98cefc84bd5e2fffecfea0237b85fe5902974c2ab0c1506d9c9dda419cb538b9

json/Midrash/Aggadah/Midrash Rabbah/Commentary/Chidushei HaRadal/Chidushei HaRadal on Esther Rabbah/Hebrew/Midrash Rabbah, Vilna, 1878.json

@@ -0,0 +1,531 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Chidushei HaRadal on Esther Rabbah",
+    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI",
+    "versionTitle": "Midrash Rabbah, Vilna, 1878",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "חידושי הרד״ל על אסתר רבה",
+    "categories": [
+        "Midrash",
+        "Aggadah",
+        "Midrash Rabbah",
+        "Commentary",
+        "Chidushei HaRadal"
+    ],
+    "text": {
+        "Petichta": [
+            [
+                "(א) <b>רבנין ור' ברכיה. </b>רבנין אמרי והיה חייך כו' כצ\"ל. וכ\"ה בא\"א (וגם המ\"כ נראה שכוון לזה): ",
+                "(ב) <b>שהוא לוקח לו חטים לשלש שנים אסמכתא לדבר (ויקרא ל\"ב) ועשת את התבואה לשלש השנים. </b>גם י\"ל דרמיזא בתיבת מנגד דדרש ליה מן ג' ד' שלוקח לו ג' שנים ותלו לו הרביעית. ועי' בקה\"ר פ\"ב פי\"ג דדרש חכם על לקח תבואה לג' שנים וכסיל ללוקח לשנה ע\"ש: ",
+                "(ג) <b>מן הסדקי. </b>במ\"ע פי' אוצר תבואה בלשון גריקו\"ש. ולפי מ\"ש בירושלמי דמאי רפ\"ב ורפ\"ג ובפ\"ה דב\"מ ה\"ו סרקי ברי\"ש י\"ל פירושו ישמעאלים וערביים בלשון ירושלמי (עיין ערוך סרק האחרון ובמוסף שם) שהן היו רגילין להיות חמרים מביאי תבואה לשוק: ",
+                "(ד) <b>בדיוטי של קסרי. </b>שם היו יושב נציב מלכי רומי בימיהם שמשל על א\"י. ולשון דיוטי פי' במ\"ע שהוא מקום המשפט. והיינו שהוא עצור שם אבל עדיין לא יצא לידון במקום המשפט דדרש ליה מופחדת וכו': ",
+                "(ה) <b>שהוא יוצא לידון. </b>שהביאוהו למקום המשפט וכמ\"ש בשבת דף ל\"ב שכל העולה לגרדום לדון אם אין לו פרקליטין גדולים אינו נצול: ",
+                "(ו) <b>יוצא להצלב שלא יחזירוהו עוד לזכות </b>כמ\"ש ספ\"ג דגיטין כ\"ח: ",
+                "(ז) <b>מעת לעת מהסרת טבעת </b>בב\"ר פ\"ק אמרו ע' יום שבין אגרות ראשונות לשניות והן שמן הסרת טבעת עד שנלקחה מהמן ונתנה למרדכי (וז\"ש הפייטן תכלית שבעים נתלה על חמשים כמ\"ש בס\"ד בהגהותי לבמ\"ר ס\"פ י\"ד אות צ' ע\"ש) ונראה שכאן היו כתוב בר\"ת מעל\"ע. והיינו מתחלת ע' לסוף ע'. והסופרים חשבו שהוא מעת לעת וכתבו כן בפירוש: ",
+                "(ח) <b>שהכתבים פורחים. </b>ביד הרצים. ומפני שיצאו דחופים בכל מדינות המלך קוראו בלשון פריחה: ",
+                "(ט) <b>ולא תאמין בחייך להיות עתידים ליום הזה. </b>לא האמינו עוד שיחיו יותר מן יום ההוא לולי הקב\"ה עשה להם נס: "
+            ],
+            [
+                "(י) <b>ד\"א בבקר תאמר וכו'. </b>בבקרה של מדי תאמר מי יתן ערבה של בבל ובבקרה של מוקדון תאמר מי יתן ערבה של מדי. ובבקרה של שעיר תאמר מי יתן ערבה של מוקדון כצ\"ל. ופי' שאף מתחלה שמחו כשערבה בבל והגיעה מדי אבל אח\"כ כשראו בבקרה של מדי גזרותיה כגון גזירת המן וכי\"ב. אמר ולואי עמדנו בראשונה שכבר ערבה וזהו מי יתן ערבה של בבל כלומר בבל שכבר ערבה וכן בכלם מתפרש כן: "
+            ],
+            [
+                "(יא) <b>שכיעור ורע יש כו'. </b>לרבו הראשון. ולכן והתמכרתם ואפשר דרש תיבת והתמכרתם לשון כיעור ורע מרומז בו שם כו'. ואין קונה שמפני שברחו מהם בראשונה לכן אין קונה שאין מאמיניס בהם עוד שלא יברחו שנית: ",
+                "(יב) <b>דכתיב והשיבך ה' באניות בדרך אשר אמרתי לך לא תוסיף לראותה עוד כצ\"ל. </b>והרי הלאו השלישי (ועי' בשרשי הרמב\"ם לס' המצות שרש ח') ובחנם דחק המ\"כ: ",
+                "(יג) <b>דברי חמשה ס\"ת מנין של הברית ואין קונה ארשב\"ן כצ\"ל. </b>ופי' מנין של הברית דדרש ה' של הברית הוא ה' ס\"ת (ועי' לעיל דהברית הוא מנין תרי\"ג מצות ברית הוא תרי\"ב ומצות ברית עצמה הכוללת כולן היא תרי\"ג וכמ\"ש בפי' הגר\"א ז\"ל לס' יצירה פ\"א) ומה שמסיים כאן ואין קונה נמשך למטה לדרשה דרשב\"ן: ",
+                "(יד) <b>אבל עכו\"ם אין להם קנין בכם </b>(יבמות מ\"ו): ",
+                "(טו) <b>ע\"י שהקניתם אלה דברי הברית. </b>דרש אלה דברי הברית (דכתיב אחר ואין קונה) נמשך לואין קונה. שזה גרם שאין קונה בכם. וכן לאידך דרשא: ",
+                "(טז) <b>טמיקא אתם. </b>פי' משפחת המכובדים שהן בני חורין ואין רשות לקנות מהם עבדים (כמו שיש בכל מדינות משפחות נכבדות כאלה) ויותר נראה דפי' טמיקא הוא מלשון טמיון שהוא אוצר המלך. וז\"ש על דפשט ידוי בטמיקא כן הות ליה שנתנו כל ממונו לאוצר שחלק ממנו ונתנו לבנין ביהמ\"ק (כמ\"ש בשוח\"ט מזמור כ\"ב ומזמור ע\"ח): ",
+                "(יז) <b>הקיפוה לגיונות והרגוה כו'. </b>עמ\"כ וי\"ל לגיונות השבאים. הרגוה כדי שישמע הקול וידע הכל שנהרגה ולא יוסיפו עוד לשבות שבויים ע\"ד להביאם אליה לפדיון: ",
+                "(יח) <b>מי לקח לו עבד. </b>ג\"א חבר ולפ\"ז לפי הענין י\"ל שהוא לפרש ואין קונה. שהיה זה באותה שעה (וז\"ש אסתר ואלו לעבדים ולשפחות נמכרנו וגו'. כי לא היה קונה להם לעבדים ושפחות אחרי שלמחר יהיו להריגה) אבל אתם נקנין להשמיד כו' לזה ימצא מי שיקנה אתכם דהיינו המן: ",
+                "(יט) <b>אסתר אמרה כו' שמא להשמיד כו'. </b>שזה קללה שאינה כתובה בתורה: "
+            ],
+            [
+                "(כ) <b>לא מאסתים בבבל כו'. </b>תני ר\"ח וכו'. ת\"כ בחקותי שה ועי' מגילה י\"א: "
+            ],
+            [
+                "(כא) <b>רי\"א לדב כתיב דא היא דעתיה כו'. </b>מפני שמביא מקרא דדמיא לדוב. מביא דברי ר\"י אגב לדרוש המקרא ודרשא דפגעו בדוב פליגא עליה דר\"י (או י\"ל שם ג\"כ דרש לדוב כמו זאב) וכן בויקרא רבה פי\"ג מביאו דרך אגב כי\"ב ע\"ש: ",
+                "(כב) <b>דאמר ר\"ה לגרמי' יונתי כו'. </b>פי' ר\"ה בעצמו שלא בשם ר' חמא ב\"ר חנינא דאמר ר\"ה בשמיה דרשא דכאשר ינוס. ובשוח\"ט מז' י\"ח הגי' למה מזכיר בה היכל במוקדון שכל כו'. וכצ\"ל גם כאן: ",
+                "(כג) <b>בלשצר ובא הבית וסמך ידו על הקיר זה אחשורוש ונשכו כו'. </b>כצ\"ל ועיין בילקוט כאן ובעמוס ה': ",
+                "(כד) <b>זה המן ובניו שהיו נושף ממה כנחש כצ\"ל. </b>וכ\"ה בב\"ר פמ\"א ועיין בויקרא רבה פי\"ג. ופי' עמה עם מלכות מדי ואחשורוש: ",
+                "(כה) <b>הה\"ד רחום בעל טעם כו'. </b>דורש ובא הבית שבאו לבנות בהמ\"ק במלכות מדי ונשכו הנחש המן ובניו. כ\"ה בילקוט ושוח\"ט: ",
+                "(כו) <b>מנדה זה מדת הארץ. </b>דרש מנדה כמו מדה (והנו\"ן בא מדגש שבדלת) ועי' בב\"ר פס\"ד. ובש\"ס בב\"ב ח' דרשו בע\"א: ",
+                "(כז) <b>כגון בי תיאטראות וכו'. </b>היא מזקת שהן שאוסרין לילך שם משום מושב לצים. כדאיתא בעבודת כוכבים י\"ח. וברות רבה פ\"ב וגם י\"ל כמ\"ש במגילה ו' שעתידין ללמד בהם תורה לרבים: "
+            ],
+            [],
+            [
+                "(כח) <b>א\"ל אזלת זכאה ואייתית תייבא. </b>עמ\"כ. ולפי' א' י\"ל שעיקר הדרשא על מ\"ש שם להלן וישלחך ה' בדרך וגו' עד כלתם אותם ולמה לא שמעת וגו'. ותעש הרע בעיני ה' שזהו שבאת חייב ועשית הרע. לא כמו שהיית בעת ששלחך: "
+            ],
+            [
+                "(כט) <b>מהו הסכלות מי בכם כו'. </b>אלהיו עמו ויעל ויבן את בית ה'. עמ\"כ. ובמגילה י\"ב מפורש קובל אני על כורש שאני אמרתי הוא יבנה ביתי וגו'. והוא אמר ויעל ויבן את בית ה'. עיין בפירש\"י: ",
+                "(ל) <b>דגזר ואמר דעבר פרת וכו'. </b>בשה\"ר פ\"ה פ\"ד מבוארת הגזרה בטעמה ע\"ש: ",
+                "(לא) <b>שעלה ובטל מלאכת בהמ\"ק. </b>עי\"ל פסוק בשנת שלוש למלכו שגמר לביטול מלאכת בהמ\"ק ג' שנים. וזהו לשון עלה וביטל שהיה מ��טל ועולה (ולמ\"ד לקמן ארתחששתא הוא אחשורוש י\"ל ז\"ש בעזרא (שם) אחר קרא דבתחלת מלכות אחשורוש כתבו שטנה וחזר וכתב ובימי ארתחששתא כתב וגו'. דמסיים בסוף שצוה לבטלה גוברייא אלך וגו'. שזהו שהיה מבטל ועולה עד שגמר לבטלו): "
+            ],
+            [
+                "(לב) <b>די לא עבדין רעותא דמרי עלמא. </b>ז\"ש במקרא שלפניו. והוא ישקיט ומי ירשיע וגו' ועל גוי ועל אדם יחד: ",
+                "(לג) <b>ולפרוח באויר. </b>בדברים רבה פ\"ה מפרש אין מוקשי עם אלא לפרות שנאמר התפול צפור על פח ומוקש אין לה: ",
+                "(לד) <b>דייני שקרא סגון סהדי שקרי. </b>שדייני אמת היו מרבין לחקור העדים עד שיתברר שקרותן: ",
+                "(לה) <b>אפייא חציפתא אתנסב הודא והדרה וכו'. </b>נגד עזות פנים המביישין תמיד פני ישרים ניטל הוד פנים מהבריות: ",
+                "(לו) <b>מן ברייתא מדאמד זעירא לרבא אנא רב ממך אתקטיעו שנוהון דבני נשא. </b>כ\"ה בילקוט ובמ\"כ וכמ\"ש שנות רשעים תקצורנה וכמ\"ש בקדושין ל\"ג מקרא דלא יאריך ימים כצל אשר איננו ירא וגו' על שאינו נוהג מורא רבו: "
+            ],
+            [
+                "(לז) <b>אדם ראש כו'. </b>וזהו קורא הדורות מראש שקרא והתקין באיזו דור יתחיל להיות ראש לדבר חדש ולא מקודם: ",
+                "(לח) <b>יהודה ראש לשבטים. </b>כמ\"ש כי יהודה גבר באחיו. וראש לדגלים ולההקרבה וכמ\"ש בבמ\"ר שם: ",
+                "(לט) <b>יוסף ראש לחסידים. </b>ונראה ז\"ש ליוסף קטנתא בשלהי סוטה (שמשמת פסקו חסידים) בשם קטנתא. נגד יוסף הצדיק שהוא ראש לחסידים. וזה סופן וקטנן: ",
+                "(מ) <b>עתניאל ראש למחלקים. </b>כמ\"ש יהודה יעלה בתחלה ואמרו זה עתניאל ששמו יהודה אחי שמעון: "
+            ],
+            [
+                "(מא) <b>בש\"ר יונתן פתח המדרש הזה עלה </b>כצ\"ל: "
+            ],
+            [
+                "(מא) <b>שם זה הכתב. </b>מגילה ט': ",
+                "(מב) <b>ושרים אלו ז' שרי פרס ומדי. </b>במגלה שם אמרו זה המן ובניו. ולנוסחא דהכא היינו כמ\"ש בתרגום ראשון (ע\"פ ויאמרו נערי המלך) ששבעת שרים הראשונים נהרגו ע\"ש: ",
+                "(מג) <b>זו מדי. </b>שהיתה רחוקה מארץ ישראל ביותר וכמ\"ש יוליכנו אחריו למדי: "
+            ]
+        ],
+        "": [
+            [
+                [
+                    "(א) <b>שהשחיר פניהם כו'. </b>מגלה י\"א: ",
+                    "(ב) <b>שהכחיש ראש של ישראל בצום כו' כצ\"ל. </b>והוא מלשון מיחוש ראש ונדרש אחשורוש חש בראש. ולגירסת הספרים אינו מכוון כ\"כ: ",
+                    "(ג) <b>שבקש לקעקע. </b>פי' לשרש. ונדרש שחש לפרש (ואפשר גם המ\"כ כוון לכך): ",
+                    "(ד) <b>אחיו של ראש של נ\"נ כו'. </b>מגלה י\"א: ",
+                    "(ה) <b>הוא אחשורוש ר\"י ור\"נ </b>כצ\"ל: ",
+                    "(ו) <b>הוא אחשורוש שגזר עליו שיבנה. </b>פליג אדאמרינן לעיל שעלה וביטל מלאכת ביהמ\"ק (וכן על מ\"ש במגילה ט\"ו) ולא דבר החוצץ. ומאי ניהו בנין ביהמ\"ק. ומאי דאמר ר' נחמיה להלן בשנת שלש ובטיל מלאכת בהמ\"ק. צ\"ל דס\"ל שאח\"כ חזר בו וגזר שיבנה כדאמר כאן: ",
+                    "(ז) <b>וכי הוא גזר והלא דריוש גזר </b>(והוא דריוש השני שהיה בנו של אחשורוש ואסתר כדלקמן פ\"ו): ",
+                    "(ח) <b>באותה שעה נכנסו כצ\"ל. </b>ופי' אל דריוש השני נכנסו. ",
+                    "(ט) <b>אביך גזר עליו שלא יבנה. </b>היינו אחשורוש ארתחששתא כמש\"ל: ",
+                    "(י) <b>קינסין הנעתקין. </b>לשון זה מתפרש למה ששמעתי לפרש בכתובים האלו בעזרא. כי צרי יהודה אלו ע\"י סופריהם שהיו ממונים בערכאות גנבו והסתירו כל כתבי הציווים של כורש שהיה לטובת הבנין. ולכן היו בטוחין לכתוב לדריוש לבקר בבית גנזיא הן איתי דמן כורש מלכא שום טעם וגו'. כי הסתירום שלא ימצאום. ונכן באמת כשחפשו בבית ספריא די גנזיא מהחתין תמן בבבל לא נמצא שם רק כתיב והשתכח באחמתא בבירתא די במדי מדינתא מגלה חדא. וכן כתיב בגווה דכרונה. כי בהשגחת ה' נשאר במקום ההוא מגלה חדא שהיתה כעין ספר זכרון דברים שנמצא כתוב בה דברי כורש אלו. וזהו שקראו כאן בשם קנסין הנעתקין שכשלא מצאו גוף הכתבים א\"ל דריוש שיביאו קנסין ר\"ל קונטרסין הנעתקין שם זכרון דברים בקוצר והוא שהיתה באחמתא בבירתא די במדי ובה נמצאו הדברים: ",
+                    "(יא) <b>והשתכח באחמתא בבירתא וגו'. </b>בשנת חדא לכורש מלכא וגו'. ומה כתיב ביה כצ\"ל. ופי' אף בגזרת ארתחששתא אחשורוש אבי מה כתיב ביה כען שימו טעם וכו'. וכדמפ\"ו לא לעולם כו'. אילו היה אבא קיים היה חוזר בו ובונה אותו. וא\"כ אינו מבטל גזירתו. ואדרבה אני מקיים גזירת המלך כורש שאף אבא ארתחששתא לא רצה לבטל גזירתו ולא אמר כ\"א עד מני יתשם טעם (ומקום היה לפ\"ז למימר דה\"ג. וכי יש מלך מבטל גזירת מלך אחר והשתכח באחמתא בבירתא בשנת חדא לכורש מלכא. והוא דברי דריוש השני לסנקליטון שלו שא\"א לבטל גזירת כורש): ",
+                    "(יב) <b>לפיכך הוא כוללו עם הנביאים כו'. </b>ומצלחין בנבואת חגי נביאה וזכרי' בר עדוא וגו'. ומטעם כורש ודריוש וארתחששתא מלך פרס כצ\"ל. ופי' אע\"פ שארתחששתא כתב לבטל. בכ\"ז מפני שלא ביטל לגמרי רק כתב עד מני יתשם טעם. (ובזה נתן מקום אח\"כ לבנו לדריוש לומר אלו היה אבא קיים היה בונה אותו) לכן העלה עליו הכתוב כאלו גם הוא צוה לבנותו וכוללו עם הנביאים. (ונכון יותר לגרום עם הכשרים ור\"ל עם כורש ודריוש) וז\"ש מליו כאן הוא אחשורוש שגזר עליו שיבנה כדמפ\"ו שבעת כתיבת הגזרה נמלך וכתב עד מני יתשם טעם (ומפני שהוא לא שם הטעם הזה בעצמו. רק ניתן מקום לבנו דריוש כנ\"ל. לכן נכתב באחרונה אחר בנו דריוש): "
+                ],
+                [
+                    "(יג) <b>הוא חמשה כו'. </b>ב\"ר פל\"ז ועי' מגלה י\"א בנ\"א: ",
+                    "(יד) <b>שמדת רחמיו לעולם. </b>אף באשר משפטיו בכל הארץ ברוגז רחם יזכור: "
+                ],
+                [
+                    "(טו) <b>ר' לוי ורבנן ר' לוי אמר אחשורוש הוא ארתחששתא ולמה נקרא שמו אחשורוש שכל מי שזוכרו חושש את ראשו (ועי' מגלה שם). ורבנן אמרי ארתחששתא הוא אחשורוש ולמה נקרא שמו ארתחששתא שהיה מרתיח ותש כצ\"ל. </b>ופי' מרתיח וכועס ומיד תש מתוקף כעסו וכדכתיב ביה וחמת המלך שככה. כשך חמת המלך. לומר שהוא רגיל לחזור להתרצות ולא להחזיק לעד אפו: ",
+                    "(טז) <b>הוא אחשורוש. </b>ר' יצחק כו' כצ\"ל: ",
+                    "(יז) <b>לא היה בועל נדות. </b>עמ\"כ. ולפי' השני צ\"ל שלמען אסתר נתן ה' בלבבו מדת איסטניסות הלא שלא תכשל להבעל לו בנדותה שהוא חמור מאיסור הבעילה לעובד כוכבים. (ולפי מ\"ש בסנהדרין קרקע עולם היתה אין לחלק ביניהם): "
+                ],
+                [
+                    "(יח) <b>דירכיאות. </b>עי' פירשו ברש\"י יומא ס\"ח: "
+                ],
+                [
+                    "(יט) <b>רנ\"ב אפרכיות הן. </b>כדמפ\"ו בהלן שקכ\"ז דאחשורוש הן חציין: ",
+                    "(כ) <b>ר' ברכיה אמר בני אוכפיי' ורבנן אמרי בני אימוריה (ומפ\"ו) בני אוכפייא שהיו כו'. </b>כצ\"ל: ",
+                    "(כא) <b>פתיי' אמין שתין. </b>עיקר הראיה מסיפא נדבכין די אבן גלל תלתא ונדבך די עא חדת. ומיניה נפקא לן בש\"ס ריש ראש השנה דאתחמיץ עיין שם: "
+                ],
+                [
+                    "(כב) <b>כתיב ושער רישיה כו'. </b>תנחומא משפטיס ס\"ה: ",
+                    "(כג) <b>מצות הרגיליות שבינותם שהן מקיימים אותם מצד רגילותן בהן שנעשו להם כטבע שני. </b>ולא לשם פועלם המצוה מליהן: ",
+                    "(כד) <b>תמצא להן מיעוט זכיותיהן. </b>דרש האי תמצא כמו תמצה בה\"א לשון מיצוי ודקדוק החשבון עד גמירא. וז\"ש לכך נאמר ימינך תמצא שונאיך שבימינך שהיא מדת הרחמים תמצה להן שכר מצותיהם לשונאיך. כד\"א ומשלם לשונאיו אל פניו: "
+                ],
+                [
+                    "(כה) <b>עשוי כעטרה. </b>וכן סבירא ליה לר' יודא דאמר כחצי עטרה שאחשורוש מלך על חציים חצי מטרה. ולכן מביא זה אחר דבדי ר' יודא קודם שמסיים דברי ר' נחנויה כאמת המים כו': "
+                ],
+                [
+                    "(כו) <b>אמר ר' לוי כל מקום שנאמר שדה וכו'. </b>רות רבה ספ\"א: "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "(כז) <b>אמר ר' יצחק נהיה וכו'. </b>הד\"א ונהה וכו'. לדרוש ההם לשון נהי דחוק קצת. ואפשר צ\"ל נהים ודרש ההם לשון הומה וצועק. (ומ\"ש בספרים הד\"א ונהה הוא הוספת מעתיקים לפרש): "
+                ],
+                [
+                    "(כח) <b>אין להם ישיבה. </b>נראה ישיבה על כסא קאמר (אבל ישיבה בעלמא נמצא בהן בתנ\"ך הרבה) והיינו דמקשה מקרא דהכא ומשני דכשבת כתיב (ומ\"ש מבכור פרעה היושב על כסאו. אולי י\"ל כיון דכתיב בענין מכת בכורות לגנאי לא קשיא ליה או מפני שהיה זה לפני מ\"ח. ולפני שנבחרו ישראל לממלכת כהנים וגו'). ומה שמסיים אבל ישיבתן כו'. ישיבה שנאמר בשבת ישראל בחשבון אין מביאו רק לראיה שלשון ישיבה הוא של קיימא לזמן גדול ובהשקט ובטח כמ\"ש שם שלש מאות שנה ולא הצלתם בעת ההיא. וכמדומה שיותר נכון לגרוס מקרא בשבח עמי לבטח (יחזקאל נ\"ח) שממנו הראיה פשוטה יותר על קיום לשון הישיבה: ",
+                    "(כט) <b>כשבת כתיב. </b>ומ\"ש (דברים י\"ז) והיה כשבתו על כסאו במלך ישראל י\"ל שזה בא לומר שמיד כשבתו חייב במצות כתיבת ס\"ת דשם (ולכן בש\"מ כתיב ישיבה ממש במלכי ישראל): "
+                ],
+                [
+                    "(ל) <b>וכי איזו כסא היה אם היה כסא פשוט מה חשיבותו כ\"כ. </b>ואם בשביל שהיה מן שן הלא מצאנו באחאב בתי שן רבים. אלא גדולתו וחשיבותו הוא כדמפ\"ו ר' הושיעא: ",
+                    "(לא) <b>כשם שהיה לו ע' בנים בשומרון כו'. </b>פי' בס\"ד בהגהותי לקה\"ר פ\"ו פ\"ג ע\"ש: ",
+                    "(לב) <b>היה לו שני פלטרין כו' וכולן של שן היו. </b>כדכתיב שם בתי השן. ודרש ליה על אחאב שנמצא כתוב בו (מלכים ב' כ\"ב) ובית השן אשר בנה. לכן דריש בתי השן דכתיב על בני אחאב: ",
+                    "(לג) <b>כטרכי מרכבה כו'. </b>עמ\"כ ונכון לגרוס כטטרכי מרכבה ופירושו כמרכבה של ארבעה וכמו טטרא מולון בשמ\"ר פמ\"ב. ואפשר צ\"ל כערכי מרכבה כו' פי' כערך וסדר המרכבה שלמעלה: ",
+                    "(לד) <b>שש ארצות. </b>עיין מדרש (משלי פ\"ח): ",
+                    "(לה) <b>וכתיב והוא ישפוט תבל כו'. </b>לומר ה' לבדו הוא השופט תבל בצדק ולא נאות לב\"ו להדמות לו בזה. לכן לא עשה שלמה מעלה שביעית נגד תבל. ועמ\"כ: ",
+                    "(לו) <b>עלה שישק כו' עם זרח מלך הכושי. </b>עיין (פסחים קט\"ז): "
+                ],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "(לז) <b>לביטול מלאכת ביהמ\"ק. </b>אפשר למלכו דדש לשון עצה. (וכדנקט להלן לא היה עושה דבר עד שנמלך) וכמ\"ש כאן שימו טעם לבטלה וגו' (עזרא ד') וטעם הוא לשון עצה: "
+                ],
+                [
+                    "(לח) <b>קנדולא פטום. </b>פי' הממונה לפטם השמן בקנדולין. פי' בפתילות שבנרות וכדמפ\"ו שלא יתן שמן פקטים. פי' עכור בקנדילין. ומ\"ש מה אינון חשיבין עלי. פי' הממונים אלו אין חשיבו��ן אלי כלום: "
+                ],
+                [
+                    "(לט) <b>תשעה בלוד. </b>בקדושין איתא בבבל. ומפרש שם עניות דתורה בעולם. ואם עניות דלוד דהכא הוא בתורה. י\"ל כמ\"ש בפסחים ירושלמי פ\"ה ה\"ג וריש סנהדרין שהן מעוטי תורה. אך נראה דלוד דהכא הוא שם מדינה ולוד דירושלמי הוא שם עיר בא\"י. ואם לודים דהכא היינו אותן שאמרו עליהן שמאכלן שעה ראשונה שהן רעבתנים ביותר י\"ל שלכן הן עניים שאוכלין הרבה: ",
+                    "(מ) <b>טפשות כו' בישמעאלים. </b>שלכן נקרא פרא אדם. חמור הבר: ",
+                    "(מא) <b>כנים כו' בפרסיים. </b>י\"ל כמ\"ש בקידושין ע' שמגדלין שער כדוב. ומרוב השער זוהמא רבה ומולידין הכנים. ובש\"ס גרסי' כנים במדי. ובפרס גרסי' גבורה. ואי גרסי' גם כאן כן. י\"ל אסמכתא דלכן נסמך פרס כאן אצל חיל. לשון חיל וכח. ויתיישב שייכות מאמר זה לכאן: "
+                ],
+                [
+                    "(מב) <b>פעמים שהוא מקדים כו'. </b>עיין מגילה י\"ב: ",
+                    "(מג) <b>ואחד בימי אדרכון. </b>שם מלך פרס שהיה בימי רב וא' לע\"ל כמ\"ש ביומא יו\"ד ע\"ש: ",
+                    "(מד) <b>והיה זה שלום אשור כי יבא בארצנו מיכה ה' כצ\"ל. </b>ודרש ליה על פרס כדאיתא בשה\"ר פ\"ח פ\"ז ע\"ש: ",
+                    "(מה) <b>תמימים היו. </b>שלא בדעת עבדו עבודת כוכבים כדמסיים (והלשון תמימים אפשר לכוין אי גרסינן לעיל תמתי בפרס): "
+                ],
+                [
+                    "(מו) <b>דיוקימיוני. </b>בלשון ארמי עשירות אולי אנשים היו נבחרים אחד מעשרה משאר אנשי החיל: ",
+                    "(מז) <b>ובר קוריאני. </b>במ\"ע גרס פרמורייניא. ופי' שומרי היכל הקיסרים ברומי בימים ההם: "
+                ],
+                [
+                    "(מח) <b>ארכיון דגדר. </b>פי' ערכאות ומקום משפט שבעיר גדר שהיה בנוי בסדר הזה שהמלך יושב כו': "
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "(א) <b>מיני יציאות. </b>אפשר צ\"ל מינין יציאות: ",
+                    "(ב) <b>סעודת א\"י. </b>אפשר משום דכתיב בתבואת א\"י לשון עושר כד\"א (תהלים ס\"ה) פקדת הארץ וגו' רבת תעשרנה. אך העיקר שכל הכוונה היה לחבב הסעודה על ישראל וכמ\"ש בילקוט שכל הסעודה הי' בעצת המן להכשיל ישראל. לכן השתדל להכין כל צרכי סעודה ממאכלי א\"י כמו אלו היו בארצם במקומם. בכדי לשמח לבבם שתזוח דעתם. (וכעין מ\"ש בסבי דבי אתונא בבכורות ט' כשהריחו ריח עפר ארצם) ועי\"ל דלשון ואת יקר דרש כמ\"ש באיכה רבה פ\"ד פ\"ב בני ציון היקרים על יקרת כבודם בסדרי סעודה: "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "(ג) <b>עובדא הוי כו'. </b>ברבוהין כו'. נכון היה לגרוס עובדא זו להלן אחר עובדא דרחמיה דרשב\"י שהיה מצמצם בסעודותיו בכדי שיהיו עשרו שמור לכבודו. וע\"ז מביא דברבוהיין היה מצמצם בסעודותיו בכדי שיהיה עשרו שמור לעשות בו צדקה: ",
+                    "(ד) <b>ובלבד בקדירות מפוחמות. </b>שלא היו לו כלים להחליפם על חדשים נקיים. ברם הכא וכלים מכלים שונים: "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "(ה) <b>כבית קומטיטון. </b>פי' במ\"ע בית גדול שבו המלך ועבדיו יושבים. ועיקר פי' קומטיטון הוא בית וועד ועצה אבל יותר קרוב שצ\"ל קוזמיטין פי' של כל העולם מקום אספת שווקים לכל המדינות שבמקום כזה מאכל ומשתה מצוי בו: ",
+                    "(ו) <b>גדולי הדור היו שם וברחו. </b>דרש לכל העם הנמצאים בשושן. שהיו שם עוד יותר וברחו רק אלו נמצאו שם. ועי' בתרגום ראשון: "
+                ],
+                [
+                    "(ז) <b>שעמדו לו בדמים הרבה כצ\"ל לשון רבים. </b>ובא לומר שתיבת המלך חוזר על כאו\"א על החצר והגי��ה והביתן. (ולכן היא מופסקת בטעם מן ביתן). לומר שכאו\"א מהן היו כיד המלך שעמדו בדמים יקרים: "
+                ],
+                [
+                    "(ח) <b>טיינון. </b>במ\"ע ערך איירינון גרס וקנטינון ושכ\"ה עוד היום בתרגום יוני של עקילס ופירשו איירינון מראה אויר. קרבסינון בגד דק עשוי מפשתן נקי יקנטינון דבר אשר לו גוון תכלת. ולפ\"ז נראה דרבי ביבי על ותכלת קאי): ",
+                    "(ט) <b>בא וראה טליתו כו'. </b>עמ\"כ ובילקוט איתא מן החבלים אתה יודע המצעות מה היו וי\"ל גם כאן כן דקאמר מן החבלים בא וראה ללמוד מה היו טליתו ולבושו: ",
+                    "(י) <b>אלא למלכות הזאת. </b>שבאיטליא (ששם רומי) הוא מחצב השיש הטוב: "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "(יא) <b>שהיה ביתו רצוף כו'. </b>פדר\"א פמ\"ט: ",
+                    "(יב) <b>למרגלית שהיא אהובה על בעליה </b>על בהט קאי וכדאמרי' (במגילה י\"ב) אבנים המתחוטטות על בעליהן שהוא לשון אהבה וגעגועין: ",
+                    "(יג) <b>על בעלה ודר רי\"א למרגליות כו' לחירות כו' דרור א\"ר הונא </b>כצ\"ל ואתיא דר\"ה כדאמרי' במגילה שם אבן טוב יש בכרכי הים ודירה שמו: "
+                ],
+                [
+                    "(יד) <b>איתיבון והכתיב כו\" ר' פנחס כו'. </b>לגי' הספרים צ\"ל דר' פנחס על מקרא ההוא נאמר ולכן מביאו כאן בלשון איתיבון ובכ\"ז אין מיושב כ\"כ התיובתא ועמ\"כ וקרוב שט\"ס יש וכצ\"ל ותמן כתיב וכל כלי כו' ור' פנחס אתרווייהו מקשה ומתרץ נמי אתרווייהו: "
+                ],
+                [
+                    "(טו) <b>כלים שצורתן נשתנים לימים קלים. </b>כמש\"ל דזוטרא של זכוכית שקלים להשתבר ולהשתנות. והיה משקין בהם בסעודה לכל. ועי\"ל דאכלי ביהמ\"ק קאי שבעוד ימים קלים שיכלה זמן שבעים שנה לגלותם יוחזרו לקדושתן וישתנו פניהם ומעשיהם לטוב לקדושה וטהרה: "
+                ],
+                [
+                    "(טז) <b>כיד המלך כמיסת יד המלך </b>כצ\"ל וכ\"ה בתרגום ראשון ובא לפרש פי' כיד שהיא כמיסת שהוא כהשגת יד: "
+                ],
+                [
+                    "(יז) <b>אין אונס בפקתא. </b>בתרגום שני הגי' בפותקא: ",
+                    "(יח) <b>לעשות לגדולי מלכות שיהא כו' דרש על כל רב ביתו לעשות לכל רב (מגדולי ושרי מלכות) כביתו (את מקום הסעודה) </b>והיינו לענין זה שיהא רשאי לצחק כו': "
+                ],
+                [
+                    "(יט) <b>לפי שבעוה\"ז בזמן שרוח צפונית כו' </b>ויק\"ר פ\"ט ע\"ש בהגהותי בס\"ד: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "(א) <b>מספח בו דברים בחמתך. </b>כמ\"ש (ירמיה נב) וידבר אתו משפטים ודרש ב' משפטים שמרד בה' ובמלך: ",
+                    "(ב) <b>אריב\"ח בקרנות כו'. </b>איכה רבה פ\"ב אות י' ע\"ש בהגהותי בס\"ד: ",
+                    "(ג) <b>של שעורים כו' כדי שיתחללו מעיו </b>עי' שבת (ק\"ח): ",
+                    "(ד) <b>שיתחללו מעיו לפמ\"ש בשבת (קמ\"ט) שחשב להרביעו במשכב זכור </b>י\"ל שלכן היה עושה לו זה: ",
+                    "(ה) <b>יקר עצמך בו'. </b>לפיכך אמר כו' ואתה מבזה אות שבעת קלון מכבוד דרש מכבוד שהגיע לך על ידו והיה ראוי שתכבדו ג\"כ שבעת קלון לצדקים דרש שבעת (כמו השבעת פועל יוצא): ",
+                    "(ו) <b>אבל את מקיא מלמעלן וקלון מלמטה. </b>כדמפ\"ו כיון שראו כו' ויקרה העדיו מיניה ומשמע דקאי על נ\"נ עצמו והיה זה כשנטרד מבני נשא כמ\"ש אחר מקרא זה בדניאל שכיון שנשתנה לבבו מבר נש. היה מקיא מלמעלן וקלון מלמטה ואין מרגיש כבהמה. וכורש ודדיוש גדולי לגיונותיו היו אז אצל נ\"נ ג\"כ ועמש\"ל אי\"ה: ",
+                    "(ז) <b>והעמידוהו בערייתו ערות ביזוי. </b>נראה דדרש כן שתה גם אתה והערל זה ערל לשון ערוה דרש ליה: ",
+                    "(ח) <b>גם אתה זה בלשצר לא נמצא בו במקרא לשון ערום. </b>גם לא מפרש הכא שנדון ערום. ומזה היה נראה דהא דאמר כיון שראו שני גדולי לגיונותיו שמקיא מלמעלן וקלון מלמטה על בלשצר קאי. שמרוב שכרותו בלילה ההיא דלקבל אלפא חמרא שתי היה מקיא כשיכור בקיא. וגם הוה משולשל בקלון מלמטה שמרוב פחדו דהגי אתבהל מכתבא שעל כתלא. נתחלחלו בני מעיו ואז הוא שעמדו גדולי לגיונותיו כורש ודריוש ועשו לו כן. וכן איתא בשה\"ר פ\"ג פ\"ד שבאותה הלילה נתותרו בני מעיו של בלשצר ושכורש ודריוש היו שערים בהיכל בלשצר ע\"ש. ובמכילתא בשלח בשירה פ\"ו דרש להני קראי על בלשצר וע\"ש בהגהותי בס\"ד. ולפ\"ז האי קרא דויקרא העדיו מיניה צריך לגרסו למעלה קודם מימרי' דר' ירמיה בשם רשב\"י אבל לשון המאמר והסירו כו' כתרו כו' פורפירא כו'. משמע שבמימרא זו דר\"י הוא מתכוין לדרוש מקרא זה דויקרה העדיו מיני' כגי' הספרים: "
+                ],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "(ט) <b>לא די לך שהייתי מונה אלא כצ\"ל. </b>ופי' לא די שהוצרך הקב\"ה לכתוב ע\"י נביאיו ברוה\"ק ספורי סעודות אנשים של אחשורוש אלא גם סיפור משתה נשים. וכ\"ז גרמו עונותיך: "
+                ],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "(י) <b>צפור מבלעדי שמיא לא יבדה </b>כ\"ה בירושלמי ובערוך ערך יבדה בשם הפסיקתא במאמר זה. וכצ\"ל: ",
+                    "(יא) <b>ומכרו בזול חלקם בחיים אמר דוד לפני כו'. </b>וכצ\"ל: ",
+                    "(יב) <b>תמלא בטנם והניחו יתרם לעולליהם כל עמא כו'. </b>כצ\"ל: "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "(יג) <b>וגם הגיע משתותה של ושתי מדלא כתיב וגם ושתי עשתה משתה שהיה אז מוסף על ענין ראשון שהיתה המשתה לשמחת שבת הכסא כמו אחשורוש. </b>ומדכתיב גם בלא וי\"ו רמז לדורשו. שושתי עצמה עשתה משתה שלה שהגיע זמנה לאבד. ויהיו שמחים באבוד רשעים רנה (ויש לדורשו סמך על כרצון איש ואיש שלפניה שדרשוהו מרדכי והמן ששניהם היו שמחים במיתת ושתי מרדכי על שהיתה עושה מלכה בבנות ישראל בשבת כמ\"ש במגילה. והמן כמ\"ש לקמן ע\"פ ויאמר ממוכן): ",
+                    "(יד) <b>לבצור כו'. </b>לדרוך משום שכתיב מפלתה בלשון משתה היין. (גם שמה בעצמה מורם על שתיית שסתמו יין) לכן תפסו בלשון בצירה ודריכה הנופל ביין: "
+                ],
+                [
+                    "(טו) <b>משתה נשים מיני גמאים כו'. </b>משום שהיין גנאי לאשה לכן דרש שמיני מאכלות רכים שגומעין אותם בשתייה היו (ועי' בחולין (ק\"כ) נפש לרבות השותה דמרבינן מיני' המחה החלב וגמעון): ",
+                    "(טז) <b>רוצה אשה שתהא בבתים מצויירים כו'. </b>וז\"ש הביאני המלך חדריו נגילה ונשמחה בך. ר\"ל אף אלו הביאני המלך חדריו שהיא שמחה גדולה לנשים. כדהכא בית המלכות אשר למלך כו' בכל זה אנחנו נגילה ונשמחה בך שערבה עלינו שמחתך מכל שמחה: "
+                ],
+                [
+                    "(יז) <b>זה יום השבת כו'. </b>וכמ\"ש במגילה (י\"ב): "
+                ],
+                [
+                    "(יח) <b>למלאך שהוא ממונה על החימה. </b>דרש כן אמר המלך סתם שהוא הקב\"ה כדלעיל למהומן בחלוף ה\"א בחי\"ת לממונה על החימה (ונכון לגרוס על המהומה ונשתבשו לכתוב על החמה כההיא דלקמן פ\"ה): ",
+                    "(יט) <b>בגתא ואבגתא בוז ובזבוז </b>אפשר משום דמצינו כתוב (יחזקאל כ\"ה) ונתתיך לבג וקרינן לבז. לכן דורש כאן בגתא כמו בזתא: ",
+                    "(כ) <b>אמר הקב\"ה אביא גתיות מאחורי הקורייס לשחק אליהן זתר כו' </b>כצ\"ל: ",
+                    "(כא) <b>זנות ראה של אותו רשע. </b>דרש ליה תרי זימני ז\"ת זנות. ר' ראה והדר דרש ת' אותו ר' רשע: ",
+                    "(כב) <b>וכרכס כרכסא רשבנ\"א כו' הדא בתי קרקסיאות כצ\"ל. </b>ותחלה דרש כמו כרכש בשי\"ן שהוא לשון הנעת ראש ע\"ע ומוסף כרכש השני ורשב\"ן דרש כמו קרקס בקו\"ף לשון בתי קרקסיאות. (ונמשך זה לראה בשלותו כו'. שמשחקין בבתי קרקסיאות): "
+                ],
+                [
+                    "(כג) <b>זו תלבש בגדי מלכות ותכנס. </b>פי' אף אשה אחרת שהיו השרים משבחים ביושר. תלבש גם כן בגדי מלכות ותכנס כדי להראות העמים והשרים את יפיה של ושתי נגד אחרת שאף בבגדי מלכות המוסיפים יופי בכ\"ז ושתי טובה מהן ומשני ר\"ה שאין הדיוט כו': "
+                ],
+                [
+                    "(כד) <b>את הרשעים בגיהנם אלא ערומים. </b>מלת בגיהנם נראה ט\"ס דהא בעיר כתיב בקרא. גם פשיטא שאין ענין למלבושין להיות בגיהנם אלא בדינן בעוה\"ז קאמר. וכדלעיל בפרשה זו ספ\"א כל ביתו של אותו רשע נדונין ערומים. וכתיב (ישעיה כ') כן ינהג וגו' שבי מצרים ואת גלות כוש וגו' ערום ויחף: ",
+                    "(כה) <b>הן דלסטים מקפח. </b>תנחומא סדר תצוה סי' י\"א: "
+                ],
+                [
+                    "(כו) <b>פח זיקא בכריסי' שהכועס מתמלא רוח עברתו </b>(וכמ\"ש בגיטין ע' שאם תכעוס תעמוד על מלואך). וז\"ש ויקצוף שהקצף בא מן הרוח הניפח בו (וכמו קצף מים שע\"פ המים): ",
+                    "(כז) <b>ונפח בקטמי' וזרוק גפריתא באתוני'. </b>לפרש לשון וחמתו בערה בו שמדת חימה שבאדם הוא כגחלים קטומים באפר מעט וא\"צ דק לנפחה ללבותה ברוח או לזרוק עליו גפרית ומיד היא מתבערת באש (ומפני שכתוב בלשון בערה בו. לכן תפס במשל כענין התבערות אש הכבשן או אולי תפסו לשון המקרא (תהלים י\"א) פחים (גחלים) אש וגפרית ורוח זלעפות וגו'. ואפשר צ\"ל ונפח בחוטמו ומפני שהחרון עולה באפו וחוטמו לכן אמר נפח בחוטמו: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "(א) <b>א\"ל קריבין הן </b>כצ\"ל והרמב\"ן בחידושיו ליבמות (ע\"ו) הביא הגי' קרבהון וביאר מן הקרובים לארץ מואב שעיקר מואב עצמה כבר חרבה ע\"ש: "
+                ],
+                [
+                    "(ב) <b>ממונה על אטנים שבארץ. </b>על מדידת הארץ בחבלים ולשון המקרא הוא (משלי ז') אטון מצרים שאין מודדים אלא בחבלים: ",
+                    "(ג) <b>תרשיש שהיה ממונה על הבית. </b>צ\"ל על האניות (או צ\"ל על הבורניות). דהיינו אניות גדולים כמ\"ש בר\"ה (כ\"ג) וצי אדיד זו בורני גדולה וכד\"א אניות תרשיש: ",
+                    "(ד) <b>ד\"א אמרו מלאכי השרת לפני כו'. </b>כ\"ה גי' א\"א: ",
+                    "(ה) <b>בני כו'. </b>קרובי. הוא נוטריקון של קרב: ",
+                    "(ו) <b>אהבי כו'. בני אוהבי כו'. </b>אפשר אותיות והב שבתיבת והקרוב דרש לשון אהבה וכמ\"ש על והב בסופה שנעשין כאוהבין זל\"ז: ",
+                    "(ז) <b>מרומם אני קרנם. </b>כפשטי' והקרוב אליו דרש שמרומם למעלה עד לשמים ומקרבה אליו. אך לפי הלשון נראה דדריש נוטריקון קר מן קרוב קרנם רומם: ",
+                    "(ח) <b>בוזק אני לפניהם כרשינין ומשירין מן העולם. </b>לההבדל הנאות עוה\"ז המשילן כבזיקת כרשינים לבהמה. כדי לפטמה (וע\"י אכילת כרשינין מבעטת בבעליו). ולשוחטה אח\"כ. כן אח\"כ משירין. ואפשר צ\"ל משמידן כד\"א לפרוח רשעים וגו'. להשמדם עדי עד מן העוה\"ב: "
+                ],
+                [
+                    "(ט) <b>שרי פרס ומדי היושבים ראשונה במלכות רב ושמואל כו' </b>כצ\"ל ולפרש במלכות פליגי. דרב סבר היושבים כבר ראשונה במלכות אחרת קאמר והיינו לפני בלשצר שהיתה של בבל: ",
+                    "(י) <b>כיצד חי' כל אותן השנים. </b>דכתיב ושנות רשעים תקצרנה: ",
+                    "(יא) <b>שלא נשתמשו בכלי ביהמ\"ק. </b>ואע\"ג דכתיב (דניאל ה') ואשתיו בהון מלכא ורברבניה. אלו השבעה לא שתו אז (ואולי לזה ירמוז מ\"ש שם בדברי דניאל רברבניך ביו\"ד דכתיב ולא קרי לומר שיש מהן לא שתו): "
+                ],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "(יב) <b>על כל הנשים כו'. </b>הדא היא דלא הות תמן. דאח\"ז כתיב והיום הזה תאמרנה שרות פרס ומדי אשר שמעו וגו'. א\"כ רישי' דכי יצא דבר המלכה על כל הנשים שלא היו שם ולא שמעו בעצמם. יצא הקול וישמעו ג\"כ את הדבר הגדול הזה. ותלינן בממוכן. שכל דבריו ועצתו לגרמיה היו שנתכוין בשביל אשתו שלא הזמינוה לשם ולא שמעה: ",
+                    "(יג) <b>לרעותה הטובה ממנה. </b>ומדכתיב הטובה בה\"א הידיעה. דרש שכבר ידועה בטובתה ממנה והיינו בתו שידעה ומכירה (וכן מ\"ש בדוד (שמואל א' ט\"ו) ונתנה לרעך התם רוה\"ק היה יודע דבר בו): "
+                ],
+                [
+                    "(יד) <b>בלא דדין הות צריכה. </b>לגי' זו פירושו בלא מעשה זו שלא באת בדבר המלך היה צריך וראוי לעשות דת וחוק הזה. ובגליון הילקוט עם כ\"א (ד' ליוורנו) נדפס נ\"א בלאדרון היא צריכה. ופי' שלוחי המלך להוביל פקודות למדינות. ובלשון בתמיה קאמרי וכי בלאדרין צריכה להשמיע זה בכל המדינות. כי בלא זה ישמע הדבר כי אשר שמעו לדבר המלכה ישמיעוה לרבים: "
+                ],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "(טו) <b>מזו שנכנסה למלכות אבל גדול ליהודים. </b>וז\"ש כאן ונשמע דבר המלך בכל מלכותו כמ\"ש ובכל מקום אשר דבר המלך ודתו מגיע וכו' (ואפשר לשון כי רבה היא דרש גדולה מזו כו') והסבה לזה היה שנכנסה אסתר למלכות והועמד על ידה מרדכי בשער המלך כמ\"ש לקמן פ\"ו וכן בתרגום ראשון שנתקנא בו המן (וי\"ל דר' לוי ור' יצחק דהכא פליגי בפלוגתא דרבנן ורבא במגילה (י\"ב) אי משתבחי' במה דאתיליד מרדכי או אדרבה כנסת ישראל קובלת דמקני ביה המן מ\"ש ועי' עוד שם (י\"ט) מה ראו על ככה כו'): ",
+                    "(טז) <b>את זכר עמלק מתחת השמים </b>כצ\"ל וז\"ש בכל מלכותו מלכות שמים: "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "(יז) <b>שחוק בעולם בנוהג שבעולם מדי וכו'. </b>וז\"ש במגילה (י\"ב) מאי האי דשדר לן וכו' פשיטא אפילו קרחי' בביתו כו': ",
+                    "(יח) <b>רומיי לקרב. </b>שוח\"ט סוף מזמור נ\"א ע\"ש נ\"א. אפשר פירושו לפיוטים וחרוזים כמו קרובה ופייטינא עי' ערך קרב האחרון: ",
+                    "(יט) <b>בורגני אחד בירר להן לשון כו'. </b>כ\"ה בירושלמי מגילה פ\"א ופירוש הדיוט אחד מבני רומי הוא שבירר להם לשונם מתוך לשון יווני שלא היה להם לשון עצמי. וכמ\"ש (בעבודת כוכבים דף ו') שאין להם כתב ולשון. וז\"ש גנאי כו' וכמדומה שהגי' הנכונה צ\"ל מתוך כתב יווני (וכן באמת על הכתב יש קצת התדמות זה לזה אבל לא הלשונות) וז\"ש להלן שאינה חותמת אלא בלשונה: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "(א) <b>כך הפריש היין בין אחשורוש לאשתו. </b>אף שהיתה חברתו ואשת בריתו. הפריש היין ביניהם והוציאה למיתה כמו ע\"י נשיכת צפעוני: "
+                ],
+                [
+                    "(ב) <b>שכיכה שאינה שכיכה. </b>משוה שלהלן בהריגת המן כתיב וחמת המלך שככה שאז הוא שהיתה שכיכה גמורה: "
+                ],
+                [
+                    "(ג) <b>שאינה מבקשת מכם כו'. </b>ומה מבקשת מכם וקשתות וכו'. שם בישעיה כתיב ונשיהם תשכבנה ואפשר ר\"ל שזה נגד נשים בציון ענו רק שמוסיף בעונש שבכל זה לא רחמו על הנשים להחיותן אלא לא ירחמו על פרי בטנה ויהרגום אחר הענוי. וסמכו ענין לכאן על ושתי שהיתה מזרע נבוכדנאצר ולא ריחם עליה אחשורוש מלך מדי ופרס (ואף שהיתה לו לאשה) והרגה: "
+                ],
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "(א) <b>סופרים ומשנים. </b>שמלמדים תורה לתינוקות של בית רבן. עושים צדקה ביום ובלילה וכן כותבי תו\"מ (ובשוח\"ט בתהלים שם הגי' כותבי ספרים ומשאילן. ולפ\"ז מיושב יותר עליהם עושה צדקה כמ\"ש בכתובות נ' שצדקתם עומדת לעד): ",
+                    "(ב) <b>לא דברה תורה אלא מתוך פרוסה כו'. </b>בשוח\"ט שם הגי' לא עמד ערטינאי (ערום) אלא בכח הפרוסה שאוכל: ",
+                    "(ג) <b>ברצון עמך פקדני בישועתך בשעה שתעשה כו' כצ\"ל. </b>והוא כמ\"ש במגילה (י\"ב) מה עשה לי יהודי דלא קטליה דוד לשמעי דנפק מיניה מרדכי. וכ\"ה בילקוט אמד ה' לדוד אתה הצלת לשמעי בשביל שיוליד כו' על שבטך אני כותבו שנא' איש יהודי: "
+                ],
+                [
+                    "(ד) <b>אף מרדכי כן שנאמר דברי שלום כו'. </b>וכמ\"ש במגלה ט\"ז ליהודים היתה אורה זו תורה (וי\"ל דורש טוב לעמו. אין טוב אלא תורה שהיה דורש ד\"ת לעמו): ",
+                    "(ה) <b>וי\"א שהיה שקול כאברהם בדורו כו' אלא יחידי וכמ\"ש (יחזקאל ל\"ג) אחד היה אברהם. </b>ובילקוט הגי' כאברהם שנא' בו היה יהיה: "
+                ],
+                [
+                    "(ו) <b>והיו שנותיו קע\"ה ומ\"ד בן מ\"ח שנה הכיר אברהם את בוראו מה מקיים כו'. </b>כ\"ה בבראשית רבה פ' ל' ובילקוט כאן: ",
+                    "(ז) <b>מר ראש לכל הבשמים. </b>שנכן בשמים ראש מר דרור: "
+                ],
+                [
+                    "(ח) <b>כד הוי מטי ר' יונתן כו'. </b>ב\"ר פמ\"ט וש\"נ: "
+                ],
+                [
+                    "(ט) <b>ומרה להמן. </b>היינו טעמה מר כשחשב המן לטעום לאכול עמה בסעודה ונתגאה בזה טעם טעם מר המות: "
+                ],
+                [
+                    "(י) <b>זה אחד מארבעה צדיקים שניתן להם רמז כו'. </b>מכילתא ס\"פ בשלח ע\"ש: ",
+                    "(יא) <b>אלא שעתיד דבר גדול כו'. </b>וז\"ש מה יעשה בה הדבר הגדול הזה: "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "(יב) <b>לשאול על כתמה כו'. </b>וז\"ש בית הנשים שהוא בית צניעות של נשיה ששם מניחין כתמיהם (וי\"ל ז\"ש שלום אסתר שלוה בית. וכמ\"ש שהיתה עומדת מחיקו כו' ויושבת כו'): ",
+                    "(יג) <b>שלא יעשו לה כשפים. </b>עי' בשוח\"ט מזמור כ\"ב על פסוק כארי ידי ורגלי רי\"א שעשו לה כשפים ומסיים שם בילקוט והוכערו (כצ\"ל ושם כתוב והוכרו. ט\"ס הוא) ידו ורגלו לפני אחשורוש: "
+                ],
+                [
+                    "(יד) <b>כאיקונין כו' עריבה על כולם. </b>שהאדם החי משתנה תמיד בפניו משינוייו בגוף הפנימים ולכן לא לכל רואיו בעתים שונות ישתוה עריבות יפיו. אבל האיקונין שהיא תמיד בצורה א' יפיה עריבה תמיד לכל רואיה בשוה. גם להאיקונין המצויירות אפשר לצייר בה כל מיני עריבות היופי תמיד יחדו. מה שלא ימצא בשלמות ביופי האדם לזאת שבחוה בעריבות האיקונין שהיא לכל רואיה: "
+                ],
+                [
+                    "(טו) <b>מתעלה בלקוחין כו'. </b>ב\"ר פ\"מ: "
+                ],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "(טז) <b>ומושיב הברברי הזה. </b>ברבריים הן עם נבל כמ\"ש ביבמות (ס\"ג) וכן הוו קורין אז העובדי כוכבים לישראל אשר כברבריים נחשבו בעיניהם. והיה להם לקצף ישיבת מרדכי בשער המלך: ",
+                    "(יז) <b>הקציף עבדים כו'. </b>במגילה (י\"ג): "
+                ],
+                [
+                    "(יח) <b>וימצא וגו' ויכתב בספר ד\"ה ר' לוי כו' כצ\"ל. </b>ודרש מה הנכתב בספר זכרונות מלך ב\"ו לטוב מתגלגל הצלה לאומה שלמה. ק\"ו הכתוב בספר זכרון לפני ה': "
+                ]
+            ],
+            [
+                [],
+                [],
+                [
+                    "(א) <b>שיאו לרומא. </b>ויק\"ר פט\"ז: ",
+                    "(ב) <b>מה כתיב למעלה כו' אף סופו כו' ליצלב. </b>דרש על העץ סמוך לאחר הדברים האלה שאחר סוף גדולתו של המן יהיה ג\"כ נתלה כדברים האלה על העץ כבגתן ותרש: "
+                ],
+                [
+                    "(ג) <b>קרובים אלו לאלו. </b>בילקוט מסיים וראוי ליטול פרוקפי (פי' כבוד וגדולה) מתחת ידה ור\"ל ולכן ביקש המן גדולה אחרי מלכות אסתר. ועי' בילקוט תשלום החסר כאן: "
+                ],
+                [
+                    "(ד) <b>רפ\"א שני עשירים כו'. </b>פר\"א פ\"נ ע\"ש: "
+                ],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "(ה) <b>שאני אסגנטרין של מלך. </b>בילקוט שהוא סגיון של מלך. פי' דגל המלך. וכמ\"ש לבנימין אמר וגו' ישכון לבטח עליו: "
+                ],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "(ו) <b>בתמוז זכות הארץ. </b>בפי' אבן יחייא על המגלה (ע\"ש עוד כמה שינויים בנוסחא כזה) הביא בתמוז זכות מלחמת יהושע בגבעון שהיה בתקופת תמוז (כדאיתא בס\"ע פי\"א) ול\"נ לפי נוסחת ספרים שלנו דהיינו זכות עליית עזרא וגלותו לארץ בתמוז וכדמוכחי קראי דכתיב (עזרא ז') באחד לחודש החמישי בא אל ירושלים וכיון ששנינו בתענית (י') ט\"ו יום כדי שיבא אחרון שבישראל לנהר פרת. א\"כ בט\"ו יום קודם אחד באב הוא שעבר עזרא וגלותו את נהר פרת ונכנס לא\"י בעלייתו מבבל דהיינו בחודש תמוז: ",
+                    "(ז) <b>במרחשוון זכות שרה שבו מתה. </b>וחושבו לזכות שמתה מצער בשורת העקידה כמ\"ש בויק\"ר פ\"כ. ומה שאינו חושב העקידה עצמה במרחשוון. (ובאבן יחייא הגי' במרחשוון תולדות יצחק עולה תמימה. וזה ודאי תמוה דבפסח נולד יצחק ונראה ט\"ס וצ\"ל עקידת (או העלאת) יצחק עולה כו') צ\"ל דס\"ל שהעקדה לא היתה אז. וכמ\"ש בפר\"א פל\"ב שהיתה ביום הכפורים ולשרה לא נשמעה עד מרחשוון: ",
+                    "(ח) <b>כסליו זכות חנוכה </b>צ\"ל דנס העתיד קאמר שעדיין לא היה אז נס חנוכה. (או י\"ל חנוכת המזבח) קאמר. עי' בהגהת רמ\"א בא\"ח סי' תר\"ע ובהגר\"א (שם סק\"ה): ",
+                    "(ט) <b>זכות עזרא ואנשי כנה\"ג. </b>הה\"ד ויעשו כן בני הגונה כו'. עלה שבט זכות בעשרים ושלשה בו כו' כצ\"ל והא דבכ\"ג בו הוא לשון ברייתא במגילת תענית בסופה ובה\"ג: ",
+                    "(י) <b>ועל צלם מיכה. </b>עי' בפר\"א פל\"ח ומש\"ש בס\"ד: "
+                ],
+                [
+                    "(יא) <b>שמתוך שינה אני מתעורר על כו'. </b>כמ\"ש נדדה שנת המלך וכמ\"ש במגילה (ט\"ו) שנת מלכו של עולם ועי\"ל על פסוק זה: ",
+                    "(יב) <b>זה המן כו'. </b>בוז יבוזו לו. וכד\"א ושללם לבוז וכתיב הנה בית המן נתתי לאסתר: "
+                ],
+                [
+                    "(יג) <b>דרוצה להכשילך בדבר זה </b>כצ\"ל: ",
+                    "(יד) <b>סיחון ועוג. גבורי ארץ שאין בריה כו' </b>כצ\"ל ועי' בנוסחא בילקוט: ",
+                    "(טו) <b>באו על מלכי מדין וא\"י במה הרגום </b>כצ\"ל: ",
+                    "(טז) <b>את אגג. </b>ואיני יודע למה הרגו מיתה משונה: ",
+                    "(יז) <b>ועשה להם משתה והעמד להם זונות </b>כצ\"ל שכן דרך פרסיים היה כמ\"ש רש\"י שלהי עכו\"ם ועי' פר\"א פמ\"ט: ",
+                    "(יח) <b>ויעשו כרצונם פי' בזנות. </b>ובילקוט מבואר ברצונם אין אונס שלא יהיה פ\"פ למה\"ד וצ\"ל (למדת הרחמים) לומר בע\"כ הביאום: ",
+                    "(יט) <b>תורה מה תהא עליה א\"ל כצ\"ל. </b>וגם הקב\"ה השוה דעתו כ\"ה בילקוט וכצ\"ל: ",
+                    "(כ) <b>��רסה נדה. </b>מגילה (ט\"ו): "
+                ],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "(כא) <b>א\"ל קולמס אחד אתה כותב עשרת אלפים כו' </b>כצ\"ל: וכ\"ה בילקוט: "
+                ],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "(כב) <b>אלא גבורתי אודיעך תצא ונלחמה </b>כצ\"ל: "
+                ],
+                [
+                    "(כג) <b>אנטריגיפון נגד הכתב בלשון רומי. </b>כלומר העתק מכוין מהכתב: "
+                ],
+                [
+                    "(כד) <b>אתם מכרתס את אחיכם כו'. </b>ושבטי יוסף ובנימין שלא היו בחטא זה מ\"מ העולם נידון אחר רובו ובתרגום ראשון שמפני זה שבנימין לא היה בחטא זה לכן יצאו ממנו הגואלים מרדכי ואסתר: ",
+                    "(כה) <b>היה הפרסי חונקו. </b>קרוב שצ\"ל מונהו. מלשון אונאת דברים: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [],
+                [],
+                [
+                    "(א) <b>במוך היתה כו'. </b>עי' תוס' מגילה (י\"ג) ד\"ה וטובלת כו': ",
+                    "(ב) <b>אר\"י בר' סימון דריוש כו' </b>ויק\"ר פי\"ג: "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "(ג) <b>אשר קרהו בחלום. </b>דרש קרהו כמו קראהו לשון אקריין בחלמא: ",
+                    "(ד) <b>שני תנינים. </b>עי' בפירש\"י סנהדרין (צ\"ז) מלחמת תנינים: "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "(ה) <b>זקן שבישראל אם אין ישראל למה הוא הפסח </b>כצ\"ל ועי' פר\"א פ\"ן: ",
+                    "(ו) <b>תמן אמרין שהעביר כו'. </b>מגילה (ט\"ו): ",
+                    "(ז) <b>בחסדך בטחה ותנה אותה לרחמים </b>כצ\"ל ועי' בתרגום: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [],
+                [
+                    "(ח) <b>והוא קוץ מכאיב. </b>ל' המקרא הוא (יחזקאל כ\"ח): ",
+                    "(ט) <b>רבנין דתמן אמרין מנין להמן כו'. </b>חולין (קל\"ט): "
+                ],
+                [],
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "(א) <b>נדדו שמים כסאו של ממ\"ה כו'. </b>כמש\"ל שעמד מכסא דין וישב על כסא רחמים: ",
+                    "(ב) <b>בשעה זו שהיו בבקר השכם כמ\"ש ובבקר אמור למלך ויתלו וגו'. </b>וכן עשה המן מסתמא ובא בבקר לומר למלך לתלות: "
+                ],
+                [
+                    "(ג) <b>תני לו הכין. </b>מגילה (ט\"ו): "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "(ד) <b>תמן אמרין הלכות קמיצה הראה לו ודבר אחר שהן קומצין מן העומר כצ\"ל. </b>ופי' שתמן בבבל (וכ\"ה במגילה שם) אמרו הלכות קמיצה ממנחות סתם הראה להם ודבר אחר. (הוא שיטת המדרשים בכ\"מ שיטת הירושלמי) שהראה להם דיני העומר כלם ובכללם גם קמיצתו שהיה עוסק בדבר בעתו כדלעיל. ובחנם דחק המ\"כ: "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "(ה) <b>שלובש שק כו'. </b>שתעשה בקשתו. ראיתי כתוב בקשה אותיות בהש\"ק: "
+                ],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "(ו) <b>דאמר ר\"פ צ\"ל חרבונה. </b>פי' לכאורה הוא ענין בפ\"ע וצ\"ל אמר ר\"פ. ולפמ\"ש בליקוטי בס\"ד פי' חרבונה זכור לטוב. דר\"ל שאליהו הנקרא בלשון ירושלמי זכור לטוב סתם הוא חרבונה דכאן. לפ\"ז ניחא הגי' דאר\"פ שהיא נמשך על מ\"ש שאליהו נדמה לחרבונה. ועי' בפר\"א פ\"ן: ",
+                    "(ז) <b>צ\"ל חרבונה. </b>ב\"ר פמ\"ט וש\"נ: "
+                ],
+                [
+                    "(ח) <b>ונהפוך הוא והיה לה' לשם זה הנס </b>כצ\"ל והוא מקרא (ישעיה נ\"ה) והיה לה' לשם ובמגילה (י') דרשוהו זה מקרא מגילה. וכאן דרש לי' על הנס. (ואפשר נתכוונו לדרוש מ\"ש בשם המלך סתם בשם מלכו של עולם. שיהיה זה לשם למלך ממ\"ה): "
+                ],
+                [
+                    "(ט) <b>בעדרי צאן וטרף ואין מציל. </b>וז\"ש כאן ואיש לא עמד בפניהם וכתיב שם אחר מקרא זה תרם ידך על צריך וכל אויביך יכרתו. ונדרש על המן ובניו כמ\"ש איש צר ואויב המן וגו' וכדמפ\"ו הרגו בניו של המן ותלאום: ",
+                    "(י) <b>הה\"ד כל כלי [יוצר] עליך לא יצלחו. </b>אפשר נתכוונו לסוד וכל לשון תקוה אתך למשפט תרשיעי. ור\"ל על שם התשובה נצחת שהשיב ר\"י לאדריינוס וכמו שהביאו כן ממקרא זה בב\"ר פל\"ב ובכ\"מ: "
+                ],
+                [
+                    "(א) <b>רפ\"א מלך מרדכי כו'. </b>פר\"א פ\"ן: ",
+                    "(ב) <b>ומה מוניטא כו'. </b>ב\"ר פל\"ט וש\"נ: ",
+                    "(ג) <b>ולמה שהיה איש טוב ומבקש טוב ואיש שלום כצ\"ל. </b>ואיש טוב הוא מ\"ש רצוי לרוב אחיו שהיה לבבו טוב לכל. ומבקש טוב הוא מ\"ש דורש (כמו מבקש) טוב לעמו. ואיש שלום ז\"ש ודובר שלום לכל זרעו: ",
+                    "(ד) <b>ועאה\"כ כי אחרית לאיש שלום. </b>כל הפסוקים שלפניו שם צופה רשע לצדיק וגו'. ראיתי רשע עריץ וגו' ויעבור והנה איננו וגו'. וכן שלאחריו ופושעים נשמדו יחדו וגו'. נדרשים יפה על המן ובניו. ולכן נדרש ואחרית לאיש שלום על מרדכי כמ\"ש דובר שלום לכל זרעו אחרית ותקוה טובה: "
+                ],
+                [
+                    "(ה) <b>והי' גר במדי ופרס. </b>ז\"ש גר ותושב עמך שגם ישראל היו גרים ותושבים עמו שם: ",
+                    "(ו) <b>זה מרדכי דכתיב ביה ורצוי לרוב אחיו. </b>והוא שראוי לקרותו אחד המיוחד שבאחיו. שהיה אח לצרה יולד לכאו\"א מישראל: ",
+                    "(ז) <b>זו אסתר שהיתה בת דודו. </b>ולשון או דודו. אולי יש לדרשו על הקב\"ה שנקרא דודי לכנסת ישראל וכמ\"ש אם החרש תחרישי כו'. ריוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר ודרשוהו על המקום ב\"ה. וז\"ש או דודו או בן דודו אם לא היתה אסתר בת דודו של מרדכי (הכולל כלל ישראל) משתדלת בגאולתם. היה דודו המקום ב\"ה גואלו: ",
+                    "(ח) <b>לדוב לדב כתיב תמן אמרין אלי כו'. </b>כצ\"ל וכמ\"ש המ\"כ. ודרש תחלה המדרש בשיטת הירושלמי לדאב לזאב ומביא אח\"כ תמן אמרין ר\"ל בבבל (קדושין ע') חולקים ע\"ז ודרשו לדב ממש: "
+                ],
+                [
+                    "(ט) <b>ר\"ח רבה ור\"ש בן חלפתא כו'. </b>שה\"ר ספ\"ו וש\"ן: "
+                ],
+                [
+                    "(י) <b>המשוקעין במים משקעין בים את שוקעיהן </b>כצ\"ל: ",
+                    "(יא) <b>וכתיב מה רבו מעשיך ה'. </b>מזה המקרא אין כ\"כ ראיה שהשבח בריבוי. וכמדומה שחסר לעיל וצ\"ל ג\"כ המעשה בריבוי (ולפ\"ז חושב י' דברים כנגד יו\"ד מאמרות). וע\"ז מפרש כאן המעשה בריבוי שנאמר מה רבו מעשיך ה'. ומביא מאמר זה לכאן משום הא דהשלום בריבוי. שהוא ענין לקרא דובר שלום לכל זרעו. ואפשר מפני לשון המאמר בברכות י\"ז ומרבה שלום עם אחיו ועם קרוביו וכו'. (שהוא נסמך על מקרא זה דובר שלום לכל זרעו) מביא כאן שהשלום נשתבח בריבוי כלשון מרבה שלום כד\"א ורב שלום בניך: "
+                ]
+            ]
+        ]
+    },
+    "schema": {
+        "heTitle": "חידושי הרד״ל על אסתר רבה",
+        "enTitle": "Chidushei HaRadal on Esther Rabbah",
+        "key": "Chidushei HaRadal on Esther Rabbah",
+        "nodes": [
+            {
+                "heTitle": "פתיחתא",
+                "enTitle": "Petichta"
+            },
+            {
+                "heTitle": "",
+                "enTitle": ""
+            }
+        ]
+    }
+}

json/Midrash/Aggadah/Midrash Rabbah/Commentary/Chidushei HaRadal/Chidushei HaRadal on Esther Rabbah/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,532 @@
+{
+    "title": "Chidushei HaRadal on Esther Rabbah",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Chidushei_HaRadal_on_Esther_Rabbah",
+    "text": {
+        "Petichta": [
+            [
+                "(א) <b>רבנין ור' ברכיה. </b>רבנין אמרי והיה חייך כו' כצ\"ל. וכ\"ה בא\"א (וגם המ\"כ נראה שכוון לזה): ",
+                "(ב) <b>שהוא לוקח לו חטים לשלש שנים אסמכתא לדבר (ויקרא ל\"ב) ועשת את התבואה לשלש השנים. </b>גם י\"ל דרמיזא בתיבת מנגד דדרש ליה מן ג' ד' שלוקח לו ג' שנים ותלו לו הרביעית. ועי' בקה\"ר פ\"ב פי\"ג דדרש חכם על לקח תבואה לג' שנים וכסיל ללוקח לשנה ע\"ש: ",
+                "(ג) <b>מן הסדקי. </b>במ\"ע פי' אוצר תבואה בלשון גריקו\"ש. ולפי מ\"ש בירושלמי דמאי רפ\"ב ורפ\"ג ובפ\"ה דב\"מ ה\"ו סרקי ברי\"ש י\"ל פירושו ישמעאלים וערביים בלשון ירושלמי (עיין ערוך סרק האחרון ובמוסף שם) שהן היו רגילין להיות חמרים מביאי תבואה לשוק: ",
+                "(ד) <b>בדיוטי של קסרי. </b>שם היו יושב נציב מלכי רומי בימיהם שמשל על א\"י. ולשון דיוטי פי' במ\"ע שהוא מקום המשפט. והיינו שהוא עצור שם אבל עדיין לא יצא לידון במקום המשפט דדרש ליה מופחדת וכו': ",
+                "(ה) <b>שהוא יוצא לידון. </b>שהביאוהו למקום המשפט וכמ\"ש בשבת דף ל\"ב שכל העולה לגרדום לדון אם אין לו פרקליטין גדולים אינו נצול: ",
+                "(ו) <b>יוצא להצלב שלא יחזירוהו עוד לזכות </b>כמ\"ש ספ\"ג דגיטין כ\"ח: ",
+                "(ז) <b>מעת לעת מהסרת טבעת </b>בב\"ר פ\"ק אמרו ע' יום שבין אגרות ראשונות לשניות והן שמן הסרת טבעת עד שנלקחה מהמן ונתנה למרדכי (וז\"ש הפייטן תכלית שבעים נתלה על חמשים כמ\"ש בס\"ד בהגהותי לבמ\"ר ס\"פ י\"ד אות צ' ע\"ש) ונראה שכאן היו כתוב בר\"ת מעל\"ע. והיינו מתחלת ע' לסוף ע'. והסופרים חשבו שהוא מעת לעת וכתבו כן בפירוש: ",
+                "(ח) <b>שהכתבים פורחים. </b>ביד הרצים. ומפני שיצאו דחופים בכל מדינות המלך קוראו בלשון פריחה: ",
+                "(ט) <b>ולא תאמין בחייך להיות עתידים ליום הזה. </b>לא האמינו עוד שיחיו יותר מן יום ההוא לולי הקב\"ה עשה להם נס: "
+            ],
+            [
+                "(י) <b>ד\"א בבקר תאמר וכו'. </b>בבקרה של מדי תאמר מי יתן ערבה של בבל ובבקרה של מוקדון תאמר מי יתן ערבה של מדי. ובבקרה של שעיר תאמר מי יתן ערבה של מוקדון כצ\"ל. ופי' שאף מתחלה שמחו כשערבה בבל והגיעה מדי אבל אח\"כ כשראו בבקרה של מדי גזרותיה כגון גזירת המן וכי\"ב. אמר ולואי עמדנו בראשונה שכבר ערבה וזהו מי יתן ערבה של בבל כלומר בבל שכבר ערבה וכן בכלם מתפרש כן: "
+            ],
+            [
+                "(יא) <b>שכיעור ורע יש כו'. </b>לרבו הראשון. ולכן והתמכרתם ואפשר דרש תיבת והתמכרתם לשון כיעור ורע מרומז בו שם כו'. ואין קונה שמפני שברחו מהם בראשונה לכן אין קונה שאין מאמיניס בהם עוד שלא יברחו שנית: ",
+                "(יב) <b>דכתיב והשיבך ה' באניות בדרך אשר אמרתי לך לא תוסיף לראותה עוד כצ\"ל. </b>והרי הלאו השלישי (ועי' בשרשי הרמב\"ם לס' המצות שרש ח') ובחנם דחק המ\"כ: ",
+                "(יג) <b>דברי חמשה ס\"ת מנין של הברית ואין קונה ארשב\"ן כצ\"ל. </b>ופי' מנין של הברית דדרש ה' של הברית הוא ה' ס\"ת (ועי' לעיל דהברית הוא מנין תרי\"ג מצות ברית הוא תרי\"ב ומצות ברית עצמה הכוללת כולן היא תרי\"ג וכמ\"ש בפי' הגר\"א ז\"ל לס' יצירה פ\"א) ומה שמסיים כאן ואין קונה נמשך למטה לדרשה דרשב\"ן: ",
+                "(יד) <b>אבל עכו\"ם אין להם קנין בכם </b>(יבמות מ\"ו): ",
+                "(טו) <b>ע\"י שהקניתם אלה דברי הברית. </b>דרש אלה דברי הברית (דכתיב אחר ואין קונה) נמשך לו��ין קונה. שזה גרם שאין קונה בכם. וכן לאידך דרשא: ",
+                "(טז) <b>טמיקא אתם. </b>פי' משפחת המכובדים שהן בני חורין ואין רשות לקנות מהם עבדים (כמו שיש בכל מדינות משפחות נכבדות כאלה) ויותר נראה דפי' טמיקא הוא מלשון טמיון שהוא אוצר המלך. וז\"ש על דפשט ידוי בטמיקא כן הות ליה שנתנו כל ממונו לאוצר שחלק ממנו ונתנו לבנין ביהמ\"ק (כמ\"ש בשוח\"ט מזמור כ\"ב ומזמור ע\"ח): ",
+                "(יז) <b>הקיפוה לגיונות והרגוה כו'. </b>עמ\"כ וי\"ל לגיונות השבאים. הרגוה כדי שישמע הקול וידע הכל שנהרגה ולא יוסיפו עוד לשבות שבויים ע\"ד להביאם אליה לפדיון: ",
+                "(יח) <b>מי לקח לו עבד. </b>ג\"א חבר ולפ\"ז לפי הענין י\"ל שהוא לפרש ואין קונה. שהיה זה באותה שעה (וז\"ש אסתר ואלו לעבדים ולשפחות נמכרנו וגו'. כי לא היה קונה להם לעבדים ושפחות אחרי שלמחר יהיו להריגה) אבל אתם נקנין להשמיד כו' לזה ימצא מי שיקנה אתכם דהיינו המן: ",
+                "(יט) <b>אסתר אמרה כו' שמא להשמיד כו'. </b>שזה קללה שאינה כתובה בתורה: "
+            ],
+            [
+                "(כ) <b>לא מאסתים בבבל כו'. </b>תני ר\"ח וכו'. ת\"כ בחקותי שה ועי' מגילה י\"א: "
+            ],
+            [
+                "(כא) <b>רי\"א לדב כתיב דא היא דעתיה כו'. </b>מפני שמביא מקרא דדמיא לדוב. מביא דברי ר\"י אגב לדרוש המקרא ודרשא דפגעו בדוב פליגא עליה דר\"י (או י\"ל שם ג\"כ דרש לדוב כמו זאב) וכן בויקרא רבה פי\"ג מביאו דרך אגב כי\"ב ע\"ש: ",
+                "(כב) <b>דאמר ר\"ה לגרמי' יונתי כו'. </b>פי' ר\"ה בעצמו שלא בשם ר' חמא ב\"ר חנינא דאמר ר\"ה בשמיה דרשא דכאשר ינוס. ובשוח\"ט מז' י\"ח הגי' למה מזכיר בה היכל במוקדון שכל כו'. וכצ\"ל גם כאן: ",
+                "(כג) <b>בלשצר ובא הבית וסמך ידו על הקיר זה אחשורוש ונשכו כו'. </b>כצ\"ל ועיין בילקוט כאן ובעמוס ה': ",
+                "(כד) <b>זה המן ובניו שהיו נושף ממה כנחש כצ\"ל. </b>וכ\"ה בב\"ר פמ\"א ועיין בויקרא רבה פי\"ג. ופי' עמה עם מלכות מדי ואחשורוש: ",
+                "(כה) <b>הה\"ד רחום בעל טעם כו'. </b>דורש ובא הבית שבאו לבנות בהמ\"ק במלכות מדי ונשכו הנחש המן ובניו. כ\"ה בילקוט ושוח\"ט: ",
+                "(כו) <b>מנדה זה מדת הארץ. </b>דרש מנדה כמו מדה (והנו\"ן בא מדגש שבדלת) ועי' בב\"ר פס\"ד. ובש\"ס בב\"ב ח' דרשו בע\"א: ",
+                "(כז) <b>כגון בי תיאטראות וכו'. </b>היא מזקת שהן שאוסרין לילך שם משום מושב לצים. כדאיתא בעבודת כוכבים י\"ח. וברות רבה פ\"ב וגם י\"ל כמ\"ש במגילה ו' שעתידין ללמד בהם תורה לרבים: "
+            ],
+            [],
+            [
+                "(כח) <b>א\"ל אזלת זכאה ואייתית תייבא. </b>עמ\"כ. ולפי' א' י\"ל שעיקר הדרשא על מ\"ש שם להלן וישלחך ה' בדרך וגו' עד כלתם אותם ולמה לא שמעת וגו'. ותעש הרע בעיני ה' שזהו שבאת חייב ועשית הרע. לא כמו שהיית בעת ששלחך: "
+            ],
+            [
+                "(כט) <b>מהו הסכלות מי בכם כו'. </b>אלהיו עמו ויעל ויבן את בית ה'. עמ\"כ. ובמגילה י\"ב מפורש קובל אני על כורש שאני אמרתי הוא יבנה ביתי וגו'. והוא אמר ויעל ויבן את בית ה'. עיין בפירש\"י: ",
+                "(ל) <b>דגזר ואמר דעבר פרת וכו'. </b>בשה\"ר פ\"ה פ\"ד מבוארת הגזרה בטעמה ע\"ש: ",
+                "(לא) <b>שעלה ובטל מלאכת בהמ\"ק. </b>עי\"ל פסוק בשנת שלוש למלכו שגמר לביטול מלאכת בהמ\"ק ג' שנים. וזהו לשון עלה וביטל שהיה מבטל ועולה (ולמ\"ד לקמן ארתחששתא הוא אחשורוש י\"ל ז\"ש בעזרא (שם) אחר קרא דבתחלת מלכות אחשורוש כתבו שטנה וחזר וכתב ובימי ארתחששתא כתב וגו'. דמסיים בסוף שצוה לבטלה גוברייא אלך וגו'. שזהו שהיה מבטל ועולה עד שגמר לבטלו): "
+            ],
+            [
+                "(לב) <b>די לא עבדין רעותא דמרי עלמא. </b>ז\"ש במקרא שלפניו. והוא ישקיט ומי ירשיע וגו' ועל גוי ועל אדם יחד: ",
+                "(לג) <b>ולפרוח באויר. </b>בדברים רבה פ\"ה מפרש אין מוקשי עם אלא לפרות שנאמר התפול צפור על פח ומוקש אין לה: ",
+                "(לד) <b>דייני שקרא סגון סהדי שקרי. </b>שדייני אמת היו מרבין לחקור העדים עד שיתברר שקרותן: ",
+                "(לה) <b>אפייא חציפתא אתנסב הודא והדרה וכו'. </b>נגד עזות פנים המביישין תמיד פני ישרים ניטל הוד פנים מהבריות: ",
+                "(לו) <b>מן ברייתא מדאמד זעירא לרבא אנא רב ממך אתקטיעו שנוהון דבני נשא. </b>כ\"ה בילקוט ובמ\"כ וכמ\"ש שנות רשעים תקצורנה וכמ\"ש בקדושין ל\"ג מקרא דלא יאריך ימים כצל אשר איננו ירא וגו' על שאינו נוהג מורא רבו: "
+            ],
+            [
+                "(לז) <b>אדם ראש כו'. </b>וזהו קורא הדורות מראש שקרא והתקין באיזו דור יתחיל להיות ראש לדבר חדש ולא מקודם: ",
+                "(לח) <b>יהודה ראש לשבטים. </b>כמ\"ש כי יהודה גבר באחיו. וראש לדגלים ולההקרבה וכמ\"ש בבמ\"ר שם: ",
+                "(לט) <b>יוסף ראש לחסידים. </b>ונראה ז\"ש ליוסף קטנתא בשלהי סוטה (שמשמת פסקו חסידים) בשם קטנתא. נגד יוסף הצדיק שהוא ראש לחסידים. וזה סופן וקטנן: ",
+                "(מ) <b>עתניאל ראש למחלקים. </b>כמ\"ש יהודה יעלה בתחלה ואמרו זה עתניאל ששמו יהודה אחי שמעון: "
+            ],
+            [
+                "(מא) <b>בש\"ר יונתן פתח המדרש הזה עלה </b>כצ\"ל: "
+            ],
+            [
+                "(מא) <b>שם זה הכתב. </b>מגילה ט': ",
+                "(מב) <b>ושרים אלו ז' שרי פרס ומדי. </b>במגלה שם אמרו זה המן ובניו. ולנוסחא דהכא היינו כמ\"ש בתרגום ראשון (ע\"פ ויאמרו נערי המלך) ששבעת שרים הראשונים נהרגו ע\"ש: ",
+                "(מג) <b>זו מדי. </b>שהיתה רחוקה מארץ ישראל ביותר וכמ\"ש יוליכנו אחריו למדי: "
+            ]
+        ],
+        "": [
+            [
+                [
+                    "(א) <b>שהשחיר פניהם כו'. </b>מגלה י\"א: ",
+                    "(ב) <b>שהכחיש ראש של ישראל בצום כו' כצ\"ל. </b>והוא מלשון מיחוש ראש ונדרש אחשורוש חש בראש. ולגירסת הספרים אינו מכוון כ\"כ: ",
+                    "(ג) <b>שבקש לקעקע. </b>פי' לשרש. ונדרש שחש לפרש (ואפשר גם המ\"כ כוון לכך): ",
+                    "(ד) <b>אחיו של ראש של נ\"נ כו'. </b>מגלה י\"א: ",
+                    "(ה) <b>הוא אחשורוש ר\"י ור\"נ </b>כצ\"ל: ",
+                    "(ו) <b>הוא אחשורוש שגזר עליו שיבנה. </b>פליג אדאמרינן לעיל שעלה וביטל מלאכת ביהמ\"ק (וכן על מ\"ש במגילה ט\"ו) ולא דבר החוצץ. ומאי ניהו בנין ביהמ\"ק. ומאי דאמר ר' נחמיה להלן בשנת שלש ובטיל מלאכת בהמ\"ק. צ\"ל דס\"ל שאח\"כ חזר בו וגזר שיבנה כדאמר כאן: ",
+                    "(ז) <b>וכי הוא גזר והלא דריוש גזר </b>(והוא דריוש השני שהיה בנו של אחשורוש ואסתר כדלקמן פ\"ו): ",
+                    "(ח) <b>באותה שעה נכנסו כצ\"ל. </b>ופי' אל דריוש השני נכנסו. ",
+                    "(ט) <b>אביך גזר עליו שלא יבנה. </b>היינו אחשורוש ארתחששתא כמש\"ל: ",
+                    "(י) <b>קינסין הנעתקין. </b>לשון זה מתפרש למה ששמעתי לפרש בכתובים האלו בעזרא. כי צרי יהודה אלו ע\"י סופריהם שהיו ממונים בערכאות גנבו והסתירו כל כתבי הציווים של כורש שהיה לטובת הבנין. ולכן היו בטוחין לכתוב לדריוש לבקר בבית גנזיא הן איתי דמן כורש מלכא שום טעם וגו'. כי הסתירום שלא ימצאום. ונכן באמת כשחפשו בבית ספריא די גנזיא מהחתין תמן בבבל לא נמצא שם רק כתיב והשתכח באחמתא בבירתא די במדי מדינתא מגלה חדא. וכן כתיב בגווה דכרונה. כי ב��שגחת ה' נשאר במקום ההוא מגלה חדא שהיתה כעין ספר זכרון דברים שנמצא כתוב בה דברי כורש אלו. וזהו שקראו כאן בשם קנסין הנעתקין שכשלא מצאו גוף הכתבים א\"ל דריוש שיביאו קנסין ר\"ל קונטרסין הנעתקין שם זכרון דברים בקוצר והוא שהיתה באחמתא בבירתא די במדי ובה נמצאו הדברים: ",
+                    "(יא) <b>והשתכח באחמתא בבירתא וגו'. </b>בשנת חדא לכורש מלכא וגו'. ומה כתיב ביה כצ\"ל. ופי' אף בגזרת ארתחששתא אחשורוש אבי מה כתיב ביה כען שימו טעם וכו'. וכדמפ\"ו לא לעולם כו'. אילו היה אבא קיים היה חוזר בו ובונה אותו. וא\"כ אינו מבטל גזירתו. ואדרבה אני מקיים גזירת המלך כורש שאף אבא ארתחששתא לא רצה לבטל גזירתו ולא אמר כ\"א עד מני יתשם טעם (ומקום היה לפ\"ז למימר דה\"ג. וכי יש מלך מבטל גזירת מלך אחר והשתכח באחמתא בבירתא בשנת חדא לכורש מלכא. והוא דברי דריוש השני לסנקליטון שלו שא\"א לבטל גזירת כורש): ",
+                    "(יב) <b>לפיכך הוא כוללו עם הנביאים כו'. </b>ומצלחין בנבואת חגי נביאה וזכרי' בר עדוא וגו'. ומטעם כורש ודריוש וארתחששתא מלך פרס כצ\"ל. ופי' אע\"פ שארתחששתא כתב לבטל. בכ\"ז מפני שלא ביטל לגמרי רק כתב עד מני יתשם טעם. (ובזה נתן מקום אח\"כ לבנו לדריוש לומר אלו היה אבא קיים היה בונה אותו) לכן העלה עליו הכתוב כאלו גם הוא צוה לבנותו וכוללו עם הנביאים. (ונכון יותר לגרום עם הכשרים ור\"ל עם כורש ודריוש) וז\"ש מליו כאן הוא אחשורוש שגזר עליו שיבנה כדמפ\"ו שבעת כתיבת הגזרה נמלך וכתב עד מני יתשם טעם (ומפני שהוא לא שם הטעם הזה בעצמו. רק ניתן מקום לבנו דריוש כנ\"ל. לכן נכתב באחרונה אחר בנו דריוש): "
+                ],
+                [
+                    "(יג) <b>הוא חמשה כו'. </b>ב\"ר פל\"ז ועי' מגלה י\"א בנ\"א: ",
+                    "(יד) <b>שמדת רחמיו לעולם. </b>אף באשר משפטיו בכל הארץ ברוגז רחם יזכור: "
+                ],
+                [
+                    "(טו) <b>ר' לוי ורבנן ר' לוי אמר אחשורוש הוא ארתחששתא ולמה נקרא שמו אחשורוש שכל מי שזוכרו חושש את ראשו (ועי' מגלה שם). ורבנן אמרי ארתחששתא הוא אחשורוש ולמה נקרא שמו ארתחששתא שהיה מרתיח ותש כצ\"ל. </b>ופי' מרתיח וכועס ומיד תש מתוקף כעסו וכדכתיב ביה וחמת המלך שככה. כשך חמת המלך. לומר שהוא רגיל לחזור להתרצות ולא להחזיק לעד אפו: ",
+                    "(טז) <b>הוא אחשורוש. </b>ר' יצחק כו' כצ\"ל: ",
+                    "(יז) <b>לא היה בועל נדות. </b>עמ\"כ. ולפי' השני צ\"ל שלמען אסתר נתן ה' בלבבו מדת איסטניסות הלא שלא תכשל להבעל לו בנדותה שהוא חמור מאיסור הבעילה לעובד כוכבים. (ולפי מ\"ש בסנהדרין קרקע עולם היתה אין לחלק ביניהם): "
+                ],
+                [
+                    "(יח) <b>דירכיאות. </b>עי' פירשו ברש\"י יומא ס\"ח: "
+                ],
+                [
+                    "(יט) <b>רנ\"ב אפרכיות הן. </b>כדמפ\"ו בהלן שקכ\"ז דאחשורוש הן חציין: ",
+                    "(כ) <b>ר' ברכיה אמר בני אוכפיי' ורבנן אמרי בני אימוריה (ומפ\"ו) בני אוכפייא שהיו כו'. </b>כצ\"ל: ",
+                    "(כא) <b>פתיי' אמין שתין. </b>עיקר הראיה מסיפא נדבכין די אבן גלל תלתא ונדבך די עא חדת. ומיניה נפקא לן בש\"ס ריש ראש השנה דאתחמיץ עיין שם: "
+                ],
+                [
+                    "(כב) <b>כתיב ושער רישיה כו'. </b>תנחומא משפטיס ס\"ה: ",
+                    "(כג) <b>מצות הרגיליות שבינותם שהן מקיימים אותם מצד רגילותן בהן שנעשו להם כטבע שני. </b>ולא לשם פועלם המצוה מליהן: ",
+                    "(כד) <b>תמצא להן מיעוט זכיותיהן. </b>דרש האי תמצא כמו תמצה בה\"א לשון מיצוי ודקדוק החשבון עד גמירא. וז\"ש לכך נאמר ימינך תמצא שונאיך שבימינך שהיא מדת הרחמים תמצה להן שכר מצותיהם לשונאיך. כד\"א ומשלם לשונאיו אל פניו: "
+                ],
+                [
+                    "(כה) <b>עשוי כעטרה. </b>וכן סבירא ליה לר' יודא דאמר כחצי עטרה שאחשורוש מלך על חציים חצי מטרה. ולכן מביא זה אחר דבדי ר' יודא קודם שמסיים דברי ר' נחנויה כאמת המים כו': "
+                ],
+                [
+                    "(כו) <b>אמר ר' לוי כל מקום שנאמר שדה וכו'. </b>רות רבה ספ\"א: "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "(כז) <b>אמר ר' יצחק נהיה וכו'. </b>הד\"א ונהה וכו'. לדרוש ההם לשון נהי דחוק קצת. ואפשר צ\"ל נהים ודרש ההם לשון הומה וצועק. (ומ\"ש בספרים הד\"א ונהה הוא הוספת מעתיקים לפרש): "
+                ],
+                [
+                    "(כח) <b>אין להם ישיבה. </b>נראה ישיבה על כסא קאמר (אבל ישיבה בעלמא נמצא בהן בתנ\"ך הרבה) והיינו דמקשה מקרא דהכא ומשני דכשבת כתיב (ומ\"ש מבכור פרעה היושב על כסאו. אולי י\"ל כיון דכתיב בענין מכת בכורות לגנאי לא קשיא ליה או מפני שהיה זה לפני מ\"ח. ולפני שנבחרו ישראל לממלכת כהנים וגו'). ומה שמסיים אבל ישיבתן כו'. ישיבה שנאמר בשבת ישראל בחשבון אין מביאו רק לראיה שלשון ישיבה הוא של קיימא לזמן גדול ובהשקט ובטח כמ\"ש שם שלש מאות שנה ולא הצלתם בעת ההיא. וכמדומה שיותר נכון לגרוס מקרא בשבח עמי לבטח (יחזקאל נ\"ח) שממנו הראיה פשוטה יותר על קיום לשון הישיבה: ",
+                    "(כט) <b>כשבת כתיב. </b>ומ\"ש (דברים י\"ז) והיה כשבתו על כסאו במלך ישראל י\"ל שזה בא לומר שמיד כשבתו חייב במצות כתיבת ס\"ת דשם (ולכן בש\"מ כתיב ישיבה ממש במלכי ישראל): "
+                ],
+                [
+                    "(ל) <b>וכי איזו כסא היה אם היה כסא פשוט מה חשיבותו כ\"כ. </b>ואם בשביל שהיה מן שן הלא מצאנו באחאב בתי שן רבים. אלא גדולתו וחשיבותו הוא כדמפ\"ו ר' הושיעא: ",
+                    "(לא) <b>כשם שהיה לו ע' בנים בשומרון כו'. </b>פי' בס\"ד בהגהותי לקה\"ר פ\"ו פ\"ג ע\"ש: ",
+                    "(לב) <b>היה לו שני פלטרין כו' וכולן של שן היו. </b>כדכתיב שם בתי השן. ודרש ליה על אחאב שנמצא כתוב בו (מלכים ב' כ\"ב) ובית השן אשר בנה. לכן דריש בתי השן דכתיב על בני אחאב: ",
+                    "(לג) <b>כטרכי מרכבה כו'. </b>עמ\"כ ונכון לגרוס כטטרכי מרכבה ופירושו כמרכבה של ארבעה וכמו טטרא מולון בשמ\"ר פמ\"ב. ואפשר צ\"ל כערכי מרכבה כו' פי' כערך וסדר המרכבה שלמעלה: ",
+                    "(לד) <b>שש ארצות. </b>עיין מדרש (משלי פ\"ח): ",
+                    "(לה) <b>וכתיב והוא ישפוט תבל כו'. </b>לומר ה' לבדו הוא השופט תבל בצדק ולא נאות לב\"ו להדמות לו בזה. לכן לא עשה שלמה מעלה שביעית נגד תבל. ועמ\"כ: ",
+                    "(לו) <b>עלה שישק כו' עם זרח מלך הכושי. </b>עיין (פסחים קט\"ז): "
+                ],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "(לז) <b>לביטול מלאכת ביהמ\"ק. </b>אפשר למלכו דדש לשון עצה. (וכדנקט להלן לא היה עושה דבר עד שנמלך) וכמ\"ש כאן שימו טעם לבטלה וגו' (עזרא ד') וטעם הוא לשון עצה: "
+                ],
+                [
+                    "(לח) <b>קנדולא פטום. </b>פי' הממונה לפטם השמן בקנדולין. פי' בפתילות שבנרות וכדמפ\"ו שלא יתן שמן פקטים. פי' עכור בקנדילין. ומ\"ש מה אינון חשיבין עלי. פי' הממונים אלו אין חשיבותן אלי כלום: "
+                ],
+                [
+                    "(לט) <b>תשעה בלוד. </b>בקדושין איתא בבבל. ומפרש שם עניות דתורה בעולם. ואם עניות דלוד דהכא הוא בתורה. י\"ל כמ\"ש בפסחים ירושלמי פ\"ה ה\"ג וריש סנהדרין שהן מעוטי תורה. ��ך נראה דלוד דהכא הוא שם מדינה ולוד דירושלמי הוא שם עיר בא\"י. ואם לודים דהכא היינו אותן שאמרו עליהן שמאכלן שעה ראשונה שהן רעבתנים ביותר י\"ל שלכן הן עניים שאוכלין הרבה: ",
+                    "(מ) <b>טפשות כו' בישמעאלים. </b>שלכן נקרא פרא אדם. חמור הבר: ",
+                    "(מא) <b>כנים כו' בפרסיים. </b>י\"ל כמ\"ש בקידושין ע' שמגדלין שער כדוב. ומרוב השער זוהמא רבה ומולידין הכנים. ובש\"ס גרסי' כנים במדי. ובפרס גרסי' גבורה. ואי גרסי' גם כאן כן. י\"ל אסמכתא דלכן נסמך פרס כאן אצל חיל. לשון חיל וכח. ויתיישב שייכות מאמר זה לכאן: "
+                ],
+                [
+                    "(מב) <b>פעמים שהוא מקדים כו'. </b>עיין מגילה י\"ב: ",
+                    "(מג) <b>ואחד בימי אדרכון. </b>שם מלך פרס שהיה בימי רב וא' לע\"ל כמ\"ש ביומא יו\"ד ע\"ש: ",
+                    "(מד) <b>והיה זה שלום אשור כי יבא בארצנו מיכה ה' כצ\"ל. </b>ודרש ליה על פרס כדאיתא בשה\"ר פ\"ח פ\"ז ע\"ש: ",
+                    "(מה) <b>תמימים היו. </b>שלא בדעת עבדו עבודת כוכבים כדמסיים (והלשון תמימים אפשר לכוין אי גרסינן לעיל תמתי בפרס): "
+                ],
+                [
+                    "(מו) <b>דיוקימיוני. </b>בלשון ארמי עשירות אולי אנשים היו נבחרים אחד מעשרה משאר אנשי החיל: ",
+                    "(מז) <b>ובר קוריאני. </b>במ\"ע גרס פרמורייניא. ופי' שומרי היכל הקיסרים ברומי בימים ההם: "
+                ],
+                [
+                    "(מח) <b>ארכיון דגדר. </b>פי' ערכאות ומקום משפט שבעיר גדר שהיה בנוי בסדר הזה שהמלך יושב כו': "
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "(א) <b>מיני יציאות. </b>אפשר צ\"ל מינין יציאות: ",
+                    "(ב) <b>סעודת א\"י. </b>אפשר משום דכתיב בתבואת א\"י לשון עושר כד\"א (תהלים ס\"ה) פקדת הארץ וגו' רבת תעשרנה. אך העיקר שכל הכוונה היה לחבב הסעודה על ישראל וכמ\"ש בילקוט שכל הסעודה הי' בעצת המן להכשיל ישראל. לכן השתדל להכין כל צרכי סעודה ממאכלי א\"י כמו אלו היו בארצם במקומם. בכדי לשמח לבבם שתזוח דעתם. (וכעין מ\"ש בסבי דבי אתונא בבכורות ט' כשהריחו ריח עפר ארצם) ועי\"ל דלשון ואת יקר דרש כמ\"ש באיכה רבה פ\"ד פ\"ב בני ציון היקרים על יקרת כבודם בסדרי סעודה: "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "(ג) <b>עובדא הוי כו'. </b>ברבוהין כו'. נכון היה לגרוס עובדא זו להלן אחר עובדא דרחמיה דרשב\"י שהיה מצמצם בסעודותיו בכדי שיהיו עשרו שמור לכבודו. וע\"ז מביא דברבוהיין היה מצמצם בסעודותיו בכדי שיהיה עשרו שמור לעשות בו צדקה: ",
+                    "(ד) <b>ובלבד בקדירות מפוחמות. </b>שלא היו לו כלים להחליפם על חדשים נקיים. ברם הכא וכלים מכלים שונים: "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "(ה) <b>כבית קומטיטון. </b>פי' במ\"ע בית גדול שבו המלך ועבדיו יושבים. ועיקר פי' קומטיטון הוא בית וועד ועצה אבל יותר קרוב שצ\"ל קוזמיטין פי' של כל העולם מקום אספת שווקים לכל המדינות שבמקום כזה מאכל ומשתה מצוי בו: ",
+                    "(ו) <b>גדולי הדור היו שם וברחו. </b>דרש לכל העם הנמצאים בשושן. שהיו שם עוד יותר וברחו רק אלו נמצאו שם. ועי' בתרגום ראשון: "
+                ],
+                [
+                    "(ז) <b>שעמדו לו בדמים הרבה כצ\"ל לשון רבים. </b>ובא לומר שתיבת המלך חוזר על כאו\"א על החצר והגינה והביתן. (ולכן היא מופסקת בטעם מן ביתן). לומר שכאו\"א מהן היו כיד המלך שעמדו בדמים יקרים: "
+                ],
+                [
+                    "(ח) <b>טיינון. </b>במ\"ע ערך איירינון גרס וקנטינון ושכ\"ה עוד היום בתרגום יוני של עקילס ופירשו איירינון מראה אויר. קרבסינון בגד דק עשוי מפשתן נקי יקנטינון דבר אשר לו גוון תכלת. ולפ\"ז נראה דרבי ביבי על ותכלת קאי): ",
+                    "(ט) <b>בא וראה טליתו כו'. </b>עמ\"כ ובילקוט איתא מן החבלים אתה יודע המצעות מה היו וי\"ל גם כאן כן דקאמר מן החבלים בא וראה ללמוד מה היו טליתו ולבושו: ",
+                    "(י) <b>אלא למלכות הזאת. </b>שבאיטליא (ששם רומי) הוא מחצב השיש הטוב: "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "(יא) <b>שהיה ביתו רצוף כו'. </b>פדר\"א פמ\"ט: ",
+                    "(יב) <b>למרגלית שהיא אהובה על בעליה </b>על בהט קאי וכדאמרי' (במגילה י\"ב) אבנים המתחוטטות על בעליהן שהוא לשון אהבה וגעגועין: ",
+                    "(יג) <b>על בעלה ודר רי\"א למרגליות כו' לחירות כו' דרור א\"ר הונא </b>כצ\"ל ואתיא דר\"ה כדאמרי' במגילה שם אבן טוב יש בכרכי הים ודירה שמו: "
+                ],
+                [
+                    "(יד) <b>איתיבון והכתיב כו\" ר' פנחס כו'. </b>לגי' הספרים צ\"ל דר' פנחס על מקרא ההוא נאמר ולכן מביאו כאן בלשון איתיבון ובכ\"ז אין מיושב כ\"כ התיובתא ועמ\"כ וקרוב שט\"ס יש וכצ\"ל ותמן כתיב וכל כלי כו' ור' פנחס אתרווייהו מקשה ומתרץ נמי אתרווייהו: "
+                ],
+                [
+                    "(טו) <b>כלים שצורתן נשתנים לימים קלים. </b>כמש\"ל דזוטרא של זכוכית שקלים להשתבר ולהשתנות. והיה משקין בהם בסעודה לכל. ועי\"ל דאכלי ביהמ\"ק קאי שבעוד ימים קלים שיכלה זמן שבעים שנה לגלותם יוחזרו לקדושתן וישתנו פניהם ומעשיהם לטוב לקדושה וטהרה: "
+                ],
+                [
+                    "(טז) <b>כיד המלך כמיסת יד המלך </b>כצ\"ל וכ\"ה בתרגום ראשון ובא לפרש פי' כיד שהיא כמיסת שהוא כהשגת יד: "
+                ],
+                [
+                    "(יז) <b>אין אונס בפקתא. </b>בתרגום שני הגי' בפותקא: ",
+                    "(יח) <b>לעשות לגדולי מלכות שיהא כו' דרש על כל רב ביתו לעשות לכל רב (מגדולי ושרי מלכות) כביתו (את מקום הסעודה) </b>והיינו לענין זה שיהא רשאי לצחק כו': "
+                ],
+                [
+                    "(יט) <b>לפי שבעוה\"ז בזמן שרוח צפונית כו' </b>ויק\"ר פ\"ט ע\"ש בהגהותי בס\"ד: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "(א) <b>מספח בו דברים בחמתך. </b>כמ\"ש (ירמיה נב) וידבר אתו משפטים ודרש ב' משפטים שמרד בה' ובמלך: ",
+                    "(ב) <b>אריב\"ח בקרנות כו'. </b>איכה רבה פ\"ב אות י' ע\"ש בהגהותי בס\"ד: ",
+                    "(ג) <b>של שעורים כו' כדי שיתחללו מעיו </b>עי' שבת (ק\"ח): ",
+                    "(ד) <b>שיתחללו מעיו לפמ\"ש בשבת (קמ\"ט) שחשב להרביעו במשכב זכור </b>י\"ל שלכן היה עושה לו זה: ",
+                    "(ה) <b>יקר עצמך בו'. </b>לפיכך אמר כו' ואתה מבזה אות שבעת קלון מכבוד דרש מכבוד שהגיע לך על ידו והיה ראוי שתכבדו ג\"כ שבעת קלון לצדקים דרש שבעת (כמו השבעת פועל יוצא): ",
+                    "(ו) <b>אבל את מקיא מלמעלן וקלון מלמטה. </b>כדמפ\"ו כיון שראו כו' ויקרה העדיו מיניה ומשמע דקאי על נ\"נ עצמו והיה זה כשנטרד מבני נשא כמ\"ש אחר מקרא זה בדניאל שכיון שנשתנה לבבו מבר נש. היה מקיא מלמעלן וקלון מלמטה ואין מרגיש כבהמה. וכורש ודדיוש גדולי לגיונותיו היו אז אצל נ\"נ ג\"כ ועמש\"ל אי\"ה: ",
+                    "(ז) <b>והעמידוהו בערייתו ערות ביזוי. </b>נראה דדרש כן שתה גם אתה והערל זה ערל לשון ערוה דרש ליה: ",
+                    "(ח) <b>גם אתה זה בלשצר לא נמצא בו במקרא לשון ערום. </b>גם לא מפרש הכא שנדון ערום. ומזה היה נראה דהא דאמר כיון שראו שני גדולי לגיונותיו שמקיא מלמעלן וקלון מלמטה על בלשצר קאי. שמרוב שכרותו בלילה ההיא דלקבל אלפא חמרא שתי היה מקיא כשיכור בקיא. וגם הוה משולשל בקלון מלמטה שמרוב פחדו דהגי אתבהל מכתבא שעל כתלא. נתחלחלו בני מעיו ואז הוא שעמדו גדולי לגיונותיו כורש ודריוש ועשו לו כן. וכן איתא בשה\"ר פ\"ג פ\"ד שבאותה הלילה נתותרו בני מעיו של בלשצר ושכורש ודריוש היו שערים בהיכל בלשצר ע\"ש. ובמכילתא בשלח בשירה פ\"ו דרש להני קראי על בלשצר וע\"ש בהגהותי בס\"ד. ולפ\"ז האי קרא דויקרא העדיו מיניה צריך לגרסו למעלה קודם מימרי' דר' ירמיה בשם רשב\"י אבל לשון המאמר והסירו כו' כתרו כו' פורפירא כו'. משמע שבמימרא זו דר\"י הוא מתכוין לדרוש מקרא זה דויקרה העדיו מיני' כגי' הספרים: "
+                ],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "(ט) <b>לא די לך שהייתי מונה אלא כצ\"ל. </b>ופי' לא די שהוצרך הקב\"ה לכתוב ע\"י נביאיו ברוה\"ק ספורי סעודות אנשים של אחשורוש אלא גם סיפור משתה נשים. וכ\"ז גרמו עונותיך: "
+                ],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "(י) <b>צפור מבלעדי שמיא לא יבדה </b>כ\"ה בירושלמי ובערוך ערך יבדה בשם הפסיקתא במאמר זה. וכצ\"ל: ",
+                    "(יא) <b>ומכרו בזול חלקם בחיים אמר דוד לפני כו'. </b>וכצ\"ל: ",
+                    "(יב) <b>תמלא בטנם והניחו יתרם לעולליהם כל עמא כו'. </b>כצ\"ל: "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "(יג) <b>וגם הגיע משתותה של ושתי מדלא כתיב וגם ושתי עשתה משתה שהיה אז מוסף על ענין ראשון שהיתה המשתה לשמחת שבת הכסא כמו אחשורוש. </b>ומדכתיב גם בלא וי\"ו רמז לדורשו. שושתי עצמה עשתה משתה שלה שהגיע זמנה לאבד. ויהיו שמחים באבוד רשעים רנה (ויש לדורשו סמך על כרצון איש ואיש שלפניה שדרשוהו מרדכי והמן ששניהם היו שמחים במיתת ושתי מרדכי על שהיתה עושה מלכה בבנות ישראל בשבת כמ\"ש במגילה. והמן כמ\"ש לקמן ע\"פ ויאמר ממוכן): ",
+                    "(יד) <b>לבצור כו'. </b>לדרוך משום שכתיב מפלתה בלשון משתה היין. (גם שמה בעצמה מורם על שתיית שסתמו יין) לכן תפסו בלשון בצירה ודריכה הנופל ביין: "
+                ],
+                [
+                    "(טו) <b>משתה נשים מיני גמאים כו'. </b>משום שהיין גנאי לאשה לכן דרש שמיני מאכלות רכים שגומעין אותם בשתייה היו (ועי' בחולין (ק\"כ) נפש לרבות השותה דמרבינן מיני' המחה החלב וגמעון): ",
+                    "(טז) <b>רוצה אשה שתהא בבתים מצויירים כו'. </b>וז\"ש הביאני המלך חדריו נגילה ונשמחה בך. ר\"ל אף אלו הביאני המלך חדריו שהיא שמחה גדולה לנשים. כדהכא בית המלכות אשר למלך כו' בכל זה אנחנו נגילה ונשמחה בך שערבה עלינו שמחתך מכל שמחה: "
+                ],
+                [
+                    "(יז) <b>זה יום השבת כו'. </b>וכמ\"ש במגילה (י\"ב): "
+                ],
+                [
+                    "(יח) <b>למלאך שהוא ממונה על החימה. </b>דרש כן אמר המלך סתם שהוא הקב\"ה כדלעיל למהומן בחלוף ה\"א בחי\"ת לממונה על החימה (ונכון לגרוס על המהומה ונשתבשו לכתוב על החמה כההיא דלקמן פ\"ה): ",
+                    "(יט) <b>בגתא ואבגתא בוז ובזבוז </b>אפשר משום דמצינו כתוב (יחזקאל כ\"ה) ונתתיך לבג וקרינן לבז. לכן דורש כאן בגתא כמו בזתא: ",
+                    "(כ) <b>אמר הקב\"ה אביא גתיות מאחורי הקורייס לשחק אליהן זתר כו' </b>כצ\"ל: ",
+                    "(כא) <b>זנות ראה של אותו רשע. </b>דרש ליה תרי זימני ז\"ת זנות. ר' ראה והדר דרש ת' אותו ר' רשע: ",
+                    "(כב) <b>וכרכס כרכסא רשבנ\"א כו' הדא בתי קרקסיאות כצ\"ל. </b>ותחלה דרש כמו כרכש בשי\"ן שהוא לשון הנעת ראש ע\"ע ומוסף כרכש השני ורשב\"ן דרש כמו קרקס בקו\"ף לשון בתי קרקסיאות. (ונמשך זה לראה בשלותו כו'. שמשחקין בבתי קרקסיאות): "
+                ],
+                [
+                    "(כג) <b>זו תלבש בגדי מלכות ותכנס. </b>פי' אף אשה אחרת שהיו השרים משבחים ביושר. תלבש גם כן בגדי מלכות ותכנס כדי להראות העמים והשרים את יפיה של ושתי נגד אחרת שאף בבגדי מלכות המוסיפים יופי בכ\"ז ושתי טובה מהן ומשני ר\"ה שאין הדיוט כו': "
+                ],
+                [
+                    "(כד) <b>את הרשעים בגיהנם אלא ערומים. </b>מלת בגיהנם נראה ט\"ס דהא בעיר כתיב בקרא. גם פשיטא שאין ענין למלבושין להיות בגיהנם אלא בדינן בעוה\"ז קאמר. וכדלעיל בפרשה זו ספ\"א כל ביתו של אותו רשע נדונין ערומים. וכתיב (ישעיה כ') כן ינהג וגו' שבי מצרים ואת גלות כוש וגו' ערום ויחף: ",
+                    "(כה) <b>הן דלסטים מקפח. </b>תנחומא סדר תצוה סי' י\"א: "
+                ],
+                [
+                    "(כו) <b>פח זיקא בכריסי' שהכועס מתמלא רוח עברתו </b>(וכמ\"ש בגיטין ע' שאם תכעוס תעמוד על מלואך). וז\"ש ויקצוף שהקצף בא מן הרוח הניפח בו (וכמו קצף מים שע\"פ המים): ",
+                    "(כז) <b>ונפח בקטמי' וזרוק גפריתא באתוני'. </b>לפרש לשון וחמתו בערה בו שמדת חימה שבאדם הוא כגחלים קטומים באפר מעט וא\"צ דק לנפחה ללבותה ברוח או לזרוק עליו גפרית ומיד היא מתבערת באש (ומפני שכתוב בלשון בערה בו. לכן תפס במשל כענין התבערות אש הכבשן או אולי תפסו לשון המקרא (תהלים י\"א) פחים (גחלים) אש וגפרית ורוח זלעפות וגו'. ואפשר צ\"ל ונפח בחוטמו ומפני שהחרון עולה באפו וחוטמו לכן אמר נפח בחוטמו: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "(א) <b>א\"ל קריבין הן </b>כצ\"ל והרמב\"ן בחידושיו ליבמות (ע\"ו) הביא הגי' קרבהון וביאר מן הקרובים לארץ מואב שעיקר מואב עצמה כבר חרבה ע\"ש: "
+                ],
+                [
+                    "(ב) <b>ממונה על אטנים שבארץ. </b>על מדידת הארץ בחבלים ולשון המקרא הוא (משלי ז') אטון מצרים שאין מודדים אלא בחבלים: ",
+                    "(ג) <b>תרשיש שהיה ממונה על הבית. </b>צ\"ל על האניות (או צ\"ל על הבורניות). דהיינו אניות גדולים כמ\"ש בר\"ה (כ\"ג) וצי אדיד זו בורני גדולה וכד\"א אניות תרשיש: ",
+                    "(ד) <b>ד\"א אמרו מלאכי השרת לפני כו'. </b>כ\"ה גי' א\"א: ",
+                    "(ה) <b>בני כו'. </b>קרובי. הוא נוטריקון של קרב: ",
+                    "(ו) <b>אהבי כו'. בני אוהבי כו'. </b>אפשר אותיות והב שבתיבת והקרוב דרש לשון אהבה וכמ\"ש על והב בסופה שנעשין כאוהבין זל\"ז: ",
+                    "(ז) <b>מרומם אני קרנם. </b>כפשטי' והקרוב אליו דרש שמרומם למעלה עד לשמים ומקרבה אליו. אך לפי הלשון נראה דדריש נוטריקון קר מן קרוב קרנם רומם: ",
+                    "(ח) <b>בוזק אני לפניהם כרשינין ומשירין מן העולם. </b>לההבדל הנאות עוה\"ז המשילן כבזיקת כרשינים לבהמה. כדי לפטמה (וע\"י אכילת כרשינין מבעטת בבעליו). ולשוחטה אח\"כ. כן אח\"כ משירין. ואפשר צ\"ל משמידן כד\"א לפרוח רשעים וגו'. להשמדם עדי עד מן העוה\"ב: "
+                ],
+                [
+                    "(ט) <b>שרי פרס ומדי היושבים ראשונה במלכות רב ושמואל כו' </b>כצ\"ל ולפרש במלכות פליגי. דרב סבר היושבים כבר ראשונה במלכות אחרת קאמר והיינו לפני בלשצר שהיתה של בבל: ",
+                    "(י) <b>כיצד חי' כל אותן השנים. </b>דכתיב ושנות רשעים תקצרנה: ",
+                    "(יא) <b>שלא נשתמשו בכלי ביהמ\"ק. </b>ואע\"ג דכתיב (דניאל ה') ואשתיו בהון מלכא ורברבניה. אלו השבעה לא שתו אז (ואולי לזה ירמוז מ\"ש שם בדברי דניאל רברבניך ביו\"ד דכתיב ולא קרי לומר שיש מהן לא שתו): "
+                ],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "(יב) <b>על כל הנשים כו'. </b>הדא היא דלא הות תמן. דאח\"ז כתיב והיום הזה תאמרנה שרות פרס ומדי אשר שמעו וגו'. א\"כ רישי' דכי יצא דבר המלכה על כל הנשים שלא היו שם ולא שמעו בעצמם. יצא הקול וישמעו ג\"כ את הדבר הגדול הזה. ותלינן בממוכן. שכל דבריו ועצתו לגרמיה היו שנתכוין בשביל אשתו שלא הזמינוה לשם ולא שמעה: ",
+                    "(יג) <b>לרעותה הטובה ממנה. </b>ומדכתיב הטובה בה\"א הידיעה. דרש שכבר ידועה בטובתה ממנה והיינו בתו שידעה ומכירה (וכן מ\"ש בדוד (שמואל א' ט\"ו) ונתנה לרעך התם רוה\"ק היה יודע דבר בו): "
+                ],
+                [
+                    "(יד) <b>בלא דדין הות צריכה. </b>לגי' זו פירושו בלא מעשה זו שלא באת בדבר המלך היה צריך וראוי לעשות דת וחוק הזה. ובגליון הילקוט עם כ\"א (ד' ליוורנו) נדפס נ\"א בלאדרון היא צריכה. ופי' שלוחי המלך להוביל פקודות למדינות. ובלשון בתמיה קאמרי וכי בלאדרין צריכה להשמיע זה בכל המדינות. כי בלא זה ישמע הדבר כי אשר שמעו לדבר המלכה ישמיעוה לרבים: "
+                ],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "(טו) <b>מזו שנכנסה למלכות אבל גדול ליהודים. </b>וז\"ש כאן ונשמע דבר המלך בכל מלכותו כמ\"ש ובכל מקום אשר דבר המלך ודתו מגיע וכו' (ואפשר לשון כי רבה היא דרש גדולה מזו כו') והסבה לזה היה שנכנסה אסתר למלכות והועמד על ידה מרדכי בשער המלך כמ\"ש לקמן פ\"ו וכן בתרגום ראשון שנתקנא בו המן (וי\"ל דר' לוי ור' יצחק דהכא פליגי בפלוגתא דרבנן ורבא במגילה (י\"ב) אי משתבחי' במה דאתיליד מרדכי או אדרבה כנסת ישראל קובלת דמקני ביה המן מ\"ש ועי' עוד שם (י\"ט) מה ראו על ככה כו'): ",
+                    "(טז) <b>את זכר עמלק מתחת השמים </b>כצ\"ל וז\"ש בכל מלכותו מלכות שמים: "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "(יז) <b>שחוק בעולם בנוהג שבעולם מדי וכו'. </b>וז\"ש במגילה (י\"ב) מאי האי דשדר לן וכו' פשיטא אפילו קרחי' בביתו כו': ",
+                    "(יח) <b>רומיי לקרב. </b>שוח\"ט סוף מזמור נ\"א ע\"ש נ\"א. אפשר פירושו לפיוטים וחרוזים כמו קרובה ופייטינא עי' ערך קרב האחרון: ",
+                    "(יט) <b>בורגני אחד בירר להן לשון כו'. </b>כ\"ה בירושלמי מגילה פ\"א ופירוש הדיוט אחד מבני רומי הוא שבירר להם לשונם מתוך לשון יווני שלא היה להם לשון עצמי. וכמ\"ש (בעבודת כוכבים דף ו') שאין להם כתב ולשון. וז\"ש גנאי כו' וכמדומה שהגי' הנכונה צ\"ל מתוך כתב יווני (וכן באמת על הכתב יש קצת התדמות זה לזה אבל לא הלשונות) וז\"ש להלן שאינה חותמת אלא בלשונה: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "(א) <b>כך הפריש היין בין אחשורוש לאשתו. </b>אף שהיתה חברתו ואשת בריתו. הפריש היין ביניהם והוציאה למיתה כמו ע\"י נשיכת צפעוני: "
+                ],
+                [
+                    "(ב) <b>שכיכה שאינה שכיכה. </b>משוה שלהלן בהריגת המן כתיב וחמת המלך שככה שאז הוא שהיתה שכיכה גמורה: "
+                ],
+                [
+                    "(ג) <b>שאינה מבקשת מכם כו'. </b>ומה מבקשת מכם וקשתות וכו'. שם בישעיה כתיב ונשיהם תשכבנה ואפשר ר\"ל שזה נגד נשים בציון ענו רק שמוסיף בעונש שבכל זה לא רחמו על הנשים להחיותן אלא לא ירחמו על פרי בטנה ויהרגום אחר הענוי. וסמכו ענין לכאן על ושתי שהיתה מזרע נבוכדנאצר ולא ריחם עליה אחשורוש מלך מדי ופרס (ואף שהיתה לו לאשה) והרגה: "
+                ],
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "(א) <b>סופרים ומשנים. </b>שמלמדים תורה לתינוקות של בית רבן. עושים צדקה ביום ובלילה וכן כותבי תו\"מ (ובשוח\"ט בתהלים שם הגי' כותבי ספרים ומשאילן. ולפ\"ז מיושב יותר עליהם עושה צדקה כמ\"ש בכתובות נ' שצדקתם עומדת לעד): ",
+                    "(ב) <b>לא דברה תורה אלא מתוך פרוסה כו'. </b>בשוח\"ט שם הגי' לא עמד ערטינאי (ערום) אלא בכח הפרוסה שאוכל: ",
+                    "(ג) <b>ברצון עמך פקדני בישועתך בשעה שתעשה כו' כצ\"ל. </b>והוא כמ\"ש במגילה (י\"ב) מה עשה לי יהודי דלא קטליה דוד לשמעי דנפק מיניה מרדכי. וכ\"ה בילקוט אמד ה' לדוד אתה הצלת לשמעי בשביל שיוליד כו' על שבטך אני כותבו שנא' איש יהודי: "
+                ],
+                [
+                    "(ד) <b>אף מרדכי כן שנאמר דברי שלום כו'. </b>וכמ\"ש במגלה ט\"ז ליהודים היתה אורה זו תורה (וי\"ל דורש טוב לעמו. אין טוב אלא תורה שהיה דורש ד\"ת לעמו): ",
+                    "(ה) <b>וי\"א שהיה שקול כאברהם בדורו כו' אלא יחידי וכמ\"ש (יחזקאל ל\"ג) אחד היה אברהם. </b>ובילקוט הגי' כאברהם שנא' בו היה יהיה: "
+                ],
+                [
+                    "(ו) <b>והיו שנותיו קע\"ה ומ\"ד בן מ\"ח שנה הכיר אברהם את בוראו מה מקיים כו'. </b>כ\"ה בבראשית רבה פ' ל' ובילקוט כאן: ",
+                    "(ז) <b>מר ראש לכל הבשמים. </b>שנכן בשמים ראש מר דרור: "
+                ],
+                [
+                    "(ח) <b>כד הוי מטי ר' יונתן כו'. </b>ב\"ר פמ\"ט וש\"נ: "
+                ],
+                [
+                    "(ט) <b>ומרה להמן. </b>היינו טעמה מר כשחשב המן לטעום לאכול עמה בסעודה ונתגאה בזה טעם טעם מר המות: "
+                ],
+                [
+                    "(י) <b>זה אחד מארבעה צדיקים שניתן להם רמז כו'. </b>מכילתא ס\"פ בשלח ע\"ש: ",
+                    "(יא) <b>אלא שעתיד דבר גדול כו'. </b>וז\"ש מה יעשה בה הדבר הגדול הזה: "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "(יב) <b>לשאול על כתמה כו'. </b>וז\"ש בית הנשים שהוא בית צניעות של נשיה ששם מניחין כתמיהם (וי\"ל ז\"ש שלום אסתר שלוה בית. וכמ\"ש שהיתה עומדת מחיקו כו' ויושבת כו'): ",
+                    "(יג) <b>שלא יעשו לה כשפים. </b>עי' בשוח\"ט מזמור כ\"ב על פסוק כארי ידי ורגלי רי\"א שעשו לה כשפים ומסיים שם בילקוט והוכערו (כצ\"ל ושם כתוב והוכרו. ט\"ס הוא) ידו ורגלו לפני אחשורוש: "
+                ],
+                [
+                    "(יד) <b>כאיקונין כו' עריבה על כולם. </b>שהאדם החי משתנה תמיד בפניו משינוייו בגוף הפנימים ולכן לא לכל רואיו בעתים שונות ישתוה עריבות יפיו. אבל האיקונין שהיא תמיד בצורה א' יפיה עריבה תמיד לכל רואיה בשוה. גם להאיקונין המצויירות אפשר לצייר בה כל מיני עריבות היופי תמיד יחדו. מה שלא ימצא בשלמות ביופי האדם לזאת שבחוה בעריבות האיקונין שהיא לכל רואיה: "
+                ],
+                [
+                    "(טו) <b>מתעלה בלקוחין כו'. </b>ב\"ר פ\"מ: "
+                ],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "(טז) <b>ומושיב הברברי הזה. </b>ברבריים הן עם נבל כמ\"ש ביבמות (ס\"ג) וכן הוו קורין אז העובדי כוכבים לישראל אשר כברבריים נחשבו בעיניהם. והיה להם לקצף ישיבת מרדכי בשער המלך: ",
+                    "(יז) <b>הקציף עבדים כו'. </b>במגילה (י\"ג): "
+                ],
+                [
+                    "(יח) <b>וימצא וגו' ויכתב בספר ד\"ה ר' לוי כו' כצ\"ל. </b>ודרש מה הנכתב בספר זכרונות מלך ב\"ו לטוב מתגלגל הצלה לאומה שלמה. ק\"ו הכתוב בספר זכרון לפני ה': "
+                ]
+            ],
+            [
+                [],
+                [],
+                [
+                    "(א) <b>שיאו לרומא. </b>ויק\"ר פט\"ז: ",
+                    "(ב) <b>מה כתיב למעלה כו' אף סופו כו' ליצלב. </b>דרש על העץ סמוך לאחר הדברים האלה שאחר סוף גדולתו של המן יהיה ג\"כ נתלה כדברים האלה על העץ כבגתן ותרש: "
+                ],
+                [
+                    "(ג) <b>קרובים אלו לאלו. </b>בילקוט מסיים וראוי ליטול פרוקפי (פי' כבוד וגדולה) מתחת ידה ור\"ל ולכן ביקש המן גדולה אחרי מלכות אסתר. ועי' בילקוט תשלום החסר כאן: "
+                ],
+                [
+                    "(ד) <b>רפ\"א שני עשירים כו'. </b>פר\"א פ\"נ ע\"ש: "
+                ],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "(ה) <b>שאני אסגנטרין של מלך. </b>בילקוט שהוא סגיון של מלך. פי' דגל המלך. וכמ\"ש לבנימין אמר וגו' ישכון לבטח עליו: "
+                ],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "(ו) <b>בתמוז זכות הארץ. </b>בפי' אבן יחייא על המגלה (ע\"ש עוד כמה שינויים בנוסחא כזה) הביא בתמוז זכות מלחמת יהושע בגבעון שהיה בתקופת תמוז (כדאיתא בס\"ע פי\"א) ול\"נ לפי נוסחת ספרים שלנו דהיינו זכות עליית עזרא וגלותו לארץ בתמוז וכדמוכחי קראי דכתיב (עזרא ז') באחד לחודש החמישי בא אל ירושלים וכיון ששנינו בתענית (י') ט\"ו יום כדי שיבא אחרון שבישראל לנהר פרת. א\"כ בט\"ו יום קודם אחד באב הוא שעבר עזרא וגלותו את נהר פרת ונכנס לא\"י בעלייתו מבבל דהיינו בחודש תמוז: ",
+                    "(ז) <b>במרחשוון זכות שרה שבו מתה. </b>וחושבו לזכות שמתה מצער בשורת העקידה כמ\"ש בויק\"ר פ\"כ. ומה שאינו חושב העקידה עצמה במרחשוון. (ובאבן יחייא הגי' במרחשוון תולדות יצחק עולה תמימה. וזה ודאי תמוה דבפסח נולד יצחק ונראה ט\"ס וצ\"ל עקידת (או העלאת) יצחק עולה כו') צ\"ל דס\"ל שהעקדה לא היתה אז. וכמ\"ש בפר\"א פל\"ב שהיתה ביום הכפורים ולשרה לא נשמעה עד מרחשוון: ",
+                    "(ח) <b>כסליו זכות חנוכה </b>צ\"ל דנס העתיד קאמר שעדיין לא היה אז נס חנוכה. (או י\"ל חנוכת המזבח) קאמר. עי' בהגהת רמ\"א בא\"ח סי' תר\"ע ובהגר\"א (שם סק\"ה): ",
+                    "(ט) <b>זכות עזרא ואנשי כנה\"ג. </b>הה\"ד ויעשו כן בני הגונה כו'. עלה שבט זכות בעשרים ושלשה בו כו' כצ\"ל והא דבכ\"ג בו הוא לשון ברייתא במגילת תענית בסופה ובה\"ג: ",
+                    "(י) <b>ועל צלם מיכה. </b>עי' בפר\"א פל\"ח ומש\"ש בס\"ד: "
+                ],
+                [
+                    "(יא) <b>שמתוך שינה אני מתעורר על כו'. </b>כמ\"ש נדדה שנת המלך וכמ\"ש במגילה (ט\"ו) שנת מלכו של עולם ועי\"ל על פסוק זה: ",
+                    "(יב) <b>זה המן כו'. </b>בוז יבוזו לו. וכד\"א ושללם לבוז וכתיב הנה בית המן נתתי לאסתר: "
+                ],
+                [
+                    "(יג) <b>דרוצה להכשילך בדבר זה </b>כצ\"ל: ",
+                    "(יד) <b>סיחון ועוג. גבורי ארץ שאין בריה כו' </b>כצ\"ל ועי' בנוסחא בילקוט: ",
+                    "(טו) <b>באו על מלכי מדין וא\"י במה הרגום </b>כצ\"ל: ",
+                    "(טז) <b>את אגג. </b>ואיני יודע למה הרגו מיתה משונה: ",
+                    "(יז) <b>ועשה להם משתה והעמד להם זונות </b>כצ\"ל שכן דרך פרסיים היה כמ\"ש רש\"י שלהי עכו\"ם ועי' פר\"א פמ\"ט: ",
+                    "(יח) <b>ויעשו כרצונם פי' בזנות. </b>ובילקוט מבואר ברצונם אין אונס שלא יהיה פ\"פ למה\"ד וצ\"ל (למדת הרחמים) לומר בע\"כ הביאום: ",
+                    "(יט) <b>תורה מה תהא עליה א\"ל כצ\"ל. </b>וגם הקב\"ה השוה דעתו כ\"ה בילקוט וכצ\"ל: ",
+                    "(כ) <b>פרסה נדה. </b>מגילה (ט\"ו): "
+                ],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "(כא) <b>א\"ל קולמס אחד אתה כותב עשרת אלפים כו' </b>כצ\"ל: וכ\"ה בילקוט: "
+                ],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "(כב) <b>אלא גבורתי אודיעך תצא ונלחמה </b>כצ\"ל: "
+                ],
+                [
+                    "(כג) <b>אנטריגיפון נגד הכתב בלשון רומי. </b>כלומר העתק מכוין מהכתב: "
+                ],
+                [
+                    "(כד) <b>אתם מכרתס את אחיכם כו'. </b>ושבטי יוסף ובנימין שלא היו בחטא זה מ\"מ העולם נידון אחר רובו ובתרגום ראשון שמפני זה שבנימין לא היה בחטא זה לכן יצאו ממנו הגואלים מרדכי ואסתר: ",
+                    "(כה) <b>היה הפרסי חונקו. </b>קרוב שצ\"ל מונהו. מלשון אונאת דברים: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [],
+                [],
+                [
+                    "(א) <b>במוך היתה כו'. </b>עי' תוס' מגילה (י\"ג) ד\"ה וטובלת כו': ",
+                    "(ב) <b>אר\"י בר' סימון דריוש כו' </b>ויק\"ר פי\"ג: "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "(ג) <b>אשר קרהו בחלום. </b>דרש קרהו כמו קראהו לשון אקריין בחלמא: ",
+                    "(ד) <b>שני תנינים. </b>עי' בפירש\"י סנהדרין (צ\"ז) מלחמת תנינים: "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "(ה) <b>זקן שבישראל אם אין ישראל למה הוא הפסח </b>כצ\"ל ועי' פר\"א פ\"ן: ",
+                    "(ו) <b>תמן אמרין שהעביר כו'. </b>מגילה (ט\"ו): ",
+                    "(ז) <b>בחסדך בטחה ותנה אותה לרחמים </b>כצ\"ל ועי' בתרגום: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [],
+                [
+                    "(ח) <b>והוא קוץ מכאיב. </b>ל' המקרא הוא (יחזקאל כ\"ח): ",
+                    "(ט) <b>רבנין דתמן אמרין מנין להמן כו'. </b>חולין (קל\"ט): "
+                ],
+                [],
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "(א) <b>נדדו שמים כסאו של ממ\"ה כו'. </b>כמש\"ל שעמד מכסא דין וישב על כסא רחמים: ",
+                    "(ב) <b>בשעה זו שהיו בבקר השכם כמ\"ש ובבקר אמור למלך ויתלו וגו'. </b>וכן עשה המן מסתמא ובא בבקר לומר למלך לתלות: "
+                ],
+                [
+                    "(ג) <b>תני לו הכין. </b>מגילה (ט\"ו): "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "(ד) <b>תמן אמרין הלכות קמיצה הראה לו ודבר אחר שהן קומצין מן העומר כצ\"ל. </b>ופי' שתמן בבבל (וכ\"ה במגילה שם) אמרו הלכות קמיצה ממנחות סתם הראה להם ודבר אחר. (הוא שיטת המדרשים בכ\"מ שיטת הירושלמי) שהראה להם דיני העומר כלם ובכללם גם קמיצתו שהיה עוסק בדבר בעתו כדלעיל. ובחנם דחק המ\"כ: "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "(ה) <b>שלובש שק כו'. </b>שתעשה בקשתו. ראיתי כתוב בקשה אותיות בהש\"ק: "
+                ],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "(ו) <b>דאמר ר\"פ צ\"ל חרבונה. </b>פי' לכאורה הוא ענין בפ\"ע וצ\"ל אמר ר\"פ. ולפמ\"ש בליקוטי בס\"ד פי' חרבונה זכור לטוב. דר\"ל שאליהו הנקרא בלשון ירושלמי זכור לטוב סתם הוא חרבונה דכאן. לפ\"ז ניחא הגי' דאר\"פ שהיא נמשך על מ\"ש שאליהו נדמה לחרבונה. ועי' בפר\"א פ\"ן: ",
+                    "(ז) <b>צ\"ל חרבונה. </b>ב\"ר פמ\"ט וש\"נ: "
+                ],
+                [
+                    "(ח) <b>ונהפוך הוא והיה לה' לשם זה הנס </b>כצ\"ל והוא מקרא (ישעיה נ\"ה) והיה לה' לשם ובמגילה (י') דרשוהו זה מקרא מגילה. וכאן דרש לי' על הנס. (ואפשר נתכוונו לדרוש מ\"ש בשם המלך סתם בשם מלכו של עולם. שיהיה זה לשם למלך ממ\"ה): "
+                ],
+                [
+                    "(ט) <b>בעדרי צאן וטרף ואין מציל. </b>וז\"ש כאן ואיש לא עמד בפניהם וכתיב שם אחר מקרא זה תרם ידך על צריך וכל אויביך יכרתו. ונדרש על המן ובניו כמ\"ש איש צר ואויב המן וגו' וכדמפ\"ו הרגו בניו של המן ותלאום: ",
+                    "(י) <b>הה\"ד כל כלי [יוצר] עליך לא יצלחו. </b>אפשר נתכוונו לסוד וכל לשון תקוה אתך למשפט תרשיעי. ור\"ל על שם התשובה נצחת שהשיב ר\"י לאדריינוס וכמו שהביאו כן ממקרא זה בב\"ר פל\"ב ובכ\"מ: "
+                ],
+                [
+                    "(א) <b>רפ\"א מלך מרדכי כו'. </b>פר\"א פ\"ן: ",
+                    "(ב) <b>ומה מוניטא כו'. </b>ב\"ר פל\"ט וש\"נ: ",
+                    "(ג) <b>ולמה שהיה איש טוב ומבקש טוב ואיש שלום כצ\"ל. </b>ואיש טוב הוא מ\"ש רצוי לרוב אחיו שהיה לבבו טוב לכל. ומבקש טוב הוא מ\"ש דורש (כמו מבקש) טוב לעמו. ואיש שלום ז\"ש ודובר שלום לכל זרעו: ",
+                    "(ד) <b>ועאה\"כ כי אחרית לאיש שלום. </b>כל הפסוקים שלפניו שם צופה רשע לצדיק וגו'. ראיתי רשע עריץ וגו' ויעבור והנה איננו וגו'. וכן שלאחריו ופושעים נשמדו יחדו וגו'. נדרשים יפה על המן ובניו. ולכן נדרש ואחרית לאיש שלום על מרדכי כמ\"ש דובר שלום לכל זרעו אחרית ותקוה טובה: "
+                ],
+                [
+                    "(ה) <b>והי' גר במדי ופרס. </b>ז\"ש גר ותושב עמך שגם ישראל היו גרים ותושבים עמו שם: ",
+                    "(ו) <b>זה מרדכי דכתיב ביה ורצוי לרוב אחיו. </b>והוא שראוי לקרותו אחד המיוחד שבאחיו. שהיה אח לצרה יולד לכאו\"א מישראל: ",
+                    "(ז) <b>זו אסתר שהיתה בת דודו. </b>ולשון או דודו. אולי יש לדרשו על הקב\"ה שנקרא דודי לכנסת ישראל וכמ\"ש אם החרש תחרישי כו'. ריוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר ודרשוהו על המקום ב\"ה. וז\"ש או דודו או בן דודו אם לא היתה אסתר בת דודו של מרדכי (הכולל כלל ישראל) משתדלת בגאולתם. היה דודו המקום ב\"ה גואלו: ",
+                    "(ח) <b>לדוב לדב כתיב תמן אמרין אלי כו'. </b>כצ\"ל וכמ\"ש המ\"כ. ודרש תחלה המדרש בשיטת הירושלמי לדאב לזאב ומביא אח\"כ תמן אמרין ר\"ל בבבל (קדושין ע') חולקים ע\"ז ודרשו לדב ממש: "
+                ],
+                [
+                    "(ט) <b>ר\"ח רבה ור\"ש בן חלפתא כו'. </b>שה\"ר ספ\"ו וש\"ן: "
+                ],
+                [
+                    "(י) <b>המשוקעין במים משקעין בים את שוקעיהן </b>כצ\"ל: ",
+                    "(יא) <b>וכתיב מה רבו מעשיך ה'. </b>מזה המקרא אין כ\"כ ראיה שהשבח בריבוי. וכמדומה שחסר לעיל וצ\"ל ג\"כ המעשה בריבוי (ולפ\"ז חושב י' דברים כנגד יו\"ד מאמרות). וע\"ז מפרש כאן המעשה בריבוי שנאמר מה רבו מעשיך ה'. ומביא מאמר זה לכאן משום הא דהשלום בריבוי. שהוא ענין לקרא דובר שלום לכל זרעו. ואפשר מפני לשון המאמר בברכות י\"ז ומרבה שלום עם אחיו ועם קרוביו וכו'. (שהוא נסמך על מקרא זה דובר שלום לכל זרעו) מביא כאן שהשלום נשתבח בריבוי כלשון מרבה שלום כד\"א ורב שלום בניך: "
+                ]
+            ]
+        ]
+    },
+    "versions": [
+        [
+            "Midrash Rabbah, Vilna, 1878",
+            "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "חידושי הרד״ל על אסתר רבה",
+    "categories": [
+        "Midrash",
+        "Aggadah",
+        "Midrash Rabbah",
+        "Commentary",
+        "Chidushei HaRadal"
+    ],
+    "schema": {
+        "heTitle": "חידושי הרד״ל על אסתר רבה",
+        "enTitle": "Chidushei HaRadal on Esther Rabbah",
+        "key": "Chidushei HaRadal on Esther Rabbah",
+        "nodes": [
+            {
+                "heTitle": "פתיחתא",
+                "enTitle": "Petichta"
+            },
+            {
+                "heTitle": "",
+                "enTitle": ""
+            }
+        ]
+    }
+}

json/Midrash/Aggadah/Midrash Rabbah/Commentary/Maharzu Hakatzar/Maharzu Hakatzar on Bereshit Rabbah/Hebrew/Midrash Rabbah, Vilna, 1878.json

@@ -0,0 +1,137 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Maharzu Hakatzar on Bereshit Rabbah",
+    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI",
+    "versionTitle": "Midrash Rabbah, Vilna, 1878",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "digitizedBySefaria": true,
+    "versionTitleInHebrew": "ווילנא, האלמנה והאחים ראם, תרל\"ח",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "מהרז\"ו הקצר על בראשית רבה",
+    "categories": [
+        "Midrash",
+        "Aggadah",
+        "Midrash Rabbah",
+        "Commentary",
+        "Maharzu Hakatzar"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [
+                "<b>ואהיה אצלו אמון. </b>בא לדרוש תיבת בראשית שלא אמר בקדם או בתחלה או בראשונה אלא בראשית. לדרוש נוטריקון בי ראשית כמ\"ש בסוף הסימן שעם התורה שנקראת ראשית נבראו שמים וארץ. ועיקר השייך כאן הוא מ\"ש ד\"א אמון אומן כדלקמן. ומאחר שהביא פסוק זה דורש תחלה באופן אחר דרך אגב ואח\"כ דורש לענינו. וכן הוא הדרך בכל המדרש: ",
+                "<b>אמון מכוסה. </b>הוקשה לו שאיך שייך לומר אצל הקב\"ה והתורה שהיה פדגוגה ומגדל אותה. ע\"כ דורש אמון מכוסה. שהיה פדגוגה באופן זה שכיסה אותה והצניעה אצלו. ובתיבת אמון שפירושו פדגוג מרומז בתיבה עצמה מהו כוונת הפדגוג. והיינו ע\"פ גז\"ש על הכיסוי וצניעות. והראיה על הכיסוי מפסוק האמונים עלי תולע. שפירושו שהיו מתגדלים ואמונים באופן זה שהיו מכוסים בתולע. והראיה על הצניעות מפסוק ויהי אומן את הדסה. פירושו שהיה פדגוגה ואומנה באופן זה שהצניע אותה שלא יראוה. ולמוד מענינו שם בפסוקים שהצניע אותה. ודורש גז\"ש מה אומן שאמר שם כיסוי וצניעות. אף אמון האמור כאן כיסוי וצניעות. והכונה שקודם שניתנה התורה לישראל היתה אצל הקב\"ה מכוסה ומוצנע: ",
+                "<b>אמון רבתא. </b>פי' שהאומן והמגדל נקרא בתרגום תורבינא והילד אמון רביא והילדה רביתא וגידול הבנים נקרא ג\"כ בשם רביא כמ\"ש יולדו על ברכי יוסף ותרגומו ואיתילדו ורבי יוסף. וכן אשר ילדה לעדריאל המחולתי תרגם ג\"כ כנ\"ל וזהו רבתא על התורה שגידלה הקב\"ה אצלו עד שנתנה לישראל כמבואר בארוך: ",
+                "<b>דיתבא בין נהרותא. </b>הוא תרגום של סיפא דקרא הנ\"ל התיטבי מנא אמון היושבה ביאורים: ",
+                "<b>התורה אומרת. </b>פי' שהתורה מתפארת ואהיה אצלו אמון שהיתה כלי אומנתו של הקב\"ה שבה ברא שמים ארץ: ",
+                "<b>פשפשין. </b>פי' הערוך שער קטן בתוך שער גדול והביא כמה ראיות ועי' מ\"ש רש\"י: ",
+                "<b>מביט בתורה. </b>כמ\"ש חז\"ל (ברכות דף נה) יודע היה בצלאל לצרף אותיות שבהם נבראו שמים וארץ: ",
+                "<b>והתורה אמרה בראשית. </b>שהתורה עצמה אומרת כן. שאם שהשי\"ת אמר כן היה לו לומר בראשית בראתי. אלא שהתורה אומרת בראשית נוטריקון בי ראשית כמ\"ש בארוך בשם ילקוט: "
+            ],
+            [
+                "<b>כח מעשיו. </b>בא לדרוש על פסוק בראשית ברא וכו': ",
+                "<b>ביום ראשון וביום שני. </b>אין כוונת המדרש דווקא על מעשה יום ראשון ויום שני אלא הכוונה על כל מעשה הבריאה כולה וכל סדר הדורות שמבואר בספר בראשית וכל סיפורים שבשאר הספרים שאינם מענין המצות. וכלשון המדרש בסמוך הגיד להם את כל הדורות: "
+            ],
+            [
+                "<b>כי גדול אתה. </b>בא לדרוש דבר אחר על פסוק בראשית ברא ועיקר הדרשה השייך כאן הוא בסוף הסימן: ",
+                "<b>הנוד הזה. </b>בא לדרוש מ\"ש ועושה נפלאות שהיה לו לכתוב כי גדול אתה ועושה גדולות ולמה שינה ללשון נפלאות. ע\"כ דורש שפירושו מלשון כי יפלא. שתרגומו ארי יתכסי וכאן פירושו שעושה דברים מכוסים שאינם נראים וכדמיון הרוח בנוד. הוא אחד מגדולותיו וכמבואר בארוך: ",
+                "<b>ועוף יעופף. </b>כתוב ביום חמישי ותיבת יעופף מיותר שהיה דו בתיבת ועוף ע\"כ דורש על המלאכים שכתוב בהם ובשתים יעופף ע\"פ גז\"ש: ",
+                "<b>הכל מודים. </b>ר' יוחנן ור' חנינא הנ\"ל: ",
+                "<b>מיכאל בדרומו. </b>עיין בארוך: ",
+                "<b>ממדד באמצעו. </b>כמ\"ש בסוף איוב מי שם ממדיה. הוא ענין יסוד וחיזוק של הבריאה: ",
+                "<b>ד\"א כי גדול הוא. </b>תיבת ד\"א צ\"ע שהכל דרשה אחת ועיין בארוך הגירסא על מכונו: ",
+                "<b>מתקלס במדינה. </b>היינו מ\"ש בפסוק הקודם אין כמוך באלהים אדני ואין כמעשיך כל גוים אשר עשית יבואו וישתחוו לפניך ה' ויכבדו לשמך כי גדול אתה ועושה נפלאות אתה אלהים לבדך ועל זה אמר המדרש ג' פעמים הוא לבדו. שמ\"ש כי גדול וכו' ועושה נפלאות אתה אלהים לבדך היינו שברא לבדו. ומ\"ש אין כמוך היינו הקילוס לו לבדו. ומ\"ש יכבדו לשמך היינו ההידור לשמו לבדו שתיבת לבדך מוסב על כולם ע\"פ מדה כ\"ב. וכן הוא כוונת ר' תנחומא עיין בארוך: "
+            ],
+            [
+                "<b>תורה וכה\"כ נבראו. </b>שהם דברים שכליים ורוחניים חוץ מבריאת שמים וארץ. אמר שהם נבראו ממש ונאצלו קודם בריאת העולם וכמבואר בסי' א' בארוך שהתורה נבראת אלפים שנה קודם לעולם. אבל האבות ובניהם וביהמ\"ק ושמו של משיח שהם דברים שיש בהם גופנית והם בכלל בריאת שמים וארץ ועל אלו אמר שלא נבראו ממש אלא עלו במחשבה להבראות שקודם בריאת שמים וארץ לא היה שום בריאה גופנית של ממש אלא הכל אין ואפס מוחלט אלא שבמחשבה סדר הבריאה היו אלו קודם למחשבת בריאת שמים וארץ. שאלו הד' המה העיקר תכלית הבריאה וסופה. וסוף מעשה במחשבה תחלה. ומ\"ש שמו של משיח בהכרח הכוונה על משיח עצמו שעלה במחשבה כי שמו הוא בכלל התורה שכתוב בה שמו והרי נבראת קודם העולם כנ\"ל אלא שאמר המדרש כלשון הכתוב יהי שמו לעולם שממנו דורש כן והכוונה על משיח עצמו: ",
+                "<b>כענבים במדבר. </b>וס\"ד מצאתי ישראל כבכורה בתאנה בראשיתה ראיתי אבותיכם כבכורה פירוש שאילן התאנה אין פירותיו נבשלים ונבכרים יחד אלא אחד אחד מעט מעט. ובראשיתה אינם נמצאים אלא א' ב' ג' כדמיון האבות ועל שתיבת בראשיתה הוא מיותר שהרי הביכור הוא בראשיתה על כן דורש גז\"ש שמ\"ש ראשית דרכו שפירושו קודם העולם וכן האבות: ",
+                "<b>מילגין וקלמין. </b>בערוך ערך קלמיר גורס מילנין וקלמינין וקנדילין ופירש במוסף ערוך לשון יוני ורומי בית הקולמסין וקני הכתיבה: ",
+                "<b>שאחר כ\"ו דורות. </b>מאדם ועד נח י' דורות ומנח ועד אברהם עשרה דורות ואחר כך יצחק יעקב לוי קהת עמרם משה. עשרים וששה דורות: ",
+                "<b>אתפרכן אתחרשן. </b>הנה שנים אלו שאינם לפי הפשט הביאם יחד ודרשם מן הפסוקים. ופסוק או מי ישום אלם הוא ראיה על איתחרשן ע\"פ גז\"ש מה אלם שכתוב שם או אלם או חרש הרי חרש עם האלם אף כאן תאלמנה ג\"כ חרש עם האלם. ופסוק והנה אנחנו מאלמים אלומים ראיה על אתפרכן ולא הובאו הפסוקים כסדר הדרשה ועיין בארוך. ותיבת איתפרכן פי' מלשון קשירה שמקללם הפסוק שיתקשרון שפתותיהם שלא יוכלו לדבר ובערוך פי' ענין קשירה וזהו תאלמנה כמ\"ש מאלמים שפירושו מקשרים. ודורש על ג' דברים שאם הכוונה על קשירה לבד הול\"ל יתקשרון וכן כולם. על כן אמר תאלמנה שכולל כל ג' אלו: ",
+                "<b>שהעתיק בבריותיו. </b>צ\"ל מבריותיו וכן הוא בירושלמי חגיגה ובילקוט תהלים ל\"א. ופי' ש��עתיק וכיסה והעלים מהם: ",
+                "<b>ר\"ה בשם ב\"ק. </b>בא לחלוק על רב שסובר שאם לא היה כתוב לא היה אפשר לאומרו אך מאחר שכתוב מפורש מותר לאומרו: "
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>גלי עמיקתא ומסתרתא. </b>בא לדרוש בראשית ברא. וכמ\"ש בסוף הסימן איך ברא: ",
+                "<b>העמיק הרחיב. </b>עיין פסחים נ\"ד. פר\"א פרק ג' שהוכיחו מפסוק זה שנברא גיהנם קודם שנברא העולם: ",
+                "<b>למחסה ולמסתור. </b>ור\"ד וסוכה תהיה לצל יומם מחורב היינו מחורב של יום הבא. כמ\"ש הנה היום בא בוער כתנור והיו כל זדים וכל עושי רשעה קש וליהט אותם היום הבא אך לצדיקים יצילם ויסתירם בסוכתו לעוה\"ב והיינו בגן עדן. וכמ\"ש תסתירם בסתר פניך וגו' תצפנם בסוכה וגו'. וזהו למחסה ולמסתור: ",
+                "<b>המעמיקים מה'. </b>וס\"ד לסתיר עצה. נותנים עצה עמוקה להסתיר רעתם ואומרים שאין רואה אותם חלילה. ומסתירים עצמם מבני אדם בחדרי חדרים ובחושך וזה במחשך מעשיהם. ועיין לקמן פר' ב' סימן ג' ובריש פר' כ\"ד ובפר' פ\"ד סוף סי' י\"ג ועי' עוד בתד\"א פרק י\"ז וז\"ל ידע מה בחשוכא זה פורענותן של רשעים בגיהנם. ונהורא עמיה שרא זה שכרן של צדיקים בגן עדן: ",
+                "<b>מעשיהם של צדיקים. </b>שהם מאירים לפני הקב\"ה כמ\"ש נר מצוה ותורה אור ודרשו בשמ\"ר פר' ל\"ו סי' ג' מצוה שאדם עושה כאילו מדליק נר ועיין לקמן סוף פר' ב' ובפר' ג' סימן ח' ולדברי התד\"א הנ\"ל האור הוא בגן עדן. וכן מפסוק אור זרוע לצדיק וזריעה הוא בגן: ",
+                "<b>בפסיקתא. </b>היינו בפסיקתא רבתי פר' ל\"ו ריש הפטרת קומי אורי ועיין ד\"ר פר' י\"א סי' י\"א ה' אור לי לימות המשיח: ",
+                "<b>תחלת ברייתו של עולם. </b>דרשה זו היא העיקרית השייכת כאן ובשביל זה הובא כל המאמר דרך אגב. ודורש מ\"ש הוא גלי עמיקתא ומסתרתא בכופל לשון ופירושו גלי עמיקתא שמגלה דבר סתום ועמוק במה שאמר בראשית ברא. ואעפ\"כ ומסתרתא עדיין לא ביאר איך ברא וגם זה המסתרתא אע\"פ שלא גלה כאן גלה במקום אחר רק במקום זה הוא מסתרתא שמ\"ש הוא גלי מוכיח גם על מ\"ש מסתרתא. שהמסתרתא ג\"כ גלה עפ\"י מדה י\"ז. וזהו מה ששואל המדרש והיכן פי'. כי זה כלל גדול שהכל מפורש בתנ\"ך. ואם אינו מפורש בתורה מפורש בנביאים ובכתובים. שעל ענין שמים פי' וגלה בישעיה ועל ענין הארץ פי' וגלה באיוב ועל ענין האור בתהלים: ",
+                "<b>נוטה כדוק שמים. </b>וס\"ד וימתחם כאהל לשבת שדמיון שמים על הארץ כדמיון האהל על הקרקע כמ\"ש בפר\"א פרק ג' כל זה באריכות וכמ\"ש חגיגה ד' י\"ב על פסוק זה ולבד מקומות אלו מפורש עוד בכמה מקומות בתנ\"ך ובדברי חז\"ל שבע שמות לשמים שהם ז' רקיעים וכל רקיע מיוחד לדבר אחר. ",
+                "<b>שנאמר כי לשלג. </b>עיין בארוך: "
+            ],
+            [
+                "<b>ראש דברך אמת. </b>בא לדרוש למה פתח בשם אלהים שהוא דין ולא בשם ה' שהוא עיין פסחים נ\"ד. פר\"א פרק ג' שהוכיחו ",
+                "<b>למחסה ולמסתור. </b>ור\"ד וסוכה תהיה כמ\"ש הנה היום בא בוער כתנור והיו כל הבא אך לצדיקים יצילם ויסתירם בסוכתו פניך וגו' תצפנם בסוכה וגו'. וזהו למחסה עצה. נותנים עצה עמוקה להסתיר רעתם ו עצמם מבני אדם בחדרי חדרים ובחושך וזה ג' ובריש פר' כ\"ד ובפר' פ\"ד סוף סי' י\"ג זה פורענותן של רשעים בגיהנם. ונהורא עמיה של צדיקים. שהם מאירים לפני הקב\"ה ל\"ו סי' ג' מצוה שאדם עושה כאילו מדליק ח' ולדברי התד\"א הנ\"ל האור הוא בגן עדן בגן: ",
+                "<b>בפסיקתא. </b>היינו בפסיקתא רבתי י\"א סי' י\"א ה' אור לי לימות המשיח: העיקרית השייכת כאן ובשביל זה הובא עמיקתא ומסתרתא בכופל לשון ופירושו גלי בראשית ברא. ואעפ\"כ ומסתרתא עדיין לא גלה כאן גלה במקום אחר רק במקום זה מסתרתא. שהמסתרתא ג\"כ גלה עפ\"י מדה זה כלל גדול שהכל מפורש בתנ\"ך. ואם אינו שעל ענין שמים פי' וגלה בישעיה ועל בתהלים: ",
+                "<b>נוטה כדוק שמים. </b>וס\"ד כדמיון האהל על הקרקע כמ\"ש בפר\"א פרק פסוק זה ולבד מקומות אלו מפורש עוד לשמים שהם ז' רקיעים וכל רקיע מיוחד רחמים. ועוד שאלהים הוא לשון רבים כמ\"ש לקמן פר' ח' סי' ט' לזה דרש שע\"כ פתח בשם אלהים לסימן שידון העולם באמת. שאלהים הוא אמת. וזהו שדרש ראש דברך אמת. ולעולם כל משפט צדקך. שהתורה שהיא דברו פתח בה באלהים שנאמר בראשית ברא אלהים. וכאן חסר וכן צ\"ל ואין אלהים אלא אמת שנאמר וה' אלהים אמת כן הוא בילקוט כאן. וכן בנתינת התורה פתח ג\"כ באלהים כמ\"ש וידבר אלהים את כל הדברים וגו'. ג\"כ מטעם ראש דברך אמת להודיע שהוא דיין אמת ושופט דין אמת למי שלא ישמור התורה. ומאחר שידעו שהוא דיין אמת יצדיקו עליהם את הדין שיעשה בהם. ואין חששא שיטעו כאן בריש התורה. ובריש עשרת הדברות. על שאלהים משמע לשון רבים ולזה אמר ואין כל בריה יכולה לומר שתי רשויות בראו העולם וכאן חסר עוד. וכצ\"ל ואין כל בריה יכולה לומר שתי רשויות בראו העולם. בראשית בראו אין כתיב כאן. אלא בראשית ברא. ואין כל בריה יכולה לומר שתי רשויות נתנו התורה. וידברו אלהים אין כתיב כאן אלא וידבר אלהים. וכן הוא בהדיא בילקוט כאן: ",
+                "<b>ויאמר אלהים. </b>היינו מה שכתוב כאן ויאמר אלהים יהי אור: "
+            ],
+            [
+                "<b>צריך ששה דברים. </b>בא לדרוש ג\"כ למה פתח בבראשית ולא אמר בראשונה או בהתחלה או בקדם וכמ\"ש לעיל בסי' א' וע\"כ דורש בראשית נוטריקון בר\"א שי\"ת כדלעיל ריש סימן ד' לרמוז על ששה דברים שקדמו לבריאת העולם כולו: ",
+                "<b>ועצים ואבנים וקנים. </b>שהעני צריך שני מיני עצים. עצים גדולים בתחתית הבית ועמודי הבית ובשאר הבנין קנים דקים וטח בטיט. ועל שבית העני קטן אינו צריך נקני המדה. ובתי העשירים שאינם מערבים קנים הרי בתיהם גדולים וצריכים לקני המדה והאבנים והעפר צריכים ליסודות והמים לגבל הטיט והברזל לחזק. ומרומז בתורה עפ\"י נוטריקון כנ\"ל. ובמשלי ח' שמודיע לנו סוד זה איך שהתורה קדמה לכל ובה נבראו הכל שהיא היתה כלי אומנתו של יוצר בראשית שחושב שם בשני פסוקים ראשונים שש לשונות של קדימה עד שלא הזכיר תיבת ארץ כמ\"ש ה' קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז. מעולם נסכתי. מראש מקדמי ארץ. קדם. מאז. מעולם. מראש. מקדמי. וחושב מה ששייך לצורך בנין. וסמיך ליה היינו מה שכתב קדם מפעליו וכו'. ואינו חושב ראשית דרכו שאינו מצורף לצורך בנין העולם. גם אינו חושב מ\"ש בטרם הרים. באין תהומות שאינו חושב אלא הקדימות שמקדים לתיבת ארץ. ועפ\"י מדה יו\"ד בהכרח לחשוב ששה דברים של קדימה. ויתכן שכוון המדרש למ\"ש לעיל סי' ד' בענין ששה דברים שקדמו לבריאת עולם. ולמי שחושב שם גם התשובה הרי ז' עם התורה עצמה שהיא ראשית דרכו הרי יש כאן ששה דברים לבד התורה. וזהו שאמר שהתורה קדמה אותן שש קדימות לבד התורה. גם יתכן שכוון למ\"ש בסימן ט' הסמוך בדברי הפילוסוף שכל ששה דברים אלו נבראו תחלה כשנבראת הארץ. וזהו והארץ היתה תוהו כנ\"ל שכבר היתה תוהו וכו' שקדמו לה הרי מרומז בתורה בתיבת בראשית ברמז נוטריקון. ושנוי בנביאים שכתוב בכל דברים אלו בריאה. כמ\"ש בסימן הסמוך. ומשולש בכתובים במשלי ח' עפ\"י מדה ��ו\"ד כנ\"ל: "
+            ],
+            [
+                "<b>יוצר אור. </b>וס\"ד ובורא חושך עושה שלום ובורא רע: ",
+                "<b>הללוהו שמי השמים וגו'. </b>צ\"ל מים שנאמר הללוהו שמי השמים והמים. וס\"ד כי הוא צוה ונבראו הרי שגם המים נבראו: ",
+                "<b>באין תהומות. </b>הרי שמתחלה לא היו תהומות ואח\"כ נבראו ונתחדשו בחידוש העולם. ועי' חגיגה י\"ב פר\"א פרק ג' יו\"ד דברים שנבראו ביום א': "
+            ],
+            [
+                "<b>אלא מיום שנברא העולם. </b>היינו מיום ראשון שנבראו בו שמים וארץ: ",
+                "<b>דרש ר\"י בן פזי בהדיה דבר קפרא. </b>עיין בארוך. ופירושו כאילו אמר ד\"א למה נברא העולם בב': ",
+                "<b>דבר אחר למה לא בא' שלא ליתן. </b>לפי מה שכתב כאן צריך לומר שמתחלה אמר שאם היה פותח בא' היה סימן קללה וארור באמת ואחר כך אמר דבר אחר שאף באמת לא היה סי' קללה על כל פנים יש לחוש שהאפיקורסים יאמרו שהוא סימן קללה שהם מחפשים עלילות להפרד מהשי\"ת. ושלא ליתן מקום טעות בתחלת התורה. עיין בארוך אמיתת הדברים: ",
+                "<b>יש לו שני עוקצים. </b>תג מלמעלה ועוקץ מלאחריו כזה *ב* ורומז בתגו שלמעלה מי בראו זה ששוכן למעלה בשמים ובעוקצו שלאחריו מורה על שמו. אך בירושלמי הגירסא אדון שמו. פירוש שמראה בעוקצו שלאחריו שסמוך לאחד שלפניו שנוטריקון שלו אדון. ובילקוט כאן הגירסא ה' אחד ופירושו כנ\"ל שמראה על הא' שהוא אחד. וגירסת הילקוט הובא בב\"י וטור א\"ח סי' ל\"ו בתמונת אות ב' אך צ\"ע שמביא גירסא זו בשם הירושלמי: ",
+                "<b>כ\"ו דור. </b>לעיל סי' ד' מבואר עיין בפסיקתא הובא בארוך: ",
+                "<b>בזכות התורה. </b>לעיל סי' ד' וא\"כ נתינת התורה עיקר וחשוב יותר מבריאת העולם ואתה מתוקן לדבר יותר גדול מאשר זכה הב': ",
+                "<b>שהוא מסכים מאלף. </b>שהא' מורה שהקב\"ה הסכים ליתן התורה לאלף דור ולפתוח אנכי בנתינת התורה בא' וכמ\"ש חגיגה דף י\"ד שתתקע\"ד דורות קומטו מהם שהיה צריך ליתן התורה לאלף דור ונתנה לכ\"ו דור וכמ\"ש לקמן פר' כ\"ח סי' ד': "
+            ],
+            [
+                "<b>מנצפ\"ך צופים אמרום. </b>מאמר זה הובא כאן דרך אגב שדרשו בסי' הקודם על אות ב' ואות א'. הביאו גם דרשה של אותיות אלו כן הוא ברש\"י במדרש. וחמש אותיות אלו כפולים בא\"ב. ודורש למה נכפלו: ",
+                "<b>צופים אמרום. הלכה למשה מסיני. </b>שמתחלה היה ידוע לכל שה' אותיות אלו צריך להיות כפולים. והפתוחים באמצע התיבה. והסתומים בסוף התיבה. ובאורך הזמן שכחום. והנביאים חזרו ויסדום כמו שהיה מקובל אצלם מסיני. ומאמר זה במגילה ד' ב': ",
+                "<b>ממאמר למאמר. </b>שהאותיות מ' מ' על שאין משמעות לאותיות לבדם ובהכרח לדורשם עפ\"י מדת נוטריקון שכל אות מורה על תיבה. וכפל האותיות על כפל התיבות. מאמר מאמר. והכוונה ממאמר למאמר ועל שמצאו שכל חמש מעלות אלו במשה לבד ולא באחר בהכרח שבאו להורות על שלימות התורה שנתנה על ידו ושאר הביאור עיין בארוך: "
+            ],
+            [
+                "<b>בנוהג שבעולם. </b>עיין במ\"ר פר' י\"ב סי' ה' בדומה לזה ועיין במכילתא יתרו ריש פסוק אנכי: ",
+                "<b>קטיזמא שלו. </b>פי' הערוך בלשון יוני שבחו ותוכן פי' המאמר והגירסא האמיתית עיין בארוך. וכן מאמרו של בן עזאי: ",
+                "<b>פלן אגוסטלי. </b>כמו שם קיסר נירון קרא עצמו אגוסטלי או פראטאטי. שהם שמות של הקיסריות בלשון רומי ויווני. אשר שמות אלו אינם זוכים אלא אחר שעושה מלחמות ונצחונות. וכבישות מדינות רבות. שמרחיב הממלכה. והדבר העיקרי מקדימים תחלה ואם כן היה לו לה��רא אגוסטלי נירון או פראטאטי נירון. אלא שבעבור גאותו קורא שמו נירון אגוסטלי כאילו ראוי לו המלוכה מעיקר תולדתו וקריאת שמו בין פעל ובין לא פעל אבל הקב\"ה אינו כן אלא במקום גדולתו שם ענוותנותו. זהו מ\"ש בראשית ברא בדמיון אגוסטלי ופאראטאטא שעל שברא הכל אנו יודעים ומקבלים אלהותו ומלכותו ואח\"כ מזכיר שמו אלהים: "
+            ],
+            [
+                "<b>מנין שלא יאמר. </b>פירושו ג\"כ ד\"א בראשית ברא אלהים ולא אמר אלהים ברא בראשית שלא להתחיל בשם ה' בתחלת הדיבור ללמדנו שלא נבא לידי הזכרת שם שמים לבטלה חלילה. שמא יתחרט או שמא ימות אחר שאמר ה' קודם שגמר הדיבור. ומאמר זה בת\"כ סדר ויקרא פר' ב'. ספרי האזינו פסוק כי שם ה' אקרא: ",
+                "<b>שם שמים להקריב. </b>בת\"כ שם הגירסא שלא להזכיר ש\"ש אלא על הקרבן וכן הגירסא ברש\"י על המדרש. ובספרי שם הגי' לא יחול שמי עליהם עד שיקדישו. פירושו שיזכיר תחלה שם קרבן והרי הק\"ו נדרש מעצמו. והוא ק\"ו סתום. שמכל דברי תורה נלמד למעשה איך ננהג אנחנו: ",
+                "<b>בשעה שהבנין עולה בידו. </b>פי' שאם רוצה לבנות בנין גבוה צריך שיהיו יסודות הבנין במקום קשה ויבש וחלקי הבנין חזקים ובריאים. ולחבר חלק לחלק שיהיה כמו מקשה אחת. אז יוכל להגביה הבנין הרבה. אך זה לא יוכל לידע בתחלת מחשבתו על הבנין אלא אם יזדמנו לו חלקי הבנין והמקום על צד היותר טוב. אז יוכל להגביה הבנין כרצונו. ואם לא יעלה בידו יקצר ולא יגביהנו. אבל הקב\"ה ביכולתו המוחלט כאשר שיער במחשבתו הקדומה כביכול כן החל וכן גמרו: ",
+                "<b>הארץ חדשה אין כתיב כאן. </b>כאן חסר ובילקוט כאן הגירסא כי כאשר שמים חדשים אין כתיב כאן. אלא השמים החדשים. וארץ חדשה אין כתיב כאן אלא הארץ החדשה ומסיים בילקוט ישעיה פסוק זה הה\"ד בראשית ברא אלהים את השמים שמים שעלו במחשבה ואת הארץ שעלתה במחשבה וכמ\"ש בדברי רבנן. כי אע\"פ שכתוב בישעיה ס\"ה כי הנני בורא שמים חדשים וארץ חדשה משמע שעתיד לברא ולא ברא. אנו למדים ע\"פ מדה י\"ז שכתוב שם בישעיה ס\"ו השמים החדשים והארץ החדשה אותם שכבר נבראו ומרומזים בתורה כאן במה שכתב את השמים ואת הארץ וכנ\"ל: "
+            ],
+            [
+                "<b>ר' ישמעאל שאל את רבי עקיבא. </b>לקמן פר' כ\"ב סי' ד'. ופר' נ\"ג סי' ט\"ו. חגיגה דף י\"ב ועי' בספרי מדרש תנאים מדה א' מש\"ש על זה: ",
+                "<b>אלהות הן. </b>כי אלהים הוא לשון רבים כמ\"ש לעיל סי' ז' ושמותם שמים וארץ. שם בחגיגה י\"ב הגי' הייתי אומר שמותיו של הקב\"ה שמים וארץ: ",
+                "<b>הסכימה דעתו. </b>שיגע בה וידע איך לדרוש עי' שמ\"ר פר' נ' סי' ב' ומש\"ש. ועיין ברכות נ\"ה: ",
+                "<b>שאתה כסיל בהם. </b>שהם למעלה משכלך. שתיבת בכסלך. פירושו בכסל שלך. מלשון כסיל וסכלות. והכונה דברים שאתה כסיל בהם ולא קבלת מרבך. אם תתיגע בהם באמת יתגלו לך: ",
+                "<b>מן ההוריה. </b>שלא תלכד בהוראה של טעות ולא תכשל בעבירה. ולא תנזק במזיקים. ומאן דאמר מן ההוריה כמ\"ש שמלה לכה קצין תהיה לנו. והמכשלה הזאת תחת ידך. ודרשו אלו דברי תורה. שאין אדם עומד עליהם אלא אם כן נכשל בהם וזהו ושמר רגלך מלכד שלא תלכד עוד בהוראה ומאן דאמר מן המזיקין כמ\"ש כי הוא יצילך מפח יקוש מדבר הוות וכו' לא תירא מפחד לילה מחץ יעוף יומם. וכל הענין דרשו חז\"ל על המזיקין: ",
+                "<b>נתת מכיסך צדקה. </b>דרש בכיסלך נוטריקון בכיס שלך. אם תתן צדקה ממעותיך לא תלכד בכל מיני הזיקות ומסים של גזל. ע\"פ מדת מנגד ולדברי רבנן. מ\"ש בכסלך נמשך למעל�� שעל שישמור התורה ויתייגע בה אז ילך לבטח כו'. למה כי ה' יהיה בכסלך הרי שהוא הבטחה ולא תנאי ומעשה ודעת ר' אליעזר שא\"כ היה לו לינקד ?בכסלך אך מאחר שנקוד ?בכסלך דורש מלשון כיס. בכיס שלך. והוא תנאי ומעשה שעל שתתן צדקה מכיס שלך וממעותיך. על כן ישמור רגלך מלכד. וזהו דרך דרשתם להעמיד התיבה בשמועתה וניקודה אף שאינה לפי שטחיות הפרשה. כמ\"ש בהקדמתנו לחלק המדות באריכות: "
+            ],
+            [
+                "<b>בית שמאי ובית הלל. </b>פירושו ד\"א בראשית ברא וכנ\"ל טעם פלוגתתם שיש פסוקים בתורה שמקדימים השמים לארץ. כמו בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ. וכדומה הרבה. ויש פסוקים שמקדימים הארץ לשמים. כמו ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים. וכדומה הרבה. והיינו שני כתובים מכחישים מדה ט\"ו. ופליגי בפסוק השלישי המכריע. דבית שמאי מכריעים מפסוק השמים כסאי. וכדומה בדמיון כסא ושרפרף. ובית הילל מכריעים בדמיון בית ועליה. וכאן חסר פסוק שהביאו בית הילל להכריע. ועי' בארוך בשם הגמרא והירושלמי: ",
+                "<b>איפופרין. </b>הובא בערוך ערך איפופרין. ופירושו שבלשון יוני קורין לכסא שתחת המלכים איפופרין: ",
+                "<b>לפנים הארץ יסדת. </b>שמתחלה ומלפנים היתה הארץ. ואח\"כ השמים לבד הכרעה מתיבת יסדת: ",
+                "<b>אמר ר\"י בר אילעי. </b>הוא התנא ר' יהודא. ובירושלמי הגי' ר\"י בן פזי. וא\"כ הוא אמורא: ",
+                "<b>כבר היתה. </b>קודם בריאת שמים. דאם כפשוטו שהיתה תוהו ובוהו. א\"כ תיבת היתה מיותר. שהרי כבר הודיע בתיבת בראשית. שמדבר בראשית הבריאה מה היה. או שהיה לו לומר ובארץ היתה תהו ובהו. שהרי מאחר שנבראת הארץ והעפר. א\"כ אינה תוהו בעצמה. ע\"כ דרש והארץ היתה שהארץ בעצמה היתה קודם השמים: ",
+                "<b>ולשכלול. </b>פי' לגמר ותיקון ועיטור וחנוכה. וכמ\"ש לקמן פר' ד' סי' ב' דרב סובר שמ\"ש יהי רקיע יחזק הרקיע. שהחזיק ושכלל ותיקן הרקיע בשני. אך שכלול הארץ היה ביום א' וזהו ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים. וכן בכל מקום שמקדים הארץ. היינו לענין תיקון ושכלול: ",
+                "<b>פעמים שמקדים ארץ. </b>ואצל אברהם ומשה ויהושע ותורים וכיבוד אב ואם אמר בכל מקום וכו' וכאן אמר פעמים. כי אצל בריאת שמים וארץ יש הרבה פסוקים באופן זה. והרבה פסוקים באופן זה. על כן אמר פעמים כו' ופעמים וכו'. אך אצל כל האחרים הנ\"ל מקדים תמיד באופן אחד רק במקום אחד שינה ומזה תבין ותדע שמ\"ש בסוף הענין כאן בכל מקום מקדים בריאת שמים לארץ. זה צ\"ע וסותר מ\"ש תחלה פעמים כו'. ובירושלמי גורס גם בסוף הענין פעמים שמקדים שמים וכו'. ומה שכפל מאמר של שמים וארץ עוד הפעם. הוא מפני שכל המאמר בכל מקום הוא מקדים. הוא העתקה ממקום אחר והביאו בשלימות. וכל הענין הוא בריש המכילתא. אלא דשם הוא בשינוי מעט. ויתכן שע\"כ אמר כאן גם אצל שמים וארץ בכל מקום כמו אצל כל האחרים. דרך אגב ושיגרא דלישנא. שלא רצה לשנות הלשון: ",
+                "<b>וזכרתי את בריתי יעקב. </b>וס\"ד ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור: "
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Paragraph",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Midrash/Aggadah/Midrash Rabbah/Commentary/Maharzu Hakatzar/Maharzu Hakatzar on Bereshit Rabbah/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,133 @@
+{
+    "title": "Maharzu Hakatzar on Bereshit Rabbah",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Maharzu_Hakatzar_on_Bereshit_Rabbah",
+    "text": [
+        [
+            [
+                "<b>ואהיה אצלו אמון. </b>בא לדרוש תיבת בראשית שלא אמר בקדם או בתחלה או בראשונה אלא בראשית. לדרוש נוטריקון בי ראשית כמ\"ש בסוף הסימן שעם התורה שנקראת ראשית נבראו שמים וארץ. ועיקר השייך כאן הוא מ\"ש ד\"א אמון אומן כדלקמן. ומאחר שהביא פסוק זה דורש תחלה באופן אחר דרך אגב ואח\"כ דורש לענינו. וכן הוא הדרך בכל המדרש: ",
+                "<b>אמון מכוסה. </b>הוקשה לו שאיך שייך לומר אצל הקב\"ה והתורה שהיה פדגוגה ומגדל אותה. ע\"כ דורש אמון מכוסה. שהיה פדגוגה באופן זה שכיסה אותה והצניעה אצלו. ובתיבת אמון שפירושו פדגוג מרומז בתיבה עצמה מהו כוונת הפדגוג. והיינו ע\"פ גז\"ש על הכיסוי וצניעות. והראיה על הכיסוי מפסוק האמונים עלי תולע. שפירושו שהיו מתגדלים ואמונים באופן זה שהיו מכוסים בתולע. והראיה על הצניעות מפסוק ויהי אומן את הדסה. פירושו שהיה פדגוגה ואומנה באופן זה שהצניע אותה שלא יראוה. ולמוד מענינו שם בפסוקים שהצניע אותה. ודורש גז\"ש מה אומן שאמר שם כיסוי וצניעות. אף אמון האמור כאן כיסוי וצניעות. והכונה שקודם שניתנה התורה לישראל היתה אצל הקב\"ה מכוסה ומוצנע: ",
+                "<b>אמון רבתא. </b>פי' שהאומן והמגדל נקרא בתרגום תורבינא והילד אמון רביא והילדה רביתא וגידול הבנים נקרא ג\"כ בשם רביא כמ\"ש יולדו על ברכי יוסף ותרגומו ואיתילדו ורבי יוסף. וכן אשר ילדה לעדריאל המחולתי תרגם ג\"כ כנ\"ל וזהו רבתא על התורה שגידלה הקב\"ה אצלו עד שנתנה לישראל כמבואר בארוך: ",
+                "<b>דיתבא בין נהרותא. </b>הוא תרגום של סיפא דקרא הנ\"ל התיטבי מנא אמון היושבה ביאורים: ",
+                "<b>התורה אומרת. </b>פי' שהתורה מתפארת ואהיה אצלו אמון שהיתה כלי אומנתו של הקב\"ה שבה ברא שמים ארץ: ",
+                "<b>פשפשין. </b>פי' הערוך שער קטן בתוך שער גדול והביא כמה ראיות ועי' מ\"ש רש\"י: ",
+                "<b>מביט בתורה. </b>כמ\"ש חז\"ל (ברכות דף נה) יודע היה בצלאל לצרף אותיות שבהם נבראו שמים וארץ: ",
+                "<b>והתורה אמרה בראשית. </b>שהתורה עצמה אומרת כן. שאם שהשי\"ת אמר כן היה לו לומר בראשית בראתי. אלא שהתורה אומרת בראשית נוטריקון בי ראשית כמ\"ש בארוך בשם ילקוט: "
+            ],
+            [
+                "<b>כח מעשיו. </b>בא לדרוש על פסוק בראשית ברא וכו': ",
+                "<b>ביום ראשון וביום שני. </b>אין כוונת המדרש דווקא על מעשה יום ראשון ויום שני אלא הכוונה על כל מעשה הבריאה כולה וכל סדר הדורות שמבואר בספר בראשית וכל סיפורים שבשאר הספרים שאינם מענין המצות. וכלשון המדרש בסמוך הגיד להם את כל הדורות: "
+            ],
+            [
+                "<b>כי גדול אתה. </b>בא לדרוש דבר אחר על פסוק בראשית ברא ועיקר הדרשה השייך כאן הוא בסוף הסימן: ",
+                "<b>הנוד הזה. </b>בא לדרוש מ\"ש ועושה נפלאות שהיה לו לכתוב כי גדול אתה ועושה גדולות ולמה שינה ללשון נפלאות. ע\"כ דורש שפירושו מלשון כי יפלא. שתרגומו ארי יתכסי וכאן פירושו שעושה דברים מכוסים שאינם נראים וכדמיון הרוח בנוד. הוא אחד מגדולותיו וכמבואר בארוך: ",
+                "<b>ועוף יעופף. </b>כתוב ביום חמישי ותיבת יעופף מיותר שהיה דו בתיבת ועוף ע\"כ דורש על המלאכים שכתוב בהם ובשתים יעופף ע\"פ גז\"ש: ",
+                "<b>הכל מודים. </b>ר' יוחנן ור' חנינא הנ\"ל: ",
+                "<b>מיכאל בדרומו. </b>עיין בארוך: ",
+                "<b>ממדד באמצעו. </b>כמ\"ש בסוף איוב מי שם ממדיה. הוא ענין יסוד וחיזוק של הבריאה: ",
+                "<b>ד\"א כי גדול הוא. </b>תיבת ד\"א צ\"ע שהכל דרשה אחת ועיין בארוך הגירסא על מכונו: ",
+                "<b>מתקלס במדינה. </b>היינו מ\"ש בפסוק הקודם אין כמוך באלהים אדני ואין כמעשיך כל גוים אשר עשית יבואו וישתחוו לפניך ה' ויכבדו לשמך כי גדול אתה ועושה נפלאות אתה אלהים לבדך ועל זה אמר המדרש ג' פעמים הוא לבדו. שמ\"ש כי גדול וכו' ועושה נפלאות אתה אלהים לבדך היינו שברא לבדו. ומ\"ש אין כמוך היינו הקילוס לו לבדו. ומ\"ש יכבדו לשמך היינו ההידור לשמו לבדו שתיבת לבדך מוסב על כולם ע\"פ מדה כ\"ב. וכן הוא כוונת ר' תנחומא עיין בארוך: "
+            ],
+            [
+                "<b>תורה וכה\"כ נבראו. </b>שהם דברים שכליים ורוחניים חוץ מבריאת שמים וארץ. אמר שהם נבראו ממש ונאצלו קודם בריאת העולם וכמבואר בסי' א' בארוך שהתורה נבראת אלפים שנה קודם לעולם. אבל האבות ובניהם וביהמ\"ק ושמו של משיח שהם דברים שיש בהם גופנית והם בכלל בריאת שמים וארץ ועל אלו אמר שלא נבראו ממש אלא עלו במחשבה להבראות שקודם בריאת שמים וארץ לא היה שום בריאה גופנית של ממש אלא הכל אין ואפס מוחלט אלא שבמחשבה סדר הבריאה היו אלו קודם למחשבת בריאת שמים וארץ. שאלו הד' המה העיקר תכלית הבריאה וסופה. וסוף מעשה במחשבה תחלה. ומ\"ש שמו של משיח בהכרח הכוונה על משיח עצמו שעלה במחשבה כי שמו הוא בכלל התורה שכתוב בה שמו והרי נבראת קודם העולם כנ\"ל אלא שאמר המדרש כלשון הכתוב יהי שמו לעולם שממנו דורש כן והכוונה על משיח עצמו: ",
+                "<b>כענבים במדבר. </b>וס\"ד מצאתי ישראל כבכורה בתאנה בראשיתה ראיתי אבותיכם כבכורה פירוש שאילן התאנה אין פירותיו נבשלים ונבכרים יחד אלא אחד אחד מעט מעט. ובראשיתה אינם נמצאים אלא א' ב' ג' כדמיון האבות ועל שתיבת בראשיתה הוא מיותר שהרי הביכור הוא בראשיתה על כן דורש גז\"ש שמ\"ש ראשית דרכו שפירושו קודם העולם וכן האבות: ",
+                "<b>מילגין וקלמין. </b>בערוך ערך קלמיר גורס מילנין וקלמינין וקנדילין ופירש במוסף ערוך לשון יוני ורומי בית הקולמסין וקני הכתיבה: ",
+                "<b>שאחר כ\"ו דורות. </b>מאדם ועד נח י' דורות ומנח ועד אברהם עשרה דורות ואחר כך יצחק יעקב לוי קהת עמרם משה. עשרים וששה דורות: ",
+                "<b>אתפרכן אתחרשן. </b>הנה שנים אלו שאינם לפי הפשט הביאם יחד ודרשם מן הפסוקים. ופסוק או מי ישום אלם הוא ראיה על איתחרשן ע\"פ גז\"ש מה אלם שכתוב שם או אלם או חרש הרי חרש עם האלם אף כאן תאלמנה ג\"כ חרש עם האלם. ופסוק והנה אנחנו מאלמים אלומים ראיה על אתפרכן ולא הובאו הפסוקים כסדר הדרשה ועיין בארוך. ותיבת איתפרכן פי' מלשון קשירה שמקללם הפסוק שיתקשרון שפתותיהם שלא יוכלו לדבר ובערוך פי' ענין קשירה וזהו תאלמנה כמ\"ש מאלמים שפירושו מקשרים. ודורש על ג' דברים שאם הכוונה על קשירה לבד הול\"ל יתקשרון וכן כולם. על כן אמר תאלמנה שכולל כל ג' אלו: ",
+                "<b>שהעתיק בבריותיו. </b>צ\"ל מבריותיו וכן הוא בירושלמי חגיגה ובילקוט תהלים ל\"א. ופי' שהעתיק וכיסה והעלים מהם: ",
+                "<b>ר\"ה בשם ב\"ק. </b>בא לחלוק על רב שסובר שאם לא היה כתוב לא היה אפשר לאומרו אך מאחר שכתוב מפורש מותר לאומרו: "
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>גלי עמיקתא ומסתרתא. </b>בא לדרוש בראשית ברא. וכמ\"ש בסוף הסימן איך ברא: ",
+                "<b>העמיק הרחיב. </b>עיין פסחים נ\"ד. פר\"א פרק ג' שהוכיחו מפסוק זה שנברא גיהנם קודם שנברא העולם: ",
+                "<b>למחסה ולמסתור. </b>ור\"ד וסוכה תהיה לצל יומם מחורב היינו מחורב של יום הבא. כמ\"ש הנה היום בא בוער כתנור והיו כל זדים וכל עושי רשעה קש וליהט אותם היום הבא אך לצדיקים יצילם ויסתירם בסוכתו לעוה\"ב והיינו בגן עדן. וכמ\"ש תסתירם בסתר פניך וגו' תצפנם בסוכה וגו'. וזהו למחסה ולמסתור: ",
+                "<b>המעמיקים מה'. </b>וס\"ד לסתיר עצה. נותנים עצה עמוקה להסתיר רעתם ואומרים שאין רואה אותם חלילה. ומסתירים עצמם מבני אדם בחדרי חדרים ובחושך וזה במחשך מעשיהם. ועיין לקמן פר' ב' סימן ג' ובריש פר' כ\"ד ובפר' פ\"ד סוף סי' י\"ג ועי' עוד בתד\"א פרק י\"ז וז\"ל ידע מה בחשוכא זה פורענותן של רשעים בגיהנם. ונהורא עמיה שרא זה שכרן של צדיקים בגן עדן: ",
+                "<b>מעשיהם של צדיקים. </b>שהם מאירים לפני הקב\"ה כמ\"ש נר מצוה ותורה אור ודרשו בשמ\"ר פר' ל\"ו סי' ג' מצוה שאדם עושה כאילו מדליק נר ועיין לקמן סוף פר' ב' ובפר' ג' סימן ח' ולדברי התד\"א הנ\"ל האור הוא בגן עדן. וכן מפסוק אור זרוע לצדיק וזריעה הוא בגן: ",
+                "<b>בפסיקתא. </b>היינו בפסיקתא רבתי פר' ל\"ו ריש הפטרת קומי אורי ועיין ד\"ר פר' י\"א סי' י\"א ה' אור לי לימות המשיח: ",
+                "<b>תחלת ברייתו של עולם. </b>דרשה זו היא העיקרית השייכת כאן ובשביל זה הובא כל המאמר דרך אגב. ודורש מ\"ש הוא גלי עמיקתא ומסתרתא בכופל לשון ופירושו גלי עמיקתא שמגלה דבר סתום ועמוק במה שאמר בראשית ברא. ואעפ\"כ ומסתרתא עדיין לא ביאר איך ברא וגם זה המסתרתא אע\"פ שלא גלה כאן גלה במקום אחר רק במקום זה הוא מסתרתא שמ\"ש הוא גלי מוכיח גם על מ\"ש מסתרתא. שהמסתרתא ג\"כ גלה עפ\"י מדה י\"ז. וזהו מה ששואל המדרש והיכן פי'. כי זה כלל גדול שהכל מפורש בתנ\"ך. ואם אינו מפורש בתורה מפורש בנביאים ובכתובים. שעל ענין שמים פי' וגלה בישעיה ועל ענין הארץ פי' וגלה באיוב ועל ענין האור בתהלים: ",
+                "<b>נוטה כדוק שמים. </b>וס\"ד וימתחם כאהל לשבת שדמיון שמים על הארץ כדמיון האהל על הקרקע כמ\"ש בפר\"א פרק ג' כל זה באריכות וכמ\"ש חגיגה ד' י\"ב על פסוק זה ולבד מקומות אלו מפורש עוד בכמה מקומות בתנ\"ך ובדברי חז\"ל שבע שמות לשמים שהם ז' רקיעים וכל רקיע מיוחד לדבר אחר. ",
+                "<b>שנאמר כי לשלג. </b>עיין בארוך: "
+            ],
+            [
+                "<b>ראש דברך אמת. </b>בא לדרוש למה פתח בשם אלהים שהוא דין ולא בשם ה' שהוא עיין פסחים נ\"ד. פר\"א פרק ג' שהוכיחו ",
+                "<b>למחסה ולמסתור. </b>ור\"ד וסוכה תהיה כמ\"ש הנה היום בא בוער כתנור והיו כל הבא אך לצדיקים יצילם ויסתירם בסוכתו פניך וגו' תצפנם בסוכה וגו'. וזהו למחסה עצה. נותנים עצה עמוקה להסתיר רעתם ו עצמם מבני אדם בחדרי חדרים ובחושך וזה ג' ובריש פר' כ\"ד ובפר' פ\"ד סוף סי' י\"ג זה פורענותן של רשעים בגיהנם. ונהורא עמיה של צדיקים. שהם מאירים לפני הקב\"ה ל\"ו סי' ג' מצוה שאדם עושה כאילו מדליק ח' ולדברי התד\"א הנ\"ל האור הוא בגן עדן בגן: ",
+                "<b>בפסיקתא. </b>היינו בפסיקתא רבתי י\"א סי' י\"א ה' אור לי לימות המשיח: העיקרית השייכת כאן ובשביל זה הובא עמיקתא ומסתרתא בכופל לשון ופירושו גלי בראשית ברא. ואעפ\"כ ומסתרתא עדיין לא גלה כאן גלה במקום אחר רק במקום זה מסתרתא. שהמסתרתא ג\"כ גלה עפ\"י מדה זה כלל גדול שהכל מפורש בתנ\"ך. ואם אינו שעל ענין שמים פי' וגלה בישעיה ועל בתהלים: ",
+                "<b>נוטה כדוק שמים. </b>וס\"ד כדמיון האהל על הקרקע כמ\"ש בפר\"א פרק פסוק זה ולבד מקומות אלו מפורש עוד לשמים שהם ז' רקיעים וכל רקיע מיוחד רחמים. ועוד שאלהים הוא לשון רבים כמ\"ש לקמן פר' ח' סי' ט' לזה דרש שע\"כ פתח בשם אלהים לסימן שידון העולם באמת. שאלהים הוא אמת. וזהו שדרש ראש דברך אמת. ולעולם כל משפט צדקך. שהתורה שהיא דברו פתח בה באלהים שנאמר בראשית ברא אלהים. וכאן חסר וכן צ\"ל ואין אלהים אלא אמת שנאמר וה' אלהים אמת כן הוא בילקוט כאן. וכן בנתינת התורה פתח ג\"כ באלהים כמ\"ש וידבר אלהים את כל הדברים וגו'. ג\"כ מטעם ראש דברך אמת להודיע שהוא דיין אמת ושופט דין אמת למי שלא ישמור התורה. ומאחר שידעו שהוא דיין אמת יצדיקו עליהם את הדין שיעשה בהם. ואין חששא שיטעו כאן בריש התורה. ובריש עשרת הדברות. על שאלהים משמע לשון רבים ולזה אמר ואין כל בריה יכולה לומר שתי רשויות בראו העולם וכאן חסר עוד. וכצ\"ל ואין כל בריה יכולה לומר שתי רשויות בראו העולם. בראשית בראו אין כתיב כאן. אלא בראשית ברא. ואין כל בריה יכולה לומר שתי רשויות נתנו התורה. וידברו אלהים אין כתיב כאן אלא וידבר אלהים. וכן הוא בהדיא בילקוט כאן: ",
+                "<b>ויאמר אלהים. </b>היינו מה שכתוב כאן ויאמר אלהים יהי אור: "
+            ],
+            [
+                "<b>צריך ששה דברים. </b>בא לדרוש ג\"כ למה פתח בבראשית ולא אמר בראשונה או בהתחלה או בקדם וכמ\"ש לעיל בסי' א' וע\"כ דורש בראשית נוטריקון בר\"א שי\"ת כדלעיל ריש סימן ד' לרמוז על ששה דברים שקדמו לבריאת העולם כולו: ",
+                "<b>ועצים ואבנים וקנים. </b>שהעני צריך שני מיני עצים. עצים גדולים בתחתית הבית ועמודי הבית ובשאר הבנין קנים דקים וטח בטיט. ועל שבית העני קטן אינו צריך נקני המדה. ובתי העשירים שאינם מערבים קנים הרי בתיהם גדולים וצריכים לקני המדה והאבנים והעפר צריכים ליסודות והמים לגבל הטיט והברזל לחזק. ומרומז בתורה עפ\"י נוטריקון כנ\"ל. ובמשלי ח' שמודיע לנו סוד זה איך שהתורה קדמה לכל ובה נבראו הכל שהיא היתה כלי אומנתו של יוצר בראשית שחושב שם בשני פסוקים ראשונים שש לשונות של קדימה עד שלא הזכיר תיבת ארץ כמ\"ש ה' קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז. מעולם נסכתי. מראש מקדמי ארץ. קדם. מאז. מעולם. מראש. מקדמי. וחושב מה ששייך לצורך בנין. וסמיך ליה היינו מה שכתב קדם מפעליו וכו'. ואינו חושב ראשית דרכו שאינו מצורף לצורך בנין העולם. גם אינו חושב מ\"ש בטרם הרים. באין תהומות שאינו חושב אלא הקדימות שמקדים לתיבת ארץ. ועפ\"י מדה יו\"ד בהכרח לחשוב ששה דברים של קדימה. ויתכן שכוון המדרש למ\"ש לעיל סי' ד' בענין ששה דברים שקדמו לבריאת עולם. ולמי שחושב שם גם התשובה הרי ז' עם התורה עצמה שהיא ראשית דרכו הרי יש כאן ששה דברים לבד התורה. וזהו שאמר שהתורה קדמה אותן שש קדימות לבד התורה. גם יתכן שכוון למ\"ש בסימן ט' הסמוך בדברי הפילוסוף שכל ששה דברים אלו נבראו תחלה כשנבראת הארץ. וזהו והארץ היתה תוהו כנ\"ל שכבר היתה תוהו וכו' שקדמו לה הרי מרומז בתורה בתיבת בראשית ברמז נוטריקון. ושנוי בנביאים שכתוב בכל דברים אלו בריאה. כמ\"ש בסימן הסמוך. ומשולש בכתובים במשלי ח' עפ\"י מדה יו\"ד כנ\"ל: "
+            ],
+            [
+                "<b>יוצר אור. </b>וס\"ד ובורא חושך עושה שלום ובורא רע: ",
+                "<b>הללוהו שמי השמים וגו'. </b>צ\"ל מים שנאמר הללוהו שמי השמים והמים. וס\"ד כי הוא צוה ונבראו הרי שגם המים נבראו: ",
+                "<b>באין תהומות. </b>הרי שמתחלה לא היו תהומות ואח\"כ נבראו ונתחדשו בחידוש העולם. ועי' חגיגה י\"ב פר\"א פרק ג' ��ו\"ד דברים שנבראו ביום א': "
+            ],
+            [
+                "<b>אלא מיום שנברא העולם. </b>היינו מיום ראשון שנבראו בו שמים וארץ: ",
+                "<b>דרש ר\"י בן פזי בהדיה דבר קפרא. </b>עיין בארוך. ופירושו כאילו אמר ד\"א למה נברא העולם בב': ",
+                "<b>דבר אחר למה לא בא' שלא ליתן. </b>לפי מה שכתב כאן צריך לומר שמתחלה אמר שאם היה פותח בא' היה סימן קללה וארור באמת ואחר כך אמר דבר אחר שאף באמת לא היה סי' קללה על כל פנים יש לחוש שהאפיקורסים יאמרו שהוא סימן קללה שהם מחפשים עלילות להפרד מהשי\"ת. ושלא ליתן מקום טעות בתחלת התורה. עיין בארוך אמיתת הדברים: ",
+                "<b>יש לו שני עוקצים. </b>תג מלמעלה ועוקץ מלאחריו כזה *ב* ורומז בתגו שלמעלה מי בראו זה ששוכן למעלה בשמים ובעוקצו שלאחריו מורה על שמו. אך בירושלמי הגירסא אדון שמו. פירוש שמראה בעוקצו שלאחריו שסמוך לאחד שלפניו שנוטריקון שלו אדון. ובילקוט כאן הגירסא ה' אחד ופירושו כנ\"ל שמראה על הא' שהוא אחד. וגירסת הילקוט הובא בב\"י וטור א\"ח סי' ל\"ו בתמונת אות ב' אך צ\"ע שמביא גירסא זו בשם הירושלמי: ",
+                "<b>כ\"ו דור. </b>לעיל סי' ד' מבואר עיין בפסיקתא הובא בארוך: ",
+                "<b>בזכות התורה. </b>לעיל סי' ד' וא\"כ נתינת התורה עיקר וחשוב יותר מבריאת העולם ואתה מתוקן לדבר יותר גדול מאשר זכה הב': ",
+                "<b>שהוא מסכים מאלף. </b>שהא' מורה שהקב\"ה הסכים ליתן התורה לאלף דור ולפתוח אנכי בנתינת התורה בא' וכמ\"ש חגיגה דף י\"ד שתתקע\"ד דורות קומטו מהם שהיה צריך ליתן התורה לאלף דור ונתנה לכ\"ו דור וכמ\"ש לקמן פר' כ\"ח סי' ד': "
+            ],
+            [
+                "<b>מנצפ\"ך צופים אמרום. </b>מאמר זה הובא כאן דרך אגב שדרשו בסי' הקודם על אות ב' ואות א'. הביאו גם דרשה של אותיות אלו כן הוא ברש\"י במדרש. וחמש אותיות אלו כפולים בא\"ב. ודורש למה נכפלו: ",
+                "<b>צופים אמרום. הלכה למשה מסיני. </b>שמתחלה היה ידוע לכל שה' אותיות אלו צריך להיות כפולים. והפתוחים באמצע התיבה. והסתומים בסוף התיבה. ובאורך הזמן שכחום. והנביאים חזרו ויסדום כמו שהיה מקובל אצלם מסיני. ומאמר זה במגילה ד' ב': ",
+                "<b>ממאמר למאמר. </b>שהאותיות מ' מ' על שאין משמעות לאותיות לבדם ובהכרח לדורשם עפ\"י מדת נוטריקון שכל אות מורה על תיבה. וכפל האותיות על כפל התיבות. מאמר מאמר. והכוונה ממאמר למאמר ועל שמצאו שכל חמש מעלות אלו במשה לבד ולא באחר בהכרח שבאו להורות על שלימות התורה שנתנה על ידו ושאר הביאור עיין בארוך: "
+            ],
+            [
+                "<b>בנוהג שבעולם. </b>עיין במ\"ר פר' י\"ב סי' ה' בדומה לזה ועיין במכילתא יתרו ריש פסוק אנכי: ",
+                "<b>קטיזמא שלו. </b>פי' הערוך בלשון יוני שבחו ותוכן פי' המאמר והגירסא האמיתית עיין בארוך. וכן מאמרו של בן עזאי: ",
+                "<b>פלן אגוסטלי. </b>כמו שם קיסר נירון קרא עצמו אגוסטלי או פראטאטי. שהם שמות של הקיסריות בלשון רומי ויווני. אשר שמות אלו אינם זוכים אלא אחר שעושה מלחמות ונצחונות. וכבישות מדינות רבות. שמרחיב הממלכה. והדבר העיקרי מקדימים תחלה ואם כן היה לו להקרא אגוסטלי נירון או פראטאטי נירון. אלא שבעבור גאותו קורא שמו נירון אגוסטלי כאילו ראוי לו המלוכה מעיקר תולדתו וקריאת שמו בין פעל ובין לא פעל אבל הקב\"ה אינו כן אלא במקום גדולתו שם ענוותנותו. זהו מ\"ש בראשית ברא בדמיון אגוסטלי ופאראטאטא שעל שברא הכל אנו יודעים ומקבלים אלהותו ומלכותו ואח\"כ מזכיר שמו אלהים: "
+            ],
+            [
+                "<b>מנין שלא יאמר. </b>פירושו ג\"כ ד\"א בראשית ברא אלהים ולא אמר אלהים ברא בראשית שלא להתחיל בשם ה' בתחלת הדיבור ללמדנו שלא נבא לידי הזכרת שם שמים לבטלה חלילה. שמא יתחרט או שמא ימות אחר שאמר ה' קודם שגמר הדיבור. ומאמר זה בת\"כ סדר ויקרא פר' ב'. ספרי האזינו פסוק כי שם ה' אקרא: ",
+                "<b>שם שמים להקריב. </b>בת\"כ שם הגירסא שלא להזכיר ש\"ש אלא על הקרבן וכן הגירסא ברש\"י על המדרש. ובספרי שם הגי' לא יחול שמי עליהם עד שיקדישו. פירושו שיזכיר תחלה שם קרבן והרי הק\"ו נדרש מעצמו. והוא ק\"ו סתום. שמכל דברי תורה נלמד למעשה איך ננהג אנחנו: ",
+                "<b>בשעה שהבנין עולה בידו. </b>פי' שאם רוצה לבנות בנין גבוה צריך שיהיו יסודות הבנין במקום קשה ויבש וחלקי הבנין חזקים ובריאים. ולחבר חלק לחלק שיהיה כמו מקשה אחת. אז יוכל להגביה הבנין הרבה. אך זה לא יוכל לידע בתחלת מחשבתו על הבנין אלא אם יזדמנו לו חלקי הבנין והמקום על צד היותר טוב. אז יוכל להגביה הבנין כרצונו. ואם לא יעלה בידו יקצר ולא יגביהנו. אבל הקב\"ה ביכולתו המוחלט כאשר שיער במחשבתו הקדומה כביכול כן החל וכן גמרו: ",
+                "<b>הארץ חדשה אין כתיב כאן. </b>כאן חסר ובילקוט כאן הגירסא כי כאשר שמים חדשים אין כתיב כאן. אלא השמים החדשים. וארץ חדשה אין כתיב כאן אלא הארץ החדשה ומסיים בילקוט ישעיה פסוק זה הה\"ד בראשית ברא אלהים את השמים שמים שעלו במחשבה ואת הארץ שעלתה במחשבה וכמ\"ש בדברי רבנן. כי אע\"פ שכתוב בישעיה ס\"ה כי הנני בורא שמים חדשים וארץ חדשה משמע שעתיד לברא ולא ברא. אנו למדים ע\"פ מדה י\"ז שכתוב שם בישעיה ס\"ו השמים החדשים והארץ החדשה אותם שכבר נבראו ומרומזים בתורה כאן במה שכתב את השמים ואת הארץ וכנ\"ל: "
+            ],
+            [
+                "<b>ר' ישמעאל שאל את רבי עקיבא. </b>לקמן פר' כ\"ב סי' ד'. ופר' נ\"ג סי' ט\"ו. חגיגה דף י\"ב ועי' בספרי מדרש תנאים מדה א' מש\"ש על זה: ",
+                "<b>אלהות הן. </b>כי אלהים הוא לשון רבים כמ\"ש לעיל סי' ז' ושמותם שמים וארץ. שם בחגיגה י\"ב הגי' הייתי אומר שמותיו של הקב\"ה שמים וארץ: ",
+                "<b>הסכימה דעתו. </b>שיגע בה וידע איך לדרוש עי' שמ\"ר פר' נ' סי' ב' ומש\"ש. ועיין ברכות נ\"ה: ",
+                "<b>שאתה כסיל בהם. </b>שהם למעלה משכלך. שתיבת בכסלך. פירושו בכסל שלך. מלשון כסיל וסכלות. והכונה דברים שאתה כסיל בהם ולא קבלת מרבך. אם תתיגע בהם באמת יתגלו לך: ",
+                "<b>מן ההוריה. </b>שלא תלכד בהוראה של טעות ולא תכשל בעבירה. ולא תנזק במזיקים. ומאן דאמר מן ההוריה כמ\"ש שמלה לכה קצין תהיה לנו. והמכשלה הזאת תחת ידך. ודרשו אלו דברי תורה. שאין אדם עומד עליהם אלא אם כן נכשל בהם וזהו ושמר רגלך מלכד שלא תלכד עוד בהוראה ומאן דאמר מן המזיקין כמ\"ש כי הוא יצילך מפח יקוש מדבר הוות וכו' לא תירא מפחד לילה מחץ יעוף יומם. וכל הענין דרשו חז\"ל על המזיקין: ",
+                "<b>נתת מכיסך צדקה. </b>דרש בכיסלך נוטריקון בכיס שלך. אם תתן צדקה ממעותיך לא תלכד בכל מיני הזיקות ומסים של גזל. ע\"פ מדת מנגד ולדברי רבנן. מ\"ש בכסלך נמשך למעלה שעל שישמור התורה ויתייגע בה אז ילך לבטח כו'. למה כי ה' יהיה בכסלך הרי שהוא הבטחה ולא תנאי ומעשה ודעת ר' אליעזר שא\"כ היה לו לינקד ?בכסלך אך מאחר שנקוד ?בכסלך דורש מלשון כיס. בכיס שלך. והוא תנאי ומעשה שעל שתתן צדקה מכיס שלך וממעותיך. על כן ישמור רגלך מלכד. וזהו דרך דרשתם להעמיד התיבה בשמועתה וניקודה אף שאינה לפי שטחיות הפרשה. כמ\"ש בהקדמתנו לחלק המדות באריכות: "
+            ],
+            [
+                "<b>בית שמאי ובית הלל. </b>פירושו ד\"א בראשית ברא וכנ\"ל טעם פלוגתתם שיש פסוקים בתורה שמקדימים השמים לארץ. כמו בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ. וכדומה הרבה. ויש פסוקים שמקדימים הארץ לשמים. כמו ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים. וכדומה הרבה. והיינו שני כתובים מכחישים מדה ט\"ו. ופליגי בפסוק השלישי המכריע. דבית שמאי מכריעים מפסוק השמים כסאי. וכדומה בדמיון כסא ושרפרף. ובית הילל מכריעים בדמיון בית ועליה. וכאן חסר פסוק שהביאו בית הילל להכריע. ועי' בארוך בשם הגמרא והירושלמי: ",
+                "<b>איפופרין. </b>הובא בערוך ערך איפופרין. ופירושו שבלשון יוני קורין לכסא שתחת המלכים איפופרין: ",
+                "<b>לפנים הארץ יסדת. </b>שמתחלה ומלפנים היתה הארץ. ואח\"כ השמים לבד הכרעה מתיבת יסדת: ",
+                "<b>אמר ר\"י בר אילעי. </b>הוא התנא ר' יהודא. ובירושלמי הגי' ר\"י בן פזי. וא\"כ הוא אמורא: ",
+                "<b>כבר היתה. </b>קודם בריאת שמים. דאם כפשוטו שהיתה תוהו ובוהו. א\"כ תיבת היתה מיותר. שהרי כבר הודיע בתיבת בראשית. שמדבר בראשית הבריאה מה היה. או שהיה לו לומר ובארץ היתה תהו ובהו. שהרי מאחר שנבראת הארץ והעפר. א\"כ אינה תוהו בעצמה. ע\"כ דרש והארץ היתה שהארץ בעצמה היתה קודם השמים: ",
+                "<b>ולשכלול. </b>פי' לגמר ותיקון ועיטור וחנוכה. וכמ\"ש לקמן פר' ד' סי' ב' דרב סובר שמ\"ש יהי רקיע יחזק הרקיע. שהחזיק ושכלל ותיקן הרקיע בשני. אך שכלול הארץ היה ביום א' וזהו ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים. וכן בכל מקום שמקדים הארץ. היינו לענין תיקון ושכלול: ",
+                "<b>פעמים שמקדים ארץ. </b>ואצל אברהם ומשה ויהושע ותורים וכיבוד אב ואם אמר בכל מקום וכו' וכאן אמר פעמים. כי אצל בריאת שמים וארץ יש הרבה פסוקים באופן זה. והרבה פסוקים באופן זה. על כן אמר פעמים כו' ופעמים וכו'. אך אצל כל האחרים הנ\"ל מקדים תמיד באופן אחד רק במקום אחד שינה ומזה תבין ותדע שמ\"ש בסוף הענין כאן בכל מקום מקדים בריאת שמים לארץ. זה צ\"ע וסותר מ\"ש תחלה פעמים כו'. ובירושלמי גורס גם בסוף הענין פעמים שמקדים שמים וכו'. ומה שכפל מאמר של שמים וארץ עוד הפעם. הוא מפני שכל המאמר בכל מקום הוא מקדים. הוא העתקה ממקום אחר והביאו בשלימות. וכל הענין הוא בריש המכילתא. אלא דשם הוא בשינוי מעט. ויתכן שע\"כ אמר כאן גם אצל שמים וארץ בכל מקום כמו אצל כל האחרים. דרך אגב ושיגרא דלישנא. שלא רצה לשנות הלשון: ",
+                "<b>וזכרתי את בריתי יעקב. </b>וס\"ד ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור: "
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Midrash Rabbah, Vilna, 1878",
+            "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "מהרז\"ו הקצר על בראשית רבה",
+    "categories": [
+        "Midrash",
+        "Aggadah",
+        "Midrash Rabbah",
+        "Commentary",
+        "Maharzu Hakatzar"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Paragraph",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Midrash/Aggadah/Midrash Rabbah/Commentary/Mishnat DeRabbi Eliezer/Mishnat DeRabbi Eliezer on Eichah Rabbah/Hebrew/Midrash Rabbah, Vilna, 1878.json

@@ -0,0 +1,164 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Mishnat DeRabbi Eliezer on Eichah Rabbah",
+    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI",
+    "versionTitle": "Midrash Rabbah, Vilna, 1878",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "digitizedBySefaria": true,
+    "versionTitleInHebrew": "ווילנא, האלמנה והאחים ראם, תרל\"ח",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "משנת דרבי אליעזר על איכה רבה",
+    "categories": [
+        "Midrash",
+        "Aggadah",
+        "Midrash Rabbah",
+        "Commentary",
+        "Mishnat DeRabbi Eliezer"
+    ],
+    "text": {
+        "Petichta": [
+            [],
+            [
+                "<b>שלא החזיקו כו' </b>שנאמר על עזבם. מדל\"כ על שבטלו בא להורות שלא החזיקו לומדי תורה בלחם ומזון שאין עזיבה אלא פרנסה כדכתיב צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם כדאיתא בריש פ' ויצא ועיין פי' דחוק של מ\"כ: ",
+                "<b>על מאסה </b>של תורה. דק\"ל גם כן לשון עזבם כו' לכ\"א שמאסו את התורה כביצים עזובים ונכך אף שויתר על עבירות החמורות שעשו לתיאבון לא ויתר על מאסה ש\"ת שהוא כמו להכעיס והמאיסה היינו שלא בירכו תחלה כדאיתא בנדרים דפ\"א ע\"ש בר\"ן בשם ר\"י דטעם הברכה משום דאסור ליהנות בעוה\"ז בלא ברכה ופקודי ה' משמחי לב וכיון שלא ברכו בזה הראו שאין שמחה במענה פיהם ואין להם הנאה מדברי תורה ואין לך מאיסה גדולה מזו: ",
+                "<b>בב\"כ וב\"מ </b>אין הידים כו'. המ\"כ ויפ\"ע ידחקו לפרש מה שהתינוקים יודעים דיצחק תמה ע\"ז שהקול קול יעקב והידים ידי עשו דזה אי אפשר דכ\"ז שהקול ק\"י אין הידים ידי עשו: "
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>ראו מה </b>מצינו כו' כל אפין שווין. אע\"ג דהיה מפורסם שישראל עבדו ע\"ז בעת ההיא מ\"מ ידעו שהכרובים נעשו מתחלה בשעת בנין ב\"ה בשעה שהוחזקו בכשרות לזה שחקו: "
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>אלו זכיתם כו'. </b>פי' הייתם קוראים רק פסוק תביאמו גו' וכן כולם דוכי בשביל שקוראים תבא כל רעתם נמחק פ' תביאמו וכן שמעו עמים ירגזון דכ\"ז כבר עבר ונתקיים באמת אלא פירושו דאילו לא חטאו לא היו רק פסוקים המדברים טוב וע\"ד דאיתא בנדרים פ\"ג שאלמלא לא חטאו לא נתן להם אלא חמשה חומשי תורה: ",
+                "<b>הייתם קוראים אלה מועדי כו'. </b>המ\"כ צלל במים אדירים להעלות עין תחת עין דצפע\"ם ונדחק מאד ואף לפ\"ד גבי לא זכיתם עין לא ראה ול\"נ כי נהפך הסדר וה\"ג ציון בידיה אלו זכיתם ה\"ק ואשבר מוטות עולכם ועכשיו כו' נשקד עו\"ל פשעי א\"ז ה\"ק במסלה גו' כצ\"ל ואחר סי' צפ\"עס שומר עלי' ההפוכות ולא האותיות: "
+            ],
+            [
+                "<b>לא עייל באודניה </b>דדקרא כצ\"ל. ופי' בא\"א למי שמדוקר בחרב עכ\"ל כי מי שהוא בצער אינו שומע לקול משחקים ומזמרים כן כל דזמר כו' שמלמד בן כסיל אינם נכנסים באזנו ולפי' ניחא הכפל שמפרש המשל ונמשל ולפי' המ\"כ קשה כפל הלשון במדרש דדא ודא אחת היא וק\"ל וכן הוא הגירסא בדפוס וויניציא שנת ש\"ה ועי' לעיל רבנן ס\"ל כר\"י דבימי יהויקים נאמרה: "
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>ממה שהשביעני </b>בלילי י\"ט כו'. דלפי שלא קיימו שעבוד ת' שנה במצרים צריכים להשלים בשאר גליות ולכך אוכלים על מצות ומרורים להורות שעדיין לא נשלם המירור והשיעבוד עי\"ז הרוני לענה בט\"ב וע\"ז היה מקונן איכה ישבה בלשון עבר ולא יושבת אנא לרמז דהוה כאלו כבר ישבה בעודה העיר רבתי עם שכבר נגזר הגלות להשלים כנ\"ל: "
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>שכתוב בו כונס </b>כנד כו'. פי' כדי שיצאו אחריהם המצרים ויטבעו דנתחייבו חנק על ששעבדו בישראל והיה דינם כבא על א\"א שישראל עם הקב\"ה כאשה עם בעלה. וכדאיתא במ\"מ אופן י' עשיתם לו מסכה צר\"ה דאשה לבי תרי לא חזיא: "
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>מ\"כ שדים </b>קרי ביה שתים וא\"צ לזה דמשדים נמי נדרש ב' שדים נגד ב' מקדשים: בגדי בדד. פי' בגדי בדדין וכמו שמסיים במשל רק שלפי המשל מדבר על יחיד אמר בדד ובנמשל על כלל ישראל אמר בדדין ובחנם יצא חוץ למחנה המתנות כהונה: "
+            ]
+        ],
+        "": [
+            [
+                [
+                    "<b>מבזע פורפירא. </b>עיין מ\"כ שנדחק בחנם דבצע בלא חילוף ז' פירושו חילוק וחיתוך כמו בעד השלח יפלו ולא יבצעו (יואל ב׳:ח׳) לפי פירוש הרד\"ק וכן הרבה ופשרה נקרא ביצוע ע\"ש שיפשר ומחלק ביניהם: "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "<b>היתה כאלמנה </b>כאשה שהלך בעלה למדה\"י ודעתו לחזור וכו'. נראה שמרמז על ה' דברים שנחסר בבית שני שכינה ואש וכו' וז\"ש בכה תבכה שני בכיות על שני חורבנות בית ראשון ובית שני שבכיה שני בכו מ\"מ מחמת ה' דברים שנחסרו רק שיש להקשות והרי היה אש מן השמים בבית שני ג\"כ לזה מסיים היתה למס כמאחז\"ל למס מרעהו חסד כל המגדל כלב בביתו וכו' שכן בערבי קורין לכלב למס ובביהמ\"ק ראשון היה האש רבוצה כארי ובביהמ\"ק שני ככלב לכן מרמז היתה למס וק\"ל: ",
+                    "<b>רבי עקיבא ורבנן כו' </b>אלמנה כו' שבטים כו'. הני תנאי כהני תנאי דלעיל אימת נאמרה וק\"ל: "
+                ],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>עוירא בהדא פרגא. </b>עי' פי' מ\"כ ודחוק ורחוק מאד וי\"ל דצ\"ל פדנה ופי' באחת משתי עיניה מלשון פדנה דתורא וכפרש\"י על פדן ארם: "
+                ],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>ומפני מה </b>נאמרה כו' היא כמו והשתא אתי שפיר שמפני מה נאמרה בא\"ב: "
+                ],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>בן תשחורת. </b>פי' נער ורך בשנים כד\"א הילדות והשחרות. ועי' מתנות כהונה: "
+                ],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>או\"ה אינם גולים. </b>דייק מלת יהודה ל\"ל דכתיב איכה ישבה בכה תבכה סתם וכאן אמר גלתה יהודה והל\"ל גלתה טתם דפשיטא דעליהם מקונן אלא בא לשלול או\"ה ועי' מ\"כ: ",
+                    "<b>מעוני על שאכלו כו'. </b>דקשה וכי מעוני גלו אדרבה מרוב עושר גלו וכספם בחוצות השליכו מרוב עבודה אדרבה מרוב שלוה גלו: "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "<b>ונעשו כדונג. </b>פי' שפניהם נהפך לירקון כמראה הדונג. ולפי' המ\"כ איננו דבר והיפוכו: "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "<b>יכול על מגן כו'. </b>דשם הויה בכל מקום הוא מדה\"ר ויכול על מגן פעל רע ת\"ל על רוב פשעיה שגדולים רשעם שמחמת רוב פשעם מהפכים מדה\"ר למדה\"ד כדאיתא במדרש וע\"ד דרש פרשתי בכמה אופנים: "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "<b>ריב\"ז ששבת מתוכה. </b>דייק מ\"ש ביד צר לשון יחיד והדר כתיב ראוה צרים לשון רבים גם מ\"ש ואין עוזר לה פשיטא אלו היה לה עוזר לא נפלה ביד צר אלא קאי אריב\"ז שמסר עצמו למלך וביקש ממנו שיניח העיר וילך ולא רצה אז שחקו כל צריו עליו וזה פי' הפסוק בנפול ביד צר לבקש ואין עוזר לה שלא הועיל כלום אז שתקו צרים על ששבת מתוכה חנם: "
+                ],
+                [
+                    "<b>או\"ה אינם חוטאים. </b>דיוקו ג\"כ כמ\"ש בפ' גלתה יהודה דל\"ל ירושלים פשיטא דעלה מקונן וכמ\"ש סתם איכה ישבה בכה תבכה היו צריה וכן כולם וגם ויצא דרש ג\"כ מן את מנת חלקי וכן זכרה ירושלים אלו ד\"ת ואין תורה כמותם כי מציון תצא תורה: "
+                ],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>וסלי ביכורים כו'. </b>פי' דכשנגזרו שלא לעלות לרגל שינו שמם ואמרו שהם טרכינים כו' כדלעיל וכשנגזרו שלא להעלות בכורים לא הועיל זה רק היו צריכים לתחבולה אחרת כדאיתא במס' תענית בבני גונבי עלי וע\"ש והיו צריכין לילך בשתיקה וזהו דמומה סלקא: "
+                ]
+            ]
+        ]
+    },
+    "schema": {
+        "heTitle": "משנת דרבי אליעזר על איכה רבה",
+        "enTitle": "Mishnat DeRabbi Eliezer on Eichah Rabbah",
+        "key": "Mishnat DeRabbi Eliezer on Eichah Rabbah",
+        "nodes": [
+            {
+                "heTitle": "פתיחתא",
+                "enTitle": "Petichta"
+            },
+            {
+                "heTitle": "",
+                "enTitle": ""
+            }
+        ]
+    }
+}

json/Midrash/Aggadah/Midrash Rabbah/Commentary/Mishnat DeRabbi Eliezer/Mishnat DeRabbi Eliezer on Eichah Rabbah/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,160 @@
+{
+    "title": "Mishnat DeRabbi Eliezer on Eichah Rabbah",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Mishnat_DeRabbi_Eliezer_on_Eichah_Rabbah",
+    "text": {
+        "Petichta": [
+            [],
+            [
+                "<b>שלא החזיקו כו' </b>שנאמר על עזבם. מדל\"כ על שבטלו בא להורות שלא החזיקו לומדי תורה בלחם ומזון שאין עזיבה אלא פרנסה כדכתיב צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם כדאיתא בריש פ' ויצא ועיין פי' דחוק של מ\"כ: ",
+                "<b>על מאסה </b>של תורה. דק\"ל גם כן לשון עזבם כו' לכ\"א שמאסו את התורה כביצים עזובים ונכך אף שויתר על עבירות החמורות שעשו לתיאבון לא ויתר על מאסה ש\"ת שהוא כמו להכעיס והמאיסה היינו שלא בירכו תחלה כדאיתא בנדרים דפ\"א ע\"ש בר\"ן בשם ר\"י דטעם הברכה משום דאסור ליהנות בעוה\"ז בלא ברכה ופקודי ה' משמחי לב וכיון שלא ברכו בזה הראו שאין שמחה במענה פיהם ואין להם הנאה מדברי תורה ואין לך מאיסה גדולה מזו: ",
+                "<b>בב\"כ וב\"מ </b>אין הידים כו'. המ\"כ ויפ\"ע ידחקו לפרש מה שהתינוקים יודעים דיצחק תמה ע\"ז שהקול קול יעקב והידים ידי עשו דזה אי אפשר דכ\"ז שהקול ק\"י אין הידים ידי עשו: "
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>ראו מה </b>מצינו כו' כל אפין שווין. אע\"ג דהיה מפורסם שישראל עבדו ע\"ז בעת ההיא מ\"מ ידעו שהכרובים נעשו מתחלה בשעת בנין ב\"ה בשעה שהוחזקו בכשרות לזה שחקו: "
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>אלו זכיתם כו'. </b>פי' הייתם קוראים רק פסוק תביאמו גו' וכן כולם דוכי בשביל שקוראים תבא כל רעתם נמחק פ' תביאמו וכן שמעו עמים ירגזון דכ\"ז כבר עבר ונתקיים באמת אלא פירושו דאילו לא חטאו לא היו רק פסוקים המדברים טוב וע\"ד דאיתא בנדרים פ\"ג שאלמלא לא חטאו לא נתן להם אלא חמשה חומשי תורה: ",
+                "<b>הייתם קוראים אלה מועדי כו'. </b>המ\"כ צלל במים אדירים להעלות עין תחת עין דצפע\"ם ונדחק מאד ואף לפ\"ד גבי לא זכיתם עין לא ראה ול\"נ כי נהפך הסדר וה\"ג ציון בידיה אלו זכיתם ה\"ק ואשבר מוטות עולכם ועכשיו כו' נשקד עו\"ל פשעי א\"ז ה\"ק במסלה גו' כצ\"ל ואחר סי' צפ\"עס שומר עלי' ההפוכות ולא האותיות: "
+            ],
+            [
+                "<b>לא עייל באודניה </b>דדקרא כצ\"ל. ופי' בא\"א למי שמדוקר בחרב עכ\"ל כי מי שהוא בצער אינו שומע לקול משחקים ומזמרים כן כל דזמר כו' שמלמד בן כסיל אינם נכנסים באזנו ולפי' ניחא הכפל שמפרש המשל ונמשל ולפי' המ\"כ קשה כפל הלשון במדרש דדא ודא אחת היא וק\"ל וכן הוא הגירסא בדפוס וויניציא שנת ש\"ה ועי' לעיל רבנן ס\"ל כר\"י דבימי יהויקים נאמרה: "
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>ממה שהשביעני </b>בלילי י\"ט כו'. דלפי שלא קיימו שעבוד ת' שנה במצרים צריכים להשלים בשאר גליות ולכך אוכלים על מצות ומרורים להורות שעדיין לא נשלם המירור והשיעבוד עי\"ז הרוני לענה בט\"ב וע\"ז היה מקונן איכה ישבה בלשון עבר ולא יושבת אנא לרמז דהוה כאלו כבר ישבה בעודה העיר רבתי עם שכבר נגזר הגלות להשלים כנ\"ל: "
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>שכתוב בו כונס </b>כנד כו'. פי' כדי שיצאו אחריהם המצרים ויטבעו דנתחייבו חנק על ששעבדו בישראל והיה דינם כבא על א\"א שישראל עם הקב\"ה כאשה עם בעלה. וכדאיתא במ\"מ אופן י' עשיתם לו מסכה צר\"ה דאשה לבי תרי לא חזיא: "
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>מ\"כ שדים </b>קרי ביה שתים וא\"צ לזה דמשדים נמי נדרש ב' שדים ��גד ב' מקדשים: בגדי בדד. פי' בגדי בדדין וכמו שמסיים במשל רק שלפי המשל מדבר על יחיד אמר בדד ובנמשל על כלל ישראל אמר בדדין ובחנם יצא חוץ למחנה המתנות כהונה: "
+            ]
+        ],
+        "": [
+            [
+                [
+                    "<b>מבזע פורפירא. </b>עיין מ\"כ שנדחק בחנם דבצע בלא חילוף ז' פירושו חילוק וחיתוך כמו בעד השלח יפלו ולא יבצעו (יואל ב׳:ח׳) לפי פירוש הרד\"ק וכן הרבה ופשרה נקרא ביצוע ע\"ש שיפשר ומחלק ביניהם: "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "<b>היתה כאלמנה </b>כאשה שהלך בעלה למדה\"י ודעתו לחזור וכו'. נראה שמרמז על ה' דברים שנחסר בבית שני שכינה ואש וכו' וז\"ש בכה תבכה שני בכיות על שני חורבנות בית ראשון ובית שני שבכיה שני בכו מ\"מ מחמת ה' דברים שנחסרו רק שיש להקשות והרי היה אש מן השמים בבית שני ג\"כ לזה מסיים היתה למס כמאחז\"ל למס מרעהו חסד כל המגדל כלב בביתו וכו' שכן בערבי קורין לכלב למס ובביהמ\"ק ראשון היה האש רבוצה כארי ובביהמ\"ק שני ככלב לכן מרמז היתה למס וק\"ל: ",
+                    "<b>רבי עקיבא ורבנן כו' </b>אלמנה כו' שבטים כו'. הני תנאי כהני תנאי דלעיל אימת נאמרה וק\"ל: "
+                ],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>עוירא בהדא פרגא. </b>עי' פי' מ\"כ ודחוק ורחוק מאד וי\"ל דצ\"ל פדנה ופי' באחת משתי עיניה מלשון פדנה דתורא וכפרש\"י על פדן ארם: "
+                ],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>ומפני מה </b>נאמרה כו' היא כמו והשתא אתי שפיר שמפני מה נאמרה בא\"ב: "
+                ],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>בן תשחורת. </b>פי' נער ורך בשנים כד\"א הילדות והשחרות. ועי' מתנות כהונה: "
+                ],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>או\"ה אינם גולים. </b>דייק מלת יהודה ל\"ל דכתיב איכה ישבה בכה תבכה סתם וכאן אמר גלתה יהודה והל\"ל גלתה טתם דפשיטא דעליהם מקונן אלא בא לשלול או\"ה ועי' מ\"כ: ",
+                    "<b>מעוני על שאכלו כו'. </b>דקשה וכי מעוני גלו אדרבה מרוב עושר גלו וכספם בחוצות השליכו מרוב עבודה אדרבה מרוב שלוה גלו: "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "<b>ונעשו כדונג. </b>פי' שפניהם נהפך לירקון כמראה הדונג. ולפי' המ\"כ איננו דבר והיפוכו: "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "<b>יכול על מגן כו'. </b>דשם הויה בכל מקום הוא מדה\"ר ויכול על מגן פעל רע ת\"ל על רוב פשעיה שגדולים רשעם שמחמת רוב פשעם מהפכים מדה\"ר למדה\"ד כדאיתא במדרש וע\"ד דרש פרשתי בכמה אופנים: "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "<b>ריב\"ז ששבת מתוכה. </b>דייק מ\"ש ביד צר לשון יחיד והדר כתיב ראוה צרים לשון רבים גם מ\"ש ואין עוזר לה פשיטא אלו היה לה עוזר לא נפלה ביד צר אלא קאי אריב\"ז שמסר עצמו למלך וביקש ממנו שיניח העיר וילך ולא רצה אז שחקו כל צריו עליו וזה פי' הפסוק בנפול ביד צר לבקש ואין עוזר לה שלא הועיל כלום אז שתקו צרים על ששבת מתוכה חנם: "
+                ],
+                [
+                    "<b>או\"ה אינם חוטאים. </b>דיוקו ג\"כ כמ\"ש בפ' גלתה יהודה דל\"ל ירושלים פשיטא דעלה מקונן וכמ\"ש סתם איכה ישבה בכה תבכה היו צריה וכן כולם וגם ויצא דרש ג\"כ מן את מנת חלקי וכן זכרה ירושלים אלו ד\"ת ואין תורה כמותם כי מציון תצא תורה: "
+                ],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>וסלי ביכורים כו'. </b>פי' דכשנגזרו שלא לעלות לרגל שינו שמם ואמרו שהם טרכינים כו' כדלעיל וכשנגזרו שלא להעלות בכורים לא הועיל זה רק היו צריכים לתחבולה אחרת כדאיתא במס' תענית בבני גונבי עלי וע\"ש והיו צריכין לילך בשתיקה וזהו דמומה סלקא: "
+                ]
+            ]
+        ]
+    },
+    "versions": [
+        [
+            "Midrash Rabbah, Vilna, 1878",
+            "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "משנת דרבי אליעזר על איכה רבה",
+    "categories": [
+        "Midrash",
+        "Aggadah",
+        "Midrash Rabbah",
+        "Commentary",
+        "Mishnat DeRabbi Eliezer"
+    ],
+    "schema": {
+        "heTitle": "משנת דרבי אליעזר על איכה רבה",
+        "enTitle": "Mishnat DeRabbi Eliezer on Eichah Rabbah",
+        "key": "Mishnat DeRabbi Eliezer on Eichah Rabbah",
+        "nodes": [
+            {
+                "heTitle": "פתיחתא",
+                "enTitle": "Petichta"
+            },
+            {
+                "heTitle": "",
+                "enTitle": ""
+            }
+        ]
+    }
+}

json/Midrash/Aggadah/Midrash Rabbah/Commentary/Mishnat DeRabbi Eliezer/Mishnat DeRabbi Eliezer on Esther Rabbah/Hebrew/Midrash Rabbah, Vilna, 1878.json

@@ -0,0 +1,135 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Mishnat DeRabbi Eliezer on Esther Rabbah",
+    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI",
+    "versionTitle": "Midrash Rabbah, Vilna, 1878",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "versionTitleInHebrew": "ווילנא, האלמנה והאחים ראם, תרל\"ח",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "משנת דרבי אליעזר על אסתר רבה",
+    "categories": [
+        "Midrash",
+        "Aggadah",
+        "Midrash Rabbah",
+        "Commentary",
+        "Mishnat DeRabbi Eliezer"
+    ],
+    "text": {
+        "Petichta": [
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>לקח לו עבד ולמחר כו'. </b>פי' שלקח אחשורוש לו המן לעבד ואחר כך הרגו. ולקח לו ושתי לאשה. ודרש והתמכרתם לעבדים היינו להמן להיות כורעים ומשתחוים לו ולשפחות לושתי שהיו בנות ישראל עושים מלאכה כשהן ערומות. אבל באמת אין קונה. שלא נשאר קנין זה שהלכו להריגה ועיין מ\"כ: "
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>ויהי בימי </b>אחשורוש הוא אחשורוש שהרג אוהבו מפני אשתו וכו'. יש לומר למאי נ\"מ סיפרה התורה זה הענין כדי שיכירו הנס גדול שלא יאמר שהיה ע\"י הטבע קצת כמ\"ש קצתם אחות יש לנו בבית המלך לזה אומר הוא אחשורוש שהרג אשתו מפני אוהבו המן אלולי חסד אל ונס הגדול: "
+            ]
+        ],
+        "": [
+            [
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>שהיו מה\"ש </b>מדדין פיתקין. פי' שלא העיזו פניהם לדבר בפה רק כותבים על פיתקין והשליכו לפני הקב\"ה ונלמד מיתורא דבימים ההם דכבר כתיב ויהי בימי וכתיב בשנת שלש למלכו. אלא להורות שזה היה תשובת הקב\"ה למה\"ש שנענשו על בימים ההמם דורכים גתות: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>אי בעית למקרא כו' </b>חדרי סעודה כו'. נ\"ל דה\"פ אזל ועבד לכ\"ד היינו שהכין לכ\"ט אנשים היינו לכ\"ד כמו שרוצה לקרא כ\"ד שאז צריך להכין על ה' יותר וכמו שיעץ לו ר\"א ובאמת הוא קרא לכ\"ה והי\"ל לו להכין על ל' ולכך היה חסר לא' דלעולם צריך להכין על היותר וזהו שתמה חדרי סעודה מי גלה דזהו דבר תימה שאף שהכינותי על היותר ממה שקראתי אעפ\"כ היה חסר לא'. לכ\"א ודא מנ\"ל שזהו דבר חידוש בלא טעם שצריך דוקא ה' וא\"ל דנלמד מדוד דכתיב ויעש ד\"וד לאב\"נר ולאנ\"שים א\"שר א\"תו משתה ויעש משתה הל\"ל א\"כ ה' תיבות מיותר להורות שהכין על ה' אנשים יותר א\"נ פי' וקרא לעשרין. וחמשה קאי למטה היינו שמחמשה צריך להוסיף אשכחן דחסר חד דהרי קרא כ' והכין רק לכ\"ד: "
+                ],
+                [
+                    "<b>ובמלואת כתיב </b>עיין מ\"כ. ול\"נ דנהפוך הוא שהורה שחסר כתיב ו' שניה להורות שהיה כיום אחד שוה: ",
+                    "<b>הדא שושן כו'. </b>עד א\"ל עין לא ראתה עי' יפ\"ע. ול\"נ דדריש מלת כל שהוא מיותר דלת\"ק בא לרבות וללמד על העיר שושן שתמיד היה מצויה הרבה להכין לכל ורחב\"פ סבר שבא ללמוד שהכין לכל העם ובאמת לא באו כולם שברחו. ורחב\"ע בא להורות שישראל היו ג\"כ וזהו ריבוי דכל אף שהיה ראוי שלא יטמאו בפת בג ומאכלי איסור. ומה שסיים שא\"ל אותו רשע כו'. והם א\"ל עין ל\"ר גו' זה דרש מדכתיב הנמצאים דג\"כ מיותר אלא לומר דכן השיבו לו דסעודתיך כבר נמצא וכתיב עין לא ראתה: "
+                ],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>למרגלית שהיא אהובה לבעלה. </b>דקשה למה מכניס שש שהוא אבן שיש אבנים טובות לכן תירץ שהיה כמשל מר��לית שהיא אהובה לבעלה. שאף שאיננה שוה כ\"כ לאיש אחר מ\"מ לו היה רבתה ערך. כן השש היה לאחשורוש בערך אבנים טובים וכדאיתא לעיל עד שנוח היה לו לעשות עמודים של זהב מלהביא של שיש מפרק אונסי'. ועי' דוחקם של מ\"כ ויפ\"ע: "
+                ],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>ככוסות ביד המלך. </b>עי' מ\"כ ויפ\"ע ואין הלשון סובל פירושם רק איפכא ג\"ק לדבריהם דמה שלחה לו ושתי אבא לקבל אלפא שתי כו' והרי היא שתה יותר לפי פירושם. וי\"ל דה\"פ ויין מלכות רב שהיה כ\"כ יין הרבה שיכול כ\"א לשתות ככוסות שביד המלך שמסתמא כ\"א שותה למלך. א\"נ ככוסות שיש ברשות המלך שהם הרבה כך צוה ליתן יין הרבה שיוכל כ\"א לשתות כסך הכוסות כנ\"ל. וזהו תמיהת המדרש להלן שתה הוא לקבל אלפא וכאן הוא להיפך ברם הכא צוה שישתו הם ככוסות ביד המלך: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>שלחה לו כו'. </b>וכ\"ה בגמ' ודיוקם מדכתיב כאן ותמאן המלכה ושתי. וקודם לזה כתיב כמה פעמים ושתי המלכה שמה קדים שהמלכות טפלה לו מחמת בעלה שהוא מלך. אלא דלכ\"כ כאן המלכה ושתי לפי שביזתה אותו שהמלכות ראוי לה לצד עצמה יותר ושהוא הי' אהורייר' של אביה: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>לחזירתא </b>כדת כו'. פירושו פשוט שואל כדת מה לעשות כאלו נהג בכשרות לעשות ע\"פ דת ודין לחזירת הזאת ולאומה שלימה גזר שלא כדת להשמיד להרוג באכזרי' ולא ידעתי למה נדחק המ\"כ לפרש שלא כדת: ",
+                    "<b>במלכה </b>ושתי על אחת כמה וכמה במלכה שאינה ושתי. דייקו נמי כמ\"ש לעיל מדל\"כ בושתי המלכה שמה קודם אלא לדייק שאף היא מזרע המלוכה מצד עצמה ק\"ו באחרת שאינה ראויה מצדה: "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "<b>בלא </b>דדין הוות צריכה. עיין מ\"כ ונהפוך הוא שפירושו שדברי ממוכן הם נגד כבוד המלך דבלא דברי טעמו היא חייבת מיתה כדין מורד במלכות. א\"נ דייק דבר מלכות היינו הדברים רעים ששלתה לו לכ\"א דבל\"ז היא חייב על הסירוב והכל דברי ממוכן. ונלמד מדכתיב דבר המלכה סתם אח\"כ כתיב להביא את ושתי המלכה אלא פי' שיצא דבר המלכה היינו שנתגאה היינו מצד שהיתה מלכה מצד עצמה ושלחה לו כו' וכנ\"ל וע\"ז יבזו כל הנשים בעליהן ובאמת אף בל\"ז חייבת על שצוה ואמר להביא את ושתי המלכה אף שלא ביזתה אותו רק על ולא באה מכ\"ש היום הזה גו' אשר שמעו את דבר המלכה וגו' וכדי בזיון יוסף על הקצף הראוי שלא באה: "
+                ],
+                [
+                    "<b>כדי </b>בזיון כו'. עיין פי' מ\"כ דלרב קאי אבזיון שלפני הקצף היינו מה שביזתה אותו ששלחה לו כו' כצ\"ל ובזה גדול עונה. ולשמואל קאי אבזיון שיבא אחר הקצף שיבאו להבזות בעליהן. ואין העון גדול כ\"כ ודי הקצף. ודיוקם מדכתיב וקצף הקמ\"ץ תחת הוי\"ו ולא שו\"א כידוע לבעלי הדקדוק: "
+                ],
+                [
+                    "<b>הדא </b>מלכותא רבתי כו'. פי' זה המלכות גדול וחשוב לחוטאת הזאת היא ושתי וח\"א גדול החטא מלהיות' נשארת במלכות הזאת. דלת\"ק כי רבה היא קאי אמלכות. ולאידך קאי אחטא ואזדי לטעמיה דלעיל ע\"פ כדי בזיון וקצף וכמ\"ש ע\"ש: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [],
+                [
+                    "<b>ורבנן </b>כו' שחתך את הדברים. עיין מ\"כ ולא נראה פירושו דהדברים ב��\"א פירושו הידועים ורחוק לבדות מלב לפרש אדברי מלכות. ולי נראה דהכי פירושו שחתך את הדברים שצוה מרדכי ולא אמרם לאסתר לפי שאין משיבים על הקלקלה כדאיתא בגמרא מדכתיב ויגידו ואילו איהו לא אמר. וי\"ל לרבנן דהכא דבאמת חזר אליה התך דוודאי אין זה מדרך ארץ שלא להשיב שולחו דבר בפרט למלכה והוא עבדה אלא שהשיבה דבר רק שחתך הדברים ולא אמר ממש כדברי מרדכי עד שאחרים הגידו לה וקראו הכתוב התך ע\"ש סופו: ",
+                    "<b>את </b>הוא דגרמת לך. פי' במה שיעצת למלך כן. א\"נ שגרמת לך שקפצה עליך זקנה ע\"י שהיית שטוף בזמה: "
+                ]
+            ]
+        ]
+    },
+    "schema": {
+        "heTitle": "משנת דרבי אליעזר על אסתר רבה",
+        "enTitle": "Mishnat DeRabbi Eliezer on Esther Rabbah",
+        "key": "Mishnat DeRabbi Eliezer on Esther Rabbah",
+        "nodes": [
+            {
+                "heTitle": "פתיחתא",
+                "enTitle": "Petichta"
+            },
+            {
+                "heTitle": "",
+                "enTitle": ""
+            }
+        ]
+    }
+}

json/Midrash/Aggadah/Midrash Rabbah/Commentary/Mishnat DeRabbi Eliezer/Mishnat DeRabbi Eliezer on Esther Rabbah/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,132 @@
+{
+    "title": "Mishnat DeRabbi Eliezer on Esther Rabbah",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Mishnat_DeRabbi_Eliezer_on_Esther_Rabbah",
+    "text": {
+        "Petichta": [
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>לקח לו עבד ולמחר כו'. </b>פי' שלקח אחשורוש לו המן לעבד ואחר כך הרגו. ולקח לו ושתי לאשה. ודרש והתמכרתם לעבדים היינו להמן להיות כורעים ומשתחוים לו ולשפחות לושתי שהיו בנות ישראל עושים מלאכה כשהן ערומות. אבל באמת אין קונה. שלא נשאר קנין זה שהלכו להריגה ועיין מ\"כ: "
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>ויהי בימי </b>אחשורוש הוא אחשורוש שהרג אוהבו מפני אשתו וכו'. יש לומר למאי נ\"מ סיפרה התורה זה הענין כדי שיכירו הנס גדול שלא יאמר שהיה ע\"י הטבע קצת כמ\"ש קצתם אחות יש לנו בבית המלך לזה אומר הוא אחשורוש שהרג אשתו מפני אוהבו המן אלולי חסד אל ונס הגדול: "
+            ]
+        ],
+        "": [
+            [
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>שהיו מה\"ש </b>מדדין פיתקין. פי' שלא העיזו פניהם לדבר בפה רק כותבים על פיתקין והשליכו לפני הקב\"ה ונלמד מיתורא דבימים ההם דכבר כתיב ויהי בימי וכתיב בשנת שלש למלכו. אלא להורות שזה היה תשובת הקב\"ה למה\"ש שנענשו על בימים ההמם דורכים גתות: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>אי בעית למקרא כו' </b>חדרי סעודה כו'. נ\"ל דה\"פ אזל ועבד לכ\"ד היינו שהכין לכ\"ט אנשים היינו לכ\"ד כמו שרוצה לקרא כ\"ד שאז צריך להכין על ה' יותר וכמו שיעץ לו ר\"א ובאמת הוא קרא לכ\"ה והי\"ל לו להכין על ל' ולכך היה חסר לא' דלעולם צריך להכין על היותר וזהו שתמה חדרי סעודה מי גלה דזהו דבר תימה שאף שהכינותי על היותר ממה שקראתי אעפ\"כ היה חסר לא'. לכ\"א ודא מנ\"ל שזהו דבר חידוש בלא טעם שצריך דוקא ה' וא\"ל דנלמד מדוד דכתיב ויעש ד\"וד לאב\"נר ולאנ\"שים א\"שר א\"תו משתה ויעש משתה הל\"ל א\"כ ה' תיבות מיותר להורות שהכין על ה' אנשים יותר א\"נ פי' וקרא לעשרין. וחמשה קאי למטה היינו שמחמשה צריך להוסיף אשכחן דחסר חד דהרי קרא כ' והכין רק לכ\"ד: "
+                ],
+                [
+                    "<b>ובמלואת כתיב </b>עיין מ\"כ. ול\"נ דנהפוך הוא שהורה שחסר כתיב ו' שניה להורות שהיה כיום אחד שוה: ",
+                    "<b>הדא שושן כו'. </b>עד א\"ל עין לא ראתה עי' יפ\"ע. ול\"נ דדריש מלת כל שהוא מיותר דלת\"ק בא לרבות וללמד על העיר שושן שתמיד היה מצויה הרבה להכין לכל ורחב\"פ סבר שבא ללמוד שהכין לכל העם ובאמת לא באו כולם שברחו. ורחב\"ע בא להורות שישראל היו ג\"כ וזהו ריבוי דכל אף שהיה ראוי שלא יטמאו בפת בג ומאכלי איסור. ומה שסיים שא\"ל אותו רשע כו'. והם א\"ל עין ל\"ר גו' זה דרש מדכתיב הנמצאים דג\"כ מיותר אלא לומר דכן השיבו לו דסעודתיך כבר נמצא וכתיב עין לא ראתה: "
+                ],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>למרגלית שהיא אהובה לבעלה. </b>דקשה למה מכניס שש שהוא אבן שיש אבנים טובות לכן תירץ שהיה כמשל מרגלית שהיא אהובה לבעלה. שאף שאיננה שוה כ\"כ לאיש אחר מ\"מ לו היה רבתה ערך. כן השש היה לאחשורוש בערך אבנים טובים וכדאיתא לעיל עד שנוח היה לו לעשות עמודים של זהב מלהביא של שיש מפרק אונסי'. ועי' דוחקם של מ\"כ ויפ\"ע: "
+                ],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>ככוסות ביד המלך. </b>עי' מ\"כ ויפ\"ע ואין הלשון סובל פירושם רק איפכא ג\"ק לדבריהם דמה שלחה לו ושתי אבא לקבל אלפא שתי כו' והרי היא שתה יותר לפי פירושם. וי\"ל דה\"פ ויין מלכות רב שהיה כ\"כ יין הרבה שיכול כ\"א לשתות ככוסות שביד המלך שמסתמא כ\"א שותה למלך. א\"נ ככוסות שיש ברשות המלך שהם הרבה כך צוה ליתן יין הרבה שיוכל כ\"א לשתות כסך הכוסות כנ\"ל. וזהו תמיהת המדרש להלן שתה הוא לקבל אלפא וכאן הוא להיפך ברם הכא צוה שישתו הם ככוסות ביד המלך: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>שלחה לו כו'. </b>וכ\"ה בגמ' ודיוקם מדכתיב כאן ותמאן המלכה ושתי. וקודם לזה כתיב כמה פעמים ושתי המלכה שמה קדים שהמלכות טפלה לו מחמת בעלה שהוא מלך. אלא דלכ\"כ כאן המלכה ושתי לפי שביזתה אותו שהמלכות ראוי לה לצד עצמה יותר ושהוא הי' אהורייר' של אביה: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>לחזירתא </b>כדת כו'. פירושו פשוט שואל כדת מה לעשות כאלו נהג בכשרות לעשות ע\"פ דת ודין לחזירת הזאת ולאומה שלימה גזר שלא כדת להשמיד להרוג באכזרי' ולא ידעתי למה נדחק המ\"כ לפרש שלא כדת: ",
+                    "<b>במלכה </b>ושתי על אחת כמה וכמה במלכה שאינה ושתי. דייקו נמי כמ\"ש לעיל מדל\"כ בושתי המלכה שמה קודם אלא לדייק שאף היא מזרע המלוכה מצד עצמה ק\"ו באחרת שאינה ראויה מצדה: "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "<b>בלא </b>דדין הוות צריכה. עיין מ\"כ ונהפוך הוא שפירושו שדברי ממוכן הם נגד כבוד המלך דבלא דברי טעמו היא חייבת מיתה כדין מורד במלכות. א\"נ דייק דבר מלכות היינו הדברים רעים ששלתה לו לכ\"א דבל\"ז היא חייב על הסירוב והכל דברי ממוכן. ונלמד מדכתיב דבר המלכה סתם אח\"כ כתיב להביא את ושתי המלכה אלא פי' שיצא דבר המלכה היינו שנתגאה היינו מצד שהיתה מלכה מצד עצמה ושלחה לו כו' וכנ\"ל וע\"ז יבזו כל הנשים בעליהן ובאמת אף בל\"ז חייבת על שצוה ואמר להביא את ושתי המלכה אף שלא ביזתה אותו רק על ולא באה מכ\"ש היום הזה גו' אשר שמעו את דבר המלכה וגו' וכדי בזיון יוסף על הקצף הראוי שלא באה: "
+                ],
+                [
+                    "<b>כדי </b>בזיון כו'. עיין פי' מ\"כ דלרב קאי אבזיון שלפני הקצף היינו מה שביזתה אותו ששלחה לו כו' כצ\"ל ובזה גדול עונה. ולשמואל קאי אבזיון שיבא אחר הקצף שיבאו להבזות בעליהן. ואין העון גדול כ\"כ ודי הקצף. ודיוקם מדכתיב וקצף הקמ\"ץ תחת הוי\"ו ולא שו\"א כידוע לבעלי הדקדוק: "
+                ],
+                [
+                    "<b>הדא </b>מלכותא רבתי כו'. פי' זה המלכות גדול וחשוב לחוטאת הזאת היא ושתי וח\"א גדול החטא מלהיות' נשארת במלכות הזאת. דלת\"ק כי רבה היא קאי אמלכות. ולאידך קאי אחטא ואזדי לטעמיה דלעיל ע\"פ כדי בזיון וקצף וכמ\"ש ע\"ש: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [],
+                [
+                    "<b>ורבנן </b>כו' שחתך את הדברים. עיין מ\"כ ולא נראה פירושו דהדברים בה\"א פירושו הידועים ורחוק לבדות מלב לפרש אדברי מלכות. ולי נראה דהכי פירושו שחתך את הדברים שצוה מרדכי ולא אמרם לאסתר לפי שאין משיבים על הקלקלה כדאיתא בגמרא מדכתיב ויגידו ואילו איהו לא אמר. וי\"ל לרבנן דהכא דבאמת חזר אליה התך דוודאי אין זה מדרך ארץ שלא להשיב שולחו דבר בפרט למלכה והוא עבדה אלא שהשיבה דבר רק ��חתך הדברים ולא אמר ממש כדברי מרדכי עד שאחרים הגידו לה וקראו הכתוב התך ע\"ש סופו: ",
+                    "<b>את </b>הוא דגרמת לך. פי' במה שיעצת למלך כן. א\"נ שגרמת לך שקפצה עליך זקנה ע\"י שהיית שטוף בזמה: "
+                ]
+            ]
+        ]
+    },
+    "versions": [
+        [
+            "Midrash Rabbah, Vilna, 1878",
+            "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "משנת דרבי אליעזר על אסתר רבה",
+    "categories": [
+        "Midrash",
+        "Aggadah",
+        "Midrash Rabbah",
+        "Commentary",
+        "Mishnat DeRabbi Eliezer"
+    ],
+    "schema": {
+        "heTitle": "משנת דרבי אליעזר על אסתר רבה",
+        "enTitle": "Mishnat DeRabbi Eliezer on Esther Rabbah",
+        "key": "Mishnat DeRabbi Eliezer on Esther Rabbah",
+        "nodes": [
+            {
+                "heTitle": "פתיחתא",
+                "enTitle": "Petichta"
+            },
+            {
+                "heTitle": "",
+                "enTitle": ""
+            }
+        ]
+    }
+}

json/Midrash/Aggadah/Midrash Rabbah/Commentary/Mishnat DeRabbi Eliezer/Mishnat DeRabbi Eliezer on Kohelet Rabbah/Hebrew/Midrash Rabbah, Vilna, 1878.json

@@ -0,0 +1,356 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Mishnat DeRabbi Eliezer on Kohelet Rabbah",
+    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI",
+    "versionTitle": "Midrash Rabbah, Vilna, 1878",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "digitizedBySefaria": true,
+    "versionTitleInHebrew": "ווילנא, האלמנה והאחים ראם, תרל\"ח",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "משנת דרבי אליעזר על קהלת רבה",
+    "categories": [
+        "Midrash",
+        "Aggadah",
+        "Midrash Rabbah",
+        "Commentary",
+        "Mishnat DeRabbi Eliezer"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>שפושט ידו בביבין. </b>פירושו פשוט שהוא צינור ומקום מוצא טינופים וכ\"ה הרבה בגמרא ומדרש גורף ביבין ומ\"כ נדחק ויצא מפשוטו וגם הראיה שמביא מתחות שופרא טעה וקרא ב' במקום כ' דכיבא גרסי' וכפרש\"י ומביא משיחניה וכיבי דקדושין עי' שבת דף ס\"ב ע\"ב:  "
+                ]
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>כל הגויים </b>כו' אינם חסרים תאמר כו'. ע\"פ מה דאיתא בכתבי האר\"י והובא בירושלמי פ' ויחי בש\"מ פליאה דהגרים הם מנשמת ישראל שחטאו ונתגלגלו בעובדי כוכבים. ולאחר שנתקן חוזר ונתגייר ע\"ש וזהו אף שכל הגרים מתגיירים בישראל אעפ\"כ ממנין הנשמות שבגוף אינן חסרים. וזהו והים אלו ישראל איננו מלא שיתמלאו עי\"ז. ואמר הפסוק עצמו טעמו של דבר למה אינו נחסר מחדר גוף ע\"י נשמת של גרים לפי שאל מקום שהנחלים הולכים שם הם שבים ללכת הלך ושוב ולא ביאה חדשה ע\"י נשמה מחדר גוף וא\"כ הוא תאמר מי שלא נתגייר בעוה\"ז כו' דבל\"ז בלא\"ה א\"א להתגייר לע\"ל דהרי אין בן דוד בא כו' ומאין יקח נשמה להתגייר משא\"כ עתה שאמרת שהם שוים והנשמה כבר נולדה אלא שנתגלגלה בעובד כוכבים א\"כ יכול להתגייר אף בימות המשיח א\"נ י\"ל וישראל ממניינם אינם חסרים היינו נוטריקון של ישראל היינו ס' רבוא נשמות כמנין אותיות התורה של כ\"א מנשמת ישראל י\"ל אחיזה באות מהתורה משא\"כ נשמת הגרים י\"ל אחיזה רק בתגין כנודע. ועיין מס\"פ במדבר ד\"ה והיה מספר כו':  "
+                ]
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>זו שמחת הנשים </b>כי לבי שמח וגו' זו הפרשת חלה ומ\"ד זו הפרשת נסכים נ\"ל שכצ\"ל. וע\"ד דאיתא לקמן אכול בשמחה לחמך זו פ' חלה ושתה בלב וגו' זו פ' נסכים. ומאחר שאמר כי לבי שמח א\"כ משנים הנ\"ל קאמר. וה\"ק לא מנעתי מכל שמחה זו שמחת נשים שהרביתי אף דכתיב לא ירבה פן יסירו לבבו והמפריש חלה כאילו ביטל עבודת כוכבים כדאיתא במ\"ר פרשת תזריע והיין ישמח לבב וכתיב ויין ותירוש יקח לב תקנתי בפ' נסכים: "
+                ]
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>מטי ענתה דאורייתא כו'. </b>פי' הגיע עת של תורה ששתיקה מעולה ויפה לשתוק ומחשי כמו עת לחשות. מתעלים פי' מעולה. ואמר והדר מפרש שמתחלה אמר לשון הפ' עת לחשות והדר פי' ואמר למשתקה ועיין מ\"כ:     "
+                ]
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [],
+                [
+                    "<b>אפילו לדבר עבירה כו'. </b>פירוש עבירה לשמה ועל דרך עת לעשות לה' הפרו תורתך: "
+                ]
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>שמים וארץ לא נבראו אלא כו' שנאמר כו' </b>פי' מדכתיב ואלהים עשה סתם. ולא פי' מה שעשה גם למה כתיב שם אלהים ע\"כ קאי אתחלת עשייתו דכתיב בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ: "
+                ]
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>דהוא קיים קדמך. </b>פי' מדכתיב פני משיחך משמע שהיה שם פנים לפנים וכעין זה איתא בב\"ר ע\"פ מעל פני מתו שהיה מלאך המות מתריס כנגדו ועי' מ\"כ וכ\"ה במ\"ר פ' ברכה מהו לפני מותו כו' נטל את מ\"ה והשליכו לפניו ע\"ש: "
+                ]
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>אלא שחבבן הקב\"ה וקראן בנים כו'. </b>קשה דלפ\"ז יש לו בן ואח הכתוב מפרש גם בן ואח אין לו. ונראה דה\"פ יש אחד הקב\"ה ואין שני גם בן ואח היינו ישראל שנקראו בנים ואחים להקב\"ה אין לו שני כדכתיב מי כעמך ישראל גוי אחד וכדאיתא בגמרא דברכות אתם עשיתוני חטיבה אחת כו' כ\"ה בס' ש\"ש: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>שתלו מרדכי ואסתר </b>כו'. י\"מ הגי' ללא צורך דה\"פ טובים הב' היינו מרדכי ואסתר שתלו בזכותן את המן ובניו מן האחד זה יוסף שתלה את שר האופים על פי פתרונו דכל החלומות הולכים אחר הפה וכדאיתא במדרשים ובתרגום. והוא ביפ\"ת טעם על שפתר לו לרעה לפי שבחלומו הראה חורבן בהמ\"ק והגלות. וסיים דלכך טובים השנים מרדכי ואסתר דאלו נעשו נסים על ידם לכל ישראל שנתבטלה הגזירה וע\"י יוסף לא נתבטלה הגזירה שנתקיים לעתיד החלום רק שנתלה החולם המרמז: "
+                ]
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>דהוא מכשכש לברייתא </b>כו'. עי' מ\"כ ונהפוך הוא שבא עליהם בחול ומכשכש כקול הסירים וע\"ש פי' הפסוק: "
+                ]
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                []
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>זה נפלה של זונה. </b>פי' מדכתיב וילוקו הכלבים את דמו והזונות רוחצות שפי' רז\"ל שהי\"ל דמות זונות במרכבתו. ופי' הפסוק וישטוף את הרכב שהיה שם דמו וילוקו הכלבים. ואת\"ח רחצו הזונות ולא כתיב שילקקו הכלבים א\"כ טוב ממנו נפלה של זונה מה שנפלה מן הזונות היינו מי הרחיצה. ועיין מ\"כ דפירושו אין לו שום רמז ונפל של זונה מאן דכר שמיה: "
+                ]
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>ע\"כ פסיעה כו' דא' ר\"י כו'. </b>כד הוה רחיק כו' פי' דנלמד שיש שכר ע\"כ פסיעה מדסתם ואמר אין שואלים וקשה והא ר\"י שאל אע\"כ ברחוק מהמטה מותר וא\"כ למה סתם ופסק דאסור אלא דמצוה לקרב אל המטה לפי שנוטל שכר על כל פסיעה ולכך סתם ופסק דאין שואלים להורות דמסתמא יש לו להיות קרוב: "
+                ]
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>כשהיא נחלה. </b>פי' שהוא ובנו וב\"ב תלמידי חכמים דשוב אינה פוסקת: "
+                ]
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                []
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>מאן הוא דכלום כו'. </b>פירוש מי שהוא שיש לו כלום שלמד תורה. ודיבור בגרמי פירוש שלמד בעצמו ולא לימד לאחרים אז נוח לו שלא נברא כדאיתא בגמרא ורומז לו שזכותו גדול לפי שלימד לאחרים וכנ\"ל: "
+                ]
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>נשיא לבני אפרים וגם לשמונה כו'. </b>רמז על אלו יותר משאר נשיאים שאף שהם משבט אחד של יוסף מ\"מ זכו להקריב ב' נשיאים וגם קרבנו דחה שבת אף שהוא רק חצי שבט שהרי גם לשמנה הקריב מנשה אחיו: "
+                ]
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                []
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>בקשו לגנוז כו' שהן מטין כו'. </b>ק\"ל איך לא שפילו לסיפא דקרא שמפרש ודע גו'. גם למה אמר מטין לצד מינות דלפי ה\"א שהותרה הרצועה אין לך מינות גדולה מזו. ונ\"ל דה\"פ דלפום ריהטא סברו פי' הפסוק שהתיר לחטא רק שהזהיר לשוב בתשובה שלימה. לז\"א ודע שעל כל גו' ע\"כ תשוב מהר וזה נוטה לצד מינות להתיר לומר אחטא ואשוב תרי זימני שכפל דבריו שמח בחור ויטיבך לבך. ואח\"כ דקדקו בדבריו שסיים יביאך אלהים במשפט ולא אמר תבא במשפט אלא שבא להורות של\"ת כן כי לא יספיקו בידך לעשות תשובה וע\"כ יביאך במשפט: "
+                ]
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                [
+                    "<b>כל טילוי סירוי כו'. </b>פי' דפתח ואמר הסר כעס גו' וסיים ונתן טעם כי הילדות גו' ולאו סיפיה רישא לכ\"א כי כל טילוי היינו ילדות כמו כד הוינא טלי' סירוי שמחמת הימי ילדותו היא מלא כעס ויפה פי' המ\"כ שהוא מל' סר וזעף ולא תרתח ולא תחטא ואין אדם חוטא אא\"כ נכנסה בו רוח שטות לז\"א כל סירוי טפשן וזהו פי' הפסוק הסר כעס גו' כי הילדות הבל ושטות. וקל להבין ועיין מתנות כהונה שנדחק מאד ופירושו אין שייך כלל ללשון המדרש ופי' ה\"פ: "
+                ]
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Parasha",
+        "Chapter",
+        "Midrash",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Midrash/Aggadah/Midrash Rabbah/Commentary/Mishnat DeRabbi Eliezer/Mishnat DeRabbi Eliezer on Kohelet Rabbah/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,352 @@
+{
+    "title": "Mishnat DeRabbi Eliezer on Kohelet Rabbah",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Mishnat_DeRabbi_Eliezer_on_Kohelet_Rabbah",
+    "text": [
+        [
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>שפושט ידו בביבין. </b>פירושו פשוט שהוא צינור ומקום מוצא טינופים וכ\"ה הרבה בגמרא ומדרש גורף ביבין ומ\"כ נדחק ויצא מפשוטו וגם הראיה שמביא מתחות שופרא טעה וקרא ב' במקום כ' דכיבא גרסי' וכפרש\"י ומביא משיחניה וכיבי דקדושין עי' שבת דף ס\"ב ע\"ב:  "
+                ]
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>כל הגויים </b>כו' אינם חסרים תאמר כו'. ע\"פ מה דאיתא בכתבי האר\"י והובא בירושלמי פ' ויחי בש\"מ פליאה דהגרים הם מנשמת ישראל שחטאו ונתגלגלו בעובדי כוכבים. ולאחר שנתקן חוזר ונתגייר ע\"ש וזהו אף שכל הגרים מתגיירים בישראל אעפ\"כ ממנין הנשמות שבגוף אינן חסרים. וזהו והים אלו ישראל איננו מלא שיתמלאו עי\"ז. ואמר הפסוק עצמו טעמו של דבר למה אינו נחסר מחדר גוף ע\"י נשמת של גרים לפי שאל מקום שהנחלים הולכים שם הם שבים ללכת הלך ושוב ולא ביאה חדשה ע\"י נשמה מחדר גוף וא\"כ הוא תאמר מי שלא נתגייר בעוה\"ז כו' דבל\"ז בלא\"ה א\"א להתגייר לע\"ל דהרי אין בן דוד בא כו' ומאין יקח נשמה להתגייר משא\"כ עתה שאמרת שהם שוים והנשמה כבר נולדה אלא שנתגלגלה בעובד כוכבים א\"כ יכול להתגייר אף בימות המשיח א\"נ י\"ל וישראל ממניינם אינם חסרים היינו נוטריקון של ישראל היינו ס' רבוא נשמות כמנין אותיות התורה של כ\"א מנשמת ישראל י\"ל אחיזה באות מהתורה משא\"כ נשמת הגרים י\"ל אחיזה רק בתגין כנודע. ועיין מס\"פ במדבר ד\"ה והיה מספר כו':  "
+                ]
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>זו שמחת הנשים </b>כי לבי שמח וגו' זו הפרשת חלה ומ\"ד זו הפרשת נסכים נ\"ל שכצ\"ל. וע\"ד דאיתא לקמן אכול בשמחה לחמך זו פ' חלה ושתה בלב וגו' זו פ' נסכים. ומאחר שאמר כי לבי שמח א\"כ משנים הנ\"ל קאמר. וה\"ק לא מנעתי מכל שמחה זו שמחת נשים שהרביתי אף דכתיב לא ירבה פן יסירו לבבו והמפריש חלה כאילו ביטל עבודת כוכבים כדאיתא במ\"ר פרשת תזריע והיין ישמח לבב וכתיב ויין ותירוש יקח לב תקנתי בפ' נסכים: "
+                ]
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>מטי ענתה דאורייתא כו'. </b>פי' הגיע עת של תורה ששתיקה מעולה ויפה לשתוק ומחשי כמו עת לחשות. מתעלים פי' מעולה. ואמר והדר מפרש שמתחלה אמר לשון הפ' עת לחשות והדר פי' ואמר למשתקה ועיין מ\"כ:     "
+                ]
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [],
+                [
+                    "<b>אפילו לדבר עבירה כו'. </b>פירוש עבירה לשמה ועל דרך עת לעשות לה' הפרו תורתך: "
+                ]
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>שמים וארץ לא נבראו אלא כו' שנאמר כו' </b>פי' מדכתיב ואלהים עשה סתם. ולא פי' מה שעשה גם למה כתיב שם אלהים ע\"כ קאי אתחלת עשייתו דכתיב בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ: "
+                ]
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>דהוא קיים קדמך. </b>פי' מדכתיב פני משיחך משמע שהיה שם פנים לפנים וכעין זה איתא בב\"ר ע\"פ מעל פני מתו שהיה מלאך המות מתריס כנגדו ועי' מ\"כ וכ\"ה במ\"ר פ' ברכה מהו לפני מותו כו' נטל את מ\"ה והשליכו לפניו ע\"ש: "
+                ]
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>אלא שחבבן הקב\"ה וקראן בנים כו'. </b>קשה דלפ\"ז יש לו בן ואח הכתוב מפרש גם בן ואח אין לו. ונראה דה\"פ יש אחד הקב\"ה ואין שני גם בן ואח היינו ישראל שנקראו בנים ואחים להקב\"ה אין לו שני כדכתיב מי כעמך ישראל גוי אחד וכדאיתא בגמרא דברכות אתם עשיתוני חטיבה אחת כו' כ\"ה בס' ש\"ש: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>שתלו מרדכי ואסתר </b>כו'. י\"מ הגי' ללא צורך דה\"פ טובים הב' היינו מרדכי ואסתר שתלו בזכותן את המן ובניו מן האחד זה יוסף שתלה את שר האופים על פי פתרונו דכל החלומות הולכים אחר הפה וכדאיתא במדרשים ובתרגום. והוא ביפ\"ת טעם על שפתר לו לרעה לפי שבחלומו הראה חורבן בהמ\"ק והגלות. וסיים דלכך טובים השנים מרדכי ואסתר דאלו נעשו נסים על ידם לכל ישראל שנתבטלה הגזירה וע\"י יוסף לא נתבטלה הגזירה שנתקיים לעתיד החלום רק שנתלה החולם המרמז: "
+                ]
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>דהוא מכשכש לברייתא </b>כו'. עי' מ\"כ ונהפוך הוא שבא עליהם בחול ומכשכש כקול הסירים וע\"ש פי' הפסוק: "
+                ]
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                []
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>זה נפלה של זונה. </b>פי' מדכתיב וילוקו הכלבים את דמו והזונות רוחצות שפי' רז\"ל שהי\"ל דמות זונות במרכבתו. ופי' הפסוק וישטוף את הרכב שהיה שם דמו וילוקו הכלבים. ואת\"ח רחצו הזונות ולא כתיב שילקקו הכלבים א\"כ טוב ממנו נפלה של זונה מה שנפלה מן הזונות היינו מי הרחיצה. ועיין מ\"כ דפירושו אין לו שום רמז ונפל של זונה מאן דכר שמיה: "
+                ]
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>ע\"כ פסיעה כו' דא' ר\"י כו'. </b>כד הוה רחיק כו' פי' דנלמד שיש שכר ע\"כ פסיעה מדסתם ואמר אין שואלים וקשה והא ר\"י שאל אע\"כ ברחוק מהמטה מותר וא\"כ למה סתם ופסק דאסור אלא דמצוה לקרב אל המטה לפי שנוטל שכר על כל פסיעה ולכך סתם ופסק דאין שואלים להורות דמסתמא יש לו להיות קרוב: "
+                ]
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>כשהיא נחלה. </b>פי' שהוא ובנו וב\"ב תלמידי חכמים דשוב אינה פוסקת: "
+                ]
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                []
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>מאן הוא דכלום כו'. </b>פירוש מי שהוא שיש לו כלום שלמד תורה. ודיבור בגרמי פירוש שלמד בעצמו ולא לימד לאחרים אז נוח לו שלא נברא כדאיתא בגמרא ורומז לו שזכותו גדול לפי שלימד לאחרים וכנ\"ל: "
+                ]
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>נשיא לבני אפרים וגם לשמונה כו'. </b>רמז על אלו יותר משאר נשיאים שאף שהם משבט אחד של יוסף מ\"מ זכו להקריב ב' נשיאים וגם קרבנו דחה שבת אף שהוא רק חצי שבט שהרי גם לשמנה הקריב מנשה אחיו: "
+                ]
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                []
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>בקשו לגנוז כו' שהן מטין כו'. </b>ק\"ל איך לא שפילו לסיפא דקרא שמפרש ודע גו'. גם למה אמר מטין לצד מינות דלפי ה\"א שהותרה הרצועה אין לך מינות גדולה מזו. ונ\"ל דה\"פ דלפום ריהטא סברו פי' הפסוק שהתיר לחטא רק שהזהיר לשוב בתשובה שלימה. לז\"א ודע שעל כל גו' ע\"כ תשוב מהר וזה נוטה לצד מינות להתיר לומר אחטא ואשוב תרי זימני שכפל דבריו שמח בחור ויטיבך לבך. ואח\"כ דקדקו בדבריו שסיים יביאך אלהים במשפט ולא אמר תבא במשפט אלא שבא להורות של\"ת כן כי לא יספיקו בידך לעשות תשובה וע\"כ יביאך במשפט: "
+                ]
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                [
+                    "<b>כל טילוי סירוי כו'. </b>פי' דפתח ואמר הסר כעס גו' וסיים ונתן טעם כי הילדות גו' ולאו סיפיה רישא לכ\"א כי כל טילוי היינו ילדות כמו כד הוינא טלי' סירוי שמחמת הימי ילדותו היא מלא כעס ויפה פי' המ\"כ שהוא מל' סר וזעף ולא תרתח ולא תחטא ואין אדם חוטא אא\"כ נכנסה בו רוח שטות לז\"א כל סירוי טפשן וזהו פי' הפסוק הסר כעס גו' כי הילדות הבל ושטות. וקל להבין ועיין מתנות כהונה שנדחק מאד ופירושו אין שייך כלל ללשון המדרש ופי' ה\"פ: "
+                ]
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Midrash Rabbah, Vilna, 1878",
+            "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "משנת דרבי אליעזר על קהלת רבה",
+    "categories": [
+        "Midrash",
+        "Aggadah",
+        "Midrash Rabbah",
+        "Commentary",
+        "Mishnat DeRabbi Eliezer"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Parasha",
+        "Chapter",
+        "Midrash",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Midrash/Aggadah/Midrash Rabbah/Commentary/Mishnat DeRabbi Eliezer/Mishnat DeRabbi Eliezer on Ruth Rabbah/Hebrew/Midrash Rabbah, Vilna, 1878.json

@@ -0,0 +1,169 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Mishnat DeRabbi Eliezer on Ruth Rabbah",
+    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI",
+    "versionTitle": "Midrash Rabbah, Vilna, 1878",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "digitizedBySefaria": true,
+    "versionTitleInHebrew": "ווילנא, האלמנה והאחים ראם, תרל\"ח",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "משנת דרבי אליעזר על רות רבה",
+    "categories": [
+        "Midrash",
+        "Aggadah",
+        "Midrash Rabbah",
+        "Commentary",
+        "Mishnat DeRabbi Eliezer"
+    ],
+    "text": {
+        "Petichta": [],
+        "": [
+            [
+                [
+                    "<b>ומי היו כו'. </b>דבל\"ז י\"ל כפרש\"י לפני מלוך כו' ששפטו השופטים או כתרגום נגיד נגידים ובימי בועז היו כנזכר במגלה משא\"כ עתה דדרש לגנאי אוי לדור כו' ע\"כ ל\"ל דקאי אבועז דהרי צדיק גמור היה ולא עליו נאמר לשון וי לכ\"א ברק ודבורה דוי לדרא דאשה מדבריית כדאית' בש\"ס: "
+                ],
+                [
+                    "<b>אפשר כן שדור שמדותיו כו'. </b>המדרש מתמה מדכתיב האזכה במאזני רשע וכי אפשר לזכות ע\"י מאזני רשע ומי פתי יאמר כן והל\"ל הלא אחייב במאזני מרמה אלא ובכיס פי' שהיו פושטים טלפי' שהם כשרים ועשו כיס למשקלם הקטנים כדאית' בח\"מ סי' רל\"א ס\"י ע\"ש וזהו שהוכיחם וכי אתם סוברים שתזכו במה שאתם עושים בדין לעשות כיסוי של עור שלא יקל כיון שמתחלה נעשה שוא וזהו ל' מרמה ואף משה רמז זה בתורה לא יהיה גו' דל\"ל למכתב בכיסך אלא לרמז זה כנ\"ל: "
+                ],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>הוא עיקר כו'. </b>דיוקו דהוא מיותר דכבר כתיב וילך אלא לרמז שהוא עיקר ואף שזה ידוע מ\"מ בא הכתוב ליתן טעם למה הוא נענש תחלה: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>נאמרו מעתיקו של עולם כצ\"ל. </b>שהש\"י נקרא עתיק יומין וכד\"א ויעתק משם טעות גדול בכאן ועיין באות אמת: "
+                ],
+                [
+                    "<b>ויוקים זה אלימלך. </b>י\"ל שנקרא יוקים שקיים את התורה ואעפ\"כ נק' ג\"כ ושרף למדך שמי שמבטל דבר אחד כו' דאם לא נכתב יוקים איך נלמד על מבטל דבר אחד דלמא חטא הרבה ולכך נענש: "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "<b>מצאו אותם פרוצים בעבירות. </b>ובילקוט גרס בעריות והיא היא דבכ\"מ במדרש ובגמרא מכנה עריות בעבירה וי\"ל דדייק דהל\"ל רק ויבואו שמה דהרי כתיב לגור בשדה מואב אלא בא להורות אעריות כמו בשדה מצאה וכן דרש גבי עשו ומאחר דכתיב ויבואו שדי מואב א\"כ ל\"ל ויהי שם אלא לרמז שחזרו למקום מים לכך כתיב שם כמש\"ה וימצאו שם מים עיי' פ' תולדות ובמ\"ש שם: "
+                ],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>ומה שמעה כו'. </b>ק' דמה חדושו גם מה שמסיק כתוב א' אומר כו' מה בעי הכא ונ\"ל דה\"פ דהמדרש דקדק דל\"ל למכתב בשדה מואב כיון דכתיב ותשב משדי מואב בוודאי שם שמעה ותירץ שמעה כי פקד ה' את עמו לכך כתיב בשדה מואב להורות ששמעה ההפרש שיש בין שדה מואב דהיינו חו\"ל ובין א\"י דהרי כתוב א' אומר כו' עד ורבנן אמרו בא\"י בשביל עמו לכך שבה משם לשוב לא\"י כי שם פקד ה' את עמו ועיין באלשיך: "
+                ],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>אר\"י כל אותן כו' ליתן לשלמה כו'. </b>דיוקו דברישא אמרה יעשה וחזרה ואמרה יתן גם למה אמרה בלשון זכר עמכם לכם לז\"א שרימזה אמש\"ה ויתן ה' חכמה לשלמה: ",
+                    "<b>וכי יש אדם מיבם כו'. </b>תימה לפ\"ז מה זה שאמרה כי ��מרתי וגו' הלהן תעגנה וי\"ל שסברה דאיסור אשת אח אינו רק באחים מאב ועיין ברש\"י שמוכח שהי\"ל גי' אחרת: "
+                ],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>א\"ר לוי כ\"מ שנאמר יד ה' כו'. </b>דר' לוי חולק את\"ק שדרש יצאה בי יד ה' אמשה ואהרן ואמר ח\"ו לומר כן דהרי כ\"מ שנאמר יד ה' היינו מיתת מגפה אלא דקאי אדור המדבר ובר קפרא אמר יד תבעו כו' לפי שאמרו מי יתן מותנו ביד ה' לכך פגע בם יד ה' ואר\"ש גם זה אינו דהרי רק ביוצאין היתה מגפה היינו המרגלים עצמם ולא ביושבים בביתם כדכתיב וימותו מוציאי דבת הארץ במגפה משא\"כ כולם ולזה בא רבי ראובן לסייע לר\"ס הרי אף בניהם היה מצירים כו' לפי שהיו מעוכבים במדבר לפי שלא מת אחד מהם קודם שהיה בן ס' שנים ואין זה מיתת מגפה: "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "<b>נשיקה של גדולה כו'. </b>עיין מ\"ש פ' ויצא: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>מלאה בבנים כו'. </b>י\"ל למה נרמז זה כאן שהיה לה עוד בנים ובנות או שהיתה מעוברת ונראה דקאי אדלעיל קראן לי מרה לפרה כו' אילין מכותיה כו' לומר שאילו היתה צדקת ומעשיה נעים לא נענשה במיתת בנים. ושמא תאמר והלא מחלון וכליון היו גדולים כדאיתא בגמרא ומדרש ותרגום ועד י\"ג שנים הבן לוקה בעון אב ואם מכאן ואילך איש בעונו ימות לכ\"א אני מלאה הלכתי דתיבת אני מיותר אלא להורות על מה ששייך לגופה היינו בנים ובנות קטנים או שהיתה מעוברת ואלו בודאי מתו בחטאה וזה ג\"כ כוונת המ\"י וז\"ל וימותו גם שניהם ללמדך שעין הרע מכה בבנים א\"ר חייא עד י\"ג שנים הבן לוקה בעון אב ואם ע\"ש והוא תמוה. ועפ\"ד הנ\"ל ניחא דבא להוכיח שמתו בעין הרע דא\"ל שמתו בעון אביהם דהרי רק עד י\"ג שנים הבן נענש בעון אב והם היו גדולים אע\"כ שמתו בעין הרע ומדרשים הנ\"ל ס\"ל שלא מתו בעון עצמם שגיירום והטבילום וגם על יציאתם לחו\"ל אין להענישם שהיו טפלים אחר אביהם כדאיתא במפרשים: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [],
+                [
+                    "<b>זו היא ששבה משדה מואב. </b>פי' זו היא הראשונה ששבה ונתגיירה ממואב כדלעיל מיניה שעתה נתחדשה ההלכה עמוני ולא עמונית. וכן מפורש בירושלמי ומ\"כ העתיק ונדחק להשיאו לדבר אחר: ",
+                    "<b>בקציר העומר מדבר. </b>פי' אע\"פ דעתה נתחדשה ההלכה כנ\"ל אעפ\"כ לא נכתבה המגילה בשביל זה רק ללמוד שכר ג\"ח כדלעיל יע\"ש מ\"כ דאל\"כ למה קורין רות בשבועות הלא קציר שעורים הוא קציר עומר שהוא בפסח אלא שנכתבה ללמוד שכר ג\"ח והתורה כולה ג\"ח לכך קורין אותו בשבועות. ומהר\"מ אלשיך פי' דרשב\"נ הורה לנו דכשבאת היה קציר עומר ושהתה עד סוף קציר חטים שהוא משך ג' חדשים כמו רשב\"נ לקמן ששהתה ימי הבחנה כדין גירות: "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "<b>בת ארבעים שנה היתה כו'. </b>פי' מדאמר לכי בתי ולא ס\"ל דקורין לכלות בנות בפרט לאחר מות בעלה ואף דקודם לזה כתיב בנותי סמך דרוש זה כאן לומר שהיתה בת מ' כבת ז' ליופי לכך ויקר מקרה שכל הרואה אותה כו' מחמת יופי' ולפ\"ד המ\"כ שנלמד מבועז שקרא בתי אין שום שייכות למ\"ד זה כאן: "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "<b>ולא הוה חכים לה. </b>דקשה לו מלת זאת שמשמע שהורה באצבע עליה לכך מקשה וכי לא הוה ידע הנער על מי ששואל עד שהיה צריך להראות באצבעו ותי' דלכ\"כ הזאת להתנצל לפני הנער שלא יקשה בעיניו וכי דרכו לשאול בנשים לכ\"א על זאת אני שואל לפי שמעשיה נאים ואפשר בזה ג\"כ כוונת הרי\"ע בפירושו שמביא המ\"כ ולפ\"ז ניחא מה שמאריך לקמן גבי שאול אתמול כו' ולפרש שם הקושיא בע\"א: ",
+                    "<b>רבתה רפתה לה. </b>דייק תי' היא מיותר' אלא שבא לומר שהיא מצד עצמה מואביה היא רק שחמותה מאלפא ועיין מתנות כהונה: ",
+                    "<b>שלמה מעם ה' אמר רבי חסא שלמה כתיב שלמה עתיד לצאת ממנה כן צריך להיות. </b>וכ\"ה הגירסא בילקוט וכ\"ה הגירסא של מתנות כהונה כנראה מפירושו ונשמט בדפוס שורה אחת: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>קליל זעיר כו'. </b>יש לומר דנשמר מליתן יותר שלא יבוא לידי ספק קידושין וכדאיתא באורח חיים סימן תרצ\"ה בהג\"ה ס\"ד שלא ישלח איש לאלמנה משלוח מנות מטעם זה עיין שם לכן נתן לה דבר השוה בפחות משוה פרוטה לכך מסיק דנראין הדברים שהברכה שרתה במעיה שאילו שרתה ברכה באצבעותיו הרי נעשה דבר חשוב השוה יותר מש\"פ: ",
+                    "<b>שאילו היה יודע ראובן כו'. </b>דראובן היה מסופק אם ראוי להציל או לא כדאיתא במפרשים כמה פעמים וכדי להציל השבטים מחטא ציוה להשליכו לבור שיש נחשים שאם יהיה ראוי להצילו יעשה לו נס וכדאיתא בזוהר תירוץ זה ואילו היה יודע שהכתוב משבחו ומכתיב עליו למען הצילו בוודאי על כתיפו כו' ואילו היה יודע אהרן כו' דקאמר דחייב אדם בכבוד אחיו הגדול אפילו הקטן גדול ממנו בתורה כדאיתא ביו\"ד סי' ר\"ו ואיתא שם דאם האב תלמיד של בנו חייב לעמוד לפניו ויש להם להרחיק זה מזה ע\"ש ונראה דה\"ה באחיו הגדול ועיין באבות פרק ד' משנה י\"ב ולכך כתיב ושמח בלבו שלא לעשות שום מעשה הניכר לזלזל כבודו נגד אחיו הקטן רק בלבו שמח שהיה רבו ואילו היה יודע שהכתוב מכתיב ומפרסם זה בתופים היה משמיע קול ויוצא לקראתו ואילו היה יודע בועז שהכתוב מכתיב ותשבע ותותר א\"כ נעשה לדידה דבר חשוב ולא יצא מכלל ספק קידושין: ",
+                    "<b>עגלות פטומות כו'. </b>דלאו משום עין רעה נתן לה מעט רק כדלעיל דה' קליל כו' ע\"ש: "
+                ],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>זכותי תרד עמך ד\"א כו'. </b>יש לדקדק לשון ד\"א דעדיין לא פי' לשון וירדתי ואף אם היה כתיב והלכתי היה דורש זכותי תרד מיתור היו\"ד וי\"ל דלדרש זכותי תרד עמך מיושב ג\"כ לשון וירדתי היינו שתרד ממעלתה ומזכותה בשביל שיגין זכותה על רות יתמעטו זכיותיה על דרך קטונתי מכל החסדים: "
+                ],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>שבירך על מזונו. </b>פי' ל\"ל וייטב לבו כיון דכתיב וישת היינו וייטב לבו דכתיב ושתה בלב טוב וכה\"א טוב לב משתה תמיד ותי' דלכן כתיב וייטב לבו שבירך ע\"מ וכתיב טוב עין הוא יבורך: ",
+                    "<b>ד\"א כו' שעסק בתורה. </b>דדייק למה לא כתיב לבבו כמו שמדייק רש\"י בפ' וירא לבבכם אכ\"כ מכאן שאין יצה\"ר שולט כו'. לכ\"א כאן שעסק בתורה והתורה תבלין. לכ\"כ לבו ולא לבבו וכדאיתא בברכות אמרו בלבבכם וע\"ש: ",
+                    "<b>ד\"א כו' שהיה מבקש אשה. </b>דק\"ל מה וייטב לבו הלא דרשינן וילכו כו' וטובי לב שנתעברו נשותיהם כו' וזה לא היה לו אשה ואיך שייך אצלו וייטב לבו. לכ\"א שהיה מבקש אשה בלבו כדכתיב מצא טוב: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>וינגע ה' וגו' עם אברהם ושרה. </b>וזה בא ע\"י שלא גילה לוט שהיא אשתו ובזכות זה ניצל מתוך ההפיכה כפי' רש\"י ע\"פ ויזכור אלהים את אברהם וגו' ע\"ש ונולד מואב שבאה רות זקינתו ממנו ע\"ז אקום להודות: ",
+                    "<b>והנה אשה טהורה כו' שנאמר אמתך וגו'. </b>דייק לשון והנה דה\"ל ואשה שוכבת לכ\"א דוהנה אשה שבכאן הוא היפך והנה אשה לקראתו שבמשלי סימן ז' שנאמר ופרשת כנפיך וגו' ארורים הרשעים כו' שהיא דיברה בלשון חכמה וצניעות טהורה היא ועיין ביפ\"ע והגי' ללא לצורך: "
+                ],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>ותהי לו לאשה אר\"ל עיקר כו'. </b>דל\"ל למכתב ותהי לו לאשה כיון דכתיב ויקח גו' אלא לאחר שלקחה נעשית לו לאשה שקודם לא היתה אשה ולפי' המ\"כ לא הי\"ל להביא רק סוף הפ': "
+                ]
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>ואף תמר שלקחה כו'. </b>עיין יפ\"ע ולשון המדרש אינו סובל פירושו דקאמר זקניכם משמע דבא עליהם מחמת זה והפי' כפשוטא שאף הם מפסול שנשא כלתו אלא בתו של שם היא כמו ולא עוד שהיתה בת כהן וחמיר איסורה טפי ובאמת נשמת תמר היא נשמת רות כדאיתא במפרשים עיין ב\"ר פ' וישב: "
+                ]
+            ]
+        ]
+    },
+    "schema": {
+        "heTitle": "משנת דרבי אליעזר על רות רבה",
+        "enTitle": "Mishnat DeRabbi Eliezer on Ruth Rabbah",
+        "key": "Mishnat DeRabbi Eliezer on Ruth Rabbah",
+        "nodes": [
+            {
+                "heTitle": "פתיחתא",
+                "enTitle": "Petichta"
+            },
+            {
+                "heTitle": "",
+                "enTitle": ""
+            }
+        ]
+    }
+}

json/Midrash/Aggadah/Midrash Rabbah/Commentary/Mishnat DeRabbi Eliezer/Mishnat DeRabbi Eliezer on Ruth Rabbah/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,165 @@
+{
+    "title": "Mishnat DeRabbi Eliezer on Ruth Rabbah",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Mishnat_DeRabbi_Eliezer_on_Ruth_Rabbah",
+    "text": {
+        "Petichta": [],
+        "": [
+            [
+                [
+                    "<b>ומי היו כו'. </b>דבל\"ז י\"ל כפרש\"י לפני מלוך כו' ששפטו השופטים או כתרגום נגיד נגידים ובימי בועז היו כנזכר במגלה משא\"כ עתה דדרש לגנאי אוי לדור כו' ע\"כ ל\"ל דקאי אבועז דהרי צדיק גמור היה ולא עליו נאמר לשון וי לכ\"א ברק ודבורה דוי לדרא דאשה מדבריית כדאית' בש\"ס: "
+                ],
+                [
+                    "<b>אפשר כן שדור שמדותיו כו'. </b>המדרש מתמה מדכתיב האזכה במאזני רשע וכי אפשר לזכות ע\"י מאזני רשע ומי פתי יאמר כן והל\"ל הלא אחייב במאזני מרמה אלא ובכיס פי' שהיו פושטים טלפי' שהם כשרים ועשו כיס למשקלם הקטנים כדאית' בח\"מ סי' רל\"א ס\"י ע\"ש וזהו שהוכיחם וכי אתם סוברים שתזכו במה שאתם עושים בדין לעשות כיסוי של עור שלא יקל כיון שמתחלה נעשה שוא וזהו ל' מרמה ואף משה רמז זה בתורה לא יהיה גו' דל\"ל למכתב בכיסך אלא לרמז זה כנ\"ל: "
+                ],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>הוא עיקר כו'. </b>דיוקו דהוא מיותר דכבר כתיב וילך אלא לרמז שהוא עיקר ואף שזה ידוע מ\"מ בא הכתוב ליתן טעם למה הוא נענש תחלה: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>נאמרו מעתיקו של עולם כצ\"ל. </b>שהש\"י נקרא עתיק יומין וכד\"א ויעתק משם טעות גדול בכאן ועיין באות אמת: "
+                ],
+                [
+                    "<b>ויוקים זה אלימלך. </b>י\"ל שנקרא יוקים שקיים את התורה ואעפ\"כ נק' ג\"כ ושרף למדך שמי שמבטל דבר אחד כו' דאם לא נכתב יוקים איך נלמד על מבטל דבר אחד דלמא חטא הרבה ולכך נענש: "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "<b>מצאו אותם פרוצים בעבירות. </b>ובילקוט גרס בעריות והיא היא דבכ\"מ במדרש ובגמרא מכנה עריות בעבירה וי\"ל דדייק דהל\"ל רק ויבואו שמה דהרי כתיב לגור בשדה מואב אלא בא להורות אעריות כמו בשדה מצאה וכן דרש גבי עשו ומאחר דכתיב ויבואו שדי מואב א\"כ ל\"ל ויהי שם אלא לרמז שחזרו למקום מים לכך כתיב שם כמש\"ה וימצאו שם מים עיי' פ' תולדות ובמ\"ש שם: "
+                ],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>ומה שמעה כו'. </b>ק' דמה חדושו גם מה שמסיק כתוב א' אומר כו' מה בעי הכא ונ\"ל דה\"פ דהמדרש דקדק דל\"ל למכתב בשדה מואב כיון דכתיב ותשב משדי מואב בוודאי שם שמעה ותירץ שמעה כי פקד ה' את עמו לכך כתיב בשדה מואב להורות ששמעה ההפרש שיש בין שדה מואב דהיינו חו\"ל ובין א\"י דהרי כתוב א' אומר כו' עד ורבנן אמרו בא\"י בשביל עמו לכך שבה משם לשוב לא\"י כי שם פקד ה' את עמו ועיין באלשיך: "
+                ],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>אר\"י כל אותן כו' ליתן לשלמה כו'. </b>דיוקו דברישא אמרה יעשה וחזרה ואמרה יתן גם למה אמרה בלשון זכר עמכם לכם לז\"א שרימזה אמש\"ה ויתן ה' חכמה לשלמה: ",
+                    "<b>וכי יש אדם מיבם כו'. </b>תימה לפ\"ז מה זה שאמרה כי אמרתי וגו' הלהן תעגנה וי\"ל שסברה דאיסור אשת אח אינו רק באחים מאב ועיין ברש\"י שמוכח שהי\"ל גי' אחרת: "
+                ],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>א\"ר לוי כ\"מ שנאמר יד ה' כו'. </b>דר' לוי חולק את\"ק שדרש יצאה בי יד ה' אמשה ואהרן ואמר ח\"ו לומר כן דהרי כ\"מ שנאמר יד ה' היינו מיתת מגפה אלא דקאי אדור המדבר ובר קפרא אמר יד תבעו כו' לפי שאמרו מי יתן מותנו ביד ה' לכך פגע בם יד ה' ואר\"ש גם זה אינו דהרי רק ביוצאין היתה מגפה היינו המרגלים עצמם ולא ביושבים בביתם כדכתיב וימותו מוציאי דבת הארץ במגפה משא\"כ כולם ולזה בא רבי ראובן לסייע לר\"ס הרי אף בניהם היה מצירים כו' לפי שהיו מעוכבים במדבר לפי שלא מת אחד מהם קודם שהיה בן ס' שנים ואין זה מיתת מגפה: "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "<b>נשיקה של גדולה כו'. </b>עיין מ\"ש פ' ויצא: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>מלאה בבנים כו'. </b>י\"ל למה נרמז זה כאן שהיה לה עוד בנים ובנות או שהיתה מעוברת ונראה דקאי אדלעיל קראן לי מרה לפרה כו' אילין מכותיה כו' לומר שאילו היתה צדקת ומעשיה נעים לא נענשה במיתת בנים. ושמא תאמר והלא מחלון וכליון היו גדולים כדאיתא בגמרא ומדרש ותרגום ועד י\"ג שנים הבן לוקה בעון אב ואם מכאן ואילך איש בעונו ימות לכ\"א אני מלאה הלכתי דתיבת אני מיותר אלא להורות על מה ששייך לגופה היינו בנים ובנות קטנים או שהיתה מעוברת ואלו בודאי מתו בחטאה וזה ג\"כ כוונת המ\"י וז\"ל וימותו גם שניהם ללמדך שעין הרע מכה בבנים א\"ר חייא עד י\"ג שנים הבן לוקה בעון אב ואם ע\"ש והוא תמוה. ועפ\"ד הנ\"ל ניחא דבא להוכיח שמתו בעין הרע דא\"ל שמתו בעון אביהם דהרי רק עד י\"ג שנים הבן נענש בעון אב והם היו גדולים אע\"כ שמתו בעין הרע ומדרשים הנ\"ל ס\"ל שלא מתו בעון עצמם שגיירום והטבילום וגם על יציאתם לחו\"ל אין להענישם שהיו טפלים אחר אביהם כדאיתא במפרשים: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [],
+                [
+                    "<b>זו היא ששבה משדה מואב. </b>פי' זו היא הראשונה ששבה ונתגיירה ממואב כדלעיל מיניה שעתה נתחדשה ההלכה עמוני ולא עמונית. וכן מפורש בירושלמי ומ\"כ העתיק ונדחק להשיאו לדבר אחר: ",
+                    "<b>בקציר העומר מדבר. </b>פי' אע\"פ דעתה נתחדשה ההלכה כנ\"ל אעפ\"כ לא נכתבה המגילה בשביל זה רק ללמוד שכר ג\"ח כדלעיל יע\"ש מ\"כ דאל\"כ למה קורין רות בשבועות הלא קציר שעורים הוא קציר עומר שהוא בפסח אלא שנכתבה ללמוד שכר ג\"ח והתורה כולה ג\"ח לכך קורין אותו בשבועות. ומהר\"מ אלשיך פי' דרשב\"נ הורה לנו דכשבאת היה קציר עומר ושהתה עד סוף קציר חטים שהוא משך ג' חדשים כמו רשב\"נ לקמן ששהתה ימי הבחנה כדין גירות: "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "<b>בת ארבעים שנה היתה כו'. </b>פי' מדאמר לכי בתי ולא ס\"ל דקורין לכלות בנות בפרט לאחר מות בעלה ואף דקודם לזה כתיב בנותי סמך דרוש זה כאן לומר שהיתה בת מ' כבת ז' ליופי לכך ויקר מקרה שכל הרואה אותה כו' מחמת יופי' ולפ\"ד המ\"כ שנלמד מבועז שקרא בתי אין שום שייכות למ\"ד זה כאן: "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "<b>ולא הוה חכים לה. </b>דקשה לו מלת זאת שמשמע שהורה באצבע עליה לכך מקשה וכי לא הוה ידע הנער על מי ששואל עד שהיה צריך להראות באצבעו ותי' דלכ\"כ הזאת להתנצל לפני הנער שלא יקשה בעיניו וכי דרכו לשאול בנשים לכ\"א על זאת אני שואל לפי שמעשיה נאים ואפשר בזה ג\"כ כוונת הרי\"ע בפירושו שמביא המ\"כ ולפ\"ז ניחא מה שמאריך לקמן גבי שאול אתמול כו' ולפרש שם הקושיא בע\"א: ",
+                    "<b>רבתה רפתה לה. </b>דייק תי' היא מיותר' אלא שבא לומר שהיא מצד עצמה מואביה היא רק שחמותה מאלפא ועיין מתנות כהונה: ",
+                    "<b>שלמה מעם ה' אמר רבי חסא שלמה כ��יב שלמה עתיד לצאת ממנה כן צריך להיות. </b>וכ\"ה הגירסא בילקוט וכ\"ה הגירסא של מתנות כהונה כנראה מפירושו ונשמט בדפוס שורה אחת: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>קליל זעיר כו'. </b>יש לומר דנשמר מליתן יותר שלא יבוא לידי ספק קידושין וכדאיתא באורח חיים סימן תרצ\"ה בהג\"ה ס\"ד שלא ישלח איש לאלמנה משלוח מנות מטעם זה עיין שם לכן נתן לה דבר השוה בפחות משוה פרוטה לכך מסיק דנראין הדברים שהברכה שרתה במעיה שאילו שרתה ברכה באצבעותיו הרי נעשה דבר חשוב השוה יותר מש\"פ: ",
+                    "<b>שאילו היה יודע ראובן כו'. </b>דראובן היה מסופק אם ראוי להציל או לא כדאיתא במפרשים כמה פעמים וכדי להציל השבטים מחטא ציוה להשליכו לבור שיש נחשים שאם יהיה ראוי להצילו יעשה לו נס וכדאיתא בזוהר תירוץ זה ואילו היה יודע שהכתוב משבחו ומכתיב עליו למען הצילו בוודאי על כתיפו כו' ואילו היה יודע אהרן כו' דקאמר דחייב אדם בכבוד אחיו הגדול אפילו הקטן גדול ממנו בתורה כדאיתא ביו\"ד סי' ר\"ו ואיתא שם דאם האב תלמיד של בנו חייב לעמוד לפניו ויש להם להרחיק זה מזה ע\"ש ונראה דה\"ה באחיו הגדול ועיין באבות פרק ד' משנה י\"ב ולכך כתיב ושמח בלבו שלא לעשות שום מעשה הניכר לזלזל כבודו נגד אחיו הקטן רק בלבו שמח שהיה רבו ואילו היה יודע שהכתוב מכתיב ומפרסם זה בתופים היה משמיע קול ויוצא לקראתו ואילו היה יודע בועז שהכתוב מכתיב ותשבע ותותר א\"כ נעשה לדידה דבר חשוב ולא יצא מכלל ספק קידושין: ",
+                    "<b>עגלות פטומות כו'. </b>דלאו משום עין רעה נתן לה מעט רק כדלעיל דה' קליל כו' ע\"ש: "
+                ],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>זכותי תרד עמך ד\"א כו'. </b>יש לדקדק לשון ד\"א דעדיין לא פי' לשון וירדתי ואף אם היה כתיב והלכתי היה דורש זכותי תרד מיתור היו\"ד וי\"ל דלדרש זכותי תרד עמך מיושב ג\"כ לשון וירדתי היינו שתרד ממעלתה ומזכותה בשביל שיגין זכותה על רות יתמעטו זכיותיה על דרך קטונתי מכל החסדים: "
+                ],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>שבירך על מזונו. </b>פי' ל\"ל וייטב לבו כיון דכתיב וישת היינו וייטב לבו דכתיב ושתה בלב טוב וכה\"א טוב לב משתה תמיד ותי' דלכן כתיב וייטב לבו שבירך ע\"מ וכתיב טוב עין הוא יבורך: ",
+                    "<b>ד\"א כו' שעסק בתורה. </b>דדייק למה לא כתיב לבבו כמו שמדייק רש\"י בפ' וירא לבבכם אכ\"כ מכאן שאין יצה\"ר שולט כו'. לכ\"א כאן שעסק בתורה והתורה תבלין. לכ\"כ לבו ולא לבבו וכדאיתא בברכות אמרו בלבבכם וע\"ש: ",
+                    "<b>ד\"א כו' שהיה מבקש אשה. </b>דק\"ל מה וייטב לבו הלא דרשינן וילכו כו' וטובי לב שנתעברו נשותיהם כו' וזה לא היה לו אשה ואיך שייך אצלו וייטב לבו. לכ\"א שהיה מבקש אשה בלבו כדכתיב מצא טוב: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>וינגע ה' וגו' עם אברהם ושרה. </b>וזה בא ע\"י שלא גילה לוט שהיא אשתו ובזכות זה ניצל מתוך ההפיכה כפי' רש\"י ע\"פ ויזכור אלהים את אברהם וגו' ע\"ש ונולד מואב שבאה רות זקינתו ממנו ע\"ז אקום להודות: ",
+                    "<b>והנה אשה טהורה כו' שנאמר אמתך וגו'. </b>דייק לשון והנה דה\"ל ואשה שוכבת לכ\"א דוהנה אשה שבכאן הוא היפך והנה אשה לקראתו שבמשלי סימן ז' שנאמר ופרשת כנפיך וגו' ארורים הרשעים כו' שהיא דיברה בלשון חכמה וצניעות טהורה היא ועיין ביפ\"ע והגי' ל��א לצורך: "
+                ],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>ותהי לו לאשה אר\"ל עיקר כו'. </b>דל\"ל למכתב ותהי לו לאשה כיון דכתיב ויקח גו' אלא לאחר שלקחה נעשית לו לאשה שקודם לא היתה אשה ולפי' המ\"כ לא הי\"ל להביא רק סוף הפ': "
+                ]
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>ואף תמר שלקחה כו'. </b>עיין יפ\"ע ולשון המדרש אינו סובל פירושו דקאמר זקניכם משמע דבא עליהם מחמת זה והפי' כפשוטא שאף הם מפסול שנשא כלתו אלא בתו של שם היא כמו ולא עוד שהיתה בת כהן וחמיר איסורה טפי ובאמת נשמת תמר היא נשמת רות כדאיתא במפרשים עיין ב\"ר פ' וישב: "
+                ]
+            ]
+        ]
+    },
+    "versions": [
+        [
+            "Midrash Rabbah, Vilna, 1878",
+            "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "משנת דרבי אליעזר על רות רבה",
+    "categories": [
+        "Midrash",
+        "Aggadah",
+        "Midrash Rabbah",
+        "Commentary",
+        "Mishnat DeRabbi Eliezer"
+    ],
+    "schema": {
+        "heTitle": "משנת דרבי אליעזר על רות רבה",
+        "enTitle": "Mishnat DeRabbi Eliezer on Ruth Rabbah",
+        "key": "Mishnat DeRabbi Eliezer on Ruth Rabbah",
+        "nodes": [
+            {
+                "heTitle": "פתיחתא",
+                "enTitle": "Petichta"
+            },
+            {
+                "heTitle": "",
+                "enTitle": ""
+            }
+        ]
+    }
+}

json/Midrash/Aggadah/Midrash Rabbah/Commentary/Yedei Moshe/Yedei Moshe on Devarim Rabbah/Hebrew/Midrash Rabbah, Vilna, 1878.json

@@ -0,0 +1,333 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Yedei Moshe on Devarim Rabbah",
+    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI",
+    "versionTitle": "Midrash Rabbah, Vilna, 1878",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "digitizedBySefaria": true,
+    "versionTitleInHebrew": "ווילנא, האלמנה והאחים ראם, תרל\"ח",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "ידי משה על דברים רבה",
+    "categories": [
+        "Midrash",
+        "Aggadah",
+        "Midrash Rabbah",
+        "Commentary",
+        "Yedei Moshe"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [
+                "<b>תדע לך וכו'.</b> פי' הרי ק\"ו ומה אילנות יהיו מרפים הלשון מכש\"כ תורה שהיא עץ חיים ועץ חיים הוא עיקר אילן שבתוך הגן כדכתיב ועץ החיים בתוך הגן וא\"כ מכש\"כ שירפא את הלשון וק\"ל: "
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>תרין אמוראין חד אמר אעורר כל לעיניך וחד אמר אסדר כל לעיניך.</b> ושמעתי שקמפלגי בסברת הרי\"ף והר\"ן בפירוש הגמ' דר\"ה ועון עצמו אינו נמחק דאי איכא רובה מחשב בהדייהו פי' שאיכא רובה בלא זה עבירה אז מחשיב בהדייהו משא\"כ שאם הוא מחצה זכיות ומחצה עונות לא מצטרף בהדייהו עון זה לעשות ממנו רוב והר\"ן סובר שפירושו שאף שאם עון זה הוא עושה רוב מצטרף ועושה רוב ומ\"ד אעורר כל פי' אף עבירה שהעבירה אעורר ויצטרף לרוב ומ\"ד אסדר כל פי' שדוקא אם הים רוב בלאו זו אז הוא נחשב משא\"כ אם לא יהיה רובה בלא זו אינה נחשכת וק\"ל: "
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>שנאמר מות יומת הנואף וגו' מחלליה מות יומת.</b> ויש להקשות למה מביא ב' פסוקים אלו והלא בפרשת קדושים כתיב ביותר מן י' פסוקים דכתיב גבייהו מות יומת קודם ב' פסוקים הללו וכן מחלליה מות יומת אינו כתיב בפרשה זו ונראה כפי הוא רוצה לדמות הענין לדבש מה דבש יש בה צורך אכילה רק באופן שתקח הדבש מן הצד שלא במקום הדבורים כי עוקצה מר כן ענין זה מצינו בעילת מצוה ומצות עשה לקיים פריה ורביה אמנם במקום איסור עוקצה מר וכן שבת עונג היא אבל דוקא במקום היתר משא\"כ לבשל בשבת אף שהוא לעונג שבת מכל מקום הוא כמוו שרוצה ליקח דבש במקום שהדבורים בו ונמצא כמשל דומה לנמשל משא\"כ עבירות כגון מכשפה לא תחיה או הורג את הנפש דכתיב גבייהו מות יומת שם אין לדמות לדבש כי אין שם רק לא תעשה וק\"ל: "
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>זש\"ה אשתחוה אל היכל.</b> נרשם כאן הפסוק בטעות וצ\"ל פסוק אחר בתלים קל\"ח אשתחוה אל היכל וגו' וכתיב בתריה כי הגדלת על כל שמך אמרתך קאי על דברי ר\"א פי' שהגדיל הקב\"ה על שמך אמרתך לפי שהבטיח לגאול אותם בב' אותיות ופדאם אח\"כ בשם של ע\"ב וק\"ל: ",
+                "<b>רבי אבין אמר בשמו גאלם.</b> ר\"א מפרש דברי רבי יודן לפי שהוקשה לו והלא ע\"ו אותיות הן לכן מפרש בשמו גאלם דהיינו שם של ע\"ב שיוצא מויסע ויבא ויט ושם לא יש אות גימ\"ל לפי שהיא גאוה לפיכך צריך אתה להסיר מלת גוי השני וכן איתא בזוהר וגם ג' מן מלת גוי ראשון ונשאר ע\"ב ודו\"ק: "
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>יש בה מסוף עולם עד סופו.</b> פירוש כי מחנה ישראל היה ג' פרסאות ובפרק מי שהיה טמא אמר רבא שיתא אלפי פרסא הוא העולם נמצא שני אלפים מחנות הוא שיתא אלפי פרסאות א\"כ ברכם מסוף עולם ועד סופו ודוק כי נכון הוא וזה כוונת המדרש לפע\"ד: ",
+                "<b>ואתה אמרת אלף פעמים.</b> מקשים העולם הלא אמר משה ויברך אתכם כאשר דבר לכם ונ\"ל דה\"פ כי השי\"ת אמר אשר לא יספר והוא אמר דבר שיש בו מספר הגם שכוונ��ו היה יותר מ\"מ הואיל והזכיר מספר ואין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין ולא בדבר המוי וק\"ל: ",
+                "<b>מה שברכתי אתכם משלי וכו'.</b> פי' ע\"ד דאית' בזוהר פ' ויצא בפסוק כי מעט אשר היה לך לפני ויפרוץ לרוב ברכתו של הקב\"ה הוא לא פחות מאלף וא\"כ קשה כאן הואיל ונאמר ויברך אתכם כאשר דבר לכם וברכה של הקב\"ה לא פחות מן אלף ולמה ליה לפרושי עליכם ככם אלף פעמים לז\"א זהו משלי הברכה שלי ויברך אתכם קאי על הקב\"ה ודו\"ק: "
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>ולמה דוד קורא אותו מצור עיר שמצירה ומבצרה לישראל.</b> ונ\"ל שצ\"ל הגירסא כך שמצירה מבצרה לישראל ע\"ד שאמרו בסוף פ' וישלח וימת בלע מבצרה אמר הקב\"ה כבר היתה מלכות אדום עקורה ובאתה בצרה וסיפקה להם מלכים אמר הקב\"ה לפיכך אין לי עסק אלא בבצרה שנאמר כי זבח לה' בבצרה וה\"פ למה קורא אותה מצור עיר שמצירה מבצרה לישראל פי' שמצירה את ישראל ממלכי בצרה ודו\"ק עיין לעיל בפ' וישלח בד\"ה אלוף עירם ותראה שכוונתי למכוון המדרש: "
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>חזרנו על כל המקרא וכו'.</b> והקשה היפ\"מ דילמא שעשה יעקב ואמר כן לעשו כמשאחז\"ל המתלוה עם עובד כוכבים בדרך ירחיק לו הדרך ונלמד מיעקב וא\"כ מאי מקשה המדרש וי\"ל לפי שמדת יעקב הוא אמת כמו שנאמר תתן אמת ליעקב ולא היה לו לשנות במה שהוא נגד מדתו אלא ע\"כ שקאי על עתיד אבל מ\"מ נלמד ממנו שמותר לשנות כשמתלוה עם עובד כוכבים הואיל ומ\"מ לא בא אצלו עכשיו ודו\"ק: "
+            ],
+            [
+                "<b>תאמר אם ישמרו את השבת וכו'.</b> וקשה מנליה למדרש שאמר משה זה על שבת דוקא וי\"ל דנפקא ליה מדקאמר ראה החלותי תת לפניך ע\"כ קאי אשבת שעובד כוכבים ששבת חייב מיתה וז\"פ שאמר הקב\"ה אתה מתיירא שאם ישמרו שבע העמים שבת אני נושא להם פנים אדרבא זה שיגרם שאתן אותם בידך א\"נ י\"ל ע\"ד דאי' בי\"מ טעם עובדי כוכבים ששבת חייב מיתה כי שבת מורה על ביטול וחפשיות מזלות מן ישראל שאין מזל לישראל משא\"כ א\"ה שהם תלוים במזל ונמסרים לשרים הקב\"ה אמר כאן ראה שהפלתי שר שלהם ע\"כ חייבים הם מיתה כששומרים את השבת ומזה נלמד שפיר שאמר משה יכול אם ישמרו ישראל את השבת וקי\"ל. "
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>ולא בא לש\"ש אלא לשם נויה של שרה וכו'.</b> וברש\"י מביא לשון המדרש שנתיירא משה שלא יעמוד לו זכות שבישר לאברהם שנשבה לוט וקשה והלא מחשבתו היה לרעה כדאי' כאן וי\"ל שאכתי לא ידעינן שהיה מחשבתו לרעה רק מחמת שאנו רואים שלא עמדה לו הזכות שבישר לאברהם ע\"כ אנו למדים שמחשבתו היה לרעה שאל\"כ היה ניצול במדה כנגד מדה אלא ע\"כ שהיה כוונתו לרעה וק\"ל: ",
+                "<b>יכול יהא מתפלל בכל שעה שירצה וכו'.</b> ואין להקשות היאך א\"ר יוחנן והלואי שיתפלל אדם כל היום כולו וי\"ל דהתם ביחיד מיירי א\"נ אדעתיה דרשות מיירי א\"נ ע\"י חידוש אבל קשה וכי מאחר שתפלות אבות תקנום ונפקא לה מקרא ע\"כ בזמנם מתחלפים הם וי\"ל דבתר דקים לן מקראי דג' תפלות הן ערבית ושחרית ומנחה רמינן אנפשיה ואמרינן דאבות תקנום ומפרשינן קראי דוישכם ויצא יצחק וכו' לענין תפלה מיירי משא\"כ אי לא הוי ידעינן מדניאל ודוד שהן ג' תפלות לא הוה מוקמינן לקראי דוישכם ויצא על תפלה וק\"ל כן אי' ביפ\"מ: "
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>כבר פירש דוד וכו'.</b> ואע\"ג שתפלת ערבית רשות האיך כתבה התורם ומזכיר אותה בתיבת ערב וי\"ל כגון שכבר התפלל כמה לילות ��ודם לזה ושויה לנפשיה חובה: "
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>ועשיר יענה עזות עשירו של עולם וכו'.</b> פי' וה\"ק קרא ועשיר הקב\"ה יענה עזות פי' שאתה עזות שנאמר אל תוסף דבר אלי פי' שאתה מדבר עזות ויותר מדאי וק\"ל ומדנקט קרא לשון דבר שהוא קשות דייק שהוא לשון עזות וכדמסיק המדרש לאמר מהו לאמר אמר ר\"ע אמר משה השיבני על דברי אם אתה מכניס אותו לארץ וא\"כ זה הוה כדברי עזות: "
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>שלא יהיו ישראל אומרים זייף משה בתורה וכו'.</b> וקשה האיך יהיה מיושב עוד התלונה ונ\"ל דה\"פ דכתיב יען לא האמנתם בי המה מי מריבה וקשה למה לי המה מריבה וכן בסוף האזינו אמר על אשר מעלתם בי במי מריבה וקשה ג\"כ למה לי במי מריבה לז\"א שלא יבינו ישראל בדברי הקב\"ה שמה שאמר הקב\"ה אשר מעלתם קאי על שזייף ח\"ו איזו דבר בתורה לכן נתן לו הקב\"ה פירוש לדבריו וכתב המה מי מריבה אבל ישראל לא יחשדוהו למשה שזייף ח\"ו רק שמא לא יבינו דברי הקב\"ה לכך הוצרך הקב\"ה לכתוב בפירוש ועוד י\"ל שיאמרו העולם כמו שעשה בסלע ששינה שא\"ל הקב\"ה ודברת והוא שינה והכה וכמו כן עשה כמה פעמים ושינה מאמר הקב\"ה לכן תכתוב סרחוני שידעו שלא היה רק פעם אחת ולא יותר ודו\"ק: "
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>ג' תכיפות הן.</b> והקשה בעל ש\"י מ\"ט לג' תכיפות בשלמא תיכף לנטילת ידים ברכה לפי שלת יסיח דעתו ויטנפו ידיו ובמים ראשונים קמיירי משא\"כ תיכף לסמיכה שחיטה אין לה טעם ומשני הואיל וסמיכת הקרבן הוא שמתוודה עליו עונותיו ונותן הקרבן תמורתו לכן ראוי לסמוך הסמיכה לשחיטה שיתן על לבו סיבה זו ואף כי נמצא סמיכה בקרבנות שאינם באים על החטא י\"ל כדי שלא לפרסם החטאים כדמצינו גבי במקום אשר תשחט העולה וגו': ",
+                "<b>שלא יהיה שטן מקטרג בסעודתו.</b> ונ\"ל דזה פי' מה שאחז\"ל בברכות דף מ' ע\"א לית דין צריך בשש פי' רש\"י שהוא פת נקי ולי נראה דלפי דאיתא שם בתוספות שהטעם שצריכין להביא מלח כדי שלא יקטרג השטן ואם נטל ידיו ובירך ולא הפסיק בטוח שאין השטן מקטרג וכו' וא\"כ יוצא זה בזה וק\"ל: "
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כשמתכנסין מ\"ה ושואלין אימת ר\"ה ואימתי יוה\"כ וכו'.</b> נ\"ל דזה הוא שאלתם שלפום רהיטא הוא הטעם שלא אד\"ו ראש לפי דאית' בירושלמי הוא ישפוט תבל בצדק ולאומים במישרים שלישראל הקב\"ה דן ביום בשעה שעוסקים במצות ואו\"ה דן בלילה בשעה שישנים מעונות ואי' כי חוק לישראל הוא ומשפט לאלהי יעקב שישראל נכנסים תחלה לדין והנה בכל יום ב' וה' ב\"ד של מעלה דנין את האדם וא\"כ אם יהיה ר\"ה ביום הסמוך ליום דין של מעלה לפניו או לאחריו אז יהיו סותרים סברות אלו ואם כן מקשים ואימת יוה\"כ הלא ביוה\"כ יהיה ג\"כ סמוך ליום דין ב' וה' לז\"א הקב\"ה אני ואתם וכו' פי' כי חוק לישראל הוא קאי כפירוש אחר שבגמרא שאין ב\"ד שלמעלה נכנסים לדון עד שיקדשו ב\"ד שלמטה את החודש ודו\"ק. ולפי דאית' בשם אדוני אבי זקני הגאון מהרש\"ל שאין לאכול בשר בליל ב' וה' לפי שדיני נפשות גומרים בלילה נמצא ע\"כ כשדן הקב\"ה בב' וה' ע\"כ הדין הוא בלילה שלאחריו וא\"כ אם יהיה ר\"ה סמוך ליום ה' אז יהיו ע\"כ או\"ה קודמין לישראל וסברו מה\"ש שזה הוא הטעם לא אד\"ו ראש וא\"כ שאלו א\"כ ביוה\"כ יהיה ג\"כ חששה זו והטעם ששאלו מ\"ה לפי שהם שרים של או\"ה ומשיב להם הקב\"ה וכו' ומה שהקשו כל הגאונים על א\"א זקני הנ\"ל כי איך כתב שדיני נפשות גומרים בלילה והלא בדיני ממונות נאמר זה אבל בדיני נפשות אין גומרין בלילה ולי הקטן נראה ליישב דה\"ק דיני נפשות פי' או\"ה הוא דן בלילה ע\"כ כדאיתא והוא ישפוט תבל בצדק ומ\"מ הואיל והקב\"ה עוסק בדין של או\"ה צריכין ישראל מ\"מ לירא מחמת שהקב\"ה עוסק בדין מ\"מ. כן נ\"ל בן המחבר: "
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>אלא שלא לנעול דלת וכו'.</b> פי' אף דכ\"ע ידעי דאין ראוי לקבלו בתשובה על עונות אלו שעשה וי\"ל דמ\"מ איכא דידעי בתשובה שעשה ולא ידעי בעונות החמורות שעשה ואם כן יהיה נעילת דלת בפני העושים עבירות שאינם חמורות כ\"כ וק\"ל: ",
+                "<b>באותה שעה ידע מנשה כי ה' הוא האלהים.</b> ובירושלמי מסיק שאותה שעה אמר מנשה אית דין ואית דיין פי' כי אע\"פ שהיה מנשה עובד עבודת כוכבים מ\"מ לא נכחד ממנו כבוד ה' אלא שהיה טועה בהשגחתו וסבר שעזב ה' את הארץ ביד צבא שמים וזה הוא גופא של עבודת כוכבים כמו שכתב הרמב\"ם בפ\"א מהלכות ע\"א ועתה נתברר לו שעיני ה' משוטטות בכל הארץ לפי שמה\"ש היו מסתמין את החלונות וכו' והקב\"ה לבד קיבל אותו א\"כ מזה ידע שעיניו משוטטות ומשגיח בכל העולם: "
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>מתוך צרה.</b> הקשה ביפ\"מ הלא עליה הגאולה באה לא שהיא סבה אליה וי\"ל דה\"פ שע\"י צרה פי' שאוה\"ע מקשים העול לפי שהשביע הקב\"ה לעובדי כוכבים שלא יקשו את העול על ישראל שאם מקשים העול הם גורמים לקץ לבוא שלא בזמנו וק\"ל: ",
+                "<b>ואף לעתיד לבוא אין נגאלים אלא מתוך ה' דברים וכו'.</b> והא דאקדמי לזכות אבות בתוך ה' דברים של מצרים וכאן בגאולה שלעתיד קחשיב לה לבסוף וי\"ל לפי שבמצרים עדיין היה עיקר משא\"כ לעתיד יהיה רק טפילה לפי שתמה זכות אבות וק\"ל כן תי' בש\"י וזה שמסיק ויזכור להם בריתו הרי מתוך זכות אבות כדפי' התוספות בשבת שאף שזכות אבות תמה ברית אבות לא תמה ונהירנא כד הוינא טליא שמעתי מפי א\"א ז\"ל פי' הפסוק ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם וגו' פי' זא\"ת הוא ר\"ת זכו\"ת אבו\"ת תמ\"ה בהיותם בארץ אויביהם מ\"מ לא מאסתים ולא גאלתים לכלותם להפר בריתי אתם פי' עדיין הברית קיימת ודו\"ק דפח\"ח: "
+            ],
+            [
+                "<b>אין לך טבעת מול.</b> פי' מול עצמך וקורא למילה לשון טבעת כמו בי טבעת כן פי' ביפ\"מ: "
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>והנה בעניי הכינותי לבית ה' וכו'.</b> פי' שקשה למדרש שאמר בעניי פי' בעניות וכי עני היה שהרי הכין הרבה לז\"א והנה בעניי פי' בצערי אף שהיה לי צער שא\"ל הקב\"ה שלא אבנה ב\"ה מ\"מ הכינותי לבית ה' ובירושלמי דדרש ואני בעניי הכינותי שהיה מתענה ומקדש סעודתו לשמים ופי' בעניי ג\"כ לשון צער: "
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>אבל לעתיד לבא אני עוקר יצר הרע מכם ואין מיתה בעולם.</b> וקשה הואיל ולעתיד אין מיתה בעולם א\"כ למה צוה להבדיל ערי מקלט לעתיד כדאי' אז יבדיל וי\"ל ע\"ד דאי' בבראשית רבה וז\"ל שופך דם האדם הרי כשהרג ולא נהרג אימתי נהרג פי' כשיהרוג אחד במזיד בלי עדים יהרג לעתיד וכמו כן כשיהרוג בשוגג ולא גלה בעה\"ז יהיה גולה לעתיד וק\"ל: "
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>אמר רבי אחא כעס הקב\"ה וכו'.</b> יש כאן אריכות לשון וגם מה שמהפך לשון הפסוק לפי שהיה הקב\"ה כועס שאמר בלשון נוטריקון בשביל זה אמר לשון ארוך מאד ואמר בן ואח ללא צורך אלא כדי שיהא יותר מפורש מתוך שכעס הקב\"ה על שקיצר ביקש לתקן הדבר להאריך קצת אך אל יקשה ל��ה מאריך המדרש שמפרש הכתוב ללא צורך וגם מהפך לשון הכתוב לפי שהכעס של הקב\"ה היה מה שאמר ועם שונים שלא יאמרו ח\"ו שהקב\"ה הוא הבן ויש לו אב גדול ממנו זה אינו אבל יאמרו כדומה לו כמו אח או פחות כמו בן יש לו לכך אמר יש אחד ואין שני זה אב וגם אח זה הדומה לבן זה הפחות ולפיכך מהפך המדרש לפי הגדול גדול ודומה ופחות כל אלו אינן אלא שמע ישראל וק\"ל: "
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>הלכה אדם מישראל וכו'.</b> וקשה למה מביא הלכה זו כאן ונ\"ל לפי שאומר אח\"כ שמא לרעתך פי' מתוך חומר דיני שבת שאין אתה רשאי לטלטל אף מנורה של פרקים. ושמא תאמר שהוא דבר שאין רוב הצבור יכולים לעמוד בה והראיה שלא שמרו ישראל את השבת אלא פעם אחת באלוש ע\"ד דאי' אלמלי שמרו ישראל ב' שבתות מיד היו נגאלים וא\"כ שמא תאמר לרעתך וכו' שע\"י אזהרת שבת יתעכב הגאולה זה אינו אלא לטובתך נתתי לך את השבת וכו' דכתיב אז תתענג וגו' פי' לעתיד יהיה לך השכר ואדרבא לטובתך פי' שאם אתה משמר תהיה נגאל כדכתיב אז תתענג ע\"י שבת תהיה לך עונג לעוה\"ב ותהיה נגאל ולז\"א בלשון יחיד כשאתה משמר שבת כראוי פי' אף שאחרים אינם משמרים ונתעכב הגאולה מ\"מ לעתיד תטול אתה חלקו ע\"ד שאחז\"ל שלכל אחד יש שני חלקים זכה נוטל חלקו וחלק חבירו: "
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>אמר רשב\"ג כל מה שישראל אוכלים בעוה\"ז בכח ברכות שברכם בלעם.</b> נ\"ל הטעם לפי דאיתא טעם למה נהפכו כל הברכות של בלעם פעם אחת לקללה כדי שלא יאמרו או\"ה שברכת בלעם עשה פירות ובאמת היה כוונתו לקלל רק שהקב\"ה הפכם ויאמרו או\"ה שכוונתו היה ג\"כ לברך ולהורות שזה שקר הוצרך הקב\"ה להראות שבפעם אחת הם קללה וע\"כ לאו מכח ברכות שלו הוא וא\"כ ע\"כ מה שישראל אוכלים בעוה\"ז הוא בשביל ברכות של בלעם לפי שאם היה משומרים לישראל לעוה\"ב זה א\"א הואיל והוא עולם שכולה טוב ודו\"ק וזה הטעם נ\"ל מדוע בכל הברכות נהפכו פעם אחת לקללה וגבי ברכת מה טובו קיים לעולם לפי שבכל הברכות היה ע\"פ הכרח שיהיה בפעם א' קללה כדי להורות שמחשבתו היה לקלל אמנם בברכת מה טובו אינו צריך להורות זה לפי דאיתא וישא בלעם את עיניו ביקש לקללם ולהכניס בהם עין הרע וירא והנה ישראל שוכן לשבטיו ראה שאין פתחי אהליהם מכוונים עלה בלבו שלא לקללם עוד וא\"כ מה שאמר אח\"כ מה טובו היה פיו ולבו שוים וא\"כ א\"צ שיהיה פעם אחת לקללה להורות שמחשבתו היה לרעה והלא כאן היה מחשבתו ג\"כ לטובה ודו\"ק: "
+            ],
+            [
+                "<b>מה פרי אדמתך סיגים אף פרי בטנך סיגים.</b> פי' שיצא מאברהם ישמעאל ומן יצחק יצא עשו ע\"ד שאחז\"ל שאי אפשר לבר בלא תבן: "
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>ר\"ט אומר בורא נפשות וכו'.</b> פי' הר\"ן לפי שמים קדמו לעולם ולא שייך אמירה לגבייהו בשלמא כל הנבראים שייך צוה ואמירה עליהם משא\"כ גבי מים לפי שקדמו לעולם לא שייך אמירה גבייהו והיה צריכים בריאה ולא במאמר ודו\"ק: "
+            ],
+            [
+                "<b>דכתיב ראה ראיתי את עני עמי וגו'.</b> פי' וגבי עגל כתיב קול ענות אנכי שומע:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>דברים אחרים יתחדשו.</b> פי' כדכתיב פן תקיא הארץ אתכם כדפירש רש\"י משל לגבירתיה וכו' לפי שא\"י אינה סובלת את החוטאים: ",
+                "<b>שמא יבינו ויבקשו עליו רחמים.</b> ואע\"ג דאי' לעיל בפ' פינחס וימסרו בע\"כ לפי ששמעו שמיתתו של משה תלוי בנקמת מדין לא רצו לילך וי\"ל מ\"מ היה כוונתם שיהיה אתם וימות פה במדבר ולא שיעל�� לא\"י לפי שידעו שאם ימות במדבר יהיה להם תחיה לעתיד כמו דאיתא לעיל וכן אית' לקמן בפסוק ויתא ראשי עם וכו': "
+            ],
+            [
+                "<b>רשב\"ג אומר מן הלוחות נטל משה זיו הפנים.</b> ונ\"ל שזה מרומז בקרא וקרנים מידו לו פי' קרני הוד של משה היה לו מידו פי' מן ידו של הקב\"ה כדמסיק כאן עם שנתנו לו הלוחות מכפים אל כפים של משה נטל זיו פנים: "
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>אמר לפניו משה חשוב אותן כסדום.</b> הנה הרבה יש לדקדק בשיטה זו. א' למה אמר חשוב אותן כסדום הואיל והיו שמונים ועוד לבסוף כשמצא רק ע\"ז הוכרח למצוא עוד ג' ומתחלה ביקש כמו סדום שיוותר לו עד עשרה ועוד היאך אמר מתחלה כמו גוזמא שיעמיד שמונים ואח\"כ לא העמיד רק ע\"ז ואין לומר שחשב עם אבות היה לו לומר מיד כדי שלא יקשה לו הקב\"ה ועוד למה דקדק עמו הקב\"ה שיהיה דוקא פ' ובסדום לא בקש רק עשרה וביותר יש לתמוה שלעיל בפרשת כי תשא איתא אמר ר\"א ביקש משה שיוותר לו הקדוש ברוך הוא עד עשרה כסדום וביקש ולא מצא אלא ז' ועוד קשה מאי ושבח אני את המתים ולמה יהיו משובחים יותר מן ע\"ז אלו ועוד קשה למה מביא הפסוק וטוב משניהם ללא צורך ועוד צריך לדקדק לשון ואני מעמיד לך מאלו פ' צדיקים ונ\"ל להתיר כל הספקות בהערה אחת וה\"פ שמשה ביקש שיוותר לו עד עשרה דהיינו שיהיו עשרה צדיקים גמורים דוקא כמו שביקש אברהם בסדום ושיברר הקב\"ה מן השמונים י' לזה אמר אני מעמיד לך מאלו שמונים עשרה כאברהם וחשב ז' צדיקים גמורים ומן המותרים היה משה סבר שיברר הקב\"ה מהם עוד ג' צדיקים גמורים כדי למלאות עשרה אבל הקב\"ה לא היה חפץ בהם כדאיתא שאותן ע' זקנים היו ראוים לשרף כמו נדב ואביהוא ומתו בקברות התאוה עי' בפ' בהעלותך והקב\"ה בוחן לבבות וידע שאין בין ע' זקנים לברור מהם ג' צדיקים והאדם יראה לעינים שמשה היה סובר שיכול הקב\"ה לברר עכ\"פ ג' מהם ולכן אמר הקב\"ה לשון הא משה לשון רוגז שלא היה ביניהם אפילו אחד ע\"כ הוכרח משה לומר עשה בשביל זכות שלשה אבות ומה שאמר והרי שמונים אי לא מסתפינא הייתי אומר שהוא טעות ואגב שאמר למעלה תיבת שמונים טעה המדפיס אמנם אפילו יהיה הגירסא כך מ\"מ א\"ש פי' לברור מהם עשרה והיא היא ועולה בסוג אחד לז\"א ושבח אני את המתים מן החיים פי' לפי שהן ע' זקנים לא מצא ג' צדיקים לתשלום עשרה ומן המתים מצא ומה שאמר וטוב משניהם אשר עדיין לא היה נ\"ל דה\"פ לפי שבסדום וויתר לו הקב\"ה עד תשעה והקב\"ה יהיה עשירי ולא מצא ולפיכך נהפך סדום אבל אם היו שם תשעה יצדיקים לא היתה נהפכת וכאן דקדק הקב\"ה בלשונו מה שאמר הא משה היכן עוד ג' צדיקים משמע שיהיה שם דוקא עשרה צדיקים ושם וויתר עד תשעה וז\"ש עוד וטוב משניהם פי' מן החיים ומן המתים אותן שלא היה פי' מה שביקש עליהם בסדום ולא מצא אותם עליהם היה מרמז שלמה פי' אילו היה שם היו טובים כי שם ט' היו טובים כמו כאן י' ודו\"ק היטב: "
+            ],
+            [
+                "<b>למה שנים.</b> מה שלא הקשו על לוחות ראשונים למה היה ב' וי\"ל לפי שהיו נגד נעשה ונשמע משא\"כ בלוחות שניות שבטלו נעשה כדאיתא לעיל בפסוק שמע ישראל וגו' וא\"כ מקשה שפיר למה היו שנים: "
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>אין שורת הדין שיהיו בני מתקללין ואני מתברך.</b> וא\"ת הלא כשם שמברכין על הטובה כך מברכין על הרעה וי\"ל שאני רעה דרבים דעמו אנכי בצרה ועוד י\"ל שיש חילוק בין רעה שנתחדש לו ביום זה לבין רעה שהיה משמשת לפעמים ידועם וק\"ל: ",
+                "<b>רבנן אמרי.</b> הם פליגי על דברי ר\"י דסכנין שאמר אין שורת הדין שיהיו בני מתקללין לזה אמרו לא לרעתם וכו' אלא כדי שיקבלו שכר על הבחירה נמצא אין כאן טעם אלא כרבותינו דלעיל וכן הראייה שמביא עד סוף העמוד הכל הוא בשביל זה לקבל שכר על קיום דברי הקב\"ה וק\"ל: "
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>אל תהי מלגלג בדין וכו'.</b> פי' שאל תאמר אעשה תמיד פשרה לפי שמצוה לבצוע ואי' בגמ' דסנהדרין מצוה לבצוע דכתיב אמת ומשפט ושלום שפטו בשעריכם איזו משפט שיש בו שלום הוי אומר זה בצוע א\"כ אליבא דמ\"ד זה דין ושלום חדא היא לז\"א רשב\"ג אל תהיה מלגלג בדין פי' שאסור לבצוע וע\"כ הלכה כמ\"ד זה למה לפי ששנו חכמים על שלשה דברים העולם עומד על הדין ועל האמת ועל השלום והפסיקו חז\"ל בין דין לשלום בתיבת אמת כדי להורות שלאו חדא היא והלכה כחכמים שאסור לבצוע: "
+            ],
+            [
+                "<b>ואינה חיה אלא ו' חדשים.</b> ואין להקשות והרי אמרו בגמ' שהיא חיה י\"ב וי\"ל ו' חדשים חיה ואחר מותה קודם שנתעכלה היא קיימת ג\"כ ו' חדשים וכן אית' להדיא ביו\"ד: "
+            ],
+            [
+                "<b>טוב שיבנה הבית.</b> ע\"ד שאחז\"ל שהיו פריצי הדור אומרים לדוד מתי יבנה ב\"ה בשגם דהקב\"ה אמר לא אתה תבנה לי את הבית וא\"כ סברו שחיי דוד מעכבים בנין ב\"ה והוא היה שמח במיתתו כדי שיבנה ב\"מ וז\"ש שמחתי באומרים לי לבית ה' נלך וא\"ל הקב\"ה חייך שעה אחת מחייך אין אני מחסר ושילם לו הקב\"ה מדה כנגד מדה וק\"ל: ",
+                "<b>חביבים עלי מב\"ה.</b> וא\"ת והלא שלמה עסק ג\"כ במשפט וצדקה כדכתיב לשלמה אלהים משפטיך למלך תן וצדקתך לבן מלך וי\"ל דמ\"מ שאני משפט של דוד שהיה בו צדקה שהיה עושה משפט שיש בו צדקה והא דקאמר הכא מהאי טעמי' ובגמ' דשבת משמע בשביל תורתו וי\"ל דס\"ל למדרש שבשביל תורתו אין לעכב בנין ב\"ה שמשם תצא תורה לעולם כדכתיב כי יפלא ממך וגו' אבל משום צדקה ודינין ניחא כי על הדין העולם עומד וצדקה ודינין כשל דוד לא שכיחי אבל לגבי שלמה לחוד סגי בטעמיה דתורה ולא הוצרך לטעמיה דצדקה ודינין וק\"ל: ",
+                "<b>ואם לא היה לחייב ליתן וכו'.</b> לפי שמקשה בירושלמי והא תנינן מלך לא דן ולא דנין אותו ולא ס\"ל לירושלמי חילוק הגמ' בין מלכי ישראל ומלכי דוד לז\"א שהיה נותן משלו כשלא היה לחייב ליתן וא\"כ לא סגי בלאו הכי שיהיה דן בעצמו כדי שלא יביאו אותם לידי רמאות א\"נ ר\"ל שלפי שמאיזו טעם אסור למלך לדון משום התקוששו וקושו קשוט עצמך זהו ע\"י כפי' משא\"כ כשהם מרוצים ומקבלים עליהם ומסתמא קיבלו עליהם הואיל והיה נותן משלו: ",
+                "<b>שהוציא גזלה מתחת ידו.</b> וא\"ת מאי רבותיה דדוד שכל דיין יש לו מעלה זו וי\"ל שהיה דוד בעצמו מתעסק בדבר עד שהוציא הגזילה מתחת ידו ולא מסרו לשוטרים א\"נ ר\"ל שהיה משפטיו ישרים והיו מטעים דבריו לבעלי דינים עד שהיו החייבים שמחים במשפטיו כאלו עשה עמהם צדקה וחסד שהשיבן מעון וק\"ל. ולדברי ר\"י שאומר שנתן משלו על זה התפלל דוד עשיתי משפט וצדק בל תניחני לעושקי פי' מפני הרמאים כן אי' בכלי פז ע\"ש: "
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>ד\"א אומר במקום שיש דין וכו'.</b> פי' לפי דאי' בגמ' דמכות הרגו אינם נהרגים וא\"כ ה\"פ במקום שיש דין פי' שנעשה דין ע\"י עדותם אזי אין דין פי' אין עונשים את העדים במיתה ובמקום שאין דין פי' שלא נהרג ע\"י עדותם יש דין הורגים את העדים ומקשה ומהו כן שהוא נגד הסברא ומשני אלא אמר ר\"א וכו' לפי דאי' בספר גאלאנטי טעם נכון למה באמת כך וז\"ל לפי שאלהים נצב בע��ת אל ואם הסנהדרין טעו וחייבו מיתה ע\"י עדים הללו קשה היאך יצא זה מלפני הקב\"ה הואיל והוא עמהם אלא ע\"כ שזה שנהרג ע\"י עדים הללו ע\"כ משום שהיה חייב אדם זה מיתה בלאו הכי והוא הדין איפכא שלא נהרג ע\"י עדותם היה זה סיבה מאת ה' שלא יהרג לפי שהם עדים שקרים וא\"כ אז הם חייבים שבקשו להרוג אדם כשר וזכאי א\"כ זה שאמר אלא אמר ר\"א אם נעשה הדין למטה אין הדין נעשה למעלה פי' אם נהרג זה ע\"י עדותם ע\"כ שהוא חייב מיתה כבר אין הדין נעשה למעלה על עדות הללו שגברא קטילא קטלו ואם לא נעשה הדין למטה נעשה דין למעלה תי' שהקב\"ה שיודע שזה כשר לכך לא נהרג ע\"י עדותם ודו\"ק היטב: "
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>מלפניך משפטי יצא.</b> כדאי' במדרש ש\"ט וז\"ל אמר דוד אתה מלך ואני מלך נאה למלך לדון את המלך וק\"ל: "
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>ולמה לא בנו להן ב\"ה שהיו ביניהם דלטורין.</b> פי' כדמסיק הואיל והיו בהן דלטורין היה נופלין במלחמה וכתיב גבי בנין ב\"ה והיה בהניח ה' מכל אויביך מסביב וק\"ל: ",
+                "<b>מסלק השכינה מלמטה למעלה.</b> פי' ע\"ד לא יגורך רע וכשהלשון הרע בעולם השכינה מסתלקת כדי שלא יגור במקום רע: ",
+                "<b>מן האילן הזה אכל הבורא.</b> פי' וע\"כ לפי דבריו היה האילן קדמון וזה לשון הרע שלו: "
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>מיכאל כולו שלג.</b> לפי שהוא מלאך רחמים וגבריאל כולו אש לפי שהוא מלאך דין:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>מה עשה יהושע וכו'.</b> ובירושלמי גרס ששלח יהושע פרסטיגיות קודם שעבר את הירדן שאח\"כ אסור להשלים ע\"ש לא תחיה כל נשמה והרמב\"ם כתב בפ\"ו מהלכות מלכים שלא תחיה קאי על אלו שלא השלימו מדכתייב לא היתה עיר אשר השלימה אל בני ישראל בלתי החוי יושבי גבעון כי מאת ה' היתה זאת לחזק את לבם מכלל ששלחו להם שישלימו עכ\"ל הרמב\"ם ומקשין ע\"ז מן הגבעונים שאמרו להם ישראל אולי בקרבי אתה יושב ואיך אכרות לך ברית וי\"ל שהם הקדימו עצמם ובאו קודם שהגיע אליהם השליח א\"נ שהגבעונים לא רצו לקבל עליהם לא עבדות ולא הסרת עבודת כוכבים מהם עכ\"ל הרמב\"ן: "
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>שנאמר המול ימול וגו'.</b> מתוך שמביא המדרש כל הפסוק עד מקנת כספך ואח\"ז כמה פעמים אינו מביא רק המול ימול נראה לי מן מה שאמר יליד ביתך ולא אמר בני ביתך משמע כל שנולד אפילו מהול צריך להטיף ממנו דם ברית וק\"ל: "
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>מתוך כך.</b> פי' שתתקיים שלוח הקן וכתיב והארכת ימים ומתוך אריכות ימים מוכרח אתה לבנות בית חדש ולעשות מעקה וק\"ל: "
+            ],
+            [
+                "<b>שהוא מכפר.</b> פי'. הקב\"ה מכפר על ישראל בשביל זכות אבות רק שקשה והלא אין אברהם מציל את ישמעאל לז\"א לעתיד לבוא פי' לעוה\"ב כדאי' ברשב\"א שלעוה\"ב הוא מציל: "
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>סופך בבן אמך וכו'.</b> פי' על עצמך שיבאו נגעים עליך וכדמפרש ואזיל כלומר ע\"י שדברת באחיך מן האב תבוא עליך נגעים שאתה מן האם דאלת\"ה מאי חילוק יש בין אם מדבר לה\"ר על אחיו מן האב או מן האם אלא דקאי על עצמו וזה שמסיים המדרש גורם רעה לעצמו ודו\"ק: "
+            ],
+            [
+                "<b>מהו אל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא.</b> פי' לפי שפשטא דקרא הוא קאי על שבועה ונדר וא\"כ שפיר אמר הכתוב אל תאמר לפני המלאך כי שגגה הוא לפי דאי' אין מקיפין בחילול השם א' שוגג וא' מזיד כדפי' הריטב\"א לפי שהעולם לא ידעו שחטא בשוגג ויהיה חילול השם משא\"כ אם קאי על לשון הרע קשה מהו אל תאמר וגו' למה לא יהיה חילוק בין שוגג למזיד ודו\"ק לז\"א פי' אחר על שגגה וכו' וק\"ל: "
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>עד שכופר בהקב\"ה.</b> וצריך ליתן טעם מדוע זה גבי עבירה זו יותר משאר כל עונות אשר יעשה האדם מבלי שכופר בהקב\"ה וי\"ל דהכא מיירי במדבר במומי בני אדם ע\"ד שאח\"ל אומר לאומן שעשאני א\"נ י\"ל דבשלמא בשאר עבירות יצרו תקפו עליו משא\"כ בלשון הרע וע\"כ כופר בהקב\"ה כי מה יתרון לבעל הלשון. ועוד י\"ל לפי שמספרי לשון הרע אומרים שאין ה' רואה אותם ולכן הן נמשכים אחרי עבירה זו למצוא חן בעיני הבעלים ובשמעם קול בעליו ישתקו ולא יחשבו ממי שמלא כל הארץ כבודו ובכל מקום עיניו צופות וע\"י זה השכינה מסתלקת מדה כנגד מדה שהוא חושב שעיני ה' אינה משוטטים בכל הארץ ודו\"ק: "
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [
+                "<b>דלת לפנים מדלת.</b> פי' שיש שני פתחים אחד בעזרה ואחד בבהכ\"נ גופא ע\"כ תכנס לבהכ\"נ דוקא להתפלל ולא תתפלל בעזרה ומשאחז\"ל לעולם יכנס ב' פתחים פי' שיעור ב' פתחים פי' אף שהוא בבהכ\"נ ממש שלא יעמוד אצל הפתח אנא יכנס שיעור ב' פתחים כדאיתא התם שלא יסתכל בעוברים ושבים ויתבלבל תפלתו והכא נועם בשביל שכר פסיעות וק\"ל וכן הוא משמעות לשון ירושלמי פרק ה' דברכות ע\"ש: ",
+                "<b>א\"ר איבו ולא עוד וכו'.</b> לפי שקשה לר\"א על לשון מי הוא זה שבא לבהכ\"נ ואינו מוצא אותו הלא כל כמה דליתא עשרה לא בא השכינה לז\"א ולא עוד וכו' פירוש דקאי על עשרה ומביא הפסוק אלהים נצב בעדת אל ואין עדה פחות מעשרה: "
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>אמר ר\"ב עת ללדת ועת למות.</b> שמעתי בשם הגאון אב\"ד דק\"ק לובלין מהור\"ר הירש זצ\"ל חתן הגאון מהור\"ר העשיל ז\"ל דה\"פ לפי שאנטונינוס ורבני היו חלוקין בביאת יצר הרע ואמר רבי לאנטונינוס ע\"כ שבא בשעת יציאתו לאויר העולם דאל\"כ היה בועט במעי אמו ויוצא והקב\"ה קצב זמן מתי יצא לאויר העולם ולעיל אמר כשם שביאתך בלא חטא א\"כ ע\"כ שיצר הרע לא בא במעי אמו דאל\"כ קשה הא יכול להיות שיצא בחטא כמו שמצינו גבי עשו שהיה מפרכס לצאת ולעבוד ע\"א וקשה מנליה זה. לזה מביא ר\"ב פסוק עת ללדת ועת למות ודו\"ק ע\"כ דפח\"ח. ועי' בפ' כי תשא פי' על מדרש זה ותמצא נחת: "
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>אלו היה ישראל חסרים אפילו אחד לא היתה השכינה נגלית.</b> פי' גילוי השכינה לא היה אבל מ\"מ היה השכינה שורה עליהם כמו שפירשו התוספות בסוטה בכל מקום אשר אזכיר שמי ע\"ש שקאי על גילוי שכינה: "
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>מי גדול הגנב וכו'.</b> פי' כי מתוך ששותק הנגנב גורם לגנב שיגנוב עוד ע\"ד שאמרו לאו עכברי גנב אלא חורי גנב ומה שאמר לשון גדול לפי שהנמשל קאי על הקב\"ה מתוך שויתר להם פעם ראשון כו' לכך אמר לשון גדול ולא אמר לשון גרוע וק\"ל: "
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>שכן כתיב אני אוהבי וגו'.</b> ויעקב נקרא אהוב דכתיב בהושע אהבתי את יעקב ואת עשו שנאתי:"
+            ],
+            [
+                "<b>שמא לרעתכם.</b> פי' שלא תבין את הפסוק ויוסיפו לך שנות חיים על עה\"ז וא\"כ תאמר למה לי ימי הרעים כמ\"ש עד אשר לא יבאו ימי הרעה אלו ימי הזקנה וא\"כ שמא לרעתכם לז\"א זה אינו שקאי על עוה\"ב שהרי מלאכים נתאוו לה וע\"כ לא שייך בהם עוה\"ז רק עוה\"ב ודו\"ק. א\"נ י\"ל ע\"ד דאיתא לעיל אמר הקב\"ה לישראל בני לא תהא תו��תי עליכם כאדם שיש לו בת בוגרת והוא מבקש לכנוס אותה אצל מי שמוצא אותה פי' אף שהיא גרוע ושפל וזה הוא פירוש המדרש כאן שמא תאמר לרעתכם פי' בשביל שאתם גרועים ורעים והתורה היא כבוגרת וכו' לא תאמר כן שהרי מ\"ה נתאוו לה וק\"ל: "
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>למי שמוציאם בפיו.</b> ושמעתי מפי א\"א ז\"ל וז\"פ הפסוק כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם פי' כי לחם נקרא התורה ע\"ש לכו לחמו בלחמי וגו' שקאי על התורה רק על מוצא פי ה' פי' למוציא בפיו דוקא כדכתיב כי חיים הם למוצאיהם ונרמז זה כאן לפי דאי' גבי מן זה ארבעים שנה לא חסרתם דבר היה מוצא בפיו ונעשה פיו לרמז כמו שהיו צריכין דבור במן שנקרא לחם כן בתורה צריך להוציא בפיו דוקא א\"נ כדאיתא בפסיקתא שהיה המן נשתנה לכל הטעמים מלבד ה' דברים שלא היה לו טעמם כמו שחשב התם בקרא זכרנו את וגו' הקשואים וגו' לפי שהם קשים לשכחה ועפי\"ז נ\"ל טעם שאח\"ל לא נתנה תורה אלא לאוכלי המן וז\"ש ויענך וירעבך וגו' פי' שלא היה טועמים ה' טעמים הללו ולמה כך להודיעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם וכו' ע\"כ שמעתי מפי אדוני אבי ז\"ל: "
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>יש לך ללמוד ממקום אחר.</b> פי' שמיוסף אין ללמוד דדלמא מלתא יתירתא עביד כמו דאיתא בגמרא דתענית שאסור לשמש בשני רעבון דכתיב וליוסף יולד וגו' פי' בתוספתא ע\"כ מדת חסידות הוא שהרי לוי שימש ע\"כ בשני רעבון: "
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>קשה לפני הקב\"ה לגזור מיתה על הצדיקים וכו'.</b> ובמדרש שנאמר יקר בעיני ה' המותה לחסידיו קשה לפני הקב\"ה מיתתם של צדיקים עד שגוזרין על עצמם מיתה ושמעתי פירושו מפי א\"א ז\"ל לפי דאיתא והאיש אשר אתה נושה בו הוא יוציא אליך העבוט ומיתת צדיקים הם ממושכן בעון הדור ומיתתם ע\"פ הקב\"ה בעצמו וא\"כ איך אפשר שיהיה ע\"י הקדוש ב\"ה הואיל וכתיב והאיש וגו' אלא ע\"כ שהם גוזרים על עצמם עכ\"ל: "
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>כיון שהגיע למיתתו אין כתיב בו מלכות.</b> פי' לפי דאית' בירושלמי והדר שמע כי שכב דוד לפי שנמשח בשמן המשחה אין לומר עליו מיתה וזה הטעם שהובא במ' רשב\"פ ויקרבו ימי דוד למות תנא הימים מתים פי' המיתה קאי על ימים וא\"כ שפיר נופל בהם מיתה משא\"כ על דוד לא קאי לשון מיתה לפי שהיה נמשח בשמן המשחה: "
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>היום קובל עליך.</b> נ\"ל ליישב ע\"ד המדרש בפ' וזאת הברכה ז\"ל אמר משה להקב\"ה שיתו לו שכרו של טרחת ישראל שטרח בהם מ' שנה ולא יעשה התורה פלסתר דכתיב בה ביומו תתן שכרו ולא תבא עליו השמש ובאמת לא היה הקב\"ה צריך ליתן לו שכרו בעוה\"ז כי שכר מצוה בהאי עלמא ליכא והנה ידוע שהקב\"ה מחשב שנותיהן של צדיקים מיום אל יום ועכשיו הגיע הזמן לפטור ולקבל מיד שכרו לעוה\"ב לזה אמר הקדוש ב\"ה היום קובל עליך פי' היום הגיע הזמן שימות משה ויקבל שכרו לעוה\"ב ולכן כשישקע השמש ומשה קיים ולא יקבל שכרו יעשה תורה פלסטר דכתיב ביומו תתן שכרו ולא תבא עליו השמש ודו\"ק: "
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>אין בריה שליט על נפשך.</b> פי'. שמים וארץ שנבראו משא\"כ כסא הכבוד קודם לכל הנבראים וק\"ל: ",
+                "<b>ד\"א למה לשמים וארץ שהן עדותיהן של ישראל.</b> פי' ע\"ד יד העדים תהיה בו בראשונה השמים לא יתנו מטר וגו': "
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [
+                "<b>שנאמר ויואל משה לשבת.</b> פירש כמ\"ש בנדרים שנשבע משה שלא לילך מאתו בלתי ידיעתו וקיים השבועה שא\"ל הקב\"ה במדין לך שוב מצרימה במדין נדרת לך והיתר במדין וקל להבין: "
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>פגעה בו סגולה.</b> פירוש סרח בת אשר ונ\"ל שהיתה נקראת סגולה ע\"ד דאיתא בירושלמי שהיו ב' ארונות מהלכות במדבר ארונו של חי עולמים וארון של יוסף והיו שואלין מה טיבו של ב' ארונות והשיבו קיים זה מה שכתוב בס\"ת זו המונחת בארון זה ואי' בעירובין המוציא מציאה יקנה סגולה מאי סגולה ס\"ת וא\"כ הואיל והמציא סרח ארונו של יוסף היתה נקראת סגולה וק\"ל ועיין מ\"כ אם ייטב לך פירושו: "
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>עד שנגלה עליו ב\"ד הגדול וא\"ל גזירה היא מלפני שלא תעבור.</b> ונ\"ל שמרומז דרש זה בפסוק וה' אמר אלי לא תעבור כי כל מקום שנאמר וה' הוא ובית דינו ע\"ד דאיתא ה' נתן וה' לקח גבי טובה הוא גוזר בעצמו וגבי רעה הוא שואל בית דינו כך כאן שאל ב\"ד ומה שהוא גוזר עם ב\"ד אין לו שינוי כן הוא משמעות לשון ירושלמי וק\"ל: "
+            ],
+            [
+                "<b>היאך אחייך לעוה\"ב.</b> וקשה להבין מדרש זה ונ\"ל ע\"ד שמצאתי בספר ש\"י גבי זהירות מביא לידי פרישות וכו' עד לבסוף רוח הקדש מביא לידי תתיית המתים פי' לפי שבעוה\"ב עוולם התחיה מוכרח האדם להיות רוחני ע\"ד דאי' שהקב\"ה עושה להם כנפים פי' שיהיו כמו מ\"ה בלתי גשמיות ולהסיר הגשמיות גזר הקב\"ה מיתה שע\"י זה ילך הגשמיות מן האדם ויזדכך ויהיו אח\"כ כמלאכי השרת וא\"כ זה שאמר הקב\"ה כאן למשה אם לא אמיתך בעוה\"ז היאך אחייך לעוה\"ב ודו\"ק כנ\"ל: ",
+                "<b>שחקוק בו שם המפורש וכו' ונטל קרן הודו מבין עיניו.</b> פי' ע\"ד דאי' כמה פעמים שבשעה שאמרו ישראל נעשה ונשמע ניתנו להן זונאות והיה שם המפורש חקוק עליהם והטעם ג\"כ כדי שיהיה להם חירות ממ\"ה והנה אית' בגמ' בפ' ר\"ע בשעה שחטאו ישראל ירדו ת\"ר מלאכי חבלה ופרקו אותן קרני הוד שניתן להם ואית' בתוספתא שקרן הוד של משה היה מן קרני הוד שניתן לישראל כדעת מ\"ד שכולם זכה משה ונטלם. וא\"כ אותו קרן הוד שהיה למלאך המות היה ג\"כ שם מפורש חקוק עליו ונטלו משה ממנו ואז היה משה יכול לשלוט עליו עד שעיור את עינו ודו\"ק. ובירושלמי ובמדרש חזית בפסוק גן נעול אחותי כלה אי' אמר ר' איבו מלאך ירד וקלפו אותו הזיין שהיה שם מפורש חקוק עליו וא\"כ לזה כוון המדרש נטל קרן הודו פי' שם המפורש כנ\"ל: "
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Paragraph",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Midrash/Aggadah/Midrash Rabbah/Commentary/Yedei Moshe/Yedei Moshe on Devarim Rabbah/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,329 @@
+{
+    "title": "Yedei Moshe on Devarim Rabbah",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yedei_Moshe_on_Devarim_Rabbah",
+    "text": [
+        [
+            [
+                "<b>תדע לך וכו'.</b> פי' הרי ק\"ו ומה אילנות יהיו מרפים הלשון מכש\"כ תורה שהיא עץ חיים ועץ חיים הוא עיקר אילן שבתוך הגן כדכתיב ועץ החיים בתוך הגן וא\"כ מכש\"כ שירפא את הלשון וק\"ל: "
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>תרין אמוראין חד אמר אעורר כל לעיניך וחד אמר אסדר כל לעיניך.</b> ושמעתי שקמפלגי בסברת הרי\"ף והר\"ן בפירוש הגמ' דר\"ה ועון עצמו אינו נמחק דאי איכא רובה מחשב בהדייהו פי' שאיכא רובה בלא זה עבירה אז מחשיב בהדייהו משא\"כ שאם הוא מחצה זכיות ומחצה עונות לא מצטרף בהדייהו עון זה לעשות ממנו רוב והר\"ן סובר שפירושו שאף שאם עון זה הוא עושה רוב מצטרף ועושה רוב ומ\"ד אעורר כל פי' אף עבירה שהעבירה אעורר ויצטרף לרוב ומ\"ד אסדר כל פי' שדוקא אם הים רוב בלאו זו אז הוא נחשב משא\"כ אם לא יהיה רובה בלא זו אינה נחשכת וק\"ל: "
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>שנאמר מות יומת הנואף וגו' מחלליה מות יומת.</b> ויש להקשות למה מביא ב' פסוקים אלו והלא בפרשת קדושים כתיב ביותר מן י' פסוקים דכתיב גבייהו מות יומת קודם ב' פסוקים הללו וכן מחלליה מות יומת אינו כתיב בפרשה זו ונראה כפי הוא רוצה לדמות הענין לדבש מה דבש יש בה צורך אכילה רק באופן שתקח הדבש מן הצד שלא במקום הדבורים כי עוקצה מר כן ענין זה מצינו בעילת מצוה ומצות עשה לקיים פריה ורביה אמנם במקום איסור עוקצה מר וכן שבת עונג היא אבל דוקא במקום היתר משא\"כ לבשל בשבת אף שהוא לעונג שבת מכל מקום הוא כמוו שרוצה ליקח דבש במקום שהדבורים בו ונמצא כמשל דומה לנמשל משא\"כ עבירות כגון מכשפה לא תחיה או הורג את הנפש דכתיב גבייהו מות יומת שם אין לדמות לדבש כי אין שם רק לא תעשה וק\"ל: "
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>זש\"ה אשתחוה אל היכל.</b> נרשם כאן הפסוק בטעות וצ\"ל פסוק אחר בתלים קל\"ח אשתחוה אל היכל וגו' וכתיב בתריה כי הגדלת על כל שמך אמרתך קאי על דברי ר\"א פי' שהגדיל הקב\"ה על שמך אמרתך לפי שהבטיח לגאול אותם בב' אותיות ופדאם אח\"כ בשם של ע\"ב וק\"ל: ",
+                "<b>רבי אבין אמר בשמו גאלם.</b> ר\"א מפרש דברי רבי יודן לפי שהוקשה לו והלא ע\"ו אותיות הן לכן מפרש בשמו גאלם דהיינו שם של ע\"ב שיוצא מויסע ויבא ויט ושם לא יש אות גימ\"ל לפי שהיא גאוה לפיכך צריך אתה להסיר מלת גוי השני וכן איתא בזוהר וגם ג' מן מלת גוי ראשון ונשאר ע\"ב ודו\"ק: "
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>יש בה מסוף עולם עד סופו.</b> פירוש כי מחנה ישראל היה ג' פרסאות ובפרק מי שהיה טמא אמר רבא שיתא אלפי פרסא הוא העולם נמצא שני אלפים מחנות הוא שיתא אלפי פרסאות א\"כ ברכם מסוף עולם ועד סופו ודוק כי נכון הוא וזה כוונת המדרש לפע\"ד: ",
+                "<b>ואתה אמרת אלף פעמים.</b> מקשים העולם הלא אמר משה ויברך אתכם כאשר דבר לכם ונ\"ל דה\"פ כי השי\"ת אמר אשר לא יספר והוא אמר דבר שיש בו מספר הגם שכוונתו היה יותר מ\"מ הואיל והזכיר מספר ואין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין ולא בדבר המוי וק\"ל: ",
+                "<b>מה שברכתי אתכם משלי וכו'.</b> פי' ע\"ד דאית' בזוהר פ' ויצא בפסוק כי מעט אשר היה לך לפני ויפרוץ לרוב ברכתו של הקב\"ה הוא לא פחות מאלף וא\"כ קשה כאן הואיל ונאמר ויברך אתכם כאשר דבר לכם וברכה של הקב\"ה לא פחות מן אלף ולמ�� ליה לפרושי עליכם ככם אלף פעמים לז\"א זהו משלי הברכה שלי ויברך אתכם קאי על הקב\"ה ודו\"ק: "
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>ולמה דוד קורא אותו מצור עיר שמצירה ומבצרה לישראל.</b> ונ\"ל שצ\"ל הגירסא כך שמצירה מבצרה לישראל ע\"ד שאמרו בסוף פ' וישלח וימת בלע מבצרה אמר הקב\"ה כבר היתה מלכות אדום עקורה ובאתה בצרה וסיפקה להם מלכים אמר הקב\"ה לפיכך אין לי עסק אלא בבצרה שנאמר כי זבח לה' בבצרה וה\"פ למה קורא אותה מצור עיר שמצירה מבצרה לישראל פי' שמצירה את ישראל ממלכי בצרה ודו\"ק עיין לעיל בפ' וישלח בד\"ה אלוף עירם ותראה שכוונתי למכוון המדרש: "
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>חזרנו על כל המקרא וכו'.</b> והקשה היפ\"מ דילמא שעשה יעקב ואמר כן לעשו כמשאחז\"ל המתלוה עם עובד כוכבים בדרך ירחיק לו הדרך ונלמד מיעקב וא\"כ מאי מקשה המדרש וי\"ל לפי שמדת יעקב הוא אמת כמו שנאמר תתן אמת ליעקב ולא היה לו לשנות במה שהוא נגד מדתו אלא ע\"כ שקאי על עתיד אבל מ\"מ נלמד ממנו שמותר לשנות כשמתלוה עם עובד כוכבים הואיל ומ\"מ לא בא אצלו עכשיו ודו\"ק: "
+            ],
+            [
+                "<b>תאמר אם ישמרו את השבת וכו'.</b> וקשה מנליה למדרש שאמר משה זה על שבת דוקא וי\"ל דנפקא ליה מדקאמר ראה החלותי תת לפניך ע\"כ קאי אשבת שעובד כוכבים ששבת חייב מיתה וז\"פ שאמר הקב\"ה אתה מתיירא שאם ישמרו שבע העמים שבת אני נושא להם פנים אדרבא זה שיגרם שאתן אותם בידך א\"נ י\"ל ע\"ד דאי' בי\"מ טעם עובדי כוכבים ששבת חייב מיתה כי שבת מורה על ביטול וחפשיות מזלות מן ישראל שאין מזל לישראל משא\"כ א\"ה שהם תלוים במזל ונמסרים לשרים הקב\"ה אמר כאן ראה שהפלתי שר שלהם ע\"כ חייבים הם מיתה כששומרים את השבת ומזה נלמד שפיר שאמר משה יכול אם ישמרו ישראל את השבת וקי\"ל. "
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>ולא בא לש\"ש אלא לשם נויה של שרה וכו'.</b> וברש\"י מביא לשון המדרש שנתיירא משה שלא יעמוד לו זכות שבישר לאברהם שנשבה לוט וקשה והלא מחשבתו היה לרעה כדאי' כאן וי\"ל שאכתי לא ידעינן שהיה מחשבתו לרעה רק מחמת שאנו רואים שלא עמדה לו הזכות שבישר לאברהם ע\"כ אנו למדים שמחשבתו היה לרעה שאל\"כ היה ניצול במדה כנגד מדה אלא ע\"כ שהיה כוונתו לרעה וק\"ל: ",
+                "<b>יכול יהא מתפלל בכל שעה שירצה וכו'.</b> ואין להקשות היאך א\"ר יוחנן והלואי שיתפלל אדם כל היום כולו וי\"ל דהתם ביחיד מיירי א\"נ אדעתיה דרשות מיירי א\"נ ע\"י חידוש אבל קשה וכי מאחר שתפלות אבות תקנום ונפקא לה מקרא ע\"כ בזמנם מתחלפים הם וי\"ל דבתר דקים לן מקראי דג' תפלות הן ערבית ושחרית ומנחה רמינן אנפשיה ואמרינן דאבות תקנום ומפרשינן קראי דוישכם ויצא יצחק וכו' לענין תפלה מיירי משא\"כ אי לא הוי ידעינן מדניאל ודוד שהן ג' תפלות לא הוה מוקמינן לקראי דוישכם ויצא על תפלה וק\"ל כן אי' ביפ\"מ: "
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>כבר פירש דוד וכו'.</b> ואע\"ג שתפלת ערבית רשות האיך כתבה התורם ומזכיר אותה בתיבת ערב וי\"ל כגון שכבר התפלל כמה לילות קודם לזה ושויה לנפשיה חובה: "
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>ועשיר יענה עזות עשירו של עולם וכו'.</b> פי' וה\"ק קרא ועשיר הקב\"ה יענה עזות פי' שאתה עזות שנאמר אל תוסף דבר אלי פי' שאתה מדבר עזות ויותר מדאי וק\"ל ומדנקט קרא לשון דבר שהוא קשות דייק שהוא לשון עזות וכדמסיק המדרש לאמר מהו לאמר אמר ר\"ע אמר משה הש��בני על דברי אם אתה מכניס אותו לארץ וא\"כ זה הוה כדברי עזות: "
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>שלא יהיו ישראל אומרים זייף משה בתורה וכו'.</b> וקשה האיך יהיה מיושב עוד התלונה ונ\"ל דה\"פ דכתיב יען לא האמנתם בי המה מי מריבה וקשה למה לי המה מריבה וכן בסוף האזינו אמר על אשר מעלתם בי במי מריבה וקשה ג\"כ למה לי במי מריבה לז\"א שלא יבינו ישראל בדברי הקב\"ה שמה שאמר הקב\"ה אשר מעלתם קאי על שזייף ח\"ו איזו דבר בתורה לכן נתן לו הקב\"ה פירוש לדבריו וכתב המה מי מריבה אבל ישראל לא יחשדוהו למשה שזייף ח\"ו רק שמא לא יבינו דברי הקב\"ה לכך הוצרך הקב\"ה לכתוב בפירוש ועוד י\"ל שיאמרו העולם כמו שעשה בסלע ששינה שא\"ל הקב\"ה ודברת והוא שינה והכה וכמו כן עשה כמה פעמים ושינה מאמר הקב\"ה לכן תכתוב סרחוני שידעו שלא היה רק פעם אחת ולא יותר ודו\"ק: "
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>ג' תכיפות הן.</b> והקשה בעל ש\"י מ\"ט לג' תכיפות בשלמא תיכף לנטילת ידים ברכה לפי שלת יסיח דעתו ויטנפו ידיו ובמים ראשונים קמיירי משא\"כ תיכף לסמיכה שחיטה אין לה טעם ומשני הואיל וסמיכת הקרבן הוא שמתוודה עליו עונותיו ונותן הקרבן תמורתו לכן ראוי לסמוך הסמיכה לשחיטה שיתן על לבו סיבה זו ואף כי נמצא סמיכה בקרבנות שאינם באים על החטא י\"ל כדי שלא לפרסם החטאים כדמצינו גבי במקום אשר תשחט העולה וגו': ",
+                "<b>שלא יהיה שטן מקטרג בסעודתו.</b> ונ\"ל דזה פי' מה שאחז\"ל בברכות דף מ' ע\"א לית דין צריך בשש פי' רש\"י שהוא פת נקי ולי נראה דלפי דאיתא שם בתוספות שהטעם שצריכין להביא מלח כדי שלא יקטרג השטן ואם נטל ידיו ובירך ולא הפסיק בטוח שאין השטן מקטרג וכו' וא\"כ יוצא זה בזה וק\"ל: "
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כשמתכנסין מ\"ה ושואלין אימת ר\"ה ואימתי יוה\"כ וכו'.</b> נ\"ל דזה הוא שאלתם שלפום רהיטא הוא הטעם שלא אד\"ו ראש לפי דאית' בירושלמי הוא ישפוט תבל בצדק ולאומים במישרים שלישראל הקב\"ה דן ביום בשעה שעוסקים במצות ואו\"ה דן בלילה בשעה שישנים מעונות ואי' כי חוק לישראל הוא ומשפט לאלהי יעקב שישראל נכנסים תחלה לדין והנה בכל יום ב' וה' ב\"ד של מעלה דנין את האדם וא\"כ אם יהיה ר\"ה ביום הסמוך ליום דין של מעלה לפניו או לאחריו אז יהיו סותרים סברות אלו ואם כן מקשים ואימת יוה\"כ הלא ביוה\"כ יהיה ג\"כ סמוך ליום דין ב' וה' לז\"א הקב\"ה אני ואתם וכו' פי' כי חוק לישראל הוא קאי כפירוש אחר שבגמרא שאין ב\"ד שלמעלה נכנסים לדון עד שיקדשו ב\"ד שלמטה את החודש ודו\"ק. ולפי דאית' בשם אדוני אבי זקני הגאון מהרש\"ל שאין לאכול בשר בליל ב' וה' לפי שדיני נפשות גומרים בלילה נמצא ע\"כ כשדן הקב\"ה בב' וה' ע\"כ הדין הוא בלילה שלאחריו וא\"כ אם יהיה ר\"ה סמוך ליום ה' אז יהיו ע\"כ או\"ה קודמין לישראל וסברו מה\"ש שזה הוא הטעם לא אד\"ו ראש וא\"כ שאלו א\"כ ביוה\"כ יהיה ג\"כ חששה זו והטעם ששאלו מ\"ה לפי שהם שרים של או\"ה ומשיב להם הקב\"ה וכו' ומה שהקשו כל הגאונים על א\"א זקני הנ\"ל כי איך כתב שדיני נפשות גומרים בלילה והלא בדיני ממונות נאמר זה אבל בדיני נפשות אין גומרין בלילה ולי הקטן נראה ליישב דה\"ק דיני נפשות פי' או\"ה הוא דן בלילה ע\"כ כדאיתא והוא ישפוט תבל בצדק ומ\"מ הואיל והקב\"ה עוסק בדין של או\"ה צריכין ישראל מ\"מ לירא מחמת שהקב\"ה עוסק בדין מ\"מ. כן נ\"ל בן המחבר: "
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>אלא שלא לנעול דלת וכו'.</b> פי' אף דכ\"ע ידעי דאין ראוי לקבלו בתשובה על עונות אלו שעשה וי\"ל דמ\"מ איכא דידעי בתשובה שעשה ולא ידעי בעונות החמורות שעשה ואם כן יהיה נעילת דלת בפני העושים עבירות שאינם חמורות כ\"כ וק\"ל: ",
+                "<b>באותה שעה ידע מנשה כי ה' הוא האלהים.</b> ובירושלמי מסיק שאותה שעה אמר מנשה אית דין ואית דיין פי' כי אע\"פ שהיה מנשה עובד עבודת כוכבים מ\"מ לא נכחד ממנו כבוד ה' אלא שהיה טועה בהשגחתו וסבר שעזב ה' את הארץ ביד צבא שמים וזה הוא גופא של עבודת כוכבים כמו שכתב הרמב\"ם בפ\"א מהלכות ע\"א ועתה נתברר לו שעיני ה' משוטטות בכל הארץ לפי שמה\"ש היו מסתמין את החלונות וכו' והקב\"ה לבד קיבל אותו א\"כ מזה ידע שעיניו משוטטות ומשגיח בכל העולם: "
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>מתוך צרה.</b> הקשה ביפ\"מ הלא עליה הגאולה באה לא שהיא סבה אליה וי\"ל דה\"פ שע\"י צרה פי' שאוה\"ע מקשים העול לפי שהשביע הקב\"ה לעובדי כוכבים שלא יקשו את העול על ישראל שאם מקשים העול הם גורמים לקץ לבוא שלא בזמנו וק\"ל: ",
+                "<b>ואף לעתיד לבוא אין נגאלים אלא מתוך ה' דברים וכו'.</b> והא דאקדמי לזכות אבות בתוך ה' דברים של מצרים וכאן בגאולה שלעתיד קחשיב לה לבסוף וי\"ל לפי שבמצרים עדיין היה עיקר משא\"כ לעתיד יהיה רק טפילה לפי שתמה זכות אבות וק\"ל כן תי' בש\"י וזה שמסיק ויזכור להם בריתו הרי מתוך זכות אבות כדפי' התוספות בשבת שאף שזכות אבות תמה ברית אבות לא תמה ונהירנא כד הוינא טליא שמעתי מפי א\"א ז\"ל פי' הפסוק ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם וגו' פי' זא\"ת הוא ר\"ת זכו\"ת אבו\"ת תמ\"ה בהיותם בארץ אויביהם מ\"מ לא מאסתים ולא גאלתים לכלותם להפר בריתי אתם פי' עדיין הברית קיימת ודו\"ק דפח\"ח: "
+            ],
+            [
+                "<b>אין לך טבעת מול.</b> פי' מול עצמך וקורא למילה לשון טבעת כמו בי טבעת כן פי' ביפ\"מ: "
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>והנה בעניי הכינותי לבית ה' וכו'.</b> פי' שקשה למדרש שאמר בעניי פי' בעניות וכי עני היה שהרי הכין הרבה לז\"א והנה בעניי פי' בצערי אף שהיה לי צער שא\"ל הקב\"ה שלא אבנה ב\"ה מ\"מ הכינותי לבית ה' ובירושלמי דדרש ואני בעניי הכינותי שהיה מתענה ומקדש סעודתו לשמים ופי' בעניי ג\"כ לשון צער: "
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>אבל לעתיד לבא אני עוקר יצר הרע מכם ואין מיתה בעולם.</b> וקשה הואיל ולעתיד אין מיתה בעולם א\"כ למה צוה להבדיל ערי מקלט לעתיד כדאי' אז יבדיל וי\"ל ע\"ד דאי' בבראשית רבה וז\"ל שופך דם האדם הרי כשהרג ולא נהרג אימתי נהרג פי' כשיהרוג אחד במזיד בלי עדים יהרג לעתיד וכמו כן כשיהרוג בשוגג ולא גלה בעה\"ז יהיה גולה לעתיד וק\"ל: "
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>אמר רבי אחא כעס הקב\"ה וכו'.</b> יש כאן אריכות לשון וגם מה שמהפך לשון הפסוק לפי שהיה הקב\"ה כועס שאמר בלשון נוטריקון בשביל זה אמר לשון ארוך מאד ואמר בן ואח ללא צורך אלא כדי שיהא יותר מפורש מתוך שכעס הקב\"ה על שקיצר ביקש לתקן הדבר להאריך קצת אך אל יקשה למה מאריך המדרש שמפרש הכתוב ללא צורך וגם מהפך לשון הכתוב לפי שהכעס של הקב\"ה היה מה שאמר ועם שונים שלא יאמרו ח\"ו שהקב\"ה הוא הבן ויש לו אב גדול ממנו זה אינו אבל יאמרו כדומה לו כמו אח או פחות כמו בן יש לו לכך אמר יש אחד ואין שני זה אב וגם אח זה הדומה לבן זה הפחות ולפיכך מהפך המדרש לפי הגדול גדול ודומה ופחות כל אלו אינן א��א שמע ישראל וק\"ל: "
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>הלכה אדם מישראל וכו'.</b> וקשה למה מביא הלכה זו כאן ונ\"ל לפי שאומר אח\"כ שמא לרעתך פי' מתוך חומר דיני שבת שאין אתה רשאי לטלטל אף מנורה של פרקים. ושמא תאמר שהוא דבר שאין רוב הצבור יכולים לעמוד בה והראיה שלא שמרו ישראל את השבת אלא פעם אחת באלוש ע\"ד דאי' אלמלי שמרו ישראל ב' שבתות מיד היו נגאלים וא\"כ שמא תאמר לרעתך וכו' שע\"י אזהרת שבת יתעכב הגאולה זה אינו אלא לטובתך נתתי לך את השבת וכו' דכתיב אז תתענג וגו' פי' לעתיד יהיה לך השכר ואדרבא לטובתך פי' שאם אתה משמר תהיה נגאל כדכתיב אז תתענג ע\"י שבת תהיה לך עונג לעוה\"ב ותהיה נגאל ולז\"א בלשון יחיד כשאתה משמר שבת כראוי פי' אף שאחרים אינם משמרים ונתעכב הגאולה מ\"מ לעתיד תטול אתה חלקו ע\"ד שאחז\"ל שלכל אחד יש שני חלקים זכה נוטל חלקו וחלק חבירו: "
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>אמר רשב\"ג כל מה שישראל אוכלים בעוה\"ז בכח ברכות שברכם בלעם.</b> נ\"ל הטעם לפי דאיתא טעם למה נהפכו כל הברכות של בלעם פעם אחת לקללה כדי שלא יאמרו או\"ה שברכת בלעם עשה פירות ובאמת היה כוונתו לקלל רק שהקב\"ה הפכם ויאמרו או\"ה שכוונתו היה ג\"כ לברך ולהורות שזה שקר הוצרך הקב\"ה להראות שבפעם אחת הם קללה וע\"כ לאו מכח ברכות שלו הוא וא\"כ ע\"כ מה שישראל אוכלים בעוה\"ז הוא בשביל ברכות של בלעם לפי שאם היה משומרים לישראל לעוה\"ב זה א\"א הואיל והוא עולם שכולה טוב ודו\"ק וזה הטעם נ\"ל מדוע בכל הברכות נהפכו פעם אחת לקללה וגבי ברכת מה טובו קיים לעולם לפי שבכל הברכות היה ע\"פ הכרח שיהיה בפעם א' קללה כדי להורות שמחשבתו היה לקלל אמנם בברכת מה טובו אינו צריך להורות זה לפי דאיתא וישא בלעם את עיניו ביקש לקללם ולהכניס בהם עין הרע וירא והנה ישראל שוכן לשבטיו ראה שאין פתחי אהליהם מכוונים עלה בלבו שלא לקללם עוד וא\"כ מה שאמר אח\"כ מה טובו היה פיו ולבו שוים וא\"כ א\"צ שיהיה פעם אחת לקללה להורות שמחשבתו היה לרעה והלא כאן היה מחשבתו ג\"כ לטובה ודו\"ק: "
+            ],
+            [
+                "<b>מה פרי אדמתך סיגים אף פרי בטנך סיגים.</b> פי' שיצא מאברהם ישמעאל ומן יצחק יצא עשו ע\"ד שאחז\"ל שאי אפשר לבר בלא תבן: "
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>ר\"ט אומר בורא נפשות וכו'.</b> פי' הר\"ן לפי שמים קדמו לעולם ולא שייך אמירה לגבייהו בשלמא כל הנבראים שייך צוה ואמירה עליהם משא\"כ גבי מים לפי שקדמו לעולם לא שייך אמירה גבייהו והיה צריכים בריאה ולא במאמר ודו\"ק: "
+            ],
+            [
+                "<b>דכתיב ראה ראיתי את עני עמי וגו'.</b> פי' וגבי עגל כתיב קול ענות אנכי שומע:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>דברים אחרים יתחדשו.</b> פי' כדכתיב פן תקיא הארץ אתכם כדפירש רש\"י משל לגבירתיה וכו' לפי שא\"י אינה סובלת את החוטאים: ",
+                "<b>שמא יבינו ויבקשו עליו רחמים.</b> ואע\"ג דאי' לעיל בפ' פינחס וימסרו בע\"כ לפי ששמעו שמיתתו של משה תלוי בנקמת מדין לא רצו לילך וי\"ל מ\"מ היה כוונתם שיהיה אתם וימות פה במדבר ולא שיעלה לא\"י לפי שידעו שאם ימות במדבר יהיה להם תחיה לעתיד כמו דאיתא לעיל וכן אית' לקמן בפסוק ויתא ראשי עם וכו': "
+            ],
+            [
+                "<b>רשב\"ג אומר מן הלוחות נטל משה זיו הפנים.</b> ונ\"ל שזה מרומז בקרא וקרנים מידו לו פי' קרני הוד של משה היה לו מידו פי' מן ידו של הקב\"ה כדמסיק כאן עם שנתנו לו הלוחות מכפים אל כפים של משה נטל זיו פנים: "
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>אמר לפניו משה חשוב אותן כסדום.</b> הנה הרבה יש לדקדק בשיטה זו. א' למה אמר חשוב אותן כסדום הואיל והיו שמונים ועוד לבסוף כשמצא רק ע\"ז הוכרח למצוא עוד ג' ומתחלה ביקש כמו סדום שיוותר לו עד עשרה ועוד היאך אמר מתחלה כמו גוזמא שיעמיד שמונים ואח\"כ לא העמיד רק ע\"ז ואין לומר שחשב עם אבות היה לו לומר מיד כדי שלא יקשה לו הקב\"ה ועוד למה דקדק עמו הקב\"ה שיהיה דוקא פ' ובסדום לא בקש רק עשרה וביותר יש לתמוה שלעיל בפרשת כי תשא איתא אמר ר\"א ביקש משה שיוותר לו הקדוש ברוך הוא עד עשרה כסדום וביקש ולא מצא אלא ז' ועוד קשה מאי ושבח אני את המתים ולמה יהיו משובחים יותר מן ע\"ז אלו ועוד קשה למה מביא הפסוק וטוב משניהם ללא צורך ועוד צריך לדקדק לשון ואני מעמיד לך מאלו פ' צדיקים ונ\"ל להתיר כל הספקות בהערה אחת וה\"פ שמשה ביקש שיוותר לו עד עשרה דהיינו שיהיו עשרה צדיקים גמורים דוקא כמו שביקש אברהם בסדום ושיברר הקב\"ה מן השמונים י' לזה אמר אני מעמיד לך מאלו שמונים עשרה כאברהם וחשב ז' צדיקים גמורים ומן המותרים היה משה סבר שיברר הקב\"ה מהם עוד ג' צדיקים גמורים כדי למלאות עשרה אבל הקב\"ה לא היה חפץ בהם כדאיתא שאותן ע' זקנים היו ראוים לשרף כמו נדב ואביהוא ומתו בקברות התאוה עי' בפ' בהעלותך והקב\"ה בוחן לבבות וידע שאין בין ע' זקנים לברור מהם ג' צדיקים והאדם יראה לעינים שמשה היה סובר שיכול הקב\"ה לברר עכ\"פ ג' מהם ולכן אמר הקב\"ה לשון הא משה לשון רוגז שלא היה ביניהם אפילו אחד ע\"כ הוכרח משה לומר עשה בשביל זכות שלשה אבות ומה שאמר והרי שמונים אי לא מסתפינא הייתי אומר שהוא טעות ואגב שאמר למעלה תיבת שמונים טעה המדפיס אמנם אפילו יהיה הגירסא כך מ\"מ א\"ש פי' לברור מהם עשרה והיא היא ועולה בסוג אחד לז\"א ושבח אני את המתים מן החיים פי' לפי שהן ע' זקנים לא מצא ג' צדיקים לתשלום עשרה ומן המתים מצא ומה שאמר וטוב משניהם אשר עדיין לא היה נ\"ל דה\"פ לפי שבסדום וויתר לו הקב\"ה עד תשעה והקב\"ה יהיה עשירי ולא מצא ולפיכך נהפך סדום אבל אם היו שם תשעה יצדיקים לא היתה נהפכת וכאן דקדק הקב\"ה בלשונו מה שאמר הא משה היכן עוד ג' צדיקים משמע שיהיה שם דוקא עשרה צדיקים ושם וויתר עד תשעה וז\"ש עוד וטוב משניהם פי' מן החיים ומן המתים אותן שלא היה פי' מה שביקש עליהם בסדום ולא מצא אותם עליהם היה מרמז שלמה פי' אילו היה שם היו טובים כי שם ט' היו טובים כמו כאן י' ודו\"ק היטב: "
+            ],
+            [
+                "<b>למה שנים.</b> מה שלא הקשו על לוחות ראשונים למה היה ב' וי\"ל לפי שהיו נגד נעשה ונשמע משא\"כ בלוחות שניות שבטלו נעשה כדאיתא לעיל בפסוק שמע ישראל וגו' וא\"כ מקשה שפיר למה היו שנים: "
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>אין שורת הדין שיהיו בני מתקללין ואני מתברך.</b> וא\"ת הלא כשם שמברכין על הטובה כך מברכין על הרעה וי\"ל שאני רעה דרבים דעמו אנכי בצרה ועוד י\"ל שיש חילוק בין רעה שנתחדש לו ביום זה לבין רעה שהיה משמשת לפעמים ידועם וק\"ל: ",
+                "<b>רבנן אמרי.</b> הם פליגי על דברי ר\"י דסכנין שאמר אין שורת הדין שיהיו בני מתקללין לזה אמרו לא לרעתם וכו' אלא כדי שיקבלו שכר על הבחירה נמצא אין כאן טעם אלא כרבותינו דלעיל וכן הראייה שמביא עד סוף העמוד הכל הוא בשביל זה לקבל שכר על קיום דברי הקב\"ה וק\"ל: "
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>אל תהי מלגלג בדין וכו'.</b> פי' שאל תאמר אעשה תמיד פשרה לפי שמצוה לבצוע ואי' בגמ' דסנהדרין מצוה לבצוע דכתיב אמת ומשפט ושלום שפטו בשעריכם איזו משפט שיש בו שלום הוי אומר זה בצוע א\"כ אליבא דמ\"ד זה דין ושלום חדא היא לז\"א רשב\"ג אל תהיה מלגלג בדין פי' שאסור לבצוע וע\"כ הלכה כמ\"ד זה למה לפי ששנו חכמים על שלשה דברים העולם עומד על הדין ועל האמת ועל השלום והפסיקו חז\"ל בין דין לשלום בתיבת אמת כדי להורות שלאו חדא היא והלכה כחכמים שאסור לבצוע: "
+            ],
+            [
+                "<b>ואינה חיה אלא ו' חדשים.</b> ואין להקשות והרי אמרו בגמ' שהיא חיה י\"ב וי\"ל ו' חדשים חיה ואחר מותה קודם שנתעכלה היא קיימת ג\"כ ו' חדשים וכן אית' להדיא ביו\"ד: "
+            ],
+            [
+                "<b>טוב שיבנה הבית.</b> ע\"ד שאחז\"ל שהיו פריצי הדור אומרים לדוד מתי יבנה ב\"ה בשגם דהקב\"ה אמר לא אתה תבנה לי את הבית וא\"כ סברו שחיי דוד מעכבים בנין ב\"ה והוא היה שמח במיתתו כדי שיבנה ב\"מ וז\"ש שמחתי באומרים לי לבית ה' נלך וא\"ל הקב\"ה חייך שעה אחת מחייך אין אני מחסר ושילם לו הקב\"ה מדה כנגד מדה וק\"ל: ",
+                "<b>חביבים עלי מב\"ה.</b> וא\"ת והלא שלמה עסק ג\"כ במשפט וצדקה כדכתיב לשלמה אלהים משפטיך למלך תן וצדקתך לבן מלך וי\"ל דמ\"מ שאני משפט של דוד שהיה בו צדקה שהיה עושה משפט שיש בו צדקה והא דקאמר הכא מהאי טעמי' ובגמ' דשבת משמע בשביל תורתו וי\"ל דס\"ל למדרש שבשביל תורתו אין לעכב בנין ב\"ה שמשם תצא תורה לעולם כדכתיב כי יפלא ממך וגו' אבל משום צדקה ודינין ניחא כי על הדין העולם עומד וצדקה ודינין כשל דוד לא שכיחי אבל לגבי שלמה לחוד סגי בטעמיה דתורה ולא הוצרך לטעמיה דצדקה ודינין וק\"ל: ",
+                "<b>ואם לא היה לחייב ליתן וכו'.</b> לפי שמקשה בירושלמי והא תנינן מלך לא דן ולא דנין אותו ולא ס\"ל לירושלמי חילוק הגמ' בין מלכי ישראל ומלכי דוד לז\"א שהיה נותן משלו כשלא היה לחייב ליתן וא\"כ לא סגי בלאו הכי שיהיה דן בעצמו כדי שלא יביאו אותם לידי רמאות א\"נ ר\"ל שלפי שמאיזו טעם אסור למלך לדון משום התקוששו וקושו קשוט עצמך זהו ע\"י כפי' משא\"כ כשהם מרוצים ומקבלים עליהם ומסתמא קיבלו עליהם הואיל והיה נותן משלו: ",
+                "<b>שהוציא גזלה מתחת ידו.</b> וא\"ת מאי רבותיה דדוד שכל דיין יש לו מעלה זו וי\"ל שהיה דוד בעצמו מתעסק בדבר עד שהוציא הגזילה מתחת ידו ולא מסרו לשוטרים א\"נ ר\"ל שהיה משפטיו ישרים והיו מטעים דבריו לבעלי דינים עד שהיו החייבים שמחים במשפטיו כאלו עשה עמהם צדקה וחסד שהשיבן מעון וק\"ל. ולדברי ר\"י שאומר שנתן משלו על זה התפלל דוד עשיתי משפט וצדק בל תניחני לעושקי פי' מפני הרמאים כן אי' בכלי פז ע\"ש: "
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>ד\"א אומר במקום שיש דין וכו'.</b> פי' לפי דאי' בגמ' דמכות הרגו אינם נהרגים וא\"כ ה\"פ במקום שיש דין פי' שנעשה דין ע\"י עדותם אזי אין דין פי' אין עונשים את העדים במיתה ובמקום שאין דין פי' שלא נהרג ע\"י עדותם יש דין הורגים את העדים ומקשה ומהו כן שהוא נגד הסברא ומשני אלא אמר ר\"א וכו' לפי דאי' בספר גאלאנטי טעם נכון למה באמת כך וז\"ל לפי שאלהים נצב בעדת אל ואם הסנהדרין טעו וחייבו מיתה ע\"י עדים הללו קשה היאך יצא זה מלפני הקב\"ה הואיל והוא עמהם אלא ע\"כ שזה שנהרג ע\"י עדים הללו ע\"כ משום שהיה חייב אדם זה מיתה בלאו הכי והוא הדין איפכא שלא נהרג ע\"י עדותם היה זה סיבה מאת ה' שלא יהרג לפי שהם עדים שקרים וא\"כ אז הם חייבים שבקשו להרוג אדם כשר וזכאי א\"כ זה שאמר אלא אמר ר\"א אם נעשה הדין למטה אין הדין נעשה למעלה פי' אם נהרג זה ע\"י עדותם ע\"כ שהוא חייב מיתה כבר אין הדין נעשה למעלה על עדות הללו שגברא קטילא קטלו ואם לא נעשה הדין למטה נעשה דין למעלה תי' שהקב\"ה שיודע שזה כשר לכך לא נהרג ע\"י עדותם ודו\"ק היטב: "
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>מלפניך משפטי יצא.</b> כדאי' במדרש ש\"ט וז\"ל אמר דוד אתה מלך ואני מלך נאה למלך לדון את המלך וק\"ל: "
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>ולמה לא בנו להן ב\"ה שהיו ביניהם דלטורין.</b> פי' כדמסיק הואיל והיו בהן דלטורין היה נופלין במלחמה וכתיב גבי בנין ב\"ה והיה בהניח ה' מכל אויביך מסביב וק\"ל: ",
+                "<b>מסלק השכינה מלמטה למעלה.</b> פי' ע\"ד לא יגורך רע וכשהלשון הרע בעולם השכינה מסתלקת כדי שלא יגור במקום רע: ",
+                "<b>מן האילן הזה אכל הבורא.</b> פי' וע\"כ לפי דבריו היה האילן קדמון וזה לשון הרע שלו: "
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>מיכאל כולו שלג.</b> לפי שהוא מלאך רחמים וגבריאל כולו אש לפי שהוא מלאך דין:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>מה עשה יהושע וכו'.</b> ובירושלמי גרס ששלח יהושע פרסטיגיות קודם שעבר את הירדן שאח\"כ אסור להשלים ע\"ש לא תחיה כל נשמה והרמב\"ם כתב בפ\"ו מהלכות מלכים שלא תחיה קאי על אלו שלא השלימו מדכתייב לא היתה עיר אשר השלימה אל בני ישראל בלתי החוי יושבי גבעון כי מאת ה' היתה זאת לחזק את לבם מכלל ששלחו להם שישלימו עכ\"ל הרמב\"ם ומקשין ע\"ז מן הגבעונים שאמרו להם ישראל אולי בקרבי אתה יושב ואיך אכרות לך ברית וי\"ל שהם הקדימו עצמם ובאו קודם שהגיע אליהם השליח א\"נ שהגבעונים לא רצו לקבל עליהם לא עבדות ולא הסרת עבודת כוכבים מהם עכ\"ל הרמב\"ן: "
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>שנאמר המול ימול וגו'.</b> מתוך שמביא המדרש כל הפסוק עד מקנת כספך ואח\"ז כמה פעמים אינו מביא רק המול ימול נראה לי מן מה שאמר יליד ביתך ולא אמר בני ביתך משמע כל שנולד אפילו מהול צריך להטיף ממנו דם ברית וק\"ל: "
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>מתוך כך.</b> פי' שתתקיים שלוח הקן וכתיב והארכת ימים ומתוך אריכות ימים מוכרח אתה לבנות בית חדש ולעשות מעקה וק\"ל: "
+            ],
+            [
+                "<b>שהוא מכפר.</b> פי'. הקב\"ה מכפר על ישראל בשביל זכות אבות רק שקשה והלא אין אברהם מציל את ישמעאל לז\"א לעתיד לבוא פי' לעוה\"ב כדאי' ברשב\"א שלעוה\"ב הוא מציל: "
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>סופך בבן אמך וכו'.</b> פי' על עצמך שיבאו נגעים עליך וכדמפרש ואזיל כלומר ע\"י שדברת באחיך מן האב תבוא עליך נגעים שאתה מן האם דאלת\"ה מאי חילוק יש בין אם מדבר לה\"ר על אחיו מן האב או מן האם אלא דקאי על עצמו וזה שמסיים המדרש גורם רעה לעצמו ודו\"ק: "
+            ],
+            [
+                "<b>מהו אל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא.</b> פי' לפי שפשטא דקרא הוא קאי על שבועה ונדר וא\"כ שפיר אמר הכתוב אל תאמר לפני המלאך כי שגגה הוא לפי דאי' אין מקיפין בחילול השם א' שוגג וא' מזיד כדפי' הריטב\"א לפי שהעולם לא ידעו שחטא בשוגג ויהיה חילול השם משא\"כ אם קאי על לשון הרע קשה מהו אל תאמר וגו' למה לא יהיה חילוק בין שוגג למזיד ודו\"ק לז\"א פי' אחר על שגגה וכו' וק\"ל: "
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>עד שכופר בהקב\"ה.</b> וצריך ליתן טעם מדוע זה גבי עבירה זו יותר משאר כל עונות אשר יעשה האדם מבלי שכופר בהקב\"ה וי\"ל דהכא מיירי במדבר במומי בני אדם ע\"ד שאח\"ל אומר לאומן שעשאני א\"נ י\"ל דבשלמא בשאר עבירות יצרו תקפו עליו משא\"כ בלשון הרע וע\"כ כופר בהקב\"ה כי מה יתרון לבעל הלשון. ועוד י\"ל לפי שמספרי לשון הרע אומרים שאין ה' רואה אותם ולכן הן נמשכים אחרי עבירה זו למצוא חן בעיני הבעלים ובשמעם קול בעליו ישתקו ולא יחשבו ממי שמלא כל הארץ כבודו ובכל מקום עיניו צופות וע\"י זה השכינה מסתלקת מדה כנגד מדה שהוא חושב שעיני ה' אינה משוטטים בכל הארץ ודו\"ק: "
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [
+                "<b>דלת לפנים מדלת.</b> פי' שיש שני פתחים אחד בעזרה ואחד בבהכ\"נ גופא ע\"כ תכנס לבהכ\"נ דוקא להתפלל ולא תתפלל בעזרה ומשאחז\"ל לעולם יכנס ב' פתחים פי' שיעור ב' פתחים פי' אף שהוא בבהכ\"נ ממש שלא יעמוד אצל הפתח אנא יכנס שיעור ב' פתחים כדאיתא התם שלא יסתכל בעוברים ושבים ויתבלבל תפלתו והכא נועם בשביל שכר פסיעות וק\"ל וכן הוא משמעות לשון ירושלמי פרק ה' דברכות ע\"ש: ",
+                "<b>א\"ר איבו ולא עוד וכו'.</b> לפי שקשה לר\"א על לשון מי הוא זה שבא לבהכ\"נ ואינו מוצא אותו הלא כל כמה דליתא עשרה לא בא השכינה לז\"א ולא עוד וכו' פירוש דקאי על עשרה ומביא הפסוק אלהים נצב בעדת אל ואין עדה פחות מעשרה: "
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>אמר ר\"ב עת ללדת ועת למות.</b> שמעתי בשם הגאון אב\"ד דק\"ק לובלין מהור\"ר הירש זצ\"ל חתן הגאון מהור\"ר העשיל ז\"ל דה\"פ לפי שאנטונינוס ורבני היו חלוקין בביאת יצר הרע ואמר רבי לאנטונינוס ע\"כ שבא בשעת יציאתו לאויר העולם דאל\"כ היה בועט במעי אמו ויוצא והקב\"ה קצב זמן מתי יצא לאויר העולם ולעיל אמר כשם שביאתך בלא חטא א\"כ ע\"כ שיצר הרע לא בא במעי אמו דאל\"כ קשה הא יכול להיות שיצא בחטא כמו שמצינו גבי עשו שהיה מפרכס לצאת ולעבוד ע\"א וקשה מנליה זה. לזה מביא ר\"ב פסוק עת ללדת ועת למות ודו\"ק ע\"כ דפח\"ח. ועי' בפ' כי תשא פי' על מדרש זה ותמצא נחת: "
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>אלו היה ישראל חסרים אפילו אחד לא היתה השכינה נגלית.</b> פי' גילוי השכינה לא היה אבל מ\"מ היה השכינה שורה עליהם כמו שפירשו התוספות בסוטה בכל מקום אשר אזכיר שמי ע\"ש שקאי על גילוי שכינה: "
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>מי גדול הגנב וכו'.</b> פי' כי מתוך ששותק הנגנב גורם לגנב שיגנוב עוד ע\"ד שאמרו לאו עכברי גנב אלא חורי גנב ומה שאמר לשון גדול לפי שהנמשל קאי על הקב\"ה מתוך שויתר להם פעם ראשון כו' לכך אמר לשון גדול ולא אמר לשון גרוע וק\"ל: "
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>שכן כתיב אני אוהבי וגו'.</b> ויעקב נקרא אהוב דכתיב בהושע אהבתי את יעקב ואת עשו שנאתי:"
+            ],
+            [
+                "<b>שמא לרעתכם.</b> פי' שלא תבין את הפסוק ויוסיפו לך שנות חיים על עה\"ז וא\"כ תאמר למה לי ימי הרעים כמ\"ש עד אשר לא יבאו ימי הרעה אלו ימי הזקנה וא\"כ שמא לרעתכם לז\"א זה אינו שקאי על עוה\"ב שהרי מלאכים נתאוו לה וע\"כ לא שייך בהם עוה\"ז רק עוה\"ב ודו\"ק. א\"נ י\"ל ע\"ד דאיתא לעיל אמר הקב\"ה לישראל בני לא תהא תורתי עליכם כאדם שיש לו בת בוגרת והוא מבקש לכנוס אותה אצל מי שמוצא אותה פי' אף שהיא גרוע ושפל וזה הוא פירוש המדרש כאן שמא תאמר לרעתכם פי' בשביל שאתם גרועים ורעים והתורה היא כבוגרת וכו' לא תאמר כן שהרי מ\"ה נתאוו לה וק\"ל: "
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>למי שמוציאם בפיו.</b> ושמעתי מפי א\"א ז\"ל וז\"פ הפסוק כי לא על ה��חם לבדו יחיה האדם פי' כי לחם נקרא התורה ע\"ש לכו לחמו בלחמי וגו' שקאי על התורה רק על מוצא פי ה' פי' למוציא בפיו דוקא כדכתיב כי חיים הם למוצאיהם ונרמז זה כאן לפי דאי' גבי מן זה ארבעים שנה לא חסרתם דבר היה מוצא בפיו ונעשה פיו לרמז כמו שהיו צריכין דבור במן שנקרא לחם כן בתורה צריך להוציא בפיו דוקא א\"נ כדאיתא בפסיקתא שהיה המן נשתנה לכל הטעמים מלבד ה' דברים שלא היה לו טעמם כמו שחשב התם בקרא זכרנו את וגו' הקשואים וגו' לפי שהם קשים לשכחה ועפי\"ז נ\"ל טעם שאח\"ל לא נתנה תורה אלא לאוכלי המן וז\"ש ויענך וירעבך וגו' פי' שלא היה טועמים ה' טעמים הללו ולמה כך להודיעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם וכו' ע\"כ שמעתי מפי אדוני אבי ז\"ל: "
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>יש לך ללמוד ממקום אחר.</b> פי' שמיוסף אין ללמוד דדלמא מלתא יתירתא עביד כמו דאיתא בגמרא דתענית שאסור לשמש בשני רעבון דכתיב וליוסף יולד וגו' פי' בתוספתא ע\"כ מדת חסידות הוא שהרי לוי שימש ע\"כ בשני רעבון: "
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>קשה לפני הקב\"ה לגזור מיתה על הצדיקים וכו'.</b> ובמדרש שנאמר יקר בעיני ה' המותה לחסידיו קשה לפני הקב\"ה מיתתם של צדיקים עד שגוזרין על עצמם מיתה ושמעתי פירושו מפי א\"א ז\"ל לפי דאיתא והאיש אשר אתה נושה בו הוא יוציא אליך העבוט ומיתת צדיקים הם ממושכן בעון הדור ומיתתם ע\"פ הקב\"ה בעצמו וא\"כ איך אפשר שיהיה ע\"י הקדוש ב\"ה הואיל וכתיב והאיש וגו' אלא ע\"כ שהם גוזרים על עצמם עכ\"ל: "
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>כיון שהגיע למיתתו אין כתיב בו מלכות.</b> פי' לפי דאית' בירושלמי והדר שמע כי שכב דוד לפי שנמשח בשמן המשחה אין לומר עליו מיתה וזה הטעם שהובא במ' רשב\"פ ויקרבו ימי דוד למות תנא הימים מתים פי' המיתה קאי על ימים וא\"כ שפיר נופל בהם מיתה משא\"כ על דוד לא קאי לשון מיתה לפי שהיה נמשח בשמן המשחה: "
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>היום קובל עליך.</b> נ\"ל ליישב ע\"ד המדרש בפ' וזאת הברכה ז\"ל אמר משה להקב\"ה שיתו לו שכרו של טרחת ישראל שטרח בהם מ' שנה ולא יעשה התורה פלסתר דכתיב בה ביומו תתן שכרו ולא תבא עליו השמש ובאמת לא היה הקב\"ה צריך ליתן לו שכרו בעוה\"ז כי שכר מצוה בהאי עלמא ליכא והנה ידוע שהקב\"ה מחשב שנותיהן של צדיקים מיום אל יום ועכשיו הגיע הזמן לפטור ולקבל מיד שכרו לעוה\"ב לזה אמר הקדוש ב\"ה היום קובל עליך פי' היום הגיע הזמן שימות משה ויקבל שכרו לעוה\"ב ולכן כשישקע השמש ומשה קיים ולא יקבל שכרו יעשה תורה פלסטר דכתיב ביומו תתן שכרו ולא תבא עליו השמש ודו\"ק: "
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>אין בריה שליט על נפשך.</b> פי'. שמים וארץ שנבראו משא\"כ כסא הכבוד קודם לכל הנבראים וק\"ל: ",
+                "<b>ד\"א למה לשמים וארץ שהן עדותיהן של ישראל.</b> פי' ע\"ד יד העדים תהיה בו בראשונה השמים לא יתנו מטר וגו': "
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [
+                "<b>שנאמר ויואל משה לשבת.</b> פירש כמ\"ש בנדרים שנשבע משה שלא לילך מאתו בלתי ידיעתו וקיים השבועה שא\"ל הקב\"ה במדין לך שוב מצרימה במדין נדרת לך והיתר במדין וקל להבין: "
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>פגעה בו סגולה.</b> פירוש סרח בת אשר ונ\"ל שהיתה נקראת סגולה ע\"ד דאיתא בירושלמי שהיו ב' ארונות מהלכות במדבר ארונו של חי עולמים וארון של יוסף והיו שואלין מה טיבו של ב' ארונות והשיבו קיים זה מה שכתוב בס\"ת זו המונחת בארון זה ואי' בעירובין המוציא מציאה יקנה סגולה מאי סגולה ס\"ת וא\"כ הואיל והמציא סרח ארונו של יוסף היתה נקראת סגולה וק\"ל ועיין מ\"כ אם ייטב לך פירושו: "
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>עד שנגלה עליו ב\"ד הגדול וא\"ל גזירה היא מלפני שלא תעבור.</b> ונ\"ל שמרומז דרש זה בפסוק וה' אמר אלי לא תעבור כי כל מקום שנאמר וה' הוא ובית דינו ע\"ד דאיתא ה' נתן וה' לקח גבי טובה הוא גוזר בעצמו וגבי רעה הוא שואל בית דינו כך כאן שאל ב\"ד ומה שהוא גוזר עם ב\"ד אין לו שינוי כן הוא משמעות לשון ירושלמי וק\"ל: "
+            ],
+            [
+                "<b>היאך אחייך לעוה\"ב.</b> וקשה להבין מדרש זה ונ\"ל ע\"ד שמצאתי בספר ש\"י גבי זהירות מביא לידי פרישות וכו' עד לבסוף רוח הקדש מביא לידי תתיית המתים פי' לפי שבעוה\"ב עוולם התחיה מוכרח האדם להיות רוחני ע\"ד דאי' שהקב\"ה עושה להם כנפים פי' שיהיו כמו מ\"ה בלתי גשמיות ולהסיר הגשמיות גזר הקב\"ה מיתה שע\"י זה ילך הגשמיות מן האדם ויזדכך ויהיו אח\"כ כמלאכי השרת וא\"כ זה שאמר הקב\"ה כאן למשה אם לא אמיתך בעוה\"ז היאך אחייך לעוה\"ב ודו\"ק כנ\"ל: ",
+                "<b>שחקוק בו שם המפורש וכו' ונטל קרן הודו מבין עיניו.</b> פי' ע\"ד דאי' כמה פעמים שבשעה שאמרו ישראל נעשה ונשמע ניתנו להן זונאות והיה שם המפורש חקוק עליהם והטעם ג\"כ כדי שיהיה להם חירות ממ\"ה והנה אית' בגמ' בפ' ר\"ע בשעה שחטאו ישראל ירדו ת\"ר מלאכי חבלה ופרקו אותן קרני הוד שניתן להם ואית' בתוספתא שקרן הוד של משה היה מן קרני הוד שניתן לישראל כדעת מ\"ד שכולם זכה משה ונטלם. וא\"כ אותו קרן הוד שהיה למלאך המות היה ג\"כ שם מפורש חקוק עליו ונטלו משה ממנו ואז היה משה יכול לשלוט עליו עד שעיור את עינו ודו\"ק. ובירושלמי ובמדרש חזית בפסוק גן נעול אחותי כלה אי' אמר ר' איבו מלאך ירד וקלפו אותו הזיין שהיה שם מפורש חקוק עליו וא\"כ לזה כוון המדרש נטל קרן הודו פי' שם המפורש כנ\"ל: "
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Midrash Rabbah, Vilna, 1878",
+            "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "ידי משה על דברים רבה",
+    "categories": [
+        "Midrash",
+        "Aggadah",
+        "Midrash Rabbah",
+        "Commentary",
+        "Yedei Moshe"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Paragraph",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Midrash/Aggadah/Midrash Rabbah/Commentary/Yedei Moshe/Yedei Moshe on Kohelet Rabbah/Hebrew/Midrash Rabbah, Vilna, 1878.json

@@ -0,0 +1,672 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Yedei Moshe on Kohelet Rabbah",
+    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI",
+    "versionTitle": "Midrash Rabbah, Vilna, 1878",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "digitizedBySefaria": true,
+    "versionTitleInHebrew": "ווילנא, האלמנה והאחים ראם, תרל\"ח",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "ידי משה על קהלת רבה",
+    "categories": [
+        "Midrash",
+        "Aggadah",
+        "Midrash Rabbah",
+        "Commentary",
+        "Yedei Moshe"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [
+                [
+                    "<b>חכמה שאלת ולא שאלת וכו'.</b> פי' בלשון בתמיה והלא אני מבין תחבולות שלך לפיכך וכו' ולפ\"ז היה המשל דומה לנמשל ודו\"ק: ",
+                    "<b>הה\"ד דברי קהלת וגו'.</b> מיד שרתה עליו רוח הקדש ואמר שלשה ספרים בפעם אחת שקשה מהו דברי לשון רבים ולא כתיב אמר קהלת אלא שמרמז כל הג' כפרים: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>אין בו ממש.</b> כן אמר שלמה ב' פעמים הבלים וג' פעמים הבל בזה הפסוק שהם שבעה וכדלקמן:",
+                    "<b>בשבת מאי אית לך למימר.</b> ומשני מ\"מ איכא מיתת בהמה ונגד זה אמר הבל ומיושב נמי דקדוק שבששי מביא פסוק אסף אדם ובהמה ובששי נברא רק אדם אלא ה\"פ שע\"י שנברא אדם מגיע מזה כליון לבהמה וזה הבל כנגד בריאת יום השבת ודו\"ק: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>מה הנאה וכו'.</b> פי' כמו מה אומר ומה אדבר וגו' כן הכא מה יתרון לאדם כלומר מה לי לספר היתרון לאדם פירוש השכר שיהיה לו לעוה\"ב די לו זריחת השמש וע\"ז אמר ר\"י ור\"ע ושאר אמוראים עניני עומר עד ומה יתרון שיעמול לרוח שגם שם פירושו כך די לכם בנתינת רוח כמו הכא גבי שמש וק\"ל: ",
+                    "<b>אף על פי כן.</b> פי' מן הדין אין צריך לזה שום בקשה שהביאו העומר שהוא ק\"ו בנו של ק\"ו אעפ\"כ אני מבקש שתביאו אותו בעונתו וק\"ל: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [],
+                [
+                    "<b>אלא שאני מעמיד אותם במומן וכו'.</b> שמעתי בשם גאון אחד שזה הוא כוונת המשנה סוף פאה כל מי שאינו חיגר וסומא ועושה עצמו כאחד מהם אינו יוצא מן העולם עד שנעשה כאחד מהש וקשה למה כך ונראה שאם הוא אינו חיגר ועושה עצמו כחיגר א\"כ לעתיד כשיעמוד בתחית המתים אז לא יהיה חיגר וא\"כ יאמרו אחרים המית ואחרים החיה על כן מן ההכרח שאינו יוצא מעולמו עד שנעשה חיגר ואז לעתיד יעמוד במומו כדי שיאמרו שהוא זה ע\"כ דפח\"ח: "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "<b>פגם הכתוב בכבודו של צדיק וכו'.</b> פי' ע\"ד דאיתא בערכין בפרק המוכר שדהו שיהושע נענש שחיסר הקב\"ה אות משמו בשביל שהיה לו זכות א\"י ולא התפלל על יצה\"ר ונ\"ל למה נחסר לו אות ה' לפי דאיתא שאמרו ישראל נעשה ונשמע נעקר יצה\"ר מלבם ולומדים ולא היו שוכחים וכו' ואיתא ביוסף שלמדו גבריאל ע' לשון ולא קאמר עד שהוסיף לו אות ה' שלא יהיה שוכח וא\"כ הואיל ולא התפלל יהושע שיעקר יצה\"ר וגרם שכחה לכך נגרע ממנו ה' שיהיה שוכח וק\"ל: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>וקרא עליו וזרח השמש וגו'.</b> מה שמביא ראיה מתחלה מר\"ע ושאר תנאים ואח\"כ מביא מן שרה ומשה וכו' ונ\"ל שמתחלה מביא ראיה מן אותן שקראו הפסוקים עליהם ואח\"כ מביא ראיה מן הפסוקים שראוי לדרוש כך: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>הקב\"ה מחשלו בהרים.</b> פי' מתחלה הולך בחזקה לקיום העולם ואח\"כ מתיש הקב\"ה כחו מפני בני אדם שאינן יכולין לעמוד בו ולסובלו דאל\"כ קשה למה יוצא הרוח מתחלה בחוזק וק\"ל וזה כוונת הפסוק יוצר הרים ובורא רוח פי' מחמת חוזק הרוחות ברא הרים: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>היכן הם נוזלים בשחקים רבי יהושע אומר.</b> כנ\"ל הגירסא נכונה ולא כמ\"כ וה\"פ ששאל היאך נוזלים מן אוקינוס לשמים וע\"ז אמר ר\"י העננים מתגברין מן הארץ עד השמים וכו': ",
+                    "<b>א\"ר יהושע קשה יום וכו' כצ\"ל</b> ועי כל זה בבראשית רבה פ' י\"ג בפי' מ\"כ ובפירושי: "
+                ],
+                [
+                    "<b>כיצד הארץ היתה שותה</b> כצ\"ל: "
+                ],
+                [
+                    "<b>על דעתיה דר\"א וכו'.</b> מילתא באנפי נפשיה וקאי אדלעיל: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>מה הן לעשות בית הכסא.</b> כצ\"ל: "
+                ],
+                [
+                    "<b>לא ישובון.</b> אחר שנדבקו במינות אינם שבים ואם שבים לעשות תשובה מן המינות אזי ממהרין למות מתוך כפיות יצרם:",
+                    "<b>אמר לון ועל מגן.</b> עי' מ\"כ ול\"נ שמלת על מגן בניחותא שהם היו מקלסים אותו שנתן לו הש\"י סיוע מן השמים שנצח אותם שהוא נגד טבע לנצח המינים כדלעיל והוא השיב אותם בחנם אתם מקלסים אותי הלואי שלא זכיתי לשבח זה כי יותר הפסדתי ממה שהרווחתי שהפסדתי תורתי דברי תורה ועסקתי במינות כנ\"ל: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>עורות תחשים.</b> ואין להקשות מאין כל חדש תחת השמש לפי שהיא רק לצורך שעה ואח\"כ נגנז ותדע לפי דאיתא בזוהר ויראהו ה' את כל הארץ שהראהו אור הגנוז ולמ\"ד ויהי האור הן הן המאורות קשה היאך נברא כאן אור הגנוז אלא הואיל והוה רק לפי שעה א\"נ י\"ל הואיל וירדה מן השמים לארץ לא נקראת דבר חדש ועוד תירוץ שמעתי הואיל והוא לצורך גבוה ש\"ד ולר\"א שאמר קרש היה שמה ע\"ד דאיתא קרש זהו טבי' דבי עלאי א\"כ הואיל ויש דוגמתה בעולם אף שאינו גדולה כל כך אינו נקרא בשביל זה דבר חדש וק\"ל: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>אפילו מה שתלמיד ותיק וכו'.</b> פי' לפי שכל הנשמות היו בהר סיני וקבלו חלקם שם והכל נאמרה ע\"י משה א\"כ על כרחך שכל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש כבר ניתן ע\"י משה וק\"ל: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>ואמר שלמה וכו'.</b> פי' שאמר שלמה אני ראיתי להקב\"ה שישב בין הזקנים ומביא ראיה שאמר בסוף משלי נודע בשערים בעלה וזה נדרש על השכינה בזוהר פרשת וירא: ",
+                    "<b>עתיד להיות ראש מחולה.</b> פי' ע\"ד מחול הכרם פי' עגולה והקב\"ה יהיה המרכז בתוך העגולה שהוא ראש לעגולה א\"נ שכוונת המדרש במה שאמר ראש מחולה ע\"ד דאיתא שלעתיד יהיה מחיצת ישראל לפנים ממ\"ה וזה שאמר שיהיה הקב\"ה ראש להם ולא שום מלאך ומה שאמר והצדיקים מראים באצבע פי' מלאכים ישאלו את ישראל להראות להם השכינה וישראל מראים באצכע: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>ר\"י ורבי אוניה.</b> וכן הני מ\"ד דלעיל כולם ס\"ל ששלשה עולמות ראה רק שפליגא בשעה שאמר דברי קהלת באיזו ערך היה: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>לפי שהוא בענין וכו'.</b> קאי על דברי רבי בון שפי' שיפוטו של ממון לז\"א לפי וכו': ",
+                    "<b>וכן ממהיר.</b> כאן טעות גדול וצ\"ל וכן עמים הר וגו' ונ\"ל שהיה בחלקו של זבולן והיה ששה עשר מיל על ששה עשר מיל ושם לא היה לגזול כי שם היה חלזון וחול ובאם שהיה בא אחד ממדינה אחרת וגוזל בלא ממון לא היה מועיל ה��בע כלום אלא צריך היה לקנות דוקא בדמים מזבולן ונתן הכתוב סימן לזה ואמר שם יזבחו זבחי צדק שכל הנוטל וכו' ועי' בפ\"ק דמגילה ובפירש\"י שם ותבין ולא כפי' מ\"כ או יש להגיה ממכיר כמו דאיתא לשון זה ביהושע י\"ג לחצי בני מכיר ע\"ש או יש להגיה וכן מדינת מכיר ג\"כ לא היה מן הגזל לפי שמתחלה מביא גד וראובן וכן חצי שבט מנשה שהוא מכיר בן מנשה גם כן לא היה מן הגזל וק\"ל: "
+                ]
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>ששחקה עליהם מדת הדין.</b> פי' ע\"ד ה' ילעג למו ששוחק על הנענש. והולל לשון ערבוב מענין סבאך מהול במים. ולפי ששלמה לא נתכוון לעבור והיה בוטח שאף שירבה נשים לא יסור לכן אמר לשון ערבוב בעלמא שערבב הענין במה שסמך ע\"ז. וא\"ת והיכן נכתב עונש ע\"ז וי\"ל שנשמע מכלל הן וכו' לפי שאמר למען יאריך ימים מכלל הן אתה שומע לאו. ואע\"ג דכתיב ברישא לא ירבה לו סוסים וכן היה לשלמה מ' אלף ארוות סוסים וי\"ל הואיל וזה החטא היה בגופו חמיר טפי: "
+                ]
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>אלא הם נאים ומשובחים.</b> פי' ע\"ד דאיתא במדרש שהיה הקב\"ה בורא עולמות ומחריבם ואמר דין הניין לי. וז\"פ נאים ומשובחים פי' אותן שהיו נאים ומשובחים בעיני הקב\"ה: "
+                ]
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [],
+                [
+                    "<b>ראוי היה אדם הראשון.</b> שיעמדו ממנו י\"ב שבטים וכו' חזר ואמר ומה שני בנים נתתי לו ועמד אחד מהם והרג לאחיו וכו' וזה כוונת מ\"ר בפרשת תולדות בפסוק א\"כ למה זה אנכי אם עתיד אני להעמיד י\"ב שבטים פי' הואיל ואיתא לעיל ויתרוצצו הבנים בקרבה שבקש עשו להרוג את יעקב וז\"ש אם עתיד להעמיד י\"ב שבטים פי' אם עכשיו שאני מוליד ב' רוצה אחד להרוג את אחיו א\"כ היאך היה אם הייתי מעמיד י\"ב שבטים: "
+                ],
+                [
+                    "<b>עטיש ההוא ינוקא וכו'.</b> עי' ביפ\"מ לפי שנזדמן מן השמים שנסתייע שהיה התינוק כאן מסתמא לא חפץ ה' לגלות השם וז\"פ הפסוקים ויפן כה וכה וירא כי אין איש פי' מכח שראה שאין איש שמן השמים נסתייע שאין איש לכן הרגו בשם המפורש וז\"ש דתן ואבירם הלהרגני אתה אומר כאשר הרגת את המצרי פי' ע\"כ אתה רוצה להרוג את שנינו דאל\"כ אין אתה רשאי לגלות שם המפורש ויאמר אכן נודע הדבר פירוש בשעה שהוצאתי את שם המפורש מפי כשהרגתי את המצרי ולא הרגשתי שיש שם אדם וא\"כ לא היה מן השמים להזכיר שם המפורש וזה שנתיירא משה שנאמר ויירא משה פי' שנתיירא מעונש שמים על שגילה שם המפורש וק\"ל. וזה כוונת רש\"י בפרשת שמות בפסוק הלהרגני אתה אומר וגו' מכאן אנו למדים שהרגו בשם המפורש פי' ז\"ש הלהרגני וגו' שהואיל שנזדמן שהזכרת שם המפורש והיה אנחנו רואים והאיך נסתייע זה מן השמים אלא ע\"כ שאתה רוצה להרגנו ג\"כ וא\"כ שפיר הזכרת השם שאנחנו כלא היה ונחשבנו כמתים ולכך נזדמן מן השמים שתזכיר השם ונתיירא משה מעונש שמים ואמר אכן נודע הדבר פירוש מה שהוצאתי בפי השם נודע ולא שפיר עשיתי שהזכרתי השם ושמעו אותן אנשים ואני לא ראיתים: "
+                ]
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>כל כך למה.</b> פי' איך לא כיסו את הדם אחר שהיה במקום קדוש כזה לכך אמר להעלות חימה פי' שמאת ה' היתה זאת כדי שיבא נבוזראדן וינקום נקם כי ז' עבירות היה שם והיה חטאתם כבדה:"
+                ]
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>אדדת של מלאך המות.</b> פירוש ששם תלויים כל הנשמות של כל העולם וכן איתא בזוהר ובכמה מקומות אבל זה הדרש לא שייך כאן אלא הוחלף מן ושבתי אני ואראה דמעת וגו' דלעיל וכן משמע מפירש\"י וכן הוא בספרי בהדיא ורש\"י פי' ואראה ברוח הקדש והמדרש מפרש ראיה ממש שראה אותן ממש באדרת מ\"ה א\"נ י\"ל שנחליף מ\"ה באותיות א\"ה פי' אדם הראשון ועיין בספר ש\"ר: "
+                ]
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>שתלו.</b> כאן יש טעות הסופר וצ\"ל שעלו וכן גבי יוסף צ\"ל שעלה פי' שעלו לגדולה ולמלכות כי לא מצינו מי שנידן משפט מות וימלוך אחר כך כמו יוסף ומרדכי ואסתר יוסף היה נידן למיתה במקום אשר אסירי המלך וחייבי מיתות אסורים שם ואח\"כ מלך ועלה לגדולה וכן מרדכי שהיה העץ מוכן עליו ואח\"כ עלה לגדולה אסתר הלכה למלך שלא ברשות והיתה חייבת מיתה ועלתה אח\"כ לגדולה לזאת אמר טובים השנים שעלו לגדולה וכדמפרש ואזיל ודו\"ק ותמצא נחת: "
+                ]
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>בבית מקורך.</b> פי' מבטן אמך ע\"ש המקור יהיה מקראך לקבר ודרוש מקורך לתרווייהו דא\"א שקאי על מקור כיון שכבר יצא: ",
+                    "<b>וקדמך הכתוב.</b> פירוש שקדמך הכתוב והקדים קודם על כן יהיו דבריך מעטים לפרש למה יהיו דבריך מעטים כי הוא קל וחומר כי האלהים בשמים וגו' לכך הקדים הכתוב הפסוק כי האלהים קודם הפסוק על כן יהיו דבריך מעטים ודלא כמתנות כהונה:"
+                ]
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>לעזרה.</b> פירוש בפתח העזרה לפי שחסור להביא חולין לעזרה על כן מעמידה בפתח העזרה:"
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>את מעשה ידיך מיעוט מצות וכו'.</b> נ\"ל בן המחבר לפי דאיתא אין מקיפין בחילול השם אחד שוגג ואחד מזיד רב אמר שאין עושות כחנוני המקיף ושמואל אמר שאם היא שקולה מכרעת וא\"כ במ\"ש לרב אין העונש של חילול השם שוים רק במדה זו שוים שממהרים לפרוע ולשמואל שוים הם בעונש וא\"כ כוונת המדרש כאן שאל תאמר התנצלות שאתה שוגג אלא כשמואל ששוים הם בעונש ואיתא בריטב\"א טעם שממהר הקב\"ה לפרוע על חילול השם הוא מחמת שדברים הנוגעים לכבוד הקב\"ה ��חמת המלך וכו' והנה בעידן ריתחא מענשין אעשה וא\"כ אף אם אתה סובר כרב שממהרים רק לפרוע ע\"כ מוכח מיניה וביה שאם שקולה היא מכרעת. וזה שמסיים פן יקצוף ה' על קולך וחבל מעשה ידיך פי' ע\"י שיקצוף ה' ואז הוא מעניש בעידן ריתחא אף אעשה וא\"כ ע\"כ יהיו העונות מרובים על הזכיות לפי שאם שקולה מצות עשה שקיימת ומצות לא תעשה שעברת ויצורף לזה מצות עשה שלא קיימת ע\"כ המה מכריעים ודוק היטב: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>ג' דברים מבטלין.</b> פי' כל ג' בעינן דאי אחת אין לו ראיה מקרא דדילמא כל ג' בעינן אלא ע\"כ כל ג' בעינן וזה רמז במה שאמר ושלשתן בפסוק א' פירוש הואיל וכתובים בקרא אחד ע\"כ בעינן כל שלשתן: ",
+                    "<b>אל הקיר.</b> ואע\"ג דבעי לגופא שמתפלל צריך להסיב פניו אל הקיר וי\"ל מדלא קאמר לקיר ואמר אל הקיר פי' לקיר ידוע א\"נ הואיל ושכינה למעלה מראשותיו של חולה א\"כ היה לו להתפלל לצד ראשו ולא לקיר אלא שמרמז לקיר של רחב וכו' אבל קשה דהרי אחז\"ל שיחזקיה תלה בזכות עצמו כמו שאמר זכור נא את אשר התהלכתי וגו' וי\"ל הואיל ועשה עיקר לזכות עצמו נתלה לו בזכות אחרים: ",
+                    "<b>קיר אחת.</b> אע\"ג דכתיב ונשים לו שם מטה ושלחן וכסא ומנורה וי\"ל ע\"ד דאיתא בגמרא ר\"ז כד הוה מזמנה ליה הוה אזיל אמר אתייקרי דמתייקרי בי וכד הוה משדרי' ליה לא הוה מקבל א\"כ אם לא היה עושה קיר לא היה נחשב כלום הכסא ושלחן ואדרבה היה נחשב למתנה לשונמית על שם אתייקרי וכו' אמנם הואיל ועשתה קיר זה היה נחשב לדבר גדול כל הני שעשתה שנקט רק קיר ולא שאר דברים הואיל ותלוי הדבר בקיר: "
+                ]
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>ויענך וירעיבך</b> וכי מאכל רעבון נתן להם וכו' ובספרי איתא הטעם שהעינוי היה שלא היה המן מוציא טעם של ה' מינים כמש\"ה זכרנו הדגה וגו' וזה היה לטובתם של ישראל לפי שה' דברים אלו גורמים השכחה וזה שמסיים להודיעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי ה' שלא יועיל זה כי אם צריך עוד לתקנה זו דאיתא בעירובין פרק ה' א\"ל שמואל לר\"י שיננא פתח פומך קרי ותני כי היכי דתורך חיין ותתקיים בידך דכתיב כי חיים הם למוצאיהם בפה וז\"ש הכתוב כי על כל מוצא פי ה' יחיה פי' שיוציא בשפתים דוקא ואמרתי טעם למה גורמת חיים לפי דאיתא בזוהר ויהי לנפש חיה לזריזותא כי כשעושה האדם בעצלות אז הוא כמת וזש\"ה ולחם עצלות לא תאכל ומש\"ה ואלה המצות אשר יעשה האדם וחי בהם ונ\"ל שמאן דגרס בלחישה היא עצלות ובהיפוך היא זריזות לכך גורמת חיים: ",
+                    "<b>תתהפך.</b> פי' שלאחר מיתתו של אדם מתהפך חותם שלו לחומר ויתיצבו כמו לבוש בתחיית המתים א\"נ יש לפרש בלשון בתמיה שאחר שנשתנו ושב לעפרו במותו תחזור בו חותם צורתו כחומר ביד היוצר שאחר שנשחת הכלי שב היוצר ויעשהו כצורתו הראשונה ומ\"מ מדכתיב ויתיצבו כמו לבוש משמע שיעמדו בתחיית המתים מלובשים אבל קשה היאך תלוי העיקר הגוף בלבוש וי\"ל שפירושו כמו לבוש החטה שאע\"פ שנקברים ערומים יוצאים במלבושים א\"נ י\"ל דאתא לאשמועינן שיעמדו הגופים במומן ואח\"כ יתרפאו כדאיתא לעיל: "
+                ],
+                [
+                    "<b>כל זמן כו'.</b> ואע\"ג שהכל בידי שמים וי\"ל הואיל והם חסידי אומות העולם הקב\"ה מסייען ע\"ד הבא לטהר מסייעין לו ומ\"מ אלולי היה עושה בשביל ישראל לא היה מועיל זכותם להביאם למעלה זו: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>אבל ת\"ח.</b> ואע\"ג דכתיב וזרח השמש ובא השמש וי\"ל דמ\"מ אינו גדול כ\"כ כמו הראשון שהדורות מתמעטין והולכין ע\"ד שאמרו חז\"ל אם ראשונים כמלאכים וכו' א\"נ י\"ל שעכ\"פ לאלו אנשים אין לו תמורה שזה במזרח וזה במערב א\"נ י\"ל שלאו כל אדם זוכה ללמוד: ",
+                    "<b>אמר ר' לוי וכו'.</b> דקשה למה צריך לק\"ו וי\"ל דשמא תאמר שהוא טובה לאדם העדר ע\"ד דאיתא שכל זמן שהם חיים נלחמים ביצרם א\"נ לפי שמיתתם מכפרת על עון הדור לז\"א ומייתי ק\"ו אנו שאבדנו פי' אף שיש לאיזו אנשים תועלת על כל פנים לנו אין תועלת אי נמי יש לומר הואיל שכמה טעמים מפני הרעה נאסף צדיק רק שתאמר די לצרה בשעתה לזה מביא ק\"ו שהשבטים מציאה מצאו ודאגו על העתיד ודו\"ק: "
+                ]
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                []
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                [],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>אלא דוד שנמשח בשמן המשחה וכו'.</b> וזה נ\"ל פי' הפסוק בפרשת במדבר וז\"ל ואלה בני אהרן הכהנים המשוחים אשר מלא ידם לכהן וימת נ דב ואביהוא ויכהן אלעזר ואיתמר וגו' ובנים לא היו להם וקשה והלא כמה פעמים נזכר מיתתם ולמה לא נזכר זה שלא היה להם בנים ומצורף לזה איתא במדרש אר\"א אילו היה להם בנים היו קודמים לאלעזר ואיתמר למה נ\"מ הורה לנו תורה זאת אלא נ\"ל דה\"פ לפי דאיתא בגמרא דב\"ב עוד טעם על שנאמר גבי דוד שכיבה לפי שהניח בן כמותו ופי' ע\"כ דבעינן תרוייהו דאל\"כ קשה והלא גבי יעקב שהניח בנים כמותו ואעפ\"כ נאמר בו מיתה וכו' וזה פירוש הכתוב כאן ואלה בני אהרן הכהנים המשוחים וגו' וימת נדב ואביהוא קשה היאך אומר מיתה גבייהו הואיל והיו משוחים לז\"א ובנים לא היו להם רק שקשה לר\"א והלא בעינן שירשו בניו גדולתו לז\"א אילו היה להם בנים היו יורשים גדולתו ודוק וזה פירוש המדרש ש\"ט ויקרבו ימי דוד למות הימים מתים וצדיקים קיימים לעולם פירוש שקשה למדרש היאך אומר גבי דוד מיתה לז\"א הימים מתים וצדיקים קיימים והמיתה קאי על הימים: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>שמא יפסק הסנדל.</b> עיין לעיל מה שחדשתי שם ותמצא נחת:"
+                ]
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>משל דרבי יצחק.</b> קאי אסיפא דקרא באשר שהוא סוף כל האדם והחי יתן אל לבו וכו' כמו ששאל העבד לרבו היכן מוכרים חפצים טובים ואמר במקום שקונין רוב בני אדם מסתמא הם טובים כך כאן באשר שהוא סוף כל אדם מסתמא המיתה יותר טוב מן החיים וכמו שאמר החכם לעיל ושבח אני את המתים וגו' וק\"ל: "
+                ]
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>שהכפיל.</b> פירוש על ממון שהיה לו קודם פורענות כדכתיב ויהי לו י\"ד אלף צאן ומעיקרא היה לו ז' אלף: ",
+                    "<b>שהוא קונה סחורה.</b> פירוש שהוא המשל שלפי הטעם מה שקונה בנעוריו הוא משתכר לפי שהוא חריף במשא ומתן ומכל מקום פעמים שמצליח בסחורה שקנה לעת זקנותו כך התורה כדאיתא הלומד ילד למה הוא דומה לדיו כתובה על נייר חדש מכ מקום לפעמים משתכח תורה שלומד בנערותו על ידי שעוסק בדברים אחרים ומה שלומד בזקנתו מתקיים בידו ולקרא דלעיל מיניה דבק דכתיב כי העושק יהולל חכם:"
+                ]
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>בתמני עשר כנשיתא.</b> פי' שעשאו לו י\"ח מושבות א\"נ בדרך שהוליכו אותו לבית הקברות היה י\"ח בתי כנסיות ורמז בזה שרבי לא מת כדאיתא בירושלמי דכלאים פרק ט' רבי יהודה הוה יתיב ליה בצפורן י\"ז שנה וקרא על גרמי ויחי יעקב בארץ מצרים י\"ז שנה כי היה גלגול יעקב: "
+                ]
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>מן הקבלה אתה מלקני.</b> ואף על גב דאיכא כמה מילתא דילפינן מקבלה כגון ממשקה ישראל וכו' והא דאמרינן ד\"ת מדברי קבלה לא ילפינן פירוש ג\"ש לא ילפינן משא\"כ שאר דברים ילפינן וי\"נ דהכי קאמר ומקבלה פירוש דהתם שאני שהיה הוראת שעה למגדר מלתא לפי שנתערבו ישראל בנכריות ועזבו נשותיהן ולהכי איצטרך כתורה יעשה פי' שהוא כדין ויעקב סבר אדרבה לישנא קלילא הוא כתורה יעשה פירוש לפי שעה וכן ראוי לדון לפי שעה והא דלא הביא ראייה מתחלה מפסוק כי יסיר משום דלא מפרש בהדיא רק אחר שהביא כתורה יעשה ע\"כ כי יסיר פירושו הכי: "
+                ]
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>פי מלך מלכי המלכים וכו'.</b> פי' לפי דאיתא בירושלמי שחמ\"ו אמרו מקרא זה לנ\"נ פירוש אף שהשביע הקב\"ה את ישראל שלא יפרקו עול המלכות מהם לא לדברים אלו היה השבועה כי השביען למלכיות בדורו של שמד ואם כן כך אמרו אני פי מלך אשמור ועל דברת לא יהיה שבועת לא תשא פירוש הלא לכם השבועה גם כן שלא תכופו אותנו למרוד בהקב\"ה: "
+                ]
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>ועל לא תנסו</b> השיב כתיב לא תנסו את ה' אבל האלהים נסה את אברהם וכן הוא בהדיא בב\"ר: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>ביעור חמץ.</b> לפי שקשה למדרש אמאי נקט קרא לישנא שומר מצוה הוה ליה למימר עושי מצוה לא ידע דבר רע לז\"א שהיתה עוסקת בביעור חמץ וזה הוא רק שימור והרחקה כדאיתא שמן התורה מותר בחמץ עד ו' שעות זמן שחיטת הפסח וחכמים עשאו שימור לד\"ת ואמרו אוכלין כל ד' ותולין כל ה' ושורפין תחלת שש וכאן היה בפסח לכן נופל יפה לשון שומר שהיתה מבערת חמץ לשון שימור למצוה וק\"ל: "
+                ]
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>ואינו עושה.</b> ע\"כ הוא לפ\"ד של ר' יונה שדרש מאכל ומשתה על התורה ומה\"ט ג\"כ בפסוק אח\"ז שינה בעיניו וגו' ג\"כ לאו כמשמעו אלא מדבר בתשובה אך כדי שיפול עליו הלשון איננו רואה ואמר איננו רואה תשובה פי' שלא רואה מאחרים לכן אינו עושה ע\"כ דברי רבי יונה כנ\"ל והואיל ומדבר בתשובה פתח ואמר שני דברים וכו' הנה אציגה לך הגירסא ופירושה ואתה המעיין תראה בכאן ג' שורות מתחילין במלת קרובים ומסיים במלת קרובים לך וקשה להבין ע\"כ תדע שטעות נפל בשני שורות אחרונות והמדפיס טעה בראותו שורה ראשונה וה\"ג שני דברים טובים הם והמה הפוכים האחד קרוב ורחוק והשני רחוק וקרוב והדר מפרש תשובה קרובה לך כי קרוב ה' לכל קוראיו ומי שרוצה לעשות תשובה יעשה ואתה מרחיק ממך מיתה רחוקה ממך כי המיתה רחוק ומכוסה מבני אדם וסבור שימי שניו הרבה יהיו וקרובה לך כי פתאום יבא כי שמא יבא למחר כדלקמן סוף פסוק בכל עת עיין שם וק\"ל: "
+                ]
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                [],
+                [
+                    "<b>אפילו אלו שפשטו ידיהם וכו'.</b> דה\"א דהוה מעוות שאי אפשר לתקן לפי שנתבטלו על ידי קרבנות וכל עבירות שבני אדם עושים אין להם תקנה וכפרה: ",
+                    "<b>זריבתם וכו'.</b> ובירושלמי דסנהדרין פי\"א גרם עיקר זריבתן פירוש מתחלה בחלוטין באו הגשמים עליהם פי' שלא תאמר שנתחממו באש שירד אז עם הגשם רק הקב\"ה הרתיח אותם מתחלה בגיהנם: "
+                ]
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>מאן הוא דכלום.</b> פירוש שנכלם ונתבייש מן איזו אדם ומדבר בשביל כלימותיו פירוש שמשיב לו נוח שלא נברא אנא תהיה מן אותם ששומעים חרפתן ואינם משיבין ר\"ח אמר לו זה בשביל שהיו מביישין לו ואמרו לו לית את כדאי והוא היה משיב להן והיה מדמה את עצמו לר\"ח והרע על זה כנ\"ל ופי' מ\"כ דחיק בעיני ובשביל זה מביא אח\"ז מעשה דרב אסי שהיה גדול מר\"ל ולא היה כדאי: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>שלא נתגלה לך.</b> כי ליוסף לא נתגלה מעשה יהודה וראובן נתגלה לי מכש\"כ הבכורה מה שאמר כי זה הבכור מכש\"כ שאני יודע: "
+                ],
+                [
+                    "<b>כי מצאת חן וגו'.</b> טעות סופר וצ\"ל ואדעך למען אמצא חן בעיניך והקב\"ה השיב לו אח\"כ אל תוסף וגו' ולפ\"ז נופל יפה הלשון ולא ליודעים לפי שאמר ואדעך וגו': "
+                ]
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>זו מחשבתן של רמאים.</b> פירוש מזה הפסוק הרמאים מלמדים לעשות רמאות כדלמטה ולמה אמר שלמה אלא ישרים דרכי ה' מחשבתן של רשעים שחושב בלבו שהעולם בלא השגחה כמו שאמר שלמה שהחכם הציל את העיר בחכמתו נגד מלך גדול ולא בהשגחת הקב\"ה אף אני ג\"כ אעשה חכמה לרמאות את הבריות וחושב שעושה ואין קב\"ה משגיח בו והרמאות נקרא בלשון חכמה דכתיב אני תכמה שכנתי ערמה: "
+                ]
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>שיגמיא.</b> פי' צירי דלתות. ואמרתי טעם הגון למה קצץ הדלתות עם צירי הדלתות לפי דאיתא בכלי יקר בשם הגאון ר\"א ממיץ גבי ויאריכו הבדים פי' לפי שעד היום שנשאו הארון בכתף היו צריכין לבדים שיהיו יוצאין משני צדדים משא\"כ כשהעמידו אותן בב\"ה וזאת היתה מנוחה עדי עד אז היו מושכים הבדים לצד אחד ונעשה נס שלא זזו ממקומן והיו קבועים כבמסמורת ולכך לכל הדלתות לא היה פרוכת ולדלת זה היה לו פרוכת כדי שלא יסתכלו לפי שהדלת לא היה יכולה לסגור עצמה מפני הבדים והנה אי' שחזקיה קיצץ ד��תות ההיכל ולא הודו לו לפי שהיה לו לבטוח בה' שאמר וגנותי על העיר הזאת רק שהתנצלות חזקיה היה שאין סומכין על הנס כמו שמצינו גבי יעקב ודעת החכמים שלא הודו לו היה משום שזכותא דרבים שאני ולכן קיצץ דלתות ההיכל ממ\"נ שאם סומכין על הנס בזכותא דרבים א\"כ יש לסמוך על נס של הארכת הבדים שיהיו כך בולטין לעולם וא\"כ הדלת הוא לא לצורך ודוק כנ\"ל בן המחבר: "
+                ]
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                [
+                    "<b>חציו זכאי.</b> ושמעתי מירושלמי אחד שזה היה טעם של מחצית השקל כדי שידמה האדם בעצמו שהוא חציו זכאי וחציו חייב ודוק:"
+                ]
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>מוטרף.</b> צריך לומר מעורר לפי שכל נחש היא מצורעת או מפני שכל שנה פושטין עורה:"
+                ]
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>שעומד במשנתו.</b> פירוש שפסק ממשנתו על דרך ויעמוד השטן או יש לומר על דרך ולהג הרבה יגיעת בשר שהוא לומד הרבה מדעתו ולא מחזיר על מה שלמד מרבותיו שלא ישכח אלא רוצה ללמוד הרבה ומתוך כך תיגענו להג הרבה יגיעות בשר:"
+                ]
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                []
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>מהיכן אדם מציץ כצ\"ל.</b> ומן ויסתבל החגב קא דריש שהוא לשון מציץ ומן וינאץ השקד דרש אלו קרסוליו שפוקרין וממהרין ונהפך כאן הגירסא וגירסא אמיתת היא לעיל וכן גירסת רש\"י בחומש וע\"ש בגליון ותבין: "
+                ]
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>החזיק עשיר כו'.</b> נ\"ל שכוונתם לומר שכל תענוגי עולם הזה הכל רק התאוה שמתאוה האדם מתחלתו ואחר כך ימאס בעיניו ואמר עשיר כשיחזיק דבר טוב מתחלה רעב הוא לו וכשנתיישן אצלו עשאו למרמס ולא זו עשיר גם עני כי דל חלקו ג\"כ כך ולא זו עני אפי' דלי דלות ולז\"א דל גבוה ממנו ג\"כ אין בידו אלא התאוה מתחלה ולבסוף כשנתיישן אצלו ג\"כ נמאס בעיניו חלקו שמעיז בו עשיר כללא דמלתא שאין בידם אלא הבל התאוה לז\"א לזה תאוה וכו' ונקט עשיר ודל ודלי דלות לפי שנכתב בפסוק ב' פעמים הכל: "
+                ]
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>וכיון שמת.</b> פי' סוף דבר הכל נשמע לפי שגדולים צדיקים במיתתם יותר מבחיהן ושם הם משיגים הכל וק\"ל: ",
+                    "<b>כי זה.</b> פי' העושה זה האמור שם את האלהים ירא ומצותיו שמור הוא ככל האדם ומה שמרמז כאן דוקא לרבי לוי נראה דקאי ארישא דכתיב ביקש קהלת למצוא דברי חפץ דברי חכמים כדרבונות ויותר מהמה וכו' ורבי לוי היה בקי בתורה בכתב ובע\"פ וכל הספרים וזה לתכלית יראת ה' כדי שידע האיך לעבדו: "
+                ]
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Parasha",
+        "Chapter",
+        "Midrash",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Midrash/Aggadah/Midrash Rabbah/Commentary/Yedei Moshe/Yedei Moshe on Kohelet Rabbah/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,668 @@
+{
+    "title": "Yedei Moshe on Kohelet Rabbah",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yedei_Moshe_on_Kohelet_Rabbah",
+    "text": [
+        [
+            [
+                [
+                    "<b>חכמה שאלת ולא שאלת וכו'.</b> פי' בלשון בתמיה והלא אני מבין תחבולות שלך לפיכך וכו' ולפ\"ז היה המשל דומה לנמשל ודו\"ק: ",
+                    "<b>הה\"ד דברי קהלת וגו'.</b> מיד שרתה עליו רוח הקדש ואמר שלשה ספרים בפעם אחת שקשה מהו דברי לשון רבים ולא כתיב אמר קהלת אלא שמרמז כל הג' כפרים: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>אין בו ממש.</b> כן אמר שלמה ב' פעמים הבלים וג' פעמים הבל בזה הפסוק שהם שבעה וכדלקמן:",
+                    "<b>בשבת מאי אית לך למימר.</b> ומשני מ\"מ איכא מיתת בהמה ונגד זה אמר הבל ומיושב נמי דקדוק שבששי מביא פסוק אסף אדם ובהמה ובששי נברא רק אדם אלא ה\"פ שע\"י שנברא אדם מגיע מזה כליון לבהמה וזה הבל כנגד בריאת יום השבת ודו\"ק: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>מה הנאה וכו'.</b> פי' כמו מה אומר ומה אדבר וגו' כן הכא מה יתרון לאדם כלומר מה לי לספר היתרון לאדם פירוש השכר שיהיה לו לעוה\"ב די לו זריחת השמש וע\"ז אמר ר\"י ור\"ע ושאר אמוראים עניני עומר עד ומה יתרון שיעמול לרוח שגם שם פירושו כך די לכם בנתינת רוח כמו הכא גבי שמש וק\"ל: ",
+                    "<b>אף על פי כן.</b> פי' מן הדין אין צריך לזה שום בקשה שהביאו העומר שהוא ק\"ו בנו של ק\"ו אעפ\"כ אני מבקש שתביאו אותו בעונתו וק\"ל: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [],
+                [
+                    "<b>אלא שאני מעמיד אותם במומן וכו'.</b> שמעתי בשם גאון אחד שזה הוא כוונת המשנה סוף פאה כל מי שאינו חיגר וסומא ועושה עצמו כאחד מהם אינו יוצא מן העולם עד שנעשה כאחד מהש וקשה למה כך ונראה שאם הוא אינו חיגר ועושה עצמו כחיגר א\"כ לעתיד כשיעמוד בתחית המתים אז לא יהיה חיגר וא\"כ יאמרו אחרים המית ואחרים החיה על כן מן ההכרח שאינו יוצא מעולמו עד שנעשה חיגר ואז לעתיד יעמוד במומו כדי שיאמרו שהוא זה ע\"כ דפח\"ח: "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "<b>פגם הכתוב בכבודו של צדיק וכו'.</b> פי' ע\"ד דאיתא בערכין בפרק המוכר שדהו שיהושע נענש שחיסר הקב\"ה אות משמו בשביל שהיה לו זכות א\"י ולא התפלל על יצה\"ר ונ\"ל למה נחסר לו אות ה' לפי דאיתא שאמרו ישראל נעשה ונשמע נעקר יצה\"ר מלבם ולומדים ולא היו שוכחים וכו' ואיתא ביוסף שלמדו גבריאל ע' לשון ולא קאמר עד שהוסיף לו אות ה' שלא יהיה שוכח וא\"כ הואיל ולא התפלל יהושע שיעקר יצה\"ר וגרם שכחה לכך נגרע ממנו ה' שיהיה שוכח וק\"ל: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>וקרא עליו וזרח השמש וגו'.</b> מה שמביא ראיה מתחלה מר\"ע ושאר תנאים ואח\"כ מביא מן שרה ומשה וכו' ונ\"ל שמתחלה מביא ראיה מן אותן שקראו הפסוקים עליהם ואח\"כ מביא ראיה מן הפסוקים שראוי לדרוש כך: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>הקב\"ה מחשלו בהרים.</b> פי' מתחלה הולך בחזקה לקיום העולם ואח\"כ מתיש הקב\"ה כחו מפני בני אדם שאינן יכולין לעמוד בו ולסובלו דאל\"כ קשה למה יוצא הרוח מתחלה בחוזק וק\"ל וזה כוונת הפסוק יוצר הרים ובורא רוח פי' מחמת חוזק הרוחות ברא הרים: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>היכן הם נוזלים בשחקים רבי יהושע אומר.</b> כנ\"ל הגירסא נכונה ולא כמ\"כ וה\"פ ששאל היאך נוזלים מן אוקינוס לשמים וע\"ז אמר ר\"י העננים מתגברין מן הארץ עד השמים וכו': ",
+                    "<b>א\"ר יהושע קשה יום וכו' כצ\"ל</b> ועי כל זה בבראשית רבה פ' י\"ג בפי' מ\"כ ובפירושי: "
+                ],
+                [
+                    "<b>כיצד הארץ היתה שותה</b> כצ\"ל: "
+                ],
+                [
+                    "<b>על דעתיה דר\"א וכו'.</b> מילתא באנפי נפשיה וקאי אדלעיל: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>מה הן לעשות בית הכסא.</b> כצ\"ל: "
+                ],
+                [
+                    "<b>לא ישובון.</b> אחר שנדבקו במינות אינם שבים ואם שבים לעשות תשובה מן המינות אזי ממהרין למות מתוך כפיות יצרם:",
+                    "<b>אמר לון ועל מגן.</b> עי' מ\"כ ול\"נ שמלת על מגן בניחותא שהם היו מקלסים אותו שנתן לו הש\"י סיוע מן השמים שנצח אותם שהוא נגד טבע לנצח המינים כדלעיל והוא השיב אותם בחנם אתם מקלסים אותי הלואי שלא זכיתי לשבח זה כי יותר הפסדתי ממה שהרווחתי שהפסדתי תורתי דברי תורה ועסקתי במינות כנ\"ל: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>עורות תחשים.</b> ואין להקשות מאין כל חדש תחת השמש לפי שהיא רק לצורך שעה ואח\"כ נגנז ותדע לפי דאיתא בזוהר ויראהו ה' את כל הארץ שהראהו אור הגנוז ולמ\"ד ויהי האור הן הן המאורות קשה היאך נברא כאן אור הגנוז אלא הואיל והוה רק לפי שעה א\"נ י\"ל הואיל וירדה מן השמים לארץ לא נקראת דבר חדש ועוד תירוץ שמעתי הואיל והוא לצורך גבוה ש\"ד ולר\"א שאמר קרש היה שמה ע\"ד דאיתא קרש זהו טבי' דבי עלאי א\"כ הואיל ויש דוגמתה בעולם אף שאינו גדולה כל כך אינו נקרא בשביל זה דבר חדש וק\"ל: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>אפילו מה שתלמיד ותיק וכו'.</b> פי' לפי שכל הנשמות היו בהר סיני וקבלו חלקם שם והכל נאמרה ע\"י משה א\"כ על כרחך שכל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש כבר ניתן ע\"י משה וק\"ל: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>ואמר שלמה וכו'.</b> פי' שאמר שלמה אני ראיתי להקב\"ה שישב בין הזקנים ומביא ראיה שאמר בסוף משלי נודע בשערים בעלה וזה נדרש על השכינה בזוהר פרשת וירא: ",
+                    "<b>עתיד להיות ראש מחולה.</b> פי' ע\"ד מחול הכרם פי' עגולה והקב\"ה יהיה המרכז בתוך העגולה שהוא ראש לעגולה א\"נ שכוונת המדרש במה שאמר ראש מחולה ע\"ד דאיתא שלעתיד יהיה מחיצת ישראל לפנים ממ\"ה וזה שאמר שיהיה הקב\"ה ראש להם ולא שום מלאך ומה שאמר והצדיקים מראים באצבע פי' מלאכים ישאלו את ישראל להראות להם השכינה וישראל מראים באצכע: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>ר\"י ורבי אוניה.</b> וכן הני מ\"ד דלעיל כולם ס\"ל ששלשה עולמות ראה רק שפליגא בשעה שאמר דברי קהלת באיזו ערך היה: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>לפי שהוא בענין וכו'.</b> קאי על דברי רבי בון שפי' שיפוטו של ממון לז\"א לפי וכו': ",
+                    "<b>וכן ממהיר.</b> כאן טעות גדול וצ\"ל וכן עמים הר וגו' ונ\"ל שהיה בחלקו של זבולן והיה ששה עשר מיל על ששה עשר מיל ושם לא היה לגזול כי שם היה חלזון וחול ובאם שהיה בא אחד ממדינה אחרת וגוזל בלא ממון לא היה מועיל הצבע כלום אלא צריך היה לקנות דוקא בדמים מזבולן ונתן הכתוב סימן לזה ואמר שם יזבחו זבחי צדק שכל הנוטל וכו' ועי' בפ\"ק דמגילה ובפירש\"י שם ותבין ולא כפי' מ\"כ או יש להגיה ממכיר כמו דאיתא לשון זה ביהושע י\"ג לחצי בני מכיר ע\"ש או יש להגיה וכן מדינת מכיר ג\"כ לא היה מן הגזל לפי שמתחלה מביא גד וראובן וכן חצי שבט מנשה שהוא מכיר ��ן מנשה גם כן לא היה מן הגזל וק\"ל: "
+                ]
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>ששחקה עליהם מדת הדין.</b> פי' ע\"ד ה' ילעג למו ששוחק על הנענש. והולל לשון ערבוב מענין סבאך מהול במים. ולפי ששלמה לא נתכוון לעבור והיה בוטח שאף שירבה נשים לא יסור לכן אמר לשון ערבוב בעלמא שערבב הענין במה שסמך ע\"ז. וא\"ת והיכן נכתב עונש ע\"ז וי\"ל שנשמע מכלל הן וכו' לפי שאמר למען יאריך ימים מכלל הן אתה שומע לאו. ואע\"ג דכתיב ברישא לא ירבה לו סוסים וכן היה לשלמה מ' אלף ארוות סוסים וי\"ל הואיל וזה החטא היה בגופו חמיר טפי: "
+                ]
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>אלא הם נאים ומשובחים.</b> פי' ע\"ד דאיתא במדרש שהיה הקב\"ה בורא עולמות ומחריבם ואמר דין הניין לי. וז\"פ נאים ומשובחים פי' אותן שהיו נאים ומשובחים בעיני הקב\"ה: "
+                ]
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [],
+                [
+                    "<b>ראוי היה אדם הראשון.</b> שיעמדו ממנו י\"ב שבטים וכו' חזר ואמר ומה שני בנים נתתי לו ועמד אחד מהם והרג לאחיו וכו' וזה כוונת מ\"ר בפרשת תולדות בפסוק א\"כ למה זה אנכי אם עתיד אני להעמיד י\"ב שבטים פי' הואיל ואיתא לעיל ויתרוצצו הבנים בקרבה שבקש עשו להרוג את יעקב וז\"ש אם עתיד להעמיד י\"ב שבטים פי' אם עכשיו שאני מוליד ב' רוצה אחד להרוג את אחיו א\"כ היאך היה אם הייתי מעמיד י\"ב שבטים: "
+                ],
+                [
+                    "<b>עטיש ההוא ינוקא וכו'.</b> עי' ביפ\"מ לפי שנזדמן מן השמים שנסתייע שהיה התינוק כאן מסתמא לא חפץ ה' לגלות השם וז\"פ הפסוקים ויפן כה וכה וירא כי אין איש פי' מכח שראה שאין איש שמן השמים נסתייע שאין איש לכן הרגו בשם המפורש וז\"ש דתן ואבירם הלהרגני אתה אומר כאשר הרגת את המצרי פי' ע\"כ אתה רוצה להרוג את שנינו דאל\"כ אין אתה רשאי לגלות שם המפורש ויאמר אכן נודע הדבר פירוש בשעה שהוצאתי את שם המפורש מפי כשהרגתי את המצרי ולא הרגשתי שיש שם אדם וא\"כ לא היה מן השמים להזכיר שם המפורש וזה שנתיירא משה שנאמר ויירא משה פי' שנתיירא מעונש שמים על שגילה שם המפורש וק\"ל. וזה כוונת רש\"י בפרשת שמות בפסוק הלהרגני אתה אומר וגו' מכאן אנו למדים שהרגו בשם המפורש פי' ז\"ש הלהרגני וגו' שהואיל שנזדמן שהזכרת שם המפורש והיה אנחנו רואים והאיך נסתייע זה מן השמים אלא ע\"כ שאתה רוצה להרגנו ג\"כ וא\"כ שפיר הזכרת השם שאנחנו כלא היה ונחשבנו כמתים ולכך נזדמן מן השמים שתזכיר השם ונתיירא משה מעונש שמים ואמר אכן נודע הדבר פירוש מה שהוצאתי בפי השם נודע ולא שפיר עשיתי שהזכרתי השם ושמעו אותן אנשים ואני לא ראיתים: "
+                ]
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>כל כך למה.</b> פי' איך לא כיסו את הדם אחר שהיה במקום קדוש כזה לכך אמר להעלות חימה פי' שמאת ה' היתה זאת כדי שיבא נבוזראדן וינקום נקם כי ז' עבירות היה שם והיה חטאתם כבדה:"
+                ]
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>אדדת של מלאך המות.</b> פירוש ששם תלויים כל הנשמות של כל העולם וכן איתא בזוהר ובכמה מקומות אבל זה הדרש לא שייך כאן אלא הוחלף מן ושבתי אני ואראה דמעת וגו' דלעיל וכן משמע מפירש\"י וכן הוא בספרי בהדיא ורש\"י פי' ואראה ברוח הקדש והמדרש מפרש ראיה ממש שראה אותן ממש באדרת מ\"ה א\"נ י\"ל שנחליף מ\"ה באותיות א\"ה פי' אדם הראשון ועיין בספר ש\"ר: "
+                ]
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>שתלו.</b> כאן יש טעות הסופר וצ\"ל שעלו וכן גבי יוסף צ\"ל שעלה פי' שעלו לגדולה ולמלכות כי לא מצינו מי שנידן משפט מות וימלוך אחר כך כמו יוסף ומרדכי ואסתר יוסף היה נידן למיתה במקום אשר אסירי המלך וחייבי מיתות אסורים שם ואח\"כ מלך ועלה לגדולה וכן מרדכי שהיה העץ מוכן עליו ואח\"כ עלה לגדולה אסתר הלכה למלך שלא ברשות והיתה חייבת מיתה ועלתה אח\"כ לגדולה לזאת אמר טובים השנים שעלו לגדולה וכדמפרש ואזיל ודו\"ק ותמצא נחת: "
+                ]
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>בבית מקורך.</b> פי' מבטן אמך ע\"ש המקור יהיה מקראך לקבר ודרוש מקורך לתרווייהו דא\"א שקאי על מקור כיון שכבר יצא: ",
+                    "<b>וקדמך הכתוב.</b> פירוש שקדמך הכתוב והקדים קודם על כן יהיו דבריך מעטים לפרש למה יהיו דבריך מעטים כי הוא קל וחומר כי האלהים בשמים וגו' לכך הקדים הכתוב הפסוק כי האלהים קודם הפסוק על כן יהיו דבריך מעטים ודלא כמתנות כהונה:"
+                ]
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>לעזרה.</b> פירוש בפתח העזרה לפי שחסור להביא חולין לעזרה על כן מעמידה בפתח העזרה:"
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>את מעשה ידיך מיעוט מצות וכו'.</b> נ\"ל בן המחבר לפי דאיתא אין מקיפין בחילול השם אחד שוגג ואחד מזיד רב אמר שאין עושות כחנוני המקיף ושמואל אמר שאם היא שקולה מכרעת וא\"כ במ\"ש לרב אין העונש של חילול השם שוים רק במדה זו שוים שממהרים לפרוע ולשמואל שוים הם בעונש וא\"כ כוונת המדרש כאן שאל תאמר התנצלות שאתה שוגג אלא כשמואל ששוים הם בעונש ואיתא בריטב\"א טעם שממהר הקב\"ה לפרוע על חילול השם הוא מחמת שדברים הנוגעים לכבוד הקב\"ה וחמת המלך וכו' והנה בעידן ריתחא מענשין אעשה וא\"כ אף אם אתה סובר כרב שממהרים רק לפרוע ע\"כ מוכח מיניה וביה שאם שקולה היא מכרעת. וזה שמסיים פן יקצוף ה' על קולך וחבל מעשה ידיך פי' ע\"י שיקצוף ה' ואז הוא מעניש בעידן ריתחא אף אעשה וא\"כ ע\"כ יהיו העונות מרובים על הזכיות לפי שאם שקולה מצות עשה שקיימת ומצות לא תעשה שעברת ויצורף לזה מצות עשה שלא קיימת ע\"כ המה מכריעים ודוק היטב: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>ג' דברים מבטלין.</b> פי' כל ג' בעינן דאי אחת אין לו ראיה מקרא דדילמא כל ג' בעינן אלא ע\"כ כל ג' בעינן וזה רמז במה שאמר ושלשתן בפסוק א' פירוש הואיל וכתובים בקרא אחד ע\"כ בעינן כל שלשתן: ",
+                    "<b>אל הקיר.</b> ואע\"ג דבעי לגופא שמתפלל צריך להסיב פניו אל הקיר וי\"ל מדלא קאמר לקיר ואמר אל הקיר פי' לקיר ידוע א\"נ הואיל ושכינה למעלה מראשותיו של חולה א\"כ היה לו להתפלל לצד ראשו ולא לקיר אלא שמרמז לקיר של רחב וכו' אבל קשה דהרי אחז\"ל שיחזקיה תלה בזכות עצמו כמו שאמר זכור נא את אשר התהלכתי וגו' וי\"ל הואיל ועשה עיקר לזכות עצמו נתלה לו בזכות אחרים: ",
+                    "<b>קיר אחת.</b> אע\"ג דכתיב ונשים לו שם מטה ושלחן וכסא ומנורה וי\"ל ע\"ד דאיתא בגמרא ר\"ז כד הוה מזמנה ליה הוה אזיל אמר אתייקרי דמתייקרי בי וכד הוה משדרי' ליה לא הוה מקבל א\"כ אם לא היה עושה קיר לא היה נחשב כלום הכסא ושלחן ואדרבה היה נחשב למתנה לשונמית על שם אתייקרי וכו' אמנם הואיל ועשתה קיר זה היה נחשב לדבר גדול כל הני שעשתה שנקט רק קיר ולא שאר דברים הואיל ותלוי הדבר בקיר: "
+                ]
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>ויענך וירעיבך</b> וכי מאכל רעבון נתן להם וכו' ובספרי איתא הטעם שהעינוי היה שלא היה המן מוציא טעם של ה' מינים כמש\"ה זכרנו הדגה וגו' וזה היה לטובתם של ישראל לפי שה' דברים אלו גורמים השכחה וזה שמסיים להודיעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי ה' שלא יועיל זה כי אם צריך עוד לתקנה זו דאיתא בעירובין פרק ה' א\"ל שמואל לר\"י שיננא פתח פומך קרי ותני כי היכי דתורך חיין ותתקיים בידך דכתיב כי חיים הם למוצאיהם בפה וז\"ש הכתוב כי על כל מוצא פי ה' יחיה פי' שיוציא בשפתים דוקא ואמרתי טעם למה גורמת חיים לפי דאיתא בזוהר ויהי לנפש חיה לזריזותא כי כשעושה האדם בעצלות אז הוא כמת וזש\"ה ולחם עצלות לא תאכל ומש\"ה ואלה המצות אשר יעשה האדם וחי בהם ונ\"ל שמאן דגרס בלחישה היא עצלות ובהיפוך היא זריזות לכך גורמת חיים: ",
+                    "<b>תתהפך.</b> פי' שלאחר מיתתו של אדם מתהפך חותם שלו לחומר ויתיצבו כמו לבוש בתחיית המתים א\"נ יש לפרש בלשון בתמיה שאחר שנשתנו ושב לעפרו במותו תחזור בו חותם צורתו כחומר ביד היוצר שאחר שנשחת הכלי שב היוצר ויעשהו כצורתו הראשונה ומ\"מ מדכתיב ויתיצבו כמו לבוש משמע שיעמדו בתחיית המתים מלובשים אבל קשה היאך תלוי העיקר הגוף בלבוש וי\"ל שפירושו כמו לבוש החטה שאע\"פ שנקברים ערומים יוצאים במלבושים א\"נ י\"ל דאתא לאשמועינן שיעמדו הגופים במומן ואח\"כ יתרפאו כדאיתא לעיל: "
+                ],
+                [
+                    "<b>כל זמן כו'.</b> ואע\"ג שהכל בידי שמים וי\"ל הואיל והם חסידי אומות העולם הקב\"ה מסייען ע\"ד הבא לטהר מסייעין לו ומ\"מ אלולי היה עושה בשביל ישראל לא היה מועיל זכותם להביאם למעלה זו: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>אבל ת\"ח.</b> ואע\"ג דכתיב וזרח השמש ובא השמש וי\"ל דמ\"מ אינו גדול כ\"כ כמו הראשון שהדורות מתמעטין והולכין ע\"ד שאמרו חז\"ל אם ראשונים כמלאכים וכו' א\"נ י\"ל שעכ\"פ לאלו אנשים אין לו תמורה שזה במזרח וזה במערב א\"נ י\"ל שלאו כל אדם זוכה ללמוד: ",
+                    "<b>אמר ר' לוי וכו'.</b> דקשה למה צריך לק\"ו וי\"ל דשמא תאמר שהוא טובה לאדם העדר ע\"ד דאיתא שכל זמן שהם חיים נלחמים ביצרם א\"נ לפי שמיתתם מכפרת על עון הדור לז\"א ומייתי ק\"ו אנו שאבדנו פי' אף שיש לאיזו אנשים תועלת על כל פנים לנו אין תועלת אי נמי יש לומר הואיל שכמה טעמים מפני הרעה נאסף צדיק רק שתאמר די לצרה בשעתה לזה מביא ק\"ו שהשבטים מציאה מצאו ודאגו על העתיד ודו\"ק: "
+                ]
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                []
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                [],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>אלא דוד שנמשח בשמן המשחה וכו'.</b> וזה נ\"ל פי' הפסוק בפרשת במדבר וז\"ל ואלה בני אהרן הכהנים המשוחים אשר מלא ידם לכהן וימת נ דב ואביהוא ויכהן אלעזר ואיתמר וגו' ובנים לא היו להם וקשה והלא כמה פעמים נזכר מיתתם ולמה לא נזכר זה שלא היה להם בנים ומצורף לזה איתא במדרש אר\"א אילו היה להם בנים היו קודמים לאלעזר ואיתמר למה נ\"מ הורה לנו תורה זאת אלא נ\"ל דה\"פ לפי דאיתא בגמרא דב\"ב עוד טעם על שנאמר גבי דוד שכיבה לפי שהניח בן כמותו ופי' ע\"כ דבעינן תרוייהו דאל\"כ קשה והלא גבי יעקב שהניח בנים כמותו ואעפ\"כ נאמר בו מיתה וכו' וזה פירוש הכתוב כאן ואלה בני אהרן הכהנים המשוחים וגו' וימת נדב ואביהוא קשה היאך אומר מיתה גבייהו הואיל והיו משוחים לז\"א ובנים לא היו להם רק שקשה לר\"א והלא בעינן שירשו בניו גדולתו לז\"א אילו היה להם בנים היו יורשים גדולתו ודוק וזה פירוש המדרש ש\"ט ויקרבו ימי דוד למות הימים מתים וצדיקים קיימים לעולם פירוש שקשה למדרש היאך אומר גבי דוד מיתה לז\"א הימים מתים וצדיקים קיימים והמיתה קאי על הימים: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>שמא יפסק הסנדל.</b> עיין לעיל מה שחדשתי שם ותמצא נחת:"
+                ]
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>משל דרבי יצחק.</b> קאי אסיפא דקרא באשר שהוא סוף כל האדם והחי יתן אל לבו וכו' כמו ששאל העבד לרבו היכן מוכרים חפצים טובים ואמר במקום שקונין רוב בני אדם מסתמא הם טובים כך כאן באשר שהוא סוף כל אדם מסתמא המיתה יותר טוב מן החיים וכמו שאמר החכם לעיל ושבח אני את המתים וגו' וק\"ל: "
+                ]
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>שהכפיל.</b> פירוש על ממון שהיה לו קודם פורענות כדכתיב ויהי לו י\"ד אלף צאן ומעיקרא היה לו ז' אלף: ",
+                    "<b>שהוא קונה סחורה.</b> פירוש שהוא המשל שלפי הטעם מה שקונה בנעוריו הוא משתכר לפי שהוא חריף במשא ומתן ומכל מקום פעמים שמצליח בסחורה שקנה לעת זקנותו כך התורה כדאיתא הלומד ילד למה הוא דומה לדיו כתובה על נייר חדש מכ מקום לפעמים משתכח תורה שלומד בנערותו על ידי שעוסק בדברים אחרים ומה שלומד בזקנתו מתקיים בידו ולקרא דלעיל מיניה דבק דכתיב כי העושק יהולל חכם:"
+                ]
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>בתמני עשר כנשיתא.</b> פי' שעשאו לו י\"ח מושבות א\"נ בדרך שהוליכו אותו לבית הקברות היה י\"ח בתי כנסיות ורמז בזה שרבי לא מת כדאיתא בירושלמי דכלאים פרק ט' רבי יהודה הוה יתיב ליה בצפורן י\"ז שנה וקרא על גרמי ויחי יעקב בארץ מצרים י\"ז שנה כי היה גלגול יע��ב: "
+                ]
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>מן הקבלה אתה מלקני.</b> ואף על גב דאיכא כמה מילתא דילפינן מקבלה כגון ממשקה ישראל וכו' והא דאמרינן ד\"ת מדברי קבלה לא ילפינן פירוש ג\"ש לא ילפינן משא\"כ שאר דברים ילפינן וי\"נ דהכי קאמר ומקבלה פירוש דהתם שאני שהיה הוראת שעה למגדר מלתא לפי שנתערבו ישראל בנכריות ועזבו נשותיהן ולהכי איצטרך כתורה יעשה פי' שהוא כדין ויעקב סבר אדרבה לישנא קלילא הוא כתורה יעשה פירוש לפי שעה וכן ראוי לדון לפי שעה והא דלא הביא ראייה מתחלה מפסוק כי יסיר משום דלא מפרש בהדיא רק אחר שהביא כתורה יעשה ע\"כ כי יסיר פירושו הכי: "
+                ]
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>פי מלך מלכי המלכים וכו'.</b> פי' לפי דאיתא בירושלמי שחמ\"ו אמרו מקרא זה לנ\"נ פירוש אף שהשביע הקב\"ה את ישראל שלא יפרקו עול המלכות מהם לא לדברים אלו היה השבועה כי השביען למלכיות בדורו של שמד ואם כן כך אמרו אני פי מלך אשמור ועל דברת לא יהיה שבועת לא תשא פירוש הלא לכם השבועה גם כן שלא תכופו אותנו למרוד בהקב\"ה: "
+                ]
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>ועל לא תנסו</b> השיב כתיב לא תנסו את ה' אבל האלהים נסה את אברהם וכן הוא בהדיא בב\"ר: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>ביעור חמץ.</b> לפי שקשה למדרש אמאי נקט קרא לישנא שומר מצוה הוה ליה למימר עושי מצוה לא ידע דבר רע לז\"א שהיתה עוסקת בביעור חמץ וזה הוא רק שימור והרחקה כדאיתא שמן התורה מותר בחמץ עד ו' שעות זמן שחיטת הפסח וחכמים עשאו שימור לד\"ת ואמרו אוכלין כל ד' ותולין כל ה' ושורפין תחלת שש וכאן היה בפסח לכן נופל יפה לשון שומר שהיתה מבערת חמץ לשון שימור למצוה וק\"ל: "
+                ]
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>ואינו עושה.</b> ע\"כ הוא לפ\"ד של ר' יונה שדרש מאכל ומשתה על התורה ומה\"ט ג\"כ בפסוק אח\"ז שינה בעיניו וגו' ג\"כ לאו כמשמעו אלא מדבר בתשובה אך כדי שיפול עליו הלשון איננו רואה ואמר איננו רואה תשובה פי' שלא רואה מאחרים לכן אינו עושה ע\"כ דברי רבי יונה כנ\"ל והואיל ומדבר בתשובה פתח ואמר שני דברים וכו' הנה אציגה לך הגירסא ופירושה ואתה המעיין תראה בכאן ג' שורות מתחילין במלת קרובים ומסיים במלת קרובים לך וקשה להבין ע\"כ תדע שטעות נפל בשני שורות אחרונות והמדפיס טעה בראותו שורה ראשונה וה\"ג שני דברים טובים הם והמה הפוכים האחד קרוב ורחוק והשני רחוק וקרוב והדר מפרש תשובה קרובה לך כי קרוב ה' לכל קוראיו ומי שרוצה לעשות תשובה יעשה ואתה מרחיק ממך מיתה רחוקה ממך כי המיתה רחוק ו��כוסה מבני אדם וסבור שימי שניו הרבה יהיו וקרובה לך כי פתאום יבא כי שמא יבא למחר כדלקמן סוף פסוק בכל עת עיין שם וק\"ל: "
+                ]
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                [],
+                [
+                    "<b>אפילו אלו שפשטו ידיהם וכו'.</b> דה\"א דהוה מעוות שאי אפשר לתקן לפי שנתבטלו על ידי קרבנות וכל עבירות שבני אדם עושים אין להם תקנה וכפרה: ",
+                    "<b>זריבתם וכו'.</b> ובירושלמי דסנהדרין פי\"א גרם עיקר זריבתן פירוש מתחלה בחלוטין באו הגשמים עליהם פי' שלא תאמר שנתחממו באש שירד אז עם הגשם רק הקב\"ה הרתיח אותם מתחלה בגיהנם: "
+                ]
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>מאן הוא דכלום.</b> פירוש שנכלם ונתבייש מן איזו אדם ומדבר בשביל כלימותיו פירוש שמשיב לו נוח שלא נברא אנא תהיה מן אותם ששומעים חרפתן ואינם משיבין ר\"ח אמר לו זה בשביל שהיו מביישין לו ואמרו לו לית את כדאי והוא היה משיב להן והיה מדמה את עצמו לר\"ח והרע על זה כנ\"ל ופי' מ\"כ דחיק בעיני ובשביל זה מביא אח\"ז מעשה דרב אסי שהיה גדול מר\"ל ולא היה כדאי: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>שלא נתגלה לך.</b> כי ליוסף לא נתגלה מעשה יהודה וראובן נתגלה לי מכש\"כ הבכורה מה שאמר כי זה הבכור מכש\"כ שאני יודע: "
+                ],
+                [
+                    "<b>כי מצאת חן וגו'.</b> טעות סופר וצ\"ל ואדעך למען אמצא חן בעיניך והקב\"ה השיב לו אח\"כ אל תוסף וגו' ולפ\"ז נופל יפה הלשון ולא ליודעים לפי שאמר ואדעך וגו': "
+                ]
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>זו מחשבתן של רמאים.</b> פירוש מזה הפסוק הרמאים מלמדים לעשות רמאות כדלמטה ולמה אמר שלמה אלא ישרים דרכי ה' מחשבתן של רשעים שחושב בלבו שהעולם בלא השגחה כמו שאמר שלמה שהחכם הציל את העיר בחכמתו נגד מלך גדול ולא בהשגחת הקב\"ה אף אני ג\"כ אעשה חכמה לרמאות את הבריות וחושב שעושה ואין קב\"ה משגיח בו והרמאות נקרא בלשון חכמה דכתיב אני תכמה שכנתי ערמה: "
+                ]
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>שיגמיא.</b> פי' צירי דלתות. ואמרתי טעם הגון למה קצץ הדלתות עם צירי הדלתות לפי דאיתא בכלי יקר בשם הגאון ר\"א ממיץ גבי ויאריכו הבדים פי' לפי שעד היום שנשאו הארון בכתף היו צריכין לבדים שיהיו יוצאין משני צדדים משא\"כ כשהעמידו אותן בב\"ה וזאת היתה מנוחה עדי עד אז היו מושכים הבדים לצד אחד ונעשה נס שלא זזו ממקומן והיו קבועים כבמסמורת ולכך לכל הדלתות לא היה פרוכת ולדלת זה היה לו פרוכת כדי שלא יסתכלו לפי שהדלת לא היה יכולה לסגור עצמה מפני הבדים והנה אי' שחזקיה קיצץ דלתות ההיכל ולא הודו לו לפי שהיה לו לבטוח בה' שאמר וגנותי על העיר הזאת רק שהתנצלות חזקיה היה שאין סומכין על הנס כמו שמצינו גבי יעקב ודעת החכמים שלא הודו לו היה משום שזכותא דרבים שאני ולכן קיצץ דלתות ההיכל ממ\"נ שאם סומכין על הנס בזכותא דרבים א\"כ יש לסמוך על נס של הארכת הבדים שיהיו כך בולטין לעולם וא\"כ הדלת הוא לא ל��ורך ודוק כנ\"ל בן המחבר: "
+                ]
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                [
+                    "<b>חציו זכאי.</b> ושמעתי מירושלמי אחד שזה היה טעם של מחצית השקל כדי שידמה האדם בעצמו שהוא חציו זכאי וחציו חייב ודוק:"
+                ]
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>מוטרף.</b> צריך לומר מעורר לפי שכל נחש היא מצורעת או מפני שכל שנה פושטין עורה:"
+                ]
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>שעומד במשנתו.</b> פירוש שפסק ממשנתו על דרך ויעמוד השטן או יש לומר על דרך ולהג הרבה יגיעת בשר שהוא לומד הרבה מדעתו ולא מחזיר על מה שלמד מרבותיו שלא ישכח אלא רוצה ללמוד הרבה ומתוך כך תיגענו להג הרבה יגיעות בשר:"
+                ]
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                []
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>מהיכן אדם מציץ כצ\"ל.</b> ומן ויסתבל החגב קא דריש שהוא לשון מציץ ומן וינאץ השקד דרש אלו קרסוליו שפוקרין וממהרין ונהפך כאן הגירסא וגירסא אמיתת היא לעיל וכן גירסת רש\"י בחומש וע\"ש בגליון ותבין: "
+                ]
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>החזיק עשיר כו'.</b> נ\"ל שכוונתם לומר שכל תענוגי עולם הזה הכל רק התאוה שמתאוה האדם מתחלתו ואחר כך ימאס בעיניו ואמר עשיר כשיחזיק דבר טוב מתחלה רעב הוא לו וכשנתיישן אצלו עשאו למרמס ולא זו עשיר גם עני כי דל חלקו ג\"כ כך ולא זו עני אפי' דלי דלות ולז\"א דל גבוה ממנו ג\"כ אין בידו אלא התאוה מתחלה ולבסוף כשנתיישן אצלו ג\"כ נמאס בעיניו חלקו שמעיז בו עשיר כללא דמלתא שאין בידם אלא הבל התאוה לז\"א לזה תאוה וכו' ונקט עשיר ודל ודלי דלות לפי שנכתב בפסוק ב' פעמים הכל: "
+                ]
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>וכיון שמת.</b> פי' סוף דבר הכל נשמע לפי שגדולים צדיקים במיתתם יותר מבחיהן ושם הם משיגים הכל וק\"ל: ",
+                    "<b>כי זה.</b> פי' העושה זה האמור שם את האלהים ירא ומצותיו שמור הוא ככל האדם ומה שמרמז כאן דוקא לרבי לוי נראה דקאי ארישא דכתיב ביקש קהלת למצוא דברי חפץ דברי חכמים כדרבונות ויותר מהמה וכו' ורבי לוי היה בקי בתורה בכתב ובע\"פ וכל הספרים וזה לתכלית יראת ה' כדי שידע האיך לעבדו: "
+                ]
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Midrash Rabbah, Vilna, 1878",
+            "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "ידי משה על קהלת רבה",
+    "categories": [
+        "Midrash",
+        "Aggadah",
+        "Midrash Rabbah",
+        "Commentary",
+        "Yedei Moshe"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Parasha",
+        "Chapter",
+        "Midrash",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Midrash/Aggadah/Midrash Rabbah/Commentary/Yedei Moshe/Yedei Moshe on Shir HaShirim Rabbah/Hebrew/Midrash Rabbah, Vilna, 1878.json

@@ -0,0 +1,611 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Yedei Moshe on Shir HaShirim Rabbah",
+    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI",
+    "versionTitle": "Midrash Rabbah, Vilna, 1878",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "digitizedBySefaria": true,
+    "versionTitleInHebrew": "ווילנא, האלמנה והאחים ראם, תרל\"ח",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "ידי משה על שיר השירים רבה",
+    "categories": [
+        "Midrash",
+        "Aggadah",
+        "Midrash Rabbah",
+        "Commentary",
+        "Yedei Moshe"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [
+                [
+                    "<b>חזית איש מהיר במלאכתו זה יוסף וכו'.</b> פי' דאתיא כמ\"ד ויבא יוסף לעשות מלאכתו ממש ולא כמ\"ד לעשות צרכיו נכנס וא\"כ הואיל שלא היה במחשבתו לחטוא דלא היה מהרהר בעבירה כלל לכך לפני מלכים יתיצב כדאיתא בזוהר ויקרא פרעה אל יוסף זש\"ה עד עת בא דברו אמרת ה' צרפתהו פי' שצורפהו ובדקהו שלא עבר עבירה אפילו במחשבה ואלמלא היה מהרהר בעבירה לא היה עולה לגדולה וק\"ל:"
+                ],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b> נתן לחכמים אותו השכר.</b> פי' ע\"ד דאיתא בגמרא דתענית שאין אדם רשאי להנות ממעשי נסים והואיל ונעשה לו נס ונזדמנו לו מלאכים לכך לא היה רוצה להנות מן השכר שממה שאין אדם רשאי להנות אין להקריב למזבח ע\"ד שאחז\"ל ממשקה ישראל ממה שמותר לישראל וק\"ל: "
+                ],
+                [
+                    "<b>הונא בשם ר\"י הכל מסייעין וכו'.</b> וקשה מה חיבור וסמיכות להונא בשם ר\"י הכא ונ\"ל דה\"ק לפי שקשה להונא מנליה לד\"א לדרוש חזית איש מהיר וגו' על שלמה המלך בבנין ב\"ה דילמא קאי על יוסף או משה שמפורשים שהיו זריזים משא\"כ בשלמה אינו מפורש דדילמא יאמרו העולם כפשוטה שבנין ביתו היה מהודר יותר לז\"א הונא בשם ר\"י הכל מסייעין וכו' וא\"כ קשה למה היה צריך להשהות בבנינו ז' שנים מאחר שהיו לו כ\"כ מסייעין הרבה ודבר שהוא ע\"י סיוע מסתמא א\"צ זמן רק החצי וא\"כ היה מן הראוי להיות זמן בנין ב\"ה רק ו' שנה ומחצה אלא ע\"כ אלולי שסייעו אותו היה צריך לבנותו שני' הרבה יותר מבנין ביתו לפי שהיה מהודר ויפה יותר מביתו וע\"כ היה זריז בבנין ב\"ה וק\"ל: ",
+                    "<b>ואפילו רוחות ואפילו שדים וכו'.</b> יש ליתן טעם למה סייעו במלאכת ב\"ה ולא במעשה משכן ונ\"ל לפי דאית' ותשלם כל המלאכה שנגמרה מלאכת ז' ימי בראשית שלא נשלמה מלאכת ז' ימי בראשית עד שנגמר בנין ב\"ה ואיתא בב\"ר שלא נבראו גופות לרוחין ושדין לפי שנבראו בע\"ש בין השמשות וכשנכנס שבת נבראו ומחמת זה לא נבראו להם גופות וא\"כ סברו השדים ורוחות שעכשיו בשעת בנין ב\"ה יבראו להם הקב\"ה גופות ע\"כ היו מסייעים וק\"ל: "
+                ],
+                [
+                    "<b>מה אביו נמחל לו כל עוונותיו וכו'.</b> וקשה מאי סמיכות וחיבור דבר זה לשיר השירים ונראה לי לפי דלקמן במדרש חזית איתא וז\"ל ויסע משה את ישראל כשנעשו להם הנס ואמרו שירה נמחלו להן עוונותן שנאמר ויסע משה את ישראל שהסיען מעוונותיהן וזה שאמר כאן רבי סימון בשם רבי יהודה וכו' הואיל ואתה מקישו מקישו מכל צד ופירש הואיל ואתה מקישו שאמר שירה כמו אביו ע\"כ נמחלו לו גם כן עוונותיו וק\"ל: "
+                ],
+                [
+                    "<b>וחמשה אתין וכו'.</b> פירוש חמשה אתין יתירין עליו שהם אותיות מנצפ\"ך מה שחדשו הנביאים כדאיתא בגמרא דמגלה מנצפ\"ך צופים אמרום וזהו שירו של אלף פירוש מה שנשתייר מן אל\"ף בי\"ת וזה הוא הפי' שאמר לעיל ועל שפתיו יוסף לקח שהוסיף על דברי תורה פירוש אותן חמשה אותיות דאם קאי על שאר דברים הלא אמרו חז\"ל ליכא מידי דכתיבי בנביאי ולא רמיזה בתורה אלא שקאי על אותיות מנצפ\"ך שמהוי הוי אלא שלא ידעו היא באמצע תיבה וכו' ועוד אמרו בגמרא והא כתיב אלה המצות שאין הנביא רשאי לחדש דבר מעתה וכו': "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "<b>זריזות מביא וכו'.</b> ובגמרא הגירסא תורה מביא לידי זהירות וזהירות מביא לידי זריזות פי' רש\"י זריזות זריז ונזהר קודם לכן שלא תבא עבירה לידו כמו דוגמת שאמרו ונשמרת מכל רע שלא יהרהר אדם ביום ויבא לידי טומאת קרי בלילה ולפי דמייתי הכא קרא דוכלה מכפר משמע דזריזות פירושו התמצית המעשה כמו זריזין מקדימין למצות: ",
+                    "<b>נקיות מביא לידי טהרה.</b> ובגמרא גרס נקיות מביא לידי פרישות פי' הר\"ן נקיות היא במחשבה שיש לו מחשבה נקיה ומתוך כך בא לידי פרישות שגודר עצמו אף במה שמותר לו והחילוק שבין טהרה לפרישות פי' הר\"ן טהרה הוא שאוכל חולין בטהרה ופרישות הוא כגון נזירות ומקשה הר\"ן מה רבותי' דיראת חטא דקחשיב לבסוף וי\"ל דיראת חטא לאו מיראת פורעניות רק מן החטא בעצמו מתיירא וזה נקרא מאהבה. חסידות מביא לידי ת\"ה פי' שיכולים להחיות מתים ע\"י התפלה וי\"מ דמיירי בתח\"ה של עתיד וחלופי גירסאות בגמרא ובמדרש ובירושלמי: ",
+                    "<b>עשת ענוה סנדל לעקבה.</b> וזהו רמזו חז\"ל כמה שהקשו בגמרא אטו יראה מלתא זוטרתי היא ומשני אין לגבי משה מלתא זוטרתי וקשה למה דוקא גבי משה ונ\"ל לפי שהיה משה עניו מאד מכל אדם אשר על פני האדמה וא\"כ היה היראה כסנדל לעקבו וק\"ל: "
+                ],
+                [
+                    "<b>ורבנן אמרי יבמות היו.</b> פי' שהיו זקוקות ליבום והיתה כלה וחמותה וסתם חמותה סני' לכלתה וזה היה החילוק שביניהם שהחמותה אמרה שהילד החי הוא בנה וא\"כ כלתה היא זקוקה ליבום וכלתה אמרה שהילד החי בנה ופטורה מן היבום לפי שהיה קשה לרבנן על שאמרה למלך גזרו את הילד גם לי ולך לא יהיה וקשה מי פתי יסור הנה לדבר כן הלא מתחלה היתה מתקוטטת לאמר ליתן לה הילד אלא ע\"כ שהיה כלה וחמותה וא\"כ כשראתה שהמלך אמר להמית הילד החזיקה היא פסק המלך כדי שיהיה פטורה מן היבום וכלזמן שיהיה הילד קיים אצל חמותה יחזיקו העולם אותה ליבם ולא תשא אותה שום אדם מחמת שהיא זקוקה ליבם ע\"כ הסכימה לפסק של מלך וקראן כאן יבמות ובירושלמי ובמדרש ש\"ט איתא הלשון מפורש כלה וחמותה היה ודו\"ק. ",
+                    "<b>ר\"ח אמר הדיוט מלך וכו'.</b> עיין קהלת בפסוק אני קהלת מה שכתבתי שם: הג\"ה לאהבה הכתוב בשלמה פירוש לזנות אבל לא התחתן בהם אבל לזנות מיהא אהבן וק\"ל לאפוקי מפי' מ\"כ: ",
+                    "<b>ג' שטנים נזדווגו לו וכו'.</b> פי' לפי דאיתא בספר גליא רזיא שכוונת שלמה היה במה שנשא נשים נכריות כדי להכניע האומות ע\"י זה והראה לו הקב\"ה שלא טוב עשה ואדרבה העמיד לו ג' שטנים היפך סברתו: "
+                ],
+                [
+                    "<b>כגון נזם זהב וגו'.</b> פי' טעמים מעולים לשבח כזהב וכתם ועיין לעיל בפרשת חקת ולקמן בקהלת רבה עוד יש לומר דקאי ארישא דקרא דכתיב לעיל מניה תפוחי זהב במשכיות כסף ודרשו ברבה פ' ויגש חזורין דדהב בגו דסקרין וכו' מראה פנים לכל צד וכו' ואולי פי' גם למקרא דנזם זהב מעין פי' זהב הכתוב קודם וקרא דמייתי אח\"כ נזם זהב באף חזיר הוא ט\"ס ועוד נראה כיון שמצינו בנזם זהב ב' משלים וטעמים והוא נזם זהב וחלי וגו' ונזם זהב באף וגו' א\"כ בשאר פסוקים ג\"כ יקרא ככה שיהיו ב' משלים וטעמים כן מצאת�� בכ\"י הגאון מהורר\"ן כ\"ץ ז\"ל מלובלין: ",
+                    "<b>צא מהן שני רעבון.</b> ובירושלמי דקידושין איתא גבי למען יאריכון ימיכם וימי בניכם על האדמה אשר נשבע וגו' כימי אבות פי' היפ\"מ אף שימי אבות הם תק\"ב הואיל ובן ג' שנים הכיר אברהם את בוראו פי' לאחר ב' שנים משבא לשנת ג' א\"כ לא קחשיב הני תרתי שנים וא\"כ צריך לישב למה לא קאמר הכא ג\"כ כתירוץ יפ\"מ שאתיא כמ\"ד בן ג' שנים הכיר אברהם את בוראו וי\"ל שטוב לאוקמי אליבא דכ\"ע וק\"ל: והואיל ואתא לידי דבר זה לא אחריש בדי\"ו מה שחדשתי בע\"ה בירושלמי זו שהסכימו עמי כל גאוני ארץ דאתי' ירושלמי זה אליבא דכ\"ע ואזיל הירושלמי לשטתיה דאית' בברכות בירושלמי שעובי כל רקיע הוא מהלך חמשים שנה לפי שהשמש הולכת ומנסר בעובי רקיע חלק עשירי מן היום וזהו שעה ובכל יום שהוא עשרה שעות החמה הולכת ומקפת את כל העולם שהוא מהלך ת\"ק שנים א\"כ בשעה מהלכת חמשים שנה פי' היפ\"מ ע\"כ מוכח מה שאחז\"ל שמן שמים לארץ מהלך ת\"ק שנה פירושו עם העוביו של הרקיע א\"כ החלל שמן הארץ לשמים מלבד עובי רקיע הוא מהלך ת\"ן שנה וא\"כ אליבא דמ\"ד בן מ\"ח שנים הכיר אברהם את בוראו וא\"כ צא משנות אבות מ\"ח שנים מן אברהם ועוד ב' שנים ימי הגמלה של יצחק ושני שנים ימי הגמלה של יעקב א\"כ הם נ\"ב שנים ונשארו משנות אבות מה שעסקו במצות הוא ת\"ן שנים וראוי ליתן לבניהם שכר כמו שנים אלו וא\"כ הוא שפיר בכוון ת\"ן שנים כמו שנים שמן ארץ לשמים דהיינו כחלל עולם שהוא ת\"ן שנים ודוק היטב: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [],
+                [
+                    "<b>לאדלקולאין.</b> נראה לי שהוא טעות סופר וצריך להיות לאסקולאין ופירושו חכם אחד וכן הוא לקמן בפסוק צוארך כמגדל וה\"פ כי ראיתי בפי' האלשיך על זה המדרש שהקשה איך שייך לומר שהדיבור היה מחזר על כל אחד ואחד שהוא קושי ההבנה ומתרץ כמה תירוצים ע\"ש לכן נ\"ל שפירושו לאסקולאין פירוש שהדיבור היה מדמה עצמו לחכם אחד ולמדו תורה וכן הוא לקמן בפסוק תורי זהב וה\"ק כאן לאסקולאין כן הדימה פי' שהדיבור היה מתלבש ומדמה את עצמו לחכם אחד ולמדו לכל אחד את התורה ולכן לא גרס בפסוק תורי זהב כן הדימה כי אין לו שם שום שייכות ודוק: "
+                ],
+                [
+                    "<b>שלא יהו אומרים וכו'.</b> פי' לפי דאי' מכח שראו מלאכים בסיני שרגליהם של מ\"ה ככף עגל מכח זה טעו שעשאו את העגל וא\"כ ה\"פ אלולי שנתגלה הקב\"ה בעצמו אזי היו טועים משא\"כ כשנתגלה הקב\"ה בעצמו וק\"ל: "
+                ],
+                [
+                    "<b>אין זה עכשיו אלא לעתיד.</b> פי' ע\"ד דאי' בירושלמי והיו עיניך רואות את מוריך וכל בניך למודי ה' פי' שלעתיד יסתכלו בפני השכינה ומכח זה לא יהיה שכחה משא\"כ בעוה\"ז וראית אחורי ופני לא יראו וק\"ל. א\"נ י\"ל ע\"ד דאי' בגמ' דסוטה שבא גבריאל ולמד עם יוסף ע' לשון ולא נגמר עד שהוסיף לו ה' פי' שע\"י שהוסיף לו ה' ואז היו כל האותיות של השם אצלו יהוסף וג' אותיות הללו הם עיקר השם כדאי' שם במהרש\"א שהשם הוא רק ג' אותיות על דרך דאיתא מקום שיפול העץ שם יהו זה שם של הויה וא\"כ מכח שהיו ליוסף אותיות השם לכן לא היה אצלו שכחה וכן כל הצדיקים שיהיו נקראים על שם הקב\"ה וא\"כ מכח זה לא יהיה שכחה לעתיד ודוק: "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "<b>ואותי צוה ה'.</b> יש דברים שאמר לי ביני לבין עצמי. וקשה מנא ליה דילמא כפשוטא דקאי אדלעיל דכתיב ויגד לכם את בריתו אשר צוה אתכם והדר קאמר ואותי בוי\"ו המדבקת וי\"ל דלעיל פתח בדברים שהוא צוה ��ת ישראל כדכתיב ראה למדתי אתכם חוקים ומשפטים כאשר צוני ה' וכתיב בתריה השמר לך ושמור נפשך פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך יום אשר עמדת וגו' א\"כ חתם בדברים ששמעו רק מפי הקב\"ה אלא ע\"כ דה\"פ שחייבים לשמור כל מה שצום משה שא\"א לספק בנבואתו שהרי עיניהם ראו ושמעו כבוד ה' מדבר עמהם ושם ראו שהיה מדבר עם משה כמ\"ש ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם וזה הטעם אומרו ואותי צוה וק\"ל וכ\"כ הרמב\"ן ול\"נ ע\"ד דאי' בגמ' דנדרים פילפולא של תורה נתנה למשה לבדו ונהג הוא עין טובה ונתנה לישראל וא\"כ ה\"ק לפי שקשה היאך קאמר ואותי צוה ללמד אתכם והרי הקב\"ה נתן פילפולא של תורה רק למשה אלא ה\"פ ואותי צוה פי' מה שצוה לי לבדי הן הן הדברים אני מוסר לכם מטוב עין וק\"ל וזה כיון רש\"י ואותי צוה תורה שבע\"פ: "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "<b>אי מה וכו'.</b> וקשה מהיכי תיתי להמשיל התורה לדברים שהם לגריעותא וי\"ל ע\"ד דאי' שמתוך שלא לשמה בא לשמה וגבי שלא לשמה יש ג' דרכים אחד ע\"מ שיקרא רבי ב' ע\"מ לקנתר ג' ע\"מ לעשות קרדום לאכול ממנה ונגד שלשה אלה אמר אי מה כו' להורות שצריך דוקא לעסוק בתורה לשמה ולא שלא לשמה ודוק ותשכח כל הני שלא לשמה רמוזים במדרש כאן: ",
+                    "<b>אי מה השמן מר מתחלתו ת\"ל דבש וחלב.</b> וקשה והא לקמן אמר שד\"ת נמשלו לשמן על שם והיה ראשיתך מצער וגו' ונראה דה\"פ וה\"ק שהמרירות יהיה לתועלת המתיקות שיהיה לבסוף ושניהם לדבר אחד נתכוונו ומדרש זה נלקח ממדרש דלקמן וק\"ל: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [],
+                [
+                    "<b>מה השמן הזה עליון על כל המשקים.</b> ומזה הטעם שמעתי מפי גיסי האלוף המרומם מוהר\"ר אריה ליב בן הגאון מהור\"ר יצחק אב\"ד בק\"ק קראקא שאין לקדש קדושא רבא על משקה שקורין יין שרף לפי שאינו נקרא משקה לפי שבדוק ומנוסה שהנותן שמן לתוך יין שרף הוא יורד למטה ואינו צף למעלה וא\"כ ע\"כ אינו משקה דאל\"כ האיך אמר מה שמן עליון על כל המשקים והלא אם תתן אותו ליין שרף אינו צף למעלה אלא משום שלא חשוב יין שרף משקה: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [],
+                [
+                    "<b>ושם המפורש היה חקוק עליו.</b> נראה שרשב\"י ס\"ל כמ\"ד בגמ' חרות א\"ת חרות אלא חירות ממלאך המות על כן היו צריכים לזין ושם המפורש חקוק עליו כדי להראות למלאך המות שאין לו שליטה על ישראל כמו שמצינו במ\"ר בפ' וזאת הברכה שהראה משה למ\"ה מטה שלו ושם המפורשחקוק עליו וזה נ\"ל הפלוגתא דפליגי בגמרא אין בין ימות המשיח לבין עוה\"ז אלא שעבוד מלכיות עובדי כוכבים בלבד אבל מיתה יהיה בימות המשיח לפי דאי' בגמ' בפרק ר\"ע ופדויי ה' עוד ישובון פי' אותן עטרות שנטלו מן ישראל עתיד להחזירן וא\"כ ע\"כ לא יהיה מיתה לימות המשיח הואיל ויחזיר להם אותן זיין עם שם המפורש ולמ\"ד שפירפורן הלבישן פי' בגדי מלכיות וחירות הוא מן מלכיות עובדי כוכבים ולימות המשיח תחזור להם אותם פירפורן וא\"כ לא יהיה שעבוד מלכיות עובדי כוכבי' לימות המשיח משא\"כ מיתה יהיה לימות המשיח ודו\"ק: "
+                ],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>בזכות שאמרו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע.</b> וצריך ליתן טעם למאמר זה ונראה דהכי פירושו מ\"ט בכל הבריאות נאמר כי טוב ובבריאת אדם לא נאמר כי טוב ומשני ב' תירוצים אחד לפי שעתיד לחטוא ותירוץ ב' לפי שלא נגמרה מלאכתו שלא היה נימול ומנלן סברא זו שמה שלא נגמרה מלאכתו אין לומר עליו כי טוב שהרי ביום ב' לא נגמרה מלאכת השמים ובשעה שאמרו ישראל נעשה ונשמע אמר הקב\"ה מי גילה לבני לשון שמ\"ה משתמשין בו פי' שבטוחים בעצמן שלא יחטאו בוודאי וא\"כ קשה מ\"ט לא נאמר כי טוב בבריאת אדם ועל כן הוצרך לגלות להם מה שנברא ביום ב' וכו' שהטעם משום שלא נגמרה מלאכתו: "
+                ],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>בך בהקב\"ה וכו'.</b> נראה דקמפלגי בפלוגתא דר\"א ור\"י בפ' ב' דביצה דר\"א סבר או כולו לכם או כולו לה' ור\"י סבר חלקהו וזה שאמר רבי אבין כאן והדר מפרש ביראתך זה רמז על חג בחג כגון הלכות סוכה ולולב ושאר מצות וזהו ביראתך ע\"ד שאחז\"ל ראשון לחשבון עונות והלכות פסח וכו' זה מרומז בישועתך ישועת מצרים בתורתך זה חג השבועות מתן תורה וק\"ל. "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "<b>מה ישיריין וכו'.</b> נראה שדרש נוטריקון של תיבת משרים מה ישריין רחמיך מה כו':"
+                ]
+            ],
+            [
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>ע\"י שצרתן נקבה.</b> וצריך טעם למה נמשלה שעבוד אחר הגאולה ללידת נקבה כאלו הגאולה נמשך ממנה השעבוד ונראה דה\"פ שע\"י השפע ההצלחה ירום לבבם לשכוח והוא כנקבה היולדת משפע הזכר והגאולה שלעתיד יהיה כזכר שהוא משפיע ואינו יולד כן תהיה גאולה שלימה ולא תגרום הולדה ונ\"ל שזה הוא פי' הגמ' רני עקרה לא ילדה משום דלא ילדה רני וקשה למה לא מקשה כפשוטא משום דעקרה וכו' ונ\"ל דה\"ק לפי שפשטא דקרא הוא משום שיהיו ישראל לעתיד עקרה שאינה מולדת ולא קשה כו' רק שהגמ' הכי מקשה משום דלא ילדה פי' דהוה ליה לקרא לומר הכי רני עקרה לא תלד דמשמע דלהבא שלא יהיה יולדת ולמה אמר קרא לא ילדה על שעבר אלא על כרחך דהקרא לא אתא להורות זה ואם כן מקשה שפיר: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>באיזה חטא.</b> פי' שנתחייבו ישראל למלכיות שנאמר וישא ידו להם להפיל אותם בגוים ולזרותם בארצות מאיזה חטא ויצמדו ישראל לבעל פעור וק\"ל: "
+                ],
+                [
+                    "<b>ירד מיכאל.</b> ובגמ' דשבת איתא ירד גבריאל לפי שמדת הדין חייבה לדבר זה ולפי גירס' זו ענינו שמדת הרחמים נהפך למדת הדין שגבריאל הוא שר של אש שהוא דין ומיכאל שר של שלג שהוא רחמים:",
+                    "<b>והוא היה מקומה של רומי.</b> פי' ע\"ד שכתבתי לעיל שכוונת שלמה היה במה שנשא נשים נכריות היה כדי להכניע האומות אבל באמת לא יפה עשה והורה לו הקב\"ה שנבנה באותו יום רומי שאדרבה נתוסף כח לאדום ע\"ד שאאז\"ל אמלאה החרבה וגו': ",
+                    "<b>כרמי שלי לא נטרתי וכו'.</b> פי' כי המצות מתוארים בשם כרם כי כרם ה' צבאות הם ופירושו מי גרס לו זה שכרמי שלי לא נטרתי שלא שמרתי י\"ט אחד כתיקונו וכו'. ואע\"פ שלא בגלות תליא מלתא שהרי אף בא\"י כל שהיו רחוקים מירושלים שלא היו השלוחים מגיעים היו עושים ב' ימים מ\"מ הואיל ורוב המקומות בא\"י היו עושים י\"ט א' ורוב מקומות בח\"ל עושים ב' ימים מוקי בגלות וקשה מתחלה מאי סברו לקבל שכר על שניהם ולבסוף מאי סברו. ונראה דקאי אדלעיל מיניה שחורה אני ונאוה פי' שאמרתי שהחורבן זה השחרות זה נאוה לי שאקבל שכר על שניהם ושוב ראיתי שאינו אלא שחרות ומעיקרא סברו הואיל ויש להם טרחא יתירה יקבלו שכר יותר ושוב ראו הואיל והוא בסיבתם לא יקבלו שכר יותר וק\"ל: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [],
+                [
+                    "<b>טעת מדת הדין וכו'.</b> מדרש זה תמוה מאד ואין לו שחר כלל ונראה דה\"ק לפי שבשעה שהוציא הקב\"ה את ישראל קיטרג מדת הדין ואמר הללו עע\"ז וכו' מה נשתנו אלו מאלו וא\"כ עכשיו יאמרו כטעותם מתחלה ודע שאינם ראוים לגאול רק שהוציא לשחטם במדבר וק\"ל: ",
+                    "<b>היפה שבנביאים.</b> פי' ע\"ד דאיתא כל הנביאים נתנבאו בכה ומשה נתנבא בזה הדבר לפי שהיה הדיבור בעצמו נכנס לתוך פיו רק דאיתא בגמרא דב\"ב אלא מעתה זה הדבר דראשי המטות נימא נמי שלא יהיה נוהג אלא באותו דור וכו' ואיתא צאי בעקבי הצאן אלו בנים קטנים שמתים בעון נדרים פי' ע\"י שאינם הולכים לת\"ח להתיר להם הנדר וא\"כ מכח זה ידע שמשה יפה שבנביאים הוא ודו\"ק היטב: "
+                ]
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>וכי יש שמאל למעלה וכו'.</b> סוגיא זו אתיא כסוגיא דירושלמי דסנהדרין פ\"ק וז\"ל שם תנינן אל תהיה דן יחידי וכו' אלא אחד אמר ר\"י ב\"פ אף הקב\"ה אין דן יחידי שנאמר וכל צבא שמים עומדים עליו מימינו ומשמאלו וכו' פי' ריב\"פ פליג אדלעיל וס\"ל שאף הקב\"ה אין דן יחידי והראייה שנאמר כל צבא השמים וגו' אלא שחותם יחידי ומייתי ראייה מקרא אבל אגיד לך רשום בכתב אמת ומוקי דקרא והוא באחד בחתימה לחודיה ואתיא ריב\"פ כר\"ע ור\"מ ס\"ל כת\"ק וטעם פלוגתתן מבואר דלת\"ק הקב\"ה גוזר דין ואינו מודיע הטעם לשום נברא ואע\"פ שאינו מודיע הטעם אין משיבים עליו כי יודעים שהכל בדין ולריב\"פ ולר\"ע מתווכח עמהם בדין כל אחד מראה פנים לפי הנראה לו ומ\"מ בגמר דין אינו חושש להם ואע\"פ שהם רוב לנגדו בסברא אחד מ\"מ גומר הדין כפי חכמתו נמצא פליגי ר\"ע ור\"מ בפלוגתא דת\"ק וריב\"פ ודו\"ק ועי' מ\"כ אם יטיב לך: ",
+                    "<b>זה בנין אב וכו'.</b> והא דאיתא בב\"ר פרשת וירא וה' פקד אר\"י כתיב ונקתה ונזרעה זרע וגו' ונ\"ל ב\"ה שר\"י מיישב קושיא זו דאיתא בירושלמי ה' נתן וה' לקח בטובה אינו נמלך בב\"ד וברעה הוא נמלך בב\"ד וא\"כ הכא קשה שהיא טובה נמלך בב\"ד לזה אר\"י כתיב ונקתה ונזרעה וכו' פי' לפי' שפליגי ר\"ע ור\"י אם עקרה נפקדת או לא רק אם ילדה נקבות יולדת זכרים וא\"כ הואיל ואיכא דעות מחולקות נשא ונתן הקב\"ה עם ב\"ד הלכה עם מי כמ\"ש לעיל שכ\"מ שפליגי ב' מ\"ד הקב\"ה נושאה ונותן עם ב\"ד הלכה עם מי ודו\"ק: ",
+                    "<b>חותם יחידי.</b> פי' בשעת שנושא ונותן בהלכה הוא מצרף המלאכים כדי לפסוק הלכה ברורה ע\"ד שאחז\"ל אליעזר בני כך אומר וכשהוא חותם פי' גזר דין שאינו תלוי בשום פלוגתא וביד הקב\"ה לענוש ולגזור כרצונו אז אינו מצרף ב\"ד והוא לבדו גוזר כמו שמצינו בגמרא גבי רבה בר נחמני אם בהרת קודם לשער לבן וכו': "
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>ילבש אורים ותומים.</b> לפי שאורים היו ראוים להיות על לב נביא שהוא עדיף ממעלת רוח הקדש ומעלות הכהן בשאלת אורים ותומים היה רק על ידי רוח הקדש ומכח ששמח בגדולת אחיו זכה שיהיו האורים ותומים על לבו ועל ידי זה היה עדיף מנביא על דרך שאמר הפסוק ולפני אלעזר יעמוד וגו':"
+                ],
+                [],
+                [
+                    "<b>ומלפני אין אתה מסתלק.</b> פי' לפי שניתן למשה רמז ושים באזני יהושע ולא חש ונראה לי שמטעם זה לא חש לפי דאיתא שניתן ליהושע יו\"ד מן נקבה שהיה מתחלה בשם של שרה ולכך לא היו לו בנים רק בנות ואין מושיבין בסנהדרין מי שאין לו בנים והנה בנות צלפחד טענו ממ\"נ אם נחשבים אנחנו כבנים נירש ואם לאו תתייבם אמנו ואם כן היה משה מסופק אם נחשבים לזרע או לא ואם כן הבנות הם חשובים זרע ואם כן מלפני אי אתה מסתלק שכבר אמרתי שיהו��ע יהיה תחתיך: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>אלקולאין.</b> עיין בידי משה בפסוק ישקני מה שחדשתי שם:"
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>הבריח ל\"ב אמה היה.</b> כאן ט\"ס שהיה כתוב לפני המדפיס הבריח שתים ושלשים אמה פי' שהיה שני בריחים וכל אחד היה שלשים אמה והיה המדפיס טועה וסבר ששתים ושלשים קאי על המדה ע\"כ הדפים שלשים ושתים אמה ועי' לעיל בב\"ר פ' צ\"ד: "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "<b>מכאן שמלן בראשונה.</b> וא\"כ הואיל ונתנו ליהושע לימול ע\"כ מכח ענוה גדולה שהיה בהם וע\"כ משה היה אחרון מתוך שהיה עניו גדול יותר מאהרן ור' ברכיה קחשיב להו דרך גדולתן ואוקי לקרא שנית פי' פריעה וק\"ל: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>וירא בשכינה וירץ במלאך.</b> נ\"ל לפי דאיתא שאין חולקין כבוד לתלמיד במקום רבו וא\"כ קשה הואיל והיה השכינה כאן היאך השתחוה אברהם למלאכים לז\"א וירא במלאכים ע\"ד דאיתא במסכת ב\"מ אל תעבור וגו' שביקש אברהם מן השכינה שימתין עד שיכניס אורחים וא\"כ כשראה אברהם בשכינה שהמתינה א\"כ ע\"כ חלק ליה רבו יקרא ואז מותר להשתחות וכן משמעות רש\"י בחומש שאל תעבור אמר אברהם להקדוש ברוך הוא קודם וירא וירץ ודו\"ק: "
+                ]
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>ילדה אשה אחת וכו'.</b> פי' שהכוונה שעל ידי זה ימהר ה' הקץ עד\"ש במסכת עדיות במשנה מספר הדורות לפניו והוא הקץ לפי שנגזר מאת ה' כמה יהיה נפשות בדור אחד וכשישראל עושין רצונו של הקדוש ברוך הוא הוא ממהר את הקץ באופן שנשמה אחת כלולה מהרבה ע\"י זה דור אחד חשוב לפעמים כדורות הרבה ועל ידי זה נשלם השעבוד של הדורות והכי איתא בכתבי האר\"י ז\"ל על פסוק אני ה' בעתה אחישנה זכו וכו' ורישא דקרא הצעיר יהיה לאלף וגו' מרמז לכוונה זו שע\"י הנשמות הכלולות ממהר ה' את הקץ אף קודם זמנו והכי הוי במצרים: "
+                ],
+                [
+                    "<b>משמטוטי א\"י הביאו.</b> שמעתי מפי הגאון האב\"ד דק\"ק פראג כבוד מהור\"ר דוד נר\"ו לפי שידוע שאין הקב\"ה מביא תקלה לצדיקים בדבר מאכל לכך הביאה עלה זית ולא זית גופה שלא יאכל דבר איסור כי בהמתן של צדיקים אין הקב\"ה מביא תקלה ע\"י ואיתא בא\"י האילן חייב במעשר והעלין פטורים ובח\"ל אף הפרי גופא פטור וא\"כ ע\"כ שהיה מא\"י דאם היה מח\"ל היה מביאה הפרי גופא ודו\"ק ע\"כ דפח\"ח: ",
+                    "<b>ויאריכו הבדים.</b> פי' שהמשל הוא ע\"ד שפי' ר\"ש אלקבץ ויאריכו הבדים לא שנעשו נס שהאריכו יותר ממדתם אלא ה\"פ לפי שכל זמן שהיה הארון במשכן היו צריכים הבדים להיות משני הצדדים כדי שישאו בה שהיה יוצא ונכנס עמהם משא\"כ בבית העולמים דכתיב זאת מנוחתי עדי עד לא היו צריכים לשאת את הארון היו מושכין הבדים לצד אחד והנס היה שנשארו כך ולא היו עוברים לצד שני וכאלו היו קבועים במסמורת וכן משמעות לשון המדרש הכי וק\"ל. וזה נ\"ל טעם שקיצץ דלתות ההיכל לפי דאיתא בכלי יקר טעם שכל השערים לא היה להם פרוכת ושער ההיכל היה לו פרוכת לפי שמתוך שהאריכו הבדים והיו דוחקים ובולטים לא היה הדלת יוכל לסגור ואז היו רואים בהיכל ומסתכלין בה' לפיכך היה פרוכת וחזקיה היה מסופק אם ראוי לסמוך על נס היכא דאיכא זכותא דרבים או לא וא\"כ קיצץ דלתות ההיכל ממ\"נ אם ראוי לסמוך אזכות דרבים א\"כ לא יהיה שינוי ואין אנו צריכים לדלתות ואם לאו אזי רשאי לדבק עצמם בכל דבר היקרה שבעולם ודו\"ק היטב: "
+                ]
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>ומה הרטבה וכו'.</b> פי' לפי שאחז\"ל שיעקב נטע ארזים למשכן והיכן נטען נ\"ל כשלקח אבני מקום ושם מראשותיו על מקום פנוי זה נטע והרטבה לשון רטיב שדיה פי' על אותו רטובה שהרטיב פי' על מקום שפינה ממנו האבנים הרטיב מהם קורות בתינו ארזים ושם נטע ארזים ודו\"ק: "
+                ]
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [],
+                [
+                    "<b>ואם יאמר לך אדם ע\"ה.</b> הקשה היפ\"ת והלא ע\"ו הם ונ\"ל דה\"פ שר\"א הוא מפרש דברי ר\"י וה\"ק לפי דאיתא בזוהר שם של ע\"ב היוצא מן ויסע ויבא ויט שבו כל אל\"ף בי\"ת חוץ מן אות גימ\"ל שאין בו לפי שהיא גאוה והקב\"ה שונא גאוה לפיכך גוי שני אינו מן המנין שמדבר במצרים שהם נמשלים לסוס וסוס הוא גאוה וא\"כ כשתסור תיבת גוי וגם תסור אות ג' מן גוי ראשון אז נשארו ע\"ב אותיות והוא שם ע\"ב ודו\"ק כנ\"ל: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [],
+                [
+                    "<b>חמשים יום.</b> הכוונה שהיו ישראל כדוגמת זבה גדולה שהיו סופרים נ' יום שיטהרו מטומאת מצרים להיות טהורים בקבלת התורה שהיא כדוגמת נשואי אשה לבעלה ועיין מזה בזוהר וזהו כוון המדרש שמדמה ישראל לתפוח ומה שמסיים ואימתי קבלו בחדש השלישי הכוונה ג\"כ ע\"ד דאיתא בספרי טעם קדש הג' משום הבחנה להבחין בין זרע קדושה ע\"ד דתנינן אין מקדשין ואין מארסין את הגיורת פחות מג' חדשים משום הבחנה: "
+                ],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>שנאמר מה טובו וגו'.</b> הא דקחשיב דוקא ברכות הללו ולא שאר ברכות וי\"ל לפי שכל ברכות של בלעם נהפכו פעם א' לקללה משא\"כ ברכת מה טובו נשאר לעולם לברכה ושאר ברכות דקחשיב הכא לפי שהם נאים לעוה\"ב ואז נשארו ברכות לעולם וק\"ל: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>בית אב.</b> כמו בנין אב ונקט לשון בית אב כדי שיפול עליו לשון ודגלו עלי אהבה כדכתיב בבמדבר איש על דגלו באותות לבית אבותם וגם כאן מסיים כך הדרשה הה\"ד איש על דגלו וכו' ודלא כפי' מ\"כ: ",
+                    "<b>א\"ר יששכר.</b> הוא מוסיף על דברי רבי אחא ואומר לא זו ע\"ה שקורא לאהבה וכו' שלא במתכוין שאהב אלא אפילו תינוק שקורא במתכוון למשה מושי שהיה בן מררי ולאהר\"ן הר\"ן בלא אל\"ף או אהרון בוי\"ו ולעפרון מלא והוא קורא אותו חסר וניכר הדברים שטעות גדול כזה מסתמא תינוק מלגלג במתכוין ואפ\"ה ולגלוגו עלי אהבה ומה שנקט משה ואהרן ועפרון בזו ואצ\"ל זו משה ואהרן שהיו שופטי ישראל ועפרון של ע\"ה דבני חת כדאיתא ועפרן ישב כתיב בלא וי\"ו אותו יום מנהו שופט נמצא שהתורה דקדקה אפי' גבי עפרון בחסר ויתיר והתינוק מלגלג אפ\"ה ולגלוגו עלי אהבה: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>אע\"פ שחולה אני אהובה אני לפני המקום.</b> פי' אף שחולה אני מחמת שעבוד דאיתא ואשא אתכם על כנפי נשרים תמן תנינן נושא אדם את בנו ואבן בידו ומוקי לה בגמרא בבן שיש לו גיעגועין עליו וזה למ\"ד שחייב על החי משא\"כ למ\"ד שהנושא את החי פטור שחי נושא את עצמו א\"כ אף בלא טעם נושא אדם מותר ואיתא ביומא ונשא השעיר אפי' בשבת מאי קמ\"ל והא חי נושא את עצמו ומשני אפי' בשבת כשהוא חולה והשתא א\"ש אע\"פ שחולה אני וא\"כ אז אין חי נושא את עצמו וא\"כ היאך נשא אותם על כנפי נשרים אלא ע\"כ שהם אהובים לפני המקום ודו\"ק זה שמעתי בשם הגאון מהור\"ר ליב צונץ אב\"ד דק\"ק פינטשב ז\"ל: "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "<b>נאמר כאן הרחק וכו' שהיה רחוק אלפים אמה.</b> ובגמרא דרש ר\"י ומה ארון שלא היה מרוחק אלא י\"ב מיל משמע שהיה ראוי להיות רחוק יותר וקשה מאי קמ\"ל בזה ומאי שייכות זה לדרש של ר\"י ולק\"ו ונ\"ל ע\"ד שאמרו בספרי שאמר יהושע לישראל עתידין אתם לעשות שבת לפני ארון ע\"כ אל תרחיקו יותר מן אלפים אמה כדי שתהיו יכולים לבוא בשבת לפני הארון להתפלל שם וא\"כ ש\"מ שהיו מתפללין לפני ארון וא\"כ בלאו דרשה זו שהיה מקדים שהיה הארון מרוחק רק אלפים אמה הייתי אומר שכל מבקש קאי על המתפלל רק הואיל ואיתא שטעם שהרחיק משה את האהל לפי שהיו מנודין ומנודה אסור להתפלל בד' אמות שלו וא\"כ ע\"כ כל מבקש קאי על מי שרוצה ללמוד תורה דאם על המתפלל קאי קשה אדרבה היה למשה להרחיק את האהל יותר מאלפים אמה כדי שלא יהיו יכולים לבוא להתפלל לפני ארון וא\"כ לא היה ר\"י יכול ללמוד ק\"ו זה עד שדרש מתחלה ג\"ש זו ודו\"ק: ",
+                    "<b>ובמה ברכו וכו'.</b> ונתתי טעם לשבח למה נתן ה' שכר זה שילדה ס\"ב בנים ובגמרא שילדה כל אחת ששה בכרס אחד לפי דאיתא במ\"ר פ' נשא אתה מוצא שמונה את בני קהת ב\"פ ונמצא במנין ב' חסרים ב' שלישית לפי שהיה הארון מכלה בם ב' חלקים ועובד אדום הגתי היה לוי ולמה נקרא שמו אדום שהאדים פני דוד שלא אבה דוד להטות אליו ארון אלהים לפי שארון מכלה ועובד זה שהעמיד עצמו בסכנה ושמונה בניו הלוים הכניס עצמו בסכנה ששה נפשות שהוא וח' בניו הוא ט' וראויה לכלות ע\"י הארון ב' חלקים שהוא ששה ע\"כ יהיה מדה כנגד מדה שילדו כ\"א ששה ודו\"ק: ",
+                    "<b>ורבנן אמרי דלה לנו בזכות אבותינו ולרועים כדי להטיל שלום.</b> המדרש זה א\"א להולמו דקשה חדא מה זכות אבות שייך אצל בנות יתרו ועוד איזו זכות אבות שייך לשאיבת מים והרבה יגעתי ושאלתי דבר זה לגאוני ארץ ולא השיבו לי דבר ואענה אני חלקי לפי שבפ' שמות איתא וזה לשונו ורבנן אמרי שהרועים השליכן למים ובא משה ודלה אותן מן המים לפ\"ז רבנן דהכא אזלי לשיטתן דהתם לז\"א דלה לנו כי רוצים לתרץ מלת לנו ממעט את האבות ע\"כ סברי רבנן הכפלות של דלה דלה כדברי ר\"ן דלה לנו ולרועים אך שרוצים לתרץ מלת לנו שהוא מיותר לז\"א דלה לנו שלא בזכות אבותינו כצ\"ל וצריך להגיה מלת שלא פי' מה שהציל אותנו ודלה לנו מן המים הוא בודאי אינו בזכות אבותינו הרשעים כי היו מגרשים את יתרו מן העיר בשביל שהיה רוצה לגייר וציוו שלא ירעה שום אדם את צאנו אך קשה למה דלה מים להרועים שהיו רשעים לז\"א כדי להטיל שלום וכו' ודו\"ק: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>זה ענן שכינה וכו' הה\"ד לא יהיה לך עוד השמש וגו'.</b> פי' כי לעתיד יהיה גלוי שכינה ע\"ד דאיתא בתוס' במסכת סוטה גבי משמת שמעון הצדיק נמנעו אחיו הכהנים מלברך בשם המפורש פירשו התוס' שלא היה גלוי שכינה ובכל אשר אבוא אליך פירושו גלוי שכינה דוקא: "
+                ]
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>שמונים ושש שנים.</b> וכתבתי לעיל שזה הוא הטעם וחמושים עלו בני ישראל חמשה פעמים ס\"ר וה' פעמים פ\"ו עולה ת\"ל שנה וזה השלים המנין שהיו ישראל ראוים להיות כשהם ס\"ר ת' שנים ועכשיו שנתרבו עד שהיו ה' פעמים ס' רבוא עולה ת\"ל שנים ודו\"ק: "
+                ]
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [],
+                [
+                    "<b>אלו ל\"ה שנה שהיו ישראל כמנודים במדבר ולא נתייחד עמהם הדבור.</b> פי' הר\"ן שהנידוי היה בשביל חטא מרגלים משא\"כ החטא של עגל כבר נתכפר להם והקשה הרשב\"ם והרי כמה דינים נאמרו באותן ל\"ח שנים ומשני ע\"י אורים ותומים ובבאר שבע משני שלא דבר עמו דרך חיבה כדרך שאדם מדבר עם חבירו אוהבו שנכנס עמו בדברים אף שלא מן הצורך לרוב החיבה וגם לא דבר עמו פנים אל פנים ונ\"ל דזה הוא כוונת הגמרא בפרק הרואה ודבר ה' אל משה פנים אל פנים וגו' מאי דבר עמו דרש ר\"י שדבר עמו שיחזיר את האהל למקומו ובאם לאו יהושע יהיה תחתיך וקשה מאי קשה לר\"י בפסוק זה שדרש דרש זה אלא נ\"ל שקשה לר\"י והלא כל זמן שלא נתרצה הקב\"ה לישראל על מעשה עגל לא היה הדיבור עם משה פנים אל פנים לז\"א שהדבור היה שיחזיר את האהל למקומו וא\"כ בדבור זה התרצה להם לישראל ולפיכך דיבר פנים אל פנים וק\"ל: ",
+                    "<b>הגיע זמנן של כנענים.</b> פי' ע\"ד דאי' בראב\"ע ודור רביעי ישובו הנה קאי על דור ד' של כנענים ולאו אישראל א\"נ י\"ל דאיתא שכששמעו שישראל רוצים ליכנס לא\"י קצצו כל האילנות והמתין הקב\"ה מ' שנה מה שהיו במדבר כדי שיהיו אילנות כמקדם וז\"פ ששאל אם יש בה עץ פי' אם האילנות הם כמו מקדם וק\"ל: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>אותו הפה שאמר לו בסיני אנכי ה' אלהיך.</b> פי' ששני דברות ראשונות שמענו מפי הקב\"ה בעצמו: ",
+                    "<b>על שם לא תשא.</b> יש להבין מאי בעי הכא בקרא זה וי\"ל לפי דאיתא לעיל שהשביע את ישראל בדורו של שמד ועיין לעיל בפסוק השבעתי וזה שמסיים לעיל אם למסים ולגלגולת וכו' פי' לפי דאיתא ד' שבועות השביעם א' שלא ימרדו במלכות וכו' לפיכך אמרו חמ\"ו מה שנשבענו שלא למרוד הוא רק למסים וכו' משא\"כ להשתחוות כבר נשבענו ע\"ז על שם לא תשא וגו': "
+                ],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>הטיבו כל אשר דברו ח\"א כהטבת הקטורת וח\"א כהטבת הנרות.</b> נ\"ל דקמפלגי בפלוגתא אם תלמוד גדול או מעשה גדול ע\"ד שאחז\"ל בב\"ק הא למגמר והא לאגמורי פירוש ללמוד עם אחרים תלמוד גדול וזה נרמז בהטבת הנרות שהוא כמשל המדליק נר מנר ומ\"ד כהטבת הקטורת לפי שהקטורת היה מעשיר כך הטיבו שהחזיקו ידי לומדים ע\"כ שמעתי: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>שכל אחד ואחד אני גוררו לים.</b> פי' ע\"ד שאחז\"ל על אומה אחת איני מביא משא\"כ על כל יחיד אני מביא: "
+                ]
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [],
+                [
+                    "<b>משא מדבר ים וכו'.</b> פי' ע\"ד דאיתא בזוהר כ\"מ שנאמר משא הוא רעה לישראל לפי שמשא הוא לפני הקב\"ה ואם באו\"ה מיירי היא טובה לאו\"ה וג\"כ משא לפני הקב\"ה שיהיה טובה לאו\"ה וא\"כ מוכח שכתוב הכא משא וקאי על ישראל ואו\"ה ע\"כ פי' אם תזכה וכו' וא\"כ הוא רעה וטובה וכשהוא רעה לא\"ה היא טובה לישראל וכן איפכא וא\"כ שפיר שייך לשון משא ודו\"ק: "
+                ]
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [],
+                [
+                    "<b>בזכות אותו אבק.</b> שמעתי פירושו כי אבות סימן לבנים ובשביל שנצח לשר של עשו בשביל כך ישראל מצליחים גם כן:"
+                ],
+                [
+                    "<b>הגיע קלוסי.</b> אמרתי טעם למה אומרים מלאכי השרת שירה דוקא בשעת עליית השחר לפי דאיתא בגמרא דעבודת כוכבים יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי ��לו כיתות של מ\"ה שאומרים שירה בלילה וחשות ביום מפני כבודן של ישראל פי' בח\"א לפי שכל היום זמן תפלה של ישראל שתפלת השחר עד חצות ומשם והלאה מתחלת זמן מנחה לכך הם אשים ביום ואף שתפלת ערבית זמנה ג\"כ כל הלילה מ\"מ הואיל ותפלת ערבית רשות אין לדחות מפניה שירות מ\"ה שהיא להם חובה וא\"כ למ\"ד שתפלת ערבית ג\"כ חובה א\"כ ע\"כ מוכרחים הם לומר שירה משעת עליית השחר עד הנץ החמה שאז אינו זמן תפלה שתפלת ערבית זמנה עד עלות השחר ותפלת השחר זמנה עם הנץ החמה כוותיקים: ",
+                    "<b>מן דחזר.</b> פי' לפי שליעקב היה ב' מ\"ה שהיו מלווים אותו מלאכים דא\"י בא\"י ומלאכים דח\"ל בח\"ל ונהר יבוק היה הפסק בין א\"י לח\"ל וא\"כ ע\"כ לא היה יכול השר של עשו לפגוע ביעקב לפי שהיו ב' מלאכים משא\"כ עכשיו שהיה בלי מלאכים שמלאכי דא\"י אזלי להו ומלאכי דח\"ל לא היו רשאין להיות אצלו כיון שהיה בגבול א\"י לפיכך ניזק ודו\"ק: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>שמסרס את הלכה.</b> פי' המנין שאמר לעיל הוא במספר ע\"א סנהדרין ובתוספות משמע שעם המופלא היה ע\"ב ולא נמנה עמהם לחשבון רק היה נושא ונותן בהלכה וזה הוא כוונת המדרש כאן שהיה מסרס הלכה פי' שהיה נושא ונותן בהלכה אבל לא נחית לדעה עמהם וק\"ל: "
+                ],
+                [
+                    "<b>רבי ברכיה אמר משה היה מוהל.</b> נראה דר\"ב חשיב להו דרך גדולתן וי\"א ס\"ל כיון דמשה היה עניו מכל אדם מסתמא היה הוא באחרונה והיה רק משקה וק\"ל: "
+                ],
+                [
+                    "<b>ונעשית של מאה אמה.</b> נראה מדכתיב ותשת עלי כפכה כ\"ף בגימטריא מאה וכן הוא מפורש בב\"ר ודרש שנגרע קומתו מדכתיב ויתחבא לפי שהיה קומתו מן השמים לארץ וא\"א להתתבא אלא ע\"כ שנגרע קומתו וק\"ל: "
+                ]
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>ביום שהוקם את המשכן.</b> ע\"ד דאיתא בב\"ר תחלת בריאת שמים וארץ נתאוה לעשות שותפות עם התחתונים דכתיב ויהי המקריב ביום הראשון ועיין שם מה שכתבתי ותבין פירושו ג\"כ כאן: "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "<b>עוביו דהוא בת בלוייתא.</b> פי' שנוח היה ליטול עמו בדרך מפני משא הדרך ובמ\"כ פי' שנוח לפורטה ואין נכון: "
+                ],
+                [
+                    "<b>זה שלשלת יוחסין.</b> פירש ע\"ד שאמר הכתוב וישב מצרף וטהר את בני לוי ככסף: "
+                ]
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>אחד מלבישו עטרה ואחד אוסרו זוני.</b> פי' לפי שחירות הוא ממלכיות לכך הלבישו עטרה להורות שהם בני מלכים ע\"ד בי מלכים ימלוכו שע\"י התורה הם בני חורין מן המלכיות ואסרו זוני פי' כמו דאיתא בש\"ר שהלבישם כלי זיין ושם המפורש חקוק עליו פי' שיהיה להם חירות ממ\"ה וק\"ל: "
+                ],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>ועשה לו כתונת פסים.</b> טעות דמוכח וצ\"ל כתונת שש מעשה אורג ופסוק הוא בפרשת פקודי ודרשו אורג לשון כלאים: ",
+                    "<b>על ג\"ע.</b> פי' במזיד ולא אתרי ביה וא\"ת והלא בר נגעים הוא ומשני היפ\"ת דלאו על החוטא קאמר רק על הציבור בשביל ערבות ואף לר\"נ דס\"ל שלא נענשו על הנסתרות לעולם מ\"מ מפני חומר החטא של ג\"ע נענשו על ערבות: ",
+                    "<b>על העוקמנין.</b> פי' על הרהור הלב לפי שהיה חוגר אותו כנגד אצילי ידיו והיינו כ��גד הלב:",
+                    "<b>המד\"א ואין אפוד ותרפים.</b> פי' לפי שהיו עובדים עבודת כוכבים באפוד וע\"כ היה אפוד של כה\"ג מכפר על אפוד של עבודת כוכבים: ",
+                    "<b>לא היה להם כפרה.</b> פי' לפי שורת הדין אינו ראוי להיות להם כפרה דלה\"ר חמור כעבודת כוכבים וש\"ד יחדו והא דאמרינן בפ\"ק דשבועות על כל עברות שעיר יוה\"כ מכפר י\"ל דהכא מיירי קודם יוה\"כ שלא יענש: "
+                ],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>אורה לעולם.</b> פי' שהס\"ת היה מונחת שם ותורה נקראת אור כמד\"א כי נר מצוה ותורה אור: "
+                ]
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>נהגו שררה.</b> שמעתי שלא היו משועבדים במצרים ואיתא לפי שאמרו א\"ה בגופן שלטו בנשותיהן לכ\"ש ומכח זה הוצרך הכתוב לייחסם משא\"כ אלו ג' שבטים א\"צ לייחסן אשר ע\"כ יחסן אצל משה ע\"כ שמעתי מפי דודי המופלא מוהר\"ר שמעיה סג\"ל: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>כי נעור ממעון קדשו.</b> פי' ביאור מדרש זה ע\"פ הזוהר שבגאולה אחרונה יקים הקב\"ה בעצמו את ישראל כי משל למטרונא שסרחה על המלך בפעם ראשון שהיתה קרובה מן הפלטין היא באה בעצמה משא\"כ בפעם ב' או ג' שהרחיקם המלך בעצמו הולך ומקימה כך הנמשל בישראל וז\"פ עתה אקום יאמר ה' וזה שאמר כי נעור ממעון קדשו וק\"ל. או י\"ל ע\"ד שאמרינן לעיל בג' שעות שהקב\"ה פורע מן עשו וקשה למה דוקא בג' שעות לזה מפרש כי נעור ממעון קדשו פי' שזמן תפלה בכל יום ג' שעות: "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "<b>ראויין היו ישראל לומר שירה וכו'.</b> ובמדרש סוף חקת איתא וז\"ל ראוים היו ישראל לומר שירה על מפלתו של סיחון כדרך שאמרו שירה על מצרים אלא שהמתינו עד שבא דוד ואמר למכה מלכים וגו' לסיחון וגו' וקשה להבין מאד וכי אם יהיה חייב אדם לומר שירה ישייר לאדם אחר ונ\"ל דה\"פ ע\"ד שאחז\"ל עמון ומואב טיהרו בסיחון פירשו התוספות בגיטין שאף הגופים נקנו להם פי' מה שמצאו בסיחון נפשות מעמון ומואב הותרו לישראל להמיתן רק שמ\"מ נתייראו ישראל כי פן שלחו ידם באותן שראוים לצאת מהם שני הפרידות ע\"ד שאחז\"ל אל תצר את מואב בשביל שני פרידות ע\"כ המתינו לומר שירה עד שבא דוד א\"כ כבר יצאו אותן שני הפרידות ושפיר אמר דוד שירה ודו\"ק: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>וכיון ששמעו שהן אסורות להן.</b> פי' מ\"כ אין לו שחר ול\"נ ע\"ד דאיתא בפרקי רבי אליעזר שלא היו הנשים נדות כל זמן שהיה השכינה ביניהם וחרדת ואימת השכינה סילקה דם הנדה ולא היו טמאות וא\"כ אחר שחטאו בעגל חזרו הנשים להיות טמאות בטומאת הנדה וזה הוא כוונת המדרש כאן: "
+                ]
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>ששים רבוא נביאים עמדו להם לישראל.</b> שמעתי לפי שמצינו שנשמת משה היה כלול מששים רבוא וכל נביא קבל נבואה ממשה ולפיכך נקרא נביאים דברי קבלה לפי שקבלו נבואתם ממשה רבינו ע\"ד שאחז\"ל ויאצל ה' מן הרוח שעשאו כצינור לכל הנביאים וא\"כ ע\"כ כדר' חלבו שעמדו לישראל לא פחות מס' רבוא נביאים ודוק וזה הטעם שאחז\"ל ליכא מלתא דכתיבא בנביאים ולא רמיזי באורייתא לפי שנשמת משה מס' רבוא נשמות והן הן ס' רבוא אותיות שבתורה וא\"כ ע\"כ יש רמז לכל נביא בתורה שיש לו אחיזה בתורה ודוק וז\"ש משה מי יתן והיה כל עם ה' נביאים פי' שיהיו ס' רבוא נביאים הכלולים בנשמתו: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>כל שכן בגופן כו'.</b> שמעתי בשם הגאון אב\"ד ור\"מ דק\"ק גלוגא רבתי כבוד מהור\"ר ליב נר\"ו שזה הוא הכונה כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ פירש\"י ז\"ל כל מה שנותנין לב לענות כן לב הקב\"ה להרבות ולהפריץ פי' ע\"ד דאיתא ונקתה ונזרעה זרע מכח חשד שחושדין את האשה והיא טהורה שכרה שיהיה לה זרע וא\"כ הכא ג\"כ כפי מה שהיו משעבדים בהם יותר מדאי אזי גדלה הק\"ו והוסיפו לרנן ששלטו בגופם והיה ע\"כ שכרם להרבות ולהפריץ כדין ונקתה ונזרעה זרע ודו\"ק ע\"כ דפח\"ח ושפתים ישק: ",
+                    "<b>להודיע שבחן של ישראל כו'.</b> והוא ע\"ד דאיתא בירושלמי דיבמות וז\"ל וגם הוא חכם ויבא רע ללמדך שאפי' רעה שהקב\"ה מביא בחכמה הוא מביא כי אחת לע' שנים הקב\"ה מביא דבר בעולם ומכלה ממזרים ונוטל כשרים עמהם שלא לפרסם החטאים ע\"ד שאחז\"ל במקום אשר תשחט את החטאת וגו' והקשה היפ\"מ היאך פירסם הקב\"ה לזמרי וי\"ל כדי להגיד שבחו של פנחס שלא היה מתיירא לפני שר וחשוב כזה ונראה לי שקשה כאן ג\"כ היאך פירסם התורה למקלל לזה אמר להודיע שבחן של ישראל וק\"ל: "
+                ],
+                [
+                    "<b>ר' סימי אמר פורפירא.</b> פי' לפי דאיתא בש\"ר בשעה שאמרו ישראל נעשה ונשמע הלבישן פורפירין לפי שהיו חירות מן המלכיות ולסיבה זו הלבישן פורפירין שהם בגדי מלכות להורות שהם בני חורין משעבוד מלכיות ודו\"ק: ",
+                    "<b>תני רשב\"י אמר זיין כו'.</b> שם המפורש חקוק עליו שס\"ל חירות ממלאך המות ולמה נתן להם כלי זיין עם שם המפורש כדי להראות למ\"ה שהם בני חורין ממנו כמו שמצינו גבי משה רבינו ע\"ה שהראה למ\"ה המטה. ושם המפורש חקוק עליו ולרשב\"י זה פרקו בחורב דכתיב ואתם הורד עדיך משא\"כ פורפירין המלבושין נשארו אצלם וק\"ל: "
+                ]
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                [
+                    "<b>תלוים באויר.</b> פי' בתמיה וכי רשעים באויר תלוי ע\"כ קושיא כי לא השכינו שכינה לארץ תירוצא הוא פי' שהצדיקים גרמו שהורידו השכינה למטה: ",
+                    "<b>אמר ר\"ש בן יוסינא וכו'.</b> פי' דקאי אדלעיל שנקראו רעים וכו' לפי דאיתא לעיל קערות כסף שתים עשרה אמר ר\"י העלה עליהם הכתוב כאילו הקריבו כולם ביום אחד ואמר לעיל מינה שאילו היה אחד מהם הקריב יותר מחבירו לא היה קרבן אחד מהם דוחה שבת וכתבתי לעיל טעמו לפי שהיה נקרא קרבן יחיד ולא היה דוחה שבת משא\"כ הואיל והקריבו כלם קרבנם שוה היה נחשבים כולם כאחד וכאלו הם שותפים בקרבן של כל אחד ואחד ולכך היה נקרא קרבן ציבור ודוחה את השבת וזה ג\"כ כוונת המדרש כאן אמר רשב\"י למה נקרא רעים אלא שכיון להאהיבן לקרבן פי' שכולם היו נחשבים כאחד והיו שותפים בקרבנותיהן וא\"ת מנ\"ל זה לזה מביא ראיה רשב\"י לדבריו ואמר רשב\"י ע\"כ תדע שהיו חשובים כריעים ושותפים דאל\"כ לא היה קרבנם דוחה את השבת וק\"ל: "
+                ]
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>שם המפורש היה חקוק עליו.</b> פי' שס\"ל אין חרות אלא חירות מן מ\"ה וא\"כ לצורך זה נתנה להם זין ושם מפורש חקוק עליו כדי להראות למ\"ה שאין לו שליטה על ישראל ונ\"ל דהני תנאי פליגי בהני תנאי דאיתא פלוגתא רבנן ושמואל אם יש בין עוה\"ז לימות המשיח רק שעבוד מלכיות ורבנן ס\"ל שימות המשיח שוה לכל מילתא לעוה\"ב לפי דאיתא בפ' ר\"ע ופדויי עוד ישו��ון שאותן מתנות שנטלו מהם בשעת שחטאו עתידים לחזור להם לימות המשיח וא\"כ למ\"ד זין הלבישן וכו' א\"כ ס\"ל שע\"כ שלימות המשיח לא יהיה מיתה וא\"כ ימות המשיח ועוה\"ב שוים משא\"כ למ\"ד פורפירין הלבישן וא\"כ יהיה לימות המשיח רק חירות מן השעבוד ומיתה תהיה וא\"כ ע\"כ שימות המשיח לא יהיה שוה לעוה\"ב ואין בין עוה\"ז לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד וא\"כ כל חד לטעמיה ודוק ובהכי פליגי נמי רשב\"ג ורבנן גבי בן מאה שנה ימות וכתיב בלע המות לנצח וגו' ח\"א בלע המות לנצח זה קאי לעוה\"ב והנער בן מאה שנים קאי לימות המשיח ואידך ס\"ל שתרווייהו קראי קאי לימות המשיח ובן מאה קאי על א\"ה וכי דייקא שפיר תראה שקמפלגי ג\"כ בפלוגתא זה ודו\"ק: "
+                ]
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>שני אלפים שנה כו'.</b> והענין ב' אלפים שנה הוא מבואר ע\"י שאחז\"ל שברא הקב\"ה עולמות והחריבן ואמר יתהון לא הניין לי ויתהון הניין לי פי' הזוהר שעם כ' אותיות ברא הקב\"ה העולמות דהיינו בכל אות עולם אחד והיה מתקיים מאה שנה והן הן העולמות שנחרבו וא\"כ כ' עולמות כלין באלפים שנה ובאות ב' נברא העולם המתקיים וז\"פ המדרש שדרש בר קפרא למה נברא העולם בב' לפי שהיא לשון ברכה ולמה לא באל\"ף לפי שהיא לשון ארירה וק' למה לא כייל שני קושיות בבבא אחד אלא דה\"פ שמתחלה שאל למה בבי\"ת פי' למה נתקיים זה העולם יותר מהנהו ומשני לפי שהיה ברכה והדר מקשי למה יגרע האל\"ף שעכ\"פ היה ראוי לבוראה בה עולם המתקיים מאה שנים לז\"א בר קפרא לפי שהיא לשון ארירה פי' שלא היה יכול לבוא כלל לשום תכלית הבריאה מה שאין אותם שאר אותיות עכ\"פ היו יכולין לבוא לשום בריאה להתקיים עכ\"פ לפי שעה ודוק: "
+                ],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>לכ\"ו דורות.</b> פירש שהיה קורא תגר כל כ\"ו דורות לפי שהיו אשות כ\"ו דורות מתוקנים לתקן אותן עולמות שנבראו בכ\"ו אותיות עם אותיות מנצפ\"ך ועי' בב\"ר מה שחדשתי שם: "
+                ]
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>חמשה על לוח זה וכו'.</b> מדכתיב ידיו רמז לי' דברות כי בכל יד ה' אצבעות וגלילי זהב הם הלוחות שהיו נגללים משמע ליה שחלק ב' הידים בב' גלילים יד אחד בזו ויד אחד בזו:",
+                    "<b>עשרת הדברים.</b> נראה דמיתורא דעשרת הדברים קדרש א\"נ י\"ל מדכתיב ויגד לכם ויכתבם משמע כשם שדברם לישראל הדברות כך כתב בלוחות ומכיון דכל י' דברות בדבור אחד נאמרה בכתיבה ג\"כ הכי הוא כל י' יחד היינו שלא נתחלקו הדברות בב' לוחות אלא כל י' בכל לוח: ",
+                    "<b>ויכתבם על ב' לוחות.</b> פי' ג\"כ מייתורא דקרא וכי היכא דויכתבם דכתיב גבי ויגד משמע כל י' דברים על לוח אחד ה\"נ ויכתבם דאידך קרא ולפי דרש ב' שכתבתי שנפקא מדכתיב ויגד שהכתיבה היתה מעין הגדה וכתיב ויכתבם אח\"כ להורות שבכל לוח היה כ' ודוק: ",
+                    "<b>טטרוגא.</b> פי' בלשון יון מרובע פי' בכל קרן דהיינו בכל לוח היה ב' קרנות ועל כל קרן היה כתוב עשרת הדברות ואית דמפרשין שהיו הלוחות ארכן ו' ורחבן ו' ועובין ו' והיה כתוב ג\"כ על על עוביו לדידהו א\"ש לפי שקשה הואיל והוו חקוקים האותיות מעבר לעבר כדאיתא מ\"ם וסמ\"ך בנס היו עומדין וא\"כ איך אפשר שהיה ניכר ואין זה הידור אלא שהיה כתוב על עובין וק\"ל: "
+                ]
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>לערוגת הבושם.</b> שכמו שערוגת הבושם הוא החשוב שבהן כך ישראל החשובים שבעולם:",
+                    "<b>אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות.</b> פי' אותם הצדיקים אשר השלימו נפשם בתורה ובמצות ולהכי מייתי ענין הנר והתאנה שהם משולים לסילוק הצדיקים בעונתן:"
+                ],
+                [],
+                [
+                    "<b>כל זמן שישראל עושין רצונו של מקום.</b> אע\"ג דהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים מ\"מ הואיל והם כבר חסידי או\"ה הקב\"ה מסייען להביא אותן אצל ישראל ע\"ד הבא לטהר מסייעין לו ואי לאו משום טובתן של ישראל לא היה ה' מסייען לבוא להתגייר כי אין זכותם מספקת לזה שמעלות ישראל גבוה מאד. והא דאמרינן קשים גרים לישראל כספחת י\"ל דהתם בסתם גרים והכא בגירי צדק כגון יתרו ורחב וזה התירוץ קאי דוקא אליבא התירוץ הא' בתוס' בנדה לפי שאין בקיאין במצות משא\"כ לתירוץ ב' לפי שאין שכינה שורה אלא על משפחה מיוחסת שבישראל וק\"ל: ",
+                    "<b>ומסלקו.</b> פי' כדי שלא לעכב הפורעניות כמו שמצינו במבול שמת מתושלח קודם המבול והא דאמרינן ביומא כשם שאפר פרה מכפר כך מיתת צדיקים וכו' שם פירושו כשנשאר מכל מקום צדיק אחד משא\"כ כשמתים הרבה ולא נשאר כלום ע\"כ זה מכח חמת ה' ולא יועיל מיתתם לכפר: "
+                ]
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [],
+                [
+                    "<b>נתיירא משה כו' אמר שמא נביא אחר כו'.</b> פי' שנצטער לפי דאיתא שנצטער משה שלא הביא כלום למלאכת המשכן אמר לו הקב\"ה חייך דבורך חביב עלי ומה שאתה מצוה להביא הוא במקום הבאה וזה הוא בעיני ה' כאלו הבאת נדבה למשכן וא\"כ נתיירא משה שמא דבר הקב\"ה ע\"י אחר וא\"כ יחוסר מנדבה שלו וק\"ל: ",
+                    "<b>פורח הוא באויר.</b> פי' לפי שמשכן זה עתיד לגנוז כדתנן משכן וקרשים נגנזו וא\"כ הוא רק לפי שעה לכך הביאו עגלות ולעגלות נתנה הויה שהם קיימין לעולם כדאיתא לעיל בפרשת נשא ומ\"ש ששבטו של יששכר נתנו עצה זו היא ע\"ד שמח זבולן בצאתך ויששכר באהליך פי' שע\"י שדבק בתורה היה להם קיום וק\"ל: "
+                ]
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>כמו שחר כו'.</b> והא דנמשלה גאולתן לשחר שבאה קמעא יש ב' טעמים חדא משום שיכולו לקבל הטובה שנית שאינם מתגאים בגדולתן לא כא\"ה וזה שמביא ראיה ממרדכי ומרדכי יושב גו' כדרך דאיתא וישב מרדכי אל שער המלך שישב אל שקו ותעניתו שאע\"פ שנתן לו הקב\"ה גדולה לא נתגאה רק היה לובש שק כבראשונה: "
+                ]
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                [],
+                [
+                    "<b>עתיד הקב\"ה להיות מחול לצדיקים.</b> כן הוא הגירסא בירושלמי פי' רש\"י מחול הכרם הוא עגולה סביב והקב\"ה יהיה באמצע כמרכז לעגולה ויהיה מראי' באצבע שהאמצעי הוא נראה לכל המסובבים והמרכז נקרא להמסובבים ראש וטעם המשל הזה שעתידין ליהנות מזיו השכינה שכמו שהמחול עגול ואין לו סוף כך לא יהיה סוף לתענוגם ומה שאמר שמראין באצבע פי' שיהנו שלא ע\"י אמצעי רק ראיה בחוש ובעין ועיין ביפ\"ת ויק\"ר פי\"א: "
+                ]
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>זה שהוא ממזג לה את ההלכה.</b> פי' דקמפלגי אם המופלא הוא ממנין סנהדרין או לא כדאיתא בתוספות שלר\"י לא נכנס עמהם בחשבון וק\"ל: "
+                ]
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>פריטן משלו היו.</b> עיין במ\"כ ובמדרש שמואל הגי' הוא אפריטוס פי' שליח מיוחד משלו היה פי' משל הקב\"ה היה עכ\"ל וכתב שם עוד וז\"ל אבל במדרש חזית ראיתי הגי' פריטין משלי היו לשון רבים משמע דקאי על חמ\"ו ול\"נ שאין לנו לקיים אלא גי' הספר ור' ראובן בא לאמת דבריו שלא יקשה לך איך טעה נ\"ל לדמות אותו להקב\"ה הלא יותר מסתברא שהוא מלאך לז\"א פריטן לשמו היו פי' ששמע נ\"נ שהיו חמ\"ו פורטין אותו בשם הקב\"ה בתוך כבשן האש כי מטטרון ששמו כשם רבו מזה יצא טעות לנ\"נ לחשוב בלבו שהוא בר אלהין ולגירסת מדרש שמואל פריטן משלו היה לשון יחיד נ\"ל דה\"פ שר' ראובן בא לאמת דבריו במה שחזר נ\"נ ואמר דשלח מלאכה לא מפני ירידת מיכאל לבד אלא כיון ששמע מטטרון שעשה אותו אלוה היה מתיירא שלא יכו אותו כמו שהכו אותו ע\"י אחר שטעה במטטרון והכו אותו ס' פולסין דנורין והיה מטטרון פרש לנ\"נ מה שמו העצם דהיינו מטטרון או חנוך ומתוך כך חזר נ\"נ ואמר דשלח מלאכה וטעות נפל בספרים בחילוף אותיות וצ\"ל לשמו במקום משלו: "
+                ]
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>בעתה אחישנה.</b> וא\"ת דהל\"ל אחישנה קודם וי\"ל דמילתא דפסיקתא נקט א\"נ לפי דאיתא כשהגאולה אינה באה בזמנה אינה טובה להכי נקט בעתה ברישא למימר דכשאחישנה ע\"י זכות תהיה הגונה כמו בעתה ועוד שמעתי פירוש לפי ד איתא לעיל הצעיר יהיה לאלף פי' מכח שילדה הרבה אז יכולה הגאולה להיות שלא בזמנה ע\"ד וחמושים עלו בני ישראל שהיו חמשה פעמים ס\"ר שהוא ת' שנה שעיקר השעבוד שלהם לא היה רק פ\"ו שנה וא\"כ אם יזכו הוה בעתה ודו\"ק: "
+                ]
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Parasha",
+        "Chapter",
+        "Midrash",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Midrash/Aggadah/Midrash Rabbah/Commentary/Yedei Moshe/Yedei Moshe on Shir HaShirim Rabbah/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,607 @@
+{
+    "title": "Yedei Moshe on Shir HaShirim Rabbah",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yedei_Moshe_on_Shir_HaShirim_Rabbah",
+    "text": [
+        [
+            [
+                [
+                    "<b>חזית איש מהיר במלאכתו זה יוסף וכו'.</b> פי' דאתיא כמ\"ד ויבא יוסף לעשות מלאכתו ממש ולא כמ\"ד לעשות צרכיו נכנס וא\"כ הואיל שלא היה במחשבתו לחטוא דלא היה מהרהר בעבירה כלל לכך לפני מלכים יתיצב כדאיתא בזוהר ויקרא פרעה אל יוסף זש\"ה עד עת בא דברו אמרת ה' צרפתהו פי' שצורפהו ובדקהו שלא עבר עבירה אפילו במחשבה ואלמלא היה מהרהר בעבירה לא היה עולה לגדולה וק\"ל:"
+                ],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b> נתן לחכמים אותו השכר.</b> פי' ע\"ד דאיתא בגמרא דתענית שאין אדם רשאי להנות ממעשי נסים והואיל ונעשה לו נס ונזדמנו לו מלאכים לכך לא היה רוצה להנות מן השכר שממה שאין אדם רשאי להנות אין להקריב למזבח ע\"ד שאחז\"ל ממשקה ישראל ממה שמותר לישראל וק\"ל: "
+                ],
+                [
+                    "<b>הונא בשם ר\"י הכל מסייעין וכו'.</b> וקשה מה חיבור וסמיכות להונא בשם ר\"י הכא ונ\"ל דה\"ק לפי שקשה להונא מנליה לד\"א לדרוש חזית איש מהיר וגו' על שלמה המלך בבנין ב\"ה דילמא קאי על יוסף או משה שמפורשים שהיו זריזים משא\"כ בשלמה אינו מפורש דדילמא יאמרו העולם כפשוטה שבנין ביתו היה מהודר יותר לז\"א הונא בשם ר\"י הכל מסייעין וכו' וא\"כ קשה למה היה צריך להשהות בבנינו ז' שנים מאחר שהיו לו כ\"כ מסייעין הרבה ודבר שהוא ע\"י סיוע מסתמא א\"צ זמן רק החצי וא\"כ היה מן הראוי להיות זמן בנין ב\"ה רק ו' שנה ומחצה אלא ע\"כ אלולי שסייעו אותו היה צריך לבנותו שני' הרבה יותר מבנין ביתו לפי שהיה מהודר ויפה יותר מביתו וע\"כ היה זריז בבנין ב\"ה וק\"ל: ",
+                    "<b>ואפילו רוחות ואפילו שדים וכו'.</b> יש ליתן טעם למה סייעו במלאכת ב\"ה ולא במעשה משכן ונ\"ל לפי דאית' ותשלם כל המלאכה שנגמרה מלאכת ז' ימי בראשית שלא נשלמה מלאכת ז' ימי בראשית עד שנגמר בנין ב\"ה ואיתא בב\"ר שלא נבראו גופות לרוחין ושדין לפי שנבראו בע\"ש בין השמשות וכשנכנס שבת נבראו ומחמת זה לא נבראו להם גופות וא\"כ סברו השדים ורוחות שעכשיו בשעת בנין ב\"ה יבראו להם הקב\"ה גופות ע\"כ היו מסייעים וק\"ל: "
+                ],
+                [
+                    "<b>מה אביו נמחל לו כל עוונותיו וכו'.</b> וקשה מאי סמיכות וחיבור דבר זה לשיר השירים ונראה לי לפי דלקמן במדרש חזית איתא וז\"ל ויסע משה את ישראל כשנעשו להם הנס ואמרו שירה נמחלו להן עוונותן שנאמר ויסע משה את ישראל שהסיען מעוונותיהן וזה שאמר כאן רבי סימון בשם רבי יהודה וכו' הואיל ואתה מקישו מקישו מכל צד ופירש הואיל ואתה מקישו שאמר שירה כמו אביו ע\"כ נמחלו לו גם כן עוונותיו וק\"ל: "
+                ],
+                [
+                    "<b>וחמשה אתין וכו'.</b> פירוש חמשה אתין יתירין עליו שהם אותיות מנצפ\"ך מה שחדשו הנביאים כדאיתא בגמרא דמגלה מנצפ\"ך צופים אמרום וזהו שירו של אלף פירוש מה שנשתייר מן אל\"ף בי\"ת וזה הוא הפי' שאמר לעיל ועל שפתיו יוסף לקח שהוסיף על דברי תורה פירוש אותן חמשה אותיות דאם קאי על שאר דברים הלא אמרו חז\"ל ליכא מידי דכתיבי בנביאי ולא רמיזה בתורה אלא שקאי על אותיות מנצפ\"ך שמהוי הוי אלא שלא ידעו היא באמצע תיבה וכו' ועוד אמרו בגמרא והא כתיב אלה המצות שאין הנביא רשאי לחדש דבר מעתה וכו': "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "<b>זריזות מביא וכו'.</b> ובגמרא הגירסא תורה מביא לידי זהירות וזהירות מביא לידי זריזות פי' רש\"י זריזות זריז ונזהר קודם לכן שלא תבא עבירה לידו כמו דוגמת שאמרו ונשמרת מכל רע שלא יהרהר אדם ביום ויבא לידי טומאת קרי בלילה ולפי דמייתי הכא קרא דוכלה מכפר משמע דזריזות פירושו התמצית המעשה כמו זריזין מקדימין למצות: ",
+                    "<b>נקיות מביא לידי טהרה.</b> ובגמרא גרס נקיות מביא לידי פרישות פי' הר\"ן נקיות היא במחשבה שיש לו מחשבה נקיה ומתוך כך בא לידי פרישות שגודר עצמו אף במה שמותר לו והחילוק שבין טהרה לפרישות פי' הר\"ן טהרה הוא שאוכל חולין בטהרה ופרישות הוא כגון נזירות ומקשה הר\"ן מה רבותי' דיראת חטא דקחשיב לבסוף וי\"ל דיראת חטא לאו מיראת פורעניות רק מן החטא בעצמו מתיירא וזה נקרא מאהבה. חסידות מביא לידי ת\"ה פי' שיכולים להחיות מתים ע\"י התפלה וי\"מ דמיירי בתח\"ה של עתיד וחלופי גירסאות בגמרא ובמדרש ובירושלמי: ",
+                    "<b>עשת ענוה סנדל לעקבה.</b> וזהו רמזו חז\"ל כמה שהקשו בגמרא אטו יראה מלתא זוטרתי היא ומשני אין לגבי משה מלתא זוטרתי וקשה למה דוקא גבי משה ונ\"ל לפי שהיה משה עניו מאד מכל אדם אשר על פני האדמה וא\"כ היה היראה כסנדל לעקבו וק\"ל: "
+                ],
+                [
+                    "<b>ורבנן אמרי יבמות היו.</b> פי' שהיו זקוקות ליבום והיתה כלה וחמותה וסתם חמותה סני' לכלתה וזה היה החילוק שביניהם שהחמותה אמרה שהילד החי הוא בנה וא\"כ כלתה היא זקוקה ליבום וכלתה אמרה שהילד החי בנה ופטורה מן היבום לפי שהיה קשה לרבנן על שאמרה למלך גזרו את הילד גם לי ולך לא יהיה וקשה מי פתי יסור הנה לדבר כן הלא מתחלה היתה מתקוטטת לאמר ליתן לה הילד אלא ע\"כ שהיה כלה וחמותה וא\"כ כשראתה שהמלך אמר להמית הילד החזיקה היא פסק המלך כדי שיהיה פטורה מן היבום וכלזמן שיהיה הילד קיים אצל חמותה יחזיקו העולם אותה ליבם ולא תשא אותה שום אדם מחמת שהיא זקוקה ליבם ע\"כ הסכימה לפסק של מלך וקראן כאן יבמות ובירושלמי ובמדרש ש\"ט איתא הלשון מפורש כלה וחמותה היה ודו\"ק. ",
+                    "<b>ר\"ח אמר הדיוט מלך וכו'.</b> עיין קהלת בפסוק אני קהלת מה שכתבתי שם: הג\"ה לאהבה הכתוב בשלמה פירוש לזנות אבל לא התחתן בהם אבל לזנות מיהא אהבן וק\"ל לאפוקי מפי' מ\"כ: ",
+                    "<b>ג' שטנים נזדווגו לו וכו'.</b> פי' לפי דאיתא בספר גליא רזיא שכוונת שלמה היה במה שנשא נשים נכריות כדי להכניע האומות ע\"י זה והראה לו הקב\"ה שלא טוב עשה ואדרבה העמיד לו ג' שטנים היפך סברתו: "
+                ],
+                [
+                    "<b>כגון נזם זהב וגו'.</b> פי' טעמים מעולים לשבח כזהב וכתם ועיין לעיל בפרשת חקת ולקמן בקהלת רבה עוד יש לומר דקאי ארישא דקרא דכתיב לעיל מניה תפוחי זהב במשכיות כסף ודרשו ברבה פ' ויגש חזורין דדהב בגו דסקרין וכו' מראה פנים לכל צד וכו' ואולי פי' גם למקרא דנזם זהב מעין פי' זהב הכתוב קודם וקרא דמייתי אח\"כ נזם זהב באף חזיר הוא ט\"ס ועוד נראה כיון שמצינו בנזם זהב ב' משלים וטעמים והוא נזם זהב וחלי וגו' ונזם זהב באף וגו' א\"כ בשאר פסוקים ג\"כ יקרא ככה שיהיו ב' משלים וטעמים כן מצאתי בכ\"י הגאון מהורר\"ן כ\"ץ ז\"ל מלובלין: ",
+                    "<b>צא מהן שני רעבון.</b> ובירושלמי דקידושין איתא גבי למען יאריכון ימיכם וימי בניכם על האדמה אשר נשבע וגו' כימי אבות פי' היפ\"מ אף שימי אבות הם תק\"ב הואיל ובן ג' שנים הכיר אברהם את בוראו פי' לאחר ב' שנים משבא לשנת ג' א\"כ לא קחשיב הני תרתי שנים וא\"כ צריך לישב למה לא קאמר הכא ג\"כ כתירוץ יפ\"מ שאתיא כמ\"ד בן ג' שנים הכיר אברהם את בוראו וי\"ל שטוב לאוקמי אליבא דכ\"ע וק\"ל: והואיל ואתא לידי דבר זה לא אחריש בדי\"ו מה שחדשתי בע\"ה בירושלמי זו שהסכימו עמי כל גאוני ארץ דאתי' ירושלמי זה אליבא דכ\"ע ואזיל הירושלמי לשטתיה דאית' בברכות בירושלמי שעובי כל רקיע הוא מהלך חמשים שנה לפי שהשמש הולכת ומנסר בעובי רקיע חלק עשירי מן היום וזהו שעה ובכל יום שהוא עשרה שעות החמה הולכת ומקפת את כל העולם שהוא מהלך ת\"ק שנים א\"כ בשעה מהלכת חמשים שנה פי' היפ\"מ ע\"כ מוכח מה שאחז\"ל שמן שמים לארץ מהלך ת\"ק שנה פירושו עם העוביו של הרקיע א\"כ החלל שמן הארץ לשמים מלבד עובי רקיע הוא מהלך ת\"ן שנה וא\"כ אליבא דמ\"ד בן מ\"ח שנים הכיר אברהם את בוראו וא\"כ צא משנות אבות מ\"ח שנים מן אברהם ועוד ב' שנים ימי הגמלה של יצחק ושני שנים ימי הגמלה של יעקב א\"כ הם נ\"ב שנים ונשארו משנות אבות מה שעסקו במצות הוא ת\"ן שנים וראוי ליתן לבניהם שכר כמו שנים אלו וא\"כ הוא שפיר בכוון ת\"ן שנים כמו שנים שמן ארץ לשמים דהיינו כחלל עולם שהוא ת\"ן שנים ודוק היטב: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [],
+                [
+                    "<b>לאדלקולאין.</b> נראה לי שהוא טעות סופר וצריך להיות לאסקולאין ופירושו חכם אחד וכן הוא לקמן בפסוק צוארך כמגדל וה\"פ כי ראיתי בפי' האלשיך על זה המדרש שהקשה איך שייך לומר שהדיבור היה מחזר על כל אחד ואחד שהוא קושי ההבנה ומתרץ כמה תירוצים ע\"ש לכן נ\"ל שפירושו לאסקולאין פירוש שהדיבור היה מדמה עצמו לחכם אחד ולמדו תורה וכן הוא לקמן בפסוק תורי זהב וה\"ק כאן לאסקולאין כן הדימה פי' שהדיבור היה מתלבש ומדמה את עצמו לחכם אחד ולמדו לכל אחד את התורה ולכן לא גרס בפסוק תורי זהב כן הדימה כי אין לו שם שום שייכות ודוק: "
+                ],
+                [
+                    "<b>שלא יהו אומרים וכו'.</b> פי' לפי דאי' מכח שראו מלאכים בסיני שרגליהם של מ\"ה ככף עגל מכח זה טעו שעשאו את העגל וא\"כ ה\"פ אלולי שנתגלה הקב\"ה בעצמו אזי היו טועים משא\"כ כשנתגלה הקב\"ה בעצמו וק\"ל: "
+                ],
+                [
+                    "<b>אין זה עכשיו אלא לעתיד.</b> פי' ע\"ד דאי' בירושלמי והיו עיניך רואות את מוריך וכל בניך למודי ה' פי' שלעתיד יסתכלו בפני השכינה ומכח זה לא יהיה שכחה משא\"כ בעוה\"ז וראית אחורי ופני לא יראו וק\"ל. א\"נ י\"ל ע\"ד דאי' בגמ' דסוטה שבא גבריאל ולמד עם יוסף ע' לשון ולא נגמר עד שהוסיף לו ה' פי' שע\"י שהוסיף לו ה' ואז היו כל האותיות של השם אצלו יהוסף וג' אותיות הללו הם עיקר השם כדאי' שם במהרש\"א שהשם הוא רק ג' אותיות על דרך דאיתא מקום שיפול העץ שם יהו זה שם של הויה וא\"כ מכח שהיו ליוסף אותיות השם לכן לא היה אצלו שכחה וכן כל הצדיקים שיהיו נקראים על שם הקב\"ה וא\"כ מכח זה לא יהיה שכחה לעתיד ודוק: "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "<b>ואותי צוה ה'.</b> יש דברים שאמר לי ביני לבין עצמי. וקשה מנא ליה דילמא כפשוטא דקאי אדלעיל דכתיב ויגד לכם את בריתו אשר צוה אתכם והדר קאמר ואותי בוי\"ו המדבקת וי\"ל דלעיל פתח בדברים שהוא צוה את ישראל כדכתיב ראה למדתי אתכם חוקים ומשפטים כאשר צוני ה' וכתיב בתריה השמר לך ושמור נפשך פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך יום אשר עמדת וגו' א\"כ חתם בדברים ששמעו רק מפי הקב\"ה אלא ע\"כ דה\"פ שחייבים לשמור כל מה שצום משה שא\"א לספק בנבואתו שהרי עיניהם ראו ושמעו כבוד ה' מדבר עמהם ושם ראו שהיה מדבר עם משה כמ\"ש ישמע העם בדברי ��מך וגם בך יאמינו לעולם וזה הטעם אומרו ואותי צוה וק\"ל וכ\"כ הרמב\"ן ול\"נ ע\"ד דאי' בגמ' דנדרים פילפולא של תורה נתנה למשה לבדו ונהג הוא עין טובה ונתנה לישראל וא\"כ ה\"ק לפי שקשה היאך קאמר ואותי צוה ללמד אתכם והרי הקב\"ה נתן פילפולא של תורה רק למשה אלא ה\"פ ואותי צוה פי' מה שצוה לי לבדי הן הן הדברים אני מוסר לכם מטוב עין וק\"ל וזה כיון רש\"י ואותי צוה תורה שבע\"פ: "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "<b>אי מה וכו'.</b> וקשה מהיכי תיתי להמשיל התורה לדברים שהם לגריעותא וי\"ל ע\"ד דאי' שמתוך שלא לשמה בא לשמה וגבי שלא לשמה יש ג' דרכים אחד ע\"מ שיקרא רבי ב' ע\"מ לקנתר ג' ע\"מ לעשות קרדום לאכול ממנה ונגד שלשה אלה אמר אי מה כו' להורות שצריך דוקא לעסוק בתורה לשמה ולא שלא לשמה ודוק ותשכח כל הני שלא לשמה רמוזים במדרש כאן: ",
+                    "<b>אי מה השמן מר מתחלתו ת\"ל דבש וחלב.</b> וקשה והא לקמן אמר שד\"ת נמשלו לשמן על שם והיה ראשיתך מצער וגו' ונראה דה\"פ וה\"ק שהמרירות יהיה לתועלת המתיקות שיהיה לבסוף ושניהם לדבר אחד נתכוונו ומדרש זה נלקח ממדרש דלקמן וק\"ל: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [],
+                [
+                    "<b>מה השמן הזה עליון על כל המשקים.</b> ומזה הטעם שמעתי מפי גיסי האלוף המרומם מוהר\"ר אריה ליב בן הגאון מהור\"ר יצחק אב\"ד בק\"ק קראקא שאין לקדש קדושא רבא על משקה שקורין יין שרף לפי שאינו נקרא משקה לפי שבדוק ומנוסה שהנותן שמן לתוך יין שרף הוא יורד למטה ואינו צף למעלה וא\"כ ע\"כ אינו משקה דאל\"כ האיך אמר מה שמן עליון על כל המשקים והלא אם תתן אותו ליין שרף אינו צף למעלה אלא משום שלא חשוב יין שרף משקה: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [],
+                [
+                    "<b>ושם המפורש היה חקוק עליו.</b> נראה שרשב\"י ס\"ל כמ\"ד בגמ' חרות א\"ת חרות אלא חירות ממלאך המות על כן היו צריכים לזין ושם המפורש חקוק עליו כדי להראות למלאך המות שאין לו שליטה על ישראל כמו שמצינו במ\"ר בפ' וזאת הברכה שהראה משה למ\"ה מטה שלו ושם המפורשחקוק עליו וזה נ\"ל הפלוגתא דפליגי בגמרא אין בין ימות המשיח לבין עוה\"ז אלא שעבוד מלכיות עובדי כוכבים בלבד אבל מיתה יהיה בימות המשיח לפי דאי' בגמ' בפרק ר\"ע ופדויי ה' עוד ישובון פי' אותן עטרות שנטלו מן ישראל עתיד להחזירן וא\"כ ע\"כ לא יהיה מיתה לימות המשיח הואיל ויחזיר להם אותן זיין עם שם המפורש ולמ\"ד שפירפורן הלבישן פי' בגדי מלכיות וחירות הוא מן מלכיות עובדי כוכבים ולימות המשיח תחזור להם אותם פירפורן וא\"כ לא יהיה שעבוד מלכיות עובדי כוכבי' לימות המשיח משא\"כ מיתה יהיה לימות המשיח ודו\"ק: "
+                ],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>בזכות שאמרו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע.</b> וצריך ליתן טעם למאמר זה ונראה דהכי פירושו מ\"ט בכל הבריאות נאמר כי טוב ובבריאת אדם לא נאמר כי טוב ומשני ב' תירוצים אחד לפי שעתיד לחטוא ותירוץ ב' לפי שלא נגמרה מלאכתו שלא היה נימול ומנלן סברא זו שמה שלא נגמרה מלאכתו אין לומר עליו כי טוב שהרי ביום ב' לא נגמרה מלאכת השמים ובשעה שאמרו ישראל נעשה ונשמע אמר הקב\"ה מי גילה לבני לשון שמ\"ה משתמשין בו פי' שבטוחים בעצמן שלא יחטאו בוודאי וא\"כ קשה מ\"ט לא נאמר כי טוב בבריאת אדם ועל כן הוצרך לגלות להם מה שנברא ביום ב' וכו' שהטעם משום שלא נגמרה מלאכתו: "
+                ],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>בך בהקב\"ה וכו'.</b> נראה דקמפלגי בפלוגתא דר\"א ור\"י בפ' ב' דביצה דר\"א סבר או כולו לכם או כולו לה' ור\"י סבר חלקהו וזה שאמר רבי אבין כאן והדר מפרש ביראתך זה רמז על חג בחג כגון הלכות סוכה ולולב ושאר מצות וזהו ביראתך ע\"ד שאחז\"ל ראשון לחשבון עונות והלכות פסח וכו' זה מרומז בישועתך ישועת מצרים בתורתך זה חג השבועות מתן תורה וק\"ל. "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "<b>מה ישיריין וכו'.</b> נראה שדרש נוטריקון של תיבת משרים מה ישריין רחמיך מה כו':"
+                ]
+            ],
+            [
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>ע\"י שצרתן נקבה.</b> וצריך טעם למה נמשלה שעבוד אחר הגאולה ללידת נקבה כאלו הגאולה נמשך ממנה השעבוד ונראה דה\"פ שע\"י השפע ההצלחה ירום לבבם לשכוח והוא כנקבה היולדת משפע הזכר והגאולה שלעתיד יהיה כזכר שהוא משפיע ואינו יולד כן תהיה גאולה שלימה ולא תגרום הולדה ונ\"ל שזה הוא פי' הגמ' רני עקרה לא ילדה משום דלא ילדה רני וקשה למה לא מקשה כפשוטא משום דעקרה וכו' ונ\"ל דה\"ק לפי שפשטא דקרא הוא משום שיהיו ישראל לעתיד עקרה שאינה מולדת ולא קשה כו' רק שהגמ' הכי מקשה משום דלא ילדה פי' דהוה ליה לקרא לומר הכי רני עקרה לא תלד דמשמע דלהבא שלא יהיה יולדת ולמה אמר קרא לא ילדה על שעבר אלא על כרחך דהקרא לא אתא להורות זה ואם כן מקשה שפיר: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>באיזה חטא.</b> פי' שנתחייבו ישראל למלכיות שנאמר וישא ידו להם להפיל אותם בגוים ולזרותם בארצות מאיזה חטא ויצמדו ישראל לבעל פעור וק\"ל: "
+                ],
+                [
+                    "<b>ירד מיכאל.</b> ובגמ' דשבת איתא ירד גבריאל לפי שמדת הדין חייבה לדבר זה ולפי גירס' זו ענינו שמדת הרחמים נהפך למדת הדין שגבריאל הוא שר של אש שהוא דין ומיכאל שר של שלג שהוא רחמים:",
+                    "<b>והוא היה מקומה של רומי.</b> פי' ע\"ד שכתבתי לעיל שכוונת שלמה היה במה שנשא נשים נכריות היה כדי להכניע האומות אבל באמת לא יפה עשה והורה לו הקב\"ה שנבנה באותו יום רומי שאדרבה נתוסף כח לאדום ע\"ד שאאז\"ל אמלאה החרבה וגו': ",
+                    "<b>כרמי שלי לא נטרתי וכו'.</b> פי' כי המצות מתוארים בשם כרם כי כרם ה' צבאות הם ופירושו מי גרס לו זה שכרמי שלי לא נטרתי שלא שמרתי י\"ט אחד כתיקונו וכו'. ואע\"פ שלא בגלות תליא מלתא שהרי אף בא\"י כל שהיו רחוקים מירושלים שלא היו השלוחים מגיעים היו עושים ב' ימים מ\"מ הואיל ורוב המקומות בא\"י היו עושים י\"ט א' ורוב מקומות בח\"ל עושים ב' ימים מוקי בגלות וקשה מתחלה מאי סברו לקבל שכר על שניהם ולבסוף מאי סברו. ונראה דקאי אדלעיל מיניה שחורה אני ונאוה פי' שאמרתי שהחורבן זה השחרות זה נאוה לי שאקבל שכר על שניהם ושוב ראיתי שאינו אלא שחרות ומעיקרא סברו הואיל ויש להם טרחא יתירה יקבלו שכר יותר ושוב ראו הואיל והוא בסיבתם לא יקבלו שכר יותר וק\"ל: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [],
+                [
+                    "<b>טעת מדת הדין וכו'.</b> מדרש זה תמוה מאד ואין לו שחר כלל ונראה דה\"ק לפי שבשעה שהוציא הקב\"ה את ישראל קיטרג מדת הדין ואמר הללו עע\"ז וכו' מה נשתנו אלו מאלו וא\"כ עכשיו יאמרו כטעותם מתחלה ודע שאינם ראוים לגאול רק שהוציא לשחטם במדבר וק\"ל: ",
+                    "<b>היפה שבנביאים.</b> פי' ע\"ד דאיתא כל הנביאים נתנבאו בכה ומשה נתנבא בזה הדבר לפי שהיה הדיבור בעצמו נכנס לתוך פיו רק דאיתא בגמרא דב\"ב אלא מעתה זה הדבר דראשי המ��ות נימא נמי שלא יהיה נוהג אלא באותו דור וכו' ואיתא צאי בעקבי הצאן אלו בנים קטנים שמתים בעון נדרים פי' ע\"י שאינם הולכים לת\"ח להתיר להם הנדר וא\"כ מכח זה ידע שמשה יפה שבנביאים הוא ודו\"ק היטב: "
+                ]
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>וכי יש שמאל למעלה וכו'.</b> סוגיא זו אתיא כסוגיא דירושלמי דסנהדרין פ\"ק וז\"ל שם תנינן אל תהיה דן יחידי וכו' אלא אחד אמר ר\"י ב\"פ אף הקב\"ה אין דן יחידי שנאמר וכל צבא שמים עומדים עליו מימינו ומשמאלו וכו' פי' ריב\"פ פליג אדלעיל וס\"ל שאף הקב\"ה אין דן יחידי והראייה שנאמר כל צבא השמים וגו' אלא שחותם יחידי ומייתי ראייה מקרא אבל אגיד לך רשום בכתב אמת ומוקי דקרא והוא באחד בחתימה לחודיה ואתיא ריב\"פ כר\"ע ור\"מ ס\"ל כת\"ק וטעם פלוגתתן מבואר דלת\"ק הקב\"ה גוזר דין ואינו מודיע הטעם לשום נברא ואע\"פ שאינו מודיע הטעם אין משיבים עליו כי יודעים שהכל בדין ולריב\"פ ולר\"ע מתווכח עמהם בדין כל אחד מראה פנים לפי הנראה לו ומ\"מ בגמר דין אינו חושש להם ואע\"פ שהם רוב לנגדו בסברא אחד מ\"מ גומר הדין כפי חכמתו נמצא פליגי ר\"ע ור\"מ בפלוגתא דת\"ק וריב\"פ ודו\"ק ועי' מ\"כ אם יטיב לך: ",
+                    "<b>זה בנין אב וכו'.</b> והא דאיתא בב\"ר פרשת וירא וה' פקד אר\"י כתיב ונקתה ונזרעה זרע וגו' ונ\"ל ב\"ה שר\"י מיישב קושיא זו דאיתא בירושלמי ה' נתן וה' לקח בטובה אינו נמלך בב\"ד וברעה הוא נמלך בב\"ד וא\"כ הכא קשה שהיא טובה נמלך בב\"ד לזה אר\"י כתיב ונקתה ונזרעה וכו' פי' לפי' שפליגי ר\"ע ור\"י אם עקרה נפקדת או לא רק אם ילדה נקבות יולדת זכרים וא\"כ הואיל ואיכא דעות מחולקות נשא ונתן הקב\"ה עם ב\"ד הלכה עם מי כמ\"ש לעיל שכ\"מ שפליגי ב' מ\"ד הקב\"ה נושאה ונותן עם ב\"ד הלכה עם מי ודו\"ק: ",
+                    "<b>חותם יחידי.</b> פי' בשעת שנושא ונותן בהלכה הוא מצרף המלאכים כדי לפסוק הלכה ברורה ע\"ד שאחז\"ל אליעזר בני כך אומר וכשהוא חותם פי' גזר דין שאינו תלוי בשום פלוגתא וביד הקב\"ה לענוש ולגזור כרצונו אז אינו מצרף ב\"ד והוא לבדו גוזר כמו שמצינו בגמרא גבי רבה בר נחמני אם בהרת קודם לשער לבן וכו': "
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>ילבש אורים ותומים.</b> לפי שאורים היו ראוים להיות על לב נביא שהוא עדיף ממעלת רוח הקדש ומעלות הכהן בשאלת אורים ותומים היה רק על ידי רוח הקדש ומכח ששמח בגדולת אחיו זכה שיהיו האורים ותומים על לבו ועל ידי זה היה עדיף מנביא על דרך שאמר הפסוק ולפני אלעזר יעמוד וגו':"
+                ],
+                [],
+                [
+                    "<b>ומלפני אין אתה מסתלק.</b> פי' לפי שניתן למשה רמז ושים באזני יהושע ולא חש ונראה לי שמטעם זה לא חש לפי דאיתא שניתן ליהושע יו\"ד מן נקבה שהיה מתחלה בשם של שרה ולכך לא היו לו בנים רק בנות ואין מושיבין בסנהדרין מי שאין לו בנים והנה בנות צלפחד טענו ממ\"נ אם נחשבים אנחנו כבנים נירש ואם לאו תתייבם אמנו ואם כן היה משה מסופק אם נחשבים לזרע או לא ואם כן הבנות הם חשובים זרע ואם כן מלפני אי אתה מסתלק שכבר אמרתי שיהושע יהיה תחתיך: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>אלקולאין.</b> עיין בידי משה בפסוק ישקני מה שחדשתי שם:"
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>הבריח ל\"ב אמה היה.</b> כאן ט\"ס שהיה כתוב לפני המדפיס הבריח שתים ושלשים אמה פי' שהיה שני בריחים וכל אחד היה שלשים אמה והיה המדפיס טועה וסבר ששתים ו��לשים קאי על המדה ע\"כ הדפים שלשים ושתים אמה ועי' לעיל בב\"ר פ' צ\"ד: "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "<b>מכאן שמלן בראשונה.</b> וא\"כ הואיל ונתנו ליהושע לימול ע\"כ מכח ענוה גדולה שהיה בהם וע\"כ משה היה אחרון מתוך שהיה עניו גדול יותר מאהרן ור' ברכיה קחשיב להו דרך גדולתן ואוקי לקרא שנית פי' פריעה וק\"ל: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>וירא בשכינה וירץ במלאך.</b> נ\"ל לפי דאיתא שאין חולקין כבוד לתלמיד במקום רבו וא\"כ קשה הואיל והיה השכינה כאן היאך השתחוה אברהם למלאכים לז\"א וירא במלאכים ע\"ד דאיתא במסכת ב\"מ אל תעבור וגו' שביקש אברהם מן השכינה שימתין עד שיכניס אורחים וא\"כ כשראה אברהם בשכינה שהמתינה א\"כ ע\"כ חלק ליה רבו יקרא ואז מותר להשתחות וכן משמעות רש\"י בחומש שאל תעבור אמר אברהם להקדוש ברוך הוא קודם וירא וירץ ודו\"ק: "
+                ]
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>ילדה אשה אחת וכו'.</b> פי' שהכוונה שעל ידי זה ימהר ה' הקץ עד\"ש במסכת עדיות במשנה מספר הדורות לפניו והוא הקץ לפי שנגזר מאת ה' כמה יהיה נפשות בדור אחד וכשישראל עושין רצונו של הקדוש ברוך הוא הוא ממהר את הקץ באופן שנשמה אחת כלולה מהרבה ע\"י זה דור אחד חשוב לפעמים כדורות הרבה ועל ידי זה נשלם השעבוד של הדורות והכי איתא בכתבי האר\"י ז\"ל על פסוק אני ה' בעתה אחישנה זכו וכו' ורישא דקרא הצעיר יהיה לאלף וגו' מרמז לכוונה זו שע\"י הנשמות הכלולות ממהר ה' את הקץ אף קודם זמנו והכי הוי במצרים: "
+                ],
+                [
+                    "<b>משמטוטי א\"י הביאו.</b> שמעתי מפי הגאון האב\"ד דק\"ק פראג כבוד מהור\"ר דוד נר\"ו לפי שידוע שאין הקב\"ה מביא תקלה לצדיקים בדבר מאכל לכך הביאה עלה זית ולא זית גופה שלא יאכל דבר איסור כי בהמתן של צדיקים אין הקב\"ה מביא תקלה ע\"י ואיתא בא\"י האילן חייב במעשר והעלין פטורים ובח\"ל אף הפרי גופא פטור וא\"כ ע\"כ שהיה מא\"י דאם היה מח\"ל היה מביאה הפרי גופא ודו\"ק ע\"כ דפח\"ח: ",
+                    "<b>ויאריכו הבדים.</b> פי' שהמשל הוא ע\"ד שפי' ר\"ש אלקבץ ויאריכו הבדים לא שנעשו נס שהאריכו יותר ממדתם אלא ה\"פ לפי שכל זמן שהיה הארון במשכן היו צריכים הבדים להיות משני הצדדים כדי שישאו בה שהיה יוצא ונכנס עמהם משא\"כ בבית העולמים דכתיב זאת מנוחתי עדי עד לא היו צריכים לשאת את הארון היו מושכין הבדים לצד אחד והנס היה שנשארו כך ולא היו עוברים לצד שני וכאלו היו קבועים במסמורת וכן משמעות לשון המדרש הכי וק\"ל. וזה נ\"ל טעם שקיצץ דלתות ההיכל לפי דאיתא בכלי יקר טעם שכל השערים לא היה להם פרוכת ושער ההיכל היה לו פרוכת לפי שמתוך שהאריכו הבדים והיו דוחקים ובולטים לא היה הדלת יוכל לסגור ואז היו רואים בהיכל ומסתכלין בה' לפיכך היה פרוכת וחזקיה היה מסופק אם ראוי לסמוך על נס היכא דאיכא זכותא דרבים או לא וא\"כ קיצץ דלתות ההיכל ממ\"נ אם ראוי לסמוך אזכות דרבים א\"כ לא יהיה שינוי ואין אנו צריכים לדלתות ואם לאו אזי רשאי לדבק עצמם בכל דבר היקרה שבעולם ודו\"ק היטב: "
+                ]
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>ומה הרטבה וכו'.</b> פי' לפי שאחז\"ל שיעקב נטע ארזים למשכן והיכן נטען נ\"ל כשלקח אבני מקום ושם מראשותיו על מקום פנוי זה נטע והרטבה לשון רטיב שדיה פי' על אותו רטובה שהרטיב פי' על מקום שפינה ממנו האבנים הרטיב מהם קורות בתינו ארזים ושם נטע ארזים ודו\"ק: "
+                ]
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [],
+                [
+                    "<b>ואם יאמר לך אדם ע\"ה.</b> הקשה היפ\"ת והלא ע\"ו הם ונ\"ל דה\"פ שר\"א הוא מפרש דברי ר\"י וה\"ק לפי דאיתא בזוהר שם של ע\"ב היוצא מן ויסע ויבא ויט שבו כל אל\"ף בי\"ת חוץ מן אות גימ\"ל שאין בו לפי שהיא גאוה והקב\"ה שונא גאוה לפיכך גוי שני אינו מן המנין שמדבר במצרים שהם נמשלים לסוס וסוס הוא גאוה וא\"כ כשתסור תיבת גוי וגם תסור אות ג' מן גוי ראשון אז נשארו ע\"ב אותיות והוא שם ע\"ב ודו\"ק כנ\"ל: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [],
+                [
+                    "<b>חמשים יום.</b> הכוונה שהיו ישראל כדוגמת זבה גדולה שהיו סופרים נ' יום שיטהרו מטומאת מצרים להיות טהורים בקבלת התורה שהיא כדוגמת נשואי אשה לבעלה ועיין מזה בזוהר וזהו כוון המדרש שמדמה ישראל לתפוח ומה שמסיים ואימתי קבלו בחדש השלישי הכוונה ג\"כ ע\"ד דאיתא בספרי טעם קדש הג' משום הבחנה להבחין בין זרע קדושה ע\"ד דתנינן אין מקדשין ואין מארסין את הגיורת פחות מג' חדשים משום הבחנה: "
+                ],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>שנאמר מה טובו וגו'.</b> הא דקחשיב דוקא ברכות הללו ולא שאר ברכות וי\"ל לפי שכל ברכות של בלעם נהפכו פעם א' לקללה משא\"כ ברכת מה טובו נשאר לעולם לברכה ושאר ברכות דקחשיב הכא לפי שהם נאים לעוה\"ב ואז נשארו ברכות לעולם וק\"ל: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>בית אב.</b> כמו בנין אב ונקט לשון בית אב כדי שיפול עליו לשון ודגלו עלי אהבה כדכתיב בבמדבר איש על דגלו באותות לבית אבותם וגם כאן מסיים כך הדרשה הה\"ד איש על דגלו וכו' ודלא כפי' מ\"כ: ",
+                    "<b>א\"ר יששכר.</b> הוא מוסיף על דברי רבי אחא ואומר לא זו ע\"ה שקורא לאהבה וכו' שלא במתכוין שאהב אלא אפילו תינוק שקורא במתכוון למשה מושי שהיה בן מררי ולאהר\"ן הר\"ן בלא אל\"ף או אהרון בוי\"ו ולעפרון מלא והוא קורא אותו חסר וניכר הדברים שטעות גדול כזה מסתמא תינוק מלגלג במתכוין ואפ\"ה ולגלוגו עלי אהבה ומה שנקט משה ואהרן ועפרון בזו ואצ\"ל זו משה ואהרן שהיו שופטי ישראל ועפרון של ע\"ה דבני חת כדאיתא ועפרן ישב כתיב בלא וי\"ו אותו יום מנהו שופט נמצא שהתורה דקדקה אפי' גבי עפרון בחסר ויתיר והתינוק מלגלג אפ\"ה ולגלוגו עלי אהבה: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>אע\"פ שחולה אני אהובה אני לפני המקום.</b> פי' אף שחולה אני מחמת שעבוד דאיתא ואשא אתכם על כנפי נשרים תמן תנינן נושא אדם את בנו ואבן בידו ומוקי לה בגמרא בבן שיש לו גיעגועין עליו וזה למ\"ד שחייב על החי משא\"כ למ\"ד שהנושא את החי פטור שחי נושא את עצמו א\"כ אף בלא טעם נושא אדם מותר ואיתא ביומא ונשא השעיר אפי' בשבת מאי קמ\"ל והא חי נושא את עצמו ומשני אפי' בשבת כשהוא חולה והשתא א\"ש אע\"פ שחולה אני וא\"כ אז אין חי נושא את עצמו וא\"כ היאך נשא אותם על כנפי נשרים אלא ע\"כ שהם אהובים לפני המקום ודו\"ק זה שמעתי בשם הגאון מהור\"ר ליב צונץ אב\"ד דק\"ק פינטשב ז\"ל: "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "<b>נאמר כאן הרחק וכו' שהיה רחוק אלפים אמה.</b> ובגמרא דרש ר\"י ומה ארון שלא היה מרוחק אלא י\"ב מיל משמע שהיה ראוי להיות רחוק יותר וקשה מאי קמ\"ל בזה ומאי שייכות זה לדרש של ר\"י ולק\"ו ונ\"ל ע\"ד שאמרו בספרי שאמר יהושע לישראל עתידין אתם לעשות שבת לפני ארון ע\"כ אל תרחיקו יותר מן אלפים אמה כדי שתהיו יכולים לבוא בשבת לפני הארון להתפלל שם וא\"כ ש\"מ שהיו מתפללין לפני ארון וא\"כ בלאו דרשה זו שהיה מקדים שהיה הארון מרוחק רק אלפים אמה הייתי אומר שכל מבקש קאי על המתפלל רק הואיל ואיתא שטעם שהרחיק משה את האהל לפי שהיו מנודין ומנודה אסור להתפלל בד' אמות שלו וא\"כ ע\"כ כל מבקש קאי על מי שרוצה ללמוד תורה דאם על המתפלל קאי קשה אדרבה היה למשה להרחיק את האהל יותר מאלפים אמה כדי שלא יהיו יכולים לבוא להתפלל לפני ארון וא\"כ לא היה ר\"י יכול ללמוד ק\"ו זה עד שדרש מתחלה ג\"ש זו ודו\"ק: ",
+                    "<b>ובמה ברכו וכו'.</b> ונתתי טעם לשבח למה נתן ה' שכר זה שילדה ס\"ב בנים ובגמרא שילדה כל אחת ששה בכרס אחד לפי דאיתא במ\"ר פ' נשא אתה מוצא שמונה את בני קהת ב\"פ ונמצא במנין ב' חסרים ב' שלישית לפי שהיה הארון מכלה בם ב' חלקים ועובד אדום הגתי היה לוי ולמה נקרא שמו אדום שהאדים פני דוד שלא אבה דוד להטות אליו ארון אלהים לפי שארון מכלה ועובד זה שהעמיד עצמו בסכנה ושמונה בניו הלוים הכניס עצמו בסכנה ששה נפשות שהוא וח' בניו הוא ט' וראויה לכלות ע\"י הארון ב' חלקים שהוא ששה ע\"כ יהיה מדה כנגד מדה שילדו כ\"א ששה ודו\"ק: ",
+                    "<b>ורבנן אמרי דלה לנו בזכות אבותינו ולרועים כדי להטיל שלום.</b> המדרש זה א\"א להולמו דקשה חדא מה זכות אבות שייך אצל בנות יתרו ועוד איזו זכות אבות שייך לשאיבת מים והרבה יגעתי ושאלתי דבר זה לגאוני ארץ ולא השיבו לי דבר ואענה אני חלקי לפי שבפ' שמות איתא וזה לשונו ורבנן אמרי שהרועים השליכן למים ובא משה ודלה אותן מן המים לפ\"ז רבנן דהכא אזלי לשיטתן דהתם לז\"א דלה לנו כי רוצים לתרץ מלת לנו ממעט את האבות ע\"כ סברי רבנן הכפלות של דלה דלה כדברי ר\"ן דלה לנו ולרועים אך שרוצים לתרץ מלת לנו שהוא מיותר לז\"א דלה לנו שלא בזכות אבותינו כצ\"ל וצריך להגיה מלת שלא פי' מה שהציל אותנו ודלה לנו מן המים הוא בודאי אינו בזכות אבותינו הרשעים כי היו מגרשים את יתרו מן העיר בשביל שהיה רוצה לגייר וציוו שלא ירעה שום אדם את צאנו אך קשה למה דלה מים להרועים שהיו רשעים לז\"א כדי להטיל שלום וכו' ודו\"ק: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>זה ענן שכינה וכו' הה\"ד לא יהיה לך עוד השמש וגו'.</b> פי' כי לעתיד יהיה גלוי שכינה ע\"ד דאיתא בתוס' במסכת סוטה גבי משמת שמעון הצדיק נמנעו אחיו הכהנים מלברך בשם המפורש פירשו התוס' שלא היה גלוי שכינה ובכל אשר אבוא אליך פירושו גלוי שכינה דוקא: "
+                ]
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>שמונים ושש שנים.</b> וכתבתי לעיל שזה הוא הטעם וחמושים עלו בני ישראל חמשה פעמים ס\"ר וה' פעמים פ\"ו עולה ת\"ל שנה וזה השלים המנין שהיו ישראל ראוים להיות כשהם ס\"ר ת' שנים ועכשיו שנתרבו עד שהיו ה' פעמים ס' רבוא עולה ת\"ל שנים ודו\"ק: "
+                ]
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [],
+                [
+                    "<b>אלו ל\"ה שנה שהיו ישראל כמנודים במדבר ולא נתייחד עמהם הדבור.</b> פי' הר\"ן שהנידוי היה בשביל חטא מרגלים משא\"כ החטא של עגל כבר נתכפר להם והקשה הרשב\"ם והרי כמה דינים נאמרו באותן ל\"ח שנים ומשני ע\"י אורים ותומים ובבאר שבע משני שלא דבר עמו דרך חיבה כדרך שאדם מדבר עם חבירו אוהבו שנכנס עמו בדברים א�� שלא מן הצורך לרוב החיבה וגם לא דבר עמו פנים אל פנים ונ\"ל דזה הוא כוונת הגמרא בפרק הרואה ודבר ה' אל משה פנים אל פנים וגו' מאי דבר עמו דרש ר\"י שדבר עמו שיחזיר את האהל למקומו ובאם לאו יהושע יהיה תחתיך וקשה מאי קשה לר\"י בפסוק זה שדרש דרש זה אלא נ\"ל שקשה לר\"י והלא כל זמן שלא נתרצה הקב\"ה לישראל על מעשה עגל לא היה הדיבור עם משה פנים אל פנים לז\"א שהדבור היה שיחזיר את האהל למקומו וא\"כ בדבור זה התרצה להם לישראל ולפיכך דיבר פנים אל פנים וק\"ל: ",
+                    "<b>הגיע זמנן של כנענים.</b> פי' ע\"ד דאי' בראב\"ע ודור רביעי ישובו הנה קאי על דור ד' של כנענים ולאו אישראל א\"נ י\"ל דאיתא שכששמעו שישראל רוצים ליכנס לא\"י קצצו כל האילנות והמתין הקב\"ה מ' שנה מה שהיו במדבר כדי שיהיו אילנות כמקדם וז\"פ ששאל אם יש בה עץ פי' אם האילנות הם כמו מקדם וק\"ל: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>אותו הפה שאמר לו בסיני אנכי ה' אלהיך.</b> פי' ששני דברות ראשונות שמענו מפי הקב\"ה בעצמו: ",
+                    "<b>על שם לא תשא.</b> יש להבין מאי בעי הכא בקרא זה וי\"ל לפי דאיתא לעיל שהשביע את ישראל בדורו של שמד ועיין לעיל בפסוק השבעתי וזה שמסיים לעיל אם למסים ולגלגולת וכו' פי' לפי דאיתא ד' שבועות השביעם א' שלא ימרדו במלכות וכו' לפיכך אמרו חמ\"ו מה שנשבענו שלא למרוד הוא רק למסים וכו' משא\"כ להשתחוות כבר נשבענו ע\"ז על שם לא תשא וגו': "
+                ],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>הטיבו כל אשר דברו ח\"א כהטבת הקטורת וח\"א כהטבת הנרות.</b> נ\"ל דקמפלגי בפלוגתא אם תלמוד גדול או מעשה גדול ע\"ד שאחז\"ל בב\"ק הא למגמר והא לאגמורי פירוש ללמוד עם אחרים תלמוד גדול וזה נרמז בהטבת הנרות שהוא כמשל המדליק נר מנר ומ\"ד כהטבת הקטורת לפי שהקטורת היה מעשיר כך הטיבו שהחזיקו ידי לומדים ע\"כ שמעתי: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>שכל אחד ואחד אני גוררו לים.</b> פי' ע\"ד שאחז\"ל על אומה אחת איני מביא משא\"כ על כל יחיד אני מביא: "
+                ]
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [],
+                [
+                    "<b>משא מדבר ים וכו'.</b> פי' ע\"ד דאיתא בזוהר כ\"מ שנאמר משא הוא רעה לישראל לפי שמשא הוא לפני הקב\"ה ואם באו\"ה מיירי היא טובה לאו\"ה וג\"כ משא לפני הקב\"ה שיהיה טובה לאו\"ה וא\"כ מוכח שכתוב הכא משא וקאי על ישראל ואו\"ה ע\"כ פי' אם תזכה וכו' וא\"כ הוא רעה וטובה וכשהוא רעה לא\"ה היא טובה לישראל וכן איפכא וא\"כ שפיר שייך לשון משא ודו\"ק: "
+                ]
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [],
+                [
+                    "<b>בזכות אותו אבק.</b> שמעתי פירושו כי אבות סימן לבנים ובשביל שנצח לשר של עשו בשביל כך ישראל מצליחים גם כן:"
+                ],
+                [
+                    "<b>הגיע קלוסי.</b> אמרתי טעם למה אומרים מלאכי השרת שירה דוקא בשעת עליית השחר לפי דאיתא בגמרא דעבודת כוכבים יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי אלו כיתות של מ\"ה שאומרים שירה בלילה וחשות ביום מפני כבודן של ישראל פי' בח\"א לפי שכל היום זמן תפלה של ישראל שתפלת השחר עד חצות ומשם והלאה מתחלת זמן מנחה לכך הם אשים ביום ואף שתפלת ערבית זמנה ג\"כ כל הלילה מ\"מ הואיל ותפלת ערבית רשות אין לדחות מפניה שירות מ\"ה שהיא להם חובה וא\"כ למ\"ד שתפלת ערבית ג\"כ חובה א\"כ ע\"כ מוכרחים הם לומר שירה משעת עליית השחר עד הנץ החמה שאז אינו זמן תפלה שתפלת ערבית זמנה עד עלות השחר ותפלת השחר זמנה עם הנץ החמה כוותיקים: ",
+                    "<b>מן דחזר.</b> פי' לפי שליעקב היה ב' מ\"ה שהיו מלווים אותו מלאכים דא\"י בא\"י ומלאכים דח\"ל בח\"ל ונהר יבוק היה הפסק בין א\"י לח\"ל וא\"כ ע\"כ לא היה יכול השר של עשו לפגוע ביעקב לפי שהיו ב' מלאכים משא\"כ עכשיו שהיה בלי מלאכים שמלאכי דא\"י אזלי להו ומלאכי דח\"ל לא היו רשאין להיות אצלו כיון שהיה בגבול א\"י לפיכך ניזק ודו\"ק: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>שמסרס את הלכה.</b> פי' המנין שאמר לעיל הוא במספר ע\"א סנהדרין ובתוספות משמע שעם המופלא היה ע\"ב ולא נמנה עמהם לחשבון רק היה נושא ונותן בהלכה וזה הוא כוונת המדרש כאן שהיה מסרס הלכה פי' שהיה נושא ונותן בהלכה אבל לא נחית לדעה עמהם וק\"ל: "
+                ],
+                [
+                    "<b>רבי ברכיה אמר משה היה מוהל.</b> נראה דר\"ב חשיב להו דרך גדולתן וי\"א ס\"ל כיון דמשה היה עניו מכל אדם מסתמא היה הוא באחרונה והיה רק משקה וק\"ל: "
+                ],
+                [
+                    "<b>ונעשית של מאה אמה.</b> נראה מדכתיב ותשת עלי כפכה כ\"ף בגימטריא מאה וכן הוא מפורש בב\"ר ודרש שנגרע קומתו מדכתיב ויתחבא לפי שהיה קומתו מן השמים לארץ וא\"א להתתבא אלא ע\"כ שנגרע קומתו וק\"ל: "
+                ]
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>ביום שהוקם את המשכן.</b> ע\"ד דאיתא בב\"ר תחלת בריאת שמים וארץ נתאוה לעשות שותפות עם התחתונים דכתיב ויהי המקריב ביום הראשון ועיין שם מה שכתבתי ותבין פירושו ג\"כ כאן: "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "<b>עוביו דהוא בת בלוייתא.</b> פי' שנוח היה ליטול עמו בדרך מפני משא הדרך ובמ\"כ פי' שנוח לפורטה ואין נכון: "
+                ],
+                [
+                    "<b>זה שלשלת יוחסין.</b> פירש ע\"ד שאמר הכתוב וישב מצרף וטהר את בני לוי ככסף: "
+                ]
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>אחד מלבישו עטרה ואחד אוסרו זוני.</b> פי' לפי שחירות הוא ממלכיות לכך הלבישו עטרה להורות שהם בני מלכים ע\"ד בי מלכים ימלוכו שע\"י התורה הם בני חורין מן המלכיות ואסרו זוני פי' כמו דאיתא בש\"ר שהלבישם כלי זיין ושם המפורש חקוק עליו פי' שיהיה להם חירות ממ\"ה וק\"ל: "
+                ],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>ועשה לו כתונת פסים.</b> טעות דמוכח וצ\"ל כתונת שש מעשה אורג ופסוק הוא בפרשת פקודי ודרשו אורג לשון כלאים: ",
+                    "<b>על ג\"ע.</b> פי' במזיד ולא אתרי ביה וא\"ת והלא בר נגעים הוא ומשני היפ\"ת דלאו על החוטא קאמר רק על הציבור בשביל ערבות ואף לר\"נ דס\"ל שלא נענשו על הנסתרות לעולם מ\"מ מפני חומר החטא של ג\"ע נענשו על ערבות: ",
+                    "<b>על העוקמנין.</b> פי' על הרהור הלב לפי שהיה חוגר אותו כנגד אצילי ידיו והיינו כנגד הלב:",
+                    "<b>המד\"א ואין אפוד ותרפים.</b> פי' לפי שהיו עובדים עבודת כוכבים באפוד וע\"כ היה אפוד של כה\"ג מכפר על אפוד של עבודת כוכבים: ",
+                    "<b>לא היה להם כפרה.</b> פי' לפי שורת הדין אינו ראוי להיות להם כפרה דלה\"ר חמור כעבודת כוכבים וש\"ד יחדו והא דאמרינן בפ\"ק דשבועות על כל עברות שעיר יוה\"כ מכפר י\"ל דהכא מי��רי קודם יוה\"כ שלא יענש: "
+                ],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>אורה לעולם.</b> פי' שהס\"ת היה מונחת שם ותורה נקראת אור כמד\"א כי נר מצוה ותורה אור: "
+                ]
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>נהגו שררה.</b> שמעתי שלא היו משועבדים במצרים ואיתא לפי שאמרו א\"ה בגופן שלטו בנשותיהן לכ\"ש ומכח זה הוצרך הכתוב לייחסם משא\"כ אלו ג' שבטים א\"צ לייחסן אשר ע\"כ יחסן אצל משה ע\"כ שמעתי מפי דודי המופלא מוהר\"ר שמעיה סג\"ל: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>כי נעור ממעון קדשו.</b> פי' ביאור מדרש זה ע\"פ הזוהר שבגאולה אחרונה יקים הקב\"ה בעצמו את ישראל כי משל למטרונא שסרחה על המלך בפעם ראשון שהיתה קרובה מן הפלטין היא באה בעצמה משא\"כ בפעם ב' או ג' שהרחיקם המלך בעצמו הולך ומקימה כך הנמשל בישראל וז\"פ עתה אקום יאמר ה' וזה שאמר כי נעור ממעון קדשו וק\"ל. או י\"ל ע\"ד שאמרינן לעיל בג' שעות שהקב\"ה פורע מן עשו וקשה למה דוקא בג' שעות לזה מפרש כי נעור ממעון קדשו פי' שזמן תפלה בכל יום ג' שעות: "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "<b>ראויין היו ישראל לומר שירה וכו'.</b> ובמדרש סוף חקת איתא וז\"ל ראוים היו ישראל לומר שירה על מפלתו של סיחון כדרך שאמרו שירה על מצרים אלא שהמתינו עד שבא דוד ואמר למכה מלכים וגו' לסיחון וגו' וקשה להבין מאד וכי אם יהיה חייב אדם לומר שירה ישייר לאדם אחר ונ\"ל דה\"פ ע\"ד שאחז\"ל עמון ומואב טיהרו בסיחון פירשו התוספות בגיטין שאף הגופים נקנו להם פי' מה שמצאו בסיחון נפשות מעמון ומואב הותרו לישראל להמיתן רק שמ\"מ נתייראו ישראל כי פן שלחו ידם באותן שראוים לצאת מהם שני הפרידות ע\"ד שאחז\"ל אל תצר את מואב בשביל שני פרידות ע\"כ המתינו לומר שירה עד שבא דוד א\"כ כבר יצאו אותן שני הפרידות ושפיר אמר דוד שירה ודו\"ק: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>וכיון ששמעו שהן אסורות להן.</b> פי' מ\"כ אין לו שחר ול\"נ ע\"ד דאיתא בפרקי רבי אליעזר שלא היו הנשים נדות כל זמן שהיה השכינה ביניהם וחרדת ואימת השכינה סילקה דם הנדה ולא היו טמאות וא\"כ אחר שחטאו בעגל חזרו הנשים להיות טמאות בטומאת הנדה וזה הוא כוונת המדרש כאן: "
+                ]
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>ששים רבוא נביאים עמדו להם לישראל.</b> שמעתי לפי שמצינו שנשמת משה היה כלול מששים רבוא וכל נביא קבל נבואה ממשה ולפיכך נקרא נביאים דברי קבלה לפי שקבלו נבואתם ממשה רבינו ע\"ד שאחז\"ל ויאצל ה' מן הרוח שעשאו כצינור לכל הנביאים וא\"כ ע\"כ כדר' חלבו שעמדו לישראל לא פחות מס' רבוא נביאים ודוק וזה הטעם שאחז\"ל ליכא מלתא דכתיבא בנביאים ולא רמיזי באורייתא לפי שנשמת משה מס' רבוא נשמות והן הן ס' רבוא אותיות שבתורה וא\"כ ע\"כ יש רמז לכל נביא בתורה שיש לו אחיזה בתורה ודוק וז\"ש משה מי יתן והיה כל עם ה' נביאים פי' שיהיו ס' רבוא נביאים הכלולים בנשמתו: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>כל שכן בגופן כו'.</b> שמעתי בשם הגאון אב\"ד ור\"מ דק\"ק גלוגא רבתי כבוד מהור\"ר ליב נר\"ו שזה הוא הכונה כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ פירש\"י ז\"ל כל מה שנותנין לב לענות כן לב הקב\"ה להרבות ולהפריץ פי' ע\"ד דאיתא ונקתה ונזרעה זרע מכח חשד שחושדין את האשה והיא טהורה שכרה שיהיה לה זרע וא\"כ הכא ג\"כ כפי מה שהיו משעבדים בהם יותר מדאי אזי גדלה הק\"ו והוסיפו לרנן ששלטו בגופם והיה ע\"כ שכרם להרבות ולהפריץ כדין ונקתה ונזרעה זרע ודו\"ק ע\"כ דפח\"ח ושפתים ישק: ",
+                    "<b>להודיע שבחן של ישראל כו'.</b> והוא ע\"ד דאיתא בירושלמי דיבמות וז\"ל וגם הוא חכם ויבא רע ללמדך שאפי' רעה שהקב\"ה מביא בחכמה הוא מביא כי אחת לע' שנים הקב\"ה מביא דבר בעולם ומכלה ממזרים ונוטל כשרים עמהם שלא לפרסם החטאים ע\"ד שאחז\"ל במקום אשר תשחט את החטאת וגו' והקשה היפ\"מ היאך פירסם הקב\"ה לזמרי וי\"ל כדי להגיד שבחו של פנחס שלא היה מתיירא לפני שר וחשוב כזה ונראה לי שקשה כאן ג\"כ היאך פירסם התורה למקלל לזה אמר להודיע שבחן של ישראל וק\"ל: "
+                ],
+                [
+                    "<b>ר' סימי אמר פורפירא.</b> פי' לפי דאיתא בש\"ר בשעה שאמרו ישראל נעשה ונשמע הלבישן פורפירין לפי שהיו חירות מן המלכיות ולסיבה זו הלבישן פורפירין שהם בגדי מלכות להורות שהם בני חורין משעבוד מלכיות ודו\"ק: ",
+                    "<b>תני רשב\"י אמר זיין כו'.</b> שם המפורש חקוק עליו שס\"ל חירות ממלאך המות ולמה נתן להם כלי זיין עם שם המפורש כדי להראות למ\"ה שהם בני חורין ממנו כמו שמצינו גבי משה רבינו ע\"ה שהראה למ\"ה המטה. ושם המפורש חקוק עליו ולרשב\"י זה פרקו בחורב דכתיב ואתם הורד עדיך משא\"כ פורפירין המלבושין נשארו אצלם וק\"ל: "
+                ]
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                [
+                    "<b>תלוים באויר.</b> פי' בתמיה וכי רשעים באויר תלוי ע\"כ קושיא כי לא השכינו שכינה לארץ תירוצא הוא פי' שהצדיקים גרמו שהורידו השכינה למטה: ",
+                    "<b>אמר ר\"ש בן יוסינא וכו'.</b> פי' דקאי אדלעיל שנקראו רעים וכו' לפי דאיתא לעיל קערות כסף שתים עשרה אמר ר\"י העלה עליהם הכתוב כאילו הקריבו כולם ביום אחד ואמר לעיל מינה שאילו היה אחד מהם הקריב יותר מחבירו לא היה קרבן אחד מהם דוחה שבת וכתבתי לעיל טעמו לפי שהיה נקרא קרבן יחיד ולא היה דוחה שבת משא\"כ הואיל והקריבו כלם קרבנם שוה היה נחשבים כולם כאחד וכאלו הם שותפים בקרבן של כל אחד ואחד ולכך היה נקרא קרבן ציבור ודוחה את השבת וזה ג\"כ כוונת המדרש כאן אמר רשב\"י למה נקרא רעים אלא שכיון להאהיבן לקרבן פי' שכולם היו נחשבים כאחד והיו שותפים בקרבנותיהן וא\"ת מנ\"ל זה לזה מביא ראיה רשב\"י לדבריו ואמר רשב\"י ע\"כ תדע שהיו חשובים כריעים ושותפים דאל\"כ לא היה קרבנם דוחה את השבת וק\"ל: "
+                ]
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>שם המפורש היה חקוק עליו.</b> פי' שס\"ל אין חרות אלא חירות מן מ\"ה וא\"כ לצורך זה נתנה להם זין ושם מפורש חקוק עליו כדי להראות למ\"ה שאין לו שליטה על ישראל ונ\"ל דהני תנאי פליגי בהני תנאי דאיתא פלוגתא רבנן ושמואל אם יש בין עוה\"ז לימות המשיח רק שעבוד מלכיות ורבנן ס\"ל שימות המשיח שוה לכל מילתא לעוה\"ב לפי דאיתא בפ' ר\"ע ופדויי עוד ישובון שאותן מתנות שנטלו מהם בשעת שחטאו עתידים לחזור להם לימות המשיח וא\"כ למ\"ד זין הלבישן וכו' א\"כ ס\"ל שע\"כ שלימות המשיח לא יהיה מיתה וא\"כ ימות המשיח ועוה\"ב שוים משא\"כ למ\"ד פורפירין הלבישן וא\"כ יהיה לימות המשיח רק חירות מן השעבוד ומיתה תהיה וא\"כ ע\"כ שימות המשיח לא יהיה שוה לעוה\"ב ואין בין עוה\"ז לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד וא\"כ כל חד לטעמיה ודוק ובהכי פליגי נמי רשב\"ג ורבנן גבי בן מאה שנה ימות וכתיב בלע המות לנצח וגו' ח\"א בלע המות לנצח זה קאי לעוה\"ב והנער בן מאה שנים קאי לימות המשיח ואידך ס\"ל שתרווייהו קראי קאי לימות המשיח ובן מאה קאי על א\"ה וכי דייקא שפיר תראה שקמפלגי ג\"כ בפלוגתא זה ודו\"ק: "
+                ]
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>שני אלפים שנה כו'.</b> והענין ב' אלפים שנה הוא מבואר ע\"י שאחז\"ל שברא הקב\"ה עולמות והחריבן ואמר יתהון לא הניין לי ויתהון הניין לי פי' הזוהר שעם כ' אותיות ברא הקב\"ה העולמות דהיינו בכל אות עולם אחד והיה מתקיים מאה שנה והן הן העולמות שנחרבו וא\"כ כ' עולמות כלין באלפים שנה ובאות ב' נברא העולם המתקיים וז\"פ המדרש שדרש בר קפרא למה נברא העולם בב' לפי שהיא לשון ברכה ולמה לא באל\"ף לפי שהיא לשון ארירה וק' למה לא כייל שני קושיות בבבא אחד אלא דה\"פ שמתחלה שאל למה בבי\"ת פי' למה נתקיים זה העולם יותר מהנהו ומשני לפי שהיה ברכה והדר מקשי למה יגרע האל\"ף שעכ\"פ היה ראוי לבוראה בה עולם המתקיים מאה שנים לז\"א בר קפרא לפי שהיא לשון ארירה פי' שלא היה יכול לבוא כלל לשום תכלית הבריאה מה שאין אותם שאר אותיות עכ\"פ היו יכולין לבוא לשום בריאה להתקיים עכ\"פ לפי שעה ודוק: "
+                ],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>לכ\"ו דורות.</b> פירש שהיה קורא תגר כל כ\"ו דורות לפי שהיו אשות כ\"ו דורות מתוקנים לתקן אותן עולמות שנבראו בכ\"ו אותיות עם אותיות מנצפ\"ך ועי' בב\"ר מה שחדשתי שם: "
+                ]
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>חמשה על לוח זה וכו'.</b> מדכתיב ידיו רמז לי' דברות כי בכל יד ה' אצבעות וגלילי זהב הם הלוחות שהיו נגללים משמע ליה שחלק ב' הידים בב' גלילים יד אחד בזו ויד אחד בזו:",
+                    "<b>עשרת הדברים.</b> נראה דמיתורא דעשרת הדברים קדרש א\"נ י\"ל מדכתיב ויגד לכם ויכתבם משמע כשם שדברם לישראל הדברות כך כתב בלוחות ומכיון דכל י' דברות בדבור אחד נאמרה בכתיבה ג\"כ הכי הוא כל י' יחד היינו שלא נתחלקו הדברות בב' לוחות אלא כל י' בכל לוח: ",
+                    "<b>ויכתבם על ב' לוחות.</b> פי' ג\"כ מייתורא דקרא וכי היכא דויכתבם דכתיב גבי ויגד משמע כל י' דברים על לוח אחד ה\"נ ויכתבם דאידך קרא ולפי דרש ב' שכתבתי שנפקא מדכתיב ויגד שהכתיבה היתה מעין הגדה וכתיב ויכתבם אח\"כ להורות שבכל לוח היה כ' ודוק: ",
+                    "<b>טטרוגא.</b> פי' בלשון יון מרובע פי' בכל קרן דהיינו בכל לוח היה ב' קרנות ועל כל קרן היה כתוב עשרת הדברות ואית דמפרשין שהיו הלוחות ארכן ו' ורחבן ו' ועובין ו' והיה כתוב ג\"כ על על עוביו לדידהו א\"ש לפי שקשה הואיל והוו חקוקים האותיות מעבר לעבר כדאיתא מ\"ם וסמ\"ך בנס היו עומדין וא\"כ איך אפשר שהיה ניכר ואין זה הידור אלא שהיה כתוב על עובין וק\"ל: "
+                ]
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>לערוגת הבושם.</b> שכמו שערוגת הבושם הוא החשוב שבהן כך ישראל החשובים שבעולם:",
+                    "<b>אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות.</b> פי' אותם הצדיקים אשר השלימו נפשם בתורה ובמצות ולהכי מייתי ענין הנר והתאנה שהם משולים לסילוק הצדיקים בעונתן:"
+                ],
+                [],
+                [
+                    "<b>כל זמן שישראל עושין רצונו של מקום.</b> אע\"ג דהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים מ\"מ הואיל והם כבר חסידי או\"ה הקב\"ה מסייען להביא אותן אצל ישראל ע\"ד הבא לטהר מסייעין לו ואי לאו משום טובתן של ישראל לא היה ה' מסייען לבוא להתגייר כי אין זכותם מספקת לזה שמעלות ישראל גבוה מאד. והא דאמרינן קשים גרים לישראל כספחת י\"ל דהתם בסתם גרים והכא בגירי צדק כגון יתרו ורחב וזה התירוץ קאי דוקא אליבא התירוץ הא' בתוס' בנדה לפי שאין בקיאין במצות משא\"כ לתירוץ ב' לפי שאין שכינה שורה אלא על משפחה מיוחסת שבישראל וק\"ל: ",
+                    "<b>ומסלקו.</b> פי' כדי שלא לעכב הפורעניות כמו שמצינו במבול שמת מתושלח קודם המבול והא דאמרינן ביומא כשם שאפר פרה מכפר כך מיתת צדיקים וכו' שם פירושו כשנשאר מכל מקום צדיק אחד משא\"כ כשמתים הרבה ולא נשאר כלום ע\"כ זה מכח חמת ה' ולא יועיל מיתתם לכפר: "
+                ]
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [],
+                [
+                    "<b>נתיירא משה כו' אמר שמא נביא אחר כו'.</b> פי' שנצטער לפי דאיתא שנצטער משה שלא הביא כלום למלאכת המשכן אמר לו הקב\"ה חייך דבורך חביב עלי ומה שאתה מצוה להביא הוא במקום הבאה וזה הוא בעיני ה' כאלו הבאת נדבה למשכן וא\"כ נתיירא משה שמא דבר הקב\"ה ע\"י אחר וא\"כ יחוסר מנדבה שלו וק\"ל: ",
+                    "<b>פורח הוא באויר.</b> פי' לפי שמשכן זה עתיד לגנוז כדתנן משכן וקרשים נגנזו וא\"כ הוא רק לפי שעה לכך הביאו עגלות ולעגלות נתנה הויה שהם קיימין לעולם כדאיתא לעיל בפרשת נשא ומ\"ש ששבטו של יששכר נתנו עצה זו היא ע\"ד שמח זבולן בצאתך ויששכר באהליך פי' שע\"י שדבק בתורה היה להם קיום וק\"ל: "
+                ]
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>כמו שחר כו'.</b> והא דנמשלה גאולתן לשחר שבאה קמעא יש ב' טעמים חדא משום שיכולו לקבל הטובה שנית שאינם מתגאים בגדולתן לא כא\"ה וזה שמביא ראיה ממרדכי ומרדכי יושב גו' כדרך דאיתא וישב מרדכי אל שער המלך שישב אל שקו ותעניתו שאע\"פ שנתן לו הקב\"ה גדולה לא נתגאה רק היה לובש שק כבראשונה: "
+                ]
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                [],
+                [
+                    "<b>עתיד הקב\"ה להיות מחול לצדיקים.</b> כן הוא הגירסא בירושלמי פי' רש\"י מחול הכרם הוא עגולה סביב והקב\"ה יהיה באמצע כמרכז לעגולה ויהיה מראי' באצבע שהאמצעי הוא נראה לכל המסובבים והמרכז נקרא להמסובבים ראש וטעם המשל הזה שעתידין ליהנות מזיו השכינה שכמו שהמחול עגול ואין לו סוף כך לא יהיה סוף לתענוגם ומה שאמר שמראין באצבע פי' שיהנו שלא ע\"י אמצעי רק ראיה בחוש ובעין ועיין ביפ\"ת ויק\"ר פי\"א: "
+                ]
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>זה שהוא ממזג לה את ההלכה.</b> פי' דקמפלגי אם המופלא הוא ממנין סנהדרין או לא כדאיתא בתוספות שלר\"י לא נכנס עמהם בחשבון וק\"ל: "
+                ]
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>פריטן משלו היו.</b> עיין במ\"כ ובמדרש שמואל הגי' הוא אפריטוס פי' שליח מיוחד משלו היה פי' משל הקב\"ה היה עכ\"ל וכתב שם עוד וז\"ל אבל במדרש חזית ראיתי הגי' פריטין משלי היו לשון רבים משמע דקאי על חמ\"ו ול\"נ שאין לנו לקיים אלא גי' הספר ור' ראובן בא לאמת דבריו שלא יקשה לך איך טעה נ\"ל לדמות אותו להקב\"ה הלא יותר מסתברא שהוא מלאך לז\"א פריטן לשמו היו פי' ששמע נ\"נ שהיו חמ\"ו פורטין אותו בשם הקב\"ה בתוך כבשן האש כי מטטרון ששמו כשם רבו מזה יצא טעות לנ\"נ לחשוב בלבו שהוא בר אלהין ולגירסת מדרש שמואל פריטן משלו היה לשון יחיד נ\"ל דה\"פ שר' ראובן בא לאמת דבריו במה שחזר נ\"נ ואמר דשלח מלאכה לא מפני ירידת מיכאל לבד אלא כיון ששמע מטטרון שעשה אותו אלוה היה מתיירא שלא יכו אותו כמו שהכו אותו ע\"י אחר שטעה במטטרון והכו אותו ס' פולסין דנורין והיה מטטרון פרש לנ\"נ מה שמו העצם דהיינו מטטרון או חנוך ומתוך כך חזר נ\"נ ואמר דשלח מלאכה וטעות נפל בספרים בחילוף אותיות וצ\"ל לשמו במקום משלו: "
+                ]
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>בעתה אחישנה.</b> וא\"ת דהל\"ל אחישנה קודם וי\"ל דמילתא דפסיקתא נקט א\"נ לפי דאיתא כשהגאולה אינה באה בזמנה אינה טובה להכי נקט בעתה ברישא למימר דכשאחישנה ע\"י זכות תהיה הגונה כמו בעתה ועוד שמעתי פירוש לפי ד איתא לעיל הצעיר יהיה לאלף פי' מכח שילדה הרבה אז יכולה הגאולה להיות שלא בזמנה ע\"ד וחמושים עלו בני ישראל שהיו חמשה פעמים ס\"ר שהוא ת' שנה שעיקר השעבוד שלהם לא היה רק פ\"ו שנה וא\"כ אם יזכו הוה בעתה ודו\"ק: "
+                ]
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Midrash Rabbah, Vilna, 1878",
+            "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "ידי משה על שיר השירים רבה",
+    "categories": [
+        "Midrash",
+        "Aggadah",
+        "Midrash Rabbah",
+        "Commentary",
+        "Yedei Moshe"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Parasha",
+        "Chapter",
+        "Midrash",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Midrash/Aggadah/Midrash Rabbah/Commentary/Yedei Moshe/Yedei Moshe on Vayikra Rabbah/Hebrew/Midrash Rabbah, Vilna, 1878.json

@@ -0,0 +1,694 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Yedei Moshe on Vayikra Rabbah",
+    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI",
+    "versionTitle": "Midrash Rabbah, Vilna, 1878",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "digitizedBySefaria": true,
+    "versionTitleInHebrew": "ווילנא, האלמנה והאחים ראם, תרל\"ח",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "ידי משה על ויקרא רבה",
+    "categories": [
+        "Midrash",
+        "Aggadah",
+        "Midrash Rabbah",
+        "Commentary",
+        "Yedei Moshe"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [
+                "<b>וכי מלאך וכו'</b> פי' ולמה קורא משה לנפשו מלאך הלא הי' עניו מכל האדם. ולכן לא נוכל לומר כי מעלה יתירה הי' במשה על כל הנביאים כי הוא לבדו בוודאי לא התפאר ביתרונו. אע\"כ שכל הנביאים נקראים מלאכים:",
+                "<b>מבית אב וכו'</b> פי' כי שמם העצמי הוא מלאך כמו מבית אב. ולא לשם תאר:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>ד\"א חבר כו'.</b> משום שחבר את הבנים לאביהם שבשמים לכן העביר הפורעניות. ושני הפירושים אחד הוא ולא צריך לד\"א:",
+                "<b>וזו מרדה כו'.</b> שאביה גזר כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו והיא הצילה למשה:",
+                "<b>זה הציל כו'.</b> צאן זו ישראל ורועה זה משה:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>עלה עלה כו'.</b> הכפיל לאמר עלה עלה בשביל ב' וג' מעלות שאמר לפני זה:",
+                "<b>ויקרא אל משה.</b> ולא כאברהם זה הוא דרש אחר ולא נמשך על שלפניו:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>פי' אלא</b> כאדם זה אדם הראשון ושבא מארץ רחוקה. זה חזקיה. וכן נגלה לבלעם אשר על שלשה אלה אמרו רז\"ל כי הקב\"ה בדקן ומצאן עבטיט של מי רגלים:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>צ\"ל אבל.</b> באהל מועד דומה למלך ששמח עם בניו וכו':",
+                "<b>פי' כי חביב הדבר לשליח</b> כמו שהוא מושיבו בין ברכיו וכיד אדם על בנו:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>שהן אסורות</b> זה הצווי של אל תגשו אל אשה:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>פי' מדי דברי.</b> די ברכה שדברתי בו כי כל החשובים בישראל נקראים על שמו:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>ותיטב לה'</b> וייקר בעיני קרבנך משור פר שהקריב אדם הראשון כי הכל היו ברשותו וא\"א להביאו מן הגזל משא\"כ אתה שאפשר לך להביא מן הגזל ותשמר ממנו לכן יקרת בעיני ממנו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ד' מאות</b> תשעים ושלשה כצ\"ל כמנין צבאת חסר וי\"ו:"
+            ],
+            [
+                "<b>פרט וכו'</b> שאינו מביא עולה. כצ\"ל אבל נדרים ונדבות מקבלין ממנו:",
+                "<b>מיני זבחים.</b> זה נדרים ונדבות ולא עולות:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>התקין הקב\"ה</b> פי' התקין לדורות. שיקריבו ב' כבשים ויאמרו בשעת הקרבה פסוק זה צפונה:",
+                "<b>ומנין וכו'</b> פי' מנין שאברהם ויצחק נופל עליהם לשון צפונה ומשני כו':"
+            ],
+            [
+                "<b>צ\"ל למדנו הקרבה</b> לשור מן האיל והקטרה לאיל מן השור. וחכמים מתרצים באופן אחר הגם שלא נכתב והקריב גבי שור. וגבי איל לא כתיב והקטיר ילפינן זה מזה דעל שניהם נאמר והקריב והקטיר:",
+                "<b>י\"ב נשיאים</b> פי' ושם כתב הקרבה בין בשור ובין באיל:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>מיסת</b> פי' לפי מסת פעליהם בעוה\"ז מתפרע הקב\"ה מהם בעוה\"ב:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>אף עשירית האיפה</b> ויען כי עשירית האיפה. בא בדלי דלות לכן לא הראהו לו כדי שלא לצערו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ויגיע לכל כהן</b> חלק מעט בכל זאת יקריבו:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>ישבעו בנים זה תרומה דכתיב כל זכר בבני אהרן</b> כצ\"ל:",
+                "<b>לאהרן ולבניו.</b> אהרן זכה לבניו כצ\"ל אפי' לבניו פסולים מדכתיב כל זכר ואפי' פסול. ומביא לראי' מן הפסוק בריתי היתה אתו החיים כל שהוא בחיים אפילו פסול:",
+                "<b>כדרך שלא הרהר אבינו אברהם</b> וכה\"א מישרים אהבוך כצ\"ל ומישרים ומישור מדריש על אברהם:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [
+                "<b>כך הנפש</b> אלו הבאת לה כל מעדני מלך אין בעיניה כלום למה שהיא מלמעלה. וכן הוא בקהלת:",
+                "הארץ בולעת את כל הגשמים ואת כל היקום. וגם היא מצמחת כל צמח ומחיה את כל בשר. הים בולע את כל הנחלים וכל אשר יטבע בקרבו. וגם ממנו ישקו העננים לתת מטר על פני הארץ. ונותן ריוח הרבה לכל יורדי הים בפרגמטיא. והמלכות לוקחת מסים וארנוניות. והיא תשמור את היושבים בקרבה וחמס ושוד:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>האיש אחד</b> וראש הכתוב הוא הבדלו מתוך העדה. כי בלא\"ה גם אתם תשאו את עונם:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [
+                "<b>הוא דיה.</b> ומביא את הכתוב נתיב לא ידעו עיט. אפילו עיט שמביט מרחוק י\"ח מילים לא ראהו בשביל רוב האילנות אשר שם:",
+                "<b>וכמה היא</b> מאכלה פרוסה ה\"ג השאלתות. ופי' אף שמאכלה הוא דבר קטן מ\"מ רואה אותה מרחוק י\"ח מיל:"
+            ],
+            [
+                "<b>כוסות קטנים</b> מדנקט מזרקי בל\"ר משמע דהיו קטנים ושתי פעמים רבות (ואולי נקרא הקו\"ף מקטנים בחיר\"ק וזה מלשון קיטוניות. ופירש כי חדרים חדרים היו בכוסם ולכן כתיב מזרקי בל\"ר על מזרק אחד):",
+                "<b>זה עוזיה.</b> כי עוזיה נצטרע יחד עם שבנא כדאיתא בפ' ז\"ב (ואולי משום שהמצורע יושב בדד. דריש יחד על עוזיה אשר ישב נבדל מאנשים. ויחד נופל גם על רבים כאחד ועל אחד הנבדל מרבים):"
+            ],
+            [
+                "<b>אבא יודין רמאי.</b> שהיה מרבה בנדבות לרמות את העם שירבו גם הם בנדבותם:"
+            ],
+            [
+                "<b>מה כדור.</b> כדור הוא עגול אשר יתגלגל רק בשטח שוה במקום אשר אין גדר או אבנים המניעים את גלגולו כך לא ימצא מעצור לגלותו:",
+                "<b>כספיא.</b> שם מקום:"
+            ],
+            [
+                "<b>מכפר.</b> בתמיה אבל צריך כפרה כדי שיוכל לכפר על אחרים ע\"ד התקוששו וקושו:",
+                "<b>זו אשתו.</b> ג\"כ ראיה שיקדים מכפר למתכפר:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>הדא רוח הקודש.</b> קושיא היא הלא רוח הקדש מלמדת זכות בכל מקום. ופה היא לכאן ולכאן כי אל תהי עד חנם הוא חובה:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>בר תלמיון.</b> פי' בר תלמיון היה איש ישר. ולא חפץ לגזול ולישבע לשקר רק היה לו שום תביעה על המפקיד וחפץ בערמתו להשיג את תביעתו. וזה סיוע לר' אסי דאמר על שקר:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>קופמסאות.</b> זה פשרה בלשון רומי:",
+                "<b>מלאך ירד.</b> ומה דכתיב ויקח משה זה היה המלאך אשר נראה בדמות משה. וכן משה הוא ר\"ת מטטרון שר הפנים אשר היה זה המלאך:",
+                "<b>בת קול.</b> כי בידי אדם א\"א לצמצם אך כאשר חלק את הדם לחצאין יצאה בת קול ואמרה עד כאן חציו של דם:",
+                "<b>באגנת כתיב.</b> כיון דכתיב באגנת חסר משמע כי כולם היו כאגן אחד לא זה גדול מזה כו':"
+            ],
+            [
+                "<b>שכן עמוס.</b> פי' כי באמת היה נביא ורק מדרך עניוות אמר על עצמו לא נביא אנכי וכן הוא מה שאמר לא בן נביא אנכי הוא רק מדרך ענוה אבל באמת כיון שהוא היה נביא גם אביו היה נביא:",
+                "<b>הלא עם אל וכו'.</b> סוף הפסוק הזה מובא פה רק לדרש מה שלאחר זה ולא שייך על מה שלפניו:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [
+                "<b>הכשיר באדם כו'</b> ומה דפסל התורה איש עור או פסח זה בכהן המקריב את הקרבן אבל האיש המקריב את לבו לה' לא יבזהו ויקבלהו:"
+            ],
+            [
+                "<b>לעולם אין וכו'.</b> פי' בין בעולת יחיד ובין בעולת צבור (או כי בין לפני המשכן כמו אברהם ובמדבר ובין שאחר הקמת המשכן):",
+                "<b>ר\"מ אומר כו'.</b> פי' ולא היו סעודות מריעים אשר יקרו שמה גם חטאים רק סעודות מלכים או קדושי נשים הנקיות מחטא:",
+                "<b>אמר ר\"י</b> אבל על מספר עבירות לא קמיבעי לי' ש\"מ שאין עולה באה על חטא בפועל:"
+            ],
+            [
+                "<b>כי מי נח כו'</b> דרש כי מי עולם על נח בשביל כי מי נח זאת לי ויהי' כימי כמו שתי תיבות:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [
+                "<b>בג' מקומות כו'.</b> סדר המאמר כן הוא כיון דשלש פעמים נחה עליו רוח הקודש וכאשר מונה והולך. והיה שמשון תמיה בלבו למה הראהו הקב\"ה את מפלת האריה ועדת דבורים בקרבו. וגם איש אשר רוח אלהים בו ע\"כ לא ישאל חידה מדברים בטלים. אבל ה' בא לרמז לו במראה האריה על אהרן ובניו:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>כמעשה זמרי</b> שבא על נערה המאורסה כדאיתא בפרק נגמר הדין:"
+            ],
+            [
+                "<b>יכבדני בעוה\"ז.</b> כי כל הקרבנות יבטלו לעתיד מלבד קרבן תודה:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>א\"ל אריסך היא וכו'.</b> גם בשנים הראשונים נכון לגרוס סלורו תחת סדורו. ופי' המאמר כן הוא כי כאשר בא אריסו ובני ביתו לכבד לא נחשב לו לכבוד כי משלו הביאו לו ולכן לקח מהם הכסא לשבת. אבל בבוא אחד מן השוק אז נתכבד וצוה לתת לו כסא לשבת. כך בחטאת ואשם לא כתיב יקריבנו המורה לשון חבה כי לא חביבים הם להקב\"ה כי מחויבים הם להביא. ורק בתודה הבאה בנדבה כתבה התורה יקריבנו מלשון חבה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אמר ר' יודן.</b> ע' לקמן סדר קדושים פ' כ\"ה ותבין:",
+                "<b>זה שהביא קרבנו וכו'.</b> כי כהני זמן הזה מקריבין בעלי מומים ואינו מתכפר לכן ילך לעתיד לבני לוי המגישים בצדקה ויתכפר:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>מי שהוא שלום וכו'.</b> כי בשר שלמים נאכלים בשמחה ואונן הוא בצער:"
+            ],
+            [
+                "<b>כן כן.</b> פי' ישבע באלה כי כן וכן יהיה לו אם תבוא עוד הנה עד שתריק בפניו:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [
+                "<b>מטייל הייתי</b> כי אין שכינה שורה אלא מתוך שמחה:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>ומטים להרג.</b> זה אליעזר ואיתמר שגם הם היו נוטים להריגה אך תפלת משה הצילם:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>ועשה לו כתונת פסים.</b> צ\"ל ועשו כתונת שש מעשה אורג ואורג הוא רמז לכלאים:",
+                "<b>על ראשו</b> ראשו הוא קלות ראש וגסות הרוח:"
+            ],
+            [
+                "<b>מתחלה אתה דורש.</b> פי' זה הוא קרוב לפשוטו כדי שלא יצטער אותו צדיק ללכת מלא קומתו שש אמות לכן נפל על פניו ואח\"ז מביא דרשות הרחוקות מפשט:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>שהקב\"ה הי' מספיק.</b> צ\"ל הי' מהפך ונעשה שחין וכמו דאי' בש\"ר י\"א כי מכת שחין הי' ע\"י ג' הקב\"ה אהרן ומשה:",
+                "<b>וזרקו משה השמימה.</b> ודבר הנזרק מרחוק א\"א לזרוק בשתי ידים רק ביד אחת:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [
+                "<b>מסיקין.</b> פרש\"י שיסיקו בתנור ויבשלו מאכלים בעצים של ידי הכלי זיין:",
+                "<b>פרטגמיא</b> צ\"ל פרגמטיא וזה סחורה וכן הוא בפי' ר\"ש במס' דמאי:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כל ז' ימי הסנה כו'</b> ונענש שלא שימש בכהונה כל מ' שנה בשביל שאמר שלח נא ביד תשלח. וזה שאמר לו ה' אל תקרב הלום פי' לכהונה וכן מה שא\"ל של נעליך מעל רגליך זה להתאבל על אביו וכה\"ג אינו נוהג אבילות ובזה גלה לו כי לוקחה הכהונה ממנו:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>והן עולין</b> עליו כעלמה כצ\"ל ופי' כדרך כל הארץ שהבחור הולך ואחריו העלמות כן ילך הקב\"ה בראש:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>לשון נקי.</b> פי' בקרא הי' צ\"ל כוס אחד וזה לשון ערוה וכמש\"א חז\"ל לא ישתה בכוס זה ויתן עיניו בכוס אחר ומשום לשון נקיות כתיב בקרא כיס אחד על כיס של מעות:",
+                "<b>וודאי מסמיק ליה.</b> פי' זהו בוודאי כי יתאדם הוא לשון אדום וסמיק אבל סיפא דקרא צריך אתה לדרוש:",
+                "<b>חמשה קסטון.</b> פי' הוא שתה רק חמש כוסות והחנוני אומר עשרה. וקאי אלמעלה שאמר הוא נותן עינו בכוסו והחנוני בכיסו:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>וודאי אמו הוכחתו.</b> פי' זה דבר פשוט בקרא כי היא אמרה מה ברי וגו':",
+                "<b>קורדייקין על פניו.</b> והיתה מטרפת לכאן ולכאן כצ\"ל ופי' שהיתה מטרפת המנעל לפניו לכאן ולכאן כמו שטורפת בפניו:",
+                "<b>כאותו שאמר מי ה' אשר אשמע בקולו.</b> מדריש מסיפא דקרא וישנה דין כל בני עוני זה פרעה ששנה דין ישראל שהיו בני עוני ואמו הוכיחתו בלקחו את בת פרעה שמא יעשה כמעשה חותנו:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>חדוש תורה מאתי תצא.</b> פי' להקב\"ה הוא מותר לשחיט גם בסנפירין אבל לבני אדם אשר להם נתנה התורה לצרף את לבבם ולקבוע בהם רחמנות להם אסור בסנפירין כי הוא צער בעלי חיים:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>ד\"א שפרת ורבת והצירה לעולמו כו'.</b> אלה שלשה ד\"א הנדרשים פה על פרת שייכים לסוף פ' ט\"ו על נגע צרעת זו אדום וכן מדריש צרעת על והצרה לישראל לבנו ולבתו ופה מובא בטעות:",
+                "<b>לדב כתיב.</b> ודב בארמית הוא זאב ולכן מדרש על מדי דנקרא זאב ערבות:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>ותשת עלי כפך.</b> דרש כפך מלשון כיפת השמים כדאי' בגמ' שהיתה קומתו מן הארץ עד לשמים:"
+            ],
+            [
+                "<b>לשון דבר</b> צ\"ל לשון שבר. ואשא הוא לשון שיר כמו שדרשו בעירוכין בכתף ישאו זה שירה. ולשון שבר מן השאת והשבר:",
+                "<b>מחשבין לשמו כו'</b> צ\"ל משבחין לשמו של הקב\"ה וכן לקמן:",
+                "<b>אם אליהוא</b> זה אליהוא רע של איוב:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>בשביל אותו</b> מעשה שהרג לנביאי הבעל והיא היתה הגדולה דכתיב בה מפרק הרים ומשבר סלעים כדמסיים:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>לאכול ולשתות.</b> כדאיתא לקמן שישראל אוכלים בעוה\"ז בשביל היסורים וזכותם צפונה לעוה\"ב. וזה פי' לאכול ולשתות בעוה\"ז כדי שלא ינוכה שכרם לעוה\"ב:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>צורת דרקין.</b> ואסור משום עבודת כוכבים כמ\"ש במס' עבודת כוכבים המוציא צורות דרקון וכו'."
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>במזרחו של מצורע</b> פי' נגד פניו נקרא מזרחו ומשום הבל פיו הוא סכנה יותר גדולה:",
+                "<b>מיטמר מיניה.</b> משום דאסור להסתכל בפנים של אדם רשע המוציא שם רע:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>לרחוק.</b> נמשך אלקמן כי ר\"ה ור\"י בשם ר\"א מפרשי על מצורע:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>ולא צבותים.</b> מלשון תשוקה והרהור וכמו צבי וחמיד ורגיג:",
+                "<b>אמר רב המנונא</b> אפילו עם אותן שכתוב בהם כו'. כצ\"ל:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>מעין של עוה\"ב.</b> כי לעתיד כתיב ונגש החורש בקוצר וגם באיוב אחני החרישה מיד אכלו הבקר חזיז:"
+            ],
+            [
+                "<b>ישראל שנוהגין</b> כבוד כו' והם בכלל ברוך אינו דין שיתברכו עוד יותר:",
+                "<b>לפיכך משה</b> מזהיר. זה קאי על מה שהקשה שבעה עממים הן ותרצו ר' אליעזר בן יעקב ורבנן ור' יוסי בן דוסא:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>שצורת הפנים נכרת</b> והוה כמו חי ואין מקבלין תנחומים על החי. כל אלו בימי זקנותו ונענש הנשמה אבל בימי בחרותו נענש הגוף:"
+            ],
+            [
+                "<b>ד\"א איום ונורא</b> כי על בגדי החמודות בעשו דרשו רז\"ל שחמדן וגזלן מן נמרוד והרגו לכן קרא ליה איום ונורא:",
+                "<b>עובדיה גר הי'.</b> ולכן נאמר עליו ושאתו כי הגרים הם כשאת וספחת כידוע:",
+                "<b>אינו שומע לכם.</b> כי לא האמין שמת וסבר שנעשה חיה כמו מתחלה:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>מרחקין יותר.</b> ודרש מדכתיב לזרא ולא לזר בא להזיר ביותר:",
+                "<b>מכאן נעשו זרים לאוה\"מ.</b> פי' מאותו זמן שנאמר להם והיה לכם לזרא:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>צריכין השחרה</b> והערבה פרנסה מנין (כ\"ה הגירסא בירושלמי) למוד מאליהו ואח\"ז גרסינן מי יכין לעורב צידו אם אין אדם כו':",
+                "<b>בקידרא חדתא.</b> פי' בחור חדש וקידרא הוא חור מלשון מקדרין בהרים:"
+            ],
+            [
+                "<b>נמצא מחריב את העולם כולו.</b> כל זה הוא סיום דברי ר' זעירא לעיל שאמר אפילו דברים שאתה רואה אותן קוצין כו':"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>גלי דכסי.</b> פי' השרים שהיו למסך ולמגן וכן ימך המקרה לשון קורה שמחזיק את הבית:"
+            ],
+            [
+                "<b>אלא דוה.</b> ואינה מטמא אדם וכלים:"
+            ],
+            [
+                "<b>מי קיים מצות זיבה כו'</b> שנתנו לו אשה בבית האסורים ופירש ממנה שראתה דם כשושנה כדמסיים:",
+                "<b>ישבה סנהדרי גדולה כו'.</b> פי' ישבה בשלותה והיתה דעתם צלולה אבל כשגלו אמרו אין דעתנו צלולה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>שכל הרואה כו'.</b> פי' מי שרואה אותו בחלום:",
+                "<b>דכתיב בהון בשלום ובמישור.</b> וסיפא דקרא ורבים השיב מעון ודרשינן על אהרן וכיון שהצדיק את אחרים מכ\"ש שהצדיק את בניו והדריכם ללכת בשלום ובמישור:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>על מימר פומך הייתי משרה כו'.</b> וזה שאמר אם על פיך יגביה נשר. וסיפא דקרא וכי ירים קנו דריש ירים מלשון הסרה וזה על מימר פומך הייתי מסלק שכינתי:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>ומה היו חסרים מעיל.</b> ואע\"ג דהיו כהנים הדיוטים המשמשים בארבעה בגדים ואין ביניהם מעיל. אמנם ביום משיחתם דינם ככה\"ג דמשמשין בשמונה בגדים כמו\"ש הראב\"ד. אמנם מאין מוכיח כי חסר ל��ם המעיל. י\"ל ע\"פ מ\"ש התוס' בע\"ז ל\"ד כל ז' ימי המלואים שמש משה בחלוק לבן שאין בו אימרא. וכתב ר\"י מאורלייניש הטעם דלא היה בחלוקו אימרא לרמז לו כי הכהונה גדולה נתנה לו רק לפי שעה ולא לדורות. וכמו שיקרע החלוק בלי אימרא כן תקרע הכהונה ממנו ותנתן לאחיו ע\"ש. ולכן לא ידעו בני אהרן איך לעשות. האם ללבוש מעיל באימרא וכדכתיב שפה יהיה לפיו סביב מעשה אורג כפי תחרא לא יקרע. הלא לא נתנה להם הכהונה גדולה רק לפי שעה ביום משיחתם. ואם ילבשו מעיל בלי אימרא הלא יהיה נגד הכתוב דכתיב שפה יהיה לפיו ולכן לא לבשו אותו כלל. אבל המה טעו בזה. ומזה מוכיח כי המעיל חסר להם כי במעיל היה מקום להם לטעות אבל לא בבגדים אחרים ועוד י\"ל דכתיב גבי מעיל ונשמע קולו ופי' שמ\"ה היו שומעים קול פעמוני המעיל ובדלו ממנו. ולכן אם לבשו מעיל אז לא היו המלאכים פוגעים בהם כי נבדלו מקול המעיל. אבל בשביל שלא לבשו המעיל ומ\"ה לא נבדלו לכן נזקו ממ\"ה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>פתר קריא במשניות.</b> ויתפרש הכתוב אם יש לך חבילות של משניות תוכל לעשות לך מלחמה בפלפול:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>אמהות מנין</b> ת\"ל בד בבד יהיה פי' כי ארבע פעמים בד כתיב בקרא ובא לרמז גם את האמהות:"
+            ],
+            [
+                "<b>וכה\"ג לא אדם היה כו'.</b> מביא לראיה כי הקב\"ה בכבודו היה נכנס ואע\"ג דשמעון הצדיק אמר זקן אחד יכול להיות על כבוד הקב\"ה וכאשר מצינו דכהן גדול הלא אדם היה ובכל זאת בשעה שהיה רוה\"ק שורה עליו היו פניו בוערות כלפידים ואע\"פ שהיה אדם נקרא מלאך ה' צבאות כן נוכל לקרוא לכבוד ה' בשם זקן:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>ותלמוד אין לו כו'.</b> דריש לא תבואה על תלמוד פי' תבואה שמביא תורתו לאחרים ומלמד לתלמידו:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>כל מה דהוה הדין הוה הדין שני</b> כצ\"ל ופי' שהיה שני לו בגדולה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אפי' במים</b> הקב\"ה עושה שליחותו פי' לא לבד בדברים שיש בהם דעת קצת וכמו במשלים שהביא לפני זה אלא אפילו במים שאין בהם דעת כלל עשו שליחותם שבא הבאר ממקום אחר ורפא לזה המצורע ומביא ראיה היכן הוא מקום הבאר ונעתק ממקומו בשביל מצורע זה:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>אע\"פ שהבעלים יושבין ומחשבים כו'.</b> פי' אע\"פ שמחשבת הבעלים היתה טהורה וכשרה מ\"מ אם השוחט והמקבל חשבו מחשבת פגול יתפגל הקרבן. והא דקאמר והכהן שוחט ומקבל אע\"ג דשחיטה כשרה גם בזר. י\"ל דמצינו שעד נח נאסר להם בשר ולא היו רשאים להמית בעל חי בשביל אכילתם. ומה דמצינו שהבל הביא קרבן מבעלי חיים כתבו המפרשים הואיל והיה מקריב מהם היה מותר לו גם להמית בעל חי וא\"כ במדבר שנאסר להם בשר תאוה היה נאסר להם גם להמית בעל חי. ורק לכהן המקריב היה מותר לשחוט אבל הבעלים כיון שאפשר ע\"י כהן היו אסורים לשחוט:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>יותר ממה שאסרתי לך התרתי לך.</b> פי' כיון דמה שאסרתי לך ג\"כ יש התירים כנגדם ומן האיסור יש היתר הלא ע\"כ ההיתרים יש יותר מן האסורים:",
+                "<b>תחת מה שאסרתי לך כו'.</b> פי' אם תהיה נזהר באסורים אז תחת מה שאסרתי לך בדגים תזכה לאכול מלויתן וכמו דדרשינן בשמיני את הכתוב ואכול לא תאכלוהו:",
+                "<b>לאכילתן של צדיקים</b> כצ\"ל ופי' שאותן אלף הרים מגדלים אוכל לה ולצדיקים ד��תיב והיה השרון לנוה הצאן וגו' וסיפא דקרא לעמי אשר ידרושון:",
+                "<b>ויש בהם לכלוך פה.</b> פי' כי אך לכלוך פה יש בהם. ור\"ה אמר כי גם לכלוך פה אין בהם ועל שניהם הוא שואל ומהיכן הוא שותה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>כללן כולן ברמאות.</b> פי' שלבן היה רמאי יותר יותר מכולם ויליף מדכתיב וילך אל לבן הארמי:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>בשביל שושנה זו כו'.</b> פי' שהשושנה מסובבת בקוצים וא\"א לקצוץ הקוצים אם לא יפסיד את השושנה כן א\"א לכלות הרשעים כי בהכלותם יכלו גם הצדיקים:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>אלא ע\"ג ריחה.</b> פי' אע\"ג שנקטפה עוד ריחה קיים כן ישראל אף שנתקו מעל אדמתם מ\"מ מצות ומע\"ט בידם:"
+            ],
+            [
+                "<b>שתי בנות מאם אחת.</b> בא לתרץ למה מזכיר רק ארץ כנען הלא היתה ארץ שבעת עממים ומשני כיון דכתיב ארץ מצרים וכנען היה אחיו של מצרים לכן מזכיר כנען יותר משאר עממים:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>וחטאתי לאדוני אין כתיב כאן</b> כצ\"ל. ופי' הואיל וברישא דקרא כתיב הן אדני לא ידע אתי א\"כ גם בסיפא דקרא היה צ\"ל וחטאתי לאדני זה פוטיפר ולמה אמר וחטאתי לאלהי' אלא ע\"כ ליצה\"ר נשבע:"
+            ],
+            [
+                "<b>הריני צר כל קטורין שלו.</b> בדמות אביו שלו כדי לפרסמו:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [
+                "<b>שיש שטף בדינו.</b> שטף יתפרש או מהירות או זעף מן שטף אף:",
+                "<b>ברחמים נטל.</b> פי' כי שאל מקודם שנטל אולי יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף:",
+                "<b>רוממות אתה נוהג בעולמך.</b> פי' כי כמו ששוכני מרום הם נצחיים כן אתה נוהג בעולמך ונתת הכהונה והמלכות כדמפרש ואזיל:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>והיית רק למעלה.</b> דייק מדכתיב בקרא ולא למטה והנה למשל אם יש ארבע מדרגות אז כל המדרגות מלבד התחתונה וקראו בשם עליונה. כי כל אחת עליונה היא לגבי מטה. אבל באמרנו ולא למטה אז מפקינן כל המדרגות מלבד המדרגה העליונה ולכן ס\"ד כמוני אשר אין גבוה ממני:",
+                "<b>מאי של בשר ודם.</b> פי' אם פרעה אמר אני פרעה שפירושו רק הכסא אגדל ממך בכל זאת זכה לכבוד הזה כמו פרעה. על אחת כמה וכמה אם תרצה לפרש כן אני של הקדוש ברוך הוא כביכול כמה כבוד יהיה להם:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>כאדם שיש לו בת</b>  בוגרת שהוא רוצה להשיאה למי שרוצה אותה ועי' לקמן ד\"ר פ' ז':"
+            ],
+            [
+                "<b>מי יגלה עפר מעיניך.</b> דריש מן יהיה לכם ערלים לכם ולא לאדה\"ר שלא המתין אפילו שעה אחת ואתם ממתינין שלש שנים:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>אי קרצת לא חשכת.</b> פי' אם יפה אתה עושה שיגעת בימי נעוריך אבל מי יודע אם יהיו לך ימי זקנה:"
+            ],
+            [
+                "<b>עדיין אינו יכול לחשב.</b> מלת עדיין טעות הוא ונמשך ממ\"ש לעיל עדיין אינו תמים דשם שייך לשון עדיין:"
+            ],
+            [
+                "<b>וכה\"א וכל ערל זכר.</b> פי' כמו בשר הנאמר במצרים קאי על ערלת הגוף כן יתפרש בשר ערלתו ערלת הגוף:",
+                "<b>מקום שהוא גבעה.</b> וזה ראש הגויה דנראה כעין גבעה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [
+                "<b>לדרוש במ\"ט פנים.</b> כי הוא פתח בקרא אמרות ה' אמרות טהורות מזוקק שבעתים פי' שבעה פעמים שבעה הוא מ\"ט:",
+                "<b>אם להם למה מים.</b> דהא א\"א לאכילה בלא שתיה ולמה מזכיר מים ומשני משום דמים היה קשה להם להביא והיה צריך פירסום ואעפ\"כ לא נתפרסם משום דלא היו ביניהם דילטורין:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>הה\"ד ויאמר ה' אל משה וגו'.</b> פירוש בשביל מוראו מפני הקב\"ה לכן זכה לכהונה:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>נעשה חפשי למלכות.</b> פי' לפי שהרג שאול כל המכשפים לכן נשארה האשה ההיא לבדה חפשי כי שאול היה צריך לה:",
+                "<b>אתה הוא שגרמת</b> במה שהכית את נוב עיר הכהנים לכן לא ענו לך אורים ותומים:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>ענה בי וקבל שכר.</b> הנה הכתוב יתפרש ומה הלאיתיך ענה בי מה מצוה צויתי לך שתיגע עצמך ענה בי. העד בי וזה שאמר המדרש ענה בי עדות אמת ותקבל שכר. כי אם תעיד בי עדות שקר אז תקבל עונש:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>אלעזר לבדו כו'.</b> ומזה ראיה כי לא בכלי זיין ולא במגן ורומח בא אליהם אך בתפלה ותחנונים:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>את בריתי תשמור ואיזה זה מצות העומר.</b> ונקראת מצות העומר ברית כי העומר בא לבטל טללים רעים כדלעיל וברית כרותה לטל שאינה בטלה לעולם לכך נקרא ברית:",
+                "<b>עשה שלום בין איש לאשתו.</b> דוגמת העומר בקרבן סוטה:",
+                "<b>ריבה בהן שעורים.</b> בקרא כתיב קח לך חטים ושעורים ופול ועדשים ודוחן וכוסמין וגו' ועוגת שעורים תאכלנה והיא בגללי צואת אדם וקשה להם כיון דששה מינים היו בעוגה ולמה יקראנה עוגת שעורים לכן מתרץ רחבר\"ח כי השעורים היו מרובים בעוגה על כל המינים ורשב\"ן אמר דבעוגה היו דבריה המזיקים לבני מעיים וזה דברים שהן מריצין לבני מעיים ודריש בגללי צואת אדם לענין זה ושמואל דריש גללי אדם כי גם הכלב הא כל הכל איננו אוכל גללי אדם:",
+                "<b>והם מפסלים באוכל שלו.</b> פי' כי גם עבדיו ושפחותיו הרבים מאסו במאכלו וזה צער גדול:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>בה' זקנים</b> וצ\"ע דאתי דלא כמאן דאי כר\"מ הא אמר עבור בג' ואי כרשב\"ג הא אמר בז'. והיפ\"ת תירץ כי ר' אבהו הכריע מדעת עצמו וחלק את הד' אשר בין ר\"מ לרשב\"ג לשנים:"
+            ],
+            [
+                "<b>למעלה למשכיל.</b> פי' כי מצות לקט שכחה ופאה הוא למעלה מן בחדש השביעי באחד לחדש וגו' זכרון תרועה וזה שרמז הכתוב אורח חיים יהיה לאיש בר\"ה למעלה למשכיל אם ישתכל במה שנאמר למעלה לקיים מצות לקט שכחה ופאה. כי זכות המצוה הזאת תעמוד לו בר\"ה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ויש לו חג בפני עצמו.</b> פירוש הדברים כי אם תפרש בכסה מלשון מנין ומספר הלא טוב יותר לאמר על ניסן שאין בו רק חג אחד ולא על תשרי שיש בו הרבה ימים טובים ר\"ה יוהכ\"פ סוכות ושמ\"ע וע\"כ יתפרש בכסה שהחג שלו הלבנה מכוסה:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>עוסקין במלאכתן.</b> פי' בעבירות:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>תני מר\"ה נקצצין.</b> פי' כי מזונותיו של אדם קצובין לו מר\"ה ובגמ' יליף מדכתיב כי חוק לישראל הוא וחוק הוא מזונות כדכתיב הטריפני לחם חקי:"
+            ],
+            [
+                "<b>בה' שמחות.</b> צ\"ל בשבע שמחות תורה נביאים כתובים משנה תוספתא תלמוד אגדה וכן הוא בירושלמי:",
+                "<b>איזו כת החביבה</b> והנעימה מדכתיב נעימות בימינך משמע שתי נעימות ואיזו כת שיש בידם שתי הנעימות מפרש כל חד כדאית ליה:",
+                "<b>באין ומקטרגין.</b> פירוש השרים של עובדי כוכבים מקטרגין ואומרים הללו עובדי עבודת כוכבים:"
+            ],
+            [
+                "<b>מכאן שהקב\"ה מקבל השבים.</b> פי' כיון דהקב\"ה בורא אותם בריאה חדשה כדמסיק:",
+                "<b>ומה עלינו לעשות כו'.</b> קאי אדלעיל דמפרש ועם נברא שהקב\"ה עתיד לבראות אותן בריאה חדשה. ויהלל יה מפרש על לקיחת לולב שמהללים בו לה' כדאיתא לעיל:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>בשביל רהטים של מי מריבה.</b> דכתיב שם ותשת העדה ובעירם ושייך ע\"ז ל' רהטים דכתיב ותמלאנה הרהטים:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>הרי זה מספר גדוד אחד.</b> פי' כי רכב אלהים וגו' ואלף אלפים הוא מספר אחד. כי אין השכינה שורה פחות מן ב' אלפים וב' רבבות אך זה הוא רק מספר גדוד אחד אבל לגדודיו אין מספר:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>הה\"ד נהר דינור וגו'.</b> פי' ומה החמה אין אדם יכול לראות בה מכ\"ש הקב\"ה שנהר של אש הולך לפניו. ובעל מ\"כ מחק זה ללא צורך:",
+                "<b>ולאורך אני צריך.</b> וע\"כ צויתי לך לזכותך במצוה כי ה' חפץ למען צדקו:"
+            ],
+            [
+                "<b>כמין חרדל של דם.</b> כן דרך הגמ' להזכיר גבי דם נדה השם חרדל:"
+            ],
+            [
+                "<b>מר מזה.</b> פי' כי היונה הביאה זית ממש וגם העלה. ומה שהביאה לו גם העלה בזה רמזה לו כי טוב לי מר מן הזית עצמה וזה העלה אך שיהיה מתחת ידו של הקב\"ה. ולכן אמר המדרש בלשון מר מזה ולא מר כזה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [
+                "<b>מלך שלפניך אל תקלל</b> כצ\"ל ופי' המלך אשר כבר חי לפניך והיה בדורות רבים לפניך והוא איננו רק במדעך במה שתדע ממנו מן הדורות אשר כבר עברו גם אותו אל תקלל וכן יתפרש בעשיר ומכ\"ש למלך שהוא בדורך וחי עמך כי תכבדהו:",
+                "<b>להם הוא קצפון כו'.</b> פי' להם אשר אינם יודעים הפתח חרטה למנוחה זו אינם באים כו' זה נחשב לקצף אבל לי אשר יש פתח חרטה מה זו קצף וכדמסיים אשר נשבעתי באפי:"
+            ],
+            [
+                "<b>חל להיות יו\"ט בע\"ש.</b> פי' לפי שאינו דוחה לא שבת ולא יו\"ט ואם חל יו\"ט בע\"ש הלא נאפה ביום ה' וזה לעשרה. ואם נאפה ביום ד' וזה כשחל ב' ימים טובים של ר\"ה לפני השבת אז נאכל לי\"א. ודוקא בשני ימים של ר\"ה דכיומא אריכתא דמיא משא\"כ בשאר יו\"ט דהוי רק משום ספקא דיומא:"
+            ],
+            [
+                "<b>שחקה לו אשתו.</b> ע' ביפ\"ת וי\"ל כפשוטו כי זו היתה שלומית אשר עליה דרשו לקמן כי היתה דברניות ופטטה בלשונה:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>וגם הוא חכם ויבא רע.</b> וכיון דמפי העליון לא תצא הרעות היה צ\"ל ויבא טוב אלא ללמדנו כי גם הרע היוצא מאת ה' יצא בחכמה:",
+                "<b>את דברו לא הסיר.</b> דריש כמו דבר וקטב וזה בשביל וקם על בית מרעים לכלות הממזרים וכדי שלא יתפרסמו נוטל גם הכשרים:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [
+                "<b>היורה הזה אינה מעמידה.</b> פי' היורה העומדת תמיד על האש לא די שלא תעמיד אלא שתגרע ותמעט כי זה הוא הוראת נכה מלשון נכיון וגרעון:"
+            ],
+            [
+                "<b>שקול כנגד הכל.</b> אבל לרשב\"א הוא בראש כלם:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>שנאמר אני פי מלך שמור.</b> פירוש כל זה מישראל לנ\"נ:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>שמבריח עצמו מן האנסים.</b> וכן הוא הגירסא בשו\"ט ופירושו משכיל שנותן עצה ומשכילו לאיזה מקום יברח מן האנסים כדי שינצל מן המיתה:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>ורבנן אמרי דלה לנו ולא בזכות אבותינו</b> כצ\"ל וביאור הדברים כי בשמ\"ר פ\"א איתא דהרועים השליכו אותן במים ומשה הוציאן וזה שדרשו רבנן מה דכתיב דלה דלה הכפל לשון כי הוא דלה גם אותנו. ומה דכתיב לנו בא למעט את אבותינו כי לא זכות אבותינו הרשעים עמדה לנו מה שהוציא אותנו. ומה שדלה מים להרועים אף כי היו רשעים קאמרי הטעם כדי להטיל שלום:",
+                "<b>מלחם של קוצרים.</b> פי' מתבשיל ומזון של קוצרים כי לחם איננו פת אך מזון ותבשיל וזש\"ה וטבלת פתך בחומץ ולא כתיב וטבלת לחמך כי הפת לבד היה שלה ולא התבשיל:",
+                "<b>שאלו היה ראובן יודע.</b> פי' אם ראובן ידע כי הקב\"ה צריך להעיד עליו למען השיבו וגו' שכוונתו היתה להשיבו בלב שלם ולא היה בלבו רמיה להשליכו הבורה שימות מעצמו אז היה טוענו על כתפו להראות לכל שכוונתו הוא לש\"ש. אבל לא עלה על לבו כי יחשדוהו בזה:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>אלו הם עניים מנעוריהם.</b> פי' אלו שמושלים ורודים מנעוריהם משום דמלכותיהו אחורי אודנייהו קיימי לכן קרי אותם מנעוריהם. כי משפל מצבם יתנשאו פתאום לרדות ותחת אלה רגזה ארץ. אבל המושל אשר הוא מגזע המלוכה מאושר הוא לבני תבל:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>זו שבת בראשית.</b> לפי ששמיטה נקראת ג\"כ שבת. לכן קורא לשבת זה שבת בראשית:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>ולא עוד אלא שהן הפוכות.</b> פי' לא לבד כי הקללות מעטות מן הברכות כיון שהמה רק מן וי\"ו עד ה\"א אבל גם את אלה יהפוך ה' מקללה לברכה. א\"נ י\"ל כי הן הפוכות שהוי\"ו קודם לה\"א:"
+            ],
+            [
+                "<b>מדבר ביעקב.</b> כי הוא אמר ושמרתני בדרך הזה אמר ליה הקדוש ברוך הוא אשרי מי ששמר דרכי כדלקמן:",
+                "<b>אשרי ילוד.</b> אשה. כי הפסוק הזה שר העולם אמרו כמו\"ש רז\"ל בחולין והוא חנוך ששמע כן מפי הקב\"ה לכן אמר אשרי ילוד אשה:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>חקים שמביאים את האדם כו'.</b> דריש חקים על חיים כי הקו\"ף מתחלף ביו\"ד באי\"ק בכ\"ר. והוה כמו חיים:",
+                "<b>הככר והמקל.</b> הא דאמר מקל ולא חרב כדכתיב בקרא חרב תאכלו. משום דדריש חרב כמו חרובין ולא מל' חרב לכן אמר כי החרובים יהפכו בבטנך להכותך כמו במקל:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>דבר שא\"א לומר עליו די.</b> ר\"י סובר דהקב\"ה פוקד את הארץ והיא תביא את הפירות ועל פעם אחת א\"א לומר די וגם לר\"מ ב' יורה ומלקוש ג\"כ א\"א לומר על השני די דהא א\"א בלעדו. אבל ר\"ב בשם רב דאמר עד שיבלו שפתותיכם סובר דבעינן ז' גשמים וכבר תמצא להם לאמור די מן פעם השניה עד השביעית עד שיבלו שפתותיהם:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [
+                "<b>ושולטת בכל האילנות.</b> לפי שעושים לה משענת מכל האילנות:",
+                "<b>כאלו היא נמוכה.</b> פירוש מתוך גודלה ואורך האשכול מגעת עד סמוך לארץ נראה שהיא נמוכה הגם שהעוקץ הוא למעלה אבל מתוך גודלה מגעת עד לארץ:",
+                "<b>סופרים על כל מלכות.</b> פי' שכותבין בשטרות מספר השנים למלכים שונים. כך וכך למלך פלוני. או פירושו שמחשבין לכל גלות כמו ממדי ליון:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>בהמות לא נבראו כו'.</b> זה נאמר על שור הבר ובהמות בהררי אלף ומדכתיב ויו��רך ישראל ושם כתיב עמך דרשו כי הוא בשביל יעקב כי יעקב וישראל אחד הוא ובא שם האחד במקום השני:",
+                "<b>וירא ראשית לו.</b> וסוף הכתוב כי חלקת מחוקק ספון וזה מדריש על משה:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>עד עתה זכות אבות קיימת.</b> והא דאנחנו מתפללין בכל יום להזכיר בזכות אבותינו אברהם יצחק ויעקב תירצו התוס' בפ' במה בהמה כי זכות אבות תמה אבל ברית אבות לא תמה. וז\"ש הכתוב ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם וגו' להפר בריתי וגו' והנה ואף גם זאת הוא מיותר אבל בא לרמז בנוטריקון ואף גם זאת ז\"כות א\"בות ת\"מה אבל בריתי לא תופר:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Paragraph",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Midrash/Aggadah/Midrash Rabbah/Commentary/Yedei Moshe/Yedei Moshe on Vayikra Rabbah/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,690 @@
+{
+    "title": "Yedei Moshe on Vayikra Rabbah",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yedei_Moshe_on_Vayikra_Rabbah",
+    "text": [
+        [
+            [
+                "<b>וכי מלאך וכו'</b> פי' ולמה קורא משה לנפשו מלאך הלא הי' עניו מכל האדם. ולכן לא נוכל לומר כי מעלה יתירה הי' במשה על כל הנביאים כי הוא לבדו בוודאי לא התפאר ביתרונו. אע\"כ שכל הנביאים נקראים מלאכים:",
+                "<b>מבית אב וכו'</b> פי' כי שמם העצמי הוא מלאך כמו מבית אב. ולא לשם תאר:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>ד\"א חבר כו'.</b> משום שחבר את הבנים לאביהם שבשמים לכן העביר הפורעניות. ושני הפירושים אחד הוא ולא צריך לד\"א:",
+                "<b>וזו מרדה כו'.</b> שאביה גזר כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו והיא הצילה למשה:",
+                "<b>זה הציל כו'.</b> צאן זו ישראל ורועה זה משה:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>עלה עלה כו'.</b> הכפיל לאמר עלה עלה בשביל ב' וג' מעלות שאמר לפני זה:",
+                "<b>ויקרא אל משה.</b> ולא כאברהם זה הוא דרש אחר ולא נמשך על שלפניו:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>פי' אלא</b> כאדם זה אדם הראשון ושבא מארץ רחוקה. זה חזקיה. וכן נגלה לבלעם אשר על שלשה אלה אמרו רז\"ל כי הקב\"ה בדקן ומצאן עבטיט של מי רגלים:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>צ\"ל אבל.</b> באהל מועד דומה למלך ששמח עם בניו וכו':",
+                "<b>פי' כי חביב הדבר לשליח</b> כמו שהוא מושיבו בין ברכיו וכיד אדם על בנו:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>שהן אסורות</b> זה הצווי של אל תגשו אל אשה:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>פי' מדי דברי.</b> די ברכה שדברתי בו כי כל החשובים בישראל נקראים על שמו:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>ותיטב לה'</b> וייקר בעיני קרבנך משור פר שהקריב אדם הראשון כי הכל היו ברשותו וא\"א להביאו מן הגזל משא\"כ אתה שאפשר לך להביא מן הגזל ותשמר ממנו לכן יקרת בעיני ממנו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ד' מאות</b> תשעים ושלשה כצ\"ל כמנין צבאת חסר וי\"ו:"
+            ],
+            [
+                "<b>פרט וכו'</b> שאינו מביא עולה. כצ\"ל אבל נדרים ונדבות מקבלין ממנו:",
+                "<b>מיני זבחים.</b> זה נדרים ונדבות ולא עולות:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>התקין הקב\"ה</b> פי' התקין לדורות. שיקריבו ב' כבשים ויאמרו בשעת הקרבה פסוק זה צפונה:",
+                "<b>ומנין וכו'</b> פי' מנין שאברהם ויצחק נופל עליהם לשון צפונה ומשני כו':"
+            ],
+            [
+                "<b>צ\"ל למדנו הקרבה</b> לשור מן האיל והקטרה לאיל מן השור. וחכמים מתרצים באופן אחר הגם שלא נכתב והקריב גבי שור. וגבי איל לא כתיב והקטיר ילפינן זה מזה דעל שניהם נאמר והקריב והקטיר:",
+                "<b>י\"ב נשיאים</b> פי' ושם כתב הקרבה בין בשור ובין באיל:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>מיסת</b> פי' לפי מסת פעליהם בעוה\"ז מתפרע הקב\"ה מהם בעוה\"ב:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>אף עשירית האיפה</b> ויען כי עשירית האיפה. בא בדלי דלות לכן לא הראהו לו כדי שלא לצערו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ויגיע לכל כהן</b> חלק מעט בכל זאת יקריבו:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>ישבעו בנים זה תרומה דכתיב כל זכר בבני אהרן</b> כצ\"ל:",
+                "<b>לאהרן ולבניו.</b> אהרן זכה לבניו כצ\"ל אפי' לבניו פסולים מדכתיב כל זכר ואפי' פסול. ומביא לראי' מן הפסוק בריתי היתה אתו החיים כל שהוא בחיים אפילו פסול:",
+                "<b>כדרך שלא הרהר אבינו אברהם</b> וכה\"א מישרים אהבוך כצ\"ל ומישרים ומישור מדריש על אברהם:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [
+                "<b>כך הנפש</b> אלו הבאת לה כל מעדני מלך אין בעיניה כלום למה שהיא מלמעלה. וכן הוא בקהלת:",
+                "הארץ בולעת את כל הגשמים ואת כל היקום. וגם היא מצמחת כל צמח ומחיה את כל בשר. הים בולע את כל הנחלים וכל אשר יטבע בקרבו. וגם ממנו ישקו העננים לתת מטר על פני הארץ. ונותן ריוח הרבה לכל יורדי הים בפרגמטיא. והמלכות לוקחת מסים וארנוניות. והיא תשמור את היושבים בקרבה וחמס ושוד:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>האיש אחד</b> וראש הכתוב הוא הבדלו מתוך העדה. כי בלא\"ה גם אתם תשאו את עונם:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [
+                "<b>הוא דיה.</b> ומביא את הכתוב נתיב לא ידעו עיט. אפילו עיט שמביט מרחוק י\"ח מילים לא ראהו בשביל רוב האילנות אשר שם:",
+                "<b>וכמה היא</b> מאכלה פרוסה ה\"ג השאלתות. ופי' אף שמאכלה הוא דבר קטן מ\"מ רואה אותה מרחוק י\"ח מיל:"
+            ],
+            [
+                "<b>כוסות קטנים</b> מדנקט מזרקי בל\"ר משמע דהיו קטנים ושתי פעמים רבות (ואולי נקרא הקו\"ף מקטנים בחיר\"ק וזה מלשון קיטוניות. ופירש כי חדרים חדרים היו בכוסם ולכן כתיב מזרקי בל\"ר על מזרק אחד):",
+                "<b>זה עוזיה.</b> כי עוזיה נצטרע יחד עם שבנא כדאיתא בפ' ז\"ב (ואולי משום שהמצורע יושב בדד. דריש יחד על עוזיה אשר ישב נבדל מאנשים. ויחד נופל גם על רבים כאחד ועל אחד הנבדל מרבים):"
+            ],
+            [
+                "<b>אבא יודין רמאי.</b> שהיה מרבה בנדבות לרמות את העם שירבו גם הם בנדבותם:"
+            ],
+            [
+                "<b>מה כדור.</b> כדור הוא עגול אשר יתגלגל רק בשטח שוה במקום אשר אין גדר או אבנים המניעים את גלגולו כך לא ימצא מעצור לגלותו:",
+                "<b>כספיא.</b> שם מקום:"
+            ],
+            [
+                "<b>מכפר.</b> בתמיה אבל צריך כפרה כדי שיוכל לכפר על אחרים ע\"ד התקוששו וקושו:",
+                "<b>זו אשתו.</b> ג\"כ ראיה שיקדים מכפר למתכפר:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>הדא רוח הקודש.</b> קושיא היא הלא רוח הקדש מלמדת זכות בכל מקום. ופה היא לכאן ולכאן כי אל תהי עד חנם הוא חובה:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>בר תלמיון.</b> פי' בר תלמיון היה איש ישר. ולא חפץ לגזול ולישבע לשקר רק היה לו שום תביעה על המפקיד וחפץ בערמתו להשיג את תביעתו. וזה סיוע לר' אסי דאמר על שקר:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>קופמסאות.</b> זה פשרה בלשון רומי:",
+                "<b>מלאך ירד.</b> ומה דכתיב ויקח משה זה היה המלאך אשר נראה בדמות משה. וכן משה הוא ר\"ת מטטרון שר הפנים אשר היה זה המלאך:",
+                "<b>בת קול.</b> כי בידי אדם א\"א לצמצם אך כאשר חלק את הדם לחצאין יצאה בת קול ואמרה עד כאן חציו של דם:",
+                "<b>באגנת כתיב.</b> כיון דכתיב באגנת חסר משמע כי כולם היו כאגן אחד לא זה גדול מזה כו':"
+            ],
+            [
+                "<b>שכן עמוס.</b> פי' כי באמת היה נביא ורק מדרך עניוות אמר על עצמו לא נביא אנכי וכן הוא מה שאמר לא בן נביא אנכי הוא רק מדרך ענוה אבל באמת כיון שהוא היה נביא גם אביו היה נביא:",
+                "<b>הלא עם אל וכו'.</b> סוף הפסוק הזה מובא פה רק לדרש מה שלאחר זה ולא שייך על מה שלפניו:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [
+                "<b>הכשיר באדם כו'</b> ומה דפסל התורה איש עור או פסח זה בכהן המקריב את הקרבן אבל האיש המקריב את לבו לה' לא יבזהו ויקבלהו:"
+            ],
+            [
+                "<b>לעולם אין וכו'.</b> פי' בין בעולת יחיד ובין בעולת צבור (או כי בין לפני המשכן כמו אברהם ובמדבר ובין שאחר הקמת המשכן):",
+                "<b>ר\"מ אומר כו'.</b> פי' ולא היו סעודות מריעים אשר יקרו שמה גם חטאים רק סעודות מלכים או קדושי נשים הנקיות מחטא:",
+                "<b>אמר ר\"י</b> אבל על מספר עבירות לא קמיבעי לי' ש\"מ שאין עולה באה על חטא בפועל:"
+            ],
+            [
+                "<b>כי מי נח כו'</b> דרש כי מי עולם על נח בשביל כי מי נח זאת לי ויהי' כימי כמו שתי תיבות:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [
+                "<b>בג' מקומות כו'.</b> סדר המאמר כן הוא כיון דשלש פעמים נחה עליו רוח הקודש וכאשר מונה והולך. והיה שמשון תמיה בלבו למה הראהו הקב\"ה את מפלת האריה ועדת דבורים בקרבו. וגם איש אשר רוח אלהים בו ע\"כ לא ישאל חידה מדברים בטלים. אבל ה' בא לרמז לו במראה האריה על אהרן ובניו:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>כמעשה זמרי</b> שבא על נערה המאורסה כדאיתא בפרק נגמר הדין:"
+            ],
+            [
+                "<b>יכבדני בעוה\"ז.</b> כי כל הקרבנות יבטלו לעתיד מלבד קרבן תודה:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>א\"ל אריסך היא וכו'.</b> גם בשנים הראשונים נכון לגרוס סלורו תחת סדורו. ופי' המאמר כן הוא כי כאשר בא אריסו ובני ביתו לכבד לא נחשב לו לכבוד כי משלו הביאו לו ולכן לקח מהם הכסא לשבת. אבל בבוא אחד מן השוק אז נתכבד וצוה לתת לו כסא לשבת. כך בחטאת ואשם לא כתיב יקריבנו המורה לשון חבה כי לא חביבים הם להקב\"ה כי מחויבים הם להביא. ורק בתודה הבאה בנדבה כתבה התורה יקריבנו מלשון חבה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אמר ר' יודן.</b> ע' לקמן סדר קדושים פ' כ\"ה ותבין:",
+                "<b>זה שהביא קרבנו וכו'.</b> כי כהני זמן הזה מקריבין בעלי מומים ואינו מתכפר לכן ילך לעתיד לבני לוי המגישים בצדקה ויתכפר:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>מי שהוא שלום וכו'.</b> כי בשר שלמים נאכלים בשמחה ואונן הוא בצער:"
+            ],
+            [
+                "<b>כן כן.</b> פי' ישבע באלה כי כן וכן יהיה לו אם תבוא עוד הנה עד שתריק בפניו:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [
+                "<b>מטייל הייתי</b> כי אין שכינה שורה אלא מתוך שמחה:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>ומטים להרג.</b> זה אליעזר ואיתמר שגם הם היו נוטים להריגה אך תפלת משה הצילם:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>ועשה לו כתונת פסים.</b> צ\"ל ועשו כתונת שש מעשה אורג ואורג הוא רמז לכלאים:",
+                "<b>על ראשו</b> ראשו הוא קלות ראש וגסות הרוח:"
+            ],
+            [
+                "<b>מתחלה אתה דורש.</b> פי' זה הוא קרוב לפשוטו כדי שלא יצטער אותו צדיק ללכת מלא קומתו שש אמות לכן נפל על פניו ואח\"ז מביא דרשות הרחוקות מפשט:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>שהקב\"ה הי' מספיק.</b> צ\"ל הי' מהפך ונעשה שחין וכמו דאי' בש\"ר י\"א כי מכת שחין הי' ע\"י ג' הקב\"ה אהרן ומשה:",
+                "<b>וזרקו משה השמימה.</b> ודבר הנזרק מרחוק א\"א לזרוק בשתי ידים רק ביד אחת:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [
+                "<b>מסיקין.</b> פרש\"י שיסיקו בתנור ויבשלו מאכלים בעצים של ידי הכלי זיין:",
+                "<b>פרטגמיא</b> צ\"ל פרגמטיא וזה סחורה וכן הוא בפי' ר\"ש במס' דמאי:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כל ז' ימי הסנה כו'</b> ונענש שלא שימש בכהונה כל מ' שנה בשביל שאמר שלח נא ביד תשלח. וזה שאמר לו ה' אל תקרב הלום פי' לכהונה וכן מה שא\"ל של נעליך מעל רגליך זה להתאבל על אביו וכה\"ג אינו נוהג אבילות ובזה גלה לו כי לוקחה הכהונה ממנו:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>והן עולין</b> עליו כעלמה כצ\"ל ופי' כדרך כל הארץ שהבחור הולך ואחריו העלמות כן ילך הקב\"ה בראש:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>לשון נקי.</b> פי' בקרא הי' צ\"ל כוס אחד וזה לשון ערוה וכמש\"א חז\"ל לא ישתה בכוס זה ויתן עיניו בכוס אחר ומשום לשון נקיות כתיב בקרא כיס אחד על כיס של מעות:",
+                "<b>וודאי מסמיק ליה.</b> פי' זהו בוודאי כי יתאדם הוא לשון אדום וסמיק אבל סיפא דקרא צריך אתה לדרוש:",
+                "<b>חמשה קסטון.</b> פי' הוא שתה רק חמש כוסות והחנוני אומר עשרה. וקאי אלמעלה שאמר הוא נותן עינו בכוסו והחנוני בכיסו:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>וודאי אמו הוכחתו.</b> פי' זה דבר פשוט בקרא כי היא אמרה מה ברי וגו':",
+                "<b>קורדייקין על פניו.</b> והיתה מטרפת לכאן ולכאן כצ\"ל ופי' שהיתה מטרפת המנעל לפניו לכאן ולכאן כמו שטורפת בפניו:",
+                "<b>כאותו שאמר מי ה' אשר אשמע בקולו.</b> מדריש מסיפא דקרא וישנה דין כל בני עוני זה פרעה ששנה דין ישראל שהיו בני עוני ואמו הוכיחתו בלקחו את בת פרעה שמא יעשה כמעשה חותנו:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>חדוש תורה מאתי תצא.</b> פי' להקב\"ה הוא מותר לשחיט גם בסנפירין אבל לבני אדם אשר להם נתנה התורה לצרף את לבבם ולקבוע בהם רחמנות להם אסור בסנפירין כי הוא צער בעלי חיים:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>ד\"א שפרת ורבת והצירה לעולמו כו'.</b> אלה שלשה ד\"א הנדרשים פה על פרת שייכים לסוף פ' ט\"ו על נגע צרעת זו אדום וכן מדריש צרעת על והצרה לישראל לבנו ולבתו ופה מובא בטעות:",
+                "<b>לדב כתיב.</b> ודב בארמית הוא זאב ולכן מדרש על מדי דנקרא זאב ערבות:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>ותשת עלי כפך.</b> דרש כפך מלשון כיפת השמים כדאי' בגמ' שהיתה קומתו מן הארץ עד לשמים:"
+            ],
+            [
+                "<b>לשון דבר</b> צ\"ל לשון שבר. ואשא הוא לשון שיר כמו שדרשו בעירוכין בכתף ישאו זה שירה. ולשון שבר מן השאת והשבר:",
+                "<b>מחשבין לשמו כו'</b> צ\"ל משבחין לשמו של הקב\"ה וכן לקמן:",
+                "<b>אם אליהוא</b> זה אליהוא רע של איוב:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>בשביל אותו</b> מעשה שהרג לנביאי הבעל והיא היתה הגדולה דכתיב בה מפרק הרים ומשבר סלעים כדמסיים:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>לאכול ולשתות.</b> כדאיתא לקמן שישראל אוכלים בעוה\"ז בשביל היסורים וזכותם צפונה לעוה\"ב. וזה פי' לאכול ולשתות בעוה\"ז כדי שלא ינוכה שכרם לעוה\"ב:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>צורת דרקין.</b> ואסור משום עבודת כוכבים כמ\"ש במס' עבודת כוכבים המוציא צורות דרקון וכו'."
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>במזרחו של מצורע</b> פי' נגד פניו נקרא מזרחו ומשום הבל פיו הוא סכנה יותר גדולה:",
+                "<b>מיטמר מיניה.</b> משום דאסור להסתכל בפנים של אדם רשע המוציא שם רע:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>לרחוק.</b> נמשך אלקמן כי ר\"ה ור\"י בשם ר\"א מפרשי על מצורע:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>ולא צבותים.</b> מלשון תשוקה והרהור וכמו צבי וחמיד ורגיג:",
+                "<b>אמר רב המנונא</b> אפילו עם אותן שכתוב בהם כו'. כצ\"ל:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>מעין של עוה\"ב.</b> כי לעתיד כתיב ונגש החורש בקוצר וגם באיוב אחני החרישה מיד אכלו הבקר חזיז:"
+            ],
+            [
+                "<b>ישראל שנוהגין</b> כבוד כו' והם בכלל ברוך אינו דין שיתברכו עוד יותר:",
+                "<b>לפיכך משה</b> מזהיר. זה קאי על מה שהקשה שבעה עממים הן ותרצו ר' אליעזר בן יעקב ורבנן ור' יוסי בן דוסא:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>שצורת הפנים נכרת</b> והוה כמו חי ואין מקבלין תנחומים על החי. כל אלו בימי זקנותו ונענש הנשמה אבל בימי בחרותו נענש הגוף:"
+            ],
+            [
+                "<b>ד\"א איום ונורא</b> כי על בגדי החמודות בעשו דרשו רז\"ל שחמדן וגזלן מן נמרוד והרגו לכן קרא ליה איום ונורא:",
+                "<b>עובדיה גר הי'.</b> ולכן נאמר עליו ושאתו כי הגרים הם כשאת וספחת כידוע:",
+                "<b>אינו שומע לכם.</b> כי לא האמין שמת וסבר שנעשה חיה כמו מתחלה:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>מרחקין יותר.</b> ודרש מדכתיב לזרא ולא לזר בא להזיר ביותר:",
+                "<b>מכאן נעשו זרים לאוה\"מ.</b> פי' מאותו זמן שנאמר להם והיה לכם לזרא:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>צריכין השחרה</b> והערבה פרנסה מנין (כ\"ה הגירסא בירושלמי) למוד מאליהו ואח\"ז גרסינן מי יכין לעורב צידו אם אין אדם כו':",
+                "<b>בקידרא חדתא.</b> פי' בחור חדש וקידרא הוא חור מלשון מקדרין בהרים:"
+            ],
+            [
+                "<b>נמצא מחריב את העולם כולו.</b> כל זה הוא סיום דברי ר' זעירא לעיל שאמר אפילו דברים שאתה רואה אותן קוצין כו':"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>גלי דכסי.</b> פי' השרים שהיו למסך ולמגן וכן ימך המקרה לשון קורה שמחזיק את הבית:"
+            ],
+            [
+                "<b>אלא דוה.</b> ואינה מטמא אדם וכלים:"
+            ],
+            [
+                "<b>מי קיים מצות זיבה כו'</b> שנתנו לו אשה בבית האסורים ופירש ממנה שראתה דם כשושנה כדמסיים:",
+                "<b>ישבה סנהדרי גדולה כו'.</b> פי' ישבה בשלותה והיתה דעתם צלולה אבל כשגלו אמרו אין דעתנו צלולה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>שכל הרואה כו'.</b> פי' מי שרואה אותו בחלום:",
+                "<b>דכתיב בהון בשלום ובמישור.</b> וסיפא דקרא ורבים השיב מעון ודרשינן על אהרן וכיון שהצדיק את אחרים מכ\"ש שהצדיק את בניו והדריכם ללכת בשלום ובמישור:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>על מימר פומך הייתי משרה כו'.</b> וזה שאמר אם על פיך יגביה נשר. וסיפא דקרא וכי ירים קנו דריש ירים מלשון הסרה וזה על מימר פומך הייתי מסלק שכינתי:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>ומה היו חסרים מעיל.</b> ואע\"ג דהיו כהנים הדיוטים המשמשים בארבעה בגדים ואין ביניהם מעיל. אמנם ביום משיחתם דינם ככה\"ג דמשמשין בשמונה בגדים כמו\"ש הראב\"ד. אמנם מאין מוכיח כי חסר להם המעיל. י\"ל ע\"פ מ\"ש התוס' בע\"ז ל\"ד כל ז' ימי המלואים שמש משה בחלוק לבן שאין בו אימרא. וכתב ר\"י מאורלייניש הטעם דלא היה בחלוקו אימרא לרמז לו כי הכהונה גדולה נתנה לו רק לפי שעה ולא לדורות. וכמו שיקרע החלוק בלי אימרא כן תקרע הכהונה ממנו ותנתן לאחיו ע\"ש. ולכן לא ידעו בני אהרן איך לעשות. האם ללבוש מעיל באימרא וכדכתיב שפה יהיה לפיו סביב מעשה אורג כפי תחרא לא יקרע. הלא לא נתנה להם הכהונה גדולה רק לפי שעה ביום משיחתם. ואם ילבשו מעיל בלי אימרא הלא יהיה נגד הכתוב דכתיב שפה יהיה לפיו ולכן לא לבשו אותו כלל. אבל המה טעו בזה. ומזה מוכיח כי המעיל חסר להם כי במעיל היה מקום להם לטעות אבל לא בבגדים אחרים ועוד י\"ל דכתיב גבי מעיל ונשמע קולו ופי' שמ\"ה היו שומעים קול פעמוני המעיל ובדלו ממנו. ולכן אם לבשו מעיל אז לא היו המלאכים פוגעים בהם כי נבדלו מקול המעיל. אבל בשביל שלא לבשו המעיל ומ\"ה לא נבדלו לכן נזקו ממ\"ה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>פתר קריא במשניות.</b> ויתפרש הכתוב אם יש לך חבילות של משניות תוכל לעשות לך מלחמה בפלפול:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>אמהות מנין</b> ת\"ל בד בבד יהיה פי' כי ארבע פעמים בד כתיב בקרא ובא לרמז גם את האמהות:"
+            ],
+            [
+                "<b>וכה\"ג לא אדם היה כו'.</b> מביא לראיה כי הקב\"ה בכבודו היה נכנס ואע\"ג דשמעון הצדיק אמר זקן אחד יכול להיות על כבוד הקב\"ה וכאשר מצינו דכהן גדול הלא אדם היה ובכל זאת בשעה שהיה רוה\"ק שורה עליו היו פניו בוערות כלפידים ואע\"פ שהיה אדם נקרא מלאך ה' צבאות כן נוכל לקרוא לכבוד ה' בשם זקן:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>ותלמוד אין לו כו'.</b> דריש לא תבואה על תלמוד פי' תבואה שמביא תורתו לאחרים ומלמד לתלמידו:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>כל מה דהוה הדין הוה הדין שני</b> כצ\"ל ופי' שהיה שני לו בגדולה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אפי' במים</b> הקב\"ה עושה שליחותו פי' לא לבד בדברים שיש בהם דעת קצת וכמו במשלים שהביא לפני זה אלא אפילו במים שאין בהם דעת כלל עשו שליחותם שבא הבאר ממקום אחר ורפא לזה המצורע ומביא ראיה היכן הוא מקום הבאר ונעתק ממקומו בשביל מצורע זה:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>אע\"פ שהבעלים יושבין ומחשבים כו'.</b> פי' אע\"פ שמחשבת הבעלים היתה טהורה וכשרה מ\"מ אם השוחט והמקבל חשבו מחשבת פגול יתפגל הקרבן. והא דקאמר והכהן שוחט ומקבל אע\"ג דשחיטה כשרה גם בזר. י\"ל דמצינו שעד נח נאסר להם בשר ולא היו רשאים להמית בעל חי בשביל אכילתם. ומה דמצינו שהבל הביא קרבן מבעלי חיים כתבו המפרשים הואיל והיה מקריב מהם היה מותר לו גם להמית בעל חי וא\"כ במדבר שנאסר להם בשר תאוה היה נאסר להם גם להמית בעל חי. ורק לכהן המקריב היה מותר לשחוט אבל הבעלים כיון שאפשר ע\"י כהן היו אסורים לשחוט:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>יותר ממה שאסרתי לך התרתי לך.</b> פי' כיון דמה שאסרתי לך ג\"כ יש התירים כנגדם ומן האיסור יש היתר הלא ע\"כ ההיתרים יש יותר מן האסורים:",
+                "<b>תחת מה שאסרתי לך כו'.</b> פי' אם תהיה נזהר באסורים אז תחת מה שאסרתי לך בדגים תזכה לאכול מלויתן וכמו דדרשינן בשמיני את הכתוב ואכול לא תאכלוהו:",
+                "<b>לאכילתן של צדיקים</b> כצ\"ל ופי' שאותן אלף הרים מגדלים אוכל לה ולצדיקים דכתיב והיה השרון לנוה הצאן וגו' וסיפא דקרא לעמי אשר ידרושון:",
+                "<b>ויש בהם לכלוך פה.</b> פי' כי אך לכלוך פה יש בהם. ור\"ה אמר כי גם לכלוך פה אין בהם ועל שניהם הוא שואל ומהיכן הוא שותה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>כללן כולן ברמאות.</b> פי' שלבן היה רמאי יותר יותר מכולם ויליף מדכתיב וילך אל לבן הארמי:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>בשביל שושנה זו כו'.</b> פי' שהשושנה מסובבת בקוצים וא\"א לקצוץ הקוצים אם לא יפסיד את השושנה כן א\"א לכלות הרשעים כי בהכלותם יכלו גם הצדיקים:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>אלא ע\"ג ריחה.</b> פי' אע\"ג שנקטפה עוד ריחה קיים כן ישראל אף שנתקו מעל אדמתם מ\"מ מצות ומע\"ט בידם:"
+            ],
+            [
+                "<b>שתי בנות מאם אחת.</b> בא לתרץ למה מזכיר רק ארץ כנען הלא היתה ארץ שבעת עממים ומשני כיון דכתיב ארץ מצרים וכנען היה אחיו של מצרים לכן מזכיר כנען יותר משאר עממים:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>וחטאתי לאדוני אין כתיב כאן</b> כצ\"ל. ופי' הואיל וברישא דקרא כתיב הן אדני לא ידע אתי א\"כ גם בסיפא דקרא היה צ\"ל וחטאתי לאדני זה פוטיפר ולמה אמר וחטאתי לאלהי' אלא ע\"כ ליצה\"ר נשבע:"
+            ],
+            [
+                "<b>הריני צר כל קטורין שלו.</b> בדמות אביו שלו כדי לפרסמו:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [
+                "<b>שיש שטף בדינו.</b> שטף יתפרש או מהירות או זעף מן שטף אף:",
+                "<b>ברחמים נטל.</b> פי' כי שאל מקודם שנטל אולי יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף:",
+                "<b>רוממות אתה נוהג בעולמך.</b> פי' כי כמו ששוכני מרום הם נצחיים כן אתה נוהג בעולמך ונתת הכהונה והמלכות כדמפרש ואזיל:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>והיית רק למעלה.</b> דייק מדכתיב בקרא ולא למטה והנה למשל אם יש ארבע מדרגות אז כל המדרגות מלבד התחתונה וקראו בשם עליונה. כי כל אחת עליונה היא לגבי מטה. אבל באמרנו ולא למטה אז מפקינן כל המדרגות מלבד המדרגה העליונה ולכן ס\"ד כמוני אשר אין גבוה ממני:",
+                "<b>מאי של בשר ודם.</b> פי' אם פרעה אמר אני פרעה שפירושו רק הכסא אגדל ממך בכל זאת זכה לכבוד הזה כמו פרעה. על אחת כמה וכמה אם תרצה לפרש כן אני של הקדוש ברוך הוא כביכול כמה כבוד יהיה להם:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>כאדם שיש לו בת</b>  בוגרת שהוא רוצה להשיאה למי שרוצה אותה ועי' לקמן ד\"ר פ' ז':"
+            ],
+            [
+                "<b>מי יגלה עפר מעיניך.</b> דריש מן יהיה לכם ערלים לכם ולא לאדה\"ר שלא המתין אפילו שעה אחת ואתם ממתינין שלש שנים:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>אי קרצת לא חשכת.</b> פי' אם יפה אתה עושה שיגעת בימי נעוריך אבל מי יודע אם יהיו לך ימי זקנה:"
+            ],
+            [
+                "<b>עדיין אינו יכול לחשב.</b> מלת עדיין טעות הוא ונמשך ממ\"ש לעיל עדיין אינו תמים דשם שייך לשון עדיין:"
+            ],
+            [
+                "<b>וכה\"א וכל ערל זכר.</b> פי' כמו בשר הנאמר במצרים קאי על ערלת הגוף כן יתפרש בשר ערלתו ערלת הגוף:",
+                "<b>מקום שהוא גבעה.</b> וזה ראש הגויה דנראה כעין גבעה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [
+                "<b>לדרוש במ\"ט פנים.</b> כי הוא פתח בקרא אמרות ה' אמרות טהורות מזוקק שבעתים פי' שבעה פעמים שבעה הוא מ\"ט:",
+                "<b>אם להם למה מים.</b> דהא א\"א לאכילה בלא שתיה ולמה מזכיר מים ומשני משום דמים היה קשה להם להביא והיה צריך פירסום ואעפ\"כ לא נתפרסם משום דלא היו ביניהם דילטורין:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>הה\"ד ויאמר ה' אל משה וגו'.</b> פירוש בשביל מוראו מפני הקב\"ה לכן זכה לכהונה:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>נעשה חפשי למלכות.</b> פי' לפי שהרג שאול כל המכשפים לכן נשארה האשה ההיא לבדה חפשי כי שאול היה צריך לה:",
+                "<b>אתה הוא שגרמת</b> במה שהכית את נוב עיר הכהנים לכן לא ענו לך אורים ותומים:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>ענה בי וקבל שכר.</b> הנה הכתוב יתפרש ומה הלאיתיך ענה בי מה מצוה צויתי לך שתיגע עצמך ענה בי. העד בי וזה שאמר המדרש ענה בי עדות אמת ותקבל שכר. כי אם תעיד בי עדות שקר אז תקבל עונש:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>אלעזר לבדו כו'.</b> ומזה ראיה כי לא בכלי זיין ולא במגן ורומח בא אליהם אך בתפלה ותחנונים:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>את בריתי תשמור ואיזה זה מצות העומר.</b> ונקראת מצות העומר ברית כי העומר בא לבטל טללים רעים כדלעיל וברית כרותה לטל שאינה בטלה לעולם לכך נקרא ברית:",
+                "<b>עשה שלום בין איש לאשתו.</b> דוגמת העומר בקרבן סוטה:",
+                "<b>ריבה בהן שעורים.</b> בקרא כתיב קח לך חטים ושעורים ופול ועדשים ודוחן וכוסמין וגו' ועוגת שעורים תאכלנה והיא בגללי צואת אדם וקשה להם כיון דששה מינים היו בעוגה ולמה יקראנה עוגת שעורים לכן מתרץ רחבר\"ח כי השעורים היו מרובים בעוגה על כל המינים ורשב\"ן אמר דבעוגה היו דבריה המזיקים לבני מעיים וזה דברים שהן מריצין לבני מעיים ודריש בגללי צואת אדם לענין זה ושמואל דריש גללי אדם כי גם הכלב הא כל הכל איננו אוכל גללי אדם:",
+                "<b>והם מפסלים באוכל שלו.</b> פי' כי גם עבדיו ושפחותיו הרבים מאסו במאכלו וזה צער גדול:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>בה' זקנים</b> וצ\"ע דאתי דלא כמאן דאי כר\"מ הא אמר עבור בג' ואי כרשב\"ג הא אמר בז'. והיפ\"ת תירץ כי ר' אבהו הכריע מדעת עצמו וחלק את הד' אשר בין ר\"מ לרשב\"ג לשנים:"
+            ],
+            [
+                "<b>למעלה למשכיל.</b> פי' כי מצות לקט שכחה ופאה הוא למעלה מן בחדש השביעי באחד לחדש וגו' זכרון תרועה וזה שרמז הכתוב אורח חיים יהיה לאיש בר\"ה למעלה למשכיל אם ישתכל במה שנאמר למעלה לקיים מצות לקט שכחה ופאה. כי זכות המצוה הזאת תעמוד לו בר\"ה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ויש לו חג בפני עצמו.</b> פירוש הדברים כי אם תפרש בכסה מלשון מנין ומספר הלא טוב יותר לאמר על ניסן שאין בו רק חג אחד ולא על תשרי שיש בו הרבה ימים טובים ר\"ה יוהכ\"פ סוכות ושמ\"ע וע\"כ יתפרש בכסה שהחג שלו הלבנה מכוסה:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>עוסקין במלאכתן.</b> פי' בעבירות:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>תני מר\"ה נקצצין.</b> פי' כי מזונותיו של אדם קצובין לו מר\"ה ובגמ' יליף מדכתיב כי חוק לישראל הוא וחוק הוא מזונות כדכתיב הטריפני לחם חקי:"
+            ],
+            [
+                "<b>בה' שמחות.</b> צ\"ל בשבע שמחות תורה נביאים כתובים משנה תוספתא תלמוד אגדה וכן הוא בירושלמי:",
+                "<b>איזו כת החביבה</b> והנעימה מדכתיב נעימות בימינך משמע שתי נעימות ואיזו כת שיש בידם שתי הנעימות מפרש כל חד כדאית ליה:",
+                "<b>באין ומקטרגין.</b> פירוש השרים של עובדי כוכבים מקטרגין ואומרים הללו עובדי עבודת כוכבים:"
+            ],
+            [
+                "<b>מכאן שהקב\"ה מקבל השבים.</b> פי' כיון דהקב\"ה בורא אותם בריאה חדשה כדמסיק:",
+                "<b>ומה עלינו לעשות כו'.</b> קאי אדלעיל דמפרש ועם נברא שהקב\"ה עתיד לבראות אותן בריאה חדשה. ויהלל יה מפרש על לקיחת לולב שמהללים בו לה' כדאיתא לעיל:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>בשביל רהטים של מי מריבה.</b> דכתיב שם ותשת העדה ובעירם ושייך ע\"ז ל' רהטים דכתיב ותמלאנה הרהטים:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>הרי זה מספר גדוד אחד.</b> פי' כי רכב אלהים וגו' ואלף אלפים הוא מספר אחד. כי אין השכינה שורה פחות מן ב' אלפים וב' רבבות אך זה הוא רק מספר גדוד אחד אבל לגדודיו אין מספר:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>הה\"ד נהר דינור וגו'.</b> פי' ומה החמה אין אדם יכול לראות בה מכ\"ש הקב\"ה שנהר של אש הולך לפניו. ובעל מ\"כ מחק זה ללא צורך:",
+                "<b>ולאורך אני צריך.</b> וע\"כ צויתי לך לזכותך במצוה כי ה' חפץ למען צדקו:"
+            ],
+            [
+                "<b>כמין חרדל של דם.</b> כן דרך הגמ' להזכיר גבי דם נדה השם חרדל:"
+            ],
+            [
+                "<b>מר מזה.</b> פי' כי היונה הביאה זית ממש וגם העלה. ומה שהביאה לו גם העלה בזה רמזה לו כי טוב לי מר מן הזית עצמה וזה העלה אך שיהיה מתחת ידו של הקב\"ה. ולכן אמר המדרש בלשון מר מזה ולא מר כזה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [
+                "<b>מלך שלפניך אל תקלל</b> כצ\"ל ופי' המלך אשר כבר חי לפניך והיה בדורות רבים לפניך והוא איננו רק במדעך במה שתדע ממנו מן הדורות אשר כבר עברו גם אותו אל תקלל וכן יתפרש בעשיר ומכ\"ש למלך שהוא בדורך וחי עמך כי תכבדהו:",
+                "<b>להם הוא קצפון כו'.</b> פי' להם אשר אינם יודעים הפתח חרטה למנוחה זו אינם באים כו' זה נחשב לקצף אבל לי אשר יש פתח חרטה מה זו קצף וכדמסיים אשר נשבעתי באפי:"
+            ],
+            [
+                "<b>חל להיות יו\"ט בע\"ש.</b> פי' לפי שאינו דוחה לא שבת ולא יו\"ט ואם חל יו\"ט בע\"ש הלא נאפה ביום ה' וזה לעשרה. ואם נאפה ביום ד' וזה כשחל ב' ימים טובים של ר\"ה לפני השבת אז נאכל לי\"א. ודוקא בשני ימים של ר\"ה דכיומא אריכתא דמיא משא\"כ בשאר יו\"ט דהוי רק משום ספקא דיומא:"
+            ],
+            [
+                "<b>שחקה לו אשתו.</b> ע' ביפ\"ת וי\"ל כפשוטו כי זו היתה שלומית אשר עליה דרשו לקמן כי היתה דברניות ופטטה בלשונה:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>וגם הוא חכם ויבא רע.</b> וכיון דמפי העליון לא תצא הרעות היה צ\"ל ויבא טוב אלא ללמדנו כי גם הרע היוצא מאת ה' יצא בחכמה:",
+                "<b>את דברו לא הסיר.</b> דריש כמו דבר וקטב וזה בשביל וקם על בית מרעים לכלות הממזרים וכדי שלא יתפרסמו נוטל גם הכשרים:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [
+                "<b>היורה הזה אינה מעמידה.</b> פי' היורה העומדת תמיד על האש לא די שלא תעמיד אלא שתגרע ותמעט כי זה הוא הוראת נכה מלשון נכיון וגרעון:"
+            ],
+            [
+                "<b>שקול כנגד הכל.</b> אבל לרשב\"א הוא בראש כלם:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>שנאמר אני פי מלך שמור.</b> פירוש כל זה מישראל לנ\"נ:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>שמבריח עצמו מן האנסים.</b> וכן הוא הגירסא בשו\"ט ופירושו משכיל שנותן עצה ומשכילו לאיזה מקום יברח מן האנסים כדי שינצל מן המיתה:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>ורבנן אמרי דלה לנו ולא בזכות אבותינו</b> כצ\"ל וביאור הדברים כי בשמ\"ר פ\"א איתא דהרועים השליכו אותן במים ומשה הוציאן וזה שדרשו רבנן מה דכתיב דלה דלה הכפל לשון כי הוא דלה גם אותנו. ומה דכתיב לנו בא למעט את אבותינו כ�� לא זכות אבותינו הרשעים עמדה לנו מה שהוציא אותנו. ומה שדלה מים להרועים אף כי היו רשעים קאמרי הטעם כדי להטיל שלום:",
+                "<b>מלחם של קוצרים.</b> פי' מתבשיל ומזון של קוצרים כי לחם איננו פת אך מזון ותבשיל וזש\"ה וטבלת פתך בחומץ ולא כתיב וטבלת לחמך כי הפת לבד היה שלה ולא התבשיל:",
+                "<b>שאלו היה ראובן יודע.</b> פי' אם ראובן ידע כי הקב\"ה צריך להעיד עליו למען השיבו וגו' שכוונתו היתה להשיבו בלב שלם ולא היה בלבו רמיה להשליכו הבורה שימות מעצמו אז היה טוענו על כתפו להראות לכל שכוונתו הוא לש\"ש. אבל לא עלה על לבו כי יחשדוהו בזה:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>אלו הם עניים מנעוריהם.</b> פי' אלו שמושלים ורודים מנעוריהם משום דמלכותיהו אחורי אודנייהו קיימי לכן קרי אותם מנעוריהם. כי משפל מצבם יתנשאו פתאום לרדות ותחת אלה רגזה ארץ. אבל המושל אשר הוא מגזע המלוכה מאושר הוא לבני תבל:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>זו שבת בראשית.</b> לפי ששמיטה נקראת ג\"כ שבת. לכן קורא לשבת זה שבת בראשית:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>ולא עוד אלא שהן הפוכות.</b> פי' לא לבד כי הקללות מעטות מן הברכות כיון שהמה רק מן וי\"ו עד ה\"א אבל גם את אלה יהפוך ה' מקללה לברכה. א\"נ י\"ל כי הן הפוכות שהוי\"ו קודם לה\"א:"
+            ],
+            [
+                "<b>מדבר ביעקב.</b> כי הוא אמר ושמרתני בדרך הזה אמר ליה הקדוש ברוך הוא אשרי מי ששמר דרכי כדלקמן:",
+                "<b>אשרי ילוד.</b> אשה. כי הפסוק הזה שר העולם אמרו כמו\"ש רז\"ל בחולין והוא חנוך ששמע כן מפי הקב\"ה לכן אמר אשרי ילוד אשה:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>חקים שמביאים את האדם כו'.</b> דריש חקים על חיים כי הקו\"ף מתחלף ביו\"ד באי\"ק בכ\"ר. והוה כמו חיים:",
+                "<b>הככר והמקל.</b> הא דאמר מקל ולא חרב כדכתיב בקרא חרב תאכלו. משום דדריש חרב כמו חרובין ולא מל' חרב לכן אמר כי החרובים יהפכו בבטנך להכותך כמו במקל:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>דבר שא\"א לומר עליו די.</b> ר\"י סובר דהקב\"ה פוקד את הארץ והיא תביא את הפירות ועל פעם אחת א\"א לומר די וגם לר\"מ ב' יורה ומלקוש ג\"כ א\"א לומר על השני די דהא א\"א בלעדו. אבל ר\"ב בשם רב דאמר עד שיבלו שפתותיכם סובר דבעינן ז' גשמים וכבר תמצא להם לאמור די מן פעם השניה עד השביעית עד שיבלו שפתותיהם:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [
+                "<b>ושולטת בכל האילנות.</b> לפי שעושים לה משענת מכל האילנות:",
+                "<b>כאלו היא נמוכה.</b> פירוש מתוך גודלה ואורך האשכול מגעת עד סמוך לארץ נראה שהיא נמוכה הגם שהעוקץ הוא למעלה אבל מתוך גודלה מגעת עד לארץ:",
+                "<b>סופרים על כל מלכות.</b> פי' שכותבין בשטרות מספר השנים למלכים שונים. כך וכך למלך פלוני. או פירושו שמחשבין לכל גלות כמו ממדי ליון:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>בהמות לא נבראו כו'.</b> זה נאמר על שור הבר ובהמות בהררי אלף ומדכתיב ויוצרך ישראל ושם כתיב עמך דרשו כי הוא בשביל יעקב כי יעקב וישראל אחד הוא ובא שם האחד במקום השני:",
+                "<b>וירא ראשית לו.</b> וסוף הכתוב כי חלקת מחוקק ספון וזה מדריש על משה:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>עד עתה זכות אבות קיימת.</b> והא דאנחנו מתפללין בכל יום להזכיר בזכות אבותינו אברהם יצחק ויעקב תירצו התוס' בפ' ��מה בהמה כי זכות אבות תמה אבל ברית אבות לא תמה. וז\"ש הכתוב ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם וגו' להפר בריתי וגו' והנה ואף גם זאת הוא מיותר אבל בא לרמז בנוטריקון ואף גם זאת ז\"כות א\"בות ת\"מה אבל בריתי לא תופר:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Midrash Rabbah, Vilna, 1878",
+            "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "ידי משה על ויקרא רבה",
+    "categories": [
+        "Midrash",
+        "Aggadah",
+        "Midrash Rabbah",
+        "Commentary",
+        "Yedei Moshe"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Paragraph",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Midrash/Aggadah/Midrash Rabbah/Commentary/Yefeh Anaf/Yefeh Anaf on Esther Rabbah/English/Sefaria Community Translation.json

@@ -0,0 +1,59 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Yefeh Anaf on Esther Rabbah",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org",
+    "versionTitle": "Sefaria Community Translation",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "יפה ענף על אסתר רבה",
+    "categories": [
+        "Midrash",
+        "Aggadah",
+        "Midrash Rabbah",
+        "Commentary",
+        "Yefeh Anaf"
+    ],
+    "text": {
+        "Petichta": [],
+        "": [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "",
+                    "",
+                    "\"In the eyes of the higher beings [angels]\" - And according to this, it is not discussing surface level grace and beauty, but rather the beauty of [her] character traits and opinions."
+                ]
+            ]
+        ]
+    },
+    "schema": {
+        "heTitle": "יפה ענף על אסתר רבה",
+        "enTitle": "Yefeh Anaf on Esther Rabbah",
+        "key": "Yefeh Anaf on Esther Rabbah",
+        "nodes": [
+            {
+                "heTitle": "פתיחתא",
+                "enTitle": "Petichta"
+            },
+            {
+                "heTitle": "",
+                "enTitle": ""
+            }
+        ]
+    }
+}

json/Midrash/Aggadah/Midrash Rabbah/Commentary/Yefeh Anaf/Yefeh Anaf on Esther Rabbah/English/merged.json

@@ -0,0 +1,60 @@
+{
+    "title": "Yefeh Anaf on Esther Rabbah",
+    "language": "en",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yefeh_Anaf_on_Esther_Rabbah",
+    "text": {
+        "Petichta": [],
+        "": [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "",
+                    "",
+                    "\"In the eyes of the higher beings [angels]\" - And according to this, it is not discussing surface level grace and beauty, but rather the beauty of [her] character traits and opinions."
+                ]
+            ]
+        ]
+    },
+    "versions": [
+        [
+            "Sefaria Community Translation",
+            "https://www.sefaria.org"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "יפה ענף על אסתר רבה",
+    "categories": [
+        "Midrash",
+        "Aggadah",
+        "Midrash Rabbah",
+        "Commentary",
+        "Yefeh Anaf"
+    ],
+    "schema": {
+        "heTitle": "יפה ענף על אסתר רבה",
+        "enTitle": "Yefeh Anaf on Esther Rabbah",
+        "key": "Yefeh Anaf on Esther Rabbah",
+        "nodes": [
+            {
+                "heTitle": "פתיחתא",
+                "enTitle": "Petichta"
+            },
+            {
+                "heTitle": "",
+                "enTitle": ""
+            }
+        ]
+    }
+}