0b80245e3bba3eaa72c2dcc66bb6f0d7b34332b8f5c9a75ac87c33d7c9057911

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Boaz/Seder Zeraim/Boaz on Mishnah Berakhot/English/Sefaria Community Translation.json

@@ -0,0 +1,29 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Boaz on Mishnah Berakhot",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org",
+    "versionTitle": "Sefaria Community Translation",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "בועז על משנה ברכות",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Boaz",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "text": [
+        [],
+        [],
+        [
+            "Rabbi Akiva Eiger writes, quoting the Rashba, that the Mishna says tefillin only as adjunct to the others, because really a mourner is prohibited from tefillin anyway for the first day of mourning, so it didn't have to say that he's patur from tefillin. And Rabbi Akiva Eiger explains that this is the Rashba l'shitaso, that you don't wear tefillin on chol hamoed; because if you did, there's another thing you can say - that the mishnah is talking about a case of a mourner on Chol Hamoed, who is not allowed to mourn, and therefore would be obligated on tefillin on Chol Hamoed, if not for the fact that he has מתו מוטל לפניו, and the mishnah says tefillin davka, not as andjunct to the others. But since the Rashba holds that one doesn't wear tefillin on Chol Hamoed anyway, there's no case that the mourner would be obligated in tefillin on the first day, and that's why the Rashba says that the mishnah didn't have to say \"tefillin\" here. Now, says the Tiferes Yisroel, this is a question calling out loudly to me - because the Yerushalmi says something similar. It brings down that a mourner is patur from tefillin on the first two days and asks the same question, if an avel is anyway patur from tefillin, then why do we need to say tefillin here? So, says Tiferes Yisroel, we see that the Yerushalmi, like the Rashba, also holds that Chol Hamoed is not the time for tefillin (because otherwise it would have had a legitimate case where you have to wear tefillin as a mourner, like we said in the last paragraph.) If so, I've got a big problem - I don't understand either the Yerushalmi or the Rashba. Because even if you're not obligated in tefillin on Chol Hamoed, there's still a need to say tefillin in our Mishnah. Because the halachah that a mourner doesn't have to wear tefillin (because they're called \"פאר\" and a mourner is \"rolling in the dust\") only applies once he's a halachic \"avel\" which is only after the burial. So it has to tell us in our Mishnah that even before the burial he's patur from tefillin. Also, it's telling us something else - that when the corpse is not מוטל לפניו, in that he's unable to bury it, he's still obligated in tefillin (and only when it IS מוטל לפניו is he patur)."
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Boaz/Seder Zeraim/Boaz on Mishnah Berakhot/English/merged.json

@@ -0,0 +1,30 @@
+{
+    "title": "Boaz on Mishnah Berakhot",
+    "language": "en",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Boaz_on_Mishnah_Berakhot",
+    "text": [
+        [],
+        [],
+        [
+            "Rabbi Akiva Eiger writes, quoting the Rashba, that the Mishna says tefillin only as adjunct to the others, because really a mourner is prohibited from tefillin anyway for the first day of mourning, so it didn't have to say that he's patur from tefillin. And Rabbi Akiva Eiger explains that this is the Rashba l'shitaso, that you don't wear tefillin on chol hamoed; because if you did, there's another thing you can say - that the mishnah is talking about a case of a mourner on Chol Hamoed, who is not allowed to mourn, and therefore would be obligated on tefillin on Chol Hamoed, if not for the fact that he has מתו מוטל לפניו, and the mishnah says tefillin davka, not as andjunct to the others. But since the Rashba holds that one doesn't wear tefillin on Chol Hamoed anyway, there's no case that the mourner would be obligated in tefillin on the first day, and that's why the Rashba says that the mishnah didn't have to say \"tefillin\" here. Now, says the Tiferes Yisroel, this is a question calling out loudly to me - because the Yerushalmi says something similar. It brings down that a mourner is patur from tefillin on the first two days and asks the same question, if an avel is anyway patur from tefillin, then why do we need to say tefillin here? So, says Tiferes Yisroel, we see that the Yerushalmi, like the Rashba, also holds that Chol Hamoed is not the time for tefillin (because otherwise it would have had a legitimate case where you have to wear tefillin as a mourner, like we said in the last paragraph.) If so, I've got a big problem - I don't understand either the Yerushalmi or the Rashba. Because even if you're not obligated in tefillin on Chol Hamoed, there's still a need to say tefillin in our Mishnah. Because the halachah that a mourner doesn't have to wear tefillin (because they're called \"פאר\" and a mourner is \"rolling in the dust\") only applies once he's a halachic \"avel\" which is only after the burial. So it has to tell us in our Mishnah that even before the burial he's patur from tefillin. Also, it's telling us something else - that when the corpse is not מוטל לפניו, in that he's unable to bury it, he's still obligated in tefillin (and only when it IS מוטל לפניו is he patur)."
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Sefaria Community Translation",
+            "https://www.sefaria.org"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "בועז על משנה ברכות",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Boaz",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Boaz/Seder Zeraim/Boaz on Mishnah Bikkurim/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,37 @@
+{
+    "title": "Boaz on Mishnah Bikkurim",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Boaz_on_Mishnah_Bikkurim",
+    "text": [
+        [
+            "וכ' עלה רבינו הגאון אאמ\"ו זצוק\"ל ואילה\"ק הרי אם גופה אינה קורא' ואיך עדיף בנה ממנה י\"ל דמצ\"ל אבוה דאמי קא יריתנא כנפל הבי' עליו ועל מורישיו בנו קדים לב\"ח מה\"ט [כח\"מ ר\"פ ורי\"א] אמנם תו' הקשו [גיטין דמ\"ח] לדידן דקיי\"ל כר\"ל דקנין פירות לאו כקנין גוף וקיי\"ל נמי דאחין שחלקו כלקוחות הן להחזיר זל\"ז ביובל א\"כ לא משכח\"ל מביא וקורא רק חד בר חד עד יהושע בן נון. ונ\"ל דהא דמחזירין זל\"ז ביובל היינו משום דמספקא לן אי מתרמי ליה דידיה דאין ברירה ועכ\"פ מדא\"א להוציא מידו מספק די\"ל שמא דידי אתרמי לי שפיר קרינן ליה אדמתך עכלה\"ט. ונלפע\"ד דלא דמי להאי [דב\"ב דפ\"א ב'] דמספיקא מביא ואינו קורא דהתם אינו מוחזק בקרקע אמנם ק\"ל טומטום דג\"כ ספיקא הוא ואין מוציאין קרקע ממנו ואפ\"ה מביא ואינו קורא: "
+        ],
+        [
+            "כ' הר\"ב ור\"מ מדכתיב ושמחת וכ' עלה רבינו הגאון מהו' עקיבא שליט\"א [אות יב] תמהני כו' ואי מהיקישא למלקות נמי איתקש למעשר. [ולפע\"ד העני המהפך בחררה נראה דאי נמי נילף מהיקישא נמי לא לקי דכיון דהך היקישא אצטריך לכמה מילי דילפינן בהו בכורים ממעשר לא עדיף מאילו הוה כ' בהו לאו בהדיא דנמי לא הוה לקי עלייהו דהו\"ל לאו שבכללות ואף דבפסחים [דכ\"ד ע\"א] אמרי' ואת\"ל אין עונשין מה\"ד היקישא הוא אלמא דעונשין אהך היקישא ליתא דבל\"ז ק' כיון דכל עיקר ילפותא מהיקישא למה אייתי הק\"ו כלל אע\"כ דתרווייהו צריכא דההיקש הו\"ל רק כגלויי מלתא על הק\"ו דלעונשין מה\"ד דאי לאסורה כבר שמעי' לה מהיקישא ודכוותי' אשכחן [יבמות דס\"ח ב'] דבכה\"ג עונשין מה\"ד. אבל לענין אנינות ליכא ק\"ו בכורים ממעשר דאכ\"ל תרומה יוכיח ואת\"ל א\"כ ל\"ל לרבנן למילף היקישא כלל ולא מושמחת כיון דבין כך וכך לא לקי י\"ל דאיצטרי' היקישא לגלות דושמחת לאו אזמן שמחה לחודא קאי כ\"א דלמעט אנינות נמי אתא והשתא צדקו דברי הרמב\"ם ור\"ב דמייתו קרא דושמחת כיון דלפי האמת מהך קרא מצי למילף תרויי' ילפותי כך נ\"ל ל\"מ] ותו ק\"ל לר\"מ ור\"ב דנקטו בחיוב בעור הטעם מדכתיב הקודש וביבמות שם קאמר משום דאיתקש למעשר וצ\"ע. ויקרא התולעת הטעם שהביאו הוא בירושלמי הכא ולפי דברינו הנ\"ל גם קו' זאת תתישב לפע\"ד: ",
+            "אבל ליכא למימר דאתא לרבויי' עופות דדם עופות מכשיר כפ\"ו דמכשירין דא\"כ לא שייך למתני בסיפא דשוה לדם שרץ שאין חייבים עליו. גם ליכא למימר דאתא למכלל נמי עובדי כוכבים דאינן בכלל מלת אדם דאתם קרויין אדם וכו' [כב\"מ דקי\"ד] ליתא דא\"כ הול\"ל דם האדם או דם בני אדם דאז משמעותו נמי עובדי כוכבים [כתו' יבמות דס\"א א'] ותו דהרי ריש ויקרא כ' אדם כי יקריב וקרא מיירי אף בעובדי כוכבים דהרי איש איש מלמד שעובדי כוכבים נודרין וכו' כישראל [חולין די\"ג ב'] ומכם בכם חלקתי ולא באומות [שם] אע\"כ דדוקא היכא דתנא בי' קרא ממעט עובד כוכבים: ",
+            "אמנם לא זכיתי להבין מה זה דקאמר המשנה שאינו שוה לא לבהמה ולא לחיה ויהיה נמי שוה לזה או לזה ועכ\"פ אינו שוה לאותו מין ממש והרי גם בהמה עם בהמה וחיה עם חיה כל שאינו אותו מין ממש ה\"ז כלאים וביותר יש לתמוה על הרמב\"ם [פ\"ט מכלאים ה\"ו] דפסק דאינו לוקה על כלאיו ותמוה אמאי פטור ממלקות ויהיה איזה בריה שיהיה הרי גם בהנהיג עז ושבוטה לקי כדפסק מקמי הכי. ואפשר דרמב\"ם ס\"ל דכוי הוא מתיש הבא על רחל. ובכה\"ג גם הרי עם ה��ם אסור ואין לוקין עליו מדיש ספק אם חוששין לזרע אם [וערכ\"מ שם ה\"ו]: "
+        ],
+        [
+            "כ\"כ הרמב\"ם ותמהני הרי ידוע שאדרבה בימיו בעו\"ה נטו צללי ערב למלכות ישראל והיו כבושים תחת יד הרומיים. ולפענ\"ד ע\"פ מ\"ש תו' [סוטה דמ\"א ב'] ד\"ה אותו דאף דלשאר שררות באמו מישראל מקרב אחיך קרינן בי' עכ\"פ מלך דכפל בי' קרא לא סגי דלאו אביו ואמו מישראל ושלא כדין מלך אגריפס א\"כ ק\"ל ע\"פ מ\"ד התם דאגריפס המלך קרא עומד ושבחוהו חכמים ומקשי הש\"ס הרי מלך שמחל כבודו אין כבודו מחול ומשני מצוה שאני וק' מנ\"ל הא דלמא להכי שבחוהו משום דשלא כדין מלך אע\"כ דאפ\"ה צריך שתהא אימתו עליך ולפ\"ז שפיר קאמר הכי אפי' אגריפס דשלא כדין מלך ויש לחוש שע\"י זלזול זה יחשבו דאין לו דין מלך ולא תהא אימתו עליך אפ\"ה מצוה שאני: ",
+            "וכ' עלה רבינו הגאון מהו' עקיבא שליט\"א [באות יח] ז\"ל אין זה לשון הש\"ס אלא דרש\"י שם כתב כן. ויאמר הננס אבל מוכח כן מש\"ס [ב\"ק צ\"ב א'] דאל\"כ מה בתר עמא אזלי עניותא: "
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913",
+            "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "בועז על משנה ביכורים",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Boaz",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Boaz/Seder Zeraim/Boaz on Mishnah Kilayim/Hebrew/Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913.json

@@ -0,0 +1,76 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Boaz on Mishnah Kilayim",
+    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739",
+    "versionTitle": "Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "digitizedBySefaria": true,
+    "versionTitleInHebrew": "משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "בועז על משנה כלאים",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Boaz",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            "כ\"כ הר\"ב דלשיעור חלה מצטרפין. וכתב עלה רבינו הגאון מהו' עקיבא שליט\"א [באות א]. וז\"ל אף דתנן פ\"ב דתרומות מ\"ו. דכל שהוא כלאים בחבירו כו'. ומזה תמוה לי דברי רש\"י (פסחים דף ל\"ה ע\"א) כו'. והא בתרומה כל שהוא כלאים אין תורמין מזע\"ז וצ\"ע עכלה\"ט. ואני אנה אני בא בפרוזבוטי. דלפע\"ד היה נראה. דרש\"י סמך א\"ע. מדבל\"ז קשה דב' כללי דנקט בפ\"ב דתרומות סתרי אהדדי. דקאמר כל מין חיטין א'. משמע אפילו כוסמין וחטין. וקאמר בתר הכי כל שהוא כלאים אין תורמין מזה על זה. אלא על כרחך מדאין למדין מהכללות אפילו במקום שנאמר בהן חוץ (כעירובין דף כ\"ז ע\"א) ע\"כ הך כללא דכל שהוא כלאים ל\"ד. והך כללא קמא דכל מין חיטין א'. דוקא. דאי נימא איפכא. וכללא קמא רק בשחמתית ולבנה מיירי. א\"כ למה ליה להך כללא קמא כלל. דשחמתית ולבנה אינן כלאים. ותו מדמתחיל אין תורמין ממין אשא\"מ. וקאמר בתר הכי כל מין חיטין א'. ונקט נמי בפסחים דכוסמין מין חיטין ש\"מ דכוסמין וחטין נכללו בכללא קמא. ויצא מכללא דסיפא דאף שהן כלאים עכ\"פ מדהן מין א' תורמין מזע\"ז. השבני רבינו הנ\"ל א\"א לומר כן דכללא קמא דוקא וכללא בתרא ל\"ד. אימא איפכא. וטפי נראה דכללא בתרא קאי אכל מה דתני מקמי הכא. ומפרש לה דעכ\"פ בעי' שלא יהיה כלאים זה בזה. ותו דכיון דדינא דאין תורמין ממין אשא\"מ נפקא לן מק\"ו מתירוש ויצהר. ע\"כ דבכוסמין וחיטין יש איזה דרש דתורמין. אם כן נימא פרכא על הק\"ו חטים בכוסמין יוכיח: "
+        ],
+        [
+            "אב\"י דברי ע\"ר אאמ\"ו זצוק\"ל הכ\"מ. צריכין ביאור. א) מ\"ש דליכא למימר דהרובע בטל ברוב. לכאורה מוקשה. דהרי כ' לפני זה דהוא משיעורין דהם הלמ\"מ. וא\"כ איך שייך תו להקשות. דיהיה בטל ברוב. דהרי הלמ\"מ מסרה לנו להדיא. דכאן שיעור האיסור הוא רובע ולא יהיה בטל. וי\"ל דכונת ע\"ר דגם בלא טעם דהוא הלמ\"מ ג\"כ לא שייך ביטול. ב') מ\"ש ע\"ר. דאינו בטל מדניכר כל גרעין במקומו. כונתו על מ\"ש הש\"ך י\"ד סי' רצ\"ט ס\"ק א' בשם הלבוש. דבשלמא בב\"ח. דג\"כ הוה כמו כלאים היתר בהיתר שע\"י תערובתם נאסר. ואפ\"ה שייך בו ביטול. דהתם טעם הבשר או החלב נתערב ונתפשט בכולו ואין כאן מקום מיוחד לאיסור. והוה כאילו נאבד מן העולם. משא\"כ גבי כלאים שיש לו מציאות במקומו ולא נתפשט. מיהא לפ\"ז קשה מיבש ביבש. דג\"כ יש להאיסור מציאות במקומו. ואפ\"ה (אינו) בטל. אע\"כ כמ\"ש הש\"ך שם. דשאני היכא שהאיסור רק מחמת שיתן טעם. דשם שייך ביטול. משא\"כ כלאים שהוא גזרת הכתוב לאסור בלא טעם. בזה לא שייך ביטול. ומה שהראה ע\"ר מקום לי\"ד סי' ק\"ט. לא ידעתי לכוונו. ועי' עוד בר\"ן שבת פ' כלל גדול. במשנה המוציא מרשות לרשות. שכ' דאין עונשין מהלכה למ\"מ. ולא קשה מזה אדברי ע\"ר לעיל דכ' בשם רמב\"ם. דלוקין אכלאים דרובע דהוה הלמ\"מ. דכוונת הר\"ן דוקא באם עיקר האיסור הוא רק הלמ\"מ. משא\"כ בכלאים דעיקר האיסור מפורש בתורה ורק השיעור דרובע הוא הלמ\"מ. תדע דהרי נלקה על אכילת שיעור מאיסורי תורה. והרי שיעורין הלמ\"מ. אע\"כ כדאמרן. וצל\"ע דברי רתוי\"ט בזבחים פי\"ג מ\"ו ד\"ה ר\"א. דתמה על הרמב\"ם דפסק במנסך מי חג בחג בחוץ פטור. מדניסוך המים בחג לאו דאורייתא אלא הלמ\"מ. דמ\"ל מפורש בתורה. מה לי הלמ\"מ. שהרי שתים זו (כלומ' אנכי ולא יהיה כמכות כ\"ד א') מפי הגבורה שמענו. ולמה לא יהא חייב על מה שהוא הלמ\"מ כעל דאורייתא. דהכל נמסר לנו רק מפי משה. ואני לא זכיתי להבין ד\"ק. דודאי שאני ושאני. היכא דמשה כתב ע\"פ הגבורה המצוה להדיא בתורה. והיכא דלא הורשה לכותבה בתורה רק למוסרה בעל פה בתואר הלמ\"מ. דהיכא דלא כתבה משה בהדיא. בוודאי להכי לא צוה אותו הקב\"ה לכתבה בתורה. כדי שלא יענשו הב\"ד העובר עליו. וכמו שהוכחתי מהר\"ן דשבת להדיא. דאין עונשין מהלמ\"מ. ועי' מ\"ש עוד אי\"ה לקמן פ\"ט מ\"א: ",
+            "אב\"י ול\"מ נ\"ל. דבשלמא דם וחלב הם שני שמות. משא\"כ הכא שם איסור כלאים חד הוא. דאטו פירשה התורה איסור זה המין בפ\"ע ושל זה המין בפ\"ע. רק כללה הכל באיסור דשדך לא תזרע כלאים ועי' בסי' ה': ",
+            "וכ' ע\"ר רבינו אאמ\"ו הגאון זצוק\"ל וז\"ל. ונ\"ל דת\"ק ור\"ש לשטתי' בפ\"ב דערלה דכל דשיעורן שוה מצטרפים אף בשמות מחולקים. משא\"כ לר\"ש שם. וכ\"כ נ\"ל דא' מכ\"ד לסאה דנקט היינו כשיעור חלה פ\"ב דחלה מ\"ז עכלה\"ט: ",
+            "אב\"י דברי רבינו מאורן של ישראל זצוק\"ל הכ\"מ הם קצרים ועמוקים וזאת היא כוונתם. א) לפי' רבינו דהפשתן בתבואה חוזר לדברי ת\"ק. א\"כ צרכינן לומר. הא דאמר ר\"ש כשם שאמרו להחמיר כך אמרו להקל. ר\"ל רק בזרעונים גסים ביותר. לא בפשתן. ולא פירשו רבינו. דממילא שמעית לה מסי' י'. מיהו ה\"ה דהוה יכול רבינו לשיטתו לומר דסיפא דהפשתן בתבואה הוא ג\"כ מדברי ר\"ש. וכמו שפירש ע\"ר. דפשתן אע\"פ שהוא דק. מכ\"מ נזרע בדוחק. וזהו שאמר ר\"ש. כך אמרו להקל. ולא פי' רבינו כן. משום דטפי עדיף ליה לאוקמי הך סיפא כת\"ק. דקיי\"ל כוותיה. וכן פסק הרמב\"ם בחיבורו פ\"ב דכלאים. ול\"מ הייתי אומר. דהך סיפא הוא דברי הכל בין לת\"ק בין לר\"ש. ועי' בפירוש המשנה לרמב\"ם כאן. דפירש האי כשם שאמרו להחמיר. ר\"ל שאין ב' מינים מצטרפים להחמיר כמ\"א אליבא דר\"ש. כך אין מצטרפין להקל. ועי\"ש. ב') מה שפירש רבינו דפשתן יוצא משאר זרעוני גינה. אין כונתו הקדושה. דרמב\"ם פי' כן. דהרמב\"ם כ' בפירושו לכאורה בהיפוך. וז\"ל שזרע פשתן אינו מן הקטנית. אבל הוא כזרעוני גינה. רק כונת רבינו לאחוז בכלל בשיטת הרמב\"ם דהך סיפא דהפשתן בתבואה הוא חוזר לדברי ת\"ק. אבל בפרטיות הפי' כבש לו רבינו דרך סלולה בעצמו. דאדרבה דלת\"ק זרע פשתן יוצא מזרעוני גינה. וזה לא מפני שזרעוניו גסין. אלא מפני שנזרע בדוחק. וטעמו ונימוקו עמו לנטות בזה מהרמב\"ם בפירושו. דהרי הרמב\"ם בעצמו בחיבורו שחיבר כנודע אחר פירוש המשנה שלו. חזר מדבריו ופסק בפ\"ב דכלאים ה\"ה. דבפשתן רק בג' רביעים בכל סאה. אז צריך למעט. לפי שב\"ס. זורעין בו ג' סאה פשתן. הרי להדיא דהוציא הרמב\"ם זרע פשתן מזרעוני גנה. וכמ\"ש רבינו. ועי' מ\"ש עוד בזה אי\"ה בהלכתא גבירתא: ",
+            "אב\"י וכן כתוב להדיא בתוס' כדברי ע\"ר וכן משמע מירושלמי. ולא קשה מרישא. דאפי' באם התליע הופך ואח\"כ זורע. דשם נקט התנא הדין בסתם דאפי' בהתליע הופך ואח\"כ זורע. אבל אם ניחא ליה לזרוע תחלה ומגלה דעתיה להדיא בשעת זריעה. שהוא רוצה להפוך. אז דוקא אם צמחה צריך להפוך תחלה. לא בהתליע. וגם רב\"א מצאתי שפסק כע\"ר זצוק\"ל. וראיתי להרב מהר\"י פרענקל שהתקשה מרישא ונכנס בדחוקים ולפמ\"ש בשיטת ע\"ר זצוק\"ל ניחא: ",
+            "כ\"כ הרמב\"ם בפ\"�� מכלאים. ומה שהקשה הראב\"ד שם דזהו רק לר\"ש פ\"ז מ\"ה דדרש כרמך. נ\"ל דרמב\"ם לטעמיה אזל דפסק שם פ\"ה ה\"ח באמת הלכה כר\"ש. ורכ\"מ נדחק ליישב הרמב\"ם יע\"ש: ",
+            "ור\"מ ור\"ב כ' אסור. וק\"ל מירושלמי דמייתי הר\"ש. דר\"ש לקולא קא'. וכן מוכח לע\"ד. דהרי בכ\"מ נקט הפשוט קודם. כמו א' עצם שיש בו מוח וא' עצם וכו' (כפסחים דף פ\"ח ע\"א). וא' יבנה וא' כל מקום וכו' (ר\"ה כ\"ט ב'). ובפרט בדאיכא פלוגתא (כרש\"י סוכה ד\"כ) א' גדולה וא' קטנה. (וכתוס' כתובות דף כ' ע\"ב) א' חדשות. [אב\"י ותוס' זבחים דף צ\"ב ע\"ב. והוסיפו שם דהיכא דסליק מאינו פשוט. אז אפי' קאי אקרא נקיט שאינו פשוט] רק היכא דנקט בין בין. אפי' קאי אפלוגתא. נקט לרוב שאינו פשוט קודם (כסמ\"ע סע\"ב סק\"ז) וכדאשכחן נמי (פסחים כ\"ו ב') לא ישטחנה לאבידה בין לצרכה ובין לצרכו. אמנם מצינו נמי איפכא (ביצה ל\"ב ב') ועי' עוד (חולין ק\"ו ב') דנקיט בין בתרי גוונא. אבל ק\"ל מה מקשי (במ\"ק ד\"ב א') השתא מעין שיצא בתחלה דלא אתא לאנפולי משקין. כ\"ש מעין שלא יצא מתחלה. ומאי קושיא הרי אשכחנא טובא דכוותיה דנקיט שאינו פשוט קודם. וי\"ל. [אב\"י כלומ' דודאי היכא דאפשר לתרץ שיהיה בכל אחד מהבין רבותא בפני עצמו. טפי עדיף וכדמתרץ שם הגמרא באמת. דאפילו מעיין שלא יצא בתחלה בית הבעל לא] ועי' (ב\"מ דט\"ו) אחריות ט\"ס בין בשטרי הלואה בין בשטרי מו\"מ. והרי מו\"מ רבותא טפי דעביד אינש דזבין ליומא]: ",
+            "קרא עניא אבבא. בלעינא קולפא טבא. דגם מ\"ח לא נתבאר באבוב לחרי זמרא חביבא. כראוי לרעיא חגרא דפסיק שדי בגובא. ואין אופין פת עבה. בכירה שהסיקוה בקש וגבבא. דהנה הר\"מ והר\"ב פי' דלהכי אין סומכין חרדל וחריע לתבואה. דמדמזקי לתבואה ש\"מ דרוצה בקיומן. וק\"ל היכא איירי אי באמצע שדהו אפילו פשתן אסור כלעיל סי' מ\"ה. ואי בזרע חרדל חריע בין תבואה שלו לתבואת חבירו. מאי אריא חרדל וחריע. אפי' כל מיני דלא מזקי נמי אסור. כלעיל סי' מ\"ו. ואי\"ל דמשום סיפא נקט חרדל וחריע דשרי בירקות. באמת קשה מ\"ש ירקות משאר מיני דאסור. ואי דמיירי דשדה חבירו ג\"כ חרדל וחריע. ושלו תבואה אסור לסמוך ביניהם תלם חרוח\"ר. ליתא דמלבד שרמב\"ם בפ\"ג מכלאים כ' דמיירי ביש תבואה מב' צדדים. גם לישנא דמתניתין לא משמע שיש בצד התלם. שדה של חרוח\"ר. ורתוי\"ט כ' דמתני' מיירי בזרע אחר חרוח\"ר בשדה חבירו. והקשה דעכ\"פ למה לא תני אסטיס ופואה דג\"כ מזיקים לתבואה כמ\"ה. ואי משום הא ל\"ק לדידי. די\"ל דעכ\"פ אסטיס ופואה מזיק לתבואה טפי מחרוח\"ר. ולעיל רבותא קמ\"ל והכא רבותא קמ\"ל. עכ\"פ הא ק\"ל הרי גם מין אחר אסור לזרוע בשדה חבירו. דאף אי יהיבנא לרתוי\"ט סברתיה דמותר לזרוע כלאים בשדה חבירו עכ\"פ הרואים יסברו שבעל השדה בעצמו זרען. ולדידיה אסור אם לא סמוך לכמין חברו כסי' מ\"ד. והמחוור מהפירושים. הם דברי רבינו הרא\"ש. דמתני' מיירי בשלו ושל חבירו תבואה. ואסור לזרוע ביניהן תלם חרדל וחריע. דמדלא מזקי לתבואה אמרינן דלקיימן זרען. משא\"כ בירקות בסיפא. חרוח\"ר מזיק לירקות. הרואה ידע דרק לבדוק שדהו זרען עכ\"ל. ולדברי רבינו צ\"ל דנקט חרוח\"ר ברישא. אף דכל המינים אסורים. רק משום סיפא נקט חרוח\"ר דבירקות מותר. אמנם תמהני על כולם דהרי בירושלמי קא' בפירוש דמתניתין מיירי במקיף חרוח\"ר לתבואה אבל לסמוך שרי. ולכן הקטע יוצא בקב שלו לפרש כפי קט שכלי ע\"ד הירושלמי כפי אשר חנני ה': ",
+            "אב\"י דברי ע\"ר אאמ\"ו הכ\"מ זצוק\"ל אינם צריכים חיזוק. דכך כ' הר\"ש והר\"ב בהדיא. דאפי' דרך יחיד מפסיק. אבל מ\"ש ע\"ר דמדלא זרען יחד במפולת יד לא אסור רק מדרבנן. באמת כן כתב הכ\"מ ברמב\"ם פ\"ד דכלאים הט\"ז. דגם בזרעי' צריך מפולת יד אבל דבריו צ\"ע ממ\"ש בעצמו שם פ\"ה ה\"א. דבכלאי זרעים אפי' בלא מפולת יד אסור מדאורייתא. וכמו שהעיר אאמ\"ו רבן של ישראל זצוק\"ל בעצמו בגליון הרמב\"ם שלו והוכיח כן מרמב\"ם פ\"א ה\"ב שם דלוקה במנכש ומחפה. אלמא דאפי' שלא במפולת יד אסור מדאורייתא. ואני אביא עוד ראיה מפורשת מרמב\"ם פ\"ג הט\"ז עי\"ש ודו\"ק. ועי' הלכתא גבירתא פ\"א מ\"ט: ",
+            "כ\"כ תוי\"ט וכתב עלה רבינו הגאון מהו' עקיבא שליט\"א [באות יב] וז\"ל שגבו ממני דברי רתוי\"ט כו' ומעולם לא שמענו דסלע גרע ובעי עובי ד'. וצע\"ג עכלה\"ט. ויעל כיונק תינוק שנמצא בצד העיסה הנקייה. ויאמר גדלה עלי מדורת התימה. דלפי דברי רבינו. רוחב ד' דנקט מתני' גבי סלע קאי אהמשך הפסק כותל שבין ב' מיני הזרעים. וזה לא מצאנו. דבכל מקום שנזכר מלת רוחב בבניין. קאי אעובי ולא אהמשך כפ\"ק דערובין רוחב קורה טפח. וכ\"כ התם פ\"ז מ\"ב כותל שבין ב' חצירות גבוה י' ורחב ד' דבכולי ר\"ל עובי ד' (חוץ מאצל דבר דק ומטולטל) וכן ידוע בלשון. דג' מרחקים שיש לכל גוף. נקראים אורך ורוחב וגובה. וכ\"א הוא עובי הגוף. [השיבני רבינו נ\"י וז\"ל לעד\"נ התם בקורה שמונח מכותל לכותל למשל ממזרח למערב. הוא וודאי יותר מטפח. שפיר שייך לקרוא לעובי שמצפון לדרום. בשם רוחב. וכ\"כ בכותל שבין ב' חצירות. ע\"כ שמפסיק בכל משך החצירות דמסתמא הוא יותר מד\"ט. שפיר שייך לקרוא לעובי שלמעלה מצפון לדרום בשם רוחב. משא\"כ הכא דסומך לגדר דמיירי לסמוך נגד הגדר. דמהני במשך ד'. ואם יהיה העובי מצפון לדרום ג\"כ ד' או שניהן יותר מאן מפיס לקרוא לזה או לזה בשם רוחב עכלה\"ט. ואני בעניותי לא ידעתי דברי קדשו. רק כפי מ\"ש מלשון בנ\"א בג' מרחקים הנ\"ל]. ותו ק\"ל דלפי דברי רבינו דסמך אר\"ש. ומדמייתי ר\"ש ראיה מעירובין. ע\"כ דסבירא ליה דהכא בפרוץ מרובה על העומד מיירי. דאל\"כ מאי ראיה מייתי מעירובין. אע\"כ דהר\"ש ה\"ק דכמו דהתם בכותל פחות מהמשך ד'. ופרוץ מרובה עה\"ע. גם נגד העומד אסור ה\"נ הכא. ומזה מוכיח הר\"ש דהכא ביש בהמשך כותל ד' מיירי ולהכי אף דפרוץ מרובה מותר נגד העומד. ותמוה דמלבד דמתני' לא הזכיר מפרוץ ועומד כלל. בל\"ז ק' דהו\"ל למנקט נמי דבעומד מרובה על הפרוץ גם נגד הפרוץ מותר. כדנקט לקמן בכלאי כרם פ\"ד מ\"ג וד'. [השיבני רבינו נ\"י ודאי מתני' לא מיירי כלל מדין פרוץ. רק במפולש ובדין מחיצה שמפסיק בין ב' מינין. רק דהר\"ש מייתי ראיה דמחיצה לא מפסיק רק במשך ד'. כמו בעירובין דפרוץ מרובה ע\"ע אינו פועל רק שמקום הפרוץ שם לא מקרי מחיצה. אבל לא גרע ממפולש ממש. ודל הפרוץ מהכא. לא יהיה מחיצה כלל רק מקום העומד. לשתרי לזרוע נגדו. אע\"כ דלא מקרי מחיצה מפסיק רק רוחב ד' עכלה\"ט]. ותו ק\"ל ארבינו דאי רוחב ד' אגדר נמי קאי והיינו המשך. למה הזכירו רוחב ד' רק במציעתא וסיפא. ולמה לא כייל סלע וגדר בחד בבא. ולפע\"ד נ' כרמב\"ם פ\"ג הט\"ו דמחיצה דמתני' לאו בפרוץ ועומד מיירי. רק במפולש ומבדיל המחיצה בין ב' המינין. ורק בגדר סגי בעובי כ\"ש אבל בסלע צריך עובי ד\"ט. ומה שהקשה רבינו דמעולם לא שמענו דסלע גרע מגדר. ת\"ש כותל שונית. פ\"ז דאהלות מ\"א ותוי\"ט שם. דמדלא נעשה בידי אדם. לא עדיף כמחיצה אחריתא. כ\"כ רתוי\"ט שם. וכ\"כ פי\"ב דנגעים מ\"ב א' בסלע לא הוה מחיצה מה\"ט. וליכא לאקשויי מאילן המיסך על הארץ במתני' דידן. דחשיב ליה מחיצה נ\"ל דבסלע שאני דלית בה תפיסת ידי אדם כלל. משא\"כ ב��ילן. וכמדומה גם הר\"ש חזר בו מלאוקמה מתני' בפרוץ מרובה. ושרוחב ד' קאי נמי אגדר. במ\"ש אח\"כ וז\"ל ומיהו לא יתכן וכו' יע\"ש. [השיבני רבינו הנ\"ל וז\"ל מ\"ש ידידי הרב נ\"י מפ\"ז דאהלות. נתכוון במ\"ש בתוי\"ט והמגדל כו' שן סלע וכו' ונ\"ל דהיינו דמש\"ה לא קתני אם אין בו פ\"ט. דבעולה מאיליו בודאי ליכא חלל באמצע. ותו דאי בעומד מאליו לא הוה מחיצה גם בעובי ד' לא מהני. וזה לא מצינו דבעומד מאליו בעי מחיצה מעולה ביותר. ועי' (בעירובין ט\"ו א') קס\"ד כמו דפליגי בלחי פליגי נמי במחיצה ת\"ש וכו' ובמסקנא פליגי דמ\"ס לחי משום הכירא. הרי אף אי משום מחיצה. יש לחלק דבלחי דקה כ\"ש לא מהני עומד מאליו. אבל בעושה סוכתו בין אילנות וכדומה דבעיא מחיצה רחב ד' מהני גם בעומד מאליו אע\"כ דלעניין זה אין לחלק עכלה\"ט]. שבתי וראה מה דמסיק התם דבמחיצה כ\"ע מודו. דאע\"ג דעומד מאליו. שמה מחיצה. ואילה\"ק ממ\"ש מתני' דאהלות. י\"ל דנהי דמחיצה לא הוה חציצה מיהו הוה להפסיק בין אויר רה\"ר לרה\"י: ",
+            "כך פי' הר\"ש והר\"ב. ולפי פי' זה א\"א שיהיו הכ\"ד קרחת על מקום שהוא נ' על נ' אמה דעל מקום כזה א\"א לעשות כ\"ד קרחות שיהיה כל א' בארכה י' אמות וב' טפחים וחצי על רוחב י' אמות. אלא הכ\"ד רובע יהיו ד' קרחת ברוחב על ו' קרחת באורך. וא\"כ מדכל קרחה ארכה י' אמות וב' טפחים וחצי על רוחב י' אמות. יהיה מקום כל הכ\"ד קרחות ס' אמה אורך על רוחב מ\"א אמה וד' טפחים. או ס\"ב אמה וג' טפחים אורך על רוחב מ' אמה שכשתרבע מקום זה או זה ברבוע שוה הצלעות יהיה נ' על נ' אמה דהיינו בית סאה. וה\"ה בעושה כל הכ\"ד קרחות. כל א' מרובע ממש. דהיינו י' אמות וחומש על י' אמות וחומש דזהו שיעור בית רובע כמ\"ש הרמב\"ם הכא שרי רק מדהוא רק רובע בקירוב להכי לא נקטו הכי. ואילה\"ק דעכ\"פ למה לא נקטו הר\"ש והר\"ב כפשוטא. שיחלק הבית סאה של נ' אמה על נ' אמה לכ\"ד חלקים ויהיה באמת כל חלק י\"ב אמות ומחצה אורך על רוחב ח' אמות ושליש. י\"ל דא\"כ לא יהיה כל א' רבוע שוה הצלעות רק רבוע ארוך. ור\"מ לא התיר רק בקרחת. דהיינו ערוגה מרובעת. משא\"כ ערוגה העשוייה רבוע ארוך. משר שמו. כלעיל מ\"ו. ואע\"ג דשיעור הקרחת דנקטו רבותינו ארכו ב' טפחים יתר על רחבו. עכ\"פ כיון דהוא רק פורתא. לא חשיב. ונקרא שפיר רבוע שוה הצלעות. ונ\"ל עוד דמה\"ט לא סגי ליה לתנא למתני שעושה כ\"ד קרחות לבית סאה. ול\"ל תו למתני מקרחת לבית רובע. אלא קמ\"ל דלא תימא דנ' על נ' אמה יחלקום לכ\"ד חלקים. אלא דא\"כ ע\"כ שיהיה כל קרחת רבוע ארוך. ובכה\"ג לא שרי ר\"מ. להכי סיים מקרחת לבית רובע. דהיינו שיהיה ארכו כרובע ורחבו כרובע בקירוב. והרי אם יהיה כל א' רבוע ארוך לא יהיה נקרא קרחת. והא דלא סגי ליה למנקט עושה כל קרחת מבית רובע ול\"ל למנקט שעושה כ\"ד קרחת לבית סאה. נ\"ל דאתא למעוטי דהא יתר מבית סאה. כגון סאה ומחצה אסור לעשותן ל\"ו קרחות סמוכין זל\"ז. או סאתיים אסור לעשותן מ\"ח קרחות סמוכין דע\"י רבויין מאד מחזי כמעורבין. אבל בפחות מבית סאה כגון חצי סאה שרי לר\"מ לעשותו י\"ב קרחות וכן שליש סאה מותר לעשותו ח' קרחת. דכל שהשטח הנזרע הוא מועט יותר. קיל טפי (כלקמן פ\"ג סי' ג'). ועוד נ\"ל דמדלא הזכיר התנא סדר הקרחות. כמה קרחות יהיה באורך וכמה ברוחב. ש\"מ דא\"צ דוקא ו' קרחות אורך על ד' קרחות רוחב. אלא ה\"ה ח' אורך על רוחב ג'. או י\"ב אורך על רוחב ב'. וכ\"ש בעומדים כל הכ\"ד קרחות בשורה א' דשרי. דכל בכה\"ג מתמעט העירבוב טפי למראית העין: "
+        ],
+        [
+            "הקשה בירושלמי דגם בסיפא בין הגבולים יזרע חמ�� מינים כרישא. ותירץ מפני שהגבול ממעטו. ונתקשו קמאי מה משני בזה. ותי' אאמ\"ו רבינו הגאון זצוק\"ל וז\"ל ונ\"ל ע\"פ מ\"ש ר\"ש דנהי דגובה גבול לא מהני כראש תור. עכ\"פ מצטרף טפח גובה הגבול למרחק טפח ומחצה. וסגי במרוחק מתחתית הגבול חצי טפח. א\"כ בשלמא ברישא דליכא זריעת גבול (דערוגה בחרבה שנינו) אפשר שפיר לזרוע בה חמש מינים. משא\"כ בשזרוע על הגבול. נתמעטה הערוגה עכ\"פ חצי טפח מכל צד. ולא נשתייר רק ה' טפחים. ואז אסור לזרוע בה ה' מינין: ",
+            "כך פירשתי ע\"ד הר\"מ והר\"ב. אבל יש לדקדק דא\"כ למה הזכירה המשנה ג' דלועין. אלא הול\"ל דלדלעת יחידית צריך שליש בית סאה למר ושליש בית כור למר. ואי משום דבעי למנקט מניין שלם. הו\"ל למנקט דלדלעת א' נותנין ב' קבין למר וי' סאין למר. ותו ק' ל\"ל דנקט כל ג' דלועין לבית סאה צריך בית סאה. הול\"ל כל ג' דלועין צריך להתרחק מהן בית סאה. וכל זה הכרעני לומר ל\"מ דר\"מ ור' יוסי רק בשיש ג' דלועין יחד אמרו למלתיי'. ופליגי בהא את\"ק דס\"ל דבשורה של דלועין מרחיק רק ו\"ט מהן ובדלעת יחידית צריך להרחיק רובע. ואינהו ס\"ל דאדרבה כיון דעלי דלועין מתפשטין מאד. אם כן כ\"ש כשיש שורה של ג' דלועין מתפשטין טפי וטפי ולא סגי במרחיק רובע. אלא צריך למר בית סאה ולמר בית כור. ומה\"ט צריך נמי תנא למנקט כל ג' דלועין לבית סאה למר. וכל ג' דלועין לבית כור למר. לומר לך דדוקא כשכל הג' דלועין נטועים בתוך הרווח ההוא. אמנם בית רובע ובית סאה ובית כור שבמשנתינו. היינו דלת\"ק משערין כאילו הדלעת יחידית עומדת באמצע הבית רובע. שהוא י' אמות וחומש בקירוב (כפ\"ב סי' ס\"ב). א\"כ צריך הרחקה ממנה לכל צד ה' אמות ועשירית אמה. וכ\"כ לר\"מ משערינן כאילו הג' דלועין עומדים סמוכים באמצע בית סאה. שהוא נ' על נ' אמה. ויהיה א\"כ צריך להתרחק מהם לכל צד כ\"ה אמה. ולרבי יוסי בן החוטף משערין כאילו הג' דלועין עומדים סמוכים באמצע בית כור. שהוא רע\"ד אמה על רע\"ד אמה (כמ\"ש הרמב\"ם בפ\"ד מערכין ה\"ד) א\"כ צריך להרחיק מהם לכל צד קל\"ז אמה. והוא קצת תימה שיתפשטו גידולי דלועין כל כך הרבה. ואפשר שזהו שדחק לרבותינו לפרש דגם ר\"מ ור' יוסי בן החוטף בדלעת יחידית אמרו למלתיי'. ולהכי לת\"ק צריך להתרחק. ממנה 1/10 5 אמה לכל צד. וכמש\"ל. ולר\"מ צריך להתרחק ממנה 1/6 סאה לכל צד. דחשבינן כאילו הדלעת עומדת בתוך שליש סאה אורך על שליש סאה רוחב. וכיון דסאה הוא נ' על נ' אמה. יהיה שלישית סאה כ\"ט על כ\"ט בקירוב. ומדחשבינן כאילו הדלעת עומד באמצען נמצא שצריך להתרחק ממנה י\"ד אמות וחצי על י\"ד אמות וחצי בקירוב. ולרבי יוסי בן החוטף חשבינן כאילו עומדת באמצע שליש כור. וכיון דכור הוא ע\"ה אלף אמה מרובעים. א\"כ יהיה שליש בית כור כ\"ה אלף אמה. ואם נעשה מהם רבוע. יהיה קנ\"ט אמה על קנ\"ט אמה בקירוב דאם נכפיל 159 פעם 159 יצא 25281. והיינו הקירוב לסך כ\"ה אלף שאמרנו. נמצא שלרבי יוסי צריך להתרחק ממנה 1/2 79 אמה לכל צד: "
+        ],
+        [
+            "ואילה\"ק מדאמרי' (עירובין ט\"ז ב') דדייקי מתני' כוותיה דר\"פ דפרוץ כעומד מותר. והיינו מתני' דהתם וקשה והרי דיוקא דמשנתינו הוא לאיסור. מדסתרי דיוקא דרישא וסיפא אהדדי. וכלל בידינו דבכה\"ג אמרי' נעשה דיוקא דרישא כמפורש בסיפא (כקידושין ד' ה' ב' ועי' תוס' ב\"מ ל\"ד א'). וא\"כ ה\"נ נימא דפרוץ כעומד הו\"ל כפרוץ יותר מעומד דאסור. יש לומר דמצינו ג\"כ סיפא דוקא ורישא לאו דוקא כי הכא (ובפסחים י\"ט ב'). [אב\"י ועי' מ\"ש ע\"ר זצוק\"ל הכ\"מ לעיל פ\"ג סי' כ\"ט]: ",
+            "כ\"כ הר\"ב וכתב עלה רבינו הגאון מהו' עקיבא שליט\"א. [באות טו] וז\"ל וכן כתב הר\"ש. והוכיח כן מעירובין דף ט\"ז גבי ג' מדות בחצר. ונפלאתי מאוד דאדרבה כו' דלדידן דקיימא לן כרבנן גם בג\"ט מותר לזרוע נגד העומד. עכלה\"ט. ולולא מסתפינא היה נ\"ל דסברת הר\"ש. דבל\"ז ק'. למה הפסיק התם בהך שמעתתא אי ברייתא כרבנן או כרבן שמעון בן גמליאל בין מה דשקיל וטרי מקמי הכא ולבתר הכי לאכוחי אי פרוץ כעומד מותר או אסור אע\"כ דהך נמי בהא איירי'. דהא דנייד רבא מלאוקמי ברייתא כרבנן. היינו טעמא. דמסתבר ליה טפי למימר מדסיפא ר' שמעון בן גמליאל רישא נמי ר' שמעון בן גמליאל. אליבא דרב הונא דאוקמא לעיל לברייתא דרישא אגב סיפא נקטיה. מה שאין כן לדידן דקיימא לן דפרוץ כעומד מותר. וע\"כ סיפא אגב רישא נקטיה וודאי מסתבר נמי טפי מדרישא רבנן סיפא נמי רבנן ולחלק בשיעור מקום. ולאוקמא כולה כרבנן דהלכתא כוותייהו: ",
+            "ואין להוכיח מכאן דזנב היינו כזה דאי כזה . ל\"ל הגפן הששי שבשורה התחתונה. די\"ל דס\"ל דב' שורות של ג' ג' א\"צ שיהיה גפן כנגד גפן מכוונים אלא אפי' עומד בינתיים כזה ורק באחת יוצא זנב צריך שיהיו מכוונים (כי\"ד רצ\"ו ס\"מ). [אב\"י ועי' רמב\"ם ור\"ב. דהביאו קרא דפן תקדש המלאה הזרע אשר תזרע ותבואת הכרם. דרק כרם נאסר מהנזרע תוך עבודה שלו דהיינו ד\"א. ובזה תרצתי קושית הרמב\"ן על השאלתות. הובא בר\"ן פ\"ק דר\"ה בשיטה ולנטיעה מנ\"ל. דפסק דאין רבעי נוהג למ\"ד כרם רבעי (דקיי\"ל כוותיה בח\"ל. דכל המיקל בארץ וכו') אלא בכרם. אבל בגפן יחידית לא. והקשה הרמב\"ן. הרי בכלאים נמי לא בעינן כרם שלם. דכל שזרע חטה ושעורה וחרצן חייב. אלא וודאי אפי' בגפן יחידית נוהג כרם רבעי. והנה מלבד דהקושיא היא קושיא עצומה מרפסן איגרי ועושה לרבינו בעל שאלתות כטועה ח\"ו בהלכה פשוטה דהזורע חטה ושעורה חרצן חייב. תגדל עוד יותר מדורת התמיה. דגם רבינו בעל המאור והרשב\"א ר\"פ כיצד מברכין כ' כשאלתות. זאת לא זאת אלא שגם רב\"י בטוי\"ד סי' רצ\"ד העלה כשאלתות. אף שלפני זה כ' וז\"ל. והרמב\"ן הקשה עליו וכ' דאפי' בגפן יחידית נוהג רבעי. ולא הזכיר שום תירוץ על קושיא העצומה דרמב\"ן (ובש\"ע הזכיר סתם כרם ולא התעורר רבינו הרמ\"א לחלק עליו בשם הרמב\"ן. ש\"מ דאודויי אודי ליה. והוא תימה. ורבותינו המפרשים שתקו שם). לכן נ\"ל להצדיק דברי צדיק מעיקרא רבינו בעל השאלתות. דוודאי הזורע חטה ושעורה וחרצן חייב על כלאי כרם. אבל לענין עבודת כרם אינו מקדש בגפן יחידית. דא\"צ הרחק אלא ו' טפחים ורק כרם שלם בעינן. כדילפינן מקרא דתבואת הכרם. וכיון דמאן דתנא כרם רבעי יליף לה בגז\"ש דתבואת הכרם. א\"כ שפיר כ' השאלתות דאינו נוהג כרם רבעי אלא בכרם שלם ודו\"ק]: "
+        ],
+        [
+            "אב\"י וכן פירש הרמב\"ם בפירוש המשנה כאן. אמנם מה שהקשה ע\"ר זצוק\"ל הכ\"מ מן פ\"ז מ\"ג. ל\"מ י\"ל דשאני כאן כיון דהשומרה מקום גבוה ומובדל מקרקעית שאר הכרם להכי אצטריך לאשמעי' כאן דלכתחילה עכ\"פ אסור. תדע דהרי לעיל פ\"ד מ\"ג באמת לא קיי\"ל כר\"י דבהיה הגדר גבוה מי' ועירסן למעלה דמצטרפות. כרמב\"ם בפירושו ובחיבורו פ\"ז ה\"ה. וכמו דלא קיי\"ל לעיל דמצטרפות. ה\"ה כאן לא מחשיב ככרם אחד לענין שבאם זרע מתחתיו שיהיה מקודש. ואי\"ל דשם דבשל חבירו מיירי שאני. דהרי גם שם הצירוף לענין שלו. שיהיה נאסרים רק הזרעים שלו. גם אין לחלק בין תוך עבודה דכרם לבין תחת העירוס חוץ לעבודה. דזה אינו. דמ\"ש זה מזה. הרי שניהם מקדשים. וכלקמן פרק ז' מ\"ג: ",
+            "ומה שהקשה בעץ חיים הרי קש��אים ודלועים לא יתיבשו עד ימים רבים. ובמחכ\"ר לא דק דאנן רק בעלים שסביב להפרי משערינן להרמב\"ם והראב\"ד וכשנתיבשו חלק ר' באותו זמן שגדלו יחד בהכרם נאסר הפירות עם העלין. ואפי' גזעי הגפנים נאסרו. [אב\"י אלוף בינה וחכם להבין דברי חכמים וחדותם. דקושית רבינו ע\"ח הוא. דהרי אצל קשואים אבטחים ודלועים ושאר פירות כדומה להם. שיש להם ליחות רב הנסיון מעיד לכאורה כנגד קבלת חז\"ל. לפי פי' הרמב\"ם והראב\"ד כאן. דהרי אלו פירות כשנעקרים בעודם קטנים אפי' בכמה ימים לא יתיבשו ונשאר להם כמותם ואיכותם בלי גרעון ופחת. ואילו היו בארץ היו גדלים נמצא שאין לשער תוספת הגידול כנגד מה שאנו רואין שיעור היבוש באותו הזמן. ואין להם יחוס זה עם זה. ועל זה תירץ רבינו ע\"ר זצוק\"ל הכ\"מ. דבפירות כאלו יש עדיין לשער בעלין שלהם. דבעלין יש יחוס שוה בזמן בין תוספת הגידול כשהוא מחובר בארץ להפיחות ע\"י היבוש כשהוא נעקר ונתלש. ואע\"פ דכ' הרמב\"ם רואין אם נחתך ירק זה או מין תבואה זה מן הארץ בכמה זמן ייבש. והרי מלשון זה משמע. דבדבר שאינו ירק משערינן בהפרי עצמו. דאי בעלין משערינן. מה לי ירק מה לי תבואה. הרי תמיד בירק. דהיינו בעלין משערינן. י\"ל דכונת ע\"ר. דעכ\"פ באבטיחים ושאר פירות רב הליחות. דא\"א לשער בהפרי עצמו משערינן בהעלין. או י\"ל דכונת ע\"ר. דבכל הפירות משערינן בעלין. והא דחילק הרמב\"ם בין ירק לתבואה. לא חילק רק כדי לאשמועינן שבכל מיני הצמחין הדין כן. לא לומר שבירק משערינן בעלין ובהתבואה בהפרי עצמו דלא פלוג. ובתוך מחלצות שש ורקמת דבריו העמוקים העטיף רבינו בסוף דבריו עוד ראיה לזה. דע\"י שאנו משערינן בהעלי' נוכל לדון על הפרי. דהרי קי\"ל דאפי' גזעי הגפנים נאסרים. וא\"כ קשה תו אגזע אותה קושי' של רע\"ח אאבטיח. דאיך תאסר הגזע לפי מה שמשערינן בהפרי. דהרי גזע אפילו לימים רבים אינו מתיבש. מאחר שהוא עץ קשה ויבש. אע\"כ דהשיעור דחלק א' הוא יוצא לדון על כל הצמח. ומשערינן תמיד מצד חומרא דכלאים באותו החלק מהצמח שמתיבש יותר מהר. ובפרט שיש עוד טעם לזה. מאחר שידעינן שבהטבע הצמחים והבע\"ח. שהם בעלי התקשרות והתאחדות פנימי בכל חלקיהם. ארגאנישע וועזען בל\"א. החלקים של כל דבר תלוים ומאוחדים אלו באלו. וא\"כ ה\"ה שנוכל לומר שדנין על הפרי ע\"י מה שמשערינן בעלין כנ\"ל. ועי' מה שפי' הראב\"ד לשער ע\"י משקל]: ",
+            "ואילה\"ק לרמב\"ם הרי כל הנשרפין לא יקברו (כסוף תמורה). י\"ל כיון דרק מד\"ס אסור כן. דלמא חפר להו ויהנה מהן. הכא דלא אפשר ל\"ג. ובפרט דמדהן רכין ירקב מיד. [אב\"י דברי רבינו מאורן של ישראל זצוק\"ל צריכים לימוד. א) מ\"ש שלרמב\"ם מנפץ וקוברן. ברמב\"ם לא כתב רק ינפץ אותו אביב כדי להשחיתו. ואפשר דלקברן דכ' ע\"ר לאו דוקא. אלא הכונה דממילא ע\"י הנפיצה על הארץ הם נכנסין תוך חרולי אדמה ומתקברין שם ונרקבין. או י\"ל שע\"ר פי' האי כדי להשחית שכ' הרמב\"ם. שר\"ל שקובר אותם אחר הנפיצה. ועי' הר\"ש שכתב על שיטת רבי יוחנן בירושלמי שהוא שיטת הרמב\"ם בחיבורו. שדרכו לקבר יקבר ושדרכו לנפץ ינפץ. דמזה משמע דא\"צ רק לנפץ ובזה די. ב) מה שהקשה ע\"ר מתמורה. כונתו הקדושה. דאע\"ג דאמרינן שם להדיא אתרומה טמאה וערלה וכלאי כרם דהן מנשרפין את שדרכן לשרף ישרף ואת שדרכן לקבור יקבר ומטעם זה עצמו אמר רבי יוחנן להדיא בהירוש' דהכל אסור וינפץ הוא במקום קבורה. והרי זהו בעצמו הוא שיטת הרמב\"ם. י\"ל דעכ\"פ קשה. כיון דכונת המשנה במה שאמרה ואת שדרכה להקבר יקבר. היינו משקין שא\"א בשריפה וכפרש\"י שם. א\"כ אמאי כאן באביב שהוא דבר גוש יקבר. יותר ראוי לשרפו]: "
+        ],
+        [
+            "כך הוכרחנו לפרש דבין באותו צד שבגדר שהגפנים שם. ובין באחורי הגדר. ס\"ל לב\"ה דמודדין הד\"א מהגדר. דאי נימא כהרמב\"ם (פ\"ח מכלאים ה\"ג וש\"ע רצ\"ו) דב\"ה רק באחורי הגדר ס\"ל דמודדים הד\"א מהגדר. א\"כ יהיה ב\"ה לחומרא נגד ב\"ש ולא נשנה בעדיות. אע\"כ כדברינו דגם באותו צד שבגדר שהגפנים שם ס\"ל לב\"ה דמודדין הד\"א מהגדר. והו\"ל בכה\"ג ב\"ה לקולא (וכהראב\"ד). ולפיכך י\"ל כד אתשיל בי מדרשא אמקום הגפנים הוא דאתשיל (וכחולין נ\"ב ב) ועי' הר\"ש כאן. ויש לכוון דברינו יפה בהירושלמי וע\"ש: ",
+            "ולפ\"ז ריב\"נ לית ליה חומרא בעריס. ואל תתמה שהרי גם לפי' הרע\"ב צ\"ל כן. ודו\"ק. וכן משמע נמי מלשונו. ואפשר עוד דריב\"ל וודאי מודה בחומרא דעריס. ורק במדידה מגדר פליג. וה\"ק דשמע השומע וטעה (כרפי\"ז דאהלות) דשמע דב\"ה ס\"ל שכשהשורה רחוקה מהכותל ד\"א מותר לזרוע סמוך לגפנים (דהיינו במרחק ו\"ט). וחשב דה\"ט מדמודדין מהכותל הד\"א של הרחקה. והיינו משום דהכותל מחשב קצה הכרם. וא\"כ גם באחורי הכותל שאין שם גפנים ג\"כ צריך להרחיק ד\"א מהכותל. אמנם טעה. דלא היא. דלאו משום דמודדין הד\"א מהכותל. אלא דמה\"ט כשהגפנים רחוקים מהכותל ד\"א מותר לזרוע סמוך להן (דהיינו במרחק ו\"ט). משום דאז אין דין שורת הגפנים כעריס וא\"צ להרחיק מהם רק כמגפן יחידי. אבל לעולם גם ב\"ה מודו דהד\"א שבעריס מודדין מעקרי הגפנים: ",
+            "ומכאן נ\"ל לכאורה ראיה להראב\"ד (כלאים פ\"ח ה\"ג) דחולק על הרמב\"ם שאוסר גם אחורי הכותל (כלעיל סי' ג'). דאי נימא דגם אחורי הכותל אסור א\"כ למה נקט תנא שהשורה נטועה על תל. טפי הו\"ל למנקט כעריס שבמשנה שערוסים על הגדר. דנמי דינא הכי שאחורי הגדר. אם עומד בארץ ובוצר וכו' אע\"כ דבכה\"ג אפי' בעומד בארץ ובוצר. אפ\"ה שרי לזרוע סמוך לכותל. והיינו משום דכותל מפסיק. וגם תמוה בזה דברי הרמב\"ם פ\"ח מכלאים דשם (ה\"ג) פסק רבינו דצריך להרחיק ד\"א מאחורי הכותל אף שהגפנים עומדים רק בעבר השני. ושם (ה' ז') פסק בגינה קטנה שגפנים ערוסים על כותליה סביב מבחוץ דאם יש בתוך הגינה כמלא בוצר וסלו מכאן ומכאן מותר לזרוע בתוכה ירק. וק' וכי גרע גינה שגפנים מסבבים אותה מבחוץ. מאחורי הכותל יחידית הנ\"ל דצריך להתרחק ממנה ד\"א. כ\"ש הכא שהגפנים מקפין סביב. וודאי צריך בתוך הגינה יותר מח' אמות. ואז לא יהא רשאי לזרוע רק הנותר מהח' אמות. וגם על הראב\"ד שם ק' שכ' שם (ה\"ז) וז\"ל מטעותו הראשון הוא זה. ור\"ל כמו שטעה הרמב\"ם שם (ה\"ג). כ\"כ טעה הכא. וטפי הו\"ל להקשות הרמב\"ם דידיה אדידיה וכמש\"ל. וע\"כ צ\"ל דכותל יחידי שיוכל לבוא מהגפנים להכותל בלי שום הפסק. וכגון שיקיף בהלוכו מהגפנים לעבר השני. ודאי מיגרע גרע מגינה שכותלה סביב. מפסיק סביב בין הגפנים לרווח הגינה: "
+        ],
+        [
+            "ולכאורה עוד נ\"ל דהא דקאמר ראב\"ץ משמו בסיפא אף ע\"ג גפן וכו' נמי מיירי אפילו יש ע\"ג ג\"ט. אפ\"ה אסור משום מראית עין שיחשבו שאין ע\"ג ג\"ט עפר. וקצת משמע כן בירושלמי וכן מפי' הגאון רב\"א זצוק\"ל. [ותמהני על הר\"ב שפי' דברי ראב\"צ דהיינו בשאין ע\"ג עפר ג\"ט. וודאי פשיטא דהלכה כסתם משנה שברישא דאסור לעשות כן ואפ\"ה אינו מקדש מדרק חשש בעלמא הוא]. [אב\"י דברי הר\"ב הם מועתקים מפי' המשנה לרמב\"ם. ול\"מ נ\"ל דלרבותינו בזרע ע\"ג הברכה בפחות מג\"ט עפר ע\"ג. לא גרע מתחת הגפן חוץ לעבודתה. דג\"כ מקדש כמ\"ג]: ",
+            "ואילה\"ק מעושה מלא��ה במי חטאת. אפי' לא נגע בהן. רק ששקל כנגדן. נאסרו אפי' רק ע\"י היסח דעתו (כגיטין דנ\"ג ב). נלפע\"ד דהתם ע\"כ במסר לו לשמרן מיירי. דאל\"כ היכי ס\"ד דלחייב בדיני שמים בהיסח הדעת. ובכה\"ג הו\"ל כשלו: "
+        ],
+        [
+            "ורבותי פירשו שהוא חיה בצורת אדם ומחובר לארץ בחבל שיוצא מטיבורו. ומסוכן מאד (ועי' במעשה טוביה) וכשנפסק החבל מיד מת. ואולם הגם שאין לתמוה שאינו בנמצא בספרי הטבע. כי כמו כן נמצא בתחתית ארץ עצמות מכמה ברואים שנאבד זכרם כעת כמאמוט וכדומה ואולי לרוב הסתכנותם. ביערום הקדמונים מהארץ. וגם אין לתמוה היאך דבר חי יגדל מהקרקע. י\"ל דהרי מצינו דוגמתו (חולין פ\"ט מ\"ו) בעכבר שגדל מארץ. ועי' מ\"ש בס\"ד בפירושינו שם. אבל יש לתמוה מאין לוקחת פרנסתה באכילה ושתייה. והרי אין לנו שום בע\"ח בת קיום שא\"צ אכילה. והוא כדי להשלים ע\"י האכילה מה שנשחק מהיסודות שהגוף מורכב מהם. שישחקו את עצמן כל רגע. ורק עי\"ז יושלם החסרון. ודוחק לומר שלוקחת פרנסתה מיניקת טבורה מהארץ. דהרי לא ברא הקב\"ה שום דבר בעולם לבטלה. וא\"כ ל\"ל פה ועינים ובמ\"ע. ואף שהשמעטטערלינג חי ואינו אוכל. כי נברא בלי פה. אבל באמת הרי אינו בן קיום ורק יום א' הוא חי ואחר שהזדווגו והניחה הנקיבה ביצה ימותו שניהן. ואם סמיכתן על הירושלמי שאמר שחיותו בטבורו. אולי באמת כך הוא. אבל חבל הדבק בארץ מאן דכר שמיה: "
+        ],
+        [
+            "וכתב עוד ע\"ר רבינו הגאון אאמ\"ו זצוק\"ל. ומה שהקשה ש\"ך סי' רצ\"ט מ\"ש צמו\"פ דאין מבטלין זל\"ז. מבו\"ח שנתערב יבש ביבש דבטל. ובמח\"כ ליתא דהרי לא משכח\"ל יבש ביבש בבו\"ח. כ\"א חתיכה בשר שבלעה חלב שנתערבה בשאר חתיכות. ובכה\"ג לא ק' אכלאים. דהותרו מעיקרא כ\"א בפ\"ע. והווית האיסור מכח התערובות. משא\"כ בב\"ח בגוונא דלעיל. עכלה\"ט. ומה שהקשה רבינו בשם מהו' שמואל טאסט ז\"ל בנתבטל צמר בצמר גמלים דמותר לערבו בפשתן. מ\"ש מפת שאפה עם צלי שכתב הר\"ן בשם הרי\"ף נדרים דף נ\"ב דלא בטיל. דמדיש תקנה מיד. בכה\"ג דשיל\"מ לא בטל אפי' באינו מינו. וכ\"כ ק\"ל מי\"ד סי' צ\"ט ס\"ו חלב שנתבטל במים מותר ליתנו לבשר. ומ\"ש מפת שאפאו עם צלי עכל\"ה ולפענ\"ד מדהקשה הר\"ן גופיה בדומה לזה. אסברא דיליה. בחולין דרצ\"א. דמ\"ש פת הנ\"ל מדגים שעלו בקערה. דמותרות בכותח. ותירץ דפת הנ\"ל שאני. דאף דריחא לאו מלתא. עכ\"פ מדנרגש. יסברו דממשות מעורב בו: ",
+            "ותמוה דהכא. וכ\"כ בנגעים (פי\"א מ\"ב) קאמר צמר גמלים וצמר רחלים. והרי אמרינן (חולין קל\"ז ב) דבלשון חכמים צ\"ל רחלות. ואת\"ל דבמכוון נקט הכא לשון רחלים. לאשמועינן דרק בזכרים מיירי. שצמרן קשה ואפשר שיתערבו יפה עם צמר גמלים שג\"כ שערותיהן קשין קצת. אבל שער נקיבות. אם גם מעורב. עכ\"פ כיון שהוא רך מנכר במקומו. ולא בטל. ומה\"ט לא נקט הכא דצמר רחלים שנתערב עם שער עיזים. מדזה שערן קשה טפי. ואפשר ללקטן. ובכה\"ג כל דמנכר במקומו לא בטל (כי\"ד סי' צ\"ט) עכ\"פ קשה לי מדתנינן (שבת פ\"ה מ\"ד) אין הרחלים יוצאות חנונות. ואת\"ל דדוקא בשאין נ\"מ בין זכרים לנקבות. אזי בלשון חכמים נקרא רחלות. משא\"כ התם בפ\"ה דשבת. תני ברישא רחלות יוצאות שחוזות. מדמיירי רק בנקיבות. ובסיפא להכי תני רחלים יוצאות חנונות מדמיירי רק בזכרים שמצוי תולעים בראשיהן. ליתא דאדרבה בש\"ס התם (שבת נ\"ד ב'). לפי כל האוקימתות אמרינן דמיירי רק בנקיבות. ואפ\"ה קרי להו רחלים ולא סגי ליה לתנא למנקט הכי אפילו בלשון מסורס. רחלים יוצאות. ונ\"ל דבל\"ז קשה אמאי אסור הרי אית לה צערה מהתול��ים וכל צערה שרי בבהמה (כשבת נ\"ג א'). ואת\"ל דשאני הכא דיש לחוש דלמא נפל ואתא לאתויי. ליתא. דא\"כ פשיטא. אע\"כ דמחזקו בחוטם שלא יפול וא\"כ אמאי אסור משום טלטול שלא לצורך. הרי לצורך הוא שלא תצטער הבהמה. אע\"כ צריך לומר דמיירי שאין לה צער כ\"כ. והיינו דקאמר רחלים. דהיינו שחזקים כזכרים אינו רשאי להוציאן בו. אבל בהוחלש כחה שיש לה צער טובא רשאי להוציאו בו: ",
+            "כ\"כ הר\"ב. וכתב עלה רבינו הגאון מהו' עקיבא שליט\"א [באות לט] וז\"ל ואיני מבין כראוי דבלאו בית ראש נמי לתסר כו'. וצ\"ע עכלה\"ט. והקטע יוצא בקב שלו דלפעד\"נ ממ\"ד (יבמות דף ד' ב) דבעינן העלאה דומיא דלבישה דאית בה הנאת הגוף דדוקא בלבישה אפי' בלא הנאת הגוף אסור. משא\"כ בהעלאה דוקא במתכוון להנאת הגוף. ומה\"ט מוכרי כסות כשאין לובשין רק מעלין על גופן. שרי באין מתכוונין להנצל מחמה וגשמים. א\"כ דוקא במרדעת דמתכוון בהעלאה להנאת הגוף שלא יתלכלכו בגדיו ויתלכלך גופו עי\"ז [והיינו דקאמר מתני' אפי' להוציא עליה זבל ר\"ל אפי' הנאה שאינה דרך חמום אסור] או שמתכוון שלא ידחק המשא לכתיפו משא\"כ מטפחת הספרים כשאין לו בית ראש אינו מלבוש. וכשמעלהו עליו אינו להנאת הגוף כלל רק להנצל בגדיו מעפרורית השערות. להכי שרי. ומה\"ט אוסר בירושלמי לאחוז ביצה חמה (וכ\"כ קדירה חמה) בשעטנז. מדמתכוון שלא יכווה. אף שאינו דרך מלבוש. אסור מדהוה העלאה להנאת הגוף. הו\"ל הנאה דומיא דלבישה: "
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Boaz/Seder Zeraim/Boaz on Mishnah Kilayim/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,72 @@
+{
+    "title": "Boaz on Mishnah Kilayim",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Boaz_on_Mishnah_Kilayim",
+    "text": [
+        [
+            "כ\"כ הר\"ב דלשיעור חלה מצטרפין. וכתב עלה רבינו הגאון מהו' עקיבא שליט\"א [באות א]. וז\"ל אף דתנן פ\"ב דתרומות מ\"ו. דכל שהוא כלאים בחבירו כו'. ומזה תמוה לי דברי רש\"י (פסחים דף ל\"ה ע\"א) כו'. והא בתרומה כל שהוא כלאים אין תורמין מזע\"ז וצ\"ע עכלה\"ט. ואני אנה אני בא בפרוזבוטי. דלפע\"ד היה נראה. דרש\"י סמך א\"ע. מדבל\"ז קשה דב' כללי דנקט בפ\"ב דתרומות סתרי אהדדי. דקאמר כל מין חיטין א'. משמע אפילו כוסמין וחטין. וקאמר בתר הכי כל שהוא כלאים אין תורמין מזה על זה. אלא על כרחך מדאין למדין מהכללות אפילו במקום שנאמר בהן חוץ (כעירובין דף כ\"ז ע\"א) ע\"כ הך כללא דכל שהוא כלאים ל\"ד. והך כללא קמא דכל מין חיטין א'. דוקא. דאי נימא איפכא. וכללא קמא רק בשחמתית ולבנה מיירי. א\"כ למה ליה להך כללא קמא כלל. דשחמתית ולבנה אינן כלאים. ותו מדמתחיל אין תורמין ממין אשא\"מ. וקאמר בתר הכי כל מין חיטין א'. ונקט נמי בפסחים דכוסמין מין חיטין ש\"מ דכוסמין וחטין נכללו בכללא קמא. ויצא מכללא דסיפא דאף שהן כלאים עכ\"פ מדהן מין א' תורמין מזע\"ז. השבני רבינו הנ\"ל א\"א לומר כן דכללא קמא דוקא וכללא בתרא ל\"ד. אימא איפכא. וטפי נראה דכללא בתרא קאי אכל מה דתני מקמי הכא. ומפרש לה דעכ\"פ בעי' שלא יהיה כלאים זה בזה. ותו דכיון דדינא דאין תורמין ממין אשא\"מ נפקא לן מק\"ו מתירוש ויצהר. ע\"כ דבכוסמין וחיטין יש איזה דרש דתורמין. אם כן נימא פרכא על הק\"ו חטים בכוסמין יוכיח: "
+        ],
+        [
+            "אב\"י דברי ע\"ר אאמ\"ו זצוק\"ל הכ\"מ. צריכין ביאור. א) מ\"ש דליכא למימר דהרובע בטל ברוב. לכאורה מוקשה. דהרי כ' לפני זה דהוא משיעורין דהם הלמ\"מ. וא\"כ איך שייך תו להקשות. דיהיה בטל ברוב. דהרי הלמ\"מ מסרה לנו להדיא. דכאן שיעור האיסור הוא רובע ולא יהיה בטל. וי\"ל דכונת ע\"ר דגם בלא טעם דהוא הלמ\"מ ג\"כ לא שייך ביטול. ב') מ\"ש ע\"ר. דאינו בטל מדניכר כל גרעין במקומו. כונתו על מ\"ש הש\"ך י\"ד סי' רצ\"ט ס\"ק א' בשם הלבוש. דבשלמא בב\"ח. דג\"כ הוה כמו כלאים היתר בהיתר שע\"י תערובתם נאסר. ואפ\"ה שייך בו ביטול. דהתם טעם הבשר או החלב נתערב ונתפשט בכולו ואין כאן מקום מיוחד לאיסור. והוה כאילו נאבד מן העולם. משא\"כ גבי כלאים שיש לו מציאות במקומו ולא נתפשט. מיהא לפ\"ז קשה מיבש ביבש. דג\"כ יש להאיסור מציאות במקומו. ואפ\"ה (אינו) בטל. אע\"כ כמ\"ש הש\"ך שם. דשאני היכא שהאיסור רק מחמת שיתן טעם. דשם שייך ביטול. משא\"כ כלאים שהוא גזרת הכתוב לאסור בלא טעם. בזה לא שייך ביטול. ומה שהראה ע\"ר מקום לי\"ד סי' ק\"ט. לא ידעתי לכוונו. ועי' עוד בר\"ן שבת פ' כלל גדול. במשנה המוציא מרשות לרשות. שכ' דאין עונשין מהלכה למ\"מ. ולא קשה מזה אדברי ע\"ר לעיל דכ' בשם רמב\"ם. דלוקין אכלאים דרובע דהוה הלמ\"מ. דכוונת הר\"ן דוקא באם עיקר האיסור הוא רק הלמ\"מ. משא\"כ בכלאים דעיקר האיסור מפורש בתורה ורק השיעור דרובע הוא הלמ\"מ. תדע דהרי נלקה על אכילת שיעור מאיסורי תורה. והרי שיעורין הלמ\"מ. אע\"כ כדאמרן. וצל\"ע דברי רתוי\"ט בזבחים פי\"ג מ\"ו ד\"ה ר\"א. דתמה על הרמב\"ם דפסק במנסך מי חג בחג בחוץ פטור. מדניסוך המים בחג לאו דאורייתא אלא הלמ\"מ. דמ\"ל מפורש בתורה. מה לי הלמ\"מ. שהרי שתים זו (כלומ' אנכי ולא יהיה כמכות כ\"ד א') מפי הגבורה שמענו. ולמה לא יהא חייב על מה שהוא הלמ\"מ כעל דאורייתא. דהכל נמסר לנו רק מפי משה. ואני לא זכיתי להבין ד\"ק. דודאי שאני ושאני. היכא דמשה כתב ע\"פ הגבורה המצוה להדיא בתורה. והיכא דלא הורשה לכותבה בתורה רק למוסרה בעל פה בתואר הלמ\"מ. דהיכא דלא כתבה משה בהדיא. בוודאי להכי לא צוה אותו הקב\"ה לכתבה בתורה. כדי שלא יענשו הב\"ד העובר עליו. וכמו שהוכחתי מהר\"ן דשבת להדיא. דאין עונשין מהלמ\"מ. ועי' מ\"ש עוד אי\"ה לקמן פ\"ט מ\"א: ",
+            "אב\"י ול\"מ נ\"ל. דבשלמא דם וחלב הם שני שמות. משא\"כ הכא שם איסור כלאים חד הוא. דאטו פירשה התורה איסור זה המין בפ\"ע ושל זה המין בפ\"ע. רק כללה הכל באיסור דשדך לא תזרע כלאים ועי' בסי' ה': ",
+            "וכ' ע\"ר רבינו אאמ\"ו הגאון זצוק\"ל וז\"ל. ונ\"ל דת\"ק ור\"ש לשטתי' בפ\"ב דערלה דכל דשיעורן שוה מצטרפים אף בשמות מחולקים. משא\"כ לר\"ש שם. וכ\"כ נ\"ל דא' מכ\"ד לסאה דנקט היינו כשיעור חלה פ\"ב דחלה מ\"ז עכלה\"ט: ",
+            "אב\"י דברי רבינו מאורן של ישראל זצוק\"ל הכ\"מ הם קצרים ועמוקים וזאת היא כוונתם. א) לפי' רבינו דהפשתן בתבואה חוזר לדברי ת\"ק. א\"כ צרכינן לומר. הא דאמר ר\"ש כשם שאמרו להחמיר כך אמרו להקל. ר\"ל רק בזרעונים גסים ביותר. לא בפשתן. ולא פירשו רבינו. דממילא שמעית לה מסי' י'. מיהו ה\"ה דהוה יכול רבינו לשיטתו לומר דסיפא דהפשתן בתבואה הוא ג\"כ מדברי ר\"ש. וכמו שפירש ע\"ר. דפשתן אע\"פ שהוא דק. מכ\"מ נזרע בדוחק. וזהו שאמר ר\"ש. כך אמרו להקל. ולא פי' רבינו כן. משום דטפי עדיף ליה לאוקמי הך סיפא כת\"ק. דקיי\"ל כוותיה. וכן פסק הרמב\"ם בחיבורו פ\"ב דכלאים. ול\"מ הייתי אומר. דהך סיפא הוא דברי הכל בין לת\"ק בין לר\"ש. ועי' בפירוש המשנה לרמב\"ם כאן. דפירש האי כשם שאמרו להחמיר. ר\"ל שאין ב' מינים מצטרפים להחמיר כמ\"א אליבא דר\"ש. כך אין מצטרפין להקל. ועי\"ש. ב') מה שפירש רבינו דפשתן יוצא משאר זרעוני גינה. אין כונתו הקדושה. דרמב\"ם פי' כן. דהרמב\"ם כ' בפירושו לכאורה בהיפוך. וז\"ל שזרע פשתן אינו מן הקטנית. אבל הוא כזרעוני גינה. רק כונת רבינו לאחוז בכלל בשיטת הרמב\"ם דהך סיפא דהפשתן בתבואה הוא חוזר לדברי ת\"ק. אבל בפרטיות הפי' כבש לו רבינו דרך סלולה בעצמו. דאדרבה דלת\"ק זרע פשתן יוצא מזרעוני גינה. וזה לא מפני שזרעוניו גסין. אלא מפני שנזרע בדוחק. וטעמו ונימוקו עמו לנטות בזה מהרמב\"ם בפירושו. דהרי הרמב\"ם בעצמו בחיבורו שחיבר כנודע אחר פירוש המשנה שלו. חזר מדבריו ופסק בפ\"ב דכלאים ה\"ה. דבפשתן רק בג' רביעים בכל סאה. אז צריך למעט. לפי שב\"ס. זורעין בו ג' סאה פשתן. הרי להדיא דהוציא הרמב\"ם זרע פשתן מזרעוני גנה. וכמ\"ש רבינו. ועי' מ\"ש עוד בזה אי\"ה בהלכתא גבירתא: ",
+            "אב\"י וכן כתוב להדיא בתוס' כדברי ע\"ר וכן משמע מירושלמי. ולא קשה מרישא. דאפי' באם התליע הופך ואח\"כ זורע. דשם נקט התנא הדין בסתם דאפי' בהתליע הופך ואח\"כ זורע. אבל אם ניחא ליה לזרוע תחלה ומגלה דעתיה להדיא בשעת זריעה. שהוא רוצה להפוך. אז דוקא אם צמחה צריך להפוך תחלה. לא בהתליע. וגם רב\"א מצאתי שפסק כע\"ר זצוק\"ל. וראיתי להרב מהר\"י פרענקל שהתקשה מרישא ונכנס בדחוקים ולפמ\"ש בשיטת ע\"ר זצוק\"ל ניחא: ",
+            "כ\"כ הרמב\"ם בפ\"ג מכלאים. ומה שהקשה הראב\"ד שם דזהו רק לר\"ש פ\"ז מ\"ה דדרש כרמך. נ\"ל דרמב\"ם לטעמיה אזל דפסק שם פ\"ה ה\"ח באמת הלכה כר\"ש. ורכ\"מ נדחק ליישב הרמב\"ם יע\"ש: ",
+            "ור\"מ ור\"ב כ' אסור. וק\"ל מירושלמי דמייתי הר\"ש. דר\"ש לקולא קא'. וכן מוכח לע\"ד. דהרי בכ\"מ נקט הפשוט קודם. כמו א' עצם שיש בו מוח וא' עצם וכו' (כפסחים דף פ\"ח ע\"א). ו��' יבנה וא' כל מקום וכו' (ר\"ה כ\"ט ב'). ובפרט בדאיכא פלוגתא (כרש\"י סוכה ד\"כ) א' גדולה וא' קטנה. (וכתוס' כתובות דף כ' ע\"ב) א' חדשות. [אב\"י ותוס' זבחים דף צ\"ב ע\"ב. והוסיפו שם דהיכא דסליק מאינו פשוט. אז אפי' קאי אקרא נקיט שאינו פשוט] רק היכא דנקט בין בין. אפי' קאי אפלוגתא. נקט לרוב שאינו פשוט קודם (כסמ\"ע סע\"ב סק\"ז) וכדאשכחן נמי (פסחים כ\"ו ב') לא ישטחנה לאבידה בין לצרכה ובין לצרכו. אמנם מצינו נמי איפכא (ביצה ל\"ב ב') ועי' עוד (חולין ק\"ו ב') דנקיט בין בתרי גוונא. אבל ק\"ל מה מקשי (במ\"ק ד\"ב א') השתא מעין שיצא בתחלה דלא אתא לאנפולי משקין. כ\"ש מעין שלא יצא מתחלה. ומאי קושיא הרי אשכחנא טובא דכוותיה דנקיט שאינו פשוט קודם. וי\"ל. [אב\"י כלומ' דודאי היכא דאפשר לתרץ שיהיה בכל אחד מהבין רבותא בפני עצמו. טפי עדיף וכדמתרץ שם הגמרא באמת. דאפילו מעיין שלא יצא בתחלה בית הבעל לא] ועי' (ב\"מ דט\"ו) אחריות ט\"ס בין בשטרי הלואה בין בשטרי מו\"מ. והרי מו\"מ רבותא טפי דעביד אינש דזבין ליומא]: ",
+            "קרא עניא אבבא. בלעינא קולפא טבא. דגם מ\"ח לא נתבאר באבוב לחרי זמרא חביבא. כראוי לרעיא חגרא דפסיק שדי בגובא. ואין אופין פת עבה. בכירה שהסיקוה בקש וגבבא. דהנה הר\"מ והר\"ב פי' דלהכי אין סומכין חרדל וחריע לתבואה. דמדמזקי לתבואה ש\"מ דרוצה בקיומן. וק\"ל היכא איירי אי באמצע שדהו אפילו פשתן אסור כלעיל סי' מ\"ה. ואי בזרע חרדל חריע בין תבואה שלו לתבואת חבירו. מאי אריא חרדל וחריע. אפי' כל מיני דלא מזקי נמי אסור. כלעיל סי' מ\"ו. ואי\"ל דמשום סיפא נקט חרדל וחריע דשרי בירקות. באמת קשה מ\"ש ירקות משאר מיני דאסור. ואי דמיירי דשדה חבירו ג\"כ חרדל וחריע. ושלו תבואה אסור לסמוך ביניהם תלם חרוח\"ר. ליתא דמלבד שרמב\"ם בפ\"ג מכלאים כ' דמיירי ביש תבואה מב' צדדים. גם לישנא דמתניתין לא משמע שיש בצד התלם. שדה של חרוח\"ר. ורתוי\"ט כ' דמתני' מיירי בזרע אחר חרוח\"ר בשדה חבירו. והקשה דעכ\"פ למה לא תני אסטיס ופואה דג\"כ מזיקים לתבואה כמ\"ה. ואי משום הא ל\"ק לדידי. די\"ל דעכ\"פ אסטיס ופואה מזיק לתבואה טפי מחרוח\"ר. ולעיל רבותא קמ\"ל והכא רבותא קמ\"ל. עכ\"פ הא ק\"ל הרי גם מין אחר אסור לזרוע בשדה חבירו. דאף אי יהיבנא לרתוי\"ט סברתיה דמותר לזרוע כלאים בשדה חבירו עכ\"פ הרואים יסברו שבעל השדה בעצמו זרען. ולדידיה אסור אם לא סמוך לכמין חברו כסי' מ\"ד. והמחוור מהפירושים. הם דברי רבינו הרא\"ש. דמתני' מיירי בשלו ושל חבירו תבואה. ואסור לזרוע ביניהן תלם חרדל וחריע. דמדלא מזקי לתבואה אמרינן דלקיימן זרען. משא\"כ בירקות בסיפא. חרוח\"ר מזיק לירקות. הרואה ידע דרק לבדוק שדהו זרען עכ\"ל. ולדברי רבינו צ\"ל דנקט חרוח\"ר ברישא. אף דכל המינים אסורים. רק משום סיפא נקט חרוח\"ר דבירקות מותר. אמנם תמהני על כולם דהרי בירושלמי קא' בפירוש דמתניתין מיירי במקיף חרוח\"ר לתבואה אבל לסמוך שרי. ולכן הקטע יוצא בקב שלו לפרש כפי קט שכלי ע\"ד הירושלמי כפי אשר חנני ה': ",
+            "אב\"י דברי ע\"ר אאמ\"ו הכ\"מ זצוק\"ל אינם צריכים חיזוק. דכך כ' הר\"ש והר\"ב בהדיא. דאפי' דרך יחיד מפסיק. אבל מ\"ש ע\"ר דמדלא זרען יחד במפולת יד לא אסור רק מדרבנן. באמת כן כתב הכ\"מ ברמב\"ם פ\"ד דכלאים הט\"ז. דגם בזרעי' צריך מפולת יד אבל דבריו צ\"ע ממ\"ש בעצמו שם פ\"ה ה\"א. דבכלאי זרעים אפי' בלא מפולת יד אסור מדאורייתא. וכמו שהעיר אאמ\"ו רבן של ישראל זצוק\"ל בעצמו בגליון הרמב\"ם שלו והוכיח כן מרמב\"ם פ\"א ה\"ב שם דלוקה במנכש ומחפה. אלמא דאפי' שלא במפולת יד אסור מדאורייתא. ואני אביא עוד ראיה מפורשת מרמב\"ם פ\"ג הט\"ז עי\"ש ודו\"ק. ועי' הלכתא גבירתא פ\"א מ\"ט: ",
+            "כ\"כ תוי\"ט וכתב עלה רבינו הגאון מהו' עקיבא שליט\"א [באות יב] וז\"ל שגבו ממני דברי רתוי\"ט כו' ומעולם לא שמענו דסלע גרע ובעי עובי ד'. וצע\"ג עכלה\"ט. ויעל כיונק תינוק שנמצא בצד העיסה הנקייה. ויאמר גדלה עלי מדורת התימה. דלפי דברי רבינו. רוחב ד' דנקט מתני' גבי סלע קאי אהמשך הפסק כותל שבין ב' מיני הזרעים. וזה לא מצאנו. דבכל מקום שנזכר מלת רוחב בבניין. קאי אעובי ולא אהמשך כפ\"ק דערובין רוחב קורה טפח. וכ\"כ התם פ\"ז מ\"ב כותל שבין ב' חצירות גבוה י' ורחב ד' דבכולי ר\"ל עובי ד' (חוץ מאצל דבר דק ומטולטל) וכן ידוע בלשון. דג' מרחקים שיש לכל גוף. נקראים אורך ורוחב וגובה. וכ\"א הוא עובי הגוף. [השיבני רבינו נ\"י וז\"ל לעד\"נ התם בקורה שמונח מכותל לכותל למשל ממזרח למערב. הוא וודאי יותר מטפח. שפיר שייך לקרוא לעובי שמצפון לדרום. בשם רוחב. וכ\"כ בכותל שבין ב' חצירות. ע\"כ שמפסיק בכל משך החצירות דמסתמא הוא יותר מד\"ט. שפיר שייך לקרוא לעובי שלמעלה מצפון לדרום בשם רוחב. משא\"כ הכא דסומך לגדר דמיירי לסמוך נגד הגדר. דמהני במשך ד'. ואם יהיה העובי מצפון לדרום ג\"כ ד' או שניהן יותר מאן מפיס לקרוא לזה או לזה בשם רוחב עכלה\"ט. ואני בעניותי לא ידעתי דברי קדשו. רק כפי מ\"ש מלשון בנ\"א בג' מרחקים הנ\"ל]. ותו ק\"ל דלפי דברי רבינו דסמך אר\"ש. ומדמייתי ר\"ש ראיה מעירובין. ע\"כ דסבירא ליה דהכא בפרוץ מרובה על העומד מיירי. דאל\"כ מאי ראיה מייתי מעירובין. אע\"כ דהר\"ש ה\"ק דכמו דהתם בכותל פחות מהמשך ד'. ופרוץ מרובה עה\"ע. גם נגד העומד אסור ה\"נ הכא. ומזה מוכיח הר\"ש דהכא ביש בהמשך כותל ד' מיירי ולהכי אף דפרוץ מרובה מותר נגד העומד. ותמוה דמלבד דמתני' לא הזכיר מפרוץ ועומד כלל. בל\"ז ק' דהו\"ל למנקט נמי דבעומד מרובה על הפרוץ גם נגד הפרוץ מותר. כדנקט לקמן בכלאי כרם פ\"ד מ\"ג וד'. [השיבני רבינו נ\"י ודאי מתני' לא מיירי כלל מדין פרוץ. רק במפולש ובדין מחיצה שמפסיק בין ב' מינין. רק דהר\"ש מייתי ראיה דמחיצה לא מפסיק רק במשך ד'. כמו בעירובין דפרוץ מרובה ע\"ע אינו פועל רק שמקום הפרוץ שם לא מקרי מחיצה. אבל לא גרע ממפולש ממש. ודל הפרוץ מהכא. לא יהיה מחיצה כלל רק מקום העומד. לשתרי לזרוע נגדו. אע\"כ דלא מקרי מחיצה מפסיק רק רוחב ד' עכלה\"ט]. ותו ק\"ל ארבינו דאי רוחב ד' אגדר נמי קאי והיינו המשך. למה הזכירו רוחב ד' רק במציעתא וסיפא. ולמה לא כייל סלע וגדר בחד בבא. ולפע\"ד נ' כרמב\"ם פ\"ג הט\"ו דמחיצה דמתני' לאו בפרוץ ועומד מיירי. רק במפולש ומבדיל המחיצה בין ב' המינין. ורק בגדר סגי בעובי כ\"ש אבל בסלע צריך עובי ד\"ט. ומה שהקשה רבינו דמעולם לא שמענו דסלע גרע מגדר. ת\"ש כותל שונית. פ\"ז דאהלות מ\"א ותוי\"ט שם. דמדלא נעשה בידי אדם. לא עדיף כמחיצה אחריתא. כ\"כ רתוי\"ט שם. וכ\"כ פי\"ב דנגעים מ\"ב א' בסלע לא הוה מחיצה מה\"ט. וליכא לאקשויי מאילן המיסך על הארץ במתני' דידן. דחשיב ליה מחיצה נ\"ל דבסלע שאני דלית בה תפיסת ידי אדם כלל. משא\"כ באילן. וכמדומה גם הר\"ש חזר בו מלאוקמה מתני' בפרוץ מרובה. ושרוחב ד' קאי נמי אגדר. במ\"ש אח\"כ וז\"ל ומיהו לא יתכן וכו' יע\"ש. [השיבני רבינו הנ\"ל וז\"ל מ\"ש ידידי הרב נ\"י מפ\"ז דאהלות. נתכוון במ\"ש בתוי\"ט והמגדל כו' שן סלע וכו' ונ\"ל דהיינו דמש\"ה לא קתני אם אין בו פ\"ט. דבעולה מאיליו בודאי ליכא חלל באמצע. ותו דאי בעומד מאליו לא הוה מחיצה גם בעובי ד' לא מהני. וזה לא מצינו דבעומד מאליו בעי מחיצה מעולה ביותר. ועי' (בעירובין ט\"ו א') קס\"ד כמו דפליגי בלחי פליגי נמי במחיצה ת\"ש וכו' ובמסקנא פליגי דמ\"ס לחי משום הכירא. הרי אף אי משום מחיצה. יש לחלק דבלחי דקה כ\"ש לא מהני עומד מאליו. אבל בעושה סוכתו בין אילנות וכדומה דבעיא מחיצה רחב ד' מהני גם בעומד מאליו אע\"כ דלעניין זה אין לחלק עכלה\"ט]. שבתי וראה מה דמסיק התם דבמחיצה כ\"ע מודו. דאע\"ג דעומד מאליו. שמה מחיצה. ואילה\"ק ממ\"ש מתני' דאהלות. י\"ל דנהי דמחיצה לא הוה חציצה מיהו הוה להפסיק בין אויר רה\"ר לרה\"י: ",
+            "כך פי' הר\"ש והר\"ב. ולפי פי' זה א\"א שיהיו הכ\"ד קרחת על מקום שהוא נ' על נ' אמה דעל מקום כזה א\"א לעשות כ\"ד קרחות שיהיה כל א' בארכה י' אמות וב' טפחים וחצי על רוחב י' אמות. אלא הכ\"ד רובע יהיו ד' קרחת ברוחב על ו' קרחת באורך. וא\"כ מדכל קרחה ארכה י' אמות וב' טפחים וחצי על רוחב י' אמות. יהיה מקום כל הכ\"ד קרחות ס' אמה אורך על רוחב מ\"א אמה וד' טפחים. או ס\"ב אמה וג' טפחים אורך על רוחב מ' אמה שכשתרבע מקום זה או זה ברבוע שוה הצלעות יהיה נ' על נ' אמה דהיינו בית סאה. וה\"ה בעושה כל הכ\"ד קרחות. כל א' מרובע ממש. דהיינו י' אמות וחומש על י' אמות וחומש דזהו שיעור בית רובע כמ\"ש הרמב\"ם הכא שרי רק מדהוא רק רובע בקירוב להכי לא נקטו הכי. ואילה\"ק דעכ\"פ למה לא נקטו הר\"ש והר\"ב כפשוטא. שיחלק הבית סאה של נ' אמה על נ' אמה לכ\"ד חלקים ויהיה באמת כל חלק י\"ב אמות ומחצה אורך על רוחב ח' אמות ושליש. י\"ל דא\"כ לא יהיה כל א' רבוע שוה הצלעות רק רבוע ארוך. ור\"מ לא התיר רק בקרחת. דהיינו ערוגה מרובעת. משא\"כ ערוגה העשוייה רבוע ארוך. משר שמו. כלעיל מ\"ו. ואע\"ג דשיעור הקרחת דנקטו רבותינו ארכו ב' טפחים יתר על רחבו. עכ\"פ כיון דהוא רק פורתא. לא חשיב. ונקרא שפיר רבוע שוה הצלעות. ונ\"ל עוד דמה\"ט לא סגי ליה לתנא למתני שעושה כ\"ד קרחות לבית סאה. ול\"ל תו למתני מקרחת לבית רובע. אלא קמ\"ל דלא תימא דנ' על נ' אמה יחלקום לכ\"ד חלקים. אלא דא\"כ ע\"כ שיהיה כל קרחת רבוע ארוך. ובכה\"ג לא שרי ר\"מ. להכי סיים מקרחת לבית רובע. דהיינו שיהיה ארכו כרובע ורחבו כרובע בקירוב. והרי אם יהיה כל א' רבוע ארוך לא יהיה נקרא קרחת. והא דלא סגי ליה למנקט עושה כל קרחת מבית רובע ול\"ל למנקט שעושה כ\"ד קרחת לבית סאה. נ\"ל דאתא למעוטי דהא יתר מבית סאה. כגון סאה ומחצה אסור לעשותן ל\"ו קרחות סמוכין זל\"ז. או סאתיים אסור לעשותן מ\"ח קרחות סמוכין דע\"י רבויין מאד מחזי כמעורבין. אבל בפחות מבית סאה כגון חצי סאה שרי לר\"מ לעשותו י\"ב קרחות וכן שליש סאה מותר לעשותו ח' קרחת. דכל שהשטח הנזרע הוא מועט יותר. קיל טפי (כלקמן פ\"ג סי' ג'). ועוד נ\"ל דמדלא הזכיר התנא סדר הקרחות. כמה קרחות יהיה באורך וכמה ברוחב. ש\"מ דא\"צ דוקא ו' קרחות אורך על ד' קרחות רוחב. אלא ה\"ה ח' אורך על רוחב ג'. או י\"ב אורך על רוחב ב'. וכ\"ש בעומדים כל הכ\"ד קרחות בשורה א' דשרי. דכל בכה\"ג מתמעט העירבוב טפי למראית העין: "
+        ],
+        [
+            "הקשה בירושלמי דגם בסיפא בין הגבולים יזרע חמש מינים כרישא. ותירץ מפני שהגבול ממעטו. ונתקשו קמאי מה משני בזה. ותי' אאמ\"ו רבינו הגאון זצוק\"ל וז\"ל ונ\"ל ע\"פ מ\"ש ר\"ש דנהי דגובה גבול לא מהני כראש תור. עכ\"פ מצטרף טפח גובה הגבול למרחק טפח ומחצה. וסגי במרוחק מתחתית הגבול חצי טפח. א\"כ בשלמא ברישא דליכא זריעת גבול (דערוגה בחרבה שנינו) אפשר שפיר לזרוע בה חמש מינים. משא\"כ בשזרוע על הגבול. נתמעטה הערוגה עכ\"פ חצי טפח מכל צד. ולא נשתייר רק ה' טפחים. ואז אסור לזרוע בה ה' מינין: ",
+            "כך פירשתי ע\"ד הר\"מ והר\"ב. אבל יש לדקדק דא\"כ למה הזכירה המשנה ג' דלועין. אלא הול\"ל דלדלעת יחידית צריך שליש בית סאה למר ושליש בית כור למר. ואי משום דבעי למנקט מניין שלם. הו\"ל למנקט דלדלעת א' נותנין ב' קבין למר וי' סאין למר. ותו ק' ל\"ל דנקט כל ג' דלועין לבית סאה צריך בית סאה. הול\"ל כל ג' דלועין צריך להתרחק מהן בית סאה. וכל זה הכרעני לומר ל\"מ דר\"מ ור' יוסי רק בשיש ג' דלועין יחד אמרו למלתיי'. ופליגי בהא את\"ק דס\"ל דבשורה של דלועין מרחיק רק ו\"ט מהן ובדלעת יחידית צריך להרחיק רובע. ואינהו ס\"ל דאדרבה כיון דעלי דלועין מתפשטין מאד. אם כן כ\"ש כשיש שורה של ג' דלועין מתפשטין טפי וטפי ולא סגי במרחיק רובע. אלא צריך למר בית סאה ולמר בית כור. ומה\"ט צריך נמי תנא למנקט כל ג' דלועין לבית סאה למר. וכל ג' דלועין לבית כור למר. לומר לך דדוקא כשכל הג' דלועין נטועים בתוך הרווח ההוא. אמנם בית רובע ובית סאה ובית כור שבמשנתינו. היינו דלת\"ק משערין כאילו הדלעת יחידית עומדת באמצע הבית רובע. שהוא י' אמות וחומש בקירוב (כפ\"ב סי' ס\"ב). א\"כ צריך הרחקה ממנה לכל צד ה' אמות ועשירית אמה. וכ\"כ לר\"מ משערינן כאילו הג' דלועין עומדים סמוכים באמצע בית סאה. שהוא נ' על נ' אמה. ויהיה א\"כ צריך להתרחק מהם לכל צד כ\"ה אמה. ולרבי יוסי בן החוטף משערין כאילו הג' דלועין עומדים סמוכים באמצע בית כור. שהוא רע\"ד אמה על רע\"ד אמה (כמ\"ש הרמב\"ם בפ\"ד מערכין ה\"ד) א\"כ צריך להרחיק מהם לכל צד קל\"ז אמה. והוא קצת תימה שיתפשטו גידולי דלועין כל כך הרבה. ואפשר שזהו שדחק לרבותינו לפרש דגם ר\"מ ור' יוסי בן החוטף בדלעת יחידית אמרו למלתיי'. ולהכי לת\"ק צריך להתרחק. ממנה 1/10 5 אמה לכל צד. וכמש\"ל. ולר\"מ צריך להתרחק ממנה 1/6 סאה לכל צד. דחשבינן כאילו הדלעת עומדת בתוך שליש סאה אורך על שליש סאה רוחב. וכיון דסאה הוא נ' על נ' אמה. יהיה שלישית סאה כ\"ט על כ\"ט בקירוב. ומדחשבינן כאילו הדלעת עומד באמצען נמצא שצריך להתרחק ממנה י\"ד אמות וחצי על י\"ד אמות וחצי בקירוב. ולרבי יוסי בן החוטף חשבינן כאילו עומדת באמצע שליש כור. וכיון דכור הוא ע\"ה אלף אמה מרובעים. א\"כ יהיה שליש בית כור כ\"ה אלף אמה. ואם נעשה מהם רבוע. יהיה קנ\"ט אמה על קנ\"ט אמה בקירוב דאם נכפיל 159 פעם 159 יצא 25281. והיינו הקירוב לסך כ\"ה אלף שאמרנו. נמצא שלרבי יוסי צריך להתרחק ממנה 1/2 79 אמה לכל צד: "
+        ],
+        [
+            "ואילה\"ק מדאמרי' (עירובין ט\"ז ב') דדייקי מתני' כוותיה דר\"פ דפרוץ כעומד מותר. והיינו מתני' דהתם וקשה והרי דיוקא דמשנתינו הוא לאיסור. מדסתרי דיוקא דרישא וסיפא אהדדי. וכלל בידינו דבכה\"ג אמרי' נעשה דיוקא דרישא כמפורש בסיפא (כקידושין ד' ה' ב' ועי' תוס' ב\"מ ל\"ד א'). וא\"כ ה\"נ נימא דפרוץ כעומד הו\"ל כפרוץ יותר מעומד דאסור. יש לומר דמצינו ג\"כ סיפא דוקא ורישא לאו דוקא כי הכא (ובפסחים י\"ט ב'). [אב\"י ועי' מ\"ש ע\"ר זצוק\"ל הכ\"מ לעיל פ\"ג סי' כ\"ט]: ",
+            "כ\"כ הר\"ב וכתב עלה רבינו הגאון מהו' עקיבא שליט\"א. [באות טו] וז\"ל וכן כתב הר\"ש. והוכיח כן מעירובין דף ט\"ז גבי ג' מדות בחצר. ונפלאתי מאוד דאדרבה כו' דלדידן דקיימא לן כרבנן גם בג\"ט מותר לזרוע נגד העומד. עכלה\"ט. ולולא מסתפינא היה נ\"ל דסברת הר\"ש. דבל\"ז ק'. למה הפסיק התם בהך שמעתתא אי ברייתא כרבנן או כרבן שמעון בן גמליאל בין מה דשקיל ��טרי מקמי הכא ולבתר הכי לאכוחי אי פרוץ כעומד מותר או אסור אע\"כ דהך נמי בהא איירי'. דהא דנייד רבא מלאוקמי ברייתא כרבנן. היינו טעמא. דמסתבר ליה טפי למימר מדסיפא ר' שמעון בן גמליאל רישא נמי ר' שמעון בן גמליאל. אליבא דרב הונא דאוקמא לעיל לברייתא דרישא אגב סיפא נקטיה. מה שאין כן לדידן דקיימא לן דפרוץ כעומד מותר. וע\"כ סיפא אגב רישא נקטיה וודאי מסתבר נמי טפי מדרישא רבנן סיפא נמי רבנן ולחלק בשיעור מקום. ולאוקמא כולה כרבנן דהלכתא כוותייהו: ",
+            "ואין להוכיח מכאן דזנב היינו כזה דאי כזה . ל\"ל הגפן הששי שבשורה התחתונה. די\"ל דס\"ל דב' שורות של ג' ג' א\"צ שיהיה גפן כנגד גפן מכוונים אלא אפי' עומד בינתיים כזה ורק באחת יוצא זנב צריך שיהיו מכוונים (כי\"ד רצ\"ו ס\"מ). [אב\"י ועי' רמב\"ם ור\"ב. דהביאו קרא דפן תקדש המלאה הזרע אשר תזרע ותבואת הכרם. דרק כרם נאסר מהנזרע תוך עבודה שלו דהיינו ד\"א. ובזה תרצתי קושית הרמב\"ן על השאלתות. הובא בר\"ן פ\"ק דר\"ה בשיטה ולנטיעה מנ\"ל. דפסק דאין רבעי נוהג למ\"ד כרם רבעי (דקיי\"ל כוותיה בח\"ל. דכל המיקל בארץ וכו') אלא בכרם. אבל בגפן יחידית לא. והקשה הרמב\"ן. הרי בכלאים נמי לא בעינן כרם שלם. דכל שזרע חטה ושעורה וחרצן חייב. אלא וודאי אפי' בגפן יחידית נוהג כרם רבעי. והנה מלבד דהקושיא היא קושיא עצומה מרפסן איגרי ועושה לרבינו בעל שאלתות כטועה ח\"ו בהלכה פשוטה דהזורע חטה ושעורה חרצן חייב. תגדל עוד יותר מדורת התמיה. דגם רבינו בעל המאור והרשב\"א ר\"פ כיצד מברכין כ' כשאלתות. זאת לא זאת אלא שגם רב\"י בטוי\"ד סי' רצ\"ד העלה כשאלתות. אף שלפני זה כ' וז\"ל. והרמב\"ן הקשה עליו וכ' דאפי' בגפן יחידית נוהג רבעי. ולא הזכיר שום תירוץ על קושיא העצומה דרמב\"ן (ובש\"ע הזכיר סתם כרם ולא התעורר רבינו הרמ\"א לחלק עליו בשם הרמב\"ן. ש\"מ דאודויי אודי ליה. והוא תימה. ורבותינו המפרשים שתקו שם). לכן נ\"ל להצדיק דברי צדיק מעיקרא רבינו בעל השאלתות. דוודאי הזורע חטה ושעורה וחרצן חייב על כלאי כרם. אבל לענין עבודת כרם אינו מקדש בגפן יחידית. דא\"צ הרחק אלא ו' טפחים ורק כרם שלם בעינן. כדילפינן מקרא דתבואת הכרם. וכיון דמאן דתנא כרם רבעי יליף לה בגז\"ש דתבואת הכרם. א\"כ שפיר כ' השאלתות דאינו נוהג כרם רבעי אלא בכרם שלם ודו\"ק]: "
+        ],
+        [
+            "אב\"י וכן פירש הרמב\"ם בפירוש המשנה כאן. אמנם מה שהקשה ע\"ר זצוק\"ל הכ\"מ מן פ\"ז מ\"ג. ל\"מ י\"ל דשאני כאן כיון דהשומרה מקום גבוה ומובדל מקרקעית שאר הכרם להכי אצטריך לאשמעי' כאן דלכתחילה עכ\"פ אסור. תדע דהרי לעיל פ\"ד מ\"ג באמת לא קיי\"ל כר\"י דבהיה הגדר גבוה מי' ועירסן למעלה דמצטרפות. כרמב\"ם בפירושו ובחיבורו פ\"ז ה\"ה. וכמו דלא קיי\"ל לעיל דמצטרפות. ה\"ה כאן לא מחשיב ככרם אחד לענין שבאם זרע מתחתיו שיהיה מקודש. ואי\"ל דשם דבשל חבירו מיירי שאני. דהרי גם שם הצירוף לענין שלו. שיהיה נאסרים רק הזרעים שלו. גם אין לחלק בין תוך עבודה דכרם לבין תחת העירוס חוץ לעבודה. דזה אינו. דמ\"ש זה מזה. הרי שניהם מקדשים. וכלקמן פרק ז' מ\"ג: ",
+            "ומה שהקשה בעץ חיים הרי קשואים ודלועים לא יתיבשו עד ימים רבים. ובמחכ\"ר לא דק דאנן רק בעלים שסביב להפרי משערינן להרמב\"ם והראב\"ד וכשנתיבשו חלק ר' באותו זמן שגדלו יחד בהכרם נאסר הפירות עם העלין. ואפי' גזעי הגפנים נאסרו. [אב\"י אלוף בינה וחכם להבין דברי חכמים וחדותם. דקושית רבינו ע\"ח הוא. דהרי אצל קשואים אבטחים ודלועים ושאר פירות כדומה להם. שיש להם ליחות רב הנסיון מעיד לכאורה כנגד קבלת חז\"ל. לפי פי' הרמב\"ם והראב\"ד כאן. דהרי אלו פירות כשנעקרים בעודם קטנים אפי' בכמה ימים לא יתיבשו ונשאר להם כמותם ואיכותם בלי גרעון ופחת. ואילו היו בארץ היו גדלים נמצא שאין לשער תוספת הגידול כנגד מה שאנו רואין שיעור היבוש באותו הזמן. ואין להם יחוס זה עם זה. ועל זה תירץ רבינו ע\"ר זצוק\"ל הכ\"מ. דבפירות כאלו יש עדיין לשער בעלין שלהם. דבעלין יש יחוס שוה בזמן בין תוספת הגידול כשהוא מחובר בארץ להפיחות ע\"י היבוש כשהוא נעקר ונתלש. ואע\"פ דכ' הרמב\"ם רואין אם נחתך ירק זה או מין תבואה זה מן הארץ בכמה זמן ייבש. והרי מלשון זה משמע. דבדבר שאינו ירק משערינן בהפרי עצמו. דאי בעלין משערינן. מה לי ירק מה לי תבואה. הרי תמיד בירק. דהיינו בעלין משערינן. י\"ל דכונת ע\"ר. דעכ\"פ באבטיחים ושאר פירות רב הליחות. דא\"א לשער בהפרי עצמו משערינן בהעלין. או י\"ל דכונת ע\"ר. דבכל הפירות משערינן בעלין. והא דחילק הרמב\"ם בין ירק לתבואה. לא חילק רק כדי לאשמועינן שבכל מיני הצמחין הדין כן. לא לומר שבירק משערינן בעלין ובהתבואה בהפרי עצמו דלא פלוג. ובתוך מחלצות שש ורקמת דבריו העמוקים העטיף רבינו בסוף דבריו עוד ראיה לזה. דע\"י שאנו משערינן בהעלי' נוכל לדון על הפרי. דהרי קי\"ל דאפי' גזעי הגפנים נאסרים. וא\"כ קשה תו אגזע אותה קושי' של רע\"ח אאבטיח. דאיך תאסר הגזע לפי מה שמשערינן בהפרי. דהרי גזע אפילו לימים רבים אינו מתיבש. מאחר שהוא עץ קשה ויבש. אע\"כ דהשיעור דחלק א' הוא יוצא לדון על כל הצמח. ומשערינן תמיד מצד חומרא דכלאים באותו החלק מהצמח שמתיבש יותר מהר. ובפרט שיש עוד טעם לזה. מאחר שידעינן שבהטבע הצמחים והבע\"ח. שהם בעלי התקשרות והתאחדות פנימי בכל חלקיהם. ארגאנישע וועזען בל\"א. החלקים של כל דבר תלוים ומאוחדים אלו באלו. וא\"כ ה\"ה שנוכל לומר שדנין על הפרי ע\"י מה שמשערינן בעלין כנ\"ל. ועי' מה שפי' הראב\"ד לשער ע\"י משקל]: ",
+            "ואילה\"ק לרמב\"ם הרי כל הנשרפין לא יקברו (כסוף תמורה). י\"ל כיון דרק מד\"ס אסור כן. דלמא חפר להו ויהנה מהן. הכא דלא אפשר ל\"ג. ובפרט דמדהן רכין ירקב מיד. [אב\"י דברי רבינו מאורן של ישראל זצוק\"ל צריכים לימוד. א) מ\"ש שלרמב\"ם מנפץ וקוברן. ברמב\"ם לא כתב רק ינפץ אותו אביב כדי להשחיתו. ואפשר דלקברן דכ' ע\"ר לאו דוקא. אלא הכונה דממילא ע\"י הנפיצה על הארץ הם נכנסין תוך חרולי אדמה ומתקברין שם ונרקבין. או י\"ל שע\"ר פי' האי כדי להשחית שכ' הרמב\"ם. שר\"ל שקובר אותם אחר הנפיצה. ועי' הר\"ש שכתב על שיטת רבי יוחנן בירושלמי שהוא שיטת הרמב\"ם בחיבורו. שדרכו לקבר יקבר ושדרכו לנפץ ינפץ. דמזה משמע דא\"צ רק לנפץ ובזה די. ב) מה שהקשה ע\"ר מתמורה. כונתו הקדושה. דאע\"ג דאמרינן שם להדיא אתרומה טמאה וערלה וכלאי כרם דהן מנשרפין את שדרכן לשרף ישרף ואת שדרכן לקבור יקבר ומטעם זה עצמו אמר רבי יוחנן להדיא בהירוש' דהכל אסור וינפץ הוא במקום קבורה. והרי זהו בעצמו הוא שיטת הרמב\"ם. י\"ל דעכ\"פ קשה. כיון דכונת המשנה במה שאמרה ואת שדרכה להקבר יקבר. היינו משקין שא\"א בשריפה וכפרש\"י שם. א\"כ אמאי כאן באביב שהוא דבר גוש יקבר. יותר ראוי לשרפו]: "
+        ],
+        [
+            "כך הוכרחנו לפרש דבין באותו צד שבגדר שהגפנים שם. ובין באחורי הגדר. ס\"ל לב\"ה דמודדין הד\"א מהגדר. דאי נימא כהרמב\"ם (פ\"ח מכלאים ה\"ג וש\"ע רצ\"ו) דב\"ה רק באחורי הגדר ס\"ל דמודדים הד\"א מהגדר. א\"כ יהיה ב\"ה לחומרא נגד ב\"ש ולא נשנה בעדיות. אע\"כ כדברינו דגם באותו צד שבגדר שהגפנים שם ס\"ל לב\"ה דמודדין הד\"א מהגדר. והו\"ל בכה\"ג ב\"ה לקולא (וכהראב\"ד). ולפיכך י\"ל כד אתשיל בי מדרשא אמקום הגפנים הוא דאתשיל (וכחולין נ\"ב ב) ועי' הר\"ש כאן. ויש לכוון דברינו יפה בהירושלמי וע\"ש: ",
+            "ולפ\"ז ריב\"נ לית ליה חומרא בעריס. ואל תתמה שהרי גם לפי' הרע\"ב צ\"ל כן. ודו\"ק. וכן משמע נמי מלשונו. ואפשר עוד דריב\"ל וודאי מודה בחומרא דעריס. ורק במדידה מגדר פליג. וה\"ק דשמע השומע וטעה (כרפי\"ז דאהלות) דשמע דב\"ה ס\"ל שכשהשורה רחוקה מהכותל ד\"א מותר לזרוע סמוך לגפנים (דהיינו במרחק ו\"ט). וחשב דה\"ט מדמודדין מהכותל הד\"א של הרחקה. והיינו משום דהכותל מחשב קצה הכרם. וא\"כ גם באחורי הכותל שאין שם גפנים ג\"כ צריך להרחיק ד\"א מהכותל. אמנם טעה. דלא היא. דלאו משום דמודדין הד\"א מהכותל. אלא דמה\"ט כשהגפנים רחוקים מהכותל ד\"א מותר לזרוע סמוך להן (דהיינו במרחק ו\"ט). משום דאז אין דין שורת הגפנים כעריס וא\"צ להרחיק מהם רק כמגפן יחידי. אבל לעולם גם ב\"ה מודו דהד\"א שבעריס מודדין מעקרי הגפנים: ",
+            "ומכאן נ\"ל לכאורה ראיה להראב\"ד (כלאים פ\"ח ה\"ג) דחולק על הרמב\"ם שאוסר גם אחורי הכותל (כלעיל סי' ג'). דאי נימא דגם אחורי הכותל אסור א\"כ למה נקט תנא שהשורה נטועה על תל. טפי הו\"ל למנקט כעריס שבמשנה שערוסים על הגדר. דנמי דינא הכי שאחורי הגדר. אם עומד בארץ ובוצר וכו' אע\"כ דבכה\"ג אפי' בעומד בארץ ובוצר. אפ\"ה שרי לזרוע סמוך לכותל. והיינו משום דכותל מפסיק. וגם תמוה בזה דברי הרמב\"ם פ\"ח מכלאים דשם (ה\"ג) פסק רבינו דצריך להרחיק ד\"א מאחורי הכותל אף שהגפנים עומדים רק בעבר השני. ושם (ה' ז') פסק בגינה קטנה שגפנים ערוסים על כותליה סביב מבחוץ דאם יש בתוך הגינה כמלא בוצר וסלו מכאן ומכאן מותר לזרוע בתוכה ירק. וק' וכי גרע גינה שגפנים מסבבים אותה מבחוץ. מאחורי הכותל יחידית הנ\"ל דצריך להתרחק ממנה ד\"א. כ\"ש הכא שהגפנים מקפין סביב. וודאי צריך בתוך הגינה יותר מח' אמות. ואז לא יהא רשאי לזרוע רק הנותר מהח' אמות. וגם על הראב\"ד שם ק' שכ' שם (ה\"ז) וז\"ל מטעותו הראשון הוא זה. ור\"ל כמו שטעה הרמב\"ם שם (ה\"ג). כ\"כ טעה הכא. וטפי הו\"ל להקשות הרמב\"ם דידיה אדידיה וכמש\"ל. וע\"כ צ\"ל דכותל יחידי שיוכל לבוא מהגפנים להכותל בלי שום הפסק. וכגון שיקיף בהלוכו מהגפנים לעבר השני. ודאי מיגרע גרע מגינה שכותלה סביב. מפסיק סביב בין הגפנים לרווח הגינה: "
+        ],
+        [
+            "ולכאורה עוד נ\"ל דהא דקאמר ראב\"ץ משמו בסיפא אף ע\"ג גפן וכו' נמי מיירי אפילו יש ע\"ג ג\"ט. אפ\"ה אסור משום מראית עין שיחשבו שאין ע\"ג ג\"ט עפר. וקצת משמע כן בירושלמי וכן מפי' הגאון רב\"א זצוק\"ל. [ותמהני על הר\"ב שפי' דברי ראב\"צ דהיינו בשאין ע\"ג עפר ג\"ט. וודאי פשיטא דהלכה כסתם משנה שברישא דאסור לעשות כן ואפ\"ה אינו מקדש מדרק חשש בעלמא הוא]. [אב\"י דברי הר\"ב הם מועתקים מפי' המשנה לרמב\"ם. ול\"מ נ\"ל דלרבותינו בזרע ע\"ג הברכה בפחות מג\"ט עפר ע\"ג. לא גרע מתחת הגפן חוץ לעבודתה. דג\"כ מקדש כמ\"ג]: ",
+            "ואילה\"ק מעושה מלאכה במי חטאת. אפי' לא נגע בהן. רק ששקל כנגדן. נאסרו אפי' רק ע\"י היסח דעתו (כגיטין דנ\"ג ב). נלפע\"ד דהתם ע\"כ במסר לו לשמרן מיירי. דאל\"כ היכי ס\"ד דלחייב בדיני שמים בהיסח הדעת. ובכה\"ג הו\"ל כשלו: "
+        ],
+        [
+            "ורבותי פירשו שהוא חיה בצורת אדם ומחובר לארץ בחבל שיוצא מטיבורו. ומסוכן מאד (ועי' במעשה טוביה) וכשנפס�� החבל מיד מת. ואולם הגם שאין לתמוה שאינו בנמצא בספרי הטבע. כי כמו כן נמצא בתחתית ארץ עצמות מכמה ברואים שנאבד זכרם כעת כמאמוט וכדומה ואולי לרוב הסתכנותם. ביערום הקדמונים מהארץ. וגם אין לתמוה היאך דבר חי יגדל מהקרקע. י\"ל דהרי מצינו דוגמתו (חולין פ\"ט מ\"ו) בעכבר שגדל מארץ. ועי' מ\"ש בס\"ד בפירושינו שם. אבל יש לתמוה מאין לוקחת פרנסתה באכילה ושתייה. והרי אין לנו שום בע\"ח בת קיום שא\"צ אכילה. והוא כדי להשלים ע\"י האכילה מה שנשחק מהיסודות שהגוף מורכב מהם. שישחקו את עצמן כל רגע. ורק עי\"ז יושלם החסרון. ודוחק לומר שלוקחת פרנסתה מיניקת טבורה מהארץ. דהרי לא ברא הקב\"ה שום דבר בעולם לבטלה. וא\"כ ל\"ל פה ועינים ובמ\"ע. ואף שהשמעטטערלינג חי ואינו אוכל. כי נברא בלי פה. אבל באמת הרי אינו בן קיום ורק יום א' הוא חי ואחר שהזדווגו והניחה הנקיבה ביצה ימותו שניהן. ואם סמיכתן על הירושלמי שאמר שחיותו בטבורו. אולי באמת כך הוא. אבל חבל הדבק בארץ מאן דכר שמיה: "
+        ],
+        [
+            "וכתב עוד ע\"ר רבינו הגאון אאמ\"ו זצוק\"ל. ומה שהקשה ש\"ך סי' רצ\"ט מ\"ש צמו\"פ דאין מבטלין זל\"ז. מבו\"ח שנתערב יבש ביבש דבטל. ובמח\"כ ליתא דהרי לא משכח\"ל יבש ביבש בבו\"ח. כ\"א חתיכה בשר שבלעה חלב שנתערבה בשאר חתיכות. ובכה\"ג לא ק' אכלאים. דהותרו מעיקרא כ\"א בפ\"ע. והווית האיסור מכח התערובות. משא\"כ בב\"ח בגוונא דלעיל. עכלה\"ט. ומה שהקשה רבינו בשם מהו' שמואל טאסט ז\"ל בנתבטל צמר בצמר גמלים דמותר לערבו בפשתן. מ\"ש מפת שאפה עם צלי שכתב הר\"ן בשם הרי\"ף נדרים דף נ\"ב דלא בטיל. דמדיש תקנה מיד. בכה\"ג דשיל\"מ לא בטל אפי' באינו מינו. וכ\"כ ק\"ל מי\"ד סי' צ\"ט ס\"ו חלב שנתבטל במים מותר ליתנו לבשר. ומ\"ש מפת שאפאו עם צלי עכל\"ה ולפענ\"ד מדהקשה הר\"ן גופיה בדומה לזה. אסברא דיליה. בחולין דרצ\"א. דמ\"ש פת הנ\"ל מדגים שעלו בקערה. דמותרות בכותח. ותירץ דפת הנ\"ל שאני. דאף דריחא לאו מלתא. עכ\"פ מדנרגש. יסברו דממשות מעורב בו: ",
+            "ותמוה דהכא. וכ\"כ בנגעים (פי\"א מ\"ב) קאמר צמר גמלים וצמר רחלים. והרי אמרינן (חולין קל\"ז ב) דבלשון חכמים צ\"ל רחלות. ואת\"ל דבמכוון נקט הכא לשון רחלים. לאשמועינן דרק בזכרים מיירי. שצמרן קשה ואפשר שיתערבו יפה עם צמר גמלים שג\"כ שערותיהן קשין קצת. אבל שער נקיבות. אם גם מעורב. עכ\"פ כיון שהוא רך מנכר במקומו. ולא בטל. ומה\"ט לא נקט הכא דצמר רחלים שנתערב עם שער עיזים. מדזה שערן קשה טפי. ואפשר ללקטן. ובכה\"ג כל דמנכר במקומו לא בטל (כי\"ד סי' צ\"ט) עכ\"פ קשה לי מדתנינן (שבת פ\"ה מ\"ד) אין הרחלים יוצאות חנונות. ואת\"ל דדוקא בשאין נ\"מ בין זכרים לנקבות. אזי בלשון חכמים נקרא רחלות. משא\"כ התם בפ\"ה דשבת. תני ברישא רחלות יוצאות שחוזות. מדמיירי רק בנקיבות. ובסיפא להכי תני רחלים יוצאות חנונות מדמיירי רק בזכרים שמצוי תולעים בראשיהן. ליתא דאדרבה בש\"ס התם (שבת נ\"ד ב'). לפי כל האוקימתות אמרינן דמיירי רק בנקיבות. ואפ\"ה קרי להו רחלים ולא סגי ליה לתנא למנקט הכי אפילו בלשון מסורס. רחלים יוצאות. ונ\"ל דבל\"ז קשה אמאי אסור הרי אית לה צערה מהתולעים וכל צערה שרי בבהמה (כשבת נ\"ג א'). ואת\"ל דשאני הכא דיש לחוש דלמא נפל ואתא לאתויי. ליתא. דא\"כ פשיטא. אע\"כ דמחזקו בחוטם שלא יפול וא\"כ אמאי אסור משום טלטול שלא לצורך. הרי לצורך הוא שלא תצטער הבהמה. אע\"כ צריך לומר דמיירי שאין לה צער כ\"כ. והיינו דקאמר רחלים. דהיינו שחזקים כזכרים אינו רשאי להוציאן בו. אבל בהוחלש כחה שיש לה צער טובא רשאי להוציאו בו: ",
+            "כ\"כ הר\"ב. וכתב עלה רבינו הגאון מהו' עקיבא שליט\"א [באות לט] וז\"ל ואיני מבין כראוי דבלאו בית ראש נמי לתסר כו'. וצ\"ע עכלה\"ט. והקטע יוצא בקב שלו דלפעד\"נ ממ\"ד (יבמות דף ד' ב) דבעינן העלאה דומיא דלבישה דאית בה הנאת הגוף דדוקא בלבישה אפי' בלא הנאת הגוף אסור. משא\"כ בהעלאה דוקא במתכוון להנאת הגוף. ומה\"ט מוכרי כסות כשאין לובשין רק מעלין על גופן. שרי באין מתכוונין להנצל מחמה וגשמים. א\"כ דוקא במרדעת דמתכוון בהעלאה להנאת הגוף שלא יתלכלכו בגדיו ויתלכלך גופו עי\"ז [והיינו דקאמר מתני' אפי' להוציא עליה זבל ר\"ל אפי' הנאה שאינה דרך חמום אסור] או שמתכוון שלא ידחק המשא לכתיפו משא\"כ מטפחת הספרים כשאין לו בית ראש אינו מלבוש. וכשמעלהו עליו אינו להנאת הגוף כלל רק להנצל בגדיו מעפרורית השערות. להכי שרי. ומה\"ט אוסר בירושלמי לאחוז ביצה חמה (וכ\"כ קדירה חמה) בשעטנז. מדמתכוון שלא יכווה. אף שאינו דרך מלבוש. אסור מדהוה העלאה להנאת הגוף. הו\"ל הנאה דומיא דלבישה: "
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913",
+            "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "בועז על משנה כלאים",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Boaz",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Boaz/Seder Zeraim/Boaz on Mishnah Peah/Hebrew/Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913.json

@@ -0,0 +1,80 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Boaz on Mishnah Peah",
+    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739",
+    "versionTitle": "Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "digitizedBySefaria": true,
+    "versionTitleInHebrew": "משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "בועז על משנה פאה",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Boaz",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            "אב\"י וכן אמרינן להדיא בב\"מ (דס\"ב א') בשנים שהיו מהלכין בדרך וביד אחד מהן קיתון של מים אם שותין שניהם מתים. ואם שותה אחד מהן מגיע לישוב. חייו קודמין לחיי חבירו. מדכתיב וחי אחיך עמך חייך קודמין לחיי חבירך. ועי' נדרים דכ\"ב דמוכח דמותר להציל עצמו מספק סכנה ע\"י אמירה שמאבדה חיי שעה של חבירו. אע\"פ דקי\"ל יומא דפ\"ה ב' דחיישינן לחיי שעה וחמור המדבר בפיו יותר מעושה מעשה. כערכין דט\"ו. די\"ל כמ\"ש ע\"ר אאמ\"ו זצוק\"ל בגי' ש\"ס נדרים. דהכא וודאי חיי תמידי שלו סומק טפי מחיי שעה דחבירו. ולהכי אמר עולא שם להאי בן חוזאי דשחט לחבריה ושאל אותו האם טוב עשה. א\"ל אין ופרע ליה בית השחיטה. מיהא הא דאמר רבי יוסי בנדרים (ד\"פ ע\"ב) גבי מעיין של בני העיר. דכביסתן קודמת לחיי אחרים. צ\"ל. כמ\"ש ע\"ר זצוק\"ל הכ\"מ בגי' שם. דהאי חיים אינו ר\"ל שאם לא ישתה ימות. רק שיצטער הרבה בצמאו עי' ח\"מ תכ\"ה ס\"ב ובי\"ד סי' קנ\"ו. ושו\"ת גאונים בתראי סי' מ\"ה ופ\"מ שאלה ח'): ",
+            "כתב תוי\"ט בד\"ה אלו וכו' והתוס' חגיגה ד\"ו וכו'. וכ' עלה רבינו הגדול מהו' עקיבא שליט\"א [באות ג'] וז\"ל ולא זכיתי להבין. דעכ\"פ מדאורייתא אין חלוק וכו' וצלע\"ג. עכלה\"ט. ולפע\"ד נבער מדעת כמוני. אדיוק קאי. דכל הנהו דתני במתני' שאין להם שיעור מדאור'. שיעור שלהן שמדרבנן קבוע הוא. משא\"כ תרומה. אף דשוה להן דאין לו שיעור מדאו' עכ\"פ מדרבנן שיעורים חלוקים יש לה. כך כוונת תוס'. מיהו לרש\"י חולין (קל\"ז ב' ד\"ה דאור'). נ' דס\"ל דמדרמיזי שיעורי דמ' נ' ס' בקראי. חשבינן ליה כדאור'. ונראה דס\"ל לרש\"י פי' הירושלמי. דלהכי לא נקט תרומה. מדשיעוריו חלוקים מדאורייתא. ובאמת הוה סגי לומר. מדיש לה שיעור. רק נקט האמת דשיעוריו חלוקין: ",
+            "אב\"י ובחידושי אמרתי לבאר המשנה הקדושה. דכיון דמצות פאה לכתחילה בסופה וכע\"ר זצוק\"ל לקמן במ\"ב והבכורים הם בהפך ראש ותחלת הפירות וכביכורים רפ\"ג. וכן כמו שהפאה והבכורים הם נקודות הגבול במקום ובזמן. זה בסוף וזה בראש. כן לענין האיכות הפנימי. הראיון היא נקודה הראשית הרוחנית לראות ולהראות את פני ה' במעון קדשו. וג\"ח היא נקודה הסופית בעובי גשמי של מעשה. ובפרט שג\"ח בגופו לבקר ולקבור שהוא בסוף החיים. נמצא שכל אלו הנמנים כאן הם דוגמא מנקודות הגבולים של המצוות בכמות ואיכות. וכל נקודה של הגבול אין ראוי להיות לה שיעור. דאל\"כ צריך גבול לגבול. והכי באמת אין למצות האלו שיעור ונקטה המשנה תחלה פאה ואח\"כ בכורים. הסוף קודם לראש. משום דמסכתא היא דפאה. וכנגד מה שאמר ברישא שיש מצות שאין להם שיעור באופן עשייתם. הזכיר ג\"כ בסיפא דברים שאין להם שיעור בענין מתן שכרם. והם נותנים לפנינו ציור מכללות התורה בצירופם יחד. זה מול זה. כיבוד או\"א בראש החיים וג\"ח בסוף. והבאת שלום הוא הקישור והשטח עצמו המתפשט מראש עד סוף. וכמו שכל זה הוא במעשה פראקסיס. כן כנגדו בלימוד. טהעאריא. תלמוד תורה הוא השטח הרוחני המתפשט על הכלל וכמו שנכל�� בזה הכל. כן מתן שכרו הוא במדה זו של הכלל הכולל הכל. עולם הזה ועולם הבא: ",
+            "ואילה\"ק ממ\"נ. אי בהפקיר השדה והתבואה המחובר בה. פשיטא דהזוכה בה חייב בפאה כשיקצרה. דהא אמרי' (ב\"ק דכ\"ח א') המפקיר כרמו ולמחר השכים ובצרו חייב בפאה. דע\"כ הא דנקט שבצרו הוא עצמו. לאו דתידק מינה דבזכה אחר בכרם וגפנים ובצרן פטור. דמ\"ש רק התם מיירי בהפקיר הגפנים במחובר ולא הקרקע דבכה\"ג בזכה אחר פטור. דפאת שדך אמר רחמנא. והרי אין השדה שלו. משא\"כ בעל השדה שהקרקע שלו חייב בכה\"ג. ואי\"ל דהכא מיירי בהפקיר רק התבואה המחוברת ולא הקרקע. דבכה\"ג למה לי קרא תעזוב פרט להפקר שכולו עזוב כר\"ב כאן. תיפוק ליה שאין השדה שלו. ונ\"ל דהכא מיירי בהפקיר הקרקע עם התבואה ונקצרה ברשות הפקר. ואז הזוכה בקרקע ועומרים אח\"כ פטור. ועי' בר\"נ נדרים (דף מ\"ד ב') ד\"ה איתביה המפקיר: ",
+            "כך כתב הר\"ב וכ' עלה הגאון מוה' עקיבא שליט\"א [באות ז']. מזה תמוה לי דברי תו' רפ\"ו דברכות כו' רק בתירש ויצה\"ר. וכ\"כ הר\"ש עכלה\"ג. ולפע\"ד אף דבכל דוכתא כ' תוס' דחיוב פאה ומעשר אינו רק בדגן תירש ויצה\"ר. (כשבת דס\"ח ונדה ד\"נ ופסחים דנ\"ו) עכ\"פ לפמ\"ש הרא\"ש רפ\"ו דברכות דלכ\"ע חיוב ברכה מדרבנן. והנך קראי אסמכתא בעלמא נינהו. א\"כ מדעכ\"פ שאר מינין עכ\"פ מדרבנן מחייבי בפאה. עביד שפיר ילפותא. אברכות דרבנן. מחיוב פאה ומעשר דרבנן. ואי משום קושית רבינו הראשונה. כדי שלא יסתרו תוס' כל הגמרות הערוכות הנ\"ל. דמפורש דאין פאה בתאנה. נ\"ל דמ\"ש תוס' פאה. הוא לאו דוקא. אלא ר\"ל מתנת עניים ובכללן אתה מוצא מעשר. שכולן חייבים בה מדרבנן בכל מקום. משא\"כ ירק פטור ממעשר בח\"ל. [וכירושלמי סוף חלה. ורמב\"ם פ\"ב מתרומות]: ",
+            "אב\"י כתוס' בר\"ה (די\"ב א') ד\"ה איידי ולתוס' ברכות (דל\"ה א') ד\"ה דבר. גם שאר אילנות וכל ז' המינים חייבים בפאה. וצ\"ל דגם לתוס' תאנה עכ\"פ פטור. דהרי אין לקיטתה כאחת. ואפ\"ה ידעינן דתאנה צריכה ברכה דהרי ואכלת ושבעת וברכת אכל ז' המינין קאי כרש\"י שם ד\"ה ז' מינים. ואם כן ק\"ו. דלאחריה כשהוא שבע מברך. לפניה לכ\"ש. ועוד דתאנה חייב בבכורים וכגמ' שם. ותמהני על הגאון מהרע\"ק זצוק\"ל שהעלה דברי תוס' בצע\"ג: "
+        ],
+        [
+            "מ\"ש הר\"ב דשחת נקצר לבהמות. כתב עלה רבינו הגאון מוה' עקיבא שליט\"א [באות י\"ח] וז\"ל משמע אבל לאדם לקליות כו'. וצ\"ע עכלה\"ט. והנה קול עלה נדף. מדכתב כן גם הר\"מ. נ\"ל דכוונת רבותינו. או למנקט רבותא אליבא דרבנן. דאפי' בקוצר לבהמה אינו מפסיק. או דטעמא יהיב. דמדרוב קציר שחת הוה לבהמה. אפי' נתכוון הוא לאדם. בטלה דעתו אצל כל אדם (כפסחים ד\"ו ב'): השיבני רבינו הגאון הנ\"ל ידעתי שידוע לכבודו גודל הדוחק בזה. וחידוש ראיתי כעת. שהאיש אלקי הגאון מהר\"א ווילנא זצ\"ל בספרו שנות אליהו. כ' ג\"כ כהר\"ב ובמפורש יותר וז\"ל כיון שקצר לבהמה ולא לאדם. לפיכך מפסיק. עכ\"ל הגאון רבינו הנ\"ל: שבתי וראיתי כדי להצדיק גם דברי מאיר עינינו הגאון רב\"א זצוק\"ל. נ\"ל שרבותינו כולם כתבו כן על פי הירושלמי הכא. דר\"ז ס\"ל דר\"מ בשיטת ר\"י אמרה. וכדי דלא לאוקמה למתניתין בתלתא תנאי כקו' הבבלי במנחות שם. ע\"כ ס\"ל לירושלמי דר\"מ נמי רק לבהמה קאמר. כך נלפע\"ד העני בדעת: "
+        ],
+        [
+            "ואילה\"ק מ\"ש אילנות מזרע אחר דמפסיק (כפ\"ב מ\"א) והרי הכא כשנטועות י' אילנות על קרקע שהיא נ' על נ' אמה. יהיה כל אילן מרוחק מחבירו יותר מרובע. והוא הוא המלבן שבין כל אילן ואילן. והרי בכה\"ג אמרי' התם דזרע אחר מפסיק בכ\"ש. י\"ל שאני התם דמדזרע הכל כאחת והפסיק ביניהן במין אחר. ש\"מ שהתכוון לעשות כל א' כשדה בפ\"ע. משא\"כ הכא דבשעת זריעת התבואה כבר היו האילנות נטועות. להכי י\"ל אולי מקום האילנות הכריחוהו לעשות התבואה מלבנות מלבנות ולא משום שהתכוון לעשות כל א' שדה לבד. ועוי\"ל דהתם הזרע אחר שמפסיק בכל אורך השדה בלי הפסק. משא\"כ הכא כל גזע וגזע שמפסיק בין מלבן לחבירו אינו רחב רק כ\"ש: ",
+            "ורלח\"ש פי' דאע\"ג דאין לו קרקע כאורה וסלו. עכ\"פ יש לו מקום האילן. ובמח\"כ אין דבריו מובנים. דממ\"נ אי בשעה שהאילן קיים. גם כאורה וסלו יש לו. ואי אחר שנעקר האילן גם מקום האילן אין לו (כח\"מ רט\"ז ס\"ט). ותו דא\"כ בבכורים דסגי להו בקרקע כ\"ש כלקמן (מ\"ו) ולמה קיי\"ל בקנה ב' אילנות דמביא ואינו קורא (כבכורים פ\"א מ\"ו). ועד כאן לא ס\"ל דעכ\"פ יביאן. אלא משום קדושת בכורים מדמספקי להו אם קנה קרקע. אבל פאה דממונא הוא. אע\"ג דגם בפאה דינו כלקט. דבספק חייב (כס' פ\"ד). ה\"מ כבלקט דמצוי בקצירה. והו\"ל כחיוב וודאי ופטור ספק. אבל הכא דספק אם קנה קרקע. דקרקע בחזקת בעלים עומדת הו\"ל כחיוב ספק. ופטור: ",
+            "כך כ' הר\"ש. וסמיכתו על סוגיא דב\"ב (דכ\"ז א'). אמנם הרמב\"ם בהל' בכורים (פ\"ב) לא הביא זה. ע\"כ משום דס\"ל דרק דרך דחוי קאמר הש\"ס התם הכי. ולפי מאי דמסיק הש\"ס התם. אלא כי אתא רבין וכו' לא קיי\"ל כדחוי הנ\"ל. וכן פשטות המשנה משמע דגם בבכורים בכ\"ש סגי: ",
+            "ואשתמיטתיה לרסמ\"ע (ח\"מ ר\"נ סקט\"ז) שכתב דסבירא ליה לרא\"ש דוקא בקרקע צריך פרנסת ב\"ב והרי הרא\"ש כאן כתב בפירוש דאפי' במטלטלי צריך כן. [אב\"י ועי' ל' רא\"ש כאן ובטור ח\"מ]: ",
+            "והקשה הקשה כברזל אאמ\"ו הגאון הצדיק זצוק\"ל. וז\"ל למה שתיקה כהודאה. נימא דלא להכעיס לחולה שתקה. כי\"ד סרל\"ב בהבטיח לחולה. ואת\"ל התם במבטיח בלי הנאה לדידיה. משא\"כ הכא מדכבדה לשתפה בין הבנים מחלה. עכ\"פ למה יועיל בשתק לצוואת שכ\"מ (כח\"מ ספ\"א ס\"ב) וי\"ל דבי\"ד בהבטיח להבא. ולא בהודה על חוב דלעבר. דלא הו\"ל לשתוק. מדיחשבו שכן האמת. עי\"ל דבי\"ד שהוא נדר. קמי שמיא גליא שבטל בלבו. משא\"כ בחוב שנמסר לב\"ד. עכלה\"ט: ",
+            "כתב הר\"ב דטעם דת\"ק דל\"פ דבוריה. וכתב עלה רבינו הגאון מוה' עקיבא שליט\"א [אות לט] וז\"ל כ\"כ רש\"י גיטין (דמ\"ב א')ותמוה כו'. עכת\"ד הקדושים. ובעניותי עדיין העני עומד בחוץ. דלפי דברי רבינו רק דברי רש\"י מתורצים. משא\"כ דברי הר\"ב נשארים בצ\"ע. דהרי כתב להדיא דלא כמסקנת הש\"ס. אמנם לא על הר\"ב לבד תלונותינו. כ\"א גם על הר\"מ ור\"ש. דכולן כתבו בדת\"ק משום לא פלגינן דבוריה. וח\"ו שנאמר. דלכל רבותינו הנ\"ל נשמט גמרא ערוכה. דטעמא משום כרות גיטא. אמנם לולי נפתחו עיני האישות. הוה אמינא דלכאורה אפכא מסתברא. דלר\"מ ור\"ש ור\"ב לא קשיא ולא מידי. די\"ל דבריהם כמ\"ש [ביכין] סי' מ\"ה. דבמסקנא צריך הש\"ס לתרתי טעמא. דגם בדנימא כרות גיטא צרכינן לטעמא דלא פלגינן דבוריה. וכך כתב הר\"מ כאן להדיא. ורצונו לומר דלא אמרינן לא פלגינן דבוריה. רק היכא דעל ידי זה. תבטל כל הדבור. כשייר קרקע כל שהוא דאי נימא לא פלגינן דבוריה. הרי לאו כרות גיטא הוא. להכי אמרינן ל\"פ דבוריה. משא\"כ בשכ\"מ שכתב נכסיו לעבדו ועמד דאף אי נימא ל\"פ דבוריה א\"א לבטל כל הדבור דהרי יהיה איך שיהיה. ע\"כ העבד יצא ב\"ח מדיצא עליו שם שחרור. בכה\"ג פלגינן דבוריה. [השבני הגאון הצדיק הנ\"ל וז\"ל דברי הר\"ב א\"א לישב ע\"פ פי' דמעכ\"ת נ\"י. דא\"כ ל\"ל לר\"ב לחלק בטעמיו בין יש לו שאר נכסי�� או לא ואילו למעכ\"ת אין חלוק בין יש לו לאין לו. אלא כל שמשייר בדבור דכל נכסי הוה כמשייר בגוף העבד. עכתד\"ק. ולא זכיתי לידע דעת קדושים דגם אי נימא דטעמא דר\"ב משום ל\"פ דבוריה לחוד ק' קו' רבינו הגאון הנ\"ל. ומה שיתרץ לפי שיטתו. אתרץ ג\"כ לפי שיטתנו. בדנימא דבמסקנא צרכינן לתרתי טעמא: אמנם לפע\"ד דברי הר\"ב מיושרין שפיר. דביש לו שאר נכסים. לא סגי לן בטעמא דלא פלגינן דבוריה דמה לא פלגינן שייך כאן. הרי אין העבד והנכסים כלולים בדבור א'. אע\"כ דפי' ל\"פ דבוריה דכל שמשייר בדיבור דכל נכסי. כמשייר בגוף העבד דמי. ולא כרות גיטא הוא]: וזה לפע\"ד גם עומק כוונת רש\"י במ\"ש וז\"ל דאכ\"ל דשייריה מדנחת לשיורא. ר\"ל לפע\"ד. לא דנימא דכוונת רבו לשייר טפי ממה שאמר. כמ\"ש הגאון רבינו הנ\"ל. רק דאנן אמרינן מדנחית לשיורא. הרי שייר בגט. וכשייר לדידיה דמי ונתבטל הכל. ובזה יתורץ מ\"ש רש\"י שם (גיטין ד' ט' א') בתר הכי וז\"ל. והוא לא הוזכר בתוך המתנה. דמדלא כתב ליה עצמך ונכסיי קנויין לך. לאו כריתות הוא. עכ\"ל. ומנ\"ל הא. דלמא אפי' כ' ליה עצמך ונכסיי. עכ\"פ מדשייר בנכסי' נימא דבדידיה נמי שייר. ואת\"ל מדפי' \"עצמך\". הרי חזינן דלא שיירי' [וכן השבני רבינו הנ\"ל]. עכ\"פ הרי גם בדפירש חוץ מקרקע פלוני נמי חזינן דאין כוונתו לשייר בעבד. ואפ\"ה אמרינן דמדשייר בנכסי' שייר בעבד. אע\"כ ברור כוונת רש\"י דדוקא בכלל לעבד בכלל כל נכסי דאכ\"ל לא פלגי' דבוריה. אמרינן לאו כרות גיטא. (מיהו לרי\"ף ורמב\"ם. אפי' כתב עצמך ונכסי. ל\"פ דבוריה. ולאו כרות גיטא הוא. וכמש\"ל): אמנם לפע\"ד אדרבה דברי רש\"י תמוהים יותר. דלכאורה סותרים זא\"ז. דשם (ד' מ\"ב א') כתב בד\"ה לא יצא ב\"ח. דלא ידעינן הי קרקע שייר. ובכל כ\"ש אמרי' האי שייר. וכיון דקרקעות לא קנה. גופיה נמי לא קנה עכ\"ל. וק' הרי לפמ\"ש רש\"י במסקנא לעיל ד\"ט. אפי' פי' לאיזה קרקע נתכוון. אפ\"ה ל\"ק לעבד. ונ\"ל לתרץ. דבל\"ז קשה לרש\"י. ל\"ל כלל למימר דמש\"ה לא קנה קרקע. מדלא ידעינן לאיזה קרקע נתכוון אפי' בלא זה מדלא פלגינן דבוריה ולא קנה את עצמו. ע\"כ עבד למי ונכסים למי. ותו למ\"ש רש\"י לעיל ד\"ט דאפי' פי' לאיזה קרקע נתכוון. זה פשוט אפי' לס\"ד דש\"ס. דאל\"כ ק' לת\"ק. לאשמועי' רבותא ברישא. דאפי' שייר קרקע. בפירש לאיזה קרקע נתכוון. יצא בן חורין. אלא על כרחך דגם בכה\"ג לא יצא בן חורין ואם כן קשיא למה באמת נקט בסיפא שייר קרקע כ\"ש. דמשמע סתמא. הרי אפי' פירש אפ\"ה לא קנה. אע\"כ דגם בכה\"ג אשמעי' רבותא. לפמ\"ש ר\"ש ור\"ב כאן ותוס' גיטין ד' ט' א' ד\"ה הלכה. דאע\"ג דאין לו רק אותו שדה ועבד. דלא שייך למימר מדשייר בנכסים שייר בעבד. אפ\"ה לא קנה. ואע\"ג דבתוספתא שהביא הר\"ש. נקט כה\"ג לרבותא אליבא דר\"ש דאפ\"ה קנה. י\"ל דלתוספתא איכא נמי רבותא איפכא דאע\"ג דאין לו רק אותו שדה ועבד. ל\"א משטה הוא בו בלישנא דכל נכסיי. או אף דהו\"ל כשייר בקניין העבד גופיה. ובל\"ז תוס' (ב\"ב דקמ\"ט ב') שבשו לגי' שבתוספתא דנקט רבותא כנ\"ל (ואשתמיטתיה לרתוי\"ט תוס' הנ\"ל). עכ\"פ שפיר איכא למימר. דמש\"ה נקט ת\"ק רבותא. דאע\"פ שלא פי' איזה קרקע שייר. ולא שייר כלל בנכסים. דהרי כולן נשארו לרב. אפ\"ה לא יצא ב\"ח. דלא פלגינן דבוריה. ולא הו\"ל כרות גיטא. והך רבותא נקט רש\"י בגיטין דמ\"ב הנ\"ל. ורבותא דתוספתא נקט רש\"י שם ד\"ט. כנלפע\"ד ונתיישב הכל בעהש\"י: "
+        ],
+        [
+            "כ\"כ הר\"ב וכ' עלה רבינו הגאון מהו' עקיבא שליט\"א [באות מ]. וז\"ל. לפע\"ד הכא גם לר\"י פטור מדכבר נתעמרו בפטור דאז מתחיל חיוב שכחת עו��ר כו'. וצ\"ע. עכלה\"ט. אמר הננס מאן יהיב לן מתמרים שביריחו להבין ד\"ק. דלא ידענא מנ\"ל לרבינו הא. ואדרבה יש לנו הוכחות גדולות. דהתחלת חיוב שכחת עומר. אינו בשעה שאוגד העמרים. דאם שכח לאגוד עומר א'. אינו שכחה. רק אם שכח לפנותו לגדיש אז הוה שכחה. וכלקמן פ\"ה מ\"ח. וכדכתב הר\"מ שם. והר\"ב שם בד\"ה אין לו שכחה וכו'. להדיא. וכן מוכח מלישנא דמתני' גופא שם. למדייק התם. אם כן אדרבה. מדלא נקט מתני' דהכא ופדאן גדיש. ש\"מ דקודם התחלת חיוב שכחת עמיר מיירי. ומה דנקטה משנה ו'. וה\"נ בירושלמי. \"בשעת העימור\" פשוט לפע\"ד. דר\"ל בשעה שנתנן לגדיש. וכלקמן פ\"ה מ\"ח. כל המעמר למקום וכו' [ועימר ומעמר הן מבניין פועל. שמשתמש ג\"כ בל' הוצאה. ועסק הוא לפנוי. כמו ויסקלהו (ישעיה ה') שפירושו ענטשטייניגען ושרשך (תהלים נ\"ב) ענטוואורצעלן. ודשנו המזבח (במדבר ד') ענטאשען. כולם ל' הסרה ולפנות. וכ\"כ מעמר. ר\"ל לפנות העמרים מהשדה. משא\"כ עשאן עמרים היינו שאגדן. וכ\"כ פדאן עמרים. ר\"ל כשהן אגודים ועומדין ע\"פ השדה]. ומה שדקדק רבינו הנ\"ל. מדלא קתני מתני' ופדאן קציר. לפעד\"נ דהיינו עמרים היינו קציר. רק דשם עמיר דייק טפי במונח עדיין בשדה. כרפ\"ו כל עומרי השדה וכו'. משא\"כ קציר. משעה שנקצרו השבלים. כל זמן שלא נדושו. נקראו קציר. אע\"פ שהם כבר בגדיש. ולפ\"ז נקטה מתני' רבותא. דאף דעדיין מונח בשדה. פטור מכולן [חוץ משכחה] וכסימן כ\"ט. ומ\"ש הרמב\"ם ועשאן הגזבר עמיר. לפע\"ד כתב כן רק לדיוקא דלא עשאן גדיש עדיין. כנ\"ל: ",
+            "כ\"כ הר\"ב. וכתב עלה רבינו הנ\"ל [באות מב] וז\"ל אמרינן בגיטין דמ\"ז לעולם יש קנין. ומיירי בשדה ישראל ולקטינהו עובד כוכבים כו'. ומה\"ת יחול אח\"כ חיוב מעשר עליו עכ\"ל אמר האזוב העזוב. לא ידענא מה יענה רבינו אהא דבכורות (די\"א ב') בקונה טבלים מעובד כוכבים קודם מרוח דחייב לעשר מדאורייתא. כתוס' שם. ומוכר התרומה והדמים שלו. מדאתא מכח מאן דלא מצי כהן לאשתעי דינא בהדיה. וכ\"כ לעיל ספ\"ק בקנה מיד גזבר קודם מרוח דחייב לעשר. ואמאי הרי מדנעשה הקדש נפטר ממעשר. ומהכ\"ת יחול אח\"כ חיוב מעשר עליו. ואת\"ל לחלק בין הקדש להפקר. דבהפקר אפי' מרחן הזוכה פטור משא\"כ הקדש (וכתוס' ב\"מ דכ\"א ב') כמו שהשיב לי הגאון הנ\"ל. וכן מצאתי ג\"כ שהשיב כן רכ\"מ לראב\"ד פ\"ב ממעשר ה\"ב. לחלק בכה\"ג. עכ\"פ הרי גם בפאה אשכחן דכוותיה (תמורה ד\"ו א') דבמרחו בעה\"ב מעשר ונותן לו. ומשמע התם דהוי דאורייתא. וכן משמע מתוס' (ב\"ק דצ\"ד א') ד\"ה מרחו (ועי' ביצה דל\"ח א' ודו\"ק) וקשיא אמאי. הרי מקמי הכי פטור היה. ואיך יחול אח\"כ חיוב מעשר עליו. ואי\"ל דהתם משום דלא ייחד הפאה מקודם. דא\"כ לאשמעי' ברישא רבותא טפי. דבייחד הפאה מקודם אפילו מרחן פטור מלעשר. מדפטור היה בתחלה. אע\"כ צריך לחלק בין פאה להפקר. דרק בהפקר קיי\"ל (נדרים דמ\"ג) דגם קודם דאתי ליד הזוכה הו\"ל הפקר. משא\"כ פאה. אף דגם פאה פטור ממעשר. כדיליף בספרי מקרא דובא הלוי. כר\"ש פ\"א דפאה מ\"ו. עכ\"פ ע\"כ לא דמי להפקר. דהרי הפקר קיי\"ל כב\"ה פ\"ו דפאה. דאינו הפקר עד שיופקר לעניים ועשירים. משא\"כ פאה מופקר רק לעניים. גם נתינה כתיב בה (כב\"מ די\"א ב'). ואין זכות הזוכה גדול בה כ\"כ. להכי בנטלה עובד כוכבים. דמי טפי לנותן מתנה לחבירו ואמר הלה אי אפשי בה. דחזרה לנותן (ככריתות דף כ\"ד) ולא הוה הפקר עד דאתא ליד העני. ובנטלה עובד כוכבים חייב במעשר. כך היה נ\"ל הצעיר ל\"מ: ",
+            "הקשה אאמ\"ו הגאון הגדול זצוק\"ל. וז\"ל ק\"ל מזה למ\"ד (נדה ד' ד') דמחזקינן איסור ממקום למקום. א\"כ אמאי הן של בעה\"ב. ואת\"ל התם רק באותה כלי שטלטל ממקום למקום. מחזקינן שהיה האיסור בה מקודם בעודה במקום ראשון. עכ\"פ ק\"ל רוב וקרוב הו\"ל למיזל בתר רובא דעלמא (כפ\"א דביצה ד\"י). ונ\"ל דעק\"ל א\"כ בט' חנויות (פסחים ד\"ט) דאמרי'. בפירש מותר. דמרובא פירש. כי\"ד סק\"י. וניזל בת\"ר דעלמא דעובדי כוכבים נינהו. אע\"כ כשאין מעבר לרבים בין ט' החניות. הו\"ל כשכונה דעדיף מרוב. כדשני (ב\"ב דף כ\"ג) בעגלה ערופה. ביושבת בין ההרים: [אמר הצעיר. באתרא דמרנא ורבנא קדישא תלי זייניה. רעי' עניא קולתי' תלי. דעכ\"פ ק\"ל דאם הרוב הוא מה שכבר נקצר. והחורין בקמה ניזל בת\"ר ומהקצור הוא. ואף דאין הולכין בממון בת\"ר היכא דאיכא חזקת ממון כנגדו. כתוס' (ב\"ק דכ\"ז ב') הכא כיון דספק לקט לקט. אדרבה הו\"ל כחזקת ממון מסייע. ודוחק לומר דעכ\"פ הלקט אינו רוב נגד הקמה. דא\"כ גם שלאחר הקוצרים. הלקט מועט הוא. ולמה צריך התם הוכחה דירוקים ולא בנמצאו תוך הקמה. וי\"ל]: "
+        ],
+        [
+            "כ\"כ תי\"ט וכ' עלה רבינו הגאון מוה' עקיבא שליט\"א [אות מז] ואף דב\"ד הפקירו רק לעניים כו' מדב\"ד הפקירו היה מתקיים ההפקר לעניים כו'. עכלה\"ט. נלפע\"ד דר\"ל אע\"ג דאין הפקר עד שיופקר לעניים ועשירים. עכ\"פ ב\"ד היה להם כח גם ע\"ז. שיהיה כהפקר אפי' לא הופקר לכולהו כיבמות (דפ\"ט ב'): ",
+            "ותמוהין דברי רתוי\"ט ד\"ה ונותן לעניים שכ' שפטור מלעשר (ועי' חלה פ\"ג מ\"ט). [אב\"י ול\"מ נ\"ל לתרץ דברי רתוי\"ט דשאני במ\"ב דשם יודע שיעור חלק הלקט משעת נשירה שהיא שבולת אחת. אלא שלא ידע איזהו השבולת. להכי צריך לעשר. משא\"כ כאן דע\"י שפזר הרוח. א\"י שיעור הלקט. וצריך הוא לאמוד נמצא דהפרשת הלקט הזה אינו תלוי מפעולת הנשירה בשעת קצירה. אלא בדידיה. ובזה אמר רחמנא תעזוב הנח לפניהם משלך כלעיל ספ\"ג וכן משמע ברמב\"ם הל' מת\"ע פ\"ד]: ",
+            "וא\"ת ל\"ל כולי האי הו\"ל לשלם להעני דמי השבולת דהרי אין בהשבולת שום קדושה. ואח\"כ יפריש תרומות ומעשרות על התערובות כפי חיובו ממקום אחר. דמי גרע הכא מטבל דלא בטיל כלל (כע\"ז ע\"ג ב'). ואפ\"ה בנתערב בחולין כיון דעכ\"פ מדאורייתא בטל ברוב רשאי להפריש עליו מדמאי שבמקום אחר (כמנחות ל\"א א'). וא\"כ כ\"ש הכא דהפטור בטל ברוב החיוב אפילו מדרבנן. הו\"ל כל התערובות כאילו כולו חיוב ורשאי להפריש עליו גם מיניה וביה. ותו אף בל\"ז יצטרך לטבל ממקום אחר לתקן הגדיש דשמא יפריש משבולת של לקט הפטורה. על החיוב. וא\"כ ע\"י טבל ההוא יתוקן ממ\"נ שבולת שיתן לעני לאח\"כ. ואי\"ל דעכ\"פ אין העני צריך להמתין עד שימצא טבל אחר. ליתא. דהרי יכול לשלם להעני מיד דמי הלקט. דמי גרע ממלוה לעני על מעשר עני שיהיה חייב לו (גיטין ד' ל' ע\"א). וי\"ל דמיירי דהעני אינו רוצה להטריח. ורוצה דוקא בשבולת או שאין לו לבעה\"ב מיד לשלם השבולת להעני שעומד ורוצה לזכות בהשבולת. ומ\"ש רכ\"מ (פ\"ג ממתנת עניים) שהעני ימכור להכהן השבולת שקבל. הוא תמוה. דא\"כ למה לנו כל טרחא זו. ישלם לו הבעה\"ב דמי השבולת לקט: ",
+            "וק' ניחוש דלמא הא' שנותן להעני הוא לקט. וא\"כ יהיה ב' וג' שיקבל הכהן טבל. שיאכל הכהן בטבלם. ואת\"ל שמתנה הבעה\"ב שאם הא' לקט. תהיה ג' תרומות ומעשרות על ב'. עכ\"פ ניחוש דלמא כל הג' שבלים אינן לקט ונמצא השבולת ג' שיקבל הכהן טבל. ואי\"ל שהכהן יפריש על שבולת הג' ממקום אחר תרומ\"ע. ליתא דהרי יש לחוש שמא הג' היא לקט ונמצא שאותה שהפריש עליה ממקום אחר הוא טבל. וי\"ל שמתנה הבעה\"ב שא' מב' השבלים שיקבל הכהן. שא' מהן וודאי אינו לקט. יהיה תרומ\"ע על שבולת א' או על ב' שהן טבל. והרי רשאי להוסיף על תרומ\"ע יותר מהמחוייב (כתרומות פ\"ד מ\"ה). ומהו' משה טארן תי' שהכהן באמת יאכל שבולת ג' ארעי. ונ\"ל דאפשר דאע\"ג דהעני א\"צ לאכלן ארעי וכמש\"ל. היינו מדיש לו וודאי כאן לקט משא\"כ הכהן מי יודע אם זו הג' היא טבל. וא\"ת עכ\"פ היאך יתן לכהן ב' השבלים הרי מעורב בהן המעשרות שחייב ללוי ויש כאן משום גזל השבט. וא\"ל שיאכלם הכהן ארעי דהרי מדקרא עליהן הבעה\"ב שם מעשר. ודאי מחוייב ליתנו להלוי. י\"ל הרי קנסינהו ללויים שיותן גם המעשר להכהן (כסוף מע\"ש) ואע\"ג דלא קנס עזרא רק לעשירים ולא לעניים. וגם בל\"ז הרי תיקן דלדור אחרון הרשות ביד בעה\"ב ליתן לכהן או ללוי (ועי' יבמות דפ\"ו ב'). אפ\"ה הכא דלא אפשר. סגי בשיתן הכל לכהן ואף שלא נתמרח עדיין. שייך לעשרו כך. כמעשר ראשון שהקדימו בשבלים. דחייל בדיעבד. וכל שעת הדחק כי הכא. שאין העני רוצה להמתין. גם לכתחלה כדיעבד דמי (כרט\"ז י\"ד צ\"א סק\"ב. ובסי' ק\"ח כמה פעמים). ות\"ג וודאי ג\"כ צריך להפריש. דאי\"ל משום דמעשר שהקדימו בשבלין פטור מתרומה גדולה. ליתא. דדוקא המעשר עצמו שהפריש פטור מתרומה גדולה. ולא החולין שהפריש המעשר עליהן. ותו התם בדיעבד. ולכתחלה כי הכא מנ\"ל. אלא מעשר דנקט הכא ובכל מקום. כולל נמי ת\"ג (כרתוי\"ט רפ\"ד דדמאי ד\"ה עד): ",
+            "כ\"כ הר\"ב וכתב עלה רבינו הגאון מוה' עקיבא שליט\"א (באות נ) וז\"ל וק\"ל ל\"ל מתנה ע\"מ להחזיר כו'. וצ\"ע עכלה\"ט. וכפן עניא ולא ידע. דתמהני על רבינו. הרי בירושלמי מפורש דלר\"א בכה\"ג לא קני מדמעורב השבולת: והשבני רבינו הנ\"ל יפה כתב ידידי הרב נ\"י לר' בא שם דס\"ל דלת\"ק נמי צריך לזכות עכ\"פ בשבולת א'. א\"כ לר\"א לא מהני זכוי שבולת ובעי זכוי כל הגדיש. אבל קושיתי היא לר\"ב שכתב דלת\"ק א\"צ לזכות כלל. מדעשו אינו זוכה כזוכה. ע\"כ היינו כר\"ל שם בירושלמי א\"כ אפשר לומר לר\"א דהעני יגביה הגדיש לזכות בשבולת. וגם לר' בא א\"י שורש טעם. אמאי לר\"א לא מהני הקניין לקנות השבולת. ומה בכך דמעורב. ומהר\"א פורקאן כ' \"כדאיתא\" חילוק בקנייה זאת בקידושין עכ\"ל. ולי העני נעלם מקומו בקדושין. עכ\"ל רבינו הצדיק: ואני בעניי היה נראה דאליבא דר\"א לא פליגי כלל ר\"ל ור' בא. ולכ\"ע לדידיה צריך לזכות בכל הגדיש. וכדקאמר מתני' בהדיא. \"מזכה להעני בכל הגדיש\". ומה שתמה רבינו על הסברא. ומאין יצאה למהר\"א פורקאן. אני כאין עינים אגשש שכמדומה נתכוון מהר\"א פורקאן לירושלמי (קדושין ד\"ח וט') בסוגיא דמשחרר חצי עבדו. וסברא זאת לפע\"ד לא רחוקה היא. וכבר מצינו דוגמתה (בח\"מ סי' ר' ס\"א) בהג\"ה שם. ובח\"מ (סי' רמ\"א ס\"ד). דהרי ה\"נ יכול לדחות העני מכל שבולת ושבולת: ",
+            "כ' תי\"ט כר\"י דס\"ל הכי בפ\"ב דבכורות. וכ' עלה רבינו הגאון הנ\"ל [באות נא] וז\"ל ק\"ל לפ\"ז סוגיא דגיטין כו' וצ\"ע. עכלה\"ט. ואנא אשכחנא דכבר רגש ביה דיילא הרמ\"ז ותירוצו אחמכה\"ג דחוק למעיין שם. ולפעד\"נ דבל\"ז ק' אירושלמי. איך מדמי מתני' דהכא להאי דבכורות. דהתם באמת חליפיו ביד כהן. משא\"כ הכא אכתי אין חליפיו ביד עני. אע\"כ דעדיף הכא מהתם. כיון דכל עיקר הענין הוא לטובת העני. שלא יאכל טבל. איכא נמי סברא קצת לומר דעני גופא ניחא ליה בהכי. דאע\"ג דאם יעשה כר\"א אין העני מפסיד. עכ\"פ ניחא לעני לבלי להטריח לבעה\"ב הרבה בדבר שהוא לטובתו. ובכה\"ג כ\"ע מודו כמ\"ש תוס' (ב\"מ ד' י\"ב א' ובכורות ד' י\"ח א'). ואי\"ל לפ\"ז למה לא הביא הירושלמי הך דב\"מ הנ\"ל דבנו ילקט אחריו. נ\"ל משום דגם להתם לא דמי לגמרי. דהתם נהנו העניים ממה שנעשה כזוכה. משא\"כ הכא הרי יכול לעשות כר\"א. רק דאיכא הכא אחריתא למעליותא שיבוא גם חליפיו לבסוף ליד העני. להכי ניחא לירושלמי לאתויי סייעתא ממתני' דבכורות ולא מבריי' דב\"מ: ",
+            "כ\"כ הר\"מ בפי' המשנה דאף לרבנן עכ\"פ חייב ממדת חסידות כשיבוא לביתו. וכ\"כ בפ\"ט הט\"ו ממ\"ע. וכ' עלה רבינו הנ\"ל [באות נג] ותמיה לי טובא הרי אמרי' להדיא ר\"פ הזרוע כו'. וצ\"ע עכלה\"ט. ולפע\"ד גם בזה כבר הרגיש הרמ\"ז. ותי'. דרמב\"ם ס\"ל דקאי מדת חסידות אעני עכ\"ל. וצריך פי' לדבריו. דר\"ל דהך דתני עני היה באותה שעה. לאו לדיוקא הא עשיר היה. חייב. דבאמת עני ועשיר שוין. רק תנא אשמעינן דטעמא דפטרינן ליה בדיני אדם. אינו רק טעם חלש. דעני היה באותה שעה והרי באמת עשיר היה. להכי ראוי לו לשלם. ככל עשיר הבא לצאת יד\"ש: "
+        ],
+        [
+            "בר\"ש [לק' במ\"ב] הביא קושית הירוש' והתנן העומר שסמוך לגפה שהוא חומר לעניים. ותנא לה במקולי ב\"ש בעדיות. וכ' עלה רבינו הגדול הגאון מהו' עקיבא שליט\"א. [באות ס'] וז\"ל ואולם ק' אירוש' אמאי לא פריך נמי מעומר של ד' קבין וכו' וצ\"ע עכלה\"ט. נאום חרגא דיומא. לא שמיה. בוודאי קושית רבינו חזקה היא עד מאוד. ומאן נגר ובר נגר דיפרקיני' לחזק בדק הבית אשר הכה בידו הגדולה לרסיסים ואדיא לגזיזי' וקם והניח בצע\"ג. אולם רוח בטני הציקתני להצדיק דברי הירושלמי הקדושים. ואומר דל\"מ הי' נ\"ל דלהך גי'. להכי לא מייתי הירושלמי הך מתני' דא' של ד' קבין. משום דהך מלתא דב\"ש תליא במ\"ה דג' שכחה ד' אינם שכחה כירושל' הכא והתם מחמרי ב\"ה לעניים וא\"כ כיון דדייקינן מהך מתני' דא' של ד' קבין. הא ג' אפילו מפורדין אינן שכחה לב\"ה. דלב\"ש הו\"ל שכחה כמ\"ה. להכי לא מחשב לב\"ה חומר מכל צד. מדמשתמע מהך מתני' לב\"ה נמי קולא לבעה\"ב בג' מפורדין. משא\"כ מתני' דגפה ודאי הוא חומר לב\"ה לבעה\"ב מכל צד. ובני הבחור המופלג החרוץ כ\"ה ברוך יצחק שליט\"א תי'. לפמ\"ש רמל\"מ פ\"ה הי\"ז ממ\"ע. למה דקיי\"ל דעומר שהוא יתר מד\"ק אינו שכחה. א\"כ אם שכח ג' עומרים. אף דקיי\"ל ג' אינן שכחה. עכ\"פ אם א' מהג' עומרים יתר מד' קבין. לא מצטרף להדי אינך ב'. והו\"ל אינך ב' שכחה. לפ\"ז כ\"כ בא' בת ד\"ק. לב\"ש דאינן שכחה אמ\"צ. ולב\"ה דהו\"ל שכחה מצטרף. א\"כ לא מצי ירושלמי לאקשויי מינה. מדאינה קולא לב\"ש מכל צד. דאיכא נמי חומר לב\"ש לעניין צירוף. משא\"כ מתני' דגפה. אם היו כמה עמרים אצל גפה. אפי' בלא צירוף אינן שכחה לב\"ש. מדמונחי' כולן אצל גפה. ודו\"ק: ",
+            "וז\"ל רבינו הגאון אאמ\"ו זצוק\"ל. נהי דבהחזיק תו אינו שכחה. הכא דהניח אצל דבר מסויים. לא סמיך אחזקה. והרי בעתיד לזכור מצד ד\"א כעומד אצל גת וכדומה. הו\"ל שכחה כרפ\"ז. ורק בסמך לקמה מחובר מצלת עליה כמ\"ח הכא: ",
+            "אמר הקורא הדל אשר בהרים. הנה במשניות חמורות פה מלחמה בשערים. ורבותינו נסיכי השרים. במלחמות תנופה נסקרים. ואיך הזבוב בשטף נהרים. נסתה כף רגל להרים. דהמשניות ג' ד' לא נתפרש לנו מהחורים. כפי מסת עניות דעת החולדה בחורים. דכמה שיטות יש כאן שיטת הר\"מ דבמ\"ג רק ב' בבות נקט. דבשכח ראשי שורות אז העומר שכנגדו מוכיח. ובעומר שהחזיק בה וכו' מודו. וכ\"כ שיטת הראב\"ד והר\"ב. ותמוה דבבא א' למאן קתני לה. אי מודו בה לכללינה בסיפא. ואי פליגי בה לכללינה במ\"ב. ולמה קתני לה סתמא כב\"ש. ותו דבירוש' משמע דראשי שורות אין בהן שכחה יליף מקרא. וא\"כ ל\"ל עומר שכנגדו להוכיח. ותו דלפניהם ואחריהם דרישא אינו דומה ללפניו ולאחריו בסיפא ��ע\"ש ובתוי\"ט. ותו קשה לר\"ב במ\"ד דקא' ואלו הן וכו' ולא מפרש לה עד בסיפא ביחיד שעימר. וכ\"כ לר\"ש דמפרש דראשי שורות לחוד ועומר שכנגדו לחוד. עכ\"פ קשה דמפרש במ\"ד יחיד שעימר דמיירי בעומר שכנגדו מוכיח. ובלישנא דמתני' לא משמע הכי. ועוד כמה דקדוקים לפי כ\"א מהשיטות. אשר נלאתי להאריך בהם. ואני בעניי אפרש כפי קט שכלי בעזרת היושבי בשמים החונן לאדם דעת: ",
+            "וכ' עלה רבינו הגאון אאמ\"ו זצוק\"ל והקשו תוס' (ב\"ק דפ\"ו ב') דהול\"ל בלשון רבוי. ונ\"ל דכ' בלשון מעוט לרבות הפחות מכולם. וברבוי אחר רבוי כ' בלשון רבוי למעט טובא. והא דכ' רש\"י פרש' צו זאת תורת העולה. הרי ג' מיעוטין. נ\"ל דבטפי מב' מיעוטים כולן למעט. כרש\"י (הוריות ד\"ג א'). והא דתשע כהנים (סנהדרין ד' ט\"ו) דהו\"ל מעוט אחמ\"ע. התם במרוחקין ובחד לישנא. וכבני בסב\"א. עכלה\"ט. קרא עניא אבבא. מיץ חלב יוציא חמאה. דבהא יתישב נמי הא דאמרינן (יומא דף ס' ע\"א) ג' מיעוטים בדם למעוטי ממעילה וטומאה ופגול דהתם ליתנהו בחד לישנא. אע\"ג דרק ב' מהן מקורבין. אמנם חלונות השגתי שקופים אטומים. דמשמע מדברי קדשו דע\"ר זצוק\"ל. דבתרי מיעוטי לא בעינן מרוחקים. דאפילו במקורבים הו\"ל מיעוט אחמ\"ע דלרבות. א\"כ צא ופרנס (פסחים דפ\"ג ב'). הוא ולא מכשיריו. לבדו ולא מילה שלא בזמנו. וכ\"כ (ביצה דכ\"ח) הוא ולא מכשיריו. לכם ולא לעובדי כוכבים. וכ\"כ (יומא דפ\"א א') דרש שמה בעצם היום הזה למעוטי כל חד וחד לד\"א. ואמאי ולהוי מיעוט אחמ\"ע לרבות. וכ\"כ (יומא דס\"ג ב') דמקשי לה' לרבות מברייתא דרריש לה' להוציא. וקשה מה אצטריך הש\"ס לדחוקי בתרוצה הול\"ל לה' לרבות. מיהו התם כיון דעל פתח לרבות ולה' לרבות הו\"ל כרבוי אחר רבוי דלהוציא. או הול\"ל איפכא דלה' להוציא. מיהו כיון דאשה להוציא ולה' להוציא הו\"ל כמיעוט אחמ\"ע דלרבות. וכ\"כ ק' לפ\"ז מכמה סוגיות בש\"ס. וע\"כ צריכים אנו לדברי תוי\"ט כאן ובמבוא התלמוד. דכל היכא דאיכא למדרש דרשינן ולא מוקמינן במעוטי יתירי ונ\"ל ראיה (מבכורות ד' ו') כל היכא דאיכא וכו' ולא מוקמינן בלאוי יתירי. ועיין מ\"ש עוד בעץ אבות על ח\"מ כי שם הארכתי בסי' קכ\"ב. ועיין תוס' (יומא ד\"ס) ד\"ה תרי. ועיין תוי\"ט פ\"א דערלה מ\"ב ד\"ה ר\"י. שכ' דמיעוט אחמ\"ע לרבות. דמיעוט הראשון מיעט הכל. והשני מיעט המיעוט הראשון. וע\"כ שריבה. וכ\"כ רבוי אחר רבוי שהוא למעט. דהרבוי הראשון ריבה הכל. ובא רבוי השני ומיעט הרבוי ההוא שלא יהא הרבוי השני כללי. ובספרי הנ\"ל נתקשיתי עליו. ע\"ש: ",
+            "וכ\"כ רכ\"מ פ\"ה ממ\"ע. ולא ידענא היאך יתישב לפ\"ז הירושלמי שכ' בפירוש אפי' דקין אין להם שכחה. וגם הירושלמי בעצמו תמוה דמה אפי'. אדרבה בדקין וודאי אין שכחה. דהרי לא התכוון לעמרם כלל. וכי ס\"ד שמי שהיה בדעתו לעמר חצי שדה. שיהיה חצי שדה הנשאר שכחה. ודברי הר\"ש ורתוי\"ט תמוהין מאד. ע\"ש: אמנם לפמ\"ש לעיל סימן מ\"ט. דבידע מעיקרא שאפשר שישכח ע\"י הד\"א לא מחשב שכח' מחמת ד\"א. א\"כ בלא ידע מעיקרא שאפשר לו לשכח ע\"י הד\"א. הו\"ל כשכחה מחמת ד\"א. דדמי לחפוהו בקש. א\"כ הכא בסיפא שלא סמך על הראייה כ\"א על המשמוש שהתכוון ליטל הגס הגס. בוודאי לא הו\"ל למיסק אדעתיה שיטעה במשמושו בין גדולים לקטנים. ואם אעפ\"כ טעה במשמושו. כשכחה מחמת ד\"א דמי. דהיינו ע\"י המשמוש בחושך. ולא הוה שכחה. וזהו פי' הירושלמי \"לא סוף דבר גסין\" (ר\"ל לא שהיה כאן גסין ודקין והוא היה מתכוון ליטול רק הגסין. דבכה\"ג ודאי לא טעה במשמושו כלל. ולא מחשב שכחה מחמת ד\"א כלל. רק שכחה ממש היא מה ששכח בגסין) אלא אף דקין (ר\"ל דמיירי שהתכוון ליטול גם גסין שבדקין. דבכה\"ג שפיר הי' אפשר לומר. דמסתבר דאפי' במשוש היטב אפשר שיטעה איזהו גס שבדקין. אפ\"ה אין שכחה בגסין. וקאמר הירושלמי הטעם) \"דכי מאחר שדרכו לבחון גסין אפי' דקין\" (ר\"ל דאפי' לבחון בין גסין שבדקין. נמי לאו אורחא שיטעה. ואדרבה דרכו לבחון היטב) להכי אין שכחה (דלא ידע מעיקרא שאפשר שישכח ע\"י המשמוש והו\"ל כחפוהו בקש. כנלפע\"ד פי' המשנה חמורה זאת. ובא\"י פוקח עורים: ",
+            "כ\"כ הר\"ב. וכתב רבינו הגאון אאמ\"ו זצוק\"ל אף דבדבר שבממון תנאו קיים. התם בידע וקמחיל (כב\"ב דקכ\"ו ב'). [הנה קול עלה נדף ה\"ה בלא ידע ומסתמא מחל. (כב\"מ ד\"ל) מתנה בפני ב\"ד שיטול כל מה שמפסיד ע\"י שיחזיר אבידתו]. וכ' רבינו הגאון מהו' עקיבא שליט\"א [באות סט] וז\"ל ק\"ל אר\"ב מה צריך לטעמא דמתנה ע\"מ שכתב בתורה. לו יהא דבעלמא תנאו קיים כו'. דאיך שייך אם לא יקיים התנאי לא יהא הקצירה קצירה. וה' יאיר עיני. עכלה\"ט. ואם כה יאמר מאורן של ישראל מה יצפצף העטלף שלא ראה אור כמוני אישות בריה שאין לה עינים. וכבר רציתי לומר דמתניתין קמ\"ל דסד\"א דלא להוי שכחה מדגלי דעתו מקודם. והדעת מכרעת כן. מדנקטה מתני' דוקא שכחה. אולם א\"א לומר כן. דגם בירושלמי נקט כר\"ב. אמנם על רבינו הנ\"ל גדלה עלי מדורת התימה למה תמה על הר\"ב ולא התמיה על ש\"ס בבלי כ\"פ (מכות דף ד') ע\"מ שלא תשמיטני שביעית. ע\"מ שאין לך עלי אונאה. וכ\"כ (ב\"מ ד' ל') מתנה בפני ב\"ד. ושם (דף צ\"ד) מתנה ש\"ח להיות כשואל. וכ\"כ (ב\"ב דף קכ\"ו) פלוני בני בכורי לא יטול פי שנים. דחשיב ליה התם מתנה עמשכב\"ת. והרי ע\"כ כבר הלוהו וכבר מכר וכבר הציל וכבר שמר. והרי הוא בנו ודאי. ומה דהוה איך יהפכו ללא הוה. ואת\"ל בכולהו איכא קצת זכות לשכנגדו. וגם במתנה עם ש\"ח איכא קצת זכות דליפק עליה קלא דאינש מהימנא הוא (כגיטין דנ\"ב) מאן לימא לן דהכא נמי לאו הכי. כגון דקיימו עניים הכא ורוצים לזכות בפיאה ולקט. אבל הבעה\"ב לא היה רוצה לקצור. כ\"א כשיתרצו העניים ע\"מ שעכ\"פ מה שישכח יהיה שלו. או שנתן להעניים מעות בתנאי זה (ולהכי נקט נמי שפיר \"שכחה\". דהו\"ל ספק. שאינו רגיל לשכוח) דאע\"ג דיכול להתנות ע\"ד שלא בא לעולם (כח\"מ ר\"ט) הכא מתנה עמשכב\"ת הוא. או נ\"ל דאי לאו מתנה עמשכב\"ת. הו\"א אע\"ג דוודאי נתחייב בשכחה מדכבר קצר. וכ\"כ כשהוא בנו. ודאי יש לו פי שנים. עכ\"פ מדלא רצה האב להודות שהוא בנו רק בתנאי זה. וכ\"כ לא רצה לקצור. רק על תנאי. סד\"א מדמתנה קריה רחמנא (כב\"ב קכ\"ד) והו\"ל כמחל בכור בפירוש בחצי חלקו ע\"מ שיודה הלה בחצי חלק האחר. קמ\"ל דעכ\"פ מתנה עמשכב\"ת הוא. השיבני רבינו הגאון הנ\"ל. וז\"ל בשמיטה אכ\"ל דה\"ק אם תרצה להשמיטני יהיו המעות פקדון. ובאונאה י\"ל דה\"ק כשירצה לוקח שיחזיר לו האונאה והמקח קיים לא יהיה מקח למפרע ויתבטל המקח. [ואתהפך כתולעה הנדרסת. דתמיהני על דברי קדשו הרי באונאה ע\"כ מיירי נמי כשהמתאנה רוצה שיתבטל המקח שנתאנה יותר משתות. והמאנה סומך על תנאו ורוצה בקיום המקח. דהכי מיירי ברייתא (ב\"מ דנ\"א ב) דקאמר בד\"א בסתם אבל במפרש חפץ זה שאני מוכר במנה יודע אני ששוה ר'. ש\"מ דלענין ביטול מקח נמי מיירי. וצ\"ע] ובמציל שמתנה לפני ב\"ד. י\"ל כו'. אולם קושית ידידי הרב נ\"י מבני בכורי. באמת עמדתי בזה ומצאתי קצת ישוב. רק שאין כאן מקום להאריך. עכלה\"ט: "
+        ],
+        [
+            "כתב רבינו הגאון אאמ\"ו זצוק\"ל. ואע\"ג דקדושת דמים אינו מפקיע משעבוד. זהו במשועבד הממשות. משא\"כ הכא דאין הקרקע משועבד להעוללות רק ליניקה. אז אפי' קדושת דמים מפקיע משעבוד (ועיין ח\"מ ססקי\"ז) וכ\"כ אשכחן פ\"ה דמעשרות מ\"ה בקנה שדה בסוריא מעובד כוכבים. דלרבי צריך לעשר מה שנתוסף ביד ישראל. וא\"א קמא קמא דמטי בטל בלא נפסק הקלוח. וכתוס' ב\"ק (ד\"ק ע\"ב) עכלה\"ט. ולפע\"ד בנו ותלמידו. ל\"מ היה נראה דדוקא בלח בלח אמרי' קמא קמא דמטי בטל. מדמתערב מיד בכולו. דבלח יש בילה. משא\"כ בלח ביבש. מיהו י\"ל מדיש שם גם שרף לח שבהפרי הו\"ל שפיר כתערובות לח בלח: "
+        ],
+        [
+            "כ\"כ הר\"ב. וכתב עלה רבינו הגאון מהו' עקיבא שליט\"א. [באות עז] וז\"ל אף דאיכא עניים כו'. ועדיין צ\"ע. עכלה\"ט. וינוע האחוז בחבלי בוז. פה קדוש יאמר על זה \"ועדיין\" צ\"ע. מה צ\"ע. לפע\"ד זו א\"צ לפנים ודאי הוא כרבעת\"ו. דהרי רז\"ל אמרו (פסחים ד\"נ) דמעות יתומים אין בהן סי' ברכה. מ\"ט. יתמי לאו בני מחילה נינהו. ואפ\"ה אין איסור בדבר. ואדרבה ב\"ד מצווין על כך (כב\"מ ד\"ע) דיהבינן להו לגברי דשייף נכסי'. וק' מ\"ש מתמרי דשדי זיקא דאסור מה\"ט (כב\"מ דכ\"ב). וכ\"כ בהכל לאגלי גפא ולפרשא ולטרזינא אפי' מיתמי. וכ\"כ כופין לאפטרופי לצדקה (כב\"ב ד\"ח א') וכ\"כ באפטרופי דלביש ומכסי מיתמי (כגיטין דנ\"ב ע\"ב). דבכולה לא אמרי' יתמי לאו בני מחילה. ואי\"ל דמש\"ה מקלינן בכולהו. מדאית להו הנאה ליתמי. ליתא דעכ\"פ צריכי למחול בשביל הך הנאה. והרי יתמי לאו בני מחילה. וא\"כ אדרבה. ק\"ו הוא. מה במעות יתמי. שהקרן כבר הוא שלהם. אפ\"ה לא אסרינן הריוח מטעם דלאו בני מחילה. מכ\"ש בפאה ולקט דגם הקרן לא זכו בהם יתמי עדיין מכ\"ש שאין לאסרו מה\"ט. אע\"כ דוקא היכא דבעינן לאפקועי מרשותייהו דיתמי. צריך שיהיה קצת הנאה ליתמי. אבל היכא דליכא פקוע מרשותייהו. ואדרבה איכא נמי מדת סדום. דכופין עליה (כח\"מ קע\"ד) וכי הכא בפאה שלא ירוויחו הם ע\"י הפסד של אחרים. בכה\"ג אפי' לא ירוויחו כלל ע\"י זכוי של אחרים. אפ\"ה ל\"א יתמי לאו בני מחילה. דא\"צ מחילתם כלל אם היו גדולים. מיהו בירושלמי הכא משמע. דלא משום יאוש נגעו בה. דאל\"כ למה צריך קרא לעני וגו' תעזוב. ולא לעורבים ועטלפים: ",
+            "אב\"י ולא הוכיח ע\"ר אאמ\"ו זצוק\"ל הכ\"מ דע\"כ הפי' א' עיקר דהוא מר\"י. והפי' הב' מר\"ל. והלכה כר\"י (כיבמות ד' ל\"ו א') די\"ל דשאני הכא דר\"י ור\"ל לאו בדינא פליגי ולא אפליגו רק בפירוש תיבות נמושות. וכתי' הכ\"מ בשם הרשב\"א על הרמב\"ם שפסק בפרק א' מה' מת\"ע הי\"א באמת כר\"ל. ועי' ירושלמי דמסיק כע\"ר דנמושות זקנים. מיהא בענין קושית ע\"ר. ל\"מ נראה לתרץ כמ\"ש ע\"ר בסי' ג' והוא מירושל' כאן. דלהכי תנא בסיפא משילכו עניים ושני בלישניה ולא תני נמושות. שמפני שהן חביבין הם באין לאלתר]: ",
+            "אב\"י נסתפקתי אם אמרינן ג\"כ מגו שיכול אחר לסמוך באכילת איסור על מגו של זה הטוען. דדלמא נאמן רק לגבי דידיה. לא שיסמוך אחר על דבריו מכח מגו. כגון הכא שנאכל על דברי העני בלי הפרשת מעשר בשנת ג' וו' משום דנאמין לו שהוא לקט מגו דאי בעי אמר מ\"ע. די\"ל דכיון דטענה בעצמה גרועה היא ולא מחזקינן אותה לאמת רק מכח מגו. תו לא הוה כעד א' דנאמן באיסורין להתיר אפי' אתחזיק איסורא היכא שהוא שלו משום דבידו לתקנו (וכרא\"ש גיטין דנ\"ד ב'. חילוק ד'. וש\"ך י\"ד קכ\"ז ס\"ק כ\"ח). תדע דהרי בעני ע\"ה מיירי דאינו נאמן על מעשר. מיהא ממה דאמרי' בכתובות די\"ג א'. דבנסתרה מודה ר\"י דנאמנת לומר לכשר נבעלתי במגו דאי בעי אמרה לא נבעלתי. ומוכח להדיא דסמכי' באיסורין על מגו אפי' להתירו לאחרים: ",
+            "וכ' עלה רבי' הג��ון מוה' עקיבא שליט\"א [באות פג] וז\"ל וסיים הרמב\"ם בחבורו. ומתוך שיכול לומר כו' ולא מצאתי מי שהעיר ע\"ז. עכלה\"ט. אמרה בקי. קטין חריך שקא. הירושלמי כתב כר\"ש ור\"ב. דנאמן אכולהו. וגם הר\"מ בפי' המשנה כ' כן ובאמת לא זכיתי להבין מנ\"ל לרבינו דמ\"ש הרמב\"ם בחבורו מתוך שיכול לומר וכו' קאי רק אירק מבושל. ומטעם מגו. לפע\"ד אכל הנזכרים לעיל קאי. וכן דייקא לשון הרמב\"ם. דאי אירק לחודא קאי. הול\"ל מתוך שיכול לומר מבושל ניתן לי. יכול לומר אני בשלתיו. וכ\"כ ממה דסיים הרמב\"ם ממתנות עניים. ש\"מ דאכולהו דלעיל קאי. דלבתר מה שהזכיר הרמב\"ם כל הדברים שהעני נאמן עליהם. קא' דמתוך שיכול לומר בעה\"ב נתנו לי. יכול לומר נמי בשלתיו. ר\"ל לא מטעם מגו. רק נקט האי מתוך. לאפוקי הנך שאין העני נאמן עליהם כאורז וגריסין וכדומה. ודו\"ק: ",
+            "ואילה\"ק מלעיל במשנה א' דמצריך ר' יהודה כדי ד' סעודות. דהיינו ב' סעודות לו וב' סעודות לאשתו. הכא נמי נבעי שיתנו לו כדי ד' סעודות לו ולאשתו. וכ\"כ קשה לקמן במ\"ז. דאין נותנין לו רק כדי ב' סעודות. י\"ל במשנה א' דמיירי בלקט שכחה ופאה שדינן לבוז. להכי אף דלפעמים גם נשים יוצאות כדמוכח לעיל (פ\"ד כא). עכ\"פ אין רגילות הנשים לצאת לשדה להתקוטט ולבוז בין אנשים. ולכן אם אין יכול העני ללקוט ב' סעודות [לו] וב' לאשתו אינו יוצא אלא רואה לעסוק במלאכה אחרת כדי לפרנס גם אותה. משא\"כ הכא שבעה\"ב מחלק להעניים בגורן וכ\"כ לקמן במ\"ד בעני העובר ממקום למקום גם האשה באה שם לתבוע חלקה. גם אין לתמוה על חילופי השיעורים במשנתינו במין א' יותר מבחבירו. ומה חילוק בבטן המלאה (אב\"י כלומר מאחר דהוא כדי שביעה) בין מין למין. די\"ל דיש חילוק בין מינים הללו דיש מהן שהן עצמן לסעודת היום כחטין ושעורין וכוסמין. ויש מהן ללפת בהן הפת. כדבילה ויין ושמן. ויש שהן באין רק לקנוח של ב' סעודות כגרוגרות. והרי בדברים שהן ללפת משערינן כדי ללפת ב' סעודות (כעירובין כ\"ט ב'). ודברים שהן לקנוח משערים לב' שיעורי קינוח. וכדאמרינן התם אתרוג א'. אגוז א'. ולהכי הודיעתנו משנתנו בכל מין ומין השיעור הראוי ממנו לפי מה שהוא. אם להסעודה עצמה. או ללפת או לקנוח. ואילה\"ק דעכ\"פ חיטין ושעורין וכוסמין שהן כולן מין תבואה. ונצרכיה לסעודה עצמה. היך יהיה די בחטים בחצי קב לב' סעודות. ובשעורין יהיה צריך קב לב' סעודות. ובכוסמין קב וחצי. ואי\"ל משום דשעורין לא חזי לאדם (כפסחים ד\"ג ב). לכן משערינן כדי להחליפו בעד ב' סעודות של חטין. והרי שעורין הן תמיד בשוויי החצי מחיטין (ככתובות ס\"ד ב'). ואפשר דכוסמין נמי לא חזי כל כך לאדם. והן בשווי השליש מחיטין. זה ליתא. דע\"כ גם שעורין וכוסמין חזי למאכל אדם. כדאשכחן (שבועות כ\"ב ב') פת חטין ופת שעורין וכוסמין. וכ\"כ יוצאין במצה משעורין וכוסמין (כפסחים ל\"ה א') אלא ודאי חזו שפיר לאדם. רק רובם נצרכים לבהמה. ותו הרי ע\"כ שיעור השעורין והכוסמין שהזכירה משנתנו. אינו כדאי להחליפן בב' סעודות של חיטין. אלא דהשעורין הללו הן בעצמן כדי ב' סעודות. דהרי בעירובין שם אמרינן אשעורי דמתני' וכן לעירוב והרי בעירוב צריך שיהיה בהן בעצמן כדי שיעור ב' סעודות. אלא נ\"ל דבשעורין וכוסמין דלא חזו כל כך למאכל אדם. אין לוקחין ממנו רק הסולת היותר נקי ושאר הקמח מניח בהסובין. ושיערו חכמים דמקב שעורין וכ\"כ מקב וחצי כוסמין יצא מכל א' סולת נקי כפי השיעור שיצא מחצי קב חטין שאין בהן כל כך הרבה פסולת. ור\"מ ס\"ל דדוקא בכוסמין שפסולתן מרובה להכי גם שיעורן מרובה. אבל שעורין שאין פסולתן מרובה כל כך ויכול לאכול גם קמח הגס שבו. ולהכי משערינן גביה כבחיטין. דהיינו חצי קב. אמנם ק' דהכא קאמרי' דחצי קב חיטין הוא כדי שיעור ב' סעודות והרי חצי קב הוא שיעור י\"ב ביצים. נמצא מגיע לכל סעודה כדי ו' ביצים. ולקמן (מ\"ז לד) חזינן דשיעור ג' ביצים הוא כדי סעודה. י\"ל דהתם מדנותן לו פת אפוי סגי בכשיעור ו' ביצים לב' סעודות. אבל הכא שנותן לו חיטין. וכי חיטין כוסס. להכי צריך שיתן לו כפול משיעור הנ\"ל כדי שיהיה רובע הקב עבור הוצאות אפייה ושכר טרחתו. וכמו שהנחתום מרוויח רובע הקב מה\"ט (כלקמן לד) וישאר לו רובע הקב שהוא ו' ביצים כדי ב' סעודות. ואילה\"ק דהכא אמרי' דחצי קב הוא כשיעור ב' סעודות. והרי בכתובות (פ\"ה מ\"ח) אמרי' דנותן מזונות לאשה לכל השבוע ב' קבין חיטין או ד' קבין שעורים וחצי קב קטנית וחצי לוג שמן וקב גרוגרת או מנה דבילה וכו' והן אמת הא דלא נקט התם כוסמין היינו מדאינן מצויין כ\"כ כחיטין ושעורין וגם יין לא נקט התם. מדאין פוסקין יין לאשה. וכדקאמר התם בש\"ס (דס\"ה א'). והכא לא נקט קטנית. דמדאין עושין ממנו פת. וגם אין ללפת הפת ולא לקינוח להכי נכלל בשאר פירות דתני גבייהו כדי שימכרם ויקח בעדם ב' סעודות [ואשאר פירות ודאי לא קאי מה דקאמרי' בעירובין שם וכן לעירוב. דהרי בעירוב צריך שיהיה בהדבר עצמו שמניח כדי ב' סעודות]. אבל ק' אי הכא לב' סעודות צריך חצי קב. היה צריך התם לי\"ד סעודות של שבוע שלימה לכה\"פ ג' קבין וחצי. דוכי ס\"ד דשאר מיני תיבול המעטים שנותן לה התם טפי מהכא. ישלים לה המזונות שפוחת לה התם טפי מהכא. י\"ל דדוקא הכא שצריך ליתן להעני כדי שביעה מבלי שיצטרך להטריח בטחינה ואפייה לכן נותן לו חצי קב שלם כדי שיהיה רובע לטרחתו. אבל התם באשה אינה מנכה לה שכר טחינה ואפייה. דהרי הן המלאכות שהאשה עושה לבעלה וכ\"ש לעצמה (ככתובות פרק ה' מ\"ה) להכי סגי לה בב' קבין לשבוע שהן מ\"ח ביצים. והוא כדי ט\"ז סעודות. ויהיה לה כל סעודה כשיעור ג' ביצים. ויהיה מהן י\"ד סעודות לה וב' סעודות לאורחי פרחי וכדקאמר התם בש\"ס. והא דהכא מצריך קב גרוגרת ללפת ב' סעודות וכ\"כ רביעית שמן ללפת ב' סעודות והתם סגי בקב גרוגרת וב' רביעית לכל השבוע. ה\"ט. משום דהא פליג הכא ר\"ע וס\"ל דסגי בחצי קב גרוגרת לב' סעודות. וכ\"כ בשמינית שמן לב' סעודות. ע\"כ פלוגתייהו דלת\"ק מצריך כדי ללפת ב' סעודות ברווח מגרוגרת ושמן. ולר\"ע ס\"ל כיון דבשעת הדחק סגי בחצי שיעור. להכי גם העני צריך להסתפק בהכי אבל התם בכתובות דאיירי בעני שבישראל וכמפורש התם במשנה ומתפרנס משלו כיון דהבעל נמי מסתפק בהכי. מודה ת\"ק לרע\"ק דגם היא צריכה להסתפק בשמינית שמן לב' סעודות. א\"כ חצי לוג הו\"ל כדי ח' סעודות. והרי יהיב לה נמי קב גרוגרת. שהוא כדי ללפת ד' סעודות בשעת הדחק ועוד נותן לה קב קטנית דהוא ג\"כ כדי ללפת ב' סעודות בשעת הדחק. נמצא בין הכל יש בכדי ללפת ט\"ז סעודות י\"ד לה וב' לאורחי פרחי. וכש\"ס התם. ונ\"ל דהיינו נמי פלוגתייהו דת\"ק וחכמים ביין. דלחכמים כדי שביעה שצריך ליתן להעני היינו ברווח. רביעית בכל סעודה ולרע\"ק סגי כדי שביעה בשעת הדחק. דהיינו שמינית בכל סעודה. מיהו בשאר מיני פירות שאינן לסעודה. וגם ללפת לא חזיין וגם לקנוח לא חזיין. בכל כה\"ג משערינן כדי שיקח בהן ב' סעודות: "
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Boaz/Seder Zeraim/Boaz on Mishnah Peah/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,76 @@
+{
+    "title": "Boaz on Mishnah Peah",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Boaz_on_Mishnah_Peah",
+    "text": [
+        [
+            "אב\"י וכן אמרינן להדיא בב\"מ (דס\"ב א') בשנים שהיו מהלכין בדרך וביד אחד מהן קיתון של מים אם שותין שניהם מתים. ואם שותה אחד מהן מגיע לישוב. חייו קודמין לחיי חבירו. מדכתיב וחי אחיך עמך חייך קודמין לחיי חבירך. ועי' נדרים דכ\"ב דמוכח דמותר להציל עצמו מספק סכנה ע\"י אמירה שמאבדה חיי שעה של חבירו. אע\"פ דקי\"ל יומא דפ\"ה ב' דחיישינן לחיי שעה וחמור המדבר בפיו יותר מעושה מעשה. כערכין דט\"ו. די\"ל כמ\"ש ע\"ר אאמ\"ו זצוק\"ל בגי' ש\"ס נדרים. דהכא וודאי חיי תמידי שלו סומק טפי מחיי שעה דחבירו. ולהכי אמר עולא שם להאי בן חוזאי דשחט לחבריה ושאל אותו האם טוב עשה. א\"ל אין ופרע ליה בית השחיטה. מיהא הא דאמר רבי יוסי בנדרים (ד\"פ ע\"ב) גבי מעיין של בני העיר. דכביסתן קודמת לחיי אחרים. צ\"ל. כמ\"ש ע\"ר זצוק\"ל הכ\"מ בגי' שם. דהאי חיים אינו ר\"ל שאם לא ישתה ימות. רק שיצטער הרבה בצמאו עי' ח\"מ תכ\"ה ס\"ב ובי\"ד סי' קנ\"ו. ושו\"ת גאונים בתראי סי' מ\"ה ופ\"מ שאלה ח'): ",
+            "כתב תוי\"ט בד\"ה אלו וכו' והתוס' חגיגה ד\"ו וכו'. וכ' עלה רבינו הגדול מהו' עקיבא שליט\"א [באות ג'] וז\"ל ולא זכיתי להבין. דעכ\"פ מדאורייתא אין חלוק וכו' וצלע\"ג. עכלה\"ט. ולפע\"ד נבער מדעת כמוני. אדיוק קאי. דכל הנהו דתני במתני' שאין להם שיעור מדאור'. שיעור שלהן שמדרבנן קבוע הוא. משא\"כ תרומה. אף דשוה להן דאין לו שיעור מדאו' עכ\"פ מדרבנן שיעורים חלוקים יש לה. כך כוונת תוס'. מיהו לרש\"י חולין (קל\"ז ב' ד\"ה דאור'). נ' דס\"ל דמדרמיזי שיעורי דמ' נ' ס' בקראי. חשבינן ליה כדאור'. ונראה דס\"ל לרש\"י פי' הירושלמי. דלהכי לא נקט תרומה. מדשיעוריו חלוקים מדאורייתא. ובאמת הוה סגי לומר. מדיש לה שיעור. רק נקט האמת דשיעוריו חלוקין: ",
+            "אב\"י ובחידושי אמרתי לבאר המשנה הקדושה. דכיון דמצות פאה לכתחילה בסופה וכע\"ר זצוק\"ל לקמן במ\"ב והבכורים הם בהפך ראש ותחלת הפירות וכביכורים רפ\"ג. וכן כמו שהפאה והבכורים הם נקודות הגבול במקום ובזמן. זה בסוף וזה בראש. כן לענין האיכות הפנימי. הראיון היא נקודה הראשית הרוחנית לראות ולהראות את פני ה' במעון קדשו. וג\"ח היא נקודה הסופית בעובי גשמי של מעשה. ובפרט שג\"ח בגופו לבקר ולקבור שהוא בסוף החיים. נמצא שכל אלו הנמנים כאן הם דוגמא מנקודות הגבולים של המצוות בכמות ואיכות. וכל נקודה של הגבול אין ראוי להיות לה שיעור. דאל\"כ צריך גבול לגבול. והכי באמת אין למצות האלו שיעור ונקטה המשנה תחלה פאה ואח\"כ בכורים. הסוף קודם לראש. משום דמסכתא היא דפאה. וכנגד מה שאמר ברישא שיש מצות שאין להם שיעור באופן עשייתם. הזכיר ג\"כ בסיפא דברים שאין להם שיעור בענין מתן שכרם. והם נותנים לפנינו ציור מכללות התורה בצירופם יחד. זה מול זה. כיבוד או\"א בראש החיים וג\"ח בסוף. והבאת שלום הוא הקישור והשטח עצמו המתפשט מראש עד סוף. וכמו שכל זה הוא במעשה פראקסיס. כן כנגדו בלימוד. טהעאריא. תלמוד תורה הוא השטח הרוחני המתפשט על הכלל וכמו שנכלל בזה הכל. כן מתן שכרו הוא במדה זו של הכלל הכולל הכל. עולם הזה ועולם הבא: ",
+            "ואילה\"ק ממ\"נ. אי בהפקיר השדה והתבואה המחובר בה. פשיטא דהזוכה בה חייב בפאה כשיקצרה. דהא אמרי' (ב\"ק דכ\"ח א') המפקיר כרמו ולמחר השכים ובצרו חייב בפאה. דע\"כ הא דנקט שבצרו הוא עצמו. לאו דתידק מינה דבזכה אחר בכרם וגפנים ובצרן פטור. דמ\"ש רק התם מיירי בהפקיר הגפנים במחובר ולא הקרקע דבכה\"ג בזכה אחר פטור. דפאת שדך אמר רחמנא. והרי אין השדה שלו. משא\"כ בעל השדה שהקרקע שלו חייב בכה\"ג. ואי\"ל דהכא מיירי בהפקיר רק התבואה המחוברת ולא הקרקע. דבכה\"ג למה לי קרא תעזוב פרט להפקר שכולו עזוב כר\"ב כאן. תיפוק ליה שאין השדה שלו. ונ\"ל דהכא מיירי בהפקיר הקרקע עם התבואה ונקצרה ברשות הפקר. ואז הזוכה בקרקע ועומרים אח\"כ פטור. ועי' בר\"נ נדרים (דף מ\"ד ב') ד\"ה איתביה המפקיר: ",
+            "כך כתב הר\"ב וכ' עלה הגאון מוה' עקיבא שליט\"א [באות ז']. מזה תמוה לי דברי תו' רפ\"ו דברכות כו' רק בתירש ויצה\"ר. וכ\"כ הר\"ש עכלה\"ג. ולפע\"ד אף דבכל דוכתא כ' תוס' דחיוב פאה ומעשר אינו רק בדגן תירש ויצה\"ר. (כשבת דס\"ח ונדה ד\"נ ופסחים דנ\"ו) עכ\"פ לפמ\"ש הרא\"ש רפ\"ו דברכות דלכ\"ע חיוב ברכה מדרבנן. והנך קראי אסמכתא בעלמא נינהו. א\"כ מדעכ\"פ שאר מינין עכ\"פ מדרבנן מחייבי בפאה. עביד שפיר ילפותא. אברכות דרבנן. מחיוב פאה ומעשר דרבנן. ואי משום קושית רבינו הראשונה. כדי שלא יסתרו תוס' כל הגמרות הערוכות הנ\"ל. דמפורש דאין פאה בתאנה. נ\"ל דמ\"ש תוס' פאה. הוא לאו דוקא. אלא ר\"ל מתנת עניים ובכללן אתה מוצא מעשר. שכולן חייבים בה מדרבנן בכל מקום. משא\"כ ירק פטור ממעשר בח\"ל. [וכירושלמי סוף חלה. ורמב\"ם פ\"ב מתרומות]: ",
+            "אב\"י כתוס' בר\"ה (די\"ב א') ד\"ה איידי ולתוס' ברכות (דל\"ה א') ד\"ה דבר. גם שאר אילנות וכל ז' המינים חייבים בפאה. וצ\"ל דגם לתוס' תאנה עכ\"פ פטור. דהרי אין לקיטתה כאחת. ואפ\"ה ידעינן דתאנה צריכה ברכה דהרי ואכלת ושבעת וברכת אכל ז' המינין קאי כרש\"י שם ד\"ה ז' מינים. ואם כן ק\"ו. דלאחריה כשהוא שבע מברך. לפניה לכ\"ש. ועוד דתאנה חייב בבכורים וכגמ' שם. ותמהני על הגאון מהרע\"ק זצוק\"ל שהעלה דברי תוס' בצע\"ג: "
+        ],
+        [
+            "מ\"ש הר\"ב דשחת נקצר לבהמות. כתב עלה רבינו הגאון מוה' עקיבא שליט\"א [באות י\"ח] וז\"ל משמע אבל לאדם לקליות כו'. וצ\"ע עכלה\"ט. והנה קול עלה נדף. מדכתב כן גם הר\"מ. נ\"ל דכוונת רבותינו. או למנקט רבותא אליבא דרבנן. דאפי' בקוצר לבהמה אינו מפסיק. או דטעמא יהיב. דמדרוב קציר שחת הוה לבהמה. אפי' נתכוון הוא לאדם. בטלה דעתו אצל כל אדם (כפסחים ד\"ו ב'): השיבני רבינו הגאון הנ\"ל ידעתי שידוע לכבודו גודל הדוחק בזה. וחידוש ראיתי כעת. שהאיש אלקי הגאון מהר\"א ווילנא זצ\"ל בספרו שנות אליהו. כ' ג\"כ כהר\"ב ובמפורש יותר וז\"ל כיון שקצר לבהמה ולא לאדם. לפיכך מפסיק. עכ\"ל הגאון רבינו הנ\"ל: שבתי וראיתי כדי להצדיק גם דברי מאיר עינינו הגאון רב\"א זצוק\"ל. נ\"ל שרבותינו כולם כתבו כן על פי הירושלמי הכא. דר\"ז ס\"ל דר\"מ בשיטת ר\"י אמרה. וכדי דלא לאוקמה למתניתין בתלתא תנאי כקו' הבבלי במנחות שם. ע\"כ ס\"ל לירושלמי דר\"מ נמי רק לבהמה קאמר. כך נלפע\"ד העני בדעת: "
+        ],
+        [
+            "ואילה\"ק מ\"ש אילנות מזרע אחר דמפסיק (כפ\"ב מ\"א) והרי הכא כשנטועות י' אילנות על קרקע שהיא נ' על נ' אמה. יהיה כל אילן מרוחק מחבירו יותר מרובע. והוא הוא המלבן שבין כל אילן ואילן. והרי בכה\"ג אמרי' התם דזרע אחר מפסיק בכ\"ש. י\"ל שאני התם דמדזרע הכל כאחת והפסיק ביניהן במין אחר. ש\"מ שהתכוון לעשות כל א' כשדה בפ\"ע. משא\"כ הכא דבשעת זריעת התבואה כבר היו האילנות נטועות. להכי י\"ל אולי מקום האילנות הכריחוהו לעשות התבואה מלבנות מלבנות ולא משום שהתכוון לעשות כל א' שדה לבד. ועוי\"ל דהתם הזרע אחר שמפסיק בכל אורך השדה בלי הפסק. משא\"כ הכא כל גזע וגזע שמפסיק בין מלבן לחבירו אינו רחב רק כ\"ש: ",
+            "ורלח\"ש פי' דאע\"ג דאין לו קרקע כאורה וסלו. עכ\"פ יש לו מקום האילן. ובמח\"כ אין דבריו מובנים. דממ\"נ אי בשעה שהאילן קיים. גם כאורה וסלו יש לו. ואי אחר שנעקר האילן גם מקום האילן אין לו (כח\"מ רט\"ז ס\"ט). ותו דא\"כ בבכורים דסגי להו בקרקע כ\"ש כלקמן (מ\"ו) ולמה קיי\"ל בקנה ב' אילנות דמביא ואינו קורא (כבכורים פ\"א מ\"ו). ועד כאן לא ס\"ל דעכ\"פ יביאן. אלא משום קדושת בכורים מדמספקי להו אם קנה קרקע. אבל פאה דממונא הוא. אע\"ג דגם בפאה דינו כלקט. דבספק חייב (כס' פ\"ד). ה\"מ כבלקט דמצוי בקצירה. והו\"ל כחיוב וודאי ופטור ספק. אבל הכא דספק אם קנה קרקע. דקרקע בחזקת בעלים עומדת הו\"ל כחיוב ספק. ופטור: ",
+            "כך כ' הר\"ש. וסמיכתו על סוגיא דב\"ב (דכ\"ז א'). אמנם הרמב\"ם בהל' בכורים (פ\"ב) לא הביא זה. ע\"כ משום דס\"ל דרק דרך דחוי קאמר הש\"ס התם הכי. ולפי מאי דמסיק הש\"ס התם. אלא כי אתא רבין וכו' לא קיי\"ל כדחוי הנ\"ל. וכן פשטות המשנה משמע דגם בבכורים בכ\"ש סגי: ",
+            "ואשתמיטתיה לרסמ\"ע (ח\"מ ר\"נ סקט\"ז) שכתב דסבירא ליה לרא\"ש דוקא בקרקע צריך פרנסת ב\"ב והרי הרא\"ש כאן כתב בפירוש דאפי' במטלטלי צריך כן. [אב\"י ועי' ל' רא\"ש כאן ובטור ח\"מ]: ",
+            "והקשה הקשה כברזל אאמ\"ו הגאון הצדיק זצוק\"ל. וז\"ל למה שתיקה כהודאה. נימא דלא להכעיס לחולה שתקה. כי\"ד סרל\"ב בהבטיח לחולה. ואת\"ל התם במבטיח בלי הנאה לדידיה. משא\"כ הכא מדכבדה לשתפה בין הבנים מחלה. עכ\"פ למה יועיל בשתק לצוואת שכ\"מ (כח\"מ ספ\"א ס\"ב) וי\"ל דבי\"ד בהבטיח להבא. ולא בהודה על חוב דלעבר. דלא הו\"ל לשתוק. מדיחשבו שכן האמת. עי\"ל דבי\"ד שהוא נדר. קמי שמיא גליא שבטל בלבו. משא\"כ בחוב שנמסר לב\"ד. עכלה\"ט: ",
+            "כתב הר\"ב דטעם דת\"ק דל\"פ דבוריה. וכתב עלה רבינו הגאון מוה' עקיבא שליט\"א [אות לט] וז\"ל כ\"כ רש\"י גיטין (דמ\"ב א')ותמוה כו'. עכת\"ד הקדושים. ובעניותי עדיין העני עומד בחוץ. דלפי דברי רבינו רק דברי רש\"י מתורצים. משא\"כ דברי הר\"ב נשארים בצ\"ע. דהרי כתב להדיא דלא כמסקנת הש\"ס. אמנם לא על הר\"ב לבד תלונותינו. כ\"א גם על הר\"מ ור\"ש. דכולן כתבו בדת\"ק משום לא פלגינן דבוריה. וח\"ו שנאמר. דלכל רבותינו הנ\"ל נשמט גמרא ערוכה. דטעמא משום כרות גיטא. אמנם לולי נפתחו עיני האישות. הוה אמינא דלכאורה אפכא מסתברא. דלר\"מ ור\"ש ור\"ב לא קשיא ולא מידי. די\"ל דבריהם כמ\"ש [ביכין] סי' מ\"ה. דבמסקנא צריך הש\"ס לתרתי טעמא. דגם בדנימא כרות גיטא צרכינן לטעמא דלא פלגינן דבוריה. וכך כתב הר\"מ כאן להדיא. ורצונו לומר דלא אמרינן לא פלגינן דבוריה. רק היכא דעל ידי זה. תבטל כל הדבור. כשייר קרקע כל שהוא דאי נימא לא פלגינן דבוריה. הרי לאו כרות גיטא הוא. להכי אמרינן ל\"פ דבוריה. משא\"כ בשכ\"מ שכתב נכסיו לעבדו ועמד דאף אי נימא ל\"פ דבוריה א\"א לבטל כל הדבור דהרי יהיה איך שיהיה. ע\"כ העבד יצא ב\"ח מדיצא עליו שם שחרור. בכה\"ג פלגינן דבוריה. [השבני הגאון הצדיק הנ\"ל וז\"ל דברי הר\"ב א\"א לישב ע\"פ פי' דמעכ\"ת נ\"י. דא\"כ ל\"ל לר\"ב לחלק בטעמיו בין יש לו שאר נכסים או לא ואילו למעכ\"ת אין חלוק בין יש לו לאין לו. אלא כל שמשייר בדבור דכל נכסי הוה כמשייר בגוף העבד. עכתד\"ק. ולא זכיתי לידע דעת קדושים דגם אי נימא דטעמא דר\"ב משום ל\"פ דבוריה לחוד ק' קו' רבינו הגאון הנ\"ל. ומה שיתרץ לפי שיטתו. אתרץ ג\"כ לפי שיטתנו. בדנימא דבמסקנא צרכינן לתרתי טעמא: אמנם לפע\"ד דברי הר\"ב מיושרין שפיר. דביש לו שאר נכסים. לא סגי לן בטעמא דלא פלגינן דבוריה דמה לא פלגינן שייך כאן. הרי אין העבד והנכסים כלולים בדבור א'. אע\"כ דפי' ל\"פ דבוריה דכל שמשייר בדיבור דכל נכסי. כמשייר בגוף העבד דמי. ולא כרות גיטא הוא]: וזה לפע\"ד גם עומק כוונת רש\"י במ\"ש וז\"ל דאכ\"ל דשייריה מדנחת לשיורא. ר\"ל לפע\"ד. לא דנימא דכוונת רבו לשייר טפי ממה שאמר. כמ\"ש הגאון רבינו הנ\"ל. רק דאנן אמרינן מדנחית לשיורא. הרי שייר בגט. וכשייר לדידיה דמי ונתבטל הכל. ובזה יתורץ מ\"ש רש\"י שם (גיטין ד' ט' א') בתר הכי וז\"ל. והוא לא הוזכר בתוך המתנה. דמדלא כתב ליה עצמך ונכסיי קנויין לך. לאו כריתות הוא. עכ\"ל. ומנ\"ל הא. דלמא אפי' כ' ליה עצמך ונכסיי. עכ\"פ מדשייר בנכסי' נימא דבדידיה נמי שייר. ואת\"ל מדפי' \"עצמך\". הרי חזינן דלא שיירי' [וכן השבני רבינו הנ\"ל]. עכ\"פ הרי גם בדפירש חוץ מקרקע פלוני נמי חזינן דאין כוונתו לשייר בעבד. ואפ\"ה אמרינן דמדשייר בנכסי' שייר בעבד. אע\"כ ברור כוונת רש\"י דדוקא בכלל לעבד בכלל כל נכסי דאכ\"ל לא פלגי' דבוריה. אמרינן לאו כרות גיטא. (מיהו לרי\"ף ורמב\"ם. אפי' כתב עצמך ונכסי. ל\"פ דבוריה. ולאו כרות גיטא הוא. וכמש\"ל): אמנם לפע\"ד אדרבה דברי רש\"י תמוהים יותר. דלכאורה סותרים זא\"ז. דשם (ד' מ\"ב א') כתב בד\"ה לא יצא ב\"ח. דלא ידעינן הי קרקע שייר. ובכל כ\"ש אמרי' האי שייר. וכיון דקרקעות לא קנה. גופיה נמי לא קנה עכ\"ל. וק' הרי לפמ\"ש רש\"י במסקנא לעיל ד\"ט. אפי' פי' לאיזה קרקע נתכוון. אפ\"ה ל\"ק לעבד. ונ\"ל לתרץ. דבל\"ז קשה לרש\"י. ל\"ל כלל למימר דמש\"ה לא קנה קרקע. מדלא ידעינן לאיזה קרקע נתכוון אפי' בלא זה מדלא פלגינן דבוריה ולא קנה את עצמו. ע\"כ עבד למי ונכסים למי. ותו למ\"ש רש\"י לעיל ד\"ט דאפי' פי' לאיזה קרקע נתכוון. זה פשוט אפי' לס\"ד דש\"ס. דאל\"כ ק' לת\"ק. לאשמועי' רבותא ברישא. דאפי' שייר קרקע. בפירש לאיזה קרקע נתכוון. יצא בן חורין. אלא על כרחך דגם בכה\"ג לא יצא בן חורין ואם כן קשיא למה באמת נקט בסיפא שייר קרקע כ\"ש. דמשמע סתמא. הרי אפי' פירש אפ\"ה לא קנה. אע\"כ דגם בכה\"ג אשמעי' רבותא. לפמ\"ש ר\"ש ור\"ב כאן ותוס' גיטין ד' ט' א' ד\"ה הלכה. דאע\"ג דאין לו רק אותו שדה ועבד. דלא שייך למימר מדשייר בנכסים שייר בעבד. אפ\"ה לא קנה. ואע\"ג דבתוספתא שהביא הר\"ש. נקט כה\"ג לרבותא אליבא דר\"ש דאפ\"ה קנה. י\"ל דלתוספתא איכא נמי רבותא איפכא דאע\"ג דאין לו רק אותו שדה ועבד. ל\"א משטה הוא בו בלישנא דכל נכסיי. או אף דהו\"ל כשייר בקניין העבד גופיה. ובל\"ז תוס' (ב\"ב דקמ\"ט ב') שבשו לגי' שבתוספתא דנקט רבותא כנ\"ל (ואשתמיטתיה לרתוי\"ט תוס' הנ\"ל). עכ\"פ שפיר איכא למימר. דמש\"ה נקט ת\"ק רבותא. דאע\"פ שלא פי' איזה קרקע שייר. ולא שייר כלל בנכסים. דהרי כולן נשארו לרב. אפ\"ה לא יצא ב\"ח. דלא פלגינן דבוריה. ולא הו\"ל כרות גיטא. והך רבותא נקט רש\"י בגיטין דמ\"ב הנ\"ל. ורבותא דתוספתא נקט רש\"י שם ד\"ט. כנלפע\"ד ונתיישב הכל בעהש\"י: "
+        ],
+        [
+            "כ\"כ הר\"ב וכ' עלה רבינו הגאון מהו' עקיבא שליט\"א [באות מ]. וז\"ל. לפע\"ד הכא גם לר\"י פטור מדכבר נתעמרו בפטור דאז מתחיל חיוב שכחת עומר כו'. וצ\"ע. עכלה\"ט. אמר הננס מאן יהיב לן מתמרים שביריחו להבין ד\"ק. דלא ידענא מנ\"ל לרבינו הא. ואדרבה יש לנו הוכחות גדולות. דהתחלת חיוב שכחת עומר. אינו בשעה שאוגד העמרים. דאם שכח לאגוד עומר א'. אינו שכחה. רק אם שכח לפנותו לגדיש אז הוה שכחה. וכלקמן פ\"ה מ\"ח. וכדכתב הר\"מ שם. והר\"ב שם בד\"ה אין לו שכחה וכו'. להדיא. וכ�� מוכח מלישנא דמתני' גופא שם. למדייק התם. אם כן אדרבה. מדלא נקט מתני' דהכא ופדאן גדיש. ש\"מ דקודם התחלת חיוב שכחת עמיר מיירי. ומה דנקטה משנה ו'. וה\"נ בירושלמי. \"בשעת העימור\" פשוט לפע\"ד. דר\"ל בשעה שנתנן לגדיש. וכלקמן פ\"ה מ\"ח. כל המעמר למקום וכו' [ועימר ומעמר הן מבניין פועל. שמשתמש ג\"כ בל' הוצאה. ועסק הוא לפנוי. כמו ויסקלהו (ישעיה ה') שפירושו ענטשטייניגען ושרשך (תהלים נ\"ב) ענטוואורצעלן. ודשנו המזבח (במדבר ד') ענטאשען. כולם ל' הסרה ולפנות. וכ\"כ מעמר. ר\"ל לפנות העמרים מהשדה. משא\"כ עשאן עמרים היינו שאגדן. וכ\"כ פדאן עמרים. ר\"ל כשהן אגודים ועומדין ע\"פ השדה]. ומה שדקדק רבינו הנ\"ל. מדלא קתני מתני' ופדאן קציר. לפעד\"נ דהיינו עמרים היינו קציר. רק דשם עמיר דייק טפי במונח עדיין בשדה. כרפ\"ו כל עומרי השדה וכו'. משא\"כ קציר. משעה שנקצרו השבלים. כל זמן שלא נדושו. נקראו קציר. אע\"פ שהם כבר בגדיש. ולפ\"ז נקטה מתני' רבותא. דאף דעדיין מונח בשדה. פטור מכולן [חוץ משכחה] וכסימן כ\"ט. ומ\"ש הרמב\"ם ועשאן הגזבר עמיר. לפע\"ד כתב כן רק לדיוקא דלא עשאן גדיש עדיין. כנ\"ל: ",
+            "כ\"כ הר\"ב. וכתב עלה רבינו הנ\"ל [באות מב] וז\"ל אמרינן בגיטין דמ\"ז לעולם יש קנין. ומיירי בשדה ישראל ולקטינהו עובד כוכבים כו'. ומה\"ת יחול אח\"כ חיוב מעשר עליו עכ\"ל אמר האזוב העזוב. לא ידענא מה יענה רבינו אהא דבכורות (די\"א ב') בקונה טבלים מעובד כוכבים קודם מרוח דחייב לעשר מדאורייתא. כתוס' שם. ומוכר התרומה והדמים שלו. מדאתא מכח מאן דלא מצי כהן לאשתעי דינא בהדיה. וכ\"כ לעיל ספ\"ק בקנה מיד גזבר קודם מרוח דחייב לעשר. ואמאי הרי מדנעשה הקדש נפטר ממעשר. ומהכ\"ת יחול אח\"כ חיוב מעשר עליו. ואת\"ל לחלק בין הקדש להפקר. דבהפקר אפי' מרחן הזוכה פטור משא\"כ הקדש (וכתוס' ב\"מ דכ\"א ב') כמו שהשיב לי הגאון הנ\"ל. וכן מצאתי ג\"כ שהשיב כן רכ\"מ לראב\"ד פ\"ב ממעשר ה\"ב. לחלק בכה\"ג. עכ\"פ הרי גם בפאה אשכחן דכוותיה (תמורה ד\"ו א') דבמרחו בעה\"ב מעשר ונותן לו. ומשמע התם דהוי דאורייתא. וכן משמע מתוס' (ב\"ק דצ\"ד א') ד\"ה מרחו (ועי' ביצה דל\"ח א' ודו\"ק) וקשיא אמאי. הרי מקמי הכי פטור היה. ואיך יחול אח\"כ חיוב מעשר עליו. ואי\"ל דהתם משום דלא ייחד הפאה מקודם. דא\"כ לאשמעי' ברישא רבותא טפי. דבייחד הפאה מקודם אפילו מרחן פטור מלעשר. מדפטור היה בתחלה. אע\"כ צריך לחלק בין פאה להפקר. דרק בהפקר קיי\"ל (נדרים דמ\"ג) דגם קודם דאתי ליד הזוכה הו\"ל הפקר. משא\"כ פאה. אף דגם פאה פטור ממעשר. כדיליף בספרי מקרא דובא הלוי. כר\"ש פ\"א דפאה מ\"ו. עכ\"פ ע\"כ לא דמי להפקר. דהרי הפקר קיי\"ל כב\"ה פ\"ו דפאה. דאינו הפקר עד שיופקר לעניים ועשירים. משא\"כ פאה מופקר רק לעניים. גם נתינה כתיב בה (כב\"מ די\"א ב'). ואין זכות הזוכה גדול בה כ\"כ. להכי בנטלה עובד כוכבים. דמי טפי לנותן מתנה לחבירו ואמר הלה אי אפשי בה. דחזרה לנותן (ככריתות דף כ\"ד) ולא הוה הפקר עד דאתא ליד העני. ובנטלה עובד כוכבים חייב במעשר. כך היה נ\"ל הצעיר ל\"מ: ",
+            "הקשה אאמ\"ו הגאון הגדול זצוק\"ל. וז\"ל ק\"ל מזה למ\"ד (נדה ד' ד') דמחזקינן איסור ממקום למקום. א\"כ אמאי הן של בעה\"ב. ואת\"ל התם רק באותה כלי שטלטל ממקום למקום. מחזקינן שהיה האיסור בה מקודם בעודה במקום ראשון. עכ\"פ ק\"ל רוב וקרוב הו\"ל למיזל בתר רובא דעלמא (כפ\"א דביצה ד\"י). ונ\"ל דעק\"ל א\"כ בט' חנויות (פסחים ד\"ט) דאמרי'. בפירש מותר. דמרובא פירש. כי\"ד סק\"י. וניזל בת\"ר דעלמא דעובדי כוכבים נינהו. אע\"כ כשאין מעבר לרבים בין ט' החניות. הו\"ל כשכונה דעדיף מרוב. כדשני (ב\"ב דף כ\"ג) בעגלה ערופה. ביושבת בין ההרים: [אמר הצעיר. באתרא דמרנא ורבנא קדישא תלי זייניה. רעי' עניא קולתי' תלי. דעכ\"פ ק\"ל דאם הרוב הוא מה שכבר נקצר. והחורין בקמה ניזל בת\"ר ומהקצור הוא. ואף דאין הולכין בממון בת\"ר היכא דאיכא חזקת ממון כנגדו. כתוס' (ב\"ק דכ\"ז ב') הכא כיון דספק לקט לקט. אדרבה הו\"ל כחזקת ממון מסייע. ודוחק לומר דעכ\"פ הלקט אינו רוב נגד הקמה. דא\"כ גם שלאחר הקוצרים. הלקט מועט הוא. ולמה צריך התם הוכחה דירוקים ולא בנמצאו תוך הקמה. וי\"ל]: "
+        ],
+        [
+            "כ\"כ תי\"ט וכ' עלה רבינו הגאון מוה' עקיבא שליט\"א [אות מז] ואף דב\"ד הפקירו רק לעניים כו' מדב\"ד הפקירו היה מתקיים ההפקר לעניים כו'. עכלה\"ט. נלפע\"ד דר\"ל אע\"ג דאין הפקר עד שיופקר לעניים ועשירים. עכ\"פ ב\"ד היה להם כח גם ע\"ז. שיהיה כהפקר אפי' לא הופקר לכולהו כיבמות (דפ\"ט ב'): ",
+            "ותמוהין דברי רתוי\"ט ד\"ה ונותן לעניים שכ' שפטור מלעשר (ועי' חלה פ\"ג מ\"ט). [אב\"י ול\"מ נ\"ל לתרץ דברי רתוי\"ט דשאני במ\"ב דשם יודע שיעור חלק הלקט משעת נשירה שהיא שבולת אחת. אלא שלא ידע איזהו השבולת. להכי צריך לעשר. משא\"כ כאן דע\"י שפזר הרוח. א\"י שיעור הלקט. וצריך הוא לאמוד נמצא דהפרשת הלקט הזה אינו תלוי מפעולת הנשירה בשעת קצירה. אלא בדידיה. ובזה אמר רחמנא תעזוב הנח לפניהם משלך כלעיל ספ\"ג וכן משמע ברמב\"ם הל' מת\"ע פ\"ד]: ",
+            "וא\"ת ל\"ל כולי האי הו\"ל לשלם להעני דמי השבולת דהרי אין בהשבולת שום קדושה. ואח\"כ יפריש תרומות ומעשרות על התערובות כפי חיובו ממקום אחר. דמי גרע הכא מטבל דלא בטיל כלל (כע\"ז ע\"ג ב'). ואפ\"ה בנתערב בחולין כיון דעכ\"פ מדאורייתא בטל ברוב רשאי להפריש עליו מדמאי שבמקום אחר (כמנחות ל\"א א'). וא\"כ כ\"ש הכא דהפטור בטל ברוב החיוב אפילו מדרבנן. הו\"ל כל התערובות כאילו כולו חיוב ורשאי להפריש עליו גם מיניה וביה. ותו אף בל\"ז יצטרך לטבל ממקום אחר לתקן הגדיש דשמא יפריש משבולת של לקט הפטורה. על החיוב. וא\"כ ע\"י טבל ההוא יתוקן ממ\"נ שבולת שיתן לעני לאח\"כ. ואי\"ל דעכ\"פ אין העני צריך להמתין עד שימצא טבל אחר. ליתא. דהרי יכול לשלם להעני מיד דמי הלקט. דמי גרע ממלוה לעני על מעשר עני שיהיה חייב לו (גיטין ד' ל' ע\"א). וי\"ל דמיירי דהעני אינו רוצה להטריח. ורוצה דוקא בשבולת או שאין לו לבעה\"ב מיד לשלם השבולת להעני שעומד ורוצה לזכות בהשבולת. ומ\"ש רכ\"מ (פ\"ג ממתנת עניים) שהעני ימכור להכהן השבולת שקבל. הוא תמוה. דא\"כ למה לנו כל טרחא זו. ישלם לו הבעה\"ב דמי השבולת לקט: ",
+            "וק' ניחוש דלמא הא' שנותן להעני הוא לקט. וא\"כ יהיה ב' וג' שיקבל הכהן טבל. שיאכל הכהן בטבלם. ואת\"ל שמתנה הבעה\"ב שאם הא' לקט. תהיה ג' תרומות ומעשרות על ב'. עכ\"פ ניחוש דלמא כל הג' שבלים אינן לקט ונמצא השבולת ג' שיקבל הכהן טבל. ואי\"ל שהכהן יפריש על שבולת הג' ממקום אחר תרומ\"ע. ליתא דהרי יש לחוש שמא הג' היא לקט ונמצא שאותה שהפריש עליה ממקום אחר הוא טבל. וי\"ל שמתנה הבעה\"ב שא' מב' השבלים שיקבל הכהן. שא' מהן וודאי אינו לקט. יהיה תרומ\"ע על שבולת א' או על ב' שהן טבל. והרי רשאי להוסיף על תרומ\"ע יותר מהמחוייב (כתרומות פ\"ד מ\"ה). ומהו' משה טארן תי' שהכהן באמת יאכל שבולת ג' ארעי. ונ\"ל דאפשר דאע\"ג דהעני א\"צ לאכלן ארעי וכמש\"ל. היינו מדיש לו וודאי כאן לקט משא\"כ הכהן מי יודע אם זו הג' היא טבל. וא\"ת עכ\"פ היאך יתן לכהן ב' השבלים הרי מעורב בהן המעשרות שחייב ללוי ויש כאן משום גזל השבט. וא\"ל שיאכלם הכהן ארעי דהרי מדקרא עליהן הבעה\"ב שם מעשר. ודאי מחוייב ליתנו להלוי. י\"ל הרי קנסינהו ללויים שיותן גם המעשר להכהן (כסוף מע\"ש) ואע\"ג דלא קנס עזרא רק לעשירים ולא לעניים. וגם בל\"ז הרי תיקן דלדור אחרון הרשות ביד בעה\"ב ליתן לכהן או ללוי (ועי' יבמות דפ\"ו ב'). אפ\"ה הכא דלא אפשר. סגי בשיתן הכל לכהן ואף שלא נתמרח עדיין. שייך לעשרו כך. כמעשר ראשון שהקדימו בשבלים. דחייל בדיעבד. וכל שעת הדחק כי הכא. שאין העני רוצה להמתין. גם לכתחלה כדיעבד דמי (כרט\"ז י\"ד צ\"א סק\"ב. ובסי' ק\"ח כמה פעמים). ות\"ג וודאי ג\"כ צריך להפריש. דאי\"ל משום דמעשר שהקדימו בשבלין פטור מתרומה גדולה. ליתא. דדוקא המעשר עצמו שהפריש פטור מתרומה גדולה. ולא החולין שהפריש המעשר עליהן. ותו התם בדיעבד. ולכתחלה כי הכא מנ\"ל. אלא מעשר דנקט הכא ובכל מקום. כולל נמי ת\"ג (כרתוי\"ט רפ\"ד דדמאי ד\"ה עד): ",
+            "כ\"כ הר\"ב וכתב עלה רבינו הגאון מוה' עקיבא שליט\"א (באות נ) וז\"ל וק\"ל ל\"ל מתנה ע\"מ להחזיר כו'. וצ\"ע עכלה\"ט. וכפן עניא ולא ידע. דתמהני על רבינו. הרי בירושלמי מפורש דלר\"א בכה\"ג לא קני מדמעורב השבולת: והשבני רבינו הנ\"ל יפה כתב ידידי הרב נ\"י לר' בא שם דס\"ל דלת\"ק נמי צריך לזכות עכ\"פ בשבולת א'. א\"כ לר\"א לא מהני זכוי שבולת ובעי זכוי כל הגדיש. אבל קושיתי היא לר\"ב שכתב דלת\"ק א\"צ לזכות כלל. מדעשו אינו זוכה כזוכה. ע\"כ היינו כר\"ל שם בירושלמי א\"כ אפשר לומר לר\"א דהעני יגביה הגדיש לזכות בשבולת. וגם לר' בא א\"י שורש טעם. אמאי לר\"א לא מהני הקניין לקנות השבולת. ומה בכך דמעורב. ומהר\"א פורקאן כ' \"כדאיתא\" חילוק בקנייה זאת בקידושין עכ\"ל. ולי העני נעלם מקומו בקדושין. עכ\"ל רבינו הצדיק: ואני בעניי היה נראה דאליבא דר\"א לא פליגי כלל ר\"ל ור' בא. ולכ\"ע לדידיה צריך לזכות בכל הגדיש. וכדקאמר מתני' בהדיא. \"מזכה להעני בכל הגדיש\". ומה שתמה רבינו על הסברא. ומאין יצאה למהר\"א פורקאן. אני כאין עינים אגשש שכמדומה נתכוון מהר\"א פורקאן לירושלמי (קדושין ד\"ח וט') בסוגיא דמשחרר חצי עבדו. וסברא זאת לפע\"ד לא רחוקה היא. וכבר מצינו דוגמתה (בח\"מ סי' ר' ס\"א) בהג\"ה שם. ובח\"מ (סי' רמ\"א ס\"ד). דהרי ה\"נ יכול לדחות העני מכל שבולת ושבולת: ",
+            "כ' תי\"ט כר\"י דס\"ל הכי בפ\"ב דבכורות. וכ' עלה רבינו הגאון הנ\"ל [באות נא] וז\"ל ק\"ל לפ\"ז סוגיא דגיטין כו' וצ\"ע. עכלה\"ט. ואנא אשכחנא דכבר רגש ביה דיילא הרמ\"ז ותירוצו אחמכה\"ג דחוק למעיין שם. ולפעד\"נ דבל\"ז ק' אירושלמי. איך מדמי מתני' דהכא להאי דבכורות. דהתם באמת חליפיו ביד כהן. משא\"כ הכא אכתי אין חליפיו ביד עני. אע\"כ דעדיף הכא מהתם. כיון דכל עיקר הענין הוא לטובת העני. שלא יאכל טבל. איכא נמי סברא קצת לומר דעני גופא ניחא ליה בהכי. דאע\"ג דאם יעשה כר\"א אין העני מפסיד. עכ\"פ ניחא לעני לבלי להטריח לבעה\"ב הרבה בדבר שהוא לטובתו. ובכה\"ג כ\"ע מודו כמ\"ש תוס' (ב\"מ ד' י\"ב א' ובכורות ד' י\"ח א'). ואי\"ל לפ\"ז למה לא הביא הירושלמי הך דב\"מ הנ\"ל דבנו ילקט אחריו. נ\"ל משום דגם להתם לא דמי לגמרי. דהתם נהנו העניים ממה שנעשה כזוכה. משא\"כ הכא הרי יכול לעשות כר\"א. רק דאיכא הכא אחריתא למעליותא שיבוא גם חליפיו לבסוף ליד העני. להכי ניחא לירושלמי לאתויי סייעתא ממתני' דבכורות ולא מבריי' דב\"מ: ",
+            "כ\"כ הר\"מ בפי' המשנה דאף לרבנן עכ\"פ חייב ממדת חסידות כשיבוא לביתו. וכ\"כ בפ\"ט הט\"ו ממ\"ע. וכ' עלה ר��ינו הנ\"ל [באות נג] ותמיה לי טובא הרי אמרי' להדיא ר\"פ הזרוע כו'. וצ\"ע עכלה\"ט. ולפע\"ד גם בזה כבר הרגיש הרמ\"ז. ותי'. דרמב\"ם ס\"ל דקאי מדת חסידות אעני עכ\"ל. וצריך פי' לדבריו. דר\"ל דהך דתני עני היה באותה שעה. לאו לדיוקא הא עשיר היה. חייב. דבאמת עני ועשיר שוין. רק תנא אשמעינן דטעמא דפטרינן ליה בדיני אדם. אינו רק טעם חלש. דעני היה באותה שעה והרי באמת עשיר היה. להכי ראוי לו לשלם. ככל עשיר הבא לצאת יד\"ש: "
+        ],
+        [
+            "בר\"ש [לק' במ\"ב] הביא קושית הירוש' והתנן העומר שסמוך לגפה שהוא חומר לעניים. ותנא לה במקולי ב\"ש בעדיות. וכ' עלה רבינו הגדול הגאון מהו' עקיבא שליט\"א. [באות ס'] וז\"ל ואולם ק' אירוש' אמאי לא פריך נמי מעומר של ד' קבין וכו' וצ\"ע עכלה\"ט. נאום חרגא דיומא. לא שמיה. בוודאי קושית רבינו חזקה היא עד מאוד. ומאן נגר ובר נגר דיפרקיני' לחזק בדק הבית אשר הכה בידו הגדולה לרסיסים ואדיא לגזיזי' וקם והניח בצע\"ג. אולם רוח בטני הציקתני להצדיק דברי הירושלמי הקדושים. ואומר דל\"מ הי' נ\"ל דלהך גי'. להכי לא מייתי הירושלמי הך מתני' דא' של ד' קבין. משום דהך מלתא דב\"ש תליא במ\"ה דג' שכחה ד' אינם שכחה כירושל' הכא והתם מחמרי ב\"ה לעניים וא\"כ כיון דדייקינן מהך מתני' דא' של ד' קבין. הא ג' אפילו מפורדין אינן שכחה לב\"ה. דלב\"ש הו\"ל שכחה כמ\"ה. להכי לא מחשב לב\"ה חומר מכל צד. מדמשתמע מהך מתני' לב\"ה נמי קולא לבעה\"ב בג' מפורדין. משא\"כ מתני' דגפה ודאי הוא חומר לב\"ה לבעה\"ב מכל צד. ובני הבחור המופלג החרוץ כ\"ה ברוך יצחק שליט\"א תי'. לפמ\"ש רמל\"מ פ\"ה הי\"ז ממ\"ע. למה דקיי\"ל דעומר שהוא יתר מד\"ק אינו שכחה. א\"כ אם שכח ג' עומרים. אף דקיי\"ל ג' אינן שכחה. עכ\"פ אם א' מהג' עומרים יתר מד' קבין. לא מצטרף להדי אינך ב'. והו\"ל אינך ב' שכחה. לפ\"ז כ\"כ בא' בת ד\"ק. לב\"ש דאינן שכחה אמ\"צ. ולב\"ה דהו\"ל שכחה מצטרף. א\"כ לא מצי ירושלמי לאקשויי מינה. מדאינה קולא לב\"ש מכל צד. דאיכא נמי חומר לב\"ש לעניין צירוף. משא\"כ מתני' דגפה. אם היו כמה עמרים אצל גפה. אפי' בלא צירוף אינן שכחה לב\"ש. מדמונחי' כולן אצל גפה. ודו\"ק: ",
+            "וז\"ל רבינו הגאון אאמ\"ו זצוק\"ל. נהי דבהחזיק תו אינו שכחה. הכא דהניח אצל דבר מסויים. לא סמיך אחזקה. והרי בעתיד לזכור מצד ד\"א כעומד אצל גת וכדומה. הו\"ל שכחה כרפ\"ז. ורק בסמך לקמה מחובר מצלת עליה כמ\"ח הכא: ",
+            "אמר הקורא הדל אשר בהרים. הנה במשניות חמורות פה מלחמה בשערים. ורבותינו נסיכי השרים. במלחמות תנופה נסקרים. ואיך הזבוב בשטף נהרים. נסתה כף רגל להרים. דהמשניות ג' ד' לא נתפרש לנו מהחורים. כפי מסת עניות דעת החולדה בחורים. דכמה שיטות יש כאן שיטת הר\"מ דבמ\"ג רק ב' בבות נקט. דבשכח ראשי שורות אז העומר שכנגדו מוכיח. ובעומר שהחזיק בה וכו' מודו. וכ\"כ שיטת הראב\"ד והר\"ב. ותמוה דבבא א' למאן קתני לה. אי מודו בה לכללינה בסיפא. ואי פליגי בה לכללינה במ\"ב. ולמה קתני לה סתמא כב\"ש. ותו דבירוש' משמע דראשי שורות אין בהן שכחה יליף מקרא. וא\"כ ל\"ל עומר שכנגדו להוכיח. ותו דלפניהם ואחריהם דרישא אינו דומה ללפניו ולאחריו בסיפא יע\"ש ובתוי\"ט. ותו קשה לר\"ב במ\"ד דקא' ואלו הן וכו' ולא מפרש לה עד בסיפא ביחיד שעימר. וכ\"כ לר\"ש דמפרש דראשי שורות לחוד ועומר שכנגדו לחוד. עכ\"פ קשה דמפרש במ\"ד יחיד שעימר דמיירי בעומר שכנגדו מוכיח. ובלישנא דמתני' לא משמע הכי. ועוד כמה דקדוקים לפי כ\"א מהשיטות. אשר נלאתי להאריך בהם. ואני בעניי אפרש כפי קט שכלי בעזרת היושבי בשמים החונן לאדם דעת: ",
+            "וכ' עלה רבינו הגאון אאמ\"ו זצוק\"ל והקשו תוס' (ב\"ק דפ\"ו ב') דהול\"ל בלשון רבוי. ונ\"ל דכ' בלשון מעוט לרבות הפחות מכולם. וברבוי אחר רבוי כ' בלשון רבוי למעט טובא. והא דכ' רש\"י פרש' צו זאת תורת העולה. הרי ג' מיעוטין. נ\"ל דבטפי מב' מיעוטים כולן למעט. כרש\"י (הוריות ד\"ג א'). והא דתשע כהנים (סנהדרין ד' ט\"ו) דהו\"ל מעוט אחמ\"ע. התם במרוחקין ובחד לישנא. וכבני בסב\"א. עכלה\"ט. קרא עניא אבבא. מיץ חלב יוציא חמאה. דבהא יתישב נמי הא דאמרינן (יומא דף ס' ע\"א) ג' מיעוטים בדם למעוטי ממעילה וטומאה ופגול דהתם ליתנהו בחד לישנא. אע\"ג דרק ב' מהן מקורבין. אמנם חלונות השגתי שקופים אטומים. דמשמע מדברי קדשו דע\"ר זצוק\"ל. דבתרי מיעוטי לא בעינן מרוחקים. דאפילו במקורבים הו\"ל מיעוט אחמ\"ע דלרבות. א\"כ צא ופרנס (פסחים דפ\"ג ב'). הוא ולא מכשיריו. לבדו ולא מילה שלא בזמנו. וכ\"כ (ביצה דכ\"ח) הוא ולא מכשיריו. לכם ולא לעובדי כוכבים. וכ\"כ (יומא דפ\"א א') דרש שמה בעצם היום הזה למעוטי כל חד וחד לד\"א. ואמאי ולהוי מיעוט אחמ\"ע לרבות. וכ\"כ (יומא דס\"ג ב') דמקשי לה' לרבות מברייתא דרריש לה' להוציא. וקשה מה אצטריך הש\"ס לדחוקי בתרוצה הול\"ל לה' לרבות. מיהו התם כיון דעל פתח לרבות ולה' לרבות הו\"ל כרבוי אחר רבוי דלהוציא. או הול\"ל איפכא דלה' להוציא. מיהו כיון דאשה להוציא ולה' להוציא הו\"ל כמיעוט אחמ\"ע דלרבות. וכ\"כ ק' לפ\"ז מכמה סוגיות בש\"ס. וע\"כ צריכים אנו לדברי תוי\"ט כאן ובמבוא התלמוד. דכל היכא דאיכא למדרש דרשינן ולא מוקמינן במעוטי יתירי ונ\"ל ראיה (מבכורות ד' ו') כל היכא דאיכא וכו' ולא מוקמינן בלאוי יתירי. ועיין מ\"ש עוד בעץ אבות על ח\"מ כי שם הארכתי בסי' קכ\"ב. ועיין תוס' (יומא ד\"ס) ד\"ה תרי. ועיין תוי\"ט פ\"א דערלה מ\"ב ד\"ה ר\"י. שכ' דמיעוט אחמ\"ע לרבות. דמיעוט הראשון מיעט הכל. והשני מיעט המיעוט הראשון. וע\"כ שריבה. וכ\"כ רבוי אחר רבוי שהוא למעט. דהרבוי הראשון ריבה הכל. ובא רבוי השני ומיעט הרבוי ההוא שלא יהא הרבוי השני כללי. ובספרי הנ\"ל נתקשיתי עליו. ע\"ש: ",
+            "וכ\"כ רכ\"מ פ\"ה ממ\"ע. ולא ידענא היאך יתישב לפ\"ז הירושלמי שכ' בפירוש אפי' דקין אין להם שכחה. וגם הירושלמי בעצמו תמוה דמה אפי'. אדרבה בדקין וודאי אין שכחה. דהרי לא התכוון לעמרם כלל. וכי ס\"ד שמי שהיה בדעתו לעמר חצי שדה. שיהיה חצי שדה הנשאר שכחה. ודברי הר\"ש ורתוי\"ט תמוהין מאד. ע\"ש: אמנם לפמ\"ש לעיל סימן מ\"ט. דבידע מעיקרא שאפשר שישכח ע\"י הד\"א לא מחשב שכח' מחמת ד\"א. א\"כ בלא ידע מעיקרא שאפשר לו לשכח ע\"י הד\"א. הו\"ל כשכחה מחמת ד\"א. דדמי לחפוהו בקש. א\"כ הכא בסיפא שלא סמך על הראייה כ\"א על המשמוש שהתכוון ליטל הגס הגס. בוודאי לא הו\"ל למיסק אדעתיה שיטעה במשמושו בין גדולים לקטנים. ואם אעפ\"כ טעה במשמושו. כשכחה מחמת ד\"א דמי. דהיינו ע\"י המשמוש בחושך. ולא הוה שכחה. וזהו פי' הירושלמי \"לא סוף דבר גסין\" (ר\"ל לא שהיה כאן גסין ודקין והוא היה מתכוון ליטול רק הגסין. דבכה\"ג ודאי לא טעה במשמושו כלל. ולא מחשב שכחה מחמת ד\"א כלל. רק שכחה ממש היא מה ששכח בגסין) אלא אף דקין (ר\"ל דמיירי שהתכוון ליטול גם גסין שבדקין. דבכה\"ג שפיר הי' אפשר לומר. דמסתבר דאפי' במשוש היטב אפשר שיטעה איזהו גס שבדקין. אפ\"ה אין שכחה בגסין. וקאמר הירושלמי הטעם) \"דכי מאחר שדרכו לבחון גסין אפי' דקין\" (ר\"ל דאפי' לבחון בין גסין שבדקין. נמי לאו אורחא שיטעה. ואדרבה דרכו לבחון היטב) להכי אין ��כחה (דלא ידע מעיקרא שאפשר שישכח ע\"י המשמוש והו\"ל כחפוהו בקש. כנלפע\"ד פי' המשנה חמורה זאת. ובא\"י פוקח עורים: ",
+            "כ\"כ הר\"ב. וכתב רבינו הגאון אאמ\"ו זצוק\"ל אף דבדבר שבממון תנאו קיים. התם בידע וקמחיל (כב\"ב דקכ\"ו ב'). [הנה קול עלה נדף ה\"ה בלא ידע ומסתמא מחל. (כב\"מ ד\"ל) מתנה בפני ב\"ד שיטול כל מה שמפסיד ע\"י שיחזיר אבידתו]. וכ' רבינו הגאון מהו' עקיבא שליט\"א [באות סט] וז\"ל ק\"ל אר\"ב מה צריך לטעמא דמתנה ע\"מ שכתב בתורה. לו יהא דבעלמא תנאו קיים כו'. דאיך שייך אם לא יקיים התנאי לא יהא הקצירה קצירה. וה' יאיר עיני. עכלה\"ט. ואם כה יאמר מאורן של ישראל מה יצפצף העטלף שלא ראה אור כמוני אישות בריה שאין לה עינים. וכבר רציתי לומר דמתניתין קמ\"ל דסד\"א דלא להוי שכחה מדגלי דעתו מקודם. והדעת מכרעת כן. מדנקטה מתני' דוקא שכחה. אולם א\"א לומר כן. דגם בירושלמי נקט כר\"ב. אמנם על רבינו הנ\"ל גדלה עלי מדורת התימה למה תמה על הר\"ב ולא התמיה על ש\"ס בבלי כ\"פ (מכות דף ד') ע\"מ שלא תשמיטני שביעית. ע\"מ שאין לך עלי אונאה. וכ\"כ (ב\"מ ד' ל') מתנה בפני ב\"ד. ושם (דף צ\"ד) מתנה ש\"ח להיות כשואל. וכ\"כ (ב\"ב דף קכ\"ו) פלוני בני בכורי לא יטול פי שנים. דחשיב ליה התם מתנה עמשכב\"ת. והרי ע\"כ כבר הלוהו וכבר מכר וכבר הציל וכבר שמר. והרי הוא בנו ודאי. ומה דהוה איך יהפכו ללא הוה. ואת\"ל בכולהו איכא קצת זכות לשכנגדו. וגם במתנה עם ש\"ח איכא קצת זכות דליפק עליה קלא דאינש מהימנא הוא (כגיטין דנ\"ב) מאן לימא לן דהכא נמי לאו הכי. כגון דקיימו עניים הכא ורוצים לזכות בפיאה ולקט. אבל הבעה\"ב לא היה רוצה לקצור. כ\"א כשיתרצו העניים ע\"מ שעכ\"פ מה שישכח יהיה שלו. או שנתן להעניים מעות בתנאי זה (ולהכי נקט נמי שפיר \"שכחה\". דהו\"ל ספק. שאינו רגיל לשכוח) דאע\"ג דיכול להתנות ע\"ד שלא בא לעולם (כח\"מ ר\"ט) הכא מתנה עמשכב\"ת הוא. או נ\"ל דאי לאו מתנה עמשכב\"ת. הו\"א אע\"ג דוודאי נתחייב בשכחה מדכבר קצר. וכ\"כ כשהוא בנו. ודאי יש לו פי שנים. עכ\"פ מדלא רצה האב להודות שהוא בנו רק בתנאי זה. וכ\"כ לא רצה לקצור. רק על תנאי. סד\"א מדמתנה קריה רחמנא (כב\"ב קכ\"ד) והו\"ל כמחל בכור בפירוש בחצי חלקו ע\"מ שיודה הלה בחצי חלק האחר. קמ\"ל דעכ\"פ מתנה עמשכב\"ת הוא. השיבני רבינו הגאון הנ\"ל. וז\"ל בשמיטה אכ\"ל דה\"ק אם תרצה להשמיטני יהיו המעות פקדון. ובאונאה י\"ל דה\"ק כשירצה לוקח שיחזיר לו האונאה והמקח קיים לא יהיה מקח למפרע ויתבטל המקח. [ואתהפך כתולעה הנדרסת. דתמיהני על דברי קדשו הרי באונאה ע\"כ מיירי נמי כשהמתאנה רוצה שיתבטל המקח שנתאנה יותר משתות. והמאנה סומך על תנאו ורוצה בקיום המקח. דהכי מיירי ברייתא (ב\"מ דנ\"א ב) דקאמר בד\"א בסתם אבל במפרש חפץ זה שאני מוכר במנה יודע אני ששוה ר'. ש\"מ דלענין ביטול מקח נמי מיירי. וצ\"ע] ובמציל שמתנה לפני ב\"ד. י\"ל כו'. אולם קושית ידידי הרב נ\"י מבני בכורי. באמת עמדתי בזה ומצאתי קצת ישוב. רק שאין כאן מקום להאריך. עכלה\"ט: "
+        ],
+        [
+            "כתב רבינו הגאון אאמ\"ו זצוק\"ל. ואע\"ג דקדושת דמים אינו מפקיע משעבוד. זהו במשועבד הממשות. משא\"כ הכא דאין הקרקע משועבד להעוללות רק ליניקה. אז אפי' קדושת דמים מפקיע משעבוד (ועיין ח\"מ ססקי\"ז) וכ\"כ אשכחן פ\"ה דמעשרות מ\"ה בקנה שדה בסוריא מעובד כוכבים. דלרבי צריך לעשר מה שנתוסף ביד ישראל. וא\"א קמא קמא דמטי בטל בלא נפסק הקלוח. וכתוס' ב\"ק (ד\"ק ע\"ב) עכלה\"ט. ולפע\"ד בנו ותלמידו. ל\"מ היה נראה דדוקא בלח בלח אמרי' קמא קמא דמטי בטל. מדמתערב מיד בכולו. דבלח יש בילה. משא\"כ בלח ביבש. מיהו י\"ל מדיש שם גם שרף לח שבהפרי הו\"ל שפיר כתערובות לח בלח: "
+        ],
+        [
+            "כ\"כ הר\"ב. וכתב עלה רבינו הגאון מהו' עקיבא שליט\"א. [באות עז] וז\"ל אף דאיכא עניים כו'. ועדיין צ\"ע. עכלה\"ט. וינוע האחוז בחבלי בוז. פה קדוש יאמר על זה \"ועדיין\" צ\"ע. מה צ\"ע. לפע\"ד זו א\"צ לפנים ודאי הוא כרבעת\"ו. דהרי רז\"ל אמרו (פסחים ד\"נ) דמעות יתומים אין בהן סי' ברכה. מ\"ט. יתמי לאו בני מחילה נינהו. ואפ\"ה אין איסור בדבר. ואדרבה ב\"ד מצווין על כך (כב\"מ ד\"ע) דיהבינן להו לגברי דשייף נכסי'. וק' מ\"ש מתמרי דשדי זיקא דאסור מה\"ט (כב\"מ דכ\"ב). וכ\"כ בהכל לאגלי גפא ולפרשא ולטרזינא אפי' מיתמי. וכ\"כ כופין לאפטרופי לצדקה (כב\"ב ד\"ח א') וכ\"כ באפטרופי דלביש ומכסי מיתמי (כגיטין דנ\"ב ע\"ב). דבכולה לא אמרי' יתמי לאו בני מחילה. ואי\"ל דמש\"ה מקלינן בכולהו. מדאית להו הנאה ליתמי. ליתא דעכ\"פ צריכי למחול בשביל הך הנאה. והרי יתמי לאו בני מחילה. וא\"כ אדרבה. ק\"ו הוא. מה במעות יתמי. שהקרן כבר הוא שלהם. אפ\"ה לא אסרינן הריוח מטעם דלאו בני מחילה. מכ\"ש בפאה ולקט דגם הקרן לא זכו בהם יתמי עדיין מכ\"ש שאין לאסרו מה\"ט. אע\"כ דוקא היכא דבעינן לאפקועי מרשותייהו דיתמי. צריך שיהיה קצת הנאה ליתמי. אבל היכא דליכא פקוע מרשותייהו. ואדרבה איכא נמי מדת סדום. דכופין עליה (כח\"מ קע\"ד) וכי הכא בפאה שלא ירוויחו הם ע\"י הפסד של אחרים. בכה\"ג אפי' לא ירוויחו כלל ע\"י זכוי של אחרים. אפ\"ה ל\"א יתמי לאו בני מחילה. דא\"צ מחילתם כלל אם היו גדולים. מיהו בירושלמי הכא משמע. דלא משום יאוש נגעו בה. דאל\"כ למה צריך קרא לעני וגו' תעזוב. ולא לעורבים ועטלפים: ",
+            "אב\"י ולא הוכיח ע\"ר אאמ\"ו זצוק\"ל הכ\"מ דע\"כ הפי' א' עיקר דהוא מר\"י. והפי' הב' מר\"ל. והלכה כר\"י (כיבמות ד' ל\"ו א') די\"ל דשאני הכא דר\"י ור\"ל לאו בדינא פליגי ולא אפליגו רק בפירוש תיבות נמושות. וכתי' הכ\"מ בשם הרשב\"א על הרמב\"ם שפסק בפרק א' מה' מת\"ע הי\"א באמת כר\"ל. ועי' ירושלמי דמסיק כע\"ר דנמושות זקנים. מיהא בענין קושית ע\"ר. ל\"מ נראה לתרץ כמ\"ש ע\"ר בסי' ג' והוא מירושל' כאן. דלהכי תנא בסיפא משילכו עניים ושני בלישניה ולא תני נמושות. שמפני שהן חביבין הם באין לאלתר]: ",
+            "אב\"י נסתפקתי אם אמרינן ג\"כ מגו שיכול אחר לסמוך באכילת איסור על מגו של זה הטוען. דדלמא נאמן רק לגבי דידיה. לא שיסמוך אחר על דבריו מכח מגו. כגון הכא שנאכל על דברי העני בלי הפרשת מעשר בשנת ג' וו' משום דנאמין לו שהוא לקט מגו דאי בעי אמר מ\"ע. די\"ל דכיון דטענה בעצמה גרועה היא ולא מחזקינן אותה לאמת רק מכח מגו. תו לא הוה כעד א' דנאמן באיסורין להתיר אפי' אתחזיק איסורא היכא שהוא שלו משום דבידו לתקנו (וכרא\"ש גיטין דנ\"ד ב'. חילוק ד'. וש\"ך י\"ד קכ\"ז ס\"ק כ\"ח). תדע דהרי בעני ע\"ה מיירי דאינו נאמן על מעשר. מיהא ממה דאמרי' בכתובות די\"ג א'. דבנסתרה מודה ר\"י דנאמנת לומר לכשר נבעלתי במגו דאי בעי אמרה לא נבעלתי. ומוכח להדיא דסמכי' באיסורין על מגו אפי' להתירו לאחרים: ",
+            "וכ' עלה רבי' הגאון מוה' עקיבא שליט\"א [באות פג] וז\"ל וסיים הרמב\"ם בחבורו. ומתוך שיכול לומר כו' ולא מצאתי מי שהעיר ע\"ז. עכלה\"ט. אמרה בקי. קטין חריך שקא. הירושלמי כתב כר\"ש ור\"ב. דנאמן אכולהו. וגם הר\"מ בפי' המשנה כ' כן ובאמת לא זכיתי להבין מנ\"ל לרבינו דמ\"ש הרמב\"ם בחבורו מתוך שיכול לומר וכו' קאי רק אירק מבושל. ומטעם מגו. לפע\"ד אכל הנזכרים לעיל קאי. וכן דייקא לשון הרמב\"ם. דאי אירק לחודא קאי. הול\"ל מתוך שיכול לומר מבושל ניתן לי. יכול לומר אני בשלתיו. וכ\"כ ממה דסיים הרמב\"ם ממתנות עניים. ש\"מ דאכולהו דלעיל קאי. דלבתר מה שהזכיר הרמב\"ם כל הדברים שהעני נאמן עליהם. קא' דמתוך שיכול לומר בעה\"ב נתנו לי. יכול לומר נמי בשלתיו. ר\"ל לא מטעם מגו. רק נקט האי מתוך. לאפוקי הנך שאין העני נאמן עליהם כאורז וגריסין וכדומה. ודו\"ק: ",
+            "ואילה\"ק מלעיל במשנה א' דמצריך ר' יהודה כדי ד' סעודות. דהיינו ב' סעודות לו וב' סעודות לאשתו. הכא נמי נבעי שיתנו לו כדי ד' סעודות לו ולאשתו. וכ\"כ קשה לקמן במ\"ז. דאין נותנין לו רק כדי ב' סעודות. י\"ל במשנה א' דמיירי בלקט שכחה ופאה שדינן לבוז. להכי אף דלפעמים גם נשים יוצאות כדמוכח לעיל (פ\"ד כא). עכ\"פ אין רגילות הנשים לצאת לשדה להתקוטט ולבוז בין אנשים. ולכן אם אין יכול העני ללקוט ב' סעודות [לו] וב' לאשתו אינו יוצא אלא רואה לעסוק במלאכה אחרת כדי לפרנס גם אותה. משא\"כ הכא שבעה\"ב מחלק להעניים בגורן וכ\"כ לקמן במ\"ד בעני העובר ממקום למקום גם האשה באה שם לתבוע חלקה. גם אין לתמוה על חילופי השיעורים במשנתינו במין א' יותר מבחבירו. ומה חילוק בבטן המלאה (אב\"י כלומר מאחר דהוא כדי שביעה) בין מין למין. די\"ל דיש חילוק בין מינים הללו דיש מהן שהן עצמן לסעודת היום כחטין ושעורין וכוסמין. ויש מהן ללפת בהן הפת. כדבילה ויין ושמן. ויש שהן באין רק לקנוח של ב' סעודות כגרוגרות. והרי בדברים שהן ללפת משערינן כדי ללפת ב' סעודות (כעירובין כ\"ט ב'). ודברים שהן לקנוח משערים לב' שיעורי קינוח. וכדאמרינן התם אתרוג א'. אגוז א'. ולהכי הודיעתנו משנתנו בכל מין ומין השיעור הראוי ממנו לפי מה שהוא. אם להסעודה עצמה. או ללפת או לקנוח. ואילה\"ק דעכ\"פ חיטין ושעורין וכוסמין שהן כולן מין תבואה. ונצרכיה לסעודה עצמה. היך יהיה די בחטים בחצי קב לב' סעודות. ובשעורין יהיה צריך קב לב' סעודות. ובכוסמין קב וחצי. ואי\"ל משום דשעורין לא חזי לאדם (כפסחים ד\"ג ב). לכן משערינן כדי להחליפו בעד ב' סעודות של חטין. והרי שעורין הן תמיד בשוויי החצי מחיטין (ככתובות ס\"ד ב'). ואפשר דכוסמין נמי לא חזי כל כך לאדם. והן בשווי השליש מחיטין. זה ליתא. דע\"כ גם שעורין וכוסמין חזי למאכל אדם. כדאשכחן (שבועות כ\"ב ב') פת חטין ופת שעורין וכוסמין. וכ\"כ יוצאין במצה משעורין וכוסמין (כפסחים ל\"ה א') אלא ודאי חזו שפיר לאדם. רק רובם נצרכים לבהמה. ותו הרי ע\"כ שיעור השעורין והכוסמין שהזכירה משנתנו. אינו כדאי להחליפן בב' סעודות של חיטין. אלא דהשעורין הללו הן בעצמן כדי ב' סעודות. דהרי בעירובין שם אמרינן אשעורי דמתני' וכן לעירוב והרי בעירוב צריך שיהיה בהן בעצמן כדי שיעור ב' סעודות. אלא נ\"ל דבשעורין וכוסמין דלא חזו כל כך למאכל אדם. אין לוקחין ממנו רק הסולת היותר נקי ושאר הקמח מניח בהסובין. ושיערו חכמים דמקב שעורין וכ\"כ מקב וחצי כוסמין יצא מכל א' סולת נקי כפי השיעור שיצא מחצי קב חטין שאין בהן כל כך הרבה פסולת. ור\"מ ס\"ל דדוקא בכוסמין שפסולתן מרובה להכי גם שיעורן מרובה. אבל שעורין שאין פסולתן מרובה כל כך ויכול לאכול גם קמח הגס שבו. ולהכי משערינן גביה כבחיטין. דהיינו חצי קב. אמנם ק' דהכא קאמרי' דחצי קב חיטין הוא כדי שיעור ב' סעודות והרי חצי קב הוא שיעור י\"ב ביצים. נמצא מגיע לכל סעודה כדי ו' ביצים. ולקמן (מ\"ז לד) חזינן דשיעור ג' ביצים הוא כדי סעודה. י\"ל דהתם מדנות�� לו פת אפוי סגי בכשיעור ו' ביצים לב' סעודות. אבל הכא שנותן לו חיטין. וכי חיטין כוסס. להכי צריך שיתן לו כפול משיעור הנ\"ל כדי שיהיה רובע הקב עבור הוצאות אפייה ושכר טרחתו. וכמו שהנחתום מרוויח רובע הקב מה\"ט (כלקמן לד) וישאר לו רובע הקב שהוא ו' ביצים כדי ב' סעודות. ואילה\"ק דהכא אמרי' דחצי קב הוא כשיעור ב' סעודות. והרי בכתובות (פ\"ה מ\"ח) אמרי' דנותן מזונות לאשה לכל השבוע ב' קבין חיטין או ד' קבין שעורים וחצי קב קטנית וחצי לוג שמן וקב גרוגרת או מנה דבילה וכו' והן אמת הא דלא נקט התם כוסמין היינו מדאינן מצויין כ\"כ כחיטין ושעורין וגם יין לא נקט התם. מדאין פוסקין יין לאשה. וכדקאמר התם בש\"ס (דס\"ה א'). והכא לא נקט קטנית. דמדאין עושין ממנו פת. וגם אין ללפת הפת ולא לקינוח להכי נכלל בשאר פירות דתני גבייהו כדי שימכרם ויקח בעדם ב' סעודות [ואשאר פירות ודאי לא קאי מה דקאמרי' בעירובין שם וכן לעירוב. דהרי בעירוב צריך שיהיה בהדבר עצמו שמניח כדי ב' סעודות]. אבל ק' אי הכא לב' סעודות צריך חצי קב. היה צריך התם לי\"ד סעודות של שבוע שלימה לכה\"פ ג' קבין וחצי. דוכי ס\"ד דשאר מיני תיבול המעטים שנותן לה התם טפי מהכא. ישלים לה המזונות שפוחת לה התם טפי מהכא. י\"ל דדוקא הכא שצריך ליתן להעני כדי שביעה מבלי שיצטרך להטריח בטחינה ואפייה לכן נותן לו חצי קב שלם כדי שיהיה רובע לטרחתו. אבל התם באשה אינה מנכה לה שכר טחינה ואפייה. דהרי הן המלאכות שהאשה עושה לבעלה וכ\"ש לעצמה (ככתובות פרק ה' מ\"ה) להכי סגי לה בב' קבין לשבוע שהן מ\"ח ביצים. והוא כדי ט\"ז סעודות. ויהיה לה כל סעודה כשיעור ג' ביצים. ויהיה מהן י\"ד סעודות לה וב' סעודות לאורחי פרחי וכדקאמר התם בש\"ס. והא דהכא מצריך קב גרוגרת ללפת ב' סעודות וכ\"כ רביעית שמן ללפת ב' סעודות והתם סגי בקב גרוגרת וב' רביעית לכל השבוע. ה\"ט. משום דהא פליג הכא ר\"ע וס\"ל דסגי בחצי קב גרוגרת לב' סעודות. וכ\"כ בשמינית שמן לב' סעודות. ע\"כ פלוגתייהו דלת\"ק מצריך כדי ללפת ב' סעודות ברווח מגרוגרת ושמן. ולר\"ע ס\"ל כיון דבשעת הדחק סגי בחצי שיעור. להכי גם העני צריך להסתפק בהכי אבל התם בכתובות דאיירי בעני שבישראל וכמפורש התם במשנה ומתפרנס משלו כיון דהבעל נמי מסתפק בהכי. מודה ת\"ק לרע\"ק דגם היא צריכה להסתפק בשמינית שמן לב' סעודות. א\"כ חצי לוג הו\"ל כדי ח' סעודות. והרי יהיב לה נמי קב גרוגרת. שהוא כדי ללפת ד' סעודות בשעת הדחק ועוד נותן לה קב קטנית דהוא ג\"כ כדי ללפת ב' סעודות בשעת הדחק. נמצא בין הכל יש בכדי ללפת ט\"ז סעודות י\"ד לה וב' לאורחי פרחי. וכש\"ס התם. ונ\"ל דהיינו נמי פלוגתייהו דת\"ק וחכמים ביין. דלחכמים כדי שביעה שצריך ליתן להעני היינו ברווח. רביעית בכל סעודה ולרע\"ק סגי כדי שביעה בשעת הדחק. דהיינו שמינית בכל סעודה. מיהו בשאר מיני פירות שאינן לסעודה. וגם ללפת לא חזיין וגם לקנוח לא חזיין. בכל כה\"ג משערינן כדי שיקח בהן ב' סעודות: "
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913",
+            "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "בועז על משנה פאה",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Boaz",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Haggahot Ya'avetz/Seder Kodashim/Haggahot Ya'avetz on Mishnah Kinnim/Hebrew/Vilna Edition.json

@@ -0,0 +1,57 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Haggahot Ya'avetz on Mishnah Kinnim",
+    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI",
+    "versionTitle": "Vilna Edition",
+    "versionNotes": "<b>זכויות יוצרים</b><br><br>כל הזכויות שמורות ל\"פנינים\". הספרים מתפרסמים תחת הרישיון החופשי GNU Free Documentation License (גרסה 1.3 עם Invariant Sections, Front-Cover Text, Back-Cover Text):<br><br>Copyright (C) 2020 Pninim <a href=\"https://pninim.org\">pninim.org</a><br>Permission is granted to copy, distribute and/or modify this document<br>under the terms of the GNU Free Documentation License, Version 1.3<br>published by the Free Software Foundation;<br>with Invariant Sections being \"הקדשות\", \"פרויקט פנינים\",<br>one Front-Cover Text:<br>\"באדיבות פנינים - הספרייה החופשית pninim.org\",<br>and one Back-Cover Text:<br>\"באדיבות פנינים - הספרייה החופשית pninim.org<br> גם אתם יכולים לסייע להרחבתה - דרך קופת הצדקה שלכם - ע\"י תמיכה באברכים נזקקים שהם השוקדים על בנייתה\".<br>A copy of the license is included in the section entitled \"GNU Free Documentation License\".<br><br><b>פרויקט פנינים</b><br><br>המטרה של המיזם היא לאפשר לתלמידי חכמים נזקקים להתפרנס בכבוד תוך כדי יצירת ערך מוסף לכלל הציבור. תומכי הפרויקט זוכים לעשות צדקה בגדר של \"מטיל בכיס\" (שבת סג.) שהיא מעולה ממתנה (נהמא דכיסופא = \"לחם של בושה\") ואפילו מהלוואה.<br><br>במסגרתם הלימודית אברכים מכל רחבי הארץ עובדים על יצירת מאגר תורני ממוחשב שניתן להשתמש בו ללא תמורה (ואפילו למטרות מסחריות, בכפוף לתנאי הרישיון). ספרים עתיקים נסרקים ועוברים תהליך המרה מתמונה למסמך תמליל ממוחשב. לאחר מכן, כל טקסט עובר הגהה קפדנית - ומתפרסם לכלל הציבור באמצעות גישה מקוונת חופשית.<br><br>לפרטים נוספים נא בקרו באתרנו: <a href=\"https://pninim.org\">pninim.org</a><br><br>סטיות מנוסח המקור צוינו כדלהלן:<br>- קטעים שלדעת העורך ראוי להחסירם מוסגרו בטילדות ~ ~<br>- קטעים שלדעת העורך ראוי להוסיפם מוסגרו בסוגריים מסולסלים { }<br><br>במקרה ומצאתם טעות או אי דיוק כלשהו - נבקש בכל לשון של בקשה להודיע לנו על כך בכתובת: contact@pninim.org<br><br><br><b>הקדשות</b><br><br>- להצלחתו ולהצלחת בני משפחתו של התורם החפץ בעילום שמו ברוחניות ובגשמיות בתוך שאר עם ישראל<br>- לע\"נ אברהם בן דוד<br>- לע\"נ חנה בת אהרן<br>- להצלחת א.פ. בכל ענייניו<br>- נחמה בת שרה, רפואה שלמה<br>- לע\"נ יוריי בן איליה<br>- לע\"נ ברוניה בת לזר<br>- דוד בן אברהם, תשובה שלמה<br>- לע\"נ יהודה בן שמואל<br>- לע\"נ אסתר בת לב<br>- לע\"נ חיה אסתר בת יעל<br>- טוביה בן מרים, רפואה שלמה בתוך שאר ח\"י<br>- לע\"נ אלעזר בן מנחם מנדל<br>- לע\"נ ילנה בת יוריי<br>",
+    "versionNotesInHebrew": "<b>זכויות יוצרים</b><br><br>כל הזכויות שמורות ל\"פנינים\". הספרים מתפרסמים תחת הרישיון החופשי GNU Free Documentation License (גרסה 1.3 עם Invariant Sections, Front-Cover Text, Back-Cover Text):<br><br>Copyright (C) 2020 Pninim <a href=\"https://pninim.org\">pninim.org</a><br>Permission is granted to copy, distribute and/or modify this document<br>under the terms of the GNU Free Documentation License, Version 1.3<br>published by the Free Software Foundation;<br>with Invariant Sections being \"הקדשות\", \"פרויקט פנינים\",<br>one Front-Cover Text:<br>\"באדיבות פנינים - הספרייה החופשית pninim.org\",<br>and one Back-Cover Text:<br>\"באדיבות פנינים - הספרייה החופשית pninim.org<br> גם אתם יכולים לסייע להרחבתה - דרך קופת הצדקה שלכם - ע\"י תמיכה באברכים נזקקים שהם השוקדים על בנייתה\".<br>A copy of the license is included in the section entitled \"GNU Free Documentation License\".<br><br><b>פרויקט פנינים</b><br><br>המטרה של המיזם היא לאפשר לתלמידי חכמים נזקקים להתפרנס בכבוד תוך כדי יצירת ערך מוסף לכלל הציבור. תומכי הפרויקט זוכים לעשות צדקה בגדר של \"מטיל בכיס\" (שבת סג.) שהיא מעולה ממתנה (נהמא דכיסופא = \"לחם של בושה\") ואפילו מהלוואה.<br><br>במסגרתם הלימודית אברכים מכל רחבי הארץ עובדים על יצירת מאגר תורני ממוחשב שניתן להשתמש בו ללא תמורה (ואפילו למטרות מסחריות, בכפוף לתנאי הרישיון). ספרים עתיקים נסרקים ועוברים תהליך המרה מתמונה למסמך תמליל ממוחשב. לאחר מכן, כל טקסט עובר הגהה קפדנית - ומתפרסם לכלל הציבור באמצעות גישה מקוונת חופשית.<br><br>לפרטים נוספים נא בקרו באתרנו: <a href=\"https://pninim.org\">pninim.org</a><br><br>סטיות מנוסח המקור צוינו כדלהלן:<br>- קטעים שלדעת העורך ראוי להחסירם מוסגרו בטילדות ~ ~<br>- קטעים שלדעת העורך ראוי להוסיפם מוסגרו בסוגריים מסולסלים { }<br><br>במקרה ומצאתם טעות או אי דיוק כלשהו - נבקש בכל לשון של בקשה להודיע לנו על כך בכתובת: contact@pninim.org<br><br><br><b>הקדשות</b><br><br>- להצלחתו ולהצלחת בני משפחתו של התורם החפץ בעילום שמו ברוחניות ובגשמיות בתוך שאר עם ישראל<br>- לע\"נ אברהם בן דוד<br>- לע\"נ חנה בת אהרן<br>- להצלחת א.פ. בכל ענייניו<br>- נחמה בת שרה, רפואה שלמה<br>- לע\"נ יוריי בן איליה<br>- לע\"נ ברוניה בת לזר<br>- דוד בן אברהם, תשובה שלמה<br>- לע\"נ יהודה בן שמואל<br>- לע\"נ אסתר בת לב<br>- לע\"נ חיה אסתר בת יעל<br>- טוביה בן מרים, רפואה שלמה בתוך שאר ח\"י<br>- לע\"נ אלעזר בן מנחם מנדל<br>- לע\"נ ילנה בת יוריי<br>",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "הגהות יעב\"ץ על משנה קינים",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Haggahot Ya'avetz",
+        "Seder Kodashim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [
+                "<b>במפרש</b> ד\"ה וחטא בהמה וכו' ארבע מתנות על ארבע קרנות כצ\"ל וכן בתוס':",
+                "<b>בד\"ה</b> סדר קינין וכו' אבל זב וזבה מביאין קן אפילו עשירים כצ\"ל:",
+                "<b>גמ'</b> אין כשר אלא כמנין עולות שבחובה בין שהחומה מרובה כצ\"ל:",
+                "<b>שם</b> שתי נשים שלקחו קינן או שנתנו דמי קניהן כצ\"ל:",
+                "<b>במפרש</b> בד\"ה בין נדבה מרובה וכו' בהרבה קינין סתומות של חובה כצ\"ל:",
+                "<b>תוס'</b> ד\"ה לאיזו שירצה וכו' או כל חטאות משלי אני נותנת ומוחלת וכו' וכן כל נותנים מעות וכו' על דעת ב\"ד מתנים והוי כצ\"ל:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>במפרש</b> ד\"ה אין מביאין תורין וכו' דיש לו להביאם חובתו שניהם כצ\"ל:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>בד\"ה</b> (הנמעל\"ד) חטאת שנתערבה בחובה וכו' והרב רבינו אברהם וכו' והחטאת שני פרידין ועשאן חציין למעלה וכו' כי שמא שתי חטאות קרבי למעלה וכו' והן פסולין ושני חטאות ועולה נעשו כצ\"ל:",
+                "<b>ד\"ה</b> משני מינין וכו' להביא ממין חובתה כצ\"ל:",
+                "<b>סליק</b>"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Haggahot Ya'avetz/Seder Kodashim/Haggahot Ya'avetz on Mishnah Kinnim/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,56 @@
+{
+    "title": "Haggahot Ya'avetz on Mishnah Kinnim",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Haggahot_Ya'avetz_on_Mishnah_Kinnim",
+    "text": [
+        [
+            [
+                "<b>במפרש</b> ד\"ה וחטא בהמה וכו' ארבע מתנות על ארבע קרנות כצ\"ל וכן בתוס':",
+                "<b>בד\"ה</b> סדר קינין וכו' אבל זב וזבה מביאין קן אפילו עשירים כצ\"ל:",
+                "<b>גמ'</b> אין כשר אלא כמנין עולות שבחובה בין שהחומה מרובה כצ\"ל:",
+                "<b>שם</b> שתי נשים שלקחו קינן או שנתנו דמי קניהן כצ\"ל:",
+                "<b>במפרש</b> בד\"ה בין נדבה מרובה וכו' בהרבה קינין סתומות של חובה כצ\"ל:",
+                "<b>תוס'</b> ד\"ה לאיזו שירצה וכו' או כל חטאות משלי אני נותנת ומוחלת וכו' וכן כל נותנים מעות וכו' על דעת ב\"ד מתנים והוי כצ\"ל:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>במפרש</b> ד\"ה אין מביאין תורין וכו' דיש לו להביאם חובתו שניהם כצ\"ל:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>בד\"ה</b> (הנמעל\"ד) חטאת שנתערבה בחובה וכו' והרב רבינו אברהם וכו' והחטאת שני פרידין ועשאן חציין למעלה וכו' כי שמא שתי חטאות קרבי למעלה וכו' והן פסולין ושני חטאות ועולה נעשו כצ\"ל:",
+                "<b>ד\"ה</b> משני מינין וכו' להביא ממין חובתה כצ\"ל:",
+                "<b>סליק</b>"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Vilna Edition",
+            "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "הגהות יעב\"ץ על משנה קינים",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Haggahot Ya'avetz",
+        "Seder Kodashim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Haggahot Ya'avetz/Seder Kodashim/Haggahot Ya'avetz on Mishnah Middot/Hebrew/Vilna Edition.json

@@ -0,0 +1,145 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Haggahot Ya'avetz on Mishnah Middot",
+    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI",
+    "versionTitle": "Vilna Edition",
+    "versionNotes": "<b>זכויות יוצרים</b><br><br>כל הזכויות שמורות ל\"פנינים\". הספרים מתפרסמים תחת הרישיון החופשי GNU Free Documentation License (גרסה 1.3 עם Invariant Sections, Front-Cover Text, Back-Cover Text):<br><br>Copyright (C) 2020 Pninim <a href=\"https://pninim.org\">pninim.org</a><br>Permission is granted to copy, distribute and/or modify this document<br>under the terms of the GNU Free Documentation License, Version 1.3<br>published by the Free Software Foundation;<br>with Invariant Sections being \"הקדשות\", \"פרויקט פנינים\",<br>one Front-Cover Text:<br>\"באדיבות פנינים - הספרייה החופשית pninim.org\",<br>and one Back-Cover Text:<br>\"באדיבות פנינים - הספרייה החופשית pninim.org<br> גם אתם יכולים לסייע להרחבתה - דרך קופת הצדקה שלכם - ע\"י תמיכה באברכים נזקקים שהם השוקדים על בנייתה\".<br>A copy of the license is included in the section entitled \"GNU Free Documentation License\".<br><br><b>פרויקט פנינים</b><br><br>המטרה של המיזם היא לאפשר לתלמידי חכמים נזקקים להתפרנס בכבוד תוך כדי יצירת ערך מוסף לכלל הציבור. תומכי הפרויקט זוכים לעשות צדקה בגדר של \"מטיל בכיס\" (שבת סג.) שהיא מעולה ממתנה (נהמא דכיסופא = \"לחם של בושה\") ואפילו מהלוואה.<br><br>במסגרתם הלימודית אברכים מכל רחבי הארץ עובדים על יצירת מאגר תורני ממוחשב שניתן להשתמש בו ללא תמורה (ואפילו למטרות מסחריות, בכפוף לתנאי הרישיון). ספרים עתיקים נסרקים ועוברים תהליך המרה מתמונה למסמך תמליל ממוחשב. לאחר מכן, כל טקסט עובר הגהה קפדנית - ומתפרסם לכלל הציבור באמצעות גישה מקוונת חופשית.<br><br>לפרטים נוספים נא בקרו באתרנו: <a href=\"https://pninim.org\">pninim.org</a><br><br>סטיות מנוסח המקור צוינו כדלהלן:<br>- קטעים שלדעת העורך ראוי להחסירם מוסגרו בטילדות ~ ~<br>- קטעים שלדעת העורך ראוי להוסיפם מוסגרו בסוגריים מסולסלים { }<br><br>במקרה ומצאתם טעות או אי דיוק כלשהו - נבקש בכל לשון של בקשה להודיע לנו על כך בכתובת: contact@pninim.org<br><br><br><b>הקדשות</b><br><br>- להצלחתו ולהצלחת בני משפחתו של התורם החפץ בעילום שמו ברוחניות ובגשמיות בתוך שאר עם ישראל<br>- לע\"נ אברהם בן דוד<br>- לע\"נ חנה בת אהרן<br>- להצלחת א.פ. בכל ענייניו<br>- נחמה בת שרה, רפואה שלמה<br>- לע\"נ יוריי בן איליה<br>- לע\"נ ברוניה בת לזר<br>- דוד בן אברהם, תשובה שלמה<br>- לע\"נ יהודה בן שמואל<br>- לע\"נ אסתר בת לב<br>- לע\"נ חיה אסתר בת יעל<br>- טוביה בן מרים, רפואה שלמה בתוך שאר ח\"י<br>- לע\"נ אלעזר בן מנחם מנדל<br>- לע\"נ ילנה בת יוריי<br>",
+    "versionNotesInHebrew": "<b>זכויות יוצרים</b><br><br>כל הזכויות שמורות ל\"פנינים\". הספרים מתפרסמים תחת הרישיון החופשי GNU Free Documentation License (גרסה 1.3 עם Invariant Sections, Front-Cover Text, Back-Cover Text):<br><br>Copyright (C) 2020 Pninim <a href=\"https://pninim.org\">pninim.org</a><br>Permission is granted to copy, distribute and/or modify this document<br>under the terms of the GNU Free Documentation License, Version 1.3<br>published by the Free Software Foundation;<br>with Invariant Sections being \"הקדשות\", \"פרויקט פנינים\",<br>one Front-Cover Text:<br>\"באדיבות פנינים - הספרייה החופשית pninim.org\",<br>and one Back-Cover Text:<br>\"באדיבות פנינים - הספרייה החופשית pninim.org<br> גם אתם יכולים לסייע להרחבתה - דרך קופת הצדקה שלכם - ע\"י תמיכה באברכים נזקקים שהם השוקדים על בנייתה\".<br>A copy of the license is included in the section entitled \"GNU Free Documentation License\".<br><br><b>פרויקט פנינים</b><br><br>המטרה של המיזם היא לאפשר לתלמידי חכמים נזקקים להתפרנס בכבוד תוך כדי יצירת ערך מוסף לכלל הציבור. תומכי הפרויקט זוכים לעשות צדקה בגדר של \"מטיל בכיס\" (שבת סג.) ש��יא מעולה ממתנה (נהמא דכיסופא = \"לחם של בושה\") ואפילו מהלוואה.<br><br>במסגרתם הלימודית אברכים מכל רחבי הארץ עובדים על יצירת מאגר תורני ממוחשב שניתן להשתמש בו ללא תמורה (ואפילו למטרות מסחריות, בכפוף לתנאי הרישיון). ספרים עתיקים נסרקים ועוברים תהליך המרה מתמונה למסמך תמליל ממוחשב. לאחר מכן, כל טקסט עובר הגהה קפדנית - ומתפרסם לכלל הציבור באמצעות גישה מקוונת חופשית.<br><br>לפרטים נוספים נא בקרו באתרנו: <a href=\"https://pninim.org\">pninim.org</a><br><br>סטיות מנוסח המקור צוינו כדלהלן:<br>- קטעים שלדעת העורך ראוי להחסירם מוסגרו בטילדות ~ ~<br>- קטעים שלדעת העורך ראוי להוסיפם מוסגרו בסוגריים מסולסלים { }<br><br>במקרה ומצאתם טעות או אי דיוק כלשהו - נבקש בכל לשון של בקשה להודיע לנו על כך בכתובת: contact@pninim.org<br><br><br><b>הקדשות</b><br><br>- להצלחתו ולהצלחת בני משפחתו של התורם החפץ בעילום שמו ברוחניות ובגשמיות בתוך שאר עם ישראל<br>- לע\"נ אברהם בן דוד<br>- לע\"נ חנה בת אהרן<br>- להצלחת א.פ. בכל ענייניו<br>- נחמה בת שרה, רפואה שלמה<br>- לע\"נ יוריי בן איליה<br>- לע\"נ ברוניה בת לזר<br>- דוד בן אברהם, תשובה שלמה<br>- לע\"נ יהודה בן שמואל<br>- לע\"נ אסתר בת לב<br>- לע\"נ חיה אסתר בת יעל<br>- טוביה בן מרים, רפואה שלמה בתוך שאר ח\"י<br>- לע\"נ אלעזר בן מנחם מנדל<br>- לע\"נ ילנה בת יוריי<br>",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "הגהות יעב\"ץ על משנה מדות",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Haggahot Ya'avetz",
+        "Seder Kodashim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [],
+            [
+                "ואבוקות דולקות כצ\"ל:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "שלישית לו שער בית המוקד כצ\"ל:"
+            ],
+            [
+                "וראשי פספסין כצ\"ל:",
+                "<b>בר\"ש</b> ד\"ה ובית הניצוץ וכו' והם כמנין עשרים כצ\"ל:",
+                "<b>ד\"ה</b> מן השלשלת וכו' ונעל הכהן מבפנים כצ\"ל:",
+                "<b>ד\"ה</b> וגמר הכהן וכו' ונתן כסותו כצ\"ל ותי' בן לוי נמחק:",
+                "<b>בר\"מ</b> משנה ב' ג' ד\"ה כשעלו וכו' כדי שיהא וכו' על שער מזרח כצ\"ל:",
+                "בר\"מ ד\"ה כבר נתבאר וכו' והי' בארבע זויותיו לשכות של ארבעים כצ\"ל:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "היה מוקף הרובדין כצ\"ל:"
+            ],
+            [
+                "במשנה יתן בלבם ויקרבוך כצ\"ל:",
+                "<b>בר\"ש</b> ד\"ה הר הבית וכו' מגמגם בלשון. נ\"ב ודאי מגומגם שהלשון מורה על רוב ההר לא על רוב הבנין אלא על מקום פנוי:",
+                "<b>ד\"ה</b> החיל וכו' עשר אמות רחב וכו' של החיל לא היה מצי לראות מעל גבי הפתח כצ\"ל:",
+                "<b>ד\"ה</b> ושלחה וכו' ומוסב ע\"ג גובה כותל הסורג כצ\"ל:",
+                "<b>ד\"ה</b> היו להן וכו' היה שקופות כצ\"ל:",
+                "<b>ד\"ה</b> היו קל\"ה וכו' שבד' מקצועותיה ד' לשכות של ארבעים כצ\"ל:",
+                "<b>ד\"ה</b> וחלקה היתה וכו' פנויה מכלום כצ\"ל:"
+            ],
+            [
+                "במשנה ושתים עשרה מעלות כצ\"ל:",
+                "<b>שם</b> ורחבן עשר אמות כצ\"ל:",
+                "<b>שם</b> שנחשתן מצהיב. נ\"ב כיוצא בה מצינו בכתוב [עזרא ח' כ\"ז] חמודות כזהב:",
+                "<b>בר\"ש</b> ד\"ה ופתוחות לעזרת וכו' משיפוליה של זו כצ\"ל:",
+                "<b>ד\"ה</b> עזרת ישראל וכו' וכן עזרת הכהנים משל ישראל כצ\"ל:",
+                "<b>ד\"ה</b> וראשי פספסין וכו' כשהם משתחוים צפופים כצ\"ל:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "במשנה מעלה היתה שם וכו' ובו שלש מעלות כצ\"ל:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "בר\"ש ד\"ה המזבח וכו' הכניסות שוה בשוה כצ\"ל:",
+                "<b>ד\"ה</b> זהו סובב וכו' שלא היתה בו ספוק שהדמים כצ\"ל:",
+                "<b>ד\"ה</b> מלבנין אותו המזבח וקירותי' כצ\"ל:",
+                "<b>ד\"ה</b> ושלחה וכו' בכל המספרים בדבור הזה צ\"ל בלא ה\"א:",
+                "בר\"מ נמצא כ\"ח על כ\"ח כצ\"ל:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "בר\"מ ד\"ה כבר זכרנו וכו' שמחזיק בעזרה מצפון לדרום כצ\"ל:",
+                "<b>ד\"ה</b> ומה שאמר וכו' בכבש עצמו גומא כצ\"ל:"
+            ],
+            [
+                "במשנה נפגמה אחת מהן כצ\"ל:",
+                "<b>בר\"מ</b> ד\"ה לפי שזכר וכו' ואח\"כ הגיד טעם הרחקת כצ\"ל:"
+            ],
+            [
+                "במשנה וג' סדרים היו לכל אחד ואחד כצ\"ל:",
+                "<b>בר\"מ</b> ד\"ה כבר בארנו וכו' וידוע מתוך מה שהקדמנו כצ\"ל:"
+            ],
+            [
+                "במשנה ושלמעלה ממנה כצ\"ל:",
+                "<b>בר\"מ</b> ד\"ה מלתרא וכו' ואמר עוד שמערכה של אבנים כצ\"ל:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "במשנה וכלונסות של ארז היו קבועין וכו' שנא' [זכריה ו' י\"ד] והעטרות תהיה לחלם כצ\"ל:",
+                "<b>שם</b> ונמנו עליה ש' כהנים. נ\"ב עם שכבר אמר ע\"ז בגמ' גוזמא. נ\"ל שאינו דבר בדוי לגמרי ח\"ו. אלא כך הוא האמת שנמנו עליה שלש מאות כהנים לפנותה בזה אחר זה שאם נתייגעו בה קצתם. יבאו קצת מאלו הנמנים תחתיהם לעסוק כלם בפנותה וזה אינו דבר רחוק כלל והגוזמא הוא רק בענין המשמעות שבבת אחת עסקו בה. והוא אמנם מה שלא נזכר כאן בבאור. אלא שיש לטועה שיטעה בכך. וכן צריך לבאר כל הגוזמות שנזכרו בכתוב ובמשנה חלילה למקראי קדש וללשון חז\"ל משפת שקר ודעת לנבון נקל להבין הגוזמא בפשט ע\"ד העברה עם היות בו גם בחינה מיוחדת אמיתית לעצמה:",
+                "<b>בר\"מ</b> ד\"ה ולפיכך וכו' כל אחד משניהן על חברו כצ\"ל:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "בר\"מ ד\"ה עוד יתבאר וכו' דלתות הפנימיות כצ\"ל:",
+                "<b>שם</b> שאמר שתים לדלת אחת ושתי דלתות לאחרת ומה שאמר כצ\"ל:",
+                "<b>בר\"ש</b> ד\"ה נטל הכהן וכו' וזהו לרבנן לקמן כצ\"ל:",
+                "<b>שם</b> לפני התא האחרון מכוון הוא כנגד עובי כותלו כצ\"ל:",
+                "<b>שם</b> ולפי חשבון הנביא צריך רבינו מנוחתו כבוד ליתן כצ\"ל:",
+                "<b>ד\"ה</b> גובהו של כותל כצ\"ל:",
+                "<b>ד\"ה</b> אמה וכו' וצורה באמה אחת כצ\"ל:",
+                "<b>ד\"ה</b> ואמתים וכו' כמו בקרוי הבית כצ\"ל:",
+                "<b>ד\"ה</b> רבי יהודה וכו' שמנה הורדת המים וכו' צריך לעשותן של עשר מתוך וכו' ורחב הצלע ארבע אמות וכו' בתאים ארבע אמות כצ\"ל:",
+                "<b>ד\"ה</b> והאולם וכו' כנגד התא והמסיבה כצ\"ל:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "במשנה ושלשה פתחים היו לכל אחד ואחד כצ\"ל:"
+            ],
+            [
+                "במשנה התחתונה חמש ורובד ששה וכו' והתיכונה שש כצ\"ל:"
+            ],
+            [
+                "במשנה הגיע כלפי הדרום והפך פניו למזרח וכו' לגגה של עליה וראשי פספסין מבדילין בעליה כצ\"ל:"
+            ],
+            [
+                "וגבהו מ' אמה כצ\"ל:",
+                "<b>בר\"מ</b> ד\"ה זכר וכו' ולפעמים אומרים כיור וציור כצ\"ל:"
+            ],
+            [
+                "בר\"מ ד\"ה צורת ההיכל וכו' כל הכתוב בזה מתבאר מאותה הצורה כצ\"ל:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [
+                "<b>במשנה</b> וארבע מן הטבעות וכו' ולננסין ארבע כצ\"ל:",
+                "<b>בר\"ש</b> ד\"ה כל העזרה וכו' של שייש שש עמודים:",
+                "<b>ד\"ה</b> שם מולחין וכו' ועשאה דומה דומה לבית טבילה:",
+                "<b>סליק</b>"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Haggahot Ya'avetz/Seder Kodashim/Haggahot Ya'avetz on Mishnah Middot/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,144 @@
+{
+    "title": "Haggahot Ya'avetz on Mishnah Middot",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Haggahot_Ya'avetz_on_Mishnah_Middot",
+    "text": [
+        [
+            [],
+            [
+                "ואבוקות דולקות כצ\"ל:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "שלישית לו שער בית המוקד כצ\"ל:"
+            ],
+            [
+                "וראשי פספסין כצ\"ל:",
+                "<b>בר\"ש</b> ד\"ה ובית הניצוץ וכו' והם כמנין עשרים כצ\"ל:",
+                "<b>ד\"ה</b> מן השלשלת וכו' ונעל הכהן מבפנים כצ\"ל:",
+                "<b>ד\"ה</b> וגמר הכהן וכו' ונתן כסותו כצ\"ל ותי' בן לוי נמחק:",
+                "<b>בר\"מ</b> משנה ב' ג' ד\"ה כשעלו וכו' כדי שיהא וכו' על שער מזרח כצ\"ל:",
+                "בר\"מ ד\"ה כבר נתבאר וכו' והי' בארבע זויותיו לשכות של ארבעים כצ\"ל:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "היה מוקף הרובדין כצ\"ל:"
+            ],
+            [
+                "במשנה יתן בלבם ויקרבוך כצ\"ל:",
+                "<b>בר\"ש</b> ד\"ה הר הבית וכו' מגמגם בלשון. נ\"ב ודאי מגומגם שהלשון מורה על רוב ההר לא על רוב הבנין אלא על מקום פנוי:",
+                "<b>ד\"ה</b> החיל וכו' עשר אמות רחב וכו' של החיל לא היה מצי לראות מעל גבי הפתח כצ\"ל:",
+                "<b>ד\"ה</b> ושלחה וכו' ומוסב ע\"ג גובה כותל הסורג כצ\"ל:",
+                "<b>ד\"ה</b> היו להן וכו' היה שקופות כצ\"ל:",
+                "<b>ד\"ה</b> היו קל\"ה וכו' שבד' מקצועותיה ד' לשכות של ארבעים כצ\"ל:",
+                "<b>ד\"ה</b> וחלקה היתה וכו' פנויה מכלום כצ\"ל:"
+            ],
+            [
+                "במשנה ושתים עשרה מעלות כצ\"ל:",
+                "<b>שם</b> ורחבן עשר אמות כצ\"ל:",
+                "<b>שם</b> שנחשתן מצהיב. נ\"ב כיוצא בה מצינו בכתוב [עזרא ח' כ\"ז] חמודות כזהב:",
+                "<b>בר\"ש</b> ד\"ה ופתוחות לעזרת וכו' משיפוליה של זו כצ\"ל:",
+                "<b>ד\"ה</b> עזרת ישראל וכו' וכן עזרת הכהנים משל ישראל כצ\"ל:",
+                "<b>ד\"ה</b> וראשי פספסין וכו' כשהם משתחוים צפופים כצ\"ל:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "במשנה מעלה היתה שם וכו' ובו שלש מעלות כצ\"ל:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "בר\"ש ד\"ה המזבח וכו' הכניסות שוה בשוה כצ\"ל:",
+                "<b>ד\"ה</b> זהו סובב וכו' שלא היתה בו ספוק שהדמים כצ\"ל:",
+                "<b>ד\"ה</b> מלבנין אותו המזבח וקירותי' כצ\"ל:",
+                "<b>ד\"ה</b> ושלחה וכו' בכל המספרים בדבור הזה צ\"ל בלא ה\"א:",
+                "בר\"מ נמצא כ\"ח על כ\"ח כצ\"ל:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "בר\"מ ד\"ה כבר זכרנו וכו' שמחזיק בעזרה מצפון לדרום כצ\"ל:",
+                "<b>ד\"ה</b> ומה שאמר וכו' בכבש עצמו גומא כצ\"ל:"
+            ],
+            [
+                "במשנה נפגמה אחת מהן כצ\"ל:",
+                "<b>בר\"מ</b> ד\"ה לפי שזכר וכו' ואח\"כ הגיד טעם הרחקת כצ\"ל:"
+            ],
+            [
+                "במשנה וג' סדרים היו לכל אחד ואחד כצ\"ל:",
+                "<b>בר\"מ</b> ד\"ה כבר בארנו וכו' וידוע מתוך מה שהקדמנו כצ\"ל:"
+            ],
+            [
+                "במשנה ושלמעלה ממנה כצ\"ל:",
+                "<b>בר\"מ</b> ד\"ה מלתרא וכו' ואמר עוד שמערכה של אבנים כצ\"ל:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "במשנה וכלונסות של ארז היו קבועין וכו' שנא' [זכריה ו' י\"ד] והעטרות תהיה לחלם כצ\"ל:",
+                "<b>שם</b> ונמנו עליה ש' כהנים. נ\"ב עם שכבר אמר ע\"ז בגמ' גוזמא. נ\"ל שאינו דבר בדוי לגמרי ח\"ו. אלא כך הוא האמת שנמנו עליה שלש מאות כהנים לפנותה בזה אחר זה שאם נתייגעו בה קצתם. יבאו קצת מאלו הנמנים תחתיהם לעסוק כלם בפנותה וזה אינו דבר רחוק כלל והגוזמא הוא רק בע��ין המשמעות שבבת אחת עסקו בה. והוא אמנם מה שלא נזכר כאן בבאור. אלא שיש לטועה שיטעה בכך. וכן צריך לבאר כל הגוזמות שנזכרו בכתוב ובמשנה חלילה למקראי קדש וללשון חז\"ל משפת שקר ודעת לנבון נקל להבין הגוזמא בפשט ע\"ד העברה עם היות בו גם בחינה מיוחדת אמיתית לעצמה:",
+                "<b>בר\"מ</b> ד\"ה ולפיכך וכו' כל אחד משניהן על חברו כצ\"ל:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "בר\"מ ד\"ה עוד יתבאר וכו' דלתות הפנימיות כצ\"ל:",
+                "<b>שם</b> שאמר שתים לדלת אחת ושתי דלתות לאחרת ומה שאמר כצ\"ל:",
+                "<b>בר\"ש</b> ד\"ה נטל הכהן וכו' וזהו לרבנן לקמן כצ\"ל:",
+                "<b>שם</b> לפני התא האחרון מכוון הוא כנגד עובי כותלו כצ\"ל:",
+                "<b>שם</b> ולפי חשבון הנביא צריך רבינו מנוחתו כבוד ליתן כצ\"ל:",
+                "<b>ד\"ה</b> גובהו של כותל כצ\"ל:",
+                "<b>ד\"ה</b> אמה וכו' וצורה באמה אחת כצ\"ל:",
+                "<b>ד\"ה</b> ואמתים וכו' כמו בקרוי הבית כצ\"ל:",
+                "<b>ד\"ה</b> רבי יהודה וכו' שמנה הורדת המים וכו' צריך לעשותן של עשר מתוך וכו' ורחב הצלע ארבע אמות וכו' בתאים ארבע אמות כצ\"ל:",
+                "<b>ד\"ה</b> והאולם וכו' כנגד התא והמסיבה כצ\"ל:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "במשנה ושלשה פתחים היו לכל אחד ואחד כצ\"ל:"
+            ],
+            [
+                "במשנה התחתונה חמש ורובד ששה וכו' והתיכונה שש כצ\"ל:"
+            ],
+            [
+                "במשנה הגיע כלפי הדרום והפך פניו למזרח וכו' לגגה של עליה וראשי פספסין מבדילין בעליה כצ\"ל:"
+            ],
+            [
+                "וגבהו מ' אמה כצ\"ל:",
+                "<b>בר\"מ</b> ד\"ה זכר וכו' ולפעמים אומרים כיור וציור כצ\"ל:"
+            ],
+            [
+                "בר\"מ ד\"ה צורת ההיכל וכו' כל הכתוב בזה מתבאר מאותה הצורה כצ\"ל:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [
+                "<b>במשנה</b> וארבע מן הטבעות וכו' ולננסין ארבע כצ\"ל:",
+                "<b>בר\"ש</b> ד\"ה כל העזרה וכו' של שייש שש עמודים:",
+                "<b>ד\"ה</b> שם מולחין וכו' ועשאה דומה דומה לבית טבילה:",
+                "<b>סליק</b>"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Vilna Edition",
+            "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "הגהות יעב\"ץ על משנה מדות",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Haggahot Ya'avetz",
+        "Seder Kodashim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Haggahot Ya'avetz/Seder Zeraim/Haggahot Ya'avetz on Mishnah Bikkurim/Hebrew/Vilna Edition.json

@@ -0,0 +1,48 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Haggahot Ya'avetz on Mishnah Bikkurim",
+    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI",
+    "versionTitle": "Vilna Edition",
+    "versionNotes": "<b>זכויות יוצרים</b><br><br>כל הזכויות שמורות ל\"פנינים\". הספרים מתפרסמים תחת הרישיון החופשי GNU Free Documentation License (גרסה 1.3 עם Invariant Sections, Front-Cover Text, Back-Cover Text):<br><br>Copyright (C) 2020 Pninim <a href=\"https://pninim.org\">pninim.org</a><br>Permission is granted to copy, distribute and/or modify this document<br>under the terms of the GNU Free Documentation License, Version 1.3<br>published by the Free Software Foundation;<br>with Invariant Sections being \"הקדשות\", \"פרויקט פנינים\",<br>one Front-Cover Text:<br>\"באדיבות פנינים - הספרייה החופשית pninim.org\",<br>and one Back-Cover Text:<br>\"באדיבות פנינים - הספרייה החופשית pninim.org<br> גם אתם יכולים לסייע להרחבתה - דרך קופת הצדקה שלכם - ע\"י תמיכה באברכים נזקקים שהם השוקדים על בנייתה\".<br>A copy of the license is included in the section entitled \"GNU Free Documentation License\".<br><br><b>פרויקט פנינים</b><br><br>המטרה של המיזם היא לאפשר לתלמידי חכמים נזקקים להתפרנס בכבוד תוך כדי יצירת ערך מוסף לכלל הציבור. תומכי הפרויקט זוכים לעשות צדקה בגדר של \"מטיל בכיס\" (שבת סג.) שהיא מעולה ממתנה (נהמא דכיסופא = \"לחם של בושה\") ואפילו מהלוואה.<br><br>במסגרתם הלימודית אברכים מכל רחבי הארץ עובדים על יצירת מאגר תורני ממוחשב שניתן להשתמש בו ללא תמורה (ואפילו למטרות מסחריות, בכפוף לתנאי הרישיון). ספרים עתיקים נסרקים ועוברים תהליך המרה מתמונה למסמך תמליל ממוחשב. לאחר מכן, כל טקסט עובר הגהה קפדנית - ומתפרסם לכלל הציבור באמצעות גישה מקוונת חופשית.<br><br>לפרטים נוספים נא בקרו באתרנו: <a href=\"https://pninim.org\">pninim.org</a><br><br>סטיות מנוסח המקור צוינו כדלהלן:<br>- קטעים שלדעת העורך ראוי להחסירם מוסגרו בטילדות ~ ~<br>- קטעים שלדעת העורך ראוי להוסיפם מוסגרו בסוגריים מסולסלים { }<br><br>במקרה ומצאתם טעות או אי דיוק כלשהו - נבקש בכל לשון של בקשה להודיע לנו על כך בכתובת: contact@pninim.org<br><br><br><b>הקדשות</b><br><br>- להצלחתו ולהצלחת בני משפחתו של התורם החפץ בעילום שמו ברוחניות ובגשמיות בתוך שאר עם ישראל<br>- לע\"נ אברהם בן דוד<br>- לע\"נ חנה בת אהרן<br>- להצלחת א.פ. בכל ענייניו<br>- נחמה בת שרה, רפואה שלמה<br>- לע\"נ יוריי בן איליה<br>- לע\"נ ברוניה בת לזר<br>- דוד בן אברהם, תשובה שלמה<br>- לע\"נ יהודה בן שמואל<br>- לע\"נ אסתר בת לב<br>- לע\"נ חיה אסתר בת יעל<br>- טוביה בן מרים, רפואה שלמה בתוך שאר ח\"י<br>- לע\"נ אלעזר בן מנחם מנדל<br>- לע\"נ ילנה בת יוריי<br>",
+    "versionNotesInHebrew": "<b>זכויות יוצרים</b><br><br>כל הזכויות שמורות ל\"פנינים\". הספרים מתפרסמים תחת הרישיון החופשי GNU Free Documentation License (גרסה 1.3 עם Invariant Sections, Front-Cover Text, Back-Cover Text):<br><br>Copyright (C) 2020 Pninim <a href=\"https://pninim.org\">pninim.org</a><br>Permission is granted to copy, distribute and/or modify this document<br>under the terms of the GNU Free Documentation License, Version 1.3<br>published by the Free Software Foundation;<br>with Invariant Sections being \"הקדשות\", \"פרויקט פנינים\",<br>one Front-Cover Text:<br>\"באדיבות פנינים - הספרייה החופשית pninim.org\",<br>and one Back-Cover Text:<br>\"באדיבות פנינים - הספרייה החופשית pninim.org<br> גם אתם יכולים לסייע להרחבתה - דרך קופת הצדקה שלכם - ע\"י תמיכה באברכים נזקקים שהם השוקדים על בנייתה\".<br>A copy of the license is included in the section entitled \"GNU Free Documentation License\".<br><br><b>פרויקט פנינים</b><br><br>המטרה של המיזם היא לאפשר לתלמידי חכמים נזקקים להתפרנס בכבוד תוך כדי יצירת ערך מוסף לכלל הציבור. תומכי הפרויקט זוכים לעשות צדקה בגדר של \"מטיל בכיס\" (שבת סג.) שהיא מעולה ממתנה (נהמא דכיסופא = \"לחם של בושה\") ואפילו מהלוואה.<br><br>במסגרתם הלימודית אברכים מכל רחבי הארץ עובדים על יצירת מאגר תורני ממוחשב שניתן להשתמש בו ללא תמורה (ואפילו למטרות מסחריות, בכפוף לתנאי הרישיון). ספרים עתיקים נסרקים ועוברים תהליך המרה מתמונה למסמך תמליל ממוחשב. לאחר מכן, כל טקסט עובר הגהה קפדנית - ומתפרסם לכלל הציבור באמצעות גישה מקוונת חופשית.<br><br>לפרטים נוספים נא בקרו באתרנו: <a href=\"https://pninim.org\">pninim.org</a><br><br>סטיות מנוסח המקור צוינו כדלהלן:<br>- קטעים שלדעת העורך ראוי להחסירם מוסגרו בטילדות ~ ~<br>- קטעים שלדעת העורך ראוי להוסיפם מוסגרו בסוגריים מסולסלים { }<br><br>במקרה ומצאתם טעות או אי דיוק כלשהו - נבקש בכל לשון של בקשה להודיע לנו על כך בכתובת: contact@pninim.org<br><br><br><b>הקדשות</b><br><br>- להצלחתו ולהצלחת בני משפחתו של התורם החפץ בעילום שמו ברוחניות ובגשמיות בתוך שאר עם ישראל<br>- לע\"נ אברהם בן דוד<br>- לע\"נ חנה בת אהרן<br>- להצלחת א.פ. בכל ענייניו<br>- נחמה בת שרה, רפואה שלמה<br>- לע\"נ יוריי בן איליה<br>- לע\"נ ברוניה בת לזר<br>- דוד בן אברהם, תשובה שלמה<br>- לע\"נ יהודה בן שמואל<br>- לע\"נ אסתר בת לב<br>- לע\"נ חיה אסתר בת יעל<br>- טוביה בן מרים, רפואה שלמה בתוך שאר ח\"י<br>- לע\"נ אלעזר בן מנחם מנדל<br>- לע\"נ ילנה בת יוריי<br>",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "הגהות יעב\"ץ על משנה ביכורים",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Haggahot Ya'avetz",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>בר\"מ כמו נמסו המק כו׳.</b> נ\"ב היל\"ל ונמקו כל צבא (ישעיה לד):"
+            ]
+        ],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>והשור הולך כו׳.</b> נ\"ב נראה. השור אחר הוא לכל החבורה. כי לא היו הולכים יחידים אלא מתאספים ומתחברים לעלות מכל פלך ופלך ביחד כדאיתא בירושלמי כדי להדרם ברוב עם. ולפיכך היו עושין להם כל הכבוד הזה. ולכל חבורה וחבורה היה מספיק שור אחד לקרבן כן נ\"ל:",
+                "<b>בר\"ש שזה ראשן</b> נ״ב לארץ בתרא:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Haggahot Ya'avetz/Seder Zeraim/Haggahot Ya'avetz on Mishnah Bikkurim/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,47 @@
+{
+    "title": "Haggahot Ya'avetz on Mishnah Bikkurim",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Haggahot_Ya'avetz_on_Mishnah_Bikkurim",
+    "text": [
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>בר\"מ כמו נמסו המק כו׳.</b> נ\"ב היל\"ל ונמקו כל צבא (ישעיה לד):"
+            ]
+        ],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>והשור הולך כו׳.</b> נ\"ב נראה. השור אחר הוא לכל החבורה. כי לא היו הולכים יחידים אלא מתאספים ומתחברים לעלות מכל פלך ופלך ביחד כדאיתא בירושלמי כדי להדרם ברוב עם. ולפיכך היו עושין להם כל הכבוד הזה. ולכל חבורה וחבורה היה מספיק שור אחד לקרבן כן נ\"ל:",
+                "<b>בר\"ש שזה ראשן</b> נ״ב לארץ בתרא:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Vilna Edition",
+            "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "הגהות יעב\"ץ על משנה ביכורים",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Haggahot Ya'avetz",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Haggahot Ya'avetz/Seder Zeraim/Haggahot Ya'avetz on Mishnah Challah/Hebrew/Vilna Edition.json

@@ -0,0 +1,45 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Haggahot Ya'avetz on Mishnah Challah",
+    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI",
+    "versionTitle": "Vilna Edition",
+    "versionNotes": "<b>זכויות יוצרים</b><br><br>כל הזכויות שמורות ל\"פנינים\". הספרים מתפרסמים תחת הרישיון החופשי GNU Free Documentation License (גרסה 1.3 עם Invariant Sections, Front-Cover Text, Back-Cover Text):<br><br>Copyright (C) 2020 Pninim <a href=\"https://pninim.org\">pninim.org</a><br>Permission is granted to copy, distribute and/or modify this document<br>under the terms of the GNU Free Documentation License, Version 1.3<br>published by the Free Software Foundation;<br>with Invariant Sections being \"הקדשות\", \"פרויקט פנינים\",<br>one Front-Cover Text:<br>\"באדיבות פנינים - הספרייה החופשית pninim.org\",<br>and one Back-Cover Text:<br>\"באדיבות פנינים - הספרייה החופשית pninim.org<br> גם אתם יכולים לסייע להרחבתה - דרך קופת הצדקה שלכם - ע\"י תמיכה באברכים נזקקים שהם השוקדים על בנייתה\".<br>A copy of the license is included in the section entitled \"GNU Free Documentation License\".<br><br><b>פרויקט פנינים</b><br><br>המטרה של המיזם היא לאפשר לתלמידי חכמים נזקקים להתפרנס בכבוד תוך כדי יצירת ערך מוסף לכלל הציבור. תומכי הפרויקט זוכים לעשות צדקה בגדר של \"מטיל בכיס\" (שבת סג.) שהיא מעולה ממתנה (נהמא דכיסופא = \"לחם של בושה\") ואפילו מהלוואה.<br><br>במסגרתם הלימודית אברכים מכל רחבי הארץ עובדים על יצירת מאגר תורני ממוחשב שניתן להשתמש בו ללא תמורה (ואפילו למטרות מסחריות, בכפוף לתנאי הרישיון). ספרים עתיקים נסרקים ועוברים תהליך המרה מתמונה למסמך תמליל ממוחשב. לאחר מכן, כל טקסט עובר הגהה קפדנית - ומתפרסם לכלל הציבור באמצעות גישה מקוונת חופשית.<br><br>לפרטים נוספים נא בקרו באתרנו: <a href=\"https://pninim.org\">pninim.org</a><br><br>סטיות מנוסח המקור צוינו כדלהלן:<br>- קטעים שלדעת העורך ראוי להחסירם מוסגרו בטילדות ~ ~<br>- קטעים שלדעת העורך ראוי להוסיפם מוסגרו בסוגריים מסולסלים { }<br><br>במקרה ומצאתם טעות או אי דיוק כלשהו - נבקש בכל לשון של בקשה להודיע לנו על כך בכתובת: contact@pninim.org<br><br><br><b>הקדשות</b><br><br>- להצלחתו ולהצלחת בני משפחתו של התורם החפץ בעילום שמו ברוחניות ובגשמיות בתוך שאר עם ישראל<br>- לע\"נ אברהם בן דוד<br>- לע\"נ חנה בת אהרן<br>- להצלחת א.פ. בכל ענייניו<br>- נחמה בת שרה, רפואה שלמה<br>- לע\"נ יוריי בן איליה<br>- לע\"נ ברוניה בת לזר<br>- דוד בן אברהם, תשובה שלמה<br>- לע\"נ יהודה בן שמואל<br>- לע\"נ אסתר בת לב<br>- לע\"נ חיה אסתר בת יעל<br>- טוביה בן מרים, רפואה שלמה בתוך שאר ח\"י<br>- לע\"נ אלעזר בן מנחם מנדל<br>- לע\"נ ילנה בת יוריי<br>",
+    "versionNotesInHebrew": "<b>זכויות יוצרים</b><br><br>כל הזכויות שמורות ל\"פנינים\". הספרים מתפרסמים תחת הרישיון החופשי GNU Free Documentation License (גרסה 1.3 עם Invariant Sections, Front-Cover Text, Back-Cover Text):<br><br>Copyright (C) 2020 Pninim <a href=\"https://pninim.org\">pninim.org</a><br>Permission is granted to copy, distribute and/or modify this document<br>under the terms of the GNU Free Documentation License, Version 1.3<br>published by the Free Software Foundation;<br>with Invariant Sections being \"הקדשות\", \"פרויקט פנינים\",<br>one Front-Cover Text:<br>\"באדיבות פנינים - הספרייה החופשית pninim.org\",<br>and one Back-Cover Text:<br>\"באדיבות פנינים - הספרייה החופשית pninim.org<br> גם אתם יכולים לסייע להרחבתה - דרך קופת הצדקה שלכם - ע\"י תמיכה באברכים נזקקים שהם השוקדים על בנייתה\".<br>A copy of the license is included in the section entitled \"GNU Free Documentation License\".<br><br><b>פרויקט פנינים</b><br><br>המטרה של המיזם היא לאפשר לתלמידי חכמים נזקקים להתפרנס בכבוד תוך כדי יצירת ערך מוסף לכלל הציבור. תומכי הפרויקט זוכים לעשות צדקה בגדר של \"מטיל בכיס\" (שבת סג.) ש��יא מעולה ממתנה (נהמא דכיסופא = \"לחם של בושה\") ואפילו מהלוואה.<br><br>במסגרתם הלימודית אברכים מכל רחבי הארץ עובדים על יצירת מאגר תורני ממוחשב שניתן להשתמש בו ללא תמורה (ואפילו למטרות מסחריות, בכפוף לתנאי הרישיון). ספרים עתיקים נסרקים ועוברים תהליך המרה מתמונה למסמך תמליל ממוחשב. לאחר מכן, כל טקסט עובר הגהה קפדנית - ומתפרסם לכלל הציבור באמצעות גישה מקוונת חופשית.<br><br>לפרטים נוספים נא בקרו באתרנו: <a href=\"https://pninim.org\">pninim.org</a><br><br>סטיות מנוסח המקור צוינו כדלהלן:<br>- קטעים שלדעת העורך ראוי להחסירם מוסגרו בטילדות ~ ~<br>- קטעים שלדעת העורך ראוי להוסיפם מוסגרו בסוגריים מסולסלים { }<br><br>במקרה ומצאתם טעות או אי דיוק כלשהו - נבקש בכל לשון של בקשה להודיע לנו על כך בכתובת: contact@pninim.org<br><br><br><b>הקדשות</b><br><br>- להצלחתו ולהצלחת בני משפחתו של התורם החפץ בעילום שמו ברוחניות ובגשמיות בתוך שאר עם ישראל<br>- לע\"נ אברהם בן דוד<br>- לע\"נ חנה בת אהרן<br>- להצלחת א.פ. בכל ענייניו<br>- נחמה בת שרה, רפואה שלמה<br>- לע\"נ יוריי בן איליה<br>- לע\"נ ברוניה בת לזר<br>- דוד בן אברהם, תשובה שלמה<br>- לע\"נ יהודה בן שמואל<br>- לע\"נ אסתר בת לב<br>- לע\"נ חיה אסתר בת יעל<br>- טוביה בן מרים, רפואה שלמה בתוך שאר ח\"י<br>- לע\"נ אלעזר בן מנחם מנדל<br>- לע\"נ ילנה בת יוריי<br>",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "הגהות יעב\"ץ על משנה חלה",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Haggahot Ya'avetz",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>בר\"ש וחלת המסרת דמתני' דהיינו \"חלוט\" של בע״ב</b> כצ\"ל:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>בר\"מ וכן באה זאת המלה במקומות כו'.</b> נ״ב לא ידעתי מקומו זולתי פ״א במקרא. הכפישני. בחלוף אותיות החך:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Haggahot Ya'avetz/Seder Zeraim/Haggahot Ya'avetz on Mishnah Challah/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,44 @@
+{
+    "title": "Haggahot Ya'avetz on Mishnah Challah",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Haggahot_Ya'avetz_on_Mishnah_Challah",
+    "text": [
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>בר\"ש וחלת המסרת דמתני' דהיינו \"חלוט\" של בע״ב</b> כצ\"ל:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>בר\"מ וכן באה זאת המלה במקומות כו'.</b> נ״ב לא ידעתי מקומו זולתי פ״א במקרא. הכפישני. בחלוף אותיות החך:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Vilna Edition",
+            "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "הגהות יעב\"ץ על משנה חלה",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Haggahot Ya'avetz",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Haggahot Ya'avetz/Seder Zeraim/Haggahot Ya'avetz on Mishnah Demai/Hebrew/Vilna Edition.json

@@ -0,0 +1,52 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Haggahot Ya'avetz on Mishnah Demai",
+    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI",
+    "versionTitle": "Vilna Edition",
+    "versionNotes": "<b>זכויות יוצרים</b><br><br>כל הזכויות שמורות ל\"פנינים\". הספרים מתפרסמים תחת הרישיון החופשי GNU Free Documentation License (גרסה 1.3 עם Invariant Sections, Front-Cover Text, Back-Cover Text):<br><br>Copyright (C) 2020 Pninim <a href=\"https://pninim.org\">pninim.org</a><br>Permission is granted to copy, distribute and/or modify this document<br>under the terms of the GNU Free Documentation License, Version 1.3<br>published by the Free Software Foundation;<br>with Invariant Sections being \"הקדשות\", \"פרויקט פנינים\",<br>one Front-Cover Text:<br>\"באדיבות פנינים - הספרייה החופשית pninim.org\",<br>and one Back-Cover Text:<br>\"באדיבות פנינים - הספרייה החופשית pninim.org<br> גם אתם יכולים לסייע להרחבתה - דרך קופת הצדקה שלכם - ע\"י תמיכה באברכים נזקקים שהם השוקדים על בנייתה\".<br>A copy of the license is included in the section entitled \"GNU Free Documentation License\".<br><br><b>פרויקט פנינים</b><br><br>המטרה של המיזם היא לאפשר לתלמידי חכמים נזקקים להתפרנס בכבוד תוך כדי יצירת ערך מוסף לכלל הציבור. תומכי הפרויקט זוכים לעשות צדקה בגדר של \"מטיל בכיס\" (שבת סג.) שהיא מעולה ממתנה (נהמא דכיסופא = \"לחם של בושה\") ואפילו מהלוואה.<br><br>במסגרתם הלימודית אברכים מכל רחבי הארץ עובדים על יצירת מאגר תורני ממוחשב שניתן להשתמש בו ללא תמורה (ואפילו למטרות מסחריות, בכפוף לתנאי הרישיון). ספרים עתיקים נסרקים ועוברים תהליך המרה מתמונה למסמך תמליל ממוחשב. לאחר מכן, כל טקסט עובר הגהה קפדנית - ומתפרסם לכלל הציבור באמצעות גישה מקוונת חופשית.<br><br>לפרטים נוספים נא בקרו באתרנו: <a href=\"https://pninim.org\">pninim.org</a><br><br>סטיות מנוסח המקור צוינו כדלהלן:<br>- קטעים שלדעת העורך ראוי להחסירם מוסגרו בטילדות ~ ~<br>- קטעים שלדעת העורך ראוי להוסיפם מוסגרו בסוגריים מסולסלים { }<br><br>במקרה ומצאתם טעות או אי דיוק כלשהו - נבקש בכל לשון של בקשה להודיע לנו על כך בכתובת: contact@pninim.org<br><br><br><b>הקדשות</b><br><br>- להצלחתו ולהצלחת בני משפחתו של התורם החפץ בעילום שמו ברוחניות ובגשמיות בתוך שאר עם ישראל<br>- לע\"נ אברהם בן דוד<br>- לע\"נ חנה בת אהרן<br>- להצלחת א.פ. בכל ענייניו<br>- נחמה בת שרה, רפואה שלמה<br>- לע\"נ יוריי בן איליה<br>- לע\"נ ברוניה בת לזר<br>- דוד בן אברהם, תשובה שלמה<br>- לע\"נ יהודה בן שמואל<br>- לע\"נ אסתר בת לב<br>- לע\"נ חיה אסתר בת יעל<br>- טוביה בן מרים, רפואה שלמה בתוך שאר ח\"י<br>- לע\"נ אלעזר בן מנחם מנדל<br>- לע\"נ ילנה בת יוריי<br>",
+    "versionNotesInHebrew": "<b>זכויות יוצרים</b><br><br>כל הזכויות שמורות ל\"פנינים\". הספרים מתפרסמים תחת הרישיון החופשי GNU Free Documentation License (גרסה 1.3 עם Invariant Sections, Front-Cover Text, Back-Cover Text):<br><br>Copyright (C) 2020 Pninim <a href=\"https://pninim.org\">pninim.org</a><br>Permission is granted to copy, distribute and/or modify this document<br>under the terms of the GNU Free Documentation License, Version 1.3<br>published by the Free Software Foundation;<br>with Invariant Sections being \"הקדשות\", \"פרויקט פנינים\",<br>one Front-Cover Text:<br>\"באדיבות פנינים - הספרייה החופשית pninim.org\",<br>and one Back-Cover Text:<br>\"באדיבות פנינים - הספרייה החופשית pninim.org<br> גם אתם יכולים לסייע להרחבתה - דרך קופת הצדקה שלכם - ע\"י תמיכה באברכים נזקקים שהם השוקדים על בנייתה\".<br>A copy of the license is included in the section entitled \"GNU Free Documentation License\".<br><br><b>פרויקט פנינים</b><br><br>המטרה של המיזם היא לאפשר לתלמידי חכמים נזקקים להתפרנס בכבוד תוך כדי יצירת ערך מוסף לכלל הציבור. תומכי הפרויקט זוכים לעשות צדקה בגדר של \"מטיל בכיס\" (שבת סג.) שה��א מעולה ממתנה (נהמא דכיסופא = \"לחם של בושה\") ואפילו מהלוואה.<br><br>במסגרתם הלימודית אברכים מכל רחבי הארץ עובדים על יצירת מאגר תורני ממוחשב שניתן להשתמש בו ללא תמורה (ואפילו למטרות מסחריות, בכפוף לתנאי הרישיון). ספרים עתיקים נסרקים ועוברים תהליך המרה מתמונה למסמך תמליל ממוחשב. לאחר מכן, כל טקסט עובר הגהה קפדנית - ומתפרסם לכלל הציבור באמצעות גישה מקוונת חופשית.<br><br>לפרטים נוספים נא בקרו באתרנו: <a href=\"https://pninim.org\">pninim.org</a><br><br>סטיות מנוסח המקור צוינו כדלהלן:<br>- קטעים שלדעת העורך ראוי להחסירם מוסגרו בטילדות ~ ~<br>- קטעים שלדעת העורך ראוי להוסיפם מוסגרו בסוגריים מסולסלים { }<br><br>במקרה ומצאתם טעות או אי דיוק כלשהו - נבקש בכל לשון של בקשה להודיע לנו על כך בכתובת: contact@pninim.org<br><br><br><b>הקדשות</b><br><br>- להצלחתו ולהצלחת בני משפחתו של התורם החפץ בעילום שמו ברוחניות ובגשמיות בתוך שאר עם ישראל<br>- לע\"נ אברהם בן דוד<br>- לע\"נ חנה בת אהרן<br>- להצלחת א.פ. בכל ענייניו<br>- נחמה בת שרה, רפואה שלמה<br>- לע\"נ יוריי בן איליה<br>- לע\"נ ברוניה בת לזר<br>- דוד בן אברהם, תשובה שלמה<br>- לע\"נ יהודה בן שמואל<br>- לע\"נ אסתר בת לב<br>- לע\"נ חיה אסתר בת יעל<br>- טוביה בן מרים, רפואה שלמה בתוך שאר ח\"י<br>- לע\"נ אלעזר בן מנחם מנדל<br>- לע\"נ ילנה בת יוריי<br>",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "הגהות יעב\"ץ על משנה דמאי",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Haggahot Ya'avetz",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "text": [
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>בר\"ש בן חבר שהיה הולך אצל אבי אמו ע״ה.</b> נ״ב אע״ג דאמרינן בפרק אלו עוברין (מט,נ) ולא ישא בת ע\"ה כו' ועל בנותיהן הוא אומר ארור שוכב עם כל בהמה. י\"ל שאם נשא אותה בדיעבד מחמת דוחק. מ\"מ לא הפסיד חזקת חבר בכך. מיהו במתני' הכא לא תני לה בהדי מילי דמקבל עליו להיות חבר. ש״מ דלית לן בה. היינו משום דאין מתנאי החבר אלא שיזכר מטומאה. ובאשתו יכול להשגיח עליה ולהזהר מטומאתה. וההיא דפא״ע לא משום לתא דטומאה נגעו בה אלא משום פריצות. דכוותה איתא בפ' כיצד מעברין (נה ב) גבי יושבי צריפין ועל (נשותיהן) [בנותיהן] אומר ארור שוכב עם כל בהמה. וכדמפרש התם. ותנא דידן בשאר מילי דת״ח לא קמיירי. כדאמר לר״י לא באו אלו לכלל. ולר״י הא לא אצטריכא ליה כיון דהני מילי דקילי מינה:"
+            ]
+        ],
+        [],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>המנפול.</b> נ״ב מלשון לעז. מנופוליא. הוא הסוחר הגדול הכולל:"
+            ]
+        ],
+        [],
+        [
+            [],
+            [
+                "<b>בר״ש אמר ר' בון אם (הגיה בפנים עם בעי״ן) כו'.</b> נ״ב רש״ג באל\"ף. ולא שלח יד להגיה אע״פ שנראה ט״ס הוא:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Haggahot Ya'avetz/Seder Zeraim/Haggahot Ya'avetz on Mishnah Demai/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,51 @@
+{
+    "title": "Haggahot Ya'avetz on Mishnah Demai",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Haggahot_Ya'avetz_on_Mishnah_Demai",
+    "text": [
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>בר\"ש בן חבר שהיה הולך אצל אבי אמו ע״ה.</b> נ״ב אע״ג דאמרינן בפרק אלו עוברין (מט,נ) ולא ישא בת ע\"ה כו' ועל בנותיהן הוא אומר ארור שוכב עם כל בהמה. י\"ל שאם נשא אותה בדיעבד מחמת דוחק. מ\"מ לא הפסיד חזקת חבר בכך. מיהו במתני' הכא לא תני לה בהדי מילי דמקבל עליו להיות חבר. ש״מ דלית לן בה. היינו משום דאין מתנאי החבר אלא שיזכר מטומאה. ובאשתו יכול להשגיח עליה ולהזהר מטומאתה. וההיא דפא״ע לא משום לתא דטומאה נגעו בה אלא משום פריצות. דכוותה איתא בפ' כיצד מעברין (נה ב) גבי יושבי צריפין ועל (נשותיהן) [בנותיהן] אומר ארור שוכב עם כל בהמה. וכדמפרש התם. ותנא דידן בשאר מילי דת״ח לא קמיירי. כדאמר לר״י לא באו אלו לכלל. ולר״י הא לא אצטריכא ליה כיון דהני מילי דקילי מינה:"
+            ]
+        ],
+        [],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>המנפול.</b> נ״ב מלשון לעז. מנופוליא. הוא הסוחר הגדול הכולל:"
+            ]
+        ],
+        [],
+        [
+            [],
+            [
+                "<b>בר״ש אמר ר' בון אם (הגיה בפנים עם בעי״ן) כו'.</b> נ״ב רש״ג באל\"ף. ולא שלח יד להגיה אע״פ שנראה ט״ס הוא:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Vilna Edition",
+            "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "הגהות יעב\"ץ על משנה דמאי",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Haggahot Ya'avetz",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Haggahot Ya'avetz/Seder Zeraim/Haggahot Ya'avetz on Mishnah Kilayim/Hebrew/Vilna Edition.json

@@ -0,0 +1,100 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Haggahot Ya'avetz on Mishnah Kilayim",
+    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI",
+    "versionTitle": "Vilna Edition",
+    "versionNotes": "<b>זכויות יוצרים</b><br><br>כל הזכויות שמורות ל\"פנינים\". הספרים מתפרסמים תחת הרישיון החופשי GNU Free Documentation License (גרסה 1.3 עם Invariant Sections, Front-Cover Text, Back-Cover Text):<br><br>Copyright (C) 2020 Pninim <a href=\"https://pninim.org\">pninim.org</a><br>Permission is granted to copy, distribute and/or modify this document<br>under the terms of the GNU Free Documentation License, Version 1.3<br>published by the Free Software Foundation;<br>with Invariant Sections being \"הקדשות\", \"פרויקט פנינים\",<br>one Front-Cover Text:<br>\"באדיבות פנינים - הספרייה החופשית pninim.org\",<br>and one Back-Cover Text:<br>\"באדיבות פנינים - הספרייה החופשית pninim.org<br> גם אתם יכולים לסייע להרחבתה - דרך קופת הצדקה שלכם - ע\"י תמיכה באברכים נזקקים שהם השוקדים על בנייתה\".<br>A copy of the license is included in the section entitled \"GNU Free Documentation License\".<br><br><b>פרויקט פנינים</b><br><br>המטרה של המיזם היא לאפשר לתלמידי חכמים נזקקים להתפרנס בכבוד תוך כדי יצירת ערך מוסף לכלל הציבור. תומכי הפרויקט זוכים לעשות צדקה בגדר של \"מטיל בכיס\" (שבת סג.) שהיא מעולה ממתנה (נהמא דכיסופא = \"לחם של בושה\") ואפילו מהלוואה.<br><br>במסגרתם הלימודית אברכים מכל רחבי הארץ עובדים על יצירת מאגר תורני ממוחשב שניתן להשתמש בו ללא תמורה (ואפילו למטרות מסחריות, בכפוף לתנאי הרישיון). ספרים עתיקים נסרקים ועוברים תהליך המרה מתמונה למסמך תמליל ממוחשב. לאחר מכן, כל טקסט עובר הגהה קפדנית - ומתפרסם לכלל הציבור באמצעות גישה מקוונת חופשית.<br><br>לפרטים נוספים נא בקרו באתרנו: <a href=\"https://pninim.org\">pninim.org</a><br><br>סטיות מנוסח המקור צוינו כדלהלן:<br>- קטעים שלדעת העורך ראוי להחסירם מוסגרו בטילדות ~ ~<br>- קטעים שלדעת העורך ראוי להוסיפם מוסגרו בסוגריים מסולסלים { }<br><br>במקרה ומצאתם טעות או אי דיוק כלשהו - נבקש בכל לשון של בקשה להודיע לנו על כך בכתובת: contact@pninim.org<br><br><br><b>הקדשות</b><br><br>- להצלחתו ולהצלחת בני משפחתו של התורם החפץ בעילום שמו ברוחניות ובגשמיות בתוך שאר עם ישראל<br>- לע\"נ אברהם בן דוד<br>- לע\"נ חנה בת אהרן<br>- להצלחת א.פ. בכל ענייניו<br>- נחמה בת שרה, רפואה שלמה<br>- לע\"נ יוריי בן איליה<br>- לע\"נ ברוניה בת לזר<br>- דוד בן אברהם, תשובה שלמה<br>- לע\"נ יהודה בן שמואל<br>- לע\"נ אסתר בת לב<br>- לע\"נ חיה אסתר בת יעל<br>- טוביה בן מרים, רפואה שלמה בתוך שאר ח\"י<br>- לע\"נ אלעזר בן מנחם מנדל<br>- לע\"נ ילנה בת יוריי<br>",
+    "versionNotesInHebrew": "<b>זכויות יוצרים</b><br><br>כל הזכויות שמורות ל\"פנינים\". הספרים מתפרסמים תחת הרישיון החופשי GNU Free Documentation License (גרסה 1.3 עם Invariant Sections, Front-Cover Text, Back-Cover Text):<br><br>Copyright (C) 2020 Pninim <a href=\"https://pninim.org\">pninim.org</a><br>Permission is granted to copy, distribute and/or modify this document<br>under the terms of the GNU Free Documentation License, Version 1.3<br>published by the Free Software Foundation;<br>with Invariant Sections being \"הקדשות\", \"פרויקט פנינים\",<br>one Front-Cover Text:<br>\"באדיבות פנינים - הספרייה החופשית pninim.org\",<br>and one Back-Cover Text:<br>\"באדיבות פנינים - הספרייה החופשית pninim.org<br> גם אתם יכולים לסייע להרחבתה - דרך קופת הצדקה שלכם - ע\"י תמיכה באברכים נזקקים שהם השוקדים על בנייתה\".<br>A copy of the license is included in the section entitled \"GNU Free Documentation License\".<br><br><b>פרויקט פנינים</b><br><br>המטרה של המיזם היא לאפשר לתלמידי חכמים נזקקים להתפרנס בכבוד תוך כדי יצירת ערך מוסף לכלל הציבור. תומכי הפרויקט זוכים לעשות צדקה בגדר של \"מטיל בכיס\" (שבת סג.) שהיא מעולה ממתנה (נהמא דכיסופא = \"לחם של בושה\") ואפילו מהלוואה.<br><br>במסגרתם הלימודית אברכים מכל רחבי הארץ עובדים על יצירת מאגר תורני ממוחשב שניתן להשתמש בו ללא תמורה (ואפילו למטרות מסחריות, בכפוף לתנאי הרישיון). ספרים עתיקים נסרקים ועוברים תהליך המרה מתמונה למסמך תמליל ממוחשב. לאחר מכן, כל טקסט עובר הגהה קפדנית - ומתפרסם לכלל הציבור באמצעות גישה מקוונת חופשית.<br><br>לפרטים נוספים נא בקרו באתרנו: <a href=\"https://pninim.org\">pninim.org</a><br><br>סטיות מנוסח המקור צוינו כדלהלן:<br>- קטעים שלדעת העורך ראוי להחסירם מוסגרו בטילדות ~ ~<br>- קטעים שלדעת העורך ראוי להוסיפם מוסגרו בסוגריים מסולסלים { }<br><br>במקרה ומצאתם טעות או אי דיוק כלשהו - נבקש בכל לשון של בקשה להודיע לנו על כך בכתובת: contact@pninim.org<br><br><br><b>הקדשות</b><br><br>- להצלחתו ולהצלחת בני משפחתו של התורם החפץ בעילום שמו ברוחניות ובגשמיות בתוך שאר עם ישראל<br>- לע\"נ אברהם בן דוד<br>- לע\"נ חנה בת אהרן<br>- להצלחת א.פ. בכל ענייניו<br>- נחמה בת שרה, רפואה שלמה<br>- לע\"נ יוריי בן איליה<br>- לע\"נ ברוניה בת לזר<br>- דוד בן אברהם, תשובה שלמה<br>- לע\"נ יהודה בן שמואל<br>- לע\"נ אסתר בת לב<br>- לע\"נ חיה אסתר בת יעל<br>- טוביה בן מרים, רפואה שלמה בתוך שאר ח\"י<br>- לע\"נ אלעזר בן מנחם מנדל<br>- לע\"נ ילנה בת יוריי<br>",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "הגהות יעב\"ץ על משנה כלאים",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Haggahot Ya'avetz",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [],
+            [
+                "<b>בר\"ש ומשום כן צווחין ליה בל״י מלפפונין.</b> נ״ב מלשון וילפות שמשון ובלשון חכמים מלפפתו עד יום מותו:",
+                "<b>שם לזרע קורא מעה.</b> נ״ב מלשון וצאצאי מעיך כמעותיו:",
+                "<b>שם ובגמ׳ דידן כו' תיובתא.</b> נ״ב אפ״ה י\"ל שהיא קשה ומרה וצריך להטמינה ברמץ עד שתהא ראויה לאכילה. ונקראת כך ע״ש סופה (והתיובתא רק לר\"א דמשמע מסתימת לשונו שהיא שוה לדלעת דעלמא):"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>בר\"מ וע״כ נקרא חצוב.</b> נ״ב לשון הוצב בהר:",
+                "<b>בר\"ש בסוף המתני׳. ארני.</b> נ״ב אדאני צ״ל והוא בפ׳ במה מדליקין (דל״ה ע״ב):"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [
+                "<b>בר״מ בספרי הנבואה ושרשך כו'.</b> נ\"ב הי\"ל להביא ובכל תבואתי תשרש:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [
+                "<b>בר\"ש דקרי להו ירקות \"חזרת\" אצטריך כו'.</b> כצ״ל:"
+            ]
+        ],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>בר״ש נקט.</b> נ״ב מלישנא דקרא נקעה נפשי:"
+            ]
+        ],
+        [],
+        [
+            [
+                "<b>בר\"ש בד״א בהדא צנמא.</b> כצ\"ל ונ״ב צנמא בנו\"ן. כמו צונמא בגמרא דידן:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>בר\"מ וכמדומה כו׳.</b> נ\"ב שמא עושה המלה נוטריקון רע ומך ואולי לכן הוא מקל המרוץ ככתוב נמג\"א (הרצים כו' בני הרמכים):"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [
+                "<b>בר\"ש פשתן שצבעה בחרת.</b> נ״ב שחור כדתנן התם (נדה יט א) שחור כחרת:",
+                "<b>שם מ\"ד: שכעס ר׳ אמי על אותו שאמר לחברו כו׳.</b> נ״ב נראה דה\"ט משום דס״ל כסתמא דבסמוך דבר שאינו מתכוין אפי' לכתחלה מותר. כ״ש באינו יודע וגם בבה״מ. ושמואל סבר לה כמתני׳ דלעיל דאסרה דשא\"מ (עי' בשבת קיא ב וש״�� דשמואל ס\"ל כר״ש ועתוס׳ שם קי ב בד״ה ת\"ל. אבל הגירסא שלנו בפרק מי שמתו אר״י אמר רב וא״ש דרב ס\"ל בכמה מקומות כר״י). א״נ דוומא בשוק אזיל לחומרא. אבל בבה\"מ מודה דשפיר דמי כה\"ג דאינו מתכוין:",
+                "<b>מ״ד שם דיאמר לבר ראשון</b> נ״ב בר ראשון שם הרצען:",
+                "<b>בסוף מ\"ט שם וחוט אחד של פשתן.</b> נ\"ב בצד זה:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>בפירוש הרא״ש (אות י\"ב) וקשר כו׳.</b> נ״ב י\"ל דחבור יחדו בעינן דהיינו דבוק מהודק שניהם יחד לאפוקי כה\"ג שאינם דבוקים ואדוקים שכל אחד נפרד מחברו מתנועע אילך ואילך. אע״פ שקשורין ביחד אינן עומדים בשוה זה אצל זה כלל. הלכך לא חשיב חבור אע״פ שהקשר מחברם דרך תלייה הוא. ולא חבור אחיזה יחדו בשווי:",
+                "<b>שם (אות י\"ג) דאין שני ראשי החוט כו׳.</b> נ\"ב י״ל שקושר ראשי החוט כל אחד לבדו בעצמו:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Haggahot Ya'avetz/Seder Zeraim/Haggahot Ya'avetz on Mishnah Kilayim/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,99 @@
+{
+    "title": "Haggahot Ya'avetz on Mishnah Kilayim",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Haggahot_Ya'avetz_on_Mishnah_Kilayim",
+    "text": [
+        [
+            [],
+            [
+                "<b>בר\"ש ומשום כן צווחין ליה בל״י מלפפונין.</b> נ״ב מלשון וילפות שמשון ובלשון חכמים מלפפתו עד יום מותו:",
+                "<b>שם לזרע קורא מעה.</b> נ״ב מלשון וצאצאי מעיך כמעותיו:",
+                "<b>שם ובגמ׳ דידן כו' תיובתא.</b> נ״ב אפ״ה י\"ל שהיא קשה ומרה וצריך להטמינה ברמץ עד שתהא ראויה לאכילה. ונקראת כך ע״ש סופה (והתיובתא רק לר\"א דמשמע מסתימת לשונו שהיא שוה לדלעת דעלמא):"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>בר\"מ וע״כ נקרא חצוב.</b> נ״ב לשון הוצב בהר:",
+                "<b>בר\"ש בסוף המתני׳. ארני.</b> נ״ב אדאני צ״ל והוא בפ׳ במה מדליקין (דל״ה ע״ב):"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [
+                "<b>בר״מ בספרי הנבואה ושרשך כו'.</b> נ\"ב הי\"ל להביא ובכל תבואתי תשרש:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [
+                "<b>בר\"ש דקרי להו ירקות \"חזרת\" אצטריך כו'.</b> כצ״ל:"
+            ]
+        ],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>בר״ש נקט.</b> נ״ב מלישנא דקרא נקעה נפשי:"
+            ]
+        ],
+        [],
+        [
+            [
+                "<b>בר\"ש בד״א בהדא צנמא.</b> כצ\"ל ונ״ב צנמא בנו\"ן. כמו צונמא בגמרא דידן:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>בר\"מ וכמדומה כו׳.</b> נ\"ב שמא עושה המלה נוטריקון רע ומך ואולי לכן הוא מקל המרוץ ככתוב נמג\"א (הרצים כו' בני הרמכים):"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [
+                "<b>בר\"ש פשתן שצבעה בחרת.</b> נ״ב שחור כדתנן התם (נדה יט א) שחור כחרת:",
+                "<b>שם מ\"ד: שכעס ר׳ אמי על אותו שאמר לחברו כו׳.</b> נ״ב נראה דה\"ט משום דס״ל כסתמא דבסמוך דבר שאינו מתכוין אפי' לכתחלה מותר. כ״ש באינו יודע וגם בבה״מ. ושמואל סבר לה כמתני׳ דלעיל דאסרה דשא\"מ (עי' בשבת קיא ב וש״מ דשמואל ס\"ל כר״ש ועתוס׳ שם קי ב בד״ה ת\"ל. אבל הגירסא שלנו בפרק מי שמתו אר״י אמר רב וא״ש דרב ס\"ל בכמה מקומות כר״י). א״נ דוומא בשוק אזיל לחומרא. אבל בבה\"מ מודה דשפיר דמי כה\"ג דאינו מתכוין:",
+                "<b>מ״ד שם דיאמר לבר ראשון</b> נ״ב בר ראשון שם הרצען:",
+                "<b>בסוף מ\"ט שם וחוט אחד של פשתן.</b> נ\"ב בצד זה:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>בפירוש הרא״ש (אות י\"ב) וקשר כו׳.</b> נ״ב י\"ל דחבור יחדו בעינן דהיינו דבוק מהודק שניהם יחד לאפוקי כה\"ג שאינם דבוקים ואדוקים שכל אחד נפרד מחברו מתנועע אילך ואילך. אע״פ שקשורין ביחד אינן עומדים בשוה זה אצל זה כלל. הלכך לא חשיב חבור אע״פ שהקשר מחברם דרך תלייה הוא. ולא חבור אחיזה יחדו בשווי:",
+                "<b>שם (אות י\"ג) דאין שני ראשי החוט כו׳.</b> נ\"ב י״ל שקושר ראשי החוט כל אחד לבדו בעצמו:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Vilna Edition",
+            "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "הגהות יעב\"ץ על משנה כלאים",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Haggahot Ya'avetz",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Haggahot Ya'avetz/Seder Zeraim/Haggahot Ya'avetz on Mishnah Maaser Sheni/Hebrew/Vilna Edition.json

@@ -0,0 +1,62 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Haggahot Ya'avetz on Mishnah Maaser Sheni",
+    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI",
+    "versionTitle": "Vilna Edition",
+    "versionNotes": "<b>זכויות יוצרים</b><br><br>כל הזכויות שמורות ל\"פנינים\". הספרים מתפרסמים תחת הרישיון החופשי GNU Free Documentation License (גרסה 1.3 עם Invariant Sections, Front-Cover Text, Back-Cover Text):<br><br>Copyright (C) 2020 Pninim <a href=\"https://pninim.org\">pninim.org</a><br>Permission is granted to copy, distribute and/or modify this document<br>under the terms of the GNU Free Documentation License, Version 1.3<br>published by the Free Software Foundation;<br>with Invariant Sections being \"הקדשות\", \"פרויקט פנינים\",<br>one Front-Cover Text:<br>\"באדיבות פנינים - הספרייה החופשית pninim.org\",<br>and one Back-Cover Text:<br>\"באדיבות פנינים - הספרייה החופשית pninim.org<br> גם אתם יכולים לסייע להרחבתה - דרך קופת הצדקה שלכם - ע\"י תמיכה באברכים נזקקים שהם השוקדים על בנייתה\".<br>A copy of the license is included in the section entitled \"GNU Free Documentation License\".<br><br><b>פרויקט פנינים</b><br><br>המטרה של המיזם היא לאפשר לתלמידי חכמים נזקקים להתפרנס בכבוד תוך כדי יצירת ערך מוסף לכלל הציבור. תומכי הפרויקט זוכים לעשות צדקה בגדר של \"מטיל בכיס\" (שבת סג.) שהיא מעולה ממתנה (נהמא דכיסופא = \"לחם של בושה\") ואפילו מהלוואה.<br><br>במסגרתם הלימודית אברכים מכל רחבי הארץ עובדים על יצירת מאגר תורני ממוחשב שניתן להשתמש בו ללא תמורה (ואפילו למטרות מסחריות, בכפוף לתנאי הרישיון). ספרים עתיקים נסרקים ועוברים תהליך המרה מתמונה למסמך תמליל ממוחשב. לאחר מכן, כל טקסט עובר הגהה קפדנית - ומתפרסם לכלל הציבור באמצעות גישה מקוונת חופשית.<br><br>לפרטים נוספים נא בקרו באתרנו: <a href=\"https://pninim.org\">pninim.org</a><br><br>סטיות מנוסח המקור צוינו כדלהלן:<br>- קטעים שלדעת העורך ראוי להחסירם מוסגרו בטילדות ~ ~<br>- קטעים שלדעת העורך ראוי להוסיפם מוסגרו בסוגריים מסולסלים { }<br><br>במקרה ומצאתם טעות או אי דיוק כלשהו - נבקש בכל לשון של בקשה להודיע לנו על כך בכתובת: contact@pninim.org<br><br><br><b>הקדשות</b><br><br>- להצלחתו ולהצלחת בני משפחתו של התורם החפץ בעילום שמו ברוחניות ובגשמיות בתוך שאר עם ישראל<br>- לע\"נ אברהם בן דוד<br>- לע\"נ חנה בת אהרן<br>- להצלחת א.פ. בכל ענייניו<br>- נחמה בת שרה, רפואה שלמה<br>- לע\"נ יוריי בן איליה<br>- לע\"נ ברוניה בת לזר<br>- דוד בן אברהם, תשובה שלמה<br>- לע\"נ יהודה בן שמואל<br>- לע\"נ אסתר בת לב<br>- לע\"נ חיה אסתר בת יעל<br>- טוביה בן מרים, רפואה שלמה בתוך שאר ח\"י<br>- לע\"נ אלעזר בן מנחם מנדל<br>- לע\"נ ילנה בת יוריי<br>",
+    "versionNotesInHebrew": "<b>זכויות יוצרים</b><br><br>כל הזכויות שמורות ל\"פנינים\". הספרים מתפרסמים תחת הרישיון החופשי GNU Free Documentation License (גרסה 1.3 עם Invariant Sections, Front-Cover Text, Back-Cover Text):<br><br>Copyright (C) 2020 Pninim <a href=\"https://pninim.org\">pninim.org</a><br>Permission is granted to copy, distribute and/or modify this document<br>under the terms of the GNU Free Documentation License, Version 1.3<br>published by the Free Software Foundation;<br>with Invariant Sections being \"הקדשות\", \"פרויקט פנינים\",<br>one Front-Cover Text:<br>\"באדיבות פנינים - הספרייה החופשית pninim.org\",<br>and one Back-Cover Text:<br>\"באדיבות פנינים - הספרייה החופשית pninim.org<br> גם אתם יכולים לסייע להרחבתה - דרך קופת הצדקה שלכם - ע\"י תמיכה באברכים נזקקים שהם השוקדים על בנייתה\".<br>A copy of the license is included in the section entitled \"GNU Free Documentation License\".<br><br><b>פרויקט פנינים</b><br><br>המטרה של המיזם היא לאפשר לתלמידי חכמים נזקקים להתפרנס בכבוד תוך כדי יצירת ערך מוסף לכלל הציבור. תומכי הפרויקט זוכים לעשות צדקה בגדר של \"מטיל בכיס\" (שבת סג.) שהיא מעולה ממתנה (נהמא דכיסופא = \"לחם של בושה\") ואפילו מהלוואה.<br><br>במסגרתם הלימודית אברכים מכל רחבי הארץ עובדים על יצירת מאגר תורני ממוחשב שניתן להשתמש בו ללא תמורה (ואפילו למטרות מסחריות, בכפוף לתנאי הרישיון). ספרים עתיקים נסרקים ועוברים תהליך המרה מתמונה למסמך תמליל ממוחשב. לאחר מכן, כל טקסט עובר הגהה קפדנית - ומתפרסם לכלל הציבור באמצעות גישה מקוונת חופשית.<br><br>לפרטים נוספים נא בקרו באתרנו: <a href=\"https://pninim.org\">pninim.org</a><br><br>סטיות מנוסח המקור צוינו כדלהלן:<br>- קטעים שלדעת העורך ראוי להחסירם מוסגרו בטילדות ~ ~<br>- קטעים שלדעת העורך ראוי להוסיפם מוסגרו בסוגריים מסולסלים { }<br><br>במקרה ומצאתם טעות או אי דיוק כלשהו - נבקש בכל לשון של בקשה להודיע לנו על כך בכתובת: contact@pninim.org<br><br><br><b>הקדשות</b><br><br>- להצלחתו ולהצלחת בני משפחתו של התורם החפץ בעילום שמו ברוחניות ובגשמיות בתוך שאר עם ישראל<br>- לע\"נ אברהם בן דוד<br>- לע\"נ חנה בת אהרן<br>- להצלחת א.פ. בכל ענייניו<br>- נחמה בת שרה, רפואה שלמה<br>- לע\"נ יוריי בן איליה<br>- לע\"נ ברוניה בת לזר<br>- דוד בן אברהם, תשובה שלמה<br>- לע\"נ יהודה בן שמואל<br>- לע\"נ אסתר בת לב<br>- לע\"נ חיה אסתר בת יעל<br>- טוביה בן מרים, רפואה שלמה בתוך שאר ח\"י<br>- לע\"נ אלעזר בן מנחם מנדל<br>- לע\"נ ילנה בת יוריי<br>",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "הגהות יעב\"ץ על משנה מעשר שני",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Haggahot Ya'avetz",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "text": [
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>בר\"מ ממעות.</b> צ\"ל בקדושת:",
+                "בר\"ש ובלבד שיהיו \"עושין\". צ\"ל יבשים:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>סלע זו מחוללת עליו נמצא.</b> כצ\"ל:"
+            ]
+        ],
+        [],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>בר\"ם וחייב ״בפירות\"</b> צ\"ל בביעור:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>בר\"ש א״נ היה לו מאתים זוז כו'.</b> נ״ב ע\"ל פ״ב מ״ז ודו״ק. ומ״ש שהיה פחמי אינה ראיה שעני היה. כדאמרי אינשי שבע שני הוה כפנא ואבבא אומנא לא חליף. אבל ודאי היה מתפרנס בצער כי מלאכה כבדה ובזויה היא פחמיות. ולזה נתרעם ממנו ר״ג שלא הי׳'ל לעסוק במלאכה כזו מפני כבוד תורתו. ור״י לא רצה ליהנות מכבוד התורה ולא להתפרנס ממ״ע:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Haggahot Ya'avetz/Seder Zeraim/Haggahot Ya'avetz on Mishnah Maaser Sheni/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,61 @@
+{
+    "title": "Haggahot Ya'avetz on Mishnah Maaser Sheni",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Haggahot_Ya'avetz_on_Mishnah_Maaser_Sheni",
+    "text": [
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>בר\"מ ממעות.</b> צ\"ל בקדושת:",
+                "בר\"ש ובלבד שיהיו \"עושין\". צ\"ל יבשים:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>סלע זו מחוללת עליו נמצא.</b> כצ\"ל:"
+            ]
+        ],
+        [],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>בר\"ם וחייב ״בפירות\"</b> צ\"ל בביעור:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>בר\"ש א״נ היה לו מאתים זוז כו'.</b> נ״ב ע\"ל פ״ב מ״ז ודו״ק. ומ״ש שהיה פחמי אינה ראיה שעני היה. כדאמרי אינשי שבע שני הוה כפנא ואבבא אומנא לא חליף. אבל ודאי היה מתפרנס בצער כי מלאכה כבדה ובזויה היא פחמיות. ולזה נתרעם ממנו ר״ג שלא הי׳'ל לעסוק במלאכה כזו מפני כבוד תורתו. ור״י לא רצה ליהנות מכבוד התורה ולא להתפרנס ממ״ע:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Vilna Edition",
+            "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "הגהות יעב\"ץ על משנה מעשר שני",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Haggahot Ya'avetz",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Haggahot Ya'avetz/Seder Zeraim/Haggahot Ya'avetz on Mishnah Peah/Hebrew/Vilna Edition.json

@@ -0,0 +1,45 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Haggahot Ya'avetz on Mishnah Peah",
+    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI",
+    "versionTitle": "Vilna Edition",
+    "versionNotes": "<b>זכויות יוצרים</b><br><br>כל הזכויות שמורות ל\"פנינים\". הספרים מתפרסמים תחת הרישיון החופשי GNU Free Documentation License (גרסה 1.3 עם Invariant Sections, Front-Cover Text, Back-Cover Text):<br><br>Copyright (C) 2020 Pninim <a href=\"https://pninim.org\">pninim.org</a><br>Permission is granted to copy, distribute and/or modify this document<br>under the terms of the GNU Free Documentation License, Version 1.3<br>published by the Free Software Foundation;<br>with Invariant Sections being \"הקדשות\", \"פרויקט פנינים\",<br>one Front-Cover Text:<br>\"באדיבות פנינים - הספרייה החופשית pninim.org\",<br>and one Back-Cover Text:<br>\"באדיבות פנינים - הספרייה החופשית pninim.org<br> גם אתם יכולים לסייע להרחבתה - דרך קופת הצדקה שלכם - ע\"י תמיכה באברכים נזקקים שהם השוקדים על בנייתה\".<br>A copy of the license is included in the section entitled \"GNU Free Documentation License\".<br><br><b>פרויקט פנינים</b><br><br>המטרה של המיזם היא לאפשר לתלמידי חכמים נזקקים להתפרנס בכבוד תוך כדי יצירת ערך מוסף לכלל הציבור. תומכי הפרויקט זוכים לעשות צדקה בגדר של \"מטיל בכיס\" (שבת סג.) שהיא מעולה ממתנה (נהמא דכיסופא = \"לחם של בושה\") ואפילו מהלוואה.<br><br>במסגרתם הלימודית אברכים מכל רחבי הארץ עובדים על יצירת מאגר תורני ממוחשב שניתן להשתמש בו ללא תמורה (ואפילו למטרות מסחריות, בכפוף לתנאי הרישיון). ספרים עתיקים נסרקים ועוברים תהליך המרה מתמונה למסמך תמליל ממוחשב. לאחר מכן, כל טקסט עובר הגהה קפדנית - ומתפרסם לכלל הציבור באמצעות גישה מקוונת חופשית.<br><br>לפרטים נוספים נא בקרו באתרנו: <a href=\"https://pninim.org\">pninim.org</a><br><br>סטיות מנוסח המקור צוינו כדלהלן:<br>- קטעים שלדעת העורך ראוי להחסירם מוסגרו בטילדות ~ ~<br>- קטעים שלדעת העורך ראוי להוסיפם מוסגרו בסוגריים מסולסלים { }<br><br>במקרה ומצאתם טעות או אי דיוק כלשהו - נבקש בכל לשון של בקשה להודיע לנו על כך בכתובת: contact@pninim.org<br><br><br><b>הקדשות</b><br><br>- להצלחתו ולהצלחת בני משפחתו של התורם החפץ בעילום שמו ברוחניות ובגשמיות בתוך שאר עם ישראל<br>- לע\"נ אברהם בן דוד<br>- לע\"נ חנה בת אהרן<br>- להצלחת א.פ. בכל ענייניו<br>- נחמה בת שרה, רפואה שלמה<br>- לע\"נ יוריי בן איליה<br>- לע\"נ ברוניה בת לזר<br>- דוד בן אברהם, תשובה שלמה<br>- לע\"נ יהודה בן שמואל<br>- לע\"נ אסתר בת לב<br>- לע\"נ חיה אסתר בת יעל<br>- טוביה בן מרים, רפואה שלמה בתוך שאר ח\"י<br>- לע\"נ אלעזר בן מנחם מנדל<br>- לע\"נ ילנה בת יוריי<br>",
+    "versionNotesInHebrew": "<b>זכויות יוצרים</b><br><br>כל הזכויות שמורות ל\"פנינים\". הספרים מתפרסמים תחת הרישיון החופשי GNU Free Documentation License (גרסה 1.3 עם Invariant Sections, Front-Cover Text, Back-Cover Text):<br><br>Copyright (C) 2020 Pninim <a href=\"https://pninim.org\">pninim.org</a><br>Permission is granted to copy, distribute and/or modify this document<br>under the terms of the GNU Free Documentation License, Version 1.3<br>published by the Free Software Foundation;<br>with Invariant Sections being \"הקדשות\", \"פרויקט פנינים\",<br>one Front-Cover Text:<br>\"באדיבות פנינים - הספרייה החופשית pninim.org\",<br>and one Back-Cover Text:<br>\"באדיבות פנינים - הספרייה החופשית pninim.org<br> גם אתם יכולים לסייע להרחבתה - דרך קופת הצדקה שלכם - ע\"י תמיכה באברכים נזקקים שהם השוקדים על בנייתה\".<br>A copy of the license is included in the section entitled \"GNU Free Documentation License\".<br><br><b>פרויקט פנינים</b><br><br>המטרה של המיזם היא לאפשר לתלמידי חכמים נזקקים להתפרנס בכבוד תוך כדי יצירת ערך מוסף לכלל הציבור. תומכי הפרויקט זוכים לעשות צדקה בגדר של \"מטיל בכיס\" (שבת סג.) שהיא מעולה ממתנה (נהמא דכיסופא = \"לחם של בושה\") ואפילו מהלוואה.<br><br>במסגרתם הלימודית אברכים מכל רחבי הארץ עובדים על יצירת מאגר תורני ממוחשב שניתן להשתמש בו ללא תמורה (ואפילו למטרות מסחריות, בכפוף לתנאי הרישיון). ספרים עתיקים נסרקים ועוברים תהליך המרה מתמונה למסמך תמליל ממוחשב. לאחר מכן, כל טקסט עובר הגהה קפדנית - ומתפרסם לכלל הציבור באמצעות גישה מקוונת חופשית.<br><br>לפרטים נוספים נא בקרו באתרנו: <a href=\"https://pninim.org\">pninim.org</a><br><br>סטיות מנוסח המקור צוינו כדלהלן:<br>- קטעים שלדעת העורך ראוי להחסירם מוסגרו בטילדות ~ ~<br>- קטעים שלדעת העורך ראוי להוסיפם מוסגרו בסוגריים מסולסלים { }<br><br>במקרה ומצאתם טעות או אי דיוק כלשהו - נבקש בכל לשון של בקשה להודיע לנו על כך בכתובת: contact@pninim.org<br><br><br><b>הקדשות</b><br><br>- להצלחתו ולהצלחת בני משפחתו של התורם החפץ בעילום שמו ברוחניות ובגשמיות בתוך שאר עם ישראל<br>- לע\"נ אברהם בן דוד<br>- לע\"נ חנה בת אהרן<br>- להצלחת א.פ. בכל ענייניו<br>- נחמה בת שרה, רפואה שלמה<br>- לע\"נ יוריי בן איליה<br>- לע\"נ ברוניה בת לזר<br>- דוד בן אברהם, תשובה שלמה<br>- לע\"נ יהודה בן שמואל<br>- לע\"נ אסתר בת לב<br>- לע\"נ חיה אסתר בת יעל<br>- טוביה בן מרים, רפואה שלמה בתוך שאר ח\"י<br>- לע\"נ אלעזר בן מנחם מנדל<br>- לע\"נ ילנה בת יוריי<br>",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "הגהות יעב\"ץ על משנה פאה",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Haggahot Ya'avetz",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [
+                "<b>בר״מ ולא יתחייב לתת יותר מחמישית ממונו לבד אם עשה כן במדת חסידות.</b> נ״ב אין זה מדויק שהרי כך אמרו המבזבז אל יבזבז יותר מחומש. לא חייבו חומש אלא אם רצה לעשות ממד\"ח מ״מ לא יוסיף יותר מחומש אכן פירושו נוטה קצת לזה שמא המעתיק שגה ולא נתכוין בשמועה זו לבארה היטב בהעתקתו. ומ״ש הר״מ לחלק בין חומש הקרן לחומש הריוח. לפי ההזדמן מצורך העניים. צ״ע מנליה. אנו אין לנו במעשר וחומש אלא בפעם ראשון מן הקרן אח״כ מן הריוח וזה לעולם שוה. אבל כשיזדמן צורך העניים יותר. זה צריך באור פרטי עמ״ש במק״א בס״ד:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>שם ופירוש מריחה מריקה.</b> נ״ב זה הפירוש אין לו עד. אבל מרוח בלשון חז״ל הוא כענין חליקה כמו ממרח רטיה שמחליקה וכן כאן ממרח מחליק פני הכרי ומשוה אוהו:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [
+                "<b>בר\"ש ומשנתנו לא מצאנו בעדיות.</b> נ\"ב צ״ל שהיתה לו נוס׳ אחרת כי בספרינו כאן נמצאות וכאן היתה:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Haggahot Ya'avetz/Seder Zeraim/Haggahot Ya'avetz on Mishnah Peah/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,44 @@
+{
+    "title": "Haggahot Ya'avetz on Mishnah Peah",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Haggahot_Ya'avetz_on_Mishnah_Peah",
+    "text": [
+        [
+            [
+                "<b>בר״מ ולא יתחייב לתת יותר מחמישית ממונו לבד אם עשה כן במדת חסידות.</b> נ״ב אין זה מדויק שהרי כך אמרו המבזבז אל יבזבז יותר מחומש. לא חייבו חומש אלא אם רצה לעשות ממד\"ח מ״מ לא יוסיף יותר מחומש אכן פירושו נוטה קצת לזה שמא המעתיק שגה ולא נתכוין בשמועה זו לבארה היטב בהעתקתו. ומ״ש הר״מ לחלק בין חומש הקרן לחומש הריוח. לפי ההזדמן מצורך העניים. צ״ע מנליה. אנו אין לנו במעשר וחומש אלא בפעם ראשון מן הקרן אח״כ מן הריוח וזה לעולם שוה. אבל כשיזדמן צורך העניים יותר. זה צריך באור פרטי עמ״ש במק״א בס״ד:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>שם ופירוש מריחה מריקה.</b> נ״ב זה הפירוש אין לו עד. אבל מרוח בלשון חז״ל הוא כענין חליקה כמו ממרח רטיה שמחליקה וכן כאן ממרח מחליק פני הכרי ומשוה אוהו:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [
+                "<b>בר\"ש ומשנתנו לא מצאנו בעדיות.</b> נ\"ב צ״ל שהיתה לו נוס׳ אחרת כי בספרינו כאן נמצאות וכאן היתה:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Vilna Edition",
+            "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "הגהות יעב\"ץ על משנה פאה",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Haggahot Ya'avetz",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Haggahot Ya'avetz/Seder Zeraim/Haggahot Ya'avetz on Mishnah Sheviit/Hebrew/Vilna Edition.json

@@ -0,0 +1,87 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Haggahot Ya'avetz on Mishnah Sheviit",
+    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI",
+    "versionTitle": "Vilna Edition",
+    "versionNotes": "<b>זכויות יוצרים</b><br><br>כל הזכויות שמורות ל\"פנינים\". הספרים מתפרסמים תחת הרישיון החופשי GNU Free Documentation License (גרסה 1.3 עם Invariant Sections, Front-Cover Text, Back-Cover Text):<br><br>Copyright (C) 2020 Pninim <a href=\"https://pninim.org\">pninim.org</a><br>Permission is granted to copy, distribute and/or modify this document<br>under the terms of the GNU Free Documentation License, Version 1.3<br>published by the Free Software Foundation;<br>with Invariant Sections being \"הקדשות\", \"פרויקט פנינים\",<br>one Front-Cover Text:<br>\"באדיבות פנינים - הספרייה החופשית pninim.org\",<br>and one Back-Cover Text:<br>\"באדיבות פנינים - הספרייה החופשית pninim.org<br> גם אתם יכולים לסייע להרחבתה - דרך קופת הצדקה שלכם - ע\"י תמיכה באברכים נזקקים שהם השוקדים על בנייתה\".<br>A copy of the license is included in the section entitled \"GNU Free Documentation License\".<br><br><b>פרויקט פנינים</b><br><br>המטרה של המיזם היא לאפשר לתלמידי חכמים נזקקים להתפרנס בכבוד תוך כדי יצירת ערך מוסף לכלל הציבור. תומכי הפרויקט זוכים לעשות צדקה בגדר של \"מטיל בכיס\" (שבת סג.) שהיא מעולה ממתנה (נהמא דכיסופא = \"לחם של בושה\") ואפילו מהלוואה.<br><br>במסגרתם הלימודית אברכים מכל רחבי הארץ עובדים על יצירת מאגר תורני ממוחשב שניתן להשתמש בו ללא תמורה (ואפילו למטרות מסחריות, בכפוף לתנאי הרישיון). ספרים עתיקים נסרקים ועוברים תהליך המרה מתמונה למסמך תמליל ממוחשב. לאחר מכן, כל טקסט עובר הגהה קפדנית - ומתפרסם לכלל הציבור באמצעות גישה מקוונת חופשית.<br><br>לפרטים נוספים נא בקרו באתרנו: <a href=\"https://pninim.org\">pninim.org</a><br><br>סטיות מנוסח המקור צוינו כדלהלן:<br>- קטעים שלדעת העורך ראוי להחסירם מוסגרו בטילדות ~ ~<br>- קטעים שלדעת העורך ראוי להוסיפם מוסגרו בסוגריים מסולסלים { }<br><br>במקרה ומצאתם טעות או אי דיוק כלשהו - נבקש בכל לשון של בקשה להודיע לנו על כך בכתובת: contact@pninim.org<br><br><br><b>הקדשות</b><br><br>- להצלחתו ולהצלחת בני משפחתו של התורם החפץ בעילום שמו ברוחניות ובגשמיות בתוך שאר עם ישראל<br>- לע\"נ אברהם בן דוד<br>- לע\"נ חנה בת אהרן<br>- להצלחת א.פ. בכל ענייניו<br>- נחמה בת שרה, רפואה שלמה<br>- לע\"נ יוריי בן איליה<br>- לע\"נ ברוניה בת לזר<br>- דוד בן אברהם, תשובה שלמה<br>- לע\"נ יהודה בן שמואל<br>- לע\"נ אסתר בת לב<br>- לע\"נ חיה אסתר בת יעל<br>- טוביה בן מרים, רפואה שלמה בתוך שאר ח\"י<br>- לע\"נ אלעזר בן מנחם מנדל<br>- לע\"נ ילנה בת יוריי<br>",
+    "versionNotesInHebrew": "<b>זכויות יוצרים</b><br><br>כל הזכויות שמורות ל\"פנינים\". הספרים מתפרסמים תחת הרישיון החופשי GNU Free Documentation License (גרסה 1.3 עם Invariant Sections, Front-Cover Text, Back-Cover Text):<br><br>Copyright (C) 2020 Pninim <a href=\"https://pninim.org\">pninim.org</a><br>Permission is granted to copy, distribute and/or modify this document<br>under the terms of the GNU Free Documentation License, Version 1.3<br>published by the Free Software Foundation;<br>with Invariant Sections being \"הקדשות\", \"פרויקט פנינים\",<br>one Front-Cover Text:<br>\"באדיבות פנינים - הספרייה החופשית pninim.org\",<br>and one Back-Cover Text:<br>\"באדיבות פנינים - הספרייה החופשית pninim.org<br> גם אתם יכולים לסייע להרחבתה - דרך קופת הצדקה שלכם - ע\"י תמיכה באברכים נזקקים שהם השוקדים על בנייתה\".<br>A copy of the license is included in the section entitled \"GNU Free Documentation License\".<br><br><b>פרויקט פנינים</b><br><br>המטרה של המיזם היא לאפשר לתלמידי חכמים נזקקים להתפרנס בכבוד תוך כדי יצירת ערך מוסף לכלל הציבור. תומכי הפרויקט זוכים לעשות צדקה בגדר של \"מטיל בכיס\" (שבת סג.) ש��יא מעולה ממתנה (נהמא דכיסופא = \"לחם של בושה\") ואפילו מהלוואה.<br><br>במסגרתם הלימודית אברכים מכל רחבי הארץ עובדים על יצירת מאגר תורני ממוחשב שניתן להשתמש בו ללא תמורה (ואפילו למטרות מסחריות, בכפוף לתנאי הרישיון). ספרים עתיקים נסרקים ועוברים תהליך המרה מתמונה למסמך תמליל ממוחשב. לאחר מכן, כל טקסט עובר הגהה קפדנית - ומתפרסם לכלל הציבור באמצעות גישה מקוונת חופשית.<br><br>לפרטים נוספים נא בקרו באתרנו: <a href=\"https://pninim.org\">pninim.org</a><br><br>סטיות מנוסח המקור צוינו כדלהלן:<br>- קטעים שלדעת העורך ראוי להחסירם מוסגרו בטילדות ~ ~<br>- קטעים שלדעת העורך ראוי להוסיפם מוסגרו בסוגריים מסולסלים { }<br><br>במקרה ומצאתם טעות או אי דיוק כלשהו - נבקש בכל לשון של בקשה להודיע לנו על כך בכתובת: contact@pninim.org<br><br><br><b>הקדשות</b><br><br>- להצלחתו ולהצלחת בני משפחתו של התורם החפץ בעילום שמו ברוחניות ובגשמיות בתוך שאר עם ישראל<br>- לע\"נ אברהם בן דוד<br>- לע\"נ חנה בת אהרן<br>- להצלחת א.פ. בכל ענייניו<br>- נחמה בת שרה, רפואה שלמה<br>- לע\"נ יוריי בן איליה<br>- לע\"נ ברוניה בת לזר<br>- דוד בן אברהם, תשובה שלמה<br>- לע\"נ יהודה בן שמואל<br>- לע\"נ אסתר בת לב<br>- לע\"נ חיה אסתר בת יעל<br>- טוביה בן מרים, רפואה שלמה בתוך שאר ח\"י<br>- לע\"נ אלעזר בן מנחם מנדל<br>- לע\"נ ילנה בת יוריי<br>",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "הגהות יעב\"ץ על משנה שביעית",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Haggahot Ya'avetz",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "text": [
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [
+            [
+                "<b>בר\"ש דמעלה בזמן הזה.</b> נ\"ב חייב:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>בר\"ש מאי קא״ל ר\"ז משתרי קטפא מר\"ז ומאבוהי דר' פדת נמי משתרי קטפא דכולהו מודו דבקטפא כו'.</b> כצ״ל:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [
+                "<b>בר\"ש ולא מדליקין בשמן שרפה.</b> נ\"ב שמא י\"ל בזה דאשביעית קאי דבר הלמד מענינו הוא. ר״ל בשביעית אין מדליקין כו' כשאר ימות השנה משום דנפק מינה חורבא שיסברו שהשמן של שביעית שנתעב להדלקה. ויקחו ממנו לצרכן כי יחשבוהו הפקר. והיינו בזיון שישתמש בו להדיוט:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>אין קוצין אותן במקצה אבל קוצץ אותם בחרבה</b> כצ״ל ונ״ב [מקצה] הוא כלי ברזל שקוצצין בו תאנה כדר״ש. והוא כמו מקצועה. מן יעשהו במקצועות (ישעיה מד) וכן בלשון חכמים (נדרים סא,ב סב,א ע\"ש) אחר שהוקפלו רוב המקצועות ודרך לשון חכמים להבליע ולהשמיט העין כ\"פ. ופר״מ בזה תמוה וכדומה שכ\"ה פירוש חרבה לדעתו ג״כ שם מקום כמו חורבה. אך זר הוא בענין משנה זו:"
+            ],
+            [
+                "<b>בר״מ שאם נפסל כו' שגורם לפ״ש כו'.</b> נ\"ב תמוה דבפרק כל הזבחים משמע בהדיא כפר״ש ורש\"י:"
+            ],
+            [
+                "<b>בר\"ש ובירושלמי משמע דר\"י כו'</b> נ״ב הכי איתא נמי בבבלי בהגוזל (דף קב) בלולב הגזול (דף מ):",
+                "<b>בר״ש זאת אומרת אסור כו'.</b> נ״ב לכתחלה אבל דיעבד ודאי מקודשת כדשמעינן ממתני' דאחיות פ\"ב דקדושין ע\"ש דף נב,א:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [
+                "<b>עד שיכלו דליות ״של אבל\".</b> כצ״ל:",
+                "<b>שם פי' בקונטרס כל \"שמגדלן\" שקמים.</b> כצ״ל:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>בפי��וש הרא״ש ד״ה מזכהו. אע\"ג דחוב הוא לו תק\"ח כו'.</b> נ\"ב משום תקנת הלוים. דניחא להו בהכי כי היכי דלוזפי להו. משו\"ה זכות הוא דהוי:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>אמר לו אעפ״כ יקבל.</b> נ\"ב רשאי: וכן הא דבסמוך (ברוצח) רשאי לקבל אם ירצה:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Haggahot Ya'avetz/Seder Zeraim/Haggahot Ya'avetz on Mishnah Sheviit/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,86 @@
+{
+    "title": "Haggahot Ya'avetz on Mishnah Sheviit",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Haggahot_Ya'avetz_on_Mishnah_Sheviit",
+    "text": [
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [
+            [
+                "<b>בר\"ש דמעלה בזמן הזה.</b> נ\"ב חייב:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>בר\"ש מאי קא״ל ר\"ז משתרי קטפא מר\"ז ומאבוהי דר' פדת נמי משתרי קטפא דכולהו מודו דבקטפא כו'.</b> כצ״ל:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [
+                "<b>בר\"ש ולא מדליקין בשמן שרפה.</b> נ\"ב שמא י\"ל בזה דאשביעית קאי דבר הלמד מענינו הוא. ר״ל בשביעית אין מדליקין כו' כשאר ימות השנה משום דנפק מינה חורבא שיסברו שהשמן של שביעית שנתעב להדלקה. ויקחו ממנו לצרכן כי יחשבוהו הפקר. והיינו בזיון שישתמש בו להדיוט:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>אין קוצין אותן במקצה אבל קוצץ אותם בחרבה</b> כצ״ל ונ״ב [מקצה] הוא כלי ברזל שקוצצין בו תאנה כדר״ש. והוא כמו מקצועה. מן יעשהו במקצועות (ישעיה מד) וכן בלשון חכמים (נדרים סא,ב סב,א ע\"ש) אחר שהוקפלו רוב המקצועות ודרך לשון חכמים להבליע ולהשמיט העין כ\"פ. ופר״מ בזה תמוה וכדומה שכ\"ה פירוש חרבה לדעתו ג״כ שם מקום כמו חורבה. אך זר הוא בענין משנה זו:"
+            ],
+            [
+                "<b>בר״מ שאם נפסל כו' שגורם לפ״ש כו'.</b> נ\"ב תמוה דבפרק כל הזבחים משמע בהדיא כפר״ש ורש\"י:"
+            ],
+            [
+                "<b>בר\"ש ובירושלמי משמע דר\"י כו'</b> נ״ב הכי איתא נמי בבבלי בהגוזל (דף קב) בלולב הגזול (דף מ):",
+                "<b>בר״ש זאת אומרת אסור כו'.</b> נ״ב לכתחלה אבל דיעבד ודאי מקודשת כדשמעינן ממתני' דאחיות פ\"ב דקדושין ע\"ש דף נב,א:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [
+                "<b>עד שיכלו דליות ״של אבל\".</b> כצ״ל:",
+                "<b>שם פי' בקונטרס כל \"שמגדלן\" שקמים.</b> כצ״ל:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>בפירוש הרא״ש ד״ה מזכהו. אע\"ג דחוב הוא לו תק\"ח כו'.</b> נ\"ב משום תקנת הלוים. דניחא להו בהכי כי היכי דלוזפי להו. משו\"ה זכות הוא דהוי:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>אמר לו אעפ״כ יקבל.</b> נ\"ב רשאי: וכן הא דבסמוך (ברוצח) רשאי לקבל אם ירצה:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Vilna Edition",
+            "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "הגהות יעב\"ץ על משנה שביעית",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Haggahot Ya'avetz",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Haggahot Ya'avetz/Seder Zeraim/Haggahot Ya'avetz on Mishnah Terumot/Hebrew/Vilna Edition.json

@@ -0,0 +1,117 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Haggahot Ya'avetz on Mishnah Terumot",
+    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI",
+    "versionTitle": "Vilna Edition",
+    "versionNotes": "<b>זכויות יוצרים</b><br><br>כל הזכויות שמורות ל\"פנינים\". הספרים מתפרסמים תחת הרישיון החופשי GNU Free Documentation License (גרסה 1.3 עם Invariant Sections, Front-Cover Text, Back-Cover Text):<br><br>Copyright (C) 2020 Pninim <a href=\"https://pninim.org\">pninim.org</a><br>Permission is granted to copy, distribute and/or modify this document<br>under the terms of the GNU Free Documentation License, Version 1.3<br>published by the Free Software Foundation;<br>with Invariant Sections being \"הקדשות\", \"פרויקט פנינים\",<br>one Front-Cover Text:<br>\"באדיבות פנינים - הספרייה החופשית pninim.org\",<br>and one Back-Cover Text:<br>\"באדיבות פנינים - הספרייה החופשית pninim.org<br> גם אתם יכולים לסייע להרחבתה - דרך קופת הצדקה שלכם - ע\"י תמיכה באברכים נזקקים שהם השוקדים על בנייתה\".<br>A copy of the license is included in the section entitled \"GNU Free Documentation License\".<br><br><b>פרויקט פנינים</b><br><br>המטרה של המיזם היא לאפשר לתלמידי חכמים נזקקים להתפרנס בכבוד תוך כדי יצירת ערך מוסף לכלל הציבור. תומכי הפרויקט זוכים לעשות צדקה בגדר של \"מטיל בכיס\" (שבת סג.) שהיא מעולה ממתנה (נהמא דכיסופא = \"לחם של בושה\") ואפילו מהלוואה.<br><br>במסגרתם הלימודית אברכים מכל רחבי הארץ עובדים על יצירת מאגר תורני ממוחשב שניתן להשתמש בו ללא תמורה (ואפילו למטרות מסחריות, בכפוף לתנאי הרישיון). ספרים עתיקים נסרקים ועוברים תהליך המרה מתמונה למסמך תמליל ממוחשב. לאחר מכן, כל טקסט עובר הגהה קפדנית - ומתפרסם לכלל הציבור באמצעות גישה מקוונת חופשית.<br><br>לפרטים נוספים נא בקרו באתרנו: <a href=\"https://pninim.org\">pninim.org</a><br><br>סטיות מנוסח המקור צוינו כדלהלן:<br>- קטעים שלדעת העורך ראוי להחסירם מוסגרו בטילדות ~ ~<br>- קטעים שלדעת העורך ראוי להוסיפם מוסגרו בסוגריים מסולסלים { }<br><br>במקרה ומצאתם טעות או אי דיוק כלשהו - נבקש בכל לשון של בקשה להודיע לנו על כך בכתובת: contact@pninim.org<br><br><br><b>הקדשות</b><br><br>- להצלחתו ולהצלחת בני משפחתו של התורם החפץ בעילום שמו ברוחניות ובגשמיות בתוך שאר עם ישראל<br>- לע\"נ אברהם בן דוד<br>- לע\"נ חנה בת אהרן<br>- להצלחת א.פ. בכל ענייניו<br>- נחמה בת שרה, רפואה שלמה<br>- לע\"נ יוריי בן איליה<br>- לע\"נ ברוניה בת לזר<br>- דוד בן אברהם, תשובה שלמה<br>- לע\"נ יהודה בן שמואל<br>- לע\"נ אסתר בת לב<br>- לע\"נ חיה אסתר בת יעל<br>- טוביה בן מרים, רפואה שלמה בתוך שאר ח\"י<br>- לע\"נ אלעזר בן מנחם מנדל<br>- לע\"נ ילנה בת יוריי<br>",
+    "versionNotesInHebrew": "<b>זכויות יוצרים</b><br><br>כל הזכויות שמורות ל\"פנינים\". הספרים מתפרסמים תחת הרישיון החופשי GNU Free Documentation License (גרסה 1.3 עם Invariant Sections, Front-Cover Text, Back-Cover Text):<br><br>Copyright (C) 2020 Pninim <a href=\"https://pninim.org\">pninim.org</a><br>Permission is granted to copy, distribute and/or modify this document<br>under the terms of the GNU Free Documentation License, Version 1.3<br>published by the Free Software Foundation;<br>with Invariant Sections being \"הקדשות\", \"פרויקט פנינים\",<br>one Front-Cover Text:<br>\"באדיבות פנינים - הספרייה החופשית pninim.org\",<br>and one Back-Cover Text:<br>\"באדיבות פנינים - הספרייה החופשית pninim.org<br> גם אתם יכולים לסייע להרחבתה - דרך קופת הצדקה שלכם - ע\"י תמיכה באברכים נזקקים שהם השוקדים על בנייתה\".<br>A copy of the license is included in the section entitled \"GNU Free Documentation License\".<br><br><b>פרויקט פנינים</b><br><br>המטרה של המיזם היא לאפשר לתלמידי חכמים נזקקים להתפרנס בכבוד תוך כדי יצירת ערך מוסף לכלל הציבור. תומכי הפרויקט זוכים לעשות צדקה בגדר של \"מטיל בכיס\" (שבת סג.) שהיא מעולה ממתנה (נהמא דכיסופא = \"לחם של בושה\") ואפילו מהלוואה.<br><br>במסגרתם הלימודית אברכים מכל רחבי הארץ עובדים על יצירת מאגר תורני ממוחשב שניתן להשתמש בו ללא תמורה (ואפילו למטרות מסחריות, בכפוף לתנאי הרישיון). ספרים עתיקים נסרקים ועוברים תהליך המרה מתמונה למסמך תמליל ממוחשב. לאחר מכן, כל טקסט עובר הגהה קפדנית - ומתפרסם לכלל הציבור באמצעות גישה מקוונת חופשית.<br><br>לפרטים נוספים נא בקרו באתרנו: <a href=\"https://pninim.org\">pninim.org</a><br><br>סטיות מנוסח המקור צוינו כדלהלן:<br>- קטעים שלדעת העורך ראוי להחסירם מוסגרו בטילדות ~ ~<br>- קטעים שלדעת העורך ראוי להוסיפם מוסגרו בסוגריים מסולסלים { }<br><br>במקרה ומצאתם טעות או אי דיוק כלשהו - נבקש בכל לשון של בקשה להודיע לנו על כך בכתובת: contact@pninim.org<br><br><br><b>הקדשות</b><br><br>- להצלחתו ולהצלחת בני משפחתו של התורם החפץ בעילום שמו ברוחניות ובגשמיות בתוך שאר עם ישראל<br>- לע\"נ אברהם בן דוד<br>- לע\"נ חנה בת אהרן<br>- להצלחת א.פ. בכל ענייניו<br>- נחמה בת שרה, רפואה שלמה<br>- לע\"נ יוריי בן איליה<br>- לע\"נ ברוניה בת לזר<br>- דוד בן אברהם, תשובה שלמה<br>- לע\"נ יהודה בן שמואל<br>- לע\"נ אסתר בת לב<br>- לע\"נ חיה אסתר בת יעל<br>- טוביה בן מרים, רפואה שלמה בתוך שאר ח\"י<br>- לע\"נ אלעזר בן מנחם מנדל<br>- לע\"נ ילנה בת יוריי<br>",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "הגהות יעב\"ץ על משנה תרומות",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Haggahot Ya'avetz",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [
+                "<b>בר״ש מאת ״בני ישראל\"</b> צ\"ל ״כל איש\":"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>בר״ש ועוד מוכח לעיל.</b> נ\"ב בירושלמי:",
+                "שם א\"נ טעמא דר״מ משום דכתיב ״תרומת\". צ\"ל גבי תרומה:"
+            ],
+            [
+                "<b>בר\"ש ואין בני אדם \"טועין\" לומר</b> כצ\"ל:"
+            ]
+        ],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [
+            [
+                "<b>בר\"ם שהרבה החולין על התרומה במזיד ״אסור וזה\" האסור</b> כצ\"ל:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>בר״ש כדרך שפוסלת בחולין הוה ליה למיתני.</b> כצ\"ל ושבינתיים נמחק:",
+                "<b>שם ומיהו יכול ״לומר\"</b> צ״ל ״להיות\":",
+                "<b>שם אלא שגידוליהן חולין אם ״הם\"</b> צ\"ל \"כן\":",
+                "<b>שם עון כקרבן.</b> צ\"ל כעין קרבן:"
+            ],
+            [
+                "<b>בר\"ש ועכשיו.</b> צ\"ל ונעשין. דאצטריך צ\"ל דאצריך:"
+            ]
+        ],
+        [],
+        [
+            [
+                "<b>בר\"ש א\"ל נמלכין מינן.</b> נ\"ב ממנו. כלומר מעצמנו:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כולה.</b> צ\"ל כולן. וכן בפעם השני:"
+            ],
+            [
+                "<b>כולכה.</b> צ\"ל כולכן:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>בר\"ש שעבר זמן.</b> כצ\"ל ונ\"ב צ\"ע כשלא עבר זמן הזרע מהו:"
+            ],
+            [
+                "<b>בר\"ש אפי׳ התורם.</b> צ\"ל אבל הדמים:",
+                "<b>בר\"ם מגזרת זממו.</b> נ״ב זה רחוק אבל הוא לשון חכמים:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>בר\"ש ובדגים דליכא קרא לא אסר מדאורייתא כי׳.</b> נ\"ב עמ\"ש בפרק ג\"ה בס\"ד דכולה ניחא ולעולם ציר דגים כציר שרצים דאורייתא:"
+            ],
+            [
+                "בר\"מ חגבים מיני החגבים כו' כצ\"ל:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>בר\"ש ותימה דבמס׳ שביעית פ״ח כו׳.</b> נ״ב עמש״ל שם:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Haggahot Ya'avetz/Seder Zeraim/Haggahot Ya'avetz on Mishnah Terumot/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,116 @@
+{
+    "title": "Haggahot Ya'avetz on Mishnah Terumot",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Haggahot_Ya'avetz_on_Mishnah_Terumot",
+    "text": [
+        [
+            [
+                "<b>בר״ש מאת ״בני ישראל\"</b> צ\"ל ״כל איש\":"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>בר״ש ועוד מוכח לעיל.</b> נ\"ב בירושלמי:",
+                "שם א\"נ טעמא דר״מ משום דכתיב ״תרומת\". צ\"ל גבי תרומה:"
+            ],
+            [
+                "<b>בר\"ש ואין בני אדם \"טועין\" לומר</b> כצ\"ל:"
+            ]
+        ],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [
+            [
+                "<b>בר\"ם שהרבה החולין על התרומה במזיד ״אסור וזה\" האסור</b> כצ\"ל:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>בר״ש כדרך שפוסלת בחולין הוה ליה למיתני.</b> כצ\"ל ושבינתיים נמחק:",
+                "<b>שם ומיהו יכול ״לומר\"</b> צ״ל ״להיות\":",
+                "<b>שם אלא שגידוליהן חולין אם ״הם\"</b> צ\"ל \"כן\":",
+                "<b>שם עון כקרבן.</b> צ\"ל כעין קרבן:"
+            ],
+            [
+                "<b>בר\"ש ועכשיו.</b> צ\"ל ונעשין. דאצטריך צ\"ל דאצריך:"
+            ]
+        ],
+        [],
+        [
+            [
+                "<b>בר\"ש א\"ל נמלכין מינן.</b> נ\"ב ממנו. כלומר מעצמנו:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כולה.</b> צ\"ל כולן. וכן בפעם השני:"
+            ],
+            [
+                "<b>כולכה.</b> צ\"ל כולכן:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>בר\"ש שעבר זמן.</b> כצ\"ל ונ\"ב צ\"ע כשלא עבר זמן הזרע מהו:"
+            ],
+            [
+                "<b>בר\"ש אפי׳ התורם.</b> צ\"ל אבל הדמים:",
+                "<b>בר\"ם מגזרת זממו.</b> נ״ב זה רחוק אבל הוא לשון חכמים:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>בר\"ש ובדגים דליכא קרא לא אסר מדאורייתא כי׳.</b> נ\"ב עמ\"ש בפרק ג\"ה בס\"ד דכולה ניחא ולעולם ציר דגים כציר שרצים דאורייתא:"
+            ],
+            [
+                "בר\"מ חגבים מיני החגבים כו' כצ\"ל:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>בר\"ש ותימה דבמס׳ שביעית פ״ח כו׳.</b> נ״ב עמש״ל שם:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Vilna Edition",
+            "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "הגהות יעב\"ץ על משנה תרומות",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Haggahot Ya'avetz",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Melekhet Shelomoh/Seder Nezikin/Melekhet Shelomoh on Mishnah Horayot/Hebrew/Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913.json

@@ -0,0 +1,158 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Melekhet Shelomoh on Mishnah Horayot",
+    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739",
+    "versionTitle": "Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "digitizedBySefaria": true,
+    "versionTitleInHebrew": "משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "מלאכת שלמה על משנה הוריות",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Melekhet Shelomoh",
+        "Seder Nezikin"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [
+                "בעה\"י היוצר אדם ובהמה ועופות וחיות. נתחיל מסכת הוריות. \n",
+                "כתב הרמב\"ם ז\"ל בהקדמתו לסדר זרעים כאשר השלים התנא מוסר הדיינים החל לבאר שגיאותם כי כל מי שיש בו טבע בשר ודם אי אפשר שלא יטעה ויחטא ולפיכך סידר הוריות אחר אבות ובה חתם סדר נזיקין ע\"כ. בפי' רעז\"ל בין שלא עשו ב\"ד עצמן מעשה על פי הוראתם הוא פטור והן חייבין ע\"כ וכתב עליו החכם הר\"ר סולימאן אוחנא ז\"ל נלע\"ד דלא דק שאין ב\"ד חייבין על מעשה יחיד שעשה על פיהם אלא על מעשה רוב הקהל עכ\"ל ז\"ל: \n",
+                "<b>והלך היחיד ועשה שוגג על פיהם. </b>בגמ' פריך וניתני ועשה על פיהם שוגג למה לי ומשני רבא בלשון אחרון למעוטי היכא דנתחלף לו חלב בשומן ואכלו דחייב שלא תלה עצמו בב\"ד והכי ס\"ל נמי לר' יוחנן. תו גרסי' בגמ' אמר רב יהודה אמר שמואל זו דברי ר' יהודה דפטר ליחיד מקרא דכתיב אם נפש אחת תחטא בשגגה בעשותה הרי שלשה מיעוטין דהכי משמע נפש תחטא אחת תחטא בעבותה תחטא חד למעוטי זה עוקר וזה מניח וחד למעוטי זה יכול וזה יכול כמו שכתבתי בפ' המצניע סי' ה' וחד למעוטי יחיד העושה בהוראת ב\"ד דפטור אבל חכמים פליגי עליה ורב נחמן אמר שמואל זו דברו ר\"מ אבל חכמים אומרים יחיד שעשה בהוראת ב\"ד חייב דתניא וכו' ודחי לי' כמה דחיות. ועיין בשבת פ' המצניע (שבת דף צ\"ג.) ומסיק בגמ' דחכמים היינו ר\"ש בן אלעזר ותליא פלוגתייהו במילתא אחריתי ע\"ש והיא הברייתא שהבאתי בסוף פירקין: \n",
+                "<b>בין שעשו ועשה עמהם וכו' </b>בגמ' פריך למה ליה למתני כל הני. בשלמא רישא לא זו אף זו קתני לא מיבעיא זו דעשה עמהם דהוי ודאי תולה בב\"ד ופטור אלא אף זו נמי דעשה אחריהם הוי תולה בב\"ד ופטור. ולא זו בלבד דעשה אחריהם דפטור אלא אף זו דלא עשו ב\"ד אפ\"ה הוי תולה בב\"ד ופטור אלא סיפא איפכא איבעי ליה למיתני כיון דלחיובא הוא ומשני דסיפא זו ואין צריך לומר זו קתני דאפי' היכא דעשה עמהם דלא תלה בב\"ד חייב קרבן ואין צריך לומר זו דעשה אחריהם דודאי לא תלה בב\"ד וחייב קרבן וכ\"ש היכא דלא עשו ועשה דחייב: \n",
+                "<b>או תלמיד שראוי להוראה </b>מפרש רבא בגמ' כגון שמעון בן עזאי ושמעון בן זומא שהן הדנים לפני חכמים והיו ראויין להוראה וטעותם היא שחשבו שמצוה לשמוע דברי חכמים אפי' לעשות איסור ובגמ' פריך תרתי למה לי כיון דתנא וידע א' מהן שטעו למה לי תו למתני או תלמיד שראוי להוראה ותירץ רבא דאע\"ג דראוי להוראה דקתני מתני' גמיר וסביר ודאי נמי הוא כא' מן הדיינים מ\"מ ממשנה יתירה ילפי' דאפי' גמיר ולא סביר או סביר ולא גמיר חייב דאי מרישא ה\"א עד דגמר וסביר קמ\"ל יתורא דמשנה דאפי' גמיר ולא סביר או סביר ולא גמיר ה\"ז חייב וכתיב בתוס' יו\"ט ומסיים הרמב\"ם ז\"ל בפי\"ג מהלכות שגגות אבל אם הי' ע\"ה ה\"ז פטור שאין ידיעתו באיסורין ידיעה ודאית ע\"כ. ותימה גדולה שכתב הר\"ר יהוסף ז\"ל ברוב ספרים גרסי' גם בסיפא מפני שתלה ע\"כ: \n",
+                "<b>זה הכלל התולה בעצמו </b>לאתויי מי שדרכו להיות מבעט בהוראת ב\"ד כדפי' רעז\"ל: \n",
+                "<b>והתולה בב\"ד </b>לאתויי הורו ב\"ד וידעו שטעו וחזרו בהם ואע\"ג דבהדיא קתני לה בסמוך ר\"ש פוטר תנא והדר מפ'. וביד בפי\"ב דהלכות שגגות וכולי' פירקין שם פי\"ג. ועיין בספר קרבן אהרן דבורא דחטאות פרשה שביעית. ופי' בתוספ' י\"ט הורו ב\"ד פליגי בסוף פירקין איזה ב\"ד: \n",
+                "<b>על א' מכל המצות </b>פי' הר\"ב שחייבין על זדונה כרת עיין במשנה ג' פ' שני: והלך היחיד וכו' פטור דתניא אם נפש אחת תחטא בשגגה בעשותה הרי אלו מיעוטי העושה מפי עצמו חייב בהוראת ב\"ד פטור. ומ\"ש הר\"ב רוב יושבי א\"י גמרא שנאמר ויעש שלמה בעת ההיא את החג וכל ישראל עמו קהל גדול מלבוא חמת עד נחל מצרים וגו' דמלבוא חמת עד נחל מצרים למה לי אלא ש\"מ הני הוא דאיקרי קהל אבל הנך דבחו\"ל לא איקרי קהל. ומ\"ש הר\"ב או רוב השבטים וכו' דכתיב ואם כל עדת ישראל ישגו ונעלם דבר דהיינו שהורו ב\"ד לעבור הקהל ועשו מעשה תלוי בקהל ורובו ככולו בכל מקום. ומ\"ש ואז ב\"ד מביאים לא משום דס\"ל כר\"מ דס\"פ אלא צבור מביאין כר' יהודה דהתם ומשום דבשביל הוראת ב\"ד מביאין שפיר קאמר ב\"ד מביאין וכן הרמב\"ם ז\"ל ברפי\"ב מה' שגגות כתב ב\"ד מביאין ואח\"כ פסק דצבור מביאין ופי' הכ\"מ כמו שכתבתי: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>הודו ב\"ד </b>ועשו רוב ציבור על פיהם וידעו שטעו וחזרו מהוראתם ולאחר שידעו שטעו הלך היחיד ועשה על פיהם דזה אין מצטרף עם רוב הציבור לפי שלאחר שנודע להם עשה זה. רש\"י ז\"ל: \n",
+                "<b>ר\"ש פוטר </b>עיין בשבת פ' המצניע (שבת דף צ\"ג) דמשמע מדברי תוס' ז\"ל שם דאשתמיטתיה לרש\"י ז\"ל לפי גרסתו ז\"ל דהתם האי מתני' ע\"ש. ומפ' בגמ' טעמא דר\"ש הואיל ופשטה הוראת ב\"ד ברוב ציבור פטור לפי שלא ניתנה הוראה אלא להבחין בין שוגג למזיד פי' להודיע שהעושה על פיהם שוגג הוא ולא מזיד וזה על פי הוראה עשה הלכך שוגג הוא ויחיד שעשה בהוראת ב\"ד פטור וס\"ל לתנא דידן אליבא דר\"ש שפי' העלם דבר של ציבור כגון שהורו ב\"ד בע\"ז ועשו ציבור על פיהם וידעו שטעו וחזרו בהן דאין גובין מעות בתחילה לקנות הפר רק ממעות הלשכה הוא בא הלכך לא אפשר ליה ליחיד שעשה בהוראתם לידע שכבר חזרו בהם ואכתי הוי תולה בב\"ד ופטור: \n",
+                "<b>ור' אליעזר אומר ספק. </b>מעיקרא הוי סבירא לי אני הדיוט דר' אליעזר ביוד גרסי' משום ר' עקיבא תלמידו דקאי בתרי' ועוד דה\"א דאפשר דאזיל לטעמיה דאמר בפ' בתרא דכריתות מתנדב אדם אשם תלוי בכל יום ובכל שעה שירצה וכ\"ש הכא אכן היותר נכון דר' אלעזר בלי יוד גרסינן והיא ר' אלעזר בן שמוע הכהן חברם של ר\"ש ור\"מ ור' יהודה ואע\"ג דר' עקיבא קאמר אמילתיה מודה אני אפשר לאמר דלא קאי ר' עקיבא אמילתיה דר' אליעזר תלמידו אלא מחלוקת זו עצמה משמיענו התנא שהיתה ג\"כ בתחילה בין התנאים הראשונים שהם ר' עקיבא ובן עזאי ומודה לאו דוקא ואשכחן לי' נמי דקאמ' האי לשנא דמודה אני במתני' דבספ\"ט דב\"ב. אחר זמן רב ראיתי שהגיה הר\"ר יהוסף ז\"ל הלך לו למדינת הים פטור בכל הספרים לא מצאתי דגרסי' מלת פטור: \n",
+                "<b>מודה אני בזה </b>ס\"א רואה אני בזה ע\"כ: \n",
+                "<b>אמר לו בן עזאי מ\"ש זה מן היושב בביתו א\"ל שהיושב. וכו' </b>כך נראה שצ\"ל וכן הוא בפירוש רש\"י ז\"ל. ובגמרא פריך שפיר קאמר לי' ר' עקיבא לבן עזאי ומשני אמר רבא החזיק בדרך איכא בינייהו לבן עזאי חיייב דמדהוי במתא איבעי ליה לשיולי לר' עקיבא פטור דהא החזיק בדרך וטריד וכדפירש רעז\"ל. ועיין שם בספר קרבן אהרן. וביד שם ספ\"ד: ג\n"
+            ],
+            [
+                "בפי' רעז\"ל קרי ביה ונעלם מדבר. אמר המלקט פירש רש\"י ז\"ל דמם דונעלם נדרשת לפניה ולאחריה. ועיין על זה בספר קרבן אהרן פרשת ויקרא פ' חמישי דדבורא דחטאות: ורב אשי אמר דתנא יליף דבר דבר מזקן ממרא דכתיב ביה כי יפלא ממך דבר לא תסור מן הדבר מה זקן ממרא מן הדבר ולא כל הדבר דהא כתיב מן הדבר ותנן בפ' אלו הן הנחנקין האומר אין תפילין כדי לעבור על דברי תורה פטור חמש טוטפות כדי לעבור על דברי סופרים חייב דהיינו מן הדבר ולא כל הדבר אף בהוראה דבר ולא כל הגוף. עוד בפירוש רעז\"ל צריך להיות ומפרש בגמרא כגון דאמרי זבה וכו'. עוד בסוף פירושו ז\"ל עד שיורו בדבר שאין הצדוקים מודים בו. אמר המלקט כגון חלב המכסה את הקרב שהוא הכרס הפנימי דהא לא מפרש קרא מאי ניהו דאפילו אמוראי פליגי באלו טרפות מאי גיהו כרס הפנימית וכ\"ש חלב שע\"ג הדקים שאין הצדוקים מודים דהא לא כתיב בהדיא אי נמי כגון דהורו בחלב שעל הקרב בין כזית לפחות מכזית וכזית לא כתיב בהדיא והוי דבר שאין הצדוקים מודים בו. ובדם נמי אם הורו בדם המובלע באברים או בין כזית לפחות מכזית דהוי דבר שאין הצדוקים מודים בו וביד שם רפי\"ד. ופי' בתוי\"ט יש נדה בתורה אבל השומרת ונו' ומשכחת לה נמי כי הא דתנן פ' שני משנה ד'. וכתב הר\"ר יהוסף ז\"ל אבל המשתחוה פטור הרי אלו חייבין מלות הרי אלו חייבין ברוב הספרים לא מצאתים: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>הורו ב\"ד </b>וידע אחד מהם וכו' תוס' פ\"ק דסנהדרין דף ט\"ז: \n",
+                "<b>או שלא היה מופלא של ב\"ד שם </b>אע\"ג דלא הוה מסנהדרין עצמו דאילו הוה מסנהדרין עצמן אפילו קטן שבכולם שלא היה שם לא הויא הוראה מעליא כדנפקא לן מאם כל עדת דאי איתה לכולה סנהדרין הויא היראה ואי לא לא: \n",
+                "<b>או זקן </b>ושלא ראוי לבנים גרסינן. וביד בהלכות שגגות רפי\"ג כתוב או זקן או שלא ראה בנים אלא שמצאתי מוגה או זקן שלא ראה בנים ואין שם מלת או ושגם הרא\"ש ז\"ל כתב שגרסת רבינו זקן ולא ראה בנים ע\"כ. ורש\"י ז\"ל קשיא ליה למה מי שאין לו בנים פסול להוראה. ומורנו הר\"י קארו ז\"ל כתב בפ' שני דהלכות סנהדרין בשם רש\"י ז\"ל טעם האכזריות בזקן ששכח כבר צער גידול בנים: \n",
+                "<b>ה\"ז פטור </b>שנאמר כאן עדה וכו' נ\"ל דצ\"ל הרי אלו פטורין דהא אב\"ד קאי וכן מצאתי שהגיה הר\"ר יהוסף ז\"ל מה עדה האמורה להלן כלם ראויין להוראה כך הגי' הר\"ר יהוסף ז\"ל ומחק מלות עד שיהיו הראשונות: \n",
+                "<b>מזידין ועשו שוגגין מביאין כשבה או שעירה </b>גרסינן ואפילו אי גרסינן ושעירה בויו הכי הוי פירושא: \n",
+                "<b>שוגגין ועשו מזידין </b>הרי אלו פטורין בגמרא דייק הא שוגג דומיא דמזיד חייב והיכי דמי כגון שהורו ב\"ד שחלב שעל הקרב מותר ולא שעל הכליות דלא הוי עוקר כל הגוף והיא נתחלף לו בשומן ואכלו דחייב דתולה בעצמו והאי דקרו ליה דומיא דמזיד משום דכי היכי דמזיד לאו תולה בב\"ד הוא האי שוגג נמי לאו תולה בב\"ד וחייב וכדכתבינן לעיל אליבא דר' יוחנן ואליבא דרבא בלשון שני דגמרא ולרמי בר חמא דאיבעיא ליה הורו בית דין שחלב מותר ונתחלף לו בשומן מהו ולא פשיט ממתניתין משום דס\"ל דהאי סיפא לאו לדיוקא אתא וכדי נסבה אלא איידי דתנא רישא מזידין ועשו שוגגין תנא נמי שוגגין ועשו מזידין: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>מביאין פר ובע\"ז מביאין פר ושעיר דברי ר\"מ </b>דסבר ר\"מ ב\"ד מביאין ולא צבור ובברייתא ר\"ש בן אלעזר אומר משמו של ר\"מ חטאו ששה שבטים והן רובו של קהל או שבעה שבטים אע\"פ שאינם רובו של קהל מביאין פר: \n",
+                "<b>שלשה עשר </b>פרים דסבר ר\"ש שאין ב\"ד וכו' לשון רעז\"ל. אמר המלקט וסבר נמי כר' יהודה דשבט א' איקרי קהל וילפינן לה בגמרא במסקנא מקרא דכתיב גוי וקהל גוים יהיה ממך וההיא שעתא בנימין לחוד הוה עתיד להולד ש\"מ שבט אחד איקרי קהל. ועוד בפירושו ז\"ל ואפילו עשה שבט א' והוא רוב ישראל ס\"ל לר' יהודה דמביאין כל וכו' כך צ\"ל: \n",
+                "<b>ושאר שבטים שלא חטאו מביאין על ידיהן פר שאף וכו' </b>כך צ\"ל וכן הגי' הר\"ר יהוסף ז\"ל: \n",
+                "<b>ר' שמעון אומר שמנה פרים וכו' </b>בגמרא מפרש דכי אמר ר\"ש שבעה שבטים מביאין פרים שחטאו ז' שבטים והן רובן של קהל דכי הוו רובא בגברי ורובא בשבטים הוא דמביא פר לכל שבט ופר לבד אבל היכא דחטאו ששה שבטים והן רובא או שבעה ואינם רובא כיון דלא רובא בגברי ורובא בשבטים כחד שבט דמו ומביאין פר א' ופר לב\"ד. עוד מפרש בגמרא דלרבי שמעון כיון דסבירא לי' דשבט אחד איקרי קהל ל\"ש שבט א' ול\"ש שבעה מביאין פר לכל שבט ופר מב\"ד: \n",
+                "<b>הורו ב\"ד </b>של א' מן השבטים. מכאן משמע שכל שבט ושבט חייב למנות ב\"ד של כ\"ג והוא ישפוט את כל בני שבטו ותחתיהם בחכמה חייבים ג\"כ למנות בכל עיר ועיר מאותו השבט כ\"ג דיינים. עיין בפירוש הרמב\"ן ז\"ל על התורה ראש פרשת שופטים: \n",
+                "<b>אותו השבט הוא חייב ושאר כל השבטים פטורין דברי ר' יהודה </b>בגמרא דייק רב אשי כיוו דתנא אותו השבט הוא חייב ושאר כל השבטים פטורים למה לי הא ממילא מדיוקא דרישא שמעינן ששאר שבטים פטורים אלא הא קמ\"ל ר' יהודה דבהוראת בית דינו הוא דשאר שבטים פטורין אבל בהוראת ב\"ד הגדול אפילו שאר שבטים חייבין והכי קאמר ר' יהודה בהדיא בברייתא: \n",
+                "<b>וחכמים אומרים </b>אין חייבין פר אלא על הוראת ב\"ד הגדול. אבל שבט א' בהוראת בית דינו כשגגת מעשה לחודיה דמי ומביאין כל א' כשבה או שעירה. ומפרש בגמרא דחכמים היינו ר\"ש דמחייב לשבט אחד מיהא בהוראת ב\"ד הגדול דאילו ר\"מ רובא בעי דשבט א' ס\"ל דלא איקרי קהל שנאמר עדת ישראל ישגו כך הגיה הר\"ר יהוסף ז\"ל וביד שם פי\"ב: \n"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>הורה כהן </b>משיח לעצמו שוגג ועשה שוגג מביא פר וכו' עד סוף סימן ג' ביד פט\"ו דהלכות שגגות. ובגמרא פריך שוגג ועשה שוגג פשיטא דהוי שוגג מעלייא ומביא פר ומשלי אמר אביי הב\"ע כגון שהורה ושכח מאיזה טעם הורה ובשעה שטעה אמר הריני עושה על דעת הוראתי מהו דתימא כיון דאי מתיידע ליה מאיזה טעם הורה שמא היה חוזר בו מאותו טעם וכי שכח אותו טעם ואעפ\"כ הוא עושה ותולה בהוראתו ראשונה אימא כמזיד דמי ולא מחייב קרבן קמ\"ל: \n",
+                "<b>שהוראת כהן משיח לעצמו כהוראת ב\"ד לצבור. </b>מפיק ליה בברייתא בגמרא דאמר קרא לאשמת העם הרי משיח כצבור וכי הורו ב\"ד מזידין ועשו כל הקהל שוגגין לא הוי הוראה והוי שגגת מעשה לחודיה והוו יחידין ומייתו כל חד וחד כשבה או שעירה אבל כהן משיח כי הורה מזיד ועשה שוגג לאו דיניה כיחיד ופטור לגמרי דהכי אמרינן בפרק בתרא מעם הארץ פרט למשיח דאינו מביא קרבן בשגגת מעשה. ושוב אעתיקנו בסמוך. ופירש בתוי\"ט הורה כהן משיח והוא מופלא ראוי להוראה גמרא: \n",
+                "<b>מזיד ועשה שוגג פטור </b>לגמרי קאמר וכמ\"ש במשנה ג': \n",
+                "<b>שהוראת כ\"מ לעצמו </b>כהוראת ב\"ד כדפי' הר\"ב ז\"ל במשנה ג': \n"
+            ],
+            [
+                "<b>הורה בפני </b>עצמו כגו�� דהורו בתרי איסורי ב\"ד בחלב והוא בע\"ז מתכפר לו בפני עצמו דמביא פר בפני עצמו דאי הורה הוא בפני עצמו ולא הורו ב\"ד כלל לא איצטריך למיתני דחייב להביא פר דמקרא מלא הוא אלא כי איצטריך למיתני כגון שהורו בשני איסורין: \n",
+                "<b>הורה עם הצבור </b>ב\"ד כגון שהורו בחדא איסורא הוא בחלב והן בחלב מתכפר לו עם הצבור שהוא מתכפר בשל ב\"ד ומפני מה מתכפר בשל ב\"ד עם הצבור כי הורה עם הצבור לפי שבדברים הרבה שוה משיח לב\"ד שאין ב\"ד חייבין קרבן עד שיורו לבטל מקצת וכן המשיח וכו' והואיל והושוה משיח לב\"ד הלכך כי הורה עם הצבור ועשה עם הצבור מתכפר לו עם הצבור והאי דקתני שאין ב\"ד חייבין ולא קתני שאין צבור חייבין סתמא כר\"מ דאמר בפ\"ק ב\"ד הן המביאין פר על ידיהן והן פטורין רש\"י ז\"ל. וכתב הר\"ר יהוסף ז\"ל פירש רעז\"ל שאין ב\"ד חייבין כלומר דין הוא שהמשיח מתכפר וכו' פירוש זה מגומגם הרבה ויותר היה נראה לפרש דקאי אלעיל דתנן שוגג ועשה מזיד וכו' שהוריית כהן משיח לעצמו כהוריית ב\"ד ועלה קאמר שאין ב\"ד חייבין וכו' ואין ב\"ד חייבין אלא על העלם דבר וכו': \n",
+                "<b>עד שיורו </b>לבטל מקצת ולקיים מקצת כדאמרינן בפירקין דלעיל ונעלם דבר דבר ולא כל הגוף: \n",
+                "<b>וכן המשיח </b>דכתיב לאשמת העם הרי משיח כצבור: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>אין ב\"ד חייבין </b>אלא על העלם דבר עם שגגת המעשה וכן המשיח וצבור הוא דכי עבדי בשגגת מעשה לחודיה מייתי כל חד וחד כשבה או שעירה דדיניהם כיחידים דכיון דלא עשו על פי ב\"ד מחלקי כולהו מהדדי והוו יחידין ויחידין בשגגת מעשה אבל משיח בשגגת מעשה לחודיה פטור מכלום דאמר קרא מעם הארץ פרט למשיח דאינו מביא בשגגת מעשה כלל רש\"י ז\"ל. ומתני' דלא כרבי דאמר משיח חייב בשגגת מעשה לחודיה בע\"ז דתנא דמתניתין ודאי ס\"ל דאף בע\"ז אין משיח חייב אלא בהעלם דבר עם שגגת המעשה ואע\"ג דלא קתני במתניתין בהדיא ולא בע\"ז אין חייבין אלא על העלם דבר עם שגגת המעשה וכן המשיח כיון דתנא ברישא וכן המשיח ה\"ה גבי ע\"ז דה\"נ בסיפא קתני ולא בע\"ז אלא על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת ולא קתני וכן המשיח אע\"ג דנפקא לן לקמן מקרא דכתיב לאשמת העם דמשיח כצבור אלא כיון דתנא וכן המשיח גבי שאר מצות הה\"נ בע\"ז וכן נמי הכא. וביד ספ\"א דהלכות שגגות. בפירוש רעז\"ל ובע\"ז אין חייבין שב\"ד ששגגו בהוראה וכו' כך צ\"ל: \n",
+                "<b>אין ב\"ד חייבין אלא על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת </b>בפ\"ק דיבמות דף ח'. ובגמרא מנלן דתניא רבי אומר נאמר כאן בצבור ונודעה החטאת אשר חטאו עליה ונאמר להלן לגלות ערותה עליה מה להלן דבר שחייבין על זדונו כרת ושגגתו חטאת אף כאן דבר שחייבין על זדונו כרת ושגגתו חטאת ומשיח יליף מצבור דכתיב לאשמת העם והא נמי דתנן בסמוך סימן ז' דמביא שעיר על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת יליף מצבור מג\"ש דגבי נשיא כתיב ועשה אחת מכל מצות ובצבור נמי כתיב ועשה אחת מכל מצות ויחיד נמי דאין חייב כשבה או שעירה אלא על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת כדתנן בסמוך ילפינן מדאמר קרא ואם נפש ויליף תחתון דהיינו יחיד מעליון דהיינו נשיא: \n",
+                "<b>ולא בע\"ז </b>אלא על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת צבור. ילפי מג\"ש מעיני מעיני ויחיד ונשיא ומשיח כתיב נפש אחת וכולן בכלל נפש אחת הן וילמד תחתון דהיינו יחיד נשיא ומשיח מעליון דהיינו צבור ור' יהושע בן לוי מפיק לכולה מילתא מדכתיב גבי ע\"ז תורה אחת יהיה לכם לעושה בשגגה והנפש אשר תעשה ביד רמה ה��קשה כל התורה כולה לע\"ז מה להלן דבר שחייבין על זדונו כרת ושגגתו חטאת אף כאן ומהכא נפקא לן יחיד נשיא ומשיח דכולהו בכלל נפש אחת הן וצבור דכתיב בהו וכי תשגו לעיל מואם נפש ילמד עליון דהיינו צבור מתחתון דהיינו יחיד נשיא ומשיח דאין חייבין אלא על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת בין בע\"ז בין בשאר מצות. וביד רפי\"ב דהלכות שגגות: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>על עשה ועל לא תעשה שבמקדש. </b>עשה שבמקדש וישלחו מן המחנה לא תעשה ולא יטמאו את מחנהם שאע\"פ שהוא דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת הואיל ואין שגגתו חטאת קבוע אלא קרבן עולה ויורד פטור לגמרי כדמפרש טעמא בגמ' דנאמר ואשם בחטאת קבועה דיחיד ונאמר ואשמו בצבור מה ואשם האמור ביחיד הוי חטאת קבועה אף ואשמו האמור בצבור אין מביאין שום קרבן אלא במקום שאילו עשאו יחיד היה חייב חטאת קבוע [הגה\"ה מצאתי כתוב ק\"ק אמאי איצטריך למילף ואשם ואשמו לילף ואשם מואשם דהוו מצות שוות ויחיד מיחיד ע\"כ] וכן נמי הא דתנן אין יחיד מביא אשם תלוי על עשה ועל לא תעשה שבמקדש יליף נמי בהאי נ\"ש כתיב גבי אשם תלוי ואשם וכתיב ואשמו בהעלם דבר של צבור מה ואשמו דכתיב בצבור חטאתן קבועה דגמרי מואשם דחטאת יחיד אף ואשם האמור באשם תלוי אינו בא אלא על ספק חטאת קבועה לאפוקי עשה ולא תעשה שבמקדש דאין אשם תלוי בא עליו ולא איצטריך לתנא למיתני אין מביאין אשם תלוי על עשה ועל לא תעשה שבמקדש אלא כגון ביחיד בעלמא אבל בב\"ד לא איצטריך למיתני' שהרי אין ב\"ד מביאין אשם תלוי אפי' במקום ספק חטאת קבועה כדאמרינן בגמרא בריש פירקין וכו' הלכך כי איצטריך אין מביאין אשם תלוי על עשה ועל לא תעשה שבמקדש כגון ביחיד בעלמא והאי דקא תני אין חייבין על עשה ועל לא תעשה שבמקדש לא קמיירי בכהן משיח כלל משום דהוי פלוגתיה דר\"ש ור\"ע ר' עקיבא לא פטר ליה מפר על טומאת מקדש וקדשיו ור\"ש פטר ליה לגמרי כדמפרש בגמ' בסוף פירקין: \n",
+                "<b>אבל חייבין על עשה ועל לא תעשה שבנדה </b>דהוי זדונו כרת ושגגתו חטאת קבועה ומביאין יחידים אשם תלוי על עשה ועל לא תעשה שבנדה משום דהוי ספק חטאת קבועה ומשמע דלא בעי תנא דמתניתין חתיכה משתי חתיכות כמו שכתבו תוס' ז\"ל בכריתות ר\"פ ספק אכל: \n",
+                "<b>איזהו מצות עשה שבנדה </b>קשה קצת אמאי לא תנא הכא נמי איזוהי מצות עשה שבמקדש ושבקה ותנייה התם בפ' ידיעות: \n",
+                "<b>לא תבוא על הנדה </b>ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב. פרוש מן הנדה כלומר בסמוך לוסתה כדי שלא תהא רואה בשעת תשמיש דכתיב והזרתם את בני ישראל רש\"י ז\"ל ואיתה בפ' ידיעות הטומאות דף י\"ז: וכתבו שם תוס' ז\"ל אבל חייבין על עשה ועל לא תעשה שבנדה ואע\"ג דאמרינן בפ' בתרא דמכות דבעינן דומיא דע\"ז דאמר רחמנא לא תעביד ואי עביד מיחייב יצא פסח ומילה עשה דנדה לא תעביד הוא דלא תיפרוש בהנאה עכ\"ל ז\"ל. וביד רפי\"ד דהלכות שגגות: מצות לא תעשה אל תבוא על הנדה פירש כשנטמא בשעת תשמיש ויליף לה בגמרא פ' שני דשבועות דף י\"ח דכתיב ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב ולא תקרב נמי לא תפרוש הוא דכתיב האומרים קרב אליך אל תגש בי כי קדשתיך פירש רש\"י ז\"ל ליצני הדור היו אומרים לנביא עמוד בעצמך אל תגש בי שלא אטמאך שאתה קדוש ואני טמא קדשתיך טמאתיך כמו הן ישא איש בשר קדש וכמו פן תקדש: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>אין חייבין על שמיעת הקול וכו' </b>דכל הני הויין בקרבן עולה ויורד ובדין הוא דלא איבעי ליה למיתני דהא תנא לעיל אין חייבין על עשה ועל לא תע��ה שבמקדש משום דבעינן בצבור חטאת קבועה וטומאת מקדש וקדשיו הוי בעולה ויורד וה\"ה על שמיעת הקול ועל בטוי שפתים דלא הוי חטאת קבועה דבית דין פטור והא דקתני הכא אין חייבין על שמיעת הקול וכו' משום דבעי איפלוגי ר' יוסי הגלילי ור' עקיבא: \n",
+                "<b>והנשיא כיוצא בהן </b>וה\"ה למשיח. ובריש פ\"ק דכריתות קרי להאי מתני' סיפא דמתני' דחמשה מביאין קרבן עולה ויורד דתנן התם בפ' שני סי' ג' וכמו שרמזתי שם: \n",
+                "<b>ר' עקיבא אומר </b>הנשיא חייב בכולן חוץ משמיעת הקול שהמלך לא דן ולא דנין אותו לא מעיד ולא מעידין אותו. ולא פירש ר' עקיבא במתניתין כלל במשיח ופירש בברייתא ר' עקיבא אומר משיח פטור מכולן מקרבן עולה ויורד ומביא על כולם פר רש\"י ז\"ל. והעטם שהביא רעז\"ל אמאי נשיא חייב לר' עקיבא לא הובא בתלמוד שלפנינו אבל איתיה בפירוש הרמב\"ם ז\"ל: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>כל המצות שבתורה וכו' </b>פ\"ק דיבמות דף ט'. וביד רפט\"ו דהלכות שגגות. ועיין לעיל בפירקין סי' ג': \n",
+                "<b>מביא כשבה </b>ושעירה או שעירה קאמר: \n",
+                "<b>ובע\"ז היחיד </b>והנשיא והמשיח מביאין שעירה דכתיב בפ' שלח לך בע\"ז ואם נפש וגו' וכולן בכלל נפש אחת הן: \n",
+                "<b>וב\"ד פר ושעיר </b>כדכתיב בפ' שלח לך ואמרינן לעיל יליף מעיני מעיני מה להלן ב\"ד אף כאן ב\"ד רש\"י ז\"ל: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>היחיד והנשיא </b>והמשיח חייבין. דכולן בכלל נפש אחת הן והא דתנן לעיל אין חייבין אלא על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת וכן המשיח ואשם ודאי אין שגגתו חטאת הכי משמע וכן המשיח דגבי אשם ודאי פר הוא דלא יביא אבל אשם ודאי יביא כהדיוט וב\"ד פטורין מאשם ודאי לגמרי שאינם בכלל נפש אחת רש\"י ז\"ל: \n",
+                "<b>שמיעת הקול </b>ובטוי שפתים וטומאת מקדש וקדשיו כך הגיה הר\"ר יהוסף ז\"ל: \n",
+                "<b>ב\"ד פטורין. </b>תימה שכתב הרב הנזכר ס\"א ל\"ג מלת פטורין. וביד פ\"ט דהל' שגגות סי' י' ובפ' יו\"ד סי' ז' ובפט\"ו סי' ו': \n",
+                "<b>אלא שאין </b>כ\"ג חייב על טומאת מקדש וקדשיו דברי ר\"ש וה\"ה דקאמר ר\"ש אלא שאין הנשיא חייב על שמיעת הקול דמלך לא מעיד ולא מעידין אותו אלא לא איצטריך ליה למיתני דהא תני ליה לעיל ר\"ע רש\"י ז\"ל: \n",
+                "<b>דברי ר\"ש </b>ושלש מחלוקות בדבר ר' יוסי הגלילי סבר נשיא ומשיח פטורים מכולן ור\"ע סבר נשיא חייב בכולן חוץ משמיעת הקול ומשיח פטור מכולן מעולה ויורד ומביא על כולם פר ור\"ש סבר נשיא ומשיח חייבין בכולן בעולה ויורד אלא שאין כ\"ג חייב על טומאת מקדש וקדשיו רש\"י ז\"ל: \n",
+                "<b>ומה הן מביאין </b>נשיא בבטוי שפתים וטומאת מקדש וקדשיו ומשיח בשמיעת הקול ובטוי שפתים וטומאת מקדש וקדשיו קרבן עולה ויורד רש\"י ז\"ל: \n",
+                "<b>ר' אליעזר </b>אומר הנשיא מביא שעיר. פ' שבועות שתים בתרא (שבועות דף כ\"ד.) ובגמ' א\"ר יוחנן לא א\"ר אליעזר אלא בטומאת מקדש וקדשיו הואיל ונאמר בו כרת כבקבועה ודמי מיהא במזיד שלו לחטאת קבועה לענין כרת אבל בשמיעת הקול ובטוי שפתים דאין חייבין על זדונם כרת דלא דמי לחטאת קבועה לא בזדון ולא בשוגג מודי ר' אליעזר דנשיא אין מביא שעיר אלא קרבן עולה ויורד כהדיוט. וא\"ר יוחנן מודה ר' אליעזר לענין אשם תלוי דלאו דיניה דטומאת מקדש וקדשיו בחטאת קבועה ואע\"פ שנאמר בו כרת כבקבועה הואיל ואינה ממש חטאת קבועה אין מביא אשם תלוי על ספק טומאת מקדש וקדשיו: \n"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>כהן משיח </b>שחטא וכו' עד סוף סימן ��' ביד פט\"ו דהלכות שגגות סי' ו' עד סוף הפרק: \n",
+                "<b>כהן משיח </b>מביא פר. ואפילו חטא לאחר שהעבירוהו כך צ\"ל בפירוש רעז\"ל: \n",
+                "<b>ונשיא מביא </b>שעיר דכתיב חטאתו אשר חטא כך צ\"ל בפירוש רעז\"ל. וליתיה להאי ילפותא בתלמודא אלא שהרמב\"ם ז\"ל הביאה. ובגמ' בעיא מנא ה\"מ דאמרינן בסיפא דכהן משיח שעבר ואח\"כ חטא דמביא פר ומשני דת\"ר והקריב על חטאתו מלמד שמביא חטאתו משעבר אבל בנשיא כתיב אשר נשיא יחטא כשהוא נשיא אין אבל כשהוא הדיוט אינו מביא אלא כהדיוט: \n"
+            ],
+            [
+                "בפירוש רעז\"ל צריך להיות שאין בין כהן העובד לכהן שעבר אלא עבודה ומה שהוא תלוי בה רוצה לומר פר יום הכפורים וכו' ועיין ביד פ\"א דהלכות עבודת יום הכפירים: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>חטאו עד שלא </b>נתמנו ואח\"כ נתמנו הרי אלו כהדיוט דרבנן בתר חטא אזלי: \n",
+                "<b>ר\"ש אומר </b>אם נודע להם עד שלא נתמנו חייבין דר\"ש חטא וידיעה בעי פירוש דאילו בתר ידיעה גרידא אזיל א\"כ אמאי פטורין לגמרי לייתי קרבן כי השתא משוח פר ונשיא שעיר וה\"ה דר\"ש פליג ברישא דקתני נשיא שחטא ואח\"כ עבר מגדולתו מביא שעיר דר\"ש קאמר נמי דאם נודע לו משעבר דאין מביא שעיר דחטא וידיעה בעי כשהוא נשיא רש\"י ז\"ל. ואיתה בכתובות פ' נערה דף מ\"ה. ובת\"כ פ' ויקרא ספ\"א ופ' ששי בדבורא דחטאות: \n",
+                "<b>ואיזהו הנשיא זה המלך </b>פרט לנשיא שבט אחד דכתיב הכא מכל מצות ה' אלהיו וכתיב התם גבי מלך ליראה את ה' אלהיו מה להלן שאין על גביו אלא ה' אלהיו דבמלך משחעי קרא דכתיב שום תשים עליך מלך אף נשיא שאין על גביו אלא ה' אלהיו: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>לא המרובה </b>בבגדים ולא משוח מלחמה גם כן ומפיק לה בברייתא מדכתיב המשיח המיומן שבמשיחים: \n",
+                "<b>אין בין כהן </b>משוח וכו' ביד פ\"ד דהלכות כלי המקדש סי' י\"ד ובפ\"א דהלכות עבודת יום הכפורים סי' ב'. ואיתה בס\"פ בא לו ברייתא קרובה ללשון משנתינו: \n",
+                "<b>אלא פר </b>הבא על כל המצות. גמרא מתניתין דלא כר\"מ דאמר מרובה בגדים נמי מביא פר ופריך והא סיפא דקתני אין בין כהן משמש לכהן שעבר אלא פר יום הכפורים ועשירית האיפה דמשל ראשון הן באין דהיינו המשמש כמו שיתבאר הא לכל שאר דבריהם זה וזה שוין דשני נמי כל מצות כהונה גדולה עליו אתאן לר\"מ כדאמר בהדיא בברייתא דאילו ר' יוסי קאמר דלא הוי שוב האי שני לא כהן גדול ולא כהן הדיוט כהן גדול משום איבה וכהן הדיוט נמי לא משום מעלין בקדש ולא מורידין. ורב חסדא תירץ אין רישא רבנן וסיפא ר\"מ ורב יוסף תירץ דרבי היא ונסיב לה אליבא דתנאי. ורבא תירץ דר\"ש היא וסבר לה כר' מאיר בחדא ופליג עליה בחדא וכדתניא וכו': \n",
+                "<b>אין בין </b>כהן משמש והיינו ראשון שחזר לעבודתו ולאחר שחזר לעבודתו הוי פר של יום הכפורים שלו ועשירית האיפה שלו: \n",
+                "<b>ומצווין על הבתולה וכו' </b>ביד ר\"פ י\"ז דהלכות איסורי ביאה. בפי' רעז\"ל קודש לשון המתחיל כ\"ג פורם צריך לכתוב סימן ההא ולמחוק אותו מן הלשון שלאחריו: \n",
+                "<b>ולא פורעין </b>בתורת כהנים פרשת שמיני סוף מכילתא דמלואים תניא ראשיכם אל תפרעו אל תגדלו פרע יכול אל תפרעו מן הכובע הרי אתה דן נאמר כאן פריעה ונאמר להלן פריעה מה פריעה האמורה להלן גבי נזיר גידול שער דהכי כתיב בהדיא גדל פרע שער ראשו אף פריעה האמורה כאן גידל שער ע\"כ. והוא ג\"כ דעת ר' אליעזר שם בת\"כ בפי\"ב דפרשת נגעים אבל ר' עקיבא פליג עליה התם ויליף מג\"ש דרא��ו יהיה פרוע דכתיב גבי נגעים דהיינו שיהיה ראשו מגולה עיין שם: \n",
+                "<b>זה וזה שוין וכו' </b>וגם שניהם מקריבין אוננים ואפילו שני מפני שהם בכלל כהונה לאפוקי משוח מלחמה דלאו בכלל כהונה גדולה הוא: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>כהן גדול </b>פורם מלמטה בירושלמי ס\"פ מגלחין. ובת\"כ פרשה ב' דפרשת אמור קתני לה בשם ר' מאיר. ובגמרא מפרש רב למטה למטה ממש למעלה למעלה ממש ופירש רש\"י ז\"ל למטה ממש היינו בשפת חלוקו למעלה ממש בצואר בשפה במפתח חלוקו ע\"כ. ואפשר דהיינו נמי מה שפירש הרמב\"ם ז\"ל וז\"ל פורם מלמטה הוא שיקרע כנף בגדו סמוך לרגליו וההדיוט מלמעלה בעליון הבגד כשאר העם ע\"כ. ומתניתין ר' ישמעאל היא אבל ר' יהודה פליג עליה בברייתא ואמר דכ\"ג אינו בפריעה ופרימה כל עיקר לא למעלה ולא למטה. וביד בפ\"ה דהלכות כלי המקדש סי' ו' ובפ' שני דהלכות ביאת מקדש סימן ח' ובפ' עשיר' דהלכות נועשה הקרבנות סי' ך' וברפ\"ח דהלכות אבל: \n",
+                "<b>כהן גדול </b>מקריב אונן פ' הגוזל קמא (בבא קמא דף ק\"י.) ואיתה ברייתא ר\"פ טבול יום: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>פר המשיח </b>קודם לפר העדה. גמרא מנא ה\"מ דת\"ר ושרף אותו כאשר שרף את הפר הראשון דהיינו פר כהן משיח שהוא כתוב בסדר ויקרא קודם פרשת פר העלם דבר של צבור ומה ת\"ל הראשון אלא ללמד שיהא ראשון בכל מעשיו לפר העדה. ובת\"כ פ' ויקרא פ\"ה דדבורא דחטאות יליף לה מויו יתירא דואם כל עדת ישראל. ועיין ג\"כ שם בפ' ששי. והטעם שהביא רעז\"ל ג\"כ איתיה בגמרא בברייתא: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>האיש קודם לאשה וכו' </b>ביד פ\"ח דהלכות מתנות עניים סימן ט\"ו: \n",
+                "<b>להחיות </b>היינו להצילם אם הם טובעים בנהר וכיוצא בו אבל אכילה לאו בכלל להחיות היא אלא דינה כדין הכסות ותנא כסות וה\"ה לאכילה דחד טעמא הוא כן פירש בית יוסף בטור יורה דעה סימן רנ\"א לדעת הרמב\"ם ובעל הטור ז\"ל שפסקו דמקדימין האשה לאיש בין להאכילה בין לכסותה ושכן משמע מן הברייתא דבפרק מציאת האשה. ואיתה נמי בטור שם ביורה דעה סימן רנ\"ט. בפי' רעז\"ל קודם לשון המתחיל לוי צריך לכתוב סימן החית ולמחוק החית שלאחר כן: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>כהן קודם </b>ללוי שנאמר בני עמרם אהרן ומשה ויבדל אהרן (להקריב) [להקדישו] קדש קדשים אלמא כהן עדיף מלוי. והרמב\"ם ז\"ל בפירוש המשנה מנה עוד מעלות ומדרגות אחרות ע\"ש: \n",
+                "<b>וממזר לנתין </b>כתב הר\"ב זה בא מטפה כשרה וכו' גמרא: \n",
+                "<b>ואפילו ממזרת </b>שילדה מעו\"ג ועבד שהילד ממזר כדמוכח ממתניתין דספ\"ג דקדושין וכ\"כ הרמב\"ם ז\"ל פט\"ו מהא\"ב וטור אבן העזר סימן ד' מ\"מ יש בו מקצת כשרות מהאם דהא אמרינן בס\"פ המפלת שלשה שותפים באדם הקב\"ה אביו ואמו וכו': \n",
+                "<b>ישראל לממזר </b>וממזר לנתין והרמב\"ם ז\"ל בפירושו וכן בחבורו ספ\"ח מהמ\"ע כתב ישראל לחלל דבת חלל פסולה לכהונה וחלל לשתוקי ושתוקי לאסופי ואסופי לממזר שהממזר ודאי והאחרים ספק: \n",
+                "<b>וכהן גדול עם הארץ </b>בזמן בית שני שלא דקדקו לקיים שהכ\"ג יהיה גדול בחכמה כמ\"ש פ' שני משנה ה' כדפירש הר\"ב במשנה ג' פ\"ק דיומא מתוספות יום טוב: \n",
+                "<b>ממזר תלמיד חכם </b>ביד בהלכות תלמוד תורה פ' שני סימן ב' וכולה מתניתין ספ\"ח דהלכות מתנות עניים ובטור יורה דעה בסימן רמ\"ו ובסימן רנ\"א: \n",
+                "סליק פירקא וסליקא לה מסכת הוריות. בעזר צור שוכן תחתיות ועליות. הדרן עלך נזיקין. בעזרת האל יתברך בורא תבל ושחקים. ברוך ה' לעולם אמן ואמן: \n"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Midrash Shmuel on Avot/English/Sefaria Community Translation.json

@@ -0,0 +1,70 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Midrash Shmuel on Avot",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org",
+    "versionTitle": "Sefaria Community Translation",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "מדרש שמואל על אבות",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah"
+    ],
+    "text": {
+        "Introduction": [],
+        "": [
+            [],
+            [
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "",
+                    "",
+                    "",
+                    "",
+                    "",
+                    "",
+                    "",
+                    "",
+                    "",
+                    "",
+                    "",
+                    "",
+                    "",
+                    "",
+                    "",
+                    "",
+                    "",
+                    "",
+                    "",
+                    "",
+                    "",
+                    "",
+                    "And Rabbi Ephraim commented that he saw in the Yerushalmi that it said about Rabbi Yehoshua ben Chananiah, \"happy is the one who gave birth to him,\" because she would bring him to synagogues in order that his ears should be attached to [the sound of] the Torah. "
+                ]
+            ]
+        ]
+    },
+    "schema": {
+        "heTitle": "מדרש שמואל על אבות",
+        "enTitle": "Midrash Shmuel on Avot",
+        "key": "Midrash Shmuel on Avot",
+        "nodes": [
+            {
+                "heTitle": "הקדמה",
+                "enTitle": "Introduction"
+            },
+            {
+                "heTitle": "",
+                "enTitle": ""
+            }
+        ]
+    }
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Midrash Shmuel on Avot/English/merged.json

@@ -0,0 +1,72 @@
+{
+    "title": "Midrash Shmuel on Avot",
+    "language": "en",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Midrash_Shmuel_on_Avot",
+    "text": {
+        "Introduction": [],
+        "": [
+            [],
+            [
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "",
+                    "",
+                    "",
+                    "",
+                    "",
+                    "",
+                    "",
+                    "",
+                    "",
+                    "",
+                    "",
+                    "",
+                    "",
+                    "",
+                    "",
+                    "",
+                    "",
+                    "",
+                    "",
+                    "",
+                    "",
+                    "",
+                    "And Rabbi Ephraim commented that he saw in the Yerushalmi that it said about Rabbi Yehoshua ben Chananiah, \"happy is the one who gave birth to him,\" because she would bring him to synagogues in order that his ears should be attached to [the sound of] the Torah. "
+                ]
+            ]
+        ]
+    },
+    "versions": [
+        [
+            "Sefaria Community Translation",
+            "https://www.sefaria.org"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "מדרש שמואל על אבות",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah"
+    ],
+    "schema": {
+        "heTitle": "מדרש שמואל על אבות",
+        "enTitle": "Midrash Shmuel on Avot",
+        "key": "Midrash Shmuel on Avot",
+        "nodes": [
+            {
+                "heTitle": "הקדמה",
+                "enTitle": "Introduction"
+            },
+            {
+                "heTitle": "",
+                "enTitle": ""
+            }
+        ]
+    }
+}