13c5409a5fb75875647cbf2c75db4dab60d588de12b6281822b6bb24ef6870b2

.gitattributes

@@ -53,3 +53,4 @@ json/Halakhah/Arukh[[:space:]]HaShulchan/Hebrew/Aruch[[:space:]]HaShulchan,[[:sp
 json/Halakhah/Arukh[[:space:]]HaShulchan/Hebrew/Arukh[[:space:]]HaShulchan,[[:space:]]Orach[[:space:]]Chayim[[:space:]]--[[:space:]]Wikisource.json filter=lfs diff=lfs merge=lfs -text
 json/Halakhah/Sifrei[[:space:]]Mitzvot/Minchat[[:space:]]Chinukh/Hebrew/merged.json filter=lfs diff=lfs merge=lfs -text
 json/Halakhah/Sifrei[[:space:]]Mitzvot/Minchat[[:space:]]Chinukh/Hebrew/Minchat[[:space:]]Chinuch,[[:space:]]Piotrkew,[[:space:]]1902.json filter=lfs diff=lfs merge=lfs -text
+json/Halakhah/Commentary/Commentary[[:space:]]on[[:space:]]Sefer[[:space:]]Hamitzvot[[:space:]]of[[:space:]]Rasag/Commentary[[:space:]]on[[:space:]]Sefer[[:space:]]Hamitzvot[[:space:]]of[[:space:]]Rasag/Hebrew/merged.json filter=lfs diff=lfs merge=lfs -text

json/Halakhah/Commentary/Bedek HaBayit/Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaAroch/English/Sefaria Community Translation.json

@@ -0,0 +1,292 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaAroch",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org",
+    "versionTitle": "Sefaria Community Translation",
+    "versionTitleInHebrew": "תרגום קהילת ספריא",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "בדק הבית על תורת הבית הארוך",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Commentary",
+        "Bedek HaBayit"
+    ],
+    "text": {
+        "Introduction": [],
+        "The First House": {
+            "The First Gate": [],
+            "The Second Gate": [],
+            "The Third Gate": [],
+            "The Fourth Gate": [],
+            "The Fifth Gate": []
+        },
+        "The Second House": {
+            "The First Gate": [],
+            "The Second Gate": [],
+            "The Third Gate": [],
+            "The Fourth Gate": [],
+            "The Fifth Gate": []
+        },
+        "The Third House": {
+            "The First Gate": [],
+            "The Second Gate": [],
+            "The Third Gate": [],
+            "The Fourth Gate": [],
+            "The Fifth Gate": [],
+            "The Sixth Gate": [],
+            "The Seventh Gate": [
+                [
+                    "5) It is hard to comprehend how we can bake in the public oven [where the bread is given to a Gentile baker to bake for a charge]… [but we have several grounds for leniency, because, among other things] the baker bakes in a special place set up for that purpose, and he is not intending to bake for himself nor for any specific person, but rather he is doing his job, because he is hired to bake and to cook for anyone who comes to that designated place. People neither eat nor drink there, and it is a public space open to all. In this instance, it is possible to justify the practice by saying that this is not really considered Gentile cooking, because there is no fear of social intimacy in this setting. And this is all the more so with respect to bread, which they were lenient with."
+                ]
+            ]
+        },
+        "The Fourth House": {
+            "The First Gate": [],
+            "The Second Gate": [],
+            "The Third Gate": [],
+            "The Fourth Gate": []
+        },
+        "The Fifth House": {
+            "The First Gate": [],
+            "The Second Gate": [],
+            "The Third Gate": [],
+            "The Fourth Gate": [],
+            "The Fifth Gate": [],
+            "The Sixth Gate": []
+        },
+        "The Sixth House": {
+            "The First Gate": [],
+            "The Second Gate": [],
+            "The Third Gate": [],
+            "The Fourth Gate": [],
+            "The Fifth Gate": []
+        },
+        "The Seventh House, The Women's House": {
+            "Introduction": [],
+            "The First Gate": [],
+            "The Second Gate": [],
+            "The Third Gate": [],
+            "The Fourth Gate": [],
+            "The Fifth Gate": [],
+            "The Sixth Gate": [],
+            "The Seventh Gate": []
+        }
+    },
+    "schema": {
+        "heTitle": "בדק הבית על תורת הבית הארוך",
+        "enTitle": "Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaAroch",
+        "key": "Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaAroch",
+        "nodes": [
+            {
+                "heTitle": "הקדמה",
+                "enTitle": "Introduction"
+            },
+            {
+                "heTitle": "הבית הראשון",
+                "enTitle": "The First House",
+                "nodes": [
+                    {
+                        "heTitle": "השער הראשון",
+                        "enTitle": "The First Gate"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "השער השני",
+                        "enTitle": "The Second Gate"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "השער השלישי",
+                        "enTitle": "The Third Gate"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "השער הרביעי",
+                        "enTitle": "The Fourth Gate"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "השער החמישי",
+                        "enTitle": "The Fifth Gate"
+                    }
+                ]
+            },
+            {
+                "heTitle": "הבית השני",
+                "enTitle": "The Second House",
+                "nodes": [
+                    {
+                        "heTitle": "השער הראשון",
+                        "enTitle": "The First Gate"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "השער השני",
+                        "enTitle": "The Second Gate"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "השער השלישי",
+                        "enTitle": "The Third Gate"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "השער הרביעי",
+                        "enTitle": "The Fourth Gate"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "השער החמישי",
+                        "enTitle": "The Fifth Gate"
+                    }
+                ]
+            },
+            {
+                "heTitle": "הבית השלישי",
+                "enTitle": "The Third House",
+                "nodes": [
+                    {
+                        "heTitle": "השער הראשון",
+                        "enTitle": "The First Gate"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "השער השני",
+                        "enTitle": "The Second Gate"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "השער השלישי",
+                        "enTitle": "The Third Gate"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "השער הרביעי",
+                        "enTitle": "The Fourth Gate"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "השער החמישי",
+                        "enTitle": "The Fifth Gate"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "השער השישי",
+                        "enTitle": "The Sixth Gate"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "השער השביעי",
+                        "enTitle": "The Seventh Gate"
+                    }
+                ]
+            },
+            {
+                "heTitle": "הבית הרביעי",
+                "enTitle": "The Fourth House",
+                "nodes": [
+                    {
+                        "heTitle": "השער הראשון",
+                        "enTitle": "The First Gate"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "השער השני",
+                        "enTitle": "The Second Gate"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "השער השלישי",
+                        "enTitle": "The Third Gate"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "השער הרביעי",
+                        "enTitle": "The Fourth Gate"
+                    }
+                ]
+            },
+            {
+                "heTitle": "הבית החמישי",
+                "enTitle": "The Fifth House",
+                "nodes": [
+                    {
+                        "heTitle": "השער הראשון",
+                        "enTitle": "The First Gate"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "השער השני",
+                        "enTitle": "The Second Gate"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "השער השלישי",
+                        "enTitle": "The Third Gate"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "השער הרביעי",
+                        "enTitle": "The Fourth Gate"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "השער החמישי",
+                        "enTitle": "The Fifth Gate"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "השער השישי",
+                        "enTitle": "The Sixth Gate"
+                    }
+                ]
+            },
+            {
+                "heTitle": "הבית השישי",
+                "enTitle": "The Sixth House",
+                "nodes": [
+                    {
+                        "heTitle": "השער הראשון",
+                        "enTitle": "The First Gate"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "השער השני",
+                        "enTitle": "The Second Gate"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "השער השלישי",
+                        "enTitle": "The Third Gate"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "השער הרביעי",
+                        "enTitle": "The Fourth Gate"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "השער החמישי",
+                        "enTitle": "The Fifth Gate"
+                    }
+                ]
+            },
+            {
+                "heTitle": "הבית השביעי: בית הנשים",
+                "enTitle": "The Seventh House, The Women's House",
+                "nodes": [
+                    {
+                        "heTitle": "הקדמה",
+                        "enTitle": "Introduction"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "השער הראשון",
+                        "enTitle": "The First Gate"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "השער השני",
+                        "enTitle": "The Second Gate"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "השער השלישי",
+                        "enTitle": "The Third Gate"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "השער הרביעי",
+                        "enTitle": "The Fourth Gate"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "השער החמישי",
+                        "enTitle": "The Fifth Gate"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "השער השישי",
+                        "enTitle": "The Sixth Gate"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "השער השביעי",
+                        "enTitle": "The Seventh Gate"
+                    }
+                ]
+            }
+        ]
+    }
+}

json/Halakhah/Commentary/Bedek HaBayit/Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaAroch/English/merged.json

@@ -0,0 +1,292 @@
+{
+    "title": "Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaAroch",
+    "language": "en",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Bedek_HaBayit_on_Torat_HaBayit_HaAroch",
+    "text": {
+        "Introduction": [],
+        "The First House": {
+            "The First Gate": [],
+            "The Second Gate": [],
+            "The Third Gate": [],
+            "The Fourth Gate": [],
+            "The Fifth Gate": []
+        },
+        "The Second House": {
+            "The First Gate": [],
+            "The Second Gate": [],
+            "The Third Gate": [],
+            "The Fourth Gate": [],
+            "The Fifth Gate": []
+        },
+        "The Third House": {
+            "The First Gate": [],
+            "The Second Gate": [],
+            "The Third Gate": [],
+            "The Fourth Gate": [],
+            "The Fifth Gate": [],
+            "The Sixth Gate": [],
+            "The Seventh Gate": [
+                [
+                    "5) It is hard to comprehend how we can bake in the public oven [where the bread is given to a Gentile baker to bake for a charge]… [but we have several grounds for leniency, because, among other things] the baker bakes in a special place set up for that purpose, and he is not intending to bake for himself nor for any specific person, but rather he is doing his job, because he is hired to bake and to cook for anyone who comes to that designated place. People neither eat nor drink there, and it is a public space open to all. In this instance, it is possible to justify the practice by saying that this is not really considered Gentile cooking, because there is no fear of social intimacy in this setting. And this is all the more so with respect to bread, which they were lenient with."
+                ]
+            ]
+        },
+        "The Fourth House": {
+            "The First Gate": [],
+            "The Second Gate": [],
+            "The Third Gate": [],
+            "The Fourth Gate": []
+        },
+        "The Fifth House": {
+            "The First Gate": [],
+            "The Second Gate": [],
+            "The Third Gate": [],
+            "The Fourth Gate": [],
+            "The Fifth Gate": [],
+            "The Sixth Gate": []
+        },
+        "The Sixth House": {
+            "The First Gate": [],
+            "The Second Gate": [],
+            "The Third Gate": [],
+            "The Fourth Gate": [],
+            "The Fifth Gate": []
+        },
+        "The Seventh House, The Women's House": {
+            "Introduction": [],
+            "The First Gate": [],
+            "The Second Gate": [],
+            "The Third Gate": [],
+            "The Fourth Gate": [],
+            "The Fifth Gate": [],
+            "The Sixth Gate": [],
+            "The Seventh Gate": []
+        }
+    },
+    "versions": [
+        [
+            "Sefaria Community Translation",
+            "https://www.sefaria.org"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "בדק הבית על תורת הבית הארוך",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Commentary",
+        "Bedek HaBayit"
+    ],
+    "schema": {
+        "heTitle": "בדק הבית על תורת הבית הארוך",
+        "enTitle": "Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaAroch",
+        "key": "Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaAroch",
+        "nodes": [
+            {
+                "heTitle": "הקדמה",
+                "enTitle": "Introduction"
+            },
+            {
+                "heTitle": "הבית הראשון",
+                "enTitle": "The First House",
+                "nodes": [
+                    {
+                        "heTitle": "השער הראשון",
+                        "enTitle": "The First Gate"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "השער השני",
+                        "enTitle": "The Second Gate"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "השער השלישי",
+                        "enTitle": "The Third Gate"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "השער הרביעי",
+                        "enTitle": "The Fourth Gate"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "השער החמישי",
+                        "enTitle": "The Fifth Gate"
+                    }
+                ]
+            },
+            {
+                "heTitle": "הבית השני",
+                "enTitle": "The Second House",
+                "nodes": [
+                    {
+                        "heTitle": "השער הראשון",
+                        "enTitle": "The First Gate"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "השער השני",
+                        "enTitle": "The Second Gate"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "השער השלישי",
+                        "enTitle": "The Third Gate"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "השער הרביעי",
+                        "enTitle": "The Fourth Gate"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "השער החמישי",
+                        "enTitle": "The Fifth Gate"
+                    }
+                ]
+            },
+            {
+                "heTitle": "הבית השלישי",
+                "enTitle": "The Third House",
+                "nodes": [
+                    {
+                        "heTitle": "השער הראשון",
+                        "enTitle": "The First Gate"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "השער השני",
+                        "enTitle": "The Second Gate"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "השער השלישי",
+                        "enTitle": "The Third Gate"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "השער הרביעי",
+                        "enTitle": "The Fourth Gate"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "השער החמישי",
+                        "enTitle": "The Fifth Gate"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "השער השישי",
+                        "enTitle": "The Sixth Gate"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "השער השביעי",
+                        "enTitle": "The Seventh Gate"
+                    }
+                ]
+            },
+            {
+                "heTitle": "הבית הרביעי",
+                "enTitle": "The Fourth House",
+                "nodes": [
+                    {
+                        "heTitle": "השער הראשון",
+                        "enTitle": "The First Gate"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "השער השני",
+                        "enTitle": "The Second Gate"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "השער השלישי",
+                        "enTitle": "The Third Gate"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "השער הרביעי",
+                        "enTitle": "The Fourth Gate"
+                    }
+                ]
+            },
+            {
+                "heTitle": "הבית החמישי",
+                "enTitle": "The Fifth House",
+                "nodes": [
+                    {
+                        "heTitle": "השער הראשון",
+                        "enTitle": "The First Gate"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "השער השני",
+                        "enTitle": "The Second Gate"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "השער השלישי",
+                        "enTitle": "The Third Gate"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "השער הרביעי",
+                        "enTitle": "The Fourth Gate"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "השער החמישי",
+                        "enTitle": "The Fifth Gate"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "השער השישי",
+                        "enTitle": "The Sixth Gate"
+                    }
+                ]
+            },
+            {
+                "heTitle": "הבית השישי",
+                "enTitle": "The Sixth House",
+                "nodes": [
+                    {
+                        "heTitle": "השער הראשון",
+                        "enTitle": "The First Gate"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "השער השני",
+                        "enTitle": "The Second Gate"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "השער השלישי",
+                        "enTitle": "The Third Gate"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "השער הרביעי",
+                        "enTitle": "The Fourth Gate"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "השער החמישי",
+                        "enTitle": "The Fifth Gate"
+                    }
+                ]
+            },
+            {
+                "heTitle": "הבית השביעי: בית הנשים",
+                "enTitle": "The Seventh House, The Women's House",
+                "nodes": [
+                    {
+                        "heTitle": "הקדמה",
+                        "enTitle": "Introduction"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "השער הראשון",
+                        "enTitle": "The First Gate"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "השער השני",
+                        "enTitle": "The Second Gate"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "השער השלישי",
+                        "enTitle": "The Third Gate"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "השער הרביעי",
+                        "enTitle": "The Fourth Gate"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "השער החמישי",
+                        "enTitle": "The Fifth Gate"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "השער השישי",
+                        "enTitle": "The Sixth Gate"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "השער השביעי",
+                        "enTitle": "The Seventh Gate"
+                    }
+                ]
+            }
+        ]
+    }
+}

json/Halakhah/Commentary/Commentary on Sefer Hamitzvot of Rasag/Commentary on Sefer Hamitzvot of Rasag/English/Sefaria Community Translation.json

@@ -0,0 +1,239 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Commentary on Sefer Hamitzvot of Rasag",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org",
+    "versionTitle": "Sefaria Community Translation",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "ביאור על ספר המצוות לרס\"ג",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Commentary",
+        "Commentary on Sefer Hamitzvot of Rasag"
+    ],
+    "text": {
+        "Title Page": [],
+        "Foreword": [],
+        "Introduction": {
+            "Chapter 1": [],
+            "Chapter 2": [],
+            "Chapter 3": [],
+            "Chapter 4": [],
+            "Chapter 5": [],
+            "Chapter 6": [],
+            "Chapter 7": {
+                "Introduction": [],
+                "Shorashim": []
+            },
+            "Chapter 8": [],
+            "Chapter 9": [],
+            "Chapter 10": [],
+            "Chapter 11": [],
+            "Chapter 12": []
+        },
+        "Positive Commandments": [],
+        "Negative Commandments": [],
+        "Laws of the Courts": {
+            "Introduction": [],
+            "": []
+        },
+        "Communal Laws": {
+            "Introduction": [],
+            "": [
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "",
+                    "",
+                    "",
+                    "",
+                    "",
+                    "",
+                    "",
+                    "",
+                    "Nevertheless, it is certainly not likely to say that the inauguration (<i>miluim</i>) of Aharon and his sons is a commandment that is practiced for all the generations, any more than the sacrifices of the dedication of the altar. So at first glance, the words of our rabbi, the Gaon, may his memory be blessed, are very surprising! However after some analysis, this does not appear to be the path to the intent of our rabbi, the Gaon, may his memory be blessed. Rather he has a different approach regarding this matter. As certainly the essence of the section of the inauguration – whether those [sacrifices] which they were commanded to sacrifice for the priests, those which they were commanded to sacrifice to prepare the altar or the sacrifices that the chieftains sacrificed for the dedication of the altar – were all, according to his opinion, a temporary instruction, and not [to be] practiced for all the generations, as is explained in sever places. And the Rashbatz, may his memory be blessed, cited many of them (in Zohar HaRikiyah there). Rather that which our rabbi, the Gaon, may his memory be blessed, counted the inauguration of Aharon and his sons here [among the commandments] is a completely different matter. And it is based upon that which we learned (in a mishnah) in the chapter [entitled] HaTodah (Menachot 78a), “The inauguration [offerings] would come like the matzah in the thanksgiving offering: Loaves, wafers, and poached.” And we said about it [in the Gemara], “From where are these matters derived? […] It is as Rav Nachman bar Rav Chisda expounded in the name of Rabbi Tavla, ‘This is the offering of Aharon and of his sons, which they shall bring to the Lord on the day when he is anointed’ (Leviticus 6:13). And what have we learned with regard to his sons from the day that he was anointed? Rather, it compares [their] dedication with his anointment. Just as when he is anointed it is poached, so too during [their] dedication it is poached.” See there. And Rashi explained, and these are his words: And what have we learned with regard to his sons from the day that he was anointed – are his sons obligated anything on account of their father’s anointment? Rather it compares a common priest’s dedication to [Aharon’s] anointment,<b> so his dedication is his inauguration. Hence in an inauguration, it is poached.</b> As a common priest brings <i>chavitin</i> – meaning poached – on the day of his dedication, and a high priest brings it every day. So too were the oil bread loaves (Leviticus 8:26) that were in the inauguration also poached. To here are his words. See there. It is understood from his words that that which the common priest is commanded to bring a dedication offering on the day that he first draws near to the service of the Temple – as we say there later close to this – is from the laws of inauguration. For his dedication is his inauguration. And that is why we learn from this comparison, in which his dedication is compared to [Aharon’s] appointment, such that his anointment is his anointment for the high priesthood. As from then on, he has obligated himself to bring the <i>chavitin</i> offering every day, which are poached. So too with the dedication of the common priest, when he is first dedicated for [the Temple] service, his tenth of flour is poached. And so we also hear from this that the oil bread loaves that are written about in the section about the inauguration were also poached. That is because the dedication of a common priest for all the generations is also only from the laws of inauguration. And just like his tenth of flour that he is commanded to bring as his dedication offering for all the generations is poached – as we understand from this comparison – so too can we say about the oil bread loaves of the inauguration of the tabernacle, that they were poached. And even though the law of the inauguration for all the generations – meaning the dedication – was different in several things from the laws of the dedication of the tabernacle; nevertheless, we equate them in what it is possible to equate them, given that they are both inaugurations. And also the Rambam, may his memory be blessed, explains this teaching exactly like the explanation of Rashi, may his memory be blessed (see Commentary to the Mishnah, Mishnah 7:2). And see what is written in the Mishneh LeMelekh (at the end of the Laws of the Vessels of the Temple, Chapter 5), see there in particular. And in the commentary of Rabbenu Gershom, the light of the exile, may his memory be blessed, he explains even more than this there: That even anointment [of any high priest] is only from the laws of the inauguration. For the high priest is also obligated to bring a tenth of flour on the day of his anointment to the high priesthood for his dedication, as we say there later. And that is from the laws of the inauguration. And the dedication of a common priest is compared to the dedication of the high priest, concerning it being poached. And again we learn from it, that just like for all the generations – that is the dedication of the high priest and the common priest – was poached; so too was the inauguration of the tabernacle, about which it is written, “oil bread loaves,” poached. See his words there. It is true that the Shita Mekubetzet challenges the explanation of Rashi from a baraita in Torat Kohanim – as it is explained there that the dedication offering is not poached – such that he stretches to explain [the Gemara] here not like the explanation of Rashi, may his memory be blessed. Yet the Rambam, may his memory be blessed, had already anticipated his challenge; and that is why he rejected that baraita in the Torat Kohanim from being the law, on account of its contradicting our Talmud. And this is as the Mishneh LeMelekh wrote there. In any event, we see that both Rabbenu Gershom, light of the exile, and the Rambam, may his memory be blessed also explained the discussion [in the Gemara] like the explanation of Rashi, may his memory be blessed. "
+                ]
+            ]
+        },
+        "Appendix": {
+            "Introduction": [],
+            "": []
+        }
+    },
+    "schema": {
+        "heTitle": "ביאור על ספר המצוות לרס\"ג",
+        "enTitle": "Commentary on Sefer Hamitzvot of Rasag",
+        "key": "Commentary on Sefer Hamitzvot of Rasag",
+        "nodes": [
+            {
+                "heTitle": "שער",
+                "enTitle": "Title Page"
+            },
+            {
+                "heTitle": "אקדמות מילין",
+                "enTitle": "Foreword"
+            },
+            {
+                "heTitle": "מבוא",
+                "enTitle": "Introduction",
+                "nodes": [
+                    {
+                        "heTitle": "סימן א",
+                        "enTitle": "Chapter 1"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "סימן ב",
+                        "enTitle": "Chapter 2"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "סימן ג",
+                        "enTitle": "Chapter 3"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "סימן ד",
+                        "enTitle": "Chapter 4"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "סימן ה",
+                        "enTitle": "Chapter 5"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "סימן ו",
+                        "enTitle": "Chapter 6"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "סימן ז",
+                        "enTitle": "Chapter 7",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "הקדמה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "שורשים",
+                                "enTitle": "Shorashim"
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "סימן ח",
+                        "enTitle": "Chapter 8"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "סימן ט",
+                        "enTitle": "Chapter 9"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "סימן י",
+                        "enTitle": "Chapter 10"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "סימן יא",
+                        "enTitle": "Chapter 11"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "סימן יב",
+                        "enTitle": "Chapter 12"
+                    }
+                ]
+            },
+            {
+                "heTitle": "מנין עשה",
+                "enTitle": "Positive Commandments"
+            },
+            {
+                "heTitle": "מנין לא תעשה",
+                "enTitle": "Negative Commandments"
+            },
+            {
+                "heTitle": "מנין העונשין",
+                "enTitle": "Laws of the Courts",
+                "nodes": [
+                    {
+                        "heTitle": "הקדמה",
+                        "enTitle": "Introduction"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "",
+                        "enTitle": ""
+                    }
+                ]
+            },
+            {
+                "heTitle": "מנין הפרשיות",
+                "enTitle": "Communal Laws",
+                "nodes": [
+                    {
+                        "heTitle": "הקדמה",
+                        "enTitle": "Introduction"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "",
+                        "enTitle": ""
+                    }
+                ]
+            },
+            {
+                "heTitle": "מלואים",
+                "enTitle": "Appendix",
+                "nodes": [
+                    {
+                        "heTitle": "הקדמה",
+                        "enTitle": "Introduction"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "",
+                        "enTitle": ""
+                    }
+                ]
+            }
+        ]
+    }
+}

json/Halakhah/Commentary/Commentary on Sefer Hamitzvot of Rasag/Commentary on Sefer Hamitzvot of Rasag/English/merged.json

@@ -0,0 +1,242 @@
+{
+    "title": "Commentary on Sefer Hamitzvot of Rasag",
+    "language": "en",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Commentary_on_Sefer_Hamitzvot_of_Rasag",
+    "text": {
+        "Title Page": [],
+        "Foreword": [],
+        "Introduction": {
+            "Chapter 1": [],
+            "Chapter 2": [],
+            "Chapter 3": [],
+            "Chapter 4": [],
+            "Chapter 5": [],
+            "Chapter 6": [],
+            "Chapter 7": {
+                "Introduction": [],
+                "Shorashim": []
+            },
+            "Chapter 8": [],
+            "Chapter 9": [],
+            "Chapter 10": [],
+            "Chapter 11": [],
+            "Chapter 12": []
+        },
+        "Positive Commandments": [],
+        "Negative Commandments": [],
+        "Laws of the Courts": {
+            "Introduction": [],
+            "": []
+        },
+        "Communal Laws": {
+            "Introduction": [],
+            "": [
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "",
+                    "",
+                    "",
+                    "",
+                    "",
+                    "",
+                    "",
+                    "",
+                    "Nevertheless, it is certainly not likely to say that the inauguration (<i>miluim</i>) of Aharon and his sons is a commandment that is practiced for all the generations, any more than the sacrifices of the dedication of the altar. So at first glance, the words of our rabbi, the Gaon, may his memory be blessed, are very surprising! However after some analysis, this does not appear to be the path to the intent of our rabbi, the Gaon, may his memory be blessed. Rather he has a different approach regarding this matter. As certainly the essence of the section of the inauguration – whether those [sacrifices] which they were commanded to sacrifice for the priests, those which they were commanded to sacrifice to prepare the altar or the sacrifices that the chieftains sacrificed for the dedication of the altar – were all, according to his opinion, a temporary instruction, and not [to be] practiced for all the generations, as is explained in sever places. And the Rashbatz, may his memory be blessed, cited many of them (in Zohar HaRikiyah there). Rather that which our rabbi, the Gaon, may his memory be blessed, counted the inauguration of Aharon and his sons here [among the commandments] is a completely different matter. And it is based upon that which we learned (in a mishnah) in the chapter [entitled] HaTodah (Menachot 78a), “The inauguration [offerings] would come like the matzah in the thanksgiving offering: Loaves, wafers, and poached.” And we said about it [in the Gemara], “From where are these matters derived? […] It is as Rav Nachman bar Rav Chisda expounded in the name of Rabbi Tavla, ‘This is the offering of Aharon and of his sons, which they shall bring to the Lord on the day when he is anointed’ (Leviticus 6:13). And what have we learned with regard to his sons from the day that he was anointed? Rather, it compares [their] dedication with his anointment. Just as when he is anointed it is poached, so too during [their] dedication it is poached.” See there. And Rashi explained, and these are his words: And what have we learned with regard to his sons from the day that he was anointed – are his sons obligated anything on account of their father’s anointment? Rather it compares a common priest’s dedication to [Aharon’s] anointment,<b> so his dedication is his inauguration. Hence in an inauguration, it is poached.</b> As a common priest brings <i>chavitin</i> – meaning poached – on the day of his dedication, and a high priest brings it every day. So too were the oil bread loaves (Leviticus 8:26) that were in the inauguration also poached. To here are his words. See there. It is understood from his words that that which the common priest is commanded to bring a dedication offering on the day that he first draws near to the service of the Temple – as we say there later close to this – is from the laws of inauguration. For his dedication is his inauguration. And that is why we learn from this comparison, in which his dedication is compared to [Aharon’s] appointment, such that his anointment is his anointment for the high priesthood. As from then on, he has obligated himself to bring the <i>chavitin</i> offering every day, which are poached. So too with the dedication of the common priest, when he is first dedicated for [the Temple] service, his tenth of flour is poached. And so we also hear from this that the oil bread loaves that are written about in the section about the inauguration were also poached. That is because the dedication of a common priest for all the generations is also only from the laws of inauguration. And just like his tenth of flour that he is commanded to bring as his dedication offering for all the generations is poached – as we understand from this comparison – so too can we say about the oil bread loaves of the inauguration of the tabernacle, that they were poached. And even though the law of the inauguration for all the generations – meaning the dedication – was different in several things from the laws of the dedication of the tabernacle; nevertheless, we equate them in what it is possible to equate them, given that they are both inaugurations. And also the Rambam, may his memory be blessed, explains this teaching exactly like the explanation of Rashi, may his memory be blessed (see Commentary to the Mishnah, Mishnah 7:2). And see what is written in the Mishneh LeMelekh (at the end of the Laws of the Vessels of the Temple, Chapter 5), see there in particular. And in the commentary of Rabbenu Gershom, the light of the exile, may his memory be blessed, he explains even more than this there: That even anointment [of any high priest] is only from the laws of the inauguration. For the high priest is also obligated to bring a tenth of flour on the day of his anointment to the high priesthood for his dedication, as we say there later. And that is from the laws of the inauguration. And the dedication of a common priest is compared to the dedication of the high priest, concerning it being poached. And again we learn from it, that just like for all the generations – that is the dedication of the high priest and the common priest – was poached; so too was the inauguration of the tabernacle, about which it is written, “oil bread loaves,” poached. See his words there. It is true that the Shita Mekubetzet challenges the explanation of Rashi from a baraita in Torat Kohanim – as it is explained there that the dedication offering is not poached – such that he stretches to explain [the Gemara] here not like the explanation of Rashi, may his memory be blessed. Yet the Rambam, may his memory be blessed, had already anticipated his challenge; and that is why he rejected that baraita in the Torat Kohanim from being the law, on account of its contradicting our Talmud. And this is as the Mishneh LeMelekh wrote there. In any event, we see that both Rabbenu Gershom, light of the exile, and the Rambam, may his memory be blessed also explained the discussion [in the Gemara] like the explanation of Rashi, may his memory be blessed. "
+                ]
+            ]
+        },
+        "Appendix": {
+            "Introduction": [],
+            "": []
+        }
+    },
+    "versions": [
+        [
+            "Sefaria Community Translation",
+            "https://www.sefaria.org"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "ביאור על ספר המצוות לרס\"ג",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Commentary",
+        "Commentary on Sefer Hamitzvot of Rasag"
+    ],
+    "schema": {
+        "heTitle": "ביאור על ספר המצוות לרס\"ג",
+        "enTitle": "Commentary on Sefer Hamitzvot of Rasag",
+        "key": "Commentary on Sefer Hamitzvot of Rasag",
+        "nodes": [
+            {
+                "heTitle": "שער",
+                "enTitle": "Title Page"
+            },
+            {
+                "heTitle": "אקדמות מילין",
+                "enTitle": "Foreword"
+            },
+            {
+                "heTitle": "מבוא",
+                "enTitle": "Introduction",
+                "nodes": [
+                    {
+                        "heTitle": "סימן א",
+                        "enTitle": "Chapter 1"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "סימן ב",
+                        "enTitle": "Chapter 2"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "סימן ג",
+                        "enTitle": "Chapter 3"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "סימן ד",
+                        "enTitle": "Chapter 4"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "סימן ה",
+                        "enTitle": "Chapter 5"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "סימן ו",
+                        "enTitle": "Chapter 6"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "סימן ז",
+                        "enTitle": "Chapter 7",
+                        "nodes": [
+                            {
+                                "heTitle": "הקדמה",
+                                "enTitle": "Introduction"
+                            },
+                            {
+                                "heTitle": "שורשים",
+                                "enTitle": "Shorashim"
+                            }
+                        ]
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "סימן ח",
+                        "enTitle": "Chapter 8"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "סימן ט",
+                        "enTitle": "Chapter 9"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "סימן י",
+                        "enTitle": "Chapter 10"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "סימן יא",
+                        "enTitle": "Chapter 11"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "סימן יב",
+                        "enTitle": "Chapter 12"
+                    }
+                ]
+            },
+            {
+                "heTitle": "מנין עשה",
+                "enTitle": "Positive Commandments"
+            },
+            {
+                "heTitle": "מנין לא תעשה",
+                "enTitle": "Negative Commandments"
+            },
+            {
+                "heTitle": "מנין העונשין",
+                "enTitle": "Laws of the Courts",
+                "nodes": [
+                    {
+                        "heTitle": "הקדמה",
+                        "enTitle": "Introduction"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "",
+                        "enTitle": ""
+                    }
+                ]
+            },
+            {
+                "heTitle": "מנין הפרשיות",
+                "enTitle": "Communal Laws",
+                "nodes": [
+                    {
+                        "heTitle": "הקדמה",
+                        "enTitle": "Introduction"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "",
+                        "enTitle": ""
+                    }
+                ]
+            },
+            {
+                "heTitle": "מלואים",
+                "enTitle": "Appendix",
+                "nodes": [
+                    {
+                        "heTitle": "הקדמה",
+                        "enTitle": "Introduction"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "",
+                        "enTitle": ""
+                    }
+                ]
+            }
+        ]
+    }
+}

json/Halakhah/Commentary/Commentary on Sefer Hamitzvot of Rasag/Commentary on Sefer Hamitzvot of Rasag/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,3 @@
+version https://git-lfs.github.com/spec/v1
+oid sha256:c36d9fba402031460dab935216978cad2e6233b00babd822d75aecbc43ed4305
+size 18421146

json/Halakhah/Commentary/Haggahot of R' David Luria on Sefer HaParnas/Hebrew/Sefer ha-Parnas, Vilna, 1891.json

@@ -0,0 +1,81 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Haggahot of R' David Luria on Sefer HaParnas",
+    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001225087",
+    "versionTitle": "Sefer ha-Parnas, Vilna, 1891",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "digitizedBySefaria": true,
+    "versionTitleInHebrew": "ספר הפרנס, ווילנא תרנ\"א",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "הגהות הרד\"ל על ספר הפרנס",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Commentary"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            "<b>לאסור. </b>ואע\"פ שיש בו כל סימני טהרה. דחיישי' שמא ידרוס אח\"כ רש\"י פ' א\"ט (ס\"ב): ד\"ה חזיוה כו': \n",
+            "<b>או להתיר כו'. </b>אם באנו לדקדק ולכווין סיומא דאין בקיאין בסימנין שכתב המחבר. בנותן טעם גם להאי בבא דאו להתיר מקום לומר דדעתו ז\"ל שאפי' יש בו כל סימני טומאה סמכינן אמסורת וכיו\"ב הביא בכה\"ג בי\"ד הגב\"י סי' פ\"ב אות כ\"ה בשם דמש\"א שכתב דמשמע כן מדברי הרמב\"ם והטור ע\"ש. והיינו דאין אנו בקיאין בסימני טומאה דיש פירושים שונים בדורס . גם באצבע יתרה:  \n"
+        ],
+        [
+            "<b>בצים מותרים לקנות כו' </b>סתם דבריו כאלו הוא בכל מקום. ובאמת מעיקר דינא קי\"ל בפ' א\"ט (ס\"ד) דבעינן שיאמר מעוף פלוני טהור הוא רק הפוסקים ז\"ל נתנו טעם על המנהג שלנו משום דבמקומותנו מצויים עופות טהורים . וכל כי האי לא הוי להמחבר למסתם אלא לפרש. ולפי שיטת הר\"ן ז\"ל דלא בעינן שיאמר מעוף פלוני טהור הוא כ\"א במקום דשכיחי רוב טמאים ומפרש הא דפריך הש\"ס דלמא מעוף טמא הוא קאי אבכל מקום דתני ברייתא דהיינו נמי בדוכתא דרוב טמאים. אבל בשאר מקומות אה\"נ דסמכינן ארוב עופות טהורים (כקושי' התוס' שם). לפ\"ז א\"ש טפי סתימת לשון המחבר פה בזה: \n",
+            "<b>אבל אם הם טרופות בקערה אין קונים מהם. </b>לא משום חשש עוף טמא. דהא אזלינן ב\"ר וסמכינן אהא אפי' נלושו באובליא\"ש כדלהלן. ואע\"פ שאין אנו רואין לפנינו צורת הביצה כלל כ\"ש בטרופות דאכתי יש להכיר ולדמות מאיזו עוף הוא.(וכדמוכח בגמ' דבעי לאוקמי הא דבעינן שיאמר של עוף פלוני טהור. ולא סמכינן אסימני בצים דמיירי בטריפות. והא דאמירה מהני כרש\"י וכ\"כ כל הפוסקים ז\"ל. דיכול להביא ביצי אותו העוף ולדמות. א\"כ נראה דבטרופות נמי יש להכיר מאיזו מין עוף הוא). אלא משום דאין דרך נכרי למכור בצים טרופות הוי ריעותא וחיישי' שמא ישראל מכר לו ביצת נבלות וטרפות וטרפה בקערה שיכירו ישראל הריעותא ולא יקחו ממנו. משא\"כ באובליא\"ש שאין בה ריעותא: \n",
+            "<b>לא משום דם </b>דאזלינן ב\"ר כמו שאנו אוכלין ביצים מבושלין בלא בדיקה. תוס': ולא משוס גיעולי גוים כו' דקמחא עיקר שם: \n",
+            "<b>ואפי' הנבלע בעיסה כו'. </b>משמט דס\"ל ולכל הפוסקים שהביאו לה דבשולי עכו\"ם אוסרין בס' ואין בטלין ברוב. ושלא כדעת האו\"ה שהביא הש\"ך בי\"ד סי' קי\"ב ס\"ק כ\"ג ובסי' קמ\"ו ס\"ק י\"א וע\"ש ס\"ק ט\"ו דבשולי גוים שוין לפת של עכו\"ם שהוכיחו התוס' פ\"ב דע\"ז (לה:) סד\"ה מכלל. והמרדכי פ\"ק וחולין מההוא דדמאי דהתם דבתערובות לא גזרו רבנן ובטלין ברוב. ושוב מצאתי בתה\"א סוף ביש ג' ממש שהביא מדברי סה\"ת שכתב דין זה ג\"כ דסובר כדעתו ז\"ל דבישולי עכו\"ם וכל איסורין דרבנן צריכין ס' לבטלן. (ומשמע מדבריו אפי' בפת). ואף מלשון הרא\"ש ז\"ל שהביא הטור שלהי סי' קי\"ג דכתב דלא מצינו בבשולי עכו\"ם שאסרו פליטתו. משמע דווקא פליטת כלים מתיר אבל לא נותן טעם של תערובות גוף איסור. וכ\"מ לי לשון הש\"ט דרק לענין פת עכו\"ם תפס להתיר ומשום דפת קיל שהוא מהלכות של ע��עום. אבל בבשולי גוים שהיא גזרה קדמונית לא רצה להקל. שוב מצאתי באו\"ה כלל מ\"ד דין ז' שכתב ע\"ז וז\"ל. ואין שייך בזה טעם כעיקר שלא גזרו בו. דהשמנונית עיקר האיסור הנבלע ולא מטעם לבד עכ\"ל כוונתו דהשמנונית נרגש בטעמו ואין מתערב יפה שיהי' בטל. אבל לא מסתבר לי לפרש כוונתו משום דשומן לטעמא עביד ולא בטיל כדאמרו לגבי דמאי פ\"ק חולין ופ' בתרא דביצה וכ\"פ בש\"ע א\"ח סי' תקי\"ג ס\"ג: \n"
+        ],
+        [
+            "<b>מותרין לבשלן בחלב </b>כצ\"ל: \n",
+            "<b>ואם נמצאו הבצים בתרנגולת שנתנבלה כו' </b>כצ\"ל. ואהני בצים גמורות בקליפתן דלעיל קאי וכמבואר בתוס' וש\"פ והנהו הוא דאסורין מדרבנן ולהכי ספיקה מותרת כדמסיים ואזיל אבל שאינן גמורות כיון דהם כבשר לטנין בב\"ח ומליחה ה\"נ בנבלה אסורין מה\"ת וספקן אסור ממילא: \n",
+            "<b>אפי' באלף לא בטיל. </b>דהוי דבר שבמנין: \n",
+            "<b>וכן מתרנגולת טרפה. </b>איפשר יותר נכון להגי' וכ\"ש מתרנגולת טרפה. דהני דאוריית' ונבלה דרבנן. רק דמ\"מ הוי כליטרא קציטות דרבנן הוא. וכן מבואר בסה\"ת פ' אלו טרפות סי' כ\"ו: \n",
+            "<b>אם היא נזקקת אח\"כ לתרנגול כו'. </b>וכ\"ה לשון זה בשערי דורא לא למעוטי בדספנא מארעא קאתי דבהדי' מוכח בסוגי' דפ' א\"ט (נ\"ח) דפריך לאמימר חבריי' דושוין בביצת טרפה ודחק בה ולא משני בדספנא מארעא כדמשני לל\"ק. וע\"כ דלאמימר ספנא מארעא נמי מהני להוציאה מידי טרפה. ואיפשר לרבותא נקט דאפי' נזקקה לזכר מ\"מ בעינן לידה ולא סגי' בהא לחודי'. אע\"ג דאמר ר' יהודא בפ\"ק דע\"ז דשבורה אין מקבלת זכר כלל עיי' תוס' שם: \n"
+        ],
+        [],
+        [
+            "<b>שיהי' ס' בהתיר. </b>כלומ' בהתיר עצמו לבד הביצה כדקי\"ל פ' גיד הנשה (חולין צ\"ז: ) דאין ביצה מהמנין. ואף שלענין נתבשל עמהם ד\"א של התיר כ' הפוסקים דקי\"ל דביצה מהמגין. לא חש להאריך ולחומרא לא דק: \n"
+        ],
+        [
+            "<b>הדס אסור והביצה מותרת. </b>הדס אסור מדרבנן וע' באו\"ה כלל מ\"ב הביא בשם הפרנס דאין אנו בקיאין בקשר חלבון וחלמון ולכן נהגו להחמיר. ולפנינו ליתי': \n"
+        ],
+        [],
+        [
+            "<b>עם המים הראשונים כו'. </b>אבל האחרוני' שמוסיף לצננם לא מהני להצטרף לשיעור ס': \n",
+            "<b>נאסרו אם לא שהי' כו'. </b>ט\"ס וצ\"ל אפי' שהי' בהם ובמים ס' ועי' בסה\"ת פא\"ט סי' ל\"ה והביאו דבריו במרדכי וש\"פ: \n"
+        ],
+        [],
+        [
+            "<b>תולע וכו' </b>כל הסי' מדברי סה\"ת פא\"ט סי' ל\"ה ול\"ו ועי\"ש טעם האוסרים אפי' בס'. \n",
+            "<b>דאין בהם בנ\"ט. </b>צ\"ע דרי\"ו כתב בנט\"ו בשם הר\"מ דאוסר אפי' הכף שהוציא בו הזבוב לחוץ ע\"ש: \n"
+        ],
+        [
+            "<b>תולעים הנמצאים כו' עד מותרין. </b>הובא בהגהמי\"י פ\"ב ממ\"א בשם מהר\"ם ג\"כ: \n"
+        ],
+        [
+            "<b>דהיינו האם ואת וולדה. </b>בסה\"ת כתב שנוהג בזכרים ג\"כ וכ\"ה דעת כל סייעתי' מכת הצרפתים ואשכנזים ז\"ל שלא כדעת בה\"ג וסייעתו. ויותר קרוב שחסר כאן בין בזכרים בין בנקבות ג\"כ כמו שהוא הלשון בסה\"ת. אשר רוב פסקי החבור הלזה מועתקים ממנו: \n",
+            "<b>אסור לכל ישראל. </b>עש\"ך סי' י\"ז ס\"ק ג' שהעלה דווקא לדידי' קנסו ולא לאחרים. ועיתבו\"ש שהעלה כדעת החבור: \n"
+        ],
+        [
+            "<b>גם הוולד כן. </b>מדינא דגמ' בבן ט' חי קי\"ל ד' סימנין אכשר בי' רחמנא. רק משום דאין בקיאינן בבן ט' העלה בסה\"ת ס\"ס מ\"א דבנמצאה האם טרפה טוב לאסור כל תולדות ע\"ש. וכ\"פ רמ\"א בהג\"ה סי' י\"ג ס\"ג: \n",
+            "<b>אסור באכילה </b>וג\"ז מדינא בכלו לו חדשיו שרי לאלתר רק משום דלא בקיאין אסרינן מספק נפל ובזה לא כתבו כלל האחרוני' להחמיר אפי' בידוע שכלו לו חדשיו: \n"
+        ],
+        [
+            "<b>ומליחה הראשונה חומרא כו'. </b>משמע דהשניי' מעכבא דיעבד וכדעת הסמ\"ק. ורמ\"א תפס כן בטלפים כדעת הסמ\"ק לאסור שבתוך הקליפה. אבל בשערות פסק כדעת הרשב\"א להקל דיעבד: \n"
+        ],
+        [
+            "<b>כל </b>הסי' לשון פסקי סה\"ת סי' מ\"ז: \n"
+        ],
+        [
+            "<b>אלו דברים כו'. </b>כל הסי' לשון סה\"ת סי' ע\"ד ע\"ה ע\"ו:  \n"
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Siman",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Halakhah/Commentary/Haggahot of R' David Luria on Sefer HaParnas/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,77 @@
+{
+    "title": "Haggahot of R' David Luria on Sefer HaParnas",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Haggahot_of_R'_David_Luria_on_Sefer_HaParnas",
+    "text": [
+        [
+            "<b>לאסור. </b>ואע\"פ שיש בו כל סימני טהרה. דחיישי' שמא ידרוס אח\"כ רש\"י פ' א\"ט (ס\"ב): ד\"ה חזיוה כו': \n",
+            "<b>או להתיר כו'. </b>אם באנו לדקדק ולכווין סיומא דאין בקיאין בסימנין שכתב המחבר. בנותן טעם גם להאי בבא דאו להתיר מקום לומר דדעתו ז\"ל שאפי' יש בו כל סימני טומאה סמכינן אמסורת וכיו\"ב הביא בכה\"ג בי\"ד הגב\"י סי' פ\"ב אות כ\"ה בשם דמש\"א שכתב דמשמע כן מדברי הרמב\"ם והטור ע\"ש. והיינו דאין אנו בקיאין בסימני טומאה דיש פירושים שונים בדורס . גם באצבע יתרה:  \n"
+        ],
+        [
+            "<b>בצים מותרים לקנות כו' </b>סתם דבריו כאלו הוא בכל מקום. ובאמת מעיקר דינא קי\"ל בפ' א\"ט (ס\"ד) דבעינן שיאמר מעוף פלוני טהור הוא רק הפוסקים ז\"ל נתנו טעם על המנהג שלנו משום דבמקומותנו מצויים עופות טהורים . וכל כי האי לא הוי להמחבר למסתם אלא לפרש. ולפי שיטת הר\"ן ז\"ל דלא בעינן שיאמר מעוף פלוני טהור הוא כ\"א במקום דשכיחי רוב טמאים ומפרש הא דפריך הש\"ס דלמא מעוף טמא הוא קאי אבכל מקום דתני ברייתא דהיינו נמי בדוכתא דרוב טמאים. אבל בשאר מקומות אה\"נ דסמכינן ארוב עופות טהורים (כקושי' התוס' שם). לפ\"ז א\"ש טפי סתימת לשון המחבר פה בזה: \n",
+            "<b>אבל אם הם טרופות בקערה אין קונים מהם. </b>לא משום חשש עוף טמא. דהא אזלינן ב\"ר וסמכינן אהא אפי' נלושו באובליא\"ש כדלהלן. ואע\"פ שאין אנו רואין לפנינו צורת הביצה כלל כ\"ש בטרופות דאכתי יש להכיר ולדמות מאיזו עוף הוא.(וכדמוכח בגמ' דבעי לאוקמי הא דבעינן שיאמר של עוף פלוני טהור. ולא סמכינן אסימני בצים דמיירי בטריפות. והא דאמירה מהני כרש\"י וכ\"כ כל הפוסקים ז\"ל. דיכול להביא ביצי אותו העוף ולדמות. א\"כ נראה דבטרופות נמי יש להכיר מאיזו מין עוף הוא). אלא משום דאין דרך נכרי למכור בצים טרופות הוי ריעותא וחיישי' שמא ישראל מכר לו ביצת נבלות וטרפות וטרפה בקערה שיכירו ישראל הריעותא ולא יקחו ממנו. משא\"כ באובליא\"ש שאין בה ריעותא: \n",
+            "<b>לא משום דם </b>דאזלינן ב\"ר כמו שאנו אוכלין ביצים מבושלין בלא בדיקה. תוס': ולא משוס גיעולי גוים כו' דקמחא עיקר שם: \n",
+            "<b>ואפי' הנבלע בעיסה כו'. </b>משמט דס\"ל ולכל הפוסקים שהביאו לה דבשולי עכו\"ם אוסרין בס' ואין בטלין ברוב. ושלא כדעת האו\"ה שהביא הש\"ך בי\"ד סי' קי\"ב ס\"ק כ\"ג ובסי' קמ\"ו ס\"ק י\"א וע\"ש ס\"ק ט\"ו דבשולי גוים שוין לפת של עכו\"ם שהוכיחו התוס' פ\"ב דע\"ז (לה:) סד\"ה מכלל. והמרדכי פ\"ק וחולין מההוא דדמאי דהתם דבתערובות לא גזרו רבנן ובטלין ברוב. ושוב מצאתי בתה\"א סוף ביש ג' ממש שהביא מדברי סה\"ת שכתב דין זה ג\"כ דסובר כדעתו ז\"ל דבישולי עכו\"ם וכל איסורין דרבנן צריכין ס' לבטלן. (ומשמע מדבריו אפי' בפת). ואף מלשון הרא\"ש ז\"ל שהביא הטור שלהי סי' קי\"ג דכתב דלא מצינו בבשולי עכו\"ם שאסרו פליטתו. משמע דווקא פליטת כלים מתיר אבל לא נותן טעם של תערובות גוף איסור. וכ\"מ לי לשון הש\"ט דרק לענין פת עכו\"ם תפס להתיר ומשום דפת קיל שהוא מהלכות של עמעום. אבל בבשולי גוים שהיא גזרה קדמונית לא רצה להקל. שוב מצאתי באו\"ה כלל מ\"ד דין ז' שכתב ע\"ז וז\"ל. ואין שייך בזה טעם כעיקר שלא גזרו בו. דהשמנונית עיקר האיסור הנבלע ולא מטעם לבד עכ\"ל כוונתו דהשמנונית נרגש בטעמו ואין מתערב יפה שיהי' בטל. אבל לא מסתבר לי לפרש כוונתו משום דשומן לטעמא עביד ולא בטיל כדאמרו לגבי דמאי פ\"ק חולין ופ' בתרא דביצה וכ\"פ בש\"ע א\"ח סי' תקי\"ג ס\"ג: \n"
+        ],
+        [
+            "<b>מותרין לבשלן בחלב </b>כצ\"ל: \n",
+            "<b>ואם נמצאו הבצים בתרנגולת שנתנבלה כו' </b>כצ\"ל. ואהני בצים גמורות בקליפתן דלעיל קאי וכמבואר בתוס' וש\"פ והנהו הוא דאסורין מדרבנן ולהכי ספיקה מותרת כדמסיים ואזיל אבל שאינן גמורות כיון דהם כבשר לטנין בב\"ח ומליחה ה\"נ בנבלה אסורין מה\"ת וספקן אסור ממילא: \n",
+            "<b>אפי' באלף לא בטיל. </b>דהוי דבר שבמנין: \n",
+            "<b>וכן מתרנגולת טרפה. </b>איפשר יותר נכון להגי' וכ\"ש מתרנגולת טרפה. דהני דאוריית' ונבלה דרבנן. רק דמ\"מ הוי כליטרא קציטות דרבנן הוא. וכן מבואר בסה\"ת פ' אלו טרפות סי' כ\"ו: \n",
+            "<b>אם היא נזקקת אח\"כ לתרנגול כו'. </b>וכ\"ה לשון זה בשערי דורא לא למעוטי בדספנא מארעא קאתי דבהדי' מוכח בסוגי' דפ' א\"ט (נ\"ח) דפריך לאמימר חבריי' דושוין בביצת טרפה ודחק בה ולא משני בדספנא מארעא כדמשני לל\"ק. וע\"כ דלאמימר ספנא מארעא נמי מהני להוציאה מידי טרפה. ואיפשר לרבותא נקט דאפי' נזקקה לזכר מ\"מ בעינן לידה ולא סגי' בהא לחודי'. אע\"ג דאמר ר' יהודא בפ\"ק דע\"ז דשבורה אין מקבלת זכר כלל עיי' תוס' שם: \n"
+        ],
+        [],
+        [
+            "<b>שיהי' ס' בהתיר. </b>כלומ' בהתיר עצמו לבד הביצה כדקי\"ל פ' גיד הנשה (חולין צ\"ז: ) דאין ביצה מהמנין. ואף שלענין נתבשל עמהם ד\"א של התיר כ' הפוסקים דקי\"ל דביצה מהמגין. לא חש להאריך ולחומרא לא דק: \n"
+        ],
+        [
+            "<b>הדס אסור והביצה מותרת. </b>הדס אסור מדרבנן וע' באו\"ה כלל מ\"ב הביא בשם הפרנס דאין אנו בקיאין בקשר חלבון וחלמון ולכן נהגו להחמיר. ולפנינו ליתי': \n"
+        ],
+        [],
+        [
+            "<b>עם המים הראשונים כו'. </b>אבל האחרוני' שמוסיף לצננם לא מהני להצטרף לשיעור ס': \n",
+            "<b>נאסרו אם לא שהי' כו'. </b>ט\"ס וצ\"ל אפי' שהי' בהם ובמים ס' ועי' בסה\"ת פא\"ט סי' ל\"ה והביאו דבריו במרדכי וש\"פ: \n"
+        ],
+        [],
+        [
+            "<b>תולע וכו' </b>כל הסי' מדברי סה\"ת פא\"ט סי' ל\"ה ול\"ו ועי\"ש טעם האוסרים אפי' בס'. \n",
+            "<b>דאין בהם בנ\"ט. </b>צ\"ע דרי\"ו כתב בנט\"ו בשם הר\"מ דאוסר אפי' הכף שהוציא בו הזבוב לחוץ ע\"ש: \n"
+        ],
+        [
+            "<b>תולעים הנמצאים כו' עד מותרין. </b>הובא בהגהמי\"י פ\"ב ממ\"א בשם מהר\"ם ג\"כ: \n"
+        ],
+        [
+            "<b>דהיינו האם ואת וולדה. </b>בסה\"ת כתב שנוהג בזכרים ג\"כ וכ\"ה דעת כל סייעתי' מכת הצרפתים ואשכנזים ז\"ל שלא כדעת בה\"ג וסייעתו. ויותר קרוב שחסר כאן בין בזכרים בין בנקבות ג\"כ כמו שהוא הלשון בסה\"ת. אשר רוב פסקי החבור הלזה מועתקים ממנו: \n",
+            "<b>אסור לכל ישראל. </b>עש\"ך סי' י\"ז ס\"ק ג' שהעלה דווקא לדידי' קנסו ולא לאחרים. ועיתבו\"ש שהעלה כדעת החבור: \n"
+        ],
+        [
+            "<b>גם הוולד כן. </b>מדינא דגמ' בבן ט' חי קי\"ל ד' סימנין אכשר בי' רחמנא. רק משום דאין בקיאינן בבן ט' העלה בסה\"ת ס\"ס מ\"א דבנמצאה האם טרפה טוב לאסור כל תולדות ע\"ש. וכ\"פ רמ\"א בהג\"ה סי' י\"ג ס\"ג: \n",
+            "<b>אסור באכילה </b>וג\"ז מדינא בכלו לו חדשיו שרי לאלתר רק משום דלא בקיאין אסרינן מספק נפל ובזה לא כתבו כלל האחרוני' להחמיר אפי' בידוע שכלו לו חדשיו: \n"
+        ],
+        [
+            "<b>ומליחה הראשונה חומרא כו'. </b>משמע דהשניי' מעכבא דיעבד וכדעת הסמ\"ק. ורמ\"א תפס כן בטלפים כדעת הסמ\"ק לאסור שבתוך הקליפה. אבל בשערות פסק כדעת הרשב\"א להקל דיעבד: \n"
+        ],
+        [
+            "<b>כל </b>הסי' לשון פסקי סה\"ת סי' מ\"ז: \n"
+        ],
+        [
+            "<b>אלו דברים כו'. </b>כל הסי' לשון סה\"ת סי' ע\"ד ע\"ה ע\"ו:  \n"
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Sefer ha-Parnas, Vilna, 1891",
+            "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001225087"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "הגהות הרד\"ל על ספר הפרנס",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Commentary"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Siman",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Halakhah/Shulchan Arukh HaRav/English/SECTION 123.1.json

@@ -0,0 +1,269 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Shulchan Arukh HaRav",
+    "versionSource": " www.chabad.org",
+    "versionTitle": "SECTION 123.1",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "שולחן ערוך הרב",
+    "categories": [
+        "Halakhah"
+    ],
+    "text": {
+        "Introduction by the Author's Sons": [],
+        "Orach Chayim": {
+            "Second Edition": [],
+            "": [
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "SECTION 123 Laws Relating to Bowing at the Conclusion of Shemoneh Esreh. (1-8)1A person who [has completed] the recitation of Shemoneh Esreh should take three steps back,1 as one does when taking leave of a king, and should then bid farewell. If one did not do this, it is as if he had not recited She­moneh Esreh.... He should first bid farewell [by inclining his head] to his left, which is to the right of the Divine Presence3 that abides before him4 as he departs from [the place of his] prayer. He should then [incline his head] to his right, which is to the left of the Divine Presence. To explain: When he says Oseh shalom bimromav,5 he should incline his head to the left, and when he says Hu yaaseh shalom aleinu, he should incline his head to the right. He should not bid farewell [by inclining his head] while stepping [back], but only afterwards. [I.e.,] before stepping [back] he should bow, and take the three backward steps in the course of a single bow. Then, while he is still bowed over, before he straightens himself, he should bid farewell [as above] to his left and to his right.6 It has become a regular practice to conclude by [facing forward and] bowing7 before G‑d, like a servant taking leave of his master. Following this, it is customary to say,8 “May it be Your will... that the Beis HaMikdash be rebuilt....” Since [today] the recitation of She­moneh Esreh compensates for the sacrificial service,9 we ask [at this point] that the [Beis Ha-]Mikdash be rebuilt so that we will be able to actually perform that service."
+                ]
+            ],
+            "Last Edition": []
+        },
+        "Yoreh Deah": {
+            "": [],
+            "Laws of Interest and Iska": []
+        },
+        "Choshen Mishpat": {
+            "Laws of Loans": [],
+            "Laws of Testimony and Contracts": [],
+            "Laws of Sales, Gifts and Agency": [],
+            "Laws of Ona'ah": [],
+            "Laws of Dimensions, Measures and Pricing": [],
+            "Laws of Lost Property and Deposit": [],
+            "Laws of Loading and Unloading": [],
+            "Laws of Ownerless Property": [],
+            "Laws of Theft and Robbery": [],
+            "Laws of Monetary Damages": [],
+            "Laws of Tort": [],
+            "Laws of Personal Injury": [],
+            "Laws of Hiring and Skilled Labor": []
+        }
+    },
+    "schema": {
+        "heTitle": "שולחן ערוך הרב",
+        "enTitle": "Shulchan Arukh HaRav",
+        "key": "Shulchan Arukh HaRav",
+        "nodes": [
+            {
+                "heTitle": "הקדמת בני המחבר",
+                "enTitle": "Introduction by the Author's Sons"
+            },
+            {
+                "heTitle": "אורח חיים",
+                "enTitle": "Orach Chayim",
+                "nodes": [
+                    {
+                        "heTitle": "מהדורא תניינא",
+                        "enTitle": "Second Edition"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "",
+                        "enTitle": ""
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "מהדורא בתרא",
+                        "enTitle": "Last Edition"
+                    }
+                ]
+            },
+            {
+                "heTitle": "יורה דעה",
+                "enTitle": "Yoreh Deah",
+                "nodes": [
+                    {
+                        "heTitle": "",
+                        "enTitle": ""
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "הלכות רבית ועיסקא",
+                        "enTitle": "Laws of Interest and Iska"
+                    }
+                ]
+            },
+            {
+                "heTitle": "חושן משפט",
+                "enTitle": "Choshen Mishpat",
+                "nodes": [
+                    {
+                        "heTitle": "הלכות הלואה",
+                        "enTitle": "Laws of Loans"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "הלכות עדות ושטרות ושלישות",
+                        "enTitle": "Laws of Testimony and Contracts"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "הלכות מכירה ומתנה ושליח ואפוטרופוס",
+                        "enTitle": "Laws of Sales, Gifts and Agency"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "הלכות אונאה וגניבת דעת",
+                        "enTitle": "Laws of Ona'ah"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "הלכות מדות ומשקלות והפקעת שערים",
+                        "enTitle": "Laws of Dimensions, Measures and Pricing"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "הלכות מציאה ופקדון",
+                        "enTitle": "Laws of Lost Property and Deposit"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "הלכות עוברי דרכים וצער בעלי חיים",
+                        "enTitle": "Laws of Loading and Unloading"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "הלכות הפקר והשגת גבול",
+                        "enTitle": "Laws of Ownerless Property"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "הלכות גזלה וגנבה",
+                        "enTitle": "Laws of Theft and Robbery"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "הלכות נזקי ממון",
+                        "enTitle": "Laws of Monetary Damages"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "הלכות נזקי גוף ונפש ודיניהם",
+                        "enTitle": "Laws of Tort"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "הלכות שמירת גוף ונפש ובל תשחית",
+                        "enTitle": "Laws of Personal Injury"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "הלכות שאלה ושכירות וחסימה",
+                        "enTitle": "Laws of Hiring and Skilled Labor"
+                    }
+                ]
+            }
+        ]
+    }
+}

json/Halakhah/Shulchan Arukh HaRav/English/Sefaria Community Translation.json

@@ -0,0 +1,161 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Shulchan Arukh HaRav",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org",
+    "versionTitle": "Sefaria Community Translation",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "שולחן ערוך הרב",
+    "categories": [
+        "Halakhah"
+    ],
+    "text": {
+        "Introduction by the Author's Sons": [],
+        "Orach Chayim": {
+            "Second Edition": [
+                [
+                    "Yehudah son of Teimah says: \" Be Bold as a leopard and and light as an eagle , swift as a deer and strong as a lion to carry out the will of your Father in heaven.'Bold as a leopard' means one should not to be humiliated by people who ridicule [him]. 'Strong as a lion' [refers to] moral strength which is primarily in the heart, [to act] like a lion and overpower ones evil urge and rise from ones sleep before the morning light, to serve one's Creator. So that he awake the morning, as it states, (Psalms, 57:9 )\"I awake the morning\", [Meaning] I awake the morning but the morning doesn't wake me. This is the intermediate level. ",
+                    "But is the worthy for all those who fear heaven and for \"soldiers\" [strong ones] who G-d touches their hearts to arise at the half-point of the night to lament a little with the Psalm, \"On the rivers of Babylon (Psalm 137)\"  (as it is printed in the siddurim) on the destruction of the Temple and the lack of revelation of the divine presence as it is written, \"Arise, cry out in the night (Lamentations 2:19)\". Just like the Holy One, Blessed be He, lamented at that time and says, \" Whoa is me that I destroyed my house\". It is better to say less with intent that more without intent. Afterwords, one should toil in the Oral Torah until daylight.    ",
+                    "And it is already known what is argued about this stringency in the book of the Zohar. Such is said in the Gemara that \"midnight\" is a time of will, as it is written, \"And it was the half [way point] of [the] night and G-d struck the every first born...\" (Shemot 12:29).   And they also said that one who occupies himself with Torah at night, the divine presence is in front of him as it says, \"Arise, cry out in the night, at the beginning of the watches; pour out thy heart like water before the face of the Lord\" (Lamentations 2:19). Meaning, the divine presence is found with you and \" beginning of the watches\" is at \"midnight\" (if he can not get up at half way through the night, he should get up at the beginning at the beginning of the third watch (the beginning of the last third of the night)). He that is involved with Torah at night, a string of kindness is pulled on him, as it says, \"By day, may the Lord command His kindness, and at night, may His resting place be with me...\" (Psalms 42:9). This is called a servant of G-d as it is written, \" Behold, bless the Lord, all servants of the Lord who stand in the house of the Lord at night.\" (Psalms 134:1). It is proper to prepare a rooster to awake him from his slumber and \"midnight\", which was the doing of Rabbi Akiva. He pulled along with him a rooster, even when he would go on his travels so that it would awake him at \"midnight\". If the rooster did not awake him, he would pay someone to awaken him.",
+                    "And immediately after he awakens, so that he van overcome his (\"evil) inclinations  and to arise with haste, at midnight or before first light ,in character with an intermediate state, he should think in his heart about before whom he is lying and that the king of kings is over him, as it says, \"the whole land is filled with His glory\". If he had been lying in the presence of a king of flesh and blood, he would be obligated with his life, all the more so with the king of kings, the Holy One Blessed be He.",
+                    "And this is a great principle in the greatness of the righteous who walk before G-d like it’s written, “I always place G-d before me,” because the things a person does are not similar by himself and in front of a great king, similarly speaking with his family and by the king, how much more so when a person realizes that the King of All Kings stands in front of him and sees his actions, like it’s written, “‘If a person is hiding, will I not see him?’ says G-d. “Don’t I fill the heavens and the earth?!” Immediately a feeling of fear and humility should reach him due to his fear and embarrassment in front of G-d constantly. If these feelings do not reach him immediately; then he should delve deeply in this concept until it reaches him. Additionally, he should completely return to G-d on account of all of his sins which hold him back from the fear reaching him, like it’s written, “Your sins were separating…”"
+                ]
+            ],
+            "": [
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "Although based on the law in the Talmud, the only time one must recite the blessing of “Asher Yatzar” is after he relieved himself, nevertheless, it is customary to recite it every morning, right after the blessing upon washing hands, being that a person becomes a renewed creation every day, it is therefore appropriate to recite every day: “[Blessed are you], who formed man with wisdom”. However,  one who wishes to remove himself from doubt, should be careful to relieve himself right after waiting washing hands in the morning, and upon exiting the restroom he should wash his hands again, and then recite “Asher Yatzar”, and he would then still fulfill his obligation [of reciting “Asher Yatzar” every morning] with this blessing, even if reciting “Asher Yatzar” every morning (upon becoming a new creation) would be a full-fledged obligation, nevertheless, reciting the blessing once can be counted for both purposes (i.e. A. relieving oneself, and B. becoming a new creation). Also it is better not to recite the blessing upon washing hands until after the second washing, which is done upon exiting the restroom, and this (not reciting the blessing until after the second time) applies especially when one needs the restroom [when washing hands the first time], which it would then be forbidden to recite any blessing.",
+                    "There are those who have the custom, that upon waking up in the morning, and wanting to go to the synagogue right away in order to pray, they postpone reciting the blessing upon washing hands until they  arrive at the synagogue, and they then recite the blessing upon washing hands together with the rest of the morning blessings, and the reason for doing so is because the main purpose of washing hands in the morning is in order to become sanctified, and to purify our hands before worship, thus resembling the priest, who would sanctify his hands before performing his sacred duty - therefore, being that the prime aspect in worship is to praise G-d and to pray before him, it is therefore appropriate to recite the blessing upon washing hands before prayer, because if not for the existence of prayer, there would be no need for one to wash his hands."
+                ]
+            ],
+            "Last Edition": []
+        },
+        "Yoreh Deah": {
+            "": [],
+            "Laws of Interest and Iska": []
+        },
+        "Choshen Mishpat": {
+            "Laws of Loans": [],
+            "Laws of Testimony and Contracts": [],
+            "Laws of Sales, Gifts and Agency": [],
+            "Laws of Ona'ah": [],
+            "Laws of Dimensions, Measures and Pricing": [],
+            "Laws of Lost Property and Deposit": [],
+            "Laws of Loading and Unloading": [],
+            "Laws of Ownerless Property": [],
+            "Laws of Theft and Robbery": [],
+            "Laws of Monetary Damages": [],
+            "Laws of Tort": [],
+            "Laws of Personal Injury": [],
+            "Laws of Hiring and Skilled Labor": []
+        }
+    },
+    "schema": {
+        "heTitle": "שולחן ערוך הרב",
+        "enTitle": "Shulchan Arukh HaRav",
+        "key": "Shulchan Arukh HaRav",
+        "nodes": [
+            {
+                "heTitle": "הקדמת בני המחבר",
+                "enTitle": "Introduction by the Author's Sons"
+            },
+            {
+                "heTitle": "אורח חיים",
+                "enTitle": "Orach Chayim",
+                "nodes": [
+                    {
+                        "heTitle": "מהדורא תניינא",
+                        "enTitle": "Second Edition"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "",
+                        "enTitle": ""
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "מהדורא בתרא",
+                        "enTitle": "Last Edition"
+                    }
+                ]
+            },
+            {
+                "heTitle": "יורה דעה",
+                "enTitle": "Yoreh Deah",
+                "nodes": [
+                    {
+                        "heTitle": "",
+                        "enTitle": ""
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "הלכות רבית ועיסקא",
+                        "enTitle": "Laws of Interest and Iska"
+                    }
+                ]
+            },
+            {
+                "heTitle": "חושן משפט",
+                "enTitle": "Choshen Mishpat",
+                "nodes": [
+                    {
+                        "heTitle": "הלכות הלואה",
+                        "enTitle": "Laws of Loans"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "הלכות עדות ושטרות ושלישות",
+                        "enTitle": "Laws of Testimony and Contracts"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "הלכות מכירה ומתנה ושליח ואפוטרופוס",
+                        "enTitle": "Laws of Sales, Gifts and Agency"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "הלכות אונאה וגניבת דעת",
+                        "enTitle": "Laws of Ona'ah"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "הלכות מדות ומשקלות והפקעת שערים",
+                        "enTitle": "Laws of Dimensions, Measures and Pricing"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "הלכות מציאה ופקדון",
+                        "enTitle": "Laws of Lost Property and Deposit"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "הלכות עוברי דרכים וצער בעלי חיים",
+                        "enTitle": "Laws of Loading and Unloading"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "הלכות הפקר והשגת גבול",
+                        "enTitle": "Laws of Ownerless Property"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "הלכות גזלה וגנבה",
+                        "enTitle": "Laws of Theft and Robbery"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "הלכות נזקי ממון",
+                        "enTitle": "Laws of Monetary Damages"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "הלכות נזקי גוף ונפש ודיניהם",
+                        "enTitle": "Laws of Tort"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "הלכות שמירת גוף ונפש ובל תשחית",
+                        "enTitle": "Laws of Personal Injury"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "הלכות שאלה ושכירות וחסימה",
+                        "enTitle": "Laws of Hiring and Skilled Labor"
+                    }
+                ]
+            }
+        ]
+    }
+}

json/Halakhah/Shulchan Arukh HaRav/English/merged.json

@@ -0,0 +1,285 @@
+{
+    "title": "Shulchan Arukh HaRav",
+    "language": "en",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Shulchan_Arukh_HaRav",
+    "text": {
+        "Introduction by the Author's Sons": [],
+        "Orach Chayim": {
+            "Second Edition": [
+                [
+                    "Yehudah son of Teimah says: \" Be Bold as a leopard and and light as an eagle , swift as a deer and strong as a lion to carry out the will of your Father in heaven.'Bold as a leopard' means one should not to be humiliated by people who ridicule [him]. 'Strong as a lion' [refers to] moral strength which is primarily in the heart, [to act] like a lion and overpower ones evil urge and rise from ones sleep before the morning light, to serve one's Creator. So that he awake the morning, as it states, (Psalms, 57:9 )\"I awake the morning\", [Meaning] I awake the morning but the morning doesn't wake me. This is the intermediate level. ",
+                    "But is the worthy for all those who fear heaven and for \"soldiers\" [strong ones] who G-d touches their hearts to arise at the half-point of the night to lament a little with the Psalm, \"On the rivers of Babylon (Psalm 137)\"  (as it is printed in the siddurim) on the destruction of the Temple and the lack of revelation of the divine presence as it is written, \"Arise, cry out in the night (Lamentations 2:19)\". Just like the Holy One, Blessed be He, lamented at that time and says, \" Whoa is me that I destroyed my house\". It is better to say less with intent that more without intent. Afterwords, one should toil in the Oral Torah until daylight.    ",
+                    "And it is already known what is argued about this stringency in the book of the Zohar. Such is said in the Gemara that \"midnight\" is a time of will, as it is written, \"And it was the half [way point] of [the] night and G-d struck the every first born...\" (Shemot 12:29).   And they also said that one who occupies himself with Torah at night, the divine presence is in front of him as it says, \"Arise, cry out in the night, at the beginning of the watches; pour out thy heart like water before the face of the Lord\" (Lamentations 2:19). Meaning, the divine presence is found with you and \" beginning of the watches\" is at \"midnight\" (if he can not get up at half way through the night, he should get up at the beginning at the beginning of the third watch (the beginning of the last third of the night)). He that is involved with Torah at night, a string of kindness is pulled on him, as it says, \"By day, may the Lord command His kindness, and at night, may His resting place be with me...\" (Psalms 42:9). This is called a servant of G-d as it is written, \" Behold, bless the Lord, all servants of the Lord who stand in the house of the Lord at night.\" (Psalms 134:1). It is proper to prepare a rooster to awake him from his slumber and \"midnight\", which was the doing of Rabbi Akiva. He pulled along with him a rooster, even when he would go on his travels so that it would awake him at \"midnight\". If the rooster did not awake him, he would pay someone to awaken him.",
+                    "And immediately after he awakens, so that he van overcome his (\"evil) inclinations  and to arise with haste, at midnight or before first light ,in character with an intermediate state, he should think in his heart about before whom he is lying and that the king of kings is over him, as it says, \"the whole land is filled with His glory\". If he had been lying in the presence of a king of flesh and blood, he would be obligated with his life, all the more so with the king of kings, the Holy One Blessed be He.",
+                    "And this is a great principle in the greatness of the righteous who walk before G-d like it’s written, “I always place G-d before me,” because the things a person does are not similar by himself and in front of a great king, similarly speaking with his family and by the king, how much more so when a person realizes that the King of All Kings stands in front of him and sees his actions, like it’s written, “‘If a person is hiding, will I not see him?’ says G-d. “Don’t I fill the heavens and the earth?!” Immediately a feeling of fear and humility should reach him due to his fear and embarrassment in front of G-d constantly. If these feelings do not reach him immediately; then he should delve deeply in this concept until it reaches him. Additionally, he should completely return to G-d on account of all of his sins which hold him back from the fear reaching him, like it’s written, “Your sins were separating…”"
+                ]
+            ],
+            "": [
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "Although based on the law in the Talmud, the only time one must recite the blessing of “Asher Yatzar” is after he relieved himself, nevertheless, it is customary to recite it every morning, right after the blessing upon washing hands, being that a person becomes a renewed creation every day, it is therefore appropriate to recite every day: “[Blessed are you], who formed man with wisdom”. However,  one who wishes to remove himself from doubt, should be careful to relieve himself right after waiting washing hands in the morning, and upon exiting the restroom he should wash his hands again, and then recite “Asher Yatzar”, and he would then still fulfill his obligation [of reciting “Asher Yatzar” every morning] with this blessing, even if reciting “Asher Yatzar” every morning (upon becoming a new creation) would be a full-fledged obligation, nevertheless, reciting the blessing once can be counted for both purposes (i.e. A. relieving oneself, and B. becoming a new creation). Also it is better not to recite the blessing upon washing hands until after the second washing, which is done upon exiting the restroom, and this (not reciting the blessing until after the second time) applies especially when one needs the restroom [when washing hands the first time], which it would then be forbidden to recite any blessing.",
+                    "There are those who have the custom, that upon waking up in the morning, and wanting to go to the synagogue right away in order to pray, they postpone reciting the blessing upon washing hands until they  arrive at the synagogue, and they then recite the blessing upon washing hands together with the rest of the morning blessings, and the reason for doing so is because the main purpose of washing hands in the morning is in order to become sanctified, and to purify our hands before worship, thus resembling the priest, who would sanctify his hands before performing his sacred duty - therefore, being that the prime aspect in worship is to praise G-d and to pray before him, it is therefore appropriate to recite the blessing upon washing hands before prayer, because if not for the existence of prayer, there would be no need for one to wash his hands."
+                ],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "SECTION 123 Laws Relating to Bowing at the Conclusion of Shemoneh Esreh. (1-8)1A person who [has completed] the recitation of Shemoneh Esreh should take three steps back,1 as one does when taking leave of a king, and should then bid farewell. If one did not do this, it is as if he had not recited She­moneh Esreh.... He should first bid farewell [by inclining his head] to his left, which is to the right of the Divine Presence3 that abides before him4 as he departs from [the place of his] prayer. He should then [incline his head] to his right, which is to the left of the Divine Presence. To explain: When he says Oseh shalom bimromav,5 he should incline his head to the left, and when he says Hu yaaseh shalom aleinu, he should incline his head to the right. He should not bid farewell [by inclining his head] while stepping [back], but only afterwards. [I.e.,] before stepping [back] he should bow, and take the three backward steps in the course of a single bow. Then, while he is still bowed over, before he straightens himself, he should bid farewell [as above] to his left and to his right.6 It has become a regular practice to conclude by [facing forward and] bowing7 before G‑d, like a servant taking leave of his master. Following this, it is customary to say,8 “May it be Your will... that the Beis HaMikdash be rebuilt....” Since [today] the recitation of She­moneh Esreh compensates for the sacrificial service,9 we ask [at this point] that the [Beis Ha-]Mikdash be rebuilt so that we will be able to actually perform that service."
+                ]
+            ],
+            "Last Edition": []
+        },
+        "Yoreh Deah": {
+            "": [],
+            "Laws of Interest and Iska": []
+        },
+        "Choshen Mishpat": {
+            "Laws of Loans": [],
+            "Laws of Testimony and Contracts": [],
+            "Laws of Sales, Gifts and Agency": [],
+            "Laws of Ona'ah": [],
+            "Laws of Dimensions, Measures and Pricing": [],
+            "Laws of Lost Property and Deposit": [],
+            "Laws of Loading and Unloading": [],
+            "Laws of Ownerless Property": [],
+            "Laws of Theft and Robbery": [],
+            "Laws of Monetary Damages": [],
+            "Laws of Tort": [],
+            "Laws of Personal Injury": [],
+            "Laws of Hiring and Skilled Labor": []
+        }
+    },
+    "versions": [
+        [
+            "SECTION 123.1",
+            " www.chabad.org"
+        ],
+        [
+            "Sefaria Community Translation",
+            "https://www.sefaria.org"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "שולחן ערוך הרב",
+    "categories": [
+        "Halakhah"
+    ],
+    "schema": {
+        "heTitle": "שולחן ערוך הרב",
+        "enTitle": "Shulchan Arukh HaRav",
+        "key": "Shulchan Arukh HaRav",
+        "nodes": [
+            {
+                "heTitle": "הקדמת בני המחבר",
+                "enTitle": "Introduction by the Author's Sons"
+            },
+            {
+                "heTitle": "אורח חיים",
+                "enTitle": "Orach Chayim",
+                "nodes": [
+                    {
+                        "heTitle": "מהדורא תניינא",
+                        "enTitle": "Second Edition"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "",
+                        "enTitle": ""
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "מהדורא בתרא",
+                        "enTitle": "Last Edition"
+                    }
+                ]
+            },
+            {
+                "heTitle": "יורה דעה",
+                "enTitle": "Yoreh Deah",
+                "nodes": [
+                    {
+                        "heTitle": "",
+                        "enTitle": ""
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "הלכות רבית ועיסקא",
+                        "enTitle": "Laws of Interest and Iska"
+                    }
+                ]
+            },
+            {
+                "heTitle": "חושן משפט",
+                "enTitle": "Choshen Mishpat",
+                "nodes": [
+                    {
+                        "heTitle": "הלכות הלואה",
+                        "enTitle": "Laws of Loans"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "הלכות עדות ושטרות ושלישות",
+                        "enTitle": "Laws of Testimony and Contracts"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "הלכות מכירה ומתנה ושליח ואפוטרופוס",
+                        "enTitle": "Laws of Sales, Gifts and Agency"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "הלכות אונאה וגניבת דעת",
+                        "enTitle": "Laws of Ona'ah"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "הלכות מדות ומשקלות והפקעת שערים",
+                        "enTitle": "Laws of Dimensions, Measures and Pricing"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "הלכות מציאה ופקדון",
+                        "enTitle": "Laws of Lost Property and Deposit"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "הלכות עוברי דרכים וצער בעלי חיים",
+                        "enTitle": "Laws of Loading and Unloading"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "הלכות הפקר והשגת גבול",
+                        "enTitle": "Laws of Ownerless Property"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "הלכות גזלה וגנבה",
+                        "enTitle": "Laws of Theft and Robbery"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "הלכות נזקי ממון",
+                        "enTitle": "Laws of Monetary Damages"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "הלכות נזקי גוף ונפש ודיניהם",
+                        "enTitle": "Laws of Tort"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "הלכות שמירת גוף ונפש ובל תשחית",
+                        "enTitle": "Laws of Personal Injury"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "הלכות שאלה ושכירות וחסימה",
+                        "enTitle": "Laws of Hiring and Skilled Labor"
+                    }
+                ]
+            }
+        ]
+    }
+}

json/Halakhah/Sifrei Mitzvot/Sefer HaChinukh/English/Sefaria Community Translation.json

@@ -0,0 +1,660 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Sefer HaChinukh",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org",
+    "versionTitle": "Sefaria Community Translation",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "ספר החינוך",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Sifrei Mitzvot"
+    ],
+    "text": {
+        "Author's Introduction": [],
+        "Opening Letter by the Author": [],
+        "": [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "",
+                "It is from the roots of this commandment [that it is] so that the Jews will always remember the miracle that God did for them during the exodus from Egypt - that He killed all of their first-born who were likened to donkeys [Ezekiel 23:19-20], as it is written."
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "",
+                "",
+                "From the laws of the commandment is that which they, may their memories be blessed, said (Sotah 41a, Mishneh Torah, Laws of Festival Offering 3:3) that the king was the one that was obligated to read it in their ears. And he would read it in the women's yard [of the Temple]. And he reads while sitting, but if he read while standing, behold that is praiseworthy. And from where does he read? From the beginning of the book of Eleh HaDevarim (Deuteronomy) until the end of the section of Shema Yisrael (Deuteronomy 6:9), and he skips to Vehaya im shamo'ah and finishes that section (Deuteronomy 11:13-21), and [then] skips to Aser te'aser (Deuteronomy 14:22) and reads from Aser te'aser, according to [its proper] order, until the end of the blessings and curses, up until \"besides for the covenant which He made with them in Chorev\" (Deuteronomy 28:69), and stops."
+            ]
+        ]
+    },
+    "schema": {
+        "heTitle": "ספר החינוך",
+        "enTitle": "Sefer HaChinukh",
+        "key": "Sefer HaChinukh",
+        "nodes": [
+            {
+                "heTitle": "הקדמת המחבר",
+                "enTitle": "Author's Introduction"
+            },
+            {
+                "heTitle": "איגרת המחבר",
+                "enTitle": "Opening Letter by the Author"
+            },
+            {
+                "heTitle": "",
+                "enTitle": ""
+            }
+        ]
+    }
+}

json/Halakhah/Sifrei Mitzvot/Sefer HaChinukh/Hebrew/Minchat Chinuch, Vilna, 1923..json

@@ -0,0 +1,52 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Sefer HaChinukh",
+    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001175085",
+    "versionTitle": "Minchat Chinuch, Vilna, 1923.",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "versionTitleInHebrew": "מנחת חינוך, וילנה, תרפ\"ג",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "ספר החינוך",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Sifrei Mitzvot"
+    ],
+    "text": {
+        "Author's Introduction": [
+            "האמת הברור במין האנושי הוא מה שהסכימה עליו דעת רוב בני אדם שבעולם וכבר הסכימה דעת כולם להאמין עדות אנשים וברבות המעידים על הדבר שיעידו עליו אז יתאמת הענין יותר בעיני שומעיו ובהיות המעידים מועטים יפול קצת ספק בדבר לפקחים והענין הזה נתחזק כל כך אצל בני אדם עד שקבעו בנימוסיהם כל אומה ואומה להמית איש אחד על פי שנים עדים או שלשה. ואם מן השלשה הכי נכבד גם תורת משה השלימה צותה כן. וגם כן הסכימה דעת הכל מטעם זה לקבל מפי אבותיהם זקניהם עדותם במה שמספרים להם שאירע בימיהם או בימי אבותיהם או בימי אבות אבותיהם ואין ספק כי בהיות אבות המעידים רבים ואותן שאירע בימיהם המעשה וראו אותו בעיניהם רבים יתחזק הדבר בלב הבנים השומעים על כן כשרצה האלהים לתת תורה לעמו ישראל נתנה להם לעיני שש מאות אלף אנשים גדולים מלבד טף ונשים ורבים להיות כולם עדים נאמנים על הדברים גם למען תהיה העדות יותר חזק ונאמן זכו כולם למעלת הנבואה לפי שאין במה שיודע מצד הנבואה נופל ספק לעולם וזה שאמר השם למשה בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם כלומר הם ובניהם לעולם יאמינו בך ובנבואתך כי אז ידעו ידיעה נאמנה כי ידבר אלהים את האדם וחי ושכל נבואתך אמת ולולי שזכו לנבואה בכל האותות שעשה משה לעיני פרעה ולעיניהם היה יכול בעל דין לחלוק ולומר מי יודע אם עשה הכל בתחבולות חכמת השדים או בכח שמות המלאכים ואע\"פ שחכמי מצרים וכל חרטומיה שהיו בקיאים בחכמת השדים והכישוף יותר מכל שאר העולם הודו בעל כרחם למשה ואמרו לפרעה כי בכח השם עשה כמו שכתוב אצבע אלהים היא אעפ\"כ הרוצה להתעקש יאמר ביתרון חכמתו מהם עשה והודו לו. אבל אחרי הנבואה לא נשאר להם שום צד פיקפוק בענין וידעו בבירור כי כל המעשים נעשו במצות אדון העולם ומידו הגיע אליהם הכל והם שראו בעיניהם וידעו הדבר ידיעה אמתית שאין לבני אדם אמת חזק יותר מזה העידו לבניהם אשר ילדו אחר כן כי כל דברי התורה אשר קבלו ע\"י משה מב' בראשית עד ל' לעיני כל ישראל אמת וברור בלי שום ספק בעולם ובניהם העידו לבניהם גם כן ובניהם לבניהם עדינו. נמצאת תורתינו בידינו תורת אמת מפי שש מאות אלף עדים נאמנים שהוא חשבון הכולל כל דיעות בני אדם מלבד טף ונשים. ועתה אם יטעון עלינו מסית אשר לבבו פונה מעם יי אלהינו ויאמר מה לך איש יהודי וקבלתך ומה לך לשאול אביך וזקניך חקור ודרוש בדעתך היטב והעמד סברותיך פקח עיניך וראה מה בעולמך תנועת הגלגל וארבע היסודות שבאדמה מהם תראה ותבין תעלומות חכמה ובשכלך חקור ותלמוד האחד איך יחד. נשיב אליו כי מצד חקירתינו לא נוכל להשיג לעולם בדבר אלהים כלום כי גם בענייני העולם השפל לא יכלו כל חכמי הטבע לבוא עד תכלית כי מי יגלה בחכמת המחקר סגולת העשבים והפירות וסגולת אבנים טובות ויקרות וסבת תנועת הברזל באבן תחתיות כי שם עמדו מתמיהים כל חכמי הטבע וכל אנשי תבונות אף כי נאמר להבין מהם חכמות נכבדות ודעת אלהים נמצא. חלילה לנו חלילה לבוא אחרי המלך בגבהינו ולהרים יד ולחשוב מחשבות ממה שלמעלה ממחשבתינו ואין צורך אלינו כי הנה אבותינו ז\"ל המה סדרו שלחן לפנינו הם העמיקו שאלה ובאו אל תכלית הידיעה האמתית השיגו לדעת כי ידבר אלהים את האדם וחי ומה לנו אחרי זאת לחקור ולחטט אחר דבריהם האמת אתם רק לשתות בצמא את דבריהם ככתבם וכלשונם. והמשל בזה מי שהעידו לו אלפי אלפים אנשים שלא לשתות ממימי נחל אחד לפי שראו אותן המים ממיתים שותיו וניסו דבר זה אלף פעמים בזמנים שונים ובאישים מוחלקים בארצות. ואמר אליו חכם אחד רופא מובהק אל תאמן לכלם כי אני מודיעך מצד חכמה שאין אותן המים ראויים להמית לפי שהן זכים וקלים והעפר שעוברים עליו טוב שתה מהם כנפשך שבעך. הטוב לזה להניח עדות הכל המפורסם ולעשות כדבר החכם. באמת לא טוב הדבר ואיש משכיל לא ישמע אליו וכדבריו לא יעשה. הוא הדבר אשר הקדמנו כי אמתת ענייני העולם נודע מפי רבוי בני אדם המעידים אותם על אמת יותר מהמוכיחים דבריהם מצד שכלם וחקירתם כי בהיות האדם חסר השלמות אין שכלו משיג אל תכלית הדברים ועל כן הדרך הנבחר לאדם לעשות ככל דברי התורה המקובלת מן העדים הנאמנים אשר נתן אדון החכמה לבני אדם ובה נכלל כל דעת יקר וכל חכמה מפוארת. ",
+            "ואם ישאל שואל מהו הענין שנתן השם תורה יקרה כזו לבני אדם הלא לשם ברוך הוא הכל ולמעלתו ולכבודו אין שיעור ובידיעת בני אדם כח מעשיו אין תוספת לכבודו כי לתכלית הכבוד וההוד לא יהיה תוספת וגרעון בשביל דבר. תשובתו של זה פשוטה שאין דעת בני אדם משיג בדרכי יוצרו לדעת טעם מעשיו למה כי גבהו דרכיו מדרכיהם ומחשבותיו ממחשבותיהם. ואע\"פ שאין טעם הדבר נגלה לנו יש לנו להאמין כי אב החכמות אדון הכל כל אשר עשה לצורך עשה ולענין מחויב ומכל מקום אפשר לנו למצוא בדבר קצת טעם ולומר כי ידיעת בני אדם דרכי השם מחוייבת למעלתו ית' שאחר שעלה במחשבה לפניו לבראות עולם ראוי להיותו בתכלית השלימות כי השלם כל מעשיו שלמות וכן הוא האמת כי ב\"ה השלימו בכל כי לא חסר ממנו דבר שיהא אדם יכול לומר עליו למה לא עשה בעולמו כן שיודע ממנו יתרון חכמה. כי הנה ברא בעולמו שכלים נבדלים והם המלאכים. וכן ברא שכלים בגוף קיים והם השמים וכל צבאם וברא בארץ בריות גופניות בלי שכל כלל והם הבהמות והעופות ושאר המינין שכיוצא בם ועוד ברא בארץ בריות גופניות בשכל והוא מין האדם להודיע כי לא נמנע לפניו כל דבר. שאף על פי שהחומר והשכל הפכים גמורים ערבם יחד בגודל חכמתו ועשה בהם את האדם. ואם כן על כל פנים יתחייב שיהא אותו שכל המעורב בחומר והוא האדם יודע יוצרו ומכירו כדי להשלים הכוונה בבריאתו. ואם לא התורה שנתן לו ימשך השכל אחר החומר בכל תאותיו לגמרי ונמשל כבהמות נדמו ובכן לא תשלם המלאכה לפי שיהיה גוף האדם וגוף הבהמה אחד בענין אע\"פ שאינו אחד בצורה ונמצא ביצירה חסרון. נמצא לפי דברינו שנתינת התורה להשכיל לבות בני אדם מחוייבת לתשלום היצירות. ואם ישאל עוד אחר שהיא תשלום היצירות למה נתנה לעם אחד מעמי העולם ולא לכולם. גם בזה היתה תשובתו פשוטה להשיב שאין דעת הנוצר משיג כוונת יוצרו אבל מ\"מ גם לזה אפשר למצוא בו קצת טעם לפי מנהגו של עולם. הלא ידוע כי בכל דברי העולם השפל פסולת מרובה בו על העקר גם בעקר חלק ממנו נבחר בו מן הכל כאלו תאמר רוב קרקע שבעולם אינם עידית אלא מיעוטם וגם בעידית חלק ממנו עידי עידית וכן הדבר גם בפירות העולם ובמיני הבהמות והעופות וא\"כ גם במין האנושי נהיה הדבר כן לדמותו למיני העולם הש��ל אחר שהוא משותף עמו בקצתו שהוא בעל גוף נפסד כהם אין תימה בדבר וע\"כ נבחר ממין האדם חלק א' והוא ישראל והוא המעט מכל העמים וברוך השם היודע כי הם מבחר המין האנושי ובחרם להיות נקראים עמו ונתן להם כל עיקרי החכמה ואולם גם לכל שאר מין האדם נתן דרך להבדילם מן הבהמות והם ז' מצות שנצטוו בהם כל בני העולם בכלל כמו שנכתוב על כל אחד מהם בע\"ה. וגם בעם ישראל בעצמו חלק מהם נבחר יותר והוא שבט הלוי שנבחר לעבודתו תמיד. וכן הדבר ג\"כ בכדור הארץ שיש בה חלק נבחר מן הכל וידע השם כי המובחר שבה היא א\"י והי' רצונו להושיב בה מבחר מין האדם גם באותו הטוב שבו הוא ירושלים וע\"כ נבחרה להיות משכן התורה ומקום העבודה וממנה יתברך כל כדור הארץ כי שם צוה י\"י את הברכה. ואם ישאל עוד אחר שאמרתי עקר הכל והחלק הנבחר הם עם ישראל איך הדבר שהם סובלי הגלות והצרות מעולם. התשובה ידוע הדבר ומפורסם בין בני העולם כי אדון הכל ברא ב' עולמות עולם הגופות ועולם הנשמות. ועולם הגופות כאפס ותוהו נחשב כנגד עולם הנשמות שזה כצל עובר וזה קיים לעדי עד וע\"כ בהיות הנפש עיקר האדם והדבר הקיים שבו ונשאר לעדי עד והגוף כלי לנפש משמש אליה זמן מועט ואח\"כ נפסד ונאלח הנחיל השם לעמו עולם הנשמות שהוא עולם נצחי ולתענוג שבו אין שיעור. ואם ישאל השואל עוד ולמה לא נתן האל לעמו אשר בחר שני מנות תענוג עולם הגופות ועולם הנשמות. התשובה כי ידוע לכל בעל שכל שא\"א לבעל חומר בעולם מבלי שיחטא וממדות האל ב\"ה הקבועות עדי עד היא מדת הדין והיא תחייב כל בעל שכל ללכת בדרך השכל ובנטותו להתחייב למלך ואחר שחייבה מדה\"ד לפטור בלא כלום א\"א שכבר יצא חייב מבית מדה\"ד וע\"כ מחסדי השם עלינו שם חלקינו לצרף החטא ממנו בעולם הזה הנפסד להיות נפשותינו נקיות וקיימות לעולם הנשמות שיפה שם שעה אחת מכל חיי העה\"ז ואולם יש להאמין שיגיע זמן שנזכה לשני המנות והם ימות המשיח והטעם כי אז בימים ההם לא נהיה צריכים לצירוף הגופים כלל כי יבטל ממנו יצר הרע כדכתיב והסירותי את לב האבן וגו' ואם גם בעת ההיא מעט סיג החטא ישאר יפול החיוב על ראש השעיר כאשר בתחלה וזהו שכתב בתורה אם בחוקותי תלכו אנחיל אתכם טוב העה\"ז כלומר אם תהיו שלימים ולא תהיו צריכים לצירוף הגוף תזכו אף לטובת העולם הזה וזהו שכתב באברהם אבינו ע\"ה שברכו השם בכל אף בטובת העה\"ז שלא נצטרך בעת ההיא לצירוף הגוף כלל. ואחרי זאת אין לתמוה בצערן של ישראל בגליות יותר מכל האומות כי הכל לטובתם ולכבודם. ואתה השואל תן עיניך ולבך על זה כי דבר גדול הוא לא יבינו אותו כל רשעים והמשכילים יבינו כי הרבה מן היהודים עניים ברוב הצרות הגדולות אשר תכפום בגליות והם לא ידעו לא הבינו את טוב עולם הנשמות כמעט נטיו רגליהם ברוב הדאגות ולבם לא נכון עמם ברוב רעיונות השם בחסדיו יעביר מלבנו מחשבות און וישפיע עלינו שכל טוב ודעות נכונות להשלים חפצו אמן כן יעשה. ואם ישאל עוד אחר שאמרת שעיקר הכל היא עולם הנשמות וסוף שכר המצות בו למה לא יזכירנו בתורה ויאמר בעשותכם מצותי אנחילכם העה\"ב. תשובה מפני שענין העה\"ב ידוע ונגלה לכל בעל שכל וברור כשמש אין כל אומה ולשון שלא יסכימו כי יש לנפשות השארות אחר כלות הגופים ואין חולק ג\"כ כי לפי טובתה של נפש וחכמתה וכושר פעליה תענוגה יתר כי מחצב הנפש השכלית ממוצא השכל וכל המתקרב יותר אל טבעו מקום שחוצב ממנו תענוגו יתר אלה הדברים אין צריכין חיזוק בראיות ועדים הן הן עידיהן וראיותיהן מושכל ראשון הן וע\"כ לא תאריך התורה לעולם במה שהוא ידוע מן הסברא האנושית וזהו אמרם בכ\"מ ז\"ל סברא הוא כלומר וא\"צ קרא במה שהסברא נותנת וע\"כ הבטיחתנו התורה בקיום המצות בעה\"ז לומר שלא נהיה טרודים במזונות ובמלחמות האויבים ונוכל להשתדל בעבודות האל ונשיג רצונו ואין צורך להאריך עוד ולומר וכשתשיגו רצונו תזכו לתענוג העולם הבא כי ידוע הדבר מאליו שכל נברא אשר ישיג רצון בוראו יתעלה יתקרב אליו ויתענג בזיוו. ועוד טעם אחר שאילו הבטיחה התורה בגמול העולם הבא ולא בזה לא תהיה ההבטחה נראית בחיים והיה אולי לב קטני אמנה נוקף בדברים. ",
+            "והתורה הזאת שאמרנו שנתן השם לעמו ע\"י משה נביאו מעיקריה לדעת כי יי האלהים אשר בשמים ממעל שנתן את התורה לישראל הוא המצוי הראשון שאין התחלה ותכלית למציאותו ב\"ה ושהוא המציא וברא ברצונו וביכלתו יש מאין כל הנברא ושיעמוד קיים כל מה שברא בזמן שירצה הוא ולא יותר אפילו רגע ושאין נמנע לפניו לעשות כל דבר ולהאמין כי הוא אחד בלי שום שיתוף בעולם ולהאמין כי בקיים האדם מה שכתוב בה תזכה נפשו לתענוג גדול לעולמים ולהאמין כי האל משגיח במעשי בני אדם ויודע כל פרטי מעשיהם ומשלם לכל אחד כפי פעולתו. ומעיקרי התורה גם כן להאמין כי פירוש התורה האמתי הוא הפירוש המקובל בידינו מחכמי ישראל הקדמונים וכל שיפרש בה דבר הפך כונתם הוא טעות ודבר בטל לגמרי לפי שחכמינו קבלו פי' התורה ממשה רבינו ע\"ה שקבלו מאת השם ב\"ה כשעמד בהר מ' ימים. ואע\"פ שבזמן מועט מזה היה אפשר ללמוד בכח המלמד רצה השם לרמוז ללומדים שילמדו במתון והפירוש האמתי שכתבנו הוא הפירוש הכתוב בגמ' הבבלי' וירושלמי' שחברו חכמינו הקדמונים שקבלוהו דור אחר דור ממשה רבינו ע\"ה והבבלי הוא יותר ארוך ומבואר ועליו אנו סומכים יותר והוא עשוי לששה סדרים ויש בו ס' מסכתות לפי חלוק העניינים סימנם ששים המה מלכות. ותקכ\"ב פרקים. וכן יתבאר פירוש התורה האמתי מספרים אחרים שחברו קצת מחכמינו הקדמונים ונקראים ספרא וספרי ותוספתא ומכילתא כל אלה ספרים שכל ישראל מאמינים בהם וסומכים על דבריהם במה שיהיה שם בלי מחלוקת ובמה שיש בו מחלוקת כבר פירשו הם גם כן ההכרע שנקח מהם הכל מבואר יפה בלי שום ספק ועירבוב למבינים וכל מי שלבו נוקפו בעניינים אלה איננו בכלל עם הקדש לפי שמפשט כתובי התורה בלתי פירושיהם וקבלתם האמתית לא נסכים אל האמת לעולם כי יש כמה כתובים בתורה נראים כסותרים זה את זה ויודע פירושם יבין ויראה כי ישרים דרכי השם. הרי שכתוב בתורה ומושב בני ישראל וגו'. ומצינו בקהת בן לוי שהיה מיורדי מצרים ואם אתה מונה כל ימי חייו ושני חיי עמרם בנו ושמונים שנה של משה שהיה בן שמונים בעמדו לפני פרעה לדבר אליו להוציא את בני ישראל ממצרים לא יעלו כולם כי אם ש\"נ שנה אלא שבא הפירוש על זה דמשעה שנאמר לאברהם כי גר יהיה זרעך מתחיל חשבון הת\"ל שנה ופירוש הפסוק כן ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים ובשאר ארצות כלומר שהתחילו לגלות ת\"ל שנה דמשעה שנאמר לו לאברהם כי גר יהיה זרעך התחיל עליו הצער ומשם התחלת החשבון. ואל יקשה עליך אומרו בני ישראל שהרי אמרו במדרש אברהם נקרא ישראל שנאמר ומושב בני ישראל. ומה שאמר בני ישראל ר\"ל בנ\"י וישראל אבל מפני שהתחיל הצער לאב בבשורת גלות הבנים הוציאו הכתוב בלשון זה. ומה שאמר במצרים גם כן לאו דוקא אלא כלומר בגלות. ומה שהוציא הכל בלשון מצרים לפי ששם היה עיקר הגלות ואחר העיקר הכל הולך ועליו נקרא לעו��ם. וכן כתיב בתורה בשבעים נפש ירדו אבותיך מצרימה וכשאתה מונה פרטן תמצא ס\"ט נפשות. אלא שבא הפירוש שיוכבד נולדה בין החומות ולא נחשבה בפרט. וכ\"כ כתוב אחד אומר שבעת ימים תאכל מצות. וכתוב אחד אומר ששת ימים. וכאלה רבים לא יתבארו לעולם כי אם בפירוש התורה ממקובל בידינו ממשה רבינו שנתנה לנו. ",
+            "ועתה דע לך לפי מה שקבלנו מחכמינו ז\"ל ומפירושיהם כי חשבון המצות הנוהגות לדורות שנכללו בספר התורה שנתן לנו השם עולה תרי\"ג מצות בין אותן שצוה לנו לעשות ואותן שהזהירנו שלא לעשות כי הכל נקראים מצוה ואותן שצוה לעשות עולה רמ\"ח ושלא לעשות שס\"ה. ומהן שחייבין בהן כל ישראל בכללם זכרים ונקבות בכל מקום ובכל זמן. ומהן שאין חייבין בהן אלא ישראלים בכל מקום ובכל זמן ולא כהנים ולוים. ויש שאין חייבין בהן אלא לוים בלבד. ויש שאין חייבין בהם אלא כהנים בלבד בכ\"מ ובכ\"ז ויש שאין חייב בהן אלא מלך ישראל. ויש שאין חייבין בהן יחיד לבד אלא הציבור כולם. ומהן מצות שאין חייבין בהן ישראל אלא במקום ידוע ובזמן ידוע והוא ארץ ישראל ובזמן שרוב ישראל שרויין שם. ובאותו מקום ובאותו זמן יש חילוק ג\"כ במצות ידועות בין אנשים לנשים ובין ישראלים לכהנים ולוים ומן המצות אילו שאדם חייב בהם לקום לעשותן בהתמדה כגון מצות אהבת השם ויראתו וכיוצא בה. ויש שחייב לקום ולעשותן בזמן ידוע ולא קודם לכן. כגון מצות סוכה ולולב ושופר ושביתת מועדים וקריאת שמע וכל כיוצא בהם שיש להם זמן קבוע לעשותן בשנה או ביום. ויש מהן שאין אדם חייב לעשותן לעולם אלא א\"כ תהיה סבה שתבא לידו ענין שיצטרך לעשות בו אותה מצוה הראוייה לאותו ענין כאלו תאמר שנתינת שכר שכיר בזמנו מצוה אחת. ובוודאי אין אדם חייב לשכור פועלים כדי לקיים מצוה זו. וכן קצת כיוצא בה כמו שנברר הכל בע\"ה על כל מצוה שנכתוב. ואחת מן המצות והיא עקר ויסוד שכולן נשענות עליו היא מצות לימוד התורה כי בלימוד ידע האדם את המצות ויקיים אותן. ועל כן קבעו לנו חכמינו ז\"ל לקרות חלק אחד מספר התורה במקום קיבוץ העם שהוא בית הכנסת לעורר לב האדם על דברי התורה והמצות בכל שבוע ושבוע עד שיגמרו כל הספר. ולפי מה ששמענו רוב ישראל נוהגים היום לקרותו כולו בשנה אחת. ועוד חייבונו חכמים ז\"ל לקרותו כל אחד מישראל בביתו בכל שבוע ושבוע כמו שקורין אותו במקום הקיבוץ וזהו אמרם ז\"ל לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור כדי שישכיל בדברים יותר בקרותו אותם בביתו. ועתה בהיות תרי\"ג מצות שבספר מפוזרות בתוכו הנה והנה בתוך ספורים אחרים שנכתבו בספר לעיקר גדול ולצורך שיש למצות בהם אולי לא יתן לבו הקורא בסדר לראות כמה מצות קרא באותו שבוע ולא יעיר לבו לזרז עצמו בהן. על כן ראיתי טוב אני הדל באלפי תלמיד התלמידים שבזמני איש יהודי מבית לוי ברצילונו לכתוב המצות על דרך הסדרים וכסדר שנכתבו בתורה זו אחר זו לעורר לב הנער בני והילדים חביריו בכל שבוע ושבוע אחר שילמדו אותו הסדר בחשבון המצות ולהרגיל אותם בהם ולהתפיס מחשבתם במחשבת טהרה וחשבון של עיקר טרם שיכניסו בלבם חשבונות של שחוק ושל מה לך ומה בכך וגם כי יזקינו לא יסורו ממנו ודעתי לכתוב על כל אחת רמז אחד משרשי המצוה הנגלה בכתוב אכתוב כמו שהוא ובסתום אגיד מה ששמעתי בו מפי חכמים ומה שאבינה בדברים ואינני חושב וגוזר להגיע אל האמת על כל פנים כי מי כמוני תולעת ולא איש שלא ראה מאורות חכמה כל הימים להרים יד במה שלא השיגו חכמים מחוכמים אמנם כי לא חסרתי דעת כי הנמלים לא יוכלון שאת משא הגמלים. וקטן שאינו יודע למי מברכין לא ידרוש מעשה מרכבה וסוד חשמלים אלא שרוב חשקי לטבול קצה המטה ביערת דבש המצות דחקני ליכנס ביער שאין לו תחומין עם דעתי שהרבה גדולים נכנסו שם והוציאו פחמין. אך אמרתי מי יתן ותהי מחשבתי נטרדת בזה כל הימים ולא תפסל ולא תפגם במזמות עמל ואון כמו רשעים אשמים וכחותם על יד ימיני אשים אותן. וכל מעייני אשית כל היום בעבודתן אעשה בלבבי בית נאמן מושב איתן. ויתר מעשיי כולן אכילה ושתיה ועסק אנשים ונשים דיין שעתן. הלא כולן צרופות וטהורות כל אבן יקרה משוכתן ואם במה שיכתב בפירושן פסולת נמצא לעתים יתברר האוכל מתוכו לשמן והוא חוזר לבית הבעלים והרוצה לסעוד אצלי יאכל הבשר ויניח בשלחן עצמות וקליפין. וראש דברי אני מזכיר לזכות עלי כל מה שאמרו רבותיי כל פטטיא בישין פטטיא דאורייתא טבין. ועוד דרשו ז\"ל לחזק לב הלמד. ודגלו עלי אהבה. לגלוגו עלי אהבה. ואלה סדרי השנה שהמצות בהן לפי חשבון הרב הגדול נודע לרוב חכמה ומעלה בעמו הרמב\"ם זצ\"ל:"
+        ],
+        "Opening Letter by the Author": [
+            "אולי יחשוב מעיין בספר זה שהמחברו קבץ כל דיניו ביגיעו וטוב עיונו מדברי התנאים והאמוראים. ואילו כן היה יתחייב להיות המחבר בקי בכל פנות גמרתנו בבלית ירושלמית וספרא וספרי ותוספתא. לכן הוא היודע עצמו וחכמת מה לו. ראוי לפרסם האמת לכל השומע קולו. ואל יעשה מלאכת השם תמימה כקשת רמיה בצדיה וערמה. כמתהדר בילדי נכרים. כחלש מזדיין בשלטי הגבורים. וכשפל אנשים מתעטר בכתרי המלכים. הנה הוא קורא ממקומו מודיע ומעיד עדות נאמנה לכל קורא בו שרוב דברי הספר נלקטים מספרי עמודי הארץ המפורסמים במעלה וחכמה בכל הגוים הרב רבי יצחק אלפסי והרב רבי משה בר מיימון לטובה זכורים. להם משפט הבכורה ההוד והגדולה בחבור זה. ואל החוט המשולש בחכמה בתבונה ובדעת הרב רבי משה בר נחמן ז\"ל הוא חבר ספר נכבד מאד בחשבון המצות. לבד כמה וכמה חבורים יקרים. אלה הגבורים אשר מעולם שהוציאו רוב זמנם לברר דברי חכמים לברכה זכרם. צללו במים אדירים והעלו מדברי הגמרא פנינים בידם. ויום בואנו אל בית מקדשם ואל חדר הוראתם. מצאנו שם באר מים חיים. גנות ופרדסים. גלוסקאות וכלי מילת לפנינו ערוכים. אמרתי במה אתרצה לבוא לשמש לפני הגבורים. וכבר בררו לנו הם כל הדברים. הלא בסדר תרי\"ג מצות על דרך הסדרים. אולי יתעוררו יותר בהן מתוך כך הנערים. ישימו לב בהם בשבתות ובחגים. וישובו מהשתגע ברחוב הערים. לאור באור החיים. איש אל רעהו הילדים רכים. ישאלו מצות שבת זו כמה. ומלאה הארץ דעת ומזמה. והנה פירוש כל אחת נכון לפניהם. ומבלי יגיעה ימצאו דברי חפץ בסימניהם. זרע קדש יתברכו מאל הם ובניהם וכל אשר להם. בכל מקומות מושבותיהם. ואני בכלל הברכה עמהם. ומשביע אני בשם המיוחד לכל מעתיקו שיכתוב אגרת זו בראשו. והחיים והשלום יהיו אתו. למען יתנו הכל הודו ותפארתו. ליולדו ולהורתו. והמתקן בו כל שגיאה אחר העיון המכוון מאל שדי תהיה שלימה משכורתו. ושלום על ישראל אמן:",
+            "יש מצות הנוהגות בזמן הזה והם בין כולם ג' מאות ששים ותשעה. ויש מאלו הנוהגות שלא יתחייב בהן האדם כי אם בסבה ופעמים שלא תבא הסבה לו לאדם בכל ימיו ונמצא שלא יעשה אותה לעולם כגון מצות נתינת שכר שכיר ביומו שיש מבני אדם שלא ישכור שכיר בימיו וכל כיוצא בה. וכן מן הלאוין יש קצת מהן שלא יתחייב עליהן האדם כי אם מרצונו ועל ידי סבת מעשיו ובהמנעו מאותו המעשה ל�� יהיה עליו חטא ולא יחסר אליו דבר כגון מוציא שם רע שלא יגרש אשתו לעולם שהוא הגורם על עצמו להתחייב בלאו הזה כי הוא הוציא שם רע וכן לאו דלא תאחר בנדרים הוא ג\"כ גורם אותו ומי שיחדל לנדור לא יהיה בו חטא וכן כל כיוצא בזה והם בין כולם תשעה ותשעים מהן שמנה ושבעים עשה ואחד ועשרים לא תעשה. אבל אותם מצות שחייבין בהם כל אדם מישראל מבלי שיתחדש בו סבה בעולם הם בין כולם מאתים ושבעים וסימנם אני ישנה ולבי ע\"ר. מהם שמונה וארבעים עשה ושנים ועשרים ומאתים לאוין ותמצא כל אחת בסדר שלה בתוך הספר והחיוב של אלו לעשותן אינו בכל עת רק בזמנים ידועים מהשנה או מן היום חוץ מששה מצות מהן שחיובן תמידי לא יפסק מעל האדם אפי' רגע בכל ימיו. ואלו הם. א' להאמין בשם. ב' שלא להאמין לזולתו. ג' ליחדו. ד' לאהבה אותו. ה' ליראה אותו. ו' שלא לתור אחר מחשבת הלב וראיית העינים. סימנם שש ערי מקלט תהיינה לכם: "
+        ],
+        "": []
+    },
+    "schema": {
+        "heTitle": "ספר החינוך",
+        "enTitle": "Sefer HaChinukh",
+        "key": "Sefer HaChinukh",
+        "nodes": [
+            {
+                "heTitle": "הקדמת המחבר",
+                "enTitle": "Author's Introduction"
+            },
+            {
+                "heTitle": "איגרת המחבר",
+                "enTitle": "Opening Letter by the Author"
+            },
+            {
+                "heTitle": "",
+                "enTitle": ""
+            }
+        ]
+    }
+}

json/Halakhah/Sifrei Mitzvot/Sefer Mitzvot Gadol/English/Sefaria Community Translation.json

@@ -0,0 +1,231 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Sefer Mitzvot Gadol",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org",
+    "versionTitle": "Sefaria Community Translation",
+    "versionNotes": "",
+    "versionTitleInHebrew": "תרגום קהילת ספריא",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "ספר מצוות גדול",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Sifrei Mitzvot"
+    ],
+    "text": {
+        "Negative Commandments": {
+            "Introduction": [],
+            "Remazim": [
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "Not to eat something that has a mixture of chametz, as it is stated (Exodus 112:20), “You shall eat nothing leavened.” In these laws, we have explained the laws of chametz, its mixture and the purging of vessels that have absorbed chametz."
+            ],
+            "": []
+        },
+        "Positive Commandments": {
+            "Introduction": [],
+            "Remazim": [],
+            "": [
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "Laws of Shofar - It is a positive commandment to sound the shofar on Rosh Hashana, as the Torah states \"A day of Teruah it shall be for you\"."
+                ]
+            ]
+        },
+        "Rabbinic Commandments": {
+            "Laws of Eruvin": [],
+            "Laws of Mourning": [],
+            "Laws of Tisha B'Av": [],
+            "Laws of Megillah": [],
+            "Laws of Chanukah": []
+        }
+    },
+    "schema": {
+        "heTitle": "ספר מצוות גדול",
+        "enTitle": "Sefer Mitzvot Gadol",
+        "key": "Sefer Mitzvot Gadol",
+        "nodes": [
+            {
+                "heTitle": "לאוין",
+                "enTitle": "Negative Commandments",
+                "nodes": [
+                    {
+                        "heTitle": "הקדמה",
+                        "enTitle": "Introduction"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "רמזים",
+                        "enTitle": "Remazim"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "",
+                        "enTitle": ""
+                    }
+                ]
+            },
+            {
+                "heTitle": "עשין",
+                "enTitle": "Positive Commandments",
+                "nodes": [
+                    {
+                        "heTitle": "הקדמה",
+                        "enTitle": "Introduction"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "רמזים",
+                        "enTitle": "Remazim"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "",
+                        "enTitle": ""
+                    }
+                ]
+            },
+            {
+                "heTitle": "עשין דרבנן",
+                "enTitle": "Rabbinic Commandments",
+                "nodes": [
+                    {
+                        "heTitle": "הלכות עירובין",
+                        "enTitle": "Laws of Eruvin"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "הלכות אבילות",
+                        "enTitle": "Laws of Mourning"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "הלכות תשעה באב",
+                        "enTitle": "Laws of Tisha B'Av"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "הלכות מגילה",
+                        "enTitle": "Laws of Megillah"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "הלכות חנוכה",
+                        "enTitle": "Laws of Chanukah"
+                    }
+                ]
+            }
+        ]
+    }
+}

json/Halakhah/Sifrei Mitzvot/Sefer Mitzvot Gadol/English/merged.json

@@ -0,0 +1,230 @@
+{
+    "title": "Sefer Mitzvot Gadol",
+    "language": "en",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Sefer_Mitzvot_Gadol",
+    "text": {
+        "Negative Commandments": {
+            "Introduction": [],
+            "Remazim": [
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "Not to eat something that has a mixture of chametz, as it is stated (Exodus 112:20), “You shall eat nothing leavened.” In these laws, we have explained the laws of chametz, its mixture and the purging of vessels that have absorbed chametz."
+            ],
+            "": []
+        },
+        "Positive Commandments": {
+            "Introduction": [],
+            "Remazim": [],
+            "": [
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "Laws of Shofar - It is a positive commandment to sound the shofar on Rosh Hashana, as the Torah states \"A day of Teruah it shall be for you\"."
+                ]
+            ]
+        },
+        "Rabbinic Commandments": {
+            "Laws of Eruvin": [],
+            "Laws of Mourning": [],
+            "Laws of Tisha B'Av": [],
+            "Laws of Megillah": [],
+            "Laws of Chanukah": []
+        }
+    },
+    "versions": [
+        [
+            "Sefaria Community Translation",
+            "https://www.sefaria.org"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "ספר מצוות גדול",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Sifrei Mitzvot"
+    ],
+    "schema": {
+        "heTitle": "ספר מצוות גדול",
+        "enTitle": "Sefer Mitzvot Gadol",
+        "key": "Sefer Mitzvot Gadol",
+        "nodes": [
+            {
+                "heTitle": "לאוין",
+                "enTitle": "Negative Commandments",
+                "nodes": [
+                    {
+                        "heTitle": "הקדמה",
+                        "enTitle": "Introduction"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "רמזים",
+                        "enTitle": "Remazim"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "",
+                        "enTitle": ""
+                    }
+                ]
+            },
+            {
+                "heTitle": "עשין",
+                "enTitle": "Positive Commandments",
+                "nodes": [
+                    {
+                        "heTitle": "הקדמה",
+                        "enTitle": "Introduction"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "רמזים",
+                        "enTitle": "Remazim"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "",
+                        "enTitle": ""
+                    }
+                ]
+            },
+            {
+                "heTitle": "עשין דרבנן",
+                "enTitle": "Rabbinic Commandments",
+                "nodes": [
+                    {
+                        "heTitle": "הלכות עירובין",
+                        "enTitle": "Laws of Eruvin"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "הלכות אבילות",
+                        "enTitle": "Laws of Mourning"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "הלכות תשעה באב",
+                        "enTitle": "Laws of Tisha B'Av"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "הלכות מגילה",
+                        "enTitle": "Laws of Megillah"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "הלכות חנוכה",
+                        "enTitle": "Laws of Chanukah"
+                    }
+                ]
+            }
+        ]
+    }
+}