53b2cf1abc8e8330dbb75c242263a9563182d3aa05cc565db76ebe298ecf240d

json/Halakhah/Acharonim/Avodat HaKodesh (Chida)/Moreh BeEtzba/English/Sefaria Community Translation.json

@@ -0,0 +1,250 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Moreh BeEtzba",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org",
+    "versionTitle": "Sefaria Community Translation",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "מורה באצבע",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Acharonim",
+        "Avodat HaKodesh (Chida)"
+    ],
+    "text": [
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [
+            "The afternoon of Erev Shabbat Kodesh is a dangerous time for dispute between husband and wife, for the Sitra Achra (lit. other side, i.e. the kelipot) spends much effort to cause a dispute. One who is fearful should subjugate his yetzer (inclination) and not provoke any dispute or hostility, on the contrary, one should seek shalom. And one should go in shalom and pray mincha of Erev Shabbat Kodesh properly, for this is the time of revelation of the lights of Shabbat Kodesh in heaven above!"
+        ],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [
+            "One should add to the joy of the day of the thirty third of the Omer in honor of Rabbi Shimon bar Yochai, may his merit protect us - as it is the day of his memory (the day he died). And it is known that it was his will that [people] rejoice on this day - as is known from the story of our teacher, the Rabbi Avraham HaLevi (Amigo), may his memory be blessed for life in the world to come, and from other stories that we have heard. And we know them from the mouths of holy rabbis. And there is one who is accustomed to engaging in study on the night of the thirty third of the Omer with ten [men] to teach the praises of Rabbi Shimon bar Yochat that are scattered in the Zohar and the Idra Zuta; and that is a nice custom. "
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Seif",
+        "Paragraph"
+    ]
+}

json/Halakhah/Acharonim/Avodat HaKodesh (Chida)/Moreh BeEtzba/English/merged.json

@@ -0,0 +1,251 @@
+{
+    "title": "Moreh BeEtzba",
+    "language": "en",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Moreh_BeEtzba",
+    "text": [
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [
+            "The afternoon of Erev Shabbat Kodesh is a dangerous time for dispute between husband and wife, for the Sitra Achra (lit. other side, i.e. the kelipot) spends much effort to cause a dispute. One who is fearful should subjugate his yetzer (inclination) and not provoke any dispute or hostility, on the contrary, one should seek shalom. And one should go in shalom and pray mincha of Erev Shabbat Kodesh properly, for this is the time of revelation of the lights of Shabbat Kodesh in heaven above!"
+        ],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [
+            "One should add to the joy of the day of the thirty third of the Omer in honor of Rabbi Shimon bar Yochai, may his merit protect us - as it is the day of his memory (the day he died). And it is known that it was his will that [people] rejoice on this day - as is known from the story of our teacher, the Rabbi Avraham HaLevi (Amigo), may his memory be blessed for life in the world to come, and from other stories that we have heard. And we know them from the mouths of holy rabbis. And there is one who is accustomed to engaging in study on the night of the thirty third of the Omer with ten [men] to teach the praises of Rabbi Shimon bar Yochat that are scattered in the Zohar and the Idra Zuta; and that is a nice custom. "
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Sefaria Community Translation",
+            "https://www.sefaria.org"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "מורה באצבע",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Acharonim",
+        "Avodat HaKodesh (Chida)"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Seif",
+        "Paragraph"
+    ]
+}

json/Halakhah/Acharonim/Avodat HaKodesh (Chida)/Sansan LeYair/Hebrew/Avodat HaKodesh, Pressburg, 1859.json

@@ -0,0 +1,115 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Sansan LeYair",
+    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL01",
+    "versionTitle": "Avodat HaKodesh, Pressburg, 1859",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "versionNotes": "",
+    "digitizedBySefaria": true,
+    "versionTitleInHebrew": "עבודת הקודש, פרסבורג תרי\"ט",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "סנסן ליאיר",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Acharonim",
+        "Avodat HaKodesh (Chida)"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            "בינ״ו עמ״י עש״ו",
+            "ראוי להפריש על כל צרה שלא תבא עדה שלימה כל בי עשרה שיתענו ואלו יחידי סגולה המתענים ילמדו תנ״ך (כמ״ש הפר״ח ריש ה׳ ר״ח):",
+            "<b>תורה:</b>",
+            "פרשת ויקרא אל משה כולה ופרשת צו עד להקריב את קרבניהם במדבר סיני ופ׳ שלח וכי תשגו עד עונה בה. ואח״כ פרשת נסכים הקודמת שם פ׳ שלח ואח״כ התפלה אשר במורה באצבע בתוספות נופך וזו היא:",
+            "יהרמ״י או״א שיהא שיח שפתותנו בתורת מעשה הקרבנות חשוב ומקובל ומרוצה כאלו הקרבנו עולה ושלמים ותודה ומנחות ונסכים ואם נתחייבנו חטאת או אשם ודאי או אשם תלוי או קרבן עולה ויורד תהא חשובה קריאתנו כאלו הקרבנו הקרבן או הקרבנות שנתחייבנו ואם לאו יהא חשוב כאלו קרינו בתורתך לבד וברוב רחמיך תמחול ותסלח ותכפר את כל חטאתינו עונותינו ופשעינו וכל מה שחטאו עוו ופשעו כל הקהל כי מינו אותנו שלוחים לבקש רחמים עליהם ועל כן באנו בלב נשבר ונדכה וברכינו כשלו מצום לבקש תחינה וסליחה בעד כל הקהל ותצילנו מצרתינו וריוח והצלה יעמוד לנו אנא אל תבזה ענותינו ויעלה לפניך מליצי יושר להמליץ עלינו ותבנה ב״המק במהרה בימינו ושם נעשה לפניך את קרבנות חובותינו תמידין כסדרן ומוספין כהלכתן כיר״א:",
+            "<b>נביאים:</b>",
+            "ישעיה סימן ב׳ מן נכון יהיה עד ולא ילמדו עוד מלחמה. סימן י״א ויצא חוטר עד כי גדול בקרבך קדוש ישראל. ירמיה סימן ל״א מן מצא חן במדבר עד ולא יהרס עוד לעולם. יחזקאל סימן מ׳ בעשרים וחמש שנה עד סופו. יואל ס׳ ג׳ והיה אחרי כן אשפוך את רוחי עד סופו:",
+            "<b>כתובים:</b>",
+            "משלי אשת חיל עד סופו:",
+            "<b>משנה:</b>",
+            "אבות מדות תמיד ר״ת אמת:",
+            "<b>תהלים:</b>",
+            "כל חמשה ספרים ובתפלה שאחריהם יאמרו זה התוספת:",
+            "ותקרא לשבויים דרור ולאסירים פקח קוח:",
+            "ויה״מ <b>יְהָוְהָ</b> אלהינו ואלהי אבותינו שיכבשו רחמיך את כעסך ויגולו רחמיך על מדותיך ויתמתקו הדינין ותבטל מעלינו ומעל כל ישראל היושבים בעיר זו (פ) כל גזירות קשות ורעות ותקרע רוע גזר דיננו (יכוין בשם <b>קרע שטן</b>) ותגזור עלינו גזירות טובות ותכניע ותשפיל את כל אויבינו ומבקשי רעתנו. תפול עליהם אימתה ופחד (יכוין בשם <b>תעאו</b>) בגדול זרועך ידמו כאבן ותתן בלב המלך והשרים עצה נכונה לישוב העיר הזו ותשקוט הארץ ותצילנו ממלחמה וממצור ומשבי ומביזה ומכל הפסד ומכל פחד ולא ישמע שוד ושבר בעיר זו ומאוצר מתנת חנם תחון עלינו ובזכות מזמורי תהלים שקרינו לפניך וסודותיהם תרחם עלינו ותצילנו מכל רע ומכל פחד ומכל הפסד אל מלא רחמים עשה למען רחמיך ובזכות דוד המלך ע״ה שאמר מזמורים אלו לפניך ותצילנו מכל צרה ונהיה מיושבים שקטים ושאננים לעבודתך ולכל הולכי דרכים כו׳:",
+            "<b>בהעלות המנחה:</b>",
+            "בהוצאת ס״ת לפני ההיכל יאמר מזמור יענך ה׳ ביום צרה י״ב פעמים ויכוונו בכל פעם אות א׳ משמות הק׳ אלו <b>איא ההד יונ ההי</b> ובמזמור יכוין כונות אלו:",
+            "למנצח מזמור לדוד י֗ענך <b>יַ֗הָוִהָ</b> (<small>ניקוד הצילני נא מיד אחי</small>) ב֗יום צ֗רה (<small>ר״ת</small> <b>יבק</b> <small>גימטריא השמות הנז׳</small>) ישגבך שם אלהי יעקב. ישלח עזרך מקודש ומציון יסעדך יזכר כל מנחתך ועולתך ידשנה סלה. יתן לך כלבבך וכל עצתך ימלא נרננה בישועתך ובשם אלהינו נדגול. ימלא <b>יִהֵוִהָ</b> (<small>ניקוד מיד עשו כי ירא</small>) כל משאלותיך. עתה ידעתי כי הושיע <b>יָהֹוֶהָ</b> (<small>ניקוד אנכי אותו פן יבא</small>) משיחו יענהו משמי ק֗דשו ב֗גבורות י֗שע (<small>ר״ת יבק</small>) ימינו אלא ברכב ואלה בסוסים ואנחנו בשם <b>יִהֲוֵהָ</b> (<small>גי׳ תפול עליהם אימתה ופחד</small>) אלהינו נזכיר. המה כרעו ונפלו ו֗אנחנו ק֗מנו ו֗נתעודד (<small>גי׳ יבק</small>) <b>יִהְוִהָ</b> (<small>ניקוד בגדול זרועך ידמו כאבן</small>) הושיעה המלך י֗עננו ב֗יום ק֗ראנו (<small>ר״ת יבק</small>):",
+            "<small>(יכוין בסוד <b>חשמל</b> כדי לשמרם מכל רע בסוד <b>אורפניאל</b> גימ׳ <b>חשמל</b> וכן יש ח״ש אותיות מ״ל תיבות במזמור:)</small>",
+            "ואחר י״ב פעמים בכונה יאמר:",
+            "יהר״מ <b>יְהָוְהָ</b> או״א אביר יעקב קדוש ישראל שבסגולת קריאת המזמור הזה תתמלא רחמים על כל ישראל יושבי העיר הזו (פ׳) ותשמרנו מיד אויבינו וכל הקמים עלינו ותצילנו מרעה ומרעב ומשבי ומביזה ומכל פחד ומכל צער ותכניע ותשפיל את כל אויבינו ת֗פול ע֗ליהם א֗ימתה ו֗פחד (<small>יכוין בשם </small><b>תעאו</b>) בגדול זרועך ידמו כאבן ותתן בלב המלך והשרים עצה טובה ונכונה לשים שלום בארץ והשקט ובטח ותתן בלבם רחמנות להטיב אלינו וכשם שענית ליעקב בבית אל כשאמר ואעשה שם מזבח לאל העונה אותי ביום צרתי וכן דוד המע״ה היה מתפלל כשהיה יואב במלחמה יענך ה׳ ביום צרה ישגבך שם אלהי יעקב הוא השם שאמר יעקב אע״ה לאל העונה אותי ביום צרתי בשם הזה אקרא אליך <b>אהיה יהוה אדני</b> יעננו ביום קראנו וזכות השמות היוצאים מהמזמור הזה ונקודותיו ותיבותיו ואותיותיו וטעמיו יגן עלינו ועל כל ישראל יושבי העיר הזו (פ׳) להכרית כל החוחים והקוצים הסובבים את השושנה העליונה:",
+            "אנא מלך רחום וחנון פדה את בני יעקב מחימה והפר תפר עצת כל הקמים עלינו יהיו נגד פניך צרותינו וראה בעניינו וריבה ריבינו וידעו כל הגוים כי אתה קדוש ישראל זכר נא בניך עניים ואביונים מצפים לישועתך כל הימים אבינו מלכנו יכבשו רחמיך את כעסך ויגולו רחמיך על מדותיך חי וקיים עשה לנו נסים ונפלאות בשם אדני צבאות לנצח בו אויביך ובשם אלהים צבאות ובשם אל שדי צדיק יסוד עולם לשמור כל ישראל ובפרט יושבי העיר הזו (פ׳) בשם אהיה כתר ובשם הויה ת״ת ובשם אדני היכל קדשך תשגבנו ותושיענו ויעמדו מליצי יושר להכניס תפלתינו לפניך למען רחמיך המרובים כדכתיב כי אל רחום ה׳ אלהיך לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית אבותיך אשר נשבע להם עשה למען שמך עשה למען ימינך עשה למען תורתך עשה למען קדושתך למען יחלצון ידידך הושיעה ימינך וענני י״לר אמרי פי והגיון לבי לפניך ה׳ צורי וגואלי:"
+        ],
+        [
+            "בינ״ו עמ״י עש״ו:",
+            "<b>זכרון מזכרת דברים המועילי׳ על כל צרה שלא תבא פרשת העבו״ר. מפי סופרים וספרים ונפך שפי״ר דבר דבור. וחסד ה׳ מעולם כי לא יטוש ה׳ את עמו וגדול כח הצבור:</b>",
+            "<big><strong>א</strong></big> על כל צרה שלא תבא יאמרו בעשרה צ״א פעמים ויהי נועם וכו׳ יושב בסתר כלו ויכפול פסוק אורך ימים אשביעהו ויכוונו לשם <b>יאהדונהי</b> גימ׳ צ״א:",
+            "<big><strong>ב</strong></big> יקראו פ׳ העקדה בדמעה ויאמרו פיוט עת שערי רצון כלו ויאמרו ושחט אותו על ירך המזבח צפונה֗ לפני֗ יהוה֗ וזרקו֗ (<small>יכוין לצירוף</small> <b>היהו</b>) ויאמרו: יהרמ״י אלהינו ואלהי אבותינו שתזכור לנו ולכל ישראל אשר בעיר זו עקידתו של יצחק אבינו בן אברהם אבינו כאלו אפרו צבור ומונח על גבי המזבח ותביט באפרו לבטל מעלינו ומעל כל ישראל אשר בעיר זו כל גזרות קשות ורעות ותושיענו מהצרה הזו ובצל כנפיך תסתירנו כיה״ר אמן:",
+            "<big><strong>ג</strong></big> יאמרו על סדר אותיות העיר אותיות מאלפא ביתא:",
+            "<big><strong>ד</strong></big> יתמנו שני גבאים לגבות מהיחידי׳ איש אשר ידבנו לבו לצדקה ויחלוקו המעות תכף לצנועים ולומדים עניים:",
+            "<big><strong>ה</strong></big> אם אפשר יקבלו תענית צבור שיתענו ליום פלוני אפילו מכאן לכמה ימים:",
+            "<big><strong>ו</strong></big> יעשו פדיון לשם העיר מק״ס מטבעות כסף כמנין שמות הקדושים <b>אהוה אהיה יהוה אדני אל</b> כסדר שעושין לחולה ואח״כ יאמרו תפלה זו:",
+            "יהר״מ <b>יְהָוְהָ</b> או״יא שתעשה למען רחמיך ולמען שמותיך הקדושי׳ הנזכרים ונעשים פה ע״י פדיון זה ותצרף מחשבתינו הטובה למעשה כי לך ה׳ חסד ותגביר חסדיך על דיניך ויומתקו הדינים הקשות על ידי פלא העליון אשר הוא חסדים גדולים ורחמיך גמורים ופשוטים שאין בהם תערובות דין כלל ויכבשו רחמיך את כעסך מעלינו ומעל קהל ישראל אשר בעיר זו (פ׳) ויעלה לפניך לרצון פדיון זה בעד כל נפש ישראל אשר בעיר זו ומעשה הצדקה הזו יעלה לרצון בעד כלל ופרט כל נפש מישראל אשר בעיר זו ותציל ממות נפשינו כדכתיב וצדקה תציל ממות ותקרע כל המסכים המבדילים בינך ובין עמך ישראל (בשם <b>קרע שטן</b>) ותפר ותבטל עצת כל הקמים עלינו לרעה וקלקל מחשבותם כי הנה אויביך ה׳ כי הנה אויביך יאבדו יתפרדו כל פועלי און ולא תעשינה ידיהם תושיה:",
+            "אנא מלך רחום וחנון התמלא רחמים עלינו וכל הצדקות אשר נעשו ויעשו יהיו לרצון ולריח ניחוח לפניך להושיענו ולהצילנו ולרחם עלינו וכשם שנתת פחד ומורא בלב יושבי ערי הכנעני בימי יעקב אע״ה כדכתיב ויהי חתת אלהים על כל הערים אשר סביבותיהם ולא רדפו אחרי בני יעקב (<small>יאמרנו י״ג פעמי׳ ויכוין לשם הקדוש </small><b>אספין</b><small> היוצא ממנו</small>) כן תכניס פחד ומורא בלב הקמים עלינו ותבטל עצתם כדכתיב עוצו עצה ותופר דברו דבר ולא יקום כי עמנו אל. אנא ממ״ה הקב״ה עשה למען זכות תורתך הק׳ ולמען תינוקות של בית רבן שלא חטאו ולמען זכות שבעה כורתי ברית ותצילנו מצרה זו ומכל צרה. ה׳ צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה. ה׳ צבאות אשרי אדם בוטח בך. ה׳ הושיעה המלך יעננו ביום קראנו. יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה׳ צורי וגואלי:",
+            "<big><strong>ז</strong></big> עיקר הכל לתקן חטאות הצבור הנכשלים באיזה דבר. בקיצור גדול נזכיר כמה ענינים:",
+            "א. לשמור עצמו ממאכלות אסורות ובשולי גוים אפילו דברים כשרים וכלים חדשים שהוא איסור גמור כמ״ש בש״ע יו״ד סי׳ קי״ג ומגבעות עכו״ם אפילו העמידום בעשבים כמ״ש ביו״ד סי׳ קט״ו:",
+            "ב. שלא להעביר תער על כל זקנו כלל כמ״ש בש״ע יו״ד סי׳ קפ״א ובכל פעם עובר ה׳ לאוין ואם ב״פ בשבוע עובר ת״ק לאוין לשנה:",
+            "ג. להתרחק מהעריות הרבה מאד מאד כמ״ש בש״ע א״ה סימן כ״א:",
+            "ד. שלא לישבע לשוא או לשקר שהוא חמור מכל העבירות ונפרעים ממנו וממשפחתו וכו׳ כמ״ש בש״ע סימן פ״ז דין כ׳:",
+            "ה. לשמור שבת במחשבה בדבור ובמעשה ואסור לומר לגוי או לרמוז לעשות מלאכה ואפילו עושה מעצמו אסור ליהנות כמ״ש בש״ע א״ח סי׳ רע״ו וסי׳ ש״ז. ואסור לצאת מהעיר בפצולי״טו וכיוצא כמ״ש בש״ע סימן ש״א דין כ״ג:",
+            "ו. אסור לשוח בעוד שש״ץ חוזר התפלה וגדול עונו מנשוא כמ״ש בש״ע סימן קכ״ד דין ז׳ וצריך ליזהר שלא להפסיק בדבור משיתחיל ברוך שאמר עד סוף י״ח כמ״ש סי׳ נ״א דין ד׳. ובשעת קריאת התורה אפילו בין העולים כמ״ש סי׳ קמ״ו:",
+            "ז. זמן ק״ש שחרית משיראה חבירו הרגיל קצת ברחוק ד׳ אמות. עד רביע היום מעמוד השחר כמ״ש סי׳ נ״ח ואחרונים:",
+            "ח. זמן תפלת מנחה עד חצי שעה אחר חצות לסברת המקילים כמ״ש בש״ע א״ח סי׳ רל״ג:",
+            "ט. שלא לשתות סתם יינם כמ״ש בי״ד סי׳ קכ״ג והוא מי״ח דבר שאין להם ביטול אפילו אם יבא אליהו ז״ל אין שומעים לו וארז״ל שמאבד גן עדן. ונוסף עוד שרבנים גדולים מרן בעל הש״ע ורבני צרפת וסלונוקי וקושטאנדינא ואשכנז החרימו לשותה סתם יינם. ובספר הזכרונות האריך לבטל כל טענות הבל ורעות רוח השותים. ע״ש ובספר יין המשומר:",
+            "י. חיוב תלמוד תורה על כל איש ישראל אפילו עני אפילו בעל יסורין חייב לקבוע זמן ללמוד תורה ביום ובלילה כמ״ש בי״ד סי׳ רמ״ו. ואמר אליהו הנביא ז״ל כל הצרות הבאות לצבור ויחיד הכל הוא בעון ביטול תורה שנאמר בפשע יעקב כל זאת ובעל נפש יתעורר מתרדמתו וישוב אל ה׳ לעסוק בתורה ובמצות לשמו יתברך. ה׳ ברחמיו יזכנו לקיים מצותיו ולעשות נח״ר לפניו ולעסוק בתורה לשמה תורת חיים:"
+        ],
+        [
+            "נוסחי תפלות פשוטות לדרישת יראי ה׳ סדרתים ועולות מועטות:",
+            "<big><strong>א. תפלה לפני החופה ושבעה ברכות:</strong></big>",
+            "ליקב״הו בדחילו ורחימו ור״וד ליחדא שם י״ה בו״ה ביחודא שלים בשם כל ישראל. הריני מוכן לישא אשה בקדושין לקיים מצות בוראנו יתברך ליקח אשה בכתובה וקדושין וזו הכנה לקיים מצות פרו ורבו וכל מצות עשה ולא תעשה הנלוות ונמשכות מלקיחת אשה והנה עשיתי הבא מידי ואתה ברוב רחמיך תטע אהבה ואחוה שלום וריעות בינינו על דבר כבוד שמך ותזכנו לקיים מצות פריה ורביה וכל המצות הנמשכות ותברכנו מברכותיך ותקיים בנו מקרא שכתוב לא תאונה אליך רעה ונגע לא יקרב באהליך והריני מוכן לקדשה בטבעת זה כדת משה וישראל ולהיותינו תחת חופה בזמן שבע ברכות וקודם להם ברכת אירוסין וידענו כי כל פרט ופרט רבו סודותיו ורמזיו ובשר אנחנו ולא בינת אדם לנו. ויהר״מ <b>יְהָוְהָ</b> או״א שתקבל מעשי המצות והברכות האלו כאלו כיוננו בכל הכונות הראויות לכוין ודרך כלל אנו מכוונים בכל לתקן את שרש מצות אלו במקום עליון ליקב״הו וברוב רחמיך תשמרנו מכל חטא ויהיו כל מעשינו לש״ש ובפרט בז׳ ימי המשתה ולא יארע לנו שום תקלה ושום מקרה רע ותצילנו מיצ״הר וחסד ה׳ מעולם יהי עלינו סתרה צנה וסוחרה ויהי נועם וגו׳:",
+            "<big><strong>ב. כשנכנסה האשה בחדש ג׳ לעיבורה:</strong></big>",
+            "לך יי הגדולה והגבורה והת״ת והנצח וההוד כי כ״ל בשמים ובארץ לך ה׳ הממלכה והמתנשא לכל לראש: רבש״ע בלב נשבר ונדכה אני מתפלל לפני כסא רחמיך והגם שידעתי שאיני כדאי כלל שמתי רחמיך לנגד עיני כי רחום אתה ובכן יהר״מ <b>יְהָוְהָ</b> או״א שתתמלא רחמים על כל עוברות עמך ישראל ובפרט על אשתי (פב״פ) ותקל מעליה צער העבור ועשה למען רחמיך שיתקיים העבור בבריאות ויגמר לטובה בכל איבריו וגידיו והכל מתוקן ולא תפיל אשתי למען רחמיך המרובים בשמך הקדוש אל חד וימלאו ימיה ללדת ��לא תהיה משכלה כי כארץ תוציא צמחה וכגנה זרועיה תצמיח כי״ר:",
+            "<big><strong>ג. כשנכנסה לחדש ט׳ לעיבורה יאמר:</strong></big>",
+            "יהר״מ <b>יְהָוְהָ</b> אלהינו ואלהי אבותינו שתרחם על כל עוברות היולדות מעמך ישראל ובפרט על אשתי (פב״פ) ובעת לידתה תקל מעליה צער הלידה ותלד בנקל בלי שום צער בטרם יבא חבל לה והמליטה עוברה לחיים טובים ולשלום בשעה טובה ומזל טוב לנו ולולד ולא יארע לה ולא לולד שום צער ושום נזק ושום מקרה רע ח״ו. אל מלא רחמים יהמו נא רחמיך על אשתי הנזכר׳ ותצילה מכל כאב וטירוף ובהלה ותצא השיליא בזמנה ותהיה בריאה וטובה לעבודתך לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה ובשם אראריתא תשמע תפלתינו ותענה עתירתנו כי רחום אתה ושומע תפלת כל פה יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה׳ צורי וגואלי:",
+            "<big><strong>ד. כשיושבת על המשבר יאמר שנים עשר פעמים מזמור יענך ככתוב לעיל בקונטרס זה ויכוין בכל פעם אות מהשמות ובנקוד הויות ולא ישנה המזמור ללשון נקבה אלא יאמרנו ככתוב שם ואח״כ יאמר:</strong></big>",
+            "יהר״מ <b>יְהָוְהָ</b> אלהינו ואלהי אבותינו אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב האל הגדול הגבור והנורא אהיה אשר אהיה שדי צבאות שתעשה למען רחמיך הרבים ולמען קדושת המזמור הזה ושמותיך הכתובים בו והמצורפים בו ושמות הקודש אשר כיונתי בצירופים שהוא שם בן י״ב ותרחם על פב״פ היושבת על המשבר צועקת בחבליה. אל מלא רחמים תוציאה מאפילה לאורה ובזכות אמותינו הקדושות שרה רבקה רחל ולאה תרחם עליה ותזכרנה לטובה ותפקדנה לברכה כי עיניה לך תלויות כעיני שפחה אל יד גברתה ותבטל מעליה כל גזירות קשות ורעות בשם <b>קרע שטן</b> ותצילה מכל צער ויצא הולד לחיי״ט ולשלום ובשעה טובה ומבורכת לנו ולולד ואח״כ תצא השליא בנקל וכשם ששמעת מי שהתפלל לפניך המזמור הזה כן תשמע תפלתינו עשה למען שמך עשה למען ימינך עשה למען תורתך עשה למען קדושתך מאן דעני לאמך הוא יענה יתך י״לר אמרי פי והגיון לבי לפניך ה׳ צורי וגואלי:",
+            "<big><strong>ה. תפלה לסנדק:</strong></big>",
+            "ליקב״הו וכו׳ הנה אנכי בא להיות סנדק ואהיה כסא ומזבח לעשות על ירכי המילה. ויהי ר״מ <b>יְהָוְהָ</b> שיהיה מזבח כפרה שתכפר על כל חטאתי עונותי ופשעי ובפרט מה שפגמתי בירכי ובאות ברית קודש ותעלה עלינו כאלו כיוננו בכל הכוונות הראויות לכוין ותמלא כל השמות שפגמתי בהם ותהא המילה חשובה כקטורת סמים כדכתיב גבעת הערלות וכתיב גבעת לבונה ותקיים בנו מקרא שכתוב ישימו קטורה באפך וכליל על מזבחך ברך ה׳ חילו ופועל ידיו תרצה ויהי נועם וכו׳:",
+            "<big><strong>ו. תפלה קודם המילה:</strong></big>",
+            "ליקב״הו וכו׳ הנה אנכי בא לקיים מצות עשה וביום השמיני ימול בשר ערלתו לתקן את שרשה במקום עליון והריני מוסר בני למול ואני ממנה אותו שליח גמור שימול את בני כדת מה לעשות. ויהר״מ <b>יְהָוְהָ</b> או״א שתעלה עלי כאלו קיימתי מצוה זו עם כל הכוונות הראויות לכוין במצות מילה ופריעה ומציצה ויתגלו החסדים במשפט האורים ותהא מצוה זו חשובה לפניך כריח ניחוח ותשפיע נשמה קדושה לילד ואליהו הנביא ז״ל יברך הילד לשמור בריתו ושלא יחטא כלל ותזכני לי ולאמו לגדלו לתורה ולמצות ויהיה חכם וחסיד ובעל מדות טובות ובריא מזליה ונשמח בו ובתודתו ונגיעהו לחופה. ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר נתת לי לקיים מצותיך וביראה ואהבה ושמחה רבה באתי היום לעשות רצונך ואתה ברוב רחמיך תברכנו מברכותיך ותשמחנו בע��ודתך ותצילנו מכל חטא ותזכנו לקיים כל המצות שבתודה הנני יי כי אליך אקרא כל היום עזרנו אלהי ישענו על דבר כבוד שמך והצילנו וכפר על חטאתינו למען שמך ויהי נועם וכו׳:",
+            "<big><strong>ז. לפדיון הבן:</strong></big>",
+            "ליקב״הו בדחילו ורחימו ור״וד ליחדא שם י״ה בו״ה ביחודא שלים בשם כל ישראל הנה אנכי בא לקיים מצות עשה מן התורה שציונו הקב״ה וכל בכור אדם בבניך תפדה. והריני נותן ה׳ סלעים לכהן סוד החסד. ויהר״מ <b>יְהָוְהָ</b> או״א שתעלה עלי כאלו כיונתי בכל כוונות הראויות למצוה זו ותעלה עלי כאלו קימתיה בכל פרטיה ודקדוקיה ותרי״ג מצות התלויות בה. וברב רחמיך בכח שאני מקיים מצוה זו לפדות פט״ר רחם יתמתקו הדינים העולים בכללותם פט״ר וכל הנשמות שלא זכו לקיים מצוה זו יהיה להם מנוח ונח״ר ותעלה עליהם כאלו קיימו מצוה זו בפועל כי רחום אתה. ואתה ברב רחמיך תשמור ותנצור לבני הבכור שאני פודה אותו מכל רע ויהיה פדוי ומשוחרר מהסט״א ומכל רע ותגדלהו לתורה ולמצות ותתן בי כח להדריכו לעבודתך ולעשות רצונך כי״ר:",
+            "<big><strong>ח. למי שהוא ספק בכור ולא פדאו אביו:</strong></big>",
+            "רבש״ע אתה יודע כי בשר אנחנו ולא אתנו יודע עד מה ואנשי אמת דכל רז לא אנס להו נאספו מנו בחטאינו והנה לקול הסי״פור וספירת דברים נכנסתי בספק שאפשר שאני בכור וחייב בפדיון. ולכן ליקב״הו בד״ור ור״וד הריני נותן שווי ה׳ סלעים לכהן בעבור פדיוני. ויהר״מ <b>יְהָוְהָ</b> או״א שתתמלא רחמים עלי ותקבל מעשה הזה אשר אני עושה לרצון ותעלה עלי כאלו כיונתי בכל הכוונות הראויות לכוין וברב רחמיך תרחם עלי ותתן לי חיים ארוכים חיים של שלום חיים של טובה חיים של ברכה חיים של פרנסה טובה חיים של חילוץ עצמות חיים שתמלא משאלותי לטובה ותפדני ותצילני מכל צרה ומכל חולי ונגע ומחלה ותקיים בי מקרא שכתוב והסיר ה׳ ממך כל חולי וגו׳ עשה ל״ש וכו׳:",
+            "<big><strong>ט. נוסח עננו בג׳ צומות בדרך קצרה:</strong></big>",
+            "ענינו אבינו ענינו ביום צום התענית הזה כי בצרה גדולה אנחנו על כל אשר חטאנו עוינו פשענו אנחנו ואבותינו ועל ידי זה חרב עירנו ושמם מקדשנו אוי ואבוי לנו כי עונותינו הטו אלה ופשעינו האריכו קיצנו אין לנו פה להשיב ולא מצח להרים ראש וכמו צער בנפשנו על חרבן בית המקדש וביטול תורה ועבודה זה כמה מאות שנים וזה צע״ר השמים אהה עלינו לכן עתה שבנו אליך בבושת וחרפה וכלימה ובדמע לב נבקשה מאלהינו מרחם אנא ה׳ יהי רצון מלפניך ה׳ אלהינו ואלהי אבותינו שיהא מיעוט חלבינו ודמינו המתמעט בתעניתינו היום כחלב מונח על גבי המזבח שתכפר בו כל חטאתינו עונותינו ופשעינו האר פניך על מקדשך השמם למען אדני ובא לציון גואל אל תפן לרשענו כו׳:",
+            "<big><strong>יוד. תפלה על חולה פשוטה שסדרתי יסודתה בהררי קדש:</strong></big>",
+            "יהר״מ <b>יְהָוְהָ</b> או״א שתתמלא רחמים על פב״פ ויכבשו רחמיך את כעסך ותבטל מעל פב״פ כל גזרות קשות ורעות:",
+            "אנא מלך רחום וחנון התמלא רחמים על פב״פ המוטל על ערש דוי ותרפאהו רפואה שלימה כי אתה ברחמיך רופ״א חול״י עמ״ך ישרא״ל (ר״ת רפ״ח למתק ולהעלות רפ״ח ניצוצין) ותקיים בנו מקרא שכתוב ה׳ יסעדנו על ערש דוי כל משכבו הפכת בחליו (יכוין כי ערש יהפך עשר. דוי יוד) ולמען זכות אברהם אחוז בחסד יצחק נאזר בגבורה יעקב אחוז בתפארת משה אחוז בנצח אהרן בהוד תרפאהו רפואה שלימה ותציל ממות נפשו ובכח שנים ועשרים אותיות תורתך הקדושה שקבלנו בהר סיני ת��תח לפב״פ שערי ארוכה ומרפא שערי בריאות שערי גילה שערי דרור שערי הוד והדר שערי זכות אבות שערי חמלה שערי טובה שערי ישועה שערי כפרה שערי לב טהור שערי מחילה שערי נעימות שערי סמיכה שערי עזרה שערי פדות שערי צדקה שערי קוממיות שערי רפואה שלימה שערי שמחה שערי תשועה וכל צדקותיו אשר עשה הוא ובני ביתו יזכרו לפני כסא רחמיך להמליץ טוב בעדו ואל תתנהו בנפש אויביו ה׳ ישמרהו ויחייהו לאורך ימים ושנות חיים ושלום:",
+            "ויהר״מ השם הקדוש <b>אהיה</b> אשר <b>אהיה</b> אשר הוא יסוד הכל ועיקר הכל ושרשי הכל היה הוה ויהיה (יכוין כי יש בו ד׳ אותיות <b>אלף הא יוד הא</b> וכמו גדול פשוט או מורכב לכל דבר וסודו שהוא סוד היסוד) שתשלח רפואה שלימה לחולה הזה פב״פ ותעמידהו על עמדו ויחי מחליו. וידענו כי אין אנו כדאים להתפלל לפניך על עצמנו וכל שכן על אחרים אמנם שמנו רחמיך נגד עינינו כי רחום אתה ואתה שומע תפלת כל פה לכן בבשת פנים אתאנו לבקש רחמים ותחנונים על פב״פ החולה הזה אל נא רפא נא לו ותבריאהו ותחלימהו ותחזקהו ותאמצהו ותמלא משאלות לבו לטובה עשה למען שמך עשה למען ימינך עשה למען תורתך עשה למען קדושתך יהיו לרצון אמרי פי כו׳:",
+            "<big><strong>יא. דברים המועילים לרפואה בס״ד:</strong></big>",
+            "א. ייחד עשרה אנשים שיתענו ויקראו תהלים בנעימות לרפואתו:",
+            "ב. ילמדו פסוקי התהילים מאותיות שמו מס׳ לקוטי תהלים:",
+            "ג. פדיון נפש על יד ירא שמים וחכם:",
+            "ד. יעשה תרנגול כפרה עליו כדרך שעושים בעיו״הכ:",
+            "ה. ידליק נר לפני ההיכל לרפואתו:",
+            "ו. יתנו צדקה בעדו כאשר יוכלון שאת:",
+            "ז. שינוי השם ע״י חכם ויר״ש בכונה גדולה להמשיך לו נפש חדשה מקדושה ויתאמץ מאד בכונת ויעבור וי״ג מדות לעורר הרחמים:",
+            "ח. ילמדו מזמור יענך י״ב פעמים ככתוב לעיל תחלת קונטריס זה ויאמר אח״כ תפלה לרפואתו:",
+            "ט. עוד יוסיף אח״ז לעשות פדיון נפש ורחמין למבעא:",
+            "תפלה לומר במוסף ר״ה ויום הכפורים בעת אמירת ש״ץ ומפני חטאינו ווידוי של יום הכפורים הלא הם מתוקנים כסדרן בספר כף אחת:",
+            "להצלחה ולשמירה:",
+            "יאמר מזמור לדוד ה׳ אורי וישעי כלו אחר כל תפלה מהשמ״ע מר״ח אלול עד מוצאי יוה״כ וכן בהושענא רבא וכן הוא מנהג בעה״ק חברון שהש״ץ אומר אותו אחר עלינו לשבח וכו׳ בקול רם ומה טוב לאומרו כל השנה אחר שמ״ע ולפחות כל יום האומרו בכונה אחר תפלת שחרית ימצא <b>חיים</b>:",
+            "ת״ו ש״ל ב״ע"
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Section",
+        "Paragraph"
+    ]
+}

json/Halakhah/Acharonim/Avodat HaKodesh (Chida)/Sansan LeYair/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,110 @@
+{
+    "title": "Sansan LeYair",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Sansan_LeYair",
+    "text": [
+        [
+            "בינ״ו עמ״י עש״ו",
+            "ראוי להפריש על כל צרה שלא תבא עדה שלימה כל בי עשרה שיתענו ואלו יחידי סגולה המתענים ילמדו תנ״ך (כמ״ש הפר״ח ריש ה׳ ר״ח):",
+            "<b>תורה:</b>",
+            "פרשת ויקרא אל משה כולה ופרשת צו עד להקריב את קרבניהם במדבר סיני ופ׳ שלח וכי תשגו עד עונה בה. ואח״כ פרשת נסכים הקודמת שם פ׳ שלח ואח״כ התפלה אשר במורה באצבע בתוספות נופך וזו היא:",
+            "יהרמ״י או״א שיהא שיח שפתותנו בתורת מעשה הקרבנות חשוב ומקובל ומרוצה כאלו הקרבנו עולה ושלמים ותודה ומנחות ונסכים ואם נתחייבנו חטאת או אשם ודאי או אשם תלוי או קרבן עולה ויורד תהא חשובה קריאתנו כאלו הקרבנו הקרבן או הקרבנות שנתחייבנו ואם לאו יהא חשוב כאלו קרינו בתורתך לבד וברוב רחמיך תמחול ותסלח ותכפר את כל חטאתינו עונותינו ופשעינו וכל מה שחטאו עוו ופשעו כל הקהל כי מינו אותנו שלוחים לבקש רחמים עליהם ועל כן באנו בלב נשבר ונדכה וברכינו כשלו מצום לבקש תחינה וסליחה בעד כל הקהל ותצילנו מצרתינו וריוח והצלה יעמוד לנו אנא אל תבזה ענותינו ויעלה לפניך מליצי יושר להמליץ עלינו ותבנה ב״המק במהרה בימינו ושם נעשה לפניך את קרבנות חובותינו תמידין כסדרן ומוספין כהלכתן כיר״א:",
+            "<b>נביאים:</b>",
+            "ישעיה סימן ב׳ מן נכון יהיה עד ולא ילמדו עוד מלחמה. סימן י״א ויצא חוטר עד כי גדול בקרבך קדוש ישראל. ירמיה סימן ל״א מן מצא חן במדבר עד ולא יהרס עוד לעולם. יחזקאל סימן מ׳ בעשרים וחמש שנה עד סופו. יואל ס׳ ג׳ והיה אחרי כן אשפוך את רוחי עד סופו:",
+            "<b>כתובים:</b>",
+            "משלי אשת חיל עד סופו:",
+            "<b>משנה:</b>",
+            "אבות מדות תמיד ר״ת אמת:",
+            "<b>תהלים:</b>",
+            "כל חמשה ספרים ובתפלה שאחריהם יאמרו זה התוספת:",
+            "ותקרא לשבויים דרור ולאסירים פקח קוח:",
+            "ויה״מ <b>יְהָוְהָ</b> אלהינו ואלהי אבותינו שיכבשו רחמיך את כעסך ויגולו רחמיך על מדותיך ויתמתקו הדינין ותבטל מעלינו ומעל כל ישראל היושבים בעיר זו (פ) כל גזירות קשות ורעות ותקרע רוע גזר דיננו (יכוין בשם <b>קרע שטן</b>) ותגזור עלינו גזירות טובות ותכניע ותשפיל את כל אויבינו ומבקשי רעתנו. תפול עליהם אימתה ופחד (יכוין בשם <b>תעאו</b>) בגדול זרועך ידמו כאבן ותתן בלב המלך והשרים עצה נכונה לישוב העיר הזו ותשקוט הארץ ותצילנו ממלחמה וממצור ומשבי ומביזה ומכל הפסד ומכל פחד ולא ישמע שוד ושבר בעיר זו ומאוצר מתנת חנם תחון עלינו ובזכות מזמורי תהלים שקרינו לפניך וסודותיהם תרחם עלינו ותצילנו מכל רע ומכל פחד ומכל הפסד אל מלא רחמים עשה למען רחמיך ובזכות דוד המלך ע״ה שאמר מזמורים אלו לפניך ותצילנו מכל צרה ונהיה מיושבים שקטים ושאננים לעבודתך ולכל הולכי דרכים כו׳:",
+            "<b>בהעלות המנחה:</b>",
+            "בהוצאת ס״ת לפני ההיכל יאמר מזמור יענך ה׳ ביום צרה י״ב פעמים ויכוונו בכל פעם אות א׳ משמות הק׳ אלו <b>איא ההד יונ ההי</b> ובמזמור יכוין כונות אלו:",
+            "למנצח מזמור לדוד י֗ענך <b>יַ֗הָוִהָ</b> (<small>ניקוד הצילני נא מיד אחי</small>) ב֗יום צ֗רה (<small>ר״ת</small> <b>יבק</b> <small>גימטריא השמות הנז׳</small>) ישגבך שם אלהי יעקב. ישלח עזרך מקודש ומציון יסעדך יזכר כל מנחתך ועולתך ידשנה סלה. יתן לך כלבבך וכל עצתך ימלא נרננה בישועתך ובשם אלהינו נדגול. ימלא <b>יִהֵוִהָ</b> (<small>ניקוד מיד עשו כי ירא</small>) כל משאלותיך. עתה ידעתי כי הושיע <b>יָהֹוֶהָ</b> (<small>ניקוד אנכי אותו פן יבא</small>) משיחו יענהו משמי ק֗דשו ב֗גבורות י֗שע (<small>ר״ת יבק</small>) ימינו אלא ברכב ואלה בסוסים ואנחנו בשם <b>יִהֲוֵהָ</b> (<small>גי׳ תפול עליהם אימתה ופחד</small>) אלהינו נזכיר. המה כרעו ונפלו ו֗אנחנו ק֗מנו ו֗נתעודד (<small>גי׳ יבק</small>) <b>יִהְוִהָ</b> (<small>ניקוד בגדול זרועך ידמו כאבן</small>) הושיעה המלך י֗עננו ב֗יום ק֗ראנו (<small>ר״ת יבק</small>):",
+            "<small>(יכוין בסוד <b>חשמל</b> כדי לשמרם מכל רע בסוד <b>אורפניאל</b> גימ׳ <b>חשמל</b> וכן יש ח״ש אותיות מ״ל תיבות במזמור:)</small>",
+            "ואחר י״ב פעמים בכונה יאמר:",
+            "יהר״מ <b>יְהָוְהָ</b> או״א אביר יעקב קדוש ישראל שבסגולת קריאת המזמור הזה תתמלא רחמים על כל ישראל יושבי העיר הזו (פ׳) ותשמרנו מיד אויבינו וכל הקמים עלינו ותצילנו מרעה ומרעב ומשבי ומביזה ומכל פחד ומכל צער ותכניע ותשפיל את כל אויבינו ת֗פול ע֗ליהם א֗ימתה ו֗פחד (<small>יכוין בשם </small><b>תעאו</b>) בגדול זרועך ידמו כאבן ותתן בלב המלך והשרים עצה טובה ונכונה לשים שלום בארץ והשקט ובטח ותתן בלבם רחמנות להטיב אלינו וכשם שענית ליעקב בבית אל כשאמר ואעשה שם מזבח לאל העונה אותי ביום צרתי וכן דוד המע״ה היה מתפלל כשהיה יואב במלחמה יענך ה׳ ביום צרה ישגבך שם אלהי יעקב הוא השם שאמר יעקב אע״ה לאל העונה אותי ביום צרתי בשם הזה אקרא אליך <b>אהיה יהוה אדני</b> יעננו ביום קראנו וזכות השמות היוצאים מהמזמור הזה ונקודותיו ותיבותיו ואותיותיו וטעמיו יגן עלינו ועל כל ישראל יושבי העיר הזו (פ׳) להכרית כל החוחים והקוצים הסובבים את השושנה העליונה:",
+            "אנא מלך רחום וחנון פדה את בני יעקב מחימה והפר תפר עצת כל הקמים עלינו יהיו נגד פניך צרותינו וראה בעניינו וריבה ריבינו וידעו כל הגוים כי אתה קדוש ישראל זכר נא בניך עניים ואביונים מצפים לישועתך כל הימים אבינו מלכנו יכבשו רחמיך את כעסך ויגולו רחמיך על מדותיך חי וקיים עשה לנו נסים ונפלאות בשם אדני צבאות לנצח בו אויביך ובשם אלהים צבאות ובשם אל שדי צדיק יסוד עולם לשמור כל ישראל ובפרט יושבי העיר הזו (פ׳) בשם אהיה כתר ובשם הויה ת״ת ובשם אדני היכל קדשך תשגבנו ותושיענו ויעמדו מליצי יושר להכניס תפלתינו לפניך למען רחמיך המרובים כדכתיב כי אל רחום ה׳ אלהיך לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית אבותיך אשר נשבע להם עשה למען שמך עשה למען ימינך עשה למען תורתך עשה למען קדושתך למען יחלצון ידידך הושיעה ימינך וענני י״לר אמרי פי והגיון לבי לפניך ה׳ צורי וגואלי:"
+        ],
+        [
+            "בינ״ו עמ״י עש״ו:",
+            "<b>זכרון מזכרת דברים המועילי׳ על כל צרה שלא תבא פרשת העבו״ר. מפי סופרים וספרים ונפך שפי״ר דבר דבור. וחסד ה׳ מעולם כי לא יטוש ה׳ את עמו וגדול כח הצבור:</b>",
+            "<big><strong>א</strong></big> על כל צרה שלא תבא יאמרו בעשרה צ״א פעמים ויהי נועם וכו׳ יושב בסתר כלו ויכפול פסוק אורך ימים אשביעהו ויכוונו לשם <b>יאהדונהי</b> גימ׳ צ״א:",
+            "<big><strong>ב</strong></big> יקראו פ׳ העקדה בדמעה ויאמרו פיוט עת שערי רצון כלו ויאמרו ושחט אותו על ירך המזבח צפונה֗ לפני֗ יהוה֗ וזרקו֗ (<small>יכוין לצירוף</small> <b>היהו</b>) ויאמרו: יהרמ״י אלהינו ואלהי אבותינו שתזכור לנו ולכל ישראל אשר בעיר זו עקידתו של יצחק אבינו בן אברהם אבינו כאלו אפרו צבור ומונח על גבי המזבח ותביט באפרו ל��טל מעלינו ומעל כל ישראל אשר בעיר זו כל גזרות קשות ורעות ותושיענו מהצרה הזו ובצל כנפיך תסתירנו כיה״ר אמן:",
+            "<big><strong>ג</strong></big> יאמרו על סדר אותיות העיר אותיות מאלפא ביתא:",
+            "<big><strong>ד</strong></big> יתמנו שני גבאים לגבות מהיחידי׳ איש אשר ידבנו לבו לצדקה ויחלוקו המעות תכף לצנועים ולומדים עניים:",
+            "<big><strong>ה</strong></big> אם אפשר יקבלו תענית צבור שיתענו ליום פלוני אפילו מכאן לכמה ימים:",
+            "<big><strong>ו</strong></big> יעשו פדיון לשם העיר מק״ס מטבעות כסף כמנין שמות הקדושים <b>אהוה אהיה יהוה אדני אל</b> כסדר שעושין לחולה ואח״כ יאמרו תפלה זו:",
+            "יהר״מ <b>יְהָוְהָ</b> או״יא שתעשה למען רחמיך ולמען שמותיך הקדושי׳ הנזכרים ונעשים פה ע״י פדיון זה ותצרף מחשבתינו הטובה למעשה כי לך ה׳ חסד ותגביר חסדיך על דיניך ויומתקו הדינים הקשות על ידי פלא העליון אשר הוא חסדים גדולים ורחמיך גמורים ופשוטים שאין בהם תערובות דין כלל ויכבשו רחמיך את כעסך מעלינו ומעל קהל ישראל אשר בעיר זו (פ׳) ויעלה לפניך לרצון פדיון זה בעד כל נפש ישראל אשר בעיר זו ומעשה הצדקה הזו יעלה לרצון בעד כלל ופרט כל נפש מישראל אשר בעיר זו ותציל ממות נפשינו כדכתיב וצדקה תציל ממות ותקרע כל המסכים המבדילים בינך ובין עמך ישראל (בשם <b>קרע שטן</b>) ותפר ותבטל עצת כל הקמים עלינו לרעה וקלקל מחשבותם כי הנה אויביך ה׳ כי הנה אויביך יאבדו יתפרדו כל פועלי און ולא תעשינה ידיהם תושיה:",
+            "אנא מלך רחום וחנון התמלא רחמים עלינו וכל הצדקות אשר נעשו ויעשו יהיו לרצון ולריח ניחוח לפניך להושיענו ולהצילנו ולרחם עלינו וכשם שנתת פחד ומורא בלב יושבי ערי הכנעני בימי יעקב אע״ה כדכתיב ויהי חתת אלהים על כל הערים אשר סביבותיהם ולא רדפו אחרי בני יעקב (<small>יאמרנו י״ג פעמי׳ ויכוין לשם הקדוש </small><b>אספין</b><small> היוצא ממנו</small>) כן תכניס פחד ומורא בלב הקמים עלינו ותבטל עצתם כדכתיב עוצו עצה ותופר דברו דבר ולא יקום כי עמנו אל. אנא ממ״ה הקב״ה עשה למען זכות תורתך הק׳ ולמען תינוקות של בית רבן שלא חטאו ולמען זכות שבעה כורתי ברית ותצילנו מצרה זו ומכל צרה. ה׳ צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה. ה׳ צבאות אשרי אדם בוטח בך. ה׳ הושיעה המלך יעננו ביום קראנו. יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה׳ צורי וגואלי:",
+            "<big><strong>ז</strong></big> עיקר הכל לתקן חטאות הצבור הנכשלים באיזה דבר. בקיצור גדול נזכיר כמה ענינים:",
+            "א. לשמור עצמו ממאכלות אסורות ובשולי גוים אפילו דברים כשרים וכלים חדשים שהוא איסור גמור כמ״ש בש״ע יו״ד סי׳ קי״ג ומגבעות עכו״ם אפילו העמידום בעשבים כמ״ש ביו״ד סי׳ קט״ו:",
+            "ב. שלא להעביר תער על כל זקנו כלל כמ״ש בש״ע יו״ד סי׳ קפ״א ובכל פעם עובר ה׳ לאוין ואם ב״פ בשבוע עובר ת״ק לאוין לשנה:",
+            "ג. להתרחק מהעריות הרבה מאד מאד כמ״ש בש״ע א״ה סימן כ״א:",
+            "ד. שלא לישבע לשוא או לשקר שהוא חמור מכל העבירות ונפרעים ממנו וממשפחתו וכו׳ כמ״ש בש״ע סימן פ״ז דין כ׳:",
+            "ה. לשמור שבת במחשבה בדבור ובמעשה ואסור לומר לגוי או לרמוז לעשות מלאכה ואפילו עושה מעצמו אסור ליהנות כמ״ש בש״ע א״ח סי׳ רע״ו וסי׳ ש״ז. ואסור לצאת מהעיר בפצולי״טו וכיוצא כמ״ש בש״ע סימן ש״א דין כ״ג:",
+            "ו. אסור לשוח בעוד שש״ץ חוזר התפלה וגדול עונו מנשוא כמ״ש בש״ע סימן קכ״ד דין ז׳ וצריך ליזהר שלא להפסיק בדבור משיתחיל ברוך שאמר עד סוף י״ח כמ״ש סי׳ נ״א דין ד׳. ובשעת קריאת התורה אפילו בין העולים כמ״ש סי׳ קמ״ו:",
+            "ז. זמן ק״ש שחרית משיראה חבירו הרגיל קצת ברחוק ד׳ אמות. עד רביע היום מעמוד השחר כמ״ש סי׳ נ״ח ואחרונים:",
+            "ח. זמן תפלת מנחה עד חצי שעה אחר חצות לסברת המקילים כמ״ש בש״ע א״ח סי׳ רל״ג:",
+            "ט. שלא לשתות סתם יינם כמ״ש בי״ד סי׳ קכ״ג והוא מי״ח דבר שאין להם ביטול אפילו אם יבא אליהו ז״ל אין שומעים לו וארז״ל שמאבד גן עדן. ונוסף עוד שרבנים גדולים מרן בעל הש״ע ורבני צרפת וסלונוקי וקושטאנדינא ואשכנז החרימו לשותה סתם יינם. ובספר הזכרונות האריך לבטל כל טענות הבל ורעות רוח השותים. ע״ש ובספר יין המשומר:",
+            "י. חיוב תלמוד תורה על כל איש ישראל אפילו עני אפילו בעל יסורין חייב לקבוע זמן ללמוד תורה ביום ובלילה כמ״ש בי״ד סי׳ רמ״ו. ואמר אליהו הנביא ז״ל כל הצרות הבאות לצבור ויחיד הכל הוא בעון ביטול תורה שנאמר בפשע יעקב כל זאת ובעל נפש יתעורר מתרדמתו וישוב אל ה׳ לעסוק בתורה ובמצות לשמו יתברך. ה׳ ברחמיו יזכנו לקיים מצותיו ולעשות נח״ר לפניו ולעסוק בתורה לשמה תורת חיים:"
+        ],
+        [
+            "נוסחי תפלות פשוטות לדרישת יראי ה׳ סדרתים ועולות מועטות:",
+            "<big><strong>א. תפלה לפני החופה ושבעה ברכות:</strong></big>",
+            "ליקב״הו בדחילו ורחימו ור״וד ליחדא שם י״ה בו״ה ביחודא שלים בשם כל ישראל. הריני מוכן לישא אשה בקדושין לקיים מצות בוראנו יתברך ליקח אשה בכתובה וקדושין וזו הכנה לקיים מצות פרו ורבו וכל מצות עשה ולא תעשה הנלוות ונמשכות מלקיחת אשה והנה עשיתי הבא מידי ואתה ברוב רחמיך תטע אהבה ואחוה שלום וריעות בינינו על דבר כבוד שמך ותזכנו לקיים מצות פריה ורביה וכל המצות הנמשכות ותברכנו מברכותיך ותקיים בנו מקרא שכתוב לא תאונה אליך רעה ונגע לא יקרב באהליך והריני מוכן לקדשה בטבעת זה כדת משה וישראל ולהיותינו תחת חופה בזמן שבע ברכות וקודם להם ברכת אירוסין וידענו כי כל פרט ופרט רבו סודותיו ורמזיו ובשר אנחנו ולא בינת אדם לנו. ויהר״מ <b>יְהָוְהָ</b> או״א שתקבל מעשי המצות והברכות האלו כאלו כיוננו בכל הכונות הראויות לכוין ודרך כלל אנו מכוונים בכל לתקן את שרש מצות אלו במקום עליון ליקב״הו וברוב רחמיך תשמרנו מכל חטא ויהיו כל מעשינו לש״ש ובפרט בז׳ ימי המשתה ולא יארע לנו שום תקלה ושום מקרה רע ותצילנו מיצ״הר וחסד ה׳ מעולם יהי עלינו סתרה צנה וסוחרה ויהי נועם וגו׳:",
+            "<big><strong>ב. כשנכנסה האשה בחדש ג׳ לעיבורה:</strong></big>",
+            "לך יי הגדולה והגבורה והת״ת והנצח וההוד כי כ״ל בשמים ובארץ לך ה׳ הממלכה והמתנשא לכל לראש: רבש״ע בלב נשבר ונדכה אני מתפלל לפני כסא רחמיך והגם שידעתי שאיני כדאי כלל שמתי רחמיך לנגד עיני כי רחום אתה ובכן יהר״מ <b>יְהָוְהָ</b> או״א שתתמלא רחמים על כל עוברות עמך ישראל ובפרט על אשתי (פב״פ) ותקל מעליה צער העבור ועשה למען רחמיך שיתקיים העבור בבריאות ויגמר לטובה בכל איבריו וגידיו והכל מתוקן ולא תפיל אשתי למען רחמיך המרובים בשמך הקדוש אל חד וימלאו ימיה ללדת ולא תהיה משכלה כי כארץ תוציא צמחה וכגנה זרועיה תצמיח כי״ר:",
+            "<big><strong>ג. כשנכנסה לחדש ט׳ לעיבורה יאמר:</strong></big>",
+            "יהר״מ <b>יְהָוְהָ</b> אלהינו ואלהי אבותינו שתרחם על כל עוברות היולדות מעמך ישראל ובפרט על אשתי (פב״פ) ובעת לידתה תקל מעליה צער הלידה ותלד בנקל בלי שום צער בטרם יבא חבל לה והמ��יטה עוברה לחיים טובים ולשלום בשעה טובה ומזל טוב לנו ולולד ולא יארע לה ולא לולד שום צער ושום נזק ושום מקרה רע ח״ו. אל מלא רחמים יהמו נא רחמיך על אשתי הנזכר׳ ותצילה מכל כאב וטירוף ובהלה ותצא השיליא בזמנה ותהיה בריאה וטובה לעבודתך לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה ובשם אראריתא תשמע תפלתינו ותענה עתירתנו כי רחום אתה ושומע תפלת כל פה יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה׳ צורי וגואלי:",
+            "<big><strong>ד. כשיושבת על המשבר יאמר שנים עשר פעמים מזמור יענך ככתוב לעיל בקונטרס זה ויכוין בכל פעם אות מהשמות ובנקוד הויות ולא ישנה המזמור ללשון נקבה אלא יאמרנו ככתוב שם ואח״כ יאמר:</strong></big>",
+            "יהר״מ <b>יְהָוְהָ</b> אלהינו ואלהי אבותינו אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב האל הגדול הגבור והנורא אהיה אשר אהיה שדי צבאות שתעשה למען רחמיך הרבים ולמען קדושת המזמור הזה ושמותיך הכתובים בו והמצורפים בו ושמות הקודש אשר כיונתי בצירופים שהוא שם בן י״ב ותרחם על פב״פ היושבת על המשבר צועקת בחבליה. אל מלא רחמים תוציאה מאפילה לאורה ובזכות אמותינו הקדושות שרה רבקה רחל ולאה תרחם עליה ותזכרנה לטובה ותפקדנה לברכה כי עיניה לך תלויות כעיני שפחה אל יד גברתה ותבטל מעליה כל גזירות קשות ורעות בשם <b>קרע שטן</b> ותצילה מכל צער ויצא הולד לחיי״ט ולשלום ובשעה טובה ומבורכת לנו ולולד ואח״כ תצא השליא בנקל וכשם ששמעת מי שהתפלל לפניך המזמור הזה כן תשמע תפלתינו עשה למען שמך עשה למען ימינך עשה למען תורתך עשה למען קדושתך מאן דעני לאמך הוא יענה יתך י״לר אמרי פי והגיון לבי לפניך ה׳ צורי וגואלי:",
+            "<big><strong>ה. תפלה לסנדק:</strong></big>",
+            "ליקב״הו וכו׳ הנה אנכי בא להיות סנדק ואהיה כסא ומזבח לעשות על ירכי המילה. ויהי ר״מ <b>יְהָוְהָ</b> שיהיה מזבח כפרה שתכפר על כל חטאתי עונותי ופשעי ובפרט מה שפגמתי בירכי ובאות ברית קודש ותעלה עלינו כאלו כיוננו בכל הכוונות הראויות לכוין ותמלא כל השמות שפגמתי בהם ותהא המילה חשובה כקטורת סמים כדכתיב גבעת הערלות וכתיב גבעת לבונה ותקיים בנו מקרא שכתוב ישימו קטורה באפך וכליל על מזבחך ברך ה׳ חילו ופועל ידיו תרצה ויהי נועם וכו׳:",
+            "<big><strong>ו. תפלה קודם המילה:</strong></big>",
+            "ליקב״הו וכו׳ הנה אנכי בא לקיים מצות עשה וביום השמיני ימול בשר ערלתו לתקן את שרשה במקום עליון והריני מוסר בני למול ואני ממנה אותו שליח גמור שימול את בני כדת מה לעשות. ויהר״מ <b>יְהָוְהָ</b> או״א שתעלה עלי כאלו קיימתי מצוה זו עם כל הכוונות הראויות לכוין במצות מילה ופריעה ומציצה ויתגלו החסדים במשפט האורים ותהא מצוה זו חשובה לפניך כריח ניחוח ותשפיע נשמה קדושה לילד ואליהו הנביא ז״ל יברך הילד לשמור בריתו ושלא יחטא כלל ותזכני לי ולאמו לגדלו לתורה ולמצות ויהיה חכם וחסיד ובעל מדות טובות ובריא מזליה ונשמח בו ובתודתו ונגיעהו לחופה. ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר נתת לי לקיים מצותיך וביראה ואהבה ושמחה רבה באתי היום לעשות רצונך ואתה ברוב רחמיך תברכנו מברכותיך ותשמחנו בעבודתך ותצילנו מכל חטא ותזכנו לקיים כל המצות שבתודה הנני יי כי אליך אקרא כל היום עזרנו אלהי ישענו על דבר כבוד שמך והצילנו וכפר על חטאתינו למען שמך ויהי נועם וכו׳:",
+            "<big><strong>ז. לפדיון הבן:</strong></big>",
+            "ליקב״הו בדחילו ורחימו ור״וד ליחדא שם י״ה בו״ה ביחודא שלים בשם כל ישראל הנה אנכי בא לקי��ם מצות עשה מן התורה שציונו הקב״ה וכל בכור אדם בבניך תפדה. והריני נותן ה׳ סלעים לכהן סוד החסד. ויהר״מ <b>יְהָוְהָ</b> או״א שתעלה עלי כאלו כיונתי בכל כוונות הראויות למצוה זו ותעלה עלי כאלו קימתיה בכל פרטיה ודקדוקיה ותרי״ג מצות התלויות בה. וברב רחמיך בכח שאני מקיים מצוה זו לפדות פט״ר רחם יתמתקו הדינים העולים בכללותם פט״ר וכל הנשמות שלא זכו לקיים מצוה זו יהיה להם מנוח ונח״ר ותעלה עליהם כאלו קיימו מצוה זו בפועל כי רחום אתה. ואתה ברב רחמיך תשמור ותנצור לבני הבכור שאני פודה אותו מכל רע ויהיה פדוי ומשוחרר מהסט״א ומכל רע ותגדלהו לתורה ולמצות ותתן בי כח להדריכו לעבודתך ולעשות רצונך כי״ר:",
+            "<big><strong>ח. למי שהוא ספק בכור ולא פדאו אביו:</strong></big>",
+            "רבש״ע אתה יודע כי בשר אנחנו ולא אתנו יודע עד מה ואנשי אמת דכל רז לא אנס להו נאספו מנו בחטאינו והנה לקול הסי״פור וספירת דברים נכנסתי בספק שאפשר שאני בכור וחייב בפדיון. ולכן ליקב״הו בד״ור ור״וד הריני נותן שווי ה׳ סלעים לכהן בעבור פדיוני. ויהר״מ <b>יְהָוְהָ</b> או״א שתתמלא רחמים עלי ותקבל מעשה הזה אשר אני עושה לרצון ותעלה עלי כאלו כיונתי בכל הכוונות הראויות לכוין וברב רחמיך תרחם עלי ותתן לי חיים ארוכים חיים של שלום חיים של טובה חיים של ברכה חיים של פרנסה טובה חיים של חילוץ עצמות חיים שתמלא משאלותי לטובה ותפדני ותצילני מכל צרה ומכל חולי ונגע ומחלה ותקיים בי מקרא שכתוב והסיר ה׳ ממך כל חולי וגו׳ עשה ל״ש וכו׳:",
+            "<big><strong>ט. נוסח עננו בג׳ צומות בדרך קצרה:</strong></big>",
+            "ענינו אבינו ענינו ביום צום התענית הזה כי בצרה גדולה אנחנו על כל אשר חטאנו עוינו פשענו אנחנו ואבותינו ועל ידי זה חרב עירנו ושמם מקדשנו אוי ואבוי לנו כי עונותינו הטו אלה ופשעינו האריכו קיצנו אין לנו פה להשיב ולא מצח להרים ראש וכמו צער בנפשנו על חרבן בית המקדש וביטול תורה ועבודה זה כמה מאות שנים וזה צע״ר השמים אהה עלינו לכן עתה שבנו אליך בבושת וחרפה וכלימה ובדמע לב נבקשה מאלהינו מרחם אנא ה׳ יהי רצון מלפניך ה׳ אלהינו ואלהי אבותינו שיהא מיעוט חלבינו ודמינו המתמעט בתעניתינו היום כחלב מונח על גבי המזבח שתכפר בו כל חטאתינו עונותינו ופשעינו האר פניך על מקדשך השמם למען אדני ובא לציון גואל אל תפן לרשענו כו׳:",
+            "<big><strong>יוד. תפלה על חולה פשוטה שסדרתי יסודתה בהררי קדש:</strong></big>",
+            "יהר״מ <b>יְהָוְהָ</b> או״א שתתמלא רחמים על פב״פ ויכבשו רחמיך את כעסך ותבטל מעל פב״פ כל גזרות קשות ורעות:",
+            "אנא מלך רחום וחנון התמלא רחמים על פב״פ המוטל על ערש דוי ותרפאהו רפואה שלימה כי אתה ברחמיך רופ״א חול״י עמ״ך ישרא״ל (ר״ת רפ״ח למתק ולהעלות רפ״ח ניצוצין) ותקיים בנו מקרא שכתוב ה׳ יסעדנו על ערש דוי כל משכבו הפכת בחליו (יכוין כי ערש יהפך עשר. דוי יוד) ולמען זכות אברהם אחוז בחסד יצחק נאזר בגבורה יעקב אחוז בתפארת משה אחוז בנצח אהרן בהוד תרפאהו רפואה שלימה ותציל ממות נפשו ובכח שנים ועשרים אותיות תורתך הקדושה שקבלנו בהר סיני תפתח לפב״פ שערי ארוכה ומרפא שערי בריאות שערי גילה שערי דרור שערי הוד והדר שערי זכות אבות שערי חמלה שערי טובה שערי ישועה שערי כפרה שערי לב טהור שערי מחילה שערי נעימות שערי סמיכה שערי עזרה שערי פדות שערי צדקה שערי קוממיות שערי רפואה שלימה שערי שמחה שערי תשועה וכל צדקותיו אשר עשה הוא ובני ביתו יזכ��ו לפני כסא רחמיך להמליץ טוב בעדו ואל תתנהו בנפש אויביו ה׳ ישמרהו ויחייהו לאורך ימים ושנות חיים ושלום:",
+            "ויהר״מ השם הקדוש <b>אהיה</b> אשר <b>אהיה</b> אשר הוא יסוד הכל ועיקר הכל ושרשי הכל היה הוה ויהיה (יכוין כי יש בו ד׳ אותיות <b>אלף הא יוד הא</b> וכמו גדול פשוט או מורכב לכל דבר וסודו שהוא סוד היסוד) שתשלח רפואה שלימה לחולה הזה פב״פ ותעמידהו על עמדו ויחי מחליו. וידענו כי אין אנו כדאים להתפלל לפניך על עצמנו וכל שכן על אחרים אמנם שמנו רחמיך נגד עינינו כי רחום אתה ואתה שומע תפלת כל פה לכן בבשת פנים אתאנו לבקש רחמים ותחנונים על פב״פ החולה הזה אל נא רפא נא לו ותבריאהו ותחלימהו ותחזקהו ותאמצהו ותמלא משאלות לבו לטובה עשה למען שמך עשה למען ימינך עשה למען תורתך עשה למען קדושתך יהיו לרצון אמרי פי כו׳:",
+            "<big><strong>יא. דברים המועילים לרפואה בס״ד:</strong></big>",
+            "א. ייחד עשרה אנשים שיתענו ויקראו תהלים בנעימות לרפואתו:",
+            "ב. ילמדו פסוקי התהילים מאותיות שמו מס׳ לקוטי תהלים:",
+            "ג. פדיון נפש על יד ירא שמים וחכם:",
+            "ד. יעשה תרנגול כפרה עליו כדרך שעושים בעיו״הכ:",
+            "ה. ידליק נר לפני ההיכל לרפואתו:",
+            "ו. יתנו צדקה בעדו כאשר יוכלון שאת:",
+            "ז. שינוי השם ע״י חכם ויר״ש בכונה גדולה להמשיך לו נפש חדשה מקדושה ויתאמץ מאד בכונת ויעבור וי״ג מדות לעורר הרחמים:",
+            "ח. ילמדו מזמור יענך י״ב פעמים ככתוב לעיל תחלת קונטריס זה ויאמר אח״כ תפלה לרפואתו:",
+            "ט. עוד יוסיף אח״ז לעשות פדיון נפש ורחמין למבעא:",
+            "תפלה לומר במוסף ר״ה ויום הכפורים בעת אמירת ש״ץ ומפני חטאינו ווידוי של יום הכפורים הלא הם מתוקנים כסדרן בספר כף אחת:",
+            "להצלחה ולשמירה:",
+            "יאמר מזמור לדוד ה׳ אורי וישעי כלו אחר כל תפלה מהשמ״ע מר״ח אלול עד מוצאי יוה״כ וכן בהושענא רבא וכן הוא מנהג בעה״ק חברון שהש״ץ אומר אותו אחר עלינו לשבח וכו׳ בקול רם ומה טוב לאומרו כל השנה אחר שמ״ע ולפחות כל יום האומרו בכונה אחר תפלת שחרית ימצא <b>חיים</b>:",
+            "ת״ו ש״ל ב״ע"
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Avodat HaKodesh, Pressburg, 1859",
+            "https://www.nli.org.il/he/books/NNL01"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "סנסן ליאיר",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Acharonim",
+        "Avodat HaKodesh (Chida)"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Section",
+        "Paragraph"
+    ]
+}

json/Halakhah/Acharonim/Avodat HaKodesh (Chida)/Shomer Yisrael/Hebrew/Avodat HaKodesh, Pressburg, 1859.json

@@ -0,0 +1,240 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Shomer Yisrael",
+    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL01",
+    "versionTitle": "Avodat HaKodesh, Pressburg, 1859",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "versionNotes": "",
+    "digitizedBySefaria": true,
+    "versionTitleInHebrew": "עבודת הקודש, פרסבורג תרי\"ט",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "שומר ישראל",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Acharonim",
+        "Avodat HaKodesh (Chida)"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            "<small>דבר גדול מסוגל לשמירה והצלחה לומר בכל יום ויהי נועם ישר והפוך ויש מי שכתב שיאמרנו ז׳ פעמים:</small>",
+            "ויהי נועם אדני אלהינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו. ישב בסתר עליון בצל שדי יתלונן. אומר לה׳ מחסי ומצודתי אלהי אבטח בו. כי הוא יצילך מפה יקוש מדבר הוות. באברתו יסך לך ותחת כנפיו תחסה צנה וסחרה אמתו. לא תירא מפחד לילה מחץ יעוף יומם מדבר באופל יהלוך מקטב ישוד צהרים. יפול מצדך אלף ורבבה מימינך אליך לא יגש. רק בעיניך תביט ושלומת רשעים תראה. כי אתה ה׳ מחסי עליון שמת מעונך. לא תאנה אליך רעה ונגע לא יקרב באהלך. כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך. על כפים ישאונך פן תגוף באבן רגלך. על שחל ופתן תדרך תרמס כפיר ותנין. כי בי חשק ואפלטהו אשגבהו כי ידע שמי. יקראני ואענהו עמו אנכי בצרה אחלצהו ואכבדהו ארך ימים אשביעהו ואראהו בישועתי:",
+            "בישועתי ואראהו אשביעהו ימים ארך. ואכבדהו אחלצהו בצרה אנכי עמו ואענהו יקראני. שמי ידע כי אשגבהו ואפלטהו חשק בי כי. ותנין כפיר תרמוס תדרוך ופתן שחל על. רגלך באבן תגוף פן ישאונך כפים על. דרכיך בכל לשמרך לך יצוה מלאכיו כי. באהליך יקרב לא ונגע רעה אליך תאונה לא. מעונך שמת עליון מחסי ה׳ אתה כי. תראה רשעים ושלומת תביט בעיניך רק. יגש לא אליך מימינך ורבבה אלף מצדך יפול. צהרים ישוד מקטב יהלוך באפל מדבר. יומם יעוף מחץ לילה מפחד תירא לא. אמתו וסחרה צנה תחסה כנפיו ותחת לך יסך באברתו. הוות מדבר יקוש מפח יצילך הוא כי. בו אבטח אלהי ומצודתי מחסי לה׳ אומר. יתלונן שדי בצל עליון בסתר ישב. כוננהו ידינו ומעשה עלינו כוננה ידינו ומעשה עלינו אלהינו אדני נעם ויהי:"
+        ],
+        [
+            "<small>לשמירה ולזכות בדין יאמר עלינו לשבח ד״פ בס׳ זה שיתבאר:</small>",
+            "עלינו לשבח לאדון הכל לתת גדולה ליוצר בראשית שלא עשנו כגויי הארצות ולא שמנו כמשפחות האדמה. שלא שם חלקנו כהם וגורלנו ככל המונם שהם משתחוים להבל וריק ומתפללים אל אל לא יושיע. ואנחנו משתחוים לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. שהוא נוטה שמים ויוסד ארץ ומושב יקרו בשמים ממעל ושכינת עוזו בגבהי מרומים הוא אלהינו ואין עוד אחר:",
+            "אחר עוד ואין אלהינו הוא מרומים בגבהי עוזו ושכינת ממעל בשמים יקרו ומושב ארץ ויוסד שמים נוטה שהוא הוא ברוך הקדוש המלכים מלכי מלך לפני משתחוים ואנחנו יושיע לא אל אל ומתפללים וריק להבל משתחוים שהם המונם ככל וגורלינו כהם חלקנו שם שלא האדמה כמשפחות שמנו ולא הארצות כגויי עשנו שלא בראשית ליוצר גדולה לתת הכל לאדון לשבח עלינו:",
+            "אנא בכח גדולת ימינך תתיר צרורה. קבל רנת עמך שגבנו טהרנו נורא:",
+            "<small>ויחזור פעם ב׳ ישר והפוך כאמור. ויאמר:</small>",
+            "ברכם טהרם רחמי צדקתך תמיד גמלם.",
+            "חסין קדוש ברוב טובך נהל עדתך:",
+            "<small>ויחזור פעם ד׳ ישר והפוך כאמור. ויאמר:</small>",
+            "יחיד גאה לעמך פנה זוכרי קדושתך. שועתנו קבל ושמע צעקתנו יודע תעלומות. ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. אמת מלכנו ואפס זולתו ככתוב בתורתו וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה׳ הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד:"
+        ],
+        [
+            "<small>כתב ספר הקנה דפוס וילמשדארף ד׳ י״ז הגהה כל המתפלל תפלה זו בכל יום (בעת פנאי) לא ישלוט בו שום פגע רע כו׳ ע״ש באורך (עיין בשערי ציון ויש שם חסרון וקצת טעות):</small>",
+            "ואתה הוא ושנותיך <small>וה״ו</small>",
+            "יחיד לא יתמו <small>יל״י</small>",
+            "סגולת ידידך טהר <small>סי״ט</small>",
+            "ענני למען מלכותך <small>על״ם</small>",
+            "מעולם הוא שמך <small>מה״ש</small>",
+            "לך לברך הגדולה <small>לל״ה</small>",
+            "אין כמוך אלהים <small>אכ״א</small>",
+            "כל היום תהלתך <small>כה״ת</small>",
+            "האל זכרנו יברך <small>הז״י</small>",
+            "אנא למדני דתך <small>אל״ד</small>",
+            "לדעת אמתך ואמונתך <small>לא״ו</small>",
+            "הנני היום עומד <small>הה״ע</small>",
+            "ירא זע למשפטיך <small>יז״ל</small>",
+            "מרוב בושת הפנים <small>מב״ה</small>",
+            "האזינה רועה ישראל <small>הר״י</small>",
+            "הקשיבה קולי ממעמקים <small>הק״מ</small>",
+            "לך אני והושיעני <small>לא״ו</small>",
+            "כי לדברך יחלתי <small>כל״י</small>",
+            "לגדל ולחזק ולהושיע <small>לו״ו</small>",
+            "פניך האר לעבדך <small>פה״ל</small>",
+            "נפשי לישועתך כלתה <small>נל״כ</small>",
+            "ידעתי יוצרי ידעתי <small>יי״י</small>",
+            "מרחמיך לא התייאשתי <small>מל״ה</small>",
+            "חטאתי הגדתי ודאגתי <small>חה״ו</small>",
+            "נגדך תאותי הנני <small>נת״ה</small>",
+            "השולח אמרתו ארץ <small>הא״א</small>",
+            "יודע רחמי תפארתך <small>יר״ת</small>",
+            "שובנו אלהי הסליחות <small>שא״ה</small>",
+            "רחמיך יקדמוני יום <small>רי״י</small>",
+            "אידי ויהיו משעני <small>או״מ</small>",
+            "לאלהים כמה בשרי <small>לכ״ב</small>",
+            "ועתה שמע רנתי <small>וש״ר</small>",
+            "ה׳ חנני וענני <small>יח״ו</small>",
+            "לי הטה חסד <small>לה״ח</small>",
+            "כדברך ואמתך קימני <small>כו״ק</small>",
+            "מתוגה נפשי דלפה <small>מנ״ד</small>",
+            "אליך נשאתי ידי <small>אנ״י</small>",
+            "חמול על מחלתי <small>חע״מ</small>",
+            "ראה הצור ענויי <small>רה״ע</small>",
+            "יבושו יבהלו זדים <small>יי״ז</small>",
+            "הליצוני הממוני הדימונו <small>הה״ה</small>",
+            "מתגרת ידך כלם <small>מי״כ</small>",
+            "ואינמו וצורים לבלות <small>וו״ל</small>",
+            "ה׳ למשפטיך הקיצה <small>יל״ה</small>",
+            "סתר אתה לי <small>סא״ל</small>",
+            "עורה ריבה יריבי <small>ער״י</small>",
+            "עליון שברתי לישועתך <small>עש״ל</small>",
+            "מעשי ידך הושיעה <small>מי״ה</small>",
+            "ואליך השיבני ואשובה <small>וה״ו</small>",
+            "דרכי נועם ישר <small>דנ״י</small>",
+            "הפלא חסדך שמת <small>הח״ש</small>",
+            "עליון משכן מעונך <small>עמ״מ</small>",
+            "נכספה נפשי אליך <small>ננ״א</small>",
+            "נוראות ימינך תענני <small>ני״ת</small>",
+            "מרום באמתך הדריכני <small>מב״ה</small>",
+            "פדה והצילה יחידתי <small>פו״י</small>",
+            "נחני ממעמקי מים <small>נמ״מ</small>",
+            "יהיו ידיך לעזרני <small>יי״ל</small>",
+            "הורני רחום חוקיך <small>הר״ח</small>",
+            "מנעורי צררוני רבות <small>מצ״ר</small>",
+            "ושמתי מחסי באלהים <small>ומ״ב</small>",
+            "יושב הכרובים הופיעה <small>יה״ה</small>",
+            "עזרני נורא ואדיר <small>ענ״ו</small>",
+            "מלטני חסין יה <small>מח״י</small>",
+            "דבק מצותיך בלבי <small>דמ״ב</small>",
+            "מלך נאמן קדוש <small>מנ״ק</small>",
+            "אלהי ישעי עזרני <small>אי״ע</small>",
+            "חייני ברחמים ואחיה <small>חב״ו</small>",
+            "רצה אדני הצילני <small>רא״ה</small>",
+            "ישמחו בך מבקשיך <small>יב״מ</small>",
+            "האומרים יגדל ה׳ <small>הי״י</small>",
+            "משגבי ומנוסי מושיעי <small>מו״מ</small>",
+            "יהר״מ יהוה או״א אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב האל הגדול הגבור והנורא אל עליון אהיה אשר אהיה שתעשה למען רחמיך ולמען השם הגדול והקדוש והנורא המפורש בע״ב שמות היוצאים מפסוק ויסע ויבא ויט ותרחמנו ותהיה בעדנו ותצילנו מכל רעות ופורעניות ומכל חולאים רעים ותאריך ימינו ושנותינו בטוב ובנעימים ותעזרנו לתקן אשר פגמנו ואשר חטאנו עוינו ופשענו מנעורינו ועד עתה ותפרנסנו בריוח בכבודו לא בביזוי ומלא ידינו מברכותיך ומעושר מתנת ידיך:",
+            "אנא בשם ה׳ אלהי ישראל אלהים חיים אלהי מערכות ישראל ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. ברוך יחיד ומיוחד היה היה ויהיה ברוך שמך ומבורך שמך ומלכותך מרומם על כל ברכה ותהלה לעולם ועד ולנצח נצחים ומשמך ירעדו גדודי אש ומפארים שמך ושמך לא ראו ומשמך ינוס הים לאחור וכל משבריך וגליך מהדרים שמך ואני עבדך עפר ואפר רמה ותולעה צל עובר כציץ השדה באתי להפיל תחינתי ובקשתי שתרחם עלי ותענה עתירתי ותתנני לחן ולחסד בעיניך ובעיני כל רואינו כי אל רחום אתה וקרוב לכל קוראיו ברוך שומע תפלה:"
+        ],
+        [
+            "<small>מצאתי כתוב בקובץ ישן כתיבת יד ממקובלים קדמונים ז״ל אם תקרא סדר זה כהוגן לא ישלוט בך יצ״הר ושום רע ולא חולי ולא נזק ולא שטן ומקטרג ולא משחית ושום נזק בעולם וזהו בכל דרכיך דעהו וזהו הסדר:</small>",
+            "<big><strong>יום א:</strong></big>",
+            "אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת ה׳. אשרי נוצרי עדותיו בכל לב ידרשוהו. אף לא פעלו עולה בדרכיו הלכו. אתה צוית פקודיך לשמור מאד. אחלי יכונו דרכי לשמר חקיך. אן לא אבוש בהביטי אל כל מצותיך. אודך ביושר לבב בלמדי משפטי צדקך. את חקיך אשמור אל תעזבני עד מאד:",
+            "במה יזכה נער את ארחו לשמור כדבריך. בכל לבי דרשתיך אל תשגני ממצותיך. בלבי צפנתי אמרתיך למען לא אחטא לך. ברוך אתה ה׳ למדני חקיך. בשפתי סיפרתי כל משפטי פיך. בדרך עדותיך ששתי כעל כל הון. בפקודיך אשיחה ואביטה אורחותיך. בחקתיך אשתעשע לא אשכח דבריך:",
+            "גמל על עבדך אחיה ואשמרה דבריך. גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך. גר אנכי בארץ אל תסתר ממני מצותיך. גרסה נפשי לתאבה אל משפטיך בכל עת. גערת זדים ארורים השוגים ממצותיך. גל מעלי חרפה ובוז כי עדתיך נצרתי. גם ישבו שרים בי נדברו עבדך ישיח בחקיך. גם עדתיך שעשועי אנשי עצתי:",
+            "שיר המעלות אל ה׳ בצרתה לי קראתי ויענני. ה׳ הצילה נפשי משפת שקר מלשון רמיה. מה יתן לך ומה יוסיף לך לשון רמיה חצי גבור שנונים עם גחלי רתמים. אויה לי כי גרתי משך שכנתי עם אהלי קדר. רבת שכנה לה נפשי עם שונא שלום. אני שלום וכי אדבר המה למלחמה:",
+            "שיר למעלות אשא עיני אל ההרים מאין יבא עזרי. עזרי מעם ה׳ עשה שמים וארץ. אל יתן למוט רגליך אל ינום שמרך. הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל. ה׳ שמרך ה׳ צלך על יד ימינך. יומם השמש לא יככה וירח בלילה. ה׳ ישמרך מכל רע ישמור את נפשך. ה׳ ישמר צאתך ובואך מעתה ועד עולם:",
+            "שיר המעל ות לדוד. לולי ה׳ שהיה לנו יאמר נא ישראל: לולי ה׳ שהיה לנו בקום עלינו אדם. אזי חיים בלעונו בחרות אפם בנו. אזי המים שטפונו נחלה עבר על נפשנו. אזי עבר על נפשנו המים הזדונים. ברוך ה׳ שלא נתננו טרף לשיניהם. נפשנו כצפור נמלטה מפח יוקשים הפה נשבר ואנחנו נמלטנו עזרנו בשם ה׳ עשה שמים וארץ:",
+            "<big><strong>יום ב:</strong></big>",
+            "דבקה לעפר נפשי חייני כדבריך. דרכי ספרתי ותענני למדני חקיך. דרך פקודיך הבינני ואשיחה בנפלאותיך. דלפה נפשי מתוגה קימני כדבריך. דרך שקר הסר ממני ותורתך חנני. דרך אמונה בחרתי. משפטיך שויתי. דבקתי בעדותיך ה׳ אל תבישני. דרך מצותיך ארוץ כי תרחיב לבי:",
+            "הורני ה׳ דרך חקיך ואצרנה עקב. הבינני ואצרה תורתך ואשמרנה בכל לב. הדריכני בנתיב מצותיך כי בו חפצתי. הט לבי אל עדותיך ואל אל בצע. העבר עיני מראות שוא בדרכיך חייני. הקם לעבדך אמרתך אשר ליראתך. העבר חרפתי אשר יגורתי כי משפטיך טובים. הנה תאבתי לפקודיך בצדקתך חייני:",
+            "ויבאני חסדיך ה׳ תשועתך כאמרתך. ואענה חרפי דבר כי בטחתי בדבריך. ואל תצל מפי דבר אמת עד מאד כי למשפטיך יחלתי. ואשמרה תורתך תמיד לעולם ועד. ואתהלכה ברחבה כי פקודיך דרשתי. ואדברה בעדתיך נגד מלכים ולא אבוש. ואשתעשע במצותיך אשר אהבתי. ואשא כפי אל מצותיך אשר אהבתי ואשיחה בחקיך:",
+            "שיר המעלות לדוד שמחתי באומרים לי בית ה׳ נלך. עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלם. ירושלם הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו. ששם עלו שבטים שבטי יה עדות לישראל להודות לשם ה׳. כי שמה ישבו כסאות למשפט כסאות לבית דוד. שאלו שלום ירושלם ישליו אוהביך. יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך. למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך. למען בית ה׳ אלוהינו אבקשה טוב לך:",
+            "שיר המעלות אליך נשאתי את עיני היושבי בשמים. הנה כעיני עבדים אל יד אדוניהם כעיני שפחה אל יד גברתה כן עינינו אל ה׳ אלהינו עד שיחננו. חננו ה׳ חננו כי רב שבענו בוז. רבת שבעה לה נפשנו הלעג השאננים הבוז לגאי יונים:",
+            "שיר המעלות לדוד לולי ה׳ שהיה לנו יאמר נא ישראל. לולי ה׳ שהיה לנו בקום עלינו אדם. אזי חיים בלעונו בחרות אפם בנו. אזי המים שטפונו נחלה עבר על נפשנו. אזי עבר על נפשנו המים הזידונים. ברוך ה׳ שלא נתננו טרף לשניהם. נפשנו כצפור נמלטה מפח יוקשים הפח נשבר ואנחנו נמלטנו. עזרנו בשם ה׳ עשה שמים וארץ:",
+            "<big><strong>יום ג:</strong></big>",
+            "זכר דבר לעבדך על אשר יחלתני. זאת נחמתי בעניי כי אמרתך חיתני. זדים הליצוני עד מאד מתורתך לא נטיתי. זכרתי משפטיך מעולם ה׳ ואתנחם. זלעפה אחזתני מרשעים עוזבי תורתך. זמירות היו לי חקיך בבית מגורי. זכרתי בלילה שמך ה׳ ואשמרה תורתך. זאת היתה לי כי פקודיך נצרתי:",
+            "חלקי ה׳ אמרתי לשמור דבריך. חליתי פניך בכל לב חנני כאמרתך. חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדתיך. חשתי ולא התמהמהתי לשמור מצותיך. חבלי רשעים עודני תורתך לא שכחתי. חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך. חבר אני לכל אשר יראוך ולשמרי פקודיך. חסדך ה׳ מלאה הארץ חקיך למדני:",
+            "טוב עשית עם עבדך ה׳ כדברך. טוב טעם ודעת למדני כי במצותיך האמנתי. טרם אענה אני שוגג ועתה אמרתך שמרתי. טוב אתה ומטיב למדני חקיך. טפלו עלי שקר זדים אני בכל לב אצור פקודיך. טפש כחלב לבם אני תורתך שעשעתי. טוב לי כי עוניתי למען אלמד חקיך. טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף:",
+            "שיר המעלות הבטחים בה׳ כהר ציון לא ימוט לעולם ישב. ירושלם הרים סביב לה וה׳ סביב לעמו מעתה ועד עולם. כי לא ינוח שבט הרשע על גורל ה��דיקים למען לא ישלחו הצדיקים בעולתה ידיהם. הטיבה ה׳ לטובים ולישרים בלבותם. והמטים עקלקלותם יוליכם ה׳ את פועלי האון שלום על ישראל:",
+            "שיר המעלות בשוב ה׳ את שיבת ציון היינו כחולמים. אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה. אז יאמרו בגוים הגדיל ה׳ לעשות עם אלה. הגדיל ה׳ לעשות עמנו היינו שמחים. שובה ה׳ את שביתנו כאפיקים בנגב. הזורעים בדמעה ברנה יקצרו. הלך ילך ובכה נשא משך הזרע בא יבא ברנה נשא אלמתיו:",
+            "שיר המעלות לשלמה אם ה׳ לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו אם ה׳ לא ישמר עיר שוא שקד שומר. שוא לכם משכימי קום מאחרי שבת אוכלי לחם העצבים כן יתן לידידו שנא. הנה נחלת ה׳ בנים שכר פרי הבטן. כחצים ביד גבור כן בני הנעורים. אשרי הגבר אשר מלא את אשפתו מהם לא יבושו כי ידברו את אויבים בשער:",
+            "<big><strong>יום ד:</strong></big>",
+            "ידיך עשוני ויכוננוני הבינני ואלמדה מצותיך. יריאך יראוני וישמחו כי לדברך יחלתי. ידעתי ה׳ כי צדק משפטיך ואמונה עניתני. יהי נא חסדך לנחמני כאמרתך לעבדך. יביאוני רחמיך ואחיה כי תורתך שעשועי. יבושו זדים כי שקר עותוני אני אשיח בפקודיך. ישובו לי יראיך ויודעי עדתיך. יהי לבי תמים בחקיך למען לא אבוש:",
+            "כלתה לתשועתך נפשי לדברך יחלתי. כלו עיני לאמרתך לאמר מתי תנחמני. כי הייתי כנאד בקיטור חקיך לא שכחתי. כמה ימי עבדך מתי תעשה ברודפי משפט. כרו לי זדים שיחות אשר לא כתורתך. כל מצותיך אמונה שקר רדפוני עזרני. כמעט כלוני בארץ ואני לא עזבתי פקודיך. כחסדך חייני ואשמרה עדות פיך:",
+            "לעולם ה׳ דברך נצב בשמים. לדור ודור אמונתך כוננת ארץ ותעמוד. למשפטיך עמדו היום כי הכל עבדיך. לולי תורתך שעשעי אז אבדתי בעניי. לעולם לא אשכח פקודיך כי בם חייתני. לך אני הושיעני כי פקודיך דרשתי. לי קוו רשעים לאבדני עדותיך אתבונן. לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאד:",
+            "שיר המעלות אשרי כל ירא ה׳ ההולך בדרכיו. יגיע כפך כי תאכל אשריך וטוב לך. אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך בניך כשתילי זתים סביב לשולחנך. הנה כי כן יבורך גבר ירא ה׳. יברכך ה׳ מציון וראה בטוב ירושלם כל ימי חייך. וראה בנים לבניך שלום על ישראל:",
+            "שיר המעלות רבת צררוני מנעורי יאמר נא ישראל רבת צררוני מנעורי גם לא יכלו לי. על גבי חרשו חורשים האריכו למעניתם. ה׳ צדיק קצץ עבות רשעים. יבושו ויסוגו אחור כל שונאי ציון. יהיו כחציר גגות שקדמת שלף יבש. שלא מלא כפו קוצר וחצנו מעמר. ולא אמרו העוברים ברכת ה׳ אליכם ברכנו אתכם בשם ה׳:",
+            "שיר המעלות ממעמקים קראתיך ה׳. אדני שמעה בקולי תהיינה אזנך קשובות לקול תחנוני. אם עונות תשמר יה אדני מי יעמוד. כי עמך הסליחה למען תורא. קויתי ה׳ קותה נפשי ולדברו הוחלתי. נפשי לאדני משומרים לבקר שומרים לבקר. יחל ישראל אל ה׳ כי עם ה׳ החסד והרבה עמו פדות. והוא יפדה את ישראל מכל עונותיו:",
+            "<big><strong>יום ה:</strong></big>",
+            "מה אהבתי תורתך כל היום היא שיחתי. מאויבי תחכמני מצותיך כי לעולם היא לי. מכל מלמדי השכלתי כי עדותיך שיחה לי. מזקנים אתבונן כי פקודך נצרתי. מכל ארח רע כלאתי רגלי למען אשמור דבריך. ממשפטיך לא סרתי כי אתה הורתני. מה נמלצו לחכי אמרתך מדבש לפי. מפקודיך אתבונן על כן שנאתי כל ארח שקר:",
+            "נר לרגלי דברך ואור לנתיבתי. נשבעתי ואקימה לשמור משפטי צדקך. נענתי עד מאד ה׳ חייני כדבריך. נדבות פי רצה נא ה׳ ומשפטיך למדני. נפשי בכפי תמיד ותורתך לא שכחתי. נתנו ��שעים פח לי ומפקודיך לא תעיתי. נחלתי עדותיך לעולם כי ששון לבי המה. נטיתי לבי לעשות חקיך לעולם עקב:",
+            "סעפים שנאתי ותורתך אהבתי. סתרי ומגיני אתה לדברך יחלתי. סורו ממני מרעים ואצרה מצות אלהי. סמכני כאמרתך ואחיה ואל תבישני משברי. סעדני ואושעה ואשעה בחקיך תמיד. סלית כל שוגים מחקיך כי שקר תרמיתם. סיגים השבת כל רשעי ארץ לכן אהבתי עדתיך. סמר מפחדך בשרי וממשפטיך יראתי:",
+            "שיר המעלות רבת צררוני מנעורי יאמר נא ישראל. רבת צררוני מנעורי גם לא יכלו לי. על גבי חרשו חורשים האריכו למעניתם. ה׳ צדיק קצץ עבות רשעים. יבושו ויסוגו אחור כל שונאי ציון. יהיו כחציר גגות שקדמת שלף יבש. שלא מלא כפו קוצר וחצנו מעמר. ולא אמרו העוברים ברכת ה׳ אליכם ברכנו אתכם בשם ה׳:",
+            "שיר המעלות ממעמקים קראתיך ה׳. אדני שמעה בקולי תהיינה אזנך קשובות לקול תחנוני. אם עונות תשמר יה אדני מי יעמוד. כי עמך הסליחה למען תורא. קויתי ה׳ קותה נפשי ולדברו הוחלתי. נפשי לאדני משומרים לבקר שומרים לבקר. יחל ישראל אל ה׳ כי עם ה׳ החסד והרבה עמו פדות. והוא יפדה את ישראל מכל עונותיו:",
+            "שיר המעלות לדוד לולי ה׳ שהיה לנו יאמר נא ישראל. לולי ה׳ שהיה לנו בקום עלינו אדם. אזי חיים בלעונו בחרות אפם בנו. אזי המים שטפונו נחלה עבר על נפשנו. אזי עבר על נפשנו המים הזידונים. ברוך ה׳ שלא נתננו טרף לשיניהם. נפשנו כצפור נמלטה מפח יוקשים. הפח נשבר ואנחנו נמלטנו עזרנו בשם ה׳ עשה שמים וארץ:",
+            "<big><strong>יום ו:</strong></big>",
+            "עשיתי משפט וצדק בל תניחני לעשקי. ערב עבדך לטוב אל יעשקוני זדים. עינו כלו לישועתך ולאמרת צדקך. עשה עם עבדך כחסדך וחקך למדני. עבדך אני הבינני ואדעה עדתיך. עת לעשות לה׳ הפרו תורתך. על כן אהבתי מצותיך מזהב ומפז. על כן כל פקודי כל ישרתי כל ארח שקר שנאתי:",
+            "פלאות עדותיך על כן נצרתם נפשי. פתח דבריך יאיר מבין פתיים. פי פערתי ואשאפה כי למצותיך יאבתי. פנה אלי וחנני כמשפט לאוהבי שמך. פעמי הכן באמרתך ואל תשלט בי כל און. פדני מעשק אדם ואשמרה פקדיך. פניך האר בעבדך ולמדני את חקיך. פלגי מים ירדו עיני על לא שמרו תורתך:",
+            "צדיק אתה ה׳ וישר משפטך. צוית צדק עדותיך ואמונה מאד. צמתתני קנאתי כי שכחו דבריך צרי. צרופה אמרתך מאד ועבדך אהבה. צעיר אנכי ונבזה פקדיך לא שכחתי. צדקתך צדק לעולם ותורתך אמת. צר ומצוק מצאוני מצותיך שעשועי. צדק עדותיך לעולם הבינני ואחיה:",
+            "שיר המעלות לדוד ה׳ לא גבה לבי ולא רמו עיני ולא הלכתי בגדולות ובנפלאות ממני. אם לא שויתי ודוממתי נפשי כגמול עלי אמו כגמול עלי נפשי. יחל ישראל אל ה׳ מעתה ועד עולם:",
+            "שיר המעלות זכור ה׳ לדוד את כל ענותו. אשר נשבע לה׳ נדר לאביר יעקב. אם אבא באהל ביתי אם אעלה על ערש יצועי אם אתן שנת לעיני לעפעפי תנומה. עד אמצא מקום לה׳ משכנות לאביר יעקב. הנה שמענוה באפרתה מצאנוה בשדי יער. נבואה למשכנותיו נשתחוה להדום רגל. קומה ה׳ למנוחתך אתה וארון עוזך. כהניך ילבשו צדק וחסידיך ירננו. בעבור דוד עבדך אל תשב פני משיחך. נשבע ה׳ לדוד אמת לא ישוב ממנה מפרי בטנך אשית לכסא לך. אם ישמרו בניך בריתי ועדותי זו אלמדם גם בניהם עדי עד ישבו לכסא לך. כי בחר ה׳ בציון אוה למושב לו. זאת מנוחתי עדי עד פה אשב כי אויתיה. צדה ברך אברך אביוניה אשביע לחם. וכהניה אלביש ישע וחסידיה רנן ירננו. שם אצמיח קרן לדוד ערכתי נר למשיחי. אויביו אלביש בשת ועליו י��יץ נזרו:",
+            "<big><strong>יום ז:</strong></big>",
+            "קראתי בכל לב ענני ה׳ חקיך אצורה. קראתיך הושיעני ואשמרה עדתיך. קדמתי בנשף ואשועה לדברך יחלתי. קדמו עיני אשמרות לשיח באמרתך. קולי שמעה ה׳ כמשפטיך חייני. קרבו רודפי זמה מתורתך רחקו. קרוב אתה ה׳ וכל מצותיך אמת. קדם ידעתי מעדתיך כי לעולם יסדתם:",
+            "ראה עניי וחלצני כי תורתך לא שכחתי. ריבה ריבי וגאלני לאמרתך חייני. רחוק מרשעים ישועה כי חקיך לא דרשו. רחמיך רבים ה׳ כמשפטיך חייני. רבים רודפי וצרי מעדותיך לא נטיתי. ראיתי בוגדים ואתקוטטה אשר אמרתך לא שמרו. ראה כי פקודיך אהבתי ה׳ כחסדך חייני. ראש דברך אמת ולעולם כל משפט צדקך:",
+            "שרים רדפוני חנם ומדברך פחד לבי. שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב. שקר שנאתי ואתעבה תורתך אהבתי. שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך. שלום רב לאוהבי תורתך ואין למו מכשול. שברתי לישועתך ה׳ ומצותיך עשיתי. שמרה נפשי עדתיך ואהבם מאוד. שמרתי פקודיך ועדתיך כי כל דרכי נגדך:",
+            "תקרב רנתי לפניך ה׳ כדברך הבינני. תבא תחנתי לפניך כאמרתך הצילני. תבענה שפתי תהלה כי תלמדני חקיך. תען לשוני אמרתך כי כל מצותיך צדק. תהי ידך לעזרני כי פקודיך בחרתי. תאבתי לישועתך ה׳ ותורתך שעשועי. תחי נפשי ותהללך ומשפטיך יעזרוני. תעיתי כשה אבד בקש עבדך כי מצותיך לא שכחתי:",
+            "שיר המעלות לדוד הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד. כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן זקן אהרן שיורד על פי מדותיו. כטל חרמון שיורד על הררי ציון כי שם צוה ה׳ את הברכה חיים עד העולם:",
+            "שיר המעלות הנה ברכו את ה׳ כל עבדי ה׳ העומדים בבית ה׳ בלילות. שאו ידיכם קדש וברכו את ה׳. יברכך ה׳ מציון עושה שמים וארץ:"
+        ],
+        [
+            "<small>הרמב״ן ז״ל הפליג בתועלת אמירת עשרה פסוקים אלו וגם לכותבם בקמיעא ויש קונטריס גדול בכ״י מהרמב״ן באופן וסדר וכונת כתיבת הקמיעא. וכתב שהאומרם בכל יום יועיל לו לשמירה ולמצוא חן ולהצלחה. ויכוין שיש בהם צ״א תיבות כמנין </small><b>יאהדונהי</b><small> ויש בהם שס״ה אותיות כמנין ימות החמה ושס״ה סימני הקטרת והם כנגד עשר ספירות והתחלתם שם מ״ה ושם הויה בסופה:</small>",
+            "<big><strong>י</strong></big>ומם יצוה ה׳ חסדו ובלילה שירה עמי תפלה לאל חיי:",
+            "<big><strong>ו</strong></big>אני תפלתי לך ה׳ עת רצון אלהים ברב חסדך ענני באמת ישעך:",
+            "<big><strong>ד</strong></big>רשתי את ה׳ וענני ומכל מגורותי הצילנ<big><strong>י</strong></big>:",
+            "<big><strong>ה</strong></big>טה אלי אזנך מהרה הצילני היה לי לצור מעוז לבית מצודות להושיעני:",
+            "<big><strong>א</strong></big>להים להצילני ה׳ לעזרתי חוש<big><strong>ה</strong></big>:",
+            "<big><strong>ו</strong></big>אתה אלהים אדני עשה אתי למען שמך כי טוב חסדך הצילני:",
+            "<big><strong>א</strong></big>תה האל עושה פלא הודעת בעמים עזך:",
+            "<big><strong>ו</strong></big>יושיעם למען שמו להודיע את גבורת<big><strong>ו</strong></big>:",
+            "<big><strong>ה</strong></big>נה אל ישועתי אבטח ולא אפחד כי עזי וזמרת יה ה׳ ויהי לי לישועה:",
+            "<big><strong>א</strong></big>להים אל תרחק ממני אלהי לעזרתי חוש<big><strong>ה</strong></big>:"
+        ],
+        [
+            "מצאתי כתוב בגנזי המקובלים ז״ל. יאמר אות ק׳ מאלפא ביתא קראתי וכו׳ ואח״כ יתפלל תפלה זו:",
+            "קראתי בכל לב ענני ה׳ חקיך אצורה. קראתיך הושיעני ואשמרה עדתיך. קדמתי בנשף ואשועה לדברך יחלתי. קדמו עיני אשמרות לשיח באמרתך. קולי שמעה כחסדך ה׳ כמשפטיך חייני. קרבו רודפי זמה מתורתך רחקו. קרוב אתה ה׳ וכל מצותיך אמת. קדם ידעתי מעדתיך כי לעולם יסדתם:",
+            "יהי רצון מלפניך ה׳ או״א שתרחיק ממני יצ״הר של רוח זנונים רוח מחשבות רעות והרהורים רעים. רוח שחוק. רוח דברים בטלים. רוח יגונות. רוח אנחות. רוח שקר. רוח תועה. רוח משחית. רוח חבלה. רוח קטב מרירי. רוח אש של עצמות. רוח חזזית. רוח טומאה. רוח עועים. רוח חציצית. רוח בא מן הנפילים. רוח חימה וכעס. רוח קנאה ותחרות. רוח מינות. רוח גסות הרוח. רוח שמדות כלם יתרחקו ויתבערו ממני אנס״ו:"
+        ],
+        [
+            "מצאתי כתוב מכ״י מהרח״ו ז״ל ממש. לחן יאמר פסוק ונח מצא חן בעיני ה׳ (ויכוין בצירוף <big><strong>ואע נצב חנח מיני</strong></big> ה׳ הצדיק) ויועיל בעזרת יתברך:"
+        ],
+        [
+            "מצאתי כתוב כל האומר פסוק ויסעו ויהי חתת <big><strong>א</strong></big>להים על הערים אשר <big><strong>ס</strong></big>ביבותיהם ולא רד<big><strong>פ</strong></big>ו אחרי ב<big><strong>ני</strong></big> יעקב י״ג פעמים ניצול מכל רע ויכוין בשם <big><strong>אספין</strong></big>:"
+        ],
+        [
+            "מצאתי כתוב האומר זה ג״פ בכל יום ניצול מכל צרה:",
+            "יה ה׳ אהיה אשר אהיה שדי צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה:",
+            "יה ה׳ אהיה אשר אהיה שדי צבאות אשרי אדם בוטח בך:",
+            "יה ה׳ אהיה אשר אהיה שדי צבאות הושיעה המלך יעננו ביום קראנו."
+        ],
+        [
+            "<small>יאמר אחד עשר פסוקים המתחילים בנון ומסיימים בנון והם מסוגלי׳ להנצל מעין הרע ומכשוף. ומצאתי בס׳ כ״י על קלף ישן משום רבינו יהודא חסיד שהקורא אותם מבריח שטן ממנו ולכן אין בתוכן ס׳. וראיתי בס׳ קב הישר סוף פ׳ ל״ב להתפלל תפלה אחת ואני בעניי אסדרנה מתוקנת ובתוספת טובה בס״ד:</small>",
+            "נגע צרעת כי תהיה באדם והובא אל הכהן. נחנו נעבור חלוצים לפני ה׳ ארץ כנען ואתנו אחוזת נחלתינו מעבר לירדן. נביא מקרבך מאחיך כמוני יקים לך ה׳ אלהיך אליו תשמעון. נהר פלגיו ישמחו עיר אלהים קדוש משכני עליון. נגד אבותם עשה פלא בארץ מצרים שדה צוען. נחית כצאן עמך ביד משה ואהרן. נפתי משכבי מור אהלים וקנמון. נר ה׳ נשמת אדם חופש כל חדרי בטן. נופת תטופנה שפתותיך כלה דבש וחלב תחת לשונך וריח שלמותיך כריח לבנון. נדו מתוך בבל ומארץ כשדים צאו והיו כעתודים לפני צאן. נושקי קשת מימינים ומשמאלים באבנים בחצים ובקשת מאחי שאול מבנימין:",
+            "יהר״מ יהוה אלהינו ואלהי אבותינו שתתמלא רחמים עלינו ותצילנו לנו ולכל בני ביתינו ולכל ישראל מעין הרע ומכל מיני כישוף ותבריח היצ״הר והשטן ממנו וכשם שפרשת כנפיך על אבותינו במדבר והצלתם מעינא בישא דבלעם הרשע כן תפרוש כנפיך עלינו ברחמיך הרבים ונהיה מכוסים במכסה והנהגה בשמותיך הקדושים אנס״ו:"
+        ],
+        [
+            "<small>אחר תפלה יאמר ז״פ פסוק זה:</small>",
+            "והיו מלכים אומניך ושרותיהם <big><strong>מ</strong></big>ניקותיך א<big><strong>פ</strong></big>ים א<big><strong>ר</strong></big>ץ <big><strong>יש</strong></big>תחוו לך ועפר רגליך ילחכו וידעת כי אני <big><strong>יִהְוָה</strong></big> (ניקוד ישחק) אשר לא יבושו קווי. ויכוין בשם <big><strong>מפריש</strong></big> (נ״א <big><strong>מפרשי</strong></big>) היוצא ממנו ובשם הויה בנקוד ישחק ותהיה תפלתו מרוצה וגם יהיה דבריו נשמעים וטוב לאומרו כשיבקש משר וכיוצא איזה בקשה:",
+            "(מספר שרשי השמות להרמ״ז ז״ל כ״י):"
+        ],
+        [
+            "<small>קבלתי שכל האומר פסוק ויהי בנסוע הארון וגו׳ בכל יום ומכוין בסדר הזה לא יוזק כל היום אף שיהיה במקום סכנה:</small>",
+            "<strong><big>( בה ) ��רק ( יוו ) ינש ( כינ ) אוה ( באי )</big></strong>",
+            "<strong><big>( ינא ) ימו ( היא ) כסנ ( מכח ) מבו ( בלש )</big></strong>",
+            "<strong><big>( הסר ) אשמ ( ופי ) ווא ( פוה ) רהה ( ופר )</big></strong>",
+            "<strong><big>( יען ) מהה ( הצב ) ימי ( נבי ) שיר ( תיאל )</big></strong>"
+        ],
+        [
+            "<small>לאריכת ימים טוב לומר בכל יום פסוקים אלו:</small>",
+            "עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר. דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום. מגדל עוז שם ה׳ בו ירוץ צדיק ונשגב:",
+            "ואח״כ יאמר תפלה זו מאדמ״ו הרב הגדול כמו״ה <big><strong>חיד״א</strong></big> זצ״ל:",
+            "יהר״מ יהוה אלהינו ואלהי אבותינו שתתמלא רחמים עלינו ועשה למען אבותינו הקדושים אברהם איש החסד יצחק נאזר בגבורה יעקב כליל תפארת ותבטל מעלינו כל גזירות קשות ורעות ובצל כנפיך תסתירנו ונהיה בריאים בכל אברינו וגידינו ותשמרנו מכל צרה ומכל פחד ומכל חולי ותצילנו מכל מיני כישוף ומבלבול הדעת ואל ידוה לבנו ואל יחשכו עינינו ונהיה מיושבים בדעתינו ותן בנו כח ובריאות לעבודתיך וליראתך ותאריך ימינו בטוב ושנותינו בנעימים ובכל אשר נפנה נשכיל ובכל אשר נעשה נצליח אכיה״ר:",
+            "<big><strong>י</strong></big>הי חסדך ה׳ עלינו כאשר יחלנו לך:",
+            "<big><strong>ה</strong></big>ראנו ה׳ חסדך וישעך תתן לנו:",
+            "<big><strong>ו</strong></big>אני בחסדך בטחתי יגל לבי בישועתך אשירה לה׳ כי גמל עלי",
+            "<big><strong>ה</strong></big>נה אל ישועתי אבטח ולא אפחד כי עזי וזמרת יה ה׳ ויהי לי לישועה:"
+        ],
+        [
+            "<small>תפלה אחרת קצרה וטובה לומר בכל יום וצלותא בתדירא ואת מצלח:</small>",
+            "בשפתי ספרתי ותענני ה׳ אלהי אלהי ישראל מלך מלכי המלכים ואדוני האדונים חנני ושמע תפלתי ה׳ ושועתי האזינה אל דמעתי אל תחרש כי אתה מקשיב לקול שיחות בפי אדבר ושומע קול תפלה אתה הוא מעולם ברוך שומע תפלה:"
+        ],
+        [
+            "קבלתי מהרב החסיד המקובל המופלא מהר״ש שרעבי ז״ל לומר תפלה זו בר״ה ויו״הכ בשעת הוצאת ס״ת:",
+            "יהר״מ יהוה אלהינו ואלהי אבותינו שתעשה למען רחמיך ולמען שמך הגדול הנכתב ואינו נקרא שנתכוונתי בו שתצילנו לנו ולנשותינו ולבנינו ולבנותינו ולכל הנלוים אלינו מכל רע וממשחית ומגפה. ומכל צרה וצוקה ויגון ואנחה. ומכל חולי ומחלה. ולמען השם הקדוש המתפשט ממאור המרכבה התחתונה <big><strong>אלד</strong></big> וכשהוא כלול עם מקורו <big><strong>אהיה אאהלידה</strong></big> שתבטל ברחמים המרובים ובחסדים הפשוטים מעלינו ומעל כל בני ביתינו כל גזירות קשות ורעות ויסכרו כל המקטריגים והמסטינים עלינו:",
+            "אנא בכח השם הקדוש המתפשט ממאור המרכבה העליונה <big><strong>קרע</strong></big> וכשהוא כלול במקורה <big><strong>יהוה יקהרועה</strong></big> שתבטל ברחמיך הרבים ובחסדך הפשוטים מעלינו ומעל כל בני ביתינו כל המקטריגים והמסטינים וכל גזירות קשות ורעות ושנאת חנם. וחדש עלינו שנה טובה ומבורכת ותפרנסנו בשפע גדול ובהיתר ולא ישלוט בנו עין הרע ותצליחנו בלימודינו ובכל מעשה ידינו אנס״ו:",
+            "<b>ת״ו ש״ל ב״ע</b>"
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Siman",
+        "Paragraph"
+    ]
+}

json/Halakhah/Acharonim/Avodat HaKodesh (Chida)/Shomer Yisrael/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,235 @@
+{
+    "title": "Shomer Yisrael",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Shomer_Yisrael",
+    "text": [
+        [
+            "<small>דבר גדול מסוגל לשמירה והצלחה לומר בכל יום ויהי נועם ישר והפוך ויש מי שכתב שיאמרנו ז׳ פעמים:</small>",
+            "ויהי נועם אדני אלהינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו. ישב בסתר עליון בצל שדי יתלונן. אומר לה׳ מחסי ומצודתי אלהי אבטח בו. כי הוא יצילך מפה יקוש מדבר הוות. באברתו יסך לך ותחת כנפיו תחסה צנה וסחרה אמתו. לא תירא מפחד לילה מחץ יעוף יומם מדבר באופל יהלוך מקטב ישוד צהרים. יפול מצדך אלף ורבבה מימינך אליך לא יגש. רק בעיניך תביט ושלומת רשעים תראה. כי אתה ה׳ מחסי עליון שמת מעונך. לא תאנה אליך רעה ונגע לא יקרב באהלך. כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך. על כפים ישאונך פן תגוף באבן רגלך. על שחל ופתן תדרך תרמס כפיר ותנין. כי בי חשק ואפלטהו אשגבהו כי ידע שמי. יקראני ואענהו עמו אנכי בצרה אחלצהו ואכבדהו ארך ימים אשביעהו ואראהו בישועתי:",
+            "בישועתי ואראהו אשביעהו ימים ארך. ואכבדהו אחלצהו בצרה אנכי עמו ואענהו יקראני. שמי ידע כי אשגבהו ואפלטהו חשק בי כי. ותנין כפיר תרמוס תדרוך ופתן שחל על. רגלך באבן תגוף פן ישאונך כפים על. דרכיך בכל לשמרך לך יצוה מלאכיו כי. באהליך יקרב לא ונגע רעה אליך תאונה לא. מעונך שמת עליון מחסי ה׳ אתה כי. תראה רשעים ושלומת תביט בעיניך רק. יגש לא אליך מימינך ורבבה אלף מצדך יפול. צהרים ישוד מקטב יהלוך באפל מדבר. יומם יעוף מחץ לילה מפחד תירא לא. אמתו וסחרה צנה תחסה כנפיו ותחת לך יסך באברתו. הוות מדבר יקוש מפח יצילך הוא כי. בו אבטח אלהי ומצודתי מחסי לה׳ אומר. יתלונן שדי בצל עליון בסתר ישב. כוננהו ידינו ומעשה עלינו כוננה ידינו ומעשה עלינו אלהינו אדני נעם ויהי:"
+        ],
+        [
+            "<small>לשמירה ולזכות בדין יאמר עלינו לשבח ד״פ בס׳ זה שיתבאר:</small>",
+            "עלינו לשבח לאדון הכל לתת גדולה ליוצר בראשית שלא עשנו כגויי הארצות ולא שמנו כמשפחות האדמה. שלא שם חלקנו כהם וגורלנו ככל המונם שהם משתחוים להבל וריק ומתפללים אל אל לא יושיע. ואנחנו משתחוים לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. שהוא נוטה שמים ויוסד ארץ ומושב יקרו בשמים ממעל ושכינת עוזו בגבהי מרומים הוא אלהינו ואין עוד אחר:",
+            "אחר עוד ואין אלהינו הוא מרומים בגבהי עוזו ושכינת ממעל בשמים יקרו ומושב ארץ ויוסד שמים נוטה שהוא הוא ברוך הקדוש המלכים מלכי מלך לפני משתחוים ואנחנו יושיע לא אל אל ומתפללים וריק להבל משתחוים שהם המונם ככל וגורלינו כהם חלקנו שם שלא האדמה כמשפחות שמנו ולא הארצות כגויי עשנו שלא בראשית ליוצר גדולה לתת הכל לאדון לשבח עלינו:",
+            "אנא בכח גדולת ימינך תתיר צרורה. קבל רנת עמך שגבנו טהרנו נורא:",
+            "<small>ויחזור פעם ב׳ ישר והפוך כאמור. ויאמר:</small>",
+            "ברכם טהרם רחמי צדקתך תמיד גמלם.",
+            "חסין קדוש ברוב טובך נהל עדתך:",
+            "<small>ויחזור פעם ד׳ ישר והפוך כאמור. ויאמר:</small>",
+            "יחיד גאה לעמך פנה זוכרי קדושתך. שועתנו קבל ושמע צעקתנו יודע תעלומות. ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. אמת מלכנו ואפס זולתו ככתוב בתורתו וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה׳ הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד:"
+        ],
+        [
+            "<small>כתב ספר הקנה דפוס וילמשדארף ד׳ י״ז הגהה כל המתפלל תפלה זו בכל יום (בעת פנאי) לא ישלוט ב�� שום פגע רע כו׳ ע״ש באורך (עיין בשערי ציון ויש שם חסרון וקצת טעות):</small>",
+            "ואתה הוא ושנותיך <small>וה״ו</small>",
+            "יחיד לא יתמו <small>יל״י</small>",
+            "סגולת ידידך טהר <small>סי״ט</small>",
+            "ענני למען מלכותך <small>על״ם</small>",
+            "מעולם הוא שמך <small>מה״ש</small>",
+            "לך לברך הגדולה <small>לל״ה</small>",
+            "אין כמוך אלהים <small>אכ״א</small>",
+            "כל היום תהלתך <small>כה״ת</small>",
+            "האל זכרנו יברך <small>הז״י</small>",
+            "אנא למדני דתך <small>אל״ד</small>",
+            "לדעת אמתך ואמונתך <small>לא״ו</small>",
+            "הנני היום עומד <small>הה״ע</small>",
+            "ירא זע למשפטיך <small>יז״ל</small>",
+            "מרוב בושת הפנים <small>מב״ה</small>",
+            "האזינה רועה ישראל <small>הר״י</small>",
+            "הקשיבה קולי ממעמקים <small>הק״מ</small>",
+            "לך אני והושיעני <small>לא״ו</small>",
+            "כי לדברך יחלתי <small>כל״י</small>",
+            "לגדל ולחזק ולהושיע <small>לו״ו</small>",
+            "פניך האר לעבדך <small>פה״ל</small>",
+            "נפשי לישועתך כלתה <small>נל״כ</small>",
+            "ידעתי יוצרי ידעתי <small>יי״י</small>",
+            "מרחמיך לא התייאשתי <small>מל״ה</small>",
+            "חטאתי הגדתי ודאגתי <small>חה״ו</small>",
+            "נגדך תאותי הנני <small>נת״ה</small>",
+            "השולח אמרתו ארץ <small>הא״א</small>",
+            "יודע רחמי תפארתך <small>יר״ת</small>",
+            "שובנו אלהי הסליחות <small>שא״ה</small>",
+            "רחמיך יקדמוני יום <small>רי״י</small>",
+            "אידי ויהיו משעני <small>או״מ</small>",
+            "לאלהים כמה בשרי <small>לכ״ב</small>",
+            "ועתה שמע רנתי <small>וש״ר</small>",
+            "ה׳ חנני וענני <small>יח״ו</small>",
+            "לי הטה חסד <small>לה״ח</small>",
+            "כדברך ואמתך קימני <small>כו״ק</small>",
+            "מתוגה נפשי דלפה <small>מנ״ד</small>",
+            "אליך נשאתי ידי <small>אנ״י</small>",
+            "חמול על מחלתי <small>חע״מ</small>",
+            "ראה הצור ענויי <small>רה״ע</small>",
+            "יבושו יבהלו זדים <small>יי״ז</small>",
+            "הליצוני הממוני הדימונו <small>הה״ה</small>",
+            "מתגרת ידך כלם <small>מי״כ</small>",
+            "ואינמו וצורים לבלות <small>וו״ל</small>",
+            "ה׳ למשפטיך הקיצה <small>יל״ה</small>",
+            "סתר אתה לי <small>סא״ל</small>",
+            "עורה ריבה יריבי <small>ער״י</small>",
+            "עליון שברתי לישועתך <small>עש״ל</small>",
+            "מעשי ידך הושיעה <small>מי״ה</small>",
+            "ואליך השיבני ואשובה <small>וה״ו</small>",
+            "דרכי נועם ישר <small>דנ״י</small>",
+            "הפלא חסדך שמת <small>הח״ש</small>",
+            "עליון משכן מעונך <small>עמ״מ</small>",
+            "נכספה נפשי אליך <small>ננ״א</small>",
+            "נוראות ימינך תענני <small>ני״ת</small>",
+            "מרום באמתך הדריכני <small>מב״ה</small>",
+            "פדה והצילה יחידתי <small>פו״י</small>",
+            "נחני ממעמקי מים <small>נמ״מ</small>",
+            "יהיו ידיך לעזרני <small>יי״ל</small>",
+            "הורני רחום חוקיך <small>הר״ח</small>",
+            "מנעורי צררוני רבות <small>מצ״ר</small>",
+            "ושמתי מחסי באלהים <small>ומ״ב</small>",
+            "יושב הכרובים הופיעה <small>יה״ה</small>",
+            "עזרני נורא ואדיר <small>ענ״ו</small>",
+            "מלטני חסין יה <small>מח״י</small>",
+            "דבק מצותיך בלבי <small>דמ״ב</small>",
+            "מלך נאמן קדוש <small>מנ״ק</small>",
+            "אלהי ישעי עזרני <small>אי״ע</small>",
+            "חייני ברחמים ואחיה <small>חב״ו</small>",
+            "רצה אדני הצילני <small>רא״ה</small>",
+            "ישמחו בך מבקשיך <small>יב״מ</small>",
+            "האומרים יגדל ה׳ <small>הי״י</small>",
+            "משגבי ��מנוסי מושיעי <small>מו״מ</small>",
+            "יהר״מ יהוה או״א אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב האל הגדול הגבור והנורא אל עליון אהיה אשר אהיה שתעשה למען רחמיך ולמען השם הגדול והקדוש והנורא המפורש בע״ב שמות היוצאים מפסוק ויסע ויבא ויט ותרחמנו ותהיה בעדנו ותצילנו מכל רעות ופורעניות ומכל חולאים רעים ותאריך ימינו ושנותינו בטוב ובנעימים ותעזרנו לתקן אשר פגמנו ואשר חטאנו עוינו ופשענו מנעורינו ועד עתה ותפרנסנו בריוח בכבודו לא בביזוי ומלא ידינו מברכותיך ומעושר מתנת ידיך:",
+            "אנא בשם ה׳ אלהי ישראל אלהים חיים אלהי מערכות ישראל ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. ברוך יחיד ומיוחד היה היה ויהיה ברוך שמך ומבורך שמך ומלכותך מרומם על כל ברכה ותהלה לעולם ועד ולנצח נצחים ומשמך ירעדו גדודי אש ומפארים שמך ושמך לא ראו ומשמך ינוס הים לאחור וכל משבריך וגליך מהדרים שמך ואני עבדך עפר ואפר רמה ותולעה צל עובר כציץ השדה באתי להפיל תחינתי ובקשתי שתרחם עלי ותענה עתירתי ותתנני לחן ולחסד בעיניך ובעיני כל רואינו כי אל רחום אתה וקרוב לכל קוראיו ברוך שומע תפלה:"
+        ],
+        [
+            "<small>מצאתי כתוב בקובץ ישן כתיבת יד ממקובלים קדמונים ז״ל אם תקרא סדר זה כהוגן לא ישלוט בך יצ״הר ושום רע ולא חולי ולא נזק ולא שטן ומקטרג ולא משחית ושום נזק בעולם וזהו בכל דרכיך דעהו וזהו הסדר:</small>",
+            "<big><strong>יום א:</strong></big>",
+            "אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת ה׳. אשרי נוצרי עדותיו בכל לב ידרשוהו. אף לא פעלו עולה בדרכיו הלכו. אתה צוית פקודיך לשמור מאד. אחלי יכונו דרכי לשמר חקיך. אן לא אבוש בהביטי אל כל מצותיך. אודך ביושר לבב בלמדי משפטי צדקך. את חקיך אשמור אל תעזבני עד מאד:",
+            "במה יזכה נער את ארחו לשמור כדבריך. בכל לבי דרשתיך אל תשגני ממצותיך. בלבי צפנתי אמרתיך למען לא אחטא לך. ברוך אתה ה׳ למדני חקיך. בשפתי סיפרתי כל משפטי פיך. בדרך עדותיך ששתי כעל כל הון. בפקודיך אשיחה ואביטה אורחותיך. בחקתיך אשתעשע לא אשכח דבריך:",
+            "גמל על עבדך אחיה ואשמרה דבריך. גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך. גר אנכי בארץ אל תסתר ממני מצותיך. גרסה נפשי לתאבה אל משפטיך בכל עת. גערת זדים ארורים השוגים ממצותיך. גל מעלי חרפה ובוז כי עדתיך נצרתי. גם ישבו שרים בי נדברו עבדך ישיח בחקיך. גם עדתיך שעשועי אנשי עצתי:",
+            "שיר המעלות אל ה׳ בצרתה לי קראתי ויענני. ה׳ הצילה נפשי משפת שקר מלשון רמיה. מה יתן לך ומה יוסיף לך לשון רמיה חצי גבור שנונים עם גחלי רתמים. אויה לי כי גרתי משך שכנתי עם אהלי קדר. רבת שכנה לה נפשי עם שונא שלום. אני שלום וכי אדבר המה למלחמה:",
+            "שיר למעלות אשא עיני אל ההרים מאין יבא עזרי. עזרי מעם ה׳ עשה שמים וארץ. אל יתן למוט רגליך אל ינום שמרך. הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל. ה׳ שמרך ה׳ צלך על יד ימינך. יומם השמש לא יככה וירח בלילה. ה׳ ישמרך מכל רע ישמור את נפשך. ה׳ ישמר צאתך ובואך מעתה ועד עולם:",
+            "שיר המעל ות לדוד. לולי ה׳ שהיה לנו יאמר נא ישראל: לולי ה׳ שהיה לנו בקום עלינו אדם. אזי חיים בלעונו בחרות אפם בנו. אזי המים שטפונו נחלה עבר על נפשנו. אזי עבר על נפשנו המים הזדונים. ברוך ה׳ שלא נתננו טרף לשיניהם. נפשנו כצפור נמלטה מפח יוקשים הפה נשבר ואנחנו נמלטנו עזרנו בשם ה׳ עשה שמים וארץ:",
+            "<big><strong>יום ב:</strong></big>",
+            "דבקה לעפר נפשי חייני כדבריך. דרכי ספרתי ותענני למדני חקיך. דרך פקודיך הבינני ואשיחה בנפלאותיך. דלפה נפשי מתוגה קימני כדבריך. דרך שקר הסר ממני ותורתך חנני. דרך אמונה בחרתי. משפטיך שויתי. דבקתי בעדותיך ה׳ אל תבישני. דרך מצותיך ארוץ כי תרחיב לבי:",
+            "הורני ה׳ דרך חקיך ואצרנה עקב. הבינני ואצרה תורתך ואשמרנה בכל לב. הדריכני בנתיב מצותיך כי בו חפצתי. הט לבי אל עדותיך ואל אל בצע. העבר עיני מראות שוא בדרכיך חייני. הקם לעבדך אמרתך אשר ליראתך. העבר חרפתי אשר יגורתי כי משפטיך טובים. הנה תאבתי לפקודיך בצדקתך חייני:",
+            "ויבאני חסדיך ה׳ תשועתך כאמרתך. ואענה חרפי דבר כי בטחתי בדבריך. ואל תצל מפי דבר אמת עד מאד כי למשפטיך יחלתי. ואשמרה תורתך תמיד לעולם ועד. ואתהלכה ברחבה כי פקודיך דרשתי. ואדברה בעדתיך נגד מלכים ולא אבוש. ואשתעשע במצותיך אשר אהבתי. ואשא כפי אל מצותיך אשר אהבתי ואשיחה בחקיך:",
+            "שיר המעלות לדוד שמחתי באומרים לי בית ה׳ נלך. עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלם. ירושלם הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו. ששם עלו שבטים שבטי יה עדות לישראל להודות לשם ה׳. כי שמה ישבו כסאות למשפט כסאות לבית דוד. שאלו שלום ירושלם ישליו אוהביך. יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך. למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך. למען בית ה׳ אלוהינו אבקשה טוב לך:",
+            "שיר המעלות אליך נשאתי את עיני היושבי בשמים. הנה כעיני עבדים אל יד אדוניהם כעיני שפחה אל יד גברתה כן עינינו אל ה׳ אלהינו עד שיחננו. חננו ה׳ חננו כי רב שבענו בוז. רבת שבעה לה נפשנו הלעג השאננים הבוז לגאי יונים:",
+            "שיר המעלות לדוד לולי ה׳ שהיה לנו יאמר נא ישראל. לולי ה׳ שהיה לנו בקום עלינו אדם. אזי חיים בלעונו בחרות אפם בנו. אזי המים שטפונו נחלה עבר על נפשנו. אזי עבר על נפשנו המים הזידונים. ברוך ה׳ שלא נתננו טרף לשניהם. נפשנו כצפור נמלטה מפח יוקשים הפח נשבר ואנחנו נמלטנו. עזרנו בשם ה׳ עשה שמים וארץ:",
+            "<big><strong>יום ג:</strong></big>",
+            "זכר דבר לעבדך על אשר יחלתני. זאת נחמתי בעניי כי אמרתך חיתני. זדים הליצוני עד מאד מתורתך לא נטיתי. זכרתי משפטיך מעולם ה׳ ואתנחם. זלעפה אחזתני מרשעים עוזבי תורתך. זמירות היו לי חקיך בבית מגורי. זכרתי בלילה שמך ה׳ ואשמרה תורתך. זאת היתה לי כי פקודיך נצרתי:",
+            "חלקי ה׳ אמרתי לשמור דבריך. חליתי פניך בכל לב חנני כאמרתך. חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדתיך. חשתי ולא התמהמהתי לשמור מצותיך. חבלי רשעים עודני תורתך לא שכחתי. חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך. חבר אני לכל אשר יראוך ולשמרי פקודיך. חסדך ה׳ מלאה הארץ חקיך למדני:",
+            "טוב עשית עם עבדך ה׳ כדברך. טוב טעם ודעת למדני כי במצותיך האמנתי. טרם אענה אני שוגג ועתה אמרתך שמרתי. טוב אתה ומטיב למדני חקיך. טפלו עלי שקר זדים אני בכל לב אצור פקודיך. טפש כחלב לבם אני תורתך שעשעתי. טוב לי כי עוניתי למען אלמד חקיך. טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף:",
+            "שיר המעלות הבטחים בה׳ כהר ציון לא ימוט לעולם ישב. ירושלם הרים סביב לה וה׳ סביב לעמו מעתה ועד עולם. כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים למען לא ישלחו הצדיקים בעולתה ידיהם. הטיבה ה׳ לטובים ולישרים בלבותם. והמטים עקלקלותם יוליכם ה׳ את פועלי האון שלום על ישראל:",
+            "שיר המעלות בשוב ה׳ את שיבת ציון היינו כחולמים. אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה. אז יאמרו בגוים הגדיל ה׳ לעשות עם אלה. הגדיל ה׳ לעשות עמנו היינו שמחים. שובה ה׳ את שביתנו כאפיקים בנגב. הזורעים בדמעה ברנה יקצרו. הלך ילך ובכה נשא משך הזרע בא יבא ברנה נשא אלמתיו:",
+            "שיר המעלות לשלמה אם ה׳ לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו אם ה׳ לא ישמר עיר שוא שקד שומר. שוא לכם משכימי קום מאחרי שבת אוכלי לחם העצבים כן יתן לידידו שנא. הנה נחלת ה׳ בנים שכר פרי הבטן. כחצים ביד גבור כן בני הנעורים. אשרי הגבר אשר מלא את אשפתו מהם לא יבושו כי ידברו את אויבים בשער:",
+            "<big><strong>יום ד:</strong></big>",
+            "ידיך עשוני ויכוננוני הבינני ואלמדה מצותיך. יריאך יראוני וישמחו כי לדברך יחלתי. ידעתי ה׳ כי צדק משפטיך ואמונה עניתני. יהי נא חסדך לנחמני כאמרתך לעבדך. יביאוני רחמיך ואחיה כי תורתך שעשועי. יבושו זדים כי שקר עותוני אני אשיח בפקודיך. ישובו לי יראיך ויודעי עדתיך. יהי לבי תמים בחקיך למען לא אבוש:",
+            "כלתה לתשועתך נפשי לדברך יחלתי. כלו עיני לאמרתך לאמר מתי תנחמני. כי הייתי כנאד בקיטור חקיך לא שכחתי. כמה ימי עבדך מתי תעשה ברודפי משפט. כרו לי זדים שיחות אשר לא כתורתך. כל מצותיך אמונה שקר רדפוני עזרני. כמעט כלוני בארץ ואני לא עזבתי פקודיך. כחסדך חייני ואשמרה עדות פיך:",
+            "לעולם ה׳ דברך נצב בשמים. לדור ודור אמונתך כוננת ארץ ותעמוד. למשפטיך עמדו היום כי הכל עבדיך. לולי תורתך שעשעי אז אבדתי בעניי. לעולם לא אשכח פקודיך כי בם חייתני. לך אני הושיעני כי פקודיך דרשתי. לי קוו רשעים לאבדני עדותיך אתבונן. לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאד:",
+            "שיר המעלות אשרי כל ירא ה׳ ההולך בדרכיו. יגיע כפך כי תאכל אשריך וטוב לך. אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך בניך כשתילי זתים סביב לשולחנך. הנה כי כן יבורך גבר ירא ה׳. יברכך ה׳ מציון וראה בטוב ירושלם כל ימי חייך. וראה בנים לבניך שלום על ישראל:",
+            "שיר המעלות רבת צררוני מנעורי יאמר נא ישראל רבת צררוני מנעורי גם לא יכלו לי. על גבי חרשו חורשים האריכו למעניתם. ה׳ צדיק קצץ עבות רשעים. יבושו ויסוגו אחור כל שונאי ציון. יהיו כחציר גגות שקדמת שלף יבש. שלא מלא כפו קוצר וחצנו מעמר. ולא אמרו העוברים ברכת ה׳ אליכם ברכנו אתכם בשם ה׳:",
+            "שיר המעלות ממעמקים קראתיך ה׳. אדני שמעה בקולי תהיינה אזנך קשובות לקול תחנוני. אם עונות תשמר יה אדני מי יעמוד. כי עמך הסליחה למען תורא. קויתי ה׳ קותה נפשי ולדברו הוחלתי. נפשי לאדני משומרים לבקר שומרים לבקר. יחל ישראל אל ה׳ כי עם ה׳ החסד והרבה עמו פדות. והוא יפדה את ישראל מכל עונותיו:",
+            "<big><strong>יום ה:</strong></big>",
+            "מה אהבתי תורתך כל היום היא שיחתי. מאויבי תחכמני מצותיך כי לעולם היא לי. מכל מלמדי השכלתי כי עדותיך שיחה לי. מזקנים אתבונן כי פקודך נצרתי. מכל ארח רע כלאתי רגלי למען אשמור דבריך. ממשפטיך לא סרתי כי אתה הורתני. מה נמלצו לחכי אמרתך מדבש לפי. מפקודיך אתבונן על כן שנאתי כל ארח שקר:",
+            "נר לרגלי דברך ואור לנתיבתי. נשבעתי ואקימה לשמור משפטי צדקך. נענתי עד מאד ה׳ חייני כדבריך. נדבות פי רצה נא ה׳ ומשפטיך למדני. נפשי בכפי תמיד ותורתך לא שכחתי. נתנו רשעים פח לי ומפקודיך לא תעיתי. נחלתי עדותיך לעולם כי ששון לבי המה. נטיתי לבי לעשות חקיך לעולם עקב:",
+            "סעפים שנאתי ותורתך אהבתי. סתרי ומגיני אתה לדברך יחלתי. סורו ממני מרעים ואצרה מצות אלהי. סמכני כאמרתך ואחיה ואל תבישני משברי. סעדני ואושעה ואשעה בחקיך תמיד. סלית כל שוגים מחקיך כי שקר תרמית��. סיגים השבת כל רשעי ארץ לכן אהבתי עדתיך. סמר מפחדך בשרי וממשפטיך יראתי:",
+            "שיר המעלות רבת צררוני מנעורי יאמר נא ישראל. רבת צררוני מנעורי גם לא יכלו לי. על גבי חרשו חורשים האריכו למעניתם. ה׳ צדיק קצץ עבות רשעים. יבושו ויסוגו אחור כל שונאי ציון. יהיו כחציר גגות שקדמת שלף יבש. שלא מלא כפו קוצר וחצנו מעמר. ולא אמרו העוברים ברכת ה׳ אליכם ברכנו אתכם בשם ה׳:",
+            "שיר המעלות ממעמקים קראתיך ה׳. אדני שמעה בקולי תהיינה אזנך קשובות לקול תחנוני. אם עונות תשמר יה אדני מי יעמוד. כי עמך הסליחה למען תורא. קויתי ה׳ קותה נפשי ולדברו הוחלתי. נפשי לאדני משומרים לבקר שומרים לבקר. יחל ישראל אל ה׳ כי עם ה׳ החסד והרבה עמו פדות. והוא יפדה את ישראל מכל עונותיו:",
+            "שיר המעלות לדוד לולי ה׳ שהיה לנו יאמר נא ישראל. לולי ה׳ שהיה לנו בקום עלינו אדם. אזי חיים בלעונו בחרות אפם בנו. אזי המים שטפונו נחלה עבר על נפשנו. אזי עבר על נפשנו המים הזידונים. ברוך ה׳ שלא נתננו טרף לשיניהם. נפשנו כצפור נמלטה מפח יוקשים. הפח נשבר ואנחנו נמלטנו עזרנו בשם ה׳ עשה שמים וארץ:",
+            "<big><strong>יום ו:</strong></big>",
+            "עשיתי משפט וצדק בל תניחני לעשקי. ערב עבדך לטוב אל יעשקוני זדים. עינו כלו לישועתך ולאמרת צדקך. עשה עם עבדך כחסדך וחקך למדני. עבדך אני הבינני ואדעה עדתיך. עת לעשות לה׳ הפרו תורתך. על כן אהבתי מצותיך מזהב ומפז. על כן כל פקודי כל ישרתי כל ארח שקר שנאתי:",
+            "פלאות עדותיך על כן נצרתם נפשי. פתח דבריך יאיר מבין פתיים. פי פערתי ואשאפה כי למצותיך יאבתי. פנה אלי וחנני כמשפט לאוהבי שמך. פעמי הכן באמרתך ואל תשלט בי כל און. פדני מעשק אדם ואשמרה פקדיך. פניך האר בעבדך ולמדני את חקיך. פלגי מים ירדו עיני על לא שמרו תורתך:",
+            "צדיק אתה ה׳ וישר משפטך. צוית צדק עדותיך ואמונה מאד. צמתתני קנאתי כי שכחו דבריך צרי. צרופה אמרתך מאד ועבדך אהבה. צעיר אנכי ונבזה פקדיך לא שכחתי. צדקתך צדק לעולם ותורתך אמת. צר ומצוק מצאוני מצותיך שעשועי. צדק עדותיך לעולם הבינני ואחיה:",
+            "שיר המעלות לדוד ה׳ לא גבה לבי ולא רמו עיני ולא הלכתי בגדולות ובנפלאות ממני. אם לא שויתי ודוממתי נפשי כגמול עלי אמו כגמול עלי נפשי. יחל ישראל אל ה׳ מעתה ועד עולם:",
+            "שיר המעלות זכור ה׳ לדוד את כל ענותו. אשר נשבע לה׳ נדר לאביר יעקב. אם אבא באהל ביתי אם אעלה על ערש יצועי אם אתן שנת לעיני לעפעפי תנומה. עד אמצא מקום לה׳ משכנות לאביר יעקב. הנה שמענוה באפרתה מצאנוה בשדי יער. נבואה למשכנותיו נשתחוה להדום רגל. קומה ה׳ למנוחתך אתה וארון עוזך. כהניך ילבשו צדק וחסידיך ירננו. בעבור דוד עבדך אל תשב פני משיחך. נשבע ה׳ לדוד אמת לא ישוב ממנה מפרי בטנך אשית לכסא לך. אם ישמרו בניך בריתי ועדותי זו אלמדם גם בניהם עדי עד ישבו לכסא לך. כי בחר ה׳ בציון אוה למושב לו. זאת מנוחתי עדי עד פה אשב כי אויתיה. צדה ברך אברך אביוניה אשביע לחם. וכהניה אלביש ישע וחסידיה רנן ירננו. שם אצמיח קרן לדוד ערכתי נר למשיחי. אויביו אלביש בשת ועליו יציץ נזרו:",
+            "<big><strong>יום ז:</strong></big>",
+            "קראתי בכל לב ענני ה׳ חקיך אצורה. קראתיך הושיעני ואשמרה עדתיך. קדמתי בנשף ואשועה לדברך יחלתי. קדמו עיני אשמרות לשיח באמרתך. קולי שמעה ה׳ כמשפטיך חייני. קרבו רודפי זמה מתורתך רחקו. קרוב אתה ה׳ וכל מצותיך אמת. קדם ידעתי מעדתיך כי לעולם יסדתם:",
+            "ראה עניי וחלצני כי תורתך לא שכחתי. ריבה ריבי וגאלני לאמרתך חייני. רחוק מרשעים ישועה כי חקיך לא דרשו. רחמיך רבים ה׳ כמשפטיך חייני. רבים רודפי וצרי מעדותיך לא נטיתי. ראיתי בוגדים ואתקוטטה אשר אמרתך לא שמרו. ראה כי פקודיך אהבתי ה׳ כחסדך חייני. ראש דברך אמת ולעולם כל משפט צדקך:",
+            "שרים רדפוני חנם ומדברך פחד לבי. שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב. שקר שנאתי ואתעבה תורתך אהבתי. שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך. שלום רב לאוהבי תורתך ואין למו מכשול. שברתי לישועתך ה׳ ומצותיך עשיתי. שמרה נפשי עדתיך ואהבם מאוד. שמרתי פקודיך ועדתיך כי כל דרכי נגדך:",
+            "תקרב רנתי לפניך ה׳ כדברך הבינני. תבא תחנתי לפניך כאמרתך הצילני. תבענה שפתי תהלה כי תלמדני חקיך. תען לשוני אמרתך כי כל מצותיך צדק. תהי ידך לעזרני כי פקודיך בחרתי. תאבתי לישועתך ה׳ ותורתך שעשועי. תחי נפשי ותהללך ומשפטיך יעזרוני. תעיתי כשה אבד בקש עבדך כי מצותיך לא שכחתי:",
+            "שיר המעלות לדוד הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד. כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן זקן אהרן שיורד על פי מדותיו. כטל חרמון שיורד על הררי ציון כי שם צוה ה׳ את הברכה חיים עד העולם:",
+            "שיר המעלות הנה ברכו את ה׳ כל עבדי ה׳ העומדים בבית ה׳ בלילות. שאו ידיכם קדש וברכו את ה׳. יברכך ה׳ מציון עושה שמים וארץ:"
+        ],
+        [
+            "<small>הרמב״ן ז״ל הפליג בתועלת אמירת עשרה פסוקים אלו וגם לכותבם בקמיעא ויש קונטריס גדול בכ״י מהרמב״ן באופן וסדר וכונת כתיבת הקמיעא. וכתב שהאומרם בכל יום יועיל לו לשמירה ולמצוא חן ולהצלחה. ויכוין שיש בהם צ״א תיבות כמנין </small><b>יאהדונהי</b><small> ויש בהם שס״ה אותיות כמנין ימות החמה ושס״ה סימני הקטרת והם כנגד עשר ספירות והתחלתם שם מ״ה ושם הויה בסופה:</small>",
+            "<big><strong>י</strong></big>ומם יצוה ה׳ חסדו ובלילה שירה עמי תפלה לאל חיי:",
+            "<big><strong>ו</strong></big>אני תפלתי לך ה׳ עת רצון אלהים ברב חסדך ענני באמת ישעך:",
+            "<big><strong>ד</strong></big>רשתי את ה׳ וענני ומכל מגורותי הצילנ<big><strong>י</strong></big>:",
+            "<big><strong>ה</strong></big>טה אלי אזנך מהרה הצילני היה לי לצור מעוז לבית מצודות להושיעני:",
+            "<big><strong>א</strong></big>להים להצילני ה׳ לעזרתי חוש<big><strong>ה</strong></big>:",
+            "<big><strong>ו</strong></big>אתה אלהים אדני עשה אתי למען שמך כי טוב חסדך הצילני:",
+            "<big><strong>א</strong></big>תה האל עושה פלא הודעת בעמים עזך:",
+            "<big><strong>ו</strong></big>יושיעם למען שמו להודיע את גבורת<big><strong>ו</strong></big>:",
+            "<big><strong>ה</strong></big>נה אל ישועתי אבטח ולא אפחד כי עזי וזמרת יה ה׳ ויהי לי לישועה:",
+            "<big><strong>א</strong></big>להים אל תרחק ממני אלהי לעזרתי חוש<big><strong>ה</strong></big>:"
+        ],
+        [
+            "מצאתי כתוב בגנזי המקובלים ז״ל. יאמר אות ק׳ מאלפא ביתא קראתי וכו׳ ואח״כ יתפלל תפלה זו:",
+            "קראתי בכל לב ענני ה׳ חקיך אצורה. קראתיך הושיעני ואשמרה עדתיך. קדמתי בנשף ואשועה לדברך יחלתי. קדמו עיני אשמרות לשיח באמרתך. קולי שמעה כחסדך ה׳ כמשפטיך חייני. קרבו רודפי זמה מתורתך רחקו. קרוב אתה ה׳ וכל מצותיך אמת. קדם ידעתי מעדתיך כי לעולם יסדתם:",
+            "יהי רצון מלפניך ה׳ או״א שתרחיק ממני יצ״הר של רוח זנונים רוח מחשבות רעות והרהורים רעים. רוח שחוק. רוח דברים בטלים. רוח יגונות. רוח אנחות. רוח שקר. רוח תועה. רוח משחית. רוח חבלה. רוח קטב מרירי. רוח אש של עצמות. רוח חזזית. רוח טומאה. רוח עועים. רוח חציצית. רוח בא מן הנפילים. רוח חימה וכעס. רוח קנאה ותחרות. רוח מינות. רוח גסות הרוח. רוח שמדות כלם יתרחקו ויתבערו ממני אנס״ו:"
+        ],
+        [
+            "מצאתי כתוב מכ״י מהרח״ו ז״ל ממש. לחן יאמר פסוק ונח מצא חן בעיני ה׳ (ויכוין בצירוף <big><strong>ואע נצב חנח מיני</strong></big> ה׳ הצדיק) ויועיל בעזרת יתברך:"
+        ],
+        [
+            "מצאתי כתוב כל האומר פסוק ויסעו ויהי חתת <big><strong>א</strong></big>להים על הערים אשר <big><strong>ס</strong></big>ביבותיהם ולא רד<big><strong>פ</strong></big>ו אחרי ב<big><strong>ני</strong></big> יעקב י״ג פעמים ניצול מכל רע ויכוין בשם <big><strong>אספין</strong></big>:"
+        ],
+        [
+            "מצאתי כתוב האומר זה ג״פ בכל יום ניצול מכל צרה:",
+            "יה ה׳ אהיה אשר אהיה שדי צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה:",
+            "יה ה׳ אהיה אשר אהיה שדי צבאות אשרי אדם בוטח בך:",
+            "יה ה׳ אהיה אשר אהיה שדי צבאות הושיעה המלך יעננו ביום קראנו."
+        ],
+        [
+            "<small>יאמר אחד עשר פסוקים המתחילים בנון ומסיימים בנון והם מסוגלי׳ להנצל מעין הרע ומכשוף. ומצאתי בס׳ כ״י על קלף ישן משום רבינו יהודא חסיד שהקורא אותם מבריח שטן ממנו ולכן אין בתוכן ס׳. וראיתי בס׳ קב הישר סוף פ׳ ל״ב להתפלל תפלה אחת ואני בעניי אסדרנה מתוקנת ובתוספת טובה בס״ד:</small>",
+            "נגע צרעת כי תהיה באדם והובא אל הכהן. נחנו נעבור חלוצים לפני ה׳ ארץ כנען ואתנו אחוזת נחלתינו מעבר לירדן. נביא מקרבך מאחיך כמוני יקים לך ה׳ אלהיך אליו תשמעון. נהר פלגיו ישמחו עיר אלהים קדוש משכני עליון. נגד אבותם עשה פלא בארץ מצרים שדה צוען. נחית כצאן עמך ביד משה ואהרן. נפתי משכבי מור אהלים וקנמון. נר ה׳ נשמת אדם חופש כל חדרי בטן. נופת תטופנה שפתותיך כלה דבש וחלב תחת לשונך וריח שלמותיך כריח לבנון. נדו מתוך בבל ומארץ כשדים צאו והיו כעתודים לפני צאן. נושקי קשת מימינים ומשמאלים באבנים בחצים ובקשת מאחי שאול מבנימין:",
+            "יהר״מ יהוה אלהינו ואלהי אבותינו שתתמלא רחמים עלינו ותצילנו לנו ולכל בני ביתינו ולכל ישראל מעין הרע ומכל מיני כישוף ותבריח היצ״הר והשטן ממנו וכשם שפרשת כנפיך על אבותינו במדבר והצלתם מעינא בישא דבלעם הרשע כן תפרוש כנפיך עלינו ברחמיך הרבים ונהיה מכוסים במכסה והנהגה בשמותיך הקדושים אנס״ו:"
+        ],
+        [
+            "<small>אחר תפלה יאמר ז״פ פסוק זה:</small>",
+            "והיו מלכים אומניך ושרותיהם <big><strong>מ</strong></big>ניקותיך א<big><strong>פ</strong></big>ים א<big><strong>ר</strong></big>ץ <big><strong>יש</strong></big>תחוו לך ועפר רגליך ילחכו וידעת כי אני <big><strong>יִהְוָה</strong></big> (ניקוד ישחק) אשר לא יבושו קווי. ויכוין בשם <big><strong>מפריש</strong></big> (נ״א <big><strong>מפרשי</strong></big>) היוצא ממנו ובשם הויה בנקוד ישחק ותהיה תפלתו מרוצה וגם יהיה דבריו נשמעים וטוב לאומרו כשיבקש משר וכיוצא איזה בקשה:",
+            "(מספר שרשי השמות להרמ״ז ז״ל כ״י):"
+        ],
+        [
+            "<small>קבלתי שכל האומר פסוק ויהי בנסוע הארון וגו׳ בכל יום ומכוין בסדר הזה לא יוזק כל היום אף שיהיה במקום סכנה:</small>",
+            "<strong><big>( בה ) ורק ( יוו ) ינש ( כינ ) אוה ( באי )</big></strong>",
+            "<strong><big>( ינא ) ימו ( היא ) כסנ ( מכח ) מבו ( בלש )</big></strong>",
+            "<strong><big>( הסר ) אשמ ( ופי ) ווא ( פוה ) רהה ( ופר )</big></strong>",
+            "<strong><big>( יען ) מהה ( הצב ) ימי ( נבי ) שיר ( תיאל )</big></strong>"
+        ],
+        [
+            "<small>לאריכת ימים טוב לומר בכל יום פסוקים אלו:</small>",
+            "עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר. דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום. מגדל עוז שם ה׳ בו ירוץ צדיק ונשגב:",
+            "ואח״כ יאמר תפלה זו מאדמ״ו הרב הגדול כמו״ה <big><strong>חיד״א</strong></big> זצ״ל:",
+            "יהר״מ יהוה אלהינו ואלהי אבותינו שתתמלא רחמים עלינו ועשה למען אבותינו הקדושים אברהם איש החסד יצחק נאזר בגבורה יעקב כליל תפארת ותבטל מעלינו כל גזירות קשות ורעות ובצל כנפיך תסתירנו ונהיה בריאים בכל אברינו וגידינו ותשמרנו מכל צרה ומכל פחד ומכל חולי ותצילנו מכל מיני כישוף ומבלבול הדעת ואל ידוה לבנו ואל יחשכו עינינו ונהיה מיושבים בדעתינו ותן בנו כח ובריאות לעבודתיך וליראתך ותאריך ימינו בטוב ושנותינו בנעימים ובכל אשר נפנה נשכיל ובכל אשר נעשה נצליח אכיה״ר:",
+            "<big><strong>י</strong></big>הי חסדך ה׳ עלינו כאשר יחלנו לך:",
+            "<big><strong>ה</strong></big>ראנו ה׳ חסדך וישעך תתן לנו:",
+            "<big><strong>ו</strong></big>אני בחסדך בטחתי יגל לבי בישועתך אשירה לה׳ כי גמל עלי",
+            "<big><strong>ה</strong></big>נה אל ישועתי אבטח ולא אפחד כי עזי וזמרת יה ה׳ ויהי לי לישועה:"
+        ],
+        [
+            "<small>תפלה אחרת קצרה וטובה לומר בכל יום וצלותא בתדירא ואת מצלח:</small>",
+            "בשפתי ספרתי ותענני ה׳ אלהי אלהי ישראל מלך מלכי המלכים ואדוני האדונים חנני ושמע תפלתי ה׳ ושועתי האזינה אל דמעתי אל תחרש כי אתה מקשיב לקול שיחות בפי אדבר ושומע קול תפלה אתה הוא מעולם ברוך שומע תפלה:"
+        ],
+        [
+            "קבלתי מהרב החסיד המקובל המופלא מהר״ש שרעבי ז״ל לומר תפלה זו בר״ה ויו״הכ בשעת הוצאת ס״ת:",
+            "יהר״מ יהוה אלהינו ואלהי אבותינו שתעשה למען רחמיך ולמען שמך הגדול הנכתב ואינו נקרא שנתכוונתי בו שתצילנו לנו ולנשותינו ולבנינו ולבנותינו ולכל הנלוים אלינו מכל רע וממשחית ומגפה. ומכל צרה וצוקה ויגון ואנחה. ומכל חולי ומחלה. ולמען השם הקדוש המתפשט ממאור המרכבה התחתונה <big><strong>אלד</strong></big> וכשהוא כלול עם מקורו <big><strong>אהיה אאהלידה</strong></big> שתבטל ברחמים המרובים ובחסדים הפשוטים מעלינו ומעל כל בני ביתינו כל גזירות קשות ורעות ויסכרו כל המקטריגים והמסטינים עלינו:",
+            "אנא בכח השם הקדוש המתפשט ממאור המרכבה העליונה <big><strong>קרע</strong></big> וכשהוא כלול במקורה <big><strong>יהוה יקהרועה</strong></big> שתבטל ברחמיך הרבים ובחסדך הפשוטים מעלינו ומעל כל בני ביתינו כל המקטריגים והמסטינים וכל גזירות קשות ורעות ושנאת חנם. וחדש עלינו שנה טובה ומבורכת ותפרנסנו בשפע גדול ובהיתר ולא ישלוט בנו עין הרע ותצליחנו בלימודינו ובכל מעשה ידינו אנס״ו:",
+            "<b>ת״ו ש״ל ב״ע</b>"
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Avodat HaKodesh, Pressburg, 1859",
+            "https://www.nli.org.il/he/books/NNL01"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "שומר ישראל",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Acharonim",
+        "Avodat HaKodesh (Chida)"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Siman",
+        "Paragraph"
+    ]
+}

json/Halakhah/Acharonim/Avodat HaKodesh (Chida)/Tziporen Shamir/English/Sefaria Community Translation.json

@@ -0,0 +1,214 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Tziporen Shamir",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org",
+    "versionTitle": "Sefaria Community Translation",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "צפורן שמיר",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Acharonim",
+        "Avodat HaKodesh (Chida)"
+    ],
+    "text": [
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [
+            "You should not frighten a child with an unclean thing, by saying for instance, \"A cat or a dog will get you\" because the Sitra Achra is called by such names. It is as if one has given the Sitra Achra permission to harm the baby. I have heard of such an occurrence from a great person (See notes in Birkei Yosef YD 116) "
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Seif",
+        "Paragraph"
+    ]
+}

json/Halakhah/Acharonim/Avodat HaKodesh (Chida)/Tziporen Shamir/English/merged.json

@@ -0,0 +1,215 @@
+{
+    "title": "Tziporen Shamir",
+    "language": "en",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Tziporen_Shamir",
+    "text": [
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [
+            "You should not frighten a child with an unclean thing, by saying for instance, \"A cat or a dog will get you\" because the Sitra Achra is called by such names. It is as if one has given the Sitra Achra permission to harm the baby. I have heard of such an occurrence from a great person (See notes in Birkei Yosef YD 116) "
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Sefaria Community Translation",
+            "https://www.sefaria.org"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "צפורן שמיר",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Acharonim",
+        "Avodat HaKodesh (Chida)"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Seif",
+        "Paragraph"
+    ]
+}

json/Halakhah/Acharonim/Avodat HaKodesh (Chida)/Yosef BeSeder/Hebrew/Avodat HaKodesh, Pressburg, 1859.json

@@ -0,0 +1,126 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Yosef BeSeder",
+    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL01",
+    "versionTitle": "Avodat HaKodesh, Pressburg, 1859",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "versionNotes": "",
+    "digitizedBySefaria": true,
+    "versionTitleInHebrew": "עבודת הקודש, פרסבורג תרי\"ט",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "יוסף בסדר",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Acharonim",
+        "Avodat HaKodesh (Chida)"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            "<big><strong>תקון למי שראה קרי ליל כפור:</strong></big>",
+            "<b>מי האיש החפץ חיים:</b>",
+            "<b>א.</b> <b>נצור לשונך מרע</b> יזהר שלא לדבר לשון הרע שקר ליצנות חנופה כי אינו רואה פני שכינה. ופוגם ברית הלשון ודאי יבא לפגום ברית המעור:",
+            "<b>סור מרע</b> יזהר להתרחק מן הנשים כמ״ש בש״ע א״ה סי׳ כ״א וז״ל צריך האדם להתרחק מהנשים מאד מאד ואסור לקרוץ בידו או ברגליו ולרמוז בעיניו לאחד מהעריות ואסור לשחוק עמה להקל ראשו כנגדה או להביט ביופיה. ואסור לשמוע קול ערוה או לראות שערה וע״ש שהאריך וכל זה מן הדין. וכתב רבינו יונה דמסתכל בנשים הוא משומד לדבר אחד. וזהו מן הדין:",
+            "<b>ועשה טוב</b> יתענה ג׳ תעניות רצופים בתחילת חשון (ויש מי שכתב שיתענה אחר יה״כ קודם סוכות):",
+            "<b>ב.</b> ואח״כ יתענה כל משמרה בכל שנה זו:",
+            "<b>ג.</b> ויתן צדקה בכל יום תענית:",
+            "<b>ד.</b> <small>ויתפלל תפלה זו בדמעה ביום התענית:</small>",
+            "רבש״ע אדון הסליחות הריני ירא ורועד על כל חטאתי עונותי ופשעי שחטאתי עויתי ופשעתי לפניך ובפרט אשר פגמתי באות ברית הקודש חותמא דמלכא קדישא ופגמתי בשמות הקדש בכמה מיני פגמים. אוי לי אהה על נפשי מה אעשה כי יקום אל וכי יפקוד מה אשיבנו. בושתי מאד ונכלמתי ונפלו פני אין לי פה להשיב ולא מצח להרים ראשי וירא אנכי ופחד אלהים נגד עיני ואש תוקד בקרבי וצער הגוף לא פלט אמנם ידענו כי אל רחום אתה ומרחם על בריותיך ואתה חפץ בתשובת השבים ולא במיתתן. ובכן הנה באתי בלב נשבר ונדכה להתחנן לפני כסא כבודך. אנא מלך רחום וחנון התמלא עלי רחמים עננו אבינו עננו ביום צום התענית הזה כי בצרה גדולה אני ותחתור חתירה מתחת כסא כבודך להחזירני בתשובה שלמה לפניך ובטל מעלי כל גזירות קשות ורעות (<small>יכוין בשם</small> <b>קרע שטן</b>) ובצדקותיך תוציא מצרה נפשי יהי חסדך ה׳ עלינו כאשרי יחלנו לך. ואל תקחני מן העו״הז עד מלאת ימי שנותי שבעים שנה ותאריך אפך עמי ותתן לי חיים ארוכים חיים של טובה חיים של ברכה חיים של שלום חיים של פרנסה טובה חיים שיש בהם יראת חטא חיים שאין בהם בושה וכלימה חיים שיהא בי אהבת תורה לשמה ויראת חטא. ויהא מיעוט חלבי ודמי המתמעט בתעניתי היום כחלב מונח ע״ג מזבחך. ותמחול ותסלח ותכפר כל חטאתי עונותי ופשעי ובפרט מה שפגמתי באות ברית קודש ואתה בטובך תרחם עלי ויעלו כל ניצוצות הקדושה אשר נתפזרו ע״י בין הקליפות למקום קדושה בכח שם (<small>יכוין</small> <b>חבו</b>) היוצא מפסוק חי״ל בל״ע ו״יקיאנו ובכח שם (<b>בי״ט</b> <small>גימטריא</small> <b>אהיה</b>) היוצא מפסוק כי ב״י חשק ואפלטה״ו ובחסדך תצמית אויבי והאבדת כל צוררי נפשי כי אני עבדך ויעמדו מליצי יושר להכניס תפלתי לפניך. לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה ועשית אשר אלך בחקיך והצלני מיצ״הר ומכל הרהורים ומחשבות רעות. וטהר רעיוני ולבי לעבודתך לב טהור ברא לי אלהים ורוח נכון חדש בקרבי חננו ועננו ושמע תפלתנו כי אתה שומע תפלת כל פה. ברוך שומע תפלה:",
+            "<b>ה.</b> יזהר לקרות ח״י פרקי משנה בכל יום כי הוא תיקון לפגם הברית לפחות בשנה זו:",
+            "<b>ו.</b> יזהר ללמוד לפחות בכל חדש לילה אחת כולה כי הוא תקון למי שנתחייב כרת. ולא ידבר שיחה בטלה כלל ואם יהיה ליל הששי הוא מסוגל יותר לפגם הברית:",
+            "<b>ז.</b> יזהר לכוין בעמידה וברכות הנהנין להבין מה שמוציא מפיו:"
+        ],
+        [
+            "<big><strong>סדר לחברה קדושה שרצו ללמוד לילה אחת. כולה לתקון כרת:</strong></big>",
+            "<b>א.</b> יזהרו להתפלל ערבית בחברה ותכף אחר ערבית יתחילו הלימוד:",
+            "<b>ב.</b> יזהרו שלא יאכלו כלל אמנם ישתו קאהב״י ומים:",
+            "<b>ג.</b> יאמרו בהכנעה וידוי כו׳ מה נאמר כו׳:",
+            "<b>ד.</b> <small>קודם לימודם יאמרו תפלה זו:</small>",
+            "ליקב״הו הנה אנחנו באים הלילה הזו ללמוד תורתך הקדושה בלב נשבר כי ידענו אשר חטאנו עוינו ופשענו ועברנו על מצותיך וימס לבנו בקרבנו ויהי למים. אמנם ידענו כי אל רחום אתה וחפץ בתשובת השבים זאת היתה לנו לבא בשפל רוח וחלישות חיל ונמיכת קומה לעתור ולרצות לפני כסא כבודך ויה״ר מלפניך יאו״א שתתמלא רחמים עלינו ועל כל ישראל עמך אשר בעיר זו (פ׳) כגודל צדקותיך וכרוב רחמיך ותמחול ותסלח ותכפר את כל חטאתינו עונותינו ופשעינו. ויהי רצון שיהיה לימודינו זה נחת רוח לפני כסא כבודך ובפרט מה שאנו לומדים בס׳ הקרבנות בדיני כריתות יהמו נא רחמך ותעלה עלינו כאלו הקרבנו הקרבנות אם נתחייבו בהם והצילנו מכל מיני כרת ותזכנו להשלים תקון נר״ן בגלגול זה ומה שאנו לומדים קריאה נאמנה בסוד היסוד צדיק חי יהא לימודנו נחת רוח לפניך ויתוקן מה שפגמנו ביסוד והרע בעיניך עשינו וכרב רחמיך תמלא כל השמות שפגמנו בהם בהיות מרשיעי ברית קדש ותזכנו לשוב אליך בתשובה שלימה ועל כל עם הקהל ישראל אשר בעיר הזו תכפר ותצילנו משמד ומשבי ומבזה וממצור אב הרחמן אל תבזה ענותנו תן שלום בארץ תן שלום במלכות ונהיה שקטים לעבודתך וליראתך אנס״ו:",
+            "<b>ה.</b> סדר הלימוד:",
+            "<b>א.</b> מס׳ כריתות וכל המשניות במתון ונעימה:",
+            "<b>ב.</b> ילמדו מסכתות שר״ת חיים. חולין. יומא. ידים. מקואות:",
+            "<b>ג.</b> ילמדו הרמב״ם ה׳ שגגות כל י״א פרקים הראשונים:",
+            "<b>ד.</b> אם הוא ליל הששי ילמדו זהר תקון היסוד עד חצות וכבר נסדרו בכרם חמד בחלק הוד ברית ע״ש. ואם הוא בלילה אחרת ילמדו אדרא רבא וזוטא:",
+            "<b>ה.</b> תקון חצות כמ״ש בחדשים לבקרים:",
+            "<b>ו.</b> תהלים עם התפלה חדשה (ואם ח״ו יש איזה צרה בעיר יאמרו צ״א פעמים ויהי נועם. וי״ב פעמים יענך עם התפלות כמ״ש בסנסן ליאיר):",
+            "<b>ז.</b> מקראי קדש ביסוד היסוד בחדשים לבקרים. ואם אינו ליל ששי ילמדו הלכות תשובה מהרמב״ם וראשית חכמה שער הקדושה ולא יאמרו שום פיוט:",
+            "<b>ח.</b> <small>ובעלות השחר יאמרו תפלה זו:</small>",
+            "יהר״מ יהוה א״וא אב הרחמן אדון הסליחות שתתמלא רחמים עלינו ואם נגזר על שום אחד ממנו או מבני ביתנו בבית דינך הצדק להכרת בהכרת רשעים בכרת הנמשך מכתר דקליפ׳ (<b>כרתיאל</b> גם <b>סמנחש שטן</b> עם האותיות וג׳ כוללים גימ׳ <b>כרת</b> עם הכולל) אנא יכבשו רחמיך את כעסך ויגולו רחמיך עלינו ועל כל ישראל אשר בעיר זו ויהא חשוב צערינו שנצטערנו הלילה הזו במיעוט אכילה וקמטנו שינה מעינינו לקרוע רוע גזר דינינו ונהר יוצק יסודנו אני בצדק אחזה פניך אשבעה בהקיץ תמונתך ואל תכריתנו לא כרת דיומי ולא כרת דשני ולא תכרות נפשינו מלהעלות מיין נ��קבין למעלה ולא תכרת נפשינו מלהזדווג בבת זוגה בעולם הנשמות כהכרת רשעים ח״ו. ותשפיע עלינו ועל כל ישראל אשר בעיר זו אור ישועה ורחמים מכתר עליון להציל ממות נפשינו ותכרית כל אויבינו הקמים עלינו ותפר עצתם ותקלקל מחשבותם לא יקדמו על העיר הזו מגן ולא ישפכו עליה סוללה ותשקוט הארץ ונזכה ונחיה חיים ארוכים דשנים ורעננים לעבודתך ונזכה למקום שהרוחות והנשמות נחצבות משם ותזכנו להיות מהעולים והזוכים לחיי העולם הבא ולמען שמך הקדוש (<b>אאהלידה</b>) תבטל מעלינו ומעל כל ישראל אשר בעיר הזו וכל גבולה כל גזרות קשות ורעות ותשגיח עלינו לטובה בעין חמלתך שנאמר בו הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל ויהיה הצער שנדדנו שינה מעינינו בלילה הזו לתקן מה שפגמנו בעיינין עילאין והרע בעיניך עשינו ונפטר מהתגלגל נפשינו בעוף הנקרא רא״ה בעון פגם הראות ופצנו והצלנו מעונש חיבוט הקבר מהמלאך אכזרי המשבר עיני הרשעים בקבר. ובצער התנודד שינה מעינינו נפטר מאותו הצער ותנוח נפשינו במשכנות מבטחים וכל שמותיך הקדושים היוצאים מכל אשר קרינו בלילה הזו. והתורה הקדושה שלמדנו הלילה הזו המה יליצו טוב בעדינו לקבלנו בתשובה שלימה ותקרע רוע גזר דינינו וגזר דין ישראל אשר בעיר הזו וכל גבולה ותושיענו מכל צרה (<small>ויכוין בשם</small> <b>קר״ע שט״ן</b>) וכל המקטרגים אשר נבראו בעונותינו ימחו על קדושת לימוד תורתך הקדושה. אנא הבט בעמלינו ואל תביט במעלינו ותנא לפניך שועתינו ויצאו מים חיים מלובן העליון דרך רחובות הנהר לקו האמצעי נהר פלגיו ישמחו עיר אלהים לטהרינו מכל חטאתינו עונותינו ופשעינו ואתה בטובך תעורר רחמיך ויפן מצחא דאריך אנפין רעוא דכל רעוין במצח דז״א ועינא דא״א בעינא דז״א ובכן יתבטלו הדינין והיו כלא היו. כי אתה חפץ בתשובה ומלך רחום אתה חננו ועננו: ועננו ר״חום ח״נון ש״ומר ת״ומך מ״ציל פ״ודה (<small>יכוין</small> <b>רח״ש תמי״ף</b>) חום ורחם עלינו ושמע תפלתנו עשה למען שמך עשה למען ימינך עשה למען תורתך עשה למען קדושתך יהיו לרצון אמרי פי וכו׳:",
+            "<b>ט.</b> ויאמר פיוט ידיד נפש:",
+            "יוד יתנו צדקה קודם תפלה:"
+        ],
+        [
+            "<big><strong>לשובבים:</strong></big>",
+            "<small>שאול שאל איש אחד שהיה רוצה להתענות שובבים וירא כי לא יכול כי יש לו חולאים גם שיבה זרקה בו. ולכן בעצמו ציער מה יעשה לתקון נפשו ואמרתי לו דבמציאות זה לעת זקנה ובסובלי חולאים יש לו תקנה לפדות כל יום תענית בממון. ואע״ג דמדברי מז״ה ה׳ חס״ל ז״ל ובשו״ת נאמן שמואל מבואר דהפודה תענית יכול לפדותו בשצף כסף מ״מ נראה בעיני שיתן על כל תענית ד׳ גראסייאס במטבע טוסקאנה שהוא דבר חשוב קצת וסידרתי לו שיתפלל בכל יום תפלה זו:</small>",
+            "רבש״ע בושתי מאד בחרפה וכלימה על כל חטאתי עונותי ופשעי ובפרט על אשר פגמתי באות ברית קודש בהרהורים רעים עד אשר הן בעון חולל״תי ובחטא יחמתני הסט״א נקר״א נ״קראתי כמה פעמים אוי לי אהה עלי. וברוב רחמיך הודעתני ע״י עבדיך לתקן נפשינו על צו״ם מה במספר ומפקד שמות הק׳ אשר פגמנו בהם להתענות מ׳ יום בזמן הזה כמספר ארבעה יודין דשם ע״ב. וגלוי וידוע לפניך כי חפץ הייתי לעשות תיקון זה בכל לב אך אין בי כח וכשל כחי להתענות תעניות מ׳ יום רצופים ולכן אני מפריש היום ארבעה פרוטות כסף לצדקה כי כן יסדו עבדיך לפדות בכסף כל תענית ובכן יהר״מ יאו״א שתעלה עלי כאלו התעניתי היום ותהיה חשובה הצדקה שאני נותן בעבור התענית כאלו התעניתי ו��יעוט ממוני יהיה במקום מיעוט חלבי ואתה בטובך תמלא כל השמות שפגמתי בהם בז״ל או בקרי ותוציא לאור כל ניצוצות הקדושה אשר נתפזרו על ידי בין הקליפות חיל בלע ויקיאנו (<b>חבו</b>) מבטנו יורישנו אל ותחזיר כל ניצוצות הקדושה למקום קדוש למען רחמיך: עשה למען שמך עשה למען ימינך עשה למען תורתך עשה למען קדושתך יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה׳ צורי וגואלי:",
+            "<small>ובכל יום ילמוד פרשיות הקרבנות ככתוב במשמרת טהרה וילמוד לפחות ס׳ אחד מתהלים בכל יום. וילמוד משניות בסדר טהרות. וילמוד זהר בתקון היסוד ככתוב לעיל:</small>"
+        ],
+        [
+            "<big><strong>נוסח הודאה על נס:</strong></big>",
+            "מודים אנחנו לך ה׳ אלהינו ואלהי אבותינו על כל הנסים והנפלאות והתשועות שעשית עמנו מעודינו עד היום הזה ובכלל רחמיך רחמת עלינו והוצאתנו מאפלה לאורה (<small>יפרט הנס למינהו</small>) ואתה ברוב רחמיך הפלאת חסדיך והפרת את עצתם והצלחנו ומלטתנו מה אנו מה חיינו שעשית עמנו חסדים גדולים כאלה ולכן אני אומר בעדי ובעד כל הקהל אשר בעיר זו. ברוך הגומל לחייבים טובות שגמלנו כל טוב:",
+            "אשירה לה׳ בחיי אזמרה לאלהי בעודי. ארוממך ה׳ כי דליתני ולא שמחת אויבי לי. אשירה לה׳ כי גמל עלי. אשירה לה׳ כי גאה גאה עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה. זה אלי ואנוהו אלהי אבי וארוממנהו. מי כמכה באלים ה׳ מי כמוכה נאדר בקדש נורא תהלות עושה פלא. ה׳ ימלוך לעולם ועד. ארחמך ה׳ חזקי ה׳ סלעי ומצודתי ומפלטי אלי צורי אחסה בו מגיני וקרן ישעי משגבי. מהולל אקרא ה׳ ומאויבי אושע. הפכת מספדי למחול לי פתחת שקי ותאזרני שמחה. ואני בה׳ אעלוזה אגילה באלהי ישעי. אלהים ה׳ חילי וישם רגלי כאילות ועל במותי ידריכני למנצח בנגינותי. ה׳ אלהי אתה ארוממך אודה שמך עשית פלא עצות מרחוק אמונה אומן. הודו לה׳ כי טוב כי לעולם חסדו. יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה׳ צורי וגואלי:",
+            "ואלו פינו מלא שירה כים ולשוננו רנה כהמון גליו ושפתותינו שבח כמרחבי רקיע ועינינו מאירות כשמש וכירח וידינו פרושות כנשרי שמים ורגלינו קלות כאילות אין אנו מספיקים להודות לך ה׳ אלהינו ולברך את שמך מלכנו על אחת מאלף אלף אלפי אלפים ורוב רבי רבבות פעמים הטובות נסים ונפלאות שעשית עמנו ועם אבותינו מלפנים. ממצרים גאלתנו ה׳ אלהינו מבית עבדים פדיתנו ברעב זנתנו ובשבע כלכלתנו מחרב הצלתנו ומדבר מלטתנו ומחלאים רעים ורבים דליתנו. ומכף כל אויב ואורב ומלחמה ומצור הושעתנו עד הנה עזרונו רחמיך ולא עזבונו חסדיך על כן אברים שפלגת בנו ורוח ונשמה שנפחת באפנו ולשון אשר שמת בפינו הן הם יודו ויברכו וישבחו ויפארו וישוררו את שמך מלכנו תמיד. ועל כלם יתברך ויתרומם ויתנשא תמיד שמך מלכנו לעולם ועד וכל החיים יודוך סלה ויהללו ויברכו את שמך הגדול באמת לעולם כי טוב האל ישועתנו ועזרתנו סלה האל הטוב. ברוך הטוב שמך ולך נאה להודות. שיר המעלות לולא ה׳ שהיה לנו כו׳:"
+        ],
+        [
+            "<small>זה היה מעשה שהיה בעיר א׳ ישראל בצרה והיה עשרה בטבת והצבור ביררו עשרה יחידים שיתענו עשרה בטבת מבעוד יום וילמדו בלילה וביום ויתפללו להצלת העיר. ואני הצעיר סדרתי הסדר הזה:</small>",
+            "<b>נוסח קבלת התענית:</b>",
+            "רבון כל העולמים גלוי וידוע לפניך שאנו מתענים למחר יום עשרה בטבת ככל השנים כאשר תקנו רז״ל והנה אנחנו מקבלים התענית מבעוד יום זה ולהתענות כל הלילה ולצרפה לתענית הפשוט של עשרה בטבת שיהיה הכל כ״ה שעות נלכה עד כ״ה להתפלל לפניך על ישראל אשר בעיר זו להצילנו מצרתינו ולהושיענו. ויהרמ״י או״א שתקבל ברצון תעניתנו ותתן בנו כח ובריאות לעמוד על המשמר ותרצה ענויינו ותענה עתירתנו כי אל רחום אתה ואתה שומע תפלת כל פה ברוך שומע תפלה יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה׳ צורי וגואלי:",
+            "<b>אחר ערבית יאמר תפלה זו קודם הלימוד:</b>",
+            "ליקב״הו הנה אנחנו באים ללמוד בתורה בלילה הזו בלב נשבר וענוי נפש לבקש רחמים עלינו ועל כל ישראל אשר בעיר זו כי בצרה גדולה אנחנו ויהרמ״י או״א שתעשה למען רחמיך ולמען זכות תורתך הקדושה ותצילנו מצרתנו ותבטל מחשבות שונאינו ותפר עצתם ולא תעשנה ידיהם תושיה ומלטנו משמד ומשבי ומביזה ומלחמה ומצור. תן שלום בארץ תן שלום במלכיות אל שדי יאמר די לצרותינו וזכות התורה יגן עלינו ועל כל ישראל אשר בעיר הזו ותעלה עלינו כאלו כיוננו בכל הכונות הראויות לכוין בלימודינו ויהיה נחת רוח לפני כסא כבודך ותתן לנו כח ובריאות לעמוד על המשמר עזרנו אלהי ישענו על דבר כבוד שמך כיר״א:",
+            "<b>א.</b> ילמדו במשניות מסכת׳ שסי׳ ישע <b>י</b>״דים <b>ש</b>״בועות <b>ע</b>״רכין:",
+            "<b>ב.</b> ואח״ז משניות סדר קדשים ואדרא רבא וזוטא:",
+            "<b>ג.</b> ובחצות יאמרו תקון חצות:",
+            "<b>ד.</b> ואח״כ צ״א פעמים ויהי נועם ככתוב בצפורן שמיר:",
+            "<b>ה.</b> והתהלים בנחת מלה במלה עם התפלה חדשה שנדפסה בתהלים שנדפסו מחדש:",
+            "<b>ו.</b> וספרא דצניעותא ולא יאמרו בתקון חצות כי אם על היכלי עורה נא:",
+            "<b>ז.</b> ובסוף הלילה אם יש שהות ילמדו משניות מסדר טהרות ולא יאמרו בקשות כי אם ידיד נפש:",
+            "ביום אחר התפלה ילמדו סדר משמרת הטהרה ובמנחה לפני ס״ת יאמרו י״ב פעמים יענך עם הכונות ככתוב בצפורן שמיר:"
+        ],
+        [
+            "<small>מ״כ מכ״י מר זקנינו הרב עיר וקדיש בעל חס״ל לכתוב על קלף נסח זה וליתן אצל היולדת וטוב מאד לשמירת היולדת והבן בשם ה׳ אלהי ישראל:</small>",
+            "אליהו זכור לטוב היה מהלך בדרך ופגע בלילית ואמר לה טמאה אנה תלכי אמרה לו אני הולכת לבית היולדת פב״פ לתת לה שנת המות ולקחת את בנה לאכלו אמר לה תהיי בחרם עצורה מאת הש״י אבן דומה תהיי ענתה ואמרה לו אדני התירני ואני נשבעתי בשם ה׳ לעזוב דרכי זאת וכל זמן שאני רואה או שומעת את שמותי מיד אברח ועתה אודיע לך שמותי וכל זמן שיזכירו את שמותי לא יהיה לי כח להרע או להזיק ונשבעתי אני לגלות את שמותי לך ותנם לכותבים ולתלות אותה בבית היולדת או הולד ומיד אני בורחת ואלו הם שמותי:",
+            "״שטרינא ״לילית ״אביטו ״אמיזו ״אמיזרפו ״קקש ״אודם ״איק ״פודו ״איילו ״פטרוטא ״אבכו ״קטא ״קלו ״בטנה ״תלתו ״פרטשה:",
+            "<small>וכל מי שיודע שמותי אלו מיד אני בורחת מן התנוק ותלה בבית היולדת או הילד זה הקמיע והילד וגם אמו לא ינזקו ממני לעולם אא״א סס״ס:</small>"
+        ],
+        [
+            "<small>מצאתי כתוב בגנזי המקובלים כ״י אם יתפלל האדם לשם אהי׳ אשר אהיה בכל דבר שבעולם. לחולה. לבנים. לחכמה. לזכירה. לפרנסה. להנצל מסער הים ומסכנת דרכים. ולכל דבר רק שיהיה טהור ויאמר בכונה:</small>",
+            "יהי ר״מ השם הגדול <b>אהיה אשר אהיה</b> (<small>יכוין קבלתו כי יש בו ד׳ אותיות אלף הא יוד הא. כחו גדול פשוט ומורכב לכל דבר סודו כי אהיה מורה על סוד האלהות שהיה הוה ויהיה וזהו אהיה אשר אהיה ר״ל אני הוא והייתי ואהיה אני הוא עתה והייתי לשעבר ואהיה עד סוף הכל כ״ז יכוין במחשבה</small>) שתרחם עלי ותעשה. <small>וישאל בקשתו בלשון ברור וכן יאמר ג״פ והאריכו המקובלים בזה מאד:</small>"
+        ],
+        [
+            "<small>קבלה מרבינו יהודה החסיד זצ״ל שכל האומר ג׳ פסוקים שסימנך אבי ביושר ולמפרע בכל יום נצול מכל צרה:</small>",
+            "אתה סתר לי מצר תצרני רני פלט תסובבני סלה. סלה תסובנני פלט רני תצרני מצר לי סתר אתה. בטחו בה׳ עדי עד כי ביה ה׳ צור עולמים. עולמים צור ה׳ ביה כי עד עדי בה׳ בטחו. ה׳ עוז לעמו יתן ה׳ יברך את עמו בשלום. בשלום עמו את יברך ה׳ יתן לעמו עוז ה׳:"
+        ],
+        [
+            "<small>מ״כ בכתב רב ומקובל מי שאומר פ׳ אלו ינצל מכל צרה:</small>",
+            "יהי כבוד ה׳ לעולם ישמח ה׳ במעשיו. יהי שם ה׳ מבורך מעתה ועד עולם. המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו. רומה על השמים אלהים על כל הארץ כבודך:",
+            "יהי רצון מלפניך ה׳ אלהינו ואלהי אבותינו שתעשה למען רחמיך ובזכות פסוקים אלו ושמות הקדש אשר בהם ושמות הקדש הרמוזים והמצורפים בהם תרחם עלינו ותצילנו מכל צרה ותרצנו ברחמיך הרבים אנס״ו:"
+        ],
+        [
+            "<small>מצאתי כתוב בספר קדמון כ״י טוב לומר בכל יום פסוקים אלו שתחילתם אותיות חכמה ויועיל לפתיחת הלב:</small>",
+            "חלקי ה׳ אמרתי לשמור דבריך. כלתה לתשועתך נפשי לדברך יחלתי.",
+            "מה אהבתי תורתך כל היום היא שיחתי. הורני ה׳ דרך חקיך ואצרנה עקב: <small>ואח״כ יאמר:</small>",
+            "שיר השירים אשר לשלמה. ישקני מנשיקות פיהו כי טובים דודיך מיין. לריח שמניך טובים שמן תורק שמך על כן עלמות אהבוך:"
+        ],
+        [
+            "<small>מצאתי כתוב לשמירה יאמר אחר תפלה פסוקים אלו שסימנם לוי״ה לישועתך יכוין בשמות הקדש באופן זה:</small>",
+            "<b>לישועתך קויתי</b> יהוה. לישועתך ה׳ קויתי. קויתי לישועתך ה׳. קויתי ה׳ לישועתך. ה׳ קויתי לישועתך. ה׳ לישועתך קויתי: (<small>ובכל פעם יכוין השמות הנז׳</small>) ויהי בנסוע הארון ויאמר משה קומה ה׳ ויפוצו אויביך וינוסו משנאיך מפניך. ובנחה יאמר שובה ה׳ רבבות אלפי ישראל: יברכך ה׳ וישמרך. יאר ה׳ פניו אליך ויחונך. ישא ה׳ פניו אליך וישם לך שלום. (<small>ויכוין בשמות הקדש היוצאים מהם בחילופי א״ב</small>) <b>אנקתם פסתם פספסים דיונסים</b>: הנה אל ישועתי אבטח ולא אפחד כי עזי וזמרת יה ה׳ ויהי לי לישועה:"
+        ],
+        [
+            "<small>עוד מצאתי כתוב בספר כתיבת יד האי מאן דבעי למצלח בעסקיה בכל דוכתא דהוא אזיל לימא בצפרא תלת זמני מזמור זה קודם צאת השמש ויתחיל ויאמר:</small>",
+            "למנצח בנגינות מזמור לדוד בקראי ענני אלהי צדקי וגו׳ עד לבטח תושיבני:",
+            "<small>ובתר הכי יאמר:</small>",
+            "יהי רצון מלפניך ה׳ אלהינו ואלהי אבותינו למען שמך הגדול היוצא מהמזמור הזה שהתפללתי אליך תשמע לקול שועי ולתפלתי כשם ששמעת לקול מי שהתפלל אותם כיה״ר:",
+            "<b>ת״ו ש״ל ב״ע</b>"
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Siman",
+        "Paragraph"
+    ]
+}

json/Halakhah/Acharonim/Avodat HaKodesh (Chida)/Yosef BeSeder/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,121 @@
+{
+    "title": "Yosef BeSeder",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yosef_BeSeder",
+    "text": [
+        [
+            "<big><strong>תקון למי שראה קרי ליל כפור:</strong></big>",
+            "<b>מי האיש החפץ חיים:</b>",
+            "<b>א.</b> <b>נצור לשונך מרע</b> יזהר שלא לדבר לשון הרע שקר ליצנות חנופה כי אינו רואה פני שכינה. ופוגם ברית הלשון ודאי יבא לפגום ברית המעור:",
+            "<b>סור מרע</b> יזהר להתרחק מן הנשים כמ״ש בש״ע א״ה סי׳ כ״א וז״ל צריך האדם להתרחק מהנשים מאד מאד ואסור לקרוץ בידו או ברגליו ולרמוז בעיניו לאחד מהעריות ואסור לשחוק עמה להקל ראשו כנגדה או להביט ביופיה. ואסור לשמוע קול ערוה או לראות שערה וע״ש שהאריך וכל זה מן הדין. וכתב רבינו יונה דמסתכל בנשים הוא משומד לדבר אחד. וזהו מן הדין:",
+            "<b>ועשה טוב</b> יתענה ג׳ תעניות רצופים בתחילת חשון (ויש מי שכתב שיתענה אחר יה״כ קודם סוכות):",
+            "<b>ב.</b> ואח״כ יתענה כל משמרה בכל שנה זו:",
+            "<b>ג.</b> ויתן צדקה בכל יום תענית:",
+            "<b>ד.</b> <small>ויתפלל תפלה זו בדמעה ביום התענית:</small>",
+            "רבש״ע אדון הסליחות הריני ירא ורועד על כל חטאתי עונותי ופשעי שחטאתי עויתי ופשעתי לפניך ובפרט אשר פגמתי באות ברית הקודש חותמא דמלכא קדישא ופגמתי בשמות הקדש בכמה מיני פגמים. אוי לי אהה על נפשי מה אעשה כי יקום אל וכי יפקוד מה אשיבנו. בושתי מאד ונכלמתי ונפלו פני אין לי פה להשיב ולא מצח להרים ראשי וירא אנכי ופחד אלהים נגד עיני ואש תוקד בקרבי וצער הגוף לא פלט אמנם ידענו כי אל רחום אתה ומרחם על בריותיך ואתה חפץ בתשובת השבים ולא במיתתן. ובכן הנה באתי בלב נשבר ונדכה להתחנן לפני כסא כבודך. אנא מלך רחום וחנון התמלא עלי רחמים עננו אבינו עננו ביום צום התענית הזה כי בצרה גדולה אני ותחתור חתירה מתחת כסא כבודך להחזירני בתשובה שלמה לפניך ובטל מעלי כל גזירות קשות ורעות (<small>יכוין בשם</small> <b>קרע שטן</b>) ובצדקותיך תוציא מצרה נפשי יהי חסדך ה׳ עלינו כאשרי יחלנו לך. ואל תקחני מן העו״הז עד מלאת ימי שנותי שבעים שנה ותאריך אפך עמי ותתן לי חיים ארוכים חיים של טובה חיים של ברכה חיים של שלום חיים של פרנסה טובה חיים שיש בהם יראת חטא חיים שאין בהם בושה וכלימה חיים שיהא בי אהבת תורה לשמה ויראת חטא. ויהא מיעוט חלבי ודמי המתמעט בתעניתי היום כחלב מונח ע״ג מזבחך. ותמחול ותסלח ותכפר כל חטאתי עונותי ופשעי ובפרט מה שפגמתי באות ברית קודש ואתה בטובך תרחם עלי ויעלו כל ניצוצות הקדושה אשר נתפזרו ע״י בין הקליפות למקום קדושה בכח שם (<small>יכוין</small> <b>חבו</b>) היוצא מפסוק חי״ל בל״ע ו״יקיאנו ובכח שם (<b>בי״ט</b> <small>גימטריא</small> <b>אהיה</b>) היוצא מפסוק כי ב״י חשק ואפלטה״ו ובחסדך תצמית אויבי והאבדת כל צוררי נפשי כי אני עבדך ויעמדו מליצי יושר להכניס תפלתי לפניך. לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה ועשית אשר אלך בחקיך והצלני מיצ״הר ומכל הרהורים ומחשבות רעות. וטהר רעיוני ולבי לעבודתך לב טהור ברא לי אלהים ורוח נכון חדש בקרבי חננו ועננו ושמע תפלתנו כי אתה שומע תפלת כל פה. ברוך שומע תפלה:",
+            "<b>ה.</b> יזהר לקרות ח״י פרקי משנה בכל יום כי הוא תיקון לפגם הברית לפחות בשנה זו:",
+            "<b>ו.</b> יזהר ללמוד לפחות בכל חדש לילה אחת כולה כי הוא תקון למי שנתחייב כרת. ולא ידבר שיחה בטלה כלל ואם יהיה ליל הששי הוא מסוגל יותר לפגם הברית:",
+            "<b>ז.</b> יזהר לכוין בעמידה וברכות הנהנין להבין מה ש��וציא מפיו:"
+        ],
+        [
+            "<big><strong>סדר לחברה קדושה שרצו ללמוד לילה אחת. כולה לתקון כרת:</strong></big>",
+            "<b>א.</b> יזהרו להתפלל ערבית בחברה ותכף אחר ערבית יתחילו הלימוד:",
+            "<b>ב.</b> יזהרו שלא יאכלו כלל אמנם ישתו קאהב״י ומים:",
+            "<b>ג.</b> יאמרו בהכנעה וידוי כו׳ מה נאמר כו׳:",
+            "<b>ד.</b> <small>קודם לימודם יאמרו תפלה זו:</small>",
+            "ליקב״הו הנה אנחנו באים הלילה הזו ללמוד תורתך הקדושה בלב נשבר כי ידענו אשר חטאנו עוינו ופשענו ועברנו על מצותיך וימס לבנו בקרבנו ויהי למים. אמנם ידענו כי אל רחום אתה וחפץ בתשובת השבים זאת היתה לנו לבא בשפל רוח וחלישות חיל ונמיכת קומה לעתור ולרצות לפני כסא כבודך ויה״ר מלפניך יאו״א שתתמלא רחמים עלינו ועל כל ישראל עמך אשר בעיר זו (פ׳) כגודל צדקותיך וכרוב רחמיך ותמחול ותסלח ותכפר את כל חטאתינו עונותינו ופשעינו. ויהי רצון שיהיה לימודינו זה נחת רוח לפני כסא כבודך ובפרט מה שאנו לומדים בס׳ הקרבנות בדיני כריתות יהמו נא רחמך ותעלה עלינו כאלו הקרבנו הקרבנות אם נתחייבו בהם והצילנו מכל מיני כרת ותזכנו להשלים תקון נר״ן בגלגול זה ומה שאנו לומדים קריאה נאמנה בסוד היסוד צדיק חי יהא לימודנו נחת רוח לפניך ויתוקן מה שפגמנו ביסוד והרע בעיניך עשינו וכרב רחמיך תמלא כל השמות שפגמנו בהם בהיות מרשיעי ברית קדש ותזכנו לשוב אליך בתשובה שלימה ועל כל עם הקהל ישראל אשר בעיר הזו תכפר ותצילנו משמד ומשבי ומבזה וממצור אב הרחמן אל תבזה ענותנו תן שלום בארץ תן שלום במלכות ונהיה שקטים לעבודתך וליראתך אנס״ו:",
+            "<b>ה.</b> סדר הלימוד:",
+            "<b>א.</b> מס׳ כריתות וכל המשניות במתון ונעימה:",
+            "<b>ב.</b> ילמדו מסכתות שר״ת חיים. חולין. יומא. ידים. מקואות:",
+            "<b>ג.</b> ילמדו הרמב״ם ה׳ שגגות כל י״א פרקים הראשונים:",
+            "<b>ד.</b> אם הוא ליל הששי ילמדו זהר תקון היסוד עד חצות וכבר נסדרו בכרם חמד בחלק הוד ברית ע״ש. ואם הוא בלילה אחרת ילמדו אדרא רבא וזוטא:",
+            "<b>ה.</b> תקון חצות כמ״ש בחדשים לבקרים:",
+            "<b>ו.</b> תהלים עם התפלה חדשה (ואם ח״ו יש איזה צרה בעיר יאמרו צ״א פעמים ויהי נועם. וי״ב פעמים יענך עם התפלות כמ״ש בסנסן ליאיר):",
+            "<b>ז.</b> מקראי קדש ביסוד היסוד בחדשים לבקרים. ואם אינו ליל ששי ילמדו הלכות תשובה מהרמב״ם וראשית חכמה שער הקדושה ולא יאמרו שום פיוט:",
+            "<b>ח.</b> <small>ובעלות השחר יאמרו תפלה זו:</small>",
+            "יהר״מ יהוה א״וא אב הרחמן אדון הסליחות שתתמלא רחמים עלינו ואם נגזר על שום אחד ממנו או מבני ביתנו בבית דינך הצדק להכרת בהכרת רשעים בכרת הנמשך מכתר דקליפ׳ (<b>כרתיאל</b> גם <b>סמנחש שטן</b> עם האותיות וג׳ כוללים גימ׳ <b>כרת</b> עם הכולל) אנא יכבשו רחמיך את כעסך ויגולו רחמיך עלינו ועל כל ישראל אשר בעיר זו ויהא חשוב צערינו שנצטערנו הלילה הזו במיעוט אכילה וקמטנו שינה מעינינו לקרוע רוע גזר דינינו ונהר יוצק יסודנו אני בצדק אחזה פניך אשבעה בהקיץ תמונתך ואל תכריתנו לא כרת דיומי ולא כרת דשני ולא תכרות נפשינו מלהעלות מיין נוקבין למעלה ולא תכרת נפשינו מלהזדווג בבת זוגה בעולם הנשמות כהכרת רשעים ח״ו. ותשפיע עלינו ועל כל ישראל אשר בעיר זו אור ישועה ורחמים מכתר עליון להציל ממות נפשינו ותכרית כל אויבינו הקמים עלינו ותפר עצתם ותקלקל מחשבותם לא יקדמו על העיר הזו מגן ולא ישפכו עליה סוללה ותשקוט הארץ ונזכה ונחיה חיים אר��כים דשנים ורעננים לעבודתך ונזכה למקום שהרוחות והנשמות נחצבות משם ותזכנו להיות מהעולים והזוכים לחיי העולם הבא ולמען שמך הקדוש (<b>אאהלידה</b>) תבטל מעלינו ומעל כל ישראל אשר בעיר הזו וכל גבולה כל גזרות קשות ורעות ותשגיח עלינו לטובה בעין חמלתך שנאמר בו הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל ויהיה הצער שנדדנו שינה מעינינו בלילה הזו לתקן מה שפגמנו בעיינין עילאין והרע בעיניך עשינו ונפטר מהתגלגל נפשינו בעוף הנקרא רא״ה בעון פגם הראות ופצנו והצלנו מעונש חיבוט הקבר מהמלאך אכזרי המשבר עיני הרשעים בקבר. ובצער התנודד שינה מעינינו נפטר מאותו הצער ותנוח נפשינו במשכנות מבטחים וכל שמותיך הקדושים היוצאים מכל אשר קרינו בלילה הזו. והתורה הקדושה שלמדנו הלילה הזו המה יליצו טוב בעדינו לקבלנו בתשובה שלימה ותקרע רוע גזר דינינו וגזר דין ישראל אשר בעיר הזו וכל גבולה ותושיענו מכל צרה (<small>ויכוין בשם</small> <b>קר״ע שט״ן</b>) וכל המקטרגים אשר נבראו בעונותינו ימחו על קדושת לימוד תורתך הקדושה. אנא הבט בעמלינו ואל תביט במעלינו ותנא לפניך שועתינו ויצאו מים חיים מלובן העליון דרך רחובות הנהר לקו האמצעי נהר פלגיו ישמחו עיר אלהים לטהרינו מכל חטאתינו עונותינו ופשעינו ואתה בטובך תעורר רחמיך ויפן מצחא דאריך אנפין רעוא דכל רעוין במצח דז״א ועינא דא״א בעינא דז״א ובכן יתבטלו הדינין והיו כלא היו. כי אתה חפץ בתשובה ומלך רחום אתה חננו ועננו: ועננו ר״חום ח״נון ש״ומר ת״ומך מ״ציל פ״ודה (<small>יכוין</small> <b>רח״ש תמי״ף</b>) חום ורחם עלינו ושמע תפלתנו עשה למען שמך עשה למען ימינך עשה למען תורתך עשה למען קדושתך יהיו לרצון אמרי פי וכו׳:",
+            "<b>ט.</b> ויאמר פיוט ידיד נפש:",
+            "יוד יתנו צדקה קודם תפלה:"
+        ],
+        [
+            "<big><strong>לשובבים:</strong></big>",
+            "<small>שאול שאל איש אחד שהיה רוצה להתענות שובבים וירא כי לא יכול כי יש לו חולאים גם שיבה זרקה בו. ולכן בעצמו ציער מה יעשה לתקון נפשו ואמרתי לו דבמציאות זה לעת זקנה ובסובלי חולאים יש לו תקנה לפדות כל יום תענית בממון. ואע״ג דמדברי מז״ה ה׳ חס״ל ז״ל ובשו״ת נאמן שמואל מבואר דהפודה תענית יכול לפדותו בשצף כסף מ״מ נראה בעיני שיתן על כל תענית ד׳ גראסייאס במטבע טוסקאנה שהוא דבר חשוב קצת וסידרתי לו שיתפלל בכל יום תפלה זו:</small>",
+            "רבש״ע בושתי מאד בחרפה וכלימה על כל חטאתי עונותי ופשעי ובפרט על אשר פגמתי באות ברית קודש בהרהורים רעים עד אשר הן בעון חולל״תי ובחטא יחמתני הסט״א נקר״א נ״קראתי כמה פעמים אוי לי אהה עלי. וברוב רחמיך הודעתני ע״י עבדיך לתקן נפשינו על צו״ם מה במספר ומפקד שמות הק׳ אשר פגמנו בהם להתענות מ׳ יום בזמן הזה כמספר ארבעה יודין דשם ע״ב. וגלוי וידוע לפניך כי חפץ הייתי לעשות תיקון זה בכל לב אך אין בי כח וכשל כחי להתענות תעניות מ׳ יום רצופים ולכן אני מפריש היום ארבעה פרוטות כסף לצדקה כי כן יסדו עבדיך לפדות בכסף כל תענית ובכן יהר״מ יאו״א שתעלה עלי כאלו התעניתי היום ותהיה חשובה הצדקה שאני נותן בעבור התענית כאלו התעניתי ומיעוט ממוני יהיה במקום מיעוט חלבי ואתה בטובך תמלא כל השמות שפגמתי בהם בז״ל או בקרי ותוציא לאור כל ניצוצות הקדושה אשר נתפזרו על ידי בין הקליפות חיל בלע ויקיאנו (<b>חבו</b>) מבטנו יורישנו אל ותחזיר כל ניצוצות הקדושה למקום קדוש למען רחמיך: עשה למען שמך עשה למען ימינך עשה למען תורתך עשה למען קדושתך י��יו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה׳ צורי וגואלי:",
+            "<small>ובכל יום ילמוד פרשיות הקרבנות ככתוב במשמרת טהרה וילמוד לפחות ס׳ אחד מתהלים בכל יום. וילמוד משניות בסדר טהרות. וילמוד זהר בתקון היסוד ככתוב לעיל:</small>"
+        ],
+        [
+            "<big><strong>נוסח הודאה על נס:</strong></big>",
+            "מודים אנחנו לך ה׳ אלהינו ואלהי אבותינו על כל הנסים והנפלאות והתשועות שעשית עמנו מעודינו עד היום הזה ובכלל רחמיך רחמת עלינו והוצאתנו מאפלה לאורה (<small>יפרט הנס למינהו</small>) ואתה ברוב רחמיך הפלאת חסדיך והפרת את עצתם והצלחנו ומלטתנו מה אנו מה חיינו שעשית עמנו חסדים גדולים כאלה ולכן אני אומר בעדי ובעד כל הקהל אשר בעיר זו. ברוך הגומל לחייבים טובות שגמלנו כל טוב:",
+            "אשירה לה׳ בחיי אזמרה לאלהי בעודי. ארוממך ה׳ כי דליתני ולא שמחת אויבי לי. אשירה לה׳ כי גמל עלי. אשירה לה׳ כי גאה גאה עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה. זה אלי ואנוהו אלהי אבי וארוממנהו. מי כמכה באלים ה׳ מי כמוכה נאדר בקדש נורא תהלות עושה פלא. ה׳ ימלוך לעולם ועד. ארחמך ה׳ חזקי ה׳ סלעי ומצודתי ומפלטי אלי צורי אחסה בו מגיני וקרן ישעי משגבי. מהולל אקרא ה׳ ומאויבי אושע. הפכת מספדי למחול לי פתחת שקי ותאזרני שמחה. ואני בה׳ אעלוזה אגילה באלהי ישעי. אלהים ה׳ חילי וישם רגלי כאילות ועל במותי ידריכני למנצח בנגינותי. ה׳ אלהי אתה ארוממך אודה שמך עשית פלא עצות מרחוק אמונה אומן. הודו לה׳ כי טוב כי לעולם חסדו. יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה׳ צורי וגואלי:",
+            "ואלו פינו מלא שירה כים ולשוננו רנה כהמון גליו ושפתותינו שבח כמרחבי רקיע ועינינו מאירות כשמש וכירח וידינו פרושות כנשרי שמים ורגלינו קלות כאילות אין אנו מספיקים להודות לך ה׳ אלהינו ולברך את שמך מלכנו על אחת מאלף אלף אלפי אלפים ורוב רבי רבבות פעמים הטובות נסים ונפלאות שעשית עמנו ועם אבותינו מלפנים. ממצרים גאלתנו ה׳ אלהינו מבית עבדים פדיתנו ברעב זנתנו ובשבע כלכלתנו מחרב הצלתנו ומדבר מלטתנו ומחלאים רעים ורבים דליתנו. ומכף כל אויב ואורב ומלחמה ומצור הושעתנו עד הנה עזרונו רחמיך ולא עזבונו חסדיך על כן אברים שפלגת בנו ורוח ונשמה שנפחת באפנו ולשון אשר שמת בפינו הן הם יודו ויברכו וישבחו ויפארו וישוררו את שמך מלכנו תמיד. ועל כלם יתברך ויתרומם ויתנשא תמיד שמך מלכנו לעולם ועד וכל החיים יודוך סלה ויהללו ויברכו את שמך הגדול באמת לעולם כי טוב האל ישועתנו ועזרתנו סלה האל הטוב. ברוך הטוב שמך ולך נאה להודות. שיר המעלות לולא ה׳ שהיה לנו כו׳:"
+        ],
+        [
+            "<small>זה היה מעשה שהיה בעיר א׳ ישראל בצרה והיה עשרה בטבת והצבור ביררו עשרה יחידים שיתענו עשרה בטבת מבעוד יום וילמדו בלילה וביום ויתפללו להצלת העיר. ואני הצעיר סדרתי הסדר הזה:</small>",
+            "<b>נוסח קבלת התענית:</b>",
+            "רבון כל העולמים גלוי וידוע לפניך שאנו מתענים למחר יום עשרה בטבת ככל השנים כאשר תקנו רז״ל והנה אנחנו מקבלים התענית מבעוד יום זה ולהתענות כל הלילה ולצרפה לתענית הפשוט של עשרה בטבת שיהיה הכל כ״ה שעות נלכה עד כ״ה להתפלל לפניך על ישראל אשר בעיר זו להצילנו מצרתינו ולהושיענו. ויהרמ״י או״א שתקבל ברצון תעניתנו ותתן בנו כח ובריאות לעמוד על המשמר ותרצה ענויינו ותענה עתירתנו כי אל רחום אתה ואתה שומע תפלת כל פה ברוך שומע תפלה יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה׳ צורי וגואלי:",
+            "<b>אחר ערבית יאמר תפלה זו קודם הלימוד:</b>",
+            "ליקב״הו הנה אנחנו באים ללמוד בתורה בלילה הזו בלב נשבר וענוי נפש לבקש רחמים עלינו ועל כל ישראל אשר בעיר זו כי בצרה גדולה אנחנו ויהרמ״י או״א שתעשה למען רחמיך ולמען זכות תורתך הקדושה ותצילנו מצרתנו ותבטל מחשבות שונאינו ותפר עצתם ולא תעשנה ידיהם תושיה ומלטנו משמד ומשבי ומביזה ומלחמה ומצור. תן שלום בארץ תן שלום במלכיות אל שדי יאמר די לצרותינו וזכות התורה יגן עלינו ועל כל ישראל אשר בעיר הזו ותעלה עלינו כאלו כיוננו בכל הכונות הראויות לכוין בלימודינו ויהיה נחת רוח לפני כסא כבודך ותתן לנו כח ובריאות לעמוד על המשמר עזרנו אלהי ישענו על דבר כבוד שמך כיר״א:",
+            "<b>א.</b> ילמדו במשניות מסכת׳ שסי׳ ישע <b>י</b>״דים <b>ש</b>״בועות <b>ע</b>״רכין:",
+            "<b>ב.</b> ואח״ז משניות סדר קדשים ואדרא רבא וזוטא:",
+            "<b>ג.</b> ובחצות יאמרו תקון חצות:",
+            "<b>ד.</b> ואח״כ צ״א פעמים ויהי נועם ככתוב בצפורן שמיר:",
+            "<b>ה.</b> והתהלים בנחת מלה במלה עם התפלה חדשה שנדפסה בתהלים שנדפסו מחדש:",
+            "<b>ו.</b> וספרא דצניעותא ולא יאמרו בתקון חצות כי אם על היכלי עורה נא:",
+            "<b>ז.</b> ובסוף הלילה אם יש שהות ילמדו משניות מסדר טהרות ולא יאמרו בקשות כי אם ידיד נפש:",
+            "ביום אחר התפלה ילמדו סדר משמרת הטהרה ובמנחה לפני ס״ת יאמרו י״ב פעמים יענך עם הכונות ככתוב בצפורן שמיר:"
+        ],
+        [
+            "<small>מ״כ מכ״י מר זקנינו הרב עיר וקדיש בעל חס״ל לכתוב על קלף נסח זה וליתן אצל היולדת וטוב מאד לשמירת היולדת והבן בשם ה׳ אלהי ישראל:</small>",
+            "אליהו זכור לטוב היה מהלך בדרך ופגע בלילית ואמר לה טמאה אנה תלכי אמרה לו אני הולכת לבית היולדת פב״פ לתת לה שנת המות ולקחת את בנה לאכלו אמר לה תהיי בחרם עצורה מאת הש״י אבן דומה תהיי ענתה ואמרה לו אדני התירני ואני נשבעתי בשם ה׳ לעזוב דרכי זאת וכל זמן שאני רואה או שומעת את שמותי מיד אברח ועתה אודיע לך שמותי וכל זמן שיזכירו את שמותי לא יהיה לי כח להרע או להזיק ונשבעתי אני לגלות את שמותי לך ותנם לכותבים ולתלות אותה בבית היולדת או הולד ומיד אני בורחת ואלו הם שמותי:",
+            "״שטרינא ״לילית ״אביטו ״אמיזו ״אמיזרפו ״קקש ״אודם ״איק ״פודו ״איילו ״פטרוטא ״אבכו ״קטא ״קלו ״בטנה ״תלתו ״פרטשה:",
+            "<small>וכל מי שיודע שמותי אלו מיד אני בורחת מן התנוק ותלה בבית היולדת או הילד זה הקמיע והילד וגם אמו לא ינזקו ממני לעולם אא״א סס״ס:</small>"
+        ],
+        [
+            "<small>מצאתי כתוב בגנזי המקובלים כ״י אם יתפלל האדם לשם אהי׳ אשר אהיה בכל דבר שבעולם. לחולה. לבנים. לחכמה. לזכירה. לפרנסה. להנצל מסער הים ומסכנת דרכים. ולכל דבר רק שיהיה טהור ויאמר בכונה:</small>",
+            "יהי ר״מ השם הגדול <b>אהיה אשר אהיה</b> (<small>יכוין קבלתו כי יש בו ד׳ אותיות אלף הא יוד הא. כחו גדול פשוט ומורכב לכל דבר סודו כי אהיה מורה על סוד האלהות שהיה הוה ויהיה וזהו אהיה אשר אהיה ר״ל אני הוא והייתי ואהיה אני הוא עתה והייתי לשעבר ואהיה עד סוף הכל כ״ז יכוין במחשבה</small>) שתרחם עלי ותעשה. <small>וישאל בקשתו בלשון ברור וכן יאמר ג״פ והאריכו המקובלים בזה מאד:</small>"
+        ],
+        [
+            "<small>קבלה מרבינו יהודה החסיד זצ״ל שכל האומר ג׳ פסוקים שסימנך אבי ביושר ולמפרע בכל יום נצול מכל צרה:</small>",
+            "אתה סתר לי מצר תצרני רני פלט תסובבני סלה. סלה תסובנני פלט רני תצרני מצר לי סתר אתה. בטחו בה׳ עדי עד כי ביה ה׳ צור עולמים. עולמים צור ה׳ ביה כי עד עדי בה׳ בטחו. ה׳ עוז לעמו יתן ה׳ יברך את עמו בשלום. בשלום עמו את יברך ה׳ יתן לעמו עוז ה׳:"
+        ],
+        [
+            "<small>מ״כ בכתב רב ומקובל מי שאומר פ׳ אלו ינצל מכל צרה:</small>",
+            "יהי כבוד ה׳ לעולם ישמח ה׳ במעשיו. יהי שם ה׳ מבורך מעתה ועד עולם. המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו. רומה על השמים אלהים על כל הארץ כבודך:",
+            "יהי רצון מלפניך ה׳ אלהינו ואלהי אבותינו שתעשה למען רחמיך ובזכות פסוקים אלו ושמות הקדש אשר בהם ושמות הקדש הרמוזים והמצורפים בהם תרחם עלינו ותצילנו מכל צרה ותרצנו ברחמיך הרבים אנס״ו:"
+        ],
+        [
+            "<small>מצאתי כתוב בספר קדמון כ״י טוב לומר בכל יום פסוקים אלו שתחילתם אותיות חכמה ויועיל לפתיחת הלב:</small>",
+            "חלקי ה׳ אמרתי לשמור דבריך. כלתה לתשועתך נפשי לדברך יחלתי.",
+            "מה אהבתי תורתך כל היום היא שיחתי. הורני ה׳ דרך חקיך ואצרנה עקב: <small>ואח״כ יאמר:</small>",
+            "שיר השירים אשר לשלמה. ישקני מנשיקות פיהו כי טובים דודיך מיין. לריח שמניך טובים שמן תורק שמך על כן עלמות אהבוך:"
+        ],
+        [
+            "<small>מצאתי כתוב לשמירה יאמר אחר תפלה פסוקים אלו שסימנם לוי״ה לישועתך יכוין בשמות הקדש באופן זה:</small>",
+            "<b>לישועתך קויתי</b> יהוה. לישועתך ה׳ קויתי. קויתי לישועתך ה׳. קויתי ה׳ לישועתך. ה׳ קויתי לישועתך. ה׳ לישועתך קויתי: (<small>ובכל פעם יכוין השמות הנז׳</small>) ויהי בנסוע הארון ויאמר משה קומה ה׳ ויפוצו אויביך וינוסו משנאיך מפניך. ובנחה יאמר שובה ה׳ רבבות אלפי ישראל: יברכך ה׳ וישמרך. יאר ה׳ פניו אליך ויחונך. ישא ה׳ פניו אליך וישם לך שלום. (<small>ויכוין בשמות הקדש היוצאים מהם בחילופי א״ב</small>) <b>אנקתם פסתם פספסים דיונסים</b>: הנה אל ישועתי אבטח ולא אפחד כי עזי וזמרת יה ה׳ ויהי לי לישועה:"
+        ],
+        [
+            "<small>עוד מצאתי כתוב בספר כתיבת יד האי מאן דבעי למצלח בעסקיה בכל דוכתא דהוא אזיל לימא בצפרא תלת זמני מזמור זה קודם צאת השמש ויתחיל ויאמר:</small>",
+            "למנצח בנגינות מזמור לדוד בקראי ענני אלהי צדקי וגו׳ עד לבטח תושיבני:",
+            "<small>ובתר הכי יאמר:</small>",
+            "יהי רצון מלפניך ה׳ אלהינו ואלהי אבותינו למען שמך הגדול היוצא מהמזמור הזה שהתפללתי אליך תשמע לקול שועי ולתפלתי כשם ששמעת לקול מי שהתפלל אותם כיה״ר:",
+            "<b>ת״ו ש״ל ב״ע</b>"
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Avodat HaKodesh, Pressburg, 1859",
+            "https://www.nli.org.il/he/books/NNL01"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "יוסף בסדר",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Acharonim",
+        "Avodat HaKodesh (Chida)"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Siman",
+        "Paragraph"
+    ]
+}

json/Halakhah/Acharonim/Hilchos Talmud Torah/English/Sefaria Community Translation.json

@@ -0,0 +1,22 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Hilchos Talmud Torah",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org",
+    "versionTitle": "Sefaria Community Translation",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "הלכות תלמוד תורה",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Acharonim"
+    ],
+    "text": [
+        []
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Seif"
+    ]
+}

json/Halakhah/Acharonim/Hilchos Talmud Torah/English/merged.json

@@ -0,0 +1,24 @@
+{
+    "title": "Hilchos Talmud Torah",
+    "language": "en",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Hilchos_Talmud_Torah",
+    "text": [
+        []
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Sefaria Community Translation",
+            "https://www.sefaria.org"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "הלכות תלמוד תורה",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Acharonim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Seif"
+    ]
+}

json/Halakhah/Acharonim/Hilchos Talmud Torah/Hebrew/Wikisource with changes.json

@@ -0,0 +1,41 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Hilchos Talmud Torah",
+    "versionSource": "https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%91",
+    "versionTitle": "Wikisource (with changes)",
+    "status": "locked",
+    "license": "CC-BY-SA",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "הלכות תלמוד תורה",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Acharonim"
+    ],
+    "text": [
+        [],
+        [
+            "מי שלא למדו אביו תורה חייב ללמד את עצמו (רמב\"ם מגמרא קידושין כט) כשיכיר שנאמר (דברים ה א): \"ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם\" זו מ\"ע של ת\"ת על כל אדם ללמוד כל התורה שבכתב ושבע\"פ כולה כמשנ\"ת למעלה שנאמר כל המצוה וגו'. וכשלומד לעצמו כשיגדיל ויכיר שיוכל ללמוד, אזי לא ילמוד כל המקרא ואח\"כ כל המשנה ואח\"כ התלמוד כמשנ\"ת בנערים שאין יכולים ללמוד משנה ותלמוד בתחלה, כי זה שיכול אינו רשאי לעשות כן. כי (גמרא שם ל): \"מי יודע כמה יחיה\" לפיכך חייב הוא לשלש זמן למידתו (רמב\"ם) שבכל יום ויום, שליש במקרא, שליש במשנה; שהן הלכות פסוקות בלי טעמים שבכל המשניות וברייתות ומימרות האמוראים (פרי עץ חיים), שהן פירוש התרי\"ג מצוות שבתורה בכל תנאיהם ודקדוקיהם ודקדוקי סופרים. ובזמן הזה גם הלכות פסוקות של פסקי הגאונים הפוסקים כמו הטור והש\"ע והגהותיו - בכלל משנה יחשבו (עיין חו\"מ סי' כה ובאורים שם ס\"ק כב, ודף מז ע\"ב). ושליש בתלמוד, המבאר טעמי ההלכות במשניות וברייתות ומימרות האמוראים. ובזמן הזה גם בספרי הפוסקים הראשונים המבארים טעמי ההלכות פסוקות שפסקו הטור והש\"ע כמו הרא\"ש וב\"י. כי אם אינו יודע טעמי ההלכות, אינו מבין גופי ההלכות לאשורן על בוריין, ונקרא בור. ולכן יש אוסרין (רש\"י וסמ\"ע בהקדמה) להורות, אפילו לעצמו, מתוך הלכות פסוקות בלי טעמים שלמד. ולפיכך אינו רשאי להתאחר מללמוד הטעמים עד שיגמור ללמוד כל ההלכות פסוקות, כי לא אמרו (שבת סג א): \"ליגמר והדר ליסבר\" אלא לסבור סברות בעומק עיון טעמי ההלכות ולהבין דבר מתוך דבר ולדמות דבר לדבר להקשות ולתרץ עד שיגיע וירד לעמק ההלכה. שזה אין לו לעשות בתחילת למודו אלא לאחר שיגמור ללמוד כל ההלכות פסוקות בטעמיהן בדרך קצרה בלי עיון ופלפול להקשות ולתרץ. אבל בלימוד זה לידע הטעמים בדרך קצרה מהתלמוד והפוסקים בלי עיון רב ופלפול, חייב הוא לעסוק בכל יום ויום שליש זמן מלימודו. אך פירוש המקרא ודרשות ההגדות יחשבו בכלל שליש במשנה (רמב\"ם). לפי שהמשנה ג\"כ פי' התרי\"ג מצות שבתורה. וחכמת הקבלה תחשב בכלל שליש בתלמוד (רמב\"ם לדעת הש\"ך):",
+            "בד\"א? בתחילת תלמודו של אדם. אבל, כשיגדיל בחכמה וירבה בה במאוד, ולא יהיה צריך לא ללמוד תורה שבכתב ולא לעסוק תמיד בתורה שבע\"פ, מפני שכבר חזר על לימודו פעמים רבות מאוד עד שנחקק היטב בזכרונו כל התורה שבכתב ושבע\"פ כולה - אזי יקרא בעתים מזומנים תורה שבכתב וד\"ת שבע\"פ כדי שלא ישכח דבר מדיני התורה ויפנה כל ימיו לעיון התלמוד; לסבור סברות בהלכות, ולפלפל בהן בקושיות ופירוקים, לירד לעומק הסברות וטעמי ההלכות, להבין דבר מתוך דבר ולדמות דבר לדבר ולחדש חידושי הלכות רבות לפי רוחב שיש בלבו וישוב דעתו (רמב\"ם) כמו שאמרו (שבת סג א): \"ליגמר אינש והדר ליסבר\". וכן בדרשות ההגדות להתבונן מתוכם מוסר השכל לידע את ה' כמו שאמרו חכמים (ספרי, רמב\"ן במניין המצוות): \"רצונך שתכיר מי שאמר והיה העולם - למוד דברי אגדה ש��תוך כך אתה מכיר את הקב\"ה ומתדבק בדרכיו\", כי רוב סודות התורה שהיא חכמת הקבלה וידיעת ה', גנוזים באגדות. וי\"א (ר\"ן, דרכי משה) שגם בתחילת למודו של אדם לא ישלש זמן למודו לשלשה חלקים שוים ממש שהרי המשנה חמורה מן המקרא וצריכה זמן מרובה יותר. ואצ\"ל התלמוד שצריך זמן מרובה יותר מן המשנה. אלא מה שהצריכו לשלש זמן למודו הוא ליתן לכל א' שיעור וזמן כפי הראוי לו בכל יום ויום כדי שיגמור כולו בשוה. ואחר כך כל ימיו לסבור ולעיין. וטוב לחוש לדבריהם:",
+            "ולד\"ה בתחלת למודו של אדם בין במקרא בין במשנה בין בתלמוד בכל יום לא די לו בלימוד פעם ושתים ושלוש, אלא צריך לחזור על כל אחד פעמים רבות מאוד הכל לפי כח זכרונו של אדם כדי שיזכור היטב. והמשנה והתלמוד שהן ההלכות פסוקות בטעמיהן צריך לחזור עליהן בכפלי כפליים יותר מהמקרא (עיין ב\"ק ד' נ\"ה) כי תורה שבכתב אי אתה רשאי לומר בע\"פ, כי תורה שבע\"פ, המשנה והתלמוד, שהן ההלכות בטעמיהן, חייב הוא מהתורה לחזור עליהן כ\"כ עד שתהא משנתו סדורה ושגורה בפיו כ\"כ (בריי' קידושין) בענין שאם ישאלנו אדם איזה דבר הלכה ממה שלמד יוכל להשיב לו מיד אסור או מותר בלי גמגום שנאמר ושננתם לבניך שיהיו דברי תורה שנונים ומחודדים על פיך שאם ישאלך אדם דבר אל תגמגם ותאמר לו אלא אמור לו מיד כמ\"ש (משלי ז ד): \"אמור לחכמה אחותי את\" שתהא בקי וברורה לך כמו שברור לך שאחותך אסורה לך. ולכן, גם עכשיו שנכתבה תורה שבע\"פ ויכול לעיין בספרים אינו יוצא י\"ח בזה מצות ושננתם מאחר שמגמגם לשואלו ואינו משיב לו מיד עד שיעיין ואין הלכה זו ברורה לו כמו אחותו שא\"צ לעיין. ואף שעל ידי זה לא יוכל ללמוד הלכות הרבה, לא יחוש כמו שאמרו חכמים (אבות ב): \"לא עליך המלאכה לגמור ואין אתה בן חורין ליבטל ממנה\". וכן היו עושים בימיהם שהיו לומדים בע\"פ היו לומדים בתחלת למודם רק (ספרי פ' עקב ע\"ש בילקוט) ב' או ג' משניות או ברייתות בשבוע והיו חוזרים עליהם מאה פעמים ויותר ואמרו חכמים (חגיגה ט ב): \"אינו דומה השונה פרק מאה ואחת לשונה מאה פעמים ואחת\" - שזה נקרא עובד אלוקים וזה נקרא לא עבדו כראוי. ועכשיו שתורה שבע\"פ כתובה לפנינו, א\"צ לחזור מאה פעמים ואחת בשעת למודו ממש. רק שיזהר לחזור על הראשונות תמיד לפרקים קרובים בענין שתהיינה כל ההלכות שלמד חקוקות היטב בזכרונו כל הימים שבינתיים וברורות לו בלי גמגום כבשעת למודו ממש:",
+            "וכל (משנה פ\"ג דאבות הר\"עב וגמ' ע\"ז י\"ט) השוכח דבר אחד ממשנתו מחמת שלא חזר על לימודו כראוי - מעלה עליו הכתוב כאלו מתחייב בנפשו, וגם עובר בלאו של תורה (מנחות נ\"ט), שנאמר: רק השמר לך ושמור נפשך מאוד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך וגו'. וכל מקום שנאמר 'השמר', 'פן' הוא לא תעשה. וקבלו חכמים שאין הכתוב מדבר בעשרת הדברות לבדן אלא הוא הדין לכל התורה כולה. ולכן למדו חכמים ג\"כ מפסוק זה שכשם שחייב האדם ללמד את בנו כך ממש חייב ללמד את בן בנו כל התורה שנאמר: והודעתם לבניך ולבני בניך. ומה שנכתב זה גבי עשרת הדברות כמ\"ש: יום אשר עמדת לפני ה' וגו'. הוא ללמדך (קידושין ל') שכל המלמד את בן בנו תורה מעלה עליו הכתוב כאלו קבלה מהר סיני. וגם עכשיו שנכתבה תורה שבע\"פ ויוכל לעיין בספרים מה ששכח אין זה מועיל כלום כי מיד ששכח עובר בלאו קודם שיעיין כמו בימיהם שעובר בלאו בשעה ששוכח אף שאח\"כ יחזור וישאל מרבו וילמדנו מה ששכח ועוד שמצות התורה לא תשתנה בשינוי הדורות ולא יחליף ולא ימיר דתו לעולמים. וגם אמרו (סנהדרין צ\"ט) הלומד ושוכח דומה לאשה שיולדת וקוברת וכל המשכח דבר אחד מתלמודו גורם (יומא ל\"ח) גלות לבניו שנאמר ותשכח תורת אלהיך אשכח בניך גם אני:",
+            "ואל יאמר השוכח דבר אחד אילו לא למדתי דבר זה לא נתחייבתי בנפשי, ולמה אתחייב כשלמדתי ושכחתי? כי באמת אלו לא למד דבר זה לא \"מעלה עליו הכתוב\" בלבד \"כאלו מתחייב בנפשו\", אלא היה מתחייב בנפשו ממש! שכל מי שאפשר לו להרבות ולהוסיף בלימודו בענין שלא ישכח בזה מה שלמד כבר מפני שכבר חזר על לימודו כראוי, ואינו מוסיף - אף על פי שאינו מתבטל מתלמוד תורה, אלא חוזר תמיד על הראשונות שלא מפני חשש שכחה אלא מפני שנוח וקל לו יותר לחזור על הראשונות מלטרוח בלימוד חדש - הרי זה מתחייב בנפשו ממש. כמו שאמרו חכמים (אבות פ\"א) \"ודלא מוסיף יסיף\", דהיינו שיאסף בלא זמנו שנאמר בתורה: כי הוא חייכם וגו', ואומר: למען ירבו ימיכם וגו', ודברי תורה נדרשים מכלל הן לאו (ספרי סוף פרשת עקב). ולא אמרוה \"לא עליך המלאכה לגמור\" אלא לענין שלא ימנע האדם מלעסוק בתלמוד תורה מחמת שהוא אינו יכול לגמור ולידע את כולה מקוצר דעתו וכח זכרונו לזכור הרבה כל כך כמו שיתבאר או מאפס הפנאי שלו מטירדת פרנסתו, וגם כל אדם לא יוכל להגיע לתכלית התורה - שמצד עצמה אין לה קץ ותכלית כמו שנתבאר למעלה, וגם לענין שיחזור הרבה על לימודו כראוי ולא ימעט בזה מחמת שצריך ללמוד עוד כדי לגמור התורה, כי לא עליך המלאכה לגמור. אבל אי אתה בן חורין ליבטל ממנה שלא להרבות ולהוסיף בלימודך אחר שכבר חזרת כראוי על לימודך שלמדת כבר ולא ישכח ממך. ואם למדת תורה הרבה נותנין לך שכר הרבה, כי שכר תלמוד תורה שקול כנגד שכר כל המצות. ומן השכר הרב אתה למד העונש הרב למי שאינו מרבה ומוסיף עד שיגמור כל התורה שבע\"פ כולה אם אפשר לו - כמו שקיבלו חכמים (עיין סמ\"ג בהקדמה למצוות עשה) בפירוש הכתוב \"כל המצוה\" כמו שנתבאר למעלה.",
+            "במה דברים אמורים שהשוכח מתחייב בנפשו ועובר בלאו כששכח מחמת עצלות שנתעצל לחזור על לימודו כראוי אבל מחמת אונסו כגון שטרוד הרבה בפרנסתו והעתים שקובע לו אין מספיקים לו לחזור על כל לימודו שלמד קודם שהיה טרוד אינו מתחייב בנפשו וגם אינו עובר בלאו שנאמר רק השמר לך וגו' רק למעט מחמת אונסו",
+            "וכן מי שתקפה וגברה עליו משנתו מפני שהיא חמורה עליו ולכך נשכחה ממנו ולא הועיל לו מה שחזר עליה כראוי אינו מתחייב ואינו עובר אף על פי שאינו אנוס שהיה יכול לעסוק תמיד במשניות והלכות אלו החמורות עליו ולא להסיח דעתו מהן להלכות אחרות ועל זה נאמר ופן יסורו מלבבך ללמדך שאינו מתחייב ואינו עובר עד שישב ויסירם מלבו ולכך נשכחו ממנו ולא כשנשכחו ממנו דברי תורה מפני שקצר מצע שכלו להשיגם בקל ולתפסם יפה בשכלו ומוחו וכח זכרונו שלא ישכחו ממנו לאחר שיחזור עליה פעמים רבות כל כך כמו שחוזר על הלכות אחרות שאינן חמורות עליו ולא הצריכתו התורה לעסוק תמיד בהלכות אלו החמורות עליו כדי שלא ישכחן אלא אדרבה צריך הוא ללמוד ולידע כל התורה שבע\"פ כולה ולחזור עליה עד שיזכור היטב מה שאפשר לו לזכור ע\"י חזרה זו שהן הלכות הקלות עליו ולא יחוש לשכחת החמורות מאחר שאינו נמנע ומניח מלחזור עוד עליה[ן] ולעסוק בהן תמיד אלא מחמת עסקו בלימוד וחזרה לזכור ההלכות הקלות ונמצא שאינו מסיר דברי תורה מלבו וזכרונו. (כי מה לי הלכות אלו ומה לי אלו משא\"כ במי שאינו חוזר כראוי לו גם על ההל��ות הקלות עליו ועל ידי זה בא לידי שכחה אע\"פ שעוסק תמיד בתלמוד תורה ואינו מסיר דברי תורה מלבו הרי זה עובר ומתחייב בנפשו כמו שדרשו חכמים על פסוק לא יחרוך רמיה צידו לא יחיה ולא יאריך ימים כו' שהרי לא נאמר ופן תסיר מלבבך אלא ופן יסורו מאליהם דהיינו שלא ישכחו מלבו כמ\"ש פן תשכח ואף שחוזר על לימודו לאחר שגומר כל ההלכות או אפילו מקצתן כמה וכמה פרקים הואיל ואין חזרה זו מועלת לו כמו שדרשו חכמים על פסוק הון מהבל ימעט וקובץ על יד ירבה אם עושה תורתו חבילות חבילות מתמעטים ונשכחים רק יקבוץ על יד מעט מעט א\"כ העובר על דבריהם ברצונו ודעתו שיודע ורואה בעצמו שאינו זוכר היטב כראוי ואינו רוצה לחזור ולקבוץ על יד הרי זה כמסיר דברי תורה מלבו וזכרונו ועובר על פן תשכח ופן יסורו מלבבך):",
+            "וגם מי שיודע בעצמו שהוא שכחן גדול בטבעו ותולדתו שאף אם יחזור על לימודו פעמים אין מספר לא יזכור כי אם זמן מה ואח\"כ ישכח מעט מעט לא יוכל לפטור נפשו מלאו זה דפן תשכח ומצות ושננתם שנתבאר למעלה כי מצות התורה שוות לכל נפש מישראלד ולא ניתנה תורת כל אחד ואחד בידו שיהיה זה חייב במצוה זו וזה פטור ממנה לגמרי מחמת טבעו ותולדתו אלא כל אחד חייב לזכור דברי תורה בלבו כפי יכולתו והשגת כח זכרונו אם מעט ואם הרבה דברי תורה. ועל זה אמרו לא עליך המלאכה לגמור כגון מי שהוא שכחן גדול ואם יהיה שונה הלכות רק פרק אחד ביום ויחזור עליו מאה פעמים ויותר ואפילו כל היום כולו לא יוכל לזכרו היטב כי אם חודש אחד על דרך משל ואח\"כ אם לא יחזור עליו יתחיל לשכוח מעט מעט הרי זה חייב לעשות כן ללמוד בכל יום רק פרק אחד ולחזור עליו כל היום כולו וכן יעשה שלשים יום ואח\"כ בסוף החדש יחזור על השלשים פרקים אלו כמה פעמים עד שיוכל לזכרם היטב עוד ג' או ד' שבועות על דרך משל ואח\"כ ילמוד בתוך כך עוד פרק אחד בכל יום ויחזור עליו כל היום כולו ויעשה כן עד כלות הג' או ד' שבועות אלו ואזי יחזור עוד פעם או שתים על שלשים פרקים הראשונים וגם על פרקים האחרונים שלמד בג' או ד' שבועות אלו עד שיוכל לזכור הכל עוד כמה שבועות ובתוך כך ילמוד עוד פרק אחד בכל יום. וכן יעשה להיות מוסיף והולך פרק אחד בכל יום בכל ימים שבינתיים בין חזרה לחזרה עד שילמוד כל כך הרבה משנה ותלמוד בענין כשיצטרך לחזור על הראשונות בסוף כל חדש כפי טבעו שאינו יכול לזכור היטב יותר מחדש אחד על דרך משל אזי ישהה בחזרה זו כל החדש כולו עד שיחזור על כל לימוד שלמד עד עתה וכן יעשה לעולם מידי חדש בחדשו לחזור תמיד על הראשונות. ואף שנמצא שלא יוכל ללמוד ולידע כל ימיו רק כדי מה שיוכל לחזור בחדש אחד לא יחוש כי לא עליך המלאכה לגמור וכך היו מצויים בימיהם תלמידים שלא היו בקיאים ויודעים בעל פה רק מסכת אחת ויש מהן שתי מסכתות",
+            "אך אדם כזה מאחר שאינו יכול ללמוד דברי תורה הרבה מאד צריך שיהיה כל לימודו בלימוד המביא לידי מעשה שהן הלכות הצריכות לכל אדם לידע אותן לקיים המצות כהלכתן וליזהר מליכשל באיסורים חס ושלום והם דברים שאי אפשר לישאל תמיד לחכם המורה שבעיר או שלא יהיה יודע לישאל ולהסתפק כלל אם לא ילמדם תחלה דהיינו רוב אורח חיים כמעט כולו ומיעוט יורה דעה ומעט באבן העזר וחושן משפט כל הלכה ברורה בטעמה מהתלמוד ומפרשיו כמו הרא\"ש או הב\"י לפחות ולחזור עליהן לעולם. וגם מי שדעתו יפה שיוכל ללמוד ולזכור כל התורה שבע\"פ יש לו ללמוד ולחזור תחלה הלכות הללו הצריכות למעשה כי יש להן דין ק��ימה על שאר כל ההלכות שאין צריך למעשה כל כך. ולימוד האגדות מביא גם כן לידי מעשה להתבונן מתוכן מוסר השכל כמו שנתבאר למעלה. ומי שלא הגיע למדה זו ילמוד בספרי מוסר שנבנו דבריהם על המדרשים וההגדות ומאמרי הזוהר. וכל זה מלבד הקריאה בתנ\"ך לעתים מזומנים כמו שנתבאר למעלה שיש לה דין קדימה על הכל",
+            "ואם אחר שהוא בקי היטב בכל לימודו המביא לידי מעשה וחוזר עליו לעולם יוכל לקבוע לו בכל יום שעה קטנה ללימוד אחר ויספיק לו שאר היום והלילה לחזור כראוי על לימודו המביא לידי מעשה שלא ישכח ממנו לעולם ויהיה ברור לו כאחותו כמו שנתבאר למעלה אזי נכון הדבר ע\"ד הקבלה לקבוע לימודו בשעה קטנה זו שבכל יום ללמוד פעם אחת כסדר כל התלמוד בבלי וירושלמי ומכילתא וסיפרא וסיפרי ותוספתות וכל המדרשים מתנאים ואמוראים שכל דבריהם היא תורה שבעל פה שניתנה למשה מסיני כמו רבות ותנחומא ופסיקתות וכיוצא בהן ומדרשי רשב\"י על כולן כדי שי[וכ]ל לגמור כל התורה שבעל פה כולה פעם אח[ת] בחייו לקיים מצות שמור תשמרון את כל המצוה וגו' כמו שנתבאר למעלהקנו. ואף שישכח הכל הרי לעתיד לבוא יזכירוהו כל לימודו ששכח מחמת אנסו שאי אפשר לו לחזור כל כך שלא ישכח לימוד זה שלומד רק שעה קטנה בכל יום כי שאר היום והלילה צריך לו לחזור על לימוד המביא לידי מעשה והשוכח מחמת אונס אינו עובר כמו שנתבאר למעלה וגם עתה הנה זאת התורה היא העולה למעלה עד כסא הכבוד ועד בכלל אך לא למעלה מהכסא כמ\"ש כי אין שכחה לפני כסא כבודך שהוא למעלה מהכסא עולם הזכרון והזכר המשפיע (כי השכחה באה מצד הקליפה ואינה מגעת לינק אלא עד הכסא כמ\"ש שאין הכסא שלם כו').",
+            "אבל אם יוכל לקבוע לו שעה גדולה ללימוד אחר ויספיק לו שאר היום לחזור על לימודו המביא לידי מעשה אזי חייב להוסיף מעט מעט ללמוד בשעה זו הלכות אחרות שהן פירוש התרי\"ג מצות אף מצות שאינן נוהגות כמו קדשים וכיוצא בהן ולחזור עליהן כראוי שיזכור אותן היטב לעולם כמו שנתבאר למעלה שנאמר כל המצוה וגו' ולא עליך המלאכה לגמור. ולכן אף שאין שעה זו מספקת ללמוד הלכות אלו מהתלמוד ולחזור עליהן כל כך עכ\"פ ילמוד אות[ן] מתוך המשניות עם פירושיהן ויחזור עליהן כראוי עד שיהיה זוכרן בעל פה. ויש לו לעסוק תחלה בסדר קדשים כמו שאמרו חכמים כל העוסק בתורת עולה כאלו הקריב עולה ועל כן נכון הדבר אם אפשר לו ללמוד הלכות כל הקרבנות בשלימות וכל העבודות שבמקדש והלכות המקדש וכל כליו כמבואר באר היטב בחיבור הרמב\"ם ז\"ל בספר עבודה וספר קרבנות ואח\"כ במשך הזמן אם יוכל להוסיף עוד בשעה זו ללמוד ולחזור כראוי יעסוק בסדר טהרות וזרעים והם קודמים לסדר מועד נשים נזיקין מאחר שכבר עסק הרבה בלימוד המביא לידי מעשה שהן הלכות השנויות בג' סדרים אלו (לבד ברכות וחולין ונדה):",
+            "וכל אדם צריך ליזהר להוציא בשפתיו ולהשמיע לאזניו כל מה שלומד בין במקרא משנה ותלמוד אלא אם כן בשעת עיון להבין דבר מתוך דבר וכל מה שלומד בהרהור לבד ואפשר לו להוציא בשפתיו ואינו מוציא אינו יוצא בלימוד זה ידי חובת מצות ולמדתם אותם וכמ\"ש לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו וגו' וכמו בכל המצות התלויות בדבור שאינו יוצא בהן ידי חובתו בהרהור אלא אם כן שומע מפי המדבר שהשומע כעונה בפיו. אך אם מוציא בשפתיו אף על פי שאינו מבין אפילו פירוש המלות מפני שהוא עם הארץ הרי זה מקיים מצות ולמדתם ולפיכך כל עם הארץ מברך ברכת התורה בשחר לפני הפסוקים וכן כשעולה לספר תורה:",
+            "במה דברים אמורים? בתורה שבכתב, אבל בתורה שבעל פה אם אינו מבין הפרוש - אינו נחשב למוד כלל (מ\"א סי' נ). ואף על פי כן יש לאדם לעסוק בכל התורה גם בדברים שלא יוכל להבין, ולעתיד לבוא יזכה להבין ולהשיג כל התורה שעסק בה בעולם הזה ולא השיגה מקצור דעתו (זהר וישב דף קפה):"
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Seif"
+    ]
+}

json/Halakhah/Acharonim/Hilchos Talmud Torah/Hebrew/Wikisource.json

@@ -0,0 +1,57 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Hilchos Talmud Torah",
+    "versionSource": "https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%91",
+    "versionTitle": "Wikisource",
+    "status": "locked",
+    "license": "CC-BY-SA",
+    "versionTitleInHebrew": "ויקיטקסט",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "הלכות תלמוד תורה",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Acharonim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            "אף על פי שהקטן פטור מכל המצות וגם אביו אינו חייב לחנכו במצות מן התורה אלא מדברי סופרים אבל תלמוד תורה מצות עשה מן התורה על האב ללמד את בנו הקטן תורה אף על פי שהקטן אינו חייב שנאמר ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם. ומאימתי אביו חייב ללמדו משיתחיל לדבר מלמדו תורה צוה לנו משה וגו' ופסוק ראשון מפרשת שמע ישראל ואח\"כ מלמדו מעט מעט פסוקים פסוקים בעל פה עד שיהא בן חמש שנים דהיינו בשנה חמישית שאז מלמדו לקרות תורה שבכתב מעט מעט בביתו עד שיהיה בן שש או בן שבע וקודם לכן בשנה הרביעית מלמדו אותיות התורה כדי שירגיל עצמו לקרות בתורה בשנה חמישית. וכשיהיה בן שש או בן שבע שלימות הכל לפי בוריו וכחו מוליכו אצל מלמד התינוקות לקרות בתורה כל היום כולו עד שיקרא תורה שבכתב כולה עם נביאים וכתובים כולם פעמים רבות עד שיהיה בן עשר שנים. ובימיהם שהיו מספרים הרוב בלשון הקודש וגם התינוק כשמתחיל לדבר היה אביו מספר עמו בלשון הקודש ועל כן לא היו צריכין ללמד התינוקות פירוש המלות רק הקריאה בנקודות וטעמים וקרי ולא כתיב כי לא היו הנקודות והטעמים כתובים בימיהם אלא כספר תורה שלנו והיו לומדים הנקודות והטעמים בכל המקרא בעל פה והיו אז עוסקים ה' שנים בלימוד כל המקרא עם התינוקות פעמים רבות מאד. ואחר כך ה' שנים בלימוד המשניות בעל פה שהן הלכות פסוקות בלי טעמים. ואחר כך ה' שנים בתלמוד שהוא לידע בדרך קצרה הטעמים של ההלכות והדינים ומקורם מתורה שבכתב בי\"ג מדות שהתורה נדרשת ושאר כל דרשות חכמים או בקבלה הלכה למשה מסיני או מסברא או מתקנות חכמים שעשו סייג וגדר לדברי תורה. ואחר כך כל ימיו של אדם איש לפי שכלו ויכלתו בפלפול התלמוד בקושיות ופירוקים לירד לעמקי הטעמים ודרשות ולהבין דבר מתוך דבר לחדש הלכות רבות ודרשות פסוקים אשר על זה אמרו בן ארבעים לבינה. וכן כל דברי חכמים וחידותם שהסמיכום ודרשום על פסוקי תנ\"ך הנקראים הגדות:",
+            "וכל מלמד תינוקות מותר לו ליטול שכר אע\"פ שאסור ללמד תורה בשכר שנאמר ואותי צוה ה' בעת ההיא ללמד אתכם חוקים ומשפטים מה אני בחנם אף אתם בחנם מכל מקום התינוקות שהם קטנים הם צריכים שימור לשמרם שלא יצאו החוצה ויעסקו בדברים בטלים ובעד זה מותר ליטול שכר. ומי שהוא בעל מלאכה ואומנות ומניח מלאכתו ומלמד הרי זה מותר ליטול שכר גם מהגדולים שאינם צריכים שימור לפי שאינו אלא שכר בטילה הניכר ומוכח מפני שביטל ממלאכתו ואפילו אינו לומד עמהם אלא מקצת היום ומקצתו עוסק במלאכתו ופרנסתו ואם לומד עמהם כל היום ואינו עוסק בשום מלאכה ועסק כלל מותר לו ליטול שכרו מהם אפילו אינו בעל מלאכה ואומנות כלל לפי שאלו לא למד עמהם בודאי היה מוכרח לעשות איזה עסק להחיות נפשו ונפשות ביתו ועכשיו שלומד עמהם כל היום ואינו עוסק כלל אין לך שכר בטילה הניכר ומוכח גדול מזה:",
+            "ושכר מלמדי תינוקות תקנת חכמים היתה לפרוע מקופת הקהל בעד כל התינוקות שבעיר בני העשירים והעניים יחד ועכשיו במדינות אלו נוהגין שכל אחד פורע בעד בנו אם ידו משגת. ומי שאין ידו משגת חייבים הציבור לפרוע בעדו מתקנת חכמים והעניים יכולים לכוף את העשירים לפרוע בעד בניהם מקופת הקהל ואפילו העשירים יכולים לכוף זה את זה לפרוע שכר מלמדי תינוקות שלהם מקופת הקהל שנותנים בה גם מי שאין לו בנים כי כן היתה עיקר תקנת חכמים להושיב מלמדי תינוקות בכל עיר ועיר בין גדולה בין קטנה ולהטיל שכר מלמדי כל התינוקות שבעיר בין עשירים בין עניים על כל הקהל שבעיר כל אחד כפי השגת ידו אפילו מי שאין לו בנים כשאר נתינות הקהל שהן לפי ממון וכל עיר שאין בה מלמדי תינוקות מחרימין כל אנשי העיר שאין העולם מתקיים אלא בהבל פיהם של תינוקות של בית רבן שהוא הבל שאין בו חטא אלא שבמקומות שאין נוהגין כן הוא מפני שהעשירים וגם הבינונים מוחלים זה לזה אבל חלק בני העניים אין בידם למחול וחייבים הכל לפרוע בעדם עד שיהיו בני י\"ג שנה שהוא הבל שאין בו חטא. וגם הפטורים ממסים כמו תלמידי חכמים חייבים ליתן לזה כפי ממונם כמו שחייבים ליתן לפרנסת העניים שבעיר המוטלת על הקהל. ובקהילות גדולות יש חבורות נמנים לדבר מצוה רבה זו המתנדבים שכר תלמוד תורה לבני העניים ובמקומות שאין שם חבורה זו כופין לפרוע מקופת הקהל ואמרו חכמים הזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה שנאמר יזל מים מדליו. אך אין לכופם אלא לשכור מלמד אחד לכ\"ה תינוקות כבימיהם וילמדם מקרא לבד כל התנ\"ך פעמים רבות כבימיהם שלמקרא די במלמד אחד לכ\"ה תינוקות. ואם אותם שאין ידם משגת רוצים ללמד לבניהם משנה וגמרא שלא די במלמד אחד או אפילו שנים לכ\"ה תינוקות יפרעו המותר משלהם:",
+            "אך מי שידו משגת ואינו רוצה לשכור מלמד לבנו כופין אותו בכל מיני כפיות ואם אינו בעיר ויש לו נכסים אם אפשר להודיעו תחלה מודיעים אותו ואם לאו יורדים לנכסיו שלא בפניו ושוכרים מלמד לבנו כמו שנפרעים שלא בפניו לבעל חוב שלו ממש כי מן התורה האב הוא חייב ללמד לבנו בעצמו או למצוא לו מלמד שילמדנו כל התורה כולה ואם אינו מוצא בחנם אע\"פ שהוא בעצמו אינו יכול ללמדו ואפילו אינו יודע ללמוד כלל בעצמו חייב הוא מן התורה לשכור לו מלמד שילמדנו היטב לידע כל התורה שבכתב ושבע\"פ כולה. דהיינו תנ\"ך וכל הלכות פסוקות של כל התורה עם הטעמים כי הן הן פירוש התרי\"ג מצות שבתורה ודקדוקיהם בכל פרטיהם ואף שיש בהן חלוקי דעות הרי אלו ואלו דברי אלהים חיים ואפילו המצות שאין נוהגות עכשיו וגם ללמוד כל דברי חכמים שהסמיכום על מדרש הפסוקים שהן ההגדות שנאמר כי אם שמור תשמרון את כל המצוה הזאת ודרשו חכמים שלא תאמר למדתי הלכות די לי תלמוד לומר כל המצוה למוד הלכות ואגדות ומדרש שהוא התלמוד שמפרש טעמי ההלכות שבמשניות וברייתות ומקורם בדרשות הפסוקים שבתורה וההלכות שאין להן דרשה בפסוקים הן קבלה הלכה למשה מסיני או מסברא והכל ניתן למשה מסיני וכן דברי חכמים שהסמיכום על מדרש הפסוקים שהן ההגדות כמו שדרשו חכמים על פסוק ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם ומכל מקום לימוד ההלכות קודם ללימוד ההגדות. וכן אמרו חכמי האמת שכל נפש מישראל צריכה לבא בגלגולים רבים עד שתקיים כל התרי\"ג מצות במעשה דבור ומחשבה ודיבור ומחשבה הוא לימוד הלכותיהן על דרך שאמרו חכמים על פסוק זאת תורת החטאת וגו' שכל העוסק בתורת חטאת כאילו כו' ועוד אמרו חכמי האמת שכל נפש צריכה לתיקונה לעסוק בפרד\"ס כפי מה שהיא יכולה להשיג ולידע וכל מי שיכול להשיג ולידע הרבה ונתעצל ולא השיג וידע אלא מעט צריך לבא בגלגול עד שישיג וידע כל מה שאפשר לנשמתו להשיג מידיעת התורה הן בפשטי ההלכות הן ברמזים ודרשות וסודות כי כל מה שנשמתו יכולה להשיג ולידע מידיעת התורה זהו תיקון שלימותה ואי אפשר לה להתתקן ולהשתלם בצרור החיים את ה' במקורה אשר חוצבה משם בלתי ידיעה זו ולכן אמרו חכמים אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו כדי שלא יצטרך לבא בגלגול לעולם הזה:",
+            "ואל יאמר האדם איך אפשר ללמוד כל התורה שבעל פה כולה הרי התורה אין לה קץ ותכלית כמ\"ש לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאד ונאמר ארוכה מארץ מדה וגו' כי באמת ההלכות הנגלות לנו ולבנינו יש להן קץ ותכלית ומספר וכן המדרשים שנתגלו לנו. רק שהתורה מצד עצמה אין קץ ותכלית אפילו לפשטי דרשותיה הצפונים בה ורבי עקיבא היה דורש על כל קוץ וקוץ תילי תילים של הלכות ולא הגיע לתכלית דרשותיה עדיין וכן אין קץ ותכלית לעומק טעמי ההלכות והפלפול בטעמיהן ובדרשותיהן במדות שהתורה נדרשת ועל ידי זה יתחדשו ג\"כ חידושי הלכות לאין קץ ותכלית למי שזוכה לזה אחר שגמר תחלה כל התורה שבעל פה המסורה לנו ונגלות לעין כל כמו שאמרו חכמים ליגמר אינש והדר ליסבר שהוא עיון בעומק הטעמים וכמו שיתבאר:",
+            "ובזמן הזה שכל התורה שבעל פה היא כתובה לפנינו א\"צ לשכור מלמד לבנו שילמדנו כל התורה שבע\"פ אלא שילמדנו להבין היטב בתלמוד ברוב המקומות גם בהלכות וסוגיות העמוקות עם רוב הפוסקים ראשונים ואחרונים ויעמידנו על עיון ההלכה למעשה שיוכל לעיין בעצמו ללמוד ולהבין ולהורות כל הלכה למעשה מתוך עיון בתלמוד ופוסקים ראשונים ואחרונים ואזי יוכל הבן ללמוד בעצמו כל התלמוד והפוסקים לידע כל ההלכות של תורה שבע\"פ שהן פירוש התרי\"ג מצות ודקדוקיהן בטעמיהן ומקוריהן כאלו למדו המלמד. וכן כל התנ\"ך ודרשות ההגדות. ולכן לא נהגו עכשיו ללמד להתינוק כל התנ\"ך כבימיהם רק תורה לבדה כי סומכים שילמוד בעצמו כשיגדיל משא\"כ בימיהם שלא היו הנקודות וטעמים כתובים אלא בע\"פ. ומכל מקום צריך ללמדו ולחזור עמו פעמים רבות כל פרשיות התורה שבהן כתובות המצות והמשפטים שהתלמוד מפרשן והפסוקים והתיבות ואותיות שבהן הן נדרשין תמיד בתלמוד. אך אם הבן אינו מגיע למדה זו שיוכל ללמוד ולהבין בעצמו בלי מלמד כל ההלכות שבתורה שבע\"פ בטעמיהן או שאינו חפץ ללמוד בעצמו חייב לשכור לו מלמד שיכריחנו וילמדנו היטב כל התורה שבכתב ושבע\"פ כולה וגם לחזור עמו פעמים רבות עד שיהיה זוכר ויודע פעם אחת כל ההלכות שבתורה שבע\"פ בטעמיהן כי גם הכפייה לכוף את הבן ללמוד ולידע כל התורה היא בכלל מצות עשה של ולמדתם אותם את בניכם שהרי הכתוב מדבר בקטנים שצריך לכופם. ואחר שידע פעם אחת כל ההלכות בטעמיהן וחוזר ושוכח מפני שאינו רוצה לחזור על לימודו בעצמו הרי האב כבר יצא ידי חובתו כי מאחר שלמדו היטב עד שידע כל התורה כולה קיים מצות עשה של ולמדתם אותם את בניכם וגו' אך מכל מקום כל שהבן אפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק ויש יכולת ביד האב לכופו מוטל עליו מדברי קבלה לכופו לעסוק בתורה וכן להדריכו בדרך מוסר ויראת שמים בכל דרכיו והנהגותיו בעוד ידו תקיפה על בנו דהיינו עד שיהא בן כ\"ד שנה שנאמר חנוך לנער על פי דרכו דרך שכל ימיו יהא מתנהג בו חנוך לו בנערותו דהיינו מבן ט\"ז שנה עד בן כ\"ד שנה שקודם ט\"ז שנה אין בו דעת לקבל תוכחות כל כך ואל תכביד יסורין ��תוכחות ויותר מבן כ\"ד יש לחוש שמא יבעט:",
+            "ולא שכר לימוד לבדו מוטל על האב אלא כל הוצאות הלימוד כגון לשכור מזונות לבנו ההולך ללמוד לפני רב שבעיר אחרת ולהספיק לו כל צרכיו שם ואף על פי שאין בית דין כופין על זה כמו על שכר לימוד מכל מקום מצוה גדולה היא ומכלל מצות עשה של ולמדתם אותם את בניכם היא. ולפיכך אפילו האב עדיין לא למד תורה וצריך ללמוד לעצמו ואם יטרח במזונות וסיפוק צרכי לימוד בנו לא יוכל ללמוד לעצמו אם בנו הוא נבון ומשכיל מה שילמוד יותר מן האב הרי לימוד בנו קודם ללימודו כי מאחר שבלימוד בנו גם הוא מקיים מצוה של תורה כמו בלימוד לעצמו והרי בנו נבון ומשכיל יותר בלימודו. ואף על פי כן לא יבטל הוא לגמרי מתלמוד תורה אלא יקבע לו עתים כפי יכלתו ואף על פי שאין העתים מספיקים לקיים מצות עשה של תלמוד תורה כהלכתה שהיא לימוד וידיעת כל התורה. משא\"כ כשיספיק מזונות לאיש אחר נבון ומשכיל יותר ממנו אינו נפטר בזה כלל מקיום מצות עשה של תלמוד תורה כהלכתה אם יכול לקיימה בעצמו אילו לא היה טורח במזונות וצרכי האיש ההוא שאינו בנו. ואם בנו אינו נבון ומשכיל יותר ממנו הרי לימוד לעצמו קודם ללימוד בנו ואף על פי ששתיהן מצות עשה מצוה שבנפשו קודמת. ואם בנו נבון ומשכיל יותר ויש לו אשה ובנים מצוה על אביו לפרנסן אם אפשר לו כדי שלא יהיו רחיים בצוארו ויעסוק בתורה ואפילו אינו עשיר כל כך שיתחייב בפרנסתו מדין צדקה. ואף על פי כן תחשב לו לצדקה לענין שיכול להוציא כל הוצאות לימוד בניו הגדולים ממעות מעשר שלו או החומש אם אין ידו משגת משא\"כ בשכר הלימוד (ל)עצמו כמו שיתבאר בהלכות צדקה. אך מי שאינו מחשב הוצאה זו במעשר או בחומש שלו הרי זה זריז ונשכר כמו שאמרו חכמים כל מזונותיו של אדם קצובין לו מראש השנה ועד יום הכפורים מה שעתיד להשתכר בשנה זו שיהא ניזון משם קצוב לו כך וכך ישתכר בשנה זו ויש לו ליזהר מלעשות יציאה מרובה שלא יוסיפו לו שכר למזונות אלא מה שפסקו לו חוץ מהוצאות שבתות וימים טובים והוצאות בניו לתלמוד תורה שאם הוסיף מוסיפין לו ומ[מ]ציאין לו שכר לשעה או לאחר שעה:",
+            "ואם אין יד האב משגת לשכור מלמד לבנו וגם אינו יכול ללמוד עמו בעצמו ויד אבי אביו משגת כופין את אבי אביו לשכור מלמד לבן בנו וגם כל הוצאות תלמוד תורה של בן בנו מצוה עליו כמו על האב ממש מפני שכשם שמצות עשה מן התורה על האב ללמד את בנו תורה כך ממש מצות עשה מן התורה ללמד את בן בנו שנאמר והודעתם לבניך ולבני בניך. אבל לבן בתו ובן בן בנו אין חיוב עליו אפילו לשכור מלמד ואין צריך לומר שאר הוצאות תלמוד תורה אלא מדין צדקה אם הוא אמוד וראוי לצדקה זו כי קרוב קרוב קודם כמו שיתבאר בהלכות צדקה אך אין נפרעין ממנו שלא בפניו כמו שיתבאר שם אבל אם יכול ואפשר לו ללמוד עמהם בעצמו חייב ללמדם. ולא לאלו בלבד אלא מצות עשה של תורה על כל חכם וחכם מישראל ללמד את כל התלמידים אף על פי שאינן יוצאי יריכו שנאמר ושננתם לבניך וגו' וקבלו חכמים בניך אלו תלמידיך שהתלמידים קרויים בנים שנאמר ויצאו בני הנביאים אלא שמצוה להקדים בניו וכל יוצאי יריכו לתלמידים אחרים:",
+            "ויש אומרים שאינו חייב לשכור מלמד לבן בנו אם אינו יכול ללמדו בעצמו אלא אם יכול ללמדו בעצמו ואינו רוצה ללמדו חייב לשכור לו מלמד אם אין יד בנו משגת כי המצוה מוטלת על אבי אביו כמו על אביו ללמדו בעצמו או לטרוח למצוא לו מלמד בחנם או בשכר (ולהוליכו לבית הספר אם אינו חפ�� מעצמו לילך). משא\"כ לבן בתו ובן בן בנו אין חיוב עליו אלא להקדימו לתלמידים אחרים אבל אם אין מוטל עליו ללמד לתלמידים כלל מפני שיש בעיר גדולים בחכמה ממנו שיכולים ללמדם או מפני שלא הגיע למדה זו ללמד לתלמידים כי צריך עדיין ללמוד לעצמו אין חיוב עליו ללמד לבן בתו ובן בן בנו ולא לטרוח למצוא לו מלמד כמו שאין חיוב עליו בבן חבירו שלא מיוצאי יריכו. (וגם כשיכול ללמד לתלמידים אחרים ואין גדול ממנו בעיר אין צריך לכופו לילך ללמוד לפניו אם אינו חפץ מעצמו כמו שאין צריך לכוף לתלמידים אחרים ללמדם בעל כרח[ם] משא\"כ בבן בנו חייב ללמדו בעל כרחו או להוליכו להמלמד כמו בבנו [)]. ולענין הלכה בשל תורה הלך אחר המחמיר לכך כל אדם צריך להחמיר לעצמו אך אין לכוף לאחרים להוציא ממון בכפיות מספק:",
+            "וכל המלמדים ואפילו מלמדי תינוקות מקרא ואפילו מלמדים בחנם צריכים ללמדם כל היום כולו ומקצת מן הלילה כדי לחנכם ללמוד ביום ובלילה ולא יבטלו התינוקות כלל חוץ מערבי שבתות וערבי ימים טובים בסוף היום ובימים טובים עצמן שמצוה לשמח בהם התינוקות במה שהיא שמחה להם כמו אגוזים וכיוצא בהם כמו שנתבאר בהלכות יו\"ט אבל בשבת אין קורין להם בתחלה פרשה שלא קראוה מעולם מפני טורח שבת אבל שונין להם פרשיות שקראו אותן כבר בחול ואין מבטלין התינוקות לשום דבר מצוה בעולם ואפילו לבנין בית המקדש:",
+            "וכל מלמד תינוקות שהוא מניח התינוקות ויוצא או שהוא עושה מלאכה אחרת בשעת לימודו עמהם או שהוא מתרשל בלימודם הרי זה בכלל ארור עושה מלאכת ה' ברמיה. לפיכך אין ראוי להושיב מלמד אלא בעל יראה מהיר לקרות ולדקדק. ומכל מקום אם יש כאן שני מלמדים האחד מדקדק הרבה שיקראו בלי טעות ושיבוש או לדקדק להבינם על נכון פירוש המילות בזמנינו שלומדים המקרא עם פירוש המלות אבל אינו קורא הרבה מפני שמתרשל קצת והשני קורא הרבה אלא שאינו מדקדק כל כך מושיבין אותו שמדקדק יותר:",
+            "ואין למלמד להיות ניעור בלילה יותר מדאי שלא יהיה עצל ביום ללמד. וכן לא יסגף עצמו באכילה ושתיה וכל שכן להתענות. וכן לא יאכל ולא ישתה יותר מדאי. כי כל אלו הדברים גורמים שלא יוכל ללמד היטב וכל המשנה ידו על התחתונה ומסלקין אותו בלי התראה כי מותרה ועומד הוא:",
+            "ותינוק שאינו רוצה לקרות לא יכה אותו המלמד מכת אכזרי לפיכך לא יכהו בשוטים ולא במקל אלא ברצועה קטנה אם קורא קורא ואם אינו קורא בהכאה זו יהיה יושב כך עם חביריו להיות להם לחברה וסופו אפשר יתן לבו ומלמד תינוקות החובט יותר מדאי מעבירין אותו והוא עובר בלא תעשה כי מאחר שמכה שלא ברשות הרי זה כמכה אחד משאר ישראל: מי שאין לו אשה או שאשתו בעיר אחרת לא ילמד תינוקות מפני שאמותיהם מביאות את בניהם לבית הספר ויתגרה בו יצרו מה שאין כן כשאשתו עמו בעיר יש לו פת בסלו אם יבא לו הרהור ויתקפנו יצרו שלא יוכל להסיח דעתו יוכל לבא אל אשתו. ויש מתירין למי שיש לו אשה אפילו היא בעיר אחרת ולכן אין למחות ביד המקילים:",
+            "אשה אינה במצות תלמוד תורה שנאמר ולמדתם אותם את בניכם ולא את בנותיכם וכשם שאינה במצות תלמוד תורה לעצמה כך אינה במצות תלמוד תורה לבניה ופטורה משכר לימוד בניה ואין כופין אותה אלא אם כן היא עשירה ומתורת צדקה. ומכל מקום אם היא עוזרת לבנה או לבעלה בגופה ומאודה שיעסוק בתורה חולקת שכר עמהם ושכרה גדול מאחר שהם מצווים ועושים על ידיה מה שאין כן באשה שלמדה תורה שיש לה שכר אבל לא שכר גדול כשכר האיש מפני שאינה מצווה ועושה. ואף על פי שיש לה שכר צוו חכמים שלא ילמד אדם את בתו תורה מפני שרוב הנשים אין דעתן מכוונת להתלמד ומוציאות דברי תורה לדברי הבאי לפי עניות דעתן ואם מלמדה תורה שבעל פה הרי זה כאלו מלמדה תפלות מפני שעל ידי זה נכנס בה ערמומית. ומכל מקום גם הנשים חייבות ללמוד הלכות הצריכות להן לידע אותן כמו דיני נדה וטבילה ומליחה ואיסור יחוד וכיוצא בהם וכל מצות עשה שאין הזמן גרמא וכל מצות לא תעשה של תורה ושל דברי סופרים שהן מוזהרות בהן כאנשים. ובימיהם היה החכם דורש הלכות המצויות ורגילות וצריכות לכל אדם לידע אותן בלשון שמבינים הנשים ועמי הארץ מידי שבת בשבתו:"
+        ],
+        [
+            "מי שלא למדו אביו תורה חייב ללמד את עצמו כשיכיר שנאמר (דברים ה א): \"ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם\" זו מ\"ע של ת\"ת על כל אדם ללמוד כל התורה שבכתב ושבע\"פ כולה כמשנ\"ת למעלה שנאמר כל המצוה וגו'. וכשלומד לעצמו כשיגדיל ויכיר שיוכל ללמוד, אזי לא ילמוד כל המקרא ואח\"כ כל המשנה ואח\"כ התלמוד כמשנ\"ת בנערים שאין יכולים ללמוד משנה ותלמוד בתחלה, כי זה שיכול אינו רשאי לעשות כן. כי (קידושין ל א): \"מי יודע כמה יחיה\" לפיכך חייב הוא לשלש זמן למידתו שבכל יום ויום שליש במקרא שליש במשנה שהן הלכות פסוקות בלי טעמים. שבכל המשניות וברייתות ומימרות האמוראים שהן פירוש התרי\"ג מצוות שבתורה בכל תנאיהם ודקדוקיהם ודקדוקי סופרים. ובזמן הזה גם הלכות פסוקות של פסקי הגאונים הפוסקים כמו הטור והש\"ע והגהותיו בכלל משנה יחשבו. ושליש בתלמוד המבאר טעמי ההלכות במשניות וברייתות ומימרות האמוראים ובזמן הזה גם בספרי הפוסקים הראשונים המבארים טעמי ההלכות פסוקות שפסקו הטור והש\"ע כמו הרא\"ש וב\"י. כי אם אינו יודע טעמי ההלכות, אינו מבין גופי ההלכות לאשורן על בוריין, ונקרא בור. ולכן יש אוסרין להורות אפילו לעצמו מתוך הלכות פסוקות בלי טעמים שלמד. ולפיכך אינו רשאי להתאחר מללמוד הטעמים עד שיגמור ללמוד כל ההלכות פסוקות, כי לא אמרו (שבת סג א): \"ליגמר והדר ליסבר\" אלא לסבור סברות בעומק עיון טעמי ההלכות ולהבין דבר מתוך דבר ולדמות דבר לדבר להקשות ולתרץ עד שיגיע וירד לעמק ההלכה. שזה אין לו לעשות בתחילת למודו אלא לאחר שיגמור ללמוד כל ההלכות פסוקות בטעמיהן בדרך קצרה בלי עיון ופלפול להקשות ולתרץ. אבל בלימוד זה לידע הטעמים בדרך קצרה מהתלמוד והפוסקים בלי עיון רב ופלפול, חייב הוא לעסוק בכל יום ויום שליש זמן מלימודו. אך פירוש המקרא ודרשות ההגדות יחשבו בכלל שליש במשנה. לפי שהמשנה ג\"כ פי' התרי\"ג מצות שבתורה. וחכמת הקבלה תחשב בכלל שליש בתלמוד: ",
+            "בד\"א בתחילת תלמודו של אדם. אבל כשיגדיל בחכמה וירבה בה במאוד, ולא יהיה צריך לא ללמוד תורה שבכתב ולא לעסוק תמיד בתורה שבע\"פ, מפני שכבר חזר על לימודו פעמים רבות מאוד עד שנחקק היטב בזכרונו כל התורה שבכתב ושבע\"פ כולה, אזי יקרא בעתים מזומנים תורה שבכתב וד\"ת שבע\"פ כדי שלא ישכח דבר מדיני התורה ויפנה כל ימיו לעיון התלמוד לסבור סברות בהלכות ולפלפל בהן בקושיות ופירוקים לירד לעומק הסברות וטעמי ההלכות להבין דבר מתוך דבר ולדמות דבר לדבר ולחדש חידושי הלכות רבות לפי רוחב שיש בלבו וישוב דעתו כמו שאמרו (שבת סג א): \"ליגמר אינש והדר ליסבר\". וכן בדרשות ההגדות להתבונן מתוכם מוסר השכל לידע את ה' כמו שאמרו חכמים רצונך שתכיר מי שאמר והיה העולם למוד דברי אגדה שמתוך כך את�� מכיר את הקב\"ה ומתדבק בדרכיו. כי רוב סודות התורה שהיא חכמת הקבלה וידיעת ה', גנוזים באגדות וי\"א שגם בתחילת למודו של אדם לא ישלש זמן למודו לשלשה חלקים שוים ממש שהרי המשנה חמורה מן המקרא וצריכה זמן מרובה יותר. ואצ\"ל התלמוד שצריך זמן מרובה יותר מן המשנה. אלא מה שהצריכו לשלש זמן למודו הוא ליתן לכל א' שיעור וזמן כפי הראוי לו בכל יום ויום כדי שיגמור כולו בשוה. ואחר כך כל ימיו לסבור ולעיין. וטוב לחוש לדבריהם: ",
+            "ולד\"ה בתחלת למודו של אדם בין במקרא בין במשנה בין בתלמוד בכל יום לא די לו בלימוד פעם ושתים ושלוש, אלא צריך לחזור על כל אחד פעמים רבות מאוד הכל לפי כח זכרונו של אדם כדי שיזכור היטב. והמשנה והתלמוד שהן ההלכות פסוקות בטעמיהן צריך לחזור עליהן בכפלי כפליים יותר מהמקרא כי תורה שבכתב אי אתה רשאי לומר בע\"פ, כי תורה שבע\"פ, המשנה והתלמוד, שהן ההלכות בטעמיהן, חייב הוא מהתורה לחזור עליהן כ\"כ עד שתהא משנתו סדורה ושגורה בפיו כ\"כ בענין שאם ישאלנו אדם איזה דבר הלכה ממה שלמד יוכל להשיב לו מיד אסור או מותר בלי גמגום שנאמר ושננתם לבניך שיהיו דברי תורה שנונים ומחודדים על פיך שאם ישאלך אדם דבר אל תגמגם ותאמר לו אלא אמור לו מיד כמ\"ש (משלי ז ד): \"אמור לחכמה אחותי את\" שתהא בקי וברורה לך כמו שברור לך שאחותך אסורה לך. ולכן, גם עכשיו שנכתבה תורה שבע\"פ ויכול לעיין בספרים אינו יוצא י\"ח בזה מצות ושננתם מאחר שמגמגם לשואלו ואינו משיב לו מיד עד שיעיין ואין הלכה זו ברורה לו כמו אחותו שא\"צ לעיין. ואף שעל ידי זה לא יוכל ללמוד הלכות הרבה, לא יחוש כמו שאמרו חכמים (אבות ב): \"לא עליך המלאכה לגמור ואין אתה בן חורין ליבטל ממנה\". וכן היו עושים בימיהם שהיו לומדים בע\"פ היו לומדים בתחלת למודם רק ב' או ג' משניות או ברייתות בשבוע והיו חוזרים עליהם מאה פעמים ויותר ואמרו חכמים (חגיגה ט ב): \"אינו דומה השונה פרק מאה ואחת לשונה מאה פעמים ואחת\" שזה נקרא עובד אלוקים וזה נקרא לא עבדו כראוי. ועכשיו שתורה שבע\"פ כתובה לפנינו, א\"צ לחזור מאה פעמים ואחת בשעת למודו ממש. רק שיזהר לחזור על הראשונות תמיד לפרקים קרובים בענין שתהיינה כל ההלכות שלמד חקוקות היטב בזכרונו כל הימים שבינתיים וברורות לו בלי גמגום כבשעת למודו ממש:",
+            "וכל השוכח דבר אחד ממשנתו מחמת שלא חזר על לימודו כראוי מעלה עליו הכתוב כאלו מתחייב בנפשו וגם עובר בלאו של תורה שנאמר רק השמר לך ושמור נפשך מאוד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך וגו' וכל מקום שנאמר השמר פן הוא לא תעשה. וקבלו חכמים שאין הכתוב מדבר בעשרת הדברות לבדן אלא הוא הדין לכל התורה כולה. ולכן למדו חכמים ג\"כ מפסוק זה שכשם שחייב האדם ללמד את בנו כך ממש חייב ללמד את בן בנו כל התורה שנאמר והודעתם לבניך ולבני בניך ומה שנכתב זה גבי עשרת הדברות כמ\"ש יום אשר עמדת לפני ה' וגו' הוא ללמדך שכל המלמד את בן בנו תורה מעלה עליו הכתוב כאלו קבלה מהר סיני. וגם עכשיו שנכתבה תורה שבע\"פ ויוכל לעיין בספרים מה ששכח אין זה מועיל כלום כי מיד ששכח עובר בלאו קודם שיעיין כמו בימיהם שעובר בלאו בשעה ששוכח אף שאח\"כ יחזור וישאל מרבו וילמדנו מה ששכח ועוד שמצות התורה לא תשתנה בשינוי הדורות ולא יחליף ולא ימיר דתו לעולמים. וגם אמרו הלומד ושוכח דומה לאשה שיולדת וקוברת וכל המשכח דבר אחד מתלמודו גורם גלות לבניו שנאמר ותשכח תורת אלהיך אשכ�� בניך גם אני:",
+            "ואל יאמר השוכח דבר אחד אילו לא למדתי דבר זה לא נתחייבתי בנפשי, ולמה אתחייב כשלמדתי ושכחתי? כי באמת אלו לא למד דבר זה לא \"מעלה עליו הכתוב\" בלבד \"כאלו מתחייב בנפשו\", אלא היה מתחייב בנפשו ממש! שכל מי שאפשר לו להרבות ולהוסיף בלימודו בענין שלא ישכח בזה מה שלמד כבר מפני שכבר חזר על לימודו כראוי, ואינו מוסיף - אף על פי שאינו מתבטל מתלמוד תורה, אלא חוזר תמיד על הראשונות שלא מפני חשש שכחה אלא מפני שנוח וקל לו יותר לחזור על הראשונות מלטרוח בלימוד חדש - הרי זה מתחייב בנפשו ממש. כמו שאמרו חכמים (אבות פ\"א) \"ודלא מוסיף יסיף\", דהיינו שיאסף בלא זמנו שנאמר בתורה: כי הוא חייכם וגו', ואומר: למען ירבו ימיכם וגו', ודברי תורה נדרשים מכלל הן לאו (ספרי סוף פרשת עקב). ולא אמרוה \"לא עליך המלאכה לגמור\" אלא לענין שלא ימנע האדם מלעסוק בתלמוד תורה מחמת שהוא אינו יכול לגמור ולידע את כולה מקוצר דעתו וכח זכרונו לזכור הרבה כל כך כמו שיתבאר או מאפס הפנאי שלו מטירדת פרנסתו, וגם כל אדם לא יוכל להגיע לתכלית התורה - שמצד עצמה אין לה קץ ותכלית כמו שנתבאר למעלה, וגם לענין שיחזור הרבה על לימודו כראוי ולא ימעט בזה מחמת שצריך ללמוד עוד כדי לגמור התורה, כי לא עליך המלאכה לגמור. אבל אי אתה בן חורין ליבטל ממנה שלא להרבות ולהוסיף בלימודך אחר שכבר חזרת כראוי על לימודך שלמדת כבר ולא ישכח ממך. ואם למדת תורה הרבה נותנין לך שכר הרבה, כי שכר תלמוד תורה שקול כנגד שכר כל המצות. ומן השכר הרב אתה למד העונש הרב למי שאינו מרבה ומוסיף עד שיגמור כל התורה שבע\"פ כולה אם אפשר לו - כמו שקיבלו חכמים (עיין סמ\"ג בהקדמה למצוות עשה) בפירוש הכתוב \"כל המצוה\" כמו שנתבאר למעלה.",
+            "במה דברים אמורים שהשוכח מתחייב בנפשו ועובר בלאו כששכח מחמת עצלות שנתעצל לחזור על לימודו כראוי אבל מחמת אונסו כגון שטרוד הרבה בפרנסתו והעתים שקובע לו אין מספיקים לו לחזור על כל לימודו שלמד קודם שהיה טרוד אינו מתחייב בנפשו וגם אינו עובר בלאו שנאמר רק השמר לך וגו' רק למעט מחמת אונסו",
+            "וכן מי שתקפה וגברה עליו משנתו מפני שהיא חמורה עליו ולכך נשכחה ממנו ולא הועיל לו מה שחזר עליה כראוי אינו מתחייב ואינו עובר אף על פי שאינו אנוס שהיה יכול לעסוק תמיד במשניות והלכות אלו החמורות עליו ולא להסיח דעתו מהן להלכות אחרות ועל זה נאמר ופן יסורו מלבבך ללמדך שאינו מתחייב ואינו עובר עד שישב ויסירם מלבו ולכך נשכחו ממנו ולא כשנשכחו ממנו דברי תורה מפני שקצר מצע שכלו להשיגם בקל ולתפסם יפה בשכלו ומוחו וכח זכרונו שלא ישכחו ממנו לאחר שיחזור עליה פעמים רבות כל כך כמו שחוזר על הלכות אחרות שאינן חמורות עליו ולא הצריכתו התורה לעסוק תמיד בהלכות אלו החמורות עליו כדי שלא ישכחן אלא אדרבה צריך הוא ללמוד ולידע כל התורה שבע\"פ כולה ולחזור עליה עד שיזכור היטב מה שאפשר לו לזכור ע\"י חזרה זו שהן הלכות הקלות עליו ולא יחוש לשכחת החמורות מאחר שאינו נמנע ומניח מלחזור עוד עליה[ן] ולעסוק בהן תמיד אלא מחמת עסקו בלימוד וחזרה לזכור ההלכות הקלות ונמצא שאינו מסיר דברי תורה מלבו וזכרונו. (כי מה לי הלכות אלו ומה לי אלו משא\"כ במי שאינו חוזר כראוי לו גם על ההלכות הקלות עליו ועל ידי זה בא לידי שכחה אע\"פ שעוסק תמיד בתלמוד תורה ואינו מסיר דברי תורה מלבו הרי זה עובר ומתחייב בנפשו כמו שדרשו חכמים על פסוק לא יחרוך רמיה צידו לא יחיה ולא יאריך ימים כו' שהרי לא נאמר ופן תסיר מלבבך אלא ופן יסורו מאליהם דהיינו שלא ישכחו מלבו כמ\"ש פן תשכח ואף שחוזר על לימודו לאחר שגומר כל ההלכות או אפילו מקצתן כמה וכמה פרקים הואיל ואין חזרה זו מועלת לו כמו שדרשו חכמים על פסוק הון מהבל ימעט וקובץ על יד ירבה אם עושה תורתו חבילות חבילות מתמעטים ונשכחים רק יקבוץ על יד מעט מעט א\"כ העובר על דבריהם ברצונו ודעתו שיודע ורואה בעצמו שאינו זוכר היטב כראוי ואינו רוצה לחזור ולקבוץ על יד הרי זה כמסיר דברי תורה מלבו וזכרונו ועובר על פן תשכח ופן יסורו מלבבך):",
+            "וגם מי שיודע בעצמו שהוא שכחן גדול בטבעו ותולדתו שאף אם יחזור על לימודו פעמים אין מספר לא יזכור כי אם זמן מה ואח\"כ ישכח מעט מעט לא יוכל לפטור נפשו מלאו זה דפן תשכח ומצות ושננתם שנתבאר למעלה כי מצות התורה שוות לכל נפש מישראל ולא ניתנה תורת כל אחד ואחד בידו שיהיה זה חייב במצוה זו וזה פטור ממנה לגמרי מחמת טבעו ותולדתו אלא כל אחד חייב לזכור דברי תורה בלבו כפי יכולתו והשגת כח זכרונו אם מעט ואם הרבה דברי תורה. ועל זה אמרו לא עליך המלאכה לגמור כגון מי שהוא שכחן גדול ואם יהיה שונה הלכות רק פרק אחד ביום ויחזור עליו מאה פעמים ויותר ואפילו כל היום כולו לא יוכל לזכרו היטב כי אם חודש אחד על דרך משל ואח\"כ אם לא יחזור עליו יתחיל לשכוח מעט מעט הרי זה חייב לעשות כן ללמוד בכל יום רק פרק אחד ולחזור עליו כל היום כולו וכן יעשה שלשים יום ואח\"כ בסוף החדש יחזור על השלשים פרקים אלו כמה פעמים עד שיוכל לזכרם היטב עוד ג' או ד' שבועות על דרך משל ואח\"כ ילמוד בתוך כך עוד פרק אחד בכל יום ויחזור עליו כל היום כולו ויעשה כן עד כלות הג' או ד' שבועות אלו ואזי יחזור עוד פעם או שתים על שלשים פרקים הראשונים וגם על פרקים האחרונים שלמד בג' או ד' שבועות אלו עד שיוכל לזכור הכל עוד כמה שבועות ובתוך כך ילמוד עוד פרק אחד בכל יום. וכן יעשה להיות מוסיף והולך פרק אחד בכל יום בכל ימים שבינתיים בין חזרה לחזרה עד שילמוד כל כך הרבה משנה ותלמוד בענין כשיצטרך לחזור על הראשונות בסוף כל חדש כפי טבעו שאינו יכול לזכור היטב יותר מחדש אחד על דרך משל אזי ישהה בחזרה זו כל החדש כולו עד שיחזור על כל לימוד שלמד עד עתה וכן יעשה לעולם מידי חדש בחדשו לחזור תמיד על הראשונות. ואף שנמצא שלא יוכל ללמוד ולידע כל ימיו רק כדי מה שיוכל לחזור בחדש אחד לא יחוש כי לא עליך המלאכה לגמור וכך היו מצויים בימיהם תלמידים שלא היו בקיאים ויודעים בעל פה רק מסכת אחת ויש מהן שתי מסכתות",
+            "אך אדם כזה מאחר שאינו יכול ללמוד דברי תורה הרבה מאד צריך שיהיה כל לימודו בלימוד המביא לידי מעשה שהן הלכות הצריכות לכל אדם לידע אותן לקיים המצות כהלכתן וליזהר מליכשל באיסורים חס ושלום והם דברים שאי אפשר לישאל תמיד לחכם המורה שבעיר או שלא יהיה יודע לישאל ולהסתפק כלל אם לא ילמדם תחלה דהיינו רוב אורח חיים כמעט כולו ומיעוט יורה דעה ומעט באבן העזר וחושן משפט כל הלכה ברורה בטעמה מהתלמוד ומפרשיו כמו הרא\"ש או הב\"י לפחות ולחזור עליהן לעולם. וגם מי שדעתו יפה שיוכל ללמוד ולזכור כל התורה שבע\"פ יש לו ללמוד ולחזור תחלה הלכות הללו הצריכות למעשה כי יש להן דין קדימה על שאר כל ההלכות שאין צריך למעשה כל כך. ולימוד האגדות מביא גם כן לידי מעשה להתבונן מתוכן מוסר השכל כמו שנתבאר למעלה. ומי שלא הגיע למדה זו ילמוד בספרי מוסר שנבנו דבריהם על המדרשים וההגדות ומאמרי הזוהר. וכל זה מלבד הקריאה בתנ\"ך לעתים מזומנים כמו שנתבאר למעלה שיש לה דין קדימה על הכל",
+            "ואם אחר שהוא בקי היטב בכל לימודו המביא לידי מעשה וחוזר עליו לעולם יוכל לקבוע לו בכל יום שעה קטנה ללימוד אחר ויספיק לו שאר היום והלילה לחזור כראוי על לימודו המביא לידי מעשה שלא ישכח ממנו לעולם ויהיה ברור לו כאחותו כמו שנתבאר למעלה אזי נכון הדבר ע\"ד הקבלה לקבוע לימודו בשעה קטנה זו שבכל יום ללמוד פעם אחת כסדר כל התלמוד בבלי וירושלמי ומכילתא וסיפרא וסיפרי ותוספתות וכל המדרשים מתנאים ואמוראים שכל דבריהם היא תורה שבעל פה שניתנה למשה מסיני כמו רבות ותנחומא ופסיקתות וכיוצא בהן ומדרשי רשב\"י על כולן כדי שי[וכ]ל לגמור כל התורה שבעל פה כולה פעם אח[ת] בחייו לקיים מצות שמור תשמרון את כל המצוה וגו' כמו שנתבאר למעלהקנו. ואף שישכח הכל הרי לעתיד לבוא יזכירוהו כל לימודו ששכח מחמת אנסו שאי אפשר לו לחזור כל כך שלא ישכח לימוד זה שלומד רק שעה קטנה בכל יום כי שאר היום והלילה צריך לו לחזור על לימוד המביא לידי מעשה והשוכח מחמת אונס אינו עובר כמו שנתבאר למעלה וגם עתה הנה זאת התורה היא העולה למעלה עד כסא הכבוד ועד בכלל אך לא למעלה מהכסא כמ\"ש כי אין שכחה לפני כסא כבודך שהוא למעלה מהכסא עולם הזכרון והזכר המשפיע (כי השכחה באה מצד הקליפה ואינה מגעת לינק אלא עד הכסא כמ\"ש שאין הכסא שלם כו').",
+            "אבל אם יוכל לקבוע לו שעה גדולה ללימוד אחר ויספיק לו שאר היום לחזור על לימודו המביא לידי מעשה אזי חייב להוסיף מעט מעט ללמוד בשעה זו הלכות אחרות שהן פירוש התרי\"ג מצות אף מצות שאינן נוהגות כמו קדשים וכיוצא בהן ולחזור עליהן כראוי שיזכור אותן היטב לעולם כמו שנתבאר למעלה שנאמר כל המצוה וגו' ולא עליך המלאכה לגמור. ולכן אף שאין שעה זו מספקת ללמוד הלכות אלו מהתלמוד ולחזור עליהן כל כך עכ\"פ ילמוד אות[ן] מתוך המשניות עם פירושיהן ויחזור עליהן כראוי עד שיהיה זוכרן בעל פה. ויש לו לעסוק תחלה בסדר קדשים כמו שאמרו חכמים כל העוסק בתורת עולה כאלו הקריב עולה ועל כן נכון הדבר אם אפשר לו ללמוד הלכות כל הקרבנות בשלימות וכל העבודות שבמקדש והלכות המקדש וכל כליו כמבואר באר היטב בחיבור הרמב\"ם ז\"ל בספר עבודה וספר קרבנות ואח\"כ במשך הזמן אם יוכל להוסיף עוד בשעה זו ללמוד ולחזור כראוי יעסוק בסדר טהרות וזרעים והם קודמים לסדר מועד נשים נזיקין מאחר שכבר עסק הרבה בלימוד המביא לידי מעשה שהן הלכות השנויות בג' סדרים אלו (לבד ברכות וחולין ונדה):",
+            "וכל אדם צריך ליזהר להוציא בשפתיו ולהשמיע לאזניו כל מה שלומד בין במקרא משנה ותלמוד אלא אם כן בשעת עיון להבין דבר מתוך דבר וכל מה שלומד בהרהור לבד ואפשר לו להוציא בשפתיו ואינו מוציא אינו יוצא בלימוד זה ידי חובת מצות ולמדתם אותם וכמ\"ש לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו וגו' וכמו בכל המצות התלויות בדבור שאינו יוצא בהן ידי חובתו בהרהור אלא אם כן שומע מפי המדבר שהשומע כעונה בפיו. אך אם מוציא בשפתיו אף על פי שאינו מבין אפילו פירוש המלות מפני שהוא עם הארץ הרי זה מקיים מצות ולמדתם ולפיכך כל עם הארץ מברך ברכת התורה בשחר לפני הפסוקים וכן כשעולה לספר תורה:",
+            "במה דברים אמורים? בתורה שבכתב, אבל בתורה שבעל פה אם אינו מבין הפרוש - אינו נחשב למוד כלל (מ\"א סי' נ). ואף על פי כן יש לאדם לעסוק בכל התורה גם בדברים שלא יוכל להבין, ולעתיד לבוא יזכה להבין ולהשיג כל התורה שעסק בה בעולם הזה ולא השיגה מקצור דעתו (זהר וישב דף קפה):"
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Seif"
+    ]
+}

json/Halakhah/Acharonim/Hilchos Talmud Torah/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,93 @@
+{
+    "title": "Hilchos Talmud Torah",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Hilchos_Talmud_Torah",
+    "text": [
+        [
+            "אף על פי שהקטן פטור מכל המצות וגם אביו אינו חייב לחנכו במצות מן התורה אלא מדברי סופרים אבל תלמוד תורה מצות עשה מן התורה על האב ללמד את בנו הקטן תורה אף על פי שהקטן אינו חייב שנאמר ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם. ומאימתי אביו חייב ללמדו משיתחיל לדבר מלמדו תורה צוה לנו משה וגו' ופסוק ראשון מפרשת שמע ישראל ואח\"כ מלמדו מעט מעט פסוקים פסוקים בעל פה עד שיהא בן חמש שנים דהיינו בשנה חמישית שאז מלמדו לקרות תורה שבכתב מעט מעט בביתו עד שיהיה בן שש או בן שבע וקודם לכן בשנה הרביעית מלמדו אותיות התורה כדי שירגיל עצמו לקרות בתורה בשנה חמישית. וכשיהיה בן שש או בן שבע שלימות הכל לפי בוריו וכחו מוליכו אצל מלמד התינוקות לקרות בתורה כל היום כולו עד שיקרא תורה שבכתב כולה עם נביאים וכתובים כולם פעמים רבות עד שיהיה בן עשר שנים. ובימיהם שהיו מספרים הרוב בלשון הקודש וגם התינוק כשמתחיל לדבר היה אביו מספר עמו בלשון הקודש ועל כן לא היו צריכין ללמד התינוקות פירוש המלות רק הקריאה בנקודות וטעמים וקרי ולא כתיב כי לא היו הנקודות והטעמים כתובים בימיהם אלא כספר תורה שלנו והיו לומדים הנקודות והטעמים בכל המקרא בעל פה והיו אז עוסקים ה' שנים בלימוד כל המקרא עם התינוקות פעמים רבות מאד. ואחר כך ה' שנים בלימוד המשניות בעל פה שהן הלכות פסוקות בלי טעמים. ואחר כך ה' שנים בתלמוד שהוא לידע בדרך קצרה הטעמים של ההלכות והדינים ומקורם מתורה שבכתב בי\"ג מדות שהתורה נדרשת ושאר כל דרשות חכמים או בקבלה הלכה למשה מסיני או מסברא או מתקנות חכמים שעשו סייג וגדר לדברי תורה. ואחר כך כל ימיו של אדם איש לפי שכלו ויכלתו בפלפול התלמוד בקושיות ופירוקים לירד לעמקי הטעמים ודרשות ולהבין דבר מתוך דבר לחדש הלכות רבות ודרשות פסוקים אשר על זה אמרו בן ארבעים לבינה. וכן כל דברי חכמים וחידותם שהסמיכום ודרשום על פסוקי תנ\"ך הנקראים הגדות:",
+            "וכל מלמד תינוקות מותר לו ליטול שכר אע\"פ שאסור ללמד תורה בשכר שנאמר ואותי צוה ה' בעת ההיא ללמד אתכם חוקים ומשפטים מה אני בחנם אף אתם בחנם מכל מקום התינוקות שהם קטנים הם צריכים שימור לשמרם שלא יצאו החוצה ויעסקו בדברים בטלים ובעד זה מותר ליטול שכר. ומי שהוא בעל מלאכה ואומנות ומניח מלאכתו ומלמד הרי זה מותר ליטול שכר גם מהגדולים שאינם צריכים שימור לפי שאינו אלא שכר בטילה הניכר ומוכח מפני שביטל ממלאכתו ואפילו אינו לומד עמהם אלא מקצת היום ומקצתו עוסק במלאכתו ופרנסתו ואם לומד עמהם כל היום ואינו עוסק בשום מלאכה ועסק כלל מותר לו ליטול שכרו מהם אפילו אינו בעל מלאכה ואומנות כלל לפי שאלו לא למד עמהם בודאי היה מוכרח לעשות איזה עסק להחיות נפשו ונפשות ביתו ועכשיו שלומד עמהם כל היום ואינו עוסק כלל אין לך שכר בטילה הניכר ומוכח גדול מזה:",
+            "ושכר מלמדי תינוקות תקנת חכמים היתה לפרוע מקופת הקהל בעד כל התינוקות שבעיר בני העשירים והעניים יחד ועכשיו במדינות אלו נוהגין שכל אחד פורע בעד בנו אם ידו משגת. ומי שאין ידו משגת חייבים הציבור לפרוע בעדו מתקנת חכמים והעניים יכולים לכוף את העשירים לפרוע בעד בניהם מקופת הקהל ואפילו העשירים יכולים לכוף זה את זה לפרוע שכר מלמדי תינוקות שלהם מקופת הקהל שנותנים בה גם מי שאין לו בנים כי כן ה��תה עיקר תקנת חכמים להושיב מלמדי תינוקות בכל עיר ועיר בין גדולה בין קטנה ולהטיל שכר מלמדי כל התינוקות שבעיר בין עשירים בין עניים על כל הקהל שבעיר כל אחד כפי השגת ידו אפילו מי שאין לו בנים כשאר נתינות הקהל שהן לפי ממון וכל עיר שאין בה מלמדי תינוקות מחרימין כל אנשי העיר שאין העולם מתקיים אלא בהבל פיהם של תינוקות של בית רבן שהוא הבל שאין בו חטא אלא שבמקומות שאין נוהגין כן הוא מפני שהעשירים וגם הבינונים מוחלים זה לזה אבל חלק בני העניים אין בידם למחול וחייבים הכל לפרוע בעדם עד שיהיו בני י\"ג שנה שהוא הבל שאין בו חטא. וגם הפטורים ממסים כמו תלמידי חכמים חייבים ליתן לזה כפי ממונם כמו שחייבים ליתן לפרנסת העניים שבעיר המוטלת על הקהל. ובקהילות גדולות יש חבורות נמנים לדבר מצוה רבה זו המתנדבים שכר תלמוד תורה לבני העניים ובמקומות שאין שם חבורה זו כופין לפרוע מקופת הקהל ואמרו חכמים הזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה שנאמר יזל מים מדליו. אך אין לכופם אלא לשכור מלמד אחד לכ\"ה תינוקות כבימיהם וילמדם מקרא לבד כל התנ\"ך פעמים רבות כבימיהם שלמקרא די במלמד אחד לכ\"ה תינוקות. ואם אותם שאין ידם משגת רוצים ללמד לבניהם משנה וגמרא שלא די במלמד אחד או אפילו שנים לכ\"ה תינוקות יפרעו המותר משלהם:",
+            "אך מי שידו משגת ואינו רוצה לשכור מלמד לבנו כופין אותו בכל מיני כפיות ואם אינו בעיר ויש לו נכסים אם אפשר להודיעו תחלה מודיעים אותו ואם לאו יורדים לנכסיו שלא בפניו ושוכרים מלמד לבנו כמו שנפרעים שלא בפניו לבעל חוב שלו ממש כי מן התורה האב הוא חייב ללמד לבנו בעצמו או למצוא לו מלמד שילמדנו כל התורה כולה ואם אינו מוצא בחנם אע\"פ שהוא בעצמו אינו יכול ללמדו ואפילו אינו יודע ללמוד כלל בעצמו חייב הוא מן התורה לשכור לו מלמד שילמדנו היטב לידע כל התורה שבכתב ושבע\"פ כולה. דהיינו תנ\"ך וכל הלכות פסוקות של כל התורה עם הטעמים כי הן הן פירוש התרי\"ג מצות שבתורה ודקדוקיהם בכל פרטיהם ואף שיש בהן חלוקי דעות הרי אלו ואלו דברי אלהים חיים ואפילו המצות שאין נוהגות עכשיו וגם ללמוד כל דברי חכמים שהסמיכום על מדרש הפסוקים שהן ההגדות שנאמר כי אם שמור תשמרון את כל המצוה הזאת ודרשו חכמים שלא תאמר למדתי הלכות די לי תלמוד לומר כל המצוה למוד הלכות ואגדות ומדרש שהוא התלמוד שמפרש טעמי ההלכות שבמשניות וברייתות ומקורם בדרשות הפסוקים שבתורה וההלכות שאין להן דרשה בפסוקים הן קבלה הלכה למשה מסיני או מסברא והכל ניתן למשה מסיני וכן דברי חכמים שהסמיכום על מדרש הפסוקים שהן ההגדות כמו שדרשו חכמים על פסוק ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם ומכל מקום לימוד ההלכות קודם ללימוד ההגדות. וכן אמרו חכמי האמת שכל נפש מישראל צריכה לבא בגלגולים רבים עד שתקיים כל התרי\"ג מצות במעשה דבור ומחשבה ודיבור ומחשבה הוא לימוד הלכותיהן על דרך שאמרו חכמים על פסוק זאת תורת החטאת וגו' שכל העוסק בתורת חטאת כאילו כו' ועוד אמרו חכמי האמת שכל נפש צריכה לתיקונה לעסוק בפרד\"ס כפי מה שהיא יכולה להשיג ולידע וכל מי שיכול להשיג ולידע הרבה ונתעצל ולא השיג וידע אלא מעט צריך לבא בגלגול עד שישיג וידע כל מה שאפשר לנשמתו להשיג מידיעת התורה הן בפשטי ההלכות הן ברמזים ודרשות וסודות כי כל מה שנשמתו יכולה להשיג ולידע מידיעת התורה זהו תיקון שלימותה ואי אפשר לה להתתקן ולהשתלם בצרור החיים את ה' במקורה אשר חוצבה משם בלתי ידיעה זו ולכן אמרו חכמים אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו כדי שלא יצטרך לבא בגלגול לעולם הזה:",
+            "ואל יאמר האדם איך אפשר ללמוד כל התורה שבעל פה כולה הרי התורה אין לה קץ ותכלית כמ\"ש לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאד ונאמר ארוכה מארץ מדה וגו' כי באמת ההלכות הנגלות לנו ולבנינו יש להן קץ ותכלית ומספר וכן המדרשים שנתגלו לנו. רק שהתורה מצד עצמה אין קץ ותכלית אפילו לפשטי דרשותיה הצפונים בה ורבי עקיבא היה דורש על כל קוץ וקוץ תילי תילים של הלכות ולא הגיע לתכלית דרשותיה עדיין וכן אין קץ ותכלית לעומק טעמי ההלכות והפלפול בטעמיהן ובדרשותיהן במדות שהתורה נדרשת ועל ידי זה יתחדשו ג\"כ חידושי הלכות לאין קץ ותכלית למי שזוכה לזה אחר שגמר תחלה כל התורה שבעל פה המסורה לנו ונגלות לעין כל כמו שאמרו חכמים ליגמר אינש והדר ליסבר שהוא עיון בעומק הטעמים וכמו שיתבאר:",
+            "ובזמן הזה שכל התורה שבעל פה היא כתובה לפנינו א\"צ לשכור מלמד לבנו שילמדנו כל התורה שבע\"פ אלא שילמדנו להבין היטב בתלמוד ברוב המקומות גם בהלכות וסוגיות העמוקות עם רוב הפוסקים ראשונים ואחרונים ויעמידנו על עיון ההלכה למעשה שיוכל לעיין בעצמו ללמוד ולהבין ולהורות כל הלכה למעשה מתוך עיון בתלמוד ופוסקים ראשונים ואחרונים ואזי יוכל הבן ללמוד בעצמו כל התלמוד והפוסקים לידע כל ההלכות של תורה שבע\"פ שהן פירוש התרי\"ג מצות ודקדוקיהן בטעמיהן ומקוריהן כאלו למדו המלמד. וכן כל התנ\"ך ודרשות ההגדות. ולכן לא נהגו עכשיו ללמד להתינוק כל התנ\"ך כבימיהם רק תורה לבדה כי סומכים שילמוד בעצמו כשיגדיל משא\"כ בימיהם שלא היו הנקודות וטעמים כתובים אלא בע\"פ. ומכל מקום צריך ללמדו ולחזור עמו פעמים רבות כל פרשיות התורה שבהן כתובות המצות והמשפטים שהתלמוד מפרשן והפסוקים והתיבות ואותיות שבהן הן נדרשין תמיד בתלמוד. אך אם הבן אינו מגיע למדה זו שיוכל ללמוד ולהבין בעצמו בלי מלמד כל ההלכות שבתורה שבע\"פ בטעמיהן או שאינו חפץ ללמוד בעצמו חייב לשכור לו מלמד שיכריחנו וילמדנו היטב כל התורה שבכתב ושבע\"פ כולה וגם לחזור עמו פעמים רבות עד שיהיה זוכר ויודע פעם אחת כל ההלכות שבתורה שבע\"פ בטעמיהן כי גם הכפייה לכוף את הבן ללמוד ולידע כל התורה היא בכלל מצות עשה של ולמדתם אותם את בניכם שהרי הכתוב מדבר בקטנים שצריך לכופם. ואחר שידע פעם אחת כל ההלכות בטעמיהן וחוזר ושוכח מפני שאינו רוצה לחזור על לימודו בעצמו הרי האב כבר יצא ידי חובתו כי מאחר שלמדו היטב עד שידע כל התורה כולה קיים מצות עשה של ולמדתם אותם את בניכם וגו' אך מכל מקום כל שהבן אפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק ויש יכולת ביד האב לכופו מוטל עליו מדברי קבלה לכופו לעסוק בתורה וכן להדריכו בדרך מוסר ויראת שמים בכל דרכיו והנהגותיו בעוד ידו תקיפה על בנו דהיינו עד שיהא בן כ\"ד שנה שנאמר חנוך לנער על פי דרכו דרך שכל ימיו יהא מתנהג בו חנוך לו בנערותו דהיינו מבן ט\"ז שנה עד בן כ\"ד שנה שקודם ט\"ז שנה אין בו דעת לקבל תוכחות כל כך ואל תכביד יסורין ותוכחות ויותר מבן כ\"ד יש לחוש שמא יבעט:",
+            "ולא שכר לימוד לבדו מוטל על האב אלא כל הוצאות הלימוד כגון לשכור מזונות לבנו ההולך ללמוד לפני רב שבעיר אחרת ולהספיק לו כל צרכיו שם ואף על פי שאין בית דין כופין על זה כמו על שכר לימוד מכל מקום מצוה גדולה היא ומכלל מצות עשה של ולמדתם אותם את בניכם היא. ולפיכך אפילו האב ע��יין לא למד תורה וצריך ללמוד לעצמו ואם יטרח במזונות וסיפוק צרכי לימוד בנו לא יוכל ללמוד לעצמו אם בנו הוא נבון ומשכיל מה שילמוד יותר מן האב הרי לימוד בנו קודם ללימודו כי מאחר שבלימוד בנו גם הוא מקיים מצוה של תורה כמו בלימוד לעצמו והרי בנו נבון ומשכיל יותר בלימודו. ואף על פי כן לא יבטל הוא לגמרי מתלמוד תורה אלא יקבע לו עתים כפי יכלתו ואף על פי שאין העתים מספיקים לקיים מצות עשה של תלמוד תורה כהלכתה שהיא לימוד וידיעת כל התורה. משא\"כ כשיספיק מזונות לאיש אחר נבון ומשכיל יותר ממנו אינו נפטר בזה כלל מקיום מצות עשה של תלמוד תורה כהלכתה אם יכול לקיימה בעצמו אילו לא היה טורח במזונות וצרכי האיש ההוא שאינו בנו. ואם בנו אינו נבון ומשכיל יותר ממנו הרי לימוד לעצמו קודם ללימוד בנו ואף על פי ששתיהן מצות עשה מצוה שבנפשו קודמת. ואם בנו נבון ומשכיל יותר ויש לו אשה ובנים מצוה על אביו לפרנסן אם אפשר לו כדי שלא יהיו רחיים בצוארו ויעסוק בתורה ואפילו אינו עשיר כל כך שיתחייב בפרנסתו מדין צדקה. ואף על פי כן תחשב לו לצדקה לענין שיכול להוציא כל הוצאות לימוד בניו הגדולים ממעות מעשר שלו או החומש אם אין ידו משגת משא\"כ בשכר הלימוד (ל)עצמו כמו שיתבאר בהלכות צדקה. אך מי שאינו מחשב הוצאה זו במעשר או בחומש שלו הרי זה זריז ונשכר כמו שאמרו חכמים כל מזונותיו של אדם קצובין לו מראש השנה ועד יום הכפורים מה שעתיד להשתכר בשנה זו שיהא ניזון משם קצוב לו כך וכך ישתכר בשנה זו ויש לו ליזהר מלעשות יציאה מרובה שלא יוסיפו לו שכר למזונות אלא מה שפסקו לו חוץ מהוצאות שבתות וימים טובים והוצאות בניו לתלמוד תורה שאם הוסיף מוסיפין לו ומ[מ]ציאין לו שכר לשעה או לאחר שעה:",
+            "ואם אין יד האב משגת לשכור מלמד לבנו וגם אינו יכול ללמוד עמו בעצמו ויד אבי אביו משגת כופין את אבי אביו לשכור מלמד לבן בנו וגם כל הוצאות תלמוד תורה של בן בנו מצוה עליו כמו על האב ממש מפני שכשם שמצות עשה מן התורה על האב ללמד את בנו תורה כך ממש מצות עשה מן התורה ללמד את בן בנו שנאמר והודעתם לבניך ולבני בניך. אבל לבן בתו ובן בן בנו אין חיוב עליו אפילו לשכור מלמד ואין צריך לומר שאר הוצאות תלמוד תורה אלא מדין צדקה אם הוא אמוד וראוי לצדקה זו כי קרוב קרוב קודם כמו שיתבאר בהלכות צדקה אך אין נפרעין ממנו שלא בפניו כמו שיתבאר שם אבל אם יכול ואפשר לו ללמוד עמהם בעצמו חייב ללמדם. ולא לאלו בלבד אלא מצות עשה של תורה על כל חכם וחכם מישראל ללמד את כל התלמידים אף על פי שאינן יוצאי יריכו שנאמר ושננתם לבניך וגו' וקבלו חכמים בניך אלו תלמידיך שהתלמידים קרויים בנים שנאמר ויצאו בני הנביאים אלא שמצוה להקדים בניו וכל יוצאי יריכו לתלמידים אחרים:",
+            "ויש אומרים שאינו חייב לשכור מלמד לבן בנו אם אינו יכול ללמדו בעצמו אלא אם יכול ללמדו בעצמו ואינו רוצה ללמדו חייב לשכור לו מלמד אם אין יד בנו משגת כי המצוה מוטלת על אבי אביו כמו על אביו ללמדו בעצמו או לטרוח למצוא לו מלמד בחנם או בשכר (ולהוליכו לבית הספר אם אינו חפץ מעצמו לילך). משא\"כ לבן בתו ובן בן בנו אין חיוב עליו אלא להקדימו לתלמידים אחרים אבל אם אין מוטל עליו ללמד לתלמידים כלל מפני שיש בעיר גדולים בחכמה ממנו שיכולים ללמדם או מפני שלא הגיע למדה זו ללמד לתלמידים כי צריך עדיין ללמוד לעצמו אין חיוב עליו ללמד לבן בתו ובן בן בנו ולא לטרוח למצוא לו מלמד כמו שאין חיוב עליו בבן חבירו שלא מיוצאי יריכו. (וגם כשיכול ללמד לתלמידים אחרים ואין גדול ממנו בעיר אין צריך לכופו לילך ללמוד לפניו אם אינו חפץ מעצמו כמו שאין צריך לכוף לתלמידים אחרים ללמדם בעל כרח[ם] משא\"כ בבן בנו חייב ללמדו בעל כרחו או להוליכו להמלמד כמו בבנו [)]. ולענין הלכה בשל תורה הלך אחר המחמיר לכך כל אדם צריך להחמיר לעצמו אך אין לכוף לאחרים להוציא ממון בכפיות מספק:",
+            "וכל המלמדים ואפילו מלמדי תינוקות מקרא ואפילו מלמדים בחנם צריכים ללמדם כל היום כולו ומקצת מן הלילה כדי לחנכם ללמוד ביום ובלילה ולא יבטלו התינוקות כלל חוץ מערבי שבתות וערבי ימים טובים בסוף היום ובימים טובים עצמן שמצוה לשמח בהם התינוקות במה שהיא שמחה להם כמו אגוזים וכיוצא בהם כמו שנתבאר בהלכות יו\"ט אבל בשבת אין קורין להם בתחלה פרשה שלא קראוה מעולם מפני טורח שבת אבל שונין להם פרשיות שקראו אותן כבר בחול ואין מבטלין התינוקות לשום דבר מצוה בעולם ואפילו לבנין בית המקדש:",
+            "וכל מלמד תינוקות שהוא מניח התינוקות ויוצא או שהוא עושה מלאכה אחרת בשעת לימודו עמהם או שהוא מתרשל בלימודם הרי זה בכלל ארור עושה מלאכת ה' ברמיה. לפיכך אין ראוי להושיב מלמד אלא בעל יראה מהיר לקרות ולדקדק. ומכל מקום אם יש כאן שני מלמדים האחד מדקדק הרבה שיקראו בלי טעות ושיבוש או לדקדק להבינם על נכון פירוש המילות בזמנינו שלומדים המקרא עם פירוש המלות אבל אינו קורא הרבה מפני שמתרשל קצת והשני קורא הרבה אלא שאינו מדקדק כל כך מושיבין אותו שמדקדק יותר:",
+            "ואין למלמד להיות ניעור בלילה יותר מדאי שלא יהיה עצל ביום ללמד. וכן לא יסגף עצמו באכילה ושתיה וכל שכן להתענות. וכן לא יאכל ולא ישתה יותר מדאי. כי כל אלו הדברים גורמים שלא יוכל ללמד היטב וכל המשנה ידו על התחתונה ומסלקין אותו בלי התראה כי מותרה ועומד הוא:",
+            "ותינוק שאינו רוצה לקרות לא יכה אותו המלמד מכת אכזרי לפיכך לא יכהו בשוטים ולא במקל אלא ברצועה קטנה אם קורא קורא ואם אינו קורא בהכאה זו יהיה יושב כך עם חביריו להיות להם לחברה וסופו אפשר יתן לבו ומלמד תינוקות החובט יותר מדאי מעבירין אותו והוא עובר בלא תעשה כי מאחר שמכה שלא ברשות הרי זה כמכה אחד משאר ישראל: מי שאין לו אשה או שאשתו בעיר אחרת לא ילמד תינוקות מפני שאמותיהם מביאות את בניהם לבית הספר ויתגרה בו יצרו מה שאין כן כשאשתו עמו בעיר יש לו פת בסלו אם יבא לו הרהור ויתקפנו יצרו שלא יוכל להסיח דעתו יוכל לבא אל אשתו. ויש מתירין למי שיש לו אשה אפילו היא בעיר אחרת ולכן אין למחות ביד המקילים:",
+            "אשה אינה במצות תלמוד תורה שנאמר ולמדתם אותם את בניכם ולא את בנותיכם וכשם שאינה במצות תלמוד תורה לעצמה כך אינה במצות תלמוד תורה לבניה ופטורה משכר לימוד בניה ואין כופין אותה אלא אם כן היא עשירה ומתורת צדקה. ומכל מקום אם היא עוזרת לבנה או לבעלה בגופה ומאודה שיעסוק בתורה חולקת שכר עמהם ושכרה גדול מאחר שהם מצווים ועושים על ידיה מה שאין כן באשה שלמדה תורה שיש לה שכר אבל לא שכר גדול כשכר האיש מפני שאינה מצווה ועושה. ואף על פי שיש לה שכר צוו חכמים שלא ילמד אדם את בתו תורה מפני שרוב הנשים אין דעתן מכוונת להתלמד ומוציאות דברי תורה לדברי הבאי לפי עניות דעתן ואם מלמדה תורה שבעל פה הרי זה כאלו מלמדה תפלות מפני שעל ידי זה נכנס בה ערמומית. ומכל מקום גם הנשים חייבות ללמוד הלכות הצריכות להן לידע אותן כ��ו דיני נדה וטבילה ומליחה ואיסור יחוד וכיוצא בהם וכל מצות עשה שאין הזמן גרמא וכל מצות לא תעשה של תורה ושל דברי סופרים שהן מוזהרות בהן כאנשים. ובימיהם היה החכם דורש הלכות המצויות ורגילות וצריכות לכל אדם לידע אותן בלשון שמבינים הנשים ועמי הארץ מידי שבת בשבתו:"
+        ],
+        [
+            "מי שלא למדו אביו תורה חייב ללמד את עצמו כשיכיר שנאמר (דברים ה א): \"ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם\" זו מ\"ע של ת\"ת על כל אדם ללמוד כל התורה שבכתב ושבע\"פ כולה כמשנ\"ת למעלה שנאמר כל המצוה וגו'. וכשלומד לעצמו כשיגדיל ויכיר שיוכל ללמוד, אזי לא ילמוד כל המקרא ואח\"כ כל המשנה ואח\"כ התלמוד כמשנ\"ת בנערים שאין יכולים ללמוד משנה ותלמוד בתחלה, כי זה שיכול אינו רשאי לעשות כן. כי (קידושין ל א): \"מי יודע כמה יחיה\" לפיכך חייב הוא לשלש זמן למידתו שבכל יום ויום שליש במקרא שליש במשנה שהן הלכות פסוקות בלי טעמים. שבכל המשניות וברייתות ומימרות האמוראים שהן פירוש התרי\"ג מצוות שבתורה בכל תנאיהם ודקדוקיהם ודקדוקי סופרים. ובזמן הזה גם הלכות פסוקות של פסקי הגאונים הפוסקים כמו הטור והש\"ע והגהותיו בכלל משנה יחשבו. ושליש בתלמוד המבאר טעמי ההלכות במשניות וברייתות ומימרות האמוראים ובזמן הזה גם בספרי הפוסקים הראשונים המבארים טעמי ההלכות פסוקות שפסקו הטור והש\"ע כמו הרא\"ש וב\"י. כי אם אינו יודע טעמי ההלכות, אינו מבין גופי ההלכות לאשורן על בוריין, ונקרא בור. ולכן יש אוסרין להורות אפילו לעצמו מתוך הלכות פסוקות בלי טעמים שלמד. ולפיכך אינו רשאי להתאחר מללמוד הטעמים עד שיגמור ללמוד כל ההלכות פסוקות, כי לא אמרו (שבת סג א): \"ליגמר והדר ליסבר\" אלא לסבור סברות בעומק עיון טעמי ההלכות ולהבין דבר מתוך דבר ולדמות דבר לדבר להקשות ולתרץ עד שיגיע וירד לעמק ההלכה. שזה אין לו לעשות בתחילת למודו אלא לאחר שיגמור ללמוד כל ההלכות פסוקות בטעמיהן בדרך קצרה בלי עיון ופלפול להקשות ולתרץ. אבל בלימוד זה לידע הטעמים בדרך קצרה מהתלמוד והפוסקים בלי עיון רב ופלפול, חייב הוא לעסוק בכל יום ויום שליש זמן מלימודו. אך פירוש המקרא ודרשות ההגדות יחשבו בכלל שליש במשנה. לפי שהמשנה ג\"כ פי' התרי\"ג מצות שבתורה. וחכמת הקבלה תחשב בכלל שליש בתלמוד: ",
+            "בד\"א בתחילת תלמודו של אדם. אבל כשיגדיל בחכמה וירבה בה במאוד, ולא יהיה צריך לא ללמוד תורה שבכתב ולא לעסוק תמיד בתורה שבע\"פ, מפני שכבר חזר על לימודו פעמים רבות מאוד עד שנחקק היטב בזכרונו כל התורה שבכתב ושבע\"פ כולה, אזי יקרא בעתים מזומנים תורה שבכתב וד\"ת שבע\"פ כדי שלא ישכח דבר מדיני התורה ויפנה כל ימיו לעיון התלמוד לסבור סברות בהלכות ולפלפל בהן בקושיות ופירוקים לירד לעומק הסברות וטעמי ההלכות להבין דבר מתוך דבר ולדמות דבר לדבר ולחדש חידושי הלכות רבות לפי רוחב שיש בלבו וישוב דעתו כמו שאמרו (שבת סג א): \"ליגמר אינש והדר ליסבר\". וכן בדרשות ההגדות להתבונן מתוכם מוסר השכל לידע את ה' כמו שאמרו חכמים רצונך שתכיר מי שאמר והיה העולם למוד דברי אגדה שמתוך כך אתה מכיר את הקב\"ה ומתדבק בדרכיו. כי רוב סודות התורה שהיא חכמת הקבלה וידיעת ה', גנוזים באגדות וי\"א שגם בתחילת למודו של אדם לא ישלש זמן למודו לשלשה חלקים שוים ממש שהרי המשנה חמורה מן המקרא וצריכה זמן מרובה יותר. ואצ\"ל התלמוד שצריך זמן מרובה יותר מן המשנה. אלא מה שהצריכו לשלש זמן למודו הוא ליתן לכל א' שיעור וזמן כפי הראוי לו בכל יום ויום כדי שיגמור כולו בשוה. ואחר כך כל ימיו לסבור ולעיין. וטוב לחוש לדבריהם: ",
+            "ולד\"ה בתחלת למודו של אדם בין במקרא בין במשנה בין בתלמוד בכל יום לא די לו בלימוד פעם ושתים ושלוש, אלא צריך לחזור על כל אחד פעמים רבות מאוד הכל לפי כח זכרונו של אדם כדי שיזכור היטב. והמשנה והתלמוד שהן ההלכות פסוקות בטעמיהן צריך לחזור עליהן בכפלי כפליים יותר מהמקרא כי תורה שבכתב אי אתה רשאי לומר בע\"פ, כי תורה שבע\"פ, המשנה והתלמוד, שהן ההלכות בטעמיהן, חייב הוא מהתורה לחזור עליהן כ\"כ עד שתהא משנתו סדורה ושגורה בפיו כ\"כ בענין שאם ישאלנו אדם איזה דבר הלכה ממה שלמד יוכל להשיב לו מיד אסור או מותר בלי גמגום שנאמר ושננתם לבניך שיהיו דברי תורה שנונים ומחודדים על פיך שאם ישאלך אדם דבר אל תגמגם ותאמר לו אלא אמור לו מיד כמ\"ש (משלי ז ד): \"אמור לחכמה אחותי את\" שתהא בקי וברורה לך כמו שברור לך שאחותך אסורה לך. ולכן, גם עכשיו שנכתבה תורה שבע\"פ ויכול לעיין בספרים אינו יוצא י\"ח בזה מצות ושננתם מאחר שמגמגם לשואלו ואינו משיב לו מיד עד שיעיין ואין הלכה זו ברורה לו כמו אחותו שא\"צ לעיין. ואף שעל ידי זה לא יוכל ללמוד הלכות הרבה, לא יחוש כמו שאמרו חכמים (אבות ב): \"לא עליך המלאכה לגמור ואין אתה בן חורין ליבטל ממנה\". וכן היו עושים בימיהם שהיו לומדים בע\"פ היו לומדים בתחלת למודם רק ב' או ג' משניות או ברייתות בשבוע והיו חוזרים עליהם מאה פעמים ויותר ואמרו חכמים (חגיגה ט ב): \"אינו דומה השונה פרק מאה ואחת לשונה מאה פעמים ואחת\" שזה נקרא עובד אלוקים וזה נקרא לא עבדו כראוי. ועכשיו שתורה שבע\"פ כתובה לפנינו, א\"צ לחזור מאה פעמים ואחת בשעת למודו ממש. רק שיזהר לחזור על הראשונות תמיד לפרקים קרובים בענין שתהיינה כל ההלכות שלמד חקוקות היטב בזכרונו כל הימים שבינתיים וברורות לו בלי גמגום כבשעת למודו ממש:",
+            "וכל השוכח דבר אחד ממשנתו מחמת שלא חזר על לימודו כראוי מעלה עליו הכתוב כאלו מתחייב בנפשו וגם עובר בלאו של תורה שנאמר רק השמר לך ושמור נפשך מאוד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך וגו' וכל מקום שנאמר השמר פן הוא לא תעשה. וקבלו חכמים שאין הכתוב מדבר בעשרת הדברות לבדן אלא הוא הדין לכל התורה כולה. ולכן למדו חכמים ג\"כ מפסוק זה שכשם שחייב האדם ללמד את בנו כך ממש חייב ללמד את בן בנו כל התורה שנאמר והודעתם לבניך ולבני בניך ומה שנכתב זה גבי עשרת הדברות כמ\"ש יום אשר עמדת לפני ה' וגו' הוא ללמדך שכל המלמד את בן בנו תורה מעלה עליו הכתוב כאלו קבלה מהר סיני. וגם עכשיו שנכתבה תורה שבע\"פ ויוכל לעיין בספרים מה ששכח אין זה מועיל כלום כי מיד ששכח עובר בלאו קודם שיעיין כמו בימיהם שעובר בלאו בשעה ששוכח אף שאח\"כ יחזור וישאל מרבו וילמדנו מה ששכח ועוד שמצות התורה לא תשתנה בשינוי הדורות ולא יחליף ולא ימיר דתו לעולמים. וגם אמרו הלומד ושוכח דומה לאשה שיולדת וקוברת וכל המשכח דבר אחד מתלמודו גורם גלות לבניו שנאמר ותשכח תורת אלהיך אשכח בניך גם אני:",
+            "ואל יאמר השוכח דבר אחד אילו לא למדתי דבר זה לא נתחייבתי בנפשי, ולמה אתחייב כשלמדתי ושכחתי? כי באמת אלו לא למד דבר זה לא \"מעלה עליו הכתוב\" בלבד \"כאלו מתחייב בנפשו\", אלא היה מתחייב בנפשו ממש! שכל מי שאפשר לו להרבות ולהוסיף בלימודו בענין שלא ישכח בזה מה שלמד כבר מפני שכבר חזר על לימודו כראוי, ואינו מוסיף - אף על פי שאינו מתבטל מתלמוד תורה, אלא חוזר תמיד על הראשונות שלא מפני חשש שכחה אלא מפני שנוח וקל לו יותר לחזור על הראשונות מלטרוח בלימוד חדש - הרי זה מתחייב בנפשו ממש. כמו שאמרו חכמים (אבות פ\"א) \"ודלא מוסיף יסיף\", דהיינו שיאסף בלא זמנו שנאמר בתורה: כי הוא חייכם וגו', ואומר: למען ירבו ימיכם וגו', ודברי תורה נדרשים מכלל הן לאו (ספרי סוף פרשת עקב). ולא אמרוה \"לא עליך המלאכה לגמור\" אלא לענין שלא ימנע האדם מלעסוק בתלמוד תורה מחמת שהוא אינו יכול לגמור ולידע את כולה מקוצר דעתו וכח זכרונו לזכור הרבה כל כך כמו שיתבאר או מאפס הפנאי שלו מטירדת פרנסתו, וגם כל אדם לא יוכל להגיע לתכלית התורה - שמצד עצמה אין לה קץ ותכלית כמו שנתבאר למעלה, וגם לענין שיחזור הרבה על לימודו כראוי ולא ימעט בזה מחמת שצריך ללמוד עוד כדי לגמור התורה, כי לא עליך המלאכה לגמור. אבל אי אתה בן חורין ליבטל ממנה שלא להרבות ולהוסיף בלימודך אחר שכבר חזרת כראוי על לימודך שלמדת כבר ולא ישכח ממך. ואם למדת תורה הרבה נותנין לך שכר הרבה, כי שכר תלמוד תורה שקול כנגד שכר כל המצות. ומן השכר הרב אתה למד העונש הרב למי שאינו מרבה ומוסיף עד שיגמור כל התורה שבע\"פ כולה אם אפשר לו - כמו שקיבלו חכמים (עיין סמ\"ג בהקדמה למצוות עשה) בפירוש הכתוב \"כל המצוה\" כמו שנתבאר למעלה.",
+            "במה דברים אמורים שהשוכח מתחייב בנפשו ועובר בלאו כששכח מחמת עצלות שנתעצל לחזור על לימודו כראוי אבל מחמת אונסו כגון שטרוד הרבה בפרנסתו והעתים שקובע לו אין מספיקים לו לחזור על כל לימודו שלמד קודם שהיה טרוד אינו מתחייב בנפשו וגם אינו עובר בלאו שנאמר רק השמר לך וגו' רק למעט מחמת אונסו",
+            "וכן מי שתקפה וגברה עליו משנתו מפני שהיא חמורה עליו ולכך נשכחה ממנו ולא הועיל לו מה שחזר עליה כראוי אינו מתחייב ואינו עובר אף על פי שאינו אנוס שהיה יכול לעסוק תמיד במשניות והלכות אלו החמורות עליו ולא להסיח דעתו מהן להלכות אחרות ועל זה נאמר ופן יסורו מלבבך ללמדך שאינו מתחייב ואינו עובר עד שישב ויסירם מלבו ולכך נשכחו ממנו ולא כשנשכחו ממנו דברי תורה מפני שקצר מצע שכלו להשיגם בקל ולתפסם יפה בשכלו ומוחו וכח זכרונו שלא ישכחו ממנו לאחר שיחזור עליה פעמים רבות כל כך כמו שחוזר על הלכות אחרות שאינן חמורות עליו ולא הצריכתו התורה לעסוק תמיד בהלכות אלו החמורות עליו כדי שלא ישכחן אלא אדרבה צריך הוא ללמוד ולידע כל התורה שבע\"פ כולה ולחזור עליה עד שיזכור היטב מה שאפשר לו לזכור ע\"י חזרה זו שהן הלכות הקלות עליו ולא יחוש לשכחת החמורות מאחר שאינו נמנע ומניח מלחזור עוד עליה[ן] ולעסוק בהן תמיד אלא מחמת עסקו בלימוד וחזרה לזכור ההלכות הקלות ונמצא שאינו מסיר דברי תורה מלבו וזכרונו. (כי מה לי הלכות אלו ומה לי אלו משא\"כ במי שאינו חוזר כראוי לו גם על ההלכות הקלות עליו ועל ידי זה בא לידי שכחה אע\"פ שעוסק תמיד בתלמוד תורה ואינו מסיר דברי תורה מלבו הרי זה עובר ומתחייב בנפשו כמו שדרשו חכמים על פסוק לא יחרוך רמיה צידו לא יחיה ולא יאריך ימים כו' שהרי לא נאמר ופן תסיר מלבבך אלא ופן יסורו מאליהם דהיינו שלא ישכחו מלבו כמ\"ש פן תשכח ואף שחוזר על לימודו לאחר שגומר כל ההלכות או אפילו מקצתן כמה וכמה פרקים הואיל ואין חזרה זו מועלת לו כמו שדרשו חכמים על פסוק הון מהבל ימעט וקובץ על יד ירבה אם עושה תורתו חבילות חבילות מתמעטים ונשכחים רק יקבוץ על יד מעט מעט א\"כ העובר על דבריהם ברצונו ודעתו שיודע ורואה בעצמו שאינו זוכר היטב כראוי ואינו רוצה לחזור ולקבוץ על יד הרי זה כמסיר דברי תורה מלבו וזכרונו ועובר על פן תשכח ופן יסורו מלבבך):",
+            "וגם מי שיודע בעצמו שהוא שכחן גדול בטבעו ותולדתו שאף אם יחזור על לימודו פעמים אין מספר לא יזכור כי אם זמן מה ואח\"כ ישכח מעט מעט לא יוכל לפטור נפשו מלאו זה דפן תשכח ומצות ושננתם שנתבאר למעלה כי מצות התורה שוות לכל נפש מישראל ולא ניתנה תורת כל אחד ואחד בידו שיהיה זה חייב במצוה זו וזה פטור ממנה לגמרי מחמת טבעו ותולדתו אלא כל אחד חייב לזכור דברי תורה בלבו כפי יכולתו והשגת כח זכרונו אם מעט ואם הרבה דברי תורה. ועל זה אמרו לא עליך המלאכה לגמור כגון מי שהוא שכחן גדול ואם יהיה שונה הלכות רק פרק אחד ביום ויחזור עליו מאה פעמים ויותר ואפילו כל היום כולו לא יוכל לזכרו היטב כי אם חודש אחד על דרך משל ואח\"כ אם לא יחזור עליו יתחיל לשכוח מעט מעט הרי זה חייב לעשות כן ללמוד בכל יום רק פרק אחד ולחזור עליו כל היום כולו וכן יעשה שלשים יום ואח\"כ בסוף החדש יחזור על השלשים פרקים אלו כמה פעמים עד שיוכל לזכרם היטב עוד ג' או ד' שבועות על דרך משל ואח\"כ ילמוד בתוך כך עוד פרק אחד בכל יום ויחזור עליו כל היום כולו ויעשה כן עד כלות הג' או ד' שבועות אלו ואזי יחזור עוד פעם או שתים על שלשים פרקים הראשונים וגם על פרקים האחרונים שלמד בג' או ד' שבועות אלו עד שיוכל לזכור הכל עוד כמה שבועות ובתוך כך ילמוד עוד פרק אחד בכל יום. וכן יעשה להיות מוסיף והולך פרק אחד בכל יום בכל ימים שבינתיים בין חזרה לחזרה עד שילמוד כל כך הרבה משנה ותלמוד בענין כשיצטרך לחזור על הראשונות בסוף כל חדש כפי טבעו שאינו יכול לזכור היטב יותר מחדש אחד על דרך משל אזי ישהה בחזרה זו כל החדש כולו עד שיחזור על כל לימוד שלמד עד עתה וכן יעשה לעולם מידי חדש בחדשו לחזור תמיד על הראשונות. ואף שנמצא שלא יוכל ללמוד ולידע כל ימיו רק כדי מה שיוכל לחזור בחדש אחד לא יחוש כי לא עליך המלאכה לגמור וכך היו מצויים בימיהם תלמידים שלא היו בקיאים ויודעים בעל פה רק מסכת אחת ויש מהן שתי מסכתות",
+            "אך אדם כזה מאחר שאינו יכול ללמוד דברי תורה הרבה מאד צריך שיהיה כל לימודו בלימוד המביא לידי מעשה שהן הלכות הצריכות לכל אדם לידע אותן לקיים המצות כהלכתן וליזהר מליכשל באיסורים חס ושלום והם דברים שאי אפשר לישאל תמיד לחכם המורה שבעיר או שלא יהיה יודע לישאל ולהסתפק כלל אם לא ילמדם תחלה דהיינו רוב אורח חיים כמעט כולו ומיעוט יורה דעה ומעט באבן העזר וחושן משפט כל הלכה ברורה בטעמה מהתלמוד ומפרשיו כמו הרא\"ש או הב\"י לפחות ולחזור עליהן לעולם. וגם מי שדעתו יפה שיוכל ללמוד ולזכור כל התורה שבע\"פ יש לו ללמוד ולחזור תחלה הלכות הללו הצריכות למעשה כי יש להן דין קדימה על שאר כל ההלכות שאין צריך למעשה כל כך. ולימוד האגדות מביא גם כן לידי מעשה להתבונן מתוכן מוסר השכל כמו שנתבאר למעלה. ומי שלא הגיע למדה זו ילמוד בספרי מוסר שנבנו דבריהם על המדרשים וההגדות ומאמרי הזוהר. וכל זה מלבד הקריאה בתנ\"ך לעתים מזומנים כמו שנתבאר למעלה שיש לה דין קדימה על הכל",
+            "ואם אחר שהוא בקי היטב בכל לימודו המביא לידי מעשה וחוזר עליו לעולם יוכל לקבוע לו בכל יום שעה קטנה ללימוד אחר ויספיק לו שאר היום והלילה לחזור כראוי על לימודו המביא לידי מעשה שלא ישכח ממנו לעולם ויהיה ברור לו כאחותו כמו שנתבאר למעלה אזי נכון הדבר ע\"ד הקבלה לקבוע לימודו בשעה קטנה זו שבכל יום ללמוד פעם אחת כסדר כל התלמוד בבלי וירושלמי ומכילתא וסיפרא וסיפרי ותוספתות וכל המדרשים מתנאים ואמוראים שכל דבריהם היא תורה שבעל פה שניתנה למשה מסיני כמו רבות ותנחומא ופסיקתות וכיוצא בהן ומדרשי רשב\"י על כולן כדי שי[וכ]ל לגמור כל התורה שבעל פה כולה פעם אח[ת] בחייו לקיים מצות שמור תשמרון את כל המצוה וגו' כמו שנתבאר למעלהקנו. ואף שישכח הכל הרי לעתיד לבוא יזכירוהו כל לימודו ששכח מחמת אנסו שאי אפשר לו לחזור כל כך שלא ישכח לימוד זה שלומד רק שעה קטנה בכל יום כי שאר היום והלילה צריך לו לחזור על לימוד המביא לידי מעשה והשוכח מחמת אונס אינו עובר כמו שנתבאר למעלה וגם עתה הנה זאת התורה היא העולה למעלה עד כסא הכבוד ועד בכלל אך לא למעלה מהכסא כמ\"ש כי אין שכחה לפני כסא כבודך שהוא למעלה מהכסא עולם הזכרון והזכר המשפיע (כי השכחה באה מצד הקליפה ואינה מגעת לינק אלא עד הכסא כמ\"ש שאין הכסא שלם כו').",
+            "אבל אם יוכל לקבוע לו שעה גדולה ללימוד אחר ויספיק לו שאר היום לחזור על לימודו המביא לידי מעשה אזי חייב להוסיף מעט מעט ללמוד בשעה זו הלכות אחרות שהן פירוש התרי\"ג מצות אף מצות שאינן נוהגות כמו קדשים וכיוצא בהן ולחזור עליהן כראוי שיזכור אותן היטב לעולם כמו שנתבאר למעלה שנאמר כל המצוה וגו' ולא עליך המלאכה לגמור. ולכן אף שאין שעה זו מספקת ללמוד הלכות אלו מהתלמוד ולחזור עליהן כל כך עכ\"פ ילמוד אות[ן] מתוך המשניות עם פירושיהן ויחזור עליהן כראוי עד שיהיה זוכרן בעל פה. ויש לו לעסוק תחלה בסדר קדשים כמו שאמרו חכמים כל העוסק בתורת עולה כאלו הקריב עולה ועל כן נכון הדבר אם אפשר לו ללמוד הלכות כל הקרבנות בשלימות וכל העבודות שבמקדש והלכות המקדש וכל כליו כמבואר באר היטב בחיבור הרמב\"ם ז\"ל בספר עבודה וספר קרבנות ואח\"כ במשך הזמן אם יוכל להוסיף עוד בשעה זו ללמוד ולחזור כראוי יעסוק בסדר טהרות וזרעים והם קודמים לסדר מועד נשים נזיקין מאחר שכבר עסק הרבה בלימוד המביא לידי מעשה שהן הלכות השנויות בג' סדרים אלו (לבד ברכות וחולין ונדה):",
+            "וכל אדם צריך ליזהר להוציא בשפתיו ולהשמיע לאזניו כל מה שלומד בין במקרא משנה ותלמוד אלא אם כן בשעת עיון להבין דבר מתוך דבר וכל מה שלומד בהרהור לבד ואפשר לו להוציא בשפתיו ואינו מוציא אינו יוצא בלימוד זה ידי חובת מצות ולמדתם אותם וכמ\"ש לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו וגו' וכמו בכל המצות התלויות בדבור שאינו יוצא בהן ידי חובתו בהרהור אלא אם כן שומע מפי המדבר שהשומע כעונה בפיו. אך אם מוציא בשפתיו אף על פי שאינו מבין אפילו פירוש המלות מפני שהוא עם הארץ הרי זה מקיים מצות ולמדתם ולפיכך כל עם הארץ מברך ברכת התורה בשחר לפני הפסוקים וכן כשעולה לספר תורה:",
+            "במה דברים אמורים? בתורה שבכתב, אבל בתורה שבעל פה אם אינו מבין הפרוש - אינו נחשב למוד כלל (מ\"א סי' נ). ואף על פי כן יש לאדם לעסוק בכל התורה גם בדברים שלא יוכל להבין, ולעתיד לבוא יזכה להבין ולהשיג כל התורה שעסק בה בעולם הזה ולא השיגה מקצור דעתו (זהר וישב דף קפה):"
+        ],
+        [
+            "וכל מי שדעתו וכח זכרונו יפה, שיוכל ללמוד ולזכור כל התורה שבעל פה כולה - הרי זה (קידושין כט) לא ישא אשה עד שילמוד תחילה תורה (חלקת מחוקק באבן עזר סימן א') שבעל פה כולה, שהן כל ההלכות בטעמיהן בדרך קצרה, שהן פירוש כל התרי\"ג מצות בתנאיהן ודקדוקיהן ודקדוקי סופרים; ואחר כך ישא אשה, ויעסוק אחר כך כפי הפנאי שלו בעיון ופלפול כל ימיו כפי כחו. שאם ישא אשה תחילה, יהיו \"רחים בצווארו\" טרדת פרנסת אשתו ובניו, ולא יוכל לעסוק בתורה כראוי כל כך, ללמוד ולזכור כל ההלכות בטעמיהן, שהן פירוש התרי\"ג מצוות ועיקר התורה שבעל פה. ולכן נדחית מפני לימוד זה מצוה רבה של פריה ורביה, אף שהיא גדולה מכל המצוות. והוא שאין יצרו מתגבר עליו ויוכל ללמוד בלא הרהורי עבירה, רק שרוצה לישא כדי לקיים מצות פריה ורביה, והרי הוא פטור (רמב\"ם הלכות אישות פרק ט\"ו) ממנה, כי היא נדחית מפני מצות תלמוד תורה השקולה כנגד כל המצות. ולא אמרו שמבטלין ומפסיקין מתלמוד תורה כדי לקיים מצוה שאי אפשר לעשותה ע\"י אחרים, כמו שיתבאר, אלא להפסיק לפי שעה וזמן מה שאין בו אלא ביטול מצות העסק, ולימוד התורה תמיד; אבל לא ביטול מצות מידיעת התורה באר היטב בפירושה שהן ההלכות כולן בטעמיהן בדרך קצרה. ולכן בימיהם, שהיו לומדים עם הנערים מבן עשר שנים ואילך, חמש שנים משנה וחמש שנים תלמוד, שהם הטעמים בדרך קצרה (קידושין שם), אם לא היה נושא כשעברו עליו עשרים שנה - היה עובר על מצות עשה של תורה \"פרו ורבו\". ותחילת זמנה הוא מבן שמונה עשרה, כי גם אחר הנישואין יוכל ללמוד ב' או ג' שנים בלי טרדה גדולה כל כך בטרם יוליד בנים הרבה:",
+            "ומי שאי אפשר לו בלא אשה מפני (רמב\"ם מברייתא שם) שיצרו מתגבר עליו עד שנמצא שאין לבו פנוי - ישא אשה תחלה כדי ללמוד בטהרה בלי הרהורים, ואח\"כ ילמוד תורה שבעל פה כולה.    ואף שיש לו בנים וצריך לעסוק במלאכה לפרנס אשתו ובניו, ואינו יכול לעסוק כל היום כולו בתורה שיוכל ללמוד את כולה ולזכור היטב כל ההלכות בטעמיהן בדרך קצרה בעשר שנים כמו העוסק בה כל היום כולו - הרי \"אמרו לא עליך המלאכה לגמור\" וגם \"אי אתה בן חורין ליבטל הימנה\" - מלהרבות ולהוסיף בה מדי יום ביום עד שילמוד ויזכור את כולה ע\"י שיחזור עליה כראוי, ואם לא יגמור בעשר שנים - יגמור בעשרים שנה או יותר.    וחייב הוא מן התורה לקבוע לו עת גדולה לתלמוד תורה בכל יום כמו חצי היום לפחות, מלבד לימוד הלילה. ולא יעסוק במלאכה כל היום או רובו, שנאמר: \"ודברת בם\", והלא כבר נאמר \"ושננתם\" ומה תלמוד לומר: \"ודברת בם\"? שלא (ספרי וגמרא יומא י\"ט) יהא כל דיבורך אלא בם, כלומר שתעשם עיקר ולא טפלה, ועל כן חייב לעשות תורתו קבע ומלאכתו עראי.     וכשיעשה כן - יוכל גם כן לבא על כל פנים, לידי ידיעת עיקר התורה שבעל פה כולה, שהוא פירוש התרי\"ג מצות כהלכותיהן בתנאיהן ודקדוקיהן ודקדוקי סופרים, מה שאין כן העושה מלאכתו קבע ותורתו עראי - לא יוכל לבא לעולם לידי ידיעת שבעל פה כולה, כי במשך ואורך הזמן יותר מדאי ישכח הראשונות ולא תועיל לו החזרה שחזר עליה כל כך כמו שחזר העושה תורתו קבע, ואם יחזור עליהן הרבה יותר מדאי, לא יהיה לו זמן כל כך ללמוד ולהוסיף עוד הרבה בלימודו ולחזור עליו כראוי. ועוד, כי להעמיד גירסתו ולימוד התורה שבעל פה כולה שלא תשתכח ממנו אין הדבר תלוי בחזרה לבדה שיחזור פעמים רבות מאד, אלא גם (מגילה ו') בעזרת ה' וישועתו, כי יש יגע מאד לחזור על לימודו פעמים אין מספר ואף על פי כן משכח בזמן קרוב כי הוא שכחן גדול בטבעו ותולדתו, ואין הקדוש ברוך הוא עוזר לזה שעושה מלאכתו קבע ותורתו עראי אלא למי שעושה תורתו קבע ומלאכתו עראי ומשליך יהבו על ה', כי (טור אורח חיים סימן קנ\"ו) אין מעצור לה' להושיע ברב או במעט עסק ומלאכה. וכך אמרו חכמים (ברכות ל\"ט) \"דורות הראשונים עשו תורתם קבע ומלאכתם עראי - זה וזה נתקיים בידם, ודורות האחרונים שעשו תורתם עראי ומלאכתם קבע - זה וזה לא נתקיים בידם\": ",
+            "ולכן מי (רמב\"ם) שנשאו לבו לקיים מצוה זו כראוי, יעשה מלאכה בכל יום מעט כדי חייו בלבד. ויסיר התאוות ותענוגי הזמן מלבו כמו שאמרו חכמים: \"כך היא דרכה של תורה: פת במלח תאכל, ומים במשרה תשתה, ועל הארץ תישן, וחיי צער תחיה, ובתורה אתה עמל\". ואין לו לחוס על נפש אשתו ובניו יותר מעל חיי נפשו שהם בצער, ולזה ודאי תספיק לו מלאכת עראי בישועת ה' והצלחתו בלי הזכרת מעשה נסים. ולכן אמרו חכמים (יומא ל\"ה): ש\"הלל מחיב את העניים\" בדין שמים, על שמבטלים מצות תלמוד תורה מחמת טרדתם במזונותיהם כל היום או רובו, ואין עושין כהלל - שהיה חוטב עצים בכל יום, ומשתכר חצי דינר, והיה נותן חציו לשומר בית המדרש שהיה בשדה בימיהם ומחציו הייתה פרנסתו ופרנסת אנשי ביתו - דהיינו ג' פונדיונות, ובכל פונדיון היה ניקח בימיהם לחם כשש בצים ומזה היה מוציא גם שאר הוצאות ביתו וגם לשבתות וימים טובים. ואף שאין כל אדם יכול לעשות כן ממש כהלל, מכל מקום דנין על שלא רצה לעשות כעין מעשה הלל לחיות חיי צער. וגם מי שלמד כבר כל התורה קודם שנשא והוליד וזוכרה היטב חייב לעשות תורתו קבע לחזור על הראשונות ולהעמיק בעיון ולסבור ולהבין דבר מתוך דבר כפי יכלתו ומלאכתו עראי כמו שקבלו חכמים בפירוש הפסוק ודברת בם:",
+            "וכל זה בתלמיד חכם (של\"ה מסכת חולין קיד ומהרש\"א בפרק קמא דסנהדרין) שלמד או שעתו יפה ומצליח בתלמודו, ויוכל להיות תלמיד חכם, ללמוד כל התורה שבעל פה מהתלמוד והפוסקים כמו הרא\"ש ובית יוסף. אבל מי שלא הגיע למדה זו שיוכל ללמוד טעמי ההלכות ומקורן, ואפלו בלמוד המביא לידי מעשה לבדו רק הלכות פסוקו לבדן, אף אם יעשה תורתו קבע מחמת קוצר דעתו, ונקרא בור, וכמו שאמרו על פסוק \"אדם אחד מאלף מצאתי\" - \"אלף נכנסים למקרא יוצאים מהם מאה, מאה נכנסים למשנה כו'\" - אינו חייב לחיות חיי צער ולעשות מלאכתו עראי כדי להרבות בלמוד שאינו מבין על בריו, שהוא למוד ההלכות בלי טעמים כמו שנתבאר למעלה, וגם עתיד לשכחו אלא אם כן עושה מדת חסידות ואהבת התורה.      אבל מן הדין יוצא ידי חובתו בקביעות עתים לתלמוד תורה, לקים מה שכתוב \"והגית בו יומם ולילה\", בקביעות עתים ביום ובלילה, בכדי ללמוד ולזכור היטב למוד המביא לידי מעשה בלבד, שהוא חובה על הכל, דהינו השלחן ערוך מהלכות הצריכות לכל אדם לידע אותן בלי שאלת חכם, ולמוד בהגדות ומדרשים, או ספרי מוסר שנבנו על מדרי חכמים שדבריהם תורה וקבלה ולא שכל אנושי, כמו שנתבאר למעלה.     ושאר כל היום יעסוק במשא ומתן, כדי שיוכל להחזיק ידי תלמיד חכמים, שהם לומדי התורה יום ולילה עד שיודעים הלכותיה בטעמיהן על ברין, והיא נחשב לו כאלו למד כן ממש בעצמו, ותורתם (ויקרא רבה פרשה כ\"ה) נקראת על שמו, כמו שפרשו חכמים בפסוק \"שמח זבולן בצאתך ויששכר באהליך\". וגם יוכל למלואת מחסורי בניו ובנותיו בהרחבה קצת, כדי שיוכלו בניו לעסוק בתורה כראוי ולהדריך בנותיו בדרך ישרה, כמו שיתבאר בהלכות צדקה.    ואם ארע לפעמים גודל טרדה במשא ומתן עד שלא יוכל ללמוד כל העת הקבוע לו ביום וכן בלילה - יוכל לצאת ידי חובת מצות \"והגית בו יומם ולילה\" אפלו בלמוד מועט, כמו פרק (מנחות צט) אחד ביום וכן פרק אחד בלילה. ובשעת הדחק, שהטרדה גדולה יותר מדאי ואין לו פנאי אפלו פרק אחד - יוכל לצאת ידי חובתו בקריאת שמע שחרית וערבית, לקים מצות \"והגית בו יומם ולילה\" ביום ההוא, שהוא שעת הדחק ואי אפשר בענין אחר.    וכן אפלו מי שדעתו יפה ויוכל ללמוד טעמי ההלכות מהתלמוד, שצריך לעשות תורתו קבע ומלאכתו עראי, אם ארע לו לפעמים שצריך להתעסק במלאכתו ופרנסתו כל היום כלו ואי אפשר לו לפנות ממנה כלל בלי הפסד - יקים גם כן מצות \"והגית בו יומם ולילה\" בפרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית. ובעת הדחק מאד שגם זה אי אפשר לו - יוכל לצאת ידי חובתו בקריאת שמע שחרית וערבית.     וכן מי (רמב\"ם, ושולחן ערוך) שהוא בעל יסורים, או שהוא זקן מופלג שתשש כוחו ואינו יכול לעסוק תמיד בתורה - חיב לקבוע לו עתים לתלמוד תורה ביום ובלילה כפי כוחו ויכלתו. ואם אינו יכול קבוע עתים גדולים - יוכל לצאת ידי חובתו בפרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית:",
+            "וכל זה במתפרנס ממעשה ידיו ממש, אבל אם מלאכתו נעשית על ידי אחרים, וכן המתפרנס מהצדקה של קהל או יחידים - חיב לעסוק בתורה יומם ולילה ממש בכל ענין ואינו יוצא ידי חובתו כלל מן התורה בקביעות עתים, גם אם דעתו קצרה ללמוד טעמי ההלכות, שהרי נאמר בתורה סתם על כל אדם מישראל \"ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך וגו'\", ופרשו חכמים לעשותם קבע ועקר ומלאכתו עראי, כשצריך למעשה ידיו, אבל (יומא י\"ט) דברים בטלים - כלל כלל לא. ואם שח - עבר בעשה שנאמר \"ודברת בם\" - ולא בדברים בטלים. וזה שקובע עתים לתורה דרשו עליו (במדרש הובא בילקוט תהלים קי\"ט רמז תתע\"ח ובשל\"ה) חכמים שהוא מפר תורה, כמו שכתוב \"עת לעשות לה' הפרו תורתך\".     ואפלו (רמב\"ם) עני המחזר על הפתחים - חיב לעסוק בתורה שאר כל היום וכל הלילה:",
+            "וגם המתפרנס ממעשה ידיו, ואפלו תורתו עראי בקביעות עתים - לא התר לו מן התורה אלא לעסוק בעסקיו שהם צרכי פרנסתו ומשא ומתן, ממה שאמרה תורה \"ואספת דגנך\", אבל לא (הרר\"י פ\"ב דברכות) בדברים בטלים לגמרי, בין לדבר בין לשמוע, כי בכל עת שאינו עוסק בפרנסתו - חיב לעסוק בתורה בכל עת שאפשר לו.     ואפלו כשהולך בדרך, כמו שכתוב \"ובלכתך בדרך\". ואם (משנה פ\"ג דאבות) מהלך יחידי ומפנה לבו לבטלה - מתחיב בנפשו. ושנים (תענית י') שמהלכין בדרך ואין ביניהם דברי תורה - ראויים לשרף באש.    וכל (סנהדרין צ\"ט) שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק - עליו הכתוב אומר \"כי את דבר ה' בזה וגו'\", כלומר שדבר ה' אינו יקר וחשוב בעיניו כל כך לעסוק בו, וכאלו מתלוצץ מדברי תורה, ולכך (אבות פ\"ג) כששנים יושבים יחד ואין ביניהם דברי תורה - נקרא מושבם ביחד \"מושב לצים\", שנאמר בכתוב \"ובמושב לצים לא ישב, כי אם בתורת ה' חפצו\".    וכל \"יושבי קרנות\" שהזכרו בדברי חכמים, הם עמי הארץ שאינם יודעים ללמוד כלל. ולפיכך אמרו ש\"ישיבת בתי כנסיות של עמי הארץ מוציאים את האדם מן העולם\":",
+            "ולא בדברים בטלים בלבד, אלא אפלו בחכמות (ספרי פרשת ואתחנן) העולם אסור לעסוק, שנאמר \"ודברת בם\", שלא תערב עמהם דברים אחרים. ואפלו מי שלמד כבר כל התורה כלה, שמא יאמר למדתי חכמת ישראל אלך ואלמוד חכמת אמות העולם, תלמוד לומר \"ואת חקתי תשמרו ללכת בהם\" אין לך רשות לפטר בתוכם. ואין צריך לומר תלמיד חכם שחיב לקים \"והגית בו יומם ולילה\" ממש - יצא ויבדוק (מנחות צ\"ט) שעה שאינה מן היום ולא מן הלילה ויעסוק בהם. ומכל מקום, באקראי מתר לתלמיד חכם ללמוד בשאר חכמות, שיוכל (ריטב\"א, נימוקי יוסף פרק ו' דבבא בתרא) ללמוד מתוכם דברי תורה ויראת שמים ודרך ארץ, אבל לא שאר העם.    ובלבד (רע\"ב וריב\"ש) שלא יהיו ספרי מינים, שהם ספרי הפלוסופים מאמות העולם, שהיו מינים וכופרים בהשגחה ובנבואה, שאסור לקרות ולעין בהם כלל אפלו באקראי, ואפלו ללמוד מתוכם איזה מוסר ויראת שמים. ולכן גם כשדבריהם הובאו בספרי ישראל - צריך לזהר מהם. ועליהם אמרו חכמים (משנה ראש פרק חלק) שהקורא בספרים החיצונים - אין לו חלק לעולם הבא. ולא (ריב\"ש, דרכי משה) עסקו בהם מקצת חכמי דורות שלפנינו, אלא כדי להשיב עליהם ולחזק דתנו, והשעה היתה צריכה לכך לתשובת המינים מאמות העולם שהיו בדורותיהים מתוכחים עם ישראל, מה שאין כן בדורות אלו:",
+            "אסור (ברכות כ\"ד) לתלמיד חכם לעמוד במקום הטנפת, לפי שאי אפשר לו בלא הרהורי תורה. ומכל מקום (תרומת הדשן) מתר לו לכנס לבית הכסא או לבית המרחץ אף מתוך פלפול והלכה שאינה פסוקה, ואין חוששין שיהרהר שם בה כמו שחוששין לכך בתפלה, וגם אם יבוא לו הרהור בעל כרחו שלא ברצונו (קידושין לג) - אנוס הוא. ואפלו אם מדבר (זבחים קב) בה לאנסו מפני רב רגילותו לדבר בה, כמעשה דרבי אליעזר ברבי שמעון:"
+        ],
+        [
+            "(רמב\"ם מהגמרא יומא ע\"ב) בשלשה כתרים נכתרו ישראל: כתר תורה, וכתר כהונה וכתר מלכות. כתר כהונה זכה בו אהרון. כתר מלכות שזכה בו דוד. כתר תורה - הרי הוא מונח ועומד ומוכן לכל ישראל, כל מי שירצה יבא ויטול. שנאמר: \"מורשה קהילת יעקב\" - שהיא ירושה לכל ישראל. שמא תאמר שאותם הכתרים גדולים מכתר תורה? הרי הוא אומר: \"בי מלכים ימלוכו ורוזנים יחוקקו צדק, בי שרים ישורו\". הא למדת שכתר תורה גדול מכולם (משנה מפרק ג' דהוריות). אמרו חכמים: ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ, שנאמר: \"יקרה היא מפנינים\" - מכהן גדול שנכנס לפני ולפנים:",
+            "ואין לך מצוה בכל המצות כולן שהוא שקולה כנגד תלמוד תורה (משנה ראש פרק קמא פאה וברייתא קידושין מ') אלא תלמוד תורה שקול כנגד כל המצות כולם, שהתלמוד מביא לידי מעשה ונמצא (רש\"י) שניהם בידו. כי התלמוד מצד עצמו הוא גם כן (ספרי) מצוות עשה, אף אם לא היה מביא לידי מעשה, והואיל והוא מביא לידי מעשה כל המצות כולן - שאי אפשר לקיים כל המצות כהלכתן בתנאיהן ודקדוקיהן בלי לימוד  היטב לידע כל ההלכות שהן דקדוק המצות ותנאיהן - לכך הוא שקול כנגד כל המצות כולן, ולפיכך (קידושין שם) התלמוד קודם למעשה בכל מקום.",
+            "היה לפניו עשיית מצוה ותלמוד תורה, אם אפשר למצוה להעשות (מועד קטן דף ט') על ידי אחרים לא יפסיק תלמודו, ואפילו עוסק בקדשים וטהרות שאין נוהגים עכשיו מכל מקום מצות עשה של תלמוד תורה מצד עצמה היא גם כן גדולה משאר מצות רק שאינה שקולה כנגד כל המצות כולן, אלא משום שהתלמוד מביא לידי מעשה כולן, שבלעדו אי אפשר לקיימן כהלכתן ואם אי אפשר למצוה להעשות על ידי אחרים, כגון להיות מעשה לצדקה במקום שדבריו נשמעים יותר מדברי אחרים, או שאין עשיית אחרים מספקת למצוה זו כגון להוצאת המת שאין לו מלווים לפי כבודו כשיעור שיתבאר במקומו - יפסיק תלמודו ויעשה המצוה ויחזור לתלמודו. ואין צריך לומר למצות שהן חובה מדברי סופרים כמו תפלה וכיוצא בה שחייב להפסיק תלמודו כדי לקיימן כהלכתן בכל תנאיהן ודקדוקיהן ודקדוקי סופרים בתכלית השלימות, כי \"זה כל האדם\", כמו שאמרו חכמים (ברכות י\"ז) תכלית חכמה - תשובה ומעשים טובים, ואם אינו עושה כן, נמצא שלמד שלא לעשות, ונוח לו (ירושלמי פרק קמא דברכות ובבלי סוף פרק ב' דברכות) \"שנהפכה שלייתו על פניו ולא יצא לאויר העולם\". ולא אמרו חכמים \"לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אפילו שלא לשמה\" (רא\"ש פרק ד' דפסחים ותוספות סוטה דף כ\"ב) אלא כשמקיים המצות שלומד בתורה, רק שאינו לומד ומקיים לשם שמיים אלא מיראת העונש בעולם הבא או אפילו בעולם הזה או מאהבת שכר לקבל פרס בעולם הבא או אפילו בעולם הזה עושר וכבוד ש\"למשמאילים בה\" הנותן מן השמים, או אפילו ליקח מעצמו כבוד וגדולה שיקראוהו רב ויהיה ראש ישיבה, אבל אם אינו מקים מה שלומד נקרא רשע ועליו אמר הכתוב: \"ולרשע אמר אלקים מה לך לספר חוקי וגו'\", וכל תלמיד חכם המזלזל במצות ואין בו יראת שמים (רא\"ש בתשובה) הרי הוא כקל שבצבור וגרוע מעם הארץ (תוספות סוטה כ\"ב), שזדונות נעשים להם כשגגות ולזה נעשים שגגות כזדונות, ועליו אמרו חכמים: \"לא זכה - נעשית תורתו לו סם המות\". ויש אומרים (מנורת המאור וכן דעת הרמב\"ם במה שכתב לפיכך וכו' ודו\"ק) שאף על פי כן לעולם יעסוק אדם בתורה כי מתוך שלא לשמה יוכל (ממדרש רבה וכן הוא בהדיא בירושלמי פרק קמא דחגיגה עיין שם) לבא לידי לשמה, ללמוד על מנת לשמור ולעשות, (מדרש רבה איכה) שהמאור שבה מחזירו למוטב - כמו שאמרו חכמים על פי \"אותי עזבו ותורתי לא שמרו\", שהמאור שבה היה מחזירם למוטב. וכך אמרו הקבלה, שכל התורה ומצות שאדם עושה בעודו רשע, אף שמוסיף כח בקליפות לפי שעה, מכל מקום, כשיחזור אחר כך בתשובה בגלגול זה או בגלגול אחר כמו שכתוב \"כי לא ידח ממנו נידח\", אזי מוציא מהקליפה כל התורה והמצות וחוזרים לקדושה בחזרתו, ולפיכך אין לו למנוע מלעסוק לעולם:",
+            "(בית יוסף אורח חיים סימן ע' תוספות במגילה דף ג' עמוד ב') אפילו תלמוד תורה של רבים נדחה מפני מצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים, כמו שאמרו (כתובות י\"ז) על ר' יהודה בר אלעאי (ירושלמי חגיגה פרק קמא) כשהיה מלמד לתלמידיו וראה את המת או את הכלה היה מפסיק מתלמודו ולות המת ולהכניס הכל לחופה, ויש אומרים (רא\"ש פרק ב' דברכות ובית יוסף שם) שאם הוא בענין שאם יפסיק ויבטל לימוד לרבים עכשיו לא יוכלו להתאסף עוד ללמוד להם אחר שיקיימו המצוה אין לו להפסיק אפילו למצוה של תורה, ולפיכך במקום שהרב דורש בשבת (מגן אברהם סימן ר\"צ) במנחה ואירע אונס שנתאחר מלדרוש לא יניח מלדרוש וכן לא יפסיק באמצע מפני קיום סעודה שלישית והוא שדורש ומורה לעם את הדרך אשר ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון ולהכניס בלבם יראת שמים ולא כמו שנוהגים עכשיו ויש חולקים (אליה רבה שם) על זה ואומרים שבכל ענין אין תלמוד תורה - אפילו של רבים - דוחה שום מצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים, ואפילו היא מצוה קלה של דבריהם (כמו שכתוב בהלכות מגילה עיין שם בלחם משנה) מאחר שתכלית חכמה הם מעשים טובים והתלמוד הוא גדול מפני שמביא לידי מעשה. וכן עיקר, אלא אם כן הדורש הוא אדם גדול שמחזיר העם בתשובה בתוכחתו לעזוב דרך רשע ולשוב עדהו לעבדו באמת, שזה שקול כנגד מצות ידיעת התורה שנדחות מפניה אפילו מצות פריה ורביה כמו שכתוב למעלה, וכל שכן מפני התשובה, כי התשובה קודמת לידיעת התורה, כי \"יראת חטאו קודמת לחכמתו\", ו\"אם אין יראה אין חכמה\", אבל אם הדורש לא הגיע למדה זו צריך להפסיק כדי להתחיל סעודה שלישית קודם שקיעת החמה וכן צריכים הרבים להפסיק לימודם למצות תפלה אם השעה עוברת אף על פי שתפה מדברי סופרים, הואיל וכלם חייבים בה מאחר שאין תורתם אמונתם כרבי שמעון בר יוחאי וחבריו:",
+            "ואפילו רבי שמעון בר יוחאי וחבריו לא אמרו עליהם שלא היו מפסיקין מלימודם לתפלה אלא לתפלת שמונה עשרה, שהוא בקשת רחמים ותחנונים (גמרא שבת י' לפירוש הרי\"ף והרא\"ש) לחיי שעה, והתורה היא חיי עולם. אבל מפסיקים היו (רמב\"ם הלכות קריאת שמע פרק ב') לברכות קריאת שמע שחרית וערבית אף על פי שהן מדברי סופרים וכן לשאר מצות מדברי סופרים שאם אינו מפסיק נמצא שלמד שלא על מנת לעשות כמו שנתבאר למעלה.   ואפילו בתפלת שמונה עשרה אמרו (בריית ברכות ל\"ב) שחסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת שלמה בכל תפלת שמונה עשרה משלש תפלות שבכל יום ושעה אחת שלימה קודם כל תפלה ושעה אחת שלימה אחרי כל תפלה ונמצא שוהין ט' שעות ביום (ספר חרדים ושל\"ה סימן מ' תענית) ולא היו חוששין לביטול תורה - אף שתלמוד תורה כנגד כולם - מפני שהיו מקשרים לאדון הכל ביראה ואהבה עזה ודבקות אמיתית (טור אורח חיים סימן צ\"ח) עד שהיו מגיעים להתפשטות הגשמיות ומצות (ספר חרדים ושל\"ה שם) הדבקות האמיתית ביראה ואהבה היא גדולה ממצות תלמוד תורה וקודמת אליה כמו שכתוב \"ראשית חכמה יראת ה'\":",
+            "אך מכל מקום, גם חסידים הראשונים לא היו רשאים להשהות (שם בברייתא) כל כך בתפלה אלא מפני שלמדו כבר תחלה כל התורה שבכתב ושבעל פה כולה, וקיים ידיעות התורה. שמתוך שחסידים הם הייתה תורתם משתמרת ומתקיימת בידם ולא משתכחת מהם, רק שמצות תלמוד תורה הוא \"והגית בו יומם ולילה\", וכנגד מצוה זה שקולה מצות הדביקות האמיתית ביראה ואהבה אמתית ליפטר ממצוה זו, כדין כל העוסק במצוה פטור מהמצוה, אבל לא כנגד מצות ידיעת התורה וליפטר ממנו חס ושלם. כי תכלית היראה היא לירא ולהתבושש מגדולתו. למרות עיני כבודו חס ושלום, לעשות הרע בעיניו, לעבור על אחת מכל מצות ה' אשר לא תעשינה, בין לא תעשינה של תורה בין של דברי סופרים חס ושלום. ותכלית האהבה היא העבודה. לעבדו מאהבה ובשמחה, לעשות נחת רוח לפניו שאמר ונעשה רצונו בקיום מצות עשה של תורה או של דברי סופרים, ואהבה בלי עבודה היא אהבה בתענוגים להתענג ושלמוח בה', והוא מעין העולם הבא וקבלת שכר קיום מצות (אבל עבודה מאהבה היא כי מאשר צמאה נפשי לה' לדבקה בו היא רוה צמאונה כמי התורה וקיום מצותיה דאורייתא וקדשא בריך הוא כלא חד, ועל זה נאמר: \"הוי כל צמא לכו למים). ומאחר שידיעת כל התורה למי שאפשר לו היא מצות עשה של תורה כמו שנתבאר למעלה, והשוכח דבר ממשנתו מפני שלא חזר על לימוד כראוי כשאפשר לו עובר בלאו, אם כן, איך יעבור בלאו ועשה מחמת שעוסק ביראת ה' כל הים (וגם מי שאי אפשר לו ידיעת כל התורה, הרי אמרו - \"לא עליך המלאכה לגמור\"), מה שאין כן, מצות והגית בו יומם ולילה, שהותרה מכללה במה שנאמר: \"ואספת דגנך וגו'\", אמרה תורה \"הנהג בהן מנהג דרך ארץ\", ויוכל לצאת ידי חובה בקביעות עתים ביום ובלילה, ואפילו בפרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית בשעת הדחק כשאין לו פנאי מפני טרדת פרנסתו שהוא חיי הגוף וכל שכן וקל וחומר כשעוסק בחיי נפש לדבקה בה' חיים על זה אמרו חכמים (משנה ראש פרק קמא דפאה) שתלמוד תורה הוא מדברים שאין להם שיעור:",
+            "כשם שמצות תלמוד תורה שקולה כנגד כל המצות ושכרה שקול כנגד שכר כולן, כך ענשה חמור ושקול כנגד כולן, כמו שמצינו (מדרש איכה) במקדש ראשון שויתר הקדוש ברוך הוא על עבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים ולא ויתר על ביטול תורה, שנאמר: \"על מה אבדה הארץ\" וגומר \"ויאמר ה': על עזבם את תורתי וגו'\" (קידושין מ') ותחלת דינו של אדפ אינו אלא על תלמוד תורה ואחר כך על שאר מעשיו:",
+            "אף על פי שמצוה ללמוד ביום ובלילה, אין אדם לומד רוב חכמתו אלא בלילה. לפיכך מי שרוצה לזכות זכות בכתר תורה, יזהר בכל לילותיו ולא יאבד אפילו אחת מהן בשינה ואכילה ושתייה ושיחה וכיוצא בהן, אלא בתלמוד תורה. ואפילו (פרישה, ש\"ך) בליל תקופת תמוז יש ללמוד מעט ומט\"ו באב ואילך יוסיף מעט מעט ודלא מוסיף (חגיגה י\"ב) - יאסף בלא זמנו, כמו שנתבאר באורח חיים סימן רל\"ח. כך אמרו חכמים (חגיגה י\"ב): אין רנה של תורה אלא בלילה, שנאמר: \"קומי רוני בלילה\". וכל העוסק בתורה בלילה, חוט של חסד נמשך עליו ביום, וכל בית (סנהדרין צ\"ב) שאין נשמעין בו דברי תורה בלילה - אש אוכלתו:",
+            "ואין דברי תורה (רמב\"ם) מתקיימין במי שמרפה עצמו עליהם ולא באלו שלומדים מתוך (סנהדרין קי\"א) עידון ומתוך אכילה ושתיה אלא במי שממית עצמו עליהם ומצער גופו תמיד ולא יתן שינה לעיניו ולעפעפיו תנומה. אמרו חכמים (שבת מ\"ג) דרך רמז: \"זאת התורה אדם כי ימות באהל\" - אין התורה מתקיימת, שלא תשכח, אלא במי שממית באהלי החכמים, וכן אמר שלמה בחכמתו \"אף חכמתי עמדה לי\", חכמה שלמדתי באף - היא עמדה ונתקיימה לי, ועוד אמר \"מיץ חלב יוציא חמאה\", במי (ברכות ס\"ג) אתה מוצא חמאה של תורה? במי שמקיא עליה חלב שמצץ משדי אמו. (ירושלמי) וכל היגע בתלמודו בצנעה - מחכים. שנאמר: \"ואת צנועים חכמה\". וכל המשמיע קולו (עירובין נד) בשעת תלמודו - תלמודו מתקיים בידו. אבל הקורא בלחש במהרה, הוא שוכח. שנאמר: \"ערוכה בכל ושמורה\", אם ערוכה בכל רמ\"ח איברים שלך - משתמרת, ואם לאו - אין משתמרת:",
+            "ברית כרותה (ירושלמי) שכל היגע בתלמוד בבית הכנסת לא במהרה הוא משכח, ועל כן במקום שאין בית המדרש בעיר - אין לאדם ללמוד בביתו אלא בבית הכנסת שמתפללים בו. אבל (ט\"ז) כשיש בית המדרש בעיר, אין ללמוד יחידי בבית הכנסת אלא בבית המדרש בחבורה, שנאמר: \"חרב אל הבדים ונואלו\", (ברכות ס\"ג) חרב על שונאיהם של ישראל שיושבים בד בבד ועוסקים בתורה, ולא עוד, אלא שמטפשין, שנאמר: \"ונואלו\", שאין התורה נקנית אלא בחבורה. ואמרו חכמים: עשרה שיושבים ועוסקים בתורה, שכינה שרויה ביניהם, שנאמר: \"אלקים נצב בעדת אל\", ואין עד פחותה מעשרה. ויש להם (ברכות ח') להתפלל בצבור בבית המדרש - במקום שלומדים, שקדושת בית המדרש גדולה וחמורה מקדושת בית הכנסת כמו שנתבאר בהלכות בית הכנסת:",
+            "ולפיכך (רמב\"ם, עיין אליה רבה סימן קנ\"א) אסור להשיח שיחה בטלה בבית המדרש, כמו שאסור בבית הכנסת, ואפילו מי שנתעטש אין אומרים לו רפואה בבית המדרש, ואפילו שלא בשעת הלימוד, ואין צריך לומר (ברכות נ\"ג) בשעת הלימוד שענשו גדול, כמו שאמרו חכמים - שמאכילין אותו גחלי רתמים:",
+            "וכן (מגילה כ\"ח) אין ישנים בבית המדרש לא שינת קבע ולא שינת עראי אל (כסף משנה פרק י\"א מהלכות תפלה דלא כנימוקי יוסף) מדוחק, כגון מי שלומד יומם ולילה בבית המדרש והא בעניין שאם יצטרך לילך לישן בביתו ימשך מזה ביטול תלמוד תורה, התירו לו לישן בבית המדרש, ואם מועיל תנאי בשעת בנין הבית המדרש להתיר שיחה ושינה - נתבאר בהלכות בית הכנסת:",
+            "וכופין (תוספתא) בני העיר זה את זה - אפילו יחיד את הרבים - לקנות תנ\"ך ולהניח בבית המדרש כדי שיקרא בהם כל מי שירצה מן הציבור - בימיהם, שלא ניתנה תורה שבעל פה ליכתב, ועכשיו (מגן אברהם סימן ק\"ן) שניתה ליכתב - כופין לקנות גם תורה שבעל פה כולה שהם ספרי התלמוד והפוסקים ומדרש אגדות שילמדו בהם גדולים וקטנים וגובין לפי ממון. (עיין חושן משפט סימן קס\"ג ובמהר\"ם פדוואה סימן מב) ואפילו עם הארץ חייב ליתן לפי ממונו וגובין  בכל מיני כפיות - כמו לשאר צרכי הרבים, ועיר גדולה שאין הספרים שבבית המדרש מספיקין, ויש ביטול תורה מחמת חסרון ספרים שאין נמצאים לקנות, ויש יחדים שיש להם ספרים הרבה - יש לבית דין (הרא\"ש בתשובה ורמ\"א בחושן משפט סימן רצ\"ב) לכופם ולשאיל ספריהם לכל מי שיתן משכון שוה כשיווי הספר על פי שומת בית דין שאם יתקלקל הספר ישלם הפחת על פי שומת בית דין (והוא הדין אפילו במקום שספרים מצויין לקנות אם איש עני הוא שאין ידו משגת לקנות, מחויב העשיר להשאיל לו על משכון וכופין אותו. ולכך ראוי לכל ירא שמיים לקנות גמרות קנות הרבה כדי להשאיל לבני עניים. ואמרו חכמים (כתובות נ'): \"צדקתו עומדת לעד\", זה הכותב או קונה ספרים ומשאילן לאחרים:",
+            "מותר לתלמיד חכם להודיע (נדרים ס\"ב) עצמו שהוא תלמיד חכם במקום שאין מכירין אותו אם צריך לכך ואי אפשר בענין אחר - כגון שעלילים עליו ואין ידו משגת לפייסם בממון, אבל אם ידו משגת לפייסם בממון - אסור להודיע עצמו כדי להנצל בכבוד תורתו, שכל המשתמש בכתרה של תורה נעקר מן העולם, קל וחומר מבלשצר שנשתמש בכל קודש, ואין צריך לומר הלומד כדי להתגדל ולהיות לו שם כשם הגדולים אשר בארץ או כדי להתפרנס במלמדות א דיינות והוראות, וכך אמרו חכמים: אל תעשם עטרה להתגדל בהם ולא קרדום לחתוך בהם, שכל הנהנה מדברי תור נוטל חייו מן העולם, אלא דבר בהם לשמם ולשם פועלם בה'. ואף על פי כן, מי שאין בו יראת שמיים לדבר לשמה אלא להתגדל או להתפרנס - מוטב שיעסוק בתורה שלא לשמה משיתבטל ויפרוש, כי מתוך שלא לשמה יבא לשמה כמו שנתבאר למעלה:",
+            "וגם למי שיש בו יראת שמיים לא הזהירו ומנעו מלעשות קרדום אלא (כסף משנה פרק ג' ורשב\"ץ חלק א' סימן קמ\"ז) שלא יהיה תחילת לימוד בשביל להיות לו לאומנות להתפרנס בה, שנמצא משתמש בכתר תורה תשמיש של חול לצורכו ועושהו כקרדום, אבל אם למד לשם שמיים ואחר כך אין לו במה להתפרנס אם לא במלמדות או דיינות והוראות, הרי זה משתמש בה לצרכה, שאם לא יהיה לו מה לאכול, לא יוכל לעסוק בה כראוי כשהוא מעונה ברעב ועירום או נפשות ביתו, ואם יוכל לעסוק באיזה מלאכה לפרנס את עצמו ומניח מלאכתו מלהתפרנס בה ומתפרנס מלימוד התורה לתלמידיה, כל שכן שהוא משתמש בה לצרכה בלבד, כי כדי שלא ליבטל מתלמוד תורה הוא מניח מלאכתו שהיה יכול לעסוק בה ולהתפרנס ממנה והוא נוטל שכר בטלה ולא שכר תורה כמו שנתבאר למעלה. ואף שלא יוכל לבא לידי ידיעת התורה כולה כשעוסק במלמדות, מכל מקום מקיים הוא מצות ודברת בם, שתעשם עיקר ולא טפלה, מה שאין כן כשיתפרנס ממלאכתו ויעשה אותה עיקר ותורתו עראי וטפלה בקביעות עתים לבד:",
+            "אך מי שחננו ה' (שם בכסף משנה ותשב\"ץ סימן קמ\"א) שיוכל להתפרנס ממעשה ידיו שיעשה עראי לבד ותורתו קבע, אסור לו להתפרנס מהתורה, אף על פי שמניח מלאכתו ומעשה ידיו בשביל זה, שהוא שכר בטלה דמוכח, ואפילו מתמנה להורות הוראות שיש לו פנאי הרבה ללמוד ויוכל לבא לידי ידיעת התורה כולה, מאחר שאם היה מתפרנס ממעשה ידיו והיה עושה תורתו קבע היה מקיים מצות ודברת בם, ואף שלא היה יכול לבא לידי ידיעת התורה כולה במשך זמן כזה שיוכל לבא עכשיו, הרי אמרו - \"לא עליך המלאכה לגמור\", ולכך אין עליו להשתמש בכתר תורה בשביל כך, אלא אם כן רבים צריכים לו שאין במדינה גדול בחכמה כמוהו והוא בורח מן הגדולה והגדולה מחזרת אחריו, שאז עון בידו להמנע וחייב הוא ��התמנות, ומאחר שנתמנה על הצבור (קידושין ע') אסור לו לעסוק בשום מלאכה בעצמו בפני שלשה כדי שלא יתבזה (שבת קי\"ד) והצבור מצווין לפרנסו בכבוד שלא יצטרך למעשה ידיו כלל (חולין קל\"ד) ואפילו לעשרו, כמו שאמרו: \"מאחיו\" - גדלוהו משל אחיו, והוא הדין לכל ( עיין ב\"ח) גדול הדור ופרנס בכל מדינה ומדינה:",
+            "(חולין קל\"ג) אין מלמדין תורה לתלמיד שאינו הגון אלא מחזירים אותו למוטב תחלה ואחר כך מכניסים אותו לבית המדרש וומלמדים אותו, ואם אי אפשר להחזירו למוטב תחלה והוא דוחק להכנס ללמדו (סוטה) - תהא שמאל דוחה וימין מקרבת, ולא כיהושע בן פרחיה שדחה לפלוני בשתי ידיים (מועד קטן י\"ז), וכן הרב שהולך בדרך לא טובה, אף על פי שחכם גדול הוא והכל צריכים לו, אין למדים ממנו עד שיחזור למוטב:",
+            "(רמב\"ם) הרב שלמד ולא הבינו התלמידים - לא יכעוס עליהם, אלא שונה וחוזר הדבר כמה פעמים עד שיבינו עומק ההלכה (עירובין נ\"ד) בטעמה היטב, שנאמר: \"ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם\", ואומר: \"ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם\", ולא נאמר: \"אשר תלמדם\" - צריך אתה לשום לפניהם טעם המיישב תלמודם ומשימו בלבם. והתלמיד לא יהא בוש מחברו לאמר לא הבנתי, אלא שואל וחוזר ושואל אפילו כמה פעמים, ועל כך אמרו: לא הביישן למד ולא הקפדן מלמד:",
+            "במה דברים אמורים? שלא הינו הדבר מפני עמקו, או מפני דעתם שהיא קצרה, אבל אם ניכר לרב שמתרשלים בדברי תורה ומתרפים עליהם ומפני זה לא הבינו - חייב להראות עליהם רוגז ולהכלימם בדברים כדי לזרזם ולחדדם, ובענין זה אמרו חכמים: זרוק מרה בתלמידים. לפיכך, אין ראוי לרב לנהוג קלות ראש לפני התלמידים ולא לשחוק בפניהם ולא לאכול ולשתות עמהם כדי שתהא אימתו עליהם וילמדו ממנו במהרה:   סליק תם ונשלם."
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Wikisource",
+            "https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%91"
+        ],
+        [
+            "דפוס לבוב תקנט מפוסק.",
+            "הלכות תלמוד תורה, שניאור זלמן, ה'תקנ\"ט."
+        ],
+        [
+            "דפוס לבוב תקנ\"ט מפוסק",
+            "הלכות תלמוד תורה, שניאור זלמן, ה'תקנ\"ט. "
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "הלכות תלמוד תורה",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Acharonim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Seif"
+    ]
+}

json/Halakhah/Acharonim/Hilchos Talmud Torah/Hebrew/דפוס לבוב תקנט מפוסק..json

@@ -0,0 +1,36 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Hilchos Talmud Torah",
+    "versionSource": "הלכות תלמוד תורה, שניאור זלמן, ה'תקנ\"ט.",
+    "versionTitle": "דפוס לבוב תקנט מפוסק.",
+    "status": "locked",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "הלכות תלמוד תורה",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Acharonim"
+    ],
+    "text": [
+        [],
+        [],
+        [
+            "וכל מי שדעתו וכח זכרונו יפה, שיוכל ללמוד ולזכור כל התורה שבעל פה כולה - הרי זה (קידושין כט) לא ישא אשה עד שילמוד תחילה תורה (חלקת מחוקק באבן עזר סימן א') שבעל פה כולה, שהן כל ההלכות בטעמיהן בדרך קצרה, שהן פירוש כל התרי\"ג מצות בתנאיהן ודקדוקיהן ודקדוקי סופרים; ואחר כך ישא אשה, ויעסוק אחר כך כפי הפנאי שלו בעיון ופלפול כל ימיו כפי כחו. שאם ישא אשה תחילה, יהיו \"רחים בצווארו\" טרדת פרנסת אשתו ובניו, ולא יוכל לעסוק בתורה כראוי כל כך, ללמוד ולזכור כל ההלכות בטעמיהן, שהן פירוש התרי\"ג מצוות ועיקר התורה שבעל פה. ולכן נדחית מפני לימוד זה מצוה רבה של פריה ורביה, אף שהיא גדולה מכל המצוות. והוא שאין יצרו מתגבר עליו ויוכל ללמוד בלא הרהורי עבירה, רק שרוצה לישא כדי לקיים מצות פריה ורביה, והרי הוא פטור (רמב\"ם הלכות אישות פרק ט\"ו) ממנה, כי היא נדחית מפני מצות תלמוד תורה השקולה כנגד כל המצות. ולא אמרו שמבטלין ומפסיקין מתלמוד תורה כדי לקיים מצוה שאי אפשר לעשותה ע\"י אחרים, כמו שיתבאר, אלא להפסיק לפי שעה וזמן מה שאין בו אלא ביטול מצות העסק, ולימוד התורה תמיד; אבל לא ביטול מצות מידיעת התורה באר היטב בפירושה שהן ההלכות כולן בטעמיהן בדרך קצרה. ולכן בימיהם, שהיו לומדים עם הנערים מבן עשר שנים ואילך, חמש שנים משנה וחמש שנים תלמוד, שהם הטעמים בדרך קצרה (קידושין שם), אם לא היה נושא כשעברו עליו עשרים שנה - היה עובר על מצות עשה של תורה \"פרו ורבו\". ותחילת זמנה הוא מבן שמונה עשרה, כי גם אחר הנישואין יוכל ללמוד ב' או ג' שנים בלי טרדה גדולה כל כך בטרם יוליד בנים הרבה:",
+            "ומי שאי אפשר לו בלא אשה מפני (רמב\"ם מברייתא שם) שיצרו מתגבר עליו עד שנמצא שאין לבו פנוי - ישא אשה תחלה כדי ללמוד בטהרה בלי הרהורים, ואח\"כ ילמוד תורה שבעל פה כולה.    ואף שיש לו בנים וצריך לעסוק במלאכה לפרנס אשתו ובניו, ואינו יכול לעסוק כל היום כולו בתורה שיוכל ללמוד את כולה ולזכור היטב כל ההלכות בטעמיהן בדרך קצרה בעשר שנים כמו העוסק בה כל היום כולו - הרי \"אמרו לא עליך המלאכה לגמור\" וגם \"אי אתה בן חורין ליבטל הימנה\" - מלהרבות ולהוסיף בה מדי יום ביום עד שילמוד ויזכור את כולה ע\"י שיחזור עליה כראוי, ואם לא יגמור בעשר שנים - יגמור בעשרים שנה או יותר.    וחייב הוא מן התורה לקבוע לו עת גדולה לתלמוד תורה בכל יום כמו חצי היום לפחות, מלבד לימוד הלילה. ולא יעסוק במלאכה כל היום או רובו, שנאמר: \"ודברת בם\", והלא כבר נאמר \"ושננתם\" ומה תלמוד לומר: \"ודברת בם\"? שלא (ספרי וגמרא יומא י\"ט) יהא כל דיבורך אלא בם, כלומר שתעשם עיקר ולא טפלה, ועל כן חייב לעשות תורתו קבע ומלאכתו עראי.     וכשיעשה כן - יוכל גם כן לבא על כל פנים, לידי ידיעת עיקר התורה שבעל פה כולה, שהוא פירוש התרי\"ג מצות כהלכותיהן בתנאיהן ודקדוקיהן ודקדוקי סופרים, מה שאין כן העושה מלאכתו קבע ותורתו עראי - לא יוכל לבא לעולם לידי ידיעת שבעל פה כולה, כי במשך ואורך הזמן יותר מדאי ישכח הראשונות ולא תועיל לו החזרה שחזר עליה כל כך כמו שחזר העושה תורתו קבע, ואם יחזור עליהן הרבה יותר מדאי, לא יהיה לו זמן כל כך ללמוד ולהוסיף עוד הרבה בלימודו ולחזור עליו כראוי. ועוד, כי להעמיד גירסתו ולימוד התורה שבעל פה כולה שלא תשתכח ממנו אין הדבר תלוי בחזרה לבדה שיחזור פעמים רבות מאד, אלא גם (מגילה ו') בעזרת ה' וישועתו, כי יש יגע מאד לחזור על לימודו פעמים אין מספר ואף על פי כן משכח בזמן קרוב כי הוא שכחן גדול בטבעו ותולדתו, ואין הקדוש ברוך הוא עוזר לזה שעושה מלאכתו קבע ותורתו עראי אלא למי שעושה תורתו קבע ומלאכתו עראי ומשליך יהבו על ה', כי (טור אורח חיים סימן קנ\"ו) אין מעצור לה' להושיע ברב או במעט עסק ומלאכה. וכך אמרו חכמים (ברכות ל\"ט) \"דורות הראשונים עשו תורתם קבע ומלאכתם עראי - זה וזה נתקיים בידם, ודורות האחרונים שעשו תורתם עראי ומלאכתם קבע - זה וזה לא נתקיים בידם\": ",
+            "ולכן מי (רמב\"ם) שנשאו לבו לקיים מצוה זו כראוי, יעשה מלאכה בכל יום מעט כדי חייו בלבד. ויסיר התאוות ותענוגי הזמן מלבו כמו שאמרו חכמים: \"כך היא דרכה של תורה: פת במלח תאכל, ומים במשרה תשתה, ועל הארץ תישן, וחיי צער תחיה, ובתורה אתה עמל\". ואין לו לחוס על נפש אשתו ובניו יותר מעל חיי נפשו שהם בצער, ולזה ודאי תספיק לו מלאכת עראי בישועת ה' והצלחתו בלי הזכרת מעשה נסים. ולכן אמרו חכמים (יומא ל\"ה): ש\"הלל מחיב את העניים\" בדין שמים, על שמבטלים מצות תלמוד תורה מחמת טרדתם במזונותיהם כל היום או רובו, ואין עושין כהלל - שהיה חוטב עצים בכל יום, ומשתכר חצי דינר, והיה נותן חציו לשומר בית המדרש שהיה בשדה בימיהם ומחציו הייתה פרנסתו ופרנסת אנשי ביתו - דהיינו ג' פונדיונות, ובכל פונדיון היה ניקח בימיהם לחם כשש בצים ומזה היה מוציא גם שאר הוצאות ביתו וגם לשבתות וימים טובים. ואף שאין כל אדם יכול לעשות כן ממש כהלל, מכל מקום דנין על שלא רצה לעשות כעין מעשה הלל לחיות חיי צער. וגם מי שלמד כבר כל התורה קודם שנשא והוליד וזוכרה היטב חייב לעשות תורתו קבע לחזור על הראשונות ולהעמיק בעיון ולסבור ולהבין דבר מתוך דבר כפי יכלתו ומלאכתו עראי כמו שקבלו חכמים בפירוש הפסוק ודברת בם:",
+            "וכל זה בתלמיד חכם (של\"ה מסכת חולין קיד ומהרש\"א בפרק קמא דסנהדרין) שלמד או שעתו יפה ומצליח בתלמודו, ויוכל להיות תלמיד חכם, ללמוד כל התורה שבעל פה מהתלמוד והפוסקים כמו הרא\"ש ובית יוסף. אבל מי שלא הגיע למדה זו שיוכל ללמוד טעמי ההלכות ומקורן, ואפלו בלמוד המביא לידי מעשה לבדו רק הלכות פסוקו לבדן, אף אם יעשה תורתו קבע מחמת קוצר דעתו, ונקרא בור, וכמו שאמרו על פסוק \"אדם אחד מאלף מצאתי\" - \"אלף נכנסים למקרא יוצאים מהם מאה, מאה נכנסים למשנה כו'\" - אינו חייב לחיות חיי צער ולעשות מלאכתו עראי כדי להרבות בלמוד שאינו מבין על בריו, שהוא למוד ההלכות בלי טעמים כמו שנתבאר למעלה, וגם עתיד לשכחו אלא אם כן עושה מדת חסידות ואהבת התורה.      אבל מן הדין יוצא ידי חובתו בקביעות עתים לתלמוד תורה, לקים מה שכתוב \"והגית בו יומם ולילה\", בקביעות עתים ביום ובלילה, בכדי ללמוד ולזכור היטב למוד המביא לידי מעשה בלבד, שהוא חובה על הכל, דהינו השלחן ערוך מהלכות הצריכות לכל אדם לידע אותן בלי שאלת חכם, ולמוד בהגדות ומדרשים, או ספרי מוסר שנבנו על מדרי חכמים שדבריהם תורה וקבלה ולא שכל אנושי, כמו שנתבאר למעלה.     ושאר כל היום יעסוק במשא ומתן, כדי שיוכל להחזיק ידי תלמיד חכמים, שהם לומדי התורה יום ולילה ��ד שיודעים הלכותיה בטעמיהן על ברין, והיא נחשב לו כאלו למד כן ממש בעצמו, ותורתם (ויקרא רבה פרשה כ\"ה) נקראת על שמו, כמו שפרשו חכמים בפסוק \"שמח זבולן בצאתך ויששכר באהליך\". וגם יוכל למלואת מחסורי בניו ובנותיו בהרחבה קצת, כדי שיוכלו בניו לעסוק בתורה כראוי ולהדריך בנותיו בדרך ישרה, כמו שיתבאר בהלכות צדקה.    ואם ארע לפעמים גודל טרדה במשא ומתן עד שלא יוכל ללמוד כל העת הקבוע לו ביום וכן בלילה - יוכל לצאת ידי חובת מצות \"והגית בו יומם ולילה\" אפלו בלמוד מועט, כמו פרק (מנחות צט) אחד ביום וכן פרק אחד בלילה. ובשעת הדחק, שהטרדה גדולה יותר מדאי ואין לו פנאי אפלו פרק אחד - יוכל לצאת ידי חובתו בקריאת שמע שחרית וערבית, לקים מצות \"והגית בו יומם ולילה\" ביום ההוא, שהוא שעת הדחק ואי אפשר בענין אחר.    וכן אפלו מי שדעתו יפה ויוכל ללמוד טעמי ההלכות מהתלמוד, שצריך לעשות תורתו קבע ומלאכתו עראי, אם ארע לו לפעמים שצריך להתעסק במלאכתו ופרנסתו כל היום כלו ואי אפשר לו לפנות ממנה כלל בלי הפסד - יקים גם כן מצות \"והגית בו יומם ולילה\" בפרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית. ובעת הדחק מאד שגם זה אי אפשר לו - יוכל לצאת ידי חובתו בקריאת שמע שחרית וערבית.     וכן מי (רמב\"ם, ושולחן ערוך) שהוא בעל יסורים, או שהוא זקן מופלג שתשש כוחו ואינו יכול לעסוק תמיד בתורה - חיב לקבוע לו עתים לתלמוד תורה ביום ובלילה כפי כוחו ויכלתו. ואם אינו יכול קבוע עתים גדולים - יוכל לצאת ידי חובתו בפרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית:",
+            "וכל זה במתפרנס ממעשה ידיו ממש, אבל אם מלאכתו נעשית על ידי אחרים, וכן המתפרנס מהצדקה של קהל או יחידים - חיב לעסוק בתורה יומם ולילה ממש בכל ענין ואינו יוצא ידי חובתו כלל מן התורה בקביעות עתים, גם אם דעתו קצרה ללמוד טעמי ההלכות, שהרי נאמר בתורה סתם על כל אדם מישראל \"ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך וגו'\", ופרשו חכמים לעשותם קבע ועקר ומלאכתו עראי, כשצריך למעשה ידיו, אבל (יומא י\"ט) דברים בטלים - כלל כלל לא. ואם שח - עבר בעשה שנאמר \"ודברת בם\" - ולא בדברים בטלים. וזה שקובע עתים לתורה דרשו עליו (במדרש הובא בילקוט תהלים קי\"ט רמז תתע\"ח ובשל\"ה) חכמים שהוא מפר תורה, כמו שכתוב \"עת לעשות לה' הפרו תורתך\".     ואפלו (רמב\"ם) עני המחזר על הפתחים - חיב לעסוק בתורה שאר כל היום וכל הלילה:",
+            "וגם המתפרנס ממעשה ידיו, ואפלו תורתו עראי בקביעות עתים - לא התר לו מן התורה אלא לעסוק בעסקיו שהם צרכי פרנסתו ומשא ומתן, ממה שאמרה תורה \"ואספת דגנך\", אבל לא (הרר\"י פ\"ב דברכות) בדברים בטלים לגמרי, בין לדבר בין לשמוע, כי בכל עת שאינו עוסק בפרנסתו - חיב לעסוק בתורה בכל עת שאפשר לו.     ואפלו כשהולך בדרך, כמו שכתוב \"ובלכתך בדרך\". ואם (משנה פ\"ג דאבות) מהלך יחידי ומפנה לבו לבטלה - מתחיב בנפשו. ושנים (תענית י') שמהלכין בדרך ואין ביניהם דברי תורה - ראויים לשרף באש.    וכל (סנהדרין צ\"ט) שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק - עליו הכתוב אומר \"כי את דבר ה' בזה וגו'\", כלומר שדבר ה' אינו יקר וחשוב בעיניו כל כך לעסוק בו, וכאלו מתלוצץ מדברי תורה, ולכך (אבות פ\"ג) כששנים יושבים יחד ואין ביניהם דברי תורה - נקרא מושבם ביחד \"מושב לצים\", שנאמר בכתוב \"ובמושב לצים לא ישב, כי אם בתורת ה' חפצו\".    וכל \"יושבי קרנות\" שהזכרו בדברי חכמים, הם עמי הארץ שאינם יודעים ללמוד כלל. ולפיכך אמרו ש\"ישיבת בתי כנסיות של עמי הארץ מוציאים את האדם מן העולם\":",
+            "ולא בדברים בטלים בלבד, אלא אפלו בחכמות (ספרי פרשת ואתחנן) העולם אסור לעסוק, שנאמר \"ודברת בם\", שלא תערב עמהם דברים אחרים. ואפלו מי שלמד כבר כל התורה כלה, שמא יאמר למדתי חכמת ישראל אלך ואלמוד חכמת אמות העולם, תלמוד לומר \"ואת חקתי תשמרו ללכת בהם\" אין לך רשות לפטר בתוכם. ואין צריך לומר תלמיד חכם שחיב לקים \"והגית בו יומם ולילה\" ממש - יצא ויבדוק (מנחות צ\"ט) שעה שאינה מן היום ולא מן הלילה ויעסוק בהם. ומכל מקום, באקראי מתר לתלמיד חכם ללמוד בשאר חכמות, שיוכל (ריטב\"א, נימוקי יוסף פרק ו' דבבא בתרא) ללמוד מתוכם דברי תורה ויראת שמים ודרך ארץ, אבל לא שאר העם.    ובלבד (רע\"ב וריב\"ש) שלא יהיו ספרי מינים, שהם ספרי הפלוסופים מאמות העולם, שהיו מינים וכופרים בהשגחה ובנבואה, שאסור לקרות ולעין בהם כלל אפלו באקראי, ואפלו ללמוד מתוכם איזה מוסר ויראת שמים. ולכן גם כשדבריהם הובאו בספרי ישראל - צריך לזהר מהם. ועליהם אמרו חכמים (משנה ראש פרק חלק) שהקורא בספרים החיצונים - אין לו חלק לעולם הבא. ולא (ריב\"ש, דרכי משה) עסקו בהם מקצת חכמי דורות שלפנינו, אלא כדי להשיב עליהם ולחזק דתנו, והשעה היתה צריכה לכך לתשובת המינים מאמות העולם שהיו בדורותיהים מתוכחים עם ישראל, מה שאין כן בדורות אלו:",
+            "אסור (ברכות כ\"ד) לתלמיד חכם לעמוד במקום הטנפת, לפי שאי אפשר לו בלא הרהורי תורה. ומכל מקום (תרומת הדשן) מתר לו לכנס לבית הכסא או לבית המרחץ אף מתוך פלפול והלכה שאינה פסוקה, ואין חוששין שיהרהר שם בה כמו שחוששין לכך בתפלה, וגם אם יבוא לו הרהור בעל כרחו שלא ברצונו (קידושין לג) - אנוס הוא. ואפלו אם מדבר (זבחים קב) בה לאנסו מפני רב רגילותו לדבר בה, כמעשה דרבי אליעזר ברבי שמעון:"
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Seif"
+    ]
+}

json/Halakhah/Acharonim/Hilchos Talmud Torah/Hebrew/דפוס לבוב תקנט מפוסק.json

@@ -0,0 +1,48 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Hilchos Talmud Torah",
+    "versionSource": "הלכות תלמוד תורה, שניאור זלמן, ה'תקנ\"ט. ",
+    "versionTitle": "דפוס לבוב תקנ\"ט מפוסק",
+    "status": "locked",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "הלכות תלמוד תורה",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Acharonim"
+    ],
+    "text": [
+        [],
+        [],
+        [],
+        [
+            "(רמב\"ם מהגמרא יומא ע\"ב) בשלשה כתרים נכתרו ישראל: כתר תורה, וכתר כהונה וכתר מלכות. כתר כהונה זכה בו אהרון. כתר מלכות שזכה בו דוד. כתר תורה - הרי הוא מונח ועומד ומוכן לכל ישראל, כל מי שירצה יבא ויטול. שנאמר: \"מורשה קהילת יעקב\" - שהיא ירושה לכל ישראל. שמא תאמר שאותם הכתרים גדולים מכתר תורה? הרי הוא אומר: \"בי מלכים ימלוכו ורוזנים יחוקקו צדק, בי שרים ישורו\". הא למדת שכתר תורה גדול מכולם (משנה מפרק ג' דהוריות). אמרו חכמים: ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ, שנאמר: \"יקרה היא מפנינים\" - מכהן גדול שנכנס לפני ולפנים:",
+            "ואין לך מצוה בכל המצות כולן שהוא שקולה כנגד תלמוד תורה (משנה ראש פרק קמא פאה וברייתא קידושין מ') אלא תלמוד תורה שקול כנגד כל המצות כולם, שהתלמוד מביא לידי מעשה ונמצא (רש\"י) שניהם בידו. כי התלמוד מצד עצמו הוא גם כן (ספרי) מצוות עשה, אף אם לא היה מביא לידי מעשה, והואיל והוא מביא לידי מעשה כל המצות כולן - שאי אפשר לקיים כל המצות כהלכתן בתנאיהן ודקדוקיהן בלי לימוד  היטב לידע כל ההלכות שהן דקדוק המצות ותנאיהן - לכך הוא שקול כנגד כל המצות כולן, ולפיכך (קידושין שם) התלמוד קודם למעשה בכל מקום.",
+            "היה לפניו עשיית מצוה ותלמוד תורה, אם אפשר למצוה להעשות (מועד קטן דף ט') על ידי אחרים לא יפסיק תלמודו, ואפילו עוסק בקדשים וטהרות שאין נוהגים עכשיו מכל מקום מצות עשה של תלמוד תורה מצד עצמה היא גם כן גדולה משאר מצות רק שאינה שקולה כנגד כל המצות כולן, אלא משום שהתלמוד מביא לידי מעשה כולן, שבלעדו אי אפשר לקיימן כהלכתן ואם אי אפשר למצוה להעשות על ידי אחרים, כגון להיות מעשה לצדקה במקום שדבריו נשמעים יותר מדברי אחרים, או שאין עשיית אחרים מספקת למצוה זו כגון להוצאת המת שאין לו מלווים לפי כבודו כשיעור שיתבאר במקומו - יפסיק תלמודו ויעשה המצוה ויחזור לתלמודו. ואין צריך לומר למצות שהן חובה מדברי סופרים כמו תפלה וכיוצא בה שחייב להפסיק תלמודו כדי לקיימן כהלכתן בכל תנאיהן ודקדוקיהן ודקדוקי סופרים בתכלית השלימות, כי \"זה כל האדם\", כמו שאמרו חכמים (ברכות י\"ז) תכלית חכמה - תשובה ומעשים טובים, ואם אינו עושה כן, נמצא שלמד שלא לעשות, ונוח לו (ירושלמי פרק קמא דברכות ובבלי סוף פרק ב' דברכות) \"שנהפכה שלייתו על פניו ולא יצא לאויר העולם\". ולא אמרו חכמים \"לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אפילו שלא לשמה\" (רא\"ש פרק ד' דפסחים ותוספות סוטה דף כ\"ב) אלא כשמקיים המצות שלומד בתורה, רק שאינו לומד ומקיים לשם שמיים אלא מיראת העונש בעולם הבא או אפילו בעולם הזה או מאהבת שכר לקבל פרס בעולם הבא או אפילו בעולם הזה עושר וכבוד ש\"למשמאילים בה\" הנותן מן השמים, או אפילו ליקח מעצמו כבוד וגדולה שיקראוהו רב ויהיה ראש ישיבה, אבל אם אינו מקים מה שלומד נקרא רשע ועליו אמר הכתוב: \"ולרשע אמר אלקים מה לך לספר חוקי וגו'\", וכל תלמיד חכם המזלזל במצות ואין בו יראת שמים (רא\"ש בתשובה) הרי הוא כקל שבצבור וגרוע מעם הארץ (תוספות סוטה כ\"ב), שזדו��ות נעשים להם כשגגות ולזה נעשים שגגות כזדונות, ועליו אמרו חכמים: \"לא זכה - נעשית תורתו לו סם המות\". ויש אומרים (מנורת המאור וכן דעת הרמב\"ם במה שכתב לפיכך וכו' ודו\"ק) שאף על פי כן לעולם יעסוק אדם בתורה כי מתוך שלא לשמה יוכל (ממדרש רבה וכן הוא בהדיא בירושלמי פרק קמא דחגיגה עיין שם) לבא לידי לשמה, ללמוד על מנת לשמור ולעשות, (מדרש רבה איכה) שהמאור שבה מחזירו למוטב - כמו שאמרו חכמים על פי \"אותי עזבו ותורתי לא שמרו\", שהמאור שבה היה מחזירם למוטב. וכך אמרו הקבלה, שכל התורה ומצות שאדם עושה בעודו רשע, אף שמוסיף כח בקליפות לפי שעה, מכל מקום, כשיחזור אחר כך בתשובה בגלגול זה או בגלגול אחר כמו שכתוב \"כי לא ידח ממנו נידח\", אזי מוציא מהקליפה כל התורה והמצות וחוזרים לקדושה בחזרתו, ולפיכך אין לו למנוע מלעסוק לעולם:",
+            "(בית יוסף אורח חיים סימן ע' תוספות במגילה דף ג' עמוד ב') אפילו תלמוד תורה של רבים נדחה מפני מצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים, כמו שאמרו (כתובות י\"ז) על ר' יהודה בר אלעאי (ירושלמי חגיגה פרק קמא) כשהיה מלמד לתלמידיו וראה את המת או את הכלה היה מפסיק מתלמודו ולות המת ולהכניס הכל לחופה, ויש אומרים (רא\"ש פרק ב' דברכות ובית יוסף שם) שאם הוא בענין שאם יפסיק ויבטל לימוד לרבים עכשיו לא יוכלו להתאסף עוד ללמוד להם אחר שיקיימו המצוה אין לו להפסיק אפילו למצוה של תורה, ולפיכך במקום שהרב דורש בשבת (מגן אברהם סימן ר\"צ) במנחה ואירע אונס שנתאחר מלדרוש לא יניח מלדרוש וכן לא יפסיק באמצע מפני קיום סעודה שלישית והוא שדורש ומורה לעם את הדרך אשר ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון ולהכניס בלבם יראת שמים ולא כמו שנוהגים עכשיו ויש חולקים (אליה רבה שם) על זה ואומרים שבכל ענין אין תלמוד תורה - אפילו של רבים - דוחה שום מצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים, ואפילו היא מצוה קלה של דבריהם (כמו שכתוב בהלכות מגילה עיין שם בלחם משנה) מאחר שתכלית חכמה הם מעשים טובים והתלמוד הוא גדול מפני שמביא לידי מעשה. וכן עיקר, אלא אם כן הדורש הוא אדם גדול שמחזיר העם בתשובה בתוכחתו לעזוב דרך רשע ולשוב עדהו לעבדו באמת, שזה שקול כנגד מצות ידיעת התורה שנדחות מפניה אפילו מצות פריה ורביה כמו שכתוב למעלה, וכל שכן מפני התשובה, כי התשובה קודמת לידיעת התורה, כי \"יראת חטאו קודמת לחכמתו\", ו\"אם אין יראה אין חכמה\", אבל אם הדורש לא הגיע למדה זו צריך להפסיק כדי להתחיל סעודה שלישית קודם שקיעת החמה וכן צריכים הרבים להפסיק לימודם למצות תפלה אם השעה עוברת אף על פי שתפה מדברי סופרים, הואיל וכלם חייבים בה מאחר שאין תורתם אמונתם כרבי שמעון בר יוחאי וחבריו:",
+            "ואפילו רבי שמעון בר יוחאי וחבריו לא אמרו עליהם שלא היו מפסיקין מלימודם לתפלה אלא לתפלת שמונה עשרה, שהוא בקשת רחמים ותחנונים (גמרא שבת י' לפירוש הרי\"ף והרא\"ש) לחיי שעה, והתורה היא חיי עולם. אבל מפסיקים היו (רמב\"ם הלכות קריאת שמע פרק ב') לברכות קריאת שמע שחרית וערבית אף על פי שהן מדברי סופרים וכן לשאר מצות מדברי סופרים שאם אינו מפסיק נמצא שלמד שלא על מנת לעשות כמו שנתבאר למעלה.   ואפילו בתפלת שמונה עשרה אמרו (בריית ברכות ל\"ב) שחסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת שלמה בכל תפלת שמונה עשרה משלש תפלות שבכל יום ושעה אחת שלימה קודם כל תפלה ושעה אחת שלימה אחרי כל תפלה ונמצא שוהין ט' שעות ביום (ספר חרדים ושל\"ה סימן מ' תענית) ולא היו חוששין לביטול תורה - אף שתלמוד תורה כנגד כולם - מפני שהיו מקשרים לאדון הכל ביראה ואהבה עזה ודבקות אמיתית (טור אורח חיים סימן צ\"ח) עד שהיו מגיעים להתפשטות הגשמיות ומצות (ספר חרדים ושל\"ה שם) הדבקות האמיתית ביראה ואהבה היא גדולה ממצות תלמוד תורה וקודמת אליה כמו שכתוב \"ראשית חכמה יראת ה'\":",
+            "אך מכל מקום, גם חסידים הראשונים לא היו רשאים להשהות (שם בברייתא) כל כך בתפלה אלא מפני שלמדו כבר תחלה כל התורה שבכתב ושבעל פה כולה, וקיים ידיעות התורה. שמתוך שחסידים הם הייתה תורתם משתמרת ומתקיימת בידם ולא משתכחת מהם, רק שמצות תלמוד תורה הוא \"והגית בו יומם ולילה\", וכנגד מצוה זה שקולה מצות הדביקות האמיתית ביראה ואהבה אמתית ליפטר ממצוה זו, כדין כל העוסק במצוה פטור מהמצוה, אבל לא כנגד מצות ידיעת התורה וליפטר ממנו חס ושלם. כי תכלית היראה היא לירא ולהתבושש מגדולתו. למרות עיני כבודו חס ושלום, לעשות הרע בעיניו, לעבור על אחת מכל מצות ה' אשר לא תעשינה, בין לא תעשינה של תורה בין של דברי סופרים חס ושלום. ותכלית האהבה היא העבודה. לעבדו מאהבה ובשמחה, לעשות נחת רוח לפניו שאמר ונעשה רצונו בקיום מצות עשה של תורה או של דברי סופרים, ואהבה בלי עבודה היא אהבה בתענוגים להתענג ושלמוח בה', והוא מעין העולם הבא וקבלת שכר קיום מצות (אבל עבודה מאהבה היא כי מאשר צמאה נפשי לה' לדבקה בו היא רוה צמאונה כמי התורה וקיום מצותיה דאורייתא וקדשא בריך הוא כלא חד, ועל זה נאמר: \"הוי כל צמא לכו למים). ומאחר שידיעת כל התורה למי שאפשר לו היא מצות עשה של תורה כמו שנתבאר למעלה, והשוכח דבר ממשנתו מפני שלא חזר על לימוד כראוי כשאפשר לו עובר בלאו, אם כן, איך יעבור בלאו ועשה מחמת שעוסק ביראת ה' כל הים (וגם מי שאי אפשר לו ידיעת כל התורה, הרי אמרו - \"לא עליך המלאכה לגמור\"), מה שאין כן, מצות והגית בו יומם ולילה, שהותרה מכללה במה שנאמר: \"ואספת דגנך וגו'\", אמרה תורה \"הנהג בהן מנהג דרך ארץ\", ויוכל לצאת ידי חובה בקביעות עתים ביום ובלילה, ואפילו בפרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית בשעת הדחק כשאין לו פנאי מפני טרדת פרנסתו שהוא חיי הגוף וכל שכן וקל וחומר כשעוסק בחיי נפש לדבקה בה' חיים על זה אמרו חכמים (משנה ראש פרק קמא דפאה) שתלמוד תורה הוא מדברים שאין להם שיעור:",
+            "כשם שמצות תלמוד תורה שקולה כנגד כל המצות ושכרה שקול כנגד שכר כולן, כך ענשה חמור ושקול כנגד כולן, כמו שמצינו (מדרש איכה) במקדש ראשון שויתר הקדוש ברוך הוא על עבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים ולא ויתר על ביטול תורה, שנאמר: \"על מה אבדה הארץ\" וגומר \"ויאמר ה': על עזבם את תורתי וגו'\" (קידושין מ') ותחלת דינו של אדפ אינו אלא על תלמוד תורה ואחר כך על שאר מעשיו:",
+            "אף על פי שמצוה ללמוד ביום ובלילה, אין אדם לומד רוב חכמתו אלא בלילה. לפיכך מי שרוצה לזכות זכות בכתר תורה, יזהר בכל לילותיו ולא יאבד אפילו אחת מהן בשינה ואכילה ושתייה ושיחה וכיוצא בהן, אלא בתלמוד תורה. ואפילו (פרישה, ש\"ך) בליל תקופת תמוז יש ללמוד מעט ומט\"ו באב ואילך יוסיף מעט מעט ודלא מוסיף (חגיגה י\"ב) - יאסף בלא זמנו, כמו שנתבאר באורח חיים סימן רל\"ח. כך אמרו חכמים (חגיגה י\"ב): אין רנה של תורה אלא בלילה, שנאמר: \"קומי רוני בלילה\". וכל העוסק בתורה בלילה, חוט של חסד נמשך עליו ביום, וכל בית (סנהדרין צ\"ב) שאין נשמעין בו דברי תורה בלילה - אש אוכלתו:",
+            "ואין דברי תורה (רמב\"ם) מתקיימין במי שמרפה עצמו עליהם ולא באלו שלומדים מתוך (סנהדרין קי\"א) עידון ומתוך אכילה ושתיה אלא במי שממית עצמו עליהם ומצער גופו תמיד ולא יתן שינה לעיניו ולעפעפיו תנומה. אמרו חכמים (שבת מ\"ג) דרך רמז: \"זאת התורה אדם כי ימות באהל\" - אין התורה מתקיימת, שלא תשכח, אלא במי שממית באהלי החכמים, וכן אמר שלמה בחכמתו \"אף חכמתי עמדה לי\", חכמה שלמדתי באף - היא עמדה ונתקיימה לי, ועוד אמר \"מיץ חלב יוציא חמאה\", במי (ברכות ס\"ג) אתה מוצא חמאה של תורה? במי שמקיא עליה חלב שמצץ משדי אמו. (ירושלמי) וכל היגע בתלמודו בצנעה - מחכים. שנאמר: \"ואת צנועים חכמה\". וכל המשמיע קולו (עירובין נד) בשעת תלמודו - תלמודו מתקיים בידו. אבל הקורא בלחש במהרה, הוא שוכח. שנאמר: \"ערוכה בכל ושמורה\", אם ערוכה בכל רמ\"ח איברים שלך - משתמרת, ואם לאו - אין משתמרת:",
+            "ברית כרותה (ירושלמי) שכל היגע בתלמוד בבית הכנסת לא במהרה הוא משכח, ועל כן במקום שאין בית המדרש בעיר - אין לאדם ללמוד בביתו אלא בבית הכנסת שמתפללים בו. אבל (ט\"ז) כשיש בית המדרש בעיר, אין ללמוד יחידי בבית הכנסת אלא בבית המדרש בחבורה, שנאמר: \"חרב אל הבדים ונואלו\", (ברכות ס\"ג) חרב על שונאיהם של ישראל שיושבים בד בבד ועוסקים בתורה, ולא עוד, אלא שמטפשין, שנאמר: \"ונואלו\", שאין התורה נקנית אלא בחבורה. ואמרו חכמים: עשרה שיושבים ועוסקים בתורה, שכינה שרויה ביניהם, שנאמר: \"אלקים נצב בעדת אל\", ואין עד פחותה מעשרה. ויש להם (ברכות ח') להתפלל בצבור בבית המדרש - במקום שלומדים, שקדושת בית המדרש גדולה וחמורה מקדושת בית הכנסת כמו שנתבאר בהלכות בית הכנסת:",
+            "ולפיכך (רמב\"ם, עיין אליה רבה סימן קנ\"א) אסור להשיח שיחה בטלה בבית המדרש, כמו שאסור בבית הכנסת, ואפילו מי שנתעטש אין אומרים לו רפואה בבית המדרש, ואפילו שלא בשעת הלימוד, ואין צריך לומר (ברכות נ\"ג) בשעת הלימוד שענשו גדול, כמו שאמרו חכמים - שמאכילין אותו גחלי רתמים:",
+            "וכן (מגילה כ\"ח) אין ישנים בבית המדרש לא שינת קבע ולא שינת עראי אל (כסף משנה פרק י\"א מהלכות תפלה דלא כנימוקי יוסף) מדוחק, כגון מי שלומד יומם ולילה בבית המדרש והא בעניין שאם יצטרך לילך לישן בביתו ימשך מזה ביטול תלמוד תורה, התירו לו לישן בבית המדרש, ואם מועיל תנאי בשעת בנין הבית המדרש להתיר שיחה ושינה - נתבאר בהלכות בית הכנסת:",
+            "וכופין (תוספתא) בני העיר זה את זה - אפילו יחיד את הרבים - לקנות תנ\"ך ולהניח בבית המדרש כדי שיקרא בהם כל מי שירצה מן הציבור - בימיהם, שלא ניתנה תורה שבעל פה ליכתב, ועכשיו (מגן אברהם סימן ק\"ן) שניתה ליכתב - כופין לקנות גם תורה שבעל פה כולה שהם ספרי התלמוד והפוסקים ומדרש אגדות שילמדו בהם גדולים וקטנים וגובין לפי ממון. (עיין חושן משפט סימן קס\"ג ובמהר\"ם פדוואה סימן מב) ואפילו עם הארץ חייב ליתן לפי ממונו וגובין  בכל מיני כפיות - כמו לשאר צרכי הרבים, ועיר גדולה שאין הספרים שבבית המדרש מספיקין, ויש ביטול תורה מחמת חסרון ספרים שאין נמצאים לקנות, ויש יחדים שיש להם ספרים הרבה - יש לבית דין (הרא\"ש בתשובה ורמ\"א בחושן משפט סימן רצ\"ב) לכופם ולשאיל ספריהם לכל מי שיתן משכון שוה כשיווי הספר על פי שומת בית דין שאם יתקלקל הספר ישלם הפחת על פי שומת בית דין (והוא הדין אפילו במקום שספרים מצויין לקנות אם איש עני הוא שאין ידו משגת לקנות, מחויב העשיר להשאיל לו על משכון וכופין אותו. ולכך ראוי לכל ירא שמיים לקנות גמרות קנות הרבה כדי להשאיל ��בני עניים. ואמרו חכמים (כתובות נ'): \"צדקתו עומדת לעד\", זה הכותב או קונה ספרים ומשאילן לאחרים:",
+            "מותר לתלמיד חכם להודיע (נדרים ס\"ב) עצמו שהוא תלמיד חכם במקום שאין מכירין אותו אם צריך לכך ואי אפשר בענין אחר - כגון שעלילים עליו ואין ידו משגת לפייסם בממון, אבל אם ידו משגת לפייסם בממון - אסור להודיע עצמו כדי להנצל בכבוד תורתו, שכל המשתמש בכתרה של תורה נעקר מן העולם, קל וחומר מבלשצר שנשתמש בכל קודש, ואין צריך לומר הלומד כדי להתגדל ולהיות לו שם כשם הגדולים אשר בארץ או כדי להתפרנס במלמדות א דיינות והוראות, וכך אמרו חכמים: אל תעשם עטרה להתגדל בהם ולא קרדום לחתוך בהם, שכל הנהנה מדברי תור נוטל חייו מן העולם, אלא דבר בהם לשמם ולשם פועלם בה'. ואף על פי כן, מי שאין בו יראת שמיים לדבר לשמה אלא להתגדל או להתפרנס - מוטב שיעסוק בתורה שלא לשמה משיתבטל ויפרוש, כי מתוך שלא לשמה יבא לשמה כמו שנתבאר למעלה:",
+            "וגם למי שיש בו יראת שמיים לא הזהירו ומנעו מלעשות קרדום אלא (כסף משנה פרק ג' ורשב\"ץ חלק א' סימן קמ\"ז) שלא יהיה תחילת לימוד בשביל להיות לו לאומנות להתפרנס בה, שנמצא משתמש בכתר תורה תשמיש של חול לצורכו ועושהו כקרדום, אבל אם למד לשם שמיים ואחר כך אין לו במה להתפרנס אם לא במלמדות או דיינות והוראות, הרי זה משתמש בה לצרכה, שאם לא יהיה לו מה לאכול, לא יוכל לעסוק בה כראוי כשהוא מעונה ברעב ועירום או נפשות ביתו, ואם יוכל לעסוק באיזה מלאכה לפרנס את עצמו ומניח מלאכתו מלהתפרנס בה ומתפרנס מלימוד התורה לתלמידיה, כל שכן שהוא משתמש בה לצרכה בלבד, כי כדי שלא ליבטל מתלמוד תורה הוא מניח מלאכתו שהיה יכול לעסוק בה ולהתפרנס ממנה והוא נוטל שכר בטלה ולא שכר תורה כמו שנתבאר למעלה. ואף שלא יוכל לבא לידי ידיעת התורה כולה כשעוסק במלמדות, מכל מקום מקיים הוא מצות ודברת בם, שתעשם עיקר ולא טפלה, מה שאין כן כשיתפרנס ממלאכתו ויעשה אותה עיקר ותורתו עראי וטפלה בקביעות עתים לבד:",
+            "אך מי שחננו ה' (שם בכסף משנה ותשב\"ץ סימן קמ\"א) שיוכל להתפרנס ממעשה ידיו שיעשה עראי לבד ותורתו קבע, אסור לו להתפרנס מהתורה, אף על פי שמניח מלאכתו ומעשה ידיו בשביל זה, שהוא שכר בטלה דמוכח, ואפילו מתמנה להורות הוראות שיש לו פנאי הרבה ללמוד ויוכל לבא לידי ידיעת התורה כולה, מאחר שאם היה מתפרנס ממעשה ידיו והיה עושה תורתו קבע היה מקיים מצות ודברת בם, ואף שלא היה יכול לבא לידי ידיעת התורה כולה במשך זמן כזה שיוכל לבא עכשיו, הרי אמרו - \"לא עליך המלאכה לגמור\", ולכך אין עליו להשתמש בכתר תורה בשביל כך, אלא אם כן רבים צריכים לו שאין במדינה גדול בחכמה כמוהו והוא בורח מן הגדולה והגדולה מחזרת אחריו, שאז עון בידו להמנע וחייב הוא להתמנות, ומאחר שנתמנה על הצבור (קידושין ע') אסור לו לעסוק בשום מלאכה בעצמו בפני שלשה כדי שלא יתבזה (שבת קי\"ד) והצבור מצווין לפרנסו בכבוד שלא יצטרך למעשה ידיו כלל (חולין קל\"ד) ואפילו לעשרו, כמו שאמרו: \"מאחיו\" - גדלוהו משל אחיו, והוא הדין לכל ( עיין ב\"ח) גדול הדור ופרנס בכל מדינה ומדינה:",
+            "(חולין קל\"ג) אין מלמדין תורה לתלמיד שאינו הגון אלא מחזירים אותו למוטב תחלה ואחר כך מכניסים אותו לבית המדרש וומלמדים אותו, ואם אי אפשר להחזירו למוטב תחלה והוא דוחק להכנס ללמדו (סוטה) - תהא שמאל דוחה וימין מקרבת, ולא כיהושע בן פרחיה שדחה לפלוני בשתי ידיים (מועד קטן י\"ז), וכן הרב שהולך בד��ך לא טובה, אף על פי שחכם גדול הוא והכל צריכים לו, אין למדים ממנו עד שיחזור למוטב:",
+            "(רמב\"ם) הרב שלמד ולא הבינו התלמידים - לא יכעוס עליהם, אלא שונה וחוזר הדבר כמה פעמים עד שיבינו עומק ההלכה (עירובין נ\"ד) בטעמה היטב, שנאמר: \"ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם\", ואומר: \"ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם\", ולא נאמר: \"אשר תלמדם\" - צריך אתה לשום לפניהם טעם המיישב תלמודם ומשימו בלבם. והתלמיד לא יהא בוש מחברו לאמר לא הבנתי, אלא שואל וחוזר ושואל אפילו כמה פעמים, ועל כך אמרו: לא הביישן למד ולא הקפדן מלמד:",
+            "במה דברים אמורים? שלא הינו הדבר מפני עמקו, או מפני דעתם שהיא קצרה, אבל אם ניכר לרב שמתרשלים בדברי תורה ומתרפים עליהם ומפני זה לא הבינו - חייב להראות עליהם רוגז ולהכלימם בדברים כדי לזרזם ולחדדם, ובענין זה אמרו חכמים: זרוק מרה בתלמידים. לפיכך, אין ראוי לרב לנהוג קלות ראש לפני התלמידים ולא לשחוק בפניהם ולא לאכול ולשתות עמהם כדי שתהא אימתו עליהם וילמדו ממנו במהרה:   סליק תם ונשלם."
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Seif"
+    ]
+}

json/Halakhah/Acharonim/Hilchos Talmud Torah/Hebrew/דפוס לבוב תקנט.json

@@ -0,0 +1,55 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Hilchos Talmud Torah",
+    "versionSource": "הלכות תלמוד תורה, שניאור זלמן בן ברוך, תקנט. (מתוך hebrewbooks)",
+    "versionTitle": "דפוס לבוב תקנט",
+    "status": "locked",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "הלכות תלמוד תורה",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Acharonim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            "אע\"פ שהקטן פטור מכל המצות וגם אביו (נזיר כ\"ט) אינו חייב לחנכו במצות מן התורה אלא מד\"ס אבל תלמוד תורה מ\"ע (קדושין כ\"ט) מן התורה על האב ללמד את בנו הקטן תורה אע\"פ (רמב\"ם פ\"א) שהקטן אינו חייב. שנא' ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם. ומאימתי (רמב\"ם שם) אביו חייב ללמדו משיתחיל (סוכה מ\"ב) לדבר מלמדו תורה צוה לנו משה וגו'. ופסוק ראשון מפרשת שמע ישראל ואח\"כ מלמדו מעט מעט פסוקים --- בע\"פ עד שיהא בן (אבות פ\"ה) חמש שנים דהיינו בשנה (רש\"י שם) חמישית שאז מלמדו לקרות תורה שבכתב מעט מעט בביתו (סמ\"ג והג\"מ) עד שיהיה בן שש (ב\"ב כ\"א) או בן שבע. וקודם לכן בשנה הרביעית (רש\"י אבות פ\"ה) מלמדו אותיות התורה כדי שירגיל עצמו לקרות בתורה בשנה חמישית. וכשיהי' בן שש או בן שבע שלימות הכל לפי בוריו וכחו מוליכו אצל מלמד התינוקות לקרות בתורה כל היום כולו עד שיקרא תורה שבכתב כולה עם נביאים וכתובים כולם פעמי' רבות עד שיהי' בן עשר שנים. בימיהם שהיו מספרים הרוב בלשון הקודש וגם התינוק כשמתחיל לדבר הי' (אבות דר\"ן ספרי) אביו מספר עמו בלה\"ק וע\"כ לא היו צריכין ללמד (ב\"ב כ\"א) התינוקות פירוש המלות רק הקריאה בנקודות וטעמים (נדרים ל\"ז) וקרי ולא כתיב: כי לא היו הנקודות והטעמים כתובים בימיהם אלא כס\"ת שלנו. והיו לומדים הנקודות והטעמים בכל המקרא בעל פה. והיו אז עוסקי' ה' (אבות שם רע\"ב) שנים בלימוד כל המקרא עם התינוקות פעמים רבות מאד. ואח\"כ ה' שנים בלימוד המשניות בעל פה שהן הלכות פסוקות בלי טעמים ואחר כך ה' (רש\"י שם ורוב המפרשים במשנה) שנים בתלמוד שהוא לידע בדרך קצרה הטעמי' של ההלכות והדינים ומקורם מתורה שבכתב בי\"ג מדות שהתורה נדרשת ושאר כל דרשות חכמים או בקבלה הלמ\"מ או מסברא או מתקנות חכמי' שעשו סייג וגדר לד\"ת. ואח\"כ כל ימיו של אדם איש לפי שכלו ויכלתו בפלפול התלמוד בקושיות ופירוקים לירד לעמקי הטעמים ודרשות ולהבין דבר מתוך דבר לחדש הלכות רבות ודרשות פסוקי' אשר ע\"ז אמרו (משנה ורש\"י שם) בן ארבעים לבינה. וכן כל (רא\"ש נדרים ל\"ו) דברי חכמים וחידותם שהסמיכום ודרשום על פסוקי תנ\"ך הנקראים הגדות:",
+            "וכל מלמד תינוקות (נדרים לו) מותר לו ליטול שכר אע\"פ שאסור ללמד תורה בשכר שנאמר ואותי צוה ה' בעת ההיא ללמד אתכם חוקים ומשפטים -מה אני בחנם אף אתם בחנם- מ\"מ התינוקות שהם קטנים הם צריכים שימור לשמרם שלא יצאו החוצה ויעסקו בדברים בטלים ובעד זה מותר ליטול שכר. ומי שהוא בעל מלאכה ואומנות ומניח מלאכתו ומלמד ה\"ז מותר ליטול שכר גם מהגדולים שא\"צ שימור. לפי (ירוש' ר\"ן שם) שאינו אלא שכר בטילה הניכר ומוכח מפני שביטל ממלאכתו. ואפילו אינו לומד עמהם אלא מקצת היום ומקצתו עוסק במלאכתו ופרנסתו. ואם (תו' רא\"ש פ\"ד דבכורות) לומד עמהם כל היום ואינו עוסק בשום מלאכה ועסק כלל מותר לו ליטול שכרו מהם אפי' אינו בעל מלאכה ואומנות כלל. לפי שאלו לא למד עמהם בודאי הי' מוכרח לעשות איזה עסק להחיות נפשו ונפשות ביתו ועכשיו שלומד עמהם כל היום ואינו עוסק כלל אין לך שכר בטילה הניכר ומוכח גדול מז��:",
+            "ושכר מלמדי תינוקות תקנת חכמים היתה לפרוע מקופת (ב\"ב כ\"א) הקהל בעד כל התינוקות שבעיר בני העשירים והעניים יחד ועכשיו במדינות אלו נוהגין שכל אחד פורע בעד בנו אם ידו משגת. ומי שאין ידו משגת חייבים (ר\"י במישרים נכ\"ט ב' ר\"ה גאון ורמ\"א בח\"מ סי' קס\"ג) הצבור לפרוע בעדו מתקנת חכמים. והעניים יכולים לכוף את העשירים לפרוע בעד בניהם מקופת הקהל. ואפילו העשירים יכולים לכוף זה את זה לפרוע שכר מלמדי תינוקות שלהם מקופת הקהל שנותנים בה גם מי שאין לו בנים כי כן היתה עיקר תקנת חכמים להושיב מלמדי תינוקות בכל עיר ועיר בין גדולה בין קטנה (נ\"י בשם הרר\"י וכ\"ד הרמב\"ם ורב האי בר' ירוחם שם) ולהטיל שכר מלמדי כל התינוקות שבעיר בין עשירים בין עניים על כל הקהל שבעיר כל אחד כפי השגת ידו אפילו מי שאין לו בנים כשאר נתינות הקהל שהן לפי ממון. וכל עיר (שבת קי\"ט) שאין בה מלמדי תינוקות מחרימין כל אנשי העיר. שאין העולם מתקיים אלא בהבל פיהם של תינוקת של בית רבן שהוא הבל שאין בו חטא אלא שבמקומות שאין נוהגין כן הוא מפני שהעשירים וגם הבינונים מוחלים זה לזה. אבל חלק בני העניים אין בידם למחול וחייבים הכל לפרוע בעדם עד שיהיו בני י\"ג שנה שהוא הבל שאין בו חטא וגם הפטורים ממסים כמו תלמידי חכמים חייבים ליתן לזה כפי ממונם כמו שחייבים ליתן לפרנסת העניים שבעיר המוטלת על הקהל. ובקהילות גדולות יש חבורות נמנים לדבר מצוה רבה זו המתנדבים שכר תלמוד תורה לבני העניים ובמקומות שאין שם חבורה זו כופין לפרוע מקופת הקהל ואמרו חכמים (נדרים פ\"א) הזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה שנאמר יזל מים מדליו. אך אין לכופם אלא לשכור מלמד א' לכ\"ה תינוקת כבימיהם וילמדם מקרא לבד כל התנ\"ך פעמים רבות כבימיהם שלמקרא די במלמד אחד לכ\"ה תנוקות. ואם אותם שאין ידם משגת רוצים ללמד לבניהם משנה וגמרא שלא די במלמד אחד או אפילו שנים לכ\"ה תינוקות יפרעו המותר משלהם:",
+            "אך (הג\"מ ב' מהר\"ם) מי שידו משגת ואינו רוצה לשכור מלמד לבנו כופין אותו בכל מיני כפיות. ואם אינו בעיר ויש לו נכסים אם אפשר להודיעו תחלה מודיעים אותו ואם לאו יורדים לנכסיו שלא בפניו ושוכרים מלמד לבנו כמו שנפרעים שלא בפניו לבע\"ח שלו ממש כי מן התורה האב הוא חייב ללמד לבנו בעצמו או למצוא לו מלמד שילמדנו כל התורה כולה ואם אינו מוצא בחנם אע\"פ שהוא בעצמו אינו יכול ללמדו ואפי' אינו יודע ללמוד כלל בעצמו חייב הוא מן התורה לשכור לו מלמד שילמדנו היטב לידע כל התורה שבכתב ושבע\"פ (רמב\"ם פ\"א) ורי\"ו ב' הרמ\"ה) כולה. דהיינו תנ\"ך וכל הלכות פסוקות של כל התורה עם הטעמי' כי הן הן פי' התרי\"ג מצות שבתורה ודקדוקיהם בכל פרטיהם ואף שיש בהן חלוקי דעות הרי אלו ואלו דא\"ח. ואפי' (סמ\"ג בהקדמה למ\"ע) המצות שאין נוהגות עכשיו. וגם ללמוד כל דברי חכמים שהסמיכום על מדרש הפסוקי' שהן ההגדות שנאמר כי אם שמור תשמרון את כל המצוה הזאת. ודרשו (ספרי פ' עקב) חכמי' שלא תאמר למדתי הלכות די לי ת\"ל כל המצוה למוד הלכות ואגדות ומדרש שהוא התלמוד שמפרש טעמי ההלכות שבמשניות וברייתות. וקודם בדרשות הפסוקי' שבתורה וההלכות שאין להן דרשה בפסוקים הן קבלה הלמ\"מ או מסברא והכל (ברכות ה') ניתן למשה מסיני. וכן דברי חכמים שהסמיכום על מדרש הפסוקים שהן ההגדות כמו שדרשו חכמים על פסוק ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם. ומ\"מ לימוד (תוספתא פ\"ז דסנהדרין) ההלכות קודם ללימוד ההגדות: וכן אמרו חכמי האמת שכל נפש מישראל צריכה לבא בגלגולים רבים עד שתקיים כל התרי\"ג מצות במעשה דבור ומחשבה ודיבור ומחשבה הוא לימוד הלכותיהן על דרך שאמרו (מנחות ק\"י) חכמים על פסוק זאת תורת החטאת וגו' שכל העוסק בתורת חטאת כאילו כו' ועוד אמרו חכמי האמת שכל נפש צריכה לתיקונה לעסוק בפרד\"ס כפי מה שהיא יכולה להשיג ולידע וכל מי שיכול להשיג ולידע הרבה ונתעצל ולא השיג וידע אלא מעט צריך לבא בגלגול עד שישיג וידע כל מה שאפשר לנשמתו להשיג מידיעת התורה הן בפשטי ההלכות הן ברמזים ודרשות וסודות כי כל מה שנשמתו יכולה להשיג ולידע מידיעת התור' זהו תיקון שלימותה וא\"א לה להתתקן ולהשתלם בצרור החיים את ה' במקורה אשר חוצבה משם בלתי ידיעה זו ולכן אמרו חכמים אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו כדי שלא יצטרך לבא בגלגול לעוה\"ז:",
+            "ואל יאמר האדם איך אפשר ללמוד כל התורה שבע\"פ כולה הרי התורה אין לה קץ ותכלית כמ\"ש לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאד ונאמר ארוכה מארץ מדה וגו'. כי באמת ההלכות הנגלות לנו ולבנינו יש להן קץ ותכלית ומספר וכן המדרשים שנתגלו לנו רק שהתורה מצד עצמה אין קץ ותכלית אפילו לפשטי דרשותיה הצפונים בה. ורבי עקיבא היה דורש על כל קוץ וקוץ תילי תילים של הלכות ולא הגיע לתכלית דרשותיה עדיין. וכן אין קץ ותכלית לעומק טעמי ההלכות והפלפול בטעמיהן ובדרשותיהן במדות שהתורה נדרשת ועי\"ז יתחדשו ג\"כ חידושי הלכות לאין קץ ותכלית למי שזוכה לזה אחר שגמר תחלה כל התור' שבע\"פ המסורה לנו ונגלות לעין כל. כמו שאמרו חכמים (שבת ס\"ג) ליגמר אינש והדר ליסבר שהוא עיון בעומק הטעמים וכמשי\"ת:",
+            "ובזמן הזה שכל התורה שבעל פה היא כתובה לפנינו א\"צ לשכור מלמד לבנו שילמדנו כל התורה שבע\"פ אלא שילמדנו להבין היטב בתלמוד ברוב המקומות גם בהלכות וסוגיות העמוקות עם רוב הפוסקים ראשונים ואחרונים ויעמידנו על עיון ההלכה למעשה שיוכל לעיין בעצמו ללמוד ולהבין ולהורות כל הלכה למעשה מתוך עיון בתלמוד ופוסקים ראשונים ואחרונים ואזי יוכל הבן ללמוד בעצמו כל התלמוד והפוסקים לידע כל ההלכות של תורה שבע\"פ שהן פירוש התרי\"ג מצות ודקדוקיהן בטעמיהן ומקוריהן כאלו למדו המלמד. וכן כל התנ\"ך ודרשות ההגדות. ולכן לא נהגו עכשיו ללמד להתינוק כל התנ\"ך כבימיהם רק תורה לבדה. כי סומכים שילמוד בעצמו כשיגדיל: משא\"כ בימיהם שלא היו הנקודות וטעמים כתובים אלא בע\"פ. ומ\"מ צריך ללמדו ולחזור עמו פעמים רבות כל פרשיות התורה שבהן כתובות המצות והמשפטים שהתלמוד מפרשן והפסוקים והתיבות ואותיות שבהן הן נדרשין תמיד בתלמוד אך אם הבן אינו מגיע למדה זו שיוכל ללמוד ולהבין בעצמו בלי מלמד כל ההלכות שבתורה שבע\"פ בטעמיהן או שאינו חפץ ללמוד בעצמו חייב לשכור לו מלמד שיכריחנו וילמדנו היטב כל התורה שבכתב ושבע\"פ כולה וגם לחזור עמו פעמים רבות עד שיהיה זוכר ויודע פעם א' כל ההלכו' שבתור' שבע\"פ בטעמיהן כי גם הכפייה לכוף את הבן ללמוד ולידע כל התורה היא בכלל מ\"ע. ולמדתם אותם את בניכם שהרי הכתוב מדבר בקטנים שצריך לכופם. ואחר שידע פעם אחת כל ההלכות בטעמיהן וחוזר ושוכח מפני שאינו רוצה לחזור על לימודו בעצמו הרי האב כבר יצא י\"ח כי מאחר שלמדו היטב עד שידע כל התורה כולה קיים מ\"ע של ולמדתם אותם את בניכם וגו'. אך מכל מקום כל שהבן אפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק ויש יכולת ביד האב לכופו מוטל עליו מדברי קבלה לכופו לעסוק בתורה וכן להדריכו בדרך ��וסר ויראת שמים בכל דרכיו והנהגותיו בעוד ידו תקיפה על בנו דהיינו (קידושין ל') עד שיהא בן כ\"ד שנה שנאמר חנוך לנער על פי דרכו (רש\"י שם) דרך שכל ימיו יהא מתנהג בו חנוך לו בנערותו דהיינו מבן ט\"ז שנה עד בן כ\"ד שנה שקודם ט\"ז שנה אין בו דעת לקבל תוכחת כ\"כ. ואל תכביד יסורין ותוכחות ויותר מבן כ\"ד יש לחוש שמא יבעט:",
+            "ולא שכר לימוד לבדו מוטל על (קידושין כ\"ט) האב אלא כל הוצאות הלימוד כגון לשכור מזונות לבנו ההולך ללמוד לפני רב שבעיר אחרת ולהספיק לו כל צרכיו שם. ואע\"פ שאין ב\"ד כופין ע\"ז כמו על שכר לימוד מ\"מ מצוה גדולה היא ומכלל מ\"ע של ולמדתם אותם את בניכם היא. ולפיכך אפילו האב עדיין לא למד תורה וצריך ללמוד לעצמו ואם יטרח במזונות וסיפוק צרכי לימוד בנו לא יוכל ללמוד לעצמו אם בנו הוא נבון ומשכיל מה שילמוד יותר מן האב הרי לימוד בנו קודם ללימודו כי מאחר שבלימוד בנו גם הוא מקיים מצוה של תורה כמו בלימוד לעצמו והרי בנו נבון ומשכיל יותר בלימודו ואעפ\"כ לא יבטל הוא לגמרי מת\"ת אלא (ט\"ז) יקבע לו עתים כפי יכלתו ואע\"פ שאין העתים מספיקים לקיים מ\"ע של ת\"ת כהלכתה שהיא לימוד וידיעת כל התורה. משא\"כ כשיספיק מזונות לאיש אחר נבון ומשכיל יותר ממנו אינו נפטר בזה כלל מקיום מ\"ע של ת\"ת כהלכתה אם יכול לקיימw בעצמו אילו לא היה טורח במזונות וצרכי האיש ההוא שאינו בנו. ואם בנו אינו נבון ומשכיל יותר ממנו הרי לימוד לעצמו קודם ללימוד בנו. ואעפ\"י ששתיהן מ\"ע מצוה שבנפשו קודמת. ואם בנו נבון ומשכיל יותר ויש לו אשה ובנים מצוה על אביו לפרנסן אם אפשר לו כדי שלא יהיו רחיים בצוארו ויעסוק בתורה ואפי' אינו עשיר כ\"כ שיתחייב בפרנסתו מדין צדקה ואעפ\"כ תחשב לו לצדקה לענין שיכול להוציא כל הוצאות לימוד בניו הגדולים ממעות מעשר שלו או החומש אם אין ידו משגת משא\"כ בשכר הלימוד לעצמו כמו שיתבאר בה' צדקה אך מי שאינו מחשב הוצאה זו במעשר או בחומש שלו הרי זה זריז ונשכר כמו שאמרו חכמים (ביצה ט\"ז) כל מזונותיו של אדם קצובין לו מר\"ה ועד יום הכפורים מה שעתיד להשתכר בשנה זו שיהא ניזון משם קצוב לו כך וכך ישתכר בשנה זו ויש (רש\"י שם) לו ליזהר מלעשות יציאה מרובה שלא יוסיפו לו שכר למזונות אלא מה שפסקו לו חוץ מהוצאות שבתות וי\"ט והוצאות בניו לת\"ת שאם הוסיף מוסיפין לו ומוציאין לו שכר לשעה או לאחר שעה:",
+            "ואם אין יד האב משגת לשכור מלמד לבנו וגם אינו יכול ללמוד עמו בעצמו ויד אבי אביו משגת כופין (רש\"ל ש\"ך) את אבי אביו לשכור מלמד לבן בנו וגם כל הוצאות ת\"ת של בן בנו מצוה עליו כמו על האב ממש. מפני שכשם שמ\"ע מן התורה על האב ללמד את בנו תורה כך ממש מ\"ע מן התורה ללמד (קדושין ל') את בן בנו שנאמר והודעתם לבניך ולבני בניך. אבל לבן בתו ובן בן בנו אין חיוב עליו אפילו לשכור מלמד ואצ\"ל שאר הוצאות ת\"ת אלא מדין צדקה אם הוא אמוד וראוי לצדקה זו כי קרוב קרוב קודם כמשי\"ת בה' צדקה אך אין נפרעין ממנו שלא בפניו כמשי\"ת שם. אבל אם יכול ואפשר לו ללמוד עמהם בעצמו חייב ללמדם. ולא לאלו בלבד אלא מ\"ע של תורה על כל חכם וחכם מישראל ללמד את כל התלמידים אע\"פ שאינן יוצאי יריכו: שנאמר ושננתם לבניך וגו' וקבלו חכמים (ספרי) בניך אלו תלמידיך שהתלמידים קרויים בנים שנאמר ויצאו בני הנביאים. אלא שמצוה להקדים בניו וכל (ש\"ך) יוצאי יריכו לתלמידים אחרים:",
+            "וי\"א (רמב\"ם לפ\"ד רדב\"ז ח\"ב סי' קי\"ד) שאינו חייב לשכור מלמד לבן בנו אם אינו יכול ללמ��ו בעצמו אלא אם יכול ללמדו בעצמו ואינו רוצה ללמדו חייב לשכור לו מלמד אם אין יד בנו משגת כי המצוה מוטלת על אבי אביו כמו על אביו ללמדו בעצמו או לטרוח למצוא לו מלמד בחנם או בשכר (ולהוליכו לבית הספר אם אינו חפץ מעצמו לילך) משא\"כ לבן בתו ובן בן בנו אין חיוב עליו אלא להקדימו לתלמידים אחרים אבל אם אין מוטל עליו ללמד לתלמידים כלל מפני שיש בעיר גדולים בחכמה ממנו שיכולים ללמדם או מפני שלא הגיע למדה זו ללמד לתלמידים כי צריך עדיין ללמוד לעצמו אין חיוב עליו ללמד לבן בתו ובן בן בנו ולא לטרוח למצוא לו מלמד כמו שאין חיוב עליו בבן חבירו שלא מיוצאי יריכו. (וגם כשיכול ללמד לתלמידים אחרים ואין גדול ממנו בעיר אין צריך לכופו לילך ללמוד לפניו אם אינו חפץ מעצמו כמו שאין צריך לכוף לתלמידים אחרים ללמדם בעל כרחך משא\"כ בבן בנו חייב ללמדו בע\"כ או להוליכו להמלמד כמו בבנו. ולענין הלכה בשל תורה הלך אחר המחמיר לכך כל אדם צריך להחמיר לעצמו. אך אין לכוף לאחרים להוציא ממון בכפיות מספק:",
+            "וכל המלמדים ואפילו מלמדי תינוקות מקרא (נ\"מ ברמב\"ם) ואפי' מלמדים בחנם צריכים ללמדם כל היום כולו ומקצת מן הלילה כדי לחנכם ללמוד ביום ובלילה ולא יבטלו התינוקות כלל חוץ מערבי שבתות וערבי י\"ט בסוף היום ובי\"ט עצמן שמצוה לשמח בהם התינוקות במה שהיא שמחה להם כמו אגוזים וכיוצא בהם כמש\"נת ב\"ה י\"ט אבל (נדרים ל\"ז) בשבת אין קורין להם בתחלה פרשה שלא קראוה מעולם מפני טורח שבת אבל שונין להם פרשיות שקראו אותן כבר בחול. ואין (שבת קי\"ט) מבטלין התינוקו' לשום דבר מצוה בעולם ואפילו לבנין בה\"מק:",
+            "וכל מלמד תינוקות שהוא מניח התינוקות ויוצא או שהוא עושה מלאכה אחרת בשעת לימודו עמהם או שהוא מתרשל בלימודם ה\"ז (בבא בתרא כ\"א) בכלל ארור עושה מלאכת ה' ברמיה. לפיכך אין ראוי להושיב מלמד אלא בעל יראה מהיר לקרות ולדקדק. ומ\"מ אם יש כאן שני מלמדים האחד מדקדק הרבה שיקראו בלי טעות ושיבוש או (טור ש\"ע) לדקדק להבינם על נכון פירוש המלות בזמנינו שלומדים המקרא עם פירוש המלות אבל אינו קורא הרבה מפני שמתרשל קצת והשני קורא הרבה אלא שאינו מדקדק כ\"כ מושיבין אותו שמדקדק יותר:",
+            "ואין (ירוש' דמאי פ\"ז) למלמד להיות ניעור בלילה יותר מדאי שלא יהי' עצל ביום ללמד. וכן לא יסגף עצמו באכילה ושתיה וכ\"ש להתענות. וכן לא יאכל ולא ישתה יותר מדאי. כי כל אלו הדברים גורמים שלא יוכל ללמד היטב וכל המשנה ידו על התחתונה ומסלקין אותו בלי התראה כי מותרה ועומד הוא:",
+            "ותינוק שאינו (ב\"מ ק\"ט ב\"ב כ\"א נ\"י) רוצה לקרות לא יכה אותו המלמד מכת אכזרי לפיכך לא יכהו בשוטים ולא במקל אלא ברצועה קטנה אם קורא קורא ואם אינו קורא בהכאה זו יהיה יושב כך עם חביריו להיות להם לחברה וסופו אפשר יתן לבו. ומלמד תינוקת החובטין יותר מדאי מעבירין אותו והוא עובר בל\"ת כי מאחר שמכה שלא ברשות הרי זה כמכה אחד משאר ישראל (משנה קידושין פ\"ב: ט\"ז ממשמעות הרמב\"ם וכר\"א במשנה שם) מי שאין לו אשה או שאשתו בעיר אחרת לא ילמד תינוקות מפני שאמותיהם מביאות את בניהם לבית הספר ויתגרה בו יצרו מה שאין כן כשאשתו עמו בעיר יש לו פת בסלו אם יבא לו הרהור ויתקפנו יצרו שלא יוכל להסיח דעתו יוכל לבא אל אשתו. ויש מתירין (בש\"ע באה\"ע סי' כ\"ב ב' המ\"מ בת\"ק במשנה שם) למי שיש לו אשה אפילו היא בעיר אחרת ולכן אין למחות ביד המקילים (קידושין כ\"ט)",
+            "אשה אינה במצות תלמוד תורה שנא��ר ולמדתם אותם את בניכם ולא את בנותיכם וכשם שאינה במצות ת\"ת לעצמה כך (משנה שם) אינה במצות ת\"ת לבניה ופטורה משכר לימוד בניה ואין כופין אותה אלא אם כן היא עשירה ומתורת צדקה ומכל מקום אם היא עוזרת לבעלה בגופה ומאודה שיעסוק בתורה חולקת (סוטה כ\"א) שכר עמהם ושכרה גדול מאחר שהם מצווים ועושים על ידיה משא\"כ באשה שלמדה תורה שיש לה שכר אבל לא שכר גדול כשכר האיש מפני שאינה מצווה ועושה. ואע\"פ שיש לה שכר צוו חכמים שלא ילמד אדם (משנה שם כ') את בתו תורה (רמב\"ם) מפני שרוב הנשים אין דעתן מכוונת להתלמד ומוציאות דברי תורה לדברי הבאי לפי עניות דעתן ואם מלמדה תורה שבע\"פ הרי זה כאלו מלמדה תפלות מפני שע\"י זה נכנס בה ערמומית ומכל מקום (אגור ב' ס\"ה והוא בסמ\"ק בהקדמה) גם הנשים חייבות ללמוד הלכות הצריכות להן לידע אותן כמו דיני נדה וטבילה ומליחה ואיסור יחוד וכיוצא בהם וכל מ\"ע (סמ\"ק בהקדמה) שאין הזמן גרמא וכל מצות לא תעשה של תורה ושל דברי סופרים שהן מוזהרות בהן כאנשים (רש\"י שבת קט\"ז) ובימיהם היה החכם דורש הלכות המצויות ורגילות וצריכות לכל אדם לידע אותן בלשון שמבינים הנשים וע\"ה מידי שבת בשבתו:"
+        ],
+        [
+            "מי (רמב\"ם מגמ' קדושין כ\"ט) שלא למדו אביו תורה חייב ללמד את עצמו כשיכיר שנאמר ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם זו מ\"ע של ת\"ת על כל אדם ללמוד כל התורה שבכתב ושבע\"פ כולה כמש\"נת למעלה שנאמר כל המצוה וגו' וכשלומד לעצמו כשיגדיל ויכיר ויוכל ללמוד: אזי לא ילמוד כל המקרא ואח\"כ כל המשנה ואח\"כ התלמוד כמו שנתבאר בנערים שאין יכולים ללמוד משנה ותלמוד בתחלה, כי זה שיכול אינו רשאי לעשות כן כי מי יודע כמה יחיה (גמ' שם ל') לפיכך חייב הוא (רמב\"ם) לשלש זמן למידתו שבכל יום ויום שליש במקרא שליש במשנה שהן הלכות פסוקות בלי טעמים שבכל המשניות וברייתות ומימרות האמוראים (פע\"ח) שהן פירוש התרי\"ג מצוות שבתורה בכל תנאיהם ודקדוקיהם ודקדוקי סופרים. ובזמן הזה גם הלכות פסוקות של פסקי הגאונים הפוסקים כמו הטור והש\"ע והגהותיו בכלל משנה (עיין ח\"מ סימן כ\"ה ובוארים שם ס\"ק כ\"ב ודף מ\"ז ע\"ב) יחשבו. ושליש בתלמוד המבאר טעמי ההלכות במשניות וברייתות ומימרות האמוראים. ובזמן הזה גם בספרי הפוסקים הראשונים המבארים טעמי ההלכות פסוקות שפסקו הטו' והש\"ע כמו הרא\"ש וב\"י. כי אם אינו יודע טעמי ההלכות, אינו מבין גופי ההלכות לאשורן על בוריין. ונקרא בור. ולכן יש (רש\"י וסמ\"ע בהקדמה) אוסרין להורות אפי' לעצמו מתוך הלכות פסוקות בלי טעמים שלמד ולפיכך אינו רשאי להתאחר מללמוד הטעמים עד שיגמור ללמוד כל ההלכות פסוקות כי לא אמרו (שבת ס\"ג) ליגמר והדר ליסבר אלא לסבור סברות בעומק עיון טעמי ההלכות ולהבין דבר מתוך דבר ולדמות דבר לדבר להקשות ולתרץ עד שיגיע וירד לעמק ההלכה. שזה אין לו לעשות בתחילת למודו אלא לאחר שיגמור ללמוד כל ההלכות פסוקות בטעמיהן בדרך קצרה בלי עיון ופלפול להקשות ולתרץ. אבל בלימוד זה לידע הטעמים בדרך קצרה מהתלמוד והפוסקים בלי עיון רב ופלפול חייב הוא לעסוק בכל יום ויום שליש זמן לימודו. אך פירוש (רמב\"ם) המקרא ודרשות ההגדות יחשבו בכלל שליש במשנה. לפי שהמשנה ג\"כ פירוש התרי\"ג מצות שבתורה. וחכמת (רמב\"ם לפ\"ד הש\"ך) הקבלה תחשב בכלל שליש בתלמוד:",
+            "בד\"א (רמב\"ם) בתחילת תלמודו של אדם. אבל כשיגדיל בחכמה וירבה בה במאוד. ולא יהי' צריך לא ללמוד תורה שבכתב ולא לעסוק תמיד בתורה שבע\"פ. מפני שכבר חזר על ל��מודו פעמים רבות מאוד עד שנחקק היטב בזכרונו כל התורה שבכתב ושבע\"פ כולה. אזי יקרא בעתים מזומנים תורה שבכתב וד\"ת שבע\"פ כדי שלא ישכח דבר מדיני התורה ויפנה כל ימיו לעיון התלמוד לסבור סברות בהלכות ולפלפל בהן בקושיות ופירוקים לירד לעומק הסברות וטעמי ההלכות להבין דבר מתוך דבר ולדמות דבר לדבר ולחדש חידושי הלכות רבות לפי רוחב שיש בלבו וישוב דעתו כמו שאמרו (שבת ס\"ג) ליגמר אינש והדר ליסבר. וכן בדרשות ההגדות להתבונן מתוכם מוסר השכל לידע את ד' כמו שאמרו חכמים (ספרי רמב\"ן במנין המצות) רצונך שתכיר מי שאמר והיה העולם למוד דברי אגדה שמתוך כך אתה מכיר את הקב\"ה ומתדבק בדרכיו כי רוב סודות התורה שהיא חכמת הקבלה וידיעת ד' גנוזים באגדות וי\"א (ר\"ן ד\"מ) שגם בתחילת למודו של אדם לא ישלש זמן למודו לשלשה חלקים שוים ממש שהרי המשנה חמורה מן המקרא וצריכה זמן מרובה יותר. ואצ\"ל התלמוד שצריך זמן מרובה יותר מן המשנה. אלא מה שהצריכו לשלש זמן למודו הוא ליתן לכל א' שיעור וזמן כפי הראוי לו בכל יום ויום כדי שיגמור כולו בשוה. ואחר כך כל ימיו לסבור ולעיין. וטוב לחוש לדבריהם:",
+            "ולד\"ה בתחלת למודו של אדם בין במקרא בין במשנה בין בתלמוד בכל יום לא די לו בלימוד פעם ושתים ושלוש אלא צריך לחזור על כל אחד פעמים רבות מאוד הכל לפי כח זכרונו של אדם כדי שיזכור היטב. והמשנה והתלמוד שהן ההלכות פסוקות בטעמיהן צריך לחזור עליהן בכפלי כפליים יותר מהמקרא (עיין ב\"ק ד' נ\"ה) כי תורה שבכתב אי אתה רשאי לומר בע\"פ משא\"כ תורה שבע\"פ המשנה והתלמוד שהן ההלכות בטעמיהן חייב הוא מהתורה לחזור עליהן כ\"כ עד שתהא משנתו סדורה ושגורה בפיו כ\"כ (בריי' קדושין) בענין שאם ישאלנו אדם איזה דבר הלכה ממה שלמד יוכל להשיב לו מיד אסור או מותר בלי גמגום. שנאמר ושננתם לבניך שיהיו ד\"ת שנונים ומחודדים על פיך שאם ישאלך אדם דבר אל תגמגם ותאמר לו אלא אמור לו מיד. כמ\"ש אמור לחכמה אחותי את שתהא בקי וברורה לך כמו שברור לך שאחותך אסורה לך. ולכן גם עכשיו שנכתבה תורה שבע\"פ ויכול לעיין בספרים אינו יוצא י\"ח בזה מצות ושננתם מאחר שמגמגם לשואלו ואינו משיב לו מיד עד שיעיין ואין הלכה זו ברורה לו כמו אחותו שא\"צ לעיין. ואף שעי\"ז לא יוכל ללמוד הלכות הרבה לא יחוש כמו שאמרו חכמים (אבות פ\"ב) לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין ליבטל ממנה. וכך היו עושים בימיהם שהיו לומדים בע\"פ היו לומדים בתחלת לימודם רק (ספרי פ' עקב ע\"ש בילקוט) ב' או ג' משניות או ברייתות בשבוע והיו חוזרים עליהם מאה פעמים ויותר ואמרו חכמים (חגיגה ט') אינו דומה השונה פרק מאה ואחת לשונה מאה פעמים ואחת שזה נקרא עובד אלוקים וזה נקרא לא עבדו כראוי. ועכשיו שתורה שבע\"פ כתובה לפנינו א\"צ לחזור מאה פעמים ואחת  לימודו ממש. רק שיזהר מאד לחזור על הראשונות תמיד לפרקים קרובים בענין שתהיינה כל ההלכות שלמד עד עתה חקוקות היטב בזכרונו כל הימים שבנתיים וברורות לו בלי גמגום כבשעת לימודו ממש:",
+            "וכל (משנה פ\"ג דאבות הר\"עב וגמ' ע\"ז י\"ט) השוכח דבר אחד ממשנתו מחמת שלא חזר על לימודו כראוי מעלה עליו הכתוב כאלו מתחייב בנפשו וגם עובר (מנחות נ\"ט) בלאו של תורה שנאמר רק השמר לך ושמור נפשך מאוד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך וגו'. וכל מקום שנאמר השמר פן הוא ל\"ת. וקבלו חכמים שאין הכתוב מדבר בעשרת הדברות לבדן אלא ה\"ה לכל התורה כולה ולכן למדו חכמים ג\"כ מפסוק זה שכשם שחייב האדם ללמד את בנו כך ממש חייב ללמד את בן בנו כל התורה שנאמר והודעתם לבניך ולבני בניך. ומה שנכתב זה גבי עשרת הדברות כמ\"ש יום אשר עמדת לפני ה' וגו' הוא ללמדך (קידושין ל') שכל המלמד את בן בנו תורה מעלה עליו הכתוב כאלו קבלה מהר סיני. וגם עכשיו שנכתבה תורה שבע\"פ ויוכל לעיין בספרים מה ששכח אין זה מועיל כלום כי מיד ששכח עובר בלאו קודם שיעיין כמו בימיהם שעובר בלאו בשעה ששוכח אף שאח\"כ יחזור וישאל מרבו וילמדנו מה ששכח. ועוד שמצות התורה לא תשתנה בשינוי הדורות ולא יחליף ולא ימיר דתו לעולמים וגם אמרו (סנהדרין צ\"ט) הלומד ושוכח דומה לאשה שיולדת וקוברת. וכל המשכח דבר אחד מתלמודו גורם (יומא ל\"ח) גלות לבניו שנאמר ותשכח תורת אלהיך אשכח בניך גם אני:",
+            "ואל יאמר השוכח דבר אחד אילו לא למדתי דבר זה לא נתחייבתי בנפשי ולמה אתחייב כשלמדתי ושכחתי כי באמת אלו לא למד דבר זה לא מעלה עליו הכתוב בלבד כאלו מתחייב בנפשו אלא היה מתחייב בנפשו ממש. שכל מי שאפשר לו להרבות ולהוסיף בלימודו בענין שלא ישכח בזה מה שלמד כבר מפני שכבר חזר על לימודו כראוי ואינו מוסיף אע\"פ שאינו מתבטל מת\"ת אלא חוזר תמיד על הראשונות שלא מפני חשש שכחה אלא מפני שנוח וקל לו יותר לחזור על הראשונות מלטרוח בלימוד חדש. הרי זה מתחייב בנפשו ממש כמו שאמרו חכמים (אבות פ\"ב) ודלא מוסיף יסיף דהיינו שיאסף בלא זמנו שנאמר בתורה כי הוא חייכם וגו' ואומר למען ירבו ימיכם וגו' וד\"ת (ספרי ס\"פ עקב) נדרשים מכלל הן לאו. ולא אמרו לא עליך המלאכה לגמור אלא לענין שלא ימנע האדם מלעסוק בת\"ת מחמת שהוא אינו יכול לגמור ולידע את כולה מקוצר דעתו וכח זכרונו לזכור הרבה כ\"כ כמשי\"ת. או מאפס הפנאי שלו מטירדת פרנסתו. וגם כל אדם לא יוכל להגיע לתכלית התורה שמצד עצמה אין לה קץ ותכלית כמשנ\"ת למעלה וגם לענין שיחזור הרבה על לימודו כראוי ולא ימעט בזה מחמת שצריך ללמוד עוד כדי לגמור התורה כי לא עליך המלאכה לגמור אבל אי אתה בן חורין ליבטל ממנה שלא להרבות ולהוסיף בלימודך אחר שכבר חזרת כראוי על לימודך שלמדת כבר ולא ישכח ממך. ואם למדת תורה הרבה נותנין לך שכר הרבה. כי שכר ת\"ת שקול כנגד שכר כל המצות ומן השכר הרב אתה למד העונש הרב למי שאינו מרבה ומוסיף עד שיגמור כל התורה שבע\"פ כולה. אם אפשר לו כמו שקיבלו חכמים (עיין סמ\"ג בהקדמה למ\"ע) בפי' הכתוב כל המצוה כמשנ\"ת למעלה:",
+            "בד\"א שהשוכח מתחייב בנפשו ועובר בלאו כששכח מחמת עצלות שנתעצל לחזור על לימודו כראוי. אבל (מנחות צ\"ט) מחמת אונסו כגון שטרוד הרבה בפרנסתו. והעתים שקובע לו אין מספיקים לו לחזור על כל לימודו שלמד קודם שהיה טרוד. אינו מתחייב ב בנפשו. וגם אינו עובר בלאו שנאמר רק השמר לך וגו' רק למעט מחמת אונסו:",
+            "וכן מי (משנה אבות פ\"ג וגמ' שם) שתקפה וגברה עליו משנתו מפני שהיא חמורה עליו ולכך נשתכחה ממנו. ולא הועיל לו מה שחזר עליה כראוי. אינו מתחייב ואינו עובר אע\"פ שאינו אנוס שהיה יכול לעסוק תמיד במשניות והלכות אלו החמורות עליו ולא להסיח דעתו מהן להלכות אחרות וע\"ז נאמר ופן יסורו מלבבך ללמדך שאינו מתחייב ואינו עובר עד שישב ויסירם מלבו ולכך נשכחו ממנו. ולא כשנשכחו ממנו דברי תורה מפני שקצר מצע שכלו להשיגם בקל ולתפסם יפה בשכלו ומוחו וכח זכרונו שלא ישכחו ממנו לאחר שיחזור עליה פעמים רבות כ\"כ כמו שחוזר על הלכות אחרות שאינן חמורות עליו. ולא הצריכתו הת��רה לעסוק תמיד בהלכות אלו החמורות עליו כדי שלא ישכחן. אלא אדרבה צריך הוא ללמוד ולידע כל התורה שבע\"פ כולה ולחזור עליה עד שיזכור היטב מה שאפשר לו לזכור ע\"י חזרה זו שהן הלכות הקלות עליו ולא יחוש לשכחת החמורות מאחר שאינו נמנע ומניח מלחזור עוד עליה ולעסוק בהן תמיד אלא מחמת עסקו בלימוד וחזרה לזכור ההלכות הקלות ונמצא שאינו מסיר דברי תורה מלבו וזכרונו (כי מה לי הלכות אלו ומה לי אלו. משא\"כ במי שאינו חוזר כראוי לו גם על ההלכות הקלות עליו ועי\"ז בא לידי שכחה אע\"פ שעוסק תמיד בת\"ת ואינו מסיר ד\"ת מלבו הרי זה עובר ומתחייב בנפשו כמו שדרשו חכמים (ערובין נ') על פסוק לא יחרוך רמיה צידו לא יחיה ולא יאריך ימים כו' שהרי לא נאמר ופן תסיר מלבבך אלא ופן יסורו מאליהם דהיינו שלא ישכחו מלבו כמ\"ש פן תשכח. ואף שחוזר על לימודו לאחר שגומר כל ההלכות או אפילו מקצתן כמה וכמה פרקים הואיל ואין חזרה זו מועלת לו כמו שדרשו חכמים ע\"פ הון מהבל ימעט וקובץ על יד ירבה אם עושה תורתו חבילות חבילות מתמעטים ונשכחים רק יקבוץ על יד מעט מעט. א\"כ העובר על דבריהם ברצונו ודעתו שיודע ורואה בעצמו שאינו זוכר היטב כראוי ואינו רוצה לחזור ולקבוץ על יד הרי זה כמסיר ד\"ת מלבו וזכרונו. (ועובר על פן תשכח ופן יסורו מלבבך):",
+            "וגם מי שיודע בעצמו שהוא שכחן גדול בטבעו ותולדתו שאף אם יחזור על לימודו פעמים אין מספר לא יזכור כ\"א זמן מה ואח\"כ ישכח מעט מעט. לא יוכל לפטור נפשו מלאו זה דפן תשכח ומצות ושננתם שנתבאר למעלה. כי מצות התורה שוות לכל נפש מישראל ולא ניתנה תורת כל אחד ואחד בידו. שיהיה זה חייב במצוה זו וזה פטור ממנה לגמרי מחמת טבעו ותולדתו אלא כל אחד חייב לזכור ד\"ת בלבו כפי יכולתו והשגת כח זכרונו אם מעט ואם הרבה ד\"ת. וע\"ז אמרו (אבות ספ\"ב) לא עליך המלאכה לגמור כגון מי שהוא שכחן גדול ואם יהי' שונה הלכות רק פרק אחד ביום ויחזור עליו מאה פעמים ויותר ואפילו כל היום כולו לא יוכל לזכרו היטב כי אם חודש אחד עד\"מ. ואח\"כ אם לא יחזור עליו יתחיל לשכוח מעט מעט. הרי זה חייב לעשות כן ללמוד בכל יום רק פרק אחד ולחזור עליו כל היום כולו. וכן יעשה שלשים יום. ואח\"כ בסוף החדש יחזור על השלשים פרקים אלו כמה פעמים עד שיוכל לזכרם היטב עוד ג' או ד' שבועות עד\"מ. ואח\"כ ילמוד בתוך כך עוד פרק אחד בכל יום ויחזור עליו כל היום כולו ויעשה כן עד כלות הג' או ד' שבועות אלו. ואזי יחזור עוד פעם או שתים על שלשים פרקים הראשונים. וגם על פרקים האחרונים שלמד בג' או ד' שבועות אלו עד שיוכל לזכור הכל עוד כמה שבועות. ובתוך כך ילמוד עוד פרק אחד בכל יום. וכן יעשה להיות מוסיף והולך פרק אחד בכל יום בכל ימים שבינתיים בין חזרה לחזרה עד שילמוד כל כך הרבה משנה ותלמוד בענין כשיצטרך לחזור על הראשונות בסוף כל חדש כפי טבעו שאינו יכול לזכור היטב יותר מחדש אחד עד\"מ אזי ישהה בחזרה זו כל החדש כולו עד שיחזור על כל לימוד שלמד עד עתה. וכן יעשה לעולם מידי חדש בחדשו לחזור תמיד על הראשונות. ואף שנמצא שלא יוכל ללמוד ולידע כל ימיו רק כדי מה שיוכל לחזור בחדש אחד. לא יחוש כי לא עליך המלאכה לגמור וכך (ירושלמי סוף שביעית) היו מצויים בימיהם תלמידים שלא היו בקיאים ויודעים בעל פה רק מסכת אחת ויש מהן שתי מסכתות:",
+            "אך אדם כזה מאחר שאינו יכול ללמוד ד\"ת הרבה מאד. צריך (דרישה ט\"ז ש\"ך וס\"מ ב\"מ קי\"ד) שיהיה כל לימודו בלימוד המביא לידי מעשה שהן הלכות הצריכות לכל אדם לידע אותן לקיים המצות כהלכתן וליזהר מליכשל באיסורים חס ושלום והם דברים שאי אפשר לישאל תמיד לחכם המורה שבעיר או שלא יהיה יודע לישאל ולהסתפק כלל אם לא ילמדם תחלה. דהיינו רוב א\"ח כמעט כולו ומיעוט יורה דעה ומעט באה\"ע וח\"מ כל הלכה ברורה בטעמה מהתלמוד ומפרשיו כמו הרא\"ש או הב\"י לפחות ולחזור עליהן לעולם. וגם מי שדעתו יפה שיוכל ללמוד ולזכור כל התורה שבע\"פ יש לו ללמוד ולחזור תחלה הלכות הללו הצריכות למעשה כי יש להן דין קדימה על שאר כל ההלכות שאין צריך למעשה כ\"כ. ולימוד האגדות מביא ג\"כ לידי מעשה להתבונן מתוכן מוסר השכל כמו שנתבאר למעלה. ומי שלא הגיע למדה זו ילמוד בספרי מוסר שנבנו דבריהם על המדרשי' וההגדות ומאמרי הזוהר וכל זה מלבד הקריאה בתנ\"ך לעתים מזומנים כמו שנתבאר למעלה שיש לה דין קדימה על הכל:",
+            "ואם אחר שהוא בקי היטב בכל לימודו המביא לידי מעשה וחוזר עליו לעולם יוכל לקבוע לו בכל יום שעה קטנה ללימוד אחר ויספיק לו שאר היום והלילה לחזור כראוי על לימודו המביא לידי מעשה שלא ישכח ממנו לעולם ויהיה ברור לו כאחותו כמו שנתבאר למעלה אזי נכון הדבר ע\"ד הקבלה לקבוע לימודו בשעה קטנה זו שבכל יום ללמוד פעם אחת כסדר כל התלמוד בבלי וירושלמי ומכילתא וסיפרא וסיפרי ותוספתות וכל המדרשי' מתנאים ואמוראים שכל דבריהם היא תורה שבע\"פ שניתנה למשה מסיני כמו רבות ותנחומא ופסיקתות וכיוצא בהן ומדרשי רשב\"י על כולן כדי שיכול לגמור כל התורה שבעל פה כולה פעם אחד בחייו לקיים מצות שמור תשמרון את כל המצוה וגו' כמו שנתבאר למעלה. ואף שישכח הכל (פרי ע\"ח) הרי לעתיד לבוא יזכירוהו כל לימודו ששכח מחמת אנסו שאי אפשר לו לחזור כ\"כ שלא ישכח לימוד זה שלומד רק שעה קטנה בכל יום. כי שאר היום והלילה צריך לו לחזור על לימוד המביא לידי מעשה והשוכח מחמת אונס אינו עובר כמו שנתבאר למעלה. וגם עתה הנה זאת התורה היא העולה למעלה עד כסא הכבוד ועד בכלל אך לא למעלה מהכסא כמ\"ש כי אין שכחה לפני כסא כבודך שהוא למעלה מהכסא עולם הזכרון והזכר המשפיע (כי השכחה באה מצד הקליפה ואינה מגעת לינק אלא עד הכסא כמ\"ש שאין הכסא שלם כו'):",
+            "אבל אם יוכל לקבוע לו שעה גדולה ללימוד אחר ויספיק לו שאר היום לחזור על לימודו המביא לידי מעשה אזי חייב להוסיף מעט מעט ללמוד בשעה זו הלכות אחרות (סמ\"ג בהקדמה למ\"ע) שהן פירוש התרי\"ג מצות אף מצות שאינן נוהגות כמו קדשים וכיוצא בהן ולחזור עליהן כראוי שיזכור אותן היטב לעולם כמו שנתבאר למעלה שנאמר כל המצוה וגו' ולא עליך המלאכה לגמור. ולכן אף שאין שעה זו מספקת ללמוד הלכות אלו מהתלמוד ולחזור עליהן כ\"כ. עכ\"פ ילמוד אותו מתוך המשניות עם פירושיהן ויחזור עליהן כראוי עד שיהי' זוכרן בע\"פ. ויש (רש\"י בב\"מ קי\"ד) לו לעסוק תחלה בסדר קדשים כמו שאמרו חכמים כל העוסק בתורת עולה כאלו הקריב עולה. וע\"כ נכון הדבר אם אפשר לו ללמוד הלכות כל הקרבנות בשלימות וכל העבודות שבמקדש והלכות המקדש וכל כליו כמבואר באר היטב בחיבור הרמב\"ם ז\"ל בס' עבודה וס' קרבנות ואח\"כ במשך הזמן אם יוכל להוסיף עוד בשעה זו ללמוד ולחזור כראוי יעסוק בסדר טהרות וזרעים והם קודמים לסדר מועד נשים נזיקין מאחר שכבר עסק הרבה בלימוד המביא לידי מעשה שהן הלכות השנויות בג' סדרים אלו (לבד ברכות וחולין ונדה):",
+            "וכל אדם צריך ליזהר להוציא בשפתיו ולהשמיע לאזניו כל מה שלומד בין במקרא משנה ותלמוד. אא\"כ בשעת עיון להבין דבר מתוך דבר. וכל מה שלומד בהרהור לבד ואפשר לו להוציא בשפתיו ואינו מוציא אינו יוצא (ברככות ב' ע\"ש בפ\"י דף ט\"ו) בלימוד זה י\"ח מצות ולמדתם אותם וכמ\"ש לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו וגו'. וכמו בכל המצות התלויות בדבור שאינו יוצא בהן י\"ח בהרהור אא\"כ שומע מפי המדבר שהשומע כעונה בפיו. אך אם מוציא בשפתיו אע\"פ שאינו מבין אפי' פירוש המלות מפני שהוא ע\"ה ה\"ז מקיים מצות ולמדתם. ולפיכך כל ע\"ה מברך ברכת התורה בשחר לפני הפסוקים וכן כשעולה לספר תורה:",
+            "במה דברים אמורים בתורה שבכתב אבל בתורה שבע\"פ אם אינו מבין הפירוש אינו נחשב (מ\"א סי' נ') למוד כלל. ואע\"פ כן יש לאדם לעסוק בכל התורה גם בדברים שלא יוכל להבין ולעתיד לבא (זוהר וישב דף קפ\"ה) יזכה להבין ולהשיג כל התורה שעסק בה בעוה\"ז ולא השיגה מקוצר דעתו:"
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Seif"
+    ]
+}

json/Halakhah/Acharonim/Shev Shmat'ta/English/Sefaria Community Translation.json

@@ -0,0 +1,180 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Shev Shmat'ta",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org",
+    "versionTitle": "Sefaria Community Translation",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "שב שמעתתא",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Acharonim"
+    ],
+    "text": {
+        "Introduction": [],
+        "Shmatta 1": {
+            "Subject": [
+                "In which will be explained: 1) Doubts on matters of Torah law; 2) Doubt concerning impurity in private versus public domains; 3) Cases of doubt within a doubt."
+            ],
+            "": [
+                [
+                    "We hold that a safek isur Torah is asur, and the opinion of the Rambam in his great work [Mishneh Torah] in several places, is that this rule is only mid'rabanan, and that mid'oraisa all case of doubt are mutar. This is also the opinion of the Raavad. But the Ramban and the Rashba argue and they prove that when Chazal say \"you must be stringent on a doubt of Torah prohibiton\", that is mid'oraisa. And the Pri Chadash in Yoreh Deah elaborates on this. See there, section 110.",
+                    "But that which the Pri Chadash said, and I quote: \""
+                ]
+            ]
+        },
+        "Shmatta 2": {
+            "Subject": [],
+            "": []
+        },
+        "Shmatta 3": {
+            "Subject": [],
+            "": []
+        },
+        "Shmatta 4": {
+            "Subject": [
+                "In which will be explained the rules of majority and proximity, majority in monetary cases, and the rule of possession"
+            ],
+            "": [
+                [
+                    "We have a tradition [or, it is accepted halacha <sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\">see https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=13710</i>], that in cases where a majority (rov) conflicts with proximity (karov), we follow the majority. In chapter 2 of Bava Batra.23b it states: R. Chanina said, \"majority and proximity, we follow the majority,\" and even though following the majority is a rule of biblical origin, and following proximity is a rule of biblical origin, the majority takes precedence.  Abaye said, \"We have learned similarly in a mishna (Niddah.17b), blood found in the 'passageway' <sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\">generally translated as cervical canal of the uterus, but on anatomic grounds it may be preferable to translate as vagina or introitus</i> if of doubtful origin, it is considered to be levitically impure, for there is a strong assumption that it comes from the uterus, even though the 'attic' (generally translated as ovary, but some identify this with the urinary bladder) is closer\". Investigate there.    Rashi on \"the doubtful blood is impure\" explains, \"this doubt is treated as definitely impure, for the  text states, 'there is a strong assumption it comes from the uterus'. <br>This doubt is discussed in the Mishna in Tractate Nidda (Niddah.17b), \"They (the Rabbis) described a woman euphemistically as having a room, passageway, and attic. Blood from the room is impure, and this is the source (i.e. uterus). The Gemara explains that the room is internal, in the thickness of the body posteriorly. The passageway is external towards the 'face' (i.e. surface sexual structures), and the 'attic' is above the two.  Blood from the attic is levitically pure, and there is a small portal open from the attic to the passageway <sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\">Anatomically it makes more sense to say that the mishna is referring to the urethra, which opens from the urinary bladder into the introitus. However, if we interpret \"attic (aliya)\" as the ovary, then it is difficult to understand the meaning of portal, because there is no portal from the ovary into the cervix. The fallopian tubes do open into the upper uterus, but not into the cervix.</i>. We learned (if blood) is found in the passageway, there is a strong assumption that it came from the source (i.e. uterus) and exited, because most blood is found in the the source. We do not say that it came from the attic and flowed into the passageway via the portal, even though the attic is situated atop the passageway and is closer. Rava said to him (Abaye) you referred to (the combination of) majority and prevalent? No one disagrees (that the combination of majority and prevalent is more powerful than proximity alone). Rashi explained, majority and prevalent, in that uterine blood is more plentiful than blood from the attic, and also that it (uterine blood) exits more frequently. In this case, no one argues with R. Chanina, see there. For R. Hiyya taught (Bava Batra.24a), (for) blood found in the passageway, one is liable upon entry into the temple and eating sacrificial foods [<sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\"> see https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%95%D7%9E%D7%90%D7%AA_%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%A9_%D7%95%D7%A7%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%95 </i>] and teruma is burned. Tosafot ad loc (lead words d'tani) writes, if the correct text is AS R. Hiyya taught (i.e. as a proof for the preceding statement of Rava), then it is problematic, how did (Rava) adduce proof from here that it is a case of majority with prevalent, perhaps R. Hiyya stated that we burn teruma not because it is a case of majority and prevalent, but because when majority is contradicted by proximity, we follow the majority, as stated by R. Chanina, see there. ",
+                    "It seems reasonable to resolve (Tosafot's question), that Abaye wanted to prove the rule that in cases of majority (rov) vs. proximity (karov) we follow the majority, because we rely on a supposition that blood (in the corridor) derives from the uterus even though the \"attic\" (ovary, or possibly bladder) is closer because perforce the majority of blood deriving from the uterus is greater than the (amount of) blood deriving from the attack. Rava rebutted there because the case (adduced by Abaye) was actually a case of majority (rov) together with prevalent (matzui). That is to say, there is more blood in the source (uterus) than in the attic (ovary, or bladder, see footnote 3 above), and in addition, blood commonly flows from the source than it does from the attic, as explained by the Rashi quoted above (Bava Batra 24a). <br> We establish halacha according to the dictum of Shmuel, who stated in the chapter \"A woman who sees a stain\" (Niddah.57b, chapter 8), a woman is not Biblically impure until she senses the blood flow in her flesh <sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\">i.e. if she merely sees blood without internal sensation of menstruation, then she is merely Rabbinically impure</i>, and see there that the gemara asks from multiple other mishnayot, and concludes that it (the impurity arising from a stain) is of Rabbinic origin. This is likewise explained in Shulchan Aruch Yoreh Deah chapter 183 (Shulchan Arukh Yoreh De'ah 183). \"A woman who has a discharge of blood from her uterus, whether due to outside factors or purposefully, is impure, on the condition that she felt it escaping.\" Nevertheless, as soon as she feels (the blood) separating from its place and (starting to) leave, she is impure, even if it did not yet emerge, see there. It is only of scribal (Rabbinic) origin that she is impure without sensation. <br> (There is a general rule that) \"whenever (a doubt arises in a) fixed location, it is considered (legally) as half vs. half.\"  If the doubt arises in the fixed location (or possibly, in its usual location), for example we saw a non-Jew purchase from one of the stores <sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\">The standard case for the law of \"Kol kavua k'mechtza al mechtza dami\" is a plaza with 9 butchershops selling kosher meat, and one butchershop selling non-kosher meat. If we see the non-Jew purchasing meat from one of the shops, but do not see which butchershop he entered, the we disregard the majority, interpret the case as being half and half, and the meat is not permissible. However, if we a find a piece of meat in the plaza, then the meat is permitted, because most of the shops sell kosher meat.</i>, the (rule of) \"fixed location\" also applies, as written by Tosafot in chapter \"Sciatic nerve\" ( lead words \"hacha nami\" Tosafot on Chullin 95a:7), and Rashba and Ran wrote similarly ad loc, as did the Tur ( Tur, Yoreh Deah 110:1 ), and the Rama (Shulchan Arukh Yoreh De'ah.110) also rules this way. The rule of \"a fixed location is as half against half\" is applied whether (it results in) a leniency or stringency, and therefore, from that which R. Hiyya taught that for (impurity caused by) blood found in the corridor there is liability (for bringing an \"oleh v'yored\" sacrifice) upon entering the temple, and since R. Hiyya holds that the impurity is of Biblical origin (otherwise there would be no liability to bring a sacrifice), we are unable to say the ruling is attributable to a preference for majority over proximity, that blood from the source is more plentiful than blood from the attic. Since Torah law impurity is impossible without (internal) sensation, and since she felt blood starting to escape from her flesh, but did not know whether it was coming from the source or the attic, it is (considered  ) a case of the the doubt arising in the fixed location, and the rule of \"fixed location is as half vs. half\" applies <sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\">Thus we cannot legally ascribe the blood to uterine blood, and must apply other criteria (in this case \"prevalent\" (matzui) in order to declare the woman impure.</i>. Perforce, the reason (that she is impure) is because blood more commonly flows from the source, and likewise in the Mishna (Niddah.17b) which taught that there is a strong presumption that the blood is from the source, the reason is because of the (combination of) majority (rov) and prevalent (matzui). This indeed is proven from the baraita of R. Hiyya (but not from the mishna), for the mishna which taught that there is a strong presumption that the blood is from the source could be interpreted as referring to a Rabbinic impurity without sensation (of internal flow), due to the majority of blood being in the source (uterus), as was established for several Mishnayot in chapter \"Haroah\" (Mishnah Niddah.8, relevant gemara Niddah.57b) that they refer to Rabbinic impurity. But from (the statement of) R. Hiyya, which perforce refers to Biblical impurity as implied by the liability for entering the temple (in a state of impurity), and therefore (the blood flow was accompanied by) sensation (of internal flow), and the doubt (as to the source of the blood flow) originates in the fixed location, (the reason for impurity) must be established as arising from the fact that blood flows more commonly (from the uterus), and the rule of \"fixed location\" does not apply (to prevalent / matzui).  The reason for impurity is therefor the combination of majority (rov) and prevalent (matzui) and there is no one who disagrees (with the statement that the combination of majority (rov) and prevalent (matzui) is more powerful that proximity (karov). ",
+                    "Even though the majority (of blood) is not relevant (by itself) because sensation (of flow) transforms the analysis into \"fixed location is as half vs. half\", in any event together with prevalent (matzui) we append also the majority. The Shach wrote similarly in Yoreh Deah (Siftei Kohen #23 on Shulchan Arukh Yoreh De'ah 110.4 ), see there in the Shach OBM <sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\">In the case of meat purchased (as opposed to being found in the street) from one of ten stores, where 9 sell kosher meat, and 1 sells non-kosher meat, and then this piece of doubtful meat was inadvertently mixed with other definitely kosher meat, the Shulchan Aruch writes that the mixture is permissible by reason of double doubt: There is one doubt that any piece of meat in the mixture is from the definitely kosher meat or the doubtful purchased meat, and a second doubt that even if it was from the purchased meat, perhaps the purchased meat itself was actually purchased from a kosher shop and is kosher.  The Acharonim comment that it should be considered as a single doubt because the purchased meat is forbidden by the \"fixed location\" (kavua) rule, and the Rama says that after applying the law of \"fixed location\", the purchased meat becomes Biblically forbidden, since \"fixed location\" is a Torah derived rule. Shach explains that the \"fixed location\" rule is a novelty, and therefore only applies when it is the sole consideration. However, it cannot be used when there are other doubts to be considered, and therefore once we cancel out the \"fixed location\" rule, we view the purchased meat as coming from one of the 10 stores, 90% of which sell kosher meat, and the rule of double doubt can apply.</i>. And even though the rule of a double doubt does not apply where one doubt is in the body of the item itself (e.g. whether the purchased meat is kosher or not) and one (the second) doubt is with respect to the admixture, because the first  doubt is forbidden by Torah law (by application of the \"fixed location\" / kavua rule), (the Shach responds) that the law of \"fixed location\" is a novel rule, for in all cases we (would otherwise) follow the majority, as the Ran wrote. (Therefore) you cannot apply \"fixed location\" except in its specific case, which is when it is applied by itself, and not when it has been mixed (with other permitted items), see there. Similarly here, even though the majority (of blood being in the uterus) by itself is not helpful because we apply the rule of \"fixed location is as half vs. half\", (but) since (\"fixed location\") is a novel law, it (the majority of blood) combines with the prevalent principle (matzui) to overrule proximity (karov). The gist of Rava's proof is that (the impurity) is not because of the majority of blood (being in the uterus) as per Abaye's reasoning, but rather because of prevalent (matzui), and prevalent is joined by the majority of blood (to overrule proximity) even though there is a potential (conflicting) application of the \"fixed location\" rule, as I have written above.  ",
+                    "With this the discussion there (Bava Batra.24b) is explained. Rava stated, we can make three conclusions from R. Hiyya's teaching: 1) in cases of majority (rov) conflicting with proximity (karov), we rule according to the majority.  2) Majority (rov) is a Biblical rule. 3) We follow the ruling of R. Zera <sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\">R. Zera's ruling is discussed in the gemara on BB 24a.</i>. The talmud asks, but wasn't Rava the one who said that (the case of blood found in the corridor) was a case of majority and prevalent, with which no one argues (that the combination is more potent than proximity)? The talmud answers, Rava retracted from that statement (and concludes that even majority alone, without prevalent, is more potent than proximity). Tosafot there (Tosafot on Bava Batra 24a:5, lead words Ruba d'oraita) regarding \"majority\" is a Biblical rule, this refers to a majority which is not in front of us  <sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\">\"Ruba d'leta kaman\" is most easily explained as a majority which is not actually counted, but is assumed as common knowledge. In this case, as explained by the author in paragraph 5 below, the fact that bleeding occurs more commonly from the uterus than the \"attic\" is an assumed majority rather than a counted majority. In some places, this seems to be described as a form of chazaka, a strong assumption.</i> For with respect to a majority which is in front of us <sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\">\"Ruba d'ita kaman\", a majority which is actually counted, e.g. 36 out of 71 judges in the Great Sanhedrin, or 9 out of 10 butcher shops selling kosher meat.</i> we have no need (of proof from R. Hiyya), for it is an explicit verse, \"you shall favor the majority\" (Exodus.23.2) <sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\">This is a more literal translation. The Koren and JPS translations are modified to follow one of the rabbinic interpretations, but our author is using the literal translation to support his argument.</i>. It is possible to ask how is it proven from R. Hiyya regarding a majority that is not in front of us, since the blood of the uterus is (obviously) more copious than the blood of the attic, and this would definitely be considered a majority that is in front of us?",
+                    "According to what I have written above, it seems that after Rava retracted from this interpretation (of the mishna in Niddah, discussed in the gemara on Bava Batra 23b) that \"no one disagrees that the combination of majority (rov) and prevalent (matzui) is more powerful than proximity (karov)\", he (instead) thought that even in a case with combined majority and prevalent, if we were to hold that proximity is more powerful than majority alone, then (proximity would also) be more powerful than the combination of majority and prevalent. If so, then it is possible to prove from R. Hiyya's statement that in cases of majority vs. proximity, we follow the majority, except that the majority here is not the majority of blood in the uterus (as understood by Abaye), for since R. Hiyya's statement perforce deals with a case where the woman felt her blood flood start, it is as if it separated in front of us, which converts to a case of (any \"fixed location\" is) as half and half, rather<sup class=\"footnote-marker\">13</sup><i class=\"footnote\">there is a typo here in the Sefaria hebrew text, it should say אלא הרוב, as seen in Shmat'ta Mevueret edition. The text as written does not make sense.) </i> is because bleeding more commonly occurs from the uterus (than from the attic), and this is a majority which is not in front of us, similar to other majorities of this kind, such as \"most animals are not treifot\" and other similar cases of a majority which is not in front of us. "
+                ],
+                [
+                    "In chapter 2, Niddah.18a, R. Yohanan says, \"In three places, the sages followed the majority and made them as definite: uterus<sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\">i.e. blood found in the \"corridor\" (cervix, or introitus) causes the woman to be considered as definitely impure even though the blood might possibly not have come from the uterus</i>, afterbirth<sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\">if a woman discharges an empty sac, she is considered definitely impure from birthing, because we assume that there was a fetus, but it decomposed</i>, and (body) part<sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\">similarly if a woman discharges a body part such as a hand, she is considered definitely impure from birthing, because we assume that there was a fetus, but it decomposed</i>. The Gemara asks, \"And are there no more? Is there not also the case of nine stores selling (properly) slaughtered meat and one store selling non-slaughtered meat, and (he) bought from one (of the stores), but does not know from which store he bought, the doubtful meat is forbidden, but if the meat was found (in the street), then we follow the majority (and the meat is permitted for eating).\" Tosafot ad loc (leading words \"achar harov\") says, here there is a strong assumption (chazakah) opposing the majority, because an animal is presumed forbidden (until we know it has been properly slaughtered). For if there were no strong assumption opposing the majority, the question would not be valid, for we could say that R. Yohanan was only enumerating cases in which there is a strong assumption (chazakah) opposing the majority. ",
+                    "It is apparent from their words that in similar situations there is a strong assumption (chazaka) of (the meat being) non-slaughtered. We have a doubt whether this piece (of meat) is non-slaughtered (nevelah), and (because) it previously (i.e. while still alive) was in a non-slaughtered state, except that since majority (9 out of 10 stores) takes precedence over strong assumption (chazaka). Accordingly in a mixture of two pieces of meat, one (kosher) slaughtered and one non-slaughtered, it would be <i>definitely</i> forbidden because each piece has a strong assumption of being non-slaughtered <sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\">because the chazaka of being non-slaughtered existed before slaughtering, and because there is no majority (rov) to counteract the chazaka</i>.   In Menachot.23a R. Hisda said, \"non-slaughtered meat (nevelah) becomes nullified (if mixed in a larger amount of) properly slaughtered meat, for slaughtered meat cannot become nevelah (in terms of transmitting levitical impurity by being carried), but slaughtered meat is NOT nullified in (a larger amount of) non-slaughtered meat because nevelah CAN become as slaughtered meat (in terms of impurity) for when the non-slaughtered meat becomes rotten to the point of not being edible, the impurity flies away. Rashi explains regarding slaughtered meat not being nullified in non-slaughtered meat, that if there were two pieces of nevelah, and one piece of slaughtered meat mixed in, (the slaughtered meat) is not nullified, and if one of the pieces of meat touches Teruma (heave offering), it is (considered impure, but) not to be burnt <sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\">Teruma which becomes impure on a biblical level must be burnt. In this case, however, since the teruma may have touched only the kosher meat, which does not impart impurity, it cannot be burnt, because it is not definitely impure. On the other hand, if we had said that the kosher meat IS nullified by the nevelah meat, then we would have viewed all the meat as nevelah, and teruma would need to be burned.</i>. Tosafot (on the other hand), explained that when the meat mixture has a fixed location in a public location, and it is not known which piece of meat touched the teruma, the doubtful teruma is considered levitically pure <sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\">For doubt in a fixed location (i.e. Kavua) is considered as half vs. half. We then apply the standard rule of doubtful impurity in a public place, and it is considered pure.  This rule is derived from Sotah.  Public location for this rule only requires 3 people, and not the public area as defined for the Sabbath. This explanation is as per Shmait'ta Mevueret, by R. Moshe Leib Look</i>.",
+                    "There is difficulty in this (statement of Tosafot) that when a piece of nevelah is mixed with a single piece of kosher meat, both are considered definitely forbidden because of the strong assumption (i.e. chazaka of maintaining the pre-existing forbidden status) that it was not slaughtered in a kosher manner. Similarly, it is established law (Shevuot.47b) that two sets of witnesses who contradict one another with respect to one testimony, each set remains established in its pre-existing chazaka of being kosher witnesses (despite the obvious conclusion that one of the sets has just testified falsely).  If so (that we accept Tosafot's contention that the chazaka of being non-slaughtered is maintained), what then are the practical ramifications of the statement (by R. Hisda) that kosher slaughtered meat is not nullified in (a larger quantity of) non-slaughtered meat? Even if the kosher meat was mixed with just a single piece of non-kosher meat we would consider both pieces of meat as definitely non-slaughtered because of the pre-existing chazaka of being non-slaughtered!<sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\">If the kosher meat mixed one on one with nevelah meat transmits impurity because of the chazaka of being unslaughtered, then certainly if one piece of kosher meat mixed in two pieces of nevelah meat will transmit impurity. This would apply even in public locations, because according to the understanding of Tosafot, the chazaka of being non-slaughtered causes us to treat all the pieces of meat as <b>definite</b> nevela and not as doubtful, and therefore the rule of treating doubtful impurity in public places as pure does not apply.</i>",
+                    "We cannot resolve the difficulty by saying that the chazaka (strong assumption) of being non-slaughtered is applied only with respect to the issue of kashruth for eating, but with respect to the laws of impurity, there is no strong assumption (of being non-slaughtered). For in Chullin.9a <sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\">Text says Chullin 10, but pagination of the Talmud has changed with editions. The author, R. Heller ZT\"L passed away in 1812, but the Vilna Shas did not start appearing until the 1870's.</i> in a case of a butcher who did not check the signs (trachea and esophagus, for evidence of possible incorrect slaughtering), there is a dispute between two Amoraim, one opinion saying that the chazaka (of not having been slaughtered) applies only to being forbidden for eating, but not with respect to impurity (of nevelah), but we establish the law according to the opinion that the animal imparts impurity by carrying (as with any nevelah <sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\">This applies to domesticated animals and wild animals, whether kosher or non-kosher, but not to birds or \"sherazim\" - smaller creeping animals</i>). So also writes the Rif (Rabbenu Yitzhak Alfasi, topics/rif) there (in Chullin). Even according to the (other) opinion that (meat from an unchecked shechita slaughtering) does not impart ritual impurity, Tosafot explained that most times the ritual slaughter was done properly and the meat is permitted by Biblical law, and therefore (the Rabbis) were not stringent to apply the status of nevelah (and make it impart impurity. It is understood that if there was a (true) Biblical doubt (regarding validity of slaughtering) it WOULD impart impurity accoring to all opinions, because of the (prior) chazaka (strong assumption) of being non-slaughtered, and any (dead animal) that has not been properly slaughtered  imparts impurity by carrying. That being the case, (the author reiterates,) what are the practical ramifications of the statement (by R. Hisda) that kosher slaughtered meat is not nullified in (a larger quantity of) non-slaughtered meat? Even in the public domain, any meat which is assumed by chazaka to be non-slaughtered will impart impurity!",
+                    "Therefore it appears that Tosafot (Niddah.18a) applies the chazaka (strong assumption) of meat being non-slaughtered only when one piece of meat separated (from the butcher shops). Since it was never clarified for this piece of meat whether it had escaped from its chazaka of being non-slaughtered, we apply (i.e. it keeps) the chazaka of its original (non-slaughtered) state. However, with respect to a piece of nevelah (non-slaughtered animal) that became mixed one-to-one with a piece of (kosher) slaughtered meat, since it has been clarified already that one of the (two) pieces was properly slaughtered, and it had left the prior status of being non-slaughtered, except that we don't know which piece (was properly slaughtered), in this case we do NOT apply the chazaka of being non-slaughtered, since one of the pieces definitely left that status. \n"
+                ]
+            ]
+        },
+        "Shmatta 5": {
+            "Subject": [],
+            "": []
+        },
+        "Shmatta 6": {
+            "Subject": [],
+            "": []
+        },
+        "Shmatta 7": {
+            "Subject": [],
+            "": []
+        }
+    },
+    "schema": {
+        "heTitle": "שב שמעתתא",
+        "enTitle": "Shev Shmat'ta",
+        "key": "Shev Shmat'ta",
+        "nodes": [
+            {
+                "heTitle": "הקדמה",
+                "enTitle": "Introduction"
+            },
+            {
+                "heTitle": "שמעתתא א",
+                "enTitle": "Shmatta 1",
+                "nodes": [
+                    {
+                        "heTitle": "נושא",
+                        "enTitle": "Subject"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "",
+                        "enTitle": ""
+                    }
+                ]
+            },
+            {
+                "heTitle": "שמעתתא ב",
+                "enTitle": "Shmatta 2",
+                "nodes": [
+                    {
+                        "heTitle": "נושא",
+                        "enTitle": "Subject"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "",
+                        "enTitle": ""
+                    }
+                ]
+            },
+            {
+                "heTitle": "שמעתתא ג",
+                "enTitle": "Shmatta 3",
+                "nodes": [
+                    {
+                        "heTitle": "נושא",
+                        "enTitle": "Subject"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "",
+                        "enTitle": ""
+                    }
+                ]
+            },
+            {
+                "heTitle": "שמעתתא ד",
+                "enTitle": "Shmatta 4",
+                "nodes": [
+                    {
+                        "heTitle": "נושא",
+                        "enTitle": "Subject"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "",
+                        "enTitle": ""
+                    }
+                ]
+            },
+            {
+                "heTitle": "שמעתתא ה",
+                "enTitle": "Shmatta 5",
+                "nodes": [
+                    {
+                        "heTitle": "נושא",
+                        "enTitle": "Subject"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "",
+                        "enTitle": ""
+                    }
+                ]
+            },
+            {
+                "heTitle": "שמעתתא ו",
+                "enTitle": "Shmatta 6",
+                "nodes": [
+                    {
+                        "heTitle": "נושא",
+                        "enTitle": "Subject"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "",
+                        "enTitle": ""
+                    }
+                ]
+            },
+            {
+                "heTitle": "שמעתתא ז",
+                "enTitle": "Shmatta 7",
+                "nodes": [
+                    {
+                        "heTitle": "נושא",
+                        "enTitle": "Subject"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "",
+                        "enTitle": ""
+                    }
+                ]
+            }
+        ]
+    }
+}

json/Halakhah/Ben Ish Hai/English/Sefaria Community Translation Spanish [es].json

@@ -0,0 +1,2103 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Ben Ish Hai",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org",
+    "versionTitle": "Sefaria Community Translation Spanish [es]",
+    "versionTitleInHebrew": "תרגום קהילת ספריא לספרדית",
+    "actualLanguage": "es",
+    "languageFamilyName": "spanish",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "בן איש חי",
+    "categories": [
+        "Halakhah"
+    ],
+    "text": {
+        "Introduction": [
+            "1.El judio tiene un placer oculto lujuso y caro, estos inteligentes tuvieron luz  de la tora al guardarla-\n"
+        ],
+        "Drashot": {
+            "Bereshit": [],
+            "Noach": [],
+            "Lech Lecha": [],
+            "Vayera": [],
+            "Chayei Sara": [],
+            "Toldot": [],
+            "Vayetzei": [],
+            "Vayishlach": [],
+            "Vayeshev": [],
+            "Miketz": [],
+            "Vayigash": [],
+            "Vayechi": [],
+            "Shemot": [],
+            "Vaera": [],
+            "Bo": [],
+            "Beshalach": [],
+            "Yitro": [],
+            "Mishpatim": [],
+            "Terumah": [],
+            "Tetzaveh": [],
+            "Ki Tisa": [],
+            "Vayakhel": [],
+            "Pekudei": [],
+            "Vayikra": [],
+            "Tzav": [],
+            "Shmini": [],
+            "Tazria": [],
+            "Metzora": [],
+            "Achrei Mot": [],
+            "Kedoshim": [],
+            "Emor": [],
+            "Behar": [],
+            "Bechukotai": [],
+            "Bamidbar": [],
+            "Nasso": [],
+            "Beha'alotcha": [],
+            "Sh'lach": [],
+            "Korach": [],
+            "Chukat": [],
+            "Balak": [],
+            "Pinchas": [],
+            "Matot": [],
+            "Masei": [],
+            "Devarim": [],
+            "Vaetchanan": [],
+            "Eikev": [],
+            "Re'eh": [],
+            "Shoftim": [],
+            "Ki Teitzei": [],
+            "Ki Tavo": [],
+            "Nitzavim": [],
+            "Vayeilech": [],
+            "Ha'Azinu": [],
+            "V'Zot HaBerachah": []
+        },
+        "Halachot 1st Year": {
+            "Bereshit": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Noach": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Lech Lecha": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Vayera": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Chayei Sara": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Toldot": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Vayetzei": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Vayishlach": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Vayeshev": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Chanukah": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Miketz": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Vayigash": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Vayechi": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Shemot": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Vaera": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Bo": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Beshalach": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Yitro": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Mishpatim": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Terumah": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Tetzaveh": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Ki Tisa": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Vayakhel": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Pekudei": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Vayikra": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Tzav": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Shmini": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Tazria Metzora": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Achrei Mot Kedoshim": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Emor": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Behar Bechukotai": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Bamidbar": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Nasso": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Beha'alotcha": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Sh'lach": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Korach": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Chukat": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Balak": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Pinchas": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Matot": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Masei": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Devarim": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Vaetchanan": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Eikev": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Re'eh": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Shoftim": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Ki Teitzei": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Ki Tavo": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Nitzavim": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Vayeilech": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Ha'Azinu": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "V'Zot HaBerachah": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            }
+        },
+        "Halachot 2nd Year": {
+            "Bereshit": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Noach": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Lech Lecha": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Vayera": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Chayei Sara": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Toldot": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Vayetzei": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Vayishlach": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Vayeshev": {
+                "": []
+            },
+            "Miketz": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Vayigash": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Vayechi": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Shemot": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Vaera": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Bo": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Beshalach": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Yitro": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Mishpatim": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Terumah": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Tetzaveh": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Ki Tisa": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Vayakhel": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Pekudei": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Vayikra": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Tzav": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Shmini": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Tazria": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Metzora": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Achrei Mot": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Kedoshim": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Emor": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Behar Bechukotai": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Nasso": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Beha'alotcha": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Sh'lach": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Korach": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Chukat": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Balak": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Pinchas": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Matot": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Masei": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Vaetchanan": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Eikev": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Re'eh": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Shoftim": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Ki Teitzei": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            },
+            "Ki Tavo": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            }
+        }
+    },
+    "schema": {
+        "heTitle": "בן איש חי",
+        "enTitle": "Ben Ish Hai",
+        "key": "Ben Ish Hai",
+        "nodes": [
+            {
+                "heTitle": "הקדמה",
+                "enTitle": "Introduction"
+            },
+            {
+                "heTitle": "דרשות",
+                "enTitle": "Drashot",
+                "nodes": [
+                    {
+                        "heTitle": "בראשית",
+                        "enTitle": "Bereshit"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "נח",
+                        "enTitle": "Noach"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "לך לך",
+                        "enTitle": "Lech Lecha"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "וירא",
+                        "enTitle": "Vayera"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "חיי שרה",
+                        "enTitle": "Chayei Sara"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "תולדות",
+                        "enTitle": "Toldot"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "ויצא",
+                        "enTitle": "Vayetzei"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "וישלח",
+                        "enTitle": "Vayishlach"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "וישב",
+                        "enTitle": "Vayeshev"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "מקץ",
+                        "enTitle": "Miketz"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "ויגש",
+                        "enTitle": "Vayigash"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "ויחי",
+                        "enTitle": "Vayechi"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "שמות",
+                        "enTitle": "Shemot"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "וארא",
+                        "enTitle": "Vaera"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "בא",
+                        "enTitle": "Bo"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "בשלח",
+                        "enTitle": "Beshalach"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "יתרו",
+                        "enTitle": "Yitro"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "משפטים",
+                        "enTitle": "Mishpatim"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "תרומה",
+                        "enTitle": "Terumah"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "תצוה",
+                        "enTitle": "Tetzaveh"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "כי תשא",
+                        "enTitle": "Ki Tisa"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "ויקהל",
+                        "enTitle": "Vayakhel"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "פקודי",
+                        "enTitle": "Pekudei"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "ויקרא",
+                        "enTitle": "Vayikra"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "צו",
+                        "enTitle": "Tzav"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "שמיני",
+                        "enTitle": "Shmini"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "תזריע",
+                        "enTitle": "Tazria"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "מצורע",
+                        "enTitle": "Metzora"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "אחרי מות",
+                        "enTitle": "Achrei Mot"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "קדושים",
+                        "enTitle": "Kedoshim"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "אמור",
+                        "enTitle": "Emor"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "בהר",
+                        "enTitle": "Behar"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "בחוקתי",
+                        "enTitle": "Bechukotai"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "במדבר",
+                        "enTitle": "Bamidbar"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "נשא",
+                        "enTitle": "Nasso"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "בהעלותך",
+                        "enTitle": "Beha'alotcha"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "שלח",
+                        "enTitle": "Sh'lach"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "קרח",
+                        "enTitle": "Korach"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "חקת",
+                        "enTitle": "Chukat"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "בלק",
+                        "enTitle": "Balak"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "פנחס",
+                        "enTitle": "Pinchas"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "מטות",
+                        "enTitle": "Matot"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "מסעי",
+                        "enTitle": "Masei"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "דברים",
+                        "enTitle": "Devarim"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "ואתחנן",
+                        "enTitle": "Vaetchanan"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "עקב",
+                        "enTitle": "Eikev"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "ראה",
+                        "enTitle": "Re'eh"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "שופטים",
+                        "enTitle": "Shoftim"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "כי תצא",
+                        "enTitle": "Ki Teitzei"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "כי תבוא",
+                        "enTitle": "Ki Tavo"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "נצבים",
+                        "enTitle": "Nitzavim"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "וילך",
+                        "enTitle": "Vayeilech"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "האזינו",
+                        "enTitle": "Ha'Azinu"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "וזאת הברכה",
+                        "enTitle": "V'Zot HaBerachah"
+                    }
+                ]
+            },
+            {
+                "heTitle": "הלכות שנה א",
+                "enTitle": "Halachot 1st Year",
+                "nodes": [
+                    {
+                        "heTitle": "בראשית",
+                        "enTitle": "Bereshit",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "נח",
+                        "enTitle": "Noach",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "לך לך",
+                        "enTitle": "Lech Lecha",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "וירא",
+                        "enTitle": "Vayera",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "חיי שרה",
+                        "enTitle": "Chayei Sara",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "תולדות",
+                        "enTitle": "Toldot",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "ויצא",
+                        "enTitle": "Vayetzei",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "וישלח",
+                        "enTitle": "Vayishlach",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "וישב",
+                        "enTitle": "Vayeshev",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "הלכות חנוכה",
+                        "enTitle": "Chanukah",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "מקץ",
+                        "enTitle": "Miketz",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "ויגש",
+                        "enTitle": "Vayigash",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "ויחי",
+                        "enTitle": "Vayechi",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "שמות",
+                        "enTitle": "Shemot",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "וארא",
+                        "enTitle": "Vaera",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "בא",
+                        "enTitle": "Bo",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "בשלח",
+                        "enTitle": "Beshalach",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "יתרו",
+                        "enTitle": "Yitro",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "משפטים",
+                        "enTitle": "Mishpatim",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "תרומה",
+                        "enTitle": "Terumah",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "תצוה",
+                        "enTitle": "Tetzaveh",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "כי תשא",
+                        "enTitle": "Ki Tisa",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "ויקהל",
+                        "enTitle": "Vayakhel",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "פקודי",
+                        "enTitle": "Pekudei",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "ויקרא",
+                        "enTitle": "Vayikra",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "צו",
+                        "enTitle": "Tzav",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "שמיני",
+                        "enTitle": "Shmini",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": " תזריע",
+                        "enTitle": "Tazria Metzora",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "אחרי קדושים",
+                        "enTitle": "Achrei Mot Kedoshim",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "אמור",
+                        "enTitle": "Emor",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "בהר בחוקותי",
+                        "enTitle": "Behar Bechukotai",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "במדבר",
+                        "enTitle": "Bamidbar",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "נשא",
+                        "enTitle": "Nasso",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "בהעלותך",
+                        "enTitle": "Beha'alotcha",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "שלח",
+                        "enTitle": "Sh'lach",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "קרח",
+                        "enTitle": "Korach",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "חקת",
+                        "enTitle": "Chukat",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "בלק",
+                        "enTitle": "Balak",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "פנחס",
+                        "enTitle": "Pinchas",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "מטות",
+                        "enTitle": "Matot",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "מסעי",
+                        "enTitle": "Masei",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "דברים",
+                        "enTitle": "Devarim",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "ואתחנן",
+                        "enTitle": "Vaetchanan",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "עקב",
+                        "enTitle": "Eikev",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "ראה",
+                        "enTitle": "Re'eh",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "שופטים",
+                        "enTitle": "Shoftim",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "כי תצא",
+                        "enTitle": "Ki Teitzei",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "כי תבוא",
+                        "enTitle": "Ki Tavo",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "נצבים",
+                        "enTitle": "Nitzavim",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "וילך",
+                        "enTitle": "Vayeilech",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "האזינו",
+                        "enTitle": "Ha'Azinu",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "וזאת הברכה",
+                        "enTitle": "V'Zot HaBerachah",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    }
+                ]
+            },
+            {
+                "heTitle": "הלכות ב",
+                "enTitle": "Halachot 2nd Year",
+                "nodes": [
+                    {
+                        "heTitle": "בראשית",
+                        "enTitle": "Bereshit",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "נח",
+                        "enTitle": "Noach",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "לך לך",
+                        "enTitle": "Lech Lecha",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "וירא",
+                        "enTitle": "Vayera",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "חיי שרה",
+                        "enTitle": "Chayei Sara",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "תולדות",
+                        "enTitle": "Toldot",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "ויצא",
+                        "enTitle": "Vayetzei",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "וישלח",
+                        "enTitle": "Vayishlach",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "וישב",
+                        "enTitle": "Vayeshev",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "מקץ",
+                        "enTitle": "Miketz",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "ויגש",
+                        "enTitle": "Vayigash",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "ויחי",
+                        "enTitle": "Vayechi",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "שמות",
+                        "enTitle": "Shemot",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "וארא",
+                        "enTitle": "Vaera",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "בא",
+                        "enTitle": "Bo",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "בשלח",
+                        "enTitle": "Beshalach",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "יתרו",
+                        "enTitle": "Yitro",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "משפטים",
+                        "enTitle": "Mishpatim",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "תרומה",
+                        "enTitle": "Terumah",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "תצוה",
+                        "enTitle": "Tetzaveh",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "כי תשא",
+                        "enTitle": "Ki Tisa",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "ויקהל",
+                        "enTitle": "Vayakhel",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "פקודי",
+                        "enTitle": "Pekudei",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "ויקרא",
+                        "enTitle": "Vayikra",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "צו",
+                        "enTitle": "Tzav",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "שמיני",
+                        "enTitle": "Shmini",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "תזריע",
+                        "enTitle": "Tazria",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "מצורע",
+                        "enTitle": "Metzora",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "אחרי מות",
+                        "enTitle": "Achrei Mot",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "קדושים",
+                        "enTitle": "Kedoshim",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "אמור",
+                        "enTitle": "Emor",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "בא\"ח שנה שניה  בהר",
+                        "enTitle": "Behar Bechukotai",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "��שא",
+                        "enTitle": "Nasso",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "בהעלותך",
+                        "enTitle": "Beha'alotcha",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "שלח",
+                        "enTitle": "Sh'lach",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "קרח",
+                        "enTitle": "Korach",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "חקת",
+                        "enTitle": "Chukat",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "בלק",
+                        "enTitle": "Balak",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "פנחס",
+                        "enTitle": "Pinchas",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "מטות",
+                        "enTitle": "Matot",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "מסעי",
+                        "enTitle": "Masei",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "ואתחנן",
+                        "enTitle": "Vaetchanan",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "עקב",
+                        "enTitle": "Eikev",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "ראה",
+                        "enTitle": "Re'eh",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "שופטים",
+                        "enTitle": "Shoftim",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "כי תצא",
+                        "enTitle": "Ki Teitzei",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "כי תבוא",
+                        "enTitle": "Ki Tavo",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    }
+                ]
+            }
+        ]
+    }
+}

json/Halakhah/Tur/Tur/English/YU Torah miTzion Beit Midrash.json

@@ -0,0 +1,650 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Tur",
+    "versionSource": "http://www.torontotorah.com",
+    "versionTitle": "YU Torah miTzion Beit Midrash",
+    "versionTitleInHebrew": "ישיבה-יוניברסיטי בית מדרש תורה מציון",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "טור",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Tur"
+    ],
+    "text": {
+        "Orach Chaim": {
+            "Introduction": [],
+            "": [
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "It is written in the final chapter of Taanit‏ ‏‎(4:6), “Five events happened to our‎‏ ‏ancestors on the ‎seventeenth of Tammuz, and five on the ninth of Av. Onthe seventeenth of Tammuz the tablets‏ ‏were broken [by Moshe Rabbeinu upon‏ ‏seeing the golden calf], the Tamid [twice-daily] offering ‎ceased, the city‏ ‏‎[Jerusalem] was breached, Apostomus‎‏ ‏burned the Torah and an idol was‏ ‏erected ‎in the sanctuary. On the ninth‏ ‏of Av, it was decreed that our ancestors‏ ‏would not enter the land ‎‎[of Israel, due‎‏ ‏to the sin of the spies], the first and‏ ‏second Temples were destroyed, Beitar‏ ‏was ‎captured, and the city [Jerusalem]‎‏ ‏was plowed over, [specifically regarding‏ ‏when] Turnus Rufus ‎plowed over the‏ ‏sanctuary.”‎ Rabbi Akiva explained (Rosh HaShanah‏ ‏‎18b), “Thus said Hashem: the fast of the‎‏ ‏fourth and the fast ‎of the fifth and the‏ ‏fast of the seventh and the fast of the‏ ‏tenth will become days of joy and ‎rejoice‏ ‏for the house of Judah.” (Zechariah‏ ‏‎8:19) The fast of the fourth is the‎‏ ‏seventeenth of ‎Tammuz, upon which the‏ ‏city was breached, as it is written, “In‏ ‏the fourth month, on the ninth of ‎the‏ ‏month, the famine in the city become‎‏ ‏stronger,” and it is then written, “And‏ ‏the city was ‎breached”. (Yirmiyahu‏ ‏‎52:6‎‏ ‏‎-7) And why is it the fast of the fourth?‎‏ ‏Because it is in the fourth ‎month, as we‏ ‏count the months from Nisan‏ ‏‎…‎‏ ‏Even though the text (Yirmiyahu 39:2)‎‏ ‏says ‎regarding the fast of the fourth‏ ‏month, “On the ninth of the month the‏ ‏city was breached,” now ‎we fast on the‏ ‏seventeenth of the month. Initially the‏ ‏fast was established on the ninth of the‏ ‏month, since the ninth is the day the‏ ‏city was breached in the first [Temple].‎‏ ‏However, in the ‎second [Temple] the city‏ ‏was breached on the seventeenth, and‏ ‏so they established [the fast] on ‎the‏ ‏seventeenth. This is because the‏ ‏destruction of the second Temple is‏ ‏harsher for us. In any ‎event, the fast of‏ ‏the fourth is due to the breaching of the‏ ‏city, and for the pains that were‏ ‏multiplied on that day.‎"
+                ]
+            ]
+        },
+        "Yoreh Deah": {
+            "Introduction": [],
+            "": []
+        },
+        "Even HaEzer": {
+            "Introduction": [],
+            "": []
+        },
+        "Choshen Mishpat": {
+            "Introduction": [],
+            "": []
+        }
+    },
+    "schema": {
+        "heTitle": "טור",
+        "enTitle": "Tur",
+        "key": "Tur",
+        "nodes": [
+            {
+                "heTitle": "אורח חיים",
+                "enTitle": "Orach Chaim",
+                "nodes": [
+                    {
+                        "heTitle": "הקדמה",
+                        "enTitle": "Introduction"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "",
+                        "enTitle": ""
+                    }
+                ]
+            },
+            {
+                "heTitle": "יורה דעה",
+                "enTitle": "Yoreh Deah",
+                "nodes": [
+                    {
+                        "heTitle": "הקדמה",
+                        "enTitle": "Introduction"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "",
+                        "enTitle": ""
+                    }
+                ]
+            },
+            {
+                "heTitle": "אבן העזר",
+                "enTitle": "Even HaEzer",
+                "nodes": [
+                    {
+                        "heTitle": "הקדמה",
+                        "enTitle": "Introduction"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "",
+                        "enTitle": ""
+                    }
+                ]
+            },
+            {
+                "heTitle": "חושן משפט",
+                "enTitle": "Choshen Mishpat",
+                "nodes": [
+                    {
+                        "heTitle": "הקדמה",
+                        "enTitle": "Introduction"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "",
+                        "enTitle": ""
+                    }
+                ]
+            }
+        ]
+    }
+}