9104427c4dfd2074b40e58e8598d04e63390103b509d22ac41b5962ebcaf416c

json/Halakhah/Acharonim/Ahavat Chesed/English/Sefaria Community Translation.json

@@ -0,0 +1,103 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Ahavat Chesed",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org",
+    "versionTitle": "Sefaria Community Translation",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "אהבת חסד",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Acharonim"
+    ],
+    "text": {
+        "Foreword": [],
+        "Introduction": [],
+        "Part I": {
+            "Laws of Loans": [],
+            "Laws of Pledges": [],
+            "Laws of Wages": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            }
+        },
+        "Part II": [],
+        "Part III": [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "",
+                "",
+                "2. If a person is angry with his friend because of someone else, and he can remove it from him through his speech, this is considered an act of kindness. As it is written concerning Joseph (Genesis 40:14): <b>\"Only remember me, when it is well with you, and please do me the kindness to mention me to Pharaoh, and get me out of this place.\"</b> Similarly, if through his speech he can prevent harm from coming upon his friend, this is also considered an act of kindness. In a similar manner, if a situation arises where some individuals are suspected of theft, and he considers them suspicious and hears rumors about their situation, it is a mitzvah (commandment) for him to conceal it from them and say that he is poor, even though he knows that he is not. All of this falls under the category of kindness. We find a similar example with Abraham and Sarah (Genesis 20:13): <b>\"This is the kindness that you must do to me: to every place we come, say of me, 'He is my brother.'\" </b> And certainly, if he can inform his friend of a piece of advice that will protect him from harm, he is obligated to do so according to the law, as stated in the end of Choshen Mishpat (Code of Jewish Law, Section 426, Subsection 1). Similarly, if he speaks favorably to another person and does him a kindness, all of this is considered an act of kindness, and he receives a blessing from God for it. As stated in the Tosefta (Daughter of Mishnah, Peah Chapter 4, Halacha 17), even if he only says to others, \"Give,\" he will be rewarded for this, as it is written (Deuteronomy 16:10): \"Because of this word [speech], the Lord your God will bless you.\" For a more detailed discussion on the great reward for performing a mitzvah (commandment) through speech, refer to the earlier section in Part 2 of the Halachic code, regarding the magnitude of reward for the performance of a mitzvah, specifically related to speech."
+            ]
+        ],
+        "Epilogue": [],
+        "Addenda": []
+    },
+    "schema": {
+        "heTitle": "אהבת חסד",
+        "enTitle": "Ahavat Chesed",
+        "key": "Ahavat Chesed",
+        "nodes": [
+            {
+                "heTitle": "הקדמה",
+                "enTitle": "Foreword"
+            },
+            {
+                "heTitle": "פתיחה לעניני מדת החסד",
+                "enTitle": "Introduction"
+            },
+            {
+                "heTitle": "חלק ראשון",
+                "enTitle": "Part I",
+                "nodes": [
+                    {
+                        "heTitle": "דיני מצות הלואה",
+                        "enTitle": "Laws of Loans"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "דין ענייני העבוט",
+                        "enTitle": "Laws of Pledges"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "דיני תשלומי שכר שכיר",
+                        "enTitle": "Laws of Wages",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    }
+                ]
+            },
+            {
+                "heTitle": "חלק שני",
+                "enTitle": "Part II"
+            },
+            {
+                "heTitle": "חלק שלישי",
+                "enTitle": "Part III"
+            },
+            {
+                "heTitle": "חתימת הספר",
+                "enTitle": "Epilogue"
+            },
+            {
+                "heTitle": "השלמה",
+                "enTitle": "Addenda"
+            }
+        ]
+    }
+}

json/Halakhah/Acharonim/Ahavat Chesed/English/merged.json

@@ -0,0 +1,105 @@
+{
+    "title": "Ahavat Chesed",
+    "language": "en",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Ahavat_Chesed",
+    "text": {
+        "Foreword": [],
+        "Introduction": [],
+        "Part I": {
+            "Laws of Loans": [],
+            "Laws of Pledges": [],
+            "Laws of Wages": {
+                "Introduction": [],
+                "": []
+            }
+        },
+        "Part II": [],
+        "Part III": [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "",
+                "",
+                "2. If a person is angry with his friend because of someone else, and he can remove it from him through his speech, this is considered an act of kindness. As it is written concerning Joseph (Genesis 40:14): <b>\"Only remember me, when it is well with you, and please do me the kindness to mention me to Pharaoh, and get me out of this place.\"</b> Similarly, if through his speech he can prevent harm from coming upon his friend, this is also considered an act of kindness. In a similar manner, if a situation arises where some individuals are suspected of theft, and he considers them suspicious and hears rumors about their situation, it is a mitzvah (commandment) for him to conceal it from them and say that he is poor, even though he knows that he is not. All of this falls under the category of kindness. We find a similar example with Abraham and Sarah (Genesis 20:13): <b>\"This is the kindness that you must do to me: to every place we come, say of me, 'He is my brother.'\" </b> And certainly, if he can inform his friend of a piece of advice that will protect him from harm, he is obligated to do so according to the law, as stated in the end of Choshen Mishpat (Code of Jewish Law, Section 426, Subsection 1). Similarly, if he speaks favorably to another person and does him a kindness, all of this is considered an act of kindness, and he receives a blessing from God for it. As stated in the Tosefta (Daughter of Mishnah, Peah Chapter 4, Halacha 17), even if he only says to others, \"Give,\" he will be rewarded for this, as it is written (Deuteronomy 16:10): \"Because of this word [speech], the Lord your God will bless you.\" For a more detailed discussion on the great reward for performing a mitzvah (commandment) through speech, refer to the earlier section in Part 2 of the Halachic code, regarding the magnitude of reward for the performance of a mitzvah, specifically related to speech."
+            ]
+        ],
+        "Epilogue": [],
+        "Addenda": []
+    },
+    "versions": [
+        [
+            "Sefaria Community Translation",
+            "https://www.sefaria.org"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "אהבת חסד",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Acharonim"
+    ],
+    "schema": {
+        "heTitle": "אהבת חסד",
+        "enTitle": "Ahavat Chesed",
+        "key": "Ahavat Chesed",
+        "nodes": [
+            {
+                "heTitle": "הקדמה",
+                "enTitle": "Foreword"
+            },
+            {
+                "heTitle": "פתיחה לעניני מדת החסד",
+                "enTitle": "Introduction"
+            },
+            {
+                "heTitle": "חלק ראשון",
+                "enTitle": "Part I",
+                "nodes": [
+                    {
+                        "heTitle": "דיני מצות הלואה",
+                        "enTitle": "Laws of Loans"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "דין ענייני העבוט",
+                        "enTitle": "Laws of Pledges"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "דיני תשלומי שכר שכיר",
+                        "enTitle": "Laws of Wages",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "פתיחה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "",
+                                "enTitle": ""
+                            }
+                        ]
+                    }
+                ]
+            },
+            {
+                "heTitle": "חלק שני",
+                "enTitle": "Part II"
+            },
+            {
+                "heTitle": "חלק שלישי",
+                "enTitle": "Part III"
+            },
+            {
+                "heTitle": "חתימת הספר",
+                "enTitle": "Epilogue"
+            },
+            {
+                "heTitle": "השלמה",
+                "enTitle": "Addenda"
+            }
+        ]
+    }
+}

json/Halakhah/Acharonim/Mateh Efrayim/English/Sefaria Community Translation.json

@@ -0,0 +1,620 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Mateh Efrayim",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org",
+    "versionTitle": "Sefaria Community Translation",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "מטה אפרים",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Acharonim"
+    ],
+    "text": {
+        "": [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>The practices of the month of Elul, Selichos, and the eve of Rosh Hashana</b> 1. From Rosh Chodesh Elul and on are days of mercy, and forgiveness, and days of desire. So, there is to each person to awaken their heart with repentance, and to act to absolve the sins that are on their soul from the day he became. In order he be vindicated in his verdict as the King sits on the Throne of Judgment on the day the world was born.  It appears to me my countrymen that it be good to organize the practices of these holy days to find a respite for the masses from the harried people of our nation, as they do not console from the agitation of the days and the hassles of their hearts and eyes. The Torah is closed in learning from the old sources and the changing times, and their hearts are buzzing with the arrival of the sanctity of these days. They remember that it is a time for G-d, and their souls thirst to run in the upright way and path. Yet since there is not to them fitting time to search and delve the ways except within the more expansive books. And the masses say - who can show us the shorter path, \"He shall lead me in the righteous path\" (Psalms 23:3), in order to understand the difference between holy and empty, the way of the King he shall go, not to point to the right or left. And because of this matter, I have seized with my right hand on support of the reed and end of the staff that is in my hand, to guide them in a clear way, to direct them in the pleasant path, to go in holiness, from the day of blasting (of the shofar) on Rosh Chodesh until the end of the 40 days, when one blows (the shofar) at the time of the closing of the gates (Neilah Services on Yom Kippur). I have ordered the matters according to order of the Shulchan Aruch. And I have not inscribed with longevity and I have not delved in the differing opinions in law; rather, quickly I have run the words in a language that is clear and concise on the roots of the laws I have traced. And in the merit of the masses I have leaned and I have been strengthened. I beseech and requested I be assured they not be returned empty, to lift the stumbling block from the path of G-d, and that G-d give support to me to merit and to enable the merit of his brothers, his nation, and heart of the masses shall turn to the Staff of Ephraim. ",
+                "2. There are people of action who are accustomed to fast forty days opposite the 40 days that Moshe Rabbeinu, peace be upon him, went up to receive the Torah. And accordingly that there are Shabbosim, and (days of) Rosh Chodesh, and Rosh Hashana that they do not fast, therefore they are accustomed to start after the 15th of Av (Tu B'av), that will complete the count of 40. And even if within the days there are many fasts, as an example one who is used to fasting BeHaB (Monday, Thursday, Monday), or the eve of Rosh Chodesh, or for a Yahrzeit, or a Dream Fast, or there is a decree of a Communal Fast, since that nonetheless they fasted on them, they count towards the calculation of 40 (days). There are those that start after the 17th of Tammuz (Shiva  Asar B'Tammuz), and they fast what is needed to complete. And the days they fast without being in this (i.e. like Tisha B'av where the fast isn't related to the 40 day count) do not get included in the calculation. However from Rosh Chodesh Elul and on, they count to the calculation even if they are fasting days regardless, since they are holy days. There is to go after the intention of the vower. And those fasts that they fast to count to 40 days, it is not necessary to complete them, because the fasts are only due to repentance. One who fasts does not to accept the fast everyday by itself, rather he is able to accept one time when he starts for example Shiva Asar B'Tammuz or Tu B'av. If one accepts on himself to these fasts, even if he does not say in the way of a vow, only accepting the fast alone, he needs to fast separately, and cannot use three straight days of fasting (which would count towards more than 3 fasts). And even one who is obligated because of sins..."
+            ]
+        ],
+        "Laws of Kaddish": []
+    },
+    "schema": {
+        "heTitle": "מטה אפרים",
+        "enTitle": "Mateh Efrayim",
+        "key": "Mateh Efrayim",
+        "nodes": [
+            {
+                "heTitle": "",
+                "enTitle": ""
+            },
+            {
+                "heTitle": "דיני קדיש",
+                "enTitle": "Laws of Kaddish"
+            }
+        ]
+    }
+}

json/Halakhah/Acharonim/Mateh Efrayim/English/merged.json

@@ -0,0 +1,621 @@
+{
+    "title": "Mateh Efrayim",
+    "language": "en",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Mateh_Efrayim",
+    "text": {
+        "": [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>The practices of the month of Elul, Selichos, and the eve of Rosh Hashana</b> 1. From Rosh Chodesh Elul and on are days of mercy, and forgiveness, and days of desire. So, there is to each person to awaken their heart with repentance, and to act to absolve the sins that are on their soul from the day he became. In order he be vindicated in his verdict as the King sits on the Throne of Judgment on the day the world was born.  It appears to me my countrymen that it be good to organize the practices of these holy days to find a respite for the masses from the harried people of our nation, as they do not console from the agitation of the days and the hassles of their hearts and eyes. The Torah is closed in learning from the old sources and the changing times, and their hearts are buzzing with the arrival of the sanctity of these days. They remember that it is a time for G-d, and their souls thirst to run in the upright way and path. Yet since there is not to them fitting time to search and delve the ways except within the more expansive books. And the masses say - who can show us the shorter path, \"He shall lead me in the righteous path\" (Psalms 23:3), in order to understand the difference between holy and empty, the way of the King he shall go, not to point to the right or left. And because of this matter, I have seized with my right hand on support of the reed and end of the staff that is in my hand, to guide them in a clear way, to direct them in the pleasant path, to go in holiness, from the day of blasting (of the shofar) on Rosh Chodesh until the end of the 40 days, when one blows (the shofar) at the time of the closing of the gates (Neilah Services on Yom Kippur). I have ordered the matters according to order of the Shulchan Aruch. And I have not inscribed with longevity and I have not delved in the differing opinions in law; rather, quickly I have run the words in a language that is clear and concise on the roots of the laws I have traced. And in the merit of the masses I have leaned and I have been strengthened. I beseech and requested I be assured they not be returned empty, to lift the stumbling block from the path of G-d, and that G-d give support to me to merit and to enable the merit of his brothers, his nation, and heart of the masses shall turn to the Staff of Ephraim. ",
+                "2. There are people of action who are accustomed to fast forty days opposite the 40 days that Moshe Rabbeinu, peace be upon him, went up to receive the Torah. And accordingly that there are Shabbosim, and (days of) Rosh Chodesh, and Rosh Hashana that they do not fast, therefore they are accustomed to start after the 15th of Av (Tu B'av), that will complete the count of 40. And even if within the days there are many fasts, as an example one who is used to fasting BeHaB (Monday, Thursday, Monday), or the eve of Rosh Chodesh, or for a Yahrzeit, or a Dream Fast, or there is a decree of a Communal Fast, since that nonetheless they fasted on them, they count towards the calculation of 40 (days). There are those that start after the 17th of Tammuz (Shiva  Asar B'Tammuz), and they fast what is needed to complete. And the days they fast without being in this (i.e. like Tisha B'av where the fast isn't related to the 40 day count) do not get included in the calculation. However from Rosh Chodesh Elul and on, they count to the calculation even if they are fasting days regardless, since they are holy days. There is to go after the intention of the vower. And those fasts that they fast to count to 40 days, it is not necessary to complete them, because the fasts are only due to repentance. One who fasts does not to accept the fast everyday by itself, rather he is able to accept one time when he starts for example Shiva Asar B'Tammuz or Tu B'av. If one accepts on himself to these fasts, even if he does not say in the way of a vow, only accepting the fast alone, he needs to fast separately, and cannot use three straight days of fasting (which would count towards more than 3 fasts). And even one who is obligated because of sins..."
+            ]
+        ],
+        "Laws of Kaddish": []
+    },
+    "versions": [
+        [
+            "Sefaria Community Translation",
+            "https://www.sefaria.org"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "מטה אפרים",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Acharonim"
+    ],
+    "schema": {
+        "heTitle": "מטה אפרים",
+        "enTitle": "Mateh Efrayim",
+        "key": "Mateh Efrayim",
+        "nodes": [
+            {
+                "heTitle": "",
+                "enTitle": ""
+            },
+            {
+                "heTitle": "דיני קדיש",
+                "enTitle": "Laws of Kaddish"
+            }
+        ]
+    }
+}

json/Midrash/Aggadah/Midrash Rabbah/Bamidbar Rabbah/English/Rabbi Dr. David Mevorach Seidenberg, from Kabbalah and Ecology.json

@@ -0,0 +1,68 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Bamidbar Rabbah",
+    "versionSource": "http://www.amazon.com/Kabbalah-Ecology-Image-More-Than-Human-World/dp/1107081335 ",
+    "versionTitle": "Rabbi Dr. David Mevorach Seidenberg, from \"Kabbalah and Ecology\"",
+    "status": "locked",
+    "versionTitleInHebrew": "רבי וד״ר דוד מבורך סיידנברג, מתוך ״קבלה ואקולוגיה״",
+    "shortVersionTitle": "Rabbi Dr. David Mevorach Seidenberg, 2015",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "במדבר רבה",
+    "categories": [
+        "Midrash",
+        "Aggadah",
+        "Midrash Rabbah"
+    ],
+    "text": [
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "... You find [that] from the beginning of the creation of the world the Shekhinah rested/shartah among the lower ones..."
+        ],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "... [T]he Holy One has pity on the honor of the creatures/b’riyot (here meaning “people”) and knows their needs. And He shut the mouth of the beast/b’heimah, for if she would speak, they could not make her serve or stand up to her /bah, for [there was] this silent one from the animals (the ass) and this wise one from the sages (Bil`am) – [and] when she spoke he could not stand up to her."
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Paragraph"
+    ]
+}

json/Midrash/Aggadah/Midrash Rabbah/Bamidbar Rabbah/English/Rabbi Mike Feuer, Jerusalem Anthology.json

@@ -0,0 +1,132 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Bamidbar Rabbah",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org",
+    "versionTitle": "Rabbi Mike Feuer, Jerusalem Anthology",
+    "status": "locked",
+    "license": "CC-BY",
+    "versionTitleInHebrew": "רבי מייק פוייר, לקט ירושלים",
+    "shortVersionTitle": "Rabbi Mike Feuer",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "במדבר רבה",
+    "categories": [
+        "Midrash",
+        "Aggadah",
+        "Midrash Rabbah"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            "",
+            "",
+            "...R’ Yehoshua be Levi said: If the nations of the world knew how good the Holy Temple was for them, they would surround it with fortifications in order to guard it. It was better for them than it was for Israel, just as Shlomo ordered his prayer “And also to the stranger, who is not of Your people Israel…” (Kings I 8:41 and it is written “…and do according to all that the stranger calls You for…” (Kings I 8:43) But when it comes to Israel, what is written? “…and give to each man according to his ways, whose heart You know…” (Chronicles II 6:30) If it was appropriate, He would give, and if not He would not. Don’t say that (they should value) the Holy Temple. Rather, if it were not for Israel the rain would not fall and the sun would not shine, because in their merit the Holy One brings plenty to His world. In the world to come the nations of the world will see how the Holy One is with Israel and they will come to cleave to them, as it says “In those days, when ten men of all the languages of the nations…” (Zechariah 8:23)"
+        ],
+        [],
+        [
+            "",
+            "… R’ Yehoshua of Sachnin said in the name of R’ Levi - there are six who were chosen: the priesthood, the Levites, Israel, the kingship of the House of David, Jerusalem, and the Holy Temple. From where do we learn the priesthood? As it is written “And did I choose him from all the tribes of Israel to be My priest…” (Shmuel I 2:28) From where do we learn the Levites? As it says “For the Lord, your God, has chosen him out of all your tribes…” (Devarim 18:5) From where do we learn Israel? As it is written “…the Lord your God has chosen you…” (Devarim 7:6) From where do we learn the kingship of David? As it is written “And He chose His servant David…” (Tehillim 78:70) From where do we learn Jerusalem? As it is written “…the city which I have chosen.” (Melachim I 11:13) From where do we learn the Holy Temple? As it is written “I have chosen and consecrated this House…” (Divre HaYamim II 7:16) David said ‘happy is the one whom the Holy One has chosen and happy is the one whom He has brought near. And who is the one who is doubly happy? One whom the Holy One chose and brought him near. And who is this? Aharon and Levi. From where do we learn Aharon? As it says As it is written “And did I choose him from all the tribes of Israel to be My priest…” (Shmuel I 2:28) And from where do we learn that the Holy One brought him near? As it says “And you bring near to yourself your brother Aaron…” (Shemot 28:1) The Holy One chose Levi, as it says “For the Lord, your God, has chosen him…” (Devarim 18:5) From where do we learn that he drew him close? As it says “Bring forth the tribe of Levi and present them…” (Bamidbar 3:6) About them it says “Praiseworthy is he whom You choose and draw near to dwell in Your courts …” (Tehillim 65:5) As it says “They shall keep his charge and the charge of the entire community…” (Bamidbar 3:7) “…let us be sated with the goodness of Your house…” (Tehillim 65:5) They ate from the tithes which were brought to the House, as it says “And to the descendants of Levi, I have given all tithes of Israel as an inheritance…” (Bamidbar 18:21)"
+        ],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [
+            "",
+            "",
+            "",
+            "... “And David went and he took the bones of Saul and the bones of Jonathan his son from the men of Jabesh- gilead… And he brought up from there the bones of Saul and the bones of Jonathan his son…” (Shmuel II 21:12-13) What did David do? He went and gathered all the elders and great ones of Israel, crossed the Jordan River, and came to Yavesh-gilead. He found the bones of Shaul and his son Yonatan, placed them in a casket and crossed back over the Jordan, as it says “And they buried the bones of Saul and Jonathan his son in the country of Benjamin in Zela, in the tomb of Kish his father and they did all that the king commanded…” (Shmuel II 21:14) What does ‘in Zela, in the tomb of Kish his father’ mean? It comes to teach us that they brought them to the border of Jerusalem and buried them there. Zela is next to Jerusalem, as it says “And Zelah, Eleph, and the Jebusite, which is Jerusalem…” (Yehoshua 18:28) ‘and they did all that the king commanded’ And what did the king command? He commanded that they carry Shaul’s casket from tribe to tribe. As Shaul’s casket entered each tribe’s territory all the men, women and children came out in order to perform an act of loving kindness to Shaul and his sons and thereby all of Israel would fulfill its obligation to loving kindness. This went on until they reached the land of his portion on the border of Jerusalem. Since the Holy One saw that they did loving kindness to Shaul and fulfilled the judgement of the Givonites He was immediately filled with mercy and sent rain upon the land, as it says “And God was entreated for the land after that.” (Shmuel II 21:14) From this we learn how close the Holy One brings those that are far away, even though they converted not for the sake of heaven. There is no need to even mention how he draws near righteous converts, “O Lord, all the kings of the earth will acknowledge You…” (Tehillim 138:4)",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "... “May the Lord bless you from Zion…” (Psalms 128:5) This comes to teach that the Holy One blesses them from the place that He blesses Israel. And from where do we learn that the blessings come out from Zion? As it says “As the dew of Hermon which runs down on the mountains of Zion…” (Psalms 133:3) and it says “May the Lord bless you from Zion, and see the good of Jerusalem all the days of your life.” (Psalms 128:5) May you merit to see the good of Jerusalem in the time to come, “And may you see children to your children, peace upon Israel.” (Psalms 128:6)"
+        ],
+        [
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "… the prophets of Jerusalem were the first to sin, as it says “…for from the prophets of Jerusalem has falseness emanated to the whole land.” (Jeremiah 23:15) So too they were punished first and the rest did not escape, as it says “And a curse shall be taken from them…” (Jeremiah 29:22)"
+        ],
+        [],
+        [],
+        [
+            "",
+            "",
+            "",
+            "“And it was that on the day that Moses finished erecting the Mishkan…” (Bamidbar 7:1) This is what is written “King Shlomo made himself a palanquin…” (Song of Songs 3:9) this is the world which is made like a type of canopy. ‘King Shlomo’ is the Holy One who made peace between fire and water, blending them together and making the firmament from them as it says “and Gd called the firmament heavens…” because it is fire and water. “…of the trees of Lebanon,” means that it (the world) was constructed from the place of the Holy Temple. R’ Yosi bar Halifta said, why is it called Foundation Stone? Because from it the world was begun. This is what is written, “From Zion, the sum of beauty, God appeared.” (Tehillim 50:2)… "
+        ],
+        [],
+        [
+            "... “Moab is my washbasin…” (Tehillim 60:10) When Israel entered into their land in order to inherit it, the Holy One forbid them to conquer these three nations, as it says “Do not distress the Moabites…” (Devarim 2:9) So too regarding Edom it is written “You shall not provoke them…” (Devarim 2:5) From where do we learn that they were not to conquer the land of the Pelishtim? Because it is written “God did not lead them [by] way of the land of the Philistines for it was near…” (Shemot 12:17) The oath which Avraham swore to Avimelech was still near in time, “And now, swear to me here by God, that you will not lie to me or to my son or to my grandson…” (Bereshit 21:23) His grandson was still alive. In the future the Holy One will permit Israel to conquer all three, as it says “And they shall fly of one accord against the Philistines in the west, together they shall plunder the children of the East; upon Edom and Moab shall they stretch forth their hand, and the children of Ammon shall obey them.” (Yeshayahu 11:14) And it is translated as ‘they will join shoulder to shoulder as one to wipe out the Phillistines.’ Therefore it says “…Philistia, join me…” (Tehillim 60:10), Edom and Moav are their occupation as it says “Moab is my washbasin; on Edom I will throw my lock…” (ibid.) ",
+            "",
+            "“On the seventh day…” (Bamidbar 7:48) This is what is written “You gates, lift your heads…” (Tehillim 24:7) You find that at the time when Shlomo built the Holy Temple he sought to bring the ark into the Holy of Holies, and at that moment the gates cleaved to one another. Shlomo said twenty-four songs of joy from the verse “But will God indeed dwell with man on the earth?” (Divre HaYamim II 6:18) to “And now, arise, O Lord God to Your resting place, You and the Ark of Your might…” (Divre HaYamim II 6:41) Twenty four verses and he was not answered. He tried again and said “You gates, lift your heads and be uplifted…” (Tehillim 24:7) and was not answered. He tried again and said “You gates, lift your heads and lift up…” (Tehillim 24:9) and was not answered. Once he said “O Lord God, do not turn back the face of Your anointed one; remember the kind deeds of David Your servant,” (Divre HaYamim II 6:42) he was answered immediately. The gates lifted up their heads, the ark entered, the Divine Presence dwelled in the House and the fire descended from heaven, as is written afterwards “And when Solomon finished praying, and the fire descended from heaven and consumed the burnt offerings and the sacrifices, and the glory of the Lord filled the House.” (Divre HaYamim II 7:1) And why did Shlomo suffer all this? Because he was filled with pride and said “I have surely built You a house to dwell in…” (Melachim I 8:13)",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "“…seventy shekels according to the holy shekel…” (Numbers 7:13) Seventy in parallel to the seventy nations which descended from him (from Adam). Another explanation. Why seventy? In parallel to the seventy verses from the beginning of the book of Genesis to the curse of the snake. R’ Pichas said: there are two enemies who were not cursed until seventy verses had been completed about them – the snake and Haman the wicked. Regarding the snake, from “In the beginning…” (Genesis 1:1) until “…cursed be you more than all the cattle…” (Genesis 3:14) is seventy verses. Regarding Haman, from “After these events, King Ahasuerus promoted Haman…” (Esther 3:1) until “And they hanged Haman…” (Esther 7:10) is seventy verses. For the purpose of seventy he was hanged on fifty (cubits of wood). Another explanation. In parallel to the seventy holy names from ‘In the beginning’ until the story of the snake. And if you say there is one more (than seventy) “…and you will be like gods…” (Genesis 3:5) is not a holy name. Another explanation. In parallel to the seventy years before Terach gave birth to Avraham, as it says “And Terach lived seventy years…” (Genesis 11:26) Two people lived in two generations for seventy years. Kenan in the first generation, “And Kenan lived seventy years…” (Genesis 5:12) and Terach in the second generation. Another explanation. Parallel to the seventy days which they wept over Yaakov the pious, as it says “…and the Egyptians wept over him for seventy days.” (Genesis 50:3) Another explanation. Parallel to the seventy days of goodness which the Holy One gave to Israel – seven days of Passover, eight days of Sukkot, Rosh HaShanah, Yom Kippur, Shavuot and the fifty two days of Shabbat in the solar year make seventy. Another explanation. Parallel to the seventy names of the Holy One, the seventy names of Israel, the seventy names of the Torah, the seventy names of Jerusalem. Another explanation. Parallel to the seventy years that Adam took away from his life and gave to David ben Yishai. It was fit that he live for a thousand years, as it says “…for on the day that you eat thereof, you shall surely die.” (Genesis 2:17) And a day to the Holy One is a thousand years, as it says “For a thousand years are in Your eyes like yesterday, which passed, and a watch in the night.” (Psalms 90:4)",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "<b>And in Moshe's coming to the tent of meeting to speak with Him:</b> It is learned (Deuteronomy 34:10), “And no other prophet arose in Israel like Moshe” - in Israel, none did arise, but among the nations of the world, one did arise; so that there not be a claim open to the nations to say, “If we had a prophet like Moshe, we would have worshiped the Holy One, blessed be He. And which prophet did they have [that was] like Moshe? This was Bilaam the son of Beor. However there is a difference between the prophecy of Moshe and the prophecy of Bilaam: Three characteristics were in the hand of Moshe that were not in the hand of Bilaam. Moshe would speak with Him, standing; as it is stated (Deuteronomy 5:28), “And you stand with Me and I will speak to you, etc.” And with Bilaam, He would only speak with him prostrate, as it is stated (Numbers 24:4), “fallen and of open eyes.” Moshe would speak to Him 'mouth to mouth,' as it is stated (Numbers 13:8), “'Mouth to mouth' I speak to him.” And with Bilaam [it is written,] “Speaks the one who hears the speeches of God” – as He did not speak to him 'mouth to mouth.' Moshe would speak to him face to face, as it is stated (Exodus 33:11), “And the Lord spoke to Moshe face to face.” And with Bilaam, He only spoke in parables, as you say (Numbers 24:15), “And he started his parable, etc.” Three characteristics were in the hand of Bilaam that were not in the hand of Moshe: Moshe did not know who was speaking with him. Bilaam knew who was speaking with him, as it is stated, “Speaks the one who hears the speeches of God, who gazes upon the vision of the Almighty.” Moshe did not know when the Holy One, blessed be He, would speak to him, and Bilaam did know when the Holy One, blessed be He, would speak to Him; as it is stated, “and who knows the mind of the Most Elevated.” They [accordingly] told a parable about the king's butcher who knows what the king brings to his table and knows how much is spent for [what goes] on the king's table. So it was that Bilaam knew what the Holy One, blessed be He, would say to him in the future. Bilaam would speak with Him any time he wanted, as it is stated, “fallen and of open eyes” - he would prostrate himself on his face and immediately, his eye would be revealed about what he was asking; and Moshe did not speak to Him anytime he wanted. Rabbi Shimon says, “Moshe too would speak to Him anytime he wanted, as it is stated, 'And in Moshe's coming to the tent of meeting to speak with Him' - immediately, 'and Moshe heard the Voice speaking to him.'”"
+        ],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "“And Israel abode in Shittim…” (Bamidbar 25:1) This is the law. Israel was redeemed from Egypt in the merit of many things. Our Rabbis taught: Israel was redeemed from Egypt in the merit of four things. They did not change their names, they did not change their language, they did not reveal their secrets. Moshe said to them “…and every woman shall ask of her neighbor, and of her that live in her house, vessels of silver and vessels of gold…” (Shemot 3:22) They kept this command hidden between them for twelve months and not one of them revealed it to the Egyptians. They did not breakdown into forbidden sexual relationships, as it is written “A locked up garden is my sister, my bride…” this refers to the men, “…a locked up spring, a sealed fountain,” (Shir HaShirim 4:12) and this refers to the virgins. You should know this, because there was one who transgressed and the Torah publicized it “Now, the son of an Israelite woman and he was the son of an Egyptian man went out among the children of Israel…” (Vayikra 24:1) All the forty years in the wilderness they did not go astray until they came to Shittim. Therefore it says “And Israel abode in Shittim, and the people began to commit harlotry…” (Bamidbar 25:1) It was called Shittim because there they did foolishness (shtut), “He who commits adultery with a woman lacks understanding…” (Mishle 6:32) ‘the people began to commit harlotry’ There are springs which raise mighty people and there are those that raise weaklings, those that raise beautiful people and those that raise ugly ones, those that raise modest people and those that raise people steeped in licentiousness. The spring of Shittim was one of harlotry, and it watered Sodom. You find that they said “Where are the men who came in to you? Bring them out to us…” (Bereshit 19:5) Since that spring was accursed, in the future the Holy One will dry it out, as it says “…and a spring will issue from the house of the Lord and will water the valley of Shittim…” (Yoel 4:18) From the days of Avraham no one had broken out in harlotry. Once they arrived at Shittim and drank from its waters, they burst forth."
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Paragraph"
+    ]
+}

json/Midrash/Aggadah/Midrash Rabbah/Commentary/Perush Maharzu/Perush Maharzu on Esther Rabbah/Hebrew/Midrash Rabbah, Vilna, 1878.json

@@ -0,0 +1,441 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Perush Maharzu on Esther Rabbah",
+    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI",
+    "versionTitle": "Midrash Rabbah, Vilna, 1878",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "digitizedBySefaria": true,
+    "versionTitleInHebrew": "ווילנא, האלמנה והאחים ראם, תרל\"ח",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "פירוש מהרז״ו על אסתר רבה",
+    "categories": [
+        "Midrash",
+        "Aggadah",
+        "Midrash Rabbah",
+        "Commentary",
+        "Perush Maharzu"
+    ],
+    "text": {
+        "Petichta": [
+            [
+                "<b>רב פתח. </b>והמ\"כ גורס ורבנן אמרי וכמ\"ש בסמוך מתיבין רבנן לר' ברכיה רב פתר קרייה הרי שהדרשה הא' אינו מרב רק מדרבנן: ",
+                "<b>והיו חייך וכו'. </b>עיקר השייך כאן היא הדרשה השניה והדרשה הא' דרך אגב. ומ\"ש חייך פירוש מחייתך ופרנסתך וכמ\"ש (שופטים י\"ז י') ערך בגדים ומחייתך וכמ\"ש ד\"ה ב' י\"ד י\"ב לאין להם מחיה. ועי' בקה\"ר פסוק ואמרתי אני בלבי כמקרה הכסיל. ודורש ארבעה פסוקים של סוף תוכחות כי תבא כסדר שהם כתובים שרומזים על ענין של מגלה זו ובפסוק זה ג' ענינים כפולים ענין אחד של מחיה ודורש על שלשה מדרגות מן הקל אל החמור מענין המחיה. שבגלות לא יהיה להם תבואה משדותיהם וצריכים לקנות ואולי לא יהיה לו מעות ואולי לא ישיג לקנות ומה שקנה הוא מדוד ושולט בו עינים ואין בו ברכה. והלוקח לשנה קונה מן הגרנות שיש שם תבואה הרבה אך הלוקח מהסדקי הוא השוק שבאים שם מוכרי תבואה מעט מעט אינו קונה הרבה אלא לשבוע או לשבועיים והפלנור הוא המוכר פת אפוי בשוק: ",
+                "<b>לא דברה תורה במתים. </b>כי הלוקח יש לו ברכה בטחינה ויש לו סובין וקמח וסולת: ",
+                "<b>מעת לעת מהסרת טבעת. </b>כי בפסוק י\"ב כתיב ויקראו סופרי המלך בחודש הראשון בשלשה עשר יום בו. ובפסוק הקודם כתיב ויסר המלך את טבעתו הרי שהסרת טבעת לא היה ביום קריאת הסופרים והדעת נותן שלא היה ביניהם רק הפסק יום אחד כל מה דאפשר לקרב. ועל כל זה צ\"ע מנין לו שלא היה כי אם מעת לעת: ",
+                "<b>ופחדת לילה ויומם. </b>שמפחד ואינו יודע מפני מה מפחד שרואה לפניו דבר נוטה לרעה ועל שמלומד ברעות חושש שהרע הבא הוא למענו כך כשיצאו הכתבים אעפ\"י שלא נודע מה היה כתוב בהם היו חושבים שהם לרעה. והם למענם יפחדו. אך אחר שיצא פתשגן הכתב אז נוסף פחדם מהרעה שעליהם שהרי לא כתבו ליהודים שום כתב כי אצל כתבי מרדכי מפורש ואל היהודים ככתבם אך המן לא שלח ליהודים והבינו שנצטוו כל הגוים שיהיו עתידים להרע לישראל: "
+            ],
+            [
+                "<b>בבוקרה של בבל. </b>פי' בהתחלת ממשלת בבל תאמרו מי יתן סופה או פי' בבוקרה בהצלחתה ואורה תאמרו מי יתן השפלתה וחשכה: ",
+                "<b>בבוקרה של בבל וכו' של מדי. </b>כי מיד שנגאלו מבבל נתנו ביד מדי וכשנגאלו מיד מדי באו מיד ליד מוקדון ולכך בכל גאולה היו מתפללים על ערבה של האחרת. ועי' ילקוט פסוק זה. סוטה דף מ\"ט: "
+            ],
+            [
+                "<b>באניות בעניות. </b>הוקשה לו שמארץ ישראל למצרים אין הכרח לבא באניות כי דרך פלשתים קרובה הדרך למצרים ביבשה ע\"כ דורש אל תקרי באניות אלא בעניות מחמת עניות של תורה ומע\"ט עי' סוף פתיחתא א' דאיכה רבתי עניה ענתות: ",
+                "<b>בימי סנחריב הוי היורדים מצרימה. </b>וכל הפרשה שם מדבר באשור: ",
+                "<b>ומצרים אדם ולא אל. </b>וס\"ד וה' יטה ידו וכשל עוזר ונפל עזור הם המצרים העוזרים וישראל הנעזרים: ",
+                "<b>והיתה החרב. </b>וס\"ד שם תשיג אתכם והיינו במצרים כמפורש בענין: ",
+                "<b>טרכינוס וכו'. </b>מדרש איכה פסוק על אלה: ",
+                "<b>והדין שלישי והשיבך. </b>פי' פסוק זה של סוף תוכחות כי תבא שדורש עתה ובסיפיה דקרא בדרך אשר אמרתי לך לא תוסיף עוד לראותה: ",
+                "<b>ואין קונה. </b>וסמיך ליה אלה דברי הברית כי הוקשה לו מ\"ש והתמכרתם ואין מכירה בלא קונה. (ואסתר אמרה ואלו לעבדים ולשפחות נמכרנו החרשתי) ומפורש כתוב בנחמיה ה' ואומרה להם אנחנו קנינו את אחינו הנמכרים לגוים וגו' ואיך אמר ואין קונה. והם ב' כתובים מכחישים. ומכריע ע\"פ מדת סמוכין ומדה י\"א שעל שאין קונה דברי הברית ע\"כ כמ\"ש קנה חכמה קנה אמת והתמכרתם שם: ",
+                "<b>שאין בכם מי קונה חמשה ס\"ת. </b>דרשה אחרת שהוקשה לו כי מ\"ש אלה דברי הברית פי' על התוכחה ולא על התורה על כן דורש ע\"פ גימטריא מגוף הפסוק של תיבת קונה קונה ה'. ורשב\"נ מפרש כפשוטו ולנחמם שלא יעזבם שיקנו מהם וכמ\"ש בסדר בהר כי עבדי הם ולא ימכרו ממכרת עבד ועל שמפורש שנמכרו וקנו ע\"כ הביא דברי רשב\"י שפי' שהקנין אינו קנין. ודורש כרב ע\"פ מדת סמוכין ומדה י\"א ואין קונה אלה דברי הברית בצירוף מדה כ\"ה מדבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד שלא לבד אלה דברי הברית לא קנו אלא כל דברי התורה לא קנו. והוקשה לי איך אמר ואין קונה אלה דברי הברית על ישראל הרי כבר קנו התורה בסיני ובערבות מואב ובכל דור יש הרבה חכמים ובעלי תורה. ודורש ע\"פ מדה ט' ומנגד וממעל ואין קונה מהקונים קונה אתכם על שלא קנו אלה דברי הברית ואתם קניתם שעל כן מהם תקנו ודו\"ק: ",
+                "<b>יש לכם פטרינות. </b>דורש כנ\"ל ע\"פ תיבת אלה המיותרת למה אין קונה כי אלה עושה לכם דברי הברית שמגינים עליכם: ",
+                "<b>טמיקא אתם. </b>במ\"ר פרשה י\"ב בסי' י\"ז הן דמלכא שרי טמיקין: ",
+                "<b>הנה בית המן וגו'. </b>וס\"ד על אשר שלח ידו ביהודים: ",
+                "<b>שהיתה פודה. </b>שקנתה שבויים של ישראל מן השובים ובעון זה נהרגה ולא מחמת שהיתה צריכה אותם פדתה אותם אלא לכוונה רעה לזרז השובים שיתחזקו לשבות אותם ונפלה במצודה של ואין קונה ונהרגה על אשר שלחה ידה בהם וכנ\"ל באחשורוש: "
+            ],
+            [
+                "<b>שמואל פתח. </b>באגדה דמגלה פרק א': "
+            ],
+            [
+                "<b>כאשר ינוס. </b>ברכות י\"ג א': ",
+                "<b>מנדא זו מדת הארץ. </b>פסוק הוא בעזרא ד' בשטנה שכתב שמשי ספרא לאחשורוש מנדא בלו והלך לא יתנו: ",
+                "<b>שלח וביטל מלאכת ביהמ\"ק. </b>סובר שאחשורוש הוא ארתחששתא הוא כורש: "
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>דברי פי חכם. </b>קה\"ר פסוקים אלו וש\"נ ועי' שי\"ר פסוק פתחתי אני לדודי וש\"נ ומבואר איך דורש: "
+            ],
+            [
+                "<b>ממלך אדם חנף. </b>ד\"ר פ\"ה סי' ט': "
+            ],
+            [
+                "<b>עתניאל ראש למחלקים. </b>זה צ\"ע שהרי מפורש ביהושע שיהושע היה הכובש והמחלק עם אלעזר הכהן והיה צריך להיות יהושע ראש לכובשים ולמחלקים עתניאל ראש לשופטים: "
+            ],
+            [
+                "<b>זה המדרש עלה. </b>ב\"ר פ' מ\"ב סי' ג' כה\"ע עד תם עונך בת ציון: "
+            ],
+            [
+                "<b>רב שמואל. </b>צ\"ל רב ושמואל וכו' ומ\"ש כל מה שאמר הקב\"ה ולא פירש רב רק פסוק והכרתי שכתוב בישעיה ושמואל לא פירש רק פסוק ושמתי שכתוב בירמיה ובמאי פליגא ואין כאן פלוגתא כלל וצ\"ע: ",
+                "<b>יולך ה' אותך. </b>וס\"ד אל גוי אשר לא ידעת אתה ואבותיך. ובכלל אבותיך הוא אברהם שהיה מאור כשדים כמ\"ש אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים הרי ידע ארץ בבל וזהו מ\"ש הלא מבבל היו וכמ\"ש פתיחתא כ\"ג דאיכה רבתי ובקה\"ר פסוק וזכור וכו' וישוב העפר מבבל היו כמ\"ש ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך ולשם חזרו: "
+            ]
+        ],
+        "": [
+            [
+                [
+                    "<b>שהשחיר פניהם. </b>שהזכיר שמו שתי פעמים בפסוק הראשון והיה די שיאמר הוא המולך ודורשי נוטריקון שהשחיר כשולי ותיבת פניהם וקדירה הוא ע\"פ מדה ט'. ועי' עוד במ\"כ: ",
+                    "<b>לקעקע ביצתן. </b>דורש אחשורוש נוטריקון אחי שורש מקום שהם אחויים ונשרשים שם ביקש לעקור: ",
+                    "<b>אחיו של ראש. </b>נבוכדנאצר שנקרא ראש אנת הוא רישא דדהבא: ",
+                    "<b>זה אחשורוש שביטל. </b>כמפורש בעזרא ד' ובמלכות אחשורוש בתחלת מלכותו כתבו שטנה על יהודה וירושלים. ובימי ארתחששתא וכו' כה\"ע שצוה לבטל ודעת חז\"ל בסמוך שהוא אחשורוש הוא ארתחששתא שמ\"ש מפסוק ז' עד פסוק ט\"ו הוא הפרש של פסוק ו' שזהו השטנה שכתוב ובמלכות אחשורוש כנ\"ל: ",
+                    "<b>אלא כתוב בשנת הא לכורש. </b>עזרא ה' י\"ג ודריוש אמר כן שכורש צוה לבנות הבית בשנה הראשונה אלא שע\"י השטנה חזר בו וצוה שלא יבנו וצריך לגרוס בהיפך הוא אחשורוש שבנה הוא אחשורוש שגזר שלא לבנות ומקשה וכי אחשורוש גזר עליו תחלה שיבנה והלא כורש גזר כמ\"ש בריש עזרא ובקפי' ה' ובסוף דה\"ב וכאן חסר התירוץ העקרי וכצ\"ל אלא הוא כורש הוא אחשורוש כמ\"ש לקמן פסוק זה בהדיא והלא כורש גזר וכו' אלא הוא כורש הוא אחשורוש: ",
+                    "<b>נכנסו כל סנקליטין שלו. </b>של דריוש בנו של אחשורוש בן אסתר שגזר שיבנה כמפורש בעזרא ה'. ושאלו שרים שלו והלא אביך גזר שלא יבנו הוא אחשורוש הנ\"ל שחזר בו וצוה לבטל: ",
+                    "<b>מה כתיב בה כען שימו טעם לבטלה. </b>הוקשה לו שמאחר שהוא כורש שתחלה גזר שיבנו ואח\"כ חזר בו שלא יבנו ולמה לא זכר אלא מה שצוה תחלה ולא מה שצוה באחרונה שלא יבנו ע\"כ דורש שהמדרש שבמ\"ש כורש מלכה שם טעם כלל כל מה שגזר תחלה שלא יבנו וגם מה שעתה יחזרו ויבנו כמ\"ש עזרא ד' כ\"א כען שימו טעם לבטלה וגו' לא תתבנה עד מיני טעמא יתשם הרי שמ\"ש בעזרא ו' ב' כורש מלכה שם טעם כולל מ\"ש בעזרא ד' כ\"א שהבטיח שעוד יצוה לבנות אלא שיעכבו עד שיצוה ובנו דריוש גמר דבריו במה שצוה לבנות לקיים גזרת אביו ולא לבטל. דוק מאד בדברי המדרש והפסוקים כי קצרתי: ",
+                    "<b>ושבי יהודה בנין. </b>וס\"ד בנבואת חגי נביא וזכריה וכו' מטעם כורש ודריוש וארתחששתא. בעזרא ו' י\"ד: "
+                ],
+                [
+                    "<b>חמשה לרעה וחמשה לטובה. </b>ב\"ר פרשה ל\"ז סי' ג' וש\"נ ומבואר: "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "<b>כשם שמלך מהודו. </b>במ\"ר פרשה י\"ג ריש סי' י\"ד וש\"ג: "
+                ],
+                [
+                    "<b>מאתים ונ\"ב שנה. </b>דורש כן ע\"פ מדת מנגד שבאחשורוש כתוב עד חצי המלכות שעל כן מלך בחציין של מלכות נ\"נ ששלט בכולן הרי שחציין קכ\"ז וא\"כ כולן רנ\"ב וכדלקמן בסמוך שהחצי הוא קכ\"ו והיתה לו אחת יתירה: ",
+                    "<b>שלמה היה מושל בכל הממלכות. </b>ומ\"ש בסיפיה דקרא מן הנהר ארץ פלשתים ועד ארץ מצרים בהכרח פירושו כשם שמלך מן הנהר ועד ארץ מצרים כך מלך על כל הממלכות כמו שדרשו מ\"ש אצל שלמה מתפסח ועד עזה: ",
+                    "<b>בני איכייפי ובני אמריי. </b>איכה רבתי פסוק הביא בכליותי ע\"ש פירושי: ",
+                    "<b>אתה חלקת את מלכותי. </b>כמ\"ש לעיל פסוק זה שכורש הוא אחשורוש וכמ\"ש לקמן פסוק בימים ההם ושם מבואר ופסוק זה האלהים אשר בירושלים כורש אמרו ומביא ממנו על אחשורוש שהכל אחד וכשתמצי לומר כשהיה כשר נקרא כורש ומלך בכולן ואח\"כ כשחזר בו נקרא אחשורוש ומלך בחציין ודו\"ק: "
+                ],
+                [
+                    "<b>מצות הרגליות. </b>ומרומז בתיבת רגלם: "
+                ],
+                [
+                    "<b>ד\"א שבע ועשרים. </b>כי לעיל דרש מת\"ל שבע ועשרים וכו' ואף דכאן אינו דורש על טעם מספר זה אלא דרשה אחרת על פסוק זה: "
+                ],
+                [
+                    "<b>תבא אסתר בתה של שרה. </b>עי' ב\"ר פ' ל\"ט סי' י\"ג שמדמה את אסתר לאברהם וכאן מדמה אותה לשרה על שבאה גאולה לישראל על ידה: ",
+                    "<b>כ\"מ שנאמר שדה הוא עיר. </b>רות רבה סוף פרשה א' ושם מבואר: ",
+                    "<b>בית המקדש חרב וכו'. </b>וכמ\"ש פ\"ק דמגלה שהמשתה היה לשמחה על חשבונו שכבר תמו השבעים שנה ולא נגאלו ישראל אפיק מאני דבי מקדשא ואשתמש בהו: "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "<b>בימים ההם ראיתי. </b>נחמיה אמר כן ונחמיה היה בימי ארתחששתא שהוא אחשורוש כנ\"ל בפסוק הקודם: ",
+                    "<b>ווי היו באותן הימים. </b>עי' מ\"כ וכמ\"ש ב\"ר פרשה י\"ב סי' יו\"ד ומש\"ש מתיבת ביי' ועל שב' תיבות אלו מיותרים שהרי מפורש אחריו בשנת שלש למלכו ועוד שאמר בימים ההם היינו הידועים המסויימים ועדיין לא הודיע ע\"כ דורש אותם שאינם מורים הזמן אלא מרמזין על צרות: ",
+                    "<b>ולאחאב שבעים בנים. </b>קה\"ר פסוק אם יוליד איש מאה ושם בארתי בס\"ד איך דורש ע\"פ המדות שהיו ע' בנים גם ביזרעאל וכאן הובא מאמר זה להקשות על מ\"ש כסא שן גדול איזה רבותא היא לגדולת שלמה שהרי אחאב עשה לו ע' בתים בשומרון ושבעים ביזרעאל כולם של שן כי לא מצינו בתנ\"ך מי שבנה בית שן רק באחאב כמ\"ש מלכים א' כ\"ב ל\"ט ויתר דברי אחאב וכל אשר עשה ובית השן אשר בנה א\"כ מ\"ש בעמוס ג' והכיתי בית החורף על בית הקיץ ואבדו בתי השן היינו בית השן של אחאב ע\"פ מדה י\"ז ושם כתיב בית השן היינו בית אחאב הנ\"ל וכאן כתוב בתי השן הרבה ע\"כ דורש שאחאב בנה בתי השן לעצמו וגם לבניו ומאחר שמפורש שהיו לו שבעים בנים בשומרון ושבעים ביזרעאל א\"כ מן הסתם שעשה כן לכולם וכמו מ\"ש ואבדו בתי השן מדבר בבני אחאב גם מ\"ש באותו פסוק והכיתי בית החורף על בית הקיץ ג\"כ של בני אחאב. ודעת ר\"י בר\"ס לדרוש ע\"פ מדה יו\"ד בית החורף בית הקיץ בתי השן שנים הרי ד' פעמים בית שלכל אחד ד' בתים ומ\"ש וספו בתים רבים על שאר בתים של הגדולים שבשומרון ורבנן דרשו שגם בתים רבים הכוונה על של בני אחאב: ",
+                    "<b>וכן הוא אומר. </b>צ\"ל וכאן הוא אומר וכנ\"ל שמקשה איזה רבותא היא שעשה לו שלמה כסא שן שבלי ספק שכל בית גדול הוא מכסא ותירץ ר' הושעיא שפי' גדול באיכותו כדמות מרכבה העליונה: ",
+                    "<b>כנגד ששה רקיעים. </b>במ\"ר פי\"ב סי' ג' וש\"ג: ",
+                    "<b>ששה מצות. </b>ד\"ר פ\"ה סי' ו': ",
+                    "<b>הכרוז מכריז. </b>יתכן שפי' שנעשה הכסא במלאכת אלהות שהיה הכרוז יוצא מעצמו: ",
+                    "<b>ברביעית לא תטה. </b>עי' ד\"ר שם בא\"א ומש\"ש: ",
+                    "<b>וכ\"ה אומר וידות וכו'. </b>צ\"ע איזה ראיה יש מכאן לענינו ויתכן שמביא ראיה שהיה במלאכה אלקות כמו בלוחות שכתוב בהם מזה ומזה הם כתובים ועי' לקמן פסוק מה זה ועל מה זה. ובמ\"ר שם גירסא אחרת ע\"ש: ",
+                    "<b>עלה שישק. </b>ויק\"ר ריש פרשה כ' וכתב שם בשישק ואת הכל לקח: ",
+                    "<b>עשה מלחמה. </b>פי' פרעה וצ\"ע מנין לו ומ\"ש ונטלוהו ממנו פ' זרח הכושי נטלה מפרעה: ",
+                    "<b>עשה אסא מלחמה עם זרח. </b>ד\"ה ב' י\"ד ט\"ו: ",
+                    "<b>וידות מזה ומזה אל מקום השבת. </b>ולא פי' איזה ידות היו אם של אדם או של איזה בריה ע\"כ דורש שהידות היו של האריות והנשרים שהיו שם שהם הושיטו לו ידיהם וקבלוהו וזהו אל מקום השבת ופי' נפלא בפשט הכתוב ובמקרא אינו מפורש רק שהיו שם אריות ולא נשרים אך מאחר שר' אלעזר בר' יוסי ראה אותו הודיע לחכמים מה שראה: "
+                ],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>ומכרתי את הארץ ביד רעים. </b>לרעים היל\"ל. ביד רעים משמע שיהיו בידיהם ורשותם ולא בהחלט וזה בדמיון אפוטרופוס ולא בדמיון קונה לצמיתות. ומ\"ש ומכרתי את הארץ רומז לדברי המקובלים על מדה שנקראת ארץ: "
+                ],
+                [
+                    "<b>כורש ייחס שם מדינתו. </b>כמ\"ש לעיל פסוק ויהי בימי ב' אחשורוש שלט בחצין שסובר שכורש הוא אחשורוש וראיה מפורשת ממ\"ש עזרא ד' י\"ב בשטנא שכתבו לאחשורוש שהוא ארתחששתא וכמ\"ש לעיל פסוק ויהי ב' ואם כן הוא כורש והוא ארתחששתא והוא אחשורוש שכתוב שם יהודאי די סליקו מן לוותך עלינא וזה בהכרח בתחלת ימי כורש כמ\"ש בריש עזרא ובסוף דה\"ב וכמ\"ש במדרש שי\"ר פסוק פתחתי אני וכן בקה\"ר פסוק תחלת דברי פיהו עי' מש\"ש: ",
+                    "<b>בירושלים אשר ביהודה. </b>בריש עזרא: "
+                ],
+                [
+                    "<b>כיון שגמר שלש שנים. </b>כמ\"ש מגלה י\"א שחשב ששלמו השבעים שנה בשנה הג' ולא נגאלו וסבור שלא יגאלו עוד לעולם ועד שנה זו לא האמין בעצמו שיצליח במה שצוה לבטל: ",
+                    "<b>בלא כתר ובלא כסא. </b>הנה הכסא מפורש כאן כשבתו על כסא מלכותו עשה משתה. אך על הכתר צ\"ע מנין לו. ואולי סובר שהכסא והכתר ענין אחד הוא שמי שאין לו כסא אין לו כתר: ",
+                    "<b>והמתין ארבע שנים. </b>כי המשתה וגזירת ושתי בשנת שלש למלכו ולקיחת אסתר בשנה שביעית למלכותו: ",
+                    "<b>עד שנמלך. </b>כמ\"ש כי כן דבר המלך לפני כל יודעי דת ודין: "
+                ],
+                [
+                    "<b>שמן פקטים. </b>כאן צ\"ל פי' שמן עכור כמ\"ש במ\"כ כמ\"ש בהדיא בבא מציעא דף מ\"ב פקטים שמן עכור: ",
+                    "<b>דכתיב ביה עשה משתה. </b>יתכן שדורש גז\"ש כמ\"ש ישעיה כ\"ה ו' ועשה ה' צבאות בהר הזה משתה שמנים משתה שמרים שמנים ממוחיים הרי שתיבת משתה כולל שמנים טובים ושמנים רעים: "
+                ],
+                [
+                    "<b>מעשרה מידות אלו. </b>קדושין דף מ\"מ: "
+                ],
+                [
+                    "<b>והיה זה שלום העיר. </b>צ\"ל שלום אשור וגו' ועי' איכה רבתי פסוק פרש רשת לרגלי וש\"נ ומבואר ע\"ש ותבין כאן: "
+                ],
+                [
+                    "<b>דיקומיוני ואגוסטיאני. </b>כל זה עד וטעם וגו' צ\"ע מנין לו: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>כל רוחו יוציא. </b>שמ\"ר פ\"ט סי' ז' ושם מבואר כה\"ע. ומ\"ש סעודת א\"י יתכן שהיה מתכוין לפתות את ישראל המקוים מעולם לסעודת לויתן ועשה להם דוגמתו וכמ\"ש לקמן פסוק ובמלאת הימים יכול אלהיכון דעביד לכון יתר מן דין וכו': ",
+                    "<b>והפך פרת עליהון. </b>בילקוט בשם אבא גוריון הגירסא והפך עליהם עופרת וכשבקש כורש לבנות ביהמ\"ק מצאו: ",
+                    "<b>ימים של צער. </b>ויק\"ר פרשה י\"ט סי' ז' שמאחר שמפורש שמונים ומאת יום א\"כ מ\"ש ימים רבים מיותר לדרשה: ",
+                    "<b>נדראניה מן פורני. </b>מלשון גודר בתמרים פי' גורע מכתובתי: ",
+                    "<b>בבית קומטיטון. </b>הובא במוסף ערוך פי' בלשון רומי בית גדול אשר בו המלך ועבדיו יושבים. בכל ביתו נאמן הוא ת\"י בכל קומטיטון דידי: ",
+                    "<b>שעמדה לו בדמים הרבה. </b>שראו שיקרא שם המלך עליה שאין ביד אחר לעשות כן: ",
+                    "<b>איירינון. </b>כתב במ\"ע עוד היום נמצא בהעתקת יוונית איירין קרבסיטן. ופירוש המלות איירון בגד שיש לו גוון. קרבסינן בגד עשוי מפשתן נקי. יקנטינון דבר שיש לו גוון תכלת: ",
+                    "<b>כוילון זה של ארון. </b>שתלוי מלמעלה ונגלל לצד אחד: ",
+                    "<b>כקלע זו של ספינה. </b>שנגלל על כלונס מלמטה למעלה: ",
+                    "<b>למרגלית שהיא אהובה על בעלה. </b>שהאבנים טובים אלו היו דומים למרגליות וכמ\"ש מגלה י\"ב אבנים המתחוטטות על בעליהן ודורש בהט בחילוף ה\"א בחי\"ת: ",
+                    "<b>ככוסות ביד המלך. </b>כמשמעו שאחז הכוסות בידו וחלק לכל שריו מהיין ששתה בעצמו וזהו ויין מלכות: "
+                ],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>באנפקא. </b>עי' מ\"כ וע\"ע פירוש הערוך כלי המחזיק רביעית: ",
+                    "<b>בפקתא. </b>בערוך לא מצאתי. אך בילקוט בשם מדרש אבא גוריון. א\"ר לוי כך היה טכסיס של אנשי פרס היה להם כוס גדול מחזיק ארבעים שחציות והוא נקרא פוסקא והיו משקים בו לכל אחד ואחד אפילו מת ואפילו משתגע היה שותה וכו' אבל אחשורוש לא הכניס אותו כוס בסעודתו: ",
+                    "<b>אין אונס ביין. </b>עי' במ\"ר פרשה כ' סי' כ\"ג שבלעם צוה שלא להשקותם: ",
+                    "<b>בית מיוסד. </b>כי כן יסד אם פירושו על שצוה לעבדיו לעשות כרצון איש ואיש היל\"ל צוה המלך שהגם שמצינו בתנ\"ך לשון יסוד במצות כמ\"ש המה יסד דוד המלך ושמואל זהו במצוה קבוע לדורות אך כאן שלא היה כ\"א על משתה זו שהרי לא כתב לחוק בדתי פרס ומדי ע\"כ בהכרח שמ\"ש יסד הכוונה על יסוד בנין שנקרא יסוד בכל מקום ע\"פ מדה י\"ז והרי זה נדרש ע\"פ מדה ל\"א מוקדם שמאוחר בענין כי כן יסד המלך על רצפת בהט ושש וכו': "
+                ],
+                [
+                    "<b>לפי שבעוה\"ז. </b>שי\"ר פסוק עורי צפון וש\"נ: ",
+                    "<b>אגרסטוס. </b>ופי' המ\"ע בלשון יווני רוח מערבית צפונית: ",
+                    "<b>מי הוא זה שעושה רצון. </b>מי יכול למלאת רצון איש ואיש: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>במה השביעו. </b>עי' ויק\"ר פ' ו' סי' ו' קה\"ר פסוק וראיתי את כל מעשה: ",
+                    "<b>על מעוריהם. </b>מל' ותער כדה: ",
+                    "<b>אמרו מרודך בלאדן. </b>עיין כל זה שיר רבה פסוק כמעט שעברתי: ",
+                    "<b>הה\"ד ויקרה העדיו מנה. </b>פסוק זה אמרו דניאל לבלשאצר על נבוכדנאצר כמפורש בדניאל ה' כל הענין אלא שחז\"ל דקדקו שמאחר שבמקומו בדניאל ה' לא כתב כן על נ\"נ רק בדניאל ה' כשאמר כל זה לבלשאצר ע\"כ דורשים ע\"פ מדה ט\"ז מדבר שמיוחד במקומו שנבואה זו על בלשאצר ולא על נבוכדנאצר והכוונה שכל הפסוק על בלשאצר שכתוב כאן ולא שם וזהו מ\"ש שם הנחת מן כורסיה וכו' ויקרא וכו': ",
+                    "<b>זה נבוכדנאצר. </b>כמ\"ש חז\"ל שנמשכה על כל המסיבה ג' מאות אמה. וכוונת הדרשה שתה אתה זה נבוכדנאצר ותיבת גם מרבה בלשאצר וכולם ע\"י משתה. עי' לקמן פסוק ותמאן: "
+                ],
+                [
+                    "<b>מדקדקין בהון. </b>שאפילו העוללות שאין דרך בעלי הכרמים לבצרן ומניחים לעניים ונוגשי עמי לוקחים אפילו העוללות וכמ\"ש אם בוצרים באו לא ישאירו עוללות: ",
+                    "<b>קדשים בהון. </b>נוהגים בהם מנהג קדשה ובקדשה מתעוללין: ",
+                    "<b>כבעל חוב. </b>כי בימי ישעיה לא משלו נשים בישראל דורש א\"ת נשים אלא נושים: "
+                ],
+                [
+                    "<b>אנא מגדיר ית משתיהון. </b>עי' לקמן סוף הפסוק ותיבת אשית מלשון נשתה גבורתם מלשון כריתה. ומ\"ש להתחמם פי' להתחזק ולהתגדל: ",
+                    "<b>ביהמ\"ק הרב. </b>עי' מ\"ש לעיל ריש פסוק בימים ההם בביאור: "
+                ],
+                [
+                    "<b>שהיית מונה לסעודת אנשים. </b>כוונתו למ\"ש במכילתא יתרו פסוק בחודש השלישי שעד בנין הבית מנו ליציאת מצרים ואח\"כ לבנין הבית לא זכו למנות לבנינו מונים לחורבנו לא זכו למנות לעצמם מונים לאחרים בשנת שתים לדריוש. וכאן בשנת שלש למלכו עשה מששה ולא די שמנו לסעודת אנשים אלא גם לסעודת נשים שהיה לנו מזה צרות ועונשים ובעונותינו הרבים גרמנו להטריח על רוה\"ק לספר כל זאת: "
+                ],
+                [
+                    "<b>ראיתה כי אתה. </b>כך פי' ראית אתה כי עמל וכעס שעתיד לעשות עמל וכעס. ועכ\"ז תביט לעשות בידיך תביט ברוה\"ק לתת לו עפ\"י יצחק ברכה זו: ",
+                    "<b>עליך יעזוב חלכה. </b>וס\"ד יתום אתה היית עוזר. חלכה הם העניים והיתומים שבוטחים עליך ואמר יציל אתכם שאתם אומרים עליו שהיה עוזר ליתום ועני: ",
+                    "<b>אלא יתום. </b>ד\"א הוא והובא כאן בשביל דרשה ב' על נבוכדנצר וושתי. ",
+                    "<b>אגוסטה במלכות שאינה שלה. </b>שהיא כשדית והיתה אגוסטא למלך מדי ופרס: "
+                ],
+                [
+                    "<b>הדין פסוקא ראש הסדר. </b>ויק\"ר פרשה ג' סימן ה' ושם נרשם והסדרים שלהם אינם כסדרים שלנו שאצלם הסדרים כבני מערבא שהיו מסיימים התורה אחת לשלש שנים. ולפ\"ז בא פסוק והנותרת ריש הסדר. ומנהג הדרשנים לדרוש על פסוק ראשון של הפרשה באריכות ופותח מפסוקים אחרים שבתנ\"ך וחוזר לענין הפרשה: "
+                ],
+                [
+                    "<b>רשב\"י ור\"א. </b>ב\"ר פ' ע\"ט סי' ו': ",
+                    "<b>ספיקלא ואשתזבת. </b>בב\"ר שם בהיפך ע\"ש: ",
+                    "<b>תאמר שיש לי חלק עמהם. </b>דורש פסוק שהתחיל ממתים וגו' חלקם בחיים ולא חלקי לפי זה בודאי שחלקם של המוסרים נפשם על שמו הוא בחיי עולם אך מי יודע אם יש גם לי חלק עמהם וכמש\"ל חלקם בחיים וכו'. והוקשה לו שמ\"ש חלקם בחיים היינו לעולם הבא ומ\"ש תמלא בטנם ע\"כ בעוה\"ז ואיך אמר וצפונך תמלא בטנם שמה שצפון להם בעוה\"ב תמלא בטנם בעוה\"ז ולא יתכן לפרש כן ע\"כ דורש שמ\"ש וצפונך אינו דברי דוד להקב\"ה אלא תשובת הקב\"ה לדוד על שאלתו ופי' וצפונך מה שאתה משאיר וצופן מעשרך יהיה די למלא בטנם שכולם חיים וניזונים בזכותיך ונתבשר דוד שזכותו גדול לפני הקב\"ה: ",
+                    "<b>אבל אני בצדק. </b>ע\"פ מדה ט'. מדקאמר אני בצדק משמע אבל הם לא בצדק ופי' שאלו שזכר ממתים ידך יקבלו חלקם בחיים בזכותך בגבורה וזרוע אך אני איני כדאי לזה אבל אני בצדקה שתעשה עמדי לעוה\"ב וה\"ג במדרש תהלים מזמור י\"ז אבל אני איני בא לפניך אלא כעני המבקש צדקה שנאמר אני בצדק וגו': "
+                ],
+                [
+                    "<b>זה נבוכדנאצר. </b>ובשביל דרשה זאת הובא כל הענין לכאן: ",
+                    "<b>חלקם בארץ חלקם בחיים. </b>הם הרשעים שמקבלים שכרם בעוה\"ז ואין להם חלק בעוה\"ב וכמ\"ש תמלא בטנם וא\"כ מ\"ש בחיים פי' בעוה\"ז: "
+                ],
+                [
+                    "<b>למכעיסיו ק\"ו. </b>אם כך לושתי ק\"ו לאסתר גם יתכן שדורש ק\"ו מכל המפורש בענין של אחשורוש שהוא בהפלגה גדולה עד מאד: ",
+                    "<b>ונם משתותא. </b>כצ\"ל הגיע משתותא כמ\"ש לעיל ריש פסוק זה מגדד משתותן: ",
+                    "<b>הגיעה מעת זמנה. </b>צ\"ל הגיע עתה וזמנה למות ודורש גז\"ש מן גם לאישה מה גם האמור שם שגרמה מיתה לאישה אף גם הנאמר כאן גם ושתי שגרמה מיתה לושתי: "
+                ],
+                [
+                    "<b>מצויה לקלקל. </b>אם תשב בדוחק מקום תתקלקל יותר: "
+                ],
+                [
+                    "<b>אין להם טובה. </b>עי' לעיל פסוק כשבת: "
+                ],
+                [
+                    "<b>קרא הקב\"ה. </b>דורש מ\"ש כטוב לב המלך שהוא משמש קודש כמ\"ש בסוף פסוק הקודם ותיבת למהומן דורש נוטריקון למלאך חימה בחילוף ה' בחי\"ת מאותיות אחה\"ע: ",
+                    "<b>בזתא ואבגתא. </b>בוז ובזבוז כמ\"ש יחזקאל כ\"ה ז' ונתתיך לבג קרינן לבז: ",
+                    "<b>משחק אני. </b>שזהו ענין הבוז שישחק עליהם ע\"י אנשים בזויים ושפלים העובדים בגתיות ואחורי הקורייס. ודורש זתר מלשון זית שעובד בגיתיות של זית וכרכס מלשון קורייס והם העובדים באריגת כלי קורייס. וכמ\"ש ב\"ר ריש פרשה מ\"ט ד\"ר פרשה ז' סי' י\"א כלי קורייס. ועי' ב\"ר פ' ע\"א סי' ב' הגיתיות מאחורי הקורייס והם ב' דברים א' העוסקים בגיתיות והב' העוסקים באריגת הקורייס: "
+                ],
+                [
+                    "<b>כפרתן של ישראל. </b>פסוק זה מלמדנו זכותן וכפרתן של ישראל עי' שי\"ר פסוק ברח דודי: ",
+                    "<b>וערומה. </b>כמ\"ש לעיל ריש פ' ג' קודם פסוק גם ושתי וזהו מ\"ש כאן להראות העמים והשרים את יפיה כי טובת מראה היא משמע כל גופה במראה לפניהם: ",
+                    "<b>אין הדיוט משתמש בבגדי מלכות. </b>וכמ\"ש לעיל סוף פסוק גם ושתי שהגיע זמנה להגמם ולמות ואין שלטון ביום המות. וכמ\"ש ד\"ר פ\"ט סי' ג' ומעתה היא ההדיוטות בלא כבוד כי מאני הם מכבדותא והעירום לאדם תכלית הבושת והבוז ואף כי במלכה כזו וביותר בכתר: "
+                ],
+                [
+                    "<b>שהם נוגעים בלבו. </b>דורש מ\"ש בדבר המלך אשר ביד הסריסים קאי על ושתי ששלחה לו דברים נוגעים בלב המלך וכמ\"ש באגדה דפרק א' דמגלה: ",
+                    "<b>אנדיתיקוס. </b>עי' ד\"ר פ\"ה סי' ו' מש\"ש: ",
+                    "<b>בגוליהון במוקסיהון. </b>עי' ב\"ר פ' ל\"ו סי' ו' וש\"נ: ",
+                    "<b>נערמו מים. </b>ערום מלבוש ואיך שייך זה במים ואם אינו ענין במים תנהו ענין במצרים שנעשו ערומים ע\"י המים: "
+                ],
+                [
+                    "<b>אר\"י וכו' קרא הקב\"ה. </b>כמ\"ש ר\"י לעיל אמר למהומן נוטריקון למלאך חימה: ",
+                    "<b>שאינה שכיכה. </b>לקמן פסוק אחר הדברים: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>זה שבטו של יששכר. </b>ע\"פ מדה י\"ז דשם מפורש מי הם יודעי העתים עי' מגילה י\"ב ב' ב\"ר פ' צ\"ח סי' י\"ב: ",
+                    "<b>אית מנהון הכא. </b>לכאורה פי' על מואב ועמון וצ\"ע שהרי מפורש בישעיה וירמיה ויחזקאל מפלת מואב ביד נ\"נ וכמפורש בירמיה כ\"ה ומלך ששך ישתה אחריהם וחושב שם גם מואב ועמון וכמ\"ש ברכות בענין גר העמוני וכי עמון ומואב במקומם יושבים ועדיין לא שבו. ונראה שלא הביאו פסוק זה אלא לדוגמא וראיה על איזה אומות שלא גלו ביד נ\"נ ושבעת שרי פרס ומדי היו מאומות שלא גלו ומרומז כאן במ\"ש רואי פני המלך היושבים ראשונה במלכות פי' שיושבים מראשיתם במלכותם ולא היו מעמון ומואב ודורש כן שמתחלה אמר ויאמר המלך לחכמים יודעי העתים ואח\"כ אמר והקרוב אליו וגו' שבעת שרי וגו' שהם אחרים ולא החכמים הנ\"ל שתחלה אמר לחכמים יודעי העתים ואמרו לו דברי טעם שיותר טוב לשאל באלו שהם יושבי ראשונה במלכות: "
+                ],
+                [
+                    "<b>האיספקסיטין. </b>בלשון יווני ורומי נכבד וחשוב. וממוכן מלשון הכנה ותיקון וצ\"ע איך דורש על אשתו: ",
+                    "<b>אמרו מלאכי השרת. </b>מגילה י\"ב ב' ודורש מ\"ש רואי פני המלך סתם על הקב\"ה. ולמה הוצרך לפרש שמותם על כן דורש תחלה כפשוטו על התמנותם אצל אחשורוש וכפי הדרש על מלאכי השרת אצל הקב\"ה: ",
+                    "<b>וירם קרן לעמו. </b>צ\"ע מנין לו שהוא שייך כאן: "
+                ],
+                [
+                    "<b>במלכות בלשאצר. </b>דורש מ\"ש רואי פני המלך על אחשורוש יושבים ראשונה במלכות פי' במלכות ראשונה היינו מלכות בבל שלפני מדי דאל\"כ הוא מיותר: ",
+                    "<b>אף הכא כן. </b>גם במינוי זקנים שישבו לפני הנשיא ממנים משפחה שהיתה בגדולה מקודם: "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "<b>שלא כדת. </b>כמ\"ש ובכן אבוא וכו' אשר לא כדת וכמ\"ש איכה רבתי: "
+                ],
+                [
+                    "<b>לא על המלך לבדו עותה. </b>כי על כל השרים ועיקר כוונתו הפנימית מה שעותה אלא שהיה בוש להזכיר עוות עצמו והלבישו בעיוות כל השרים וכן בשאר הדעות העיקר היה פניה שלעצמו שעורר אותו לדבר על הכלל: ",
+                    "<b>להבזות בעליהן בעיניהן. </b>ולא אמר להבזות הבעלים סתם והיה גם הוא בכלל אלא שאשתו לא היתה שם ולא ראתה ולא תבזה אותו: "
+                ],
+                [
+                    "<b>בלא דדין הוית צריכה. </b>שלפי הפשט היה עונשה על חטא זה כי יצא דבר המלכה וכו' אך האמת שמן השמים שיצא כבר הגיע סוף ענשה של מפלת בבל כמ\"ש לעיל סוף פסוק גם ושתי והמציא השי\"ת לה סבה זו. ואולי דורש א\"ת יֵצֵא אלא יָצָא: "
+                ],
+                [
+                    "<b>כדאי הבזיון. </b>דורשים סוף הפסוק וכדי בזיון וקצף ורב דורש לפי פשוטו שהבזיון שבזתה אותו כדי שיעשה לה הקצף הזה. ושמואל דורש שקצף עליה השי\"ת גרם להם הבזיון הזה שרצה לבזותה שתבא ערומה והיא בזתה אותו שלא שמעה לו ובזה נגמר הקצף הנ\"ל של השי\"ת. ודעת רבי חנינא שבזיון של אביה גרם לה הקצף הזה ויתכן שדורש גז\"ש מתיבת כדי וכמ\"ש דניאל ה' פסוק כ' וכדאי רום לבבי וכו' שדורש לעיל סוף פסוק הוי משקה רעהו על בלשאצר וזהו וכדי בזיון וקצף: "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "<b>הדא מלכותא רבתא. </b>שמ\"ש כי רבה קאי על מ\"ש אשר יעשה בכל מלכותו והמלכות של אחשורוש רבה וגדולה ע\"כ הקלקול גדול וראוי לעונש גדול. וחד אמר שמ\"ש כי רבה היא קאי על החטא שהחטא מעצמו גדול: "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "<b>לא מה דהיא בעי'. </b>בתמיה שצרכי הבית תלויין בה. ולא יתכן לעשות הכל בקטטות ומריבות ועל האיש לעבור על מדותיו וכמ\"ש אצל אשת רב: ",
+                    "<b>דבר עם ישראל. </b>דורש מ\"ש ומדבר בלשון עמו כמשמעו שמדבר כלשון העם שלו שמושל עליהם ואין זה שייך אצל כל איש ע\"כ דורש על הקב\"ה שדבר עם עמו בלשונם שהורגלו במצרים: ",
+                    "<b>טופרה די נחש. </b>דניאל ז' י\"ט אצל חיה רביעית: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>אל תרא יין. </b>כל דרשה זו פתיחא לענין סעודת אחשורוש שהיין גרם להם קלקול גדול וכמ\"ש בסוף הדרשה ונתבאר בויק\"ר ריש פרשה י\"ב ובמד\"ר פרשה י' סי' ב': ",
+                    "<b>בין אדם לחוה. </b>ב\"ר פ' ט\"ו סי' ז' וש\"נ: ",
+                    "<b>בין נח לבניו. </b>ב\"ר פרשה ל\"ו סי' ה' וש\"נ: ",
+                    "<b>בין לוט ובנותיו. </b>ב\"ר פרשה נ\"א: ",
+                    "<b>וגם אלה ביין שנו. </b>שכל הפרשה מדבר בעשרת השבטים כמ\"ש עטרת גאות שכורי אפרים ודורש מתיבת וגם ��רבות שבט יהודה ובנימין: "
+                ],
+                [
+                    "<b>אחר סמוך וכו'. </b>ב\"ר פרשה מ\"ד ריש סי' ה': ",
+                    "<b>בשך אין כתיב כאן. </b>לעיל סוף פסוק ותמאן: "
+                ],
+                [
+                    "<b>השמיעו אל בבל. </b>וס\"ד אל יהיה לה פליט שלמו לה כפעלה כאשר עשתה עשו לה. וכפול לשון הוא. ע\"כ דורש מ\"ש שלמו לה כפעלה על כסף וזהב שנטלן ועל מ\"ש כאשר עשתה עשו לה על שהיו להוטים. ומ\"ש וכי כסף וזהב נטלה צ\"ע שהרי בזזו הכל וכל כלי כסף שבביהמ\"ק. ויתפרש בדוחק שאין זה בכלל מ\"ש כאשר עשתה וכו' אלא בכלל שלמו לה. ומ\"ש אתם להוטים וכו' צ\"ע שהרי אמר במדרש איכה פסוק נשים בציון ענו שנ\"נ צוה שלא יגעו בא\"א ע\"ש ומדרשים חלוקים הם: "
+                ],
+                [
+                    "<b>והנערה וכו' מי הגון וכו'. </b>שמיד אחר פסוק והנערה סמוך לו איש יהודי וכו' וכן כל המקומות שחושב והולך סמוך להצרה כתיב הגואל להודיע שבצרה נמצא מאד כי הוא יכאיב ויחבש ומביא גואל וכו': "
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>נמנו בעליית. </b>מדרש תהלים מזמור ק\"ו: ",
+                    "<b>תאמר שאינו מתגלגל ערום. </b>פי' שבלילה פעמים שהכסוי שהיה עליו נפלה והבע\"ב ישן. ובעת זו אינו עושה צדקה כי מן הסתם המגדל יתום בתוך ביתו נותן לו ג\"כ כיסוי בלילה אלא כנ\"ל: ",
+                    "<b>פרוסה שאוכלה. </b>ומה שאוכל בסעודה זו די לו עד סעודה שניה ונחשב לו שעושה צדקה בכל עת ויותר נראה כמ\"ש ושריך בעת יאכלו וכתיב לעת האוכל הרי שתיבת עת שייך לאכילה וכמ\"ש מפורש יותר לתת אכלם בעתו ועי' ב\"ר ט' ל' סוף סי' חי\"ת ששייך כאן: ",
+                    "<b>זכרני ה'. </b>שני הפסוקים אשרי שומרי וכו' זכרני ה' וכו' סמוכים יחד: ",
+                    "<b>ושקל עשרת אלפים ומה כתיב שם איש יהודי. </b>המדרש הזה אומר דרשני בקרני ויתכן מאד שכוון למ\"ש בדה\"א כ\"ט ז' שעשה את ישראל שיתנו נדבה לביהמ\"ק וכתיב שם עשרת אלפים ככר כסף וביקש דוד שיעמוד זכות עשרת אלפים ככר כסף שלו כנגד עשרת אלפים ככר כסף של המן וכתוב שם איש יהודי ודורש באגדת מגילה איש יהודי זה דוד שבא מיהודי ודוק ואחר כתבי זאת ראיתי בפירוש יפ\"ע שיתכן שכוון לזה אלא שדבריו סתומים: "
+                ],
+                [
+                    "<b>הרשעים קודמין. </b>רות רבה פסוק ולנעמי מודע וש\"נ ומבואר: "
+                ],
+                [
+                    "<b>היה אמר ר' יוחנן. </b>ב\"ר פ' ל' סי' ח' וש\"נ ומבואר: ",
+                    "<b>והיו שנותיו קע\"ה. </b>ור\"ל אמר בן מ\"ח שנה הכיר אברהם את בוראו ומה מקיים היה שהיה מתוקן וכו' כצ\"ל ע\"ש בב\"ר: ",
+                    "<b>כד הוה מטו. </b>ב\"ר ריש פרשה מ\"ט עי' מש\"ש: "
+                ],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>זה אחד מארבעה. </b>מכילתא בשלח פסוק ויבא עמלק ועי' ב\"ר ריש פרשה ע\"ו: "
+                ],
+                [
+                    "<b>אין לה אב ואם. </b>רק הקב\"ה אבי יתומים כמ\"ש כי אבי ואמי עזבוני וה' יאספני: "
+                ],
+                [
+                    "<b>לשאול על כתמה ועל נדותה. </b>כמ\"ש לפני חצר בית הנשים לדעת אולי היא צריכה לשאול שאלת נשים בית מקורה ופרוזדור שלה: ",
+                    "<b>שלא יעשו לה כשפים. </b>מקנאת הנשים והבתולות על שראו שנושאת חן מכולם ושינו אותה לטוב מכולם: "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "<b>מתעלה בלקוחים. </b>עי' מ\"ש ב\"ר פ' מ' סוף סי' ה' וש\"נ: "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "<b>מלמד שתפסה. </b>ב\"ר פ' ע\"א סימן ה': "
+                ],
+                [
+                    "<b>ומרדכי וכו' קצ�� וכו'. </b>שזה היה הקצף שלהם על שמרדכי יושב בשער המלך דאל\"כ הוא מיותר כאן אלא שקצפו שהעביר שנים בגתן ותרש והושיב את מרדכי ועי' ב\"ר פ' פ\"ח סי' ה': ",
+                    "<b>לכו חזו וכו' אשר שם שמות. </b>שיש לראות ולהתבונן בשמות וקצף אשר שם בארץ שעושה בהשכל והשגחה כפי צורך העת: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>מה כתיב למעלה מן הענין ויתלו. </b>דורש שייכות וסמיכות פסוק אחר הדברים האלה למ\"ש למעלה היינו ויתלו שניהם. שלענין זה גידל אותו כדי שיתלה כמוהם ועי' ויק\"ר פ' כ\"ט סי' ה': "
+                ],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>הרהורי דברים. </b>סובר שאין שייכות דבר המן למה שלמעלה שענין בפני עצמו הוא. ומ\"ש אחר הדברים דורש תיבת הדברים הרהורי דברים נוטריקון ועי' ב\"ר פ' מ\"ד סי' ה' מש\"ש: "
+                ],
+                [
+                    "<b>מה עשה המן. </b>דאם לא כן היה גם מרדכי משתחוה לו: ",
+                    "<b>בניה של רחל. </b>בראשית רבה פרשה פ\"ז סי' ו': ",
+                    "<b>הדא הוא דכתיב ויגידו להמן. </b>ואם הכוונה מה שאמרו לו שלא השתחוה היל\"ל ויאמרו להמן אך ויגידו משמע באריכות והמשכה: ",
+                    "<b>וירא בלעם. </b>ולא הלך וכו' וישת אל המדבר פניו ותרגם אונקלוס ושוי לקבל עגלא דשוו בני ישראל במדברה: ",
+                    "<b>הפיל פור הוא הגורל. </b>לפני המן: ",
+                    "<b>בתמוז זכות הארץ. </b>שהלכו המרגלים לתור את הארן ומסר כלב נפשו וכרת משם זמורה ואשכול ענבים וזה היה בתמוז כמ\"ש במדרש רבה פ' ט\"ז סוף סימן י\"ב וצ\"ע איזה זכות הוא לישראל בדבר שנהפך לחוב: ",
+                    "<b>זכות שרה אמנו שמתה בו. </b>איני יודע מנין לו. וצ\"ע דאמר לקמן בסמוך שנפל הגורל באדר ושמח על שמת בו משה ובשרה זה חשב זה לזכות ויתכן שהיה להם לימוד על שמתה שרה בחשוון וא\"כ בחשוון נולדה כמ\"ש הקב\"ה ממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום וא\"כ הזכות מהלידה כמו במשה אלא שלא ידע מלידת משה ועכ\"ז צ\"ע: ",
+                    "<b>זכות חנוכה. </b>שעתיד להיות ימי נסים וגאולה לישראל הרי שהיה חודש מבורך: ",
+                    "<b>ויבדלו עזרא הכהן. </b>וס\"ד וישבו ביום אחד לחודש העשירי. היינו חודש טבת: ",
+                    "<b>שבט זכות אנשי כנה\"ג וכו' ועד צלם מיכה. </b>כ\"ז איני יודע מהו ומנין להם כן ובהדיא אמרו שלכך נפלו בפלגש בגבעה על שלא מיחו בצלם מיכה וצ\"ע [א\"ה וגם צ\"ע למה לא חשב זכות על חדש שבט מהכתוב בדברים א' ג' דאז הואיל משה באר את התורה הזאת]: ",
+                    "<b>שקול ישקל כעסי והותי. </b>וס\"ד במאזנים ישאו יחד במזל מאזנים יעלו וישאו כנגד מי שאמר ועשרת אלפים ככר כסף אשקול וכו': ",
+                    "<b>ואל עקרבים אתה יושב. </b>מול מזל עקרב אתה יושב כנגדו שלא יבא בו רעה: ",
+                    "<b>ולא דבר ה' למחות. </b>והיינו בעת שהיה הגזירה להשמיד ולמחות המן צוה. השי\"ת לא צוה ומשמען על ישראל לא דבר אבל על אחר דבר למחות ע\"פ מדה י\"ז שמפורש בעמלק שצוה למחות אותו: "
+                ],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>ישן לו מעמו. </b>יש עם אחד ע\"כ דורש ישנו מלשון שינה ישן לו ע\"פ מדת ממעל: ",
+                    "<b>שמתוך שינה. </b>היינו בגלות בבל בהסתר פנים שנמשל לשינה כמ\"ש עורה למה תישן ה' וכמ\"ש ויקץ כישן ה'. וזהו בלילה ההוא נדדה שנת המלך שנת מלכו של עולם: ",
+                    "<b>שניהון רברבן. </b>וזהו ודתיהם שונות שמה שאוכלים בשיניהם אומרים שעושים מחמת דתיהם: "
+                ]
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>ואף יעקב רמזה. </b>ב\"ר פרשה צ\"ח סי' ב': ",
+                    "<b>תמן אמרין. </b>המדרש הוא אגדת ארץ ישראל וכשאמר תמן אמרין היינו בבבל אומרים והיינו בגמרא דילן ברכות י\"ג א'. ועיין לעיל בפסוק א': ",
+                    "<b>רבי חייא רבה. </b>עיין שי\"ר פסוק מי זאת הנשקפה: ",
+                    "<b>ואח\"כ וישב מרדכי. </b>והיינו אצל מעשה לבישת המן את מרדכי הבגדים והרכבתו על הסוס שהיה התחלת הנס. ועי' בשי\"ר פסוק הנ\"ל. הגירסא יותר מתוקנת: "
+                ]
+            ]
+        ]
+    },
+    "schema": {
+        "heTitle": "פירוש מהרז״ו על אסתר רבה",
+        "enTitle": "Perush Maharzu on Esther Rabbah",
+        "key": "Perush Maharzu on Esther Rabbah",
+        "nodes": [
+            {
+                "heTitle": "פתיחתא",
+                "enTitle": "Petichta"
+            },
+            {
+                "heTitle": "",
+                "enTitle": ""
+            }
+        ]
+    }
+}

json/Midrash/Aggadah/Midrash Rabbah/Commentary/Perush Maharzu/Perush Maharzu on Esther Rabbah/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,437 @@
+{
+    "title": "Perush Maharzu on Esther Rabbah",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Perush_Maharzu_on_Esther_Rabbah",
+    "text": {
+        "Petichta": [
+            [
+                "<b>רב פתח. </b>והמ\"כ גורס ורבנן אמרי וכמ\"ש בסמוך מתיבין רבנן לר' ברכיה רב פתר קרייה הרי שהדרשה הא' אינו מרב רק מדרבנן: ",
+                "<b>והיו חייך וכו'. </b>עיקר השייך כאן היא הדרשה השניה והדרשה הא' דרך אגב. ומ\"ש חייך פירוש מחייתך ופרנסתך וכמ\"ש (שופטים י\"ז י') ערך בגדים ומחייתך וכמ\"ש ד\"ה ב' י\"ד י\"ב לאין להם מחיה. ועי' בקה\"ר פסוק ואמרתי אני בלבי כמקרה הכסיל. ודורש ארבעה פסוקים של סוף תוכחות כי תבא כסדר שהם כתובים שרומזים על ענין של מגלה זו ובפסוק זה ג' ענינים כפולים ענין אחד של מחיה ודורש על שלשה מדרגות מן הקל אל החמור מענין המחיה. שבגלות לא יהיה להם תבואה משדותיהם וצריכים לקנות ואולי לא יהיה לו מעות ואולי לא ישיג לקנות ומה שקנה הוא מדוד ושולט בו עינים ואין בו ברכה. והלוקח לשנה קונה מן הגרנות שיש שם תבואה הרבה אך הלוקח מהסדקי הוא השוק שבאים שם מוכרי תבואה מעט מעט אינו קונה הרבה אלא לשבוע או לשבועיים והפלנור הוא המוכר פת אפוי בשוק: ",
+                "<b>לא דברה תורה במתים. </b>כי הלוקח יש לו ברכה בטחינה ויש לו סובין וקמח וסולת: ",
+                "<b>מעת לעת מהסרת טבעת. </b>כי בפסוק י\"ב כתיב ויקראו סופרי המלך בחודש הראשון בשלשה עשר יום בו. ובפסוק הקודם כתיב ויסר המלך את טבעתו הרי שהסרת טבעת לא היה ביום קריאת הסופרים והדעת נותן שלא היה ביניהם רק הפסק יום אחד כל מה דאפשר לקרב. ועל כל זה צ\"ע מנין לו שלא היה כי אם מעת לעת: ",
+                "<b>ופחדת לילה ויומם. </b>שמפחד ואינו יודע מפני מה מפחד שרואה לפניו דבר נוטה לרעה ועל שמלומד ברעות חושש שהרע הבא הוא למענו כך כשיצאו הכתבים אעפ\"י שלא נודע מה היה כתוב בהם היו חושבים שהם לרעה. והם למענם יפחדו. אך אחר שיצא פתשגן הכתב אז נוסף פחדם מהרעה שעליהם שהרי לא כתבו ליהודים שום כתב כי אצל כתבי מרדכי מפורש ואל היהודים ככתבם אך המן לא שלח ליהודים והבינו שנצטוו כל הגוים שיהיו עתידים להרע לישראל: "
+            ],
+            [
+                "<b>בבוקרה של בבל. </b>פי' בהתחלת ממשלת בבל תאמרו מי יתן סופה או פי' בבוקרה בהצלחתה ואורה תאמרו מי יתן השפלתה וחשכה: ",
+                "<b>בבוקרה של בבל וכו' של מדי. </b>כי מיד שנגאלו מבבל נתנו ביד מדי וכשנגאלו מיד מדי באו מיד ליד מוקדון ולכך בכל גאולה היו מתפללים על ערבה של האחרת. ועי' ילקוט פסוק זה. סוטה דף מ\"ט: "
+            ],
+            [
+                "<b>באניות בעניות. </b>הוקשה לו שמארץ ישראל למצרים אין הכרח לבא באניות כי דרך פלשתים קרובה הדרך למצרים ביבשה ע\"כ דורש אל תקרי באניות אלא בעניות מחמת עניות של תורה ומע\"ט עי' סוף פתיחתא א' דאיכה רבתי עניה ענתות: ",
+                "<b>בימי סנחריב הוי היורדים מצרימה. </b>וכל הפרשה שם מדבר באשור: ",
+                "<b>ומצרים אדם ולא אל. </b>וס\"ד וה' יטה ידו וכשל עוזר ונפל עזור הם המצרים העוזרים וישראל הנעזרים: ",
+                "<b>והיתה החרב. </b>וס\"ד שם תשיג אתכם והיינו במצרים כמפורש בענין: ",
+                "<b>טרכינוס וכו'. </b>מדרש איכה פסוק על אלה: ",
+                "<b>והדין שלישי והשיבך. </b>פי' פסוק זה של סוף תוכחות כי תבא שדורש עתה ובסיפיה דקרא בדרך אשר אמרתי לך לא תוסיף עוד לראותה: ",
+                "<b>ואין קונה. </b>וסמיך ליה אלה דברי הברית כי הוקשה לו מ\"ש והתמכרתם ואין מכירה בלא קונה. (ואסתר אמרה ואלו לעבדים ולשפחות נמכרנו החרשתי) ומפורש כתוב בנחמיה ה' ואומרה להם אנחנו קנינו את אחינו הנמכרים לגוים וגו' ואיך אמר ואין קונה. והם ב' כתובים מכחישים. ומכריע ע\"פ מדת סמוכין ומדה י\"א שעל שאין קונה דברי הברית ע\"כ כמ\"ש קנה חכמה קנה אמת והתמכרתם שם: ",
+                "<b>שאין בכם מי קונה חמשה ס\"ת. </b>דרשה אחרת שהוקשה לו כי מ\"ש אלה דברי הברית פי' על התוכחה ולא על התורה על כן דורש ע\"פ גימטריא מגוף הפסוק של תיבת קונה קונה ה'. ורשב\"נ מפרש כפשוטו ולנחמם שלא יעזבם שיקנו מהם וכמ\"ש בסדר בהר כי עבדי הם ולא ימכרו ממכרת עבד ועל שמפורש שנמכרו וקנו ע\"כ הביא דברי רשב\"י שפי' שהקנין אינו קנין. ודורש כרב ע\"פ מדת סמוכין ומדה י\"א ואין קונה אלה דברי הברית בצירוף מדה כ\"ה מדבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד שלא לבד אלה דברי הברית לא קנו אלא כל דברי התורה לא קנו. והוקשה לי איך אמר ואין קונה אלה דברי הברית על ישראל הרי כבר קנו התורה בסיני ובערבות מואב ובכל דור יש הרבה חכמים ובעלי תורה. ודורש ע\"פ מדה ט' ומנגד וממעל ואין קונה מהקונים קונה אתכם על שלא קנו אלה דברי הברית ואתם קניתם שעל כן מהם תקנו ודו\"ק: ",
+                "<b>יש לכם פטרינות. </b>דורש כנ\"ל ע\"פ תיבת אלה המיותרת למה אין קונה כי אלה עושה לכם דברי הברית שמגינים עליכם: ",
+                "<b>טמיקא אתם. </b>במ\"ר פרשה י\"ב בסי' י\"ז הן דמלכא שרי טמיקין: ",
+                "<b>הנה בית המן וגו'. </b>וס\"ד על אשר שלח ידו ביהודים: ",
+                "<b>שהיתה פודה. </b>שקנתה שבויים של ישראל מן השובים ובעון זה נהרגה ולא מחמת שהיתה צריכה אותם פדתה אותם אלא לכוונה רעה לזרז השובים שיתחזקו לשבות אותם ונפלה במצודה של ואין קונה ונהרגה על אשר שלחה ידה בהם וכנ\"ל באחשורוש: "
+            ],
+            [
+                "<b>שמואל פתח. </b>באגדה דמגלה פרק א': "
+            ],
+            [
+                "<b>כאשר ינוס. </b>ברכות י\"ג א': ",
+                "<b>מנדא זו מדת הארץ. </b>פסוק הוא בעזרא ד' בשטנה שכתב שמשי ספרא לאחשורוש מנדא בלו והלך לא יתנו: ",
+                "<b>שלח וביטל מלאכת ביהמ\"ק. </b>סובר שאחשורוש הוא ארתחששתא הוא כורש: "
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>דברי פי חכם. </b>קה\"ר פסוקים אלו וש\"נ ועי' שי\"ר פסוק פתחתי אני לדודי וש\"נ ומבואר איך דורש: "
+            ],
+            [
+                "<b>ממלך אדם חנף. </b>ד\"ר פ\"ה סי' ט': "
+            ],
+            [
+                "<b>עתניאל ראש למחלקים. </b>זה צ\"ע שהרי מפורש ביהושע שיהושע היה הכובש והמחלק עם אלעזר הכהן והיה צריך להיות יהושע ראש לכובשים ולמחלקים עתניאל ראש לשופטים: "
+            ],
+            [
+                "<b>זה המדרש עלה. </b>ב\"ר פ' מ\"ב סי' ג' כה\"ע עד תם עונך בת ציון: "
+            ],
+            [
+                "<b>רב שמואל. </b>צ\"ל רב ושמואל וכו' ומ\"ש כל מה שאמר הקב\"ה ולא פירש רב רק פסוק והכרתי שכתוב בישעיה ושמואל לא פירש רק פסוק ושמתי שכתוב בירמיה ובמאי פליגא ואין כאן פלוגתא כלל וצ\"ע: ",
+                "<b>יולך ה' אותך. </b>וס\"ד אל גוי אשר לא ידעת אתה ואבותיך. ובכלל אבותיך הוא אברהם שהיה מאור כשדים כמ\"ש אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים הרי ידע ארץ בבל וזהו מ\"ש הלא מבבל היו וכמ\"ש פתיחתא כ\"ג דאיכה רבתי ובקה\"ר פסוק וזכור וכו' וישוב העפר מבבל היו כמ\"ש ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך ולשם חזרו: "
+            ]
+        ],
+        "": [
+            [
+                [
+                    "<b>שהשחיר פניהם. </b>שהזכיר שמו שתי פעמים בפסוק הראשון והיה די שיאמר הוא המולך ודורשי נוטריקון שהשחי�� כשולי ותיבת פניהם וקדירה הוא ע\"פ מדה ט'. ועי' עוד במ\"כ: ",
+                    "<b>לקעקע ביצתן. </b>דורש אחשורוש נוטריקון אחי שורש מקום שהם אחויים ונשרשים שם ביקש לעקור: ",
+                    "<b>אחיו של ראש. </b>נבוכדנאצר שנקרא ראש אנת הוא רישא דדהבא: ",
+                    "<b>זה אחשורוש שביטל. </b>כמפורש בעזרא ד' ובמלכות אחשורוש בתחלת מלכותו כתבו שטנה על יהודה וירושלים. ובימי ארתחששתא וכו' כה\"ע שצוה לבטל ודעת חז\"ל בסמוך שהוא אחשורוש הוא ארתחששתא שמ\"ש מפסוק ז' עד פסוק ט\"ו הוא הפרש של פסוק ו' שזהו השטנה שכתוב ובמלכות אחשורוש כנ\"ל: ",
+                    "<b>אלא כתוב בשנת הא לכורש. </b>עזרא ה' י\"ג ודריוש אמר כן שכורש צוה לבנות הבית בשנה הראשונה אלא שע\"י השטנה חזר בו וצוה שלא יבנו וצריך לגרוס בהיפך הוא אחשורוש שבנה הוא אחשורוש שגזר שלא לבנות ומקשה וכי אחשורוש גזר עליו תחלה שיבנה והלא כורש גזר כמ\"ש בריש עזרא ובקפי' ה' ובסוף דה\"ב וכאן חסר התירוץ העקרי וכצ\"ל אלא הוא כורש הוא אחשורוש כמ\"ש לקמן פסוק זה בהדיא והלא כורש גזר וכו' אלא הוא כורש הוא אחשורוש: ",
+                    "<b>נכנסו כל סנקליטין שלו. </b>של דריוש בנו של אחשורוש בן אסתר שגזר שיבנה כמפורש בעזרא ה'. ושאלו שרים שלו והלא אביך גזר שלא יבנו הוא אחשורוש הנ\"ל שחזר בו וצוה לבטל: ",
+                    "<b>מה כתיב בה כען שימו טעם לבטלה. </b>הוקשה לו שמאחר שהוא כורש שתחלה גזר שיבנו ואח\"כ חזר בו שלא יבנו ולמה לא זכר אלא מה שצוה תחלה ולא מה שצוה באחרונה שלא יבנו ע\"כ דורש שהמדרש שבמ\"ש כורש מלכה שם טעם כלל כל מה שגזר תחלה שלא יבנו וגם מה שעתה יחזרו ויבנו כמ\"ש עזרא ד' כ\"א כען שימו טעם לבטלה וגו' לא תתבנה עד מיני טעמא יתשם הרי שמ\"ש בעזרא ו' ב' כורש מלכה שם טעם כולל מ\"ש בעזרא ד' כ\"א שהבטיח שעוד יצוה לבנות אלא שיעכבו עד שיצוה ובנו דריוש גמר דבריו במה שצוה לבנות לקיים גזרת אביו ולא לבטל. דוק מאד בדברי המדרש והפסוקים כי קצרתי: ",
+                    "<b>ושבי יהודה בנין. </b>וס\"ד בנבואת חגי נביא וזכריה וכו' מטעם כורש ודריוש וארתחששתא. בעזרא ו' י\"ד: "
+                ],
+                [
+                    "<b>חמשה לרעה וחמשה לטובה. </b>ב\"ר פרשה ל\"ז סי' ג' וש\"נ ומבואר: "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "<b>כשם שמלך מהודו. </b>במ\"ר פרשה י\"ג ריש סי' י\"ד וש\"ג: "
+                ],
+                [
+                    "<b>מאתים ונ\"ב שנה. </b>דורש כן ע\"פ מדת מנגד שבאחשורוש כתוב עד חצי המלכות שעל כן מלך בחציין של מלכות נ\"נ ששלט בכולן הרי שחציין קכ\"ז וא\"כ כולן רנ\"ב וכדלקמן בסמוך שהחצי הוא קכ\"ו והיתה לו אחת יתירה: ",
+                    "<b>שלמה היה מושל בכל הממלכות. </b>ומ\"ש בסיפיה דקרא מן הנהר ארץ פלשתים ועד ארץ מצרים בהכרח פירושו כשם שמלך מן הנהר ועד ארץ מצרים כך מלך על כל הממלכות כמו שדרשו מ\"ש אצל שלמה מתפסח ועד עזה: ",
+                    "<b>בני איכייפי ובני אמריי. </b>איכה רבתי פסוק הביא בכליותי ע\"ש פירושי: ",
+                    "<b>אתה חלקת את מלכותי. </b>כמ\"ש לעיל פסוק זה שכורש הוא אחשורוש וכמ\"ש לקמן פסוק בימים ההם ושם מבואר ופסוק זה האלהים אשר בירושלים כורש אמרו ומביא ממנו על אחשורוש שהכל אחד וכשתמצי לומר כשהיה כשר נקרא כורש ומלך בכולן ואח\"כ כשחזר בו נקרא אחשורוש ומלך בחציין ודו\"ק: "
+                ],
+                [
+                    "<b>מצות הרגליות. </b>ומרומז בתיבת רגלם: "
+                ],
+                [
+                    "<b>ד\"א שבע ועשרים. </b>כי לעיל דרש מת\"ל שבע ועשרים וכו' ואף דכאן ��ינו דורש על טעם מספר זה אלא דרשה אחרת על פסוק זה: "
+                ],
+                [
+                    "<b>תבא אסתר בתה של שרה. </b>עי' ב\"ר פ' ל\"ט סי' י\"ג שמדמה את אסתר לאברהם וכאן מדמה אותה לשרה על שבאה גאולה לישראל על ידה: ",
+                    "<b>כ\"מ שנאמר שדה הוא עיר. </b>רות רבה סוף פרשה א' ושם מבואר: ",
+                    "<b>בית המקדש חרב וכו'. </b>וכמ\"ש פ\"ק דמגלה שהמשתה היה לשמחה על חשבונו שכבר תמו השבעים שנה ולא נגאלו ישראל אפיק מאני דבי מקדשא ואשתמש בהו: "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "<b>בימים ההם ראיתי. </b>נחמיה אמר כן ונחמיה היה בימי ארתחששתא שהוא אחשורוש כנ\"ל בפסוק הקודם: ",
+                    "<b>ווי היו באותן הימים. </b>עי' מ\"כ וכמ\"ש ב\"ר פרשה י\"ב סי' יו\"ד ומש\"ש מתיבת ביי' ועל שב' תיבות אלו מיותרים שהרי מפורש אחריו בשנת שלש למלכו ועוד שאמר בימים ההם היינו הידועים המסויימים ועדיין לא הודיע ע\"כ דורש אותם שאינם מורים הזמן אלא מרמזין על צרות: ",
+                    "<b>ולאחאב שבעים בנים. </b>קה\"ר פסוק אם יוליד איש מאה ושם בארתי בס\"ד איך דורש ע\"פ המדות שהיו ע' בנים גם ביזרעאל וכאן הובא מאמר זה להקשות על מ\"ש כסא שן גדול איזה רבותא היא לגדולת שלמה שהרי אחאב עשה לו ע' בתים בשומרון ושבעים ביזרעאל כולם של שן כי לא מצינו בתנ\"ך מי שבנה בית שן רק באחאב כמ\"ש מלכים א' כ\"ב ל\"ט ויתר דברי אחאב וכל אשר עשה ובית השן אשר בנה א\"כ מ\"ש בעמוס ג' והכיתי בית החורף על בית הקיץ ואבדו בתי השן היינו בית השן של אחאב ע\"פ מדה י\"ז ושם כתיב בית השן היינו בית אחאב הנ\"ל וכאן כתוב בתי השן הרבה ע\"כ דורש שאחאב בנה בתי השן לעצמו וגם לבניו ומאחר שמפורש שהיו לו שבעים בנים בשומרון ושבעים ביזרעאל א\"כ מן הסתם שעשה כן לכולם וכמו מ\"ש ואבדו בתי השן מדבר בבני אחאב גם מ\"ש באותו פסוק והכיתי בית החורף על בית הקיץ ג\"כ של בני אחאב. ודעת ר\"י בר\"ס לדרוש ע\"פ מדה יו\"ד בית החורף בית הקיץ בתי השן שנים הרי ד' פעמים בית שלכל אחד ד' בתים ומ\"ש וספו בתים רבים על שאר בתים של הגדולים שבשומרון ורבנן דרשו שגם בתים רבים הכוונה על של בני אחאב: ",
+                    "<b>וכן הוא אומר. </b>צ\"ל וכאן הוא אומר וכנ\"ל שמקשה איזה רבותא היא שעשה לו שלמה כסא שן שבלי ספק שכל בית גדול הוא מכסא ותירץ ר' הושעיא שפי' גדול באיכותו כדמות מרכבה העליונה: ",
+                    "<b>כנגד ששה רקיעים. </b>במ\"ר פי\"ב סי' ג' וש\"ג: ",
+                    "<b>ששה מצות. </b>ד\"ר פ\"ה סי' ו': ",
+                    "<b>הכרוז מכריז. </b>יתכן שפי' שנעשה הכסא במלאכת אלהות שהיה הכרוז יוצא מעצמו: ",
+                    "<b>ברביעית לא תטה. </b>עי' ד\"ר שם בא\"א ומש\"ש: ",
+                    "<b>וכ\"ה אומר וידות וכו'. </b>צ\"ע איזה ראיה יש מכאן לענינו ויתכן שמביא ראיה שהיה במלאכה אלקות כמו בלוחות שכתוב בהם מזה ומזה הם כתובים ועי' לקמן פסוק מה זה ועל מה זה. ובמ\"ר שם גירסא אחרת ע\"ש: ",
+                    "<b>עלה שישק. </b>ויק\"ר ריש פרשה כ' וכתב שם בשישק ואת הכל לקח: ",
+                    "<b>עשה מלחמה. </b>פי' פרעה וצ\"ע מנין לו ומ\"ש ונטלוהו ממנו פ' זרח הכושי נטלה מפרעה: ",
+                    "<b>עשה אסא מלחמה עם זרח. </b>ד\"ה ב' י\"ד ט\"ו: ",
+                    "<b>וידות מזה ומזה אל מקום השבת. </b>ולא פי' איזה ידות היו אם של אדם או של איזה בריה ע\"כ דורש שהידות היו של האריות והנשרים שהיו שם שהם הושיטו לו ידיהם וקבלוהו וזהו אל מקום השבת ופי' נפלא בפשט הכתוב ובמקרא אינו מפורש רק שהיו שם אריות ולא נשרים אך מאחר שר' אלעזר בר' יו��י ראה אותו הודיע לחכמים מה שראה: "
+                ],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>ומכרתי את הארץ ביד רעים. </b>לרעים היל\"ל. ביד רעים משמע שיהיו בידיהם ורשותם ולא בהחלט וזה בדמיון אפוטרופוס ולא בדמיון קונה לצמיתות. ומ\"ש ומכרתי את הארץ רומז לדברי המקובלים על מדה שנקראת ארץ: "
+                ],
+                [
+                    "<b>כורש ייחס שם מדינתו. </b>כמ\"ש לעיל פסוק ויהי בימי ב' אחשורוש שלט בחצין שסובר שכורש הוא אחשורוש וראיה מפורשת ממ\"ש עזרא ד' י\"ב בשטנא שכתבו לאחשורוש שהוא ארתחששתא וכמ\"ש לעיל פסוק ויהי ב' ואם כן הוא כורש והוא ארתחששתא והוא אחשורוש שכתוב שם יהודאי די סליקו מן לוותך עלינא וזה בהכרח בתחלת ימי כורש כמ\"ש בריש עזרא ובסוף דה\"ב וכמ\"ש במדרש שי\"ר פסוק פתחתי אני וכן בקה\"ר פסוק תחלת דברי פיהו עי' מש\"ש: ",
+                    "<b>בירושלים אשר ביהודה. </b>בריש עזרא: "
+                ],
+                [
+                    "<b>כיון שגמר שלש שנים. </b>כמ\"ש מגלה י\"א שחשב ששלמו השבעים שנה בשנה הג' ולא נגאלו וסבור שלא יגאלו עוד לעולם ועד שנה זו לא האמין בעצמו שיצליח במה שצוה לבטל: ",
+                    "<b>בלא כתר ובלא כסא. </b>הנה הכסא מפורש כאן כשבתו על כסא מלכותו עשה משתה. אך על הכתר צ\"ע מנין לו. ואולי סובר שהכסא והכתר ענין אחד הוא שמי שאין לו כסא אין לו כתר: ",
+                    "<b>והמתין ארבע שנים. </b>כי המשתה וגזירת ושתי בשנת שלש למלכו ולקיחת אסתר בשנה שביעית למלכותו: ",
+                    "<b>עד שנמלך. </b>כמ\"ש כי כן דבר המלך לפני כל יודעי דת ודין: "
+                ],
+                [
+                    "<b>שמן פקטים. </b>כאן צ\"ל פי' שמן עכור כמ\"ש במ\"כ כמ\"ש בהדיא בבא מציעא דף מ\"ב פקטים שמן עכור: ",
+                    "<b>דכתיב ביה עשה משתה. </b>יתכן שדורש גז\"ש כמ\"ש ישעיה כ\"ה ו' ועשה ה' צבאות בהר הזה משתה שמנים משתה שמרים שמנים ממוחיים הרי שתיבת משתה כולל שמנים טובים ושמנים רעים: "
+                ],
+                [
+                    "<b>מעשרה מידות אלו. </b>קדושין דף מ\"מ: "
+                ],
+                [
+                    "<b>והיה זה שלום העיר. </b>צ\"ל שלום אשור וגו' ועי' איכה רבתי פסוק פרש רשת לרגלי וש\"נ ומבואר ע\"ש ותבין כאן: "
+                ],
+                [
+                    "<b>דיקומיוני ואגוסטיאני. </b>כל זה עד וטעם וגו' צ\"ע מנין לו: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>כל רוחו יוציא. </b>שמ\"ר פ\"ט סי' ז' ושם מבואר כה\"ע. ומ\"ש סעודת א\"י יתכן שהיה מתכוין לפתות את ישראל המקוים מעולם לסעודת לויתן ועשה להם דוגמתו וכמ\"ש לקמן פסוק ובמלאת הימים יכול אלהיכון דעביד לכון יתר מן דין וכו': ",
+                    "<b>והפך פרת עליהון. </b>בילקוט בשם אבא גוריון הגירסא והפך עליהם עופרת וכשבקש כורש לבנות ביהמ\"ק מצאו: ",
+                    "<b>ימים של צער. </b>ויק\"ר פרשה י\"ט סי' ז' שמאחר שמפורש שמונים ומאת יום א\"כ מ\"ש ימים רבים מיותר לדרשה: ",
+                    "<b>נדראניה מן פורני. </b>מלשון גודר בתמרים פי' גורע מכתובתי: ",
+                    "<b>בבית קומטיטון. </b>הובא במוסף ערוך פי' בלשון רומי בית גדול אשר בו המלך ועבדיו יושבים. בכל ביתו נאמן הוא ת\"י בכל קומטיטון דידי: ",
+                    "<b>שעמדה לו בדמים הרבה. </b>שראו שיקרא שם המלך עליה שאין ביד אחר לעשות כן: ",
+                    "<b>איירינון. </b>כתב במ\"ע עוד היום נמצא בהעתקת יוונית איירין קרבסיטן. ופירוש המלות איירון בגד שיש לו גוון. קרבסינן בגד עשוי מפשתן נקי. יקנטינון דבר שיש לו גוון תכלת: ",
+                    "<b>כוילון זה של ארון. </b>שתלוי מלמעלה ונגלל לצד אחד: ",
+                    "<b>כקלע זו של ספינה. </b>שנגלל על כלונס מלמטה למעלה: ",
+                    "<b>למרגלית שהיא אהובה על בעלה. </b>שהאבנים טובים אלו היו דומים למרגליות וכמ\"ש מגלה י\"ב אבנים המתחוטטות על בעליהן ודורש בהט בחילוף ה\"א בחי\"ת: ",
+                    "<b>ככוסות ביד המלך. </b>כמשמעו שאחז הכוסות בידו וחלק לכל שריו מהיין ששתה בעצמו וזהו ויין מלכות: "
+                ],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>באנפקא. </b>עי' מ\"כ וע\"ע פירוש הערוך כלי המחזיק רביעית: ",
+                    "<b>בפקתא. </b>בערוך לא מצאתי. אך בילקוט בשם מדרש אבא גוריון. א\"ר לוי כך היה טכסיס של אנשי פרס היה להם כוס גדול מחזיק ארבעים שחציות והוא נקרא פוסקא והיו משקים בו לכל אחד ואחד אפילו מת ואפילו משתגע היה שותה וכו' אבל אחשורוש לא הכניס אותו כוס בסעודתו: ",
+                    "<b>אין אונס ביין. </b>עי' במ\"ר פרשה כ' סי' כ\"ג שבלעם צוה שלא להשקותם: ",
+                    "<b>בית מיוסד. </b>כי כן יסד אם פירושו על שצוה לעבדיו לעשות כרצון איש ואיש היל\"ל צוה המלך שהגם שמצינו בתנ\"ך לשון יסוד במצות כמ\"ש המה יסד דוד המלך ושמואל זהו במצוה קבוע לדורות אך כאן שלא היה כ\"א על משתה זו שהרי לא כתב לחוק בדתי פרס ומדי ע\"כ בהכרח שמ\"ש יסד הכוונה על יסוד בנין שנקרא יסוד בכל מקום ע\"פ מדה י\"ז והרי זה נדרש ע\"פ מדה ל\"א מוקדם שמאוחר בענין כי כן יסד המלך על רצפת בהט ושש וכו': "
+                ],
+                [
+                    "<b>לפי שבעוה\"ז. </b>שי\"ר פסוק עורי צפון וש\"נ: ",
+                    "<b>אגרסטוס. </b>ופי' המ\"ע בלשון יווני רוח מערבית צפונית: ",
+                    "<b>מי הוא זה שעושה רצון. </b>מי יכול למלאת רצון איש ואיש: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>במה השביעו. </b>עי' ויק\"ר פ' ו' סי' ו' קה\"ר פסוק וראיתי את כל מעשה: ",
+                    "<b>על מעוריהם. </b>מל' ותער כדה: ",
+                    "<b>אמרו מרודך בלאדן. </b>עיין כל זה שיר רבה פסוק כמעט שעברתי: ",
+                    "<b>הה\"ד ויקרה העדיו מנה. </b>פסוק זה אמרו דניאל לבלשאצר על נבוכדנאצר כמפורש בדניאל ה' כל הענין אלא שחז\"ל דקדקו שמאחר שבמקומו בדניאל ה' לא כתב כן על נ\"נ רק בדניאל ה' כשאמר כל זה לבלשאצר ע\"כ דורשים ע\"פ מדה ט\"ז מדבר שמיוחד במקומו שנבואה זו על בלשאצר ולא על נבוכדנאצר והכוונה שכל הפסוק על בלשאצר שכתוב כאן ולא שם וזהו מ\"ש שם הנחת מן כורסיה וכו' ויקרא וכו': ",
+                    "<b>זה נבוכדנאצר. </b>כמ\"ש חז\"ל שנמשכה על כל המסיבה ג' מאות אמה. וכוונת הדרשה שתה אתה זה נבוכדנאצר ותיבת גם מרבה בלשאצר וכולם ע\"י משתה. עי' לקמן פסוק ותמאן: "
+                ],
+                [
+                    "<b>מדקדקין בהון. </b>שאפילו העוללות שאין דרך בעלי הכרמים לבצרן ומניחים לעניים ונוגשי עמי לוקחים אפילו העוללות וכמ\"ש אם בוצרים באו לא ישאירו עוללות: ",
+                    "<b>קדשים בהון. </b>נוהגים בהם מנהג קדשה ובקדשה מתעוללין: ",
+                    "<b>כבעל חוב. </b>כי בימי ישעיה לא משלו נשים בישראל דורש א\"ת נשים אלא נושים: "
+                ],
+                [
+                    "<b>אנא מגדיר ית משתיהון. </b>עי' לקמן סוף הפסוק ותיבת אשית מלשון נשתה גבורתם מלשון כריתה. ומ\"ש להתחמם פי' להתחזק ולהתגדל: ",
+                    "<b>ביהמ\"ק הרב. </b>עי' מ\"ש לעיל ריש פסוק בימים ההם בביאור: "
+                ],
+                [
+                    "<b>שהיית מונה לסעודת אנשים. </b>כוונתו למ\"ש במכילתא יתרו פסוק בחודש השלישי שעד בנין הבית מנו ליציאת מצרים ואח\"כ לבנין הבית לא זכו למנות לבנינו מונים לחורבנו לא זכו למנות לעצמם מונים לאחרים בשנת שתים לדריוש. וכאן בשנת שלש למלכו עשה מששה ולא די שמנו לסעודת אנשים אלא גם לסעודת נשים שהיה לנו מזה צרות ועונשים ובעונותינו הרבים גרמנו להטריח על רוה\"ק לספר כל זאת: "
+                ],
+                [
+                    "<b>ראיתה כי אתה. </b>כך פי' ראית אתה כי עמל וכעס שעתיד לעשות עמל וכעס. ועכ\"ז תביט לעשות בידיך תביט ברוה\"ק לתת לו עפ\"י יצחק ברכה זו: ",
+                    "<b>עליך יעזוב חלכה. </b>וס\"ד יתום אתה היית עוזר. חלכה הם העניים והיתומים שבוטחים עליך ואמר יציל אתכם שאתם אומרים עליו שהיה עוזר ליתום ועני: ",
+                    "<b>אלא יתום. </b>ד\"א הוא והובא כאן בשביל דרשה ב' על נבוכדנצר וושתי. ",
+                    "<b>אגוסטה במלכות שאינה שלה. </b>שהיא כשדית והיתה אגוסטא למלך מדי ופרס: "
+                ],
+                [
+                    "<b>הדין פסוקא ראש הסדר. </b>ויק\"ר פרשה ג' סימן ה' ושם נרשם והסדרים שלהם אינם כסדרים שלנו שאצלם הסדרים כבני מערבא שהיו מסיימים התורה אחת לשלש שנים. ולפ\"ז בא פסוק והנותרת ריש הסדר. ומנהג הדרשנים לדרוש על פסוק ראשון של הפרשה באריכות ופותח מפסוקים אחרים שבתנ\"ך וחוזר לענין הפרשה: "
+                ],
+                [
+                    "<b>רשב\"י ור\"א. </b>ב\"ר פ' ע\"ט סי' ו': ",
+                    "<b>ספיקלא ואשתזבת. </b>בב\"ר שם בהיפך ע\"ש: ",
+                    "<b>תאמר שיש לי חלק עמהם. </b>דורש פסוק שהתחיל ממתים וגו' חלקם בחיים ולא חלקי לפי זה בודאי שחלקם של המוסרים נפשם על שמו הוא בחיי עולם אך מי יודע אם יש גם לי חלק עמהם וכמש\"ל חלקם בחיים וכו'. והוקשה לו שמ\"ש חלקם בחיים היינו לעולם הבא ומ\"ש תמלא בטנם ע\"כ בעוה\"ז ואיך אמר וצפונך תמלא בטנם שמה שצפון להם בעוה\"ב תמלא בטנם בעוה\"ז ולא יתכן לפרש כן ע\"כ דורש שמ\"ש וצפונך אינו דברי דוד להקב\"ה אלא תשובת הקב\"ה לדוד על שאלתו ופי' וצפונך מה שאתה משאיר וצופן מעשרך יהיה די למלא בטנם שכולם חיים וניזונים בזכותיך ונתבשר דוד שזכותו גדול לפני הקב\"ה: ",
+                    "<b>אבל אני בצדק. </b>ע\"פ מדה ט'. מדקאמר אני בצדק משמע אבל הם לא בצדק ופי' שאלו שזכר ממתים ידך יקבלו חלקם בחיים בזכותך בגבורה וזרוע אך אני איני כדאי לזה אבל אני בצדקה שתעשה עמדי לעוה\"ב וה\"ג במדרש תהלים מזמור י\"ז אבל אני איני בא לפניך אלא כעני המבקש צדקה שנאמר אני בצדק וגו': "
+                ],
+                [
+                    "<b>זה נבוכדנאצר. </b>ובשביל דרשה זאת הובא כל הענין לכאן: ",
+                    "<b>חלקם בארץ חלקם בחיים. </b>הם הרשעים שמקבלים שכרם בעוה\"ז ואין להם חלק בעוה\"ב וכמ\"ש תמלא בטנם וא\"כ מ\"ש בחיים פי' בעוה\"ז: "
+                ],
+                [
+                    "<b>למכעיסיו ק\"ו. </b>אם כך לושתי ק\"ו לאסתר גם יתכן שדורש ק\"ו מכל המפורש בענין של אחשורוש שהוא בהפלגה גדולה עד מאד: ",
+                    "<b>ונם משתותא. </b>כצ\"ל הגיע משתותא כמ\"ש לעיל ריש פסוק זה מגדד משתותן: ",
+                    "<b>הגיעה מעת זמנה. </b>צ\"ל הגיע עתה וזמנה למות ודורש גז\"ש מן גם לאישה מה גם האמור שם שגרמה מיתה לאישה אף גם הנאמר כאן גם ושתי שגרמה מיתה לושתי: "
+                ],
+                [
+                    "<b>מצויה לקלקל. </b>אם תשב בדוחק מקום תתקלקל יותר: "
+                ],
+                [
+                    "<b>אין להם טובה. </b>עי' לעיל פסוק כשבת: "
+                ],
+                [
+                    "<b>קרא הקב\"ה. </b>דורש מ\"ש כטוב לב המלך שהוא משמש קודש כמ\"ש בסוף פסוק הקודם ותיבת למהומן דורש נוטריקון למלאך חימה בחילוף ה' בחי\"ת מאותיות אחה\"ע: ",
+                    "<b>בזתא ואבגתא. </b>בוז ובזבוז כמ\"ש יחזקאל כ\"ה ז' ונתתיך לבג קרינן לבז: ",
+                    "<b>משחק אני. </b>שזהו ענין הבוז שישחק עליהם ע\"י אנשים בזויים ושפלים העובדים בגתיות ואחורי הקורייס. ודורש זתר מלשון זית שעובד בגיתיות של זית וכרכס מלשון קורייס והם העובדים באריגת כלי קורייס. וכמ\"ש ב\"ר ריש פרשה מ\"ט ד\"ר פרשה ז' סי' י\"א כלי קורייס. ועי' ב\"ר פ' ע\"א סי' ב' הגיתיות מאחורי הקורייס והם ב' דברים א' העוסקים בגיתיות והב' העוסקים באריגת הקורייס: "
+                ],
+                [
+                    "<b>כפרתן של ישראל. </b>פסוק זה מלמדנו זכותן וכפרתן של ישראל עי' שי\"ר פסוק ברח דודי: ",
+                    "<b>וערומה. </b>כמ\"ש לעיל ריש פ' ג' קודם פסוק גם ושתי וזהו מ\"ש כאן להראות העמים והשרים את יפיה כי טובת מראה היא משמע כל גופה במראה לפניהם: ",
+                    "<b>אין הדיוט משתמש בבגדי מלכות. </b>וכמ\"ש לעיל סוף פסוק גם ושתי שהגיע זמנה להגמם ולמות ואין שלטון ביום המות. וכמ\"ש ד\"ר פ\"ט סי' ג' ומעתה היא ההדיוטות בלא כבוד כי מאני הם מכבדותא והעירום לאדם תכלית הבושת והבוז ואף כי במלכה כזו וביותר בכתר: "
+                ],
+                [
+                    "<b>שהם נוגעים בלבו. </b>דורש מ\"ש בדבר המלך אשר ביד הסריסים קאי על ושתי ששלחה לו דברים נוגעים בלב המלך וכמ\"ש באגדה דפרק א' דמגלה: ",
+                    "<b>אנדיתיקוס. </b>עי' ד\"ר פ\"ה סי' ו' מש\"ש: ",
+                    "<b>בגוליהון במוקסיהון. </b>עי' ב\"ר פ' ל\"ו סי' ו' וש\"נ: ",
+                    "<b>נערמו מים. </b>ערום מלבוש ואיך שייך זה במים ואם אינו ענין במים תנהו ענין במצרים שנעשו ערומים ע\"י המים: "
+                ],
+                [
+                    "<b>אר\"י וכו' קרא הקב\"ה. </b>כמ\"ש ר\"י לעיל אמר למהומן נוטריקון למלאך חימה: ",
+                    "<b>שאינה שכיכה. </b>לקמן פסוק אחר הדברים: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>זה שבטו של יששכר. </b>ע\"פ מדה י\"ז דשם מפורש מי הם יודעי העתים עי' מגילה י\"ב ב' ב\"ר פ' צ\"ח סי' י\"ב: ",
+                    "<b>אית מנהון הכא. </b>לכאורה פי' על מואב ועמון וצ\"ע שהרי מפורש בישעיה וירמיה ויחזקאל מפלת מואב ביד נ\"נ וכמפורש בירמיה כ\"ה ומלך ששך ישתה אחריהם וחושב שם גם מואב ועמון וכמ\"ש ברכות בענין גר העמוני וכי עמון ומואב במקומם יושבים ועדיין לא שבו. ונראה שלא הביאו פסוק זה אלא לדוגמא וראיה על איזה אומות שלא גלו ביד נ\"נ ושבעת שרי פרס ומדי היו מאומות שלא גלו ומרומז כאן במ\"ש רואי פני המלך היושבים ראשונה במלכות פי' שיושבים מראשיתם במלכותם ולא היו מעמון ומואב ודורש כן שמתחלה אמר ויאמר המלך לחכמים יודעי העתים ואח\"כ אמר והקרוב אליו וגו' שבעת שרי וגו' שהם אחרים ולא החכמים הנ\"ל שתחלה אמר לחכמים יודעי העתים ואמרו לו דברי טעם שיותר טוב לשאל באלו שהם יושבי ראשונה במלכות: "
+                ],
+                [
+                    "<b>האיספקסיטין. </b>בלשון יווני ורומי נכבד וחשוב. וממוכן מלשון הכנה ותיקון וצ\"ע איך דורש על אשתו: ",
+                    "<b>אמרו מלאכי השרת. </b>מגילה י\"ב ב' ודורש מ\"ש רואי פני המלך סתם על הקב\"ה. ולמה הוצרך לפרש שמותם על כן דורש תחלה כפשוטו על התמנותם אצל אחשורוש וכפי הדרש על מלאכי השרת אצל הקב\"ה: ",
+                    "<b>וירם קרן לעמו. </b>צ\"ע מנין לו שהוא שייך כאן: "
+                ],
+                [
+                    "<b>במלכות בלשאצר. </b>דורש מ\"ש רואי פני המלך על אחשורוש יושבים ראשונה במלכות פי' במלכות ראשונה היינו מלכות בבל שלפני מדי דאל\"כ הוא מיותר: ",
+                    "<b>אף הכא כן. </b>גם במינוי זקנים שישבו לפני הנשיא ממנים משפחה שהיתה בגדולה מקודם: "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "<b>שלא כדת. </b>כמ\"ש ובכן אבוא וכו' אשר לא כדת וכמ\"ש איכה רבתי: "
+                ],
+                [
+                    "<b>לא על המלך לבדו עותה. </b>כי על כל השרים ועיקר כוונתו הפנימית מה שעותה אלא שהיה בוש להזכיר עוות עצמו והלבישו בעיוות כל השרים וכן בשאר הדעות העיקר היה פניה שלעצמו שעורר אותו לדבר על הכלל: ",
+                    "<b>להבזות בעליהן בעיניהן. </b>ולא אמר להבזות הבעלים סתם והיה גם הוא בכלל אלא שאשתו לא היתה שם ולא ראתה ולא תבזה אותו: "
+                ],
+                [
+                    "<b>בלא דדין הוית צריכה. </b>שלפי הפשט היה עונשה על חטא זה כי יצא דבר המלכה וכו' אך האמת שמן השמים שיצא כבר הגיע סוף ענשה של מפלת בבל כמ\"ש לעיל סוף פסוק גם ושתי והמציא השי\"ת לה סבה זו. ואולי דורש א\"ת יֵצֵא אלא יָצָא: "
+                ],
+                [
+                    "<b>כדאי הבזיון. </b>דורשים סוף הפסוק וכדי בזיון וקצף ורב דורש לפי פשוטו שהבזיון שבזתה אותו כדי שיעשה לה הקצף הזה. ושמואל דורש שקצף עליה השי\"ת גרם להם הבזיון הזה שרצה לבזותה שתבא ערומה והיא בזתה אותו שלא שמעה לו ובזה נגמר הקצף הנ\"ל של השי\"ת. ודעת רבי חנינא שבזיון של אביה גרם לה הקצף הזה ויתכן שדורש גז\"ש מתיבת כדי וכמ\"ש דניאל ה' פסוק כ' וכדאי רום לבבי וכו' שדורש לעיל סוף פסוק הוי משקה רעהו על בלשאצר וזהו וכדי בזיון וקצף: "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "<b>הדא מלכותא רבתא. </b>שמ\"ש כי רבה קאי על מ\"ש אשר יעשה בכל מלכותו והמלכות של אחשורוש רבה וגדולה ע\"כ הקלקול גדול וראוי לעונש גדול. וחד אמר שמ\"ש כי רבה היא קאי על החטא שהחטא מעצמו גדול: "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "<b>לא מה דהיא בעי'. </b>בתמיה שצרכי הבית תלויין בה. ולא יתכן לעשות הכל בקטטות ומריבות ועל האיש לעבור על מדותיו וכמ\"ש אצל אשת רב: ",
+                    "<b>דבר עם ישראל. </b>דורש מ\"ש ומדבר בלשון עמו כמשמעו שמדבר כלשון העם שלו שמושל עליהם ואין זה שייך אצל כל איש ע\"כ דורש על הקב\"ה שדבר עם עמו בלשונם שהורגלו במצרים: ",
+                    "<b>טופרה די נחש. </b>דניאל ז' י\"ט אצל חיה רביעית: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>אל תרא יין. </b>כל דרשה זו פתיחא לענין סעודת אחשורוש שהיין גרם להם קלקול גדול וכמ\"ש בסוף הדרשה ונתבאר בויק\"ר ריש פרשה י\"ב ובמד\"ר פרשה י' סי' ב': ",
+                    "<b>בין אדם לחוה. </b>ב\"ר פ' ט\"ו סי' ז' וש\"נ: ",
+                    "<b>בין נח לבניו. </b>ב\"ר פרשה ל\"ו סי' ה' וש\"נ: ",
+                    "<b>בין לוט ובנותיו. </b>ב\"ר פרשה נ\"א: ",
+                    "<b>וגם אלה ביין שנו. </b>שכל הפרשה מדבר בעשרת השבטים כמ\"ש עטרת גאות שכורי אפרים ודורש מתיבת וגם לרבות שבט יהודה ובנימין: "
+                ],
+                [
+                    "<b>אחר סמוך וכו'. </b>ב\"ר פרשה מ\"ד ריש סי' ה': ",
+                    "<b>בשך אין כתיב כאן. </b>לעיל סוף פסוק ותמאן: "
+                ],
+                [
+                    "<b>השמיעו אל בבל. </b>וס\"ד אל יהיה לה פליט שלמו לה כפעלה כאשר עשתה עשו לה. וכפול לשון הוא. ע\"כ דורש מ\"ש שלמו לה כפעלה על כסף וזהב שנטלן ועל מ\"ש כאשר עשתה עשו לה על שהיו להוטים. ומ\"ש וכי כסף וזהב נטלה צ\"ע שהרי בזזו הכל וכל כלי כסף שבביהמ\"ק. ויתפרש בדוחק שאין זה בכלל מ\"ש כאשר עשתה וכו' אלא בכלל שלמו לה. ומ\"ש אתם להוטים וכו' צ\"ע שהרי אמר במדרש איכה פסוק נשים בציון ענו שנ\"נ צוה שלא יגעו בא\"א ע\"ש ומדרשים חלוקים הם: "
+                ],
+                [
+                    "<b>והנערה וכו' מי הגון וכו'. </b>שמיד אחר פסוק והנערה סמוך לו איש יהודי וכו' וכן כל המקומות שחושב והולך סמוך להצרה כתיב הגואל להודיע שבצרה נמצא מאד כי הוא יכאיב ויחבש ומביא גואל וכו': "
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>נמנו בעליית. </b>מדרש תהלים מזמור ק\"ו: ",
+                    "<b>תאמר שאינו מתגלגל ערום. </b>פי' שבלילה פעמים שהכסוי שהיה עליו נפלה והבע\"ב ישן. ובעת זו אינו עושה צדקה כי מן הסתם המגדל יתום בתוך ביתו נותן לו ג\"כ כיסוי בלילה אלא כנ\"ל: ",
+                    "<b>פרוסה שאוכלה. </b>ומה שאוכל בסעודה זו די לו עד סעודה שניה ונחשב לו שעושה צדקה בכל עת ויותר נראה כמ\"ש ושריך בעת יאכלו וכתיב לעת האוכל הרי שתיבת עת שייך לאכילה וכמ\"ש מפורש יותר לתת אכלם בעתו ועי' ב\"ר ט' ל' סוף סי' חי\"ת ששייך כאן: ",
+                    "<b>זכרני ה'. </b>שני הפסוקים אשרי שומרי וכו' זכרני ה' וכו' סמוכים יחד: ",
+                    "<b>ושקל עשרת אלפים ומה כתיב שם איש יהודי. </b>המדרש הזה אומר דרשני בקרני ויתכן מאד שכוון למ\"ש בדה\"א כ\"ט ז' שעשה את ישראל שיתנו נדבה לביהמ\"ק וכתיב שם עשרת אלפים ככר כסף וביקש דוד שיעמוד זכות עשרת אלפים ככר כסף שלו כנגד עשרת אלפים ככר כסף של המן וכתוב שם איש יהודי ודורש באגדת מגילה איש יהודי זה דוד שבא מיהודי ודוק ואחר כתבי זאת ראיתי בפירוש יפ\"ע שיתכן שכוון לזה אלא שדבריו סתומים: "
+                ],
+                [
+                    "<b>הרשעים קודמין. </b>רות רבה פסוק ולנעמי מודע וש\"נ ומבואר: "
+                ],
+                [
+                    "<b>היה אמר ר' יוחנן. </b>ב\"ר פ' ל' סי' ח' וש\"נ ומבואר: ",
+                    "<b>והיו שנותיו קע\"ה. </b>ור\"ל אמר בן מ\"ח שנה הכיר אברהם את בוראו ומה מקיים היה שהיה מתוקן וכו' כצ\"ל ע\"ש בב\"ר: ",
+                    "<b>כד הוה מטו. </b>ב\"ר ריש פרשה מ\"ט עי' מש\"ש: "
+                ],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>זה אחד מארבעה. </b>מכילתא בשלח פסוק ויבא עמלק ועי' ב\"ר ריש פרשה ע\"ו: "
+                ],
+                [
+                    "<b>אין לה אב ואם. </b>רק הקב\"ה אבי יתומים כמ\"ש כי אבי ואמי עזבוני וה' יאספני: "
+                ],
+                [
+                    "<b>לשאול על כתמה ועל נדותה. </b>כמ\"ש לפני חצר בית הנשים לדעת אולי היא צריכה לשאול שאלת נשים בית מקורה ופרוזדור שלה: ",
+                    "<b>שלא יעשו לה כשפים. </b>מקנאת הנשים והבתולות על שראו שנושאת חן מכולם ושינו אותה לטוב מכולם: "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "<b>מתעלה בלקוחים. </b>עי' מ\"ש ב\"ר פ' מ' סוף סי' ה' וש\"נ: "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "<b>מלמד שתפסה. </b>ב\"ר פ' ע\"א סימן ה': "
+                ],
+                [
+                    "<b>ומרדכי וכו' קצף וכו'. </b>שזה היה הקצף שלהם על שמרדכי יושב בשער המלך דאל\"כ הוא מיותר כאן אלא שקצפו שהעביר שנים בגתן ותרש והושיב את מרדכי ועי' ב\"ר פ' פ\"ח סי' ה': ",
+                    "<b>לכו חזו וכו' אשר שם שמות. </b>שיש לראות ולהתבונן בשמות וקצף אשר שם בארץ שעושה בהשכל והשגחה כפי צורך העת: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>מה כתיב ��מעלה מן הענין ויתלו. </b>דורש שייכות וסמיכות פסוק אחר הדברים האלה למ\"ש למעלה היינו ויתלו שניהם. שלענין זה גידל אותו כדי שיתלה כמוהם ועי' ויק\"ר פ' כ\"ט סי' ה': "
+                ],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>הרהורי דברים. </b>סובר שאין שייכות דבר המן למה שלמעלה שענין בפני עצמו הוא. ומ\"ש אחר הדברים דורש תיבת הדברים הרהורי דברים נוטריקון ועי' ב\"ר פ' מ\"ד סי' ה' מש\"ש: "
+                ],
+                [
+                    "<b>מה עשה המן. </b>דאם לא כן היה גם מרדכי משתחוה לו: ",
+                    "<b>בניה של רחל. </b>בראשית רבה פרשה פ\"ז סי' ו': ",
+                    "<b>הדא הוא דכתיב ויגידו להמן. </b>ואם הכוונה מה שאמרו לו שלא השתחוה היל\"ל ויאמרו להמן אך ויגידו משמע באריכות והמשכה: ",
+                    "<b>וירא בלעם. </b>ולא הלך וכו' וישת אל המדבר פניו ותרגם אונקלוס ושוי לקבל עגלא דשוו בני ישראל במדברה: ",
+                    "<b>הפיל פור הוא הגורל. </b>לפני המן: ",
+                    "<b>בתמוז זכות הארץ. </b>שהלכו המרגלים לתור את הארן ומסר כלב נפשו וכרת משם זמורה ואשכול ענבים וזה היה בתמוז כמ\"ש במדרש רבה פ' ט\"ז סוף סימן י\"ב וצ\"ע איזה זכות הוא לישראל בדבר שנהפך לחוב: ",
+                    "<b>זכות שרה אמנו שמתה בו. </b>איני יודע מנין לו. וצ\"ע דאמר לקמן בסמוך שנפל הגורל באדר ושמח על שמת בו משה ובשרה זה חשב זה לזכות ויתכן שהיה להם לימוד על שמתה שרה בחשוון וא\"כ בחשוון נולדה כמ\"ש הקב\"ה ממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום וא\"כ הזכות מהלידה כמו במשה אלא שלא ידע מלידת משה ועכ\"ז צ\"ע: ",
+                    "<b>זכות חנוכה. </b>שעתיד להיות ימי נסים וגאולה לישראל הרי שהיה חודש מבורך: ",
+                    "<b>ויבדלו עזרא הכהן. </b>וס\"ד וישבו ביום אחד לחודש העשירי. היינו חודש טבת: ",
+                    "<b>שבט זכות אנשי כנה\"ג וכו' ועד צלם מיכה. </b>כ\"ז איני יודע מהו ומנין להם כן ובהדיא אמרו שלכך נפלו בפלגש בגבעה על שלא מיחו בצלם מיכה וצ\"ע [א\"ה וגם צ\"ע למה לא חשב זכות על חדש שבט מהכתוב בדברים א' ג' דאז הואיל משה באר את התורה הזאת]: ",
+                    "<b>שקול ישקל כעסי והותי. </b>וס\"ד במאזנים ישאו יחד במזל מאזנים יעלו וישאו כנגד מי שאמר ועשרת אלפים ככר כסף אשקול וכו': ",
+                    "<b>ואל עקרבים אתה יושב. </b>מול מזל עקרב אתה יושב כנגדו שלא יבא בו רעה: ",
+                    "<b>ולא דבר ה' למחות. </b>והיינו בעת שהיה הגזירה להשמיד ולמחות המן צוה. השי\"ת לא צוה ומשמען על ישראל לא דבר אבל על אחר דבר למחות ע\"פ מדה י\"ז שמפורש בעמלק שצוה למחות אותו: "
+                ],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>ישן לו מעמו. </b>יש עם אחד ע\"כ דורש ישנו מלשון שינה ישן לו ע\"פ מדת ממעל: ",
+                    "<b>שמתוך שינה. </b>היינו בגלות בבל בהסתר פנים שנמשל לשינה כמ\"ש עורה למה תישן ה' וכמ\"ש ויקץ כישן ה'. וזהו בלילה ההוא נדדה שנת המלך שנת מלכו של עולם: ",
+                    "<b>שניהון רברבן. </b>וזהו ודתיהם שונות שמה שאוכלים בשיניהם אומרים שעושים מחמת דתיהם: "
+                ]
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>ואף יעקב רמזה. </b>ב\"ר פרשה צ\"ח סי' ב': ",
+                    "<b>תמן אמרין. </b>המדרש הוא אגדת ארץ ישראל וכשאמר תמן אמרין היינו בבבל אומר��ם והיינו בגמרא דילן ברכות י\"ג א'. ועיין לעיל בפסוק א': ",
+                    "<b>רבי חייא רבה. </b>עיין שי\"ר פסוק מי זאת הנשקפה: ",
+                    "<b>ואח\"כ וישב מרדכי. </b>והיינו אצל מעשה לבישת המן את מרדכי הבגדים והרכבתו על הסוס שהיה התחלת הנס. ועי' בשי\"ר פסוק הנ\"ל. הגירסא יותר מתוקנת: "
+                ]
+            ]
+        ]
+    },
+    "versions": [
+        [
+            "Midrash Rabbah, Vilna, 1878",
+            "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "פירוש מהרז״ו על אסתר רבה",
+    "categories": [
+        "Midrash",
+        "Aggadah",
+        "Midrash Rabbah",
+        "Commentary",
+        "Perush Maharzu"
+    ],
+    "schema": {
+        "heTitle": "פירוש מהרז״ו על אסתר רבה",
+        "enTitle": "Perush Maharzu on Esther Rabbah",
+        "key": "Perush Maharzu on Esther Rabbah",
+        "nodes": [
+            {
+                "heTitle": "פתיחתא",
+                "enTitle": "Petichta"
+            },
+            {
+                "heTitle": "",
+                "enTitle": ""
+            }
+        ]
+    }
+}

json/Midrash/Aggadah/Midrash Rabbah/Devarim Rabbah/English/From Joshua Kulp source sheet.json

@@ -0,0 +1,46 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Devarim Rabbah",
+    "versionSource": "/sheets/86146",
+    "versionTitle": "From Joshua Kulp source sheet",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "דברים רבה",
+    "categories": [
+        "Midrash",
+        "Aggadah",
+        "Midrash Rabbah"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "The halakhah is: A Jew who was walking on the way Erev Shabbat and it grew dark, and he had in his hand coins or something else, what should he do? This is what our sages taught? One for whom the path grows dark [erev Shabbat] he should give his wallet to a non-Jew. And why is it permitted to give it to a non-Jew? R. Levi said, when the children of Noah were commanded, they were commanded only about seven things, and Shabbat was not one of them, therefore they allowed it to be given to a non-Jew. And R. Yose bar Hanina said: A non-Jew who keeps Shabbat before he accepts upon himself circumcision is obligated for the death penalty. Why? For they were not commanded to keep this. And why did you says that a non-Jew who keeps Shabbat is liable for the death penalty? R. Hiyya b. Abba said in the name of R. Yohanan: It is the way of the world that a king and a matron are having a discussion, and one who sticks their head in, are they not liable for death? Thus Shabbat is a matter between Israel and God, as it says, \"Between me and the children of Israel.\" [Thus any non-Jew who puts himself between them before he accepts circumcision, is obligated for death.] ..."
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Paragraph"
+    ]
+}

json/Midrash/Aggadah/Midrash Rabbah/Devarim Rabbah/English/Rabbi Mike Feuer, Jerusalem Anthology.json

@@ -0,0 +1,58 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Devarim Rabbah",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org",
+    "versionTitle": "Rabbi Mike Feuer, Jerusalem Anthology",
+    "versionTitleInHebrew": "רבי מייק פוייר, לקט ירושלים",
+    "shortVersionTitle": "Rabbi Mike Feuer",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "דברים רבה",
+    "categories": [
+        "Midrash",
+        "Aggadah",
+        "Midrash Rabbah"
+    ],
+    "text": [
+        [],
+        [],
+        [],
+        [
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "... Another explanation. “When the Lord, your God, expands your boundary…” (Deuteronomy 12:20) The Rabbis say: this is speaking of Jerusalem. Who is able to see the calm of Jerusalem when the Holy One expands it? R’ Shimon bar Nachman says: to what is this to be compared? To a country, etc. “And then the offerings of Judah and Jerusalem shall be pleasant to the Lord, as in the days of old and former years.” (Malachi 3:4) “Lo, I will send you Elijah the prophet before the coming of the great and awesome day of the Lord, that he may turn the heart of the fathers back through the children, and the heart of the children back through their fathers-lest I come and smite the earth with utter destruction.” (Malachi 3:23-24) Behold I send My angel and he will clear the way before Me. And suddenly the Master whom you desire will come into His palace and the angel of the covenant whom you desire, behold he is coming says the Lord of Hosts. “Therefore, so said the Lord: 'I have returned to Jerusalem with mercy; My house shall be built there,' says the Lord of Hosts. 'And a plumb line shall be stretched out over Jerusalem.' Further, proclaim, saying: so said the Lord of Hosts, 'My cities shall yet spread out with prosperity, and the Lord shall yet console Zion and shall yet choose Jerusalem.'” (Zechariah 1:16-17) “Be exceedingly happy, O daughter of Zion; Shout, O daughter of Jerusalem. Behold! Your king shall come to you. He is just and victorious; humble, and riding a donkey and a foal, the offspring of she-donkeys.” (Zechariah 9:9)"
+        ],
+        [
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "... Another explanation. Beloved is peace because the Holy One gave it to Zion, as it says “Request the peace of Jerusalem…” (Psalms 122:6)"
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Paragraph"
+    ]
+}

json/Midrash/Aggadah/Midrash Rabbah/Devarim Rabbah/English/VBM Parshat Hukat.json

@@ -0,0 +1,40 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Devarim Rabbah",
+    "versionSource": "Web Article, Yeshiva Har Erzion Parshat HaSHavua rabbi Moshe Lichtenstein",
+    "versionTitle": "VBM Parshat Hukat",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "דברים רבה",
+    "categories": [
+        "Midrash",
+        "Aggadah",
+        "Midrash Rabbah"
+    ],
+    "text": [
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [
+            "[Moshe] said before Him: Master of the world, let Yehoshua assume my title, and I will live.",
+            "The Almighty said: Do for him what he does for you.",
+            "Moshe immediately arose and went to Yehoshua's home. Yehoshua was frightened and said, \"Moshe, my rabbi, come next to me.\" They left to go, and Moshe walked on Yehoshua's left. They entered the Tent of Meeting, and the pillar of cloud descended and stood in between them.",
+            "When the pillar of cloud left, Moshe went to Yehoshua and said: What did God say to you?",
+            "Yehoshua said to him: When He would speak with you, did I know what He said to you?",
+            "At that moment Moshe cried and said: One hundred deaths are preferable to a single feeling of envy!…",
+            "Once he accepted death, the Almighty began comforting him. He said to him: I swear, in this world you led My children, so in the future, too, I will lead them through you."
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Paragraph"
+    ]
+}

json/Midrash/Aggadah/Midrash Rabbah/Devarim Rabbah/English/Yeshiva Har Etzion .json

@@ -0,0 +1,40 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Devarim Rabbah",
+    "versionSource": "Pars hat HaShavua  Parashat CHukkat",
+    "versionTitle": "Yeshiva Har Etzion ",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "דברים רבה",
+    "categories": [
+        "Midrash",
+        "Aggadah",
+        "Midrash Rabbah"
+    ],
+    "text": [
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [
+            "[Moshe] said before Him: Master of the world, let Yehoshua assume my title, and I will live.",
+            "2 The Almighty said: Do for him what he does for you.",
+            "3 Moshe immediately arose and went to Yehoshua's home. Yehoshua was frightened and said, \"Moshe, my rabbi, come next to me.\" They left to go, and Moshe walked on Yehoshua's left. They entered the Tent of Meeting, and the pillar of cloud descended and stood in between them.",
+            "4 When the pillar of cloud left, Moshe went to Yehoshua and said: What did God say to you?",
+            "5 Yehoshua said to him: When He would speak with you, did I know what He said to you?",
+            "6 At that moment Moshe cried and said: One hundred deaths are preferable to a single feeling of envy!…",
+            "7 Once he accepted death, the Almighty began comforting him. He said to him: I swear, in this world you led My children, so in the future, too, I will lead them through you."
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Paragraph"
+    ]
+}

json/Midrash/Aggadah/Midrash Rabbah/Kohelet Rabbah/English/Jewish Bostong & Veg Translations.json

@@ -0,0 +1,60 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Kohelet Rabbah",
+    "versionSource": "https://www.jewishboston.com/earth-etude-for-19-elul/  https://www.jewishveg.org/schwartz/hlydytu.html",
+    "versionTitle": "Jewish Bostong & Veg Translations",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "קוהלת רבה",
+    "categories": [
+        "Midrash",
+        "Aggadah",
+        "Midrash Rabbah"
+    ],
+    "text": [
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Parasha",
+        "Chapter",
+        "Midrash"
+    ]
+}

json/Midrash/Aggadah/Midrash Rabbah/Kohelet Rabbah/English/Kohelet Rabbah 5115.json

@@ -0,0 +1,43 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Kohelet Rabbah",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/sheets/64027.27?lang=en",
+    "versionTitle": "Kohelet Rabbah 5:11:5",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "קוהלת רבה",
+    "categories": [
+        "Midrash",
+        "Aggadah",
+        "Midrash Rabbah"
+    ],
+    "text": [
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "Rabbi Yochanan said: Everyone who exerted oneself in Torah study in this world, in the world-to-come will not be set down to sleep, but rather will be led to the Beit Midrash of Shem and Eveir, and of Abraham, Isaac, and Jacob, and Moses, and Aaron. From where do we know this? From (II Samuel 7: 9) \"...I will make your name great, like the names of the greatest men on earth.\" "
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Parasha",
+        "Chapter",
+        "Midrash"
+    ]
+}

json/Midrash/Aggadah/Midrash Rabbah/Kohelet Rabbah/English/Kohelet Rabbah.json

@@ -0,0 +1,43 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Kohelet Rabbah",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/sheets/64027.27?lang=en",
+    "versionTitle": "Kohelet Rabbah",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "קוהלת רבה",
+    "categories": [
+        "Midrash",
+        "Aggadah",
+        "Midrash Rabbah"
+    ],
+    "text": [
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "Rabbi Yochanan said: Everyone who exerted oneself in Torah study in this world, in the world-to-come will not be set down to sleep, but rather will be led to the Beit Midrash of Shem and Eveir, and of Abraham, Isaac, and Jacob, and Moses, and Aaron. From where do we know this? From (II Samuel 7: 9) \"...I will make your name great, like the names of the greatest men on earth.\" "
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Parasha",
+        "Chapter",
+        "Midrash"
+    ]
+}

json/Midrash/Aggadah/Midrash Rabbah/Kohelet Rabbah/English/Rabbi Dr. David Mevorach Seidenberg, from Kabbalah and Ecology.json

@@ -0,0 +1,61 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Kohelet Rabbah",
+    "versionSource": "http://www.amazon.com/Kabbalah-Ecology-Image-More-Than-Human-World/dp/1107081335",
+    "versionTitle": "Rabbi Dr. David Mevorach Seidenberg, from \"Kabbalah and Ecology\"",
+    "status": "locked",
+    "versionTitleInHebrew": "רבי וד״ר דוד מבורך סיידנברג, מתוך ״קבלה ואקולוגיה״",
+    "shortVersionTitle": "Rabbi Dr. David Mevorach Seidenberg, 2015",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "קוהלת רבה",
+    "categories": [
+        "Midrash",
+        "Aggadah",
+        "Midrash Rabbah"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "... [R’ Yehoshua ben Qorchah asks], “Who was created for the sake of whom / mi nivra’ bish’vil mi? Was earth/arets created for the sake of a (human) generation, or a generation created for the sake of the arets?” ... R’ B’rakhyah said in the name of R’ Shimon ben Lakish: Whatever the Holy One created in the human, He created in the earth as a model for him / l’dugma lo. A person/adam has a head and so does the earth, as it is said, “and the head of the dirt/ `afar of the world/teivel” [Pr 8:26]. A person has eyes and so does the earth, as it is said, “And they will cover the eye of the earth” [Ex 10:5]\n"
+            ]
+        ],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "... In the time that the Holy One created the first human, He took him and brought him around all the trees of Gan Eden and said: See my works, how lovely and praiseworthy they are, and all I created, for your sake I created it. Put your mind [to this], that you don’t ruin or destroy my world, for if you bring ruin, there is no one who will repair after you."
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Parasha",
+        "Chapter",
+        "Midrash"
+    ]
+}

json/Midrash/Aggadah/Midrash Rabbah/Kohelet Rabbah/English/Rabbi Mike Feuer, Jerusalem Anthology.json

@@ -0,0 +1,86 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Kohelet Rabbah",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org",
+    "versionTitle": "Rabbi Mike Feuer, Jerusalem Anthology",
+    "status": "locked",
+    "license": "CC-BY",
+    "versionTitleInHebrew": "רבי מייק פוייר, לקט ירושלים",
+    "shortVersionTitle": "Rabbi Mike Feuer",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "קוהלת רבה",
+    "categories": [
+        "Midrash",
+        "Aggadah",
+        "Midrash Rabbah"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "…R’ Berachia said in the name of R’ Yitzchak the last redeemer will be just as the first. Just as it says of the first redeemer “So Moses took his wife and his sons, mounted them upon the donkey…” (Shemot 4:20) so too the last redeemer, as it says “…humble, and riding a donkey…” (Zechariah 9:9) Just as the first redeemer brought down the manna, as it says “Behold! I am going to rain down for you bread from heaven…” (Shemot 16:4) so too the last redeemer will bring down manna, as it says “May there be an abundance of grain in the land…” (Tehillim 72:16) Just as the first redeemer brought up the well, so too the last redeemer will bring up the water, as it says “…and a spring will issue from the house of the Lord and will water the valley of Shittim…” (Yoel 4:18)"
+            ]
+        ],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "",
+                "R’ Yehoshua of Sakhnin explained the text as referring to Israel. A time to be born, the Holy One said ‘for a brief moment I was the midwife to my children,’ as is written “And as for your birth, on the day you were born…” (Yechezkiel 16:4) A time to die, as is written “…in this desert they will end, and there they will die.” (Bamidbar 14:35) A time to plant, as it says ”And I will plant them on their land…” (Amos 9:15) A time to uproot the planted, as is written “And the Lord uprooted them from upon their land…” (Devarim 29:27) A time to kill, as is written “…and He has slain all that were pleasant to the eye…” (Eicha 2:4) A time to heal, as is written “Behold, I will bring it healing and cure…” (Yirmeyahu 33:6) A time to wrech, as is written “And [through the] breaches they shall emerge, each woman straight before her…” (Amos 4:3) A time to build, as is written “…and build it up as in the days of yore.” (Amos 9:11) A time to weep, as is written “She weeps, yea, she weeps in the night…” (Eicha 1:2) A time to laugh, as is written “Then our mouths will be filled with laughter…” (Tehillim 126:2) A time to lament, as is written “And the Lord God of Hosts called on that day, for weeping, and for lamenting…” (Yeshayahu 22:12) A time to dance, as is written “And the streets of the city shall be filled, with boys and girls playing in its streets.” (Zechariah 8:5) A time to scatter stones, as is written “The holy stones are scattered at the head of every street.” (Eicha 4:1) A time to gather stones, as is written “Behold, I have laid as a foundation a stone in Zion…” (Yeshayahu 28:16) A time to embrace, as is written “…and his right hand would embrace me.” (Shir haShirim 2:6) A time to shun embraces, as is written “And the Lord removes the people far away…” (Yeshayahu 6:12) A time to seek, as is written “And from there you will seek the Lord your God…” (Devarim 4:29) A time to lose, as is written “…and you will perish quickly from upon the good land that the Lord gives you.” (Devarim 11:17) A time to keep, as is written “Behold the Guardian of Israel will neither slumber nor sleep.” (Tehillim 121:4) A time to discard, as is written “…and He cast them to another land…” (Devarim 29:27) A time to rend, as is written “The Lord has torn the kingdom of Israel from you…” (Shmuel I 15:28) A time to mend, as is written “…and they shall be one in your hand.” (Yechezkel 37:17) A time to be silent, as is written “I was silent from time immemorial…” (Yeshayahu 42:14) A time to speak, as is written “Speak to the heart of Jerusalem…” (Yeshayahu 40:2) A time to love, as is written “I loved you, said the Lord…” (Malachi 1:2) A time to hate, as is written “…she raised her voice against Me; therefore, I hated her.” (Yirmiyahu 12:8) A time for war, as is written “…and He was turned to be their enemy; He fought with them.” (Yeshayahu 63:10) A time for peace, as is written “Behold, I will extend peace to you like a river…” (Yeshayahu 66:12)"
+            ]
+        ],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "... “One who moves stones from place to place shall be wearied by them; one who hews wood shall be warmed by it.” (Kohelet 10:9) R’ Mishiya said: in reward for the two chunks of wood which Avraham split on Mount Moriah, he merited that the sea be split into twelve divisions for his children. "
+            ]
+        ],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "... R’ Yehoshua ben Levi explained the verse as referring to the Holy Temple: The prophet said to Israel “And remember your Creator in the days of your youth (bachurotecha)…” (Kohelet 12:1) Remember your Creator while your youth (bachureichem) lasts. While the covenant with the priests lasts, as it says “And I did choose (u’vachor) him from all the tribes of Israel…” (Shmuel I 2:28) While the covenant with the Levites lasts, as it says “For the Lord, your God, has chosen (bachar) him out of all your tribes…” (Devarim 18:5) While the covenant with Jerusalem lasts, as it says ““…the city which I have chosen (bacharti).” (Melachim I 11:13) While the kingship of David lasts, as it says “And He chose (v’yivchar) His servant David…” (Tehillim 78:70) While the Holy Temple is still standing, as it says “I have chosen (bacharti) and consecrated this House…” (Divre HaYamim II 7:16) As long as you exist, as it is written “…the Lord your God has chosen you…” (Devarim 7:6)   "
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Parasha",
+        "Chapter",
+        "Midrash"
+    ]
+}

json/Midrash/Aggadah/Midrash Rabbah/Kohelet Rabbah/English/Sefaria Community Translation.json

@@ -0,0 +1,81 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Kohelet Rabbah",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org",
+    "versionTitle": "Sefaria Community Translation",
+    "status": "locked",
+    "license": "CC0",
+    "versionTitleInHebrew": "תרגום קהילת ספאריה",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "קוהלת רבה",
+    "categories": [
+        "Midrash",
+        "Aggadah",
+        "Midrash Rabbah"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [
+                "The words of Koheleth, king in Jerusalem. Midrash: This is to say that this the writing is done with \"ruach hakodesh\" (divine inspiration) by the hand of King Solomon (Mishlei 22:29). You see [that the work of] a man [who is] adept at his trade will endure [when it is done] in front of kings. It happened that Rebbe Chanina ben Dosa saw people in his city taking up vow-offerings and free-will offerings to Jerusalem. He said, \"Everyone is bringing up vow-offerings and free-will offerings to Jerusalem, and I don't have a thing to bring up.\" What did he do? He went to the walkway of his city and saw one stone and chipped it, chiseled it, and polished it and said: \"Now I have something to bring up to Jerusalem.\" He sought to hire workers. Five men passed by him. He said to them \"Will you take this stone for me up to Jerusalem?\" They said to him, \"Give us 5 Selayim [currency] and we will bring it up to Jerusalem.\" He sought it for them but he could not find a single thing..."
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "(8) \"All the streams flow to the sea\" (Ecclesiastes 1) -- All of Israel only ever gather together in Jerusalem, and they go up at the time of the festivals each and every year.\"Yet the sea is never full\" (Ecclesiastes 1) -- Yet Jerusalem is never filled. As it was taught \"They stand crowded, [yet] they bow spaciously\". Rav Shmuel Bar Chova said in the name of Rav Acha who said, \"Four cubits space between each and every one of them, and one cubit on each side, so that no one would hear the prayer of his friend and come to err\".\"To the place the streams flow [there they shall return again]\" -- To the place Israel gathers in this world, there they shall gather in the world to come, in the time to come, as it is said (Isaiah 27) \"And it shall be in that day, that a great horn shall be blown; and they shall come, those that were lost in the land of Assyria and those that were dispersed in the land of Egypt; and they shall worship G-d at the holy mountain in Jerusalem\""
+            ]
+        ],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "",
+                "R’ Yehoshua of Sakhnin explained the text as referring to Israel. A time to be born, the Holy One said ‘for a brief moment I was the midwife to my children,’ as is written “And as for your birth, on the day you were born…” (Yechezkiel 16:4) A time to die, as is written “…in this desert they will end, and there they will die.” (Bamidbar 14:35) A time to plant, as it says \"And I will plant them on their land…” (Amos 9:15) A time to uproot the planted, as is written “And the Lord uprooted them from upon their land…” (Devarim 29:27) A time to kill, as is written “…and He has slain all that were pleasant to the eye…” (Eicha 2:4) A time to heal, as is written “Behold, I will bring it healing and cure…” (Yirmeyahu 33:6) A time to wreck, as is written “And [through the] breaches they shall emerge, each woman straight before her…” (Amos 4:3) A time to build, as is written “…and build it up as in the days of yore.” (Amos 9:11) A time to weep, as is written “She weeps, yea, she weeps in the night…” (Eicha 1:2) A time to laugh, as is written “Then our mouths will be filled with laughter…” (Tehillim 126:2) A time to lament, as is written “And the Lord God of Hosts called on that day, for weeping, and for lamenting…” (Yeshayahu 22:12) A time to dance, as is written “And the streets of the city shall be filled, with boys and girls playing in its streets.” (Zechariah 8:5) A time to scatter stones, as is written “The holy stones are scattered at the head of every street.” (Eicha 4:1) A time to gather stones, as is written “Behold, I have laid as a foundation a stone in Zion…” (Yeshayahu 28:16) A time to embrace, as is written “…and his right hand would embrace me.” (Shir haShirim 2:6) A time to shun embraces, as is written “And the Lord removes the people far away…” (Yeshayahu 6:12) A time to seek, as is written “And from there you will seek the Lord your God…” (Devarim 4:29) A time to lose, as is written “…and you will perish quickly from upon the good land that the Lord gives you.” (Devarim 11:17) A time to keep, as is written “Behold the Guardian of Israel will neither slumber nor sleep.” (Tehillim 121:4) A time to discard, as is written “…and He cast them to another land…” (Devarim 29:27) A time to rend, as is written “The Lord has torn the kingdom of Israel from you…” (Shmuel I 15:28) A time to mend, as is written “…and they shall be one in your hand.” (Yechezkel 37:17) A time to be silent, as is written “I was silent from time immemorial…” (Yeshayahu 42:14) A time to speak, as is written “Speak to the heart of Jerusalem…” (Yeshayahu 40:2) A time to love, as is written “I loved you, said the Lord…” (Malachi 1:2) A time to hate, as is written “…she raised her voice against Me; therefore, I hated her.” (Yirmiyahu 12:8) A time for war, as is written “…and He was turned to be their enemy; He fought with them.” (Yeshayahu 63:10) A time for peace, as is written “Behold, I will extend peace to you like a river…” (Yeshayahu 66:12)"
+            ]
+        ],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "Look at God's work - for who can straighten what He has twisted? (Ecclesiastes 7:13). When the Blessed Holy One created the first human, He took him and led him round all the trees of the Garden of Eden and said to him: “Look at My works, how beautiful and praiseworthy they are! And all that I have created, it was for you that I created it. Pay attention that you do not corrupt and destroy My world: if you corrupt it, there is no one to repair it after you. And not only that - you cause the death of that tzadik [Moses]. A simile - to what does Moses our teacher can be compared? To a pregnant woman who was incarcerated in a prison and there she gave birth to a son, she raised him there and died there. Some time later, when the king was passing by the entrance of the prison, the son shouted and said: 'My lord the king! I was born here! I was raised here! I don't know what is the sin that keeps me put in here. He answered him: Your mother's sin. It is the same with Moses, as it is written: Behold, the man has become one (Genesis 3:22) and it is written [also] Behold, your day of death is approaching (Deuteronomy 31:14)"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Parasha",
+        "Chapter",
+        "Midrash"
+    ]
+}