע לו להאבידו,<br>ויענהו, אין אנוש חכם / מרשה לרעת איש והפסדו.",
|
86 |
+
"איש רב שכלו עם ענותו אז כל רואיו יאמרו אשריו<br>כי בשתיהן ימעט חומסיו גם כן ירבה מקהל עוזריו.",
|
87 |
+
"ואמר החכם אנשא נשמתי, אשר אין שום עון בשקל ענותי.",
|
88 |
+
"חרטה אחרית כל ריב ומדון, ואחרית כל ענוה עוז וקניין.",
|
89 |
+
"מי לא יהי מושל בנשמתו, איכה יהיה מושל בזולתו.",
|
90 |
+
"אויב בחרף מדברי שבח, לאהבה הנח ליום מחר,<br>ודבר חרפות כן ליום שכח, אוהב ביום איבה לך תסחר.",
|
91 |
+
"הכן שפל ברך כפוף קומה השמרה אל תהי עצל,<br>הכף לאבן יזרקו מיד, אז תחטיאנה ותנצל.",
|
92 |
+
"סובל צער יצערנו, דוחה צער רב ממנו.",
|
93 |
+
"כנמר חרופין אל תקום, הניח לשלום מקום.",
|
94 |
+
"שררה אל תהי שואל בעירך, ואל תבזה לעלמים צעירך.",
|
95 |
+
"אנוש אם יהודך בדברי שקרים, טרח עד היות כל דבריו ישרים.<br>אל תבטחה אל איש ידבר בך טובות אשר לא תעשה אותם.<br>אז אם יהודך בני אדם הוד אין בך, סור מישיבתם.",
|
96 |
+
"היה דכא שפל רוח ואם גדל כבודיך,<br>ואל תדאג עלי ממון אשר לא בא בידך.",
|
97 |
+
"אנוש עינו רואה לכל אדם יתרון עלי נפשו על כן יתכן עותו.<br>בעת יראה עשיר בממון ממנה, יחשב כי הוא רב ורבה צדקתו,<br>ואם יראה עני, יחשב כי הוא דך ושפל, ולעוניו ימעט עוותו,<br>ואם יראה זקן שבע ימים, יאמר באמנם עבד אל באורך חיותו,<br>ואם יראה צעיר לימים, יחשב כי פשעיו הם קלים וקלה אשמתו,<br>ואם יראה מוסיף בחכמתו, עליו יחשב כי הוא זך וחף לתבונתו,<br>ואם יראה פתי, יחשב כי נדון יהי על חטאתו בשקל שגגתו.",
|
98 |
+
"לדרך הענוה אטה / ובה יתבוננה לבי,<br>בשער זה חרוזיה / ומספרם ספר ל ב י."
|
99 |
+
],
|
100 |
+
"On Abstinence": [
|
101 |
+
"אמר אין האנוש מכעיס אלהיו כי אם בחשק עולם ומה שבו,<br>אם תזבחה אותו תהי קרב לכבוד אלהיך ואל טובו.",
|
102 |
+
"מה הוא אשר אדם דורש בעולמו כי אם כבוד עושר ומנוחה.<br>כי כל מאהב עולמו מאד נפרד מהם וידבק אל יגון ואנחה.",
|
103 |
+
"לא יפחד אדם עלי עושר הלך לפניו וצידתו,<br>שיגזלו אותו בני אדם אם יגזל עושרו והון ביתו,<br>עזוב מה אינך צריך / והצורך קחה בלבד,<br>יאספך כבוד האל / וזבד טוב לך יזבד.",
|
104 |
+
"ביום טובה ראה רעה / ויום רעה לאל קוה,<br>ויציל אותך מצוק / וממכאוב וממדוה.",
|
105 |
+
"הבט ביתרון רש עלי עושר, השכיל והכלם והתבושש,<br>כי אין אנוש ממרה דבר האל כי אם להעשיר ולא להתרושש.",
|
106 |
+
"אמור אל איש הרבה מזוניו, היש לו די להוציאו לשניו.",
|
107 |
+
"אל כל אדם קנה הונים, אמר(ו) לו אם קנה שנים.",
|
108 |
+
"בארבעה יגונות / ידבק אדם בעולמו,<br>בריש אין בו להעשיר / און ולא כחל הצמיתו,<br>וטרדה אין פנאי עמה / והטרדה תהי עמו,<br>וחמודו לאין תכלית / ואין יוכל להשלימו,<br>ובדאגה ואין סוף לה / בתכליתו עד תומו.",
|
109 |
+
"אנוש בין יקרה נפשו בעיניו, מאד יקטן יקר עולם בפניו.",
|
110 |
+
"פרי אילן אנוש דומה בעולם, באבו הוא ומוצאיו ילקטוהו,<br>והנה כאשר יהיה מבושל, לתאוה הוא ורואיו יאכלהו,<br>ואם לא ילקטו אותו בני איש, יהי נופל וחיות ירמסוהו.",
|
111 |
+
"בימי נעורים ירא יום מיתה וסור מחטאים,<br>כי על גמלים זקנים עורות ככרים נשואים,<br>ברעות כבשים ואלים הרבה ימותון טלאים,<br>תיבות נערים לקבר שבים מביאים ��נושאים.",
|
112 |
+
"בני אלים יבקשו יום תמותת בני אדם ומה הוליד לפניו,<br>ויושבי האדמה ישאלו איש לרעהו ומה הנחיל לבניו.",
|
113 |
+
"הלא אדם בעולמו / במקרהו ומולדתיו,<br>כמו אדם סבבוהו / נחשים כל סביבותיו,<br>במוצאיו ומובאיו / משנאים כל נתיבותיו,<br>ופחדתו מאד מאל / ומאלה מגורותיו.",
|
114 |
+
"מי שימותת את / נפשו והוא חפצו<br>תמיד באחריתו / לעד יחיינה<br>אך אם יחיינה / על תאות עולם<br>ידע ויתבונן / כי אז ימיתנה.",
|
115 |
+
"בכה ודאג / לאנשי התמותות<br>ואל תשמח / לאנשי הנעימות.",
|
116 |
+
"תקרא ליום ויום לעם יושב משתק ואין עונה ואין קשב,<br>ויעננו קול לרמותם מאכל ..... יוכלו השב,<br>ולמעמד הדין יקומון עוד לעמוד פני יוצרם להתחשב.",
|
117 |
+
"אדם באהבת עולם רצונו, / דומה לכלב מוצץ גרמות,<br>דם משפתיו מוצץ ודומה / כי הוא מוצץ דם העצמות.",
|
118 |
+
"אנוש יחשק עולם / ולא יעבוד האל,<br>בכל עת יהי מפסיד / ויחשוב אשר יקנה,<br>הכי עוד יהי נקבע / עלי כל אשר פעל,<br>ביום יחליף סותו / ויום כל לבוש ישנה.",
|
119 |
+
"בעת תחשוב לעולמך, / חשוב כי תחיה לעד,<br>ועת תחשוב לאחריתו, / חשוב כי מחר תתמעד.",
|
120 |
+
"רפאות נשמות אמת הצדקות,<br>ומות הנפשות הכי מעשקות.",
|
121 |
+
"כל מתאבל על עולמו, קוצף על צור רואה גלמו.",
|
122 |
+
"אנוש ישיש באחת דאגתו, כבר השלים אלהיו תאותו.",
|
123 |
+
"אנוש בפני בני אדם יקר הודו מאד יקטן,<br>יהי נצול ונמלט מאנוש מזיק ומשטן.",
|
124 |
+
"התעלסה על הון אשר התקדמת,<br>תתחרטה על כל אשר הנחת.",
|
125 |
+
"עזוב כל הון אשר חסר וחדל,<br>וקח ממון אשר הולך וגדל,",
|
126 |
+
"אדם בעוד חי בריא בשלותו,<br>יכיר וידע כי גדול כים שברו,<br>כי איך יהי שלם או איך יהי בריא,<br>אדם, והמות תלוי בצוארו.",
|
127 |
+
"חכם אר ראה אנוש דואג, שאל אמור מה מחשבותיך,<br>אם הם לעולמך מעט תוחיל, תפרדה מהם במותך,<br>אם דאגתך באחריתך, האל ירבה דאגתיך.",
|
128 |
+
"אם תבחנה עולמך משכיל, ותתחשב חוקרו וגם דורשו,<br>אז תמצאה אותו כמו אויב, עוטה מעיל אוהב ומלבושו.",
|
129 |
+
"הלא תירא אנוש מועד להלך בלא צידה אלי ארץ רחוקה,<br>ומאין כל יהי יורד לתוך בור ובית שחת מקום צרה וצוקה,<br>ויעמוד אל פני בוראו ביום דין, לעוברו על דבר מצוה וחוקה.",
|
130 |
+
"אל תחמוד עושר אישים וקנינים, מתוך ומחמם שמו בכליהם,<br>כמה בני אדם שאספו עושר אל אויביהם ולבעלי נשותיהם.",
|
131 |
+
"מחסר נדבותיו וממעיט צדקתו,<br>מאסף ומקבץ לאוצר זולתו.",
|
132 |
+
"ירא פן תאסוף לך העונות,<br>ותנחיל יורשיך הממונות.",
|
133 |
+
"מצוקות תולדות ימים ואידם ומקריהם חשוב אותם חלומות,<br>ושים אותם כלא היו והכן מזון נפש וצידת הנשמות.",
|
134 |
+
"אנוש אינו בבטחה על מזונו, לעולמים יהי ארוך יגונו.",
|
135 |
+
"מרדף אחר הבלי ימותיו, ולא השיג רצונו בו וחפצו,<br>רצונו איך משיג בעולם אשר אין אחריו חושו ורוצו.",
|
136 |
+
"אשר מומו יגל לכל, כבוד נפשו ישכח,<br>וסר מאהבת עולם אמת רוחו ישבח.",
|
137 |
+
"אדם מתקן סתריו / בוראו יתקן גלוייו,<br>אם אחריתו מתוקן / יאריך שנותיו וחייו.",
|
138 |
+
"שומר נפשו יזכור מותו, / ובעוד יומו יפחד לילו,<br>זה השער ליי' / מספר בתיו כספר ל י ל ו."
|
139 |
+
],
|
140 |
+
"On Modesty and Shame": [
|
141 |
+
"תמים ובוש פנים / נודע בטוב טעמו,<br>זהו אשר יבוש / בינו לבין עצמו.",
|
142 |
+
"חוס עלי יקר שכלך ותורתך, פן יעלה יצרך ויעציבך,<br>תקן אסמיך והון אוצרך / נדבתך לתת וחיובך.",
|
143 |
+
"צניעות האנוש זהו / בענותו וח(ו)כמתו,<br>ולשמור דת וחק מוסר / והסדר במחייתו,<br>וכל פגע וכל מקרה / בע�� בואו סבול אותו.",
|
144 |
+
"צניעות איש ומיטב מפעלותיו, להתנהג ימי חייו כראוי,<br>ושלא יעשה דבר בסתר, אשר יבוש עשות אותו בגלוי.",
|
145 |
+
"צניעות איש בהרחק העבירות בכל עת יהיו מדיו לבנים,<br>ויטרח לאשר יוליך בידו לצידה ואשר ינחיל לבנים.",
|
146 |
+
"צניעות בארבעה חלקים, להקביל את פני אוהב ולדבקה באהבתו,<br>והשלים חפציו כל זמנים כפי כוחך והשתעשע תמיד בכל עת בצדקתו.",
|
147 |
+
"הבושת מאד מדה חמודה היא, נראית כל עת על פני נדיב,<br>אכן חליפתה להכאיב (עת) את נפש בעליה וגם להאדיב.",
|
148 |
+
"אדם אשר עוטה / מעל בושת אמת<br>יתעלמו מומיו / ויסתתרו,<br>אך אם יהי פשוטו / אזי יתבררו,<br>על עין בני אדם / ואז יזכרו.<br>כל רק ומתלוצץ / ואיש לב נענה,<br>יתקבצו אליו / ויתחברו.",
|
149 |
+
"אחיות שתים אמונה ובושת, והמה מעידות באשה רעותה,<br>בכל עת דברות כגלדי בצלים, ואחת בכל עת תחבק חברותה.",
|
150 |
+
"התבוששה תמיד בהצנע ימי חלדך ודרך תם חזה,<br>יקרו חרזיו לאנוש ישב ותם למאד ומספרם אתה ח ז ה."
|
151 |
+
],
|
152 |
+
"On Self Denial": [
|
153 |
+
"אמר אלהים לאדמה לאזין קולו והוא יהיה במסעדיה,<br>לעבוד ישרים ואמונים עובדים אל נעלה ולהעביד עובדיה.",
|
154 |
+
"מי הוא אנוש משכיל / הולל לפי שכלו,<br>זהו דבר פשע / יכיר ויבדילו.",
|
155 |
+
"לא ישקטה איש תבונה / שואל אמונה ודורש,<br>עד שולחו תאותו / כלה גרש יגרש.",
|
156 |
+
"איש בין בעצמך אל / תהי בטוח,<br>עד ימשלה / שכלך בתאותך,<br>אם לא תהי מושל / בתאותך,<br>איכה תהי מושל / בזולתך.",
|
157 |
+
"לא נחשב אדם ישר דרך / עד יהיו נגדו משוקצים<br>כל העברות תאות נפש / בהם כעכברי' וכשקצים.",
|
158 |
+
"אסור הוא לשלש ראשים / יפרד, שים לב תבחננו,<br>אסור הנפש מתאוה / ולאיסורו תרחיקנו,<br>עוד יש אסור אין בו תאוה / לעשותו, אז תניחנו,<br>עוד יש אסור אלו היה מותר / נפש תשנאנו.",
|
159 |
+
"אשרי מגרש תאוה נהיה / ליקר אשר לא בא ולא נראה,<br>כי לא יהי נחם אנוש ינח / לכבוד אלהיו תאוה באה.",
|
160 |
+
"אנוש לא ימשלה על תאותו / מאד מרה ורעה אחריתו,<br>וכשפיפון יהי נושך עקבו / יליד יומו ותרבה מחלתו.",
|
161 |
+
"אם תדרשה עצה ולא תמצא / יועץ אשר בו לבך יבטח,<br>סור מאשר יקרב לתאותך / רשת וחרם פן לך תשטח,<br>כי י צרך אורב לשכלך / עת יאטם אזנו ועינו טח.",
|
162 |
+
"לולי שלשה נתרבו כל ענייני אדם, וצדקתו תהי מודעת,<br>זקן קשה עורף במלבוש גאוה, גם תאוה באה ולא נמנעתי.",
|
163 |
+
"מקבל את עצת תאות לבבו / ברגע קט ששון לבו יפזר,<br>וממרה את עצתה כן יכובד, ומתנשא יהי נצח ונעזר.",
|
164 |
+
"אל תהי מריב לאיש כילי / עצר ומנע הונו ממך חפץ,<br>עם תאותך ריב והלחם / אתה ועברות אפך הפץ.",
|
165 |
+
"התאוה ערה בכל רגע ועת / רואה, והעצה ישינה נצח,<br>על כן תהי עצה מנוצחת / והתאוה מאד תרום ומעיז מצח.",
|
166 |
+
"אשר הטיב בילדותו / יהי מטיב בזקנותו,<br>ואם חטא בנערותו / יהי חוטא עד מותו.",
|
167 |
+
"אנוש אנוש עד מתי לבבך / יהי ישן ותקיץ משנתך,<br>הנח כל מלחמות אשר בתבל והתגבר וריב עם תאותך.",
|
168 |
+
"איש על יפי תבל / שומע לתאותו,<br>למאד יגון לבו / ירבה חרטתו.",
|
169 |
+
"תאוה ועורון שניהם ידבקו יתחבקו יחד ויתלכדו,<br>יתחברו לשחית יקר עוז האנוש, ישתתפו לעד ולא נפרדו.",
|
170 |
+
"מקבל יסורי אל והיו כרצונו, יהי משיג לעד שמחות ומנוחות,<br>ואדם על פגעי זמזנו מצטער, יסובוהו כל עת יגונות ואנחות.",
|
171 |
+
"בכל דבר תשוגב(ר) אמונה, בכל המעלות רק היא יחידה,<br>ודי לך באמונה חן ועושר, והון עתק ועסק בעבודה.",
|
172 |
+
"לא בא מזון אדם וחק טורפו לא ימצאה על רוב מהירתו,<br>אם יברחה ויעזוב טורפו, הוא ידרשהו עד מצוא אותו.",
|
173 |
+
"מאס בדין האל ומשפטו, שוטה ואין רפאות לאולתו,<br>כי לא להועיל אל זעוף פנים כעס ועצבתו בבא עתו.",
|
174 |
+
"אשוה אל נכחי / לבל יאבד נצחי,<br>לכונן את אורחי / אחשב בלבבי,<br>לתאותי אענה / לבקש לה מחנה,<br>חרוזיה אמנה / במספר ב ל ב ב י."
|
175 |
+
],
|
176 |
+
"On Man's Confidence and Despair": [
|
177 |
+
"בטח באל עלי כל מעשיך ותניח בידו פעלך,<br>והתרצה בכל דבר יהי בא ועת יסור וישלה אלך.",
|
178 |
+
"אם נועדו ימים לתועלתך, אמנם יבואון ואם תרחק,<br>או אם לנזקך, אין בידיך לדחות ולו ישאך עדי שחק.",
|
179 |
+
"אל ידאגה גבר לכל דבר לא בא אלי ידו והגיע, <br>ישמח בחלק שחננו אל, ישקוט וינוח וירגיע.",
|
180 |
+
"בטח באל ימותיך לעולם ואז תנח לנפשך ותחיה,<br>ודע כי אין לבן עורב טרפה לעולמים ולא אוצר לאריה.",
|
181 |
+
"אם עמך האל / יהיו עצי היער<br>עד תאמרה די / נושאים לך פרים,<br>אם אין, עצי הגן / לא יעלו פירות<br>ויכחשו כולם / עד תאמרו אים.",
|
182 |
+
"אנוש חכם לבקש את מדתו משחר בא לארמון בית אדוניו,<br>ויום יום לפתחו הוא משחר ולא יכול להכנס לפניו,<br>יכתב לו לבאר משאלותיו, כתב בשיר מיוסד על אדוניו,<br>לשני דברים הנני על דלתיך דופק, והם צורך והתוחלת<br>כי כל אנוש ידו להשיג קצרה, צרח לבו ותבערה גחלת,<br>ואחכה עד כה לבל ינקמו אויבים בשובי מבלי תועלת, <br>על כן אמור הן ועשה, או לאו, ותנוח נשמה ממך שואלת.",
|
183 |
+
"לשואל אל תהי שואל, הלא הכל ביד האל.",
|
184 |
+
"לשאול ממך דבר אני בא, שאלתיה מאלהים בתחלה,<br>ואם תאבה להשאילו אהודה אלהי ואודך במלה,<br>ואם אין אהודה אל ונדינך לזכות ונתפררה תהלה.",
|
185 |
+
"במעשים הבט למעלה ממך, תכיר בחסרונך ותוסיף תומך,<br>ובמעלת עושר למטה ממך, תודה כי תרונן לנותן לחמך.",
|
186 |
+
"אשר בטח בצור עושו ישוגב וינצל ולא יראה באידו,<br>בשער זה דבק וספור חרוזיו ותמצא למספרם ב א י ד ו."
|
187 |
+
],
|
188 |
+
"On Deliberation and Endurance": [
|
189 |
+
"המתון כי עת מתון הווה, ארבעה מאות זוזים שוה.",
|
190 |
+
"המתן והנצל / כצבי ועוף מפח,<br>מחר ואז תביא / אל נפשך מפח.",
|
191 |
+
"מתון אשר אחריתה טובה, / ממהר חפצים,<br>אך המהירות ואחריתה רע, / בלב איש כחצים.",
|
192 |
+
"דרך רחוקה בחר לך, / חלקה לנוה עדנים,<br>ומאס בדרך קצרה, / סופה למכאוב ואונים.",
|
193 |
+
"כל איש ממהר בדבר, / נכשל בכחו ואונו,<br>משכיל וממתין במעשה, / ישיג מהרה רצונו.",
|
194 |
+
"אמת תסבול ואם הוא מר, / ותקרא אנוש סובל<br>ואל תתרעמה על כל / אשר תגרום לך תבל.",
|
195 |
+
"הכי סבל שני מינים והמה / סבול צוקות זמן הרע וצרות,<br>וסבל להזיק רק נפשות / מלומדות ימי עד בעבירות.",
|
196 |
+
"זכרה אל עת יגבר יצרך, / אז תנצל מכל פע,<br>או אם יהפוך עולם ידו, / זכרה סבל על כל פגע.",
|
197 |
+
"זמן לכל טובה שבח והודאה, גם כן לכל פגע רעה ולתלאה<br>גם כן יגון לב על דבר אשר לא בא, רעה מאד חולה גם מחלה באה.",
|
198 |
+
"שתית סם לך טוב מדאגה, ובלבב האנוש כן הוא יגונו,<br>כפי גבהו ירידתו וסבות נפילתו כפי כחו ואונו.",
|
199 |
+
"את אבלך נצח בסבלך, / פן יאריך לעד יגונך,<br>יבחר לך מיועצים שכלך, / תשקוט ימותיך ושניך.",
|
200 |
+
"יש בזמן רעה כי / כאשר תמשיל<br>אותה לאחרת / תהיה מאד טובה,<br>על כן סבול ונשא / כי אין לאל ידך,<br>תשקוט ותנצל / מחטא ומחובה.",
|
201 |
+
"אם יש לך סבל / בכל דבר רע<br>כי עדי חפצך / יביאך,<br>כי אין אנוש חפשי / כמו סובל,<br>לכן סבול ובטח / אנוש בבוראך.",
|
202 |
+
"דעה כי אין נכבד / ויודע דעה<br>כמודה על טוב�� / וסובל על רעה.",
|
203 |
+
"על כל דבר מהאל בא, / גבר גבר שכלו יודה,<br>אם יתבונן על שער זה, / ימנה בתיו מניין י ו ד ה."
|
204 |
+
],
|
205 |
+
"On Sufficiency": [
|
206 |
+
"אמר<br>אשר יסתפק במעט / אנוש עשיר כמו מלך,<br>ומלך רב ואין די לו / במלכותו כמו הלך.",
|
207 |
+
"אשר די לו במתת אל / אנוס עשיר כמו אוצר,<br>ואיש עשיר ולו אוצר / ואין די לו מאד יצר.",
|
208 |
+
"הסתפק באשר לך חלק האל, ואל תבט לזולתך,<br>התענגה עליו, ועת תשאל, / יפיק ויתן את שאלתך.",
|
209 |
+
"מעט מזון מספיק / ויאכיל גם יותיר,<br>אשרי עינו טובה / ושואל פת חוקו,<br>ואדם צר עין / ונפש מתאוה,<br>בעולמו אין די / למלאות את ספקו.",
|
210 |
+
"מעט חק טרפך אם לא תהי / בא, קבל המעט ממעשיך,<br>ולא תבוש ותכנע פני איש, / ויהיה באלהים מחסיך.",
|
211 |
+
"קח מזמנך מעבירים / ממך<br>צורך ונזק, ומאס / פת מלך,<br>כי כל יקר נעלם / כחציר יחלוף,<br>פתע מהרה בא / ומהר הולך.",
|
212 |
+
"מעט ימנעך מבוז וקלון, מאד ייטיב בכל דבר ויערב<br>לך מיקר ומממון ועושר, לבזיון יביאוך והון רב.",
|
213 |
+
"אל יהי יקר בעיניך / רב הון ועושר לחבריך,<br>גם אל יהי נבזה לפניך / ממון מעט ישב חדריך.",
|
214 |
+
"סדר מזוניך, / יהיה לך מספיק<br>המחצית מכל דבר / אשר תוציא,<br>מזון בלי סדר, / כרם בלי גדר,<br>חציו לכל אדם, / ולך יהי חצי.",
|
215 |
+
"אנוש בין אל תבזה בפרוטות, ומידך ללא עז אל תשלם,<br>הלא הדר כחול הרים גבוהים, קטן (קט?) שרביט עדי יכלם.",
|
216 |
+
"ספוק וחמוד אויבים לעד ולא יתחבקו יחד ויתחברו,<br>חד תבחרה מהם אשר בו ישליו כל מפעלותיך ויתגברו.",
|
217 |
+
"חקור ודרוש והתבונן / אחי, בין<br>בכל חכמות / ישנות וחדשות,<br>היש שמחה / כשמחת הלבבות<br>ואם עושר / כעושר הנפשות.",
|
218 |
+
"אם לרצונך / אין זמניך,<br>לבך יהי סמוך / ובטוח,<br>יזכור מצוק צרות / וצוק עתים<br>עברו עלי נפשך / ותנוח.",
|
219 |
+
"את נפשך מנהיג / יום יום כדי ספקה,<br>אם לא תבקש לך / יותר עלי חוקה.",
|
220 |
+
"התיאשה מהון לזולתך, / יהיה לך כבוד וגם תפארת,<br>יאוש לבד חפשי ותקנה האמת לכל ומכל טוב והלא מסחרת.",
|
221 |
+
"אין רשע כמו בצע, / וכן התאזרת,<br>נפשך חסום אתה / פן תהיה חומדת,<br>אם לא תהי נושא / במיתת האנוש,<br>ממך אמונתך / תהי אובדת.",
|
222 |
+
"בחלקך שמח תמיד / חרד והדבק ביראת אל,<br>והסתפק בפת לחם,/חרוזיה במניין א ל."
|
223 |
+
],
|
224 |
+
"On Kindness and Charity": [
|
225 |
+
"בוחר מעון בעל כרחן יכנעו נגדו בני אדם,<br>מגן יהי לו מפני תולדות ימים ופגעיהם ומאידם.",
|
226 |
+
"חובות שכניך שתים הם, שומרם וחקם על לבבך,<br>הט לו חסדיך ומהרע השמרה לו פן יריבך.",
|
227 |
+
"חובות קרוב / שתים הם,<br>אותם תמיד / שים חקיך<br>תן לו העת / מנע ממך,<br>קרבהו עת / ירחיקך.",
|
228 |
+
"ראה כי כל מזוניך / במתת אל וצדקותיו,<br>ואיש מחסור ואין לו כל, / בידך שים מזונותיו.",
|
229 |
+
"אשר נמנע לרחם את קרוביו ונותן הון לכל איש זר ומוסר,<br>כמו אשה אשר תניק בן חברתה ושלה מת ברעב כל וחוסר.",
|
230 |
+
"איש יאסוף חיל וכל עושר והון בלא צדק ומישרים,<br>דומה לאיש חושב להעמיד אהל בלא יתד ומתרים.",
|
231 |
+
"איש יקפצה ידו / מתת כפי אונו,<br>מלכי אדמה ישליט / אל עלי הונו.",
|
232 |
+
"להעלות למדרגה גדולה / מאד קשה וקלה הירידה,<br>רמו אבן גדולה היא נקלה / ירידתה והעלותה כבדה.",
|
233 |
+
"כסוס דוהר ואם רזה, מרוצה מיושרת ולא יכשל בדרכו,<br>והנדיב במתת יד רחבה, ואם אין לו מזון נפשו וצורכו.",
|
234 |
+
"אנוש נדיב יהי חס על יקרו ועל זכרו, ולא יחוש לעושרו,<br>ואיש כילי יחלל כל הדרו ויחוס על יקר אוצר אצרו.",
|
235 |
+
"אם פ�� זמנך ישחקה עליך, לא תדעה אם יחזור עליך.",
|
236 |
+
"אנוש נדיב אשר / ידור נדרים<br>הכי יתן בטרם / השאלה,<br>ואיש כילי יאחר / את נדריו<br>ליום מ חר עדי / ימצא עלילה.",
|
237 |
+
"בעת ישאל אנוש / ממך נדרים,<br>ותתיירא ותפחד / חרטה<br>השיבהו בלא, פן / תענה הן,<br>ולא תתן, ותכשל / ותחטא.",
|
238 |
+
"עת הן תהי אומר / עלי דבר,<br>תסבל ותקים / מאמריך,<br>כי אין לך קלון באמרך הן / לנזר ותחל את דבריך.",
|
239 |
+
"עשה חסד בעוד נשמתך בך<br>בטרם נודך עד כה ועד כה,<br>והצדק לפניך יהלך,<br>והתבונן חרוזיו תמצאם כ ה."
|
240 |
+
],
|
241 |
+
"On Poverty and Asking Help": [
|
242 |
+
"או לאשר אבד עושרו / ותענוגיו<br>יחד, ונשארו / חוקיו ומנהגיו.",
|
243 |
+
"תן לאנוש, תהיה / מנזר וטפסר לו,<br>התייאשה מאיש / תהיה כמשקלו.",
|
244 |
+
"בכבדך אנוש תיקר בעיניו, / ואם תצטרך לו תקל לפניו.",
|
245 |
+
"זה רש וחרם הוא לך שטוח, מרש בעוד אין לבך בטוח.",
|
246 |
+
"אם תמצאה את שאלתך אל תהי חושב בלבך כי כבר רווחת,<br>יקרתך תבזה, ויותר יהיה הפסדך מכל אשר הועלת.",
|
247 |
+
"בעת תטעם מרירות הדברים, היש בם מר כשואל מחברים.",
|
248 |
+
"סבול מחסור ואל תשאל / ללא רגול במתנה,<br>ויותר רע בעת תשאל / ותקח חלקך בושנה.",
|
249 |
+
"פגוש דוב מפגוש / בל מאד טוב,<br>ובפגוש כל נדיב / יש לך מנוחה.<br>אשר יבוש בעת יתן לאדם / ובדבר פיו ובלשונו ארוחה,<br>ולא יזכיר לך טובה לעולם / אשר עשה, והיא נגדו כשחה.",
|
250 |
+
"שואל ביותר מן צרכו ועורכהו,<br>דין הוא מאד ישר שימנעו מנהו.",
|
251 |
+
"אשר יאריך לך מועד במתן<br>ואין משען לעולם על נאומו,<br>כצורות המצויירות כמותו<br>תהי מוצא ובדמותו וצלמו.",
|
252 |
+
"א מאנוש כילי שאלה תשאלה, ימנע שאלתך וישנאך,<br>ימנע דבריו ממך, גם יעלים עינו במוצאך ומובאך.",
|
253 |
+
"אדם בהתאכסו בבית כילי מחסור ולא יוכל להמנות,<br>סוסו יהי עומד בתענית, גם הוא לא יהי צריך להפנות.",
|
254 |
+
"רש רע ומר, אבל כילי יותר מאד קשה ורע ממנו,<br>אין בלעדיו סר לו עדי יביא אותו לביזיון ויכלימנו.",
|
255 |
+
"שואל מיד כילי מתן, טוב לו שיובל לקברות,<br>כי הוא דומה דייג הולך / לצוד דגים במדברות.",
|
256 |
+
"צוה אנוש נדיב חבריו, / תדעו,<br>סודי(ו) תהיה נפשכם / אוסרת,<br>אל תשאלה מני שאלה כי / אם עלי<br>פי נאמן או על לשון / אגרת,<br>כי אם בפיכם תדרשוהו / בשתיכם ימנע<br>כבוד נפשי / וכל משכרת.",
|
257 |
+
"שאל אם תהיה צריך / מנת איש<br>לאיש עשיר בראשיתו / ונורש,<br>ולא מיד אנוש ממון / ועשיר<br>אשר היה תחלה דל / ואיש רש.",
|
258 |
+
"קחה מיד איש כילי נדבה / בעת<br>לא תמצאה (אותו) / מיד נדיבים.<br>הלא אריה בעת לא / ימצאה צאן<br>למחסורו יהי טורף / כלבים.",
|
259 |
+
"אם משכנותיך לך / צרים,<br>אז כל בני עירך / בך קצים,<br>אין שם בריחים / ימנעוך צאת,<br>גם לא בדרכך / תמצאה קוצים.",
|
260 |
+
"מים בהלכם על פני / ארץ<br>כמור לכל אף יעלה / ריחם,<br>אכן בהתאסף ביחד, אל / אף כל<br>בני איש יעלה / סורחם.",
|
261 |
+
"בעת יהיו נכסיך מעטים, / שמור, ובנפשך אל תהיה דל,<br>ויקרתך והודך אל תנבל, / והעת תספרה תיו מנה ד ל."
|
262 |
+
],
|
263 |
+
"On Silence and Speaking Opportunely": [
|
264 |
+
"לעולם אין חרטה בשתיקה, ובדבור תהי תמיד חרטה,<br>והלא טוב לך אשר תדום ותחשה מאד משתהי דובר ותחטא.",
|
265 |
+
"אם לא תהי דובר תהי מושל עלי כל מאמריך ומפעליך,<br>כי אם תדבר, הרשות מידך יצא והמה ימשלו עליך.",
|
266 |
+
"מה לך לדבר דברה, אם נודעה תביא לך נזק וגם היא תכשילך,<br>ואם תתחרטה על השתיקה באחת, על דברך רוב פעמים.",
|
267 |
+
"מכאוב שתיקה לך / טוב מכאב מאמר,<br>כי כל כאב דבור / רע הוא מאד ומר:",
|
268 |
+
"אסור לשון ואותה אל תשלח לבל תשים עלי ראשך אשמים,<br>ואם תתחרטה על השתיקה באחת, על דברך רוב פעמים:",
|
269 |
+
"אצור את לשונך / כמו תאצור אוצר,<br>ואם לא תהי שומרה, / לנפשך מאד יצר.",
|
270 |
+
"אם תבחרה מוסר כדת / וכחוקה,<br>תבחר במחסום / את פיך ובשתיקה.",
|
271 |
+
"בפי כל האנוש מכשול לנפשו, כחתף יארוב איש תחת לשונו,<br>לרגלה יהיה נכשל ונענש / בכל דבר ויכפיל את יגונו.",
|
272 |
+
"ראה נברא אשר ברא לך שוכן בשמים,<br>באזנים ועינים, ואפים ורגלים,<br>כרעים וכפים, חלצים ושוקים,<br>ולשון חד בתוך מסגר ולא תמצא לשונים.<br>והכין לושתי חומות, שפתים ושנים,<br>ולכן על דבריך יהיה מקשיב בכפליים,<br>וללשון תשו אוצר הוא לשומרו לחיים.",
|
273 |
+
"בפי כל האנוש אורך לחייו, ימי חלדו ומותו בין לחייו.",
|
274 |
+
"מה טוב בשכל יהיה עודף על מענה פיהו ומדבריו,<br>אכן בעודף מדברותיו על שכלו משנאו הוא וראש צריו.",
|
275 |
+
"אם תחשה מדבר פחדך יגבר,<br>על כן ומוראך יקל [ברוב] דבר.",
|
276 |
+
"מה טוב דבר מסיר נזק / ממך או מביא תועלת,<br>אם אין זה טוב לך שתחשה, כי אין לך בו שום תוחלת.",
|
277 |
+
"איש מדבריו רב משכלו, כל מדבריו יהיו עליו,<br>אך אם שכלו יהיה יותר, כל מדבריו יהיו אליו.",
|
278 |
+
"ממעיט אמריו / ממעיט שגגות,<br>מרבה דבריו / מרבה דאגות.",
|
279 |
+
"אם תוך ביתך בעוד לילה תדבר,<br>קחה מוסר והשפיל דבריך וניביך,<br>אם מבעוד יום שמע וקשוב בעת תחשב,<br>טרם תדבר ראה את כל סביביך.",
|
280 |
+
"מכשול לשון אדם יחייב את ראשו ולדבריו יהי נספה,<br>אך אם יהי נכשל במועצותיו, פתאום יהי נגף ויתרפא.",
|
281 |
+
"בינה אנוש משכיל יסוד דברי עולם, ושים לבך לבינתם,<br>יתחלקו כולם לארבעה ראשים, דעה סודם חקור אותם,<br>יש בם תחלתם לתועלת, אכן תהי ירא לאחריתם,<br>מהם בלי נזק ותועלת אין בם, לזאת תשנא בדברתם,<br>גם יש אשר בם תהיה מוצא נזק בראשיתם ותכליתם,<br>[עוד יש אחריתם טוב ויטיבו יחד בראשיתם,]<br>על כן שלשה תעזוב וזנח, וקחה לך מהם רביעיתם.",
|
282 |
+
"בכל עתים שור חוה, / ודבר האמת טוב משתיקה.",
|
283 |
+
"דבר חכם ישיב אף וחימה, ויש מלה משיבה הנקמה.",
|
284 |
+
"חכם לבב יה דובר ומציל, / ויציל באשר ישתוק פעמים<br>ובדבריו מנוחה לענוים, / ולגאים במשטוח חרמים.",
|
285 |
+
"אל יבטח אדם / בדברותיו,<br>כי אם אנוש / מופלג בחכמותיו.",
|
286 |
+
"ואין לאנוש כבוד / כמו דבר<br>דבור עלי אופניו / ועל יושרו,<br>יתן עטרת פז / עלי ראשו,<br>ישים רביד זהב / בצוארו.",
|
287 |
+
"מדבר שוא וינצל באמרו, מאד טוב מאשר ישתוק בדבר,<br>וטוב עצל עשות שקר ומרמה מאד מאיש ממהר בם ונשבר.",
|
288 |
+
"מכל משמר שמור פיך, / אז תנצל כצבי מיד,<br>ושתיקה לך טוב מדבר, / וחרוזיה מניין מ י ד."
|
289 |
+
],
|
290 |
+
"On Truth": [
|
291 |
+
"אמר<br>מנוחת החכמים יום אמת מצאו וכל יושר,<br>מנוחת הכסילים יום מצוא שקר וכל קשר.",
|
292 |
+
"השיב במדבריו צעיר ימים לאיש זקן<br>נגדו וכנגדו, (והוא זקן או' להכזיבנו)<br>ויאמרו לו, בוש שתוק, איך תעמוד<br>נגדו וכנגדו והוא זקן מאד להכחישנו.<br>ענה ועוד אם לא תדע כי האמת<br>(כי) הוא גדול וזקן עוד מאד ממנו.",
|
293 |
+
"ענה חכם בלבב בר, בחלקו על דבר,<br>חכמה ומדע, ותט לו אוזן והוא נדיבנו,<br>כי האמת אהוב נחמד ורצוי, ואפלטון,<br>גדול ורב ומאד צורב, גם הוא אהובינו, <br>משפט שניהם נבחרה לנו, אך האמת יותר חביבנו.",
|
294 |
+
"אמת דבק ולא תשא פני זקן נשוא פנים,<br>אמת זקן מאד מנהו, ישיש עולם אביר שנים.",
|
295 |
+
"חכמה נמבזה מבלי עושר, גם הוא בלי חכמה יכס מומים,<br>יצדיק דבר אדם ואם כזב, כן רש יהי מכחיש דבר תמים.",
|
296 |
+
"מאד אתמה עלי קונה עבדים בהון יקר ונתן בם מחירו,<br>ולא קנה בני חורין בחנם בטוב טעמו ושכל מאמרו.",
|
297 |
+
"כל עושר מהבל ימעט, כן ירבה הקובץ על יד,<br>ואמת דבר, שים דברתך, חרוזיה תמנה לך י ד."
|
298 |
+
],
|
299 |
+
"On Companionship and Association": [
|
300 |
+
"לכל דע לך חבר ונאמן, סלח חובו ותמחול לעונו,<br>וחבר רע יבקש תאנות ממך תדחה עדי יפגע במינו.",
|
301 |
+
"דברים שבעולמך מעט או רב דברים הם,<br>לבד מאהבת שוטים, לזאת התרחקה מהם.",
|
302 |
+
"חבר יעצך בצדק, מסכים לשכלך קנהו,<br>אך אם יעצך ומסכים עם תאותך דחהו.",
|
303 |
+
"בחר חבר אשר הוא לך וברשותך והוא לך כמו ידך,<br>והוא נכנע לך בכל דבר כאילו יהיה עבדך.",
|
304 |
+
"הזהרה בכבוד חבריך / לקשור<br>אהביו וגם (ו)ידידיו, / וגם לדבקה בו,<br>שים עינך ולבך עליו / בעת ראותך בואו,<br>להרחיב לו מקום / לשבתו ומושבו,<br>ובעת אשר הוא מספר / לך, תפקחנה<br>אזניך להקשיב / אל מאמרו אל ניבו.",
|
305 |
+
"[שנים מדובקים / כחוטים ביד אורג,<br>שתיקה אחות רצון / ומסית אחי הורג.",
|
306 |
+
"אל תחליף חבר קדמון בחבר (הוא) חדש בעוד לבו עמך ביושר(וה).<br>אל תהיה בוזה באיש אחד שוגה ואל ימעט בעיניך,<br>גם כן באלף ואהבים אין די / כספך תנה בהם והוניך.",
|
307 |
+
"אמת כל הון וכל קניין / יעופון מבלי אבר,<br>ואין מטמון כמו מוסר / ואין מעון כמו חבר.",
|
308 |
+
"בחר לך חבר בו לבך מאמין כי איש בלי חבר כשמאל בלי ימין.",
|
309 |
+
"חבר בחר לך מבני עולם / בו לבך סמוך ובטוח,<br>וזנח באח יבגוד בלב עקוב / יבנה נוה בוגד ויטוח.",
|
310 |
+
"האח שאר הגוף, והאוהב / נקרא שאר נפש והרוח,<br>עת תתחברה אישים, / בחר מהם איש לא יפתך ויכשילך.]<br>ובכל ימי חלדו בכל עניין, / עצמו יהי מזיק להועילך,<br>ובעת בני אדם מציקים לך, / יטרח בכל עת להצילך.",
|
311 |
+
"היה מקדים בשלום לחברך, ותרחיב לו במושבך מקומות,<br>וכל עת תקראה בשמו, קרא לו וכנהו בשם חביב בשמות.",
|
312 |
+
"היש בער כמו מאשים אנשים בכל מפעל והוא עושה כמותו,<br>ורואה הוא בני אדם ומומו יכסהו ולא יוכל ראותו.",
|
313 |
+
"אמת החברים / שלשה חלקים,<br>לבבך תנה בם / והבן בסודם.<br>חברים אשר הם / כמזון לנפש,<br>ותמיד תהי / צהלתך בידם.<br>ויש בחברים / כמו ברפואות,<br>לעיתים ידועים / הדרם והודם.<br>ומהם כמדוה / ללב איש לקרבם,<br>יהי בא בואם / וינוד בבואם.",
|
314 |
+
"בחברת נדיבים / מציאה גדולה,<br>וחברת נבלים / חרטה ומחלה.",
|
315 |
+
"תבחר לך חבר / תמיד יפארך,<br>אם תחסור דבר / הוא יהי בעזרך,<br>או אם תהי דובר / יצדיק דבריך,<br>תמיד ואם תכעוס / יסבול אמריך.",
|
316 |
+
"זה הוא אשר נקרא / נאמן באהבתו,<br>חבר ירימך / במאודו וביכולתו.",
|
317 |
+
"בחברת כל אנוש שוטה אנחה, ושנאתו לכל משכיל מנוחה.",
|
318 |
+
"לשוט צרך בחירת הבהמות, וכן בעל לכל אשה כשרה,<br>וצורך כל חכם לבב לעצה, ולא תהיה תבונתו חסרה.",
|
319 |
+
"תפוש חבר לבינך ובינו, ואם לא ישמע אל סוד ועניין,<br>תפוש אותו בחברת אוהבך, ואם נזהר חשוב אותו לקניין.<br>ואם אן חשוב אותו חסר סוד, ויפקוד ואל יעל במניין.",
|
320 |
+
"אל תוכיח אדם אחר, / גם דברתך מנהו אחר,<br>כי אם לא יוכיחו שכלו, איך יוכיחו שכל אחר.",
|
321 |
+
"מה טוב חברת אדם מכיר / ערך עצמו גם מעלתו,<br>?ירה ורחק מאיש הפכו / כי לא תצליח חברתו.",
|
322 |
+
"האהבה השלימה, / מאין מדנים וריבות.<br>זה לך לאות ולמופת, / התחברות הלבבות.",
|
323 |
+
"התחברה תמיד, ולא תתפרדה מאיש יקר רוח ונוח דעת,<br>תיקר בחברתו, ואהבתו לך תהיה בה כל האנוש נודעת.",
|
324 |
+
"אהוב חבר והוכיח במוסר בכל עתים, אבל בינך לבינו,<br>והודה לו כאלו יהנה לך מנת ידו ומכספו והונו.",
|
325 |
+
"נטע אהבת חבריך בלבך כמסמרים עלי אהלים וספים,<br>ושרשי נדיבותם ינובון עלי לשון סעפים.",
|
326 |
+
"נקב מחט אין עינו צר להיות רחב לשני אוהבים.<br>גם רוחב עולם כולו צר מהכיל לשני אויבים.",
|
327 |
+
"בעת תרצה להבחין / והבך,<br>בלבו זאת / אשר כזב וכחש, <br>שאל את לבך / כי הוא יהיה לך<br>כמו קוסם, / ובו נחש ינחש.",
|
328 |
+
"מי שטרחו שם עליך / גם מנע ממך טובתו,<br>אל תאמן בו, כי יחליק לך / לשון, ורחק מאהבתו.",
|
329 |
+
"אהוב תמיד / אשר קדם לך טוב<br>ושלם לך גמול / ידיו וטובו,<br>וכמוהו אהוב / אדם קניתו,<br>בטובתך תהי / נאהב בלבו.",
|
330 |
+
"את אוהבי אהב / מאח בעוד אחיה,<br>כי איך אאהב אח / עד אוהבי יהיה.",
|
331 |
+
"אוהב הלא בלבבות / צפון ועל הלשונות,<br>נראה עין בעין / לבות ויצפון אמונות.",
|
332 |
+
"אל תחניף אוהב לך גם אל תשאל בני אדם עלי סודיו,<br>פן תמצאה אדם ידבר בו דופי וירחיק ממך דודיו.",
|
333 |
+
"התנדבה עם אוהבך עם כל עושר אשר יש לך ונשמתך,<br>גם אל קרוביך בהוניך, ובשכלך הטוב ובדברתך.<br>ולכל ני אדם תהי מסביר פנים ותן שלום בעת לכתך,<br>ולשונאך התנדבה עת יצטרך בצדקתך וטובתך.",
|
334 |
+
"השמרה מאיש אשר אוהב אותך בכל עתים לפי דרכו,<br>כי ממך חיש יהפך ערפו עת תחקור חפצו וכל דרכו.",
|
335 |
+
"לאוהבך תזרה אהבתך, סוד אחר לעולם אל תגלה,<br>ושונאך להשלים עמך [בא] גם לטובתו פני האל תחלה.",
|
336 |
+
"אם תשלח יד בדבר / ישלם ו[לא] יאבד שכרו,<br>אם תאמר הן בדבר / לעד בלאו אל תמירו.",
|
337 |
+
"אם תמצאה חבר אשר מומיו / תוכל ספור, הדבקה אליו,<br>כי אין למומיי האנוש מספר, / תוכל לחוקרו ועמוד עליו.",
|
338 |
+
"אהבת כסיל דומה / באמת כלי חרש,<br>אם ישברוהו, לא / ישוב לקדמותו.<br>אהבת אחי מוסר / דומה כלי זהב,<br>קשה שבירתו, / נחה הכנתו.",
|
339 |
+
"כלי חרש אשר יוכה ישובר לאין מרפא וכן נלוז ויהיר,<br>ואיש משכיל אחי מוסר כזהב, בעת מוכה יהי מצהיב ומזהיר.",
|
340 |
+
"בפעם אחת ידידות אהבתך לאוהב לך אל תגלה,<br>כעץ פרי יבכר לחדשיו, תודה לו ואת חפצו תמלא.",
|
341 |
+
"השמרה מחברה רעה, אין בה חכם ותמים דעות,<br>כי בישיבת חברה רעה, תלמוד בה כל מדות רעות.",
|
342 |
+
"סובל חברת אשה רעה, זה הסובל גדול דעו,<br>כי הוא דומה לזאב יער, יחליף שערו אך לא טבעו.",
|
343 |
+
"היש נתק וצרעת כאשה מנאפת ועוזבת גבירה,<br>בלבו היא כמו מכה טריה, ויקוץ בה ולא ימשול למוכרה,<br>היש מחלה ללב וכאב לנפש כמכאבה, ומסחרתו רע כסחרה.",
|
344 |
+
"כשתשב שבה עם הנדיבים, / ותכבד<br>בעיני אל / ואדם,<br>ואם תשב בחברת / הכסילים<br>הלא ירבה קלונך / בסודם.",
|
345 |
+
"אין טוב לאדם בשכל / יפיק בכל עת זממיו,<br>אין הון ועושר אשר בם / יתכם ויעלים אשמיו,<br>אם לא גברת חכמה, / תסתיר פשעיו ומומיו,<br>אם לא שתיקה ומחסום / לפה ולחשוך נאומיו,<br>אם לא הלא טוב בחר לך / קבר וכרקב עצמיו.",
|
346 |
+
"אדם אשר בא במקום / יקל הדרו והודו,<br>איכה יהי רב באדם / אחר לרעה חשדו.",
|
347 |
+
"ארבעה מביאים לאדם / לידי אבדון ותחרות,<br>גאוה ועקשות ועצלות / ובכל חפצים מהירות",
|
348 |
+
"חברת אנוש נבל / כשן כואבת,<br>אין לה רפואה / כי אם בעקור אותה,<br>כן לא יהינסבל / ימי חברת אנוש<br>נבל, לכן מהר / וחיש לשנאתה.",
|
349 |
+
"אל תמיר את חן אשתך / ביופי אשת זולתך,<br>כי החשק מתעה שכלך / ובכל עת בא לטעותך,<br>וכבר התעה חכם ממך, / על כן שמרה חכמתך.",
|
350 |
+
"אהוב תבחר בכל מבחר, / בקש חפצו<br>עד / מרחוק,<br>חברתו שים על לבך, / מספר בתיו<br>תמצאם / חק."
|
351 |
+
],
|
352 |
+
"On the Testing of Friends, their Indulgence, and Forgiveness": [
|
353 |
+
"זה יקרא אוהב נאמן / המתנדב לקראתך,<br>עם הונו עת חסרונך, / ובנפשו יום צרתך.",
|
354 |
+
"אכן בזאת תבחן אנוש / חברתך,<br>אם תחלוק עמו / ותכעיסהו,<br>ובעת גדול כעסו / יהודה האמת,<br>שימו עלי לבך / והקריבהו.",
|
355 |
+
"אל תבטחה על איש / יהודך בעת<br>צורכו, ויש לו / ממך תוחלת,<br>אך כאשר יודה / ויפארך<br>עת תמנעה לו תת / ובל משאלת.",
|
356 |
+
"שלשה נבחנו / על יד שלשה,<br>למד אותם / ולא תשוב לכסלה,<br>אנוש עניו בעת / כעסו, וגבור<br>במלחמה, ואוהב / את שאלה.",
|
357 |
+
"בעת שתאהב דבר יכסה לך מומין אשר היו לפנים,<br>ועת תשנא לכל דבר יגלה לך מומיו ואם המה צפונים.",
|
358 |
+
"אל תחשוב עון עלי אדם / יתנצלה ממך בדברתו,<br>כן לאשר הודה מחול וסלח / פשעו וחטאתו ואשמתו.",
|
359 |
+
"אנוש אינו מאמין / בעת התנצלות,<br>וגם אינו מוחל / בשעת הודאה,<br>חשוב את אהבתו / כאלו לא היתה,<br>ואכן את רחוקו / מאד רחקה באה.",
|
360 |
+
"בעת יתנצלה אוהבך / לחובו או לקוצר יד מחול לו,<br>ודע כי המחילה מנתיבת / אנוש נדיב ומדעו ושכלו.",
|
361 |
+
"דין כל אדם יחטא לזכות / טרם יתנצל ממך,<br>גם אל תחשוב עליו רעה, / כי אם יזכה יאשימך.",
|
362 |
+
"אל יתעכב עמך חוב איש / כי עד יום התנצלותו,<br>כי האחד ברור, גם השני ספק, / יבין אותו.",
|
363 |
+
"לא תמצאה עצל כעצל מקנות / האוהבים אליו מאד נחברים,<br>יותר מאד עצל אשר קנם ואבד / אהבתם וכעת נפזרים.",
|
364 |
+
"קבל אנוש בא לך להנצל, / אם האמת אתו ואם שקר,<br>כי כאשר יכנע לפניך, / לפני בני איש אותך מוקר.",
|
365 |
+
"ממרה את פיך בגלוי / אל עין [כל] מקל יקרתך,<br>אכן מקלך בסתר / מראה כי יש לו פחדתך.",
|
366 |
+
"תמחול לפשע ואשם לנבלים, / כמו תמחול ותסלח לאצילים.",
|
367 |
+
"לאיש תן ממך מנע שאלה, / ואם הרע לך תן לו מחילה.",
|
368 |
+
"הודה עונך, ואז בקש למחול על כל זדוניך,<br>כי אם תהי כופר ולא תודה, נחשב לך כפל עוניך.",
|
369 |
+
"סלח ומחול לפשע אוהבך, ואל תתגל בריב עם אויבך.",
|
370 |
+
"אם (תהיה) תמחל לאיש תתענגה,<br>אך אם תהיה נוקם ונוטר תדאגה.",
|
371 |
+
"טרם עשות מעשה חשוב עליו / הכי עוד יש בידך לעשותו כח.<br>או אם תצוה להרוג איש אין יכולת בך לגופו אך לחזיר הרוח.",
|
372 |
+
"אדם אשר חטא (ל)כל ימיו, / ויחטא פעם חבירו לו,<br>איכה יהי כועס, ולא יזכור / כי יזכרה חטאו וכל מעלו.",
|
373 |
+
"אם את תדבר בחבריך / ברבות דבריך ומליך,<br>אל יהיה קשה בעיניך / אם דברו הם על פעליך.",
|
374 |
+
"מחול לאשר חטא והודה, / וכן תמחול וכפר נא ותסלח,<br>ושער זה בעת תמנה חרוזיו, / במספריו תהי מונה ספר ל ח."
|
375 |
+
],
|
376 |
+
"On Discernment and Manners": [
|
377 |
+
"לא יקרא אדם חכם / נזהר מדבר בו נחשל,<br>אך יקרא אדם חכם / נזהר טרם יהיה נכשל.",
|
378 |
+
"אנוש משכיל ולבו אל ימינו, אשר יכיר לבין הוות ונמנע,<br>ומתנחם במה אין בו יכולת, בכל עניין יהי שוקט ולא נע.",
|
379 |
+
"אין איש שלם באמונתו / עד תשתלם הכרתו,<br>ובעת יפתח פיו על דבר / יכיר לבא עד תכליתו.",
|
380 |
+
"היה מכיר זמניך, / ושומרה את לשונך,<br>והתעסק בענייניך, / והבט מה לפניך.",
|
381 |
+
"כתב אדם וספרתו ראיה עלי שכלו ובינתו ורוחו,<br>ומנחתו תהורה על נדיבות לבבו ועצת נפשו שלוחו.",
|
382 |
+
"השמרה מכל טובים בנבראים, ופחד מאד מכל רעים וחטאים.",
|
383 |
+
"אמת גוף (בין) אנוש לעד / ולבו בעלי מומים,<br>שניהם בעלי מומים, / ואיכה יהיה תמים.",
|
384 |
+
"אם תהיה מושל עלי עמים, התנהגה עמם בטוב להם,<br>תבא ותגיע לאהבתם, תיקר ותכבד בעיניהם,<br>תמשוך לבבותם בלי חבל, תקנם בגופותם ונכסיהם.",
|
385 |
+
"העת תהי מושל בכבוד ובנחת תהי מושל נדיב עם,<br>יהיו כחפצך ועל פיך כל מחנם יהיה ומסעם,<br>אכן נבלים ואוילי עם, לא תמשלה בהם כי אם בהכניעם.",
|
386 |
+
"טרם אכיר מעלת כל איש, עלי להכיר מעלת גוי,<br>ולהתנהג עמם בטוב, אמנה בתיו מניין ג ו י."
|
387 |
+
],
|
388 |
+
"On Keeping a Secret": [
|
389 |
+
"אל תגלה אוזן אוהבך, על סוד תסתיר מאויבך,<br>בעת יגלה לך סודו אהובך, שכח אותו ויסור מלבבך.",
|
390 |
+
"בעת כל בני אדם לך סוסו יגיד, כחד ההגדה ותסתיר המגיד.",
|
391 |
+
"ואם סודו באגרת כתבו, והפקידו בידך אהובך,<br>קרע אותו כאלו לא ראיתו, וישכח ויסור מלבבך.",
|
392 |
+
"בעת אדם לך יגלה צפון סודו ומדברו,<br>גנוז אותו כמו מטמון, ולבך יהיה קברו.",
|
393 |
+
"אדם יגל דבר וסוד חושף,<br>איכה יהי נאמן ובטוח עלי כסף.",
|
394 |
+
"אם תחשוף סוד לאדם, ויחשפהו לשכלו,<br>אל תאשימהו, למען צר לבבך מהכילו.",
|
395 |
+
"אדם בסודו צר לבבו מהכילהו ובוער בו כאש כירים,<br>לא ישמרה מחסום לפיהו, כי לשונו רחבת ידים.",
|
396 |
+
"אם סודך לא תספר, / יהי אסירך ימי עד,<br>אם תחשפהו לאחר, / תהיה אסירו ותמעד,<br>ביום תחשוף צפון סודך לאחר ויודע כבר לבך בחנו,<br>אבל לא תחשפהו אל שנים, ויודע למי מהם תדינו.",
|
397 |
+
"סוד השנים סוד הלבבות, אך סוד שלשה סוד הרחובות.",
|
398 |
+
"איך תאשים אדם יגלה סודך, אם לבך יצר להטמינו,<br>אם לא תכסהו והוא סודך, איך איש ואין סודו להצפינו.",
|
399 |
+
"כל איש גלה סוד מאדם אל אחר מני דרך יט,<br>שמרה אל פיך במחסום, וספר התיו י ט."
|
400 |
+
],
|
401 |
+
"On Kingship": [
|
402 |
+
"אנוש מלך יהי תובעו ושונאו מאד יצר וארצו חיש תקיאו,<br>ירא האל כאשר יאות לגודלו, ובמלך דבק ושמע בקולו.",
|
403 |
+
"דעה כי דת ומלך לאחדים, שני אחים בכל משמר ומחזה, <br>ואין כח בזה לעמוד בלא זה, ולא לזה להתקיים בלא זה.",
|
404 |
+
"דורה בעיר מלך / נורא, ובה שופט<br>צדק, ובה נהר / לא יכזבו מימיו.<br>גם בה יהי נמצא / שוק, וחכם לבב,<br>רופא לכל חולי / מכיר בכל מומיו.",
|
405 |
+
"מלך ואש שוים בכל עניין, / אם תרחקה מהם תצטרכה להם,<br>אם תקרבה השמרה מהם, / פן ישרפוך חיש בגחליהם.",
|
406 |
+
"אם המלך ירב אותך, / גם עיניו אותך ישגיחו,<br>אל תפן בו, ודבריך / המעיטם, כי לא יצליחו.",
|
407 |
+
"מלך במשפט יעמיד ארץ, כי כל עבדיו באמת ינחם,<br>טוב מזמן ישבע, ואור פניו טוב מתבואות רב ומלחם.",
|
408 |
+
"הרע אשר במלכים / מפחיד אנשים ישרים,<br>הרע אשר בנסיכים / הוא המחסר נדרים,<br>יסית וידיח חבירו / הרע אשר בחברים,<br>ארץ ושבעה ובטחה / אין בה שנאת מגורים.",
|
409 |
+
"אם יעשוק אדם חברו, / הוא יעמוד<br>לזעוק אלי השר / ואל המלך,<br>אם יחמוס אותו, ודינו / הוא יעשוק<br>מלך, למי יצעק ואל מי / יזעק ואנה ילך.",
|
410 |
+
"אל תעמוד בפני / מלך בעת כעסו,<br>כי כארי יטרוף / גם היקום יחטוף,<br>סור מפני גשם / אל הר והמלט,<br>אל תעמוד בפני / נהר בעת ישטוף.",
|
411 |
+
"בחברת המלכים / עוז וכבוד<br>לאיש משכיל, / ועל ראשו כתרים,<br>אבל דומה להר / תלול ונישא,<br>מגדים בו נרדים / עם כפרים,<br>ובו נוה ורבצה לנחשים, / וכל חיות אריות עם נמרים,<br>עלייתו מאד קשה, ואמנם / עמידתו כעומד על קברים.",
|
412 |
+
"אם יהיה השר / משנא לך וצר,<br>אל תבטחה / אל אהבת המלך,<br>כי אהבת השר / תהפך את חמת<br>מלכו והנצל / ובטח ילך.",
|
413 |
+
"על דברת שבועת אלהים / לחולק אשקה רגלו וידו,לבל אומרה כבד פיהו / בהתבונן ספר בתיו ו י ד ו."
|
414 |
+
],
|
415 |
+
"On Stupidity, Pride, and Folly": [
|
416 |
+
"חמשה תמצאה בכסיל / ולא תמצאו בזולתו.<br>ללא דבר יהי כועס, / ולריק רוב יגיעתו,<br>ויתן כאשר יתן / ללא הגון במתתו,<br>ולא יכיר מקום מחנה / לאהבתו ושנאתו,<br>וסוד לא יחשוף ריע, / בעתו יחשוף אותו.",
|
417 |
+
"אנוש בין לא ידובר / בין כסילים<br>לעולם ואנוש / ישר ונבר,<br>כמרגלית יקרה / במחירים,<br>מחירה לא יהי / נודע במדבר.",
|
418 |
+
"שלשה הם מאד ירך עליהם לבב, משכיל ויכפיל כאבו,<br>אנוש דעת ומנהיגו משוגע, ואיש צדיק ורשע ישלטה בו.",
|
419 |
+
"וששה הדאגה בם / לעולמים מצומדת,<br>אנוש עשיר כבר ירד / ועשיר יפחד רדת,<br>ונוטר ואשר נפשו לעולמים / מחמדת,<br>ודורש מעלה אינה / ראויה לו ונכבדת.",
|
420 |
+
"אם תשקלה שנאת חכמים בפלס ואהבת הכסיל, תמצא<br>יתרון בשנאת החכמים, גם אל כל אנוש נבון מאד נרצה.",
|
421 |
+
"רועה כסיל יסכל, והולך את חכם לב כל אנוש זכרו כמור ידיח,<br>רוח בעברו על בשמים יהיה נודף, וטוב ריחו אל אף יריח,<br>אכן בעברו על נבלות יעלה באשו וצחנתו מאד תצריח.",
|
422 |
+
"שוים בשקל חד בעיני שוטה אוהב ושונא לו, וטוב וחוטא.<br>אשר נגדו בני אדם בשוה, לאולתו רפואה לא תקוה.",
|
423 |
+
"ומי הוא זה אשר קלון / בכל עת יעלה אתו,<br>אשר נכנס במקום / אין כראוי לו לאולתו,<br>ואומרים לו שבה בכאן, / והוא בוחר מקום שבתו,<br>והמאריך מאד דבר / לספר מבלי עתו.",
|
424 |
+
"כסיל עת תם תשובותיו / יהי מוחל גדפותיו.",
|
425 |
+
"אנוש לא יהיה גאה בנפשו, בכל פעם ופעם יעזרנה,<br>וישפל האנוש גאה ונשא עדי עפר, וכל איש ירמסנה.",
|
426 |
+
"אדם בבינתו נשען ובעצתו, <br>תעה ונכשל בטח בחכמתו.",
|
427 |
+
"אתמה על כל אדם משכיל איכה אין אל לבו נותן,<br>איך יתגאה אדם עבר זה פעמים מעבר שתן.",
|
428 |
+
"איש גאוה לובש / בשכלו יחזה<br>גדול בנשמתו / ורב ממנה,<br>ישמח ללא דבר / ויתגאה, ועת<br>יחשוב לעלותה / וישפילנה.",
|
429 |
+
"עם הכסיל אל תדרכה תוך גל,<br>ועת תאבה לספור מספר חרוזיה תמצא במניין ג ל."
|
430 |
+
],
|
431 |
+
"On Jealousy": [
|
432 |
+
"קנאה מאד רעה ומכה נחלה לגוף, ועצמותיו תהי שוברת,<br>שנאה תהי מעלים לעולמים, והקנאה לעולם בך תהי נכרת.",
|
433 |
+
"כל האנוש תוכל לרצות חוץ מאיש עלי עושרך מקנא בך,<br>כי לא מרוצה יהיה לבו עד יאבדה עושרך וכל טובך.",
|
434 |
+
"לא תמצאה חוטא איש קינא על איש אשר ידו יקר מצא, <br>כי הוא כנגד בוראו קוצף תמיד, ושונה באשר רצה.",
|
435 |
+
"אויל יום תקראה אותו לעזרה לשרש גזעך אמנם קראתו,<br>ולולי עצי יער אשר תחזיק יד איש בקרדום לא כרתו.",
|
436 |
+
"אין לך שנאות מאין רפואות,<br>כי אם שנאות מצד קנאות.",
|
437 |
+
"לא יאריך ימים / מקנא באשר<br>לא לו תהי תקוה / ולא תוחלת,<br>ידאג ודאגתו תמידה / על אשר<br>לא לו תהי נזק / ולא תועלת.",
|
438 |
+
"מקנא אל תהי באנוש יברך ימי חייו במאכל תענוגות,<br>למען ישבעה הוא מעדנים, ואתה תשבעה נצח דאגות.",
|
439 |
+
"שלשה האדם מקנא בם ימיו, ועינו צר בהם וירבה שטמתו, <br>באיש אומנותו ואיש ממשפחתו ואיש בשכונתו בגודל יקרתו.",
|
440 |
+
"אם לא תהי קנאי / תרום ותשא הוד,<br>תגל ותצליח, / בתיו כמניין ה ו ד."
|
441 |
+
],
|
442 |
+
"On Hypocrisy, Slander, and Evil Neighbors": [
|
443 |
+
"אשר יתקשטה / מאין נכונה,<br>אמת יתגל / בעדי הבחינה.<br>ומתקשט באין טבע / בעל כרחו יגלהו,<br>וצובע שער ראשו, / חלישותו תעידהו.",
|
444 |
+
"חבר ולבו רע דומה לקדחת, יתפשטה בגו לחלוש בריאותו,<br>כי הוא יחפש על מומי חבירו, גם יעלים ויסתור את טובו וצדקתו.",
|
445 |
+
"בעת תשמעה אדם ידבר באוהביך דבר מום וכל דופי, והוא לא ידבר בו,<br>אהוביך שמור, ושנא בנרגן אשר דרכו לדבר באישים, כי שנאות ושוא חרבו.",
|
446 |
+
"אם תחזה נאמן נראה בעיניך מגיד דבר דופי אל תאמן עדיו,<br>כי אם יהי נאמן, לא יהי מגיד דופי ושמע שוא לעד לבלעדיו.",
|
447 |
+
"אל תאמן כל מדברות אדם, כי אין אמת כל מה בפה דובר,<br>איש יאמין רכיל ונרגן לא ישאיר לנפש אח ולא חבר.",
|
448 |
+
"אל תחשוף סתרי חבריך, פן יחשוף האל סתריך.",
|
449 |
+
"היה ענו שפל רוח ודכא לעולם, ועזוב חימה וחרף,<br>ואל תגד דבר חירוף לאדם, ודע כי המספר הוא מחרף.",
|
450 |
+
"שכן אשר לבו לרעה בך, סור משכונתו ורחקנה,<br>אם יחזה טובה יכסנה, אם יחזה רעה יגלינה.",
|
451 |
+
"אנוש חמס בכל עת ישנאה טוב ויבחר רע ומדיינים ומרי,<br>כמעשה הזבוב נגע מחפש, ומקום יעזוב שלם ובריא.",
|
452 |
+
"אנוש סובל / בהזיק לו שכנו,<br>יהי נוחל / כבוד ביתו והונו,<br>אנוש רוצה להנקם / נקמה על משנאהו,<br>לנפשו מעלה יוסיף / ואז עקב ינורהו.",
|
453 |
+
"אדם משנא חבירו / בפה ובלב יחטא,<br>יניר ויחרוש ויזרע / שנאה, ויקצור חרטה.",
|
454 |
+
"היה נשמר, ואדם אל / יהי נקלה בעיניך,<br>ויש אנוש זבוב קטן / יהי מחנק גרוניך.",
|
455 |
+
"מרחיק עצמו משכן רע, אז צור ישעו מיד יחז,<br>לא יירא מלשון הרע, מספר בתיו תמצאם ח ז."
|
456 |
+
],
|
457 |
+
"On Visiting Friends and the Sick, and on Nuisances in Visiting": [
|
458 |
+
"איש מניח בקור אוהב דבק אליו וחומס נפשו,<br>אך איש בקר אדם כבד ימצא קלון שיבאישו.",
|
459 |
+
"בקר לעתים רחוקות / תוסיף בלבות אהבות,<br>אך אם לעתים קרובות, / תוסיף שנאות ואיבות.",
|
460 |
+
"מיל תטרחה עת תבקר / אנשי חלאים ואונים,<br>וטרח שנים להכניס / שלום ולשבית מדנים.",
|
461 |
+
"חדל מבקרה כל / עת חברים,<br>והוקר רגלך / ממשכניהם,<br>ראה מטר / בהעצר וגשם,<br>בני אדם בעוד / יכלון עליהם.",
|
462 |
+
"כבד לבקר בא / פני חולה,<br>ויאריך עמו / את ישיבתו,<br>ויענה לו, אם לך / עסק, מהר<br>להשלימו / ולעשותו,<br>אך אם אני חייב לך / מחוב, אמור<br>כמה אני חייב, / (שאל) וקח אותו.",
|
463 |
+
"קחה מוסר לך ייטיב וינעם, ואיש כבד חדל מבקרהו,<br>למען תהיה עליו למשא בבקורך מאד ממחלהו.",
|
464 |
+
"אמרו לחולה מה חולייך, ענם זדון נפשי וחטאתי,<br>ויאמרו לו, תאות לבך מה היא, השיבם רק היא סליחתי.<br>אמרו הנלך נקראה רופא, ויענם הוא החלה אותי,<br>השיבוהו נאכילך, ענם כל מזון הוא מחלתי.",
|
465 |
+
"דחה כד בחברתך, / במיעוט האזנתך.",
|
466 |
+
"אכילה עם אהוביך / כנופת צוף ומרקחת,<br>אכילה עם משנאיך / כספחת וקדחת.",
|
467 |
+
"בעת תראה בסוד / יושבים שנים מבני אדם,<br>רחק מהם, ואל תבחר / להכנס בתוך סודם.",
|
468 |
+
"המאריך אומרו ושיחתו, / קצים בני אדם בחברותו.",
|
469 |
+
"מלך היה שונא כבד, ויצו לכתוב על טבעתו,<br>הכבדת קום, ויהי לו הטבעת עד לכתו.",
|
470 |
+
"הלא כתוב בספר הרפואות באגרת שמינית גם תשיעית,<br>אשר מושב אנוש כבד בחברה, ישיבתו כקדחת רביעית.",
|
471 |
+
"אנוש כבד יבקרך / בפעם ובאחרת,<br>ולו לשון ברוב דבר / ושונה ומדברת.<br>תשו אזנך כחרשת / ועינך שים כעורת,<br>ורגליך כגדמת, / ופיך שים כסוררת.",
|
472 |
+
"בקר אוהב גם איש חולה, וחדל לך מלבקר הכבד,<br>אם תתבונן בחרוזיהם, תמצאם מניין ה כ ב ד."
|
473 |
+
],
|
474 |
+
"Last Chapter of the Book; Collection of Maxims": [
|
475 |
+
"אל תהיה בוכה / פני שוחק ושר,<br>כי לך יהיה לועג / וגם יבזך.<br>ולאיש בלי יגון / יגונך אל תגל,<br>כי לא לך מביט / ולא יחזך.",
|
476 |
+
"עצה שאל מכל / זקן וכל נער,<br>יש עת אשר תמצא / עצה בלב נער.",
|
477 |
+
"מקום גרו אבותיך היה גר, ושימה את מלונך בנינו,<br>ותן מקום עלי יושביו לעולם, וכן נמצא כבוד העוף בקנו.",
|
478 |
+
"לעד לאשה אל תהי גולה ��וד פן תביאך לבזיון,<br>את נפשך שמרה, וסם המות אל תהי שותה לנסיון.",
|
479 |
+
"אשר יפקיד נכסים / על ידי נער וגם אשה,<br>בראשיתו תהי בושה, ואחריתו לבקשה.",
|
480 |
+
"ומוכיח לאיש אינו מקבל והדובר על לבות סתומים,<br>כמו אדם ישורר שיר למתים, ומתפלל וצועק לצלמים.",
|
481 |
+
"לאיש משכיל מעט הוכח / ויועיל, ויבין בדברים עד כלותם,<br>ויקבעם למשפט לא / רחקה, ויבין את קצתם מקצתם.",
|
482 |
+
"האיש אשר ירבה שחוק פיהו שוטה, ואין רפאות לסכלתו,<br>העת אשר שניו יגלה, את הודו יהי ממעיט ופסדתו.",
|
483 |
+
"הארך המחשבתך ואז יהיו כל מפעלותיך במכלולים,<br>כי מעדני גן בהתאחר יהיו מתוקים גם מבושלים.",
|
484 |
+
"איש בין לנצח ברשע אל תשו כח ואמץ בו והעז מצח,<br>כי המנצח ברשתו יפול, גם המנוצח הוא אמת נוצח.",
|
485 |
+
"אנוש סכל יקדם עת ידבר לשונו את פני שכלו לסכלו,<br>ואיש משכיל בהתאחר לעולם לשונו אחרי דעו ושכלו.",
|
486 |
+
"שחוק לכסיל עשות זימה ועל כן תבונתו תהי אחר לשונו,<br>והמשכיל יאחר את דבריו, ולא יחל בדבר עד יבינו.",
|
487 |
+
"אשר יבטיחך יום יום במתן, בתוחלת מדכא לב ומחלה,<br>כענן מבלי גשם ומטר יכסה עין אדמה באפילה.",
|
488 |
+
"בגרות אם תהי נפשך וריקם תפחד, שוב קחה מוסר ותערים,<br>והמעיטה לך אכול ושתה, מעט בשר הלא די לכשרים,<br>ואל תרבה נשים, וכל עת שמור פן תתנה חילך לזרים,<br>וכל דבר תאוה נפשך בו, אמר עליו מאד דמיו יקרים,<br>הלא טוב לעזוב עושר לאויבים לרוב הון משאל מן העשירים.",
|
489 |
+
"עת הצלחת איש תשוב לו אבן חוצות שן ובדולח,<br>ובעת תשלח על מצליח תוך ידו עץ יבש שב לח,<br>האמן גם על נטע נטע, אם בן יומו פארות ישלח.",
|
490 |
+
"אם תשמע מוסר תזריח, תנוח נפש חן חן לה,<br>בצרור החיים מושבה, מניין בנין בתיו תמצאם ל ה.",
|
491 |
+
"",
|
492 |
+
"סליק כולו בע\"ה.<br>ברוך נותן ליעף כח ול\"א ע\"י."
|
493 |
+
]
|
494 |
+
},
|
495 |
+
"versions": [
|
496 |
+
[
|
497 |
+
"Shekel Hakodesh, London 1919",
|
498 |
+
"https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002034753"
|
499 |
+
]
|
500 |
+
],
|
501 |
+
"heTitle": "שקל הקדש",
|
502 |
+
"categories": [
|
503 |
+
"Musar",
|
504 |
+
"Rishonim"
|
505 |
+
],
|
506 |
+
"schema": {
|
507 |
+
"heTitle": "שקל הקדש",
|
508 |
+
"enTitle": "Shekel HaKodesh",
|
509 |
+
"key": "Shekel HaKodesh",
|
510 |
+
"nodes": [
|
511 |
+
{
|
512 |
+
"heTitle": "פתיחה",
|
513 |
+
"enTitle": "Prelude"
|
514 |
+
},
|
515 |
+
{
|
516 |
+
"heTitle": "שער החכמה",
|
517 |
+
"enTitle": "On Wisdom"
|
518 |
+
},
|
519 |
+
{
|
520 |
+
"heTitle": "שער הענוה",
|
521 |
+
"enTitle": "On Humility"
|
522 |
+
},
|
523 |
+
{
|
524 |
+
"heTitle": "שער הפרישות",
|
525 |
+
"enTitle": "On Abstinence"
|
526 |
+
},
|
527 |
+
{
|
528 |
+
"heTitle": "שער הצניעות והבשת",
|
529 |
+
"enTitle": "On Modesty and Shame"
|
530 |
+
},
|
531 |
+
{
|
532 |
+
"heTitle": "שער הרחקת התאווה",
|
533 |
+
"enTitle": "On Self Denial"
|
534 |
+
},
|
535 |
+
{
|
536 |
+
"heTitle": "שער הביטחון וייאוש התקווה באדם",
|
537 |
+
"enTitle": "On Man's Confidence and Despair"
|
538 |
+
},
|
539 |
+
{
|
540 |
+
"heTitle": "שער המתון והסבל",
|
541 |
+
"enTitle": "On Deliberation and Endurance"
|
542 |
+
},
|
543 |
+
{
|
544 |
+
"heTitle": "שער הספוק",
|
545 |
+
"enTitle": "On Sufficiency"
|
546 |
+
},
|
547 |
+
{
|
548 |
+
"heTitle": "שער החסד והצדק",
|
549 |
+
"enTitle": "On Kindness and Charity"
|
550 |
+
},
|
551 |
+
{
|
552 |
+
"heTitle": "שער הרש והשאלה",
|
553 |
+
"enTitle": "On Poverty and Asking Help"
|
554 |
+
},
|
555 |
+
{
|
556 |
+
"heTitle": "שער השתיקה ועת דבר נכוחה",
|
557 |
+
"enTitle": "On Silence and Speaking Opportunely"
|
558 |
+
},
|
559 |
+
{
|
560 |
+
"heTitle": "שער האמת",
|
561 |
+
"enTitle": "On Truth"
|
562 |
+
},
|
563 |
+
{
|
564 |
+
"heTitle": "שער החברים והחברה",
|
565 |
+
"enTitle": "On Companionship and Association"
|
566 |
+
},
|
567 |
+
{
|
568 |
+
"heTitle": "שער בחינת האוהבים והתנצלותם ומחילתם",
|
569 |
+
"enTitle": "On the Testing of Friends, their Indulgence, and Forgiveness"
|
570 |
+
},
|
571 |
+
{
|
572 |
+
"heTitle": "שער ההכרה וההנהגה",
|
573 |
+
"enTitle": "On Discernment and Manners"
|
574 |
+
},
|
575 |
+
{
|
576 |
+
"heTitle": "שער בהסתר הסוד",
|
577 |
+
"enTitle": "On Keeping a Secret"
|
578 |
+
},
|
579 |
+
{
|
580 |
+
"heTitle": "שער המלך",
|
581 |
+
"enTitle": "On Kingship"
|
582 |
+
},
|
583 |
+
{
|
584 |
+
"heTitle": "שער הכסילות והגאווה והאיוולת",
|
585 |
+
"enTitle": "On Stupidity, Pride, and Folly"
|
586 |
+
},
|
587 |
+
{
|
588 |
+
"heTitle": "שער הקנאה",
|
589 |
+
"enTitle": "On Jealousy"
|
590 |
+
},
|
591 |
+
{
|
592 |
+
"heTitle": "שער החנף ולשון הרע ושכן רע",
|
593 |
+
"enTitle": "On Hypocrisy, Slander, and Evil Neighbors"
|
594 |
+
},
|
595 |
+
{
|
596 |
+
"heTitle": "שער בקור האוהבים והחולים והכבדים בביקור",
|
597 |
+
"enTitle": "On Visiting Friends and the Sick, and on Nuisances in Visiting"
|
598 |
+
},
|
599 |
+
{
|
600 |
+
"heTitle": "שער אחרון מהספר והוא חבור המוסרים",
|
601 |
+
"enTitle": "Last Chapter of the Book; Collection of Maxims"
|
602 |
+
}
|
603 |
+
]
|
604 |
+
}
|
605 |
+
}
|
json/Musar/Rishonim/The Improvement of the Moral Qualities/English/The Improvement of the Moral Qualities, Stephen S. Wise, 1902.json
ADDED
The diff for this file is too large to render.
See raw diff
|
|
json/Musar/Rishonim/The Improvement of the Moral Qualities/Hebrew/Tikkun Middot HaNefesh, Jerusalem 1996.json
ADDED
The diff for this file is too large to render.
See raw diff
|
|
json/Musar/Rishonim/The Improvement of the Moral Qualities/Hebrew/merged.json
ADDED
The diff for this file is too large to render.
See raw diff
|
|
json/Musar/Rishonim/Yesod HaYirah/English/Yesod hayirah, trans. Hermann Gollancz, London 1919.json
ADDED
@@ -0,0 +1,338 @@
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
1 |
+
{
|
2 |
+
"language": "en",
|
3 |
+
"title": "Yesod HaYirah",
|
4 |
+
"versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002034753",
|
5 |
+
"versionTitle": "Yesod hayirah, trans. Hermann Gollancz, London 1919",
|
6 |
+
"status": "locked",
|
7 |
+
"license": "Public Domain",
|
8 |
+
"digitizedBySefaria": true,
|
9 |
+
"actualLanguage": "en",
|
10 |
+
"languageFamilyName": "english",
|
11 |
+
"isBaseText": false,
|
12 |
+
"isSource": false,
|
13 |
+
"direction": "ltr",
|
14 |
+
"heTitle": "יסוד היראה",
|
15 |
+
"categories": [
|
16 |
+
"Musar",
|
17 |
+
"Rishonim"
|
18 |
+
],
|
19 |
+
"text": {
|
20 |
+
"Prelude": [
|
21 |
+
"H<small>AVE</small> I not written for thee a number of times counsels regarding knowledge, how to acquire wisdom and instruction, and to comprehend words of understanding? The fear of the Lord is the beginning of wisdom; there is good success to every one that exerciseth himself in these pursuits; his praise endureth for ever.",
|
22 |
+
"Men of understanding have asked me to teach them the ways of instruction and wisdom, to give them rules whereby they might find life for their bodies while they are upon the earth, and help them towards the life of the soul on the day when they shall be called to ascend on high.",
|
23 |
+
"I was much astonished at their request; it seemed, indeed, strange in my sight, considering that the matter is closed and concealed, nay, hidden from the eye of all creatures; no mortal knowing and estimating the way;—'tis but found by those who fear God.",
|
24 |
+
"I then turned to inquire, and to search in the Law of God, and I attuned my thoughts; I tested in the refining vessel the opinions of experts who went before me, and I realised that all is nought and vanity beside the fear of the Lord.",
|
25 |
+
"Therefore, why shall I remain silent? Is it not well that I rouse the slumberers, and build up a habitation firm and exalted upon the mountain-top whither my goal shall be? Indeed, as for the \"Foundation of Fear,\" I will establish it upon its true basis, and set it forth in chapters and stanzas.",
|
26 |
+
"Hearken unto me, and incline thine ears; attend with thy heart, and open thy eyes; rebel not against the words of my mouth and against my voice when I speak; accept my instruction, and I will argue and order my subject with the help of direct proverbs, clear and transparent.",
|
27 |
+
"Take advice, and harden not your hearts; for why shall it be unto you as a snare? Try to understand that all my words are honestly meant; there is nothing perverse or crooked in them. They are intended to flow upon the human heart with the fertilising effect of the former and latter rain."
|
28 |
+
],
|
29 |
+
"On Fear": [
|
30 |
+
"F<small>EAR</small> the Lord! This is the first and beginning of all wisdom; yea, its end and aim. In the first place, it ensures physical repose, wherein you forget sorrow and labour; and ultimately man is assured thereby of spiritual peace, a good name, and reputation.",
|
31 |
+
"Fear God, and humankind thou needst not fear, though they mount even the royal throne. Will not the fear of God be thy fortress, if thou art low and humble? Confide in it, and none will make thee afraid, for it is an attribute chosen above all attributes.",
|
32 |
+
"Fear God, and men will fear thee, though they be stronger and mightier than thou. For when thou opposest them with the strength of thy fear of God, they in their terror will tremble in their hearts like women; while the sense of confidence, security, and tranquility will suffer thee to draw thy foot out of the snare of the fowler.",
|
33 |
+
"Fear God out of love, and be thou perfect, and thy fear will then be whole; 'tis meet that it should be so, for He formed thee out of nothing, and from nothingness He brought thee to stand before Him continually, and fashioned thee into a beautiful form.",
|
34 |
+
"Fear and tremble for the measure of thy works, and let them all be pursued in the uncertainties of existence. Trust not in thy riches with daring; thou hast an eye, yet how blind mayest thou be; for who knoweth whether to-morrow will be as to-day, whether man may not become like unto the beasts that perish?",
|
35 |
+
"Fear God, and place Him before thee in thy actions, so wilt thou never sin; and when the remembrance of His Holy Name shall be upon thy lips in all things, then shalt thou be whole. Therefore close not thine eye like the blind, and muzzle not thy mouth and be dumb.",
|
36 |
+
"Fear God, and be concerned to perform that which He hath commanded thee in the precepts of His Law; and shouldst thou sin, regard the error done in ignorance as equal to the presumptuous sin in point of regret and repentance; then mayest thou hope for His bountiful mercies, and He will reckon unto thee thy wilful guilt as nothing more than slight errors, when thou returnest to swell the ranks of those who cleave unto Him."
|
37 |
+
],
|
38 |
+
"On Prayer and Service": [
|
39 |
+
"F<small>EAR</small> G<small>OD</small>, and cleave unto Him, to serve Him with a perfect heart, then hope for His goodness and mercies; let thy heart exult for all His bounties and bless His glorious Name. Do nought without Him: is He not God, and none beside Him?",
|
40 |
+
"Be it thy soul's desire to render service unto God; for without such, thou servest strange gods. What profits it thee in all the labour which thou performest, to leave possessions unto others? and what doth He require of thee but to fear Him, to love mercy, justice, and uprightness?",
|
41 |
+
"Fear God, and pray unto Him, and thou shalt find favour and good success in His eyes. And when thou askest a request from Him, fear and tremble; lest He be angry, guard the opening of thy lips; then will He be gracious unto thee, and grant thee of His favours.",
|
42 |
+
"Fear God, meet Him with thanksgiving before thou settest forth to do aught for thyself. Lift up the standard of thy feet in His Holy Name, then there need be no trembling in all thy ways; and direct thy lips and heart to the One God, and thou shalt not be moved in slipping.",
|
43 |
+
"Fear God, and when thou orderest thy prayer before Him, fear, and stand in dread; close thine eyes, and fold thy hands, lest thy heart turn to strange thoughts. Wouldst thou in seeking the presence of an earthly king, flesh and blood like thyself, turn thy thoughts to labour or merchandise?",
|
44 |
+
"Have a fixed place where thou standest before Him in prayer, for why shouldst thou move about hither and thither? Seek only that from Him which is necessary to supply thy wants at all times; beware against seeking that which is superfluous. Then will He have compassion with thee, and grant thee His grace.",
|
45 |
+
"Arrange the order of thy prayer, and afterwards cry unto Him, and seek His presence; and when thou comest unto His dwelling, bring with thee in thy hand thy gift as an offering. Is it becoming to draw out a lengthy prayer before Him, when deceit and lying are in thy right hand?",
|
46 |
+
"When thou standest before the Supreme King of kings to beg from Him thy wants, remember who thou art, and what thy acts are, whether they be straight or the reverse, and who the God is before whom thou standest, who seeth into the darkest secret places.",
|
47 |
+
"When thou seekest the face of thy fellow-man, thy friend, hast thou not some shame, and art thou not covered with confusion, doubting whether it will be in his power to grant thee thy request, and considering how much thou wilt gain from him? And why then shouldst thou not be clothed with fear, when thou seekest Him who anticipates all the bounties which thou wouldst have bestowed upon thee?",
|
48 |
+
"Then thanks for all the bountiful mercies and kindnesses with which He has anticipated thy wishes, and due reflection be in the case of the petitions with which thou wouldst supplicate Him as regards the coming time! This is what is meant by the <i>Ordering of Prayer;</i> this it is which was the essential characteristic of the methods adopted by the early Pious Ones when they prayed."
|
49 |
+
],
|
50 |
+
"On the Law and Wisdom": [
|
51 |
+
"F<small>EAR</small> God; fear His wise men who teach thee the right way; and consider how to follow them, and to learn knowledge and law from their mouths. Know that thy soul is in their hands, and might be bound up in the bundle of everlasting life.",
|
52 |
+
"Fear God; fear His Holy Law, and dearer than precious stones let it be unto thee; then shall thy lines fall in pleasant places, when thou shalt direct thy actions according to its norm; it will, indeed, prove the treasure of thy soul, and at the same time add days and years to thy life.",
|
53 |
+
"Acquire understanding, acquire the instruction of the Law and the Commandment, then shall thy hand be strong through them. Is this not the direct path leading to the fear of God, though it may appear the more distant? How often does that man transgress who is wanting in understanding, who knoweth not the secret of the deep Service of Heaven?",
|
54 |
+
"Acquire a knowledge of the Law; acquire books; they are more precious than fine gold and precious stones; for should doubt arise within thee in consequence of thy speculation, consult them as the <i>Urim and Thummim</i> (i.e., Oracle). Will the hero who goes into battle prevail, if he lift not up the sword which is in his right hand?",
|
55 |
+
"Acquire wisdom and instruction, and meditate thereon until they be written upon the tablet of thy heart. And if thou continue to meditate upon them day by day, then shall their light appear as new fruit in its springing forth; or as in the case of a man who opens and turns over the soil: the more he ploughs, the more he gathers produce.",
|
56 |
+
"See how beautiful is the Law, how pleasant the fear of Heaven! They are like as unto a beautiful and comely woman, decked in golden ornaments, clothed in scarlet, having adorned herself with the help of the mirror, one to be commended for her good taste, bearing all the evidence of pleasantness and grace.",
|
57 |
+
"Learning without religious fear is as a woman of contradictions, disobedient, and lacking in manners, one who makes her eyes look large by the use of rouge and eye-paint, and adorns herself with necklaces and ear-rings. What is the use of all her beauty and splendour, when her clothing is untidy, and her true nature is disclosed?",
|
58 |
+
"See how religious instruction, based upon religious fear, finds itself a very stronghold, and as a tower of strength built upon a height, whose foundation is laid broad, and not narrow! For ever does it stand, strong and mighty in face of the enemy, though he press with all his strength.",
|
59 |
+
"But learning without fear is as a house and a high tower, which have no proper foundation. To-day it is high and lofty as the heavens, as a row of hewn stone forming a citadel and fortress; but of what avail is it? To-morrow the satyrs and children of destruction may dance upon its mounds.",
|
60 |
+
"Acquire wisdom and understanding by study, and see that thou keep and cultivate it; remember that study without practice is considered nought and void, and becomes unreal. This was the motive in the scheme of the Creator when He gave to man alone of all His creatures the power of speech.",
|
61 |
+
"He who has learnt in order to teach others, while his own soul loathes instruction and wisdom, will find that his intelligence and reasoning will be unto him as the snare of the fowler, and will avail him nought; his lessons will be but mists of empty wind, and showers of dust and earth upon the ground.",
|
62 |
+
"Obtain knowledge of the Law, and say not: \"It is an inheritance bequeathed unto me from my fathers.\" Meditate upon it, and study it by day and by night, and thy reward for the labour will consist in the wisdom gained. Sow thy land, and reap its produce, even though thou dost experience thorns and thistles in its cultivation.",
|
63 |
+
"See, in all mortal bequests, the heritage becomes the property of the living, whilst it slips from the dying; whereas in the case of one who bequeaths unto his children the inheritance of religious knowledge, wisdom, and the Holy Law, the possession, while being transmitted to his children, is not altogether alienated from him after death.",
|
64 |
+
"Obtain knowledge for thyself, and regret not if its price be high; for thou hast made the much better bargain in exchange for what thou hast given for it. It will stand thee in good stead in the hour in which all the great substance which thou possessest will be powerless to be retained.",
|
65 |
+
"Obtain instruction, wisdom, and discipline, and say not, \"I am a prince and ruler\"; for whom beseemeth it to be discreet, if not a person of noble birth, and of good name and princely station? What is the use of an exalted tree, if it be dry and produce no fruit, when even its shade disappears?",
|
66 |
+
"Obtain wisdom, and care not in whose hands it may be found, and how it will be regarded. Is the clay vessel reckoned according to its maker? Is it not the thought of what is placed within the vessel? There are weeds which flourish like the lily, and through their flourishing men suffer them to rise at the very head of the garden.",
|
67 |
+
"Acquire knowledge, and with it acquire humility and a winning discipline; and then thou wilt not be over-bearing in pride. Among all enduring qualities, thou wilt find none to equal humility, which is pleasant and becoming; besides, the effect of humility is abundance of peace, and the end and aim of true knowledge is security and restfulness.",
|
68 |
+
"Darest thou to boast thyself of thy superior knowledge or wisdom, and allow thy heart to be exalted because thou hast acquired it, and to become proud on account of the acquisition in relation to thy friends and relatives, who have not had the sense to make its acquaintance for themselves? Understand, such possessions gain no footing; for by thine own pride dost thou destroy them.",
|
69 |
+
"Behold, wisdom is planted upon religious fear, just as a tree that is planted by streams of water; its shoots and stems it sends forth far and wide, and it produces branches; and, as for its fruit, it is ever renewed and fresh, ripening with sweet fragrance, with its spikenard and cypress-flowers.",
|
70 |
+
"Wisdom without fear may be likened to a shrub springing up and flourishing in a wilderness; and if, while it be yet moist and its shoots green, its boughs and branches multiply, on the morrow its stem and root will dry up; how can it then produce fruit for food?",
|
71 |
+
"Behold, wisdom is as the sun in the heavens, giving light to those far and near. And so there is value in a man's understanding and intelligence, if they help him in his own case to fulfil the commandments and statutes; whilst they who are strangers (to such wisdom) will walk by its light, keeping to law and equity, it being sweet to them as the droppings of the honeycomb.",
|
72 |
+
"Acquire wisdom, and do thy work by help of it; do nothing without it. Place it at the head of all thy pursuits; for if thy actions come before discretion, thou wilt have to tremble with fear; as in the case of the chariot, when its wheels are caught in the traces, there will be a mishap, and the vehicle will come to pieces.",
|
73 |
+
"Know whether thy wisdom is sufficiently great that thou art able to discharge thy duties in an efficient manner, and how thy actions may be regulated in the right way in accordance with thy knowledge. Wilt thou burden thy heart with that which it hath not borne? Can a fly carry the burden borne by foals?",
|
74 |
+
"Ask for knowledge, and study that which thou hast not learnt; and to him who asks, make reply according to his question. If thou knowest, say, \"Truly, I know it\"; for wherefore shouldst thou deny him the truth? What boots it when clouds rise, if there be neither the former rain nor the latter rain in its due season?",
|
75 |
+
"Ask for information; why shouldst thou be ashamed? Surely it is more shame for thee that thou dost not know. Say not, \"My own heart will teach me; I am quite sufficient in myself as regards counsel\"; for when others will load thee, shalt thou be able to bear things which thou hast not before borne?",
|
76 |
+
"The human frame without knowledge may be compared to a majestic vessel in the midst of the deep sea, moved and tossed about as a reed at every light or strong breeze; how can it possibly stand, if there be no one to handle the rudder, no sailor to spread the sail upward?",
|
77 |
+
"Frequent the haunts of the wise, and learn wisdom; but keep thy mouth closed, and open thine eyes and ears. See and hear, and take to heart their words, weighing and balancing them well; incline thou whither they incline, and it will be well with thee; say not, \"I am a prince and ruler.\"",
|
78 |
+
"Learn wisdom and teach it unto others, but only when they appreciate it. Why shouldst thou teach the foolish and wicked, when they desire it not? Wouldst thou sow thy seed among the clefts of the rock? Do things grow in the waste as on the plain?",
|
79 |
+
"Follow after wisdom even across the distant sea, until thou shalt find the man perfect in his knowledge; so that all the nobles and wealthy among the people may come from the corners of the land to listen to thee. There are twigs which are transplanted from their natural soil, and become stronger than their original stem.",
|
80 |
+
"Has thy heart ever whispered to thee, \"What have the wise of all their wisdom, even though they gain their living thereby; and what advantage have they over the fools, who have a pleasant time of it both in life and in death?\" Reflect, the wild ass in the forest also finds its fodder, sufficient to keep it alive.",
|
81 |
+
"Acquire wisdom, and thou shalt not want any good thing; thou shalt find all that thou desirest to have. Without it, acquire everything, and be thy wealth ever so great and stupendous, it will be considered of little account. Wisdom it is which is more precious than pearls; it equals, indeed, every priceless article and possession."
|
82 |
+
],
|
83 |
+
"On Appreciation": [
|
84 |
+
"F<small>EAR</small> God, and appreciate the bounties and kindnesses which He bestows upon His creatures; understand that He does not require their help, while He is able to supply their every want. And shouldst thou inquire and say, \"Wherefore did He create them?\" It was in order to demonstrate to them the strength and height of His power.",
|
85 |
+
"Open the eye of thy heart, that thou mayest appreciate what thou seest with thy physical eye; for how many mortals are there who have their eyes open and look, yet see not; while many a closed eye sees all, and even that which is concealed is revealed to it!",
|
86 |
+
"A man should be sensible in recognising his position, and regulate all his actions by personal experience. Surely when a man walks in his integrity he will be at ease, and find that in this world all's well in the end; but as soon as he turns either to the right or to the left, the scent and flavour of his character will have faded and evaporated.",
|
87 |
+
"But what profits it if a man recognise the right thing, and yet does not regulate his actions accordingly? Will a man, fleet on his legs, escape among the rocks which abound in stumbling-blocks? As for the man who cannot distinguish what is best, He who keeps the simple will preserve him on his path.",
|
88 |
+
"If a man is anxious to give a false estimate of himself (<i>lit.</i>, to obtrude his qualities for the recognition of that which he does not possess), so as to be great, shun him, and have nothing to do with him; turn from him, and fly from him. It is as though a man would leave the straight path, and find a way for himself by breaking through a flinty rock.",
|
89 |
+
"Be wise in learning to estimate the future by the experience of the past, so thou wilt understand to deal with it; and thou wilt attain that which has not yet come to thy hand by means of that which has fallen to thy lot with its worries, just as a fowler gains experience from the birds he trapped into his net on a former occasion.",
|
90 |
+
"Judge things, too, before thou hast committed thyself, whether it be in speech or action; for what is the use of recognising the true nature of a thing when it is already done, and what is the value of regret? Can the eye of mortal recover its sight when it has once been blinded by total darkness?",
|
91 |
+
"As for the man who sees and recognises in another's eye the thread of a hair that may be in it, and does not realise and makes nothing of that in himself which is quite open to his own eyes, would it not be better if he closed his eyes, and lightened from himself the yoke of others which he carries without necessity?"
|
92 |
+
],
|
93 |
+
"On Shame and Shamelessness": [
|
94 |
+
"F<small>EAR</small> God, and have shame for thyself rather than sin; do well, and act straight; for when thou clothest thyself in the garb and veil of shame, thou wilt be God-fearing, and shalt be happy for ever; thereby shalt thou be able to cover up human failing, and thereby is man considered righteous and upright.",
|
95 |
+
"Is it good for thee that thou sufferest others to put thee to shame, whilst thou thyself findest thy actions blameworthy and reproachful? Would it not be better if thou wert to set the eyes of thy heart as a watch-tower over all thy paths:? Why shouldst thou close thine eyes as the blind, and not be ashamed of thy open nakedness?",
|
96 |
+
"Wouldst thou oppose thy forehead firm as brass, whilst thou art despicable in the eyes of all, and carry thy shame upon thy brow to thine own disgrace as thy fiercest foe? Having no sense of shame, art thou willing to become changed into a fool and insolent one?",
|
97 |
+
"Yet thou needst have no fear of shame, when with the wise thou dost consort, to inquire of them what thou knowest not, though they be junior to thee in age; for they will teach thee what is truly right. Great indeed would be thy shame, should they once question thee, and thou wouldst have to say, \"I've heard it not\"; \"I've forgotten it.\"",
|
98 |
+
"Fear God, and be ashamed in His presence, and be afraid of His fierce anger. How canst thou be ashamed of the verdict which man will pass upon thy actions, lest thou be lightly esteemed in his sight, and not be ashamed before God, before Whom all thy secret acts are revealed?"
|
99 |
+
],
|
100 |
+
"On Pride and Meekness": [
|
101 |
+
"F<small>EAR</small> God in righteousness and meekness, and let thy fear be whole and beautiful; and should thy heart beguile thee to mount on high, raising and exalting itself in pride, remember the steps of its birth whereby it came into existence, to reverse which availeth not.",
|
102 |
+
"Should man, calling to mind the way of his entry into the world at birth, boast himself? Surely when he realises the days of his life, and remembers his toil therein, will not his heart grow weary when he remembereth that in the end his couch will be of worms, even though he may soar and mount on high?",
|
103 |
+
"Know that meekness conquers the wrath of man, which rises to overwhelm him; it stills a king's anger, making his will like the dew upon the herb. How soon the cold stream will still the seething kettle, even though its smoke has risen!",
|
104 |
+
"Wouldst thou boast thyself, would thy heart be exalted on the day when thou clothest thyself in the change of the raiment of power and pride; wouldst thou glory in thy stupid pride, so that thou shalt have a greater measure of glory and conceit? Then call to mind the day in which naked and bare thou shalt lie upon the dust, and become the object of lament.",
|
105 |
+
"Wouldst thou raise up thy head to carry the crown and diadem of pride with a name of praise, understand, that the God who alone is clothed in the garment of excellency, unto whom alone greatness belongeth, bringeth low unto dust the high, and raiseth on high those who are low.",
|
106 |
+
"Know that by meekness thou shalt stand upon the strong fort, upon the rocky crag and cliff; and if thy heart dwell in lowliness within thee, thy dwelling shall be in the topmost station without. See how oil, smooth in itself, rises to the surface, and is used for the anointing of kings and princes!",
|
107 |
+
"Is that man wise who sees his heart ascending in the heights of pride? He will not bear with the disposition of meaner men, how then will they endure his senseless folly? Will he not dwell alone as the leper without friends, covered up to the upper lip?",
|
108 |
+
"Will the man of pride escape by his greatness, by the boldness of his heart which is exalted on high? Verily he breaks the upper beam of the door of his house, when he lifts up his head, and draws himself up straight. Will the citadel and high tower stand firm, which is built in dust or unburnt brick?",
|
109 |
+
"Be lowly in thine own sight, and thou shalt be high in the sight of others, and there will be hope when thou art in distress (<i>or</i>, and there will be no hope to thine enemy). As for the reviling curse of a man, bear it with meekness and lowliness; in its passing, it will not come unto thee. Thou wilt bend low thy head in face of sling-stones; and as for dart and spear, they will miss their mark.",
|
110 |
+
"Know, too, that meekness will aid thee, even though they who fight against thee increase in strength; therefore humble thyself, rather than be humbled at the hand of those who rise up against thee. By its merit shall thy horn be exalted in glory, and thy step shall never slip."
|
111 |
+
],
|
112 |
+
"On Endurance": [
|
113 |
+
"F<small>EAR</small> God, and endure His judgments, believing He judges truthfully and righteously; and even though their taste be bitter to thy palate, are they not sweet and pleasant to thy soul? Canst thou ever heal the disease of a man's heart except by strong potions?",
|
114 |
+
"Fear and endure God's decrees and judgments, and answer them not with arrogance and boldness; and then, being long-suffering, will He bear with thee in thy actions, and He will not suffer His anger to rise. Lift up thyself by prayer, if thou hast not prayed, and understand that this matter is not determined by thee.",
|
115 |
+
"Bear with men, and God will bear with thee; in His mercies He will be long-suffering with thee. Bear with men, and they will bear with thee, and God will give thee strength from on high. Be like the ass crouching under its burden, even though it break its back and bones.",
|
116 |
+
"Wouldst thou endure thy great men, and fearing them clothe thyself in terror at their exalted power, and not bear with thy smaller ones, and be afraid lest thou be found wanting and become rejected? Couldst thou throw off thy supports as mountain chaff? Would not their removal be hard as a weighty stone?",
|
117 |
+
"Endure things; muzzle yourself, and be silent; for if you answer a fool, you will hear more things. 'Tis better that you should yourself in privacy tolerate unpleasantness than that others should hear it; your reply might only have the effect of disclosing some shady spot in your own career, which had hitherto been kept secret.",
|
118 |
+
"Is it not better to endure that which you have neither strength nor the power to remove? What is better calculated to remove the worries and sorrows of a man than the power of endurance which comes to his aid? Herein lies the panacea for all mourning and grief, the healing of all the ills of the flesh."
|
119 |
+
],
|
120 |
+
"On Humility": [
|
121 |
+
"F<small>EAR</small> God both in public and in private, and walk in humility before Him. Do thy public work in a modest manner, and have concern for the mass and multitudes of men; and as for thy private affairs, do them with openness, knowing that God seeth thee from His habitation.",
|
122 |
+
"Dost thou now inquire concerning the quality of humility, since thou desirest to understand it, so that thou mayest pursue thy secret matters in a manner that it may be well with thee in the end; so that thou mayest be held in esteem by anyone finding thee to be possessed of it, and thou mayest be lauded on account of this beautiful quality?",
|
123 |
+
"Wouldst thou hide and conceal thy deeds from mankind who understand them not, and be ashamed and confused on their account, being afraid lest they might think lightly of thee? And shouldst thou not feel shame and fear before thy God, who understandeth thy secret actions and their obligations?",
|
124 |
+
"Have fear, and do thy work in secret humility; why should man know it? Shouldst thou, however, find satisfaction in its publicity, surely thou canst reveal what is hidden. Why shouldst thou make things public, which thou canst not afterwards hide?",
|
125 |
+
"Lo, how precious is the quality of humility to ensure peace of body and mind! Thereby is even the wise of heart rescued, when he falls into the hands of the godless; by its means he goes forth free. Does a slice of pomegranate become soiled, if it drop into thick mud and mire?",
|
126 |
+
"Understand that humility is a delightful attribute, without stain or spot in its trail. Every noble man, every man of fame, rulers and princes, might be glorified, if they had but sufficient wisdom to do their work in secret.",
|
127 |
+
"Ask him who runs after the approval of the crowd of men to regard the lily (<i>sic</i>) which is encased between thorns. Would the prickly thorn approach to hinder it, while its bud and leaf are yet hid in lowliness? Nevertheless, on the day that it appears in all the glory of its beauty, it nips it, and its splendid appearance vanishes.",
|
128 |
+
"Be lowly, and conceal thy actions, the worth of which outsiders are unable to gauge; why be expected to disclose their motive, and to discover their origin? Be firm, and thou shalt find grace, favour, and good understanding in the eyes of God and man."
|
129 |
+
],
|
130 |
+
"On Chastity": [
|
131 |
+
"F<small>EAR</small> God who formed thee as His servant, and incline not thy heart from His ways; and if thy evil nature entice thee to draw thee away with much smoothness of persuasion, then close thine ear and listen not to its voice, and thou wilt never know any lapse from God's paths.",
|
132 |
+
"Drink from thine own well flowing water, and wander not about after deep waters. Rejoice in the wife of thy youth, and err not through strange and senseless beauty. Give not unto strangers thy strength, nor in folly (or credulity) spend thy earnings in an unknown house.",
|
133 |
+
"The attractive woman adorns herself in fine apparel, so that she may be showy in her beauty, and she is as buoyant as a horse harnessed. You might think that in her love there is relief; but set your heart to understand her end, and you will find that the end is shame and reproach.",
|
134 |
+
"Are you dazzled by beautiful appearances, by embroideries, by fine purple garments?\t* * * Think of the earthenware garden-pot; it may be gilded over, indeed, but in reality there is the earthy odour clinging to it still.",
|
135 |
+
"Lay bare to thyself the folly of thy inclination and its consequences before thou exposest thyself to the danger; and having weighed its scandal, depart from it; for why shouldst thou hug it, if it be to thy shame? * * *",
|
136 |
+
"See the strange woman who flatters with the words of her mouth; these are as drawn swords, to win over the simple and wanting in heart, who know not the right way; their feet are suddenly entangled, and caught in the net and snare, and they have no rest.",
|
137 |
+
"The simple one goes after her as a lamb brought to the slaughter; and while sinners fall by her, the man good and righteous before God will always escape. Cleave, therefore, to thine own wife, rejoicing in her beauty, and revelling iu her love.",
|
138 |
+
"How much better it is to caress a lioness than a senseless woman! Better to kiss the lips of an adder or scorpion than foolishly to kiss her lips! You may think it pleasant to have her company to your heart's content; but understand, you'll have a full share of shame and disgrace to follow.",
|
139 |
+
"In living with the wife of thy youth, see to attach thyself to men of principle; and let not senseless beauty entice thee, nor the thought of money or substance lead thee astray, remembering that according to the root and stem the tree will produce its fruit—even a revolting growth.",
|
140 |
+
"Love life's companion with a constant love, and then you may be assured of her love; and when you thrust her aside, thrust her aside with your left, but draw her near to you with your right hand; otherwise your heart will flit about hither and thither. And while you are strict with her, be so with gentle caution, for then you shall have peace at all hours and times.",
|
141 |
+
"Be glad, rejoice in the charms of the love (<i>lit</i>. \"hind\") destined for thee by Heaven; so she for ever will find her fullest joy, and delight with gladness in thee. Understand, too, there are times to embrace; but there is also a time when it is better to be alone than to caress."
|
142 |
+
],
|
143 |
+
"On Desire": [
|
144 |
+
"F<small>EAR</small> God, and do His will, and desist from doing thine own pleasure; for then thou shalt find thy wish in carrying out God's will, either as regards thy life or thy possessions. Know also that the more thou strengthenest and fortifiest thyself in the exercise of His wishes, the greater shall He make thy power and strength.",
|
145 |
+
"Take heed unto thyself, lest two companions which are ever agitating within thee mislead thee by their blandishments, namely, the organ of sight and the emotion of the heart, which two conspire in thee to cause thee pain. Would the axe and the hatchet be present to cut down, if there were no wood among the trees of the forest or in the thicket?",
|
146 |
+
"Listen unto me, and hearken not unto the desires of thy heart, gaping inordinately; and should she be willing to turn either to the right or to the left, then turn thou far aside from her ways, remembering that what at first might appear to thee glorious, ends in loss and mockery.",
|
147 |
+
"Grasp the knowledge that desire in thee is a sickness, affecting thee just as decay and the moth affect garments, tearing them; and if you think that thereby you will obtain those objects which you have not as yet obtained, you give evidence that your common sense and natural ability have already taken leave of you.",
|
148 |
+
"Guard against Desire, which wages a hard and heavy battle with thee. Fight against her, and have no wish to live on terms of peace with her; rather brandish in her face shield and buckler; for in warring with her will be thy peace; and to be at peace with her will mean war to thee.",
|
149 |
+
"A man will think himself sharp enough both to obtain his desires and to find wisdom, and he may think that he has found it; but he does not clearly understand that in the keen search for his desires he has hindered it (i.e., the search for wisdom), just as a child in searching for fire takes it, and places it in a fire-pan full of water.",
|
150 |
+
"Conquer thy heart's desire before it conquers thee, and breaks thee; for if thou dost not rule over thine own spirit, how canst thou rule over others? Why suffer thy soul to be sullied, when, being choice, she has a place in the house of the King of kings?",
|
151 |
+
"Forsake thy desire before it forsakes thee, and thou shalt be at rest. Have no longing for that which has not been allotted to thee, and thou wilt not procure for thyself trouble and labour. Rise and take unto thyself the balm of wisdom to heal thy inclinations, though they be of long standing, and deeply-rooted as the plague.",
|
152 |
+
"Rejoice and be glad in thine own lot; then sorrows and sighing will flee from thee. Despair of ever attaining that which is beyond thy lot, and thou wilt find ease. Will not thy grief, on the morrow after the loss of a thing, be in proportion to the joy which thou didst experience in obtaining it?",
|
153 |
+
"See, if the fire of thy desires enflame the chambers of thy heart, overstepping as it were its banks, and burn within thee as a fire raging in a forest and as a flame consuming the fields; then let the cloud of renunciation, distilling its dews within thy heart, tend to extinguish its flames.",
|
154 |
+
"Take advice, and make Desire subservient to the Fear of God; and beware lest thou break asunder the thick bands which attach thee to this Fear; for why shouldst thou ever be afraid of the harm done by Desire, even though chains and iron bars be in her hand?"
|
155 |
+
],
|
156 |
+
"On Contentment": [
|
157 |
+
"F<small>EAR</small> God, who openeth the windows of heaven's favour and poureth forth a blessing upon thee, and rest content with that which He hath prepared for thee, whether much or little be found in thy pocket; then shalt thou bear thy poverty when it cometh as a traveller, and thy want as an armed man, being supported.",
|
158 |
+
"Find thy contentment in that which thou possessest, and weary not thyself to increase desirable things; and if thou rejoicest in thy lot as it is, even though thou hast little, thou wilt have indeed a pleasant life. God will accept thy deeds; what matters it if they be but few, so long as they be cleanly?",
|
159 |
+
"Eat thy bread as far as thou requirest it, in order to live and to satisfy thy wants, but do not overfeed; for what is the use of indulging to excess, if thou must give it up in pain, and suffer burning in thy palate and throat; or what is the use of filling thyself with loathsomeness, if thou canst stop, and not waste thy foodstuff?",
|
160 |
+
"Understand that food nourishes the body just as rain does the ground; it gives sap and fat to the bones, and goes towards the growth and development of the human frame. Is it not a fact, however, that when there is too much rain, the seed becomes rotten in consequence, and you lose the whole advantage?",
|
161 |
+
"Enjoy of bread and water thy proper ration, and eat not more than to satisfy; for you will find that the body derives satisfaction and benefit from the little, whilst superfluity breeds discomfort. Some salt in your cooking gives it a pleasant taste; but if you salt it too much, what is the good of swallowing it?",
|
162 |
+
"Have prepared a dish of greens and vegetables, as long as it's ready at meal-time; for what is the good of even fat lamb, if you have to wait for it when you're dying of hunger, and it's not forthcoming. There is a blessing in the rain that cometh in its due season; but what is the use of the rain-cloud out of season?",
|
163 |
+
"Eat, indeed, your regular fare, and hanker not after the table of kings; for why should you bother to look for that which you will not find at the time you want it? Why lose the enjoyment of that which you can have, in searching with difficulty in the dark amid the haunts of others?",
|
164 |
+
"Eat to your satisfaction in the house of a friend, and be glad to partake of whatever he has prepared for his own meal; for know, how much better it is to have merely a dry morsel with ease in the house of a kind and good-hearted fellow, than to have a repast off meats, fat and juicy, together with the growl of a stingy miser.",
|
165 |
+
"Eat what you can afford to eat, and fix your ration, eating and leaving somewhat. Beware against defiling yourself with that which is prohibited, finding sufficient in that which is allowed. Let thy soul abhor the hot stench of foods which may even be more agreeable.",
|
166 |
+
"Have thy drink mixed, diluted with water, though thou mayest have by thee new wine and musk. Say not, \"Drinkers like to have the pleasure of the strong taste, and the bright colour, so delightful to the eye\"; to-morrow thou mayest be in want of it to quench thy thirst, and thou wilt not have any of it.",
|
167 |
+
"Tis better thou shouldst rule over thy bread and wine according to thy appetite, than that they should rule over thee; for know, that unwittingly much wine will reveal and lay bare thy heart's secret, exposing thy blemishes, with the result that they will rise against thee to thy shame—those that were stored away and concealed within thee.",
|
168 |
+
"Keep thy mouth closed, and neither eat nor drink aught until thou hast pronounced the blessing to God, thy Creator, unto Him who hath provided for thee even before He created thee, and ordained all necessaries to supply thy wants. And when thou hast eaten to satisfaction, it behoves thee a second time to praise His Name—Blessed be He.",
|
169 |
+
"Make thy dwelling as firm and fixed as a house of stone, and in it be thy hand open wide. Then when thou sittest therein both in summer and winter, thou shalt have rest and security under the shade of thy roof; just as the bird of freedom dwelleth in her nest; and though the tempest be great, she findeth her rest.",
|
170 |
+
"Have several changes of raiment wherewith to clothe thyself decently, according to thy means; neither walk about half-dressed or in tatters, nor dress thyself in purple or embroideries; prepare thy supplies all in appropriate measure, and then things will be to thy honour, and not to thy shame.",
|
171 |
+
"In whatever you do, act with a plan, and arrange your outgoings methodically. Let your garments always be clean (<i>lit.</i> \"white\"), and the bread of your table sufficient; and neither deck yourself in the splendour of gold and fancy-work, nor accustom yourself to partake of foods which are rich and sweet."
|
172 |
+
],
|
173 |
+
"On Industry": [
|
174 |
+
"F<small>EAR</small> God, and cast thy burden upon Him, and put not thy strength in thy substance; for why shouldst thou be anxious to acquire worry and much toil in consequence of thy wealth? Remember, there comes a day when thou must leave it, however much it may be—the day when \"the wind passeth over thee, and thou art gone.\"",
|
175 |
+
"Acquire according to what you require, and honestly too; for why weary and worry yourself with that which is beyond your requirements? For this you are so keen; it is not your allotment; why should you break into it? All the share that you get is the labour; the remainder is left to him who is a stranger to it.",
|
176 |
+
"Wouldst thou be confident because thy wealth is great, even though thou didst not obtain it honestly? Why not rather think of the day at thy latter end, when thou shalt have to give to strangers that which thou hast gotten? Thus shalt thou be \"like a partridge which hatcheth, but bringeth not forth in pain.\"",
|
177 |
+
"A man who is busy labouring and toiling to gather riches and to gain possessions, and is not satisfied the greater and richer he becomes—this one desire of his heart engrossing his whole being, is like a thirsty man who drinks salted things, thus increasing his thirst to his own discomfort.",
|
178 |
+
"Do you stare at fools who mount on high, and marvel when they triumph with their wealth? Does your heart mislead you, as you regard what seems their permanent power and influence, and their prosperous state? Then open your eyes, and see ahead the thick clouds gathering, and the storm passing over them, and they are no more.",
|
179 |
+
"The fool, when he dresses in fine style, thinks to himself that he is sure to win favour, and presumes in his passion to enter high society, being devoid of prudence; but he is as the peacock, glorying in its beautiful feathers, while revealing its shame and reproach.",
|
180 |
+
"If a man be clever, and his knowledge burn as a fire within him, why should you lay stress on his beautiful apparel? For when night cometh, he divests himself thereof, and you would not be ashamed to have respect for his frame. Choose of the nut the kernel, and cast away the husk and shell.",
|
181 |
+
"See the superiority of the wise over fools, even though the treasures of the latter increase and multiply. The wise possess honour in their lifetime, and leave a good name as a memorial at their death; while, when their end comes, both the remembrance and the glory of fools are the same as their beasts.",
|
182 |
+
"See, when the wise man disputes and contends with a fool, he has annoyance and disturbed peace, and is made the object of scorn. The discussions of the wise are conducted quietly and pleasantly, whilst the shameful noise of the fool is heard from afar. Would that one could write down in a book and cut out and engrave on a rock for ever (the words of the wise)!",
|
183 |
+
"The fool exclaims in his impudent folly: \"Thanks to my intelligence, knowledge, and common sense, thanks also to my own powers and abilities, I have been able to amass a fine amount of riches and every desirable object; I am able to obtain every wish of my heart by means of my wealth; and as for myself, pocket and knowledge are synonymous terms.\"",
|
184 |
+
"The wise man speaks: \"Hearken unto the Law and the Commandment, so that thou mayest find discipline and wisdom; for by these means thou wilt be able to fulfil thy desires, and wilt not be in want of anything. Where is there wealth comparable in worth to that of Wisdom, and what object is as desirable as Prudence?\"",
|
185 |
+
"The fool clothes himself in garments of every dye and texture. When persons in high stations, kings, and princes, see him, they rise, and bow down low before him. Must not the wise man feel abashed when he sitteth, clothed in rags, deliberating in the assembly?",
|
186 |
+
"The fool carries all his greatness in the clothes on his back; and when he takes them off, he at the same time divests himself of all his glory. If then he be like an ass carrying burdens, will the name of ass be ever taken off from him? But the wise, being precise as to his clothing, never while he lives loses the respect due to him.",
|
187 |
+
"The fool will have dainty dishes and rich drinks, the choicest of fare; whatever is in season is prepared for him, one meal after another, day by day; but as for the man of knowledge, can he satisfy his hunger and dine off his knowledge, without bread and meat?",
|
188 |
+
"Fools eat their bread in wickedness, perfectly at ease, and drink the wine of violence, opening their mouth wide as the grave, while they are never full, hungry for more cupboards; but as for wisdom, it keeps its professors alive without choice foods and wines.",
|
189 |
+
"Behold, all ye inhabitants of the world, hearken, and judge in righteousness and equity, to interpret (justice) with much wisdom, which is better than rubies, great riches, and substance! A man may obtain wealth by wisdom, but he cannot obtain wisdom by wealth.",
|
190 |
+
"Obtain money, but honestly and uprightly, in order to supply the necessaries of life. Investigate and find out what are the limits of thy household requirements; for why shouldst thou labour for thousands and tens of thousands (of pounds)? Of thy surplus give a portion to thy soul (i.e., to spiritual needs), and await the mercies and bounties of the Lord."
|
191 |
+
],
|
192 |
+
"On Silence and Speech": [
|
193 |
+
"F<small>EAR</small> G<small>OD</small>, with an upright heart, and sustain thy words in justice, wisdom, and sound sense. Remove from thyself frowardness of speech, and a heart devising and planning iniquity. Why shouldst thou be continually at variance, and disputing in all things like a slanderer and tale-bearer?",
|
194 |
+
"Fear God, and place a muzzle upon thy mouth, uttering nothing deceitful before Him, thinking thereby to obtain His praise, and to find favour in His sight in thy lauding Him. Be, therefore, continually in fear and dread, trembling at His majesty and wrath.",
|
195 |
+
"Stop thy mouth, and close its opening with the handle of a lock exceeding strong and firm, strengthening its bolts for thy soul's sake as with an iron edge on doors of brass, which no winged bird with its light breath can easily undo.",
|
196 |
+
"Realise that regret and remorse are of no avail in the case of three things—a maiden when she has once lost her maidenhood; a stone when it has once been flung from the sling; and a dart when it has been shot from the bow. Thus also is it with the word of man: it cannot be recalled when it is once spoken.",
|
197 |
+
"Open the gates of thy heart before thou openest the floodgates of thy mouth, and reflect concerning matters what their effect may be, viewing the end of a thing at the beginning. For remember, that in the power of the tongue are bound up the instruments of either death, or life and health.",
|
198 |
+
"Rule over the words of thy mouth, and they will not rule over thee, but thou shalt be the stronger and shalt prevail. Only speak after due silence, and do not repeat what has once been said. How good and pleasant is the word spoken in its season, as the former and the latter rain which cover the cornfield!",
|
199 |
+
"When thou sittest in the company of the wise and elders, be silent and say not much. Incline thine ear unto their words, and it will be well with thee, if these be hidden in the recesses of thy heart. Know that thy best share will be in what thy ear doth catch up, but in thy speech there will be a share that will go to others."
|
200 |
+
],
|
201 |
+
"On Counsel and Secrets": [
|
202 |
+
"F<small>EAR</small> God, and strengthen thyself to serve Him, so that thy resolutions shall establish His glory. Take for thy counsellors and advisers only men who are God-fearing and men of understanding, as it is asid \"The secret of the Lord is with them that fear Him,\" to make known unto them the counsel of wisdom and His secret.",
|
203 |
+
"Take thy friend into thy most secret counsel, but of a thousand choose one. Then turn from thine own unto his advice, provided thy intellect be as clear and serene as his; for thou possibly wilt see only that which meets the eye, whilst he will see the matter from all sides.",
|
204 |
+
"Choose of thy fellows men of reliance, whose hearts will be closed by the bars thou'lt place upon them, and whose lips will be sealed by thy bolts, so that thou be not moved nor slip, by reason of any flaw in the construction of thy plans. Before thou dost store thy produce, dost thou not construct round about it a building, and plaister it with plaister?",
|
205 |
+
"See to it that before thou revealest thy secret to any man, he render his heart as closed as a grave in thy behalf. And if thou dost not settle this matter on mutual terms, why shouldst thou charge thy friend and fellow with guilt? With whom wouldst thou be angry, if thou place thy oil in a broken and shattered vessel with a hole in it?",
|
206 |
+
"Dost thou desire the reward of thy labour, to be sure of it, so that thy projects result in success? Then beware lest thou introduce thy baser desires into thy secret plans, and that thou fret not thyself on account of the evil. Thus shalt thou ensure success to thy counsels, and mountains (of difficulties) shalt thou render level as the plain and the vale.",
|
207 |
+
"Guard the entrances of thy heart, and reveal not unto a woman dear to thee the secret which thou hast; for in the day that she becomes sullen she will tell it, and then thy blood will come upon thine own head. But if her heart have but small cause to rejoice (in secrets), what proceeds from her lips will be heard as a defence to thy joy (i.e., she will not disturb it.)",
|
208 |
+
"When thou openest thy heart unto a man unto whom thou shouldst not reveal things, understand that thou hast thereby made him thy lord and master; thou hast become a slave after having been a freeman, having been entrapped in his net. Beware lest thou send away thy gift into the desert; thou hast no longer power over it to claim it.",
|
209 |
+
"See, if others entrust thee with their greatest secrets, why shouldst thou expose thy heart's defects by foolishly betraying such profound and hidden things? Better suffer the pangs of vomiting in the case of the morsel which thou hast swallowed, than help to bring to light the victim bound in the prison-house.",
|
210 |
+
"See, when thy friend consults thee, and asks thy advice, owing to his confidence in thee, give him the most loyal and upright counsel possible, as a true Israelite should; this is the kindness and consideration expected of thee. Furthermore, why shouldst thou play the hypocrite with thy tongue? Art thou able to conceal from God what is deep down in thy heart?",
|
211 |
+
"Fix a suitable spot under the heavens for disclosing thy secret; for why wouldst thou destroy men of uprightness? Understand, that the stones cry out of the wall, and the rafter speaks forth what is in the innermost recesses. Lower, therefore, thy voice when thou givest counsel at eventide, and look about at thy surroundings when thou givest it at morning-dawn."
|
212 |
+
],
|
213 |
+
"On Dignity and Dominion": [
|
214 |
+
"F<small>EAR</small> God, and strengthen thyself to serve Him, for He formed thee to do Him honour. Think little of thy honour in comparison with His, and lower thine eyes in His presence. Understand that he who honours His Master will be honoured, and receive glory before Him.",
|
215 |
+
"Flee from dominion, yea, even if it pursue thee to lay hold of thee, and fly from it when it does follow after thee; for her race is swift, when thou fleest from her, until she overtake thee. But if thou shouldst follow and run after her, yea, while in thy flight thou hast her by the heel, she will thrust thee off.",
|
216 |
+
"Find thine honour in delightful actions; why try to find it in haughtiness of heart? Understand that a man's pride is his shame, and leads him on to follow as a dog; whilst the lowly in spirit is oft placed at the head of a people, however despised he may be in his own sight, however much the derision in which he may be held.",
|
217 |
+
"One who is boastful of his learning and anxious to rejoice in a great name like that of men of renown, and is continually mounting higher in the flights of his proud imagination, flitting and hovering over the habitations of the great—as regards such a one, have nothing to do with him, and measure not thyself according to his intelligence and learning, for his learning is that of fools.",
|
218 |
+
"Should thy heart be exalted on account of the position and honour which fall to thy lot, and shouldst thou imagine in the greatness of thy thoughts that all that befalls thee is in consequence of thine own strength; understand, that in proportion to thy ascent on high will be the down-grade, resulting in thy destruction.",
|
219 |
+
"For three things men are honoured in life, but two of them have slippery edges. Men are honoured either for their wealth or for their station, commanding strong positions. But does not such honour turn at the turn of Fortune? And what remains of it all but a stumbling-block?",
|
220 |
+
"The third heritage of honour, however, is given to thee of God; this is the real honour; thou canst acquire it by God's service and by a lowly disposition, if thou leadest it on gently. But in the day on which thy heart becometh proud, it vanisheth and departeth as the traveller at his opportunity.",
|
221 |
+
"Modesty, which is the heritage of birth, will never leave thee unto the finish; but if thou hastenest to show thyself in the perfume-house (of fame), in the sight of man it will disappear on that very day. It may be likened to good wine which has settled on its lees, but which, on being poured out, loses its scent and flavour.",
|
222 |
+
"Fear God, and honour thy parents, for in their honour thou wilt ever find thine own honour. Realise and call to mind the toil which they have endured on thy account, and consider when thou wilt be able to help them in their labours. He who dispenseth rewards will surely repay thee the kindness and consideration which thou showest to those who have loaded thee with their bounties.",
|
223 |
+
"Canst thou forget her who did nurse thee and gave thee suck, though she be grown old? Wouldst thou mock at thy father now grown grey? Who knoweth whether thou wilt even inherit their gold, or whether, in the whirligig of Time, they may not inherit that which is thine? Maybe old age will be thy lot, and thou wilt find thy reward both in this world and in the next.",
|
224 |
+
"Show thyself great in giving every man the respect due to him, and then thou wilt receive honour and respect accordingly; for when thou dost esteem thyself lightly, thou wilt raise thyself in men's estimation and win a good prize. So think little of thine own honour in the presence of thy King, and be humble and subservient to Him."
|
225 |
+
],
|
226 |
+
"On Deliberation and Haste": [
|
227 |
+
"F<small>EAR</small> God, and await His mercies, and hope for His continuous help. Hope deferred, 'tis true, maketh a man sick; but there is healing in hoping unto Him, for it is in His power to bring the thing to pass, which is ordered and held in reserve by Him.",
|
228 |
+
"Have fear, and do thy work with deliberation, and ride not upon the cloud of haste. Will that man be ensnared who directs his steps aright in accord with perfect equity, walking uprightly? But a man who is in haste to have the tip of his ear bored, can he escape? Will he go forth to his freedom?",
|
229 |
+
"Do with deliberation that which thou hast not yet attempted; for why wilt thou tear down the height of what has been built already? If thou be in a hurry to begin some undertaking, always look to the end at its beginning; plough violently the furrows of thy thought and ideas, and then thou wilt be able to produce timely and seasonable fruit.",
|
230 |
+
"See what an advantage it is to be deliberate, for in this case the end of a thing brings not its regret with it. It is right to think a matter well out, and to give it full consideration, whether it be a case of doing or speaking; for how good a thing it is when the conception be perfect; whilst hurried action may be compared to a birth that goes prematurely to the oblivion of the grave.",
|
231 |
+
"Two made a start from their resting-place, and betook themselves on the way. The one who proceeded cautiously reached the goal, whilst he who ran felt his feet slipping. Before the winged bird has mounted on high, the hawk without wing soars aloft, and is destroyed."
|
232 |
+
],
|
233 |
+
"On Visiting and Its Abuse": [
|
234 |
+
"F<small>EAR</small> God, and visit His Temple morning and evening to seek His mercies; accustom thyself, too, to visit the God-fearing in sincerity and truth, and not in a false manner. As regards thy friend's house, weigh thy steps and regulate them judiciously, paying thy visits but rarely.",
|
235 |
+
"When thou visitest the king and princes, remain silent rather than multiply words. Make thy call at the opportune moment, and with no light gait. Make thy step firm as brass; whilst in returning, be as quick as the eagle.",
|
236 |
+
"Understand that he who pays daily visits will be regarded as of no account—nay, he will be considered a bore. How much better it is not to pay frequent and continuous visits! Let this be your guide and motto: \"The rain which comes continuously makes people tired of it, whilst they welcome it with gratitude as soon as it is kept back.\"",
|
237 |
+
"How good it is to pay your calls (at intervals) for a few moments, for then you will become neither a bore nor a burden! But if you are sure that your company is agreeable, then have the courage to enjoy more of the honey, according to the full limit. At New-Moon it is customary to pronounce the benediction, because for a couple of days the moon has been hidden from view.",
|
238 |
+
"How good and pleasant it is for friends to visit each other in times of joy and sorrow, and to be prepared constantly to share each other's burdens and troubles, though it may cost a sacrifice, and mean stooping down! But keep strange, and do not be in a hurry to call and face a man, when he has fallen into disgrace.",
|
239 |
+
"Visit thy own confidential friend, and do not make too many calls on thy intimate's household—that is, if thou be instructed in the fear of Heaven, and thy instruction be supported by practical rules. For as a rule foolish talk will deal falsely with the generous one, and impugn his truthfulness with a taint of falsehood.",
|
240 |
+
"Pay an occasional visit to a man when sick, for in such visit there is relief; put, however, a muzzle over thy mouth, and walk in gently; if thou remain any length of time, it will be resented. Should he, however, be seriously ill, refrain altogether from visiting him, and rather offer up prayer for his recovery.",
|
241 |
+
"Realise that words, when they are put in the balance, are weighty; so do not think to lighten thine own heart and soul by letting them come glibly out of thy mouth. Why shouldst thou bother others with the weight of thy words, when thou canst not bear them thyself?",
|
242 |
+
"When men ask thy opinion concerning a difficult question which is being raised, and weighed in the balance, give them a direct reply, even if it be heavy for the heart of man to bear; and even though the question be light as mountain chaff, let it be like a bar of iron and lead (<i>i.e</i>., as though it were a matter of weight); give it thy proper attention."
|
243 |
+
],
|
244 |
+
"On Love and Companionship": [
|
245 |
+
"F<small>EAR</small> God, and place His love and fear in thy heart, firmly planted; also love those who fear Him, and their companionship choose thou in thy friendship; for can the man of fear be found who would kick at the love of truth, fixed in his breast?",
|
246 |
+
"Love the friend who is true to thee, and let his companionship be kept by thee. Devote thyself to him with might and main when he stands in need of thy help; for this is the most generous form of love; it is the most glorious kind of affection, resulting from companionship.",
|
247 |
+
"As for him who is thy friend for the purpose of getting at times what he wants from thee all to his own advantage, but who, when thou requirest him, lies hidden and concealed, give him up, and stop thy friendship, for what benefit dost thou derive from words smooth as butter?",
|
248 |
+
"The acquisition of friends, constant and true, is a good thing, and their love is worth keeping; thou shouldst even close thine eyes, and pretend not to see their faults, wilful or otherwise. Can the potter join the fragments of earthenware once broken asunder, and can they be renewed when once destroyed?",
|
249 |
+
"When thou obtainest servants to minister to thy wants, think, that as long as they remain in thy possession, they remain but as servants; then why not obtain and attach to thyself freemen, those of noble and exalted station, gaining them by suavity of speech and winning language, by constant attentions and kindliness of action?",
|
250 |
+
"Finished is the Book on the Foundation of Religious Fear.",
|
251 |
+
"Thanks be to God",
|
252 |
+
"Whose Glory has been revealed and made manifest unto His people!"
|
253 |
+
]
|
254 |
+
},
|
255 |
+
"schema": {
|
256 |
+
"heTitle": "יסוד היראה",
|
257 |
+
"enTitle": "Yesod HaYirah",
|
258 |
+
"key": "Yesod HaYirah",
|
259 |
+
"nodes": [
|
260 |
+
{
|
261 |
+
"heTitle": "פתיחה",
|
262 |
+
"enTitle": "Prelude"
|
263 |
+
},
|
264 |
+
{
|
265 |
+
"heTitle": "שער היראה",
|
266 |
+
"enTitle": "On Fear"
|
267 |
+
},
|
268 |
+
{
|
269 |
+
"heTitle": "שערי התפילה והעבודה",
|
270 |
+
"enTitle": "On Prayer and Service"
|
271 |
+
},
|
272 |
+
{
|
273 |
+
"heTitle": "שער התורה והחכמה",
|
274 |
+
"enTitle": "On the Law and Wisdom"
|
275 |
+
},
|
276 |
+
{
|
277 |
+
"heTitle": "שער ההכרה",
|
278 |
+
"enTitle": "On Appreciation"
|
279 |
+
},
|
280 |
+
{
|
281 |
+
"heTitle": "שער הבשת והעזוז",
|
282 |
+
"enTitle": "On Shame and Shamelessness"
|
283 |
+
},
|
284 |
+
{
|
285 |
+
"heTitle": "שער הגאות והענווה",
|
286 |
+
"enTitle": "On Pride and Meekness"
|
287 |
+
},
|
288 |
+
{
|
289 |
+
"heTitle": "שער הסבל",
|
290 |
+
"enTitle": "On Endurance"
|
291 |
+
},
|
292 |
+
{
|
293 |
+
"heTitle": "שער הצניעות",
|
294 |
+
"enTitle": "On Humility"
|
295 |
+
},
|
296 |
+
{
|
297 |
+
"heTitle": "שער יצר הערווה",
|
298 |
+
"enTitle": "On Chastity"
|
299 |
+
},
|
300 |
+
{
|
301 |
+
"heTitle": "שער התאווה",
|
302 |
+
"enTitle": "On Desire"
|
303 |
+
},
|
304 |
+
{
|
305 |
+
"heTitle": "שער ההסתפקות",
|
306 |
+
"enTitle": "On Contentment"
|
307 |
+
},
|
308 |
+
{
|
309 |
+
"heTitle": "שער החריצות",
|
310 |
+
"enTitle": "On Industry"
|
311 |
+
},
|
312 |
+
{
|
313 |
+
"heTitle": "שער מעלת השתיקה והדיבור",
|
314 |
+
"enTitle": "On Silence and Speech"
|
315 |
+
},
|
316 |
+
{
|
317 |
+
"heTitle": "שער העצה והסוד",
|
318 |
+
"enTitle": "On Counsel and Secrets"
|
319 |
+
},
|
320 |
+
{
|
321 |
+
"heTitle": "שער הכבוד והשררה",
|
322 |
+
"enTitle": "On Dignity and Dominion"
|
323 |
+
},
|
324 |
+
{
|
325 |
+
"heTitle": "שער המתון והמהירות",
|
326 |
+
"enTitle": "On Deliberation and Haste"
|
327 |
+
},
|
328 |
+
{
|
329 |
+
"heTitle": "שער הכבדות",
|
330 |
+
"enTitle": "On Visiting and Its Abuse"
|
331 |
+
},
|
332 |
+
{
|
333 |
+
"heTitle": "שער האהבה והחברה",
|
334 |
+
"enTitle": "On Love and Companionship"
|
335 |
+
}
|
336 |
+
]
|
337 |
+
}
|
338 |
+
}
|
json/Musar/Rishonim/Yesod HaYirah/English/merged.json
ADDED
@@ -0,0 +1,336 @@
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
1 |
+
{
|
2 |
+
"title": "Yesod HaYirah",
|
3 |
+
"language": "en",
|
4 |
+
"versionTitle": "merged",
|
5 |
+
"versionSource": "https://www.sefaria.org/Yesod_HaYirah",
|
6 |
+
"text": {
|
7 |
+
"Prelude": [
|
8 |
+
"H<small>AVE</small> I not written for thee a number of times counsels regarding knowledge, how to acquire wisdom and instruction, and to comprehend words of understanding? The fear of the Lord is the beginning of wisdom; there is good success to every one that exerciseth himself in these pursuits; his praise endureth for ever.",
|
9 |
+
"Men of understanding have asked me to teach them the ways of instruction and wisdom, to give them rules whereby they might find life for their bodies while they are upon the earth, and help them towards the life of the soul on the day when they shall be called to ascend on high.",
|
10 |
+
"I was much astonished at their request; it seemed, indeed, strange in my sight, considering that the matter is closed and concealed, nay, hidden from the eye of all creatures; no mortal knowing and estimating the way;—'tis but found by those who fear God.",
|
11 |
+
"I then turned to inquire, and to search in the Law of God, and I attuned my thoughts; I tested in the refining vessel the opinions of experts who went before me, and I realised that all is nought and vanity beside the fear of the Lord.",
|
12 |
+
"Therefore, why shall I remain silent? Is it not well that I rouse the slumberers, and build up a habitation firm and exalted upon the mountain-top whither my goal shall be? Indeed, as for the \"Foundation of Fear,\" I will establish it upon its true basis, and set it forth in chapters and stanzas.",
|
13 |
+
"Hearken unto me, and incline thine ears; attend with thy heart, and open thy eyes; rebel not against the words of my mouth and against my voice when I speak; accept my instruction, and I will argue and order my subject with the help of direct proverbs, clear and transparent.",
|
14 |
+
"Take advice, and harden not your hearts; for why shall it be unto you as a snare? Try to understand that all my words are honestly meant; there is nothing perverse or crooked in them. They are intended to flow upon the human heart with the fertilising effect of the former and latter rain."
|
15 |
+
],
|
16 |
+
"On Fear": [
|
17 |
+
"F<small>EAR</small> the Lord! This is the first and beginning of all wisdom; yea, its end and aim. In the first place, it ensures physical repose, wherein you forget sorrow and labour; and ultimately man is assured thereby of spiritual peace, a good name, and reputation.",
|
18 |
+
"Fear God, and humankind thou needst not fear, though they mount even the royal throne. Will not the fear of God be thy fortress, if thou art low and humble? Confide in it, and none will make thee afraid, for it is an attribute chosen above all attributes.",
|
19 |
+
"Fear God, and men will fear thee, though they be stronger and mightier than thou. For when thou opposest them with the strength of thy fear of God, they in their terror will tremble in their hearts like women; while the sense of confidence, security, and tranquility will suffer thee to draw thy foot out of the snare of the fowler.",
|
20 |
+
"Fear God out of love, and be thou perfect, and thy fear will then be whole; 'tis meet that it should be so, for He formed thee out of nothing, and from nothingness He brought thee to stand before Him continually, and fashioned thee into a beautiful form.",
|
21 |
+
"Fear and tremble for the measure of thy works, and let them all be pursued in the uncertainties of existence. Trust not in thy riches with daring; thou hast an eye, yet how blind mayest thou be; for who knoweth whether to-morrow will be as to-day, whether man may not become like unto the beasts that perish?",
|
22 |
+
"Fear God, and place Him before thee in thy actions, so wilt thou never sin; and when the remembrance of His Holy Name shall be upon thy lips in all things, then shalt thou be whole. Therefore close not thine eye like the blind, and muzzle not thy mouth and be dumb.",
|
23 |
+
"Fear God, and be concerned to perform that which He hath commanded thee in the precepts of His Law; and shouldst thou sin, regard the error done in ignorance as equal to the presumptuous sin in point of regret and repentance; then mayest thou hope for His bountiful mercies, and He will reckon unto thee thy wilful guilt as nothing more than slight errors, when thou returnest to swell the ranks of those who cleave unto Him."
|
24 |
+
],
|
25 |
+
"On Prayer and Service": [
|
26 |
+
"F<small>EAR</small> G<small>OD</small>, and cleave unto Him, to serve Him with a perfect heart, then hope for His goodness and mercies; let thy heart exult for all His bounties and bless His glorious Name. Do nought without Him: is He not God, and none beside Him?",
|
27 |
+
"Be it thy soul's desire to render service unto God; for without such, thou servest strange gods. What profits it thee in all the labour which thou performest, to leave possessions unto others? and what doth He require of thee but to fear Him, to love mercy, justice, and uprightness?",
|
28 |
+
"Fear God, and pray unto Him, and thou shalt find favour and good success in His eyes. And when thou askest a request from Him, fear and tremble; lest He be angry, guard the opening of thy lips; then will He be gracious unto thee, and grant thee of His favours.",
|
29 |
+
"Fear God, meet Him with thanksgiving before thou settest forth to do aught for thyself. Lift up the standard of thy feet in His Holy Name, then there need be no trembling in all thy ways; and direct thy lips and heart to the One God, and thou shalt not be moved in slipping.",
|
30 |
+
"Fear God, and when thou orderest thy prayer before Him, fear, and stand in dread; close thine eyes, and fold thy hands, lest thy heart turn to strange thoughts. Wouldst thou in seeking the presence of an earthly king, flesh and blood like thyself, turn thy thoughts to labour or merchandise?",
|
31 |
+
"Have a fixed place where thou standest before Him in prayer, for why shouldst thou move about hither and thither? Seek only that from Him which is necessary to supply thy wants at all times; beware against seeking that which is superfluous. Then will He have compassion with thee, and grant thee His grace.",
|
32 |
+
"Arrange the order of thy prayer, and afterwards cry unto Him, and seek His presence; and when thou comest unto His dwelling, bring with thee in thy hand thy gift as an offering. Is it becoming to draw out a lengthy prayer before Him, when deceit and lying are in thy right hand?",
|
33 |
+
"When thou standest before the Supreme King of kings to beg from Him thy wants, remember who thou art, and what thy acts are, whether they be straight or the reverse, and who the God is before whom thou standest, who seeth into the darkest secret places.",
|
34 |
+
"When thou seekest the face of thy fellow-man, thy friend, hast thou not some shame, and art thou not covered with confusion, doubting whether it will be in his power to grant thee thy request, and considering how much thou wilt gain from him? And why then shouldst thou not be clothed with fear, when thou seekest Him who anticipates all the bounties which thou wouldst have bestowed upon thee?",
|
35 |
+
"Then thanks for all the bountiful mercies and kindnesses with which He has anticipated thy wishes, and due reflection be in the case of the petitions with which thou wouldst supplicate Him as regards the coming time! This is what is meant by the <i>Ordering of Prayer;</i> this it is which was the essential characteristic of the methods adopted by the early Pious Ones when they prayed."
|
36 |
+
],
|
37 |
+
"On the Law and Wisdom": [
|
38 |
+
"F<small>EAR</small> God; fear His wise men who teach thee the right way; and consider how to follow them, and to learn knowledge and law from their mouths. Know that thy soul is in their hands, and might be bound up in the bundle of everlasting life.",
|
39 |
+
"Fear God; fear His Holy Law, and dearer than precious stones let it be unto thee; then shall thy lines fall in pleasant places, when thou shalt direct thy actions according to its norm; it will, indeed, prove the treasure of thy soul, and at the same time add days and years to thy life.",
|
40 |
+
"Acquire understanding, acquire the instruction of the Law and the Commandment, then shall thy hand be strong through them. Is this not the direct path leading to the fear of God, though it may appear the more distant? How often does that man transgress who is wanting in understanding, who knoweth not the secret of the deep Service of Heaven?",
|
41 |
+
"Acquire a knowledge of the Law; acquire books; they are more precious than fine gold and precious stones; for should doubt arise within thee in consequence of thy speculation, consult them as the <i>Urim and Thummim</i> (i.e., Oracle). Will the hero who goes into battle prevail, if he lift not up the sword which is in his right hand?",
|
42 |
+
"Acquire wisdom and instruction, and meditate thereon until they be written upon the tablet of thy heart. And if thou continue to meditate upon them day by day, then shall their light appear as new fruit in its springing forth; or as in the case of a man who opens and turns over the soil: the more he ploughs, the more he gathers produce.",
|
43 |
+
"See how beautiful is the Law, how pleasant the fear of Heaven! They are like as unto a beautiful and comely woman, decked in golden ornaments, clothed in scarlet, having adorned herself with the help of the mirror, one to be commended for her good taste, bearing all the evidence of pleasantness and grace.",
|
44 |
+
"Learning without religious fear is as a woman of contradictions, disobedient, and lacking in manners, one who makes her eyes look large by the use of rouge and eye-paint, and adorns herself with necklaces and ear-rings. What is the use of all her beauty and splendour, when her clothing is untidy, and her true nature is disclosed?",
|
45 |
+
"See how religious instruction, based upon religious fear, finds itself a very stronghold, and as a tower of strength built upon a height, whose foundation is laid broad, and not narrow! For ever does it stand, strong and mighty in face of the enemy, though he press with all his strength.",
|
46 |
+
"But learning without fear is as a house and a high tower, which have no proper foundation. To-day it is high and lofty as the heavens, as a row of hewn stone forming a citadel and fortress; but of what avail is it? To-morrow the satyrs and children of destruction may dance upon its mounds.",
|
47 |
+
"Acquire wisdom and understanding by study, and see that thou keep and cultivate it; remember that study without practice is considered nought and void, and becomes unreal. This was the motive in the scheme of the Creator when He gave to man alone of all His creatures the power of speech.",
|
48 |
+
"He who has learnt in order to teach others, while his own soul loathes instruction and wisdom, will find that his intelligence and reasoning will be unto him as the snare of the fowler, and will avail him nought; his lessons will be but mists of empty wind, and showers of dust and earth upon the ground.",
|
49 |
+
"Obtain knowledge of the Law, and say not: \"It is an inheritance bequeathed unto me from my fathers.\" Meditate upon it, and study it by day and by night, and thy reward for the labour will consist in the wisdom gained. Sow thy land, and reap its produce, even though thou dost experience thorns and thistles in its cultivation.",
|
50 |
+
"See, in all mortal bequests, the heritage becomes the property of the living, whilst it slips from the dying; whereas in the case of one who bequeaths unto his children the inheritance of religious knowledge, wisdom, and the Holy Law, the possession, while being transmitted to his children, is not altogether alienated from him after death.",
|
51 |
+
"Obtain knowledge for thyself, and regret not if its price be high; for thou hast made the much better bargain in exchange for what thou hast given for it. It will stand thee in good stead in the hour in which all the great substance which thou possessest will be powerless to be retained.",
|
52 |
+
"Obtain instruction, wisdom, and discipline, and say not, \"I am a prince and ruler\"; for whom beseemeth it to be discreet, if not a person of noble birth, and of good name and princely station? What is the use of an exalted tree, if it be dry and produce no fruit, when even its shade disappears?",
|
53 |
+
"Obtain wisdom, and care not in whose hands it may be found, and how it will be regarded. Is the clay vessel reckoned according to its maker? Is it not the thought of what is placed within the vessel? There are weeds which flourish like the lily, and through their flourishing men suffer them to rise at the very head of the garden.",
|
54 |
+
"Acquire knowledge, and with it acquire humility and a winning discipline; and then thou wilt not be over-bearing in pride. Among all enduring qualities, thou wilt find none to equal humility, which is pleasant and becoming; besides, the effect of humility is abundance of peace, and the end and aim of true knowledge is security and restfulness.",
|
55 |
+
"Darest thou to boast thyself of thy superior knowledge or wisdom, and allow thy heart to be exalted because thou hast acquired it, and to become proud on account of the acquisition in relation to thy friends and relatives, who have not had the sense to make its acquaintance for themselves? Understand, such possessions gain no footing; for by thine own pride dost thou destroy them.",
|
56 |
+
"Behold, wisdom is planted upon religious fear, just as a tree that is planted by streams of water; its shoots and stems it sends forth far and wide, and it produces branches; and, as for its fruit, it is ever renewed and fresh, ripening with sweet fragrance, with its spikenard and cypress-flowers.",
|
57 |
+
"Wisdom without fear may be likened to a shrub springing up and flourishing in a wilderness; and if, while it be yet moist and its shoots green, its boughs and branches multiply, on the morrow its stem and root will dry up; how can it then produce fruit for food?",
|
58 |
+
"Behold, wisdom is as the sun in the heavens, giving light to those far and near. And so there is value in a man's understanding and intelligence, if they help him in his own case to fulfil the commandments and statutes; whilst they who are strangers (to such wisdom) will walk by its light, keeping to law and equity, it being sweet to them as the droppings of the honeycomb.",
|
59 |
+
"Acquire wisdom, and do thy work by help of it; do nothing without it. Place it at the head of all thy pursuits; for if thy actions come before discretion, thou wilt have to tremble with fear; as in the case of the chariot, when its wheels are caught in the traces, there will be a mishap, and the vehicle will come to pieces.",
|
60 |
+
"Know whether thy wisdom is sufficiently great that thou art able to discharge thy duties in an efficient manner, and how thy actions may be regulated in the right way in accordance with thy knowledge. Wilt thou burden thy heart with that which it hath not borne? Can a fly carry the burden borne by foals?",
|
61 |
+
"Ask for knowledge, and study that which thou hast not learnt; and to him who asks, make reply according to his question. If thou knowest, say, \"Truly, I know it\"; for wherefore shouldst thou deny him the truth? What boots it when clouds rise, if there be neither the former rain nor the latter rain in its due season?",
|
62 |
+
"Ask for information; why shouldst thou be ashamed? Surely it is more shame for thee that thou dost not know. Say not, \"My own heart will teach me; I am quite sufficient in myself as regards counsel\"; for when others will load thee, shalt thou be able to bear things which thou hast not before borne?",
|
63 |
+
"The human frame without knowledge may be compared to a majestic vessel in the midst of the deep sea, moved and tossed about as a reed at every light or strong breeze; how can it possibly stand, if there be no one to handle the rudder, no sailor to spread the sail upward?",
|
64 |
+
"Frequent the haunts of the wise, and learn wisdom; but keep thy mouth closed, and open thine eyes and ears. See and hear, and take to heart their words, weighing and balancing them well; incline thou whither they incline, and it will be well with thee; say not, \"I am a prince and ruler.\"",
|
65 |
+
"Learn wisdom and teach it unto others, but only when they appreciate it. Why shouldst thou teach the foolish and wicked, when they desire it not? Wouldst thou sow thy seed among the clefts of the rock? Do things grow in the waste as on the plain?",
|
66 |
+
"Follow after wisdom even across the distant sea, until thou shalt find the man perfect in his knowledge; so that all the nobles and wealthy among the people may come from the corners of the land to listen to thee. There are twigs which are transplanted from their natural soil, and become stronger than their original stem.",
|
67 |
+
"Has thy heart ever whispered to thee, \"What have the wise of all their wisdom, even though they gain their living thereby; and what advantage have they over the fools, who have a pleasant time of it both in life and in death?\" Reflect, the wild ass in the forest also finds its fodder, sufficient to keep it alive.",
|
68 |
+
"Acquire wisdom, and thou shalt not want any good thing; thou shalt find all that thou desirest to have. Without it, acquire everything, and be thy wealth ever so great and stupendous, it will be considered of little account. Wisdom it is which is more precious than pearls; it equals, indeed, every priceless article and possession."
|
69 |
+
],
|
70 |
+
"On Appreciation": [
|
71 |
+
"F<small>EAR</small> God, and appreciate the bounties and kindnesses which He bestows upon His creatures; understand that He does not require their help, while He is able to supply their every want. And shouldst thou inquire and say, \"Wherefore did He create them?\" It was in order to demonstrate to them the strength and height of His power.",
|
72 |
+
"Open the eye of thy heart, that thou mayest appreciate what thou seest with thy physical eye; for how many mortals are there who have their eyes open and look, yet see not; while many a closed eye sees all, and even that which is concealed is revealed to it!",
|
73 |
+
"A man should be sensible in recognising his position, and regulate all his actions by personal experience. Surely when a man walks in his integrity he will be at ease, and find that in this world all's well in the end; but as soon as he turns either to the right or to the left, the scent and flavour of his character will have faded and evaporated.",
|
74 |
+
"But what profits it if a man recognise the right thing, and yet does not regulate his actions accordingly? Will a man, fleet on his legs, escape among the rocks which abound in stumbling-blocks? As for the man who cannot distinguish what is best, He who keeps the simple will preserve him on his path.",
|
75 |
+
"If a man is anxious to give a false estimate of himself (<i>lit.</i>, to obtrude his qualities for the recognition of that which he does not possess), so as to be great, shun him, and have nothing to do with him; turn from him, and fly from him. It is as though a man would leave the straight path, and find a way for himself by breaking through a flinty rock.",
|
76 |
+
"Be wise in learning to estimate the future by the experience of the past, so thou wilt understand to deal with it; and thou wilt attain that which has not yet come to thy hand by means of that which has fallen to thy lot with its worries, just as a fowler gains experience from the birds he trapped into his net on a former occasion.",
|
77 |
+
"Judge things, too, before thou hast committed thyself, whether it be in speech or action; for what is the use of recognising the true nature of a thing when it is already done, and what is the value of regret? Can the eye of mortal recover its sight when it has once been blinded by total darkness?",
|
78 |
+
"As for the man who sees and recognises in another's eye the thread of a hair that may be in it, and does not realise and makes nothing of that in himself which is quite open to his own eyes, would it not be better if he closed his eyes, and lightened from himself the yoke of others which he carries without necessity?"
|
79 |
+
],
|
80 |
+
"On Shame and Shamelessness": [
|
81 |
+
"F<small>EAR</small> God, and have shame for thyself rather than sin; do well, and act straight; for when thou clothest thyself in the garb and veil of shame, thou wilt be God-fearing, and shalt be happy for ever; thereby shalt thou be able to cover up human failing, and thereby is man considered righteous and upright.",
|
82 |
+
"Is it good for thee that thou sufferest others to put thee to shame, whilst thou thyself findest thy actions blameworthy and reproachful? Would it not be better if thou wert to set the eyes of thy heart as a watch-tower over all thy paths:? Why shouldst thou close thine eyes as the blind, and not be ashamed of thy open nakedness?",
|
83 |
+
"Wouldst thou oppose thy forehead firm as brass, whilst thou art despicable in the eyes of all, and carry thy shame upon thy brow to thine own disgrace as thy fiercest foe? Having no sense of shame, art thou willing to become changed into a fool and insolent one?",
|
84 |
+
"Yet thou needst have no fear of shame, when with the wise thou dost consort, to inquire of them what thou knowest not, though they be junior to thee in age; for they will teach thee what is truly right. Great indeed would be thy shame, should they once question thee, and thou wouldst have to say, \"I've heard it not\"; \"I've forgotten it.\"",
|
85 |
+
"Fear God, and be ashamed in His presence, and be afraid of His fierce anger. How canst thou be ashamed of the verdict which man will pass upon thy actions, lest thou be lightly esteemed in his sight, and not be ashamed before God, before Whom all thy secret acts are revealed?"
|
86 |
+
],
|
87 |
+
"On Pride and Meekness": [
|
88 |
+
"F<small>EAR</small> God in righteousness and meekness, and let thy fear be whole and beautiful; and should thy heart beguile thee to mount on high, raising and exalting itself in pride, remember the steps of its birth whereby it came into existence, to reverse which availeth not.",
|
89 |
+
"Should man, calling to mind the way of his entry into the world at birth, boast himself? Surely when he realises the days of his life, and remembers his toil therein, will not his heart grow weary when he remembereth that in the end his couch will be of worms, even though he may soar and mount on high?",
|
90 |
+
"Know that meekness conquers the wrath of man, which rises to overwhelm him; it stills a king's anger, making his will like the dew upon the herb. How soon the cold stream will still the seething kettle, even though its smoke has risen!",
|
91 |
+
"Wouldst thou boast thyself, would thy heart be exalted on the day when thou clothest thyself in the change of the raiment of power and pride; wouldst thou glory in thy stupid pride, so that thou shalt have a greater measure of glory and conceit? Then call to mind the day in which naked and bare thou shalt lie upon the dust, and become the object of lament.",
|
92 |
+
"Wouldst thou raise up thy head to carry the crown and diadem of pride with a name of praise, understand, that the God who alone is clothed in the garment of excellency, unto whom alone greatness belongeth, bringeth low unto dust the high, and raiseth on high those who are low.",
|
93 |
+
"Know that by meekness thou shalt stand upon the strong fort, upon the rocky crag and cliff; and if thy heart dwell in lowliness within thee, thy dwelling shall be in the topmost station without. See how oil, smooth in itself, rises to the surface, and is used for the anointing of kings and princes!",
|
94 |
+
"Is that man wise who sees his heart ascending in the heights of pride? He will not bear with the disposition of meaner men, how then will they endure his senseless folly? Will he not dwell alone as the leper without friends, covered up to the upper lip?",
|
95 |
+
"Will the man of pride escape by his greatness, by the boldness of his heart which is exalted on high? Verily he breaks the upper beam of the door of his house, when he lifts up his head, and draws himself up straight. Will the citadel and high tower stand firm, which is built in dust or unburnt brick?",
|
96 |
+
"Be lowly in thine own sight, and thou shalt be high in the sight of others, and there will be hope when thou art in distress (<i>or</i>, and there will be no hope to thine enemy). As for the reviling curse of a man, bear it with meekness and lowliness; in its passing, it will not come unto thee. Thou wilt bend low thy head in face of sling-stones; and as for dart and spear, they will miss their mark.",
|
97 |
+
"Know, too, that meekness will aid thee, even though they who fight against thee increase in strength; therefore humble thyself, rather than be humbled at the hand of those who rise up against thee. By its merit shall thy horn be exalted in glory, and thy step shall never slip."
|
98 |
+
],
|
99 |
+
"On Endurance": [
|
100 |
+
"F<small>EAR</small> God, and endure His judgments, believing He judges truthfully and righteously; and even though their taste be bitter to thy palate, are they not sweet and pleasant to thy soul? Canst thou ever heal the disease of a man's heart except by strong potions?",
|
101 |
+
"Fear and endure God's decrees and judgments, and answer them not with arrogance and boldness; and then, being long-suffering, will He bear with thee in thy actions, and He will not suffer His anger to rise. Lift up thyself by prayer, if thou hast not prayed, and understand that this matter is not determined by thee.",
|
102 |
+
"Bear with men, and God will bear with thee; in His mercies He will be long-suffering with thee. Bear with men, and they will bear with thee, and God will give thee strength from on high. Be like the ass crouching under its burden, even though it break its back and bones.",
|
103 |
+
"Wouldst thou endure thy great men, and fearing them clothe thyself in terror at their exalted power, and not bear with thy smaller ones, and be afraid lest thou be found wanting and become rejected? Couldst thou throw off thy supports as mountain chaff? Would not their removal be hard as a weighty stone?",
|
104 |
+
"Endure things; muzzle yourself, and be silent; for if you answer a fool, you will hear more things. 'Tis better that you should yourself in privacy tolerate unpleasantness than that others should hear it; your reply might only have the effect of disclosing some shady spot in your own career, which had hitherto been kept secret.",
|
105 |
+
"Is it not better to endure that which you have neither strength nor the power to remove? What is better calculated to remove the worries and sorrows of a man than the power of endurance which comes to his aid? Herein lies the panacea for all mourning and grief, the healing of all the ills of the flesh."
|
106 |
+
],
|
107 |
+
"On Humility": [
|
108 |
+
"F<small>EAR</small> God both in public and in private, and walk in humility before Him. Do thy public work in a modest manner, and have concern for the mass and multitudes of men; and as for thy private affairs, do them with openness, knowing that God seeth thee from His habitation.",
|
109 |
+
"Dost thou now inquire concerning the quality of humility, since thou desirest to understand it, so that thou mayest pursue thy secret matters in a manner that it may be well with thee in the end; so that thou mayest be held in esteem by anyone finding thee to be possessed of it, and thou mayest be lauded on account of this beautiful quality?",
|
110 |
+
"Wouldst thou hide and conceal thy deeds from mankind who understand them not, and be ashamed and confused on their account, being afraid lest they might think lightly of thee? And shouldst thou not feel shame and fear before thy God, who understandeth thy secret actions and their obligations?",
|
111 |
+
"Have fear, and do thy work in secret humility; why should man know it? Shouldst thou, however, find satisfaction in its publicity, surely thou canst reveal what is hidden. Why shouldst thou make things public, which thou canst not afterwards hide?",
|
112 |
+
"Lo, how precious is the quality of humility to ensure peace of body and mind! Thereby is even the wise of heart rescued, when he falls into the hands of the godless; by its means he goes forth free. Does a slice of pomegranate become soiled, if it drop into thick mud and mire?",
|
113 |
+
"Understand that humility is a delightful attribute, without stain or spot in its trail. Every noble man, every man of fame, rulers and princes, might be glorified, if they had but sufficient wisdom to do their work in secret.",
|
114 |
+
"Ask him who runs after the approval of the crowd of men to regard the lily (<i>sic</i>) which is encased between thorns. Would the prickly thorn approach to hinder it, while its bud and leaf are yet hid in lowliness? Nevertheless, on the day that it appears in all the glory of its beauty, it nips it, and its splendid appearance vanishes.",
|
115 |
+
"Be lowly, and conceal thy actions, the worth of which outsiders are unable to gauge; why be expected to disclose their motive, and to discover their origin? Be firm, and thou shalt find grace, favour, and good understanding in the eyes of God and man."
|
116 |
+
],
|
117 |
+
"On Chastity": [
|
118 |
+
"F<small>EAR</small> God who formed thee as His servant, and incline not thy heart from His ways; and if thy evil nature entice thee to draw thee away with much smoothness of persuasion, then close thine ear and listen not to its voice, and thou wilt never know any lapse from God's paths.",
|
119 |
+
"Drink from thine own well flowing water, and wander not about after deep waters. Rejoice in the wife of thy youth, and err not through strange and senseless beauty. Give not unto strangers thy strength, nor in folly (or credulity) spend thy earnings in an unknown house.",
|
120 |
+
"The attractive woman adorns herself in fine apparel, so that she may be showy in her beauty, and she is as buoyant as a horse harnessed. You might think that in her love there is relief; but set your heart to understand her end, and you will find that the end is shame and reproach.",
|
121 |
+
"Are you dazzled by beautiful appearances, by embroideries, by fine purple garments?\t* * * Think of the earthenware garden-pot; it may be gilded over, indeed, but in reality there is the earthy odour clinging to it still.",
|
122 |
+
"Lay bare to thyself the folly of thy inclination and its consequences before thou exposest thyself to the danger; and having weighed its scandal, depart from it; for why shouldst thou hug it, if it be to thy shame? * * *",
|
123 |
+
"See the strange woman who flatters with the words of her mouth; these are as drawn swords, to win over the simple and wanting in heart, who know not the right way; their feet are suddenly entangled, and caught in the net and snare, and they have no rest.",
|
124 |
+
"The simple one goes after her as a lamb brought to the slaughter; and while sinners fall by her, the man good and righteous before God will always escape. Cleave, therefore, to thine own wife, rejoicing in her beauty, and revelling iu her love.",
|
125 |
+
"How much better it is to caress a lioness than a senseless woman! Better to kiss the lips of an adder or scorpion than foolishly to kiss her lips! You may think it pleasant to have her company to your heart's content; but understand, you'll have a full share of shame and disgrace to follow.",
|
126 |
+
"In living with the wife of thy youth, see to attach thyself to men of principle; and let not senseless beauty entice thee, nor the thought of money or substance lead thee astray, remembering that according to the root and stem the tree will produce its fruit—even a revolting growth.",
|
127 |
+
"Love life's companion with a constant love, and then you may be assured of her love; and when you thrust her aside, thrust her aside with your left, but draw her near to you with your right hand; otherwise your heart will flit about hither and thither. And while you are strict with her, be so with gentle caution, for then you shall have peace at all hours and times.",
|
128 |
+
"Be glad, rejoice in the charms of the love (<i>lit</i>. \"hind\") destined for thee by Heaven; so she for ever will find her fullest joy, and delight with gladness in thee. Understand, too, there are times to embrace; but there is also a time when it is better to be alone than to caress."
|
129 |
+
],
|
130 |
+
"On Desire": [
|
131 |
+
"F<small>EAR</small> God, and do His will, and desist from doing thine own pleasure; for then thou shalt find thy wish in carrying out God's will, either as regards thy life or thy possessions. Know also that the more thou strengthenest and fortifiest thyself in the exercise of His wishes, the greater shall He make thy power and strength.",
|
132 |
+
"Take heed unto thyself, lest two companions which are ever agitating within thee mislead thee by their blandishments, namely, the organ of sight and the emotion of the heart, which two conspire in thee to cause thee pain. Would the axe and the hatchet be present to cut down, if there were no wood among the trees of the forest or in the thicket?",
|
133 |
+
"Listen unto me, and hearken not unto the desires of thy heart, gaping inordinately; and should she be willing to turn either to the right or to the left, then turn thou far aside from her ways, remembering that what at first might appear to thee glorious, ends in loss and mockery.",
|
134 |
+
"Grasp the knowledge that desire in thee is a sickness, affecting thee just as decay and the moth affect garments, tearing them; and if you think that thereby you will obtain those objects which you have not as yet obtained, you give evidence that your common sense and natural ability have already taken leave of you.",
|
135 |
+
"Guard against Desire, which wages a hard and heavy battle with thee. Fight against her, and have no wish to live on terms of peace with her; rather brandish in her face shield and buckler; for in warring with her will be thy peace; and to be at peace with her will mean war to thee.",
|
136 |
+
"A man will think himself sharp enough both to obtain his desires and to find wisdom, and he may think that he has found it; but he does not clearly understand that in the keen search for his desires he has hindered it (i.e., the search for wisdom), just as a child in searching for fire takes it, and places it in a fire-pan full of water.",
|
137 |
+
"Conquer thy heart's desire before it conquers thee, and breaks thee; for if thou dost not rule over thine own spirit, how canst thou rule over others? Why suffer thy soul to be sullied, when, being choice, she has a place in the house of the King of kings?",
|
138 |
+
"Forsake thy desire before it forsakes thee, and thou shalt be at rest. Have no longing for that which has not been allotted to thee, and thou wilt not procure for thyself trouble and labour. Rise and take unto thyself the balm of wisdom to heal thy inclinations, though they be of long standing, and deeply-rooted as the plague.",
|
139 |
+
"Rejoice and be glad in thine own lot; then sorrows and sighing will flee from thee. Despair of ever attaining that which is beyond thy lot, and thou wilt find ease. Will not thy grief, on the morrow after the loss of a thing, be in proportion to the joy which thou didst experience in obtaining it?",
|
140 |
+
"See, if the fire of thy desires enflame the chambers of thy heart, overstepping as it were its banks, and burn within thee as a fire raging in a forest and as a flame consuming the fields; then let the cloud of renunciation, distilling its dews within thy heart, tend to extinguish its flames.",
|
141 |
+
"Take advice, and make Desire subservient to the Fear of God; and beware lest thou break asunder the thick bands which attach thee to this Fear; for why shouldst thou ever be afraid of the harm done by Desire, even though chains and iron bars be in her hand?"
|
142 |
+
],
|
143 |
+
"On Contentment": [
|
144 |
+
"F<small>EAR</small> God, who openeth the windows of heaven's favour and poureth forth a blessing upon thee, and rest content with that which He hath prepared for thee, whether much or little be found in thy pocket; then shalt thou bear thy poverty when it cometh as a traveller, and thy want as an armed man, being supported.",
|
145 |
+
"Find thy contentment in that which thou possessest, and weary not thyself to increase desirable things; and if thou rejoicest in thy lot as it is, even though thou hast little, thou wilt have indeed a pleasant life. God will accept thy deeds; what matters it if they be but few, so long as they be cleanly?",
|
146 |
+
"Eat thy bread as far as thou requirest it, in order to live and to satisfy thy wants, but do not overfeed; for what is the use of indulging to excess, if thou must give it up in pain, and suffer burning in thy palate and throat; or what is the use of filling thyself with loathsomeness, if thou canst stop, and not waste thy foodstuff?",
|
147 |
+
"Understand that food nourishes the body just as rain does the ground; it gives sap and fat to the bones, and goes towards the growth and development of the human frame. Is it not a fact, however, that when there is too much rain, the seed becomes rotten in consequence, and you lose the whole advantage?",
|
148 |
+
"Enjoy of bread and water thy proper ration, and eat not more than to satisfy; for you will find that the body derives satisfaction and benefit from the little, whilst superfluity breeds discomfort. Some salt in your cooking gives it a pleasant taste; but if you salt it too much, what is the good of swallowing it?",
|
149 |
+
"Have prepared a dish of greens and vegetables, as long as it's ready at meal-time; for what is the good of even fat lamb, if you have to wait for it when you're dying of hunger, and it's not forthcoming. There is a blessing in the rain that cometh in its due season; but what is the use of the rain-cloud out of season?",
|
150 |
+
"Eat, indeed, your regular fare, and hanker not after the table of kings; for why should you bother to look for that which you will not find at the time you want it? Why lose the enjoyment of that which you can have, in searching with difficulty in the dark amid the haunts of others?",
|
151 |
+
"Eat to your satisfaction in the house of a friend, and be glad to partake of whatever he has prepared for his own meal; for know, how much better it is to have merely a dry morsel with ease in the house of a kind and good-hearted fellow, than to have a repast off meats, fat and juicy, together with the growl of a stingy miser.",
|
152 |
+
"Eat what you can afford to eat, and fix your ration, eating and leaving somewhat. Beware against defiling yourself with that which is prohibited, finding sufficient in that which is allowed. Let thy soul abhor the hot stench of foods which may even be more agreeable.",
|
153 |
+
"Have thy drink mixed, diluted with water, though thou mayest have by thee new wine and musk. Say not, \"Drinkers like to have the pleasure of the strong taste, and the bright colour, so delightful to the eye\"; to-morrow thou mayest be in want of it to quench thy thirst, and thou wilt not have any of it.",
|
154 |
+
"Tis better thou shouldst rule over thy bread and wine according to thy appetite, than that they should rule over thee; for know, that unwittingly much wine will reveal and lay bare thy heart's secret, exposing thy blemishes, with the result that they will rise against thee to thy shame—those that were stored away and concealed within thee.",
|
155 |
+
"Keep thy mouth closed, and neither eat nor drink aught until thou hast pronounced the blessing to God, thy Creator, unto Him who hath provided for thee even before He created thee, and ordained all necessaries to supply thy wants. And when thou hast eaten to satisfaction, it behoves thee a second time to praise His Name—Blessed be He.",
|
156 |
+
"Make thy dwelling as firm and fixed as a house of stone, and in it be thy hand open wide. Then when thou sittest therein both in summer and winter, thou shalt have rest and security under the shade of thy roof; just as the bird of freedom dwelleth in her nest; and though the tempest be great, she findeth her rest.",
|
157 |
+
"Have several changes of raiment wherewith to clothe thyself decently, according to thy means; neither walk about half-dressed or in tatters, nor dress thyself in purple or embroideries; prepare thy supplies all in appropriate measure, and then things will be to thy honour, and not to thy shame.",
|
158 |
+
"In whatever you do, act with a plan, and arrange your outgoings methodically. Let your garments always be clean (<i>lit.</i> \"white\"), and the bread of your table sufficient; and neither deck yourself in the splendour of gold and fancy-work, nor accustom yourself to partake of foods which are rich and sweet."
|
159 |
+
],
|
160 |
+
"On Industry": [
|
161 |
+
"F<small>EAR</small> God, and cast thy burden upon Him, and put not thy strength in thy substance; for why shouldst thou be anxious to acquire worry and much toil in consequence of thy wealth? Remember, there comes a day when thou must leave it, however much it may be—the day when \"the wind passeth over thee, and thou art gone.\"",
|
162 |
+
"Acquire according to what you require, and honestly too; for why weary and worry yourself with that which is beyond your requirements? For this you are so keen; it is not your allotment; why should you break into it? All the share that you get is the labour; the remainder is left to him who is a stranger to it.",
|
163 |
+
"Wouldst thou be confident because thy wealth is great, even though thou didst not obtain it honestly? Why not rather think of the day at thy latter end, when thou shalt have to give to strangers that which thou hast gotten? Thus shalt thou be \"like a partridge which hatcheth, but bringeth not forth in pain.\"",
|
164 |
+
"A man who is busy labouring and toiling to gather riches and to gain possessions, and is not satisfied the greater and richer he becomes—this one desire of his heart engrossing his whole being, is like a thirsty man who drinks salted things, thus increasing his thirst to his own discomfort.",
|
165 |
+
"Do you stare at fools who mount on high, and marvel when they triumph with their wealth? Does your heart mislead you, as you regard what seems their permanent power and influence, and their prosperous state? Then open your eyes, and see ahead the thick clouds gathering, and the storm passing over them, and they are no more.",
|
166 |
+
"The fool, when he dresses in fine style, thinks to himself that he is sure to win favour, and presumes in his passion to enter high society, being devoid of prudence; but he is as the peacock, glorying in its beautiful feathers, while revealing its shame and reproach.",
|
167 |
+
"If a man be clever, and his knowledge burn as a fire within him, why should you lay stress on his beautiful apparel? For when night cometh, he divests himself thereof, and you would not be ashamed to have respect for his frame. Choose of the nut the kernel, and cast away the husk and shell.",
|
168 |
+
"See the superiority of the wise over fools, even though the treasures of the latter increase and multiply. The wise possess honour in their lifetime, and leave a good name as a memorial at their death; while, when their end comes, both the remembrance and the glory of fools are the same as their beasts.",
|
169 |
+
"See, when the wise man disputes and contends with a fool, he has annoyance and disturbed peace, and is made the object of scorn. The discussions of the wise are conducted quietly and pleasantly, whilst the shameful noise of the fool is heard from afar. Would that one could write down in a book and cut out and engrave on a rock for ever (the words of the wise)!",
|
170 |
+
"The fool exclaims in his impudent folly: \"Thanks to my intelligence, knowledge, and common sense, thanks also to my own powers and abilities, I have been able to amass a fine amount of riches and every desirable object; I am able to obtain every wish of my heart by means of my wealth; and as for myself, pocket and knowledge are synonymous terms.\"",
|
171 |
+
"The wise man speaks: \"Hearken unto the Law and the Commandment, so that thou mayest find discipline and wisdom; for by these means thou wilt be able to fulfil thy desires, and wilt not be in want of anything. Where is there wealth comparable in worth to that of Wisdom, and what object is as desirable as Prudence?\"",
|
172 |
+
"The fool clothes himself in garments of every dye and texture. When persons in high stations, kings, and princes, see him, they rise, and bow down low before him. Must not the wise man feel abashed when he sitteth, clothed in rags, deliberating in the assembly?",
|
173 |
+
"The fool carries all his greatness in the clothes on his back; and when he takes them off, he at the same time divests himself of all his glory. If then he be like an ass carrying burdens, will the name of ass be ever taken off from him? But the wise, being precise as to his clothing, never while he lives loses the respect due to him.",
|
174 |
+
"The fool will have dainty dishes and rich drinks, the choicest of fare; whatever is in season is prepared for him, one meal after another, day by day; but as for the man of knowledge, can he satisfy his hunger and dine off his knowledge, without bread and meat?",
|
175 |
+
"Fools eat their bread in wickedness, perfectly at ease, and drink the wine of violence, opening their mouth wide as the grave, while they are never full, hungry for more cupboards; but as for wisdom, it keeps its professors alive without choice foods and wines.",
|
176 |
+
"Behold, all ye inhabitants of the world, hearken, and judge in righteousness and equity, to interpret (justice) with much wisdom, which is better than rubies, great riches, and substance! A man may obtain wealth by wisdom, but he cannot obtain wisdom by wealth.",
|
177 |
+
"Obtain money, but honestly and uprightly, in order to supply the necessaries of life. Investigate and find out what are the limits of thy household requirements; for why shouldst thou labour for thousands and tens of thousands (of pounds)? Of thy surplus give a portion to thy soul (i.e., to spiritual needs), and await the mercies and bounties of the Lord."
|
178 |
+
],
|
179 |
+
"On Silence and Speech": [
|
180 |
+
"F<small>EAR</small> G<small>OD</small>, with an upright heart, and sustain thy words in justice, wisdom, and sound sense. Remove from thyself frowardness of speech, and a heart devising and planning iniquity. Why shouldst thou be continually at variance, and disputing in all things like a slanderer and tale-bearer?",
|
181 |
+
"Fear God, and place a muzzle upon thy mouth, uttering nothing deceitful before Him, thinking thereby to obtain His praise, and to find favour in His sight in thy lauding Him. Be, therefore, continually in fear and dread, trembling at His majesty and wrath.",
|
182 |
+
"Stop thy mouth, and close its opening with the handle of a lock exceeding strong and firm, strengthening its bolts for thy soul's sake as with an iron edge on doors of brass, which no winged bird with its light breath can easily undo.",
|
183 |
+
"Realise that regret and remorse are of no avail in the case of three things—a maiden when she has once lost her maidenhood; a stone when it has once been flung from the sling; and a dart when it has been shot from the bow. Thus also is it with the word of man: it cannot be recalled when it is once spoken.",
|
184 |
+
"Open the gates of thy heart before thou openest the floodgates of thy mouth, and reflect concerning matters what their effect may be, viewing the end of a thing at the beginning. For remember, that in the power of the tongue are bound up the instruments of either death, or life and health.",
|
185 |
+
"Rule over the words of thy mouth, and they will not rule over thee, but thou shalt be the stronger and shalt prevail. Only speak after due silence, and do not repeat what has once been said. How good and pleasant is the word spoken in its season, as the former and the latter rain which cover the cornfield!",
|
186 |
+
"When thou sittest in the company of the wise and elders, be silent and say not much. Incline thine ear unto their words, and it will be well with thee, if these be hidden in the recesses of thy heart. Know that thy best share will be in what thy ear doth catch up, but in thy speech there will be a share that will go to others."
|
187 |
+
],
|
188 |
+
"On Counsel and Secrets": [
|
189 |
+
"F<small>EAR</small> God, and strengthen thyself to serve Him, so that thy resolutions shall establish His glory. Take for thy counsellors and advisers only men who are God-fearing and men of understanding, as it is asid \"The secret of the Lord is with them that fear Him,\" to make known unto them the counsel of wisdom and His secret.",
|
190 |
+
"Take thy friend into thy most secret counsel, but of a thousand choose one. Then turn from thine own unto his advice, provided thy intellect be as clear and serene as his; for thou possibly wilt see only that which meets the eye, whilst he will see the matter from all sides.",
|
191 |
+
"Choose of thy fellows men of reliance, whose hearts will be closed by the bars thou'lt place upon them, and whose lips will be sealed by thy bolts, so that thou be not moved nor slip, by reason of any flaw in the construction of thy plans. Before thou dost store thy produce, dost thou not construct round about it a building, and plaister it with plaister?",
|
192 |
+
"See to it that before thou revealest thy secret to any man, he render his heart as closed as a grave in thy behalf. And if thou dost not settle this matter on mutual terms, why shouldst thou charge thy friend and fellow with guilt? With whom wouldst thou be angry, if thou place thy oil in a broken and shattered vessel with a hole in it?",
|
193 |
+
"Dost thou desire the reward of thy labour, to be sure of it, so that thy projects result in success? Then beware lest thou introduce thy baser desires into thy secret plans, and that thou fret not thyself on account of the evil. Thus shalt thou ensure success to thy counsels, and mountains (of difficulties) shalt thou render level as the plain and the vale.",
|
194 |
+
"Guard the entrances of thy heart, and reveal not unto a woman dear to thee the secret which thou hast; for in the day that she becomes sullen she will tell it, and then thy blood will come upon thine own head. But if her heart have but small cause to rejoice (in secrets), what proceeds from her lips will be heard as a defence to thy joy (i.e., she will not disturb it.)",
|
195 |
+
"When thou openest thy heart unto a man unto whom thou shouldst not reveal things, understand that thou hast thereby made him thy lord and master; thou hast become a slave after having been a freeman, having been entrapped in his net. Beware lest thou send away thy gift into the desert; thou hast no longer power over it to claim it.",
|
196 |
+
"See, if others entrust thee with their greatest secrets, why shouldst thou expose thy heart's defects by foolishly betraying such profound and hidden things? Better suffer the pangs of vomiting in the case of the morsel which thou hast swallowed, than help to bring to light the victim bound in the prison-house.",
|
197 |
+
"See, when thy friend consults thee, and asks thy advice, owing to his confidence in thee, give him the most loyal and upright counsel possible, as a true Israelite should; this is the kindness and consideration expected of thee. Furthermore, why shouldst thou play the hypocrite with thy tongue? Art thou able to conceal from God what is deep down in thy heart?",
|
198 |
+
"Fix a suitable spot under the heavens for disclosing thy secret; for why wouldst thou destroy men of uprightness? Understand, that the stones cry out of the wall, and the rafter speaks forth what is in the innermost recesses. Lower, therefore, thy voice when thou givest counsel at eventide, and look about at thy surroundings when thou givest it at morning-dawn."
|
199 |
+
],
|
200 |
+
"On Dignity and Dominion": [
|
201 |
+
"F<small>EAR</small> God, and strengthen thyself to serve Him, for He formed thee to do Him honour. Think little of thy honour in comparison with His, and lower thine eyes in His presence. Understand that he who honours His Master will be honoured, and receive glory before Him.",
|
202 |
+
"Flee from dominion, yea, even if it pursue thee to lay hold of thee, and fly from it when it does follow after thee; for her race is swift, when thou fleest from her, until she overtake thee. But if thou shouldst follow and run after her, yea, while in thy flight thou hast her by the heel, she will thrust thee off.",
|
203 |
+
"Find thine honour in delightful actions; why try to find it in haughtiness of heart? Understand that a man's pride is his shame, and leads him on to follow as a dog; whilst the lowly in spirit is oft placed at the head of a people, however despised he may be in his own sight, however much the derision in which he may be held.",
|
204 |
+
"One who is boastful of his learning and anxious to rejoice in a great name like that of men of renown, and is continually mounting higher in the flights of his proud imagination, flitting and hovering over the habitations of the great—as regards such a one, have nothing to do with him, and measure not thyself according to his intelligence and learning, for his learning is that of fools.",
|
205 |
+
"Should thy heart be exalted on account of the position and honour which fall to thy lot, and shouldst thou imagine in the greatness of thy thoughts that all that befalls thee is in consequence of thine own strength; understand, that in proportion to thy ascent on high will be the down-grade, resulting in thy destruction.",
|
206 |
+
"For three things men are honoured in life, but two of them have slippery edges. Men are honoured either for their wealth or for their station, commanding strong positions. But does not such honour turn at the turn of Fortune? And what remains of it all but a stumbling-block?",
|
207 |
+
"The third heritage of honour, however, is given to thee of God; this is the real honour; thou canst acquire it by God's service and by a lowly disposition, if thou leadest it on gently. But in the day on which thy heart becometh proud, it vanisheth and departeth as the traveller at his opportunity.",
|
208 |
+
"Modesty, which is the heritage of birth, will never leave thee unto the finish; but if thou hastenest to show thyself in the perfume-house (of fame), in the sight of man it will disappear on that very day. It may be likened to good wine which has settled on its lees, but which, on being poured out, loses its scent and flavour.",
|
209 |
+
"Fear God, and honour thy parents, for in their honour thou wilt ever find thine own honour. Realise and call to mind the toil which they have endured on thy account, and consider when thou wilt be able to help them in their labours. He who dispenseth rewards will surely repay thee the kindness and consideration which thou showest to those who have loaded thee with their bounties.",
|
210 |
+
"Canst thou forget her who did nurse thee and gave thee suck, though she be grown old? Wouldst thou mock at thy father now grown grey? Who knoweth whether thou wilt even inherit their gold, or whether, in the whirligig of Time, they may not inherit that which is thine? Maybe old age will be thy lot, and thou wilt find thy reward both in this world and in the next.",
|
211 |
+
"Show thyself great in giving every man the respect due to him, and then thou wilt receive honour and respect accordingly; for when thou dost esteem thyself lightly, thou wilt raise thyself in men's estimation and win a good prize. So think little of thine own honour in the presence of thy King, and be humble and subservient to Him."
|
212 |
+
],
|
213 |
+
"On Deliberation and Haste": [
|
214 |
+
"F<small>EAR</small> God, and await His mercies, and hope for His continuous help. Hope deferred, 'tis true, maketh a man sick; but there is healing in hoping unto Him, for it is in His power to bring the thing to pass, which is ordered and held in reserve by Him.",
|
215 |
+
"Have fear, and do thy work with deliberation, and ride not upon the cloud of haste. Will that man be ensnared who directs his steps aright in accord with perfect equity, walking uprightly? But a man who is in haste to have the tip of his ear bored, can he escape? Will he go forth to his freedom?",
|
216 |
+
"Do with deliberation that which thou hast not yet attempted; for why wilt thou tear down the height of what has been built already? If thou be in a hurry to begin some undertaking, always look to the end at its beginning; plough violently the furrows of thy thought and ideas, and then thou wilt be able to produce timely and seasonable fruit.",
|
217 |
+
"See what an advantage it is to be deliberate, for in this case the end of a thing brings not its regret with it. It is right to think a matter well out, and to give it full consideration, whether it be a case of doing or speaking; for how good a thing it is when the conception be perfect; whilst hurried action may be compared to a birth that goes prematurely to the oblivion of the grave.",
|
218 |
+
"Two made a start from their resting-place, and betook themselves on the way. The one who proceeded cautiously reached the goal, whilst he who ran felt his feet slipping. Before the winged bird has mounted on high, the hawk without wing soars aloft, and is destroyed."
|
219 |
+
],
|
220 |
+
"On Visiting and Its Abuse": [
|
221 |
+
"F<small>EAR</small> God, and visit His Temple morning and evening to seek His mercies; accustom thyself, too, to visit the God-fearing in sincerity and truth, and not in a false manner. As regards thy friend's house, weigh thy steps and regulate them judiciously, paying thy visits but rarely.",
|
222 |
+
"When thou visitest the king and princes, remain silent rather than multiply words. Make thy call at the opportune moment, and with no light gait. Make thy step firm as brass; whilst in returning, be as quick as the eagle.",
|
223 |
+
"Understand that he who pays daily visits will be regarded as of no account—nay, he will be considered a bore. How much better it is not to pay frequent and continuous visits! Let this be your guide and motto: \"The rain which comes continuously makes people tired of it, whilst they welcome it with gratitude as soon as it is kept back.\"",
|
224 |
+
"How good it is to pay your calls (at intervals) for a few moments, for then you will become neither a bore nor a burden! But if you are sure that your company is agreeable, then have the courage to enjoy more of the honey, according to the full limit. At New-Moon it is customary to pronounce the benediction, because for a couple of days the moon has been hidden from view.",
|
225 |
+
"How good and pleasant it is for friends to visit each other in times of joy and sorrow, and to be prepared constantly to share each other's burdens and troubles, though it may cost a sacrifice, and mean stooping down! But keep strange, and do not be in a hurry to call and face a man, when he has fallen into disgrace.",
|
226 |
+
"Visit thy own confidential friend, and do not make too many calls on thy intimate's household—that is, if thou be instructed in the fear of Heaven, and thy instruction be supported by practical rules. For as a rule foolish talk will deal falsely with the generous one, and impugn his truthfulness with a taint of falsehood.",
|
227 |
+
"Pay an occasional visit to a man when sick, for in such visit there is relief; put, however, a muzzle over thy mouth, and walk in gently; if thou remain any length of time, it will be resented. Should he, however, be seriously ill, refrain altogether from visiting him, and rather offer up prayer for his recovery.",
|
228 |
+
"Realise that words, when they are put in the balance, are weighty; so do not think to lighten thine own heart and soul by letting them come glibly out of thy mouth. Why shouldst thou bother others with the weight of thy words, when thou canst not bear them thyself?",
|
229 |
+
"When men ask thy opinion concerning a difficult question which is being raised, and weighed in the balance, give them a direct reply, even if it be heavy for the heart of man to bear; and even though the question be light as mountain chaff, let it be like a bar of iron and lead (<i>i.e</i>., as though it were a matter of weight); give it thy proper attention."
|
230 |
+
],
|
231 |
+
"On Love and Companionship": [
|
232 |
+
"F<small>EAR</small> God, and place His love and fear in thy heart, firmly planted; also love those who fear Him, and their companionship choose thou in thy friendship; for can the man of fear be found who would kick at the love of truth, fixed in his breast?",
|
233 |
+
"Love the friend who is true to thee, and let his companionship be kept by thee. Devote thyself to him with might and main when he stands in need of thy help; for this is the most generous form of love; it is the most glorious kind of affection, resulting from companionship.",
|
234 |
+
"As for him who is thy friend for the purpose of getting at times what he wants from thee all to his own advantage, but who, when thou requirest him, lies hidden and concealed, give him up, and stop thy friendship, for what benefit dost thou derive from words smooth as butter?",
|
235 |
+
"The acquisition of friends, constant and true, is a good thing, and their love is worth keeping; thou shouldst even close thine eyes, and pretend not to see their faults, wilful or otherwise. Can the potter join the fragments of earthenware once broken asunder, and can they be renewed when once destroyed?",
|
236 |
+
"When thou obtainest servants to minister to thy wants, think, that as long as they remain in thy possession, they remain but as servants; then why not obtain and attach to thyself freemen, those of noble and exalted station, gaining them by suavity of speech and winning language, by constant attentions and kindliness of action?",
|
237 |
+
"Finished is the Book on the Foundation of Religious Fear.",
|
238 |
+
"Thanks be to God",
|
239 |
+
"Whose Glory has been revealed and made manifest unto His people!"
|
240 |
+
]
|
241 |
+
},
|
242 |
+
"versions": [
|
243 |
+
[
|
244 |
+
"Yesod hayirah, trans. Hermann Gollancz, London 1919",
|
245 |
+
"https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002034753"
|
246 |
+
]
|
247 |
+
],
|
248 |
+
"heTitle": "יסוד היראה",
|
249 |
+
"categories": [
|
250 |
+
"Musar",
|
251 |
+
"Rishonim"
|
252 |
+
],
|
253 |
+
"schema": {
|
254 |
+
"heTitle": "יסוד היראה",
|
255 |
+
"enTitle": "Yesod HaYirah",
|
256 |
+
"key": "Yesod HaYirah",
|
257 |
+
"nodes": [
|
258 |
+
{
|
259 |
+
"heTitle": "פתיחה",
|
260 |
+
"enTitle": "Prelude"
|
261 |
+
},
|
262 |
+
{
|
263 |
+
"heTitle": "שער היראה",
|
264 |
+
"enTitle": "On Fear"
|
265 |
+
},
|
266 |
+
{
|
267 |
+
"heTitle": "שערי התפילה והעבודה",
|
268 |
+
"enTitle": "On Prayer and Service"
|
269 |
+
},
|
270 |
+
{
|
271 |
+
"heTitle": "שער התורה והחכמה",
|
272 |
+
"enTitle": "On the Law and Wisdom"
|
273 |
+
},
|
274 |
+
{
|
275 |
+
"heTitle": "שער ההכרה",
|
276 |
+
"enTitle": "On Appreciation"
|
277 |
+
},
|
278 |
+
{
|
279 |
+
"heTitle": "שער הבשת והעזוז",
|
280 |
+
"enTitle": "On Shame and Shamelessness"
|
281 |
+
},
|
282 |
+
{
|
283 |
+
"heTitle": "שער הגאות והענווה",
|
284 |
+
"enTitle": "On Pride and Meekness"
|
285 |
+
},
|
286 |
+
{
|
287 |
+
"heTitle": "שער הסבל",
|
288 |
+
"enTitle": "On Endurance"
|
289 |
+
},
|
290 |
+
{
|
291 |
+
"heTitle": "שער הצניעות",
|
292 |
+
"enTitle": "On Humility"
|
293 |
+
},
|
294 |
+
{
|
295 |
+
"heTitle": "שער יצר הערווה",
|
296 |
+
"enTitle": "On Chastity"
|
297 |
+
},
|
298 |
+
{
|
299 |
+
"heTitle": "שער התאווה",
|
300 |
+
"enTitle": "On Desire"
|
301 |
+
},
|
302 |
+
{
|
303 |
+
"heTitle": "שער ההסתפקות",
|
304 |
+
"enTitle": "On Contentment"
|
305 |
+
},
|
306 |
+
{
|
307 |
+
"heTitle": "שער החריצות",
|
308 |
+
"enTitle": "On Industry"
|
309 |
+
},
|
310 |
+
{
|
311 |
+
"heTitle": "שער מעלת השתיקה והדיבור",
|
312 |
+
"enTitle": "On Silence and Speech"
|
313 |
+
},
|
314 |
+
{
|
315 |
+
"heTitle": "שער העצה והסוד",
|
316 |
+
"enTitle": "On Counsel and Secrets"
|
317 |
+
},
|
318 |
+
{
|
319 |
+
"heTitle": "שער הכבוד והשררה",
|
320 |
+
"enTitle": "On Dignity and Dominion"
|
321 |
+
},
|
322 |
+
{
|
323 |
+
"heTitle": "שער המתון והמהירות",
|
324 |
+
"enTitle": "On Deliberation and Haste"
|
325 |
+
},
|
326 |
+
{
|
327 |
+
"heTitle": "שער הכבדות",
|
328 |
+
"enTitle": "On Visiting and Its Abuse"
|
329 |
+
},
|
330 |
+
{
|
331 |
+
"heTitle": "שער האהבה והחברה",
|
332 |
+
"enTitle": "On Love and Companionship"
|
333 |
+
}
|
334 |
+
]
|
335 |
+
}
|
336 |
+
}
|