8d844b8e5839cc50de3da9494819b99461c7bac9425d534ca87463dc1b5bfbf6

json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of R' Zalman of Vilna/Sefer Madda/Annotations of R' Zalman of Vilna on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations/Hebrew/Friedberg Edition.json

@@ -0,0 +1,41 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Annotations of R' Zalman of Vilna on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations",
+    "versionSource": "https://fjms.genizah.org",
+    "versionTitle": "Friedberg Edition",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "חידושים ומקורים מהרב זלמן מווילנא על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Mishneh Torah",
+        "Commentary",
+        "Annotations of R' Zalman of Vilna",
+        "Sefer Madda"
+    ],
+    "text": [
+        [],
+        [],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>אין אחת מערי מקלט נעשית עיר הנדחת.</b> כתב הראב\"ד לא ידעתי מנין לו זה. אבל הוא בספרי (במדבר ל\"ה ד') כתיב ערי מקלט תהיינה, תהיינה לחוס עליהן תהיינה תן ממונך עליהן תהיינה שלא נעשית עיר הנדחת. ומ\"ש ברמב\"ם באחד שעריך צ\"ל באחת עריך:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Halakhah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of R' Zalman of Vilna/Sefer Madda/Annotations of R' Zalman of Vilna on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,38 @@
+{
+    "title": "Annotations of R' Zalman of Vilna on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Annotations_of_R'_Zalman_of_Vilna_on_Mishneh_Torah,_Foreign_Worship_and_Customs_of_the_Nations",
+    "text": [
+        [],
+        [],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>אין אחת מערי מקלט נעשית עיר הנדחת.</b> כתב הראב\"ד לא ידעתי מנין לו זה. אבל הוא בספרי (במדבר ל\"ה ד') כתיב ערי מקלט תהיינה, תהיינה לחוס עליהן תהיינה תן ממונך עליהן תהיינה שלא נעשית עיר הנדחת. ומ\"ש ברמב\"ם באחד שעריך צ\"ל באחת עריך:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Friedberg Edition",
+            "https://fjms.genizah.org"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "חידושים ומקורים מהרב זלמן מווילנא על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Mishneh Torah",
+        "Commentary",
+        "Annotations of R' Zalman of Vilna",
+        "Sefer Madda"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Halakhah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of R' Zalman of Vilna/Sefer Madda/Annotations of R' Zalman of Vilna on Mishneh Torah, Repentance/Hebrew/Friedberg Edition.json

@@ -0,0 +1,35 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Annotations of R' Zalman of Vilna on Mishneh Torah, Repentance",
+    "versionSource": "https://fjms.genizah.org",
+    "versionTitle": "Friedberg Edition",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "חידושים ומקורים מהרב זלמן מווילנא על משנה תורה, הלכות תשובה",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Mishneh Torah",
+        "Commentary",
+        "Annotations of R' Zalman of Vilna",
+        "Sefer Madda"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [
+                "<b>וכן החובל בחבירו וכו' עד מכל חטאת האדם.</b> והכ\"מ כתב מאי דמפיק רבינו מכל חטאת האדם צ\"ע היכא מייתי לה. והוא בספרי (במדבר ה׳:ו׳) מכל חטאת האדם ממה שבינו לבין חבירו על הגניבות וגזילות ולה\"ר ע\"ש. ואולם היא גופא יפלא מדוע המשנה תפסה פסוק אחר והספרי למוד אחר. וביותר צריך לתת לב כי רבינו הוסיף כאן בהל' תשובה פ\"ב ה\"ט וז\"ל אין התשובה ויוה\"כ מכפרין אלא על עונות שבין אדם למקום וכו' אבל החובל או מקלל או גוזל חבירו וכיוצא בהן אינו נמחל לו לעולם עד שיתן לחבירו מה שהוא חייב ואע\"פ שהחזיר לו ממונו שהוא חייב לו צריך לרצותו. וגם ע\"ז כתב הכ\"מ משנה היא בהחובל אע\"פ שהוא נותן לו כו' ע\"ש. ואין דרכו לכתוב דין אחד פעמים. אולם אמתת הענין הוא, כי יש שני סוגי עבירות. א' עונות שבין אדם למקום כמאכלות אסורות וכדומה, שלא יחמוס החוטא בהם כ\"א נפשו לבד בעברו על מצות ה', והב' עונות שבין אדם לחבירו מעניני החמס בגוף או בממון או בכבודם, ובזה שתים רעות הוא עושה, חומס את חבירו וחומס נפשו בהמרותו מצות אלהיו (עי' חובת הלבבות שער התשובה), ולכן הוא צריך שני מיני תיקון. א' הודוי והחרטה לפני ה'. ב' לרצות את חבירו ולשלם לו. לכן בפ\"א שמדבר בו מענין הוידוי לפני ה' העתיק דברי הספרי וכתב שנאמר מכל חטאת האדם, המדבר מענין הוידוי שהוא לפני ה' וכמבואר בספרי באורך ע\"ש. אבל בפ\"ב אינו מזכיר לשון וידוי כ\"א לשון מחילה ופיוס לרצות לחבירו וזהו דין המשנה ונסמך על מקרא השב את אשת האיש וק\"ל:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Halakhah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of R' Zalman of Vilna/Sefer Madda/Annotations of R' Zalman of Vilna on Mishneh Torah, Repentance/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,32 @@
+{
+    "title": "Annotations of R' Zalman of Vilna on Mishneh Torah, Repentance",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Annotations_of_R'_Zalman_of_Vilna_on_Mishneh_Torah,_Repentance",
+    "text": [
+        [
+            [
+                "<b>וכן החובל בחבירו וכו' עד מכל חטאת האדם.</b> והכ\"מ כתב מאי דמפיק רבינו מכל חטאת האדם צ\"ע היכא מייתי לה. והוא בספרי (במדבר ה׳:ו׳) מכל חטאת האדם ממה שבינו לבין חבירו על הגניבות וגזילות ולה\"ר ע\"ש. ואולם היא גופא יפלא מדוע המשנה תפסה פסוק אחר והספרי למוד אחר. וביותר צריך לתת לב כי רבינו הוסיף כאן בהל' תשובה פ\"ב ה\"ט וז\"ל אין התשובה ויוה\"כ מכפרין אלא על עונות שבין אדם למקום וכו' אבל החובל או מקלל או גוזל חבירו וכיוצא בהן אינו נמחל לו לעולם עד שיתן לחבירו מה שהוא חייב ואע\"פ שהחזיר לו ממונו שהוא חייב לו צריך לרצותו. וגם ע\"ז כתב הכ\"מ משנה היא בהחובל אע\"פ שהוא נותן לו כו' ע\"ש. ואין דרכו לכתוב דין אחד פעמים. אולם אמתת הענין הוא, כי יש שני סוגי עבירות. א' עונות שבין אדם למקום כמאכלות אסורות וכדומה, שלא יחמוס החוטא בהם כ\"א נפשו לבד בעברו על מצות ה', והב' עונות שבין אדם לחבירו מעניני החמס בגוף או בממון או בכבודם, ובזה שתים רעות הוא עושה, חומס את חבירו וחומס נפשו בהמרותו מצות אלהיו (עי' חובת הלבבות שער התשובה), ולכן הוא צריך שני מיני תיקון. א' הודוי והחרטה לפני ה'. ב' לרצות את חבירו ולשלם לו. לכן בפ\"א שמדבר בו מענין הוידוי לפני ה' העתיק דברי הספרי וכתב שנאמר מכל חטאת האדם, המדבר מענין הוידוי שהוא לפני ה' וכמבואר בספרי באורך ע\"ש. אבל בפ\"ב אינו מזכיר לשון וידוי כ\"א לשון מחילה ופיוס לרצות לחבירו וזהו דין המשנה ונסמך על מקרא השב את אשת האיש וק\"ל:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Friedberg Edition",
+            "https://fjms.genizah.org"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "חידושים ומקורים מהרב זלמן מווילנא על משנה תורה, הלכות תשובה",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Mishneh Torah",
+        "Commentary",
+        "Annotations of R' Zalman of Vilna",
+        "Sefer Madda"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Halakhah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of R' Zalman of Vilna/Sefer Nashim/Annotations of R' Zalman of Vilna on Mishneh Torah, Divorce/Hebrew/Friedberg Edition.json

@@ -0,0 +1,58 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Annotations of R' Zalman of Vilna on Mishneh Torah, Divorce",
+    "versionSource": "https://fjms.genizah.org",
+    "versionTitle": "Friedberg Edition",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "חידושים ומקורים מהרב זלמן מווילנא על משנה תורה, הלכות גירושין",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Mishneh Torah",
+        "Commentary",
+        "Annotations of R' Zalman of Vilna",
+        "Sefer Nashim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>בכסף משנה, </b> וכן מה שכתב ומקום כתיבתו בפרק הזורק תנן שאם שינה שם עירו פסול אלמא צריך לכתוב שם עירו ע\"כ. אין ספק כי לא הובאו בכאן דברי מרן הכ\"מ בדקדוק דמבואר הוא שם עירו הוא מקום דירת הבעל ומקום כתיבתו שכתב רבינו פה איירי במקום שעומדים העדים שם בשעת חתימה, והכי הוה ליה למימר בפרק הזורק תנן היה במזרח וכתב במערב פסול ע\"כ ומסקינן עלה בגמרא היה במזרח וכו' מאן אילימא בעל היינו שינה שמו ושמה ושם עירו ושם עירה אלא לאו סופר [והיינו עדים] כדאמר להו רב לספריה וכן אמר להו רב הונא לספריה כי יתביתו בשילא כתובו בשילא ואף על גב דמימסרי לכו מילי בהינא וכי יתביתו בהינא כתובו בהינא אע\"ג דמימסרי לכו מילי בשילא. אלמא צריך לכתוב שם המקום שהעדים עומדים שם בשעת החתימה. כן צריך להיות בכסף משנה ולא כמו שהובא בכל הדפוסים בטעות:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Halakhah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of R' Zalman of Vilna/Sefer Nashim/Annotations of R' Zalman of Vilna on Mishneh Torah, Divorce/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,55 @@
+{
+    "title": "Annotations of R' Zalman of Vilna on Mishneh Torah, Divorce",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Annotations_of_R'_Zalman_of_Vilna_on_Mishneh_Torah,_Divorce",
+    "text": [
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>בכסף משנה, </b> וכן מה שכתב ומקום כתיבתו בפרק הזורק תנן שאם שינה שם עירו פסול אלמא צריך לכתוב שם עירו ע\"כ. אין ספק כי לא הובאו בכאן דברי מרן הכ\"מ בדקדוק דמבואר הוא שם עירו הוא מקום דירת הבעל ומקום כתיבתו שכתב רבינו פה איירי במקום שעומדים העדים שם בשעת חתימה, והכי הוה ליה למימר בפרק הזורק תנן היה במזרח וכתב במערב פסול ע\"כ ומסקינן עלה בגמרא היה במזרח וכו' מאן אילימא בעל היינו שינה שמו ושמה ושם עירו ושם עירה אלא לאו סופר [והיינו עדים] כדאמר להו רב לספריה וכן אמר להו רב הונא לספריה כי יתביתו בשילא כתובו בשילא ואף על גב דמימסרי לכו מילי בהינא וכי יתביתו בהינא כתובו בהינא אע\"ג דמימסרי לכו מילי בשילא. אלמא צריך לכתוב שם המקום שהעדים עומדים שם בשעת החתימה. כן צריך להיות בכסף משנה ולא כמו שהובא בכל הדפוסים בטעות:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Friedberg Edition",
+            "https://fjms.genizah.org"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "חידושים ומקורים מהרב זלמן מווילנא על משנה תורה, הלכות גירושין",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Mishneh Torah",
+        "Commentary",
+        "Annotations of R' Zalman of Vilna",
+        "Sefer Nashim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Halakhah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chidushim of Machaneh Ephraim/Sefer Kedushah/Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Forbidden Foods/Hebrew/Friedberg Edition.json

@@ -0,0 +1,275 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Forbidden Foods",
+    "versionSource": "https://fjms.genizah.org/",
+    "versionTitle": "Friedberg Edition",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "חידושים מהגאון בעל מחנה אפרים על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Mishneh Torah",
+        "Commentary",
+        "Chidushim of Machaneh Ephraim",
+        "Sefer Kedushah"
+    ],
+    "text": [
+        [],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> ה\"ה בסוף לשונו והיה אפשר לומר דבדרבנן מבטלין איסור לכתחלה וכו' ע\"כ. נ\"ב נ\"ל דהיינו טעמא כיון דהוי ספק אם יש כאן איסור דאי מטעם חד בתרי בטל עדיין לא נתבטל כיון דהוי האיסור ניכר כמ\"ש הכ\"מ:"
+            ]
+        ],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> ה\"ה ז\"ל ואם נחתך אחר שחיטה וכו' עד ומ\"ש למעלה דאמר ר\"י אין בהם אלא מצות פרישה פירושו שהן אסורין מן התורה וכו'. נ\"ב בס\"פ העור והרוטב נראה קצת כדברי רבינו:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>כתב </b> הר\"מ ז\"ל <b> האוכל כזית וכו'.</b> נ\"ב כן נראה בפרק דם שחיטה אמנם בס\"פ חרש נראה דאינו חייב אלא עד רביעית וצ\"ל דאתי כמ\"ד כזית קרוש בעינן וצריך שיהא רביעית לח, ועיין בה' ט\"מ:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> ה\"ה אבל אם היה לב בהמה וכו' עד אבל דם שבשלו וכו' כדאיתא בהקומץ וכו'. נ\"ב ומדברי רבינו בפ\"ט נראה דההיא דהקומץ אינה הלכה:"
+            ]
+        ],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> ה\"ה לפיכך מותר וכו' עד וחתוכה לא גזירה שמא יתננה לו וכו'. נ\"ב כלומר כשיתנה לו בפני ישראל יחזור וימכרנה לישראל ומש\"ה לא יתננה לו בפני ישראל גזירה שמא יחזור וימכרנה לישראל דאם לא כן הוי גזירה לגזירה וכן הוא דעת הרי\"ף ונסתלקה קושית הרשב\"א ז\"ל:<br><b> בסוף </b> לשון זה כתב ה\"ה ודקדקו קצת מן המפרשים מכאן שרוב מצויים אצל ניקור וכו'. נ\"ב קשה והא אפשר להתברר הענין וכמו שאמרו ברוב מצויין אצל שחיטה מומחין הן:"
+            ]
+        ],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> הל\"מ באמצע לשונו ז\"ל ואי אית ליה לרבינו דזריעה וכו' א\"כ אמאי לא לקי וכו'. נ\"ב עיין בתוס' שם בקידושין וליתנהו לדברי הרב המחבר:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> מרן בכ\"מ ז\"ל באמצע לשונו וכתב הר\"ן שהרמ\"ך השיגו כו' עד נראה מדבריו שמפרש וכו'. נ\"ב לא ידעתי היכן נראה כן דאדרבה הר\"ן כתב דרבינו השוה את הרואה ללוקט כלומר כמו שאינו יכול ללקוט ביד כן הוא הרואה ואם מפני מה שכתב הר\"ן ז\"ל בסוף דבריו דכיון דקי\"ל כמר בריה דרבינא נקטינן כותיה הבין כן. גם זה אינו דכונת הר\"ן לומר דנקטינן כמר בריה דרבינא כל דמשוה ערלה לכלאים דהא נקטינן כותיה והכי סיים הר\"ן אבל לא במה דשני לקולא:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> הר\"מ ז\"ל <b> עכו\"ם וישראל שהיו שותפין בנטיעה וכו' עד ואם לא התנו מתחלה אסור.</b> ע\"כ. נ\"ב נראה דהיינו דוקא לכתחלה אבל בדיעבד מותר דהו\"ל חליפי ערלה כמבואר פ\"ח:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>הקשה </b> הל\"מ באמצע לשונו על הרמב\"ם ז\"ל דבכלאים אי מפרש וכו'. נ\"ב ול\"נ דרבינו סובר דכלהו ילפי מתרומה וחד מהנך דהיינו חלב וע\"כ אפי' שאר משקין דהא חדש וחלב לאו זיתים וענבים נינהו והא דנתמעטו בתרומה זיתים וענבים היינו מדין מלקות והא דלא לקי בזיתים וענבים אלא גבי ערלה וכלאי הכרם ולא באינך היינו משום דלא כתיב בהו זיתים וענבים:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> הרמב\"ם ז\"ל <b> הלוקח כלים חדשים וכו' עד ואם היו מזופתין וכו'.</b> נ\"ב והא דקתני בברייתא ישנים או מזופתין אסורים ה\"ק אסורין להשתמש בהם כל שלא הוכשרו דהיינו ישנים בעירוי מזופתין כיון שהן חדשים סגי להו בהדחה:<br><b> באותו </b> דין כתב מרן בכ\"מ באמצע לשונו וכלים אלו כיון שנראים חדשים ודאי לא הכניס בהם יין לקיום וכו'. נ\"ב והא דאמרינן בגמרא כל שמכניסו אפי' לפי שעה גזרו בו רבנן היינו כשהכלי של ישראל גזירה שמא ישהא אצלו אבל בכלים של עכו\"ם בעינן שכנסו לקיום אע\"פ שמדברי התוס' בפרק אין מעמידין לא נראה כן:"
+            ],
+            [
+                "<b>כתב </b> הכ\"מ וחכמי לוניל וכו' עד וכיצד יהיה הכוס ששתה בו הכותי וכו'. נ\"ב מכאן משמע דכלים שאין מכניסם לקיום אפי' נשתמשו בהם הכותים כמה פעמים די בשכשוך דהרי הכוס אע\"פ ששתה הכותי בו כמה פעמים סגי בשכשוך:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> מרן הכ\"מ השגת הראב\"ד ז\"ל. נ\"ב כוונת הראב\"ד דבעינן שיכניס גחלים ולא סגי כשיחם אותו עד שירפה הזפת:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>כתב </b> הכ\"מ ז\"ל כיצד היא הנגיעה שאוסר בה הכותי וכו' עד י\"ל דשלא נאסר היין שכתב שפיר משמע דלא נאסר בהנאה וכו'. נ\"ב כן נראה ממ\"ש בסמוך דין ב' הגביה ולא שכשך ולא נגע מותר משמע הא אם נגע אסור:<br><b> באותו </b> דין כתב הכ\"מ ז\"ל וכן אם אחז כלי פתוח של יין עד מ\"ש בסוף לשונו כלומר דכשניתז מן היין הוי כחו דנפיק אבראי ע\"כ. נ\"ב אי מדין כחו הוא דאסור מאי דלגואי לא מיתסר אלא בשתיה לדעת הראב\"ד ז\"ל והרמב\"ם אסרו בהנאה:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> הרמב\"ם ז\"ל וז\"ל <b> כותי שנפל לבור של יין וכו' עד ה\"ז מותר בהנאה וכו'.</b> נ\"ב זה תימה דאפילו בשתיה יהיה מותר דהוה נגיעה ע\"י ד\"א שלא בכונת מגע:"
+            ],
+            [
+                "<b>בכ\"מ. </b> כתב הראב\"ד וכו'. נ\"ב הרשב\"א בת\"ה כ' משם הראב\"ד ז\"ל דאסור בהנאה:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> הל\"מ במ\"ב באמצע לשונו ושאר בעינן דרך עקלתון וכו'. נ\"ב לא ידעתי מי הגיד לו דבשאר בעינן דרך עקלתון:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> מרן ז\"ל בכ\"מ וז\"ל מקום שהיו רוב מוכרי יין וכו' עד אבל היין עצמו א��ור כיון שרוב העיר היו כותים וכו'. נ\"ב אבל עדיין קשה דחבית שצפה בנהר דאם נמצאת כנגד עיר שרובה ישראל דאין מותרת אלא בהנאה ואמאי אינה מותרת גם בשתיה:<br><b> באותו </b> דין חבית שפתחוה וכו' כתב הל\"מ ז\"ל במ\"ב דפתחין לשם ממונא וכו'. נ\"ב היינו דוקא במקומות שהיו מטמינים הממון בתוך היין:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> מרן ז\"ל וכתב הראב\"ד וכו' עד מ\"ש אסור משום שיש לו שייכות בבית. נ\"ב וכתב הר\"ן ז\"ל משם הראב\"ד דוקא כשנמצא שם אסור:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> מרן בסוף לשונו אפי' למ\"ד דלא חיישינן לגומלין. נ\"ב ע' בפ\"ב דכתובות והרמב\"ם ז\"ל בפ\"כ מהל' א\"ב:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> הרמב\"ם <b> אבל המפקיד יין ביד גר תושב וכו' עד יראה לי וכו'.</b> נ\"ב כלומר דמטעם זה בהניח ביתו פתוח בחצר אסור דאע\"ג דהכא לא שייך טעמא דאינם מקפידים על מגעו של עכו\"ם דאין היין בביתו מ\"מ איכא למיחש לזיופא דידיה, וע' בפ' אין מעמידין (עבודה זרה דף ל\"א ע\"ב) השולח חבית של יין ביד כותי וכו', עד כאן:"
+            ]
+        ],
+        [],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> הכ\"מ בסוף לשון המתחיל ויש לדקדק בדברי רבינו וכו' עד הא לאו הכי הפת מותרת אפילו בחדש שלא ניתצו ולא ציננו. נ\"ב ע\"כ צ\"ל הכי דמסיק בגמרא כי פליגי וכו' בתנור וקדרה ותנור הוי כקדירה ששרפה בעצי האיסור דרבי סבר מותר שאין הגוף נהנה מהם בלא גורם ב' ואי ההיא דאפה בו את הפת דרבי אומר הפת אסורה איירי בחדש שצננו ואפה בעצי היתר אמאי הפת אסורה זה וזה גורם הוה. אבל מ\"מ קשה לרבינו דמ\"ש מכוסות וקדירות שבישלן היוצר בקליפי ערלה דאסורין בהנאה משום דיש שבח עצים בהם וה\"נ בחדש שלא צננו היכי מצי לאתהנויי מיניה בלא גורם וצ\"ע. ויש לחלק דשאני כוסות וקדרות שנהנה מגוף הכוס שהוא אסור אבל בתנור אינו נהנה מגוף התנור אלא מחומו והחום מותר הוא ודו\"ק ועדיין צ\"ע ודו\"ק:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> הרמב\"ם <b> ודגים קטנים שמלחן ישראל או כותי הרי הן כמי שנתבשלו.</b> נ\"ב כלומר דאע\"ג דעדיין אינם ראויים לאכילה מליחתן הרי הן כמי שנתבשלו מקצת בישולו ע\"כ:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> הכ\"מ פולין ואפונים וכו' עד ועוד שכתב בפרק זה דשמן ודבש וכו'. נ\"ב דה\"ט דחיישינן לשמא היה דבוק איסור בעין דאז לא שייך לומר נט\"ל:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Halakhah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chidushim of Machaneh Ephraim/Sefer Kedushah/Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Forbidden Foods/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,272 @@
+{
+    "title": "Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Forbidden Foods",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Chidushim_of_Machaneh_Ephraim_on_Mishneh_Torah,_Forbidden_Foods",
+    "text": [
+        [],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> ה\"ה בסוף לשונו והיה אפשר לומר דבדרבנן מבטלין איסור לכתחלה וכו' ע\"כ. נ\"ב נ\"ל דהיינו טעמא כיון דהוי ספק אם יש כאן איסור דאי מטעם חד בתרי בטל עדיין לא נתבטל כיון דהוי האיסור ניכר כמ\"ש הכ\"מ:"
+            ]
+        ],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> ה\"ה ז\"ל ואם נחתך אחר שחיטה וכו' עד ומ\"ש למעלה דאמר ר\"י אין בהם אלא מצות פרישה פירושו שהן אסורין מן התורה וכו'. נ\"ב בס\"פ העור והרוטב נראה קצת כדברי רבינו:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>כתב </b> הר\"מ ז\"ל <b> האוכל כזית וכו'.</b> נ\"ב כן נראה בפרק דם שחיטה אמנם בס\"פ חרש נראה דאינו חייב אלא עד רביעית וצ\"ל דאתי כמ\"ד כזית קרוש בעינן וצריך שיהא רביעית לח, ועיין בה' ט\"מ:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> ה\"ה אבל אם היה לב בהמה וכו' עד אבל דם שבשלו וכו' כדאיתא בהקומץ וכו'. נ\"ב ומדברי רבינו בפ\"ט נראה דההיא דהקומץ אינה הלכה:"
+            ]
+        ],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> ה\"ה לפיכך מותר וכו' עד וחתוכה לא גזירה שמא יתננה לו וכו'. נ\"ב כלומר כשיתנה לו בפני ישראל יחזור וימכרנה לישראל ומש\"ה לא יתננה לו בפני ישראל גזירה שמא יחזור וימכרנה לישראל דאם לא כן הוי גזירה לגזירה וכן הוא דעת הרי\"ף ונסתלקה קושית הרשב\"א ז\"ל:<br><b> בסוף </b> לשון זה כתב ה\"ה ודקדקו קצת מן המפרשים מכאן שרוב מצויים אצל ניקור וכו'. נ\"ב קשה והא אפשר להתברר הענין וכמו שאמרו ברוב מצויין אצל שחיטה מומחין הן:"
+            ]
+        ],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> הל\"מ באמצע לשונו ז\"ל ואי אית ליה לרבינו דזריעה וכו' א\"כ אמאי לא לקי וכו'. נ\"ב עיין בתוס' שם בקידושין וליתנהו לדברי הרב המחבר:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> מרן בכ\"מ ז\"ל באמצע לשונו וכתב הר\"ן שהרמ\"ך השיגו כו' עד נראה מדבריו שמפרש וכו'. נ\"ב לא ידעתי היכן נראה כן דאדרבה הר\"ן כתב דרבינו השוה את הרואה ללוקט כלומר כמו שאינו יכול ללקוט ביד כן הוא הרואה ואם מפני מה שכתב הר\"ן ז\"ל בסוף דבריו דכיון דקי\"ל כמר בריה דרבינא נקטינן כותיה הבין כן. גם זה אינו דכונת הר\"ן לומר דנקטינן כמר בריה דרבינא כל דמשוה ערלה לכלאים דהא נקטינן כותיה והכי סיים הר\"ן אבל לא במה דשני לקולא:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> הר\"מ ז\"ל <b> עכו\"ם וישראל שהיו שותפין בנטיעה וכו' עד ואם לא התנו מתחלה אסור.</b> ע\"כ. נ\"ב נראה דהיינו דוקא לכתחלה אבל בדיעבד מותר דהו\"ל חליפי ערלה כמבואר פ\"ח:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>הקשה </b> הל\"מ באמצע לשונו על הרמב\"ם ז\"ל דבכלאים אי מפרש וכו'. נ\"ב ול\"נ דרבינו סובר דכלהו ילפי מתרומה וחד מהנך דהיינו חלב וע\"כ אפי' שאר משקין דהא חדש וחלב לאו זיתים וענבים נינהו והא דנתמעטו בתרומה זיתים וענבים היינו מדין מלקות והא דלא לקי בזיתים וענבים אלא גבי ערלה וכלאי הכרם ולא באינך היינו משום דלא כתיב בהו זיתים וענבים:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> הרמב\"ם ז\"ל <b> הלוקח כלים חדשים וכו' עד ואם היו מזופתין וכו'.</b> נ\"ב והא דקתני בברייתא ישנים או מזופתין אסורים ה\"ק אסורין להשתמש בהם כל שלא הוכשרו דהיינו ישנים בעירוי מזופתין כיון שהן חדשים סגי להו בהדחה:<br><b> באותו </b> דין כתב מרן בכ\"מ באמצע לשונו וכלים אלו כיון שנראים חדשים ודאי לא הכניס בהם יין לקיום וכו'. נ\"ב והא דאמרינן בגמרא כל שמכניסו אפי' לפי שעה גזרו בו רבנן היינו כשהכלי של ישראל גזירה שמא ישהא אצלו אבל בכלים של עכו\"ם בעינן שכנסו לקיום אע\"פ שמדברי התוס' בפרק אין מעמידין לא נראה כן:"
+            ],
+            [
+                "<b>כתב </b> הכ\"מ וחכמי לוניל וכו' עד וכיצד יהיה הכוס ששתה בו הכותי וכו'. נ\"ב מכאן משמע דכלים שאין מכניסם לקיום אפי' נשתמשו בהם הכותים כמה פעמים די בשכשוך דהרי הכוס אע\"פ ששתה הכותי בו כמה פעמים סגי בשכשוך:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> מרן הכ\"מ השגת הראב\"ד ז\"ל. נ\"ב כוונת הראב\"ד דבעינן שיכניס גחלים ולא סגי כשיחם אותו עד שירפה הזפת:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>כתב </b> הכ\"מ ז\"ל כיצד היא הנגיעה שאוסר בה הכותי וכו' עד י\"ל דשלא נאסר היין שכתב שפיר משמע דלא נאסר בהנאה וכו'. נ\"ב כן נראה ממ\"ש בסמוך דין ב' הגביה ולא שכשך ולא נגע מותר משמע הא אם נגע אסור:<br><b> באותו </b> דין כתב הכ\"מ ז\"ל וכן אם אחז כלי פתוח של יין עד מ\"ש בסוף לשונו כלומר דכשניתז מן היין הוי כחו דנפיק אבראי ע\"כ. נ\"ב אי מדין כחו הוא דאסור מאי דלגואי לא מיתסר אלא בשתיה לדעת הראב\"ד ז\"ל והרמב\"ם אסרו בהנאה:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> הרמב\"ם ז\"ל וז\"ל <b> כותי שנפל לבור של יין וכו' עד ה\"ז מותר בהנאה וכו'.</b> נ\"ב זה תימה דאפילו בשתיה יהיה מותר דהוה נגיעה ע\"י ד\"א שלא בכונת מגע:"
+            ],
+            [
+                "<b>בכ\"מ. </b> כתב הראב\"ד וכו'. נ\"ב הרשב\"א בת\"ה כ' משם הראב\"ד ז\"ל דאסור בהנאה:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> הל\"מ במ\"ב באמצע לשונו ושאר בעינן דרך עקלתון וכו'. נ\"ב לא ידעתי מי הגיד לו דבשאר בעינן דרך עקלתון:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> מרן ז\"ל בכ\"מ וז\"ל מקום שהיו רוב מוכרי יין וכו' עד אבל היין עצמו אסור כיון שרוב העיר היו כותים וכו'. נ\"ב אבל עדיין קשה דחבית שצפה בנהר דאם נמצאת כנגד עיר שרובה ישראל דאין מותרת אלא בהנאה ואמאי אינה מותרת גם בשתיה:<br><b> באותו </b> דין חבית שפתחוה וכו' כתב הל\"מ ז\"ל במ\"ב דפתחין לשם ממונא וכו'. נ\"ב היינו דוקא במקומות שהיו מטמינים הממון בתוך היין:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> מרן ז\"ל וכתב הראב\"ד וכו' עד מ\"ש אסור משום שיש לו שייכות בבית. נ\"ב וכתב הר\"ן ז\"ל משם הראב\"ד דוקא כשנמצא שם אסור:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> מרן בסוף לשונו אפי' למ\"ד דלא חיישינן לגומלין. נ\"ב ע' בפ\"ב דכתובות והרמב\"ם ז\"ל בפ\"כ מהל' א\"ב:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> הרמב\"ם <b> אבל המפקיד יין ביד גר תושב וכו' עד יראה לי וכו'.</b> נ\"ב כלומר דמטעם זה בהניח ביתו פתוח בחצר אסור דאע\"ג דהכא לא שייך טעמא דאינם מקפידים על מגעו של עכו\"ם דאין היין בביתו מ\"מ איכא למיחש לזיופא דידיה, וע' בפ' אין מעמידין (עבודה זרה דף ל\"א ע\"ב) השולח חבית של יין ביד כותי וכו', עד כאן:"
+            ]
+        ],
+        [],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> הכ\"מ בסוף לשון המתחיל ויש לדקדק בדברי רבינו וכו' עד הא לאו הכי הפת מותרת אפילו בחדש שלא ניתצו ולא ציננו. נ\"ב ע\"כ צ\"ל הכי דמסיק בגמרא כי פליגי וכו' בתנור וקדרה ותנור הוי כקדירה ששרפה בעצי האיסור דרבי סבר מותר שאין הגוף נהנה מהם בלא גורם ב' ואי ההיא דאפה בו את הפת דרבי אומר הפת אסורה איירי בחדש שצננו ואפה בעצי היתר אמאי הפת אסורה זה וזה גורם הוה. אבל מ\"מ קשה לרבינו דמ\"ש מכוסות וקדירות שבישלן היוצר בקליפי ערלה דאסורין בהנאה משום דיש שבח עצים בהם וה\"נ בחדש שלא צננו היכי מצי לאתהנויי מיניה בלא גורם וצ\"ע. ויש לחלק דשאני כוסות וקדרות שנהנה מגוף הכוס שהוא אסור אבל בתנור אינו נהנה מגוף התנור אלא מחומו והחום מותר הוא ודו\"ק ועדיין צ\"ע ודו\"ק:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> הרמב\"ם <b> ודגים קטנים שמלחן ישראל או כותי הרי הן כמי שנתבשלו.</b> נ\"ב כלומר דאע\"ג דעדיין אינם ראויים לאכילה מליחתן הרי הן כמי שנתבשלו מקצת בישולו ע\"כ:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> הכ\"מ פולין ואפונים וכו' עד ועוד שכתב בפרק זה דשמן ודבש וכו'. נ\"ב דה\"ט דחיישינן לשמא היה דבוק איסור בעין דאז לא שייך לומר נט\"ל:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Friedberg Edition",
+            "https://fjms.genizah.org/"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "חידושים מהגאון בעל מחנה אפרים על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Mishneh Torah",
+        "Commentary",
+        "Chidushim of Machaneh Ephraim",
+        "Sefer Kedushah"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Halakhah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chidushim of Machaneh Ephraim/Sefer Kedushah/Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Forbidden Intercourse/Hebrew/Friedberg Edition.json

@@ -0,0 +1,266 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Forbidden Intercourse",
+    "versionSource": "https://fjms.genizah.org/",
+    "versionTitle": "Friedberg Edition",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "חידושים מהגאון בעל מחנה אפרים על משנה תורה, הלכות איסורי ביאה",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Mishneh Torah",
+        "Commentary",
+        "Chidushim of Machaneh Ephraim",
+        "Sefer Kedushah"
+    ],
+    "text": [
+        [],
+        [],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> ה\"ה כל הנשים שיש להם וסת בחזקת טהרה לבעליהן וכו' עד וראיתי להרשב\"א ז\"ל שהקשה למה אמרו אי איתמר וכו' הוה להו למימר ל\"ש אלא שיש לה וסת אבל אין לה וסת אסורה וכו' ע\"כ. נ\"ב לק\"מ דא\"כ מאי איריא ישנה אפי' נעורה אינו יכול לבא עליה שלא בבדיקה:"
+            ],
+            [
+                "<b>כתב </b> ה\"ה האשה שאמרה לבעלה וכו' עד וכבר נתבאר שהאשה שהוחזקה נדה בשכנותיה בעלה לוקה עליה ע\"כ. נ\"ב נ\"ל דהחילוק תלוי בין היכא דאיכא הוכחה לאמתלא כי הכא שתבעה לפני אחותו ורגלים לדבר שמפני הבושה אמרה כן משא\"כ בהוחזקה נדה בשכנותיה דליכא רגלים לדבר וכן נראה מדברי הראב\"ד בהשגות פ' ח\"י הלכה ט':"
+            ]
+        ],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> ה\"ה ז\"ל נמצא טפין טפין וכו' עד ואף הרמב\"ן והרשב\"א ז\"ל כתבו שאין דין הברייתא אלא בבגדה אבל בבשרה אפי' טפין טפין מצטרפין לכשיעור ע\"כ. נ\"ב צ\"ע דהרשב\"א כ' דלענין צירוף אין חילוק בין נמצא בבשרה לבגדה:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> הר\"מ ז\"ל וז\"ל <b> שלש נשים שלבשו חלוק זו אחר זו ואח\"כ נמצא עליו כתם וכו'.</b> נ\"ב מלשון רבינו נראה דנמצא הכתם אחר דפשטו אותו כל השלש דאם נמצא הכתם בעוד החלוק בשלישית אמרי' כאן נמצא וכאן היה וכן נראה מדברי התוס' בפ' הרואה כתם (נ\"ח) ד\"ה ולענין דינא תנן ודוק. איברא דהטור כתב דאם השאילתו לחברתה וחזרה ולבשתו ששתיהן צריכות לחוש ואמאי לא אמרינן כאן נמצא וכאן היה ועיין בדין כ\"ט גבי השאילה אותו לזבה קטנה וחזרה ולבשתו קודם בדיקה ונמצא עליו דשתיהן מקולקלות:<br><b> בהלכה </b> הנזכרת סיים הר\"מ ז\"ל <b> ואם בדקה אחת מהן עצמה מיד ומצאה עצמה טמאה הרי השתים טהורות.</b> ע\"כ. נ\"ב משמע אפילו בלא בדיקה כיון שיש לה במה לתלות ולא דמי לשאר ספק דהיכא דאפשר להתברר בעי בדיקה אפי' בדרבנן:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> הרמב\"ם ז\"ל <b> כל כתם שנמצא על הבגד שאין לה במה יתלה כו'.</b> נ\"ב כלומר נהי דצריך בדיקה היינו טעמא משום דכל חזקה שיכולה להתברר צריך לברר ונפקא מינה דאם נאבד הבגד בחזקת טהורה עומדת. ומ\"ש הרשב\"א דמהגמרא מוכח שהיא בחזקת טמאה אינה ראיה דהגמרא איירי בכתמים שלא נסתפק לנו בצבע דהיא בחזקת טמאה ומה שמעבירין עליו ז' סמנים היינו כדי לבטל הדם ודוק משא\"כ הכא בנסתפק אם הוא דם או צבע כיון דספקא דרבנן הוא מוקמינן אחזקתה אלא דלכתחלה צריך בדיקה:"
+            ]
+        ],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> ה\"ה ז\"ל כותי ועבד כו' עד ויש מי שכתב שאם ילדה בת שהיא פסולה לכהונה וכו'. נ\"ב בפ' ח\"י כ' רבינו דכותי ועבד הבא על הישראלית נעשה זונה וצ\"ע אי אית לרבינו כל שאתה נושא בתו אתה נושא אלמנתו, ועיין בפי\"ט דין גר עמוני:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> ה\"ה ז\"ל ומה שכתב רבינו שאפי' היא אומרת לפלוני הממזר נבעלתי אינה נאמנת הוא מפני שהאשה אינה נאמנת בפיסול אלא האב בלבד כו' עד ולא נתנה תורה נאמנות אלא לאב דקי\"ל כר\"י ואע\"פ שחיה נאמנת שאני הכא שאין אדם משים עצמו רשע וכו'. נ\"ב קשה לכאורה במאי דכתב דלא נתנה תורה נאמנות אלא לאב וכו' דהא דלא נתנה תורה נאמנות אלא לאב היינו היכא דמוחזק בכשרות דאי לא הוי קרא מן הדין לא היה נאמן אבל היכא דאינו מוחזק בכשרות אימא דאף היא תהא נאמנת, ומה שכתב לחלק בין ההיא דחיה להכא משום דאין אדם משים עצמו רשע וכו' קשה דמה יענה באומר זה בן גרושה דנאמן ואמאי לא אמרינן אין אדם משים עצמו רשע וע\"כ צריך לומר דהיינו באומר שוגג הייתי ולפי זה הכא נמי אם היא אומרת נבעלתי לממזר שאח\"כ ידעתי שהוא ממזר תהיה נאמנת. ולע\"ד נראה דהא דאינה נאמנת הכא היינו משום דכשם שזנתה עם זה כך זינתה עם זה ובדרבנן דוקא הימנוה ולא דמי לחיה דהתם היא יודעת בבירור שזה הבן הוא בן ממזר או נתין או כשר:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> הרמז\"ל <b> וכשם שנאמן לומר בני זה וכו' עד והאומר על עצמו שהוא ממזר נאמן לאסור עצמו בבת ישראל ואסור בממזרת וכו'.</b> נ\"ב צ\"ע מההוא עובדא דראה רבי לההוא גברא בבית הקברות א\"ל וכי לאו בן פלוני כהן אתה א\"ל עיניו של אבא היו גבוהות ועיין בהרא\"ש ז\"ל בההוא שאמר נתגיירתי ביני לבין עצמי:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> הרמז\"ל <b> היו העם מרננים אחריה והיא ארוסה עם ארוסה ועם אנשים אחרים כו'.</b> נ\"ב עיין בפ\"מ ח\"א סי' נ\"ב דף רל\"א ע\"ד, כנראה שלא ראה דברים אלו:"
+            ],
+            [
+                "<b>כתב </b> הרמז\"ל <b> א\"א שהיתה מעוברת וכו' עד אמר האב אינו בני ה\"ז בחזקת ממזר ואם אמרה מכותי ועבד נתעברתי הרי הולד כשר.</b> נ\"ב כתב הרב מהרי\"ט באה\"ע ז\"ל וזהו ברוב פסולים אבל אם רוב עכו\"ם אפילו לא בדקו את אמו אזלינן בתר רובא ואע\"ג דלכתחלה בעינן תרי רובי לגבי ולד חשיב דיעבד עכ\"ל. ודבריו תמוהים הם דבפח\"י כתב ה\"ה דדין הולד כדין האשה שנשאת ובשאינה טוענת כגון אלמת כתב הרמב\"ם ז\"ל דאפי' אם נשאת תצא כל היכא דליכא תרי רובי:"
+            ],
+            [
+                "<b>כתב </b> הרמז\"ל <b> א\"א שיצא עליה קול שהיתה זונה וכו' עד אבל היא עצמה חוששין לה משום זונה וכו'.</b> נ\"ב מל' חוששין נראה דהיינו לכתחלה אבל אם נשאת לכהן לא תצא. והתוספות כתבו דלא איירי בקלא דלא פסיק דאם כן אפי' נשאת תצא וכ\"כ התוס' גבי אוכל בשם ר\"ת ז\"ל דאע\"ג דאינה אסורה לבעל בקלא דלא פסיק מ\"מ אסורה לבועל דהוי קלא דקודם נשואין. ועיין במהריב\"ל ז\"ל ח\"א דף ק\"ג:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> הרמז\"ל <b> האסופי שנמצא בעיר שיש בה כותים בין שהיה רוב כותים וכו'. הרי הוא כשאר אסופים.</b> וכתב הראב\"ד ע\"ז אם רוב עכו\"ם קרוב אני להכשיר כותי הוא ונתגייר ע\"כ. וכתב ה\"ה ואין כן דעת רבינו והטעם משום דכל קבוע כמחצה על מחצה דמי ומ\"מ נ\"ל שהוא מותר בבת ישראל משום דאיכא תרי ספקי ובתרי ספקי לא גזרו ע\"כ. ויש לי לעיין בדבריו אם במ\"ש משום דהוי קבוע וכל קבוע כמחצה על מחצה דמי וכו' דאם כן היאך מאכילין אותו כל היכא דרוב העיר כותים דאין מפקחין עליו את הגל כתב הרמב\"ם משום דאין כאן קבוע, והתוספות כתבו שם דתינוק הנמצא לא חשיב קבוע וכן מוכח מהסוגיא שם. ומה שכתב ה\"ה להתיר משום דאיכא תרי ספקי לע\"ד אינו נראה דהא בהדיא כתב הרמז\"ל בפרק י\"ט משפחה שנתערב בה ספק ממזר אסור לישראל ליקח מאותה משפחה ואם נשאת לא תצא מפני שהם שני ספקות ע\"כ, משמע דלגבי יוחסין החמירו ואפילו בתרי ספיקי. ויש ראיה לדברי רבינו דהא רב ושמואל בפ\"ב דיומא בענין אחד איירי ולישנא הכי אזלא דקאמר ושמואל אמר וכו' דמשמע דשמואל קאי על דברי רב וכיון דמסקינן דשמואל ארישא קאי ע\"כ צ\"ל דרב נמי ארישא קאי וה\"ק לא שנו דאמרינן אם רוב עכו\"ם עכו\"ם אלא להחיותו אבל ליוחסין לא מחזקינן אותו עכו\"ם לענין שאם יתגייר יהא מותר בבת ישראל ולאפוקי מסברת הראב\"ד ז\"ל וכ\"כ הרמז\"ל בתשובה דרב ושמואל חולקים זה עם זה ומשום הכי פסק במחצה על מחצה דמצווין להחיותו משום דפסק כרב דאמר אם רוב עכו\"ם אין מצווין הא מחצה על מחצה מצווין להחיותו. והריני חוזר להקשות ע\"ד הראב\"ד במ\"ש דאם רוב עכו\"ם כשר כותי הוא ונתגייר דהא משמע שם בגמרא דבחד רובא אינם מכשירין ומוכח לה מדאמר רב אבל ליוחסין לא אלמא דביוחסין לא אזלינן בתר רובא ואפילו דיעבד כיון דאינו טוען ברי וכמ\"ש ה\"ה בפרק ח\"י דכל שאינה טוענת ברי אפילו נשאת תצא כל היכא דליכא תרי רובי ודין הולד הוי כדין האשה שנשאת וכמ\"ש ה\"ה ג\"כ שם ודלא כמהרי\"ט ז\"ל באה\"ע שכתב דאפי' באינה טוענת בחד רובא סגי להכשיר הולד דחשיב דיעבד:<br><b> כתב </b> הכ\"מ ז\"ל האסופי שנמצא בעיר שיש בה כותים וכו' עד ורבינו לא נראו לו דבריהם ולפי זה כי אמר רב ל\"ש אלא להחיותו בין לרוב ישראל בין למחצה על מחצה ע\"כ. נ\"ב בפירוש כ' רבינו בהלכות שבת פ\"ב דכי קאמר רב להחיותו למחצה על מחצה קאי וכי פריך מחצה על מחצה למאי הלכתא היינו לשמואל דקאמר דאפי' ברוב עכו\"ם מפקחין א\"כ הוא מצוה להחיותו וא\"כ מחצה על מחצה למאי הלכתא אפי' ברוב עכו\"ם מצוה להחיותו וכ\"כ רש\"י יע\"ש:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> הרמז\"ל <b> ומנין אני אומר שאין השתוקי אסור בכל אשה שאפשר שתהיה ערוה עליו שהרי הכשר שנבדקה אמו אינו אסור וכו'.</b> נ\"ב ע' בפ\"ט מהלכות אישות דין כ\"א במקדש אחת מה' נשים. ונ\"ל דהתם שאני דאיתחזק ערוה ואינו יודע איזו היא וכן באומר לשלוחו צא וקדש לי אשה ומת דאסור בכל הנשים שבעולם:"
+            ]
+        ],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> ה\"ה ז\"ל יצא לה שם מזנה בעיר אין חוששין וכו'. נ\"ב ע' בפט\"ו שכתב יצא עליה קול שהיתה זונה חוששין לה משום זונה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>כתב </b> ה\"ה ז\"ל באמצע הלשון ז\"ל וסובר הראב\"ד ז\"ל שאין היקש זה אלא לתרומה אבל לאסור לכהונה לא מצי לאקושי וכו'. נ\"ב בפירוש אמרו בת חלל זכר פסלה מן הכהונה ותנן כל שאי אתה נושא בתו אי אתה נושא אלמנתו ועוד תנן יש מותרות לבע��יהן ואסורות ליבמיהן כיצד חלל שנשא את הכשרה וכו':"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> הרמב\"ם ז\"ל <b> ראוה שנבעלה בעיר או נתעברה אפי' לא היה שוכן שם אלא כותי א' וכיוצא הרי זו לא תנשא לכהן שכל הקבוע כמחצה על מחצה הוא וכו'.</b> נ\"ב נראה מדברי רבינו דכל שנבעלה בעיר אפי' איכא רוב סיעות כשרים לא תנשא שכן כתב כל הקבוע כמחצה וכו' משמע דאי לאו הכי היתה נשאת ואי ליכא רוב סיעות לכתחלה אינה יכולה להנשא וכ\"כ בכ\"מ. וכתב עוד דאפילו אזל בועל לגבה חשיב קבוע גזירה אטו וכו'. ודברים אלו תמוהים דכל דאיכא תרי רובי לא גזרו ומשום גזירה הצריכו תרי רובי אלא טעמו של רבינו הוא דכל שנבעלה בעיר אפילו אזל בועל לגבה קבוע איקרי ולא משום גזירה אלא משום דהדרי לקביעותייהו והכי אמרו בנזיר גבי קן דקאמר אשה הדרא לקביעותה וכ\"כ ה\"ה ז\"ל בפט\"ו מהלכות אלו גבי דין האסופי ודלא כמ\"ש התוספות ורש\"י וזו היא סברת הטור גם כן דכל דאזל בועל לגבה אפי' בעיר לא מיקרי קבוע והא דכתב הרמז\"ל בפרק ט\"ו דברוב עכו\"ם אין מפקחין עליו דלא מקרי קבוע היינו משום דשוב לא הדר לקביעותיה כיון דנפל הגל עליו:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> הר\"מ ז\"ל <b> השבויה שנפדית והיא בת ג' שנים ויום א' וכו' עד הואיל ואיסור כל הספקות כלן מדברי סופרים לפיכך הקלו בשבויה.</b> נ\"ב נראה דהיינו דוקא גבי שבויה אבל בשאר איסורין אין עבד ושפחה נאמנין אבל הרשב\"א כתב דנאמנין ובהלכות סוטה פ\"א כתב רבינו ואפילו עבד ושפחה וקרוב נאמנין הואיל והתורה האמינה עד אחד ונראה דשאני התם דאיכא רגלים לדבר. ואין להקשות דבפרק הגוזל פריך והרי שבויה דאיסור דאורייתא דהכי קאמר דאיכא למיחש לאיסור דאורייתא. וה\"ה כתב בדין זה ז\"ל. ולי נראה שבנה ובתה בין גדולים בין קטנים צריכין שיהיו מסיחין לפי תומן וכו' עד משמע מדקאמר באדם אחד דגדול היה עכ\"ד. ודע דבפרק הגוזל בתרא איתא דקטן היה:",
+                "<b>במותב</b> תלתא כחדא הוינא נחנא בי דינא דחתימין לתתא יען כי שמענו מפי אנשים מהוגנים מערערים על האשה מ' ג' אמילה אשת ה\"ר יעקב בכ\"ר אלחנן אשכנזי על פי נשותיהם שסיפרו להם שמרת ג' אמילה הנז' אמרה להן שנאנסה מגוי אחד שבא עליה בזמן היותה במצב הפירוד עם בעלה מחמת מריבה שהיתה לה עמו ונתעברה מן הגוי הנז'. לכן הוזקקנו אנחנו לברר הדבר בחקירה מעליא והנה ירוד ירדנו בתחלה ושאלנו את פי האשה מה זה הקול הנשמע עליה. ואף שאיימנו עליה לא הודית זולת שבא גוי אחד בביתה וכבה נרה וסתם את פיה לבא עליה ומרוב צערה היתה כמתעלפת ולא הרגישה אם בא עליה. ושאלנו לה למה אמרה לקרוביה שבא עליה. והשיבה להגזים הענין שיקבלוה ביניהם שתתגורר עמהם בביתם ואל יניחוה שתשב לבדה בבית אחד. ושאלנו על העבור ואמרה שהיא לא ראתה שום אות עיבור אלא שעברו כמו חדש ימים מוסתה וחששה אולי אירע לה מחמת צערה אך לא עשתה תרופות להפיל ולא ראתה נפל. ובכן שהזמננו להאשה מ' ג' אמילה ובעלה לפנינו קם עד אחד כשר על רגליו ואחר האייום והגזום כדחזי ואח' קבלת עליו חומרת התורה העיד בתור' עדות גמורה לפני האשה והבעל איך שמע מפי האשה מ' ג' אמילה שנאנסה מגוי אחד שבא עליה ושאשתו הכירה עיבורה ושהוא יודע שהיתה מחזרת בתר תרופות וסמנין להפיל. עוד העיד לפנינו ה\"ר אברהם הלוי בתור' עדות גמורה אחר האייום והגזום איך שמע מאשתו שהיתה מעוברת ושבפניה הודית בביאת הגוי ושאחי מ' ג' אמילה שאל ממנו סממנין צודקים להפיל והרגיש שהם לאחותו ולא נתן לו. ובכן איימנו וגזמנו ביתר שאת על ג' אמילה שתגיד האמת איך היה לה המעשה עד שהיא גם היא הודית בפיה את כל הקורות אותה ואמרה לנו איך בלילה אחד בהיותה יושבת לבדה בביתה פרושה מבעלה בא לביתה גוי א' ותכף לביאתו כבה לה את הנר לבא עליה והיא התחילה לצעוק ותכף סתם את פיה ושם סכין בלועה וישכב עמה ובהיות דירתה סוגרת ומסוגרת בבתי גוואי ובהחבא הגם שצעקה ובמסתרים תבכה נפשה אין שומע ואין מושיע לה ומן הגוי ההוא נתעברה והפילה. ושוב באה לפנינו היקרה מ' וידה אלמנת ה\"ר משה סאבאן ועמדה והעידה איך היא יודעת מאד מכל המעשה הזה שספרה לה מ' ג' אמילה הנז' זה לשעבר ככל הנז' וגם שם נמצא' ושם היתה בשעה שהפילה מ' ג' אמילה מן ההריון הנז' וראתה את הנפל בעיניה. וגם אנחנו הלכנו אל בית האשה וראינו והנה המקום מקום מופנה במסתרים שאם תצעק האשה ג' אמילה הנז' אינה נענית ויש חשש אונס בדבר. את הדברים האלה העלנו על ספר על פי האשה ג' אמילה. הגם ע\"פ האלמנה מ' וידה ומפיהן אנו חיים בעסק זה. ולראיה חתמנו ביום ח\"י לתשרי התפ\"ו בגאלאטה וקיים: משה הכהן. שבתי בכ\"ר אברהם גבאי. חיים אליה פיפאני:<br><b>תשובה</b> בריש כל מראין נקרב ונבאר למחלוקתן של ראשונים שהביא ה\"ה פי\"ח מהל' איסורי ביאה בההיא דפ\"פ מצאתי שאם היא טוענת ברי שלא נבעלה תחתיו או טענת אונס ומ\"ע י\"א שנאמנ' להיות מותר' לו כמו שנאמנ' לר\"ג דקי\"ל כותיה בההי' דמשארסתני נאנסתי או מוכת עץ אני לענין ממון הכתוב' כיון שהיא טוענת ברי והוא שמא. ושיש מן המפר' חלוקים ואומרי' שאין משגיחין לדבריה לענין איסורא יע\"ש. ולכאורה איכא למידק דכוותה בממונא נמי היכא דחייש לה הבעל שנבעלה ברצון מנ\"ל דמהימנא נימא דכיון דאיכא רוב רצון כמו שהוכיחו התוס' והרא\"ש בסוגית פ\"פ מן הירוש' עד שאמרו שם דעדיף מחזקת כשרות דידה. א\"כ כיון דאית ליה חזקת ממון ורוב דרצון לא תוצי' ממון ממנו אף בברי ושמא. וההי' דמשארסתני נאנסתי שנאמנת לר\"ג להוציא בברי ושמא היינו משום דאיכא הודאת בעל שנאנסה אלא שטוען שמא עד שלא אירסתיך נאנסת וכיון שמחזיקה בצדקת שבאונס היה הדבר מוציאה ממנו הא לאו הכי אה\"נ דלר\"ג נמי לא מהימנא מטעמא דאמרן. ומה גם שהיא אינה זוכה להוציא אלא בב' ספקות שתחתיו נבעלה ושהיה באונס. והוא זוכה להחזיק באחד מהם שמקודם נבעלה או תחתיו וברצון:<br><b>ונראה</b> דמשמע להו דהתם נמי בדר\"ג חושש הוא לרצון אלא דעדיפא מינה טעין הן לו יהי שנאנסה שמא עד שלא ארסתיך מדלא קאמר בהדיא ר\"ג דבחושש לרצון אינה נאמנת. וכן נראה שהבינו התוס' בסוגיית פ\"פ בד\"ה אי למיתב לה כתו' שהקשו למ\"ד בההי' דמשארסתני נאנסתי דמנה אית לה לכ\"ע דאמאי כיון דיתכן דברצון הוה ומזה הולידו דבס\"ס מפקי' מיד הבעל יע\"ש. וכן נראה עוד בהדיא ממ\"ש עוד שם בד\"ה אי דטעין טענת דמים וכדברי הרא\"ש שם כמו שיראה המעיין. וצריכי' אנו למודעי אם האוסרים הוא אף בדאית ליה מגו דלכאורה משמע דבדאיכא מגו נמי קאמרי דהא אמרו בפ\"ק דכתובו' אמתני' דמשארסתני לשינויא קמא דטעמא דמהימנא לר\"ג משום מגו והכי אמרי' בהדיא בפשיטות בר\"פ האשה שנתארמלה ואפי\"ה הם המדברים שאין ללמוד איסו' מממון. ומיהו אפשר דלא גרסי בפ\"ק שינויא דמגו כמו שראיתי להריטב\"א ולמהר\"ר דון וידאל קרישקש ז\"ל בחידושיהם מכ\"י שהעידו דאיכא נוסחי טובא דל\"ג ליה והיא גי' הנגיד. והם גמגמו שם על מגו זה דמ\"ע אני תחתך דכי אמרה הכי נמי לא מהימנא לר' יאושע. והכריחו מענין אחר דבלא מגו נמי אר\"ג דמהימנא עד שכתבו דאף לנוסחי דגרסי הך שינויא דמגו אינו אלא לסניף בעלמא במ' כל דהו דשינויא דחזקה הוא עיקר דמשום חזקה דידה הוא דמהימנא לר\"ג ואף בלי מגו. ונר' שהרי\"ף והר\"ן שהשמיטו בההי' דמשארסתני הך שינויא דמגו לא הוו גרסי ליה ואי נמי גרסי ליה משמע להו שאינו עיקר מטעמ' דכתבינן משמא דהריטב\"א ומהר\"ר דון וידאל זלה\"ה:<br><b>ולא</b> תיקשי מההיא דר\"פ האשה שנתארמ' דמסיק תלמודא בההיא דמודה ר' יאושע דטעמא דר\"ג במשארסתני דנאמנת משום מגו. דלע\"ד אדרבא מהתם סיעתא דהא התם קאי למ\"ד בההיא דמ\"ע אני דטענתייהו במנה ומאתים ולית לה מגו ועכ\"ז האמינה ר\"ג להוצי' ממון ואיך נאמר שלא האמינה בטענת אונס אלא משום מגו. ואין לו' משום דטענת אונס ריעא טפי דאיכא רובא דרצון דה\"ל לתלמוד לפרש. ותו דסוף סוף יקשה להרא\"ש וסיעתו דס\"ל דמ\"ע לא שכיח עד שכתב הרב המגיד שם לדעת האוסרים הנז\"ל דאע\"ג דבס' אונס ורצון שרינן היכא דאיכא ספקא אחרינא בההיא דפ\"פ. עכ\"ז מ\"ע דלא שכיחא אף דאיהי טענה ליה ואיכא ס\"ס אסורה. כנר' דטענת מ\"ע קלישא מטענת אונס וכיון דטענת מ\"ע בלי מגו מהימנא לר\"ג להוציא ממון היכי בעי מגו בטענת אונס אלא עכ\"ל דר\"ג לדידיה מאמינה בלי מגו. ור' יאושע הוא דקאמר דאף במשארסתני דלכאורה איכא מגו דמ\"ע דמסייע לסברת ר\"ג להאמינה ועכ\"ז פליגנא התם מודינא מיהא בההיא דשדה זו של אבותיך. והיינו נמי דקא' התם שור שחוט וכו' לפי' התוס' שם ואה\"נ שגם ר\"ג מודה בקלישותא דהך מגו אלא דבלא מגו נמי מאמינה מטעם החזקה וכיון שזה מוכרח ליאמר למ\"ד טענתייהו בק' ר' אף דקי\"ל כמ\"ד טענתייהו במנה ולא כלום מ\"מ יש לנו לו' ששוים הם בענין זה דר\"ג בלי מגו נמי מאמינה. ומה גם שיש ביד הריטב\"א וה\"ר וידאל ראיה מכרחת ממקום אחר דבלא מגו נמי מהימנא. נקטינן מיהא שלא נתברר אם המפרשים האוסרים שהביא ה\"ה הוא בדאיכא מיגו נמי. ומדברי הפוסק שבאו בתשו' מהר\"ם די בוטון סי' נ\"ה נראה דפשיטא ליה דבמיגו מודו להתיר אולי בקונטריסו הכריח כן מאיזה מקום ונר' שם מודו לו בזה יע\"ש. ולכאורה נראה שהתוס' אוסרים אפילו במקום מיגו לפי מה שהעיד בשמם ה\"ר וידאל ז\"ל בסוגית משארסתני נאנסתי דגרסי שינויא דמגו ושכתבו דמיגו מעליא הוי כיון שלפי דעתה שיאמינו בטענתה היה לה לטעון טענת מ\"ע דעדיפא דשריא לכהונה. וחזי' להר\"ם אלשקאר בסי' צ\"ד שהבין ממ\"ש התוס' בד\"ה ואבע\"א באשת ישר' כדעת האוסרי' בטענת אונס מטעם רוב רצון דעדיף מחזקת כשרות יע\"ש. וא\"כ אם עדות ה\"ר וידאל הוא על תוס' שלנו נפשוט מינייהו דבמקום מיגו נמי אסרי בטענת אונס:<br><b>איברא</b> דלכאורה היה נראה ג\"כ עוד להוכיח מהתוס' כדברי מהר\"ם אלשקאר דאסרי בטענת אונס ממה שהק' באותה סוגיא דפ\"פ בד\"ה אי דטעין ט\"ד שתהא נאמנ' לענין הממון במגו דנאנסתי ודמ\"ע וסיימו דאי לא אמרינן מגו להוציא אתי שפי' יע\"ש. והניחא להפסד כתו' אבל מה יענו למה שאמרו בגמרא שאסו' עליו ולא הרגישו שם שתהא נאמנת במיגו דנאנסתי. וכבר הרגיש שם הריטב\"א בחידושיו ותירץ דאין זה מ' דמיפסלא לכהונה ומיגו דבמ\"ע נמי לא מהני דלא שכיח. והשתא אי ס\"ל להתו' דכי טענה אונס נמי לא מהימנא לענין איסו' וכדברי הר\"ם אלשקאר ז\"ל ניחא מה שלא הוקשה להם בתחלת הסוגיא שתהא מותרת במיגו דטענת אונס. ואחר העיון נראה שאין הכרח כלל דהא ודאי בטענת מ\"ע ס\"ל לתוס' דשריא מטע�� ס\"ס כמתבאר מדבריהם בד\"ה ואבע\"א באשת ישר' וא\"כ תיקשי לן עכ\"פ שתהא מותרת במכחישתו במ' דמ\"ע ולמה לא הרגישו בזה ולא היה מספיק תירוצם שתירצו לענין הממון דהוי מ' להוציא. ולא עליהם תהיה תלונתי לבד כי גם על הר\"ן וה\"ר וידאל שהם ז\"ל בסוגית פ\"פ התירו בטענת אונס ומ\"ע ולא הוקשה להם שתהא מותרת ג\"כ במכחישתו במגו דאונס ומ\"ע אלא הוקשה להן כן בסוף הסוגיא לענין הכתובה ותירצו דכיון דמ\"ע לא שכיח לא אמרי' מ' להוצי' ממון וזה לא יספיק למה שאסרוה בגמרא בתחלת הסוגיא בסתמא אף אם באה להוציא ממון. לכן נלע\"ד דס\"ל להתוס' והר\"ן וה\"ר וידאל דכיון דשויא אנפשיה חתיכה דאיסורא באומרו פ\"פ מצאתי וכב' עדים דמי כמ\"ש בגמ' שם עכ\"פ נאסרה עליו דקים ליה דמשקרא. ולא גרע מתשו' הרשב\"א בענין הטבח שאמר לא שחטתיה שאסו' עליו אף במקום העדים האומרים ששחטה וכ\"ש בזו דלית לה עדי' להיתר ואדרבה הוי לדידיה מגו במקום עדים. והרב האשכנזי בחידושיו לא ירד לזה בד\"ה אי דטעין ט\"ד ואסיק דברי התוס' בקושיא יע\"ש. ומי' הריטב\"א ודאי פליג אהך תשו' הרשב\"א כיון דלדידיה נאמנת במכחישתו להתירה לו אם היה לה מגו כ\"ש אם היו עדים ממש להיתר. וכבר נסתפק מהריב\"ל ז\"ל בתש' אי אמרי' שויא אנפשיה חתיכה דאיסורא כנגד עדים ולא הזכיר להגדולים הללו ובמקום אחר עמדתי בזה אין כאן מקומו:<br><b>מעתה</b> אין בידינו ראיה מהתוס' בטענת אונס לאסור. ואדרבה אפשר דכיון דלדידהו שריא בטענת מ\"ע כדהוכחנו לעיל כי טענה אונס נמי תהא נאמנת במגו כיון דלא שויא עליה בעל חתיכה דאיסו' דדילמא באונס הוה. ומה גם דהכא מגו זה אלים מההוא דגבי משארסתני נאנסתי שפקפקו בו הריטב\"א וה\"ר וידאל דהתם לענין ממונא דלר' יאושע כי טענה מ\"ע נמי לאו כל כמינה להוציא ממון לא כן לענין האיסור דבטענת מ\"ע אית לה ס\"ס להתירה כדברי התוס' דשריא וא\"כ תהא מותרת ג\"כ בטוענת אונס בברי ואיהו שמא כיון דאית לה מגו מעליא דמ\"ע. ולפ\"ז גם ממ\"ש התוס' בד\"ה ואבע\"א דלא מוקמי' לה בחזקת כשרות משום רוב דרצון דעדיף מחזק' אין ראיה לאסור בטענ' אונס. דהא במכחישתו הוקשה להם דנוקמה אנן בחזקת כשרות ולזה הוצרכו לגרוע כח החזקה מחמת הרוב והא ודאי אף להמתירים בטוענת אונס צ\"ל כן למאי דלא שרי לה תלמודא לאוקומה בחזקת כשרות ודנבעלה באונס ואה\"נ דאי טענה הכי דנאנסה יודו התוס' להתירה דהשתא איכא טענת בריא ושמא ומגו דמ\"ע דמעלי בהדי חזק' כשרות ויועילו להחליש כח הרוב דרצון ומה גם שאינו רוב גמור אלא מדרבנן כמו שסיימו התוס' עצמם שם ואם התוס' היו אוסרים בטענת אונס לא הוו שתקי הר\"ן והריטב\"א וה\"ר וידאל ז\"ל דאינהו בתראי מלהזכירם. ואם כן גם מ\"ש מהר\"ם אלשקאר ז\"ל שהריב\"ש מן האוסרים ממ\"ש כדברי התוס' אין מזה ראיה כאמור ואדרבה מהרדב\"ז במודפסות סי' קצ\"ה כתב בשמו שהוא מן המתירים. איברא שהיתר זה כעת לא מצאתיו בתשו' הריב\"ש ואולי כתב כן בחידושי כ\"י. גם מ\"ש מהר\"ם אלשקאר שהרא\"ש מן האוסרים ממה שהשיגו לה\"ר יונה וסוף דבריו לא היו אלא ליישב דעת ה\"ר יונה וליה לא ס\"ל. אחרי נשיקת עפרות זהב לו. על פי שנים עדים דבקיאי במיליה טפי אנו חיים. והם הטור בסי' ס\"ח ורבינו ירוחם תלמידו חלק אדם נכ\"ב ח\"ב שהבינו שהסכי' הרא\"ש עם ה\"ר יונה להתיר. ומ\"ש עוד מהר\"ם אלשקר שכן נראה דעת רש\"י לא הראה לנו מקומו. ואדרבה כל פירושו בסוגית פ\"פ הוא במכחישתו ודשויא אנפשיה חתיכה דאי' ודקים ליה בפ\"פ. ומ\"ש שכן נראה דעת הרי\"ף שלא חילק אין ראיה משם שהרי נתן טעם דשויא אנפשיה חתיכה דאיסורא שלא יצדק בטענת אונס ואדרבה אי ס\"ל הכי ה\"ל לפרש דאף בטענת אונס דליכא הך טעמא אסורה מטעם אחר והוא לא הזכירו. ומ\"ש שכ\"כ הרמב\"ם הוא אשגר' לישן שלא כתב כן בפי' רק ה\"ה כתב שכן נראה דעתו. ומהרדב\"ז סי' קצ\"ה כתב שאין מדבריו ראיה לאסור והאריך בזה יע\"ש. נקוט מיהא שלא מצינו לאסור רק להיש מן המפר' שהביא ה\"ה ומשמעותו של הרמב\"ם לפי עדותו של ה\"ה ותשובת ר' האיי שהביא מהר\"ם אלשקר וסתמייהו משמע אף במקום מגו:<br><b>ועתה</b> נלכה נא לידע ולהודע מי ומי הם המתירי' מלבד המפ' והרמב\"ן והרשב\"א שהעיד בשמם ה\"ה שלמדו מדין הכתו' להתיר בחד ס' בטוענת ברי. וראיתי להרב דון וידאל בסוגית פ\"פ דפשיטא ליה מסתמא דמתני' במשארסתני נאנסתי דנאמנת אף להתיר ומזה הכריח דהא דאסיר בפ\"פ דוקא במכחישתו. ואני בעניי אחרי נשיקת עפר רגליו לא זכיתי להבין ראיה זו דשאני התם דאיכא ס\"ס ס' שנבעלה מקודם וס' שנבעלה באונס ובכה\"ג הא שרי תלמודא בההיא דפ\"פ. ואע\"ג דהתם היא מודית שתחתיו נבעלה הא גבי פ\"פ נמי במכחישתו הרי היא כמודית בתחתיו וברצון כדאמרינן בעלמא כל האומר לא לויתי כאומר לא פרעתי דמי ועכ\"ז קאמר תלמודא דשריא ליה בס\"ס. והיינו טעמא שלדבריה היא אומרת שבתולה היתה ולדידיה נמי כיון דאית ליה ס\"ס שריא ה\"נ בההיא דמשארסתני שלדבריה אנוסה היתה ומותרת ואנן בדידן אית לן בה תרי ספקי משום הכי שריא אבל בהך דפ\"פ בס' א' מנ\"ל למישרי. ונר' דס\"ל דדוקא בההיא דכל האומ' לא לויתי דהלה תובעו ברי שלא פרעו הוא כמודה לו הא לאו הכי לא ומש\"ה עביד תלמודא ס\"ס גבי פ\"פ מה שאין כן במשארסתני שהרי הודית וליכא ס' תחתיו אלא חד ס'. ומ\"מ ק' דאדרבה אמרו בירושלמי אהא דמשארסתני נאנסתי דנאמנת הדא דתימא לענין ממונ' אבל אסור לקיימה משום ס' סוטה וזה דלא כה\"ר וידאל:<br><b>וראיתי</b> להריטב\"א בחידושיו אההיא דפ\"פ שכתב בשם י\"א דהך ירוש' פליג אגמרא דידן דנאמנת דקאמר לגמרי הוא ודשריא אפי' בחד ס' משום חזקת גוף וברי דידה. וזו קשה מן הראשונה שאחר שראו הירוש' דמוקי מתני' דוקא לממון מה ראו בגמ' דידן דבאיסו' נמי והא סוגיא דגמרא דידן גבי משארסתני נמי לא קאי אלא בממון. ואולי כונתם דכיון דלהירוש' אף בס\"ס אסור דהא בדינא דמתניתי' איכא ס\"ס שכן נראה מדבריהם שם והכי איתא בהדיא בירוש' בההיא דפ\"פ דאף דאיכא ס\"ס לא חשיב להתירה כיון דחד מינייהו ס' אונס ריע דקול יוצא לאנוסה וכיון דגמ' דידן גבי פ\"פ שרי בס\"ס מינה דנאמנת דמתני' דמשארסתני להיתרא נמי הוא ודלא כהירושלמי. והם הוסיפו להתיר אף בס' א' דומיא דממון מטעמ' דיהיב בגמרא דידן דמפקינן ממון מחזקת מריה משום חזקת גוף וברי דידה ה\"ה שתהא מותרת מטעם זה. והנה הוא שם התיר מכח לשון אחר דירושלמי הביאו הר\"ן בסוגיית פ\"פ ודנקטינן כותיה משום דאידך ירוש' פליג אהך ירוש' ואגמרא דידן ואפילו תימא דלא פליגי והא בחד ספק' והא בב' ספיקי מ\"מ גמרא דידן לא מפליג בין חד לתרי ובכל ענין נאמנת בברי ושמא עכ\"ד. ולא ידענא איך יתכן דאידך ירושלמי בחד ס' כיון דאמתני' דמשארסתני קאי והתם איכ' ס\"ס כמ\"ש הוא למעלה בשם י\"א. אלא ודאי דהירושלמי אזיל לשיטתיה דבפ\"פ אפי' בס\"ס אמרו דאסורה דכיון דקול יוצא לאנוסה לא חשיב ס' אונס ס' כלל. וע\"ק שאם יש מקום לעשות שלום בין ב' לשונות הירוש' בזה מה ראה על ככה שלא להשלימו ג\"כ עם גמר' דידן דלא חזינן דשרו אלא בב' ספקי בפ\"פ ובסוגית משארסתני לא אמרו דמשום חזקה דידה מהימנא אלא בממון דקיימי התם:<br><b>נקוט</b> מיהא שהריטב\"א והי\"א שהביא וה\"ר דון וידאל מן המתירים. גם ר' יונה התיר בטענ' אונס והסכים עמו הרא\"ש כדכתבנו לעיל. גם הר\"ן בסוגית פ\"פ כתב להתיר בפשיטות גם הטור ורבי' ירוחם התירו כדלעיל. ולא עוד אלא שמדברי ה\"ה ורבי' ירוחם שהתירו בטוענת שנבעלה קודם קידושין מוכח דהיתרא דידהו אף כשהורעה חזקתה דבהא נהי דאית לה חזקת כשרות מ\"מ איכא לאידך גיסא חזקת הגוף שבשעת קדושין היתה בתולה עדין כמ\"ש התוס' בסוגית פ\"פ בד\"ה אבע\"א באשת כהן והוא פשוט מעצמו. ועכ\"ל דס\"ל להני רבוותא דדוקא בדאי' לבעל חזקת ממון דאיכא למימר אוקי ממונא בחזקת מריה לר\"ן דקי\"ל כותיה איצטריך תלמודא בסוגית משארסתני נאנסתי לחזקה דידה להוציא. אבל לענין איסו' דליכא חזקת ממון המנגדת לאשה היא נאמנת בבריא ושמא לחוד דבריא עדיף. אבל מהר\"ם אלשקאר בסי' הנז\"ל כתב בשם המתירים דצריכה נמי חזקה דגופא ושכ\"כ הרשב\"א ז\"ל ושידוע דבנדון דידיה שהיתה נשואה לא שייכא הך חזקה. וליכא למימר דאית לה חזקת כשרות כיון דאיכא רוב דרצון כמ\"ש התו' והרא\"ש יע\"ש. ושותיה דמר לא ידענא שהמתירי' באונס ומ\"ע מאי חזקה דגופא איכא הלא היא מודית שפ' פתוח בעת הנשואין וחזק' כשרות הוא דאית לה ומאי קא' נמי דלא מהני משום רוב דרצון הא לכת המתירים עכ\"ז שריא. גם מה שכתב שלא התירו אלא מטעם חזקת גוף ושכ\"כ הרשב\"א כבר כתבנו דמדברי ר' ירוחם וה\"ה דנראה דלא כותיה וסיים ה\"ה שכן דעת הרשב\"א והתם אדרבה חזקת הגוף מסייע לאסור נגד חזקת כשרות ועכ\"ז שריא כאמור:<br><b>מעתה</b> יש לחקור אם המתירים הוא אף בלא מגו. והא ודאי דהריטב\"א וה\"ר וידאל בלי מ' נמי התירו כיון שהם המדברים דקליש הך מ' דטענת אונס במ' דמ\"ע ודלא א\"ל תלמודא אלא לסניף ואיכא נוסחי דלא גרסי ליה כדמייתי' לעיל והתירו בטענת אונס. ותו שכתבו בטוענת מ\"ע ואיכא חד ספקא דשריא והיינו באשת כהן בקבל אביה קידושין פחות מבת ג' דהיא טוענת מ\"ע אני תחתך ובהא לית לה שום מגו דדוקא בנאנסתי ומ\"ע דקודם קידושין אמרו ר\"פ האשה שנתארמלה דאיכא מ' דמ\"ע אני תחתך אבל בטוענת מ\"ע אני תחתך תו לית לה מ'. אך בהיתר הר\"ן והמפרשים שהביא ה\"ה אין הכרח דיתכן דלא התירו אלא במ' ומ\"ע שהתירו יהיה בדאית לה ס\"ס דהיינו ביש' או בכהן בלא קבל אביה קדושין פחות מבת ג' אבל בחד ס' לא יתירו בלי מ'. ומ\"מ יותר נראה דבלא מ' נמי אמרו כיון דבדין משארסתני לא הזכירו טעם המגו כנר' דל\"ג ליה או דקליש כדלעיל וכאן למדו ההיתר מדין הממון. ותו דסתמא משמע שהתירו גם באשת כהן בטענת מ\"ע תחתך אף דקבל בה קידושין פחות מבת ג' דליכא אלא חד ס' בלי מגו. והמרדכי פ\"ב דכתוב' באשה שאמרה שנתייחדה עם ב' אנשי' ואנסה אחד מהם. כתב שהרבנים התירוה משום מ' דלא נבעלתי. ורבי' שמחה אסרה דאי אתו עדי יחוד הפסידה המ' כיון שעברה על דת. ותו שאם יבא הב' ויעיד שנבעלה ברצון לא מהימנא. ונראה שם דראבי\"ה מודה בהא דעד רצון אם היה כשר לעדות. ולכאורה הוא תמוה דע\"א בהכחשת בעל דבר לאו כלום הוא. ואשתו זינתה בע\"א א\"ר בהאומר דמותרת עכ\"פ. וצ\"ל דכיון דמשמע להו דטענת אונס ריעא מצד עצמה עד שאינה נאמנת בהא אלא במ' כל שיש ע\"א המכחישה ג\"כ לא מהימנא בחשש רצון דהוי רובא כדלעיל וצ\"ע. והראיה שהביא משבויה באומרת שהיא טהורה ובא ע\"א ואמר שהיא טמאה דלא מהימנא משום העד. לכאורה אין מקו' לדבריו דהתם מוקי לה בדאיכא עדי שביה כדאיתא בגמ' בהדיא ובהא בלא עד טומאה נמי אסו' כיון דלית לה מגו וכמ\"ש שם רש\"י והר\"ן והוא מוכרח. וצ\"ל ��מפר\"ש דליכא עדי שביה באוקמתא דרב פפא אלא על חברתה ולא עליה והוכרח לפרש כן מדאוקי תלמו' באו' לה ע\"א את טמאה כנר' דאי לאו הך עד הוה שריא במגו דלא נשביתי דליכא עליה עדי שביה ועכ\"ז אסורה ע\"פ עד המכחישה. נקוט מיהא דבין לראבי\"ה בין לר\"ש ושאר הרבנים לא שריא בטענת אונס אלא בדאיכא מ' ומ\"מ אפשר דדוקא התם שלדבריה קרוב הדבר שברצון נבעלה כיון שמרצונה נתייחדה עמהם ותלך בשדה ומעשה דאביי יוכיח שחשדה לדבר עבירה בפ' החליל כנודע אבל בעלמא יודו להאמינה בלא מגו אלא שמתשו' הר\"ם אלשקר נר' דבכל גוונא קא' המרדכי:<br><b>אך</b> נתנה ראש בדברי הרא\"ש שכשהשיג על ר' יונה כתב דהכא מאי מגו איכא דמשמע דר' יונה בלי מ' נמי שרי. אלא שדבריו תמוהים כמ\"ש מהרי\"ט בחידושיו דה\"נ איכא מ' דהתם דהיינו דמ\"ע ותי' כשיטת ר\"ח דבפ\"פ ליכא מ\"ע. ותימ' שבאותה סוגיא כשבא הרא\"ש לענין הכתו' כתב דהתם ודאי אם טוענת אונס ומ\"ע נאמנת על הכתובה. כנר' דבעי למימר אף לפי מה שהשיג על ר' יונה שאינה נאמנת על ההיתר נאמנת על הכתו' ואמאי הא בפ\"פ לר\"ת ליכא מ' דמ\"ע ולענין הממון נמי לא תהא נאמנת כיון דלית לה מ' כפי מ\"ש הוא כשהשיג על ר' יונה. וצ\"ל דלהרא\"ש ס\"ל דר\"ג בלא מ' נמי האמינה כמו שהכריחו ה\"ר וידאל והריטב\"א ומ\"ה כתב למטה שנאמנת אלא דס\"ל דאי איכא מ' נאמנת אף בלא חזקה לשינויא קמא דתלמוד' גבי משארסתני ולכן כתב למעלה דלההוא שינויא נמי הכא מאי מ' איכא. ועי\"ל דהתם איכא מ' דבתולה הייתי דלאו כ\"ע ידעי מסק' דתלמו' דחזקה אין אדם טורח בסעודה וסבורה דמשום מה הועילו חכמים תגבה הכתובה שבידה עד שהתוס' ס\"ל הכי לדינא דלא קי\"ל הך חזקה דאין אדם טורח ועדיף טענה זו שאין לה גנאי. ונר' בתשו' הרא\"ש ריש כלל ק\"ו דס\"ל דאמרי' מ' דהעזה. איך שיהיה נקטי' מיהא שכל המתירים והרא\"ש כשהסכים להתיר הוא אף בלי מ' וא\"כ יש לנו לומ' שגם ר' יונה התיר אף בלי מ' וכן נר' שהבין מהרי\"ט בחא\"ה סי' ט\"ו שהביא היתר ר' יונה וסיעתו אף דבנדון דידיה לית לה מ' כמו שיראה הרואה:<br><b>ועתה</b> נלכה נא דרך נדון שלפנינו דלכאורה נרא' שיש לחוש בו לאסור לדעת המפר' שהביא ה\"ה שאין להאמינה בטענת אונס וסיעתם כמו שחשש מהרי\"ט בחידושיו. ואף שבתשובה הנז\"ל לא הזכיר להאוסרי' כפי הנרא' לא נדפסה כל שאר התשו' כי לא באה שם חתימתו ויתכן ששוב הזכירה. ותו דנדון דידיה לא היה בו חשש איסור דאם נבעלה לאחר נמי שריא כיון דלא היתה תחתיו אבל בתחתיו ודאי חייש להאוסרים כמ\"ש בחידושיו. ומה גם דאיכא נמי סברת הגדולים שבמרדכי שאף כשהתירו לא התירו אלא בדאיכא מגו ובדליכא מ' מיהא לא מהימנא בטענת אונס. ובנ\"ד נר' דלית לה מ' דלא נבעלתי מאחר שהעד העיד בפניה ששמע מפיה שנבעלה ואף ששוברו עמו שאמרה ג\"כ שהיה באונס מ\"מ כיון שהיה שלא בב\"ד לא מהניא לה כמ\"ש הרא\"ש בתשו' והטור ח\"מ סי' קל\"ג שהכל תלוי בב\"ד שיהא אז המגו קיים. ואפי' נימא דלא א' הרא\"ש אלא בתביעת ממון שטענות בעלי הדבר תלויות בב\"ד דוקא. ואיכא נמי תשו' הריב\"ש סי' שצ\"ג דמשמע בתוך התשובה דפליג אהרא\"ש אפי' בתביעת ממון. ותו דמציא למימר שלהגזים הענין אמרה כן בפניו כמו שאמרה בפני ב\"ד בתחלה. מ\"מ הרי העיד שהיתה מחזרת אחר תרופות להפיל שמורה על הבעילה והעיבור ונהי דאין כאן אלא עד אחד שהשני לא העיד אלא מאומד ויתכן שהיו לצורך אשה אחרת. מ\"מ כבר האריך הרב המאסף בכללי המגו סעיף קל\"ג ומתבאר שם דהיכא דבטענה שטוען ליכא העזת בעל דבר לא אמרי' מגו להכחיש ע\"א דלא חציף כולי האי וניחא לי�� למיטען דבר שאין בו הכחשה כלל. ומי' יש לדון בזה מדברי הרמב\"ם והטו' בנשבתי וטהורה אני שהאמינוה אף דאיכא ע\"א שנשבית ולקמן נעמוד בזה:<br><b>ועוד</b> בה בנ\"ד שיש נשים שהכירו בעיבורה ואחת מהן העידה בפנינו. ולא מיבעיא לדעת הרמ\"ה הביאו הטח\"מ סי' פ' דכל דליכא עדים לפנינו כשחזר וטען טענה שניה נמי והיה לו אז מגו דקאי בטענה ראשונ' עכ\"ז לא מהימן אם באו עדים אח\"כ המכחישים טענה ראשו' שירא פן יבאו ויכחשוהו דהכא נמי בתחלה לא הודית בבעילה ואח\"כ אמרה שנבעלה באונס ואין לה מגו כי יראה מהנשים שיכחישוה. אלא אף לר\"י ן' מיגש והרמב\"ם דפליגי על הרמ\"ה מ\"מ לפי מ\"ש הרב בעל פני משה ז\"ל בח\"א סי' ע\"ח ליישב מה שתמה עליהם מהר\"י קצבי ז\"ל מההיא דא\"א הייתי וגרושה אני דלהפוסקים בחד לישנא דתלמו' התם שכל שיש עדי נישואין אף שלא באו אלא אחר שאמרה גרושה אני אינה נאמנת דה\"נ לא יהא נאמן כי ירא שיבאו ויכחישוהו. ותירץ הוא ז\"ל דהתם כיון שכל אשה נשואה אינה נאמנת לומר גרושה אני בלי מ' אין זה מגו טוב. משא\"כ בההיא דר\"י ן' מיגש שהטענה הב' מצד עצמה נאמן בה בלי מגו אלא לפי שטען בתחלה טענה אחרת כדי שלא יוחזק כפרן אמרי' ביה האי מ' יע\"ש. ולפ\"ז נ\"ד דמי לההיא דא\"א דבעי' מגו ממש ואין זה מגו. אלא שאני בעניי מגמגם על זה דמלשון הפוסקים שהביאו דברי הר\"י ן' מיגש משמע דחשיב ליה מגו מעליא כמו שבא בדברי מהריק\"ץ שם. ולעיק' תמיהתו נלע\"ד דשאני הכא שכבר טען בתחלה שלא כדברי העדים ומורא לא עלה על ראשו פן יבאו ויכחישוהו כי על כן כל זמן שלא באו חוזר וטוען במגו שיעמוד בטענה א' דהשתא הוא מגו טוב כיון שסמוך לבו לא יירא פן יבאו ויכחישוהו כיון שטען כן מתחלה משא\"כ בההיא דא\"א הייתי דתלינן דמעיקרא כשאמר' א\"א הייתי וגרושה אני יראה שמא יבאו עדי הנישואין ומעיקרא איגלאי מילתא דלא היה לה מגו. ולפ\"ז נרא' לכאורה דבנ\"ד נמי איכא מ' ומ\"מ אף לחילוק זה כיון דמודי ר\"י ן' מיגש מיהא בשבאו עדים קודם טענה ב' דתו לא חציפא ולית לה מ' דה\"ה בנ\"ד כיון שבאו שנים ששמעו הכרת העיבור מב' נשותיהם לא חציפא תו כולי האי. ותו דהשתא מורא עלה עליה כיון שידענו מי הן הנשים שהכירו העיבו' ונוכל לקרוא להן שיכחישוה בפניה כמו שבאמת הגזמנו לה כן הוכרחה להודות בעיבור. ואף שעדות נשים לא יספיק ותוכל להכחישן מ\"מ ידוע מ\"ש הרא\"ש בתשו' דמגו במקום עדים פסולים לא אמרי' דלא עדיף ממגו במקו' קול וכזה ראו וקדשו רבנן בתראי בכמה מקומות. וכת' מהר\"א ששון ז\"ל בסי' ק\"א דלפי זה ה\"ה בעדות נשים דאמרי' דלא חציף להכחישם וה\"ה בנ\"ד. ומה גם שהכרת העיבור מסור לנשים יותר. ומ\"מ רפיא בידי לפי דרכי הפעוט בישוב דברי הר\"י ן' מיגש דיתכן דהכא נמי כיון שתחל' הכחישה העיבו' ולא חששה לנשים שיבאו ויגלו קלונה יתכן דעדין סומכת עליהן שלא יבאו ויעידו על העיבור. ומ\"מ יותר נר' דהשתא ודאי הא אזדא לה המגו כאמור וכן מפני העדאת העד בחזרתה על הסמנין והצטרפות סניף העד השני ומה גם אם נאמר שהמפר' שהביא ה\"ה והרמב\"ם ור' האיי שאסרו בסתם בטענת אונס הוא אף במקום מ' דא\"כ אף אם יהא לה מגו טוב לא מהימנא:<br><b>ואחר</b> העיון נרא' שאין כל זה מספיק לאסור בנדון שלפנינו כיון שאין לנו עדות כשרים על העיבור והבעילה ומפיה אנו חיים. ולכאורה היה נראה שמותרת לפי מה ששנו חכמים בלשון המשנה אחרונה דסוף נדרים בטמאה אני לך שאינה נאמנת. והא ודאי ליתא חדא דנלע\"ד כעת דאפשר דבכה\"ג שאמרה נאנסתי ליכא למימר דעיניה נתנה באחר דכ\"ע ידעי שא��וסה מותרת לבעלה יש'. ובהכי ניחא לי מה שאסר ר\"ש בההוא עובדא דמייתי המרדכי על פיה בלא עדי בעילה. ואפי' נימא שאין זה מוכרח דיתכן שאשה בכל אלה לא תדע וסבורה שאנוסה אסורה עליו. או שהבינה שלא יאמינוה בענין האונס כדעת האומרים כן ומפני הבושה אמרה נאנסתי. או אערומי מערמא ע\"ד שכת' מהרא\"י בכתביו סי' רכ\"ב באשה שבתחלה לא רצתה להודות בטומאתה אלא לבסוף יע\"ש. ולההי' דמרדכי נאמר שבעלה היה מאמינה שנטמאת דבכה\"ג אסירא ליה ואף שהר\"ם די בוטון סי' נ\"ה באומרת נאנסתי בעיר כתב דיתכן דעיניה נתנה באחר וידעה שסתם עיר דיינין לה בחזקת רצון כדעת הרמב\"ם אפשר דדוקא בזה דסברא הוא כך. מה שאין כן בנ\"ד שהמקום דומה לשדה ככתוב במעשה ב\"ד שלפנינו וכעת אין לי פנאי לחפש בזה. מ\"מ עוד זאת בנ\"ד דאיכא עד א' על התרופות ועדות הנשים בהכרת העיבור ולא גרע מרגלים לדבר וכבר הכריח מהרא\"י בסי' הנז' מדברי התוס' וסיעתם דברגלים לדבר אסרי' בטמא' אני לך ולמד מזה הפ\"מ בח\"א סי' פ\"ט בדאיכא ע\"א ועדות נשים עיין עליו:<br><b>ברם</b> מאי דאיכא למישרי בנ\"ד הוא מטעם דכיון דאין כאן עדות כשרים בענין העיבו' ויכולה להכחישם לא הוחזקה באיסור דאף דאיכא ע\"א כשר כבר ראינו להרמב\"ם פי\"ח מה' איסורי ביאה בההיא דנשביתי וטהורה אני דמהימנא דהפה שאסר הוא שהתיר אף דאיכא ע\"א שנשבית. ויהיב ה\"ה טעמא לפי שלא הוחזקה ליפסל ע\"פ ע\"א ואינה נפסלת בפחות מב'. והטור הביא דברי הרמב\"ם בדין השבויה וכתב מרן ב\"י שהוא פשוט כיון דנקט במתני' אם יש עדים שנשבי' כנר' דע\"א לאו כלום הוא ונאמנת. ולפי דברי ה\"ה ומרן הכי נמי בההיא דא\"א הייתי וגרושה אני אף שיש ע\"א על נישואיה נאמנת והפה שאסר התיר. וגדולה מזו כתב ה\"ה פי\"ב מה' גירושין שאף שאחר זמן שהודית בנישואיה חזרה ואמרה גרושה אני נאמנת כיון שאין כאן חזקת איסור בעדי נישואין אלא על פיה אף שכשאמר' גרושה אני לית לה מגו. ואף להחולקים עליו היינו משום שכבר הוחזקו הנישואין על פיה הא מיהא כשמתחלה אמרה א\"א הייתי וגרושה אני לא מצינו שנאסרת אלא בעדי נישואין כשרים כסתם עדים שבכל מקום. הא לאו הכי אף דאיכא ע\"א או עדות פסולים ולית לה מגו כדכתבי' לעיל מ\"מ סוף סוף לא הוחזקה אצלנו באיסור אלא על פיה ונאמנת בכל דבריה וה\"ה בנ\"ד. עיין בחידושי הרמב\"ן פ' חזקת הביאו הש\"ך ח\"מ סי' ק\"ח שמעדיף להא דהפה שאסר ממגו וכמ\"ש הש\"ך שם והרימ\"ט ח\"א ס\"ב ניחא בזה דלא הוי מ' למפרע שנתקשה בזה הרש\"ח בחדושיו סי' קמ\"ו. ושוב ראיתי כעין זה בס' נתיבות משפט אלא דאתי עליה מטעם אחר יע\"ש. ולא מצינו להאוסרים אלא בההיא דפ\"פ דלגבי דידיה כב' עדי בעילה דמי כמ\"ש בגמ' והוחזקה אצלו לבעולה ולכן אמרו שאין משגיחין לדבריה. וכן ס' ר' האיי ומהר\"ם אלשקר שראינוה מעוברת הא לאו הכי אה\"נ שיודו להמתירים להאמינה שנבעלה באונס וסתמ' אמרי' בסוף נדרים באשת ישראל האומרת נבעלתי באונס דשריא אף למשנה ראשונה:<br><b>ואפשר</b> עוד שלא אמרו המפרשים שהביא ה\"ה והרמב\"ם לאסור בפ\"פ בטענת אונס ומ\"ע אלא משום דאם איתא היה לה לפרסם הדבר כשאירע לה תכף כיון שבעלה עתיד למצוא פ\"פ. ובטוענת קודם קידושין נבעלה נמי היה לה להודיעו תכף בשעת הקידושין כיון שעתיד למצוא פ\"פ. ואית ביה ריעותא אחריתי דחזקת הגוף מנגד לה שהיתה בתולה בשעת הקידושין עדין והא לא שייך בנ\"ד כמבואר. אלא שתשו' ר' האיי ומהר\"ם אלשקר דקיימי באשה נשואה אסרי בכה\"ג נמי. ועם כל זה עומד כנגדנו תשו' המרדכי בכותל של ברזל שאף שלא הוחזק' אצל שום אדם לבעולה בזנות ומעצמה באה לב\"ד ואמרה נבעלתי באונ' ועכ\"ז אסרה ר\"ש. ומרן ב\"י סי' ו' וה\"ב המפה סי' קע\"ח הביאו ב' הסברות שבמרדכי ולא הכריחו. וגם הרבנים המתירים באותו מעשה הצריכו מיהא מגו ואף דלכאורה איכא התם ס\"ס ס' בבעילה וס' באונס ובס\"ס הא שרי תלמו' גבי פ\"פ. עכ\"ל דס\"ל דהתם נמי משום דאית לה מ' דמ\"ע. א\"נ דלא עבדי' ס' בבעילה כיון שהיא הודית בה וכק' עדי בעילה דמי. כמו שהכרחנו לעיל שכן דעת ה\"ר וידאל והריטב\"א בחדושיהם דאף דאית לן ס\"ס ולדבריה נמי אנוסה היתה ומותרת מ\"מ אזדא ליה חד ספקא דבעילה כיון שהודית שנבעלה. ומכאן תשוב' על הר\"ם די בוטון בסי' הנז\"ל שכתב בסוף תשובתו להתיר בפשיטות בס\"ס כה\"ג. ואף אם לא ראה דברי ה\"ר וידאל והריטב\"א שהם בכ\"י דס\"ל דאין זה ס\"ס מ\"מ היה לו לחוש לסברת כל הגדולי' שבמעשה דמרדכי ובנדון דידיה ליכא מ' מפני הקול כמ\"ש בתחלת תשובתו. ואולי דס\"ל שלא אמרו במרדכי אלא משו' שנתייחדה מרצונה ומורה שברצון נבעלה. ועכ\"ז ה\"ל לפרש ולחלק כן ומה גם דמתשו' מהר\"ם אלשקר נר' שהבין דבכל גוונא קא' המרדכי:<br><b>סוף</b> דבר לענין דינא ודאי שאין בידינו לכוף להוצי'. והיה אפשר לכאורה להתיר כיון שרבו המתירים בטענת אונס הלא המה רבי' יונה והמפ' שהביא ה\"ה והרמב\"ן והרשב\"א והרא\"ש והר\"ן וה\"ר וידאל והריטב\"א והטור ור' ירוחם והריב\"ש. ויש כאן ס\"ס לכאור' כדעת הי\"א שהביא הריטב\"א אף שהיא הודית בבעילה וכמ\"ש בפשיטו' מהר\"ם די בוטון. אלא שכבר כתבנו דה\"ר וידאל והריטב\"א לא חשיבי ס\"ס כיון שהיא הודית בבעילה ומ\"מ אפשר דבנ\"ד יודו האוסרים כיון דלא הוחזקה לבעילה בזנות אלא על פיה דלא לאפושי פלוגתייהו. אך עכ\"ז ירא אנכי מפני חומר הענין להתיר בפה מלא מאחר שכל הגדולי' בעובד' דמרדכי הצריכו בכה\"ג נמי שיהא לה מגו ובנ\"ד נר' דליכא מגו כמו שצדדנו לעיל עד כי יבא הדבר לפני גדולים בעלי הוראה ועל פיהם יקום דבר על לאו ועל כל אשר בה\"ן הצעיר משה הכהן:<br><b>הן</b> כל ראתה עיני את כל דברי החכם השלם הדיין המצויין משה ספרא רבה דישראל נר\"ו מסכים והולך להתיר את האשה לבעלה משני טעמים אי משום דאיכא הכא שני ספיקי ואי משום דהפה שאסר הוא הפה שהתיר:<br><b>ואני</b> לע\"ד האי מלתא דספק ספיקא לא שמיע לי הכא כלומר לא סבירא לי משום דכל שהאשה אמרה נבעלתי באונס תו ליכא לספוקי בבעיל' דאם איתא דלא נבעלה מי דחקה לומר נבעלתי וכמ\"ש התוס' בשמעתא דפ\"פ מצאתי (ובזה סרה תלונת מעכ\"ת מעל המרדכי) וכ\"ש הכא בנ\"ד דאיכא ג\"כ רגלים לדבר שעד אחד ושתי נשים אומרות כמו כן. ואי איכא למישרי הכא אינו אלא מהטעם השני דהיינו הפה שאסר וכו' ואחר האחרון אני בא. ואיכא לעייוני ולמיקם בהאי מלתא שאמרו בכל מקום הפה שאסר הוא הפה שהתיר מאיזה טעם הוי. אי משום מגו מטו בה דחזקה לא משקר מגו דאי בעי הוה שתיק. או דלמא טעמא לאו משום מגו הוייא אלא משו' דכל מקום שאין לנו חזקת איסור אלא על פיו נאמן הוא להתיר מה שאסר:<br><b>ולכאורה</b> נראה שזו מחלוקת ישנה בין המפר' נ\"נ דאיכא מאן דפריש לה להאי מלתא דמיירי דוקא כשאומרת כן תוך כדי דבור ואיכא מאן דפריש לה ואפי' לאחר כ\"ד. ונרא' דבהא פליגי דמאן דפריש לה בתוך כ\"ד סובר דטעמא דנאמנותה הוא משו' מגו ולהכי לאחר כדי דיבור לא מהימנא דמגו למפרע לא אמרינן. ומאן דפריש לה אפי' בלאחר כ\"ד סובר דלא צריך למגו אלא כיון שאין לנו איסור אלא ע\"פ נאמן הוא להתיר מה שאסר וכ\"כ הרב בנ\"מ נכ\"ו ח\"ג. הן אמת דסוגיין דשמעתין כפום פשטא מטעם מגו רהטא דגבי מתני' דמודה ר\"י באו' שדה זו של אביך היתה ולקחתיה ממנו נאמן דהפה שאסר הוא הפה שהתיר קאמר עלה בגמרא דהוי משום מגו וכך מטין דברי התוס' שם גבי ההיא דאמרי' מנין להפה שאסר וכו' יע\"ש. ולפי זה היה נרא' דבנ\"ד אין האשה הזאת נאמנת לומר שבאונס נבעלה כיון דלית לה מגו שהית' יכולה לו' לא נבעלתי שהרי איכא עד אחד ושתי נשים שיודעות שנבעלה ולא הוה ניחא לה לומר לא נבעלתי ולהכחישם ואע\"ג דפסולים נינהו. וכמ\"ש הרא\"ש בתשוב' על אותו שטר שהיה חתום בעדים קרובים וטען הלה אמת כי לקחתי קנין אבל היה בשביל מעות של צחוק דלא מהימנינן ליה בהאי מגו דאי הוה בעי אמר לא הקניתי כלום כיון דאיכא עדים שהקנה ואע\"ג דפסולים נינהו מ\"מ ניחא ליה למימר טענה זו שאין העדים יכולים להכחישו ע\"כ. הרי הכא דאע\"ג דהאי שטרא חספא בעלמא הוא אלמלא דהוא קא מודה שנטל קנין ואפ\"ה לא מהימן במאי דקאמר שהיה בעבור מעות של צחוק מכיון דהוו עדים על הקנין ואע\"ג דפסולים נינהו:<br><b>איברא</b> דצריך להבין מה בין זו לאותה שאמרו בפ\"ק דמציעא דרבי סבר מודה בשטר שכתבו צריך לקיימו מ\"ט דחספא בעלמא הוא מאן קא משוי להאי שטר' לוה הא קאמר דפריע הוא. אלמא דאע\"ג דלית ליה להאי מגו וכמ\"ש התוס' בפ\"ב דכתובות כי ירא לאמר מזוייף הוא פן יכחישוהו אפ\"ה כיון שאין זה יכול לתובעו אלא עפ\"י הודאתו אמרי' הפה שאסר הוא הפה שהתיר. ואלולי דברי הרא\"ש היינו יכולים ליישב ולו' דכי אמרי' הפה שאסר וכו' משום מגו הוא דמהימנינן ליה מגו דאי בעי הוה שתיק וכפשטא דשמעתא דפ' האשה. ומיהו אלים האי מגו דהפה שאסר וכו' משאר מגו דעלמא דאף במקום דלא אמרי' מגו משום דניחא ליה לטעון הך טענה מלטעון הטענה שהיה יכול לטעון. הכא כיון שאי אתה יכול לתופסו אלא על פי הודאתו ואי בעי הו\"מ לכפור מעיקרא עכשיו שהודה לו ואמר שלקחה ממנו נאמן דהפה שאסר וכו' ונמצא דאין כאן הודאה של כלום. אבל דברי הרא\"ש עומדים לנגדינו. וכמדומה לי שראיתי לאחד מהגדולים לא ידעתי מי מקדושים דיהיב טעמא לדברי הרא\"ש משום דמעיקרא ריע טענתיה במה שטען שהיה הקנין בעבור מעות של צחוק אי משום דלשון השטר מיחזי כמכחישו שכתוב בו אני מקנה לך מנכסי אלף זהובי' דמשמע דלא היה הקנין בשביל חוב דמעיקרא אלא שעכשיו נתחייב בקנין זה. ועוד שהצחוק עצמו לא היה ידוע מעיקרא ואף גם זאת לא עבידי אינשי דכתבי שטרא בשביל מעות שהרויח לו דרך צחוק ומלתא דלא שכיחא היא שירויח ממנו סך רב כזה בצחוק. ובהצטרפות כל הני טעמי מוכחא מלתא כי שקר ענה באחיו וכיון דלא מהימנינן ליה בטענה זו באומרו שהיה בעבור צחוק כיון דמיחזי כשיקרא ורגלי' לדבר מש\"ה לא מהני ליה מגו במקום עדים פסולים וכדי להאמינו היה צריך שיהיה לו מגו אלים וחזקה דהיינו שהיה יכול לטעון טענה מעלייתא יותר מאותה שטען. אבל בעלמא כל היכא דאמרי' הפה שאסר וכו' כיון דלא ריע טענתיה ואי אתה יכול לתופסו אלא על פי הודאתו אף הוא יהיה נאמן להתיר מה שאסר ואפי' שיהיה במקום עדים פסולים:<br><b>והשתא</b> אי בנ\"ד לית לה האי מגו דמגו במקום עדים פסולי' לא אמרינן וכמ\"ש המורה נר\"ו ויליף לה מדברי הרא\"ש הנז' ליכא להאמינה. אבל מדברי הרב פ\"מ שם באותה תשוב' נראה דאפי' בכה\"ג ליכא לאוסרה. ונראה דס\"ל להרב ז\"ל דחשיב שפיר שהיה לה מגו דיותר טוב היה לה להעיז פניה ולהכחיש את אלו העדי' המעידים מפי נשים ולא יאמינו אותם ולא להן מלהודות ולומר כן הוא שנבעלתי אלא שבאונס היה דהשתא כל העם אשר בשער יצחקו לה ו��א יאמינו לדבריה דמסתמא ברצון היה ויחזיקו אותה בזונה:<br><b>ודוגמא</b> לזה מצינו באשת איש שאמרה גרושה אני ונשאת לאחר שאפי' אמרה אחר כך לבעלה גרשתני אינה נאמנת ואע\"ג דחזקה שאין אשה מעיזה פניה בפני בעלה עכ\"ז כדי שלא תעשה עצמה זונה מעיזה ומעיזה. ונוסף על זה דבנ\"ד כיון דמעיקרא הודיעה לאלו הנשים שנבעלה באונס ושהיתה מחזרת לחפות על עצמה שוב לא היתה יראה להכחיש בפני ב\"ד ולומר לא נבעלתי דאין זו כמכחישה את העדים שיודעים היו אלו העדים שמפני הבושה היתה אומרת כן כדי לחפות על עצמה. ועוד בה דהיא גופה מעיקרא לא הודית בבעילה ואפי' לאחר שבאו העדים אלמלא שאיימו וגזמו עליה ושפי' היתה יכולה לעמוד בטענתה. וכ\"ש דעיקר' דמלתא זה הכלל דכייל לן הרא\"ש דמגו במקום עדים פסולים לא אמרינן לאו מלתא פסיקתא היא ומחלוקתו בצדו וכמ\"ש הרב מהריב\"ל בח\"א דאף גם זאת במחלוקת שנויה וכן נרא' מדברי ה\"ה ג\"כ בפי\"ד מה' טוען. דלפי זה נמצא דאיכא הכא כמו ס\"ס ספק אי שייך הכא לומר מגו ואת\"ל דלא שייך הכא לו' מגו אימור דבלא מגו ג\"כ נאמנת משום דהפה שאסר הוא הפה שהתיר. ואפי' למה שצידדנו לעיל דאפשר דבאומרת נבעלתי באונס לא אמרי' הכי כיון דאיכא רוב דרצון שעומד כנגדה הכא בנ\"ד אתרע האי רובא כפי מה שבא כתוב במעשה הב\"ד שהלכו וראו את בית האשה והנה המקום מקום מופנה במסתרים שאם תצעק האשה אינה נענית ויש חשש אונס בדבר. דלפי זה קרוב הדבר דליחשיב זאת כאלו נבעלה בשדה ומסתמא תלינן דבאונס היה. באופן דעל פי הדברים האלה נלע\"ד ג\"כ שהאשה הזאת מותרת לבעלה כאשר הורה המורה לצדקה מר ניהו רבה עליון למעלה. ולהיות כי הוא פקד עלי לבא על החתום. לעשות רצונו חפצתי. הנה באתי והנה פי כפיו בכל אשר דבר. נאם הצעיר אפרים נבון:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> הכ\"מ ועל מ\"ש רבינו שאם היתה מחבואה אחת אפי' אמרה לא נחבאתי וכו' עד כתב הר\"ן מכלל דסבירא ליה דלא מטהרינן לה אלא כי אמרה טהורה אני במיגו דנחבאתי ע\"כ. נ\"ב לפי מאי דמסיק בגמרא דאמרינן כי האי גוונא מיגו ה\"ז מצלת על הכל דנאמנת לומר לא נטמאתי במיגו דנחבאתי וע\"כ לא מספקא להו אי מצלת על הכל אי לא אלא קודם שלא היה יודע זה המיגו ולפ\"ז אין מקום לי\"א שכתבו דכיון דלא נפשטא הבעיא אין להקל לכתחלה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> ה\"ה ז\"ל כהן גדול שנשא בוגרת וכו' עד אבל אם בא על הבעולה שלא כדרך נשואין אינו מוזהר בה יותר מאדם אחר ע\"כ. נ\"ב קשה לי דבסמוך גבי הבא על הגיורת כתב דלדעת הראב\"ד אפשר שהולד חלל והא ההיא איירי שלא כדרך נישואין ולדעת הראב\"ד לית ביה כי אם משום בתולות מזרע ישראל ובפ' י' יוחסין אמרינן בעל ולא קידש לוקה ולא יחלל זרעו אמר רחמנא והרי חלל ובפ' החולץ אמרו דיש חלל מחייבי עשה משום דלא יחלל קאי ג\"כ אאם בתולה מעמיו יקח אשה:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> הכ\"מ. ומ\"ש רבינו וה\"ה אם נתערב בה ספק ממזר וכו' עד מ\"ש בסוף הלשון ומכל מקום אין משם ראיה שהרי העמידוה במסקנא דה\"ק איזו היא אלמנת עיסה כל שאין בה וכו'. נ\"ב יותר היה לו להקשות דבגמרא משמע דאין חילוק בין ספק חלל לממ��ר ולנתין. ונראה דהראב\"ד גורס כגירסת התוספות דלא גריס אלמנת עיסה אלא הברייתא איירי בעיסה גופא ומאי דכתב הראב\"ד הכי איתא בכתובות אדלעיל קאי שהביאו מתני' ופירשו טעמא משום דהוי ספק ספיקא:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> הר\"מ ז\"ל <b> מי שהעידו עליו עדים שראוהו שהיה אוכל בתרומה וכו' עד ואין מעלין ליוחסין וכו' ולא מחלוק תרומה.</b> נ\"ב אע\"ג דרבינו פסק דאין חולקין תרומה לעבדים ואילו בגמ' אמרו דלמ\"ד אין חולקין מעלין ליוחסין היינו דוקא בעבד שאוכל אותה ואילו היינו מחלקין לו היו סבורים שבשבילו אוכל והוא כהן אבל מחילוק גרנות בלבד בלא ראינו אוכל אין ראיה דשמא החזיק עצמו בכהן ולוקח אותה ומוכרה לאחרים:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> הר\"מ ז\"ל <b> מי שבא בזמן הזה ואמר כהן אני וכו' עד ואם נשא או נטמא לוקה.</b> נ\"ב נראה דמיירי אע\"פ שלא הוחזק עדיין ולא דמי לההיא דקידושין דף ס\"ג דאינה נהרגת על פיה, ועיין בסוף פ\"א דהתם כיון דמתחלה היתה בחזקת פנויה להחזיקה מקודשת צריך ב' עדים או שתוחזק אבל הכא דלא הוחזק מתחלה אם כהן או ישראל ועד אחד נאמן לומר שהוא כהן כמו כן הוא נאמן על עצמו. וכן נראה קצת כדאמרן ממ\"ש ה\"ה דהאשה אינו לוקה על פיו אם איתא דאיירי הכא בשהוחזק בעיר ימים רבים שהוא כהן על פי עצמו וכה\"ג חשיב חזקה אם כן היא עצמה אמאי לא תלקה דהא מלקין על החזקות אלא ודאי נראה דאיירי הכא כשלא הוחזק או אפילו אם הוחזק כיון שאינו נאמן ואין מעלין אותו לכהונה על פי עצמו לא חשיב חזקה כדי שתלקה היא על פיה, וע' בתשו' מור\"ם סי' ב' ובתשו' מהרדב\"ז סי' רמ\"ה ועיין בהלכות סנהדרין פ' ט\"ז דין ו':"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> הר\"מ ז\"ל <b> מי שהוחזק אביו כהן ויצא עליו קול שהוא בן גרושה או בן חלוצה חוששין לו ומורידין אותו.</b> נ\"ב ואע\"ג דכתב רבינו ס\"פ י\"ז דאם יצא עליה קול חלוצה אין חוששין לה הכא שאני דמעלה עשו בתרומה כ\"כ הר\"ן ז\"ל בפ\"ב דכתובות:<br><b> כתב </b> ה\"ה בלשון הנזכר בסוף לשונו ומ\"מ כיון דספיקא דרבנן היא ודאי מחמירין בתרומה דאורייתא ע\"כ. נ\"ב עיין בפי\"ב ועיין בפרק בכל מערבין (עירובין דף ל\"ו) וצריך לחלק בין לכתחלה והכא כדיעבד דמי וכ\"כ הריטב\"א:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Halakhah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chidushim of Machaneh Ephraim/Sefer Kedushah/Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Forbidden Intercourse/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,263 @@
+{
+    "title": "Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Forbidden Intercourse",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Chidushim_of_Machaneh_Ephraim_on_Mishneh_Torah,_Forbidden_Intercourse",
+    "text": [
+        [],
+        [],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> ה\"ה כל הנשים שיש להם וסת בחזקת טהרה לבעליהן וכו' עד וראיתי להרשב\"א ז\"ל שהקשה למה אמרו אי איתמר וכו' הוה להו למימר ל\"ש אלא שיש לה וסת אבל אין לה וסת אסורה וכו' ע\"כ. נ\"ב לק\"מ דא\"כ מאי איריא ישנה אפי' נעורה אינו יכול לבא עליה שלא בבדיקה:"
+            ],
+            [
+                "<b>כתב </b> ה\"ה האשה שאמרה לבעלה וכו' עד וכבר נתבאר שהאשה שהוחזקה נדה בשכנותיה בעלה לוקה עליה ע\"כ. נ\"ב נ\"ל דהחילוק תלוי בין היכא דאיכא הוכחה לאמתלא כי הכא שתבעה לפני אחותו ורגלים לדבר שמפני הבושה אמרה כן משא\"כ בהוחזקה נדה בשכנותיה דליכא רגלים לדבר וכן נראה מדברי הראב\"ד בהשגות פ' ח\"י הלכה ט':"
+            ]
+        ],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> ה\"ה ז\"ל נמצא טפין טפין וכו' עד ואף הרמב\"ן והרשב\"א ז\"ל כתבו שאין דין הברייתא אלא בבגדה אבל בבשרה אפי' טפין טפין מצטרפין לכשיעור ע\"כ. נ\"ב צ\"ע דהרשב\"א כ' דלענין צירוף אין חילוק בין נמצא בבשרה לבגדה:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> הר\"מ ז\"ל וז\"ל <b> שלש נשים שלבשו חלוק זו אחר זו ואח\"כ נמצא עליו כתם וכו'.</b> נ\"ב מלשון רבינו נראה דנמצא הכתם אחר דפשטו אותו כל השלש דאם נמצא הכתם בעוד החלוק בשלישית אמרי' כאן נמצא וכאן היה וכן נראה מדברי התוס' בפ' הרואה כתם (נ\"ח) ד\"ה ולענין דינא תנן ודוק. איברא דהטור כתב דאם השאילתו לחברתה וחזרה ולבשתו ששתיהן צריכות לחוש ואמאי לא אמרינן כאן נמצא וכאן היה ועיין בדין כ\"ט גבי השאילה אותו לזבה קטנה וחזרה ולבשתו קודם בדיקה ונמצא עליו דשתיהן מקולקלות:<br><b> בהלכה </b> הנזכרת סיים הר\"מ ז\"ל <b> ואם בדקה אחת מהן עצמה מיד ומצאה עצמה טמאה הרי השתים טהורות.</b> ע\"כ. נ\"ב משמע אפילו בלא בדיקה כיון שיש לה במה לתלות ולא דמי לשאר ספק דהיכא דאפשר להתברר בעי בדיקה אפי' בדרבנן:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> הרמב\"ם ז\"ל <b> כל כתם שנמצא על הבגד שאין לה במה יתלה כו'.</b> נ\"ב כלומר נהי דצריך בדיקה היינו טעמא משום דכל חזקה שיכולה להתברר צריך לברר ונפקא מינה דאם נאבד הבגד בחזקת טהורה עומדת. ומ\"ש הרשב\"א דמהגמרא מוכח שהיא בחזקת טמאה אינה ראיה דהגמרא איירי בכתמים שלא נסתפק לנו בצבע דהיא בחזקת טמאה ומה שמעבירין עליו ז' סמנים היינו כדי לבטל הדם ודוק משא\"כ הכא בנסתפק אם הוא דם או צבע כיון דספקא דרבנן הוא מוקמינן אחזקתה אלא דלכתחלה צריך בדיקה:"
+            ]
+        ],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> ה\"ה ז\"ל כותי ועבד כו' עד ויש מי שכתב שאם ילדה בת שהיא פסולה לכהונה וכו'. נ\"ב בפ' ח\"י כ' רבינו דכותי ועבד הבא על הישראלית נעשה זונה וצ\"ע אי אית לרבינו כל שאתה נושא בתו אתה נושא אלמנתו, ועיין בפי\"ט דין גר עמוני:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> ה\"ה ז\"ל ומה שכתב רבינו שאפי' היא אומרת לפלוני הממזר נבעלתי אינה נאמנת הוא מפני שהאשה אינה נאמנת בפיסול אלא האב בלבד כו' עד ולא נתנה תורה נאמנות אלא לאב דקי\"ל כר\"י ואע\"פ שחיה נאמנת שאני הכא שאין אדם משים עצמו רשע וכו'. נ\"ב קשה לכאורה במאי דכתב דלא נתנה תורה נאמנות אלא לאב וכו' דהא דלא נתנה תורה נאמנות אלא לאב היינו היכא דמוחזק בכשרות דאי לא הוי קרא מן הדין לא היה נאמן אבל היכא דאינו מוחזק בכשרות אימא דאף היא תהא נאמנת, ומה שכתב לחלק בין ההיא דחיה להכא משום דאין אדם משים עצמו רשע וכו' קשה דמה יענה באומר זה בן גרושה דנאמן ואמאי לא אמרינן אין אדם משים עצמו רשע וע\"כ צריך לומר דהיינו באומר שוגג הייתי ולפי זה הכא נמי אם היא אומרת נבעלתי לממזר שאח\"כ ידעתי שהוא ממזר תהיה נאמנת. ולע\"ד נראה דהא דאינה נאמנת הכא היינו משום דכשם שזנתה עם זה כך זינתה עם זה ובדרבנן דוקא הימנוה ולא דמי לחיה דהתם היא יודעת בבירור שזה הבן הוא בן ממזר או נתין או כשר:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> הרמז\"ל <b> וכשם שנאמן לומר בני זה וכו' עד והאומר על עצמו שהוא ממזר נאמן לאסור עצמו בבת ישראל ואסור בממזרת וכו'.</b> נ\"ב צ\"ע מההוא עובדא דראה רבי לההוא גברא בבית הקברות א\"ל וכי לאו בן פלוני כהן אתה א\"ל עיניו של אבא היו גבוהות ועיין בהרא\"ש ז\"ל בההוא שאמר נתגיירתי ביני לבין עצמי:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> הרמז\"ל <b> היו העם מרננים אחריה והיא ארוסה עם ארוסה ועם אנשים אחרים כו'.</b> נ\"ב עיין בפ\"מ ח\"א סי' נ\"ב דף רל\"א ע\"ד, כנראה שלא ראה דברים אלו:"
+            ],
+            [
+                "<b>כתב </b> הרמז\"ל <b> א\"א שהיתה מעוברת וכו' עד אמר האב אינו בני ה\"ז בחזקת ממזר ואם אמרה מכותי ועבד נתעברתי הרי הולד כשר.</b> נ\"ב כתב הרב מהרי\"ט באה\"ע ז\"ל וזהו ברוב פסולים אבל אם רוב עכו\"ם אפילו לא בדקו את אמו אזלינן בתר רובא ואע\"ג דלכתחלה בעינן תרי רובי לגבי ולד חשיב דיעבד עכ\"ל. ודבריו תמוהים הם דבפח\"י כתב ה\"ה דדין הולד כדין האשה שנשאת ובשאינה טוענת כגון אלמת כתב הרמב\"ם ז\"ל דאפי' אם נשאת תצא כל היכא דליכא תרי רובי:"
+            ],
+            [
+                "<b>כתב </b> הרמז\"ל <b> א\"א שיצא עליה קול שהיתה זונה וכו' עד אבל היא עצמה חוששין לה משום זונה וכו'.</b> נ\"ב מל' חוששין נראה דהיינו לכתחלה אבל אם נשאת לכהן לא תצא. והתוספות כתבו דלא איירי בקלא דלא פסיק דאם כן אפי' נשאת תצא וכ\"כ התוס' גבי אוכל בשם ר\"ת ז\"ל דאע\"ג דאינה אסורה לבעל בקלא דלא פסיק מ\"מ אסורה לבועל דהוי קלא דקודם נשואין. ועיין במהריב\"ל ז\"ל ח\"א דף ק\"ג:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> הרמז\"ל <b> האסופי שנמצא בעיר שיש בה כותים בין שהיה רוב כותים וכו'. הרי הוא כשאר אסופים.</b> וכתב הראב\"ד ע\"ז אם רוב עכו\"ם קרוב אני להכשיר כותי הוא ונתגייר ע\"כ. וכתב ה\"ה ואין כן דעת רבינו והטעם משום דכל קבוע כמחצה על מחצה דמי ומ\"מ נ\"ל שהוא מותר בבת ישראל משום דאיכא תרי ספקי ובתרי ספקי לא גזרו ע\"כ. ויש לי לעיין בדבריו אם במ\"ש משום דהוי קבוע וכל קבוע כמחצה על מחצה דמי וכו' דאם כן היאך מאכילין אותו כל היכא דרוב העיר כותים דאין מפקחין עליו את הגל כתב הרמב\"ם משום דאין כאן קבוע, והתוספות כתבו שם דתינוק הנמצא לא חשיב קבוע וכן מוכח מהסוגיא שם. ומה שכתב ה\"ה להתיר משום דאיכא תרי ספקי לע\"ד אינו נראה דהא בהדיא כתב הרמז\"ל בפרק י\"ט משפחה שנתערב בה ספק ממזר אסור לישראל ליקח מאותה משפחה ואם נשאת לא תצא מפני שהם שני ספקות ע\"כ, משמע דלגבי יוחסין החמירו ואפילו בתרי ספיקי. ויש ראיה לדברי רבינו דהא רב ושמואל בפ\"ב דיומא בענין אחד איירי ולישנא הכי אזלא דקאמר ושמואל אמר וכו' דמשמע דשמואל קאי על דברי רב וכיון דמסקינן דשמואל ארישא קאי ע\"כ צ\"ל דרב נמי ארישא קאי וה\"ק לא שנו דאמרינן אם רוב עכו\"ם עכו\"ם אלא להחיותו אבל ליוחסין לא מחזקינן אותו עכו\"ם לענין שאם יתגייר יהא מותר בבת ישראל ולאפוקי מסברת הראב\"ד ז\"ל וכ\"כ הרמז\"ל בתשובה דרב ושמואל חולקים זה עם זה ומשום הכי פסק במחצה על מחצה דמצווין להחיותו משום דפסק כרב דאמר אם רוב עכו\"ם אין מצווין הא מחצה על מחצה מצווין להחיותו. והריני חוזר להקשות ע\"ד הראב\"ד במ\"ש דאם רוב עכו\"ם כשר כותי הוא ונתגייר דהא משמע שם בגמרא דבחד רובא אינם מכשירין ומוכח לה מדאמר רב אבל ליוחסין לא אלמא דביוחסין לא אזלינן בתר רובא ואפילו דיעבד כיון דאינו טוען ברי וכמ\"ש ה\"ה בפרק ח\"י דכל שאינה טוענת ברי אפילו נשאת תצא כל היכא דליכא תרי רובי ודין הולד הוי כדין האשה שנשאת וכמ\"ש ה\"ה ג\"כ שם ודלא כמהרי\"ט ז\"ל באה\"ע שכתב דאפי' באינה טוענת בחד רובא סגי להכשיר הולד דחשיב דיעבד:<br><b> כתב </b> הכ\"מ ז\"ל האסופי שנמצא בעיר שיש בה כותים וכו' עד ורבינו לא נראו לו דבריהם ולפי זה כי אמר רב ל\"ש אלא להחיותו בין לרוב ישראל בין למחצה על מחצה ע\"כ. נ\"ב בפירוש כ' רבינו בהלכות שבת פ\"ב דכי קאמר רב להחיותו למחצה על מחצה קאי וכי פריך מחצה על מחצה למאי הלכתא היינו לשמואל דקאמר דאפי' ברוב עכו\"ם מפקחין א\"כ הוא מצוה להחיותו וא\"כ מחצה על מחצה למאי הלכתא אפי' ברוב עכו\"ם מצוה להחיותו וכ\"כ רש\"י יע\"ש:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> הרמז\"ל <b> ומנין אני אומר שאין השתוקי אסור בכל אשה שאפשר שתהיה ערוה עליו שהרי הכשר שנבדקה אמו אינו אסור וכו'.</b> נ\"ב ע' בפ\"ט מהלכות אישות דין כ\"א במקדש אחת מה' נשים. ונ\"ל דהתם שאני דאיתחזק ערוה ואינו יודע איזו היא וכן באומר לשלוחו צא וקדש לי אשה ומת דאסור בכל הנשים שבעולם:"
+            ]
+        ],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> ה\"ה ז\"ל יצא לה שם מזנה בעיר אין חוששין וכו'. נ\"ב ע' בפט\"ו שכתב יצא עליה קול שהיתה זונה חוששין לה משום זונה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>כתב </b> ה\"ה ז\"ל באמצע הלשון ז\"ל וסובר הראב\"ד ז\"ל שאין היקש זה אלא לתרומה אבל לאסור לכהונה לא מצי לאקושי וכו'. נ\"ב בפירוש אמרו בת חלל זכר פסלה מן הכהונה ותנן כל שאי אתה נושא בתו אי אתה נושא אלמנתו ועוד תנן יש מותרות לבעליהן ואסורות ליבמיהן כיצד חלל שנשא את הכשרה וכו':"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> הרמב\"ם ז\"ל <b> ראוה שנבעלה בעיר או נתעברה אפי' לא היה שוכן שם אלא כותי א' וכיוצא הרי ��ו לא תנשא לכהן שכל הקבוע כמחצה על מחצה הוא וכו'.</b> נ\"ב נראה מדברי רבינו דכל שנבעלה בעיר אפי' איכא רוב סיעות כשרים לא תנשא שכן כתב כל הקבוע כמחצה וכו' משמע דאי לאו הכי היתה נשאת ואי ליכא רוב סיעות לכתחלה אינה יכולה להנשא וכ\"כ בכ\"מ. וכתב עוד דאפילו אזל בועל לגבה חשיב קבוע גזירה אטו וכו'. ודברים אלו תמוהים דכל דאיכא תרי רובי לא גזרו ומשום גזירה הצריכו תרי רובי אלא טעמו של רבינו הוא דכל שנבעלה בעיר אפילו אזל בועל לגבה קבוע איקרי ולא משום גזירה אלא משום דהדרי לקביעותייהו והכי אמרו בנזיר גבי קן דקאמר אשה הדרא לקביעותה וכ\"כ ה\"ה ז\"ל בפט\"ו מהלכות אלו גבי דין האסופי ודלא כמ\"ש התוספות ורש\"י וזו היא סברת הטור גם כן דכל דאזל בועל לגבה אפי' בעיר לא מיקרי קבוע והא דכתב הרמז\"ל בפרק ט\"ו דברוב עכו\"ם אין מפקחין עליו דלא מקרי קבוע היינו משום דשוב לא הדר לקביעותיה כיון דנפל הגל עליו:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> הר\"מ ז\"ל <b> השבויה שנפדית והיא בת ג' שנים ויום א' וכו' עד הואיל ואיסור כל הספקות כלן מדברי סופרים לפיכך הקלו בשבויה.</b> נ\"ב נראה דהיינו דוקא גבי שבויה אבל בשאר איסורין אין עבד ושפחה נאמנין אבל הרשב\"א כתב דנאמנין ובהלכות סוטה פ\"א כתב רבינו ואפילו עבד ושפחה וקרוב נאמנין הואיל והתורה האמינה עד אחד ונראה דשאני התם דאיכא רגלים לדבר. ואין להקשות דבפרק הגוזל פריך והרי שבויה דאיסור דאורייתא דהכי קאמר דאיכא למיחש לאיסור דאורייתא. וה\"ה כתב בדין זה ז\"ל. ולי נראה שבנה ובתה בין גדולים בין קטנים צריכין שיהיו מסיחין לפי תומן וכו' עד משמע מדקאמר באדם אחד דגדול היה עכ\"ד. ודע דבפרק הגוזל בתרא איתא דקטן היה:",
+                "<b>במותב</b> תלתא כחדא הוינא נחנא בי דינא דחתימין לתתא יען כי שמענו מפי אנשים מהוגנים מערערים על האשה מ' ג' אמילה אשת ה\"ר יעקב בכ\"ר אלחנן אשכנזי על פי נשותיהם שסיפרו להם שמרת ג' אמילה הנז' אמרה להן שנאנסה מגוי אחד שבא עליה בזמן היותה במצב הפירוד עם בעלה מחמת מריבה שהיתה לה עמו ונתעברה מן הגוי הנז'. לכן הוזקקנו אנחנו לברר הדבר בחקירה מעליא והנה ירוד ירדנו בתחלה ושאלנו את פי האשה מה זה הקול הנשמע עליה. ואף שאיימנו עליה לא הודית זולת שבא גוי אחד בביתה וכבה נרה וסתם את פיה לבא עליה ומרוב צערה היתה כמתעלפת ולא הרגישה אם בא עליה. ושאלנו לה למה אמרה לקרוביה שבא עליה. והשיבה להגזים הענין שיקבלוה ביניהם שתתגורר עמהם בביתם ואל יניחוה שתשב לבדה בבית אחד. ושאלנו על העבור ואמרה שהיא לא ראתה שום אות עיבור אלא שעברו כמו חדש ימים מוסתה וחששה אולי אירע לה מחמת צערה אך לא עשתה תרופות להפיל ולא ראתה נפל. ובכן שהזמננו להאשה מ' ג' אמילה ובעלה לפנינו קם עד אחד כשר על רגליו ואחר האייום והגזום כדחזי ואח' קבלת עליו חומרת התורה העיד בתור' עדות גמורה לפני האשה והבעל איך שמע מפי האשה מ' ג' אמילה שנאנסה מגוי אחד שבא עליה ושאשתו הכירה עיבורה ושהוא יודע שהיתה מחזרת בתר תרופות וסמנין להפיל. עוד העיד לפנינו ה\"ר אברהם הלוי בתור' עדות גמורה אחר האייום והגזום איך שמע מאשתו שהיתה מעוברת ושבפניה הודית בביאת הגוי ושאחי מ' ג' אמילה שאל ממנו סממנין צודקים להפיל והרגיש שהם לאחותו ולא נתן לו. ובכן איימנו וגזמנו ביתר שאת על ג' אמילה שתגיד האמת איך היה לה המעשה עד שהיא גם היא הודית בפיה את כל הקורות אותה ואמרה לנו איך בלילה אחד בהיותה יושבת לבדה בביתה פר��שה מבעלה בא לביתה גוי א' ותכף לביאתו כבה לה את הנר לבא עליה והיא התחילה לצעוק ותכף סתם את פיה ושם סכין בלועה וישכב עמה ובהיות דירתה סוגרת ומסוגרת בבתי גוואי ובהחבא הגם שצעקה ובמסתרים תבכה נפשה אין שומע ואין מושיע לה ומן הגוי ההוא נתעברה והפילה. ושוב באה לפנינו היקרה מ' וידה אלמנת ה\"ר משה סאבאן ועמדה והעידה איך היא יודעת מאד מכל המעשה הזה שספרה לה מ' ג' אמילה הנז' זה לשעבר ככל הנז' וגם שם נמצא' ושם היתה בשעה שהפילה מ' ג' אמילה מן ההריון הנז' וראתה את הנפל בעיניה. וגם אנחנו הלכנו אל בית האשה וראינו והנה המקום מקום מופנה במסתרים שאם תצעק האשה ג' אמילה הנז' אינה נענית ויש חשש אונס בדבר. את הדברים האלה העלנו על ספר על פי האשה ג' אמילה. הגם ע\"פ האלמנה מ' וידה ומפיהן אנו חיים בעסק זה. ולראיה חתמנו ביום ח\"י לתשרי התפ\"ו בגאלאטה וקיים: משה הכהן. שבתי בכ\"ר אברהם גבאי. חיים אליה פיפאני:<br><b>תשובה</b> בריש כל מראין נקרב ונבאר למחלוקתן של ראשונים שהביא ה\"ה פי\"ח מהל' איסורי ביאה בההיא דפ\"פ מצאתי שאם היא טוענת ברי שלא נבעלה תחתיו או טענת אונס ומ\"ע י\"א שנאמנ' להיות מותר' לו כמו שנאמנ' לר\"ג דקי\"ל כותיה בההי' דמשארסתני נאנסתי או מוכת עץ אני לענין ממון הכתוב' כיון שהיא טוענת ברי והוא שמא. ושיש מן המפר' חלוקים ואומרי' שאין משגיחין לדבריה לענין איסורא יע\"ש. ולכאורה איכא למידק דכוותה בממונא נמי היכא דחייש לה הבעל שנבעלה ברצון מנ\"ל דמהימנא נימא דכיון דאיכא רוב רצון כמו שהוכיחו התוס' והרא\"ש בסוגית פ\"פ מן הירוש' עד שאמרו שם דעדיף מחזקת כשרות דידה. א\"כ כיון דאית ליה חזקת ממון ורוב דרצון לא תוצי' ממון ממנו אף בברי ושמא. וההי' דמשארסתני נאנסתי שנאמנת לר\"ג להוציא בברי ושמא היינו משום דאיכא הודאת בעל שנאנסה אלא שטוען שמא עד שלא אירסתיך נאנסת וכיון שמחזיקה בצדקת שבאונס היה הדבר מוציאה ממנו הא לאו הכי אה\"נ דלר\"ג נמי לא מהימנא מטעמא דאמרן. ומה גם שהיא אינה זוכה להוציא אלא בב' ספקות שתחתיו נבעלה ושהיה באונס. והוא זוכה להחזיק באחד מהם שמקודם נבעלה או תחתיו וברצון:<br><b>ונראה</b> דמשמע להו דהתם נמי בדר\"ג חושש הוא לרצון אלא דעדיפא מינה טעין הן לו יהי שנאנסה שמא עד שלא ארסתיך מדלא קאמר בהדיא ר\"ג דבחושש לרצון אינה נאמנת. וכן נראה שהבינו התוס' בסוגיית פ\"פ בד\"ה אי למיתב לה כתו' שהקשו למ\"ד בההי' דמשארסתני נאנסתי דמנה אית לה לכ\"ע דאמאי כיון דיתכן דברצון הוה ומזה הולידו דבס\"ס מפקי' מיד הבעל יע\"ש. וכן נראה עוד בהדיא ממ\"ש עוד שם בד\"ה אי דטעין טענת דמים וכדברי הרא\"ש שם כמו שיראה המעיין. וצריכי' אנו למודעי אם האוסרים הוא אף בדאית ליה מגו דלכאורה משמע דבדאיכא מגו נמי קאמרי דהא אמרו בפ\"ק דכתובו' אמתני' דמשארסתני לשינויא קמא דטעמא דמהימנא לר\"ג משום מגו והכי אמרי' בהדיא בפשיטות בר\"פ האשה שנתארמלה ואפי\"ה הם המדברים שאין ללמוד איסו' מממון. ומיהו אפשר דלא גרסי בפ\"ק שינויא דמגו כמו שראיתי להריטב\"א ולמהר\"ר דון וידאל קרישקש ז\"ל בחידושיהם מכ\"י שהעידו דאיכא נוסחי טובא דל\"ג ליה והיא גי' הנגיד. והם גמגמו שם על מגו זה דמ\"ע אני תחתך דכי אמרה הכי נמי לא מהימנא לר' יאושע. והכריחו מענין אחר דבלא מגו נמי אר\"ג דמהימנא עד שכתבו דאף לנוסחי דגרסי הך שינויא דמגו אינו אלא לסניף בעלמא במ' כל דהו דשינויא דחזקה הוא עיקר דמשום חזקה דידה הוא דמהימנא לר\"ג ואף בלי מגו. ונר' שהרי\"ף והר\"ן שהשמיטו בההי' דמשארסתני הך שינויא דמגו לא הוו גרסי ליה ואי נמי גרסי ליה משמע להו שאינו עיקר מטעמ' דכתבינן משמא דהריטב\"א ומהר\"ר דון וידאל זלה\"ה:<br><b>ולא</b> תיקשי מההיא דר\"פ האשה שנתארמ' דמסיק תלמודא בההיא דמודה ר' יאושע דטעמא דר\"ג במשארסתני דנאמנת משום מגו. דלע\"ד אדרבא מהתם סיעתא דהא התם קאי למ\"ד בההיא דמ\"ע אני דטענתייהו במנה ומאתים ולית לה מגו ועכ\"ז האמינה ר\"ג להוצי' ממון ואיך נאמר שלא האמינה בטענת אונס אלא משום מגו. ואין לו' משום דטענת אונס ריעא טפי דאיכא רובא דרצון דה\"ל לתלמוד לפרש. ותו דסוף סוף יקשה להרא\"ש וסיעתו דס\"ל דמ\"ע לא שכיח עד שכתב הרב המגיד שם לדעת האוסרים הנז\"ל דאע\"ג דבס' אונס ורצון שרינן היכא דאיכא ספקא אחרינא בההיא דפ\"פ. עכ\"ז מ\"ע דלא שכיחא אף דאיהי טענה ליה ואיכא ס\"ס אסורה. כנר' דטענת מ\"ע קלישא מטענת אונס וכיון דטענת מ\"ע בלי מגו מהימנא לר\"ג להוציא ממון היכי בעי מגו בטענת אונס אלא עכ\"ל דר\"ג לדידיה מאמינה בלי מגו. ור' יאושע הוא דקאמר דאף במשארסתני דלכאורה איכא מגו דמ\"ע דמסייע לסברת ר\"ג להאמינה ועכ\"ז פליגנא התם מודינא מיהא בההיא דשדה זו של אבותיך. והיינו נמי דקא' התם שור שחוט וכו' לפי' התוס' שם ואה\"נ שגם ר\"ג מודה בקלישותא דהך מגו אלא דבלא מגו נמי מאמינה מטעם החזקה וכיון שזה מוכרח ליאמר למ\"ד טענתייהו בק' ר' אף דקי\"ל כמ\"ד טענתייהו במנה ולא כלום מ\"מ יש לנו לו' ששוים הם בענין זה דר\"ג בלי מגו נמי מאמינה. ומה גם שיש ביד הריטב\"א וה\"ר וידאל ראיה מכרחת ממקום אחר דבלא מגו נמי מהימנא. נקטינן מיהא שלא נתברר אם המפרשים האוסרים שהביא ה\"ה הוא בדאיכא מיגו נמי. ומדברי הפוסק שבאו בתשו' מהר\"ם די בוטון סי' נ\"ה נראה דפשיטא ליה דבמיגו מודו להתיר אולי בקונטריסו הכריח כן מאיזה מקום ונר' שם מודו לו בזה יע\"ש. ולכאורה נראה שהתוס' אוסרים אפילו במקום מיגו לפי מה שהעיד בשמם ה\"ר וידאל ז\"ל בסוגית משארסתני נאנסתי דגרסי שינויא דמגו ושכתבו דמיגו מעליא הוי כיון שלפי דעתה שיאמינו בטענתה היה לה לטעון טענת מ\"ע דעדיפא דשריא לכהונה. וחזי' להר\"ם אלשקאר בסי' צ\"ד שהבין ממ\"ש התוס' בד\"ה ואבע\"א באשת ישר' כדעת האוסרי' בטענת אונס מטעם רוב רצון דעדיף מחזקת כשרות יע\"ש. וא\"כ אם עדות ה\"ר וידאל הוא על תוס' שלנו נפשוט מינייהו דבמקום מיגו נמי אסרי בטענת אונס:<br><b>איברא</b> דלכאורה היה נראה ג\"כ עוד להוכיח מהתוס' כדברי מהר\"ם אלשקאר דאסרי בטענת אונס ממה שהק' באותה סוגיא דפ\"פ בד\"ה אי דטעין ט\"ד שתהא נאמנ' לענין הממון במגו דנאנסתי ודמ\"ע וסיימו דאי לא אמרינן מגו להוציא אתי שפי' יע\"ש. והניחא להפסד כתו' אבל מה יענו למה שאמרו בגמרא שאסו' עליו ולא הרגישו שם שתהא נאמנת במיגו דנאנסתי. וכבר הרגיש שם הריטב\"א בחידושיו ותירץ דאין זה מ' דמיפסלא לכהונה ומיגו דבמ\"ע נמי לא מהני דלא שכיח. והשתא אי ס\"ל להתו' דכי טענה אונס נמי לא מהימנא לענין איסו' וכדברי הר\"ם אלשקאר ז\"ל ניחא מה שלא הוקשה להם בתחלת הסוגיא שתהא מותרת במיגו דטענת אונס. ואחר העיון נראה שאין הכרח כלל דהא ודאי בטענת מ\"ע ס\"ל לתוס' דשריא מטעם ס\"ס כמתבאר מדבריהם בד\"ה ואבע\"א באשת ישר' וא\"כ תיקשי לן עכ\"פ שתהא מותרת במכחישתו במ' דמ\"ע ולמה לא הרגישו בזה ולא היה מספיק תירוצם שתירצו לענין הממון דהוי מ' להוציא. ולא עליהם תהיה תלונתי לבד כי גם על הר\"ן וה\"ר וידאל שהם ז\"ל בסוגית פ\"פ התירו בטענת אונס ומ\"ע ולא הוקשה להם שתהא מותרת ג\"כ במכח��שתו במגו דאונס ומ\"ע אלא הוקשה להן כן בסוף הסוגיא לענין הכתובה ותירצו דכיון דמ\"ע לא שכיח לא אמרי' מ' להוצי' ממון וזה לא יספיק למה שאסרוה בגמרא בתחלת הסוגיא בסתמא אף אם באה להוציא ממון. לכן נלע\"ד דס\"ל להתוס' והר\"ן וה\"ר וידאל דכיון דשויא אנפשיה חתיכה דאיסורא באומרו פ\"פ מצאתי וכב' עדים דמי כמ\"ש בגמ' שם עכ\"פ נאסרה עליו דקים ליה דמשקרא. ולא גרע מתשו' הרשב\"א בענין הטבח שאמר לא שחטתיה שאסו' עליו אף במקום העדים האומרים ששחטה וכ\"ש בזו דלית לה עדי' להיתר ואדרבה הוי לדידיה מגו במקום עדים. והרב האשכנזי בחידושיו לא ירד לזה בד\"ה אי דטעין ט\"ד ואסיק דברי התוס' בקושיא יע\"ש. ומי' הריטב\"א ודאי פליג אהך תשו' הרשב\"א כיון דלדידיה נאמנת במכחישתו להתירה לו אם היה לה מגו כ\"ש אם היו עדים ממש להיתר. וכבר נסתפק מהריב\"ל ז\"ל בתש' אי אמרי' שויא אנפשיה חתיכה דאיסורא כנגד עדים ולא הזכיר להגדולים הללו ובמקום אחר עמדתי בזה אין כאן מקומו:<br><b>מעתה</b> אין בידינו ראיה מהתוס' בטענת אונס לאסור. ואדרבה אפשר דכיון דלדידהו שריא בטענת מ\"ע כדהוכחנו לעיל כי טענה אונס נמי תהא נאמנת במגו כיון דלא שויא עליה בעל חתיכה דאיסו' דדילמא באונס הוה. ומה גם דהכא מגו זה אלים מההוא דגבי משארסתני נאנסתי שפקפקו בו הריטב\"א וה\"ר וידאל דהתם לענין ממונא דלר' יאושע כי טענה מ\"ע נמי לאו כל כמינה להוציא ממון לא כן לענין האיסור דבטענת מ\"ע אית לה ס\"ס להתירה כדברי התוס' דשריא וא\"כ תהא מותרת ג\"כ בטוענת אונס בברי ואיהו שמא כיון דאית לה מגו מעליא דמ\"ע. ולפ\"ז גם ממ\"ש התוס' בד\"ה ואבע\"א דלא מוקמי' לה בחזקת כשרות משום רוב דרצון דעדיף מחזק' אין ראיה לאסור בטענ' אונס. דהא במכחישתו הוקשה להם דנוקמה אנן בחזקת כשרות ולזה הוצרכו לגרוע כח החזקה מחמת הרוב והא ודאי אף להמתירים בטוענת אונס צ\"ל כן למאי דלא שרי לה תלמודא לאוקומה בחזקת כשרות ודנבעלה באונס ואה\"נ דאי טענה הכי דנאנסה יודו התוס' להתירה דהשתא איכא טענת בריא ושמא ומגו דמ\"ע דמעלי בהדי חזק' כשרות ויועילו להחליש כח הרוב דרצון ומה גם שאינו רוב גמור אלא מדרבנן כמו שסיימו התוס' עצמם שם ואם התוס' היו אוסרים בטענת אונס לא הוו שתקי הר\"ן והריטב\"א וה\"ר וידאל ז\"ל דאינהו בתראי מלהזכירם. ואם כן גם מ\"ש מהר\"ם אלשקאר ז\"ל שהריב\"ש מן האוסרים ממ\"ש כדברי התוס' אין מזה ראיה כאמור ואדרבה מהרדב\"ז במודפסות סי' קצ\"ה כתב בשמו שהוא מן המתירים. איברא שהיתר זה כעת לא מצאתיו בתשו' הריב\"ש ואולי כתב כן בחידושי כ\"י. גם מ\"ש מהר\"ם אלשקאר שהרא\"ש מן האוסרים ממה שהשיגו לה\"ר יונה וסוף דבריו לא היו אלא ליישב דעת ה\"ר יונה וליה לא ס\"ל. אחרי נשיקת עפרות זהב לו. על פי שנים עדים דבקיאי במיליה טפי אנו חיים. והם הטור בסי' ס\"ח ורבינו ירוחם תלמידו חלק אדם נכ\"ב ח\"ב שהבינו שהסכי' הרא\"ש עם ה\"ר יונה להתיר. ומ\"ש עוד מהר\"ם אלשקר שכן נראה דעת רש\"י לא הראה לנו מקומו. ואדרבה כל פירושו בסוגית פ\"פ הוא במכחישתו ודשויא אנפשיה חתיכה דאי' ודקים ליה בפ\"פ. ומ\"ש שכן נראה דעת הרי\"ף שלא חילק אין ראיה משם שהרי נתן טעם דשויא אנפשיה חתיכה דאיסורא שלא יצדק בטענת אונס ואדרבה אי ס\"ל הכי ה\"ל לפרש דאף בטענת אונס דליכא הך טעמא אסורה מטעם אחר והוא לא הזכירו. ומ\"ש שכ\"כ הרמב\"ם הוא אשגר' לישן שלא כתב כן בפי' רק ה\"ה כתב שכן נראה דעתו. ומהרדב\"ז סי' קצ\"ה כתב שאין מדבריו ראיה לאסור והאריך בזה יע\"ש. נקוט מיהא שלא מצינו לאסור רק להיש מן המפר' שהביא ה\"ה ומשמעותו של הרמב\"ם לפי עדותו של ה\"ה ותשובת ר' האיי שהביא מהר\"ם אלשקר וסתמייהו משמע אף במקום מגו:<br><b>ועתה</b> נלכה נא לידע ולהודע מי ומי הם המתירי' מלבד המפ' והרמב\"ן והרשב\"א שהעיד בשמם ה\"ה שלמדו מדין הכתו' להתיר בחד ס' בטוענת ברי. וראיתי להרב דון וידאל בסוגית פ\"פ דפשיטא ליה מסתמא דמתני' במשארסתני נאנסתי דנאמנת אף להתיר ומזה הכריח דהא דאסיר בפ\"פ דוקא במכחישתו. ואני בעניי אחרי נשיקת עפר רגליו לא זכיתי להבין ראיה זו דשאני התם דאיכא ס\"ס ס' שנבעלה מקודם וס' שנבעלה באונס ובכה\"ג הא שרי תלמודא בההיא דפ\"פ. ואע\"ג דהתם היא מודית שתחתיו נבעלה הא גבי פ\"פ נמי במכחישתו הרי היא כמודית בתחתיו וברצון כדאמרינן בעלמא כל האומר לא לויתי כאומר לא פרעתי דמי ועכ\"ז קאמר תלמודא דשריא ליה בס\"ס. והיינו טעמא שלדבריה היא אומרת שבתולה היתה ולדידיה נמי כיון דאית ליה ס\"ס שריא ה\"נ בההיא דמשארסתני שלדבריה אנוסה היתה ומותרת ואנן בדידן אית לן בה תרי ספקי משום הכי שריא אבל בהך דפ\"פ בס' א' מנ\"ל למישרי. ונר' דס\"ל דדוקא בההיא דכל האומ' לא לויתי דהלה תובעו ברי שלא פרעו הוא כמודה לו הא לאו הכי לא ומש\"ה עביד תלמודא ס\"ס גבי פ\"פ מה שאין כן במשארסתני שהרי הודית וליכא ס' תחתיו אלא חד ס'. ומ\"מ ק' דאדרבה אמרו בירושלמי אהא דמשארסתני נאנסתי דנאמנת הדא דתימא לענין ממונ' אבל אסור לקיימה משום ס' סוטה וזה דלא כה\"ר וידאל:<br><b>וראיתי</b> להריטב\"א בחידושיו אההיא דפ\"פ שכתב בשם י\"א דהך ירוש' פליג אגמרא דידן דנאמנת דקאמר לגמרי הוא ודשריא אפי' בחד ס' משום חזקת גוף וברי דידה. וזו קשה מן הראשונה שאחר שראו הירוש' דמוקי מתני' דוקא לממון מה ראו בגמ' דידן דבאיסו' נמי והא סוגיא דגמרא דידן גבי משארסתני נמי לא קאי אלא בממון. ואולי כונתם דכיון דלהירוש' אף בס\"ס אסור דהא בדינא דמתניתי' איכא ס\"ס שכן נראה מדבריהם שם והכי איתא בהדיא בירוש' בההיא דפ\"פ דאף דאיכא ס\"ס לא חשיב להתירה כיון דחד מינייהו ס' אונס ריע דקול יוצא לאנוסה וכיון דגמ' דידן גבי פ\"פ שרי בס\"ס מינה דנאמנת דמתני' דמשארסתני להיתרא נמי הוא ודלא כהירושלמי. והם הוסיפו להתיר אף בס' א' דומיא דממון מטעמ' דיהיב בגמרא דידן דמפקינן ממון מחזקת מריה משום חזקת גוף וברי דידה ה\"ה שתהא מותרת מטעם זה. והנה הוא שם התיר מכח לשון אחר דירושלמי הביאו הר\"ן בסוגיית פ\"פ ודנקטינן כותיה משום דאידך ירוש' פליג אהך ירוש' ואגמרא דידן ואפילו תימא דלא פליגי והא בחד ספק' והא בב' ספיקי מ\"מ גמרא דידן לא מפליג בין חד לתרי ובכל ענין נאמנת בברי ושמא עכ\"ד. ולא ידענא איך יתכן דאידך ירושלמי בחד ס' כיון דאמתני' דמשארסתני קאי והתם איכ' ס\"ס כמ\"ש הוא למעלה בשם י\"א. אלא ודאי דהירושלמי אזיל לשיטתיה דבפ\"פ אפי' בס\"ס אמרו דאסורה דכיון דקול יוצא לאנוסה לא חשיב ס' אונס ס' כלל. וע\"ק שאם יש מקום לעשות שלום בין ב' לשונות הירוש' בזה מה ראה על ככה שלא להשלימו ג\"כ עם גמר' דידן דלא חזינן דשרו אלא בב' ספקי בפ\"פ ובסוגית משארסתני לא אמרו דמשום חזקה דידה מהימנא אלא בממון דקיימי התם:<br><b>נקוט</b> מיהא שהריטב\"א והי\"א שהביא וה\"ר דון וידאל מן המתירים. גם ר' יונה התיר בטענ' אונס והסכים עמו הרא\"ש כדכתבנו לעיל. גם הר\"ן בסוגית פ\"פ כתב להתיר בפשיטות גם הטור ורבי' ירוחם התירו כדלעיל. ולא עוד אלא שמדברי ה\"ה ורבי' ירוחם שהתירו בטוענת שנבעלה קודם קידושין מוכח דהיתרא דידהו אף כשהורעה חזקתה ��בהא נהי דאית לה חזקת כשרות מ\"מ איכא לאידך גיסא חזקת הגוף שבשעת קדושין היתה בתולה עדין כמ\"ש התוס' בסוגית פ\"פ בד\"ה אבע\"א באשת כהן והוא פשוט מעצמו. ועכ\"ל דס\"ל להני רבוותא דדוקא בדאי' לבעל חזקת ממון דאיכא למימר אוקי ממונא בחזקת מריה לר\"ן דקי\"ל כותיה איצטריך תלמודא בסוגית משארסתני נאנסתי לחזקה דידה להוציא. אבל לענין איסו' דליכא חזקת ממון המנגדת לאשה היא נאמנת בבריא ושמא לחוד דבריא עדיף. אבל מהר\"ם אלשקאר בסי' הנז\"ל כתב בשם המתירים דצריכה נמי חזקה דגופא ושכ\"כ הרשב\"א ז\"ל ושידוע דבנדון דידיה שהיתה נשואה לא שייכא הך חזקה. וליכא למימר דאית לה חזקת כשרות כיון דאיכא רוב דרצון כמ\"ש התו' והרא\"ש יע\"ש. ושותיה דמר לא ידענא שהמתירי' באונס ומ\"ע מאי חזקה דגופא איכא הלא היא מודית שפ' פתוח בעת הנשואין וחזק' כשרות הוא דאית לה ומאי קא' נמי דלא מהני משום רוב דרצון הא לכת המתירים עכ\"ז שריא. גם מה שכתב שלא התירו אלא מטעם חזקת גוף ושכ\"כ הרשב\"א כבר כתבנו דמדברי ר' ירוחם וה\"ה דנראה דלא כותיה וסיים ה\"ה שכן דעת הרשב\"א והתם אדרבה חזקת הגוף מסייע לאסור נגד חזקת כשרות ועכ\"ז שריא כאמור:<br><b>מעתה</b> יש לחקור אם המתירים הוא אף בלא מגו. והא ודאי דהריטב\"א וה\"ר וידאל בלי מ' נמי התירו כיון שהם המדברים דקליש הך מ' דטענת אונס במ' דמ\"ע ודלא א\"ל תלמודא אלא לסניף ואיכא נוסחי דלא גרסי ליה כדמייתי' לעיל והתירו בטענת אונס. ותו שכתבו בטוענת מ\"ע ואיכא חד ספקא דשריא והיינו באשת כהן בקבל אביה קידושין פחות מבת ג' דהיא טוענת מ\"ע אני תחתך ובהא לית לה שום מגו דדוקא בנאנסתי ומ\"ע דקודם קידושין אמרו ר\"פ האשה שנתארמלה דאיכא מ' דמ\"ע אני תחתך אבל בטוענת מ\"ע אני תחתך תו לית לה מ'. אך בהיתר הר\"ן והמפרשים שהביא ה\"ה אין הכרח דיתכן דלא התירו אלא במ' ומ\"ע שהתירו יהיה בדאית לה ס\"ס דהיינו ביש' או בכהן בלא קבל אביה קדושין פחות מבת ג' אבל בחד ס' לא יתירו בלי מ'. ומ\"מ יותר נראה דבלא מ' נמי אמרו כיון דבדין משארסתני לא הזכירו טעם המגו כנר' דל\"ג ליה או דקליש כדלעיל וכאן למדו ההיתר מדין הממון. ותו דסתמא משמע שהתירו גם באשת כהן בטענת מ\"ע תחתך אף דקבל בה קידושין פחות מבת ג' דליכא אלא חד ס' בלי מגו. והמרדכי פ\"ב דכתוב' באשה שאמרה שנתייחדה עם ב' אנשי' ואנסה אחד מהם. כתב שהרבנים התירוה משום מ' דלא נבעלתי. ורבי' שמחה אסרה דאי אתו עדי יחוד הפסידה המ' כיון שעברה על דת. ותו שאם יבא הב' ויעיד שנבעלה ברצון לא מהימנא. ונראה שם דראבי\"ה מודה בהא דעד רצון אם היה כשר לעדות. ולכאורה הוא תמוה דע\"א בהכחשת בעל דבר לאו כלום הוא. ואשתו זינתה בע\"א א\"ר בהאומר דמותרת עכ\"פ. וצ\"ל דכיון דמשמע להו דטענת אונס ריעא מצד עצמה עד שאינה נאמנת בהא אלא במ' כל שיש ע\"א המכחישה ג\"כ לא מהימנא בחשש רצון דהוי רובא כדלעיל וצ\"ע. והראיה שהביא משבויה באומרת שהיא טהורה ובא ע\"א ואמר שהיא טמאה דלא מהימנא משום העד. לכאורה אין מקו' לדבריו דהתם מוקי לה בדאיכא עדי שביה כדאיתא בגמ' בהדיא ובהא בלא עד טומאה נמי אסו' כיון דלית לה מגו וכמ\"ש שם רש\"י והר\"ן והוא מוכרח. וצ\"ל דמפר\"ש דליכא עדי שביה באוקמתא דרב פפא אלא על חברתה ולא עליה והוכרח לפרש כן מדאוקי תלמו' באו' לה ע\"א את טמאה כנר' דאי לאו הך עד הוה שריא במגו דלא נשביתי דליכא עליה עדי שביה ועכ\"ז אסורה ע\"פ עד המכחישה. נקוט מיהא דבין לראבי\"ה בין לר\"ש ושאר הרבנים לא שריא בטענת אונס אלא בדאיכא מ' ומ\"מ אפשר דדוקא ��תם שלדבריה קרוב הדבר שברצון נבעלה כיון שמרצונה נתייחדה עמהם ותלך בשדה ומעשה דאביי יוכיח שחשדה לדבר עבירה בפ' החליל כנודע אבל בעלמא יודו להאמינה בלא מגו אלא שמתשו' הר\"ם אלשקר נר' דבכל גוונא קא' המרדכי:<br><b>אך</b> נתנה ראש בדברי הרא\"ש שכשהשיג על ר' יונה כתב דהכא מאי מגו איכא דמשמע דר' יונה בלי מ' נמי שרי. אלא שדבריו תמוהים כמ\"ש מהרי\"ט בחידושיו דה\"נ איכא מ' דהתם דהיינו דמ\"ע ותי' כשיטת ר\"ח דבפ\"פ ליכא מ\"ע. ותימ' שבאותה סוגיא כשבא הרא\"ש לענין הכתו' כתב דהתם ודאי אם טוענת אונס ומ\"ע נאמנת על הכתובה. כנר' דבעי למימר אף לפי מה שהשיג על ר' יונה שאינה נאמנת על ההיתר נאמנת על הכתו' ואמאי הא בפ\"פ לר\"ת ליכא מ' דמ\"ע ולענין הממון נמי לא תהא נאמנת כיון דלית לה מ' כפי מ\"ש הוא כשהשיג על ר' יונה. וצ\"ל דלהרא\"ש ס\"ל דר\"ג בלא מ' נמי האמינה כמו שהכריחו ה\"ר וידאל והריטב\"א ומ\"ה כתב למטה שנאמנת אלא דס\"ל דאי איכא מ' נאמנת אף בלא חזקה לשינויא קמא דתלמוד' גבי משארסתני ולכן כתב למעלה דלההוא שינויא נמי הכא מאי מ' איכא. ועי\"ל דהתם איכא מ' דבתולה הייתי דלאו כ\"ע ידעי מסק' דתלמו' דחזקה אין אדם טורח בסעודה וסבורה דמשום מה הועילו חכמים תגבה הכתובה שבידה עד שהתוס' ס\"ל הכי לדינא דלא קי\"ל הך חזקה דאין אדם טורח ועדיף טענה זו שאין לה גנאי. ונר' בתשו' הרא\"ש ריש כלל ק\"ו דס\"ל דאמרי' מ' דהעזה. איך שיהיה נקטי' מיהא שכל המתירים והרא\"ש כשהסכים להתיר הוא אף בלי מ' וא\"כ יש לנו לומ' שגם ר' יונה התיר אף בלי מ' וכן נר' שהבין מהרי\"ט בחא\"ה סי' ט\"ו שהביא היתר ר' יונה וסיעתו אף דבנדון דידיה לית לה מ' כמו שיראה הרואה:<br><b>ועתה</b> נלכה נא דרך נדון שלפנינו דלכאורה נרא' שיש לחוש בו לאסור לדעת המפר' שהביא ה\"ה שאין להאמינה בטענת אונס וסיעתם כמו שחשש מהרי\"ט בחידושיו. ואף שבתשובה הנז\"ל לא הזכיר להאוסרי' כפי הנרא' לא נדפסה כל שאר התשו' כי לא באה שם חתימתו ויתכן ששוב הזכירה. ותו דנדון דידיה לא היה בו חשש איסור דאם נבעלה לאחר נמי שריא כיון דלא היתה תחתיו אבל בתחתיו ודאי חייש להאוסרים כמ\"ש בחידושיו. ומה גם דאיכא נמי סברת הגדולים שבמרדכי שאף כשהתירו לא התירו אלא בדאיכא מגו ובדליכא מ' מיהא לא מהימנא בטענת אונס. ובנ\"ד נר' דלית לה מ' דלא נבעלתי מאחר שהעד העיד בפניה ששמע מפיה שנבעלה ואף ששוברו עמו שאמרה ג\"כ שהיה באונס מ\"מ כיון שהיה שלא בב\"ד לא מהניא לה כמ\"ש הרא\"ש בתשו' והטור ח\"מ סי' קל\"ג שהכל תלוי בב\"ד שיהא אז המגו קיים. ואפי' נימא דלא א' הרא\"ש אלא בתביעת ממון שטענות בעלי הדבר תלויות בב\"ד דוקא. ואיכא נמי תשו' הריב\"ש סי' שצ\"ג דמשמע בתוך התשובה דפליג אהרא\"ש אפי' בתביעת ממון. ותו דמציא למימר שלהגזים הענין אמרה כן בפניו כמו שאמרה בפני ב\"ד בתחלה. מ\"מ הרי העיד שהיתה מחזרת אחר תרופות להפיל שמורה על הבעילה והעיבור ונהי דאין כאן אלא עד אחד שהשני לא העיד אלא מאומד ויתכן שהיו לצורך אשה אחרת. מ\"מ כבר האריך הרב המאסף בכללי המגו סעיף קל\"ג ומתבאר שם דהיכא דבטענה שטוען ליכא העזת בעל דבר לא אמרי' מגו להכחיש ע\"א דלא חציף כולי האי וניחא ליה למיטען דבר שאין בו הכחשה כלל. ומי' יש לדון בזה מדברי הרמב\"ם והטו' בנשבתי וטהורה אני שהאמינוה אף דאיכא ע\"א שנשבית ולקמן נעמוד בזה:<br><b>ועוד</b> בה בנ\"ד שיש נשים שהכירו בעיבורה ואחת מהן העידה בפנינו. ולא מיבעיא לדעת הרמ\"ה הביאו הטח\"מ סי' פ' דכל דליכא עדים לפנינו כשחזר וטען טענה שניה נמי והיה לו אז מגו דקאי בטענה ראשונ' עכ\"ז לא מהימן אם באו עדים אח\"כ המכחישים טענה ראשו' שירא פן יבאו ויכחשוהו דהכא נמי בתחלה לא הודית בבעילה ואח\"כ אמרה שנבעלה באונס ואין לה מגו כי יראה מהנשים שיכחישוה. אלא אף לר\"י ן' מיגש והרמב\"ם דפליגי על הרמ\"ה מ\"מ לפי מ\"ש הרב בעל פני משה ז\"ל בח\"א סי' ע\"ח ליישב מה שתמה עליהם מהר\"י קצבי ז\"ל מההיא דא\"א הייתי וגרושה אני דלהפוסקים בחד לישנא דתלמו' התם שכל שיש עדי נישואין אף שלא באו אלא אחר שאמרה גרושה אני אינה נאמנת דה\"נ לא יהא נאמן כי ירא שיבאו ויכחישוהו. ותירץ הוא ז\"ל דהתם כיון שכל אשה נשואה אינה נאמנת לומר גרושה אני בלי מ' אין זה מגו טוב. משא\"כ בההיא דר\"י ן' מיגש שהטענה הב' מצד עצמה נאמן בה בלי מגו אלא לפי שטען בתחלה טענה אחרת כדי שלא יוחזק כפרן אמרי' ביה האי מ' יע\"ש. ולפ\"ז נ\"ד דמי לההיא דא\"א דבעי' מגו ממש ואין זה מגו. אלא שאני בעניי מגמגם על זה דמלשון הפוסקים שהביאו דברי הר\"י ן' מיגש משמע דחשיב ליה מגו מעליא כמו שבא בדברי מהריק\"ץ שם. ולעיק' תמיהתו נלע\"ד דשאני הכא שכבר טען בתחלה שלא כדברי העדים ומורא לא עלה על ראשו פן יבאו ויכחישוהו כי על כן כל זמן שלא באו חוזר וטוען במגו שיעמוד בטענה א' דהשתא הוא מגו טוב כיון שסמוך לבו לא יירא פן יבאו ויכחישוהו כיון שטען כן מתחלה משא\"כ בההיא דא\"א הייתי דתלינן דמעיקרא כשאמר' א\"א הייתי וגרושה אני יראה שמא יבאו עדי הנישואין ומעיקרא איגלאי מילתא דלא היה לה מגו. ולפ\"ז נרא' לכאורה דבנ\"ד נמי איכא מ' ומ\"מ אף לחילוק זה כיון דמודי ר\"י ן' מיגש מיהא בשבאו עדים קודם טענה ב' דתו לא חציפא ולית לה מ' דה\"ה בנ\"ד כיון שבאו שנים ששמעו הכרת העיבור מב' נשותיהם לא חציפא תו כולי האי. ותו דהשתא מורא עלה עליה כיון שידענו מי הן הנשים שהכירו העיבו' ונוכל לקרוא להן שיכחישוה בפניה כמו שבאמת הגזמנו לה כן הוכרחה להודות בעיבור. ואף שעדות נשים לא יספיק ותוכל להכחישן מ\"מ ידוע מ\"ש הרא\"ש בתשו' דמגו במקום עדים פסולים לא אמרי' דלא עדיף ממגו במקו' קול וכזה ראו וקדשו רבנן בתראי בכמה מקומות. וכת' מהר\"א ששון ז\"ל בסי' ק\"א דלפי זה ה\"ה בעדות נשים דאמרי' דלא חציף להכחישם וה\"ה בנ\"ד. ומה גם שהכרת העיבור מסור לנשים יותר. ומ\"מ רפיא בידי לפי דרכי הפעוט בישוב דברי הר\"י ן' מיגש דיתכן דהכא נמי כיון שתחל' הכחישה העיבו' ולא חששה לנשים שיבאו ויגלו קלונה יתכן דעדין סומכת עליהן שלא יבאו ויעידו על העיבור. ומ\"מ יותר נר' דהשתא ודאי הא אזדא לה המגו כאמור וכן מפני העדאת העד בחזרתה על הסמנין והצטרפות סניף העד השני ומה גם אם נאמר שהמפר' שהביא ה\"ה והרמב\"ם ור' האיי שאסרו בסתם בטענת אונס הוא אף במקום מ' דא\"כ אף אם יהא לה מגו טוב לא מהימנא:<br><b>ואחר</b> העיון נרא' שאין כל זה מספיק לאסור בנדון שלפנינו כיון שאין לנו עדות כשרים על העיבור והבעילה ומפיה אנו חיים. ולכאורה היה נראה שמותרת לפי מה ששנו חכמים בלשון המשנה אחרונה דסוף נדרים בטמאה אני לך שאינה נאמנת. והא ודאי ליתא חדא דנלע\"ד כעת דאפשר דבכה\"ג שאמרה נאנסתי ליכא למימר דעיניה נתנה באחר דכ\"ע ידעי שאנוסה מותרת לבעלה יש'. ובהכי ניחא לי מה שאסר ר\"ש בההוא עובדא דמייתי המרדכי על פיה בלא עדי בעילה. ואפי' נימא שאין זה מוכרח דיתכן שאשה בכל אלה לא תדע וסבורה שאנוסה אסורה עליו. או שהבינה שלא יאמינוה בענין האונס כדעת האומרים כן ומפני הבושה אמרה נאנסתי. או אערומי מערמא ע\"ד שכת' מהרא\"י בכתביו סי' רכ\"ב באשה שבתחלה לא רצתה להודות בטומאתה אלא לבסוף יע\"ש. ולההי' דמרדכי נאמר שבעלה היה מאמינה שנטמאת דבכה\"ג אסירא ליה ואף שהר\"ם די בוטון סי' נ\"ה באומרת נאנסתי בעיר כתב דיתכן דעיניה נתנה באחר וידעה שסתם עיר דיינין לה בחזקת רצון כדעת הרמב\"ם אפשר דדוקא בזה דסברא הוא כך. מה שאין כן בנ\"ד שהמקום דומה לשדה ככתוב במעשה ב\"ד שלפנינו וכעת אין לי פנאי לחפש בזה. מ\"מ עוד זאת בנ\"ד דאיכא עד א' על התרופות ועדות הנשים בהכרת העיבור ולא גרע מרגלים לדבר וכבר הכריח מהרא\"י בסי' הנז' מדברי התוס' וסיעתם דברגלים לדבר אסרי' בטמא' אני לך ולמד מזה הפ\"מ בח\"א סי' פ\"ט בדאיכא ע\"א ועדות נשים עיין עליו:<br><b>ברם</b> מאי דאיכא למישרי בנ\"ד הוא מטעם דכיון דאין כאן עדות כשרים בענין העיבו' ויכולה להכחישם לא הוחזקה באיסור דאף דאיכא ע\"א כשר כבר ראינו להרמב\"ם פי\"ח מה' איסורי ביאה בההיא דנשביתי וטהורה אני דמהימנא דהפה שאסר הוא שהתיר אף דאיכא ע\"א שנשבית. ויהיב ה\"ה טעמא לפי שלא הוחזקה ליפסל ע\"פ ע\"א ואינה נפסלת בפחות מב'. והטור הביא דברי הרמב\"ם בדין השבויה וכתב מרן ב\"י שהוא פשוט כיון דנקט במתני' אם יש עדים שנשבי' כנר' דע\"א לאו כלום הוא ונאמנת. ולפי דברי ה\"ה ומרן הכי נמי בההיא דא\"א הייתי וגרושה אני אף שיש ע\"א על נישואיה נאמנת והפה שאסר התיר. וגדולה מזו כתב ה\"ה פי\"ב מה' גירושין שאף שאחר זמן שהודית בנישואיה חזרה ואמרה גרושה אני נאמנת כיון שאין כאן חזקת איסור בעדי נישואין אלא על פיה אף שכשאמר' גרושה אני לית לה מגו. ואף להחולקים עליו היינו משום שכבר הוחזקו הנישואין על פיה הא מיהא כשמתחלה אמרה א\"א הייתי וגרושה אני לא מצינו שנאסרת אלא בעדי נישואין כשרים כסתם עדים שבכל מקום. הא לאו הכי אף דאיכא ע\"א או עדות פסולים ולית לה מגו כדכתבי' לעיל מ\"מ סוף סוף לא הוחזקה אצלנו באיסור אלא על פיה ונאמנת בכל דבריה וה\"ה בנ\"ד. עיין בחידושי הרמב\"ן פ' חזקת הביאו הש\"ך ח\"מ סי' ק\"ח שמעדיף להא דהפה שאסר ממגו וכמ\"ש הש\"ך שם והרימ\"ט ח\"א ס\"ב ניחא בזה דלא הוי מ' למפרע שנתקשה בזה הרש\"ח בחדושיו סי' קמ\"ו. ושוב ראיתי כעין זה בס' נתיבות משפט אלא דאתי עליה מטעם אחר יע\"ש. ולא מצינו להאוסרים אלא בההיא דפ\"פ דלגבי דידיה כב' עדי בעילה דמי כמ\"ש בגמ' והוחזקה אצלו לבעולה ולכן אמרו שאין משגיחין לדבריה. וכן ס' ר' האיי ומהר\"ם אלשקר שראינוה מעוברת הא לאו הכי אה\"נ שיודו להמתירים להאמינה שנבעלה באונס וסתמ' אמרי' בסוף נדרים באשת ישראל האומרת נבעלתי באונס דשריא אף למשנה ראשונה:<br><b>ואפשר</b> עוד שלא אמרו המפרשים שהביא ה\"ה והרמב\"ם לאסור בפ\"פ בטענת אונס ומ\"ע אלא משום דאם איתא היה לה לפרסם הדבר כשאירע לה תכף כיון שבעלה עתיד למצוא פ\"פ. ובטוענת קודם קידושין נבעלה נמי היה לה להודיעו תכף בשעת הקידושין כיון שעתיד למצוא פ\"פ. ואית ביה ריעותא אחריתי דחזקת הגוף מנגד לה שהיתה בתולה בשעת הקידושין עדין והא לא שייך בנ\"ד כמבואר. אלא שתשו' ר' האיי ומהר\"ם אלשקר דקיימי באשה נשואה אסרי בכה\"ג נמי. ועם כל זה עומד כנגדנו תשו' המרדכי בכותל של ברזל שאף שלא הוחזק' אצל שום אדם לבעולה בזנות ומעצמה באה לב\"ד ואמרה נבעלתי באונ' ועכ\"ז אסרה ר\"ש. ומרן ב\"י סי' ו' וה\"ב המפה סי' קע\"ח הביאו ב' הסברות שבמרדכי ולא הכריחו. וגם הרבנים המתירים באותו מעשה הצריכו מיהא מגו ואף דלכאורה איכא התם ס\"ס ס' בבעילה וס' באונס ובס\"ס הא שרי תלמו' גבי פ\"פ. עכ\"ל דס\"ל דהתם נמי משום דא��ת לה מ' דמ\"ע. א\"נ דלא עבדי' ס' בבעילה כיון שהיא הודית בה וכק' עדי בעילה דמי. כמו שהכרחנו לעיל שכן דעת ה\"ר וידאל והריטב\"א בחדושיהם דאף דאית לן ס\"ס ולדבריה נמי אנוסה היתה ומותרת מ\"מ אזדא ליה חד ספקא דבעילה כיון שהודית שנבעלה. ומכאן תשוב' על הר\"ם די בוטון בסי' הנז\"ל שכתב בסוף תשובתו להתיר בפשיטות בס\"ס כה\"ג. ואף אם לא ראה דברי ה\"ר וידאל והריטב\"א שהם בכ\"י דס\"ל דאין זה ס\"ס מ\"מ היה לו לחוש לסברת כל הגדולי' שבמעשה דמרדכי ובנדון דידיה ליכא מ' מפני הקול כמ\"ש בתחלת תשובתו. ואולי דס\"ל שלא אמרו במרדכי אלא משו' שנתייחדה מרצונה ומורה שברצון נבעלה. ועכ\"ז ה\"ל לפרש ולחלק כן ומה גם דמתשו' מהר\"ם אלשקר נר' שהבין דבכל גוונא קא' המרדכי:<br><b>סוף</b> דבר לענין דינא ודאי שאין בידינו לכוף להוצי'. והיה אפשר לכאורה להתיר כיון שרבו המתירים בטענת אונס הלא המה רבי' יונה והמפ' שהביא ה\"ה והרמב\"ן והרשב\"א והרא\"ש והר\"ן וה\"ר וידאל והריטב\"א והטור ור' ירוחם והריב\"ש. ויש כאן ס\"ס לכאור' כדעת הי\"א שהביא הריטב\"א אף שהיא הודית בבעילה וכמ\"ש בפשיטו' מהר\"ם די בוטון. אלא שכבר כתבנו דה\"ר וידאל והריטב\"א לא חשיבי ס\"ס כיון שהיא הודית בבעילה ומ\"מ אפשר דבנ\"ד יודו האוסרים כיון דלא הוחזקה לבעילה בזנות אלא על פיה דלא לאפושי פלוגתייהו. אך עכ\"ז ירא אנכי מפני חומר הענין להתיר בפה מלא מאחר שכל הגדולי' בעובד' דמרדכי הצריכו בכה\"ג נמי שיהא לה מגו ובנ\"ד נר' דליכא מגו כמו שצדדנו לעיל עד כי יבא הדבר לפני גדולים בעלי הוראה ועל פיהם יקום דבר על לאו ועל כל אשר בה\"ן הצעיר משה הכהן:<br><b>הן</b> כל ראתה עיני את כל דברי החכם השלם הדיין המצויין משה ספרא רבה דישראל נר\"ו מסכים והולך להתיר את האשה לבעלה משני טעמים אי משום דאיכא הכא שני ספיקי ואי משום דהפה שאסר הוא הפה שהתיר:<br><b>ואני</b> לע\"ד האי מלתא דספק ספיקא לא שמיע לי הכא כלומר לא סבירא לי משום דכל שהאשה אמרה נבעלתי באונס תו ליכא לספוקי בבעיל' דאם איתא דלא נבעלה מי דחקה לומר נבעלתי וכמ\"ש התוס' בשמעתא דפ\"פ מצאתי (ובזה סרה תלונת מעכ\"ת מעל המרדכי) וכ\"ש הכא בנ\"ד דאיכא ג\"כ רגלים לדבר שעד אחד ושתי נשים אומרות כמו כן. ואי איכא למישרי הכא אינו אלא מהטעם השני דהיינו הפה שאסר וכו' ואחר האחרון אני בא. ואיכא לעייוני ולמיקם בהאי מלתא שאמרו בכל מקום הפה שאסר הוא הפה שהתיר מאיזה טעם הוי. אי משום מגו מטו בה דחזקה לא משקר מגו דאי בעי הוה שתיק. או דלמא טעמא לאו משום מגו הוייא אלא משו' דכל מקום שאין לנו חזקת איסור אלא על פיו נאמן הוא להתיר מה שאסר:<br><b>ולכאורה</b> נראה שזו מחלוקת ישנה בין המפר' נ\"נ דאיכא מאן דפריש לה להאי מלתא דמיירי דוקא כשאומרת כן תוך כדי דבור ואיכא מאן דפריש לה ואפי' לאחר כ\"ד. ונרא' דבהא פליגי דמאן דפריש לה בתוך כ\"ד סובר דטעמא דנאמנותה הוא משו' מגו ולהכי לאחר כדי דיבור לא מהימנא דמגו למפרע לא אמרינן. ומאן דפריש לה אפי' בלאחר כ\"ד סובר דלא צריך למגו אלא כיון שאין לנו איסור אלא ע\"פ נאמן הוא להתיר מה שאסר וכ\"כ הרב בנ\"מ נכ\"ו ח\"ג. הן אמת דסוגיין דשמעתין כפום פשטא מטעם מגו רהטא דגבי מתני' דמודה ר\"י באו' שדה זו של אביך היתה ולקחתיה ממנו נאמן דהפה שאסר הוא הפה שהתיר קאמר עלה בגמרא דהוי משום מגו וכך מטין דברי התוס' שם גבי ההיא דאמרי' מנין להפה שאסר וכו' יע\"ש. ולפי זה היה נרא' דבנ\"ד אין האשה הזאת נאמנת לומר שבאונס נבעלה כיון דלית לה מגו שהית' יכולה לו' לא נבעלתי ��הרי איכא עד אחד ושתי נשים שיודעות שנבעלה ולא הוה ניחא לה לומר לא נבעלתי ולהכחישם ואע\"ג דפסולים נינהו. וכמ\"ש הרא\"ש בתשוב' על אותו שטר שהיה חתום בעדים קרובים וטען הלה אמת כי לקחתי קנין אבל היה בשביל מעות של צחוק דלא מהימנינן ליה בהאי מגו דאי הוה בעי אמר לא הקניתי כלום כיון דאיכא עדים שהקנה ואע\"ג דפסולים נינהו מ\"מ ניחא ליה למימר טענה זו שאין העדים יכולים להכחישו ע\"כ. הרי הכא דאע\"ג דהאי שטרא חספא בעלמא הוא אלמלא דהוא קא מודה שנטל קנין ואפ\"ה לא מהימן במאי דקאמר שהיה בעבור מעות של צחוק מכיון דהוו עדים על הקנין ואע\"ג דפסולים נינהו:<br><b>איברא</b> דצריך להבין מה בין זו לאותה שאמרו בפ\"ק דמציעא דרבי סבר מודה בשטר שכתבו צריך לקיימו מ\"ט דחספא בעלמא הוא מאן קא משוי להאי שטר' לוה הא קאמר דפריע הוא. אלמא דאע\"ג דלית ליה להאי מגו וכמ\"ש התוס' בפ\"ב דכתובות כי ירא לאמר מזוייף הוא פן יכחישוהו אפ\"ה כיון שאין זה יכול לתובעו אלא עפ\"י הודאתו אמרי' הפה שאסר הוא הפה שהתיר. ואלולי דברי הרא\"ש היינו יכולים ליישב ולו' דכי אמרי' הפה שאסר וכו' משום מגו הוא דמהימנינן ליה מגו דאי בעי הוה שתיק וכפשטא דשמעתא דפ' האשה. ומיהו אלים האי מגו דהפה שאסר וכו' משאר מגו דעלמא דאף במקום דלא אמרי' מגו משום דניחא ליה לטעון הך טענה מלטעון הטענה שהיה יכול לטעון. הכא כיון שאי אתה יכול לתופסו אלא על פי הודאתו ואי בעי הו\"מ לכפור מעיקרא עכשיו שהודה לו ואמר שלקחה ממנו נאמן דהפה שאסר וכו' ונמצא דאין כאן הודאה של כלום. אבל דברי הרא\"ש עומדים לנגדינו. וכמדומה לי שראיתי לאחד מהגדולים לא ידעתי מי מקדושים דיהיב טעמא לדברי הרא\"ש משום דמעיקרא ריע טענתיה במה שטען שהיה הקנין בעבור מעות של צחוק אי משום דלשון השטר מיחזי כמכחישו שכתוב בו אני מקנה לך מנכסי אלף זהובי' דמשמע דלא היה הקנין בשביל חוב דמעיקרא אלא שעכשיו נתחייב בקנין זה. ועוד שהצחוק עצמו לא היה ידוע מעיקרא ואף גם זאת לא עבידי אינשי דכתבי שטרא בשביל מעות שהרויח לו דרך צחוק ומלתא דלא שכיחא היא שירויח ממנו סך רב כזה בצחוק. ובהצטרפות כל הני טעמי מוכחא מלתא כי שקר ענה באחיו וכיון דלא מהימנינן ליה בטענה זו באומרו שהיה בעבור צחוק כיון דמיחזי כשיקרא ורגלי' לדבר מש\"ה לא מהני ליה מגו במקום עדים פסולים וכדי להאמינו היה צריך שיהיה לו מגו אלים וחזקה דהיינו שהיה יכול לטעון טענה מעלייתא יותר מאותה שטען. אבל בעלמא כל היכא דאמרי' הפה שאסר וכו' כיון דלא ריע טענתיה ואי אתה יכול לתופסו אלא על פי הודאתו אף הוא יהיה נאמן להתיר מה שאסר ואפי' שיהיה במקום עדים פסולים:<br><b>והשתא</b> אי בנ\"ד לית לה האי מגו דמגו במקום עדים פסולי' לא אמרינן וכמ\"ש המורה נר\"ו ויליף לה מדברי הרא\"ש הנז' ליכא להאמינה. אבל מדברי הרב פ\"מ שם באותה תשוב' נראה דאפי' בכה\"ג ליכא לאוסרה. ונראה דס\"ל להרב ז\"ל דחשיב שפיר שהיה לה מגו דיותר טוב היה לה להעיז פניה ולהכחיש את אלו העדי' המעידים מפי נשים ולא יאמינו אותם ולא להן מלהודות ולומר כן הוא שנבעלתי אלא שבאונס היה דהשתא כל העם אשר בשער יצחקו לה ולא יאמינו לדבריה דמסתמא ברצון היה ויחזיקו אותה בזונה:<br><b>ודוגמא</b> לזה מצינו באשת איש שאמרה גרושה אני ונשאת לאחר שאפי' אמרה אחר כך לבעלה גרשתני אינה נאמנת ואע\"ג דחזקה שאין אשה מעיזה פניה בפני בעלה עכ\"ז כדי שלא תעשה עצמה זונה מעיזה ומעיזה. ונוסף על זה דבנ\"ד כיון דמעיקרא הודיעה לאלו הנשים שנבעלה באונס ושהיתה מחזרת לחפות על עצמה שוב לא היתה יראה להכחיש בפני ב\"ד ולומר לא נבעלתי דאין זו כמכחישה את העדים שיודעים היו אלו העדים שמפני הבושה היתה אומרת כן כדי לחפות על עצמה. ועוד בה דהיא גופה מעיקרא לא הודית בבעילה ואפי' לאחר שבאו העדים אלמלא שאיימו וגזמו עליה ושפי' היתה יכולה לעמוד בטענתה. וכ\"ש דעיקר' דמלתא זה הכלל דכייל לן הרא\"ש דמגו במקום עדים פסולים לא אמרינן לאו מלתא פסיקתא היא ומחלוקתו בצדו וכמ\"ש הרב מהריב\"ל בח\"א דאף גם זאת במחלוקת שנויה וכן נרא' מדברי ה\"ה ג\"כ בפי\"ד מה' טוען. דלפי זה נמצא דאיכא הכא כמו ס\"ס ספק אי שייך הכא לומר מגו ואת\"ל דלא שייך הכא לו' מגו אימור דבלא מגו ג\"כ נאמנת משום דהפה שאסר הוא הפה שהתיר. ואפי' למה שצידדנו לעיל דאפשר דבאומרת נבעלתי באונס לא אמרי' הכי כיון דאיכא רוב דרצון שעומד כנגדה הכא בנ\"ד אתרע האי רובא כפי מה שבא כתוב במעשה הב\"ד שהלכו וראו את בית האשה והנה המקום מקום מופנה במסתרים שאם תצעק האשה אינה נענית ויש חשש אונס בדבר. דלפי זה קרוב הדבר דליחשיב זאת כאלו נבעלה בשדה ומסתמא תלינן דבאונס היה. באופן דעל פי הדברים האלה נלע\"ד ג\"כ שהאשה הזאת מותרת לבעלה כאשר הורה המורה לצדקה מר ניהו רבה עליון למעלה. ולהיות כי הוא פקד עלי לבא על החתום. לעשות רצונו חפצתי. הנה באתי והנה פי כפיו בכל אשר דבר. נאם הצעיר אפרים נבון:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> הכ\"מ ועל מ\"ש רבינו שאם היתה מחבואה אחת אפי' אמרה לא נחבאתי וכו' עד כתב הר\"ן מכלל דסבירא ליה דלא מטהרינן לה אלא כי אמרה טהורה אני במיגו דנחבאתי ע\"כ. נ\"ב לפי מאי דמסיק בגמרא דאמרינן כי האי גוונא מיגו ה\"ז מצלת על הכל דנאמנת לומר לא נטמאתי במיגו דנחבאתי וע\"כ לא מספקא להו אי מצלת על הכל אי לא אלא קודם שלא היה יודע זה המיגו ולפ\"ז אין מקום לי\"א שכתבו דכיון דלא נפשטא הבעיא אין להקל לכתחלה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> ה\"ה ז\"ל כהן גדול שנשא בוגרת וכו' עד אבל אם בא על הבעולה שלא כדרך נשואין אינו מוזהר בה יותר מאדם אחר ע\"כ. נ\"ב קשה לי דבסמוך גבי הבא על הגיורת כתב דלדעת הראב\"ד אפשר שהולד חלל והא ההיא איירי שלא כדרך נישואין ולדעת הראב\"ד לית ביה כי אם משום בתולות מזרע ישראל ובפ' י' יוחסין אמרינן בעל ולא קידש לוקה ולא יחלל זרעו אמר רחמנא והרי חלל ובפ' החולץ אמרו דיש חלל מחייבי עשה משום דלא יחלל קאי ג\"כ אאם בתולה מעמיו יקח אשה:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> הכ\"מ. ומ\"ש רבינו וה\"ה אם נתערב בה ספק ממזר וכו' עד מ\"ש בסוף הלשון ומכל מקום אין משם ראיה שהרי העמידוה במסקנא דה\"ק איזו היא אלמנת עיסה כל שאין בה וכו'. נ\"ב יותר היה לו להקשות דבגמרא משמע דאין חילוק בין ספק חלל לממזר ולנתין. ונראה דהראב\"ד גורס כגירסת התוספות דלא גריס אלמנת עיסה אלא הברייתא איירי בעיסה גופא ומאי דכתב הראב\"ד הכי איתא בכתובות אדלעיל קאי שהביאו מתני' ופירשו טעמא משום דהוי ספק ספיקא:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> הר\"מ ז\"ל <b> מי שהעידו עליו ע��ים שראוהו שהיה אוכל בתרומה וכו' עד ואין מעלין ליוחסין וכו' ולא מחלוק תרומה.</b> נ\"ב אע\"ג דרבינו פסק דאין חולקין תרומה לעבדים ואילו בגמ' אמרו דלמ\"ד אין חולקין מעלין ליוחסין היינו דוקא בעבד שאוכל אותה ואילו היינו מחלקין לו היו סבורים שבשבילו אוכל והוא כהן אבל מחילוק גרנות בלבד בלא ראינו אוכל אין ראיה דשמא החזיק עצמו בכהן ולוקח אותה ומוכרה לאחרים:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> הר\"מ ז\"ל <b> מי שבא בזמן הזה ואמר כהן אני וכו' עד ואם נשא או נטמא לוקה.</b> נ\"ב נראה דמיירי אע\"פ שלא הוחזק עדיין ולא דמי לההיא דקידושין דף ס\"ג דאינה נהרגת על פיה, ועיין בסוף פ\"א דהתם כיון דמתחלה היתה בחזקת פנויה להחזיקה מקודשת צריך ב' עדים או שתוחזק אבל הכא דלא הוחזק מתחלה אם כהן או ישראל ועד אחד נאמן לומר שהוא כהן כמו כן הוא נאמן על עצמו. וכן נראה קצת כדאמרן ממ\"ש ה\"ה דהאשה אינו לוקה על פיו אם איתא דאיירי הכא בשהוחזק בעיר ימים רבים שהוא כהן על פי עצמו וכה\"ג חשיב חזקה אם כן היא עצמה אמאי לא תלקה דהא מלקין על החזקות אלא ודאי נראה דאיירי הכא כשלא הוחזק או אפילו אם הוחזק כיון שאינו נאמן ואין מעלין אותו לכהונה על פי עצמו לא חשיב חזקה כדי שתלקה היא על פיה, וע' בתשו' מור\"ם סי' ב' ובתשו' מהרדב\"ז סי' רמ\"ה ועיין בהלכות סנהדרין פ' ט\"ז דין ו':"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> הר\"מ ז\"ל <b> מי שהוחזק אביו כהן ויצא עליו קול שהוא בן גרושה או בן חלוצה חוששין לו ומורידין אותו.</b> נ\"ב ואע\"ג דכתב רבינו ס\"פ י\"ז דאם יצא עליה קול חלוצה אין חוששין לה הכא שאני דמעלה עשו בתרומה כ\"כ הר\"ן ז\"ל בפ\"ב דכתובות:<br><b> כתב </b> ה\"ה בלשון הנזכר בסוף לשונו ומ\"מ כיון דספיקא דרבנן היא ודאי מחמירין בתרומה דאורייתא ע\"כ. נ\"ב עיין בפי\"ב ועיין בפרק בכל מערבין (עירובין דף ל\"ו) וצריך לחלק בין לכתחלה והכא כדיעבד דמי וכ\"כ הריטב\"א:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Friedberg Edition",
+            "https://fjms.genizah.org/"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "חידושים מהגאון בעל מחנה אפרים על משנה תורה, הלכות איסורי ביאה",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Mishneh Torah",
+        "Commentary",
+        "Chidushim of Machaneh Ephraim",
+        "Sefer Kedushah"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Halakhah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chidushim of Machaneh Ephraim/Sefer Kedushah/Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Ritual Slaughter/Hebrew/Friedberg Edition.json

@@ -0,0 +1,113 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Ritual Slaughter",
+    "versionSource": "https://fjms.genizah.org/",
+    "versionTitle": "Friedberg Edition",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "חידושים מהגאון בעל מחנה אפרים על משנה תורה, הלכות שחיטה",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Mishneh Torah",
+        "Commentary",
+        "Chidushim of Machaneh Ephraim",
+        "Sefer Kedushah"
+    ],
+    "text": [
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> מרן בסוף לשונו וי\"ל דלעולם אימא לך דחולין שנשחטו בעזרה מיתסר דאורייתא. נ\"ב עיין בפרק א' מהלכות חמץ דברי הרב כ\"מ:"
+            ]
+        ],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> הכ\"מ לשון המתחיל וכתבו הרשב\"א והר\"ן וכו' עד ובשאר החלוקות חוץ מאשפה שבבית כ\"ע לא פליגי דאסור. נ\"ב עיין פ\"ק דחולין דף י\"ב ע\"א תניא הרי שמצא תרנגולת שחוטה בשוק כשרה:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> הכ\"מ בסוף לשונו ואפי' ראינוהו דשביק היתרא ואכיל איסורא וכו'. נ\"ב עיין פרק השולח:"
+            ],
+            [
+                "<b>כתב </b> הרמב\"ם <b> מי שהוא פסול לעדות בעבירה מן העבירות וכו' עד שאינו מניח דבר מותר ואוכל דבר איסור וכו'.</b> נ\"ב קשה דע\"כ לא איצטריכו להאי טעמא אלא בחשוד שאוכל נבילות דכל היכא דאיכא היתרא לא שביק ואכיל איסורא אבל במי שהוא פסול לעדות הא קי\"ל החשוד לדבר אחד אינו חשוד לדבר אחר ע\"כ:"
+            ]
+        ],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> הכ\"מ בסוף לשונו והר\"ן ז\"ל כתב מדברי הרי\"ף נראה דאע\"ג דלא אינקיב עילאה אלא תתאה בלחוד טריפה. נ\"ב צ\"ע לפי זה ההיא דאמרו גבי מתניתין דהכתה חולדה הא ניחא למ\"ד עד דאינקיב תתאה וכו':"
+            ]
+        ],
+        [],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> מרן בסוף לשונו ומדקאמר בהו חוששין לה משמע חששא בעלמא לכתחלה וכו'. נ\"ב ולפ\"ז אם עברו ולא בדקוהו מותר הבשר. ועיין פ\"א דין כ\"ד בהראב\"ד ז\"ל שם ובסוגיין בפ' התערובות וצ\"ע:"
+            ]
+        ],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> הכ\"מ ואיכא למידק דהו\"ל לחיובי בקורא נקבה וכו'. נ\"ב צ\"ע דבקורא נקבה קאמר בגמרא דכ\"ע מודו בה:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Halakhah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chidushim of Machaneh Ephraim/Sefer Kedushah/Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Ritual Slaughter/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,110 @@
+{
+    "title": "Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Ritual Slaughter",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Chidushim_of_Machaneh_Ephraim_on_Mishneh_Torah,_Ritual_Slaughter",
+    "text": [
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> מרן בסוף לשונו וי\"ל דלעולם אימא לך דחולין שנשחטו בעזרה מיתסר דאורייתא. נ\"ב עיין בפרק א' מהלכות חמץ דברי הרב כ\"מ:"
+            ]
+        ],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> הכ\"מ לשון המתחיל וכתבו הרשב\"א והר\"ן וכו' עד ובשאר החלוקות חוץ מאשפה שבבית כ\"ע לא פליגי דאסור. נ\"ב עיין פ\"ק דחולין דף י\"ב ע\"א תניא הרי שמצא תרנגולת שחוטה בשוק כשרה:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> הכ\"מ בסוף לשונו ואפי' ראינוהו דשביק היתרא ואכיל איסורא וכו'. נ\"ב עיין פרק השולח:"
+            ],
+            [
+                "<b>כתב </b> הרמב\"ם <b> מי שהוא פסול לעדות בעבירה מן העבירות וכו' עד שאינו מניח דבר מותר ואוכל דבר איסור וכו'.</b> נ\"ב קשה דע\"כ לא איצטריכו להאי טעמא אלא בחשוד שאוכל נבילות דכל היכא דאיכא היתרא לא שביק ואכיל איסורא אבל במי שהוא פסול לעדות הא קי\"ל החשוד לדבר אחד אינו חשוד לדבר אחר ע\"כ:"
+            ]
+        ],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> הכ\"מ בסוף לשונו והר\"ן ז\"ל כתב מדברי הרי\"ף נראה דאע\"ג דלא אינקיב עילאה אלא תתאה בלחוד טריפה. נ\"ב צ\"ע לפי זה ההיא דאמרו גבי מתניתין דהכתה חולדה הא ניחא למ\"ד עד דאינקיב תתאה וכו':"
+            ]
+        ],
+        [],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> מרן בסוף לשונו ומדקאמר בהו חוששין לה משמע חששא בעלמא לכתחלה וכו'. נ\"ב ולפ\"ז אם עברו ולא בדקוהו מותר הבשר. ועיין פ\"א דין כ\"ד בהראב\"ד ז\"ל שם ובסוגיין בפ' התערובות וצ\"ע:"
+            ]
+        ],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> הכ\"מ ואיכא למידק דהו\"ל לחיובי בקורא נקבה וכו'. נ\"ב צ\"ע דבקורא נקבה קאמר בגמרא דכ\"ע מודו בה:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Friedberg Edition",
+            "https://fjms.genizah.org/"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "חידושים מהגאון בעל מחנה אפרים על משנה תורה, הלכות שחיטה",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Mishneh Torah",
+        "Commentary",
+        "Chidushim of Machaneh Ephraim",
+        "Sefer Kedushah"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Halakhah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chidushim of Machaneh Ephraim/Sefer Kinyan/Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Slaves/Hebrew/Friedberg Edition.json

@@ -0,0 +1,74 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Slaves",
+    "versionSource": "https://fjms.genizah.org/",
+    "versionTitle": "Friedberg Edition",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "חידושים מהגאון בעל מחנה אפרים על משנה תורה, הלכות עבדים",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Mishneh Torah",
+        "Commentary",
+        "Chidushim of Machaneh Ephraim",
+        "Sefer Kinyan"
+    ],
+    "text": [
+        [],
+        [],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>ואינה נקנית בפרוטה.</b> כתב הל\"מ ז\"ל זה נראה כוונת הרב ונראה כן מדברי הרא\"ם וכו'. נ\"ב אבל ק\"ל דלקמן בגמרא אמרו בגרעון כסף מנא לן אמר חזקיה אמר קרא והפדה מלמד שמגרע פדיונה ואמאי איצטריך לזה והא מוי\"ו דוכי תשיג נפקא:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [
+                "<b>וזכין לאדם שלא בפניו.</b> נ\"ב מתוך דבריו נלמוד דאם העבד צווח לא מהני וה\"ט דבכסף שנותן זה לרב קונה העבד את עצמו וכשצווח הרי הוא כאילו אמר איני רוצה לקנות את עצמי. וכן נראה בפ\"ק דקידושין בהילך מנה והתקדשי לפלוני מקודשת מדין עבד כנעני. והשתא אתי שפיר הא דאמר ספ\"ק דגיטין דא\"ל ר\"מ לחכמים והלא חוב הוא לעבד שאם היה עבד כהן אתה פוסלו מן התרומה אמרו לו הואיל ובעי נקט ארבע זוזי מישראל כלומר והוי עבד ישראל. משמע דוקא מהאי טעמא דאי בעי מקנהו לישראל ובעבד ישראל לא מהני האי טעמא ואיצטריכו לומר זכות הוא לעבד אבל מטעם דהואיל ובעי נקיט ארבע זוזי מחבירו ומשחררו לא מהני דבור העבד לומר איני רוצה וא\"כ בשטר ע\"י אחרים כיון דמדין זכיה אתינן עלה לא מהני לר\"מ משא\"כ בכסף דלאו מדין זכיה הוי דבקבלת רבו גרמה לו ומקנהו והעבד כל שהוא רוצה קונה את עצמו באותו כסף שהגיע ליד רבו כאילו נתנו הוא בעצמו:"
+            ],
+            [
+                "<b>כתב </b> מרן כ\"מ ז\"ל וכתב הרמב\"ן ז\"ל וכו' אף להוציאה מידי שעבוד. נ\"ב מלשון התלמוד לא משמע הכי ודו\"ק. ודברי הרמ\"ה שהביא הטור כאן צ\"ע:"
+            ]
+        ],
+        [],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>נוטל פדיונו מרבו וכו'.</b> נ\"ב נראה דאיירי אפי' כשיודע שהוא גזול ואעפ\"כ צריך לתת לו דמיו משום שלא ימנעו מלפדותן:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>גלה דעתו שהפקיע שעבודו.</b> אין להקשות מההיא דפ\"ב, דכל היכא דהוי בלשון סילוק דמהני אפי' היכא דגופו קנוי כדמוכח פ\"ד מהל' זכיה:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Halakhah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chidushim of Machaneh Ephraim/Sefer Kinyan/Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Slaves/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,71 @@
+{
+    "title": "Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Slaves",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Chidushim_of_Machaneh_Ephraim_on_Mishneh_Torah,_Slaves",
+    "text": [
+        [],
+        [],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>ואינה נקנית בפרוטה.</b> כתב הל\"מ ז\"ל זה נראה כוונת הרב ונראה כן מדברי הרא\"ם וכו'. נ\"ב אבל ק\"ל דלקמן בגמרא אמרו בגרעון כסף מנא לן אמר חזקיה אמר קרא והפדה מלמד שמגרע פדיונה ואמאי איצטריך לזה והא מוי\"ו דוכי תשיג נפקא:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [
+                "<b>וזכין לאדם שלא בפניו.</b> נ\"ב מתוך דבריו נלמוד דאם העבד צווח לא מהני וה\"ט דבכסף שנותן זה לרב קונה העבד את עצמו וכשצווח הרי הוא כאילו אמר איני רוצה לקנות את עצמי. וכן נראה בפ\"ק דקידושין בהילך מנה והתקדשי לפלוני מקודשת מדין עבד כנעני. והשתא אתי שפיר הא דאמר ספ\"ק דגיטין דא\"ל ר\"מ לחכמים והלא חוב הוא לעבד שאם היה עבד כהן אתה פוסלו מן התרומה אמרו לו הואיל ובעי נקט ארבע זוזי מישראל כלומר והוי עבד ישראל. משמע דוקא מהאי טעמא דאי בעי מקנהו לישראל ובעבד ישראל לא מהני האי טעמא ואיצטריכו לומר זכות הוא לעבד אבל מטעם דהואיל ובעי נקיט ארבע זוזי מחבירו ומשחררו לא מהני דבור העבד לומר איני רוצה וא\"כ בשטר ע\"י אחרים כיון דמדין זכיה אתינן עלה לא מהני לר\"מ משא\"כ בכסף דלאו מדין זכיה הוי דבקבלת רבו גרמה לו ומקנהו והעבד כל שהוא רוצה קונה את עצמו באותו כסף שהגיע ליד רבו כאילו נתנו הוא בעצמו:"
+            ],
+            [
+                "<b>כתב </b> מרן כ\"מ ז\"ל וכתב הרמב\"ן ז\"ל וכו' אף להוציאה מידי שעבוד. נ\"ב מלשון התלמוד לא משמע הכי ודו\"ק. ודברי הרמ\"ה שהביא הטור כאן צ\"ע:"
+            ]
+        ],
+        [],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>נוטל פדיונו מרבו וכו'.</b> נ\"ב נראה דאיירי אפי' כשיודע שהוא גזול ואעפ\"כ צריך לתת לו דמיו משום שלא ימנעו מלפדותן:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>גלה דעתו שהפקיע שעבודו.</b> אין להקשות מההיא דפ\"ב, דכל היכא דהוי בלשון סילוק דמהני אפי' היכא דגופו קנוי כדמוכח פ\"ד מהל' זכיה:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Friedberg Edition",
+            "https://fjms.genizah.org/"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "חידושים מהגאון בעל מחנה אפרים על משנה תורה, הלכות עבדים",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Mishneh Torah",
+        "Commentary",
+        "Chidushim of Machaneh Ephraim",
+        "Sefer Kinyan"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Halakhah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chidushim of Machaneh Ephraim/Sefer Korbanot/Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Festival Offering/Hebrew/Friedberg Edition.json

@@ -0,0 +1,36 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Festival Offering",
+    "versionSource": "https://fjms.genizah.org/",
+    "versionTitle": "Friedberg Edition",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "חידושים מהגאון בעל מחנה אפרים על משנה תורה, הלכות חגיגה",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Mishneh Torah",
+        "Commentary",
+        "Chidushim of Machaneh Ephraim",
+        "Sefer Korbanot"
+    ],
+    "text": [
+        [],
+        [
+            [
+                "<b>מי שחציו עבד וכו'.</b> כתב הרב ל\"מ ז\"ל וא\"ת גבי שופר וכו'. נ\"ב ולי נראה דבפסח וראיה למשנה אחרונה כופין את רבו לשחררו כדי לחייבו במצות ובלאו הכי אי אפשר דלא מצו מייתי חולין לעזרה משא\"כ גבי שופר דיתקע לו אחר:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Halakhah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chidushim of Machaneh Ephraim/Sefer Korbanot/Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Festival Offering/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,33 @@
+{
+    "title": "Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Festival Offering",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Chidushim_of_Machaneh_Ephraim_on_Mishneh_Torah,_Festival_Offering",
+    "text": [
+        [],
+        [
+            [
+                "<b>מי שחציו עבד וכו'.</b> כתב הרב ל\"מ ז\"ל וא\"ת גבי שופר וכו'. נ\"ב ולי נראה דבפסח וראיה למשנה אחרונה כופין את רבו לשחררו כדי לחייבו במצות ובלאו הכי אי אפשר דלא מצו מייתי חולין לעזרה משא\"כ גבי שופר דיתקע לו אחר:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Friedberg Edition",
+            "https://fjms.genizah.org/"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "חידושים מהגאון בעל מחנה אפרים על משנה תורה, הלכות חגיגה",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Mishneh Torah",
+        "Commentary",
+        "Chidushim of Machaneh Ephraim",
+        "Sefer Korbanot"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Halakhah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chidushim of Machaneh Ephraim/Sefer Korbanot/Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Firstlings/Hebrew/Friedberg Edition.json

@@ -0,0 +1,62 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Firstlings",
+    "versionSource": "https://fjms.genizah.org/",
+    "versionTitle": "Friedberg Edition",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "חידושים מהגאון בעל מחנה אפרים על משנה תורה, הלכות בכורות",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Mishneh Torah",
+        "Commentary",
+        "Chidushim of Machaneh Ephraim",
+        "Sefer Korbanot"
+    ],
+    "text": [
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> הר\"מ ז\"ל <b> בכור שהיה ביד כהן ונפל בו מום והעיד עליו עד אחד שזה המום מאליו נפל כו'.</b> נ\"ב הא דנאמן הכהן לומר בכור זה נתנו לי ישראל במומו היינו דוקא כשאומר שנפל ברשות הבעלים שהדבר עשוי להגלות אבל כשנפל ברשותו דלא שייך האי טעמא לא:"
+            ]
+        ],
+        [],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> הבל\"מ ז\"ל כל בכור שהוא ספק דינו שירעה וכו' עד והיכא אמרו רב יוסי אם לא באחד משני מקומות הנזכרים ע\"כ. נ\"ב ועיין בפ' הניזקין גבי עני המנקף ר\"י אומר גזל גמור וטעמיה דר\"י הוי משום דעשו שאינו זוכה כזוכה כמ\"ש רש\"י בפרק כל הגט:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Halakhah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chidushim of Machaneh Ephraim/Sefer Korbanot/Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Firstlings/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,59 @@
+{
+    "title": "Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Firstlings",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Chidushim_of_Machaneh_Ephraim_on_Mishneh_Torah,_Firstlings",
+    "text": [
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> הר\"מ ז\"ל <b> בכור שהיה ביד כהן ונפל בו מום והעיד עליו עד אחד שזה המום מאליו נפל כו'.</b> נ\"ב הא דנאמן הכהן לומר בכור זה נתנו לי ישראל במומו היינו דוקא כשאומר שנפל ברשות הבעלים שהדבר עשוי להגלות אבל כשנפל ברשותו דלא שייך האי טעמא לא:"
+            ]
+        ],
+        [],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> הבל\"מ ז\"ל כל בכור שהוא ספק דינו שירעה וכו' עד והיכא אמרו רב יוסי אם לא באחד משני מקומות הנזכרים ע\"כ. נ\"ב ועיין בפ' הניזקין גבי עני המנקף ר\"י אומר גזל גמור וטעמיה דר\"י הוי משום דעשו שאינו זוכה כזוכה כמ\"ש רש\"י בפרק כל הגט:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Friedberg Edition",
+            "https://fjms.genizah.org/"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "חידושים מהגאון בעל מחנה אפרים על משנה תורה, הלכות בכורות",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Mishneh Torah",
+        "Commentary",
+        "Chidushim of Machaneh Ephraim",
+        "Sefer Korbanot"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Halakhah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chidushim of Machaneh Ephraim/Sefer Korbanot/Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Offerings for Unintentional Transgressions/Hebrew/Friedberg Edition.json

@@ -0,0 +1,44 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Offerings for Unintentional Transgressions",
+    "versionSource": "https://fjms.genizah.org/",
+    "versionTitle": "Friedberg Edition",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "חידושים מהגאון בעל מחנה אפרים על משנה תורה, הלכות שגגות",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Mishneh Torah",
+        "Commentary",
+        "Chidushim of Machaneh Ephraim",
+        "Sefer Korbanot"
+    ],
+    "text": [
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>וה\"ה לספק מגורשת.</b> בל\"מ הקשו התוס' ונ\"ל דאית ליה לרבינו וכו' יספיק לשנים אומרים נתגרשה. נ\"ב עיין בפי\"ב מהל' גירושין דכתב רבינו דשנים אומרים כו' דהולד ממזר ע\"כ. והוא בהלכה ו' שנים אומרים נתגרשה וכו' דהולד ממזר:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Halakhah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chidushim of Machaneh Ephraim/Sefer Korbanot/Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Offerings for Unintentional Transgressions/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,41 @@
+{
+    "title": "Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Offerings for Unintentional Transgressions",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Chidushim_of_Machaneh_Ephraim_on_Mishneh_Torah,_Offerings_for_Unintentional_Transgressions",
+    "text": [
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>וה\"ה לספק מגורשת.</b> בל\"מ הקשו התוס' ונ\"ל דאית ליה לרבינו וכו' יספיק לשנים אומרים נתגרשה. נ\"ב עיין בפי\"ב מהל' גירושין דכתב רבינו דשנים אומרים כו' דהולד ממזר ע\"כ. והוא בהלכה ו' שנים אומרים נתגרשה וכו' דהולד ממזר:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Friedberg Edition",
+            "https://fjms.genizah.org/"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "חידושים מהגאון בעל מחנה אפרים על משנה תורה, הלכות שגגות",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Mishneh Torah",
+        "Commentary",
+        "Chidushim of Machaneh Ephraim",
+        "Sefer Korbanot"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Halakhah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chidushim of Machaneh Ephraim/Sefer Korbanot/Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Paschal Offering/Hebrew/Friedberg Edition.json

@@ -0,0 +1,41 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Paschal Offering",
+    "versionSource": "https://fjms.genizah.org/",
+    "versionTitle": "Friedberg Edition",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "חידושים מהגאון בעל מחנה אפרים על משנה תורה, הלכות קרבן פסח",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Mishneh Torah",
+        "Commentary",
+        "Chidushim of Machaneh Ephraim",
+        "Sefer Korbanot"
+    ],
+    "text": [
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> הראב\"ד ז\"ל א\"א אין דרך ההלכה הולכת כן וכו' עד ומעשה כי הוה הכי הוה ששחטו וזרקו עליהם קודם טבילה והזייה סברו שיעלה ולא שאלו אלא אחר זמן שחיטה ונדחו ע\"כ. וקשה לי מההיא דאמרינן בפ' הישן תחת המטה (דף כ\"ה) דפריך תלמודא והעוסק במצוה פטור מן המצוה מהכא נפקא מהתם נפקא ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם עד אלא עוסקים במת מצוה היו שחל שביעי שלהן בע\"פ וכו'. ופירש\"י שמעינן מינה דעוסק במצוה פטור מן המצוה שהרי נטמאו שבעה ימים לפני הפסח ואע\"פ שטומאה זו תעכב ע\"י אכילת פסחיהן ע\"כ. ולסברת הראב\"ד שהם היו סבורים באמת שהיו יכולים לעשות וגם לפי האמת כן הוא אלא שטעו מאי פשיט מיניה. וגם לפירוש רש\"י שם ק\"ל שפי' דאע\"ג דחזו לאורתא לא אישתרו דקסבר אין שוחטין על טמא שרץ למה לא טבלו וצ\"ע:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Halakhah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chidushim of Machaneh Ephraim/Sefer Korbanot/Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Paschal Offering/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,38 @@
+{
+    "title": "Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Paschal Offering",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Chidushim_of_Machaneh_Ephraim_on_Mishneh_Torah,_Paschal_Offering",
+    "text": [
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> הראב\"ד ז\"ל א\"א אין דרך ההלכה הולכת כן וכו' עד ומעשה כי הוה הכי הוה ששחטו וזרקו עליהם קודם טבילה והזייה סברו שיעלה ולא שאלו אלא אחר זמן שחיטה ונדחו ע\"כ. וקשה לי מההיא דאמרינן בפ' הישן תחת המטה (דף כ\"ה) דפריך תלמודא והעוסק במצוה פטור מן המצוה מהכא נפקא מהתם נפקא ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם עד אלא עוסקים במת מצוה היו שחל שביעי שלהן בע\"פ וכו'. ופירש\"י שמעינן מינה דעוסק במצוה פטור מן המצוה שהרי נטמאו שבעה ימים לפני הפסח ואע\"פ שטומאה זו תעכב ע\"י אכילת פסחיהן ע\"כ. ולסברת הראב\"ד שהם היו סבורים באמת שהיו יכולים לעשות וגם לפי האמת כן הוא אלא שטעו מאי פשיט מיניה. וגם לפירוש רש\"י שם ק\"ל שפי' דאע\"ג דחזו לאורתא לא אישתרו דקסבר אין שוחטין על טמא שרץ למה לא טבלו וצ\"ע:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Friedberg Edition",
+            "https://fjms.genizah.org/"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "חידושים מהגאון בעל מחנה אפרים על משנה תורה, הלכות קרבן פסח",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Mishneh Torah",
+        "Commentary",
+        "Chidushim of Machaneh Ephraim",
+        "Sefer Korbanot"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Halakhah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chidushim of Machaneh Ephraim/Sefer Mishpatim/Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Borrowing and Deposit/Hebrew/Friedberg Edition.json

@@ -0,0 +1,92 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Borrowing and Deposit",
+    "versionSource": "https://fjms.genizah.org/",
+    "versionTitle": "Friedberg Edition",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "חידושים מהגאון בעל מחנה אפרים על משנה תורה, הלכות שאלה ופיקדון",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Mishneh Torah",
+        "Commentary",
+        "Chidushim of Machaneh Ephraim",
+        "Sefer Mishpatim"
+    ],
+    "text": [
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>ה\"ז נכנס תחתיה.</b> נ\"ב היינו משום דסתמא נתרצית שישתמש בה בעלה והיא תתחייב לשלם כיון דאיכא פסידא לדידה וכשלא הודיעתו היא הפסידה אנפשה. ועיין בתוס' שם:<br><b> כתב </b> ה\"ה ז\"ל סברת הרב ז\"ל היא נכונה דודאי כיון שהוא כלוקח. נ\"ב ולע\"ד נראה דכל כה\"ג שאין לאשה אלא פירות בלבד אין לבעל זכות בהם. ועיין בהל' אישות:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>השאילו.</b> כתב הבל\"מ והרב הנמוק\"י דחה סברא זו מההיא דשני עבדים. נ\"ב לא הבנתי זה דהתם שאני דבעיקר השבועה אינו יכול לישבע ודו\"ק:"
+            ]
+        ],
+        [],
+        [
+            [
+                "<b>כתב </b> הבל\"מ ז\"ל ואיכא לאקשויי דמאי מקשה דמציל עצמו ותירץ נ\"י וכו'. נ\"ב רבינו סבירא ליה דאפי' נתנו לשמור ה\"ז פטור מטעם דהוי ממון שאין לו תובעין ולא קרינן ביה לשמור כמ\"ש ה\"ה ז\"ל מש\"ה אם אכלו חייב דהגבאי שואל ממנו שרוצה לקיים המצוה:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>והוא שיטעון דבר שהוא אמוד.</b> כתב ה\"ה ז\"ל ממה שנתבאר וכו' שמי שלקח כיס וכו'. נ\"ב נראה מדבריו דכמו שעשו תקנה במזיק ה\"נ עשו בשומא משום דפושע מזיק הוא דלפי הטעם שאמרו דהכא ה\"ט משום דאית ליה דררא דממונא קשה א\"כ אמאי איצטריכו בההיא דבטש בכספתא דחבריה לטעמא משום דעשו תקנה במזיק תיפוק ליה מהאי טעמא:<br><b> כתב </b> ה\"ה על הראב\"ד וכו' וז\"ק על דברי רבינו שלפי דבריו היה לו למזיק. נ\"ב נראה לי לתרץ דהכא כיון דברי בחיובא הוא אלא שבא לפטור עצמו מטעם טענו חטים והודה בשעורים אי הוה טעין ברי לא כי אלא שעורים היה פטור כיון דטעין ברי שאינו חייב לו חטים משא\"כ בטוען איני יודע אם חטים היו נמצא דהוו ברי בחיובא וספק בחזרה ול\"ד לשוורים דהוי ספק בחיובא שאין התם משתלם אלא מגופו וליכא חיובא גבי מזיק:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>וטוען שנגנב.</b> נראה מדברי רבינו שאם טענו יודע אני שפשעת בה וזה אומר לא פשעתי שנשבע שבועת התורה אבל מדברי ה\"ה בפ\"ב מהלכות שכירות אין נראה כן:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>הפקדון כו'.</b> כתב ה\"ה שאינו יכול להכריחו לקבלו ממנו תוך הזמן. נ\"ב נ\"ל דה\"מ בש\"ח אבל לא בש\"ש וה\"ט דש\"ח כל ששמר כדרך השומרים ה\"ז נפטר אבל בש\"ש דצריך שישב שם לשמור כמ\"ש שם המפרשים גבי ש\"ש ה\"ז כפועל וכ\"כ תר\"י שכל השומרים בשכר דמו לפועלים וקי\"ל פועל חוזר בחצי היום:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Halakhah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chidushim of Machaneh Ephraim/Sefer Mishpatim/Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Borrowing and Deposit/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,89 @@
+{
+    "title": "Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Borrowing and Deposit",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Chidushim_of_Machaneh_Ephraim_on_Mishneh_Torah,_Borrowing_and_Deposit",
+    "text": [
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>ה\"ז נכנס תחתיה.</b> נ\"ב היינו משום דסתמא נתרצית שישתמש בה בעלה והיא תתחייב לשלם כיון דאיכא פסידא לדידה וכשלא הודיעתו היא הפסידה אנפשה. ועיין בתוס' שם:<br><b> כתב </b> ה\"ה ז\"ל סברת הרב ז\"ל היא נכונה דודאי כיון שהוא כלוקח. נ\"ב ולע\"ד נראה דכל כה\"ג שאין לאשה אלא פירות בלבד אין לבעל זכות בהם. ועיין בהל' אישות:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>השאילו.</b> כתב הבל\"מ והרב הנמוק\"י דחה סברא זו מההיא דשני עבדים. נ\"ב לא הבנתי זה דהתם שאני דבעיקר השבועה אינו יכול לישבע ודו\"ק:"
+            ]
+        ],
+        [],
+        [
+            [
+                "<b>כתב </b> הבל\"מ ז\"ל ואיכא לאקשויי דמאי מקשה דמציל עצמו ותירץ נ\"י וכו'. נ\"ב רבינו סבירא ליה דאפי' נתנו לשמור ה\"ז פטור מטעם דהוי ממון שאין לו תובעין ולא קרינן ביה לשמור כמ\"ש ה\"ה ז\"ל מש\"ה אם אכלו חייב דהגבאי שואל ממנו שרוצה לקיים המצוה:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>והוא שיטעון דבר שהוא אמוד.</b> כתב ה\"ה ז\"ל ממה שנתבאר וכו' שמי שלקח כיס וכו'. נ\"ב נראה מדבריו דכמו שעשו תקנה במזיק ה\"נ עשו בשומא משום דפושע מזיק הוא דלפי הטעם שאמרו דהכא ה\"ט משום דאית ליה דררא דממונא קשה א\"כ אמאי איצטריכו בההיא דבטש בכספתא דחבריה לטעמא משום דעשו תקנה במזיק תיפוק ליה מהאי טעמא:<br><b> כתב </b> ה\"ה על הראב\"ד וכו' וז\"ק על דברי רבינו שלפי דבריו היה לו למזיק. נ\"ב נראה לי לתרץ דהכא כיון דברי בחיובא הוא אלא שבא לפטור עצמו מטעם טענו חטים והודה בשעורים אי הוה טעין ברי לא כי אלא שעורים היה פטור כיון דטעין ברי שאינו חייב לו חטים משא\"כ בטוען איני יודע אם חטים היו נמצא דהוו ברי בחיובא וספק בחזרה ול\"ד לשוורים דהוי ספק בחיובא שאין התם משתלם אלא מגופו וליכא חיובא גבי מזיק:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>וטוען שנגנב.</b> נראה מדברי רבינו שאם טענו יודע אני שפשעת בה וזה אומר לא פשעתי שנשבע שבועת התורה אבל מדברי ה\"ה בפ\"ב מהלכות שכירות אין נראה כן:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>הפקדון כו'.</b> כתב ה\"ה שאינו יכול להכריחו לקבלו ממנו תוך הזמן. נ\"ב נ\"ל דה\"מ בש\"ח אבל לא בש\"ש וה\"ט דש\"ח כל ששמר כדרך השומרים ה\"ז נפטר אבל בש\"ש דצריך שישב שם לשמור כמ\"ש שם המפרשים גבי ש\"ש ה\"ז כפועל וכ\"כ תר\"י שכל השומרים בשכר דמו לפועלים וקי\"ל פועל חוזר בחצי היום:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Friedberg Edition",
+            "https://fjms.genizah.org/"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "חידושים מהגאון בעל מחנה אפרים על משנה תורה, הלכות שאלה ופיקדון",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Mishneh Torah",
+        "Commentary",
+        "Chidushim of Machaneh Ephraim",
+        "Sefer Mishpatim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Halakhah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chidushim of Machaneh Ephraim/Sefer Mishpatim/Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Creditor and Debtor/Hebrew/Friedberg Edition.json

@@ -0,0 +1,194 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Creditor and Debtor",
+    "versionSource": "https://fjms.genizah.org/",
+    "versionTitle": "Friedberg Edition",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "חידושים מהגאון בעל מחנה אפרים על משנה תורה, הלכות מלווה ולווה",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Mishneh Torah",
+        "Commentary",
+        "Chidushim of Machaneh Ephraim",
+        "Sefer Mishpatim"
+    ],
+    "text": [
+        [],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>עבר בעל חוב ונכנס.</b> נ\"ב רבינו כתב בהדיא בהל' גזלה דהוי גזלן. ונלע\"ד ליישב דבריו דאבד או נשרף דקאמר היינו שלא באונס ומ\"ה מתחייב בדמיו משום דהוי ש\"ש דהרי קנאו למשכון כדמוכח בתמורה ואין חיובו של ש\"ש אלא בשעה שנאבדה כדמוכח ההוא דהיתה לו פרה שאולה:<br><b> כתב </b> ה\"ה ז\"ל וכבר נתבאר פ\"ג מהל' גנבה שאין אדם לוקה ומשלם בבת אחת. נ\"ב ונ\"ל איפכא דעל הלאו אינו עובר אלא עד שנשרף אבל משעת תפיסה נתחייב באונסין ודו\"ק:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>ומוציאין אותה מן המלוה.</b> נ\"ב מדברי רבינו נראה דיורדין לנכסיו וכ\"נ בר\"פ הגוזל ומאכיל ובתמורה בפלוגתא דאביי ורבא כל מילתא דאמר רחמנא לא תעביד יע\"ש דלא כהריטב\"א ז\"ל בפ\"ק דקידושין שכתב דרבית אינו גזל וקנאו המלוה ואם קידש בו את האשה מקודשת וכ\"כ בפ' א\"נ גבי יהיב ליה גלימא. ודלא כהריטב\"א שכתב בפ\"ק דקידושין אההיא דמקשה תלמודא רבית מעליא ופירש\"י ז\"ל ואמאי קרי ליה הערמת רבית משמע דלא קשה ליה אלא אלשון אבל מקודשת מיהא הויא. ולדידי נראה לדקדק איפכא משום דס\"ל דאפי' לא יהא אלא אבק רבית אינה מקודשת דכיון דאינו יכול להוציא בדין מידה לאו מידי קא יהיב לה כדמשמע בפרק מרובה גבי אתנן אסרה תורה יע\"ש:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>בד\"א כשהוסיפו עליו עד חמישיתו.</b> כתב ה\"ה וכו' יוצא במקום אחר כמתחלה. נ\"ב אפילו אינו יוצא כמתחלה כל שיוצא במקום אחר שם מטבע עליו ונותנו לו והוי כמטבע שהוזל וכ\"כ התוס' שם ע\"כ:",
+                "<b> וה\"ה למלוה על המטבע ופחתו ממנו.</b> נ\"ב מדברי הרמב\"ם ז\"ל בהלכות אישות נראה דמלוה על המטבע ר\"ל שפירש לו מטבע ידוע ובזה אם פחתו ממנו יותר על חמישיתו מנכה לו. מינה נשמע דכל שלא פירש מטבע ידוע אע\"פ שפחתו ממטבע הראשון כיון ששניהם שוין כאחד נותן לו כי השתא וההיא דכתב הרמב\"ם פי\"ז איירי כששוה יותר, ולפ\"ז אין מקום למ\"ש הר\"ן שם דאם שוה יותר מה מועיל השעבוד:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>יראה לי שאין הוראה זו נכונה.</b> כתב ה\"ה ז\"ל זה הלשון מורה וכו'. נ\"ב צ\"ע דלמ\"ד בטלו ולא בטלו עדיין לא נגמר הלאו דלא תקח נשך ואפילו לסברת רבינו דפסק כמ\"ד קיימו ולא קיימו מ\"מ ס\"ל דעדיין לא עבר הלאו כמבואר בהל' שחיטה גבי שילוח הקן. ומדברי התוס' בפ' הגוזל בתרא נראה דכל שלא נתן בתורת רבית אלא בתורת מתנה לא עבר אלאו ומש\"ה כתוב בהג\"א דת\"ח מותר כל שהתנה ליתן בתורת מתנה והשתא א\"ש דלא אסרה תורה אלא כשנותנו בתורת רבית. ומכל מ\"ש יש תשובה לדברי הריב\"ש שכתב דגבי רבית אין יורדין לנכסיו דליכא אלא עשה לבד דוחי אחיך וזה אינו כמ\"ש:"
+            ]
+        ],
+        [],
+        [
+            [],
+            [
+                "<b>לפי שלא התנה עמו שילוהו וידור בחציר��.</b> נ\"ב כלומר ואפילו בחצר דעביד לשכר וכ\"נ מדברי הראב\"ד:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>המלוה כו'.</b> כתב ה\"ה ז\"ל ולא ראיתי לאחד מהמפרשים ז\"ל מסכים עמו. נ\"ב התוס' סברי כסברת הראב\"ד. אבל לע\"ד נראה עיקר כדברי רבינו דהסוגיא דערכין מוכח דצד אחד ברבית הוי מה\"ת ודו\"ק שם:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>הורו רבותי וכו' ע\"מ שיאכל פירותיה.</b> נ\"ב קשה דמדבריו משמע דאע\"ג דקצץ לא שיאכל פירות בשכר ההלואה דשרי ואילו בגמרא משמע דמאן דשרי במשכנתא ה\"ט משום דלא קצץ. ונראה מכאן דצד אחד ברבית מותר מן התורה וכ\"פ רש\"י ז\"ל דאפשר שלא יעשו הכרמים ול\"ד למוכר באסמכתא:",
+                "<b> והקנהו גוף זה לפירותיו.</b> נ\"ב קשה א\"כ אמאי איצטריך שיגביהם המלוה לקנותם כמ\"ש בפ\"ז:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>ה\"ז צריך לקנות מידו על כך.</b> נ\"ב ה\"ד כשאמר להסתלק לכשיביא לו אבל אם א\"ל נסתלקתי מעכשיו דיו דלשון סילוק מהני אפילו היכא דגופו קוני כדמוכח פ\"ד מהל' זכיה ועיין מ\"ש בהל' עבדים פ\"ח וכ\"נ מחידושי הר\"ן פ' השולח והרא\"ה כתב דאם החזיר השואל תוך ימי שאלתו דפטור מאונסין:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>השוכר כו'.</b> כתב ה\"ה ז\"ל וכתב הרשב\"א ז\"ל כו' דהא יכול לחזור בו. נ\"ב כלומר דפועל יכול לחזור בחצי היום. ולעד\"נ דשאני הכא ששכרו לימים וכל יומא ויומא הוי שכירות בפני עצמו ונמצא דעדיין לא חל השכירות אבל אם שכרו לכל ימות הקיץ בסך מה חל השכירות מעכשיו ולא הוי מלוה ואף על גב דפועל חוזר בו בחצי היום מיהו כל שלא חזר גופו קנוי:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>וכן אם מכר לו מטלטלין.</b> כתב ה\"ה ז\"ל אבל הרשב\"א ז\"ל וכו' קצוב עכשיו. נ\"ב וכן נ\"ל דעת רבינו מדכתב בראש הפרק אסור להרבות על המכר כיצד מכר לו קרקע או מטלטלין וכו' שזה דומה כמו שנותן לו עשרים בשביל שנותן לו מאה כדי להשתמש עד זמן פלוני משמע דבסתמא שרי וע\"כ צ\"ל דאיירי בשאין לו שער ידוע:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>קודם שיגמר וכו'.</b> נ\"ב נראה דה\"מ שהפירות באו לעולם הוא דאסור אבל אם לא באו עדיין לעולם שרי שאפשר שילקה ונמצא שאינו קרוב לשכר:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>או אם נטרפו הרי הן ברשותו הרי זה מותר.</b> נ\"ב ואף על גב דאם מתו הרי הן למקבל כיון דאם הוזלו או נטרפו הם ברשות הנותן שרי:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>השכיר לו בהן מקום ששוה שכרו וכו'.</b> נ\"ב נראה דוקא בשכירות קרקע כיון דשוה כל כסף דמטעם זה אין אונאה לקרקע אמרינן סביר וקביל אותו בד' אבל אם מכר לו חפץ ששוה שנים בד' לא אמרינן סביר וקביל בד' אלא מתנה הוא דמחל לו הב'. וכן נראה מפרק הספינה גבי מכר לו את הצמד לא מכר את הבקר:"
+            ]
+        ],
+        [],
+        [
+            [
+                "<b>ואילו רצה היה קונה מחזיר.</b> נ\"ב מדברי רבינו נראה דאיירי ביש לו מעות וכ\"כ בפרק זה גבי פוסקין על שער שבשוק שלא אמרו חכמים פוסקין על שער שבשוק אלא בנותן לו מעות עכשיו:"
+            ]
+        ],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>המוציא כו'.</b> כ\"מ כתב הר\"ן אם לפחות אם להוסיף. נ\"ב ��\"ע אי איסור זה משום צד אחד ברבית. ועיין בתשובת רש\"י ז\"ל שהביא בלחם רב והוא בסי' י\"ג:"
+            ]
+        ],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>וקבלן כו'.</b> בה\"ה ז\"ל ומדברי רבינו נלמוד למחייב עצמו ליתן מנה וכו'. נ\"ב וכ\"נ מדברי הר\"ן והרא\"ש בפ\"ק דקדושין גבי התקדשי לי תנהו לכלב וכו' כתבו שאין הערב מתחייב אלא בשמגיע זכות לאחר שעל ידי זכותו של זה מתחייב זה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>בד\"א כשאמר לו הלוה אבל אם עמד וכו'.</b> נ\"ב מדברי רבינו נראה דאם נעשה ערב מעצמו דאע\"פ שתבע תחילה ללוה ולא נמצא לו והלך ונפרע מן הערב בדין ה\"ז פטור כיון שלא אמר לו תחילה ערבני. ועל זה תמה הראב\"ד ז\"ל דלמה דהא לא דמי לפורע חובו של חבירו דפטור דלא ההנהו כלום אבל הכא הרי על פיו הלוה לו והוא נתרצה ולוה. ומדברי בעל התרומות בשער מ\"ו גבי ערב לכותי נראה כסברת הראב\"ד ז\"ל:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>ואינו נוטל אלא איסתרא אחת שיד בעל השטר על התחתונה.</b> נ\"ב עיין בהלכות ערכין דשייך לכאן ובבעל התרומות ע\"כ:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Halakhah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chidushim of Machaneh Ephraim/Sefer Mishpatim/Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Creditor and Debtor/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,191 @@
+{
+    "title": "Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Creditor and Debtor",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Chidushim_of_Machaneh_Ephraim_on_Mishneh_Torah,_Creditor_and_Debtor",
+    "text": [
+        [],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>עבר בעל חוב ונכנס.</b> נ\"ב רבינו כתב בהדיא בהל' גזלה דהוי גזלן. ונלע\"ד ליישב דבריו דאבד או נשרף דקאמר היינו שלא באונס ומ\"ה מתחייב בדמיו משום דהוי ש\"ש דהרי קנאו למשכון כדמוכח בתמורה ואין חיובו של ש\"ש אלא בשעה שנאבדה כדמוכח ההוא דהיתה לו פרה שאולה:<br><b> כתב </b> ה\"ה ז\"ל וכבר נתבאר פ\"ג מהל' גנבה שאין אדם לוקה ומשלם בבת אחת. נ\"ב ונ\"ל איפכא דעל הלאו אינו עובר אלא עד שנשרף אבל משעת תפיסה נתחייב באונסין ודו\"ק:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>ומוציאין אותה מן המלוה.</b> נ\"ב מדברי רבינו נראה דיורדין לנכסיו וכ\"נ בר\"פ הגוזל ומאכיל ובתמורה בפלוגתא דאביי ורבא כל מילתא דאמר רחמנא לא תעביד יע\"ש דלא כהריטב\"א ז\"ל בפ\"ק דקידושין שכתב דרבית אינו גזל וקנאו המלוה ואם קידש בו את האשה מקודשת וכ\"כ בפ' א\"נ גבי יהיב ליה גלימא. ודלא כהריטב\"א שכתב בפ\"ק דקידושין אההיא דמקשה תלמודא רבית מעליא ופירש\"י ז\"ל ואמאי קרי ליה הערמת רבית משמע דלא קשה ליה אלא אלשון אבל מקודשת מיהא הויא. ולדידי נראה לדקדק איפכא משום דס\"ל דאפי' לא יהא אלא אבק רבית אינה מקודשת דכיון דאינו יכול להוציא בדין מידה לאו מידי קא יהיב לה כדמשמע בפרק מרובה גבי אתנן אסרה תורה יע\"ש:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>בד\"א כשהוסיפו עליו עד חמישיתו.</b> כתב ה\"ה וכו' יוצא במקום אחר כמתחלה. נ\"ב אפילו אינו יוצא כמתחלה כל שיוצא במקום אחר שם מטבע עליו ונותנו לו והוי כמטבע שהוזל וכ\"כ התוס' שם ע\"כ:",
+                "<b> וה\"ה למלוה על המטבע ופחתו ממנו.</b> נ\"ב מדברי הרמב\"ם ז\"ל בהלכות אישות נראה דמלוה על המטבע ר\"ל שפירש לו מטבע ידוע ובזה אם פחתו ממנו יותר על חמישיתו מנכה לו. מינה נשמע דכל שלא פירש מטבע ידוע אע\"פ שפחתו ממטבע הראשון כיון ששניהם שוין כאחד נותן לו כי השתא וההיא דכתב הרמב\"ם פי\"ז איירי כששוה יותר, ולפ\"ז אין מקום למ\"ש הר\"ן שם דאם שוה יותר מה מועיל השעבוד:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>יראה לי שאין הוראה זו נכונה.</b> כתב ה\"ה ז\"ל זה הלשון מורה וכו'. נ\"ב צ\"ע דלמ\"ד בטלו ולא בטלו עדיין לא נגמר הלאו דלא תקח נשך ואפילו לסברת רבינו דפסק כמ\"ד קיימו ולא קיימו מ\"מ ס\"ל דעדיין לא עבר הלאו כמבואר בהל' שחיטה גבי שילוח הקן. ומדברי התוס' בפ' הגוזל בתרא נראה דכל שלא נתן בתורת רבית אלא בתורת מתנה לא עבר אלאו ומש\"ה כתוב בהג\"א דת\"ח מותר כל שהתנה ליתן בתורת מתנה והשתא א\"ש דלא אסרה תורה אלא כשנותנו בתורת רבית. ומכל מ\"ש יש תשובה לדברי הריב\"ש שכתב דגבי רבית אין יורדין לנכסיו דליכא אלא עשה לבד דוחי אחיך וזה אינו כמ\"ש:"
+            ]
+        ],
+        [],
+        [
+            [],
+            [
+                "<b>לפי שלא התנה עמו שילוהו וידור בחצירו.</b> נ\"ב כלומר ואפילו בחצר דעביד לשכר וכ\"נ מדברי הראב\"ד:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>המלוה כו'.</b> כתב ה\"ה ז\"ל ולא ראיתי לאחד מהמפרשים ז\"ל מסכים עמו. נ\"ב התוס' סברי כסברת הראב\"ד. אבל לע\"ד נראה עיקר כדברי רבינו דהסוגיא דערכין מוכח דצד אחד ברבית הוי מה\"ת ודו\"ק שם:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>הורו רבותי וכו' ע\"מ שיאכל פירותיה.</b> נ\"ב קשה דמדבריו משמע דאע\"ג דקצץ לא שיאכל פירות בשכר ההלואה דשרי ואילו בגמרא משמע דמאן דשרי במשכנתא ה\"ט משום דלא קצץ. ונראה מכאן דצד אחד ברבית מותר מן התורה וכ\"פ רש\"י ז\"ל דאפשר שלא יעשו הכרמים ול\"ד למוכר באסמכתא:",
+                "<b> והקנהו גוף זה לפירותיו.</b> נ\"ב קשה א\"כ אמאי איצטריך שיגביהם המלוה לקנותם כמ\"ש בפ\"ז:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>ה\"ז צריך לקנות מידו על כך.</b> נ\"ב ה\"ד כשאמר להסתלק לכשיביא לו אבל אם א\"ל נסתלקתי מעכשיו דיו דלשון סילוק מהני אפילו היכא דגופו קוני כדמוכח פ\"ד מהל' זכיה ועיין מ\"ש בהל' עבדים פ\"ח וכ\"נ מחידושי הר\"ן פ' השולח והרא\"ה כתב דאם החזיר השואל תוך ימי שאלתו דפטור מאונסין:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>השוכר כו'.</b> כתב ה\"ה ז\"ל וכתב הרשב\"א ז\"ל כו' דהא יכול לחזור בו. נ\"ב כלומר דפועל יכול לחזור בחצי היום. ולעד\"נ דשאני הכא ששכרו לימים וכל יומא ויומא הוי שכירות בפני עצמו ונמצא דעדיין לא חל השכירות אבל אם שכרו לכל ימות הקיץ בסך מה חל השכירות מעכשיו ולא הוי מלוה ואף על גב דפועל חוזר בו בחצי היום מיהו כל שלא חזר גופו קנוי:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>וכן אם מכר לו מטלטלין.</b> כתב ה\"ה ז\"ל אבל הרשב\"א ז\"ל וכו' קצוב עכשיו. נ\"ב וכן נ\"ל דעת רבינו מדכתב בראש הפרק אסור להרבות על המכר כיצד מכר לו קרקע או מטלטלין וכו' שזה דומה כמו שנותן לו עשרים בשביל שנותן לו מאה כדי להשתמש עד זמן פלוני משמע דבסתמא שרי וע\"כ צ\"ל דאיירי בשאין לו שער ידוע:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>קודם שיגמר וכו'.</b> נ\"ב נראה דה\"מ שהפירות באו לעולם הוא דאסור אבל אם לא באו עדיין לעולם שרי שאפשר שילקה ונמצא שאינו קרוב לשכר:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>או אם נטרפו הרי הן ברשותו הרי זה מותר.</b> נ\"ב ואף על גב דאם מתו הרי הן למקבל כיון דאם הוזלו או נטרפו הם ברשות הנותן שרי:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>השכיר לו בהן מקום ששוה שכרו וכו'.</b> נ\"ב נראה דוקא בשכירות קרקע כיון דשוה כל כסף דמטעם זה אין אונאה לקרקע אמרינן סביר וקביל אותו בד' אבל אם מכר לו חפץ ששוה שנים בד' לא אמרינן סביר וקביל בד' אלא מתנה הוא דמחל לו הב'. וכן נראה מפרק הספינה גבי מכר לו את הצמד לא מכר את הבקר:"
+            ]
+        ],
+        [],
+        [
+            [
+                "<b>ואילו רצה היה קונה מחזיר.</b> נ\"ב מדברי רבינו נראה דאיירי ביש לו מעות וכ\"כ בפרק זה גבי פוסקין על שער שבשוק שלא אמרו חכמים פוסקין על שער שבשוק אלא בנותן לו מעות עכשיו:"
+            ]
+        ],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>המוציא כו'.</b> כ\"מ כתב הר\"ן אם לפחות אם להוסיף. נ\"ב צ\"ע אי איסור זה משום צד אחד ברבית. ועיין בתשובת רש\"י ז\"ל שהביא בלחם רב והוא בסי' י\"ג:"
+            ]
+        ],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>וקבלן כו'.</b> בה\"ה ז\"ל ומדברי רבינו נלמוד למחייב עצמו ליתן מנה וכו'. נ\"ב וכ\"נ מדברי הר\"ן והרא\"ש בפ\"ק דקדושין גבי התקדשי לי תנהו לכלב וכו' כתבו שאין הערב מתחייב אלא בשמגיע זכות לאחר שעל ידי זכותו של זה מתחייב זה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>בד\"א כשאמר לו הלוה אבל אם עמד וכו'.</b> נ\"ב מדברי רבינו נראה דאם נעשה ערב מעצמו דאע\"פ שתבע תחילה ללוה ולא נמצא לו והלך ונפרע מן הערב בדין ה\"ז פטור כיון שלא אמר לו תחילה ערבני. ועל זה תמה הראב\"ד ז\"ל דלמה דהא לא דמי לפורע חובו של חבירו דפטור דלא ההנהו כלום אבל הכא הרי על פיו הלוה לו והוא נתרצה ולוה. ומדברי בעל התרומות בשער מ\"ו גבי ערב לכותי נראה כסברת הראב\"ד ז\"ל:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>ואינו נוטל אלא איסתרא אחת שיד בעל השטר על התחתונה.</b> נ\"ב עיין בהלכות ערכין דשייך לכאן ובבעל התרומות ע\"כ:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Friedberg Edition",
+            "https://fjms.genizah.org/"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "חידושים מהגאון בעל מחנה אפרים על משנה תורה, הלכות מלווה ולווה",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Mishneh Torah",
+        "Commentary",
+        "Chidushim of Machaneh Ephraim",
+        "Sefer Mishpatim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Halakhah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chidushim of Machaneh Ephraim/Sefer Mishpatim/Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Hiring/Hebrew/Friedberg Edition.json

@@ -0,0 +1,155 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Hiring",
+    "versionSource": "https://fjms.genizah.org/",
+    "versionTitle": "Friedberg Edition",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "חידושים מהגאון בעל מחנה אפרים על משנה תורה, הלכות שכירות",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Mishneh Torah",
+        "Commentary",
+        "Chidushim of Machaneh Ephraim",
+        "Sefer Mishpatim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>היה בידו פקדון הואיל וכו'.</b> בגמרא אמרו מטעם שאין רצוני שיהא פקדוני ביד אחר אבל האי טעמא לחוד לא סגי אי לא הוה עדיין חייב באחריותו דה\"ז אומר לו לאו בעל דברים דידי את:<br><b> כתב </b> ה\"ה ז\"ל ונפקא מינה שאם היו הבעלים רגילים וכו'. נ\"ב בגמרא אמרו מטעם דאין רצוני שיהא פקדוני ביד אחר, אלא דלפ\"ז קשה עדיין בלאו האי טעמא כל שלא הוחזק כפרן מאי זכיה שייך מ\"ל שומר ומ\"ל זה ואמאי לא מצי מיהדר ביה ולזה אמר משום דחייב באחריותו מטעם הנזכר אבל כל היכא דליכא להאי טעמא ה\"ז פטור כמ\"ש ה\"ה ז\"ל:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>כתב </b> ה\"ה ז\"ל ומ\"מ דינו כדין שאר השומרים. נ\"ב לפ\"ז צ\"ל מי ששואל את חבירו כיון דאדם איתקש לקרקע:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>וכן הורו רבותי שהמוסר כרמו וכו'.</b> נ\"ב הכי איתא בירושלמי גבי מתני' דאם אוביר דייק עלה בירושלמי טעמא דכתב הא לאו הכי לא זאת אומרת המבטל כיסו של חבירו פטור ממה שהיה לו להרויח המבטל שדה של חבירו חייב לשפותו כלומר לשפות מה שנפסד דמ\"ה היה דורש לשון הדיוט דמה שהיה כותב אינו אלא לשלם הכל אף מה שהיה ראוי לעשות דאילו לשלם מה שנפסד השדה לא היה צריך להתנות שאם לא יעשו ישלמו וכפירוש תלמידי הרשב\"א. ולפ\"ז נ\"ל דאם גזל שדה של חבירו והפסידה משלם מה שהפסיד:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>ולא בגרם שגרם לו.</b> נ\"ב כלומר בגירי דיליה דאז ודאי חייב אפי' כי לא קביל עליה שמירה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אם טען החזרתי ישבע כעין של תורה.</b> נ\"ב בפרק כל הנשבעין מוכח דנשבע מן התורה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>כתב </b> בלח\"מ ז\"ל וזה א\"א לומר כן דאפילו אמר פרעתיך בפני פ' ופ'. נ\"ב התם היינו טעמא דאמרינן מילתא דלא רמיא עליה דאיניש הוא אבל אם טוען בודאי שפרעו במקום שמצויים רואים צריך להביא ראיה:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> הראב\"ד אומדין כמה אדם רוצה ליתן ולא יטרח. נ\"ב ול\"נ דשכרו מיהא מפסיד כיון שלא עשה מה שמוטל עליו לעשות:<br><b> כתב </b> ה\"ה ז\"ל והרמב\"ן וכו' א\"נ דמי טירחא וצ\"ע. נ\"ב עיין מ\"ש לעיל:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>ואם אין הדבר ידוע חייב לשלם.</b> נ\"ב ה\"ט דכיון דפשע ועאל מאותה שעה נתחייבו הנכסים:"
+            ]
+        ],
+        [],
+        [
+            [
+                "<b>אם נלקחה דרך הליכה וכו'.</b> נ\"ב הבעפ\"מ ח\"ב סי' ל\"ב כתב דרבינו איירי שא\"ל חמור סתם, ואנ\"כ:",
+                "<b> ואם לא העמיד יחזיר השכר.</b> כתב ה\"ה ז\"ל זה פירש רבינו וכו' אם רוצה כל שכרו וכו'. נ\"ב ז\"א דא\"כ מאי פריך בגמרא אמאי דקתני נותן שכר של חצי הדרך והא חייב להעמיד לו חמור אחר דברייתא נמי ה\"ק דמש\"ה אינו נותן לו אלא שכר חצי הדרך ועוד מאי ��ייב להעמיד לו חמור דקאמר רבינו. לכן נ\"ל דרבינו ג\"כ ס\"ל כסברת הרשב\"א ז\"ל דחייב להעמיד לו חמור ממש אלא שאם לא העמיד אין לו עליו אלא תרעומת ונותן לו שכר חצי הדרך וכן יסבור הרשב\"א ז\"ל דאין חיוב עליו אלא ליתן לו חמור ואם לא נתן ושכר זה ביותר והפסיד מחמת שלא העמיד זה אין זה אלא גרמא בנזקין:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>א\"ל ספינה סתם וכו' חייב ליתן כל השכר.</b> נ\"ב ול\"ד לההיא דאתא מיטרא דכל אונס דשניהם לא ידעי דהוי פסידא דפועל דהתם הפועל אינו יכול לקיים תנאו אבל הכא מקיים תנאו שהתנה ליתן לו ספינה סתם והרי נותן לו ספינה. ולפ\"ז במלמד אפי' אם חלה הבן הוי פסידא דמלמד דזה התנה ללמד והרי אינו לומדו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואם מצא השוכר מי שישכיר וכו'.</b> נ\"ב דוקא שמצא השוכר אבל אינו יכול לומר צא וטרח והשכר ספינתך כמ\"ש גבי מתני' דהטעו פועלים דהתם לא נתקיים השכירות. ועיין בתשובת הרשב\"א סי' א' וכ\"ח:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>אבל אם סתרו.</b> כתב ה\"ה ז\"ל וכ\"ש לפירש\"י שפירש מזלו של שוכר גרם. נ\"ב והשתא אתי שפיר ההיא דערכין נתצו כהן חייב להעמיד לו בית וכן פירש\"י ז\"ל שם. ואיירי אפילו בבית זה ודלא כהר\"ן שכתב בפרק השותפין דאיירי בבית סתם:"
+            ]
+        ],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>או יתן ויחרים.</b> כתב הבעל לחם משנה ז\"ל י\"ל ממ\"ש פ\"ג וכו' וכבר עמדתי על דבר זה שם וצ\"ע. נ\"ב ומדברי הרב המגיד ז\"ל שם נראה דהיינו היכא שטוען לישתבע לי דאפילו בשטר הדין כן וע\"כ לא קאמר הר\"י בן מיגאש אלא היכא שאינו טוען לישתבע לי:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>היה עומד.</b> כתב הבל\"מ ז\"ל ותל\"ט דעדיין קשה להרמב\"ן ז\"ל וכו'דבלא זו הוי קפידא וכו' להעמיד לו אחר. נ\"ב זו לא שמענו שיהא חייב להעמיד לו אחר ולא ינכה לו מן חכירו:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> ה\"ה ז\"ל ופירוש אע\"פ שלא כתב וכו'. נ\"ב אבל רבינו בהל' אישות כתב דמידי דנהגו הדיוטות לא אמרינן אף ע\"פ שלא נכתב כמי שנכתב דמי:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>ואם לא נאנס וחזר.</b> כתב ה\"ה ז\"ל כתב הרשב\"א וכו'. נ\"ב אשוכר עליהן קאי אבל מטען בכל גוונא:<br><b> עוד </b> שם ונמצאו אלו מפסידין עליו. נ\"ב לאו משום דמפסידין לו אלא כיון דדבר האבד הוי:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>השוכר כו'.</b> כתב הבל\"מ ז\"ל קשה וכו' ה\"נ הרי ירד להציל וכו'. נ\"ב לק\"מ דזה לא נשכר אלא לילך ולבוא והא הלך ובא משא\"כ בנשכר להציל ולא הציל הא לא הציל ודלא כב\"י:",
+                "<b> שכרו להביא כרוב ודורמסקין.</b> נ\"ב בפ' הגוזל אמר טעמא משום דעשה שליחותו משמע הא לא עשה שליחותו לא ואין להקשות מרישא דהשוכר את הפועל להביא שליחות דהתם השליחות היא ההליכה ושכר פסיעות הוא דנוטל. והכי משמע בירושלמי בפ\"ב דע\"ז:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>וכן המראה דינר כו' אם בשכר הראהו.</b> נ\"ב בתוס' דפרקין משמע כדברי רבינו ע\"כ:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>ואם לא א\"ל.</b> כתב ה\"ה והטעם שכל שלא אמר שכרן עליו. נ\"ב כפירש\"י ז\"ל וכ\"נ מהרי\"ף ובר\"פ האומנין קאמר אי דאמר שכרכם עלי וכו' לא באומר שכרכם על בעה\"ב ואמאי לא משני לא סתמא:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Halakhah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chidushim of Machaneh Ephraim/Sefer Mishpatim/Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Hiring/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,152 @@
+{
+    "title": "Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Hiring",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Chidushim_of_Machaneh_Ephraim_on_Mishneh_Torah,_Hiring",
+    "text": [
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>היה בידו פקדון הואיל וכו'.</b> בגמרא אמרו מטעם שאין רצוני שיהא פקדוני ביד אחר אבל האי טעמא לחוד לא סגי אי לא הוה עדיין חייב באחריותו דה\"ז אומר לו לאו בעל דברים דידי את:<br><b> כתב </b> ה\"ה ז\"ל ונפקא מינה שאם היו הבעלים רגילים וכו'. נ\"ב בגמרא אמרו מטעם דאין רצוני שיהא פקדוני ביד אחר, אלא דלפ\"ז קשה עדיין בלאו האי טעמא כל שלא הוחזק כפרן מאי זכיה שייך מ\"ל שומר ומ\"ל זה ואמאי לא מצי מיהדר ביה ולזה אמר משום דחייב באחריותו מטעם הנזכר אבל כל היכא דליכא להאי טעמא ה\"ז פטור כמ\"ש ה\"ה ז\"ל:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>כתב </b> ה\"ה ז\"ל ומ\"מ דינו כדין שאר השומרים. נ\"ב לפ\"ז צ\"ל מי ששואל את חבירו כיון דאדם איתקש לקרקע:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>וכן הורו רבותי שהמוסר כרמו וכו'.</b> נ\"ב הכי איתא בירושלמי גבי מתני' דאם אוביר דייק עלה בירושלמי טעמא דכתב הא לאו הכי לא זאת אומרת המבטל כיסו של חבירו פטור ממה שהיה לו להרויח המבטל שדה של חבירו חייב לשפותו כלומר לשפות מה שנפסד דמ\"ה היה דורש לשון הדיוט דמה שהיה כותב אינו אלא לשלם הכל אף מה שהיה ראוי לעשות דאילו לשלם מה שנפסד השדה לא היה צריך להתנות שאם לא יעשו ישלמו וכפירוש תלמידי הרשב\"א. ולפ\"ז נ\"ל דאם גזל שדה של חבירו והפסידה משלם מה שהפסיד:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>ולא בגרם שגרם לו.</b> נ\"ב כלומר בגירי דיליה דאז ודאי חייב אפי' כי לא קביל עליה שמירה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אם טען החזרתי ישבע כעין של תורה.</b> נ\"ב בפרק כל הנשבעין מוכח דנשבע מן התורה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>כתב </b> בלח\"מ ז\"ל וזה א\"א לומר כן דאפילו אמר פרעתיך בפני פ' ופ'. נ\"ב התם היינו טעמא דאמרינן מילתא דלא רמיא עליה דאיניש הוא אבל אם טוען בודאי שפרעו במקום שמצויים רואים צריך להביא ראיה:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> הראב\"ד אומדין כמה אדם רוצה ליתן ולא יטרח. נ\"ב ול\"נ דשכרו מיהא מפסיד כיון שלא עשה מה שמוטל עליו לעשות:<br><b> כתב </b> ה\"ה ז\"ל והרמב\"ן וכו' א\"נ דמי טירחא וצ\"ע. נ\"ב עיין מ\"ש לעיל:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>ואם אין הדבר ידוע חייב לשלם.</b> נ\"ב ה\"ט דכיון דפשע ועאל מאותה שעה נתחייבו הנכסים:"
+            ]
+        ],
+        [],
+        [
+            [
+                "<b>אם נלקחה דרך הליכה וכו'.</b> נ\"ב הבעפ\"מ ח\"ב סי' ל\"ב כתב דרבינו איירי שא\"ל חמור סתם, ואנ\"כ:",
+                "<b> ואם לא העמיד יחזיר השכר.</b> כתב ה\"ה ז\"ל זה פירש רבינו וכו' אם רוצה כל שכרו וכו'. נ\"ב ז\"א דא\"כ מאי פריך בגמרא אמאי דקתני נותן שכר של חצי הדרך והא חייב להעמיד לו חמור אחר דברייתא נמי ה\"ק דמש\"ה אינו נותן לו אלא שכר חצי הדרך ועוד מאי חייב להעמיד לו חמור דקאמר רבינו. לכן נ\"ל דרבינו ג\"כ ס\"ל כסברת הרשב\"א ז\"ל דחייב להעמיד לו חמור ממש אלא שאם לא העמיד אין לו עליו אלא תרעומת ונותן לו שכר חצי הדרך וכן יסבור הרשב\"א ז\"ל דאין חיוב עליו אלא ליתן לו חמור ואם לא נתן ושכר זה ביותר והפסיד מחמת שלא העמיד זה אין זה אלא גרמא בנזקין:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>א\"ל ספינה סתם וכו' חייב ליתן כל השכר.</b> נ\"ב ול\"ד לההיא דאתא מיטרא דכל אונס דשניהם לא ידעי דהוי פסידא דפועל דהתם הפועל אינו יכול לקיים תנאו אבל הכא מקיים תנאו שהתנה ליתן לו ספינה סתם והרי נותן לו ספינה. ולפ\"ז במלמד אפי' אם חלה הבן הוי פסידא דמלמד דזה התנה ללמד והרי אינו לומדו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואם מצא השוכר מי שישכיר וכו'.</b> נ\"ב דוקא שמצא השוכר אבל אינו יכול לומר צא וטרח והשכר ספינתך כמ\"ש גבי מתני' דהטעו פועלים דהתם לא נתקיים השכירות. ועיין בתשובת הרשב\"א סי' א' וכ\"ח:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>אבל אם סתרו.</b> כתב ה\"ה ז\"ל וכ\"ש לפירש\"י שפירש מזלו של שוכר גרם. נ\"ב והשתא אתי שפיר ההיא דערכין נתצו כהן חייב להעמיד לו בית וכן פירש\"י ז\"ל שם. ואיירי אפילו בבית זה ודלא כהר\"ן שכתב בפרק השותפין דאיירי בבית סתם:"
+            ]
+        ],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>או יתן ויחרים.</b> כתב הבעל לחם משנה ז\"ל י\"ל ממ\"ש פ\"ג וכו' וכבר עמדתי על דבר זה שם וצ\"ע. נ\"ב ומדברי הרב המגיד ז\"ל שם נראה דהיינו היכא שטוען לישתבע לי דאפילו בשטר הדין כן וע\"כ לא קאמר הר\"י בן מיגאש אלא היכא שאינו טוען לישתבע לי:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>היה עומד.</b> כתב הבל\"מ ז\"ל ותל\"ט דעדיין קשה להרמב\"ן ז\"ל וכו'דבלא זו הוי קפידא וכו' להעמיד לו אחר. נ\"ב זו לא שמענו שיהא חייב להעמיד לו אחר ולא ינכה לו מן חכירו:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> ה\"ה ז\"ל ופירוש אע\"פ שלא כתב וכו'. נ\"ב אבל רבינו בהל' אישות כתב דמידי דנהגו הדיוטות לא אמרינן אף ע\"פ שלא נכתב כמי שנכתב דמי:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>ואם לא נאנס וחזר.</b> כתב ה\"ה ז\"ל כתב הרשב\"א וכו'. נ\"ב אשוכר עליהן קאי אבל מטען בכל גוונא:<br><b> עוד </b> שם ונמצאו אלו מפסידין עליו. נ\"ב לאו משום דמפסידין לו אלא כיון דדבר האבד הוי:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>השוכר כו'.</b> כתב הבל\"מ ז\"ל קשה וכו' ה\"נ הרי ירד להציל וכו'. נ\"ב לק\"מ דזה לא נשכר אלא לילך ולבוא והא הלך ובא משא\"כ בנשכר להציל ולא הציל הא לא הציל ודלא כב\"י:",
+                "<b> שכרו להביא כרוב ודורמסקין.</b> נ\"ב בפ' הגוזל אמר טעמא משום דעשה שליחותו משמע הא לא עשה שליחותו לא ואין להקשות מרישא דהשוכר את הפועל להביא שליחות דהתם השליחות היא ההליכה ושכר פסיעות הוא דנוטל. והכי משמע בירושלמי בפ\"ב דע\"ז:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>וכן המראה דינר כו' אם בשכר הראהו.</b> נ\"ב בתוס' דפרקין משמע כדברי רבינו ע\"כ:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>ואם לא א\"ל.</b> כתב ה\"ה והטעם שכל שלא אמר שכרן עליו. נ\"ב כפירש\"י ז\"ל וכ\"נ מהרי\"ף ובר\"פ האומנין קאמר אי דאמר שכרכם עלי וכו' לא באומר שכרכם על בעה\"ב ואמאי לא משני לא סתמא:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Friedberg Edition",
+            "https://fjms.genizah.org/"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "חידושים מהגאון בעל מחנה אפרים על משנה תורה, הלכות שכירות",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Mishneh Torah",
+        "Commentary",
+        "Chidushim of Machaneh Ephraim",
+        "Sefer Mishpatim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Halakhah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chidushim of Machaneh Ephraim/Sefer Mishpatim/Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Inheritances/Hebrew/Friedberg Edition.json

@@ -0,0 +1,90 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Inheritances",
+    "versionSource": "https://fjms.genizah.org/",
+    "versionTitle": "Friedberg Edition",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "חידושים מהגאון בעל מחנה אפרים על משנה תורה, הלכות נחלות",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Mishneh Torah",
+        "Commentary",
+        "Chidushim of Machaneh Ephraim",
+        "Sefer Mishpatim"
+    ],
+    "text": [
+        [],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>חלק בכורה קודם חלוקה.</b> נ\"ב כ' הרי\"ף ז\"ל דהיינו דוקא בגוף אבל לא בשבח וכ\"כ הרא\"ש ומטעם זה ממכרו קיים ולפי זה נראה דלית להו פירוש רשב\"ם ז\"ל בבכור שמיחה אבל הרא\"ש ז\"ל הביא פי' רשב\"ם וצ\"ע:"
+            ],
+            [
+                "<b>וכשם שאינו כו'.</b> כתב ה\"ה ז\"ל והרי הוא כבעל וכו'. נ\"ב ל\"ד דבעל משעת מיתה זכה בנכסים אבל יבם אינו זוכה אלא כשייבם והשבח שהשביח בין מיתה ליבום ראוי הוי:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>האומר זה בני.</b> כתב הל\"מ הטור וכו' מכל מקום בנו האמינו תורה. נ\"ב כן כתב הסמ\"ע אבל א\"נ כן מהגמרא דקאמר מפני מה האומר זה בני נאמן מגו דאי בעי מגרש לה אלמא אין ההיכר לומר זה בני וכן נראה מדברי ה\"ה פ\"ג מהל' יבום:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> הראב\"ד אבל אם העיד עליו שאמו משוחררת. נ\"ב נ\"ל דדוקא באומר בני הוא שנשתחררה אמו הוא דאינו נאמן דלא אמרי' מגו לחצאין אבל באומר שחררתי את עבדי נאמן כיון דבידו לשחררו עכשיו וכן הוא דעת רבינו:<br><b> כתב </b> הל\"מ על מ\"ש ה\"ה דאוקי חזקה וכו' אבל קשה וכו' משום האי מגו דשחררו. נ\"ב נהי דבידו לשחררו אבל אינו בידו לגיירו ע' פ\"י מהלכות גירושין. ועוד טעם אחר דמגו הכא לא מהני כמ\"ש ה\"ה פט\"ו מהלכות איסורי ביאה דלבוא בקהל צריך ראיה ומעלה עשו ביוחסין:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>השביח השתות.</b> כ' ה\"ה והטעם מפני שזה ודאי וכו'. נ\"ב ולי נראה דהטעם מפני שגוף הקרקע לראובן. וע' במהרי\"ט בח\"א סי' נ\"ט ובפ' כ\"ח מהלכות מלוה בדין ב\"ח אומר אני השבחתי והיתומים אומרים אנו השבחנו וצ\"ע בטאה\"ע סי' נ' בשבח סבלונות:"
+            ]
+        ],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>אבל אם נתן מתנה.</b> נ\"ב וכי אמר כל לשון מתנה ליורש הוי ירושה היינו היכא דנתן כל נכסיו וה\"ט כמ\"ש רשב\"ם ז\"ל יע\"ש. וכ\"נ מההיא דאימיה דרב עמרם דהוה לה מלוגא דשטרי ודו\"ק. והכא אע\"ג דחילק כל נכסיו מ\"מ דעתו היה משום מתנה שהרי יודע הוא שאינו יכול להעביר ירושת בנו הבכור וסתמא אין אדם מוציא דבריו לבטלה:"
+            ]
+        ],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>ומי שנשתטה.</b> כ' מרן בכ\"מ וגם כי ממונו של אדם משועבד לעשות ממנו צדקה. נ\"ב לא הבנתי זה דממונו של אדם אינו מתחייב אלא מדין ערב וכיון שהשוטה פטור מן המצות נכסיה נמי לא מיחייבי:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Halakhah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chidushim of Machaneh Ephraim/Sefer Mishpatim/Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Inheritances/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,87 @@
+{
+    "title": "Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Inheritances",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Chidushim_of_Machaneh_Ephraim_on_Mishneh_Torah,_Inheritances",
+    "text": [
+        [],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>חלק בכורה קודם חלוקה.</b> נ\"ב כ' הרי\"ף ז\"ל דהיינו דוקא בגוף אבל לא בשבח וכ\"כ הרא\"ש ומטעם זה ממכרו קיים ולפי זה נראה דלית להו פירוש רשב\"ם ז\"ל בבכור שמיחה אבל הרא\"ש ז\"ל הביא פי' רשב\"ם וצ\"ע:"
+            ],
+            [
+                "<b>וכשם שאינו כו'.</b> כתב ה\"ה ז\"ל והרי הוא כבעל וכו'. נ\"ב ל\"ד דבעל משעת מיתה זכה בנכסים אבל יבם אינו זוכה אלא כשייבם והשבח שהשביח בין מיתה ליבום ראוי הוי:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>האומר זה בני.</b> כתב הל\"מ הטור וכו' מכל מקום בנו האמינו תורה. נ\"ב כן כתב הסמ\"ע אבל א\"נ כן מהגמרא דקאמר מפני מה האומר זה בני נאמן מגו דאי בעי מגרש לה אלמא אין ההיכר לומר זה בני וכן נראה מדברי ה\"ה פ\"ג מהל' יבום:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> הראב\"ד אבל אם העיד עליו שאמו משוחררת. נ\"ב נ\"ל דדוקא באומר בני הוא שנשתחררה אמו הוא דאינו נאמן דלא אמרי' מגו לחצאין אבל באומר שחררתי את עבדי נאמן כיון דבידו לשחררו עכשיו וכן הוא דעת רבינו:<br><b> כתב </b> הל\"מ על מ\"ש ה\"ה דאוקי חזקה וכו' אבל קשה וכו' משום האי מגו דשחררו. נ\"ב נהי דבידו לשחררו אבל אינו בידו לגיירו ע' פ\"י מהלכות גירושין. ועוד טעם אחר דמגו הכא לא מהני כמ\"ש ה\"ה פט\"ו מהלכות איסורי ביאה דלבוא בקהל צריך ראיה ומעלה עשו ביוחסין:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>השביח השתות.</b> כ' ה\"ה והטעם מפני שזה ודאי וכו'. נ\"ב ולי נראה דהטעם מפני שגוף הקרקע לראובן. וע' במהרי\"ט בח\"א סי' נ\"ט ובפ' כ\"ח מהלכות מלוה בדין ב\"ח אומר אני השבחתי והיתומים אומרים אנו השבחנו וצ\"ע בטאה\"ע סי' נ' בשבח סבלונות:"
+            ]
+        ],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>אבל אם נתן מתנה.</b> נ\"ב וכי אמר כל לשון מתנה ליורש הוי ירושה היינו היכא דנתן כל נכסיו וה\"ט כמ\"ש רשב\"ם ז\"ל יע\"ש. וכ\"נ מההיא דאימיה דרב עמרם דהוה לה מלוגא דשטרי ודו\"ק. והכא אע\"ג דחילק כל נכסיו מ\"מ דעתו היה משום מתנה שהרי יודע הוא שאינו יכול להעביר ירושת בנו הבכור וסתמא אין אדם מוציא דבריו לבטלה:"
+            ]
+        ],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>ומי שנשתטה.</b> כ' מרן בכ\"מ וגם כי ממונו של אדם משועבד לעשות ממנו צדקה. נ\"ב לא הבנתי זה דממונו של אדם אינו מתחייב אלא מדין ערב וכיון שהשוטה פטור מן המצות נכסיה נמי לא מיחייבי:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Friedberg Edition",
+            "https://fjms.genizah.org/"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "חידושים מהגאון בעל מחנה אפרים על משנה תורה, הלכות נחלות",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Mishneh Torah",
+        "Commentary",
+        "Chidushim of Machaneh Ephraim",
+        "Sefer Mishpatim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Halakhah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chidushim of Machaneh Ephraim/Sefer Mishpatim/Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Plaintiff and Defendant/Hebrew/Friedberg Edition.json

@@ -0,0 +1,92 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Plaintiff and Defendant",
+    "versionSource": "https://fjms.genizah.org/",
+    "versionTitle": "Friedberg Edition",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "חידושים מהגאון בעל מחנה אפרים על משנה תורה, הלכות טוען ונטען",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Mishneh Torah",
+        "Commentary",
+        "Chidushim of Machaneh Ephraim",
+        "Sefer Mishpatim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>אין משביעין כו'.</b> כתב ה\"ה ז\"ל דודאי כל זמן שהוא עצמו אינו טוען יודע אני אינה טענת ברי ע\"פ אחר. נ\"ב עיין בפ\"ב מהל' נערה הל' י\"ג ומ\"ש הבכ\"מ שם:"
+            ]
+        ],
+        [],
+        [],
+        [
+            [
+                "<b>ק' דינרין מסרתי לך לא מסרת לי אלא צרור של דינרין.</b> נ\"ב נראה דהתובע טוען ק' דינרין מסרתי לך בחשבון וזה משיב לא מסרת לי אלא צרור ולא מנית אותן בפני אבל אם טוען כיס מסרתי לך והיה בו ק' דינרים וזה משיב איני יודע כמה היה בו אם ק' אם חמשים הרי זה טוען דבר שבמנין שכך אמר והיה בו מאה דינרים וזה שהשיב איני יודע כמה דינרים היו הרי מודה בדבר שבמנין לפחות בב' דינרים והרי הודה לו מקצת ממה שטען מה שאין כן באומר לא מסרת לי אלא צרור שלא הודה לו כלל במה שטען שזה טוען מאה זהובים וזה אומר לא מסרת לי זהובים אלא צרור וכ\"נ מדבריו בהל' שאלה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> ה\"ה וכן החופר בשדה חבירו ומפרש רבינו וכו' ואע\"פ שתביעתו היא דמים כיון שהיא מחמת קרקע. נ\"ב ואף על פי שתביעתו דמים מיהו כיון דאין זה חייב לשלם לו דמים אלא לבנות מה שסתר למלאות החפירה חשיב תביעת קרקע. ועיין בפרק ט' מהלכות גזילה ע\"כ:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>שטר כו'.</b> כתב ה\"ה ג\"כ ישבע שאינה ברשותו מדין גלגול. נ\"ב שם נראה דעיקר השבועה היא שאינה ברשותו:"
+            ]
+        ],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>הרי כו'.</b> כתב ל\"מ עוד כתב ה\"ה וי\"מ צריך הוא שני חזקיה כו' אך ק' מגו דאי בעי אמר לא היה שלו. נ\"ב לא מהני האי מגו דלא היתה שלו כמו שכתב הרא\"ש וכ\"כ מהרש\"א דף ק\"י ע\"ג:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [
+                "<b>העיד הא'.</b> כתב הל\"מ וכו' ועד אחד בהכחשה וכו' וכיון דאין כאן עדות וכו'. נ\"ב ול\"נ דאף אם נאמין העדים אינו יכול להוציא הפירות מכח העדים שמעידים דאכלה ג' שנים דאם כן הרי יש לו שני חזקה:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Halakhah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chidushim of Machaneh Ephraim/Sefer Mishpatim/Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Plaintiff and Defendant/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,89 @@
+{
+    "title": "Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Plaintiff and Defendant",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Chidushim_of_Machaneh_Ephraim_on_Mishneh_Torah,_Plaintiff_and_Defendant",
+    "text": [
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>אין משביעין כו'.</b> כתב ה\"ה ז\"ל דודאי כל זמן שהוא עצמו אינו טוען יודע אני אינה טענת ברי ע\"פ אחר. נ\"ב עיין בפ\"ב מהל' נערה הל' י\"ג ומ\"ש הבכ\"מ שם:"
+            ]
+        ],
+        [],
+        [],
+        [
+            [
+                "<b>ק' דינרין מסרתי לך לא מסרת לי אלא צרור של דינרין.</b> נ\"ב נראה דהתובע טוען ק' דינרין מסרתי לך בחשבון וזה משיב לא מסרת לי אלא צרור ולא מנית אותן בפני אבל אם טוען כיס מסרתי לך והיה בו ק' דינרים וזה משיב איני יודע כמה היה בו אם ק' אם חמשים הרי זה טוען דבר שבמנין שכך אמר והיה בו מאה דינרים וזה שהשיב איני יודע כמה דינרים היו הרי מודה בדבר שבמנין לפחות בב' דינרים והרי הודה לו מקצת ממה שטען מה שאין כן באומר לא מסרת לי אלא צרור שלא הודה לו כלל במה שטען שזה טוען מאה זהובים וזה אומר לא מסרת לי זהובים אלא צרור וכ\"נ מדבריו בהל' שאלה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> ה\"ה וכן החופר בשדה חבירו ומפרש רבינו וכו' ואע\"פ שתביעתו היא דמים כיון שהיא מחמת קרקע. נ\"ב ואף על פי שתביעתו דמים מיהו כיון דאין זה חייב לשלם לו דמים אלא לבנות מה שסתר למלאות החפירה חשיב תביעת קרקע. ועיין בפרק ט' מהלכות גזילה ע\"כ:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>שטר כו'.</b> כתב ה\"ה ג\"כ ישבע שאינה ברשותו מדין גלגול. נ\"ב שם נראה דעיקר השבועה היא שאינה ברשותו:"
+            ]
+        ],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>הרי כו'.</b> כתב ל\"מ עוד כתב ה\"ה וי\"מ צריך הוא שני חזקיה כו' אך ק' מגו דאי בעי אמר לא היה שלו. נ\"ב לא מהני האי מגו דלא היתה שלו כמו שכתב הרא\"ש וכ\"כ מהרש\"א דף ק\"י ע\"ג:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [
+                "<b>העיד הא'.</b> כתב הל\"מ וכו' ועד אחד בהכחשה וכו' וכיון דאין כאן עדות וכו'. נ\"ב ול\"נ דאף אם נאמין העדים אינו יכול להוציא הפירות מכח העדים שמעידים דאכלה ג' שנים דאם כן הרי יש לו שני חזקה:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Friedberg Edition",
+            "https://fjms.genizah.org/"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "חידושים מהגאון בעל מחנה אפרים על משנה תורה, הלכות טוען ונטען",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Mishneh Torah",
+        "Commentary",
+        "Chidushim of Machaneh Ephraim",
+        "Sefer Mishpatim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Halakhah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chidushim of Machaneh Ephraim/Sefer Taharah/Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Defilement by a Corpse/Hebrew/Friedberg Edition.json

@@ -0,0 +1,61 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Defilement by a Corpse",
+    "versionSource": "https://fjms.genizah.org/",
+    "versionTitle": "Friedberg Edition",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "חידושים מהגאון בעל מחנה אפרים על משנה תורה, הלכות טומאת מת",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Mishneh Torah",
+        "Commentary",
+        "Chidushim of Machaneh Ephraim",
+        "Sefer Taharah"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> הראב\"ד א\"א אמת שכך פירש בערוך כשות של קטן שער של קטן וכו' עד וק\"ל מה שאמרו אלו טהורין וכו'. נ\"ב לא ידעתי מאי ק\"ל דההיא בגדול איירי:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> הבכ\"מ המת אינו מטמא עד שתצא נפשו וכו' עד אבל בכל השנים משמע דסגי למליקה ומדקאמר ולא פליגיתו משמע דמאן דאמר הותזו ממש בחתיכת שני הסימנים סגי וכו' ע\"כ. נ\"ב לק\"מ דאינהו איירי בשחט נמי רוב בשר ומפרקת כמ\"ש הרשב\"א בחידושיו דהא בהבדלת העוף קאמרי ולכ\"ע צריך הוא לחתוך מפרקת ורוב בשר ורבינו לא איירי אלא בשחט הסימנים לבד בלא רוב בשר ראיה לזה דהא כתב אחר כך נשברה מפרקתו ורוב בשרה ה\"ז מטמא ופסק רבינו כזעירי ושמואל:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> הבכ\"מ האבר והבשר המדולדלים באדם וכו' עד אלמא אבר מן המת בעלמא לא מטמא וכבר נתבאר שאבר מן המת מטמא וא\"כ קם ליה הלכה כר' מאיר ע\"כ. נ\"ב קשה דמסיק שם השתא דאתית להכי ר\"ש נמי:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Halakhah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chidushim of Machaneh Ephraim/Sefer Taharah/Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Defilement by a Corpse/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,58 @@
+{
+    "title": "Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Defilement by a Corpse",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Chidushim_of_Machaneh_Ephraim_on_Mishneh_Torah,_Defilement_by_a_Corpse",
+    "text": [
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> הראב\"ד א\"א אמת שכך פירש בערוך כשות של קטן שער של קטן וכו' עד וק\"ל מה שאמרו אלו טהורין וכו'. נ\"ב לא ידעתי מאי ק\"ל דההיא בגדול איירי:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> הבכ\"מ המת אינו מטמא עד שתצא נפשו וכו' עד אבל בכל השנים משמע דסגי למליקה ומדקאמר ולא פליגיתו משמע דמאן דאמר הותזו ממש בחתיכת שני הסימנים סגי וכו' ע\"כ. נ\"ב לק\"מ דאינהו איירי בשחט נמי רוב בשר ומפרקת כמ\"ש הרשב\"א בחידושיו דהא בהבדלת העוף קאמרי ולכ\"ע צריך הוא לחתוך מפרקת ורוב בשר ורבינו לא איירי אלא בשחט הסימנים לבד בלא רוב בשר ראיה לזה דהא כתב אחר כך נשברה מפרקתו ורוב בשרה ה\"ז מטמא ופסק רבינו כזעירי ושמואל:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> הבכ\"מ האבר והבשר המדולדלים באדם וכו' עד אלמא אבר מן המת בעלמא לא מטמא וכבר נתבאר שאבר מן המת מטמא וא\"כ קם ליה הלכה כר' מאיר ע\"כ. נ\"ב קשה דמסיק שם השתא דאתית להכי ר\"ש נמי:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Friedberg Edition",
+            "https://fjms.genizah.org/"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "חידושים מהגאון בעל מחנה אפרים על משנה תורה, הלכות טומאת מת",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Mishneh Torah",
+        "Commentary",
+        "Chidushim of Machaneh Ephraim",
+        "Sefer Taharah"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Halakhah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chidushim of Machaneh Ephraim/Sefer Taharah/Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Other Sources of Defilement/Hebrew/Friedberg Edition.json

@@ -0,0 +1,59 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Other Sources of Defilement",
+    "versionSource": "https://fjms.genizah.org/",
+    "versionTitle": "Friedberg Edition",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "חידושים מהגאון בעל מחנה אפרים על משנה תורה, הלכות שאר אבות הטומאות",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Mishneh Torah",
+        "Commentary",
+        "Chidushim of Machaneh Ephraim",
+        "Sefer Taharah"
+    ],
+    "text": [
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> הבכ\"מ שני עדים אומרים לו נטמא וכו' עד אלא הכי קאמר אפי' לעצמו יחוש ולא יתעסק בטהרות עד שיטבול וכו'. ולא הבנתי זה דמאי יחוש לעצמו כיון שיודע בעצמו שהוא טהור. איברא דקשה דאחרים ג\"כ אמאי יחושו דע\"כ האי והוא אומר טהור ר\"ל שטיהר את עצמו דאם לא כן אינו נאמן וכמ\"ש רבינו בהל' שגגות גבי שנים אומרים אכלת חלב והוא אומר לא אכלתי. וצ\"ל דאע\"ג דנאמן לגבי עצמו משום דאמרינן כאומר וכמ\"ש רבינו פ\"ג מהל' שגגות מ\"מ העדים צריכים לחוש דשמא כוונתו להכחיש את העדים. ועיין בסוף ה' מטמאי משכב ומושב:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Halakhah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chidushim of Machaneh Ephraim/Sefer Taharah/Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Other Sources of Defilement/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,56 @@
+{
+    "title": "Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Other Sources of Defilement",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Chidushim_of_Machaneh_Ephraim_on_Mishneh_Torah,_Other_Sources_of_Defilement",
+    "text": [
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> הבכ\"מ שני עדים אומרים לו נטמא וכו' עד אלא הכי קאמר אפי' לעצמו יחוש ולא יתעסק בטהרות עד שיטבול וכו'. ולא הבנתי זה דמאי יחוש לעצמו כיון שיודע בעצמו שהוא טהור. איברא דקשה דאחרים ג\"כ אמאי יחושו דע\"כ האי והוא אומר טהור ר\"ל שטיהר את עצמו דאם לא כן אינו נאמן וכמ\"ש רבינו בהל' שגגות גבי שנים אומרים אכלת חלב והוא אומר לא אכלתי. וצ\"ל דאע\"ג דנאמן לגבי עצמו משום דאמרינן כאומר וכמ\"ש רבינו פ\"ג מהל' שגגות מ\"מ העדים צריכים לחוש דשמא כוונתו להכחיש את העדים. ועיין בסוף ה' מטמאי משכב ומושב:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Friedberg Edition",
+            "https://fjms.genizah.org/"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "חידושים מהגאון בעל מחנה אפרים על משנה תורה, הלכות שאר אבות הטומאות",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Mishneh Torah",
+        "Commentary",
+        "Chidushim of Machaneh Ephraim",
+        "Sefer Taharah"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Halakhah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chidushim of Machaneh Ephraim/Sefer Zemanim/Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread/Hebrew/Friedberg Edition.json

@@ -0,0 +1,42 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread",
+    "versionSource": "https://fjms.genizah.org/",
+    "versionTitle": "Friedberg Edition",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "חידושים מהגאון בעל מחנה אפרים על משנה תורה, הלכות חמץ ומצה",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Mishneh Torah",
+        "Commentary",
+        "Chidushim of Machaneh Ephraim",
+        "Sefer Zemanim"
+    ],
+    "text": [
+        [],
+        [],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>בלחם </b> משנה. ישראל שהרהין חמצו. וא\"ת לרבינו כשהקשו לימא כתנאי לוקמא בשלא הרהינו והגיע כו'. נ\"ב אי לא הרהינו במאי קנאו, ולא הבנתי:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Halakhah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chidushim of Machaneh Ephraim/Sefer Zemanim/Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,39 @@
+{
+    "title": "Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Chidushim_of_Machaneh_Ephraim_on_Mishneh_Torah,_Leavened_and_Unleavened_Bread",
+    "text": [
+        [],
+        [],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>בלחם </b> משנה. ישראל שהרהין חמצו. וא\"ת לרבינו כשהקשו לימא כתנאי לוקמא בשלא הרהינו והגיע כו'. נ\"ב אי לא הרהינו במאי קנאו, ולא הבנתי:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Friedberg Edition",
+            "https://fjms.genizah.org/"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "חידושים מהגאון בעל מחנה אפרים על משנה תורה, הלכות חמץ ומצה",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Mishneh Torah",
+        "Commentary",
+        "Chidushim of Machaneh Ephraim",
+        "Sefer Zemanim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Halakhah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chidushim of Machaneh Ephraim/Sefer Zemanim/Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Rest on a Holiday/Hebrew/Friedberg Edition.json

@@ -0,0 +1,51 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Rest on a Holiday",
+    "versionSource": "https://fjms.genizah.org/",
+    "versionTitle": "Friedberg Edition",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "חידושים מהגאון בעל מחנה אפרים על משנה תורה, הלכות שביתת יום טוב",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Mishneh Torah",
+        "Commentary",
+        "Chidushim of Machaneh Ephraim",
+        "Sefer Zemanim"
+    ],
+    "text": [
+        [],
+        [
+            [
+                "<b>בלחם </b> משנה. כתב ה\"ה קשה דאפילו לדעת יש אוסרין איך אסור לחולה שיש בו סכנה. נ\"ב מיירי שיש אחרים ג\"כ ואינו יכול לשוחטו דשבת דחויה היא:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>בלחם </b> משנה. ובלבד שיהיה לה פותחת וכו'. ועוד אפילו חוץ לתחום וכו' דומיא דחיה שקננה בפרדס. נ\"ב לא קשה מידי ודו\"ק:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Halakhah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chidushim of Machaneh Ephraim/Sefer Zemanim/Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Rest on a Holiday/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,48 @@
+{
+    "title": "Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Rest on a Holiday",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Chidushim_of_Machaneh_Ephraim_on_Mishneh_Torah,_Rest_on_a_Holiday",
+    "text": [
+        [],
+        [
+            [
+                "<b>בלחם </b> משנה. כתב ה\"ה קשה דאפילו לדעת יש אוסרין איך אסור לחולה שיש בו סכנה. נ\"ב מיירי שיש אחרים ג\"כ ואינו יכול לשוחטו דשבת דחויה היא:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>בלחם </b> משנה. ובלבד שיהיה לה פותחת וכו'. ועוד אפילו חוץ לתחום וכו' דומיא דחיה שקננה בפרדס. נ\"ב לא קשה מידי ודו\"ק:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Friedberg Edition",
+            "https://fjms.genizah.org/"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "חידושים מהגאון בעל מחנה אפרים על משנה תורה, הלכות שביתת יום טוב",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Mishneh Torah",
+        "Commentary",
+        "Chidushim of Machaneh Ephraim",
+        "Sefer Zemanim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Halakhah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chidushim of Machaneh Ephraim/Sefer Zemanim/Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Rest on the Tenth of Tishrei/Hebrew/Friedberg Edition.json

@@ -0,0 +1,39 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Rest on the Tenth of Tishrei",
+    "versionSource": "https://fjms.genizah.org/",
+    "versionTitle": "Friedberg Edition",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "חידושים מהגאון בעל מחנה אפרים על משנה תורה, הלכות שביתת עשור",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Mishneh Torah",
+        "Commentary",
+        "Chidushim of Machaneh Ephraim",
+        "Sefer Zemanim"
+    ],
+    "text": [
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>בלחם </b> משנה. כתב ה\"ה קשה כו' דהוי איסור תורה ומ\"מ בעי צירוף כו'. נ\"ב דברים אלו צ\"ע:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Halakhah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chidushim of Machaneh Ephraim/Sefer Zemanim/Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Rest on the Tenth of Tishrei/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,36 @@
+{
+    "title": "Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Rest on the Tenth of Tishrei",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Chidushim_of_Machaneh_Ephraim_on_Mishneh_Torah,_Rest_on_the_Tenth_of_Tishrei",
+    "text": [
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>בלחם </b> משנה. כתב ה\"ה קשה כו' דהוי איסור תורה ומ\"מ בעי צירוף כו'. נ\"ב דברים אלו צ\"ע:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Friedberg Edition",
+            "https://fjms.genizah.org/"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "חידושים מהגאון בעל מחנה אפרים על משנה תורה, הלכות שביתת עשור",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Mishneh Torah",
+        "Commentary",
+        "Chidushim of Machaneh Ephraim",
+        "Sefer Zemanim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Halakhah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chidushim of Machaneh Ephraim/Sefer Zemanim/Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Sabbath/Hebrew/Friedberg Edition.json

@@ -0,0 +1,122 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Sabbath",
+    "versionSource": "https://fjms.genizah.org/",
+    "versionTitle": "Friedberg Edition",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "חידושים מהגאון בעל מחנה אפרים על משנה תורה, הלכות שבת",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Mishneh Torah",
+        "Commentary",
+        "Chidushim of Machaneh Ephraim",
+        "Sefer Zemanim"
+    ],
+    "text": [
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>בכסף </b> משנה. כגון כוחל שהוא אסור מפני שהוא ככותב. נ\"ב כ\"כ בפכ\"ג, ונ\"ל דהתם איירי בבריא דליכא למיחש לשחיקת סמנין וכל היכא דליכא למיחש לאיסורא דאורייתא התירו שבות וראיה מצפורן שפירשה רובה ומפיס מורסא דכל אלו התירו משום צערא:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>בהרב </b> המגיד. משמע דלכל צרכיו מחללין ואע\"פ שאין במניעת הדבר שעושין לו סכנה. נ\"ב אין נראה לי כן דאברייתא דאם היתה צריכה לנר מדליקין לה פריך בגמרא פשיטא כלומר והא הוי פיקוח נפש, ואם כדבריו לימא דחידושא אשמועינן דמדליקין לה אע\"פ שאין במניעת אותו דבר סכנה:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>בלחם </b> משנה. כתבו התוס' ויש לתמוה וכו' ולא נשאר בהם עוד אלא אחד. נ\"ב גירסת התוס' בספרים שלנו כן הוא ולא נשאר בהם עד אחד כלומר אפילו אחד:<br><b> ולשון </b> ה\"ה שכתב בענין זה הכל מבואר. נ\"ב ומ\"ש ה\"ה וא\"ת פשיטא דהרי זה כתשע חנויות דספיקו אסור מדין קבוע לא קשה מידי דבעלי חיים דניידי אמרינן כל דפריש מרובא פריש וכ\"כ רש\"י ביומא. ובהכי א\"ש מ\"ש הר\"ן ז\"ל ביומא גבי שמעתין ז\"ל דאע\"ג דמדינא כיון דניידי הוה לן למימר כל דפריש מרובא פריש הכא משום פיקוח נפש וכו' יע\"ש:"
+            ]
+        ],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>בכסף </b> משנה. מהצד היותר קרוב לבית ישראל דכיון שזו אינו אלא חששא. נ\"ב ול\"נ דה\"ט משום דהוי איסורא דרבנן דמיחזי כשליחות ולא שליחות ממש:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>ובה\"ה. </b> הרמב\"ן ז\"ל וכו' אפילו בשוגג המתנה. נ\"ב זה א\"נ דכל שנעשה בשוגג לא שייך לומר כדי שלא יהנה ממלאכת שבת, ודוק בפירש\"י ז\"ל בשמעתין:"
+            ]
+        ],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>בלחם </b> משנה. ואי מתני' ביש לו כונה וכו' זה א\"א וכו' אינו אלא בשאין לו כונה. נ\"ב כונת הרמב\"ן הכי הוא דכמו שמי שישב בבית ונמצא שהיה שם צבי אינו חייב לקום דכשצד אותו לא היה בו מחשבה ועתה כבר נצוד ועומד והמלאכה והמחשבה אינם באים בבת אחת ובעינן מלאכת מחשבת ה\"נ כשהשני ישב בשעת ישיבה ליכא שום מלאכה דנצוד ועומד וכשהלך הראשון אינו עושה שום מלאכה אותה שעה כדי לחייבו דהחיוב הוא על שעת ישיבה ובאותה שעה לא עשה שום מלאכה:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Halakhah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chidushim of Machaneh Ephraim/Sefer Zemanim/Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Sabbath/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,119 @@
+{
+    "title": "Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Sabbath",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Chidushim_of_Machaneh_Ephraim_on_Mishneh_Torah,_Sabbath",
+    "text": [
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>בכסף </b> משנה. כגון כוחל שהוא אסור מפני שהוא ככותב. נ\"ב כ\"כ בפכ\"ג, ונ\"ל דהתם איירי בבריא דליכא למיחש לשחיקת סמנין וכל היכא דליכא למיחש לאיסורא דאורייתא התירו שבות וראיה מצפורן שפירשה רובה ומפיס מורסא דכל אלו התירו משום צערא:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>בהרב </b> המגיד. משמע דלכל צרכיו מחללין ואע\"פ שאין במניעת הדבר שעושין לו סכנה. נ\"ב אין נראה לי כן דאברייתא דאם היתה צריכה לנר מדליקין לה פריך בגמרא פשיטא כלומר והא הוי פיקוח נפש, ואם כדבריו לימא דחידושא אשמועינן דמדליקין לה אע\"פ שאין במניעת אותו דבר סכנה:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>בלחם </b> משנה. כתבו התוס' ויש לתמוה וכו' ולא נשאר בהם עוד אלא אחד. נ\"ב גירסת התוס' בספרים שלנו כן הוא ולא נשאר בהם עד אחד כלומר אפילו אחד:<br><b> ולשון </b> ה\"ה שכתב בענין זה הכל מבואר. נ\"ב ומ\"ש ה\"ה וא\"ת פשיטא דהרי זה כתשע חנויות דספיקו אסור מדין קבוע לא קשה מידי דבעלי חיים דניידי אמרינן כל דפריש מרובא פריש וכ\"כ רש\"י ביומא. ובהכי א\"ש מ\"ש הר\"ן ז\"ל ביומא גבי שמעתין ז\"ל דאע\"ג דמדינא כיון דניידי הוה לן למימר כל דפריש מרובא פריש הכא משום פיקוח נפש וכו' יע\"ש:"
+            ]
+        ],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>בכסף </b> משנה. מהצד היותר קרוב לבית ישראל דכיון שזו אינו אלא חששא. נ\"ב ול\"נ דה\"ט משום דהוי איסורא דרבנן דמיחזי כשליחות ולא שליחות ממש:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>ובה\"ה. </b> הרמב\"ן ז\"ל וכו' אפילו בשוגג המתנה. נ\"ב זה א\"נ דכל שנעשה בשוגג לא שייך לומר כדי שלא יהנה ממלאכת שבת, ודוק בפירש\"י ז\"ל בשמעתין:"
+            ]
+        ],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>בלחם </b> משנה. ואי מתני' ביש לו כונה וכו' זה א\"א וכו' אינו אלא בשאין לו כונה. נ\"ב כונת הרמב\"ן הכי הוא דכמו שמי שישב בבית ונמצא שהיה שם צבי אינו חייב לקום דכשצד אותו לא היה בו מחשבה ועתה כבר נצוד ועומד והמלאכה והמחשבה אינם באים בבת אחת ובעינן מלאכת מחשבת ה\"נ כשהשני ישב בשעת ישיבה ליכא שום מלאכה דנצוד ועומד וכשהלך הראשון אינו עושה שום מלאכה אותה שעה כדי לחייבו דהחיוב הוא על שעת ישיבה ובאותה שעה לא עשה שום מלאכה:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Friedberg Edition",
+            "https://fjms.genizah.org/"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "חידושים מהגאון בעל מחנה אפרים על משנה תורה, הלכות שבת",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Mishneh Torah",
+        "Commentary",
+        "Chidushim of Machaneh Ephraim",
+        "Sefer Zemanim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Halakhah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chidushim of Machaneh Ephraim/Sefer Zeraim/Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Diverse Species/Hebrew/Friedberg Edition.json

@@ -0,0 +1,55 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Diverse Species",
+    "versionSource": "https://fjms.genizah.org/",
+    "versionTitle": "Friedberg Edition",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "חידושים מהגאון בעל מחנה אפרים על משנה תורה, הלכות כלאים",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Mishneh Torah",
+        "Commentary",
+        "Chidushim of Machaneh Ephraim",
+        "Sefer Zeraim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>הזורע זרעים כלאים כו'. עד מותר ליטע יחור מן האילן שהורכב כלאים.</b> נ\"ב ק\"ק דהא כתב לעיל אסור לקיים כלאים ומהירושלמי אין ראיה דאיירי בשל נכרי:"
+            ]
+        ],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> הבכ\"מ באמצע הלשון ועוד י\"ל דמטעם אחר אין ראיה משם דהתם בח\"ל ודברי רבינו כאן בא\"י ע\"כ. נ\"ב זה סותר למ\"ש הרב ספ\"ח מהל' אלו:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Halakhah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chidushim of Machaneh Ephraim/Sefer Zeraim/Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Diverse Species/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,52 @@
+{
+    "title": "Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Diverse Species",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Chidushim_of_Machaneh_Ephraim_on_Mishneh_Torah,_Diverse_Species",
+    "text": [
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>הזורע זרעים כלאים כו'. עד מותר ליטע יחור מן האילן שהורכב כלאים.</b> נ\"ב ק\"ק דהא כתב לעיל אסור לקיים כלאים ומהירושלמי אין ראיה דאיירי בשל נכרי:"
+            ]
+        ],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> הבכ\"מ באמצע הלשון ועוד י\"ל דמטעם אחר אין ראיה משם דהתם בח\"ל ודברי רבינו כאן בא\"י ע\"כ. נ\"ב זה סותר למ\"ש הרב ספ\"ח מהל' אלו:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Friedberg Edition",
+            "https://fjms.genizah.org/"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "חידושים מהגאון בעל מחנה אפרים על משנה תורה, הלכות כלאים",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Mishneh Torah",
+        "Commentary",
+        "Chidushim of Machaneh Ephraim",
+        "Sefer Zeraim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Halakhah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chidushim of Machaneh Ephraim/Sefer Zeraim/Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, First Fruits and other Gifts to Priests Outside the Sanctuary/Hebrew/Friedberg Edition.json

@@ -0,0 +1,101 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, First Fruits and other Gifts to Priests Outside the Sanctuary",
+    "versionSource": "https://fjms.genizah.org/",
+    "versionTitle": "Friedberg Edition",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "חידושים מהגאון בעל מחנה אפרים על משנה תורה, הלכות ביכורים ושאר מתנות כהונה שבגבולין",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Mishneh Torah",
+        "Commentary",
+        "Chidushim of Machaneh Ephraim",
+        "Sefer Zeraim"
+    ],
+    "text": [
+        [],
+        [],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>בכ\"מ </b> ז\"ל המביא בכורים וכו' עד ואע\"ג דבירושלמי מוקי לה בשליקטן לשלחן על ידי שליח וכו'. נ\"ב עיין בספ\"ב שהביא רבינו הירושלמי וצ\"ע:"
+            ]
+        ],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>בכ\"מ </b> היו הככרות נושכות זו בזו וכו' עד ולענין מ\"ש שרבינו מפרש שישוכו דמתני' הוי לאחר אפיה. תמהני שאיני יודע מה נשיכה שייך אחר גמר אפיה. נ\"ב לק\"מ דלאחר אפיה דקאמר היינו שנושכות בתנור כגון ככרות של בבל:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> הראב\"ד נראה לי מהגמרא שאף האשה שעשתה עיסה לחלק חייבת בחלה שמא תמלך לעשותה עיסה מההיא איתתא וכו'. נ\"ב לפי סברת הראב\"ד ק\"ל מההיא דעושה עיסה סופגנין דפטורה מן החלה:"
+            ]
+        ],
+        [],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>בכ\"מ </b> ובענין נסתפק בשנים ולקח הכהן האחד וכו'. עד איכא למימר דלאו דס\"ל דלית הילכתא כותיה אלא דמ\"מ רצו להעמיד סתם מתני' כרבים. נ\"ב אין נראה כן דבהל' מעשר פ\"ז בדין המלוה את הכהן פסק רבינו דלא כעולא:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>בכ\"מ </b> ואהא דתנן צריך שירשום וכו'. עד איכא למימר דלא דמי דנהי דאמרינן דשה ואפילו מקצת שה ה\"מ דכל שיות שבו חייב דבכה\"ג כוליה שה מיקרי אבל הכא דמקצת שיות פטור כה\"ג לא חייב רחמנא. נ\"ב ק\"ל מההיא דכתב רבינו בסמוך היה הכהן שותף בראש פטור מן הלחי אבל בשאר חייב ואע\"ג דמקצת שיות פטור:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>בכ\"מ </b> אמר לטבח וכו'. עד ופירש\"י נותנה זה לכהן ואין המוכר מנכה ללוקח שהרי היה יודע הלוקח כו'. נ\"ב ק\"ל דא\"כ כי לקחם ממנו במשקל אמאי מנכה לו מהדמים כיון דידע מתנה הוא דקא יהיב ליה:<br><b> עוד </b> שם בסוף וי\"ל משום דאמרינן בגמרא איכא דמתני לה באפי נפשה וכו' יע\"ש. ודבריו צ\"ע דבסמוך כתב הפך בהלכה י\"ד ז\"ל הקונה אותם מותר לאוכלן:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Halakhah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chidushim of Machaneh Ephraim/Sefer Zeraim/Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, First Fruits and other Gifts to Priests Outside the Sanctuary/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,98 @@
+{
+    "title": "Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, First Fruits and other Gifts to Priests Outside the Sanctuary",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Chidushim_of_Machaneh_Ephraim_on_Mishneh_Torah,_First_Fruits_and_other_Gifts_to_Priests_Outside_the_Sanctuary",
+    "text": [
+        [],
+        [],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>בכ\"מ </b> ז\"ל המביא בכורים וכו' עד ואע\"ג דבירושלמי מוקי לה בשליקטן לשלחן על ידי שליח וכו'. נ\"ב עיין בספ\"ב שהביא רבינו הירושלמי וצ\"ע:"
+            ]
+        ],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>בכ\"מ </b> היו הככרות נושכות זו בזו וכו' עד ולענין מ\"ש שרבינו מפרש שישוכו דמתני' הוי לאחר אפיה. תמהני שאיני יודע מה נשיכה שייך אחר גמר אפיה. נ\"ב לק\"מ דלאחר אפיה דקאמר היינו שנושכות בתנור כגון ככרות של בבל:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> הראב\"ד נראה לי מהגמרא שאף האשה שעשתה עיסה לחלק חייבת בחלה שמא תמלך לעשותה עיסה מההיא איתתא וכו'. נ\"ב לפי סברת הראב\"ד ק\"ל מההיא דעושה עיסה סופגנין דפטורה מן החלה:"
+            ]
+        ],
+        [],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>בכ\"מ </b> ובענין נסתפק בשנים ולקח הכהן האחד וכו'. עד איכא למימר דלאו דס\"ל דלית הילכתא כותיה אלא דמ\"מ רצו להעמיד סתם מתני' כרבים. נ\"ב אין נראה כן דבהל' מעשר פ\"ז בדין המלוה את הכהן פסק רבינו דלא כעולא:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>בכ\"מ </b> ואהא דתנן צריך שירשום וכו'. עד איכא למימר דלא דמי דנהי דאמרינן דשה ואפילו מקצת שה ה\"מ דכל שיות שבו חייב דבכה\"ג כוליה שה מיקרי אבל הכא דמקצת שיות פטור כה\"ג לא חייב רחמנא. נ\"ב ק\"ל מההיא דכתב רבינו בסמוך היה הכהן שותף בראש פטור מן הלחי אבל בשאר חייב ואע\"ג דמקצת שיות פטור:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>בכ\"מ </b> אמר לטבח וכו'. עד ופירש\"י נותנה זה לכהן ואין המוכר מנכה ללוקח שהרי היה יודע הלוקח כו'. נ\"ב ק\"ל דא\"כ כי לקחם ממנו במשקל אמאי מנכה לו מהדמים כיון דידע מתנה הוא דקא יהיב ליה:<br><b> עוד </b> שם בסוף וי\"ל משום דאמרינן בגמרא איכא דמתני לה באפי נפשה וכו' יע\"ש. ודבריו צ\"ע דבסמוך כתב הפך בהלכה י\"ד ז\"ל הקונה אותם מותר לאוכלן:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Friedberg Edition",
+            "https://fjms.genizah.org/"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "חידושים מהגאון בעל מחנה אפרים על משנה תורה, הלכות ביכורים ושאר מתנות כהונה שבגבולין",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Mishneh Torah",
+        "Commentary",
+        "Chidushim of Machaneh Ephraim",
+        "Sefer Zeraim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Halakhah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chidushim of Machaneh Ephraim/Sefer Zeraim/Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Tithes/Hebrew/Friedberg Edition.json

@@ -0,0 +1,143 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Tithes",
+    "versionSource": "https://fjms.genizah.org/",
+    "versionTitle": "Friedberg Edition",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "חידושים מהגאון בעל מחנה אפרים על משנה תורה, הלכות מעשרות",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Mishneh Torah",
+        "Commentary",
+        "Chidushim of Machaneh Ephraim",
+        "Sefer Zeraim"
+    ],
+    "text": [
+        [],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>מותר להערים על התבואה להכניסה במוץ כדי שתהיה בהמתו אוכלת וכו'.</b> נ\"ב פירוש כל מה שירצה כיון דעדיין לא נגמרה מלאכתו וכל היכא שמותר לאכול אכילת עראי מאכיל לבהמה כל מה שירצה וכ\"כ הר\"ש בפירוש המשנה:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>המוצא זיתים תחת הזית וכו' עד מצא תאנים תחת התאנה הרי זה ספק שהרי משתנות ומתלכלכות בעפר שמא מתאנה זו נפלו או מתאנים שנתעשרו.</b> נ\"ב קשה דאמאי לא אמרינן חזקה שמתאנה זו נפלו, ואיכא למימר דשאני אלו דכיון דנכרות והם דומים לאלו, אלא דעדיין קשה אמאי מותרות לו משום גזל כיון דהוו ספק. ובכ\"מ כתב על השגת הראב\"ד ז\"ל ואין בזה השגה דאיכא למימר חדא מתרי טעמי נקט. וקשה לי דא\"כ אמאי חייב לעשר דהא הוי ספק ספקא ספק אם הן מתאנה זו ואת\"ל שהם מתאנה זו הרי הפקירם ועוד דגם לטעם דהפקירם כיון דאינם נכרות ומ\"ה מתייאש מהם ומפקירם בודאי שהוא פטור:"
+            ]
+        ],
+        [],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> הראב\"ד ז\"ל נ\"ל בדבר שאין זרעו כלה. וכ\"כ הר\"ן שם והכריח כן דהא כל האי שקלא וטריא בדבר שאין זרעו כלה הוא ע\"כ. ולא מוכרע דאיכא למימר במכ\"ש פריך וראיה לדבר דאין אסור לזרוע טבל אלא תבואה וקטנית וכיוצא בהם:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>החוכר שדה מן הכותי מעשר ואח\"כ נותן לו קנס קנסוהו וכו'.</b> נ\"ב לפי מה שפסק רבינו דאין קנין לכותי דינא הוי ולא קנסא כ\"כ התוס' ור' שמשון ז\"ל:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כהן או לוי שלקחו פירות מישראל אחר שנגמרה וכו' עד קנס הוא וכו'.</b> נ\"ב מן הדין הרי הם של כהן דמתנות שלא הורמו כמי שהורמו דמיין וזכה בהם כהן דטובת הנאה אינה ממון:"
+            ]
+        ],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>בכ\"מ. </b> עם הארץ שנתן מעה לחבר עד ומשמע התם דמיירי בשזה החבר קנה אגודה אחרת לעצמו וקמ\"ל שאין אומרים זו שהוא נותן לע\"ה היא אשר קנה לעצמו וכו' אלא אמרינן יש ברירה והא קי\"ל דבדרבנן יש ברירה. נ\"ב ק\"ל דבסמוך כתב ה' שאמרו לאחד צא והבא לנו חמש אגודות הביא להם בערבוב חברים שבהם צריכים לעשר על הכל וכתב הבכ\"מ הטעם הוי כאלו האחד נותן משלו לחברו וחבר אסור ליתן דמאי לע\"ה אלא א\"כ עישר עכ\"ד. ואמאי לא אמרינן כאן דיש ברירה. ודוחק לומר דהכא נמי איירי כשהמוכר ידע שקונה ג\"כ לע\"ה וחלקו של ע\"ה כבר היה מעושר הלכך חייבים, דאינו נכון דמאיזה טעם נתחייבו לעשר על הכל מאחר שהם לא ��ירבום:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>הוליכן לטוחן כותי וכו'.</b> נ\"ב כיון דדמאי התקינו על הספק לא מיקרי זה ס\"ס ודוק ע\"כ:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> הראב\"ד ז\"ל אין דבר זה מחוור שהרי הנכנס לעיר ואמר מי כאן מעשר ואמר אחד איש פ' נאמן הקשו עלה בגמרא ועד אחד נאמן וכו'. נ\"ב אע\"ג דעד אחד נאמן באיסורין ה\"ד להעיד על גוף הדבר אבל לאכשורי גברא להעיד עליו שהוא כשר אין עד אחד נאמן והכי אמרי לה בר\"ה בפ' אם לא היו מכירין אותו:"
+            ],
+            [
+                "<b>המוכר פירות לחבירו ואחר שיצאו מתחת ידו אמר ללוקח פירות שמכרתי לך טבלים הם היין יין נסך שורת הדין שאינו נאמן.</b> נ\"ב ק\"ל למה לא יהיה נאמן מתוך שנאמן להפסיד שכרו, ועיין בסוף הלכות מטמאי משכב ומושב ויש לחלק וק\"ל:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Halakhah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chidushim of Machaneh Ephraim/Sefer Zeraim/Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Tithes/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,140 @@
+{
+    "title": "Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Tithes",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Chidushim_of_Machaneh_Ephraim_on_Mishneh_Torah,_Tithes",
+    "text": [
+        [],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>מותר להערים על התבואה להכניסה במוץ כדי שתהיה בהמתו אוכלת וכו'.</b> נ\"ב פירוש כל מה שירצה כיון דעדיין לא נגמרה מלאכתו וכל היכא שמותר לאכול אכילת עראי מאכיל לבהמה כל מה שירצה וכ\"כ הר\"ש בפירוש המשנה:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>המוצא זיתים תחת הזית וכו' עד מצא תאנים תחת התאנה הרי זה ספק שהרי משתנות ומתלכלכות בעפר שמא מתאנה זו נפלו או מתאנים שנתעשרו.</b> נ\"ב קשה דאמאי לא אמרינן חזקה שמתאנה זו נפלו, ואיכא למימר דשאני אלו דכיון דנכרות והם דומים לאלו, אלא דעדיין קשה אמאי מותרות לו משום גזל כיון דהוו ספק. ובכ\"מ כתב על השגת הראב\"ד ז\"ל ואין בזה השגה דאיכא למימר חדא מתרי טעמי נקט. וקשה לי דא\"כ אמאי חייב לעשר דהא הוי ספק ספקא ספק אם הן מתאנה זו ואת\"ל שהם מתאנה זו הרי הפקירם ועוד דגם לטעם דהפקירם כיון דאינם נכרות ומ\"ה מתייאש מהם ומפקירם בודאי שהוא פטור:"
+            ]
+        ],
+        [],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> הראב\"ד ז\"ל נ\"ל בדבר שאין זרעו כלה. וכ\"כ הר\"ן שם והכריח כן דהא כל האי שקלא וטריא בדבר שאין זרעו כלה הוא ע\"כ. ולא מוכרע דאיכא למימר במכ\"ש פריך וראיה לדבר דאין אסור לזרוע טבל אלא תבואה וקטנית וכיוצא בהם:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>החוכר שדה מן הכותי מעשר ואח\"כ נותן לו קנס קנסוהו וכו'.</b> נ\"ב לפי מה שפסק רבינו דאין קנין לכותי דינא הוי ולא קנסא כ\"כ התוס' ור' שמשון ז\"ל:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כהן או לוי שלקחו פירות מישראל אחר שנגמרה וכו' עד קנס הוא וכו'.</b> נ\"ב מן הדין הרי הם של כהן דמתנות שלא הורמו כמי שהורמו דמיין וזכה בהם כהן דטובת הנאה אינה ממון:"
+            ]
+        ],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>בכ\"מ. </b> עם הארץ שנתן מעה לחבר עד ומשמע התם דמיירי בשזה החבר קנה אגודה אחרת לעצמו וקמ\"ל שאין אומרים זו שהוא נותן לע\"ה היא אשר קנה לעצמו וכו' אלא אמרינן יש ברירה והא קי\"ל דבדרבנן יש ברירה. נ\"ב ק\"ל דבסמוך כתב ה' שאמרו לאחד צא והבא לנו חמש אגודות הביא להם בערבוב חברים שבהם צריכים לעשר על הכל וכתב הבכ\"מ הטעם הוי כאלו האחד נותן משלו לחברו וחבר אסור ליתן דמאי לע\"ה אלא א\"כ עישר עכ\"ד. ואמאי לא אמרינן כאן דיש ברירה. ודוחק לומר דהכא נמי איירי כשהמוכר ידע שקונה ג\"כ לע\"ה וחלקו של ע\"ה כבר היה מעושר הלכך חייבים, דאינו נכון דמאיזה טעם נתחייבו לעשר על הכל מאחר שהם לא עירבום:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>הוליכן לטוחן כותי וכו'.</b> נ\"ב כיון דדמאי התקינו על הספק לא מיקרי זה ס\"ס ודוק ע\"כ:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כתב </b> הראב\"ד ז\"ל אין דבר זה מחוור שהרי הנכנס לעיר ואמר מי כאן מעשר ואמר אחד איש פ' נאמן הקשו עלה בגמרא ועד אחד נאמן וכו'. נ\"ב אע\"ג דעד אחד נאמן באיסורין ה\"ד להעיד על גוף הדבר אבל לאכשורי גברא להעיד עליו שהוא כשר אין עד אחד נאמן והכי אמרי לה בר\"ה בפ' אם לא היו מכירין אותו:"
+            ],
+            [
+                "<b>המוכר פירות לחבירו ואחר שיצאו מתחת ידו אמר ללוקח פירות שמכרתי לך טבלים הם היין יין נסך שורת הדין שאינו נאמן.</b> נ\"ב ק\"ל למה לא יהיה נאמן מתוך שנאמן להפסיד שכרו, ועיין בסוף הלכות מטמאי משכב ומושב ויש לחלק וק\"ל:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Friedberg Edition",
+            "https://fjms.genizah.org/"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "חידושים מהגאון בעל מחנה אפרים על משנה תורה, הלכות מעשרות",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Mishneh Torah",
+        "Commentary",
+        "Chidushim of Machaneh Ephraim",
+        "Sefer Zeraim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Halakhah",
+        "Comment"
+    ]
+}