68fef9836f0cfa1069e5a05b06d71522b009f6e4fdb26c04c8d2d3835d126585

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Petach Einayim/Seder Kodashim/Petach Einayim on Mishnah Kinnim/Hebrew/Petach Einayim, Jerusalem 1959.json

@@ -0,0 +1,56 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Petach Einayim on Mishnah Kinnim",
+    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001157028",
+    "versionTitle": "Petach Einayim, Jerusalem 1959",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "versionTitleInHebrew": "פתח עינים, ירושלים תשי\"ט",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "פתח עינים על משנה קינים",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Petach Einayim",
+        "Seder Kodashim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [],
+            [
+                "<b>חטאת שנתערבה בחובה וכו'. </b>עמ\"ש הגאון מהר\"ר מנחם עזריה מפאנו בתשובותיו סימן כ\"ג לישב דעת הרמב\"ם בפירושו ובחיבורו ע\"ש:\n"
+            ],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>ר\"ש בן עקשיא אומר זקני עם הארץ כל זמן שמזקינין וכו'. </b>אפשר לתת טעם לזה דעם הארץ שאין בו תורה על הרוב חוטא כמה חטאים בבלי דעת ובכל חטא הסט\"א נכנסת בקרבו וכשהזקין הרי הוא מלא זוהמת הסט\"א ולכן דעתם מטרפת עליהם שהסט\"א הזקינה ונשתרשה בו וניצוצי השכינה אשר היו בו מעט מעט בלכתם ילכו ולכן אובד עצות הוא וז\"ש מסיר שפ\"ה גימטריא שכינה. כל קבל דנא זקני תורה מנגד לאיש כסיל כי הרבו תורה ונתרבית הקדושה ולכן דעתם מתישבת עליהם:\n",
+                "ואפשר לרמוז עוד כי הנה בפירוש הרז\"ה למכילתין (נדפס בסוף שיטת קדושין לא' מקמאי והיא לו נדפס\"ה בקושטא) כתב פירש ר' משה הכהן אבן גיקיטיליי\"א נאמנים דברנים כי שרשו נאם וכו' על כן נכון לשומו בזקני עם הארץ שאין להם בשרש החכמה אלא הדבור בלבד עכ\"ל ואפשר דאפיקיה קרא בסגנון זה לומר שהם נאמנים בדבריהם וס\"ד אמינא מאחר שהשכינה בחינת דבור וזה דבריו אמיתיים שתשרה בו שכינה לז\"א מסיר שפה לנאמנים שפה גימטריא שכינה כי העיקר הוא תלמוד תורה וזה שאינו יודע תורה שכינה בורחת ממנו דכיון דמעט מעט נכנסת הסט\"א בו כשהזקין הסט\"א פרחה בכלו וקצר המצע מהשתרע:\n",
+                "<b>ואשא עיני ואראה להרב באר שבע בתשובות סוף סימן ע\"ד דיהיב טעמא בסיום הש\"ס בנדה תנא דבי אליהו כל השונה הלכות וכו' דכלפי ששנינו קינין ופתחי נדה הן הן גופי הלכות סד\"א שלא ישנה אדם אלא באלו ההלכות קמ\"ל דכל השונה הלכות אעפ\"י שאינן גופי הלכות מובטח לו שהוא בן העה\"ב ואחר זה כתב וז\"ל וכי תימא א\"כ למה לא מסיים נמי מסכת קנים בהאי תנא דבי אליהו י\"ל טעמא רבא איכא במילתא משום דהתם מסיים בדבר טוב בדדמי שיש לו שייכות וקשר עם הקודם רשב\"ע אומר זקני עם הארץ וכו' עכ\"ל ולא ידעתי מה הוקשה לו ממסכת קנים אך בחלקו\"ת ישית. הא כל עצמו לא אתא אלא שישנו בנותן טעם למסדר הש\"ס באשר הוא ש\"ס תנא דבי אליהו בשילהי נדה. וא\"כ מאי קשיא ליה במסכת קנים ליכא גמרא ולא חלו בה ידים. ואם נפשך לומר דהא דר\"ש בן עקשיא בריתא היא פרק שואל. מ\"מ הבריתא בשם ר' ישמעאל בר' יוסי נאמרה וזו בשם ר\"ש בן עקשיא. וסוף סוף לכל הדברות המסדר בסוף קנים הא דר\"ש בן עקשיא מסתברא דקדים טובא הרחק מאד ממסדר הש\"ס. ואין להקשות למה שאמר דחש מסדר הש\"ס בנדה ממסכת קנים והדברים פשוטים דזו משנה וזו גמרא אלו ואלו דברי אלהים חיים</b>:\n"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Perek",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Petach Einayim/Seder Kodashim/Petach Einayim on Mishnah Kinnim/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,53 @@
+{
+    "title": "Petach Einayim on Mishnah Kinnim",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Petach_Einayim_on_Mishnah_Kinnim",
+    "text": [
+        [
+            [],
+            [
+                "<b>חטאת שנתערבה בחובה וכו'. </b>עמ\"ש הגאון מהר\"ר מנחם עזריה מפאנו בתשובותיו סימן כ\"ג לישב דעת הרמב\"ם בפירושו ובחיבורו ע\"ש:\n"
+            ],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>ר\"ש בן עקשיא אומר זקני עם הארץ כל זמן שמזקינין וכו'. </b>אפשר לתת טעם לזה דעם הארץ שאין בו תורה על הרוב חוטא כמה חטאים בבלי דעת ובכל חטא הסט\"א נכנסת בקרבו וכשהזקין הרי הוא מלא זוהמת הסט\"א ולכן דעתם מטרפת עליהם שהסט\"א הזקינה ונשתרשה בו וניצוצי השכינה אשר היו בו מעט מעט בלכתם ילכו ולכן אובד עצות הוא וז\"ש מסיר שפ\"ה גימטריא שכינה. כל קבל דנא זקני תורה מנגד לאיש כסיל כי הרבו תורה ונתרבית הקדושה ולכן דעתם מתישבת עליהם:\n",
+                "ואפשר לרמוז עוד כי הנה בפירוש הרז\"ה למכילתין (נדפס בסוף שיטת קדושין לא' מקמאי והיא לו נדפס\"ה בקושטא) כתב פירש ר' משה הכהן אבן גיקיטיליי\"א נאמנים דברנים כי שרשו נאם וכו' על כן נכון לשומו בזקני עם הארץ שאין להם בשרש החכמה אלא הדבור בלבד עכ\"ל ואפשר דאפיקיה קרא בסגנון זה לומר שהם נאמנים בדבריהם וס\"ד אמינא מאחר שהשכינה בחינת דבור וזה דבריו אמיתיים שתשרה בו שכינה לז\"א מסיר שפה לנאמנים שפה גימטריא שכינה כי העיקר הוא תלמוד תורה וזה שאינו יודע תורה שכינה בורחת ממנו דכיון דמעט מעט נכנסת הסט\"א בו כשהזקין הסט\"א פרחה בכלו וקצר המצע מהשתרע:\n",
+                "<b>ואשא עיני ואראה להרב באר שבע בתשובות סוף סימן ע\"ד דיהיב טעמא בסיום הש\"ס בנדה תנא דבי אליהו כל השונה הלכות וכו' דכלפי ששנינו קינין ופתחי נדה הן הן גופי הלכות סד\"א שלא ישנה אדם אלא באלו ההלכות קמ\"ל דכל השונה הלכות אעפ\"י שאינן גופי הלכות מובטח לו שהוא בן העה\"ב ואחר זה כתב וז\"ל וכי תימא א\"כ למה לא מסיים נמי מסכת קנים בהאי תנא דבי אליהו י\"ל טעמא רבא איכא במילתא משום דהתם מסיים בדבר טוב בדדמי שיש לו שייכות וקשר עם הקודם רשב\"ע אומר זקני עם הארץ וכו' עכ\"ל ולא ידעתי מה הוקשה לו ממסכת קנים אך בחלקו\"ת ישית. הא כל עצמו לא אתא אלא שישנו בנותן טעם למסדר הש\"ס באשר הוא ש\"ס תנא דבי אליהו בשילהי נדה. וא\"כ מאי קשיא ליה במסכת קנים ליכא גמרא ולא חלו בה ידים. ואם נפשך לומר דהא דר\"ש בן עקשיא בריתא היא פרק שואל. מ\"מ הבריתא בשם ר' ישמעאל בר' יוסי נאמרה וזו בשם ר\"ש בן עקשיא. וסוף סוף לכל הדברות המסדר בסוף קנים הא דר\"ש בן עקשיא מסתברא דקדים טובא הרחק מאד ממסדר הש\"ס. ואין להקשות למה שאמר דחש מסדר הש\"ס בנדה ממסכת קנים והדברים פשוטים דזו משנה וזו גמרא אלו ואלו דברי אלהים חיים</b>:\n"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Petach Einayim, Jerusalem 1959",
+            "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001157028"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "פתח עינים על משנה קינים",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Petach Einayim",
+        "Seder Kodashim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Perek",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Petach Einayim/Seder Kodashim/Petach Einayim on Mishnah Middot/Hebrew/Petach Einayim, Jerusalem 1959.json

@@ -0,0 +1,86 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Petach Einayim on Mishnah Middot",
+    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001157028",
+    "versionTitle": "Petach Einayim, Jerusalem 1959",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "versionTitleInHebrew": "פתח עינים, ירושלים תשי\"ט",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "פתח עינים על משנה מדות",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Petach Einayim",
+        "Seder Kodashim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [
+                "<b>א\"ל ר' יוסי עשיתן כאלו עברו עליו את הדין וכו'. </b>יש להבין דאטו נעלם מר' מאיר דבר זה. ואפשר דבעינן תרי מילי אחד שישוב וא' שיכירו בו שאינו עושה להערים רק פיו ולבו שוין ולכך ר\"מ נקט סוף הדבר דכשישוב יתן בלבם שהוא שב בכל לב ואינו לגנוב דעתם ויכירו האמת וז\"ש יתן בלבם ויקרבוך. והגם שזה כונת ר' מאיר סובר ר' יוסי דאין לומר לו כך דהוא לא יבין את זאת רק יסבור שעברו עליו את הדין ולכן צריך שיאמרו בלשון ברור יתן בלבד ותשמע לדברי חבירך ויקרבוך שיכירו שבאמת אתה שב. ונמצא שבדברים הללו נכלל הכל תחילת הכל שתשמע. ולא יחשדוך שאינו מלבד אלא יקרבוך ואין להקשות דמה הלשון אומרת השוכן בבית הזה יתן בלבך וכו' והלא הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים ואיך קאמר יתן בלבך. די\"ל דבהכנעה זו שהוא אומר שהוא מנודה זהו אתערותא דלתתא ובעו רחמי שה' יגמור בעדו מאחר דאיכא התחלה יען כי נכנע ודוק:\n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>שהברזל נברא וכו'. </b>אפשר לרמוז כי החרב חלק עשו כמ\"ש ועל חרבך תחיה וכן ברזל גימטריא לחרב עם הכולל גימטריא אל זר עם הכולל. והמזבח נברא להאריך ימים כמ\"ש פ\"ק דכתובות א\"ר אלעזר מזבח מזין ומזיח מחבב ומכפר היינו מכפר היינו מזיח מזיח גזרות ומכפר עונות ונמצא דהמזבח סיבה להאריך ימים כמשז\"ל שאלו לחכמה חוטא מה עונשו וכו' הנפש החוטאת היא תמות והתורה אמרה יביא קרבן ויתכפר למדנו שע\"י הקרבן בטל עונשו שהיה לו למות במעלו וכשמקריב קרבן מזיח גזרות ומכפר עונות ומאריך ימים:\n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>ההיכל צר מאחריו ורחב מלפניו. </b>אפשר לרמוז כי היכל גימטריא אדני ורומז לשכינה כשהיא אב\"א כשהיא בסוד נקודה צר לה וז\"ש ההיכל צר מאחריו כשהיא לאחורי ז\"א וכשיושפע אור החסדים והמוחין מתגדלת ובאה לפניו בעת היחוד פב\"פ ואז רחב מלפניו ודוק והארך וא\"ש ההי\"ב:\n"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>לשכת הפרוה. </b>פירש הריטב\"א בחידושי יומא על דף י\"ט מגוש א' שמו פרוה והיה חופר מחילות תחת המקדש שיראה עבודת יה\"כ לפני ולפנים והרגישו בו כשהיה חופר בעזרה והרגוהו שם ועשו שם לשכה וקראוה על שמו. ועיין בפירוש רבינו הרמב\"ם והרא\"ש משם ר\"ח ויש שינוי ביניהם כמבואר אל עין הקורא. אבל מ\"ש רבינו עובדיה אינו מחוור וכבר השיגו הרב תוספת י\"ט ועיין בפירוש רבינו שמעיא:\n",
+                "<b>ועל גגה היה בית הטבילה. </b>פירוש שהיה שם מקוה שמשכו לו מים מעין עיטם. הריטב\"א שם וכ\"כ הרמב\"ם:\n",
+                "<b>לשכת העץ. </b>עמ\"ש הראב\"ד בהשגות פ\"א דבית הבחירה ומ\"ש מרן בכ\"מ והתי\"�� ולח\"ש ובמכילתא:\n"
+            ],
+            [
+                "<b>לשכת הגולה. </b>ראיתי לאחד קדוש שנקד הגולה הו' בשורק מלשון וגולה על ראשה עכ\"ד. והוא דעת הראב\"ד ורבינו יהונתן. אבל רש\"י פירש שנקראת כן שעשאוה בני גולה:\n",
+                "<b>לשכת הגזית. </b>פירש הריטב\"א שהיתה בנויה אבני גזית שלא נאסר אלא במזבח אבל בשאר מקומות מותר ובלבד שיגררוהו בחוץ כדכתיב כל כלי ברזל לא נשמע בבית בהבנותו ויש שפירש שנקראת לשכת הגזית ששם דנין את הכהנים ומסלקין הפסולין מלשון ויגז שלוים וכן גזי נזרך וכן פירש בתשובות הגאונים עכ\"ד הריטב\"א ועיין להרב יעב\"ץ בלחם שמים במשנתינו ובביאורו להלכות בית הבחירה בסוף לחם שמים ח\"א שחתר וחקר בזה. ונעלם ממנו פירוש הגאונים הנזכרים שהביא הריטב\"א ע\"ש:\n"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Perek",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Petach Einayim/Seder Kodashim/Petach Einayim on Mishnah Middot/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,83 @@
+{
+    "title": "Petach Einayim on Mishnah Middot",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Petach_Einayim_on_Mishnah_Middot",
+    "text": [
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [
+                "<b>א\"ל ר' יוסי עשיתן כאלו עברו עליו את הדין וכו'. </b>יש להבין דאטו נעלם מר' מאיר דבר זה. ואפשר דבעינן תרי מילי אחד שישוב וא' שיכירו בו שאינו עושה להערים רק פיו ולבו שוין ולכך ר\"מ נקט סוף הדבר דכשישוב יתן בלבם שהוא שב בכל לב ואינו לגנוב דעתם ויכירו האמת וז\"ש יתן בלבם ויקרבוך. והגם שזה כונת ר' מאיר סובר ר' יוסי דאין לומר לו כך דהוא לא יבין את זאת רק יסבור שעברו עליו את הדין ולכן צריך שיאמרו בלשון ברור יתן בלבד ותשמע לדברי חבירך ויקרבוך שיכירו שבאמת אתה שב. ונמצא שבדברים הללו נכלל הכל תחילת הכל שתשמע. ולא יחשדוך שאינו מלבד אלא יקרבוך ואין להקשות דמה הלשון אומרת השוכן בבית הזה יתן בלבך וכו' והלא הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים ואיך קאמר יתן בלבך. די\"ל דבהכנעה זו שהוא אומר שהוא מנודה זהו אתערותא דלתתא ובעו רחמי שה' יגמור בעדו מאחר דאיכא התחלה יען כי נכנע ודוק:\n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>שהברזל נברא וכו'. </b>אפשר לרמוז כי החרב חלק עשו כמ\"ש ועל חרבך תחיה וכן ברזל גימטריא לחרב עם הכולל גימטריא אל זר עם הכולל. והמזבח נברא להאריך ימים כמ\"ש פ\"ק דכתובות א\"ר אלעזר מזבח מזין ומזיח מחבב ומכפר היינו מכפר היינו מזיח מזיח גזרות ומכפר עונות ונמצא דהמזבח סיבה להאריך ימים כמשז\"ל שאלו לחכמה חוטא מה עונשו וכו' הנפש החוטאת היא תמות והתורה אמרה יביא קרבן ויתכפר למדנו שע\"י הקרבן בטל עונשו שהיה לו למות במעלו וכשמקריב קרבן מזיח גזרות ומכפר עונות ומאריך ימים:\n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>ההיכל צר מאחריו ורחב מלפניו. </b>אפשר לרמוז כי היכל גימטריא אדני ורומז לשכינה כשהיא אב\"א כשהיא בסוד נקודה צר לה וז\"ש ההיכל צר מאחריו כשהיא לאחורי ז\"א וכשיושפע אור החסדים והמוחין מתגדלת ובאה לפניו בעת היחוד פב\"פ ואז רחב מלפניו ודוק והארך וא\"ש ההי\"ב:\n"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>לשכת הפרוה. </b>פירש הריטב\"א בחידושי יומא על דף י\"ט מגוש א' שמו פרוה והיה חופר מחילות תחת המקדש שיראה עבודת יה\"כ לפני ולפנים והרגישו בו כשהיה חופר בעזרה והרגוהו שם ועשו שם לשכה וקראוה על שמו. ועיין בפירוש רבינו הרמב\"ם והרא\"ש משם ר\"ח ויש שינוי ביניהם כמבואר אל עין הקורא. אבל מ\"ש רבינו עובדיה אינו מחוור וכבר השיגו הרב תוספת י\"ט ועיין בפירוש רבינו שמעיא:\n",
+                "<b>ועל גגה היה בית הטבילה. </b>פירוש שהיה שם מקוה שמשכו לו מים מעין עיטם. הריטב\"א שם וכ\"כ הרמב\"ם:\n",
+                "<b>לשכת העץ. </b>עמ\"ש הראב\"ד בהשגות פ\"א דבית הבחירה ומ\"ש מרן בכ\"מ והתי\"ט ולח\"ש ובמכילתא:\n"
+            ],
+            [
+                "<b>לשכת הגולה. </b>ראיתי לאחד קדוש שנקד הגולה הו' בשורק מלשון וגולה על ראשה עכ\"ד. והוא דעת הראב\"ד ורבינו יהונתן. אבל רש\"י פירש שנקראת כן שעשאוה בני גולה:\n",
+                "<b>לשכת הגזית. </b>פירש הריטב\"א שהיתה בנויה אבני גזית שלא נאסר אלא במזבח אבל בשאר מקומות מותר ובלבד שיגררוהו בחוץ כדכתיב כל כלי ברזל לא נשמע בבית בהבנותו ויש שפירש שנקראת לשכת הגזית ששם דנין את הכהנים ומסלקין הפסולין מלשון ויגז שלוים וכן גזי נזרך וכן פירש בתשובות הגאונים עכ\"ד הריטב\"א ועיין להרב יעב\"ץ בלחם שמים במשנתינו ובביאורו להלכות בית הבחירה בסוף לחם שמים ח\"א שחתר וחקר בזה. ונעלם ממנו פירוש הגאונים הנזכרים שהביא הריטב\"א ע\"ש:\n"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Petach Einayim, Jerusalem 1959",
+            "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001157028"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "פתח עינים על משנה מדות",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Petach Einayim",
+        "Seder Kodashim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Perek",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Petach Einayim/Seder Moed/Petach Einayim on Mishnah Shekalim/Hebrew/Petach Einayim, Jerusalem 1959.json

@@ -0,0 +1,106 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Petach Einayim on Mishnah Shekalim",
+    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001157028",
+    "versionTitle": "Petach Einayim, Jerusalem 1959",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "versionTitleInHebrew": "פתח עינים, ירושלים תשי\"ט",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "פתח עינים על משנה שקלים",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Petach Einayim",
+        "Seder Moed"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "זה הכלל כל שנידר ונידב מקבלין מידם וכל שאין נידר וכו' עמ\"ש הרב תוספת י\"ט פ\"ק דערכין. ומה שכתבתי בעניותי בספרי הקטן ברכי יוסף י\"ד סי' רנ\"ט סוף דף ל\"ג בס\"ד עיין שם ודוק: \n"
+            ],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [
+                "כשם שהיו שופרות במקדש כך היו שופרות במדינה. הרמב\"ם כתב פ\"ב דבכל מדינה היו בה שתי שופרות אחת לתקלין חדתין וא' לעתיקין וכתב מרן בכ\"מ דמדקתני שופרות במדינה משמע דשנים היו. והרב תי\"ט כתב ולא ידע הכ\"מ מקומו איה ונ\"ל דדייק משופרות יתירא וכו' ע\"ש. ואגב שיטפיה כתב הרב דמרן לא ידע מקומו איה. דמרן פשיטא ליה דזהו פי' שופרות דתנן דשופרות שנים הם ולדידיה לא אצטריך למען דעת איה מקום ותו דמאי דדייק הרב תי\"ט דהו\"ל למתני' לומר כשם שהיו שופרות במקדש כך היו במדינה לאו דוקיא הוא כל עיקר. אבל מה שכתב בתוס' חדשים סביב התי\"ט דפוס אמשטרדם משם הרב מהר\"ר שמשון חסיד דאי הוה תני כך היו במדינה הו\"א דהם י\"ג וכו' ע\"ש לא נהירא דלא הוה ס\"ד לפרש כן ולא היה מקום לומר כך. ואין צורך לכל זה דמ\"ש מרן דשופרות משמע שנים סגי: \n",
+                "אכן  חליינו דבירושלמי מפורש דעתיקין לא כמו שהקשה הרב תי\"ט. והרב מרכבת המשנה ח\"ב הנדפס מחדש  האריך לישב הירושלמי. ומה שהק' על מרן לק\"מ ודוק היטב: \n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [
+                "<b>אין התורם נכנס וכו'</b> שמא יעני וכו'. אמרו בירושלמי תני מדברים היו עמו משעה שהוא נכנס עד שעה שהוא יוצא ופריך וימלא פומיה מויי. אמר ר' תנחום מפני הברכה והרב יפה מראה פירש מפני הברכה דילמא יבלע מעט מים בלא ברכה. ודבריו קשים וכבר תמה עליו הגאון מהר\"ר צבי בתשובותיו סי' קכ\"א ופירש דמ\"ש מפני הברכה היינו שצריך לברך התורם בשעה שהוא תורם ע\"ש. וכן ראיתי זה שנים רבות בפירוש מהר\"ש סירילייו כ\"י שפירש כן משם הראב\"ד מפני הברכה שצריך לברך אשר קב\"ו להפריש תרומת שקלים ואם פיו מלא אינו יכול לברך עכ\"ד. וכן ראיתי בקונט' אחרון למהר\"ר אליהו פולדא בפירוש הירושלמי שכתב פירוש זה משם הגאון מהר\"ד אופנהיים ע\"ש. וכן פירש בס' קרבן העדה. וראיתי מידי עוברי ס' חדש זה שמו עץ יוסף דף ח' ע\"ד. דהקשה דהתנן אין התורם תורם עד שאומר להם אתרום וכו' לפ\"ז מה צריך לתרץ מפני הברכה הו\"ל לתרץ מפני שצריך לומר אתרום וצ\"ע עכ\"ד ולק\"מ דהכי פריך וימלא פיו מויי ולא יצטרך זה הטורח לדבר עמו מעת שהוא נכנס עד עת שהוא יוצא ולא יאמר אתרום לפנים ופשוט. ומוכרח לתרץ מפני הברכה ודוק הטב: \n"
+            ],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [
+                "ויודע ע' לשון במנחות דף ס\"ה פריך כלהו סנהדרי נמי ידעי וכו' ומשני דהוה כייל לישני וכו' ומכאן דקדקתי אני בעניי בס' הקטן שער יוסף דף ��\"ל ע\"ד על הרמב\"ם שכתב וידעו ברב הלשונות וכתב מרן דסבר הרמב\"ם דהוא דבר זר שידעו כל השבעים לשון. וכפי זה מאי פריך כלהו סנהדרי נמי ידעי. ובדוחק יש לישב קצת דכיון דהרמב\"ם היה אצלו כמו זר נחשב דידעו כל הסנהדרין ע' לשון משו\"ה סבר דהתרצן רצה לתרץ לשיטתו של המקשן שהבין דברי ר' יוחנן כפשטן. אבל לפי האמת דהסברא נותנת דכונת ר' יוחנן הוא שידעו ברוב הלשונות לק\"מ דהיינו רבותיה דמרדכי דידע כלן. ומה גם דמה שתירץ התרצן דהוה כייל לישני וכו' אינו מתישב במאי דקתני ויודע ע' לשון. ועיין בירושלמי ועמ\"ש בקונטריס אחורי תרעא על זה ודוק הטב: \n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Perek",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Petach Einayim/Seder Moed/Petach Einayim on Mishnah Shekalim/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,103 @@
+{
+    "title": "Petach Einayim on Mishnah Shekalim",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Petach_Einayim_on_Mishnah_Shekalim",
+    "text": [
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "זה הכלל כל שנידר ונידב מקבלין מידם וכל שאין נידר וכו' עמ\"ש הרב תוספת י\"ט פ\"ק דערכין. ומה שכתבתי בעניותי בספרי הקטן ברכי יוסף י\"ד סי' רנ\"ט סוף דף ל\"ג בס\"ד עיין שם ודוק: \n"
+            ],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [
+                "כשם שהיו שופרות במקדש כך היו שופרות במדינה. הרמב\"ם כתב פ\"ב דבכל מדינה היו בה שתי שופרות אחת לתקלין חדתין וא' לעתיקין וכתב מרן בכ\"מ דמדקתני שופרות במדינה משמע דשנים היו. והרב תי\"ט כתב ולא ידע הכ\"מ מקומו איה ונ\"ל דדייק משופרות יתירא וכו' ע\"ש. ואגב שיטפיה כתב הרב דמרן לא ידע מקומו איה. דמרן פשיטא ליה דזהו פי' שופרות דתנן דשופרות שנים הם ולדידיה לא אצטריך למען דעת איה מקום ותו דמאי דדייק הרב תי\"ט דהו\"ל למתני' לומר כשם שהיו שופרות במקדש כך היו במדינה לאו דוקיא הוא כל עיקר. אבל מה שכתב בתוס' חדשים סביב התי\"ט דפוס אמשטרדם משם הרב מהר\"ר שמשון חסיד דאי הוה תני כך היו במדינה הו\"א דהם י\"ג וכו' ע\"ש לא נהירא דלא הוה ס\"ד לפרש כן ולא היה מקום לומר כך. ואין צורך לכל זה דמ\"ש מרן דשופרות משמע שנים סגי: \n",
+                "אכן  חליינו דבירושלמי מפורש דעתיקין לא כמו שהקשה הרב תי\"ט. והרב מרכבת המשנה ח\"ב הנדפס מחדש  האריך לישב הירושלמי. ומה שהק' על מרן לק\"מ ודוק היטב: \n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [
+                "<b>אין התורם נכנס וכו'</b> שמא יעני וכו'. אמרו בירושלמי תני מדברים היו עמו משעה שהוא נכנס עד שעה שהוא יוצא ופריך וימלא פומיה מויי. אמר ר' תנחום מפני הברכה והרב יפה מראה פירש מפני הברכה דילמא יבלע מעט מים בלא ברכה. ודבריו קשים וכבר תמה עליו הגאון מהר\"ר צבי בתשובותיו סי' קכ\"א ופירש דמ\"ש מפני הברכה היינו שצריך לברך התורם בשעה שהוא תורם ע\"ש. וכן ראיתי זה שנים רבות בפירוש מהר\"ש סירילייו כ\"י שפירש כן משם הראב\"ד מפני הברכה שצריך לברך אשר קב\"ו להפריש תרומת שקלים ואם פיו מלא אינו יכול לברך עכ\"ד. וכן ראיתי בקונט' אחרון למהר\"ר אליהו פולדא בפירוש הירושלמי שכתב פירוש זה משם הגאון מהר\"ד אופנהיים ע\"ש. וכן פירש בס' קרבן העדה. וראיתי מידי עוברי ס' חדש זה שמו עץ יוסף דף ח' ע\"ד. דהקשה דהתנן אין התורם תורם עד שאומר להם אתרום וכו' לפ\"ז מה צריך לתרץ מפני הברכה הו\"ל לתרץ מפני שצריך לומר אתרום וצ\"ע עכ\"ד ולק\"מ דהכי פריך וימלא פיו מויי ולא יצטרך זה הטורח לדבר עמו מעת שהוא נכנס עד עת שהוא יוצא ולא יאמר אתרום לפנים ופשוט. ומוכרח לתרץ מפני הברכה ודוק הטב: \n"
+            ],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [
+                "ויודע ע' לשון במנחות דף ס\"ה פריך כלהו סנהדרי נמי ידעי וכו' ומשני דהוה כייל לישני וכו' ומכאן דקדקתי אני בעניי בס' הקטן שער יוסף דף ט\"ל ע\"ד על הרמב\"ם שכתב וידעו ברב הלשונות וכתב מרן דסבר הרמב\"ם דהוא דבר זר שידעו כל השבעים לשון. וכפי זה מאי פריך כלהו סנהדרי נמי ידעי. ובדוחק יש לישב קצת דכיון דהרמב\"ם היה אצלו כמו זר נחשב דידעו כל הסנהדרין ע' לשון משו\"ה סבר דהתרצן רצה לתרץ לשיטתו של המקשן שהבין דברי ר' יוחנן כפשטן. ��בל לפי האמת דהסברא נותנת דכונת ר' יוחנן הוא שידעו ברוב הלשונות לק\"מ דהיינו רבותיה דמרדכי דידע כלן. ומה גם דמה שתירץ התרצן דהוה כייל לישני וכו' אינו מתישב במאי דקתני ויודע ע' לשון. ועיין בירושלמי ועמ\"ש בקונטריס אחורי תרעא על זה ודוק הטב: \n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Petach Einayim, Jerusalem 1959",
+            "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001157028"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "פתח עינים על משנה שקלים",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Petach Einayim",
+        "Seder Moed"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Perek",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Petach Einayim/Seder Nezikin/Petach Einayim on Mishnah Eduyot/Hebrew/Petach Einayim, Jerusalem 1959.json

@@ -0,0 +1,135 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Petach Einayim on Mishnah Eduyot",
+    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001157028",
+    "versionTitle": "Petach Einayim, Jerusalem 1959",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "versionTitleInHebrew": "פתח עינים, ירושלים תשי\"ט",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "פתח עינים על משנה עדיות",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Petach Einayim",
+        "Seder Nezikin"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>שהרי אבות העולם לא עמדו על דבריהם. </b>יש להעיר דאמרינן פ\"ב דברכות דף ט\"ז אין קורין אבות אלא לשלשה ומדוע קראו לשמאי והלל אבות העולם. ואחר החיפוש ראיתי להגאון החסיד בעל מעשה רקח שנתן טעם על דרך האמת ששמאי והלל וחכמים המכריעין הם בסוד חג\"ת בסוד האבות ולכן בשום מקום דאינו מזכיר החכמים המכריעין אינו קורא אותם אבות העולם ע\"ש באורך. אך בזהר הקדוש קאמר ינוחון אבהן דעלמא על שמאי והלל לחוד. שוב ראיתי בספר לחם שמים ח\"ב להרב יעב\"ץ שכתב אבות העולם מיקרו אבות סתמא לא מיקרו:\n"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>א\"ר יהודה א\"כ למה מזכירין דברי היחיד וכו'. </b>כתב הרב יעב\"ץ בלחם שמים אומר אני מכאן ראיה להניח הנוסחאות המוטעות הנמצאות במשנה ותלמוד ואין למהר למחקם מפני שני הטעמים שנזכרו כאן אבל יש להעיר עליהם ולא להסירם מהספרים וכו' גם בגמרא דפרק יש נוחלין (בבא בתרא דף ק\"ל) סוף ע\"ב יש ראיה גמורה עכ\"ל וראיה זו שהביא מפרק יש נוחלין הזכירם התייר הגדול רבינו תם זצ\"ל בתהילת ספר הישר שלו כ\"י ואגב חביבותיה ראיתי להעתיק קצת דבריו וז\"ל ספר הישר קראתי בשם את הספר הזה יען כל פקודי כל ישרתי בין שמועות הראשונות והגרסאות אשר מעולם כי ראיתי אשר שותים מים הרעים הבאים לקרות מגיהי ספרים בלא שכר תרומת הלשכה כי אם לזרועו היו והזריז הרי זה משובח ואע\"ג דלייט רבינו גרשון מאור הגולה כל מאן דמשבש תלמודא הכי והכי תהוי לא נמנעו מלשבש ולא די בגרסות הנראין פירוש לשבש כי אם בדברי האמוראים והתנאין עצמן ולא יתכן כן לכל יראי השם כי גם רבינו שלמה זקני זצ\"ל אם הגיה הגירסא בפירושו הגיה אך בספרו לא הגיה כי אם שותי מימיו הגיהו על פירושיו אשר לא מלאו לבו לעשות כן בחייו זולתי במסכת זבחים לבדה ובדקתי ומצאתי בספרים שלו כי לא הוגהו מכתיבת ידו שאם ידע אדם הלכה יכתוב פתרונו לפי ראות עיניו אם ירצה אך הספרים לא ימחוק שדברי תורה עניים הם במקומם ועשירים במקום אחר ואם דבר רק הוא ממנו הוא רק כדאמר רבא לתלמידיה כי אתי פסק דינא דידי קמייכו לא מקרע תקרעוניה וכו' עכ\"ל ועוד האריך:\n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>האב זוכה לבן בנוי בכח בעושר ובחכמה ובשנים וכו'. </b>הא דלא קאמר בנוי בכח ובחכמה ובעושר דנוי כח וחכמה יחדיו ידובקו עם האדם והעושר חוץ ממנו אפשר דרמז דנוי כח ועושר באים אליו מכח אביו ממילא דנוי וכח מצד תכונת גופו ואיבריו והעושר אביו הניח לו עושרו. אך החכמה על הרוב ידבר שאביו למדו כמו שפירש הרמב\"ם בפירושו כשהוא חכם הוא מלמד לבנו על הרוב וא\"כ אם נשאר אחר אביו קטן או אם אביו אגב טרדיה לא למדו ישאר בן לא חכם. וכבר אמרו מפני [מה] אין ת\"ח מצויין שבניהם ת\"ח שלא יא��רו ירושה היא להם. אמנם אם האב טורח עם בנו וניכר לכל שהוא אינו סובר דירושה היא ולכן מטריח עצמו הרבה עם בנו אז זוכה שבנו ת\"ח ולהכי השאיר החכמה באחרונה:\n",
+                "ברם בלא דקדוק הנזכר ל\"ק לפי פשט המאמרות בההיא דאין מצויין ת\"ח שיהיו בניהם ת\"ח דההיא מיירי בחכמת התורה ומשנתנו לא איירי אלא שהאב זוכה לבן יתרון דעת ושכל טוב ואם לא זכה לתורה יהיה לו במילי דעלמא:\n",
+                "וכלפי שאמרו פ\"ק דתעניות דהחכמים הם על הרוב מכוערים. ואמרו פ\"ז דמציעא דר' יוחנן הוה יתיב בשערי טבילה ואמר כי היכי דליהוי להו בני שפירי וגמירי אורייתא כותיה דהני בי תרי אינם על הרוב. ואם האב זכה לזה זוכה לבן בנוי ובחכמה דתרווייהו לא אשתכחו באיש אחד על הרוב והאי מכח אבא קאתי ובשתים עלתה לו והיינו רבותא דקמ\"ל. ובהקדמת זרע ברך ה\"ג על ספר בראשית כתב דגרסינן האב זוכה לבן בנו בכח וכו' ואין דבריו מחוורין כלל:\n"
+            ],
+            [
+                "<b>משפט רשעים בגהינם י\"ב חדש. </b>דייק לומר בגהינם דכי מטי לגהינם עלתה לו שנה אמנם זימנין דמקמי גהינם רבות בשנים ענש יענש רשע כרשעתו כמו שאמר רוח אחד לרבינו מהרח\"ו זצ\"ל בימי רבינו האר\"י זצ\"ל כידוע:\n"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>שאין העזרה ננעלת בפני כל אדם מישראל בחכמה וביראת חטא כעקביא בן מהללאל וכו'. </b>היינו רבותיה דבערב פסח שכלם טהורים ובעומדם יעמודו אל מקום הקדש דהזמן והמקום גורם לקדש ישראל אפ\"ה הוא היה הראשון במעלה לפי שהוא היה לפנים כלי שרת והוחזק לקדש א\"כ כשיורד השפע והקדושה מן השמים כל אחד נשפע לו כפי הכנתו וכפי צחצוח נפשו'. והא דקאמר בחכמה ויראת חטא אפשר שבא למעט דמי שזכה לרוח הקדש גדול הימנו. ולא היה ראשון במעלה עקביא בן מהללאל אלא בחכמה ויראת חטא. אבל יש גדול ממנו מי שכבר זכה לרוח הקדש. ואע\"ג דשנינו כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו וכפ\"ז הול\"ל ביראת חטא וחכמה. ל\"ק דהכא איירי ביראת החטא העליונה שהיא אחר החכמה על דרך שפירש הרב מהר\"ש פרימו ביראת חטא דבריתא דר' פנחס בן יאיר דתמיד ירא וחרד אם קיים המצוות כהוגן או חסר לו איזה נקודה וכן בתלמודו והיא יראת החטא העליונה מאד כמו שהארכנו בדוכתי אחריני ורמז דעקביא זכה למעלה זו העליונה יראת חטא הבאה אחר החכמה:\n"
+            ],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>שקדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לע\"ל. </b>הרמב\"ם פ\"ז דבית הבחירה כתב דדוקא מקדש וירושלם אבל שאר א\"י לא וכתב דמקום שהחזיקו עולי גולה הוא מקודש היום והאריך לתת טעם. ומרן בכ\"מ תמה על דבריו והרב תי\"ט האריך לתרץ ודבריו קשים כאשר הארכתי בעניותי במקומו בס\"ד ושם כתבתי מאי דאתחזי לי ההדיוט לתרוצי דברי הרמב\"ם. ועתה ראיתי בשו\"ת מקום שמואל בתשובותיו סימן ל\"ז דתירץ דבבית ראשון הקב\"ה נתן להם ארצות גוים בעבור ישמרו חקיו ועברו התנאי ובטלה החזקה ��בל בבית שני ששמרו המצות וקיימו התנאי כי לא היה אלא שנאת חנם כמ\"ש פ\"ק דיומא לא בטלה החזקה עש\"ב ואינו מחוור דשם נאמר בפ\"ק דיומא דשנאת חנם כע\"ז ג\"ע ש\"ד והרי בטלו התנאי. ותו דהיו כמה ש\"ד וג\"ע בסוף בזמן הפריצים וכונת הש\"ס היינו דשנאת חנם גרמא החרבן ובאו לידי כך לעבור עבירות דג\"ע וש\"ד ביד רמה דאי לא היתה שנאת חנם לא באו לזה ונמצא שבטלו התנאי. וכעת ראיתי מ\"ש הרב להם שמים שתירץ על דרך הרב תי\"ט ולפום ריהטא נראה תירוץ הגון:\n"
+            ],
+            [
+                "<b>לעשות שלום בעולם שנאמר הנה אנכי וכו'. </b>כתב הרב יעב\"ץ בלח\"ש דמ\"ש בהגהת תי\"ט שתיק\"ו נוטריקון תשבי וכו' הבל הוא כי אין יו\"ד בתיבת תיקו והאריך ע\"ש ובספר התשבי כתבה ביו\"ד. אבל גם הוא כתב דנוטריקון זה הבל ע\"ש ערך תיקו. ובכל הספרים כתוב תיק\"ו ביו\"ד כמ\"ש התשבי וספרין פתיחו. וזכיתי ומצאתי בספר הקדוש קנה כ\"י שבו כתוב נוטריקון זה תשבי יתרץ קושיות ואבעיות. ושרי להו מאריהו. וסיים בספר הקנה דרמוז בתורה דכתיב הואיל משה באר את התורה ותיבת הואיל הוא רבו של משה שנקרא י\"הואל המלאך. וגם הואיל הוא אותיות אליהו שעתיד לפרש התורה בע' פנים וכו' ע\"ש:\n"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Perek",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Petach Einayim/Seder Nezikin/Petach Einayim on Mishnah Eduyot/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,132 @@
+{
+    "title": "Petach Einayim on Mishnah Eduyot",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Petach_Einayim_on_Mishnah_Eduyot",
+    "text": [
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>שהרי אבות העולם לא עמדו על דבריהם. </b>יש להעיר דאמרינן פ\"ב דברכות דף ט\"ז אין קורין אבות אלא לשלשה ומדוע קראו לשמאי והלל אבות העולם. ואחר החיפוש ראיתי להגאון החסיד בעל מעשה רקח שנתן טעם על דרך האמת ששמאי והלל וחכמים המכריעין הם בסוד חג\"ת בסוד האבות ולכן בשום מקום דאינו מזכיר החכמים המכריעין אינו קורא אותם אבות העולם ע\"ש באורך. אך בזהר הקדוש קאמר ינוחון אבהן דעלמא על שמאי והלל לחוד. שוב ראיתי בספר לחם שמים ח\"ב להרב יעב\"ץ שכתב אבות העולם מיקרו אבות סתמא לא מיקרו:\n"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>א\"ר יהודה א\"כ למה מזכירין דברי היחיד וכו'. </b>כתב הרב יעב\"ץ בלחם שמים אומר אני מכאן ראיה להניח הנוסחאות המוטעות הנמצאות במשנה ותלמוד ואין למהר למחקם מפני שני הטעמים שנזכרו כאן אבל יש להעיר עליהם ולא להסירם מהספרים וכו' גם בגמרא דפרק יש נוחלין (בבא בתרא דף ק\"ל) סוף ע\"ב יש ראיה גמורה עכ\"ל וראיה זו שהביא מפרק יש נוחלין הזכירם התייר הגדול רבינו תם זצ\"ל בתהילת ספר הישר שלו כ\"י ואגב חביבותיה ראיתי להעתיק קצת דבריו וז\"ל ספר הישר קראתי בשם את הספר הזה יען כל פקודי כל ישרתי בין שמועות הראשונות והגרסאות אשר מעולם כי ראיתי אשר שותים מים הרעים הבאים לקרות מגיהי ספרים בלא שכר תרומת הלשכה כי אם לזרועו היו והזריז הרי זה משובח ואע\"ג דלייט רבינו גרשון מאור הגולה כל מאן דמשבש תלמודא הכי והכי תהוי לא נמנעו מלשבש ולא די בגרסות הנראין פירוש לשבש כי אם בדברי האמוראים והתנאין עצמן ולא יתכן כן לכל יראי השם כי גם רבינו שלמה זקני זצ\"ל אם הגיה הגירסא בפירושו הגיה אך בספרו לא הגיה כי אם שותי מימיו הגיהו על פירושיו אשר לא מלאו לבו לעשות כן בחייו זולתי במסכת זבחים לבדה ובדקתי ומצאתי בספרים שלו כי לא הוגהו מכתיבת ידו שאם ידע אדם הלכה יכתוב פתרונו לפי ראות עיניו אם ירצה אך הספרים לא ימחוק שדברי תורה עניים הם במקומם ועשירים במקום אחר ואם דבר רק הוא ממנו הוא רק כדאמר רבא לתלמידיה כי אתי פסק דינא דידי קמייכו לא מקרע תקרעוניה וכו' עכ\"ל ועוד האריך:\n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>האב זוכה לבן בנוי בכח בעושר ובחכמה ובשנים וכו'. </b>הא דלא קאמר בנוי בכח ובחכמה ובעושר דנוי כח וחכמה יחדיו ידובקו עם האדם והעושר חוץ ממנו אפשר דרמז דנוי כח ועושר באים אליו מכח אביו ממילא דנוי וכח מצד תכונת גופו ואיבריו והעושר אביו הניח לו עושרו. אך החכמה על הרוב ידבר שאביו למדו כמו שפירש הרמב\"ם בפירושו כשהוא חכם הוא מלמד לבנו על הרוב וא\"כ אם נשאר אחר אביו קטן או אם אביו אגב טרדיה לא למדו ישאר בן לא חכם. וכבר אמרו מפני [מה] אין ת\"ח מצויין שבניהם ת\"ח שלא יאמרו ירושה היא להם. אמנם אם האב טורח עם בנו וניכר לכל שהוא אינו סובר דירושה היא ולכן מטריח עצמו הרבה עם בנו אז זוכה שבנו ת\"ח ולהכי השאיר החכמה באחרונה:\n",
+                "ברם בלא דקדוק הנזכר ל\"ק לפי פשט המאמרות בההיא דאין מצויין ת\"ח שיהיו בניהם ת\"ח דההיא מיירי בחכמת התורה ומשנתנו לא איירי אלא שהאב זוכה לבן יתרון דעת ושכל טוב ואם לא זכה לתורה יהיה לו במילי דעלמא:\n",
+                "וכלפי שאמרו פ\"ק דתעניות דהחכמים הם על הרוב מכוערים. ואמרו פ\"ז דמציעא דר' יוחנן הוה יתיב בשערי טבילה ואמר כי היכי דליהוי להו בני שפירי וגמירי אורייתא כותיה דהני בי תרי אינם על הרוב. ואם האב זכה לזה זוכה לבן בנוי ובחכמה דתרווייהו לא אשתכחו באיש אחד על הרוב והאי מכח אבא קאתי ובשתים עלתה לו והיינו רבותא דקמ\"ל. ובהקדמת זרע ברך ה\"ג על ספר בראשית כתב דגרסינן האב זוכה לבן בנו בכח וכו' ואין דבריו מחוורין כלל:\n"
+            ],
+            [
+                "<b>משפט רשעים בגהינם י\"ב חדש. </b>דייק לומר בגהינם דכי מטי לגהינם עלתה לו שנה אמנם זימנין דמקמי גהינם רבות בשנים ענש יענש רשע כרשעתו כמו שאמר רוח אחד לרבינו מהרח\"ו זצ\"ל בימי רבינו האר\"י זצ\"ל כידוע:\n"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>שאין העזרה ננעלת בפני כל אדם מישראל בחכמה וביראת חטא כעקביא בן מהללאל וכו'. </b>היינו רבותיה דבערב פסח שכלם טהורים ובעומדם יעמודו אל מקום הקדש דהזמן והמקום גורם לקדש ישראל אפ\"ה הוא היה הראשון במעלה לפי שהוא היה לפנים כלי שרת והוחזק לקדש א\"כ כשיורד השפע והקדושה מן השמים כל אחד נשפע לו כפי הכנתו וכפי צחצוח נפשו'. והא דקאמר בחכמה ויראת חטא אפשר שבא למעט דמי שזכה לרוח הקדש גדול הימנו. ולא היה ראשון במעלה עקביא בן מהללאל אלא בחכמה ויראת חטא. אבל יש גדול ממנו מי שכבר זכה לרוח הקדש. ואע\"ג דשנינו כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו וכפ\"ז הול\"ל ביראת חטא וחכמה. ל\"ק דהכא איירי ביראת החטא העליונה שהיא אחר החכמה על דרך שפירש הרב מהר\"ש פרימו ביראת חטא דבריתא דר' פנחס בן יאיר דתמיד ירא וחרד אם קיים המצוות כהוגן או חסר לו איזה נקודה וכן בתלמודו והיא יראת החטא העליונה מאד כמו שהארכנו בדוכתי אחריני ורמז דעקביא זכה למעלה זו העליונה יראת חטא הבאה אחר החכמה:\n"
+            ],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>שקדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לע\"ל. </b>הרמב\"ם פ\"ז דבית הבחירה כתב דדוקא מקדש וירושלם אבל שאר א\"י לא וכתב דמקום שהחזיקו עולי גולה הוא מקודש היום והאריך לתת טעם. ומרן בכ\"מ תמה על דבריו והרב תי\"ט האריך לתרץ ודבריו קשים כאשר הארכתי בעניותי במקומו בס\"ד ושם כתבתי מאי דאתחזי לי ההדיוט לתרוצי דברי הרמב\"ם. ועתה ראיתי בשו\"ת מקום שמואל בתשובותיו סימן ל\"ז דתירץ דבבית ראשון הקב\"ה נתן להם ארצות גוים בעבור ישמרו חקיו ועברו התנאי ובטלה החזקה אבל בבית שני ששמרו המצות וקיימו התנאי כי לא היה אלא שנאת חנם כמ\"ש פ\"ק דיומא לא בטלה החזקה עש\"ב ואינו מחוור דשם נאמר בפ\"ק דיומא דשנאת חנם כע\"ז ג\"ע ש\"ד והרי בטלו התנאי. ותו דהיו כמה ש\"ד וג\"ע בסוף בזמן הפריצים וכונת הש\"ס היינו דשנאת חנם גרמא החרבן ובאו לידי כך לעבור עבירות דג\"ע וש\"ד ביד ��מה דאי לא היתה שנאת חנם לא באו לזה ונמצא שבטלו התנאי. וכעת ראיתי מ\"ש הרב להם שמים שתירץ על דרך הרב תי\"ט ולפום ריהטא נראה תירוץ הגון:\n"
+            ],
+            [
+                "<b>לעשות שלום בעולם שנאמר הנה אנכי וכו'. </b>כתב הרב יעב\"ץ בלח\"ש דמ\"ש בהגהת תי\"ט שתיק\"ו נוטריקון תשבי וכו' הבל הוא כי אין יו\"ד בתיבת תיקו והאריך ע\"ש ובספר התשבי כתבה ביו\"ד. אבל גם הוא כתב דנוטריקון זה הבל ע\"ש ערך תיקו. ובכל הספרים כתוב תיק\"ו ביו\"ד כמ\"ש התשבי וספרין פתיחו. וזכיתי ומצאתי בספר הקדוש קנה כ\"י שבו כתוב נוטריקון זה תשבי יתרץ קושיות ואבעיות. ושרי להו מאריהו. וסיים בספר הקנה דרמוז בתורה דכתיב הואיל משה באר את התורה ותיבת הואיל הוא רבו של משה שנקרא י\"הואל המלאך. וגם הואיל הוא אותיות אליהו שעתיד לפרש התורה בע' פנים וכו' ע\"ש:\n"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Petach Einayim, Jerusalem 1959",
+            "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001157028"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "פתח עינים על משנה עדיות",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Petach Einayim",
+        "Seder Nezikin"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Perek",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Petach Einayim/Seder Tahorot/Petach Einayim on Mishnah Kelim/Hebrew/Petach Einayim, Jerusalem 1959.json

@@ -0,0 +1,369 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Petach Einayim on Mishnah Kelim",
+    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001157028",
+    "versionTitle": "Petach Einayim, Jerusalem 1959",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "versionTitleInHebrew": "פתח עינים, ירושלים תשי\"ט",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "פתח עינים על משנה כלים",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Petach Einayim",
+        "Seder Tahorot"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [
+                "<b>אבות וכו' וש\"ז וכו'. </b>כתב רבינו שמשון והש\"ז דישראל דוקא ולא דגוי ואפילו מדרבנן לא גזור כדאמרינן פרק בנות כותים קטן טהור אפילו לבית הלל ודוקא ש\"ז של גדול אבל של קטן לא מטמאה וכו' והאי דכתב קטן טהור אינו מובן. ובדפוס פפד\"מ המוגה מהגאון מהר\"ר יוסף שמואל מקראקא הגיה וכן ש\"ז של קטן טהור ואינו מחוור דמאי קאמר אפילו לבית הלל ותו דאח\"כ כתב הא דקטן. ולי ההדיוט נראה פשוט דצ\"ל כדאמרינן פרק בנות כותים קרויו טהור אפילו לבית הלל והוא לשון הש\"ס פרק בנות כותים שרמז והוא בדף ל\"ד ע\"א. וכן מוכח מפירוש הרא\"ש ורבינו עובדיה:\n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>שמביאים ממנה העומר והבכורים וכו'. </b>עיין מה שכתבתי בעניותי על דברי הרב הגדול מהרח\"א בספר דרך הקדש ועל דברי מורינו הרב מהר\"א נחום בספר חזון נחום. בספרי הקטן ברכי יוסף א\"ח סימן תפ\"ט ע\"ש ובקונטריס זה לעיל שילהי בכורות בס\"ד:\n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>כלי עץ וכו' פשוטיהן טהורין וכו' כלי חרס וכו' ושבירתן היא טהרתן. </b>פירש רבינו האר\"י זצ\"ל כי מדבר בסוד המלכים דמיתו טעם היותם נשברים נטהרים מאותה קליפה בסוד הקליפה קדמה לפרי וזה טעם אשר פשוטי כלי עץ טהורים כי המ' דמלכים לא מתה ממש כי אם מעולפת ספירים וע\"כ אינה מקבלת טומאה וז\"ס וארעא אתבטלת ולא מיתת:\n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [
+                "<b>ר' יהודה אומר כאגוזים. </b>כן פסק הרמב\"ם בחיבורו וכתב הרב תי\"ט דקי\"ל הלכה כר' יהודה לגבי ר\"מ ור\"ש. ואפשר דהוא שיעור הבנוני לפי שראיתי למהריק\"ו בתשובה שרש קס\"ה [כצ\"ל] דהכללות לא נאמרו על הדינים הבלתי נהוגים בדורנו עכ\"ל הרב תי\"ט. ובדפוס חדש כתב בגליון משם הרב מהר\"ר שמשון חסיד וז\"ל אבל הרמב\"ם לא ס\"ל כן שתמיד הולך בכל ספרו אפילו באינם נהוגים בכללות אלו וכו' וכן מוכח בגמרא מנחות דף נ\"ב וכו' ופירש\"י דקי\"ל ר\"י ור\"ש הלכה כר\"י וכו' עכ\"ל וכבר אני בעניי כתבתי דהרמב\"ם והראב\"ד והסמ\"ג ורבינו עובדיה משתמשין תדיר בקדוש\"ה ובטהר\"ה בסדר קדשים וטהרות בכללות אלו ואין לסמוך על כלל מהר\"י קולון כמ\"ש בשער יוסף ומפורש בקונטריס אחורי תרעא דף ק\"ע ע\"ש. ומאי דמייתי מהש\"ס דמנחות ופירש\"י גם זה כיונתי לדבריו בשער יוסף דף צ\"ה ע\"ב ע\"ש והוספתי להקשות למהר\"י קולון דהוא ז\"ל כתב זה הכלל בעד רש\"י והרי רש\"י סבר להפך ע\"ש. דמורינו הרב חזון נחום הביא זה של מהריק\"ו (יש שם ט\"ס) משם הרב עץ חיים במשנה א' ולא זכר שהם דברי הרב תוספות י\"ט במשנתנו והרב עץ החיים העתיק דבריו:\n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>בית הפך ובית התבלין וכו' מט��אין במגע ואינן מתטמאין באויר דברי ר\"מ ור\"ש מטהר. </b>הרמב\"ם פי\"ז דכלים דין ה' פסק כר\"מ וכתב מרן בכ\"מ אע\"ג דר' שמעון פליג עליה פסק כר\"מ משום דבפרק במה טומנין אמרינן וכו' ועוד דר' מאיר מחמיר עכ\"ל והרב תי\"ט פירש במ\"ש אע\"ג דר\"ש פליג כלומר ובעירובין דף מ\"ו קאי בתיק\"ו היכא דפליגי ר\"מ ור\"ש עכ\"ד ונראה דהכונה דכיון דר\"מ ור\"ש בעיא דלא איפשיטא וא\"כ בשל סופרים הלך אחר המקל והו\"ל לפסוק לקולא כר\"ש בדין זה ועל זה תירץ דמשמע פרק במה טומנין דהלכה כר' מאיר. אמנם מה שסיים מרן ועוד דר' מאיר מחמיר לפום ריהטא לא ידענא כונתו שהרי מה שהוקשה לו למרן היינו דהו\"ל לפסוק לקולא בדרבנן מאחר דמספ\"ל הלכה כמי. ומאחר שכן מה תירץ דר' מאיר מחמיר הלא מצד שהוא מחמיר הוא מאי דקשיא לן אמאי פסק כר\"מ ודוק:\n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>וחכמים אומרים אין טמא אלא עקרב. </b>כתב הרב תי\"ט צ\"ע חכמים היינו ת\"ק ואני עני בספרי הקטן שער יוסף בקונטרס שבסופו סימן יו\"ד דף ל\"ג ע\"ד הבאתי שהרב הון עשיר תידץ דחכמים אתו לאפוקי השרשרת וכו' ולא הונח לי כמ\"ש שם. ועוד הבאתי שם שהרב בית דוד השיג על הרב תי\"ט דאשתמיט מהרב תי\"ט דברי התוס' ספ\"ק דמנחות שהקשו התם כי האי גונא ותירוצו דמאי דקתני וחכמים וכו' היינו למסתם כת\"ק ודקדקתי דהו\"ל להקשות דזהו תלמוד ערוך פרק המפלת והזכירוה התוס' שם ספ\"ק דמנחות. ותו דלא אתמר הא אלא כי מסתבר טעמיה דחולק והכא סבר הרב תי\"ט דלא מסתבר טעמיה דר\"א ומשו\"ה איכא לאקשויי חכמים היינו ת\"ק:\n",
+                "והן עתה ראיתי דהרא\"ש בפירושו כתב תימה דחכמים היינו ת\"ק ולא הו\"ל למתני אלא ובשעת חיבורן הכל טמא עכ\"ל עין רואה דהרא\"ש הקשה קושית הרב תי\"ט וסלקא ליה בקשיא. ועל הרא\"ש אין לומר דאשתמיטיתיה סוגית המפלת ולכן נר' כמו שכתבתי בעניותי דהרא\"ש סבר דלא מסתבר טעמיה דר' אליעזר ומשו\"ה מקשה א\"נ דקי\"ל דאין הלכה כר\"א דשמותי הוא וא\"כ הכא דהחולק ר' אליעזר פשיטא דהלכה כת\"ק וזהו מאי דקשיא להו להרא\"ש ולהרב תי\"ט:\n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>הסייף מאימתי מקבל טומאה משישופנו וכו'. </b>במשנתו של רבי אליעזר בן יעקב נחום הוא מורינו הרב סבא קדישא מהר\"א נחום בספרו הבהיר חזון נחום הקשה על דברי הרמב\"ם פ\"ח ופי\"א דלפי דבריו מתניתין אתיא דלא כר\"י ור\"ל וצ\"ע. ואני השפל אומר דקושיא זו הקשו לי ואני בעניותי תירצתי ובאתי לכלל י\"שוב כמש\"ל במציעא על דף פ\"ד עש\"ב:\n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>יתירה על של משה. </b>שהיא בת ששה טפחים כן פירשו המפרשים וכן פירש\"י במנחות דף צ\"ח וכן פירש\"י בעירובין דף מ\"ח ד\"ה של קדש. והתימה על מ\"ש הרב תי\"ט בשם רש\"י דערובין וכבר התמרמר הרב יעב\"ץ על הרב תי\"ט הרבה:\n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>בשני אין בו טומאה. </b>שבו נברא רקיע כתב הרב יעבץ מכאן ק\"ל עמ\"ש פד\"מ דף נ\"ט ברשב\"ח דנחיתו ליה אטמהתא ושאיל וא\"ל אין דבר טמא יורד מן השמים דמאי מיבעיא ליה מתניתין היא והוא ז\"ל האריך בזה וכתב דרבי רמזה במתניתין עיין בספר באורך שדבריו אינם מחוורין והפשוט דליכא ס\"ד דאיכא ברקיעא טומאה דלפשוט ממתניתין אך דאסתפק כי לא ידע מהיכן באו וכמו שצדד גם הרב הנזכר והשיבוהו דכיון דמן השמים ירדו להצילו מן האריות ודאי הם טהורים מאחר שבאו ע\"י נס והוא לא ידע מהיכן באו דאם לא היו טהורין מן השמים היו עושים שיראה רשב\"ח מהיכן באו וז\"ש אין דבר יורד מן השמים בנס ובסתם ודוק כי קצרתי:\n"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>ומקל שיש בו בית קבול מזוזה ומרגליות וכו'. </b>הרמב\"ם בפירושו ורבינו שמשון והרא\"ש ורבינו עובדיה פירשו שעושים כן לגנוב. והרב תי\"ט דקדק מדברי הרמב\"ם בחיבורו פ\"ב שבית קבול מזוזה אינו משום גניבת מכס. וראיתי בערוך ערך מקל שפירש במשנתנו וז\"ל פירוש אם יש בו עובי כדי לעשות נרתק למזוזה או למרגלית עכ\"ל:\n",
+                "<b>ועל כלן אמר ר' יוחנן בן זכאי אוי לי אם אומר וכו'. </b>עמ\"ש בעניותי בספרי הקטן דברים אחדים דף נ\"ט ע\"ב במה ששייך לזה בס\"ד:\n"
+            ],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כפה שהוא טמא מדרס ונתנו על הספר וכו'. </b>מכאן הביאו ראיה הרב מר וקציעה סימן קמ\"ז והרב באר יעקב דמעיל שלבשה אשה יכולה להתנדב שיעשוהו לספר תורה ע\"ש. ובמר וקציעה גזר אומר דאשתמיטיתיה למור\"ם משנה שלימה זו דמוכח בהדיא דאפילו בגדי אשה שרו ��תשמיש קדושה. אך אוסיף להביט בספרו לחם שמים שכתב מכאן יש להוכיח קצת דכליה של אשה ובגדיה רשאין לעשות כלי קדש לס\"ת וכן יש ללמוד ממראות הצובאות עכ\"ל עין רואה דהכא כתב דיש להוכיח קצת ולא בא בטרוניא כמ\"ש במר וקציעה. והאמת שיש מקום לדוחה דהא בדיעבד. וגם כלי הנעשה לצניעות דוקא ככפה שעל ראשה וגם הרב באר יעקב לא למד אלא לבגד הנעשה לצניעות. וממראות הצובאות אין ראיה אשר לא עלו עליה ודוק:\n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>א\"ר יוסי אשריך כלים וכו'. </b>כתב רבינו שמשון בספר כריתות בחלק לשון למודים שער ב' סימן נ\"ח דמכאן ראיה שהמשניות היו סדורות קודם לכן אלא שרבי בירר וסלת וקבע הלכה אבל המשנה והמסכתא לא זזה ממקומה שהרי רבי יוסי שקדם אמר אשריך כלים וכו' ע\"ש והרב יעב\"ץ כתבה מדנפשיה והיא של כת הקודמין חלקם בחיים:\n"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Perek",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Petach Einayim/Seder Tahorot/Petach Einayim on Mishnah Kelim/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,366 @@
+{
+    "title": "Petach Einayim on Mishnah Kelim",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Petach_Einayim_on_Mishnah_Kelim",
+    "text": [
+        [
+            [
+                "<b>אבות וכו' וש\"ז וכו'. </b>כתב רבינו שמשון והש\"ז דישראל דוקא ולא דגוי ואפילו מדרבנן לא גזור כדאמרינן פרק בנות כותים קטן טהור אפילו לבית הלל ודוקא ש\"ז של גדול אבל של קטן לא מטמאה וכו' והאי דכתב קטן טהור אינו מובן. ובדפוס פפד\"מ המוגה מהגאון מהר\"ר יוסף שמואל מקראקא הגיה וכן ש\"ז של קטן טהור ואינו מחוור דמאי קאמר אפילו לבית הלל ותו דאח\"כ כתב הא דקטן. ולי ההדיוט נראה פשוט דצ\"ל כדאמרינן פרק בנות כותים קרויו טהור אפילו לבית הלל והוא לשון הש\"ס פרק בנות כותים שרמז והוא בדף ל\"ד ע\"א. וכן מוכח מפירוש הרא\"ש ורבינו עובדיה:\n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>שמביאים ממנה העומר והבכורים וכו'. </b>עיין מה שכתבתי בעניותי על דברי הרב הגדול מהרח\"א בספר דרך הקדש ועל דברי מורינו הרב מהר\"א נחום בספר חזון נחום. בספרי הקטן ברכי יוסף א\"ח סימן תפ\"ט ע\"ש ובקונטריס זה לעיל שילהי בכורות בס\"ד:\n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>כלי עץ וכו' פשוטיהן טהורין וכו' כלי חרס וכו' ושבירתן היא טהרתן. </b>פירש רבינו האר\"י זצ\"ל כי מדבר בסוד המלכים דמיתו טעם היותם נשברים נטהרים מאותה קליפה בסוד הקליפה קדמה לפרי וזה טעם אשר פשוטי כלי עץ טהורים כי המ' דמלכים לא מתה ממש כי אם מעולפת ספירים וע\"כ אינה מקבלת טומאה וז\"ס וארעא אתבטלת ולא מיתת:\n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [
+                "<b>ר' יהודה אומר כאגוזים. </b>כן פסק הרמב\"ם בחיבורו וכתב הרב תי\"ט דקי\"ל הלכה כר' יהודה לגבי ר\"מ ור\"ש. ואפשר דהוא שיעור הבנוני לפי שראיתי למהריק\"ו בתשובה שרש קס\"ה [כצ\"ל] דהכללות לא נאמרו על הדינים הבלתי נהוגים בדורנו עכ\"ל הרב תי\"ט. ובדפוס חדש כתב בגליון משם הרב מהר\"ר שמשון חסיד וז\"ל אבל הרמב\"ם לא ס\"ל כן שתמיד הולך בכל ספרו אפילו באינם נהוגים בכללות אלו וכו' וכן מוכח בגמרא מנחות דף נ\"ב וכו' ופירש\"י דקי\"ל ר\"י ור\"ש הלכה כר\"י וכו' עכ\"ל וכבר אני בעניי כתבתי דהרמב\"ם והראב\"ד והסמ\"ג ורבינו עובדיה משתמשין תדיר בקדוש\"ה ובטהר\"ה בסדר קדשים וטהרות בכללות אלו ואין לסמוך על כלל מהר\"י קולון כמ\"ש בשער יוסף ומפורש בקונטריס אחורי תרעא דף ק\"ע ע\"ש. ומאי דמייתי מהש\"ס דמנחות ופירש\"י גם זה כיונתי לדבריו בשער יוסף דף צ\"ה ע\"ב ע\"ש והוספתי להקשות למהר\"י קולון דהוא ז\"ל כתב זה הכלל בעד רש\"י והרי רש\"י סבר להפך ע\"ש. דמורינו הרב חזון נחום הביא זה של מהריק\"ו (יש שם ט\"ס) משם הרב עץ חיים במשנה א' ולא זכר שהם דברי הרב תוספות י\"ט במשנתנו והרב עץ החיים העתיק דבריו:\n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>בית הפך ובית התבלין וכו' מטמאין במגע ואינן מתטמאין באויר דברי ר\"מ ור\"ש מטהר. </b>הרמב\"ם פי\"ז דכלים דין ה' פסק כר\"מ וכתב מרן בכ\"מ אע\"ג דר' שמעון פליג עליה פסק כר\"מ משום דבפרק במה טומנין אמרינן וכו' ועוד דר' מאיר מחמיר עכ\"ל והרב תי\"ט פירש במ\"ש אע\"ג דר\"ש פליג כלומר ובעירובין דף מ\"ו קאי בתיק\"ו היכא דפליגי ר\"מ ור\"ש עכ\"ד ונראה דהכונה דכיון דר\"מ ור\"ש בעיא דלא איפשיטא וא\"כ בשל סופרים הלך אחר המקל והו\"ל לפסוק לקולא כר\"ש בדין זה ועל זה תירץ דמשמע פרק במה טומנין דהלכה כר' מאיר. אמנם מה שסיים מרן ועוד דר' מאיר מחמיר לפום ריהטא לא ידענא כונתו שהרי מה שהוקשה לו למרן היינו דהו\"ל לפסוק לקולא בדרבנן מאחר דמספ\"ל הלכה כמי. ומאחר שכן מה תירץ דר' מאיר מחמיר הלא מצד שהוא מחמיר הוא מאי דקשיא לן אמאי פסק כר\"מ ודוק:\n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>וחכמים אומרים אין טמא אלא עקרב. </b>כתב הרב תי\"ט צ\"ע חכמים היינו ת\"ק ואני עני בספרי הקטן שער יוסף בקונטרס שבסופו סימן יו\"ד דף ל\"ג ע\"ד הבאתי שהרב הון עשיר תידץ דחכמים אתו לאפוקי השרשרת וכו' ולא הונח לי כמ\"ש שם. ועוד הבאתי שם שהרב בית דוד השיג על הרב תי\"ט דאשתמיט מהרב תי\"ט דברי התוס' ספ\"ק דמנחות שהקשו התם כי האי גונא ותירוצו דמאי דקתני וחכמים וכו' היינו למסתם כת\"ק ודקדקתי דהו\"ל להקשות דזהו תלמוד ערוך פרק המפלת והזכירוה התוס' שם ספ\"ק דמנחות. ותו דלא אתמר הא אלא כי מסתבר טעמיה דחולק והכא סבר הרב תי\"ט דלא מסתבר טעמיה דר\"א ומשו\"ה איכא לאקשויי חכמים היינו ת\"ק:\n",
+                "והן עתה ראיתי דהרא\"ש בפירושו כתב תימה דחכמים היינו ת\"ק ולא הו\"ל למתני אלא ובשעת חיבורן הכל טמא עכ\"ל עין רואה דהרא\"ש הקשה קושית הרב תי\"ט וסלקא ליה בקשיא. ועל הרא\"ש אין לומר דאשתמיטיתיה סוגית המפלת ולכן נר' כמו שכתבתי בעניותי דהרא\"ש סבר דלא מסתבר טעמיה דר' אליעזר ומשו\"ה מקשה א\"נ דקי\"ל דאין הלכה כר\"א דשמותי הוא וא\"כ הכא דהחולק ר' אליעזר פשיטא דהלכה כת\"ק וזהו מאי דקשיא להו להרא\"ש ולהרב תי\"ט:\n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>הסייף מאימתי מקבל טומאה משישופנו וכו'. </b>במשנתו של רבי אליעזר בן יעקב נחום הוא מורינו הרב סבא קדישא מהר\"א נחום בספרו הבהיר חזון נחום הקשה על דברי הרמב\"ם פ\"ח ופי\"א דלפי דבריו מתניתין אתיא דלא כר\"י ור\"ל וצ\"ע. ואני השפל אומר דקושיא זו הקשו לי ואני בעניותי תירצתי ובאתי לכלל י\"שוב כמש\"ל במציעא על דף פ\"ד עש\"ב:\n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>יתירה על של משה. </b>שהיא בת ששה טפחים כן פירשו המפרשים וכן פירש\"י במנחות דף צ\"ח וכן פירש\"י בעירובין דף מ\"ח ד\"ה של קדש. והתימה על מ\"ש הרב תי\"ט בשם רש\"י דערובין וכבר התמרמר הרב יעב\"ץ על הרב תי\"ט הרבה:\n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>בשני אין בו טומאה. </b>שבו נברא רקיע כתב הרב יעבץ מכאן ק\"ל עמ\"ש פד\"מ דף נ\"ט ברשב\"ח דנחיתו ליה אטמהתא ושאיל וא\"ל אין דבר טמא יורד מן השמים דמאי מיבעיא ליה מתניתין היא והוא ז\"ל האריך בזה וכתב דרבי רמזה במתניתין עיין בספר באורך שדבריו אינם מחוורין והפשוט דליכא ס\"ד דאיכא ברקיעא טומאה דלפשוט ממתניתין אך דאסתפק כי לא ידע מהיכן באו וכמו שצדד גם הרב הנזכר והשיבוהו דכיון דמן השמים ירדו להצילו מן האריות ודאי הם טהורים מאחר שבאו ע\"י נס והוא לא ידע מהיכן באו דאם לא היו טהורין מן השמים היו עושים שיראה רשב\"ח מהיכן באו וז\"ש אין דבר יורד מן השמים בנס ובסתם ודוק כי קצרתי:\n"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>ומקל שיש בו בית קבול מזוזה ומרגליות וכו'. </b>הרמב\"ם בפירושו ורבינו שמשון והרא\"ש ורבינו עובדיה פירשו שעושים כן לגנוב. והרב תי\"ט דקדק מדברי הרמב\"ם בחיבורו פ\"ב שבית קבול מזוזה אינו משום גניבת מכס. וראיתי בערוך ערך מקל שפירש במשנתנו וז\"ל פירוש אם יש בו עובי כדי לעשות נרתק למזוזה או למרגלית עכ\"ל:\n",
+                "<b>ועל כלן אמר ר' יוחנן בן זכאי אוי לי אם אומר וכו'. </b>עמ\"ש בעניותי בספרי הקטן דברים אחדים דף נ\"ט ע\"ב במה ששייך לזה בס\"ד:\n"
+            ],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כפה שהוא טמא מדרס ונתנו על הספר וכו'. </b>מכאן הביאו ראיה הרב מר וקציעה סימן קמ\"ז והרב באר יעקב דמעיל שלבשה אשה יכולה להתנדב שיעשוהו לספר תורה ע\"ש. ובמר וקציעה גזר אומר דאשתמיטיתיה למור\"ם משנה שלימה זו דמוכח בהדיא דאפילו בגדי אשה שרו לתשמיש קדושה. אך אוסיף להביט בספרו לחם שמים שכתב מכאן יש להוכיח קצת דכליה של אשה ובגדיה רשאין לעשות כלי קדש לס\"ת וכן יש ללמוד ממראות הצובאות עכ\"ל עין רואה דהכא כתב דיש להוכיח קצת ולא בא בטרוניא כמ\"ש במר וקציעה. והאמת שיש מקום לדוחה דהא בדיעבד. וגם כלי הנעשה לצניעות דוקא ככפה שעל ראשה וגם הרב באר יעקב לא למד אלא לבגד הנעשה לצניעות. וממראות הצובאות אין ראיה אשר לא עלו עליה ודוק:\n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>א\"ר יוסי אשריך כלים וכו'. </b>כתב רבינו שמשון בספר כריתות בחלק לשון למודים שער ב' סימן נ\"ח דמכאן ראיה שהמשניות היו סדורות קודם לכן אלא שרבי בירר וסלת וקבע הלכה אבל המשנה והמסכתא לא זזה ממקומה שהרי רבי יוסי שקדם אמר אשריך כלים וכו' ע\"ש והרב יעב\"ץ כתבה מדנפשיה והיא של כת הקודמין חלקם בחיים:\n"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Petach Einayim, Jerusalem 1959",
+            "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001157028"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "פתח עינים על משנה כלים",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Petach Einayim",
+        "Seder Tahorot"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Perek",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Petach Einayim/Seder Tahorot/Petach Einayim on Mishnah Makhshirin/Hebrew/Petach Einayim, Jerusalem 1959.json

@@ -0,0 +1,100 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Petach Einayim on Mishnah Makhshirin",
+    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001157028",
+    "versionTitle": "Petach Einayim, Jerusalem 1959",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "versionTitleInHebrew": "פתח עינים, ירושלים תשי\"ט",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "פתח עינים על משנה מכשירין",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Petach Einayim",
+        "Seder Tahorot"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>וישראל אחד מטיל לתוכו דמאי. </b>כתב הרב תוספת י\"ט לא ידענא טעמא מאי וכו' והרמב\"ם בחבורו לא העתיק לבבא זו כלל עכ\"ל. מקשים על הרב תי\"ט דמאי קשיא ליה דאפילו תרומה עולה באחד ומאה. ועוד שמעתי מקשים במ\"ש דהרמב\"ם לא הביא בבא זו דהרי הרמב\"ם פי\"ג דמעשר הוא פסק בפירות ח\"ל שנתערבו בפירות הארץ שאם הרוב מח\"ל מותר ואין זה דמאי והוא מהתוספתא וא\"כ פסק כר\"מ דהיינו פירות נכרי כמו פירות ח\"ל. ויש מי שהקשה דזה תערובת דמאי ומפורש בחולין דף ז' דפטור ותירצו דההיא בטעמו של דמאי וכן הוא בתוס' ע\"ז פרק אין מעמידין שהתירו טעם פת גוי מטעם זה והביאו מרן בב\"י י\"ד סימן קי\"ב וכן פסק בש\"ע. ועוד הרי טבל חמור מתרומת מעשר ופ\"ב דערלה תנן דתרומת מעשר דמאי עולה באחד ומאה ולדברי המקשן הנזכר הרי הוא תערובת דמאי. ומ\"ש הרב תי\"ט דהרמב\"ם לא העתיק פט\"ו דמ\"א תערובת דמאי שס\"ל כהר\"ש דלא קי\"ל הכי עש\"ב נעלם ממנו דהרמב\"ם ביאר סוף הלכות תרומות דאין הפרש בין תרומת מעשר של ודאי או דמאי וכ\"כ בפירושו במשנה זו ע\"כ מ\"כ:\n"
+            ],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>והשמן. </b>הוא שמן זית ואין שמן שומשמין מכשיר וכדתנן פי\"א דתרומות דאינו מטמא משום משקה אלא היוצא מזתים וענבים ומזה דקדקתי על הרב גנת ורדים כלל א' סימן כ\"ט שכתב בזה והביא ראיות ולא זכר משנה שלימה ועיין בשו\"ת הרב כנה\"ג א\"ח ח\"ב סימן ס\"ח ועמ\"ש מופת דורנו הרב מהר\"י בכ\"ר דוד בספרו הבהיר בקונטריסים:\n",
+                "<b>דבש צרעים טהור ומותר באכילה. </b>אני הצעיר הארכתי בענין זה בדברי רבוואתא קמאי ובתראי ובסוגית פ\"ק דבכורות ואביזרא והעולה על רוחי רוח נשברה הלא הוא בספרי הקטן מחזיק ברכה י\"ד סימן פ\"א בס\"ד ע\"ש באריכות:\n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Perek",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Petach Einayim/Seder Tahorot/Petach Einayim on Mishnah Makhshirin/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,97 @@
+{
+    "title": "Petach Einayim on Mishnah Makhshirin",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Petach_Einayim_on_Mishnah_Makhshirin",
+    "text": [
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>וישראל אחד מטיל לתוכו דמאי. </b>כתב הרב תוספת י\"ט לא ידענא טעמא מאי וכו' והרמב\"ם בחבורו לא העתיק לבבא זו כלל עכ\"ל. מקשים על הרב תי\"ט דמאי קשיא ליה דאפילו תרומה עולה באחד ומאה. ועוד שמעתי מקשים במ\"ש דהרמב\"ם לא הביא בבא זו דהרי הרמב\"ם פי\"ג דמעשר הוא פסק בפירות ח\"ל שנתערבו בפירות הארץ שאם הרוב מח\"ל מותר ואין זה דמאי והוא מהתוספתא וא\"כ פסק כר\"מ דהיינו פירות נכרי כמו פירות ח\"ל. ויש מי שהקשה דזה תערובת דמאי ומפורש בחולין דף ז' דפטור ותירצו דההיא בטעמו של דמאי וכן הוא בתוס' ע\"ז פרק אין מעמידין שהתירו טעם פת גוי מטעם זה והביאו מרן בב\"י י\"ד סימן קי\"ב וכן פסק בש\"ע. ועוד הרי טבל חמור מתרומת מעשר ופ\"ב דערלה תנן דתרומת מעשר דמאי עולה באחד ומאה ולדברי המקשן הנזכר הרי הוא תערובת דמאי. ומ\"ש הרב תי\"ט דהרמב\"ם לא העתיק פט\"ו דמ\"א תערובת דמאי שס\"ל כהר\"ש דלא קי\"ל הכי עש\"ב נעלם ממנו דהרמב\"ם ביאר סוף הלכות תרומות דאין הפרש בין תרומת מעשר של ודאי או דמאי וכ\"כ בפירושו במשנה זו ע\"כ מ\"כ:\n"
+            ],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>והשמן. </b>הוא שמן זית ואין שמן שומשמין מכשיר וכדתנן פי\"א דתרומות דאינו מטמא משום משקה אלא היוצא מזתים וענבים ומזה דקדקתי על הרב גנת ורדים כלל א' סימן כ\"ט שכתב בזה והביא ראיות ולא זכר משנה שלימה ועיין בשו\"ת הרב כנה\"ג א\"ח ח\"ב סימן ס\"ח ועמ\"ש מופת דורנו הרב מהר\"י בכ\"ר דוד בספרו הבהיר בקונטריסים:\n",
+                "<b>דבש צרעים טהור ומותר באכילה. </b>אני הצעיר הארכתי בענין זה בדברי רבוואתא קמאי ובתראי ובסוגית פ\"ק דבכורות ואביזרא והעולה על רוחי רוח נשברה הלא הוא בספרי הקטן מחזיק ברכה י\"ד סימן פ\"א בס\"ד ע\"ש באריכות:\n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Petach Einayim, Jerusalem 1959",
+            "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001157028"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "פתח עינים על משנה מכשירין",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Petach Einayim",
+        "Seder Tahorot"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Perek",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Petach Einayim/Seder Tahorot/Petach Einayim on Mishnah Mikvaot/Hebrew/Petach Einayim, Jerusalem 1959.json

@@ -0,0 +1,131 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Petach Einayim on Mishnah Mikvaot",
+    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001157028",
+    "versionTitle": "Petach Einayim, Jerusalem 1959",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "versionTitleInHebrew": "פתח עינים, ירושלים תשי\"ט",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "פתח עינים על משנה מקואות",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Petach Einayim",
+        "Seder Tahorot"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>מים שאובין ומי גשמים וכו'. </b>הרב מופת דורנו מהר\"י בכר דוד בספרו הבהיר דברי אמת בחלק הקונטריסין קונטרס שלישי האריך במשנה זו ואביזרה וביאר דברי הרמב\"ם במשנה זו והפליא עצה הגדיל תושיה מענין לענין ע\"ש:\n"
+            ],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>נוטפין שעשאן זוחלין וכו'. </b>עמ\"ש הרשב\"ץ בתשובותיו ח\"א סימן י\"ז ועמ\"ש שם בח\"ג סימן ל\"ה ויראה המעיין שיש לדקדק בדבריו ובמקום אחר כתבתי בזה:\n"
+            ],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>והביאו שלג ועשו מקוה בתחילה וכו'. </b>ממ\"ש מרן בבית יוסף י\"ד סימן ר\"א משם באר\"ה דרוב הפוסקים מכשירים לכשיפשר וכן פסק מהריק\"ש בהגהותיו וק\"ק על מרן בש\"ע שם שסתם והי\"ל לפרש ולא לסתום. ולמעשה אין להתיר רק לכשיפשר. וכן עשינו מעשה בעה\"ק ירושלים ת\"ו זה שלשים שנה והותר במקוה שהיה חסר מהשיעור ומלאוה שלג ונפשר והיה זה בהסכמת מורי הרב ושאר רבנים זלה\"ה. ובו בפרק אמר לי הצעיר רב אחד המיוחד שלבו היה מהסס להכשיר כי ראה שהרב פרישה שם אות ל\"ז כתב וז\"ל ועשה ממנו מקוה כשר ואפילו לא נפשר השלג וכן פירש רבינו שמריה אבל ר\"א אסרו אפילו הופשר וכו' וב\"י פסק להתיר אלא שיש להחמיר כדברי ר\"א עכ\"ל הרי דמסיק שיש להחמיר כדברי ר\"א שאסר אפילו הופשר. ואני בעניי נומיתי להרב הנזכר שיש להתיר כדברי מרן ז\"ל וכל הוראות מרן קבלנו עלינו. ותו דדברי הרב פרישה קשים לשמוע ועל כן נראה שהוא ט\"ס בפרישה וצ\"ל אבל ר\"א אסרו אם לא שהופשר והכרחתי כמה הכרחיות לזה. והודה הרב הנזכר לדברי והסכים גם הוא להתיר. ובמקום אחר כתבתי קצת שקלא וטריא בזה והזכרתי דברי הרז\"ה בהשגותיו על בעלי הנפש:\n",
+                "ואחר זמן רב הן כל יקר ראתה עיני בשו\"ת הרב כנה\"ג א\"ח ח\"ב סימן מ\"ב וסימן מ\"ג שעמד במה שנראה דמרן ז\"ל בש\"ע א\"ח סימן ק\"ס סותר מ\"ש בי\"ד ושם הרב מהר\"י ן' נעים עם הרב כנה\"ג צידדו וחתרו לישב פסקי מרן ז\"ל. ושם סימן מ\"ג הרב כנה\"ג הביא דברי הרב פרישה הנזכרים ותמה עליו ומסיק שהוא ט\"ס ע\"ש עלץ לבי שכיונתי לדברי הרב כנה\"ג ודוק הטב כי קצרתי:\n"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>עד שיחזרו מראיהן למראה מים. </b>ואין זה ענין למאי דאמרינן בעלמא אין מבטלין איסור לכתחילה דהתם נשאר האיסור אבל הכא נסתלק האיסור מעיקרא וחזרו למראה מים. הרב עדות ביעקב סימן קי\"א:\n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>וקלמרין של יוסף הכהן וכו'. </b>מצאתי כתוב לרב אחד שכתב שקבל מרבותיו דזהו יוסף הכהן בן גוריון הידוע שהיה כהן משוח מלחמה וחיבר ספר יוסיפון ועליו אמרו במשנתנו קלמרין של יוסף הכהן וכו':\n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Perek",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Petach Einayim/Seder Tahorot/Petach Einayim on Mishnah Mikvaot/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,128 @@
+{
+    "title": "Petach Einayim on Mishnah Mikvaot",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Petach_Einayim_on_Mishnah_Mikvaot",
+    "text": [
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>מים שאובין ומי גשמים וכו'. </b>הרב מופת דורנו מהר\"י בכר דוד בספרו הבהיר דברי אמת בחלק הקונטריסין קונטרס שלישי האריך במשנה זו ואביזרה וביאר דברי הרמב\"ם במשנה זו והפליא עצה הגדיל תושיה מענין לענין ע\"ש:\n"
+            ],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>נוטפין שעשאן זוחלין וכו'. </b>עמ\"ש הרשב\"ץ בתשובותיו ח\"א סימן י\"ז ועמ\"ש שם בח\"ג סימן ל\"ה ויראה המעיין שיש לדקדק בדבריו ובמקום אחר כתבתי בזה:\n"
+            ],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>והביאו שלג ועשו מקוה בתחילה וכו'. </b>ממ\"ש מרן בבית יוסף י\"ד סימן ר\"א משם באר\"ה דרוב הפוסקים מכשירים לכשיפשר וכן פסק מהריק\"ש בהגהותיו וק\"ק על מרן בש\"ע שם שסתם והי\"ל לפרש ולא לסתום. ולמעשה אין להתיר רק לכשיפשר. וכן עשינו מעשה בעה\"ק ירושלים ת\"ו זה שלשים שנה והותר במקוה שהיה חסר מהשיעור ומלאוה שלג ונפשר והיה זה בהסכמת מורי הרב ושאר רבנים זלה\"ה. ובו בפרק אמר לי הצעיר רב אחד המיוחד שלבו היה מהסס להכשיר כי ראה שהרב פרישה שם אות ל\"ז כתב וז\"ל ועשה ממנו מקוה כשר ואפילו לא נפשר השלג וכן פירש רבינו שמריה אבל ר\"א אסרו אפילו הופשר וכו' וב\"י פסק להתיר אלא שיש להחמיר כדברי ר\"א עכ\"ל הרי דמסיק שיש להחמיר כדברי ר\"א שאסר אפילו הופשר. ואני בעניי נומיתי להרב הנזכר שיש להתיר כדברי מרן ז\"ל וכל הוראות מרן קבלנו עלינו. ותו דדברי הרב פרישה קשים לשמוע ועל כן נראה שהוא ט\"ס בפרישה וצ\"ל אבל ר\"א אסרו אם לא שהופשר והכרחתי כמה הכרחיות לזה. והודה הרב הנזכר לדברי והסכים גם הוא להתיר. ובמקום אחר כתבתי קצת שקלא וטריא בזה והזכרתי דברי הרז\"ה בהשגותיו על בעלי הנפש:\n",
+                "ואחר זמן רב הן כל יקר ראתה עיני בשו\"ת הרב כנה\"ג א\"ח ח\"ב סימן מ\"ב וסימן מ\"ג שעמד במה שנראה דמרן ז\"ל בש\"ע א\"ח סימן ק\"ס סותר מ\"ש בי\"ד ושם הרב מהר\"י ן' נעים עם הרב כנה\"ג צידדו וחתרו לישב פסקי מרן ז\"ל. ושם סימן מ\"ג הרב כנה\"ג הביא דברי הרב פרישה הנזכרים ותמה עליו ומסיק שהוא ט\"ס ע\"ש עלץ לבי שכיונתי לדברי הרב כנה\"ג ודוק הטב כי קצרתי:\n"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>עד שיחזרו מראיהן למראה מים. </b>ואין זה ענין למאי דאמרינן בעלמא אין מבטלין איסור לכתחילה דהתם נשאר האיסור אבל הכא נסתלק האיסור מעיקרא וחזרו למראה מים. הרב עדות ביעקב סימן קי\"א:\n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>וקלמרין של יוסף הכהן וכו'. </b>מצאתי כתוב לרב אחד שכתב שקבל מרבותיו דזהו יוסף הכהן בן גוריון הידוע שהיה כהן משוח מלחמה וחיבר ספר יוסיפון ועליו אמרו במשנתנו קלמרין של יוסף הכהן וכו':\n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Petach Einayim, Jerusalem 1959",
+            "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001157028"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "פתח עינים על משנה מקואות",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Petach Einayim",
+        "Seder Tahorot"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Perek",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Petach Einayim/Seder Tahorot/Petach Einayim on Mishnah Negaim/Hebrew/Petach Einayim, Jerusalem 1959.json

@@ -0,0 +1,187 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Petach Einayim on Mishnah Negaim",
+    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001157028",
+    "versionTitle": "Petach Einayim, Jerusalem 1959",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "versionTitleInHebrew": "פתח עינים, ירושלים תשי\"ט",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "פתח עינים על משנה נגעים",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Petach Einayim",
+        "Seder Tahorot"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>מאור עיניו. </b>כתב הרב תוספת י\"ט יראה לי דתרי עיניו קאמר וכו' ע\"ש ויראה קצת ראיה לדבריו ממ\"ש בירושלמי דנדרים ריש פ\"י ר' ירמיה כד לא הוי בעי מידון אמר עייני בהאיא. הרי דהוצרך לומר ששתי עיניו כהות. ועמ\"ש מורינו הרב חזון נחום במשנה זו ועמ\"ש אני הדל על דבריו ז\"ל בספרי הקטן ברכי יוסף ח\"מ סימן ה' דף ט\"ז ע\"א והיו עיניך רואות ודוק:\n"
+            ],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>ור' יהושע קיהה. </b>עמ\"ש הרב תוס' י\"ט ועמ\"ש אני בעניי בספרי הקטן ראש דוד פרשת תזריע על דברי הרמב\"ם וסוגית נזיר ומ\"ש הגאון מהר\"ר שאול בחיר ה' נר\"ו בספרו הבהיר בנין אריאל ע\"ש ודוק:\n"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>אלו בהרות טהורות שהיו בו קודם למתן תורה וכו'. </b>מכאן הקשה הרב המוסמך מהר\"ח אבואלעפיא זלה\"ה על התוס' והר\"ן בנדרים דף ז' גבי דתן ואבירם דמצורעין לא הוו דהא בעדה בתוך המחנה היו יושבין וכו' ע\"ש. והרב הגדול נכדו מופת הדור בספר ישרש יעקב ריש ברכות חתר לישב קושית מז\"ה ואנכי עפר דל עמדתי על דברי קדשו בספרי הקטן שער יוסף דף צ\"ב ע\"ג ע\"ש ומשם באר\"ה ודו\"ק במ\"ש שם דהקושיא גדולה היא במ\"ש התוס' והר\"ן בריש דבריהם ועיין היטב:\n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>בית הבנוי בספינה וכו'. </b>עמ\"ש הרב עדות ביעקב סימן קי\"ג שהאריך בדין חזקה ולמד ממשנתנו ומת\"כ ע\"ש באורך:\n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>אפילו ת\"ח ויודע וכו'. </b>הרב גור אריה כתב דטעמא משום דובר שקרים דכל זמן שלא נזקק הכהן לאו נגע הוא. והשיגו הרב קרבן אהרן דודאי נגע הוא קודם שיבא הכהן אלא שהכהן מטמא. והרב תי\"ט הליץ בעד מהר\"ר ליווא בגור אריה דכיון דמרבית העם קורין נגע כשהוא טמא דוקא א\"כ אם יאמר נגע יהיה משמעו כדאמרי אינשי והכהן לא בא עכ\"ד ויש לרמוז זה בכתוב ובא וכו' והגיד לכהן לאמר כנגע נראה לי דידוע מ\"ש בזהר הקדוש דאין הגדה אלא דברי חכמה וממנו נקח לפי פשטן של דברים והגיד לכהן דברי חכמה דאע\"ג דלפי האמת הוא נגע ונגע אינו מוכרח שיהיה טמא עם כל זה בעבור לאמר דהיינו אמירה בעלמא שאומרים נגע לטמא אני אומר כנגע ולא נגע משום לתא דשקר:\n",
+                "וזו מן התוכחות כמה צריך האדם לדקדק בדבריו משום דובר שקרים דהגם שאומר אמת אם נראה להמון שהוא שקר צריך ליזהר. ובאמת שצריך זהירות גדול וה' לא ימנע טוב להולכים בתמים הוא ברחמיו יעזרנו על דבר כבוד שמו כי\"ר:\n"
+            ],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>לא אזוב יון וכו'. </b>לכאורה מכאן יש לעמוד עמ\"ש הרמב\"ן בפירושו לחומש פרשת האזינו דאזוביון הוא אזוב רק שקורין לו אזוביון כמו סבתיון חוריון מוליון שנוהגין בלשונם להוסיף יון על התיבה וכו' ע\"ש ומהכא משמע שאינו אזוב פשוט רק אזוב יון הוא שם ליווי. ואפשר דהכא גריס אזוב יון ור\"ל מארץ יון. ועוד יש לישב. ועמ\"ש בהגהת הר\"ש לקמן פי\"א דפרה. ובענין שם לווי עמ\"ש הרשב\"ץ ח\"ב סימן ד' ע\"ש:\n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>וכל קרבן שהיא חייבת. </b>הרב תוס' י\"ט כתב שלא מצא להרמב\"ם שהעתיק משנה דהכא. ותימה על הרב ז\"ל שלא זכר שהרמב\"ם פסקה פ\"י דשגגות. וכבר השיגו מורינו הרב בספר חזון נחום ושאר אחרונים. ואני בעניי כתבתי בענין זה בספרי הקטן ראש דוד פרשת ויקרא ועוד בסוף פאת הראש אשר בסוף מחב\"ר ועמ\"ש לעיל בנדה [על דף ל\"ג ע\"ב] ועוד כתוב אצלי על דברי הרב תוספת י\"ט במשנתנו. ויען זה ימים נהייתי ונחליתי כמו חלאי\"ם השתא קשיא רישא ולמחר כריסא והכי קטנ\"י הוא ברחמיו המרובים ישלח דברו וירפאני לעבוד עבודתו ולעסוק בתורה לשמה לאורך ימים ושנות חיים כי\"ר אך עצרתי לא נצרכא אלא איזה גרגיר קטן בכל מסכת וגם זה אגב דוחקא ה' יעזרנו על דבר כבוד שמו בהלו נרו נר מצוה ותורה אור החיים:\n"
+            ],
+            []
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Perek",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Petach Einayim/Seder Tahorot/Petach Einayim on Mishnah Negaim/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,184 @@
+{
+    "title": "Petach Einayim on Mishnah Negaim",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Petach_Einayim_on_Mishnah_Negaim",
+    "text": [
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>מאור עיניו. </b>כתב הרב תוספת י\"ט יראה לי דתרי עיניו קאמר וכו' ע\"ש ויראה קצת ראיה לדבריו ממ\"ש בירושלמי דנדרים ריש פ\"י ר' ירמיה כד לא הוי בעי מידון אמר עייני בהאיא. הרי דהוצרך לומר ששתי עיניו כהות. ועמ\"ש מורינו הרב חזון נחום במשנה זו ועמ\"ש אני הדל על דבריו ז\"ל בספרי הקטן ברכי יוסף ח\"מ סימן ה' דף ט\"ז ע\"א והיו עיניך רואות ודוק:\n"
+            ],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>ור' יהושע קיהה. </b>עמ\"ש הרב תוס' י\"ט ועמ\"ש אני בעניי בספרי הקטן ראש דוד פרשת תזריע על דברי הרמב\"ם וסוגית נזיר ומ\"ש הגאון מהר\"ר שאול בחיר ה' נר\"ו בספרו הבהיר בנין אריאל ע\"ש ודוק:\n"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>אלו בהרות טהורות שהיו בו קודם למתן תורה וכו'. </b>מכאן הקשה הרב המוסמך מהר\"ח אבואלעפיא זלה\"ה על התוס' והר\"ן בנדרים דף ז' גבי דתן ואבירם דמצורעין לא הוו דהא בעדה בתוך המחנה היו יושבין וכו' ע\"ש. והרב הגדול נכדו מופת הדור בספר ישרש יעקב ריש ברכות חתר לישב קושית מז\"ה ואנכי עפר דל עמדתי על דברי קדשו בספרי הקטן שער יוסף דף צ\"ב ע\"ג ע\"ש ומשם באר\"ה ודו\"ק במ\"ש שם דהקושיא גדולה היא במ\"ש התוס' והר\"ן בריש דבריהם ועיין היטב:\n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>בית הבנוי בספינה וכו'. </b>עמ\"ש הרב עדות ביעקב סימן קי\"ג שהאריך בדין חזקה ולמד ממשנתנו ומת\"כ ע\"ש באורך:\n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>אפילו ת\"ח ויודע וכו'. </b>הרב גור אריה כתב דטעמא משום דובר שקרים דכל זמן שלא נזקק הכהן לאו נגע הוא. והשיגו הרב קרבן אהרן דודאי נגע הוא קודם שיבא הכהן אלא שהכהן מטמא. והרב תי\"ט הליץ בעד מהר\"ר ליווא בגור אריה דכיון דמרבית העם קורין נגע כשהוא טמא דוקא א\"כ אם יאמר נגע יהיה משמעו כדאמרי אינשי והכהן לא בא עכ\"ד ויש לרמוז זה בכתוב ובא וכו' והגיד לכהן לאמר כנגע נראה לי דידוע מ\"ש בזהר הקדוש דאין הגדה אלא דברי חכמה וממנו נקח לפי פשטן של דברים והגיד לכהן דברי חכמה דאע\"ג דלפי האמת הוא נגע ונגע אינו מוכרח שיהיה טמא עם כל זה בעבור לאמר דהיינו אמירה בעלמא שאומרים נגע לטמא אני אומר כנגע ולא נגע משום לתא דשקר:\n",
+                "וזו מן התוכחות כמה צריך האדם לדקדק בדבריו משום דובר שקרים דהגם שאומר אמת אם נראה להמון שהוא שקר צריך ליזהר. ובאמת שצריך זהירות גדול וה' לא ימנע טוב להולכים בתמים הוא ברחמיו יעזרנו על דבר כבוד שמו כי\"ר:\n"
+            ],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>לא אזוב יון וכו'. </b>לכאורה מכאן יש לעמוד עמ\"ש הרמב\"ן בפירושו לחומש פרשת האזינו דאזוביון הוא אזוב רק שקורין לו אזוביון כמו סבתיון חוריון מוליון שנוהגין בלשונם להוסיף יון על התיבה וכו' ע\"ש ומהכא משמע שאינו אזוב פשוט רק אזוב יון הוא שם ליווי. ואפשר דהכא גריס אזוב יון ור\"ל מארץ יון. ועוד יש לישב. ועמ\"ש בהגהת הר\"ש לקמן פי\"א דפרה. ובענין שם לווי עמ\"ש הרשב\"ץ ח\"ב סימן ד' ע\"ש:\n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>וכל קרבן שהיא חייבת. </b>הרב תוס' י\"ט כתב שלא מצא להרמב\"ם שהעתיק משנה דהכא. ותימה על הרב ז\"ל שלא זכר שהרמב\"ם פסקה פ\"י דשגגות. וכבר השיגו מורינו הרב בספר חזון נחום ושאר אחרונים. ואני בעניי כתבתי בענין זה בספרי הקטן ראש דוד פרשת ויקרא ועוד בסוף פאת הראש אשר בסוף מחב\"ר ועמ\"ש לעיל בנדה [על דף ל\"ג ע\"ב] ועוד כתוב אצלי על דברי הרב תוספת י\"ט במשנתנו. ויען זה ימים נהייתי ונחליתי כמו חלאי\"ם השתא קשיא רישא ולמחר כריסא והכי קטנ\"י הוא ברחמיו המרובים ישלח דברו וירפאני לעבוד עבודתו ולעסוק בתורה לשמה לאורך ימים ושנות חיים כי\"ר אך עצרתי לא נצרכא אלא איזה גרגיר קטן בכל מסכת וגם זה אגב דוחקא ה' יעזרנו על דבר כבוד שמו בהלו נרו נר מצוה ותורה אור החיים:\n"
+            ],
+            []
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Petach Einayim, Jerusalem 1959",
+            "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001157028"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "פתח עינים על משנה נגעים",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Petach Einayim",
+        "Seder Tahorot"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Perek",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Petach Einayim/Seder Tahorot/Petach Einayim on Mishnah Oholot/Hebrew/Petach Einayim, Jerusalem 1959.json

@@ -0,0 +1,216 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Petach Einayim on Mishnah Oholot",
+    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001157028",
+    "versionTitle": "Petach Einayim, Jerusalem 1959",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "versionTitleInHebrew": "פתח עינים, ירושלים תשי\"ט",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "פתח עינים על משנה אהלות",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Petach Einayim",
+        "Seder Tahorot"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>אדם אינו מטמא וכו'. </b>הרב מהר\"י חאגי\"ז זלה\"ה פלפל במשנה זו וקשיתיה מאותה שאמרו פרק שבועת העדות גבי שתי כתי עדים כפרה ראשונה וכו' ותירץ ופלפל בזה בספר קרבן מנחה סימן שנ\"א ע\"ש ודוק:\n"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>מאתים וארבעים ושמנה אברים באדם. </b>והאברים היתרים שבאשה אמר רב בש\"ס בכורות דף מ\"ה ע\"א שאינן מטמאין באהל דכתיב זאת התורה אדם כי ימות באהל דבר השוה לכל אדם והרמב\"ם פ\"ב דט\"מ דין ז' כתב ואמרו חכמים רמ\"ח אברים יש באיש וכו' ובאשה רנ\"א וכו' חוץ מג' אברים יתרים שבאשה וכו' ותמה מרן בכ\"מ שכתב רנ\"א אברים באשה והוא דלא כמאן מתנאי דסוגית בכורות הנזכרת ונדחק עצמו דר\"א דאמר דצירים לאשה ור' יהושע דאמר דלתות פליגי ור\"ע דאמר מפתח מוסיף אחד מינייהו ופסק כר' עקיבא זהת\"ד והם דחוקים דפשטא דסוגיין דלא פליגי והא והא איתא וכמעשה של תלמידי רבי ישמעאל ששלקו זונה שנתחייבה שריפה ומצאו רנ\"ב אברים וא\"ל ר' ישמעאל דיש באשה שני צירים ושני דלתות. וכן מוכח מדפריך אביי סתמא ובאיש ליכא והכתיב צירים אחזוני ואי ס\"ד דפליגי לא ה\"ל לאביי להקשות סתמא אלא הול\"ל לר' אליעזר קשה ובאיש ליכא. ותו למאי דמשני דבאיש הם צירי בשר ולא חשיב אלא אבר שיש בו עצם וקאמר עלה ה\"נ מסתברא דאלת\"ה רמ\"ח היכי משכחת וכו' מוכח דתלמידי ר' ישמעאל מנו האברים שיש בהם עצם וא\"כ מ\"ט דר\"א ור\"י דלא חשיבי אלא תרתי מר צירים ומר דלתות והרי בכלן יש עצם:\n",
+                "ומתוך הדברים יש להעיר על הרב המבי\"ט בקרית ספר שכתב וז\"ל ונראה דדלתות וצירים חשיב אחד אחד ומפתח כחד ה\"ל ג' יתרים באשה שהם רנ\"א כמ\"ש הרב ז\"ל ותלמידי ר' ישמעאל משום בדיקה יתרה חשיבי להו בתרי תרי עכ\"ל וצריך טעם דכיון דיש בכל א' עצם אמאי שני צירים חשיבי חד וכן שני דלתות ותו אמאי לא נסמוך על תלמידי ר' ישמעאל דעמדו למנין:\n",
+                "ואחזה אנכי להרב מרכבת המשנה ח\"ג שכתב וז\"ל ואני אומר דרבינו גריס גבי תלמידיו של רבי ישמעאל רנ\"א וכן מוכרח גירסא זו דהא גרסינן במתניתין וחמשה בנקוביו ופירש הרא\"ש כלי הזרע והזכרות וכו' והרי הזכרות חסר באשה ואי ס\"ד דהגירסא רנ\"ב אדרבה הוי סייעתא לר\"ע דאיכא ה' יתרות באשה וחסר הזכרות ולפי גירסת רבינו רנ\"א ניחא דר\"י ור\"א לא פליגי וקשה לר\"ע וזה מוכרח עכ\"ל ואני בעניי אומר דקושיתו ל\"ק דבמקום הזכרות באיש עד היסוד בה גם כן על ארץ יסודה ואינו הכרח כלל וכמ\"ש רש\"י בהדיא רנ\"ב ולר\"ע רנ\"ג. והשתא דשפר קדמיה דהרב הנזכר לחדש גירסא בש\"ס. טפי מעלי לומר דגרסינן בהרמב\"ם רנ\"ב וכו' חוץ מד' יתרים וכו'. וכן רבינו האר\"י זצ\"ל כתב בסוד ברכת ראה נא בעניינו דר\"ת רנ\"ב כמנין אברי הנוקבא ע\"ש סודו. ובספר אמרי נועם שהוא מקובץ מדברי הראשונים כתב בסוף פרשת לך לך דאמרו בבכורות ד' דברים יתרים באשה ע\"ש. וכן רבינו גרשום מאור הגולה בפירושו בסוגית בכורות הנזכרת במ\"ש יתר שאין בו רפ\"א מנה ה' אברים באשה יתרים ב' צירים וב' דלתות ומפתח הביאו הרב חזון נחום לקמן ריש פ\"ב [וכ\"כ רבינו בעל הטורים בפרפראותיו פרשת ויצא ע\"ש] וכן משמע מדברי תוס' חיצוניות בשם ר\"י שהקשו על פירש\"י בזה דאין אותם אברים שבאשה מטמאין באהל והביא דבריהם שם הרב חזון נחום והך קושיא קשיא גם על רגמ\"ה כמבואר. ויש לישב דנקט רפ\"א להפלגה אמנם ודאי דברוב מנינו קכ\"ה לא עיילי הנך יתרים דבאשה. ואפשר דגם כונת ר\"י שסיים וגם רש\"י לא כיוין החשבון כונתו דאם רש\"י היה מוצא החשבון מכוון לא הוה קשה דדרך הפלגה חשבינהו אבל עתה דלא מצא החשבון אמאי עיילינהו. וא\"כ לרגמ\"ה דמצא החשבון מכוון ל\"ק. וגם זה יש לישב לרש\"י דכונתו דגם אם נמנה בכלל החשבון אברים העודפים באשה אכתי בצרי. ומ\"מ מוכח דגם רבינו יצחק בעל התוספות אזיל ומודה דה' יתרים באשה כמ\"ש רש\"י:\n",
+                "הראת לדעת דנסח שלפנינו דתלמידי ר' ישמעאל מצאו רנ\"ב אתחזק בבי דינא רבא רגמ\"ה ורש\"י ור\"י ודעמיהו ובודאי דמה שחשב הרב מרכבת המשנה דהוא הכרח גמור אינו הכרח כלל ככל אשר דברנו:\n"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [
+                "<b>מלא תרוד רקב שגבלו במים וכו'. </b>מה שהקשה הרב תי\"ט על הרמב\"ם אינה קושיא וכבר ראיתי להרב חזון נחום והרב שושנים לדוד שתמהו על קושיתו עיין בדבריהם. ואם נפשך לומר לא הו\"ל להרב תי\"ט לכתוב ותמהני ודוק. ומ\"ש הרב תי\"ט במשנה א' ד\"ה מלא תרווד שהביא מרבינו עובדיה במשנה זו דאין בו אלא טומאת משא ע\"ש גם הרב מודה דמשא ואהל כי הדדי שאם נשאו כלו והאהיל על כלו מטמא ואם האהיל על מקצתו או לא נשא כלו אינו מטמא וכונת הרב תי\"ט אינו אלא דאינו מטמע במגע דהא קאי על מה ששנינו דמטמא באהל וזה אין צורך להזכירו אלא שכתב דאין בו אלא טומאת משא לאפוקי מגע וזה נראה ברור בכונת הרב תי\"ט. וראיתי להרב יעבץ בלחם שמים שכתב במשנה א' על דברי התי\"ט שם דלא ידע מאי קאמר תרי תמיהי נינהו דילמא כי ניים ושכיב גמרא גמר זמורתא זמר עכ\"ל ואם כונתו שחשב דהרב תי\"ט מעיט אהל ועל זה חרה אפו שהוא הפך משנתנו ודברי רבינו עובדיה שהביא הוא עצמו. הדבר ברור שכונת הרב תי\"ט כדכתיבנא ואחרי כן ראיתי להרב שושנים לדוד שפירש דברי הרב תי\"ט כדאמרן ושם האריך הרבה ע\"ש ואם כונת הרב לח\"ש אינה כן. לכאורה לא ידעתי תמיהותיו ודוק הטב:\n"
+            ],
+            [
+                "<b>באיזה מקדח אמרו וכו'. </b>ראיתי למורינו הרב חזון נחום שכתב וז\"ל נראה מכאן דארחא דמילתא לאפלוגי תנאי אף אליבא דמאן דלית הלכתא כותיה דהא ב\"ש במקום ב\"ה אינה משנה ועם כל זה פליגי ר\"מ וחכמים בפירוש דבריהם ומכאן קשה למה שנראה מדברי הר\"ן פרק אע\"פ גבי העדפה שלא ע\"י הדחק שאין דרך לחלוק אליבא דמאן דלית הלכתא כותיה ואין לדחות דשאני התם וכו' ואין דרך למבעי בעיא אליבא דמאן דלית הלכתא כותיה אמנם דרך הוא לחלוק בפירוש דבריו וכו' ואולי יש לחלק בזה בין תנאים לאמוראים א\"נ קודם בת קול עכ\"ל והנה הרב ז\"ל קבע קושיתו על דברי הר\"ן בשגם הר\"ן לא אמרה אלא בבעיית אמוראי דלא בעו אליבא דמאן דלית הלכתא כותיה בכל זאת קשתו לא נסוג אחור דהאיכא אחרונים שלמדו מדברי הר\"ן אפילו שהמחלקת בפירוש דבריו כמבואר בספרו הבהיר. ולא זכר שר שהתוס' בסוכה דף ט' ע\"א כתבו בהדיא דהיכא דפליגי תנאי אליבא דבית שמאי קשיא ועליהם הי\"ל להקשות ממשנתינו. גם לא זכר דמרן הקדוש בספר כללי הגמרא דף ק' ע\"ב (מספר יבין שמועה) הקשה על דברי התוס' ממשנתנו דהא בפלוגתא דר\"מ וחכמים לא נפקא לן מידי לבית הלל ונחלקו ע\"ש והיא קושית הרב ז\"ל. ואין כונתנו שעל התוס' יש להקשות ממשנתנו דעליהם ל\"ק וכבר הם אמרו דבפלוגתא דתנאי קשיא. רק הכונה דלשיטת התוס' קשיא:\n",
+                "ומה שתירץ הרב ז\"ל לחלק בין תנאים לאמוראים לדברי התוס' אין לו מקום דעל פלוגתא דתנאי אמרוה. ומה שתירץ עוד דהיה קודם בת קול. לי ההדיוט אינו מחוור דודאי הב\"ק נפק מקמיה ר\"מ דהיה תלמיד ר\"ע. ופשטא דשמעתא דפ\"ק דערובין דף י\"ג מוכח דהב\"ק נפק כי הוו פליגי ב\"ש וב\"ה הללו אומרים הלכה כמותנו וכו'. ואפילו בתלמידי ב\"ש עצמו לא פסיקא להש\"ס כשעשו כדבריהם אי קודם ב\"ק או אחר ב\"ק כמ\"ש ביבמות דף י\"ד. ור\"ט דנסתכן בעצמו וא\"ל כדאי היית לחוב בעצמך שעברת על דברי ב\"ה משמע דהיה אחר ב\"ק ויש לדחות. אמנם נראה פשוט דהב\"ק היה קודם ר\"מ והנה התוס' מקשים על ר' יהודה חבירו של ר\"מ בפ\"ק דביצה דף ג' ע\"ב היכי שביק ב\"ה ועביד כב\"ש ותירצו דר' יהודה אומר דלא נחלקו ב\"ש וב\"ה בדבר זה מעולם וכ\"כ עוד התוס' שם בביצה דף ט' ע\"ב על ר' דוסא דיאמר דלא נחלקו ב\"ש וב\"ה בדבר זה ע\"ש והוא על דרך דמשני הש\"ס בשבת דף קל\"ה ע\"א ויבמות דף כ\"ח דיאמר לא נחלקו ב\"ש וב\"ה בדבר זה ע\"ש. אדהכי והכי עין רואה דהתוס' מקשים על ר' יהודה היכי שביק ב\"ה ומשמע דפשיטא להו דהיה אחר ב\"ק. והוא דבר פשוט [ועיין בקונטריס זה לעיל בביצה על דף ז' מה שהבאתי מהריטב\"א והרמב\"ן ע\"ש]:\n",
+                "ואעיקרא דמילתא יש לתמוה על מרן ז\"ל ועל הרב חזון נחום מאי מקשו ממשנתנו דלא נפקא לן מידי לבית הלל והא בסוגיא דבכורות סוף דף ל\"ז ודף ל\"ח קאמר דשיעור בית הלל דאמרו כדי שינטל וכו' היינו כסלע ופריך א\"כ ב\"ש וב\"ה אמרו דבר א' דמלא מקדח הוא כסלע ומשני רב חסדא דב\"ש בעו מקדח וחיסומו ולב\"ה מלא מקדח לחוד בלא חיסומו. ורב נחמן אמר סלע נירונית כמקדח גדול סלע סתם זוטרא ממקדח סתם. והשתא לרב חסדא גם לב\"ה הוא מלא מקדח רק דב\"ש מלא [מקדח] וחיסומו בעי ונמצא דר\"מ ורבנן פליגי אליבא דב\"ה דשיעור ב\"ה היינו מלא מקדח ולרב נחמן פליגי לאשמועינן שיעורא דב\"ה דלר\"מ דאמר דמלא מקדח קטן של רופאים מינה ידעינן דשיעורא דבית הלל הוא זוטר מדב\"ש דבית הלל לקולא בר מהנך דמפרשינן כמ\"ש שם בסוגיא ונמצא דנ\"מ לבית הלל. ולרבנן דאמרי מלא מקדח גדול שמעינן דסלע נירונית דוקא כמלא מקדח אבל סלע סתם זוטר ונ\"מ לבית הלל. ומאחר שכן הדבר קשה על מרן והרב חזון נחום דמאי מקשו והלא נ\"מ לבית הלל וכבר ראיתי להרב מהרש\"א בחידושי הלכות בחולין דף מ\"ה על מ\"ש רש\"י שם דאמרינן בבכורות כמה ינטל מן החי וימות כמלא מקדח של רופאים ותמה מהרש\"ל דהם דברי ב\"ש ולא דק והרב מהרש\"א כתב דיפה דק דשיעור ב\"ה לאוקמתא דרב חסדא היינו מלא מקדח וב\"ש בעו חיסומו נמי והשתא ר\"מ ורבנן פליגי אליבא דב\"ה והרמב\"ם והתוס' אזלי לשינוייא בתרא דשיעורא דכסלע לאו היינו מלא מקדח זהו תורף דברי מהרש\"א ודבריו חיים וקיימים. ואף לשינויא בתרא דמלא מקדח הוא דוקא לב\"ש כמ\"ש התוס' שם בחולין ריש דף מ\"ה וכ\"כ הר\"ן בחידושיו מ\"מ נפיק מינה לבית הלל כדאמרן. ואחרי כן אני אמרתי בחפש\"י אשקוטה ואביטה על י\"ד הי\"אור הוא ספר הבהיר יד מלאכי וחזיתיה להרב ז\"ל דמייתי קושית מרן הנזכר ובהד\"רו ז\"כר דברי הרב חזון נחום ותירץ קושיתם קצת ממה שכתבתי בעניותי וכל דבריו הם לשינויא בתרא וגם זה קיצר את הרח\"ב כאשר יראה המעיין הטב ע\"ש כלל רצ\"ג ודוק:\n",
+                "ודע שמה שהקשה מורינו הרב חזון נחום על הרמב\"ם במשנה זו דאמאי לא הצריך חסרון בנקבים ע\"ש באורך לק\"מ דהכא הזכיר חסרון ברישא שכתב ואם חסרה כסלע ולא הוצרך לפרש. ואלו התם פ\"י דשחיטה אע\"ג דקאמר נטלה כסלע מאחר שלא הזכיר חסרון בפירוש לכן הוסיף לבאר כנ\"ל ודוק:\n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>ובו פתחים הרבה וכו'. </b>עמ\"ש התוס' פ\"ק דביצה דף יו\"ד והרב מר קשישא מורינו ורבינו החסיד ועניו כמהר\"ר משה מזרחי זלה\"ה בתשובה הובאה בשו\"ת פרי הארץ ח\"א להרב מר אחיו זלה\"ה הקשה עליהם ממשנתנו והרב מהר\"ם יצחקי זלה\"ה בספרו הבהיר אור יקרות שם בביצה תריץ יתיב ע\"ש:\n",
+                "<b>והרב תוספות יום טוב הביא במשנתנו מ\"ש הרמב\"ם בפירוש המשנה פי\"ז דכלים משנה י\"ב שכתב בהדיא דהל\"מ נקרא דברי סופרים ע\"ש ודבריו נעלמו ממרן בכ\"מ פ\"ב דין יו\"ד שכתב דמ\"ש הר\"מ טומאתו הלכה הרי הוא דין תורה ר\"ל שאינו כי\"ג מדות דקרי להו ד\"ס אבל הל\"מ אינו נקרא דברי סופרים ע\"ש והוא הפך דברי הרמב\"ם פירוש המשנה ומ\"ש דהלכה הוא דין תורה כונתו שדינו כאלו נכתב בתורה והוא מדאורייתא. שוב ראיתי להרב פר\"ח י\"ד ריש סימן כ\"ט שהשיג על מרן מתשובת הרמב\"ם וממ\"ש הוא עצמו בכ\"מ הלכות אישות ופירוש דברי הרמב\"ם כאמור ע\"ש אבל לא זכר דברי הרמב\"ם בפירוש המשנה הנזכר ואלו ואלו דברי אלהים חיים</b>:\n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Perek",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Petach Einayim/Seder Tahorot/Petach Einayim on Mishnah Oholot/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,213 @@
+{
+    "title": "Petach Einayim on Mishnah Oholot",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Petach_Einayim_on_Mishnah_Oholot",
+    "text": [
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>אדם אינו מטמא וכו'. </b>הרב מהר\"י חאגי\"ז זלה\"ה פלפל במשנה זו וקשיתיה מאותה שאמרו פרק שבועת העדות גבי שתי כתי עדים כפרה ראשונה וכו' ותירץ ופלפל בזה בספר קרבן מנחה סימן שנ\"א ע\"ש ודוק:\n"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>מאתים וארבעים ושמנה אברים באדם. </b>והאברים היתרים שבאשה אמר רב בש\"ס בכורות דף מ\"ה ע\"א שאינן מטמאין באהל דכתיב זאת התורה אדם כי ימות באהל דבר השוה לכל אדם והרמב\"ם פ\"ב דט\"מ דין ז' כתב ואמרו חכמים רמ\"ח אברים יש באיש וכו' ובאשה רנ\"א וכו' חוץ מג' אברים יתרים שבאשה וכו' ותמה מרן בכ\"מ שכתב רנ\"א אברים באשה והוא דלא כמאן מתנאי דסוגית בכורות הנזכרת ונדחק עצמו דר\"א דאמר דצירים לאשה ור' יהושע דאמר דלתות פליגי ור\"ע דאמר מפתח מוסיף אחד מינייהו ופסק כר' עקיבא זהת\"ד והם דחוקים דפשטא דסוגיין דלא פליגי והא והא איתא וכמעשה של תלמידי רבי ישמעאל ששלקו זונה שנתחייבה שריפה ומצאו רנ\"ב אברים וא\"ל ר' ישמעאל דיש באשה שני צירים ושני דלתות. וכן מוכח מדפריך אביי סתמא ובאיש ליכא והכתיב צירים אחזוני ואי ס\"ד דפליגי לא ה\"ל לאביי להקשות סתמא אלא הול\"ל לר' אליעזר קשה ובאיש ליכא. ותו למאי דמשני דבאיש הם צירי בשר ולא חשיב אלא אבר שיש בו עצם וקאמר עלה ה\"נ מסתברא דאלת\"ה רמ\"ח היכי משכחת וכו' מוכח דתלמידי ר' ישמעאל מנו האברים שיש בהם עצם וא\"כ מ\"ט דר\"א ור\"י דלא חשיבי אלא תרתי מר צירים ומר דלתות והרי בכלן יש עצם:\n",
+                "ומתוך הדברים יש להעיר על הרב המבי\"ט בקרית ספר שכתב וז\"ל ונראה דדלתות וצירים חשיב אחד אחד ומפתח כחד ה\"ל ג' יתרים באשה שהם רנ\"א כמ\"ש הרב ז\"ל ותלמידי ר' ישמעאל משום בדיקה יתרה חשיבי להו בתרי תרי עכ\"ל וצריך טעם דכיון דיש בכל א' עצם אמאי שני צירים חשיבי חד וכן שני דלתות ותו אמאי לא נסמוך על תלמידי ר' ישמעאל דעמדו למנין:\n",
+                "ואחזה אנכי להרב מרכבת המשנה ח\"ג שכתב וז\"ל ואני אומר דרבינו גריס גבי תלמידיו של רבי ישמעאל רנ\"א וכן מוכרח גירסא זו דהא גרסינן במתניתין וחמשה בנקוביו ופירש הרא\"ש כלי הזרע והזכרות וכו' והרי הזכרות חסר באשה ואי ס\"ד דהגירסא רנ\"ב אדרבה הוי סייעתא לר\"ע דאיכא ה' יתרות באשה וחסר הזכרות ולפי גירסת רבינו רנ\"א ניחא דר\"י ור\"א לא פליגי וקשה לר\"ע וזה מוכרח עכ\"ל ואני בעניי אומר דקושיתו ל\"ק דבמקום הזכרות באיש עד היסוד בה גם כן על ארץ יסודה ואינו הכרח כלל וכמ\"ש רש\"י בהדיא רנ\"ב ולר\"ע רנ\"ג. והשתא דשפר קדמיה דהרב הנזכר לחדש גירסא בש\"ס. טפי מעלי לומר דגרסינן בהרמב\"ם רנ\"ב וכו' חוץ מד' יתרים וכו'. וכן רבינו האר\"י זצ\"ל כתב בסוד ברכת ראה נא בעניינו דר\"ת רנ\"ב כמנין אברי הנוקבא ע\"ש סודו. ובספר אמרי נועם שהוא מקובץ מדברי הראשונים כתב בסוף פרשת לך לך דאמרו בבכורות ד' דברים יתרים באשה ע\"ש. וכן רבינו גרשום מאור הגולה בפירושו בסוגית בכורות הנזכרת במ\"ש יתר שאין בו רפ\"א מנה ה' אברים באשה יתרים ב' צירים וב' דלתות ומפתח הביאו הרב חזון נחום לקמן ריש פ\"ב [וכ\"כ רבינו בעל הטורים בפרפראותיו פרשת ויצא ע\"ש] וכן משמע מדברי תוס' חיצוניות בשם ר\"י שהקשו על פירש\"י בזה דאין אותם אברים שבאשה מטמאין באהל והביא דבריהם שם הרב חזון נחום והך קושיא קש��א גם על רגמ\"ה כמבואר. ויש לישב דנקט רפ\"א להפלגה אמנם ודאי דברוב מנינו קכ\"ה לא עיילי הנך יתרים דבאשה. ואפשר דגם כונת ר\"י שסיים וגם רש\"י לא כיוין החשבון כונתו דאם רש\"י היה מוצא החשבון מכוון לא הוה קשה דדרך הפלגה חשבינהו אבל עתה דלא מצא החשבון אמאי עיילינהו. וא\"כ לרגמ\"ה דמצא החשבון מכוון ל\"ק. וגם זה יש לישב לרש\"י דכונתו דגם אם נמנה בכלל החשבון אברים העודפים באשה אכתי בצרי. ומ\"מ מוכח דגם רבינו יצחק בעל התוספות אזיל ומודה דה' יתרים באשה כמ\"ש רש\"י:\n",
+                "הראת לדעת דנסח שלפנינו דתלמידי ר' ישמעאל מצאו רנ\"ב אתחזק בבי דינא רבא רגמ\"ה ורש\"י ור\"י ודעמיהו ובודאי דמה שחשב הרב מרכבת המשנה דהוא הכרח גמור אינו הכרח כלל ככל אשר דברנו:\n"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [
+                "<b>מלא תרוד רקב שגבלו במים וכו'. </b>מה שהקשה הרב תי\"ט על הרמב\"ם אינה קושיא וכבר ראיתי להרב חזון נחום והרב שושנים לדוד שתמהו על קושיתו עיין בדבריהם. ואם נפשך לומר לא הו\"ל להרב תי\"ט לכתוב ותמהני ודוק. ומ\"ש הרב תי\"ט במשנה א' ד\"ה מלא תרווד שהביא מרבינו עובדיה במשנה זו דאין בו אלא טומאת משא ע\"ש גם הרב מודה דמשא ואהל כי הדדי שאם נשאו כלו והאהיל על כלו מטמא ואם האהיל על מקצתו או לא נשא כלו אינו מטמא וכונת הרב תי\"ט אינו אלא דאינו מטמע במגע דהא קאי על מה ששנינו דמטמא באהל וזה אין צורך להזכירו אלא שכתב דאין בו אלא טומאת משא לאפוקי מגע וזה נראה ברור בכונת הרב תי\"ט. וראיתי להרב יעבץ בלחם שמים שכתב במשנה א' על דברי התי\"ט שם דלא ידע מאי קאמר תרי תמיהי נינהו דילמא כי ניים ושכיב גמרא גמר זמורתא זמר עכ\"ל ואם כונתו שחשב דהרב תי\"ט מעיט אהל ועל זה חרה אפו שהוא הפך משנתנו ודברי רבינו עובדיה שהביא הוא עצמו. הדבר ברור שכונת הרב תי\"ט כדכתיבנא ואחרי כן ראיתי להרב שושנים לדוד שפירש דברי הרב תי\"ט כדאמרן ושם האריך הרבה ע\"ש ואם כונת הרב לח\"ש אינה כן. לכאורה לא ידעתי תמיהותיו ודוק הטב:\n"
+            ],
+            [
+                "<b>באיזה מקדח אמרו וכו'. </b>ראיתי למורינו הרב חזון נחום שכתב וז\"ל נראה מכאן דארחא דמילתא לאפלוגי תנאי אף אליבא דמאן דלית הלכתא כותיה דהא ב\"ש במקום ב\"ה אינה משנה ועם כל זה פליגי ר\"מ וחכמים בפירוש דבריהם ומכאן קשה למה שנראה מדברי הר\"ן פרק אע\"פ גבי העדפה שלא ע\"י הדחק שאין דרך לחלוק אליבא דמאן דלית הלכתא כותיה ואין לדחות דשאני התם וכו' ואין דרך למבעי בעיא אליבא דמאן דלית הלכתא כותיה אמנם דרך הוא לחלוק בפירוש דבריו וכו' ואולי יש לחלק בזה בין תנאים לאמוראים א\"נ קודם בת קול עכ\"ל והנה הרב ז\"ל קבע קושיתו על דברי הר\"ן בשגם הר\"ן לא אמרה אלא בבעיית אמוראי דלא בעו אליבא דמאן דלית הלכתא כותיה בכל זאת קשתו לא נסוג אחור דהאיכא אחרונים שלמדו מדברי הר\"ן אפילו שהמחלקת בפירוש דבריו כמבואר בספרו הבהיר. ולא זכר שר שהתוס' בסוכה דף ט' ע\"א כתבו בהדיא דהיכא דפליגי תנאי אליבא דבית שמאי קשיא ועליהם הי\"ל להקשות ממשנתינו. גם לא זכר דמרן הקדוש בספר כללי הגמרא דף ק' ע\"ב (מספר יבין שמועה) הקשה על דברי התוס' ממשנתנו דהא בפלוגתא דר\"מ וחכמים לא נפקא לן מידי לבית הלל ונחלקו ע\"ש והיא קושית הרב ז\"ל. ואין כונתנו שעל התוס' יש להקשות ממשנתנו דעליהם ל\"ק וכבר הם אמרו דבפלוגתא דתנאי קשיא. רק הכונה דלשיטת התוס' קשיא:\n",
+                "ומה שתירץ הרב ז\"ל לחלק בין תנאים לאמוראים לדברי התוס' אין לו מקום דעל פלוגתא דתנאי אמרוה. ומה שתירץ עוד דהיה קודם בת קול. לי ההדיוט אינו מחוור דודאי הב\"ק נפק מקמיה ר\"מ דהיה תלמיד ר\"ע. ופשטא דשמעתא דפ\"ק דערובין דף י\"ג מוכח דהב\"ק נפק כי הוו פליגי ב\"ש וב\"ה הללו אומרים הלכה כמותנו וכו'. ואפילו בתלמידי ב\"ש עצמו לא פסיקא להש\"ס כשעשו כדבריהם אי קודם ב\"ק או אחר ב\"ק כמ\"ש ביבמות דף י\"ד. ור\"ט דנסתכן בעצמו וא\"ל כדאי היית לחוב בעצמך שעברת על דברי ב\"ה משמע דהיה אחר ב\"ק ויש לדחות. אמנם נראה פשוט דהב\"ק היה קודם ר\"מ והנה התוס' מקשים על ר' יהודה חבירו של ר\"מ בפ\"ק דביצה דף ג' ע\"ב היכי שביק ב\"ה ועביד כב\"ש ותירצו דר' יהודה אומר דלא נחלקו ב\"ש וב\"ה בדבר זה מעולם וכ\"כ עוד התוס' שם בביצה דף ט' ע\"ב על ר' דוסא דיאמר דלא נחלקו ב\"ש וב\"ה בדבר זה ע\"ש והוא על דרך דמשני הש\"ס בשבת דף קל\"ה ע\"א ויבמות דף כ\"ח דיאמר לא נחלקו ב\"ש וב\"ה בדבר זה ע\"ש. אדהכי והכי עין רואה דהתוס' מקשים על ר' יהודה היכי שביק ב\"ה ומשמע דפשיטא להו דהיה אחר ב\"ק. והוא דבר פשוט [ועיין בקונטריס זה לעיל בביצה על דף ז' מה שהבאתי מהריטב\"א והרמב\"ן ע\"ש]:\n",
+                "ואעיקרא דמילתא יש לתמוה על מרן ז\"ל ועל הרב חזון נחום מאי מקשו ממשנתנו דלא נפקא לן מידי לבית הלל והא בסוגיא דבכורות סוף דף ל\"ז ודף ל\"ח קאמר דשיעור בית הלל דאמרו כדי שינטל וכו' היינו כסלע ופריך א\"כ ב\"ש וב\"ה אמרו דבר א' דמלא מקדח הוא כסלע ומשני רב חסדא דב\"ש בעו מקדח וחיסומו ולב\"ה מלא מקדח לחוד בלא חיסומו. ורב נחמן אמר סלע נירונית כמקדח גדול סלע סתם זוטרא ממקדח סתם. והשתא לרב חסדא גם לב\"ה הוא מלא מקדח רק דב\"ש מלא [מקדח] וחיסומו בעי ונמצא דר\"מ ורבנן פליגי אליבא דב\"ה דשיעור ב\"ה היינו מלא מקדח ולרב נחמן פליגי לאשמועינן שיעורא דב\"ה דלר\"מ דאמר דמלא מקדח קטן של רופאים מינה ידעינן דשיעורא דבית הלל הוא זוטר מדב\"ש דבית הלל לקולא בר מהנך דמפרשינן כמ\"ש שם בסוגיא ונמצא דנ\"מ לבית הלל. ולרבנן דאמרי מלא מקדח גדול שמעינן דסלע נירונית דוקא כמלא מקדח אבל סלע סתם זוטר ונ\"מ לבית הלל. ומאחר שכן הדבר קשה על מרן והרב חזון נחום דמאי מקשו והלא נ\"מ לבית הלל וכבר ראיתי להרב מהרש\"א בחידושי הלכות בחולין דף מ\"ה על מ\"ש רש\"י שם דאמרינן בבכורות כמה ינטל מן החי וימות כמלא מקדח של רופאים ותמה מהרש\"ל דהם דברי ב\"ש ולא דק והרב מהרש\"א כתב דיפה דק דשיעור ב\"ה לאוקמתא דרב חסדא היינו מלא מקדח וב\"ש בעו חיסומו נמי והשתא ר\"מ ורבנן פליגי אליבא דב\"ה והרמב\"ם והתוס' אזלי לשינוייא בתרא דשיעורא דכסלע לאו היינו מלא מקדח זהו תורף דברי מהרש\"א ודבריו חיים וקיימים. ואף לשינויא בתרא דמלא מקדח הוא דוקא לב\"ש כמ\"ש התוס' שם בחולין ריש דף מ\"ה וכ\"כ הר\"ן בחידושיו מ\"מ נפיק מינה לבית הלל כדאמרן. ואחרי כן אני אמרתי בחפש\"י אשקוטה ואביטה על י\"ד הי\"אור הוא ספר הבהיר יד מלאכי וחזיתיה להרב ז\"ל דמייתי קושית מרן הנזכר ובהד\"רו ז\"כר דברי הרב חזון נחום ותירץ קושיתם קצת ממה שכתבתי בעניותי וכל דבריו הם לשינויא בתרא וגם זה קיצר את הרח\"ב כאשר יראה המעיין הטב ע\"ש כלל רצ\"ג ודוק:\n",
+                "ודע שמה שהקשה מורינו הרב חזון נחום על הרמב\"ם במשנה זו דאמאי לא הצריך חסרון בנקבים ע\"ש באורך לק\"מ דהכא הזכיר חסרון ברישא שכתב ואם חסרה כסלע ולא הוצרך לפרש. ואלו התם פ\"י דשחיטה אע\"ג דקאמר נטלה כסלע מאחר שלא הזכיר חסרון בפירוש לכן הוסיף לבאר כנ\"ל ודוק:\n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>ובו פתחים הרבה וכו'. </b>עמ\"ש התוס' פ\"ק דביצה דף יו\"ד והרב מר קשישא מורינו ורבינו החסיד ועניו כמהר\"ר משה מזרחי זלה\"ה בתשובה הובאה בשו\"ת פרי הארץ ח\"א להרב מר אחיו זלה\"ה הקשה עליהם ממשנתנו והרב מהר\"ם יצחקי זלה\"ה בספרו הבהיר אור יקרות שם בביצה תריץ יתיב ע\"ש:\n",
+                "<b>והרב תוספות יום טוב הביא במשנתנו מ\"ש הרמב\"ם בפירוש המשנה פי\"ז דכלים משנה י\"ב שכתב בהדיא דהל\"מ נקרא דברי סופרים ע\"ש ודבריו נעלמו ממרן בכ\"מ פ\"ב דין יו\"ד שכתב דמ\"ש הר\"מ טומאתו הלכה הרי הוא דין תורה ר\"ל שאינו כי\"ג מדות דקרי להו ד\"ס אבל הל\"מ אינו נקרא דברי סופרים ע\"ש והוא הפך דברי הרמב\"ם פירוש המשנה ומ\"ש דהלכה הוא דין תורה כונתו שדינו כאלו נכתב בתורה והוא מדאורייתא. שוב ראיתי להרב פר\"ח י\"ד ריש סימן כ\"ט שהשיג על מרן מתשובת הרמב\"ם וממ\"ש הוא עצמו בכ\"מ הלכות אישות ופירוש דברי הרמב\"ם כאמור ע\"ש אבל לא זכר דברי הרמב\"ם בפירוש המשנה הנזכר ואלו ואלו דברי אלהים חיים</b>:\n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Petach Einayim, Jerusalem 1959",
+            "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001157028"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "פתח עינים על משנה אהלות",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Petach Einayim",
+        "Seder Tahorot"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Perek",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Petach Einayim/Seder Tahorot/Petach Einayim on Mishnah Oktzin/Hebrew/Petach Einayim, Jerusalem 1959.json

@@ -0,0 +1,85 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Petach Einayim on Mishnah Oktzin",
+    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001157028",
+    "versionTitle": "Petach Einayim, Jerusalem 1959",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "פתח עינים על משנה עוקצים",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Petach Einayim",
+        "Seder Tahorot"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>זתים שכבשן בטרפיהן וכו'. </b>הרב חזון נחום האריך והעיר בלשונות רש\"י בההיא דאמרו כי מטא רב יהודה וכו'. וכבר העיר על זה הרב באר שבע פרק חלק. ומ\"ש הרב הנזכר אין בו כדי שביעה ועיין בעץ החיים. ועמ\"ש עוד הרב חזון נחום דף קנ\"ה ומ\"ש אני בעניי שם פ\"ב דטהרות על דבריו בס\"ד:\n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>אמר ר' יהושע בן לוי עתיד הקב\"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק י\"ש עולמות וכו'. </b>כתב מורנו הרב חזון נחום שמצא כתוב דבבבא דחלות דבש סיימו הר\"ש והרא\"ש פירוש המשנה אבל הרמב\"ם בפירושו הביאה אף שהיא מימרא ומייתי לה פרק חלק (סנהדרין דף ק') וכו' ע\"ש. והרב הכותב הזה מר ניהו הרב החסיד מהר\"ר שלמה עדני זלה\"ה [מרבנן קשישאי דבעה\"ק חברון וכתב הוא ז\"ל דהיה תלמיד הרב מהר\"ר בצלאל אשכנזי והרב מהר\"ר חיים ויטאל זכרם לברכה] וכן הוא בספרו מלאכת שלמה פירוש המשנה כ\"י וסיים וז\"ל וגם ה\"ר יוסף כתב דבס\"א לא גריס אריב\"ל במשנה ואומר אני אשריך משנה שנכנסת בק\"ש דאוריתא ויצאת במשקה דבש שהוא נעשה תחלה מדברי סופרים עכ\"ל:\n",
+                "והן אמת שהדבר קשה דלגירסת הרמב\"ם שהיא גירסתנו ההיא דפרק חלק דא\"ל לאביי מ\"ט לא שכיחא באגדתא דאמרי במערבא משמיה דרבה בר מרי עתיד הקב\"ה ליתן ש\"י עולמות וכו' דהני אמוראי לא ידעי להאי משנה. ולמ\"ש מהר\"ש הנזכר דאיכא נסחי דלא גרסי ומסיימי בחלות דבש והיא גירסת הר\"ש והרא\"ש ק\"ק דבמדרש רבה סדר נשא פרשה י\"ג אמת דחתימת המשנה במ\"ם. ותו קשה על מהר\"ש הנזכר שכתב דהרא\"ש ל\"ג לה שהרי הרא\"ש בפירושו הביאה ופירשה:\n",
+                "וחזה הוית לעטרת ראשי אבא מארי זלה\"ה בנימוקיו שפירש במאמר זה דריב\"ל במ\"ש חכמי המדע כי צדי\"ק י\"סוד עולם נקרא השומר אות ברית קדש ואם ח\"ו הוציא ז\"ל מורידו לעמקי הקליפות ואם ישוב בתשובה מעלה אותם למקומם תוך האוצר וז\"ש עתיד הקב\"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק שהוא תואר לשומר אות ברית וזהו לכל צדיק וצדיק בין צדיק מעיקרו שלא חטא מנעוריו בין צדיק ששב בתשובה ואר\"ה עמל וילק\"ט יוסף את כל הכסף עתיד להנחיל ש\"י עולמות כמנין קר\"י שהוא גימטריא ש\"י בא בשכרו שנשמר מקרי. וכי תימא התינח מי שלא חטא מנעוריו אמנם אשר שב בתשובה הא חסרי להו אותם ניצוצות הקדושה לזה אמר ואוצרותיהם אמלא אוצר הנקרא גוף על ידי תשובתם אמלא להחזיר למקומם ניצוצות הקדושה זהו תורף דברי עטרת ראשי אבא מארי זלה\"ה וכפי דבריו יש לרמוז אמלא גימטריא ע\"ב דבמחשבה אתבריר כלא:\n",
+                "ואנא לגבי אבא חלא בר חמרא ברגליו אעבורה לדקדק לכל צדיק וצדיק ונקדים מ\"ש בברכות סוף פרק אין עומדין במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד. והרמב\"ם פ\"ז דתשובה פסק כן וטעמא טעים דבעלי תשובה טעם טעם החטא ופירש ממנו וכבש יצרו. אמנם הרב חידושי אגדות כתב שם דהא דאמרו במקום שבעלי תשובה עומדין היינו שחטא במחשבה דוקא ע\"ש באורך:\n",
+                "ובזה הנה שפתי על פי הב\"אר ונרמוז נמי סמיכות משנת ריב\"ל למשנה הקודמת חלות דבש מאימתי מטמאות משום משקה בש\"א משיהרהר וב\"ה אומרים משירסק אריב\"ל וכו' ורבינו עובדיה הביא גירסא זו ופירשה משיהרהר כלומר משיהרהר מחשבה בלבו לרדות דבש משירסק כשרוצים לרדות דבש מהכורת חותכין בסכין ומוציאין חלות חלות וזהו רסוקן עכ\"ל הא למדת דפליגי ב\"ש וב\"ה מאימתי מטמאות דב\"ש סברי במחשבה וב\"ה סברי במעשה. ואתיא כי הא דפליגי הרמב\"ם ומהרש\"א דלמהרש\"א האדם נטמא וחוטא במחשבה ואחרי שובו ממחשבתו הרעה יקרא בעל תשובה ובכי האי גוונא אמרו במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולין לעמוד וזו מעין דוגמת סברת ב\"ש דמשיהרהר מטמאות וכל קבל דנא היא סברת הרמב\"ם דבעל תשובה הוא מי שחטא בפועל דומה לסברת בית הלל. והלכה כבית הלל. וא\"כ נמצא דלדעת הרמב\"ם זאת מצאנו תרי מיני צדיקי אחד שלא חטא אף במחשבה. ואחד שהרהר בפשע וחטאה ונקה לו ינקה שלא בא לידי מעשה והא נמי צדיק גמור מיקרי לדעת הרמב\"ם ולא בעל תשובה והיינו דקאמר ריב\"ל עתיד הקב\"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק בין מי שהרהר בעבירה וי\"חרט חרט\"ה גדולה ולא עשה בין מי שלא הרהר בעבירה וניצול גם מהרהור. ש\"י עולמות שנאמר להנחיל אוהבי תרתי משמע י\"ש ואוצרותיהם אמלא:\n",
+                "<b>אמר ר\"ש בן חלפתא לא מצא הקב\"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום וכו'. </b>פירש רבינו האר\"י זצ\"ל דזה מדבר בסוד המלך הח' יסוד הנקרא חי על שלא נשבר כ\"כ מהרה כמו שאר מלכים בסוד בן ישי ח\"י ונמצא כי בכל הכלים לא מצא הקב\"ה כלי אשר יחזיק ברכתו בתוכו זולת השלום שהוא היסוד שלא נשבר כל כך. עד כאן אמרי קדוש זי\"ע:\n",
+                "(ב) ואנכי עפר דל אפשר לי לומר דרך דרש ונקדים אותה ששנינו בשילהי טבול יום על מנת שתעלה שלום. שלום מן השבר ומן השפיכה ר\"ש אומר אף מן הטומאה ופירשו המפרשים דלת\"ק לא כיוין על טומאה דלא שכיחא ולאו אדעתיה ואמרו פרק מי שאחזו אי קביל כל אונסא דמתיליד אונסא דלא שכיח לא קביל. וכתבנו בעניותנו בדרושים דלצד עילאה לא נאמר זה דגבי אדם אמרינן לא אסיק אדעתיה לא כן כלפי מעלה כי הוא יודע תעלומות וכל העתידות. וא\"כ כשהוא יתברך נותן שלום ומברך לשלום הוא שלום בכל שלום מן השבר שלא יעבור עבירה דע\"י העבירה נפגם ונשבר ונתקלקל הגיד הרמוז לעבירה ההיא כמ\"ש הרב מהרח\"ו זצ\"ל ושלום מן השפיכה שלא ישפך מניצוצי הקדושה מתורה ומצות לסט\"א ושלום מן הטומאה שלא תשרה הטומאה בקרבו היא הסט\"א וז\"ש רבי שמעון בן חלפתא לא מצא הקב\"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום כי כשמברכם בשלום נשמרים מן השבר ומן השפיכה ומן הטומאה שנאמר ה' עז לעמו יתן שנותן תורה לישראל אין עז אלא תורה. וכי תימא מי יכול לעמוד כי ארוכה מארץ מדה ויצר סמוך מסיתו הס\"ת כפול לז\"א ה' יברך את עמו בשלום והם נשמרים מהכל אם יהיו ראוים לכל. והיינו דאמרינן בשילהי קידושין דהוו מכרזי הזהרו בר\"מ ותורתו כי בהיותו קרוב ודבק לקדושה ה' שומרו מכל רע וי\"צל אלהים מן השבר ושפיכה וטומאה ויהי שלום בחילו שלום מלא ובדרושים פירשנו שזש\"ה הנני נותן לו את בריתי שלום דכשאני נותן הוא שלום בכל וז\"ש רז\"ל גדול השלום שניתן לפנחס ועוד פירשתי בעניותי כמה כתובים ומאמרי רז\"ל בס\"ד:\n",
+                "(ג) ויתכן לרמוז עוד במה שראיתי בספר חדש בנין שלמה להרב המאה\"ג ריש מתיבתא כמהר\"ר נתן מז נר\"ו והוא שיטת סנהדרין ובא לידי מקרוב וראיתי בדף קי\"ב שכתב עמ\"ש שם בסנהדרין דף צ\"ט א\"ר אלכסנדרי כל העוסק בתורה לשמה משים שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה שנאמר או יחזיק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי והרב הנזכר נפק דק דמה מחלקת שייך בפמליא של מעלה דשם לא יש לא קנאה ולא שנאה ולא תחרות ותו דיליף מקרא יעשה שלום לי כביכול שעושה שלום להקב\"ה והוא תימה דמי יאמר לו מה תעשה דשייך עשיית שלום. ופירש הרב נר\"ו דזה תורף דבריו דידוע דמלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא. וכבר מודעת זאת בכל הארץ כי יהיה ריב בין אנשים כל חד מינייהו בחרונו יבהלהו לחבירו ומגזים עליו ויתר הגז\"ם תבענה שפתיו רמו\"ז חסרי\"ו ולשונו תמהר להודיע לבני אדם כל מומין שבחבירו משום פגמו בתורה ובמצות ודרך ארץ על פי מדות\"יו הנגלות והנסתרות על צדקו נפשו ולהרשיע לחבירו ומכל שכן כשמריבין בעש\"ג כל א' מניח את הקל\"קלה ולשון מדברת עבירה גוררת אמריה ממררת מלשני בסתר רעהו מוסיפין על המש\"פלות להשפיל חבירו ולהגביה עצמו והם לא ידעו כי בנפשם הוא כי העש\"ג אז יאמרו בגוים זה העם לא היה כי שניהם רשעים וכל מה שאומר א' על חבירו דובר אמת צדקו יחדיו ועי\"ז נותן מקום למדת הדין שלהם כי ידעו צפוני טמוני וגוזרי גזרות וכל כי הני מילי בכל הארץ יצא קום עין רואה ואזן שומעת חס\"ר קובע\"ת קו\"ץ מעשה והביאו ס\"ילון ממאיר ואוי להם אהה עליהם כי הם משפילים דגל התורה וחכמת סופרים תסרח והעורכים הם חכמים בעיניהם כי היצה\"ר וסט\"א מגדילם שיש לו ריוח גדול חילול התורה וחטא זה הוא כעע\"ז כמ\"ש רש\"י ריש משפטים וכמ\"ש הפוסקים ובתשובות הרב כנה\"ג עש\"ב ומכלים ממונם בשאט בנפש וברצון לשונאי גופם ונפשם וגם מטילים דופי בחבריהם ומודיעים להם עצי עריסותנו וכמה תקלות לגוף וגפש ה' יחזירנו בתשובה. וממנו נקח להבדיל שמץ מנהו לפמליא של מעלה כי אפילו רקנים שבישראל מלאים מצות ובכל מצוה קנה לו פרקליט למליץ לפני כסא כבודו יתברך. וכשיש מחלוקת בישראל וכל א' מתאוה ומצפה לרעות חבירו ומדבר תועה על חבירו כל דיבור עושה רושם עד\"ש אל תהי קללת הדיוט וכו' וכל אחד מבקש להקב\"ה שיהיה בעזרו וישפיל חבירו והמלאכים שנבראו ע\"י המצות של כל אחד הם מליצים לפני ב\"ד הגדול פמליא של מעלה ומזכיר מצות שלו ורעות חבירו וכן מלאכים של חבירו עושים כן ונמצא כל כת מזכרת עונות שכנגדו ועי\"ז ניתן מקום למדה\"ד והם נענשים וזהו מחלקת בפמליא של מעלה היינו המלאכים שנבראו מהמצות של כל א' מהם מתקוטטים ומקטרגים כל אחד על חבירו ומי שעוסק בתורה לשמה נקרא ריע אוהב את הבריות ומקרבן לתורה משמח את הבריות וע\"י אהבת הבריות לו דבריו נשמעים ויכול לעשות שלום בין איש לרעהו מכניס אהבה בלב כל אחד על חבירו וכל אחד מדבר טוב על חבירו וא\"כ עושה שלום למטה ולמעלה בין המלאכים של כל אחד ועושה כ\"י להקב\"ה שלום כי מדת רחמיו לרחם על ישראל והמקטרג מעורר הדין וכל כת מבעלי המחלוקת מעורר למעלה לקטרג על חבירו ומוכרח הקב\"ה לעשות דין כי מדה\"ד אינה מנחת לרחם והוא נגד רצונו יתברך כי רחום הוא והוא בעל הרחמים זהו תורף דבריו עיין בספרו באורך וברוחב ובדרוש לשבת תשובה בקונטריס כסא דוד דרוש י\"ג הארכתי בזה בס\"ד:\n",
+                "ועתה אמרתי להסמיך זה במשנתנו כי הנה הברכה והשפע היורדת לישראל מן השמים בהיות מחלקת למטה מזה נמשך ��מעלה שהמלאכים של מצות מקטרגים ומתעורר מדת הדין והיה עכ\"ב השפע הטוב הנגזר על ישראל מבעל הרחמים. וז\"ש לא מצא הקב\"ה כלי מחזיק ברכה שעל ידו נשפעת הברכה ולא תעכב מדה\"ד. אלא השלום דכשיש שלום למטה מתעורר השלום בפמליא של מעלה ואז הברכה נשפעת שנאמר ה' עז לעמו יתן ואין עז אלא תורה וע\"י תורה לשמה יברך את עמו בשלום דהעוסק בתורה לשמה דבריו נשמעים ועושה שלום וגורם שלום בפמליא של מעלה וגם כ\"י שלום יעשה לו דמדתו להטיב ואינו מוצא מקום מדה\"ד לקטרג והכל שלום:\n",
+                "(ד) ואפשר לקשר משנת ריב\"ל עתיד הקב\"ה להנחיל לכל צדיק וכו' ומשנת ר\"ש בן חלפתא לא מצא הקב\"ה כלי מחזיק וכו' ומשנת מאימתי קורין את שמע וכו' לנעוץ סופה בתחילתה ונקדים מה שחקר הרב המבי\"ט בספרו קרית ספר בהקדמה דמאחר דכל תרי\"ג מצות הם שיעור קומה ואין בידינו לקיים רוב מ\"ע ובצרי טובא אין גם אחד שישלים חיובו ותירץ דבהיות ישראל גוף אחד כל אחד יש לו חלק במה שמקיים חבירו ושפיר קרינן שמקיים תרי\"ג מצות שמה שלא קיים הוא קיים חבירו ומה שלא קיים חבירו קיים ישראל אחר וכל ישראל הם אחדות אחד עש\"ב. גם נקדים מ\"ש רבינו האר\"י זצ\"ל שקודם תפלה יקבל מצות ואהבת לרעך כמוך ויאהב את כל ישראל כנפשו כדי שתעלה תפלתו כלולה מכל ישראל. והטעם כי בתפלה נעשה יחוד עליון וצריך שיהיה מכללות ישראל ובהיות ישראל ביחוד. יכון מאד היחוד הנעשה ע\"י התפלה כלול מכל נשמות ישראל והיו לאחדים:\n",
+                "וזהו טעם שקודם ק\"ש באמירת וקרבתנו מלכנו אמר האר\"י זצ\"ל לזכור מעמד הר סיני והטעם שבמעמד ה\"ס כתיב ויחן שם ישראל שהיו כלם בלב אחד כמשז\"ל ובזוכרו זה יתן אל לבו לאהוב לכל ישראל ועי\"ז יחוד ק\"ש יהיה נעשה על ידי כללות ישראל. ומעתה נבא אל הביאור ונקדים מה שפירש הרב כוס הישועות כי תרי\"ג מצות דאוריתא וז' דרבנן הם כת\"ר והנשים פלגן בהדייהו ועל כל מצוה יזכה לעולם א' וז\"ש ריב\"ל עתיד הקב\"ה להנחיל ש\"י עולמות בתורת נחלה וכי תימא הלא שכרם הוא ש\"י מחצית כת\"ר לז\"א ואוצרותיהם אמלא פירוש נשיהם דהן עשויות כאוצר אני נותן להם המחצית. ועכ\"ז בתורת נחלה אני נותן להם ש\"י עולמות מלבד הש\"י שהוא חלקם ותמורת חלק נשיהם בתורת נחלה אתן ש\"י אחרים עכ\"ד. והשתא יש לחקור כי אין האדם יכול להשלים תרי\"ג מצוות ואיך קפסיק ותני ש\"י עולמות. להכי הוא דאתא רשב\"ח ואמר לא מצא כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום כי בהיות שלום בינינו כל א' יש לו חלק במצות שעושה חבירו ושפיר קרינן שקיים הכל ולהיות היחוד למטה בין ישראל דנחשבים לגוף אחד. היינו דאהני לעשות יחוד ק\"ש בהיותם כל ישראל נחשבים כגוף אחד וכמו שאנו זוכרים מעמד ה\"ס שהיינו כלנו כגוף אחד כדבר האמור. וזהו סמיכות יברך את עמו בשלום:\n",
+                "מאימתי קורין את שמע בערבין לרמוז דקודם ק\"ש צריך שיהיה שלום בינינו ואח\"ך קרית שמע שיהיה היחוד כלול מכל נשמות ישראל:\n",
+                "(ה) ועוד אפשר לרמוז ולקשר המשנה סופה לתחלתה מעין דוגמא תורה שבכתב שדרשו רז\"ל בשוחר טוב מזמור פ\"ה כי ידבר שלום אל עמו ואל חסידיו שלום אלו הקרבנות. ואמרו ז\"ל לא לן אדם בירושלים ובידו עון שתמיד של שחר וכו' וארז\"ל שהראה הקב\"ה לאאע\"ה הקרבנות וא\"ל תינח בזמן שבה\"מ קיים וכו' וא\"ל הקב\"ה יעסקו בתורה ואני מעלה עליהם כאלו הקריבו הקרבנות. ואמרו רז\"ל בדברים רבה פרשת ואתחנן כי הקורא ק\"ש מכפר כשני תמידין ע\"ש. ואפשר שזה רמז גם כן רשב\"ח לא מצא הקב\"ה כלי מחזיק ברכה אלא השלום שהם הקרבנות כי הם כלי כפרה לישראל וכמו שהראה הקב\"ה לאאע\"ה כי בשני תמידין יתכפרו ישראל וכן שאר קרבנות שנאמר ה' עז לעמו יתן שנתן לנו התורה ה' יברך את עמו בשלום שהם הקרבנות ונתן התורה כי כאשר אין בה\"מ התורה מועלת כקרבנות כמו שא\"ל הקב\"ה לאאע\"ה כמדובר וז\"ש עז לעמו יתן התורה ועל ידי התורה יברך את עמו בשלום כאלו הקריבו הקרבנות שנקראים שלום:\n",
+                "והיינו מאימתי קורין את שמע שם רמז דק\"ש מכפרת כאלו הקריבו שני תמידין בבקר ובין הערבים ויהי הקשר אמיץ תורה שבע\"פ נעוץ סופה לתחילתה יברך את עמו בשלום מאימתי קורין את שמע כדבר האמור דק\"ש הוי כתמידין ואחר שסיים שהתורה היא כמקריב קרבנות בכללות פתח בקרית שמע דיש לה סגולה נוספת שהיא מכפרת כשני תמידין ואמר משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן כי אכילת תרומה היא כעבודה כמ\"ש בש\"ם בפסחים פרק אלו דברים והרמב\"ם סוף הלכות תרומות ורמז כי כשם שאכילת תרומה היא כעבודה כן ק\"ש כעבודה כאלו הקריב תמידין כדבר האמור מפי כבוד רז\"ל וכמש\"ל:\n",
+                "(ו) אך אוסיף להביט להרב זרע ברך ח\"ג על ברכות דף ו' ע\"ב מהספר ישב ודרש סוף משנה לתחילתה והאריך ותורף קצת דבריו הוא ע\"פ הקדמות המקובלים דזוכה לש\"י עולמות בעבור ש\"י ר\"ת שמע ישראל וסיים בפסוק ה' עז לעמו ועז תפילין ואדה\"ר פגם בשני דלתין משם שדי ושם אדני ונשאר שיאני וז\"ש הנחש השי\"אני. והב' דלתין נעשו מם סתומה והתיקון ע\"י ק\"ש ד' דאחד וד' דתפילין. וע\"י משנה ולכן פתח במאי דסיים מאימתי קורין את שמע זהו תורף קיצור דבריו ז\"ל ע\"ש באורך ואנכי עפר דל אומר שיש לרמוז כי תיבת בשלו\"ם שסיים המשנה הוא גימטריא שדי אדני עם הכולל כי ע\"י השלום על ישראל תקון לשני שמות שדי אדני שפגם אדה\"ר וע\"י לימוד המשניות ולכן סיים בשלום מם סתומה והתחיל מאימתי מם פתוחה להורות כי ע\"י למוד המשנה וק\"ש המם סתומה תפתח ויתוקנו השני דלתין ולכן פתח מאימתי המ\"ם פתוחה. ועוד יש לרמוז כי שני מימי\"ן שמתחלת המשנה ומסיימת ותיבת מאימתי בגימטריא תפילין עם הכולל לרמוז דע\"י ק\"ש ותפילין תפתח המ\"ם ויתוקנו השני דלתין ובדרושים הארכתי בס\"ד בהקדמות אלו ואחרות והיום קצרה ויהי הקצ\"ר אמיץ:\n",
+                "(ז) וירמוז עוד כי שלום הוא יסוד ובו שם שדי ולכן מסיימת בשלו\"ם שהוא יסוד ומתחלת מאימתי כי תיבת מאימתי הוא גימטריא מילוי שדי שהוא ת\"ק עם הכולל וזהו קשר סופה לתחלתה כי ע\"י היסוד מתקשרים כל העולמות:\n",
+                "(ח) ואומר אני עוד רמז במ\"ש פ\"ק דחגיגה את ה' האמרת היום וה' האמירך אמר הקב\"ה אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם דכתיב שמע ישראל ה\"א ה' אחד ואני אעשה אתכם חטיבה א' בעולם דכתיב ומי כעמך ישראל גוי אחד. וזהו הקשר ה' יברך את עמו בשלום ויהיו כגוף אחד על כן יאמר ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ וזכינו לזה ע\"י ק\"ש שאנו אומרים ה' אחד וכמ\"ש אתם עשיתוני חטיבה וכו' גם אני אעשה וכו' ולכן פתח מאימתי קורין וכו' במצות ק\"ש שבזה זכינו לשלום ולהיות גוי אחד ומתקיים את ה' האמרת וה' האמירך:\n",
+                "(ט) גם זאת יש לרמוז במה שרמוז בזהר הקדוש ומפורש בכתבי רבינו האר\"י זצ\"ל שהתורה נתנה לנו מבריאה ואימא מקננת בבריאה וזה רמז ה' עז לעמו יתן אין עז אלא תורה והיא בחינת בריאה ולכן פתח מאימתי גימטריא אשר שהוא רומז לאימא דמקננת בבריאה:\n",
+                "<b>(יוד) ויתכן לרמוז בהקדים מ\"ש הרב הגדול מהר\"י מטראני בדרשותיו דרוש שני לפרשת שמיני דלשעבר היה הכל כדמו�� ארוסין ולא זכינו ללמוד תורה מפי הגבורה אלא על ידי סרסור לפיכך לא נתקיים בנו לא לימוד התורה ולא כשרון המעשים אבל לעתיד לבא יהיה כדמות נשואין ונזכה ללמוד תורה מפי הגבורה ותתקים בנו התורה והמעשים טובים כדכתיב וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך זהו תורף דברי הרב בקצור נמרץ הלא בספרתו נפלאות מתורתו. ואפשר שלהיות שעתה נתנה התורה מבחינת בריאה היה כן ולעת\"ל שנזכה ללמוד מפי הגבורה יהיה מבחינה עליונה. ואולי זה הרמז ה' עז לעמו יתן לעתיד הוא בעצמו כמ\"ש ה' עז לעמו יתן כביכול בכבודו ונזכה ללמוד מפי הגבורה וזהו יתן לעתיד. ואז שנזכה ללמוד מפיו כ\"י תתקיים בנו בלי שכחה ומחלקת כמש\"ה וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך [עיין מה שכתבתי לפנים בחתימת מסכת ברכות במימרת ת\"ח מרבים שלום הוא יברכנו לשלום ולאורך ימים ושנים יחיינו מחיה חיים</b>] שכיון שתתקיים התורה בנו ויהיה כשרון המעשים אז רב שלום בכל. וז\"ש ה' יברך את עמו בשלום שלא יהיה שום מחלקת בתורה ולא שכחה וגם יהיה שלום בעצמינו ואברינו כי ע\"י קיום המצות כתקנן נתקנים אברים וגידים ויהיה שלום מבית ומחוץ ובכל העולמות. וזה יהיה לעתיד לבא במהרה בימינו. אמנם עתה התורה נתנה מבחינת בריאה כרמוז בתיבת מאימתי בגימטריא אשר שהיא אימא מקננא בכרסיא וגרם העון ששלט שכחה הגורמת מחלקת ובכל דבר שאול ישאלו מאימתי יהיה זה ויש מחלקת שלא יש הלכה ברורה מעין דוגמא מאימתי קורין את שמע וכו' דברי ר' אליעזר וחכ\"א וכו' אבל לעתיד לבא ה' עז לעמו יתן כביכול בכבודו ובעצמו. יראו עינינו וישמח לבנו יאר פניו אתנו וה' ברחמיו יאיר עינינו בתורתו תורת חיים:\n",
+                "בנל\"ך ואע\"י יהי שם ה' מבורך מעתה ועד עולם. כל הנשמה תהלל יה הללויה. ומרומם על כל ברכה ותהלה. ת\"ו ש\"ל ב\"ע\n",
+                "לשון השמטות והוספות שנדפסו בסוף הספר דפוס ליוורנו (א\"ה: לפנינו הצגנו אותם במקומם). \n",
+                "<b>בינ\"ו עמ\"י שע\"ו. שומר הפתח. </b>אם דלת היא נצו\"ר עליה לו\"ח אר\"ש זו היא נטירה לעשות כווני\"ם: אם יש בהן בפות\"ח מה שיקלוט העי\"ן על אשר נשמ\"ט שג\"א נפל טע\"ו במדכ\"ר ויחנו בחס\"רות מינים ממינים: אם קראתי ויענני אל רחום יעזרנו ע\"ד כבוד שמו כי הוא הנותן ליעף כח ולאין אונים:\n"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Perek",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Petach Einayim/Seder Tahorot/Petach Einayim on Mishnah Oktzin/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,85 @@
+{
+    "title": "Petach Einayim on Mishnah Oktzin",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Petach_Einayim_on_Mishnah_Oktzin",
+    "text": [
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>זתים שכבשן בטרפיהן וכו'. </b>הרב חזון נחום האריך והעיר בלשונות רש\"י בההיא דאמרו כי מטא רב יהודה וכו'. וכבר העיר על זה הרב באר שבע פרק חלק. ומ\"ש הרב הנזכר אין בו כדי שביעה ועיין בעץ החיים. ועמ\"ש עוד הרב חזון נחום דף קנ\"ה ומ\"ש אני בעניי שם פ\"ב דטהרות על דבריו בס\"ד:\n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>אמר ר' יהושע בן לוי עתיד הקב\"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק י\"ש עולמות וכו'. </b>כתב מורנו הרב חזון נחום שמצא כתוב דבבבא דחלות דבש סיימו הר\"ש והרא\"ש פירוש המשנה אבל הרמב\"ם בפירושו הביאה אף שהיא מימרא ומייתי לה פרק חלק (סנהדרין דף ק') וכו' ע\"ש. והרב הכותב הזה מר ניהו הרב החסיד מהר\"ר שלמה עדני זלה\"ה [מרבנן קשישאי דבעה\"ק חברון וכתב הוא ז\"ל דהיה תלמיד הרב מהר\"ר בצלאל אשכנזי והרב מהר\"ר חיים ויטאל זכרם לברכה] וכן הוא בספרו מלאכת שלמה פירוש המשנה כ\"י וסיים וז\"ל וגם ה\"ר יוסף כתב דבס\"א לא גריס אריב\"ל במשנה ואומר אני אשריך משנה שנכנסת בק\"ש דאוריתא ויצאת במשקה דבש שהוא נעשה תחלה מדברי סופרים עכ\"ל:\n",
+                "והן אמת שהדבר קשה דלגירסת הרמב\"ם שהיא גירסתנו ההיא דפרק חלק דא\"ל לאביי מ\"ט לא שכיחא באגדתא דאמרי במערבא משמיה דרבה בר מרי עתיד הקב\"ה ליתן ש\"י עולמות וכו' דהני אמוראי לא ידעי להאי משנה. ולמ\"ש מהר\"ש הנזכר דאיכא נסחי דלא גרסי ומסיימי בחלות דבש והיא גירסת הר\"ש והרא\"ש ק\"ק דבמדרש רבה סדר נשא פרשה י\"ג אמת דחתימת המשנה במ\"ם. ותו קשה על מהר\"ש הנזכר שכתב דהרא\"ש ל\"ג לה שהרי הרא\"ש בפירושו הביאה ופירשה:\n",
+                "וחזה הוית לעטרת ראשי אבא מארי זלה\"ה בנימוקיו שפירש במאמר זה דריב\"ל במ\"ש חכמי המדע כי צדי\"ק י\"סוד עולם נקרא השומר אות ברית קדש ואם ח\"ו הוציא ז\"ל מורידו לעמקי הקליפות ואם ישוב בתשובה מעלה אותם למקומם תוך האוצר וז\"ש עתיד הקב\"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק שהוא תואר לשומר אות ברית וזהו לכל צדיק וצדיק בין צדיק מעיקרו שלא חטא מנעוריו בין צדיק ששב בתשובה ואר\"ה עמל וילק\"ט יוסף את כל הכסף עתיד להנחיל ש\"י עולמות כמנין קר\"י שהוא גימטריא ש\"י בא בשכרו שנשמר מקרי. וכי תימא התינח מי שלא חטא מנעוריו אמנם אשר שב בתשובה הא חסרי להו אותם ניצוצות הקדושה לזה אמר ואוצרותיהם אמלא אוצר הנקרא גוף על ידי תשובתם אמלא להחזיר למקומם ניצוצות הקדושה זהו תורף דברי עטרת ראשי אבא מארי זלה\"ה וכפי דבריו יש לרמוז אמלא גימטריא ע\"ב דבמחשבה אתבריר כלא:\n",
+                "ואנא לגבי אבא חלא בר חמרא ברגליו אעבורה לדקדק לכל צדיק וצדיק ונקדים מ\"ש בברכות סוף פרק אין עומדין במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד. והרמב\"ם פ\"ז דתשובה פסק כן וטעמא טעים דבעלי תשובה טעם טעם החטא ופירש ממנו וכבש יצרו. אמנם הרב חידושי אגדות כתב שם דהא דאמרו במקום שבעלי תשובה עומדין היינו שחטא במחשבה דוקא ע\"ש באורך:\n",
+                "ובזה הנה שפתי על פי הב\"אר ונרמוז נמי סמיכות משנת ריב\"ל למשנה הקודמת חלות דבש מאימתי מטמאות משום משקה בש\"א משיהרהר וב\"ה אומרים משירסק אריב\"ל וכו' ורבינו עובדיה הביא גירסא זו ופירשה משיהרהר כלומר משיהרהר מחשבה בלבו לרדות דבש משירסק כשרוצים לרדות דבש מהכורת חותכין בסכין ומוציאין חלות חלות וזהו רסוקן עכ\"ל הא למדת דפליגי ב\"ש וב\"ה מאימתי מטמאות דב\"ש סברי במחשבה וב\"ה סברי במעשה. ואתיא כי הא דפליגי הרמב\"ם ומהרש\"א דלמהרש\"א האדם נטמא וחוטא במחשבה ואחרי שובו ממחשבתו הרעה יקרא בעל תשובה ובכי האי גוונא אמרו במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולין לעמוד וזו מעין דוגמת סברת ב\"ש דמשיהרהר מטמאות וכל קבל דנא היא סברת הרמב\"ם דבעל תשובה הוא מי שחטא בפועל דומה לסברת בית הלל. והלכה כבית הלל. וא\"כ נמצא דלדעת הרמב\"ם זאת מצאנו תרי מיני צדיקי אחד שלא חטא אף במחשבה. ואחד שהרהר בפשע וחטאה ונקה לו ינקה שלא בא לידי מעשה והא נמי צדיק גמור מיקרי לדעת הרמב\"ם ולא בעל תשובה והיינו דקאמר ריב\"ל עתיד הקב\"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק בין מי שהרהר בעבירה וי\"חרט חרט\"ה גדולה ולא עשה בין מי שלא הרהר בעבירה וניצול גם מהרהור. ש\"י עולמות שנאמר להנחיל אוהבי תרתי משמע י\"ש ואוצרותיהם אמלא:\n",
+                "<b>אמר ר\"ש בן חלפתא לא מצא הקב\"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום וכו'. </b>פירש רבינו האר\"י זצ\"ל דזה מדבר בסוד המלך הח' יסוד הנקרא חי על שלא נשבר כ\"כ מהרה כמו שאר מלכים בסוד בן ישי ח\"י ונמצא כי בכל הכלים לא מצא הקב\"ה כלי אשר יחזיק ברכתו בתוכו זולת השלום שהוא היסוד שלא נשבר כל כך. עד כאן אמרי קדוש זי\"ע:\n",
+                "(ב) ואנכי עפר דל אפשר לי לומר דרך דרש ונקדים אותה ששנינו בשילהי טבול יום על מנת שתעלה שלום. שלום מן השבר ומן השפיכה ר\"ש אומר אף מן הטומאה ופירשו המפרשים דלת\"ק לא כיוין על טומאה דלא שכיחא ולאו אדעתיה ואמרו פרק מי שאחזו אי קביל כל אונסא דמתיליד אונסא דלא שכיח לא קביל. וכתבנו בעניותנו בדרושים דלצד עילאה לא נאמר זה דגבי אדם אמרינן לא אסיק אדעתיה לא כן כלפי מעלה כי הוא יודע תעלומות וכל העתידות. וא\"כ כשהוא יתברך נותן שלום ומברך לשלום הוא שלום בכל שלום מן השבר שלא יעבור עבירה דע\"י העבירה נפגם ונשבר ונתקלקל הגיד הרמוז לעבירה ההיא כמ\"ש הרב מהרח\"ו זצ\"ל ושלום מן השפיכה שלא ישפך מניצוצי הקדושה מתורה ומצות לסט\"א ושלום מן הטומאה שלא תשרה הטומאה בקרבו היא הסט\"א וז\"ש רבי שמעון בן חלפתא לא מצא הקב\"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום כי כשמברכם בשלום נשמרים מן השבר ומן השפיכה ומן הטומאה שנאמר ה' עז לעמו יתן שנותן תורה לישראל אין עז אלא תורה. וכי תימא מי יכול לעמוד כי ארוכה מארץ מדה ויצר סמוך מסיתו הס\"ת כפול לז\"א ה' יברך את עמו בשלום והם נשמרים מהכל אם יהיו ראוים לכל. והיינו דאמרינן בשילהי קידושין דהוו מכרזי הזהרו בר\"מ ותורתו כי בהיותו קרוב ודבק לקדושה ה' שומרו מכל רע וי\"צל אלהים מן השבר ושפיכה וטומאה ויהי שלום בחילו שלום מלא ובדרושים פירשנו שזש\"ה הנני נותן לו את בריתי שלום דכשאני נותן הוא שלום בכל וז\"ש רז\"ל גדול השלום שניתן לפנחס ועוד פירשתי בעניותי כמה כתובים ומאמרי רז\"ל בס\"ד:\n",
+                "(ג) ויתכן לרמוז עוד במה שראיתי בספר חדש בנין שלמה להרב המאה\"ג ריש מתיבתא כמהר\"ר נתן מז נר\"ו והוא שיטת סנהדרין ובא לידי מקרוב וראיתי בדף קי\"ב שכתב עמ\"ש שם בסנהדרין דף צ\"ט א\"ר אלכסנדרי כל העוסק בתורה לשמה משים שלום בפמ��יא של מעלה ובפמליא של מטה שנאמר או יחזיק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי והרב הנזכר נפק דק דמה מחלקת שייך בפמליא של מעלה דשם לא יש לא קנאה ולא שנאה ולא תחרות ותו דיליף מקרא יעשה שלום לי כביכול שעושה שלום להקב\"ה והוא תימה דמי יאמר לו מה תעשה דשייך עשיית שלום. ופירש הרב נר\"ו דזה תורף דבריו דידוע דמלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא. וכבר מודעת זאת בכל הארץ כי יהיה ריב בין אנשים כל חד מינייהו בחרונו יבהלהו לחבירו ומגזים עליו ויתר הגז\"ם תבענה שפתיו רמו\"ז חסרי\"ו ולשונו תמהר להודיע לבני אדם כל מומין שבחבירו משום פגמו בתורה ובמצות ודרך ארץ על פי מדות\"יו הנגלות והנסתרות על צדקו נפשו ולהרשיע לחבירו ומכל שכן כשמריבין בעש\"ג כל א' מניח את הקל\"קלה ולשון מדברת עבירה גוררת אמריה ממררת מלשני בסתר רעהו מוסיפין על המש\"פלות להשפיל חבירו ולהגביה עצמו והם לא ידעו כי בנפשם הוא כי העש\"ג אז יאמרו בגוים זה העם לא היה כי שניהם רשעים וכל מה שאומר א' על חבירו דובר אמת צדקו יחדיו ועי\"ז נותן מקום למדת הדין שלהם כי ידעו צפוני טמוני וגוזרי גזרות וכל כי הני מילי בכל הארץ יצא קום עין רואה ואזן שומעת חס\"ר קובע\"ת קו\"ץ מעשה והביאו ס\"ילון ממאיר ואוי להם אהה עליהם כי הם משפילים דגל התורה וחכמת סופרים תסרח והעורכים הם חכמים בעיניהם כי היצה\"ר וסט\"א מגדילם שיש לו ריוח גדול חילול התורה וחטא זה הוא כעע\"ז כמ\"ש רש\"י ריש משפטים וכמ\"ש הפוסקים ובתשובות הרב כנה\"ג עש\"ב ומכלים ממונם בשאט בנפש וברצון לשונאי גופם ונפשם וגם מטילים דופי בחבריהם ומודיעים להם עצי עריסותנו וכמה תקלות לגוף וגפש ה' יחזירנו בתשובה. וממנו נקח להבדיל שמץ מנהו לפמליא של מעלה כי אפילו רקנים שבישראל מלאים מצות ובכל מצוה קנה לו פרקליט למליץ לפני כסא כבודו יתברך. וכשיש מחלוקת בישראל וכל א' מתאוה ומצפה לרעות חבירו ומדבר תועה על חבירו כל דיבור עושה רושם עד\"ש אל תהי קללת הדיוט וכו' וכל אחד מבקש להקב\"ה שיהיה בעזרו וישפיל חבירו והמלאכים שנבראו ע\"י המצות של כל אחד הם מליצים לפני ב\"ד הגדול פמליא של מעלה ומזכיר מצות שלו ורעות חבירו וכן מלאכים של חבירו עושים כן ונמצא כל כת מזכרת עונות שכנגדו ועי\"ז ניתן מקום למדה\"ד והם נענשים וזהו מחלקת בפמליא של מעלה היינו המלאכים שנבראו מהמצות של כל א' מהם מתקוטטים ומקטרגים כל אחד על חבירו ומי שעוסק בתורה לשמה נקרא ריע אוהב את הבריות ומקרבן לתורה משמח את הבריות וע\"י אהבת הבריות לו דבריו נשמעים ויכול לעשות שלום בין איש לרעהו מכניס אהבה בלב כל אחד על חבירו וכל אחד מדבר טוב על חבירו וא\"כ עושה שלום למטה ולמעלה בין המלאכים של כל אחד ועושה כ\"י להקב\"ה שלום כי מדת רחמיו לרחם על ישראל והמקטרג מעורר הדין וכל כת מבעלי המחלוקת מעורר למעלה לקטרג על חבירו ומוכרח הקב\"ה לעשות דין כי מדה\"ד אינה מנחת לרחם והוא נגד רצונו יתברך כי רחום הוא והוא בעל הרחמים זהו תורף דבריו עיין בספרו באורך וברוחב ובדרוש לשבת תשובה בקונטריס כסא דוד דרוש י\"ג הארכתי בזה בס\"ד:\n",
+                "ועתה אמרתי להסמיך זה במשנתנו כי הנה הברכה והשפע היורדת לישראל מן השמים בהיות מחלקת למטה מזה נמשך למעלה שהמלאכים של מצות מקטרגים ומתעורר מדת הדין והיה עכ\"ב השפע הטוב הנגזר על ישראל מבעל הרחמים. וז\"ש לא מצא הקב\"ה כלי מחזיק ברכה שעל ידו נשפעת הברכה ולא תעכב מדה\"ד. אלא השלום דכשיש שלום למטה מתעורר השלום בפמליא של מעלה ואז הברכה נשפעת שנאמר ה' עז לעמו יתן ואין עז אלא תורה וע\"י תורה לשמה יברך את עמו בשלום דהעוסק בתורה לשמה דבריו נשמעים ועושה שלום וגורם שלום בפמליא של מעלה וגם כ\"י שלום יעשה לו דמדתו להטיב ואינו מוצא מקום מדה\"ד לקטרג והכל שלום:\n",
+                "(ד) ואפשר לקשר משנת ריב\"ל עתיד הקב\"ה להנחיל לכל צדיק וכו' ומשנת ר\"ש בן חלפתא לא מצא הקב\"ה כלי מחזיק וכו' ומשנת מאימתי קורין את שמע וכו' לנעוץ סופה בתחילתה ונקדים מה שחקר הרב המבי\"ט בספרו קרית ספר בהקדמה דמאחר דכל תרי\"ג מצות הם שיעור קומה ואין בידינו לקיים רוב מ\"ע ובצרי טובא אין גם אחד שישלים חיובו ותירץ דבהיות ישראל גוף אחד כל אחד יש לו חלק במה שמקיים חבירו ושפיר קרינן שמקיים תרי\"ג מצות שמה שלא קיים הוא קיים חבירו ומה שלא קיים חבירו קיים ישראל אחר וכל ישראל הם אחדות אחד עש\"ב. גם נקדים מ\"ש רבינו האר\"י זצ\"ל שקודם תפלה יקבל מצות ואהבת לרעך כמוך ויאהב את כל ישראל כנפשו כדי שתעלה תפלתו כלולה מכל ישראל. והטעם כי בתפלה נעשה יחוד עליון וצריך שיהיה מכללות ישראל ובהיות ישראל ביחוד. יכון מאד היחוד הנעשה ע\"י התפלה כלול מכל נשמות ישראל והיו לאחדים:\n",
+                "וזהו טעם שקודם ק\"ש באמירת וקרבתנו מלכנו אמר האר\"י זצ\"ל לזכור מעמד הר סיני והטעם שבמעמד ה\"ס כתיב ויחן שם ישראל שהיו כלם בלב אחד כמשז\"ל ובזוכרו זה יתן אל לבו לאהוב לכל ישראל ועי\"ז יחוד ק\"ש יהיה נעשה על ידי כללות ישראל. ומעתה נבא אל הביאור ונקדים מה שפירש הרב כוס הישועות כי תרי\"ג מצות דאוריתא וז' דרבנן הם כת\"ר והנשים פלגן בהדייהו ועל כל מצוה יזכה לעולם א' וז\"ש ריב\"ל עתיד הקב\"ה להנחיל ש\"י עולמות בתורת נחלה וכי תימא הלא שכרם הוא ש\"י מחצית כת\"ר לז\"א ואוצרותיהם אמלא פירוש נשיהם דהן עשויות כאוצר אני נותן להם המחצית. ועכ\"ז בתורת נחלה אני נותן להם ש\"י עולמות מלבד הש\"י שהוא חלקם ותמורת חלק נשיהם בתורת נחלה אתן ש\"י אחרים עכ\"ד. והשתא יש לחקור כי אין האדם יכול להשלים תרי\"ג מצוות ואיך קפסיק ותני ש\"י עולמות. להכי הוא דאתא רשב\"ח ואמר לא מצא כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום כי בהיות שלום בינינו כל א' יש לו חלק במצות שעושה חבירו ושפיר קרינן שקיים הכל ולהיות היחוד למטה בין ישראל דנחשבים לגוף אחד. היינו דאהני לעשות יחוד ק\"ש בהיותם כל ישראל נחשבים כגוף אחד וכמו שאנו זוכרים מעמד ה\"ס שהיינו כלנו כגוף אחד כדבר האמור. וזהו סמיכות יברך את עמו בשלום:\n",
+                "מאימתי קורין את שמע בערבין לרמוז דקודם ק\"ש צריך שיהיה שלום בינינו ואח\"ך קרית שמע שיהיה היחוד כלול מכל נשמות ישראל:\n",
+                "(ה) ועוד אפשר לרמוז ולקשר המשנה סופה לתחלתה מעין דוגמא תורה שבכתב שדרשו רז\"ל בשוחר טוב מזמור פ\"ה כי ידבר שלום אל עמו ואל חסידיו שלום אלו הקרבנות. ואמרו ז\"ל לא לן אדם בירושלים ובידו עון שתמיד של שחר וכו' וארז\"ל שהראה הקב\"ה לאאע\"ה הקרבנות וא\"ל תינח בזמן שבה\"מ קיים וכו' וא\"ל הקב\"ה יעסקו בתורה ואני מעלה עליהם כאלו הקריבו הקרבנות. ואמרו רז\"ל בדברים רבה פרשת ואתחנן כי הקורא ק\"ש מכפר כשני תמידין ע\"ש. ואפשר שזה רמז גם כן רשב\"ח לא מצא הקב\"ה כלי מחזיק ברכה אלא השלום שהם הקרבנות כי הם כלי כפרה לישראל וכמו שהראה הקב\"ה לאאע\"ה כי בשני תמידין יתכפרו ישראל וכן שאר קרבנות שנאמר ה' עז לעמו יתן שנתן לנו התורה ה' יברך את עמו בשלום שהם הקרבנות ונתן התורה כי כאשר אין בה\"מ התורה מו��לת כקרבנות כמו שא\"ל הקב\"ה לאאע\"ה כמדובר וז\"ש עז לעמו יתן התורה ועל ידי התורה יברך את עמו בשלום כאלו הקריבו הקרבנות שנקראים שלום:\n",
+                "והיינו מאימתי קורין את שמע שם רמז דק\"ש מכפרת כאלו הקריבו שני תמידין בבקר ובין הערבים ויהי הקשר אמיץ תורה שבע\"פ נעוץ סופה לתחילתה יברך את עמו בשלום מאימתי קורין את שמע כדבר האמור דק\"ש הוי כתמידין ואחר שסיים שהתורה היא כמקריב קרבנות בכללות פתח בקרית שמע דיש לה סגולה נוספת שהיא מכפרת כשני תמידין ואמר משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן כי אכילת תרומה היא כעבודה כמ\"ש בש\"ם בפסחים פרק אלו דברים והרמב\"ם סוף הלכות תרומות ורמז כי כשם שאכילת תרומה היא כעבודה כן ק\"ש כעבודה כאלו הקריב תמידין כדבר האמור מפי כבוד רז\"ל וכמש\"ל:\n",
+                "(ו) אך אוסיף להביט להרב זרע ברך ח\"ג על ברכות דף ו' ע\"ב מהספר ישב ודרש סוף משנה לתחילתה והאריך ותורף קצת דבריו הוא ע\"פ הקדמות המקובלים דזוכה לש\"י עולמות בעבור ש\"י ר\"ת שמע ישראל וסיים בפסוק ה' עז לעמו ועז תפילין ואדה\"ר פגם בשני דלתין משם שדי ושם אדני ונשאר שיאני וז\"ש הנחש השי\"אני. והב' דלתין נעשו מם סתומה והתיקון ע\"י ק\"ש ד' דאחד וד' דתפילין. וע\"י משנה ולכן פתח במאי דסיים מאימתי קורין את שמע זהו תורף קיצור דבריו ז\"ל ע\"ש באורך ואנכי עפר דל אומר שיש לרמוז כי תיבת בשלו\"ם שסיים המשנה הוא גימטריא שדי אדני עם הכולל כי ע\"י השלום על ישראל תקון לשני שמות שדי אדני שפגם אדה\"ר וע\"י לימוד המשניות ולכן סיים בשלום מם סתומה והתחיל מאימתי מם פתוחה להורות כי ע\"י למוד המשנה וק\"ש המם סתומה תפתח ויתוקנו השני דלתין ולכן פתח מאימתי המ\"ם פתוחה. ועוד יש לרמוז כי שני מימי\"ן שמתחלת המשנה ומסיימת ותיבת מאימתי בגימטריא תפילין עם הכולל לרמוז דע\"י ק\"ש ותפילין תפתח המ\"ם ויתוקנו השני דלתין ובדרושים הארכתי בס\"ד בהקדמות אלו ואחרות והיום קצרה ויהי הקצ\"ר אמיץ:\n",
+                "(ז) וירמוז עוד כי שלום הוא יסוד ובו שם שדי ולכן מסיימת בשלו\"ם שהוא יסוד ומתחלת מאימתי כי תיבת מאימתי הוא גימטריא מילוי שדי שהוא ת\"ק עם הכולל וזהו קשר סופה לתחלתה כי ע\"י היסוד מתקשרים כל העולמות:\n",
+                "(ח) ואומר אני עוד רמז במ\"ש פ\"ק דחגיגה את ה' האמרת היום וה' האמירך אמר הקב\"ה אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם דכתיב שמע ישראל ה\"א ה' אחד ואני אעשה אתכם חטיבה א' בעולם דכתיב ומי כעמך ישראל גוי אחד. וזהו הקשר ה' יברך את עמו בשלום ויהיו כגוף אחד על כן יאמר ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ וזכינו לזה ע\"י ק\"ש שאנו אומרים ה' אחד וכמ\"ש אתם עשיתוני חטיבה וכו' גם אני אעשה וכו' ולכן פתח מאימתי קורין וכו' במצות ק\"ש שבזה זכינו לשלום ולהיות גוי אחד ומתקיים את ה' האמרת וה' האמירך:\n",
+                "(ט) גם זאת יש לרמוז במה שרמוז בזהר הקדוש ומפורש בכתבי רבינו האר\"י זצ\"ל שהתורה נתנה לנו מבריאה ואימא מקננת בבריאה וזה רמז ה' עז לעמו יתן אין עז אלא תורה והיא בחינת בריאה ולכן פתח מאימתי גימטריא אשר שהוא רומז לאימא דמקננת בבריאה:\n",
+                "<b>(יוד) ויתכן לרמוז בהקדים מ\"ש הרב הגדול מהר\"י מטראני בדרשותיו דרוש שני לפרשת שמיני דלשעבר היה הכל כדמות ארוסין ולא זכינו ללמוד תורה מפי הגבורה אלא על ידי סרסור לפיכך לא נתקיים בנו לא לימוד התורה ולא כשרון המעשים אבל לעתיד לבא יהיה כדמות נשואין ונזכה ללמוד תורה מפי הגבורה ותתקים בנו התורה והמעשים טובים כדכתיב ו��ל בניך למודי ה' ורב שלום בניך זהו תורף דברי הרב בקצור נמרץ הלא בספרתו נפלאות מתורתו. ואפשר שלהיות שעתה נתנה התורה מבחינת בריאה היה כן ולעת\"ל שנזכה ללמוד מפי הגבורה יהיה מבחינה עליונה. ואולי זה הרמז ה' עז לעמו יתן לעתיד הוא בעצמו כמ\"ש ה' עז לעמו יתן כביכול בכבודו ונזכה ללמוד מפי הגבורה וזהו יתן לעתיד. ואז שנזכה ללמוד מפיו כ\"י תתקיים בנו בלי שכחה ומחלקת כמש\"ה וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך [עיין מה שכתבתי לפנים בחתימת מסכת ברכות במימרת ת\"ח מרבים שלום הוא יברכנו לשלום ולאורך ימים ושנים יחיינו מחיה חיים</b>] שכיון שתתקיים התורה בנו ויהיה כשרון המעשים אז רב שלום בכל. וז\"ש ה' יברך את עמו בשלום שלא יהיה שום מחלקת בתורה ולא שכחה וגם יהיה שלום בעצמינו ואברינו כי ע\"י קיום המצות כתקנן נתקנים אברים וגידים ויהיה שלום מבית ומחוץ ובכל העולמות. וזה יהיה לעתיד לבא במהרה בימינו. אמנם עתה התורה נתנה מבחינת בריאה כרמוז בתיבת מאימתי בגימטריא אשר שהיא אימא מקננא בכרסיא וגרם העון ששלט שכחה הגורמת מחלקת ובכל דבר שאול ישאלו מאימתי יהיה זה ויש מחלקת שלא יש הלכה ברורה מעין דוגמא מאימתי קורין את שמע וכו' דברי ר' אליעזר וחכ\"א וכו' אבל לעתיד לבא ה' עז לעמו יתן כביכול בכבודו ובעצמו. יראו עינינו וישמח לבנו יאר פניו אתנו וה' ברחמיו יאיר עינינו בתורתו תורת חיים:\n",
+                "בנל\"ך ואע\"י יהי שם ה' מבורך מעתה ועד עולם. כל הנשמה תהלל יה הללויה. ומרומם על כל ברכה ותהלה. ת\"ו ש\"ל ב\"ע\n",
+                "לשון השמטות והוספות שנדפסו בסוף הספר דפוס ליוורנו (א\"ה: לפנינו הצגנו אותם במקומם). \n",
+                "<b>בינ\"ו עמ\"י שע\"ו. שומר הפתח. </b>אם דלת היא נצו\"ר עליה לו\"ח אר\"ש זו היא נטירה לעשות כווני\"ם: אם יש בהן בפות\"ח מה שיקלוט העי\"ן על אשר נשמ\"ט שג\"א נפל טע\"ו במדכ\"ר ויחנו בחס\"רות מינים ממינים: אם קראתי ויענני אל רחום יעזרנו ע\"ד כבוד שמו כי הוא הנותן ליעף כח ולאין אונים:\n"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Petach Einayim, Jerusalem 1959",
+            "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001157028"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "פתח עינים על משנה עוקצים",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Petach Einayim",
+        "Seder Tahorot"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Perek",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Petach Einayim/Seder Tahorot/Petach Einayim on Mishnah Parah/Hebrew/Petach Einayim, Jerusalem 1959.json

@@ -0,0 +1,174 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Petach Einayim on Mishnah Parah",
+    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001157028",
+    "versionTitle": "Petach Einayim, Jerusalem 1959",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "versionTitleInHebrew": "פתח עינים, ירושלים תשי\"ט",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "פתח עינים על משנה פרה",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Petach Einayim",
+        "Seder Tahorot"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [],
+            [
+                "<b>זקנים מפני הכבוד. </b>עמ\"ש גאון עוזנו הרב משנה למלך פ\"ב דאיסור מזבח דין ו' ועמ\"ש אני בעניי בתמורה דף [כ\"ח ע\"ב] בס\"ד:\n"
+            ],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>בית ה' אלהיך ואין זו באה לבית. </b>כתב הרב תי\"ט דלרבנן כיון דקדשי ב\"ה היא ולקיחתה מתרומת הלשכה באה לבית קרינן בה. וכתוב בדפוס חדש בגליון משם הרב מהר\"ש חסיד דנעלם מהרב תי\"ט בריתא דע\"ז דף מ\"ו ותמורה דף ל' דדריש בית ה' אלהיך לרבות הריקועים וכו' וא\"ל דהרב תי\"ט רצה לישב למה לא דרשי רבנן כר\"א דלחומרא מקשינן עכ\"ד ובעיני לא שמא מתיא דהגם דמרבינן רקועים משמעותא דקרא דדוקא בא לבית ואין זו באה לבית ולא שייך הכא לחומרא מקשינן דתרוייהו נפקי מדכתיב בית ה' דמשמעותא דקרא הוא דכל לבית מעיט ומינה דמידי דליתיה בהבאה לבית אינו בכלל וזה פשוט:\n",
+                "ומ\"ש הרב לחם שמים דלרבנן באה לבית דאפרה נתון בחיל ע\"ש שהאריך לי ההדיוט אינו מחוור כאשר יראה המעיין ועיין מ\"ש עוד ודוק:\n",
+                "<b>נתן טליתו עליה וכו'. </b>הרואה יראה דברי הרמב\"ם פ\"א דין ז' דא(ד)רכבה אתרי ריכשי לכאורה דנקיט בידיה ג\"ש דעול עול מעגלה ופסק בסמוך נתן עליה כסות של שקין וכו' והיא מימרת רב יהודה בסוטה דף מ\"ו ומבואר שם בש\"ס דלרב יהודה לא ילפינן ג\"ש אלא מגופה דפרה שמעינן:\n",
+                "ועיני ראו בנימוקי עטרת ראשי אבא מארי זלה\"ה שכתב משם הרב המובהק בדורו כמהר\"ר יהודה הכהן זלה\"ה אחד מרבני ירושלים עה\"ק ת\"ו דניחא ליה דסוגית סוטה אתיא כמ\"ד דון מינה ומינה בשבועות דף ל\"א אמנם לדידן דקי\"ל כרבנן דסברי דון מינה ואוקי באתרה שפיר איתיה לדרב יהודה וילפינן ג\"ש מעגלה לשאר עבודות ולא ילפינן עד שימשוך כהתם עכ\"ד:\n",
+                "והן עתה חזיתיה להרב המפורסם מהר\"י עייאש זלה\"ה בספר לחם יהודה שתירץ כן אלא שהאריך הרבה ורצה לומר דתחילת סוגיא דסוטה פליגא אסיפא ע\"ש באורך. ולדבר הזה יסלח האדון דכולא סוגיא בחד גוונא מתוקמא ומאי דקשיתיה להרב בריש הסוגיא ל\"ק דהא תכף פריך אדרב יהודה ומשני. והרב מהר\"ם אמארילייו זלה\"ה בספר הלכה למשה בחלק ראשון סוף הספר כתב בזה ע\"ש באורך ולי ההדיוט דבריו אין מחוורים כאשר יראה המעיין ודוק הטב כי קצרתי:\n"
+            ],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>ללשכה שעל פני הבירה. </b>רבינו עובדיה כתב דאית דאמרי מקום היה בהר הבית ובירה שמו ואית דאמרי כל המקדש קרוי בירה. ועיין מה שכתבנו בעניותנו בקונטריס זה לעיל בריש מסכת יומא בס\"ד:\n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>והשניה עשה עזרא. </b>אין מכאן ראיה דעזרא כ\"ג רק נקראת על שמו שהוא היה הגדול בחכמה ונביא וכ\"כ ספר יוחסין דעזרא לא היה כ\"ג וכ\"כ הרשב\"ץ בריש פירוש אבות משם רז\"ל במדרש חזית וק\"ק על הרמב\"ם בהקדמתו ועל רבינו עובדיא שכתבו דשמעון הצדיק היה כ\"ג אחר עזרא ומשמע דעזרא הי�� כ\"ג ויש לידחק דלא רצו לומר דעזרא כ\"ג רק להיות עזרא הראש כתבו דשמעון היה אחריו שוב ראיתי בלחם שמים שכתב שמכאן יצא להר\"מ והאריך הרבה ע\"ש ואין מכאן ראיה ובפרט שהוא נגד רז\"ל וגם הכתובים מסייעין כמ\"ש הוא ז\"ל וספר יוחסין ודוק:\n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>ואחד היה מתחלק לכל המשמרות. </b>מדברי הרב תוספת י\"ט מוכח דתרגום שבידינו המיוחס ליונתן בן עוזיאל כן הוא האמת. וכבר נתברר שאין הדבר כן ואין תרגום הנזכר מיונתן בן עוזיאל רק הוא תרגום ירושלמי ואית ביה תרי נסחי וכמ\"ש הרב מהר\"י חאגיש זלה\"ה וכמו שהארכתי בעניותי בשם הגדולים ח\"א וח\"ב ע\"ש ומשם בא\"רה:\n"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>ושלא רחוץ וכו'. </b>מה שהקשה הרב תוספת יו\"ט וסלקא בצ\"ע. כבר פריק לה הרב מהר\"ש חסיד בתוספות חדשים אשר בדפוס חדש. אמנם מה שתירץ הרב לחם שמים הלא בספרתו לי ההדיוט אינו מחוור עיין בדבריו ודוק בדברי הש\"ס:\n",
+                "<b>ושלא בכהן גדול פסולה. </b>אנכי חזו\"ן הרביתי משנתו של רבי אליעזר בן יעקב הוא מורינו הרב חזון נחום שכתב וז\"ל דברי הסמ\"ג בזה דפוסל בכה\"ג תמוהים דהא תנינן אישי כ\"ג בפרקין דלעיל משנה ח' עכ\"ל ואני בעניי אומר דאין כאן תימה דהרואה יראה דהסמ\"ג גריס במשנתנו בכ\"ג פסולה ור\"י מכשיר ע\"ש בעשין רל\"ג ואין ספק דהסמ\"ג קבל מרבותיו גרסת משנתנו כן ומאחר שכן מה מקשה מדתנן פ\"ג אישי כהן גדול וכו' הא הויא סתם ואח\"ך מחלקת דאין הלכה כסתם וההוא סתמא אתיא כמ\"ד שהכה\"ג הרשות בידו לעשות אבל ת\"ק דמשנתנו פסל בכה\"ג והלכתא כוותיה ועמ\"ש בספרי הקטן שער יוסף דף ק\"א ע\"א:\n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>בכלי גללים וכו'. </b>עמ\"ש הרשב\"ץ בתשובה ח\"א סימן קכ\"א והרב מהר\"א הלוי בספר גן המלך סימן ק\"ט. ועיין מ\"ש אנכי עפר דל בספרי הקטן ברכי יוסף בא\"ח סימן קנ\"ט ובמחזיק ברכה שם בס\"ד:\n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כל העופות פוסלין וכו' חוץ מן היונה שהיא מוצצת וכו'. </b>מכאן הביא הרב בית חדש בתשובה סימן קט\"ו לענין שק קמח שאכלו ממנו עכברים וכו' ע\"ש ואנכי איש צעיר לא זכיתי להבין דבריו מסיפא דמשנתנו דלת\"ק כל השרצים ובכלל עכבר אינם פוסלים וכמו שכתבתי בעניותי בספרי הקטן ברכי יוסף א\"ח סימן תס\"ו בס\"ד ע\"ש ודוק הטב:\n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>וגרדומיו כל שהוא. </b>עמ\"ש הרב מהרי\"ח בפירושו ועמ\"ש הרב בית דוד א\"ח סוף סימן תנ\"ג:\n"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>האזוב הקצר מספקו בחוט ובכוש וכו'. </b>מכאן הביא הרב עדות ביעקב סימן ק\"ח ראיה ללולב קצר ויש בו שיעור שיכול להאריכו דלקיחה ע\"י דבר אחר שמה לקיחה כמ\"ש בסוכה ומייתי שם משנתנו ע\"ש באורך. והגם דלפום ריהטא יש לדחות. המעיין יראה דראיה טובה היא. שוב ראיתי להרב בית דוד א\"ח סימן תנ\"ג שדחה דבריו ומסיק דאין לסמוך על זה שיבואו לטעות דאף שאין בו שיעור מותר להשלימו בקנה ואני בעניי אומר דאין לנו לגזור גזרות מדעתנו וכמ\"ש הרא\"ש בפסקיו בשבת וכ\"כ הרב פר\"ח הלכות פסח וכמ\"ש בעניותנו במקום אחר וגם מה שחשש עוד דאינה לקיחה דרך כבוד יש לדחות כאשר יראה המעיין ודוק הטב כי קצרתי:\n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Perek",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Petach Einayim/Seder Tahorot/Petach Einayim on Mishnah Parah/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,171 @@
+{
+    "title": "Petach Einayim on Mishnah Parah",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Petach_Einayim_on_Mishnah_Parah",
+    "text": [
+        [
+            [],
+            [
+                "<b>זקנים מפני הכבוד. </b>עמ\"ש גאון עוזנו הרב משנה למלך פ\"ב דאיסור מזבח דין ו' ועמ\"ש אני בעניי בתמורה דף [כ\"ח ע\"ב] בס\"ד:\n"
+            ],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>בית ה' אלהיך ואין זו באה לבית. </b>כתב הרב תי\"ט דלרבנן כיון דקדשי ב\"ה היא ולקיחתה מתרומת הלשכה באה לבית קרינן בה. וכתוב בדפוס חדש בגליון משם הרב מהר\"ש חסיד דנעלם מהרב תי\"ט בריתא דע\"ז דף מ\"ו ותמורה דף ל' דדריש בית ה' אלהיך לרבות הריקועים וכו' וא\"ל דהרב תי\"ט רצה לישב למה לא דרשי רבנן כר\"א דלחומרא מקשינן עכ\"ד ובעיני לא שמא מתיא דהגם דמרבינן רקועים משמעותא דקרא דדוקא בא לבית ואין זו באה לבית ולא שייך הכא לחומרא מקשינן דתרוייהו נפקי מדכתיב בית ה' דמשמעותא דקרא הוא דכל לבית מעיט ומינה דמידי דליתיה בהבאה לבית אינו בכלל וזה פשוט:\n",
+                "ומ\"ש הרב לחם שמים דלרבנן באה לבית דאפרה נתון בחיל ע\"ש שהאריך לי ההדיוט אינו מחוור כאשר יראה המעיין ועיין מ\"ש עוד ודוק:\n",
+                "<b>נתן טליתו עליה וכו'. </b>הרואה יראה דברי הרמב\"ם פ\"א דין ז' דא(ד)רכבה אתרי ריכשי לכאורה דנקיט בידיה ג\"ש דעול עול מעגלה ופסק בסמוך נתן עליה כסות של שקין וכו' והיא מימרת רב יהודה בסוטה דף מ\"ו ומבואר שם בש\"ס דלרב יהודה לא ילפינן ג\"ש אלא מגופה דפרה שמעינן:\n",
+                "ועיני ראו בנימוקי עטרת ראשי אבא מארי זלה\"ה שכתב משם הרב המובהק בדורו כמהר\"ר יהודה הכהן זלה\"ה אחד מרבני ירושלים עה\"ק ת\"ו דניחא ליה דסוגית סוטה אתיא כמ\"ד דון מינה ומינה בשבועות דף ל\"א אמנם לדידן דקי\"ל כרבנן דסברי דון מינה ואוקי באתרה שפיר איתיה לדרב יהודה וילפינן ג\"ש מעגלה לשאר עבודות ולא ילפינן עד שימשוך כהתם עכ\"ד:\n",
+                "והן עתה חזיתיה להרב המפורסם מהר\"י עייאש זלה\"ה בספר לחם יהודה שתירץ כן אלא שהאריך הרבה ורצה לומר דתחילת סוגיא דסוטה פליגא אסיפא ע\"ש באורך. ולדבר הזה יסלח האדון דכולא סוגיא בחד גוונא מתוקמא ומאי דקשיתיה להרב בריש הסוגיא ל\"ק דהא תכף פריך אדרב יהודה ומשני. והרב מהר\"ם אמארילייו זלה\"ה בספר הלכה למשה בחלק ראשון סוף הספר כתב בזה ע\"ש באורך ולי ההדיוט דבריו אין מחוורים כאשר יראה המעיין ודוק הטב כי קצרתי:\n"
+            ],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>ללשכה שעל פני הבירה. </b>רבינו עובדיה כתב דאית דאמרי מקום היה בהר הבית ובירה שמו ואית דאמרי כל המקדש קרוי בירה. ועיין מה שכתבנו בעניותנו בקונטריס זה לעיל בריש מסכת יומא בס\"ד:\n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>והשניה עשה עזרא. </b>אין מכאן ראיה דעזרא כ\"ג רק נקראת על שמו שהוא היה הגדול בחכמה ונביא וכ\"כ ספר יוחסין דעזרא לא היה כ\"ג וכ\"כ הרשב\"ץ בריש פירוש אבות משם רז\"ל במדרש חזית וק\"ק על הרמב\"ם בהקדמתו ועל רבינו עובדיא שכתבו דשמעון הצדיק היה כ\"ג אחר עזרא ומשמע דעזרא היה כ\"ג ויש לידחק דלא רצו לומר דעזרא כ\"ג רק להיות עזרא הראש כתבו דשמעון היה אחריו שוב ראיתי בלחם שמים שכתב שמכאן יצא להר\"מ והאריך הרבה ע\"ש ואין מכאן ראיה ובפרט שהוא נגד רז\"ל וגם הכתובים מסייעין כמ\"ש הוא ז\"ל וספר יוחסין ודוק:\n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>ואחד היה מתחלק לכל המשמרות. </b>מדברי הרב תוספת י\"ט מוכח דתרגום שבידינו המיוחס ליונתן בן עוזיאל כן הוא האמת. וכבר נתברר שאין הדבר כן ואין תרגום הנזכר מיונתן בן עוזיאל רק הוא תרגום ירושלמי ואית ביה תרי נסחי וכמ\"ש הרב מהר\"י חאגיש זלה\"ה וכמו שהארכתי בעניותי בשם הגדולים ח\"א וח\"ב ע\"ש ומשם בא\"רה:\n"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>ושלא רחוץ וכו'. </b>מה שהקשה הרב תוספת יו\"ט וסלקא בצ\"ע. כבר פריק לה הרב מהר\"ש חסיד בתוספות חדשים אשר בדפוס חדש. אמנם מה שתירץ הרב לחם שמים הלא בספרתו לי ההדיוט אינו מחוור עיין בדבריו ודוק בדברי הש\"ס:\n",
+                "<b>ושלא בכהן גדול פסולה. </b>אנכי חזו\"ן הרביתי משנתו של רבי אליעזר בן יעקב הוא מורינו הרב חזון נחום שכתב וז\"ל דברי הסמ\"ג בזה דפוסל בכה\"ג תמוהים דהא תנינן אישי כ\"ג בפרקין דלעיל משנה ח' עכ\"ל ואני בעניי אומר דאין כאן תימה דהרואה יראה דהסמ\"ג גריס במשנתנו בכ\"ג פסולה ור\"י מכשיר ע\"ש בעשין רל\"ג ואין ספק דהסמ\"ג קבל מרבותיו גרסת משנתנו כן ומאחר שכן מה מקשה מדתנן פ\"ג אישי כהן גדול וכו' הא הויא סתם ואח\"ך מחלקת דאין הלכה כסתם וההוא סתמא אתיא כמ\"ד שהכה\"ג הרשות בידו לעשות אבל ת\"ק דמשנתנו פסל בכה\"ג והלכתא כוותיה ועמ\"ש בספרי הקטן שער יוסף דף ק\"א ע\"א:\n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>בכלי גללים וכו'. </b>עמ\"ש הרשב\"ץ בתשובה ח\"א סימן קכ\"א והרב מהר\"א הלוי בספר גן המלך סימן ק\"ט. ועיין מ\"ש אנכי עפר דל בספרי הקטן ברכי יוסף בא\"ח סימן קנ\"ט ובמחזיק ברכה שם בס\"ד:\n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כל העופות פוסלין וכו' חוץ מן היונה שהיא מוצצת וכו'. </b>מכאן הביא הרב בית חדש בתשובה סימן קט\"ו לענין שק קמח שאכלו ממנו עכברים וכו' ע\"ש ואנכי איש צעיר לא זכיתי להבין דבריו מסיפא דמשנתנו דלת\"ק כל השרצים ובכלל עכבר אינם פוסלים וכמו שכתבתי בעניותי בספרי הקטן ברכי יוסף א\"ח סימן תס\"ו בס\"ד ע\"ש ודוק הטב:\n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>וגרדומיו כל שהוא. </b>עמ\"ש הרב מהרי\"ח בפירושו ועמ\"ש הרב בית דוד א\"ח סוף סימן תנ\"ג:\n"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>האזוב הקצר מספקו בחוט ובכוש וכו'. </b>מכאן הביא הרב עדות ביעקב סימן ק\"ח ראיה ללולב קצר ויש בו שיעור שיכול להאריכו דלקיחה ע\"י דבר אחר שמה לקיחה כמ\"ש בסוכה ומייתי שם משנתנו ע\"ש באורך. והגם דלפום ריהטא יש לדחות. המעיין יראה דראיה טובה היא. שוב ראיתי להרב בית דוד א\"ח סימן תנ\"ג שדחה דבריו ומסיק דאין לסמוך על זה שיבואו לטעות דאף שאין בו שיעור מותר להשלימו בקנה ואני בעניי אומר דאין לנו לגזור גזרות מדעתנו וכמ\"ש הרא\"ש בפסקיו בשבת וכ\"כ הרב פר\"ח הלכות פסח וכמ\"ש בעניותנו במקום אחר וגם מה שחשש עוד דאינה לקיחה דרך כבוד יש לדחות כאשר יראה המעיין ודוק הטב כי קצרתי:\n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Petach Einayim, Jerusalem 1959",
+            "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001157028"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "פתח עינים על משנה פרה",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Petach Einayim",
+        "Seder Tahorot"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Perek",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Petach Einayim/Seder Tahorot/Petach Einayim on Mishnah Tahorot/Hebrew/Petach Einayim, Jerusalem 1959.json

@@ -0,0 +1,156 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Petach Einayim on Mishnah Tahorot",
+    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001157028",
+    "versionTitle": "Petach Einayim, Jerusalem 1959",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "versionTitleInHebrew": "פתח עינים, ירושלים תשי\"ט",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "פתח עינים על משנה טהרות",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Petach Einayim",
+        "Seder Tahorot"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>האשה שכובשת ירק וכו'. </b>בתעניות דף כ\"ד אתמר כי מטא רב יהודה בעוקצין האשה שכובשת ירק בקדרה ואמרי לה זתים שכבשן בטרפיהן אמר הויות דרב ושמואל קחזינן הכא ופירש הרב חזון נחום דהני לישני פליגי בפלוגתא דהר\"ש ורמב\"ם בסדר המשנה דהר\"ש סבר דמסכת טהרות צריכה להיות אחר עוקצין והרמב\"ם ס\"ל דעוקצין נשנית באחרונה ומסתמא האמוראים היו שונים כסדר המשנה לכך אמרו אמרי לה וכו' ואמרי לה וכו' ופליגי בפלוגתת דהרמב\"ם והר\"ש דמ\"ד שהיה מקשה הכי בהגיעו להאשה שכובשת ירק ס\"ל כהרמב\"ם שהיא קודמת למסכת עוקצין דתנן בה זתים שכבשן בטרפיהן ומ\"ד שהיה מקשה כן כשהיה מגיע להא דתנן זתים שכבשן בטרפיהן ס\"ל כהר\"ש דמסכת עוקצין קודמת למסכת טהרות ולכן כשהיה מגיע שם היה מקשה ממנה עלה דמסכת טהרות האשה שכובשת הצד השוה שבהן שהיה מקשה הני תרתי מתניתא אהדדי ובקדימה ואיחור לבד פליגי עכ\"ל:\n",
+                "ובשגם כל מילי דמר דרך חידוד ודרך דרש אמרתי ויהי מה לא אכחד דכפי דרכו נמצא דלישנא בתרא דקאמר ואמרי לה זתים וכו' אתיא כדסבר רבינו שמשון. ולמאי דקי\"ל דהלכה כלישנא בתרא הגם דלישנא קמא בלשון סתום ולישנא בתרא בלשון איכא דאמרי כדמוכח מדברי הרא\"ש בפסקיו לבתרא על דף צ\"ח וכמ\"ש הרב גן המלך סימן י\"ג ועיין בכללי הרב גט פשוט. והשתא הכא אף דברישא קאמר כי מטי רב יהודה לעוקצין האשה שכובשת הא קאמר ואמרי לה זתים וכו' [והרב חזון נחום בתוך דבריו קאמר אמרי לה ואמרי לה אמנם בש\"ס הוא סתם ואמרי לה כמו שהביא היא עצמו ברישא] ולישנא בתרא עיקר כדאמרן. ויקשה לפי זה דכ\"ע סברי וקבלי דעוקצין באחרונה כמ\"ש הרמב\"ם. ולישנא בתרא כהר\"ש:\n",
+                "לכן נראה דיש לפרש בהפך דהכא קשיתיה לרב יהודה משנת זתים בטרפיהן עם משנת האשה שכובשת כדתרגמה הרב הנזכר וא\"כ נאמר דרב יהודה כי מטי למשנה שניה דמינה קשיא למשנה דתנו ברישא שם במשנה שניה היה קשיא ליה מהמשנה שכבר למדו ולכן מ\"ד קמא דקאמר כי מטי רב יהודה לאשה שכובשת סבר כהר\"ש דטהרות אחר עוקצין ולהכי כי קאי בטהרות פריך מזתים שכבשן דקראוה מקודם וקשיתיה האשה שכובשת דקאי בה. ולישנא בתרא דקאמר זתים שכבשן סבר כהרמב\"ם דטהרות ברישא וסיים בעוקצין ולכן כי מטי לעוקצין זתים שכבשן קשיא ליה ממאי דתנו ברישא האשה שכובשת ורמי ומקשי על משנת זתים דקאי בה בסיומא דש\"ס ונמצא דכ\"ע דקבילו אנפשייהו עוקצין באחרונה אתי כלישנא בתרא:\n",
+                "וכבר מילתא אמורה דכל זה דרך חידוד ודרש ואעיקרא אינו נראה לומר דהאמוראים היו חולקין בסדר המסכתות דרב סוף תנאים ותחילת האמוראים [כתבתי סוף תנאים דרב תנא הוא ופליג והוזכר בבריתא כידוע] והוא קבל מרבינו הקדוש המשניות כסדרן והלכתן וקבלו ממנו תלמידיו ומסרוה לתלמידיהם שנו\"ת דור ודור. ותו כי כל סדר הש\"ס אינו אלא למגרסינהו כלהו ולמכתבינהו כסדר הזה. אמנם יחיד או יחידים קורין כרצונם במסכתא אשר נפשם חפצה ואין מוקדם ואין מאוחר כידוע. ודע דבספר הקדוש קנה שנדפס מחדש דף י\"ט מסדר עוקצין בסיום הש\"ס כדעת הרמב\"ם:\n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>הניחן בגשמים ונתפחו וכו'. </b>מכאן למד הרב מהר\"א הלוי בספר גן המלך סימן קכ\"ב לענין ברכה אחרונה דבורא נפשות דדבר שדרכו לשרותו במים ותפח ומתרבה וכך הוא דרך הנאתו חשיב ליה האי תפיחה לשיעור. וצידד כמה צדדין ומסיק הכי להלכה עש\"ב:\n"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>וכל שאין בו דעת להשאל ספיקו טהור. </b>עיין בסוטה פרק כשם ומ\"ש מורינו הרב הגדול מר קשישא מהר\"י הכהן בספר הבהיר בתי כהונה ח\"א בחלק בית ועד תחילת דף ב' ע\"ש:\n"
+            ],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>בסילקי רה\"י לשבת. </b>עמ\"ש מורינו הרב בתי כהונה ריש חלק בית ועד דף א' עמוד ג' ע\"ש ודוק:\n"
+            ],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>אשת חבר שהניחה לאשת עם הארץ וכו'. </b>עמ\"ש רבינו שמשון ועמ\"ש אני בעניי בספרי הקטן שער יוסף א\"ח סימן תכ\"ג. ועמ\"ש בקונטריס זה לעיל במסכת אבות פ\"ב משנה ב' ע\"ש ודוק:\n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>מישנן כל י\"ב חדש. </b>עמ\"ש הרב עדות ביעקב סימן ק\"ט ע\"ש:\n"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Perek",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Petach Einayim/Seder Tahorot/Petach Einayim on Mishnah Tahorot/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,153 @@
+{
+    "title": "Petach Einayim on Mishnah Tahorot",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Petach_Einayim_on_Mishnah_Tahorot",
+    "text": [
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>האשה שכובשת ירק וכו'. </b>בתעניות דף כ\"ד אתמר כי מטא רב יהודה בעוקצין האשה שכובשת ירק בקדרה ואמרי לה זתים שכבשן בטרפיהן אמר הויות דרב ושמואל קחזינן הכא ופירש הרב חזון נחום דהני לישני פליגי בפלוגתא דהר\"ש ורמב\"ם בסדר המשנה דהר\"ש סבר דמסכת טהרות צריכה להיות אחר עוקצין והרמב\"ם ס\"ל דעוקצין נשנית באחרונה ומסתמא האמוראים היו שונים כסדר המשנה לכך אמרו אמרי לה וכו' ואמרי לה וכו' ופליגי בפלוגתת דהרמב\"ם והר\"ש דמ\"ד שהיה מקשה הכי בהגיעו להאשה שכובשת ירק ס\"ל כהרמב\"ם שהיא קודמת למסכת עוקצין דתנן בה זתים שכבשן בטרפיהן ומ\"ד שהיה מקשה כן כשהיה מגיע להא דתנן זתים שכבשן בטרפיהן ס\"ל כהר\"ש דמסכת עוקצין קודמת למסכת טהרות ולכן כשהיה מגיע שם היה מקשה ממנה עלה דמסכת טהרות האשה שכובשת הצד השוה שבהן שהיה מקשה הני תרתי מתניתא אהדדי ובקדימה ואיחור לבד פליגי עכ\"ל:\n",
+                "ובשגם כל מילי דמר דרך חידוד ודרך דרש אמרתי ויהי מה לא אכחד דכפי דרכו נמצא דלישנא בתרא דקאמר ואמרי לה זתים וכו' אתיא כדסבר רבינו שמשון. ולמאי דקי\"ל דהלכה כלישנא בתרא הגם דלישנא קמא בלשון סתום ולישנא בתרא בלשון איכא דאמרי כדמוכח מדברי הרא\"ש בפסקיו לבתרא על דף צ\"ח וכמ\"ש הרב גן המלך סימן י\"ג ועיין בכללי הרב גט פשוט. והשתא הכא אף דברישא קאמר כי מטי רב יהודה לעוקצין האשה שכובשת הא קאמר ואמרי לה זתים וכו' [והרב חזון נחום בתוך דבריו קאמר אמרי לה ואמרי לה אמנם בש\"ס הוא סתם ואמרי לה כמו שהביא היא עצמו ברישא] ולישנא בתרא עיקר כדאמרן. ויקשה לפי זה דכ\"ע סברי וקבלי דעוקצין באחרונה כמ\"ש הרמב\"ם. ולישנא בתרא כהר\"ש:\n",
+                "לכן נראה דיש לפרש בהפך דהכא קשיתיה לרב יהודה משנת זתים בטרפיהן עם משנת האשה שכובשת כדתרגמה הרב הנזכר וא\"כ נאמר דרב יהודה כי מטי למשנה שניה דמינה קשיא למשנה דתנו ברישא שם במשנה שניה היה קשיא ליה מהמשנה שכבר למדו ולכן מ\"ד קמא דקאמר כי מטי רב יהודה לאשה שכובשת סבר כהר\"ש דטהרות אחר עוקצין ולהכי כי קאי בטהרות פריך מזתים שכבשן דקראוה מקודם וקשיתיה האשה שכובשת דקאי בה. ולישנא בתרא דקאמר זתים שכבשן סבר כהרמב\"ם דטהרות ברישא וסיים בעוקצין ולכן כי מטי לעוקצין זתים שכבשן קשיא ליה ממאי דתנו ברישא האשה שכובשת ורמי ומקשי על משנת זתים דקאי בה בסיומא דש\"ס ונמצא דכ\"ע דקבילו אנפשייהו עוקצין באחרונה אתי כלישנא בתרא:\n",
+                "וכבר מילתא אמורה דכל זה דרך חידוד ודרש ואעיקרא אינו נראה לומר דהאמוראים היו חולקין בסדר המסכתות דרב סוף תנאים ותחילת האמוראים [כתבתי סוף תנאים דרב תנא הוא ופליג והוזכר בבריתא כידוע] והוא קבל מרבינו הקדוש המשניות כסדרן והלכתן וקבלו ממנו תלמידיו ומסרוה לתלמידיהם שנו\"ת דור ודור. ותו כי כל סדר הש\"ס אינו אלא למגרסינהו כלהו ולמכתבינהו כסדר הזה. אמנם יחיד או יחידים קורין כרצונם במסכתא אשר נפשם חפצה ואין מוקדם ואין מאוחר כידוע. ודע דבספר הקדוש קנה שנדפס מחדש דף י\"ט מסדר עוקצין בסיום הש\"ס כדעת הרמב\"ם:\n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>הניחן בגשמים ונתפחו וכו'. </b>מכאן למד הרב מהר\"א הלוי בספר גן המלך סימן קכ\"ב לענין ברכה אחרונה דבורא נפשות דדבר שדרכו לשרותו במים ותפח ומתרבה וכך הוא דרך הנאתו חשיב ליה האי תפיחה לשיעור. וצידד כמה צדדין ומסיק הכי להלכה עש\"ב:\n"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>וכל שאין בו דעת להשאל ספיקו טהור. </b>עיין בסוטה פרק כשם ומ\"ש מורינו הרב הגדול מר קשישא מהר\"י הכהן בספר הבהיר בתי כהונה ח\"א בחלק בית ועד תחילת דף ב' ע\"ש:\n"
+            ],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>בסילקי רה\"י לשבת. </b>עמ\"ש מורינו הרב בתי כהונה ריש חלק בית ועד דף א' עמוד ג' ע\"ש ודוק:\n"
+            ],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>אשת חבר שהניחה לאשת עם הארץ וכו'. </b>עמ\"ש רבינו שמשון ועמ\"ש אני בעניי בספרי הקטן שער יוסף א\"ח סימן תכ\"ג. ועמ\"ש בקונטריס זה לעיל במסכת אבות פ\"ב משנה ב' ע\"ש ודוק:\n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>מישנן כל י\"ב חדש. </b>עמ\"ש הרב עדות ביעקב סימן ק\"ט ע\"ש:\n"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Petach Einayim, Jerusalem 1959",
+            "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001157028"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "פתח עינים על משנה טהרות",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Petach Einayim",
+        "Seder Tahorot"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Perek",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Petach Einayim/Seder Tahorot/Petach Einayim on Mishnah Tevul Yom/Hebrew/Petach Einayim, Jerusalem 1959.json

@@ -0,0 +1,78 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Petach Einayim on Mishnah Tevul Yom",
+    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001157028",
+    "versionTitle": "Petach Einayim, Jerusalem 1959",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "versionTitleInHebrew": "פתח עינים, ירושלים תשי\"ט",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "פתח עינים על משנה טבול יום",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Petach Einayim",
+        "Seder Tahorot"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>על מנת שתעלה שלום וכו' ר' שמעון אומר וכו'. </b>בירושלמי דתרומות פ\"ב מייתי משנתנו ואתמר עלה אמר ר' יוסי בר חנינא בטומאת טבולי יום היא מתניתא א\"ר אילא שכן טבולי יום מצויין בין הגתות אמר ר' יוסי אין לטבול יום מגע אצל טבל. ונראה ברור דכונת הירושלמי היינו דמדחזינן דכאן שנה רבי משנה זו במסכת טבול יום משום הכי אמר ר' יוסי בטומאת טבולי יום היא מתניתא אבל בשאר טומאה גם ר\"ש מודה דשלום מן השבר ומן השפיכה אבל לא מן הטומאה דדוקא טבולי יום מיקרי שכיח שכן טבולי יום מצויין אצל הגתות ודעתו שיהיה שלום גם מן הטומאה דטבול יום והיינו דקמפרש א\"ר אילא שכן טבולי יום מצויין אצל הגתות והוסיף לפרש ר' יוסי שאין לטבול יום מגע אצל טבל ומשו\"ה מצויין בין הגתות שאין מגען של טבולי יום פוסלין את הטבל וכ\"ש לחולין:\n",
+                "ואולם רואה אני למהר\"ר אליהו בפרישתו לירושלמי שפירש וז\"ל אין לטבול יום מגע אצל טבל שאין נגיעת ט\"י פוסל טבל מלתרום אותו על טבל אחר דה\"ל כמו חולין וכל זמן שלא עלתה טבל היא אלא בשאר טומאה מיירי עכ\"ל מהר\"ר אליהו זלה\"ה:\n",
+                "ואני בעניי אומר דיש להשיב דכיון שכבר יחדה לתרומה אינה כטבל. ומוכרח שכונת הירושלמי כאשר כתבנו בעניותנו. ועד הן בה סהדא רבא הוא הרא\"ש ז\"ל בפירושו שכתב במשנתנו וז\"ל ומפרש בירושלמי פ\"ב דתרומות דבטומאת טבול יום היא מתניתין שכן טבולי יום מצויין בין הגתות שאין לטבול יום מגע אצל הטבל עכ\"ל עיניך לנכח יביטו דהני תלתא דאמרי בירושלמי דמתניתין בטבול יום ומצויין בין הגתות ואין לט\"י מגע בחדא מחתא מחתינהו שהיה כורכן ומייתי הכל בסתמא כלומר בלא גברי רק כתב הכל כמו פירוש אחד פשוט ומוכח דהבין הרא\"ש דמ\"ש שאין לטבול יום וכו' הוא סיום הדברים וליכא פלוגתא בירושלמי כדאמרן. ובשלמא בדברי רבינו שמשון בפירושו דמזכיר האמוראים מצי מהר\"א לפרושי כדבעי אבל בדברי הרא\"ש שכתב הג' מימרות שבירושלמי דריב\"ח ור' אילא ורבי יוסי בדיבור אחד נאמרו ולא נשא את שמותם על שפתיו מוכח שהכל פירוש פשוט דבטבול יום מיירי כאשר עיניו תחזינה משרים המעיין בצדק ויושר:\n",
+                "ולכי דייקת פורתא בעיניך תביט דגם מרבינו שמשון הוכ\"ח תוכי\"ח דלא סבר כפירוש הרב מהר\"ר אליהו הנזכר שהרי הר\"ש מייתי נסח הירושלמי אמר ר' יוסי שאין לטבול יום מגע אצל הטבל וממאי דקאמר שאין משמע דישנו בנותן טעם למה שקדם. ותו דכפי פירוש הרב מהר\"ר אליהו תקשי אמאי שנאה להך מתניתין רבי בהך מכילתא דטבול יום לר' יוסי דבטומאת טבול יום פשוט דאינה תרומה ובטומאה אחרת מיירי:\n",
+                "אמור מעתה הא דדייקי רבנן בתראי הרב שושנים לדוד ובתוספות חדשים דאמאי שנה משנה זו במסכתין דטבול יום. לאו דוקיא הוא דמכח זה פירשוה בירושלמי בטבול יום כדאמרן. וכזה ראיתי להרב מהר\"ש וילייסיד בתשובתו על תשובת הרב פני משה ח\"א הנה באה בסימן י\"ב. אלא שהרב כתבה בלשון אחר שכתב ול\"נ ראיה לירושלמי מדהביא דין זה דתרומה בטבול יום ומקומו הוא בתרומות וכו' ע\"ש ולי הדיוט אין הלשון מכוון דאין זה ראיה לירושלמי אלא הוא פירוש הירושלמי בעצם והרי הוא כמבוא\"ר:\n",
+                "גם אשור להרב מר שמואל הנזכר דמקשה ורמי ממשנתנו לדברי הרא\"ש בתשובה כלל ק\"ב והביאה הטור בח\"מ סימן רכ\"ה בראובן שמכר מרתף יין בכפר והתנה המוכר שלא יהיה אחריות עליו רק אם תשבר החבית או תשפך והלוקח התנה שלא יהיה אחריות אלא אם יחמיץ. ואירע שנתנסך היין. והשיב הרא\"ש דבתנאים איכא למידק דהמוכר קבל אחריות שבירה ושפיכה דוקא ולא שום הפסד אחר שיבא ליין ואיכא למידק איפכא שאחריות הטעם דוקא קבל הלוקח ולא שום אחריות (אחר הפסד) [הפסד אחר] שיבא על היין וכיון דא\"ל הכי וא\"ל הכי אוקי ממונא בחזקת מריה ולא יוציא מעות מיד הלוקח ועוד שהדבר מוכיח שקבל אחריות דאתי ליה מעלמא שבירה ושפיכה ומסתמא ה\"ה כל אונסא דאתיא ליה מעלמא דמ\"ש הא מהא אלא שכתבו אונס שפיכה ושבירה דשכיח אבל אונס ניסוך דלא שכיחא לא אסיקו אדעתייהו להזכירו בכתיבה אבל הלוקח לא קבל עליו אלא אחריות גוף היין אם יתקלקל בטעם ואין להכניס לכלל אונס זה שום אונס דאתיא ליה מעלמא אלא לכל אונסין נשאר ברשות המוכר עכ\"ל הרא\"ש. והקשה הרב מהר\"ש הנזכר דאמאי לא אייתי משנתנו דשלום מן השבר ואדרבא נראה דפסק כר\"ש דסובר אף מן הטומאה דנסוך דהוי כטומאה בכלל התנאי ואתמהה איך פסק כר\"ש נגד כל המפרשים זהת\"ד קושית מהר\"ש ן' וילייסיד הנזכרת והרב ז\"ל תירץ לקושיא זו כמו שיבא לפנינו בס\"ד:\n",
+                "והיה טרם בואי למה שתירץ הרב הנזכר אמרתי אעלה על אר\"ש חקור דבר דהא הרב מהר\"ש הנזכר כאן לפני הדיבור פתח דבריו יאיר קינ\"ו דמ\"ש הרב פני משה בכונת תשובת הרא\"ש קושטא קאמר דודאי זה כונת הרא\"ש ודלא כמהרשד\"ם שדבריו דברי נביאות. ומ\"ש דדברי מהרשד\"ם דברי נביאות המעיין יראה דברי הרב מהרשד\"ם מיוסדים על אדני פז וכבר איזה אחרונים כתבו כמותו. והוא דבר מוכרח להבין דברי ת\"ק ור' שמעון במשנתנו לשיטת הרב מהר\"ש ן' וילייסיד עצמו שצריך לומר על דרך שכתב הרב מהרשד\"ם עצמו וגם יש לדקדק קצת על מהרשד\"ם שהביא מהר\"ן וגם על קצת אחרונים והרב כנה\"ג שם סימן רכ\"ה כאשר עיניו תחזינה משרים המעיין ופנאי לא היה לי להרחיב הדברים. ועתה נבא לדברי הרב פני משה דכתב עליה הנפק הרב מהר\"ש הנזכר. כי הנה הרב פני משה כתב מאי דקשה בתשובת הרא\"ש דאיך כתב דאחריות נסוך על המוכר דמשום דלא שכיח לא מסקי אדעתייהו להזכירו בפירוש הרי אמרו פרק מי שאחזו ההוא גברא דזבין ארעא לחבריה וקביל כל אונסא דמתיליד לסוף אפיקו נהרא ואמר רבא דאונסא דלא שכיח הוא ולא קביל עילויה וכן פסקו הפוסקים והוי הפך מ\"ש הרא\"ש. ותריץ יתיב הרב פני משה דבנדון הרא\"ש אם אחד מהם היה מתנה לבד היינו אומרים דמאי דקביל עילויה בפירוש דוקא אחריותו עליו ושאר אונסא אין אחריותו עליו. אמנם זה היה מעשה בנדון הרא\"ש דשניהם התנו ואיכא למידק הכי ואיכא למידק הכי ואמטול הכין קאמר שנכלל באחריות שקבל המוכר וכו' ע\"ש והרב מהר\"ש הנזכר מסכים הולך לישוב זה כדאמרן:\n",
+                "ומאחר עלות זה בכונת הרא\"ש מאי קשיא ליה להרב מהר\"ש הנזכר על הרא\"ש ממשנתנו. לעולם דפסקינן כתנא קמא במי שהתנה ואמר על מנת שתעלה שלום דהוי דוקא מן השבר ומן השפיכה ולא מן הטומאה. ושאני נדון הרא\"ש דשניהם התנו וקשיא דיוקא אדיוקא ומוכרח לאוקומיה נכסי בחזקתם ולכן אמרינן דהוא בכלל אחריות שקבל המוכר:\n",
+                "איכו השתא ניחזי אנן מאי דהרב מהר\"ש בא לו אל הישוב והלא כה דברו דהרא\"ש זו כחו ממשנתנו וכתב בקצור והצדיק ללוקח דכיון דהוי מחלקת ת\"ק ור\"ש אם שלום מהכל קאמר או מהשבר והשפיכה כתב דהוא מוחזק ויכול לומר הלוקח הלכה כר\"ש אף דדינא בעלמא כת\"ק דהמוחזק מצי לומר כר\"ש כל עוד דליכא ראיה ברורה דאין הלכה כר\"ש והראיה מבתרא דף מ\"א רב כהנא שקל בדקא בארעא אזל הדר גודא בארעא דלאו דידיה אתא לקמיה דרב יהודה אזל אייתי סהדי חד אמר תרתי אוצייאתא עאל וחד אמר תלת א\"ל זיל שלים תרתי א\"ל כמאן כרשב\"א וכו' והרי דפסק כיחידאה להחזיק כח המוחזק דהוא בעל הקרקע דאעפ\"י דרבים פליגי עליה דרשב\"א פסק כוותיה לאוקומיה ביד המוחזק וכו' עוד אחרת פרק כל הנשבעין (שבועות דף מ\"ח ע\"ב) השתא דלא אתמר הלכתא לא כרב ושמואל ולא כר\"א האי דיינא דעבד כרב ושמואל עבד דעבד כר\"א עבד ולא מהדרינן עובדא וכו' א\"כ מכל ראיות אלו פסק הרא\"ש כר\"ש לסייועי למוחזק לטעמו הא'. ומ\"ש ועוד הוא דגם לת\"ק דהלכה כמותו נגד ר\"ש זכה הלוקח לפי דהמוכר קבל כל האונסים ומה שלא פירש הוא דמתנה על דבר דשכיח אבל אה\"נ דקבל הכל ובמחלקת ת\"ק ור\"ש ת\"ק ס\"ל כיון דלא שכיח כשאמר שלום הוא משבר ושפיכה דשכיחי ור\"ש ס\"ל דטומאת טבול יום שכיחא זהו תורף דברי הרב הנזכר בקצור:\n",
+                "ולדדי הפעוט דברי הרב קשים חדא בעיקר תירוצו דהרא\"ש מכח משנתנו ומכח הראיות שהביא הוא ז\"ל פסק כר\"ש לסייועיה למוחזק. והלא אין הנדון דומה לראיה דת\"ק ור\"ש לא נחלקו אלא בנדון המשנה כי הוא אמר על מנת תעלה שלום ובהא פליגי אם כשאמר שלום כיוין גם על הטומאה מפני שאמר תיבה כוללת ואנו דנים אם כיוין על הכל או על שבר ושפך דוקא אבל נדון הרא\"ש הוא ענין אחר שהמוכר פירש דבריו בהדיא שקבל שבר ושפך ולא עוד ובהא יש מקום לומר דגם ר\"ש מודה דלא קבל נסוך ולא אמרה ר\"ש אלא בתיבת שלום שהוא תיבה כוללת וסבר דטומאה בכלל. ותו אי זמנין דמשכחת דהרא\"ש אינו מביא ראיה היינו כאשר יהיה אופן דהראיה פשוטה. אבל הכא דצריכא רבא וראיות דפסקינן כיחיד עד רבים לאוקומיה למוחזק כל כי האי חידושא לא שתיק הרא\"ש להשמיענו כזאת. וכבר ידוע מ\"ש הרא\"ש גופיה על הרמב\"ם שסתם דבריו ולא פירש מקור הדין:\n",
+                "ואומר עם קנ\"י דהראיות שהביא הרב מהר\"ש הנזכר דהמוחזק מצי לומר קי\"ל כיחיד נגד רבים לכאורה אינן ראיות דההיא דפרק חזקת לאו שמא מתיא דשאני התם דר' יהודה הדן לרב כהנא מר ניהו סבר כרשב\"א כמ\"ש התוס' התם. גם נהרדעי סברי הכי כמבואר בסוגית סנהדרין דף ל\"א ורשב\"א לאו יחיד הוא. ומצאתי לגדול דורנו הרב המופלא כמהר\"ר יצחק בכר דוד בספרו הבהיר דברי אמת בקונטריסים סוף דף ע\"ז דהקשה כן על הרב הנזכר ע\"ש. ואף גם ההיא דפרק כל הנשבעין הרב הנזכר הביא דברי הרי\"ף עלה. וקשה לי אמאי לא מייתי דברי הרא\"ש שם בפסקיו והוא בדברי הרא\"ש בתשובה עסיק ושם כתב הרא\"ש בפסקיו דרב נחמן ורב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע ורמי בר חמא ורבא סברי דאין הלכה כרב ושמואל ולא רצו לבטל דברי רב ושמואל בנדון שדברו בו ואמרינן הבו דלא לוסיף עלה ולכתחילה עבדינן ��וותייהו אמנם דיינא דעבד כר\"א עבד ע\"ש ודבריו מבוארים בש\"ס. וא\"כ מאי ראיה מייתי הרב מהר\"ש הנזכר מינה הרי התם אמוראי טובא ס\"ל דאין הלכה כרב ושמואל ומשום כבודם לא רצו לבטל דבריהם בדין דמיירו ולכתחילה עבדינן כוותייהו. ומה ענין ליחיד נגד רבים לפסוק כיחיד לאוקומי למוחזק ואינה ראיה כלל:\n",
+                "ולפום ריהטא נראה להביא ראיה לדבריו מסוגית נדה דף ז' דפליגי ר' אליעזר ורבנן ואמר רבי כיון דלא אתמר הלכתא לא כמר ולא כמר כדאי הוא ר\"א לסמוך עליו בשעת הדחק וה\"ה נימא להחזיק ביד המוחזק כסברת היחיד. ומיהו נהירנא דהאחרונים האריכו בזה וצריך לעמוד על דבריתם ואני אמרתי בחפזי. ומ\"ש הרב מהר\"ש הנזכר בתחילת דבריו דמדברי רבינו שמשון נראה דמפרש טעמא דמתניתין משום דתרומה טמאה גם כן היא תרומה והיינו טעמא דתנא קמא וכו' לי ההדיוט נראה דאינו מוכרח בדברי הר\"ש ותכף מייתי הירושלמי עלה כאשר יראה המעיין:\n",
+                "הגם הלום ראיתי אחרי רואי להרב עדות ביעקב סימן קי\"ב שעמד על דברי הרב מהר\"ש ן' וילייסיד הנז' והקשה על תירוצו דאיך יצדיק הרא\"ש ללוקח כר\"ש וכבר פסקו הפוסקים הלכה כת\"ק ודוקא בהנהו דפרק חזקת ופרק כל הנשבעין דלא אתמר הלכתא לא כמר ולא כמר אמרינן הכי זהת\"ד ולק\"מ דמה שפסקו הפוסקים הוא מטעם יחיד ורבים הלכה כרבים ולא דמי להיכא דהש\"ס פוסק הלכה וזה פשוט ותו דהפוסקים בזה הם הרמב\"ם ורבינו עובדיה (וצ\"ל סמ\"ג) ורבינו עובדיה אחרון. וגם הרמב\"ם אין דבריו לגבי דהרא\"ש כאלו נפסקה הלכה וזמנין טובא פליג עליה וכל זה פשוט אין צורך להאריך. ושם ראיתי שהקשה הרעב\"י על הרב הנזכר דאין נדון הרא\"ש דומה למשנתנו כמו שכתבתי אני בעניותי אלא שהרב עדות ביעקב האריך ע\"ש:\n",
+                "ומה שתמה עוד הרב עב\"י במ\"ש דטעם ת\"ק דטומאה לא שכיח ור\"ש ס\"ל דשכיח והוי מחלקת במציאות ותו דבירושלמי אמרו דטבולי יום מצויין בין הגתות וא\"כ שכיח אלא מחלוקותם תלוי כמ\"ש הר\"ש ושוב הכריח דהרא\"ש לא סבר פירוש זה ע\"ש באריכות. נעלם ממנו דהרא\"ש בפירושו פירש כהרב מהר\"ש דטעמא דת\"ק משום דטומאה לא שכיחא ולא היה בדעתו כי אם על שפך והשבר דשכיחי ור\"ש סבר אף טומאה ומפרש בירושלמי שכן טבולי יום מצויין וכו' ע\"ש והרי דברי הרא\"ש הם כדברי הרב מהר\"ש ן' וילייסיד ואין זה מחלקת במציאות דת\"ק סבר דלא נתכוון אלא אמאי דשכיח טפי בהעלות חבית מן הבור. וטומאה לא שכיחא כשבר ושפך ובפרט בעת העלות חבית. ור\"ש סבר דהגם דשבר ושפך שכיחי טפי מ\"מ גם טבול יום ישנו בסוג שכיח. ומה שהכריח עוד דהרא\"ש לא סבר הכי יש לדחות ומסתמא גם כונת רבנו שמשון כהרא\"ש וכמש\"ל ועיין בשו\"ת הרב מהר\"ם אלשיך סימן ס'. אמנם בזמן הרב עב\"י עדיין לא נתגלה פירוש הרא\"ש לסדר טהרות כידוע:\n"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Perek",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Petach Einayim/Seder Tahorot/Petach Einayim on Mishnah Tevul Yom/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,75 @@
+{
+    "title": "Petach Einayim on Mishnah Tevul Yom",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Petach_Einayim_on_Mishnah_Tevul_Yom",
+    "text": [
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>על מנת שתעלה שלום וכו' ר' שמעון אומר וכו'. </b>בירושלמי דתרומות פ\"ב מייתי משנתנו ואתמר עלה אמר ר' יוסי בר חנינא בטומאת טבולי יום היא מתניתא א\"ר אילא שכן טבולי יום מצויין בין הגתות אמר ר' יוסי אין לטבול יום מגע אצל טבל. ונראה ברור דכונת הירושלמי היינו דמדחזינן דכאן שנה רבי משנה זו במסכת טבול יום משום הכי אמר ר' יוסי בטומאת טבולי יום היא מתניתא אבל בשאר טומאה גם ר\"ש מודה דשלום מן השבר ומן השפיכה אבל לא מן הטומאה דדוקא טבולי יום מיקרי שכיח שכן טבולי יום מצויין אצל הגתות ודעתו שיהיה שלום גם מן הטומאה דטבול יום והיינו דקמפרש א\"ר אילא שכן טבולי יום מצויין אצל הגתות והוסיף לפרש ר' יוסי שאין לטבול יום מגע אצל טבל ומשו\"ה מצויין בין הגתות שאין מגען של טבולי יום פוסלין את הטבל וכ\"ש לחולין:\n",
+                "ואולם רואה אני למהר\"ר אליהו בפרישתו לירושלמי שפירש וז\"ל אין לטבול יום מגע אצל טבל שאין נגיעת ט\"י פוסל טבל מלתרום אותו על טבל אחר דה\"ל כמו חולין וכל זמן שלא עלתה טבל היא אלא בשאר טומאה מיירי עכ\"ל מהר\"ר אליהו זלה\"ה:\n",
+                "ואני בעניי אומר דיש להשיב דכיון שכבר יחדה לתרומה אינה כטבל. ומוכרח שכונת הירושלמי כאשר כתבנו בעניותנו. ועד הן בה סהדא רבא הוא הרא\"ש ז\"ל בפירושו שכתב במשנתנו וז\"ל ומפרש בירושלמי פ\"ב דתרומות דבטומאת טבול יום היא מתניתין שכן טבולי יום מצויין בין הגתות שאין לטבול יום מגע אצל הטבל עכ\"ל עיניך לנכח יביטו דהני תלתא דאמרי בירושלמי דמתניתין בטבול יום ומצויין בין הגתות ואין לט\"י מגע בחדא מחתא מחתינהו שהיה כורכן ומייתי הכל בסתמא כלומר בלא גברי רק כתב הכל כמו פירוש אחד פשוט ומוכח דהבין הרא\"ש דמ\"ש שאין לטבול יום וכו' הוא סיום הדברים וליכא פלוגתא בירושלמי כדאמרן. ובשלמא בדברי רבינו שמשון בפירושו דמזכיר האמוראים מצי מהר\"א לפרושי כדבעי אבל בדברי הרא\"ש שכתב הג' מימרות שבירושלמי דריב\"ח ור' אילא ורבי יוסי בדיבור אחד נאמרו ולא נשא את שמותם על שפתיו מוכח שהכל פירוש פשוט דבטבול יום מיירי כאשר עיניו תחזינה משרים המעיין בצדק ויושר:\n",
+                "ולכי דייקת פורתא בעיניך תביט דגם מרבינו שמשון הוכ\"ח תוכי\"ח דלא סבר כפירוש הרב מהר\"ר אליהו הנזכר שהרי הר\"ש מייתי נסח הירושלמי אמר ר' יוסי שאין לטבול יום מגע אצל הטבל וממאי דקאמר שאין משמע דישנו בנותן טעם למה שקדם. ותו דכפי פירוש הרב מהר\"ר אליהו תקשי אמאי שנאה להך מתניתין רבי בהך מכילתא דטבול יום לר' יוסי דבטומאת טבול יום פשוט דאינה תרומה ובטומאה אחרת מיירי:\n",
+                "אמור מעתה הא דדייקי רבנן בתראי הרב שושנים לדוד ובתוספות חדשים דאמאי שנה משנה זו במסכתין דטבול יום. לאו דוקיא הוא דמכח זה פירשוה בירושלמי בטבול יום כדאמרן. וכזה ראיתי להרב מהר\"ש וילייסיד בתשובתו על תשובת הרב פני משה ח\"א הנה באה בסימן י\"ב. אלא שהרב כתבה בלשון אחר שכתב ול\"נ ראיה לירושלמי מדה��יא דין זה דתרומה בטבול יום ומקומו הוא בתרומות וכו' ע\"ש ולי הדיוט אין הלשון מכוון דאין זה ראיה לירושלמי אלא הוא פירוש הירושלמי בעצם והרי הוא כמבוא\"ר:\n",
+                "גם אשור להרב מר שמואל הנזכר דמקשה ורמי ממשנתנו לדברי הרא\"ש בתשובה כלל ק\"ב והביאה הטור בח\"מ סימן רכ\"ה בראובן שמכר מרתף יין בכפר והתנה המוכר שלא יהיה אחריות עליו רק אם תשבר החבית או תשפך והלוקח התנה שלא יהיה אחריות אלא אם יחמיץ. ואירע שנתנסך היין. והשיב הרא\"ש דבתנאים איכא למידק דהמוכר קבל אחריות שבירה ושפיכה דוקא ולא שום הפסד אחר שיבא ליין ואיכא למידק איפכא שאחריות הטעם דוקא קבל הלוקח ולא שום אחריות (אחר הפסד) [הפסד אחר] שיבא על היין וכיון דא\"ל הכי וא\"ל הכי אוקי ממונא בחזקת מריה ולא יוציא מעות מיד הלוקח ועוד שהדבר מוכיח שקבל אחריות דאתי ליה מעלמא שבירה ושפיכה ומסתמא ה\"ה כל אונסא דאתיא ליה מעלמא דמ\"ש הא מהא אלא שכתבו אונס שפיכה ושבירה דשכיח אבל אונס ניסוך דלא שכיחא לא אסיקו אדעתייהו להזכירו בכתיבה אבל הלוקח לא קבל עליו אלא אחריות גוף היין אם יתקלקל בטעם ואין להכניס לכלל אונס זה שום אונס דאתיא ליה מעלמא אלא לכל אונסין נשאר ברשות המוכר עכ\"ל הרא\"ש. והקשה הרב מהר\"ש הנזכר דאמאי לא אייתי משנתנו דשלום מן השבר ואדרבא נראה דפסק כר\"ש דסובר אף מן הטומאה דנסוך דהוי כטומאה בכלל התנאי ואתמהה איך פסק כר\"ש נגד כל המפרשים זהת\"ד קושית מהר\"ש ן' וילייסיד הנזכרת והרב ז\"ל תירץ לקושיא זו כמו שיבא לפנינו בס\"ד:\n",
+                "והיה טרם בואי למה שתירץ הרב הנזכר אמרתי אעלה על אר\"ש חקור דבר דהא הרב מהר\"ש הנזכר כאן לפני הדיבור פתח דבריו יאיר קינ\"ו דמ\"ש הרב פני משה בכונת תשובת הרא\"ש קושטא קאמר דודאי זה כונת הרא\"ש ודלא כמהרשד\"ם שדבריו דברי נביאות. ומ\"ש דדברי מהרשד\"ם דברי נביאות המעיין יראה דברי הרב מהרשד\"ם מיוסדים על אדני פז וכבר איזה אחרונים כתבו כמותו. והוא דבר מוכרח להבין דברי ת\"ק ור' שמעון במשנתנו לשיטת הרב מהר\"ש ן' וילייסיד עצמו שצריך לומר על דרך שכתב הרב מהרשד\"ם עצמו וגם יש לדקדק קצת על מהרשד\"ם שהביא מהר\"ן וגם על קצת אחרונים והרב כנה\"ג שם סימן רכ\"ה כאשר עיניו תחזינה משרים המעיין ופנאי לא היה לי להרחיב הדברים. ועתה נבא לדברי הרב פני משה דכתב עליה הנפק הרב מהר\"ש הנזכר. כי הנה הרב פני משה כתב מאי דקשה בתשובת הרא\"ש דאיך כתב דאחריות נסוך על המוכר דמשום דלא שכיח לא מסקי אדעתייהו להזכירו בפירוש הרי אמרו פרק מי שאחזו ההוא גברא דזבין ארעא לחבריה וקביל כל אונסא דמתיליד לסוף אפיקו נהרא ואמר רבא דאונסא דלא שכיח הוא ולא קביל עילויה וכן פסקו הפוסקים והוי הפך מ\"ש הרא\"ש. ותריץ יתיב הרב פני משה דבנדון הרא\"ש אם אחד מהם היה מתנה לבד היינו אומרים דמאי דקביל עילויה בפירוש דוקא אחריותו עליו ושאר אונסא אין אחריותו עליו. אמנם זה היה מעשה בנדון הרא\"ש דשניהם התנו ואיכא למידק הכי ואיכא למידק הכי ואמטול הכין קאמר שנכלל באחריות שקבל המוכר וכו' ע\"ש והרב מהר\"ש הנזכר מסכים הולך לישוב זה כדאמרן:\n",
+                "ומאחר עלות זה בכונת הרא\"ש מאי קשיא ליה להרב מהר\"ש הנזכר על הרא\"ש ממשנתנו. לעולם דפסקינן כתנא קמא במי שהתנה ואמר על מנת שתעלה שלום דהוי דוקא מן השבר ומן השפיכה ולא מן הטומאה. ושאני נדון הרא\"ש דשניהם התנו וקשיא דיוקא אדיוקא ומוכרח לאוקומיה נכסי בחזקתם ולכן אמרינן דהוא בכלל אחריות שקבל המוכר:\n",
+                "איכו השתא ניחזי אנן מאי דהרב מהר\"ש בא לו אל הישוב והלא כה דברו דהרא\"ש זו כחו ממשנתנו וכתב בקצור והצדיק ללוקח דכיון דהוי מחלקת ת\"ק ור\"ש אם שלום מהכל קאמר או מהשבר והשפיכה כתב דהוא מוחזק ויכול לומר הלוקח הלכה כר\"ש אף דדינא בעלמא כת\"ק דהמוחזק מצי לומר כר\"ש כל עוד דליכא ראיה ברורה דאין הלכה כר\"ש והראיה מבתרא דף מ\"א רב כהנא שקל בדקא בארעא אזל הדר גודא בארעא דלאו דידיה אתא לקמיה דרב יהודה אזל אייתי סהדי חד אמר תרתי אוצייאתא עאל וחד אמר תלת א\"ל זיל שלים תרתי א\"ל כמאן כרשב\"א וכו' והרי דפסק כיחידאה להחזיק כח המוחזק דהוא בעל הקרקע דאעפ\"י דרבים פליגי עליה דרשב\"א פסק כוותיה לאוקומיה ביד המוחזק וכו' עוד אחרת פרק כל הנשבעין (שבועות דף מ\"ח ע\"ב) השתא דלא אתמר הלכתא לא כרב ושמואל ולא כר\"א האי דיינא דעבד כרב ושמואל עבד דעבד כר\"א עבד ולא מהדרינן עובדא וכו' א\"כ מכל ראיות אלו פסק הרא\"ש כר\"ש לסייועי למוחזק לטעמו הא'. ומ\"ש ועוד הוא דגם לת\"ק דהלכה כמותו נגד ר\"ש זכה הלוקח לפי דהמוכר קבל כל האונסים ומה שלא פירש הוא דמתנה על דבר דשכיח אבל אה\"נ דקבל הכל ובמחלקת ת\"ק ור\"ש ת\"ק ס\"ל כיון דלא שכיח כשאמר שלום הוא משבר ושפיכה דשכיחי ור\"ש ס\"ל דטומאת טבול יום שכיחא זהו תורף דברי הרב הנזכר בקצור:\n",
+                "ולדדי הפעוט דברי הרב קשים חדא בעיקר תירוצו דהרא\"ש מכח משנתנו ומכח הראיות שהביא הוא ז\"ל פסק כר\"ש לסייועיה למוחזק. והלא אין הנדון דומה לראיה דת\"ק ור\"ש לא נחלקו אלא בנדון המשנה כי הוא אמר על מנת תעלה שלום ובהא פליגי אם כשאמר שלום כיוין גם על הטומאה מפני שאמר תיבה כוללת ואנו דנים אם כיוין על הכל או על שבר ושפך דוקא אבל נדון הרא\"ש הוא ענין אחר שהמוכר פירש דבריו בהדיא שקבל שבר ושפך ולא עוד ובהא יש מקום לומר דגם ר\"ש מודה דלא קבל נסוך ולא אמרה ר\"ש אלא בתיבת שלום שהוא תיבה כוללת וסבר דטומאה בכלל. ותו אי זמנין דמשכחת דהרא\"ש אינו מביא ראיה היינו כאשר יהיה אופן דהראיה פשוטה. אבל הכא דצריכא רבא וראיות דפסקינן כיחיד עד רבים לאוקומיה למוחזק כל כי האי חידושא לא שתיק הרא\"ש להשמיענו כזאת. וכבר ידוע מ\"ש הרא\"ש גופיה על הרמב\"ם שסתם דבריו ולא פירש מקור הדין:\n",
+                "ואומר עם קנ\"י דהראיות שהביא הרב מהר\"ש הנזכר דהמוחזק מצי לומר קי\"ל כיחיד נגד רבים לכאורה אינן ראיות דההיא דפרק חזקת לאו שמא מתיא דשאני התם דר' יהודה הדן לרב כהנא מר ניהו סבר כרשב\"א כמ\"ש התוס' התם. גם נהרדעי סברי הכי כמבואר בסוגית סנהדרין דף ל\"א ורשב\"א לאו יחיד הוא. ומצאתי לגדול דורנו הרב המופלא כמהר\"ר יצחק בכר דוד בספרו הבהיר דברי אמת בקונטריסים סוף דף ע\"ז דהקשה כן על הרב הנזכר ע\"ש. ואף גם ההיא דפרק כל הנשבעין הרב הנזכר הביא דברי הרי\"ף עלה. וקשה לי אמאי לא מייתי דברי הרא\"ש שם בפסקיו והוא בדברי הרא\"ש בתשובה עסיק ושם כתב הרא\"ש בפסקיו דרב נחמן ורב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע ורמי בר חמא ורבא סברי דאין הלכה כרב ושמואל ולא רצו לבטל דברי רב ושמואל בנדון שדברו בו ואמרינן הבו דלא לוסיף עלה ולכתחילה עבדינן כוותייהו אמנם דיינא דעבד כר\"א עבד ע\"ש ודבריו מבוארים בש\"ס. וא\"כ מאי ראיה מייתי הרב מהר\"ש הנזכר מינה הרי התם אמוראי טובא ס\"ל דאין הלכה כרב ושמואל ומשום כבודם לא רצו לבטל דבריהם בדין דמיירו ולכתחילה עבדינן כוותייהו. ומה ענין ליחיד נגד רבים לפסוק כיחיד לאוקומי למוחזק ואינה ראיה כלל:\n",
+                "ולפום ריהטא נראה להביא ראיה לדבריו מסוגית נדה דף ז' דפליגי ר' אליעזר ורבנן ואמר רבי כיון דלא אתמר הלכתא לא כמר ולא כמר כדאי הוא ר\"א לסמוך עליו בשעת הדחק וה\"ה נימא להחזיק ביד המוחזק כסברת היחיד. ומיהו נהירנא דהאחרונים האריכו בזה וצריך לעמוד על דבריתם ואני אמרתי בחפזי. ומ\"ש הרב מהר\"ש הנזכר בתחילת דבריו דמדברי רבינו שמשון נראה דמפרש טעמא דמתניתין משום דתרומה טמאה גם כן היא תרומה והיינו טעמא דתנא קמא וכו' לי ההדיוט נראה דאינו מוכרח בדברי הר\"ש ותכף מייתי הירושלמי עלה כאשר יראה המעיין:\n",
+                "הגם הלום ראיתי אחרי רואי להרב עדות ביעקב סימן קי\"ב שעמד על דברי הרב מהר\"ש ן' וילייסיד הנז' והקשה על תירוצו דאיך יצדיק הרא\"ש ללוקח כר\"ש וכבר פסקו הפוסקים הלכה כת\"ק ודוקא בהנהו דפרק חזקת ופרק כל הנשבעין דלא אתמר הלכתא לא כמר ולא כמר אמרינן הכי זהת\"ד ולק\"מ דמה שפסקו הפוסקים הוא מטעם יחיד ורבים הלכה כרבים ולא דמי להיכא דהש\"ס פוסק הלכה וזה פשוט ותו דהפוסקים בזה הם הרמב\"ם ורבינו עובדיה (וצ\"ל סמ\"ג) ורבינו עובדיה אחרון. וגם הרמב\"ם אין דבריו לגבי דהרא\"ש כאלו נפסקה הלכה וזמנין טובא פליג עליה וכל זה פשוט אין צורך להאריך. ושם ראיתי שהקשה הרעב\"י על הרב הנזכר דאין נדון הרא\"ש דומה למשנתנו כמו שכתבתי אני בעניותי אלא שהרב עדות ביעקב האריך ע\"ש:\n",
+                "ומה שתמה עוד הרב עב\"י במ\"ש דטעם ת\"ק דטומאה לא שכיח ור\"ש ס\"ל דשכיח והוי מחלקת במציאות ותו דבירושלמי אמרו דטבולי יום מצויין בין הגתות וא\"כ שכיח אלא מחלוקותם תלוי כמ\"ש הר\"ש ושוב הכריח דהרא\"ש לא סבר פירוש זה ע\"ש באריכות. נעלם ממנו דהרא\"ש בפירושו פירש כהרב מהר\"ש דטעמא דת\"ק משום דטומאה לא שכיחא ולא היה בדעתו כי אם על שפך והשבר דשכיחי ור\"ש סבר אף טומאה ומפרש בירושלמי שכן טבולי יום מצויין וכו' ע\"ש והרי דברי הרא\"ש הם כדברי הרב מהר\"ש ן' וילייסיד ואין זה מחלקת במציאות דת\"ק סבר דלא נתכוון אלא אמאי דשכיח טפי בהעלות חבית מן הבור. וטומאה לא שכיחא כשבר ושפך ובפרט בעת העלות חבית. ור\"ש סבר דהגם דשבר ושפך שכיחי טפי מ\"מ גם טבול יום ישנו בסוג שכיח. ומה שהכריח עוד דהרא\"ש לא סבר הכי יש לדחות ומסתמא גם כונת רבנו שמשון כהרא\"ש וכמש\"ל ועיין בשו\"ת הרב מהר\"ם אלשיך סימן ס'. אמנם בזמן הרב עב\"י עדיין לא נתגלה פירוש הרא\"ש לסדר טהרות כידוע:\n"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Petach Einayim, Jerusalem 1959",
+            "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001157028"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "פתח עינים על משנה טבול יום",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Petach Einayim",
+        "Seder Tahorot"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Perek",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Petach Einayim/Seder Tahorot/Petach Einayim on Mishnah Yadayim/Hebrew/Petach Einayim, Jerusalem 1959.json

@@ -0,0 +1,72 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Petach Einayim on Mishnah Yadayim",
+    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001157028",
+    "versionTitle": "Petach Einayim, Jerusalem 1959",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "versionTitleInHebrew": "פתח עינים, ירושלים תשי\"ט",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "פתח עינים על משנה ידים",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Petach Einayim",
+        "Seder Tahorot"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [
+                "ראיתי להרב יעב\"ץ בספר לחם שמים שכתב וז\"ל בהקדמת פירוש הרמב\"ם למסכתא זו כתוב נקדים וכו' נטילת ידים היא מחוייבת לאוכל פת. ואפילו היה חולין אמרו כל שטבולו במשקה צריך נט\"י וכו' ולא אבין לו כי הפת צריכה נט\"י אף בלא טבול משקה. ומ\"ד טבול במשקה בעי נט\"י גם בפירות וירקות בעי נט\"י עכ\"ל ותימה עליו שעירב דברי הרמב\"ם והם שני דינים. וכונת הרמב\"ם פשוטה כי הוא אמר נט\"י מחוייבת לאוכל פת ואפילו היה חולין ואחר זה כתב אמרו כל שטבולו במשקה צריך נט\"י וזהו אפילו לפירות וירקות והוא דין אחר. ואח\"כ כתב אכן פירות של חולין אין חייבין נט\"י חוזר לאוכל פירות ואינם מטובלים במשקה דדוקא פת צריך נט\"י ולא פירות. ואח\"כ כתב אמרו הנוטל ידיו לפירות הרי זה מגסי הרוח וזה פשוט ומבואר וכן הרמב\"ם בחיבורו פ\"ו דברכות כתב אוכל פת ואפילו חולין וכו' וכן כל דבר שטיבולו במשקה וכו' ע\"ש:\n",
+                "ודע דבפירוש הרא\"ש שם הביא דברי הרמב\"ם הנזכרים ושם הלשון יותר מתוקן כאשר עיניך תחזינה משרים [כמדומה שזה [ש]הביא דברי הרמב\"ם הנזכרים הוא הגהה ואינו מהרא\"ש]:\n"
+            ],
+            [
+                "<b>ואין נוטלים לידים אלא בכלי. </b>ספוג מלא מים וסמך וסח\"ט על ידיו לא עלתה לו נטילה דספוג אינו כלי כדתנן פ\"ו דפרה. מורינו הרב מר קשישא מהר\"ם מזרחי זלה\"ה בספר אדמת קדש ח\"ב סימן ה'. והדברים פשוטים:\n"
+            ],
+            [
+                "<b>ונשתנו מראיהן. </b>הרב תי\"ט הביא דברי הרא\"ה דמייתי מרן בב\"י סימן ק\"ס ועיין מה שכתבתי בעניותי בספרי הקטן ברכי יוסף שם בס\"ד:\n"
+            ],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [
+                "<b>אין דנין דברי תורה מדברי סופרים וכו'. </b>עיין מה שכתבתי אני בעניי בספרי הקטן מחזיק ברכה א\"ח ריש סימן מ\"ז בס\"ד:\n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>הלכה למשה מסיני שעמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית. </b>מרן בכסף משנה פ\"ו דמתנות עניים כתב דהל\"מ לאו דוקא. וכן כתבו רבינו שמשון והרא\"ש על משנתנו דהל\"מ לאו דוקא. ומיהו הר\"ש אחר התוספתא שהביא כתב דמשמע מהתוספתא שהיא הל\"מ ממש וכ\"כ רבינו עובדיה. וק\"ק על מרן דלא זכר מ\"ש הר\"ש מהתוספתא. הן אמת דמהר\"ש בפירושו משמע קצת דלא חייש למשמעות התוספתא. ומ\"מ קשה על מרן דמדברי הרמב\"ם בהקדמתו לסדר זרעים מוכח בהדיא דהרמב\"ם סובר דהוא הל\"מ. ואחר זמן רב ראיתי למהר\"ש אבוהב בספר דבר שמואל סוף סימן נ\"א שכתב דמ\"ש הרמב\"ם בהקדמתו לסדר זרעים לאו דוקא ע\"ש ולי ההדיוט דבריו קשים לשמוע. ועוד כתבתי בעניותי בזה במקומו בס\"ד:\n"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>עד שיכתבנו אשורית. </b>עמ\"ש הרמב\"ם בפירושו. ועמ\"ש אני בעניי בקונטרס זה לעיל ריש פ\"ק דמגילה בס\"ד ומשם באר\"ה:\n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            []
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Perek",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Petach Einayim/Seder Tahorot/Petach Einayim on Mishnah Yadayim/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,69 @@
+{
+    "title": "Petach Einayim on Mishnah Yadayim",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Petach_Einayim_on_Mishnah_Yadayim",
+    "text": [
+        [
+            [
+                "ראיתי להרב יעב\"ץ בספר לחם שמים שכתב וז\"ל בהקדמת פירוש הרמב\"ם למסכתא זו כתוב נקדים וכו' נטילת ידים היא מחוייבת לאוכל פת. ואפילו היה חולין אמרו כל שטבולו במשקה צריך נט\"י וכו' ולא אבין לו כי הפת צריכה נט\"י אף בלא טבול משקה. ומ\"ד טבול במשקה בעי נט\"י גם בפירות וירקות בעי נט\"י עכ\"ל ותימה עליו שעירב דברי הרמב\"ם והם שני דינים. וכונת הרמב\"ם פשוטה כי הוא אמר נט\"י מחוייבת לאוכל פת ואפילו היה חולין ואחר זה כתב אמרו כל שטבולו במשקה צריך נט\"י וזהו אפילו לפירות וירקות והוא דין אחר. ואח\"כ כתב אכן פירות של חולין אין חייבין נט\"י חוזר לאוכל פירות ואינם מטובלים במשקה דדוקא פת צריך נט\"י ולא פירות. ואח\"כ כתב אמרו הנוטל ידיו לפירות הרי זה מגסי הרוח וזה פשוט ומבואר וכן הרמב\"ם בחיבורו פ\"ו דברכות כתב אוכל פת ואפילו חולין וכו' וכן כל דבר שטיבולו במשקה וכו' ע\"ש:\n",
+                "ודע דבפירוש הרא\"ש שם הביא דברי הרמב\"ם הנזכרים ושם הלשון יותר מתוקן כאשר עיניך תחזינה משרים [כמדומה שזה [ש]הביא דברי הרמב\"ם הנזכרים הוא הגהה ואינו מהרא\"ש]:\n"
+            ],
+            [
+                "<b>ואין נוטלים לידים אלא בכלי. </b>ספוג מלא מים וסמך וסח\"ט על ידיו לא עלתה לו נטילה דספוג אינו כלי כדתנן פ\"ו דפרה. מורינו הרב מר קשישא מהר\"ם מזרחי זלה\"ה בספר אדמת קדש ח\"ב סימן ה'. והדברים פשוטים:\n"
+            ],
+            [
+                "<b>ונשתנו מראיהן. </b>הרב תי\"ט הביא דברי הרא\"ה דמייתי מרן בב\"י סימן ק\"ס ועיין מה שכתבתי בעניותי בספרי הקטן ברכי יוסף שם בס\"ד:\n"
+            ],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [
+                "<b>אין דנין דברי תורה מדברי סופרים וכו'. </b>עיין מה שכתבתי אני בעניי בספרי הקטן מחזיק ברכה א\"ח ריש סימן מ\"ז בס\"ד:\n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>הלכה למשה מסיני שעמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית. </b>מרן בכסף משנה פ\"ו דמתנות עניים כתב דהל\"מ לאו דוקא. וכן כתבו רבינו שמשון והרא\"ש על משנתנו דהל\"מ לאו דוקא. ומיהו הר\"ש אחר התוספתא שהביא כתב דמשמע מהתוספתא שהיא הל\"מ ממש וכ\"כ רבינו עובדיה. וק\"ק על מרן דלא זכר מ\"ש הר\"ש מהתוספתא. הן אמת דמהר\"ש בפירושו משמע קצת דלא חייש למשמעות התוספתא. ומ\"מ קשה על מרן דמדברי הרמב\"ם בהקדמתו לסדר זרעים מוכח בהדיא דהרמב\"ם סובר דהוא הל\"מ. ואחר זמן רב ראיתי למהר\"ש אבוהב בספר דבר שמואל סוף סימן נ\"א שכתב דמ\"ש הרמב\"ם בהקדמתו לסדר זרעים לאו דוקא ע\"ש ולי ההדיוט דבריו קשים לשמוע. ועוד כתבתי בעניותי בזה במקומו בס\"ד:\n"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>עד שיכתבנו אשורית. </b>עמ\"ש הרמב\"ם בפירושו. ועמ\"ש אני בעניי בקונטרס זה לעיל ריש פ\"ק דמגילה בס\"ד ומשם באר\"ה:\n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            []
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Petach Einayim, Jerusalem 1959",
+            "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001157028"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "פתח עינים על משנה ידים",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Petach Einayim",
+        "Seder Tahorot"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Perek",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Petach Einayim/Seder Tahorot/Petach Einayim on Mishnah Zavim/Hebrew/Petach Einayim, Jerusalem 1959.json

@@ -0,0 +1,78 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Petach Einayim on Mishnah Zavim",
+    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001157028",
+    "versionTitle": "Petach Einayim, Jerusalem 1959",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "versionTitleInHebrew": "פתח עינים, ירושלים תשי\"ט",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "פתח עינים על משנה זבים",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Petach Einayim",
+        "Seder Tahorot"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [],
+            [
+                "<b>ר' עקיבא אומר וכו'. </b>כתב הרב תי\"ט דקמ\"ל מאן תנא קמא ר' עקיבא. והרב חזון נחום השיג עליו מהתוספתא. ולק\"מ. ויש לגמגם בדברי הרב הנזכר כאשר יראה המעיין והנכון אצלי מ\"ש הרב מהר\"ר שמשון חסיד דר' ישמעאל ור' עקיבא פליגי בדעת ת\"ק וכו' ע\"ש וזו דרך ישרה וכמה זמני התוספות והראשונים מפרשי מתניתין ומתניתא כיוצא בזה. כאשר גלוי וידוע לתופסי התורה ודוק הטב:\n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>אף הגרים אף העבדים בין משוחררין בין שאינן משוחררין. </b>כתב רבינו עובדיה דכתיב פרשת זב דבר אל בני ישראל אין לי אלא בני ישראל מנין לרבות גרים ועבדים ת\"ל ואמרת אליהם. עכ\"ל וכן הוא בריתא בתורת כהנים. ובריתא זו נעלמה מרבותינו בעלי התוס' בסוכה דף כ\"ח ע\"ב דהקשו דכתיב בני ישראל גבי זיבה ולא מעיט גרים ומשוחררים. והרי בת\"כ מרבה להו מדכתיב ואמרת אליהם. וכבר כתבו התוס' בסוף דבריהם ושמא בכל הני יש ריבוי דמרבינן גרים ומשוחררים ע\"ש. ובכי האי גונא לא אמרו אהוב את השמא דבריתא מפורשת היא. וכזאת וכזאת דקדקתי במקום אחר על כל הני דמקשו עלייהו התוס' דהם בריתות מפורשות:\n",
+                "עוד כתב הרב מנין לרבות הקטנים וכו' עמ\"ש אנכי עפר דל בספרי הקטן ברכי יוסף א\"ח סימן תנ\"ז דף קל\"א ע\"ד בס\"ד ע\"ש ודו\"ק:\n",
+                "אחרי כתבי ראיתי להרב חזון נחום שכתב וז\"ל כתב הר\"ש אף הגרים אע\"ג דכתיב בני ישראל ואמרינן פרק בנות כותים בני ישראל מטמאין בזיבה ואין הגוים מטמאין אבל גזרו עליהם שיהיו כזבין לכל דבריהם מ\"מ גרים ועבדים מטמאין בזיבה דמרבה להו בת\"כ מקראי ע\"כ ולא ידעתי למה צריך קרא לרבות גרים וכי בכל דכתיב בני ישראל נמעט גרים איברא דגבי בני ישראל אשה כי תזריע מצרכינן קרא לגיורת וצ\"ע עכ\"ל ואנכי עפר דל תמהני דנעלמו מהרב ז\"ל אמבוה דבריתות וסוגיות דמשום דכתיב בני ישראל אצטריך רבויא לגרים וכבר הזכרתי קצת סוגיות ובריתות דת\"כ בספרי הקטן ברכי יוסף א\"ח סימן תר\"ם ושם הבאתי כל דברי התוס' דסוכה הנזכרים וע\"ש באריכות ותראה כמה וכמה בריתות וסוגיות שנעלמו מהרב חזון נחום זלה\"ה. ומעין דוגמא דקדקתי שם על הרב מעד\"מ הלכות ציצית והבאתי הבריתות הנזכרות ועתה ראיתי דברי הרב חזון נחום וקשיא עליה נמי כמדובר:\n",
+                "ודע דבהא דגוים יש בריתא דת\"כ והביאה הר\"ש במשנתנו והגיהה ודברי הרב קרבן אהרן על זה תמוהים אם לא שנפל ט\"ס וכבר האריך בזה רב חביבא מהריב\"ר נר\"ו בספר הנחמד דרך המלך דף פ\"ו ע\"ש באורך:\n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Perek",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Petach Einayim/Seder Tahorot/Petach Einayim on Mishnah Zavim/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,75 @@
+{
+    "title": "Petach Einayim on Mishnah Zavim",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Petach_Einayim_on_Mishnah_Zavim",
+    "text": [
+        [
+            [],
+            [
+                "<b>ר' עקיבא אומר וכו'. </b>כתב הרב תי\"ט דקמ\"ל מאן תנא קמא ר' עקיבא. והרב חזון נחום השיג עליו מהתוספתא. ולק\"מ. ויש לגמגם בדברי הרב הנזכר כאשר יראה המעיין והנכון אצלי מ\"ש הרב מהר\"ר שמשון חסיד דר' ישמעאל ור' עקיבא פליגי בדעת ת\"ק וכו' ע\"ש וזו דרך ישרה וכמה זמני התוספות והראשונים מפרשי מתניתין ומתניתא כיוצא בזה. כאשר גלוי וידוע לתופסי התורה ודוק הטב:\n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>אף הגרים אף העבדים בין משוחררין בין שאינן משוחררין. </b>כתב רבינו עובדיה דכתיב פרשת זב דבר אל בני ישראל אין לי אלא בני ישראל מנין לרבות גרים ועבדים ת\"ל ואמרת אליהם. עכ\"ל וכן הוא בריתא בתורת כהנים. ובריתא זו נעלמה מרבותינו בעלי התוס' בסוכה דף כ\"ח ע\"ב דהקשו דכתיב בני ישראל גבי זיבה ולא מעיט גרים ומשוחררים. והרי בת\"כ מרבה להו מדכתיב ואמרת אליהם. וכבר כתבו התוס' בסוף דבריהם ושמא בכל הני יש ריבוי דמרבינן גרים ומשוחררים ע\"ש. ובכי האי גונא לא אמרו אהוב את השמא דבריתא מפורשת היא. וכזאת וכזאת דקדקתי במקום אחר על כל הני דמקשו עלייהו התוס' דהם בריתות מפורשות:\n",
+                "עוד כתב הרב מנין לרבות הקטנים וכו' עמ\"ש אנכי עפר דל בספרי הקטן ברכי יוסף א\"ח סימן תנ\"ז דף קל\"א ע\"ד בס\"ד ע\"ש ודו\"ק:\n",
+                "אחרי כתבי ראיתי להרב חזון נחום שכתב וז\"ל כתב הר\"ש אף הגרים אע\"ג דכתיב בני ישראל ואמרינן פרק בנות כותים בני ישראל מטמאין בזיבה ואין הגוים מטמאין אבל גזרו עליהם שיהיו כזבין לכל דבריהם מ\"מ גרים ועבדים מטמאין בזיבה דמרבה להו בת\"כ מקראי ע\"כ ולא ידעתי למה צריך קרא לרבות גרים וכי בכל דכתיב בני ישראל נמעט גרים איברא דגבי בני ישראל אשה כי תזריע מצרכינן קרא לגיורת וצ\"ע עכ\"ל ואנכי עפר דל תמהני דנעלמו מהרב ז\"ל אמבוה דבריתות וסוגיות דמשום דכתיב בני ישראל אצטריך רבויא לגרים וכבר הזכרתי קצת סוגיות ובריתות דת\"כ בספרי הקטן ברכי יוסף א\"ח סימן תר\"ם ושם הבאתי כל דברי התוס' דסוכה הנזכרים וע\"ש באריכות ותראה כמה וכמה בריתות וסוגיות שנעלמו מהרב חזון נחום זלה\"ה. ומעין דוגמא דקדקתי שם על הרב מעד\"מ הלכות ציצית והבאתי הבריתות הנזכרות ועתה ראיתי דברי הרב חזון נחום וקשיא עליה נמי כמדובר:\n",
+                "ודע דבהא דגוים יש בריתא דת\"כ והביאה הר\"ש במשנתנו והגיהה ודברי הרב קרבן אהרן על זה תמוהים אם לא שנפל ט\"ס וכבר האריך בזה רב חביבא מהריב\"ר נר\"ו בספר הנחמד דרך המלך דף פ\"ו ע\"ש באורך:\n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Petach Einayim, Jerusalem 1959",
+            "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001157028"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "פתח עינים על משנה זבים",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Petach Einayim",
+        "Seder Tahorot"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Perek",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Petach Einayim/Seder Zeraim/Petach Einayim on Mishnah Bikkurim/Hebrew/Petach Einayim, Jerusalem 1959.json

@@ -0,0 +1,105 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Petach Einayim on Mishnah Bikkurim",
+    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001157028",
+    "versionTitle": "Petach Einayim, Jerusalem 1959",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "versionTitleInHebrew": "פתח עינים, ירושלים תשי\"ט",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "פתח עינים על משנה ביכורים",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Petach Einayim",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                " שאינו יכול לומר אשר נשבע ה' לאבותינו כתב הרמב\"ם בפירושו שאין הלכה כמשנה זו וכו' ועיין מ\"ש בעניותי בזה בספרי הקטן ברכי יוסף א\"ח סי' קצ\"ט בס\"ד ע\"ש באורך: \n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                " ר' יוסי הגלילי אומר אין מביאין בכורים מעבר הירדן וכו'  עמ\"ש אנכי עפר דל בספרי הקטן ברכי יוסף א\"ח סי' תפ\"ט באורך ע\"ש: \n"
+            ],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                " הכותב חיתו ובהמתו לבנו לא כתב לו את הכוי וכו' כתב הרמב\"ם בפירושו וז\"ל אומרם חייתו ובהמתו הוי\"ו כאן כאלו אמר או והכונה שאם כתב אדם חייתו לא כתב את הכוי וכן אם כתב בהמתו לא כתב את הכוי וכו' ע\"ש: \n",
+                "ובצפייתנו צפינו להרב שדה יהושע שכ' דלדידיה דהרמב\"ם אם כתב חייתו ובהמתו שתיהן כתב לו את הכוי וקנה המקבל הכוי ממ\"נ  וכן  כתב רבינו  עובדיה  לדעת הרמב\"ם. והנה אמרו בירושלמי עלה הכותב חיתו ובהמתו מתניתין דלא כרבי דתניא הקדיש חייתו ובהמתו לא הקדיש את הכוי רבי אומר הקדיש את הכוי וכתב הרב שדה יהושע על זה וז\"ל להרמב\"ם שפירש במשנתנו הכותב חיתו ובהמתו דאו או קתני ונפקא דאם כתב שתיהם כתב הכוי אי אפשר לפרש ה\"נ דהמקדיש חיתו ובהמתו יפורש או חיתו או בהמתו ומשו\"ה קאמר דלא הקדיש הכוי משום דהמוציא מחבירו ע\"ה דא\"כ מ\"ט אמר רבי הקדיש את הכוי הא המע\"ה וספיקא אלא י\"ל דהכא יפרש שהקדיש שניהם חיתו ובהמתו ומשו\"ה קאמר רבי שהקדיש הכוי ממ\"נ אבל ת\"ק סבר דאפי' הקדיש שתיהן אין דעתו על הספק אלא על הודאי וכוי לאו ודאי הוא וכ\"כ הרא\"ש התם וכו' ע\"ש: \n",
+                "ושותיה דמר לא גמירנא ואני בער ולא אדע איך נחה דעתו דעת עליון לומר דלהרמב\"ם שפירש במשנתנו דאו חיתו או בהמתו קאמר הכא בהקדיש יפרש שניהם והיינו טעמא דרבי. והרי הירושלמי קרי בחיל דמתני' דהכותב חיתו דלא כרבי וכפי דבריו לדעת הרמב\"ם שפיר אתיא כרבי דרבי איירי בהקדיש שתיהן כמ\"ש הוא ז\"ל ומשנתנו להרמב\"ם מיירי בכתב א' מהן אבל אם כתב ב' כתב את הכוי וכרבי דבהקדיש ב' הקדיש הכוי וכפ\"ז מתני' דלא כת\"ק הפך מ\"ש בירושלמי: \n",
+                "ותו דלדידיה דהרמב\"ם מפרש הא דהקדיש חיתו ובהמתו בהקדיש ב' וטעמיה דת\"ק דסבר דלא הקדיש כוי דאין דעתו על הספק אלא על הודאי. א\"כ מאן שם ליה לפרש להרמב\"ם משנתנו דכותב חיתו ובהמתו או או קתני דמוכח דאם כתב שניהם כתב לו הכוי כמ\"ש רבינו עובדיה והרב שדה יהושע עצמו כמש\"ל. לימא הרמב\"ם דגם משנתנו מיירי בכותב לבנו שתיהם ואפ\"ה תנן דלא כתב לו את הכוי דאין דעתו על הספק. ואשקוטה ואביטה עזרת מש\"ר וגדול עז\"ר הרא\"ש אשר מצא הרב שדה יהושע הנז' דבנדרים דף ח\"י פירש הרא\"ש כן. ולא ידעתי איך לא שלטו מאורי אור עיניו בהר\"ן שם שפירש המקדיש חייתו ובהמתו או בהמתו לא הקד��ש הכוי דהוי ספק חיה ספק בהמה ואם הקדיש בהמתו אמרינן דילמא כוי חיה ואי הקדיש חייתו אמרינן דילמא בהמה הוא עכ\"ל ועוד כתב לקמן וז\"ל גופיה נמי ס\"ל דמעייל לספיקא הלכך מתני' דסתם נדרים להחמיר רבנן עכ\"ל עיניך הרואות דהר\"ן פירש שם גבי הקדיש דאו קתני כמ\"ש הר\"מ במשנתנו דהכותב וא\"כ ודאי דמפרש הרמב\"ם הא דהקדיש כהר\"ן וכ\"כ הרשב\"א בחידושי נדרי' שם וז\"ל המקדיש חיתו ובהמתו י\"מ או בהמתו ואפ\"ה קסבר ת\"ק דהקדיש הכוי דמעייל נפשיה לספיקא וי\"מ אפי' חיתו ובהמתו שתיהן וכו' והראשון נ\"ל עיקר עכ\"ל. ולא קשיא מאי דקשיתיה להרב שדה יהושע על מ\"ד דהקדיש הכוי דהמע\"ה דס\"ל דמעייל איניש לספיקא. ועוד לא זכר הרב שדה יהושע דברי התוס' שם בנדרי' שכתבו וז\"ל פי' ריב\"א דמיירי דהקדיש חייתו או בהמתו ובהא פליגי דת\"ק סבר מ\"מ קדוש מספק ולא ודאי ור\"א סבר דאפי' ספק נמי לא קדוש אבל אם הקדיש שניהם אפי' ר\"א מודה דקדוש ממ\"נ מיהו מסכת בכורים תנן וכו' משמע דאפי' בכותב תרוייהו מיירי לכן נראה לר\"י דפליגי בכל ענין וכו' ע\"ש הרי דריב\"א פירש גבי מקדיש דאו קאמר אלא דמשום דמשמע לתוס' דמשנתנו דקתני כותב חיתו ובהמתו מיירי בכותב שניהם מקשו עליה. אך הרמב\"ם דניחא ליה לפרושי דמשנתנו או קתני יש לומר דמפרש כריב\"א בהקדש נמי והרי הוא כמבואר: \n",
+                "והנה הרא\"ש בפירושו הקשה במאי דתנן הריני נזיר שזה חיה או בהמה הרי הוא נזיר תימא דהשתא ממוניה לא מעייל לספיקא כדתנן הכותב חיתו ובהמתו לבנו לא כתב את הכוי ותנא בבריתא דה\"נ ה\"ה במקדיש חייתו ובהמתו לא הקדיש את הכוי ומפרש התם דטעמא ךלא מעייל איניש נפשיה לספיקא והשתא ממוניה לא מעייל אספיקא גופיה לא כ\"ש דהכי אמרינן בנדרים וכו' וצ\"ע עכ\"ל . \n",
+                "גם אשו\"ר לרב רחומי הרב שושנים לדוד נר\"ו דמייתי קושית הרא\"ש הלזו וכתב עלה וז\"ל מאי קשיא ליה לרבינו דכל יסוד קושיתו במה שדימה הכותב חיתו ובהמתו לבנו למקדיש חיתו ובהמתו והא לא דמו כלל ואע\"ג דכתב דתניא בברייתא דה\"ה במקדיש קשה להולמו דע\"כ לא פליגי ר\"א ורבנן אלא בדברים שבקדושה כגון נדרים ונזירות וברייתא דוקא נקטה המקדיש חיתו וכו' דבהא לחוד הוא דפליגי ר\"א ורבנן אי מעייל ממוניה אספיקא אי לא אבל הכותב חיתו ובהמתו לבנו לא שייכא כלל בהך פלוגתא דלכ\"ע לא כתב הכוי דלית בהא איסורא כמו המקדיש אלא ממונא לחוד המע\"ה ומתניתין רבנן היא ומשו\"ה הרי זה נזיר ואה\"נ דס\"ל המקדיש וכו' הקדיש הכוי מה\"ט גופיה דמעייל אספיקא והכותב לבנו שאני וכל זה ביאר הרמב\"ם בפירושו באומרו וכל זה מוסב על עיקר אחד והוא אומרם ספקא דאיסור' לחומרא וספיקא דממונא לקולא. ודברי הר\"י בר מלכי צדק על זה גם כן קשים מאד עכ\"ל: \n",
+                "ואנכי עפר דל אני תמיה על רב נהוראי נר\"ו אשר קסתו דרך אל ארזי הלבנון הרמים אבות דאורייתא חד\"ד ותימ\"א ואותוביה אותיב ולא עיין בירושלמי דהרי בירושלמי מדמה כותב חייתו ובהמתו למקדיש ובפירושא אתמר מתניתין דלא כרבי דס\"ל דהקדיש הכוי וזהו יסוד דברי הרא\"ש וקושיתו קושיא חזקה. גם על פי זה מבואר יפה לשון הר\"י בר מלכי צדק ודבריו הן דברי הירושלמי רק דגריס ר\"מ במקום רבי ע\"ש וכל מ\"ש רב חביבא נר\"ו הוא הפך הירושלמי. והרואה יראה בפירוש הרא\"ש ממדב\"ר קדמות מייתי הירושלמי דקאמר מתניתין דלא כרבי. ובבא אליו נת\"ן הבבלי דנדרים וקאמר דמתני' כר' אלעזר ואח\"כ הקשה הקושיא הנז'. והגם דאלופי הרב הנז' לא הוה בידיה פירוש הרא\"ש עצמו מ\"מ אלו ראה דברי הירושלמי לחוד סגי ומסגי (זה שנים רבות שכתבתי זה ומן המות\"ר בפי נהירנא דטרחתי ליתובי פסקי הרמב\"ם ודקדוק לשונו וישבתי בעניותי קושית הרא\"ש הלזו ועמדתי בתשו' מהרימ\"ט ותשובת מהר\"י חנדאלי סימן ז' דף פ\"ה והכל נאבד רק זה נשאר ויעת\"ק משם): \n"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b> וכל בעלי אומניות וכו'</b> פירוש הרמב\"ם על זה קשה וכבר מהראנ\"ח ורבנן בתראי אחרוני זמנינו ידרכון קס\"ת משום יתובי דעתא דעת עליון הרמב\"ם ז\"ל ועיין מה שרמזתי בעניותי בס' הקטן ברכי יוסף י\"ד סי' רמ\"ד אות ז' ומשם באר\"ה: \n",
+                "ורבינו עובדיה כתב חייבים לעמוד מפני מביאי הביכורים דחביבה מצוה בשעתה ומטעם זה עומדים מפני נושאי המטה שהמת בה ומפני נושאי התנוק לברית מילה עכ\"ל ומהרימ\"ט בחידושי קדושין על דף ל\"ג כתב דכתבו האחרונים דנהגו לעמוד כשבא בעל הברית למול את בנו דחביבה מצוה בשעתה וכתבתי אני בעניי בס' הקטן ברכי יוסף י\"ד סימן רס\"ה דלא ראיתי מי שכתב כן אלא רבינו עובדיה ע\"ש והדבר מבואר שכונתו על קימה מפני בעל הברית בפרטות וכבר שם הזכרתי דברי הרב ט\"ז סי' שס\"א דקאי אמ\"ש מרן בש\"ע שם ומקורו דברי הרי\"ץ גיאת מהירושלמי דהכא. ועתה בא לידי ספר התשב\"ץ לתלמיד מהר\"ם וראיתי בסי' תקל\"ח ותקל\"ט שהביא דברי הירושלמי וכתב מכאן נראה שחייב אדם לעמוד מפני עושי מצוה עכ\"ל ונעלם מהרב ט\"ז ועיין מ\"ש הרב מר קשישא מהר\"ר אליהו מלובלין בשו\"ת יד אליהו סי' נ\"ד: \n"
+            ],
+            [
+                "<b> ודברו הלוים בשיר וכו'</b> עיין מ\"ש התוס' בערכין דף י\"א ע\"א ע\"ש באורך: \n"
+            ],
+            [
+                " ומה שבידם נותנים לכהנים הרמב\"ם פירש  הגוזלות  שהביאו  בידם והרדב\"ז  בביאורו  להרמב\"ם  כיפי  תלי  ליה לפירוש זה בדקדוק לשון משנתנו ע\"ש ודוק: \n"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b> התקינו שיהיו מקרין וכו'</b> עמ\"ש הרא\"ש בפסקיו פרק הקורא עומד ומ\"ש אנכי עפר דל בספרי הקטן ברכי יוסף א\"ח סימן קמ\"א אות ד' ע\"ש: \n"
+            ],
+            [
+                " והסלים והבכורים נותנין לכהנים. רבינו עובדיא כתב וקלתות של עשירים מחזירים להם וכתב הרב תוספת י\"ט דלא דק דאמרו בש\"ס בקמא דף צ\"ב דהעשירים לא היו נותנים סלותיהם לכהנים וכו' ע\"ש ועם האדון הסליחה דהש\"ס שם בקמא מתניתין סתמא הוא דמייתי אלא דרש\"י פירש והעשירים לא היו נותנים קלתותיהם לכהנים וח\"ו נתחלף לו להרב דברי רש\"י בדברי הש\"ס ואגב שטפיה סבר דהם דברי הש\"ס וקמותיב לרבינו עובדיה ושפר קדמיה דלא דק רבינו עובדיה. אבל בקושטא הם דברי רש\"י והגם דרש\"י מפרש הכי רבינו עובדיה מצי לפרש פירוש אחר. ותו אפשר דגם רש\"י סבר הכי אלא דגריס במתני' והסלים והבכורים נותנים לכהנים וכמו שהובא הנוסח בש\"ס שם ומשו\"ה פירש דהעשירים לא היו נותנין כלומר במתנה אבל אזיל ומודה שהיו נותנין להם הקלתות ומחזירין להם הכהנים כדפירש רבינו עובדיה: \n",
+                "ותו קשה על הרב תוספות יום טוב דלא זכר ש\"ר דהרמב\"ם פרק ג' דין ח' והסמ\"ג עשין קל\"ט כתבו כדברי רבינו עובדיה וחוזר הכלי לבעליו. ושם ראיתי למהרש\"א בחידושי אגדות שכתב דאפשר דהוא נלמד מקרא ולקח הכהן הטנא ע\"ש ולא זכר הרב דהכי דריש בספרי והביאו הרב תוספת י\"ט: \n",
+                "אחר זמן רב נדפס ספר\"א נה\"ר שושנים לדוד לרב נהוראי נר\"ו ושם ראיתי כמעט מ\"ש על דברי הרב תוספת י\"ט וכיונתי לדעתו דעת עליון כאשר ישית עליו עין אדם. ואומר אני בעניותי דיראה ה��ואה דאין לסייע להרב תוספת יום טוב מדברי הפסיקתא וז\"ל הסלים והבכורים ניתנין לכהנים מכאן אמר רבי בתר עניא אזלא עניותא שהרי סלי העניים ניתנין לכהנים וקלתות של עשירים מחזירין אותן עמהם עכ\"ל דהול\"ל וקלתות של עשירים מחזירין להם לפי דברי רבינו עובדיה וממ\"ש ומחזירין אותן עמהם משמע דלא נתנום מעיקרא. אי משום הא לא איריא דאדרבא יש לדייק איפכא דהול\"ל סלי עניים נותנין לכהנים וקלתות של עשירים אין נותנין לכהנים ומדלא קאמר הכי יש לפרש דגם הפסיקתא כונתה כן דהכהנים מחזירין להם והן מחזירין אותם עמהם ולהיות דבר פשוט לא הוצרכה לפרש. וכבר ראינו להרא\"ש בפירושו שכתב וקלתות של עשירים מחזירין להם כלשון רבינו עובדיה והכי חזינן לגאון הביאו בשיטה מקובצת שם בקמא שכתב ומחזירין אותם לבעליהם ע\"ש: \n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                " כספר תורה. פירוש ראשון שכתב רבינו עובדיה כן כתב הרב בעל התרומות שער א' משם הר\"י אברצלוני שכך קבל פירוש משנה זו ומאי דקשיתיה להרב תוספת יום טוב על פירושי הרב דהול\"ל וספר תורה. כתב עליו הרב כנה\"ג ח\"מ סי' צ\"ז הגהת בית יוסף אות ל\"ח דאלו היה רואה בספר התרומות שער א' היה מתברר לו שהיה גורס וס\"ת וט\"ס הוא בפירוש רע\"ם עש\"ב. ולא זכר ש\"ר דגם בש\"ס חולין דף קל\"א נסחא דקמן היא וס\"ת. והרב כנה\"ג שם הביא פירוש הר\"י בר מלכי צדק וייחסו להר\"ש ואינו: \n",
+                "והר\"ן והריטב\"א בחידושי חולין כתבו משם הרמב\"ן פירוש אחר דהא קמ\"ל דאפילו ס\"ת שאין גופו ממון ואינו אלא לראיה שבו ומילי לא מקנו בכספא אעפ\"כ לוקחין אותו בהן (שוב נזכרתי דסוף חידושי' של חולין אינם של הר\"ן כמו שכתוב בספר פ' כל הבשר ע\"ש': \n",
+                "שוב ראיתי בספר התרומות דבתחילה כתב וס\"ת ושוב כתב וכן ס\"ת וכן רבינו ירוחם עיניך תחזינה משרים נתיב ו' ח\"ב שהביא דברי הר\"י אברצלוני דמייתי הרב בעה\"ת וכתב כמו ששנינו בסוף בכורים וכן ס\"ת ויש להרגיש קצת על הרב כנה\"ג שהשיג על ספר תוספת י\"ט דלא ראה ספר התרומות. ושם בספר התרומות ורבינו ירוחם כתוב וכן ס\"ת כמדובר: \n"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Perek",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Petach Einayim/Seder Zeraim/Petach Einayim on Mishnah Bikkurim/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,102 @@
+{
+    "title": "Petach Einayim on Mishnah Bikkurim",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Petach_Einayim_on_Mishnah_Bikkurim",
+    "text": [
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                " שאינו יכול לומר אשר נשבע ה' לאבותינו כתב הרמב\"ם בפירושו שאין הלכה כמשנה זו וכו' ועיין מ\"ש בעניותי בזה בספרי הקטן ברכי יוסף א\"ח סי' קצ\"ט בס\"ד ע\"ש באורך: \n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                " ר' יוסי הגלילי אומר אין מביאין בכורים מעבר הירדן וכו'  עמ\"ש אנכי עפר דל בספרי הקטן ברכי יוסף א\"ח סי' תפ\"ט באורך ע\"ש: \n"
+            ],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                " הכותב חיתו ובהמתו לבנו לא כתב לו את הכוי וכו' כתב הרמב\"ם בפירושו וז\"ל אומרם חייתו ובהמתו הוי\"ו כאן כאלו אמר או והכונה שאם כתב אדם חייתו לא כתב את הכוי וכן אם כתב בהמתו לא כתב את הכוי וכו' ע\"ש: \n",
+                "ובצפייתנו צפינו להרב שדה יהושע שכ' דלדידיה דהרמב\"ם אם כתב חייתו ובהמתו שתיהן כתב לו את הכוי וקנה המקבל הכוי ממ\"נ  וכן  כתב רבינו  עובדיה  לדעת הרמב\"ם. והנה אמרו בירושלמי עלה הכותב חיתו ובהמתו מתניתין דלא כרבי דתניא הקדיש חייתו ובהמתו לא הקדיש את הכוי רבי אומר הקדיש את הכוי וכתב הרב שדה יהושע על זה וז\"ל להרמב\"ם שפירש במשנתנו הכותב חיתו ובהמתו דאו או קתני ונפקא דאם כתב שתיהם כתב הכוי אי אפשר לפרש ה\"נ דהמקדיש חיתו ובהמתו יפורש או חיתו או בהמתו ומשו\"ה קאמר דלא הקדיש הכוי משום דהמוציא מחבירו ע\"ה דא\"כ מ\"ט אמר רבי הקדיש את הכוי הא המע\"ה וספיקא אלא י\"ל דהכא יפרש שהקדיש שניהם חיתו ובהמתו ומשו\"ה קאמר רבי שהקדיש הכוי ממ\"נ אבל ת\"ק סבר דאפי' הקדיש שתיהן אין דעתו על הספק אלא על הודאי וכוי לאו ודאי הוא וכ\"כ הרא\"ש התם וכו' ע\"ש: \n",
+                "ושותיה דמר לא גמירנא ואני בער ולא אדע איך נחה דעתו דעת עליון לומר דלהרמב\"ם שפירש במשנתנו דאו חיתו או בהמתו קאמר הכא בהקדיש יפרש שניהם והיינו טעמא דרבי. והרי הירושלמי קרי בחיל דמתני' דהכותב חיתו דלא כרבי וכפי דבריו לדעת הרמב\"ם שפיר אתיא כרבי דרבי איירי בהקדיש שתיהן כמ\"ש הוא ז\"ל ומשנתנו להרמב\"ם מיירי בכתב א' מהן אבל אם כתב ב' כתב את הכוי וכרבי דבהקדיש ב' הקדיש הכוי וכפ\"ז מתני' דלא כת\"ק הפך מ\"ש בירושלמי: \n",
+                "ותו דלדידיה דהרמב\"ם מפרש הא דהקדיש חיתו ובהמתו בהקדיש ב' וטעמיה דת\"ק דסבר דלא הקדיש כוי דאין דעתו על הספק אלא על הודאי. א\"כ מאן שם ליה לפרש להרמב\"ם משנתנו דכותב חיתו ובהמתו או או קתני דמוכח דאם כתב שניהם כתב לו הכוי כמ\"ש רבינו עובדיה והרב שדה יהושע עצמו כמש\"ל. לימא הרמב\"ם דגם משנתנו מיירי בכותב לבנו שתיהם ואפ\"ה תנן דלא כתב לו את הכוי דאין דעתו על הספק. ואשקוטה ואביטה עזרת מש\"ר וגדול עז\"ר הרא\"ש אשר מצא הרב שדה יהושע הנז' דבנדרים דף ח\"י פירש הרא\"ש כן. ולא ידעתי איך לא שלטו מאורי אור עיניו בהר\"ן שם שפירש המקדיש חייתו ובהמתו או בהמתו לא הקדיש הכוי דהוי ספק חיה ספק בהמה ואם הקדיש בהמתו אמרינן דילמא כוי חיה ואי הקדיש חייתו אמרינן דילמא בהמה הוא עכ\"ל ועוד כתב לקמן וז\"ל גופיה נמי ס\"ל דמעייל לספיקא הלכך מתני' דסתם נדרים להחמיר רבנן עכ\"ל עיניך הרואות דהר\"ן פירש שם גבי הקדיש דאו קתני כמ\"ש הר\"מ במשנתנו דהכותב וא\"כ ודאי דמפרש ה��מב\"ם הא דהקדיש כהר\"ן וכ\"כ הרשב\"א בחידושי נדרי' שם וז\"ל המקדיש חיתו ובהמתו י\"מ או בהמתו ואפ\"ה קסבר ת\"ק דהקדיש הכוי דמעייל נפשיה לספיקא וי\"מ אפי' חיתו ובהמתו שתיהן וכו' והראשון נ\"ל עיקר עכ\"ל. ולא קשיא מאי דקשיתיה להרב שדה יהושע על מ\"ד דהקדיש הכוי דהמע\"ה דס\"ל דמעייל איניש לספיקא. ועוד לא זכר הרב שדה יהושע דברי התוס' שם בנדרי' שכתבו וז\"ל פי' ריב\"א דמיירי דהקדיש חייתו או בהמתו ובהא פליגי דת\"ק סבר מ\"מ קדוש מספק ולא ודאי ור\"א סבר דאפי' ספק נמי לא קדוש אבל אם הקדיש שניהם אפי' ר\"א מודה דקדוש ממ\"נ מיהו מסכת בכורים תנן וכו' משמע דאפי' בכותב תרוייהו מיירי לכן נראה לר\"י דפליגי בכל ענין וכו' ע\"ש הרי דריב\"א פירש גבי מקדיש דאו קאמר אלא דמשום דמשמע לתוס' דמשנתנו דקתני כותב חיתו ובהמתו מיירי בכותב שניהם מקשו עליה. אך הרמב\"ם דניחא ליה לפרושי דמשנתנו או קתני יש לומר דמפרש כריב\"א בהקדש נמי והרי הוא כמבואר: \n",
+                "והנה הרא\"ש בפירושו הקשה במאי דתנן הריני נזיר שזה חיה או בהמה הרי הוא נזיר תימא דהשתא ממוניה לא מעייל לספיקא כדתנן הכותב חיתו ובהמתו לבנו לא כתב את הכוי ותנא בבריתא דה\"נ ה\"ה במקדיש חייתו ובהמתו לא הקדיש את הכוי ומפרש התם דטעמא ךלא מעייל איניש נפשיה לספיקא והשתא ממוניה לא מעייל אספיקא גופיה לא כ\"ש דהכי אמרינן בנדרים וכו' וצ\"ע עכ\"ל . \n",
+                "גם אשו\"ר לרב רחומי הרב שושנים לדוד נר\"ו דמייתי קושית הרא\"ש הלזו וכתב עלה וז\"ל מאי קשיא ליה לרבינו דכל יסוד קושיתו במה שדימה הכותב חיתו ובהמתו לבנו למקדיש חיתו ובהמתו והא לא דמו כלל ואע\"ג דכתב דתניא בברייתא דה\"ה במקדיש קשה להולמו דע\"כ לא פליגי ר\"א ורבנן אלא בדברים שבקדושה כגון נדרים ונזירות וברייתא דוקא נקטה המקדיש חיתו וכו' דבהא לחוד הוא דפליגי ר\"א ורבנן אי מעייל ממוניה אספיקא אי לא אבל הכותב חיתו ובהמתו לבנו לא שייכא כלל בהך פלוגתא דלכ\"ע לא כתב הכוי דלית בהא איסורא כמו המקדיש אלא ממונא לחוד המע\"ה ומתניתין רבנן היא ומשו\"ה הרי זה נזיר ואה\"נ דס\"ל המקדיש וכו' הקדיש הכוי מה\"ט גופיה דמעייל אספיקא והכותב לבנו שאני וכל זה ביאר הרמב\"ם בפירושו באומרו וכל זה מוסב על עיקר אחד והוא אומרם ספקא דאיסור' לחומרא וספיקא דממונא לקולא. ודברי הר\"י בר מלכי צדק על זה גם כן קשים מאד עכ\"ל: \n",
+                "ואנכי עפר דל אני תמיה על רב נהוראי נר\"ו אשר קסתו דרך אל ארזי הלבנון הרמים אבות דאורייתא חד\"ד ותימ\"א ואותוביה אותיב ולא עיין בירושלמי דהרי בירושלמי מדמה כותב חייתו ובהמתו למקדיש ובפירושא אתמר מתניתין דלא כרבי דס\"ל דהקדיש הכוי וזהו יסוד דברי הרא\"ש וקושיתו קושיא חזקה. גם על פי זה מבואר יפה לשון הר\"י בר מלכי צדק ודבריו הן דברי הירושלמי רק דגריס ר\"מ במקום רבי ע\"ש וכל מ\"ש רב חביבא נר\"ו הוא הפך הירושלמי. והרואה יראה בפירוש הרא\"ש ממדב\"ר קדמות מייתי הירושלמי דקאמר מתניתין דלא כרבי. ובבא אליו נת\"ן הבבלי דנדרים וקאמר דמתני' כר' אלעזר ואח\"כ הקשה הקושיא הנז'. והגם דאלופי הרב הנז' לא הוה בידיה פירוש הרא\"ש עצמו מ\"מ אלו ראה דברי הירושלמי לחוד סגי ומסגי (זה שנים רבות שכתבתי זה ומן המות\"ר בפי נהירנא דטרחתי ליתובי פסקי הרמב\"ם ודקדוק לשונו וישבתי בעניותי קושית הרא\"ש הלזו ועמדתי בתשו' מהרימ\"ט ותשובת מהר\"י חנדאלי סימן ז' דף פ\"ה והכל נאבד רק זה נשאר ויעת\"ק משם): \n"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b> וכל בעלי אומניות וכו'</b> פירוש הרמב\"ם על זה קשה וכבר מהראנ\"ח ורבנן בתראי אחרוני זמנינו ידרכון קס\"ת משום יתובי דעתא דעת עליון הרמב\"ם ז\"ל ועיין מה שרמזתי בעניותי בס' הקטן ברכי יוסף י\"ד סי' רמ\"ד אות ז' ומשם באר\"ה: \n",
+                "ורבינו עובדיה כתב חייבים לעמוד מפני מביאי הביכורים דחביבה מצוה בשעתה ומטעם זה עומדים מפני נושאי המטה שהמת בה ומפני נושאי התנוק לברית מילה עכ\"ל ומהרימ\"ט בחידושי קדושין על דף ל\"ג כתב דכתבו האחרונים דנהגו לעמוד כשבא בעל הברית למול את בנו דחביבה מצוה בשעתה וכתבתי אני בעניי בס' הקטן ברכי יוסף י\"ד סימן רס\"ה דלא ראיתי מי שכתב כן אלא רבינו עובדיה ע\"ש והדבר מבואר שכונתו על קימה מפני בעל הברית בפרטות וכבר שם הזכרתי דברי הרב ט\"ז סי' שס\"א דקאי אמ\"ש מרן בש\"ע שם ומקורו דברי הרי\"ץ גיאת מהירושלמי דהכא. ועתה בא לידי ספר התשב\"ץ לתלמיד מהר\"ם וראיתי בסי' תקל\"ח ותקל\"ט שהביא דברי הירושלמי וכתב מכאן נראה שחייב אדם לעמוד מפני עושי מצוה עכ\"ל ונעלם מהרב ט\"ז ועיין מ\"ש הרב מר קשישא מהר\"ר אליהו מלובלין בשו\"ת יד אליהו סי' נ\"ד: \n"
+            ],
+            [
+                "<b> ודברו הלוים בשיר וכו'</b> עיין מ\"ש התוס' בערכין דף י\"א ע\"א ע\"ש באורך: \n"
+            ],
+            [
+                " ומה שבידם נותנים לכהנים הרמב\"ם פירש  הגוזלות  שהביאו  בידם והרדב\"ז  בביאורו  להרמב\"ם  כיפי  תלי  ליה לפירוש זה בדקדוק לשון משנתנו ע\"ש ודוק: \n"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b> התקינו שיהיו מקרין וכו'</b> עמ\"ש הרא\"ש בפסקיו פרק הקורא עומד ומ\"ש אנכי עפר דל בספרי הקטן ברכי יוסף א\"ח סימן קמ\"א אות ד' ע\"ש: \n"
+            ],
+            [
+                " והסלים והבכורים נותנין לכהנים. רבינו עובדיא כתב וקלתות של עשירים מחזירים להם וכתב הרב תוספת י\"ט דלא דק דאמרו בש\"ס בקמא דף צ\"ב דהעשירים לא היו נותנים סלותיהם לכהנים וכו' ע\"ש ועם האדון הסליחה דהש\"ס שם בקמא מתניתין סתמא הוא דמייתי אלא דרש\"י פירש והעשירים לא היו נותנים קלתותיהם לכהנים וח\"ו נתחלף לו להרב דברי רש\"י בדברי הש\"ס ואגב שטפיה סבר דהם דברי הש\"ס וקמותיב לרבינו עובדיה ושפר קדמיה דלא דק רבינו עובדיה. אבל בקושטא הם דברי רש\"י והגם דרש\"י מפרש הכי רבינו עובדיה מצי לפרש פירוש אחר. ותו אפשר דגם רש\"י סבר הכי אלא דגריס במתני' והסלים והבכורים נותנים לכהנים וכמו שהובא הנוסח בש\"ס שם ומשו\"ה פירש דהעשירים לא היו נותנין כלומר במתנה אבל אזיל ומודה שהיו נותנין להם הקלתות ומחזירין להם הכהנים כדפירש רבינו עובדיה: \n",
+                "ותו קשה על הרב תוספות יום טוב דלא זכר ש\"ר דהרמב\"ם פרק ג' דין ח' והסמ\"ג עשין קל\"ט כתבו כדברי רבינו עובדיה וחוזר הכלי לבעליו. ושם ראיתי למהרש\"א בחידושי אגדות שכתב דאפשר דהוא נלמד מקרא ולקח הכהן הטנא ע\"ש ולא זכר הרב דהכי דריש בספרי והביאו הרב תוספת י\"ט: \n",
+                "אחר זמן רב נדפס ספר\"א נה\"ר שושנים לדוד לרב נהוראי נר\"ו ושם ראיתי כמעט מ\"ש על דברי הרב תוספת י\"ט וכיונתי לדעתו דעת עליון כאשר ישית עליו עין אדם. ואומר אני בעניותי דיראה הרואה דאין לסייע להרב תוספת יום טוב מדברי הפסיקתא וז\"ל הסלים והבכורים ניתנין לכהנים מכאן אמר רבי בתר עניא אזלא עניותא שהרי סלי העניים ניתנין לכהנים וקלתות של עשירים מחזירין אותן עמהם עכ\"ל דהול\"ל וקלתות של עשירים מחזירין להם לפי דברי רבינו עובדיה וממ\"ש ומחזירין אותן עמהם משמע דלא נת��ום מעיקרא. אי משום הא לא איריא דאדרבא יש לדייק איפכא דהול\"ל סלי עניים נותנין לכהנים וקלתות של עשירים אין נותנין לכהנים ומדלא קאמר הכי יש לפרש דגם הפסיקתא כונתה כן דהכהנים מחזירין להם והן מחזירין אותם עמהם ולהיות דבר פשוט לא הוצרכה לפרש. וכבר ראינו להרא\"ש בפירושו שכתב וקלתות של עשירים מחזירין להם כלשון רבינו עובדיה והכי חזינן לגאון הביאו בשיטה מקובצת שם בקמא שכתב ומחזירין אותם לבעליהם ע\"ש: \n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                " כספר תורה. פירוש ראשון שכתב רבינו עובדיה כן כתב הרב בעל התרומות שער א' משם הר\"י אברצלוני שכך קבל פירוש משנה זו ומאי דקשיתיה להרב תוספת יום טוב על פירושי הרב דהול\"ל וספר תורה. כתב עליו הרב כנה\"ג ח\"מ סי' צ\"ז הגהת בית יוסף אות ל\"ח דאלו היה רואה בספר התרומות שער א' היה מתברר לו שהיה גורס וס\"ת וט\"ס הוא בפירוש רע\"ם עש\"ב. ולא זכר ש\"ר דגם בש\"ס חולין דף קל\"א נסחא דקמן היא וס\"ת. והרב כנה\"ג שם הביא פירוש הר\"י בר מלכי צדק וייחסו להר\"ש ואינו: \n",
+                "והר\"ן והריטב\"א בחידושי חולין כתבו משם הרמב\"ן פירוש אחר דהא קמ\"ל דאפילו ס\"ת שאין גופו ממון ואינו אלא לראיה שבו ומילי לא מקנו בכספא אעפ\"כ לוקחין אותו בהן (שוב נזכרתי דסוף חידושי' של חולין אינם של הר\"ן כמו שכתוב בספר פ' כל הבשר ע\"ש': \n",
+                "שוב ראיתי בספר התרומות דבתחילה כתב וס\"ת ושוב כתב וכן ס\"ת וכן רבינו ירוחם עיניך תחזינה משרים נתיב ו' ח\"ב שהביא דברי הר\"י אברצלוני דמייתי הרב בעה\"ת וכתב כמו ששנינו בסוף בכורים וכן ס\"ת ויש להרגיש קצת על הרב כנה\"ג שהשיג על ספר תוספת י\"ט דלא ראה ספר התרומות. ושם בספר התרומות ורבינו ירוחם כתוב וכן ס\"ת כמדובר: \n"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Petach Einayim, Jerusalem 1959",
+            "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001157028"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "פתח עינים על משנה ביכורים",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Petach Einayim",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Perek",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Petach Einayim/Seder Zeraim/Petach Einayim on Mishnah Challah/Hebrew/Petach Einayim, Jerusalem 1959.json

@@ -0,0 +1,87 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Petach Einayim on Mishnah Challah",
+    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001157028",
+    "versionTitle": "Petach Einayim, Jerusalem 1959",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "versionTitleInHebrew": "פתח עינים, ירושלים תשי\"ט",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "פתח עינים על משנה חלה",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Petach Einayim",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b> עיסת הכלבים וכו'</b> ואינו יוצא בה י\"ח בפסח וכו' עמ\"ש אנכי עפר דל בספרי הקטן ברכי יוסף א\"ח סי' תנ\"ד אות ג' ובי\"ד סי' ש\"ל בס\"ד ע\"ש שהבאתי דברי הרמב\"ן בהלכות בכורות כ\"י ע\"ש. \n"
+            ],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b> ר' אליעזר אומר אף הרודה וכו'</b>. כתב הרב תי\"ט לדברי התוס' פרק אלו עוברין (פסחים דף מ\"ח) גרסי' הרודה נותן לסל והסל וכו' וכתב הרב מהר\"ש חסיד בתוס' לא כתבו רק לריב\"ל אבל לר' חנינא גרסינן אף וכל הפוס' פסקו כר' חנינא לכך כתבו התוס' ואי לא גריס אף ור\"ל אם לריב\"ל לא גרס עכ\"ל ולי ההדיוט נראה פשוט דכי כתבו התוס' דגרסינן הרודה וכו' אין כונתם לריב\"ל אבל לר' חנינא גרסינן אף דלא מסתבר דפליגי בנסחת המשנה אלא כונתם דל\"ג אף וריב\"ל מפרשה לדעתו ור' חנינא מפרשה לדעתו: \n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b> שיעור החלה וכו'</b> עמ\"ש בעניותי בספר הקטן ברכי יוסף י\"ד סימן שכ\"ב סמך למנהג דנהגו כמעט בכל המקומות להפריש מעט מזער חלה אף מעסה גדולה. ושם נאמר דלפי דעת רבינו האר\"י זצ\"ל גם בזה\"ז דלשריפה אזלא יש ליזהר להפריש א' ממ\"ח. ברם אכתי לא שמיע שום חסיד ומקובל באתרין שנזהר בזה: \n"
+            ],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                " העושה חטה מן החיטים ומן האורז וכו' הרא\"ש בהלכות חלה הביא משם הרמב\"ן פירוש מחודש ע\"ש ועיקר מטרין דברי הרמב\"ן הוא בהלכות בכורות שלו ע\"ש באורך. והרב הגדול שארנו מורינו ורבינו מהר\"י זאבי בספרו הבהיר אורים גדולים למוד ל\"ה דף י\"א והרב מופת הדור מהר\"י בכ\"ר דוד בספרו הנחמד דברי אמת בקונטריסים קונטריס עשירי דף צ\"ה הביאו דברי הרמב\"ן ושקלי וטרו ע\"ש באורך: \n"
+            ],
+            [
+                "<b> אם יש לו פרנסה וכו'</b> כתב רבינו שמשון ואין זה כמפריש מן החיוב על הפטור וכו' ועיין מ\"ש מורינו הרב שארנו מהר\"י זאבי בלמודים דף ט' ודף יו\"ד: \n"
+            ],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b> ואלו נתנין לכל כהן וכו'</b> הרמב\"ם בפירושו כתב בין לכהן חבר בין לכהן ע\"ה שלא אמרו ליתנם לחבר אלא על צד היותר טוב וכו' ע\"ש וכתב הר\"ב כנה\"ג בי\"ד סי' ס\"א הגה\"ט אות י\"ט דדעת רבינו דמשנתנו פליגא ארשב\"ן דאמר אסור לתתם לכהן ע\"ה וכו' ע\"ש וכפ\"ז צ\"ל דמאי דלא קמותיב הש\"ס עליה ממשנתנו היינו משום דרשב\"ן משם ר' יונתן אמרה ור' יונתן הוא תנא ואין להקשות עליו ממשנה או בריתא. ועמ\"ש הרדב\"ז בלשונות הרמב\"ם סי' רצ\"ג דדבריו תמוהים הן מצד עצמן הן מצד דהרב תבריה לגזיזיה בפירושו להרמב\"ם ובמקום אחר כתבתי בעניותי יותר בס\"ד: \n"
+            ],
+            [],
+            []
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Perek",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Petach Einayim/Seder Zeraim/Petach Einayim on Mishnah Challah/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,84 @@
+{
+    "title": "Petach Einayim on Mishnah Challah",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Petach_Einayim_on_Mishnah_Challah",
+    "text": [
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b> עיסת הכלבים וכו'</b> ואינו יוצא בה י\"ח בפסח וכו' עמ\"ש אנכי עפר דל בספרי הקטן ברכי יוסף א\"ח סי' תנ\"ד אות ג' ובי\"ד סי' ש\"ל בס\"ד ע\"ש שהבאתי דברי הרמב\"ן בהלכות בכורות כ\"י ע\"ש. \n"
+            ],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b> ר' אליעזר אומר אף הרודה וכו'</b>. כתב הרב תי\"ט לדברי התוס' פרק אלו עוברין (פסחים דף מ\"ח) גרסי' הרודה נותן לסל והסל וכו' וכתב הרב מהר\"ש חסיד בתוס' לא כתבו רק לריב\"ל אבל לר' חנינא גרסינן אף וכל הפוס' פסקו כר' חנינא לכך כתבו התוס' ואי לא גריס אף ור\"ל אם לריב\"ל לא גרס עכ\"ל ולי ההדיוט נראה פשוט דכי כתבו התוס' דגרסינן הרודה וכו' אין כונתם לריב\"ל אבל לר' חנינא גרסינן אף דלא מסתבר דפליגי בנסחת המשנה אלא כונתם דל\"ג אף וריב\"ל מפרשה לדעתו ור' חנינא מפרשה לדעתו: \n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b> שיעור החלה וכו'</b> עמ\"ש בעניותי בספר הקטן ברכי יוסף י\"ד סימן שכ\"ב סמך למנהג דנהגו כמעט בכל המקומות להפריש מעט מזער חלה אף מעסה גדולה. ושם נאמר דלפי דעת רבינו האר\"י זצ\"ל גם בזה\"ז דלשריפה אזלא יש ליזהר להפריש א' ממ\"ח. ברם אכתי לא שמיע שום חסיד ומקובל באתרין שנזהר בזה: \n"
+            ],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                " העושה חטה מן החיטים ומן האורז וכו' הרא\"ש בהלכות חלה הביא משם הרמב\"ן פירוש מחודש ע\"ש ועיקר מטרין דברי הרמב\"ן הוא בהלכות בכורות שלו ע\"ש באורך. והרב הגדול שארנו מורינו ורבינו מהר\"י זאבי בספרו הבהיר אורים גדולים למוד ל\"ה דף י\"א והרב מופת הדור מהר\"י בכ\"ר דוד בספרו הנחמד דברי אמת בקונטריסים קונטריס עשירי דף צ\"ה הביאו דברי הרמב\"ן ושקלי וטרו ע\"ש באורך: \n"
+            ],
+            [
+                "<b> אם יש לו פרנסה וכו'</b> כתב רבינו שמשון ואין זה כמפריש מן החיוב על הפטור וכו' ועיין מ\"ש מורינו הרב שארנו מהר\"י זאבי בלמודים דף ט' ודף יו\"ד: \n"
+            ],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b> ואלו נתנין לכל כהן וכו'</b> הרמב\"ם בפירושו כתב בין לכהן חבר בין לכהן ע\"ה שלא אמרו ליתנם לחבר אלא על צד היותר טוב וכו' ע\"ש וכתב הר\"ב כנה\"ג בי\"ד סי' ס\"א הגה\"ט אות י\"ט דדעת רבינו דמשנתנו פליגא ארשב\"ן דאמר אסור לתתם לכהן ע\"ה וכו' ע\"ש וכפ\"ז צ\"ל דמאי דלא קמותיב הש\"ס עליה ממשנתנו היינו משום דרשב\"ן משם ר' יונתן אמרה ור' יונתן הוא תנא ואין להקשות עליו ממשנה או בריתא. ועמ\"ש הרדב\"ז בלשונות הרמב\"ם סי' רצ\"ג דדבריו תמוהים הן מצד עצמן הן מצד דהרב תבריה לגזיזיה בפירושו להרמב\"ם ובמקום אחר כתבתי בעניותי יותר בס\"ד: \n"
+            ],
+            [],
+            []
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Petach Einayim, Jerusalem 1959",
+            "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001157028"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "פתח עינים על משנה חלה",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Petach Einayim",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Perek",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Petach Einayim/Seder Zeraim/Petach Einayim on Mishnah Demai/Hebrew/Petach Einayim, Jerusalem 1959.json

@@ -0,0 +1,122 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Petach Einayim on Mishnah Demai",
+    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001157028",
+    "versionTitle": "Petach Einayim, Jerusalem 1959",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "versionTitleInHebrew": "פתח עינים, ירושלים תשי\"ט",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "פתח עינים על משנה דמאי",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Petach Einayim",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [
+                " והחומץ שביהודה עמ\"ש הרב תוספת יום טוב ועוד אפי' כי תימא שמעולם לא החמיץ מ\"מ אצטריך למתני דאין סומכין על הנס כדאשכחן בריש יומא שהיו מתקנין כהן אחר וכו' אע\"ג דתנן וכו' ולא אירע קרי וכו' וכתב מהר\"ש חסיד בתוס' חדשים דיש לדחות דמשום טומא' אחרות ומהתם משנה ד' ומשנה ו' הו\"ל לאתויי דחשו לקרי אלא דאין ראיה דאיירי בבית שני משא\"כ בבית א' י\"ל שסמכו על הנס עכ\"ד ותימה על הרב תוספת י\"ט ועל הרב מהר\"ש חסיד וכן על הרב גן המלך סי' קי\"ח דלא זכרו דברי הירושלמי שילהי פ\"ק דיומא ואבות דר' נתן פ' ל\"ה וכבר הארכתי בזה אני בעניי בס' הקטן שער יוסף דף ק\"ו ע\"ש ובקונטריס אחורי תרעא ומשם באר\"ה . \n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [
+                "<b> האורז שבח\"ל וכו'</b> עמ\"ש התוספות בחולין דף ו' ע\"ב ובע\"ז דף נ\"ט שהאריכו הרבה אי היו מפרישין תרומות ומעשרות בח\"ל ומייתו כמה סוגיות ועמ\"ש אני בעניי לעיל בפרק כיצד מברכין (ברכות דף ל\"ו) בס\"ד ע\"ש: \n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [
+                " מאכילין את העניים דמאי ואת האכסניא דמאי. דעת הרמב\"ן דמאכילין העניים [ו]האכסניא אפי' תרומת מעשר של דמאי כדמאי גופיה דבהא הקילו רבנן בדרבנן דמדינא רוב עמי הארץ מעשרין ואזלינן בתר רובא. כן כתבו בשמו הריטב\"א והר\"ן פ' לולב הגזול עלה דתנן אתרוג הגזול וכו' ושל דמאי. ונראה שהר\"ן מסכים בזה כי הרואה יראה שחלק על הרמב\"ם בדין טבל ובפרט זה שתק ע\"ש: \n",
+                "ומאי דתנן והרוצה לתקן יתקן הרב תוספת יום טוב הביא דברי הרמב\"ם בפירושו וכתב שבחיבור פ\"י דמעשר חזר בו ע\"ש באורך ודבריו ברור מללו דבחיבורו חזר בו וקצת יש להרגיש על הרדב\"ז בביאורו שם שלא החליט הדבר שהביא דברי הרמב\"ם בפירושו ואח\"ך כתב ונראה לתרץ עוד וכו' וכ\"נ ממ\"ש רבינו הכא. והול\"ל ברישא דרבינו חזר מפירושו וכו' ותו לא ולא להביא הפירוש ואח\"ך לומר ונראה לתרץ עוד וכו' ודוק הטב: \n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [
+                "<b> בשבת יאכל על פיו וכו'</b> אמרו בירושלמי רב ביבי בשם ר' חנינא אימת שבת עליו והוא אומר אמת ופירש הרמב\"ם בפירושו שעמי הארץ הוא חמור בעיניהם לעשות עבירה ביום שבת מפני כבוד היום לפיכך לא ישקר עכ\"ל וצריך ביאור מה זה היה לעם הארץ כי ירא לעבור בשבת יותר מבחול. ואפשר לומר במ\"ש רבינו האר\"י זצ\"ל בשער מאמרי רז\"ל במ\"ש ע\"ה מותר לנוחרו כדג ביוה\"ך שחל להיות בשבת. שעמי הארץ פוגמים בעשיה ואינם פוגמים כל כך אך בשבת דעולם העשיה עולה למעלה וכל העולמות נקשרים אף הע\"ה כשפוגם בשבת הוא פגם גדול עד האצילות וכו' ע\"ש והשתא מבואר דע\"ה אע\"ג דאיהו לא חזי מזליה חזי שהפגם שלו בשבת חמור מאד ולכן מתירא לעבור בשבת יותר מבחול ודוק: \n"
+            ],
+            [
+                "<b> המדיר את חבירו שיאכל אצלו וכו'</b> הרמב\"ם פירש השביעו וכ\"כ בחיבור פ��\"ב ורבינו עובדיה פירש שא\"ל קונם וכו' והרדב\"ז בביאורו שכתב משנה כלשון רבינו אשארא קאי ולפי פירוש רבינו עובדיה הא דתנן ובשבת שניה אעפ\"י שנדר ממנו הנאה וכו' הטיב אשר דיבר הגאון מהר\"ש נר\"ו הובא בתו' חדשים. ומ\"ש רבינו עובדיה שבת ראשונה של חופה כן פירשו בירושלמי דשבת ראשונה ושניה של חופה קאמר (ועמ\"ש הרמד\"ל במעריך ערך משתיתן דף ל\"ח ע\"ב) אך הרמב\"ם בחיבור השמיטו וכתב הרדב\"ז דסבר דלמסקנא דאמר משום איבה לא קאי דאיכא איבה אף בשבת דעלמא ע\"ש בביאורו להרמב\"ם. ודעת הרא\"ש והר\"ש ורבינו עובדיה דגם הא דשבת ראשונה דחופה אינו אלא משום איבה דבההוא שבתא שייך איבה ודאי לא כן שבת דעלמא ופשוט: \n"
+            ],
+            [
+                "<b> למעשר עני של דמאי וכו'</b> הירושלמי הביאו הר\"ש האוכל פירותיו טבולי מעשר עני חייב מיתה וכו' ועמ\"ש הרב המופלא מופת דורנו מהר\"י בכ\"ר דוד זלה\"ה בספרו הבהיר דברי אמת בקונטריסים דף ק' ע\"ד ע\"ש: \n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [
+                " הרוצה להפריש תרומה ותרומת מעשר וכו' כתב הר\"ש וכי תימא הא על כרחך הכא בודאי איירי וכו' וא\"כ היאך ישראל מפריש תרומה ותרומת מעשר והלא מעשר ראשון דלוי הוא ועליו להפריש דילמא אבא אלעזר בן גומלא היא וכו' ע\"ש וכן כתב הרא\"ש בפירושו רק דהר\"ש אפיקיה בלשון דילמא והרא\"ש נקטיה בפשיטות ואמר מר וי\"ל דאתיא כאבא אלעזר וכו' ע\"ש וקשה דהא בירושלמי אתמר עלה עד כדון כהן ולוי ישראל אין יאמר תרומת מעשר נמצא מפריש על דבר שאינו שלו. הרי דבירושלמי אוקמה בכהן ולוי ואתיא כרבנן ולא בעו לאוקומה כאבא אלעזר בן גומלא דהוי יחידאה. ורבותנו הר\"ש והרא\"ש אשר לו רגל על לשונם תלמודא דמערב' מדוע השתא קסתם הוסג אחור ושבקי ליה ומדנפשייהו מוקמי למתני' כיחידאה. ואחר זמן רב האלהים אנה לידי פירוש ירושל' כ\"י ושם ראיתי שכתב דאיכא נסחא דל\"ג בירושלמי עד כדון כהן ולוי וכו' וכתב הרב המפרש הנז' דהכי מוכח  מהר\"ש והרא\"ש דלא הוו גרסי ליה בירושלמי דמוקמי למתניתין כאבא אלעזר עכ\"ד והנאני. ועמ\"ש גדול דורנו הרב דברי אמת בקונטריסים דף צ\"ט בענין זה גם אנכי עפר דל כתבתי קצת בזה בספרי הקטן ברכי יוסף י\"ד סי' של\"א אות י\"ב בס\"ד ע\"ש. ועתה נזדמן לידי ס' אורים גדולים למורינו הרב הגדול שארינו מהרי\"ז זלה\"ה וראיתי שעמד בענין זה בלמודים דף י\"ז וכעת איני מופנה אפי' מצד אחד להתבסם מתורתו אי מ\"ש הרב ז\"ל הפך מ\"ש אני בעניי או יש סיעתא למ\"ש בברכי יוסף כי הנח\"ץ השיאני: \n"
+            ],
+            [
+                " ומתיר בחלה עמ\"ש בשו\"ת לחמי תודה להרב מהר\"ר ישעיה באסן סי' ב' ע\"ש ודבריו ברורים ופשוטים . \n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                " מעשרין משל ישראל על של כותים וכו' אמרו בירושלמי דר\"מ היא דסבר אין קנין לגוי להפקיע מתרומות ומעשרות ור' יהודה ור' שמעון אומרים יש קנין וכו'. ר' יהודה בן פזי בשם ר' הושעיה הלכה כר\"ש דלא כן מה נן אמרין ר\"מ ור\"ש אין הלכה כר\"ש אלא בגין דתני אר\"ש שזורי וכו' ע\"ש וראיתי להרב המקובל מהר\"ם די לונזאנו זלה\"ה בהגהותיו לירושלמי כ\"י שכתב וז\"ל דלא כן מה נן וכו' פירוש פשיטא דאין הלכה כר\"מ דיחיד הוא לגבי ר' יהודה ור\"ש ולמה הוצרך לפסוק הלכה כר\"ש ומשני דאשכחן נמי לר' טרפון דסבר כר\"מ והו\"ל תרי ותרי עכ\"ל ולי ההדיוט נראה דפשט הירושלמי הוא דקי\"ל בעלמא לדעת הירושלמי בפלוגתא דר\"מ ור\"ש הלכה כר\"ש ואמאי הכא הוצרך לומר הלכה כר\"ש. וכן בה\"ג בהלכות קצובות דבני מערבא דק\"ך כתוב ר\"מ ור\"ש הלכה כר\"ש וכן רבינו שמואל הנגיד פסק ר\"מ ור\"ש הלכה כר\"ש. וכן ראיתי בתשב\"ץ למהר\"ם סי' י\"ח שכתב ר' מאיר ור\"ש הלכה כר\"ש. וגדולה מזו כתב ראב\"ן ריש דף קכ\"ב ודף קכ\"ד דר' יהודה ור' שמעון הלכה כר\"ש. ואני בעניי כתבתי בזה באיזה מקומות ואחר זמן נדפס יד מלאכי לרבין חסידא הרמ\"ך זלה\"ה והפליא עצה בסי' תק\"פ וע\"ש סי' תקע\"ז. ועתה נדפסו שו\"ת נודע ביהודה להגאון מהר\"ר יחזקאל נר\"ו ומידי עוברי ראיתי בשו\"ת י\"ד סי' כ\"ו דף ל\"ט ע\"ד שתמה עמ\"ש במבוא התלמוד דר\"מ ור\"ש הלכה כר\"ש שהוא נגד סוגית עירובין אבל הליכות עולם קאמר הלכה כדברי המחמיר עכ\"ד ותימה על גאון שכמותו דנעלם ממנו אמבוה דספר\"י וסוגיות הירושלמי וכמה ראשונים דנקטי כירושלמי כדנקיט רבינו שמואל הנגיד במבוא התלמוד ויש מקום לדבריו דמילתא דאסתפק' בגמרין ופשוט בירושלמי נקטינן כירושלמי ובזה יתישבו קצת דברי הרא\"ש ספ\"ב דע\"ז כאשר יראה הרואה מריש מילין שכתבנו פה בעניותנו וברכי יוסף א\"ה סי' טו\"ב וקול הי\"ד המרבה יד מלאכי ומשם בארה: \n",
+                "ומאחר דכתבו ז\"ל דדעת הירושלמי דר\"מ ור\"ש הלכה כר\"ש ודאי דזו כונת הירושלמי דקמן וא\"צ למ\"ש מהר\"ם די לונזאנו והירושלמי פריך דבעלמא הלכה כר\"ש וכ\"ש הכא. וכן פירש מהר\"ר אליהו בפשיטות ועיין בירושלמי סוף תרומות ופ\"ח דשביעית ואין להאריך: \n"
+            ],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [
+                " מן הנכרי ומן הכותי יחלק לפניהם וכו' בירושלמי על משנה זו מפורש דאין שליחות לגוי בין גוי לגוי בין גוי לישראל. ותמהו הרב מגן אברהם סי' תמ\"ח והרב משנה למלך פ\"ב דשלוחין על הרב משאת בנימין סי' צ\"ז דפסק בפשיטות דגוי בגוי עושה שליח דנעלם ממנו דברי הירושלמי הכא ופ\"ק דתרומות דקאמר דגוי בגוי אינו עושה שליח ע\"ש ויש כמה רבנים אחרונים שתפסו כהרב משאת בנימין והרב ברכת הזבח בתשובותיו סי' מ\"ה ראשון נראה כמסתפק: \n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [
+                " לא יחשוך מפני שהוא ממעט מלאכתו של בעל הבית. מכאן ראיה למ\"ש מהר\"ם בר ברוך בתשובותיו סי' תרס\"ז דבעל הבית יכול למחות ביד המלמד שלא ישכים לכתוב לאחרים או לעצמו כי יאמר לו לא תוכל ללמוד ביום. מהרי\"ך זלה\"ה. ואתיא כפירוש הר\"ש והרא\"ש ורבינו עובדיה ע\"ש. אך ראה תראה להרמב\"ם בפירושו שפירש פירוש אחר וקצת יש להרגיש דמוכח בירושלמי כפירוש הר\"ש והרא\"ש ורע\"ם והדבר פשוט דכ\"ע מודו בנדון מהר\"ם. ומהר\"ם למד מתוספתא וירושלמי דתעניות ע\"ש והתוספתא ומ\"ש בירושלמי דתעניות הכל הוא בירושלמי על משנתנו: \n"
+            ],
+            [
+                "  ועשרה מעשר. עיין מ\"ש התוס' בגיטין דף כ\"ה ע\"א ומ\"ש הרב פרי חדש במים חיים במשניות ועיין מה שכתב הרב פני יהושע בשיטתו שם בגיטין על דברי התוספות: \n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Perek",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Petach Einayim/Seder Zeraim/Petach Einayim on Mishnah Demai/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,119 @@
+{
+    "title": "Petach Einayim on Mishnah Demai",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Petach_Einayim_on_Mishnah_Demai",
+    "text": [
+        [
+            [
+                " והחומץ שביהודה עמ\"ש הרב תוספת יום טוב ועוד אפי' כי תימא שמעולם לא החמיץ מ\"מ אצטריך למתני דאין סומכין על הנס כדאשכחן בריש יומא שהיו מתקנין כהן אחר וכו' אע\"ג דתנן וכו' ולא אירע קרי וכו' וכתב מהר\"ש חסיד בתוס' חדשים דיש לדחות דמשום טומא' אחרות ומהתם משנה ד' ומשנה ו' הו\"ל לאתויי דחשו לקרי אלא דאין ראיה דאיירי בבית שני משא\"כ בבית א' י\"ל שסמכו על הנס עכ\"ד ותימה על הרב תוספת י\"ט ועל הרב מהר\"ש חסיד וכן על הרב גן המלך סי' קי\"ח דלא זכרו דברי הירושלמי שילהי פ\"ק דיומא ואבות דר' נתן פ' ל\"ה וכבר הארכתי בזה אני בעניי בס' הקטן שער יוסף דף ק\"ו ע\"ש ובקונטריס אחורי תרעא ומשם באר\"ה . \n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [
+                "<b> האורז שבח\"ל וכו'</b> עמ\"ש התוספות בחולין דף ו' ע\"ב ובע\"ז דף נ\"ט שהאריכו הרבה אי היו מפרישין תרומות ומעשרות בח\"ל ומייתו כמה סוגיות ועמ\"ש אני בעניי לעיל בפרק כיצד מברכין (ברכות דף ל\"ו) בס\"ד ע\"ש: \n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [
+                " מאכילין את העניים דמאי ואת האכסניא דמאי. דעת הרמב\"ן דמאכילין העניים [ו]האכסניא אפי' תרומת מעשר של דמאי כדמאי גופיה דבהא הקילו רבנן בדרבנן דמדינא רוב עמי הארץ מעשרין ואזלינן בתר רובא. כן כתבו בשמו הריטב\"א והר\"ן פ' לולב הגזול עלה דתנן אתרוג הגזול וכו' ושל דמאי. ונראה שהר\"ן מסכים בזה כי הרואה יראה שחלק על הרמב\"ם בדין טבל ובפרט זה שתק ע\"ש: \n",
+                "ומאי דתנן והרוצה לתקן יתקן הרב תוספת יום טוב הביא דברי הרמב\"ם בפירושו וכתב שבחיבור פ\"י דמעשר חזר בו ע\"ש באורך ודבריו ברור מללו דבחיבורו חזר בו וקצת יש להרגיש על הרדב\"ז בביאורו שם שלא החליט הדבר שהביא דברי הרמב\"ם בפירושו ואח\"ך כתב ונראה לתרץ עוד וכו' וכ\"נ ממ\"ש רבינו הכא. והול\"ל ברישא דרבינו חזר מפירושו וכו' ותו לא ולא להביא הפירוש ואח\"ך לומר ונראה לתרץ עוד וכו' ודוק הטב: \n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [
+                "<b> בשבת יאכל על פיו וכו'</b> אמרו בירושלמי רב ביבי בשם ר' חנינא אימת שבת עליו והוא אומר אמת ופירש הרמב\"ם בפירושו שעמי הארץ הוא חמור בעיניהם לעשות עבירה ביום שבת מפני כבוד היום לפיכך לא ישקר עכ\"ל וצריך ביאור מה זה היה לעם הארץ כי ירא לעבור בשבת יותר מבחול. ואפשר לומר במ\"ש רבינו האר\"י זצ\"ל בשער מאמרי רז\"ל במ\"ש ע\"ה מותר לנוחרו כדג ביוה\"ך שחל להיות בשבת. שעמי הארץ פוגמים בעשיה ואינם פוגמים כל כך אך בשבת דעולם העשיה עולה למעלה וכל העולמות נקשרים אף הע\"ה כשפוגם בשבת הוא פגם גדול עד האצילות וכו' ע\"ש והשתא מבואר דע\"ה אע\"ג דאיהו לא חזי מזליה חזי שהפגם שלו בשבת חמור מאד ולכן מתירא לעבור בשבת יותר מבחול ודוק: \n"
+            ],
+            [
+                "<b> המדיר את חבירו שיאכל אצלו וכו'</b> הרמב\"ם פירש השביעו וכ\"כ בחיבור פי\"ב ורבינו עובדיה פירש שא\"ל קונם וכו' והרדב\"ז בביאורו שכתב משנה כלשון רבינו אשארא קאי ולפי פירוש רבינו עובדיה הא דתנן ובשבת שניה אעפ\"י שנדר ממנו הנאה וכו' הטיב אשר דיבר הגאון מהר\"ש נר\"ו הובא בתו' חדשים. ומ\"ש רבינו עובדיה שבת ראשונה של חופה כן פירשו בירושלמי דשבת ראשונה ושניה של חופה קאמר (ועמ\"ש הרמד\"ל במעריך ערך משתיתן דף ל\"ח ע\"ב) אך הרמב\"ם בחיבור השמיטו וכתב הרדב\"ז דסבר דלמסקנא דאמר משום איבה לא קאי דאיכא איבה אף בשבת דעלמא ע\"ש בביאורו להרמב\"ם. ודעת הרא\"ש והר\"ש ורבינו עובדיה דגם הא דשבת ראשונה דחופה אינו אלא משום איבה דבההוא שבתא שייך איבה ודאי לא כן שבת דעלמא ופשוט: \n"
+            ],
+            [
+                "<b> למעשר עני של דמאי וכו'</b> הירושלמי הביאו הר\"ש האוכל פירותיו טבולי מעשר עני חייב מיתה וכו' ועמ\"ש הרב המופלא מופת דורנו מהר\"י בכ\"ר דוד זלה\"ה בספרו הבהיר דברי אמת בקונטריסים דף ק' ע\"ד ע\"ש: \n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [
+                " הרוצה להפריש תרומה ותרומת מעשר וכו' כתב הר\"ש וכי תימא הא על כרחך הכא בודאי איירי וכו' וא\"כ היאך ישראל מפריש תרומה ותרומת מעשר והלא מעשר ראשון דלוי הוא ועליו להפריש דילמא אבא אלעזר בן גומלא היא וכו' ע\"ש וכן כתב הרא\"ש בפירושו רק דהר\"ש אפיקיה בלשון דילמא והרא\"ש נקטיה בפשיטות ואמר מר וי\"ל דאתיא כאבא אלעזר וכו' ע\"ש וקשה דהא בירושלמי אתמר עלה עד כדון כהן ולוי ישראל אין יאמר תרומת מעשר נמצא מפריש על דבר שאינו שלו. הרי דבירושלמי אוקמה בכהן ולוי ואתיא כרבנן ולא בעו לאוקומה כאבא אלעזר בן גומלא דהוי יחידאה. ורבותנו הר\"ש והרא\"ש אשר לו רגל על לשונם תלמודא דמערב' מדוע השתא קסתם הוסג אחור ושבקי ליה ומדנפשייהו מוקמי למתני' כיחידאה. ואחר זמן רב האלהים אנה לידי פירוש ירושל' כ\"י ושם ראיתי שכתב דאיכא נסחא דל\"ג בירושלמי עד כדון כהן ולוי וכו' וכתב הרב המפרש הנז' דהכי מוכח  מהר\"ש והרא\"ש דלא הוו גרסי ליה בירושלמי דמוקמי למתניתין כאבא אלעזר עכ\"ד והנאני. ועמ\"ש גדול דורנו הרב דברי אמת בקונטריסים דף צ\"ט בענין זה גם אנכי עפר דל כתבתי קצת בזה בספרי הקטן ברכי יוסף י\"ד סי' של\"א אות י\"ב בס\"ד ע\"ש. ועתה נזדמן לידי ס' אורים גדולים למורינו הרב הגדול שארינו מהרי\"ז זלה\"ה וראיתי שעמד בענין זה בלמודים דף י\"ז וכעת איני מופנה אפי' מצד אחד להתבסם מתורתו אי מ\"ש הרב ז\"ל הפך מ\"ש אני בעניי או יש סיעתא למ\"ש בברכי יוסף כי הנח\"ץ השיאני: \n"
+            ],
+            [
+                " ומתיר בחלה עמ\"ש בשו\"ת לחמי תודה להרב מהר\"ר ישעיה באסן סי' ב' ע\"ש ודבריו ברורים ופשוטים . \n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                " מעשרין משל ישראל על של כותים וכו' אמרו בירושלמי דר\"מ היא דסבר אין קנין לגוי להפקיע מתרומות ומעשרות ור' יהודה ור' שמעון אומרים יש קנין וכו'. ר' יהודה בן פזי בשם ר' הושעיה הלכה כר\"ש דלא כן מה נן אמרין ר\"מ ור\"ש אין הלכה כר\"ש אלא בגין דתני אר\"ש שזורי וכו' ע\"ש וראיתי להרב המקובל מהר\"ם די לונזאנו זלה\"ה בהגהותיו לירושלמי כ\"י שכתב וז\"ל דלא כן מה נן וכו' פירוש פשיטא דאין הלכה כר\"מ דיחיד הוא לגבי ר' יהודה ור\"ש ולמה הוצרך לפסוק הלכה כר\"ש ומשני דאשכחן נמי לר' טרפון דסבר כר\"מ והו\"ל תרי ותרי עכ\"ל ולי ההדיוט נראה דפשט הירושלמי הוא דקי\"ל בעלמא לדעת הירושלמי בפלוגתא דר\"מ ור\"ש הלכה כר\"ש ואמאי הכא הוצרך לומר הלכה כר\"ש. וכן בה\"ג בהלכות קצובות דבני מערבא דק\"ך כתוב ר\"מ ור\"ש הלכה כר\"ש וכן רבינו שמואל הנגיד פסק ר\"מ ור\"ש הלכה כר\"ש. וכן ראיתי בתשב\"ץ למהר\"ם סי' י\"ח שכתב ר' מאיר ור\"ש הלכה כר\"ש. וגדולה מזו כתב ראב\"ן ריש דף קכ\"ב ודף קכ\"ד דר' יהודה ור' שמעון הלכה כר\"ש. ואני ב��ניי כתבתי בזה באיזה מקומות ואחר זמן נדפס יד מלאכי לרבין חסידא הרמ\"ך זלה\"ה והפליא עצה בסי' תק\"פ וע\"ש סי' תקע\"ז. ועתה נדפסו שו\"ת נודע ביהודה להגאון מהר\"ר יחזקאל נר\"ו ומידי עוברי ראיתי בשו\"ת י\"ד סי' כ\"ו דף ל\"ט ע\"ד שתמה עמ\"ש במבוא התלמוד דר\"מ ור\"ש הלכה כר\"ש שהוא נגד סוגית עירובין אבל הליכות עולם קאמר הלכה כדברי המחמיר עכ\"ד ותימה על גאון שכמותו דנעלם ממנו אמבוה דספר\"י וסוגיות הירושלמי וכמה ראשונים דנקטי כירושלמי כדנקיט רבינו שמואל הנגיד במבוא התלמוד ויש מקום לדבריו דמילתא דאסתפק' בגמרין ופשוט בירושלמי נקטינן כירושלמי ובזה יתישבו קצת דברי הרא\"ש ספ\"ב דע\"ז כאשר יראה הרואה מריש מילין שכתבנו פה בעניותנו וברכי יוסף א\"ה סי' טו\"ב וקול הי\"ד המרבה יד מלאכי ומשם בארה: \n",
+                "ומאחר דכתבו ז\"ל דדעת הירושלמי דר\"מ ור\"ש הלכה כר\"ש ודאי דזו כונת הירושלמי דקמן וא\"צ למ\"ש מהר\"ם די לונזאנו והירושלמי פריך דבעלמא הלכה כר\"ש וכ\"ש הכא. וכן פירש מהר\"ר אליהו בפשיטות ועיין בירושלמי סוף תרומות ופ\"ח דשביעית ואין להאריך: \n"
+            ],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [
+                " מן הנכרי ומן הכותי יחלק לפניהם וכו' בירושלמי על משנה זו מפורש דאין שליחות לגוי בין גוי לגוי בין גוי לישראל. ותמהו הרב מגן אברהם סי' תמ\"ח והרב משנה למלך פ\"ב דשלוחין על הרב משאת בנימין סי' צ\"ז דפסק בפשיטות דגוי בגוי עושה שליח דנעלם ממנו דברי הירושלמי הכא ופ\"ק דתרומות דקאמר דגוי בגוי אינו עושה שליח ע\"ש ויש כמה רבנים אחרונים שתפסו כהרב משאת בנימין והרב ברכת הזבח בתשובותיו סי' מ\"ה ראשון נראה כמסתפק: \n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [
+                " לא יחשוך מפני שהוא ממעט מלאכתו של בעל הבית. מכאן ראיה למ\"ש מהר\"ם בר ברוך בתשובותיו סי' תרס\"ז דבעל הבית יכול למחות ביד המלמד שלא ישכים לכתוב לאחרים או לעצמו כי יאמר לו לא תוכל ללמוד ביום. מהרי\"ך זלה\"ה. ואתיא כפירוש הר\"ש והרא\"ש ורבינו עובדיה ע\"ש. אך ראה תראה להרמב\"ם בפירושו שפירש פירוש אחר וקצת יש להרגיש דמוכח בירושלמי כפירוש הר\"ש והרא\"ש ורע\"ם והדבר פשוט דכ\"ע מודו בנדון מהר\"ם. ומהר\"ם למד מתוספתא וירושלמי דתעניות ע\"ש והתוספתא ומ\"ש בירושלמי דתעניות הכל הוא בירושלמי על משנתנו: \n"
+            ],
+            [
+                "  ועשרה מעשר. עיין מ\"ש התוס' בגיטין דף כ\"ה ע\"א ומ\"ש הרב פרי חדש במים חיים במשניות ועיין מה שכתב הרב פני יהושע בשיטתו שם בגיטין על דברי התוספות: \n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Petach Einayim, Jerusalem 1959",
+            "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001157028"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "פתח עינים על משנה דמאי",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Petach Einayim",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Perek",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Petach Einayim/Seder Zeraim/Petach Einayim on Mishnah Kilayim/Hebrew/Petach Einayim, Jerusalem 1959.json

@@ -0,0 +1,147 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Petach Einayim on Mishnah Kilayim",
+    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001157028",
+    "versionTitle": "Petach Einayim, Jerusalem 1959",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "versionTitleInHebrew": "פתח עינים, ירושלים תשי\"ט",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "פתח עינים על משנה כלאים",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Petach Einayim",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [],
+            [
+                " דלעת מצרי והרמוצה. כתב הרא\"ש בפירושו וז\"ל והרמוצה מפרש בירושלמי דלעת מרה וממתקין אותה ברמץ ובגמרא דידן לא מסיק הכי דאמרינן פ' הנודר מן המבושל מאי הרמוצה קרא קרקוזאי רב אשי אמר דלעת הטמונה ברמץ איתיביה רבינא לרב אשי ר' נחמיה אומר דלעת המצרית כלאים עם הרמוצה תיובתא עכ\"ל וקשה דהרי הרא\"ש גופיה פירש שם בנדרים דף נ\"א ע\"א וז\"ל כלאים עם הרמוצה אלמא מין בפני עצמו הנקרא על שם שמאותם המינים רגילים לטמון ברמץ אבל שאר מיני דלועים אינם נקראים כך אפילו אם טומנין אותם ברמץ עכ\"ל ולפי זה בין לרב אשי בין לרבינא נקראת רמוצה על שם הרמץ אלא דרב אשי סבר דכל דלעת הטמונה ברמץ נקראת דלעת הרמוצה כלומר שאינה חיה הרומצת ואותביה רבינא ממתניתא דרבי נחמיה שהוא מין בפני עצמו אבל לעולם דרמוצה נקראת דרגילי לטמון מאותו המין ברמץ. וא\"כ אמאי שויינהו חולקין לבבלי וירושלמי נימא דמ\"ש בירושלמי א\"ר חנינא כמין דלעת מרה היא והן ממתקין אותה ברמץ היינו כמה דמסיק רבינא שהוא מין בפני עצמו וכלשון הזה הביא רבינו שמשון לירושלמי כמין דלעת מרה וכו' והכי משמע הלשון נמי. ותו דבירושלמי מייתי סמיך לה תוספתא דרבי נחמיה דהרמוצה כלאים וכו' ותיכף מייתי דרבי חנינא ואם כמ\"ש הרא\"ש בפירושו הו\"ל לירושלמי לאותוביה על רבי חנינא ממתניתא דרבי נחמיה כדאותביה רבינא לרב אשי בגמרין אלא ודאי התוספתא מתפרשת לדעת ר' חנינא דהוא מין ידוע דרגילי להטמין ברמץ והנה כי כן מאי דאותבי' רבינא לרב אשי אינו אלא למאי דסבר רב אשי דכל דלעת אם הטמינוה נקראת רמוצה: \n",
+                "וכבר ראתה עיני להרב תי\"ט שהביא דברי רבינו שמשון שכתב כפי' הרא\"ש וכתב דדבריו אתו כפירוש רש\"י והר\"ן דנדרים אבל לפירוש הרא\"ש בנדרים ניחא הבבלי והירושלמי וכו' ע\"ש ואלו ראה הרב פירוש הרא\"ש שכתב כדברי הר\"ש הוה מותיב מיניה וביה כדהוינן בה אלא דבזמנו לא נדפס. ולמאי דקשיא מהרא\"ש דהכא להרא\"ש דנדרים כתבנו בעניותנו בכיוצא בזה בכמה מקומות דארחיה דהרא\"ש לכתוב בפירוש זה דברי רבינו שמשון הגם דאיזה פרט אינו כדעתו וסומך עמ\"ש במקום אחר. ומזקנים אתבונן הוא הרב ש\"ך שכתב כי כן דרכו לעשות בדברי הרי\"ף שהוא התלמוד שלו ואם באיזה פרט נטה דעתו הפך הרי\"ף סומך עמ\"ש במקום אחר: \n",
+                "ואולם מצאה החקירה מקום לנוח על רבנן קדישי רש\"י והתוס' והר\"ן שם בנדרים ורבינו שמשון הכא אמאי פירשו בההיא דנדרים דלרבינא רמוצה הוא על שם מקומה והסר משם רמז הרומץ והלא בירושלמי מוכח איפכא שעל מאי דתני רבי נחמיה קאמר דמין בפ\"ע הוא אלא דרגילי להטמין ברמץ ומה גם הר\"ש והרא\"ש הכא דמייתו לירושלמי וכתבו דמסקנא דגמרין לא הויא הכי ואמאי לא עבוד שלמא ביניהו כדקאמר הרא\"ש בנדרים וככל הדברים אשר ראו עיניך: \n",
+                "ואפשר לישב דרש\"י והתוס' והר\"ש והר\"ן משמע להו דמסקנת הש\"ס בנדרים דרמוצה אינה על שם הרמץ אלא על שם המקום הפך הירושלמי וזה שהרי כי אמר שמואל קרי קרקוזאי לא היתה כונתו שמין הלז מטמינים ברמץ ומשום הכי נקראת רמוצה חדא כי לא פורש רק סתם אמר קרי קרקוזאי. ותו אי אמרת דשמואל כך כונתו ולא הוצרך לפרש. א\"כ כי אמר רב אשי שהוא כל דלעת הטמונה ברמץ לא בא לחדש שטמונה ברמץ דגם לשמואל הכי הוי אלא כל חידושו הוא שאינו דלעת פרטית רק כל מין דלעת שטמונה ברמץ נקראת רמוצה וזה הנודר מן המבושל מותר בה. ומאחר שכן לא הו\"ל לש\"ס לומר רב אשי אמר דלעת הטמונה ברמץ דמשמע דבא לחדש דרמוצה ר\"ל טמונה ברמץ דזה אינו דגם כי אמר שמואל קרי קרקוזאי ר\"ל שמטמינים ברמץ והול\"ל רב אשי אמר אפילו כל דלעת אם הטמינה ברמץ. אלא משמע דלשמואל דאמר קרי קרקוזאי אין רמוצה מלשון רמץ רק בלשון המשנה היו קורין אותם באותו הפרק על שם המקום כך. ואתו רב אשי וחידש דרמוצה פירושה טמונה ברמץ וא\"כ הוא כל מין דלעת ואותביה רבינא מדרבי נחמיה דמוכח דהוא מין בפ\"ע ומדאתותב רב אשי קם ליה פירוש שמואל דהוא על שם מקומה ואינהו נינהו קרי קרקוזאי. ואי ס\"ד דלרבינא רמוצה טמונה ברמץ והוא מין בפ\"ע הול\"ל אלא אמר רבינא מין בפני עצמו שאינו נאכל על הרוב אלא טמון ברמץ. ומדשתיק רבינא וש\"ס ש\"מ דרמוצה על שם מקומה ואינו על שם הרמץ ופליג על הירושלמי ומיהו לא תקשי לרבי חנינא דירושלמי מדרבי נחמיא דאמר לך רבי חנינא מין בפ\"ע וטמון ברמץ: \n",
+                "ועוד  יש סמך להכריח פירוש רש\"י ותוס' והר\"ש והר\"ן בסוגיין דאיכא למידק דרבינא אמאי לא אותביה לרב אשי ממשנתנו דתנן דלעת מצרי והרמוצה אינם כלאים ואי ס\"ד רמוצה טמונה ברמץ מאי למימרא אינם כלאים אלא ודאי מין בפ\"ע והכי תנן לקמן במשנה ה' דלעת יונית עם המצרית והרמוצה כלאים זה בזה ומוכרח דהוא מין בפ\"ע והו\"ל לרבינא לאותביה משני משניות הללו טפי מדתני התוס' רבי נחמיה וכו'. אמנם עפ\"י דרכם של רש\"י והתוס' וסיעתם יש לישב דרבינא רצה להכריח דאינו מין בפ\"ע וגם רמוצה אינו ר\"ל שמין ההוא מטמינים ברמץ והשתא ממשניות הנז' אין להכריח כי אם שהוא מין בפ\"ע ועדיין אפשר שרמוצה היינו שמטמינים ברמץ המין ההוא להכי אייתי מתניתא דר' נחמיה דתני רבי נחמיה אומר דלעת ארמית היא דלעת המצרית כלאים עם היונית כלאים עם הרמוצה וכיון דרבי נחמיה נחית לפרש לנו דדלעת ארמית היא דלעת המצרית אי ס\"ד דרמוצה טמונה ברמץ הו\"ל לפרש איזה מין הוא אלא מוכח דנקראת על שם מקומה ונמצא דמדרבי נחמיה שמעינן תרתי הפך רב אשי ולהכי סברי הר\"ש ודעמיה דפליגי תרי תלמודי. והאי דיוקא דאמרן מדרבי נחמיה לא חייש ליה בירושלמי ודוק היטב: \n",
+                "ברם הרא\"ש בפירוש נדרים סבר דכל כמה דמצינן לאשוויי בבלי וירושלמי משוינן והא עדיפא ליה להרא\"ש שם מהנהו דוקיי דאמרן. וזו שיטת הרמב\"ם שכתב במשנתנו ובפ' הנודר מן המבושל דהוא מין דאינו ראוי אלא לטומנו ברמץ ע\"ש וכך הם דברי רבינו עובדיה אלא שקיצר קצת בנדרים כמ\"ש הרב תוספת י\"ט ע\"ש וכן נוטים דברי הרב הערוך ערך רמץ ע\"ש ודוק: \n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                " אין מרכיבין פיגם על גבי קידה לבנה מפני שהוא ירק באילן. רבים שאלו דהפיגם שהוא רוט\"א עין רואה שהוא אילן ומתקיים כמה שנים ואיך כאן שנה רבי שהוא ירק. וראיתי בתשובה כ\"י להרב מהר\"ש נאוואוי זלה\"ה שנותן טעם לפיג\"ם שהוא ירק שכתוב בהלכות גדולות בצלף שדרך האילן לפירותיו לא לאכול עליו ומה שהוא לאכול  עליו  אז  נטעי ליה  אדעתא  דעליו ואינו עושה פרי אחר ועצו אינו שוה לכלום זה נקרא ירק שרוב עשבי השדה הם לאוכלם כמות שהם ואף שנראה בו סימני עץ וצורתו והיינו טעמא שהרוט\"א נקרא ירק דעיקר מה דנטעי לה הוא לעלים דהעץ אינו שוה לכלום ואינו עושה פירות. \n"
+            ],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                " הרב תי\"ט הפליא עצה ודחה כל פירושי רבותנו המפרשים ושייר דרך לעצמו ולפי הרשום בדעתי כשלמדנו בישיבה פרק זה זה שנים רבות שהרב תי\"ט קנה בשינוי פירוש הרמב\"ם בתוספת שהוסיף לתרץ אשר הקשה עליו. ויהי מאז הן כל יקר ראתה עיני פירוש מחודש מהרב מהר\"ר שלמה שרילייו זלה\"ה בפירושו לירושלמי כ\"י ואדני פירושו על דברי הירושלמי הטבעו ומידי עוברי בפירושו הנאני: \n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                " בקצת דפוסים כתוב ד' ה' ואלופנו הרב שושנים לדוד נר\"ו בנה בניין ורמזי סודות על זה. ולישר\"י לן מר דהדבר פשוט דהוא ט\"ס וכן במשנתנו של הרב דב\"ש שהפליא לתקן ולהגיה ולהביא כל נסחא. כתוב כאן ד' ואחריו משנה ה' וכן הוא במשניות דפוס אמשטרדם דהם שתי משניות: \n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [
+                " עמ\"ש הרב תי\"ט והרב קול הרמז ונעלם מהם תשובת הרשב\"א סי' תצ\"א וגם לא זכרו מדברי התוס' ריש חגיגה וגם מ\"ש הרב מופת הדור מהר\"ח אבואלעפיא בספר עץ החיים סדר קרח דבריו קשים וכבר אנכי העירותי בכל זה בעניותי בספר הקטן ברכי יוסף ח\"מ סי' יו\"ד אות ג' ועוד כתבתי קצת אני בעניי בזה שם בי\"ד סי' רצ\"ז דף ס\"ד ע\"ד בס\"ד ע\"ש: \n"
+            ],
+            [
+                "<b> בהמה עם בהמה וכו'</b> עמ\"ש אנכי עפר דל בספרי הקטן ברכי יוסף י\"ד סי' רצ\"ז שני דף ס\"ה ע\"א וע\"ב בס\"ד ועיין מ\"ש הרב באר יעקב בי\"ד סימן רצ\"ז: \n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b> שור בר מין בהמה וכו'</b> עיין מ\"ש הרב תי\"ט ומה שהשיג עליו הרב שפתי כהן ואני בעניי ישבתי קצת תחילת דבריו שם בברכי יוסף דף ס\"ה ע\"ג. אפס קצהו דבריו קשים ועמ\"ש הרב מהר\"ם יצחקי בספר אור יקרות דף נ\"ז ע\"ד: \n"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b> צמר גמלים וצמר רחלים וכו'</b> הראב\"ד והר\"ן הביאו ראיה ממשנתינו לענין חמץ דאינו חוזר ונעור והביא דבריהם הרב פר\"ח סי' תמ\"ו דין ד' והרב פר\"ח דחה ראיתם דשאני הכא דאיסור שעטנז נוהג לעולם משא\"כ חמץ דשרי קודם הפסח ע\"ש באורך ועתה ראיתי דמהרי\"ל בתשובותיו סימן קפ\"ו (לפי סי' הדפוס) הוא דוחה ראיה זו כדחיית הרב פר\"ח וז\"ל והא דראבי\"ה לית ליה ראיה דצמר גמלים מצי למימר הוי זמן איסורא עכ\"ל. ונראה בעיני שכונת מהרי\"ל בשתי תיבות אלו הוא כמו שדחה הרב פר\"ח כאשר המעיין עיניו יחזו. ועיין עוד מה שדחה מהרי\"ל בתשובה הנז' ראיה זו באופן אחר: \n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b> תכריכי המת וכו'</b> הר\"ש הביא ירושלמי תני אין מדקדקין במת וכו' ופירשו על דברי תורה וכו' ותימה דבירושלמי גופיה פרק מי שמתו ופרק כ\"ג ונזיר מפורש דהוא משום טומאה. ואנכי עפר דל כתבתי בעניותי בזה בא\"ח סי' שי\"א במחזיק ברכה ועמדתי על דברי רבינו שמשון עיין שם בדבריו: \n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Perek",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Petach Einayim/Seder Zeraim/Petach Einayim on Mishnah Kilayim/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,144 @@
+{
+    "title": "Petach Einayim on Mishnah Kilayim",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Petach_Einayim_on_Mishnah_Kilayim",
+    "text": [
+        [
+            [],
+            [
+                " דלעת מצרי והרמוצה. כתב הרא\"ש בפירושו וז\"ל והרמוצה מפרש בירושלמי דלעת מרה וממתקין אותה ברמץ ובגמרא דידן לא מסיק הכי דאמרינן פ' הנודר מן המבושל מאי הרמוצה קרא קרקוזאי רב אשי אמר דלעת הטמונה ברמץ איתיביה רבינא לרב אשי ר' נחמיה אומר דלעת המצרית כלאים עם הרמוצה תיובתא עכ\"ל וקשה דהרי הרא\"ש גופיה פירש שם בנדרים דף נ\"א ע\"א וז\"ל כלאים עם הרמוצה אלמא מין בפני עצמו הנקרא על שם שמאותם המינים רגילים לטמון ברמץ אבל שאר מיני דלועים אינם נקראים כך אפילו אם טומנין אותם ברמץ עכ\"ל ולפי זה בין לרב אשי בין לרבינא נקראת רמוצה על שם הרמץ אלא דרב אשי סבר דכל דלעת הטמונה ברמץ נקראת דלעת הרמוצה כלומר שאינה חיה הרומצת ואותביה רבינא ממתניתא דרבי נחמיה שהוא מין בפני עצמו אבל לעולם דרמוצה נקראת דרגילי לטמון מאותו המין ברמץ. וא\"כ אמאי שויינהו חולקין לבבלי וירושלמי נימא דמ\"ש בירושלמי א\"ר חנינא כמין דלעת מרה היא והן ממתקין אותה ברמץ היינו כמה דמסיק רבינא שהוא מין בפני עצמו וכלשון הזה הביא רבינו שמשון לירושלמי כמין דלעת מרה וכו' והכי משמע הלשון נמי. ותו דבירושלמי מייתי סמיך לה תוספתא דרבי נחמיה דהרמוצה כלאים וכו' ותיכף מייתי דרבי חנינא ואם כמ\"ש הרא\"ש בפירושו הו\"ל לירושלמי לאותוביה על רבי חנינא ממתניתא דרבי נחמיה כדאותביה רבינא לרב אשי בגמרין אלא ודאי התוספתא מתפרשת לדעת ר' חנינא דהוא מין ידוע דרגילי להטמין ברמץ והנה כי כן מאי דאותבי' רבינא לרב אשי אינו אלא למאי דסבר רב אשי דכל דלעת אם הטמינוה נקראת רמוצה: \n",
+                "וכבר ראתה עיני להרב תי\"ט שהביא דברי רבינו שמשון שכתב כפי' הרא\"ש וכתב דדבריו אתו כפירוש רש\"י והר\"ן דנדרים אבל לפירוש הרא\"ש בנדרים ניחא הבבלי והירושלמי וכו' ע\"ש ואלו ראה הרב פירוש הרא\"ש שכתב כדברי הר\"ש הוה מותיב מיניה וביה כדהוינן בה אלא דבזמנו לא נדפס. ולמאי דקשיא מהרא\"ש דהכא להרא\"ש דנדרים כתבנו בעניותנו בכיוצא בזה בכמה מקומות דארחיה דהרא\"ש לכתוב בפירוש זה דברי רבינו שמשון הגם דאיזה פרט אינו כדעתו וסומך עמ\"ש במקום אחר. ומזקנים אתבונן הוא הרב ש\"ך שכתב כי כן דרכו לעשות בדברי הרי\"ף שהוא התלמוד שלו ואם באיזה פרט נטה דעתו הפך הרי\"ף סומך עמ\"ש במקום אחר: \n",
+                "ואולם מצאה החקירה מקום לנוח על רבנן קדישי רש\"י והתוס' והר\"ן שם בנדרים ורבינו שמשון הכא אמאי פירשו בההיא דנדרים דלרבינא רמוצה הוא על שם מקומה והסר משם רמז הרומץ והלא בירושלמי מוכח איפכא שעל מאי דתני רבי נחמיה קאמר דמין בפ\"ע הוא אלא דרגילי להטמין ברמץ ומה גם הר\"ש והרא\"ש הכא דמייתו לירושלמי וכתבו דמסקנא דגמרין לא הויא הכי ואמאי לא עבוד שלמא ביניהו כדקאמר הרא\"ש בנדרים וככל הדברים אשר ראו עיניך: \n",
+                "ואפשר לישב דרש\"י והתוס' והר\"ש והר\"ן משמע להו דמסקנת הש\"ס בנדרים דרמוצה אינה על שם הרמץ אלא על שם המקום הפך הירושלמי וזה שהרי כי אמר שמואל קרי קרקוזאי לא היתה כונתו שמין הלז מטמינים ברמץ ומשום הכי נקראת רמוצה חדא כי לא פורש רק סתם אמר קרי קרקוזאי. ותו אי אמרת דשמואל כך כונתו ולא הוצרך לפרש. א\"כ כי אמר רב אשי שהוא כל דלעת הטמונה ברמץ לא בא לחדש שטמונה ברמץ דגם לשמואל הכי הוי אלא כל חידושו הוא שאינו ��לעת פרטית רק כל מין דלעת שטמונה ברמץ נקראת רמוצה וזה הנודר מן המבושל מותר בה. ומאחר שכן לא הו\"ל לש\"ס לומר רב אשי אמר דלעת הטמונה ברמץ דמשמע דבא לחדש דרמוצה ר\"ל טמונה ברמץ דזה אינו דגם כי אמר שמואל קרי קרקוזאי ר\"ל שמטמינים ברמץ והול\"ל רב אשי אמר אפילו כל דלעת אם הטמינה ברמץ. אלא משמע דלשמואל דאמר קרי קרקוזאי אין רמוצה מלשון רמץ רק בלשון המשנה היו קורין אותם באותו הפרק על שם המקום כך. ואתו רב אשי וחידש דרמוצה פירושה טמונה ברמץ וא\"כ הוא כל מין דלעת ואותביה רבינא מדרבי נחמיה דמוכח דהוא מין בפ\"ע ומדאתותב רב אשי קם ליה פירוש שמואל דהוא על שם מקומה ואינהו נינהו קרי קרקוזאי. ואי ס\"ד דלרבינא רמוצה טמונה ברמץ והוא מין בפ\"ע הול\"ל אלא אמר רבינא מין בפני עצמו שאינו נאכל על הרוב אלא טמון ברמץ. ומדשתיק רבינא וש\"ס ש\"מ דרמוצה על שם מקומה ואינו על שם הרמץ ופליג על הירושלמי ומיהו לא תקשי לרבי חנינא דירושלמי מדרבי נחמיא דאמר לך רבי חנינא מין בפ\"ע וטמון ברמץ: \n",
+                "ועוד  יש סמך להכריח פירוש רש\"י ותוס' והר\"ש והר\"ן בסוגיין דאיכא למידק דרבינא אמאי לא אותביה לרב אשי ממשנתנו דתנן דלעת מצרי והרמוצה אינם כלאים ואי ס\"ד רמוצה טמונה ברמץ מאי למימרא אינם כלאים אלא ודאי מין בפ\"ע והכי תנן לקמן במשנה ה' דלעת יונית עם המצרית והרמוצה כלאים זה בזה ומוכרח דהוא מין בפ\"ע והו\"ל לרבינא לאותביה משני משניות הללו טפי מדתני התוס' רבי נחמיה וכו'. אמנם עפ\"י דרכם של רש\"י והתוס' וסיעתם יש לישב דרבינא רצה להכריח דאינו מין בפ\"ע וגם רמוצה אינו ר\"ל שמין ההוא מטמינים ברמץ והשתא ממשניות הנז' אין להכריח כי אם שהוא מין בפ\"ע ועדיין אפשר שרמוצה היינו שמטמינים ברמץ המין ההוא להכי אייתי מתניתא דר' נחמיה דתני רבי נחמיה אומר דלעת ארמית היא דלעת המצרית כלאים עם היונית כלאים עם הרמוצה וכיון דרבי נחמיה נחית לפרש לנו דדלעת ארמית היא דלעת המצרית אי ס\"ד דרמוצה טמונה ברמץ הו\"ל לפרש איזה מין הוא אלא מוכח דנקראת על שם מקומה ונמצא דמדרבי נחמיה שמעינן תרתי הפך רב אשי ולהכי סברי הר\"ש ודעמיה דפליגי תרי תלמודי. והאי דיוקא דאמרן מדרבי נחמיה לא חייש ליה בירושלמי ודוק היטב: \n",
+                "ברם הרא\"ש בפירוש נדרים סבר דכל כמה דמצינן לאשוויי בבלי וירושלמי משוינן והא עדיפא ליה להרא\"ש שם מהנהו דוקיי דאמרן. וזו שיטת הרמב\"ם שכתב במשנתנו ובפ' הנודר מן המבושל דהוא מין דאינו ראוי אלא לטומנו ברמץ ע\"ש וכך הם דברי רבינו עובדיה אלא שקיצר קצת בנדרים כמ\"ש הרב תוספת י\"ט ע\"ש וכן נוטים דברי הרב הערוך ערך רמץ ע\"ש ודוק: \n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                " אין מרכיבין פיגם על גבי קידה לבנה מפני שהוא ירק באילן. רבים שאלו דהפיגם שהוא רוט\"א עין רואה שהוא אילן ומתקיים כמה שנים ואיך כאן שנה רבי שהוא ירק. וראיתי בתשובה כ\"י להרב מהר\"ש נאוואוי זלה\"ה שנותן טעם לפיג\"ם שהוא ירק שכתוב בהלכות גדולות בצלף שדרך האילן לפירותיו לא לאכול עליו ומה שהוא לאכול  עליו  אז  נטעי ליה  אדעתא  דעליו ואינו עושה פרי אחר ועצו אינו שוה לכלום זה נקרא ירק שרוב עשבי השדה הם לאוכלם כמות שהם ואף שנראה בו סימני עץ וצורתו והיינו טעמא שהרוט\"א נקרא ירק דעיקר מה דנטעי לה הוא לעלים דהעץ אינו שוה לכלום ואינו עושה פירות. \n"
+            ],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                " הרב תי\"ט הפליא עצה ודחה כל פירושי רבותנו המפרשים ושייר דרך לעצמו ולפי הרשום בדעתי כשלמדנו בישיבה פרק זה זה שנים רבות שהרב תי\"ט קנה בשינוי פירוש הרמב\"ם בתוספת שהוסיף לתרץ אשר הקשה עליו. ויהי מאז הן כל יקר ראתה עיני פירוש מחודש מהרב מהר\"ר שלמה שרילייו זלה\"ה בפירושו לירושלמי כ\"י ואדני פירושו על דברי הירושלמי הטבעו ומידי עוברי בפירושו הנאני: \n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                " בקצת דפוסים כתוב ד' ה' ואלופנו הרב שושנים לדוד נר\"ו בנה בניין ורמזי סודות על זה. ולישר\"י לן מר דהדבר פשוט דהוא ט\"ס וכן במשנתנו של הרב דב\"ש שהפליא לתקן ולהגיה ולהביא כל נסחא. כתוב כאן ד' ואחריו משנה ה' וכן הוא במשניות דפוס אמשטרדם דהם שתי משניות: \n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [
+                " עמ\"ש הרב תי\"ט והרב קול הרמז ונעלם מהם תשובת הרשב\"א סי' תצ\"א וגם לא זכרו מדברי התוס' ריש חגיגה וגם מ\"ש הרב מופת הדור מהר\"ח אבואלעפיא בספר עץ החיים סדר קרח דבריו קשים וכבר אנכי העירותי בכל זה בעניותי בספר הקטן ברכי יוסף ח\"מ סי' יו\"ד אות ג' ועוד כתבתי קצת אני בעניי בזה שם בי\"ד סי' רצ\"ז דף ס\"ד ע\"ד בס\"ד ע\"ש: \n"
+            ],
+            [
+                "<b> בהמה עם בהמה וכו'</b> עמ\"ש אנכי עפר דל בספרי הקטן ברכי יוסף י\"ד סי' רצ\"ז שני דף ס\"ה ע\"א וע\"ב בס\"ד ועיין מ\"ש הרב באר יעקב בי\"ד סימן רצ\"ז: \n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b> שור בר מין בהמה וכו'</b> עיין מ\"ש הרב תי\"ט ומה שהשיג עליו הרב שפתי כהן ואני בעניי ישבתי קצת תחילת דבריו שם בברכי יוסף דף ס\"ה ע\"ג. אפס קצהו דבריו קשים ועמ\"ש הרב מהר\"ם יצחקי בספר אור יקרות דף נ\"ז ע\"ד: \n"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b> צמר גמלים וצמר רחלים וכו'</b> הראב\"ד והר\"ן הביאו ראיה ממשנתינו לענין חמץ דאינו חוזר ונעור והביא דבריהם הרב פר\"ח סי' תמ\"ו דין ד' והרב פר\"ח דחה ראיתם דשאני הכא דאיסור שעטנז נוהג לעולם משא\"כ חמץ דשרי קודם הפסח ע\"ש באורך ועתה ראיתי דמהרי\"ל בתשובותיו סימן קפ\"ו (לפי סי' הדפוס) הוא דוחה ראיה זו כדחיית הרב פר\"ח וז\"ל והא דראבי\"ה לית ליה ראיה דצמר גמלים מצי למימר הוי זמן איסורא עכ\"ל. ונראה בעיני שכונת מהרי\"ל בשתי תיבות אלו הוא כמו שדחה הרב פר\"ח כאשר המעיין עיניו יחזו. ועיין עוד מה שדחה מהרי\"ל בתשובה הנז' ראיה זו באופן אחר: \n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b> תכריכי המת וכו'</b> הר\"ש הביא ירושלמי תני אין מדקדקין במת וכו' ופירשו על דברי תורה וכו' ותימה דבירושלמי גופיה פרק מי שמתו ופרק כ\"ג ונזיר מפורש דהוא משום טומאה. ואנכי עפר דל כתבתי בעניותי בזה בא\"ח סי' שי\"א במחזיק ברכה ועמדתי על דברי רבינו שמשון עיין שם בדבריו: \n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Petach Einayim, Jerusalem 1959",
+            "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001157028"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "פתח עינים על משנה כלאים",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Petach Einayim",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Perek",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Petach Einayim/Seder Zeraim/Petach Einayim on Mishnah Maaser Sheni/Hebrew/Petach Einayim, Jerusalem 1959.json

@@ -0,0 +1,121 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Petach Einayim on Mishnah Maaser Sheni",
+    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001157028",
+    "versionTitle": "Petach Einayim, Jerusalem 1959",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "versionTitleInHebrew": "פתח עינים, ירושלים תשי\"ט",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "פתח עינים על משנה מעשר שני",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Petach Einayim",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                " יחזרו דמים למקומן כתב הרב תי\"ט דאין לפרש באינו מאמינו דא\"כ במתני' דלקמן דמוקי לה בברח או במזיד לוקמיה באינו מאמינו עכ\"ד והרב מהר\"ם יצחקי בס' אור יקרות דף נ\"ז ע\"ד כתב ולא הבנתי דבריו דהא אם נפרש במאמינו שוגג דמתני' א\"כ בשאינו מאמינו המוכר שהיה שוגג אלא דהיה מזיד הוי דינו כמו מזיד דקתני מזיד יעלו ויאכלו במקום נמצא דאינו מאמינו נכנס בסוג מזיד דקתני מתני' וא\"כ היינו מאי דקאמר הרב בההיא אי נמי איירי במזיד דהוי כה\"ג נמי עכ\"ל ונראה דכונת הרב תי\"ט ברורה דאי באינו מאמינו ליתיה בחזרת דמים לוקמה לקמן באינו מאמינו והא עדיף טפי דכי מוקי באינו מאמינו ש\"מ תרתי שוגג ואינו מאמינו ומזיד אבל השתא דנקט מזיד לא ידענא שוגג ואינו מאמינו מה דינו והו\"ל לאשמועינן חידושא ועיין בש\"ס קדושין דף נ\"ו ודוק: \n"
+            ],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b> יאכלו צמחונים וכו'</b> יתחלקו לעסות וכו' עמ\"ש הרב עדות  ביעקב בתשובותיו סימן פ\"ה: \n"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b> מביא בסלע מעות וכו'</b> עמ\"ש רבינו עובדיה והרב תי\"ט. ומהר\"ם שיף בשיטתו לביצה כתב דרע\"ם והתי\"ט לא ידעו ברייתא וכו' ע\"ש בדף יו\"ד מהש\"ס ואני בעניי שם כתבתי דליכא ברייתא ומאי דמייתו התוס' התם הוא ממשנתנו ע\"ש ודוק הטב: \n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b> היה עומד בגורן וכו'</b> ראיתי לרב חביבי בס' דרך המלך הנדפס מחדש בדף ק\"א סוף ע\"ב שתמה ממשנה זו ומאי דאתמר עלה פרק הזהב (בבא מציעא דף מ\"ו) לדעת הרמב\"ן שסבר דליכא שום קנין מדאוריתא אלא חצר ואגב וחליפין וכפ\"ז האי בעל הפירות באיזה קנין הקנה לחבירו פירותיו כדי שיהיו שלו דבר תורה ולפדותן וכו' שהרי סודר לא הי\"ל כמ\"ש בסוגיית פרק הזהב גם קרקע לא הי\"ל כמ\"ש שם והאריך בזה ומסיק בצ\"ע ע\"ש באורך ואגב רהטאי אמרתי כי הנה תמיהתו זו אינה אלא לס\"ד דהש\"ס אבל למאי דקי\"ל אין מטבע נקנה בחליפין אין כאן שאלה דהקנה בסודר. ולס\"ד אפשר דלא פריך לרב פפא דאיך הקנה לו הפירות דדילמא סבר ר\"פ כמ\"ד דמשיכה קונה מדאורייתא ודוק הטב שיש לדחות דחויי אחריני: \n",
+                "ואם יקשה  עליך  דלודי  דהני  זוזי  דאידך כאודיתא דאיסור זו של כת הקודמין היא רבותינו בעלי התוס' בקמא דף ק\"ד ושם במציעא דף מ\"ו ומאי דאיכא למיקם על דברי התוס' אנכי העירותיהו כפי קצורי בספר הקטן ברכי יוסף ח\"מ סי' מ' ע\"ש: \n"
+            ],
+            [],
+            [
+                " היה מדבר עם האשה על עסקי גיטה וכו' עיין בפ\"ק דקדושין מ\"ש על זה ומ\"ש הרשב\"א בחידושיו שם ומה שכתבתי אנכי עפר דל בס' הקטן שער יוסף דף ב' ע\"ג בס\"ד ע\"ש ודוק: \n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [
+                "<b> כרם רבעי וכו'</b> אם נוהג בח\"ל פלוגתא דרבוואתא והרשב\"א האריך בפרט זה בחידושיו לקמא דפוס פראג על דף ס\"ט עש\"ב: \n",
+                "ושל ערלה בחרסית הרמב\"ם בפירושו ובחיבורו נ\"ט מדנפשיה והניח טעם הש\"ס ותמה ע\"ז ה' עיון יעקב בקמא דף ס\"ט ועיין מ\"ש שם בס\"ד: \n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b> ערב י\"ט הראשון וכו'</b> עיין מ\"ש התוספת י\"ט בריש משנתנו ועיין מ\"ש הרב משאת משה ח\"א בסוף תשובות א\"ח ע\"ש: \n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                " ומקומו מושכר לו מכאן הקשה מופת דורנו הרב דברי אמת בקונטריסים דף ס\"א ע\"ג על מ\"ש הרב מהרימ\"ט בתשובה בח\"מ סי' פ\"ג דאגב לא קני אלא על ידי קרקע שנקנה לו קנין גמור לא בשכירות וכו' ע\"ש והרי הכא ךר\"ג השכיר המקום לר' יהושע ור' יהושע אותו המקום שהיה שכור בידו השכירו לר\"א בן עזריה ואגבו הקנה לו. וע\"ש בדף ס\"א ריש ע\"ד מה שתירץ משנה זו לדעת מהרימ\"ט ומה שהאריך. ועין אדם בעיניו יראה ולבבו יבין שמה שתירץ הרב דברי אמת הנז' ומאי דמוקי מתני' הוא דוחק ונ\"מ לדינא (ועמ\"ש מור\"ם בהגה סי' ר\"ב סוף דין ז'). ושם דף ס\"א ע\"ב מייתי הרב הנז' ראיה לדברי מהרימ\"ט מההיא דאסור גיורא ע\"ש: \n",
+                "ואני בעניי אומר דנעלם מהרב מהרימ\"ט ומהרב דברי אמת מ\"ש הרב הנמוקי פרק מי שמת בעובדא דאיסו' וז\"ל לית ליה ארעא ואף שהיה יכול לקנות קרקע כל שהו או לשכור וכדתניא ומקומו מושכר לו אפשר דרב מרי בי רב הוה ואיסור לאו גברא רבה וכו' ע\"ש והרי קרי בחיל הפך מהרימ\"ט וגם הראיה דמייתי הרב דברי אמת מעובדא דאיסור כבר הרב הנמוקי עמד על זה וביאר עליה: \n",
+                "וחזיתיה להריטב\"א בחידושי בתרא כ\"י שכתב בדף קמ\"ט בעובדא דאיסור וז\"ל אי אגב ארעא לית ליה ארעא קשיא לי היכי אפשר דלית ליה קרקע מושאל או מושכר דקאי בגווה וי\"א דיודע היה רבא כי אותו קרקע שהיה דר בו איסור גיורא מושכר היה ועבר זמנו והנכון דאין קרקע מושכר יכול לעשות בו אגב אלא מדעת משאיל או משכיר או מן הסתם אבל לא אם מיחה בו והכא היה עושה רבא שימחה בו המשכיר עכ\"ל ועיין באסיפת זקנים מציעא דף קי\"ז ע\"ג. ועמ\"ש הרמב\"ן על דף מ\"ד מהש\"ס בבתרא ד\"ה כגון שלקח ומכר לאלתר. בתחילת הלשון. ובמ\"ש הרב דברי אמת: \n",
+                "ורואה אנכי לחד מן קמי\"א בחידושי קידושין והיא לו נדפסה בקושטא שכתב בדף כ\"ו וז\"ל ואיכא דפשט מהכא מי ששכר קרקע ומשאיל לאחר כגון שנתן לו רשות המשכיר להשכיר מצי לאקנויי ליה מטלטלין אגב שכירות הקרקע אע\"ג דלדידיה נמי לית ליה בהאי קרקע אלא שכירות בעלמא וי\"ל לא עדיף מטלטלי מקרקע גופיה ואי קרקע גופיה לא קני היכי קני להו למטלטלי אגביה לגמרי ושאני הכא שלא הוצרך ר\"י להקנות לראב\"ע אלא טובת הנאה עכ\"ל ועמ\"ש עוד בדין שאלה: \n",
+                "אחר  זמן בא לידינו ס' ים של שלמה מקדושין שנדפס מחדש וראיתי שם פ\"ק סי' מ\"ו כתב דאגב יכול לעשות בקרקע המושאלת אצלו ודקדק כן מהתו' פ\"ק דמציעא ע\"ש: \n",
+                "והנה  הרב תוספת יום טוב בסיום משנתנו דקתני ונתקבלו זה מזה שכר הביא דברי התוס' והרא\"ש ע\"ש. והרדב\"ז בביאורו להרמב\"ם סוף ה' מעשר שני הביא דברי התוס' ונתקשה בהם ואסיק בצ\"ע וכנראה דלא זכר מ\"ש הרא\"ש והביאו הרב תי\"ט ע\"ש ודוק כי קצרתי: \n"
+            ],
+            [
+                "<b> במנחה בי\"ט האחרון וכו'</b> ��מ\"ש הרב תוספות יום טוב ומ\"ש הרב מהר\"ם יצחקי בספרו הבהיר אור יקרות דף נ\"ז ע\"ד: \n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Perek",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Petach Einayim/Seder Zeraim/Petach Einayim on Mishnah Maaser Sheni/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,118 @@
+{
+    "title": "Petach Einayim on Mishnah Maaser Sheni",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Petach_Einayim_on_Mishnah_Maaser_Sheni",
+    "text": [
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                " יחזרו דמים למקומן כתב הרב תי\"ט דאין לפרש באינו מאמינו דא\"כ במתני' דלקמן דמוקי לה בברח או במזיד לוקמיה באינו מאמינו עכ\"ד והרב מהר\"ם יצחקי בס' אור יקרות דף נ\"ז ע\"ד כתב ולא הבנתי דבריו דהא אם נפרש במאמינו שוגג דמתני' א\"כ בשאינו מאמינו המוכר שהיה שוגג אלא דהיה מזיד הוי דינו כמו מזיד דקתני מזיד יעלו ויאכלו במקום נמצא דאינו מאמינו נכנס בסוג מזיד דקתני מתני' וא\"כ היינו מאי דקאמר הרב בההיא אי נמי איירי במזיד דהוי כה\"ג נמי עכ\"ל ונראה דכונת הרב תי\"ט ברורה דאי באינו מאמינו ליתיה בחזרת דמים לוקמה לקמן באינו מאמינו והא עדיף טפי דכי מוקי באינו מאמינו ש\"מ תרתי שוגג ואינו מאמינו ומזיד אבל השתא דנקט מזיד לא ידענא שוגג ואינו מאמינו מה דינו והו\"ל לאשמועינן חידושא ועיין בש\"ס קדושין דף נ\"ו ודוק: \n"
+            ],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b> יאכלו צמחונים וכו'</b> יתחלקו לעסות וכו' עמ\"ש הרב עדות  ביעקב בתשובותיו סימן פ\"ה: \n"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b> מביא בסלע מעות וכו'</b> עמ\"ש רבינו עובדיה והרב תי\"ט. ומהר\"ם שיף בשיטתו לביצה כתב דרע\"ם והתי\"ט לא ידעו ברייתא וכו' ע\"ש בדף יו\"ד מהש\"ס ואני בעניי שם כתבתי דליכא ברייתא ומאי דמייתו התוס' התם הוא ממשנתנו ע\"ש ודוק הטב: \n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b> היה עומד בגורן וכו'</b> ראיתי לרב חביבי בס' דרך המלך הנדפס מחדש בדף ק\"א סוף ע\"ב שתמה ממשנה זו ומאי דאתמר עלה פרק הזהב (בבא מציעא דף מ\"ו) לדעת הרמב\"ן שסבר דליכא שום קנין מדאוריתא אלא חצר ואגב וחליפין וכפ\"ז האי בעל הפירות באיזה קנין הקנה לחבירו פירותיו כדי שיהיו שלו דבר תורה ולפדותן וכו' שהרי סודר לא הי\"ל כמ\"ש בסוגיית פרק הזהב גם קרקע לא הי\"ל כמ\"ש שם והאריך בזה ומסיק בצ\"ע ע\"ש באורך ואגב רהטאי אמרתי כי הנה תמיהתו זו אינה אלא לס\"ד דהש\"ס אבל למאי דקי\"ל אין מטבע נקנה בחליפין אין כאן שאלה דהקנה בסודר. ולס\"ד אפשר דלא פריך לרב פפא דאיך הקנה לו הפירות דדילמא סבר ר\"פ כמ\"ד דמשיכה קונה מדאורייתא ודוק הטב שיש לדחות דחויי אחריני: \n",
+                "ואם יקשה  עליך  דלודי  דהני  זוזי  דאידך כאודיתא דאיסור זו של כת הקודמין היא רבותינו בעלי התוס' בקמא דף ק\"ד ושם במציעא דף מ\"ו ומאי דאיכא למיקם על דברי התוס' אנכי העירותיהו כפי קצורי בספר הקטן ברכי יוסף ח\"מ סי' מ' ע\"ש: \n"
+            ],
+            [],
+            [
+                " היה מדבר עם האשה על עסקי גיטה וכו' עיין בפ\"ק דקדושין מ\"ש על זה ומ\"ש הרשב\"א בחידושיו שם ומה שכתבתי אנכי עפר דל בס' הקטן שער יוסף דף ב' ע\"ג בס\"ד ע\"ש ודוק: \n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [
+                "<b> כרם רבעי וכו'</b> אם נוהג בח\"ל פלוגתא דרבוואתא והרשב\"א האריך בפרט זה בחידושיו לקמא דפוס פראג על דף ס\"ט עש\"ב: \n",
+                "ושל ערלה בחרסית הרמב\"ם בפירושו ובחיבורו נ\"ט מדנפשיה והניח טעם הש\"ס ותמה ע\"ז ה' עיון יעקב בקמא דף ס\"ט ועיין מ\"ש שם בס\"ד: \n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b> ערב י\"ט הראשון וכו'</b> עיין מ\"ש התוספת י\"ט בריש משנתנו ועיין מ\"ש הרב משאת משה ח\"א בסוף תשובות א\"ח ע\"ש: \n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                " ומקומו מושכר לו מכאן הקשה מופת דורנו הרב דברי אמת בקונטריסים דף ס\"א ע\"ג על מ\"ש הרב מהרימ\"ט בתשובה בח\"מ סי' פ\"ג דאגב לא קני אלא על ידי קרקע שנקנה לו קנין גמור לא בשכירות וכו' ע\"ש והרי הכא ךר\"ג השכיר המקום לר' יהושע ור' יהושע אותו המקום שהיה שכור בידו השכירו לר\"א בן עזריה ואגבו הקנה לו. וע\"ש בדף ס\"א ריש ע\"ד מה שתירץ משנה זו לדעת מהרימ\"ט ומה שהאריך. ועין אדם בעיניו יראה ולבבו יבין שמה שתירץ הרב דברי אמת הנז' ומאי דמוקי מתני' הוא דוחק ונ\"מ לדינא (ועמ\"ש מור\"ם בהגה סי' ר\"ב סוף דין ז'). ושם דף ס\"א ע\"ב מייתי הרב הנז' ראיה לדברי מהרימ\"ט מההיא דאסור גיורא ע\"ש: \n",
+                "ואני בעניי אומר דנעלם מהרב מהרימ\"ט ומהרב דברי אמת מ\"ש הרב הנמוקי פרק מי שמת בעובדא דאיסו' וז\"ל לית ליה ארעא ואף שהיה יכול לקנות קרקע כל שהו או לשכור וכדתניא ומקומו מושכר לו אפשר דרב מרי בי רב הוה ואיסור לאו גברא רבה וכו' ע\"ש והרי קרי בחיל הפך מהרימ\"ט וגם הראיה דמייתי הרב דברי אמת מעובדא דאיסור כבר הרב הנמוקי עמד על זה וביאר עליה: \n",
+                "וחזיתיה להריטב\"א בחידושי בתרא כ\"י שכתב בדף קמ\"ט בעובדא דאיסור וז\"ל אי אגב ארעא לית ליה ארעא קשיא לי היכי אפשר דלית ליה קרקע מושאל או מושכר דקאי בגווה וי\"א דיודע היה רבא כי אותו קרקע שהיה דר בו איסור גיורא מושכר היה ועבר זמנו והנכון דאין קרקע מושכר יכול לעשות בו אגב אלא מדעת משאיל או משכיר או מן הסתם אבל לא אם מיחה בו והכא היה עושה רבא שימחה בו המשכיר עכ\"ל ועיין באסיפת זקנים מציעא דף קי\"ז ע\"ג. ועמ\"ש הרמב\"ן על דף מ\"ד מהש\"ס בבתרא ד\"ה כגון שלקח ומכר לאלתר. בתחילת הלשון. ובמ\"ש הרב דברי אמת: \n",
+                "ורואה אנכי לחד מן קמי\"א בחידושי קידושין והיא לו נדפסה בקושטא שכתב בדף כ\"ו וז\"ל ואיכא דפשט מהכא מי ששכר קרקע ומשאיל לאחר כגון שנתן לו רשות המשכיר להשכיר מצי לאקנויי ליה מטלטלין אגב שכירות הקרקע אע\"ג דלדידיה נמי לית ליה בהאי קרקע אלא שכירות בעלמא וי\"ל לא עדיף מטלטלי מקרקע גופיה ואי קרקע גופיה לא קני היכי קני להו למטלטלי אגביה לגמרי ושאני הכא שלא הוצרך ר\"י להקנות לראב\"ע אלא טובת הנאה עכ\"ל ועמ\"ש עוד בדין שאלה: \n",
+                "אחר  זמן בא לידינו ס' ים של שלמה מקדושין שנדפס מחדש וראיתי שם פ\"ק סי' מ\"ו כתב דאגב יכול לעשות בקרקע המושאלת אצלו ודקדק כן מהתו' פ\"ק דמציעא ע\"ש: \n",
+                "והנה  הרב תוספת יום טוב בסיום משנתנו דקתני ונתקבלו זה מזה שכר הביא דברי התוס' והרא\"ש ע\"ש. והרדב\"ז בביאורו להרמב\"ם סוף ה' מעשר שני הביא דברי התוס' ונתקשה בהם ואסיק בצ\"ע וכנראה דלא זכר מ\"ש הרא\"ש והביאו הרב תי\"ט ע\"ש ודוק כי קצרתי: \n"
+            ],
+            [
+                "<b> במנחה בי\"ט האחרון וכו'</b> עמ\"ש הרב תוספות יום טוב ומ\"ש הרב מהר\"ם יצחקי בספרו הבהיר אור יקרות דף נ\"ז ע\"ד: \n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Petach Einayim, Jerusalem 1959",
+            "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001157028"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "פתח עינים על משנה מעשר שני",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Petach Einayim",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Perek",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Petach Einayim/Seder Zeraim/Petach Einayim on Mishnah Maasrot/Hebrew/Petach Einayim, Jerusalem 1959.json

@@ -0,0 +1,87 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Petach Einayim on Mishnah Maasrot",
+    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001157028",
+    "versionTitle": "Petach Einayim, Jerusalem 1959",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "versionTitleInHebrew": "פתח עינים, ירושלים תשי\"ט",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "פתח עינים על משנה מעשרות",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Petach Einayim",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [
+                " המעלה פירות מן הגליל ליהודה או עולה לירושלם אוכל מהם עד שהוא מגיע למקום שהוא הולך וכן בחזרה. מכאן הביא ראיה הרב עדות ביעקב סי' פ\"ד למה שנסתפק רבינו יהודה בן קולונימוס והביאו המרדכי פ\"ק דבתרא באדם שהוא נודד למרחקים להביא טרף לביתו ונתנו לו ק\"ק זוז בעיר אחד אם צריך לחזור לביתו ולהוציאם דהא יש לו ק\"ק זוז וכתב משם הרש\"ך דכל זמן שלא יחזור לביתו הוי כפעם אחת ויש להכריע כהרש\"ך דהא הכא גבי מעשר דאוריתא כיון שדעתו כשלקט הפירות היה להוליכן ולמוכרן ביהודה אזלינן בתר דעתו ולא הוקבעו למעשר אפילו לן בדרך וכו' כ\"ש וק\"ו בנדון זה דהוא דרבנן דיש לנו לילך בתר דעתו וכו' וכל זמן שלא חזר לביתו הוי כפעם אחת עכ\"ד: \n",
+                "ולי ההדיוט אין הנדון דומה לראיה כלל דהכא דין מעשר תלוי אם נאכל עראי או קבע דאם הוא עראי פטור ומשו\"ה דינא הוא דאזלינן בתר דעתיה כי אותה אנחנו מבקשים אם הוא עראי ופטור או קבע וחייב והכא ודאי אמרינן כי מלקט פירות למוכרן למקום אחר כל העושה כן ודאי הכל עראי אצלו עד שיגיע למקום שהוא הולך ושפיר. אמנם התם בצדקה אינו תלוי בדעתו רק דינא הוא דמי שיש לו ק\"ק זוז לא יטול ואימור דכל שבאו לו ק\"ק זוז לא יטול ודעתו בזה אינו מועיל כלל כמבואר והספק במקומו רק שמהרש\"ך הכריע כן מסברא ועיין מ\"ש הרדב\"ז בתשו' דפוס ויניציא סי' תשי\"ד שצדד כמה צדדים וסברות וק\"ק דלא זכר מהמרדכי: \n",
+                "אמנם  לי הצעיר נראה דיש מקום ללמוד ממשנתנו מ\"ש אלוף  התורה הרב המושלם מהר\"י שאול בספר קול יעקב בשו\"ת סי' ג' דמי שהולך ממקום למקום ודרך הלוכו עובר בעיירות גדולות דלא יברך הגומל עד שיגיע למחוז חפצו ע\"ש ויש דמות ראיה ממשנתינו דהכל נקרא עראי עד שיגיע למקום שחשב וה\"ה זה הגם שעבר בכרכים ועיירות גדולות ולן כל זה נקרא שעומד בדרך ודוק הטב: \n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [
+                " בניו ובני ביתו אוכלין ופטורים. בירושלמי פריך ואין להם מזונות כמ\"ד אין מזונות לאשה מדברי תורה. מכאן הוכיח הרב פר\"ח בלקוטיו לאורח חיים סי' רצ\"ח דכי אמרינן בני ביתו אשתו בכלל וזו ראיה לרש\"י ז\"ל בברכות דף כ\"ד שכתב דאשתו בכלל בני ביתו וקשיא על התוס' שם שהקשו על רש\"י דלא אשכחן אשתו דמקריא בני ביתו ע\"ש והרי הירושלמי פשיטא ליה דאשתו בכלל בני ביתו ע\"ש והוא תמיהא קיימת על התוס' ומה גם לתוס' ישנים כ\"י שכתבו התם דלא אשכחן בשום מקום דקרי לאשתו בני ביתו. ותו ק\"ק על התוס' דבפרק ערבי פסחים (פסחים דף צ\"ט) ד\"ה לא יפחתו לו מד' כוסות דמשמע מדבריהם דארחא דמילתא דאשתו בכלל בני ביתו וחדיתו לחד שינויא דאין אשתו בכלל בני ביתו ע\"ש: \n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [
+                "<b> הכובש וכו'</b> הרב תוספת י\"ט הביא דברי מרן בכסף משנה. והרדב\"ז בביאורו כתב קרוב לדברי מרן ע\"ש. ובאמת שהוא תימה על מרן והרדב\"ז והרב תי\"ט איך לא זכרו מ\"ש הרמב\"ם פ\"ה דין י\"ד אחד המבשל ואחד השולק ואחד הכובש קובע. ואע\"ג דאין מזה סתירה לדבריהם דאימא דכובש שכתב הרמב\"ם פ\"ה היינו מים ומלח ולא חש שנטעה דהוא בחומץ דכבר פ\"ג כתב דששה דברים קובעים ולא מנה חומץ וא\"כ ממילא מוכרח לפרש הכובש שכתב פ\"ד במלח. אבל מ\"מ הגאונים הנז' הו\"ל להזכיר דבריו שבפ\"ה. והרב משנה למלך פ\"ג כתב וז\"ל כתב מרן וי\"ל דעת רבינו מאחר שלא אמרו בירושלמי חומץ קובע כמ\"ש מלח קובע עכ\"ל שחומץ אינו קובע ועיין פ\"ה דין י\"ד וצ\"ע עכ\"ל ואם כונת הרב דמשם מוכח דחומץ קובע הפך מרן לק\"מ דיש לומר כובש במים ומלח כדכתיבנא בעניותין ואולי אין כונתו רק לדקדק דהו\"ל  להביא  דבריו  שם  ולפרשם ודוק הטב: \n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Perek",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Petach Einayim/Seder Zeraim/Petach Einayim on Mishnah Maasrot/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,84 @@
+{
+    "title": "Petach Einayim on Mishnah Maasrot",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Petach_Einayim_on_Mishnah_Maasrot",
+    "text": [
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [
+                " המעלה פירות מן הגליל ליהודה או עולה לירושלם אוכל מהם עד שהוא מגיע למקום שהוא הולך וכן בחזרה. מכאן הביא ראיה הרב עדות ביעקב סי' פ\"ד למה שנסתפק רבינו יהודה בן קולונימוס והביאו המרדכי פ\"ק דבתרא באדם שהוא נודד למרחקים להביא טרף לביתו ונתנו לו ק\"ק זוז בעיר אחד אם צריך לחזור לביתו ולהוציאם דהא יש לו ק\"ק זוז וכתב משם הרש\"ך דכל זמן שלא יחזור לביתו הוי כפעם אחת ויש להכריע כהרש\"ך דהא הכא גבי מעשר דאוריתא כיון שדעתו כשלקט הפירות היה להוליכן ולמוכרן ביהודה אזלינן בתר דעתו ולא הוקבעו למעשר אפילו לן בדרך וכו' כ\"ש וק\"ו בנדון זה דהוא דרבנן דיש לנו לילך בתר דעתו וכו' וכל זמן שלא חזר לביתו הוי כפעם אחת עכ\"ד: \n",
+                "ולי ההדיוט אין הנדון דומה לראיה כלל דהכא דין מעשר תלוי אם נאכל עראי או קבע דאם הוא עראי פטור ומשו\"ה דינא הוא דאזלינן בתר דעתיה כי אותה אנחנו מבקשים אם הוא עראי ופטור או קבע וחייב והכא ודאי אמרינן כי מלקט פירות למוכרן למקום אחר כל העושה כן ודאי הכל עראי אצלו עד שיגיע למקום שהוא הולך ושפיר. אמנם התם בצדקה אינו תלוי בדעתו רק דינא הוא דמי שיש לו ק\"ק זוז לא יטול ואימור דכל שבאו לו ק\"ק זוז לא יטול ודעתו בזה אינו מועיל כלל כמבואר והספק במקומו רק שמהרש\"ך הכריע כן מסברא ועיין מ\"ש הרדב\"ז בתשו' דפוס ויניציא סי' תשי\"ד שצדד כמה צדדים וסברות וק\"ק דלא זכר מהמרדכי: \n",
+                "אמנם  לי הצעיר נראה דיש מקום ללמוד ממשנתנו מ\"ש אלוף  התורה הרב המושלם מהר\"י שאול בספר קול יעקב בשו\"ת סי' ג' דמי שהולך ממקום למקום ודרך הלוכו עובר בעיירות גדולות דלא יברך הגומל עד שיגיע למחוז חפצו ע\"ש ויש דמות ראיה ממשנתינו דהכל נקרא עראי עד שיגיע למקום שחשב וה\"ה זה הגם שעבר בכרכים ועיירות גדולות ולן כל זה נקרא שעומד בדרך ודוק הטב: \n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [
+                " בניו ובני ביתו אוכלין ופטורים. בירושלמי פריך ואין להם מזונות כמ\"ד אין מזונות לאשה מדברי תורה. מכאן הוכיח הרב פר\"ח בלקוטיו לאורח חיים סי' רצ\"ח דכי אמרינן בני ביתו אשתו בכלל וזו ראיה לרש\"י ז\"ל בברכות דף כ\"ד שכתב דאשתו בכלל בני ביתו וקשיא על התוס' שם שהקשו על רש\"י דלא אשכחן אשתו דמקריא בני ביתו ע\"ש והרי הירושלמי פשיטא ליה דאשתו בכלל בני ביתו ע\"ש והוא תמיהא קיימת על התוס' ומה גם לתוס' ישנים כ\"י שכתבו התם דלא אשכחן בשום מקום דקרי לאשתו בני ביתו. ותו ק\"ק על התוס' דבפרק ערבי פסחים (פסחים דף צ\"ט) ד\"ה לא יפחתו לו מד' כוסות דמשמע מדבריהם דארחא דמילתא דאשתו בכלל בני ביתו וחדיתו לחד שינויא דאין אשתו בכלל בני ביתו ע\"ש: \n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [
+                "<b> הכובש וכו'</b> הרב תוספת י\"ט הביא דברי מרן בכסף משנה. והרדב\"ז בביאורו כתב קרוב לדברי מרן ע\"ש. ובאמת שהוא תימה על מרן והרדב\"ז והרב תי\"ט איך לא זכרו מ\"ש הרמב\"ם פ\"ה דין י\"ד אחד המבשל ואחד השולק ואחד הכובש קובע. ואע\"ג דאין מזה סתירה לדבריהם דאימא דכובש שכתב הר��ב\"ם פ\"ה היינו מים ומלח ולא חש שנטעה דהוא בחומץ דכבר פ\"ג כתב דששה דברים קובעים ולא מנה חומץ וא\"כ ממילא מוכרח לפרש הכובש שכתב פ\"ד במלח. אבל מ\"מ הגאונים הנז' הו\"ל להזכיר דבריו שבפ\"ה. והרב משנה למלך פ\"ג כתב וז\"ל כתב מרן וי\"ל דעת רבינו מאחר שלא אמרו בירושלמי חומץ קובע כמ\"ש מלח קובע עכ\"ל שחומץ אינו קובע ועיין פ\"ה דין י\"ד וצ\"ע עכ\"ל ואם כונת הרב דמשם מוכח דחומץ קובע הפך מרן לק\"מ דיש לומר כובש במים ומלח כדכתיבנא בעניותין ואולי אין כונתו רק לדקדק דהו\"ל  להביא  דבריו  שם  ולפרשם ודוק הטב: \n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Petach Einayim, Jerusalem 1959",
+            "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001157028"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "פתח עינים על משנה מעשרות",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Petach Einayim",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Perek",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Petach Einayim/Seder Zeraim/Petach Einayim on Mishnah Orlah/Hebrew/Petach Einayim, Jerusalem 1959.json

@@ -0,0 +1,82 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Petach Einayim on Mishnah Orlah",
+    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001157028",
+    "versionTitle": "Petach Einayim, Jerusalem 1959",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "versionTitleInHebrew": "פתח עינים, ירושלים תשי\"ט",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "פתח עינים על משנה ערלה",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Petach Einayim",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b> אילן שנעקר וכו'</b> אם יכול לחיות וכו'  עמ\"ש  הרשב\"א בתשובותיו ח\"ג הנדפסות מחדש סי' רכ\"ה ועיין מ\"ש אנכי הצעיר בס' הקטן ברכי יוסף סי' רצ\"ד בס\"ד ע\"ש: \n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                " ר' יוסי אומר אף יתכוין ללקוט וכו' פירש הר\"ב ואע\"ג דבעלמא אין מבטלין איסור לכתחילה הכא מילתא דלא שכיחא היא. ומכאן הביא ראיה הרב מהר\"י סג\"ל דהא דאין מבטלין איסור לכתחילה הוא מדרבנן כמבואר. וצריך לראות אם הוזכרה ראיה זו בספרים ועיין בפר\"ח ובליקוטיו לי\"ד: \n"
+            ],
+            [
+                "<b> העלים וכו'</b> והסמדר וכו' עיין מ\"ש הרב עדות ביעקב סי' פ\"ו: \n"
+            ],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [
+                " רש\"א אינן מצטרפין. עמ\"ש רבינו עובדיה ומכאן הביא ראיה הרב מהר\"י סג\"ל לרמ\"א דאזלינן בתר שמא אפילו מין בשאינו מינו דלא כאחרונים: \n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                " תבשיל שבשלו בקליפי ערלה ידלק נתערב באחרים יעלה באחד ומאתים אפשר לפרש דרך רמז ותוכחות מוסר ונקדים מ\"ש בילקוט חדש ערך יצחק מה שציוה יצחק ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי מצוות עשה הם מזונותיו של הקב\"ה כביכול. ומי שעובר על ל\"ת הוא מזון סט\"א. איכו השתא מאחר דגם המשניות וכל תורה שבע\"פ נכנסו לפרד\"ס כידוע אפשר דמשנה שלימה שלנו חי\"ה הרומז\"ת תבשיל מצו' עשה שעושה הרשע שבשלו בקליפי ערלה כלומר שעושה מצות עשה כגון מתנדב לצדקה וכיוצא ואין כונתו לשמה כלל רק כל עצמו ליוהרא ולהשתרר על הבריות וזהו שבשלו בקליפי ערלה מעשה המצוה נעשה ונגמר בקליפות הערלה שהוא סט\"א ואביזרה. ידלק זה המבשל שלא היה כונתו רק לעניני הקליפות במקום שכר מצוה ידלק על זה בגהנם. אמנם לכל יש תשובה ואם שב לה' בכל לבו הגם שהטוב שהיה במצוה זו וכיוצא נתערב באחרים הסט\"א יעלה בא' ומאתים הכונה שאם שוב ישוב ובאומרו שמע ישראל כשאומר אחד מקבל למסור עצמו על קדושת ה' מתכפר לו גם עון חילול ה' שהוא במיתה כמ\"ש רז\"ל. ובמדרשו של רשב\"י מדרש הנעלם פ' חיי שרה שם נאמר שנותנין לו מאתן עלמין דכסופין על שמסר עצמו על קדושת ה' בק\"ש. וז\"ש נתערב באחרים מיירי בעשותו תשובה ומצטער שהטוב שבמצוה נתערב בסט\"א. יעלה באחד יכוין להעלות כל ניצוצי הקדושה באחד של ק\"ש שימסור עצמו על קדושתו ית' ובזה יעלה באחד כל ניצוצי הקדושה יום יום החלו עולין לפי עוצם כונתו ודובר אמת בלבבו. ולא עוד אלא. ומאתים יש לו מאתן עלמין דכסופין על שמסר עצמו על ק\"ה כמ\"ש בזהר הקדוש כמדובר: \n"
+            ],
+            [
+                " תנור שהסיקוהו בקליפי ערלה ואפה בו את הפת תדלק הפת נתערבה באחרות תעלה באחד ומאתים. אפשר לרמוז על דרך הקודם כי המתכעס בוער באש הסט\"א כמלא פי תנור והוא עע\"ז וזה הרמז. תנור כעס גדול על עסקי העה\"ז ותעתועיו והבליו שהסיקוהו בקליפי ערלה הסט\"א לאפוקי רוגזא דרבנן ח\"ו שהוא באש קדוש ורשפי אש התורה לז\"א תנור כעס שהסיקוהו בקליפי ערלה סט\"א שכל ההסק היה מצד סט\"א על עסקי חרפת העה\"ז. ואפה בו את הפת אם במשך זמן שהוא ברשעו למד תורה הנמשלת ללחם. תדלק הפת אותו הלימוד ח\"ו הולך לסט\"א כמש\"ה ולרשע אמר אלהים וכו'. ואם שב בתשובה ועתה הקיץ להצטער על שנתערב באחרות וצר לו מאד תקנה יש לו יעלה באחד דק\"ש שימסור עצמו בכל לב למיתה ועי\"ז הוא מעלה ניצוצי התורה ומאתים עלמין דכסופין שנותנין לו על שעסק בתורה כמ\"ש שם במדרש הנעלם דף קכ\"ד ע\"ד ע\"ש ודוק הטב: \n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Perek",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Petach Einayim/Seder Zeraim/Petach Einayim on Mishnah Orlah/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,79 @@
+{
+    "title": "Petach Einayim on Mishnah Orlah",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Petach_Einayim_on_Mishnah_Orlah",
+    "text": [
+        [
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b> אילן שנעקר וכו'</b> אם יכול לחיות וכו'  עמ\"ש  הרשב\"א בתשובותיו ח\"ג הנדפסות מחדש סי' רכ\"ה ועיין מ\"ש אנכי הצעיר בס' הקטן ברכי יוסף סי' רצ\"ד בס\"ד ע\"ש: \n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                " ר' יוסי אומר אף יתכוין ללקוט וכו' פירש הר\"ב ואע\"ג דבעלמא אין מבטלין איסור לכתחילה הכא מילתא דלא שכיחא היא. ומכאן הביא ראיה הרב מהר\"י סג\"ל דהא דאין מבטלין איסור לכתחילה הוא מדרבנן כמבואר. וצריך לראות אם הוזכרה ראיה זו בספרים ועיין בפר\"ח ובליקוטיו לי\"ד: \n"
+            ],
+            [
+                "<b> העלים וכו'</b> והסמדר וכו' עיין מ\"ש הרב עדות ביעקב סי' פ\"ו: \n"
+            ],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [
+                " רש\"א אינן מצטרפין. עמ\"ש רבינו עובדיה ומכאן הביא ראיה הרב מהר\"י סג\"ל לרמ\"א דאזלינן בתר שמא אפילו מין בשאינו מינו דלא כאחרונים: \n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                " תבשיל שבשלו בקליפי ערלה ידלק נתערב באחרים יעלה באחד ומאתים אפשר לפרש דרך רמז ותוכחות מוסר ונקדים מ\"ש בילקוט חדש ערך יצחק מה שציוה יצחק ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי מצוות עשה הם מזונותיו של הקב\"ה כביכול. ומי שעובר על ל\"ת הוא מזון סט\"א. איכו השתא מאחר דגם המשניות וכל תורה שבע\"פ נכנסו לפרד\"ס כידוע אפשר דמשנה שלימה שלנו חי\"ה הרומז\"ת תבשיל מצו' עשה שעושה הרשע שבשלו בקליפי ערלה כלומר שעושה מצות עשה כגון מתנדב לצדקה וכיוצא ואין כונתו לשמה כלל רק כל עצמו ליוהרא ולהשתרר על הבריות וזהו שבשלו בקליפי ערלה מעשה המצוה נעשה ונגמר בקליפות הערלה שהוא סט\"א ואביזרה. ידלק זה המבשל שלא היה כונתו רק לעניני הקליפות במקום שכר מצוה ידלק על זה בגהנם. אמנם לכל יש תשובה ואם שב לה' בכל לבו הגם שהטוב שהיה במצוה זו וכיוצא נתערב באחרים הסט\"א יעלה בא' ומאתים הכונה שאם שוב ישוב ובאומרו שמע ישראל כשאומר אחד מקבל למסור עצמו על קדושת ה' מתכפר לו גם עון חילול ה' שהוא במיתה כמ\"ש רז\"ל. ובמדרשו של רשב\"י מדרש הנעלם פ' חיי שרה שם נאמר שנותנין לו מאתן עלמין דכסופין על שמסר עצמו על קדושת ה' בק\"ש. וז\"ש נתערב באחרים מיירי בעשותו תשובה ומצטער שהטוב שבמצוה נתערב בסט\"א. יעלה באחד יכוין להעלות כל ניצוצי הקדושה באחד של ק\"ש שימסור עצמו על קדושתו ית' ובזה יעלה באחד כל ניצוצי הקדושה יום יום החלו עולין לפי עוצם כונתו ודובר אמת בלבבו. ולא עוד אלא. ומאתים יש לו מאתן עלמין דכסופין על שמסר עצמו על ק\"ה כמ\"ש בזהר הקדוש כמדובר: \n"
+            ],
+            [
+                " תנור שהסיקוהו בקליפי ערלה ואפה בו את הפת תדלק הפת נתערבה באחרות תעלה באחד ומאתים. אפשר לרמוז על דרך הקודם כי המתכעס בוער באש הסט\"א כמלא פי תנור והוא עע\"ז וזה הרמז. תנור כעס גדול על עסקי העה\"ז ותעתועיו והבליו שהסיקוהו בקליפי ערלה הסט\"א לאפוקי רוגזא דרבנן ח\"ו שהוא באש קדוש ורשפי אש התורה לז\"א תנור כעס שהסיקוהו בקליפי ערלה סט\"א שכל ההסק היה מצד סט\"א על עסקי חרפת העה\"ז. ואפה בו את הפת אם במשך זמן שהוא ברשעו למד תורה הנמשלת לל��ם. תדלק הפת אותו הלימוד ח\"ו הולך לסט\"א כמש\"ה ולרשע אמר אלהים וכו'. ואם שב בתשובה ועתה הקיץ להצטער על שנתערב באחרות וצר לו מאד תקנה יש לו יעלה באחד דק\"ש שימסור עצמו בכל לב למיתה ועי\"ז הוא מעלה ניצוצי התורה ומאתים עלמין דכסופין שנותנין לו על שעסק בתורה כמ\"ש שם במדרש הנעלם דף קכ\"ד ע\"ד ע\"ש ודוק הטב: \n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Petach Einayim, Jerusalem 1959",
+            "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001157028"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "פתח עינים על משנה ערלה",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Petach Einayim",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Perek",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Petach Einayim/Seder Zeraim/Petach Einayim on Mishnah Sheviit/Hebrew/Petach Einayim, Jerusalem 1959.json

@@ -0,0 +1,170 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Petach Einayim on Mishnah Sheviit",
+    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001157028",
+    "versionTitle": "Petach Einayim, Jerusalem 1959",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "versionTitleInHebrew": "פתח עינים, ירושלים תשי\"ט",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "פתח עינים על משנה שביעית",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Petach Einayim",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [
+                " ובה\"א עד העצרת. בפסיקתא זוטרתא פ' פנחס א\"ר טוביהו ברבי אליעזר חזרתי על כל עניני המועדות ולא מצאתי חג שבועות שנקרא עצרת ורבותינו בכל מקום קראו לחג השבועות עצרת והוא לשון תרגום דאמר אנקלוס הגר בעצרתכון עכ\"ל ועיין מ\"ש הרב קול הרמז במשנתנו ונראה דנעלם ממנו לשון הפסיקתא הנז' ע\"ש ועמ\"ש הרמב\"ן פ' אמור: \n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b> עשר נטיעות וכו'</b> כתב הרב המבי\"ט בקרית ספר פ\"ד תמיהא לי טובא אמאי אצטריכא הלכתא לחרישה דלא אסירא אף בשביעית דאורייתא וכו' ע\"ש וי\"ל דמצינו דנאמר למשה מסיני הלכה על מידי דרבנן כמו עמון ומואב מעשרין בז' והחזן רואה וכו' כמ\"ש הרמב\"ם ובמ\"א כתבתי בזה דיש חולקין אך מדברי הרמב\"ם בהקדמתו מוכח בהדיא דקרי להו הלכה למשה מסיני ודלא כהרב דבר שמואל סוף סי' נ\"א ע\"ש: \n",
+                "ואחר זמן ראיתי להרב פר\"ח בנימוקיו על הרמב\"ם ריש ה' שמיטה שתמה תמיהת הרב המבי\"ט וגם עמ\"ש נאמר בחריש ובקציר וכו' ומסיק דאסירא חרישה מדאוריתא ולא לקי והביא מהר\"ש פ\"ב משנה ב' ומהתוס' ע\"ז דף ן' שכתבו דחרישה אסירא מדאוריתא ע\"ש ועיין מ\"ש הריטב\"א בחידושיו למועד קטן על סוף דף ג' מהש\"ס ע\"ש ודוק: \n"
+            ],
+            [],
+            [
+                " רבי עקיבא אומר נטיעה כשמה אילן שנגמם וכו' דברי רבי שמעון. עמ\"ש הרב תי\"ט וכתבתי בזה בעניותי בספר הקטן ברכי יוסף י\"ד סי' רצ\"ד. ובהגהותי להרמב\"ם ע\"ש על דברי הרמב\"ם בפירוש המשנה ובחיבורו ועל מ\"ש הרב ש\"ך וקצת האחרונים בס\"ד: \n"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b> אין נוטעין וכו'</b> ערב שביעית וכו' כתבו הרמב\"ם פ\"ד וסמ\"ג לאוין רס\"ו דאפילו בזמן הזה וק\"ק על הרב מרן בכ\"מ והרדב\"ז שעל דברי הרמב\"ם הביאו משנתנו ולא לימדונו מאין תמצא דאפילו בזמן הזה. ורואה אני בתוספות חדשים דהרב מהר\"ש חסיד את מקורה הערה מהירושלמי מעובדא דאמוראי ע\"ש: \n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b> מותר לקוצצו כמה יהא בזית וכו'</b> עמ\"ש הרמב\"ם והר\"ש ובדין קציצת אילן מאכל ואביזריה עיין בתשובות מהר\"י באסן סי' ק\"א ובס' מגילת ספר לאוין רכ\"ט ובתשובות הרב בית יעקב סי' ק\"ם והרב חוות יאיר סי' קצ\"ה והרב שבות יעקב ח\"א סי' קט\"ן ובשו\"ת מקור ברוך קטן סי' ח' ואני בעניי הארכתי בענינים אלו בתשובותי בס\"ד: \n"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                " אמרו לו לא אמרו אלא בנות שוח. הרב תי\"ט כתב דלא נתפרש הטעם למה לא אמרו כמו כן בפרסאות דכיון שחנטו בשביעית שהיה לפירותיהן דין שביעית כשנגמרו במוצאי שביעית וכו' עכ\"ד ובתוספות חדשים כתוב משם הרב מהר\"ש חסיד ובירושלמי משמע הטעם דרק במקצת מקומות עושות לשתי שנים עכ\"ל ולשון הירושלמי הוא א\"ל והרי עמך בטבריא והן עושות לשנה אחת אמר להן והרי עמכם בצפורין והן עושות לשתי שנים עכ\"ל וקצת יש להעיר דכפי מ\"ש הרב החסיד הנז' דטעם חכמים דפליגי א\"ר יהודה היינו דרוב המקומות מין זה עושה לשנה אחת א\"כ מה להם להזכיר טבריא כאלו אחת היתה ופרסמוה הול\"ל דרוב המקומות הפרסאות עושות לשנה וכפ\"ז לא יצא לטעון רבי יהודה מצפורי. ותו אם כך היה טעמן של חכמים כמ\"ש הרב הנז' מאי האי דתנן א\"ל לא אמרו אלא בנות שוח ומה הוכחה זו דכיון דפרסאות איכא אתרי דעושות לשנה לא נשאו את שמותם וישח\"ו בנו\"ת שו\"ח משום דפסיקא מילתא דכלהו אתרי בחדא שיטה שייטי שהן עושות לשלש שנים . \n",
+                "וחמותי ראיתי או\"ר להרא\"ש בפירושו שכתב וז\"ל ותמיה לי במאי פליגי בדבר שיש לעמוד עליו אם לא נאמר דבהא פליגי רבי יהודה סבר חנטתן בשנה זו וגמרן בשנה שניה וחכמים סברי עיקר גדולן בשנה ראשונה אלא שנמשכין לתוך שנה שניה עכ\"ל ונעלמו דברי הרא\"ש הללו מהרב מהר\"ר שמשון חסיד הנז'. ונראה מדברי הרא\"ש דאינו יכול להתברר דבר זה. ובהא ניחא דכיון דלא יש טענה ברורה להכי תלו עצמן שלא אמרו אלא בנות שוח. ולכל הדברות מוכח דהרא\"ש לא הבין בדברי הירושלמי הנז' כדתרגמא הרב מהר\"ש הנז': \n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b> ולא בנבילות ולא בטריפות וכו'</b> הרב תי\"ט שקיל וטרי אי איסור זה מדאוריתא או מדרבנן והקשה לצד שהוא דאוריתא מפ\"ק דבכורות ע\"ש והרב פר\"ח ריש סי' קי\"ז הסכים דהוי דאוריתא ופריק לקו' הרב תי\"ט וכן הסכימו מהר\"ש יונה בתשו' בסי' טו\"ב והרב פני משה בראשון סי' ג' ע\"ש. וכן נראה מדברי הרשב\"ץ ח\"ג סי' רצ\"ב דהוי איסור תורה. ומדברי הרשב\"א בתשובות סימן ש\"א ובמיוחסות סימן קע\"ג נראה לכאורה שסבר שהוא מן התורה אמנם בתשו' ח\"ג הנדפסות מקרוב סימן רכ\"ג פירש דעתו דהוי מדרבנן. ואשר יקשה ממ\"ש הרשב\"א בחי' ס\"פ מרובה דפוס פראג. הא פריק לה רב אחאי גאון מופת הדור הרב המופלא ונזר הקדש כמהריט\"א נר\"ו בספר קהלת יעקב להרב החסיד מר אביו זלה\"ה דף ע\"ז סוף עמוד ב' וע\"ש נפלאות מתורתו אשר העמיק הרחיב ואגב טרדאי לא יכולתי להשתעשע ולהתבסם באור תורתו: \n"
+            ],
+            [
+                " ציידי חיה ועופות שנזדמנו להם מיני טמאים וכו' עמ\"ש מהרש\"א בחידושי הלכות חולין פרק כל הבשר במה שפי' רש\"י שהיה חנוני ישראל וכו' מאכילו נבילות וכו' ואני בעניי כתבתי על דבריו בספר הקטן ברכי יוסף א\"ח סי' קפ\"א ע\"ש ושם הבאתי דברי מרן בב\"י י\"ד סי' קי\"ז על דברי ראבי\"ה שהביא המרדכי דבמדרש אמרו דהיו מחזיקים עצמם לאינם יהודים וכו' ע\"ש והמדרש הוא במדבר רבה פרשה ך' ע\"ש. ועמ\"ש בסוף ספר בית שלמה למהר\"ש חסון ע\"ש: \n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [
+                " וחכמים אומרים כל הספיחים אסורים הרמב\"ם בפירושו פירש שאינו מותר לקנות דבר בספיחים מיד עם הארץ וכו' אבל בחיבורו פ\"ד דין ב' תפס לו פירוש אחר וכתב ומדברי סופרים שיהיו כל הספיחים אסורין באכילה וכו' ע\"ש ו��תב מרן בכסף משנה דהגם דבפירושו פירשה לענין אחר כאן הוא מפרשה לענין זה: \n",
+                "וחזה הוית למרן שם בכסף משנה שכתב בת\"כ חכ\"א אין ספיחין אסורין מן התורה אלא מד\"ס ותניא תו התם את ספיח קצירך מכאן סמכו חכמים שיהיו אסורין בשביעית ובפ\"ט דשביעית תנן וחכ\"א כל הספיחים אסורין עכ\"ל ונראה מדבריו דהא דתניא בת\"כ את ספיח קצירך וכו' אתיא כרבנן דרבי עקיבא דסברי דספיחין אסורים מד\"ס וק\"ק דהך ברייתא טפי איכא לאוקומה כרבי עקיבא מכרבנן וכי האי לישנא דקתני הכא מכאן סמכו וכו' נקט רבי עקיבא במילתיה לקמן גבי הן נזרע. והכי עדיף לאוקומי סתם ספרא אליבא דרבי עקיבא כדאמרינן פ' הנחנקין (סנהדרין דף פ\"ו) וכ\"כ הרא\"ם פ' בהר דהך בריתא אתיא כרבי עקיבא: \n",
+                "הגם הלום הנה אשו\"ר להרב קרבן אהרן שכתב אהך ברייתא וז\"ל מכאן סמכו לפי שאין אסור ספיחים מן התורה אלא מדרבנן כדלקמן לז\"א דאהאי קרא סמכו חכמים לאסור אותם ולזה לא אמרו מכאן אמרו או מכאן למדו אבל הרמב\"ן והרא\"ם וכו' ע\"ש. ומוכח מדבריו דבמילתא דהוי דאוריתא לא קתני מכאן סמכו ויש להרגיש דלקמן בת\"כ אקרא דהן נזרע תניא א\"ר עקיבא מכאן סמכו חכמים על הספיחים שיהיו אסורים בשביעית וחכ\"א אין ספיחים אסורים מדברי תורה אלא מדברי סופרים עכ\"ל עין רואה ואזן שומעת דר' עקיבא סבר דאסירי מדאוריתא ואפ\"ה קאמר מכאן סמכו חכמים ולא קאמר מכאן אמרו או מכאן למדו: \n",
+                "תו קשה על הרב קרבן אהרן מהא דאמרי' פ\"ק דכתובות דף יו\"ד ע\"א רשב\"ג [אומר] כתובת אשה מן התורה ומי אמר רשב\"ג הכי והתניא כסף ישקול כמוהר הבתולות שיהא זה כמוהר הבתולות ומוהר הבתולות כזה מכאן סמכו חכמים לכתובת אשה מן התורה רשב\"ג אומר כתוב' אשה אינו מד\"ת אלא מד\"ס איפוך. ומוכח מהכא דמ\"ד דאוריתא הוא האומר מכאן סמכו וזה נראה הפך הרב קרבן אהרן כמבואר. ואחר זמן ראיתי בתוס' סוטה דף ז\"ך ע\"א ד\"ה איש איש שכתבו וז\"ל אפילו רשב\"ג דאמר כתובת אשה דאוריתא לאו ממש דאוריתא אלא אית ליה סמך דאוריתא כדאמרינן מכאן סמכו חכמים לכתובת אשה מן התורה עכ\"ל הרי דהתוס' עשו עיקר מלשון מכאן סמכו ומכח זה פירשו דמ\"ש רשב\"ג דאוריתא לאו ממש דאוריתא. שוב בא לידי שיטה מקובצת כתובות וראיתי שם בדף יו\"ד דאייתי בידיה דברי הרמב\"ן בשילהי המסכ' (וכן הוא בחידושי כתובות שנדפסו בק\"ק מיץ על שם הרשב\"א והם להרמב\"ן כמ\"ש במקום אחר) שכתב וז\"ל ומשמע דאפילו לרשב\"ג אסמכתא דרבנן היא דהא סמכו קתני ואע\"ג דכתובת אשה מן התורה קאמר הלכה למשה מסיני כשאר תורה שבע\"פ וכדאמר בחולין מנין לבדיקת סכין לחכם מן התורה ואע\"ג דמדברי קבלה גמר לה עכ\"ל ויש קצת הפרש בין הרמב\"ן להתוספות כמבואר. ומ\"מ כלם קבלו וקיימו דלשון מכאן סמכו הוא אסמכתא. ובזה נתישבו דברי הרב קרבן אהרן: \n",
+                "והתוספות פ' מקום שנהגו (פסחים דף נ\"א) מייתו פירוש רבינו נסים גאון בדברי רבי שמעון דהתם דאסר כל הספיחי' חוץ מספיחי כרוב דאיירי בספיחים של שביעית שיצאו למוצאי שביעית וכשאכל רשב\"י בן לקוני' ספיחי כרוב במוצאי שביעית הוא דאכל כרשב\"י וכתבו עלה דלא משמע הכי ופירש מהרש\"א בחידושי הלכות דהיינו מההיא דירושלמי דמייתו התוס' לעיל דההוא גברא מלקט ספיחי כרוב בשביעית הוה וא\"ל לר\"ש ולאו את הוא דשרית ע\"ש ואפשר לומר דרבינו נסים גאון ז\"ל הוה גריס בירושלמי כגירסתנו פ\"ט דשביעית בירושלמי דגרסינן התם רשב\"י הוה עבר בשביעתא וחמא חד מלקט שביעית א\"ל ולית אסור ולאו ספיחים אינון א\"ל ולאו את הוא מתירן וכו' ע\"ש וכן הביאו לשון הירושלמי רבינו הערוך בערך ספח ורבינו שמשון במשנתנו הרי דבמקום ספיחי כרוב שכתבו התוס' בלשון הירוש' קתני בנסחתנו ספיחים סתם ואפשר דמפרש רבינו נסים גאון דהני ספיחים דהוה מלקט ההוא גברא הוו ספיחים שגדלו בששית ונכנסו בשביעית דר\"ש מתירן כפי פירוש רבינו נסים גאון במשנתנו דקתני ר\"ש אומר כל הספיחים מותרים חוץ מספיחי כרוב כמ\"ש התוס' שם והירושלמי הלז הוא על משנתנו הלזו ועל זה א\"ל ההוא גברא ולאו את מתירן. אמנם אם לא גדלו בששית מודה ר\"ש שכל הספיחים אסורים: \n",
+                "ובהא אשכחנא פתרי לישב מאי דקשיא להו להתוס' התם פ' מקום שנהגו ד\"ה אני ראיתי את ר\"ש שאכל תימא לר\"י דאמרו בירושלמי ר\"ש חזא לההוא גברא וכו' והשתא כיון שבעצמו היה אוכל למה הקפיד על הסומך על הוראתו. ואפשר לומר דדוקא ספיחי כרוב של שביעית שיצאו למוצאי שביעית סמיך ר\"ש על סברתו אע\"ג דפליגי רבנן עליה דאף רבנן לא אסרי אלא בכדי שיעשו' כיוצא בהן וכיון דלרבנן נמי אית להו שריותא ושר\"ו חכימיא בכדי שיעשו כיוצא בהן אמטו להכי עביד כשמעתיה. ואולם ההיא דירושלמי לפום נסחתין ונסחת הנך רבוואתא מיירי בספיחי ששית שנכנסו לשביעית דלדעת רבנן אסורים לגמרי בהא לא סמיך רשב\"י על דעתיה ושמותי שמית כיון דלרבנן אין להם היתר וק\"ל ועי' מאי דאמרו בירושלמי בריש ברכות דפריך אר\"ג דאמר לבניה אם לא עלה עמוד השחר חייבים אתם לקרות ורשב\"ג פליגי רבנן עילויה ועביד כוותיה ומייתי מתנאי ר\"מ ור' עקיבא ורשב\"י דלא עבדי כשמעתייהו ומייתי הא דספיחים ע\"ש ודוק: \n"
+            ],
+            [
+                " שלש ארצות לביעור יהודה ועבר הירדן וכו' הרב כפתור ופרח פ' מ\"ח האיר עינינו דהא דקתני במשנתנו עבה\"י אינו עבר הירדן בארץ סיחון ועוג אלא האי עבר הירדן הוא מגוף ארץ ישראל מערבה ודייק לה מדברי הרמב\"ם פ\"ז. ודבר זה נעלם מכמה רבוותא קמאי ובתראי וכמה ראיות שהביא הרשב\"ץ בח\"ג מתשובותיו סי' קצ\"ח וסי' ר' נדחו ביסוד זה שיש עבר הירדן מגוף ארץ ישראל. ולהרב כפתור ופרח שומעין אשר הוא עד וראה וחקר גבי\"ל לתור\"ה תורת ארץ ישראל לגבולותיה. וכבר אני בעניי כתבתי בזה בס' הקטן ברכי יוסף א\"ח סי' תפ\"ט בס\"ד ואנכי העירותי בסיום דברי הרב כפתור ופרח בזה ע\"ש. וקצת יש להרגיש על הרב תוספת י\"ט דלעיל ריש פרק הששי השיג על הר\"ש ורבינו עובדיה מהרב כפתור ופרח כי השבח השביח להרב כפתור ופרח שלא הניח פינה וזוית בא\"י וכו' והכא לא זכר שר מדבריו להשמיענו חידוש בזה אשר ממנו יתד להבין כמה ענינים בש\"ס וספרא וספרי: \n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [
+                " את המלוה בשטר בירושלמי אמרו אתא עובדא קמיה ר' יוחנן בשטר שאין בו אחריות נכסים והורי משמט וכו' וראיתי להרב מהר\"ר אליהו בפירושו שכתב הכי גרסינן אתא עובדא קמיה ר' יוחנן בשטר שיש בו אחריות נכסים וכו' ע\"ש: \n",
+                "וקצת יש להעיר דלא הזכיר שרבינו שמשון בפירושו גריס כנסחת הספרים אתא עובדא קמיה ר' יוחנן בשטר שאין בו אחריות נכסים ופירש דמן הדין אינו משמט דכשיש בו אחריות דמי דקסבר ר\"י אחריות ט\"ס. איברא דבתלמודין פ' השולח (גיטין דף ל\"ז) מייתי עובדא דר' יוחנן בשטר שיש בו אחריות ע\"ש . \n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                " וכל המקיים את דברו רוח חכמים ��וחה הימנו. כתב רבינו שמשון הא שאינו מקיים דברו אין רוח חכמים נוחה הימנו ולאו משום דאיכא אסורא דאמרינן פ' הזהב דברים אין בהם משום מחוסרי אמנה וכו' ודבריו קשים להולמם דקי\"ל כר' יוחנן דיש בהם מחוסרי אמנה ותו דהתם פריך מבריתא דאין רוח חכמים נוחה הימנו לרב דאמר אין בהם ומשני תנאי היא והוא מסכים אין רוח חכמים נוחה הימנו עם אין בהם מחוסרי אמנה. וכבר הרב מהראנ\"ח סי' קי\"ח עמד בזה ותריץ יתיב גם אנכי עפר דל חתרתי לישב ודקדקתי על תירוץ מהראנ\"ח כמ\"ש בספרי הקטן שער יוסף בקונטריס התשו' סי' ט'. ושם כתבתי דהנכון להגיה בדברי הר\"ש וכו' ע\"ש ועתה שבא לידי פירוש הרא\"ש וראיתי שכתב כדברי הר\"ש אין לתלות בט\"ס דאיך אתרמי זה הטעות בהר\"ש והרא\"ש. והגם שכתבתי בעניותי שאין להקשות בפירוש הרא\"ש אם מצינו לו שסבר להפך במ\"א. מ\"מ היינו דוקא בענין שיש שתי סברות ורבינו שמשון נקיט אחת והוא הרא\"ש בפסקיו או תשובותיו מגלה דעתו כאחת ובפירושו כותב כמ\"ש הר\"ש. אבל כל שדברי הר\"ש תמוהים הפך הש\"ס וההלכה אם נמצא להרא\"ש שכתב כהר\"ש אנחנו תמהי\"ם גם על הרא\"ש: \n"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Perek",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Petach Einayim/Seder Zeraim/Petach Einayim on Mishnah Sheviit/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,167 @@
+{
+    "title": "Petach Einayim on Mishnah Sheviit",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Petach_Einayim_on_Mishnah_Sheviit",
+    "text": [
+        [
+            [
+                " ובה\"א עד העצרת. בפסיקתא זוטרתא פ' פנחס א\"ר טוביהו ברבי אליעזר חזרתי על כל עניני המועדות ולא מצאתי חג שבועות שנקרא עצרת ורבותינו בכל מקום קראו לחג השבועות עצרת והוא לשון תרגום דאמר אנקלוס הגר בעצרתכון עכ\"ל ועיין מ\"ש הרב קול הרמז במשנתנו ונראה דנעלם ממנו לשון הפסיקתא הנז' ע\"ש ועמ\"ש הרמב\"ן פ' אמור: \n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b> עשר נטיעות וכו'</b> כתב הרב המבי\"ט בקרית ספר פ\"ד תמיהא לי טובא אמאי אצטריכא הלכתא לחרישה דלא אסירא אף בשביעית דאורייתא וכו' ע\"ש וי\"ל דמצינו דנאמר למשה מסיני הלכה על מידי דרבנן כמו עמון ומואב מעשרין בז' והחזן רואה וכו' כמ\"ש הרמב\"ם ובמ\"א כתבתי בזה דיש חולקין אך מדברי הרמב\"ם בהקדמתו מוכח בהדיא דקרי להו הלכה למשה מסיני ודלא כהרב דבר שמואל סוף סי' נ\"א ע\"ש: \n",
+                "ואחר זמן ראיתי להרב פר\"ח בנימוקיו על הרמב\"ם ריש ה' שמיטה שתמה תמיהת הרב המבי\"ט וגם עמ\"ש נאמר בחריש ובקציר וכו' ומסיק דאסירא חרישה מדאוריתא ולא לקי והביא מהר\"ש פ\"ב משנה ב' ומהתוס' ע\"ז דף ן' שכתבו דחרישה אסירא מדאוריתא ע\"ש ועיין מ\"ש הריטב\"א בחידושיו למועד קטן על סוף דף ג' מהש\"ס ע\"ש ודוק: \n"
+            ],
+            [],
+            [
+                " רבי עקיבא אומר נטיעה כשמה אילן שנגמם וכו' דברי רבי שמעון. עמ\"ש הרב תי\"ט וכתבתי בזה בעניותי בספר הקטן ברכי יוסף י\"ד סי' רצ\"ד. ובהגהותי להרמב\"ם ע\"ש על דברי הרמב\"ם בפירוש המשנה ובחיבורו ועל מ\"ש הרב ש\"ך וקצת האחרונים בס\"ד: \n"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b> אין נוטעין וכו'</b> ערב שביעית וכו' כתבו הרמב\"ם פ\"ד וסמ\"ג לאוין רס\"ו דאפילו בזמן הזה וק\"ק על הרב מרן בכ\"מ והרדב\"ז שעל דברי הרמב\"ם הביאו משנתנו ולא לימדונו מאין תמצא דאפילו בזמן הזה. ורואה אני בתוספות חדשים דהרב מהר\"ש חסיד את מקורה הערה מהירושלמי מעובדא דאמוראי ע\"ש: \n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b> מותר לקוצצו כמה יהא בזית וכו'</b> עמ\"ש הרמב\"ם והר\"ש ובדין קציצת אילן מאכל ואביזריה עיין בתשובות מהר\"י באסן סי' ק\"א ובס' מגילת ספר לאוין רכ\"ט ובתשובות הרב בית יעקב סי' ק\"ם והרב חוות יאיר סי' קצ\"ה והרב שבות יעקב ח\"א סי' קט\"ן ובשו\"ת מקור ברוך קטן סי' ח' ואני בעניי הארכתי בענינים אלו בתשובותי בס\"ד: \n"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                " אמרו לו לא אמרו אלא בנות שוח. הרב תי\"ט כתב דלא נתפרש הטעם למה לא אמרו כמו כן בפרסאות דכיון שחנטו בשביעית שהיה לפירותיהן דין שביעית כשנגמרו במוצאי שביעית וכו' עכ\"ד ובתוספות חדשים כתוב משם הרב מהר\"ש חסיד ובירושלמי משמע הטעם דרק במקצת מקומות עושות לשתי שנים עכ\"ל ולשון הירושלמי הוא א\"ל והרי עמך בטבריא והן עושות לשנה אחת אמר להן והרי עמכם בצפורין והן עושות לשתי שנים עכ\"ל וקצת יש להעיר דכפי מ\"ש הרב החסיד הנז' דטעם חכמים דפליגי א\"ר יהודה היינו דרוב המקומות מין זה עושה לשנה אחת א\"כ מה להם להזכיר טבריא כאלו אחת היתה ופרסמוה הול\"ל דרוב המקומות הפרסאות עושות לשנה וכפ\"ז לא יצא לטעון רבי יהודה מצפורי. ותו אם כך היה טעמן של חכמים כמ\"ש הרב הנז' מאי האי דתנן א\"ל לא אמרו אלא בנות שוח ומה הוכחה זו דכיון דפרסאות איכא אתרי דעושות לשנה לא נשאו את שמותם וישח\"ו בנו\"ת שו\"ח משום דפסיקא מילתא דכלהו אתרי בחדא שיטה שייטי שהן עושות לשלש שנים . \n",
+                "וחמותי ראיתי או\"ר להרא\"ש בפירושו שכתב וז\"ל ותמיה לי במאי פליגי בדבר שיש לעמוד עליו אם לא נאמר דבהא פליגי רבי יהודה סבר חנטתן בשנה זו וגמרן בשנה שניה וחכמים סברי עיקר גדולן בשנה ראשונה אלא שנמשכין לתוך שנה שניה עכ\"ל ונעלמו דברי הרא\"ש הללו מהרב מהר\"ר שמשון חסיד הנז'. ונראה מדברי הרא\"ש דאינו יכול להתברר דבר זה. ובהא ניחא דכיון דלא יש טענה ברורה להכי תלו עצמן שלא אמרו אלא בנות שוח. ולכל הדברות מוכח דהרא\"ש לא הבין בדברי הירושלמי הנז' כדתרגמא הרב מהר\"ש הנז': \n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b> ולא בנבילות ולא בטריפות וכו'</b> הרב תי\"ט שקיל וטרי אי איסור זה מדאוריתא או מדרבנן והקשה לצד שהוא דאוריתא מפ\"ק דבכורות ע\"ש והרב פר\"ח ריש סי' קי\"ז הסכים דהוי דאוריתא ופריק לקו' הרב תי\"ט וכן הסכימו מהר\"ש יונה בתשו' בסי' טו\"ב והרב פני משה בראשון סי' ג' ע\"ש. וכן נראה מדברי הרשב\"ץ ח\"ג סי' רצ\"ב דהוי איסור תורה. ומדברי הרשב\"א בתשובות סימן ש\"א ובמיוחסות סימן קע\"ג נראה לכאורה שסבר שהוא מן התורה אמנם בתשו' ח\"ג הנדפסות מקרוב סימן רכ\"ג פירש דעתו דהוי מדרבנן. ואשר יקשה ממ\"ש הרשב\"א בחי' ס\"פ מרובה דפוס פראג. הא פריק לה רב אחאי גאון מופת הדור הרב המופלא ונזר הקדש כמהריט\"א נר\"ו בספר קהלת יעקב להרב החסיד מר אביו זלה\"ה דף ע\"ז סוף עמוד ב' וע\"ש נפלאות מתורתו אשר העמיק הרחיב ואגב טרדאי לא יכולתי להשתעשע ולהתבסם באור תורתו: \n"
+            ],
+            [
+                " ציידי חיה ועופות שנזדמנו להם מיני טמאים וכו' עמ\"ש מהרש\"א בחידושי הלכות חולין פרק כל הבשר במה שפי' רש\"י שהיה חנוני ישראל וכו' מאכילו נבילות וכו' ואני בעניי כתבתי על דבריו בספר הקטן ברכי יוסף א\"ח סי' קפ\"א ע\"ש ושם הבאתי דברי מרן בב\"י י\"ד סי' קי\"ז על דברי ראבי\"ה שהביא המרדכי דבמדרש אמרו דהיו מחזיקים עצמם לאינם יהודים וכו' ע\"ש והמדרש הוא במדבר רבה פרשה ך' ע\"ש. ועמ\"ש בסוף ספר בית שלמה למהר\"ש חסון ע\"ש: \n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [
+                " וחכמים אומרים כל הספיחים אסורים הרמב\"ם בפירושו פירש שאינו מותר לקנות דבר בספיחים מיד עם הארץ וכו' אבל בחיבורו פ\"ד דין ב' תפס לו פירוש אחר וכתב ומדברי סופרים שיהיו כל הספיחים אסורין באכילה וכו' ע\"ש וכתב מרן בכסף משנה דהגם דבפירושו פירשה לענין אחר כאן הוא מפרשה לענין זה: \n",
+                "וחזה הוית למרן שם בכסף משנה שכתב בת\"כ חכ\"א אין ספיחין אסורין מן התורה אלא מד\"ס ותניא תו התם את ספיח קצירך מכאן סמכו חכמים שיהיו אסורין בשביעית ובפ\"ט דשביעית תנן וחכ\"א כל הספיחים אסורין עכ\"ל ונראה מדבריו דהא דתניא בת\"כ את ספיח קצירך וכו' אתיא כרבנן דרבי עקיבא דסברי דספיחין אסורים מד\"ס וק\"ק דהך ברייתא טפי איכא לאוקומה כרבי עקיבא מכרבנן וכי האי לישנא דקתני הכא מכאן סמכו וכו' נקט רבי עקיבא במילתיה לקמן גבי הן נזרע. והכי עדיף לאוקומי סתם ספרא אליבא דרבי עקיבא כדאמרינן פ' הנחנקין (סנהדרין דף פ\"ו) וכ\"כ הרא\"ם פ' בהר דהך בריתא אתיא כרבי עקיבא: \n",
+                "הגם הלום הנה אשו\"ר להרב קרבן אהרן שכתב אהך ברייתא וז\"ל מכאן סמכו לפי שאין אסור ספיחים מן התורה אלא מדרבנן כדלקמן לז\"א דאהאי קרא סמכו חכמים לאסור אותם ולזה לא אמרו מכאן אמרו או מכאן למדו אבל הרמב\"ן והרא\"ם וכו' ע\"ש. ומוכח מדבריו דבמילתא דהוי דאוריתא לא קתני מכאן סמכו ויש להרגיש דלקמן בת\"כ אקרא דהן נזרע תניא א\"ר עקיבא מכאן סמכו חכמים על הספיחים שיהיו אסורים בשביעית וחכ\"א אין ספיחים אסורים מדברי תורה אלא מדברי סופרים עכ\"ל עין רואה ואזן שומעת דר' עקיבא סבר דאסירי מדאוריתא ואפ\"ה קאמר מכאן סמכו חכמים ולא קאמר מכאן אמרו או מכאן למדו: \n",
+                "תו קשה על הרב קרבן אהרן מהא דאמרי' פ\"ק דכתובות דף יו\"ד ע\"א רשב\"ג [אומר] כתובת אשה מן התורה ומי אמר רשב\"ג הכי והתניא כסף ישקול כמוהר הבתולות שיהא זה כמוהר הבתולות ומוהר הבתולות כזה מכאן סמכו חכמים לכתובת אשה מן התורה רשב\"ג אומר כתוב' אשה אינו מד\"ת אלא מד\"ס איפוך. ומוכח מהכא דמ\"ד דאוריתא הוא האומר מכאן סמכו וזה נראה הפך הרב קרבן אהרן כמבואר. ואחר זמן ראיתי בתוס' סוטה דף ז\"ך ע\"א ד\"ה איש איש שכתבו וז\"ל אפילו רשב\"ג דאמר כתובת אשה דאוריתא לאו ממש דאוריתא אלא אית ליה סמך דאוריתא כדאמרינן מכאן סמכו חכמים לכתובת אשה מן התורה עכ\"ל הרי דהתוס' עשו עיקר מלשון מכאן סמכו ומכח זה פירשו דמ\"ש רשב\"ג דאוריתא לאו ממש דאוריתא. שוב בא לידי שיטה מקובצת כתובות וראיתי שם בדף יו\"ד דאייתי בידיה דברי הרמב\"ן בשילהי המסכ' (וכן הוא בחידושי כתובות שנדפסו בק\"ק מיץ על שם הרשב\"א והם להרמב\"ן כמ\"ש במקום אחר) שכתב וז\"ל ומשמע דאפילו לרשב\"ג אסמכתא דרבנן היא דהא סמכו קתני ואע\"ג דכתובת אשה מן התורה קאמר הלכה למשה מסיני כשאר תורה שבע\"פ וכדאמר בחולין מנין לבדיקת סכין לחכם מן התורה ואע\"ג דמדברי קבלה גמר לה עכ\"ל ויש קצת הפרש בין הרמב\"ן להתוספות כמבואר. ומ\"מ כלם קבלו וקיימו דלשון מכאן סמכו הוא אסמכתא. ובזה נתישבו דברי הרב קרבן אהרן: \n",
+                "והתוספות פ' מקום שנהגו (פסחים דף נ\"א) מייתו פירוש רבינו נסים גאון בדברי רבי שמעון דהתם דאסר כל הספיחי' חוץ מספיחי כרוב דאיירי בספיחים של שביעית שיצאו למוצאי שביעית וכשאכל רשב\"י בן לקוני' ספיחי כרוב במוצאי שביעית הוא דאכל כרשב\"י וכתבו עלה דלא משמע הכי ופירש מהרש\"א בחידושי הלכות דהיינו מההיא דירושלמי דמייתו התוס' לעיל דההוא גברא מלקט ספיחי כרוב בשביעית הוה וא\"ל לר\"ש ולאו את הוא דשרית ע\"ש ואפשר לומר דרבינו נסים גאון ז\"ל הוה גריס בירושלמי כגירסתנו פ\"ט דשביעית בירושלמי דגרסינן התם רשב\"י הוה עבר בשביעתא וחמא חד מלקט שביעית א\"ל ולית אסור ולאו ספיחים אינון א\"ל ולאו את הוא מתירן וכו' ע\"ש וכן הביאו לשון הירושלמי רבינו הערוך בערך ספח ורבינו שמשון במשנתנו הרי דבמקום ספיחי כרוב שכתבו התוס' בלשון הירוש' קתני בנסחתנו ספיחים סתם ואפשר דמפרש רבינו נסים גאון דהני ספיחים דהוה מלקט ההוא גברא הוו ספיחים שגדלו בששית ונכנסו בשביעית דר\"ש מתירן כפי פירוש רבינו נסים גאון במשנתנו דקתני ר\"ש אומר כל הספיחים מותרים חוץ מספיחי כרוב כמ\"ש התוס' שם והירושלמי הלז הוא על משנתנו הלזו ועל זה א\"ל ההוא גברא ולאו את מתירן. אמנם אם לא גדלו בששית מודה ר\"ש שכל הספיחים אסורים: \n",
+                "ובהא אשכחנא פתרי לישב מאי דקשיא להו להתוס' התם פ' מקום שנהגו ד\"ה אני ראיתי את ר\"ש שאכל תימא לר\"י דאמרו בירושלמי ר\"ש חזא לההוא גברא וכו' והשתא כיון שבעצמו היה אוכל למה הקפיד על הסומך על הוראתו. ואפשר לומר דדוקא ספיחי כרוב של שביעית שיצאו למוצאי שביעית סמיך ר\"ש על סברתו אע\"ג דפליגי רבנן עליה דאף רבנן לא אסרי אלא בכדי שיעשו' כיוצא בהן וכיון דלרבנן נמי אית להו שריותא ושר\"ו חכימיא בכדי שיעשו כיוצא בהן אמטו להכי עביד כשמעתיה. ואולם ההיא דירושלמי לפום נסחתין ונסחת הנך רבוואתא מיירי בספיחי ששית שנכנסו לשביעית דלדעת רבנן אסורים לגמרי בהא לא סמיך רשב\"י על דעתיה ושמותי שמית כיון דלרבנן אין להם היתר וק\"ל ועי' מאי דאמרו בירושלמי בריש ברכות דפריך אר\"ג דאמר לבניה אם לא עלה עמוד השחר חייבים אתם לקרות ורשב\"ג פליגי רבנן עילויה ועביד כוותיה ומייתי מתנאי ר\"מ ור' עקיבא ורשב\"י דלא עבדי כשמעתייהו ומייתי הא דספיחים ע\"ש ודוק: \n"
+            ],
+            [
+                " שלש ארצות לביעור יהודה ועבר הירדן וכו' הרב כפתור ופרח פ' מ\"ח האיר עינינו דהא דקתני במשנתנו עבה\"י אינו עבר הירדן בארץ סיחון ועוג אלא האי עבר הירדן הוא מגוף ארץ ישראל מערבה ודייק לה מדברי הרמב\"ם פ\"ז. ודבר זה נעלם מכמה רבוותא קמאי ובתראי וכמה ראיות שהביא הרשב\"ץ בח\"ג מתשובותיו סי' קצ\"ח וסי' ר' נדחו ביסוד זה שיש עבר הירדן מגוף ארץ ישראל. ולהרב כפתור ופרח שומעין אשר הוא עד וראה וחקר גבי\"ל לתור\"ה תורת ארץ ישראל לגבולותיה. וכבר אני בעניי כתבתי בזה בס' הקטן ברכי יוסף א\"ח סי' תפ\"ט בס\"ד ואנכי העירותי בסיום דברי הרב כפתור ופרח בזה ע\"ש. וקצת יש להרגיש על הרב תוספת י\"ט דלעיל ריש פרק הששי השיג על הר\"ש ורבינו עובדיה מהרב כפתור ופרח כי השבח השביח להרב כפתור ופרח שלא הניח פינה וזוית בא\"י וכו' והכא לא זכר שר מדבריו להשמיענו חידוש בזה אשר ממנו יתד להבין כמה ענינים בש\"ס וספרא וספרי: \n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [
+                " את המלוה בשטר בירושלמי אמרו אתא עובדא קמיה ר' יוחנן בשטר שאין בו אחריות נכסים והורי משמט וכו' וראיתי להרב מהר\"ר אליהו בפירושו שכתב הכי גרסינן אתא עובדא קמיה ר' יוחנן בשטר שיש בו אחריות נכסים וכו' ע\"ש: \n",
+                "וקצת יש להעיר דלא הזכיר שרבינו שמשון בפירושו גריס כנסחת הספרים אתא עובדא קמיה ר' יוחנן בשטר שאין בו אחריות נכסים ופירש דמן הדין אינו משמט דכשיש בו אחריות דמי דקסבר ר\"י אחריות ט\"ס. איברא דבתלמודין פ' השולח (גיטין דף ל\"ז) מייתי עובדא דר' יוחנן בשטר שיש בו אחריות ע\"ש . \n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                " וכל המקיים את דברו רוח חכמים נוחה הימנו. כתב רבינו שמשון הא שאינו מקיים דברו אין רוח חכמים נוחה הימנו ולאו משום דאיכא אסורא דאמרינן פ' הזהב דברים אין בהם משום מחוסרי אמנה וכו' ודבריו קשים להולמם דקי\"ל כר' יוחנן דיש בהם מחוסרי אמנה ותו דהתם פריך מבריתא דאין רוח חכמים נוחה הימנו לרב דאמר אין בהם ומשני תנאי היא והוא מסכים אין רוח חכמים נוחה הימנו עם אין בהם מחוסרי אמנה. וכבר הרב מהראנ\"ח סי' קי\"ח עמד בזה ותריץ יתיב גם אנכי עפר דל חתרתי לישב ודקדקתי על תירוץ מהראנ\"ח כמ\"ש בספרי הקטן שער יוסף בקונטריס התשו' סי' ט'. ושם כתבתי דהנכון להגיה בדברי הר\"ש וכו' ע\"ש ועתה שבא לידי פירוש הרא\"ש וראיתי שכתב כדברי הר\"ש אין לתלות בט\"ס דאיך אתרמי זה הטעות בהר\"ש והרא\"ש. והגם שכתבתי בעניותי שאין להקשות בפירוש הרא\"ש אם מצינו לו שסבר להפך במ\"א. מ\"מ היינו דוקא בענין שיש שתי סברות ורבינו שמשון נקיט אחת והוא הרא\"ש בפסקיו או תשובותיו מגלה דעתו כאחת ובפירושו כותב כמ\"ש הר\"ש. אבל כל שדברי הר\"ש תמוהים הפך הש\"ס וההלכה אם נמצא להרא\"ש שכתב כהר\"ש אנחנו תמהי\"ם גם על הרא\"ש: \n"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Petach Einayim, Jerusalem 1959",
+            "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001157028"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "פתח עינים על משנה שביעית",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Petach Einayim",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Perek",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Petach Einayim/Seder Zeraim/Petach Einayim on Mishnah Terumot/Hebrew/Petach Einayim, Jerusalem 1959.json

@@ -0,0 +1,180 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Petach Einayim on Mishnah Terumot",
+    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001157028",
+    "versionTitle": "Petach Einayim, Jerusalem 1959",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "versionTitleInHebrew": "פתח עינים, ירושלים תשי\"ט",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "פתח עינים על משנה תרומות",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Petach Einayim",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [
+                " חרש שדברו בו חכמים בכל מקום שאינו לא שומע ולא מדבר. בתוספתא ריש מכילתין אמרו שומע ואינו מדבר זהו אלם מדבר ואינו שומע זהו חרש זה וזה הרי הן כפקח לכל דבר. ושמעתי מקשים על הרב דרישה בח\"מ סי' רל\"ה שכתב על סוגית מי שאחזו דף ע\"א דמייתי ברייתא זו וז\"ל ודע שיגעתי ולא מצאתי לא בתוספתא ולא במקומות אחרים בלשון ברייתא זו דכתיב בה זה וזה הרי הן כפקחין ומשום הכי וכו' זה וזה הרי הן כפקחין לכל דבריהם אינו מלשון הבריתא אלא סיומא דדברי ר' זירא וכו' ע\"ש שהאריך ובנה מצודים על מונח זה. ותימא על הרב שיגע ולא מצא והרי הכא בתוספתא תנינא ברייתא זו כמות שהיא ומ\"ש זה וזה וכו' הוא מן הברייתא ע\"כ שמעתי. ואחר זמן רב נדפס ספר גט מקושר להרב מהר\"ם בולה ונהירנא דבו בפ' מידי עוברי ראיתי שהשיג על הדרישה דהך בריתא כולה איתא בחגיגה ע\"ש סי' י\"ז דף ל\"ה. אז אמרתי שנעלם ממנו ג\"כ המקור שהוא התוספתא הזו והא עדיפא מסוגיית חגיגה דיש לדחות אפילו שאינו נכון כלל הדוחה דוחה בקש ודוק הטב: \n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b> ולא מן החיוב על הפטור וכו'</b> כתב הרב תי\"ט פירש הרב כגון מפירות שלא הביאו שליש וכו' ולי קשה על הירושלמי וכו' ע\"ש ואשתמיטיתיה מה שכתבו התוספות בראש השנה דף י\"ב ע\"ב ד\"ה התבואה. הרב מהר\"ם יצחקי בספר אור יקרות דף נ\"ז ע\"ד . \n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "שתי קופות אחת של תרומה ואחת של חולין שנפלה סאה אחת של תרומה וכו' עיין מה שכתב מופת הדור הרב דברי אמת בקונטריסים דף ק\"א עמוד ד': \n"
+            ],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [
+                "<b> נודע שהוא בעל מום וכו'</b> כתב רבינו עובדיה דכתיב את בריתי שלום כשהוא שלם וכו' ובש\"ס אמרו בקידושין פ\"ד וי\"ו דשלום קטיעא ועל זה היה מחלקת גדולה בערי איטליא בדורנו אם יש להגיה הס\"ת שנמצאת הוי\"ו כדרכה ועמ\"ש הרב מהר\"י אלגאזי בריש נאות יעקב ומורינו הרב בתי כהונה בח\"ב והרב דבר משה ח\"ג ושאר אחרונים: \n"
+            ],
+            [],
+            [
+                " ור' יהושע אומר לא יגמור, הקשה מורינו הרב הגדול מהר\"י זאבי אמאי לא פשיט הש\"ס ממשנה זו מאי דבעי ר' ירמיה בחולין דף י\"ז אברי בשר נחירה שהכניסו עמהם לארץ מהו וכתב הרא\"ש דנ\"מ לאדם שאסר ��צמו באחד מן המינין מזמן ידוע ואילך וכשהגיע הזמן היה לו מאותו המין שהיה אוכל והולך עד שהגיע הזמן אם מותר לאכול הנותר. אי נמי כגון שרצו ב\"ד לאסור דבר אחד אם אסור מה שיש לו מאותו המין ע\"ש ואמאי לא פשיט דלא אמרינן הואיל ואשתרי אשתרי דהרי הכא זה שהותר לו לאכול באשכול בהיותו בגנה לא הותר לגמור כשנכנס לחצר לדעת ר' יהושע. ותפשוט דאברי בשר נחירה ואותו המין דעד עתה היה מותר נאסר כך שמעתי מקשים משם הרב הנז': \n",
+                "ונראה דלק\"מ דהתם האיסור עתה דהיינו בשר נחירה וכן אותו המין האסור היום זה עצמו היה מותר ובהא אסתפק לן אי אמרינן הואיל ואשתרי אשתרי אבל הכא לא הותר האיסור מעולם דאשכול שנכנס לחצר לא הותר ודינא הוא דעד שלא נכנס לחצר מותר וזה הדין נוהג תדיר ולא משגחינן באשכול רק כיון דאיסור החצר וכיוצא לא הותר לא יגמור: \n",
+                "א\"נ  אפשר במה ששמעתי שהקשה הרב הגדול מהר\"ר אברהם רוזאניס הזקן (חמיו של הרב מש\"ל) דלדעת הרמב\"ן דבח\"ל הותר ליעקב אע\"ה שתי אחיות וכשנכנס לארץ מתה רחל תפשוט דלא אמרינן הואיל ואשתרי אשתרי מדמתה רחל והרב המופלג בדורו כמהר\"ר יעקב ששון (בעל בני יעקב) תירץ דשאני הא דשתי אחיות דהאיסור היה בעולם דהרי יצחק אע\"ה עומד בארץ ישראל ולדידיה אסירן ומשו\"ה אף שהותרו רחל ולאה ליעקב אע\"ה בח\"ל כשנכנס לארץ חזר לאסורן משא\"כ בשר נחירה והמין הנאסר דהיו מותרים בעת שלא היה שום איסור בעולם ע\"כ שמעתי: \n",
+                "איברא דמעיקרא קושיא ליתא דאיך יוכל לפשוט מהא דרחל ולאה דיש לדחות כמה דחיות הן במה שהותרו ליעקב אע\"ה דלא פסיקא מילתא דמשום ח\"ל הותרו לו ויש כמה תירוצים וטעמים כידוע והן במה שנסתלקה רחל אע\"ה יש כמה טעמים ואין זה פשיטות כל כמה דאיכא למדחי כמה דחויי ותו דכתבו הראשונים דדרך הש\"ס לפשוט ממתני' או ברייתא דוקא וא\"כ היכי לפשוט מסברא ודרך דרש. אלא דהרמב\"ן לפום הך בעיא סבר הרב ז\"ל דרך דרש דזה היה היתר יעקב אע\"ה ומשו\"ה מתה רחל ואתי לפום דינא לדידן דספיקא דאורית' לחומרא. ובהכי ניחא דכתב הרמב\"ן פ' אחרי דאע\"ג דבאה רחל לארץ מ\"מ משנכנס לארץ לא נגע בה וא\"ש דדוקא באסור דאורייתא לא אשתרי ואפשר דסבר הרמב\"ן דספיקא דאוריתא לחומרא מדאוריתא כדעת הרשב\"א והר\"ן ועתה לא פניתי למען דעת אם דעת הרמב\"ן הכי. ורואה אנכי דעדין יש לצדד כמה צדדין בזה ולא ע\"ט האסף פה: \n",
+                "אמנם כפי תירוץ הרב מהר\"י ששון הנז' ממילא תריץ הכי קושית הרב מהרי\"ז ממשנתנו דלא דמי הא דידן דאיסור מעשר ישנו בעולם לההיא דזה היה מותר כשלא היה שום איסור. שוב ראיתי למורי הרב נחפה בכסף זלה\"ה א\"ח סי' ג' שהביא תירוץ הרב מהר\"א גאטיניו שהביא בספר בית שלמה לדין כהן הדיוט שאירס האלמנה ונתמנה להיות כ\"ג שהוא כתירוץ הרב מהר\"י ששון הנז' ועפ\"ז תירץ קושית הרב מהרי\"ז ממשנתנו ומשניות אחרות ע\"ש ועוד תירץ בזה בסוף סי' ו' ע\"ש באורך: \n"
+            ],
+            [
+                " ושאר כל המשקין מותרין. כתב רבינו עובדיה שהציר והדבש והמורייס הוזכרו בגמ' לאסור ומרן בב\"י י\"ד סי' קי\"ו שקיל וטרי ליתובי דעת הרי\"ף והרא\"ש בזה והרב בית חדש כתב דלא הבין פשט השמועה ע\"ש באורך. והרב פרי חדש יצא לישע מרן והשיג על הרב בית חדש ע\"ש באורך. ולפום ריהטא מדברי הר\"ן בחידושי חולין הנדפסים מחדש דף מ\"ט מוכח שהבין כדברי מרן והרב פרי חדש ע\"ש ובס' ווי העמודים פרק י\"ד ע\"ש: \n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b> וכן נשים וכו'</b> אמרו בירושלמי לא מסתברא אם היתה כבר טמאה לא מסתברא אם היתה שפחה אחת. ופירש הרב מהר\"ר אליהו בפירושו אין הסברא נותן דמיירי אפילו היתה אחת ביניהם שנטמאה כבר, או שהיתה שפחה ביניהם שנאמר ג\"כ יטמאו כולן ואסורים למסור להם הטמאה כבר או השפחה אלא ימסרו להם אחת מאלו ואל יטמאו כולן אלא מיירי שכולן טהורות בנות חורין עכ\"ל ומוכח דאם היתה כבר טמאה ביניהם אפילו לא ייחדוה מוסרין אותה ואשתמיטיתיה תשובת הרשב\"א הביאה מרן בכסף משנה דכתב בהדיא אפילו היתה אחת מהן מחוללת אל ימסרו אותה להם ומוכח מדברי הרשב\"א דהגירסא בירושלמי היא לא מסתברא אם היתה ככר טמאה וקאי על ככרות תרומה וכן כתב הרב מקראי קדש דף קכ\"ו ופשוט וברור: \n"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                " גדולי הקדש ומעשר שני חולין שמעתי מקשים משם הרב המופלא מהר\"י הכהן שהקשה על מ\"ש מרן בב\"י י\"ד ריש סי' רי\"ו שכתב על דברי הר\"ן באומר קונם פירות אלו וכו' דנראה מדברי הר\"ן דמדאורייתא הוא אסור בחלופיהן וגדוליהן דהוה ליה כחילופי וגידולי הקדש עכ\"ל דהרי משנה שלימה שלנו קתני גדולי הקדש חולין. ושוב נדפס ספר הבהיר כהונת עולם ובביאורו לה' נדרים שם הביא קושיא זו בשם הרב הנז' כשהלך בשליחות מצוה וע\"ש מה שתירץ: \n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [
+                "<b> תפוח שרסקו וכו'</b> עמ\"ש הרב עדות ביעקב סי' פ\"ג וכתב עליו הרב יד אהרן א\"ח סי' תס\"ב ולא עיין במנחות דף נ\"ד ובתוס' שם עכ\"ל וכבר מבואר שם בספר עדות ביעקב דכתב זה בברחו מפני חמת המציק אגב גירסיה במשניות: \n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                " אם יש בו משקל עשר זוז ביהודה וכו' פי' רבינו עובדיה שהוא אחד מתתק\"ס והוא מהירושלמי והרשב\"א בתשובותיו ח\"א סי' רע\"א כתב וז\"ל ומה שאתה שואלני טעם הירושלמי בשיעור זה גם אנכי לא ידעתי ולא נתפרש לנו עכ\"ל ואפשר לומר דרך רמז כי לילי\"ת מחל\"ת עם ב' כוללים שהם כח דכורא עם כל אחת שהוא יותר רוחני ופועל על ידן גי' תתק\"ס ואם יהיה תתקס\"א אחד נוסף מבטלם אבל תתק\"ס מתפשטת הסט\"א שהוא גימטריא של שמותן וכח דכורא. אמנם תתקס\"א האיר עינינו הרב מג\"ע שהוא גימטריא אברהם שרה יצחק כמו שהאריך הגאון החסיד בספר מעשה רקח עש\"ב ואפשר שזה טעם שכתב הרב ראשית חכמה דשונה משניות הורג יצה\"ר כי מתניתי\"ן גימטריא תתק\"ס לבטל הנז' שמהם נמשך היצר הרע ואפשר כי לזה נזדמן למרגלים אשכל ענבים משאוי תתק\"ס סאין והימים ימי בכורי ענבים כמ\"ש הקדוש הר\"ש אסטרפולי דהאותיות שקודם ענבים ס\"מ ושטן וכחותיו רקד ביניהם ואפשר שזה טעם שיש במקוה תתק\"ס לוגין ליטהר מהן. ואפשר שלזה ישב משה רבינו בשמים מ' יום ומ' לילה שהם תתק\"ס שעות להכניעם ובמקום אחר ביארתי יותר ודע כי באחורי תרעא דף קפ\"ב ע\"א שיטה כ\"א יש ט\"ס וכצ\"ל ולזה כשיהיה תתקס\"א עולה דיש א' יותר על מספר הנז' ואין להם כצ\"ל: \n"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b> כל הנכבשי' וכו'</b> עיין מ\"ש הר\"ש והרא\"ש והרב תוספת י\"ט ומה שהשיג בהקדמת אמרי צרופה על הרב תוספות י\"ט ועמ\"ש אנכי עפר דל בספרי הקטן מחזיק ברכה י\"ד דף ס' ע\"ד והנמשך ושם בקונטריס אחרון דף קי\"א ע\"ד ע\"ש ודוק היטב: \n"
+            ],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [
+                " ואינו מטמא משום משקה אלא היוצא מן הזתים ומן הענבים. משנה זו מכרזת ואומרת דשמן שומשמין אינו משק' ויש להרגיש על הרב גנת ורדים שנשאל על זה ולא זכר ממשנה זו. וכן הרב מהר\"י עייאש בס' מטה יהודה ועיין בס' הקטן ברכי יוסף סי' קנ\"ח וכן בס' הקטן מחזיק ברכה שם: \n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Perek",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Petach Einayim/Seder Zeraim/Petach Einayim on Mishnah Terumot/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,177 @@
+{
+    "title": "Petach Einayim on Mishnah Terumot",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Petach_Einayim_on_Mishnah_Terumot",
+    "text": [
+        [
+            [
+                " חרש שדברו בו חכמים בכל מקום שאינו לא שומע ולא מדבר. בתוספתא ריש מכילתין אמרו שומע ואינו מדבר זהו אלם מדבר ואינו שומע זהו חרש זה וזה הרי הן כפקח לכל דבר. ושמעתי מקשים על הרב דרישה בח\"מ סי' רל\"ה שכתב על סוגית מי שאחזו דף ע\"א דמייתי ברייתא זו וז\"ל ודע שיגעתי ולא מצאתי לא בתוספתא ולא במקומות אחרים בלשון ברייתא זו דכתיב בה זה וזה הרי הן כפקחין ומשום הכי וכו' זה וזה הרי הן כפקחין לכל דבריהם אינו מלשון הבריתא אלא סיומא דדברי ר' זירא וכו' ע\"ש שהאריך ובנה מצודים על מונח זה. ותימא על הרב שיגע ולא מצא והרי הכא בתוספתא תנינא ברייתא זו כמות שהיא ומ\"ש זה וזה וכו' הוא מן הברייתא ע\"כ שמעתי. ואחר זמן רב נדפס ספר גט מקושר להרב מהר\"ם בולה ונהירנא דבו בפ' מידי עוברי ראיתי שהשיג על הדרישה דהך בריתא כולה איתא בחגיגה ע\"ש סי' י\"ז דף ל\"ה. אז אמרתי שנעלם ממנו ג\"כ המקור שהוא התוספתא הזו והא עדיפא מסוגיית חגיגה דיש לדחות אפילו שאינו נכון כלל הדוחה דוחה בקש ודוק הטב: \n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b> ולא מן החיוב על הפטור וכו'</b> כתב הרב תי\"ט פירש הרב כגון מפירות שלא הביאו שליש וכו' ולי קשה על הירושלמי וכו' ע\"ש ואשתמיטיתיה מה שכתבו התוספות בראש השנה דף י\"ב ע\"ב ד\"ה התבואה. הרב מהר\"ם יצחקי בספר אור יקרות דף נ\"ז ע\"ד . \n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "שתי קופות אחת של תרומה ואחת של חולין שנפלה סאה אחת של תרומה וכו' עיין מה שכתב מופת הדור הרב דברי אמת בקונטריסים דף ק\"א עמוד ד': \n"
+            ],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [
+                "<b> נודע שהוא בעל מום וכו'</b> כתב רבינו עובדיה דכתיב את בריתי שלום כשהוא שלם וכו' ובש\"ס אמרו בקידושין פ\"ד וי\"ו דשלום קטיעא ועל זה היה מחלקת גדולה בערי איטליא בדורנו אם יש להגיה הס\"ת שנמצאת הוי\"ו כדרכה ועמ\"ש הרב מהר\"י אלגאזי בריש נאות יעקב ומורינו הרב בתי כהונה בח\"ב והרב דבר משה ח\"ג ושאר אחרונים: \n"
+            ],
+            [],
+            [
+                " ור' יהושע אומר לא יגמור, הקשה מורינו הרב הגדול מהר\"י זאבי אמאי לא פשיט הש\"ס ממשנה זו מאי דבעי ר' ירמיה בחולין דף י\"ז אברי בשר נחירה שהכניסו עמהם לארץ מהו וכתב הרא\"ש דנ\"מ לאדם שאסר עצמו באחד מן המינין מזמן ידוע ואילך וכשהגיע הזמן היה לו מאותו המין שהיה אוכל והולך עד שהגיע הזמן אם מותר לאכול הנותר. אי נמי כגון שרצו ב\"ד לאסור דבר אחד אם אסור מה שיש לו מאותו המין ע\"ש ואמאי לא פשיט דלא אמרינן הואיל ואשתרי אשתרי דהרי הכא זה שהותר לו לאכול באשכול בהיותו בגנה לא הותר לגמור כשנכנס לחצר לדעת ר' יהושע. ותפשוט דאברי בשר נחירה ואותו המין דעד עתה היה מותר נאסר כך שמעתי מקשים משם הרב הנז': \n",
+                "ונראה דלק\"מ דהתם האיסור עתה דהיינו בשר נחירה וכן אותו המין האסור היום זה עצמו היה מותר ובהא אסתפק לן אי אמרינן הואיל ואשתרי אשתרי אבל הכא לא הותר האיסור מעולם דאשכול שנכנס לחצר לא הותר ודינא הוא דעד שלא נכנס לחצר מותר וזה הדין נוהג תדיר ולא משגחינן באשכול רק כיון דאיסור החצר וכיוצא לא הותר לא יגמור: \n",
+                "א\"נ  אפשר במה ששמעתי שהקשה הרב הגדול מהר\"ר אברהם רוזאניס הזקן (חמיו של הרב מש\"ל) דלדעת הרמב\"ן דבח\"ל הותר ליעקב אע\"ה שתי אחיות וכשנכנס לארץ מתה רחל תפשוט דלא אמרינן הואיל ואשתרי אשתרי מדמתה רחל והרב המופלג בדורו כמהר\"ר יעקב ששון (בעל בני יעקב) תירץ דשאני הא דשתי אחיות דהאיסור היה בעולם דהרי יצחק אע\"ה עומד בארץ ישראל ולדידיה אסירן ומשו\"ה אף שהותרו רחל ולאה ליעקב אע\"ה בח\"ל כשנכנס לארץ חזר לאסורן משא\"כ בשר נחירה והמין הנאסר דהיו מותרים בעת שלא היה שום איסור בעולם ע\"כ שמעתי: \n",
+                "איברא דמעיקרא קושיא ליתא דאיך יוכל לפשוט מהא דרחל ולאה דיש לדחות כמה דחיות הן במה שהותרו ליעקב אע\"ה דלא פסיקא מילתא דמשום ח\"ל הותרו לו ויש כמה תירוצים וטעמים כידוע והן במה שנסתלקה רחל אע\"ה יש כמה טעמים ואין זה פשיטות כל כמה דאיכא למדחי כמה דחויי ותו דכתבו הראשונים דדרך הש\"ס לפשוט ממתני' או ברייתא דוקא וא\"כ היכי לפשוט מסברא ודרך דרש. אלא דהרמב\"ן לפום הך בעיא סבר הרב ז\"ל דרך דרש דזה היה היתר יעקב אע\"ה ומשו\"ה מתה רחל ואתי לפום דינא לדידן דספיקא דאורית' לחומרא. ובהכי ניחא דכתב הרמב\"ן פ' אחרי דאע\"ג דבאה רחל לארץ מ\"מ משנכנס לארץ לא נגע בה וא\"ש דדוקא באסור דאורייתא לא אשתרי ואפשר דסבר הרמב\"ן דספיקא דאוריתא לחומרא מדאוריתא כדעת הרשב\"א והר\"ן ועתה לא פניתי למען דעת אם דעת הרמב\"ן הכי. ורואה אנכי דעדין יש לצדד כמה צדדין בזה ולא ע\"ט האסף פה: \n",
+                "אמנם כפי תירוץ הרב מהר\"י ששון הנז' ממילא תריץ הכי קושית הרב מהרי\"ז ממשנתנו דלא דמי הא דידן דאיסור מעשר ישנו בעולם לההיא דזה היה מותר כשלא היה שום איסור. שוב ראיתי למורי הרב נחפה בכסף זלה\"ה א\"ח סי' ג' שהביא תירוץ הרב מהר\"א גאטיניו שהביא בספר בית שלמה לדין כהן הדיוט שאירס האלמנה ונתמנה להיות כ\"ג שהוא כתירוץ הרב מהר\"י ששון הנז' ועפ\"ז תירץ קושית הרב מהרי\"ז ממשנתנו ומשניות אחרות ע\"ש ועוד תירץ בזה בסוף סי' ו' ע\"ש באורך: \n"
+            ],
+            [
+                " ושאר כל המשקין מותרין. כתב רבינו עובדיה שהציר והדבש והמורייס הוזכרו בגמ' לאסור ומרן בב\"י י\"ד סי' קי\"ו שקיל וטרי ליתובי דעת הרי\"ף והרא\"ש בזה והרב בית חדש כתב דלא הבין פשט השמועה ע\"ש באורך. והרב פרי חדש יצא לישע מרן והשיג על הרב בית חדש ע\"ש באורך. ולפום ריהטא מדברי הר\"ן בחידושי חולין הנדפסים מחדש דף מ\"ט מוכח שהבין כדברי מרן והרב פרי חדש ע\"ש ובס' ווי העמודים פרק י\"ד ע\"ש: \n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b> וכן נשים וכו'</b> אמרו בירושלמי לא מסתברא אם היתה כבר טמאה לא מסתברא אם היתה שפחה אחת. ופירש הרב מהר\"ר אליהו בפירושו אין הסברא נותן דמיירי אפילו היתה אחת ביניהם שנטמאה כבר, או שהיתה שפחה ביניהם שנאמר ג\"כ יטמאו כולן ואסורים למסור להם הטמאה כבר או השפחה אלא ימסרו להם אחת מאלו ואל יטמאו כולן אלא מיירי שכולן טהורות בנות חורין עכ\"ל ומוכח דאם היתה כבר טמאה ביניהם אפילו לא ייחדוה מוסרין אותה ואשתמיטיתיה תשובת הרשב\"א הביאה מרן בכסף משנה דכתב בהדיא אפילו היתה אחת מהן מחוללת אל ימסרו אותה להם ומוכח מדברי הרשב\"א דהגירסא בירושלמי היא לא מסתברא אם היתה ככר טמאה וקאי על ככרות תרומה וכן כתב הרב מקראי קדש דף קכ\"ו ופשוט וברור: \n"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                " גדולי הקדש ומעשר שני חולין שמעתי מקשים משם הרב המופלא מהר\"י הכהן שהקשה על מ\"ש מרן בב\"י י\"ד ריש סי' רי\"ו שכתב על דברי הר\"ן באומר קונם פירות אלו וכו' דנראה מדברי הר\"ן דמדאורייתא הוא אסור בחלופיהן וגדוליהן דהוה ליה כחילופי וגידולי הקדש עכ\"ל דהרי משנה שלימה שלנו קתני גדולי הקדש חולין. ושוב נדפס ספר הבהיר כהונת עולם ובביאורו לה' נדרים שם הביא קושיא זו בשם הרב הנז' כשהלך בשליחות מצוה וע\"ש מה שתירץ: \n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [
+                "<b> תפוח שרסקו וכו'</b> עמ\"ש הרב עדות ביעקב סי' פ\"ג וכתב עליו הרב יד אהרן א\"ח סי' תס\"ב ולא עיין במנחות דף נ\"ד ובתוס' שם עכ\"ל וכבר מבואר שם בספר עדות ביעקב דכתב זה בברחו מפני חמת המציק אגב גירסיה במשניות: \n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                " אם יש בו משקל עשר זוז ביהודה וכו' פי' רבינו עובדיה שהוא אחד מתתק\"ס והוא מהירושלמי והרשב\"א בתשובותיו ח\"א סי' רע\"א כתב וז\"ל ומה שאתה שואלני טעם הירושלמי בשיעור זה גם אנכי לא ידעתי ולא נתפרש לנו עכ\"ל ואפשר לומר דרך רמז כי לילי\"ת מחל\"ת עם ב' כוללים שהם כח דכורא עם כל אחת שהוא יותר רוחני ופועל על ידן גי' תתק\"ס ואם יהיה תתקס\"א אחד נוסף מבטלם אבל תתק\"ס מתפשטת הסט\"א שהוא גימטריא של שמותן וכח דכורא. אמנם תתקס\"א האיר עינינו הרב מג\"ע שהוא גימטריא אברהם שרה יצחק כמו שהאריך הגאון החסיד בספר מעשה רקח עש\"ב ואפשר שזה טעם שכתב הרב ראשית חכמה דשונה משניות הורג יצה\"ר כי מתניתי\"ן גימטריא תתק\"ס לבטל הנז' שמהם נמשך היצר הרע ואפשר כי לזה נזדמן למרגלים אשכל ענבים משאוי תתק\"ס סאין והימים ימי בכורי ענבים כמ\"ש הקדוש הר\"ש אסטרפולי דהאותיות שקודם ענבים ס\"מ ושטן וכחותיו רקד ביניהם ואפשר שזה טעם שיש במקוה תתק\"ס לוגין ליטהר מהן. ואפשר שלזה ישב משה רבינו בשמים מ' יום ומ' לילה שהם תתק\"ס שעות להכניעם ובמקום אחר ביארתי יותר ודע כי באחורי תרעא דף קפ\"ב ע\"א שיטה כ\"א יש ט\"ס וכצ\"ל ולזה כשיהיה תתקס\"א עולה דיש א' יותר על מספר הנז' ואין להם כצ\"ל: \n"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b> כל הנכבשי' וכו'</b> עיין מ\"ש הר\"ש והרא\"ש והרב תוספת י\"ט ומה שהשיג בהקדמת אמרי צרופה על הרב תוספות י\"ט ועמ\"ש אנכי עפר דל בספרי הקטן מחזיק ברכה י\"ד דף ס' ע\"ד והנמשך ושם בקונטריס אחרון דף קי\"א ע\"ד ע\"ש ודוק היטב: \n"
+            ],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [
+                " ואינו מטמא משום משקה אלא היוצא מן הזתים ומן הענבים. משנה זו מכרזת ואומרת דשמן שומשמין אינו משק' ויש להרגיש על הרב גנת ורדים שנשאל על זה ולא זכר ממשנה זו. וכן הרב מהר\"י עייאש בס' מטה יהודה ועיין בס' הקטן ברכי יוסף סי' קנ\"ח וכן בס' הקטן מחזיק ברכה שם: \n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Petach Einayim, Jerusalem 1959",
+            "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001157028"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "פתח עינים על משנה תרומות",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Petach Einayim",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Perek",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}