Datasets:

imvladikon

/

he_denosent_data

like 1

Production ran from 1971 to 1978, with 564 Boras built, 289 of which were 4.7s and the remaining 275, 4.9s.

From 1971 to 1978, 564 Boras were constructed, 289 of them 4.7 and the remaining 275 4.9.

הייצור נמשך בין 1971 ל-1978, עם 564 בוראס שנבנו, 289 מהם היו 4.7 שניות והשאר 275, 4.9 שניות.

בשנים 1971 עד 1978 נבנו 564 בוראס, 289 מהם 4.7 והנותרים 275 4.9.

Maserati created two Group 4 racing Boras at the request of Thepenier, a French Maserati dealer.

At the request of Thepenier, the French Maaserati distributor, Maserati has been working on the issue.

מזראטי יצרה שני בוראים מרוצים מקבוצה 4 לבקשת תפנייה, סוחר מזראטי צרפתי.

לבקשת Thepenier, מפיץ Maaserati הצרפתי, Maserati עבדה על הנושא.

They were very competitive, but Maserati couldn't produce enough cars to meet the 500 road car homologation rule for Group 4 racing so the project was shelved.

But Maserati can't make enough cars.

הם היו תחרותיים מאוד, אבל מזראטי לא הצליחה לייצר מספיק מכוניות כדי לעמוד בכלל ההומלוגיות של מכוניות כביש 500 עבור מירוצי קבוצה 4 ולכן הפרויקט נגנז.

אבל מזראטי לא יכול לייצר מספיק מכוניות.

The Bora was the basis for the Merak, which used the same bodyshell front clip but in a 2+2 configuration, made possible by using a smaller, lighter and less powerful Maserati V6 engine, also used in the Citroën SM.

Bora is Merak's base, which uses the same shell front fragments, but is configured to be 2+2, using small, lighter and less powerful Maserati V6 engines, which are also used for Citroën SM.

הבורה הייתה הבסיס למראק, שהשתמשה באותו תפס קדמי של המרכב אך בתצורת 2+2, שהתאפשרה באמצעות מנוע מזראטי V6 קטן יותר, קל יותר וחזק פחות, המשמש גם בסיטרואן SM.

בורה הוא הבסיס של Merak, שמשתמש באותם שברי מעטפת קדמיים, אך מוגדר להיות 2+2, באמצעות מנועי מזראטי V6 קטנים, קלים וחזקים פחות, המשמשים גם לסיטרואן SM.

The Merak was popular, and sold thousands in number, including the later modified and improved Merak SS, making its debut in 1981.

The Merak were popular, selling thousands of people, including Merak SS, which was later modified and improved, first appeared in 1981.

ה-Merak היה פופולרי, ומכר אלפים במספר, כולל ה-Merak SS ששונתה ומשופרת מאוחר יותר, שערך את הופעת הבכורה שלו ב-1981.

ה-Merak היו פופולריים, ומכרו אלפי אנשים, כולל Merak SS, שאחר כך שונה ושופר, הופיע לראשונה ב-1981.

Merak models had an opened rear engine-cover instead of the glass-enclosed and heavier rear of the Bora.

The Merak model has an open rear engine cover instead of a glass-covered, heavier back of the Bola River.

לדגמי Merak היה מכסה מנוע אחורי פתוח במקום החלק האחורי מכוסה זכוכית והכבד יותר של הבורה.

לדגם Merak יש מכסה מנוע אחורי פתוח במקום גב מכוסה זכוכית וכבד יותר של נהר הבולה.

LaPorte Church of Christ

The Church of Christ Rabbes.

כנסיית להפורט של ישו

כנסיית רבני המשיח.

LaPorte Church of Christ is an independent White Supremacist church in Laporte, Colorado, led until 2011 by Pastor Peter J. Peters (November 13, 1946 – July 7, 2011), who proclaimed that Europeans comprise the twelve lost tribes of Israel and that contemporary Jews are satanic impostors (based on and ) and the descendants of the Biblical Esau (Edom) -- the brother and nemesis of Jacob (Israel).

La Porte Church of Christ is an independent White Slave Church in Laport, Colorado, led by Reverend Peter Peters (13 November 1946-7 July 2011).

LaPorte Church of Christ היא כנסייה לבנה עצמאית בלפורט, קולורדו, בראשות עד 2011 הכומר פיטר ג'יי פיטרס (13 בנובמבר 1946 - 7 ביולי 2011), שהכריז שהאירופים מהווים את שנים עשר השבטים האבודים של ישראל וכי בן זמננו היהודים הם מתחזים שטניים (על בסיס ו) וצאצאיו של עשו המקראי (אדום) - אחיו ונמסיס של יעקב (ישראל).

כנסיית לה פורט של ישו היא כנסיית עבדים לבנה עצמאית בלפורט, קולורדו, בראשות הכומר פיטר פיטרס (13 בנובמבר 1946-7 ביולי 2011).

The church is no longer associated with the decentralized group of churches that use the name "Churches of Christ".

The Church is no longer associated with a decentralized church group that uses the name “Christian Church”.

הכנסייה אינה קשורה עוד לקבוצה המבוזרת של כנסיות המשתמשות בשם "כנסיות ישו".

הכנסייה אינה קשורה עוד לקבוצת כנסייה מבוזרת המשתמשת בשם "כנסייה נוצרית".

The church served mainly as a platform for Peters' views and its membership never went above 100.

The Church serves primarily as a platform for Peters' views and has never had more than 100 members.

הכנסייה שימשה בעיקר כפלטפורמה לדעותיו של פיטרס ומספר החברות בה מעולם לא עלתה מעל 100.

הכנסייה משמשת בעיקר כפלטפורמה לדעותיו של פיטרס ומעולם לא היו לה יותר מ-100 חברים.

It attracted white supremacists, including the members of the terrorist organisation The Order who murdered radio talk show host Alan Berg with whom Peters had clashed on Berg's radio program.

It attracted white supremacists, including members of the terrorist organization " Order ", who murdered Alan Berg, a radio talk show host, Peters clashed with him on Berg's radio programme.

זה משך אליו בעלי עליונות לבנים, כולל חברי ארגון הטרור "המסדר" שרצחו את מנחה הרדיו אלן ברג שעמו התעמת פיטרס בתוכנית הרדיו של ברג.

זה משך אליו בעלי עליונות לבנים, כולל חברי ארגון הטרור "סדר", שרצחו את אלן ברג, מנחה תוכנית אירוח ברדיו, פיטרס התעמתו איתו בתוכנית הרדיו של ברג.

The church became involved in a controversy in Colorado, related to an amendment against homosexuality, which led to it being fined for a minor violation of election laws.

The Church was involved in a dispute in Colorado concerning an amendment against homosexuality, which resulted in the Church being fined for minor violations of the electoral law.

הכנסייה נקלעה למחלוקת בקולורדו, הקשורה לתיקון נגד הומוסקסואליות, שהובילה לקנסה בגין הפרה קלה של חוקי הבחירות.

הכנסייה הייתה מעורבת בסכסוך בקולורדו בנוגע לתיקון נגד הומוסקסואליות, אשר הביא לקנסות של הכנסייה בגין הפרות קלות של חוק הבחירות.

Peters refused to pay the fine and the church was seized by the state in February 1993 as the debt exceeded $10,000 dollars.

Peters refused to pay the fine and, in February 1993, the State confiscated the church because the debt exceeded $10,000.

פיטרס סירב לשלם את הקנס והכנסייה נתפסה על ידי המדינה בפברואר 1993 מכיוון שהחוב עלה על 10,000 דולר.

פיטרס סירב לשלם את הקנס, ובפברואר 1993, המדינה החרימה את הכנסייה מכיוון שהחוב עלה על 10,000 דולר.

Stanley Middleton

Stanley Middleton.

סטנלי מידלטון

סטנלי מידלטון.

Stanley Middleton FRSL (1 August 1919 – 25 July 2009) was a British novelist.

Stanley Middleton FRSL (1 August 1919-25 July 2009) is a British novelist.

סטנלי מידלטון FRSL (1 באוגוסט 1919 - 25 ביולי 2009) היה סופר בריטי.

סטנלי מידלטון FRSL (1 באוגוסט 1919-25 ביולי 2009) הוא סופר בריטי.

He was born in Bulwell, Nottinghamshire in 1919 and educated at High Pavement School, Stanley Road, Nottingham and later at University College Nottingham.

He was born in Bulwell, Nottingham County, in 1919, and educated at Stanley High School, Nottingham and later at Nottingham University College.

הוא נולד בבולוול, נוטינגהאםשייר ב-1919 והתחנך בבית הספר הגבוה למדרכות, סטנלי רואד, נוטינגהאם ומאוחר יותר באוניברסיטת קולג' נוטינגהאם.

הוא נולד בבולוול, מחוז נוטינגהאם, בשנת 1919, והתחנך בבית הספר התיכון סטנלי, נוטינגהאם ומאוחר יותר באוניברסיטת נוטינגהאם.

Middleton started writing at university and in 1958 published "A Short Answer".

Middleton started writing at the university.

מידלטון החלה לכתוב באוניברסיטה וב-1958 פרסמה את "תשובה קצרה".

מידלטון התחילה לכתוב באוניברסיטה.

Alongside his work as an author he taught English at High Pavement Grammar School for many years.

He also taught English at the Higher School of Pastement grammar for many years.

לצד עבודתו כסופר לימד אנגלית בבית הספר הגבוה למדרכות במשך שנים רבות.

הוא גם לימד אנגלית בבית הספר הגבוה לדקדוק במשך שנים רבות.

In 1974, his novel "Holiday" won the Booker prize.

In 1974, his novel Holiday won the Book Award.

ב-1974 זכה הרומן שלו "חג" בפרס בוקר.

בשנת 1974 זכה הרומן שלו חג בפרס הספר.

In 2008 "Her Three Wise Men" was published, his 44th novel and the last to be published during his lifetime.

In 2008, "The Three Wise Man" was published as his 44th novel.

בשנת 2008 יצא לאור "שלושת החכמים שלה", הרומן ה-44 שלו והאחרון שראה אור במהלך חייו.

ב-2008 יצא לאור "שלושת החכמים" כרומן ה-44 שלו.

Middleton was an accomplished organist, playing regularly at St Mark's Methodist Church on Ravensworth Road in Bulwell and stepping in to cover others, often at Mansfield Road Baptist Church in Nottingham.

Middleton is an accomplished organicist who regularly plays at St. Marc's Methodist Church on Ravensworth Road in Bulwell.

מידלטון היה נגן עוגב מוכשר, ניגן בקביעות בכנסייה המתודיסטית של סנט מארק ברחוב רוונסוורת' בבולוול ונכנס לכסות אחרים, לעתים קרובות בכנסייה הבפטיסטית מנספילד רואד בנוטינגהאם.

מידלטון הוא אורגניסט מוכשר שמנגן בקביעות בכנסייה המתודיסטית של סנט מארק ברחוב רוונסוורת' בבולוול.

He was also a fine water colourist and contributed his own artwork to the covers of the 1994 novel "Catalysts" and the festschrift, "Stanley Middleton At Eighty".

He is also a water paintr, and for the 1994 novel "Analysts" and Festschrift.

הוא גם היה צבעי מים משובח ותרם יצירות אמנות משלו לשערים של הרומן "זרזים" משנת 1994 ולכתב העת "סטנלי מידלטון בשעה שמונים".

הוא גם צייר מים, ולרומן "אנליסטים" ו-Festschrift משנת 1994.

In 2006, a reporter for "The Sunday Times" sent the first chapters of "Holiday" to a number of publishers and literary agents as a journalistic stunt.

In 2006, journalists from the Sunday Times sent the headlines of "Holly Day" to at least a number of publishers and literary institutions.

ב-2006 שלח כתב של "הסאנדיי טיימס" את הפרקים הראשונים של "חג" למספר מוציאים לאור וסוכנים ספרותיים כפעולה עיתונאית.

בשנת 2006, עיתונאים מהסאנדיי טיימס שלחו את הכותרות של "Holly Day" לפחות למספר מוציאים לאור ומוסדות ספרותיים.

Almost all rejected it.

Almost everyone refused.

כמעט כולם דחו את זה.

כמעט כולם סירבו.

The actor Peter Bowles was taught by Stanley Middleton while a pupil at High Pavement.

Peter Bowles, actor, is Professor Stanley Middleton.

את השחקן פיטר בולס לימד סטנלי מידלטון בעודו תלמיד ב-High Pavement.

פיטר בולס, שחקן, הוא פרופסור סטנלי מידלטון.

In 1980 when Bowles was the subject of the popular TV programme "This Is Your Life", Stanley Middleton appeared as a guest on the programme.

In 1980, Bowles became a popular television programme, "This is your life," in which Stanley Middleton appeared as a guest.

בשנת 1980 כאשר בולס היה הנושא של תוכנית הטלוויזיה הפופולרית "This Is Your Life", הופיע סטנלי מידלטון כאורח בתוכנית.

ב-1980 הפכה בולס לתוכנית טלוויזיה פופולרית, "זה החיים שלך", בה הופיע סטנלי מידלטון כאורח.

Middleton was married to Margaret Welch from 1951 until his death; the couple had two daughters, Penny and Sarah.

Middleton married Margaret Welch from 1951 until his death; the couple had two daughters, Penny and Sarah.

מידלטון הייתה נשואה למרגרט וולש מ-1951 ועד מותו; לזוג נולדו שתי בנות, פני ושרה.

מידלטון התחתנה עם מרגרט וולש מ-1951 ועד מותו; לזוג נולדו שתי בנות, פני ושרה.

Towards the end of his life he suffered from cancer, and died in a nursing home on 25 July 2009, one week before his 90th birthday.

He died in a sanatorium on July 25, 2009.

לקראת סוף ימיו סבל מסרטן, ונפטר בבית אבות ב-25 ביולי 2009, שבוע לפני יום הולדתו ה-90.

הוא מת בסנטוריום ב-25 ביולי 2009.

It has been revealed that Middleton refused an OBE in 1979.

Middleton rejected OBE in 1979.

נחשף כי מידלטון סירבה ל-OBE ב-1979.

מידלטון דחתה את OBE ב-1979.

This came to light following a Freedom of information request by the BBC.

After the BBC called for freedom of information, it was the first time that the information was released.

זה התברר בעקבות בקשת חופש מידע של ה-BBC.

לאחר שה-BBC קרא לחופש המידע, זו הייתה הפעם הראשונה שהמידע פורסם.

He did not feel that he should be honoured simply for doing what he regarded as his job.

He doesn't think he should be honored simply by doing what he thinks he does.

הוא לא הרגיש שצריך לכבד אותו רק על שעשה את מה שהוא ראה כעבודתו.

הוא לא חושב שצריך לכבד אותו רק על ידי עשיית מה שהוא חושב שהוא עושה.

Fiction

Figuring novelsName

ספרות בדיונית

חישוב רומנים שם

Non-fiction

It's not a novel.

ספרי עיון

זה לא רומן.

Ferrari Testarossa

Hi, Ferrari Tetaroza.

פרארי טסטרוסה

היי, פרארי טסטרוסה.

The Ferrari Testarossa (Type F110) is a 12-cylinder mid-engine sports car manufactured by Ferrari, which went into production in 1984 as the successor to the Ferrari Berlinetta Boxer.

Ferrari Testarossa (Type F110) is a 12-cylinder medium-engine sports vehicle made by Ferrari, which was put into production in 1984 as the successor to Ferrari Berlinetta Boxer.

פרארי טסטרוסה (Type F110) היא מכונית ספורט בינונית בעלת 12 צילינדרים מתוצרת פרארי, אשר יצאה לייצור ב-1984 כיורשת של פרארי ברלינטה בוקסר.

פרארי טסטרוסה (Type F110) הוא רכב ספורטיבי בעל מנוע בינוני 12 צילינדרים מתוצרת פרארי, אשר הוכנס לייצור בשנת 1984 כיורש של פרארי ברלינטה בוקסר.

The Pininfarina-designed car was originally produced from 1984 to 1991, with two model revisions following the end of Testarossa production called the 512 TR and F512 M, which were produced from 1992 to 1996.

The cars designed by Pininfarina were originally produced from 1984 to 1991, and two model revisions were made after the production of 512 TR and F512 M at Testarossa, which were produced from 1992 to 1996.

המכונית בעיצוב Pininfarina יוצרה במקור בין השנים 1984 עד 1991, עם שני תיקוני דגמים לאחר סיום ייצור Testarossa שנקראו 512 TR ו-F512 M, אשר יוצרו בין 1992 ל-1996.

המכוניות שתוכנן על ידי Pininfarina יוצרו במקור מ-1984 עד 1991, ושני תיקוני דגמים בוצעו לאחר ייצור 512 TR ו-F512 M ב-Testarossa, שיוצרו בין השנים 1992 ל-1996.

Including revised variations, almost 10,000 cars in total were produced, making it one of the most mass-produced Ferrari models.

Including the modified variants, a total of nearly 10,000 vehicles were produced, making them one of the most large-scale production models of the Ferrari model.

כולל וריאציות מתוקנות, כמעט 10,000 מכוניות בסך הכל יוצרו, מה שהופך אותו לאחד מדגמי פרארי בייצור המוני ביותר.

כולל הגרסאות ששונו, בסך הכל יוצרו כמעט 10,000 כלי רכב, מה שהופך אותם לאחד מדגמי הייצור הגדולים ביותר של דגם פרארי.

The Testarossa is a two-door coupé that premiered at the 1984 Paris Auto Show.

Toseearossa is a two-door coup.

הטסטרוסה היא מכונית קופה שתי דלתות שהוצגה לראשונה בתערוכת הרכב של פריז 1984.

טסטרוסה היא מכונית קופה שתי דלתות.

All versions of the Testarossa were available with a rear-mounted, five-speed manual transmission.

All versions of Testarossa are manually transmitted in the back shelf at five speeds.

כל הגרסאות של הטסטרוסה היו זמינות עם תיבת הילוכים ידנית עם חמישה הילוכים מותקנת מאחור.

כל הגרסאות של Testarossa מועברות ידנית במדף האחורי בחמש מהירויות.

The rear mid-engine design (engine between the axles but behind the cabin) keeps the centre of gravity in the middle of the car, which increases stability and improves the car's cornering ability, and thus results in a standing weight distribution of 40% front: 60% rear.

The design of the engine in the back (axis and engine behind the cabin) keeps the gravity centre in the middle of the car, which will increase stability and the cornering capacity of the vehicle, resulting in a 40 per cent front: a fixed weight distribution of 60 per cent back.

עיצוב מנוע האמצע האחורי (מנוע בין הסרנים אך מאחורי תא הנוסעים) שומר על מרכז הכובד באמצע המכונית, מה שמגביר את היציבות ומשפר את יכולת הפנייה של המכונית, ובכך מביא לחלוקת משקל בעמידה של 40% מלפנים : 60% מאחור.

עיצוב המנוע מאחור (ציר ומנוע מאחורי תא הנוסעים) שומר על מרכז הכבידה באמצע המכונית, מה שיגדיל את היציבות ואת יכולת הפנייה של הרכב, וכתוצאה מכך 40 אחוז קדמי: משקל קבוע חלוקה של 60 אחוז בחזרה.

The original Testarossa was re-engineered for the 1992 model year and was introduced as the 512 TR (TR meaning TestaRossa), at the Los Angeles Auto Show, effectively as a completely new car, and an improved weight distribution of 41% front, 59% rear.

The original Tosarorossa was redesigned in the 1992 Model Year and was introduced to the Los Angeles Car Fair by 512 TR (Tegoa Rosa), which is actually a brand-new car with an improved weight distribution of the first 41 per cent and a subsequent 59 per cent.

הטסטרוסה המקורית תוכננה מחדש לשנת הדגם 1992 והוצגה כ-512 TR (TR כלומר TestaRossa), בתערוכת הרכב בלוס אנג'לס, למעשה כמכונית חדשה לחלוטין, וחלוקת משקל משופרת של 41% מלפנים, 59 % חלק אחורי.

הטוסארורוסה המקורית עוצבה מחדש בשנת הדגם 1992 והוצגה ליריד הרכב בלוס אנג'לס על ידי 512 TR (Tegoa Rosa), שהיא למעשה מכונית חדשה לגמרי עם חלוקת משקל משופרת של 41 האחוזים הראשונים ו-59 לאחר מכן. אחוזים.

Another new variant called the F512 M was introduced at the 1994 Paris Auto Show.

Another new variant, called F512M, was introduced in the 1994 Paris Car Show.

גרסה חדשה נוספת בשם F512 M הוצגה בתערוכת הרכב של פריז 1994.

גרסה חדשה נוספת, הנקראת F512M, הוצגה בתערוכת הרכב בפריז 1994.

The car dropped the "TR" initials and added the "M" which in Italian stood for "modificata", or translated to modified, and was the final version of the Testarossa, which continued its predecessor's weight distribution improvement of 42% front, 58% rear.

The car abandoned the initials of "TR" and added "M" in Italian as "modificata" or translated as "modificata".

המכונית שמטה את ראשי התיבות "TR" והוסיפה את ה-"M" שבאיטלקית מייצגת "modificata", או בתרגום ל-modified, והייתה הגרסה הסופית של הטסטרוסה, שהמשיכה את שיפור חלוקת המשקל של קודמתה של 42% מלפנים, 58 % חלק אחורי.

המכונית נטשה את ראשי התיבות של "TR" והוסיפה "M" באיטלקית כ"modificata" או בתרגום כ"modificata".

The F512 M was Ferrari's last vehicle that featured the flat-12 engine.

The F512M is the last of Ferrari's vehicles with a flat plate 12 engine.

ה-F512 M היה הרכב האחרון של פרארי שהציג את מנוע שטוח-12.

ה-F512M הוא האחרון מבין כלי הרכב של פרארי עם מנוע פלטה שטוחה 12.

The Testarossa was replaced in 1996 by the front-engined 550 Maranello grand tourer.

In 1996, Tosarossa was replaced by a former tour of 550 Maranello.

הטסטרוסה הוחלפה ב-1996 בגראנד טורר 550 Maranello בעל המנוע הקדמי.

בשנת 1996, טוסרוסה הוחלף בסיור לשעבר של 550 Maranello.

The Testarossa name paid homage to the famed World Sportscar Championship winner 1957 250 Testa Rossa sports racing car.

Testarossa's name salutes the well-known World Sports Championships for 250 Testa Rossa sports cars in 1957.

השם Testarossa שילם כבוד לזוכה המפורסם של אליפות העולם במכוניות ספורט 1957 250 Testa Rossa מכונית מירוץ הספורט.

שמה של טסטרוסה מצדיע לאליפות העולם הידועה בספורט עבור 250 מכוניות ספורט טסטה רוסה בשנת 1957.

Testa Rossa, which literally means "red head" in Italian, refers to the red-painted cam covers sported by both cars' 12-cylinder engines.

Testa Rosa means "red head" in Italian.

טסטה רוסה, שפירושו המילולי "ראש אדום" באיטלקית, מתייחס לכיסויי הפקה הצבועים באדום שמנועים 12 צילינדרים של שתי המכוניות.

טסטה רוזה פירושו "ראש אדום" באיטלקית.

The Testarossa traces its roots back to the faults of the 1981 BB 512i.

Toseearossa traced back to the defects of 1981 BB 512i.

הטסטרוסה מתחקה אחר שורשיה לתקלות של ה-BB 512i משנת 1981.

Toseearossa עקבו אחר הפגמים של 1981 BB 512i.

The problems that the Testarossa was conceived to fix, included a cabin that got increasingly hot from the indoor plumbing that ran between the front-mounted radiator and the midships-mounted engine and a lack of luggage space.

includes a cabin with an increasingly hot indoor pipe running between the front radiator and the central engine.

הבעיות שהטסטרוסה נועדה לתקן, כללו תא נוסעים שהתחמם יותר ויותר מהצנרת הפנימית שעברה בין הרדיאטור המותקן בחזית למנוע המורכב באמצע הספינה וחוסר מקום למטען.

כולל תא עם צינור פנימי יותר ויותר חם העובר בין הרדיאטור הקדמי למנוע המרכזי.

To fix these problems the Testarossa was designed to be larger than its predecessor.

To solve these problems, Testarossa was designed to be bigger than its predecessor.

כדי לתקן את הבעיות הללו הטסטרוסה תוכננה להיות גדולה יותר מקודמו.

כדי לפתור את הבעיות הללו, Testarossa תוכננה להיות גדולה יותר מקודמתה.

For instance, at wide the Testarossa was half a foot wider than the Boxer.

For example, in width, Tosarossa is half an inch older than Boxer.

לדוגמה, ברוחב הטסטרוסה היה רחב יותר בחצי רגל מהבוקסר.

לדוגמה, ברוחב, טוסרוסה מבוגר בחצי אינץ' מבוקסר.

This resulted in an increased wheelbase that stretched about to which was used to accommodate luggage in a carpeted storage space under the front forward-opening hood.

As a result, a wheel was added and extended to the wheel, which was used to store the luggage in a carpet storage room opened in the front door.

זה הביא לבסיס גלגלים מוגדל שנמתח בערך אליו שימש לאכסון מטען בחלל אחסון עם שטיחים מתחת למכסה המנוע הקדמי הנפתח קדימה.

כתוצאה מכך, נוסף והורחב לגלגל גלגל ששימש לאחסון המזוודות בחדר אחסון שטיחים שנפתח בדלת הכניסה.

The increase in length created extra storage space behind the seats in the cabin.

The storage space behind the cabin seat has also increased as a result.

הגידול באורך יצר מקום אחסון נוסף מאחורי המושבים בתא הנוסעים.

גם שטח האחסון מאחורי מושב תא הנוסעים גדל כתוצאה מכך.

Headroom was also increased with a roofline half an inch taller than the Boxer.

This post is part of our special coverage Egypt Protests 2011.

גם מרווח הראש גדל עם קו גג גבוה בחצי סנטימטר מהבוקסר.

פוסט זה הוא חלק מהסיקור המיוחד שלנו בהפגנות מצרים 2011.

The design came from Pininfarina.

Designed from Pininfarina.

העיצוב הגיע מפינינפארינה.

עוצב מבית פינינפארינה.

The design team at Pininfarina consisted of Ian Cameron, Guido Campoli, Diego Ottina and Emanuele Nicosia.

The design team for Pininfarina is composed of Ian Cameron, Guido Campoli, Diego Otina and Emmanuel Nicosia.

צוות העיצוב בפינינפארינה כלל איאן קמרון, גידו קמפולי, דייגו אוטינה ועמנואל ניקוסיה.

צוות העיצוב של פינינפארינה מורכב מאיאן קמרון, גווידו קמפולי, דייגו אוטינה ועמנואל ניקוסיה.

They were led by design chief Leonardo Fioravanti, who also designed many other contemporary Ferrari models.

They are led by the Director of Design, Leonardo Fioravanti, who has also designed many other contemporary Ferrari models.

בראשם עמד ראש העיצוב לאונרדו פיוראבנטי, שעיצב גם דגמי פרארי עכשוויים רבים אחרים.

בראשם עומד מנהל העיצוב, ליאונרדו פיוראבנטי, שגם עיצב הרבה דגמי פרארי עכשוויים אחרים.

The design was originated by Nicosia, but the guidance of Fioravanti was equally important.

But the guidelines of Fioravanti are equally important.

העיצוב נוצר על ידי ניקוסיה, אבל ההנחיה של פיוראבנטי הייתה חשובה לא פחות.

אבל ההנחיות של פיוראבנטי חשובות לא פחות.

Being a trained aerodynamist, Fioravanti applied his know-how to set the aerodynamics layout of the car.

Fioravanti is a trained handler who uses his expertise to set the aerodynamic layout of the car.

בהיותו אוירודינמי מאומן, פיוראבנטי יישם את הידע שלו כדי לקבוע את פריסת האווירודינמיקה של המכונית.

Fioravanti הוא מטפל מיומן שמשתמש במומחיות שלו כדי לקבוע את הפריסה האווירודינמית של המכונית.

The designers were originally trying to minimize the necessary side intakes, which also could not be left open due to American safety legislation, but then decided on making them a statement of style instead - one that ended up becoming emblematic of the late eighties.

Designers intended to minimize the necessary side intake, but because of U.S. security legislation,

המעצבים ניסו במקור לצמצם למינימום את כניסות הצד הנחוצות, שגם לא ניתן היה להשאירם פתוחות בגלל חקיקת הבטיחות האמריקאית, אבל אז החליטו לעשות מהם אמירה של סטייל במקום זאת - כזו שהפכה בסופו של דבר לסמל של סוף שנות השמונים.

מעצבים התכוונו למזער את צריכת הצד הדרושה, אבל בגלל חקיקת הביטחון האמריקאית,

The Testarossa did not need a rear spoiler.

Toseearossa does not need backstage saboteurs.

הטסטרוסה לא נזקקה לספוילר אחורי.

Toseearossa לא צריך חבלנים מאחורי הקלעים.

The aerodynamic drag coefficient of was significantly lower than the Lamborghini Countach's 0.42.

Aerodynamic drag coefficients are significantly lower than 0.42 in Lamborghini Pottac.

מקדם הגרר האווירודינמי של היה נמוך משמעותית מה-0.42 של למבורגיני קונטאש.

מקדמי הגרר האווירודינמיים נמוכים משמעותית מ-0.42 בלמבורגיני פוטאק.

The styling was a departure from the curvaceous boxer—one which caused some controversy.

This is why the Curvaceeus boxer, who is a well-dressed boxer, is also controversial.

הסגנון היה חריגה מהבוקסר המעוקל - כזה שעורר מחלוקת מסוימת.

זו הסיבה שגם מתאגרף Curvaceeus, שהוא מתאגרף לבוש היטב, שנוי במחלוקת.

The side strakes sometimes referred to as "cheese graters" or "egg slicers," that spanned from the doors to the rear fenders were needed for rules in several countries outlawing large openings on cars.

The edge blades from the door to the health guard are sometimes referred to as "cheese strawberries" or "egg slicers".

רצועות הצד המכונות לפעמים "מגררות גבינה" או "פורסות ביצים", שהשתרעו מהדלתות ועד לפגושים האחוריים, היו נחוצות לכללים בכמה מדינות האוסרים פתחים גדולים במכוניות.

להבי הקצה מהדלת לשומר הבריאות מכונים לפעמים "תותי גבינה" או "חותכי ביצים".

Unlike the Berlinetta Boxer, the Testarossa had twin side radiators near the engine at the rear instead of a single radiator up-front - eliminating lots of piping and allowing for a much cooler cabin.

Unlike Berlin's Etta boxer, Tetarosa has a two-sided radiator near the back engine, not a radiator in the front.

בניגוד לברלינטה בוקסר, ל-Testarossa היו רדיאטורים צדדיים כפולים ליד המנוע מאחור במקום רדיאטור בודד מלפנים - מבטל הרבה צנרת ומאפשר תא נוסעים קריר בהרבה.

בניגוד לאטה בוקסר של ברלין, לטטרוסה יש רדיאטור דו-צדדי ליד המנוע האחורי, לא רדיאטור מלפנים.

After passing through the engine bay, the cooling air exited through the vents at the engine lid and the tail.

Once through the engine chamber, the cooling air flows out of the vents of the hood and the tail.

לאחר שעבר דרך תא המנוע, אוויר הקירור יצא דרך פתחי האוורור במכסה המנוע ובזנב.

פעם אחת דרך תא המנוע, האוויר הקירור זורם מתוך פתחי האוורור של מכסה המנוע והזנב.

The strakes also made the Testarossa wider at the rear than at the front, thus increasing stability and handling.

The Straits have also increased stability and processing capacity by making Testarossa wider behind than ahead.

ה-strakes גם הפכו את הטסטרוסה לרחבה יותר מאחור מאשר מלפנים, ובכך הגבירו את היציבות והטיפול.

המיצרים גם הגדילו את היציבות ויכולת העיבוד על ידי הפיכת טסטרוסה לרחבה יותר מאחור מאשר קדימה.

One last unique addition to the new design was a single high mounted side view mirror on the driver's side.

The last unique addition to the new design is a high shelf side mirror on the driver's side.

תוספת ייחודית אחת אחרונה לעיצוב החדש הייתה מראת צד אחת מותקנת גבוהה בצד הנהג.

התוספת הייחודית האחרונה לעיצוב החדש היא מראת צד מדף גבוה בצד הנהג.

On US based cars, the mirror was lowered to a more normal placement for the 1987 model year and was quickly joined by a passenger side view mirror for the driver to be able to make safe lane changes.

This post is part of our special coverage Egypt Protests 2011.

במכוניות מבוססות ארה"ב, המראה הונמכה למיקום נורמלי יותר עבור שנת הדגם 1987 והצטרפה במהירות מראת צד לנוסע כדי שהנהג יוכל לבצע החלפת נתיב בטוח.

פוסט זה הוא חלק מהסיקור המיוחד שלנו בהפגנות מצרים 2011.

Like its predecessor, the Testarossa used double wishbone front and rear suspension systems.

Like its predecessor, Testarossa uses a bipolar suspended system in front and back.

כמו קודמתה, הטסטרוסה השתמשה במערכות מתלים קדמיות ואחוריות כפולות עצם משאל.

כמו קודמתה, טסטרוסה משתמשת במערכת תלויה דו-קוטבית מלפנים ומאחור.

Ferrari improved traction by adding 10-inch-wide alloy rear wheels.

Ferrari has improved its pull by adding 10 inches of alloy back wheels.

פרארי שיפרה את האחיזה על ידי הוספת גלגלי סגסוגת אחוריים ברוחב 10 אינץ'.

פרארי שיפרה את המשיכה שלה על ידי הוספת 10 אינץ' של גלגלי סגסוגת אחוריים.

The Testarossa's drivetrain was also an evolution of the BB 512i.

The Toseerossa driver was also an evolutionary process in the BB 512i.

מערכת ההנעה של הטסטרוסה הייתה גם אבולוציה של ה-BB 512i.

נהג ה-Toseerossa היה גם תהליך אבולוציוני ב-BB 512i.

Its engine used near identical displacement and compression ratio, but unlike the BB 512i had four-valve cylinder heads that were finished in red.

The rate of alienation and compression used by its engines is essentially the same, but unlike the BB 512i, the four-valve cylinders are done in red.

המנוע שלו השתמש בנפח ויחס דחיסה כמעט זהים, אבל בניגוד ל-BB 512i היו לו ראשי צילינדר עם ארבעה שסתומים שגמרו באדום.

קצב הניכור והדחיסה המשמשים את המנועים שלו זהה במהותו, אך בניגוד ל-BB 512i, צילינדרי ארבעת השסתומים נעשים באדום.

The Testarossa has a naturally aspirated longitudinally-mounted, 180° Ferrari flat-12 engine.

Testarossa has a natural jet vertically mounted 180° Ferrari tablet 12 engine.

ל-Testarossa יש מנוע 180 מעלות פרארי שטוח 12, המותקן לאורך הטבעי.

לטסטרוסה יש מנוע סילון טבעי המותקן אנכית 180° פרארי טאבלט 12.

The engine has DOHC 4 valves per cylinder (48 valves in total) and is lubricated via a dry sump system.

The engine has four DHC valves (a total of 48 valves) for each cylinder, which are lubrinated through the dry pump system.

למנוע יש DOHC 4 שסתומים לצילינדר (48 שסתומים בסך הכל) והוא משומן באמצעות מערכת בור יבשה.

למנוע ארבעה שסתומי DHC (סה"כ 48 שסתומים) לכל צילינדר, המשומנים דרך מערכת המשאבה היבשה.

The engine has a compression ratio of 9.20:1.

The engine compression rate is 9.20:1.

למנוע יחס דחיסה של 9.20:1.

קצב הדחיסה של המנוע הוא 9.20:1.

These combine to provide a maximum power of at 6,300 rpm and maximum torque of at 4,500 rpm.

The maximum capacity is 6,300 minutes and the maximum hardness is 4,500 minutes.

אלו משתלבים לספק הספק מרבי של 6,300 סל"ד ומומנט מרבי של 4,500 סל"ד.

הקיבולת המרבית היא 6,300 דקות והקשיות המרבית היא 4,500 דקות.

Early U.S. versions of the car had the same engine, but had slightly less power, which stood at .

Early American cars have the same engine.

גרסאות אמריקאיות מוקדמות של המכונית היו עם אותו מנוע, אבל היה לה מעט פחות כוח, שעמד על .

למכוניות אמריקאיות מוקדמות יש את אותו מנוע.

The Testarossa can accelerate from 0– in 5.3 seconds and from 0– in 5.2 seconds and on to in 11.4 seconds (though Motor Trend Magazine managed 5.29 seconds and 11.3 seconds, respectively).

Toseearossa can accelerate from 0 to 5.3 seconds, from 0 to 5.2 seconds and 11.4 seconds (although Motor Trend magazine manages 5.29 seconds and 11.3 seconds, respectively).

הטסטרוסה יכולה להאיץ מ-0- ב-5.3 שניות ומ-0- ב-5.2 שניות והלאה ל-11.4 שניות (אם כי מגזין Motor Trend הצליח 5.29 שניות ו-11.3 שניות, בהתאמה).

Toseearossa יכולה להאיץ מ-0 ל-5.3 שניות, מ-0 ל-5.2 שניות ו-11.4 שניות (אם כי מגזין Motor Trend מצליח 5.29 שניות ו-11.3 שניות, בהתאמה).

It can complete a standing (from stationary) quarter mile ~ in 13.5 seconds and a standing kilometre in 23.8 seconds.

It can complete a station (fixed) quarter mile in 13.5 seconds and a stationary kilometre in 23.8 seconds.

הוא יכול להשלים רבע מייל בעמידה (מנייח) ב-13.5 שניות וקילומטר בעמידה ב-23.8 שניות.

הוא יכול להשלים רבע מייל תחנה (קבוע) ב-13.5 שניות וקילומטר נייח ב-23.8 שניות.

The top speed of the Testarossa is estimated at .

Testarossa's top speed is estimated to be...

המהירות המרבית של הטסטרוסה מוערכת ב-.

המהירות המרבית של טסטרוסה מוערכת כ...

When introduced for the 1985 model year, the Testarossa had magnesium single bolt "knockoff" wheels with a 16.33 inches (415 mm) diameter.

When the 1985 model year was launched, Testarossa had a single spiral “Knockoff” wheel of 16.33 inch diameter (415 mm).

כאשר הוצגה לשנת הדגם 1985, ל-Testarossa היו גלגלי "נוק-אוף" מגנזיום יחיד בקוטר 16.33 אינץ' (415 מ"מ).

כאשר הושקה שנת הדגם 1985, ל-Testarossa היה גלגל "Knockoff" ספירלי יחיד בקוטר 16.33 אינץ' (415 מ"מ).

These wheels used the Michelin TRX tyres having sizes of size 240/45 VR 415 at the front and 280/45 VR 415 at the rear.

These wheels used TRX tyres at 240/45 VR 415 in the front and 280/45 VR 415 in the back.

גלגלים אלו השתמשו בצמיגי Michelin TRX במידות של מידה 240/45 VR 415 מלפנים ו-280/45 VR 415 מאחור.

גלגלים אלה השתמשו בצמיגי TRX ב-240/45 VR 415 מלפנים ו-280/45 VR 415 מאחור.

In the 1986 model year, the wheels kept the same design but were changed to a standard 16 inches (406 mm) diameter, with a width of 8 inches at the front and 10 inches at the rear.

During the 1986 model year, the same design was maintained for wheels, but changed to a standard 16-inch diameter (406 mm), 8-inch front width and 10-inch back.

בשנת הדגם 1986, הגלגלים שמרו על אותו עיצוב אך שונו לקוטר סטנדרטי של 16 אינץ' (406 מ"מ), עם רוחב של 8 אינץ' מלפנים ו-10 אינץ' מאחור.

במהלך שנת הדגם 1986, אותו עיצוב נשמר לגלגלים, אך שונה לקוטר סטנדרטי של 16 אינץ' (406 מ"מ), רוחב קדמי של 8 אינץ' ו-10 אינץ' מאחור.

Goodyear Gatorback 225/50 VR 16 front tyres and 255/50 VR 16 rear tyres were fitted.

Gatorback 225/50 VR 16 and 255/50 VR 16 post tyres were installed.

הותקנו צמיגים קדמיים של Goodyear Gatorback 225/50 VR 16 וצמיגים אחוריים 255/50 VR 16.

הותקנו צמיגי Gatorback 225/50 VR 16 ו-255/50 VR 16.

However, for the US market the cars were delivered with the metric sized TRX wheels until the 1989 model year.

However, for the United States market, cars were equipped with large TRX wheels until the model year of 1989.

עם זאת, עבור השוק האמריקאי המכוניות נמסרו עם גלגלי TRX בגודל מטרי עד שנת הדגם 1989.

עם זאת, עבור השוק של ארצות הברית, מכוניות צוידו בגלגלי TRX גדולים עד לשנת הדגם של 1989.

The rear suspension consisted of independent, unequal-length wishbones, coil springs, twin telescopic shock absorbers on each side, and an anti-roll bar.

The deactivation of the rear is made up of independent and uneven chest bones, springs, double particle digestors and anti-rolling poles.

המתלה האחורי כלל עצמות משא עצמאיות באורך לא שווה, קפיצי סליל, בולמי זעזועים טלסקופיים תאומים בכל צד ומוט נגד גלגול.

הנטרול של החלק האחורי מורכב מעצמות חזה עצמאיות ולא אחידות, קפיצים, מעכלי חלקיקים כפולים ומוטות נגד גלגול.

The entire drivetrain and suspension was designed to be removed as a unit from underneath the car so the engine and timing belts could be serviced.

The entire compartment and apron were designed to remove a unit from the lower part of the vehicle for maintenance of the engine and the time belt.

כל מערכת ההנעה והמתלים תוכננו להסרה כיחידה מתחת למכונית כדי שניתן יהיה לטפל במנוע וברצועות התזמון.

כל התא והסינר נועדו להסיר יחידה מהחלק התחתון של הרכב לצורך תחזוקה של המנוע ורצועת הזמן.

In the mid of the 1988 model year, the suspension was redesigned and the wheels were changed again from the single bolt knockoff setup to the standard Ferrari five bolt pattern.

During the mid-1988 model year, the moratorium was redesigned and the wheel was changed from a single spiral landing gear to a standard Ferrari five-vortage model.

באמצע שנת הדגם 1988, המתלים עוצבו מחדש והגלגלים הוחלפו שוב ממערך ה-Nockoff עם בריח בודד לדפוס חמישה בריח הסטנדרטי של פרארי.

במהלך שנת הדגם של אמצע 1988 עוצבה ההקפאה מחדש והגלגל הוחלף מנחתת ספירלית בודדת לדגם פרארי סטנדרטי בעל חמישה סיבובים.

The wheel design still resembled the ones installed at the Testarossa's debut.

The wheels are still designed similar to the wheels installed at the premiere of Testarossa.

עיצוב הגלגלים עדיין דומה לאלו שהותקנו בהופעת הבכורה של הטסטרוסה.

הגלגלים עדיין מעוצבים בדומה לגלגלים שהותקנו בהקרנת הבכורה של Testarossa.

The front brakes have a diameter of and the rear brakes have a diameter of .

The brakes in the front have a diameter and the brakes in the back have a diameter.

לבלמים הקדמיים יש קוטר של והבלמים האחוריים בקוטר של .

לבלמים מלפנים יש קוטר ולבלמים מאחור יש קוטר.

The car received a positive reception from the automotive press - it was featured on the cover of "Road & Track" magazine nine times in just five years.

The car was on the cover of "Road & Track" nine times in just five years.

המכונית זכתה לקבלת פנים חיובית בעיתונות הרכב - היא הופיעה על שער המגזין "Road & Track" תשע פעמים תוך חמש שנים בלבד.

המכונית הייתה על השער של "Road & Track" תשע פעמים תוך חמש שנים בלבד.

It lost comparison tests to Lamborghini Countach, Alpina B10 Bi-Turbo and BMW M5.

It lost comparative tests for Lamborghini Counach, Alpina B10 Bi-Turbo and BMW M5.

היא הפסידה מבחני השוואה ללמבורגיני קונטאש, אלפינה B10 Bi-Turbo ו-BMW M5.

היא הפסידה מבחנים השוואתיים עבור למבורגיני קונאץ', אלפינה B10 Bi-Turbo ו-BMW M5.

Well-known Testarossa owners included Jordan Belfort, Elton John, Marti Pellow, Alain Delon, O.J.

Prominent owners of Tosarossa include Jordan Belt, Elton John, Marti Pellow, Alain Delon, O.J.

בעלי טסטרוסה ידועים כללו את ג'ורדן בלפורט, אלטון ג'ון, מרטי פלוו, אלן דלון, או.ג'יי.

הבעלים הבולטים של Tosarossa כוללים את ג'ורדן בלט, אלטון ג'ון, מרטי פלוו, אלן דלון, O.J.

Simpson, Rod Stewart, Michael Jordan, Mike Tyson, John Carmack, Dr. Dre, Suge Knight, Austrian Formula One racing driver Gerhard Berger, and Gary Monsieur.

• Simpson, Rod Stewart, Michael Jordan, Mike Tyson, John Carmack, Dr. Dr. Drey, Sug Knight, Austrian formula 1 driver Gerhard Berg and Mr. Gary.

סימפסון, רוד סטיוארט, מייקל ג'ורדן, מייק טייסון, ג'ון קרמק, ד"ר דרה, סוג נייט, נהג המירוצים האוסטרי בפורמולה 1 גרהרד ברגר וגארי מסייה.

• סימפסון, רוד סטיוארט, מייקל ג'ורדן, מייק טייסון, ג'ון קרמק, ד"ר ד"ר דרה, סוג נייט, נהג הנוסחה 1 האוסטרי גרהרד ברג ומר גארי.

Don Johnson, who famously drove a white Testarossa on "Miami Vice", was gifted a brand-new silver 1989 Testarossa by Enzo Ferrari himself, who was a fan of "Miami Vice".

Don Johnson, a white Testarossa in the name of "Miami deputy," writes:

דון ג'ונסון, שנהג בצורה מפורסמת בטסטרוסה לבנה על "Miami Vice", קיבל טסטרוסה כסופה חדשה לגמרי משנת 1989 על ידי אנצו פרארי עצמו, שהיה מעריץ של "Miami Vice".

דון ג'ונסון, טסטרוסה לבן בשם "סגן מיאמי", כותב:

Michael Mann, executive producer of the series, also had a custom painted, blue metallic Testarossa.

Michael Mann, the producer of this series, has also customised the blue metal Testarossa.

למייקל מאן, המפיק בפועל של הסדרה, היה גם טסטרוסה בצבע כחול מתכתי בצבע כחול.

מייקל מאן, המפיק של סדרה זו, התאים אישית את המתכת הכחולה Testarossa.

Jack Nerad of "Driving Today" states, the Testarossa "... [was] a car designed and built to cash in on an image.

Jack Nerad of "Driving Today" writes:

ג'ק נראד מ"נהיגה היום" קובע, הטסטרוסה "... [הייתה] מכונית שתוכננה ונבנתה כדי להרוויח כסף על תמונה.

ג'ק נראד מ"נהיגה היום" כותב:

And since cashing in was what the Eighties were all about, it was the perfect vehicle for its time.

Cash was the focus of the 1980s, and cash was the perfect tool of the times.

ומכיוון שהאייטיז עסק במזומן זה היה הכלי המושלם לתקופתו.

מזומן היה המוקד של שנות ה-80, והמזומן היה הכלי המושלם של הזמן.

The saving grace was, it was also a damn good automobile."

The grace of salvation is that it's also a damn good car.

החסד המציל היה, זו הייתה גם מכונית טובה לעזאזל".

חסד הישועה הוא שזו גם מכונית טובה.