Datasets:

sivan22
/

shulchan-aruch

Dataset card Viewer Files Files and versions Community

Split (1)

train · 11.4k rows

bookname stringclasses 3 values	topic stringlengths 9 45	siman stringlengths 16 159	seif stringlengths 1 5	text stringlengths 1 4.82k
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות ציצית	סימן יא - דיני חוטי הציצית. ובו ט''ו סעיפים:	ב.	טוואן נכרי וישראל עומד על גבו ואומר שיעשה לשמן להרמב''ם פסול ולהרא''ש כשר: {הגה: ונוהגין שיסייע הישראל מעט וכדאיתא לקמן סימן ל''ב סעיף ט' וביורה דעה סימן רע''א גבי תפלין וספר תורה:} וצריכין שזירה ושיהיו שזורין לשמן:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות ציצית	סימן יא - דיני חוטי הציצית. ובו ט''ו סעיפים:	ג.	אם נתפרקו משזירתן ונעשו ט''ז כשרים והוא שישתייר בשזור כדי עניבה: {(הגה: ולכתחלה טוב לקשור החוטין למטה כדלקמן בסעיף י''ד בסימן זה) (בית יוסף בשם הרוקח):}
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות ציצית	סימן יא - דיני חוטי הציצית. ובו ט''ו סעיפים:	ד.	אורך החוטים השמונה אין פחות מד' גודלים ויש אומרים י''ב גודלים וכן נוהגין ולמעלה אין להם שיעור: {(הגה: ואם עשאו ארוך יותר מדאי יכול לקצרו ואין בזה משום תעשה ולא מן העשוי) (מרדכי בהלכות קטנות):} אחד מהחוטים יהיה יותר ארוך כדי שיכרוך בו הגדיל. (הגדיל היינו החלק מהציצית שאינו ארוג): {(הגה: ושיעור הנזכר יהיה בציצית לאחר שנקשר מלבד מה שמונח על קרן הבגד) (סברת בית יוסף):}
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות ציצית	סימן יא - דיני חוטי הציצית. ובו ט''ו סעיפים:	ה.	אין עושין הציציות מהצמר הנאחז בקוצים כשהצאן רובצים ביניהם ולא מהנימין הנתלשים מהבהמה ולא משיורי שתי שהאורג משייר בסוף הבגד והטעם משום ביזוי מצוה:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות ציצית	סימן יא - דיני חוטי הציצית. ובו ט''ו סעיפים:	ו.	אם עשאם מצמר גזול פסולים דכתיב ועשו להם משלהם: {הגה: ודוקא שגזל החוטין אבל אם גזל צמר ועשאן חוטין כשרים מיהו לכתחלה אסור לעשותן (בית יוסף בשם נימוקי יוסף בהלכות ציצית). (ולענין ברכה עיין לקמן ריש סימן תרמ''ט):}
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות ציצית	סימן יא - דיני חוטי הציצית. ובו ט''ו סעיפים:	ז.	חוטין שאולין הלואה היא דלא הדרי בעינייהו וכדידיה דמי:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות ציצית	סימן יא - דיני חוטי הציצית. ובו ט''ו סעיפים:	ח.	המשתחוה לבהמה צמרה פסול לציצית המשתחוה לפשתן נטוע כשר לציצית שהרי נשתנה:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות ציצית	סימן יא - דיני חוטי הציצית. ובו ט''ו סעיפים:	ט.	יעשה נקב באורך הטלית לא למעלה מג' אצבעות (היינו גודלין) (כל בו סימן כ''ב ומיימוני והגהות סמ''ק סימן ל''א), מפני שאינו נקרא כנף ולא למטה מכשיעור שיש מקשר גודל עד הציפורן משום שנאמר על הכנף ואם היה למטה ממלא קשר גודל היה תחת הכנף: {הגה: ומודדין זה ביושר ולא באלכסון מן הקרן (בית יוסף):}
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות ציצית	סימן יא - דיני חוטי הציצית. ובו ט''ו סעיפים:	י.	אם היו רחוק מהכנף מלא קשר גודל ונתקו מחוטי הערב עד שלא נשאר בו כשיעור כשר כיון שהיה בו כשיעור בשעה שהטיל בו ציצית זה: {הגה: ונוהגין לעשות אימרא סביב הנקב שלא ינתק שם ויהיה פחות מכשיעור וכן עושין אימרא בשפת הבגד למטה מהאי טעמא (בית יוסף בשם סמ''ק וכל בו):} יש אומרים שבתוך רוחב הבגד אין לו שיעור ויש אומרים שדין רוחב הבגד כדין האורך ונראין דבריהם:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות ציצית	סימן יא - דיני חוטי הציצית. ובו ט''ו סעיפים:	יא.	אם הגדיל שקורין אורילייזא הוא רחב לא יטיל בו הציצית ואם הטיל בו פסול דעל כנפי בגדיהם כתיב וזה אינו נחשב מהבגד אבל עולה הוא לשיעור מלא קשר גודל ולהרחקת ג' אצבעות כיון שהנקב בתוך הבגד: {הגה: וטוב שימדוד שיעור קשר גודל בלא הגדיל ויהיה תוך ג' אצבעות עם הגדיל (בית יוסף בשם רש''י ורשב''א):}
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות ציצית	סימן יא - דיני חוטי הציצית. ובו ט''ו סעיפים:	יב.	מנין חוטי הציציות בכל כנף ארבעה כפולים שהם שמונה ואם הוסיף פסול. יחתוך ראשי החוטין הארבעה ויתחבם בכנף ויכפלם ואז יהיו ח':
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות ציצית	סימן יא - דיני חוטי הציצית. ובו ט''ו סעיפים:	יג.	יזהר לחתוך ראשי החוטין לעשותם ח' קודם שיכרוך שאם כרך אפילו חוליא אחד (פירוש, החלק מהציצית שבין קשר לקשר) וקשר אפילו קשר אחד ואחר כך חתכן פסול משום תעשה ולא מן העשוי שהרי בפיסול עשאם:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות ציצית	סימן יא - דיני חוטי הציצית. ובו ט''ו סעיפים:	יד.	יקח ד' חוטים מצד זה וד' מצד זה ויקשור שני פעמים זה על גב זה ואחר כך יכרוך חוט הארוך סביב השבעה קצת כריכות וקושר שני פעמים זה על גב זה וחוזר וכורך וכן יעשה עד שישלים לחמש קשרים כפולים וארבעה אוירים ביניהם מלאים כריכות. אין שיעור לכריכות רק שיהיו כל הכרוך והקשרים רוחב ארבעה גודלים והענף שמונה גודלים: {הגה: ואם האריך הציצית יראה ששלישיתו יהיה גדיל וב' חלקים ענף (רמב''ם פרק א'):} ונוהגים לכרוך באויר ראשון ז' כריכות ובשני ט' ובשלישי י''א וברביעי י''ג שעולים כלם מ' כמנין ה' אחד שעולים ל''ט ועם השם הם מ'. ונהגו לעשות בסוף כל חוט קשר כדי שיעמוד בשזירתו:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות ציצית	סימן יא - דיני חוטי הציצית. ובו ט''ו סעיפים:	טו.	יש אומרים שצריך לדקדק שיתלה הציציות לאורך הטלית דבעינן שתהא נוטפת על הקרן (פירוש, תלוי על הקרן) ואם היה ברחבו לא היה נוטף שהרי כלפי קרקע היה תלוי יש אומרים שאין לתת שום בגד בנקבי הטלית שמכניסים בה הציציות ויש מתירין וכן נהגו:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות ציצית	סימן יב - דברים הפוסלים בציצית. ובו ג' סעיפים:	א.	אם נפסקו כל חוטי הכנף ונשתייר בהם כדי עניבת כל החוטים הפסוקים ביחד כשר ואם לא נשאר כדי עניבה (פירוש וירכסו את החושן תרגום ויענבון) אפילו בחוט אחד שנפסק כולו פסול הלכך כיון שכל אחד כפול לשנים אם נפסקו שני ראשים פסול שמא נפסק חוט אחד ולפי מה שאנו נוהגים לדקדק בעת עשיית הציצית לתת סימן בד' ראשים בענין שלעולם הד' ראשים הם מצד אחד של הקשר והד' ראשים מצד האחר אם נפסקו שני ראשים מצד אחד כשר דודאי שני חוטים הם והרי נשתייר מכל אחד הראש השני שהוא יותר מכדי עניבה ולרבינו תם לא מכשירים אלא בנשתיירו ב' חוטין שלימים דהיינו ארבע ראשים שכל אחד מהראשים ארוך י''ב גודלים אז מכשירים כשנפסקו השני חוטין אחרים אם נשתייר בהם כדי עניבה אבל אם נפסקו ג' חוטין אף על פי שנשתייר בהם כדי עניבה פסולים ומפני כך כשנחתכו שלשה ראשים אם לא דקדק בעת עשיית הציצית שיהיו ניכרים הד' ראשים שמצד אחד של הקשר חיישינן שמא כל ראש הוא מחוט אחד ונמצא שאין כאן אלא חוט אחד שלם הילכך מספיקא פסול אבל אם לא נחתכו אלא שני ראשים מכשרינן בכדי עניבה והלכה כסברא ראשונה מיהו היכא דאפשר טוב לחוש לסברת רבינו תם: {הגה: ונוהגין כרבינו תם (אגודה סימן ט''ו):} {הגה: וכל שכן אם דקדק שיהיו ניכרין הד' ראשים שבצד אחד ונפסקו ג' ראשים בצד אחד דפסול דאז ודאי נפסקו ג' חוטין ואם נפסקו בב' צדדין נמי פסול שמא ג' חוטין הם (בית יוסף בשם בן חביב):}
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות ציצית	סימן יב - דברים הפוסלים בציצית. ובו ג' סעיפים:	ב.	היכא דצריך כדי עניבה ומתוך שהחוטים עבים אינו יכול לענבם ואלו היו דקים היה בהם כדי עניבה כשר: {הגה: ומשערין בחוטין בינונים (דברי עצמו):}
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות ציצית	סימן יב - דברים הפוסלים בציצית. ובו ג' סעיפים:	ג.	כדי עניבה לרש''י מן הענף ולר''י אפילו נחתך כל הענף ולא נשאר כדי עניבה אלא מן הגדיל כשר ומנהג העולם כרש''י והיכא דלא אפשר יש לסמוך על ר''י:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות ציצית	סימן יג - דיני ציצית בשבת. ובו ג' סעיפים:	א.	ארבע ציציות מעכבין זה את זה שכל זמן שאין בה כל הארבע אינה מצוייצת כהלכתה והיוצא בה לרשות הרבים בשבת חייב חטאת (ועיין לקמן סימן ש''א סעיף ל''ח):
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות ציצית	סימן יג - דיני ציצית בשבת. ובו ג' סעיפים:	ב.	אם היא מצוייצת כהלכתה מותר לצאת בה לרשות הרבים בין טלית קטן בין טלית גדול אפילו בזמן הזה שאין לנו תכלת. (רק שלא יהא מונח לו על כתיפיו) (דברי ר''ן ור''י פרק חבית דף ק''ח ע''ב). (ומוקמינן לטלית אחזקתיה שהוא מצוייץ כהלכתו ואין צריך לבדקו קודם שיצא בו) (דברי תשובת הרא''ש כלל ב' ותשובת הרמב''ן סימן רט''ו ובכל בו בשם הרמב''ם פרק י''ט מהלכות שבת):
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות ציצית	סימן יג - דיני ציצית בשבת. ובו ג' סעיפים:	ג.	אם נודע לו בשבת כשהוא בכרמלית שהטלית שעליו פסול לא יסירנו מעליו עד שיגיע לביתו דגדול כבוד הבריות: {הגה: ואפילו טלית קטן שתחת בגדיו אין צריך לפשוט והוא הדין אם נפסק אחד מן הציציות ומתבייש לישב בלא טלית דיוכל ללובשו בלא ברכה מכח כבוד הבריות (בית יוסף בשם התשובה). ודוקא בשבת דאסור לעשות ציציות אבל בחול כהאי גוונא אסור (מרדכי פרק קמא דף צ''א ע''ב):}
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות ציצית	סימן יד - דיני ציצית שעשאן אינו יהודי, ונשים וטלית שאולה. ובו ה' סעיפים:	א.	ציצית שעשאן אינו יהודי פסול דכתיב דבר אל בני ישראל לאפוקי אינו יהודי והאשה כשרה לעשותן: {הגה: ויש מחמירים להצריך אנשים שיעשו אותן וטוב לעשות כן לכתחלה (מרדכי הלכות קטנות והגהות מיימון מהלכות ציצית ותוספות דף מ''ב):}
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות ציצית	סימן יד - דיני ציצית שעשאן אינו יהודי, ונשים וטלית שאולה. ובו ה' סעיפים:	ב.	הטיל ישראל ציציות בבגד בלא כוונה אם אין ציציות אחרים (מצויים) להכשירו יש לסמוך על הרמב''ם שמכשיר אבל לא יברך עליו:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות ציצית	סימן יד - דיני ציצית שעשאן אינו יהודי, ונשים וטלית שאולה. ובו ה' סעיפים:	ג.	השואל מחבירו טלית שאינה מצוייצת פטור מלהטיל בה ציצית כל ל' יום דכתיב כסותך ולא של אחרים אבל אחר ל' יום חייב מדרבנן מפני שנראית כשלו: {הגה: ואם החזירו תוך ל' וחזר ולקחו אינו מצטרף רק בעינן ל' יום רצופים (נימוקי יוסף הלכות ציצית):} שאלה כשהיא מצוייצת מברך עליה מיד:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות ציצית	סימן יד - דיני ציצית שעשאן אינו יהודי, ונשים וטלית שאולה. ובו ה' סעיפים:	ד.	מותר ליטול טלית חבירו ולברך עליה ובלבד שיקפל אותה אם מצאה מקופלת: {הגה: והוא הדין בתפלין (נימוקי יוסף פרק הספינה). אבל אסור ללמוד מספרים של חבירו בלא דעתו דחיישינן שמא יקרע אותם בלמודו (נימוקי יוסף הלכות קטנות):}
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות ציצית	סימן יד - דיני ציצית שעשאן אינו יהודי, ונשים וטלית שאולה. ובו ה' סעיפים:	ה.	טלית של שותפין חייבת בציצית דכתיב על כנפי בגדיהם:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות ציצית	סימן טו - אם להתיר ציצית מבגד לבגד, ודין נקרע הטלית. ובו ו' סעיפים:	א.	מותר להתיר ציציות מטלית זה וליתנם בטלית אחר אבל שלא להניחם בבגד אחר לא: {הגה: ודוקא בטלית של בר חיובא, אבל מותר להתיר הציצית מטלית של מתים (מרדכי ותוספות פרק ב''מ דף כ''ב):}
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות ציצית	סימן טו - אם להתיר ציצית מבגד לבגד, ודין נקרע הטלית. ובו ו' סעיפים:	ב.	אינו יכול ליקח הכנף כמו שהוא עם הציציות ולתופרו בבגד אחר משום דעל כנפי בגדיהם בעינן וכנף זה לא היה מבגד זה בשעת עשייה:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות ציצית	סימן טו - אם להתיר ציצית מבגד לבגד, ודין נקרע הטלית. ובו ו' סעיפים:	ג.	טלית מצוייצת כהלכתה שחלקוה לשתים ובכל חלק יש בו שיעור להתעטף ונשאר לכל אחת מהם ציצית אחת או שתים אין בו משום תעשה ולא מן העשוי:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות ציצית	סימן טו - אם להתיר ציצית מבגד לבגד, ודין נקרע הטלית. ובו ו' סעיפים:	ד.	נקרע הטלית תוך שלשה אצבעות סמוך לשפת הכנף אינו רשאי לתופרו ופירש רש''י דחיישינן שישתייר מחוט התפירה ויניחנו ויוסיף עליו שבעה חוטין לשם ציצית ולטעם זה אפילו נקרע כל שהוא לא יתפור. ולפי זה טלית של צמר שנקרעת תוך שלשה מותר לתפור האידנא דאין דרך לתפור בחוטי צמר ורב עמרם פירש דטעמא משום דנקרע תוך שלשה לית ביה תורת בגד וכמאן דליתיה דמי ואף על גב דתפרה כמאן דפסק חשוב ואי עבד ביה ציצית לא פטרה לטלית ולפירוש זה אם נקרע ונשתייר כל שהוא כשר ויש אומרים דלרב עמרם לא נפסל אלא ציציות שהיו בו בעת שתפרו אבל אם אחר שתפרו הטיל בו ציציות כשר וירא שמים יצא את כולם היכא דאפשר:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות ציצית	סימן טו - אם להתיר ציצית מבגד לבגד, ודין נקרע הטלית. ובו ו' סעיפים:	ה.	אם נקרע מנקב שהציצית תלוי בו ולמטה אם קדם הטלת ציצית לקרע שאותו ציצית היה שם בשעת הקרע כשר ואם נקרע ונשתייר ממנו כל שהוא ותפרו ואחר כך הטיל בו ציצית אם הוא של צמר כשר לכולי עלמא ואם הוא של שאר מינים שדרך לתפור בחוטין של אותו המין לא יתפור לדעת רש''י ואם נקרע ותפרו ואחר כך הטיל בו ציצית איכא לספוקי:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות ציצית	סימן טו - אם להתיר ציצית מבגד לבגד, ודין נקרע הטלית. ובו ו' סעיפים:	ו.	התופר חתיכת בגד בכנפי הטלית וכן מה שנוהגים לתפור סביב הנקב שהציצית בו אם הטלית של משי ותופרו בחוט משי לבן יש לחוש בדבר לדעת רש''י שלא תהא שום תפירה למטה מג' ולמעלה מקשר גודל: {הגה: והוא הדין בכל מקום שתופר בחוט שהוא מין הציצית דחיישינן שמא יקח אותו חוט לחוט הציצית (תרומת הדשן סימן מ''ו ובשם הגהות מיימוני):}
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות ציצית	סימן טז - שיעור טלית. ובו סעיף אחד:	א.	שיעור טלית שחייב בציצית שיתכסה בה באורך וברוחב ראשו ורובו של קטן המתהלך לבדו בשוק ואינו צריך אחר לשומרו: {הגה: ואז חייב בציצית ודוקא כשהגדול לובשו פעמים עראי ויוצא בו לשוק (בית יוסף בשם בן חביב ובשם מהרי''ח):}
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות ציצית	סימן יז - מי הם החייבים בציצית. ובו ג' סעיפים:	א.	אף על גב דכתיב וראיתם אותו סומא חייב בציצית מפני שנתרבה מאשר תכסה בה וקרא דוראיתם אותו איצטריך למעט כסות לילה. (עיין לקמן סימן י''ח):
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות ציצית	סימן יז - מי הם החייבים בציצית. ובו ג' סעיפים:	ב.	נשים ועבדים פטורים מפני שהיא מצות עשה שהזמן גרמא: {הגה: ומכל מקום אם רוצים לעטפו ולברך עליו הרשות בידו כמו בשאר מצות עשה שהזמן גרמא (תוספות והרא''ש והר''ן פרק ב' דראש השנה ופרק קמא דקדושין) אך מחזי כיוהרא ולכן אין להן ללבוש ציצית הואיל ואינו חובת גברא (אגור סימן כ''ז) פירוש אינו חייב לקנות לו טלית כדי שיתחייב בציצית ולקמן בסימן י''ט אמר כשיש לו טלית מארבע כנפות (ולבשו):} טומטום ואדרוגינוס חייבין מספק ויתעטפו בלא ברכה. (פירוש טומטום לא נודע אם הוא זכר או נקבה ואדרוגינוס יש לו זכרות ונקבות): {(הגה: ולפי מה שנהגו נשים לברך במצות עשה שהזמן גרמא גם הם יברכו) (דברי עצמו):}
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות ציצית	סימן יז - מי הם החייבים בציצית. ובו ג' סעיפים:	ג.	קטן היודע להתעטף אביו צריך ליקח לו ציצית לחנכו: {הגה: ודוקא כשיודע לעטוף שני ציציות לפניו ושנים לאחריו (הגהות מיימוני פרק ג'), ויודע לאחוז הציצית בידו בשעת קריאת שמע (מרדכי סוף פרק לולב הגזול):}
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות ציצית	סימן יח - זמן ציצית. ובו ג' סעיפים:	א.	לילה לאו זמן ציצית הוא דאמעיט מוראיתם אותו להרמב''ם כל מה שלובש בלילה פטור אפילו הוא מיוחד ליום ומה שלובש ביום חייב אפילו מיוחד ללילה ולהרא''ש כסות המיוחד ללילה פטור אפילו לובשו ביום וכסות המיוחד ליום ולילה חייב אפילו לובשו בלילה: {הגה: וספק ברכות להקל על כן אין לברך עליו אלא כשלובש ביום והוא מיוחד גם כן ליום (בית יוסף). ואחר תפלת ערבית אף על פי שעדיין יום הוא אין לברך עליו (פסקי מהרא''י סימן קכ''א). ובליל יום כפורים יתעטף בעוד יום ויברך עליו (תשב''ץ):}
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות ציצית	סימן יח - זמן ציצית. ובו ג' סעיפים:	ב.	סדינים אף על פי שאדם ישן בהם בבוקר אין מטילין בהם ציצית:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות ציצית	סימן יח - זמן ציצית. ובו ג' סעיפים:	ג.	מאימתי מברך על הציצית בשחר משיכיר בין תכלת שבה ללבן שבה. ואם לבשו מעלות השחר ואילך יש אומרים דמברך עליו וכן נוהגין (מרדכי פרק ב' דמגילה). ((ואם לבשו קודם לכן כגון בסליחות לא יברך עליו וכשיאיר היום ימשמש בו ויברך (תשב''ץ):))
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות ציצית	סימן יט - זמן ברכת ציצית. ובו ב' סעיפים:	א.	ציצית חובת גברא הוא ולא חובת מנא שכל זמן שאינו לובש הטלית פטור מציצית ולפיכך אינו מברך על עשיית הציצית שאין מצוה אלא בלבישתו:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות ציצית	סימן יט - זמן ברכת ציצית. ובו ב' סעיפים:	ב.	עשה טלית לצורך תכריכין אף על פי שלובשו לפעמים בחייו פטור:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות ציצית	סימן כ - דיני לקיחת ומכירת טלית. ובו ב' סעיפים:	א.	הלוקח טלית מצוייצת מישראל או מתגר אינו יהודי (ואומר שלקחן מישראל נאמן) (נימוקי יוסף הלכות ציצית), כשר, דכיון דתגר הוא חזקה שלקחה מישראל דלא מרע נפשיה. אבל אם לקח מאינו יהודי שאינו תגר פסולה:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות ציצית	סימן כ - דיני לקיחת ומכירת טלית. ובו ב' סעיפים:	ב.	אין מוכרים טלית מצוייצת לעובד כוכבים שמא יתלווה עם ישראל בדרך ויהרגנו אפילו למשכן ולהפקיד טלית מצוייצת לעובד כוכבים אסור אלא אם כן הוא לפי שעה דליכא למיחש להא:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות ציצית	סימן כא - כדת מה לעשות בציצית שנפסקו, ובטליתות ישנים. ובו ד' סעיפים:	א.	חוטי ציצית שנפסקו יכול לזרקן לאשפה מפני שהיא מצוה שאין בגופה קדושה אבל כל זמן שהם קבועים בטלית אסור להשתמש בהם כגון לקשור בהם שום דבר וכיוצא בזה משום בזוי מצוה. (ויש אומרים דאף לאחר שנפסקו אין לנהוג בהן מנהג בזיון לזורקן במקום מגונה אלא שאינן צריכין גניזה (כל בו הלכות שבת). ויש מדקדקין לגונזן והמחמיר ומדקדק במצות תבוא עליו ברכה) (מהרי''ל הלכות ציצית) (ועיין לקמן סימן תרס''ד סעיף ח' ט'):
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות ציצית	סימן כא - כדת מה לעשות בציצית שנפסקו, ובטליתות ישנים. ובו ד' סעיפים:	ב.	טליתות של מצוה שבלו אדם בודל עצמו מהם ואינו מותר לקנח עצמו בהם ולא לייחד אותם לתשמיש המגונה אלא זורקן והם כלים:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות ציצית	סימן כא - כדת מה לעשות בציצית שנפסקו, ובטליתות ישנים. ובו ד' סעיפים:	ג.	מותר ליכנס בציצית לבית הכסא: {הגה: וכל שכן לשכב בהן דשרי ויש שכתבו שנהגו שלא לשכב בטלית שיש בו ציצית גם שלא ליתנו לכובס אינו יהודי לכבס והכל שלא יהיו מצות בזויות עליו. אך נוהגים להקל לשכב בהם (כל בו):}
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות ציצית	סימן כא - כדת מה לעשות בציצית שנפסקו, ובטליתות ישנים. ובו ד' סעיפים:	ד.	יש ליזהר כשאדם לובש טלית שלא יגרור ציציותיו:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות ציצית	סימן כב - דין שהחיינו על עשיית ציצית. ובו סעיף אחד:	א.	קנה טלית ועשה בו ציצית מברך שהחיינו דלא גרע מכלים חדשים: {הגה: ואם לא בירך בשעת עשייה מברך בשעת עטוף ראשון (מיימוני, נימוקי יוסף):}
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות ציצית	סימן כג - דיני ציצית בבית הקברות. ובו ג' סעיפים:	א.	מותר ליכנס בבית הקברות והוא לבוש ציצית והוא שלא יהא נגרר על הקברות אבל אם הוא נגרר על הקברות אסור משום לועג לרש במה דברים אמורים בימיהם שהיו מטילים ציצית במלבוש שלובשים לצורך עצמם אבל אנו שאין מכוונים בהם אלא לשם מצוה אסור אפילו אינם נגררים והני מילי כשהציציות מגולים אבל אם הם מכוסים מותר:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות ציצית	סימן כג - דיני ציצית בבית הקברות. ובו ג' סעיפים:	ב.	יש נוהגים לקשור שני ציציות שבשני כנפים זה עם זה כשנכנסים לבית הקברות ולא הועילו כלום בתקנתן:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות ציצית	סימן כג - דיני ציצית בבית הקברות. ובו ג' סעיפים:	ג.	הנכנס תוך ד' אמות של מת או של קבר דינו כנכנס לבית הקברות. במקום שנוהגים להסיר ציצית מטלית המת בבית אם הכתפים לובשים ציצית איכא למיחש בהו משום לועג לרש:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות ציצית	סימן כד - הנהגת לבישת הציצית, ושכרה ועונשה. ובו ו' סעיפים:	א.	אם אין אדם לובש טלית בת ארבע כנפות אינו חייב בציצית וטוב ונכון להיות כל אדם זהיר ללבוש טלית קטן כל היום כדי שיזכור המצוה בכל רגע ועל כן יש בו חמשה קשרים כנגד ה' חומשי תורה וארבע כנפים שבכל צד שיפנה יזכור ונכון ללובשו על המלבושים. לפחות יזהר שיהיה לבוש ציצית בשעת התפלה:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות ציצית	סימן כד - הנהגת לבישת הציצית, ושכרה ועונשה. ובו ו' סעיפים:	ב.	מצוה לאחוז הציצית ביד שמאלית כנגד לבו בשעת קריאת שמע רמז לדבר והיו הדברים האלה וגו' על לבבך:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות ציצית	סימן כד - הנהגת לבישת הציצית, ושכרה ועונשה. ובו ו' סעיפים:	ג.	טוב להסתכל בציצית בשעת עטיפה כשמברך:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות ציצית	סימן כד - הנהגת לבישת הציצית, ושכרה ועונשה. ובו ו' סעיפים:	ד.	יש נוהגין להסתכל בציצית כשמגיעים לוראיתם אותו וליתן אותם על העינים ומנהג יפה הוא וחבובי מצוה: {הגה: גם נוהגים קצת לנשק הציצית בשעה שרואה בם, והכל הוא חיבוב מצוה (בית יוסף):}
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות ציצית	סימן כד - הנהגת לבישת הציצית, ושכרה ועונשה. ובו ו' סעיפים:	ה.	כשמסתכל בציצית מסתכל בשני ציציות שלפניו שיש בהם עשרה קשרים רמז להויות וגם יש בהם ט''ז חוטים ועשרה קשרים עולה כ''ו כשם הוי''ה:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות ציצית	סימן כד - הנהגת לבישת הציצית, ושכרה ועונשה. ובו ו' סעיפים:	ו.	גדול עונש המבטל מצות ציצית ועליו נאמר לאחוז בכנפות הארץ וגו' הזהיר במצות ציצית זוכה ורואה פני שכינה:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות תפילין	סימן כה - דיני תפילין בפרטות. ובו י''ג סעיפים:	א.	אחר שלבש טלית מצוייץ יניח תפלין שמעלין בקודש והמניחין כיס התפלין והטלית לתוך כיס אחת צריכין ליזהר שלא יניחו כיס התפלין למעלה כדי שלא יפגע בהם תחלה ויצטרך להניחם קודם הטלית כדי שלא יעבור על המצוה: {הגה: מיהו אם תפילין מזומנים בידו ואין לו ציצית אין צריך להמתין על הציצית אלא מניח תפילין וכשמביאים טלית מעטפו (דברי עצמו):}
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות תפילין	סימן כה - דיני תפילין בפרטות. ובו י''ג סעיפים:	ב.	מי שהוא זהיר בטלית קטן ילבשנו ויניח תפלין בביתו וילך לבוש בציצית ומוכתר בתפילין לבית הכנסת ושם יתעטף בטלית גדול: {הגה: והעולם נהגו להתעטף אף בטלית גדול קודם ולברך עליו ואחר כך מניח התפילין והולך לבית הכנסת:}
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות תפילין	סימן כה - דיני תפילין בפרטות. ובו י''ג סעיפים:	ג.	הרא''ש היה מסדר הברכות עד עוטר ישראל בתפארה ואז היה מניח תפילין ומברך עוטר ישראל בתפארה:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות תפילין	סימן כה - דיני תפילין בפרטות. ובו י''ג סעיפים:	ד.	צריך שיהיו תפילין עליו בשעת קריאת שמע ותפלה:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות תפילין	סימן כה - דיני תפילין בפרטות. ובו י''ג סעיפים:	ה.	יכוין בהנחתם שצונו הקב''ה להניח ארבע פרשיות אלו שיש בהם יחוד שמו ויציאת מצרים על הזרוע כנגד הלב ועל הראש כנגד המוח כדי שנזכור נסים ונפלאות שעשה עמנו שהם מורים על יחודו ואשר לו הכח והממשלה בעליונים ובתחתונים לעשות בהם כרצונו וישתעבד להקב''ה הנשמה שהיא במוח וגם הלב שהוא עיקר התאוות והמחשבות ובזה יזכור הבורא וימעיט הנאותיו ויניח של יד תחלה ויברך להניח תפילין ואחר כך יניח של ראש ולא יברך כי אם ברכה אחת לשתיהם: {הגה: ויש אומרים לברך על של ראש על מצות תפילין אפילו לא הפסיק בינתיים (הרא''ש הלכות תפילין):} (וכן פשט המנהג בבני אשכנז שמברכין שתי ברכות וטוב לומר תמיד אחר הברכה השניה ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד) (מהר''י בן חביב אגור סימן ל''ח):
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות תפילין	סימן כה - דיני תפילין בפרטות. ובו י''ג סעיפים:	ו.	אם פגע בשל ראש תחלה צריך להעביר על אותה המצוה ויניח של יד תחלה ואחר כך של ראש:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות תפילין	סימן כה - דיני תפילין בפרטות. ובו י''ג סעיפים:	ז.	יברך להניח בקמץ תחת הה''א ולא בפתח ובדגש:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות תפילין	סימן כה - דיני תפילין בפרטות. ובו י''ג סעיפים:	ח.	כל המצות מברך עליהם עובר לעשייתן (פירוש קודם. ויעבר את הכושי פירושו רץ והקדים לפניו). לפיכך צריך לברך על התפלה של יד אחר הנחה על הקיבורת קודם קשירתם שקשירתם זו היא עשייתן: {הגה: וכן בשל ראש קודם שמהדקן בראשו שמהדקו בראשו (טור):}
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות תפילין	סימן כה - דיני תפילין בפרטות. ובו י''ג סעיפים:	ט.	אסור להפסיק בדיבור בין תפלה של יד לתפלה של ראש ואם הפסיק מברך על של ראש על מצות תפילין: {הגה: ולדידן דנוהגין לברך שתי ברכות אף אם לא הפסיק צריך לחזור ולברך על של ראש להניח גם על מצות (דברי עצמו):}
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות תפילין	סימן כה - דיני תפילין בפרטות. ובו י''ג סעיפים:	י.	אם סח לצורך תפילין אינו חוזר ומברך אם שמע קדיש או קדושה בין תפלה של יד לתפלה של ראש לא יפסיק לענות עמהם אלא שותק ושומע ומכוין למה שאומרים:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות תפילין	סימן כה - דיני תפילין בפרטות. ובו י''ג סעיפים:	יא.	אחר שקשר של יד על הזרוע יניח של ראש קודם שיכרוך הרצועה סביב הזרוע ויש מי שאומר שאסור להוציא תפלה של ראש מהתיק עד שתהא תפלה של יד מונחת: {הגה: ואף אם שניהם לפניו חוץ לתיק לא יתקן לפתוח התפלה של ראש עד אחר הנחה של יד (מהרי''א ומהר''י בן חביב). יש מי שכתב להניח של יד מיושב ושל ראש מעומד (אגור בשם הזוהר סימן פ''ד). (ובמדינות אלו לא נהגו כן אלא שתיהן מעומד):}
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות תפילין	סימן כה - דיני תפילין בפרטות. ובו י''ג סעיפים:	יב.	אם מניח תפילין כמה פעמים ביום צריך לברך עליהם בכל פעם. נשמטו ממקומם וממשמש בהם להחזירם למקומן צריך לברך: {הגה: ואם מחזיר אחת מהם יברך כמו שמניח תפלה אחת כדלקמן סימן כ''ז (דברי עצמו):} הזיזם ממקומם אדעתא להחזירם מיד צריך לברך: {הגה: ויש אומרים שלא לברך (טור סימן ח' והכי נהוג וכבר נתבאר לעיל סימן ח' סעיף י''ד):} מי שמניח תפילין של יד ובירך ובתחלת ההדוק נפסק הקשר של יד והוצרך לעשות קשר אחר אמנם לא הסיח דעתו אינו צריך לחזור ולברך אם הותר של יד קודם הנחת של ראש מהדקן ואין צריך לחזור ולברך אבל אם הניח של ראש ואחר כך הותר של יד מהדק ומברך מותר לברך על תפילין שאולין ולא על גזולין:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות תפילין	סימן כה - דיני תפילין בפרטות. ובו י''ג סעיפים:	יג.	נהגו העולם שלא לחלוץ תפילין עד אחר קדושת ובא לציון: ((ויש מי שכתב על צד הקבלה שלא לחלוץ עד שאמר בהם שלש קדושות וארבע קדישים דהיינו לאחר קדיש יתום והכי נוהגים המדקדקים)) (פתח עינים ספר המוסר פ''ד). וביום שיש בו ספר תורה נוהגים שלא לחלצם עד שיחזירו ספר תורה ויניחוהו בהיכל: {הגה: והיינו במקום שמכניסין התורה לאחר ובא לציון גואל אבל לפי מנהג מדינות אלו שמכניסים התורה מיד לאחר הקריאה אין לחלצם רק כמו בשאר ימים (דברי עצמו):} ביום ראש חודש חולצים אותם קודם תפלת מוסף: {הגה: והוא הדין בחול המועד. ודוקא במקום שאומרים במוסף קדושת כתר מיהו נוהגים לסלקם קודם מוסף בכל מקום (בית יוסף):}
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות תפילין	סימן כו - דין מי שאין לו אלא תפלה אחת. ובו ב' סעיפים:	א.	אם אין לו אלא תפלה אחת מניח אותה שיש לו ומברך עליה שכל אחת מצוה בפני עצמה והוא הדין אם יש לו שתיהם ויש לו שום אונס שאינו יכול להניח אלא אחת מניח אותה שיכול:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות תפילין	סימן כו - דין מי שאין לו אלא תפלה אחת. ובו ב' סעיפים:	ב.	אם אינו מניח אלא של ראש לבד מברך עליה על מצות תפילין לבד: {הגה: ולדידן דנוהגים לברך בכל יום שתי ברכות מברך על של ראש לבד שתי ברכות ואם מניח של יד לבד מברך להניח לבד (טור):}
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות תפילין	סימן כז - מקום הנחתן ואופן הנחתן. ובו י''א סעיפים:	א.	מקום הנחתן של יד בזרוע שמאל בבשר התפוח שבעצם שבין הקובד''ו ובית השחי ויטה התפלה מעט לצד הגוף בענין שכשיכוף זרועו למטה יהיו כנגד לבו ונמצא מקיים והיו הדברים האלה על לבבך: {הגה: וצריך להניח בראש העצם הסמוך לקובד''ו אבל לא בחצי העצם שסמוך לשחי (סמ''ק). (גידם שאין לו יד רק זרוע יניח בלא ברכה) (תוספות פרק הקומץ כתבו דגידם חייב ובאור זרוע כתב דפטור):}
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות תפילין	סימן כז - מקום הנחתן ואופן הנחתן. ובו י''א סעיפים:	ב.	המנהג הנכון שיהא היו''ד של קשר תפלה של יד לצד הלב והתפלה עליו לצד חוץ. יש ליזהר שלא תזוז יו''ד של הקשר מהתפלה:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות תפילין	סימן כז - מקום הנחתן ואופן הנחתן. ובו י''א סעיפים:	ג.	המנהג הנכון לתקן שהמעברתא שבה הרצועה עוברת תהא מונחת לצד הכתף והקציצה לצד היד:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות תפילין	סימן כז - מקום הנחתן ואופן הנחתן. ובו י''א סעיפים:	ד.	לא יהא דבר חוצץ בין תפילין לבשרו לא שנא של יד לא שנא של ראש: {הגה: ודוקא בתפילין אבל ברצועות אין להקפיד (רשב''א בתשובה סימן תתכ''ז):}
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות תפילין	סימן כז - מקום הנחתן ואופן הנחתן. ובו י''א סעיפים:	ה.	אדם שהוא עלול לנזילות ואם יצטרך להניח תפלה של ראש על בשרו לא יניחם כלל יש להתיר לו להניח תפלה של ראש על הכובע דק הסמוך לראש ויכסם מפני הרואים: {הגה: והמניחים בדרך זה לא יברך על של ראש רק יברך על של יד להניח (לדעת רשב''א):}
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות תפילין	סימן כז - מקום הנחתן ואופן הנחתן. ובו י''א סעיפים:	ו.	ואטר יד ימינו אם עושה כל מלאכתו בשמאלו מניח בשמאלו שהוא ימין של כל אדם ואם שולט בשתי ידיו מניח בשמאל כל אדם. ואם כותב בימינו ושאר כל מעשיו עושה בשמאלו או כותב בשמאל ושאר כל מעשיו עושה בימין יש אומרים שיניח תפילין ביד שתש כח דבעינן יד כהה ויש אומרים שהיד שכותב בה היא חשובה ימין לענין זה ומניח תפילין ביד שכנגדה: {(הגה: והכי נהוג):}
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות תפילין	סימן כז - מקום הנחתן ואופן הנחתן. ובו י''א סעיפים:	ז.	אף על פי שיש לאדם מכה במקום הנחת תפילין יניח תפילין כי מקום יש בזרוע להניח שתי תפילין כי העצם הסמוך לבית השחי מחציו עד הקובד''ו הוא מקום הנחת תפילין:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות תפילין	סימן כז - מקום הנחתן ואופן הנחתן. ובו י''א סעיפים:	ח.	אורך רצועה של יד כדי שתקיף את הזרוע ויקשור ממנה הקשר ותמתח על אצבע אמצעית ויכרוך ממנה על אצבעו שלשה כריכות ויקשור ונוהגין העולם לכרוך על הזרוע ששה או שבעה כריכות: {הגה: ואין לכרוך הרצועה על התיתורא כדי לחזקה על היד (מהרי''ל):}
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות תפילין	סימן כז - מקום הנחתן ואופן הנחתן. ובו י''א סעיפים:	ט.	מקום הנחת תפלה של ראש מהתחלת עיקרי השער ממצחו עד סוף המקום שמוחו של תינוק רופס:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות תפילין	סימן כז - מקום הנחתן ואופן הנחתן. ובו י''א סעיפים:	י.	צריך שיהיה הקשר מאחורי הראש למעלה בעורף. צריך לכוין הקציצה שתהא באמצע כדי שתהא כנגד בין העינים וגם הקשר יהיה באמצע העורף ולא יטה לכאן או לכאן וצריך שיהא המקום שבקשר שנראה כעין דל''ת לצד חוץ: {הגה: והוא הדין בקשר של יד צריך ליזהר שלא יתהפך (מרדכי דף צ''ו):}
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות תפילין	סימן כז - מקום הנחתן ואופן הנחתן. ובו י''א סעיפים:	יא.	צריך שיהיה השחור שברצועות לצד חוץ ולא יתהפכו בין של יד בין של ראש ישלשל הרצועות שיהיו תלוים לפניו ויגיעו עד הטבור או למעלה ממנו מעט רוחב הרצועות של יד ושל ראש כאורך שעורה לפחות. אם פיחת משיעור אורך הרצועות ורחבן אם אינו מוצא אחרות מניחן כמות שהן עד שימצא אחרות כשיעור. תפילין של ראש טוב להיותם גלוים ונראים אבל תלמיד בפני רבו אין דרך ארץ לגלות תפילין בפניו: {הגה: ובשל יד אין להקפיד אם הם גלוים או מכוסים (מרדכי שם). ונראה לי דעכשיו שאין מניחים אלא בזמן קריאת שמע ותפלה אפילו תלמיד לפני רבו יכול לגלות אף בשל ראש וכן המנהג שלא ליזהר (דברי עצמו):}
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות תפילין	סימן כח - דיני חליצת התפילין. ובו ג' סעיפים:	א.	חייב אדם למשמש בתפילין בכל שעה שלא יסיח דעתו מהם וימשמש בשל יד תחלה וכשיאמר וקשרתם לאות על ידך ימשמש בשל יד וכשיאמר והיו לטוטפות בין עיניך ימשמש בשל ראש:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות תפילין	סימן כח - דיני חליצת התפילין. ובו ג' סעיפים:	ב.	תפילין של ראש חולץ תחלה משום דכתיב והיו לטוטפות בין עיניך כל זמן שבין עיניך יהיו שתים צריך לחלוץ תפילין של ראש מעומד ויניח בתיק של ראש ועליו של יד כדי שכשיבוא להניחם יפגע בשל יד תחלה:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות תפילין	סימן כח - דיני חליצת התפילין. ובו ג' סעיפים:	ג.	מנהג החכמים לנשק התפילין בשעת הנחתן ובשעת חליצתן:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות תפילין	סימן כט - אין לברך כשחולץ התפילין. ובו סעיף אחד:	א.	אין לברך שום ברכה כשחולץ תפילין אפילו כשחולצם ערב שבת בין השמשות:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות תפילין	סימן ל - זמן הנחתן. ובו ה' סעיפים:	א.	זמן הנחתן בבוקר משיראה את חבירו הרגיל עמו קצת ברחוק ד' אמות ויכירנו:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות תפילין	סימן ל - זמן הנחתן. ובו ה' סעיפים:	ב.	אסור להניח תפילין בלילה שמא ישכחם ויישן בהם. אם הניחם קודם שתשקע החמה וחשכה עליו אפילו הם עליו כל הלילה מותר ואין מורין כן. אם לא חלץ תפילין מששקעה חמה מפני שלא היה לו מקום לשמרן ונמצאו עליו כדי לשמרן מותר ומורין כן:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות תפילין	סימן ל - זמן הנחתן. ובו ה' סעיפים:	ג.	היה רוצה לצאת לדרך בהשכמה מניחם וכשיגיע זמנן ימשמש בהם ויברך דליכא למיחש שמא יישן בהם כיון שהשכים ויצא לדרך:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות תפילין	סימן ל - זמן הנחתן. ובו ה' סעיפים:	ד.	היה בא בדרך ותפילין בראשו ושקעה עליו חמה או שהיה יושב בבית המדרש ותפילין בראשו וקדש עליו היום יניח ידו עליהם עד שיגיע לבית ואם יש בית קרוב לחומה שמשתמרים שם חולצם ומניחם שם:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות תפילין	סימן ל - זמן הנחתן. ובו ה' סעיפים:	ה.	ויש מי שאומר שאם התפלל תפלת ערבית מבעוד יום עד שלא הניח תפילין אין לו להניחם אחר כך:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות תפילין	סימן לא - דין תפילין בשבת ויום טוב. ובו ב' סעיפים:	א.	בשבת ויום טוב אסור להניח תפילין מפני שהם עצמם אות ואם מניחים בהם אות אחר היה זלזול לאות שלהם:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות תפילין	סימן לא - דין תפילין בשבת ויום טוב. ובו ב' סעיפים:	ב.	בחול המועד גם כן אסור להניח תפילין מהטעם הזה בעצמו שימי חול המועד גם הם אות: {הגה: ויש אומרים שחול המועד חייב בתפילין (בית יוסף בשם הרא''ש). וכן נוהגין בכל גלילות אלו להניחם במועד ולברך עליהם אלא שאין מברכים עליהם בקול רם בבית הכנסת כמו שאר ימות השנה:}
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות תפילין	סימן לב - סדר כתיבת תפילין. ובו נ''ב סעיפים:	א.	מצות תפילין שיכתוב ארבע פרשיות שהן קדש לי כל בכור עד למועדה והיה כי יביאך עד למועדה מימים ימימה כי בחוזק יד הוציאנו ה' ממצרים ופרשת שמע עד ובשעריך ופרשת והיה אם שמוע עד על הארץ: {הגה: וצריך לכתבם כסדר הזה לכתוב תחלה הקודמת בתורה. ואם שינה פסול. ולכתחלה יכתוב של יד קודם של ראש:}
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות תפילין	סימן לב - סדר כתיבת תפילין. ובו נ''ב סעיפים:	ב.	של ראש יכתוב כל אחת בקלף לבדה ושל יד כותבן כולם בקלף אחד:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות תפילין	סימן לב - סדר כתיבת תפילין. ובו נ''ב סעיפים:	ג.	יכתבם בדיו שחור בין שיש בו מי עפצים בין שלא במי עפצים: {הגה: ולכתחלה יחמיר לכתוב בדיו העשויה מעשן עצים או שמנים שרוים במי עפצים (מהרי''ל סימן קי''ט) וכמו שיתבאר ביורה דעה סימן רע''א:} כתב אפילו אות אחת בשאר מיני צבעונים או בזהב הרי אלו פסולין אם זרק עפרות זהב על האותיות מעביר הזהב וישאר כתב התחתון וכשר אבל אם זרק הזהב על אות מאזכרות אין לו תקנה לפי שאסור להעביר הזהב משום דהוי כמוחק את השם:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות תפילין	סימן לב - סדר כתיבת תפילין. ובו נ''ב סעיפים:	ד.	צריך שלא תדבק שום אות בחברתה אלא כל אות תהיה מוקפת גויל: {הגה: ויכתוב כתיבה תמה שלא יחסר אפילו קוצו של יו''ד ויהא מתוייג כהלכתו (טור אורח חיים). ולכתחלה יכתוב כתיבה גסה קצת שלא יהיו נמחקים מהרה וכן מצוה ליפותן מבחוץ ומבפנים (דברי מרדכי):}
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות תפילין	סימן לב - סדר כתיבת תפילין. ובו נ''ב סעיפים:	ה.	צריך שיכתוב בימינו אפילו אם הוא שולט בשתי ידיו. ואם כתב בשמאל פסולים, אם אפשר למצוא אחרים כתובים בימין. ואיטר יד שמאל דידיה הוי ימין:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות תפילין	סימן לב - סדר כתיבת תפילין. ובו נ''ב סעיפים:	ו.	אין (צריך) לשרטט כי אם שיטה עליונה ואם אינו יודע ליישר השטה בלא שרטוט ישרטט כל השורות ולא ישרטט בעופרת מפני שהמקום השרטוט נשאר צבוע: {הגה: ויש אומרים שצריך לשרטט תמיד למעלה ולמטה ומן הצדדים אף על פי שיודע לכתוב בלא שרטוט וכן נוהגין (ברוך שאמר ומרדכי וספר תרומה וסמ''ג):}
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות תפילין	סימן לב - סדר כתיבת תפילין. ובו נ''ב סעיפים:	ז.	הלכה למשה מסיני תפילין על הקלף ולא על הדוכסוסטוס ולא על הגויל. כותבין על הקלף במקום בשר ואם שינה פסול מהו קלף ומהו דוכסוסטוס העור בשעת עיבודו חולקין אותו לשנים וחלק החיצון שהוא לצד השער נקרא קלף והפנימי הדבוק לבשר נקרא דוכסוסטוס ולפי זה כי אמרינן כותבין על הקלף במקום בשר היינו במקום היותר קרוב לבשר דהיינו במקום חבורו כשהוא דבוק לדוכסוסטוס וקלפים שלנו שאין חולקים אותם יש להם דין קלף וכותבים עליהם לצד בשר שמה שמגררים קליפתו העליונה שבמקום שער אינו אלא כדי מה שצריך לתקנו ולהחליקו ואפילו אם היו חולקים העור לשנים היה צריך לגרר ממנו כך ומצד הבשר גוררים הרבה עד שאין נשאר אלא הקלף בלבד: